‫גיליון ‪ 14 ,36‬בספטמבר ‪2016‬‬
‫חיי עובדי הבניה אינם חשובים לקבלנים – והממשלה לא משנה דבר‬
‫קריסת החניון ברמת החייל )‪ (5.9‬גבתה את חייהם‬
‫של ‪ 5‬בני אדם ופצעה ‪ 23‬נוספים‪ .‬הרכב ההרוגים‬
‫מייצג את המוני הפועלים באתרי בניה בשנים‬
‫האחרונות – פלסטינים‪ ,‬ערבים אזרחי ישראל‪ ,‬יוצאי‬
‫חבר העמים ומהגרי עבודה‪.‬‬
‫מאז תחילת ‪ 2016‬נהרגו כ‪ 35-‬פועלי בנין בתאונות‬
‫עבודה באתרי בניה ברחבי הארץ‪ .‬הם מצטרפים‬
‫למאות הרוגים בשנים האחרונות וליותר מ‪30,000-‬‬
‫פצועים בתאונות עבודה בחמש השנים האחרונות –‬
‫כך לפי 'הארץ' )לי ירון‪ .(9.9 ,‬על פי כל הנתונים‪,‬‬
‫מצב הבטיחות באתרי הבניה מדרדר ושיעור‬
‫הנפגעים נוסק‪.‬‬
‫המשטרה הודיעה שמבדיקתה הראשונית עולה‬
‫רשלנות בהפעלת אתר הבניה‪ .‬אמנם תחת מעטה של‬
‫צו איסור פרסום לא נודע לציבור מה בדיוק הייתה‬
‫הרשלנות באתר‪ ,‬אך מניסיון העבר ידוע כי חברות‬
‫הבניה 'חוסכות' בתקציבים להכשרה‪ ,‬פיקוח ואבטחה של‬
‫הפועלים‪.‬‬
‫האחריות ממש לא נעצרת בקבלנים ובחברות הבניה‪.‬‬
‫הממשלה‪ ,‬ומשרד הכלכלה במיוחד‪ ,‬לא דואגים לפיקוח‬
‫ראוי על הבטיחות באתרי הבניה‪ .‬כרגע מספר המפקחים‬
‫האמורים לטפל באלפי אתרי הבניה ברחבי הארץ עומד על‬
‫‪ .17‬עם כיסוי עלוב כזה‪ ,‬אין פלא שהקבלנים לא חוששים‬
‫להפקיר את בטיחות הפועלים‪.‬‬
‫בדיון דחוף שנערך )‪ (8.9‬בכנסת בעקבות האסון‪ ,‬אמר‬
‫יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן עודה )חד"ש(‪ :‬״אני‬
‫רוצה לחדד את הסיבות לפגיעה ולהרג של פועלי בניין –‬
‫אחת הסיבות היא תאוות הרווח של הקבלנים והיזמים;‬
‫הסיבה השנייה היא קשר הון שלטון; והשלישית היא‬
‫אוזלת ידה של הממשלה‪.‬‬
‫"כולנו יודעים מה זהות הקרבנות‪ .‬מרביתם ערבים‪,‬‬
‫והשאר או עובדים זרים או משכבות מוחלשות‪ ,‬ולכן זה לא‬
‫מעניין אף אחד‪ .‬אני מאשים! אני מאשים את הקבלנים‬
‫ובעיקר את הממשלה ודורש הקמת ועדת חקירה‬
‫ממלכתית‪ ,‬זה נושא ראוי וצודק לוועדת חקירה‪ .‬חיי‬
‫פועלים אינם הפקר!״‬
‫ח"כ דב חנין )חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת(‪ ,‬ציין בדיון‬
‫בוועדת העבודה‪" :‬אני באופן אישי הגשתי שאילתות‬
‫משמרת מחאה של מק"י בנצרת‪ ,‬שבת )‪ ,(9.9‬צילום‪ :‬זו הדרך‬
‫והצעות לסדר בנושא‪ ,‬אולם השר הממונה ‪ -‬שר הכלכלה‬
‫לשעבר‪ ,‬חבר הכנסת וראש הממשלה בנימין נתניהו ‪ -‬באופן‬
‫עקבי נמנע מלהגיע למליאה‪ ,‬להתייחס לנושא ולתת‬
‫להסברים‪ .‬לא רק ממליאת הכנסת הוא נמנע להגיע‪ ,‬אלא‬
‫אפילו לשאילתות הישירות שנשלחו אליו בכתב‪ ,‬הוא שלח‬
‫שרים אחרים להשיב‪ .‬שר הכלכלה‪ ,‬שלא עוסק בחיים עצמם‪,‬‬
‫מעביר מסר שנושא תאונות הבניין אינו נושא חשוב‪.‬‬
‫"הקריסה ברמת החייל‪ ,‬כמו גם מקרים רבים אחרים‪ ,‬הוא‬
‫תוצאה של הפרטה‪ :‬לא המערכות הציבוריות בנו את החניון‬
‫בו אירע האסון‪ ,‬שכן העירייה הפריטה את הליך הבנייה‪ .‬וזו‬
‫לא רק העירייה המסוימת הזו‪ ,‬זו מכת מדינה ‪ -‬את הכל‬
‫מפריטים ואת הכל עושים דרך קבלני ביצוע וקבלני שירותים‪,‬‬
‫ובוחרים במי שמגיש את ההצעה הכי זולה‪ .‬כך מגיעים למצב‬
‫של תוצאה צפויה מראש של אסון‪ .‬לכן‪ ,‬הקורבנות של האסון‬
‫האחרון הם גם קורבנות ההפרטה"‪.‬‬
‫בסוף השבוע ארגנו המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬
‫)מק"י( והחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון )חד"ש( שורת‬
‫משמרות מחאה ברחבי הארץ‪ ,‬במחאה על ההפקרות בתחום‬
‫הבניה ובדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת‬
‫הכשלים בענף‪ ,‬שמספר קורבנותיו עולה‪.‬‬
‫תגובות ‪2/‬‬
‫מכתבים‬
‫למערכת‬
‫טראמפ – שמור לי ואשמור לך‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫מתגעגעים לפצ"מרים ולעבודה הזולה‬
‫"‪ 11‬שנים לעקירת גוש קטיף‪ ,‬ותערוכה חדשה נפתחה באגף‬
‫החדש של המוזיאון גוש קטיף‪ .‬האמנית מזלית חצרוני טביב‬
‫מציגה תערוכה חדשה שנקראת קריעה – עקירה‪ .‬התערוכה‬
‫עוסקת במשמעויות וההתמודדות עם העקירה והמשמעות‬
‫לחיינו‪ .‬מנהל המוזיאון שלמה וסרטיל שגורש מגני טל מוסר‬
‫כי יום השנה ה‪ 11-‬הגעגועים רק גוברים וכי התערוכה נותנת‬
‫ביטוי מוחשי לכאב הגדול אבל גם לתקווה שעוד נשוב"‪.‬‬
‫)הודעה לעיתונות‪(29.8 ,‬‬
‫קומוניסטים יהודים וערבים ‪ -‬אין דבר כזה!‬
‫"ספר אחר של מיכאל נפסל על ידי ועדת ביטון משיקולים‬
‫פוליטיים‪ .‬המדובר בספר 'חסות'‪ ,‬שראה אור ב‪.1977-‬‬
‫עלילתו מתרחשת בעת מלחמת יום הכיפורים בחיפה והוא‬
‫עוסק ביחסי יהודים וערבים‪ .‬ד"ר אושרה אלפסי אמרה כי‬
‫הוועדה לא יכולה הייתה לבחור בו מ'טעמים פוליטיים'‪,‬‬
‫כלשונה‪ .‬היא אמרה כי ספר שדן 'בשיח הפלסטיני־יהודי‪,‬‬
‫שלא לומר קומוניסטי‪ ,‬זה לא היה נראה לנו רלוונטי להכניס‬
‫לתוכנית הלימודים‪ .‬לכן הוא לא הוכנס'"‪.‬‬
‫)"הארץ"‪(17.8 ,‬‬
‫אין פנסיה ‪ -‬יש רק הפרשות לפנסיה‬
‫"אין פנסיה במשק הישראלי‪ .‬אם ההורים של הצעירים שלנו‬
‫לא יתנו להם‪ ,‬אז הם יישארו עניים בסוף ימיהם‪ .‬אנו‬
‫החוסכים משקיעים ‪ 96‬משכורות בפנסיה שלנו מבלי שנדע‬
‫מה נקבל בסוף הדרך‪ .‬מי שמרוויח ‪ 5,000‬שקל בחודש והוא‬
‫צריך לשלם ‪ 7%‬ממה שהוא מרוויח הפרשות לפנסיה‪ ,‬אז מה‬
‫קורה איתו? הוא חוסך ‪ 40‬שנה ומקבל בסוף ‪ 2,000‬שקל‬
‫בחודש במקרה הטוב‪ ,‬אי אפשר להתקיים מזה‪ .‬אם היינו‬
‫יוצרים פנסיה אמיתית‪ ,‬אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו לא‬
‫יהיו נזקקים ביום מן הימים‪ ,‬אז אנחנו כמחוקקים צריכים‬
‫ליצור פנסיה חדשה"‪.‬‬
‫)שר הרווחה חיים כץ‪" ,‬דה מרקר"‪(18.8 ,‬‬
‫גאוות הקיבוצניקים באולימפיאדת ריו‬
‫על מנת לשמור על הביטחון במהלך אולימפיאדת ריו כוחות‬
‫המשטרה בברזיל משתמשים ברכב משוריין המיוצר על‬
‫ידי חברת פלסן ]של קיבוץ סאסא[‪ .‬הרכב משמש את הכוחות‬
‫המיוחדים של משטרת מדינת סאו פאולו לשמירה על השקט‬
‫ולהגנה על התושבים‪ .‬למעלה מ‪ 30,000-‬רכבים משוריינים‬
‫שעוצבו על ידי פלסן נמצאים כיום בשימוש על ידי כוחות‬
‫צבא ומשטרה ברחבי העולם‪ .‬בין הפרויקטים המובילים של‬
‫החברה‪ ,‬אספקת פתרונות לצבא ארה"ב למיגון כלי רכב‬
‫קלים‪ ,‬שהותאמו לאיומים בפניהם עומדים חיילי המרינס‬
‫באפגניסטן ובעיראק"‪.‬‬
‫)הודעה לעיתונות ‪(19.8‬‬
‫אינני יודע אם חברי מערכת "זו הדרך" קוראים את‬
‫האתרים הפוליטיים המשובחים של ארה"ב‪ .‬אין בהם רגע‬
‫דל‪ ,‬לעומת העיתונות בארץ המלאה בסיקור שטחי של‬
‫מערכת הבחירות בארה"ב‪ .‬היינו ממש לפורטו ריקו של‬
‫המזרח התיכון! כלי התקשורת המקומיים לא תמיד משקפים‬
‫כמה מהצדדים הפחות נוצצים )מבחינה עיתונאית( אבל‬
‫מאוד נוצצים )מבחינה כספית( במערכת הבחירות‬
‫האמריקאית‪ .‬באתר הנודע "פוליטיקו" קראתי באחרונה‬
‫שדונלד טראמפ‪ ,‬המתמודד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב‪,‬‬
‫חשף את רשימת היועצים הכלכליים שלו‪ .‬באופן לא מפתיע‪,‬‬
‫הרשימה מורכבת מ־‪ 13‬גברים‪ ,‬רובם מיליארדרים – חמישה‬
‫מביניהם גם תורמים לקמפיין של טראמפ‪ .‬הבולט ביניהם‬
‫הוא סטיבן מנוחין‪ ,‬יו"ר ומנכ"ל חברת ניהול הנכסים "דיון‬
‫קפיטל" ומנהל הפיננסים הארצי של טראמפ‪ .‬מנוחין תרם‬
‫לטראמפ בסוף יוני ‪ 425‬אלף דולר‪ .‬סטיבן פיינברג‪ ,‬מייסד‬
‫ומנכ"ל קרן סרברוס‪ ,‬נבחר לשמש כיועץ כלכלי לאחר שתרם‬
‫‪ 339‬אלף דולר ל"טראמפ ויקטורי" חשבון גיוס התרומות‬
‫המשותף שהקים מטה טראמפ עם המפלגה הרפובליקאית‪.‬‬
‫אשתו תרמה סכום זהה‪ .‬וישנן עוד דוגמאות – ככה נראית‬
‫השיטה‪.‬‬
‫י"ב‪ ,‬ירושלים‬
‫ניתן לשלוח מכתבים למערכת באמצעות הדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫או לתיבת דואר ‪ 26205‬ת"א‪-‬יפו ‪6126102‬‬
‫נתניהו ומקרי‪ :‬מצאו את ההבדלים‬
‫בהרצאות שנתתי בשבוע שעבר בבואנוס איירס ובהן‬
‫התייחסתי למדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת הימין‬
‫בישראל‪ ,‬רבים קטעו את דברי ואמרו "בדיוק כמו אצלנו –‬
‫בשלטון הנשיא ]מאוריסיו[ מקרי"‪ .‬בשיחות עם משתתפי‬
‫הדיונים עולה מידת הקרבה בין שתי הממשלות‪ .‬רבים‬
‫מהפקידים הבכירים בממשלת הימין הארגנטינית‪ ,‬ברמות של‬
‫שרים ומזכירי המדינה‪ ,‬כיהנו בעבר בתפקידים רמים בהנהגת‬
‫הקהילה היהודית המקומית שהיא "ציונית יותר מממשלת‬
‫ישראל"‪ ,‬קרי‪ :‬ימנית יותר מממשלת נתניהו‪ .‬כמובן שמדובר‬
‫בציונות אידיאולוגית – איש מאותם "מנהיגים ציונים" )כמו‬
‫עמיתיהם בארה"ב או בצרפת( לא מתכוון‪ ,‬כמובן‪ ,‬להגר‬
‫לישראל‪ .‬עוד סיפרו לי על עסקות נשק גדולות שנחתמו‬
‫בחודשים האחרונים בין שתי הממשלות‪ .‬ישראל מוכרת‬
‫וארגנטינה קונה‪ .‬קשה לאמוד את היקפן אך הן כוללות שורה‬
‫ארוכה של אמצעי לחימה‪ .‬בישראל‪ ,‬ועקב עתירה של קרובי‬
‫נעדרים ארגנטינים‪ ,‬משרד הביטחון מסרב עד עתה תוך‬
‫שימוש בתירוצים רבים‪ ,‬לפרסם נתונים על היקף הסיוע‬
‫הביטחוני הישראלי לדיקטטורה הצבאית בארגנטינה בסוף‬
‫שנות ה‪ 70-‬ובתחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה שעברה‪ .‬עדיף‬
‫כבר לפרסם נתונים על המכירות דהיום‪ ,‬על מנת למנוע‬
‫עתירות בעתיד‪.‬‬
‫אפרים דוידי‬
‫מ‬
‫מדיניות ‪3/‬‬
‫הערבי שאינו סביל עוד‬
‫‪ 40‬שנה למסמך הגזעני של הפקיד הבכיר ישראל קניג‬
‫המשולמות לערבים; פעולות שיגבילו לימודי ערבים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬ועידודם למקצועות טכניים‪ ,‬כי‬
‫הנשירה מהם גבוהה; עידוד צעירים ערבים ללמוד בחו"ל‬
‫והערמת קשיים על שובם‪.‬‬
‫מסמך קניג הוא מסמך מתנשא גם כלפי עדות המזרח‪ .‬קניג‬
‫כתב בגלוי על אודות "האופי הערבי הלבנטיני והשטחי" של‬
‫היהודים יוצאי הארצות הערביות‪ ,‬ובעיקר של אלה מביניהם‬
‫שעבדו במנגנוני המדינה כאחראים לאזרחים הערבים‪.‬‬
‫תגובות ומדיניות‬
‫שוטרים בנצרת ביום האדמה‪ .1976 ,‬צילום‪ :‬לע"מ‬
‫מאת תמר גוז'נסקי‬
‫השנים ‪ 1976-1975‬היו רבות משמעות מבחינת‬
‫האוכלוסייה הערבית וכלל שוחרי הדמוקרטיה בישראל‪:‬‬
‫בדצמבר ‪ 1975‬נבחר לראשונה תאופיק זיאד‪ ,‬חבר הנהגת‬
‫מק"י‪ ,‬לתפקיד ראש עיריית נצרת‪ ,‬ובכך שם קץ לרבע מאה‬
‫של שליטת מפא"י ושלוחיה בעיר; ואילו ב‪ 30-‬במרס ‪1976‬‬
‫צוין יום האדמה הראשון כיום מחאה של הציבור הערבי נגד‬
‫הפקעת אדמותיו ונגד אפלייתו לרעה בכל התחומים‪.‬‬
‫סמוך לאירועים אלה‪ ,‬ולא במקרה‪ ,‬היה אירוע שלישי‪:‬‬
‫חשיפתו של מסמך מפורט שכתב פקיד ממשלתי בכיר‪ ,‬אשר‬
‫הציע דרכים לשלילת זכויותיהם של הערבים אזרחי ישראל‪,‬‬
‫להגבלת העסקתם ולהבטחת ריסונם הפוליטי‪ .‬כחלוף ‪40‬‬
‫שנה מאז פרסומו‪ ,‬חשוב להזכירו ולבחון את המציאות‬
‫הנוכחית בהתייחסות אליו‪.‬‬
‫עיקרי מסמך קניג‬
‫המסמך שכתב ישראל קניג‪ ,‬אז מנהל מחוז הצפון במשרד‬
‫הפנים‪ ,‬נחשף לראשונה ביומון מפ"ם "על המשמר"‬
‫)‪ .(7.9.1976‬על המסמך עצמו אין תאריך‪ ,‬אבל מתוכנו ניתן‬
‫להבין שהוא נכתב בתגובה לבחירתו של זיאד לראשות‬
‫עיריית נצרת וסמוך להכרזה על יום האדמה‪.‬‬
‫הייחוד במסמך קניג היה הבוטות של המלצותיו‪ ,‬הגזענות‬
‫הגלויה והצגת כלל הערבים אזרחי ישראל כאויבים שיש‬
‫לדכא פוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬במסמך בא‬
‫לידי ביטוי התסכול של הממסד הישראלי‪ ,‬כי למרות ‪20‬‬
‫שנות ממשל צבאי‪ ,‬ולמרות המעצרים‪ ,‬הגבלות התנועה‪,‬‬
‫המכשולים בשוק העבודה‪ ,‬התקציבים המדולדלים לחינוך‬
‫ולרשויות המקומיות – "הערבי הישראלי אינו סביל עוד"‪,‬‬
‫והוא אפילו נענה לדרך שמציעה המפלגה הקומוניסטית‪.‬‬
‫הנה כמה מעשרות המלצותיו של קניג‪ :‬יהוד הגליל‬
‫ו"בדיקת אפשרות דילול ריכוזי אוכלוסייה ערבית קיימת";‬
‫"הענשת מנהיגים ]ערבים[ המתבטאים בצורה עוינת למדינה‬
‫ולציונות"‪ ,‬ובעיקר קומוניסטים; הגבלת שיעור הערבים‬
‫המועסקים במפעלים ובחברות והעדפת יהודים על ערבים‬
‫במוסדות מרכזיים; קיצוץ גמלאות הביטוח הלאומי‬
‫פרסום מסמך קניג הניב תגובות מחאה דמוקרטיות רבות‬
‫מצד המפלגה הקומוניסטית וחוגים פוליטיים שמאליים‪ ,‬כמו‬
‫גם מצד סופרים ועיתונאים בכירים‪ .‬מימין נשמעו תגובות‬
‫תמיכה בממונה על מחוז הצפון‪ ,‬אשר "העמיד את העובדות‬
‫על אמיתותן" ) תגובת השר זבולון המר‪ ,‬איש המפד"ל(‪.‬‬
‫אולם השאלה המרכזית היא‪ ,‬האם הצעותיו של קניג‬
‫יושמו במדיניות הממשלה?‬
‫בהתחשב בכך‪ ,‬ששמונה חודשים בלבד לאחר פרסום‬
‫המסמך‪ ,‬במאי ‪ ,1977‬נערכו הבחירות לכנסת שהעלו את‬
‫הליכוד לשלטון‪ ,‬ניתן לבחון את היישום בשנות שלטונו‪.‬‬
‫הקמת ‪ 26‬המצפים בגליל‪ ,‬למשל‪ ,‬נועדה להשיג את היעד של‬
‫"דילול האוכלוסייה הערבית" באמצעות העברת אוכלוסייה‬
‫יהודית‪ .‬בהמשך נדחקו תושבים ערבים מעכו‪ ,‬ובימים אלה‬
‫פועלים לגירוש תושבי אום אל‪-‬חיראן כדי ליישב במקומם‬
‫יהודים‪ .‬בשנים האחרונות מוקמים "גרעינים" של יהודים‬
‫לאומנים בשכונות ערביות בערים מעורבות‪.‬‬
‫קניג אמנם הציע להקשות על אקדמאים ערבים לשוב‬
‫לארץ בתום לימודיהם בחו"ל‪ ,‬אך אפילו הוא לא כלל‬
‫במסמך שלו תכנית טרנספר כמו זו שהציג רחבעם זאבי‪,‬‬
‫לימים שר התיירות‪ ,‬עוד ב‪ ,1988-‬או תכנית לשלילת אזרחות‬
‫מערבים שניסח אביגדור ליברמן‪ ,‬היום שר הביטחון‪,‬‬
‫בבחירות ‪" – 2015‬אום אל‪-‬פחם לפלסטין"‪.‬‬
‫אולם הייתה התנגדות‪ ,‬ואפילו יעילה‪" .‬הערבי שאינו סביל‬
‫עוד" הכשיל‪ ,‬למשל‪ ,‬את הניסיון לחסום את דרכו להשכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬ולא נרתע גם מתופעות גזעניות בקמפוסים‪ .‬אך כאשר‬
‫מדובר בתעסוקת אקדמאים ערבים‪ ,‬בולטים הקשיים שלהם‬
‫להיקלט בתחומי המדעים וההיי טק ובמשרדים ממשלתיים‪,‬‬
‫ושכרם בשוק הפרטי נמוך משכר עמיתיהם היהודים‪.‬‬
‫ממשלות הימין‪ ,‬שלא כמו קניג‪ ,‬טרחו להסוות את האפליה‬
‫בתקציבים ובפיתוח כלכלי באמצעות פרסומן התכוף של‬
‫"תכניות פיתוח למגזר הערבי"‪ .‬תכניות אלה‪ ,‬שבחלקן היו‬
‫ממש עבודה בעיניים‪ ,‬ביטאו את הסתירה הפנימית במדיניות‬
‫ממשלות הימין‪ :‬רוחו של קניג שורה עליהן‪ ,‬אך הכלכלה‬
‫הישראלית זקוקה לרופאים‪ ,‬לאחיות‪ ,‬למורות‪ ,‬לפועלי‬
‫הבנייה ולעובדי התעשייה והשירותים הערבים‪ .‬להמחשת‬
‫הצורך כקובע מדיניות‪ ,‬הנה פרויקט אחד בתכנית החומש של‬
‫הממשלה למגזר הערבי )דצמבר ‪ :(2015‬פיילוט להכשרת‬
‫נהגות ערביות לתחבורה הציבורית המוצג כ"מרכיב נוסף‬
‫בפתרון מצוקת הנהגים בענף"‪.‬‬
‫הקניגיזם כהשקפת עולם וכפרקטיקה היה ונותר יסוד‬
‫הפוליטיקה הממסדית‪ ,‬אך סתירותיו הפנימיות לא נעלמו‪.‬‬
‫כלכלה וחברה‪4/‬‬
‫ניאו‪-‬ליברליזם‪ :‬הגדרה למתנגד‬
‫שני פעילים מקסיקנים מספקים הגדרה לשיטה הכלכלית השולטת ולהשפעתה על הדרום הגלובאלי‬
‫ליברליזם כלכלי התקיים בארה"ב‬
‫במשך המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪ .20‬המשבר הכלכלי הגדול של שנות‬
‫ה‪ 30-‬הביא את הכלכלן הבריטי ג'ון‬
‫מיינרד קיינס לתאוריה שקראה תיגר‬
‫על הליברליזם כדרך הטובה ביותר‬
‫לקפיטליסטים‪ .‬הוא טען‪ ,‬בקיצור‪,‬‬
‫שתעסוקה מלאה הכרחית לצמיחת‬
‫הקפיטליזם ושאפשר להשיג צמיחה‬
‫רק אם הממשלות והבנקים המרכזיים‬
‫מתערבים לשם העלאת התעסוקה‪.‬‬
‫לרעיונות אלה הייתה השפעה רבה על‬
‫הנשיא פ‪.‬ד‪ .‬רוזוולט שיישם אותם‬
‫בתוכנית ה'ניו‪-‬דיל' שלו להוצאת‬
‫ארה"ב מהמשבר הכלכלי הגדול‬
‫שהחל ב‪ .1929-‬התכנית שיפרה את‬
‫חייהם של רבים‪ .‬האמונה שהממשלה‬
‫צריכה לקדם את 'הטוב הכללי'‬
‫שני המנהיגים המובילים של הניאו‪-‬ליברליזם – רונלד רייג ומרגרט תאצ'ר‬
‫)‪ (COMMON GOOD‬קנתה לה‪ ,‬מאז‪,‬‬
‫הסכמה רחבה בציבור‪.‬‬
‫המשבר הכלכלי ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪ ,‬שבעטיו שיעור‬
‫הרווח מצטמצם‪ ,‬עודד את האליטות של התאגידים הגדולים‬
‫מאת אליזבט מרקטינס וקרלוס גרסיה‬
‫להחיות את הליברליזם הכלכלי‪ .‬זה מה שעושה אותו‬
‫ל'ניאו'‪-‬לחדש‪ .‬עתה‪ ,‬עם הגלובליזציה המהירה של הכלכלה‬
‫"ניאו ליברליזם" היא מקבץ סוגי מדיניות כלכלית‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬אנחנו עדים לניאו‪-‬ליברליזם בקנה מידה‬
‫שהתפשטו בעולם ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪ .‬למרות‬
‫עולמי‪ .‬קומנדנטה מרקוס‪ ,‬מתנועת הזפאטיסטאס השמאלית‬
‫שבארצות‪-‬הברית משתמשים במושג רק לעיתים נדירות‪,‬‬
‫במקסיקו‪ ,‬הגדיר ב‪ 1996-‬את התהליך בהגדרה שקל‬
‫אצלנו במקסיקו אפשר לראות את תוצאות הניאו‪-‬ליברליזם‬
‫לזוכרה‪":‬מה שהימין מציע הוא להפוך את העולם לקניון‬
‫בצורה ברורה באופן שבו העשירים נעשים עשירים יותר‬
‫אחד גדול‪ ,‬בו הם יכולים לקנות אינדיאנים כאן‪ ,‬נשים שם‪...‬‬
‫והעניים מתרוששים יותר‪ .‬המושג "ליברליזם" יכול להתייחס‬
‫ואפשר היה להוסיף‪ :‬ילדים‪ ,‬מהגרים‪ ,‬עובדים ואפילו ארץ‬
‫לרעיונות פוליטיים‪ ,‬כלכליים או אפילו דתיים‪ .‬בארצות‪-‬‬
‫שלמה ‪ -‬כמו מקסיקו"‪.‬‬
‫הברית הפך הליברליזם הפוליטי לאסטרטגיה למניעת‬
‫קונפליקט חברתי‪ .‬הוא מוצג לעניים ולאנשים העובדים‬
‫כמתקדם לעומת שמרנות או השקפת עולם ימנית‪.‬‬
‫המאפיינים המרכזיים של ניאו–ליברליזם הם‪:‬‬
‫פוליטיקאים קונסרבטיביים האומרים שהם שונאים‬
‫הליברלי הפוליטי‪,‬‬
‫"ליברלים"‪ ,‬מתכוונים לטיפוס‬
‫]פלורליסטי‪ ,‬מתירני‪ ,‬לא דתי‪ ,‬לא מאצו'איסטי‪ ,‬לא גזעני ‪-‬‬
‫‪.1‬שלטון השוק‪" :‬שחרור היוזמה ה"חופשית" או היוזמה‬
‫א"א[ אבל אין להם שום בעיה עם ליברליות כלכלית –‬
‫הכוללת את הניאו‪-‬ליברליזם‪ .‬ליברליזם כלכלי‪ ,‬אומרים‬
‫הפרטית מכל המגבלות המוטלות על ידי ממשלות )המדינה(‪,‬‬
‫הניאו‪-‬ליברלים‪ ,‬הוא שונה!‬
‫בלי התחשבות בנזק החברתי שיגרם בתגובה‪ .‬פתיחות יותר‬
‫בניאו‪-‬ליברליזם מדברים על סוג חדש של ליברליזם‪ .‬מה‬
‫גדולה למסחר בינלאומי ולהשקעה בינלאומית‪ ,‬כמו‬
‫אם כך היה הסוג הישן? האסכולה הכלכלית הליברלית הפכה‬
‫בהסכם ‪] NAFTA‬הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב‪ ,‬קנדה‬
‫מפורסמת באירופה כאשר אדם סמית'‪ ,‬כלכלן סקוטי‪ ,‬פרסם‬
‫ומקסיקו‪ ,‬ללא מכסים וללא הגנה על העובדים מפני הצפה‬
‫ב‪ 1776-‬ספר בשם 'עושר העמים'‪ .‬הוא ואחרים הטיפו‬
‫של סחורות – א"א[‪ .‬הורדת השכר ע"י ביטול התאגדויות‬
‫לביטול התערבות ממשלות בעניינים כלכליים‪ .‬שום הגבלות‬
‫העובדים וחיסול זכויות העובדים שהושגו בשנים ארוכות‬
‫על הייצור‪ ,‬שום מכשולים למסחר‪ ,‬שום מכסים – כך הטיף‬
‫של מאבק‪ .‬לא עוד פיקוח על מחירים‪ .‬חופש מוחלט של‬
‫סמית'; מסחר חופשי‪ ,‬טען‪ ,‬היא הדרך הטובה ביותר‬
‫תנועה להון‪ ,‬לסחורות ולשירותים‪ .‬כדי לשכנע אותנו שזה‬
‫להתפתחות כלכלה לאומית‪ .‬רעיונות אלה היו "ליברליים"‬
‫טוב בשבילנו‪ ,‬הם אומרים‪ ":‬שוק בלתי מפוקח זו הדרך‬
‫במובן של ביטול כל פיקוח‪ .‬יישום זה של אינדיבידואליזם‬
‫הטובה ביותר להאיץ את הצמיחה הכלכלית שבסופו של דבר‬
‫מעודד‪ ,‬כך טענו סמית' ואחרים‪ ,‬יוזמה "חופשית"‪ ,‬תחרות‬
‫תועיל לכולם"‪ .‬אמירה זו דומה למה שאמר הנשיא רייגן‪,‬‬
‫"חופשית" – שמשמעותה היא חופש לקפיטליסטים לנכס‬
‫בזמנו‪ ,‬כשדיבר על ה"טפטוף כלפי מטה של הכלכלה" –‬
‫רווחים עצומים‪.‬‬
‫אבל איכשהו העושר לא טפטף הרבה למטה‪.‬‬
‫מ‬
‫כלכלה וחברה ‪5/‬‬
‫‪ .2‬קיצוץ בהוצאות הציבוריות לשירותים חברתיים‪:‬‬
‫כמו חינוך ובריאות‪ ,‬צמצום רשת הביטחון לעניים ואפילו‬
‫צמצום תחזוקת הכבישים והדרכים‪ ,‬הגשרים‪ ,‬הספקת המים‬
‫– כל זאת בשם צמצום תפקיד הממשלה‪ .‬כמובן שהניאו‪-‬‬
‫ליברלים אינם מתנגדים לסבסוד ציבורי והטבות מס לעסקים‪.‬‬
‫‪ .3‬דה‪-‬רגולציה‪ :‬הפחתת הפיקוח הממשלתי על כל דבר‬
‫שיכול להפחית רווחים‪ ,‬כולל הגנת הסביבה וביטחון‬
‫העובדים במקום העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרטה‪ :‬מכירת נכסים בבעלות המדינה‪ ,‬סחורות‬
‫ושירותים הניתנים ע"י המדינה למשקיעים פרטיים‪ .‬אלו‬
‫כוללים בנקים‪ ,‬תעשיות מפתח‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬כבישי אגרה‪,‬‬
‫חשמל‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי סוהר ואפילו מי שתייה‪.‬‬
‫למרות שעושים זאת בדרך כלל בשם הגברת היעילות‪,‬‬
‫שלעיתים קרובות באמת נחוצה‪ ,‬להפרטה יש אפקט של ריכוז‬
‫ההון בידיים מעטות עוד יותר וכפיית הציבור לשלם יותר על‬
‫צרכיו הבסיסיים‪.‬‬
‫‪ .5‬ביטול הערבות ההדדית והקהילה‪ ,‬והחלפתם‬
‫במושגים כמו "אחריות אישית" הכופים על העניים ביותר‬
‫בחברה לדאוג לעצמם בעצמם‪ ,‬לטיפול בבריאות וחולי‪,‬‬
‫בחינוך‪ ,‬בביטוח לאומי‪ ,‬ולהאשים רק את עצמם במצבם‬
‫הקשה‪ .‬אם הם אינם מסוגלים‪ -‬הם מוגדרים כ"עצלנים"‪.‬‬
‫***‬
‫הניאו‪-‬ליברליזם נכפה על העולם כולו בידי מוסדות‬
‫פיננסיים בעלי כוח רב כגון "קרן המטבע הבינלאומית"‪,‬‬
‫"הבנק העולמי" או "הבנק האינטר‪-‬אמריקאי לפיתוח"‬
‫)‪ (IADB‬המשתולל בכל רחבי אמריקה הדרומית‪ .‬הדוגמא‬
‫הברורה הראשונה של ניאו‪-‬ליברליזם בפעולה הייתה בצ'ילה‬
‫)ויש להודות על כך לכלכלן מילטון פרידמן מאוניברסיטת‬
‫שיקגו(‪ ,‬אחרי ההפיכה שבוצעה במדינה בעזרת ה‪CIA-‬‬
‫האמריקאי נגד המשטר העממי הנבחר של איינדה )‪.(1973‬‬
‫ארצות נוספות הצטרפו‪ .‬בין הקורבנות של התפשטות הניאו‪-‬‬
‫ליברליזם הייתה מקסיקו‪ .‬בשנה הראשונה של ביצוע הסכם‬
‫‪ NAFTA‬במקסיקו‪ ,‬נפלו המשכורות ב‪ 40-50-‬אחוזים בעוד‬
‫שהוצאות המחיה האמירו ב‪ .80%-‬יותר מ‪ 20,000-‬מפעלים‬
‫קטנים ובינוניים נסגרו ויותר מ‪-‬אלף מפעלים ממשלתיים‬
‫הופרטו‪ .‬כפי שאמר מומחה אחד‪ ":‬ניאו‪-‬ליברליזם משמעותו‬
‫ניאו‪-‬קולוניאליזציה של אמריקה הלטינית"‪.‬‬
‫בארה"ב הורס הניאו‪-‬ליברליזם תכניות סעד‪ ,‬הוא תוקף‬
‫את זכויות העובדים )כולל כלל מהגרי העבודה( וחותך‬
‫בתכניות החברתיות‪ .‬ה"חוזה הרפובליקאי" של ארה"ב הוא‬
‫על טהרת הניאו‪-‬ליברליזם‪ .‬התומכים בו עובדים קשה למנוע‬
‫הגנה על ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬נשים ועל כדור הארץ עצמו‪ .‬באמרם‬
‫ש"זה יוריד את הממשלה מגבנו"‪ ,‬הם מנסים לרמות אותנו‬
‫לקבל את תפיסתם‪ .‬הנהנים מהניאו‪-‬ליברליזם הם מיעוט‬
‫קטנטן מתושבי העולם‪ ,‬לגבי הרוב העצום מביא הניאו‪-‬‬
‫ליברליזם יותר סבל‪ :‬סבל בלי ההישגים הקטנים שהושגו ה‪-‬‬
‫‪ 60‬השנים הקודמות‪ ,‬סבל ללא קץ‪.‬‬
‫תרגם והביא לדפוס – אבישי ארליך‬
‫כוח שפועל ללא שם‬
‫תארו לעצמכם שהאנשים בברית המועצות לא היו‬
‫שומעים מעולם על קומוניזם‪ .‬שהשקפת העולם השולטת‬
‫בחיי כולנו תהיה חסרת שם! אם תזכיר זאת בשיחה תקבל‬
‫משיכת כתף סתמית‪ .‬ניאו‪-‬ליברליזם‪ :‬האם אתם יודעים מהו?‬
‫אפילו אם שומעיך שמעו את המושג מקודם – הם יתקשו‬
‫להגדיר אותו‪ .‬האנונימיות של המושג היא בו זמנית סימפטום‬
‫שלו וגם סיבה לכוחו‪ .‬הניאו‪-‬ליברליזם שיחק תפקיד חשוב‬
‫במגוון של משברים‪ :‬המשבר הפיננסי של ‪ ,2007-8‬מקלטי‬
‫המס של העשירים והחזקים )רק לאחרונה קבלנו הצצה‬
‫לפנמה כמקלט מס(‪ ,‬הקריסה האיטית של מערכת הבריאות‬
‫והחינוך הציבורי בבריטניה‪ ,‬ההופעה מחדש של עוני ילדים‪,‬‬
‫מגפת הבדידות בחברה שלנו‪ ,‬הקריסה של מערכות‬
‫סביבתיות‪ ,‬העלייה של דונאלד טראמפ‪ ...‬אנחנו מגיבים לכל‬
‫המשברים הללו כאילו הם מופיעים בנפרד‪ ,‬ללא מודעות לכך‬
‫שכולם זורזו או הוחמרו בידי אותה פילוסופיה עיקבית‪,‬‬
‫פילוסופיה שיש לה שם! מה יכול להיות יותר כוחני מכוח‬
‫שפועל ללא שם?‬
‫הניאו‪-‬ליברליזם פושה בכל עד כדי כך‪ ,‬שאנחנו בקושי‬
‫מבחינים בו כאידיאולוגיה‪ .‬כנראה שאנחנו מקבלים את‬
‫ההנחה שאמונה אוטופית זו‪ ,‬כמו אמונות משיחיות של סוף‬
‫האלף‪ ,‬מתארת כוח טבע; מעין חוק ביולוגי‪ ,‬כמו תאוריית‬
‫האבולוציה של דרווין למשל‪ .‬אבל הפילוסופיה הניאו‪-‬‬
‫ליברלית עלתה כניסיון מודע לעצב מחדש את חיי האנושות‬
‫ולהסיט את מרכז הכוח העולמי‪.‬‬
‫ניאו‪-‬ליברליזם רואה בתחרות את האיפיון המגדיר יחסי‬
‫אנוש‪ .‬הוא מגדיר מחדש אזרחים כצרכנים‪ ,‬שבחירותיהם‬
‫הדמוקרטיות מבוצעות באופן הטוב ביותר בקניות ובמכירות‪,‬‬
‫תהליך המתגמל השגיות ומעניש אי‪-‬יעילות‪ .‬הפילוסופיה הזו‬
‫טוענת ש'השוק' משיג תועלות שלעולם לא יכולות להיות‬
‫מושגות באמצעות תכנון‪.‬‬
‫הניאו‪-‬ליברלים מתייחסים לניסיונות להגביל תחרות‬
‫כנוגדי חירות‪ .‬יש למזער מס ורגולציה‪ ,‬שירותים ציבוריים‬
‫צריך להפריט‪ .‬עבודה מאורגנת ומשא ומתן קולקטיבי על ידי‬
‫איגודים מקצועיים מוצגים כמעוותים את השוק – מכשולים‬
‫ליצירת היררכיה טבעית של מנצחים ומפסידים‪.‬‬
‫אנחנו מפנימים ומשעתקים את האמונות הללו‪ .‬העשירים‬
‫משכנעים את עצמם שהם הגיעו לעושרם בשל יכולותיהם‪,‬‬
‫מתעלמים מיתרונות כמו חינוך‪ ,‬ירושה ומעמד‪-‬שכנראה עזרו‬
‫להבטיח את עושרם‪ .‬העניים מתחילים להאשים את עצמם‬
‫בכישלונותיהם‪ ,‬אפילו אם הם יכולים לעשות מעט מאד כדי‬
‫לשנות את תנאיהם‪.‬‬
‫אתה תמיד אשם‪ .‬לא משנה שיש אבטלה מבנית – אם אין‬
‫לך עבודה זה בגלל שאתה חסר יוזמה‪ .‬לא חשובות ההוצאות‬
‫הבלתי אפשריות על דיור – אם נחסם לך כרטיס האשראי‪ ,‬זה‬
‫אומר שאתה קל דעת ואינך מתכנן את עתידך‪ .‬לא חשוב‬
‫שלילדיך אין חצר משחקים בבית הספר – אתה אשם‪ .‬אם הם‬
‫אוכלים אוכל לא בריא – זו אשמתך‪ .‬בעולם שהתחרות‬
‫שולטת בו‪ ,‬אלה שנופלים מאחור מוגדרים בידי אחרים‪,‬‬
‫ומאשימים את עצמם‪ ,‬כמפסידנים‪ .‬בין התוצאות‪ :‬מגפות של‬
‫גרימת נזק עצמי‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬דיכאן‪ ,‬בדידות‪ ,‬חרדת‬
‫הופעה בציבור‪ ,‬פוביות חברתיות ועוד‪ .‬אולי זה לא מפתיע‬
‫שבבריטניה‪ ,‬שבה יושם הניאו‪-‬ליברליזם באופן הכי נוקשה‬
‫וקפדני‪ ,‬הפכנו למוקד הבדידות הגבוה ביותר באירופה‪ .‬כולנו‬
‫ניאו‪-‬ליברלים עכשיו‪...‬‬
‫קטע ממאמרו של ג'ורג' מנביוט‪" ,‬גארדיאן"‬
‫בעולם ‪6/‬‬
‫חילוץ ילדה מהפצצות בסוריה המדממת )צילום‪ :‬האומות המאוחדות(‬
‫תקווה לסוריה‬
‫הסכם רוסי‪-‬אמריקאי נועד לרכז את‬
‫המאמצים הצבאיים של שתי‬
‫המעצמות בארגוני הטרור‬
‫בשיחות הפסגה בין הנשיא פוטין והנשיא אובמה‪ ,‬שנערכו‬
‫בשבוע שעבר בסין במסגרת כינוס הפסגה של ‪ 20‬המדינות‬
‫העשירות‪ ,‬הושגה פריצת דרך שאפשרה השגת הסכמה בדבר‬
‫הפסקת אש בסוריה מיום ב' השבוע‪ ,‬עם תחילתו של החג‬
‫המוסלמי עיד אל אדחה‪.‬‬
‫בהמשך לשיחות אובמה‪-‬פוטין‪ ,‬דנו שרי החוץ של שתי‬
‫המדינות – ג'ון קרי האמריקאי וסרגיי לברוב הרוסי‪ ,‬בנושא‬
‫סוריה בפגישתם בז'נבה‪ .‬ב‪ 9.9-‬פורסם‪ ,‬כי בשיחות אלה‬
‫הגיעו שתי המעצמות להסכם בדבר הפחתת האלימות‬
‫בסוריה ובדבר ריכוז המאמצים הצבאיים שלהן במערכה מול‬
‫הכוחות האיסלמיסטיים – דאעש וג'בהאת של נוסרה‪ .‬כן‬
‫הוסכם לגבי מתן אפשרות להגשת סיוע הומניטרי‬
‫לאוכלוסייה האזרחית‪.‬‬
‫ההסכם הרוסי‪-‬אמריקאי הנוכחי אינו הראשון מסוגו‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬בפברואר הושג במינכן הסכם דומה‪ ,‬אשר החזיק‬
‫מעמד שבועות אחדים‪ .‬אולם להסכם הנוכחי יש ייחוד‬
‫מסוים‪ :‬הוסכם בו‪ ,‬כי ככל שהפסקת האש תימשך‪ ,‬יקימו‬
‫ארצות‪-‬הברית ורוסיה מרכז ביצוע משותף‪ ,‬אשר יאפשר‬
‫תיאום פעולות בין חילות האוויר של שתי המעצמות‬
‫הפועלים בתחומי סוריה‪.‬‬
‫אם אכן יוקם מרכז משותף כזה‪ ,‬תצטרך ארה"ב לפעול‬
‫בקרב ארגוני המורדים הנתונים למרותה‪ ,‬אותם ארגנה‬
‫וחימשה‪ ,‬כך שלא יפעלו באותם שטחים שבהם פועל הארגון‬
‫האיסלמיסטי ג'בהאת אל נוסרה‪ .‬אם הבידול הנדרש הזה לא‬
‫יקרה‪ ,‬יש להניח שלא תמומש התכנית בדבר מרכז ביצוע‬
‫משותף‪.‬‬
‫לכך יש להוסיף‪ ,‬כי תיאום צבאי‪ ,‬עם כל חשיבותו‪ ,‬אינו‬
‫מספיק להשגת פתרון מדיני בסוריה‪ .‬נכון לעכשיו נראה‪ ,‬כי‬
‫אובמה ויתר על דרישתו‪ ,‬שהייתה גם‬
‫דרישת המורדים שבשליטתו‪ ,‬לסילוקו‬
‫של הנשיא אסד לפני כל דיון‪ .‬אולם בכך‬
‫לא די‪ .‬כשתושג הורדת הלהבות‪ ,‬תעמוד‬
‫במלוא חריפותה השאלה בדבר הפתרון‬
‫המדיני‪ :‬האם חלוקת סוריה ליחידות‬
‫טריטוריאליות עדתיות‪ ,‬כפי שמתכננים‬
‫בפנטגון‪ ,‬או הגנה על אחדותה‬
‫הטריטוריאלית וקיום בחירות שבהן‬
‫יבחרו אזרחי סוריה בנשיא‪ ,‬כדרישת‬
‫שלטון אסד‪.‬‬
‫ההסכם שהושג בז'נבה עשוי להיות‬
‫צעד בדרך לסיומה של המלחמה‬
‫המדממת בסוריה‪ ,‬הנמשכת כבר חמש‬
‫שנים‪ ,‬ואשר גבתה את חייהם של חצי‬
‫מיליון איש והפכה מיליונים לפליטים‪,‬‬
‫ולהשגת פתרון מדיני שיאפשר את‬
‫שיקומה‪.‬‬
‫ל"ג‬
‫נגד הפיכת הימין‬
‫ב‪ 31-‬באוגוסט הצביע הסנאט הברזילאי )‪ 61‬לעומת ‪(20‬‬
‫בעד הדחתה הסופית של הנשיאה הנבחרת דילמה רוסף‬
‫ומינויו של מי שכהן כסגנה‪ ,‬מישל טמר עד לבחירות‬
‫המתוכננות ל‪) 2018-‬לאחר השעייתה של רוסף כבר במאי(‪.‬‬
‫רוסף הואשמה בתמרונים בתקציב המדינה‪ ,‬סביב העברת‬
‫תקציבים מהבנק הממשלתי אל תכניות חברתיות של‬
‫הממשלה‪ .‬תמרונים מסוג זה נעשו גם על ידי קודמים לה‬
‫בתפקיד וללא כל חשד לאחריות פלילית אמיתית‪" .‬לא‬
‫מדובר בהפיכה נגדי ולא נגד מפלגת העובדים"‪ ,‬אמרה רוסף‪,‬‬
‫"אלא בהפיכה נגד הדמוקרטיה והיא תגיע לכל ארגון‬
‫דמוקרטי מתקדם הפועל בברזיל‪ .‬מולם נעמיד את ההתנגדות‬
‫החזקה ביותר והנחושה ביותר שיכולה לעמוד מול ממשלת‬
‫הפיכה ‪".‬‬
‫המעמדות השליטים בברזיל והכוחות הפוליטיים‬
‫השמרניים מנסים כבר זמן רב שלא לקבל את הכרעת הרוב‪,‬‬
‫וטענות נגד זכייתה של רוסף החלו להשמע כבר לאחר‬
‫הבחירות האחרונות אותה ניצחה ברוב דחוק‪ .‬ממשלתו של‬
‫טמר‪ ,‬המורכבת על טהרת גברים לבנים העומדים בעצמם‬
‫בפני חשדות כבדים בפרשות שחיתות שונות‪ ,‬כבר הכריזה‬
‫על נסיגה נרחבת מתכניות חברתיות ועל קיצוצים נרחבים‬
‫בתכנית המכונה למרבה האירוניה "גשר לעתיד"‪.‬‬
‫התגובה למהלך אנטי דמוקרטי זה לא אחרה להגיעה‪.‬‬
‫ונצואלה ואקוודור החזירו את שגריריהן ובסוף השבוע‬
‫העוקב מילאו רבבות מפגינים את רחובות סאו פאולו וריו דה‬
‫ז'נירו בקריאה‪ :‬טמר החוצה! המפגינים אשר דרשו בחירות‬
‫מיידיות‪ ,‬התעמתו עם המשטרה ונרשמו מקרים רבים של‬
‫נפגעי האלימות משטרתית‪.‬‬
‫ראשת המפלגה הקומוניסטית של ברזיל‪ ,‬לוסיאנה סנטוס‬
‫קראה‪" :‬לכוחות הדמוקרטיים‪ ,‬המתקדמים‪ ,‬העממיים‪,‬‬
‫לשמאל הברזילאי‪ ,‬אין דרך אחרת מלבד זו‪ :‬לשמור על‬
‫אחדות‪ ,‬להגדיל את כוחותינו ולנהל מאבק עיקש נגד ממשלה‬
‫לא לגיטימית ואג'נדת הנסיגה שלה"‪.‬‬
‫י"ג‬
‫תרבות ‪7/‬‬
‫בימוי‪ :‬סיני פתר; משתתפים‪ :‬עודד קוטלר‪ ,‬רובא בלאל‪ ,‬חווה אורטמן‪ ,‬ג'ורג' אסקנדר‪ ,‬דניאל ברטוב‪ ,‬חנא עידי‪ ,‬ניצן לברטובסקי‪.‬‬
‫נכבה‬
‫על הבמה‬
‫הצגה מאת מוטי לרנר עוסקת‬
‫בהתמודדות של יהודים וערבים‬
‫עם אירועי ‪1948‬‬
‫החודש‪ ,‬בתיאטרון יפו‪ ,‬תעלה לראשונה בארץ ההצגה‬
‫"ההודאה"‪ .‬המחזה‪ ,‬שעלה על הבמה בפעם הראשונה‬
‫בוושינגטון ב‪ ,2014-‬זכה שם בהצלחה רבה ואף היה מועמד‬
‫לפרס הלן הייז היוקרתי‪.‬‬
‫עלילת המחזה מתמקדת במרצה צעיר באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬שנפצע קשה במלחמת לבנון הראשונה‪ ,‬המתוודע‬
‫לחשדות של בני משפחה ערבית‪ ,‬כי אביו היה מעורב בהריגת‬
‫אחדים מקרוביהם ובגירוש אחרים מכפרם במלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬הבן דוחה את החשדות‪ ,‬ומנסה לשכנע את אביו‬
‫לפרסם את גרסתו כדי להפריכם‪ .‬תחילה מתחמק האב מלדון‬
‫בפרשה‪ .‬כשהחשדות נגדו גוברים‪ ,‬הוא מודה בפני בנו‬
‫במעשים הכרחיים שהתרחשו בעיצומו של קרב‪ ,‬אך מסרב‬
‫לתביעת בנו לחשוף אותם בפומבי‪ .‬גם המשפחה הערבית‬
‫בוחרת להתעלם מן העבר כדי להמשיך ולשרוד בהווה‪.‬‬
‫המעשים ונסיבותיהם נשארים עלומים‪ ,‬אך סימניהם ניכרים‬
‫היטב בקרעים שנוצרו בשתי המשפחות‪.‬‬
‫המחזה נכתב בהשראת פרשת כיבוש הכפר הערבי טנטוּרה‬
‫ב‪ 23-‬במאי ‪ 1948‬בידי כוחות צה"ל‪ ,‬ובהשראת המחלוקת‬
‫בין כמה היסטוריונים ישראלים לגבי האפשרות שבמהלך‬
‫הכיבוש ביצעו חיילי צה"ל טבח בתושבי הכפר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כל הדמויות המופיעות במחזה וכל האירועים‬
‫המתרחשים בו הם פרי דמיונו של המחזאי‪ .‬המחזה איננו‬
‫מנסה להכריע בין הנראטיבים השונים של כיבוש הכפר‪,‬‬
‫ואיננו מנסה לקבוע עובדות היסטוריות חד משמעיות לגבי‬
‫ההתרחשויות במהלך כיבושו‪.‬‬
‫העלילה‪ ,‬המתמקדת בשתי המשפחות‪ ,‬היהודייה‬
‫והערבייה‪ ,‬מנסָ ה באמצעותן לחקור את תהליך הדחקת‬
‫הטראומה של כיבוש הכפר‪ ,‬תהליך שהתרחש הן בחברה‬
‫היהודית והן בחברה הערבית‪ ,‬ואת הנסיבות שהביאו‬
‫להתפרצותה של הטראומה המודחקת אל תודעתנו ארבעים‬
‫שנה אחר כך‪ .‬חקירה זאת נובעת מן ההכרה שהעיסוק‬
‫בטראומה של ‪ 1948‬הכרחי לכל המעורבים בה‪ .‬בלעדיו לא‬
‫יתרחש התיקון ההכרחי כל כך לקיומנו‪ ,‬ברמה הפוליטית‬
‫וברמה האישית והחברתית‪ ,‬ולא נחלים מן הטראומה‬
‫הקולקטיבית שחווינו‪.‬‬
‫לפי היוצרים‪" :‬המחזה נכתב מתוך תקווה לעודד שיח‬
‫פתוח יותר‪ ,‬הוגן יותר ואמפתי יותר בְּ ת ֹוכֵנוּ‪ ,‬שיח אשר ייצור‬
‫דיאלוג כן‪ ,‬מקרב ובונה בין חלקיה השונים של החברה‬
‫הישראלית על אודות הטראומה המשותפת שלנו‪ ,‬יאיץ את‬
‫תהליך הפיוס עם העם הפלסטיני החי עימנו ובשכנותנו‪,‬‬
‫ויקדם‪ ,‬ולו רק במעט‪ ,‬את הקמתה של חברה משותפת‬
‫בישראל‪ ,‬שחלקיה חיים זה לצד זה תוך הכרה וקבלה‬
‫הדדית"‪.‬‬
‫הצגות ראשונת‪ :‬ימים א'‪ ,‬ב' וג'‪ 18-19-20 ,‬בספטמבר‪,‬‬
‫בשעה ‪,20:00‬‬
‫תיאטרון יפו‪ ,‬טיילת מפרץ שלמה ‪10‬‬
‫טלפון להזמנות‪,03-5185563 :‬‬
‫מחיר‪ ₪ 90 :‬רגיל‪ ₪ 75 ,‬גמלאים‪ ,‬סטודנטים‬
‫במאבק‬
‫בהסתדרות – אך לא בכל מחיר‬
‫עובדי 'גדות ביוכימיה' בהפגנה נגד הפיטורים )‪(8.9‬‬
‫צילום‪ :‬ועד העובדים‬
‫העובדים במפעל 'גדות ביוכימיה' שבמפרץ חיפה השביתו‬
‫את פעילות המפעל והתבצרו בו החל מיום ד' שעבר )‪(7.8‬‬
‫במחאה על כוונת ההנהלה לפטר מחצית מהם‪ .‬המפעל‪,‬‬
‫שבבעלות יצחק תשובה‪ ,‬מייצר מוצרי יסוד לתעשיית המזון‪.‬‬
‫לאחרונה הודיעה ההנהלה לעובדים כי בכוונתה לסגור את‬
‫אחד משני המתקנים שבמפעל – המייצר פרוקטוז )סוכר‬
‫ענבים(‪ .‬התוצאה – פיטוריהם של ‪ 52‬מתוך ‪ 110‬העובדים‬
‫במפעל‪.‬‬
‫"ניסינו לשבת עם המנכ"לית ולהגיע להסדר בדבר פרישה‬
‫מוקדמת לעובדים הוותיקים ופיצויים מוגדלים לשאר‬
‫העובדים" אמר ל'זו הדרך' אילן ברנשטיין‪ ,‬יו"ר ועד‬
‫העובדים במפעל‪ ,‬המאוגד בהסתדרות והוסיף‪" :‬אך היא‬
‫סירבה ולפני שבועיים השבתנו את המתקן לכמה ימים‪.‬‬
‫ברביעי האחרון החלטנו על השבתה של המפעל כולו כי‬
‫הגענו למבוי סתום‪ .‬ערכנו הפגנה ביום ה' )‪ (8.9‬וביום ו' בני‬
‫המשפחה של העובדים הגיעו למפעל וקיימנו ארוחת שבת‬
‫וקידוש"‪.‬‬
‫זו לא הפעם הראשונה שהמפעל מודיע לעובדים על‬
‫פיטורים משמעותיים‪" :‬לפני שנתיים היה לנו מתקן חומצת‬
‫לימון וההנהלה טענה שאין הצדקה כלכלית לייצר אותו כאן‪,‬‬
‫אז הם החלו לייבא את החומצה מתאילנד ומסין" ‪ -‬הוסיף‬
‫ברנשטיין‪" .‬בעקבות זאת פוטרו ‪ 24‬עובדים בהסכמה ועוד‬
‫‪ 16‬מרצונם‪ .‬הפעם ההנהלה טוענת שחומר הגלם שלנו יקר‬
‫ולא כדאי לייצר פה‪ .‬אז הם יתחילו לייצר במפעל בטורקיה‪,‬‬
‫בו העלויות נמוכות יותר‪ ,‬וישלחו את המוצר ללקוחות שלנו‬
‫בישראל"‪.‬‬
‫"אני מקווה שהשביתה תגיע לאוזניו של תשובה‪ .‬אם לא‬
‫נגיע להסדר המפעל הזה ילך לקראת סגירה‪ .‬אנחנו לא‬
‫מתכוונים להפעיל את המפעל עד שלא יענו על דרישותינו ‪-‬‬
‫לא ניתן לעובדים ללכת הביתה בלי פיצוי הולם"‪.‬‬
‫במליאת ארגון העיתונאים )‪ (9.9‬התקיים דיון בשאלת‬
‫ההישארות של הארגון בהסתדרות‪ .‬העיתונאים המאוגדים‬
‫זועמים על התנהלות ההסתדרות‪ ,‬בייחוד בשל הסכם דחיית‬
‫הפתיחה של תאגיד השידור הציבורי‪ ,‬שנערך בין יו"ר‬
‫ההסתדרות אבי ניסנקורן וראש הממשלה נתניהו – הסכם‬
‫שנחתם מעל ראשם של העיתונאים‪.‬‬
‫ראשי הארגון הודיעו על כוונתם להמשיך ולאגד כלי‬
‫תקשורת ישראליים שאינם מאוגדים‪ ,‬ולהפוך את הארגון‬
‫למרכיב משמעותי בתוך ההסתדרות וביחסי העבודה‬
‫בישראל‪ .‬עוד דווח על הצלחתו של הארגון להכניס להסכמים‬
‫הקיבוציים בגופי התקשורת השונים את נושא האתיקה‬
‫העיתונאית‪.‬‬
‫למזכירות הארגון נבחרו‪ :‬דרור פויר‪ ,‬ענת באלינט‪ ,‬טל‬
‫שניידר‪ ,‬יואב ריבק‪ ,‬נעמה ריבה‪ ,‬אסף ליברמן‪ ,‬מקבולה נסאר‪,‬‬
‫תומר אביטל‪ ,‬הדר קנה‪ ,‬יפעת גליק‪ ,‬חולוד מסאלחה‪ ,‬אבנר‬
‫הופשטיין‪ ,‬רן רזניק‪ ,‬יאסר עוקבי‪ ,‬אלי ביתאן‪ ,‬ניר גונטז'‪ ,‬טל‬
‫שורר‪ ,‬נעם ברקן גדעון דוקוב וחגי מטר‪.‬‬
‫סולידריות עם אקדמאים טורקיים‬
‫הארגון 'אקדמיה לשוויון'‪ ,‬המקדם פעילות שמאלית‬
‫בקמפוסים ובשדה האקדמי‪ ,‬שיגר )‪ (7.9‬מכתב סולידריות‬
‫לארגון הטורקי 'אקדמאים למען שלום'‪ ,‬המתמודד עם‬
‫רדיפה פוליטית מצד משטר ארדואן‪ .‬במכתב נמסר‪:‬‬
‫"אנו צופים בדאגה בדיכוי המסלים במהירות בפניו אתם‬
‫עומדים‪ ,‬אחרי ש‪ 40-‬מחבריכם פוטרו מעבודותיהם במוסדות‬
‫השכלה גבוהה ונשללה זכותם לצאת מהמדינה‪ .‬זוהי השתקה‬
‫של ההתנגדות לדיכוי הטורקי של האזרחים הכורדים‪,‬‬
‫לתוקפנות של המדינה בסוריה ולמדיניות הנישול הניאו‪-‬‬
‫ליברלית שלה‪ .‬אנחנו עומדים לצדכם בדרישותיכם ]‪[...‬‬
‫הישארו חזקים"‪.‬‬
‫במת 'זו הדרך'‬
‫דיון לקראת צאת הספר‬
‫"הכדורגל שייך לאוהדים‪ :‬מסע מחקרי‬
‫בעקבות הפועל קטמון ירושלים"‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫ פרופ' תמר רפפורט – עורכת הספר‪,‬‬‫ חיים ברעם – עיתונאי וממייסדי הקבוצה‪,‬‬‫ אדם אמוראי – ראש מערך ההתנדבות בקבוצה‬‫יום ה'‪ ,15.9 ,‬בשעה ‪20:00‬‬
‫הגדה השמאלית‪ ,‬אחד העם ‪ ,70‬ת"א‬
‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬
‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬