‫ב"ה‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬ ‫גליון קה' אלול ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬ ‫‪September - October 2011 Issue 105‬‬ ‫‪KESHER, Platform for European‬‬ ‫‪Rabbis to research Jewish Law‬‬ ‫שאלות שלא‬ ‫פסקו לעלות‬ ‫מעוברת בכפרות‬ ‫איבעיא להו?‬ ‫בענין הכשר על מניות‬ ‫הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק 'שומרי הדת באנטוורפן'‪ ,‬וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫בס"ד ובחסד הוי' ב"ה‪ ,‬יום ט"ז תמוז תש"ע‬ ‫נתתי אל לבי‪ ,‬לאחר שראיתי את המדריך לכשרות‬ ‫הממון שמוגש ע"י "וועד הפיקוח ההלכתי להשקעות‬ ‫ופיננסים" שע"י בד"צ "העדה החרדית" ירושלים‪,‬‬ ‫לבאר בעזה"י הנלענ"ד בנידון זה‪ ,‬ובפרט בנוגע לאלו‬ ‫שעדיין גרים בחו"ל ומשקיעים במניות ובהשקעות‬ ‫הנקרא ‪ Fund’s‬בלע"ז‪.‬‬ ‫א‬ ‫הנה היסוד של אלו האוסרים השקעה בלי פיקוח‬ ‫רבני‪ ,‬מיוסד על ההנחה שיש לכל בעל מניה בעלות‬ ‫משותפת בחברה שהנפיקה את המניה‪ ,‬והיות שלכמה‬ ‫חברות יש בעלות על חברות אחרות‪ ,‬לכן כמעט‬ ‫בלתי אפשרי לדעת באיזה עסקאות יש לבעל המניה‬ ‫שותפות בהן‪ ,‬ונכנס לגדר של שותפות בעסקים של‬ ‫חילול שבת‪ ,‬חמץ בפסח‪ ,‬רבית‪ ,‬ומשא ומתן בדברים‬ ‫האסורים באכילה‪.‬‬ ‫ברם גם בקונטרס הנ"ל מובאים דברי הגאון רבי‬ ‫משה פיינשטיין זצ"ל )אגרות משה אבה"ע א‪-‬ס"ו ז'‬ ‫ד"ה ובדבר ליקח(‪ ,‬וכדי לדעת פסק הלכה שלו יש‬ ‫להעתיק לשונו‪" :‬ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס‬ ‫שעושין מלאכה ומסחר שבת‪ ,‬הא חזינן שנתפשט‬ ‫להיתר‪ ,‬והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים‬ ‫שערס‪ ,‬שהוא רק משהו מהמסחר‪ ,‬שאין להם שום‬ ‫דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים‪ ,‬שלא דמי‬ ‫לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים"‪ ,‬עכ"ל‬ ‫לענינינו‪.‬‬ ‫הרי ברור מללו שהיות שאין להקונה מניות דעה‬ ‫בהמסחר דהיינו‪ ,‬שאינו יכול להגיד למנהלי החברה‬ ‫איך לנהל העסק‪ ,‬נמצא שאינו נחשב כשותף וכבעל‬ ‫במסחר זה‪ .‬ושוב מוסיף הגאון שם וז"ל‪" ,‬וגם אין‬ ‫הקונה שערס רוצה להיות בעלים בהמסחר‪ ,‬ואינו‬ ‫רוצה לקנות כלום בהמסחר‪ ,‬אלא הוא רק כקונה‬ ‫ריוח והפסד שיהיה בהמסחר לפי סך כך וכך שקנה"‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכוונתו שעסק קניית המניות אינו מהווה‬ ‫ראיה שהקונה רוצה להיות בעל העסק‪ ,‬רק הוא רוצה‬ ‫להרויח מהריוח של החברה‪ ,‬דהיינו לקחת החלק של‬ ‫הרווח שזכאי כל בעל מניה לקבל בכל שנה ושנה‪,‬‬ ‫הנקרא דיווידענ"ד בלע"ז‪ ,‬והיות שאין ברצונו לקבל‬ ‫בעלות בהמסחר לכן אי אפשר להחשיבו כשותף נגד‬ ‫רצונו‪ .‬ושוב מוסיף הגאון זצ"ל‪" ,‬ויותר נראה שאין‬ ‫בהם גדר קנין בדינא‪ ,‬שהוא לקנין דבר שלא בא‬ ‫לעולם‪ ,‬רק מצד קניני דיני המדינה" עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי הגאון זצ"ל מביא כמה טעמים להתיר לקניות‬ ‫מניות בחברה שעוסקת במסחר בשבת קודש‪ :‬א( אין‬ ‫להחשיבו כבעלים‪ ,‬מחמת שאין לו דעה בהמסחר‪ .‬ב(‬ ‫שדעת הקונה המניה אינו רוצה להיות שותף בגוף‬ ‫העסק‪ .‬ג( שיש כאן חסרון של קנין בדבר שלא בא‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫הן אמת שלקראת סוף תשובתו מתייחס הגאון‬ ‫למצב‪ ,‬שהקונה המניות רוחש לעצמו מדה מרובה‬ ‫עד שהמנהלים מוכרחים להתחשב בדעת הקונה‪,‬‬ ‫אז יש לו איסור מצד שותף עם גוים בעסק שעובד‬ ‫בשבת‪ ,‬אשר הלכתו מבואר בשו"ע או"ח סי' רמ"ג‪.‬‬ ‫ונראה בעליל דההלכה תלוי במדת כוונת הקונה‬ ‫וזכיותיו‪ ,‬דהיינו אם הוא קונה מניות כדי לקבל חלק‬ ‫מהרווחים‪ ,‬ואינו בעל השפעה בהחלטת החברה‪ ,‬אז‬ ‫מובן כוונתו לעין כל אשר אינו מתכוון להיות שותף‬ ‫בחברה ואינו רוצה שיהיה לו בעלות בנכסי החברה‪,‬‬ ‫ולכן ע"פ הלכה א"א לכפות עליו בעלות‪ ,‬ולכן מותר‬ ‫ע"פ הלכה לקנות מניות אף היכא שהעסק פתוח‬ ‫בשבת‪ ,‬משא"כ היכא שקונה מדה מרובה כל כך שיש‬ ‫לו השפעה על החלטות החברה‪ ,‬אז מראה בקנייתו‬ ‫שמתכוון באמת להיות שותף בנכסי החברה‪ ,‬ובכה"ג‬ ‫יש לאסור היכא שהחברה מתעסקת בשבת‪.‬‬ ‫ולכן היום‪ ,‬אף שיש לכל בעל מניה זכות הצבעה‬ ‫בשאלות שעולות על הפרק מדי שנה ושנה‪ ,‬ואשר‬ ‫לפי חוקי החברה חייבים שתהיה הצבעה לדעת רוב‬ ‫הדעות‪ ,‬וכל בעל מניה יש לו זכות מסויימת להביע‬ ‫דעתו‪ ,‬עדיין הדבר מותר לקנות מניות אלו‪ ,‬שהרי‬ ‫סוף כל סוף ברור שאין הקונה מתכוון להיות בעל‬ ‫הדעה‪ ,‬וכל כוונתו הוא להרויח הן בעליות המחיר‬ ‫של המניות‪ ,‬ואולי גם לרבות חלק מהריוח שמתחלק‬ ‫כל שנה ושנה‪.‬‬ ‫ומה שחידש הגאון הנ"ל‪ ,‬שאפשרי לשלם כסף‬ ‫בעד דבר )המניה( ולא לזכות בה אף שדעת המקנה‬ ‫)–המוכר( להקנות לזה שנותן לו הכסף‪ ,‬מצינו יסוד‬ ‫איתן בשו"ע חו"מ )סי' קצ"ד סעיף ב'( בישראל‬ ‫קונה שדה מגוי ומשלם כסף ועדיין לא כתבו שטר‬ ‫מכירה‪ ,‬שלהלכה נפסק שהמוכר מסלק את עצמו‬ ‫מבעלות השדה‪ ,‬והישראל הקונה עדיין לא מתכוון‬ ‫לזכות בהשדה עד שיכתוב השטר‪ ,‬ובזמן בין מסירת‬ ‫הכסף וכתיבת השטר השדה הפקר הוא וכל הבא‬ ‫ועושה מעשה חזקה בגוף השדה זכה בה‪ .‬הרי לפנינו‬ ‫במנהג כפרות נוהגים לקחת תרנגול‬ ‫לזכר ותרנגולת לנקבה‪ ,‬ולאשה‬ ‫מעוברת לוקחים תרנגול ותרנגולת‪,‬‬ ‫כך כתב הרמ"א‪.‬‬ ‫ובמור וקציעה העיר דאם כן למה לא‬ ‫לקוחין תרנגולת לנקבה והיא ואותה‬ ‫אינן קרוים גברתא? וכתב אבל הקושיא‬ ‫למה אינן לוקחים בהמה‪ ,‬לא קשיא‬ ‫מידי כיון שנותנים דמי שווי הכפרה‬ ‫לעניים לא בחרו בבהמה שדמיה‬ ‫יקרים‪ ,‬עוד נראה לי שעשו זה בכוונה‬ ‫גם העשירים ולא מקוצר יד אלא כדי‬ ‫שלא יהא נראה כמקריב קדשים בחוץ‪,‬‬ ‫מה שאין כן בתרנגולת שאין קרבן בא‬ ‫מהם עכ"ל‪.‬‬ ‫ועל פי האריז"ל לוקחים למעוברת‬ ‫תרנגול אחד ושתי תרנגולות‪.‬‬ ‫אישה שיש לה תאומים‪ ,‬רוב הפוסקים‬ ‫לא חששו שתקח עוד תרנגול או‬ ‫תרנגולת בנוסף על השלוש‪ ,‬ובתשובות‬ ‫וביאורים )סימן קצ"ה אות ל"ג( כתב‬ ‫יש לעיין אי יש ליקח שתי תרנגולים‬ ‫ושתי תרנגולות ונשאר בצריך עיון‪.‬‬ ‫ובנטעי גבריאל הוסיף‪" :‬והוא הדין‪,‬‬ ‫לגבי היום‪ ,‬שיש שיודעין על ידי‬ ‫מכשיר האולטרסאונד אם העובר זכר‬ ‫או נקבה אפשר שאין צריך ליקח רק‬ ‫אחד‪ ,‬ונראה שכיון שאינו ברור גמור‪,‬‬ ‫אין לשנות מן המנהג"‪.‬‬ ‫אישה מעוברת קודם ארבעים יום‬ ‫לעיבורה אין צריכה לעשות כפרות‬ ‫לצורך העובר‪ ,‬דקיי"ל במסכת יבמות‬ ‫)סט ע"ב( דהוי כמיא בעלמא‪.‬‬ ‫יש שדנו מאימתי נקראת מעוברת‪,‬‬ ‫אם מג' חדשים או ממ' יום עכ"פ‪ .‬ואולי‬ ‫לפני כן תפדה בצדקה‪.‬‬ ‫ראיה ברורה שכדי לזכות בדבר צריך רצון לזכות‬ ‫בהדבר‪ ,‬ולא מספיק דעת מקנה‪ .‬ומצינו ג"כ כעין‬ ‫זה היכא שאחד צריך לקנות תרופות חמץ בימי חג‬ ‫הפסח‪ ,‬ועל פי ההלכה מותר לו לבלוע התרופות‪,‬‬ ‫מכל מקום מובא בספר נשמת אברהם )סי' ת"נ ס"ק‬ ‫א'( בשם הגרש"ז אוירבאך זצ"ל‪ ,‬שבעת שמקבל‬ ‫התרופה מגוי‪ ,‬יתכוון לא לזכות בהחמץ‪ ,‬וככה לא‬ ‫יהיה החמץ בבעלותו בעצם ימי הפסח )וכמדומני‬ ‫שראיתי בקונטרס של העדה החרדית לימי הפסח‪,‬‬ ‫מובא זה ג"כ(‪.‬‬ ‫ושוב ראיתי בשו"ת חתם סופר )יו"ד סי' ק"ה(‬ ‫שכותב כן מפורשות לגבי ישראל שמתעסק עם‬ ‫דגים טמאים‪ ,‬שהדרך להתיר זה העסק הוא ע"י‬ ‫שהישראל לא יתכוין לקנות הדגים עיי"ש‪ ,‬וראה‬ ‫לקמן בענין מניות בחברה שעוסקת בנבלות‬ ‫וטרפות‪.‬‬ ‫וכל הנכתב לעיל נוגע ליהודי הקונה המניה‬ ‫בחברה של גוים‪ ,‬אולם היכא שהחברה היא בבעלות‬ ‫ישראל‪ ,‬עדיין יש מקום לברר אם מותר להשקיע‬ ‫בחברה של מחללי שבתות שמתעסקים בעצם יום‬ ‫השבת שלכאורה הקונה מסייע לידי עוברי עבירה‪.‬‬ ‫והגאון רבי משה הנ"ל כותב גם לגבי נקודה זו‪,‬‬ ‫וז"ל‪ ,‬ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב‬ ‫מסייע לעוברי עבירה‪ ,‬שהמסחר יעשו גם כשלא‬ ‫יקנה שערס מהם‪ ,‬כי לא חסר מי שיקנה שערס‪,‬‬ ‫עכ"ל לענינינו‪ .‬הרי לפנינו דברים ברורים שאין‬ ‫חשש מסייע גם היכא שהבעלים הם ישראלים‪.‬‬ ‫ונמצינו למדים שמי שקונה מניות בחברה‬ ‫של גוים ועושה כן להרויח‪ ,‬הן הריוח שמתחלק‬ ‫מדי שנה בשנה והן בזה שיעלו מחיר המניה‪ ,‬יש‬ ‫אומדנא שאינו מתכוון להיות שותף בהחברה ואינו‬ ‫מעניין אותו להשפיע על תהליך של העסק ואינו‬ ‫רוצה להצביע בכל הענינים שמעלה מדי שנה‬ ‫ושנה‪ ,‬ולכן אינו נחשב כשותף נגד רצונו‪ .‬אולם מי‬ ‫שרוצה להחמיר לצאת את ידי דעת המחמירים‪,‬‬ ‫יש לפניו הדרך לומר בפה מלא שאינו רוצה להיות‬ ‫שותף בגוף העסק ודי בזה להצילו‪ .‬אולם היכא‬ ‫שיש עשיר גדול מאוד שיכול לרכוש סכום עצום‬ ‫של מניות כדי להיות בעל דעה ומתכוון לכך בעת‬ ‫קניית המניות‪ ,‬בכה"ג יש לו לעשות שטר שותפות‬ ‫באופן המותר כפי המבואר בשו"ע סי' רמ"ה ס"ק‬ ‫א' ואילך‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ובנוגע לעסקים של חמץ שהנפיק מניות‪ ,‬מצינו‬ ‫תשובה ארוכה להמנחת יצחק )חלק ג' סי' א'(‬ ‫ודעתו‪ :‬יש לכלול מכירת מניות אלו בתוך שטר‬ ‫קשר‬ ‫מכירה של "מכירת חמץ" לגוי ועל ידי זה יוצאים‬ ‫מחששות של בעלות בחמץ בימי הפסח‪ .‬וכפי‬ ‫הידוע ליושבים על מדין‪ ,‬המנהג היום שלרוב בתי‬ ‫דין המסדרים 'מכירת חמץ' נכלל בנוסח שטר‬ ‫המכירה‪ ,‬בתוך שאר הדברים הנמכרים גם "מניות"‪,‬‬ ‫לכן אף אם היהודי שמוכר חמצו שכח להזכירו‬ ‫בתוך הפרטים שמוכר‪ ,‬מ"מ היות שהוא חותם על‬ ‫שטר הרשאה שבו כתוב שנותן כוח הרשאה לפי‬ ‫הנוסח של עצם שטר מכירה‪ ,‬נמצא שבדרך ממילא‬ ‫נמכרים גם המניות שלו‪.‬‬ ‫עוד יש לצדד בנידון זה‪ ,‬שיש בתי דין שמוכרים‬ ‫כל החמץ שנמצא בעירם או במדינתם וסומכים על‬ ‫הפוסקים שאפשר לזכות בעל החמץ מלעבור על‬ ‫בבל יראה ובבל ימצא ולמכור חמצו בלי ידיעתו‬ ‫וכמו שכותב בנידון זה הגאון רבי יצחק אלחנן‬ ‫בשו"ת באר יצחק )סי' א' וב'(‪ .‬אשר ע"כ בנוסף‬ ‫על ההיתר מיוסד על דברי הגר"מ הנ"ל אות א'‬ ‫לגבי שבת – יש עוד דרכים לפני כל יהודי להנצל‬ ‫מאיסור חמץ בפסח אף בעסקים שיש לו בהם גדר‬ ‫של שותפות‪ ,‬וכפי הנתבאר למעלה‪.‬‬ ‫ג‬ ‫עוד שאלה העומדת לפנינו היא החברות‬ ‫שמתעסקת בנבילות וטריפות אשר מבואר בשו"ע‬ ‫יור"ד )סי' קי"ז סעיף א'( וז"ל המחבר כל דבר‬ ‫שאסור מן התורה אף ע"פ שמותר בהנאה‪ ,‬אם הוא‬ ‫דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה עכ"ל‬ ‫לענינו‪ .‬והיות שיש הרבה חברות שמתעסקים‬ ‫בדברי מאכל של טריפות ונבילות ממש‪ ,‬וכן אלו‬ ‫שמייצרים דברי מאכל שיש בו איסור מעורב בהם‬ ‫איך אפשר להתיר ליהודי לקנות מניות בחברות‬ ‫סופרמרקט בחו"ל אשר מוכרים נבילות וטריפות‪,‬‬ ‫וגם באה"ק יש חברות של מסעדות שמוכרים בשר‬ ‫וחלב יחדיו ר"ל‪.‬‬ ‫והנה עד היום ראה ראיתי אך ורק בירור הלכה‬ ‫אחד בשאלה של מניות בחברה לעסקי נו"ט‪,‬‬ ‫ונדפס בחוברת קול תורה )שנת י"א )כ"ח( חוברת‬ ‫ז' ואילך( מהרב הג"ר גדלי' פעלדער מח"ס יסודי‬ ‫ישורון‪ ,‬ועיקר תשובתו מיירי באחד שקיבל מניות‬ ‫אלו במתנה‪ .‬אולם לאחר שמברר שמותר להחזיק‬ ‫אלו המניות‪ ,‬כותב וז"ל ועל כן לקנותם לכתחילה‬ ‫ולהחזיקם נראה ג"כ לדון להתיר‪ ,‬דלא גרע הקונה‬ ‫אלו השטרות‪ ,‬מסרסור‪ ,‬ובזה הלא ביארתי באריכות‬ ‫מכמה מקומות דדעת הפוסקים‪ ,‬דאין להחמיר‪,‬‬ ‫ועוד דאין כאן האי חששא של שמא יבוא לאכלן‪,‬‬ ‫ובהצטרף להמבואר עוד האי סברא דאינו אלא‬ ‫דרבנן נראה לפענ"ד להתיר להלכה‪ ,‬אבל למעשה‬ ‫ישאלו פי גדולי הוראה יושבי על מדין עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ -‬במה הלכתית לרבני אירופה‬ ‫יו"ל ע"י מרכז רבני אירופה ‪ -‬אגף הוצאה לאור‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫מנהל האגף‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬ ‫חברי המערכת‪ :‬הרב הגאון פ‪ .‬פאדווע דמ"צ דק"ק עץ החיים הולנד‪,‬‬ ‫הרב הגאון ל‪.‬י‪ .‬כהן ראש כולל היכל מנחם וחבר ועד רבני ליובאוויטש‪,‬‬ ‫הרב הגאון ש‪ .‬סלבטיצקי רב קהילת חב"ד אנטוורפן‬ ‫הגהה‪ :‬ר' מוטי ריזל‬ ‫ברם מתוך דבריו בגוף התשובה נראה שהבין‬ ‫שענין השער"ס דומה לסרסרות שאין בעלות בגוף‬ ‫הסחורה‪ ,‬אמנם כפי המציאות הנראה‪ ,‬יש בעלות‬ ‫עפ"י תורה לבעל המניה בגוף הסחורה הנמכרת‪,‬‬ ‫אלא שאין בידו ליכנס וליהנות ולקחת הסחורה‬ ‫לעצמו כי היא מתנאי השותפות‪ ,‬שאף שבעל‬ ‫המניה נחשב כשותף‪ ,‬מ"מ הוסכם שאינו זכאי‬ ‫לקחת חלק מהסחורה בלי תשלום‪ ,‬ונמצא שאינו‬ ‫דומה לנידון של החתם סופר )שו"ת יו"ד סי' ק"ה(‬ ‫שהתיר לישראל להיות מתווך בנו"ט‪ ,‬דשם לא‬ ‫היה להישראל שום קנין בגוף הדברים הטמאים‪,‬‬ ‫משא"כ במניות החברה‪ ,‬שאף לפי החוקים שלהם‬ ‫אין שום בעלות בגוף הסחורה הנמכרת‪ ,‬כי כך‬ ‫הוחלט דעתם שהחברה הוא גוף משפטי לעצמו‪,‬‬ ‫ובעלי המניות הם בעלי החברה לגבי הרווחים‬ ‫הנובעים מהמכירות‪ ,‬אבל אינם בעלים כלל בגוף‬ ‫הנכסים של החברה‪ ,‬לא בבנינים ולא בסחורה של‬ ‫החברה‪ ,‬אבל כנ"ל דעת רובם ככולם של הפוסקים‬ ‫שאין מתייחסים לחוקיהם‪ ,‬לומר שהחברה הוא גוף‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬ולכן נמצא שיש בעלים על כל נכסי‬ ‫החברה‪ ,‬והם אלו שיש להם מניות של החברה‪.‬‬ ‫שוב ראיתי בספר המפתח הגדול‪ ,‬שמציין‬ ‫לשו"ת משנה הלכות )ח"ה סי' ק"ב(‪ ,‬ושם ראיתי‬ ‫תשובת הגאון המחבר שליט"א‪ ,‬שמתיר בשופי‬ ‫להחזיק מניות של חברת סופרמרק"ט שמוכרת‬ ‫גם נו"ט‪ ,‬וטעמו מבואר שם )בד"ה אלא דמ"מ(‪,‬‬ ‫דאיכא ספק ספיקא‪ ,‬דלמא הלכה כהראבי"ה‬ ‫)במרדכי ריש פרק ב' דפסחים( שמתיר סחורה‬ ‫בדברים אסורים‪ ,‬ואפילו את"ל דאין הלכה כמותו‪,‬‬ ‫דלמא הלכה כהערוך השלחן )סי' קי"ז סעיף כ"ז(‪,‬‬ ‫]דברי המעתיק‪ :‬שכתב וז"ל‪ ,‬ומזה יש לי ג"כ ללמד‬ ‫זכות על בעלי חנויות ומרתפים שמחזיקים אצלם‬ ‫למכירה בתוך שארי דברים גם קרבי דגים טמאים‬ ‫שקורין איקר"א אע"ג דמדאורייתא אסורים‪ ,‬משום‬ ‫דזה דומה ג"כ לצד דגים טמאים וטהורים יחד‪ ,‬וכיון‬ ‫דעיקר העסק הוא בשביל שארי מאכלים ומשקים‬ ‫המותרים‪ ,‬ואת זה מוכרחים להחזיק ג"כ‪ ,‬דאל"כ‬ ‫יגיע להם הפסד בפרנסתם מהדורשים מאכל זה‪,‬‬ ‫ואם לא יהיה להם מאכל זה יפסידו הפדיון משארי‬ ‫דברים וכו'‪ ,‬הוה כצדיית טהורים וטמאים ביחד‪,‬‬ ‫וכמו שכתבתי בכאן דהמין הזה הוא טפל בעלמא‬ ‫דהוה כנזדמנו‪ ,‬עכ"ל הערוך השלחן[‪ ,‬והזקן אהרן‬ ‫דמתירין כה"ג אפילו למכור בעצמו בחנות גם‬ ‫נו"ט‪ ,‬ואפילו את"ל דאין הלכה כהזקן אהרן‪ ,‬מ"מ‬ ‫היכא דהוא בעצמו אינו מוכר‪ ,‬וגם לא ניחא ליה‬ ‫במכירת נו"ט‪ ,‬ואין לו שום כח להתערב בהמסחר‬ ‫ולא ישמעו לו כלל‪ ,‬כהאי גוונא ודאי כולי עלמא‬ ‫מודי דאין עליו שום איסור‪ ,‬ומותר הוא בחלקו‬ ‫‪KESHER‬‬ ‫‪Platform for European Rabbis to research Jewish Law‬‬ ‫‪Published by: Rabbinical Centre of Europe‬‬ ‫‪Deputy Director: Rabbi Arie Goldberg‬‬ ‫‪Dept. Manager: Rabbi Shmuel Bistritzky‬‬ ‫‪Editorial Committee: Rabbi S. Slavaticky - Belgium,‬‬ ‫‪Rabbi L.Y. Kahn - France, Rabbi P. Padwe - Holland‬‬ ‫‪Rabbinical Centre of Europe Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium y [email protected] – www.rce.eu.com‬‬ ‫‪Israel Branch: 12 Beit Hadfus street, Givat Shaul, Jerusalem y Tel: +32.2.808.2753 Fax: +32.2.791.9259‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬ ‫המגיעו‪ ,‬דהרי נו"ט אינם אסורים בהנאה‪ ,‬אלא‬ ‫אסורים במסחר‪ ,‬ואם היה לאחד שותף ועובר ועשה‬ ‫סחורה בנו"ט לא נאסר בכה"ג‪ ,‬עכ"ל לעניננו‪.‬‬ ‫ושוב מביא דעות מהפוסקים אם האיסור של‬ ‫סחורה בנו"ט הוא דאורייתא )כהכרעת החתם סופר‬ ‫יו"ד סי' ק"ד( או שהוא מדרבנן )כהכרעת הנודע‬ ‫ביהודה מהד"ת יו"ד סי' ס"ב(‪ ,‬ומסיים וז"ל‪ ,‬כל‬ ‫שאינו בעצמו ואין לו רשות‪ ,‬ליכא בזה שום איסור‬ ‫לקנות מניות כנלפענ"ד עכ"ל‪ ,‬וכדבריו ראיתי‬ ‫בספר תשובות והנהגות לראב"ד העדה החרדית‬ ‫)ח"א( שכותב להתיר לקנות מניות בחנויות‬ ‫שמוכרות גם נו"ט‪ ,‬וכן משמע מדברי המנחת יצחק‬ ‫)ח"ג סי' א'( שמאריך בענין מניות בחברה שעובדת‬ ‫בשבת ומתעסק בחמץ‪ ,‬וכן לגבי רבית‪ ,‬אולם אינו‬ ‫מעלה כלל את השאלה של מניות בסופרמרק"ט‪,‬‬ ‫אשר נראה שלא עלה בלבו שום שאלה בכה"ג‪.‬‬ ‫עוד ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק )חיו"ד סי' קל"ו(‬ ‫שמתיר שותפות של ממש‪ ,‬בתנאי שיתכוין הישראל‬ ‫שלא לזכות בדברים האסורים‪ ,‬ואפילו אם הגוי‬ ‫מתכוין לזכות ולקנות לטובת הישראל אין זה חסרון‪,‬‬ ‫שהרי קיימא לן שלוחו של אדם כמותו‪ ,‬אבל לא‬ ‫מכמותו‪ ,‬וכמו שבישראל שעושה מעשה של הגבה‬ ‫ומתכוין שלא לקנות אינו קונה‪ ,‬שהרי אין קנין בעל‬ ‫כרחו‪ ,‬הוא הדין שאין הגוי יכול להכריח הישראל‬ ‫לזכות בנו"ט‪ ,‬ועדיין מותר להישראל לקחת שכר‬ ‫מעותיו‪ ,‬ומיניה לנדון דידן‪ ,‬שאף שבעל המניות‬ ‫נחשב כשותף לפי הבנת הפוסקים‪ ,‬מכל מקום הוא‬ ‫יכול להתכוין שלא לזכות כלל בגוף הנו"ט‪ ,‬ועדיין‬ ‫יכול לזכות בהרווחים‪ ,‬שהרי גם לדעת הגוים כך‬ ‫היא המציאות )שאין לו זכיה בגוף הנכסים ומ"מ‬ ‫זכאי לרווחים(‪ ,‬ועד"ז כותב הגאון הראי"ה בשו"ת‬ ‫דעת כהן )סי' נ"ז‪-‬נ"ח(‪ ,‬ולכן אף שיש פוסקים‬ ‫שהתירו לקנות מניות בחברות שמתעסקות גם‬ ‫בנו"ט בלי לכתוב שטר ובלי להתכוין שלא לזכות‬ ‫בהנו"ט‪ ,‬מכל מקום הרוצה לצאת ידי כל ספק‬ ‫ספיקא‪ ,‬די אם יתכוין שאינו רוצה לזכות בדברים‬ ‫האסורים‪ ,‬ואין צורך לסגור שערי הפרנסה לפני‬ ‫עמך ישראל ע"י חומרות יתירות‪.‬‬ ‫מדף הספרים‬ ‫מהלכי משפט‬ ‫נישואין אזרחיים – רפורמיים – קונסרבטיביים‪ .‬השאלות‪ ,‬הפתרונות‪,‬‬ ‫המסקנות‪ .‬הכל בספר אחד‪.‬‬ ‫בשלהי חודש אדר ב'‪ ,‬יצא לאור כרך ב' של ספר מהלכי משפט‪ .‬ספר‬ ‫עב כרס בן ‪ 877‬עמודים‪ ,‬הנושא ונותן‪ ,‬חוקר ומתחקר‪ ,‬מוליך ומביא‬ ‫מהלך אחר מהלך‪ ,‬בכל הנוגע למערכות האישות הנ"ל‪ ,‬שאינן כדת משה‬ ‫וישראל‪.‬‬ ‫הורתו של הספר‪ ,‬בין כסה לעשור תשס"ט‪ ,‬בעקבות שאלה הלכתית‬ ‫שנשאל מחבר הספר‪ ,‬הרה"ג אברהם שיראזי שליט"א‪ ,‬דיין ביה"ד‬ ‫לממונות "שערי משפט"‪ ,‬נתניה‪ .‬המחבר‪ ,‬שהינו בעל כושר לדיינות‬ ‫משנת תשס"ז‪ ,‬ע"י הרבנות הראשית‪ ,‬נשאל אודות אלמנת צה"ל‬ ‫שהתחתנה בטקס פרטי לאחד מחברי פלוגת בעלה המנוח‪ .‬בטקס לא‬ ‫הופיע רב עורך חופה‪ ,‬הזוג אף לא ערך נישואין אזרחיים‪ ,‬כל זאת‪ ,‬כדי‬ ‫שהדבר לא ייוודע לרשויות‪ ,‬דבר שהיה עשוי לגרום להפסד זכויותיה‬ ‫הפיננסיות של האלמנה‪ .‬שניים מהנוכחים באירוע היו יהודים הכשרים‬ ‫לעדות‪ ,‬שהופתעו מאופי הטקס‪ .‬הם ראו החלפת טבעות ושמעו אמירות‬ ‫הדדיות הדומות לאמירות קידושין‪ .‬אחד מהם‪ ,‬מכר קרוב של המחבר‪,‬‬ ‫הציג לפניו את הדברים‪ .‬המחבר החל לחקור בעניין‪ ,‬ומה שהחל‬ ‫כשחייה במים רדודים הפך אט אט לצלילה במעמקי אוקיינוס המקרא‬ ‫והתלמודים‪ ,‬ראשונים ואחרונים עד פסקי דיני אחרוני זמנינו‪ .‬בספר‬ ‫לא מוצגת תשובה קונקרטית ביחס לנדון הנ"ל‪ ,‬מאחר והצדדים לא‬ ‫ניאותו לשתף פעולה‪ .‬אגב‪ ,‬לאחר כחצי שנה נפרדו הזוג הנ"ל ללא מתן‬ ‫גט כריתות והאשה נסעה לחו"ל‪ .‬ואולם‪ ,‬דרך המאורע הנ"ל נולד ספר‬ ‫עב הכרס הנ"ל‪ ,‬המכיל בתוכו סקירה היסטורית של מוסד הנישואין‬ ‫האזרחיים מימי ראשית התהוותו‪ ,‬סקירה היסטורית של התנועה‬ ‫הרפורמית והקונסרבטיבית‪ ,‬מחקר מהשטח אודות הזוגות שהתחתנו‬ ‫בנישואין הנ"ל‪ ,‬ובכללו‪ :‬ראיון מספר זוגות‪ ,‬ניתוח נתונים סטטיסטיים‬ ‫של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ראיון סוכני נסיעות המארגנים‬ ‫טקסים של ישראלים בחו"ל‪ ,‬ראיון עורכי דין מהארץ ומחו"ל‪ ,‬עיון‬ ‫בהעתקי חוזי נישואין אזרחיים‪ ,‬התחקות אחר מהות הטקס האזרחי דרך‬ ‫התחקות אחר טקסי החתונות הנוצריים‪ ,‬שכן‪ ,‬תבנית הטקס האזרחי‬ ‫תואמת בתכלית את תבנית הטקס הכנסייתי‪ ,‬כאשר את התכנים והדמיות‬ ‫הדתיים מחליפים תכנים ודמויות אזרחיים‪.‬‬ ‫ביחס לתנועות הכפירה הקונסרבטיבית והרפורמית‪ ,‬מציג המחבר‬ ‫את כל העומד מאחורי התנועות הנ"ל‪ ,‬היסטורית ועכשווית‪ ,‬חברתית‬ ‫והלכתית‪ .‬המחבר חקר את טקסי התנועות הנ"ל‪ ,‬בארץ ישראל ובחו"ל‪,‬‬ ‫דרך ראיון מנהיגי התנועות להבין דרכם כיצד הם מבינים את מהות‬ ‫הליך הנישואין‪ ,‬ודן לפ"ז בתשובות הפוסקים שעסקו בזה‪.‬‬ ‫רוב ככל משאו ומתנו של המחבר בספר‪ ,‬עוסק במשא ומתן בדרך‬ ‫סיכום ובדרך ניתוח‪ ,‬במקורות ההלכתיים ובפרט בספרי השו"ת של‬ ‫דור הפוסקים האחרונים באירופה של תחילת המאה הקודמת למניינם‪,‬‬ ‫שכן‪ ,‬רובן המכריע של השאלות העוסקות במערכות האישות הנ"ל‪ ,‬היו‬ ‫בקרב בני יבשת אירופה‪ ,‬ואמריקה לאחריה‪.‬‬ ‫ניתן לומר שהמחבר הפך אבן אחר אבן כדי לאתר את ספרי המקור‬ ‫בעצמם ולא נשא ונתן בהם כמקורות שצוטטו בספרים אחרים‪ .‬אחד‬ ‫הנתונים המייחדים את זה הספר‪ ,‬כבקודמו‪ ,‬כרך א'‪ ,‬המכיל פס"ד‪,‬‬ ‫תשובות הלכתיות ומחקרים משפטיים‪ ,‬שיצא לאור בשנת תשס"ט‪,‬‬ ‫)‪ 670‬עמודים(‪ ,‬הוא‪ ,‬כתיבתו הרהוטה של המחבר בעברית קלה השווה‬ ‫לכל נפש‪ .‬ראיה לכך ניתן להביא מעצם העובדה שספריו התקבלו בכל‬ ‫החוגים‪ ,‬התורני ‪ -‬הלכתי ולמדני‪ ,‬כמו גם בקרב כל המוסדות האקדמאים‬ ‫ובקרב עורכי דין ומשפטנים בישראל‪.‬‬ ‫להלן תמצית הנושאים הנדונים בספר‪ :‬הגדרת מהות נישואין כהלכתם‬ ‫ע"פ אמות המידה ההלכתיות‪ .‬בחינת ההיבט המשפטי האזרחי ביחס‬ ‫לנישואין אזרחיים‪ ,‬ומשא ומתן בצידה‪ ,‬דרך ניתוח פסקי דין אזרחיים‪.‬‬ ‫בחינה היקפית של ההיבט ההלכתי ביחס לנישואין אזרחיים‪ ,‬מהמסד עד‬ ‫לטפחות‪ ,‬כולל התייחסות לרוב ככל הפוסקים מכל הדורות ומירב פסקי‬ ‫הדין הרבניים שעסקו בזה‪ .‬משא ומתן העוסק בחוק שיפוט בתי הדין‬ ‫הרבניים התשי"ג‪ .‬בחינת תקפם של נישואין רפורמיים וקונסרבטיביים‪,‬‬ ‫בכפוף להלכה‪ .‬בחינת מעמד הידועים בציבור‪ ,‬לאור המשפט האזרחי‬ ‫ולאור ההלכה היהודית‪ .‬דיני פילגשות לאור ההלכה‪ .‬ההשלכות‬ ‫ההלכתיות מכל הנושאים הנ"ל‪ ,‬ובכללן‪ :‬מתן גט כריתות – איסור האשה‬ ‫לאחרים – חוק הביגמיה וחרם רבנו גרשום – ממזרות ‪ -‬יבום וחליצה –‬ ‫כפיית גט והיתר נישואין – יחסי ממון – חלוקת רכוש – צוואות וירושות‪,‬‬ ‫ועוד פרטי דינים רבים‪.‬‬ ‫הספר כולל תוכן עניינים מפורט‪ ,‬מילון מונחים‪ ,‬ביבליוגרפיה ולוח‬ ‫מקורות הדינים‪.‬‬ ‫הרב אברהם שיראזי בן ‪ ,37‬בוגר ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים‬ ‫– רכסים‪ .‬למד את לימודי הדיינות בכולל בית יוסף נתניה‪ .‬סיים שניים‬ ‫מששת מבחני הדיינות בהצטיינות‪ .‬הרב מו"ץ ובורר בעיר נתניה בדיני‬ ‫ממונות ומרצה ומוסר שיעורים בתחומי אבן העזר וחושן משפט‪.‬‬ ‫את הספר ניתן להשיג אצל המחבר בנייד‪0504146785 :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬ ‫דור דור ורבניו‬ ‫בעל ה'חתם סופר'‬ ‫הרב משה סופר )שרייבר( הידוע בכינוי‬ ‫החת"ם סופר )על שם ספרו חידושי תורת‬ ‫משה(‪ ,‬ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים‬ ‫בדורות האחרונים‪ .‬נפטר כ"ה תשרי ה'ת"ר‪.‬‬ ‫החת"ס נולד בפרנקפורט בה'תקכ"ג‪ .‬אביו היה‬ ‫סופר סתם‪ ,‬וממקצוע זה נגזר שם המשפחה‪.‬‬ ‫בגיל שש כבר למד תורה אצל רבי משולם‬ ‫זלמן חסיד‪ .‬כשהיה בן ‪ 9‬למד בישיבתו של‬ ‫הרב נתן אדלר בפרנקפורט ‪ -‬רב שנחשב‬ ‫לרבו המובהק‪ ,‬ואף שימש לו כתחליף לאב‬ ‫ ובגיל ‪ 13‬כבר דרש בענייני הלכה‪ .‬כמו כן‬‫למד גם אצל הרב פנחס הורוביץ מחבר ספר‬ ‫ההפלאה‪.‬‬ ‫בשנת ה'תקמ"ז הלך בשליחות רבו לפרוסניץ‪,‬‬ ‫כדי להפיץ את תורתו בעולם‪ ,‬שם נישא לשרה‬ ‫מלכה ‪ -‬בתו של ר' משה ירוויץ בפרוסניץ‪,‬‬ ‫ושם נעשה לראש הישיבה של העיר‪.‬‬ ‫בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל‬ ‫מחוסר פרנסה קיבל על עצמו משרת רבנות‬ ‫בעיר דרזניץ שבמורביה‪ .‬בשנת תקנ"ח עבר‬ ‫למטרסדורף שבהונגריה )כיום מטרסבורג‬ ‫באוסטריה(‪ ,‬שם שימש כרב הקהילה ועמד‬ ‫בראש הישיבה שייסד‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התמנה לרב בפרשבורג )כיום‬ ‫ברטיסלאבה בירת סלובקיה(‪ ,‬שהייתה‬ ‫הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה‪ ,‬שם‬ ‫הגיעו תלמ ד ם‬ ‫שאליה הג עו‬ ‫ישיבה גדולה שאל ה‬ ‫הקים ש בה‬ ‫הק ם‬ ‫תלמידים‬ ‫מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל‪.500-‬‬ ‫שימש כרב הגליל )המחוז( וכראש הישיבה‬ ‫כ‪ 33-‬שנה – עד יום פטירתו‪.‬‬ ‫תלמידיו היו פזורים בכל רחבי אירופה‪,‬‬ ‫ויהודים מכל הישבת אירופה )אוסטריה‪,‬‬ ‫הונגריה‪ ,‬צ'כיה וסלובקיה של ימינו( פנו אליו‬ ‫בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים‪.‬‬ ‫הוא נחשב לפוסק אחרון שניתן לסמוך‬ ‫עליו ולנהוג על פי פסקיו‪ ,‬ופסקיו התקבלו‬ ‫ללא שום ערעור בקהילות הונגריה בפרט‪,‬‬ ‫וקהילות ישראל בכלל‪ .‬שמו של החת"ם סופר‬ ‫יצא לתהילה בכל קהילות ישראל‪ ,‬ואף היו‬ ‫שופטים גויים ששלחו אליו שאלות הנוגעות‬ ‫להלכה היהודית‪.‬‬ ‫נפטר בכ"ה בתשרי בשנת ת"ר בברטיסלאבה‪.‬‬ ‫נקבר באהל מיוחד בבית הקברות היהודי‬ ‫שנמצא לגדות הדנובה‪.‬‬ ‫החת"ם סופר התנגד לשיטת הפלפול וצידד‬ ‫בלימוד פשט ובקיאות‪ ,‬שלתפיסתו מביא‬ ‫"טובה‬ ‫מתלמידיו טובה‬ ‫לאמת‪ .‬וכך כתב לאחד מתלמ ד ו‬ ‫ציפורן של ראשונים‪ ,‬ויניח ספרי האחרונים‬ ‫ופלפולים העמוקים וחקירות‪ ."...‬הוא קבע‬ ‫שאסור להשתמש בפלפול לפסוק הלכה‪,‬‬ ‫מכיוון שהנטיה לפלפול עלולה להטות את‬ ‫הלומד מהעניין העיקרי‪.‬‬ ‫הוא אף ביקר את שיטת הדרושים כאשר‬ ‫היא מתנגדת לפשוטו של מקרא‪ .‬וכך‬ ‫הוא כותב "‪...‬והרבה דרושים יותר רחוקים‬ ‫נאמרים בתרגומים ובמדרשים‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫שיניחו הפסוק על פשוטו ואמתו ולא יאמרו‬ ‫שהדרוש הוא הפשוט‪...‬כי האמת אהוב מן‬ ‫הכל ובפרט מה שנוגע הלכה למעשה‪."...‬‬ ‫בצוואתו הוא ממליץ לצאצאיו ללמוד וללמד‬ ‫את הבנים‪ ,‬תנ"ך עם פירוש רש"י‪ ,‬ותורה עם‬ ‫"כי הוא ראש אמונת אומן‪ ,‬ובו‬ ‫רמב"ן ‪ -‬כ‬ ‫פירוש רמב ן‬ ‫פ רוש‬ ‫תתחכמו מכלכ דרדע והימן"‪.‬‬ ‫הוא סבר שיש ללמוד כדי להגיע למסקנות‬ ‫הלכתיות‪ ,‬ולא לשם לימוד השקלא וטריא‬ ‫התלמודי כשלעצמו‪ .‬החת"ם סופר חידש‬ ‫בלימוד את שיטת הלימוד בדומה לשיטתו‬ ‫של הגר"א‪ .‬תחת ידיו היו הרבה כתבי יד‪,‬‬ ‫והוא עמל לברר את הגרסא הנכונה בתלמוד‬ ‫ובפוסקים‪ ,‬מפני שלדעתו שיטת הפלפול‬ ‫צמחה בשל גרסאות משובשות‪ .‬אף שהחת"ם‬ ‫סופר צידד בלימוד אגדה וקבלה‪ ,‬והשתמש‬ ‫במקורותיהן בדרשות ואף בהלכה‪ ,‬הוא התנגד‬ ‫לפסיקת הלכה על פי האגדה או הקבלה‪..." .‬‬ ‫כל המערב דברי קבלה עם ההלכות‪...‬חייב‬ ‫משום זורע כלאים"‪.‬‬ ‫חלק מספריו‪:‬‬ ‫חדושי חת"ם סופר – חידושים על הש"ס – על‬ ‫שמו ועל שם ספריו האחרים נקרא ר' משה‬ ‫סופר החת"ם )חידושי תורת משה( סופר‪.‬‬ ‫שו"ת חת"ם סופר ‪ -‬כולל ‪ 1225‬תשובות‬ ‫במגוון נושאים‬ ‫ן‬ ‫תורת משה – פירוש על התורה‪ ,‬על חמש‬ ‫מגילות ועל הגדה של פסח‪.‬‬ ‫באור על פירוש רמב"ן לתורה‪.‬‬ ‫מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס‪.‬‬ ‫ציונים והערות לשולחן ערוך‪.‬‬ ‫שירת משה – שירים ופיוטים על דרך‬ ‫הקבלה‪.‬‬ ‫צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו‪.‬‬ ‫רבי אברהם דנציג זצ"ל‬ ‫רבי אברהם דנציג זצ"ל מחבר ה"חיי אדם"‬ ‫ו"החכמת אדם"‪ .‬נולד בשנת תק"ח לאביו‬ ‫הרב יחיאל מיכל בעיר דנציג )כיום גדנסק(‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ף‬ ‫ליברמן‪.‬‬ ‫יוסף‬ ‫בצעירותו למד אצל הרב‬ ‫בסביבות גיל שמונה עשרה עבר ללמוד אצל‬ ‫ה'נודע ביהודה' ובאותה תקופה גם התחתן‪.‬‬ ‫אחר חתונתו עבר לוילנה ועבד כסוחר ובאופן‬ ‫לא רשמי שימש כרב‪ .‬לאחר מכן בשנת תק"ע‬ ‫שימש באופן רשמי כרב ודיין בוילנה‪.‬‬ ‫הרב אברהם דנציג בא בקשרי משפחה עם‬ ‫משפחת הגאון מווילנה אחר שבנו רבי יצחק‬ ‫נשא את בתו של רבי יהודה לייב קרמר )בנו‬ ‫של הגר"א(‪ .‬הוא גילה הערצה רבה לגאון‬ ‫וקרא לו "יחיד בדורו" ופירט את סדר לימודו‬ ‫‪4‬‬ ‫בתחילת ספרו "זכרו תורת משה"‪.‬‬ ‫זכרו תורת משה ‪ -‬קיצור הלכות שבת‬ ‫נפטר בד' תשרי תקפ"א בגיל שבעים ושלוש‪,‬‬ ‫היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר‬ ‫ושלוש(‪.‬‬ ‫)חיי אדם בגימטריה שבעים ושלוש(‬ ‫מצות משה ‪ -‬קיצור ספר חרדים‬ ‫ספריו‪:‬‬ ‫חיי אדם ‪ -‬קיצור הלכות מחלק אורח חיים‬ ‫בשו"ע‬ ‫שערי צדק ‪ -‬קיצור מצוות התלויות בארץ‬ ‫תולדות אדם ‪ -‬פירוש על הגדה של פסח‬ ‫בית אברהם ‪ -‬צוואתו‬ ‫חכמת אדם ‪ -‬קיצור הלכות מחלק יורה דעה‬ ‫בשו"ע‬ ‫היה בכוונתו להוציא גם קיצור הלכות על דיני‬ ‫ממונות בשם משפטי צדק וקיצור הלכות‬ ‫באבן העזר בשם בית הנשים הוא לא סיים‬ ‫את הספרים הללו והחלקים שסיים צורפו‬ ‫לספרו חכמת אדם‪.‬‬ ‫בינת אדם ‪ -‬חלק העיונים מספר חכמת‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫בכתב יד נשארו ממנו חיבורים על ספר איוב‬ ‫וספר משלי‪.‬‬ ‫נשמת אדם ‪ -‬חלק העיונים מספר חיי אדם‪.‬‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬