הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים סוציואקונומיים

‫הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים‬
‫סוציואקונומיים ודמוגרפיים‬
‫רונית הריס – אולשק‬
‫הקשר בין משך חופשת הלידה למאפיינים סוציואקונומיים‬
‫ודמוגרפיים‬
‫רונית הריס ‪ -‬אולשק‬
‫על המחברת‬
‫רונית הריס – אולשק‪ ,‬חוקרת במינהל מחקר וכלכלה‬
‫דצמבר ‪4102‬‬
‫‪1‬‬
‫תמצית ועיקרי הממצאים‬
‫חופשת לידה היא אחד מהכלים שעומדים לרשות אימהות ומשקי בית בכדי להקל עליהן לשמור על מקום‬
‫העבודה ובמקביל גם לבנות משפחה‪ .‬בישראל‪ ,‬חופשת הלידה המותרת על פי החוק עומדת על ‪ 62‬שבועות‪,‬‬
‫‪ 41‬מתוכם בתשלום‪ ,‬כאשר נשים יכולות לבחור לקצר את חופשת הלידה ולשוב לעבודתן לאחר ‪ 41‬שבועות‪.‬‬
‫ישראל היא בין המדינות בעלות מדיניות רווחה מאוד בסיסית עם חופשת לידה בתשלום קצרה יחסית (‪41‬‬
‫שבועות לעומת ‪ 66.2‬שבועות בממוצע‪ )1‬ואפשרות שהאב ישתתף בחופשת הלידה של האם אך ללא חופשה‬
‫הורית של האב בלבד‪.‬‬
‫ישראל היא מדינה עם שיעורי פריון גבוהים‪ ,‬שיח חברתי שרואה בהקמת משפחה ולידת ילדים ערך עליון‬
‫ובה בעת גם עם שיעורי תעסוקה גבוהים של נשים בשוק העבודה‪ .‬לפני ארבעה עשורים ויותר עבודת נשים‬
‫הייתה הרבה פחות מקובלת וכאשר נשים יצאו לעבודה עם הלידה הראשונה‪ ,‬הן בדרך כלל יצאו מכח‬
‫העבודה ‪ .‬לפני כעשרים שנה‪ ,‬נשים שבו לכח העבודה‪ ,‬במרבית המקרים כאשר הילד הצעיר היה מגיע לגיל‬
‫בית הספר‪ .‬בעשור האחרון נשים החלו לשוב לעבודה בשיעורים גבוהים גם במקרים שהילד הצעיר ביותר‬
‫הינו בגיל הגן ואפילו במקרים שהילדים הצעירים הינם תינוקות בני פחות משנתיים‪ .‬בישראל בשנת ‪6144‬‬
‫קרוב ל‪ 01%-‬מהאימהות לילדים צעירים בגילאי ‪ 1-1‬השתייכו לכח העבודה‪ .2‬בשנת ‪ 6146‬ילדו וקיבלו מענק‬
‫לידה ‪ 427,044‬נשים‪ 441,616 ,‬מהן קיבלו גם דמי לידה‪ ,‬כלומר הן עבדו לפני הלידה‪ 3.‬מחקרים קודמים‬
‫‪4‬‬
‫מצביעים על כך שמרבית הנשים (‪ )24%‬שבות לעבודה בתום חופשת הלידה‪.‬‬
‫משרד הכלכלה מפעיל תכנית לקידום שוויון מגדרי תעסוקתי ואיזון בין עבודה להורות‪.‬‬
‫במסגרת התכנית יתוגמלו מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי אשר דוגלים בשוויון מגדרי תעסוקתי‪,‬‬
‫באמצעות מענקים כספיים ו‪/‬או אותות הכרה מטעם שר הכלכלה‪ .‬במסגרת תוכנית זו מנהל מחקר‬
‫וכלכלה ערך ב‪ 4104-3-‬סקר הבוחן את דפוסי ומאפייני השילוב בין חיי העבודה והמשפחה בישראל‪,‬‬
‫בקרב אימהות לילדים צעירים‪ .‬בין שאלות הסקר נשאלו אימהות על אורך חופשת הלידה שלקחו בעת‬
‫הלידה הראשונה שלהן ובעת הלידה השנייה‪ ,‬מהן הסיבות שהשפיעו על שובן לעבודה והאם הן היו‬
‫מעוניינות שחופשת הלידה הנהוגה בחוק תהיה ארוכה יותר‪.‬‬
‫מטרת מסמך זה ללמוד על אופן השימוש בחופשת הלידה בישראל‪ ,‬האם הנשים מעוניינות להאריך את‬
‫חופשת הלידה‪ ,‬מהם האילוצים או הסיבות למועד החזרה מהחופשה‪ ,‬מיהן הנשים ששבות מיד בסיום‬
‫החופשה בתשלום ומי בוחרת להאריך את חופשת הלידה?‬
‫כשני שליש מהנשים שעבדו לפני הלידה‪ ,‬שבות לשוק העבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום‪ .‬בין הסיבות‬
‫העיקריות שהן מונות לחזרה לעבודה היה הצורך של משק הבית בהכנסה הנוספת וכן רצונן לשמר על רצף‬
‫תעסוקתי‪ .‬ממצאי הסקר מלמדים שחזרה מהירה לעבודה משותפת לנשים בשני קצוות עולם העבודה‪ :‬הן‬
‫נשים שעובדות בעבודות בסטטוס ושכר נמוכים‪ ,‬והן נשים שעובדות במשרות המאופיינות במעמד ושכר‬
‫גבוהים‪.‬‬
‫‪ 1‬המדינות המפותחות הנכללות בממוצע‪ :‬שבדיה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה וארה"ב‪.‬‬
‫‪ 2‬סקר כ"א ‪ ,6144‬עיבודים מיוחדים‬
‫‪ 3‬מתוך‪ :‬א‪.‬טולידנו וש‪.‬וסרשטיין (‪ )6141‬התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה‪ .‬מנהל המחקר‬
‫והתכנון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מחקרים לדיון‪.‬‬
‫‪ 4‬מתוך א‪.‬טולידנו (‪ ,)6110‬תעסוקת נשים לאחר לידה‪ ,‬מנהל המחקר והתכנון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫‪‬‬
‫‪ 97%‬מהאימהות שבות לעבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום‪ 64% ,‬שבות לעבודה בתקופה שבין ‪9-‬‬
‫‪ 46‬חודשים לאחר הלידה ו‪ 41%-‬מהנשים לא עבדו עד תום השנה הראשונה שלאחר הלידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אורך חופשת הלידה בממוצע עומד על ‪ 64‬שבועות לאחר הלידה הראשונה ו‪ 61-‬שבועות לאחר הלידה‬
‫השנייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרוב ל‪ 71%-‬מהנשים חוזרות לעבוד לאחר שחופשת הלידה ללא תשלום מסתיימת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שני‬
‫שליש מהנשים ציינו שהיו מעוניינות להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום לו היו יכולות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולים כלכליים והרצון להישאר במעגל העבודה הן הסיבות העיקריות שציינו המרואיינות לשובן‬
‫לעבודה לאחר הלידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שליש מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה ו‪ 96%-‬מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה‬
‫השנייה ציינו שלא חל כל שינוי בעבודתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יהודיות חילוניות לקחו בממוצע חופשת לידה שאורכה ‪ 66‬שבועות בעוד שחרדיות לקחו חופשת לידה‬
‫של ‪ 49‬שבועות בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשים ערביות בדומה ליהודיות חרדיות לוקחות חופשת לידה קצרה יחסית של ‪ 40‬שבועות בממוצע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ככל שחלקה של האם בהכנסה המשפחתית גדול יותר‪ ,‬היא תיטה לשוב לעבודה מיד עם סיום חופשת‬
‫הלידה בתשלום‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק ‪ - 0‬רקע ושאלות המחקר‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫פרק ‪ -4‬תמונת מצב בחברה הישראלית‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫פרק ‪ -3‬משך חופשת הלידה לפי קבוצות אוכלוסייה ומאפיינים סוציואקונומיים‬
‫עמ' ‪02‬‬
‫פרק ‪ -2‬הבדלים בין חופשת הלידה בלידה הראשונה ובלידה השנייה‬
‫עמ' ‪43‬‬
‫נספח א'‪ :‬תרשימים ולוחות‬
‫עמ' ‪42‬‬
‫נספח ב'‪ :‬מתודולוגיה‬
‫עמ' ‪31‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ :1‬רקע‬
‫חופשת לידה היא אחת מהדרכים המרכזיות כיום ברמה הבינלאומית להגברת האיזון בין צרכי העבודה‬
‫לצרכי המשפחה‪ .‬חוק חופשת לידה נועד‪ ,‬בשנותיו הראשונות‪ ,‬להבטיח את בריאותם של האם והיילוד‪.‬‬
‫מאוחר יותר ההמלצות לחופשת הלידה התייחסו לצרכי המשפחה באופן כללי‪ ,‬לסוגיות של שוויון‬
‫הזדמנויות מגדריות‪ ,‬ולשימור וחיזוק מעמדן של נשים בשוק העבודה הכללי‪ .‬האמנות הבינלאומיות‬
‫הראשונות בנושא עסקו בדאגה לאם העובדת כאשר היא מצויה בתקופה בה היא רגישה מבחינה פיזית‪,‬‬
‫ובנוסף בהגנה על צרכיו של הרך הנולד‪ .‬האמנות המאוחרות יותר‪ ,‬מתייחסות לערכים ומטרות נוספות‪:‬‬
‫שילוב שוויוני יותר בכח העבודה עבור נשים‪ ,‬הכרה באפליה המופעלת כלפי אימהות בשל היותן אימהות‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫חופשת הלידה מאפשרת להורה (בעיקר לאם) להעדר מהעבודה לתקופה ארוכה‪ ,‬כאשר במרבית המדינות‬
‫המפותחות היא זוכה להגנה מפני פיטורין באותה התקופה ואף למימון כספי של המדינה לחלק מהתקופה‪.‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬אמנות בינלאומיות ממליצות על חופשת לידה נוספת ונפרדת עבור האב‪ ,‬כחלק‬
‫מהפרקטיקות של שילוב עבודה‪-‬משפחה‪ .‬אורך החופשה ושיעור הפיצוי הכספי נבדלים באופן משמעותי בין‬
‫המדינות השונות‪ .‬ישראל איננה נמנית עם המדינות המתקדמות מבחינה זו‪.5‬‬
‫התפתחות חופשות לידה על פי חוק במדינות מפותחות‬
‫הקושי של נשים לשלב בין עבודה בשכר לטיפול במשפחה היא אחת הסיבות שהובילה במדינות מפותחות‬
‫רבות לירידה משמעותית מאוד בפריון‪ ,‬עד כדי יצירת משבר דמוגרפי‪ .‬גידול שלילי בפריון מאיים על‬
‫מדיניות רווחה המבוססת על כח עבודה גדול המממן במסיו את מדיניות הרווחה והפנסיה שלה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חוסר היכולת של נשים להתמיד במקום העבודה לאחר הלידה‪ ,‬מוביל לתחלופת עובדים מיומנים רבה יותר‬
‫במקום העבודה‪ ,‬עובדה המחייבת את המעסיקים להשקיע השקעה נוספת במיון והכשרת עובדים נוספים‪.‬‬
‫גורמים אילו ואחרים הובילו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי‪ ,‬האו"ם והאיחוד‬
‫האירופאי‪ ,‬שבבסיסן עומדת המטרה להגן על נשים ואימהות בכלל ובכלכלה בפרט‪ .‬בישראל‪ ,‬בשנותיה‬
‫הראשונות של המדינה‪ ,‬כאשר צרכי המדינה עודדו עבודת נשים אך יחד עם זה גם עודדו גידול בפריון‪,‬‬
‫המדינה חוקק ה חוקים שמטרתם להגן ולסייע לאימהות עובדות‪ .‬ארגוני עבודה חזקים‪ ,‬השפיעו על חקיקה‬
‫מפותחת שסיפקה הטבות‪ ,‬הגנות והסדרים שאפשרו לאימהות לצאת לעבוד מחוץ לבית‪ .‬כיום ישראל‬
‫מצויה בעמדת נחיתות לעומת חברות מפותחות אחרות מבחינת חקיקה והגנה שהיא מספקת להורים‬
‫שמעוניינים לשלב עבודה בשכר עם הורות פעילה‪.6‬‬
‫חופשת לידה בישראל‬
‫ישראל היא מדינה שבה ללידת ילד יש מקום חשוב בהגדרה החברתית של האישה‪ ,‬נשים רבות יולדות‬
‫ילדים ואלו שלא יולדות מתויגות כחריגות‪ .‬ברמה הממסדית לידת ילד נתפסת כתרומה לחיזוק הלאום‪,‬‬
‫המדינה והקולקטיב‪ .‬אחד מהעקרונות המוצהרים של המדינה הינו ריבוי הילודה של האוכלוסייה היהודית‬
‫‪5‬‬
‫מתוך‪ :‬מדיניות שילוב עבודה‪-‬משפחה‪ :‬ממצאים מארגונים בינלאומיים‪ ,‬מדינות ומעסיקים ‪ ,‬מיכל פרנקל‪ ,‬מנהל מחקר‬
‫וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‪.6144 .‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬פרנקל‪.6144 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫והוא נובע מצמצום האוכלוסייה היהודית בעולם (שואה‪ ,‬התבוללות)‪ ,‬המצב הביטחוני ושיעורי ילודה‬
‫נמוכים בקרב היהודים ביחס לאוכלוסיות האחרות שחיות בישראל‪.7‬‬
‫יחד עם זה‪ ,‬ישראל היא מדינה המעודדת יציאת נשים לעבודה ולפיכך מספקת תמיכה במספר מישורים‪:‬‬
‫חופשת לידה של ‪ 41‬שבועות בתשלום‪ ,‬עוד ‪ 46‬שבועות ללא תשלום בכל תנאי והארכה עד שנה בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬ומסגרות טיפול לילדים בגילאי הגן ובגילאי ביה"ס (מעונות‪ ,‬משפחתונים וצהרונים) בהכרה‬
‫ובסבסוד המדינה‪ .‬כמו כן המדינה מעסיקה חלק ניכר מהנשים בשרות הציבורי‪ ,‬מספקת כמות משמעותית‬
‫של משרות חלקיות וכן מספקת הגנה רבה יותר מפני פיטורין והטבות רבות יותר עבור אימהות בהשוואה‬
‫למגזר הפרטי‪. 8‬‬
‫נתוני הלמ"ס מצביעים על כך ששיעורי הפריון הכולל נשארו גבוהים למדי לאורך ‪ 61‬השנה האחרונות‪,‬‬
‫בזמן ששיעורי ההשתתפות בכח העבודה של אימהות לילדים עלו באופן משמעותי‪ .‬גם בקרב אימהות‬
‫לילדים צעירים שיעורי התעסוקה עלו באופן דרמטי‪ .‬בשנת ‪ 4771‬פחות מ‪ 14% -‬מהאימהות שהילד הצעיר‬
‫שלהן היה עד גיל שנתיים עבדו‪ ,‬בעוד שכיום ‪ 26%‬מאותה קבוצה מועסקים‪ .‬בלוח ‪ 4.4‬מוצג שיעור‬
‫המועסקות לפי גיל הילד הצעיר‪.‬‬
‫לוח ‪ :0.0‬שיעור המועסקות בכח העבודה‪ ,‬לפי גיל הילד הצעיר ‪.4100 ,4110 ,0991 -‬‬
‫‪0991‬‬
‫‪4110‬‬
‫‪4100‬‬
‫כלל האימהות לילדים בגילאי ‪1-01‬‬
‫‪29.2%‬‬
‫‪5..1%‬‬
‫‪21.0%‬‬
‫הילד הצעיר בגילאי ‪1-0‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪11.9%‬‬
‫‪26.1%‬‬
‫הילד הצעיר בגילאי ‪4-2‬‬
‫‪91.1%‬‬
‫‪91.6%‬‬
‫‪21.7%‬‬
‫הילד הצעיר בגילאי ‪5-9‬‬
‫‪96.7%‬‬
‫‪26.1%‬‬
‫‪20.7%‬‬
‫הילד הצעיר בגילאי ‪01-02‬‬
‫‪99.1%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪04.4%‬‬
‫הילד הצעיר בגילאי ‪05-01‬‬
‫‪96.1%‬‬
‫‪22.1%‬‬
‫‪20.6%‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקרי כ"א‪ ,‬עיבודים מיוחדים מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‬
‫ישראל היא מדינה עם תרבות מערבית‪ ,‬אך בשל מיקומה הגאוגרפי וההיסטוריה הייחודית של הלאום‬
‫היהודי החי בתוכה‪ ,‬אי אפשר להשוות אותה באופן חד ערכי למדינות מערביות אחרות כארה"ב ומדינות‬
‫אירופאיות‪ .‬ישראל נחשבה תמיד לחברה משפחתית מאוד‪ ,‬יותר מרב המדינות המערביות המודרניות‪,‬‬
‫ביטוי לכך נמצא בנתונים הסטטיסטיים – שיעור נישואין גבוה‪ ,‬גיל נישואין נמוך‪ ,‬מספר ילדים גבוה‪,‬‬
‫שיעורי גירושין נמוכים ומספר לידות נמוך מחוץ לנישואין‪.9‬‬
‫‪ 7‬תמיר טל‪ .6110 .‬נשים בישראל ‪ – 6112‬בין תאוריה למציאות‪ .‬כותבת ועורכת ראשית ‪ -‬תמיר טל‪ .‬שדולת הנשים בישראל ‪,‬‬
‫רמת‪-‬גן‪.‬‬
‫‪Okun Barbara S., Oliver Amalya L, Khait-marelly Orna . 2007. "The Public Sector, Family Structure and 8‬‬
‫‪Labor Market Behavoir: Jewish Mothers in Israel". Work and Occupations . 34(2): 174-204.‬‬
‫‪Okun Barbara S., Oliver Amalya L, Khait-marelly Orna . 2007. "The Public Sector, Family Structure and 9‬‬
‫‪Labor Market Behavoir: Jewish Mothers in Israel". Work and Occupations . 34(2): 174-204.‬‬
‫פרס יוחנן ורות כץ‪" .4774 .‬שינוי והמשכיות במשפחה הישראלית‪ ".‬בתוך‪ :‬שמגר‪-‬הנדלמן‪ ,‬לאה ורבקה בר‪-‬יוסף (עורכות) ‪.4774‬‬
‫משפחות בישראל‪ .‬אקדמון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חוק חופשת לידה ‪ -‬השוואה בינלאומית‬
‫חופשת הלידה בישראל כיום עומדת על ‪ 62‬שבועות‪ 41 ,‬מתוכם בתשלום‪ ,‬אורך החופשה בתשלום בישראל‬
‫נמוך ביחס למדינות מפותחות רבות (ממוצע של ‪ 66.2‬שבועות‪ )10‬וגם שיעור הפיצוי הכספי בישראל נמוך‬
‫ביחס לאותן המדינות‪ .‬בשנים האחרונות הורחבו זכויות חופשת הלידה של האב‪ ,‬עד למקרים בהם האב‬
‫יכול לקחת את חופשת הלידה במלואה בתנאים מסוימים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עדיין לא הוסדרה חופשת לידה‬
‫ייעודית לאב שאינה באה על חשבון האם‪ ,‬ובישראל עדיין אין מאמצים פעילים לקדם הורות שוויונית‬
‫‪11‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫מתוך המדינות המפותחות‪ ,‬ארה"ב היא המדינה בעלת מדיניות הרווחה מצומצמת ביותר והיא מאפשרת‬
‫‪ 46‬שבועות של חופשת לידה ללא תשלום בלבד‪ .‬בקצה השני של הסקאלה שלוש מדינות בעלות מדיניות‬
‫רווחה מתקדמת במיוחד‪ :‬שבדיה מציעה חופשת לידה של ‪ 21.9‬שבועות בפיצוי של ‪ 11%‬עד לתקרה‪,‬‬
‫בריטניה מציעה ‪ 96‬שבועות עם פיצוי של ‪ 71%‬לששת השבועות הראשונים וסכום קבוע לשבועות הנותרים‬
‫‪12‬‬
‫ונורבגיה מציעה ‪ 96‬שבועות בשיעור פיצוי גבוה של ‪ 11%‬מהשכר‪.‬‬
‫השונות הגבוהה באורך חופשות הלידה במדינות השונות‪ ,‬נובעת ממשטרי רווחה שונים המתאפיינים‬
‫בתפיסות שונות הנוגעות להתנהלות של נשים וגברים בספירה הפרטית ובספירה הציבורית‪ .‬חברות שונות‬
‫בעולם ובארץ הן בעלות אמונות בסיסיות שונות הנוגעות לאופן גידול הילדים‪ ,‬חלוקת העבודה בין המינים‬
‫וכדומה‪ .‬מדיניות שתומכת במודל של שני מפרנסים במשק הבית תעודד סבסוד מעונות יום בעוד שמדיניות‬
‫שמרנית יותר של "מפרנס עיקרי" תפעל לתשלום קצבאות לאימהות שאינן שבות לכח העבודה לאחר‬
‫הלידה‪ .13‬מעבר למדיניות הנהוגה בכל מדינה‪ ,‬קיימים אילוצים ושיקולים שונים המשפיעים על תזמון‬
‫החזרה מחופשת הלידה‪ :‬תאוריות חינוכיות המעודדות או פוסלות מסגרות חינוכיות קבוצתיות בשנה‬
‫הראשונה של הרך הנולד‪ ,14‬המצב הכלכלי של משק הבית ומידת היכולת להסתדר ללא משכורתה של האם‪,‬‬
‫החשש של האם לצאת ממעגל העבודה לתקופה ארוכה ושיקולים נוספים‪.‬‬
‫משרד הכלכלה מפעיל את תכנית "מעסיקים בשוויון" הפועלת מטעם "החוק לעידוד של שילוב וקידום‬
‫נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים‪ ,‬תשס"ח‪". 6111 ,‬‬
‫מטרת החוק היא לטפח מודעות ציבורית‪ ,‬לקדם שינוי של התרבות העסקית‪ ,‬לעודד התאמה של‬
‫מקומות עבודה ושל נהלי העבודה להורות בכלל ולנשים בפרט ולעודד קידום ושילוב נשים במקומות‬
‫עבודה ‪ .‬וזאת‪ ,‬באמצעות הענקת אותות הכרה ומענקים כספיים על ידי שר הכלכלה למעסיקים שיבלטו‬
‫בתחום שילובם השוויוני של נשים בפרט‪ ,‬והורים בכלל‪ ,‬בכוח העבודה הארגוני ‪ .‬במסגרת תוכנית זו‪ ,‬מנהל‬
‫מחקר וכלכלה עורך סדרת מחקרים הבוחנים את השילוב בין חיי העבודה והמשפחה בישראל ובין היתר‬
‫ערך ב‪ 6146-6-‬סקר הבוחן את דפוסי השילוב בין חיי העבודה למשפחה בישראל‪ ,‬בקרב אימהות לילדים‬
‫צעירים‪ .‬בין שאלות הסקר נשאלו אימהות על אורך חופשת הלידה שלקחו בעת הלידה הראשונה שלהן‬
‫ובעת הלידה השנייה‪ ,‬מהן הסיבות שהשפיעו על שובן לעבודה והאם הן היו מעוניינות שחופשת הלידה‬
‫הנהוגה בחוק תהיה ארוכה יותר‪ .‬בסקירה זו נבחן את תמונת המצב בנוגע לחופשת לידה בחברה‬
‫הישראלית ואת ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות‪.‬‬
‫‪ 10‬המדינות המפותחות הנכללות בממוצע‪ :‬שבדיה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה וארה"ב‬
‫‪ 11‬חופשת לידה וחזרה הדרגתית לעבודה‪ ,‬רעות הררי קמר ואסנת פיכטלברג‪-‬ברמץ‪ ,‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‪.‬‬
‫‪ 12‬פערים מגדריים בשוק העבודה בשנת ‪ ,6146‬רעות הררי קמר‪ ,‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‪.‬‬
‫‪ 13‬מתוך‪ :‬מדיניות שילוב עבודה‪-‬משפחה‪ :‬ממצאים מארגונים בינלאומיים‪ ,‬מדינות ומעסיקים ‪ ,‬מיכל פרנקל‪ ,‬מנהל מחקר‬
‫וכלכלה‪ ,‬משרד הכלכלה‪.‬‬
‫‪ 14‬בעיקר תאוריית ה"התקשרות" של בולבי )‪ )Bowlby‬ועבודות מחקר של מרי איינסוורת ( ‪(Ainsworth‬‬
‫‪7‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪ .0‬תמונת מצב בחברה הישראלית – מהו אורך חופשת הלידה שנשים לוקחות בפועל‪ ,‬מהו שיעור הנשים‬
‫המאריכות את החופשה גם כשמדובר בחופשה ללא תשלום‪ ,‬מהן הסיבות שמשפיעות על משך חופשת‬
‫הלידה והאם היו מאריכות את חופשת הלידה ללא תשלום אילו החוק היה מאפשר להן?‬
‫‪ .4‬הבדלים בין אוכלוסיות שונות – האם נשים בעלות מאפיינים סוציואקונומיים ותעסוקתיים שונים‬
‫מתנהגות באופן שונה לגבי חופשת הלידה שהן לוקחות לאחר הלידה?‬
‫‪ .3‬הבדלים בין לידה ראשונה לשנייה – האם נשים נוהגות באופן שונה לאחר הלידה הראשונה שלהן‬
‫לעומת הלידה השנייה? האם אורך חופשת הלידה שלהן שונה? האם הסיבות שמניעות אותן לשוב‬
‫לעבודה שונות בין לידה ראשונה לשנייה?‬
‫‪8‬‬
‫פרק ‪ :2‬תמונת מצב בחברה הישראלית‬
‫‪15‬‬
‫בישראל חופשת הלידה המותרת כיום על פי חוק עבודת נשים‪ ,‬התשי"ד ‪ ,4791‬עומדת על ‪ 62‬שבועות‪41 ,‬‬
‫מתוכם בתשלום‪ 16‬ואפשר להאריך עד שנה בתנאים מסוימים‪ .‬עד למאי ‪ 6110‬החופשה בתשלום עמדה על‬
‫‪ 46‬שבועות ‪ .‬ביטוח לאומי פרסם מחקר שבדק האם לשינוי באורך חופשת הלידה בתשלום הייתה השפעה‬
‫על התנהגות התעסוקה של נשים לאחר הלידה‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על כך שלא חל שינוי בהתנהגות‬
‫התעסוקה של הנשים על אף הארכת חופשת הלידה בתשלום‪.17‬‬
‫לפי ממצאי הביטוח הלאומי‪ 22% ,‬מהנשים העובדות שילדו חזרו לעבוד מיד לאחר חופשת הלידה‪ ,‬כ‪62%-‬‬
‫נוספות חזרו לעבוד במהלך ‪ 9-46‬החודשים שלאחר הלידה ואילו כ‪ 1%-‬לא עבדו עד תום השנה הראשונה‬
‫שלאחר הלידה‪.18‬‬
‫בסקר שילוב עבודה משפחה שערך מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬נשאלו הנשים תוך אבחנה בין הלידה הראשונה‬
‫לבין הלידה השנייה‪ ,‬תחת ההנחה שההתמודדות במשק בית עם ילד ראשון ועם ילד שני איננה בהכרח‬
‫דומה‪ .‬ויש השפעות שונות שעשויות לשנות את ההחלטות לגבי משך חופשת הלידה ומועד החזרה למקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫לידה ראשונה מהווה עבור האם אירוע משנה חיים‪ .‬לפתע היא צריכה להתמודד עם תינוק קטן שתלוי בה‬
‫לחלוטין ‪ 61‬שעות ביממה‪ ,‬בנוסף על הקושי הפיזי של הלידה עצמה‪ .‬היא חווה קשיים פיזיים ורגשיים לשם‬
‫סיפוק צרכיו של התינוק‪ .‬במהלך החודשים הראשונים מתחילים להיווצר גם קשרים רגשיים בין האם‪,‬‬
‫האב והתינוק‪ .‬לזוג שהפך למשפחה לוקח זמן עד שהם מבססים את חייהם כמשפחה‪ ,‬ועד שהם מצליחים‬
‫לתפקד באופן שוטף ולשלב בין הטיפול בתינוק‪ ,‬אחזקת משק הבית‪ ,‬תפקוד בעבודה בשכר וביצוע מטלות‬
‫נוספות‪ .‬לכל אם ולכל זוג הקצב שלו‪ ,‬לכל אם הדעה והתחושה שלה בנוגע לזמן המתאים להעביר את הרך‬
‫הנולד לטיפול של אדם אחר וכמובן לכל אחד אילוצים נוספים שמשפיעים על החלטה זו‪.‬‬
‫לידה שנייה‪ ,‬היא פחות דרמטית מבחינות רבות‪ ,‬האם והאב כבר עברו פעם אחת לידה וגידלו תינוק‪ ,‬הם‬
‫אינם הולכים אל הלא נודע ובמרבית המקרים הם מוכנים יותר להתרחבות המשפחה‪ .‬מנגד‪ ,‬גידול שני‬
‫ילדים מצריך יותר משאבים רגשיים וכלכליים הן של האם והן של האב‪.‬‬
‫להלן הממצאים מסקר שילוב עבודה משפחה‪:‬‬
‫‪ 15‬חופשת הלידה בעבר הייתה מיועדת לאם בלבד‪ ,‬אך בשנים האחרונות ניתן לחלק את החופשה בין האם ובין האב‪ .‬אחוז‬
‫האבות שחולקים את החופשה עם האם הוא מאוד מאוד נמוך‪ ,‬בשל כך התמקדנו בחופשת הלידה של האימהות‪.‬‬
‫‪ 16‬תשלום חופשת לידה מותנה בתנאי זכאות מסויימים ‪ ,‬דוגמת מספר חודשי עבודה ‪ ,‬לפי חוק ביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ 17‬מתוך‪ :‬א‪.‬טולידנו וש‪.‬וסרשטיין (‪ )6141‬התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה‪ .‬מנהל‬
‫המחקר והתכנון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מחקרים לדיון‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך‪ :‬א‪.‬טולידנו וש‪.‬וסרשטיין (‪ )6141‬התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה‪ .‬מנהל‬
‫המחקר והתכנון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מחקרים לדיון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫משך חופשת הלידה‬
‫בתרשים ‪ 6.4‬מוצגת התפלגות מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 97%‬מהנשים שבו לעבודה בסיום חופשת הלידה בתשלום‪ 64% ,19‬חזרו לעבוד במהלך ‪ 9-46‬החודשים‬
‫שלאחר הלידה‪ ,‬וכ‪ 41%-‬לא עבדו עד תום השנה הראשונה שלאחר הלידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אורך חופשת הלידה בממוצע עומד על ‪ 64‬שבועות בלידה הראשונה ו‪ 61-‬שבועות בלידה השנייה‪ .‬אורך‬
‫חופשת הלידה בלידה הראשונה דומה לאורך חופשת הלידה בלידה השנייה‪.‬‬
‫תרשים ‪ – 4.0‬מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה‬
‫לא חזרו ב‪04-‬‬
‫חודשים שלאחר‬
‫הלידה‬
‫‪01%‬‬
‫חזרו לעבודה ב‪-‬‬
‫‪ 1-04‬חודשים‬
‫שאחרי הלידה‬
‫‪1%‬‬
‫מיד בסיום‬
‫חופשת הלידה‬
‫בתשלום‬
‫המותרת על פי‬
‫החוק‬
‫‪59%‬‬
‫חזרו לעבודה‬
‫ב‪ 5-2-‬חודשים‬
‫אחרי הלידה‬
‫[אחוז]‬
‫תעסוקת נשים במהלך הריונות ולאחר לידות‬
‫תרשים ‪ 6.6‬ו‪ 6.6-‬מציגים את התנהגות התעסוקה של נשים בתקופת ההיריון‪ ,‬הלידה ועם סיום חופשת‬
‫הלידה‪ ,‬להלן הממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הנשים עבדו לפני לידת הילד הראשון (‪ )11%‬ולפני לידת הילד השני (‪ .)12%‬מעל ‪ 06%‬מהן‬
‫עבדו במשרה מלאה לפני כל אחת מהלידות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרוב ל‪ 71%-‬מהנשים חוזרות לעבוד לאחר שחופשת הלידה ללא תשלום מסתיימת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שני‬
‫שליש מהנשים ציינו שהיו מעוניינות להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום לו היו יכולות‪.‬‬
‫מרבית הנשים ציינו כי סיבה כלכלית היא אחת מהסיבות העיקריות שהשפיעו על חזרתן לעבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הנשים שמפסיקות לעבוד‪ ,‬עושות זאת מרצונן‪ .‬כמחצית מהנשים הללו ציינו כי הפסיקו לעבוד‬
‫מאחר וחשוב להן לטפל בילדיהן בעצמן‪.‬‬
‫‪ 19‬לעיתים החזרה לעבודה נדחית במספר מצומצם של שבועות בשל סיבות כגון‪ :‬תאריך פתיחה של מסגרת לתינוק‪ ,‬זמינות‬
‫המטפלת‪ ,‬חגים‪ ,‬שימוש בימי חופשה שנצברו לפני הלידה וכדומה‪ .‬לכן‪ ,‬לאימהות שדיווחו על חופשת לידה שאורכה עד ‪40‬‬
‫שבועות‪ ,‬התייחסנו כמי ששבות לאחר חופשת הלידה בתשלום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תרשים ‪ :4.4‬התנהגות התעסוקה של נשים סביב ההיריון והלידה של הילד הראשון‬
‫הריון ראשון‬
‫עבדה במהלך ההריון*‬
‫‪79.5%‬‬
‫לא המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה‬
‫הסתיימה‬
‫‪9%‬‬
‫המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה** הסתיימה‬
‫‪89.5%‬‬
‫במידה והייתה אפשרות‬
‫מעוניינת להאריך את‬
‫חופשת הלידה ‪63.7%‬‬
‫לא עבדה במהלך ההריון‬
‫‪20.5%‬‬
‫במידה והייתה‬
‫אפשרות לא הייתה‬
‫מעוניינת להאריך את‬
‫חופשת הלידה ‪36.3%‬‬
‫הפסיקה לעבוד‪ -‬אך‬
‫לא מרצונה‬
‫‪13.4%‬‬
‫הפסיקה לעבוד‬
‫מרצונה‬
‫‪86.6%‬‬
‫תרשים ‪ :4.3‬התנהגות התעסוקה של נשים סביב ההריון והלידה של הילד השני‬
‫הריון השני‬
‫עבדה במהלך ההריון*‬
‫לא עבדה במהלך ההריון‬
‫‪13.7%‬‬
‫‪86.3%‬‬
‫לא המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה‬
‫הסתיימה‬
‫‪8.9%‬‬
‫המשיכה לעבוד לאחר שחופשת הלידה** הסתיימה‬
‫‪87.5%‬‬
‫במידה והייתה אפשרות‬
‫מעוניינת להאריך את‬
‫חופשת הלידה ‪66.7%‬‬
‫הפסיקה לעבוד‬
‫מרצונה‬
‫‪89.6%‬‬
‫במידה והייתה אפשרות לא‬
‫הייתה מעוניינת להאריך את‬
‫חופשת הלידה ‪33.3%‬‬
‫* כולל נשים בהריון הנמצאות בחופשת לידה ולכן לא מסתכם ל – ‪411%‬‬
‫**חופשת לידה כולל חופשת לידה ללא תשלום שיכולה להתארך עד שנה ואף מעבר לכך‬
‫‪11‬‬
‫הפסיקה לעבוד‪ -‬אך‬
‫לא מרצונה‬
‫‪10.4%‬‬
‫הסיבות לחזרה לעבודה‬
‫תרשים ‪ 6.1‬מציג את שילוב הסיבות העיקריות שהשפיעו על חזרתן לעבודה של נשים לאחר הלידה ותרשים‬
‫‪ 6.9‬מציג את השינויים שחלו בעבודה לאחר החזרה מחופשת הלידה‪.‬‬
‫להלן הממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שתי הסיבות העיקריות שנשים ציינו כסיבות שהנחו את חזרתן לעבודה היו‪ :‬הסיבה הכלכלית (‪)10.6%‬‬
‫והרצון להישאר במעגל העבודה (‪.)21.1%‬‬
‫‪‬‬
‫שליש מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה ו‪ 96%-‬מהנשים ששבו לעבודה לאחר הלידה‬
‫השנייה ציינו שלא חל כל שינוי בעבודתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבין האימהות ששבו לעבודה לאחר הלידה הראשונה ‪ 67%‬דיווחו שהיקף עבודתן הצטמצם ו‪7%-‬‬
‫דיווחו שעברו לעבוד מהבית‪ .‬כאשר נשים שבו מחופשת הלידה של הלידה השנייה רק ‪ 41%‬ציינו‬
‫שהיקף העבודה הצטמצם ו‪ 9%-‬דיווחו שעברו לעבוד מהבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 41%-‬מהאימהות לאחר הלידה הראשונה ולאחר הלידה השנייה ציינו כי היקף עבודתן עלה לאחר‬
‫החזרה מחופשת הלידה‪.‬‬
‫תרשים ‪ :4.2‬הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה‬
‫סיבה כלכלית‬
‫‪)31.6%( 357‬‬
‫‪403‬‬
‫(‪)35.6%‬‬
‫רצון להישאר‬
‫במעגל העבודה‬
‫‪)9.6%( 109‬‬
‫‪199‬‬
‫(‪)17.6%‬‬
‫‪27‬‬
‫(‪)2.4%‬‬
‫לחץ ממקום‬
‫העבודה‬
‫‪)1.1%( 13‬‬
‫‪23‬‬
‫(‪)2.0%‬‬
‫‪12‬‬
‫תרשים ‪ :4.5‬השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה‬
‫לידה שנייה‬
‫לידה ראשונה‬
‫‪60‬‬
‫‪51.9‬‬
‫‪50‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪28.7‬‬
‫‪30‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪14.3 13.7‬‬
‫‪13.1 11.5‬‬
‫היקף העבודה‬
‫עלה‬
‫החליפה מקום‬
‫עבודה‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪0‬‬
‫עברה לעבוד‬
‫מהבית‬
‫היקף העבודה‬
‫הצטמצם‬
‫לא חל כל שינוי‬
‫לסיכום‪ :‬הנטייה של מרבית הנשים היא לשוב לעבודה‪ ,‬לאחר הלידה הראשונה והשנייה‪ ,‬בטווח של חצי‬
‫שנה לאחר הלידה‪ .‬אחוז קטן מאוד של נשים אינן שבות לעבודה לאחר שנה מעת הלידה‪ .‬הסיבות‬
‫העיקריות שמניעות את החזרה המהירה לעבודה הן הצורך בהכנסה הכלכלית למשק הבית והרצון להישאר‬
‫במעגל העבודה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיים רצון מצדן של הנשים להארכת חופשת הלידה על‪-‬פי חוק‪ ,‬אפילו אם‬
‫היא ללא תשלום‪ .‬נשים שבות לרוב לאותו מקום עבודה‪ ,‬אך הן נוטות לבצע שינויים בהיקף העבודה‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר הלידה הראשונה ופחות לאחר הלידה השנייה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ‪ :3‬משך חופשת הלידה לפי מאפייני אוכלוסייה ותעסוקה‬
‫משך חופשת לידה לפי מאפייני אוכלוסייה‬
‫תרשימים ‪ 6.4‬ו‪ 6.6-‬מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת‬
‫הלידה‪ ,20‬לפי מאפיינים סוציודמוגרפיים‪ .‬להלן הממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫על אף העובדה שיש הבדלים בין לידה ראשונה לשנייה מבחינות רבות‪ ,‬אורך חופשת הלידה בממוצע‬
‫שנשים לקחו לאחר הלידה הראשונה והשנייה מאוד דומה (‪ 64‬ו‪ 61-‬שבועות בהתאמה)‪ .‬אורך חופשת‬
‫הלידה בממוצע לשתי הלידות עמד על ‪ 61‬שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ערביות דיווחו שלקחו חופשת לידה של ‪ 40‬שבועות‪ ,‬לעומת יהודיות שחופשת הלידה שלהן עמדה על ‪64‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חופשת הלידה של יהודיות חרדיות היא הקצרה ביותר ועמדה על ‪ 49‬שבועות בעוד שיהודיות‪-‬חילוניות‬
‫לקחו חופשת לידה של כ‪ 66-‬שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 11%-‬מהערביות שבו לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום‪ ,‬בהשוואה ל‪ 91%-‬מהיהודיות‪ .‬נשים‬
‫ערביות ששבות מהר לעבודה מאופיינות ברמות השכלה גבוהות‪.21‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 11%‬מהחילוניות שבות לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום‪ ,‬בעוד ששיעור החרדיות ששבות‬
‫לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום עומד על ‪ .12%‬הנשים החרדיות ששבות מהר לעבודה‪,‬‬
‫מאופיינות בכך שחלקן היחסי בהכנסת משק הבית מהווה כ‪ 21%-‬מסך ההכנסה בממוצע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר בוחנים שיבה לעבודה ביחס לרמות ההשכלה‪ ,‬ניתן לראות כי כמעט ולא קיימים הבדלים‪.‬‬
‫‪ 20‬הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות‪.‬‬
‫‪ 21‬יש להתייחס לממצא זה בזהירות מכיוון שיש ייצוג חסר לנשים בעלות השכלה נמוכה‬
‫‪14‬‬
‫תרשים ‪ :3.0‬אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפייני אוכלוסייה‬
‫סה"כ‬
‫‪20‬‬
‫ערביות‬
‫‪17.1‬‬
‫לאום‬
‫יהודיות‪ -‬סה"כ‬
‫‪20.6‬‬
‫מהן עולות‬
‫‪21.7‬‬
‫חילוניות‬
‫‪22.5‬‬
‫יהודיות ‪ -‬רמת דתיות‬
‫מסורתיות‬
‫‪20.5‬‬
‫דתיות‬
‫‪19.9‬‬
‫חרדיות‬
‫‪15.1‬‬
‫תעודה אחרונה‬
‫עד בגרות‬
‫‪19.6‬‬
‫על תיכוני‬
‫‪19.6‬‬
‫אקדמי‬
‫‪21‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫תרשים ‪ :3.4‬שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפייני אוכלוסייה‬
‫סה"כ‬
‫‪59%‬‬
‫ערביות‬
‫‪79%‬‬
‫לאום‬
‫יהודיות‪ -‬סה"כ‬
‫‪58%‬‬
‫מהן עולות‬
‫‪62%‬‬
‫חילוניות‬
‫‪48%‬‬
‫יהודיות ‪ -‬רמת דתיות‬
‫מסורתיות‬
‫‪58%‬‬
‫דתיות‬
‫‪64%‬‬
‫חרדיות‬
‫‪86%‬‬
‫עד בגרות‬
‫‪63%‬‬
‫תעודה אחרונה‬
‫על תיכוני‬
‫‪61%‬‬
‫אקדמי‬
‫‪57%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪16‬‬
‫‪60‬‬
‫‪70‬‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪100‬‬
‫משך חופשת לידה לפי מאפיינים תעסוקתיים‬
‫תרשימים ‪ 6.6‬ו‪ 6.1-‬מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת‬
‫הלידה‪ ,22‬לפי מאפיינים תעסוקתיים‪ .‬להלן הממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להיקף המשרה של האם לפני הלידה אין השפעה על אורך חופשת הלידה והוא דומה כאשר האם עבדה‬
‫לפני הלידה במשרה מלאה או במשרה חלקית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים בהם נשים המשיכו באותו מקום עבודה לאחר הלידה ובתפקיד והיקף עבודה דומה‪ ,‬וכן‬
‫במקרים בהם היקף העבודה עלה‪ ,‬קרוב ל‪ 01%-‬מהן שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום‪,‬‬
‫וממוצע חופשת הלידה שלהן עמד על כ‪ 41-‬שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים בהם הנשים דיווחו כי היקף העבודה הצטמצם‪ ,‬פחות מ‪ 91%-‬מהן שבו לעבודה מיד בסיום‬
‫חופשת הלידה בתשלום וממוצע חופשת הלידה שלהן עמד על ‪ 66‬שבועות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשים שהחליפו מקום עבודה לאחר הלידה לקחו חופשת לידה ארוכה יותר בממוצע‪ ,‬של ‪ 69.1‬שבועות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 61%‬בלבד מהנשים שהחליפו מקום עבודה שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום‪ .‬ניתן לשער‬
‫כי קיימת פולריזציה‪ :‬נשים שעוזבות את מקום העבודה לאחר הלידה‪ ,‬או שהן מוצאות עבודה אחרת‬
‫ושבות לעבודה באופן מידי לאחר חופשת הלידה בתשלום או שהן לוקחות חופשת לידה ארוכה שמעבר‬
‫ל‪ 69-‬השבועות‪ 23‬וחוזרות לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ 22‬הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות‪.‬‬
‫‪ 69.1 23‬שבועות – הממוצע שהתקבל לאילו שהחליפו מקום עבודה‬
‫‪17‬‬
‫תרשים ‪ :3.3‬אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפיינים תעסוקתיים‬
‫היקף המשרה לפני הלידה‬
‫סה"כ‬
‫‪20‬‬
‫משרה חלקית‬
‫‪20.6‬‬
‫משרה מלאה‬
‫‪20.3‬‬
‫רצף תעסוקתי‬
‫עבדו אך לא באופן רציף‬
‫‪21.6‬‬
‫עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה‬
‫‪20.5‬‬
‫השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה‬
‫החליפה מקום עבודה‬
‫‪25.4‬‬
‫עברה לעבוד מהבית‬
‫‪21.4‬‬
‫היקף העבודה הצטמצם‬
‫‪22.0‬‬
‫היקף העבודה אף עלה‬
‫‪19.2‬‬
‫לא חל כל שינוי‬
‫‪17.9‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪30%‬‬
‫תרשים ‪ :3.2‬שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפיינים תעסוקתיים‬
‫סה"כ‬
‫היקף המשרה לפני הלידה‬
‫‪59%‬‬
‫משרה חלקית‬
‫‪65%‬‬
‫רצף תעסוקתי‬
‫משרה מלאה‬
‫‪58%‬‬
‫עבדו אך לא באופן רציף‬
‫‪58%‬‬
‫עבדו לאורך כל התקופה למעט חופשות לידה‬
‫‪59%‬‬
‫השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה‬
‫החליפה מקום עבודה‬
‫‪38%‬‬
‫עברה לעבוד מהבית‬
‫‪61%‬‬
‫היקף העבודה הצטמצם‬
‫‪58%‬‬
‫לא חל כל שינוי או שהיקף העבודה אף עלה‬
‫‪69%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪80%‬‬
‫משך חופשת לידה לפי הכנסת האם‬
‫תרשימים ‪ 6.9‬ו‪ 6.2-‬מציגים את אורך חופשת הלידה הממוצע בשבועות ואת התפלגות החזרה מחופשת‬
‫הלידה‪ ,24‬לפי מאפייני הכנסה‪ .‬להלן הממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לגובה השכר של נשים השפעה מסוימת על התנהגותן של נשים‪ 01% .‬מהנשים שמשתכרות עד ‪₪ 1,111‬‬
‫לחודש שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום לעומת ‪ 96%‬בקרב הנשים ברמות שכר של‬
‫‪ ₪ 41,111‬או יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר בוחנים את מועד החזרה לעבודה לאחר הלידה‪ ,‬לפי החלק היחסי של האם בהכנסה‬
‫המשפחתית‪ ,‬אנו רואים שקיימת מגמה לפיה ככל שחלקה של האם בהכנסה גדול יותר‪ ,‬היא תיטה‬
‫לשוב לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה בתשלום‪ .‬במקרים בהם חלקה היחסי של האם בהכנסת משק‬
‫הבית הוא עד שלושים אחוז ‪ 91% -‬שבו לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה‪ .‬ואילו כאשר החלק היחסי‬
‫גבוה ממחצית ההכנסה המשפחתית‪ ,‬כ‪ 04%-‬מהנשים שבות ישירות לאחר חופשת הלידה‪ .‬הסבר‬
‫אפשרי הוא המעמד הסוציואקונומי של משק הבית‪ ,‬במקרים בהן הכנסת בן הזוג היא ההכנסה‬
‫העיקרית ובעיקר כאשר היא הכנסה גבוהה ומשמעותית‪ ,‬האישה יכולה להרשות לעצמה להישאר בבית‬
‫עם הילד‪ .‬במקרים בהם הכנסת משק הבית נמוכה באופן יחסי‪ ,‬גם אם תרומתה של האם איננה גבוהה‬
‫מבחינת החלק היחסי היא עדיין משמעותית לקיום המשפחה‪ .‬מאידך‪ ,‬ייתכן ששכרה של האם כה נמוך‬
‫שיציאתה לעבודה הופכת ללא משתלמת לאחר התשלום למסגרת הטיפול של הרך הנולד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לראות שחופשת הלידה הממוצעת ארוכה יחסית‪ ,‬עבור נשים שחלקן היחסי בהכנסת משק הבית‬
‫קטן מ‪ 61-‬אחוז‪ ,‬ועומדת על ‪ 66.6‬שבועות‪ ,‬היא הולכת ומתקצרת עד ‪ 40.4‬שבועות עבור נשים שחלקן‬
‫היחסי בהכנסת משק הבית עומד על ‪ 94-77‬אחוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשים שהן המפרנסות היחידות‪ ,25‬חופשת הלידה שלהן עומדת על ‪ 61.1‬שבועות‪ 90% ,‬מהן שבות‬
‫לעבודה מיד עם תום חופשת הלידה בתשלום‪ .‬קבוצה זו כוללת אימהות חד הוריות‪ ,‬גרושות ורווקות‪,‬‬
‫וכן נשים חרדיות נשואות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬במשקי בית שהכנסת האם היא בעלת משקל גבוה להכנסת משק הבית וכן ככל שהכנסת האם‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬חופשת הלידה שלוקחת האם תהה לרוב קצרה יותר‪ .‬נשים שממשיכות לעבוד לאחר חופשת‬
‫הלידה באותו מקום עבודה‪ ,‬ייקחו חופשת לידה קצרה יותר מאשר נשים שיערכו שינויים במקום העבודה‬
‫לאחר הלידה‪ .‬חרדיות וערביות לוקחות בממוצע חופשות לידה קצרות במיוחד‪.‬‬
‫‪ 24‬הנתונים הינם ממוצע של הלידה הראשונה והשנייה מאחר ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הלידות‪.‬‬
‫‪ 25‬כאשר הכנסת האם היא ‪ 411%‬מהכנסת משק הבית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תרשים ‪ : 3.5‬אורך חופשת לידה ממוצע לפי מאפייני הכנסה‬
‫סה"כ‬
‫‪20.0‬‬
‫עד ‪4,000‬‬
‫‪19.2‬‬
‫שכר‬
‫‪4,001-10,000‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪+10,001‬‬
‫‪21.5‬‬
‫עד ‪ 30%‬מההכנסה‬
‫‪23.3‬‬
‫חלק יחסי בהכנסה משפחתית‬
‫‪31-49‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪ 50%‬מההכנסה‬
‫‪19.1‬‬
‫‪ 99%-51%‬מההכנסה‬
‫‪17.1‬‬
‫‪ 100%‬מההכנסה‬
‫‪20.4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪21‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫תרשים ‪ : 3.2‬שיעור הנשים ששבו לעבודה מיד בתום חופשת הלידה בתשלום לפי מאפייני הכנסה‬
‫סה"כ‬
‫‪59%‬‬
‫עד ‪4,000‬‬
‫‪70%‬‬
‫שכר‬
‫‪4,001-10,000‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪+10,001‬‬
‫‪53%‬‬
‫חלק יחסי בהכנסה משפחתית‬
‫עד ‪ 30%‬מההכנסה‬
‫‪54%‬‬
‫‪31-49‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪ 50%‬מההכנסה‬
‫‪64%‬‬
‫‪ 99%-51%‬מההכנסה‬
‫‪71%‬‬
‫‪ 100%‬מההכנסה‬
‫‪57%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪22‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫‪70‬‬
‫‪80‬‬
‫פרק ‪ :4‬הבדלים בין חופשת הלידה בלידה הראשונה ובלידה‬
‫השנייה‬
‫לידה ראשונה היא אירוע משנה חיים‪ ,‬חיי האם בפרט וחיי הזוג בכלל משתנים לחלוטין‪ -‬מחיים‬
‫שמתמקדים ברווחתם של בני הזוג לחיים שסובבים סביב רווחתו של תינוק קטן שתלוי בהם לחלוטין‪61 ,‬‬
‫שעות ביממה ‪ 0‬ימים בשבוע‪ .‬בלידה השנייה הזוג כבר יודע למה עליו לצפות ‪ ,‬והוא רכש כבר ניסיון בגידול‬
‫וטיפול בתינוק קטן ושילוב גידולו ביתר מטלות החיים‪ .‬בשל הבדלים אלה המרואיינות בסקר נשאלו על‬
‫חופשת הלידה שנטלו בלידת הילד הראשון ובלידת הילד השני‪.‬‬
‫מניתוח הממצאים עד כה ניתן לראות שקיימת שונות בין קבוצות אוכלוסייה שונות‪ .‬בפרק זה אנסה לפלח‬
‫את אוכלוסיית הנשים ואורך חופשת הלידה שהן לוקחות‪ ,‬כאשר אבחן את ההשפעה של מאפיינים שונים‬
‫בו זמנית על אורך חופשת הלידה‪ .‬ניתוח זה יבוצע באמצעות עצי החלטה‪ .26‬עצי החלטה מאפשרים לקבוע‬
‫מהם המאפיינים ה דומיננטיים יותר המשפיעים על השונות במשך חופשת הלידה‪ .‬עבור כל אחת מחופשות‬
‫הלידה יבוצעו שני סבבים‪ ,‬בכל אחד מהם יכללו קבוצות משתנים עם מאפיינים משותפים (מאפיינים‬
‫סוציודמוגרפים‪ ,‬מאפיינים תעסוקתיים וכדומה)‪ .‬ניתוח זה יאפשר בחינה נוספת של הגורמים המשפיעים‬
‫על אורך חופשת הלידה‪ ,27‬ויאפשר לבדוק האם אלמנטים שמשפיעים על אורך חופשת הלידה הראשונה‬
‫משפיעים באותה מידה גם על חופשת הלידה השנייה‪.‬‬
‫נבנו שני עצי החלטה‪ :‬בעץ ההחלטה הראשון המשתנה התלוי יהיה אורך חופשת הלידה בלידה הראשונה‬
‫ובשני אורך חופשת הלידה בלידה השנייה‪ .‬המשתנים המסבירים שנכללו בניתוח‪ :‬לאום‪ ,‬ותק בארץ‪ ,‬רמת‬
‫דתיות ליהודיות‪ ,28‬סוג תעודה אחרונה‪ ,‬שכר האם‪ ,‬החלק היחסי בהכנסת האם והשינויים שחלו בעבודה‬
‫לאחר חופשת הלידה‪.‬‬
‫מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים ותעסוקתיים המשפיעים על משך חופשת הלידה של הלידה‬
‫הראשונה‬
‫מבין המשתנים המבחינים‪ ,‬רק שני משתנים נמצאו משפיעים על הלידה הראשונה‪ :‬השינויים שחלו בעבודה‬
‫לאחר חופשת הלידה ומשתנה שמשלב לאום עם רמת דתיות‪ .‬המשתנה הראשון המשפיע ביותר על אורך‬
‫חופשת הלידה ‪ -‬השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה‪ ,‬המשתנה השני המשפיע ‪ -‬שילוב של לאום‬
‫עם רמת דתיות של יהודיות (תרשים ‪.)1.4‬‬
‫‪‬‬
‫נשים ששינו את מקום עבודתן לקחו חופשת לידה ארוכה יחסית של ‪ 60.2‬שבועות‪ .‬במקרים שהיקף‬
‫העבודה הצטמצם או שהן עברו לעבוד מהבית‪ ,‬חופשת הלידה עמדה על ‪ 64.1‬שבועות‪ .‬כאשר לא חל כל‬
‫שינוי בעבודה לאחר החזרה מחופשת הלידה או שהיקף העבודה אף עלה‪ ,‬חופשת הלידה עמדה על ‪41.6‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫‪ 26‬פרוצדורה סטטיסטית זו ‪ -‬מסווגת מקרים לתוך קבוצות או ערכים מנובאים של משתנים תלויים (מטרות) על משתנים בלתי‬
‫תלויים (מנבאים)‪.‬‬
‫‪ 27‬אורך חופשת הלידה הינו המשתנה התלוי‬
‫‪ 28‬נבנה משתנה כולל בן ‪ 9‬דרגות שכולל את הנשים הערביות ו‪ 1-‬קבוצות של יהודיות (חילוניות‪ ,‬מסורתיות‪ ,‬דתיות וחילוניות)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪‬‬
‫נשים שלא חל כל שינוי בעבודתן‪ ,‬או שהיקף עבודתן עלה לאחר הלידה‪ ,‬נבדלות באורך חופשת הלידה‬
‫לפי לאום ואמונה דתית‪ .‬נשים יהודיות –חילוניות לקחו חופשת לידה של ‪ 61.6‬שבועות בממוצע בעוד‬
‫שנשים ערביות ונשים יהודיות שאינן חילוניות לקחו רק ‪ 40.4‬שבועות‪.‬‬
‫תרשים ‪ :2.0‬משך חופשת הלידה הממוצע של הלידה הראשונה‪ 29‬לפי שילוב מאפיינים סוציו –‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬תעסוקתיים וכלכליים‪.‬‬
‫אורך חופשת לידה‬
‫ממוצע לאחר לידה‬
‫ראשונה‬
‫‪ 21‬שבועות‬
‫ היקף העבודה הצטמצם‬‫ עברה לעבוד מהבית‬‫‪ 21.4‬שבועות‬
‫ לא חל כל שינוי‬‫ היקף העבודה עלה‬‫‪ 18.3‬שבועות‬
‫ יהודיות ‪ -‬חילוניות‬‫‪ 20.2‬שבועות‬
‫שינויים שחלו בעבודה‬
‫לאחר חופשת לידה‬
‫ החליפה מקום עבודה‬‫‪ 27.6‬שבועות‬
‫ נשים ערביות‬‫ יהודיות‪ -‬חרדיות‬‫ יהודיות‪ -‬דתיות‬‫ יהודיות‪ -‬מסורתיות‬‫‪ 17.1‬שבועות‬
‫מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים ותעסוקתיים המשפיעים על משך חופשת הלידה של הלידה‬
‫השנייה‬
‫בשונה מלידה ראשונה‪ ,‬בלידה השנייה נמצא רק המשתנה של שילוב של לאום עם רמת דתיות של יהודיות‬
‫כמשתנה המשפיע ביותר על אורך חופשת הלידה (תרשים ‪.)1.6‬‬
‫‪‬‬
‫נשים ערביות ונשים יהודיות‪-‬חרדיות לקחו בלידה השנייה חופשת לידה קצרה במיוחד של ‪ 49‬שבועות‬
‫בממוצע‪ ,‬בהשוואה ליהודיות‪ -‬חילוניות שחופשת הלידה שלהן עמדה על ‪ 66‬שבועות בממוצע‪ .‬נשים‬
‫יהודיות‪-‬דתיות ויהודיות‪-‬מסורתיות נמצאות בתווך עם חופשת לידה של ‪ 61‬שבועות בממוצע‪.‬‬
‫‪ 29‬אימהות שעבדו בעת ההריון ושבו לעבוד עם סיום חופשת הלידה‬
‫‪24‬‬
‫תרשים ‪ :2.4‬משך חופשת הלידה הממוצע של הלידה השנייה‪ 30‬לפי שילוב מאפיינים סוציו – דמוגרפיים‪,‬‬
‫תעסוקתיים וכלכליים‪.‬‬
‫אורך חופשת לידה‬
‫ממוצע לאחר לידה‬
‫שנייה‬
‫‪ 20‬שבועות‬
‫ יהודיות‪ -‬חילוניות‬‫‪ 22‬שבועות‬
‫ יהודיות ‪ -‬דתיות‬‫ יהודיות‪ -‬מסורתיות‬‫‪ 20‬שבועות‬
‫ נשים ערביות‬‫ יהודיות‪-‬חרדיות‬‫‪ 15‬שבועות‬
‫סיכום‬
‫ממצאי הסקירה העיקריים מראים כי אוכלוסיית הנשים הערביות ויהודיות‪-‬חרדיות לוקחות בממוצע‬
‫חופשות לידה קצרות משמעותית משאר הנשים‪ .‬קיימים מספר הסברים אפשריים לממצאים אילו‪ .‬קיומן‬
‫של מסגרות טיפול בהיקף גדול ובעלות נמוכה – בעיקר בשנים האחרונות לאור הפניית תקציבים‬
‫לא שכולות הסוציואקונומיים הנמוכים שמרבית היישובים הערביים והחרדים נמנים עם אשכולות אילו‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬קיומן של רשתות תמיכה קהילתיות ומשפחתיות נוספות בסביבת האם‪ .‬כמו כן נשים‬
‫שמתכננות ללדת הרבה ילדים‪ ,‬ובו בזמן לשמור על מקום העבודה שלהן ועל כן לוקחות חופשת לידה קצרה‬
‫ככל הניתן‪.‬‬
‫הנטייה לקחת חופשת לידה קצרה בולטת כאשר הנשים רוצות לשמור על הסטטוס התעסוקתי שלהן‬
‫ומקום העבודה שלהן‪ .‬התופעה בולטת במיוחד כאשר המשפחה תלויה בהכנסת האם‪ ,‬בעיקר במקרים‬
‫בהם הכנסתה של האם בעלת משקל גבוה מהכנסת משק הבית או במקרים בהם הכנסת האם היא ההכנסה‬
‫היחידה למשק הבית‪.‬‬
‫‪ 30‬ראה הערה ‪61‬‬
‫‪25‬‬
‫נספח א'‪ :‬תרשימים ולוחות‬
‫לוח נ‪ :0.‬התנהגות התעסוקה של נשים בהיריון ובלידה‬
‫הריון ראשון‬
‫הריון שני‬
‫‪)011%( 995‬‬
‫‪)011%( 205‬‬
‫לא‬
‫‪61.1%‬‬
‫‪46.9%‬‬
‫כן‬
‫‪07.4%‬‬
‫‪19.0%‬‬
‫‪)0‬‬
‫סה"כ משיבות‬
‫האם עבדה במהלך ההיריון?‬
‫מהן‪:‬‬
‫בהיקף משרה מלאה‬
‫‪01.1%‬‬
‫‪06.1%‬‬
‫בהיקף משרה חלקית‬
‫‪61.6%‬‬
‫‪60.1%‬‬
‫המשיכו לעבוד‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪10.9%‬‬
‫לא המשיכו לעבוד‬
‫‪7.1%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫מהן‪:‬‬
‫הפסקתי לעבוד מרצוני‬
‫‪12.2%‬‬
‫‪17.2%‬‬
‫חשוב לי לטפל בילדי בעצמי‬
‫‪10.6%‬‬
‫‪96.1%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪64‬‬
‫‪61‬‬
‫עדיין בחופשת לידה‬
‫ממוצע אורך חופשת לידה‪ ,‬בשבועות‬
‫(‪ )4‬בהריון השני – סך הנשים שילדו ילד שני או מעל שני ילדים‪.‬‬
‫(‪ )6‬לאחר שחופשת הלידה (כולל חופשה ללא תשלום) הסתיימה‬
‫‪26‬‬
‫תרשים נ‪ : 0.‬הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה של הלידה הראשונה‬
‫‪31‬‬
‫סיבה כלכלית‬
‫‪)30.8%(211‬‬
‫‪245‬‬
‫(‪)35.8%‬‬
‫רצון להישאר‬
‫במעגל העבודה‬
‫‪)10.7%(73‬‬
‫‪120‬‬
‫(‪)17.5%‬‬
‫‪14‬‬
‫(‪)2.0%‬‬
‫לחץ ממקום‬
‫העבודה‬
‫‪)1.2%( 8‬‬
‫‪14‬‬
‫(‪)2.0%‬‬
‫תרשים נ‪ :4.‬הסיבות שהשפיעו על ההחלטה לשוב לעבודה לאחר חופשת לידה של הלידה השנייה‬
‫‪32‬‬
‫סיבה כלכלית‬
‫‪)32.8%(146‬‬
‫‪158‬‬
‫(‪)35.3%‬‬
‫רצון להישאר‬
‫במעגל העבודה‬
‫‪)8.1%( 36‬‬
‫‪79‬‬
‫(‪)17.7%‬‬
‫‪13‬‬
‫(‪)2.9%‬‬
‫לחץ ממקום‬
‫העבודה‬
‫‪)1.1%( 5‬‬
‫‪9‬‬
‫(‪)2.0%‬‬
‫‪ 31‬נשים יכלו לציין את הסיבות הבאות‪ :‬סיבה כלכלית‪ ,‬שיעמום בבית‪ ,‬לחץ ממקום העבודה‪ ,‬רצון לשמור על מקום העבודה‬
‫הנוכחי ורצון להישאר במעגל העבודה‪ .‬בשלב הראשון הפקתי לוחות של כל השילובים האפשריים (רצ"ב בקובץ אקסל) בשלב‬
‫השני ‪ :‬השמטתי את הסיבה שיעמום בבית רק ‪ 0‬נשים נתנו אותה לבד‪ ,‬כל השאר שילבו עם סיבות אחרות‪ .‬בשלב שלישי כללתי‬
‫ברצון להישאר במעגל העבודה את רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי – אני חושבת שיש הקבלה‪/‬חפיפה בין שתי התשובות‬
‫הללו‪ .‬בנוסף – עברתי על סיבות אחרות‪ ,‬מעט מאוד כתבו סיבות אחרות ובדרך כלל הן ציינו אותן כבר באחד מהסעיפים‬
‫שהצענו‪.‬‬
‫‪ 32‬נשים יכלו לציין את הסיבות הבאות‪ :‬סיבה כלכלית‪ ,‬שיעמום בבית‪ ,‬לחץ ממקום העבודה‪ ,‬רצון לשמור על מקום העבודה‬
‫הנוכחי ורצון להישאר במעגל העבודה‪ .‬בשלב הראשון הפקתי לוחות של כל השילובים האפשריים (רצ"ב בקובץ אקסל) בשלב‬
‫השני ‪ :‬השמטתי את הסיבה שיעמום בבית רק ‪ 1‬נשים נתנו אותה לבד‪ ,‬כל השאר שילבו עם סיבות אחרות‪ .‬בשלב שלישי כללתי‬
‫ברצון להישאר במעגל העבודה את רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי – אני חושבת שיש הקבלה‪/‬חפיפה בין שתי התשובות‬
‫הללו‪ .‬בנוסף – עברתי על סיבות אחרות‪ ,‬מעט מאוד כתבו סיבות אחרות ובדרך כלל הן ציינו אותן כבר באחד מהסעיפים‬
‫שהצענו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לוח נ‪ :4.‬השינויים שחלו בעבודה לאחר חופשת הלידה‬
‫לידה ראשונה‬
‫לידה שנייה‬
‫‪201‬‬
‫‪312‬‬
‫סה"כ‪ ,‬אחוזים‬
‫‪411%‬‬
‫‪411%‬‬
‫לא חל כל שינוי‬
‫‪61.9‬‬
‫‪94.7‬‬
‫היקף העבודה הצטמצם‬
‫‪61.0‬‬
‫‪40.7‬‬
‫עברה לעבוד מהבית‬
‫‪7.1‬‬
‫‪9.4‬‬
‫החליפה מקום עבודה‬
‫‪46.4‬‬
‫‪44.9‬‬
‫היקף העבודה עלה‬
‫‪41.6‬‬
‫‪46.0‬‬
‫סה"כ‪ ,‬מחולטים‬
‫לוח נ‪ :3.‬התפלגות מועד החזרה לעבודה מחופשת הלידה וממוצע חופשת הלידה בלידה ראשונה ושנייה‬
‫לפי מאפיינים סוציודמוגרפיים‬
‫מיד בסיום חופשת‬
‫הלידה בתשלום‬
‫המותרת על פי החוק‬
‫חזרו לעבודה‬
‫ב‪5-6 -‬‬
‫חודשים לאחר‬
‫הלידה‬
‫חזרו לעבודה‬
‫מעל חצי שנה‬
‫מעת הלידה‬
‫סה"כ‬
‫‪58.8%‬‬
‫‪23.8%‬‬
‫‪17.4%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫יהודיות‪ -‬סה"כ‬
‫‪57.4%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫‪17.8%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫מהן עולות‬
‫‪65.8%‬‬
‫‪14.5%‬‬
‫‪19.7%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫ערביות‬
‫‪79.5%‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫חרדיות‬
‫‪82.6%‬‬
‫‪13.1%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫דתיות‬
‫‪64.2%‬‬
‫‪18.6%‬‬
‫‪17.2%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫מסורתיות‬
‫‪61.2%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫חילוניות‬
‫‪47.4%‬‬
‫‪30.5%‬‬
‫‪22.1%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫עד בגרות‬
‫‪64.9%‬‬
‫‪19.0%‬‬
‫‪16.1%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫ת‪.‬על תיכוני‬
‫‪64.0%‬‬
‫‪23.4%‬‬
‫‪12.6%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪BA‬‬
‫‪51.4%‬‬
‫‪26.4%‬‬
‫‪22.1%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪MA+‬‬
‫‪62.4%‬‬
‫‪24.0%‬‬
‫‪13.6%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪24.5%‬‬
‫‪15.5%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫יהודיות‪ -‬סה"כ‬
‫‪58.4%‬‬
‫‪25.5%‬‬
‫‪16.1%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫מהן עולות‬
‫‪58.8%‬‬
‫‪20.2%‬‬
‫‪21.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫ערביות‬
‫‪79.0%‬‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫חרדיות‬
‫‪88.7%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫דתיות‬
‫‪62.8%‬‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫מסורתיות‬
‫‪55.7%‬‬
‫‪27.2%‬‬
‫‪17.2%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫חילוניות‬
‫‪49.1%‬‬
‫‪35.2%‬‬
‫‪15.7%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫עד בגרות‬
‫‪61.4%‬‬
‫‪20.7%‬‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫ת‪.‬על תיכוני‬
‫לידה ראשונה‬
‫סה"כ‬
‫לאום‬
‫יהודיות ‪ -‬רמת דתיות‬
‫תעודה אחרונה‬
‫לידה שנייה‬
‫סה"כ‬
‫לאום‬
‫יהודיות ‪ -‬רמת דתיות‬
‫תעודה אחרונה‬
‫‪58.9%‬‬
‫‪25.1%‬‬
‫‪16.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪BA‬‬
‫‪60.4%‬‬
‫‪23.7%‬‬
‫‪15.9%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪MA+‬‬
‫‪54.6%‬‬
‫‪31.4%‬‬
‫‪14.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪28‬‬
‫לוח נ‪ :2.‬התפלגות מועד החזרה לעבודה מחופשת הלידה וממוצע חופשת הלידה בלידה ראשונה ושנייה‬
‫לפי מאפיינים תעסוקתיים‬
‫חזרו‬
‫לעבודה ב‪-‬‬
‫‪5-6‬‬
‫חודשים‬
‫לאחר‬
‫הלידה‬
‫מיד לאחר‬
‫חופשת‬
‫הלידה‬
‫חזרו לעבודה‬
‫מעל חצי שנה‬
‫מעת הלידה‬
‫סה"כ‬
‫לידה ראשונה‬
‫סה"כ‬
‫רצף‬
‫תעסוקתי‬
‫עבדו לאורך כל התקופה למעט‬
‫חופשות לידה‬
‫עבדו אך לא באופן רציף‬
‫‪23.8%‬‬
‫‪58.8%‬‬
‫‪17.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪60.2%‬‬
‫‪24.5%‬‬
‫‪15.3%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪49.2%‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪34.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫משרה מלאה‬
‫‪56.5%‬‬
‫‪25.9%‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫משרה חלקית‬
‫היקף‬
‫המשרה‬
‫לפני הלידה‬
‫השינויים‬
‫הבאים חלו‬
‫בעבודה‬
‫שלך לאחר‬
‫חופשת‬
‫הלידה‬
‫‪66.1%‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫‪17.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪68.5%‬‬
‫‪22.3%‬‬
‫‪9.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪58.9%‬‬
‫‪23.2%‬‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עברה לעבוד מהבית‬
‫‪52.7%‬‬
‫‪38.7%‬‬
‫‪8.7%‬‬
‫‪100%‬‬
‫שכר‬
‫חלק יחסי‬
‫בהכנסה‬
‫משפחתית‬
‫לא חל כל שינוי או שהיקף‬
‫העבודה אף עלה‬
‫היקף העבודה הצטמצם‬
‫החליפה מקום עבודה‬
‫‪40.5%‬‬
‫‪19.6%‬‬
‫‪39.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עד ‪40000‬‬
‫‪73.7%‬‬
‫‪13.1%‬‬
‫‪13.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪40001-100000‬‬
‫‪57.9%‬‬
‫‪23.0%‬‬
‫‪19.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪+100001‬‬
‫‪51.8%‬‬
‫‪33.4%‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עד ‪ 30%‬מההכנסה‬
‫‪51.7%‬‬
‫‪20.7%‬‬
‫‪27.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪31-49‬‬
‫‪55.3%‬‬
‫‪31.4%‬‬
‫‪13.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 50%‬מההכנסה‬
‫‪61.0%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 51%-99%‬מההכנסה‬
‫‪67.6%‬‬
‫‪21.8%‬‬
‫‪10.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 100%‬מההכנסה‬
‫‪66.4%‬‬
‫‪18.7%‬‬
‫‪14.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪24.5%‬‬
‫‪15.5%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪58.7%‬‬
‫‪26.4%‬‬
‫‪14.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪14.3%‬‬
‫‪18.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪27.5%‬‬
‫‪13.8%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪20.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫לידה שנייה‬
‫סה"כ‬
‫רצף‬
‫תעסוקתי‬
‫עבדו לאורך כל התקופה למעט‬
‫חופשות לידה‬
‫עבדו אך לא באופן רציף‬
‫‪66.7%‬‬
‫היקף‬
‫המשרה‬
‫לפני הלידה‬
‫השינויים‬
‫הבאים חלו‬
‫בעבודה‬
‫שלך לאחר‬
‫חופשת‬
‫הלידה‬
‫משרה מלאה‬
‫‪58.7%‬‬
‫משרה חלקית‬
‫‪63.4%‬‬
‫‪16.0%‬‬
‫לא חל כל שינוי או שהיקף‬
‫העבודה אף עלה‬
‫היקף העבודה הצטמצם‬
‫‪69.5%‬‬
‫‪23.2%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪57.9%‬‬
‫‪25.7%‬‬
‫‪16.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עברה לעבוד מהבית‬
‫‪68.3%‬‬
‫‪25.3%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫החליפה מקום עבודה‬
‫‪35.5%‬‬
‫‪17.2%‬‬
‫‪47.3%‬‬
‫‪100%‬‬
‫שכר‬
‫עד ‪40000‬‬
‫‪65.9%‬‬
‫‪13.9%‬‬
‫‪20.1%‬‬
‫‪100%‬‬
‫חלק יחסי‬
‫בהכנסה‬
‫משפחתית‬
‫‪40001-100000‬‬
‫‪61.0%‬‬
‫‪24.9%‬‬
‫‪14.1%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪+100001‬‬
‫‪54.2%‬‬
‫‪29.6%‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עד ‪ 30%‬מההכנסה‬
‫‪57.0%‬‬
‫‪19.8%‬‬
‫‪23.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪31-49‬‬
‫‪52.4%‬‬
‫‪32.7%‬‬
‫‪14.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 50%‬מההכנסה‬
‫‪67.7%‬‬
‫‪18.9%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 51%-99%‬מההכנסה‬
‫‪75.0%‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 100%‬מההכנסה‬
‫‪47.8%‬‬
‫‪38.9%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪29‬‬
‫נספח ב' ‪ :‬מתודולוגיה‬
‫אוכלוסיית היעד ‪ -‬אימהות לילדים הצעירים מגיל ‪ 41‬שעבדו במהלך ‪ 6‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫הסקר הנוכחי פנה לנשים שעבדו ב‪ 6-‬השנים האחרונות ושילדן הבכור קטן מגיל ‪ ,41‬הסיבה היא כדי ללמוד‬
‫על ההתמודדות של אימהות לילדים צעירים שהן עדיין שייכות למעגל העבודה או שהיו שייכות למעגל‬
‫העבודה בשנים האחרונות‪ .‬סינון זה בעצם מוציא את אותן נשים שנשרו במהלך הדרך במידה והן הפסיקו‬
‫לעבוד לפני שלוש שנים או יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬הסקר מלכתחילה פונה אל אותן נשים שנוטות להישאר בכח‬
‫העבודה‪ .‬בנוסף להגבלות אילו הנשים נשאלו על הלידה הראשונה והשנייה בלבד‪.‬‬
‫א‪ .‬מדגם ‪ -‬דגימת ‪ 772‬נשים מרואיינות מתוך מסגרת הדגימה‪ ,‬תוך מתן משקל לפרמטרים הבאים‪ :‬ותק‬
‫האם בארץ‪ ,‬גיל האם ומספר ילדים עד גיל ‪.41‬‬
‫ב‪ .‬שיטת איסוף נתונים‬
‫‪ .4‬ראיונות טלפוניים ‪ -‬מראיינים התקשרו באופן מקרי למספרי טלפון שונים‪ ,‬הם ביקשו לדבר עם‬
‫האישה בבית‪ ,‬היא נשאלה האם יש לה ילדים עד גיל ‪ 41‬והאם עבדה ב‪ 6-‬השנים האחרונות‪ .‬במידה‬
‫והיא השיבה בחיוב על שתי השאלות היא המשיכה בראיון‪.‬‬
‫‪ .6‬הראיונות בוצעו על ידי נשים בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלי המחקר‬
‫לצורך המחקר חובר שאלון שבו נשאלו שאלות בנוגע לשילוב בין חיי המשפחה והעבודה‪.‬‬
‫ג‪ 0.‬הנושאים בשאלון ‪ ,‬השאלון חולק למספר חלקים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שאלות סינון לאיתור אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שאלות על גילאי הילדים והמסגרת העיקרית של כל אחד מהילדים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שאלות בנוגע לחופשת הלידה לאחר ההריון הראשון והשני וההתנהלות התעסוקתית באותה‬
‫התקופה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שאלות הנוגעות לבקיאות בחוקים הנהוגים בנוגע לחופשת לידה בישראל‬
‫ה‪.‬‬
‫שאלות בנוגע לסטטוס התעסוקתי ושאלות עבור עצמאיות‬
‫ו‪.‬‬
‫שאלות בנוגע להסדרים הקיימים במקום העבודה הנוכחי (או האחרון) המסייעים בהגברת האיזון‬
‫בין עבודה למשפחה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫שאלות בנוגע לעבודה מהבית‬
‫ח‪.‬‬
‫שאלות על המנהל‪/‬ת האישי עד כמה משתמש ומעודד הסדרים תומכי משפחה‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫מידת שביעות הרצון מהתפקוד המישורים השונים – בית ‪ ,‬עבודה וממידת השילוב‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫חלוקת התפקידים במשק הבית ושימוש בסיוע חיצוני‪.‬‬
‫יא‪ .‬מאפיינים תעסוקתיים בעבודה הנוכחית או בעבודה האחרונה‬
‫יב‪ .‬מידע סוציודמוגרפי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫להלן השאלות עליהן תתבסס הסקירה‪:‬‬
‫כל השאלות נשאלו פעמיים‪ ,‬עבור הלידה הראשונה ועבור הלידה השנייה‬
‫‪ ‬מה היה משך חופשת הלידה‪ ,‬שלקחת‪ ,‬כולל חופשה ללא תשלום?‬
‫‪ ‬האם המשכת לעבוד לאחר שחופשת הלידה (כולל חופשה ללא תשלום) הסתיימה?‬
‫‪ ‬מה היו הסיבות שהשפיעו על החלטתך לחזור לעבודה?‬
‫‪)i‬‬
‫סיבה כלכלית‬
‫‪)ii‬‬
‫שיעמום בבית‬
‫‪ )iii‬לחץ מצד מקום העבודה‬
‫‪ )iv‬רצון לשמור על מקום העבודה הנוכחי‬
‫‪)v‬‬
‫רצון להישאר המעגל העבודה‬
‫‪ )vi‬סיבה אחרת‬
‫‪ ‬במידה והייתה לך אפשרות‪ ,‬האם היית מעוניינת להאריך את משך חופשת הלידה ללא תשלום מעבר‬
‫לזמן שלקחת?‬
‫‪ ‬אילו מבין השינויים הבאים חלו בעבודה שלך לאחר חופשת הלידה?‬
‫‪.i‬‬
‫שעות העבודה שלי הצטמצמו‬
‫‪.ii‬‬
‫עברתי לתפקיד פחות מחייב‬
‫‪.iii‬‬
‫קודמתי לתפקיד בכיר יותר‬
‫‪.iv‬‬
‫עבדתי יותר שעות‬
‫‪.v‬‬
‫עברתי לעבוד מהבית‬
‫‪.vi‬‬
‫החלפתי את מקום העבודה‬
‫‪.vii‬‬
‫לא חל כל שינוי‬
‫‪.viii‬‬
‫שינוי אחר‬
‫‪31‬‬