‫גליון תר"כ‬
‫‪ ‬פרשת כי תצא‬
‫תשע"ו ‪ ‬‬
‫)שנה י"ג(‬
‫מי שאכל בחתו‪‬ה או בשבע ברכות‬
‫האם יש לו איסור לעזוב קודם שיברכו שבע ברכות?‬
‫בפרשתן כ''ד ה' כי יקח איש אשה וגו'‪.‬‬
‫יש לחקור מי שאכל בחתו‪‬ה או בשבע ברכות האם אסור לו ללכת‬
‫קודם שיברכו השבע ברכות או דילמא ליכא איסור ללכת קודם שיברכו‬
‫את השבע ברכות‪.‬‬
‫ה‪‬ה בשו''ת דעת סופר אה''ע סימן כ''ו כתב דמי שאוכל בחתו‪‬ה אסור לו‬
‫לעזוב באמצע השמחה‪ ,‬דחל עליו לשמוע את השבע ברכות‪ ,‬כיון שאכל‬
‫בסעודה‪.‬‬
‫וכן בשו"ת מהר"י שטייף סימן ז' ‪‬שאל בשאלה ה‪''‬ל‪ ,‬ומסיק‪ :‬דאין‬
‫קפידא כל כך על היחידים‪ ,‬אלא שמ‪‬מק הטעם בזה מפ‪‬י דחז"ל הטילו‬
‫החיוב על המסובין שישתדלו שיהיה כאן מי שיברך אותן השבע ברכות‬
‫כדי לשמח חתן וכלה‪ ,‬אבל לא מוטל החיוב על כל אחד מהמסובין‬
‫ש‪‬ימא שהמברך יצטרך לכוון בברכותיו להוציא את כל המסובין ידי‬
‫חיובם‪ ,‬אלא סגי כשידעו שיהיה שם מי שיברך אותו השבע ברכות‪ ,‬וע"כ‬
‫אין קפידא כ"כ על היחידים שיוצאין ומברכין ברהמ"ז בפ"ע ואי‪‬ם‬
‫מברכין שבע הברכות כיון שעכ"פ ה‪‬יחו שם מי שיברך ויודעים שיש‪‬ם‬
‫עדיין עשרה מסובין‪ ,‬ואי‪‬ו דומה לחיוב הזימון שכבר ‪‬תחייב כל אחד‬
‫לברך ברהמ"ז בזימון‪ ,‬אבל ברכת חתן וכלה החיוב רק שיהיה כאן מי‬
‫שיברך אותן הברכות לתכלית שמחת חתן וכלה‪ ,‬ועיין שו"ת ציץ אליעזר חלק י''א‬
‫וכן בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א' סימן ‪''‬ו כתב שחיוב השבע ברכות‬
‫אחר הסעודה הוא על כל האוכלים מסעודת החופה‪ ,‬ואף על אלו שאין‬
‫רואין את החתן והכלה כמפורש בש''ע אה"ע בסי' ס"ב סעי' י"א ו‪‬מצא שאין וכן בשו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן רע''א ‪‬שאל בע‪‬ין העוזבים סעודת שבע‬
‫רשאין לצאת קודם שמברכין הז' ברכות או שיברכו בפ‪‬י עצמן בעשרה ברכות לפ‪‬י בהמ"ז שיברכו אח"כ ז' ברכות‪ ,‬אם יש להם היתר לכך‪.‬‬
‫הז' ברכות כשאין להם פ‪‬אי לחכות עד אחר גמר הסעודה‪ ,‬אבל הא הוא‬
‫דבר שא"א לכמה א‪‬שים לחכות עד אחר גמר הסעודה ש‪‬משך לפעמים ומסיק‪ :‬אין להכחיש דמשמעות כל הלשו‪‬ות בש"ס והראשו‪‬ים בטור‬
‫עד אחר חצות הלילה כשתים ושלש שעות ועד שיבואו לביתם הוא עוד סימן ס"ב ובשו"ע שם דהיי‪‬ו שאם ‪‬מצאו עשרה גדולים בשעת סיום‬
‫יותר משעה ומוכרחין לקום בהשכמה לצורך פר‪‬סתם‪ ,‬ולברך בעצמן ז' סעודה ובהמ"ז דמצוה לברך כל ז' ברכות אם איכא פ‪‬ים חדשות‪ ,‬אבל‬
‫ברכות לא ימצאו מי שיזדקק להם וגם בעלי החופה והחתן והכלה שיהיה חוב על כל יחיד שהוא שם או שהיה שם לברך או לשמוע ז'‬
‫ברכות בפרט אם ע"י שהולך לפ‪‬י זה לא יחסר המזג מלברך הברכות‬
‫יקפידו וצריך לבקש עצה עבורם‪.‬‬
‫כהלכה‪ ,‬אין לזה משמעות בש"ס וראשו‪‬ים‪.‬‬
‫וכתב האגרות משה דיש עצה קלה‪ :‬דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר‬
‫הסעודה וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוו‪‬ים וכותב בשבט הלוי‪ :‬דלא ראיתי בכל הראיות שהביאו המחמירים בזה‬
‫להצטרף לקביעות עם שאר המסובין‪ ,‬שאז אף שיושבין בשלחן אחד לא שום ראיה מכרעת‪ ,‬דמה שהביאו משו"ע סי' ס"ב סי"א והם דברי הרא"ש‬
‫סוכה כ"ה ב‪‬י החופה ש‪‬תחלקו לחבורות אפילו אם אוכלים בבתים‬
‫מתחייב בזימון‪.‬‬
‫שאי‪‬ם פתוחים למקום שהחתן שם דכולם מברכים כיון שאוכלים‬
‫ומביא ראיה לזה‪ :‬ממה שכתב הרמ"א אור"ח סימן קצ"ג סעי' ג' שכתב בטעם מסעודה שהתקי‪‬ו לחופה‪ ,‬היי‪‬ו דהלכה שכולם ‪‬חשבו כב‪‬י סעודת‬
‫המ‪‬הג שלא לזמן בבית עכו"ם דאף שקבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא חופה או שבע ברכות‪ ,‬ואם יבא הזמן לברך בהמ"ז ויהיו עשרה חל‬
‫קבע דכיון שיש לחוש ולירא כשיש‪‬ו ב‪‬וסח הברכה ולא יאמרו הרחמן עליהם חיוב הברכות‪ ,‬וגם יכולים לברך‪ ,‬אבל שיהיה חיוב על היחיד‬
‫יברך בעה"ב לכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו‪ ,‬אלמא מלהסתלק באמצע סעודה בפרט אם אי‪‬ו מבטל בזה מצות אמירת‬
‫דלא מה‪‬י קביעות אכילה אלא בסתם שהוא גם לברך ביחד‪ ,‬אבל‬
‫הברכות אין ראי' משם‪.‬‬
‫כשפירשו שאין קביעותן לע‪‬ין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו לא‬
‫מחייב קביעות כזה בזימון‪.‬‬
‫ומה שהביא בשו''ת אגרות משה אה"ע חלק א' סי' פ"ז מיו"ד סי' שצ"א ס"ג דיש‬
‫מתירין לאבל ליכ‪‬ס לשמוע ז' ברכות‪ ,‬והוכיח מזה דיש חיוב על כל‬
‫אבל בשו"ת מ‪‬חת יצחק חלק ב סימן מ''ג כתב מדחזי‪‬ן בש"ס ופוסקים‬
‫וש"ע אור"ח סי' קצ"ג דאסרו בפירוש לילך קודם ברכת זימון‪ ,‬ובברכת ה‪‬אספים בפרט לשמוע ז' ברכות‪ ,‬דאם לא היה חיוב על כל ה‪‬אספים‬
‫חת‪‬ים סתמו ולא פרשו שיש איסור בזה לילך קודם ברכת חת‪‬ים‪ ,‬לאיזה צורך התירו לו‪.‬‬
‫סימן פ''ד‪.‬‬
‫מוכח לכאורה דבברכת חת‪‬ים ליכא איסור בזה‪ ,‬רק המצוה הוא למי‬
‫שהוא בגמר סעודה‪ ,‬אבל אין חיוב להמתין עד גמר סעודה‪ ,‬וא"כ עכ"פ‬
‫לא עדיף מזימון‪.‬‬
‫דחה בשבט הלוי‪ :‬דדבר זר כתב‪ ,‬דאטו חיוב חל גם על מי שאי‪‬ו שם‬
‫להכ‪‬יס עצמו לחיוב לשמוע הז' ברכות‪ ,‬גם אם ‪‬ודה דיש חיוב כזה אם‬
‫כבר הוא שם‪.‬‬
‫ספרים ‪‬פתחים בראש הש‪‬ה‬
‫ישיבה גבוהה אוהבי תורתך לבחורים מצוי‪‬ים ירושלים עיר הקודש‬
‫ישמח לב מבקשי ה'‬
‫ברגשי גיל ושמחה א‪‬ו משגרים בזה ברכת מזלא טבא למע"כ מורי‪‬ו ורבי‪‬ו מורה דרכי‪‬ו וראש ישיבתי‪‬ו‪,‬‬
‫אשר מפיח ב‪‬ו תמיד רוח "חיים" של תורה ויראת שמים‪" ,‬ויעקב" איש תם יושב אוהלים‬
‫היושב והוגה באוהלה של תורה יומם ולילה‪ ,‬ומשפיע עלי‪‬ו מתורתו וחכמתו תמידין כסידרן יום יום ובימי שבתא ובימי פגרא‬
‫בשיעוריו ה‪‬פלאים והעמוקים המעוררים את ליבי‪‬ו‪ ,‬ומתמסר בכל ליבו ו‪‬פשו לכל תלמיד ותלמיד כב‪‬ו יחידו ממש‬
‫ה"ה הרב הגאון ר' חיים יעקב קליין שליט"א‬
‫לרגל ‪‬ישואי ב‪‬ו חביבו יקירו ה"ה ר' ‪‬חום יואל שליט"א‬
‫עב"ג בת אחי הגאון ר' יחזקאל אהרן שוורץ שליט"א דיין מערב ב‪‬י ברק‬
‫והברכה אחת היא שיזכה לראות דורות ישורים ומבורכים בכל הברכות תורה וגדולה מאוגדים על שלח‪‬ו‪,‬‬
‫ויזכה עוד רבות בש‪‬ים לה‪‬חותי‪‬ו על דרכי התורה והחסידות מתוך הרחבת הדעת ומתוך סייעתא דשמיא מרובה ביתר שאת וביתר עז‪.‬‬
‫עטרת זק‪‬ים‬
‫וברכה מיוחדת מצרפים א‪‬ו לסב הגדול מגדולי תומכי ישיבותי‪‬ו הרב ר' רפאל אהרן קליין שליט"א‬
‫שיזכה לראות ‪‬חת דקדושה מכל יוצאי חלציו‬
‫הופיעו הספרים ה‪‬פלאים שרבים ציפו להם‬
‫שיכין את כל יהודי ליום הדין כראוי וכ‪‬כון‬
‫"מקרבן לתורה" ב' חלקים‬
‫"אלול וסליחות" "ראש הש‪‬ה"‬
‫מאת הגאון הצדיק רבי אהרן טוסיג שליט''א‬
‫גדול המשפיעים בדור‪‬ו‬
‫אפשר להשיג בכל ח‪‬ויות המובחרות‬
‫המברכים‬
‫הנהלה וצוות הישיבה‬
‫אברכי הכוללים ותלמידי הישיבה‬
‫‪ ‬‬
‫ה‪‬ה ב באר היטב אה''ע סימן ס''ב ס''ק א' כתב וז''ל ברכת‬
‫מדוע כל קדושי קטן לא יהא קדושי ספק‬
‫חת‪‬ים אין להם סדר ומי שחיסר אחת מה‪‬ה מברך אותה‬
‫שמא חריף הוא?‬
‫איתא בגמ' ברכות ל''א ע''ב שעלי אמר לשמואל מימר שפיר אמרת‪ ,‬כשזוכר אגרות הרמב''ם סימן כ''ג עכ''ל חזי‪‬ן להדיא שלהלכה‬
‫הברכות אי‪‬ה מעכבת‪.‬‬
‫מיהו מורה הלכה בפ‪‬י רבו אתה וחייב מיתה‪.‬‬
‫יש להקשות‪ :‬הרי שמואל היה אז קטן פחות מב' ש‪‬ים‪ ,‬וקטן פטור וכן בשו''ת שרגא המאיר חלק ד' סימן פ''ז ס''ק ד' ‪‬שאל בזה‪ ,‬ומסיק איתא‬
‫מעו‪‬שים‪ ,‬א''כ איך אמר לו שחייב מיתה‪ ,‬כך הקשה בריטב''א שם‪ ,‬וכן במהרש''א במסכת כלה פרק א' איבעיא להו בירך לכלהו שלא כסדר ת''ש ברכות אין‬
‫ובצל''ח‪ ,‬וכן בברכת אהרן מאמר ר''פ‪.‬‬
‫מעכבות זו את זו‪ ,‬הרי שאם אמר שלא כסדרן אין מעכבת‪.‬‬
‫ובאחרו‪‬ים מתרצים‪ :‬דמי ששכלו חריף חייב אף כשהוא קטן‪ ,‬דהטעם ומקשה השרגא המאיר‪ :‬הרי הא דשוש תשיש אי‪‬ה פותחת בברוך‬
‫שבן י''ג למצוות היא‪ ,‬משום דאז ‪‬עשה הילד בר דעת‪ ,‬אבל חריף בשכלו משום דהויא סמוכה לחברתה ועכשיו שטעה אי‪‬ה סמוכה לחברתה‪,‬‬
‫‪‬עשה גדול קודם‪ ,‬לכן שמואל שהיה חריף ‪‬ע‪‬ש אף שהיה קטן‪ ,‬כן כתב א''כ איך יכול להיות שאי‪‬ה צריך לברך כסדר הרי זה צריך ברכה‪.‬‬
‫בצל''ח שם בברכות‪.‬‬
‫ויסוד זה‪ :‬כבר כתב בתוס' על התורה בפרשת וישב בשם ר' יהודה החסיד‬
‫לתרץ מדוע ‪‬ע‪‬שו ער ואו‪‬ן הא היו קט‪‬ים‪ ,‬וכתב דאין הדבר תלוי‬
‫בגדלות י''ג ש‪‬ה‪ ,‬אלא מי שיש לו דעת קודם ‪‬ע‪‬ש קודם‪ ,‬וכן כתב במזרחי שם‪,‬‬
‫וכן כתב בב‪‬ין אריאל פרשת וישב‪.‬‬
‫ולפי זה מובן‪ :‬מדוע אצטריך עלי להקדים ולומר מימר שפיר אמרת‬
‫מיהו מורה הלכה בפ‪‬י רבו וחייב מיתה‪ ,‬דכו‪‬תו היה לומר אתה אומר‬
‫דברים של טעם א''כ אתה חריף‪ ,‬א''כ אתה חייב מיתה אף שאתה קטן‪,‬‬
‫כך כתב ביד שאול לבעל השואל ומשיב סימן רמ''ד ס''ק ה'‪ ,‬וכן בישמח משה פרשת ויקרא‪ ,‬וכן בשו''ת‬
‫בית דוד ליטער סימן ע''א‪.‬‬
‫ומתרץ בב' אופ‪‬ים‪:‬‬
‫א‪ .‬הלא גם אם יברך אחר הברכה של שמח תשמח גם כן הויא סמוכה‬
‫לחברתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיון ש‪‬תקן ברכה זו בלי פתיחה כיון שהוא סמוכה לחברתה‪ ,‬אפילו‬
‫לא יסמוך לחברתה גם כן אי‪‬ה פותחת בברכה‪ ,‬ומביא ראיה מהא‬
‫דכתב המגן אברהם אור''ח סימן ס ס"ק ב' על הא דאיתא במחבר שם‬
‫דסדר הברכות אי‪‬ו מעכב‪ ,‬ואם הקדים ש‪‬ייה לראשו‪‬ה יצא ידי‬
‫חובת ברכות‪ ,‬ומקשה ואף ע"ג דאי‪‬ה פותחת בברוך וכל ברכה שאין‬
‫בה מלכות אי‪‬ה ברכה מ"מ כיון ד‪‬תק‪‬ה סמוכה לחברתה אף‬
‫כשקורא אותה בפ"ע אין בה שם ומלכות‪.‬‬
‫יש להקשות‪ :‬לשיטות ה‪''‬ל דקטן החריף בשכלו די‪‬ו כגדול לכל די‪‬י‬
‫התורה‪ ,‬א''כ כל קדושי קטן‪ ,‬שיהא קדושין מספק‪ ,‬שמא הוא חריף ובספר עצי ארזים סי' ס"ב ס"א‪ ,‬וכן כתב בשו''ת אגרות משה אה''ע חלק ד' סימן פ''ח כתב‬
‫כגדול‪ ,‬ומדוע אמרי‪‬ן דקדושי קטן לא הויא קדושין אפילו מספק‪ ,‬כך מיהו ‪"‬ל אם שכח ובירך אשר יצר קודם יוצר האדם דשוב אי‪‬ו מברך‬
‫מקשה בחתם סופר גיטין פ''ט ע''ב‪.‬‬
‫אותה דבין למ"ד כ‪‬גד ב' יצירות ובין למ"ד בתר מחשבה ברכה ש‪‬ייה‬
‫ש‪‬יתק‪‬ה כ‪‬גד יצירת זכר ו‪‬קיבה והיא מעין הזיווג פוטרת הראשו‪‬ה‪,‬‬
‫איכא כמה תרוצים‪:‬‬
‫א‪ .‬כיון דאין א‪‬ו יכולים להבחין אם היא חריף או לאו‪ ,‬הויא ליה ויש חולקים שכן מברך‪ ,‬כך כתב בשו''ת שבט הלוי חלק ח' סימן רע''ד‪.‬‬
‫כמקדש בלא עדים‪ ,‬ולכך לא הויא אפילו ספק קדושין‪,‬‬
‫כך תירץ בחתם‬
‫סופר גיטין פ''ט ע'''ב בשם ב‪‬ו הכתב סופר‪ ,‬ועיין מה שפלפל בתרוץ זה בשו''ת דברי יציב חו''מ‬
‫סימן מ''ז ס''ק ג'‪.‬‬
‫יש להקשות על תרוץ זה‪ :‬א''כ מדוע קימ''ל קדושין מ''ט ע''ב המקדש‬
‫אשה על מ‪‬ת שהוא צדיק ו‪‬מצא רשע מקודשת שמא הרהור תשובה‬
‫בלבו‪ ,‬הרי שם העדים ‪‬מי אין רואים כלום‪ ,‬ומדוע לא הויא כמקדש‬
‫בלא עדים דלא הויא אפילו ספק קידושין‪ ,‬מעד‪‬י אשר‪.‬‬
‫‪‬ראה לתרץ‪ :‬דשם הויא רגלים לדבר כיון דאמר על מ‪‬ת שא‪‬י צדיק‪,‬‬
‫מעד‪‬י אשר‪.‬‬
‫מי שיש לו אשה רשע האם מותר ל‪‬דור ולא לשלם כדי שתמות אשתו?‬
‫בפרשתן כ''ג כ''ד מוצא שפתיך תשמור‪.‬‬
‫איתא בגמ' ברכות ח' ע''א במערבא כי ‪‬סיב אי‪‬ש אתתא‪ ,‬אמרי ליה הכי‬
‫מצא או מוצא‪ ,‬מצא דכתיב משלי י"ח "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון‬
‫מה' מוצא דכתיב קהלת ז' "ומוצא א‪‬י מר ממות את האשה" חזי‪‬ן מהגמ'‬
‫דאשה רעה ‪‬קראת מוצא‪ ,‬ואיתא בגמ' שבת ל''ב ת‪‬יא רבי ‪‬תן אומר בעון‬
‫‪‬דרים מתה אשה של אדם‪ ,‬ש‪‬אמר משלי כ''ב אם אין לך לשלם למה יקח‬
‫משכבך מתחתיך‪ ,‬א''כ אם יש לאדם אשה רעה‪ ,‬יש לו עצה להתפטר‬
‫ממ‪‬ה שיעשה ‪‬דר ולא יקיימו‪.‬‬
‫יש להעיר‪ :‬מהא דאמרי‪‬ן בגמ' קידושין י''ב ע''א אמר שמואל קידשה‬
‫בתמרה אפילו עומדת כור תמרים בדי‪‬ר מקודשת חיישי‪‬ן שמא שוה‬
‫פרוטה במדי‪ ,‬מדוע לא אמרי‪‬ן דלא הויא אפילו ספק קידושין כיון‬
‫ושמעתי בדרך צחות‪ :‬דזה הזהירה התורה "מוצא" אפילו אם יש לך‬
‫דעדים אין יודעים אם שוה פרוטה או לא‪ ,‬הויא כמקדש בלא עדים‪,‬‬
‫בבית מוצא דהיי‪‬ו אשה רעה גם שפתיך תשמור‪ ,‬שאין לך היתר לעבור‬
‫כך הקשה הבית שמואל באהע''ז סימן ל''א ס''ק ו'‪.‬‬
‫על ‪‬דרים‪ ,‬כך שמעתי מידידי הגאון רבי יהושע פי‪‬ק שליט''א רב ביהמ''ד בית יעקב בעלזא ב''ב‪.‬‬
‫ותירץ‪ :‬דכיון דהאי ספק שמא שוה פרוטה במקום אחר‪ ,‬הוא ספק‬
‫גם לעדים לכן חוששין לקידושין‪ ,‬משא''כ בקטן חריף‪.‬‬
‫מעד‪‬י אשר‪ :‬מצאתי דבר ‪‬פלא בע‪‬ין זה‪ ,‬דהחיד''א‬
‫ב‪ .‬קטן ששכלו חריף כגדול‪ ,‬הויא מיעוטא דמיעוטא ולא חיישי‪‬ן‪ ,‬לכן‬
‫הש‪‬ה ו' ע''א וכן בספרו חומת אי‪‬ך משלי כ''ב כתב וז''ל שמעתי מהרב עיר וקדיש‬
‫לא הויא אפילו ספק קדושין‪ ,‬כך תירץ החתם סופר בשם תלמידו‪.‬‬
‫כמהר''ר גדליא חיון ז''ל שחז''ל אמרו שבעוון ‪‬דרים אשתו מתה‪ ,‬ומי‬
‫שיש לו אשה רעה ‪‬ודר ואי‪‬ו מקיים כדי שתמות אשתו‪ ,‬הוא טיפש‬
‫מי שברך את הברכות של השבע ברכות‬
‫דמיתת אשתו הוא לעו‪‬ש‪ ,‬ולא לעשות לו ‪‬חת רוח‪ ,‬וכלפי זה אמר‬
‫שלא כסדר האם יצא?‬
‫יש לחקור מי שטעה בשבע ברכות ושכח הברכה של שוש תשיש הכתוב "אם אין לך לשלם" פירוש שעשית זה כדי שתמות אשתך‪,‬‬
‫ואח''כ שבירך הברכה שמח תשמח ‪‬זכר שלא בירך שוש תשיש ועל זה א‪‬י אומר "למה יקח משכבך" לעשות לך ‪‬חת רוח‪,‬‬
‫מה יעשה האם יברך עוד הפעם מתחילה כדי שיהא על אדרבה הוא צריך ליע‪‬ש בעון ‪‬דרים‪ ,‬ויע‪‬ש בעו‪‬ש אחר‪,‬‬
‫ואשתו תהיה קיימת‪.‬‬
‫הסדר או דילמא הסדר אי‪‬ו מעכב‪.‬‬
‫בספרו פתח עי‪‬ים ראש‬
‫‪ ‬‬
‫איך היה יכול רבי‪‬ו גרשום לגזור‬
‫מדור משיב כהלכה‬
‫שלא להתחתן עם ב' ‪‬שים הרי מפורש בתורה שמותר?‬
‫מדור זה ‪‬ודב ו‪‬ערך ע"י ידידי‪‬ו ר' מרדכי זיסקי‪‬ד הגר שליט"א מ‪‬הטן‬
‫א‪ .‬יפת תואר‪ .‬באיזה צורת מלחמה לא ‪‬אמר הדין של יפת תואר‬
‫בפרשתן כ''א ט''ו כי תהיין לאיש שתי ‪‬שים וגו'‪.‬‬
‫אחרים בכזה סוג מלחמה יש דין של יפת תואר[‪.‬‬
‫יש להקשות‪ :‬איך היה יכול רבי‪‬ו גרשום לגזור שלא לישא שתי‬
‫‪‬שים הרי כתבו הפוסקים‬
‫עיין ט''ז אור''ח סימן תקפ''ח‪ ,‬וביור''ד סימן קי''ז‬
‫חו''מ סימן ב'‪ ,‬וכבר קדים יסוד זה במאירי מגילה ד' ע''ב‪ ,‬עיין שו''ת תורת חסד ח''א סימן‬
‫י''א‪ ,‬חתם סופר פסחים ‪ '‬ע''א ויש אריכות גדולה בזה ואין להאריך‪ ,‬דבדבר המפורש‬
‫בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לגזור‪ ,‬א''כ כיון שמפורש‬
‫בפסוק ה‪''‬ל שמותר שיהא לאיש שתי ‪‬שים‪ ,‬א''כ איך היה יכול‬
‫לאסור‪,‬‬
‫כך הקשה בשו''ת חתם סופר חלק ו' סימן ‪''‬ב‪ ,‬וכן הקשה בשו''ת טוב טעם ודעת‬
‫ח''א סימן כ''ב‪ ,‬וכן בשו''ת מ‪‬חת אלעזר חלק א' סימן ס''ב‪ ,‬וכן בשו''ת שמן רוקח ח''ב סימן‬
‫פ''ה‪.‬‬
‫איכא כמה תרוצים‪:‬‬
‫א‪ .‬הא דאין חכמים יכולים לגזור בדבר המפורש בתורה להיתר‪,‬‬
‫דווקא בדבר שהיה שייך כל הזמן החשש‪ ,‬אבל דבר ש‪‬תחדש‬
‫לפי העת והזמן יכולים חכמים לגזור אף דמפורש בתורה‬
‫להיתר כיון דהחשש ‪‬היה אח''כ‪,‬‬
‫כך תירץ בשו''ת שמן רוקח ח''ב סימן‬
‫פ''ה‪.‬‬
‫ומביא ראיה‪ :‬מהא דאמרו בגמ' יבמות ל''ט ע''ב בראשו‪‬ים‬
‫שהיה מכוו‪‬ים לשם מצוה יבום קודם‪ ,‬ועכשיו שאין מכוו‪‬ים‬
‫לשם מצוה חליצה קודם‪ ,‬חזי‪‬ן דאע''ג דיבום קודם בתורה‪,‬‬
‫אפשר לגזור כיון דזה דבר ש‪‬שת‪‬ה לפי הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיון דלא גזר רק עד אלף החמישי להרבה שיטות‪ ,‬א''כ לא‬
‫הויא עקירה דרק כשהם מבטלים לגמרי אין יכולים לגזור‪,‬‬
‫משא''כ כשהם גוזרים רק לזמן‪,‬‬
‫כך תירץ בילקוט הגרשו‪‬י מערכת חרם‬
‫רבי‪‬ו גרשום‪.‬‬
‫ג‪ .‬ע''פ מה דאמרי‪‬ן בגמ' קדושין ע''ח‪ ,‬יבמות כ''ג דהפסוק כי תהיי‪‬ה‬
‫לאיש שתי ‪‬שים האחת האהובה ואחת ש‪‬ואה‪ ,‬האהובה‬
‫ב‪‬ישואיה דהיי‪‬ו קדושין בלא עבירה‪ ,‬וש‪‬ואה ב‪‬ישואיה‪,‬‬
‫כלומר שה‪‬ישואים של אחת מהן ‪‬עשית בעבירה‪ ,‬לפי זה אין‬
‫מתחיל הקושיא דהתורה מדברת בע''כ מ‪‬שואין באיסור‪,‬‬
‫א''כ גם מה ש‪‬שאו ב' ‪‬שים הויא באיסור‪,‬‬
‫כך תירץ בשו''ת טוב טעם‬
‫ודעת ח''א סימן כ''ב‪ ,‬וכן בשו''ת מ‪‬חת אלעזר חלק א' סימן‪ ,‬וכן בשו''ת יד יצחק ח''ב‬
‫סימן רמ''ה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ע''פ מה שכתבו הפוסקים‬
‫כך כתב בשו''ת חתם סופר יור''ד סימן ק''ט‪ ,‬וכן‬
‫בשו''ת ‪‬ודע ביהודה מהדורא ת‪‬י‪‬א יור''ד סימן ס''ב‪ ,‬וכן בשו''ת אב‪‬י ‪‬זר אר''ח סימן‬
‫מ''ח ס''ק ז'‪ ,‬וכן במהרי''ץ חיות ב''מ ע' ע''ב דדוקא לגזור לגמרי ‪‬גד מה‬
‫שכתוב בתורה אין יכולים‪ ,‬אבל אם יש פעמים שמותר‬
‫יכולים לגזור‪ ,‬לפי זה אתי פשיר כיון שיש פעמים שמותר‬
‫להתחתן עם ב' ‪‬שים כגון לצורך מצוה להרבה פוסקים‬
‫עיין‬
‫אה''ע סימן א' ס''ק י'‪ ,‬ריטב''א יבמות ס''ד ע''א א''כ לכן היה א''כ לכן היה‬
‫יכול לגזור דדוקא היכא שעוקרים לגמרי מה שכתוב בתורה‬
‫אין יכולים‪,‬‬
‫מעד‪‬י אשר‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא מבואר בקרא דאיירי ש‪‬שא לש‪‬יהם יחד‪ ,‬דאפשר דאיירי‬
‫הקרא שהיה לו קודם אשה ש‪‬ואה ו‪‬ולד לה ממ‪‬ו הבכור‪,‬‬
‫ואח''כ מתה או גירשה ו‪‬שא אהובה ו‪‬ולד לה בן‪,‬‬
‫כך תירץ בילקוט‬
‫הגרשו‪‬י יור''ד סימן קי''ז‪.‬‬
‫אבל מדחה‪ :‬דמאריכות הלשון כי תהיין לאיש שתי ‪‬שים‬
‫משמע דזה בבת אחת‪.‬‬
‫]אפילו שבאופ‪‬ים‬
‫ב‪ .‬על דבר אשר לא קדמו במואב?!‪] .‬כג‪,‬ד‪-‬ט[ לא יבא עמו‪‬י ומואבי בקהל ה' גם‬
‫דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם‪ .‬על דבר אשר לא קדמו אתכם‬
‫בלחם ובמים וגו' ואשר שכר עליך וגו'‪ .‬בפשטות הפסוק ‪‬ראה שגם עמון וגם‬
‫מואב ‪‬תבעים על ש‪‬י הדברים‪ ,‬שלא קדמו וששכר‪ ,‬וכן ‪‬קטו האבן עזרא‪,‬‬
‫החזקו‪‬י‪ ,‬והספור‪‬ו‪ ,‬דהטע‪‬ה שלא קידמו אתכם בלחם ובמים קאי גם על ב‪‬י‬
‫מואב‪ ,‬שאף שקדמו לחם ומים בשכר‪ ,‬מ"מ היה להם לקדם בחי‪‬ם‪ .‬אך‬
‫הרמב"ן סובר שאשר שכר את בלעם בן בעור קאי על המואבים‪ ,‬ואשר לא‬
‫קדמו בלחם ובמים כאשר קרבו למולו קאי על ב‪‬י עמון‪ ,‬וכן ‪‬קטו עוד‬
‫ראשו‪‬ים‪ .‬ולכאורה קשה על זה מגמ' מפורשת בס‪‬הדרין )ק"ג ע"ב( דמשמע‬
‫דהטע‪‬ה על מואב היא גם מחמת שלא קדמו‪ ,‬דאיתא שם גדולה לגימה‬
‫שהרחיקה שתי משפחות מישראל ש‪‬אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם וכו'‪,‬‬
‫ור' יוח‪‬ן אמר מרחקת את הקרובים מעמון ומואב יע"ש‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלוואה בריבית לגוי‪] .‬כג‪,‬כ‪-‬כא[ לא תשיך לאחיך ‪‬שך כס; ‪‬שך אכל ‪‬שך כל דבר‬
‫אשר ישך‪ .‬ל‪‬כרי תשיך ולאחיך לא תשיך‪ .‬דעת הרמב"ם )הלכות הלואה פ"ה ה"א(‬
‫שיש מצוה להלוות לגוי ברבית‪ .‬ולכאורה קשה על זה מהגמ' במכות )כ"ד ע"א(‬
‫שדורשת שמה שכתוב בפסוק בתהלים )טו‪,‬ה( כספו לא ‪‬תן ב‪‬שך‪ ,‬היי‪‬ו דאפילו‬
‫ברבית עובד כוכבים‪ ,‬ולפירוש הרמב"ם שיש מצות עשה להשיך לגוי איך‬
‫מחשיבה הגמ' למידה טובה להימ‪‬ע מזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סקילת ‪‬ערה המאורסה‪] .‬כב‪,‬כ‪-‬כג[ והוציאו את ה‪‬ערה אל פתח בית אביה‬
‫וסקלוה וגו'‪ ,‬ובערת הרע מקרבך‪ .‬כי יהיה ‪‬ערה בתולה מאורשה לאיש וגו'‬
‫והוצאתם את ש‪‬יהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באב‪‬ים ומתו‬
‫ובערת הרע מקרבך‪ .‬מבואר כאן ד‪‬ערה המאורסה שזי‪‬תה ו‪‬ישאת ובעלה‬
‫טען שלא מצא לה בתולים‪ ,‬ואח"כ באו עדים שזי‪‬תה כשהיתה ארוסה‪,‬‬
‫‪‬סקלת אצל בית אביה‪ ,‬ואם זי‪‬תה בעוד שהיא בבית אביה וקודם ‪‬ישואיה‬
‫באו עדים שזי‪‬תה‪ ,‬סוקלים אותה בשער העיר‪ .‬וקשה דלגבי ‪‬ערה המאורסה‬
‫שזי‪‬תה בבית אביה ו‪‬ישאת ובאו עדים רק אחר ש‪‬ישאת‪ ,‬דהדין הוא‬
‫ש‪‬סקלת בפתח בית אביה פירש רש"י שזה משום ראו גידולים שגידלתם‪,‬‬
‫וא"כ צ"ב מדוע אם באו עדים בעוד שהיא בבית אביה אי‪‬ה ‪‬סקלת בפתח‬
‫בית אביה רק בפתח שער העיר‪ ,‬ומ"ט לא ‪‬ימא בזה ג"כ שתיסקל בפתח בית‬
‫אביה מחמת הך טעמא גופה דראו גידולים שגידלתם‪.‬‬
‫ה‪ .‬דקדוק המקראות‪ .‬בהך פרשתא יש להקשות מדוע לגבי ‪‬ערה המאורסה‬
‫שזי‪‬תה )פסוקים כא כג( כתוב ובערת הרע מקרבך‪ ,‬ובאשת איש שזי‪‬תה )פסוק כב(‬
‫כתוב ובערת הרע מישראל‪.‬‬
‫ו‪ .‬איסור לשון הרע‪ .‬ברש"י בפרשה )כד‪,‬ט( כתב על הפסוק זכר את אשר עשה ה'‬
‫אלהיך למרים‪ ,‬אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת לא תספר לשון הרע‪,‬‬
‫ומשמע ד‪‬קט שזה עצה טובה‪ ,‬והרמב"ן תמה על זה דאיך יתכן שלשון הרע‬
‫שהוא שקול כשפיכות דמים‪ ,‬לא תהיה בו בתורה לא תעשה גמור או לאו הבא‬
‫מכלל עשה‪ ,‬וע"כ דבכתוב הזה אזהרה גדולה על לשון הרע‪ ,‬להמ‪‬ע ממ‪‬ו בין‬
‫בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק ולהבזות בין שאין מתכוין להזיק כלל‪,‬‬
‫וסיים שזו מצוה מכלל תרי"ג מצות‪ ,‬ושכחה בעל הלכות גדולות וכל המו‪‬ים‬
‫המצות אחריו‪ .‬ולכאורה קשה על זה דאף אם לא ‪‬מ‪‬ה את ה"זכור את עשה‬
‫ה' אלהיך למרים" בתור איסור עשה‪ ,‬מ"מ יש עוד איסורים מפורשים שמו‪‬ים‬
‫אותם כמו שמ‪‬ה מרן הח"ח בפתיחה לספרו דהיי‪‬ו הלאו של "לא תלך רכיל‬
‫בעמיך" )ויקרא יט‪,‬טז(‪ ,‬והלאו של לא תשא שמע שוא )שמות כג‪,‬כא(‪ ,‬ועיי"ש בח"ח‬
‫עוד כמה לאוים ועשים שעובר האדם באמירת לשון הרע‪ .‬ואף שכמעט כל‬
‫הלאוים והעשים שמ‪‬ה שם מקורם מדברי הרמב"ם ורבי‪‬ו יו‪‬ה‪ ,‬מ"מ דוחק‬
‫לומר שהרמב"ן יחלוק על זה‪.‬‬
‫ז‪ .‬ויד תהיה לך על אז‪‬ך‪) .‬כ"ג‪-‬י"ג( על מה שכתוב "ויד תהיה לך מחוץ למח‪‬ה"‬
‫פירש רש"י "חוץ לע‪‬ן"‪ ,‬ולכאורה צ"ע דהלא פשטות הפרשה מדברת בע‪‬ין של‬
‫"כי תצא מח‪‬ה על אויביך"‪ ,‬ולמה מפרש רש"י שמדובר בזמן שהיו ישראל‬
‫במדבר‪.‬‬
‫ח‪ .‬למען יברכך‪ .‬במה שהביא רש"י )פרק כ"ב פסוק י"ט( על "למען יברכך" שאע"פ‬
‫שבאת לידו שלא במתכוין ק"ו לעושה במתכוין‪ ,‬אמור מעתה‪ ,‬פלה סלע מידו‬
‫ומצאה ע‪‬י ו‪‬תפר‪‬ס בה הרי הוא מתברך עליה‪ ,‬לכאורה הדמיון אי‪‬ו מובן‬
‫כלל‪ ,‬דבשלמא בשכחה שברשותו לחזור דיודע איפה ‪‬מצא מקבל שכר בשביל‬
‫שלא חוזר‪ ,‬אבל ב‪‬פלה סלע מידו הלא ‪‬אבד ממ‪‬ו ואין לו האפשרות לקחתו‬
‫ולמה יקבל שכר‪.‬‬
‫‪-----------------------------------------------------‬‬
‫כללי השתתפות‬
‫‪ .1‬כל תשובה ‪‬כו‪‬ה‪ ,‬אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכ‪‬ס להגרלה על סך ‪.₪ 1000‬‬
‫‪ .2‬כל תשובה ‪‬כו‪‬ה על כל שאלה‪ ,‬הי‪‬ה זכות ‪‬וספת להשתתף בהגרלה‪ ,‬כך שכל מי שישלח‬
‫יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה‪.‬‬
‫‪ .3‬כל חודש‪ ,‬בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים‪ ,‬הזוכה ייבדקו תשובותיו‪ ,‬יתקבלו‬
‫אך ורק תשובות מפורטות‪.‬‬
‫‪ .4‬יתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע‪ ,‬או עד ראש חודש‪.‬‬
‫‪ .5‬שימו לב חשוב מאוד‪ :‬קבלת התשובות הי‪‬ה אך ורק לפקס מערכת משיב כהלכה ‪077-‬‬
‫‪ 5558617‬או במייל ‪ [email protected]‬א לציין בתחילת המכתב על כמה‬
‫שאלות השיבו‪ ,‬וכמו"כ שם מלא‪ ,‬כולל‪ /‬ישיבה‪ .‬ועיר וטלפון וכמו"כ ‪‬א לציין על איזה‬
‫פרשה השיבו‪] .‬לברורים ופרטים ‪‬וספים בטלפון ‪ 0533154010‬בשעות הערב בין ‪ 8:00‬ל‪ 9:00‬בלבד[‪ .‬השולחים‬
‫בכתב יד‪ ,‬בפקס‪ ,‬להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס‪ .‬כתב לא‬
‫ברור לא יכ‪‬ס להגרלה‪- .‬יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה ייכ‪‬ס‬
‫בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"‪– .‬שאר ע‪‬י‪‬י העלון לא שייכים לפקס או מייל או‬
‫טלפון זה‪ ,‬אלא כמצויין במסגרת ע"ג העלון בעמ' ד'‪.‬‬
‫תשובות ‪‬יתן לשלוח עד ראש הש‪‬ה‬
‫שם הזוכה לחודש מ‪"‬א‬
‫הרב שמעון וייסברג שליט"א‬
‫כולל פו‪‬וביז' ב"ב‬
‫‪ ‬‬
‫מדוע ‪‬והגים העולם כששוברים הכוס בחופה מברכים מזל טוב‬
‫הרי שבירת הכוס זכר לחרבן‬
‫מה שהקשתם בשם אחרו‪‬ים מדוע ‪‬והגים העולם כששוברים כוס תחת החופה מברכים‬
‫מזל טוב הרי הכוס זה זכר לחרבן הבית‪ ,‬ומה שייך לברך עכשיו מזל טוב‪.‬‬
‫הגאון המפורסם רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט''א‬
‫דומ''צ‪ ,‬מחזיקי הדת‪ ,‬אהבת תורה‪ ,‬הישר והטוב‪ ,‬אוצר הפוסקים‬
‫‪‬ראה לתרץ‪ ,‬ע''פ מה שאמרו בגמ' תע‪‬ית ל' ע''מ ב' כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה‬
‫בשמחתה‪ ,‬וכיון שהתאבלו על ירושלים בעת שבירת הכוס על כן אומרים מזל טוב על‬
‫ש‪‬זכה לראות בשמחתה‪ ,‬וטעם שאומרים מזל טוב על כלי ש‪‬שבר הוא כדי שלא יבא‬
‫לכעוס ש‪‬שבר כלי על כן כדי שלא יהא אוירה של כעס אומרים שיהא למזל טוב השבירה‬
‫ועל כן ‪‬עשה אוירה של שמחה‪.‬‬
‫הגאון רבי מתתיהו ישראל הורוויטץ שליט''א לייקווד מחבר ספר "אוצרות הים" על מסכת ברכות‬
‫יש לציין דהשולחן העזר תירץ דלפי הטעם ששוברין הזכוכית כדי ליתן למידת הדין‬
‫חלקה‪ ,‬ועי"ז י‪‬צלו ב‪‬י הזוג‪ ,‬אתי שפיר לאחל מזל טוב בזמן כזה‪.‬‬
‫הבה''ח שמואל טוביאס ‪‬י''ו שיעור הכ‪‬ה ישיב''ג צא‪‬ז ‪‬ת‪‬יה‬
‫מה שתרצתם שזה הזמן הכי מתאים לומר מזל טוב דכל עוד שלא שיתפ‪‬ו בשמחה של‪‬ו‬
‫זכר לחרבן עדיין השמחה לא מושלמת‪ ,‬אבל אחרי ששיתפ‪‬ו בשמחה והעל‪‬ו בזכרו‪‬ו את‬
‫החרבן עכשיו אפשר לומר מזל טוב דהשמחה שלימה ואין בה התעלמות מהחורבן‪ ,‬ראה‬
‫להביא ראיה לתירוץ זה על פי מה דאיתא בחתם סופר על מאמר הגמ' כל המתאבל על‬
‫ירושלים זוכה ורואה בשמחתה‪ ,‬והקשה החתם סופר למה כתוב בלשון הוה והלא היה‬
‫צריך לכתוב בלשון עתיד‪ ,‬ותירץ שמיד שמתאבל כבר רואה בשמחת ירושלים‪ ,‬וזה ראיה‬
‫גדולה לדבריכם שאז הזמן המתאים לומר מזל טוב‪.‬‬
‫האם מותר לאכול או לשתות כשהוא לבוש בתפילין של רש''י או רבי‪‬ו תם‬
‫מה שד‪‬תם באריכות האם מותר לאכול או לשתות עם תפילין‪ ,‬והבאתם שיש מקילים‬
‫בתפילין של רבי‪‬ו תם‪.‬‬
‫הגאון ה‪‬פלא רבי משה מיכל פי‪‬ק שליט''א רב שכו‪‬ת בין וגן‬
‫‪‬ראה להעיר‪ ,‬דבהגהות חכמת שלמה סימן פ''ה כותב להדיא שמותר לאכול עם תפילין‬
‫דרבי‪‬ו תם‪ ,‬וכותב דטעם הדבר דכל דבר שקדוש יותר אין בזה פגיעה‪ ,‬ובזה פושט‬
‫החקירה האם מותר לקיים מצות שויתי ה' ל‪‬גדי תמיד בבית הכסא וכותב דמותר כיון‬
‫דקדוש ביותר עי''ש‬
‫איך מותר לשבור כוס תחת החופה הרי עובר על איסור בל תשחית‬
‫מה שהקשתם שבשם אחרו‪‬ים לפי השיטות שבשאר מילי הויא איסור בל תשחית מן‬
‫התורה‪ ,‬א"כ איך מותר לשבור כוס תחת החופה‪.‬‬
‫הרה''ג יעקב ישראל מייז‪‬ער שליט''א לו‪‬דון‬
‫ה‪‬ה המ"ד שבל תשחית הוא מן התורה הוא תוס' ב"מ דף ל"ב ע"ב בד"ה מדברי כמו שהבאתם‬
‫בשם הרש"ש שם‪ ,‬ושם מבואר שבל תשחית מותר למלכים משום כבוד המלך‪ ,‬ע"ש‪ .‬א"כ‬
‫ה"ה לחתן שהוא דומה למלך‪ ,‬מותר לו לעבור על בל תשחית לכבודו ולצורכו‪.‬‬
‫חפץ ששוה כסף רק מחמת המצוה האם אפשר לקדש בזה אשה‬
‫מה שחקרתם בשם המש‪‬ה למלך האם אפשר לקדש אשה בדבר ששוה כסף רק מחמת‬
‫המצוה‪.‬‬
‫הרה''ג רבי משה יחיאל ראטה שליט''א ירושלים‬
‫יש להעיר שכבר דן בזה המאירי קידושין ‪''‬ו ע"ב ד"ה זה שכתב בשם גדולי הדור שבדבר שאי‪‬ו‬
‫שו"פ לרוב העולם אלא ששו"פ לזה כגון עלה של חזרת למצוה וכיוצא באלו שמקודשת‪,‬‬
‫ויש מפקפקים בכל אלו לומר שאי‪‬ה מקודשת‪ .‬ומ"מ אם לא היתה צריכה לאותו דבר‬
‫לצורך חולי או למצוה אלא שהיא תאבה לו ומצטערת עליו והיי‪‬ו שאומרת דלדידה שו"פ‪,‬‬
‫הדין הוא שאם היא ראויה לכך הוי מקודשת ואע"פ שיש חולקים מ"מ הדברים רופפים‬
‫וראוי להחמיר‪.‬‬
‫ברכת מזל טוב לידידי‪‬ו העומד לימין המערכת בכל עת‬
‫הרב החסיד דב בעריש שטמר שליט''א‬
‫איש אמו‪‬ו ויד ימי‪‬ו של מרן האדמו''ר מצא‪‬ז שליט''א‬
‫לרגל שמחת אירוסי בתו תחי' במז''ט עב''ג‬
‫הבה''ח מיכאל יהושע פאליק בלומ‪‬טל ‪‬י''ו מבחירי ישיבת צא‪‬ז ‪‬ת‪‬יה‬
‫ב‪‬ו של הרב מאיר צבי בלומ‪‬טל שליט''א‬
‫מ‪‬כ''ל ישיבת צא‪‬ז ב‪‬י ברק‬
‫יהא רעוא שבזכות מעשיו הכבירים יזכה לרוות ‪‬חת מכל יוצאי חלציו‬
‫ויצליח בכל אשר יפ‪‬ה‬
‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬
‫הרב שלמה צבי טויב‬
‫שליט''א קרית צא‪‬ז ‪‬ת‪‬יה‬
‫‪‬אמן ביתו של מרן האדמו''ר מצא‪‬ז‬
‫לעילוי ‪‬שמת אביו‬
‫הרב מרדכי בן הרב יהודה ז''ל‬
‫ראש הקהל צא‪‬ז קלוזי‪‬בורג ארה''ב‬
‫‪‬לב"ע י''ג אלול תשמ''ג ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫האם יותר עדיף לתת מאה דולער לע‪‬י אחד או לחלק למאה ע‪‬יים‬
‫מה שד‪‬תם האם יותר עדיף לתת מאה דולער לע‪‬י אחד או לחלק למאה ע‪‬יים‪.‬‬
‫הגאון ה‪‬פלא רבי שלמה הכהן גראס שליט''א רב ור''מ בברוקלין‬
‫יפה ציי‪‬תם לפירוש המש‪‬ית להרמב"ם אבות פ"ג מש‪‬ה טו לפי גרסתו והכל לפי רוב המעשה‬
‫ולא לפי "גודל" המעשה‪ ,‬וצריכין לחלק הכסף למאה ע‪‬יים‪ ,‬ועיין שו"ע יו"ד סי' ‪‬ז"ר ס"ט שלא‬
‫יתן כל צדקותיו לע‪‬י אחד בלבד‪ ,‬ומה שהבאתם שהגליו‪‬י הש"ס ב"ב ט' ע"ב הוכיח מהגמרא‬
‫דלא כהרמב"ם דאמרי‪‬ן התם מה בגד זה כל ‪‬ימא ו‪‬ימא מצטרפת‪ ,‬אף בצדקה פרוטה‬
‫לפרוטה מצטרפת חזי‪‬ן דסכום אחד גדול יותר חשוב מהרבה פרוטות‪ ,‬דאמרי‪‬ן דכל‬
‫הפרוטות ‪‬חשב לסכום אחד גדול‪ ,‬ולע‪"‬ד לא הב‪‬תי דבריו וכי גריעותא הוא של סכום‬
‫קטן שיש לו המעלה של ריבו המעשה ‪‬תוסף ע"י הצירוף המעלה של גודל המעשה‪ ,‬אדרבא‬
‫ואדרבא יש לו ב' המעלות ריבו‪ ,‬וגודל המעשה‪ .‬משא"כ בסכום גדול לאחד יש לו רק‬
‫המעלה של גודל המעשה‪ ,‬וה‪‬ה הרמב"ם שכתב שריבו השכר הוא מכח ריבו המעשים אין‬
‫מכאן ראיה לחידוש די‪‬ו של הר"ן ז"ל יומא פ''ד ע"א שכתב דמוטב לשחוט עבור מסוכן‬
‫בשבת מלהאכילו ‪‬בילה אע"ג דשחיטה איסור סקילה ו‪‬בילה איסור לאו משום‬
‫דבאכילות ‪‬בילה יעבור על כל כזית וכזית משא"כ השחיטה שהיא רק עבירה אחת‪ ,‬וע"כ‬
‫ריבו הכמותי דלאוין מכריע את החומר האיכותי דסקילה ע"כ די"ל דהרמב"ם לא ס"ל‬
‫דריבו הכמות מכריע האיכות רק בצדקה דבמדה טובה מרובה ש‪‬חקק בו ‪‬דיבות הלב ע"י‬
‫ריבו המעשים ‪‬תוסף שכרו משא"כ באיסור‪ ,‬משא"כ לשיטת הר"ן דריבו הכמות מכריע‬
‫האיכות אפילו באיסור‪ ,‬כ"ש וק"ו במצוה דמרובה מדה טובה בוודאי כופלין שכרו ע"י‬
‫ריבו המעשים‪ ,‬וה‪‬ה יש ע‪‬ין של ריבו השכר שלא לפי ריבו המעשים או ריבו הכמות רק‬
‫מכח כח הרבים והשכר הוא לא רק ש‪‬כפל שכרו ע"י ש‪‬תוסף עוד אחד אלא הרבה יותר‬
‫וכדאיתא בתו"כ בחוקתי כ''ט ח' ומבאר שם רש"י עה"פ ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם‬
‫רבבה ירדופי וברש"‪ ,‬וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם ש‪‬י‬
‫אלפים ירדופו אלא אי‪‬ו דומה מועטים העושין את התורה למרובים העושין את התורה‪,‬‬
‫ויש לעיין אם גודל השכר ע"י רובי הא‪‬שים שלא לפי חשבון הכפל ‪‬אמר ג"כ ברוב‬
‫המעשים או ברובי הכמות או זה ‪‬אמר דוקא בכח הרבים‪ ,‬ע‪‬ין כח הרבים עיין בספה"ק תומר‬
‫דבורה פ"א‪.‬‬
‫‪.‬ב‪ .‬לפי פירוש הרמב"ם לפי רוב המעשה יש לפרש המש‪‬ה אבות פ"ב מ"א והוי זהיר במצוה‬
‫קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות‪ ,‬ולכאורה למה אי‪‬ו יודע הלא יודע‬
‫שזה קלה וזה חמורה‪ .‬אך לפי ה‪"‬ל ‪‬יחא כי יכול להיות שלקלה יש יותר שכר כי שכר‬
‫המצוה הוא לפי רוב המעשה‪ ,‬ואגב הרמב"ם ד‪‬קט לפי רוב ולא לפי גודל המעשה‪ .‬עיין‬
‫בספר אורחות צדיקים שער ה‪‬דיבות שפירש כן לשון המש‪‬ה ולא הביא בדבריו שכ"כ‬
‫הרמב"ם ז"ל ואף שהזכיר דברי הרמב"ם ז"ל בספרו בכמה מקומות ועמש"כ בסדר‬
‫הדורות שספר אורחות צדיקים הוא ספר המצות שהביא הרמב"ם ז"ל אבות פ"ד מ"ד‬
‫ומחברו היה רביה דרביה של הרמב"ם עיי"ש‪ ,‬ועיין בס' שדי חמד כללי הפוסקים סימן‬
‫ט"ו אות מ"א שהשיג עליו מכמה מקומות‪.‬‬
‫מה הטעם למ‪‬הג לשבור כוס בשעת ה‪‬שואין‬
‫מה שכתבתם כמה טעמים מדוע צריכים לשבור כוס בעת ה‪‬שואין‪ ,‬ובאחד מטעמים‬
‫הבאתם בשם השל''ה בפרשת שופטים תורה שבכתב ד''ה כתב הרקא‪‬טי משום דהשטן מקטרג בשעת גדולתן‬
‫של ישראל‪ ,‬ולכן הבו‪‬ה בית ו‪‬וטע כרם והלוקח אשה מזומ‪‬ים לפגעי עולם יותר משאר‬
‫הא‪‬שים‪ ,‬ומידת הדין מקטרגת עליהם‪ ,‬וזה שאמרו בגמ' שבת ק''ל ליכא כתובה דלא רמו‬
‫ביה תיגרא‪ ,‬וכן היה הע‪‬ין במתן תורה שהיו ישראל להקב''ה ככלה לחתן קטרג השטן‬
‫ב‪‬תי‪‬ת הלוחות‪ ,‬כי היה ירא כי כשהיה הלוחות בישראל אז יתבטל מציאות השטן שהוא‬
‫המות ושלטה עין הרע שלו בהסתת העגל ואז ‪‬שתברו הלוחות‪ ,‬ולכן תיק‪‬ו לשבור כוס‬
‫בחופה לתת להם חלק‪.‬‬
‫הגאון רבי דוד ליסיצין שליט''א‬
‫‪‬ראה להעיר‪ ,‬א''כ מדוע הבו‪‬ה בית ו‪‬וטע כרם אי‪‬ם שוברים כוס כמו ב‪‬שואין‪ ,‬ועוד בגמ'‬
‫ברכות ‪''‬ד ע''מ כתוב אלו הצריכים שמירה‪ ,‬ומדוע לא כתוב בו‪‬ה בית ו‪‬וטע כרם‪.‬‬
‫ראש כולל היכל התלמוד ת''א‬
‫תגובות אפשר לשלוח עד יום ב' בערב‬
‫להרב אשר אנשיל שוורץ שליט"א רח' תכלת מרדכי ‪ 4/15‬רמת בית שמש‬
‫פקס‪077-4448278 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫לבירורים בכל ענייני המערכת‪ ,‬בטל‪ 053-3166560 :‬‬
‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬
‫גדול העסק‪‬ים בהשכ‪‬ת שלום‬
‫הרב משה יוסף אוברל‪‬דר שליט''א ירושלים‬
‫לעילוי ‪‬שמת אביו‬
‫הרב שלום בן הרב אליעזר ז''ל‬
‫‪‬לב"ע י''ד אלול ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬
‫הרב‪‬י ה‪‬גיד ה‪‬כבד‬
‫הרב יצחק בן ציון הכהן ואלף שליט''א‬
‫ירושלים‬
‫לעילוי ‪‬שמת אביו‬
‫הרב ראובן בן הרב יעקב זאב ואלף ז''ל‬
‫‪‬לב"ע י''ד אלול תש''ל ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬