‫ינואר ‪4102‬‬
‫עמדת התאחדות הסטודנטים בישראל בנושא איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה‬
‫בתמיכת נציגי ארגוני הסגל הזוטר‬
‫הקדמה‬
‫מטרת המוסדות להשכלה גבוהה היא לייצר ידע חדש‪ .‬על מנת לעשות זאת עליהם לגייס ולשמר את החוקרים‬
‫הטובים ביותר בכל תחום‪ .‬אך במקביל‪ ,‬עליהם להעביר את הידע הלאה באמצעות הוראה איכותית בכדי‬
‫להכשיר את דור ההמשך של החוקרים והאקדמאים‪ .‬ניתן לקבוע כי למערכת ההשכלה הגבוהה שני תפקידים‬
‫מרכזיים‪ :‬מחקר והוראה‪ .‬התאחדות הסטודנטים בישראל סבורה כי על המוסדות האקדמיים לשאוף למצוינות‬
‫בכל אחד מתחומים אלו‪ ,‬אשר אינם מוציאים זה את זה‪.‬‬
‫הוראה איכותית‬
‫המונח הוראה איכותית חל על תחומים רבים‪ .‬בכל תחום יש צורך במומחים אשר יקבעו יעדים‪ ,‬יסקרו‬
‫התפתחויות ויעצבו אותו בצורה הטובה ביותר הן ברמת ההוראה והן ברמת הלמידה‪ .‬מחקרים שונים מדווחים‬
‫על מאפיינים שונים של מרצים "מצטיינים"‪ ,‬ביניהם‪ :‬יצירת קשר בין אישי עם סטודנטים‪ ,‬יצירת התלהבות‬
‫אינטלקטואלית בקרב הסטודנטים‪ ,‬יצירת אווירה המקדמת למידה ועוד‪ .‬מכאן שאין דרך אחת להשיג מצוינות‬
‫ואין תכונה אחת ההופכת מרצה למרצה מצטיין‪ .‬למשל‪ ,‬כישורי תקשורת גבוהים יכולים לפצות על כישורים‬
‫נמוכים ב"יצירת אווירה" ולהיפך‪.‬‬
‫על אף שאין דרך אחת להגדיר הוראה איכותית‪ ,‬הוראה טובה משפיעה במידה רבה על הידע‪ ,‬חווית הלימודים‬
‫ועל שביעות רצונם של הסטודנטים‪ .‬במהלך לימודיהם האקדמיים‪ ,‬מרבית האינטראקציה של הסטודנטים היא‬
‫עם חברי הסגל האקדמי‪ .‬ממחקרים עולה כי לאיכות ההוראה וליחסם של אנשי הסגל כלפי הסטודנטים יש‬
‫השפעה על שיעורי הנשירה מהלימודים‪ 1.‬בנוסף‪ ,‬כיום לאיכות ההוראה יש השפעה על תדמית המוסד‪.‬‬
‫סטודנטים בוחרים מוסד לימוד לא רק בהתאם ליוקרתו האקדמית‪ ,‬אלא גם בהתאם לאיכות ההוראה בו‪ .‬מכיוון‬
‫שלמוסדות האקדמיים יש אינטרס "למשוך" ציבור סטודנטים גדול‪ ,‬השקעה ברמת ההוראה תסייע למימוש‬
‫מטרה זו‪.‬‬
‫יש לציין כי גם סגל המרצים רואה בהוראה מרכיב חשוב בעבודתו האקדמית והמחקרית‪ .‬ממחקרים עולה כי‬
‫הסגל האקדמי סבור כי ישנה הפריה הדדית בין תחומים אלו ושניתן להצביע על קווים משותפים לשני תחומי‬
‫עשייה אלו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קידום איכות ההוראה בראיה עולמית‬
‫קידום איכות ההוראה היא סוגיה שזוכה להתייחסות נרחבת ברמה הגלובלית‪ .‬כיום האוניברסיטאות הטובות‬
‫ביותר משקיעות משאבים רבים לקידום הוראה איכותית על ידי מתן כלים שונים לסגל המרצים‪ .‬במדינות שונות‬
‫פועלים מרכזים‪ ,‬ארגונים ואיגודים לקידום איכות ההוראה ברמה המוסדית או המדינית‪ .‬לצד הפעילות המקומית‬
‫‪1‬‬
‫‪http://www.colman.ac.il/research/teaching_per/al_hagova/current/student/Documents/26-29.pdf‬‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578‬‬
‫‪2‬‬
‫ברמה המדינית ישנו ארגון גג עולמי הפועל לפיתוח ההוראה במערכת האקדמית ( ‪International Consortium for‬‬
‫‪ ,)Educational Development‬בו חברה גם ישראל‪ 3.‬בין מטרות הארגון‪ :‬לסייע לארגונים לפתח את יכולות‬
‫ההוראה שלהם באמצעות שיתוף במידע‪ ,‬בעיות ופתרונות; לסייע למפתחי הוראה במדינות שבהן אין רשת‬
‫עבודה מקומית; לתמוך בפיתוח איכות ההוראה במדינות מתפתחות ועוד‪ .‬להלן סקירת מדיניות לפי מדינות‪:‬‬
‫מדינה‬
‫‪4‬‬
‫בריטניה‬
‫אסטוניה‬
‫ספרד‬
‫‪7‬‬
‫אירלנד‬
‫ארה"ב‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫מדיניות‬
‫פעולות‬
‫בשנת ‪ 4112‬פורסם "נייר לבן" אשר מחייב את‬
‫כל מרכזי ההוראה לעמוד בסטנדרטי הוראה‬
‫מקצועיים שנוסחו ופורסמו על‪-‬ידי האקדמיה‬
‫לחינוך בהשכלה גבוהה‪.‬‬
‫מדי שנה ניתנים מענקים בסך ‪ 01,111‬ליש"ט‬
‫ל‪ 01-‬מרצים מצטיינים (הפרויקט מוערך‬
‫ב‪ 0.0‬מיליון ליט"ש); תמיכה במחקר לקידום‬
‫ההוראה‪.‬‬
‫באוניברסיטת קיימברידג' קיים מרכז‬
‫לפיתוח אישי ומקצועי המציע מגוון פעילויות‬
‫‪5‬‬
‫ומעניק שירותי למידה ופיתוח כישורים‪.‬‬
‫המרכז מפתח מגוון של קורסים לפיתוח‬
‫אישי ומקצועי כולל קורסים מיוחדים‬
‫להוראה‪.‬‬
‫המתווה האסטרטגי של מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה‪ ,‬לשנים ‪ ,4112-4102‬קובע פעולות‬
‫שיש לנקוט כדי לקדם את כישורי ההוראה של‬
‫סגל המרצים‪.‬‬
‫שינוי המדיניות שנעשה בספרד כולל דגש על‬
‫מצוינות הוראה וקובע כי יש לקדם תחום זה‬
‫תוך הדגשת הקשר שלו למחקר איכותי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4104‬הוקם פורום לקידום למידה‬
‫והוראה במטרה לשפרן‪.‬‬
‫כיום פועלים מרכזי קידום הוראה או תכנית‬
‫לשיפור הפעילות של הסגל האקדמי ביותר‬
‫ממחצית מהמוסדות האקדמיים בארה"ב‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬פועל איגוד של מרכזי איכות ההוראה‬
‫‪Professional‬‬
‫‪and‬‬
‫‪Organizational‬‬
‫(‬
‫‪.)Development Network in Higher Education‬‬
‫האיגוד שם דגש על ההתמקצעות של צוות‬
‫העובדים המאייש את מרכזי ההוראה‪ .‬באיגוד‬
‫חברים כ‪ 0,811-‬נציגים ממאות מוסדות שונים‪.‬‬
‫האיגוד מעניק יעוץ‪ ,‬תמיכה והכשרה ומסייע‬
‫בפיתוח ידע בהתאם לדיסציפלינות הלימוד‬
‫ישנה הכשרה לסגל ההוראה שמתמקדת‬
‫בשיטות מודרניות של הוראה והערכת‬
‫הוראה‪.‬‬
‫הערכת איכות ההוראה על ידי גוף ייעודי‪.‬‬
‫שימוש בכלים אקדמיים‪ ,‬הענקת פרסים‬
‫ומענקים‪ ,‬הקמת פלטפורמה דיגיטאלית‪.‬‬
‫מרכז‬
‫הוקם‬
‫סטנפורד‬
‫באוניברסיטת‬
‫להוראה ולמידה המכשיר הן את הסגל‬
‫‪9‬‬
‫הבכיר והן את הסגל הזוטר‪ .‬המרכז שואף‬
‫לקדם מצוינות בהוראה ואת איכות הלמידה‬
‫בכיתה ומחוץ לה‪ .‬בין פעילויות המרכז‪ :‬סיוע‬
‫לסגל זוטר‪ ,‬מתן משובים‪ ,‬ייעוץ והערכה‪,‬‬
‫תמיכה טכנית ועוד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪http://icedonline.net/?s=israel&submit.x=-1151&submit.y=-250‬‬
‫‪http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/62.pdf‬‬
‫‪ 5‬כל המידע נלקח מתוך אתר המרכז‪.www.admin.cam.ac.uk/offices/hr/cppd/ :‬‬
‫‪6‬‬
‫‪http://planipolis.iiep.unesco.org/upload/Estonia/Estonia-Higher-Education-Strategy-2006-2015.pdf‬‬
‫‪7‬‬
‫‪http://www.mecd.gob.es/dctm/eu2015/2010-eu2015-ingles.pdf?documentId=0901e72b804260c4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪http://www2.colman.ac.il/al_hagova/5/pnina.pdf‬‬
‫‪9‬‬
‫‪https://teachingcommons.stanford.edu/ctl‬‬
‫‪4‬‬
‫השונות‪.‬‬
‫עמדת התאחדות הסטודנטים ‪ -‬דרכים לקידום איכות ההוראה במוסדות האקדמיים בישראל‬
‫‪ .1‬קביעת מדיניות‬
‫הצעד הראשון בקידום הוראה איכותית צריך להיות שינוי המדיניות הן ברמת המל"ג והן ברמת המוסדות‬
‫האקדמיים‪ .‬שיפור באיכות ההוראה חייב להיות מושקע ומבוסס בתרבות ובזהות של המוסדות‪ ,‬אך חייב‬
‫להיות גם מכוון "מלמעלה"‪ ,‬דהיינו על ידי המל"ג‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אנו סבורים כי על המל"ג והות"ת לקיים דיון‬
‫מעמיק בנושא אשר יבחן את הקיים כיום בשטח‪ ,‬יקבע חזון ומטרות לשינוי בעתיד ויגזור‬
‫השלכות תקציביות‪.‬‬
‫ברמה המוסדית יש להחיל מעמד שווה לאיכות המחקר ולאיכות ההוראה של מרצים‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫שההוראה מהווה מרכיב מהותי בהכשרה של דור החוקרים הבא ובפיתוח ההון האנושי במדינת ישראל‪ .‬יש‬
‫להעלות את החשיבות של מרכיב איכות ההוראה בהליך הקידום של סגל אקדמי בכלל המוסדות‬
‫האקדמיים ובפרט באוניברסיטאות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫במסגרת זו ניתן להנהיג שני מסלולי קידום לסגל‬
‫האקדמי‪ :‬אחד המדגיש את ההיבט המחקרי (‪ 01%‬מחקר‪ 21% ,‬הוראה‪ 41% ,‬תרומה למוסד ולקהילה)‬
‫ואחד המדגיש את ההיבט ההוראה (‪ 01%‬הוראה‪ 21% ,‬מחקר‪ 41% ,‬תרומה למוסד ולקהילה)‪.‬‬
‫מסלולים אלו ניתן להעניק תמריצים שונים להצטיינות בהוראה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫לצד‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להקל על הסגל האקדמי‬
‫לשלב בין מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר בעבודה שלהם‪ .‬להלן מספר דרכים שעשויות להקל על‬
‫הסגל להצטיין בשני התחומים מבלי שהאחד יפגע בשני‪ :‬לאפשר לסגל ההוראה ללמד את הקורסים‬
‫באחד הסמסטרים באופן מרוכז ואילו את הסמסטר השני להשקיע במחקר; לאפשר לשלב את המחקר‬
‫בהליך ההוראה גם בקורסים של תואר ראשון‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נדרשת התגייסות של דיקני הפקולטות וראשי החוגים‪ .‬על אלה מוטלת האחריות והחובה לייצר‬
‫שיח מעמיק בנושא ברמת הפקולטה והחוג‪ .‬דיקני הפקולטות וראשי החוגים הם סוכני שינוי מרכזיים בהליך‬
‫שנועד לקדם את איכות ההוראה‪ .‬עליהם לקבוע סטנדרטים גבוהים‪ ,‬לתמוך בהליך של הפריה הדדית‬
‫בתחום ההוראה‪ ,‬לעודד סגל לקחת חלק בפעילויות של מרכז הקידום ולהוות דוגמא אישית‪.‬‬
‫‪ .2‬השקעה תקציבית‬
‫להעלאת מעמדה ואיכותה של ההוראה ישנן השלכות תקציביות‪ .‬ראשית‪ ,‬התקצוב של המוסדות על‪-‬פי‬
‫תפוקות יצטרך להשתנות ולכלול גם מרכיב איכות ההוראה‪ .‬בעבר הות"ת עשתה שני ניסיונות‬
‫להכניס את מרכיב איכות ההוראה למודל התקצוב‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הניסיון הראשון כשל בגלל בעיות בהשוואת הנתונים‬
‫וכיוון שלא כלל התייחסות לנקודת המבט של הסטודנטים‪ .‬לעומת זאת הניסיון השני‪ ,‬אותו הוביל יו"ר‬
‫הות"ת דאז פרופ' נחמיה לב‪-‬ציון ז"ל‪ ,‬הצליח להתגבר על בעיות ההשוואה וכלל התייחסות לנקודת מבטם‬
‫‪10‬‬
‫‪http://ec.europa.eu/education/higher-education/doc/modernisation_en.pdf‬‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪http://www.colman.ac.il/research/teaching_per/al_hagova/previews/current/Documents/16.pdf‬‬
‫‪13‬‬
‫‪http://www.academy.ac.il/data/egeret/87/egeretarticles/Shochat-Report-all.pdf‬‬
‫‪14‬‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-44-46.pdf&objid=944&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578‬‬
‫‪http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/Model_tiktsuv.pdf‬‬
‫‪15‬‬
‫של הסטודנטים לצד שאלון מפורט למוסדות בנושא‪ .‬אולם‪ ,‬עם הקמת היחידה לאיכות הוראה הוחלט‬
‫להוציא את מרכיב ההוראה ממודל התקצוב‪ ,‬על אף שההיבטים אותם בוחנת היחידה (סוגיית סגל‬
‫ההוראה‪ ,‬יחס סגל‪-‬סטודנטים‪ ,‬התייחסות לזמן התקני בתואר השני‪ ,‬התייחסות לתעריף התקצוב ועידוד‬
‫שיתופי פעולה בין מוסדיים) לא כוללים את איכות ההוראה‪ .‬אנו סבורים שיש להחזיר את המרכיב של‬
‫איכות ההוראה למודל התקצוב‪ ,‬על‪-‬פי המודל שיזם פרופ' נחמיה לב‪-‬ציון ז"ל‪ .‬זאת במקביל‬
‫לפעילותה של היחידה להערכת איכות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אנו סבורים כי בנוסף על התקציב שיועבר בהתאם לאיכות ההוראה במוסד (בהתאם לתפוקות) יש‬
‫להעביר למוסדות תקציב ייעודי לצורך ה קמה והפעלה של מרכזים לקידום הוראה (עליהם יפורט‬
‫בהמשך)‪ .‬מבלי לגרוע מהחופש המנהלי של המוסדות‪ ,‬אנו סבורים שיש להעביר תקציב ייעודי למרכזים‬
‫אלו מכיוון שהם מקדמים אינטרס כלל מערכתי ממדרגה ראשונה‪ .‬תקציב זה יהיה דומה באופיו לתקציבים‬
‫ייעודיים אחרים שמעביר הות"ת בגלל שיקולים תכנוניים שונים‪ .‬התקציב למרכזי ההוראה יועבר לזמן קצוב‬
‫(בדומה למדיניות האנגלית לעיל) בהתאם למיפוי מפורט שיבחן את קיומם ואיכותם של מרכזי ההוראה‬
‫במוסדות השונים‪ ,‬תוך התייחסות למשתנים כמו‪ :‬היקף השירותים הניתן במרכזים‪ ,‬גודל הסגל האקדמי‪,‬‬
‫שיעור חברי הסגל החדשים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לתגמל מוסדות שימצו את התקציב (זאת תוך שקלול תוצאות‬
‫השאלון המפורט למוסדות)‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬יש להקים קרן מענקים ייעודית לחברי סגל מצטיינים‪ .‬כפי שמכירים כיום במחקר איכותי‬
‫ומתמרצים חוקרים מצטיינים באמצעים כלכליים‪ ,‬יש לתגמל מרצים מצטיינים בתחום ההוראה‪ .‬מדי שנה‬
‫המוסדות האקדמיים יעניקו את מענקי ההצטיינות לחברי ולחברות סגל מצטיינים בתחום ההוראה ולחברי‬
‫סגל אשר שיפרו את איכות ההוראה שלהם ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬המענקים יינתנו תוך התייחסת‬
‫לפרמטרים הבאים‪ :‬סקרי איכות הוראה‪ ,‬הערכת מומחים והערכת תוצרים (סילבוסים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬מטלות‬
‫וכד')‪ .‬כל מוסד יבחר מהן המשקולות הראויות לכל קריטריון ויעניק מלגות ל‪ 0%-‬המצטיינים והמשפרים‬
‫בעלי הציון הגבוה ביותר‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬יש להקים קרן מענקים ייעודים לטובת פרויקטים של קידום ופיתוח איכות ההוראה‪.‬‬
‫בדומה למענקי מחקר הניתנים להצעות המחקר הטובות ביותר‪ ,‬יש להעניק מידי שנה מענקים לפרויקטים‬
‫אשר יקדמו את תחום ההוראה במוסדות האקדמיים‪ .‬מוסדות יהיו רשאים להגיש תכנית באופן עצמאי או‬
‫בשיתוף עם מוסדות אחרים‪ .‬תכניות שיזכו למימון יתוקצבו במשך שנתיים או שלוש שנים ולאחר מכן‬
‫יוטמעו במוסדות אחרים שלא לקחו חלק בתכנית הפיתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬פיקוח ובקרה‬
‫דו"ח ועדת שוחט קבע כי‪" :‬תנאי למצוינות במחקר ובהוראה הוא מערך אבטחת איכות אובייקטיבי‪ ,‬שאינו‬
‫מסתפק בבדיקת תכניות לימודים טרם השקתן‪ .‬יש לעודד מערכי בקרה פנימיים במוסדות‪ ,‬אך מערכים‬
‫אלה אינם תחליפים למערך חיצוני יעיל‪ ,‬אלא משלימים לו‪ .‬כדי שמערך חיצוני יהיה אפקטיבי עליו להיות‬
‫תקף‪ ,‬מקיף‪ ,‬שקוף ועדכני"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫על מנת להבטיח שינוי עומק ושיפור משמעותי באיכות ההוראה יש‬
‫לפקח ולבקר על רמת ההו ראה ועל הפעולות הנעשות לשיפורה‪ .‬ההערכה תתבצע הן ברמת‬
‫‪http://www.academy.ac.il/data/egeret/87/egeretarticles/Shochat-Report-all.pdf‬‬
‫‪16‬‬
‫הרגולטור והן ברמה הפנים‪-‬מוסדית ותתבסס על מקורות מידע מגוונים (סטודנטים‪ ,‬עמיתים‪ ,‬דרג ניהולי‬
‫וכד')‪ .‬ישנה חשיבות רבה לפרסום המידע שייאסף במסגרת הליכי הפיקוח והבקרה בכדי לייצר‬
‫תחרות בין מ וסדית בכל הנוגע לאיכות ההוראה ובכדי לאפשר לסטודנטים לבחור מוסדות לימוד בצורה‬
‫שקולה ועל בסיס מידע נרחב ומהימן‪.‬‬
‫ברמה הארצית‪ ,‬הפיקוח יעשה בהתאם לקריטריונים שיקבעו על ידי המל"ג והות"ת על ידי הוועדה לפיקוח‬
‫ואכיפה והוועדה לבקרת איכות של המל"ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬ות"ת כגורם המתקצב יסייע באכיפה של תקני האיכות‬
‫על המוסדות‪.‬‬
‫ברמה הארצית הפיקוח והבקרה יכללו‪:‬‬
‫‪ ‬סקר בוגרים‪ :‬בהתאם למודל של פרופ' לב‪-‬ציון ז"ל‪ .‬בתום כל שנת לימודים יערך סקר שביעות רצון‬
‫בקרב מדגם מייצג של סטודנטים בוגרים‪ .‬הסקר יבוצע על‪-‬ידי גוף מעריך בלתי תלוי (בזמנו הוצע‬
‫הלמ"ס)‪.‬‬
‫‪ ‬שאלון למוסדות‪ :‬שאלון זה מבוסס גם הוא על המודל שהציע פרופ' לב‪-‬ציון ז"ל‪ .‬השאלון ינוסח על‬
‫ידי המל"ג והות"ת ויכלול שאלות מפורטות הנוגעות לאיכות ההוראה במוסד ולפעולות לשיפורה‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות לסוגיות הבאות‪ :‬עמידה בקריטריונים שנקבעו על ידי המל"ג בנושא איכות ההוראה;‬
‫תהליכים ומנגנונים מוסדיים להבטחת איכות ההוראה; ודרכי הקליטה והטיפול בסטודנטים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים‪ .‬בתום כל שנת לימודים יידרשו המוסדות להעביר את השאלון המלא לוועדה לפיקוח ואכיפה‬
‫של המל"ג‪.‬‬
‫‪ ‬פרסום סקר הבוגרים והשאלון למוסדות‪ :‬מדי שנה יפורסמו תוצאות הסקר והשאלון למוסדות‬
‫האקדמיים‪ ,‬לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב‪ .‬כאמור‪ ,‬נתונים אלו ישמשו את הות"ת לצורך תקצוב‬
‫המוסדות על פי תפוקות איכות ההוראה‪.‬‬
‫‪ ‬בחינת חוגים אשר בהם קיימת בעיה חמורה באיכות הוראה‪ :‬חוגים שבהם תמצא בעיה חמורה‬
‫באיכות ההוראה‪ ,‬שתבוא לידי ביטוי בנתוני הסקר או השאלון לאורך שנתיים רצופות‪ ,‬יבחנו באופן‬
‫ממוקד על‪-‬ידי ועדת הערכה ייעודית‪ .‬הוועדה להערכת איכות של המל"ג תמנה ועדה או סוקרים‬
‫חיצוניים ובלתי תלויים לבחינת החוג ותעקוב אחר יישום המלצות הוועדה‪/‬צוות הסוקרים‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת מרכיב של איכות ההוראה להערכות האיכות התחומיות‪ :‬לצד תהליכי הבקרה שצוינו יש‬
‫להרחיב את התחומים אותן בוחנות הוועדות התחומיות להערכת איכות ולכלול בהליך ההערכה מרכיב‬
‫של איכות ההוראה‪.‬‬
‫‪ ‬הערכת איכות של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות‪ :‬בדומה להערכה התחומית של חוגי‬
‫לימוד שונים‪ ,‬מדי מספר שנים תתבצע הערכה של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות‪ .‬הסקירה‬
‫תתבצע על ידי ועדה בלתי תלויה ביחס לכלל המוסדות שמתוקצבים על‪-‬ידי ות"ת‪.‬‬
‫הפיקוח והאכיפה ברמה המוסדית ירוכזו על ידי מרכזי קידום ההוראה‪ .‬מרכזים אלו יעבדו בשיתוף וגיבוי‬
‫מלא של המוסד ובמימון משותף של הות"ת (תקציב ייעודי) והמוסדות האקדמיים‪.‬‬
‫ברמה הפנים מוסדית הפיקוח והבקרה יעשו בשני אפיקים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ ‬סקרי שביעות רצון מהוראה‪ :‬סקר שביעות רצון ההוראה יועבר בתום כל סמסטר (לפני תקופת‬
‫המבחנים) לכל קורס המתקיים במסגרת תכנית הלימודים האקדמית ורשומים אליו מינימום של ‪01‬‬
‫תלמידים‪ .‬סקר ההוראה י ספק למרצה מידע על האופן שבו הוא נתפס על ידי תלמידיו וכך יאפשר לו‬
‫לשפר את ההוראה שלו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫חשוב להדגיש כי סטודנטים נוטים לדרג גבוה מרצים שהם מרגישים‬
‫כי הם למדו מהם הרבה ובצורה טובה ואינם מדרגים על פי מידת הקושי של הקורס או גובה‬
‫הציון שקיבלו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫על הסקר לכלול שאלות רב ברירה שיתייחסו לסוגיות הבאות‪ :‬סוג הקורס (שיעור‪,‬‬
‫תרגיל‪ ,‬מעבדה‪ ,‬סיור)‪ ,‬שביעות הרצון מהקורס (רמה‪ ,‬תרגילים‪ ,‬עניין ועוד)‪ ,‬שביעות הרצון מאיכות‬
‫ההוראה (בהירות‪ ,‬קצב‪ ,‬שימוש בעזרים ועוד)‪ ,‬שביעות הרצון מיחס המרצה (פניות‪ ,‬יחס בשיעור‪ ,‬יחס‬
‫מחוץ למסגרת השיעור ועוד)‪ .‬ישנה חשיבות מכרעת לפרסום כל תוצאות הסקר לסגל ההוראה‪ ,‬לציבור‬
‫הסטודנטים ולקהל הרחב (רלוונטי בעיקר למועמדים ללימודים בהשכלה הגבוהה)‪ .‬חשוב להדגיש כי‬
‫בכדי להשיג תוצאות מהימנות יש לעודד סטודנטים למלא את סקר ההוראה בעזרת הטבות ובסיוע של‬
‫אגודת הסטודנטים המקומית‪.‬‬
‫‪ ‬הערכת עמיתים‪ :‬הערכת עמיתים מתבצעת על ידי סגל ההוראה בתחום הלימודים המוערך‪ .‬ההערכה‬
‫יכולה להתבצע באמצעות שאלונים סגורים או פתוחים ולהתייחס למגוון תחומים‪ :‬סקירת סילבוסים‬
‫וחומרי ההוראה‪ ,‬צפייה בהוראה של מרצה בזמן השיעור או צפייה בצילום וידאו של הקורס‪ ,‬בדיקה של‬
‫הישגי התלמידים‪ ,‬בחינת מטלות בית‪ ,‬הערכת דרכי ההתקשרות עם הסטודנטים‪ ,‬הערכת האווירה‬
‫‪19‬‬
‫בכיתה ועוד‪.‬‬
‫עם תום ההערכה המעריך יגיש דו"ח מסכם למוערך‪ ,‬לממונים עליו ולמרכז לקידום‬
‫ההוראה‪ .‬אחד היתרונות המרכזיים של הערכת עמיתים היא שנקודת מבטו של הסגל שונה משל‬
‫הסטודנטים והיא כוללת גם הבנה מעמיקה ביחס לתחום ההוראה (ולכן גם ביחס לשיטות ההוראה‬
‫המתאימות לתחום זה) וביחס לתרבות המוסדית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתכן שסגל ההוראה יקבל בברכה וברצינות‬
‫רבה יותר ביקורת בונה והערכה מצד עמיתים מכיוון שזו נחשבת למהימנה יותר‪ .‬בכדי לשמור על מידה‬
‫גבוהה יותר של אובייקטיביות‪ ,‬תוכן שאלוני ההערכה ינוסח על ידי המרכז לקידום הוראה בשיתוף ראש‬
‫החוג הרלוונטי והעמיתים המעריכים ידרשו לעבור הכשרה מתאימה שתועבר על ידי המרכז‪ ,‬כמפורט‬
‫בהמשך‪ .‬העמית שיבחר להעריך יהיה אובייקטיבי ככל הניתן‪ ,‬ויבחר באופן אקראי או על ידי המרצה‬
‫המוערך או בסבב פנים מחלקתי‪ .‬בכל מקרה יש חשיבות כי זהות המעריך תהא מקובלת על ידי חבר‬
‫הסגל המוערך‪ .‬דרך נוסף בה ניתן לעשות הערכת עמיתי היא ניתוח של הרצאות מצולמות ‪ .‬הערכה‬
‫דומה להערכת עמיתים יכולה להתבצע על ידי עובדי המרכז לקידום הוראה‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמה וחיזוק של מרכזים לקידום הוראה‬
‫כיום קיימים רק ‪ 08‬מרכזים לקידום איכות הוראה בכל ‪ 22‬המוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי‬
‫המל"ג‪ .‬בהשוואה למדינות כגון ארה"ב‪ ,‬קנדה ואנגליה מדובר באחוז נמוך‪ .‬ממחקר שבוצע בשנת ‪4112‬‬
‫ובחן ‪ 00‬מרכזי הוראה שונים עולה כי קיים קושי להשוות בין המרכזים מכיוון שמטרותיהם‪ ,‬הפונקציות‬
‫‪17‬‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-62-65.pdf&objid=991&nsid=294&lcid=1037&boneid=12572‬‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-13-14.pdf&objid=935&nsid=294&lcid=1037&boneid=12578‬‬
‫‪19‬‬
‫‪http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/33.pdf‬‬
‫‪18‬‬
‫אותם הם ממלאים והתקציבים העומדים לרשותם שונים בתכלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫נתונים אלו מציגים תמונה מדאיגה‬
‫לגבי מידת ההשקעה של מוסדות אקדמיים במרכיב איכות ההוראה ומבהירים כי למוסדות טרם ברורה‬
‫חשיבותם ומהותם של מרכזים אלה‪.‬‬
‫בכדי לחזק את מעמדם של המרכזים לקידום הוראה ולתרום להקמה של מרכזים חדשים נדרשת תמיכה‬
‫ממשלתית ופנים מוסדית כאחד‪ .‬ברמה הממשלתית התמיכה מתבטאת בהגדרת מאפיינים וקריטריונים‬
‫למוסדות על ידי המל"ג‪ ,‬ובהקצאת משאבים ע"י הות"ת‪ ,‬כפי שצוין‪ .‬התאחדות הסטודנטים סבורה‪ ,‬כי על‬
‫ות"ת לתמוך בהקמה של מרכזים ל קידום הוראה בכל המוסדות המתוקצבים שבהם מעל ל‪-‬‬
‫‪ 0,555‬סטודנטים וסטודנטיות‪ .‬מרכזי ההוראה באוניברסיטאות ומכללות גדולות ישרתו גם את סגל‬
‫ההוראה במכללות קטנות אשר בהן לא יוקמו מרכזים לקידום הוראה‪ .‬הקצאת המשאבים צריכה לבוא לידי‬
‫ביטוי גם ברמה הפנים מוסדית‪ .‬מוסד הלימודים יקצה תקציב ייעודי לניהול ותפעול שוטף של המרכז‪.‬‬
‫מוסדות קטנים‪ ,‬המקבלים שירותים ממוסדות גדולים יותר יהיו שותפים בהוצאות אלה באופן יחסי לגודלם‪.‬‬
‫המרכזים יהוו את הסמכות המקצועית לקידום ההוראה במוסד ופעילותם תכלול הדרכה‪ ,‬ייעוץ‬
‫והפצת מידע לצד איסוף מידע ובקרה‪.‬‬
‫פעילות הדרכה ייעוץ והפצת מידע‪:‬‬
‫‪ ‬קיום סדנאות לכלל הסגל בשלוש השנים הקרובות‪ :‬לסדנאות אלו חשיבות רבה והן מסייעות‬
‫לסגל האקדמי לפתח את כישורי ההוראה שלו‪ .‬במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב עלה כי מורים‬
‫שהשתתפו בסדנאות הוראה דיווחו על שיפור ביכולת ההוראה שלהם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נמצא שיפור בדירוג‬
‫של הסטודנטים את איכות ההוראה של המרצים ושיפור בהערכה של גורמים חיצוניים‪ .‬מכיוון שאין דרך‬
‫אחת נכונה להצטיין בהוראה‪ ,‬סדנאות אלו יחשפו את המרצים לטכניקות הוראה מגוונות ויסיעו להם‬
‫לפתח את כישוריהם האינדיבידואליים‪.‬‬
‫‪ ‬קיום הדרכות לסגל אקדמי חדש (מרצים ומתרגלים)‪ :‬היכרות עם הקשיים‪ ,‬הבעיות והמאפיינים‬
‫של ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לצד מתן כלים להוראה איכותית‪ .‬סדנאות אלו יכללו מידע‬
‫על הוראה בכלל ועל הוראת סטודנטים ובוגרים בפרט‪ .‬הסגל ילמד שיטות הסברה והדגמה מגוונות‪,‬‬
‫שיטות המחשה‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬טכניקות לעמידה בפני כיתה והוראה מתוקשבת‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הסדנאות‬
‫יתקיימו פגישות עם מרצים או מתרגלים אשר דורגו במקום גבוה בסקר ההוראה‪.‬‬
‫‪ ‬קיום סדנאות לסגל אקדמי בעל הישגים נמוכים בתחום ההוראה‪ :‬מתן כלים להוראה איכותית‬
‫לסגל האקדמי שדורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה (‪ 01%‬הנמוכים ביותר) ו‪/‬או בהערכת‬
‫עמיתים‪ .‬סדנאות אלו יהיו דומות באופיין לסדנאות ההדרכה לסגל החדש אך הן יותאמו לסגל ותיק‪.‬‬
‫מרצים בעלי דרוג נמוך יחויבו לעבור סדנאות אלו או לקבל ייעוץ אישי מטעם המרכז לקידום הוראה‬
‫בהתאם להעדפתם האישית‪.‬‬
‫‪ ‬העברת סדנאות וסמינרים מחלקתיים או כלל פקולטטיים בנושאים שונים‪ :‬בניית סילבוס;‬
‫פסיכומטריקה ‪ -‬כיצד יש לחבר מבחנים פתוחים‪/‬סגורים (כגון הסדנא מטעם המרכז הארצי לבחינות‬
‫‪http://alhagova.colman.ac.il/Files.ashx?file=08_2011/P-55-61.pdf&objid=990&nsid=294&lcid=1037&boneid=12572‬‬
‫‪" 21‬היש שיפור באיכות ההוראה בעקבות השתתפות בסדנאות קצרות?" נטע נצר ורות אברמוביץ'‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫והערכה‪ ;)22‬כיצד לבנות תרגילים; טכנולוגיה‪-‬עבודה עם מאגרי מידע‪ ,‬בניית מצגות‪ ,‬הוראה מרחוק;‬
‫שפת גוף‪-‬קשר עין עם הסטודנטים‪ ,‬מסרים ותקשורת באמצעות שפת גוף; סביבת למידה‪-‬הוראה‬
‫באמצעות אביזרים והוראה מחוץ לכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬ארגון ימי עיון לכלל סגל ההוראה‪ :‬אחת לסמסטר יאורגן יום עיון כלל מוסדי שיעסוק בהיבטים‬
‫אקדמיים ומחקריים שונים של ההוראה במערכת האקדמית (בשיתוף סגל ההוראה במוסד) לצד‬
‫הדרכה ומתן כלים שימושיים‪.‬‬
‫‪ ‬ליווי והדרכה אישית של סגל ההוראה‪ :‬סגל הוראה שיהיה מעוניין בכך יוכל לקבל ליווי והדרכה‬
‫אישיים מצוות המרכז‪ .‬הליווי וההדרכה יותאמו לחברת או חבר הסגל שפנה בבקשה לליווי‬
‫ולדיסציפלינת הידע שלו‪ .‬כאמור‪ ,‬איש סגל שידורג נמוך בסקר שביעות הרצון מההוראה יחויב‬
‫בהדרכה אישית או ביום עיון‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרת סגל לביצוע הערכת עמיתים‪ :‬הערכת עמיתים בתחום ההוראה היא הערכה שמעבירים‬
‫חברי וחברות סגל ההוראה לעמיתיהם‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫המרכזים לקידום איכות ההוראה יעבירו לסגל ההוראה‬
‫הכשרות לצורך הערכת עמיתיהם‪ .‬הערכות אלו יכללו התייחסות לכלי ההערכה‪ ,‬להערכה‬
‫אובייקטיבית ולמתן ביקורת בונה‪ .‬סגל הוראה שירצה לבצע הערכת עמיתים יידרש לעבור הכשרה זו‪.‬‬
‫דיקני הפקולטות וראשי החוגים יחויבו בהכשרה להערכת עמיתים‪.‬‬
‫‪ ‬ניסוח שאלונים להערכת עמיתים‪.‬‬
‫‪ ‬סיוע בכתיבת סילבוסים‪ ,‬מצגות ומבחנים‪ :‬המרכז יעניק סיוע בכתיבת מבחנים ובבניית סילבוסים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סגל ההוראה יוכל להעביר סילבוסים ומבחנים להערכת המרכז‪ .‬יש להדגיש שהסיוע של‬
‫המרכז לא יעסוק במהות ובתוכן של המבחנים והסילבוסים אלא במבנה הטכני‪ ,‬צורת השאלות‪ ,‬היקף‬
‫ואופי המטלות‪ ,‬ניסוח ועוד‪.‬‬
‫פעילויות מחקר‪ ,‬איסוף מידע ובקרה‪:‬‬
‫‪ ‬עריכה‪ ,‬עיבוד ופרסום של סקרי שביעות רצון מהוראה בכל סמסטר‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות מחקר ופיתוח בתחום איכות ההוראה‪ :‬מרכז ההוראה יערוך מחקרים בנוגע לאיכות הוראה‬
‫במוסדות אקדמיים‪ .‬מחקרים אלו יתייחסו לנעשה בעולם‪ ,‬לנעשה במוסדות אחרים‪ ,‬יבחנו את ההשפעה‬
‫של קידום איכות ההוראה על הסטודנטים (נשירה‪ ,‬הישגים‪ ,‬מעבר בין חוגים) ועל הסגל האקדמיים‬
‫ועוד‪ .‬לצד מחקרים אלה המרכזים יעסקו בפיתוח תכנית להכשרת מורים באקדמיה בהתאם למקצועות‬
‫הלימוד השונים‪ ,‬בפיתוח פתרונות לימודיים לתחומים שונים ובפיתוח טכניקות הוראה‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת דו"חות על מרצים לקראת ועדות קידום‪ :‬על מנת להביא בחשבון את מרכיב ההוראה בהליך‬
‫הקידום של סגל אקדמי יהיה צורך במידע מהימן על איכות ההוראה של חברי הסגל‪ .‬המרכז יהיה‬
‫אחראי על ריכוז הנתונים לקראת ועדות הקידום ועל המצאת דו"ח מקיף ומהימן‪ .‬הנתונים עליהם‬
‫יתבסס הדו"ח יכללו את סקר איכות ההוראה‪ ,‬הערכת עמיתים והתרשמות ממונים‪.‬‬
‫‪ ‬פרסום דו"ח סיכום פעילות שנתי‪ :‬בתום כל שנה יפיקו המרכזים לקידום הוראה דו"ח סיכום פעילות‬
‫אשר יציג נתונים על פעילות המרכז לצד סקירה כללית על מצב ההוראה בקמפוס‪.‬‬
‫‪https://www.nite.org.il/index.php/he/research-conferences/test-writing-workshops.html‬‬
‫‪http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/33.pdf‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬מענה על שאלון איכות ההוראה‪ :‬כגוף הממונה על הנושא‪ ,‬המרכז לקידום הוראה יהיה אחראי על‬
‫מילוי השאלון השנתי בנושא הערכת איכות ועל העברתו לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג‪.‬‬
‫‪ .0‬שיפור בתנאי הלמידה של הסטודנטים‬
‫מלבד תהליכים לשיפור באיכות ההוראה של הסגל האקדמי הבכיר והזוטר יש לשנות ולשפר את תנאי‬
‫הלמידה של הסטודנטים‪ .‬תחת הכותרת "שיפור תנאי הלימוד" אנו כוללים מגוון תנאים אשר להם‬
‫השלכות ישירות על איכות ההוראה במוסדות האקדמיים‪.‬‬
‫פעולות לשיפור תנאי ואיכות הלימוד‪:‬‬
‫‪ ‬צמצום היחס סגל‪-‬סטודנטים‪ :‬עם הגידול במספר הסטודנטים והשינוי בהיקפי הסגל הבכיר היחס‬
‫בין מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר ובין מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות‬
‫ועלה מיחס של ‪ 0:02‬בתחילת שנות ה‪ 21-‬ליחס של ‪ 0:42.4‬ב‪.4110-‬‬
‫‪ LSE‬יחס הסטודנטים‪-‬סגל הינו ‪ 00.0‬ובקימברידג' ‪.0:00.2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫לשם השוואה באוקספורד וב‪-‬‬
‫להגדלת הסגל האקדמי הבכיר תהיינה‬
‫השלכות חיוביות הן על הסטודנטים אשר יזכו ליחס וליווי טובים יותר בהכשרתם האקדמית‪ ,‬והן על‬
‫חברי הסגל עצמם שכבר כיום מתקשים לעמוד בעומס‪.‬‬
‫‪ ‬הגדלת מספר התרגולים הניתנים לסטודנטים‪ :‬לצד העלייה ביחס סטודנטים‪-‬סגל הייתה ירידה‬
‫במספר שעות התרגול לסטודנטים‪ .‬כתוצאה מכך הפגיעה בסטודנטים הייתה כפולה ‪ -‬לימוד בכיתות‬
‫גדולות יותר לצד ירידה בשעות התרגול א שר אמורות להוסיף על השיעורים ולסייע לסטודנטים‪ .‬על‬
‫מנת לשפר את איכות ההוראה של סטודנטים יש להגדיל בשנית את שעות התרגול המוענקות‬
‫לסטודנטים במיוחד במקצועות הבסיס של התואר‪ .‬יש להוסיף למבנה התקצוב התייחסות גם ליחס‬
‫סטודנטים‪-‬סגל זוטר (ללא מרצים מן החוץ) ולא רק יחס סטודנטים סגל‪-‬בכיר‪.‬‬
‫‪ ‬איכות המתרגלים‪ :‬כיום ניכר מעבר מהוראה על ידי דוקטורנטים להוראה על ידי תלמידי תואר שני‪,‬‬
‫ובמקרים מסוימים אף הוראה על ידי תלמידי תואר ראשון‪ .‬הגורמים לכך הם בעיקר כלכליים ותלויים‬
‫בגובה השכר של הסטודנטים בתארים השונים (ככל שהדירוג נמוך יותר השכר נמוך יותר)‪ .‬יש ליצור‬
‫מכסות מחייבות לכל תואר (ראשון‪ ,‬שני ושלישי)‪ ,‬בהתאם לאופי וצורכי הקורס‪ ,‬ולוודא כי שיקולים אלו‬
‫ינחו את בחירת רמת התואר של הסטודנט המתרגל ולא שיקולים כספיים‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת תמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים‪ :‬על המוסדות האקדמיים לספק תמיכה וסיוע‬
‫לסטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים שונים‪ .‬בכל מוסד יש להקים מרכז סיוע לסטודנטים‬
‫אלו אשר יהיה אמון על הטיפול בהתאמות לסטודנטים ועל הסיוע בפועל‪ .‬מערכת תמיכה יעילה‬
‫תבטיח שוויון הזדמנויות לכלל הסטודנטים וחווית לימודים טובה ואיכותית יותר לסטודנטים שכיום‬
‫נתקלים במחסומים רבים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA‬‬‫‪%D7%91%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94.pdf‬‬
‫‪25‬‬
‫‪http://www.thecompleteuniversityguide.co.uk/league-tables/rankings?o=Student-Staff+Ratio‬‬
‫‪‬‬
‫כלים טכנולוגיים בהוראה‪ :‬התאחדות הסטודנטים סבורה כי על הוועדה לתת את הדעת גם על‬
‫הסוגיה של שילוב כלים טכנולוגיים בהוראה‪ .‬דוגמאות לשימוש בכלים מסוג זה הם שימוש בטכנולוגיות‬
‫‪ ,Wiki‬שימוש בווידאו ובשיעורים מוקלטים‪ ,‬שימוש בסימולציות ומשחקים מקוונים‪ ,‬מאגרי מידע ועוד‪.26‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת פורטל למידה נוח ונגיש‪ :‬הפורטלים המופעלים כיום (‪ )moodle, highlearn‬על ידי מרבית‬
‫המוסדות האקדמיים מסיעים לסטודנטים בתהליך הלמידה‪ ,‬בהליך איסוף החומר האקדמי‪ ,‬במעקב‬
‫אחר הסילבוס ובתקשורת עם סגל ההוראה והסטודנטים האחרים‪ .‬כיום לא בכל הקורסים פועלים‬
‫פורטלים מהסוג הזה‪ ,‬לעיתים כי אין בהם צורך ולעיתים בגלל חוסר הכרות של המרצים עם המערכת‪.‬‬
‫יש לבחון כיצד ניתן לסייע למרצים הרוצים לעבוד עם מערכות אלו‪.‬‬
‫סיכום המלצות התאחדות הסטודנטים בשיראל‬
‫קביעת‬
‫מדיניות‬
‫רמה מדינית‬
‫‪.0‬‬
‫דיון מעמיק בנושא ברמת המל"ג והות"ת‪ :‬בחינת המצב בשטח‪ ,‬קביעת חזון ומטרות‬
‫לשיפור איכות ההוראה וגזירת השלכות תקציביות‪.‬‬
‫רמה פנים‪-‬‬
‫מוסדית‬
‫‪.0‬‬
‫הענקת יוקרה שווה לאיכות המחקר ולאיכות ההוראה של מרצים‬
‫‪.4‬‬
‫העלאת החשיבות של מרכיב איכות ההוראה בהליך הקידום של סגל אקדמי‬
‫‪.2‬‬
‫הנהגת שני במסגרת זו ניתן להנהיג שני מסלולי קידום לסגל האקדמי‪ :‬אחד המדגיש‬
‫את ההיבט המחקרי (‪ 01%‬מחקר‪ 21% ,‬הוראה‪ 41% ,‬תרומה למוסד ולקהילה) ואחד‬
‫המדגיש את ההיבט ההוראה (‪ 01%‬הוראה‪ 21% ,‬מחקר‪ 41% ,‬תרומה למוסד‬
‫ולקהילה)‬
‫‪.2‬‬
‫יש להקל על הסגל האקדמי לשלב בין מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר בעבודה‬
‫שלהם‬
‫‪.0‬‬
‫הת גייסות של דיקני הפקולטות וראשי החוגים עליהם מוטלת החובה לקבוע‬
‫סטנדרטים גבוהים בתחום ההוראה‪ ,‬לתמוך בהליך של הפריה הדדית‪ ,‬לעודד סגל‬
‫לקחת חלק בפעילויות של המרכז לקידום ההוראה ולהוות דוגמא אישית‬
‫‪.0‬‬
‫השקעה‬
‫תקציבית‬
‫‪.4‬‬
‫פיקוח‬
‫ובקרה‬
‫רמה מדינית‬
‫תקצוב המוסדות על‪-‬פי תפוקות יכלול גם מרכיב של איכות ההוראה בהתאם למודל‬
‫שיזם פרופ' נחמיה לב‪-‬ציון ז"ל‪ :‬סקר לסטודנטים בוגרים ושאלון למוסדות‬
‫העברת תקציב ייעודי לצורך הקמה והפעלה של מרכזים לקידום הוראה במוסדות‬
‫‪.2‬‬
‫הקמת קרן מענקים ייעודית לחברי סגל מצטיינים‬
‫‪.2‬‬
‫הקמת קרן מענקים ייעודים לטובת פרויקטים של קידום ופיתוח איכות ההוראה‬
‫‪.0‬‬
‫סקר לסטודנטים בוגרים‪ :‬בתום כל שנת לימודים יערך סקר שביעות רצון בקרב‬
‫מדגם מייצג של סטודנטים בוגרים‬
‫‪.4‬‬
‫שאלון למוסדות‪ :‬יכלול שאלות מפורטות הנוגעות לאיכות ההוראה במוסד ולפעולות‬
‫לשיפורה‪ .‬בתום כל שנת לימודים יידרשו המוסדות להעביר את השאלון לוועדה‬
‫לפיקוח ואכיפה של המל"ג‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פרסום שנתי של תוצאות סקר הבוגרים והשאלון למוסדות‬
‫‪.2‬‬
‫בחינת חוגים אשר בהם קיימת בעיה חמורה באיכות הוראה‪ :‬חוגים שבהם תמצא‬
‫בעיה חמורה באיכות ההוראה‪ ,‬שתבוא לידי ביטוי בנתוני הסקר או השאלון לאורך‬
‫‪http://meital.iucc.ac.il/conf2008/program/book-content-web.pdf‬‬
‫‪26‬‬
‫שלוש שנים או יותר‪ ,‬יבחנו באופן ממוקד על‪-‬ידי ועדת הערכה ייעודית‪.‬‬
‫רמה פנים‪-‬‬
‫מוסדית‬
‫‪.0‬‬
‫הכנסת מרכיב של איכות ההוראה להערכות האיכות התחומיות‬
‫‪.2‬‬
‫הערכת איכות של מרכזי קידום איכות ההוראה במוסדות‪ :‬בדומה להערכה התחומית‬
‫של חוגי לימוד שונים‪ ,‬מדי מספר שנים תתבצע הערכה של מרכזי קידום איכות‬
‫ההוראה במוסדות‪.‬‬
‫‪ .0‬סקרי שביעות רצון מהוראה יועבר בתום כל סמסטר‪ ,‬לפני תקופת המבחנים‪ ,‬לכל‬
‫קורס המתקיים במסגרת תכנית הלימודים האקדמית ורשומים אליו מינימום של ‪01‬‬
‫תלמידים‪ .‬תוצאות הסקר יפורסמו לסגל‪ ,‬לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב‪ .‬הסקר‬
‫יופץ בסיוע של אגודת הסטודנטים המקומית וסטודנטים שימלאו את הסקר יזכו‬
‫להטבות מטעם המוסד‪.‬‬
‫‪ .4‬הערכת עמיתים תתבצע על ידי סגל ההוראה בתחום הלימודים המוערך באמצעות‬
‫שאלונים סגורים או פתוחים שיבחנו מגוון נושאים‪ .‬עם תום ההערכה המעריך יגיש‬
‫דו"ח מסכם למוערך‪ ,‬לממונים עליו ולמרכז לקידום ההוראה‪ .‬העמית המעריך יהיה‬
‫אובייקטיבי וזהותו תהא מוקבלת על חבר הסגל המוערך‬
‫הקמה‬
‫וחיזוק‬
‫של‬
‫מרכזים‬
‫לקידום‬
‫הוראה‬
‫פעילות הדרכה‬
‫ייעוץ והפצת‬
‫מידע‬
‫פעילויות‬
‫מחקר‪ ,‬איסוף‬
‫מידע ובקרה‬
‫‪.0‬‬
‫קיום סדנאות הוראה לכלל הסגל בשלוש השנים הקרובות‪ .‬סדנאות אלו יחשפו את‬
‫המרצים לטכניקות הוראה מגוונות ויסיעו להם לפתח את כישוריהם האינדיבידואליים‬
‫‪.4‬‬
‫קיום הדרכות לסגל אקדמי חדש (מרצים ומתרגלים)‪ :‬היכרות עם הקשיים‪ ,‬הבעיות‬
‫והמאפיינים של ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לצד מתן כלים להוראה‬
‫איכותית‬
‫‪.2‬‬
‫קיום סדנאות לסגל אקדמי בעל הישגים נמוכים בתחום ההוראה‪ .‬סגל שדורג נמוך‬
‫בסקר שביעות הרצון מההוראה (‪ 01%‬הנמוכים ביותר) ו‪/‬או בהערכת עמיתים יחויב‬
‫לעבור סדנאות לשיפור ההוראה או לקבל ייעוץ אישי מטעם המרכז לקידום הוראה‬
‫‪.2‬‬
‫העברת סדנאות וסמינרים מחלקתיים או כלל פקולטטיים בנושאים שונים‪ :‬בניית‬
‫סילבוס‪ ,‬פסיכומטריקה‪ ,‬בנית תרגילים‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬סביבת למידה ועוד‬
‫‪.0‬‬
‫אחת לסמסטר יאורג ן יום עיון כלל מוסדי שיעסוק בהיבטים אקדמיים ומחקריים‬
‫שונים של ההוראה במערכת האקדמית (לצד הדרכה ומתן כלים שימושיים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ליווי והדרכה אישית של סגל ההוראה‪ :‬סגל הוראה שיהיה מעוניין בכך יוכל לקבל‬
‫ליווי והדרכה אישיים מצוות המרכז‪ .‬איש סגל שידורג נמוך בסקר שביעות הרצון‬
‫מההוראה יחויב בהדרכה אישית או ביום עיון‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הכשרת סגל לביצוע הערכת עמיתים‪ :‬המרכזים לקידום איכות ההוראה יעבירו לסגל‬
‫ההוראה הכשרות לצורך הערכת עמיתיהם‪ .‬דיקני הפקולטות וראשי החוגים יחויבו‬
‫בהכשרה להערכת עמיתים‬
‫‪.8‬‬
‫ניסוח שאלונים להערכת עמיתים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיוע בכתיבת סילבוסים‪ ,‬מצגות ומבחנים‬
‫‪ .0‬עריכה‪ ,‬עיבוד ופרסום של סקרי שביעות רצון מהוראה בכל סמסטר‬
‫‪ .4‬פעילות מחקר ופיתוח בתחום איכות ההוראה‬
‫‪ .2‬הכנת דו"חות על מרצים לקראת ועדות קידום‪ :‬המרכז יהיה אחראי על ריכוז הנתונים‬
‫לקראת ועדות הקידום של סגל אקדמי ועל המצאת דו"ח מקיף ומהימן‪ .‬הנתונים‬
‫עליהם יתבסס הדו"ח יכללו את סקר איכות ההוראה‪ ,‬הערכת עמיתים והתרשמות‬
‫ממונים‪.‬‬
‫‪ .2‬פרסום דו"ח סיכום פעילות שנתי אשר יציג נתונים על פעילות המרכז לצד סקירה‬
‫כללית על מצב ההוראה בקמפוס‪.‬‬
‫‪ .0‬מענה על שאלון איכות ההוראה‪ :‬המרכז יהיה אחראי על מילוי השאלון השנתי בנושא‬
‫הערכת איכות ועל העברתו לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל"ג‪.‬‬
‫שיפור‬
‫בתנאי‬
‫הלמידה‬
‫של‬
‫הסטודנ‬
‫טים‬
‫‪ .0‬צמצום היחס סגל‪-‬סטודנטים‬
‫‪ .4‬הגדלת מספר התרגולים הניתנים לסטודנטים‪ :‬יש להוסיף למבנה התקצוב התייחסות‬
‫גם ליחס סטודנטים‪-‬סגל זוטר (ללא מרצים מן החוץ) ולא רק יחס סטודנטים סגל‪-‬‬
‫בכיר ‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת תמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים‪ :‬על המוסדות האקדמיים לספק‬
‫תמיכה וסיוע לסטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים שונים‪ .‬בכל מוסד יש‬
‫להקים מרכז סיוע לסטודנטים אלו אשר יהיה אמון על‬
‫‪ .2‬הקמת פורטל למידה נוח ונגיש בכל המוסדות וסיוע למרצים המעוניינים לעשות‬
‫שימוש בפורטל‬