הכח היצירתי - התאחדות הסטודנטים בישראל
הכח היצירתי נייר עמדה בנושא מעמדם האקדמי של מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים מוגש ע " י מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים כתיבה :מיטל גואטה עריכה :אהרן אריאל לביא הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים כסלו תשע"א (נובמבר )0202 הכח היצירתי התאחדות הסטודנטים בישראל רחוב נחלת יצחק 8 תל-אביב 84778 טלפון 30-8330003 : פקס 30-8330006 : www.nuis.co.il [email protected] עמוד 2 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים תוכן עניינים תוכן עניינים 0........................................................................................................ תקציר מנהלים 8.................................................................................................... המלצות 4.................... ................................ ................................ ................................ מבוא 63................................................................................................................ מבנה ומטרות המסמך 63............................... ................................ ................................ על מקצועות הטיפול הפרא-רפואיים 63.............. ................................ ................................ טיפול באמנות פלסטית 60...................................................................................... הקדמה 60................... ................................ ................................ ................................ רציונל תיאורטי 67......................................... ................................ ................................ אמנות כטיפול (61............... ................................ ................................ )Art as Therapy פסיכותרפיה באמנות (68................................ ................................ )Art Psychotherapy פסיכותרפיה אנליטית באמנות (68..................................... )Psychotherapy Analytical Art תהליכי המיסוד והשלכותיהם על ההתגבשות התיאורטית 64.................. ................................ טיפול בהבעה ויצירה -תחום בתהל יכי הגדרה 63....................................................... רקע ודיון על השם הרשמי 63........................... ................................ ................................ השונות בתחום הטיפול בהבעה ויצירה 23.......................................... ................................ י.ה.ת - .הארגון הישראלי לתרפיה ביצירה והבעה 26............................ ................................ מצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה 22.......................................... התפתחות מרכזי ההכשרה לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בארץ ובחו"ל 20........................... תנאי הקבלה הנפוצים לתכניות הלימודים השונות 21......................... ................................ אפשרויות תעסוקה עבור מטפלים בהבעה ויצירה 28......................... ................................ עמוד 0 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים סיכום 28..................... ................................ ................................ ................................ תהליך מיסוד תחומי הטיפול בהבעה ויצירה 24.......................................................... הרקע לתהליך המיסוד 24............................... ................................ ................................ תהליך החקיקה ומאפייניו 28............................ ................................ ................................ הקשיים שמאפיינים את תהליך החקיקה 23..................................... ................................ המשתתפים בועדות וסוגיות מרכזיות שנידונו 03.............................. ................................ איכות ואחידות ההכשרה 03......................... ................................ ................................ ההכשרה הקלינית אל מול הדרישות האקדמיות והשפעתן על מרכזי ההכשרה 06.................. מעורבות המל"ג ביצירת הקריטריונים לתחום ,והשלכותיה על עתיד מרכזי ההכשרה 00............... מחוייבות המחוקק לכל הצדדים 07.................... ................................ ................................ מצב תחום הטיפול בהבעה ויצירה ערב החקיקה 08.................................................... המתווה לתואר שני שנוסח ע"י המל"ג ומשרד הבריאות 08..................... ................................ קשיי הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נוכח תהליכי מיסוד התחום 08.................................... קשיים במציאת עבודה ותנאי העסקה נמוכים 04............................... ................................ תדמית ואיכות ההכשרה הקיימת ביחס לאמות-המידה המתגבשות 08.................................. התפישה של תחום הטיפול בהבעה ויצירה בשדה הטיפולי הרחב 08.................................... קריטריונים שונים להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה ביחס למקובל בשטח הטיפול 03............... השפעת העדר מחקר מדעי משמעותי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה על תפישתו 73............... מגבלות על ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה בשדה הטיפול 76................... חוסר הבחנה בין האפיקים החינוכי והקליני בתחום הטיפול בהבעה ויצירה 72......................... תעודת הוראה כדרישה להעסקת מטפלים בהבעה ויצירה במסגרות חינוכיות 70..................... דיפרנציאציה בין המטפלים השונים בהבעה ויצירה והשלכותיה לגבי אפשרויות תעסוקה והתקדמות עתידיות 70............................... ................................ ................................ קווים לדמותו של סטודנט לטיפול בהבעה ויצירה 77.............................. ................................ מערכות בחינת הקריטריונים להתאמת מועמדים ללימודי הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה 71...... אופי והתאמת דרישות ההשלמה למועמדים שאינם מגיעים מתחומי הטיפול 78....................... עמוד 7 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים חשיבות הטיפול האישי בתהליך הכשרת מטפלים והקשיים הנוגעים לכך 74........................... עתיד 'דור הביניים' 74................................. ................................ ................................ עלותם הגבוהה יחסית של לימודי ההכשרה 78................................. ................................ קשיים פיננסיים נוספים שנובעים מחוסר ההגדרה של התחום 78......................................... סיכום -הקשיים המרכזיים עבור סטודנטים במקצועות ההבעה ויצירה 73.................................. המלצות לסיוע לאוכלוסיית הסטודנטים במקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואי 13......... המלצות 13.................. ................................ ................................ ................................ פיתוח אקדמי וגיבוש מקצועי 13.................... ................................ ................................ מסגרות ההכשרה 16.................................. ................................ ................................ היכרות ציבורית 16..................................... ................................ ................................ תמיכה בסטודנטים 16................................. ................................ ................................ סבסוד 16................. ................................ ................................ ................................ הפצת מידע 12.......................................... ................................ ................................ מתן קדימות למטפלים בהבעה ויצירה 12........................................ ................................ סיוע בהשלמה לתואר שני 12....................... ................................ ................................ הכללת הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באגודות השונות 12........... ................................ הנהרת המידע בנוגע לחקיקה 10.................. ................................ ................................ פעילות פרלמנטרית 10............................... ................................ ................................ סיכום 17..................... ................................ ................................ ................................ עמוד 1 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים תקציר מנהלים מטרת מסמך זה להציג תמונה מפורטת לגבי מצב הסטודנטים במקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים, ובראשם תחומי הטיפול בהבעה ויצירה אשר מעמדם האקדמי נמצא בתהליכי מיסוד באמצעות חקיקה בימים אלו ממש .בנוסף ,בסיום המסמך נציע מספר המלצות להתמודדות עם המצב שנוצר. תחת הכותרת של 'מקצועות הטיפול הפרא-רפואיים' ,ואפילו תחת כותרת המשנה 'טיפול בהבעה ויצירה', נכללים מקצועות רבים ושונים ,החל מפיזיותרפיה ורנטגנאות ועד למקצועות טיפוליים כגון טיפול בדרמה, באמנות פלסטית ,בבעלי-חיים ועוד .כל אחד מהמקצועות הללו מצוי במיקום שונה במפת התעסוקה ,ובשלבי התפתחות תיאורטיים ,מעשיים ,וחוקיים שונים ולכן קשה מאוד לדון בהם במסגרת אותו דיון .במסמך זה נתמקד במקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ,המכילים בתוכם קושי מובנה נוסף הנובע מעצם היותם מקצועות מורכבים המשלבים בין שני תחומים שונים :תחום הטיפול הנפשי מחד ,ותחום אמנותי כלשהו הנרתם למלאכת הטיפול. הנסיון לאגד מספר גדול של תחומים כה מגוונים תחת קורת גג אחת יוצר יתרון לגודל מצד אחד ,אך גם מעצים את המורכבות הפנימית ויוצר אוכלוסיית שחקנים הכוללת שונות גדולה ,ועל-אף שחבריה פועלים למען מטרה משותפת הם מחזיקים לא פעם באינטרסים סותרים המביאים לתחרות פנימית ומחלוקות קשות .בנוסף ,בשנת 0222ניטלה הסמכות לפקח ולהעניק תעודות הכרה במקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ממשרד הבריאות ,וכך התווסף עוד קושי משמעותי .מאז אותה החלטה מטפלים שמסיימים הכשרתם לא מקבלים אישור ממשרד הבריאות ואין פיקוח על העוסקים בתחום ,ומתוקף המצב הזה נאלץ התחום לעבור תהליך מואץ ולא טבעי של הגדרה במסגרת החוק שמטרתו להגדיר מי רשאי לכנות את עצמו בתואר השייך למקצוע ,מהן חובותיו ומהן סמכויותיו .במקרה של מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה הקושי ליצור הגדרה רשמית ואחידה למקצוע נובע מקונפליקט בין פעולת החקיקה ,שמתבטאת בדרישה קשיחה להגדרה מבדלת ומדוייקת ,לבין אופי התחום ההטרוגני ,הבינתחומי והגמיש במהותו ,שמראש מהווה גם אכסנייה לשישה תת-תחומים נפרדים. כך ,באין חוק בנושא במדינת ישראל ,כל אחד ממרכזי ההכשרה קבע בעצמו את אמות-המידה המנחות אותו בתחום ,בהתאם לתפישת עולמו .המרכזים השונים גם השקיעו רבות בהפצת ופרסום חזונם עבור התחום ,כך שבפועל צמחו בארץ ב 02-השנים האחרונות 'מותגים' שונים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה .כעת ,עם התקדמות תהליכי החקיקה ,נוצר איום על ההגדרות העצמאיות השונות וכל אחד מהמרכזים השונים נאבק על יכולתו להמשיך להתקיים ומציג מול ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת את הוותק והמקצועיות שלו ולוחץ לבחור באמות-המידה שלו עבור ההגדרה הרשמית .התנהלות זו תורמת לסרבול והארכת הדיון להסדרת התחום ,שנמשך כבר שבע שנים וטרם הגיע לפתרונו. בנוסף למרכזי ההכשרה ,גם הגופים הממלכתיים הפועלים בתחום מחזיקים בדעות ועמדות בסיסיות משלהם, שחלקן סותרות את האינטרסים המרכזיים הקיימים בשוק עצמו .למשל ,משרד הבריאות דורש 'שדרוג אקדמי' של תחום הטיפול בהבעה ויצירה כך שבוגריו יחוייבו גם בלימודי תואר שני בפיקוח המל"ג .אלא שמדיניות עמוד 8 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים המל"ג איננה מאפשרת למכללות להוראה להעניק תואר שני בכל תחום פרט לחינוך ,בעוד שמרבית מרכזי ההכשרה פועלים במסגרת המכללות לחינוך וככל הנראה הם לא יוכלו להתאים את עצמם לדרישה זו .כך שנוצר מתח רב בין הדרישות הממלכתיות ,שמטרתן להגדיר את המקצוע באופן שיגן על ציבור המטופלים ויקבע אמות-מידה אקדמיות וקליניות נאותות ,לבין רצונם ויכולתם של מרכזי ההכשרה הקיימים להמשיך להתקיים. אין לדעת מה יקרה בעתיד ,אולי בעקבות פרסום המתווה הנדרש לתואר שני יפתחו תכניות חדשות לטיפול בהבעה ויצירה ,ויתכן שימצא הפתרון שיאפשר למכללות להוראה לשמור על המסלולים שלהם ולהתאימם לדרישות תואר שני. במצב הנוכחי הנפגעים העיקריים מהתהליך המתמשך הנם הסטודנטים שלומדים תחומים אלו .כחלק מהמחקר שנערך לצורך כתיבת מסמך זה נערכו שיחות עם סטודנטים ובוגרים בדרגות ותק שונות בתחום ,בהן עלו קשיים וחששות רבים ביחס למצב שיווצר עם סיום החקיקה בתחום .העדר ההסדרה החוקית של התחום יוצרת קשיים פיננסיים רבים עבור הסטודנטים ,שכן הלימודים יקרים מאוד (בין 02ל 022-אלף ₪לתואר) ,דורשים שעות הכשרה מעשיות בהיקף גדול וללא תמורה ,אינם מסובסדים ע"י המדינה ולא קיימות מלגות לימודים בתחום. במצב זה הנגישות לתחום מוגבלת ע"י היכולת לעמוד בנטל שכר הלימוד או מחייבת השקעה פיננסית גדולה מאוד על מנת ללמוד ,ולא תמיד היא מחזירה את עצמה לאחר הלימודים .שוק העבודה הקיים בתחום סובל גם הוא מבעיות רבות( :א) בהעדר חקיקה מסודרת לא ניתן לקבל תעודת מטפל מטעם משרד הבריאות ,עובדה המונעת מהבוגרים בשבע השנים האחרונות לעבוד במסגרות רבות; (ב) לא מוקצים תקנים ציבוריים חדשים למקצועות אלו מכיוון שהם לא קיימים מבחינה רשמית; ו(-ג) חלק ממקומות העבודה מציבים דרישות נוספות מעבר לתעודת הלימודים בתחום ,כגון משרד החינוך הדורש גם תעודת הוראה. קשיים נוספים נובעים מהעובדה שמדובר בתחום צעיר ולא מוכר די הצורך הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב העמיתים בתחומי הטיפול הקליניים והחינוכיים המקצועיים .קיים בלבול במקומות אלו לגבי מהות התחום ואין התאמה בין תנאי הקבלה וההכשרה המקובלים בעולם הטיפול הנפשי לתנאי המטפלים בהבעה ויצירה – עובדות המשפיעות על תדמיתם ועל אפשרויות ההתקדמות העתידיות שלהם .לבסוף ,עולות גם שאלות מהשטח לגבי הבדלים מהותיים בין אנשי מקצוע שונים שכולם נקראים 'מטפלים בהבעה ויצירה' .ההבדלים נובעים מהשונות הבסיסית בין מקצועות המוצא של הפונים ללימודים ,ומכך שבפועל קיימים שני אפיקי תעסוקה שונים ,שלא קיימת הבחנה ביניהם בתהליך ההכשרה :התחום הפסיכו-חינוכי ,ותחום העבודה הקלינית .ניתן להניח שההבדלים בין המטפלים השונים עוד יחריפו כשתתווסף לתחום גם השונות בין בוגרים מתקופות שונות המחזיקים בתעודות בעלות מעמד שונה. לסיכום נציין שלמרות שמסמך זה מתמקד בתחום הטיפול בהבעה ויצירה ,הוא מסוגל לשפוך אור גם על תהליכים דומים בתחומים אחרים הנמצאים בדרגות התפתחות נמוכות יותר ויש לשער שהם יעברו תהליכים דומים בהמשך (כגון טיפול באמצעות בעלי-חיים ,טיפול בגינון וכדומה). המלצות א .הרחבת ההיכרות בציבור הרחב עם מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה :באמצעות פרסום והסבר על התחום ורתימת אמצעי-התקשורות השונים .תהליך זה יוכל לשמש גם לזירוז תהליך החקיקה ולחשיפת האינטרסים של המעורבים בתחום כך שיוכל להתקיים דיון ציבורי בעניין. עמוד 4 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים ב .הקצאת מלגות ייעודיות לתחום הטיפול בהבעה ויצירה :פנייה לקרנות וגופים שונים במטרה לעודד את קידום התחום באמצעות סיוע כלכלי ,מלגות ומענקים לסטודנטים ,במקביל לפנייה למשרדי הבריאות והחינוך לצורך יצירת מלגות מותנות דרכם. ג .הרחבת השקיפות לגבי אפשרויות התעסוקה בתחום :מטרת השקיפות לחשוף את הנרשמים ללימודים בתחום להיבטיו השונים ,לסייע להם לבדוק את התאמתם אליו ולסייע להם לקבל החלטה מושכלת עוד בטרם החלו ללמוד .כל זאת במטרה לצמצם את היקף הבוגרים שלא מצליחים למצוא עבודה בתחום בסיום לימודיהם. ד .מתן קדימות בתחנות הטיפול הנפשי הציבוריות לסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה המבקשים טיפול במסגרות הציבוריות במהלך לימודיהם :חלק מהותי מהכשרת המטפל הנה התנסות שלו כמטופל בעצמו .מטרת הצעה זו לאפשר לסטודנטים אלו להתקבל לטיפול ע"י מטפל בכיר לאחר תקופת המתנה סבירה ,במקביל לנסיון לתת מענה לצורך זה גם באמצעות מימון של גופים פרטיים. ה .מתן סיוע רחב לבוגרי הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה ,המעוניינים להשלים את השכלתם לתואר שני: ניתן לעשות זאת הן באמצעות מלגות ייעודיות והן באמצעות סבסוד ציבורי לתכניות ההשלמה, במטרה לצמצם את העלויות הנוספות עבור הסטודנטים שאתרע מזלם להיקלע לדור הביניים ערב חקיקת החוק החדש. ו .פנייה לועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת ,שדנה בחוק טיפול בהבעה ויצירה ,והסבת תשומת לבה לנקודות הבאות: )0קשיים עתידיים שעשויים לנבוע מההחלטה לשמר את תנאי הקבלה וההכשרה הקיימים כפי שפורסם במתווה התואר השני. )0יש להביא לתיקצוב המקצוע במקביל להגדרתו בחוק על-מנת למנוע מצב בו למרות הגדרתו בחוק לא יפתחו תקני-עבודה רלבנטים חדשים. )0דרוש מענה באשר לשאלת האחריות לפיקוח על ההסמכה ,והדרכת סטודנטים ומטפלים, שכן פיקוח והדרכה משמעותם השקעת משאבים .יש לדאוג שעלות התהליך לא תועמס על כתפי הסטודנטים והמטפלים הצעירים. )2הבעייתיות שבדרישת משרד החינוך לתעודת הוראה עבור מטפלים בהבעה ויצירה. )5הצורך בהבהרת מהות הסטאז' שהוצע בהמלצות מתווה התואר השני ,על-מנת לוודא שתנאי הסטאז' יהיו הוגנים. )0יש לדאוג לייצוג הולם של הסטודנטים בדיוני הועדה. ז .פנייה במכתב לכל חברי הכנסת על-מנת לנסות לגייס את תמיכתם בקידום תהליך החקיקה והתקצוב של המקצוע החדש ,לרווחת הציבור הרחב ואנשי המקצוע. עמוד 8 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים עמוד 3 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מבוא מבנה ומטרות המסמך מסמך זה דן במצבם של הסטודנטים הנמצאים בתהליכי הכשרה במסגרת מקצועות הטיפול הנפשי הפרא- רפואיים ,ובראשם תחומי הטיפול בהבעה ויצירה ,אשר מעמדם האקדמי נמצא בתהליכי מיסוד תחת חקיקה בימים אלו ממש. בפרקים הראשונים ננסה להרחיב את היכרות הקורא עם תחומים אלו ,ונתמקד בהצגת הרעיון שעומד בבסיסם, תרומתם הייחודית והערך המוסף שלהם בשדה הרחב של מקצועות הטיפול .הפרקים שלאחר מכן יוקדשו לפירוט מעמיק של תהליכי המיסוד והחקיקה המתגבשים בארץ בכדי להסדיר את תחומי הטיפול בהבעה ויצירה .נציג רקע כללי להבנת תחום המקצועות הפרא-רפואיים ,את תהליך ההתקדמות לקראת הגדרת המקצוע, נערוך מיפוי של הגורמים המרכזיים בתחום שקובעים את אופי הדיון ,נפרט את הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון בועדת העבודה ,הבריאות והרווחה של הכנסת ואת ההחלטות שהתקבלו עד כה .פרקים אלו מבוססים על עדויות של גורמים מובילים בתחום ,ועל מידע שנאסף ונותח במסגרת ראיונות שבוצעו כחלק מהמחקר. הפרקים האחרונים במסמך ידונו בהשלכות של תהליכי המיסוד והאקדמיזציה על הסטודנטים שלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה באופן ספציפי ,אך גם כמקרה-בוחן עבור התחום כולו .פרק זה מבוסס על מחקר יסודי שכלל בין היתר ראיונות ,מפגשים עם גורמים שונים בתחום ,קריאת פרוטוקולים של ועדות הכנסת והמל"ג וסקירת אתרים ,פורומים ובלוגים בתחום שמבטאים את הלכי-הרוח השונים בציבור הרלבנטי ביחס למצב התחום ולסוגיות הנידונות .בסיום העבודה נציג מספר המלצות ,הנגזרות מתוך התובנות שעלו במחקר, במטרה ליצור שינוי חיובי במצב אוכלוסיית הסטודנטים הנידונה. על מקצועות הטיפול הפרא-רפואיים בראש ובראשונה חשוב להבהיר כי תחת הגדרת הגג של 'תחומי הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים' נכרכים יחדיו, באופן שאיננו לגמרי טבעי ,תחומי-דעת שונים שבבסיסם עקרונות תיאורטיים שונים ואשר נמצאים בשלבי התפתחות שונים מבחינות רבות כגון ביסוס מעמדם המקצועי והאקדמי ,מיסודם בחוק ,הכשרותיהם וכיוצ"ב. מטבע הדברים ,הבדלים אלו יוצרים גם שוני במצב הסטודנטים והבוגרים של כל תחום. על-פי המוסכמות הרפואיות המקובלות בעולם ,הכוונה בשימוש במונח "מקצועות פרא-רפואיים" היא קודם כל לפיזיותרפיה ,קלינאות תקשורת ,תזונאות ,ריפוי בעיסוק ,פודיאטריה וכדומה .כלומר ,כל מקצועות העזר הרפואיים ,פרט לסיעוד .הסיבה שבגללה נבחר המונח 'פרא-רפואי"' להגדרת מקצועות כה רבים ושונים איננה ברורה לגמרי .אני סבורה שההחלטה להשתמש במונח זה נבעה מעצם שייכותם של כל המקצועות הללו לתחומי הבריאות ,אך עם זאת לא כחלק אינטגרלי ממקצועות הבסיס ברפואה .כך רנטגנאים ,דיאטנים ,מרפאים בעיסוק ,פיזיותרפיסטים ומטפלים באמנות מצאו את עצמם תחת אותה הגדרה .אפשרות נוספת היא שההגדרה עמוד 63 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הרחבה נבעה מן הצורך לקבוע אמות-מידה סטנדרטיות עבור כל המקצועות שיש להם השפעה על בריאות האדם ,ובכלל זה מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים. לכאורה ,הגדרת 'טיפול נפשי' באופן ממוקד בתוך התחום הרחב של המקצועות הפרא-רפואיים ,אמורה להיות פשוטה יותר .אך בפועל אין זה כך מכיוון שתחת ההגדרה של 'עוסקים בטיפול נפשי' נכללים גם מקצועות רבים ושונים :פסיכולוגים (קליניים ואחרים) ,פסיכיאטרים ,עובדים סוציאליים ,מטפלים משפחתיים ,קרימינולוגים וכאמור גם מטפלים באמנות ,מטפלים באמצעות בע"ח ועוד .מבחינה פורמלית אין כרגע בישראל חוק שמגדיר מי מורשה לעסוק ב'טיפול נפשי' ,ומה נכלל תחת ההגדרה של טיפול שכזה ,למעט "חוק הפסיכולוגים" ו"חוק העובדים הסוציאליים" המגדירים מי מוסמך להשתמש בתואר 'פסיכולוג' או 'עובד סוציאלי' .למעשה ,במצב הנוכחי כל אדם יכול לפרסם את עצמו כ'מטפל' והרשויות אינן יכולות למנוע זאת בשל חופש העיסוק. בעשורים האחרונים נעשו מאמצים מצד גורמים בתחום בריאות הנפש להסדיר את הגדרת המקצועות השונים ולעגנם בחוק בחקיקה ,אך על-אף העיסוק רב-השנים תהליכים אלו רחוקים מסיום .לדוגמה ,לגבי המושג 'פסיכותרפיה' ,שהגדרתו בעברית הנה 'טיפול נפשי' ,כותבת ד"ר נורית לוי כך: 'פסיכותרפיה' מוגדרת כדרך האופרטיבית ליישומה של הדיסציפלינה המדעית 'פסיכולוגיה' ,הכוללת את הפילוסופיה, התיאוריה ,שדה המחקר והאתיקה .למעלה ממאה שנות הגות ,נסיון קליני ומחקר שעברו מאז פועלו המהפכני של פרויד ,תרמו לעולם אוצר בלום של ידע עשיר ומקורי המתבסס עדיין ,רובו ככולו ,על אותם עקרונות תיאורטיים. התפתחויות תיאורטיות בפסיכותרפיה הצמיחו עם השנים שחלפו מאז פרויד שיטות טיפול מגוונות ,מתוך כך נולד הצורך להגדיר מהן האסכולות הטיפוליות המוכרות כ'פסיכותרפיה' ,מהם תנאי הסף ,כלומר הרקע המקצועי הבסיסי ההכרחי כדי להיות מוסמך כמטפל בכל אחת מהן ,ומהי ההכשרה הספציפית הנוספת הנדרשת מהמטפלים בכל אסכולה. 1 או כפי שתיאר את המצב בפני מוטי מקמורי ,יו"ר יה"ת" :2בפועל מתפרס המונח הכללי 'טיפול רגשי' לאינספור גישות ,שלעתים המרחק ביניהם כבין שמים וארץ .למשל ,הטיפול ההתנהגותי (הקלאסי) והפסיכואנליזה נופלים 3 תחת אותה כותרת ':טיפול רגשי'". בלית-ברירה בחרתי להשתמש במסמך זה במושג הלא מקובל' :מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים', בנקודות שונות בהן נדרשתי להתייחס לתחומים השונים יחדיו .אדגיש ואומר שבמסגרת עבודה זו אינני מתיימרת ליצור בעצמי הגדרה כוללת לתחומים הללו .אך לצורך העניין ,ובתחומה של עבודה זו בלבד ,נשתמש בהגדרה הבאה :המקצועות הנכללים במושג 'מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים' עונים על קריטריון של שימוש נוסף או עיקרי בכלי כלשהו בתוך פעולת הטיפול הנפשי -כלי שגלום בו כוח נוסף שנרתם לתהליך הטיפולי .כך ,לדוגמה ,בטיפול באמנות התהליך היצירתי והערך המרפא שגלומים באמנות עצמה מהווים נדבך מרכזי שעומד בבסיס הרציונל הטיפולי; כך גם בטיפול בבעלי-חיים הקשר שבין האדם לבעל-החיים עומד בבסיס הערך הטיפולי .תחומים נוספים שנופלים תחת הגדרה זו הנם :טיפול באמצעות גינון ,פוטותרפיה, הידרו-תרפיה ,טבע-תרפיה ועוד .לצרכי עבודה זו אגדיר קריטריון נוסף ,והוא שהתחום נלמד כמקצוע בפני 1 מתוך: לוי ,נ" 2010 .על הגדרת מקצוע הפסיכותרפיה" ,י' אב תש"ע (.)21.07.10 <[ >http://www.israpsych.org/open-forum/?p=227כניסה אחרונה :כ"א אב תש"ע (.])01.08.10 2 יה"ת הנו הארגון הישראלי הרשמי לתרפיה ביצירה והבעה .הוא הוקם בשנת 1971ומאגד תחתיו תרפיסטים בתחומי האמנות השונים. 3 הראיון עם מר מוטי מקמורי נערך בירושלים בי"ב בתמוז תש"ע ( .)24.06.10לאורך המסמך נעשה שימוש רב במידע שעלה במסגרת ראיון זה. עמוד 66 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים עצמו במסלולים ייעודיים .מתוך כך לא תהיה התייחסות במסגרת עבודה זו לתחום כגון 'טיפול במשחק', שמהווה אמנם מתודה טיפולית אך הוא נלמד כחלק מההכשרה בכללית במקצועות הטיפול ,בעיקר טיפול בילדים ,או כקורסי המשך לאנשי מקצוע מתחום הטיפול. השאלה העולה באופן טבעי ביחס לתחומים אלו הנה" :מה יתרונם ונחיצותם של תחומים אלו ביחס לטיפול הפסיכולוגי המסורתי המבוסס על מפגש מילולי?" .תשובה לשאלה זו ניתן היה אולי למצוא בהרצאה הפותחת של הכנס "Art as Therapy" :שנערך בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב ,בשיתוף המרכז ללימודי טבע-תרפיה 4 .בהרצאה שנתן ד"ר רונן ברגר ,מייסד הטבע-תרפיה וראש המרכז לטבע-תרפיה ,הוא קשר בין שינויים מבניים-חברתיים שונים שעברו על המין האנושי :המעבר מחיים שבטיים-כפריים לחיים עירוניים ,מחיי שיתוף קהילתיים וטקסיים לקידוש האינדיבידואליזם ,מלימוד חווייתי ללימוד קוגניטיבי -כל התהליכים הללו ,לדבריו ,יצרו ריחוק ממקורות בסיסיים של חווייה מזינה כמו המפגש עם הטבע ,האדמה ובעלי-החיים .בנוסף ,האדם המודרני מתמקד בעיקר בניסוח ,ארגון וצבירת ידע מילולי והוא ממעט להשתמש בקשת רחבה של אמצעים לתקשורת אנושית לא-מילולית ,כגון תנועה ,דרמה ויצירה .לדבריו ,ההתרחקות ממשאבים בסיסיים ורוחניים ,והצטמצמות ההווייה האנושית למושגים רציונליים-אקדמיים-טכנולוגיים ,יצרה חסך אצל אנשים רבים שמתבטא בתחלואי הנפש של העולם המודרני :דכאון ,חרדה ,פוסט-טראומה וכמיהה לחזור ולהתקרב למשאבים טבעיים של חווייה אנושית .מגמה זו יוצרת מגוון רחב של תופעות כגון גל חזרה בתשובה ,רכישת מזון אורגני ,פנייה לרפואה אלטרנטיבית וגם חזרה לשימוש בכלים ,משאבים ותהליכים חווייתים א-ורבליים לטיפול והחלמה כגון משחק ,הבעה ,יצירה ,קשר אדם-חיה ,יציאה לטבע והתבוננות – וכאן טמון עיקר כוחם ויתרונם. בתוך תחום הטיפול בהבעה ויצירה קיימת חלוקה פנימית עניפה למקצועות כגון ביבליותרפיה ,טיפול במוזיקה, טיפול בתנועה ועוד ,כאשר כל אחד מהם מהווה תחום ידע בפני עצמו עם היסטוריה ורציונל תיאורטי ופרקטי שונים .בשל קוצר היריעה בחרתי להתמקד בתחום אחד :טיפול באמצעות אמנות פלסטית ,מתוך הנחה שדרך הצגת ההשתלשלות התיאורטית וההיסטורית של תחום אחד מתוך המכלול ,ניתן יהיה לקבל גם מושג עמוק יותר לגבי המכלול כולו. 4 הכנס התקיים בתאריך כ"ב בתמוז תש"ע (.)04.07.10 עמוד 62 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים טיפול באמנות פלסטית הקדמה עבודה יצירתית וביטוי חזותי שימשו לצורך ריפוי במקומות רבים לאורך ההיסטוריה ,אך תחום הטיפול באמנות חזותית החל את דרכו כמקצוע רק בסביבות שנות ה 40-של המאה הקודמת 5.בתחילת דרכו היתה הפרקטיקה הנהוגה בתחום דומה למדי ברחבי העולם ,והיא נוצרה כאשר מטפלים שונים החלו להבחין בשיפור במצבם של חולים המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים בעקבות עיסוק בפעילות אמנותית ,והחלו להתעניין בתכונותיה המיוחדות. במקביל ,הטיפול באמנות צמח גם בשדה ההוראה :מורים שונים לאמנות גילו במהלך עבודתם עם תלמידיהם, ומתוך נסיונם האישי והיכרות עמוקה עם התהליך היצירתי ,את הערך הטיפולי והאבחנתי של עבודת האמנות. מורים אלו החליטו לרכוש השכלה טיפולית והפכו למטפלים באמנות ,כגון מרגרט נאומברג ( Margaret ,)Naumburgג'וי שבריאן ( )Joy Schaverienאו ג'ודית רובין ( )Judith Rubinשהחלו כולן את דרכן כמורות לאמנות ,ולאחר מכן הכשירו את עצמן כמטפלת באמנות ואף כתבו ספרים רבים בתחום .החל מסיום מלחה"ע השנייה ,ועד שנות החמישים של המאה ה ,02-יותר ויותר בתי-חולים ,מרפאות ,מרכזי-שיקום ומוסדות-חינוך החלו לכלול במסגרתם טיפולים באמנות ,בנוסף על הטיפולים הנפשיים המסורתיים המבוססים על שיחות 6.כיום ,מטפלים באמנות פלסטית עובדים במסגרות רבות ומגוונות בשדות החינוך ,השיקום והטיפול ועם מגוון רחב מאוד של מטופלים מאוכלוסיות שונות ,ובמצבים ובגילאים שונים ,כגון :נפגעי נפש ,מכורים לסמים ,ילדים בעלי נכויות ,אסירים ועוד .הטיפול באמנות מהווה בדרך-כלל טיפול רגשי יחיד ,אך לעתים ניתן כטיפול תומך נוסף והוא מתבצע בשיטות שונות. ההיסטוריה של הטיפול באמנות בארץ לא תועדה באופן מסודר ,ולכן קשה למצוא מידע אמין לגביה .לדברי מוטי מקמורי תחום הטיפול באמנות בארץ התפתח במקביל ,פחות או יותר ,להתפתחותו בעולם בסביבות שנות ה 02-של המאה הקודמת כשבמרכזי טיפול שונים ברחבי הארץ החלו להשתמש בטיפול באמנות בנוסף על טיפול ורבלי מסורתי .עד תחילת שנות ה 02-הטיפול באמנות חזותית לא הוכר בארץ כמקצוע בפני עצמו (טיפול בתנועה ובמוזיקה הקדימו אותו במעט) ,וכעת הוא מצוי בשלבים מתקדמים של ביסוס מעמדו בשטח הטיפולי ,יצירת הכרה ציבורית בו ,מיסודו החוקי וניסוחו התיאורטי. 5 אתר האגודה האמריקאית לטיפול באמנות: <[ >http://www.americanarttherapyassociation.org/aata-aboutus.htmlכניסה אחרונה :כ"א אב תש"ע (.])01.08.10 6 Rubin, J. A. (1998) Art therapy: an introduction. Brunner/Mazel Publishers, Inc., Philadelphia U.S.A. להלן.Art Therapy: an introduction : עמוד 60 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מלבד אנשי מקצוע מעטים בעלי הכשרה בארץ ,עבדו מורים לאמנות ואמנים עם מטופלים בבתי-חולים ובמרכזים לטיפול בבריאות הנפש ,ובשנת 0892החלו עולים חדשים ,וישראלים ותיקים שקיבלו את הכשרתם 7 בחו"ל ,לעבוד במסגרות טיפוליות במקביל לפתיחת מסלולי הכשרה בתחום. להלן אציג בקצרה את הרציונל התיאורטי שמאחורי הטיפול באמנות .לא אתיימר לפרוש לעומק את כל הרעיונות והתיאוריות הקיימים בתחום במסגרת מצומצמת זו ,אך אני מאמינה שמידע זה יאפשר לקורא להבין טוב יותר לעומק סוגיות שידונו בפרקים הבאים לגבי החקיקה ומפת המשתתפים בתחום. רציונל תיאורטי מאז ראשית ימי ההיסטוריה המתועדת היווה הדימוי הויזואלי בסיס לביטוי ותקשורת בכל התרבויות ,עוד לפני התפתחות הכתב עצמו .האמנות הפלסטית מתבססת על דימויים ויזואליים כערוצי ביטוי ,והטיפול באמנות מאפשר שימוש בשפת האמנות לצורך העבודה הטיפולית ,ומסייע בפיתוח יכולות רגשיות ומעשיות דרך החוויה האמנותית-טיפולית .בנוסף ,תחום הטיפול באמנות משתייך גם לשדה הרחב של מקצועות הטיפול ,אליו משתייכים גם פסיכיאטרים ,פסיכולוגים קלינים ,עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים .הייחוד של תחום הטיפול באמנות ביחס אליהם הנו בכך בכך שהוא מכיר בערך של התהליך האמנותי ובמרכיביו כביטוי להשתקפות של התפתחות האינדיבידואל ,יכולותיו ,אישיותו ,שטחי התעניינותו ומכלול הדברים המעסיקים אותו .מטפלים באמנות מאמינים שהתהליך היצירתי יכול להיות אמצעי לביטוי ויישוב קונפליקטים רגשיים ,פיתוח מודעות עצמית והנעת תהליך של צמיחה אישית .בשל הקשר לשני העולמות -אמנות וטיפול -על המטפל באמנות לשלב את הכשרתו ונסיונו באמנות עם בקיאות בתיאוריות פסיכולוגיות ,ולגייס את שני התחומים לטובת 8 התהליך הטיפולי תוך התאמה לכוחות ולצרכים של המטופל. אמירה אור ,בספרה 'בשפה אחת' ,מגדירה את תחום הטיפול באמנות כתחום שעושה שימוש בשפת האמנות הפלסטית לצורכי טיפול ושינוי נפשי 9.תחום בו כתמים ,צורות ,קווים ודימויים באים במקום ,או בנוסף, למילים .שפת האמנות משמשת להשגת תובנה ,צמיחה והתקדמות אישית .היצירה האמנותית היא כלי לחיבור החווייה הפנימית עם העולם שבחוץ ,ואמצעי לתקשורת עם רגשות ותחושות שקשה לבטא ,והיא מאפשרת ליצור אינטגרציה רבה יותר בין השניים .לעבודות האמנות ישנה משמעות מיוחדת והן נשמרות ומתועדות ובכך מאפשרות מבט נוסף ,ומרוחק יותר ,על התהליך היצירתי הפנימי .עצם היצירה והתיעוד נוטעים במטופל את ההרגשה שעבודותיו חשובות ,בעלות ערך ושמורות ,וכך גם הוא עצמו 10.אור מדגישה שבטיפול באמנות ניתן דגש על כוחות האדם ועל עשייה .בדרך זו מתאפשרת השתחררות ספונטנית המציעה למטופל דרך ליצור קשר עם העצמי היצירתי שלו ,להתחבר לכוחותיו ולממש את פוטנציאל הצמיחה שבו. 7 ראו :שטיינהרדט ,ל )2004( .בין כוכבי שמיים לחול הים .רמת השרון ,הוצאת שער הים. 8 פרנקל ,י" )2005( .תרפיה באמנות :תמונה שווה אלף מילים" .בטאון ארגון נכי צה"ל ,גליון .164זמין גם ברשת: < [ >http://www.starmed.co.il/Halochem/ArtAsTherapyכניסה אחרונה :כ"ה אב תש"ע ( .])05.08.10להלן: תמונה שווה אלף מילים. 9 אור ,א .ואמיר ,ד( .עורכות) ( )2005בשפה אחרת :תרפיה באמנות -סיפורי טיפול .מושב בן שמן ,הוצאת מודן. להלן :בשפה אחרת. 10 אור ,א" )2005( .מבוא לטיפול באמנות פלסטית" .בתוך בשפה אחרת ,עמ' .81-87 עמוד 67 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים בעולם רווחות גישות שונות של טיפול באמנות שההבדלים העיקריים ביניהן קשורים למיקום היצירה האמנותית בטיפול ,לגישת המטפל כלפיה ולפרשנות של תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול 11.מקובל להתייחס לשתי גישות מרכזיות של טיפול באמנות' :אמנות כטיפול' ו'פסיכותרפיה בעזרת אמנות' ,בנוסף ,ישנה גישה נוספת המכונה 'פסיכותרפיה אנליטית באמנות' ( ,)Psychotherapy Analytical Artאותה ייסדה גו'י שבריאן. במאמרן "סוגיות אתיות בטיפול בהבעה ויצירה" עושות הכותבות ,תמר חזות ויהודית סיאנו ,אבחנה בין שתי הגישות השונות הנוגעת לנקודת המוצא הבסיסית ממנה יוצא המטפל בכל אחת מהגישות:12 א .בטיפול שמרכזו האמנות' ,אמנות כטיפול' ,המטפל עצמו הנו אמן ,או מישהו שעוסק רבות באמנות, הואו מכיר היטב ובאופן מעמיק את שפת היצירה שבה הוא עוסק ומשתמש ביצירה כמוקד התהליך הטיפולי. ב .בטיפול בסיוע האמנות ,המטפל הוא קודם כל תרפיסט המשתמש ביצירה על-מנת לקדם תהליכים טיפוליים. עם זאת ,ג'וי שבריאן מציינת ש"על-אף אפיון שלוש השיטות חשוב להדגיש כי במציאות ,לא אחת ,הופכות השיטות ומשתלבות לעיתים זו בזו" 13.להלן נעמיק מעט בשתי הגישות המרכזיות ולבסוף נאמר גם כמה מילים לגבי הגישה השלישית. אמנות כטיפול ()Art as Therapy מטפלים שמחזיקים בגישה זו תופשים את היצירה עצמה כמרכזית בתהליך הטיפולי ,כאשר התובנה יכולה להיווצר באמצעות התהליך והיחס לאובייקט האמנותי .אחת המטפלות והמנסחות הבולטות השייכות לזרם זה היא אדית קרמר ) ,(Edith Kramerמהוותיקות שבמטפלים באמנות ,הטוענת שהפוטנציאל המרפא נמצא באמנות עצמה" :הריפוי באמנות נתפס בעיקר כאמצעי לתמיכה באגו ,לטיפוח התפתחותה של זהות ולעידודה של ההתבגרות בכלל".עוד היא מוסיפה כי בכל עבודות האמנות קיים סיפור נסתר או יסוד הנעלם אפילו מהכרתו של הילד או היוצר ובכך משפיע על בחירתם של הסמלים והדימויים הציוריים 14.קרמר מדגישה כי תהליך האמנות עצמו הנו טיפולי ,והוא בונה דימוי עצמי חיובי ויוצר אינטגרציה בין יכולות פיזיות, אינטלקטואליות ורגשיות. לטענת המטפלים שדוגלים בגישה זו ,התהליך הטיפולי מתבסס על ההכרה בכך שהדימוי האמנותי מהווה גורם מתווך בין הפנים לחוץ ולכן הוא מסוגל לתת ביטוי לתכנים ורגשות מהרובד הלא-מודע בצורה טובה יותר מאשר ביטויים מילוליים. 11 "העברה" הנה מושג מרכזי ורחב בתחום הטיפול הדינמי ,המתייחס למכלול של התנסויות פסיכולוגיות שמקורן בעברו שהמטופל חווה מחדש כשייכות להווה ,והן מתגלמות במערכת היחסים שנוצרת בינו לבין המטפל. 12 חזות ת .סיאנו י ) 3002( .סוגיות אתיות בטיפול בהבעה ויצירה מתוך "סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי" בעריכת גבי שפלר ,יהודית אכמון וגבריאל וייל ,הוצאת האונ' העברית תשס"ג ,עמ' .424 13 פרנקל י )2005( .תרפיה באמנות:תמונה שווה אלף מילים מתוך ביטאון ארגון נכי צה"ל ,גיליון) 164 14 קרמר ,א )1980( .אמנות כתרפיה לילדים .הוצאת דביר ,עמ' .9 עמוד 61 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים פסיכותרפיה באמנות ()Art Psychotherapy בגישה זו מהווה האמנות אמצעי עזר בתוך העבודה הטיפולית ,ולא את מרכז הטיפול עצמו .הדגש ניתן על האינטראקציה שבין המטפל למטופל ,והיא העומדת במרכז התהליך הטיפולי -.היחסים שנרקמים בין המטפל והמטופל נמצאים במרכז הטיפול 15.בהתאם לכך ,הברית הטיפולית וההעברה הם הכלים המרכזיים בגישה זו. 'העברה' הנה מושג מרכזי ורחב בתחום הטיפול הדינמי ,המתייחס למכלול של התנסויות פסיכולוגיות שמקורן בעבר ,אשר המטופל חווה מחדש כשייכות להווה ,והן מתגלמות במערכת היחסים ובקשר שבינו לבין המטפל. מקובל להתייחס למרגרט נאומברג ( )Margaret Naumburgכחלוצת הגישה הזו בטיפול באמנות ,שהציעה לראות באמנות 'דיבור סימבולי' המסייע לפסיכותרפיה .נאומברג היתה הראשונה בין המטפלים באמנות בעלי האוריינטציה הפסיכואנליטית ,ואת עבודתה החלוצית בתחום זה עשתה בארה"ב .היא האמינה שתהליך הטיפול באמנות מבוסס על ההכרה בכך שמחשבותיו ורגשותיו הבסיסיים ביותר של האדם ,שמקורם בלא-מודע ,באים לידי ביטוי בדימויים ולא במילים .במובן זה ,ניתן לומר שהטיפול באמנות דומה שפת החלומות ,שגם בהם 16 תכנים לא מודעים באים לידי ביטוי באמצעות דימויים. הצורך האנושי להתבטא ולתקשר מהווה בסיס לשימוש בדימויים בטיפול נאמנות .משמעות הסימן ,מיקומו בחדר הטיפול והאופן בו הוא מתקבל על-ידי המטפל באמנות הם אבני-הבסיס של התהליך הטיפולי .ליצירה ולדימוי חיים משלהם ומשמעותם יכולה להשתנות עם הזמן .אצל מטפלים באמנות בעלי גישה פסיכואנליטית, מקביל תהליך היצירה האמנותית הספונטנית לתהליך זרם התודעה של פרויד ,והוא מושפע מהשילוב שנוצר בין הסביבה ,המטפל והמטופל .חשיבות רבה מיוחסת לדרך בה המטפל מתייחס ליצירותיו של המטופל. בטיפולים בגישה זו ליצירה יהיה לפעמים אופי דיאגרמטי ,והיא תבטא תהליכים ושינויים .ההעברה ליצירה האמנותית תפורש כחלק מן ההעברה בין מטופל למטפל ולכן גישה זו קרובה יותר לצורות מוכרות של טיפול מילולי .בגישה זו האמנות הופכת למשנית והיא משמשת כדרך נוספת להבנת ההעברה וליצירת תקשורת בין המטפל ,המטופל ועולמו הפנימי .בטיפול מסוג זה ליצירה יש תפקיד ומשקל שונים בתקופות שונות בטיפול. 17 לדוגמה ,כאשר המטופל נמצא במצב רגרסיבי ופחות מילולי -האמנות תקבל מקום נרחב יותר. פסיכותרפיה אנליטית באמנות ()Psychotherapy Analytical Art כאמור ,לצד שתי הגישות המרכזיות שהצגנו עלתה מאוחר יותר גישה שלישית ,הנקראת 'פסיכותרפיה אנליטית באמנות' .שיטה זו נהגתה על-ידי ג'וי שבריאן ) (Joy Schaverienוהיא משלבת את כל המרכיבים של העברה במסגרת הטיפול באמנות .הדגש בשיטה זו ניתן על הניתוח המתאפשר דרך היצירה האמנותית ,ואל 18 הטרנספורמציה ברמת המודעות אליה ניתן להגיע דרך היצירה. 15 )Malchiodi, C. A. & Riley, S. (2003) "Clinical Approaches to Art Therapy". In Malchiodi. C. A. (ed. Handbook of art therapy, p. 38. 16 Rubin, J. A. (2005) Child Art Therapy. New Jersey: John Wiley & Sons, p. 7 17 תמונה שווה אלף מילים. 18 שם. עמוד 68 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים תהליכי המיסוד והשלכותיהם על ההתגבשות התיאורטית עליית המדרגה המתגבשת של תחום הטיפול הנפשי הפרא-רפואי ,באמצעות תהליכי אקדמיזציה ומתן הכרה חוקית ,משליכה גם על ההגדרה העצמית של התחום ומביאה לניסוח מחודש שלו .לכן אינני בטוחה שההצהרה בדבר היכולת לאמץ בחופשיות את שלושת הגישות יחדיו נותרת רלבנטית באותה מידה שהיתה בעבר .במסגרת הטרנספורמציה המתחוללת כעת נוצר הצורך לשכלל את השפה ,להדק את הרציונל ,לתעד את ההיסטוריה ולעודד את המחקר והשימוש בכלים מדעיים-אקדמיים בתחום .נראה שההכרח לעמוד בפרמטרים אקדמיים- מדעיים משנה את המצב הנוכחי בו כל מטפל חופשי להחזיק בעמדה גמישה יותר ,להשתמש בגישה אחת או יותר ולטפל כפי שהוא מוצא לנכון .לקראת סוף תהליך החקיקה ידרשו התחום והעוסקים בו להתרגל לעמוד בסטנדרטים קשיחים יותר ,ולאור זאת יתכן ויש לצפות למאבק מעשי בין שתי הגישות התיאורטיות השונות על מקומן בהגדרת המקצוע המתגבשת. בהרצאתו של ד"ר ברגר ,שהוזכרה במבוא (בכנס ששמו ,Art as Therapy :ולכן אין קושי למקמו בתוך התחום) ,הוא הצהיר שכחלק מתהליך המיסוד והרצון לקבל הכרה כתחום מקצועי שווה-ערך בעולם הטיפול מתחולל בתקופה זו מעבר משימוש באמנות כציר מרכזי בטיפול ,לכזה שהופך להיות עוד מדיום בתוך טיפול שעיקרו מילולי ומבוסס-תובנה .ברגר מצטט תיאורטיקנים מגישת 'הטיפול כאמנות' ואומר ש"כדי לגעת, לעבוד ,לשחרר ולרפא אותם יש צורך לדימויים ,תחושות ,צורות לדבר בשפתם הלא-מילולית" .בעיני, כמשתתפת בכנס ,ניכר היה שעצם העובדה שיוחד כנס עבור התחום הזה ,בתזמון הספציפי הנוכחי ובין כתליה של אוניברסיטה מוערכת ,מהווה נסיון לקבוע עמדה ביחס לתהליך המתרחש בימים אלו בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת .הכנס ביטא יותר מכל את החשש של מטפלים השייכים לתחומי הטיפול בהבעה ויצירה מהתרחקות מהמקור של האמנות כמרפאה טבעית וייחודית ,לטובת פיתוח כלים אקדמאים-מחקריים, קבלת הכרה ומעמד חוקי והתקרבות לתחום הטיפול המסורתי .המסר שעלה מהכנס היה שיש לשלב בין הדברים :מצד אחד לשמור על מקומה המרכזי של האמנות בתהליך הטיפולי ,ומצד שני לפעול גם לחיזוק המחקר ,לתעד טיפולים ולפרסם מחקרים על-מנת ליצור בסיס מוצק של ידע שיתמוך בטענה הראשונה .בשורה התחתונה ,כנס שכזה מהווה תזכורת לכך שבמונחים של 'תחום דעת' ,תחום הטיפול באמנות עודנו צעיר מאוד, ועדיין אין תשובה ברורה לשאלה לאיזה כיוון הוא יתפתח בישראל ובמדינות אחרות :האם הוא ישאר תחום בעל צביון נפרד או יתפתח להיות צורה אינטגרטיבית של פסיכותרפיה שמשתמשת באמנות? במצב זה נראה שנוצר יתרון עבור מי שמשכיל לשווק ,לפרסם ולבסס את עמדתו כמרכזית יותר ,ובשונה מימיו הראשונים של התחום עושה רושם כי הפולמוס התיאורטי בתחום התרחב והפך למאבק משמעותי על צביונו ומהותו של תחום-דעת שלם .לפולמוס הצטרפו שחקנים נוספים בעלי-עניין ,מתוך התחום וגם מחוצה לו, שבידי חלק מהם נמצא כח רב לקראת ההחלטה על קביעת גבולות התחום ותדמיתו .בנוסף ,הכיוון שבסופו של דבר יהפוך לדומיננטי יותר יושפע במידה רבה מההגדרה החוקית שלגביה נערכים דיונים בימים אלו .לדוגמה, שאלה 'טכנית' לכאורה כגון" :האם להגביל לימודי טיפול בהבעה ויצירה לבעלי תואר ראשון בתחום טיפולי בלבד?" ,עשויה להשפיע במידה רבה על אופיו ומאפייניו של המטפל באמנות ,ויכולה להשפיע גם על תדמיתו בשדה הטיפולי הרחב שמעדיף שתחום הטיפול באמנות יתקרב לפסיכותרפיה המסורתית. בפרקים הבאים אדון בהרחבה בהשפעת תהליכי החקיקה והאקדמיזציה על תחום הטיפול בהבעה ויצירה על השדה הטיפולי הרחב ,המטפלים העוסקים בו והסטודנטים שלומדים אותו .אך קודם לכן אקדיש מקום גם עמוד 64 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים להסבר על התחום הרחב יותר של 'טיפול בהבעה ויצירה' ,הכולל בתוכו את תחום הטיפול באמנות פלסטית ותחומים נוספים ,והוא שנידון בימים אלו בועדת הכנסת. עמוד 68 מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הכח היצירתי טיפול בהבעה ויצירה -תחום בתהליכי הגדרה כפי שאמרנו ,תחום הטיפול בהבעה ויצירה נמצא בימים אלו בתקופה משמעותית וסוערת בחייו והוא נדרש לענות ,לעצמו ולאחרים ,על 'שאלות זהות' מהותיות בטרם יקבע החוק שיגדיר ויקבע אותו סופית .פרק זה יוקדש להבנת מהות ההגדרה של 'טיפול בהבעה ויצירה' ,הכרת הארגון היציג שלו בארץ' -י.ה.ת '.והמשימות שעומדות בפניו בימים אלו. רקע ודיון על השם הרשמי במסגרת הדיונים שנערכו בועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת בשנה האחרונה לגבי תהליך החקיקה המתגבש ביחס לתחומי הטיפול בהבעה ויצירה ,נידונה בהרחבה גם סוגיית השימוש בשם 'טיפול בהבעה ויצירה' לייצוג הכולל של התחומים השונים ,לעומת המונח הרווח בעולם' :טיפול באמנויות' .אקדיש מקום להצגת דיון זה מכיוון שבעיניי הוא ממצה בצורה יפה את מהות תהליך ההגדרה החוקית ומאפייניה .יו"ר י.ה.ת,. מוטי מקמורי ,סיפר בועדה שהמונח 'טיפול בהבעה ויצירה' נבחר בזמנו ע"י י.ה.ת .מכיוון שהמונח 'טיפול באמנויות' מזוהה מדי בציבור עם האמנות הפלסטית ולכן מקפח את שאר התחומים .הדעה המצדדת בשינוי השם טענה שלא יתכן שהאמנות ,שהיא מהות התחום ,לא תיכלל כלל בשם הרשמי של המקצוע ומה גם שכך מקובל בעולם 19.מכיוון אחר באה הטענה שמהות התחום הנה דווקא הטיפול ,ולא האמנות ,ולכן אין בעיה שהמילה לא תופיע .כך טען ,למשל ,של צבי איזיקוביץ ,הדיקן והמייסד של בית-הספר לאמנויות" :אני רוצה להסב את תשומת לבכם שמדובר בדיני נפשות .פירוש הדבר שאתם חייבים להוציא אנשים שמסוגלים לעסוק בתרפיה .אמנות היא אמצעי לטיפול .ראשית ,הלב של המקצוע הוא טיפול ולא אמנות .אמנות היא מתודולוגיה 20 באמצעותה מבצעים טיפול". בהמשך עסק הדיון גם בשאלות עקרוניות לגבי אופי התחום ,ואף בשאלות פילוסופיות כגון" :מה זו אמנות?", ושאלות לגבי חשיבותה בהקשר הטיפולי .בנוסף הוזכר גם הרעיון התיאורטי של 'אמנות כטיפול' וחשיבות הפעילות האמנותית כמרפאה וכגישה מובחנת ביחס לגישה של 'אמנות כאמצעי בטיפול' .דיון זה המחיש כיצד הגישות התיאורטיות המרכזיות באות לידי ביטוי בתוך דיון חקיקתי-מעשי בכנסת ,וכל זאת במסגרת הדיונים על הגדרת שם התחום הנידון .דברים ברוח הגישות השונות הובעו לא רק ע"י גורמים מהתחום עצמו ,אלא גם ע"י 19 הוד אורקבי ,ראש היחידה ללימודי שדה באוניברסיטת חיפה ודוקטורנט באוניברסיטת לסלי ,הוא שהביע רעיון זה בועדה האמורה. 20 ישיבה של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות בתאריך י"ב תשרי תש"ע ( - )30.09.09הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים). עמוד 63 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים גורמים מחוצה לו אשר מתוקף עמדות-בסיס שונות מזדהים עם גישה אחת יותר מאשר עם השנייה ,כגון נציגי משרד הבריאות אשר באופן טבעי למדי הזדהו יותר עם גישת האמנות בפסיכותרפיה ,הקרובה יותר בהלכה ובמעשה לשיטות הטיפול המסורתיות. הדיון לגבי שם הרשמי היה סוער וארוך ,והוא חזר במספר דיונים של ועדת הכנסת .המניעים שהניעו את המשתתפים לתמיכה בשם כזה או אחר היו מגוונים ,ומעבר לייצוג עמדה תיאורטית ופוליטית שהם לא היו חפים גם מאינטרסים אישיים ומשיקולי יוקרה ומיתוג .כך ,למשל ,הגדיר חה"כ אריה אלדד את הדיון על הנושא: אנחנו מתעסקים כאן בסמנטיקה ובסמנטיקה מהדרגה הירודה שלה .כל אחד רוצה להגן על שם המותג שהוא מלמד והוא תולה בזה תיאוריות ואין בכך כלום .תאמיני לי ,כולם מתכוונים לאותו דבר ,ואם אנחנו נטיל כאן מטבע ונחליט אם זה ייקרא כך או כך ,זה לא יעלה ולא יוריד דבר .כולם יודעים למה הכוונה ,כולם יודעים במה אנשים מתעסקים ,אז אחד נתן את התואר כך וכל אחד רוצה להגן על המותג שלו .אלה כבר עניינים מסחריים ואנחנו צריכים להיזהר מכך. בדבריו התייחס חה" כ אלדד לעובדה שנציגי מרכזי ההוראה צידדו בשם שתואם לכינוי התואר שהם רושמים בתעודות הסיום של בוגריהם ,מתוך רצון לחזק את המותג שלהם ביחס למתחרים .בתור מתבוננת מהצד ,ועל- אף שגם אני הרגשתי שלעתים הדיונים היו ארוכים מדי ובהחלט הורגש שלפחות חלק מהמשתתפים פעלו משיקולי תועלת אישית ,עדיין מדובר היה בדיונים מהותיים שמהווים מרכיב טבעי בתהליך התפתחות והגדרה של תחום-דעת שלם. לסיכום ,הדיון על שם התחום ,על-אף היותו לכאורה סמנטי ,מהווה צעד חשוב ובסיסי בהתוויית דרכו של התחום וסימון גבולותיו ואופיו ,ויחד עם זאת חושף את הגורמים השונים השייכים לתחום והאינטרסים שלהם. נכון לעכשיו מסתמן שהשם שיוגדר בסופו של דבר בחוק כשם הרשמי והמחייב יהיה דווקא 'טיפול באמנויות'. אך עד שיקבע ויוכרז השם הרשמי אני בחרתי להמשיך להשתמש במינוח המקובל כיום בי.ה.ת' :.טיפול בהבעה ויצירה'. השונות בתחום הטיפול בהבעה ויצירה מתוך הדיון לגבי שמו של התחום כבר ניתן להרגיש כי נמצאים בתוכו גורמים רבים ושונים ושאחד ממאפייניו הבולטים שלו הנו המגוון העצום שקיים בתוכו מתוקף היותו בינתחומי .עם זאת ,קיים רעיון בסיסי המשותף לכל התחומים שנמצאים תחת הגדרת הגג של 'טיפול בהבעה ויצירה' ,והוא העובדה שבכולם נעשה שימוש בביטוי יצירתי כלשהו בתוך התהליך הטיפולי מתוך המגוון האנושי הרחב של אפשרויות ביטוי ויצירתיות (לכן יש יותר מן המשותף מבחינה רעיונית לטיפול במוזיקה ולפסיכודרמה ,מאשר לטיפול במוזיקה ולטיפול בבע"ח לדוגמה). בנוסף על השונות שנובעת מההבדלים בין תחומי האמנות השונים ,ישנה שונות הנובעת מהצד הטיפולי עצמו שהנו עולם רחב ועשיר המכיל בתוכו גישות תיאורטיות ,נקודות מבט ומינוחים שונים להבנת התפתחות האדם ומצוקותיו ומתוך כך גם גישות שונות לגבי עצם המעשה הטיפולי וניהולו :ישנם מטפלים שבגישתם הנם דינמיים ,התיחסותיים ,יונגיאניים ,קוגנטיביים-ביהייביוריסטיים ,קליניאניים ,אקלקטיים ועוד .כשמדובר במטפלים בהבעה ויצירה השונות בין המטפלים השונים תהיה גדולה עוד יותר ותנבע גם מהבדלים בתפישה עמוד 23 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים אישית ,משייכות לזרם כזה או אחר בתוך עולם הטיפול הרחב ,משימושים בכלים אמנותיים שונים וגם משוני בתפישת האמנות ככלי בתוך תהליך הטיפול ומידת הקשר והשילוב של השניים. למרות כל זאת ,העוסקים במגוון התחומים הנופלים תחת ההגדרה של טיפול באמצעות הבעה ויצירה שואפים להתאגד ,מתוך הבנה שהתלכדות ויצירת ארגון חזק וגדול יקדמו את התחום כולו מבחינת ההכרה המקצועית, ההכרה הציבורית ומיסוד הזכויות .בנוסף ,ההתאגדות יוצרת חיבורים בין מטפלים מתחומים שונים והפרייה הדדית ,הן רעיוניות והן מעשית ,המאפשרת שימוש במודלים משולבים לטיפול שיש המאמינים שביכולתם להעשיר ולהעצים את איכות הטיפול .ההחלטה להתאגד בתחום זה איננה ייחודית לישראל והיא רווחת גם בעולם .כך ,למשל ,כבר בשנת 0808הוקמה 'הקואליציה הלאומית לטיפול באמנות' בארה"ב. גם במדינות אחרות ההתאגדות המשותפת של תחומים אלו טומנת בתוכה קשיים לא מעטים ,כפי שכתבה רובין על הקושי שבאיגוד תחומים רבים כל-כך אשר אמנם קיימת ביניהם קרבה רעיונית ,אך גם שונות רבה 21.גם בארה"ב ובמדינות נוספת התחומים השונים נאבקים על אוטונומיה והגדרה עצמית ,שכן לעתים הם מוצאים את עצמם מתחרים על אותם תקנים בשוק התעסוקה. הקונפליקט הבסיסי הזה ,שבין הרצון של כל תחום להתבסס אוטונומית לבין הרצון להשתייך לקונטקסט מקצועי רחב וחזק יותר ,הוא אחד המאפיינים הבסיסיים של התחום כולו והוא מגלם את הקושי המרכזי הניצב בפני התפתחותו :הקושי ליצור הגדרה אחידה למקצוע רחב שמכיל בתוכו שונות גדולה .מצד שני ,השונות הגדולה הזו היא שנותנת לתחום הטיפול בהבעה ויצירה עומק וחופש מרובים ,ומאפשרת להשתמש בכלים שונים שעשויים להתאים למגוון רחב של מטופלים. בנוסף לכל זאת ,ההקשר בתוכו פועל תחום הטיפול בהבעה ויצירה – דהיינו ,השדה הרחב של מקצועות הטיפול הנפשי -הנו תחום שבעצמו טרם הוגדר עד תום מבחינה חוקית ונתון אף הוא בבלבול ועמימות בנוגע להגדרותיו הבסיסיות .במצב זה ,קבוצות שונות בשדה הטיפולי מנסות ליצור הבחנה ולחזק את המיתוג והבלעדיות שלהן .לדוגמה ,קיימת התנגדות איתנה מצד הפסיכולוגים הקליניים ליצירת הגדרה חוקית שתאפשר גם למטפלים אחרים לתת טיפול נפשי. י.ה .ת - .הארגון הישראלי לתרפיה ביצירה והבעה ארגון י.ה.ת .הוקם בשנת תשל"א ( )0800והוא האיגוד הישראלי היחיד המיועד לעוסקים בתרפיה ביצירה והבעה .לדברי מוטי מקמורי ,שמכהן כיו"ר י.ה.ת .בשמונה השנים האחרונות ,הארגון מופקד על תחומי הטיפול בהבעה ויצירה עבור העוסקים במקצוע בפועל ,כאשר הוא פועל בכדי "להנחיל אמות-מידה מקצועיות איכותיות לעוסקים בטיפול ביצירה והבעה ומשקיע מאמץ לעיגון המקצוע בקרב ענפי בריאות הנפש השונים ובציבור הרחב" 22.בארגון חברים 0,022מטפלים והוא עוסק בפיתוח והעשרה קלינית ,מסבסד כנסים וימי-עיון עבור חבריו ,מוציא ידיעון בתחום ומעדכן את חבריו על מחקרים וספרים חדשים בתחומים רלבנטיים. מאחר ו-י.ה.ת .הנו הארגון היחיד המאגד את המטפלים ביצירה והבעה ,הוא גם מהווה עבורם ארגון יציג המוסמך לנהל משא ומתן עם הרשויות הממלכתיות בשם העוסקים במקצוע זה .עם זאת ,י.ה.ת .איננו מהווה ארגון עובדים ולכן אין בסמכותו לנהל משא ומתן על הסכמי שכר קיבוציים .בנוסף ,מקמורי מדגיש כי אין לאיגוד כל סמכות נוספת מעבר לתנאי החברות בו :אין לו את הסמכות לקבוע קריטריונים לעיסוק בתחום או 21 .Art Therapy: an introduction 22 מתוך אתר י.ה.ת[ >http://www.yahat.org/about.asp< :.כניסה אחרונה :כ"ט טבת תשע"א (.)05.01.11 עמוד 26 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים להכשרה בתחום ,והוא מציין שעל-פי חוק יסוד :חופש העיסוק ,התשנ"ב – ,0880הגורם היחיד שבסמכותו להטיל פיקוח ו\או מגבלות על העיסוק במשלח-יד כלשהו הנו הכנסת .על-פי פסיקת בג"ץ משנת תשס"ד ( ,23)0222גם למשרד הבריאות אסור להטיל פיקוח על העיסוק בתחום ללא הסדרת המקצוע בחוק ראשי. לאחר ביטול ההכרה בתכניות ההכשרה במסגרת הפסיקה הנ"ל נוצר מצב בו אין ל-י.ה.ת .סמכות להתערב בענייני תכניות ההכשרה ולהכתיב להן כיצד לפעול ,ויש תכניות הכשרה שבחרו לאמץ את הקריטריונים של י.ה.ת .וישנן תכניות שבחרו שלא לעשות זאת .בשש השנים האחרונות ,מאז ביטול סמכות משרד הבריאות להנפיק תעודת הכרה במעמד המטפל ע"י בג"צ ,עושה י.ה.ת .מאמצים גדולים בכדי לקדם את תהליך החקיקה ולצמצם את אי-הסדר שנוצר בעקבות הביטול הנ"ל .מדובר במשימה לא פשוטה ,שכן לי.ה.ת .אין כל סמכות או מעמד סטטוטוריים המקנים לו זכויות וטו בדיונים על עתיד התחום אותו הוא מייצג ,וכל שנותר לנציגיו לעשות הנו להשתתף בדיונים ולהשתדל להעלות ולהדגיש בתוכם את הנושאים החשובים בעיניהם .הגוף היחיד שמוסמך להחליט בפועל על גורל התחום והגדרתו הוא ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת ,שנשענת בראש ובראשונה על המלצות משרד הבריאות והמל"ג. בשל המצב העמום המתמשך בו מצוי התחום מאז הפסיקה הנ"ל ,נוצרו תחושות בלבול וכעס בקרב מטפלים בהבעה ויצירה שכבר שנים ארוכות מתפקדים ללא פיקוח והכרה רשמית במקצועם ובמעמדם ,ונפגעים כתוצאה מכך .לדוגמה :מטפלים בהבעה ויצירה אינם עובדים בחלק מהמסגרות הציבוריות ,אין תקנים ייעודיים למטפלים ,אין דרך ליצור הבחנה בין שרלטנים לבין מטפלים שלמדו במוסדות רציניים ועברו הכשרה מעשית מספקת ,המשכורות שמוצעות למטפלים נמוכות מאוד ,מאחר שהלימודים לא מוכרים כתואר אקדמי אין הטבות שכר על ההשכלה ,אין מלגות ללימודים בתחום ועוד .בפרק החמישי של המסמך נדון לעומק במהותן של פגיעות אלו ובפרק הסיכום נציע דרכים להתמודדות עם התופעה. פעמים רבות פונים גורמים מציבור זה אל י.ה.ת .בטענה שהארגון איננו עושה די בכדי לדאוג לקידום מעמדם המקצועי והתעסוקתי של המטפלים ולזירוז תהליך החקיקה .י.ה.ת ,.מצידו ,ממשיך להדגיש כי אין בסמכותו לפעול כאיגוד עובדים למען שיפור תנאי השכר של חבריו ,ומלבד נציגות פעילה בועדות הכנסת והעסקת לוביסטית שתפעל למען התחום ,אין לו משקל או מעמד שיאפשרו לו לפעול מעבר לכך .לפי התרשמותי האישית ,ארגון י.ה.ת .אכן מנסה לקדם את התחום כמיטב יכולתו ,מתמרן בין הטיפות ופועל כ'חייל פשוט במערכה' תחת הרכב אילוצים לא פשוט ,ומול קהל חברים שלא מכיר את מורכבות המצב בו די הצורך ולכן מותח ביקורת לא מעטה. מצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ציבור נוסף ומרכזי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה ,ובייחוד בהקשר של מסמך זה ,הנו ציבור הסטודנטים הלומדים את המקצועות הללו .ציבור זה אינו מיוצג כלל באמצעות י.ה.ת ,.שכן הארגון מקבל לחברות אך ורק מטפלים בפועל ולא סטודנטים .בנוסף ,לארגון י.ה.ת .אין כל קשר רשמי למרכזי ההכשרה לטיפול בהבעה ויצירה והוא איננו ממליץ על תכניותיהם ,מכיר בהן ,מאשר או מייצג אותן .כמו כן ,אין לי.ה.ת .סמכות להתערב במדיניות תכניות ההכשרה מבחינת רמת הלימודים ,אופי ההכשרה המעשית ,איכות סגל ההוראה ,מיון הנרשמים ללימודים ,הערכת הסטודנטים וכיוצ"ב. 23 בג"ץ :1423.05קדרון ואח' נגד שרי הבריאות והחינוך. עמוד 22 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים לדברי מקמורי ,הסיבה לכך שי.ה.ת .איננו מייצג סטודנטים ,ו\או את מרכזי ההכשרה ,נעוצה בעובדה שבימים אלו קיים ניגוד אינטרסים חריף בין הגורמים השונים המשתייכים לתחום הטיפול בהבעה ויצירה .על-מנת לא לפגוע בציבור החברים הקיים של העוסקים במקצוע ,אליהם מחוייב י.ה.ת .מתוקף הגדרתו ,הוא איננו יכול להרשות לעצמו להסתכן ולייצג גם את שאר האוכלוסיות ,על-אף שגם הן רלבנטיות לענייניו .דוגמה לקונפליקט כזה הנה פנייה שהתקבלה במשרדי י.ה.ת .מקבוצה של בוגרות תכנית הכשרה צעירה יחסית ,שנוסדה לאחר הבג"ץ .ההכשרה במכללה בה למדו הבנות איננה מוכרת לצורך העסקה במקומות עבודה ציבוריים ,באופן זמני עד לקבלת החקיקה הרשמית ,ולכן בוגרות התכנית אינן מועסקות בגופים מרכזיים כמו משרד החינוך .הבוגרות הנפגעות מאיימות לפנות לבג"ץ בבקשה לסעד ולהפסקת אפלייתן ,אך הבעיה היא שאין לדעת מה תביעה כזו עלולה ליצור ,ואין זה מן הנמנע שבדומה לבג"ץ הקודם ההחלטה תהיה לפסול את ההנחייה הכללית עבור כלל העסקים בתחום. מקמורי מציין שלאחר שיושלם תהליך החקיקה ומצב התחום יתייצב ,קרוב לוודאי שניגוד האינטרסים יפתר ממילא ואז גם הסטודנטים בתכניות ההוראה ,שתעמודנה בתנאים שיוגדרו בחוק ,יוכלו להצטרף לי.ה.ת. כמכותבי דואר (חברות ממש תוסיף להיות מוגבלת אך ורק לבעלי רשיון לעסוק בתחום) .חסרונו של גוף ייצוגי, שמטרתו להעלות לדיון ולהגן על האינטרסים של הסטודנטים הלומדים את תחומי הטיפול ויצירה ,מורגש ביותר ולכן לקחה על עצמה התאחדות הסטודנטים בישראל את המשימה לדאוג לאותם סטודנטים ,להפיק עבורם את נייר-העמדה שבידיכם ולקדמו ככל שביכולתה. התפתחות מרכזי ההכשרה לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בארץ ובחו " ל 24 תכנית ההכשרה הראשונה בארץ בתחום הטיפול בהבעה ויצירה היתה "התכנית ללימודי תעודה בטיפול באמנות" ,באוניברסיטת חיפה .תכנית זו נתנה מענה לקבוצה קטנה של אנשים בעלי זיקה משמעותית ועמוקה לתחום האמנות ,וכן בעלי נסיון או זיקה לעבודה טיפולית או עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות .אחד מחלוצי התחום בארץ היה פרץ הסה ,אמן אקספרסיבי שמתוך הבנה של הזרם האקספרסיוניסטי ,שמעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית ,הבין גם את ערכה העצום של האמנות כמאפשרת מגע בלתי-אמצעי עם ביטויים עמוקים של הנפש דרך יצירתו של האדם .כששב הסה לארץ ,מלימודי אמנות בפריז ,הוא החל לעבוד כסניטר בבית-חולים לחולי-נפש ושם החל להשתמש באמנות ככלי טיפולי .הסה הקים את המחלקה לאמנות במשרד החינוך ,ולאחר מכן את המסלול ללימודי טיפול באמנות בחיפה (יחד עם תמר חזות) והיה מוביל הגישה הפנומנולוגית שהנה פופולרית ביותר בתחום הטיפול באמנות בארץ כיום .מחזוריו הראשונים של מסלול התעודה החדשני באוניברסיטת חיפה הכשירו את תלמידיו של הסה לעבודה בתחום והם היוו את מאגר המטפלים באמנות הראשון שהתחנך בארץ .זמן קצר לאחר פתיחת תכנית ההכשרה לטיפול באמנות בחיפה, נפתחה בירושלים תכנית ההכשרה במכללת דוד ילין .בראש התכנית עמדה גב' עפרה ברונו. בשנות ה 82-תחום הטיפול באמנות ,ותחומי הטיפול בהבעה ויצירה בכלל ,צברו תאוצה ופופולריות והביקוש להכשרה עלה .התחום הצעיר והאינטרדיסציפלינרי היה בזמנו קשה לעיכול עבור האוניברסיטאות הגדולות ,וכך קרה שאת הצורך במקומות הכשרה סיפקו בעיקר מכללות להוראה שהקימו מרכזים להכשרת מטפלים בתחומי ההבעה והיצירה .מקמורי משער ששינוי כללי במבנה החברה הישראלית לקראת סוף המילניום הוביל לכך שהתפישה הרווחת בחברה הפכה להיות כלכלית-עסקית ,ומעריך שחלק מהמניעים שהובילו את המכללות 24 המידע בפרק זה מתבסס בעיקר על הראיון עם מקמורי ,ראו הערה 3לעיל. עמוד 20 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים השונות לפתיחת מסלולי ההכשרה למטפלים היו עסקיים-כלכליים :הרחבת תחומי הפעילות של המכללה, כניסה לתחום היוקרתי של הכשרת מטפלים ויצירת מקור הכנסה נוסף עבור המוסד. המכללה הראשונה שפתחה מסגרת להכשרת מטפלים היתה כאמור מכללת דוד ילין בירושלים ,אחריה נכנסה מכללת לוינסקי לתחום ואחריהן מכללות נוספות :מכללת בית ברל ,מכללת סמינר הקיבוצים ,מכללת תל-חי ומכללת ירושלים .התואר שניתן בכל המוסדות הללו הוא תעודת לימודים מטעמם ,ללא הכרה של המל"ג ,מצב היוצר שורה ארוכה של בעיות שנציג בהמשך. בנוסף לתכניות הקיימות במכללות ,ישנה גם שלוחה של אוניברסיטת לסלי קולג' ()Lesley University האמריקאית בה ניתן ללמוד M.A.בטיפול במגוון אמנויות (תואר זר) ,אוניברסיטת חיפה הרחיבה את ההיצע לכדי מספר מסלולים ל M.A.-ואוניברסיטת בר-אילן מציעה כיום חוג אחד לטיפול במוזיקה .בכל המקומות משלבות תכניות ההכשרה לימודים תיאורטיים ומעשיים המעשירים את ידיעותיו והבנתו של הסטודנט. כיום ,בשל העובדה שאין פיקוח על תכניות ההכשרה ואין הגדרה אחידה בנוגע לעיסוק ולדרישות המקצוע ,גם אין אחידות בתכנים ,וגם לא באופי ובסגנון הלמידה במכללות ובאוניברסיטאות השונות .אני ,כסטודנטית לטיפול באמנות במכללת סמינר הקיבוצים שנה ב' (שנת תשע"א) יכולה לספר שהדגש בשנת הלימודים הראשונה היה על פן ההכשרה ומרבית השיעורים ניתנו במסגרת סדנה קבוצתית שמשלבת גם מרכיב של חומר תיאורטי וגם התנסות בחומרי אמנות ולמידה חווייתית .השיעורים האחרים היו שיעורים תיאורטיים בתחומי הפסיכולוגיה :פסיכותרפיה ,פסיכופתולוגיה ותיאוריות של יחסי אובייקט .בנוסף ,ניתנה חשיבות רבה להכשרה המעשית של כל סטודנט והוא שובץ דרך מרכז הלימודים למסגרת טיפולית בה עוסקים בטיפול באמנות כצופה, ובנוסף השתתף בהדרכות קבוצתיות ואישיות במקום ההכשרה ובמסגרת הלימודים. משיחות שערכתי עם בוגרות וסטודנטיות במרכזי הכשרה אחרים (אוניברסיטת לסלי קולג' ומכללת דוד ילין), עולה שהרכב הלימודים ,הדגשים ,היקף ההכשרה ותזמונה שונים רבות לעתים ברמה מהותית .לדוגמה ,בעוד שסטודנטים בשנה הראשונה במסגרת הלימודים של לסלי קולג' אינם מבצעים הכשרה מעשית כלל ,במכללת סמינר הקיבוצים מתקיימת הכשרה מעשית כבר בשנה א' כצפייה ,ואילו במכללת דוד ילין הסטודנטים מתפקדים כמטפלים בהכשרה כבר מהשנה הראשונה .השונות בין מסגרות ההכשרה השונות נוגעת גם לתעודה אותה מקבל בוגר כל אחת מהן .לדוגמה ,בוגר לסלי קולג' מקבל בסיום לימודיו תואר ( M.A.מטעם אוניברסיטה זרה) ,מכללת דוד ילין מעניקה תעודת סיום לימודים מטעמה יחד עם תעודת הוראה ,ואילו במכללת סמינר הקיבוצים (ובמכללות נוספות) מוענקת תעודת סיום לימודים מטעם המוסד בלבד. השונות בין התכניות השונות מתבטאת באוריינטציה הכללית שנעה בין עבודה חינוכית בבתי-ספר וגני-ילדים, לבין טיפול קליני במרכזים טיפוליים ושיקומיים לבריאות הנפש ,ובמדיניות שיבוץ להכשרה מעשית במסגרות חינוכיות או קליניות .לכל אחד מהדברים הללו משמעות רבה עבור עתיד הסטודנטים ,אך כאן גם נעוצה אחת הבעיות הקשות של התחום שכן רוב הסטודנטים אינם מבינים את ההשלכות של לימודים במוסד כזה או אחר, השתלמות במסגרת כזו או אחרת וכדומה. למדיניות מרכז ההכשרה עשוייה להיות גם השפעה על שכר-הלימוד .למשל ,רק במכללת דוד ילין ניתן לקבל מלגות מטעם משרד החינוך ,המותנות בהתחייבות הסטודנט לעבוד במסגרת משרד החינוך בתום לימודיו. בנוסף ,מכללת דוד ילין היא המכללה היחידה שמציעה סבסוד של חלק משנות הלימודים .בנוסף ,לאופי ההכשרה יכולה להיות השפעה משמעותית על אפשרויות ההשתלבות העתידיות של בוגריהן בשוק העבודה בתחום .לדוגמה ,בוגרי דוד ילין מקבלים בסיום לימודיהם גם תעודת הוראה ,הנדרשת לצורך עבודה במוסדות עמוד 27 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים משרד החינוך .לעומת זאת ,במכללות אחרות ניתן דגש רב יותר על עבודה פסיכו-דינמית וההתנסות המעשית נעשית במסגרות לטיפול נפשי ולכן רבים מן הבוגרים נוטים להמשיך בכיוון זה. לדעת מקמורי ,ריבוי מרכזי ההכשרה לטיפול באמנות לא מעשיר ומשפר את התחום בהכרח ,אלא יוצר הצפה של בוגרים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה מעבר ליכולת הקליטה של השוק -דבר שפוגע בתדמיתם ,בתנאי ההעסקה שלהם וביכולתם לדרוש תנאים מקצועיים ואיכותיים הן במסגרות הציבוריות והן במסגרות הפרטיות. בנוסף ,נוצר מצב בו על-מנת למלא מחזור לימודים שנתי בתכנית הכשרה קיימת יש הכרח ליצור תנאי קבלה רחבים לתכנית ,ולכן פשרניים יותר ,וזאת משום שהתנאים הבסיסיים לקבלה ,הדורשים היכרות מבוססת הן עם תחום הטיפול והן עם אחד מתחומי האמנות ,הנם נדירים יחסית. לעומת זאת ,מקמורי מזהה רווח נוסף הנובע מריבוי מרכזי ההכשרה ,מלבד הרווח למכללות עצמן ,עבור סגל ההוראה .זאת משום שריבוי מרכזי ההכשרה יוצר ריבוי מקומות העבודה בתחום עבור מורים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה המאפשרים ליותר ויותר מטפלים ותיקים להפוך לחונכי דור המטפלים החדש ,במסגרת תפקיד יוקרתי הטומן בתוכו יכולת השפעה גדולה הן על הסטודנט והן על הגדרת התחום ותפישתו ע"י הדור הצעיר. בנוסף ,משרת ההוראה מאפשרת מגוון אפשרויות תעסוקה עבור המטפלים הותיקים ,מעבר לתחום הפרקטי- טיפולי התובעני והמתיש. עמדתו של מקמורי מתאימה לגישה הרואה בטיפול באומנויות תחום נישה ייחודי ,שמטבעו ראוי שישאר מצומצם רק עבור מעטים שעונים באופן מלא על שני המרכיבים שלו :אדם שהוא גם מטפל וגם אמן .אל מול גישה זו מצהירים ראשי מרכזי ההכשרה וצוות ההוראה במכללות כי הרחבת תנאי הקבלה מאפשרת קבלת אנשים מתאימים ביותר ,שבהינתן ההכשרה המתאימה יכולים בהחלט להפוך למטפלים טובים .הם מדגישים שהרוח הבינתחומית של המקצוע דורשת קבלת אנשים שונים ,בעלי הכשרות בסיס שונות ונסיון שונה בתחומי האמנות השונים. לסיכום ניתן לומר שבכל אופן ,וללא קשר למניעים הבסיסיים שהביאו לפתיחת תכניות ההכשרה ,קיימת הסכמה על כך שהמצב כיום ,לאחר 02שנה ,הוא שמכללות ההוראה מחזיקות בתוכן גופי ידע והכשרה מקצועיים ורציניים שהעמידו שלושה עשורים של מטפלים מיומנים במקצועות האמנות השונים שפועלים במגוון רחב של מסגרות טיפוליות וחינוכיות בארץ. תנאי הקבלה הנפוצים לתכניות הלימודים השו נות הדרישות הנפוצות בכדי להתקבל ללימודים באחת מתכניות לטיפול בהבעה ויצירה הנן( :א) תואר ראשון בכל תחום; (ב) השלמות של קורסי פסיכולוגיה ,במידה והתואר הראשון איננו בתחום טיפולי; ו(-ג) נסיון בתחום האמנות הרלבנטי לחטיבה הטיפולית בהיקף של 022שעות לפחות .על-מנת לסיים את ההכשרה על כל סטודנט לעמוד בדרישות הבאות( :א) היקף לימודים של 0,022שעות לפחות; ו(-ב) הכשרה מעשית בהיקף של 052 שעות לפחות. הדרישות הנ"ל נבנו על-פי המלצות י.ה.ת ,.והן חופפות לדרישות שהוגדרו בעבר במשרד הבריאות לצורך מתן תעודת הכרה למטפלים .כאמור לעיל ,כיום התחום איננו מוסדר במסגרת החוק ואין לי.ה.ת .את הסמכות לקבוע קריטריונים כלשהם .למרות זאת ,על-פי התרשמותי נראה שרוב התכניות אכן מיישמות את ההנחיות הנ"ל. עמוד 21 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים אפשרויות תעסוקה עבור מטפלים בהבעה ויצירה מטפלים בהבעה ויצירה מועסקים במהלך הכשרתם ועבודתם בשלל מסגרות ציבוריות בעיקר דרך משרד החינוך (מתי"א) ומשרד הבריאות :מוסדות בריאות הנפש ,מוסדות שיקום ,מרפאות להתפתחות הילד ,פנימיות ,מוסדות חינוך וחינוך מיוחד ,מוסדות רווחה ,בתי אבות ,גני ילדים ועוד .לאחר צבירת ותק של מספר שנים יכולים מטפלים באמנות גם לקבל מטופלים בקליניקה פרטית .יש להדגיש שהמגוון הגדול של אפשרויות התעסוקה איננו מעיד בהכרח על ביקוש גדול ,שכן מהראיונות שערכתי עולה שהיקף אפשרויות התעסוקה קטן ביחס לכמות בוגרי התחום .הסבר לבעיה שנוצרת כתוצאה מהעיכוב בהגדרת המקצוע קיבלתי ממדריך בכיר בתחום שראיינתי לצורך מחקר זה" :הבעיה כאשר אין מקצוע כזה ,היא קודם כל ביכולת לזכות ב'תקנים' -היות שאין מקצוע אז אי-אפשר להוסיף תקנים .למשל ,אם מציעים חוק לטיפול באוטיסטים ומחלקים לכך תקנים -ניתן לחלק לעובדים סוציאליים ,מרפאים בעיסוק ,פסיכולוגים וכדומה ,אבל אין אפשרות להוסיף תקנים למטפלים בהבעה ויצירה היות שהתחום הזה לא קיים במערכת". 25 סיכום הגורמים והגופים המרכזיים הקשורים לתחום של טיפול בהבעה ויצירה בארץ הם :מרכזי ההכשרה השונים ללימודי תעודה ולתואר שני ,ארגון י.ה.ת ,.סטודנטים לתחומי הטיפול בהבעה ויצירה ,מטפלים בתחומי הטיפול בהבעה ויצירה ומרכזי טיפול וחינוך ציבוריים ופרטיים שמהווים מעסיקים של המטפלים השונים .בנוסף לגורמים אלו ישנם גופים החיצוניים לתחום ,אך בעלי השפעה גדולה עליו ,ובעיקר הגורמים רשמיים במדינת ישראל שאמונים על תהליך הסדרת המקצועות הרפואיים על-פי החוק :ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת ,משרד הבריאות ,המל"ג ומשרד החינוך .לכל אחד מהגופים הנ"ל יש הבנה שונה של תחום הטיפול, אינטרסים שונים וקריטריונים שונים להגדרת התחום ,ולכן קיים מתח לא קטן ביניהם .הישיבה המשותפת של כלל הגורמים ,בנסיון לנסח הגדרות ברורות לתחום שיתורגמו לחקיקה ,הנה משימה מורכבת הנמשכת שנים רבות .הפרק הבא יוקדש לנושא זה. 25מתוך תכתובת מייל בתאריך ב' בשבט תשע"א (.)07.01.11 עמוד 28 מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הכח היצירתי תהליך מיסוד תחומי הטיפול בהבעה ויצירה הרקע לתהליך המיסוד המטפלים בהבעה ויצירה הוכרו על-ידי משרד הבריאות בשנת תשמ"ח ( ,)8811ומאז החל המשרד להעניק לבוגרי המסלולים תעודת-הכרה במעמדם כמטפלים .בתחילה קיבל ארגון י.ה.ת .מנדט ממשרד הבריאות לפקח על דרישות המקצוע ,ובמסגרת זו הוגדרו דרגות מעמד שונות ('עמית'' ,מן המניין'' ,מדריך שלב א'' ו'-מדריך שלב ב'') .הדרישות הוגדרו בצורה ברורה מאוד ,למשל :הובהר שאפשר להתחיל לטפל באופן עצמאי רק עם המעבר למעמד 'מן המניין' ,הדורש ותק של 0,522שעות התמחות תחת הדרכה ומבחן על הצגת מקרה של טיפול שהושלם .בשלב השני ,כאשר משרד הבריאות לקח על עצמו את הפיקוח ,הוא הקים ועדה מייעצת שגיבשה הנחיות דומות לאלו שהיו נהוגות על-ידי י.ה.ת ,.בשינויים מסויימים ,והופקעה מי.ה.ת. הסמכות לפקח על שלבי-ההכשרה והוא התמקד בפיקוח על דרגות ההדרכה בלבד. בפסק-דין תקדימי ,שניתן באפריל ,0222פסל בג"ץ את רישוי המקצועות הפרא-רפואיים באמצעות הסדרים מנהליים בטענה שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק 26.התביעה שהובילה לפסיקה הנ"ל הוגשה ע"י בוגרי מסלול הכשרה מסויים ,אשר מבחינת משרד הבריאות לא היו זכאים לקבל תעודת-הכרה .אותה קבוצה איימה לתבוע את המוסד בו למדה בשל העובדה שהוא לא יידע אותם על כך לפני תחילת לימודיהם .בתגובה ,המוסד טען שלמעשה אין שום חוק שקובע מי זכאי לתעודת ההכרה ולפיכך הפעולה של משרד הבריאות איננה חוקית ותבע לדין את משרד הבריאות .בית המשפט קיבל את טענת המוסד ,וקבע שאכן אין למשרד הבריאות את הסמכות להעניק תעודות-הכרה עד שתתבצע חקיקה מסודרת בנושא .בפסיקה נוספת של בג"ץ ,שניתנה ביוני ,0225 נאסר על המעסיקים הציבוריים והפרטיים להסתמך על תעודת-ההכרה של משרד הבריאות במסגרת הקבלה לעבודה של העוסקים במקצועות הפרא-רפואיים 27.מאז פסיקות אלו אין לבוגרי המסלולים לטיפול בהבעה ויצירה (ומקצועות נוספים) הכרה רשמית מטעם המדינה ,אך עם זאת הם ממשיכים להיות מועסקים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי .בעקבות פסיקות אלו הפיקוח על מעמד המטפלים וההדרכה נפרץ לחלוטין ורוב המדריכים לא עובדים בהתאם לסטנדרטים של י.ה.ת ,.לרבות מדריכים בכירים כגון המדריכה הראשית של מתי"א. 26 בג"ץ :1423.05קדרון ואח' נגד שרי הבריאות והחינוך. 27 חוזר מנכ"ל סו ,4/כ"ט חשון תשס"ו (.)01.12.05 עמוד 24 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הסדרי ההעסקה דה-פקטו במגזר הציבורי נשענים על הנחיית משרד הבריאות מדצמבר 0225למוסדות הנמצאים תחת פיקוחו ,לפיה יש להשתמש בקריטריונים המוכרים למורשים לעסוק במקצועות השונים שנקבעו לפני הבג"ץ 28.הקריטריונים שפורסמו במסמך הם: א" .על מטפלים בתחום מקצועות הבריאות להיות לפחות בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה ,כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה ,התשי"ח – ."0859 ב .בנוסף ,על כל בעלי המקצוע בתחומים אלה להיות בעלי תעודות בתחום עיסוקם שהונפקו על-ידי אחד מהמוסדות האקדמיים שלהלן : מכללת דוד ילין בירושלים – בתחומי האמנות ,המוזיקה והתנועה מכללת לוינסקי -בתחומי המוזיקה והתנועה סמינר הקיבוצים בתל אביב – בתחומי הפסיכודרמה ,האמנות והתנועה מכללת בית ברל -בתחומי האמנות והמוזיקה מכללת תל חי -בתחום הדרמה-תרפיה לסלי קולג' -לתואר שני בתחום הטיפול בהבעה וביצירה אוניברסיטת בר אילן – תואר שני במוזיקה הנחייה זו לא עודכנה במשך שנים ארוכות ,עד שבראשית תשע"א (ספטמבר )0202פורסם חוזר מנכ"ל חדש שקבע תנאי-ביניים עד לסיום תהליך החקיקה .למעשה ,התנאים הקודמים נותרו על כנם ורק בוטלה רשימת המוסדות המוכרים ללימודים .כך שלמרות שבשבע השנים האחרונות לא ניתן להנפיק תעודות-הכרה לאף אחד מבוגרי המוסדות השונים ,נוצרו בפועל קריטריונים שהפלו בין בוגרי מכללות במסלולים שנפתחו לפני פסיקת הבג"ץ ,לבין מסלולים שנפתחו אחריה שבוגריהם אינם יכולים להתקבל לעבודה במוסדות ציבוריים .לכאורה מחיקת רשימת המוסדות מחוזר המנכ"ל האחרון פתרה את הבעיה ,אך לפי מידע שאספתי מגורמים בשטח מסתבר שמרבית המערכות הציבוריות (משרד החינוך ,המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבטחון) ממשיכים להתייחס לרשימת המוסדות הקודמת על-אף שהיא בוטלה. בנוסף ,המצב בשטח לא תמיד תואם להנחיות משרד הבריאות האוסרות הסתמכות על תעודות-ההכרה שניתנו בעבר .לדוגמה ,בשיחה עם מטפלת צעירה שסיימה את לימודי ההכשרה לפני מספר שנים עלה שקופות-החולים מסכימות להפנות ולסבסד טיפולים בהבעה ויצירה עבור לקוחותיהן רק אצל מטפלים המחזיקים בתעודת-הכרה של משרד הבריאות .אותה מטפלת ,שמועסקת כרגע במסגרות חינוכיות ,מקווה מאוד שהליך החקיקה יסתיים בקרוב כך שגם היא תוכל לקבל תעודת-הכרה ממשרד הבריאות שתפתח בפניה אפשרויות תעסוקה נוספות. טענות דומות עלו ממרואיינים נוספים. תהליך החקיקה ומאפייניו מאז שנת תשס"ה ( )0225מתקיים בכנסת תהליך חקיקה שמטרתו הסדרת העיסוק במקצועות הפרא-רפואיים, וביניהם גם הטיפול ביצירה והבעה .חקיקה זו עתידה לפתור את הפגיעה בחופש העיסוק שהציג בג"ץ ולהסדיר את הרשיון לעסוק בטיפול בהבעה ויצירה ,דרישות ההשכלה ,ההכשרה המקצועית וההתנסות המעשית .במהלך 28 הקריטריונים לקבלת עובדים חדשים במקצועות הבריאות במערכת -תיקון לסעיף 1.2-25בחוזר הוראות הקבע תשס(8/א). עמוד 28 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים השנים הוגשו מספר הצעות-חוק בעניין ונערכו למעלה מ 052-דיונים בועדת העבודה ,הרווחה והבריאות בסוגייה .חה"כ אחמד טיבי ,שיזם את אחת מהצעות-החוק ומשמש כחבר בועדת הכנסת בועדת העבודה, הרווחה והבריאות הגדיר את הבעיה ,ואת חשיבות תהליך החקיקה ,באופן הבא: זה חוק לא קל ,אבל חוק חשוב ביותר ,בשל העובדה שיש לאקונה בחוק ובעקבותיה מצב של תוהו ובוהו .עד לפני שנתיים משרד הבריאות הוציא על פי תקנות רשיונות לעיסוק במקצועות רבים פרא-רפואיים .בעקבות פסיקת בג"ץ לפני שנתיים ,נאסר על משרד הבריאות להוציא רשיונות כאלה ,ולכן נוצר קושי וגם דאגה בקרב סטודנטים הלומדים את המקצועות האלה באוניברסיטאות בחו"ל ,אצל בוגרים ומשפחותיהם .התחילו להתעורר שאלות ,האם כדאי להמשיך ללמוד ,מה קורה אם אלה שמתקשים למצוא עבודה ועל הצורך להסדיר את הנושא הזה בחקיקה על מנת שהלאקונה הזאת תתוקן. הנושא הזה הוא לא חדש .בקדנציה הקודמת טיפלתי בו ,וגם משרד הבריאות עצמו הגיש הצעת חוק שהתקבלה בקריאה ראשונה .העמדה שלי והעמדה של משרד הבריאות היא אותה עמדה ...ההצעה הזאת באה כדי להתחיל את התהליך ולהניע אותו בקדנציה הזאת .ישנה הסכמה שלי עם משרד הבריאות והממשלה ,ולכן החוק הזה עבר פה אחד. התחנה האחרונה תהיה ,שכל המקצועות האלה יעוגנו בחוק והעיסוק בהם יוסדר כדין .אני מכיר את הקשיים .אין אדם שקיבל כל כך הרבה פניות מבעלי מקצוע כאלה יותר ממני .חלקם ידעתי שקיימים ,וחלקם ,למרות השכלתי הרפואית, לא ידעתי שהם קיימים .זה אומר הרבה על הקשיים בהרצת החוק הזה קדימה .הסדרת הנושאים האלה במסגרת חוק, היא צו השעה. 29 החוק שנמצא כעת על שולחן הדיונים של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת נקרא" :חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות -הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרא-רפואיים" ,והוא כולל בתוכו 05 מקצועות שונים הקשורים לתחום הבריאות וביניהם פיזיותרפיה ,ריפוי בעיסוק ,דיאטניות ,פודיאטריה ,טכנאות רנטגן וקרימינולוגיה קלינית .החוק עבר בקריאה ראשונה בתשס"ה ( ,)0225אך בשל השונות הרבה בין המקצועות השונים הכלולים בו ,וחוסר ההצלחה לקדם את החקיקה בכולם במקביל ,הוחלט בשנה שלאחר מכן לקדם פיצול של החקיקה עבור מספר מקצועות שבהם המצב פשוט יותר :פיזיותרפיה ,קלינאות תקשורת ,ריפוי בעיסוק ודיאטנות .ביום כ' בתמוז תשס"ח ( )00.20.29הושלם תהליך החקיקה לגבי מקצועות אלו .לאחר כניסת החוק לתוקף נוסחו תקנות מעבר לסטודנטים ולבוגרים במקצועות אלו בכדי שיוכלו לקבל תעודות-הכרה ממשרד הבריאות ,בחלק מהמקרים לאחר בחינת-הסמכה. הקשיים שמאפיינים את תהליך החקיקה הקושי המרכזי המעכב את תהליך המיסוד החוקי של מקצוע הוא הצורך הבסיסי להגדירו בצורה מבדלת ,כלומר לבצע 'ייחוד מקצוע' ,ומתוך כך לגזור קריטריונים שיגדירו מי יורשה לעסוק בו ומי לא .כפי שציינתי בהקשר לדיון לגבי שם התחום ,תהליך ההגדרה איננו הליך טכני פשוט והוא מכיל גם מאבקי יוקרה ומלחמת מיתוג של מגזרים ובעלי-עניין ,מעבר למורכבות התהליך הקיימת ממילא .מצד שני ,הדיונים הללו מזמנים למתבונן מן הצד הזדמנות לקבל מיפוי מלא של התחום ,על כל מרכיביו והגורמים הפועלים בתוכו ומחוצה לו .מטבע הדברים ,כל אחד מן הגורמים מעוניין בייצוג רחב שלו במסגרת ההגדרה הרשמית ובכדי להשיג זאת עליו לבטא את דעתו בדיונים בועדת הכנסת במטרה להשפיע על החלטותיה .כאמור ,בתחום הטיפול בהבעה ויצירה קיימת שונות רבה ולכן גם מגוון דעות לגבי שאלות כגון :מי הוא מטפל באומנויות? ,מה צריך להיות הרקע שלו?, 29 פרוטוקול 95של ועדת העבודה ,הבריאות והרווחה של הכנסת .יום שלישי ,ז' באב התשס"ו (.)01.08.06 עמוד 23 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים איזו הכשרה עליו לעבור? וכיוצ"ב .לכן היה זה אך טבעי לראות מספר רב של משתתפים בחלק מן הדיונים בועדת הכנסת .מקמורי עצמו הגדיר היטב את מאפייני היוצרים את הקושי לגבש את הגדרתו ולהתקדם בתהליך החקיקה: האינטגרציה הייחודית במינה ,בין דיסציפלינות אקדמיות ופרופסיונאליות שלכאורה זרות זו לזו ,מכתיבה את מורכבות הסדרת המקצוע והתהפוכות הרבות בתהליך החקיקה .לראשונה נדרשות דיסציפלינות אלה לקבוע modus operandiלקבלה הפורמאלית של המקצוע הבין-תחומי "טיפול באמנויות" ,הן באקדמיה הישראלית והן במערכות הממסדיות שמופקדות על שירותי בריאות הנפש ,החינוך המיוחד והרווחה .הלכה למעשה ,אנחנו בין המדינות המתקדמות ביותר בתהליך ההכרה הפורמאלית בטיפול באמנויות וארצות רבות באירופה מחכות ללמוד מאיתנו את אופן הסדרת המקצוע. 30 המשתתפים בועדות וסוגיות מרכזיות שנידו נו אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו בועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת היתה צמצום השונות הקיימת בתחום ע"י קביעת קריטריונים אחידים להכשרה .מלבד חברי הועדה עצמם ,ונציגי כל המכללות והאוניברסיטאות בעלות העניין ,הגיעו לדיונים בסוגייה זו גם נציגי י.ה.ת .ונציגי שני הגופים הממלכתיים המעורבים בהגדרת המקצוע :המל"ג ,מן הצד האקדמי-הכשרתי ,ומשרד הבריאות מן הצד הטיפולי-מעשי. איכות ואחידות ההכשרה את משרד הבריאות ייצג ד"ר אמיר שנון ,מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד ,שהמחיש בדבריו את הצורך ביצירת אחידות בהכשרה: להבדיל מפסיכולוגים ,שהדרישות מהם ,כולכם יודעים ,הן מאוד גבוהות ,יש לנו כאן בעלי מקצוע שמטפלים בוודאי בדברים שהם משיקים ,אם לא למעלה מכך ,עם השכלה והכשרה שנמוכות בהרבה .לכן יש כאן בעיה ויש צורך בשינויים מאוד מהותיים ומשמעותיים בעינינו .אנחנו ניסינו להגיע לאיזה שהן הסכמות עם האיגוד ועם יושב-ראש האיגוד וכמובן עם המוסדות – קיימים מספר מוסדות שמלמדים את המקצוע – ויש איזה שהן הבנות אבל עוד לא הגענו להסכמות וגם מבחינת המוסדות יש חוסר אחידות כאשר יש כאלה שדורשים יותר ויש כאלה שדורשים פחות. 31 במהלך הדיונים הודגש על-ידי רבים מהמשתתפים שהמקצועות הנידונים עוסקים בטיפול ,ושהם נושאים באחריות כלפי ציבור המטופלים הזכאים לקבל טיפול מאנשי מקצוע מוכשרים כהלכה .לדוגמה נביא מדבריה של תמר חזות מאוניברסיטת חיפה: אני מייצגת את הוועדה המייעצת של משרד הבריאות במקצועות ההבעה והיצירה .אני רואה את המקצוע שלנו ככזה שעוסק בדיני נפשות .יש מטפלים באמנות שנמצאים היום בכל המערכות החינוכיות והרפואיות ומטפלים באנשים. הרבה פעמים הם המטפלים היחידים בתחום הרגשי עם ילדים ,נוער ומבוגרים בסיכון גבוה. 30 מתוך דיון באתר 'קפה דה-מרקר' של קהילת 'העניין שבטפול' ,בדיון" :תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה" .ט"ז תמוז תש"ע ([ >http://cafe.themarker.com/topic/1649593< )28.06.10כניסה אחרונה :כ"ט טבת תשע"א ( .])05.01.11להלן :דיון -תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה. 31 פרוטוקול מס' 4מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות .י"ב תשרי תש"ע (.)30.09.09 עמוד 03 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים ההכשרה הקלי נית אל מול ה דרישות האקדמיות והשפעתן על מרכזי ההכשרה במהלך הדיונים על הגדרת המקצוע נידונו בהרחבה שני היבטים לא חופפים של מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה :אקדמיזציה של מסלולי הלימודים ,ואמות המידה להכשרה קלינית נאותה .דרישת משרד הבריאות לתואר שני ,לצד תנאים נוספים הנדרשים לקבלת תעודת מטפל ,הוסיפה למורכבות הדיון והעלתה את השאלה האם יש להפריד בין תהליך ההכרה במסלולי הלימוד לתרפיה באומנויות לתואר שני ,עליהם אמון המל"ג ,לבין הרשיון לעיסוק קליני שניתן ע"י משרד הבריאות .על מורכבות הנושא ניתן ללמוד מדבריו של עודד חי ,ראש החטיבה האקדמית ללימודי חוץ במכלת תל חי: ...חייבת להיות הפרדה כי מה שד"ר שנון מדבר עליו זה בכלל לא מה שנאמר פה על ידי פרופסור מייזלס .מלכתחילה ההתייחסות היא שונה לגמרי .תואר שני יכולים להיות בו תכנים מתכנים שונים וכפי שאמר נציג המל"ג יש גם לאוניברסיטאות את האוטונומיה להחליט איך התואר השני שלהם יהיה בנוי .מצד שני ברישיון טיפול צריך שיהיו מטפלים .שיהיו אנשים שיש להם הכשרה טיפולית נאותה וזה לא משנה אם הם עשו את התואר השני הזה או את התואר השני ההוא .זה יכול להיות בקביעת הרישיון של משרד הבריאות כתנאי סף .אבל חייבת להיות איזושהי הפרדה בין התעודה המקצועית ,בין רישיון המטפל לבין הנושא של התואר השני כי אנחנו רואים שזה פרוץ לחלוטין .יש גם ויכוחים סמנטיים ,איך ייקרא התואר הזה .האם הוא יהיה עם כותרת כזאת או כותרת אחרת .אבל הרבה יותר חריף מהויכוחים הסמנטיים זה מה התכנים עצמם שנלמדים לתואר השני ולכל אוניברסיטה ולכל מכללה אקדמית יש את התכנים שלה ,את אמות המידה שמובילות אותה .לכן אני חושב שחייבת להיות הפרדה והדיון צריך להיות מי באמת אחראי לתת את רישיון הטיפול .כאן הכפפה צריכה לחזור למשרד הבריאות כי הם בעצם מפקחים על כל הנושאים הטיפוליים .הם אלה שאומרים זה יכול לטפל וזה לא יכול לטפל .אנחנו דנים פה באנשים שזקוקים לטיפול הזה, שזקוקים לעזרה הזאת. 32 חוסר ההסכמה בין מרכזי ההכשרה השונים לבין עמדת משרד הבריאות שדרשה לימודים לתואר שני כתנאי להסמכה נסוב על ההבדל בין הבקשה להתאים את תכנית הלימודים לדרישות אקדמיות של תואר שני ,לבין הצורך המעשי להכשיר את הסטודנט לעבודת טיפול. עד כה ההכשרה הקלינית היתה המטרה העיקרית של מרכזי ההכשרה ,שהתקיימו במכללות ,ולא מתן ידע אקדמי גרידא .כניסת האוניברסיטאות לתחום עשוייה ליצור לחץ לשינוי מצב זה ובאופן כללי ניתן להבין את המחלוקת בעניין זה על-פי אחד ההבדלים המרכזיים שבין האוניברסיטאות למכללות :בעוד שתפקידן המרכזי של האוניברסיטאות הנו לייצר ידע מדעי (מחקר) ,המכללות רואות את תפקידן העיקרי בהנחלת הידע המדעי 33 (הוראה). בשל היותו תחום צעיר הנתון עדיין בשלבי צמיחה והתהוות ,תחום הטיפול בהבעה ויצירה השקיע עד כה את מירב מאמציו בעבודה בשטח ,ומטבע הדברים גם הכשרות המטפלים החדשים התמקדו בכך .הדרישה לעליית 32 פרוטוקול מס' 10מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון :הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים) ,התשס"ט .2008-ו' כסלו תש"ע (.)23.11.09 33 צחור ,ז" )2005( .אוניברסיטה בדרך ,או הדרך עצמה" .פנים -הקרן לקידום החינוך ,גליון .34זמין בכתובת: < [ >http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=6241&CategoryID=940&Page=1כניסה אחרונה :כ"ט טבת תשע"א (.])05.01.11 עמוד 06 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מדרגה והכללת הכשרה אקדמית בנוסף להכשרה המעשית טומנת בחובה מחוייבות חדשה ונוספת :השקעה ביצירת המדע של הטיפול בהבעה ויצירה ,קרי -מחקר וכתיבה בתחום .מדובר בשינוי מהותי ובעל השלכות משמעותיות ,עד כדי שמיטת הקרקע מתחת לרגליהם של המרכזים הקיימים מכיוון שבמהותם הם אינם גופים העוסקים במחקר והם אינם מסוגלים להעניק תעודת ,M.A.ולכן יהיה להם קשה מאוד להתאים את עצמם לדרישות החדשות. המצב החדש יוצר גם בלבול וקושי גדול בקרב הסטודנטים עצמם ,שמגלים לפתע שכיוון הלימודים עשוי להשתנות ושהוא איננו תואם בהכרח את השיקולים שהנחו אותם להיכנס לתחום לכתחילה .סטודנטים רבים במכללות ,שאיתם שוחחתי ,סיפרו שהשיקול שהנחה אותם להעדיף לימודים במרכז הכשרה ללימודי תעודה על פני לימודים באוניברסיטה היה הרושם שלהם שהדגש במכללה הוא יותר הכשרתי .בנוסף ,הצהרה שחזרה על עצמה בין המרואיינים היתה שיש תחושה שאין מוסד שעונה על שני הקריטריונים גם יחד ,ולכן יש לבחור בהכרח בין שיקולי איכות תיאורטית ,תדמית ויוקרה לבין איכות ההכשרה המעשית .הסטודנטים במכללות, שמהווים את עיקר הסטודנטים בתחום ,העדיפו לבחור בהכשרה קלינית נאותה שהנה חשובה יותר במקצוע שהנו מעשי במהותו .לעומת זאת ,ישנם גם סטודנטים אחרים שפנו ללימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה. הנימוק המרכזי להעדפת המסלול זה הינו התואר האקדמי שמוענק בסיומו ,התפישה שלהם נבעה מכך שבעיניהם תואר אקדמי נחשב יותר מלימודי תעודה ומן העובדה ,שכפי הנראה יהווה דרישת בסיס לעוסקים בתחום על-פי החוק החדש .לדוגמה ,סטודנטית שבחרה לעבור ממסלול לימודי הכשרה במכללה ללימודי תואר שני אוניברסיטת חיפה ,נימקה את החלטה בכך שהיא חושבת על היום שאחרי החוק החדש שיחייב תואר שני ,ומעוניינת להתאים את עצמה אליו מראש. אחת הסטודנטיות ,שבחרה ללמוד בלסלי קולג' ,אמרה שבחירתה נבעה מכך שהיא התרשמה שזהו המוסד היחיד שאכן משלב בין תואר אקדמי לבין הכשרה רצינית .אך היא הוסיפה וציינה שבשל עלות הלימודים הגבוהה "לסלי הוא לא באמת אופציה בשביל כל אחד" .אכן ,משאר הראיונות שערכתי עולה שרוב הסטודנטים והבוגרים איתם שוחחתי כלל לא לקחו בחשבון את אוניברסיטת לסלי קולג' כאופציה ,ככל הנראה בשל שכר- הלימוד הגבוה (כ 022-אלף ₪לכל התואר) .עובדה נוספת שעלתה מתוך הראיונות שערכתי עם הסטודנטים הנה שרובם פנו ללימודים אלו על-מנת לעסוק בסופו של דבר בטיפול בפועל ,ולא מתוך רצון לפתח ולנסח את התחום בצורה אקדמית .גם גורמים מקצועיים רבים בתחום חוששים מאקדמיזציה שלו מכיוון שיתכן והיא תבוא על חשבון ההכשרה הקלינית ,כפי שהגדירה זאת טלילה אורן ממכללת תל-חי באותה ישיבה של ועדת הכנסת: אני גם ממכללת תל חי .אני רוצה לחזק משהו בשם המכללות שעדיין אין לנו היתר ואני לא יודעת מתי יהיה לנו. הנושא הקליני והנושא האקדמי לא חופפים .בארץ יש מכללות שמבחינת הכשרה קלינית יש להן שם בעולם ,הן מהמובילות בעולם ,המרצים שלנו הם דמויות מפתח בעולם .בכלל בארץ מבחינת טיפול בהבעה ביצירה אנחנו אור לגויים ,באמת .ואני מכירה את התכניות בכל העולם ואני בקשר עם ראשי התכניות בעולם .זו עבודה שהמכללות פה מכשירות לאורך שנים .אם לא תהיה הפרדה בין הרשיון הקליני לתואר האקדמי זה יכול לפגוע בהכשרה הקלינית של אנשים כאשר ההכשרה הקלינית היא יוצאת מן הכלל .וזה מאוד מטריד אותי .כי הדרישות האקדמיות לפעמים מצמצמות חלקים קליניים לצורך צרכים אקדמיים .כקלינאית זה מאוד מטריד אותי. תגובתו של ד"ר שנון לדברים אלו היתה: עמוד 02 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים ברור שיש הפרדה בין השכלה לרשיון .בשביל לקבל רשיון צריכים כמה דברים .בדרך כלל זו השכלה והכשרה, ובמקצוע הזה שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך זה עוד מעבר לזה .אנחנו דיברנו וגם בעבר זה היה כך .אתה צריך פה איזשהו רקע באמנות .צריך שתהיה הכשרה מעשית בזמן הלימודים ואחרי הלימודים .צריך תואר ראשון שהוא התואר הכללי ולא התואר השני .צריך תואר ראשון שגם הוא אחד מהנדבכים .את כל הדברים האלה צריך בשביל לקבל את הרשיון .ההשכלה היא מרכיב אחד מתוך רבים שצריך לעמוד בהם. בסופו של דבר ,לאחר הדיון המורכב בעניין הגיעו המתדיינים להבנה שיש הכרח ליצור שיתוף-פעולה בין משרד הבריאות והמל"ג בכדי לנסח המלצות לועדת הכנסת באשר להגדרות הסף והתנאים האחידים של התחום .שני הגופים התחייבו לדון במשותף בנושא דרישות ההשכלה לתחום וליצור מתווה לתואר שני. ההתחייבות המקורית היתה למסור את ההמלצות לכנסת בתום ארבעה חודשים ,אך בפועל ההמלצות גובשו רק בתמוז תש"ע (יולי ,)0202כשהכנסת כבר יצאה לפגרת הקיץ .בועדה שהתכנסה לאחר הפגרה נדונה הצעת החוק לאחר תיקוני המועצה השכלה גבוהה ,הועלתה שאלה בנוגע לתואר ראשון בטיפול באמנות והוצע הרעיון להסב את הדרישה האקדמית שתוגדר בחוק ללימודי תואר ראשון בטיפול באמנות במקום תואר שני ,והיא נותרה פתוחה לעת עתה .שאלה מהותית נוספת שהוזכרה היא שאלת דור הביניים ושאלת בוגרי תכניות הכשרה זרות .בנוסף נידונה בהרחבה השאלה מי יהיה אחראי על תקופת הסטאז' בן 802השעות שהוגדר כתנאי הכרחי לקבלת תעודת הסמכה .ד" ר שנון אמר בועדה כי משרד הבריאות לא יקח על עצמו את האחריות לתקופה זו, ואילו נציג המל"ג טען שמכיוון שתקופה זו תידרש לאחר סיום הלימודים היא איננה יכולה להיות בפיקוח מוסדות ההוראה .נושא הסטאז' ,והגוף האחראי עליו ,הנו קריטי עבור הסטודנטים שלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה שכן אם יקבע שהאחריות על תקופה זו תהיה של מרכזי ההכשרה ,המשמעות תהיה הוספת שנה נוספת של לימודים למסלול ההכשרה ,עבודה בהיקף של חצי משרה ללא תגמול כספי ותשלום שכר-לימוד למרכזי ההכשרה עבור ההדרכה .מאחר ושאלת האחריות והפיקוח על הסטאז' הנה שאלה מהותית ביותר ,ובהעדר פתרונה לא ניתן להתקדם בתהליך החקיקה ,החזירה יו"ר הועדה רחל אדטו את הדיון בשאלה זו לועדה המשותפת של משרד הבריאות והמל"ג .עד כה לא התקיים דיון בנושא. מעורבות המל " ג ביצירת הקריטריונים לתחום ,והשלכותיה על עתיד מרכזי ההכשרה על-מנת ללמוד יותר על תהליך הגדרת הלימודים לתואר שני ערכתי ב-ב' באלול תש"ע ( )00.29.02שיחה עם גורם במל"ג ,שהעדיף להישאר בעילום שם ,ממנה למדתי שמקצוע הטיפול בהבעה ויצירה הובא לדיון במל"ג רק לאחר שבדיונים בכנסת הוחלט על הכנסת הקריטריון של תואר שני כדרישת בסיס .לפני כן לא היתה דרישה לתואר שני לעוסקים בתחום ורוב התכניות היו במסגרת לימודי תעודה ולכן לא נמצאו כלל תחת פיקוח המל"ג. הדרישה החדשה לתואר שני נבעה מתוך מגמה של משרד הבריאות ליצור פיקוח אקדמי על תחום זה ,במסגרת הסדרתו בחוק המקצועות .כאשר גובשה ההחלטה ליצור תואר שני בתחום ,הנושא הועבר לדיון במל"ג שהתבקש על-ידי ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת לגבש יחד עם נציגי משרד הבריאות מתווה וקווים מנחים לתכנית לימודים לטיפול בהבעה ויצירה שתעניק תואר שני. הנושאים שנידונו בועדה המשותפת למל"ג ולמשרד הבריאות היו הגדרת תנאי הקבלה לתואר השני ,אופי והיקף קורסי ההשלמה ,היקף שעות האמנות שיש לצבור כתנאי קבלה וכן היקף שעות ההכשרה המעשית במסגרת עמוד 00 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הלימודים ואחריהם .מטרת הועדה לא היתה גיבוש תכנית אחידה שכל המוסדות ידרשו ללמד על-פיה ,אלא אשכול של תחומים שחייבים להילמד במסגרת תכנית הלימודים לתואר שני מאושר לצד יצירת אחידות באשר לתנאי הקדם ,קורסי ההשלמה ושעות ההכשרה המעשית .עוד נאמר לי שכל תכנית לימודים שתרצה לקבל את אישור המל"ג לתואר שני תיבחן לפי הקווים המנחים הללו ,כאשר מראש נקבע שרק מוסדות בעלי היתר או הכרה מהמל"ג יוכלו לפתוח תכנית לימודים בתחום .בהצהרה זו טמונה אחת הבעיות המרכזיות ,שכן למכללות להוראה אין הרשאה מטעם המל"ג לפתוח תכניות לתואר שני שאינן בתחומי ההוראה. משיחה עם גורם המעורב בתהליך החקיקה ,שהנו נציג אחת המכללות להוראה שמקיימת בתוכה מרכז להכשרת מטפלים ,הבנתי כי מדיניות המל"ג איננה מאפשרת למכללות לחינוך להעניק תואר שני בתחומים אלו ,מחשש ליצירת תקדים שיאפשר להן לדרוש בעתיד להעניק תארים מתקדמים במקצועות נוספים .בעניין זה תשובת המל"ג היתה ש"בשלב זה עוד לא נערך במל"ג דיון לגבי שינוי מדיניות זו" .עם זאת ,על-פי דברי אותו גורם "ישנה הבנה מצד הגורמים במל"ג שמתוך היות תחום הטיפול בהבעה ויצירה תחום חדש באחריות המל"ג, עשויות בעתיד לעלות סוגיות שונות מן השטח שידרשו את התייחסותם ,והם יתמודדו איתן ויתנו להן מענה כשזה יקרה". להערכתי ,להחלטה זו יהיו השלכות משמעותיות ביותר על תחום הטיפול בהבעה ויצירה .אם לא ימצא פתרון שיאפשר למרכזי ההכשרה להעניק תואר שני בתחום ,יתרחש בהכרח שינוי גדול מאוד והרכב השחקנים המרכזיים בשוק הכשרת המטפלים עשוי להשתנות באופן רדיקלי ,כאשר מוסדות המורשים להעניק תואר שני יתפסו את מקומן של המכללות להוראה .מכללות ההוראה עושות מאמצים רבים בכדי למנוע את המהלך הזה, ומציגות אופטימיות רבה לגבי מציאת פתרון לבעייתן ,וטוענות שזה רק עניין של זמן עד שהן יוכלו להעניק תואר שני לבוגריהן. מחוייבות המחוקק לכל הצדדים כאמור ,עוד בטרם התכנסה הועדה המשותפת של המל"ג ומשרד הבריאות לגבש את המלצותיה ,עלו מחלוקות רבות בועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת לגבי הקריטריונים למקצוע ,שנגעו גם לתנאי הקבלה לתכניות ההכשרה .כיום תכניות אלו אינן דורשות השכלה ונסיון רלבנטיים בתחומי הטיפול כתנאי בסיסי, ומאפשרות לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים להגיש מועמדות לתכנית ולהכשיר את עצמם כמטפלים בהבעה ויצירה .בנוסף למחוייבות חברי הועדה לעוסקים במקצוע ,עולה שאלה לגבי מחוייבותם להגדיר את התחום בצורה אחראית למען ציבור המטופלים .דוגמה לכך ניתן למצוא בדבריו החדים של צבי איזיקוביץ מאוניברסיטת חיפה" :34אתם עכשיו הולכים להעביר חוק .אל תעשו את הדבר שיהיה בכייה לדורות כמו בעבודה סוציאלית .אל תאפשרו לאנשים עם תואר ראשון לטפל ולשחק עם הראש של האנשים .אל תאפשרו את זה בחוק .אנשים עם תואר ראשון צריכים לעשות סטאז' .תואר ראשון בקושי מספיק לעשות בייסיק נולג' [ידיעה בסיסית]" .מדיוני הועדה נראה שאכן השיקול המרכזי מבחינתם הנו טובת המטופלים ולאו דווקא המטפלים. היבט נוסף של סוגייה זו הנו שאלת 'דור הביניים' .במסגרת 'דור הביניים' נמצאים מטפלים בדרגות ותק שונות, וסטודנטים שלומדים כעת את התחום וככל הנראה לא יענו על הגדרת המקצוע המתגבשת בחוק .נכון לשלב זה איש עדיין לא יכול לומר בוודאות מה יעלה בגורלם. 34 פרוטוקול מס' 4מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות .י"ב תשרי תש"ע (.)30.09.09 עמוד 07 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הפרק הבא יוקדש לדיון בסוגיות שונות הנוגעות לתחום ,שחלקן עלו בדיונים בועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת ובנוסף נעסוק בבחינת המלצות ועדת המל"ג ומשרד הבריאות ,שבמידה ויאומצו ע"י הכנסת יקבעו בקרוב את הקריטריונים למקצוע. עמוד 01 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מצב תחום הטיפול בהבעה ויצירה ערב החקיקה המתווה לתואר שני שנוסח ע "י המל " ג ומשרד הבריאות להלן תמצית ההמלצות שגובשו ע"י המל"ג ומשרד הבריאות כמתווה למקצוע שילמד במסגרת תואר שני:35 א. לתכנית יוכלו להתקבל תלמידים בעלי תואר ראשון מתחום כלשהו ,בכפוף לביצוע השלמות בתחום הטיפול ובתחום האומנויות: קורסי השלמה טיפוליים עבור מי שאינו בא מתחום הטיפול :סה"כ 09נ"ז (כ 002-שעות). השלמה עבור מי שאינו בא מתחום האומנויות :צבירת 022שעות לימוד פורמליות בתחוםהאמנות הרלוונטי ועוד 022שעות נסיון בשדה או הגשת תיק עבודות. ב. ציון סף לתואר שני הנו 95בתואר הראשון. ג. כחלק מהליך הקבלה יתקיים ראיון ו\או מבחן התאמה. ד. 022שעות הכשרה מעשית במהלך לימודי התואר ועוד 802שעות הכשרה מעשית לאחר הלימודים כולל הדרכה סטאז'). ה. משרד הבריאות יקיים בחינה מקצועית ממשלתית לקבלת תעודת עיסוק מטעם משרד הבריאות. קשיי ה סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נוכח תהליכי מיסוד התחום הקשיים המיוחדים שמאפיינים את חייהם המקצועיים של סטודנטים ומטפלים בהבעה ויצירה נובעים ברובם ממאפייני התחום בו בחרו לעסוק .מאחר ומדובר בתחום צעיר היכרות הציבור הרחב איתו נמוכה יחסית ,שכר- הלימוד איננו זוכה לסבסוד ,העדר הפיקוח של משרד-הבריאות מגביל את אפשרויות התעסוקה ובנוסף מאפייניו הבינתחומיים ושפת האמנות השונה מהשפה הטיפולית-רפואית הרגילה הופכים את הטיפול בהבעה ויצירה לקשה לעיכול עבור עמיתיהם והמסגרות המעסיקות .בפרק הזה אדון בהרחבה בקשיים המיוחדים שחווים הסטודנטים והבוגרים של תחומים אלו ,מתוך ראיונות ושיחות שקיימתי איתם. 35 ()489 54 עשרה האחת גבוהה להשכלה המועצה מישיבת החלטות </http://www.che.org.il/download/filesנוסח30%החלטות30%מועצה30%מיום<pdf.3000%302%3032% [כניסה אחרונה :כ"ט טבת תשע"א (.])05.01.11 עמוד 08 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים קשיים במציאת עבודה ו תנאי העסקה נמוכים הנושא ראשון שעלה באופן עקבי בשיחות עם מטפלים הנמצאים בשטח היה קשיים במציאת עבודה ותנאי העסקה נמוכים .אחת המרואיינות שעובדת בשטח הטיפול בהבעה ויצירה קרוב לעשור מספרת ש"אדם שמחליט ללמוד תרפיה באמנות לא מבין שכל שנה משתחררים לעבודה מאות בוגרים ,וזה לא כאילו יש כל כך הרבה עבודה ...לשם ההשוואה ,כל שנה מסיימים את לימודיהם בערך 022פסיכולוגים קליניים מכל המוסדות בארץ .בתחום ההבעה והיצירה יש המון מכללות ,וכמה אוניברסיטאות שבכל אחת מהן מסלולים שונים של טיפול (באמנות ,במוזיקה ,בתנועה ,בפסיכודרמה ,)...בכל מסלול בין 02ל 22-בוגרים ,בסה"כ זה המוני אנשים כל שנה -אין לזה דרישה בשוק" .הצעתה של אותה מטפלת לשיפור בנושא הנה צמצום מספר מרכזי ההכשרה הקיימים. מטפלת צעירה יותר ,שעובדת מזה כשנתיים דרך משרד החינוך ,סיפרה שהיא דווקא לא התקשתה למצוא עבודה כשסיימה ללמוד ,אך תנאי העסקה שלה לא מתגמלים .גם היא העריכה שהסיבה לכך הנה עודף כוח אדם בשוק .בוגרת אחרת ,שרק יצאה אל שוק העבודה לפני מספר חודשים ,סיפרה שהיא מתקשה מאוד למצוא עבודה וכך גם חברותיה ללימודים" :אני שולחת קורות-חיים ,אין הרבה משרות ,השוק רווי ,אין תקנים ורוב המשרות כבר מאויישות .אומרים שאם יש עבודה זה רק בצפון או בדרום .במרכז הכל מלא .זה מאוד מבאס, השקעתי המון בלימודים האלו" .גם בין הנרשמים ללימודים עולה שאלת אפשרויות התעסוקה שוב ושוב .נביא לדוגמה התלבטות טיפוסית שהופיעה בפורום של קפה דה-מרקר: ישבתי היום בבוקר מוקדם יותר עם מישהי בספרייה שלומדת תרפיה באומנויות בלסלי וקצת דיברנו .היא מודה שאם כל זה שהיא לומדת מקצוע שמעניין אותה היא לא בטוחה מה טומן לה העתיד במקצוע בגלל כל נושא החקיקה שעדיין בשלב הדיונים .רוב אלה שסיימו ללמוד לא עובדים במקצוע .מעט עובדים במשרד הבריאות (בתי חולים ,בריאות הנפש וכו') .יותר עובדים במשרד החינוך -פנימיות \ חינוך מיוחד .הרוב מנסים לפתוח קליניקה פרטית (מה שלא כל כך פשוט כשרק מתחילים) .אז ...בשורה תחתונה ,להוציא סכום כסף לא מבוטל על משהו שכרגע נכון להיום לך תדע אם תהיה לך פרנסה מזה .האם י.ה.ת .מנסים לקדם את הנושא החקיקה למען סטודנטים ואלה שחושבים לעסוק בזה בעתיד? מה הייתם ממליצים למי שחושב ללמוד תראפיה באומנויות. 36 קשה לבחון את שאלת התעסוקה בשטח הטיפול בהבעה ויצירה .למעשה ,מאז שבוטל הפיקוח על התחום אין נתונים לגבי מספר המטפלים שקיימים ,וגם נושא התקנים למטפלים בשירות הציבורי לא הוסדר עדיין שכן החקיקה טרם הסתיימה .בהקשר הזה שוב עולה העובדה שמדובר בתחום צעיר ,שאיננו נמצא במיינסטרים של בריאות הנפש .לא בכל מרכזי הטיפול מעסיקים תרפיסטים בהבעה ויצירה ,וגם בחלק מהמרפאות הציבוריות שכן מקבלות סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה להכשרה תוך כדי לימודיהם ,אין תקן לעובד בתשלום (ולכן הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נאלצים לקבל הדרכה מאנשי טיפול בתחומים אחרים ,מה שמקשה על הכשרתם בתחומם הספציפי) .בנוסף ,לרוב מרכזי הטיפול אין יכולת לקלוט את כל מבחר תחומי הטיפול בהבעה ויצירה ,כך שעל כל תקן שמוקצה לתחום מתחרים מטפלים רבים מתתי-התחומים השונים של האמנות, אליהם מצטרפים לא פעם גם מטפלים מהתחומים הצעירים יותר :טיפול בבע"ח ,טיפול בגינון וכיוצ"ב ,כך שמספר המתמודדים על כל משרה גדל. 36 דיון -תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה. עמוד 04 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים תדמית ואיכות ההכשרה הקיימת ביחס לאמות-המידה המתגבשות חשש אחר שעלה מתוך השיחות ,ע"י סטודנטית שלומדת באחת המכללות לטיפול באמנות ,היה תפישת התחום: אני לא מפחדת מבחינת מציאת עבודה ,אני מאמינה שמי שטוב מוצא ,מה שכן מטריד אותי זה איך התחום שלי נתפש. זה לא נעים לומר ,אבל כשאני לדוגמה חושבת על תחום כמו רפואה אלטרנטיבית ,שבו יש ים של מכללות ,ואף אחד לא מפקח ,אני מפחדת שזה מה שחושבים גם עלי ,שגם אותי יעריכו ככה ...כשהייתי צריכה לבחור איפה ללמוד עמדו בפני שתי אפשרויות שהייתי מוכרחה להחליט ביניהן -ללכת לאוניברסיטה ,ואז זה יותר תיאורטי-מובנה-אקדמי ונחשב ,או ללכת למרכז הכשרה ולקבל הכשרה קלינית טובה וזו היתה הבחירה שלי .לא היתה תכנית שענתה על שני החלקים .גם בתוך הלימודים זה מטריד כי אמנם הלמידה מאוד חווייתית אבל מבחינות אחרות חסר לי ...חסר לי הגדרות והמשגות תיאורטיות שמתחברות לחוויה הזו ,זה לא מתחבר לי לכלי יישומי שאני יכולה לקחת איתי ולהשתמש בו ,חסר לי גם יותר לימודים תיאורטיים של גישות בטיפול באמנות והמפגש הזה בין תיאוריה ושטח .להיות מטפל זו עבודה שדורשת הרבה אחריות -צריך הכשרה רצינית וכלים מובנים ...פרסמו עכשיו ב"הארץ" שהחוק החדש ידרוש תואר שני ואני אשאר עם תעודה -איפה זה ישאיר אותי? על מה הורה שמחפש מטפל באמנות לבן שלו יסתכל? השאלות והקשיים שהעלתה אותה סטודנטית נוגעים לכמה נושאים מהותיים שחוזרים על עצמם :תדמית הלימודים וההכשרה ,איכות ההכשרה ,סוג התעודה שיקנו הלימודים והתאמתם לסטנדרט עתידי שנמצא כעת בשלבי ניסוח .תהיות וחששות דומות לגבי תדמית התחום עלו מצד מרואיינים נוספים ,ונראה שבמצב הקיים כיום בשטח אין היכרות מספקת בציבור הרחב עם תחומי הטיפול בהבעה והיצירה ,והבלבול והעמימות גדולים. התפישה של תחום הטיפול בהבעה ויצירה בשדה הטיפולי הרחב גם מצד גופים המעסיקים מטפלים בתחום בריאות הנפש והחינוך קיימת הסתייגות או חוסר בהירות ביחס למקצועות הטיפול בהבעה ויצירה .משיחות עם מטפלים שעובדים במסגרות שונות (ואינם מתחומי ההבעה והיצירה) עולה שההסתייגות איננה נובעת מחוסר אמונה ביעילות העבודה הטיפולית (והראיה לכך היא קליטת אנשי מקצוע מהתחום) ,אלא מגורמים אחרים ,כגון חוסר הבנה של התחום ,ספקות לגבי עומק ההכשרה וחשש מהשונות הרבה בין מטפלים שונים שהנם מאותו התחום לכאורה .לדוגמה ,על-פי הסבר של איש מקצוע מתחום הטיפול ,מערכת טיפולית שרוצה לקלוט מטפל בתחומי ההבעה והיצירה לצורך לא יכולה אף פעם לדעת מה בדיוק היא תקבל תחת ההגדרה של "מטפל באמנות" ,ולכן היא נאלצת לבחון את המועמדים בקפידה יתירה ,את הנסיון התעסוקתי שלהם ואת עומק ההיכרות שלהם עם עולם הטיפול .במהלך המחקר שמעתי דיווחים מצד סטודנטים שהופנו למקומות הכשרה במסגרת הלימודים ,לא מקומות תעסוקה ,ונשאלו כבר בשיחת הטלפון הראשונית לגבי התואר הראשון שלהם ונסיונם התעסוקתי .הם קיבלו מכך את התחושה שהתאמתם עומדת למבחן ,על-אף היותם בעיצומו של מסלול לימודים מוכר אליו התקבלו בזכות ולא בחסד. מעבר לקשיים הללו ישנה שאלה נוספת ,הנוגעת לאיכות ההכשרה .בשיחה שערכתי עם א' ,מטפלת באמנות שסיימה את לימודיה לפני 9שנים ,היא טענה ש"ההכשרה שניתנה לנו לא היתה מספיק מעמיקה לטעמי ,ולא היתה מסוגלת להוציא מטפלים ברמה קלינית שמשתווה למטפלים בתחומים אחרים" .בנוסף ,א' הגדירה קושי מרכזי נוסף שקיים בעבודה בשטח ,והוא חוסר היכרות מספקת של מעסיקים בתחום בריאות הנפש עם תחום הטיפול באמנות ,שיוצר לדבריה טשטוש בין תפקיד המטפל באמנות לתפקיד המורה לאמנות .הטשטוש הזה עמוד 08 מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הכח היצירתי נובע ,להערכתה ,מקושי של מסגרות העבודה הטיפוליות לקבל את תחום הטיפול באמנות כמקצוע טיפולי מן המניין והיא סבורה שמסיבה זו מטפלים באמנות נחשבים כרגע ל'נחותים' בתחום בריאות הנפש. עיון בדבריה של חוה פרידמן ,הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך מבהיר ,אולי ,את עמדת הצד השני ,של מקצועות הטיפול המסורתיים: אני רוצה לעגן את הדברים במציאות .המקצוע הזה עבר הרבה מאוד שינויים ובזמנו התחיל עם תארי B.A.שונים והמטפלת באמנות הראשונה שאני העסקתי כמנהלת שירות פסיכולוגי לפני למעלה מעשרים שנים ,היתה מורה שלמדה אמנות אבל כך גם נראה – ואני לא מדברת אישית על בן אדם – העיסוק שלה. אני רוצה לחזק את הקולות כאן שמדברים על כך שמדובר בפסיכותרפיה ...זה קודם כל טיפול בנפשם של ילדים ומבוגרים .לאחר מכן באים הכלים ,האמצעים והפרוצדורות .יש כאלה שקשה להם להיפרד מהטשטוש שבין הפן של עבודה חינוכית טיפולית לבין פסיכותרפיה .ולכן אני חושבת שצריך להחמיר במובן הזה בראייה קדימה .לא צריך לפגוע באנשים .בדומה לדיון הקודם ,צריך לחשוב איך לא לפגוע באנשים שזה עיסוקם אבל בוודאי צריך להציב רף עליון ואני חושבת שהרעיון שה B.A.-יהיה באמנות הוא בלתי נסבל .ה B.A.-לא יכול להיות לא באמנות ולא במוזיקה .זה יכול להיות B.A.באמנות עם השלמות מספקות בתחום של פסיכולוגיה ,שזאת הדיסציפלינה הבסיסית. 37 מקור נוסף להסתייגות של המטפלים המסורתיים מתחומי הטיפול בהבעה ויצירה הנו הפער הטבעי שבין שפת הטיפול המסורתי לבין שפת הטיפול באמנות ,כפי שהיטיב להגדיר זאת מוטי מקמורי: מכיוון שהטיפול באמנויות מהווה אינטגרציה ייחודית בין מספר דיסציפלינות אקדמיות ופרופסיונאליות זרות זו לזו, הוא לעולם לא יהיה mainstreamוהוא תמיד יצטרך לתמרן בין מקצועות בריאות הנפש ,החינוך המיוחד ,הרווחה וכד' .למרות ש יישום חוק שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים נשען בעיקר על המטפלים באמנויות ,תמיד יהיה מידה של קונפליקט בין התפקיד המשימתי שמוטל על מערכת החינוך לבין התפיסה הטיפולית .בכיוון ההפוך ,תמיד יהיה מידה של קונפליקט בין המודל הרפואי שנהוג במערכת שירותי בריאות הנפש לבין "שפת" האמנויות ותפיסת עולמן. כנ"ל ,תמיד יהיה מידה של קונפליקט בין הפסיכותרפיה ,שהתפתחותה נשענת על המילה המדוברת והרחבת המודע, לבין ההבעה הלא תקשורתית הרב-מימדית שטמונה בעשייה האמנותית. 38 קריטריונים שונים להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה ביחס למקובל בשטח הטיפול תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית ידועים כקשים ביותר ,וכך גם המצב בלימודי M.A.בעבודה סוציאלית קלינית .מצב זה נובע מההסכמה על כך שמלאכת הטיפול הנה קשה ותובענית ואיננה מתאימה לכל אחד .חלק מההתנגדות של פרידמן ,שהוצגה לעיל ,נובעת מכך שבשונה מהמקובל בתחומי הטיפול המסורתיים (והיוקרתיים) הקריטריונים שמציבים מרכזי ההכשרה להכשרה בטיפול בהבעה ויצירה שונים מאוד .בין השאר, ההרשמה אליהם פתוחה לכל בוגר תואר ראשון שעובר ועדת קבלה ולומד מספר קורסי השלמה בפסיכולוגיה. בדבריה של מטפלת ותיקה שרואיינה לצורך המחקר ניתן למצוא הסבר לגישה זו: 37 פרוטוקול מס' 4מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות .י"ב תשרי תשע"א (.)30.09.09 38 דיון -תרפיה באמנויות והבעיתיות שבזה. עמוד 03 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים אני מאמינה שככל שאתה לוקח יותר ברצינות את הפרופסיה שלך ,המקום שלך בתוכה ,והאחריות שלך כמטפל על תהליכים של אחרים ,כן ייטב .אם אתה אדם אחראי אתה מעמיק במקומות שהלמידה לא הספיקה -אבל אני חושבת שלא כדאי להשאיר זאת בידי כל אדם ואדם .מקצועות הטיפול יושבים על דיאלוג תיאורטי ,יושבים על מושגים מסויימים ,על הכרות עם תהליכים והכרות עם גישות -יש את הבסיסים האלו ואי אפשר לדלג על הלמידה של הבסיס, ואותה למידה לוקחת זמן. אותה מטפלת התייחסה גם לשונות שנוצרת בעקבות קבלת אנשים מרקעים שונים ללימודי הכשרה משותפים בטיפול ולקשיים שנוצרים עקב כך: עולה אצלי התהייה האם כדאי לקחת כל כך הרבה פרופסיות שונות שחלקן כוללות את הבסיסים האלו ,וחלקן ממש לא ולאפשר לאנשים שהגיעו מהן לשבת יחד וללמוד עבודה טיפולית -זה יוצר פערים מאוד גדולים וצורך בהשקעה של הרבה מאוד אנרגיה בעבודה על תקשורות בין אנשי המקצוע השונים ,בוודאי בתקופת הלימודים וגם אחר-כך במקומות תעסוקה בקשר בין אותם מטפלים (בהבעה ויצירה) ואנשי טיפול אחרים .בעיני זה בלתי-אפשרי לאפשר לאנשים מכל תחום ללמוד טיפול .מוכרח שיהיה בסיס רחב ומוצק של הבנה קודמת. הש פעת הע דר מחקר מדעי משמעותי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה על תפישתו המטפלת הותיקה הנ"ל העלתה גם סוגייה נוספת ,שבעיניה משפיעה רבות על ההתייחסות המסוייגת למטפלים בהבעה ויצירה מצד מטפלים אחרים: עניין נוסף לגבי התחומים הללו ,בתחום של מדעי הנפש יש ניסיון להביא נתונים מדויקים ואחידים -בייחוד בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה .יש כלים מובנים ומובחנים ,הגדרות וקריטריונים .הפרשנות משתדלת להיות כמה שיותר 'מדעית' .אם אתה רואה משהו וחושב שזו 'הפרעת אישיות' ,יש לך קריטריונים מובנים לבחון את זה .בתחום הטיפול באמנות ,לא ברור לי על סמך מה מגיעים לאבחון ,האם האבחון נשען על קריטריונים או על רושם ,כי במידה וזו התרשמות ,ההתייחסות צריכה להיות אחרת .יוצא לי לקרוא דו"חות שמכילים ניתוח של ציורי ילדים ,ואני תוהה על איזה בסיס זה יושב ,האם זו דעה? האם זה אבחון? ...בנוסף ,מטפלים בהבעה ויצירה צריכים להיות מסוגלים להיות חלק מצוות טיפולי רב-מערכתי ,הם חייבים להיות בקיאים בטרמינולוגיה שמקובלת בבריאות הנפש ומסוגלים לנסח תהליכים והתערבויות שנעשות בחדר הטיפול במונחים מקובלים .במידה ותחומי הטיפול באומנויות מתיימרים להיות פרופסיה שעומדת בפני עצמה בתוך מערך בריאות הנפש הם מוכרחים למקצע את הידע והכלים שלהם ולהביא אותם לרמה אחרת של גיבוש. הצורך בבניית הגדרות וכלים יותר מקצועיים ומדעיים ,גיבוש וניסוח של ידע קליני בתחום ופרסומו בעולם הטיפול הרחב הוא משימה שגם גורמים מתוך התחום של טיפול בהבעה ויצירה מגדירים אותה כראשונה במעלה .בהרצאה הפותחת של הכנס " "Art as Therapyנקראה לבמה פרופ' רחל לב-ויזל – ראש ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת חיפה -לומר מילות ברכה ,וכונתה ע"י מארגן הכנס (ד"ר ברגר) כדמות ה"מסמלת צומת בין אמנות למדע" .פרופ' לב-ויזל פנתה לקהל ואמרה ש"ימים אלו הם ימים חשובים לתחום הטיפול בהבעה ויצירה ,ימים של צומת גם מבחינת החוק וגם מבחינת הפיכת המקצוע לתואר אקדמי". היא גם הדגישה את הצורך לבסס תיאוריה ,מחקר ומיומנויות שמבוססות בשדה" :התיאוריה והמחקר עדיין בחיתוליהם ,יש המון ידע בשדה שחייבים לפרסם אותו בכתבי-עת מרכזיים בארץ ובעולם בתחום הטיפול" .היא עמוד 73 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים קראה לכל המכללות והאוניברסיטאות בארץ להפוך את המקצוע מתחום אינטרדיסציפלינרי לדיסציפלינה בפני עצמה באמצעות שימוש במדדים אקדמיים כגון פרסום בכתבי-עת וחיזוק המחקר בתחום. מגבלות על ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה בשדה הטיפול מהראיונות שערכתי עולה שישנה חשיבות נוספת להתאמת מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה לסטנדרט של מקצועות הטיפול המסורתיים .מתוך שיחה עם אחת המטפלות בתחום עלו חסרונות נוספים הנוגעים למגבלות ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה במקומות העבודה ובמרכזי ההכשרה המתקדמים" :נראה לי שהרבה אנשים לא מבינים את זה שהם מחליטים ללמוד טיפול באמנות ,אבל המקצוע הזה מאוד מגביל - בעבודה בפועל לא נותנים לך לעשות כלום חוץ מהנישה המצומצמת של טיפול באמנות ,לא הדרכת צוות ולא תפקידי ניהול ,זה לא כמו להיות עובד-סוציאלי או פסיכולוג .בנוסף ,אני ,עם ההכשרה שלי לא יכולה להתקבל לבתי ספר מתקדמים לטיפול -לא לבתי"ס רציניים לפסיכותרפיה ,וגם לא לקבל הסמכה בטיפול משפחתי וזוגי, אז אני נשארת בתדמית של מין 'חצי מטפלת'". בהקשר הזה ,כותבת שורות אלו יכולה להביא מנסיונה כמנהלת משרד במכון לטיפול והכשרת מטפלים לטיפול משפחתי וזוגי .בכל שנה פונים למכון מועמדים שונים מתחום הטיפול בהבעה והיצירה ומבקשים להשתלם בטיפול משפחתי וזוגי במטרה לקבל הסמכה לתחום ,ובכל שנה אנחנו נאלצים לבשר להם מחדש שהם אינם עומדים בקריטריונים להסמכה שנקבעו ע"י האגודה לטיפול משפחתי וזוגי .הסיבה לכך הנה שהתואר הראשון שלהם איננו בתחום טיפולי ,ולכן לא משנה כמה ותק הם צברו בתחום הטיפול ,אילו המלצות יש להם ואילו תעודות יש להם (לרבות - )M.A.הם אינם עונים על הקריטריונים שקבע האיגוד ולכן לא יקבלו הסמכה. תחושת התסכול ,חוסר האונים ואפילו ההונאה של אותם מטפלים כאשר הם מבינים שאפשרות זו חסומה בפניהם מובנת לי -הרי אף אחד לא סיפר להם במעמד ההרשמה ללימודי טיפול באמנות על המגבלות שעשויות להיות בעתיד על התפתחותם המקצועית בתחום הקליני .באתר האגודה לטיפול משפחתי וזוגי מנומקים הקריטריונים הקשוחים להסמכה כנובעים מהרצון לקבוע סטנדרט גבוהים של איכות מקצועית עבור מטפלים משפחתיים ,ומרצון למנוע "ממקצרי דרך למיניהם" (כך במקור) להפוך למטפלים משפחתיים מוסמכים 39.בנוסף ,מאתר 'האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה' הוסר כליל מן הרשימה המקצוע טיפול בהבעה 40 ויצירה ,כמקצוע שמאפשר השתלמות בבי"ס לפסיכותרפיה ואח"כ קבלה לאיגוד. מדוע האגודה לטיפול משפחתי וזוגי ,והאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ,הגדירו קריטריונים המסננים מטפלים בהבעה ויצירה? בנסיון למצוא מענה לשאלה זו פניתי ישירות לאיגוד לפסיכותרפיה ולהלן תגובתם: בשלב זה עדיין לא מתקבלים לאיגוד לפסיכותרפיה מטפלים באמנויות .כאשר יוסדר המקצוע על-פי חוק ומטפלים באמנויות בעלי ההכשרה הנדרשת יקבלו רישיון של משרד הבריאות ,נראה שיש מקום לקבלם לאיגוד .עם זאת נצטרך לדון בסוגיית ההכשרה הבסיסית (תואר ראשון) וההתנסות בטיפול בבריאות הנפש ,להבדיל מהתנסות במקומות חינוכיים בלבד .כיום ,מטפלים רבים באמנויות עובדים במסגרות בית-ספריות כך שהכשרתם איננה מספקת לעבודה בתחומי בריאות הנפש ...תיבדק ההשלמה הנחוצה ע"פ הקריטריונים שהוצעו ע"י וועדת הקריטריונים של האיגוד. 39 "טיפול משפחתי וזוגי" ,אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ובחינוך בחיי המשפחה: <[ >http://www.mishpaha.org.ilכניסה אחרונה :כ"ט טבת תשע"א (.])05.01.11 40 ראו באתר[ >http://www.israpsych.org< :כניסה אחרונה :י"ד שבט תשע"א (.])19.01.11 עמוד 76 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים נראה שגם ועדת הקבלה של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מוטרדת מן השונות הקיימת בין מטפלים בהבעה ויצירה ,ומסוג הנסיון שיש לחלק מהמטפלים באומנויות שלטעמם איננו מכשיר אותם לעבודה בתחומי בריאות הנפש .תגובת האיגוד מהווה עדות נוספת לחוסר ההסכמה הקיים בתוך עולם הטיפול לגבי הקריטריונים להכשרת מטפלים בתחומי ההבעה והיצירה ,והתאמת הכשרתם ונסיונם לעבודה קלינית. חוסר הבחנה בין האפיקים החינוכי והקליני ב תחום הטיפול בהבעה ויצירה בשוק התעסוקה בישראל קיימים שני אפיקים מרכזיים עבור מטפלים בהבעה ויצירה :עבודה במסגרות חינוכיות דרך משרד החינוך ,ועבודה במערכות בריאות הנפש דרך משרד הבריאות או שירותי הרווחה .אופי העבודה בכל אחד מן האפיקים שונה והוא נקבע בהתאם לדגשים ,למטרות ולצרכים הבסיסיים של המערך הטיפולי. עבודת מטפל בהבעה ויצירה בתוך מסגרות חינוכיות משמעותה פעילות בתוך צוות חינוכי-טיפולי שמטרתו שילוב תלמידים מתקשים בכיתות ובגנים .המטפל עובד בבית-הספר ומרבית אנשי הצוות סביבו הנם עובדי הוראה ,מרפאים בעיסוק ויועצים חינוכיים .בהתאם ,פעמים רבות עבודת המטפל איננה מתמקדת בתהליך הנפשי של הילד ,ובקשר בינו לבין המטפל ,אלא מונעת מהראייה המערכתית של מערכת החינוך .רבים מהמטפלים במשרד החינוך מתבקשים לטפל במקביל במספר ילדים בקבוצות קטנות ,וכולם נדרשים להציג תעודת הוראה כתנאי להעסקה של מעל לשנה .לעומת זאת ,מטפל בהבעה ויצירה שעובד במסגרות של בריאות נפש עוסק בעבודה טיפולית ,פעמים רבות כטיפול רגשי מרכזי ,כשהדגש מושם על עבודה על תהליכים נפשיים. הצוות הנו צוות קליני ממקצועות הטיפול השונים ,והמטפל לוקח חלק בישיבות צוות קליניות ומקבל הדרכה קבועה ממדריך מוסמך בתחום הטיפול. אין ספק ששני אפיקי העבודה הנם חשובים ,ושבשניהם תרומת המטפלים בהבעה ויצירה מורגשת .אך מתעוררת כאן בעיה מכיוון שלמרות שקיים הבדל בין אפיקי העבודה השונים אין הבחנה ביניהם לא בשם ולא במהות ההכשרה ,ונוצר כאן קושי כפול שכן במקרים רבים מטפלים בהבעה ויצירה שסיימו את לימודיהם נתפשים כחסרים גם ע"י המעסיקים בתחום בריאות וגם ע"י משרד החינוך .בנוסף ,כפי שניתן ללמוד מתשובת איגוד הפסיכותרפיסטים הנ"ל ,עצם הכללת שני ערוצי התעסוקה תחת כותרת אחת של 'טיפול בהבעה ויצירה' מהווה בעיה עבור חלק מהגורמים שאחראים על ההעסקה וההתקדמות מקצועית של אנשי הטיפול .נדמה שהתחושה בקרב ועדת הקבלה היא שההקשר השונה של העבודה במסגרת חינוכית ביחס לעבודה במסגרת של בריאות הנפש 'מייצר' סוג אחר של מטפלים בהבעה ויצירה ,שהכשרתם ונסיונם אינם מאפשרים להם לעסוק גם בעבודה טיפולית קלינית .עם זאת ,למרות השיקולים המקצועיים ,אין זה מן הנמנע שעמדת האיגוד נובעת גם ממאבק על יוקרה ותדמית בין מקצועות הטיפול השונים ,אך בכל מקרה הם משקפים קושי שקיים בשטח עבור העוסקים בתחום. אם אכן יש הבדל מהותי בין מטפלים בעלי נסיון קליני לחינוכי ,יש לשאול מדוע אין הבחנה ברורה יותר בתוך תחום הטיפול בהבעה ויצירה בין שני האפיקים? לשם השוואה ,בתחום הפסיכולוגיה קיימת הבחנה ברורה בין פסיכולוגיים חינוכיים לבין פסיכולוגים קליניים ,כבר ברמת חוגי הלימוד ואופי ההכשרה .כנגזרת ממחקר זה נמליץ לועדת העבודה ,הבריאות והרווחה של הכנסת לשקול יצירת הבחנה בין שני האפיקים במסגרת החוק המתגבש. עמוד 72 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים תעודת הוראה כדרישה להעסקת מטפלים בהבעה ויצירה במסגרות חינוכיות בשנים האחרונות החל משרד החינוך לדרוש תעודת הוראה ממטפלים בהבעה ויצירה העובדים במסגרות שתחת אחריותו ,כחלק ממגמה כללית (גם יועצים חינוכיים נדרשים לכך כעת) .מה עומד מאחורי תביעת משרד החינוך מאנשי מקצוע טיפוליים להחזיק גם בתעודת הוראה? יתכן שהנחת-היסוד המונחת בבסיס הדרישה הזו נובעת אף היא מטשטוש ההבחנה שבין תפקיד המטפל בהבעה ויצירה לבין המורה .חשוב להדגיש שפסיכולוגים חינוכיים שעובדים במוסדות של משרד החינוך לא נדרשים להציג תעודת הוראה ,ומכאן שככל הנראה המטפלים בהבעה ויצירה נתפשים כקרובים יותר לעובדי הוראה מאשר אנשי טיפול .שיחות שערכתי עם מטפלים באמנות שעובדים במשרד החינוך חיזקו השערה זו ,ואכן נראה שחוסר ההבנה לגבי מהות עבודתם והטשטוש בינם לבין מורים עולה בהקשרים נוספים במסגרת עבודתם .סביר להניח שהדרישה לתעודת הוראה נובעת מהרצון להעלות את רמת המקצועיות בקרב העובדים במערכת החינוך ,כאשר תעודות ההסמכה השונות נחשבות כמדד להצלחת העניין .ההנחה היא שמכיוון שלתעודת ההסמכה כמטפל בהבעה ויצירה אין עדיין מעמד סטטוטורי ,היא איננה יכולה להוות תחליף להסכמה רשמית. על כל פנים ,דרישה זו גורמת לכך שרוב המטפלים בהבעה ויצירה שמסיימים את לימודיהם ,ואינם מורים בהכשרתם הבסיסית או בוגרי מכללת דוד ילין שמקנה תעודת הוראה נוסף ללימודי הטיפול ,למעשה לא עונים על דרישות משרד החינוך ונאלצים לרכוש השכלה נוספת כדי לעבוד במסגרתו ,ולכן מרחב אפשרויות התעסוקה שלהם מצטמצם משמעותית. דיפרנציאציה בין המטפלים השונים בהבעה ויצ ירה והשלכותיה לגבי אפשרויות תעסוקה והתקדמות עתידיות ראינו ,אם כך ,שבפועל נוצרת דיפרנציאציה באפשרויות ההשתלבות במקומות העבודה בין מטפלים שלמדו יחד באותו מסלול של טיפול בהבעה ויצירה ,הנובעת מנתוני השכלה ורקע שונים איתם הגיעו (שמקורם בתנאי הקבלה הרחבים לתחום) ,וכן מתוך הניסיון התעסוקתי שצברו במקומות ההכשרה והתעסוקה השונים .אחת הבעיות הגדולות של תחום ההבעה והיצירה היא שקיימת בו עמימות רבה והסטנדרטים להעסקה והכשרה משתנים ממעסיק למעסיק וממוסד למוסד ומעל הכל – לסטודנטים המתחילים את לימודיהם בתחום אין מספיק מידע כדי לקבל החלטה אופטימלית באשר לעתידם .אפשר לומר שזו זכותו של כל מוסד לבחור את העובד המתאים לו ביותר על-פי הקריטריונים שהוא בחר להציב לעצמו ,והרי בכל תהליך קבלה המועמדים נדרשים להציג נסיון והשכלה רלבנטיים .אך במקרה שלנו עולה השאלה האם מדובר למעשה במדיניות עקרונית שפוגעת מראש בסיכויי ההעסקה של מטפלים ,מבלי שהם יהיו כלל מודעים לכך מראש. עם זאת ,על-אף השונות הרבה הקיימת בתחום ,העמימות וחוסר-הודאות התעסוקתי מאות אנשים בוחרים להתחיל ללמוד אותו מדי שנה .כך שבכדי להבין את עומק הסוגייה עלינו לשאול כעת שאלות בסיסיות יותר שעוסקות במניעים השונים המביאים אנשים מתחומים שונים ללמוד תחום זה :מה מניע אנשים לרצות להיות 'מטפלים'? כיצד הם תופשים את תחום הטיפול ואת תפקיד המטפל? עמוד 70 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים קווים לדמותו של סטודנט לטיפול בהבעה ויצירה הסטודנט הממוצע יודע על תחום הטיפול מעט מאוד ,ועל תחום הטיפול בהבעה ויצירה עוד פחות ,וכך פרטים הנוגעים לאפשרויות התעסוקה ,הקשיים בדרך ומאבקי הכח סביב ההכרה בתחום אינם ידועים לו לפני שהוא בוחר ללמוד את התחום .לכאורה ניתן לומר דבר כמעט זהה על מרבית הסטודנטים במרבית התחומים ,אך נדמה שהעמימות הכללית הקיימת ביחס לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בציבור ,מוסיפה קושי מיוחד לתחום זה. עבור רבים מהסטודנטים שבוחרים ללמוד מקצוע מתחום הטיפול בהבעה ויצירה זה פשוט נראה מקצוע מעניין שיש לו יישום פרקטי (בניגוד להרבה תחומים אחרים) ,וקל יחסית ללמוד אותו כהסבה מקצועית .בסופו של דבר מצפה הנרשם ללמוד שנתיים עד שלוש ,לרכוש מקצוע ולפתוח קליניקה פרטית ולהרוויח ₪ 222לשעה – אך מדובר בפנטזיה הרחוקה מהמציאות הקיימת. אלון האס ,מנהל קהילת 'העניין שבטיפול' באתר האינטרנט 'קפה דה מרקר' ,ומטפל ומורה לטיפול באמנות, נתן ביטוי למצב זה בתשובה שהוא כתב למישהי שהתעניינה לגבי אפשרויות הלימוד והתעסוקה בתחום: "הטיפול באמנות מאוד בעייתי ,מי שלא באמת רוצה להיות מטפל באמנות ,לא הייתי ממליץ לו .כל הבעיות שהוזכרו נכונות ,יש היום 0,222מטפלים באמנות ,עדיין אין תקנים -כי אין חוק .אם אחרי כל זה ,ברור למישהו שזה המקצוע שמיועד לו ,אז כדאי ,אבל כל מי שעושה חישובים רציונליים ,יגיע למסקנה שעדיף מקצוע מוסדר ומוכר". למעשה ,מתוך שיחות עם סטודנטים שנמצאים בשיא לימודיהם עולה שלמרות שבמהלך הלימודים מתחדדת ההבנה לגבי מהות התחום וגדלה ההיכרות עם ההקשר של עבודה טיפולית ,שאלות רבות נותרות בלתי-פתורות וסטודנטים רבים אינם יודעים מה אפשרויות התעסוקה שיעמדו בפניהם ,מה פוטנציאל ההשתכרות ,האם יש תקנים למטפלים ,באילו מקומות הכשרה עדיף להשתלב במהלך הלימודים כדי לרכוש כלים ולמעשה הם גם אינם יודעים מה מידת התאמתם למקצוע באופן כללי .לדיון שפתחה אותה מתעניינת בלימודים ב'קפה דה- מרקר' הצטרפה מטפלת בתחום וכתבה: ראשית ,הלימודים לדרמה-תרפיה ,ובוודאי גם לתרפיה באמנות ,אינם לימודי מקצוע פשוטים אלא תהליך "הכשרת הכלי הפנימי" לעמדה מיוחדת ויקרה מפז של יכולת הובלה של תהליכי ריפוי אישיים אצל האחר .החיבור של פיתוח היכולת הזאת עם פיתוח הכלי היצירתי הפנימי הוא מתנה שקשה למדוד בכסף או בפרנסה ...והיא נשארת איתנו לתמיד .לפעמים ,במהלך המסע של הפיכתנו למטפלים אנחנו מגלים שלמעשה להיות מטפל רגשי בעבודה פרטנית אינו העיסוק המתאים לנו ביותר ...נדמה לי שזה קורה לא מעט ויש הר בה בוגרים של תכניות ההכשרה לתרפיות ביצירה והבעה שמצאו דרכים יצירתיות לממש את המתנה שקיבלו מהחיים ושהלימודים עזרו לחדד .אני מאמינה שבכדי לצאת למסע מהסוג הזה צריך אש פנימית בוערת ורצון לגדול ולהתפתח דרך המתנות שניתנות שם .חישובי פרנסה הם עסקים של הראש. אם לסכם את הפסקאות האחרונות ,נראה שתחום הטיפול בהבעה ויצירה הנו תחום מושך ופופולארי ,אך באותה המידה הוא גם עמום ומייצר הרבה פנטזיות וציפיות לא מדוייקות בקרב המתעניינים בלימוד התחום, ולעתים קרובות המפגש עם המציאות מפתיע ומאכזב אותם. עמוד 77 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מערכות בחינת הקריטריונים לה תאמת מועמדים ללימודי הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה אם המצב הנו אכן כפי שתיארנו -השוק רווי ,המקצוע לא קל ולא מתאים לכל אחד -מדוע אין סינון קפדני יותר שיגן על ציבור הנרשמים מלהתחייב כלכלית ורגשית לתחום שעשוי לאכזב אותם? מדוע התגבשה ההחלטה לאפשר לכל אדם בעל תואר ראשון להגיש מועמדות ללימודי הכשרה בתחום טיפולי ספציפי? למעשה ,בשל תנאי הקבלה הגמישים לימודי הטיפול בהבעה ויצירה נתפשים לעיתים קרובות כלימודי הסבה ולפעמים אפילו כ'קיצור דרך' לעבודה בטיפול .לשם השוואה ,בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה שרוצה לעשות הסבה לעבודה סוציאלית (ולקבל תואר ראשון בתחום) ,נדרש ללמוד שלוש שנים נוספות למרות ששני המקצועות נמצאים בשדה הטיפולי ויש ביניהם קירבה מסויימת .בעל השכלה אקדמית כלשהי ,שרוצה להכשיר את עצמו להוראה, נדרש להשלים תעודת הוראה ולעשות סטאז' ,ואילו אדם בעל תואר כלשהו שרוצה ללמוד תחום מעשי אחר, כגון וטרינריה ,יאלץ ללמוד תואר שלם במדעי החיים ,או מדעי בעלי-חיים ,כדי לעמוד בתנאי הקבלה ללימודי וטרינריה. תנאי הקבלה הקשוחים שומרים על הסטנדרט שנקבע בתחום ודורשים השתלמות משמעותית בתחום החדש. בנוסף ,תנאי-קבלה קשוחים מהווים מערכת סינון יעילה המאלצת את המתעניינים לבחון לעומק את מידת המחוייבות וההתאמה שלהם לתחום ,ומעלה את הסיכוי לבירור המידע הנדרש בכדי לקבל את ההחלטה באופן עצמאי בטרם הגשת המועמדות. נכון להיום ,הסינון המרכזי ללימודים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה הוא עלותם הגבוהה .אמנם חלק מתהליך הקבלה ללימודי הכשרת מטפלים הוא עמידה בפני ועדת קבלה ,אך הגשת המועמדות מתאפשרת ,כאמור ,לכל בוגר תואר ראשון בעל זיקה לתחום האמנות הספציפי ללא תנאי-סף אקדמיים נוספים ,ובהשלמת קורסים בודדים בלבד מתחום הטיפול .בפועל ,אכן ניתן למצוא כיתות בתחום בהן הסטודנטים מגיעים ממגוון עצום של מקצועות ,החל ממורות וגננות דרך עובדים סוציאליים וכלה באדריכלים וארכיאולוגים. .השונות הרבה מוסיפה בהחלט עניין רב ומאפשרת מפגש מרתק בין אנשים מתחומים שונים ,אך בו בזמן יוצרת קושי שכבר הוזכר והוא האנרגיה הרבה המושקעת ביצירת בסיס משותף שמאפשר דיון מקצועי איכותי בין אנשים שמגיעים מעיסוקים כל-כך שונים ולשם מטרות כל-כך שונות .מהראיונות שערכתי עולה שלא מדובר בקושי אישי שלי ,אלא בקושי כללי .לדוגמה ,אחת הסטודנטיות בשנה א' שראיינתי אמרה את הדברים הבאים: מגיעים אנשים מרקעים מאוד שונים ,כל אחד עם ההבנה שלו לגבי מה זה טיפול ,והציפיות שלו לגבי הלימודים -אחד רוצה לעשות הסבה ,אחד רוצה ללמוד מתוך עניין בטיפול ואחר בכלל רוצה שיהיה לו כיף ומתלונן שלא .לטעמי, לימודי הכשרה בטיפול הם לא כיף ,ועצם השימוש במילה הזו מעיד על הפער ...ההבדלים בתארים הראשונים לא כל כך מפריעים לי ,לי יש תואר בפסיכולוגיה -אבל זה לא תואר מעשי ,בינינו ,במה הוא הכשיר אותי יותר מתואר אחר? מה שקשה לי זה הפערים דווקא בהכרות עם האמנות .אני תוהה מה מביא אדם שלא מבין ,שלא חי את האמנות ללמוד טיפול באמנות? לעומת זאת ,סטודנטית אחרת ציינה שבעיניה הפערים בין הסטודנטים שהגיעו עם רקע בתחום הטיפול לבין אלו שלא הנם גדולים ובאים לידי ביטוי ברמת ההיכרות עם הבסיס התיאורטי הטיפולי .בעיניה ,אין מה להשוות את עמוד 71 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים עומק ההבנה של אדם שלמד תואר שלם בתחום טיפולי ,ספג והפנים את התיאוריות השונות ,לבין אדם שלמד לראשונה את המבואות בפסיכולוגיה בקורס מרתוני בן חודשיים לפני תחילת הלימודים. בוגרת תכנית הכשרה אחרת ,שעובדת בתחום כבר שנתיים ,ציינה בפני דברים דומים ואמרה שתמוהה בעיניה הקבלה של סטודנטים שאין להם זיקה לאף-אחד מהתחומים (טיפול ואמנות) ולא ברור לה מדוע המוסדות מאפשרים זאת .כפי שהוזכר בפרקים הראשונים ,כאן בדיוק טמונה המורכבות המיוחדת של תחום הטיפול בהבעה ויצירה ,והיא ההישענות על שני תחומים כתחומי-יסוד .בשל כך שאלת ההסבה הנה סבוכה יותר בתחום זה מאשר בתחומים אחרים ,שכן ברגע שקובעים שתואר ראשון בתחום טיפולי הנו קריטריון הכרחי ,מתערער אחד הרעיונות הבסיסיים והייחודים בתחום והוא מרכזיות האמנות בתהליך הטיפולי ,ולכן תידרש הכשרה באמנות (ללא קשר להשכלה במקצוע טיפולי בשלב הראשון) .מצד שני ,אם מחליטים לפתוח את הלימודים גם לבוגרי תארים באמנות ,אין מנוס מהכשרתם גם במקצועות הטיפוליים (ללא קשר לאמנות) .כך נוצר מצב בו בכל מקרה מרבית המועמדים ללימודים ידרשו לעבור השלמה כלשהי ומכאן הדרך לפתיחת אפשרות ההרשמה לכל בוגר של תואר ראשון כלשהו קצרה מאוד ,ואני משערת שזה ההסבר לתהליך שהביא למצב הנוכחי. אופי והתאמת דרישות ההשלמה למועמדים שאינם מגיע ים מתחומי הטיפול אין לדעת באיזו מתכונת תנוהל תכנית ההשלמה לתואר שני בעתיד ,אך המצב הקיים כיום מעלה בעיני שאלות בנוגע ליעילותה .חשוב לציין כי דרישות ההשלמה לקורסים בפסיכולוגיה אינם תנאי לרישום ללימודים .לאחר הקבלה ללימודים מתנה המוסד את ההשתתפות בלימודים בשנת הלימודים הקרובה בלקיחת הקורסים הללו .כך שבמרכזי הכשרה רבים ההשלמות בפסיכולוגיה נעשות במסגרת קורסי-קיץ דחוסים ובמסגרת קורסים מרוכזים של ימי-לימוד מלאים ורצופים ,כאשר חלק מהם ניתן ללמוד גם בתום השנה הראשונה .יש לתהות עד כמה ניתן להפנים לימודים שמתנהלים בצורה כזאת ,ועד כמה קורסים כאלו יעילים בהקניית בסיס ידע מוצק ואחיד לכלל הלומדים שנדרשים להטמיע תוך זמן קצר מאוד חומר תיאורטי מורכב שמהווה בסיס לתכנים מתקדמים יותר שנלמדים במסגרת תכנית הלימודים .הבעיה היא שכאשר אין בסיס כזה חלק מההכשרה עצמה יוקדש בהכרח לאיזכור חוזר ונשנה של תיאוריות יסודיות על-מנת ליצור הבנה ,אינטגרציה ומכנה משותף בין התלמידים השונים ,ונראה שאין מנוס מכך שהדבר יבוא על חשבון עומק ההכשרה והיקף החומר הנלמד בשלבי הלימוד הראשונים. אמנם ניתן להניח שיש אמת בטענתם של מרכזי ההכשרה לטיפול שעצם המפגש של אנשים שונים בתוך קונטקסט טיפול מחדד משהו בהבנתם לגבי התנהגות אנושית ותשומת לב להבדלים וצרכים שונים של הפרט- אבחנות שבהחלט עשוית לתרום לאיכות המטפל לעתיד -אך אפשר להניח שזו לא הלמידה העיקרית .הפניית אנרגיה רבה לאינטגרציה בין הלומדים באה על חשבון העמקה בתחום ,ויתכן שזו הסיבה לחלק מהתחושות שעלו בשיחות עם מטפלים מתחומים אחרים ,לפיהן למטפלים בהבעה ויצירה אין הבנה עמוקה מספיק של תהליכי הטיפול .אביא לדוגמה מדבריה של אחראית על מרכז למידה ללימודי טיפול מתקדמים: אני מוצאת שאלו שאינם באים מתחומים של עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה חסרים משהו בהבנה של תהליכים טיפוליים עמוקים ,וחסרה להם גם החווייה של עבודה קלינית גרידא .גם אם יש אנשים מעולים ויצירתיים שמגיעים מטיפול באמנות ,ויודעים לעבוד נפלא עם הכלים שלהם ,ואני מאמינה שיש אוכלוסיות מסויימות שהעבודה איתן דרך עמוד 78 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים כלים לא מילוליים היא יתרון גדול ,כמו ילדים .עדיין על סמך עבודה עם הסטודנטים שלנו ,אני מרגישה שחסרה להם ההבנה העמוקה של פתולוגיה ושל טיפול ,וניסיון בעבודה טיפולית בבריאות הנפש. 41 לדעת הנ"ל ניתן לפעמים לפצות על החיסרון בהכשרה הלימודית הבסיסית באמצעות עבודה למשך מספר שנים בשטח הקליני .לדבריה ,חלק משמעותי מהקריטריונים שמנחים אותה כשהיא שוקלת מועמדות ללימודים גבוהים בטיפול הם רמת הבשלות האישית של המטפל ,היכרות עם התחום ונסיון אישי .לשם כך יש לפגוש את המועמד ולהתרשם מאיכותו כאיש מקצוע .העובדה שלימודי ההכשרה בטיפול בהבעה ויצירה פתוחים לכל בוגר תואר ראשון איננה מטרידה אותה ,והיא מציינת שכך נהוג גם בארה"ב בתחומי הטיפול .עוד מציינת המרואיינת שאם המודל האמריקאי הוא שעמד לנגד עיני הועדה הממליצה ,אז הדבר טוב בעיניה (היא למדה בארה"ב בעצמה) ,אך היא חוזרת ומדגישה שהשוני בין מדיניות ישראל לארה"ב בנושא זה פוגע למעשה בבוגרים ,שכפי שתואר קודם התפתחותם המקצועית בארץ עשוייה להיות מוגבלת בגלל התואר הראשון הלא- טיפולי .היא מסיימת ואומרת ושהתנאי הבסיסי להצלחת מודל כזה הוא הכללת כל מרכיבי התחום במסגרת התואר השני ,ללא ציפייה לידע מוקדם מהסטודנט. חשיבות הטיפול האישי בתהליך הכשרת מטפלים והקשיים הנוגעים לכך נושא חשוב נוסף שעלה בשיחה עם מנהלת מרכז ההכשרה הנ"ל ,שהנה גם מטפלת קלינית במקצועה ,הוא חשיבות ההתנסות של המטפל בחוויית המטופל בעצמו .לדבריה" :אולי צריכה להיות דרישה של טיפול אישי לקבלה לתכנית הכשרה בטיפול ,אני מוצאת שזו נקודה חשובה ביותר שלא מספיק נותנים עליה את הדעת". בהקשר זה חשוב לציין שלא מדובר בדעת יחידה בלבד ,אלא בהמלצה גורפת המנוסחת כמעט כהכרח מצד מוסדות הלימוד והמרצים שמדגישים את חשיבות הטיפול האישי בהבנת הסיטואציה הטיפולית ,בהרחבת ההיכרות האישית ובבניית האישיות הטיפולית .עם זאת ,בפועל סטודנטים רבים אינם מגיעים לטיפול בעצמם במהלך לימודיהם מכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד בעלויות של טיפול אישי ,בנוסף לשכר-הלימוד הגבוה שהם נדרשים לשלם עבור ההכשרה. עתיד ' דור הביניים ' בקרב המטפלים והסטודנטים שוררת תחושה קשה של חוסר בטחון ואי-ודאות באשר לעתידם לאור תהליך החקיקה המתקדם .מדי פעם מתפרסמים חלקיקי מידע בנושא והתחום כולו סוער בעקבותם .למשל ,בקיץ האחרון פורסמה כתבה בעיתון 'הארץ' בדבר ההמלצות למתווה לתואר שני 42.כמעט כל מי ששוחחתי איתו ציין את תחושותיו בנוגע לפרסום זה .אחת המטפלות הצעירות ציינה שהיא מקווה שהחוק באמת יעבור בקרוב והיא תוכל לקבל את ההכרה ממשרד הבריאות ,שבלעדיה היא איננה יכולה לעבוד דרך קופות-החולים ולכן אפשרויות התעסוקה שלה מצטמצמות למשרד החינוך בלבד .במקביל היא מוטרדת במחשבות לגבי עתידה בתחום ,ובי יחוד לאור השאלה מה יהיו תנאי המעבר שיחולו עליה ומה יהיה היחס אליה בהיותה בעלת תעודה ממכללה וללא תואר שני. 41 הראיון נערך ביום ח' באלול תש"ע (.)18.08.10 42אבן ,ד( .תש"ע – " )2010המלצה :הטיפול באמנויות בישראל יוסדר בחוק ויוכר כתואר שני" .הארץ און-ליין <[ >http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182087.htmlכניסה אחרונה :י"ג שבט תשע"א (.])18.01.11 עמוד 74 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים שאלות חשובות נוספות שעלו מתהליך החקיקה נוגעות לחוסר ידיעה לגבי התנאים החדשים בתחום והאם הם יחולו על הלומדים בפועל כגון :מה פירוש הדרישה " 802שעות סטאז'" שנמצאת במתווה לתואר השני שגובש? מי הגוף שיקח על עצמו את האחריות על תקופה זו-משרד הבריאות או תוכניות הלימודים? מי יממן זאת? כיצד יוגדרו התקנים? האם ימצאו כל כך הרבה מקומות סטאז' שיצליחו לקלוט את כל בוגרי התכניות? האם סעיף זה יוגדר גם בתקנות המעבר? מה יכלול מבחן המעבר? האם בפועל ההתייחסות לבוגרי לימודי תעודה ובוגרי תואר ראשון תהייה זהה? עלותם הגבוהה יחסית של לימודי ההכשרה רכישת השכלה בתחום הטיפול בהבעה ויצירה דורשת השקעה כספית משמעותית .סטודנט שלומד במרכז הכשרה ללימודי תעודה בטיפול בהבעה ויצירה משקיע כ 02-אלף ש"ח בתשלומי שכר-לימוד ,בין יומיים לארבעה ימים בשבוע בהגעה ללימודים ולהכשרה מעשית (כ 052-עד 0,222שעות הכשרה מעשית שניתנות ללא תמורה כספית למקומות ההכשרה בשירות הציבורי) ,ובסה"כ משקיע זמן השקול לאלפי שעות עבודה במהלך שנתיים או שלוש של לימודים (הלימודים באוניברסיטת לסלי קולג' אף יותר יקרים ,ומגיעים לכ022- אלף ₪לתואר) .הסטודנט נדרש להמציא גם אישור על 022שעות הכשרה מעשית באמנות אצל מורה מוסמך, ורבים מהסטודנטים לא מצליחים להשיג אישור כזה ומשקיעים הוצאות נוספות בתשלום לשיעורי אמנות (לרבות אלו מהם שהנם בעלי קשר עמוק לאמנות אמנות ויוצרים ללא מורה). יש להדגיש כי שכר הלימוד במסלולי ההכשרה לטיפול בהבעה ויצירה יקר משמעותית ביחס לשכר הלימוד של תחומים אחרים .הסיבה העיקרית לכך היא שבשונה מתחומים אחרים ,מדינת ישראל איננה מסבסדת לימודים אלו מכיוון שהם עדיין לא מוסדרים מבחינה אקדמית .כאשר בחנתי מסלולים אחרים ללימודי תעודה ,כגון לימודים לתעודת הנדסאי ,גיליתי שחלקם דווקא כן זוכים לסבסוד מטעם המדינה אם כי לא דרך משרד החינוך אלא דרך גופים אחרים ,כגון המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (גוף ממלכתי המופקד על הכשרת טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים ושייך למשרד התמ"ת) .המה"ט מעניק גם תעודות הכשרה, וכמו האגף לרישוי מקצועות במשרד הבריאות הוא מחייב את הבוגרים לעמוד בבחינה ייעודית ,אך בשונה ממשרד הבריאות מה"ט מתקצב משמעותית את מסלולי הלימוד שהוא מפקח עליהם. באופן אבסורדי נוצר מצב בו למרות שמדינת ישראל מכירה בתרומתם ובחשיבותם של תחומי הטיפול בהבעה ויצירה במגוון רחב מאוד של מסגרות ציבוריות ,היא מושכת ידיה מהשתתפות במימון ההכשרה של אנשי מקצוע אלו .בהמשך התהליך ,לכשיוסדר תחום ההכשרה בטיפול בהבעה ויצירה לתואר שני ,תעלה השאלה האם להכניס את המקצוע לרשימת המקצועות המסובסדים ואילו מוסדות יקבלו את הסבסוד .בשלב הזה אין לדעת לאיזה כיוון ילכו הדברים ותיתכן גם האפשרות שלימודים אלו לא יסובסדו גם בעתיד. קשיים פיננסיים נוספים שנובעים מחוסר ההגדרה של התחום בנוסף לכך שמקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ,ושאר מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים ,אינם מסובסדים אי-ההסדרה שלהם עד כה מבחינה אקדמית מונעת מהסטודנטים בתחומים אלו את האפשרות להגיש בקשות למלגות ללימודים אקדמיים ,ו\או את הזכאות להטבות שונות הניתנות לסטודנטים במסלולים מוכרים בלבד (כגון זכאות למלגת מחייה והנחה בשכירות לסטודנטים המתגוררים במרכז ירושלים ,בסך 022דולר לחודש). מלגות ייעודיות אינן קיימות בתחום כלל ,כך שכאמור ,עלות הלימודים המלאה משולמת מכספי הסטודנט. עמוד 78 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים סיכום -הקשיים המרכזיים עבור סטודנטים במקצועות ההבעה ויצירה ישנן לא מעט שאלות וטרדות שעלו בשיחות עם מטפלים וסטודנטים בתחומי הטיפול בהבעה ויצירה .רוב הקשיים קשורים לכך שמדובר בתחום צעיר שאיננו מוכר ומובן די הצורך הן בציבור הרחב והן בקרב העמיתים במקצועות הטיפול הקליניים או החינוכיים .אלו הם הקשיים המרכזיים שצפו בשיחות הנ"ל: אין התאמה בין הקריטריונים לקבלה ללימודים בעולם הטיפול הרחב לבין אלו של מטפלים בהבעה ויצירה ,והדבר משפיע על איכותם ,תדמיתם ועל אפשרויות ההתקדמות העתידיות שלהם. ה עדר ההסדרה החוקית והאקדמית של התחום איננו מאפשר סבסוד של התחום ואיננו מאפשר קבלת מלגות ,ולכן עלות הלימודים גבוהה מאוד יחסית לתחומים אחרים. קיימת שונות רבה בקרב האוכלוסייה הכללית של המטפלים בהבעה ויצירה .השונות צפויה להתגבר לכשתוגדר חלוקה גם בין בוגרים מתקופות שונות שמחזיקים בתעודות שונות. טרם גובש פתרון לסוגיית 'דור הביניים' .למעשה ,אין לדעת מה יהיה המצב בשטח לאחר החוק ויתכן מאוד שמוסדות טיפוליים שונים ימנעו מהעסקת מטפלים חסרי תואר שני ,ושגם ציבור המטופלים הפרטי יעדיף לפנות לקליניקות של מטפלים בעל תואר שני בלבד .אלא שלימודי השלמה לתואר שני משמעותם השקעת זמן וכסף נוספים. עמוד 73 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים המלצות לסיוע לאוכלוסיית הסטודנטים במקצועות הטיפול הנפשי ה פרא-רפואי בפרק זה אפרט מספר המלצות שמטרתן להביא להקלה במצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים בתקופת מעבר זו .נראה כי סטודנטים אלו נפגעים היום ,ויפגעו גם בעתיד ,מהשינוי המתרחש בתקופת לימודיהם :הם אינם זכאים לסבסוד הלימודים ,הם עשויים למצוא את עצמם בעתיד בעמדת נחיתות מול בוגרי תואר שני והם נתונים תחת אי-ודאות רבה באשר לדרישות ההשלמה שיונחו בפניהם במסגרת 'תקנות המעבר' .ההמלצות נשענות על הדיון הרחב הקיים בנושא ,אשר הוצג בפירוט במסגרת מסמך זה. ההמלצות שינתנו להלן מתייחסות לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בשל היותו התחום הראשון שהגיע לתהליכי הסדרה אקדמיים וחוקיים ,אך למעשה הן רלבנטיות במידה רבה גם לתחומי טיפול נפשי פרא-רפואיים נוספים שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר בתהליך התפתחותם ,וסביר להניח שהם יתקלו בקשיים דומים בעתיד. המלצות פיתוח אקדמי וגיבוש מקצועי על-מנת לאפשר לתחום הטיפול בהבעה ויצירה להיות חלק אינטגרלי מתחום מקצועות בריאות הנפש ,עליו להשלים את תהליך הגיבוש המקצועי שלו וללמוד להציג את רעיונותיו בצורה מובנת ,בהירה ומגובה במחקר ובפרסום כמקובל בעולם המדעי .בנוסף ,יש להקדיש מחשבה להצהרות שעלו מצד אנשי טיפול במקצועות אחרים ,ולעשות בדיקה פנימית של תחום ההבעה והיצירה שמטרתה לבחון כיצד ניתן לקרב את התחום לסטנדרטים המקצועיים המקובלים בשטח הטיפול הכללי .אך זאת מבלי לפגוע בהיותו תחום ייחודי הנשען על קשר עמוק לאמנות .יש לפעול למניעת הטשטוש הקיים בנוגע לתדמית ,אופי ואיכות המקצוע .יתכן וניתן לעשות זאת על-ידי יצירת הבחנות פנימיות בין היישומים השונים של התחום :עבודה פסיכו-חינוכית ועבודה קלינית. עמוד 13 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים מסגרות ההכשרה התשובה לשאלה אילו מסגרות הכשרה יתאימו ויצליחו לענות על הצרכים המשתנים של התחום איננה ברורה עדיין ,והיא תלוייה בעמדת מדינת ישראל בנושא ובהחלטת המל"ג באשר למתן אישור למרכזי ההכשרה הקיימים להעניק תואר שני .במידה ולא ינתן אישור כזה ,יופקעו לימודי ההכשרה מהמכללות להוראה ,שהנן כרגע הגופים העיקריים המעניקים הכשרה ,ותמונת ההכשרה ואופי התחום כולו ישתנו בצורה יסודית. היכרות ציבורית יש לנקוט בפעולות שמטרתן הרחבת ההיכרות של הציבור הרחב עם מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה .יש לבחון במקביל את האפשרות ליצור גוף משותף של סטודנטים ושל העוסקים בתחום שיקח על עצמו לקדם את נושא פרסום והיכרות תחום הטיפול באמנות לציבור הרחב .בהקשר זה ,יש להקצות לטעמי משאבים גם לפרסום ויצירת הד ציבורי לתהליך החקיקה בכנסת. תמיכה בסטודנטים יש להקצות מלגות ייעודיות עבור תחום הטיפול בהבעה ויצירה ע"י פנייה לקרנות וגופים שונים במטרה לעודד את התחום .יש להבחין בין מצב הסטודנטים שלומדים כיום ,ואינם יכולים כלל להגיש בקשת למלגות מכיוון שלימודיהם אינם במסגרת תואר ,לבין מצב הסטודנטים שיתחילו ללמוד לאחר סיום תהליך החקיקה ויהיה באפשרותם לפנות בבקשה למלגות כלליות לתואר שני .על מנת לפתור את בעיית הסטודנטים שלומדים כיום אני ממליצה לפנות לתורמים פרטיים והציע להם יצור קרנות או מלגות ספציפיות לתחום זה .בהקשר זה ראוי לבחון גם את האפשרות ליצור מנגנון לסבסוד עלות הטיפול האישי של הסטודנט. סבסוד יש לבדוק את סוגיית סבסוד לימודי ההכשרה עבור מטפלים ,הן במשרד הבריאות והן במשרד החינוך ,כולל בדיקת האפשרות למ לגות המותנות בעבודה עתידית במסגרות בריאות הנפש או במסגרות חינוכיות .בהקשר זה אציין כי על-פי החלטת הכנסת מיום י"ד בסיון תש"ע ( )00.25.02חל דין רציפות על הצעת החוק בנושא הרפורמה בבריאות הנפש .על-פי הצעת החוק הזו ,שעברה בקריאה ראשונה עוד בימי הממשלה הקודמת ,יעבור בעתיד תחום בריאות הנפש תחת אחריות קופות-החולים .לתהליך זה ישנם מתנגדים לא מעטים ,ואין לדעת מתי ,ואם בכלל ,הוא יושלם. לאור זאת ,יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לעובדה שבמצב הנוכחי לפחות אחת מקופות-החולים דורשת תעודת מטפל מהמטפלים שעובדים דרכה ,חרף הוראות משרד הבריאות .במידה והמנדט לטיפול נפשי יועבר לקופ"ח יש לוודא שהקופות יכבדו את תנאי המעבר שקבעה הכנסת ולא יפלו לרעה מטפלים שלמדו לפני קבלת החוק החדש ולכן אין ברשותם תואר שני. עמוד 16 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים הפצת מידע יש לצמצם את העמימות השוררת בתחום לגבי אפשרויות התעסוקה הריאליות ,באמצעות חשיפת הנרשמים למועמדות ללימודים להיבטים השונים של התחום ,במטרה לסייע להם לבדוק את התאמתם ולקבל החלטה מושכלת .לשם כך יש להקים מנגנון ייעוץ תעסוקתי ,כיוזמה משותפת של התאחדות הסטודנטים וגורמים מקצועיים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה (ובראשם י.ה.ת .).על גוף זה להיות עצמאי ובלתי-תלוי במרכזי ההכשרה ,ולספק את המידע הבא לנרשמים :מהות הטיפול בהבעה ויצירה ,אופי ותפקיד המטפל באמנות ,מידע השוואתי לגבי מרכזי הכשרה השונים וההבדלים ביניהם ,דרישות ההשלמה ,אפשרויות תעסוקה ,יכולת השתכרות ,אפשרויות להתפתחות מקצועית ,עלויות וקשיים נפוצים .מעבר לסיוע לפרט יש לשער שחשיפה שכזו תביא גם לצמצום הפונים ללימודים בפועל בתחום ,וכך לצמצום היצע המטפלים שכיום נאבקים על ביקוש קטן יחסית לעבודה בתחום. מתן קדימות למטפלים בהבעה ויצירה יש להציע למשרד הבריאות להגדיר את אוכלוסיית הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה ,המעוניינים בטיפול אישי ,כבעלת קדימות ברשימות ההמתנה לטיפול נפשי בתחנות הטיפול הציבוריות ,כך שסטודנט למקצועות הטיפול שמעוניין לעבור טיפול בתקופת לימודיו יתקבל לטיפול ע"י מטפל בכיר לאחר תקופת המתנה סבירה. אדגיש שזוהי המלצה קלה יחסית למימוש מכיוון שמסגרות הטיפול הציבוריות מעניקות ממילא שירות זה לכל דורש .אימוץ המלצה זו ע"י משרד הבריאות תוכיח את רצינותו ואחריותו כלפי המטפלים לעתיד שבסופו של דבר יחזירו את ההשקעה בהם ע"י היותם מטפלים בשלים ומוכשרים יותר באותן מערכות עצמן לטובת מטופליהם .עם זאת ,יישום המלצה זו מול המערכת הציבורית עשוי לקחת זמן רב ,ולכן אמליץ לבדוק במקביל אפשרויות למימון (או סבסוד משמעותי) עבור טיפול אישי לסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באמצעות קרנות ומלגות פרטיות. סיוע בהשלמה לתואר שני מומלץ לבדוק את האפשרות לסייע באופן רחב ככל שניתן לבוגרי תעודת הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה המעוניין להשלים את השכלתם לתואר שני הן ע"י מלגות והן ע"י סבסוד ציבורי ,במטרה לצמצם עלויות נוספת מסטודנטים שאתרע מזלם והם החלו את לימודיהם ערב חקיקת החוק החדש .יישום המלצה זו כרוך גם בפנייה למל"ג ,משרד החינוך ומשרד הבריאות בבקשה להקצות משאבים לנושא ,לצד פנייה לקרנות ועמותות פרטיות שתומכות בסטודנטים .ניתן להקצות גם מלגות ייעודיות למי שיקח על עצמו כתיבת תזה בתחום הטיפול בהבעה ויצירה ,ובכך יתרום לביסוס המחקר בתחום וחיזוק המקצוע. הכללת הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באגודות השונות כפי שהוזכר בפרק שדן בי.ה.ת ,.כיום לא קיים גוף המייצג ופועל למען סטודנטים בתחומים אלו .לכן ,על אגודות הסטודנטים השונות לאפשר קבלת סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה ,וסטודנטים במקצועות פרא- רפואיים נוספים לשורותיהן ,כולל אלו הלומדים כעת במסלול שלא לתואר .האגודות יעקבו אחר השלכות תהליך המיסוד והשלכותיו על מיצוב הסטודנטים הנ"ל בשוק העבודה ,ויגנו על זכויותיהם .בנוסף ,יש מקום עמוד 12 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים לבחון את האפשרות ליצור תת-התאגדות של סטודנטים בתחומי ההבעה ויצירה או בכל תחומי הטיפול הנפשי הפרא-רפואיים שתייצג את עניינם ותביע את קולם ,שחסרונו מורגש בדיונים בכנסת. הנהרת המידע בנוגע לחקיקה ראוי לסייע לסטודנטים הנוכחיים ,לבוגרים ולציבור הרחב להבין טוב יותר את הסוגיות הנוגעות אליהם בתהליך החקיקה .נדמה שעל-אף שהפרוטוקולים של ועדת הבריאות ,העבודה והרווחה בנושא נגישים לכולם ,המידע איננו נפוץ בציבור הרלבנטי (ובכלל) ולכן האינטרסים שלו אינם באים לידי ביטוי במסגרת הדיון. אני ממליצה ליצור פלטפורמה כלשהי שתסכם בצורה בהירה ונהירה לכל את הדברים שעלו בישיבות הועדה בכנסת ,כגון מייל בתפוצה רחבה ,שימוש באמצעי התקשורת ,הקמת אתר אינטרנט ודף פייסבוק וכדומה. בצורה זו המשתתפים השונים בועדות הכנסת יאלצו לקחת אחריות על המגמה אותה הם מייצגים ,תוך כדי התחשבות במגזרים הרלבנטים השונים .המלצה זו באה להתמודד עם חוסר-האיזון והסחבת הבלתי-נגמרת של הדיונים בנושא .אני מאמינה שבמידה ותיווצר תהודה ודיון בתקשורת ובציבור ,במקביל לדיונים בכנסת, התהליך כולו יתרם ויתקדם. פעילות פרלמנטרית מוצע לפנות לועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת ,שדנה בחוק הטיפול בהבעה ויצירה ,ולהסב את תשומת-לבה לנקודות הבאות: א .ההשפעה העתידית הצפויה על עתידו המקצועי של הסטודנט במידה ויוחלט לשמר את תנאי הקבלה הקיימים כפי שפורסם במתווה התואר השני (דהיינו ,קבלת מועמדים בוגרי כל התארים הראשונים), שכן לפי מסקנות מחקר זה מגמה זו יוצרת דיפרנציאציה ואיננה מאפשרת התקדמות מקצועית באופן שווה למועמדים בעלי רקעים שונים ,עובדה שהם אינם מודעים אליה בתחילת הדרך. ב .שוק העבודה מוצף במטפלים והוא לא מסוגל לקלוט את כל הבוגרים הרבים בתחום ולכן קיים צורך ממשי ודחוף ביותר בויסות מספר הלומדים את התחום .בהקשר זה יש לבחון מראש גם כיצד ההחלטה החדשה על סטאז' נוסף תשפיע על שוק התעסוקה בפועל ,שכן יתכן שלצד ביסוס מבורך של איכות המטפלים הצעירים ,היא עשוייה גם לפגוע בהיקף התקנים בתשלום למטפלים במערכות הציבוריות. ג .מקומות עבודה ציבוריים כמו מתי"א (משרד החינוך) דורשים תעודת הוראה בנוסף לתעודת מטפל. המלצתי היא לבחון האם יש הכרח לבקש תעודה נוספת זו מאיש מקצוע שמהות עבודתו טיפולית, שכן תחת הנחייה זו אפילו תואר שני בתחום לא יספיק על-מנת לאפשר תעסוקה מעל לשנה דרך משרד החינוך ,שהנו מעסיק מרכזי בתחום .אפשרות נוספת תהיה ניצול החוק החדש על-מנת ליצור הבחנה מראש בין טיפול בהבעה ויצירה במגמה חינוכית לבין טיפול במגמה קלינית והתאמת ההכשרות כך שיתאמו לצרכי השטח השונים של כל תחום. עמוד 10 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים ד .הכנסת הסטאז' ,כפי שמוצע במתווה לתואר שני שגובש ע"י ועדת המל"ג ומשרד הבריאות ,דורשת הבהרה ומתן מענה לשאלות הבאות :האם מספר התקנים שיוקצו לסטאז' יהיה פרופורציונלי להיקף הבוגרים? מי ישא באחריות על תקופת הסטאז' ,מי ישא בעלות משכורות המטפלים במסגרת הסטאז'? מה יהיו תנאי ההעסקה שלהם? האם חובת הסטאז' תוכלל ב"תנאי המעבר"? לאחרונה הובא לידיעתי כי המגמה המסתמנת הנה להגדיר את הסטאז' כחלק מההכשרה הלימודית של הסטודנט על-מנת לעקוף את החוק הקיים המחייב תשלום למתמחה עבור סטאז' .במידה והדבר יתבצע יתווסף עול נוסף על כתפי הסטודנט שלימודיו יתארכו ,מה שמן הסתם יהיה כרוך בתשלום שכ"ל נוסף לגופי ההוראה בנוסף לאובדן שעות עבודה פוטנציאליות .מעבר לכך ,הסטודנט לא יקבל תשלום עבור 802שעות עבודה נוספות מעבר לשעות ההכרה המעשית במהלך הלימודים (כשנת עבודה בחצי משרה) .אם כך הם הדברים אזי עלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהסטודנטים יכרעו תחת העומס הכלכלי ולא יצליחו לסיים את הכשרתם. מטרת החלטה שכזו תהיה המנעות מניהול משא ומתן על תיקצוב התחום מול משרד האוצר ,והיא תהווה מפגן של חוסר הגינות ואפליה ביחס למקובל בתחומים אחרים (עורכי דין ,רואי חשבון ומורים מקבלים תשלום עבור הסטאז' ,בנוסף לכך שלימודיהם מסובסדים בדרך-כלל ע"י המדינה) .אני ממליצה להתאחדות הסטודנטים לבקש הבהרה בנושא ,לעקוב בתשומת לב אחר המתרחש ולא לאפשר לסעיף כזה להירשם בחוק .בעיניי ,אין ערך להגדרת מקצוע טיפולי בחוק ,ששוק התעסוקה המרכזי שלו נמצא במערכות ציבוריות ,ללא הקצאת תקציב עבור המקצוע. במידה ותהליך החקיקה ימומש ללא מתן מענה להיבט התקציבי יגרם נזק עצום לתחום כולו ,שכן לאחר החקיקה יחל מאבק נוסף ,הפעם מול משרד האוצר ,על תקנים ותיקצוב וכל זאת על חשבון הסטודנטים הנוכחיים והבוגרים הטריים שיעמדו חסרי אונים מול הגזרות החדשות ,וחלקם אף יאלצו לעזוב את התחום בשל כך .עוד יש לתת את הדעת על כך שקיימת סכנה משמעותית שקיום סטאז' ללא תשלום יתן למעשה תמריץ למעסיקים הציבוריים לא ליצור תקנים קבועים של מטפלים בהבעה ויצירה ,שכן בכל שנה הם יקבלו מתמחים שיעניקו להם שירות בחינם .דבר זה עלול להקטין עוד יותר את היקף המשרות שיוצעו לבוגרים. בנוסף אציע לפנות במכתב מטעם התאחדות הסטודנטים לכל חברי הכנסת ,על-מנת לנסות לגייס את תמיכתם לקידום תהליך החקיקה והתיקצוב של המקצוע החדש לרווחת הציבור הרחב והציבור המקצועי .בימים אלו, לאחר ניסוח ההמלצות שגובשו ע"י המל"ג ומשרד הבריאות להכשרה ועיסוק במקצועות הטיפול בהבעה ויצירה. סיכום סיום התהליך והסדרת החוק נראים קרובים מתמיד .אך יש לזכור כי לועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת יש את החופש להחליט האם לקבל את המלצות הועדה במלואן ,או לחזור לשולחן הדיונים .למרות ההתקדמות שנוצרה עם יצירת המתווה לתואר השני ,נראה שאופטימיות בקשר לסיום תהליך החקיקה איננה צעד חכם .בדיון האחרון ,שהתקיים בתאריך ו' בתשרי תשע"א ( ,)02.28.02הועלה במפתיע לבחינה נושא חדש ומורכב והוא בקשת יו"ר הועדה ד"ר רחל אדטו לבחון לימודי תואר ראשון כתנאי להסמכה במקום תואר שני כפי שהוצג במתווה המגובש .יו"ר העדה הורתה לועדה משותפת של משרד הבריאות והמל"ג לבחון את הנושא עמוד 17 הכח היצירתי מעמדם האקדמי של המקצועות הפרא-רפואיים ולתת את מסקנותיה בישיבה הבא ,וכך יתכן שדיונים שנמשכו שנים לגבי התואר השני והקריטריונים למקצוע יהפכו באחת לבלתי -רלבנטיים ויצריכו חזרה לשולחן הדיונים. בנוסף ,באותו הדיון עלתה באופן מהותי שאלת הפיקוח על תקופת הסטאז' שהוגדרה במתווה לתואר שני- כשמשרד הבריאות מודיע שאינו מוכן לקחת את האחריות עליה (שמשמעותה הקצאת משאבים להדרכת המתמחים ותשלום עבור עבודתם) ,ומצד שני המל"ג אינו מוכן לפקח אף הוא על תקופה זו שמעבר ללימודים. הישיבה הבאה של הועדה תוכננה למועד סמוך (ד' חשון תשע"א )00.02.02 ,ובה היה אמור להינתן מענה לשאלות אלו ולהיערך דיון בנוגע לתקנות המעבר לדור הביניים .ישיבה זו נדחתה ובחודשים שחלפו מאז ועד לכתיבת שורות אלו טרם פורסם מועד חדש. עמוד 11
© Copyright 2024