‫גיליון ‪ 22 ,24‬ביוני ‪2016‬‬
‫ליברמן לא התרכך – הוא משתלב היטב במדיניות ההפחדה והאלימות של נתניהו‬
‫"גורם בכיר במשרד הביטחון" – כך הציג את עצמו‬
‫אביגדור ליברמן בשיחה שערך עם כתבים צבאיים )‪(15.6‬‬
‫במהלכה פירט את התפיסה הביטחונית‪-‬מדינית הרת האסון‬
‫שלו‪ .‬דבר אחד התבהר מדברי "הגורם הבכיר" – הטיעון‬
‫שליברמן "יתמתן" בכניסתו למשרד בקריה היה משאלת‬
‫לב‪ .‬מקביעותיו באותה שיחה עולה‪ ,‬שאנחנו עומדים בפני‬
‫העמקת הפעילות האגרסיבית של צה"ל ושירותי הביטחון‬
‫בכל הזירות‪ ,‬ובפני הסתגרות ישראלית הרת אסון בסרבנות‬
‫שלום עיקשת‪ .‬כדאי לבחון בקפידה את דבריו של ליברמן‪,‬‬
‫כפי שהביאם רון בן‪-‬ישי ב"ידיעות אחרונות"‪:‬‬
‫"איננו יכולים לנהל מלחמת התשה בלתי פוסקת‪ .‬לכן‬
‫העימות הבא צריך להיות העימות האחרון מבחינת שלטונו‬
‫של חמאס ברצועה‪ .‬אנחנו לא מחפשים הרפתקאות‪ ,‬אבל‬
‫עימות עם חמאס הוא בלתי נמנע‪ .‬זה איום הולך ומתמשך‪,‬‬
‫הולך וגובר‪ ,‬ואנו צריכים להיות מוכנים וערוכים אליו"‪.‬‬
‫מבחינת ליברמן‪ ,‬ובמובן זה אין שום הבדל בינו לבין‬
‫נתניהו‪ ,‬הסכסוך החמוש הבא עם עזה הוא עניין של זמן‪.‬‬
‫צה"ל ישוב ויזרע הרס‪ ,‬אך גם ימוטט את השלטון של‬
‫חמאס‪ .‬כיצד ימוטט? ליברמן משוכנע שמה שלא עבד‬
‫בכוח יעבוד ביותר כוח‪ .‬ניסיון להגיע להסדרת המצב‬
‫באמצעות משא ומתן על הסרת המצור‪ ,‬אינו על הפרק‪.‬‬
‫לאבו‪-‬מאזן הדביק "הגורם" את התג שהימין מדביק‬
‫כיום לכל ערבי – טרוריסט‪ .‬אך ליברמן מגדיר גם תביעות‬
‫מדיניות כטרור‪ .‬הוא יוצא נגד מה שהוא מכנה "הטרור‬
‫המדיני"‪ ,‬של יו"ר הרשות הפלסטינית ומגדירו לא פחות‬
‫מאשר האיום המרכזי על ישראל‪ .‬זו אינה רק עמדה‪ :‬שר‬
‫הביטחון כבר הטיל איסור על כניסתו של מוחמד אל‪-‬מדני‬
‫– בכיר ברשות שתפקידו החשוב הוא לבנות קשרים‬
‫פוליטיים בין פלסטינים לבין אזרחי ישראל – בהאשמה כי‬
‫זה פעל בחתרנות בתוך הפוליטיקה של הדמוקרטיה‬
‫היחידה במזרח התיכון )לאל‪-‬מדני הרי אין מדינה לחתור‬
‫בה‪.(...‬‬
‫ליברמן מיישם בהתלהבות את תפיסת הענישה‬
‫הקולקטיבית כלפי הפלסטינים‪ ,‬עליה אמון השלטון הימני‪-‬‬
‫קיצוני בישראל ‪ : 2016‬וכך הכריז ליברמן‪" :‬מי שטוב‬
‫אתנו יקבל את הגזרים‪ ,‬ומי שבאופן ממושך מגדל מחבלים‬
‫לא יקבל‪ .‬ברגע שהיה פיגוע וראינו הבעות שמחה של‬
‫כרזה‪ :‬דוד טרטקובר‬
‫פלסטינים – בוטלו כל ההקלות שאושרו קודם לכן לרגל‬
‫הרמדאן"‪.‬‬
‫ההגיון הליברמני הוא היגיון קולוניאליסטי של שימוש‬
‫בגזרים ובמקלות‪ :‬פלסטיני משת"פ יקבל גמול כלכלי כי "כל‬
‫מה שניתן לעשות לחיזוק הכלכלה שם זה אינטרס שלנו"‪ .‬אך‬
‫מנת חלקו של פלסטיני המתנגד לכיבוש‪ ,,‬כלומר של הציבור‬
‫הפלסטיני בכללו‪ ,‬תהיה סגרים‪ ,‬כתרים‪ ,‬מחסומים והרג‪.‬‬
‫בעוד ליברמן משתלח שרי ביטחון בעבר )בממשלות‬
‫נתניהו!( מאתגרים את הממשלה הנוכחית‪ .‬אין מה להתפעל‬
‫מהמורליזם הצבוע של משה בוגי יעלון‪ ,‬זה שעמדותיו‬
‫האמיתיות לגבי הסכסוך קיצוניות לא פחות מאלה של‬
‫ליברמן‪ .‬יעלון הכריז כי יתמודד מול נתניהו על 'הנהגת‬
‫המדינה'‪ .‬כנראה שלשפל הזה הידרדרנו – יעלון או נתניהו‪.‬‬
‫גם אהוד ברק‪ ,‬משרתו הנאמן של נתניהו‪ ,‬נזכר לעטות דת של‬
‫פילוסוף מזוקן וגם לתקוף את נתניהו באופן חריף בנאומו‬
‫בכנס הרצליה‪.‬‬
‫יעלון וברק מדברים בצביעות רבה של שרי ביטחון‬
‫לשעבר‪ .‬אך אפילו הם התריעו מפני משטר הפחד שמטפח‬
‫נתניהו‪ ,‬ואשר נמצא בלב הטקטיקה הפוליטית שלו‪.‬‬
‫להפחדות הקיומיות הללו‪ ,‬אמרו שרי הביטחון בדימוס‪ ,‬אין‬
‫ביסוס מעבר לאינטרסים הפוליטיים וההישרדותיים של‬
‫נתניהו עצמו‪ .‬להתפכחות כזאת‪ ,‬גם אם היא נאמרת מפי‬
‫האנשים הלא נכונים‪ ,‬נודע ערך בערעור הקונצנזוס‬
‫הפטליסטי של הימין שבשלטון‪.‬‬
‫תגובות ‪2/‬‬
‫אנו מציעים להאריך את החופשה ב‪ 1000-‬ימים‬
‫"שרת התרבות והספורט מירי רגב תיעדר מהארץ בזמן‬
‫אולימפיאדת ריו ‪ 22‬ימים ‪ -‬מותכם כ‪ 10-‬ימים במסגרת‬
‫נסיעת עבודה רשמית ו‪ 10-‬ימים נוספים בחופשה פרטית‪...‬‬
‫שרים רשאים לשלב חופשות ונסיעות עבודה‪ ,‬אך נדיר‬
‫ששרים נעדרים מהארץ לחופשה כה ארוכה"‪.‬‬
‫)"ידיעות אחרונות"‪(6.6 ,‬‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫השר אמר‪ :‬ירידת מחירי הדיור תגרום למשבר‬
‫"נדל"ן זה העוגן שמחזיק את היציבות הכלכלית במדינה‪.‬‬
‫הורדת המחירים עלולה להוביל למשבר כלכלי גדול"‪.‬‬
‫)שר הבינוי והשיכון יואב גלנט‪' ,‬כולנו'‪ ,‬בכנס בהרצליה‪(6.6 ,‬‬
‫המחנה הדמוגרפי‬
‫"ישראל יודעת כמה טנקים יש לצבא הסורי וכמה טילים‬
‫מצויים בידי חיזבאללה‪ ,‬אך לא כמה פלשתינים תחת‬
‫אחריותה ביו״ש‪ .‬הפלשתינים כבר הצהירו שהדמוגרפיה היא‬
‫הנשק המרכזי שלהם במאבק נגד ישראל‪ .‬הם כנראה יודעים‬
‫על מה הם מדברים‪ .‬ראוי שממשלת ישראל תפסיק לטייח‬
‫ולטמון הראש בחול ותאמר לאזרחי ישראל את האמת‬
‫הכואבת בפנים"‪.‬‬
‫)ח"כ חיליק בר‪ ,‬מזכ"ל מפלגת העבודה‪,‬‬
‫באגרות מקוונת לחברי מפלגתו‪(12.6 ,‬‬
‫להשפיע על העתיד‬
‫לאחרונה פנו עשרות מרצים מאוניברסיטאות ישראליות‬
‫לארגוני החרם נגד ישראל בדרישה להגביר את הלחץ נגד‬
‫ישראל כדי לסיים את הכיבוש‪ .‬לכל אחד יש זכות להיאבק‬
‫על שינוי פניה של המדינה‪ ,‬גם אם הדבר כרוך בפגיעה‬
‫בטווח הראשון‪ .‬הורה המעניש את ילדו‪ ,‬אוהב אותו לא‬
‫פחות מהורה שמתעלם מהתנהגות בעייתית‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שמה שמפריע לממשלה הקפיטליסטית בישראל‬
‫הוא המצב בו לאותם מרצים יש מספיק ביטחון תעסוקתי כדי‬
‫לפעול בצורה בה פועלים‪ .‬אם הקפיטליזם החזירי יצליח‬
‫להשתלט גם על ההשכלה הגבוהה‪ ,‬שום מרצה לא יוכל‬
‫לפנות ל‪) BDS-‬כבר עכשיו זו זכות יתר של בעלי קביעות( כי‬
‫לא תהיה בעיה לפטר ולהחליף אותו במרצה אחר‪ ,‬כנוע יותר‪.‬‬
‫הביטחון התעסוקתי היחסי שעוד קיים היום אצל‬
‫אקדמאים בכירים מגדיל לא רק את החירות המחשבתית‬
‫הפוליטית‪ ,‬אלא גם את זו האקדמית‪ .‬כאשר ד"ר או פרופסור‬
‫יודע שמותר לו לחשוב מחשבות שהממשלה שלו לא‬
‫אוהבת‪ ,‬הוא גם יכול לחשוב מחשבות מדעיות‪ ,‬שלא תמיד‬
‫הקהילה המדעית מסביבו מוכנה לקבל‪ .‬שני הדברים קשורים‬
‫זה בזה‪ ,‬ודיכוי בתחום אחד מוביל לדיכוי בתחום אחר‪.‬‬
‫הלוואי שהחרם האקדמי והכלכלי על הכיבוש הישראלי‬
‫יילך ויגדל ויתרום לסיום הכיבוש ולחירות אמיתית לא רק‬
‫לפלסטינים‪ ,‬אלא גם למחשבות בראשיהם של המרצים‬
‫והסטודנטים‪ ,‬שרבים מהם מעדיפים להשקיע בקידומם‬
‫האישי תוך התעלמות מכל אלה שהכיבוש משאיר אותם‪,‬‬
‫ובעצם את כולנו‪ ,‬מאחור‪.‬‬
‫יוסי ס‪.‬‬
‫המפקחת על הציבור מטעם הבנקים‬
‫"לנוכח האי־ודאות שנוצרה ]בעקבות החוק החדש להגבלת‬
‫שכר הבכירים[‪ ,‬ועל בסיס מידע שהועבר לפיקוח על הבנקים‬
‫ממערכת הבנקאות‪ ,‬קיים חשש לעזיבה של מנהלים בדרגים‬
‫הבכירים בחלק מהבנקים ואף של עשרות מנהלים בדרגי‬
‫הביניים‪ ,‬שנכללים בעתודה הניהולית באותם בנקים‪ ...‬עמדת‬
‫הפיקוח על הבנקים היא שעזיבה לא מתוכננת ורחבת היקף‬
‫של מנהלים עלולה להביא לזעזוע ניהולי בבנקים האמורים‪,‬‬
‫לאובדן ידע וניסיון‪ ,‬להשפיע על הבקרות וניהול הסיכונים‬
‫ולפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות‪ ,‬לרבות בהקשר של‬
‫מהלכים אסטרטגיים שהפיקוח מבקש להוביל"‪.‬‬
‫)ד"ר חדוה בר‪ ,‬המפקחת על הבנקים‪" ,‬דה מרקר"‪(8.6 ,‬‬
‫חופש ביטוי? זו לא עובדה‬
‫"'יש תחקירים שנעצרים בגלל נסיבות כספיות‪ ,‬שקשורות‬
‫לבעלי השליטה של ]התאגיד השולט בערוץ ‪ [2‬קשת‪ .‬שזה די‬
‫ברור‪ .‬אין לי בעיה עם זה‪ .‬זה כמו שאתה לא תעשה תחקיר‬
‫על בעל השליטה בעיתון הארץ'‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי‬
‫מחזיקת המניות המרכזית ב'קשת' היא משפחת ורטהיים‪,‬‬
‫שאוחזת בבעלות על החברה המרכזית לייצור משקאות קלים‬
‫)קוקה קולה(‪ ,‬וכן באחוזים ניכרים בחברות ענק כמו בנק‬
‫מזרחי טפחות‪ ,‬חברת הנדל"ן אלוני חץ‪ ,‬טרה ועוד‪ .‬בעל הון‬
‫נוסף ששולט בקשת הוא יצחק תשובה‪ ,‬שבתו גל נאור‬
‫מחזיקה ב‪ 20%-‬ממניות החברה‪ .‬משפחת תשובה‪ ,‬אחת‬
‫החזקות במשק הישראלי‪ ,‬מחזיקה בקבוצת דלק ובה חברות‬
‫מתחום חיפוש והפקת הגז בישראל‪ ,‬חברות נדל"ן‪ ,‬פיננסים‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫)מתוך ריאיון עם במאי התכנית "עובדה"‪,‬‬
‫גלעד טוקטלי‪" ,‬הארץ"‪(7.6 ,‬‬
‫הדלת המסתובבת של ניצול עובדים‬
‫"בשנים האחרונות הייתה חלופה בדמות המסתננים הבלתי‬
‫חוקיים‪ .‬בזמן האחרון‪ ,‬וזה מהלך חשוב‪ ,‬יש לנו אישור לגייס‬
‫עובדים ירדנים‪ .‬הרעיונות האלה טובים אבל הם קצרי מועד‪.‬‬
‫צריך לחזור לרעיון של מכסת עובדים זרים כפי שהיה‬
‫בעבר"‪.‬‬
‫)ראש עיריית אילת‪ ,‬מאיר יצחק הלוי‪" ,‬ערב ערב"‪(3.6 ,‬‬
‫בשבחו של הראש הקטן‬
‫"ההישגים שלי נמדדים בדברים הקטנים‪ .‬אני לא מאמין‬
‫בתיקונים גדולים‪ ,‬אני עוסק בדברים קטנים"‪.‬‬
‫)ח"כ דוד אמסלם‪ ,‬הליכוד‪ ,‬יו"ר ועדת הפנים‪,‬‬
‫"ישראל היום"‪(29.5 ,‬‬
‫כיבוש ‪3/‬‬
‫לבהירות המאבק‬
‫הפרדה אופנתית בין סוגיית‬
‫ההתנחלות לשאלת הכיבוש שוגה‬
‫בניתוח המציאות‬
‫מאת אבישי ארליך‬
‫והחלפתה באחרת אינה הדבר העיקרי שהתחולל בשטחים‬
‫הכבושים‪ ,‬אלא שלב הכרחי בהתפתחותה של ההתנחלות‪:‬‬
‫התנחלות היא ייהוד – תהליך מתמשך של עיכול ושל‬
‫הטמעת שטח והפיכתו מפלסטיני ליהודי‪ ,‬תמיד באלימות‬
‫מול התנגדות‪ .‬התנחלות היא שינוי מצב כוחני‪ ,‬משפטי‪,‬‬
‫קנייני‪ ,‬כלכלי‪ ,‬דמוגרפי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬תעבורתי‪ ,‬התארגנותי‪,‬‬
‫לשוני‪ ,‬דתי‪-‬תרבותי‪-‬חינוכי – הכל כלול! תהליך ההתנחלות‬
‫משמעו הפקעות‪ ,‬ניצול ודיכוי – ובסופו בולטים נישול‬
‫והדרה גמורה‪ .‬בשטח שייהודו הושלם אין‬
‫פלסטינים‪ .‬ההתנחלות כמו חיה טורפת‬
‫ההופכת את הנטרף לחלק מגופה שלה‬
‫ופולטת שיירים‪.‬‬
‫כמה השטחים שנכבשו‪ ,‬ב‪ '48-‬וב‪'67-‬‬
‫‪,‬ייוהדו רק חלקית‪ .‬המאבק שהתחולל‬
‫בשנות השבעים בשטח ‪ ,9‬על אדמות‬
‫הגליל שהופקעו למען הקמת כרמיאל‪,‬‬
‫המאבק שבמרכזו "יום האדמה"‪ ,‬היה‬
‫מאבק נגד ייהוד – נגד הפקעה והתנחלות‬
‫יהודית בתוככי שטחים המיושבים‬
‫בפלסטינים‪ .‬המאבק על אדמות הבדואים‬
‫בנגב הוא חלק מהמערכה נגד תהליך‬
‫התנחלות‪ .‬שלילת זכויות התושבים‬
‫והעברתם אדמותיהם למדינה היהודית‬
‫ולמתנחליה – נעשה גם בשטחים שנכבשו‬
‫ב‪ '67-‬וגם בתחומי הקו הירוק‪.‬‬
‫לאחרונה )‪ (28.5‬התכנסו במלון‬
‫אמריקן קולוני בחיפה כשני תריסרים‬
‫אקדמאים ואינטלקטואלים וותיקי‬
‫מאבק‪ ,‬יהודים ופלסטינים אזרחי‬
‫ישראל‪ .‬המפגש נועד לסיעור מוחין‬
‫לגבי פעילויות בשנה ה‪ 50-‬לכיבוש‪ ,‬אך‬
‫כהרגלם של אינטלקטואלים‪ ,‬גלשה‬
‫השיחה הלוך ושוב‪ ,‬מרעיונות לפעולה‬
‫לניתוחים‪ ,‬להערכות‪ ,‬להגיגים‪ ...‬ולא‬
‫הסתיימה בהצהרות או בתכנית פעולה‪.‬‬
‫הדיון היה מעין גישוש‪ ,‬בדיקת שטח‪,‬‬
‫לבחינת מיקומם הפוליטי של‬
‫המתדיינים‪.‬‬
‫למרות שהמשתתפים כולם רואים‬
‫עצמם כ'שמאל' בכל הנוגע לסכסוך‬
‫לא לטשטוש‬
‫הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬נדמה שחלקם אינם‬
‫דוד טרטקובר‪" ,‬הכתם"‪ ,‬מוצג עכשיו‬
‫כמובן‪ ,‬אפשר לחלום על מצב בו יחיו‬
‫חושבים עוד שעקירת ההתנחלויות היא‬
‫במוזיאון תל אביב לאמנות יהודים וערבים בהתנחלויות תוך שוויון‬
‫תנאי הכרחי לסיום הכיבוש ולכל פתרון‬
‫מוחלט )והחזרת רכוש(‪ ,‬אבל מצב כזה‬
‫לסכסוך‪ .‬בין אם אלה חברי מרצ‪ ,‬הקשת‬
‫לא קיים אפילו במדינת ישראל בתחומי הקו הירוק‪ :‬אין‬
‫הדמוקרטית המזרחית‪ ,‬או מהחוג 'שתי מדינות – מולדת‬
‫קיבוצים ומושבים מעורבים; בג"צ קעדאן‪ ,‬של משפחה‬
‫אחת' – היו בין הדוברים רבים הרוצים להפריד את 'הכיבוש'‬
‫ערבית החפצה להתיישב בקציר – מתגלגל עד היום; עקורי‬
‫שכולם‪ ,‬נומינלית‪ ,‬נגדו‪ ,‬מההתנחלות שחלקם כבר לא מוכנים‬
‫איקרית ובירעם לא שבו לכפריהם‪ .‬בכנסת‪ ,‬חוק הלאום מונח‬
‫להיאבק בה‪ .‬נימוקם‪ :‬אין אפשרות ריאלית להסגת‬
‫מוכן לחקיקה בהזדמנות הקרובה הראשונה‪ .‬אנחנו בעד‬
‫ההתנחלויות‪ ,‬או שמחויבותם לאוכלוסייה מקופחת של‬
‫מדינת ישראל כמדינה של כל תושביה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ומאבק זה‬
‫מתנחלים )מזרחים( קודמת למחויבותם לסיום הכיבוש‪.‬‬
‫יימשך גם אחרי שיימצא פתרון לשאלת השטחים הכבושים‪.‬‬
‫מהקושי להתייצב חוצץ נגד ההתנחלות נובעות גם הצעות‬
‫לאחרונה מדובר שוב ביוזמה הערבית‪ ,‬המבוססת על‬
‫אלטרנטיביות לפתרון הסכסוך במדינה אחת‪ ,‬או בקונפדרציה‬
‫גבולות ‪ .'67‬גם אם אינה שוללת החלפת שטחים‪ ,‬היא‬
‫שאזרחיה שווים ויושבים בכל מקום‪ .‬לא שההצעות אינן‬
‫תובעת‪ ,‬כעקרון‪ ,‬את הסרת ההתנחלויות‪ .‬החלטה ‪ 242‬של‬
‫יפות – הן פשוט ריאליות עוד פחות מהמאבק הקשה נגד‬
‫מועצת הביטחון של האו"ם כוללת החזרת שטחים שנכבשו‪.‬‬
‫מכבש ההתנחלות‪ .‬ממסד המתנחלים אינו מפחד מרעיונות‬
‫הסכמי השלום עם מדינות ערביות כללו החזרה של השטחים‬
‫המדינה אחת‪ :‬מי כמותם יודע שאצלם משמעותה אפרטהייד‬
‫שנכבשו‪ .‬כל הפלסטינים מתנים את פתרון הסכסוך בסילוק‬
‫ו‪/‬או טרנספר‪ .‬סיוטם של המתנחלים הוא אפשרות העקירה‪.‬‬
‫ההתנחלויות‪.‬‬
‫חששם מוצדק‪ ,‬מפני שלשלילת הלגיטימיות של מפעל‬
‫ההתנחלות שותפים העולם הערבי והמערבי‪ ,‬ולא רק השמאל‬
‫ההתנחלויות גזלו את משאבי הקרקע והמים מהפלסטינים‬
‫הישראלי‪ ,‬שאותו מנסים לדכא‪ .‬אמנם עולם זה לא הטיל‬
‫וביתרו את השטח למובלעות ולכיסים‪ .‬הדרכים בין‬
‫עדיין את כובד משקלו נגד מפעל ההתנחלות – אך השפעתו‬
‫ההתנחלויות מתעלמות מהצרכים הפלסטיניים‪ .‬לא יתכן‬
‫ההגמונית היא שמגבילה את מדיניות ישראל בכל הנוגע‬
‫שיקום הקהילה הפלסטינית תוך המשך קיום ההתנחלות‪.‬‬
‫לקצב גידול ההתנחלות ולברוטליות שלהן‪.‬‬
‫ההיגיון הפנימי של ההתנחלות הוא אי‪-‬שוויון ואפליה‪.‬‬
‫מאבק בכיבוש תוך העלמת עין מתפקיד ההתנחלויות‬
‫התנחלות מעבר להתנחלויות‬
‫בסכסוך הוא טשטוש הכיבוש‪ .‬זו זניחת המאבק שהתחולל‬
‫כאן במשך ‪ 50‬שנה וימשיך להתחולל גם אחרי שיידומו‬
‫מתוך הרצון של כמה אינטלקטואלים להגדיר את הכיבוש‬
‫חגיגות השנה ה‪.50-‬‬
‫ללא קביעת עמדה נגד ההתנחלות‪ ,‬צצו בשיחה הגדרות‬
‫מעורפלות לגביה בנוסח 'קולוניאליזם צבאי'‪.‬‬
‫מי שמבין שהמאבק בכיבוש הוא מאבק יהודי‪-‬ערבי ולא‬
‫הכיבוש הצבאי ב‪ '67-‬היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬תנאי ראשון‬
‫מאבק חד‪-‬צדדי של יהודים המדברים רק עם יהודים ומנסים‬
‫לפתיחת השטח לכניסת מתנחלים‪ ,‬בלעדיו הם לא היו יכולים‬
‫לסבר את אזניהם‪ ,‬חייב להבין‪ :‬אין סוף לכיבוש בלי סוף‬
‫לחיות בשטח הערבי‪ .‬הוצאתה של ריבונות אחת מהשטח‬
‫להתנחלויות‪.‬‬
‫כנסת ‪4/‬‬
‫מחקר של הכנסת‪:‬‬
‫רוב הנשים חוששות‬
‫לגורלן הכלכלי‬
‫נשים מרגישות פחות בטוחות מגברים באופן כללי‪ ,‬דבר‬
‫שבא לידי ביטוי גם בתחושת הביטחון התעסוקתי והכלכלי –‬
‫כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬
‫שנערך לבקשת יו"ר הוועדה לקידום האישה ולשוויון מגדרי‪,‬‬
‫ח"כ עאידה תומא־סלימאן )חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת(‪ .‬עוד‬
‫עולה מהמחקר‪ ,‬כי נשים ערביות ויוצאות חבר העמים הן‬
‫בעלות תחושת הביטחון הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬שהסתמך על שאלונים טלפוניים שבהם השתתפו‬
‫כ‪ 1,000-‬בני אדם‪ ,‬ביקש לבחון את תחושת הביטחון האישי‬
‫של האוכלוסייה בישראל‪ ,‬בדגש על ציבור הנשים‪47.7% .‬‬
‫חוק של טרור‬
‫מליאת הכנסת אישרה )‪ (15.6‬בקריאה שנייה ושלישית את‬
‫"חוק המאבק בטרור"‪ ,‬המרחיב באופן ניכר את סמכויות‬
‫המדינה ואת הכלים שבידי רשויות אכיפת החוק לצורך‬
‫צמצום המרחב הדמוקרטי‪ .‬החוק‪ ,‬החשוב בשורה של חוקים‬
‫אנטי‪-‬דמוקרטיים שקידמה ממשלת הימין בשנה האחרונה‪,‬‬
‫עבר ברוב של ‪ 57‬ח"כים מול ‪ – 16‬חברי סיעות הרשימה‬
‫המשותפת ומרצ‪ .‬החוק מחליף את מרבית החוקים והפקודות‬
‫המסדירים כיום את עבודת השב"כ והמשטרה ושמקורם‬
‫בחקיקת האימפריאליזם הבריטי בשנות ה‪ 40-‬של המאה‬
‫שעברה‪ .‬לכן במקביל לכניסתו לתוקף‪ ,‬יבוטלו שני חוקים‬
‫ושתי פקודות‪ ,‬ועשרות תקנות הגנה לשעת חירום מתקופת‬
‫המנדט הבריטי‪.‬‬
‫יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן עודה )חד"ש(‪ ,‬אמר‬
‫בדיון במליאה כי "החוק הזה פוגע בצורה ישירה בישראל‪,‬‬
‫שכן מדינת ישראל מקיימת תיאום ביטחוני עם הרשות‬
‫הפלסטינית ואש"ף‪ .‬לפי ההגדרה הישראלית‪ ,‬אש"ף הוא‬
‫ארגון טרור וחבריו נמנים עם ארגון טרור"‪ .‬למילותיו של‬
‫עודה נשמעו קריאות רמות מכיוון ח"כים מהליכוד‪" .‬הטרור‬
‫האמיתי הוא הכיבוש שלכם בשטחים"‪ ,‬אמר עודה‪.‬‬
‫את החוק המשתרע על יותר מ‪ 51-‬עמודים קידמה שרת‬
‫המשפטים איילת שקד )"הבית היהודי"( בתמיכת המשטרה‬
‫והשב"כ‪ .‬הוא מרחיב את ההגדרות של ארגון טרור ושל‬
‫פעילות טרור‪ ,‬ומחמיר את העונשים המרביים על המעורבים‬
‫או על המסייעים לפעילות כזו‪ .‬החוק אף מאפשר להגדיר‬
‫ארגוני צדקה כארגוני טרור אם נמצאה זיקה בין ארגון‬
‫הצדקה לטרור‪ ,‬וקובע עונש גם למי שרק מביע הזדהות עם‬
‫ארגון בלתי חוקי‪.‬‬
‫ממשתפי הסקר היו גברים‪ ,‬והיתר נשים ערביות‪ ,‬חרדיות‪,‬‬
‫מהגרות ממדינות בריה"מ לשעבר וישראליות ותיקות‪.‬‬
‫אחד הנושאים העיקריים המטרידים נשים יותר מגברים‪ ,‬הוא‬
‫הביטחון הכלכלי‪ 77% .‬מהנשים‪ ,‬לעומת ‪ 63%‬מהגברים‬
‫שהשתתפו בסקר‪ ,‬דיווחו כי הן חוששות מירידה ברמת‬
‫החיים‪ .‬בפילוח לפי קבוצות – ‪ 88%‬מהנשים הערביות‬
‫חוששות מכך‪ ,‬ו‪ 94%-‬מהן חוששות מצמצום בהוצאות‬
‫בעקבות הרעה במצב הכלכלי‪ .‬יתרה מזאת‪ 27% ,‬מכלל‬
‫הנשים בישראל )לעומת ‪ 20%‬מהגברים( ו‪ 60%-‬מתוך‬
‫הנשים הערביות דיווחו‪ ,‬כי בשנה האחרונה הן חששו לאבד‬
‫את ביתן בעקבות הרעה במצב הכלכלי‪ .‬גם תחושת הביטחון‬
‫התעסוקתי אינה גבוהה‪ .‬אחד מכל שלושה גברים ונשים‬
‫)‪ (31%‬שהשתתפו בסקר חוששים לאבד את מקום עבודתם‬
‫בשנה הקרובה‪ .‬קבוצת הנשים שהכי חוששת מאובדן מקום‬
‫העבודה היא קבוצת העולות מבריה"מ )‪ .(49%‬תחושה זו‬
‫מאפיינת רק ‪ 24%‬מן הנשים הישראליות הוותיקות‪ .‬החשש‬
‫מאובדן מקום העבודה גדל ככל שהאישה סבורה כי‬
‫הסיכויים למצוא עבודה אחרת אינם גבוהים‪ .‬נשים ערביות‬
‫חשות כי הן בעלות הסיכויים הנמוכים ביותר למצוא עבודה‬
‫חלופית אחרי אובדן מקום עבודתן‪ 35% .‬מן הנשים הערביות‬
‫אמרו כי יש להן סיכוי גבוה למצוא עבודה אחרת‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 56%‬בקרב הנשים החרדיות והמהגרות ממדינות בריה"מ‬
‫לשעבר‪ ,‬ו‪ 42%-‬בקרב הוותיקות‪.‬‬
‫ח"כ תומא־סלימאן סבורה‪ ,‬כי הסיבה לחשש של נשים‬
‫ערביות היא המחסור בהזדמנויות עבודה‪ :‬ביישובים‬
‫הערביים אין אזורי תעשייה‪ ,‬אין מעונות יום ואין תחבורה‬
‫ציבורית יעילה‪ .‬הסבר נוסף לחשש הוא השיעור הנמוך עדיין‬
‫של השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה )‪ (33%‬יחסית‬
‫לשיעור כפול מכך ומעלה בקרב עולות לשעבר‪ ,‬חרדיות‬
‫וישראליות ותיקות‪.‬‬
‫לתחושת החרדה הגבוהה בקרב גברים ונשים כאחת מפני‬
‫איבוד מקום עבודתם נובעת משנים ארוכות של חוסר יציבות‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬בעיקר מאז המשבר הקפיטליסטי ב‪ ,2008-‬אז‬
‫הגיעו שיעורי האבטלה ליותר מ‪ ,9%-‬וגלי פיטורים היכו בכל‬
‫מקום‪ .‬כיום‪ ,‬שיעור האבטלה נמוך מ‪ ,5%-‬אך זאת בעיקר‬
‫בשל עלייה במספר המשרות בשכר נמוך בשיטת הקבלנות‪,‬‬
‫שאינן דורשות השכלה ואינן מאפשרות קידום‪ .‬מאותה סיבה‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬נובעת תחושתן הקשה של עולות בריה"מ‬
‫לשעבר העוסקות בעבודות מזדמנות או בעבודת קבלן‪,‬‬
‫שמחצית מהן חוששת לאבד את מקום העבודה‪.‬‬
‫חשש נוסף של הישראלים נובע מיחס לא שוויוני מצד‬
‫מוסדות המדינה כלפיהם‪ 61% :‬מהנשים ו‪ 57%-‬מהגברים‬
‫דיווחו שחוו חוסר שוויון‪ .‬תחושת חוסר השוויון מורגשת‬
‫בצורה החריפה ביותר בקרב נשים ערביות )‪ ,(80%‬גברים‬
‫חרדים )‪ ,(73%‬נשים חרדיות )‪ ,(66%‬גברים ערבים )‪,(63%‬‬
‫ישראליות ותיקות )‪ ,(62%‬ישראלים ותיקים )‪ ,(55%‬עולים‬
‫מבריה"מ )‪ ,(38%‬ולבסוף – עולות מבריה"מ )‪.( 32%‬‬
‫"ביטחון אנושי מורכב מכמה גורמים‪ ,‬ותחושת האזרחים‬
‫והאזרחיות היא גורם עיקרי לממד זה"‪ ,‬אמרה ח"כ‬
‫תומא־סלימאן ל"דה מרקר"‪ ,‬שפרסם את עיקרי הסקר‪" .‬לכן‬
‫יש צורך בשינוי התפישה של מקבלי ההחלטות לגבי סדרי‬
‫עדיפויות תקציביים ומדיניים‪ .‬במדינה בה האזרחים קורסים‬
‫תחת העוולות הכלכליות־חברתיות ויוקר המחיה‪ ,‬תקציב‬
‫הביטחון מסתכם ב‪ 60-‬מיליארד שקל‪ .‬עם חלוקת תקציב‬
‫כזאת‪ ,‬שלא שמה את האדם והאזרח במרכז‪ ,‬כיצד ניתן‬
‫להקצות תקציבים לחינוך בפריפריה וביישובים הערביים‪ ,‬או‬
‫יותר כסף לאוניברסיטאות‪ ,‬לדיור הציבורי‪ ,‬ליצירת‬
‫הזדמנויות עבודה ולרווחה?"‪ ,‬הדגישה‪.‬‬
‫כנסת ‪5/‬‬
‫במלאות שנה למחאת יוצאי אתיופיה‬
‫מפגש טעון ראשון בכנסת בין נציגי משפחתו של‬
‫יוסף סלמסה‪ ,‬שנעצר באלימות בידי שוטרים‬
‫ובהמשך נמצא מת‪ ,‬לבין שרת המשפטים‪ ,‬איילת‬
‫שקד •בנצ'י סלמסה‪" :‬למה השוטרים שתקפו את‬
‫אחי עדיין משרתים במשטרת ישראל?" • השרה‬
‫עזבה את המקום מבלי להגיב לטענות‬
‫למעלה ממאה יוצאי אתיופיה‪ ,‬פעילים חברתיים‪ ,‬נציגי‬
‫משרדי ממשלה והמשטרה‪ ,‬וכן חברי כנסת‪ ,‬השתתפו בכנס‬
‫שהתקיים בכנסת‪ ,‬ביוזמת ח"כ דב חנין‪ ,‬בנושא‪" :‬שנה‬
‫למחאת יוצאי אתיופיה – מה השתנה?"‪ .‬הכנס אורגן‬
‫במשותף עם האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה‪,‬‬
‫ובנוכחות שרת המשפטים‪ ,‬ח"כ איילת שקד‪.‬‬
‫ח"כ חנין אמר בפתח הכנס‪" :‬לפני שנה הייתה מחאה‬
‫עצומה של יוצאי אתיופיה בישראל‪ .‬אלפים רבים יצאו‬
‫לרחובות הערים כדי להביע את כעסם‪ ,‬התנגדותם ומחאתם –‬
‫ומסתבר שהיה הרבה מאוד על מה למחות‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫קיימנו לפני שנה בכנסת כנס שניסה להביא את הקולות של‬
‫המחאה אל תוך הבית הזה‪ .‬נאמרו שם דברים קשים וכואבים‪,‬‬
‫שציירו תמונה מקוממת של אפליה בכל מישורי החיים‪:‬‬
‫אלימות משטרתית‪ ,‬אפליה בדיור‪ ,‬הסללה בגני ילדים‪ ,‬בבתי‪-‬‬
‫ספר ובאוניברסיטאות‪ ,‬ו בתחום התעסוקה‪.‬‬
‫"בהמשך לכנס‪ ,‬דרשנו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית‪,‬‬
‫אשר תשמע באופן פתוח את הטענות והביקורת ותדון‬
‫במנגנוני השינוי המתבקשים‪ .‬הממשלה החליטה להתנגד‪,‬‬
‫ולא הצלחנו לאשר את הדרישה הזאת במליאת הכנסת‪.‬‬
‫במקום זאת‪ ,‬החליטה הממשלה להקים ועדה משלה"‪.‬‬
‫זיוה מקנון‪-‬דגו‪ ,‬מנכ"לית האגודה הישראלית של יוצאי‬
‫אתיופיה‪ ,‬סיפרה כי יש חוסר אמון של קהילת יוצאי אתיופיה‬
‫במערכת‪ ,‬נוכח ההחלטות שמתקבלות‪ ,‬ובמיוחד – בנושא‬
‫המשטרה‪ .‬בעקבות פעילות האגודה נחשף כי ‪ 12%‬מהתיקים‬
‫שנפתחים במשטרה על תקיפת שוטרים – נפתחים נגד יוצאי‬
‫אתיופיה‪ ,‬שיעור הגבוה פי ‪ 6‬משיעורם באוכלוסייה‪.‬‬
‫נוהל נוסף שנחשף לאחרונה‪ ,‬הוא "נוהל השפיטה הזריז"‪:‬‬
‫כאשר אזרח מתלונן על שוטר‪ ,‬השוטר מגיש תלונה נגדית‪,‬‬
‫והתוצאה היא סגירת כל התיק בתוך מספר שעות‪ ,‬ללא‬
‫תוצאות‪ .‬זה מסביר מדוע מח"ש לא מטפלת כשורה בתיקי‬
‫אלימות שוטרים‪" .‬אבל הבעיה לא מסתכמת רק ביחס של‬
‫המשטרה; בהעיה טמונה ביחס של המערכת כולה‪ ,‬כולל‬
‫מערכת הבריאות"‪ ,‬הוסיפה מקונן‪-‬דגו‪" .‬אני ‪ 32‬שנים בארץ‪,‬‬
‫אבל עדיין לא מוכנים לקבל תרומות דם שלי‪ .‬בתי‪-‬החולים‬
‫מודים שהם מנהיגים הפרדה בחדרי לידה‪ .‬הגיע הזמן‬
‫שיפנימו‪ ,‬שאנחנו כאן לא רק שנה או שנתיים‪ .‬הגענו הנה‬
‫לפני מחצית משנותיה של המדינה"‪.‬‬
‫שרת המשפטים‪ ,‬איילת שקד האזינה לדברים שהושמעו‬
‫באולם מבלי לפצות פה‪ ,‬והמשיכה לשבת גם כשרשות‬
‫הדיבור נמסרה לבנצ'אמלק )בנצ'י( סלמסה‪ ,‬אחותו של יוסף‬
‫סלמסה‪ ,‬ששטחה בפני הנוכחים‪ ,‬מדם ליבה‪ ,‬את סיפורו‬
‫הקשה של אחיה‪ ,‬אשר הותקף בידי שוטרים‪ ,‬חושמל בטייזר‪,‬‬
‫והושלך אזוק בחצר תחנת המשטרה בזיכרון יעקב למשך זמן‬
‫ממושך‪ .‬לאחר שהמשפחה הגישה תלונה על השוטרים‬
‫האלימים‪ ,‬היא החלה לקבל איומים מהשוטרים‪ .‬סלמסה‪,‬‬
‫ששקע בדיכאון‪ ,‬נעדר מביתו‪ ,‬ולבסוף – נתגלתה גופתו‪.‬‬
‫"שנה עברה מאז‪ ,‬אבל מה השתנה? יש שוטרים שאיימו‪,‬‬
‫ששיקרו‪ ,‬שאסור שישרתו אזרחים‪ .‬שוטרים כאלה‪ ,‬מקומם‬
‫מאחורי סורג ובריח"‪ ,‬הוסיפה‪" .‬גבירתי שרת המשפטים‪,‬‬
‫למה אותם השוטרים עדיין משרתים במשטרת ישראל? איך‬
‫אני‪ ,‬כאמא שיש לה ילדים‪ ,‬אמורה לספק הסברים לילדים‬
‫שלי? איפה החוק?"‪ .‬לאחר שסלמסה סיימה את דבריה‪ ,‬קמה‬
‫שרת המשפטים ועזבה את האולם מבלי לומר דבר‪.‬‬
‫הפגנה נגד אלימות משטרתית )צילום‪ :‬אקטיבסטילס(‬
‫גם ח"כ אברהם נגוסה )ליכוד(‪ ,‬יו"ר ועדת העלייה‬
‫והקליטה‪ ,‬השמיע דברים ביקורתיים כלפי הממשלה‪ .‬יצוין‪,‬‬
‫שלפני כשנה הצביע ח"כ נגוסה נגד יוזמתו של ח"כ חנין‬
‫להקים ועדת חקירה פרלמנטרית‪ ,‬וקרא לתת אמון בוועדת‬
‫השרים שהקימה הממשלה‪ .‬בכנס‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא דיבר‬
‫באופן אחר‪" :‬ההחלטות שהתקבלו בתחום החינוך‪ ,‬הרווחה‪,‬‬
‫הבריאות – לא יצאו לפועל‪ ,‬וזאת משום שהכסף לא הגיע‪.‬‬
‫זאת עבודה בעיניים‪ .‬לגבי האלימות המשטרתית – המציאות‬
‫היא ברורה‪ .‬אנחנו שומעים כל שבוע ברשתות החברתיות על‬
‫שוטרים שמכים צעירים‪ .‬הצעתי הצעת חוק לטיפול בתופעה‬
‫זו‪ ,‬אבל היא נתקעה בגלל התנגדות המשרד לביטחון פנים"‪.‬‬
‫לאחר שסיים את דבריו‪ ,‬הזכירו לו כמה מהנוכחים‪ ,‬כי את‬
‫הביקורת הוא מפנה‪ ,‬בעצם‪ ,‬כלפי מפלגתו שלו וכלפי‬
‫הממשלה‪ ,‬לה הוא ממשיך להעניק את תמיכתו‪...‬‬
‫עו"ד נידאל עותמאן‪ ,‬מנהל המטה למאבק בגזענות‪ ,‬אמר‬
‫בכנס‪ ,‬כי מה שחווים יוצאי אתיופיה מזכיר‪ ,‬במובנים רבים‪,‬‬
‫את מה שחווים האזרחים הערבים בישראל‪ ,‬והוסיף‪" .:‬הייתי‬
‫בשנה שעברה בהפגנות בתל‪-‬אביב של יוצאי אתיופיה‬
‫ועזרתי לחסום את נתיבי איילון‪ .‬הגעתי להפגנה עם שלט‬
‫בערבית‪ ,‬וקפץ עליי מישהו ואמר לי 'מה אתה עושה פה‪ ,‬צא‬
‫מפה'‪ .‬היו מפגינים יוצאי אתיופיה שבאו לעזור לי ואמרו‪:‬‬
‫'הוא איתנו'‪ .‬חשוב לי‪ ,‬כאזרח ערבי במדינת ישראל‪ ,‬להביע‬
‫את הסולידריות שלי עם קהילת יוצאי אתיופיה"‪.‬‬
‫ח"כ איימן עודה‪ ,‬יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬סיפר כיצד‬
‫השתתף‪ ,‬יחד עם ח"כ חנין‪ ,‬בהפגנות יוצאי אתיופיה בשנה‬
‫שעברה‪" :‬בזמנו‪ ,‬היו בציבור הערבי שתקפו אותי על‬
‫שהשתתפתי בהפגנות אלה‪ ,‬בטענה שהמצב של יוצאי‬
‫אתיופיה טוב יותר ממצבם של האזרחים הערבים‪ .‬אחדים‬
‫מיוצאי אתיופיה תקפו אותי‪ ,‬אולי משום שלא רצו להפגין‬
‫עם ערבים‪ .‬בעלי הכוח מרוויחים מכך שאוכלוסיות‬
‫מוחלשות לא עומדות האחת לצד השנייה‪ .‬צריך לדעת איך‬
‫לאחד כוחות‪ .‬זה המבחן החשוב ביותר של כולנו"‪.‬‬
‫בעולם ‪6/‬‬
‫נשיא צרפת הולנד והמיתון‪ .‬איור‪ :‬רודריגו‬
‫נמשך מאבק‬
‫העובדים בצרפת‬
‫המאבק להגנת חוקי העבודה מתנהל בצרפת כבר קרוב‬
‫לארבעה חודשים‪ .‬המאבק החל בפברואר השנה עם חשיפת‬
‫כוונתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד לשנות מהיסוד את‬
‫חוקי העבודה במטרה לצמצם את הפיקוח הממשלתי בתחום‪.‬‬
‫זו רפורמה ניאו‪-‬ליברלית‪ ,‬לפיה חוזי עבודה קצרים יוכלו‬
‫להיקבע בין מעסיק לעובד בחוזה שלא יהיה כפוף לחוקי‬
‫העבודה ולהסכמים הענפיים‪ ,‬אשר נתקלה בהתנגדות קשה‬
‫בהרבה משצפו תומכיה‪.‬‬
‫מההפגנות הגדולות בחודש מארס‪ ,‬אז ירדו לרחובות פריז‬
‫כחצי מיליון מפגינים‪ ,‬צעירים ועובדים‪ ,‬כדי להביע את‬
‫התנגדותם לחוק‪ ,‬דרך תשומת הלב העולמית למפגיני "לילה‬
‫בעמידה" )‪ (Nuit Debout‬שהתאספו במחאה בכיכר‬
‫הרפובליקה בפריז‪ ,‬ועד שביתות הענק ברכבות‪ ,‬בתחבורה‬
‫הציבורית ובנמלי התעופה‪ ,‬שמוביל ארגון העובדים הגדול‬
‫בצרפת‪ – CGT ,‬הנאבקים ברפורמה פעלו בעוצמה‪ ,‬באורך‬
‫נשימה וזכו באהדת הציבור הצרפתי‪ .‬המערכה סביב החוק‬
‫)המכונה חוק קומרי‪ ,‬על שמה של שרת העבודה מרים אל‬
‫קומרי( תרמה גם לירידה במוניטין של הנשיא הולנד‪ .‬לפי‬
‫סקרים אחרונים הוא ממוקם במקום הרביעי לקראת הבחירות‬
‫שיערכו ב‪ 2017-‬עם ‪ 14%‬תמיכה בלבד‪ ,‬נתונים חסרי תקדים‬
‫כמעט עבור נשיא מכהן‪.‬‬
‫אך למרות ההתנגדות ממשיכה ממשלת צרפת לקדם את‬
‫רפורמת העבודה בבתי הנבחרים‪ .‬על מנת לעקוף את‬
‫ההתנגדות העיקשת לחוק באסיפה הלאומית )הבית‬
‫התחתון(‪ ,‬הכריז ב‪ 10-‬במאי ראש ממשלת צרפת‪ ,‬מנואל‬
‫וואלס‪ ,‬כי יפעיל את הסעיף ‪ 49.3‬בחוקה ‪ ,‬המתיר לממשלה‬
‫להעביר חוק באסיפה ללא הצבעה‪ ,‬וזאת בהצמדת החוק‬
‫להצעת אי‪-‬אמון‪ .‬כך‪ ,‬הדרך היחידה לעצור את החוק הייתה‬
‫הפלת הממשלה‪ ,‬דבר שמתנגדי החוק בקרב הסוציאליסטים‬
‫ביקשו להימנע ממנו‪ .‬בשימוש באמצעי החריג הזה‪ ,‬דילג‬
‫וולאס מעל משוכת האסיפה הלאומית‪ ,‬בה יש רוב לשמאל‪,‬‬
‫והעביר את הדיון לבית העליון‪ ,‬לסנאט‪ ,‬בו יש רוב לימין‪.‬‬
‫הסנאט התחיל לדון בחוק בתחילת יוני‪.‬‬
‫בתנאים אלה עברה זירת המאבק בחוק באופן מלא מבתי‬
‫הנבחרים אל הרחוב‪ ,‬ובשבוע שעבר נערך עוד סבב מרשים‬
‫של הפגנות‪ .‬ביום שלישי ‪ 14 ,‬ביוני‪ ,‬שוב יצאו המונים‬
‫לרחובות של פריז ושל הערים הגדולות‪ .‬ההערכות לגבי‬
‫מספר המפגינים נעות בין מיליון איש לפי המארגנים למאה‬
‫אלף לפי אומדן המשטרה‪ .‬כך או כך‪ ,‬המספרים הגבוהים‬
‫והתמונות המרשימות של ההמונים‪ ,‬שצעדו בשדרות‬
‫הגדולות של פריז‪ ,‬הם הישג של ממש לעובדים ולשמאל‪,‬‬
‫המשקיע כוחות עצומים בהתנגדות‪ .‬אלא שבאווירה של‬
‫מעקפים ותכסיסים פוליטיים‪ ,‬חזרה גם האלימות להפגנות‪.‬‬
‫בתחילת השבוע שעבר אסרה משטרת פריז‪ ,‬בצעד שספג‬
‫ביקורת‪ ,‬על כ‪ 130-‬פעילים להצטרף להפגנות‪ .‬אלא שגם‬
‫אמצעים קשוחים אלה לא הועילו‪ .‬ההפגנות בפריז היו‬
‫אלימות מהצפוי‪ ,‬זגוגיות בית חולים סמוך לתוואי ההפגנה‬
‫נופצו ורכב של שירות התחבורה הפריזאי הוצת‪ .‬המשטרה‬
‫פיזרה את המפגינים באמצעות זרנוקי מים‪ .‬בסוף היום נרשמו‬
‫לא פחות מ‪ 29-‬שוטרים פצועים‪ ,‬ו‪ 11-‬מפגינים‪.‬‬
‫מול ההתנגדות העיקשת של ארגוני העובדים‪ ,‬ומול‬
‫התמיכה הציבורית האדירה בהם‪ ,‬מתרבים הקולות במחנה‬
‫הולנד הקוראים לפשרות‪ ,‬וזאת דווקא לאחר פינוי הדרך‬
‫בחקיקה‪ .‬לאחר הפגישה שנערכה ביום שישי )‪ (17.6‬האחרון‬
‫בין השרה אל קומרי לבין פיליפ מרטינז‪ ,‬מזכ"ל ‪,CGT‬‬
‫הודיעו הוועדים כי ישובו לרחובות ב‪ 23-‬וב‪ 28-‬בחודש כדי‬
‫להפגין‪ .‬טייסי אייר פראנס הודיעו מצידם‪ ,‬כי ישובו לשבש‬
‫את הטיסות בעתיד הקרוב‪ .‬ניכר אם כן כי המאבק טרם תם‪.‬‬
‫טל מאיר גלעד‬
‫גיבור עצמאות אלג'יריה‬
‫בעיר אוברוויליה‪ ,‬שבפרבריה האדומים של פאריס‪ ,‬חנכו‬
‫לאחרונה רחוב על שם המנהיג הקומוניסטי האלג'ירי ממוצא‬
‫יהודי‪ ,‬הנרי אלג‪ ,‬שנפטר לפני שלוש שנים‪ .‬אלג‪ ,‬שנולד ביולי‬
‫‪ 1941‬בלונדון ושמו המקורי היה הנרי סאלם‪ ,‬היה במשך‬
‫שנים חבר המערכת של היומון הקומוניסטי "הומניטה"‪.‬‬
‫ראשת העיר אוברוויליה‪ ,‬בה נערכה בשבוע שעבר ועידת‬
‫המפלגה הקומוניסטית הצרפתית‪ ,‬מרים דרקאווי‪ ,‬אמרה‬
‫בטכס החנוכה‪" :‬זה המעט שאנו יכולים לעשות כדי להנציח‬
‫את שמו של גיבור העצמאות של אלג'יריה"‪.‬‬
‫אלג מוכר בעולם כולו בזכות ספרו "השאלה" שיצא לאור‬
‫ב‪ 1958-‬ובמשך שנים היה אסור להפצה בצרפת ובאלג'יריה‬
‫שתחת כיבוש צרפתי‪ .‬אלג מוכר לאלג'ירים בעיקר בזכות‬
‫היותו העורך של העיתון האנטי‪-‬קולוניאליסטי היחיד‪,‬‬
‫"אלז'ה רפובליקיין"‪ ,‬בהוצאת המפלגה הקומוניסטית‬
‫האלג'ירית שבמחתרת‪ .‬ב‪ 1957-‬הוא נעצר בביתו של מוריס‬
‫אודן‪ ,‬פעיל קומוניסטי ידוע‪ .‬אודן נרצח בעינויים קשים‪ .‬אלג‬
‫נלקח למחנה צבאי‪ ,‬שם היה קרבן לעינויים ממושכים‪.‬‬
‫בעת המעצר הוא כתב את הספר "השאלה"‪ ,‬שפורסם‬
‫בהוצאה ידועה בפאריס ומיד נאסרה הפצתו‪ .‬בעקבות פרסום‬
‫הספר הוא נידון ב‪ ,1960-‬כשלוש שנים לאחר מעצרו‬
‫באלג'יריה‪ ,‬לעשר שנות מאסר נוספות בגלל "פגיעה‬
‫בביטחון המדינה"‪ .‬במקביל‪ ,‬הספר פורסם בארצות השכנות‬
‫ו‪ 150-‬אלף עותקים ממנו נמכרו ברחבי צרפת ואלג'יריה‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים הצליח לברוח ממעצרו והגיע‬
‫לצ'כוסלובקיה‪ ,‬בה התגורר עד ‪ .1965‬באותה שנה הוא שב‬
‫לאלג'יריה כדי לחדש את הופעתו של העיתון "אלז'ה‬
‫רפובליקיין"‪ ,‬אבל גם המשטר האלג'ירי שלאחר העצמאות‬
‫אסר על הופעת היומון‪ .‬כעבור מספר חודשים הוא גלה‬
‫מארצו והתיישב בצרפת‪ .‬יצוין שבמשך שנים פעל אלג למען‬
‫העניין הלאומי הפלסטיני ונמנה עם חברי המפלגה‬
‫הקומוניסטית הצרפתית‪.‬‬
‫תרבות ‪7/‬‬
‫עטיפה של המהדורה האחרונה של הספר בשפה הצרפתית‬
‫לקראת פרסום בעברית‪:‬‬
‫דיון במשנתו של אברהם‬
‫לאון בנושא המרקסיזם‬
‫והשאלה היהודית‬
‫באוניברסיטת חיפה התקיים בשבוע שעבר )‪ (14.6‬יום עיון‬
‫שעסק בהגותו של המרקסיסט האנטי–ציוני אברהם לאון‪.‬‬
‫היה ממנהיגי השומר הצעיר בבלגיה בשנות השלושים‪.‬‬
‫בדומה לחברים רבים בתנועה זו‪ ,‬שייצגה את הקצה השמאלי‬
‫ביותר בתנועה הציונית‪ ,‬הפך מרקסיסט התומך במהפכה‬
‫והמתנגד חריפות לציונות‪ .‬לאון היה דמות בולטת בקרב‬
‫התנועה הטרוצקיסטית הבלגית‪ ,‬ובשנות מלחמת העולם‬
‫השנייה היה פעיל במחתרת האנטי–נאצית‪ .‬נאסר בשנת‬
‫‪ 1944‬ונרצח באושוויץ כשהוא בן ‪ 26‬בלבד‪.‬‬
‫בשנים שקדמו למותו הספיק לאון‪ ,‬שהיה אינטלקטואל‬
‫מבריק‪ ,‬לכתוב את החיבור המקיף ביותר שנכתב עד לאותו‬
‫מועד על אודות השאלה היהודית מנקודת מבט מרקסיסטית‪.‬‬
‫בספרו "התפיסה המטריאליסטית של השאלה היהודית" טען‬
‫לאון טענה מרחיקת לכת‪ :‬הסיפור המוכר על תולדותיו של‬
‫העם היהודי הוא מיתוס שטיפחה הציונות והעומד בסתירה‬
‫למציאות ההיסטורית; הציונות היא גישה שנולדה מתוך‬
‫המיתוס‪ ,‬ועל כן סופה להיכשל‪ .‬לאון ראה בציונות "התנועה‬
‫הצעירה ביותר מבין התנועות הלאומיות האירופאיות – פרי‬
‫הריקבון של המשטר הקפיטליסטי"‪.‬‬
‫השנה ימלאו ‪ 70‬שנה להוצאה הראשונה של ספרו של‬
‫לאון‪ ,‬וביד יערי החליטו לתרגם את הספר לראשונה לעברית‪.‬‬
‫יום העיון התקיים לכבוד התרגום שיראה אור כבר בשבועות‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫בכנס השתתפו ארבעה חוקרים המתמחים בתחום‬
‫הפעילות של לאון‪ :‬תום נבון‪ ,‬סטודנט לתואר דוקטור‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוקר את הגישה המרקסיסטית‬
‫לשאלת היהודים‪ ,‬שלאון היוא אחד ממנתחיה הידועים; טוני‬
‫מייקלס‪ ,‬פרופ' מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון המתמחה‬
‫ב"יהודים רדיקלים" בארה"ב; טל אלמליח‪ ,‬חוקר‬
‫מאוניברסיטת חיפה הנמצא כיום בפוסט דוקטורט בהדרכתו‬
‫של פרופ' דני גוטוויין; וגוטוויין עצמו‪ ,‬שהיה הראשון‬
‫לעסוק בליאון בישראל ומשמש העורך המדעי של הספר‬
‫בעברית‪ .‬גוטווין ניתח את הסיבה בגללה התעלמו מלאון‬
‫בבוטות בישראל‪ ,‬וניסה ללא הצלחה לקשור בין הגותו של‬
‫ליאון לבין היבטים רלוונטיים במציאות הישראלית היום‪.‬‬
‫תום נבון הדגיש בתחילת הדיון‪ ,‬כי עד למחצית המאה ה‪-‬‬
‫‪ 20‬הזרם המרקסיסטי בהיסטוריוגרפיה היהודית היה פעיל‬
‫מאוד‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאון קרא את חיבורו של קרל מרקס "לשאלת‬
‫היהודים"‪ ,‬בו הוא מציע לבחון "את היהודי הארצי האמיתי‬
‫ולא את היהודי של שבת"‪ .‬אך לעבודתו של מרקס‪ ,‬הסתייג‬
‫נבון‪ ,‬מגבלות רבות‪ .‬בין היתר‪ ,‬כי מרקס לא חקר לעומק את‬
‫ההיסטוריה הכלכלית והחברתית של היהודים‪ ,‬ובכתביו‬
‫המאוחרים כתב דברים שסתרו את עבודתו המוקדמת‪.‬‬
‫על פי נבון‪ ,‬לאון המשיך לפתח את קו המחשבה‪ ,‬שבא‬
‫לידי ביטוי בכרך הראשון של "הקפיטל"‪ ,‬לפיו "היהודים הם‬
‫אחד מעמי מסחר‪ ,‬במובן הנכון אינם מתקיימים אלא בין‬
‫פרצותיו של העולם העתיק‪ ...‬כמו שמתקיימים היהודים‬
‫בחורים ובסדקים של החברה הפולנית"‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬לאון התייחס אל היהודים כ"עם מעמד"‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫"קבוצה חברתית בעלת תפקיד כלכלי מוגדר"‪ ,‬ואף ניסח את‬
‫"חוק ההתבוללות"‪" :‬במקום שיהודים פסקו להיות מעמד‪,‬‬
‫הם איבדו את המאפיינים הדתיים והלשוניים והם התבוללו"‪.‬‬
‫זו השלמה לדעותיו של חוקר מרקסיסט נוסף בתחום השאלה‬
‫היהודית‪ ,‬אבל פחות מוכר בעולם‪ ,‬משה כץ‪ ,‬שבמאמר שכתב‬
‫בסוף שנות ה‪ 30-‬של המאה שעברה דיבר על "חוק‬
‫ההתגיירות" – על קבוצות ועמים שהצטרפו בעת העתיקה‬
‫ליהדות במזרח ובמערב‪ ,‬כדי להיות חלק מהקבוצה‬
‫החברתית‪.‬‬
‫ד"ר טל אלמליח תיאר את תפוצתו הרבה של הספר היחיד‬
‫שפרסם לאון‪ .‬בגל הראשון‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫הופיעו מהדורות בצרפתית‪ ,‬בפורטוגזית‪ ,‬באנגלית‬
‫ובספרדית‪ .‬בגל השני‪ ,‬החל באמצע שנות ה‪ ,60-‬ראו אור‬
‫מהדורות נוספות לאלה שכבר פורסמו והספר תורגם גם‬
‫לערבית‪ ,‬לשבדית‪ ,‬לגרמנית‪ ,‬ליפנית ועוד‪" .‬הספר זכה‬
‫בתפוצה רבה גם בקרב חוגים ציוניים במערב"‪ ,‬סיפר‪.‬‬
‫א"ד‬
‫לעיון בגרסה המקוונת של "התפיסה המטריאליסטית של השאלה‬
‫היהודית" בשפה האנגלית‪:‬‬
‫‪http://www.marxists.de/religion/leon/index.htm‬‬
‫במאבק‬
‫תושבי עוטף עזה יפגינו בת"א ‬
‫תושבי עיירות‪ ,‬קיבוצים ומושבים בעוטף עזה‪ ,‬פעילי "קול‬
‫אחר" יפגינו ליד האנדרטה לזכרו של יצחק רבין בכיכר רבין‬
‫בתל אביב‪ .‬ההפגנה תתקיים ביום חמישי ‪ 23‬ביוני ב‪.18:00-‬‬
‫בהזמנה המקוונת שהפיצו נאמר‪" :‬אנו תושבי עוטף עזה‬
‫ואזרחים מרחבי הארץ‪ .‬פעם קודמת צעדנו לעבר עזה‪ .‬הפעם‬
‫נעמוד בתל אביב ונקרא‪ :‬די למעגל האלימות! הסכם מדיני‬
‫ארוך טווח בין ישראל לעזה! חיים של כבוד ותקווה לאנשים‬
‫בשני הצדדים!"‪.‬‬
‫אירוע לזכרו של דני פתר‬
‫צילום‪ :‬רשת מסרבות‬
‫סרבן מילואים שנכלא שובת רעב בכלא צבאי לאות‬
‫הזדהות עם העצירים המנהליים הפלסטינים‪ .‬יניב מזור‪ ,‬בן‬
‫‪ 31‬מירושלים‪ ,‬נדון )‪ (12.6‬ל‪ 20-‬ימי מאסר בשל סירובו‬
‫למלא כל תפקיד שהוא‪ ,‬גם לא קרבי‪ ,‬בצה"ל‪.‬‬
‫מזור הועבר לכלא ‪ 4‬בצריפין‪ ,‬ולמחרת פתח בשביתת‬
‫הרעב‪ .‬הוא סיפר בטלפון לפרקליטו‪ ,‬מיכאל ספרד‪ ,‬כי‬
‫"בחודשים האחרונים הזדעזעתי משביתות הרעב של‬
‫העצירים המנהליים הפלסטינים‪ ,‬אבל לא יכולתי לעשות‬
‫הרבה‪ .‬החלטתי לשבות רעב לאות סולידריות וכדי להעלות‬
‫את נושא המעצר המנהלי‪ ,‬ולא כדי להשתחרר"‪.‬‬
‫מזור‪ ,‬מורה דרך במקצועו ורב סמל )מיל'( בשריון‪ ,‬היה‬
‫חייל בשירות סדיר בין השנים ‪ 1999‬ל‪ .2002-‬מרשת‬
‫"מסרבות" נמסר‪" :‬יניב מזור‪ ,‬סרבן מילואים‪ ,‬בכלא כמו‬
‫תאיר קמינר ועמרי ברנס – כי את אלה שמצפונם מסרב‬
‫לירות‪ ,‬לכבוש‪ ,‬לדכא ולשנוא – המדינה סוגרת מאחורי‬
‫סורגים וחומות"‪.‬‬
‫הסטודנטים עם העובדות‬
‫ביום שני‪ 27 ,‬ביוני‪ ,‬בטרם סיום הסמסטר‪ ,‬תתקיים‬
‫באוניברסיטת בן גוריון הפגנה נגד העסקה קבלנית ובעד‬
‫העסקה ישירה של עובדות הניקיון‪.‬‬
‫באוניברסיטת בן גוריון מעסיקים שלושה קבלנים‬
‫כמאתיים עובדים ועובדות ניקיון המאוגדים בכוח לעובדים‪.‬‬
‫אף לא אחת מהן אינה זוכה במלוא הזכויות הסוציאליות‬
‫המגיעות לה כחוק‪ .‬כיוון שהעובדות והעובדים עדיין‬
‫מועסקים דרך קבלנים‪ ,‬בכל פעם שנערך מכרז חדש עבור‬
‫שירותי הניקיון‪ ,‬מפוטרות כלל העובדות‪ ,‬ולא תמיד מועסקות‬
‫שוב‪ .‬המכרז הבא לשירותי הניקיון של האוניברסיטה ייערך‬
‫בספטמבר הקרוב‪ ,‬ואין לדעת למי מעובדי ועובדות הניקיון‬
‫יישמר מקום עבודתו‪.‬‬
‫במלאת שנה לפטירתו של הפעיל הקומוניסטי דני פתר‪,‬‬
‫יתקיים אירוע לזכרו ביום שישי‪ 1 ,‬ביולי‪ ,‬בשעה ‪12:00‬‬
‫בתיאטרון יפו‪ ,‬מפרץ שלמה ‪ ,10‬יפו העתיקה‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬דברים לזכרו של דני פתר ודיון בעקבות דרכו‬
‫החינוכית‪ ,‬תחת הכותרת‪" :‬חירבת חזעה מאת ס‪ .‬יזהר ‪ -‬איך‬
‫מלמדים על ‪ ."?1948‬הדיון בהשתתפות‪ :‬פרופ' נמרוד אלוני‪,‬‬
‫פרופ' מוסטאפה כבהא‪ ,‬המחזאי מוטי לרנר וד"ר אוקי‬
‫מרושק‪ .‬מנחה‪ :‬דליק ווליניץ‪.‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬
‫ישיבת הועד המרכזי‬
‫על סדר היום‪:‬‬
‫‪ .1‬המצב הפוליטי עם צירופו של אביגדור ליברמן‬
‫לממשלת הימין‬
‫‪ .2‬המצב הארגוני של המפלגה‬
‫‪ .3‬שונות‬
‫ביום ו'‪ ,24.6 ,‬בשעה ‪,12:30‬‬
‫באולם אחווה‪ ,‬שדרות בן גוריון ‪ ,39‬חיפה‬
‫מק"י – סניף תל אביב‬
‫הרצאה שנייה בקורס מושגי ייסוד במרקסיזם‬
‫"בלי תיאוריה – אין מאבק"‬
‫תמר גוז'נסקי‬
‫תרצה על הנושא‪ :‬מעמד‬
‫ביום ג'‪ ,28.6 ,‬בשעה ‪,20:00‬‬
‫באולם הגדה השמאלית‪ ,‬אחד העם ‪ ,70‬תל אביב‬
‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬
‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬