הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים סוציואקונומיים ודמוגרפיים רונית הריס – אולשק הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים סוציואקונומיים ודמוגרפיים רונית הריס -אולשק על המחברת רונית הריס – אולשק ,חוקרת במינהל מחקר וכלכלה דצמבר 4102 1 תמצית ועיקרי הממצאים חופשת לידה היא אחד מהכלים שעומדים לרשות אימהות ומשקי בית בכדי להקל עליהן לשמור על מקום העבודה ובמקביל גם לבנות משפחה .בישראל ,חופשת הלידה המותרת על פי החוק עומדת על 62שבועות, 41מתוכם בתשלום ,כאשר נשים יכולות לבחור לקצר את חופשת הלידה ולשוב לעבודתן לאחר 41שבועות. ישראל היא בין המדינות בעלות מדיניות רווחה מאוד בסיסית עם חופשת לידה בתשלום קצרה יחסית (41 שבועות לעומת 66.2שבועות בממוצע )1ואפשרות שהאב ישתתף בחופשת הלידה של האם אך ללא חופשה הורית של האב בלבד. ישראל היא מדינה עם שיעורי פריון גבוהים ,שיח חברתי שרואה בהקמת משפחה ולידת ילדים ערך עליון ובה בעת גם עם שיעורי תעסוקה גבוהים של נשים בשוק העבודה .לפני ארבעה עשורים ויותר עבודת נשים הייתה הרבה פחות מקובלת וכאשר נשים יצאו לעבודה עם הלידה הראשונה ,הן בדרך כלל יצאו מכח העבודה .לפני כעשרים שנה ,נשים שבו לכח העבודה ,במרבית המקרים כאשר הילד הצעיר היה מגיע לגיל בית הספר .בעשור האחרון נשים החלו לשוב לעבודה בשיעורים גבוהים גם במקרים שהילד הצעיר ביותר הינו בגיל הגן ואפילו במקרים שהילדים הצעירים הינם תינוקות בני פחות משנתיים .בישראל בשנת 6144 קרוב ל 01%-מהאימהות לילדים צעירים בגילאי 1-1השתייכו לכח העבודה .2בשנת 6146ילדו וקיבלו מענק לידה 427,044נשים 441,616 ,מהן קיבלו גם דמי לידה ,כלומר הן עבדו לפני הלידה 3.מחקרים קודמים 4 מצביעים על כך שמרבית הנשים ( )24%שבות לעבודה בתום חופשת הלידה. משרד הכלכלה מפעיל תכנית לקידום שוויון מגדרי תעסוקתי ואיזון בין עבודה להורות. במסגרת התכנית יתוגמלו מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי אשר דוגלים בשוויון מגדרי תעסוקתי, באמצעות מענקים כספיים ו/או אותות הכרה מטעם שר הכלכלה .במסגרת תוכנית זו מנהל מחקר וכלכלה ערך ב 4104-3-סקר הבוחן את דפוסי ומאפייני השילוב בין חיי העבודה והמשפחה בישראל, בקרב אימהות לילדים צעירים .בין שאלות הסקר נשאלו אימהות על אורך חופשת הלידה שלקחו בעת הלידה הראשונה שלהן ובעת הלידה השנייה ,מהן הסיבות שהשפיעו על שובן לעבודה והאם הן היו מעוניינות שחופשת הלידה הנהוגה בחוק תהיה ארוכה יותר. מטרת מסמך זה ללמוד על אופן השימוש בחופשת הלידה בישראל ,האם הנשים מעוניינות להאריך את חופשת הלידה ,מהם האילוצים או הסיבות למועד החזרה מהחופשה ,מיהן הנשים ששבות מיד בסיום החופשה בתשלום ומי בוחרת להאריך את חופשת הלידה? כשני שליש מהנשים שעבדו לפני הלידה ,שבות לשוק העבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום .בין הסיבות העיקריות שהן מונות לחזרה לעבודה היה הצורך של משק הבית בהכנסה הנוספת וכן רצונן לשמר על רצף תעסוקתי .ממצאי הסקר מלמדים שחזרה מהירה לעבודה משותפת לנשים בשני קצוות עולם העבודה :הן נשים שעובדות בעבודות בסטטוס ושכר נמוכים ,והן נשים שעובדות במשרות המאופיינות במעמד ושכר גבוהים. 1המדינות המפותחות הנכללות בממוצע :שבדיה ,נורבגיה ,בריטניה ,דנמרק ,הולנד ,צרפת ,גרמניה ,יפן ,אוסטרליה וארה"ב. 2סקר כ"א ,6144עיבודים מיוחדים 3מתוך :א.טולידנו וש.וסרשטיין ( )6141התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה .מנהל המחקר והתכנון ,המוסד לביטוח לאומי ,מחקרים לדיון. 4מתוך א.טולידנו ( ,)6110תעסוקת נשים לאחר לידה ,מנהל המחקר והתכנון ,המוסד לביטוח לאומי. 2 ממצאים עיקריים 97%מהאימהות שבות לעבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום 64% ,שבות לעבודה בתקופה שבין 9- 46חודשים לאחר הלידה ו 41%-מהנשים לא עבדו עד תום השנה הראשונה שלאחר הלידה. אורך חופשת הלידה בממוצע עומד על 64שבועות לאחר הלידה הראשונה ו 61-שבועות לאחר הלידה השנייה. קרוב ל 71%-מהנשים חוזרות לעבוד לאחר שחופשת הלידה ללא תשלום מסתיימת .יחד עם זאת ,שני שליש מהנשים ציינו שהיו מעוניינות להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום לו היו יכולות. שיקולים כלכליים והרצון להישאר במעגל העבודה הן הסיבות העיקריות שציינו המרואיינות לשובן לעבודה לאחר הלידה. שליש מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה ו 96%-מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה השנייה ציינו שלא חל כל שינוי בעבודתן. יהודיות חילוניות לקחו בממוצע חופשת לידה שאורכה 66שבועות בעוד שחרדיות לקחו חופשת לידה של 49שבועות בלבד. נשים ערביות בדומה ליהודיות חרדיות לוקחות חופשת לידה קצרה יחסית של 40שבועות בממוצע. ככל שחלקה של האם בהכנסה המשפחתית גדול יותר ,היא תיטה לשוב לעבודה מיד עם סיום חופשת הלידה בתשלום. 3 תוכן עניינים פרק - 0רקע ושאלות המחקר עמ' 5 פרק -4תמונת מצב בחברה הישראלית עמ' 9 פרק -3משך חופשת הלידה לפי קבוצות אוכלוסייה ומאפיינים סוציואקונומיים עמ' 02 פרק -2הבדלים בין חופשת הלידה בלידה הראשונה ובלידה השנייה עמ' 43 נספח א' :תרשימים ולוחות עמ' 42 נספח ב' :מתודולוגיה עמ' 31 4 פרק :1רקע חופשת לידה היא אחת מהדרכים המרכזיות כיום ברמה הבינלאומית להגברת האיזון בין צרכי העבודה לצרכי המשפחה .חוק חופשת לידה נועד ,בשנותיו הראשונות ,להבטיח את בריאותם של האם והיילוד. מאוחר יותר ההמלצות לחופשת הלידה התייחסו לצרכי המשפחה באופן כללי ,לסוגיות של שוויון הזדמנויות מגדריות ,ולשימור וחיזוק מעמדן של נשים בשוק העבודה הכללי .האמנות הבינלאומיות הראשונות בנושא עסקו בדאגה לאם העובדת כאשר היא מצויה בתקופה בה היא רגישה מבחינה פיזית, ובנוסף בהגנה על צרכיו של הרך הנולד .האמנות המאוחרות יותר ,מתייחסות לערכים ומטרות נוספות: שילוב שוויוני יותר בכח העבודה עבור נשים ,הכרה באפליה המופעלת כלפי אימהות בשל היותן אימהות וכדומה. חופשת הלידה מאפשרת להורה (בעיקר לאם) להעדר מהעבודה לתקופה ארוכה ,כאשר במרבית המדינות המפותחות היא זוכה להגנה מפני פיטורין באותה התקופה ואף למימון כספי של המדינה לחלק מהתקופה. בעשור האחרון ,אמנות בינלאומיות ממליצות על חופשת לידה נוספת ונפרדת עבור האב ,כחלק מהפרקטיקות של שילוב עבודה-משפחה .אורך החופשה ושיעור הפיצוי הכספי נבדלים באופן משמעותי בין המדינות השונות .ישראל איננה נמנית עם המדינות המתקדמות מבחינה זו.5 התפתחות חופשות לידה על פי חוק במדינות מפותחות הקושי של נשים לשלב בין עבודה בשכר לטיפול במשפחה היא אחת הסיבות שהובילה במדינות מפותחות רבות לירידה משמעותית מאוד בפריון ,עד כדי יצירת משבר דמוגרפי .גידול שלילי בפריון מאיים על מדיניות רווחה המבוססת על כח עבודה גדול המממן במסיו את מדיניות הרווחה והפנסיה שלה .בנוסף, חוסר היכולת של נשים להתמיד במקום העבודה לאחר הלידה ,מוביל לתחלופת עובדים מיומנים רבה יותר במקום העבודה ,עובדה המחייבת את המעסיקים להשקיע השקעה נוספת במיון והכשרת עובדים נוספים. גורמים אילו ואחרים הובילו ,בין היתר ,להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי ,האו"ם והאיחוד האירופאי ,שבבסיסן עומדת המטרה להגן על נשים ואימהות בכלל ובכלכלה בפרט .בישראל ,בשנותיה הראשונות של המדינה ,כאשר צרכי המדינה עודדו עבודת נשים אך יחד עם זה גם עודדו גידול בפריון, המדינה חוקק ה חוקים שמטרתם להגן ולסייע לאימהות עובדות .ארגוני עבודה חזקים ,השפיעו על חקיקה מפותחת שסיפקה הטבות ,הגנות והסדרים שאפשרו לאימהות לצאת לעבוד מחוץ לבית .כיום ישראל מצויה בעמדת נחיתות לעומת חברות מפותחות אחרות מבחינת חקיקה והגנה שהיא מספקת להורים שמעוניינים לשלב עבודה בשכר עם הורות פעילה.6 חופשת לידה בישראל ישראל היא מדינה שבה ללידת ילד יש מקום חשוב בהגדרה החברתית של האישה ,נשים רבות יולדות ילדים ואלו שלא יולדות מתויגות כחריגות .ברמה הממסדית לידת ילד נתפסת כתרומה לחיזוק הלאום, המדינה והקולקטיב .אחד מהעקרונות המוצהרים של המדינה הינו ריבוי הילודה של האוכלוסייה היהודית 5 מתוך :מדיניות שילוב עבודה-משפחה :ממצאים מארגונים בינלאומיים ,מדינות ומעסיקים ,מיכל פרנקל ,מנהל מחקר וכלכלה ,משרד הכלכלה.6144 . 6שם ,פרנקל.6144 , 5 והוא נובע מצמצום האוכלוסייה היהודית בעולם (שואה ,התבוללות) ,המצב הביטחוני ושיעורי ילודה נמוכים בקרב היהודים ביחס לאוכלוסיות האחרות שחיות בישראל.7 יחד עם זה ,ישראל היא מדינה המעודדת יציאת נשים לעבודה ולפיכך מספקת תמיכה במספר מישורים: חופשת לידה של 41שבועות בתשלום ,עוד 46שבועות ללא תשלום בכל תנאי והארכה עד שנה בתנאים מסוימים ,ומסגרות טיפול לילדים בגילאי הגן ובגילאי ביה"ס (מעונות ,משפחתונים וצהרונים) בהכרה ובסבסוד המדינה .כמו כן המדינה מעסיקה חלק ניכר מהנשים בשרות הציבורי ,מספקת כמות משמעותית של משרות חלקיות וכן מספקת הגנה רבה יותר מפני פיטורין והטבות רבות יותר עבור אימהות בהשוואה למגזר הפרטי. 8 נתוני הלמ"ס מצביעים על כך ששיעורי הפריון הכולל נשארו גבוהים למדי לאורך 61השנה האחרונות, בזמן ששיעורי ההשתתפות בכח העבודה של אימהות לילדים עלו באופן משמעותי .גם בקרב אימהות לילדים צעירים שיעורי התעסוקה עלו באופן דרמטי .בשנת 4771פחות מ 14% -מהאימהות שהילד הצעיר שלהן היה עד גיל שנתיים עבדו ,בעוד שכיום 26%מאותה קבוצה מועסקים .בלוח 4.4מוצג שיעור המועסקות לפי גיל הילד הצעיר. לוח :0.0שיעור המועסקות בכח העבודה ,לפי גיל הילד הצעיר .4100 ,4110 ,0991 - 0991 4110 4100 כלל האימהות לילדים בגילאי 1-01 29.2% 5..1% 21.0% הילד הצעיר בגילאי 1-0 11.2% 11.9% 26.1% הילד הצעיר בגילאי 4-2 91.1% 91.6% 21.7% הילד הצעיר בגילאי 5-9 96.7% 26.1% 20.7% הילד הצעיר בגילאי 01-02 99.1% 22.6% 04.4% הילד הצעיר בגילאי 05-01 96.1% 22.1% 20.6% מקור :למ"ס ,סקרי כ"א ,עיבודים מיוחדים מנהל מחקר וכלכלה ,משרד הכלכלה ישראל היא מדינה עם תרבות מערבית ,אך בשל מיקומה הגאוגרפי וההיסטוריה הייחודית של הלאום היהודי החי בתוכה ,אי אפשר להשוות אותה באופן חד ערכי למדינות מערביות אחרות כארה"ב ומדינות אירופאיות .ישראל נחשבה תמיד לחברה משפחתית מאוד ,יותר מרב המדינות המערביות המודרניות, ביטוי לכך נמצא בנתונים הסטטיסטיים – שיעור נישואין גבוה ,גיל נישואין נמוך ,מספר ילדים גבוה, שיעורי גירושין נמוכים ומספר לידות נמוך מחוץ לנישואין.9 7תמיר טל .6110 .נשים בישראל – 6112בין תאוריה למציאות .כותבת ועורכת ראשית -תמיר טל .שדולת הנשים בישראל , רמת-גן. Okun Barbara S., Oliver Amalya L, Khait-marelly Orna . 2007. "The Public Sector, Family Structure and 8 Labor Market Behavoir: Jewish Mothers in Israel". Work and Occupations . 34(2): 174-204. Okun Barbara S., Oliver Amalya L, Khait-marelly Orna . 2007. "The Public Sector, Family Structure and 9 Labor Market Behavoir: Jewish Mothers in Israel". Work and Occupations . 34(2): 174-204. פרס יוחנן ורות כץ" .4774 .שינוי והמשכיות במשפחה הישראלית ".בתוך :שמגר-הנדלמן ,לאה ורבקה בר-יוסף (עורכות) .4774 משפחות בישראל .אקדמון ,האוניברסיטה העברית. 6 חוק חופשת לידה -השוואה בינלאומית חופשת הלידה בישראל כיום עומדת על 62שבועות 41 ,מתוכם בתשלום ,אורך החופשה בתשלום בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות רבות (ממוצע של 66.2שבועות )10וגם שיעור הפיצוי הכספי בישראל נמוך ביחס לאותן המדינות .בשנים האחרונות הורחבו זכויות חופשת הלידה של האב ,עד למקרים בהם האב יכול לקחת את חופשת הלידה במלואה בתנאים מסוימים .יחד עם זאת ,עדיין לא הוסדרה חופשת לידה ייעודית לאב שאינה באה על חשבון האם ,ובישראל עדיין אין מאמצים פעילים לקדם הורות שוויונית 11 יותר. מתוך המדינות המפותחות ,ארה"ב היא המדינה בעלת מדיניות הרווחה מצומצמת ביותר והיא מאפשרת 46שבועות של חופשת לידה ללא תשלום בלבד .בקצה השני של הסקאלה שלוש מדינות בעלות מדיניות רווחה מתקדמת במיוחד :שבדיה מציעה חופשת לידה של 21.9שבועות בפיצוי של 11%עד לתקרה, בריטניה מציעה 96שבועות עם פיצוי של 71%לששת השבועות הראשונים וסכום קבוע לשבועות הנותרים 12 ונורבגיה מציעה 96שבועות בשיעור פיצוי גבוה של 11%מהשכר. השונות הגבוהה באורך חופשות הלידה במדינות השונות ,נובעת ממשטרי רווחה שונים המתאפיינים בתפיסות שונות הנוגעות להתנהלות של נשים וגברים בספירה הפרטית ובספירה הציבורית .חברות שונות בעולם ובארץ הן בעלות אמונות בסיסיות שונות הנוגעות לאופן גידול הילדים ,חלוקת העבודה בין המינים וכדומה .מדיניות שתומכת במודל של שני מפרנסים במשק הבית תעודד סבסוד מעונות יום בעוד שמדיניות שמרנית יותר של "מפרנס עיקרי" תפעל לתשלום קצבאות לאימהות שאינן שבות לכח העבודה לאחר הלידה .13מעבר למדיניות הנהוגה בכל מדינה ,קיימים אילוצים ושיקולים שונים המשפיעים על תזמון החזרה מחופשת הלידה :תאוריות חינוכיות המעודדות או פוסלות מסגרות חינוכיות קבוצתיות בשנה הראשונה של הרך הנולד ,14המצב הכלכלי של משק הבית ומידת היכולת להסתדר ללא משכורתה של האם, החשש של האם לצאת ממעגל העבודה לתקופה ארוכה ושיקולים נוספים. משרד הכלכלה מפעיל את תכנית "מעסיקים בשוויון" הפועלת מטעם "החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים ,תשס"ח". 6111 , מטרת החוק היא לטפח מודעות ציבורית ,לקדם שינוי של התרבות העסקית ,לעודד התאמה של מקומות עבודה ושל נהלי העבודה להורות בכלל ולנשים בפרט ולעודד קידום ושילוב נשים במקומות עבודה .וזאת ,באמצעות הענקת אותות הכרה ומענקים כספיים על ידי שר הכלכלה למעסיקים שיבלטו בתחום שילובם השוויוני של נשים בפרט ,והורים בכלל ,בכוח העבודה הארגוני .במסגרת תוכנית זו ,מנהל מחקר וכלכלה עורך סדרת מחקרים הבוחנים את השילוב בין חיי העבודה והמשפחה בישראל ובין היתר ערך ב 6146-6-סקר הבוחן את דפוסי השילוב בין חיי העבודה למשפחה בישראל ,בקרב אימהות לילדים צעירים .בין שאלות הסקר נשאלו אימהות על אורך חופשת הלידה שלקחו בעת הלידה הראשונה שלהן ובעת הלידה השנייה ,מהן הסיבות שהשפיעו על שובן לעבודה והאם הן היו מעוניינות שחופשת הלידה הנהוגה בחוק תהיה ארוכה יותר .בסקירה זו נבחן את תמונת המצב בנוגע לחופשת לידה בחברה הישראלית ואת ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. 10המדינות המפותחות הנכללות בממוצע :שבדיה ,נורבגיה ,בריטניה ,דנמרק ,הולנד ,צרפת ,גרמניה ,יפן ,אוסטרליה וארה"ב 11חופשת לידה וחזרה הדרגתית לעבודה ,רעות הררי קמר ואסנת פיכטלברג-ברמץ ,מנהל מחקר וכלכלה ,משרד הכלכלה. 12פערים מגדריים בשוק העבודה בשנת ,6146רעות הררי קמר ,מנהל מחקר וכלכלה ,משרד הכלכלה. 13מתוך :מדיניות שילוב עבודה-משפחה :ממצאים מארגונים בינלאומיים ,מדינות ומעסיקים ,מיכל פרנקל ,מנהל מחקר וכלכלה ,משרד הכלכלה. 14בעיקר תאוריית ה"התקשרות" של בולבי ) )Bowlbyועבודות מחקר של מרי איינסוורת ( (Ainsworth 7 שאלות המחקר .0תמונת מצב בחברה הישראלית – מהו אורך חופשת הלידה שנשים לוקחות בפועל ,מהו שיעור הנשים המאריכות את החופשה גם כשמדובר בחופשה ללא תשלום ,מהן הסיבות שמשפיעות על משך חופשת הלידה והאם היו מאריכות את חופשת הלידה ללא תשלום אילו החוק היה מאפשר להן? .4הבדלים בין אוכלוסיות שונות – האם נשים בעלות מאפיינים סוציואקונומיים ותעסוקתיים שונים מתנהגות באופן שונה לגבי חופשת הלידה שהן לוקחות לאחר הלידה? .3הבדלים בין לידה ראשונה לשנייה – האם נשים נוהגות באופן שונה לאחר הלידה הראשונה שלהן לעומת הלידה השנייה? האם אורך חופשת הלידה שלהן שונה? האם הסיבות שמניעות אותן לשוב לעבודה שונות בין לידה ראשונה לשנייה? 8 פרק :2תמונת מצב בחברה הישראלית 15 בישראל חופשת הלידה המותרת כיום על פי חוק עבודת נשים ,התשי"ד ,4791עומדת על 62שבועות41 , מתוכם בתשלום 16ואפשר להאריך עד שנה בתנאים מסוימים .עד למאי 6110החופשה בתשלום עמדה על 46שבועות .ביטוח לאומי פרסם מחקר שבדק האם לשינוי באורך חופשת הלידה בתשלום הייתה השפעה על התנהגות התעסוקה של נשים לאחר הלידה .ממצאי המחקר מצביעים על כך שלא חל שינוי בהתנהגות התעסוקה של הנשים על אף הארכת חופשת הלידה בתשלום.17 לפי ממצאי הביטוח הלאומי 22% ,מהנשים העובדות שילדו חזרו לעבוד מיד לאחר חופשת הלידה ,כ62%- נוספות חזרו לעבוד במהלך 9-46החודשים שלאחר הלידה ואילו כ 1%-לא עבדו עד תום השנה הראשונה שלאחר הלידה.18 בסקר שילוב עבודה משפחה שערך מנהל מחקר וכלכלה ,נשאלו הנשים תוך אבחנה בין הלידה הראשונה לבין הלידה השנייה ,תחת ההנחה שההתמודדות במשק בית עם ילד ראשון ועם ילד שני איננה בהכרח דומה .ויש השפעות שונות שעשויות לשנות את ההחלטות לגבי משך חופשת הלידה ומועד החזרה למקום העבודה. לידה ראשונה מהווה עבור האם אירוע משנה חיים .לפתע היא צריכה להתמודד עם תינוק קטן שתלוי בה לחלוטין 61שעות ביממה ,בנוסף על הקושי הפיזי של הלידה עצמה .היא חווה קשיים פיזיים ורגשיים לשם סיפוק צרכיו של התינוק .במהלך החודשים הראשונים מתחילים להיווצר גם קשרים רגשיים בין האם, האב והתינוק .לזוג שהפך למשפחה לוקח זמן עד שהם מבססים את חייהם כמשפחה ,ועד שהם מצליחים לתפקד באופן שוטף ולשלב בין הטיפול בתינוק ,אחזקת משק הבית ,תפקוד בעבודה בשכר וביצוע מטלות נוספות .לכל אם ולכל זוג הקצב שלו ,לכל אם הדעה והתחושה שלה בנוגע לזמן המתאים להעביר את הרך הנולד לטיפול של אדם אחר וכמובן לכל אחד אילוצים נוספים שמשפיעים על החלטה זו. לידה שנייה ,היא פחות דרמטית מבחינות רבות ,האם והאב כבר עברו פעם אחת לידה וגידלו תינוק ,הם אינם הולכים אל הלא נודע ובמרבית המקרים הם מוכנים יותר להתרחבות המשפחה .מנגד ,גידול שני ילדים מצריך יותר משאבים רגשיים וכלכליים הן של האם והן של האב. להלן הממצאים מסקר שילוב עבודה משפחה: 15חופשת הלידה בעבר הייתה מיועדת לאם בלבד ,אך בשנים האחרונות ניתן לחלק את החופשה בין האם ובין האב .אחוז האבות שחולקים את החופשה עם האם הוא מאוד מאוד נמוך ,בשל כך התמקדנו בחופשת הלידה של האימהות. 16תשלום חופשת לידה מותנה בתנאי זכאות מסויימים ,דוגמת מספר חודשי עבודה ,לפי חוק ביטוח לאומי. 17מתוך :א.טולידנו וש.וסרשטיין ( )6141התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה .מנהל המחקר והתכנון ,המוסד לביטוח לאומי ,מחקרים לדיון. 18מתוך :א.טולידנו וש.וסרשטיין ( )6141התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה .מנהל המחקר והתכנון ,המוסד לביטוח לאומי ,מחקרים לדיון. 9 משך חופשת הלידה בתרשים 6.4מוצגת התפלגות מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה. 97%מהנשים שבו לעבודה בסיום חופשת הלידה בתשלום 64% ,19חזרו לעבוד במהלך 9-46החודשים שלאחר הלידה ,וכ 41%-לא עבדו עד תום השנה הראשונה שלאחר הלידה. אורך חופשת הלידה בממוצע עומד על 64שבועות בלידה הראשונה ו 61-שבועות בלידה השנייה .אורך חופשת הלידה בלידה הראשונה דומה לאורך חופשת הלידה בלידה השנייה. תרשים – 4.0מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה לא חזרו ב04- חודשים שלאחר הלידה 01% חזרו לעבודה ב- 1-04חודשים שאחרי הלידה 1% מיד בסיום חופשת הלידה בתשלום המותרת על פי החוק 59% חזרו לעבודה ב 5-2-חודשים אחרי הלידה [אחוז] תעסוקת נשים במהלך הריונות ולאחר לידות תרשים 6.6ו 6.6-מציגים את התנהגות התעסוקה של נשים בתקופת ההיריון ,הלידה ועם סיום חופשת הלידה ,להלן הממצאים: מרבית הנשים עבדו לפני לידת הילד הראשון ( )11%ולפני לידת הילד השני ( .)12%מעל 06%מהן עבדו במשרה מלאה לפני כל אחת מהלידות. קרוב ל 71%-מהנשים חוזרות לעבוד לאחר שחופשת הלידה ללא תשלום מסתיימת .יחד עם זאת ,שני שליש מהנשים ציינו שהיו מעוניינות להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום לו היו יכולות. מרבית הנשים ציינו כי סיבה כלכלית היא אחת מהסיבות העיקריות שהשפיעו על חזרתן לעבודה. מרבית הנשים שמפסיקות לעבוד ,עושות זאת מרצונן .כמחצית מהנשים הללו ציינו כי הפסיקו לעבוד מאחר וחשוב להן לטפל בילדיהן בעצמן. 19לעיתים החזרה לעבודה נדחית במספר מצומצם של שבועות בשל סיבות כגון :תאריך פתיחה של מסגרת לתינוק ,זמינות המטפלת ,חגים ,שימוש בימי חופשה שנצברו לפני הלידה וכדומה .לכן ,לאימהות שדיווחו על חופשת לידה שאורכה עד 40 שבועות ,התייחסנו כמי ששבות לאחר חופשת הלידה בתשלום. 11 תרשים :4.4התנהגות התעסוקה של נשים סביב ההיריון והלידה של הילד הראשון הריון ראשון עבדה במהלך ההריון* 79.5% לא המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה הסתיימה 9% המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה** הסתיימה 89.5% במידה והייתה אפשרות מעוניינת להאריך את חופשת הלידה 63.7% לא עבדה במהלך ההריון 20.5% במידה והייתה אפשרות לא הייתה מעוניינת להאריך את חופשת הלידה 36.3% הפסיקה לעבוד -אך לא מרצונה 13.4% הפסיקה לעבוד מרצונה 86.6% תרשים :4.3התנהגות התעסוקה של נשים סביב ההריון והלידה של הילד השני הריון השני עבדה במהלך ההריון* לא עבדה במהלך ההריון 13.7% 86.3% לא המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה הסתיימה 8.9% המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה** הסתיימה 87.5% במידה והייתה אפשרות מעוניינת להאריך את חופשת הלידה 66.7% הפסיקה לעבוד מרצונה 89.6% במידה והייתה אפשרות לא הייתה מעוניינת להאריך את חופשת הלידה 33.3% * כולל נשים בהריון הנמצאות בחופשת לידה ולכן לא מסתכם ל – 411% **חופשת לידה כולל חופשת לידה ללא תשלום שיכולה להתארך עד שנה ואף מעבר לכך 11 הפסיקה לעבוד -אך לא מרצונה 10.4% הסיבות לחזרה לעבודה תרשים 6.1מציג את שילוב הסיבות העיקריות שהשפיעו על חזרתן לעבודה של נשים לאחר הלידה ותרשים 6.9מציג את השינויים שחלו בעבודה לאחר החזרה מחופשת הלידה. להלן הממצאים: שתי הסיבות העיקריות שנשים ציינו כסיבות שהנחו את חזרתן לעבודה היו :הסיבה הכלכלית ()10.6% והרצון להישאר במעגל העבודה (.)21.1% שליש מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה ו 96%-מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה השנייה ציינו שלא חל כל שינוי בעבודתן. מבין האימהות ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה 67%דיווחו שהיקף עבודתן הצטמצם ו7%- דיווחו שעברו לעבוד מהבית .כאשר נשים שבו מחופשת הלידה של הלידה השנייה רק 41%ציינו שהיקף העבודה הצטמצם ו 9%-דיווחו שעברו לעבוד מהבית. כ 41%-מהאימהות לאחר הלידה הראשונה ולאחר הלידה השנייה ציינו כי היקף עבודתן עלה לאחר החזרה מחופשת הלידה. תרשים :4.2הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה סיבה כלכלית )31.6%( 357 403 ()35.6% רצון להישאר במעגל העבודה )9.6%( 109 199 ()17.6% 27 ()2.4% לחץ ממקום העבודה )1.1%( 13 23 ()2.0% 12 תרשים :4.5השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה לידה שנייה לידה ראשונה 60 51.9 50 34.5 28.7 30 17.9 14.3 13.7 13.1 11.5 היקף העבודה עלה החליפה מקום עבודה 40 20 9.4 10 5.1 0 עברה לעבוד מהבית היקף העבודה הצטמצם לא חל כל שינוי לסיכום :הנטייה של מרבית הנשים היא לשוב לעבודה ,לאחר הלידה הראשונה והשנייה ,בטווח של חצי שנה לאחר הלידה .אחוז קטן מאוד של נשים אינן שבות לעבודה לאחר שנה מעת הלידה .הסיבות העיקריות שמניעות את החזרה המהירה לעבודה הן הצורך בהכנסה הכלכלית למשק הבית והרצון להישאר במעגל העבודה .יחד עם זאת ,קיים רצון מצדן של הנשים להארכת חופשת הלידה על-פי חוק ,אפילו אם היא ללא תשלום .נשים שבות לרוב לאותו מקום עבודה ,אך הן נוטות לבצע שינויים בהיקף העבודה ,בעיקר לאחר הלידה הראשונה ופחות לאחר הלידה השנייה. 13 פרק :3משך חופשת הלידה לפי מאפייני אוכלוסייה ותעסוקה משך חופשת לידה לפי מאפייני אוכלוסייה תרשימים 6.4ו 6.6-מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת הלידה ,20לפי מאפיינים סוציודמוגרפיים .להלן הממצאים: על אף העובדה שיש הבדלים בין לידה ראשונה לשנייה מבחינות רבות ,אורך חופשת הלידה בממוצע שנשים לקחו לאחר הלידה הראשונה והשנייה מאוד דומה ( 64ו 61-שבועות בהתאמה) .אורך חופשת הלידה בממוצע לשתי הלידות עמד על 61שבועות. ערביות דיווחו שלקחו חופשת לידה של 40שבועות ,לעומת יהודיות שחופשת הלידה שלהן עמדה על 64 שבועות. חופשת הלידה של יהודיות חרדיות היא הקצרה ביותר ועמדה על 49שבועות בעוד שיהודיות-חילוניות לקחו חופשת לידה של כ 66-שבועות. כ 11%-מהערביות שבו לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום ,בהשוואה ל 91%-מהיהודיות .נשים ערביות ששבות מהר לעבודה מאופיינות ברמות השכלה גבוהות.21 11%מהחילוניות שבות לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום ,בעוד ששיעור החרדיות ששבות לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום עומד על .12%הנשים החרדיות ששבות מהר לעבודה, מאופיינות בכך שחלקן היחסי בהכנסת משק הבית מהווה כ 21%-מסך ההכנסה בממוצע. כאשר בוחנים שיבה לעבודה ביחס לרמות ההשכלה ,ניתן לראות כי כמעט ולא קיימים הבדלים. 20הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות. 21יש להתייחס לממצא זה בזהירות מכיוון שיש ייצוג חסר לנשים בעלות השכלה נמוכה 14 תרשים :3.0אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפייני אוכלוסייה סה"כ 20 ערביות 17.1 לאום יהודיות -סה"כ 20.6 מהן עולות 21.7 חילוניות 22.5 יהודיות -רמת דתיות מסורתיות 20.5 דתיות 19.9 חרדיות 15.1 תעודה אחרונה עד בגרות 19.6 על תיכוני 19.6 אקדמי 21 0 5 15 10 15 20 25 תרשים :3.4שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפייני אוכלוסייה סה"כ 59% ערביות 79% לאום יהודיות -סה"כ 58% מהן עולות 62% חילוניות 48% יהודיות -רמת דתיות מסורתיות 58% דתיות 64% חרדיות 86% עד בגרות 63% תעודה אחרונה על תיכוני 61% אקדמי 57% 0 10 20 30 50 40 16 60 70 80 90 100 משך חופשת לידה לפי מאפיינים תעסוקתיים תרשימים 6.6ו 6.1-מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת הלידה ,22לפי מאפיינים תעסוקתיים .להלן הממצאים: להיקף המשרה של האם לפני הלידה אין השפעה על אורך חופשת הלידה והוא דומה כאשר האם עבדה לפני הלידה במשרה מלאה או במשרה חלקית. במקרים בהם נשים המשיכו באותו מקום עבודה לאחר הלידה ובתפקיד והיקף עבודה דומה ,וכן במקרים בהם היקף העבודה עלה ,קרוב ל 01%-מהן שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום, וממוצע חופשת הלידה שלהן עמד על כ 41-שבועות. במקרים בהם הנשים דיווחו כי היקף העבודה הצטמצם ,פחות מ 91%-מהן שבו לעבודה מיד בסיום חופשת הלידה בתשלום וממוצע חופשת הלידה שלהן עמד על 66שבועות . נשים שהחליפו מקום עבודה לאחר הלידה לקחו חופשת לידה ארוכה יותר בממוצע ,של 69.1שבועות. 61%בלבד מהנשים שהחליפו מקום עבודה שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום .ניתן לשער כי קיימת פולריזציה :נשים שעוזבות את מקום העבודה לאחר הלידה ,או שהן מוצאות עבודה אחרת ושבות לעבודה באופן מידי לאחר חופשת הלידה בתשלום או שהן לוקחות חופשת לידה ארוכה שמעבר ל 69-השבועות 23וחוזרות לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר. 22הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות. 69.1 23שבועות – הממוצע שהתקבל לאילו שהחליפו מקום עבודה 17 תרשים :3.3אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפיינים תעסוקתיים היקף המשרה לפני הלידה סה"כ 20 משרה חלקית 20.6 משרה מלאה 20.3 רצף תעסוקתי עבדו אך לא באופן רציף 21.6 עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה 20.5 השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה החליפה מקום עבודה 25.4 עברה לעבוד מהבית 21.4 היקף העבודה הצטמצם 22.0 היקף העבודה אף עלה 19.2 לא חל כל שינוי 17.9 0% 5% 18 10% 15% 20% 25% 30% תרשים :3.2שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפיינים תעסוקתיים סה"כ היקף המשרה לפני הלידה 59% משרה חלקית 65% רצף תעסוקתי משרה מלאה 58% עבדו אך לא באופן רציף 58% עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה 59% השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה החליפה מקום עבודה 38% עברה לעבוד מהבית 61% היקף העבודה הצטמצם 58% לא חל כל שינוי או שהיקף העבודה אף עלה 69% 0% 10% 19 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% משך חופשת לידה לפי הכנסת האם תרשימים 6.9ו 6.2-מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת הלידה ,24לפי מאפייני הכנסה .להלן הממצאים: לגובה השכר של נשים השפעה מסוימת על התנהגותן של נשים 01% .מהנשים שמשתכרות עד ₪ 1,111 לחודש שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום לעומת 96%בקרב הנשים ברמות שכר של ₪ 41,111או יותר. כאשר בוחנים את מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה ,לפי החלק היחסי של האם בהכנסה המשפחתית ,אנו רואים שקיימת מגמה לפיה ככל שחלקה של האם בהכנסה גדול יותר ,היא תיטה לשוב לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום .במקרים בהם חלקה היחסי של האם בהכנסת משק הבית הוא עד שלושים אחוז 91% -שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה .ואילו כאשר החלק היחסי גבוה ממחצית ההכנסה המשפחתית ,כ 04%-מהנשים שבות ישירות לאחר חופשת הלידה .הסבר אפשרי הוא המעמד הסוציואקונומי של משק הבית ,במקרים בהן הכנסת בן הזוג היא ההכנסה העיקרית ובעיקר כאשר היא הכנסה גבוהה ומשמעותית ,האישה יכולה להרשות לעצמה להישאר בבית עם הילד .במקרים בהם הכנסת משק הבית נמוכה באופן יחסי ,גם אם תרומתה של האם איננה גבוהה מבחינת החלק היחסי היא עדיין משמעותית לקיום המשפחה .מאידך ,ייתכן ששכרה של האם כה נמוך שיציאתה לעבודה הופכת ללא משתלמת לאחר התשלום למסגרת הטיפול של הרך הנולד. ניתן לראות שחופשת הלידה הממוצעת ארוכה יחסית ,עבור נשים שחלקן היחסי בהכנסת משק הבית קטן מ 61-אחוז ,ועומדת על 66.6שבועות ,היא הולכת ומתקצרת עד 40.4שבועות עבור נשים שחלקן היחסי בהכנסת משק הבית עומד על 94-77אחוזים. נשים שהן המפרנסות היחידות ,25חופשת הלידה שלהן עומדת על 61.1שבועות 90% ,מהן שבות לעבודה מיד עם תום חופשת הלידה בתשלום .קבוצה זו כוללת אימהות חד הוריות ,גרושות ורווקות, וכן נשים חרדיות נשואות. לסיכום :במשקי בית שהכנסת האם היא בעלת משקל גבוה להכנסת משק הבית וכן ככל שהכנסת האם גבוהה יותר ,חופשת הלידה שלוקחת האם תהה לרוב קצרה יותר .נשים שממשיכות לעבוד לאחר חופשת הלידה באותו מקום עבודה ,ייקחו חופשת לידה קצרה יותר מאשר נשים שיערכו שינויים במקום העבודה לאחר הלידה .חרדיות וערביות לוקחות בממוצע חופשות לידה קצרות במיוחד. 24הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות. 25כאשר הכנסת האם היא 411%מהכנסת משק הבית. 21 תרשים : 3.5אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפייני הכנסה סה"כ 20.0 עד 4,000 19.2 שכר 4,001-10,000 20.2 +10,001 21.5 עד 30%מההכנסה 23.3 חלק יחסי בהכנסה משפחתית 31-49 20.7 50%מההכנסה 19.1 99%-51%מההכנסה 17.1 100%מההכנסה 20.4 0 5 10 21 15 20 25 תרשים : 3.2שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפייני הכנסה סה"כ 59% עד 4,000 70% שכר 4,001-10,000 59% +10,001 53% חלק יחסי בהכנסה משפחתית עד 30%מההכנסה 54% 31-49 54% 50%מההכנסה 64% 99%-51%מההכנסה 71% 100%מההכנסה 57% 0 10 20 30 22 40 50 60 70 80 פרק :4הבדלים בין חופשת הלידה בלידה הראשונה ובלידה השנייה לידה ראשונה היא אירוע משנה חיים ,חיי האם בפרט וחיי הזוג בכלל משתנים לחלוטין -מחיים שמתמקדים ברווחתם של בני הזוג לחיים שסובבים סביב רווחתו של תינוק קטן שתלוי בהם לחלוטין61 , שעות ביממה 0ימים בשבוע .בלידה השנייה הזוג כבר יודע למה עליו לצפות ,והוא רכש כבר ניסיון בגידול וטיפול בתינוק קטן ושילוב גידולו ביתר מטלות החיים .בשל הבדלים אלה המרואיינות בסקר נשאלו על חופשת הלידה שנטלו בלידת הילד הראשון ובלידת הילד השני. מניתוח הממצאים עד כה ניתן לראות שקיימת שונות בין קבוצות אוכלוסייה שונות .בפרק זה אנסה לפלח את אוכלוסיית הנשים ואורך חופשת הלידה שהן לוקחות ,כאשר אבחן את ההשפעה של מאפיינים שונים בו זמנית על אורך חופשת הלידה .ניתוח זה יבוצע באמצעות עצי החלטה .26עצי החלטה מאפשרים לקבוע מהם המאפיינים ה דומיננטיים יותר המשפיעים על השונות במשך חופשת הלידה .עבור כל אחת מחופשות הלידה יבוצעו שני סבבים ,בכל אחד מהם יכללו קבוצות משתנים עם מאפיינים משותפים (מאפיינים סוציודמוגרפים ,מאפיינים תעסוקתיים וכדומה) .ניתוח זה יאפשר בחינה נוספת של הגורמים המשפיעים על אורך חופשת הלידה ,27ויאפשר לבדוק האם אלמנטים שמשפיעים על אורך חופשת הלידה הראשונה משפיעים באותה מידה גם על חופשת הלידה השנייה. נבנו שני עצי החלטה :בעץ ההחלטה הראשון המשתנה התלוי יהיה אורך חופשת הלידה בלידה הראשונה ובשני אורך חופשת הלידה בלידה השנייה .המשתנים המסבירים שנכללו בניתוח :לאום ,ותק בארץ ,רמת דתיות ליהודיות ,28סוג תעודה אחרונה ,שכר האם ,החלק היחסי בהכנסת האם והשינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה. מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים המשפיעים על משך חופשת הלידה של הלידה הראשונה מבין המשתנים המבחינים ,רק שני משתנים נמצאו משפיעים על הלידה הראשונה :השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה ומשתנה שמשלב לאום עם רמת דתיות .המשתנה הראשון המשפיע ביותר על אורך חופשת הלידה -השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה ,המשתנה השני המשפיע -שילוב של לאום עם רמת דתיות של יהודיות (תרשים .)1.4 נשים ששינו את מקום עבודתן לקחו חופשת לידה ארוכה יחסית של 60.2שבועות .במקרים שהיקף העבודה הצטמצם או שהן עברו לעבוד מהבית ,חופשת הלידה עמדה על 64.1שבועות .כאשר לא חל כל שינוי בעבודה לאחר החזרה מחופשת הלידה או שהיקף העבודה אף עלה ,חופשת הלידה עמדה על 41.6 שבועות. 26פרוצדורה סטטיסטית זו -מסווגת מקרים לתוך קבוצות או ערכים מנובאים של משתנים תלויים (מטרות) על משתנים בלתי תלויים (מנבאים). 27אורך חופשת הלידה הינו המשתנה התלוי 28נבנה משתנה כולל בן 9דרגות שכולל את הנשים הערביות ו 1-קבוצות של יהודיות (חילוניות ,מסורתיות ,דתיות וחילוניות). 23 נשים שלא חל כל שינוי בעבודתן ,או שהיקף עבודתן עלה לאחר הלידה ,נבדלות באורך חופשת הלידה לפי לאום ואמונה דתית .נשים יהודיות –חילוניות לקחו חופשת לידה של 61.6שבועות בממוצע בעוד שנשים ערביות ונשים יהודיות שאינן חילוניות לקחו רק 40.4שבועות. תרשים :2.0משך חופשת הלידה הממוצע של הלידה הראשונה 29לפי שילוב מאפיינים סוציו – דמוגרפיים ,תעסוקתיים וכלכליים. אורך חופשת לידה ממוצע לאחר לידה ראשונה 21שבועות היקף העבודה הצטמצם עברה לעבוד מהבית 21.4שבועות לא חל כל שינוי היקף העבודה עלה 18.3שבועות יהודיות -חילוניות 20.2שבועות שינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת לידה החליפה מקום עבודה 27.6שבועות נשים ערביות יהודיות -חרדיות יהודיות -דתיות יהודיות -מסורתיות 17.1שבועות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים המשפיעים על משך חופשת הלידה של הלידה השנייה בשונה מלידה ראשונה ,בלידה השנייה נמצא רק המשתנה של שילוב של לאום עם רמת דתיות של יהודיות כמשתנה המשפיע ביותר על אורך חופשת הלידה (תרשים .)1.6 נשים ערביות ונשים יהודיות-חרדיות לקחו בלידה השנייה חופשת לידה קצרה במיוחד של 49שבועות בממוצע ,בהשוואה ליהודיות -חילוניות שחופשת הלידה שלהן עמדה על 66שבועות בממוצע .נשים יהודיות-דתיות ויהודיות-מסורתיות נמצאות בתווך עם חופשת לידה של 61שבועות בממוצע. 29אימהות שעבדו בעת ההריון ושבו לעבוד עם סיום חופשת הלידה 24 תרשים :2.4משך חופשת הלידה הממוצע של הלידה השנייה 30לפי שילוב מאפיינים סוציו – דמוגרפיים, תעסוקתיים וכלכליים. אורך חופשת לידה ממוצע לאחר לידה שנייה 20שבועות יהודיות -חילוניות 22שבועות יהודיות -דתיות יהודיות -מסורתיות 20שבועות נשים ערביות יהודיות-חרדיות 15שבועות סיכום ממצאי הסקירה העיקריים מראים כי אוכלוסיית הנשים הערביות ויהודיות-חרדיות לוקחות בממוצע חופשות לידה קצרות משמעותית משאר הנשים .קיימים מספר הסברים אפשריים לממצאים אילו .קיומן של מסגרות טיפול בהיקף גדול ובעלות נמוכה – בעיקר בשנים האחרונות לאור הפניית תקציבים לא שכולות הסוציואקונומיים הנמוכים שמרבית היישובים הערביים והחרדים נמנים עם אשכולות אילו. בנוסף לכך ,קיומן של רשתות תמיכה קהילתיות ומשפחתיות נוספות בסביבת האם .כמו כן נשים שמתכננות ללדת הרבה ילדים ,ובו בזמן לשמור על מקום העבודה שלהן ועל כן לוקחות חופשת לידה קצרה ככל הניתן. הנטייה לקחת חופשת לידה קצרה בולטת כאשר הנשים רוצות לשמור על הסטטוס התעסוקתי שלהן ומקום העבודה שלהן .התופעה בולטת במיוחד כאשר המשפחה תלויה בהכנסת האם ,בעיקר במקרים בהם הכנסתה של האם בעלת משקל גבוה מהכנסת משק הבית או במקרים בהם הכנסת האם היא ההכנסה היחידה למשק הבית. 30ראה הערה 61 25 נספח א' :תרשימים ולוחות לוח נ :0.התנהגות התעסוקה של נשים בהיריון ובלידה הריון ראשון הריון שני )011%( 995 )011%( 205 לא 61.1% 46.9% כן 07.4% 19.0% )0 סה"כ משיבות האם עבדה במהלך ההיריון? מהן: בהיקף משרה מלאה 01.1% 06.1% בהיקף משרה חלקית 61.6% 60.1% המשיכו לעבוד 17.9% 10.9% לא המשיכו לעבוד 7.1% 1.7% מהן: הפסקתי לעבוד מרצוני 12.2% 17.2% חשוב לי לטפל בילדי בעצמי 10.6% 96.1% - 6.6% 64 61 עדיין בחופשת לידה ממוצע אורך חופשת לידה ,בשבועות ( )4בהריון השני – סך הנשים שילדו ילד שני או מעל שני ילדים. ( )6לאחר שחופשת הלידה (כולל חופשה ללא תשלום) הסתיימה 26 תרשים נ : 0.הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה של הלידה הראשונה 31 סיבה כלכלית )30.8%(211 245 ()35.8% רצון להישאר במעגל העבודה )10.7%(73 120 ()17.5% 14 ()2.0% לחץ ממקום העבודה )1.2%( 8 14 ()2.0% תרשים נ :4.הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה של הלידה השנייה 32 סיבה כלכלית )32.8%(146 158 ()35.3% רצון להישאר במעגל העבודה )8.1%( 36 79 ()17.7% 13 ()2.9% לחץ ממקום העבודה )1.1%( 5 9 ()2.0% 31נשים יכלו לציין את הסיבות הבאות :סיבה כלכלית ,שיעמום בבית ,לחץ ממקום העבודה ,רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי ורצון להישאר במעגל העבודה .בשלב הראשון הפקתי לוחות של כל השילובים האפשריים (רצ"ב בקובץ אקסל) בשלב השני :השמטתי את הסיבה שיעמום בבית רק 0נשים נתנו אותה לבד ,כל השאר שילבו עם סיבות אחרות .בשלב שלישי כללתי ברצון להישאר במעגל העבודה את רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי – אני חושבת שיש הקבלה/חפיפה בין שתי התשובות הללו .בנוסף – עברתי על סיבות אחרות ,מעט מאוד כתבו סיבות אחרות ובדרך כלל הן ציינו אותן כבר באחד מהסעיפים שהצענו. 32נשים יכלו לציין את הסיבות הבאות :סיבה כלכלית ,שיעמום בבית ,לחץ ממקום העבודה ,רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי ורצון להישאר במעגל העבודה .בשלב הראשון הפקתי לוחות של כל השילובים האפשריים (רצ"ב בקובץ אקסל) בשלב השני :השמטתי את הסיבה שיעמום בבית רק 1נשים נתנו אותה לבד ,כל השאר שילבו עם סיבות אחרות .בשלב שלישי כללתי ברצון להישאר במעגל העבודה את רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי – אני חושבת שיש הקבלה/חפיפה בין שתי התשובות הללו .בנוסף – עברתי על סיבות אחרות ,מעט מאוד כתבו סיבות אחרות ובדרך כלל הן ציינו אותן כבר באחד מהסעיפים שהצענו. 27 לוח נ :4.השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה לידה ראשונה לידה שנייה 201 312 סה"כ ,אחוזים 411% 411% לא חל כל שינוי 61.9 94.7 היקף העבודה הצטמצם 61.0 40.7 עברה לעבוד מהבית 7.1 9.4 החליפה מקום עבודה 46.4 44.9 היקף העבודה עלה 41.6 46.0 סה"כ ,מחולטים לוח נ :3.התפלגות מועד החזרה לעבודה מחופשת הלידה וממוצע חופשת הלידה בלידה ראשונה ושנייה לפי מאפיינים סוציודמוגרפיים מיד בסיום חופשת הלידה בתשלום המותרת על פי החוק חזרו לעבודה ב5-6 - חודשים לאחר הלידה חזרו לעבודה מעל חצי שנה מעת הלידה סה"כ 58.8% 23.8% 17.4% 100.0% יהודיות -סה"כ 57.4% 24.7% 17.8% 100.0% מהן עולות 65.8% 14.5% 19.7% 100.0% ערביות 79.5% 11.2% 9.3% 100.0% חרדיות 82.6% 13.1% 4.3% 100.0% דתיות 64.2% 18.6% 17.2% 100.0% מסורתיות 61.2% 22.6% 16.2% 100.0% חילוניות 47.4% 30.5% 22.1% 100.0% עד בגרות 64.9% 19.0% 16.1% 100.0% ת.על תיכוני 64.0% 23.4% 12.6% 100.0% BA 51.4% 26.4% 22.1% 100.0% MA+ 62.4% 24.0% 13.6% 100.0% 60.0% 24.5% 15.5% 100.0% יהודיות -סה"כ 58.4% 25.5% 16.1% 100.0% מהן עולות 58.8% 20.2% 21.0% 100.0% ערביות 79.0% 11.0% 10.1% 100.0% חרדיות 88.7% 5.9% 5.4% 100.0% דתיות 62.8% 14.6% 22.6% 100.0% מסורתיות 55.7% 27.2% 17.2% 100.0% חילוניות 49.1% 35.2% 15.7% 100.0% עד בגרות 61.4% 20.7% 17.9% 100.0% ת.על תיכוני לידה ראשונה סה"כ לאום יהודיות -רמת דתיות תעודה אחרונה לידה שנייה סה"כ לאום יהודיות -רמת דתיות תעודה אחרונה 58.9% 25.1% 16.0% 100.0% BA 60.4% 23.7% 15.9% 100.0% MA+ 54.6% 31.4% 14.0% 100.0% 28 לוח נ :2.התפלגות מועד החזרה לעבודה מחופשת הלידה וממוצע חופשת הלידה בלידה ראשונה ושנייה לפי מאפיינים תעסוקתיים חזרו לעבודה ב- 5-6 חודשים לאחר הלידה מיד לאחר חופשת הלידה חזרו לעבודה מעל חצי שנה מעת הלידה סה"כ לידה ראשונה סה"כ רצף תעסוקתי עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה עבדו אך לא באופן רציף 23.8% 58.8% 17.4% 100% 60.2% 24.5% 15.3% 100% 49.2% 16.2% 34.6% 100% משרה מלאה 56.5% 25.9% 17.6% 100% משרה חלקית היקף המשרה לפני הלידה השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה 66.1% 16.5% 17.4% 100% 68.5% 22.3% 9.2% 100% 58.9% 23.2% 17.9% 100% עברה לעבוד מהבית 52.7% 38.7% 8.7% 100% שכר חלק יחסי בהכנסה משפחתית לא חל כל שינוי או שהיקף העבודה אף עלה היקף העבודה הצטמצם החליפה מקום עבודה 40.5% 19.6% 39.9% 100% עד 40000 73.7% 13.1% 13.2% 100% 40001-100000 57.9% 23.0% 19.2% 100% +100001 51.8% 33.4% 14.7% 100% עד 30%מההכנסה 51.7% 20.7% 27.6% 100% 31-49 55.3% 31.4% 13.2% 100% 50%מההכנסה 61.0% 22.6% 16.5% 100% 51%-99%מההכנסה 67.6% 21.8% 10.6% 100% 100%מההכנסה 66.4% 18.7% 14.9% 100% 60.0% 24.5% 15.5% 100% 58.7% 26.4% 14.9% 100% 14.3% 18.9% 100% 27.5% 13.8% 100% 20.6% 100% 100% לידה שנייה סה"כ רצף תעסוקתי עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה עבדו אך לא באופן רציף 66.7% היקף המשרה לפני הלידה השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה משרה מלאה 58.7% משרה חלקית 63.4% 16.0% לא חל כל שינוי או שהיקף העבודה אף עלה היקף העבודה הצטמצם 69.5% 23.2% 7.3% 57.9% 25.7% 16.4% 100% עברה לעבוד מהבית 68.3% 25.3% 6.4% 100% החליפה מקום עבודה 35.5% 17.2% 47.3% 100% שכר עד 40000 65.9% 13.9% 20.1% 100% חלק יחסי בהכנסה משפחתית 40001-100000 61.0% 24.9% 14.1% 100% +100001 54.2% 29.6% 16.2% 100% עד 30%מההכנסה 57.0% 19.8% 23.2% 100% 31-49 52.4% 32.7% 14.9% 100% 50%מההכנסה 67.7% 18.9% 13.3% 100% 51%-99%מההכנסה 75.0% 17.6% 7.5% 100% 100%מההכנסה 47.8% 38.9% 13.3% 100% 29 נספח ב' :מתודולוגיה אוכלוסיית היעד -אימהות לילדים הצעירים מגיל 41שעבדו במהלך 6השנים האחרונות. הסקר הנוכחי פנה לנשים שעבדו ב 6-השנים האחרונות ושילדן הבכור קטן מגיל ,41הסיבה היא כדי ללמוד על ההתמודדות של אימהות לילדים צעירים שהן עדיין שייכות למעגל העבודה או שהיו שייכות למעגל העבודה בשנים האחרונות .סינון זה בעצם מוציא את אותן נשים שנשרו במהלך הדרך במידה והן הפסיקו לעבוד לפני שלוש שנים או יותר .כלומר ,הסקר מלכתחילה פונה אל אותן נשים שנוטות להישאר בכח העבודה .בנוסף להגבלות אילו הנשים נשאלו על הלידה הראשונה והשנייה בלבד. א .מדגם -דגימת 772נשים מרואיינות מתוך מסגרת הדגימה ,תוך מתן משקל לפרמטרים הבאים :ותק האם בארץ ,גיל האם ומספר ילדים עד גיל .41 ב .שיטת איסוף נתונים .4ראיונות טלפוניים -מראיינים התקשרו באופן מקרי למספרי טלפון שונים ,הם ביקשו לדבר עם האישה בבית ,היא נשאלה האם יש לה ילדים עד גיל 41והאם עבדה ב 6-השנים האחרונות .במידה והיא השיבה בחיוב על שתי השאלות היא המשיכה בראיון. .6הראיונות בוצעו על ידי נשים בלבד. ג .כלי המחקר לצורך המחקר חובר שאלון שבו נשאלו שאלות בנוגע לשילוב בין חיי המשפחה והעבודה. ג 0.הנושאים בשאלון ,השאלון חולק למספר חלקים: א. שאלות סינון לאיתור אוכלוסיית היעד. ב. שאלות על גילאי הילדים והמסגרת העיקרית של כל אחד מהילדים. ג. שאלות בנוגע לחופשת הלידה לאחר ההריון הראשון והשני וההתנהלות התעסוקתית באותה התקופה. ד. שאלות הנוגעות לבקיאות בחוקים הנהוגים בנוגע לחופשת לידה בישראל ה. שאלות בנוגע לסטטוס התעסוקתי ושאלות עבור עצמאיות ו. שאלות בנוגע להסדרים הקיימים במקום העבודה הנוכחי (או האחרון) המסייעים בהגברת האיזון בין עבודה למשפחה. ז. שאלות בנוגע לעבודה מהבית ח. שאלות על המנהל/ת האישי עד כמה משתמש ומעודד הסדרים תומכי משפחה. ט. מידת שביעות הרצון מהתפקוד המישורים השונים – בית ,עבודה וממידת השילוב. י. חלוקת התפקידים במשק הבית ושימוש בסיוע חיצוני. יא .מאפיינים תעסוקתיים בעבודה הנוכחית או בעבודה האחרונה יב .מידע סוציודמוגרפי. 31 להלן השאלות עליהן תתבסס הסקירה: כל השאלות נשאלו פעמיים ,עבור הלידה הראשונה ועבור הלידה השנייה מה היה משך חופשת הלידה ,שלקחת ,כולל חופשה ללא תשלום? האם המשכת לעבוד לאחר שחופשת הלידה (כולל חופשה ללא תשלום) הסתיימה? מה היו הסיבות שהשפיעו על החלטתך לחזור לעבודה? )i סיבה כלכלית )ii שיעמום בבית )iiiלחץ מצד מקום העבודה )ivרצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי )v רצון להישאר המעגל העבודה )viסיבה אחרת במידה והייתה לך אפשרות ,האם היית מעוניינת להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום מעבר לזמן שלקחת? אילו מבין השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה? .i שעות העבודה שלי הצטמצמו .ii עברתי לתפקיד פחות מחייב .iii קודמתי לתפקיד בכיר יותר .iv עבדתי יותר שעות .v עברתי לעבוד מהבית .vi החלפתי את מקום העבודה .vii לא חל כל שינוי .viii שינוי אחר 31
© Copyright 2024