‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫תמלול יום העיון שנערך ב– ‪ , 1125121.52‬י‪-‬ם‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה‬
‫חסמי היצע וביקוש‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‬
‫מיכל אלפסי ‪-‬הנלי‪ ,‬חוקרת ומנהלת תחום מחקר נכויות‬
‫במינהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫ימי עיון קודמים‬
‫בני פפרמן‪ ,‬מיכל אלפסי ‪ -‬הנלי‪ ,‬מירב גרינשטיין‪ ,‬מרים‬
‫גרינשטיין‪ ,‬אלי לוי‪ ,‬ראובן פסח‪ ,‬אסף מלחי‪ ,‬גלי ליס‪ ,‬יקי גנני‪,‬‬
‫אלון פורת‪ ,‬הווארד רוס‪ ,‬רעות הררי‪ ,‬רונית הריס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סחר חוץ‬
‫‪2‬‬
‫הכשרת הנדסאים‬
‫בעשור האחרון ע“פ‬
‫‪3‬‬
‫הביקוש לעובדים‪,‬‬
‫משרות פנויות ושוק‬
‫‪4‬‬
‫הגינות במסחר‬
‫ובעסקים בישראל‬
‫‪5‬‬
‫החוק לעידוד‬
‫תעסוקת נשים‬
‫‪6‬‬
‫היטלי סחר‬
‫‪7‬‬
‫מסגרות לימודיות‬
‫בשעות הצהריים‬
‫בני‪ :‬אנחנו שומעים היום הרצאה בנושא של שילוב אנשים עם‬
‫מוגבלות בתעסוקה‪ ,‬חסמי היצע וביקוש‪ .‬מיכל‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫ש‪ :1.‬רקע כללי‬
‫נתחיל עם רקע כללי קצר לגבי האוכלוסייה‪ .‬אנשים עם מוגבלות מהווים כ ‪ 51 -‬אחוז‬
‫מאוכלוסייה בעולם ומספרם מגיע למעלה ממיליארד‪ .‬בישראל הם מהווים ‪ 571‬מאוכלוסייה‬
‫בגיל ‪ 02‬עד ‪ – 46‬אנו תמיד מתייחסים לגילאי עבודה פה‪ .‬בישראל אנחנו תמיד נתקלים בכך‬
‫ששיעור אנשים עם מוגבלות הוא קצת יותר גבוה מאשר במדינות אחרות מפותחות שאנו‬
‫משווים עצמנו אליהם‪ ,‬בגלל הנושא של פציעות במלחמות ובשירות צבאי‪ .‬כמובן שההשוואה‬
‫אף פעם לא "אחד לאחד"‪ ,‬כי ההגדרות לא תמיד זהות‪ .‬אבל בשנים האחרונות –מתפתחת‬
‫הגדרה שהיא די מקיפה את מרבית המדינות‪ ,‬והיא מאפשרת השוואה‪ ,‬אבל כאמור‪ ,‬זה אף פעם‬
‫לא לגמרי מדויק‪.‬‬
‫בארץ מדברים על ‪ 702‬אלף איש עם מוגבלות‪ ,‬רק ‪ 012‬אלף מהם הם מקבלי קצבאות‪ ,‬כשאני‬
‫אומרת קצבאות אני מדברת על קצבת נכות כללית או נכות מעבודה ויש בנפרד את קצבת נכות‬
‫של מערכת הביטחון‪.‬‬
‫"כ – ‪171‬‬
‫מהאוכלוסייה‬
‫בישראל‬
‫בגילאי‬
‫העבודה‬
‫העיקריים‪,‬‬
‫‪,22-64‬‬
‫מגדירים‬
‫עצמם כאנשים‬
‫עם מוגבלות‬
‫ומספרם מגיע‬
‫לכדי ‪ 722‬אלף‬
‫איש ואישה"‬
‫שיעורי המוגבלות גדלים משנה לשנה‪ ,‬זאת אומרת האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות גדלה‬
‫והולכת כל שנה ובסקירת הספרות העולמית מדברים על כל מיני סיבות לכך בין היתר על כך‬
‫שרפואה מאפשרת להאריך חיים של אנשים עם מחלות כרוניות שבעבר חיו פחות‪ ,‬נושא של‬
‫השמנת יתר קריטי בהרבה מדינות מפותחות‪ ,‬פחות בישראל – בארצות הברית‪ ,‬מדינות‬
‫מסוימות באירופה‪ ,‬וזה נחשב ממש מוגבלות‪ .‬כמובן התפתחות טכנולוגית‪ ,‬שינויים בזכאות‪,‬‬
‫אם יש הקלה בהגדרה של נכות וזכאות זה יכול להעלות את שיעור‪.‬‬
‫אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות נחשבת לאחת הקבוצות המודרות והחלשות בעולם‪ ,‬קבוצה‬
‫מודרת ביותר ולכן כמעט בכל מדינה מפותחת נעשים המון מאמצים להסרת חסמים והכלה‬
‫תעסוקתית וחברתית‪ ,‬גם חברתית אני מדגישה‪ ,‬כי זה לא רק תעסוקה אלא הרבה מעבר –‬
‫ומדובר על תוכניות נוספות‪ ,‬בנוסף לנושא של קצבאות‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫ש‪ :2.‬התפתחות היסטורית בהמשגת המוגבלות והיחס אל אנשים עם מוגבלות‬
‫אני רוצה להיכנס לרקע היסטורי קטן‪ ,‬כי לפני שנבין מה זה אנשים עם מוגבלות‪ ,‬לפני שאתן‬
‫הגדרה ואחוזי נכות‪ ,‬צריך להבין את התפתחות המושג מבחינה היסטורית‪ .‬לא תמיד אנשים עם‬
‫מוגבלות נתפסו בחברה כמו שהם נתפסים היום‪ .‬היחס אליהם השתנה‪ .‬בתקופת ימי הביניים‬
‫למשל היה יחס מסוים‪ ,‬אחר כך היחס השתנה‪ ,‬והיחס היום אחר‪ .‬כמובן שהיחס הזה‬
‫לאוכלוסייה הזו זה משהו שמושפע ממדיניות כלפי האוכלוסייה וזה גם משפיע עליה‪ .‬גם וגם‪.‬‬
‫תיכף נראה‪ ,‬זה מושפע ומשפיע‪ ,‬כי כשהקבוצה הזו התחילה לתפוס את עצמה אחרת‪ ,‬היא‬
‫חוללה שינוים במדיניות‪ .‬יש לנו שלוש תקופות זמן מרכזיות כשבכל תקופת זמן כזו יש לנו‬
‫מודל מרכזי שממשיג לנו את המושג הזה מוגבלות‪ ,‬ובכל תקופה כזו המודל הזה היווה בסיס‬
‫קונספטואלי לגיבוש מדיניות כזו או אחרת כלפי הקבוצה הזו‪.‬‬
‫ש‪ :3.‬המודל המוסרי‬
‫נתחיל עם המודל המוסרי‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬התפיסה המוקדמת ביותר של מוגבלות היא‬
‫במודל המוסרי ושורשיה בימי ביניים‪ .‬בתקופה הזו‪ ,‬המוגבלות נתפסה כעונש שהאדם מקבל‪ ,‬כי‬
‫הוא ביצע חטא כלשהו או שהתנהג בצורה לא מוסרית ולכן הוא ומשפחתו קיבלו עונש בדמות‬
‫המוגבלות שלו‪ .‬הם נתפסו כאחראים מבחינה מוסרית למוגבלות שלהם‪ .‬אני חטאתי‪ ,‬נאפתי או‬
‫משהו כזה‪ ,‬ולכן אני כרגע עם מוגבלות‪ .‬והמוגבלות הזו נתפסה כטרגדיה אישית של הפרט ‪.‬‬
‫התפיסה היתה שאדם עם מוגבלות זקוק לרחמים‪ ,‬זקוק לטיפול מיוחד‪ ,‬הטיפול הזה כלל כל‬
‫מיני סוגים של "טיפולים"‪ ,‬בין היתר גירוש שדים‪ ,‬סקילה‪ ,‬רדיפה‪ ,‬נידוי‪ ,‬כל מה שאתם יכולים‬
‫להעלות על הדעת שאפשר לעשות בתקופות אלה‪ ,‬דברים שבדרך כלל הכומר או מישהו כזה היה‬
‫עושה‪ .‬לא היתה תפיסה של הכלה לחלוטין‪ ,‬רק נידוי והדרה‪ .‬ממש ברמה שהיחס לקבוצה זו‬
‫היה כמצורעים שצריך לשלוח אותם לאיזשהו מקום‪ ,‬אפילו להרוג אותם כדי להיפטר מהקללה‬
‫הזו‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫ש‪ :4.‬המודל הרפואי‬
‫לאט‪ -‬לאט חלה התפתחות שתיכף נבין אותה‪ ,‬שהובילה לפיתוח המודל הרפואי‪ .‬באמצע המאה‬
‫ה‪ 51-‬התחילה להתפתח הבנה מדעית שהגורמים למוגבלות הם גורמים פיזיים בעיקר‪ ,‬עניין של‬
‫לקויות‪ ,‬לכן לאט‪ -‬לאט היתה היפרדות מהקונוטציה המיתית שהיתה למושג מוגבלות ויותר‬
‫ויותר התקרבות למדע‪ .‬אנחנו מדברים על תקופה של צמיחה מדעית‪ ,‬יותר ויותר הישענות על‬
‫מדע ורפואה‪.‬‬
‫ההנחה הבסיסית במודל זה היא שמוגבלות מבוססת על לקויות ביכולת תפקודית של הפרט‪ .‬זה‬
‫לא עונש מאלוהים או קללה‪ .‬התפיסה היא שהמוגבלות היא מצב רפואי נתון שמחייב טיפול‬
‫רפואי כדי לתקן ‪ -‬כאן הדגש על מושג לתקן – את האדם עם המוגבלות ולהתאים אותו‬
‫לסביבה‪ .‬אפילו שהיתה התפתחות מסוימת וכבר לא מדברים על זה שהאדם הביא זאת על‬
‫עצמו‪ ,‬עדיין הוא נתפס כאחראי במובן שהמוגבלות עדיין בעיה אישית של הפרט‪ ,‬כי הוא צריך‬
‫לעבור תיקון ריפוי כדי להתאים עצמו לסביבה והוא אחראי להכלתו בחברה‪ .‬מודל זה עבר‬
‫הרבה גלגולים‪ .‬נהוג ככה בלימודי מוגבלות לתפוס אותו כמודל טראגי‪ ,‬זה לא בדיוק נכון‪ ,‬הוא‬
‫עבר הרבה גלגולים‪ ,‬היה ניסיון להתאים אותו להתפתחות עם השנים‪ ,‬אבל עדיין בסופו של דבר‬
‫המודל הזה מתמקד בחסרים‪ ,‬במה האדם לא יכול לעשות ולא במה האדם כן יכול לעשות‪.‬‬
‫במודל הזה עיקר האחריות להכלה ושילוב חברתי מוטל על הפרט עצמו ולא החברה‪ ,‬זו עיקר‬
‫הביקורת כלפי מודל זה‪ ,‬שהביאה לכך שבמהלך השנים היתה נטישה שלו והתקדמות לעבר‬
‫המודל שאנחנו מכירים היום‪ ,‬שהוא המודל המרכזי בחקר המוגבלות‪ ,‬והוא נקרא המודל‬
‫החברתי‪ .‬שימו לב לתמונות‪ ,‬עכשיו תבינו למה אנחנו רואים כאן הפגנות וכן הלאה‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫ש‪ :5.‬המודל החברתי‬
‫בעצם המודל הזה צמח בתגובה וכנגד המודל הרפואי‪ ,‬וזה על רקע התעוררות של תנועות‬
‫לזכויות אדם בשנות ‪ 42‬ו‪ 72-‬של המאה ה‪ . 02-‬אנחנו מדברים על נשים‪ ,‬בני מיעוטים בעיקר‬
‫אפרו‪ -‬אמריקאיים‪ ,‬ובין קבוצות אלה התחילה להתפתח גם תנועה לשוויון זכויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬שהתחילה לערער על המודל הרפואי ולשאול שאלות ‪ -‬לשאול מדוע אני צריך לתקן‬
‫את עצמי? מדוע כל אחריות עליי? מדוע החברה לא עושה משהו להתאים עצמה אליי ואני צריך‬
‫להתאים עצמי לחברה? מה שייחודי במודל‪ ,‬שמדגיש חסמים חברתיים כלכליים ופיזיים‬
‫בסביבת האדם עם המוגבלות ולא את הלקות הספציפית של הפרט‪ .‬הדגש הוא לא על זה‬
‫שעכשיו אני על כיסא גלגלים‪ ,‬הדגש הוא על כך שאני יושבת על כיסא גלגלים אך אם לא תהיה‬
‫רמפה בכניסה לא אוכל להיכנס‪ ,‬זה מה שהופך אותי למוגבלת‪ .‬לא עצם זה שאני בכיסא‬
‫גלגלים‪.‬‬
‫מכיוון שהמודל מדגיש את החסמים הסביבתיים‪ ,‬הוא מכיל תביעה לנגישות של מבנים‪,‬‬
‫תחבורה‪ ,‬מידע‪ ,‬התמודדות עם אפליה בתעסוקה‪ ,‬הסרת סטיגמות וכל הנושאים האלה נתפסים‬
‫כעניין של צדק חברתי‪ .‬ובאמת על פי מודל זה‪ ,‬האחריות להכלה חברתית ושילוב של אנשים עם‬
‫מוגבלות מוטלת על החברה שצריכה להשתנות ולהנגיש עצמה לאדם‪ ,‬ולא האדם עם מוגבלות‬
‫או הפרט‪.‬‬
‫על פי מודל זה‪ ,‬יש הבחנה בין לקות לבין מוגבלות ‪ .‬בגסות‪ ,‬ההבחנה אומרת – לקות זה הדבר‬
‫שלא עובד אצלי בגוף‪ .‬יש לי בעיה ברגליים‪ ,‬יש לי לקות פיזית ברגליים שבגללה אני על כיסא‬
‫גלגלים‪ .‬המוגבלות נובעת מזה שהסביבה שלי לא מונגשת אליי‪ ,‬בין אם לא מונגשת מבחינה‬
‫פיזית או מבחינת המידע‪ .‬כל הנושא של החסמים החברתיים זה מה שהופך אותי למוגבלת‪ .‬לא‬
‫עצם זה שיש לי מחלה ברגליים‪.‬‬
‫העניין הוא שהכלה של החברה נובעת מכך שזה עניין של זכות שיש לדם עם מוגבלות‪ ,‬לא חסד‬
‫ולא רחמים כמו שהיה במודלים קודמים‪.‬‬
‫אסף‪ :‬במקום סעד רווחה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אם המודל הרפואי הוא יותר של סעד‪ ,‬כאן מדברים על נושא של זכויות‪ ,‬של רווחה‬
‫אישית‪ ,‬אבל מעבר לאלפיים שקלים של קצבה‪ ,‬רחבה במובן הרחב‪.‬‬
‫אם כן זה המודל‪ .‬ארגון הבריאות העולמי עשה רביזיה למודל‪ ,‬זה התקבל ב‪ 5994-‬בקרב כל‬
‫המדינות החברות בארגון‪ ,‬קוראים למודל היום ‪ , ICF‬זה המודל שמסביר מוגבלות‪ ,‬שהבסיס‬
‫שלו זה מה שאמרתי ההבחנה בין לקות למוגבלות‪ .‬וזה המודל שמקובל בכל המדינות‬
‫המפותחות‪.‬‬
‫רק מעט יותר‬
‫מ ‪521‬‬
‫מהאנשים‬
‫שמגדירים‬
‫עצמם עם‬
‫מוגבלות‬
‫מקבלים‬
‫קצבאות‬
‫מהמוסד‬
‫לביטוח לאומי‬
‫ומערכת‬
‫הביטחון‬
‫ומספרם נאמד‬
‫בכ – ‪ 352‬אלף‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫ש‪ :6.‬הגדרת האוכלוסיה‬
‫מיכל‪ :‬אחרי שהבנו את התפתחות המושג‪ ,‬נתייחס לקושי בהגדרת האוכלוסייה‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות בשקף‪ ,‬יש לנו כמה הגדרות ‪ -‬הגדרה כללית היא על פי חוק שוויון זכויות‬
‫"ישנן מספר‬
‫הגדרות‬
‫למושג "אדם‬
‫עם מוגבלות"‪,‬‬
‫בעיקר על פי‬
‫חלוקה‬
‫משרדית וזאת‬
‫לצד ההגדרה‬
‫הכללית של‬
‫חוק השוויון‪,‬‬
‫לאנשים עם מוגבלות שהתקבל בארץ ב ‪ 5991 -‬והיווה פריצת דרך משמעותית מבחינת‬
‫האוכלוסייה‪ .‬על פי הגדרה זו‪" ,‬אדם עם מוגבלות – אדם עם לקות פיסית‪ ,‬נפשית או שכלית‬
‫לרבות קוגניטיבית‪ ,‬קבועה או זמנית‪ ,‬אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או‬
‫יותר מתחומי החיים העיקריים"‪ .‬זו הגדרה רחבה‪ ,‬כמובן שצריך לכמת אותה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לנו הגדרות משרדיות שונות‪ .‬כאן אני פותחת סוגריים ואומרת‪ :‬אוכלוסיית אנשים‬
‫עם מוגבלות מטופלת על ידי המון משרדים‪ ,‬לכל משרד שמטפל באוכלוסייה זו יש הגדרה משלו‬
‫לגבי מי הוא אדם עם מוגבלות‪ .‬אנשים עם מוגבלות שזכאים לקצבת נכות של ביטוח לאומי יש‬
‫להם הגדרה מסוימת‪ .‬יש משהו מסוים שמגדיר אותם כנכים‪ ,‬שזה אובדן יכולת עבודה ונכות‬
‫רפואית שנקבעת על ידי רופא‪ .‬אבל במשרד הרווחה יש הגדרות אחרות‪ ,‬במטה לשילוב אנשים‬
‫עם מוגבלות יש הגדרות אחרות‪ ,‬כל משרד יש לו הגדרת הסף שמכניסה אוכלוסייה זו לקבלת‬
‫שירותים‪.‬‬
‫אך לצרכים‬
‫רעות‪ :‬מה הייחוד של משרד הכלכלה?‬
‫סטטיסטיים‬
‫מיכל‪ :‬בעיקר בכך שהמטה לשילוב אנשים עם מוגבלות שייך אליו‪ ,‬אכנס לזה בסוף‪.‬‬
‫מקובל‬
‫להשתמש‬
‫בהגדרה של‬
‫הסקר‬
‫החברתי של‬
‫הלמ"ס"‬
‫אסף‪ :‬עצם העובדה שיש כמה הגדרות יוצרת בעיות‪.‬‬
‫אלי‪ :‬גם לא יודעים למי ללכת‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בדיוק! אכן בעיה עיקרית היא מיצוי זכויות‪.‬‬
‫ההגדרה שאנחנו משתמשים בה לצרכים סטטיסטיים‪ ,‬כדי שבאמת נוכל לעקוב אחר התפתחות‬
‫אוכלוסייה זו לאורך זמן‪ ,‬כדי שנוכל לקיים השוואות בינלאומיות‪ ,‬כדי שנוכל להצביע על‬
‫מגמות‪ ,‬אנו דבקים בהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שהיא המקובלת במרבית מדינות‬
‫‪ , OECD‬על פי הגדרה זו‪ ,‬אדם עם מוגבלות הוא אדם שעל פי דיווח עצמי שלו סובל מבעיה‬
‫פיזית או גופנית שנמשכת ‪ 4‬חודשים ומעלה ומפריעה לתפקוד יומי שלו או מפריעה מאוד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנו מבחינים כאן בין שתי דרגות מוגבלות ‪ -‬מי שאמר שהמוגבלות מפריעה‪ ,‬לעומת מי‬
‫שאמר המוגבלות מפריעה מאוד‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫רעות‪ :‬דיווח עצמי זה דבר מספק? לצורך זכויות דיווח עצמי זה כלום‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬הגדרה זו אינה לצורך מיצוי זכויות‪ ,‬אלא לצרכים סטטיסטיים‪ .‬בביטוח לאומי לצורך‬
‫העניין‪ ,‬זה לא מספיק להגיד יש לי בעיה פיזית שנמשכת ‪ 4‬חודשים או יותר‪.‬‬
‫גלי‪ :‬לא כולם יכולים לדווח על עצמם‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נכון‪.‬‬
‫הווארד‪ :‬אז הוא לא בתוך הסקר? אנשים שלא מסוגלים לדבר‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אם האדם לא מתגורר בבית אלא במוסד‪ ,‬הוא ממילא לא כלול בסקר החברתי‪ ,‬כי‬
‫מראיינים רק משקי בית ולא דרי מוסדות‪ .‬כמובן שיש לכך מגבלות‪ ,‬זה סקר חברתי שיש לו‬
‫הרבה מגבלות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הסקר הזה מאפשר לנו פעם ראשונה להציג אומדן לאוכלוסייה‪ ,‬זה‬
‫אומדן‪ ,‬אני לא אומרת שיש בדיוק ‪ 700‬אלף אנשים עם מוגבלות‪ ,‬בוודאי לא‪ .‬זה סדר גודל‪ .‬וזה‬
‫משהו שפעם לא יכולנו להציג‪.‬‬
‫אסף‪ :‬הערכות אלה תואמות להערכות של גופים אחרים?‬
‫מיכל‪ :‬בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים משתמשים בזה‪ ,‬אם כי אצלם‬
‫המספר קצת יותר גדול – הם מדברים על מיליון כי הם מתייחסים לכלל האוכלוסייה‪ ,‬גם מעל‬
‫‪ . 46‬כמובן שאם תשאל את המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הם יגידו בישראל יש ‪ 012‬אלף אנשים עם‬
‫מוגבלות כי הם מכירים רק אנשים שהם נותנים להם קצבאות‪.‬‬
‫ש‪ :7.‬סוג המוגבלות‬
‫נסתכל קצת על סוגי המוגבלויות‪ .‬בסקר של מכון ברוקדייל‪ ,‬הגיעו למספר טיפה יותר גדול‬
‫מהאומדן שלנו‪ ,‬בגלל האופן שבו הם הגדירו את האוכלוסיה וספרו את האנשים עם יותר‬
‫ממוגבלות אחת‪ .‬אבל זה פחות קריטי‪ ,‬אני רוצה רק שתחושו מה סוגי המוגבלויות ואיך‬
‫ההתפלגות שלהם באוכלוסייה‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לראות שהקבוצה הגדולה ביותר היא של אנשים עם מוגבלות פיזית ( ‪,)57.11‬‬
‫‪ 9.01‬אנשים עם מוגבלות נפשית (זה דומה למספרים מהעולם) ולאחר מכן אנשים עם מוגבלות‬
‫חושית‪ ,‬שזה בעיות ראיה ושמיעה (‪ .) 7.91‬קוגניטיבי זה נושא פיגור ‪ .61 -‬הקבוצות הקטנות‬
‫יותר הן בעיות למידה ובעיות קשת וריכוז וכן מחלות כרוניות‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫אלי‪ :‬אם יש גם וגם‪ ,‬מה גובר על מה?‬
‫מיכל‪ :‬לכן הם הגיעו לשיעורים גבוהים יותר‪ ,‬כי הרבה פעמים יש קומורבידיות והם סופרים‬
‫פעמיים‪ .‬הם לא שאלו מה המוגבלות שיותר מפריעה לך‪ ,‬שאלו איזה מוגבלות קיימת ואז ספרו‪.‬‬
‫ש‪ :8.‬מאפייני רקע והון אנושי‬
‫אני רוצה שננסה להכיר את האוכלוסייה הזו‪ ,‬ננסה ללמוד על מאפייני רקע והון אנושי‪ ,‬כי זה‬
‫יוביל אותנו לעיקר‪ ,‬שזה נושא חסמים של שילוב בעבודה‪.‬‬
‫ממוצע גיל – אנחנו יכולים לראות שמדובר באוכלוסיה מבוגרת יותר מהאוכלוסיה ללא‬
‫מוגבלות‪ .‬ההסבר הוא שעם העלייה בגיל יש שחיקה בתפקודים‪ ,‬כמובן שנראה יותר מוגבלויות‬
‫בגילאים המבוגרים‪ .‬זה כמובן נתון עקבי בכל המדינות המפותחות‪.‬‬
‫מגדר ‪ -‬שיעור מעט יותר גדול של נשים‪ ,‬קשור לכך שנשים הן זקנות יותר מגברים‪ ,‬חיות יותר‬
‫וחיות יותר עם מוגבלות‪ .‬גם זה נתון שחוזר על עצמו בהרבה מדינות‪.‬‬
‫אסף‪ :‬יש קצת יותר נשים באוכלוסייה בכלל‪ ,‬בעיקר בגילאים מבוגרים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בדיוק מה שאמרתי ‪ -‬כי הן חיות יותר מגברים‪ .‬יש גם עניין שנשים יותר נוטות לדווח על‬
‫מוגבלויות‪ ,‬בעיקר בסקר טלפוני‪.‬‬
‫וותק בארץ – רואים שהשיעור של עולים חדשים עם מוגבלות יותר גבוה מאשר באוכלוסייה‬
‫ללא מוגבלות‪ ,‬זה גם משהו שבולט בהרבה מדינות‪ .‬במחקרים שמצאנו באוסטרליה ובארצות‬
‫הברית‪ ,‬קבוצות מיעוטים תמיד נמצאות בייצוג יתר בכל מה שקשור למוגבלות‪ .‬כי קבוצות‬
‫מיעוטים הן הרבה פעמים עניות יותר ויש להן נגישות מופחתת לשירותי רפואה מונעת ושירותי‬
‫רפואה בכלל‪.‬‬
‫לאום – אנחנו רואים שיעור גבוה יותר של מוגבלות באוכלוסייה הערבית‪ ,‬אתם יודעים להגיד‬
‫למה?‬
‫אסף‪ :‬גברים ערבים עובדים בעבודות פיזיות‪ ,‬נפצעים יותר‪ ,‬שחיקה בעבודה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בעיקר נישואים בתוך המשפחה ונגישות מופחתת לשירותי רפואה מונעת בקבוצות‬
‫מסויימות‪.‬‬
‫מידת דתיות ‪ -‬באוכלוסייה החרדית דרך אגב אנחנו רואים ייצוג חסר‪ ,‬וזה משום שהם לא‬
‫מדווחים על עצמם‪ .‬יש מעין תפיסה של להשאיר הכל בחדרי חדרים‪ ,‬ממש שמענו על מקרים של‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫משפחות שמחזיקות את הילדים עם מוגבלויות (לפעמים כאלו ברמות של פיגור קשה) בתוך‬
‫הבית במשך שנים‪ ,‬ולא שולחים למוסדות כדי שלא יהיו מדווחים‪.‬‬
‫רעות‪ :‬למה זה לא בסדר להיות מדווח?‬
‫מיכל‪ :‬כי זה פוגע ביכולת לשידוך‪ .‬זה מאוד מפחית ממעמד המשפחה‪.‬‬
‫השכלה ‪ -‬בואו נסתכל על נושא של השכלה‪ .‬אנחנו רואים שיש לנו שיעור הרבה יותר גבוה של‬
‫אנשים עם מוגבלות שיש להם רק עד ‪ 52‬שנות לימוד‪ ,‬לעומת באוכ' ללא מוגבלות‪ ,‬שיעור נמוך‬
‫של זכאים לתעודת בגרות‪ ,‬בהשוואה לשיעור באוב' ללא מוגבלות ושיעור נמוך יותר של בעלי‬
‫השכלה אקדמית‪ ,‬בהשוואה לשיעור באוכ' ללא מוגבלות‪ .‬אני לא סתם מציינת את זה כאן‪ ,‬כל‬
‫אלו כמובן קריטיים לנושא שילוב בתעסוקה‪.‬‬
‫שימוש במחשב וידיעת אנגלית – שני מאפייני הון אנושי משמעותיים לתעסוקה‪ ,‬רואים את‬
‫הנחיתות של האוכלוסייה הזו ביחס לאוכלוסייה ללא מוגבלות‪.‬‬
‫" אנשים עם‬
‫מוגבלות הינם‬
‫מבוגרים יותר‬
‫ומשכילים‬
‫פחות מאנשים‬
‫ללא מוגבלות‪,‬‬
‫זאת לצד ייצוג‬
‫יתר לערבים‬
‫ש‪ :9.‬חסמי היצע אל מול חסמי ביקוש‬
‫כל המאפיינים אלה שהתייחסתי אליהם כאן‪ ,‬הם בעצם חסמי ההיצע של האוכלוסייה הזו‬
‫שמבקשת להשתלב בשוק העבודה‪ .‬מדברים על זה שהם מבוגרים יותר‪ ,‬בעלי השכלה נמוכה‬
‫יחסי‪ ,‬פחות משתמשים במחשב‪ ,‬לא כל כך יודעים אנגלית‪ ,‬נעדרי כישורי עבודה או שכישוריהם‬
‫מצומצמים כי הרבה שנים הם היו מחוץ לכוח עבודה‪ ,‬יש להם חסמים פסיכולוגיים וביטחון‬
‫עצמי נמוך כי הרבה שנים הם לא עבדו‪ ,‬או שכאשר עבדו היה בהסדרים מוזרים כאלה ולא‬
‫משהו שאיפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם‪ .‬יש גם קשיים לוגיסטיים‪ ,‬הסעות וכן‬
‫הלאה‪ ,‬כאשר מדברים על אנשים עם מגבלות פיזיות קשות‪.‬‬
‫אלו הם חסמי ההיצע והם כאמור נוגעים למאפייני האוכלוסייה‪ .‬אבל צריך לזכור שכאשר‬
‫מדברים על שילוב בתעסוקה יש גם הצד השני של המעסיקים‪ .‬וזה מתייחס לחסמי הביקוש‪.‬‬
‫המידע שאני מציגה כאן לגבי חסמי ביקוש הוא מסקרים שאנחנו עשינו בארץ ומסקרים שנעשו‬
‫בארצות הברית ובאוסטרליה וכן מסקירת ספרות בינלאומית שערכנו‪.‬‬
‫אנחנו לומדים על החסמים מתוך כך שמעסיקים מדווחים על קשיים ודברים שמונעים מהם‬
‫להעסיק עובדים עם מוגבלות‪.‬‬
‫אסף‪ :‬שאלתם מי שמעסיק אנשים עם מוגבלות?‬
‫עם מוגבלות‬
‫וייצוג חסר‬
‫לחרדים עם‬
‫מוגבלות"‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪5.‬‬
‫מיכל‪ :‬מי שמעסיק ומי שלא מעסיקים‪ .‬השתמשנו בסקר מעסיקים אך הוספנו שאלות‪ .‬גם‬
‫עשינו סקרים אחרים בקבוצות קטנות יותר‪ .‬דיברנו עם הרבה מעסיקים‪.‬‬
‫הקשיים העיקריים שהם מדווחים עליהם הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קשיים באיתור עובדים עם מוגבלות שיש להם הכשרה מתאימה לתפקיד‬
‫‪‬‬
‫היעדר תמריצים ‪ -‬הם רוצים הטבות מס והשתתפות בתשלום משכורת העובדים‬
‫‪‬‬
‫חשש מהצורך לפטר וחשיפה לתביעות ‪ -‬זה עולה בצורה חזקה מאוד‪ ,‬מעסיקים פוחדים‬
‫לקלוט עובדים אלה כי פוחדים שבאיזשהו שלב יצטרכו לפטר‪ ,‬ולך תפטר עובד נכה‪ ,‬שזה‬
‫קשה‪ ,‬חוששים מתביעות על אפליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להם חשש שזה עולה יותר לטענתם‪ .‬הרבה דברים מבוססים על חששות וחרדות‬
‫שהמקור שלהם הוא בחוסר ידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ויש כמובן – ולא ניתן להתעלם מזה – סטיגמות ודעות קדומות של מעסיקים‪ ,‬שבזה הם‬
‫לא שונים מכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬זה נראה לי הכי כבד‪ .‬כל הנושא של לקבל את האחר‪ ,‬את החריג בחברה‪ ,‬אנו לא‬
‫מצטיינים בזה בישראל‪ .‬זה משהו בסיסי מאוד‪.‬‬
‫אנשים עם‬
‫מוגבלות‬
‫נוהגים פחות‬
‫לעשות שימוש‬
‫במחשב‬
‫ומתקשים יותר‬
‫בשפה‬
‫האנגלית ביחס‬
‫לאוכלוסיה‬
‫ללא מוגבלות‪.‬‬
‫אלו הם חלק‬
‫רעות‪ :‬לאיזה מבין הנכויות הכי קשה להשתלב? מניחה שקוגניטיבי זה בעיה‪ ,‬האם יש חוזקות‬
‫ייחודיות לאוכלוסייה‪ ,‬דוגמת נאמנות למקום העבודה?‬
‫מיכל‪ :‬בהחלט כן‪ .‬האוכלוסיות שקשה לשלב זה אנשים עם מוגבלות נפשית‪ ,‬כי הסטיגמה כלפי‬
‫אוכלוסיית נפגעי הנפש היא הקשה ביותר‪ .‬גם אנשים עם לקויות ראיה ומוגבלויות‬
‫קוגניטיביות‪.‬‬
‫רעות‪ :‬אבל מוגבלות נפשית היא לא נראית לעין ויכולה להיות לא מדווחת‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אבל כאשר כן נראית וכן מדווחת‪ ,‬מעסיקים מראש‪ ,‬כאלה שמוכנים להעסיק נכים‪,‬‬
‫מראש אומרים שלא מוכנים להעסיק אנשים עם מוגבלות נפשית‪ ,‬כי חוששים שהם מסוכנים‬
‫וקשה להיות לידם‪.‬‬
‫אסף‪ :‬לפעמים זה חוסר יציבות שפוגע ביציבות בעבודה לעתים קרובות‪.‬‬
‫בני‪ :‬זה לא לעתים קרובות‪.‬‬
‫מהחסמים‬
‫מיכל‪ :‬זו הטעות‪.‬‬
‫לתעסוקה‬
‫אסף‪ :‬האם יודעים האם יש משקולות בין החסמים בצד הביקושים?‬
‫מיכל‪ :‬בסקר בארצות הברית הצליחו לדרג את זה‪ ,‬נראה בהמשך‪.‬‬
‫רעות‪ :‬בארה"ב יש מחויבות לא ברמה הערכית‪ ,‬אלא מחויבים לחובת הוכחה עליהם בבית‬
‫משפט‪.‬‬
‫אסף‪ :‬זה מתחיל מרמה ערכית‪ ,‬אחרי זה מיתרגם לרמה חוקית‪ .‬החוק לא מה שגורם לזה‪,‬‬
‫הערכים משנים את תפיסות עולם והם משפיעים על יישום החוק‪ .‬אתם מתבלבלים בין רגולציה‬
‫לערכים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬עוד סטיגמות שיש למעסיקים – מדובר בעובדים לא פרודוקטיביים‪ ,‬לא יודעים לעבוד‪,‬‬
‫נעדרים הרבה‪ .‬כל אלה סטיגמות‪ ,‬מדובר בדברים ממש לא נכונים‪.‬‬
‫אם מדברים על חוזקות של אנשים אלה‪ ,‬מוצאים שזה בדיוק ההיפך‪ .‬כשאת מראיינת‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪55‬‬
‫מעסיקים שכן משלבים אנשים עם מוגבלות ושואלת על היתרונות של עובדים עם מוגבלות‪,‬‬
‫מאוד בולט שהם כן פרודוקטיביים‪ ,‬לא בהכרח נעדרים יותר מאשר אנשים ללא מוגבלות‪,‬‬
‫ובולט נושא של שיעורי תחלופה קטנים‪ .‬הם נאמנים יותר למקום העבודה מאשר עובדים‬
‫אחרים כי האפשרויות שלהם מצומצמות יותר והם לא יחפפו‪ .‬כל אלו הן תכונות מאוד‬
‫משמעותיות לטובתם של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫מירב‪ :‬אולי גם כי רמת הציפיות מהם נמוכות וכשהם משיגים יותר‪ ,‬המעסיק מאוד מרוצה‪.‬‬
‫ש‪ :12.‬שיעורי תעסוקה של אנשים עם מוגבלות‬
‫בואו נדבר על שיעורי תעסוקה‪ .‬זה הנתון היחידי שאני מציגה מ‪ ,0255-‬כל שאר הנתונים הם‬
‫מסקר חברתי של ‪ .0250‬צריך לתקן משהו בשיעור תעסוקה של ‪ ,0250‬לכן אני מציגה את ‪.0255‬‬
‫מי שעשתה את כל העיבודים הללו היא מרים גרינשטיין‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לראות ששיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות הוא נמוך משמעותית‬
‫מהשיעור באוכלוסייה ללא מוגבלות‪ .‬כל מה שדיברנו – חסמי היצע‪ ,‬חסמי ביקוש ויש גם‬
‫חסמים מבניים‪ ,‬שהם אופייניים לשוק עבודה בישראל‪ ,‬כל אלה מביאים לכך ששיעור‬
‫התעסוקה הוא כ‪ 121-‬והוא נמוך משמעותית מהשיעור באוכלוסייה ללא מוגבלות – ‪.761‬‬
‫עוד אנחנו יכולים לראות שהשיעור יורד כפונקציה של חומרת המגבלה ‪ -‬אצל אנשים עם‬
‫מוגבלות חמורה שיעור ההעסקה נמוך מאשר אצל אנשים עם מוגבלות בינונית‪.‬‬
‫אלון‪ :‬השאלה מה פוטנציאל העבודה של אנשים עם מוגבלות חמורה‪ ,‬אולי בתוך הקבוצה הזאת‬
‫יש אנשים שלא מסוגלים לעבוד‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אם אנשים אלה נמצאים בבית ולא במוסד‪ ,‬סביר שהמצב שלהם לא עד כדי כך קשה‬
‫שהם לא יכולים לעבוד‪ ,‬בייחוד לאור העובדה שעל פי שיעור האבטלה‪ ,‬אנו רואים שמדובר‬
‫באוכלוסיה שמאוד מאוד רוצה לעבוד‪ .‬אני משערת שאולי אחוז מסוים במצב שלא יכולים‬
‫לעבוד‪ ,‬אבל לא כולם‪.‬‬
‫רעות‪ :‬אם בודקים תנאי העסקה שלהם‪ ,‬מרביתם לא מועסקים בתנאים הולמים‪.‬‬
‫מיכל‪ַ :‬את שני שקפים קדימה‪ ..‬תכף אני אגיע לזה‪...‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬אני רוצה להתייחס לזה שבעשור האחרון אנו רואים שיפור משמעותי ושיעור‬
‫התעסוקה עלה מ‪ 62.1-‬אחוז ל‪ .151-‬זה נובע מכל מיני שינויים שקרו כאן בשנים אחרונות‪,‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪51‬‬
‫הכניסה של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות שבני ניהל ב‪ 7-‬שנים אחרונות‪ .‬היו כלים חדשים‬
‫שהמטה הפעיל‪ ,‬אנו בהחלט מאמינים שזה שינה‪ .‬היו שינויים גם בתפיסה‪ ,‬גם בתודעה‪ ,‬גם‬
‫בחקיקה‪ ,‬חלו התפתחויות‪ .‬היו גם שינויים בהגדרות של הסקר החברתי‪ ,‬אבל אנו משערים‬
‫שההשפעה של זה היא בשוליים‪.‬‬
‫בני‪ :‬אני רוצה לנצל הזדמנות להתייחס לדברים החשובים של אלון‪ .‬אם היית שואל את השאלה‬
‫הזו לפני ‪ 52‬שנים‪ ,‬היית לוקח בחשבון את השיעור בפועל‪ ,‬היית אומר אולי אין פוטנציאל‪.‬‬
‫תחזור ‪ 52‬שנים קדימה‪ ,‬תראה מה קרה ‪ -‬זה קרה גם במוגבלות חמורה‪ .‬העליה בשיעור‬
‫התעסוקה התרחשה גם בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה‪ .‬זה אומר שיש משהו בעייתי בשאלה‬
‫מה הפוטנציאל של האדם‪ .‬הנחת העבודה היא שלרוב האנשים יש פוטנציאל לעבוד‪ ,‬והם לא‬
‫עובדים כי לא הכנסנו אותם בזמן לשוק העבודה‪ ,‬כשהם צעירים יחסית‪.‬‬
‫רעות‪ :‬מקומות העבודה מגוונים כל כך‪ ,‬כל אחד אמור למצוא את מקומו‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בעצם זה שאנחנו שואלים מה הפוטנציאל‪ ,‬חבויה כאן עמדה כלפי אוכלוסייה זו‬
‫שהושרשה בנו במשך שנים‪ .‬בפועל במציאות אין לה מקום‪ ,‬כי אם שיעורי תעסוקה גדלים לא‬
‫רק כאן אלא בהרבה מדינות נוספות ויש יותר נוכחות של מעסיקים להתמודד עם אוכלוסייה‬
‫זו‪ ,‬זה אומר שיש אפשרות‪ ,‬זה רק עניין של הסרת חסמים ולאפשר את זה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬דרך סקר כוח אדם אפשר לדעת אם אדם מוגבל או לא?‬
‫בני‪ :‬יש שאלה ‪ -‬אם אתה לא עובד‪ ,‬מה הסיבה ואחת הסיבות האפשריות היא מוגבלות‪ .‬אבל‪,‬‬
‫אם אתה עובד‪ ,‬אין שאלה אם אתה אדם עם מוגבלות או לא‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬גם בסקר גדול שנערך באיחוד האירופי‪ ,‬אנחנו רואים ששיעור התעסוקה של אנשים עם‬
‫מוגבלות נמוך מאשר השיעור באוכלוסייה ללא מוגבלות‪ .‬אנחנו קצת עקפנו את הממוצע ב ‪-‬‬
‫‪ , OECD‬אבל יש לזכור כי הממוצע שם מושפע גם ממדינות כמו טורקיה ואם אנו רוצים‬
‫להשוות אותנו למדינות יותר מפותחות ומתקדמות‪ ,‬שוודיה למשל‪ ,‬אנחנו לא שם‪.‬‬
‫כמובן שיש לנו לאן לשאוף‪ ,‬אנחנו שואפים למדינות היותר מפותחות‪ ,‬כל המדינות הנורדיות‬
‫לצורך העניין‪.‬‬
‫בניתוחי רגרסיות שעשינו‪ ,‬מצאנו כי הסיכוי של אדם עם מוגבלות להיות מועסק נמוך ב‪411-‬‬
‫מסיכוי של אדם ללא מוגבלות‪ .‬תבינו באיזה רמות קושי אנחנו מדברים ואי מיצוי פוטנציאל‬
‫תעסוקתי‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪52‬‬
‫ש‪ :11.‬שיעורי אבטלה של אנשים עם מוגבלות‬
‫נסתכל על צד השני של המטבע ‪ -‬על שיעורי האבטלה‪.‬‬
‫אנו יכולים לראות ששיעור האבטלה באוכלוסייה עם מוגבלות הרבה יותר גבוה מהשיעור‬
‫באוכלוסייה ללא מוגבלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות כי בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה‪ ,‬שיעור‬
‫האבטלה עוד יותר גבוה‪ .‬זה מחזיר אותנו לנושא הפוטנציאל ‪ -‬עובדה שהם רוצים מאוד לעבוד‬
‫אז כנראה יש כאן יכולת‪.‬‬
‫כאן גם רואים שיפור יפה בעשור האחרון‪ ,‬בשנת ‪ 0220‬עמד שיעור האבטלה על ‪ 56.9‬אחוז‬
‫והשיעור ירד בצורה מרשימה‪.‬‬
‫ממוצע שיעור אבטלה של נכים במדינות ‪OECD‬עומד על ‪ ,50-561‬זה מושפע ממדינות הקיצון‬
‫שאליהם לא רוצים להידמות‪ .‬אז מצבנו יחסית טוב לממוצע‪ ,‬אבל יש מקום להשתפר אם‬
‫רוצים להתקרב למדינות החזקות יותר‪ .‬גם בסקר של האיחוד האירופי אנחנו מדברים על‬
‫שיעור הרבה יותר גבוה באוכלוסיית הנכים מאשר באוכלוסייה ללא מוגבלות‪.‬‬
‫בניתוחי רגרסיות מצאנו שהסיכוי של אדם עם מוגבלות להיות מובטל גבוה כמעט פי ‪ 0‬מאשר‬
‫הסיכוי של אדם ללא מוגבלות להיות מובטל‪.‬‬
‫"שיעור‬
‫התעסוקה‬
‫בקרב‬
‫אוכלוסיית‬
‫האנשים עם‬
‫מוגבלות עומד‬
‫על כ – ‪511‬‬
‫והוא נמוך‬
‫משמעותית‬
‫מהשיעור‬
‫ש‪ :12.‬תעסוקת אנשים עם מוגבלות לפי מאפייני רקע—ביטוי חסמי ההיצע‬
‫השקף הזה מראה את הביטוי של מאפייני האוכלוסיה כחסמים לתעסוקה‪ .‬למשל‪ ,‬שיעור‬
‫הערבים המועסקים הוא רק ‪ 50.41‬וניתן לראות את השיעור הגבוה כל כך של ערבי מובטלים‬
‫ועוד יותר גבוה של כאלו שהם מחוץ לשוק העבודה‪.‬‬
‫השכלה – שיעור התעסוקה של בעלי השכלה אקדמית הרבה יותר גבוה מאשר של בעלי ת‪.‬‬
‫בגרות וכמובן שנראה הרבה יותר בעלי ת‪ .‬בגרות בלבד שהם מובטלים מאשר מועסקים‪.‬‬
‫באוכלוסיה‬
‫ללא מוגבלות‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪,‬‬
‫שיעור‬
‫האבטלה‬
‫בקרב אנשים‬
‫עם מוגבלות‬
‫עומד על ‪81‬‬
‫והוא גבוה‬
‫יותר מהשיעור‬
‫בקרב‬
‫האוכלוסיה‬
‫ללא מוגבלות"‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪54‬‬
‫ש‪ :13.‬מאפייני תעסוקה של אנשים עם מוגבלות‬
‫רעות‪ ,‬לשאלתך‪ ,‬מאפייני תעסוקה של אנשים עם מוגבלות – כשכבר הם עובדים‪ ,‬אנו רואים‬
‫הבדלים מאוד גדולים בינם לבין האוכלוסייה ללא מוגבלות‪ ,‬לרעתם‪.‬‬
‫קודם כל אני רוצה להתייחס לנושא של עצמאים (כלומר‪ ,‬עובדים לא כשכירים)‪ .‬גם בארץ וגם‬
‫במרבית מדינות ה ‪ , OECD -‬אנו רואים שיעור גבוה יותר של עצמאים באוכ' עם מוגבלות‬
‫מאשר באוכ' ללא מוגבלות‪ .‬מדוע? משום שלא מעסיקים אותם‪ ,‬אז הם מוצאים דרכים‬
‫להעסיק את עצמם‪ ,‬זה אפיק יעיל לאוכלוסייה זו‪ .‬בהרבה מדינות מפותחות זו אג'נדה מבחינת‬
‫קובעי מדיניות ‪ -‬לפתח עוד דרכים לאפשר לאנשים עם מוגבלות להיות עצמאים‪ ,‬זה מאפשר‬
‫להתמודד עם סטיגמה‪ ,‬סירוב של מעסיקים‪ ,‬אפשרות לעבוד מהבית שזה פותר את בעיית‬
‫הניידות‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לראות שהשכר של אנשים עם מוגבלות נמוך מהשכר של אנשים ללא מוגבלות‪,‬‬
‫לא רק כי הם עובדים פחות שעות כי לא עובדים הרבה פחות שעות‪ ,‬כפי שניתן לראות מהטבלה‪.‬‬
‫אם נסתכל על משלחי היד‪ ,‬אנו רואים ייצוג חסר במשלחי יד אקדמיים ומנהלים‪ .‬אפשר לראות‬
‫ייצוג יתר של עובדים מקצועיים ובמיוחד של עובדים בלתי מקצועיים‪.‬‬
‫הסיכוי של‬
‫אדם עם‬
‫מוגבלות‬
‫להיות מועסק‬
‫נמוך בכ –‬
‫‪ 651‬מהסיכוי‬
‫של אדם ללא‬
‫מוגבלות‬
‫בסקר של מינהל מחקר וכלכלה‪ ,‬ראיינו נכים‪ 121 .‬תיארו את העבודה פיזית‪ 601 ,‬רוטינית‪,‬‬
‫עבודה שלא דורשת כישורים‪ ,‬קורסים והשכלה‪ .‬מדברים על עבודות שברובן די בתחתית ולא‬
‫משהו שמאפשר מיצוי פוטנציאל שהוא בהחלט קיים‪ ,‬ולא מאפשר פיתוח של קריירה‪.‬‬
‫מירב‪ :‬השכר הוא לכולם‪ ,‬אין הפרדה למשרה מלאה או חלקית? כי בטח הם עובדים הרבה‬
‫במשרה חלקית‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬הם עובדים קצת פחות שעות אבל לא משמעותית‪ ,‬זה לא משהו שמאפשר להסביר את‬
‫הפער‪.‬‬
‫אסף‪ :‬ציפיתי לשכר יותר נמוך‪ .‬באוכלוסיות מודרות אחרות השכר נמוך יותר‪ ,‬למשל גברים‬
‫חרדים‪ ,‬נשים ערביות‪.‬‬
‫בני‪ :‬יש פה משהו סלקטיבי כי האוכלוסייה הזאת עובדת‪ ,‬אבל רק קבוצה מצומצמת עובדת‪ ,‬אז‬
‫הפערים בינינו לבינם יותר קטנים‪ .‬יש שתי בעיות‪ .‬אחת‪ ,‬שמי שעובד לא עובד במשבצת נכונה‪,‬‬
‫ורוב האנשים לא עובדים בכלל‪.‬‬
‫הווארד‪ :‬מה שרואים במצגת זה שכר ברוטו בלי נלוות‪ ,‬בלי משהו שקיבלו כפיצוי?‬
‫בני‪ :‬רק שכר ברוטו‪.‬‬
‫בני‪ :‬אפשר לראות את הפערים‪ ,‬לעשות חלוקה בין הקבוצה שמקבלת ‪ 7,222‬שקל‪ ,‬שהיא‬
‫הקבוצה הגבוהה יותר‪ ,‬לבין הקבוצה שמקבלת ‪ 1,222‬שקל לחודש‪ ,‬היא הקבוצה הנמוכה ותר‪,‬‬
‫שמצב הנכויות בה קשה יותר‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אצל אנשים עם מוגבלות חמורה השכר הוא בין ‪ 6,222‬ל ‪.₪ 1,222‬‬
‫בני‪ 6,222 :‬שקל לחודש זה הפסד של ‪ 12‬אלף שקל בשנה‪ ,‬נניח שהם עובדים כל החיים זה ‪01‬‬
‫שנים‪ ,‬זה מיליון וחצי שקל‪ .‬זה הנזק שנגרם לבנאדם אם הוא לא עובד‪ .‬חלק גדול יש להם‬
‫ילדים‪ ,‬אתה לא מוריש להם נכסים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אתה מוריש להם עוני‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪51‬‬
‫ש‪ :14.‬עובדים עם מוגבלות מספרים ‪. . . .‬‬
‫אני רוצה להסתכל על הפרספקטיבה של עובדים עם מוגבלות‪ .‬אתם רואים שלמרות שהם‬
‫עובדים בעבודות כאלה‪ ,‬ולמרות שמרוויחים פחות וכל כך קשה להם להשתלב‪ ,‬כשהם כן‬
‫משתלבים זה כל כך משמעותי להם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בסקר מיוחד שעשינו בקרב מתנדבים לשירות אזרחי לאומי‪ ,‬אנחנו בדקנו אצל‬
‫המתנדבים עם מוגבלות את המסוגלות העצמית‪ .‬מסוגלות עצמית זה משהו שהוא קריטי‬
‫כשמדברים על אוכלוסייה עם מוגבלות‪ ,‬כי זה מדד שמשקף את האמונה שלי ביכולת שלי‬
‫להתמודד בהצלחה עם משימות‪ ,‬לעמוד ביעדים‪ .‬ראינו את התרומה הכל כך גבוהה של שילוב‬
‫בעבודה‪ .‬אני מתייחסת כאן לשירות כעבודה‪ ,‬כי השירות האזרחי הוא משהו שמדמה את שוק‬
‫העבודה‪ .‬בדקנו את המדד הזה בתחילת השירות וכאשר הם היו באמצע שירות‪ .‬ראינו עלייה של‬
‫‪ 521‬בתפיסת המסוגלות העצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬בטווח של חצי שנה שבו הם נמצאים במשהו‬
‫שמדמה שוק עבודה‪ ,‬היתה עלייה כה משמעותית‪ ,‬זה רק מראה כמה שילוב בעבודה מעלה את‬
‫הביטחון עצמי‪ ,‬תא חושת ההישגיות‪ ,‬את האמונה בערך העצמי‪.‬‬
‫אסף‪ :‬זה מתחבר למה שבני אמר‪ ,‬שצריך להכניס כמה שיותר מוקדם לשוק העבודה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נכון!‬
‫בסקר נוסף שממש עכשיו סיימנו לאחת מהתוכניות שמפעיל המטה‪ ,‬המטה מפעיל תוכנית של‬
‫שילוב עובדים עם מוגבלות במגזר הציבורי במשרדי ממשלה‪ .‬אנחנו עשינו סקר מעקב‪ .‬ראיינו‬
‫את העובדים והמנהלים‪ .‬שאלנו את העובדים מה קרה להם בחיים מאז שהשתלבו בעבודה‬
‫במסגרת התוכנית ‪ 121 -‬אמרו שיש להם יותר עניין בחיים‪ 111 ,‬מאושרים יותר‪ 921 ,‬דיווחו‬
‫על שיפור במצב הכלכלי כי חלק עבדו קודם במפעל מוגן‪ ,‬זה מקום שאתה מרוויח במקרה הטוב‬
‫‪ 1‬שקלים לשעה‪.‬‬
‫רעות‪ :‬ושבו סובבים אותך רק אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נכון מאוד‪ ,‬ולכן המגמה היא לצמצם את הפעלים המוגנים כמה שיותר‪ .‬הנה כמה‬
‫ציטוטים של אנשים שהשתלבו בעבודה במסגרת התוכנית‪ :‬העבודה הזאת זה מה שרציתי‪ ,‬אין‬
‫מילים לתאר את העבודה‪ ,‬כיף לעבוד‪ ,‬אנשים מקסימים‪ ,‬הסיבה לקום בבוקר‪ ,‬משהו שלא היה‬
‫קודם – אמירות כאלה חזרו על עצמן‪ .‬אני מביאה את הציטוטים הללו כדי להראות לכם מה זה‬
‫כן עושה להם‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪56‬‬
‫ש‪ :15.‬השלכות שיעורי התעסוקה הנמוכים על הפרט‪ ,‬משק הבית והמשק בכללותו‬
‫אני רוצה להתייחס להשלכות של שיעורי תעסוקה נמוכים‪ .‬זה משפיע לא רק על הפרט‪ ,‬כי זה‬
‫משפיע גם על משק הבית שלו וגם על המשק בכלל‪ .‬עצם זה שהפרט לא מצליח להשתלב בשוק‬
‫עבודה‪ ,‬יש לו ירידה בדימוי עצמי‪ ,‬פחות שבע רצון מהחיים‪ ,‬הרבה יותר מבודד כי אין לו‬
‫אפשרויות ליצור אינטראקציות חברתיות שמקום עבודה מתאפשרות‪ .‬בגלל דימוי עצמי נמוך‬
‫והעדר אינטראקציות‪ ,‬הוא פחות משתתף בחברה בכל ההיבטים‪.‬‬
‫משק בית שיש בו אדם עם מוגבלות הוא עני יותר‪ ,‬משק בית שמתקשה הרבה יותר בכיסוי‬
‫הוצאות‪.‬‬
‫המשק גם מפסיד – עשינו חישוב שהפסד תוצר למשק בגלל שיעורי תעסוקה נמוכים של אנשים‬
‫עם מוגבלות הגיע ב‪ 0250-‬ל‪ 1-‬מיליארד שקלים‪.‬‬
‫ראובן‪ :‬זה נראה נמוך‪ ,‬פחות מחצי אחוז‪ .‬הייתם שמרניים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬היינו מאוד זהירים‪.‬‬
‫בני‪ :‬המספר הזה אומר שכדאי להתחיל להשקיע כי יש תשואה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬משרד האוצר יגידו – ‪ 1‬מיליארד זה לא כל כך הרבה‪.‬‬
‫בני‪ :‬בחישוב שעשינו‪ ,‬אנשים מבוגרים כבר ויתרנו עליהם‪ ,‬כי הערכנו שהסיכוי שלהם כמעט‬
‫אפסי‪ .‬אדם מגיל ‪ 61‬שלא עבד כל חייו‪ ,‬הסיכוי שיעבוד הוא קטן‪ .‬יכולתי בקלות לקחת את זה‬
‫לכיוון ‪ ,721‬ואז המספר היה הופך ל‪ 01-‬מיליארד‪ ,‬שזה מרשים מאוד‪ .‬כשמחשבים את אובדן‬
‫הפוטנציאל באוכלוסייה הערבית והחרדית שלא עובדים מדברים גם על ‪ 01‬מיליארד‪ .‬צריך‬
‫לראות איזה נתונים מכניסים פנימה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬לא הצגתי הערכות שעל פיהם בנינו את המטריצה‪ .‬הערכות מאוד שמרניות‪.‬‬
‫בני‪ :‬בינינו‪ ,‬גם ‪ 1‬מיליארד זה הרבה כסף‪ .‬תחשבו מנקודת ראות הפרט‪ ,‬אנשים מפסידים הון‬
‫תועפות‪ .‬אנשים שלא עובדים מפסידים הון‪.‬‬
‫אסף‪ :‬מבחינת משרד האוצר זה כלום‪.‬‬
‫בני‪ :‬כדי לקבל ‪ 1‬מיליארד‪ ,‬צריך להשקיע ‪ 522‬מיליון‪ .‬את רואה את המדינה עושה את זה?‬
‫צריך לזכור שאין אוכלוסיית נכים‪ ,‬יש חרדים נכים‪ ,‬ערבים נכים‪ ,‬נכים זה לא מגזר‪ ,‬השאלה‬
‫למה כאשר משקיעים באוכלוסייה חרדית או ערבית‪ ,‬לא משקיעים כסף בנכים של אותה‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪57‬‬
‫קבוצה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬ציבור הנכים הוא לא מגזר נפרד‪ ,‬אין סקטור של אנשים עם מגבלות‪.‬‬
‫בני‪ :‬זה רק לצורך סטטיסטיקה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נכון‪ ,‬כי צריך להראות נתונים בדרך כלשהי‪.‬‬
‫"פערי‬
‫ש‪ :16.‬השלכות שיעורי התעסוקה הנמוכים על הפרט‪ ,‬משק הבית והמשק בכללותו—‬
‫קצת מספרים ‪. . . .‬‬
‫דיברתי קודם בגדול‪ ,‬עכשיו אני רוצה להראות קצת מספרים של מה שדיברתי עליו קודם‪.‬‬
‫מתקשים בכיסוי הוצאות משק הבית ‪ -‬אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות ‪ 17.41‬לעומת ‪041‬‬
‫בקרב אחרים‪.‬‬
‫הם בודדים כמעט פי ‪.0‬‬
‫ההכנסה‬
‫מעבודה בין‬
‫אנשים עם‬
‫מוגבלות לבין‬
‫אנשים ללא‬
‫מוגבלות‬
‫פחות שבעי רצון מקשר עם המשפחה‪ ,‬פחות משתתפים בקורסים ופעילויות פנאי‪ ,‬גם כי אין‬
‫להם כסף וגם כי יש קשיים פיזיים‪ ,‬וגם חסם נפשי‪.‬‬
‫אל משק‬
‫רעות‪ :‬שיעור הנישואים‪ ,‬הורות‪ ,‬ביחס לאוכלוסייה?‬
‫הבית‪ ,‬כך‬
‫אסף‪ :‬האם בודד שווה לא נשוי?‬
‫שאוכלוסייה זו‬
‫מיכל‪ :‬לא הכנסתי את כל הנתונים הללו כי הייתי צריכה לצמצם‪ ,‬אבל אלו הם בהחלט נתונים‬
‫שקיימים והם מוצגים באוגדנים‪.‬‬
‫מחלחלים גם‬
‫הינה עניה‬
‫יותר ומתקשה‬
‫בכיסוי‬
‫ההוצאות‬
‫החודשיות של‬
‫משק הבית"‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪58‬‬
‫ש‪ :17.‬מעסיקי עובדים עם מוגבלות‬
‫התייחסנו לצד העובדים‪ .‬אני רוצה לחזור לצד המעסיקים – זה חשוב לי להתמקד בו‪ ,‬כי בנושא‬
‫של הביקוש פחות מתעסקים‪ .‬בואו נסתכל‪.‬‬
‫בסקר שעשינו ב ‪ 0255 -‬על בסיס סקר מעסיקים של מינהל מחקר וכלכלה‪ ,‬מצאנו ש ‪1.61-‬‬
‫מהמעסיקים במשק (מגזר עסקי‪ ,‬לא ציבורי) מעסיקים עובדים עם מוגבלות‪ ,‬שזה ‪52,122‬‬
‫עסקים‪ .‬לצורך השוואה‪ ,‬בארצות הברית זה היה הרבה יותר גבוה‪ 591 ,‬מהעסקים‪ .‬אבל‬
‫בארצות הברית זה כלל גם מגזר עסקי וגם מגזר ציבורי‪.‬‬
‫בני‪ :‬אצלנו זה היה עושה את זה הרבה יותר גרוע‪ ,‬כי אין הרבה אנשים עם מוגבלויות במגזר‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אבל בארצות הברית שיעורי העסקה במגזר ציבורי הוא משמעותי‪ ,‬כי מחויבים שם‬
‫לגיוון תעסוקתי ומניעת אפליה‪.‬‬
‫"רק כ –‬
‫מדברים על ‪ 52,122‬שדיווחו שמעסיקים כ‪ 00-‬אלף עובדים‪ .‬זה אומר שהמעסיקים לא ידועים‬
‫על כל העובדים הנכים שלהם‪ ,‬כי יש יותר מ‪ 00-‬אלף עובדים נכים שעובדים‪ ,‬כי שראינו קודם‬
‫בשיעור התעסוקה‪ .‬כלומר‪ ,‬מעסיקים יכולים לדווח רק על מה שהם רואים‪ ,‬אבל יש הרבה‬
‫מוגבלויות לא נראות‪.‬‬
‫‪ 51‬מכלל‬
‫מירב‪ :‬יש מעסיקים עם מוגבלות?‬
‫המעסיקים‬
‫מיכל‪ :‬בוודאי‪ ,‬אבל לא ראיינו‪.‬‬
‫במשק‬
‫מדווחים כי‬
‫מעסיקים‬
‫בשורותיהם‬
‫עובדים עם‬
‫מוגבלות"‬
‫בני‪ :‬יש לא מעט עצמאים עם מוגבלות‪ .‬אני רואה זאת דרך ההתאמות שהמטה עשה‪ .‬יש בעלי‬
‫עסקים נכים שגם מעסיקים נכים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬העסקים שמשלבים נכים הם בעיקר עסקים בגודל בינוני‪ ,‬אנחנו פחות רואים עסקים‬
‫קטנים שמשלבים עובדים עם מוגבלות‪ .‬גם דרך אגב בסקר הגדול שהיה בארצות הברית‪ ,‬זו‬
‫פחות או יותר התמונה‪ ,‬עסקים גדולים ובינוניים משלבים הרבה יותר מעסקים קטנים‪ .‬בארץ‬
‫עסקים משלבים הם בעיקר בענפי רווחה וסיעוד‪ ,‬שירותי אירוח ואוכל‪ .‬בעיקר מעסיקים‬
‫מוגבלויות נפשיות ופיזיות‪ .‬הכי פחות מוגבלות שכלית ומוגבלות בראייה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬אמרת שיש חשש גדול מהעסקת בעלי מוגבלות נפשית‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬לפעמים לא יודעים‪ ,‬אלה שדיווחו הם כן יודעים‪.‬‬
‫אסף‪ :‬מפתיע‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬הסטיגמה על מוגבלות נפשית קשה ביותר בקרב מעסיקים‪ ,‬אבל במחקר הזה היה שיעור‬
‫גבוה של אנשים עם מוגבלויות נפשיות‪.‬‬
‫בני‪ :‬הסטיגמה נבחנת במידת הסירוב‪ ,‬לא במידת הנכונות‪ .‬לכן אין לך שום תמונה על אלה‬
‫שסירבו להם‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬הם הכי פחות העסיקו אנשים עם מוגבלות שכלית ומוגבלות בראייה‪ ,‬שאלה הקבוצות‬
‫שהכי מתקשות בשילוב‪ .‬אז זה כן משקף את זה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬שאלתם מעסיק איזה מגבלה יש לעובד שלו?‬
‫מיכל‪ :‬למיטב ידיעתו‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪59‬‬
‫ש‪ :18.‬גורמי הנעה לאנשים עם מוגבלות—ביטוי חבוי לעמדות וסטיגמות‬
‫שאלנו מעסיקים מדוע מלכתחילה התחילו להעסיק עובדים עם מוגבלות‪ ,‬מתוך תפיסה שהגורם‬
‫יכול ללמד משהו על עמדה בסיסית שיש למעסיקים אלה‪ .‬אפשר לראות ‪ 0‬סיבות עיקריות –‬
‫רצון לתת הזדמנות לנכים‪ ,‬המשרה התאימה לאיוש על ידי נכים‪ ,‬ולעשות חסד עם נכים‪ .‬סיבות‬
‫אלה מבטאות הרבה סטיגמה‪ .‬מה זה משרה שמתאימה לאיוש על ידי נכים?‬
‫יקי‪ :‬מרכזנית עיוורת‪.‬‬
‫אסף‪ :‬המגבלה לא מפריעה לתפקוד השוטף‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬לא רק‪ .‬אולי הכוונה למשרה מאוד פשוטה ומאוד סיזיפית ורוטינית שהמעסיק מתקשה‬
‫לאייש אותה על ידי עובדים ללא מוגבלות?‬
‫לגבי "תורם כלכלית לעסק" – רק ‪ 501‬דירגו סיבה זו במקום גבוה‪ .‬כלומר אנחנו מאוד רחוקים‬
‫מהשאיפה שלנו שאנחנו רוצים שמעסיקים יקלטו עובדים עם מוגבלות מתוך הנחה שזה גם‬
‫תורם לעסק שלהם‪ ,‬זכות ולא חסד‪ .‬אנחנו רחוקים מזה‪.‬‬
‫מירב‪ :‬מעסיק גם בשביל זכות או חסד לא יפסיד על העובד‪ ,‬ברור שהוא מרוויח‪ .‬אולי עם עובד‬
‫אחר היה מרוויח יותר‪ ,‬אבל עדיין מרוויח‪ .‬אחרת לא היה מעסיק אותו‪ ,‬הם חושבים כלכלי‪.‬‬
‫אסף‪ :‬עלויות העסקה יותר נמוכות‪.‬‬
‫מירב‪ :‬לא יודעת עד כמה להאמין לתשובות של המעסיקים‪ .‬אולי יש להם נטייה להראות את‬
‫עצמם אנחנו עושים חסדים‪ ,‬שהם בסדר‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬שאלנו את אלה שמעסיקים‪ ,‬מה גרם לכם לרצות להעסיק אותם‪ .‬אמרו – רציתי לתת‬
‫הזדמנות‪ ,‬לא מצאתי עובד אחר‪.‬‬
‫אסף‪ :‬אם הוא אומר שרצה לתת הזדמנות‪ ,‬הוא מצטייר טוב יותר מאשר "לא מצאתי עובד‬
‫אחר"‪.‬‬
‫מירב‪ :‬האם אתם הקראתם סיבות והם בחרו מתוך זה?‬
‫מיכל‪ :‬הקראנו סיבות‪ ,‬והם היו צריכים להגיד באיזו מידה זה היווה גורם הנעה – רבה מאוד‪,‬‬
‫רבה‪ ,‬בינונית‪ ,‬כלל לא וכן הלאה‪ .‬לגבי הטיה של רצייה חברתית ‪ -‬זה קיים‪ ,‬אין ספק‪.‬‬
‫בני‪ :‬לא צריך להתלהב מזה שהוא נתן הזדמנות‪ ,‬אולי אחרי חודש אמר לו שלא‪ .‬כלומר‪ ,‬נתתי‬
‫הזדמנות‪ ,‬ולא השתחררתי מדעות קדומות ואחרי חודש אמרתי לו שלום‪ .‬השקף רוצה לומר‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪1.‬‬
‫שהנושא של תרומה כלכלית ועובדים טובים הם יחסית לא במּודעות‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬מה כן נמצא במּודעות? רציתי לעשות חסד‪ ,‬לא הצלחתי לאתר עובד אחר‪ .‬השקף הזה בא‬
‫להראות שגם כשיש כוונה טובה‪ ,‬עומדת מאחורי זה עמדה לא כל כך אוהדת כלפי אוכלוסייה‬
‫זו‪ ,‬לא מתוך כוונה רעה‪ ,‬זה משהו שהושרש בנו שנים‪ .‬זה חבוי‪ ,‬לא גלוי‪.‬‬
‫בני‪ :‬אני עושה חסד עם נכים‪ ,‬הסיבה היא שאני נותן להם הזדמנות‪ .‬זה לא מתחרה אחד עם‬
‫השני‪ ,‬לא סותר אחד את השני‪.‬‬
‫אלון‪ :‬האם נושא של תרומה כלכלית לעסק נבדק פעם‪ ,‬שיש עליו אסמכתא‪ ,‬אנחנו באמת‬
‫יודעים שזה תורם? אומרים שזה יעד ששואפים להגיע אליו‪ ,‬רוצים שהמעסיקים יגידו שזה‬
‫באמת תורם כלכלית לעסק ולא מתוך רחמים‪ .‬האם נושא זה נבדק?‬
‫מיכל‪ :‬בדיקה מול הנהלת חשבונות של עסק‪ ,‬איך שיפרו פרודוקטיביות שלהם מאז ששילבו‬
‫עובד נכה‪ ,‬אל נתקלתי במחקר כזה‪ ,‬אני גם לא עשיתי כזה‪ .‬אבל כאשר מראיינים מעסיקים גם‬
‫בארץ וגם בחו"ל‪ ,‬כאשר שואלים מה היתרונות‪ ,‬שיעור מאוד גבוה מדווחים על זה שזה תורם‬
‫כלכלית לעסק‪ .‬שזה גם מעלה את פרודוקטיביות – בגלל שמדברים על עובדים שהם חרוצים‬
‫ונאמנים ומאוד רוצים להוכיח את עצמם‪ .‬אז בדיקה כלכלית לא עשינו‪ ,‬אבל זה מה שמעסיקים‬
‫אומרים ואנחנו מתבססים עליהם‪.‬‬
‫מירב‪ :‬היתה שאלה כמה זמן בממוצע אתם מעסיקים עובדים עם מוגבלות?‬
‫מיכל‪ :‬כן‪ ,‬שאלנו על ותק של עובדים במקום העבודה‪ .‬פשוט לא הכנסתי את הנתון הזה כאן‪.‬‬
‫בני‪ :‬אני חושב שממוצע הוותק הוא ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫ש‪ :19.‬מידע שיעודד מעסיקים שאינם משלבים ומגייסים לעשות כן‬
‫דיברנו על גורמי הנעה שהביאו להעסיק נכים‪ .‬אני רוצה להתייחס לאלה שלא משלבים ולא‬
‫מגייסים כשהם מפרסמים מודעות דרושים‪.‬‬
‫אני לא יכולתי להציג את הנתון הזה מהסקר שלנו‪ ,‬כי זה לא נעשה בצורה שמאפשרת את זה‪.‬‬
‫אתייחס לסקר המקיף שנעשה בארצות הברית ‪ -‬שאלו מעסיקים שלא משלבים ולא מגייסים‪,‬‬
‫איזה מידע אפשר לתת להם שיגרום להם לקלוט עובדים עם מוגבלות‪.‬‬
‫רואים שמעסיקים הכי רוצים לקבל מידע על מידת שביעות רצון‪ ,‬נוכחות ונשירה‪ .‬מידע שמראה‬
‫איך מעלה את פרודוקטיביות של העסק‪ ,‬איך זה מועיל לעסק בשורה תחתונה‪ ,‬מידע נתמך‬
‫סטטיסטית – נתונים כמותיים‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫רעות‪ :‬מידת שביעות רצון ‪ -‬גם פה חבויה דעה קדומה‪ ,‬כי לגבי כל עובד אחר לא היית מבקש‬
‫לדעת מידת שביעות רצון‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬מדברים על אלה שאפילו לא מגייסים‪ ,‬יש כאלה שאומרים שמגייסים אבל עוד לא קלטו‪.‬‬
‫מדברים על הקבוצה הקשה ביותר של מעסיקים‪ ,‬שזה לא באג'נדה שלה‪ .‬מידע על עלויות דורג‬
‫במקום הנמוך ביותר‪ ,‬פחות מעניין אותם כרגע כמה זה עולה‪ ,‬כנראה כי לא באמת מתכוונים‬
‫לעשות את זה‪.‬‬
‫אלי‪ :‬הפרודוקטיביות והעלויות ‪ -‬זה שני צדדים של אותו הדבר‪ ,‬זו תמונת ראי‪ ,‬זה שייך לאותו‬
‫משתנה בדיוק‪.‬‬
‫בכדי לעודד‬
‫מעסיקים‬
‫לקלוט‬
‫לראשונה‬
‫עובדים עם‬
‫מוגבלות או‬
‫להמשיך‬
‫בקליטה‪ ,‬יש‬
‫לספק להם‬
‫ש‪ :22.‬גורמים שיעודדו המשך קליטת אנשים עם מוגבלות בעסק‬
‫מידע אודות‬
‫בסקר שאנחנו עשינו‪ ,‬שאלנו את מעסיקים שכרגע מעסיקים עובדים עם מוגבלות מה יעודד‬
‫אותם להמשיך לקלוט עובדים עם מוגבלות‪ .‬אפשר לראות שהדברים העיקריים הם בעיקר‬
‫פוטנציאל‬
‫בנושא של מודעות‪ ,‬מידע‪ ,‬מנטורינג‪ .‬פחות מדברים על סיוע כספי וסיוע במימון התאמות‬
‫בעבודה‪ ,‬יותר הם רוצים לקבל הדרכה ‪ -‬שיעזרו להם להתמודד עם סוגיות של העסקת עובדים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬שיעשו קמפיינים שזה חשוב‪ ,‬דיברו על מנטורינג ונטוורקינג‪ ,‬קשר עם מעסיקים‬
‫אחרים‪ ,‬ללמוד מאחרים‪ ,‬זה יעזור להם לקלוט‪.‬‬
‫אסף‪ :‬אם הם מעסיקים‪ ,‬יש להם מודעות להיבטים חיוביים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬אם יהיה מודעות‪ ,‬אם יהיה על סדר היום הציבורי‪ ,‬יעזור להם להמשיך לקלוט‪ .‬שגם‬
‫קובעי מדיניות יעסקו בזה ויגידו שזה חשוב וכדאי‪.‬‬
‫אלי‪ :‬רצוי לשאול אותם על מיתוג העסק שלהם‪ .‬איך הם ייתפסו‪ ,‬אות קבלת המגן של‬
‫המוגבלים‪ .‬מיתוג – היום בנושא הפרסום‪ ,‬רני רהב וכאלה‪ ,‬שמנסים לייפות את העסק‪ ,‬ממש‬
‫נעזרים בדברים כאלה‪ .‬זה עוגן‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬לכן גם פיתחנו אות כזה במטה‪.‬‬
‫תרומת‬
‫השילוב‪ ,‬מידע‬
‫אודות תפקוד‬
‫העובדים‪,‬‬
‫מנטורינג וכן‬
‫אפשרות‬
‫ללמידה‬
‫הדדית‬
‫ממעסיקים‬
‫אחרים‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫ש‪ :21.‬ובהשוואה בינלאומית ‪. . .‬‬
‫"ניכר כי‬
‫מעסיקים‪ ,‬הן‬
‫בארץ והן‬
‫בעולם‪,‬‬
‫אותה שאלה בסקר הבינלאומי ‪ -‬מה צרכים של מעסיקים‪ .‬כאן רואים שבארצות הברית שמים‬
‫יותר דגש על הטבות מס‪ .‬אבל הנושא של מנטורינג‪ ,‬מודעות‪ ,‬הדרכה מאוד בולט‪ ,‬גם מה שבולט‬
‫בהרבה מחקרים בארצות הברית מה מעסיקים צריכים‪ ,‬זה מחויבות נראית לעין של הנהלה‬
‫בכירה‪ .‬שההנהלה של הארגון תראה שהיא מחויבת לנושא‪ ,‬שהיא מכניסה את העניין של‬
‫קליטת עובדים עם מוגבלות כחלק מאג'נדה של הארגון‪ ,‬כחלק מהמדיניות‪ ,‬שההנהלה תראה‬
‫שהיא מחויבת לנושא‪ .‬מה שאנחנו יכולים לראות‪ ,‬נושא של מנטורינג‪ ,‬מידע ומדעות זה דבר‬
‫שמעסיקים רוצים כמעט יותר מאשר תמריצים כספיים‪.‬‬
‫מבקשים מידע‬
‫ומנטורינג ולא‬
‫רק תמריצים‬
‫כספיים‪ ,‬בכדי‬
‫לעודדם לקלוט‬
‫עוד עובדים‬
‫עם מוגבלות"‬
‫ש‪ :22.‬סיכום צרכי מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות‬
‫אם נעשה סיכום של מה מעסיקים צריכים כדי לקלוט עובדים עם מוגבלות‪ ,‬יש תמריצים‪,‬‬
‫הדרכה‪ ,‬מקורות מידע‪ ,‬מנטורינג‪ ,‬מודעות‪ ,‬מחויבות נראית לעין של הנהלה‪ ,‬סיוע בקישור‬
‫למקורות היצע כוח אדם‪ ,‬סיוע בגיוס‪ .‬הם אמרו‪ :‬רצינו להעסיק‪ ,‬לא הצלחנו לאתר עובדים‬
‫כאלה‪.‬‬
‫רעות‪ :‬מרכזי מידע למעסיקים זה גם השמות או תמיכה למקורות העסקה?‬
‫מיכל‪ :‬זה קישור למציאת כוח אדם‪ ,‬אחרי שיש השמה יש ליווי והעסקה‪ .‬אלה שלא משלבים‪,‬‬
‫צריכים מידע שמעיד שעובדים עם מוגבלות הם עובדים טובים ‪ -‬להראות להם שזה תורם‬
‫לעסק‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫בני‪ :‬זה משהו פרקטי מתוך השטח שעולה בבירור‪ .‬אנשים עם מוגבלות – גם ברמת הפרט‪ ,‬ודאי‬
‫ברמת הקבוצה – צריכים כל הזמן להוכיח שהם טובים‪ .‬ביחס לקבוצות אחרות – לא שאני בא‬
‫בטענה למעסיקים – אומר‪ :‬תראה לי שהם נעדרים אותו דבר‪ .‬כשאתה מדבר עם מעסיקים‪ ,‬לא‬
‫שואלים אותי כשאתה נקלט כמה אתה נעדר‪ ,‬אפילו לא ברמת השאלה‪ ,‬האם אתה נעדר‬
‫מעבודה‪ .‬למעסיקים יש דרגת סיכון הרבה יותר גבוהה‪ ,‬יכול להיות שהסיבות עובדתיות‪ ,‬יכול‬
‫להיות שלא‪.‬‬
‫אסף‪ :‬יש לזה רמה עובדתית?‬
‫בני‪ :‬זה מוגזם‪ ,‬זו סטיגמה‪ .‬איך אתה לומד שזה מוגזם? שאתה פונה לאנשים שמעסיקים‬
‫אנשים עם מוגבלות‪ ,‬הם אומרים ‪ -‬הם לא נעדרים כמו שחשבנו‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נעדרים‪ ,‬אבל לא כל כך הרבה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬יש סטיגמות עובדתיות‪ ,‬שחרדים מתפללים באמצע העבודה וחסר להם ידע כללי‪ ,‬זה‬
‫נכון‪ .‬השאלה אם בגלל זה באופן גורף לא אעסיק גברים חרדים‪ ,‬נשים ערביות או אנשים עם‬
‫מוגבלות‪ .‬אם אנחנו צריכים לשווק אוכלוסייה מסוימת באופן חיובי‪ ,‬אסור להסתיר עובדות‬
‫בעייתיות‪ .‬צריך להגיד יש בעיות‪ ,‬ניתן להתגבר‪ ,‬לא מפריעות לתפקוד השוטף ברוב המקרים‪.‬‬
‫בני‪ :‬מה שאנחנו חותרים זה משהו אחר לגמרי‪ ,‬שאנשים ייבחנו לגופו של עניין‪ ,‬ולא יהיה משהו‬
‫גורף לגבי חרדים‪ ,‬אנשים עם מוגבלות וכו'‪ .‬מי שיש לו סטיגמות עובד הטרוגניות ועובר לקבוצה‬
‫הגדולה‪ ,‬ואמר שיש לה בעיה‪ .‬כי בקבוצה יש ‪ 421‬שלא עונים לסטיגמה‪ ,‬הם לא עונים להגדרת‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫ש‪ :23.‬קשיים ואתגרים בהעסקת אנשים עם מוגבלות‬
‫יש קשיים ויש אתגרים בהעסקת אנשים עם מוגבלות‪ ,‬אנו לא מייפים את המציאות‪.‬‬
‫המעסיקים מדווחים על זה‪ ,‬אנחנו שואלים בלי קשר‪ .‬בסקר שלנו ‪ 611‬מהמעסיקים שמשלבים‬
‫דיווחו שיש קשיים‪ ,‬אין ספק‪ ,‬כי זה דבר חדש‪ .‬כל דבר חדש בהתחלה הוא קשה‪..‬‬
‫רעות‪ :‬אמרו את זה גם על נשים‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬הקשיים שהם דיברו – קשיים סביב צרכים מיוחדים של העובד‪ ,‬דיברו על הרבה דברים‪,‬‬
‫בעיקר חוסר הבנה בביצוע המשימה‪ ,‬לפעמים צריך להסביר פעם נוספת‪ .‬תלוי בסוג המגבלה‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫שיש לפעמים צורך ביותר סבלנות ויותר רגישות‪ ,‬גם דיווחו על קשיים בתהליך הגיוס‪ .‬נושא של‬
‫תפוקה נמוכה היה הקושי שדורג הכי נמוך‪ .‬זה רק להראות עד כמה הסטיגמה היא סטיגמה‬
‫ואין לה אחיזה במציאות‪ .‬כי בעיה של תפוקה נמוכה לא היתה כאן ולא בעיות של היעדרויות‪.‬‬
‫אסף‪ :‬אלא אם מלכתחילה לא ציפה לתפוקה נורמטיבית‪.‬‬
‫רעות‪ :‬לגבי העסקת ערבים‪ ,‬אומרים שרוצים להעסיק הרבה פעמים והם לא מגיעים אלינו‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬יש גם פה‪ .‬לכן תהליך הגיוס גם עלה שם‪ .‬בגלל כל המידע שאנחנו אספנו לאורך השנים‪,‬‬
‫שרואים שמעסיקים אומרים שצריכים מידע כזה וכזה‪ ,‬שמעסיקים אומרים שקשה להם‪ ,‬לא‬
‫מוצאים את האנשים‪ ,‬לכן במטה פיתחנו שירותים שאמורים להתמודד עם זה‪ .‬בעיקר – מרכזי‬
‫התמיכה למעסיקים‪.‬‬
‫רעות‪ :‬הוכיח עצמו כאפקטיבי? מרכז תמיכה למעסיקים‪.‬‬
‫ש‪ :25.‬שימור וקידום אנשים עם מוגבלות‬
‫שימור וקידום אנשים עם מוגבלות ‪ -‬זה חשוב‪ .‬זו בעיה משמעותית‪.‬‬
‫כששואלים כמה מעסיקים משלבים כיום עובדים עם מוגבלות‪ ,‬צריכים לזכור שיש כאלה שלא‬
‫מעסיקים כיום‪ ,‬אך העסיקו בעבר‪ .‬בישראל ‪ 11‬ממעסיקים אמרו שהם לא מעסיקים היום‪,‬‬
‫אבל העסיקו נכים ב‪ 1-‬שנים אחרונות‪ .‬בארצות הברית כמעט ‪ 91‬אמרו שלא מעסיקים היום‬
‫אבל העסיקו בשנה אחרונה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו מדברים על מצב של פליטת עובדים עם מוגבלות‪ ,‬של‬
‫קושי של מעסיקים לשמר עובדים עם מוגבלות במקום העבודה‪ ,‬ורצינו לבחון מה היו קשיים‬
‫בהקשר זה‪ .‬הקשיים בשימור עובדים עם מוגבלות היו בעיקר למצוא דרכים להחזיר לעבודה‬
‫את העובד לאחר שהתפרצה מוגבלות שלו‪ ,‬היעדר פוטנציאל לקידום‪ ,‬עלות התאמות – זה‬
‫מסקר מארצות הברית כי לא שאלנו בארץ – ועלות פיצויים וכיסוי רפואי‪ .‬זה גרם לכך‬
‫שמעסיקים לא יכלו להמשיך להעסיק את העובד‪.‬‬
‫בנושא של קידום‪ ,‬שזה משהו שמאוד שמים עליו דגש בשנים האחרונות כי הראיתי לכם את‬
‫מאפייני התעסוקה של אנשים אלה‪ ,‬כמעט לא מתאפשר שם פיתוח וקידום אפיקי קריירה‪ ,‬זה‬
‫מגיע גם לאוכלוסייה זו‪ .‬האתגרים בקידום היו בעיקר עלות התאמות חדשות‪ ,‬היעדר פוטנציאל‬
‫לקידום‪ .‬זה רק מראה עד כמה לעמדות של מנהלים יש כאן משקל כי מה זה היעדר פוטנציאל‬
‫לקידום? מדוע הוא לא קיים? מדוע אי אפשר לקדם את העובד? בסקר מעקב שעשינו בארץ על‬
‫תוכנית של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות שניסתה לקדם קליטה מיטבית וקידום של‬
‫עובדים עם מוגבלות‪ ,‬ראינו אכן שקיים קושי של מנהלים לקדם את העובדים הללו‪ ,‬גם אחרי‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫שהעברנו את העובדים קורס‪ ,‬כי יש תפיסה שמה שהעובד עושה כרגע הוא מצוין אבל הוא לא‬
‫יוכל לעשות יותר‪.‬‬
‫ש‪ 26.‬וש‪ :27.‬עמדות ביחס לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה— הבדלים בין‬
‫ארגונים משלבים לבין שאינם משלבים‬
‫זה החלק היפה ביותר במחקר‪ ,‬שיש אותו רק במחקר שלנו ולא בארצות הברית‪.‬‬
‫רצינו להראות כאן את ההבדל בין מעסיקים שמשלבים לבין מעסיקים שלא משלבים‪ ,‬מבחינת‬
‫עמדות ביחס לשילוב של עובדים עם מוגבלות בתעסוקה‪.‬‬
‫סקירת הספרות מלמדת שברגע שאתה נחשף לעניין‪ ,‬כשכבר העסקת עובדים עם מוגבלות‬
‫ונחשפת לכך שהם טובים‪ ,‬שהשד לא נורא כל כך‪ ,‬שהם לא נעדרים ולא פוגעים בעסק‪ ,‬העמדות‬
‫מתרככות ויש סיכוי שתקלוט גם בעתיד‪ ,‬לעומת מצב שלא נחשפת לעובדים אלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אחת הדרכים להתמודד עם סטיגמה היא ליצור חשיפה חיובית‪ .‬זו דרך יעילה ביותר‪.‬‬
‫פה הקראנו למעסיקים שורה של היגדים‪ ,‬אני פיצלתי את זה ל ‪ 0-‬שקפים‪ ,‬היגדים שליליים‬
‫(שקף מס' ‪ )04‬והיגדים חיוביים (שקף מס' ‪.)07‬‬
‫כל היגד מבטא עמדה‪ ,‬המעסיקים היו צריכים לדרג עד כמה הם מסכימים או מתנגדים לעמדה‬
‫הזאת‪ .‬כאן מתנגד זה ‪ 1‬ותומך זה ‪ .5‬אנחנו יכולים לראות שמעסיקים שמשלבים נוטים יותר‬
‫לשלול עמדות שליליות מאשר מעסיקים שלא משלבים ‪ .‬חוץ מ"קשה לפטר" ‪ -‬הקושי לפטר‬
‫הוא חוצה מדינות וכנראה נכון‪ ,‬קשה באמת לפטר עובדים עם מוגבלות‪.‬‬
‫הנה עמדה שלילית‪" :‬מוטב שלא יעבוד מול קהל" – מעסיקים שמשלבים נטו לשלול זאת יותר‬
‫מאחרים‪ .‬או "לא משתלם להעסיק" – מעסיקים שחוו חשיפה חיובית יותר שוללים את זה‪.‬‬
‫בשקף מס' ‪ 07‬אני מציגה את עמדות החיוביות‪ .‬מה שאפשר לראות כאן‪ ,‬פה הפכנו את הסולם‪,‬‬
‫התומך זה הגבוה יותר‪ ,‬ככל שאתה מתקרב ל ‪ 1 -‬אתה יותר תומך‪ .‬אנחנו יכולים לראות‬
‫שמעסיקים שמשלבים נוטים יותר לתמוך בעמדות חיוביות מאשר מעסיקים שלא משלבים‪.‬‬
‫המשמעות היא שחשיפה לשילוב היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסטיגמות‪ ,‬רק צריך‬
‫להביא אותם לזה‪ ,‬כי ברגע שמביאים אותם להעסיק עובדים עם מוגבלות הם מאוד מרוצים‪,‬‬
‫ראינו זאת בכל הסקרים שעשינו ודיברנו עם מעסיקים‪.‬‬
‫"מעסיקים‬
‫שמשלבים‬
‫עובדים עם‬
‫מוגבלות‬
‫מגלים עמדות‬
‫חיוביות יותר‬
‫כלפי אוכלוסיה‬
‫זו והם פחות‬
‫סטיגמטיים‪,‬‬
‫בהשוואה‬
‫למעסיקים‬
‫שלא‬
‫משלבים"‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫לצד הגברת‬
‫הפעילות‬
‫לעידוד‬
‫מעסיקים‬
‫לקלוט עובדים‬
‫עם מוגבלות‪,‬‬
‫יש לפעול גם‬
‫בנושא של‬
‫מניעת‬
‫פליטתם של‬
‫עובדים עם‬
‫מוגבלות משוק‬
‫העבודה‬
‫ש‪ :28.‬שימור וקידום אנשים עם מוגבלות‬
‫אנחנו רואים שאוכלוסיית הנכים גדלה והולכת‪ ,‬זה כמובן מחייב התייחסות של קובעי מדיניות‬
‫לעניין‪ .‬זו לא יכולה להישאר קבוצה בשוליים‪ .‬היא צריכה לזכות להתייחסות כמו קבוצות‬
‫מודרות אחרות בחברה – חרדים‪ ,‬ערבים וכו'‪.‬‬
‫תוכניות ממשלתיות שרוצות להעלות את שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות חייבות‬
‫להתייחס לצד הביקוש‪ .‬אי אפשר להתייחס רק להיצע‪ ,‬מה מאפיין אוכלוסייה זאת‪ ,‬מה הנכים‬
‫צריכים שיהיה להם כדי להיות מועסקים‪ .‬חייבים להתייחס גם למעסיקים ‪ -‬מה המעסיקים‬
‫צריכים‪ ,‬מה קשה להם ואיך להתמודד עם זה‪ .‬הכלים שפיתח המטה לשילוב אנשים עם‬
‫מוגבלות באו לענות לצורך הזה‪.‬‬
‫חרדות וחוסר רצון של מעסיקים נובעים בעיקר בספקות‪ ,‬שמקורם בהיעדר מידע‪ .‬לכן‪ ,‬צריך‬
‫לפעול לנושא של חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬למסור מידע למעסיקים כדי לעודד את הקליטה‪.‬‬
‫מעסיקים צריכים בנוסף למידע מנטורינג‪ ,‬נטוורקינג‪ ,‬חונכות הדרכה‪ ,‬לצד תמריצים כספיים‬
‫שאינם העיקר‪ .‬צריך בעיקר למקד מאמצים בנושא מידע וחונכות‪.‬‬
‫שימור זו גם סוגיה – ‪ 11‬מהמעסיקים שמשלבים היום זה מעסיקים ששילבו בעבר ולא‬
‫משלבים היום‪ .‬צריך לעזור גם לקבוצה זו למנוע פליטה של העובדים‪.‬‬
‫יש לטפל בנושא של סטיגמות ודעות קדומות‪ ,‬כי סטיגמה ודעה קדומה לא רק מונע קליטה אלא‬
‫גם מונע קידום במקום עבודה‪ ,‬וגם לזה השלכות על חיים של אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫אלון‪ :‬חשוב שהנושא של סטיגמה יקודם לא רק בקרב מעסיקים‪ ,‬אלא בחברה בכלל‪.‬‬
‫אלי‪ :‬מהמצגת רואים שהעבודה בעיקר מצד מעסיקים ולא מוגבלים‪ .‬בכל העסקת יש ריסק‪,‬‬
‫הבעיה קוגניטיבית‪ ,‬כשמעסיקים חושבים על אדם עם מוגבלות‪ ,‬הם נוטים לחשוב על מה‬
‫הסיכוי שהוא לא יכול‪ ,‬יותר מאשר על הסיכוי של מה הוא מסוגל‪ .‬מסתכלים על חצי כוס ריקה‪,‬‬
‫יותר מאשר על חצי הכוס המלאה‪ .‬משפט המפתח הוא שלא המוגבלות חשובה אלא כישורי‬
‫עבודה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬קלעת בול‪.‬‬
‫ראובן‪ :‬אני חושב שדווקא עם כל הכבוד לתשומת לב למעסיקים‪ ,‬הנושא של השכלה בולט מאוד‬
‫כבעיה של נכים‪ .‬אני בטוח שלרוב האנשים עם מוגבלות אין בעיה עם עצם הלמידה‪ ,‬רק צריך‬
‫לבדוק ‪ -‬במוסדות להשכלה גבוהה ותיכונים ‪ -‬את כל הנושא של נגישות פיזית להשכלה‪,‬‬
‫התאמת מבחנים‪ .‬עושים את זה אולי במידה מסוימת‪ ,‬אבל כנראה לא מספיק‪ ,‬עובדה שהפער‬
‫בהשכלה מאוד בולט‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בהחלט‪ .‬יש הרבה פעילות בנושא‪ ,‬אבל כן‪ ,‬אתה צודק‪.‬‬
‫הווארד‪ :‬יש לי הערה קטנה שקשורה לסטטיסטיקה‪ ,‬יותר שאלת הבהרה‪ .‬דווקא הערה של‬
‫סטטיסטיקה של ‪ , OECD‬ודובר על טורקיה ומקסיקו‪ ,‬אמרת שאנחנו יותר טובים מ‪,OECD-‬‬
‫בגלל שיש שם מדינות חלשות יותר‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬מבחינת ממוצע‪ ,‬אנחנו לא יותר טובים‪.‬‬
‫הווארד‪ OECD :‬זה מדינות היותר מפותחות בהגדרה‪ ,‬אם הולכים לפי אוכלוסייה‪ ,‬אוכלוסייה‬
‫בעיקר ארצות הברית ויפן וכל מדינות אירופה המפותחות‪ ,‬זה ‪ 121‬מ‪OECD-‬‬
‫אסף‪ :‬טורקיה לא מדינה קטנה‪.‬‬
‫הווארד‪ 711 :‬זה מדינות הכי מפותחות בעולם‪ ,‬אם אנחנו בממוצע ‪ ,OECD‬לא צריך להיגרר‬
‫לכך שיש שם גם מדינות פחות מפותחות‪ .‬אם יש התפצלות של אותן מדינות להשוות‪ ,‬זה משהו‬
‫אחר‪ .‬אז צריך לבודד עם זה‪ ,‬ולא להגיד ש‪ OECD-‬כלפי מטה‪ ,‬כי המדינות החלשות ב‪,OECD-‬‬
‫הן אולי שליש‪ .‬זה פולין וסלובקיה‪ ,‬אבל הגדולים הם המשקל הגדול ב ‪ – OECD -‬ארצות‬
‫הברית‪ ,‬יפן ומערב אירופה‪ ,‬שהן מדינות מפותחות מאוד‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬במדינות עם הרבה תושבים‪ ,‬יפן וארצות הברית‪ ,‬המצב שם מבחינת תעסוקה לא כזה‬
‫טוב‪.‬‬
‫הווארד‪ :‬אז זה לא בגלל המדינות שאנחנו לא רוצים להשתוות אליהן‪ .‬רציתי להגיד שלא יכול‬
‫שטורקיה משפיעה על הנתון‪ .‬עכשיו רק חיזקת את הנקודה שלי‪.‬‬
‫בני‪ :‬מיכל אמרה הערה זאת מסיבה פשוטה‪ ,‬שיעדי המשרד זה להידמות להתקרב ל‪ 62-‬אלף‬
‫דולר פר קפיטה‪ ,‬תוצר לנפש‪ .‬אם אתה בודק אותן מדינות שיש ‪ 62‬אלף דולר‪ ,‬התוצאות הרבה‬
‫יותר טובות‪ .‬זו הסיבה שבחרנו את הדבר הזה‪ .‬יש להם תוצאות הרבה יותר טובות בשיעורי‬
‫תעסוקה (שוודיה‪ ,‬גרמניה) כל המדינות האלה שנותנות תוצאות הרבה יותר טובות‪ .‬הפיתוח‬
‫מוגדר ברמה של תוצר לנפש‪ ,‬יש שונות ב‪OECD -‬לא קטנה‪ .‬זה הסיבה של מה שמיכל הציגה‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫עכשיו נעשה סבב של שאלות ומיכל תענה עליהן בסוף באופן מרוכז‪:‬‬
‫הווארד‪ :‬שאלה נוספת‪ :‬מבין הכלים שנותנת הממשלה או המטה‪ ,‬האם יש לשכת שירות‬
‫תעסוקה להשמת עובדים עם מוגבלות? אם אין‪ ,‬אז נראה לי שזה קצת חסר‪ .‬אם באים מהצד‬
‫של הביקוש‪ ,‬של אותו מעסיק שרוצה‪ ,‬אני רוצה להעסיק עובדים עם מוגבלות‪ ,‬האם יש גוף‬
‫שנותן לא רק התאמות‪ ,‬שזה שלב ב'‪ ,‬אלא להנגיש אותי לאותה אוכלוסייה‪.‬‬
‫אסף‪ :‬השאלה אם יש ‪ . One stop center‬אולי זה לא הזמן והמקום‪ ,‬אבל השאלה האם יש‬
‫הבדלים בין נשים לגברים‪ ,‬בתוך קבוצות הגיל‪ ,‬כישורי תעסוקה וכל מדדים אחרים‪.‬‬
‫לגבי דמי אבטלה‪ ,‬האם יש הבדלים בהגדרה של מי מובטל מבין האנשים עם מוגבלות‪ .‬האם‬
‫מובטלים עם מוגבלות מוגדרים אחרת בשיעור התעסוקה?‬
‫מיכל‪ :‬התשובה היא לא‪ ,‬הם לא מוגדרים אחרת לגבי קצבת אבטלה והבטחת הכנסה‪.‬‬
‫יקי‪ :‬שלוש שאלות שעלו אצלי מתוך הנתונים‪.‬‬
‫אמרת ש‪ 521-‬ממקבלי קצבת נכות כללית הם עובדים‪ .‬האם הקצבה נפגעת כאשר אדם‬
‫‪.1‬‬
‫עובד?‬
‫יש נושא של הסתייגות מעסיקים‪ ,‬ואני מתאר לי שחלק גדול מזה קשור להנגשה פיזית‬
‫‪.2‬‬
‫וביצוע התאמות במבנה‪ ,‬האם יש סיוע ספציפי לנקודה הזאת?‬
‫דיברת על יותר מ‪ 722-‬אלף בעלי מוגבלויות‪ ,‬כאשר רק פחות מ‪ 621-‬מתוכם מקבלים‬
‫‪.3‬‬
‫סיוע מאחד מהגופים שציינת‪ .‬כלומר הרוב לא מקבלים‪ ,‬למה לא מקבלים?‬
‫מירב‪ :‬יש לי הערה‪ .‬אני ציפיתי שלאחר הקבלה של המודל החדש של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬צריך‬
‫לשנות את השם‪ ,‬כי כאשר אומרים אנשים עם מוגבלות‪ ,‬זה אומר שאתם בהגדרה ישנה‪,‬‬
‫הבנאדם מוגבל‪ .‬לשנות אולי לאנשים עם לקות‪ ,‬שיבינו הבדל בין לקות למוגבלות‪ .‬פעם ראשונה‬
‫ששמעתי את ההגדרה הזאת‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬לדעתי המילה נכה הרבה יותר טובה‪ .‬הנכות היא הלקות‪ ,‬אבל אם נדבקים ל ‪,ICF -‬‬
‫המודל החברתי‪ ,‬הרבה יותר נכון לומר אדם עם לקות‪.‬‬
‫הווארד‪ ,‬לגבי מרכז השמה‪ .‬במשך שנים אנחנו ניסינו להקים במטה "תחנת שירות אחת" – ‪one‬‬
‫‪ stop center,‬מרכז אחד שכל הנכים יוכלו להגיע לשם‪ ,‬לקבל שם קורסים‪ ,‬הכשרות‪ ,‬העצמות‬
‫שהם צריכים ושיעשו להם השמה בעבודה‪ .‬כי ראינו שזה הדבר שהכי יוכל לעזור כרגע‪ ,‬במיוחד‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫משום שיש כזה ביזור בין המשרדים‪ .‬זוכרים שדיברתי קודם שכל כך הרבה משרדים שונים‬
‫מטפלים בנכות? את הזכות הזאת אתה מקבל מפה‪ ,‬מפה קצבה‪ ,‬מפה דירה‪ ,‬מפה רכב‪ ,‬מפה‬
‫תעסוקה נתמכת‪ .‬מכל כך הרבה מקומות שבסוף תפסת מרובה לא תפסת‪ ,‬לא יוצא כלום‪ .‬ניסינו‬
‫שנים להקים תחנת שירות אחת‪ ,‬נתקלנו בחומת ברלין שהקימו המוסד לביטוח לאומי ומשרד‬
‫הרווחה‪ ,‬כי מה שקורה – כל משרד חש בעלות על האוכלוסייה‪ ,‬ופוחד שאם אתה תייצר שירות‬
‫חדש שנועד לעזור לאוכלוסייה הזו‪ ,‬תייתר את המשרד האחר‪ .‬לא הצלחנו להקים את המרכז‬
‫הזה‪ .‬בשלב מסויים החשכ"ל החליט שנושא ההקמה של ה ‪ OSC‬עובר למוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫בשיתוף עם יתר המשרדים‪ .‬שיתוף הפעולה הזה כמובן הביא לשינוי בהגדרות‪ ,‬עד שזה כבר לא‬
‫היה השירות שאנחנו חשבנו עליו בתחילה‪ ,‬אבל המשכנו לשתף פעולה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬גם‬
‫המוסד לביטוח לאומי ירדו מהעניין‪ ,‬כי הוועד בביטוח לאומי לא איפשר להם לעשות גם את זה‬
‫וכרגע זה חזר למשרד כלכלה והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלות אמור להקים את זה‪.‬‬
‫רעות‪ :‬האם זה נכון שעיקר הזכויות הן בביטוח לאומי?‬
‫מיכל‪ :‬הזכויות הכלכליות כן‪ .‬בביטוח לאומי כמעט ולא עוזרים למצוא עבודה‪ ,‬לראיה רק ‪521‬‬
‫ממקבלי קצבאות עובדים‪ .‬היה ניסיון להקים מרכז השמה כזה והוא כשל בגלל התנגדות של‬
‫המשרדים‪ .‬כרגע כן הצלחנו להקים את תחנת שירות אחת למעסיקים‪ .‬והתחנה הזאת כן עונה‬
‫טיפה על הנושא של השמה‪ ,‬כי הוא מקשר בין מעסיקים לבין גופי השמה‪ .‬יש לפחות עזרה‬
‫במקום הזה‪ .‬אבל התוכנית המקורית שהיתה לנו‪ ,‬לא הצלחנו לעשות אותה‪ .‬לא יודעת מה‬
‫בדיוק יהיה עכשיו‪ ,‬זה חזר בחזרה למטה‪ ,‬לא יודעת איך זה הולך להיות‪.‬‬
‫אסף‪ ,‬אני עוברת לשאלה שלך על נושא של תעסוקה לפי מאפייני רקע‪ ,‬הבדלים בין נשים‬
‫לגברים וכן הלאה זה בשקף מספר ‪ . 50‬אפשר לראות את השפעה של מאפייני הרקע השונים‬
‫שדיברנו עליהם על התעסוקה‪ .‬ערבים‪ ,‬השכלה וכן הלאה‪ ,‬אתה ממש יכול לראות איך זה‬
‫משפיע על שיעור תעסוקה‪.‬‬
‫לגבי אחוז הנכים באוכלוסייה המבוגרת – אין לי אותו‪ ,‬כי האג'נדה שלנו היא שוק העבודה‪ .‬אני‬
‫גם לא יודעת‪ ,‬אין לנו נתון מהעולם להגיד לך‪ .‬אני מצטערת‪.‬‬
‫מי ששאל כאן האם נכים שיוצאים לעבוד זה פוגע בקצבה? בעיקרון‪ ,‬זה היה אחד החסמים‬
‫העיקריים לצאת לעבוד אצל נכים‪ ,‬כי בעבר‪ ,‬עד לפני ‪ 0229‬אם היית יוצא לעבוד‪ ,‬היית מאבד‬
‫את הקצבה‪ .‬בעקבות השביתה הגדולה של נכים הוקמה ועדת לרון‪ ,‬בעקבות ועדת לרון חוקק‬
‫תיקון ‪ 529‬לחוק ביטוח לאומי (חוק לרון)‪ ,‬הקובע שנכה שיוצא לעבוד‪ ,‬הקצבה שלו לא תיפגע‬
‫עד שיעור מסוים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תמיד אם אתה עובד שילוב של משכורת וכסף מהקצבה יהיה‬
‫יותר מאשר רק קצבה‪ .‬זה אמור לעודד לצאת לעבוד‪ .‬ציפינו ששיעור תעסוקה של נכים מקבלי‬
‫קיצבאות יעלה דרמטית‪ ,‬אבל זה לא קרה‪ .‬זה לא קרה כי שורר חוסר אמון מוחלט בין ציבור‬
‫הנכים לביטוח לאומי‪ ,‬הם לא מאמינים שלא יפגעו להם בקצבה או בהטבות נלוות‪ ,‬כמו הטבות‬
‫בארנונה‪ .‬לכן שיעורי מיצוי של חוק לרון נמוכים מאוד‪.‬‬
‫אלון ‪ :‬אולי לא מודעים לחוק‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬בהתחלה היתה בעיה של מודעות לחוק‪ ,‬גם פקידי ביטוח לאומי לא ידעו איך עושים את‬
‫זה ואיך מסבירים‪ .‬היום הם יודעים‪ ,‬אבל הנכים הם בחוסר אמון מאוד קשה מול מוסד‬
‫לביטוח לאומי‪.‬‬
‫יקי שאלת על התאמות ‪ -‬המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות מפעיל את תקנות השתתפות‬
‫המדינה במימון התאמות‪ .‬אחד החוקים החשובים למען נכים זה חוק שוויון זכויות לאנשים‬
‫עם מוגבלות שנחקק ב‪ . 5991-‬מתוקף החוק הזה‪ ,‬יש תקנות להשתתפות במימון התאמות‪ .‬הן‬
‫מסייעות למעסיקים לממן התאמות במקום העבודה לעובדים עם מוגבלות‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪2.‬‬
‫יכולה להיות התאמה פיזית כמו הרחבת פתח שירותים או מעלית‪ ,‬או מימון הדרכה למנהל‬
‫ולעובדים האחרים‪ ,‬זה יכולה להיות התאמה בצורת מסך מחשב מוגדל אם העובד לקוי ראייה‪.‬‬
‫רעות‪ :‬יש לזה תקציב משמעותי?‬
‫מיכל‪ :‬יש תקציב‪ ,‬הוא גדל באופן דרמטי‪.‬‬
‫מירב‪ :‬כמה שנים עובד?‬
‫מיכל‪ :‬התקנות עובדות ‪ 1‬שנים‪ .‬בשנתיים ראשונות היה ניצול קטן כי לא היתה מודעות‪ ,‬החל‬
‫משנה שלישית של הפעלת תקנות אנחנו מנצלים את כל התקציב‪.‬‬
‫בני‪ :‬על פי חוק‪ ,‬חייבים לממן את זה‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬נכון‪ .‬זה תקנות מתוקף חוק שוויון‪ .‬בהתחלה לא היתה מודעות אך היא מאוד גדלה‪.‬‬
‫מישהו שאל על זה שרק ‪ 012‬אלף מקבלים קצבאות‪ ,‬אז קודם כל – כל ה‪ 702-‬אלף לא כולם‬
‫זכאים לקצבת נכות‪ .‬תנאי זכאות לקצבה הם קשוחים מאוד‪ ,‬צריך להוכיח פגיעה ביכולת‬
‫עבודה וגם מצב בריאותי מסוים‪ ,‬שקשה להגיע לזה‪ .‬ויש נושא של סטיגמה‪ ,‬יש הרבה אנשים‬
‫שלא רוצים להיות מוכרים בביטוח לאומי‪ .‬זה שני דברים אלה יחד‪.‬‬
‫בני‪ :‬אני רוצה להתייחס למה שראובן אמר ‪ -‬זה נכון שבעיית ההיצע היא לא צריך להמעיט‬
‫בחשיבותה‪ ,‬אבל כשאתה ניגש לבעיה‪ ,‬אתה שואל מה שייך לטווח קצר ומה שייך לטווח ארוך‪.‬‬
‫נראה לי שבטווח הבינוני אפשר לטפל הרבה יותר מהר‪ ,‬לא יהיה פשוט בנושא של חייבים ליצור‬
‫מקומות עבודה‪ .‬לא שזה לא חשוב‪ ,‬אבל לנסות לעשות מהפכות בבגרות והאקדמיה – זה כנראה‬
‫תהליך לא פשוט‪ .‬גם אחרי כן‪ ,‬כשאנשים עם מוגבלות מסיימים את האקדמיה‪ ,‬הם מתלוננים‬
‫שאין להם מקומות עבודה‪ .‬לא שהשכלה זה לא חשוב‪ ,‬אבל רציתי להמחיש את זה מבחינת סדר‬
‫עדיפויות‪ .‬זה שייך גם לחרדים וערבים באותה מידה‪ ,‬כי התפיסה היא שאנחנו לא רוצים‬
‫להתעסק בצד הביקוש‪ ,‬המדינה צריכה להתעסק רק בצד ההיצע‪ .‬יש תפיסה כלכלית שצד‬
‫הביקוש זה בעיה של השוק‪ ,‬אנחנו לא יודעים להתערב בזה‪ .‬לכן יש בעיה‪ .‬אנחנו אומרים‪ :‬אתה‬
‫יכול להתאמץ עשר פעמים‪ ,‬יהיה לך ביצועים טובים בצד ההיצע‪ ,‬אבל מצד הביקוש אם לא‬
‫תיתן מענה‪ ,‬מקסימום הם ישתלבו במקומות עבודה לא מיטביים עבורם‪ .‬אנחנו כמה שפחות‬
‫רוצים להתערב בצד המעסיקים‪ ,‬כי תפקיד המדינה לספק חכות וידע‪ ,‬את הפיתיונות‪ ,‬והדגים‬
‫יתלבשו על החכה‪ .‬השאלה שלי איפה הים‪ ...‬הים מתייבש‪ ,‬הביקוש‪.‬‬
‫מיכל‪ :‬התפיסה הזאת היתה רווחת בהרבה מדינות אחרות‪ ,‬גם בארצות הברית‪ ,‬אבל בשנים‬
‫אחרונות יש יותר הבנה שלא מספיק להתרכז רק בצד ההיצע‪ ,‬חייבים להתעסק בצד הביקוש‪.‬‬
‫בני‪ :‬צריך לפצח צד של מעסיקים‪ .‬אבל המדינה בשלה יותר לטפל בצד ההיצע‪ ,‬ולא מוכנה לטפל‬
‫בצד הביקוש‪ .‬אז נעשה דברים נהדרים בהשכלה‪ ,‬אבל בסוף איפה יעבדו‪ .‬לא ברור‪ ,‬מצד‬
‫הביקוש‪ ,‬איזה כלים הם אפקטיביים ומביאים תוצאות‪ .‬אבל עד שלא ניכשל או נלמד‬
‫מכישלונות של אחרים‪ ,‬לא נדע‪ .‬אפשר לנסות להיכשל בקטן ולראות מה יותר אפקטיבי‪ ,‬זו‬
‫הסיבה שאנו מדגישים את הביקוש‪.‬‬
‫תודה רבה‪ .‬היה מאוד מלמד‪.‬‬
‫שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ‪ -‬חסמי היצע וביקוש‬
‫עמוד ‪25‬‬