‫פרופ יהודה שיינפלד ופרופ ראובן צימליכמן‪ ,‬מהמכון לאיכות ברפואה‪ ,‬של ההסתדרות הרפואית בישראל‪,‬‬
‫עושים לנו סדר בהשפעות של החלב ומוצריו על הבריאות‪:‬‬
‫החג הלבן – חג השבועות‬
‫את חג השבועות אפשר לכנות כיום גם חג החלב הלבן‪ ,‬בגלל אכילת החלב ומוצריו‪ ,‬וכמובן פירות וירקות‪..‬‬
‫חלב מהווה מקור חשוב לתזונה האנושית‪ ,‬כבר אלפי שנים‪ .‬ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים מעידים‬
‫כי שתיית חלב נפוצה בכל העולם‪ ,‬ולא רק בתרבות המערבית‪.‬‬
‫חלב בהמלצות תזונתיות ‪ -‬חלב ומוצריו מופיעים בהמלצות לתזונה נכונה של כל ארגוני הבריאות המובילים‬
‫בעולם‪ ,‬ובהמלצות הרשמיות של משרדי הבריאות ובכללם משרד הבריאות הישראלי‪.‬‬
‫על פי ההמלצות התזונתיות רצוי לשלב בתפריט היומי מוצרי חלב דלי שומן ‪.‬‬
‫מוצרי חלב מכילים רכיבים תזונתיים חיוניים כמו חלבון באיכות גבוהה‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬אבץ‪ ,‬ויטמין ‪A‬‬
‫וויטמינים מקבוצה ‪( B‬כמו ויטמין ‪.)B21‬מדובר ברכיבים חיוניים חשובים לשמירה על הבריאות‪.‬‬
‫גוף האדם אינו יודע לייצר אותם וצריך לקבלם ממזון‪.‬‬
‫סקרי תזונה מהארץ ומהעולם מראים כי חלב ומוצריו הינם הספק העיקרי של סידן בתפריט היומי בייחוד‬
‫של ילדים ‪.‬‬
‫חלב ובריאות העצם‪ -‬בשנת ‪ 1122‬הוציא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים נייר עמדה לפיו חלב פרה ומוצריו‬
‫הם מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות‪ ,‬ילדים ומתבגרים‪ ,‬וכי מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים‬
‫כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה‪ ,‬לשמירה על עצמות ושיניים בריאות‪.‬‬
‫במחקרים נמצאה השפעה חיובית של צריכת סידן מוצרי חלב על בריאות העצמות‪ .‬מחקר ישראלי שנערך‬
‫בבי"ח אסף הרופא בראשות פרופ' יצחק כץ מראה כי הימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן עלולה לפגוע‬
‫בבריאות העצם‪ .‬המחקר מצא כי צעירים שלא צרכו מוצרי חלב תקופות ארוכות בשל אלרגיה לחלבון החלב‬
‫סובלים מצריכת סידן נמוכה‪ ,‬מצפיפות עצם נמוכה בבגרות‪ ,‬משיא מסת עצם נמוך יותר ומסיכון מוגבר‬
‫לאוסטיאופורוזיס‪ ,‬יחסית לצרכני חלב‪.‬‬
‫הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס פרסמה בתחילת שנת ‪ 1122‬נייר עמדה‪ ,‬העוסק בהשפעת אורח חיים על‬
‫בריאות העצם‪ .‬הנייר סרק את כל המחקרים העדכניים בנושא ‪,‬לפי הנייר ההוכחות החזקות ביותר להשפעה‬
‫חיוב ית של אורח חיים על השגת שיא מסת עצם הן של צריכת סידן ופעילות גופנית‪ ,‬בייחוד בילדות‬
‫‪1‬‬
‫המאוחרת וטרום תחילת ההתבגרות המינית‪ .‬הוכחות טובות קיימות גם עבור צריכה של ויטמין ‪ D‬ומוצרי‬
‫חלב‪ .‬לפי הנייר מוצרי חלב הם המשפיעים ביותר מבין המזונות על צפיפות העצם ‪ .‬אחריהם בדרגת הוכחה‬
‫נמצאים החלבון‪ ,‬סיבים ‪,‬ירקות ופירות ובסוף הרשימה רכיבי תזונה אחרים שהם לא סידן וויטמין ‪.D‬‬
‫חלב ומחלות כרוניות‪ :‬מעבר להשפעה על בריאות העצם‪ ,‬מחקרים הראו כי לצריכה של מוצרי חלב עשויים‬
‫להיות מגוון יתרונות תזונתיים ובריאותיים ביניהם‪ -‬שמירה על משקל גוף תקין‪ ,‬סיכון נמוך יותר לתחלואה‬
‫בסוכרת מסוג ‪ ,1‬לתסמונת מטבולית‪ ,‬למחלות לב וכלי דם ‪,‬יתר לחץ דם ‪ ,‬הפחתת הסיכון לסרטן המעי גס‬
‫וחלחולת‪.‬‬
‫מתוך ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות של עמותת עתיד והאיגוד הקרדיולוגי‬
‫בישראל‪ :‬מוצרי חלב עשירים במינרלים (סידן‪ ,‬אשלגן ומגנזיום)‪ ,‬חלבון (קזאין ומי גבינה) וויטמינים‬
‫(ריבופלאבין ‪ ,)B12‬חלקם לפחות הוכחו כמונעים או קשורים למניעת מחלות קרדיוואסקולריות (מחלות לב‬
‫וכלי דם) ‪ .‬נראה‪ ,‬כי לא רק שחומצות השומן הרוויות במוצרי החלב אינן קשורות לסיכון קרדיוואסקולרי‬
‫מוגבר‪ ,‬אלא שההרכב המיוחד‪ ,‬עשוי אף להפחית את הסיכון ‪.‬לאור הקשר במחקרי תצפית בין שתיית חלב‬
‫ומוצריו לבין סיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית מומלץ לשקול לצרוך מוצרי חלב כחלק מתזונה‬
‫מאוזנת למניעת מחלות קרדיווסקולריות ‪.‬‬
‫חלב לא מגביר יצור ליחה‪ :‬קיימת דעה‪ ,‬חסרת בסיס מדעי‪ ,‬שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר במערכת‬
‫הנשימה ומחמירים דלקות דרכי הנשימה ודלקות אוזניים‪ .‬אין כל הוכחה מדעית לקשר בין צריכת חלב‬
‫ומוצריו למחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת‪ ,‬דלקות אוזניים ואסטמה)‪ .‬בנייר העמדה של האיגוד‬
‫הישראלי לרפואת נקבע כי לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו ואין סיבה להפסיק או‬
‫להפחית את השימוש בהם‪ :‬דלקות חוזרות של האוזן ‪,‬אסטמה‪ ,‬שיעול כרוני‪ ,‬נזלת כרונית וליחה ‪.‬‬
‫מהי אי סבילות‪/‬רגישות ללקטוז ?‬
‫לקטוז הוא סוכר החלב ‪ .‬אי‪-‬סבילות ללקטוז מאופיינת בחוסר יכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז‪,‬‬
‫כתוצאה ממחסור באנזים‪ ,‬המפרק את הלקטוז‪ .‬כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק‪ ,‬הוא מגיע למעי הגס‬
‫ושם עובר פירוק על ידי חיידקי המעיים‪ .‬תת‪-‬ספיגה או תת‪-‬עיכול של לקטוז עלולים לגרום לתסמינים כמו‪:‬‬
‫התנפחות הבטן‪ ,‬גזים‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬בחילה ושלשול‪ .‬תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד‪.‬‬
‫השכיחות של אי סבילות ללקטוז באוכלוסייה קשה להערכה ‪ .‬על מנת לעשות סדר‪ ,‬איגדו רופאי המשפחה‬
‫והחברה הישראלית לתזונה קלינית המלצות לאופני האבחנה והטיפול בנייר עמדה שפורסם ב‪: 1122 -‬‬
‫‪2‬‬
‫חשוב להבדיל בין אי סבילות ללקטוז ובין אלרגיה לחלב‪ ,‬שהן שתי תופעות שונות ‪ .‬אלרגיה לחלב היא תגובה‬
‫חיסונית לחלבון החלב ומחייבת הימנעות מוחלטת מחלב ומוצריו; לעומת זאת‪ ,‬אי סבילות ללקטוז היא‬
‫חיסונית‪ ,‬ולכן אפשר לצרוך מוצרי חלב תגובה של מערכת העיכול לסוכר החלב‪ ,‬כלומר‪ ,‬זו לא תגובה‬
‫בהתאמה אישית‪.‬‬
‫להלן מספר עצות שיעזרו לכם לשלב מוצרי חלב בתפריט היומי‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.2‬‬
‫להיבדק‪ :‬כאבי בטן תכופים‪ ,‬נפיחות‪ ,‬גזים ושלשולים הם תסמינים של אי‪-‬סבילות ללקטוז‪ ,‬אבל גם‬
‫לבעיות אחרות במערכת העיכול‪ ,‬לכן חשוב להתייעץ על כך עם הרופא ולהיבדק כדי לקבוע אבחנה‬
‫נכונה‪.‬‬
‫התאמה אישית‪ :‬המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם‪ ,‬וכך שונה גם התאמתם של מוצרי החלב‬
‫והכמות הנצרכת מאדם לאדם‪.‬‬
‫לבחור נכון‪ :‬מומלץ לבחור מתוך מוצרי החלב את אלה שמכילים פחות לקטוז‪ ,‬כמו חלב דל לקטוז‪,‬‬
‫גבינות קשות‪ ,‬קוטג' ועוד‪.‬‬
‫לא לבד‪ :‬נסו לשלב את מוצרי החלב כחלק מארוחה‪ .‬אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי‬
‫של הלקטוז‪ ,‬מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול‪.‬‬
‫התחילו בקטן‪ :‬על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז התחילו לצרוך כמויות קטנות של חלב‬
‫ומוצריו‪ ,‬ואחר כך הגדילו בהדרגה את הכמות ‪.‬‬
‫השלימו את האנזים החסר‪ :‬לפני אכילת מוצרי חלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז בנוזל או‬
‫בטבליות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬על פי ההמל צות התזונתיות רצוי לשלב בתפריט היומי מוצרי חלב דלי שומן ‪.‬‬
‫לקראת שבועות כדאי לבחור בתבונה מהמגוון הגדול של מוצרי החלב הקיים‪ ,‬בסלט‪ ,‬בפשטידה ‪,‬במאפים‬
‫ובעוגות ‪ -‬העדיפו גבינות רזות יותר ‪ .‬במתכונים רבים לעוגות ופשטידות ניתן להמיר את הגבינות השמנות‬
‫בגבינות עד ‪ 5%‬שומן ‪ ,‬את השמנת החמוצה ביוגורט‪ ,‬להפחית את כמות השמנת המתוקה והחמאה‪ ,‬ועדיין‬
‫ליהנות מטעם נפלא ‪.‬‬
‫איכלו מאוזן ובעיקר מגוון מכל קבוצות המזון‪ ,‬בחרו נכון מתוך כל קבוצה‪ ,‬נהלו אורח חיים בריא ‪.‬‬
‫‪3‬‬