נייר עמדה בנושא איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה
ינואר 4102 עמדת התאחדות הסטודנטים בישראל בנושא איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה בתמיכת נציגי ארגוני הסגל הזוטר הקדמה מטרת המוסדות להשכלה גבוהה היא לייצר ידע חדש .על מנת לעשות זאת עליהם לגייס ולשמר את החוקרים הטובים ביותר בכל תחום .אך במקביל ,עליהם להעביר את הידע הלאה באמצעות הוראה איכותית בכדי להכשיר את דור ההמשך של החוקרים והאקדמאים .ניתן לקבוע כי למערכת ההשכלה הגבוהה שני תפקידים מרכזיים :מחקר והוראה .התאחדות הסטודנטים בישראל סבורה כי על המוסדות האקדמיים לשאוף למצוינות בכל אחד מתחומים אלו ,אשר אינם מוציאים זה את זה. הוראה איכותית המונח הוראה איכותית חל על תחומים רבים .בכל תחום יש צורך במומחים אשר יקבעו יעדים ,יסקרו התפתחויות ויעצבו אותו בצורה הטובה ביותר הן ברמת ההוראה והן ברמת הלמידה .מחקרים שונים מדווחים על מאפיינים שונים של מרצים "מצטיינים" ,ביניהם :יצירת קשר בין אישי עם סטודנטים ,יצירת התלהבות אינטלקטואלית בקרב הסטודנטים ,יצירת אווירה המקדמת למידה ועוד .מכאן שאין דרך אחת להשיג מצוינות ואין תכונה אחת ההופכת מרצה למרצה מצטיין .למשל ,כישורי תקשורת גבוהים יכולים לפצות על כישורים נמוכים ב"יצירת אווירה" ולהיפך. על אף שאין דרך אחת להגדיר הוראה איכותית ,הוראה טובה משפיעה במידה רבה על הידע ,חווית הלימודים ועל שביעות רצונם של הסטודנטים .במהלך לימודיהם האקדמיים ,מרבית האינטראקציה של הסטודנטים היא עם חברי הסגל האקדמי .ממחקרים עולה כי לאיכות ההוראה וליחסם של אנשי הסגל כלפי הסטודנטים יש השפעה על שיעורי הנשירה מהלימודים 1.בנוסף ,כיום לאיכות ההוראה יש השפעה על תדמית המוסד. סטודנטים בוחרים מוסד לימוד לא רק בהתאם ליוקרתו האקדמית ,אלא גם בהתאם לאיכות ההוראה בו .מכיוון שלמוסדות האקדמיים יש אינטרס "למשוך" ציבור סטודנטים גדול ,השקעה ברמת ההוראה תסייע למימוש מטרה זו. יש לציין כי גם סגל המרצים רואה בהוראה מרכיב חשוב בעבודתו האקדמית והמחקרית .ממחקרים עולה כי הסגל האקדמי סבור כי ישנה הפריה הדדית בין תחומים אלו ושניתן להצביע על קווים משותפים לשני תחומי עשייה אלו. 2 קידום איכות ההוראה בראיה עולמית קידום איכות ההוראה היא סוגיה שזוכה להתייחסות נרחבת ברמה הגלובלית .כיום האוניברסיטאות הטובות ביותר משקיעות משאבים רבים לקידום הוראה איכותית על ידי מתן כלים שונים לסגל המרצים .במדינות שונות פועלים מרכזים ,ארגונים ואיגודים לקידום איכות ההוראה ברמה המוסדית או המדינית .לצד הפעילות המקומית 1 http://www.colman.ac.il/research/teaching_per/al_hagova/current/student/Documents/26-29.pdf http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578 2 ברמה המדינית ישנו ארגון גג עולמי הפועל לפיתוח ההוראה במערכת האקדמית ( International Consortium for ,)Educational Developmentבו חברה גם ישראל 3.בין מטרות הארגון :לסייע לארגונים לפתח את יכולות ההוראה שלהם באמצעות שיתוף במידע ,בעיות ופתרונות; לסייע למפתחי הוראה במדינות שבהן אין רשת עבודה מקומית; לתמוך בפיתוח איכות ההוראה במדינות מתפתחות ועוד .להלן סקירת מדיניות לפי מדינות: מדינה 4 בריטניה אסטוניה ספרד 7 אירלנד ארה"ב 8 6 מדיניות פעולות בשנת 4112פורסם "נייר לבן" אשר מחייב את כל מרכזי ההוראה לעמוד בסטנדרטי הוראה מקצועיים שנוסחו ופורסמו על-ידי האקדמיה לחינוך בהשכלה גבוהה. מדי שנה ניתנים מענקים בסך 01,111ליש"ט ל 01-מרצים מצטיינים (הפרויקט מוערך ב 0.0מיליון ליט"ש); תמיכה במחקר לקידום ההוראה. באוניברסיטת קיימברידג' קיים מרכז לפיתוח אישי ומקצועי המציע מגוון פעילויות 5 ומעניק שירותי למידה ופיתוח כישורים. המרכז מפתח מגוון של קורסים לפיתוח אישי ומקצועי כולל קורסים מיוחדים להוראה. המתווה האסטרטגי של מערכת ההשכלה הגבוהה ,לשנים ,4112-4102קובע פעולות שיש לנקוט כדי לקדם את כישורי ההוראה של סגל המרצים. שינוי המדיניות שנעשה בספרד כולל דגש על מצוינות הוראה וקובע כי יש לקדם תחום זה תוך הדגשת הקשר שלו למחקר איכותי. בשנת 4104הוקם פורום לקידום למידה והוראה במטרה לשפרן. כיום פועלים מרכזי קידום הוראה או תכנית לשיפור הפעילות של הסגל האקדמי ביותר ממחצית מהמוסדות האקדמיים בארה"ב .כמו כן ,פועל איגוד של מרכזי איכות ההוראה Professional and Organizational ( .)Development Network in Higher Education האיגוד שם דגש על ההתמקצעות של צוות העובדים המאייש את מרכזי ההוראה .באיגוד חברים כ 0,811-נציגים ממאות מוסדות שונים. האיגוד מעניק יעוץ ,תמיכה והכשרה ומסייע בפיתוח ידע בהתאם לדיסציפלינות הלימוד ישנה הכשרה לסגל ההוראה שמתמקדת בשיטות מודרניות של הוראה והערכת הוראה. הערכת איכות ההוראה על ידי גוף ייעודי. שימוש בכלים אקדמיים ,הענקת פרסים ומענקים ,הקמת פלטפורמה דיגיטאלית. מרכז הוקם סטנפורד באוניברסיטת להוראה ולמידה המכשיר הן את הסגל 9 הבכיר והן את הסגל הזוטר .המרכז שואף לקדם מצוינות בהוראה ואת איכות הלמידה בכיתה ומחוץ לה .בין פעילויות המרכז :סיוע לסגל זוטר ,מתן משובים ,ייעוץ והערכה, תמיכה טכנית ועוד. 3 http://icedonline.net/?s=israel&submit.x=-1151&submit.y=-250 http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/62.pdf 5כל המידע נלקח מתוך אתר המרכז.www.admin.cam.ac.uk/offices/hr/cppd/ : 6 http://planipolis.iiep.unesco.org/upload/Estonia/Estonia-Higher-Education-Strategy-2006-2015.pdf 7 http://www.mecd.gob.es/dctm/eu2015/2010-eu2015-ingles.pdf?documentId=0901e72b804260c4 8 http://www2.colman.ac.il/al_hagova/5/pnina.pdf 9 https://teachingcommons.stanford.edu/ctl 4 השונות. עמדת התאחדות הסטודנטים -דרכים לקידום איכות ההוראה במוסדות האקדמיים בישראל .1קביעת מדיניות הצעד הראשון בקידום הוראה איכותית צריך להיות שינוי המדיניות הן ברמת המל"ג והן ברמת המוסדות האקדמיים .שיפור באיכות ההוראה חייב להיות מושקע ומבוסס בתרבות ובזהות של המוסדות ,אך חייב להיות גם מכוון "מלמעלה" ,דהיינו על ידי המל"ג. 10 אנו סבורים כי על המל"ג והות"ת לקיים דיון מעמיק בנושא אשר יבחן את הקיים כיום בשטח ,יקבע חזון ומטרות לשינוי בעתיד ויגזור השלכות תקציביות. ברמה המוסדית יש להחיל מעמד שווה לאיכות המחקר ולאיכות ההוראה של מרצים ,מתוך הבנה שההוראה מהווה מרכיב מהותי בהכשרה של דור החוקרים הבא ובפיתוח ההון האנושי במדינת ישראל .יש להעלות את החשיבות של מרכיב איכות ההוראה בהליך הקידום של סגל אקדמי בכלל המוסדות האקדמיים ובפרט באוניברסיטאות המחקר. 11 במסגרת זו ניתן להנהיג שני מסלולי קידום לסגל האקדמי :אחד המדגיש את ההיבט המחקרי ( 01%מחקר 21% ,הוראה 41% ,תרומה למוסד ולקהילה) ואחד המדגיש את ההיבט ההוראה ( 01%הוראה 21% ,מחקר 41% ,תרומה למוסד ולקהילה). מסלולים אלו ניתן להעניק תמריצים שונים להצטיינות בהוראה. 13 12 לצד כמו כן ,יש להקל על הסגל האקדמי לשלב בין מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר בעבודה שלהם .להלן מספר דרכים שעשויות להקל על הסגל להצטיין בשני התחומים מבלי שהאחד יפגע בשני :לאפשר לסגל ההוראה ללמד את הקורסים באחד הסמסטרים באופן מרוכז ואילו את הסמסטר השני להשקיע במחקר; לאפשר לשלב את המחקר בהליך ההוראה גם בקורסים של תואר ראשון. 14 כמו כן ,נדרשת התגייסות של דיקני הפקולטות וראשי החוגים .על אלה מוטלת האחריות והחובה לייצר שיח מעמיק בנושא ברמת הפקולטה והחוג .דיקני הפקולטות וראשי החוגים הם סוכני שינוי מרכזיים בהליך שנועד לקדם את איכות ההוראה .עליהם לקבוע סטנדרטים גבוהים ,לתמוך בהליך של הפריה הדדית בתחום ההוראה ,לעודד סגל לקחת חלק בפעילויות של מרכז הקידום ולהוות דוגמא אישית. .2השקעה תקציבית להעלאת מעמדה ואיכותה של ההוראה ישנן השלכות תקציביות .ראשית ,התקצוב של המוסדות על-פי תפוקות יצטרך להשתנות ולכלול גם מרכיב איכות ההוראה .בעבר הות"ת עשתה שני ניסיונות להכניס את מרכיב איכות ההוראה למודל התקצוב. 15 הניסיון הראשון כשל בגלל בעיות בהשוואת הנתונים וכיוון שלא כלל התייחסות לנקודת המבט של הסטודנטים .לעומת זאת הניסיון השני ,אותו הוביל יו"ר הות"ת דאז פרופ' נחמיה לב-ציון ז"ל ,הצליח להתגבר על בעיות ההשוואה וכלל התייחסות לנקודת מבטם 10 http://ec.europa.eu/education/higher-education/doc/modernisation_en.pdf http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578 11 12 http://www.colman.ac.il/research/teaching_per/al_hagova/previews/current/Documents/16.pdf 13 http://www.academy.ac.il/data/egeret/87/egeretarticles/Shochat-Report-all.pdf 14 http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578 http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/Model_tiktsuv.pdf 15 של הסטודנטים לצד שאלון מפורט למוסדות בנושא .אולם ,עם הקמת היחידה לאיכות הוראה הוחלט להוציא את מרכיב ההוראה ממודל התקצוב ,על אף שההיבטים אותם בוחנת היחידה (סוגיית סגל ההוראה ,יחס סגל-סטודנטים ,התייחסות לזמן התקני בתואר השני ,התייחסות לתעריף התקצוב ועידוד שיתופי פעולה בין מוסדיים) לא כוללים את איכות ההוראה .אנו סבורים שיש להחזיר את המרכיב של איכות ההוראה למודל התקצוב ,על-פי המודל שיזם פרופ' נחמיה לב-ציון ז"ל .זאת במקביל לפעילותה של היחידה להערכת איכות. שנית ,אנו סבורים כי בנוסף על התקציב שיועבר בהתאם לאיכות ההוראה במוסד (בהתאם לתפוקות) יש להעביר למוסדות תקציב ייעודי לצורך ה קמה והפעלה של מרכזים לקידום הוראה (עליהם יפורט בהמשך) .מבלי לגרוע מהחופש המנהלי של המוסדות ,אנו סבורים שיש להעביר תקציב ייעודי למרכזים אלו מכיוון שהם מקדמים אינטרס כלל מערכתי ממדרגה ראשונה .תקציב זה יהיה דומה באופיו לתקציבים ייעודיים אחרים שמעביר הות"ת בגלל שיקולים תכנוניים שונים .התקציב למרכזי ההוראה יועבר לזמן קצוב (בדומה למדיניות האנגלית לעיל) בהתאם למיפוי מפורט שיבחן את קיומם ואיכותם של מרכזי ההוראה במוסדות השונים ,תוך התייחסות למשתנים כמו :היקף השירותים הניתן במרכזים ,גודל הסגל האקדמי, שיעור חברי הסגל החדשים ועוד .כמו כן ,יש לתגמל מוסדות שימצו את התקציב (זאת תוך שקלול תוצאות השאלון המפורט למוסדות). שלישית ,יש להקים קרן מענקים ייעודית לחברי סגל מצטיינים .כפי שמכירים כיום במחקר איכותי ומתמרצים חוקרים מצטיינים באמצעים כלכליים ,יש לתגמל מרצים מצטיינים בתחום ההוראה .מדי שנה המוסדות האקדמיים יעניקו את מענקי ההצטיינות לחברי ולחברות סגל מצטיינים בתחום ההוראה ולחברי סגל אשר שיפרו את איכות ההוראה שלהם ברמה הגבוהה ביותר .המענקים יינתנו תוך התייחסת לפרמטרים הבאים :סקרי איכות הוראה ,הערכת מומחים והערכת תוצרים (סילבוסים ,מבחנים ,מטלות וכד') .כל מוסד יבחר מהן המשקולות הראויות לכל קריטריון ויעניק מלגות ל 0%-המצטיינים והמשפרים בעלי הציון הגבוה ביותר. רביעית ,יש להקים קרן מענקים ייעודים לטובת פרויקטים של קידום ופיתוח איכות ההוראה. בדומה למענקי מחקר הניתנים להצעות המחקר הטובות ביותר ,יש להעניק מידי שנה מענקים לפרויקטים אשר יקדמו את תחום ההוראה במוסדות האקדמיים .מוסדות יהיו רשאים להגיש תכנית באופן עצמאי או בשיתוף עם מוסדות אחרים .תכניות שיזכו למימון יתוקצבו במשך שנתיים או שלוש שנים ולאחר מכן יוטמעו במוסדות אחרים שלא לקחו חלק בתכנית הפיתוח. .3פיקוח ובקרה דו"ח ועדת שוחט קבע כי" :תנאי למצוינות במחקר ובהוראה הוא מערך אבטחת איכות אובייקטיבי ,שאינו מסתפק בבדיקת תכניות לימודים טרם השקתן .יש לעודד מערכי בקרה פנימיים במוסדות ,אך מערכים אלה אינם תחליפים למערך חיצוני יעיל ,אלא משלימים לו .כדי שמערך חיצוני יהיה אפקטיבי עליו להיות תקף ,מקיף ,שקוף ועדכני". 16 על מנת להבטיח שינוי עומק ושיפור משמעותי באיכות ההוראה יש לפקח ולבקר על רמת ההו ראה ועל הפעולות הנעשות לשיפורה .ההערכה תתבצע הן ברמת http://www.academy.ac.il/data/egeret/87/egeretarticles/Shochat-Report-all.pdf 16 הרגולטור והן ברמה הפנים-מוסדית ותתבסס על מקורות מידע מגוונים (סטודנטים ,עמיתים ,דרג ניהולי וכד') .ישנה חשיבות רבה לפרסום המידע שייאסף במסגרת הליכי הפיקוח והבקרה בכדי לייצר תחרות בין מ וסדית בכל הנוגע לאיכות ההוראה ובכדי לאפשר לסטודנטים לבחור מוסדות לימוד בצורה שקולה ועל בסיס מידע נרחב ומהימן. ברמה הארצית ,הפיקוח יעשה בהתאם לקריטריונים שיקבעו על ידי המל"ג והות"ת על ידי הוועדה לפיקוח ואכיפה והוועדה לבקרת איכות של המל"ג .כמו כן ,ות"ת כגורם המתקצב יסייע באכיפה של תקני האיכות על המוסדות. ברמה הארצית הפיקוח והבקרה יכללו: סקר בוגרים :בהתאם למודל של פרופ' לב-ציון ז"ל .בתום כל שנת לימודים יערך סקר שביעות רצון בקרב מדגם מייצג של סטודנטים בוגרים .הסקר יבוצע על-ידי גוף מעריך בלתי תלוי (בזמנו הוצע הלמ"ס). שאלון למוסדות :שאלון זה מבוסס גם הוא על המודל שהציע פרופ' לב-ציון ז"ל .השאלון ינוסח על ידי המל"ג והות"ת ויכלול שאלות מפורטות הנוגעות לאיכות ההוראה במוסד ולפעולות לשיפורה ,תוך התייחסות לסוגיות הבאות :עמידה בקריטריונים שנקבעו על ידי המל"ג בנושא איכות ההוראה; תהליכים ומנגנונים מוסדיים להבטחת איכות ההוראה; ודרכי הקליטה והטיפול בסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים .בתום כל שנת לימודים יידרשו המוסדות להעביר את השאלון המלא לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג. פרסום סקר הבוגרים והשאלון למוסדות :מדי שנה יפורסמו תוצאות הסקר והשאלון למוסדות האקדמיים ,לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב .כאמור ,נתונים אלו ישמשו את הות"ת לצורך תקצוב המוסדות על פי תפוקות איכות ההוראה. בחינת חוגים אשר בהם קיימת בעיה חמורה באיכות הוראה :חוגים שבהם תמצא בעיה חמורה באיכות ההוראה ,שתבוא לידי ביטוי בנתוני הסקר או השאלון לאורך שנתיים רצופות ,יבחנו באופן ממוקד על-ידי ועדת הערכה ייעודית .הוועדה להערכת איכות של המל"ג תמנה ועדה או סוקרים חיצוניים ובלתי תלויים לבחינת החוג ותעקוב אחר יישום המלצות הוועדה/צוות הסוקרים. הכנסת מרכיב של איכות ההוראה להערכות האיכות התחומיות :לצד תהליכי הבקרה שצוינו יש להרחיב את התחומים אותן בוחנות הוועדות התחומיות להערכת איכות ולכלול בהליך ההערכה מרכיב של איכות ההוראה. הערכת איכות של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות :בדומה להערכה התחומית של חוגי לימוד שונים ,מדי מספר שנים תתבצע הערכה של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות .הסקירה תתבצע על ידי ועדה בלתי תלויה ביחס לכלל המוסדות שמתוקצבים על-ידי ות"ת. הפיקוח והאכיפה ברמה המוסדית ירוכזו על ידי מרכזי קידום ההוראה .מרכזים אלו יעבדו בשיתוף וגיבוי מלא של המוסד ובמימון משותף של הות"ת (תקציב ייעודי) והמוסדות האקדמיים. ברמה הפנים מוסדית הפיקוח והבקרה יעשו בשני אפיקים מרכזיים: סקרי שביעות רצון מהוראה :סקר שביעות רצון ההוראה יועבר בתום כל סמסטר (לפני תקופת המבחנים) לכל קורס המתקיים במסגרת תכנית הלימודים האקדמית ורשומים אליו מינימום של 01 תלמידים .סקר ההוראה י ספק למרצה מידע על האופן שבו הוא נתפס על ידי תלמידיו וכך יאפשר לו לשפר את ההוראה שלו. 17 חשוב להדגיש כי סטודנטים נוטים לדרג גבוה מרצים שהם מרגישים כי הם למדו מהם הרבה ובצורה טובה ואינם מדרגים על פי מידת הקושי של הקורס או גובה הציון שקיבלו. 18 על הסקר לכלול שאלות רב ברירה שיתייחסו לסוגיות הבאות :סוג הקורס (שיעור, תרגיל ,מעבדה ,סיור) ,שביעות הרצון מהקורס (רמה ,תרגילים ,עניין ועוד) ,שביעות הרצון מאיכות ההוראה (בהירות ,קצב ,שימוש בעזרים ועוד) ,שביעות הרצון מיחס המרצה (פניות ,יחס בשיעור ,יחס מחוץ למסגרת השיעור ועוד) .ישנה חשיבות מכרעת לפרסום כל תוצאות הסקר לסגל ההוראה ,לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב (רלוונטי בעיקר למועמדים ללימודים בהשכלה הגבוהה) .חשוב להדגיש כי בכדי להשיג תוצאות מהימנות יש לעודד סטודנטים למלא את סקר ההוראה בעזרת הטבות ובסיוע של אגודת הסטודנטים המקומית. הערכת עמיתים :הערכת עמיתים מתבצעת על ידי סגל ההוראה בתחום הלימודים המוערך .ההערכה יכולה להתבצע באמצעות שאלונים סגורים או פתוחים ולהתייחס למגוון תחומים :סקירת סילבוסים וחומרי ההוראה ,צפייה בהוראה של מרצה בזמן השיעור או צפייה בצילום וידאו של הקורס ,בדיקה של הישגי התלמידים ,בחינת מטלות בית ,הערכת דרכי ההתקשרות עם הסטודנטים ,הערכת האווירה 19 בכיתה ועוד. עם תום ההערכה המעריך יגיש דו"ח מסכם למוערך ,לממונים עליו ולמרכז לקידום ההוראה .אחד היתרונות המרכזיים של הערכת עמיתים היא שנקודת מבטו של הסגל שונה משל הסטודנטים והיא כוללת גם הבנה מעמיקה ביחס לתחום ההוראה (ולכן גם ביחס לשיטות ההוראה המתאימות לתחום זה) וביחס לתרבות המוסדית .כמו כן ,יתכן שסגל ההוראה יקבל בברכה וברצינות רבה יותר ביקורת בונה והערכה מצד עמיתים מכיוון שזו נחשבת למהימנה יותר .בכדי לשמור על מידה גבוהה יותר של אובייקטיביות ,תוכן שאלוני ההערכה ינוסח על ידי המרכז לקידום הוראה בשיתוף ראש החוג הרלוונטי והעמיתים המעריכים ידרשו לעבור הכשרה מתאימה שתועבר על ידי המרכז ,כמפורט בהמשך .העמית שיבחר להעריך יהיה אובייקטיבי ככל הניתן ,ויבחר באופן אקראי או על ידי המרצה המוערך או בסבב פנים מחלקתי .בכל מקרה יש חשיבות כי זהות המעריך תהא מקובלת על ידי חבר הסגל המוערך .דרך נוסף בה ניתן לעשות הערכת עמיתי היא ניתוח של הרצאות מצולמות .הערכה דומה להערכת עמיתים יכולה להתבצע על ידי עובדי המרכז לקידום הוראה. .4הקמה וחיזוק של מרכזים לקידום הוראה כיום קיימים רק 08מרכזים לקידום איכות הוראה בכל 22המוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המל"ג .בהשוואה למדינות כגון ארה"ב ,קנדה ואנגליה מדובר באחוז נמוך .ממחקר שבוצע בשנת 4112 ובחן 00מרכזי הוראה שונים עולה כי קיים קושי להשוות בין המרכזים מכיוון שמטרותיהם ,הפונקציות 17 http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-62-65.pdf&objid=991&nsid=294&lcid=1037&boneid=12572 http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-13-14.pdf&objid=935&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578 19 http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/33.pdf 18 אותם הם ממלאים והתקציבים העומדים לרשותם שונים בתכלית. 20 נתונים אלו מציגים תמונה מדאיגה לגבי מידת ההשקעה של מוסדות אקדמיים במרכיב איכות ההוראה ומבהירים כי למוסדות טרם ברורה חשיבותם ומהותם של מרכזים אלה. בכדי לחזק את מעמדם של המרכזים לקידום הוראה ולתרום להקמה של מרכזים חדשים נדרשת תמיכה ממשלתית ופנים מוסדית כאחד .ברמה הממשלתית התמיכה מתבטאת בהגדרת מאפיינים וקריטריונים למוסדות על ידי המל"ג ,ובהקצאת משאבים ע"י הות"ת ,כפי שצוין .התאחדות הסטודנטים סבורה ,כי על ות"ת לתמוך בהקמה של מרכזים ל קידום הוראה בכל המוסדות המתוקצבים שבהם מעל ל- 0,555סטודנטים וסטודנטיות .מרכזי ההוראה באוניברסיטאות ומכללות גדולות ישרתו גם את סגל ההוראה במכללות קטנות אשר בהן לא יוקמו מרכזים לקידום הוראה .הקצאת המשאבים צריכה לבוא לידי ביטוי גם ברמה הפנים מוסדית .מוסד הלימודים יקצה תקציב ייעודי לניהול ותפעול שוטף של המרכז. מוסדות קטנים ,המקבלים שירותים ממוסדות גדולים יותר יהיו שותפים בהוצאות אלה באופן יחסי לגודלם. המרכזים יהוו את הסמכות המקצועית לקידום ההוראה במוסד ופעילותם תכלול הדרכה ,ייעוץ והפצת מידע לצד איסוף מידע ובקרה. פעילות הדרכה ייעוץ והפצת מידע: קיום סדנאות לכלל הסגל בשלוש השנים הקרובות :לסדנאות אלו חשיבות רבה והן מסייעות לסגל האקדמי לפתח את כישורי ההוראה שלו .במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב עלה כי מורים שהשתתפו בסדנאות הוראה דיווחו על שיפור ביכולת ההוראה שלהם. 21 כמו כן ,נמצא שיפור בדירוג של הסטודנטים את איכות ההוראה של המרצים ושיפור בהערכה של גורמים חיצוניים .מכיוון שאין דרך אחת נכונה להצטיין בהוראה ,סדנאות אלו יחשפו את המרצים לטכניקות הוראה מגוונות ויסיעו להם לפתח את כישוריהם האינדיבידואליים. קיום הדרכות לסגל אקדמי חדש (מרצים ומתרגלים) :היכרות עם הקשיים ,הבעיות והמאפיינים של ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לצד מתן כלים להוראה איכותית .סדנאות אלו יכללו מידע על הוראה בכלל ועל הוראת סטודנטים ובוגרים בפרט .הסגל ילמד שיטות הסברה והדגמה מגוונות, שיטות המחשה ,רטוריקה ,טכניקות לעמידה בפני כיתה והוראה מתוקשבת .כמו כן ,במסגרת הסדנאות יתקיימו פגישות עם מרצים או מתרגלים אשר דורגו במקום גבוה בסקר ההוראה. קיום סדנאות לסגל אקדמי בעל הישגים נמוכים בתחום ההוראה :מתן כלים להוראה איכותית לסגל האקדמי שדורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה ( 01%הנמוכים ביותר) ו/או בהערכת עמיתים .סדנאות אלו יהיו דומות באופיין לסדנאות ההדרכה לסגל החדש אך הן יותאמו לסגל ותיק. מרצים בעלי דרוג נמוך יחויבו לעבור סדנאות אלו או לקבל ייעוץ אישי מטעם המרכז לקידום הוראה בהתאם להעדפתם האישית. העברת סדנאות וסמינרים מחלקתיים או כלל פקולטטיים בנושאים שונים :בניית סילבוס; פסיכומטריקה -כיצד יש לחבר מבחנים פתוחים/סגורים (כגון הסדנא מטעם המרכז הארצי לבחינות http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-55-61.pdf&objid=990&nsid=294&lcid=1037&boneid=12572 " 21היש שיפור באיכות ההוראה בעקבות השתתפות בסדנאות קצרות?" נטע נצר ורות אברמוביץ' ,אוניברסיטת ת"א. 20 והערכה ;)22כיצד לבנות תרגילים; טכנולוגיה-עבודה עם מאגרי מידע ,בניית מצגות ,הוראה מרחוק; שפת גוף-קשר עין עם הסטודנטים ,מסרים ותקשורת באמצעות שפת גוף; סביבת למידה-הוראה באמצעות אביזרים והוראה מחוץ לכיתה. ארגון ימי עיון לכלל סגל ההוראה :אחת לסמסטר יאורגן יום עיון כלל מוסדי שיעסוק בהיבטים אקדמיים ומחקריים שונים של ההוראה במערכת האקדמית (בשיתוף סגל ההוראה במוסד) לצד הדרכה ומתן כלים שימושיים. ליווי והדרכה אישית של סגל ההוראה :סגל הוראה שיהיה מעוניין בכך יוכל לקבל ליווי והדרכה אישיים מצוות המרכז .הליווי וההדרכה יותאמו לחברת או חבר הסגל שפנה בבקשה לליווי ולדיסציפלינת הידע שלו .כאמור ,איש סגל שידורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה יחויב בהדרכה אישית או ביום עיון. הכשרת סגל לביצוע הערכת עמיתים :הערכת עמיתים בתחום ההוראה היא הערכה שמעבירים חברי וחברות סגל ההוראה לעמיתיהם. 23 המרכזים לקידום איכות ההוראה יעבירו לסגל ההוראה הכשרות לצורך הערכת עמיתיהם .הערכות אלו יכללו התייחסות לכלי ההערכה ,להערכה אובייקטיבית ולמתן ביקורת בונה .סגל הוראה שירצה לבצע הערכת עמיתים יידרש לעבור הכשרה זו. דיקני הפקולטות וראשי החוגים יחויבו בהכשרה להערכת עמיתים. ניסוח שאלונים להערכת עמיתים. סיוע בכתיבת סילבוסים ,מצגות ומבחנים :המרכז יעניק סיוע בכתיבת מבחנים ובבניית סילבוסים. כמו כן ,סגל ההוראה יוכל להעביר סילבוסים ומבחנים להערכת המרכז .יש להדגיש שהסיוע של המרכז לא יעסוק במהות ובתוכן של המבחנים והסילבוסים אלא במבנה הטכני ,צורת השאלות ,היקף ואופי המטלות ,ניסוח ועוד. פעילויות מחקר ,איסוף מידע ובקרה: עריכה ,עיבוד ופרסום של סקרי שביעות רצון מהוראה בכל סמסטר. פעילות מחקר ופיתוח בתחום איכות ההוראה :מרכז ההוראה יערוך מחקרים בנוגע לאיכות הוראה במוסדות אקדמיים .מחקרים אלו יתייחסו לנעשה בעולם ,לנעשה במוסדות אחרים ,יבחנו את ההשפעה של קידום איכות ההוראה על הסטודנטים (נשירה ,הישגים ,מעבר בין חוגים) ועל הסגל האקדמיים ועוד .לצד מחקרים אלה המרכזים יעסקו בפיתוח תכנית להכשרת מורים באקדמיה בהתאם למקצועות הלימוד השונים ,בפיתוח פתרונות לימודיים לתחומים שונים ובפיתוח טכניקות הוראה. הכנת דו"חות על מרצים לקראת ועדות קידום :על מנת להביא בחשבון את מרכיב ההוראה בהליך הקידום של סגל אקדמי יהיה צורך במידע מהימן על איכות ההוראה של חברי הסגל .המרכז יהיה אחראי על ריכוז הנתונים לקראת ועדות הקידום ועל המצאת דו"ח מקיף ומהימן .הנתונים עליהם יתבסס הדו"ח יכללו את סקר איכות ההוראה ,הערכת עמיתים והתרשמות ממונים. פרסום דו"ח סיכום פעילות שנתי :בתום כל שנה יפיקו המרכזים לקידום הוראה דו"ח סיכום פעילות אשר יציג נתונים על פעילות המרכז לצד סקירה כללית על מצב ההוראה בקמפוס. https://www.nite.org.il/index.php/he/research-conferences/test-writing-workshops.html http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/33.pdf 22 23 מענה על שאלון איכות ההוראה :כגוף הממונה על הנושא ,המרכז לקידום הוראה יהיה אחראי על מילוי השאלון השנתי בנושא הערכת איכות ועל העברתו לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג. .0שיפור בתנאי הלמידה של הסטודנטים מלבד תהליכים לשיפור באיכות ההוראה של הסגל האקדמי הבכיר והזוטר יש לשנות ולשפר את תנאי הלמידה של הסטודנטים .תחת הכותרת "שיפור תנאי הלימוד" אנו כוללים מגוון תנאים אשר להם השלכות ישירות על איכות ההוראה במוסדות האקדמיים. פעולות לשיפור תנאי ואיכות הלימוד: צמצום היחס סגל-סטודנטים :עם הגידול במספר הסטודנטים והשינוי בהיקפי הסגל הבכיר היחס בין מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר ובין מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות ועלה מיחס של 0:02בתחילת שנות ה 21-ליחס של 0:42.4ב.4110- LSEיחס הסטודנטים-סגל הינו 00.0ובקימברידג' .0:00.2 25 24 לשם השוואה באוקספורד וב- להגדלת הסגל האקדמי הבכיר תהיינה השלכות חיוביות הן על הסטודנטים אשר יזכו ליחס וליווי טובים יותר בהכשרתם האקדמית ,והן על חברי הסגל עצמם שכבר כיום מתקשים לעמוד בעומס. הגדלת מספר התרגולים הניתנים לסטודנטים :לצד העלייה ביחס סטודנטים-סגל הייתה ירידה במספר שעות התרגול לסטודנטים .כתוצאה מכך הפגיעה בסטודנטים הייתה כפולה -לימוד בכיתות גדולות יותר לצד ירידה בשעות התרגול א שר אמורות להוסיף על השיעורים ולסייע לסטודנטים .על מנת לשפר את איכות ההוראה של סטודנטים יש להגדיל בשנית את שעות התרגול המוענקות לסטודנטים במיוחד במקצועות הבסיס של התואר .יש להוסיף למבנה התקצוב התייחסות גם ליחס סטודנטים-סגל זוטר (ללא מרצים מן החוץ) ולא רק יחס סטודנטים סגל-בכיר. איכות המתרגלים :כיום ניכר מעבר מהוראה על ידי דוקטורנטים להוראה על ידי תלמידי תואר שני, ובמקרים מסוימים אף הוראה על ידי תלמידי תואר ראשון .הגורמים לכך הם בעיקר כלכליים ותלויים בגובה השכר של הסטודנטים בתארים השונים (ככל שהדירוג נמוך יותר השכר נמוך יותר) .יש ליצור מכסות מחייבות לכל תואר (ראשון ,שני ושלישי) ,בהתאם לאופי וצורכי הקורס ,ולוודא כי שיקולים אלו ינחו את בחירת רמת התואר של הסטודנט המתרגל ולא שיקולים כספיים. מערכת תמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים :על המוסדות האקדמיים לספק תמיכה וסיוע לסטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים שונים .בכל מוסד יש להקים מרכז סיוע לסטודנטים אלו אשר יהיה אמון על הטיפול בהתאמות לסטודנטים ועל הסיוע בפועל .מערכת תמיכה יעילה תבטיח שוויון הזדמנויות לכלל הסטודנטים וחווית לימודים טובה ואיכותית יותר לסטודנטים שכיום נתקלים במחסומים רבים. 24 http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94.pdf 25 http://www.thecompleteuniversityguide.co.uk/league-tables/rankings?o=Student-Staff+Ratio כלים טכנולוגיים בהוראה :התאחדות הסטודנטים סבורה כי על הוועדה לתת את הדעת גם על הסוגיה של שילוב כלים טכנולוגיים בהוראה .דוגמאות לשימוש בכלים מסוג זה הם שימוש בטכנולוגיות ,Wikiשימוש בווידאו ובשיעורים מוקלטים ,שימוש בסימולציות ומשחקים מקוונים ,מאגרי מידע ועוד.26 הקמת פורטל למידה נוח ונגיש :הפורטלים המופעלים כיום ( )moodle, highlearnעל ידי מרבית המוסדות האקדמיים מסיעים לסטודנטים בתהליך הלמידה ,בהליך איסוף החומר האקדמי ,במעקב אחר הסילבוס ובתקשורת עם סגל ההוראה והסטודנטים האחרים .כיום לא בכל הקורסים פועלים פורטלים מהסוג הזה ,לעיתים כי אין בהם צורך ולעיתים בגלל חוסר הכרות של המרצים עם המערכת. יש לבחון כיצד ניתן לסייע למרצים הרוצים לעבוד עם מערכות אלו. סיכום המלצות התאחדות הסטודנטים בשיראל קביעת מדיניות רמה מדינית .0 דיון מעמיק בנושא ברמת המל"ג והות"ת :בחינת המצב בשטח ,קביעת חזון ומטרות לשיפור איכות ההוראה וגזירת השלכות תקציביות. רמה פנים- מוסדית .0 הענקת יוקרה שווה לאיכות המחקר ולאיכות ההוראה של מרצים .4 העלאת החשיבות של מרכיב איכות ההוראה בהליך הקידום של סגל אקדמי .2 הנהגת שני במסגרת זו ניתן להנהיג שני מסלולי קידום לסגל האקדמי :אחד המדגיש את ההיבט המחקרי ( 01%מחקר 21% ,הוראה 41% ,תרומה למוסד ולקהילה) ואחד המדגיש את ההיבט ההוראה ( 01%הוראה 21% ,מחקר 41% ,תרומה למוסד ולקהילה) .2 יש להקל על הסגל האקדמי לשלב בין מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר בעבודה שלהם .0 הת גייסות של דיקני הפקולטות וראשי החוגים עליהם מוטלת החובה לקבוע סטנדרטים גבוהים בתחום ההוראה ,לתמוך בהליך של הפריה הדדית ,לעודד סגל לקחת חלק בפעילויות של המרכז לקידום ההוראה ולהוות דוגמא אישית .0 השקעה תקציבית .4 פיקוח ובקרה רמה מדינית תקצוב המוסדות על-פי תפוקות יכלול גם מרכיב של איכות ההוראה בהתאם למודל שיזם פרופ' נחמיה לב-ציון ז"ל :סקר לסטודנטים בוגרים ושאלון למוסדות העברת תקציב ייעודי לצורך הקמה והפעלה של מרכזים לקידום הוראה במוסדות .2 הקמת קרן מענקים ייעודית לחברי סגל מצטיינים .2 הקמת קרן מענקים ייעודים לטובת פרויקטים של קידום ופיתוח איכות ההוראה .0 סקר לסטודנטים בוגרים :בתום כל שנת לימודים יערך סקר שביעות רצון בקרב מדגם מייצג של סטודנטים בוגרים .4 שאלון למוסדות :יכלול שאלות מפורטות הנוגעות לאיכות ההוראה במוסד ולפעולות לשיפורה .בתום כל שנת לימודים יידרשו המוסדות להעביר את השאלון לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג. .2 פרסום שנתי של תוצאות סקר הבוגרים והשאלון למוסדות .2 בחינת חוגים אשר בהם קיימת בעיה חמורה באיכות הוראה :חוגים שבהם תמצא בעיה חמורה באיכות ההוראה ,שתבוא לידי ביטוי בנתוני הסקר או השאלון לאורך http://meital.iucc.ac.il/conf2008/program/book-content-web.pdf 26 שלוש שנים או יותר ,יבחנו באופן ממוקד על-ידי ועדת הערכה ייעודית. רמה פנים- מוסדית .0 הכנסת מרכיב של איכות ההוראה להערכות האיכות התחומיות .2 הערכת איכות של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות :בדומה להערכה התחומית של חוגי לימוד שונים ,מדי מספר שנים תתבצע הערכה של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות. .0סקרי שביעות רצון מהוראה יועבר בתום כל סמסטר ,לפני תקופת המבחנים ,לכל קורס המתקיים במסגרת תכנית הלימודים האקדמית ורשומים אליו מינימום של 01 תלמידים .תוצאות הסקר יפורסמו לסגל ,לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב .הסקר יופץ בסיוע של אגודת הסטודנטים המקומית וסטודנטים שימלאו את הסקר יזכו להטבות מטעם המוסד. .4הערכת עמיתים תתבצע על ידי סגל ההוראה בתחום הלימודים המוערך באמצעות שאלונים סגורים או פתוחים שיבחנו מגוון נושאים .עם תום ההערכה המעריך יגיש דו"ח מסכם למוערך ,לממונים עליו ולמרכז לקידום ההוראה .העמית המעריך יהיה אובייקטיבי וזהותו תהא מוקבלת על חבר הסגל המוערך הקמה וחיזוק של מרכזים לקידום הוראה פעילות הדרכה ייעוץ והפצת מידע פעילויות מחקר ,איסוף מידע ובקרה .0 קיום סדנאות הוראה לכלל הסגל בשלוש השנים הקרובות .סדנאות אלו יחשפו את המרצים לטכניקות הוראה מגוונות ויסיעו להם לפתח את כישוריהם האינדיבידואליים .4 קיום הדרכות לסגל אקדמי חדש (מרצים ומתרגלים) :היכרות עם הקשיים ,הבעיות והמאפיינים של ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לצד מתן כלים להוראה איכותית .2 קיום סדנאות לסגל אקדמי בעל הישגים נמוכים בתחום ההוראה .סגל שדורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה ( 01%הנמוכים ביותר) ו/או בהערכת עמיתים יחויב לעבור סדנאות לשיפור ההוראה או לקבל ייעוץ אישי מטעם המרכז לקידום הוראה .2 העברת סדנאות וסמינרים מחלקתיים או כלל פקולטטיים בנושאים שונים :בניית סילבוס ,פסיכומטריקה ,בנית תרגילים ,טכנולוגיה ,שפת גוף ,סביבת למידה ועוד .0 אחת לסמסטר יאורג ן יום עיון כלל מוסדי שיעסוק בהיבטים אקדמיים ומחקריים שונים של ההוראה במערכת האקדמית (לצד הדרכה ומתן כלים שימושיים. .2 ליווי והדרכה אישית של סגל ההוראה :סגל הוראה שיהיה מעוניין בכך יוכל לקבל ליווי והדרכה אישיים מצוות המרכז .איש סגל שידורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה יחויב בהדרכה אישית או ביום עיון. .7 הכשרת סגל לביצוע הערכת עמיתים :המרכזים לקידום איכות ההוראה יעבירו לסגל ההוראה הכשרות לצורך הערכת עמיתיהם .דיקני הפקולטות וראשי החוגים יחויבו בהכשרה להערכת עמיתים .8 ניסוח שאלונים להערכת עמיתים. .2 סיוע בכתיבת סילבוסים ,מצגות ומבחנים .0עריכה ,עיבוד ופרסום של סקרי שביעות רצון מהוראה בכל סמסטר .4פעילות מחקר ופיתוח בתחום איכות ההוראה .2הכנת דו"חות על מרצים לקראת ועדות קידום :המרכז יהיה אחראי על ריכוז הנתונים לקראת ועדות הקידום של סגל אקדמי ועל המצאת דו"ח מקיף ומהימן .הנתונים עליהם יתבסס הדו"ח יכללו את סקר איכות ההוראה ,הערכת עמיתים והתרשמות ממונים. .2פרסום דו"ח סיכום פעילות שנתי אשר יציג נתונים על פעילות המרכז לצד סקירה כללית על מצב ההוראה בקמפוס. .0מענה על שאלון איכות ההוראה :המרכז יהיה אחראי על מילוי השאלון השנתי בנושא הערכת איכות ועל העברתו לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג. שיפור בתנאי הלמידה של הסטודנ טים .0צמצום היחס סגל-סטודנטים .4הגדלת מספר התרגולים הניתנים לסטודנטים :יש להוסיף למבנה התקצוב התייחסות גם ליחס סטודנטים-סגל זוטר (ללא מרצים מן החוץ) ולא רק יחס סטודנטים סגל- בכיר . .2מערכת תמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים :על המוסדות האקדמיים לספק תמיכה וסיוע לסטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים שונים .בכל מוסד יש להקים מרכז סיוע לסטודנטים אלו אשר יהיה אמון על .2הקמת פורטל למידה נוח ונגיש בכל המוסדות וסיוע למרצים המעוניינים לעשות שימוש בפורטל
© Copyright 2024