רי"ף מבואר - להורדה לחץ כאן
רי"ף מסכת ראש השנה מבואר מסכת ראש השנה ,כשמה ,עוסקת בעיקר בדיני ראש השנה ,ומתוכם הביא הרי"ף את הענינים הנוהגים אף בזמן הזה :בפרק ראשון יובאו עיקר עניני ימים אלו כימי הדין ,בהלכה ובאגדה .בפרק שלישי יובאו הלכות תקיעת שופר ,ובפרק רביעי הלכות סדרי התפילות של ימים אלו. משנה ַא ְר ּ ָבעָ ה ָ'ר ׁ ֵ אשי ׁ ָשנִ ים' הֵ ם -ארבעה ימים בשנה נחשבים כ'ראש השנה' ,כל אחד לענין מסוים, שנָ ה ּ ְ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ומבארת המשנהְּ ,ב ֶאחָ ד ְּבנִ יסָ ן ,ר ׁ לַמלָ ִכים -למנין שנות מלכותם של מלכי ישראל ,כלומר, אף אם המלך התחיל למלוך רק באדר ,הרי מיד כשהגיע ניסן מחשיבים זאת כאילו הושלמה שנה שלימה ,ומתחילים למנות שנה שניה למלכותו ,ואף כותבים כן בתאריכי השטרותְ ,ו ְ לָרגָ לִ ים -לענין שר ְּבהֵ ָמה, שנָ ה לְ ַמ ְע ׂ ַ ֹאש הַ ּ ׁ ָ חג הפסח שבו ,ובגמרא יבואר מה נפקא מינה מכךְּ .ב ֶאחָ ד ּ ֶבאֱ לוּל ר ׁ שציותה התורה להפריש מעשר מכל הבהמות הטהורות הנולדות במשך השנה ,ויש לעשר מבהמות של כל שנה בפני עצמן ,ומנין ה'שנה' הוא מאחד באלול ועד סוף אב של השנה הבאהְ .ו ַר ִּבי ֶאלְ עָ זָר או ְמ ִרים ,ראש השנה למעשר בהמה הוא ְּב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי. עון חולקים ו ֹ ְו ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ גמרא שנינו במשנה' ,באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים' ,תמהה הגמראְ ,רגָ לִ ים ְּב ֶאחָ ד ְּבנִ יסָ ן הוּא - וכי יש יום טוב באחד בניסן ,והרי יום טוב של פסח ּ ַבח ֲִמ ּ ׁ ָשה עָ ׂ ָשר ְּבנִ יסָ ן הוּא ,וכיצד אמרה המשנה שאחד בניסן הוא ראש השנה לרגלים .מתרצת הגמראָ ,אמַ ר ַרב ִח ְס ָ ּדא ,כוונת נמשנה היא ש ֶרגֶל ש ּב ֹו -הרגל שחל בחודש ניסן ,והיינו חג הפסח ,הוא ְּת ִח ּלָה ל ְָרגָ לִ ים. ֶׁ מבררת הגמרא ,לְ ַמאי ִהלְ ְכ ָתא -לענין איזו הלכה יש נפקא מינה מי הוא הרגל הראשון משלש נו ֵדר -לאדם הנודר להביא קרבן לבית המקדש ,לְ מֵ ַ הרגלים .ומשיבה ,לְ ֹ ֵיה ְּבבַ ל ְּת ַאחֵ ר -לענין יקם עֲ ל ּ הזמן שבו הוא עובר באיסור 'כִּ י ִתדֹּר נֶדֶ ר לַה' אֱ הֶ י א ְתאַחֵ ר לְ ַשׁלְּ מ ֹו' )דברים כג כב( ,ומבארת יש הגמראּ ְ ,ד ַתנְ יָ א -שהרי כך שנינו בברייתאֶ ,אחָ ד ]-בין אדם[ הַ נּ ֹו ֵדר להביא קרבןְ ,ו ֶאחָ ד הַ ּ ַמ ְק ִ ּד ׁ בהמה מסוימת לקרבןְ ,ו ֶאחָ ד הַ ּ ַמע ֲִר ְ יך -מתחייב להביא למקדש את ערכו של אדם מסויםֵ ּ ,כיוָ ן עון חולק ו ֹ עובֵ ר ְּבבַ ל ְּת ַאחֵ רַ .ר ִּבי ִׁש ְמ ֹ שעָ ְבר ּו עָ לָ יו ְׁשל ׁ ָֹשה ְרגָ לִ ים ולא הביאֹ , ֶׁ אומֵ ר ,אינו עובר בבל צות תאחר עד שיעברו עליו ְׁשל ׁ ָֹשה ְרגָ לִ ים ּ ְכ ִס ְד ָרן -כסדר שהם כתובים בתורהְ ,והיינו שיהא חַ ג הַ ּ ַמ ֹ עון ֹ ְּת ִח ּ ָלהְ .וכָ ְך הָ יָ ה ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ אומֵ רְ ,רגָ לִ ים אלו ,שאם איחר האדם מלהביא בהם את נדרו עובר בבל יצד ,אם נָ ַדר לִ ְפנֵי שה ,ו ְפעָ ִמים שהם ַא ְר ּ ָבעָ ה ,הָ א ּ ֵכ ַ תאחרְ ּ ,פעָ ִמים שהם ְׁשל ׁ ָֹשהְ ּ ,פעָ ִמים שהם ח ֲִמ ּ ׁ ָ הַ ּ ֶפסַ ח ,ה ֲֵרי ּ ָכאן ְׁשל ׁ ָֹשה ,שמיד כשעברו עליו פסח שבועות וסוכות ,עובר בבל תאחר .נדר לִ ְפנֵי עֲצֶ ֶרת ,ה ֲֵרי ּ ָכאן ח ֲִמ ׁ ָשה ,שהרי תחילה יעברו שבועות וסוכות ,ורק אחרי שיעברו שוב פסח שבועות וסוכות יעבור באיסור זה .נדר לִ ְפנֵי הֶ חָ ג -לפני סוכות ,ה ֲֵרי ּ ָכאן ַא ְר ּ ָבעָ ה ,שהרי לאחר שיעבור סוכות יתחיל מנין שלשת הרגלים כסדרם. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 1 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר הגמרא מביאה ברייתא בענין חיוב קיום נדרי קרבנות וצדקהָ ּ :תנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא, שפָ ֶת ָ יך ִּת ְׁשמֹר ְועָ ִׂש ָ 'מוצָ א ְׂ נאמר בפסוק )דברים כג כד( ֹ ית כַּאֲ ֶשׁר נ ַָד ְר ָתּ לַה' אֱ הֶ י נְ ָדבָ ה אֲ ֶשׁר ִדּבַּ ְר ָתּ שפָ ֶת ָ מור', עֲשה ,שמצווה האדם לקיים את נדרוִּ ' .ת ְׁש ֹ יך'ֹ ,זו ִמ ְצוַ ת ׂ ֵ מו ָצא ְׂ ְבּ ִפי ' ,וכך נדרש הפסוקֹ ' , ית' ,זו ַאזְ הָ ָרה שה ,שאם אינו מקיים את נדרו ,עובר על מצוות לא תעשהְ ' ,ועָ ִׂש ָ ֹזו ִמ ְצוַ ת ל ֹא ּ ַתעֲ ׂ ֶ ש ַ ּיע ׂ לְ בֵ ית ִדין ׁ ֶ ֲשו ָּך -שיכפו את האדם לקיים את נדריוַ ּ ' .כאֲ ׁ ֶשר נָ ַד ְר ּ ָת' ,זֶה נ ֶֶדר שנודר האדם להביא קרבן לבית המקדש' .לַ ה' אֱ ל ֹהֶ ָ מותֹ , ש ֹ אות וַ אֲ ׁ ָ יך'ֵ ,אלּ ּו חַ ּ ָט ֹ עו ֹלות ו ְּׁשלָ ִמים' .נְ ָדבָ ה'ְ ּ ,כ ַמ ְׁש ָמעָ ּה ,שנודב האדם בהמה מסוימת לקרבן ,ועליו להביאה למקדש' .אֲ ׁ ֶשר ִ ּד ּ ַב ְר ּ ָת'ֵ ,אלּ ּו ָק ְד ׁ ֵשי ּ ֶב ֶדק הַ ּ ַביִ ת ,שמתנדב האדם ממון או חפצים לצרכי בנין בית המקדשְּ ' .ב ִפ ְ יך'ֹ ,זו ְצ ָד ָקה ,שאף כשמתחייב האדם לתת צדקה נחשב הדבר כנדר ,ועליו לקיים את דיבורו. ָאמַ ר ָרבָ א ,ו ְּצ ָד ָקה -אדם הנודר צדקהִ ,מיחַ ּיֵיב עֲלָ ּה לְ ַאלְ ּ ַתר -עובר מיד ב'בל תאחר' אם אינו נותן את הצדקה לעניים .מַ אי ַט ְע ָמא -מה הטעם לכך ,ובמה שונה הצדקה משאר הנדריםּ ְ ,דהָ א ַקיְ ימֵ י עֲנִ ִּיים -כיון שיש עניים לפניו ,ועליו ליתן להם את מה שנדר ,ואין זה דומה לנודר קרבנות או ממון לבדק הבית ,שאינו יכול לקיים את נדרו עד שיגיע לבית המקדש ,ולכן אינו עובר איסור עד לאחר שלשה רגלים שבהם היה במקדש. משנה שנָה ֹאש הַ ּ ׁ ָ משנתנו ממשיכה בביאור 'ראשי השנים' שנימנו במשנה הקודמתְּ :ב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי ,ר ׁ לַ ּ ׁ ָשנִ ים -למנין שנות מלכותם של מלכי הגויים ,ש'שנה' למלכותם מתחילה מתחילת תשרי, לות ,שמתחילת תשרי אסור לעבוד בקרקע בשנות השמיטה והיובל ,וכן ְ ּ ְולַ ּ ְׁש ִמ ּ ִטים ְולַ י ֹּו ְב ֹ לַנ ִטיעָ ה של ערלה ,שאם ניטעה הנטיעה ארבעים וארבעה יום קודם לאחד בתשרי ]ועברו שבועיים לקליטתה קות בקרקע ,ושלשים יום להחשיבה כנטועה 'שנה'[ מחשיבים זאת כ'שנה' למנין שנות הערלהְ ,ולַיְ ָר ֹ למעשר ירק ,שאין תורמים ממה שנלקט קודם תשרי על מה שנלקט אחרי אחד בתשריְּ .ב ֶאחָ דִּב ְׁשבָ ט ,ר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ל ִָאילָן -למעשר פירות האילן ,שאין מעשרים מפירות שחנטו קודם שבט על ש ּ ַמאי .אבל ּ ֵבית ִה ּלֵל ֹ פירות שחנטו לאחר אחד בשבטִ ,ד ְב ֵרי בֵ ית ׁ ַ אומֵ רַ ּ ,בח ֲִמ ּ ׁ ָשה עָ ׂ ָשר ּב ֹו -בשבט, הוא ראש השנה לאילן. גמרא שנִ ים' לְ מַ אי שנָ ה לַ ׁ ָ ֹאש הַ ּ ׁ ָ שנינו במשנה' ,באחד בתשרי ,ראש השנה לשנים' .מבררת הגמרא' ,ר ׁ ִהלְ ְכ ָתא -לאיזה ענין יש נפקא מינה מכך .מבארת הגמראָ ,אמַ ר ַרב ּ ָפ ּ ָפא ,לִ ְׁש ָט ֹ רות -לכתיבת הזמן בשטרותְ ּ ,כ ִד ְתנַ ן -וכפי ששנינו במשנהִׁ ,ש ְט ֵרי ֹ חוב הַ ּמו ְּק ָ ּד ִמין -שנכתב בהם זמן המוקדם לזמן האמיתי שבו נכתב השטרְ ּ ,פסוּלִ ין ,מחשש שכאשר יבא המלוה לגבות את חובו מלקוחותיו של הלוה ]במקרה שאין ללוה כסף[ ,יגבה מלקוחות שקנו מאותו זמן הכתוב בשטר ,אף שבאמת לא © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 2 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר השתעבדו למלוה נכסים אלו ,אלא רק הנכסים שהיו ברשות הלוה בזמן האמיתי של ההלואה. ושטרות חוב שניתן לגבות בהם שלא כדין ,פסוליםְ .ושטרות חוב הַ ְמאוּחָ ִרין -שכתבו בהם תאריך מאוחר יותרְ ּ ,כ ׁ ֵש ִרים ,שהרי אין בהם חשש תקלה ,כיון שאף אם לא יגבו בהם אלא את הנכסים שהיו ברשותו מהזמן הכתוב בשטר ,אין בכך כל חסרון ,וכיון שמנין השנים הכתוב בשטרות הוא למנין מלכי אומות העולם ,כתבה המשנה ש'שנה' שלהם מתחילה בתשרי. שנינו במשנה' ,באחד בתשרי ראש השנה כו' ְולַ נְ ִטיעָ ה' ,כלומר ,שאם היתה הנטיעה מושרשת באדמה קודם לאחד בתשרי ,נחשב הדבר כאילו עברה שנה אחת למנין שנות הערלה .מבארת עֲרלִ ים ל ֹא י ֵָאכֵ ל', שנִ ים יִ ְהיֶה לָ כֶ ם ֵ של ֹׁש ׁ ָ הגמראְ ,מ ָּנא לָן -מנין נלמד דין זהּ ִ ,ד ְכ ִתיב )ויקרא יט כג( ' ׁ ָ ו ְּכ ִתיב 'וּבַ ּ ׁ ָ יעית י ְִהיֶה כָּל ִפּ ְרי ֹו קֹ דֶ שׁ ִהלּוּלִ ים לַה'' ,הרי שכתבה התורה בפרשה זו לשון שנָ ה הָ ְר ִב ִ שנָ ה אשית הַ ּ ׁ ָ שנָ ה' ִמ ִּת ְׁש ֵריּ ִ ,ד ְכ ִתיב -שהרי נאמר )דברים יא יב( 'מֵ ֵר ִׁ שנָ ה' ' ׁ ָ 'שנה'ְ ,וגַ ְמ ִרינָ ן -ויש ללמוד ' ׁ ָ ְועַ ד ַאח ֲִרית הַ ּ ׁ ָשנָ ה' ,ופסוק זה עוסק באחד בתשרי ,וביאורו הוא שה' דן בראשית השנה את מה שיהיה בה עד אחריתה ,ומכך יש ללמוד שאף 'שנה' האמורה בערלה ,היינו מאחד בתשרי. הגמרא מביאה ברייתא בענין נטיעות שביעית וערלהָ ּ :תנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתאֶ ,אחָ ד הַ נּ ֹוטֵ עַ שתיל של אילן בקרקעְ ,ו ֶאחָ ד הַ ּ ַמ ְב ִר ְ יך -מכופף ומכניס ענף של אילן נטוע לתוך הקרקע ,כדי שיצמח ממנו אילן חדשְ ,ואֶ חָ ד הַ ּ ַמ ְר ּ ִכיב ענף או זמורה על גבי אילן ,אם עשה כן בעֶ ֶרב השנה יעיתְׁ ,של ִֹׁשים ֹיום לִ ְפנֵי ר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ,עָ לְ ָתה ֹלו ׁ ָשנָ ה -נחשב הדבר כאילו היה האילן נטוע שנה ה ְׁש ִב ִ חות ִמ ּ ְׁשל ִֹׁשים ֹיום יעית .אבל אם ניטע האילן ּ ָפ ֹ שלימה ,שהיא השנה השישית ,וּמו ּ ָּתר לְ ַקיְ ָ ימן ּ ַב ְׁש ִב ִ לִ ְפנֵי ר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ,ל ֹא עָ לְ ָתה ֹלו ׁ ָשנָ ה -אין זה נחשב כאילו היה נטוע שנה ,אלא כאילו נטיעתו היא בשנה השביעיתְ ,ו ָאסוּר לְ ַקיְ ָ יעית ,ככל אילן הניטע בשביעית ,שאסור לקיימו ,אלא יש ימן ּ ַב ּ ְׁש ִב ִ לעוקרו .ממשיכה הברייתא ואומרת :וּפֵ ֹ רות נְ ִטיעָ ה ֹזו ,שניטעה רק שלשים יום קודם ראש השנה, והקלנו עליה להחשיבה כאילו היתה נטועה שנה שלימה ,ועברו עליה שלש שנות ערלה ,אֲ סו ִּרין באכילה עַ ד ח ֲִמ ּ ׁ ָשה עָ ׂ ָשר ִּב ְׁשבָ טִ ,אם לְ ענין איסורי עָ ְרלָה ,שעברו על הנטיעה שלשים יום ושנתיים שלמות ,הרי אף לאחר זמן זה פירות אלו נחשבים עָ ְרלָ ה ,עד ט"ו בשבט של השנה ה'רביעית'ִ ,אם לְ ענין קדושת הפירות בקדושת נטע ְרבָ ִעי ,שעברה עליהם שנה נוספת ,הרי פירות אלו נחשבים ְרבָ ִעי עד ט"ו בשבט של השנה החמישית ]כלומר ,לאחר שלשים יום ,שלש שנים שלמות ,ועד ט"ו בשבט[ ,כיון שמתוך שהקילו בתחילה להחשיב שלשים יום כשנה שלימה ,החמירו בשנה האחרונה להחשיב אף את התקופה שמתחילת השנה ועד ט"ו בשבט בכלל האיסור ,נמצא שלאחר שלשים יום ,שנתיים שלמות ,וארבעה וחצי חודשים ,מותרים הפירות באכילה וקדושים בקדושת רבעי, ולאחר שנה נוספת ,מותרים הם באכילה לגמרי. מבררת הגמראְ ,מנָ א הָ ּנֵי ִמ ּ ילֵי -מנין נלמד דין זה ,שיש להחמיר על נטיעות אלו עד ט"ו בשבט של שנִ ים יִ ְהיֶה לָכֶ ם של ֹׁש ׁ ָ השנה ה'רביעית' וה'חמישית'ּ ִ ,ד ְכ ִתיב -שנאמר בפרשה זו )ויקרא יט כג-כה( ׁ ָ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 3 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר שנָ ה הַ ח ֲִמ ִׁ יעת י ְִהיֶה כָּל ִפּ ְרי ֹו קֹ דֶ שׁ ִהלּוּלִ ים לַה' ,וּבַ ּ ׁ ָ עֲ ֵרלִ ים ל ֹא י ֵָאכֵ ל ,וּבַ ּ ׁ ָ ישת תֹּאכְ לוּ אֶ ת ִפּ ְרי ֹו', שנָ ה הָ ְר ִב ִ ומכך שכתבה התורה את פסוקי השנה הרביעית והחמישית עם האות וי"ו בתחילתן ,משמע שמילים אלו נמשכות גם לפסוקים שלפניהם ,הָ א ּ ֵכ ַ יצד -היאך יתכן שהזמן של 'השנה הרביעית' יהיה שייך לשנה השלישית ,ודין 'השנה החמישית' יהיה כדין השנה הרביעית ,אלא ללמדך ש ּ ְפעָ ִמים ש ּ ַבח ֲִמ ִׁ יעית אֲ סו ָּרה הנטיעה ִמ ּ ׁשוּם עָ ְרלָה ,וּפְ עָ ִמים ׁ ֶ ֶׁ ישית אֲ סו ָּרה ִמ ּ ׁשוּם ְרבָ ִעי ,והיינו באופן ש ִּב ְר ִב ִ שהשנה הראשונה לא היתה שנה שלימה ,אלא שלשים יום בלבדִ ,מ ּ ָכאן ׁ ֶשהֵ ן -נטיעות אלו ,ששנתן או ִק ְ הראשונה היתה של שלשים יום ,אֲ סו ִּרין עַ ד ט" ּו ִּב ְׁשבָ ט ,וכפי שהתבארְ .ו ֹ ימנָ א -והעמידה הגמרא דינים אלו לְ שיטת ַר ִּבי מֵ ִאירּ ְ ,ד ָאמַ רֹ ,יום ֶאחָ ד ּ ַב ּ ׁ ָשנָ ה חָ ׁשוּב ׁ ָשנָ ה ,ולכן אפילו אם היתה הנטיעה נטועה רק יום אחד לפני ראש השנה נחשב הדבר כשנה שלמה למנין שנות השמיטהְ ,ו ִכי ּ ָבעֵ י -והטעם שהוא מצריך ְׁשל ִֹׁשים ֹיום ,לִ ְקלִ ָ יטה -כדי שייקלט האילן בקרקע ,שקודם לכן אינו אלא כמונח שם ללא כל חיבור ,ובאופן זה ודאי לא ניתן להחשיב שהיה נטוע שנה ,אבל לאחר שלשים יום ,שכבר השריש ,אפילו יום אחד נחשב כשנה שלימה לענין זה ,ו ְּב ִדין הוּא ְ ּדלִ ּ ָ יבעֵ י -ובאמת היה ראוי להצריך ְׁשל ִֹׁשים ְו ֶאחָ ד יום ,שלשים לקליטה ואחד למנין השנים ,אֶ ּלָא ְ ּד ָקסָ בַ ר -סובר ַר ִּבי מֵ ִאיר ש ֹיום ה ְׁשל ִֹׁשים עצמו ֹ עולֶה לְ ּ ָכאן וּלְ כָ אן -נמנה גם עם שלשים הימים הנדרשים לקליטת הנטיעה בקרקע ,וגם כ'יום אחד' הנחשב כשנה שלימה לענין מנין שנות ערלה. מביאה הגמרא ברייתא נוספת בענין זהְ :ו ַתנְ יָ א ִא ָיד ְך -ושנינו בברייתא אחרתֵ ,אין ֹנו ְט ִעין אילן, ֹאש חות ִמ ּ ְׁשל ִֹׁשים ֹיום לִ ְפנֵי ר ׁ יעיתָ ּ ,פ ֹ יכין ענףְ ,ו ֵאין מַ ְר ּ ִכ ִ ְו ֵאין ַמ ְב ִר ִ יבין אילן באילן ,בעֶ ֶרב השנה ה ְׁש ִב ִ שנָ ה של השנה השביעיתְ .ו ִאם נָ ַטע ְוהִ ְב ִריך ְוהִ ְר ּ ִכיב ,יַ ע ֹ הַ ּ ׁ ָ ֲקור ,כדין הנוטע בשנה השביעית עצמה, קולֶטֶ ת -מתחברת לִ ְׁשל ׁ ָֹשה יָ ִמיםׁ ,שוּב ֵאינָ ּה ש ֵאינָ ה ֹ אומֵ רָ ּ ,כל הַ ְר ּ ָכבָ ה של אילןֶ ׁ , ִ ּד ְב ֵרי ַר ִּביַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ ֹ קולֶטֶ ת ,ואם כן שיעור זמן הקליטה הוא שלשה ימים ,ואם הורכבו האילנות יותר משלשה ימים עון קודם ראש השנה של שביעית ,הרי זה כאילו ניטעו בשישית ,ומותר לקיימםַ .ר ִּבי ֹיו ִסי ְו ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ ש ּ ָב ֹ או ְמ ִרים ,שיעור זמן הקליטה הוא ְׁש ּ ֵתי ׁ ַ ֹ תות -שבועיים. עתה מבארת הגמרא שיש החולקים על רבי מאיר ,ואינם סוברים שיום אחד בשנה נחשב כשנה אומֵ ר שזמן הקליטה הוא ְׁשל ִֹׁשים ֹיוםָ ,צ ִר ְ יך שלימהָ :א ַמר ַרב נַ חְ ָמןָ ,א ַמר ַר ּ ָבה ּ ַבר אֲ בו ּ ַּה ,לְ ִד ְב ֵרי הָ ֹ שיעברו על הנטיעה ְׁשל ִֹׁשים יום לקליטה ו ְּׁשל ִֹׁשים יום נוספים להחשיבה כנטועה שנה שלימה ,ואין אומֵ ר שזמן הקליטה הוא ְׁשל ׁ ָֹשה ימים ,צָ ִר ְ יך אותם שלשים יום מועילים לשני הדברים .ולְ ִד ְב ֵרי הָ ֹ תות ,צָ ִר ְ ש ּ ָב ֹ יך ְׁש ּ ֵתי ׁ ַ ש ּ ָב ֹ אומֵ ר ְׁש ּ ֵתי ׁ ַ ּשל ִֹׁשים .וּלְ ִד ְב ֵרי הָ ֹ ְׁשל ׁ ָֹשה ו ְׁ תות ו ְּׁשל ִֹׁשים יום. יה ְ ּד ַרב -אמרו בבית מדרשו ְוגַ ְר ִסינָ ן -ולמדנו במסכת יבמות ְּבפֶ ֶרק הֶ עָ ֵרל )פגָ ,(.א ְמ ֵרי ּ ֵבי ַרב ִמ ְׁשמֵ ּ של רב בשם רב ,הֲלָ כָ ה ּ ְכ ַר ִּבי ֹיו ִסי ְּב ַאנְ ְ ּד ֹ רוגִ ינוּס -מי שיש לו סימני זכר וסימני נקבה ,שסובר רבי יוסי שהוא מין בפני עצמו ,ו ְּבהַ ְר ּ ָכבָ ה ,שזמן קליטת ההרכבה הוא שבועייםְ .ו ַא ְמ ִרינָ ן -ואמרו שם, ְּבהַ ְר ּ ָכבָ ה ַמה ִּלי ָא ַמר ְׁשמוּאֵ ל -מה היא דעת שמואל להלכה בענין הרכבהָ ּ ,תא ְׁשמַ ע -בא ושמע ּשל ִֹׁשים, ֵיה ְׁשמוּאֵ ל לְ ַרב עָ נָ ןְּ ,תנִ י -יש לך לשנות להלכה ּ ְכמַ אן ְ ּד ָאמַ ר ְׁשל ׁ ָֹשה ו ְׁ ראיה לכךּ ְ ,ד ָאמַ ר ל ּ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 4 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר והיינו כדעת רבי יהודה ,שזמן ההרכבה הוא שלשה ימים .פוסק הרי"ף את ההלכהְ :והָ א ִמ ְּ יל ָתא - ימא לָן ִהלְ ְכ ָתא ּ ְכ ַרב ְּב ִא ּ יסו ָּרא הוּא -הוא נידון של איסורְ ,ו ַקיְ ָ ונידון זהִ ,א ּ יסו ֵּרי -ומקובל בידינו שבמקום שנחלקו רב ושמואל בענין איסור ,הלכה כרב ,ואף כאן יש לפסוק כמותו ,שכדי להחשיב את זמן ההרכבה כנעשה בשנה השישית יש לעשות זאת שלשים יום ושבועיים קודם ראש השנה של השנה השביעית. הגמרא מביאה עתה ברייתות שונות לגבי ענינים חשובים שאירעו בחודשים ניסן ותשריַ ּ :תנְ יָ א - אומֵ רְּ ,ב ִת ְׁש ֵרי נִ ְב ָרא הָ ֹ שנינו בברייתאַ ,ר ִּבי אֱ לִ יעֶ זֶר ֹ עולָם ,כלומר ,חמשת הימים של בריאת העולם נולְ ד ּו היו בסוף חודש אלול ,והיום השישי ,שבו נברא אדם הראשון ,היה באחד בתשריְּ ,ב ִת ְׁש ֵרי ֹ שנָה ֹאש הַ ּ ׁ ָ נולַד יִ ְצחָ ק אבינוְּ ,בר ׁ בותְּ ,בפֶ סַ ח ֹ בות -אברהם אבינו ויעקב אבינוְּ ,ב ִת ְׁש ֵרי מֵ ת ּו ָא ֹ ָא ֹ שנָ ה יָ ָצא ֹאש הַ ּ ׁ ָ ש ָרהָ ,רחֵ לְ ,וחַ ָּנה ,שנגזר עליהם בראש השנה שיוולד להם בן באותה שנהְּ ,בר ׁ נִ ְפ ְק ָדה ׂ ָ ֲבו ָדה מֵ אֲ ֹ שנָ ה ּ ָב ְטלָה ע ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ֹיוסֵ ף ִמ ּ ַביִ ת הָ אֲ סו ִּריםְּ ,בר ׁ בו ֵתינ ּו ְּב ִמ ְצ ַריִ ם ,ששה חודשים קודם שיצאו הו ׁ ֻ ממצריםְּ ,בנִ יסָ ן נִ גְ אֲ ל ּו ישראל ויצאו ממצרים ,ו ְּב ִת ְׁש ֵרי ע ֲִת ִידין לְ יִ ָּג ֵאל לעתיד לבאַ .ר ִּבי יְ ֹ שעַ חולק בותְּ ,בפֶ סַ ח בות ,שהם אברהם יצחק ויעקבְּ ,בנִ יסָ ן מֵ ת ּו ָא ֹ נולְ ד ּו ָא ֹ עולָםְּ ,בנִ יסָ ן ֹ אומֵ רְּ ,בנִ יסָ ן נִ ְב ָרא הָ ֹ ו ֹ ֹאש שנָ ה יָ צָ א ֹיוסֵ ף ִמ ּ ַביִ ת הָ אֲ סו ִּריםְּ ,בר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ש ָרה ָרחֵ ל ְוחַ ָּנהְּ ,בר ׁ שנָ ה נִ פְ ְק ָדה ׂ ָ ֹאש הַ ּ ׁ ָ נולַד יִ ְצחָ קְּ ,בר ׁ ֹ בו ֵתינ ּו ְּב ִמ ְצ ַריִ םְּ ,בנִ יסָ ן נִ גְ אֲ ל ּו ממצרים ,ו ְּבנִ יסָ ן ִ ֲבו ָדה מֵ אֲ ֹ שנָ ה ּ ָב ְטלָה ע ֹ הַ ּ ׁ ָ עֲת ִידין לְ יִ ָּג ֵאל לעתיד לבא. רותְ ,ולִ נְ ָד ִרים .מבררת הגמרא ,לְ ַמאי ש ֹ קות ,לְ ַמ ְע ְׂ יר ֹ שנָ ה לִ ָ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ּ ַת ָּנא -שנינו בברייתאְּ ,ב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי ר ׁ ִהלְ ְכ ָתא -לאיזה ענין בנדרים שייך לומר שאחד בתשרי הוא ראש השנה .ומבארת ,לְ ִכ ְד ַתנְ יָ א לענין שר ח ֶֹד ׁש ִמי ֹּום לְ ֹיוםְ .ו ִאם מונֶה ]-סופר[ ְׁשנֵים עָ ׂ ָ שנָ ה'ֹ , ירו 'לְ ׁ ָ זה ששנינו בברייתא ,הַ ּמו ָ ּּדר הֲנָ ָאה מֵ חֲבֵ ֹ ש ִרים ְו ִת ְׁשעָ ה ּ ֶבאֱ לוּלֵ ּ ,כיוָ ן שנָ ה ֹזו' ,אֲ ִפילּ ּו ל ֹא עָ ַמד ואמר כן ֶא ּ ָלא ְּבעֶ ְׂ ָאמַ ר שיהא מודר ממנו הנאה 'לְ ׁ ָ ׁ ֶש ִה ִּגיעַ ֹיום ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי ,עָ לְ ָתה ֹלו ׁ ָשנָ ה ,ומכאן ואילך מותר הוא בהנאתו .וַ אֲ ִפילּ ּו לְ ַמאן ְ ּד ָא ַמר - עו ֵרי שנָ ה ,הָ כָ א -כאן ,בנדרים ,לְ ַצ ֹ ינו חָ ׁשוּב ׁ ָ שנָ ה ֵא ֹ לדעת הסובר לענין ערלה ושביעית ש ֹיום ֶאחָ ד ְּב ׁ ָ ֵיה -כוונתו היתה לצער את עצמו בזמן זה שייאסר בהנאת חבירוְ ,והָ א ִא ְ נַ ְפ ׁ ֵ יצ ַטעַ ר - יה ַק ּ ֵביל עֲ ל ּ ש ּ והרי הצטער באותו היום .שואלת הגמראְ ,ו ֵאימָ א נִ יסָ ן -שמא נאמר שכשנדר ואמר 'לשנה זו' הייתה כוונתו ל'שנה' של תורה ,המסתיימת בחודש ניסן .משיבה הגמראִּ ,בנְ ָד ִרים הַ ּל ְֵך ַאחַ ר לְ ׁש ֹון ְּבנֵי ָא ָדם ,ובלשון בני אדם 'שנה' היינו עד סוף חודש אלול. משנה ְּב ַא ְר ּ ָבעָ ה פְ ָר ִקים ]-זמנים[ בשנה הָ ֹ יד ֹוןַ ּ ,ב ּ ֶפסַ ח נידונים עַ ל הַ ְּתבו ָּאה ,אם תצמח יפה או לא. עולָם נִ ּ שנָ הָ ּ ,כל ּ ָב ֵאי ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ רות הָ ִאילָןְּ .בר ׁ ּ ָבעֲצֶ ֶרת -בחג השבועות ,נידונים עַ ל ּ ֵפ ֹ עולָם -כל בני האדם עו ְב ִרין לְ פָ נָ יו ]-לפני ה'[ ּ ִכ ְבנֵי ָמ ֹ ֹ רון ,ובגמרא יבואר מה הכוונה בלשון זו, ֶׁ ש ּנֶאֱ ַמר )תהילים לג טו( © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 5 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר 'הַ ּיֹצֵ ר יַ חַ ד לִ ּ ָבם הַ ּ ֵמ ִבין אֶ ל ּ ָכל מַ עֲ ׂ ֵשיהֶ ם' ,כלומר ,הקדוש ברוך הוא ,שיצר את כל בני האדם ,רואה יחד את ליבם ,ומבין אל כל מעשיהם .וּבֶ חָ ג -בסוכות ,נִ ּד ֹונִ ין עַ ל הַ ּ ָמיִ ם. גמרא שנינו במשנה' ,בפסח על התבואה' .מביאה הגמרא ברייתא בענין זהַ ּ :ת ָּנא -שנינו בברייתא, יד ֹונֶת אונֶס -שקרה לה נזק ,כגון שהכה בה ברד או שדפון ֹ או ֹ ירע ּ ָב ּה קֶ ִרי ֹ ש ֵא ַ ְּתבו ָּאה ׁ ֶ קו ֶדם הַ ּ ֶפסַ ח ,נִ ּ לְ ׁ ֶשעָ בַ ר -דבר זה נגזר עליה בפסח הקודם ,ואף שבאותה שעה עדיין לא נזרעה כלל .ואם אירע כן יד ֹונֶת לְ הַ ּ ָבא -נגזר עליה כן בפסח האחרון ]ולשון 'להבא' שייכת גם בדבר שהיה זה לְ ַאחַ ר הַ ּ ֶפסַ ח ,נִ ּ ירע ּב ֹו ש ֵא ַ עתה ,בזמן קרוב ,וביחס לפסח של השנה הקודמת ניתן לכנותו כ'להבא' )רש"י([ָ .א ָדם ׁ ֶ או קֶ ִרי ֹ אונֶס ֹ ֹ יד ֹון לְ ׁ ֶשעָ בַ ר -הרי היה גזר דינו ביום הכפורים של השנה שעברה, קו ֶדם ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ,נִ ּ יד ֹון לְ הַ ּ ָבא -הרי דבר זה נגזר עליו ביום הכפורים ואם אירע לו נזק זה לְ ַאחַ ר ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ,נִ ּ האחרוןָ .א ַמר ָרבָ א ,מכך שעל אותה תבואה עצמה יכול להיות שנגזר הדין בפסח הקודם ויכול להיות שנגזר דינה בפסח זהְׁ ,ש ַמע ִמינָ ּה -יש ללמוד מכך ד ְּת ֵרי ִ ּדינֵי ִמ ְּת ָדנָ א -שפעמיים נידונית התבואה ,פעם אחת קודם זריעתה ,ופעם שניה סמוך לקצירתה .וכן בכל פסח דנים גם את התבואה שכבר נזרעה וצמחה ,מה יארע לה מכאן והלאה ,וכן את התבואה שעתידה להזרע ,מה יארע לה מעת שיזרעו אותה ועד פסח הבא. ּ ָת ָּנא ְ ּדבֵ י ַר ִּבי יִ ְׁשמָ עֵ אל -שנו ברייתא זו בבית מדרשו של רבי ישמעאלְּ ,ב ַא ְר ּ ָבעָ ה ּ ְפ ָר ִקים ]-זמנים[ יד ֹון יד ֹוןְּ ,בפֶ סַ ח נידון עַ ל הַ ְּתבו ָּאהַ ּ ,בעֲצֶ ֶרת עַ ל ּ ֵפ ֹ הָ ֹ יד ֹונִ ין עַ ל הַ ּ ַמיִ םְ ,ו ָא ָדם נִ ּ רות הָ ִאילָן ,ו ְּבחַ ג נִ ּ עולָ ם נִ ּ אומֵ ר של ָא ָדם נ ְֶח ּ ָתם ְּב ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּריםַ ּ .תנְ יָ א -שנינו בברייתאַ ,ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ ינו ׁ ֶ שנָ ה ,וּגְ זַר ִ ּד ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ְּבר ׁ ִמ ּ ׁשוּם ]-בשם[ ַר ִּבי עֲ ִקיבָ אִ ,מ ּ ְפנֵי ַמה ָא ְמ ָרה ּת ֹו ָרה הָ ִביא ּו קרבן ה ֹ עומֶ ר ְּבפֶ סַ חִ ,מ ּ ְפנֵי ׁ ֶשהַ ּ ֶפסַ ח זְ ַמן הדין ש ִּת ְת ּ ָב ֵר ְך עומֶ ר הבא מן התבואה ְּבפֶ סַ חְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ,הַ ְק ִריב ּו לְ פָ נַ י ֹ על ה ְּתבו ָּאה ה ּואָ ,אמַ ר הַ ָ ּק ֹ ש ֹ ש ּ ַב ּׂ ָ לָ כֶ ם ְּתבו ָּאה ׁ ֶ דות .ו ִּמ ּ ְפנֵי ָמה ָא ְמ ָרה ּת ֹו ָרה הָ ִביא ּו ְׁש ּ ֵתי הַ ּלֶחֶ ם ּ ַבעֲצֶ ֶרתִ ,מ ּ ְפנֵי ׁ ֶשעֲצֶ ֶרת זְ ַמן הדין על רות הָ ִאילָן הוּאָ ,א ַמר הַ ָ ּק ֹ ּ ֵפ ֹ דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ,הַ ְק ִריב ּו לְ פָ נַ י ְׁש ּ ֵתי הַ ּלֶחֶ ם ּ ַבעֲצֶ ֶרת ]והיינו כדעת הסוברים ש ּ ָב ִאילָן .ו ִּמ ּ ְפנֵי ָמה רות ׁ ֶ ש ִּי ְת ּ ָב ְרכ ּו לָכֶ ם ּ ֵפ ֹ ש'עץ הדעת' היה חיטה ,הרי שאף החיטה קרויה אילן[ְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ,נַ ְּסכ ּו שנָ ה הוּאָ ,אמַ ר הַ ָ ּק ֹ שהֶ חָ ג זְ ַמן ִּג ְׁשמֵ י ׁ ָ ָא ְמ ָרה ּת ֹו ָרה נַ ְּסכ ּו ַמיִ ם ּ ֶבחָ ג -בסוכותִ ,מ ּ ְפנֵי ׁ ֶ שנָ ה ֹאש הַ ּ ׁ ָ שנָ הְ .ועוד אמר הקדוש ברוך הואִ ,א ְמר ּו לְ פָ נַי ְּבר ׁ ש ִּי ְת ּ ָב ְרכ ּו לָ כֶ ם ִּג ְׁשמֵ י ׁ ָ ַמיִ ם לְ פָ נַ י ּ ֶבחָ גְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ רונְ כֶ ם ש ָ ּיבֹא זִ ְכ ֹ נות'ְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ רו ֹ ש ּ ַת ְמלִ יכוּנִ י עֲ לֵיכֶ ם' .זִ ְכ ֹ רות' ,מַ לְ כֻ י ֹּות'ְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ פסוקי מַ לְ כֻ י ֹּות זִ ְכ ֹ לְ פָ נַ י לְ ֹ טובָ ה ,וּבַ ּ ֶמה תמליכוני ובמה יבא זכרונכם לטובהַ ּ ,ב ּ ׁש ֹופָ ר -בתקיעת שופר ,שדרך המלכת מלכים על ידי תקיעת שופר ,ותזכירו עצמכם בשופר ,וכיון שתוקעים בשופר בודאי יש גם להזכיר פסוקי שופרות )ריטב"א(. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 6 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ָאמַ ר ַר ִּבי ַא ּ ָבה ּו ,ל ּ ָָמה ּת ֹו ְק ִעין ְּב ׁש ֹופָ ר ׁ ֶשל ַאיִ ל ,כלומר ,מדוע מצוה מן המובחר לתקוע דווקא בשופר של ַאיִ לְ ּ ,כ ֵדי דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּאִּ ,ת ְקע ּו לְ פָ נַ י ְּב ׁש ֹופָ ר ׁ ֶ של איל ,יותר משל שאר בהמות ,כך ָאמַ ר הַ ָ ּק ֹ עֲק ְד ּ ֶתם עַ ְצ ְמכֶ ם ש ֶאזְ ּכ ֹור לָ כֶ ם עֲ ֵק ַדת יִ ְצחָ ק ּ ֶבן ַא ְב ָרהָ ם ,שקרב תמורתו איל ,ו ַּמ ֲעלֶה אֲ נִ י עֲ לֵיכֶ ם ּ ְכ ִאיל ּו ַ ֶׁ לְ פָ נַ י. עו ְמ ִדין, שהֵ ן ֹ יעין ּ ְכ ׁ ֶ שהֵ ן ֹיו ְׁש ִביןְ ,ו ֹ שנָ ה ּ ְכ ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ יעין ְּבר ׁ ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ קָ ּ , תו ְק ִעין ו ְּמ ִר ִ לָמה ּת ֹו ְק ִעין ו ְּמ ִר ִ כלומר ,כיון שעתידים לתקוע את כל התקיעות על סדר הזכרת מלכויות זכרונות ושופרות ,מדוע מקדימים ותוקעים כשהם יושביםְ ּ ,כ ֵדי לְ עַ ְר ּ ֵבב -לבלבל ֶאת הַ ּׂ ָש ָטן ,שלאחר ששמע תקיעות פעם אחת שומע שוב תקיעות ,וסבור שזהו קול שופרו של משיח ,ובא זמנו להאבד מן העולם ,ומתוך בהלתו אין לו פנאי לקטרג על ישראל. לָה שנָ ה ׁ ֶ ְו ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ קָ ּ ,כל ׁ ָ ש ֵאין ּת ֹו ְק ִעין ִּב ְת ִח ּל ָָת ּה ,כגון שאירע אונס ולא יכלו לתקועְ ,מ ִר ִ יעין ּ ְּב ֹ סופָ ּה -סופה שבאות עליה גזירות רעות ]ואין המדובר באופן שחל ראש השנה בשבת ,שאז גזירת חכמים היא שאין לתקוע בשופר[ַ ,מאי ַט ְע ָמא -ומה הטעם לכך ,כיון ְ ּדל ֹא ִאיעַ ְר ּ ֵבב ׂ ָש ָטן על ידי התקיעות ,והיה לו פנאי לקטרג. אגב ,מימרא זו של רבי יצחק ,מביאה הגמרא עוד מימרות בשמוְ :ו ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ קֵ ,אין ָ ּדנִ ין ֶאת ש ְּב ֹ ֲשיו ׁ ֶ הָ ָא ָדם ֶא ּלָא לְ ִפי ַמע ׂ ָ או ָת ּה ׁ ָשעָ ה ,ואף שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא מה שאותו אדם עתיד ש ַמע ש ּנֶאֱ מַ ר לגבי ישמעאל )בראשית כא יז( ' ּ ִכי ׁ ָ לעשות ,אין מחשבים זאת בשעה שדנים אותוֶ ׁ , אֱ ל ִֹהים ֶאל ֹ קול הַ ַּנעַ ר ּ ַבאֲ ׁ ֶשר הוּא ׁ ָשם' ,כלומר ,שדן אותו ה' לפי מעשיו של אותה שעה ,והיה צדיק בדינו ,ואף שגלוי לפני ה' שהוא עתיד להרשיע ,לא דנו אלא 'באשר הוא שם'. ְו ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ קְׁ ,של ׁ ָֹשה ְ ּדבָ ִרים ַמזְ ּ ִכ ִירין ע ֲֹו ֹנו ָתיו ׁ ֶשל ָא ָדם בבית דין של מעלהְ ,ו ֵאלּ ּו הֵ ן ,העובר תחת ִקיר נָ טוּי או שאר מקומות סכנה ,שאז בודקים בבית דין של מעלה האם אכן ראוי הוא לנס ,שלא יקרה לו נזקְ .ו ִע ּיוּן ְת ִפ ּלָה -הסומך על תפילתו ובטוח שתהא נשמעת ,בודקים אותו האם אכן ראוי ּמוסֵ ר לשמים ִ ּדין עַ ל חֲבֵ ֹ הוא שתתקבל תפילתו .ו ֹ ירו ,כגון שאומר 'ישפוט ה' ביני ובינך' ,שבודקים ֶעֱנָש ירו ,הוּא נ ׁ אותו אם אכן ראוי הוא שייענש חברו על ידוּ ְ ,ד ָאמַ ר ַר ִּבי חָ נָ ןָ ּ ,כל הַ ּמ ֹוסֵ ר ִ ּדין עַ ל חֲבֵ ֹ ש ַרי ֶאל ַא ְב ָרם חֲמָ ִסי עָ ל ָ ש ּנֶאֱ מַ ר )בראשית טז ה( 'וַ ּתֹאמֶ ר ׂ ָ ְּת ִח ּ ָלהֶ ׁ , יק וַ ֵתּ ֶרא כִּ י ֶיך אָנֹ כִ י נ ַָת ִתּי ִשׁ ְפ ָח ִתי ְבּחֵ ֶ ִשׁפֹּ ט ה' בֵּ ינִ י וּבֵ ינֶי ' ,הרי שמסרה דינה לשמים ,ו ְּכ ִתיב -ונאמר )שם כג ב( 'וַ ָ ּיבֹא הָ ָר ָתה וָ אֵ ַקל ְבּעֵ ינֶיהָ י ְ ַא ְב ָרהָ ם לִ ְס ּפֹד לְ ׂ ָש ָרה ְולִ ְב ּכ ָֹת ּה' ,הרי שמחמת שמסרה דינה לשמים מתה היא לפני אברהם. של ָא ָדםְ ,ו ֵאלּ ּו הֵ ןְ ,צ ָד ָקהְ ,צעָ ָקה -תפילהִׁ ,שנּ וּי ינו הרע ׁ ֶ ְו ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ קַ ,א ְר ּ ָבעָ ה ְ ּדבָ ִרים ְמ ָק ְר ִעין ְּגזַר ִ ּד ֹ הַ ׁ ֵשם של האדם ,שדבר זה גורם לו לחזור בתשובה ,כאומר ,איני אותו האיש שהייתי קודם לכן, אומֵ רַ ,אף ִׁשנּ וּי ֵש ֹ עֲשה -שמשנה האדם את מעשיו לטובהְ .וי ׁ וצריך אני לשנות את מעשיְ ,ו ִׁשנּ וּי ַמ ׂ ֶ ָמ ֹ קום ,לפי שכשאדם גולה ממקומו ליבו נכנע ,וחוזר בתשובה. ְו ָאמַ ר ַר ִּבי יִ ְצחָ ק ,חַ ָ ּיב ָא ָדם לְ הַ ְק ִּביל ּ ְפנֵי ַר ּב ֹו ּ ָב ֶרגֶ לֶ ׁ ,ש ּנֶאֱ מַ ר לגבי האשה השונמית ,שאמרה לבעלה ש ּ ָבת' שהולכת היא אל אלישע הנביא ,והשיב לה בעלה ' ַמ ּדוּעַ ַא ְּת הֹלֶכֶ ת ֵאלָיו הַ י ֹּום ל ֹא ח ֶֹד ׁש ְול ֹא ׁ ַ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 7 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר )מלכים ב' ד כג(ִ ,מ ּ ְכלָל -משמע מדבריוּ ִ ,ד ְּבח ֶֹד ׁש ְו ׁ ַש ּ ָבת ּ ָבעֵ י לְ מֵ יזַל -שביום ראש חדש ובשבת ,צריכה היא ללכת אל הנביא ,ו'שבת' האמורה כאן כוללת את יום טוב )ריטב"א( ,ואמנם אין כל אדם יכול ללכת לרבו בכל שבת ,כגון שהוא במקום רחוק ,אך ביום טוב צריך הוא ללכת להקביל פניו. הגמרא חוזרת לדון בעניני ראש השנהָ :א ַמר ַר ִּבי ּ ְכרו ְּס ּ ְפ ַדאיָ ,א ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןְׁ ,של ׁ ָֹשה ְספָ ִרים נִ ְפ ּ ָת ִחים יקים ְּגמו ִּרים -של בני אדם שהוצדקו בדינםְ ,ו ֶאחָ ד של ַצ ִ ּד ִ שנָ הֶ ,אחָ ד ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ לפני הקדוש ברוך הוא ְּבר ׁ של ּ ֵב ֹ ש ִעים ְּגמו ִּרים -של בני אדם שהורשעו בדינםְ ,ו ֶאחָ ד ׁ ֶ של ְר ׁ ָ ֶׁ ינונִ ים ,שגזר דינם עדיין לא הוכרע. אותם שנכתבים בספרם ׁ ֶשל ַצ ִ ּד ִיקים ְּגמו ִּרים ,נִ ְכ ּ ָת ִבין ְונ ְֶח ּ ָת ִמין לְ ַאלְ ּ ַתר ]-מיד[ לְ חַ ִּייםְ ,ואותם של יתהְ .ואותם שנכתבים בספרם ׁ ֶ ש ִעים ְּגמו ִּרים ,נִ ְכ ּ ָת ִבין ְונ ְֶח ּ ָת ִמין לְ ַאלְ ּ ַתר לְ ִמ ָ של ְר ׁ ָ שנכתבים בספרם ׁ ֶ שנָ ה ְועַ ד ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ,אם זָכ ּו ,נִ ְכ ּ ָת ִבים לְ חַ ִּיים .ל ֹא זָכ ּו ,נִ ְכ ּ ָת ִבין ֹאש הַ ּ ׁ ָ עו ְמ ִדים מֵ ר ׁ ינונִ יםְּ ,תלוּיִ ם ְו ֹ ּ ֵב ֹ לְ ִמ ָ יתה ]ולשון 'צדיקים גמורים' ו'רשעים גמורים' אינה ביחס למצוות ולעבירות של האדם ,שהרי יש אדם צדיק שנגזר דינו למיתה בגלל עוון קטן ,ויש אדם רשע שנגזר דינו לחיים בגלל שה' רוצה לשלם לו שכר מצוותיו בעולם הזה ,אלא 'צדיקים' היינו שיצאו זכאים בדינם ,ו'רשעים' היינו שהורשעו בדינם ,אף אם באמת הם צדיקים .ו'בינונים' היינו אותם שלא הוכרע משפטם בראש השנה ,ודינם נשאר תלוי עד ליום הכפורים[. יכין אֶ ת לו ,ו ַּמאֲ ִר ִ יבין ֹ שה ִמ ְצוָ ה ַאחַ ת ,מֵ ִט ִ עו ׂ ֶ ּשין )לטָ ּ ,(:כל הָ ֹ ְּתנָ ן הָ ָתם -שנינו במשנה שםְּ ,במסכת ִק ּדו ִׁ לו, יבין ֹ שה ִמ ְצוָ ה ַאחַ ת ,אֵ ין מֵ ִט ִ עו ׂ ֶ ינו ֹ ש ֵא ֹ נוחֵ ל ֶאת הָ ָא ֶרץ -ארץ החיים ,וזהו העולם הבאְ .וכָ ל ׁ ֶ יָ ָמיוְ ,ו ֹ נוחֵ ל ֶאת הָ ָא ֶרץְ .ו ָקא ּ ָפ ֵר ׁ ינו ֹ יכין ֶאת יָ ָמיוְ ,ו ֵא ֹ ְו ֵאין מַ אֲ ִר ִ יש ַרב יְ הו ָּדה הָ כֵ י ָקאֲ מַ ר -ופירש שם רב יהודה ירה עַ ל זְ כֻ י ֹּו ָתיו ,מֵ ִט ִ שה ִמ ְצוָ ה ַאחַ ת יְ ֵת ָ עו ׂ ֶ שכך היא כוונת המשנהָ ּ ,כל הָ ֹ יבין ֹלו וכו' וכל שלא עשה מצוה יתירה אלא היו עוונותיו מרובים מזכויותיו ,אין מטיבים לו וכו'. שה ִמ ְצוָ ה מו ּ ְכ ִאיל ּו חֶ ְצ ֹיו ז ּ ַַכאי ְוחֶ ְצ ֹיו חַ ּיָב ,עָ ׂ ָ עולָם יִ ְר ֶאה ָא ָדם עַ ְצ ֹ ּ ָתנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא ,לְ ֹ חובָ ה. מו לְ כַ ף ֹ ש ִה ְכ ִריעַ ֶאת עַ ְצ ֹ לו ׁ ֶ אוי ֹ ירה ַאחַ תֹ , מו לְ כַ ף זְ כוּת .עָ בַ ר עֲ בֵ ָ ש ִה ְכ ִריעַ ֶאת עַ ְצ ֹ ַאחַ תַ ,א ְׁש ָריו ׁ ֶ טובָ ה הַ ְר ּ ֵבה' ,ויש לדרוש את הפסוק כךִּ ,ב ְׁש ִביל חֵ ְטא ֶאחָ ד חוטֶ א ֶאחָ ד יְ ַא ּ ֵבד ֹ ש ּנֶאֱ מַ ר )קהלת ט יח( ' ְו ֹ ֶׁ עון טובָ ה הַ ְר ּ ֵבהַ .ר ִּבי ֶאלְ עָ זָר ְּב ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ שחָ ָטא זֶה ,ונעשו עוונותיו מרובים מזכויותיוִ ,א ּ ֵבד ִמ ּ ֶמנּ ּו ֹ ֶׁ שהָ ֹ אומֵ ר ,לְ ִפי ׁ ֶ ֹ יד ֹון ַאחַ ר רו ּּב ֹו - יד ֹון ַאחַ ר רו ּּב ֹו -אחרי רוב בני האדם שבעולםְ ,והַ ָ ּי ִחיד נִ ּ עולָ ם כולו נִ ּ רוב מעשי עצמו ,לְ ִפיכָ ְך ָצ ִר ְ מו ּ ְכ ִאלּ ּו ּ ָכל הָ ֹ ש ִּי ְר ֶאה עַ ְצ ֹ יך ָא ָדם ׁ ֶ עולָם ּ ָתלוּי עָ לָ יו ,שחצי העולם זכאי מו ש ִה ְכ ִריעַ אֶ ת עַ ְצ ֹ שה ִמ ְצוָ ה ַאחַ תַ ,א ְׁש ָריו ׁ ֶ וחציו חייב ,ואף הוא עצמו חציו זכאי וחציו חייב ,עָ ׂ ָ מו ְו ֶאת ש ִה ְכ ִריעַ ֶאת עַ ְצ ֹ לוֶ ׁ , אוי ֹ ירה ַאחַ תֹ , עולָ ם ּכוּלּ ֹו לְ כַ ף זְ כוּת .אבל אם עָ בַ ר עֲבֵ ָ ּוממילא גם ֶאת ּ ָכל הָ ֹ שחָ ָטא זֶהִ ,א ּ ֵבד טובָ ה הַ ְר ּ ֵבה'ִּ ,ב ְׁש ִביל חֵ ְטא יָ ִחיד ׁ ֶ חוטֶ א ֶאחָ ד יְ ַא ּ ֵבד ֹ ש ּנֶאֱ מַ ר ' ְו ֹ חובָ הֶ ׁ , עולָם ּכוּלּ ֹו לְ כַ ף ֹ ּ ָכל הָ ֹ טובָ ה הַ ְר ּ ֵבה. עולָם ּכוּלּ ֹו ֹ ִמ ּ ֶמנּ ּו ו ִּמ ּ ָכל הָ ֹ אומֵ ר ,אֲ ִפילּ ּו היה האדם ַצ ִ ּדיק ָּגמוּר ּ ָכל יָ ָמיו ,ו ָּמ ַרד ּ ָב ַאח ֹ עון ּ ֶבן ֹיוחָ אי ֹ ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ ֲרונָ ה -ובסוף ימיו מרד ש ּנֶאֱ ַמר )יחזקאל לג יב( ' ְו ִצ ְד ַקת הַ ַּצ ִ ּדיק ל ֹא נות שהיו לוֶ ׁ , אש ֹו ֹ בקדוש ברוך הואִ ,א ּ ֵבד ֶאת ּ ָכל הזכויות הָ ִר ׁ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 8 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ֲרונָ ה -בסוף ימיוֵ ,אין שה ְּת ׁשוּבָ ה ּ ָב ַאח ֹ שע ָּגמוּר ּ ָכל יָ ָמיוְ ,ועָ ׂ ָ עו' ,וַ אֲ ִפילּ ּו היה ָר ׁ ָ ּ ַת ִּצילֶנּ ּו ְּב ֹיום ִר ְׁש ֹ עו'. ּבו מֵ ִר ְׁש ֹ של ּ ָב ּה ְּב ֹיום ׁשו ֹ שע ל ֹא יִ ּ ָכ ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר )שם( ' ְו ִר ְׁשעַ ת הָ ָר ׁ ָ שע ממעשיו הרעיםֶ ׁ , לו ׁשוּם ֶר ׁ ַ ַמזְ ּ ִכ ִירין ֹ שואלת הגמרא ,מדוע אותו שהיה צדיק כל ימיו ומרד באחרונה אבד את כל זכויותיוְ ,ולֶיהֱוֵ י -והרי יש להחשיבו ּ ְכמֶ ח ֱָצה ז ּ ַַכאי וּמֶ חֱצָ ה חַ ָ ּייב ,שהרי עשה גם מצוות וגם עבירות .משיבה הגמראָ ,א ַמר תוהֶ ה עַ ל הָ ִר ׁ יש ,כאן מדובר ְּבאדם ה ֹ עון ּ ֶבן לָ ִק ׁ ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ אש ֹו ֹנות -מתחרט על מעשיו הטובים שעשה בתחילה ,ואדם זה מאבד את כל זכויותיו. ש ּ ַמאי ֹ ּ ַתנְ יָ א -שנינו בברייתאֵ ּ ,בית ׁ ַ או ְמ ִריםָ ׁ ,של ֹׁש ּ ִכ ּת ֹות ]-קבוצות[ הֵ ן לְ ֹיום הַ ִ ּדין הגדול שלעתיד שׁל ֵַח ָלכֶם אֵ ת אֵ לִ יָּה הַ נּ ִָביא לִ ְפנֵי בּוֹא לבא ,לאחר תחיית המתים ,שנאמר בו )מלאכי ג כג( ' ִהנֵּה אָנֹ כִ י ֹ של יקים ְּגמו ִּרים ,שזכויותיהם מרובות מעוונותיהםְ ,ו ַאחַ ת ׁ ֶ של ַצ ִ ּד ִ יוֹם ה' הַ גָּדוֹל וְ הַ נּו ָֹרא' ,כת ַאחַ ת ׁ ֶ יקים ְּגמו ִּרים ,נִ ְכ ּ ָת ִבין ינונִ יםַ .צ ִ ּד ִ של ּ ֵב ֹ ש ִעים ְּגמו ִּרים ,שעוונותיהם מרובים מזכויותיהםְ ,ו ַאחַ ת ׁ ֶ ְר ׁ ָ ש ּנֶאֱ מַ ר )דניאל יב ש ִעים ְּגמו ִּרים נִ ְכ ּ ָת ִבין ְונ ְֶח ּ ָת ִמים לְ ַאלְ ּ ַתר לְ גֵ ִהינָ םֶ ׁ , עולָם הַ ּ ָבא .ו ְּר ׁ ָ ְונ ְֶח ּ ָת ִמין לְ ַאלְ ּ ַתר לְ חַ ּיֵי הָ ֹ נו ֵתיהֶ ם שע ֲֹו ֹ ינונִ יםֶ ׁ , עולָם'ֵ ּ .ב ֹ און ֹ פות לְ ִד ְר ֹ עולָםְ ,ואֵ ּלֶה ַלח ֲָר ֹ שנֵי ַא ְד ַמת עָ פָ ר יָ ִקיצ ּוֵ ,א ּלֶה לְ חַ ּיֵי ֹ ב( ' ְו ַר ִּבים ִמ ְּי ׁ ֵ וּזְ כֻ י ֹּו ֵתיהֶ ם ְׁשקוּלִ יןֹ ,יו ְר ִדין תחילה לְ גֵ ִהינָ ם ,ו ְּמ ַצפְ ְצ ִפין -צועקים ובוכים מייסוריהם שעה אחת, אתי ֶאת הַ ּ ְׁשלִ ִׁשית ּ ָבאֵ ׁש ,ו ְּצ ַר ְפ ִּתים ּ ִכ ְצרֹף ֶאת הַ ּ ֶכסֶ ף ,ו ְּבחַ נְ ִּתים ּ ִכ ְבחֹן ש ּנֶאֱ מַ ר )זכריה יג ט( ' ְוהֵ בֵ ִ עולִ יןֶ ׁ , ְו ֹ מו ִריד ְׁש ֹ ֶאת הַ ז ָּהָ ב' ,וַ ֲעלֵיהֶ ם ָא ְמ ָרה חַ ָּנה בשירתה )שמואל א' ב ו( 'ה' מֵ ִמית ו ְּמחַ ּיֶה ֹ אול וַ ָ ּיעַ ל' ,שאותם בינוניים יורדים ל'שאול' ,שזהו הגהינם ,ועולים משם .וּבֵ ית ִה ּלֵל ֹ או ְמ ִרים ,נאמר במידותיו של הקדוש ברוך הוא )שמות לד ו( ' ְו ַרב חֶ סֶ ד' ,והואיל ואותם בינוניים שקולים בזכויותיהם ועוונותיהם, ַמ ּ ֶטה הקדוש ברוך הוא את הכף ּ ְכלַ ּ ֵפי חֶ סֶ ד ,ואינם יורדים כלל לגיהנם ,וַ עֲ לֵיהֶ ם ָאמַ ר ָ ּד ִוד בתהילים שה ּכו ּ ָּל ּה ,שנאמר בה ' ַ ּדלּ ֹו ִתי קולִ י ּ ַתחֲנוּנָ י' ,וַ עֲ לֵיהֶ ן נֶאֶ ְמ ָרה ּ ָכל הַ ּ ָפ ָר ׁ ָ )קטז א( ' ָאהַ ְב ִּתי ּ ִכי יִ ְׁשמַ ע ה' ֶאת ֹ ְולִ י יְ ֹ הו ִׁשיעַ ' ,כלומר ,אף שאני 'דל' במצוות ,ואין הם מרובות מהעונות ,יושיעני ה'. ינונִ ים'ּ ְ ,ד ָק ָא ְמ ֵרי -שאמרו עליהם ּ ֵבית ִה ּלֵל את הפסוק ' ְו ַרב חֶ סֶ ד', מוסיפה הגמרא ,אותם ' ּ ֵב ֹ נו ֵתיהֶ ן עֲ ֹון ' ּפ ֹו ְׁשעֵ י ש ֵאין ִּב ְכלַל ע ֲֹו ֹ שהקדוש ברוך הוא מַ ּ ֶטה את דינם ּ ְכל ּ ֵַפי חֶ סֶ ד ,היינו ַ ּד ְו ָקא אותם ׁ ֶ יִ ְׂש ָראֵ ל ְּבגוּפָ ן' ,וּמַ אי נִ יה ּו -ואיזה הוא עוון שמחמתו מכונה האדם 'פושע ישראל בגופו' ,זהו ַק ְר ַק ְפ ּ ָתא ְ ּדל ֹא ַמ ַּנח ְּת ִפ ִּלין מֵ ֹ עולָם -אדם שלא הניח כל חייו תפילין ,או שלא קרא קריאת שמע נו ֵתיהֶ ם עֲ ֹון מעולם ,וכן שאר מצוות עשה שבגופו ,שלא עשאן מעולם .אֲ בָ ל ִאם ִּב ְכלָ ל מֶ חֱצָ ה עֲ ֹו ֹ שר ח ֶֹד ׁש שר ח ֶֹד ׁש ,לְ ַאחַ ר ְׁשנֵים עָ ׂ ָ יד ֹונִ ים ּב ֹו ְׁשנֵים עָ ׂ ָ ּפ ֹו ְׁשעֵ י יִ ְׂ ש ָראֵ ל ְּבגוּפָ ן ,הרי הם ֹיו ְר ִדים לְ גֵ ִהינָ םְ ,ונִ ּ אתי ֶאת הַ ּ ְׁשלִ ִׁשית ּ ָב ֵא ׁש' וגו' ,וַ עֲ לֵיהֶ ן ָא ְמ ָרה חַ ָּנה 'ה' מֵ ִמית עולִ יןְ ּ ,כ ִד ְכ ִתיב )זכריה יג ט( ' ְוהֵ בֵ ִ ְמצַ ְפ ְצ ִפין ְו ֹ נו ָתיו ְמרו ִּּבין ִמ ְּזכֻ י ֹּו ָתיו ,ו ִּב ְכלָ לָן -ובכלל עוונותיו עֲ ֹון ּפ ֹו ְׁשעֵ י יִ ְׂש ָראֵ ל ְּבגוּפָ ן, שע ֲֹו ֹ ו ְּמחַ ּיֶה' וגו' .אֲ בָ ל ִמי ׁ ֶ שר יד ֹונִ ין ּ ָב ּה ְׁשנֵים עָ ׂ ָ ירהְ ּ ,כ ֹ עו ְב ֵרי עֲ בֵ ָ עולָםְ ,וכֵ ן[ ֹ )והן( ְ]וכֵ ן ּפ ֹו ְׁשעֵ י אֻ ּמ ֹות הָ ֹ גון עֲ ָר ֹיותֹ ,יו ְר ִדין לְ גֵ ִהינָ םְ ,ונִ ּ יקים, ש ֶרפֶ תְ ,ורוּחַ ְמפַ ז ְַּר ּ ָתן ּ ַתחַ ת ּ ַכ ּפ ֹות ַרגְ לֵי הַ ַּצ ִ ּד ִ שר ח ֶֹד ׁש גּ וּפָ ן ּ ָכלֶהְ ,ונִ ְׁש ָמ ָתן נִ ְׂ ח ֶֹד ׁש ,לְ ַאחַ ר ְׁשנֵים עָ ׂ ָ ׁ ֶש ּנֶאֱ מַ ר )מלאכי ג כא( ' ְועַ ּס ֹו ֶתם ]-תעשו כעיסה את ה[ ְר ׁ ָש ִעיםִ ּ ,כי יִ ְהי ּו אֵ פֶ ר ּ ַתחַ ת ּ ַכ ּפ ֹות ַרגְ לֵיכֶ ם בַּ יּוֹם אָמר ה' ְצבָ אוֹת' .אֲ בָ ל הַ ּ ִמינִ ים -הכופרים בה' ואומרים שיש שתי רשויות למעלה, ֹשׂהַ , אֲ ֶשׁר אֲ נִ י ע ֶ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 9 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר רות -המוסרים ממון ישראל לגוייםְ ,והָ אֶ ּ ִפ ֹ סו ֹ ְוהַ ּמ ּומָ ִריםְ ,והַ ּ ָמ ֹ יקו ְר ִסין -המבזים תלמידי חכמים, יתם -פחדם ְּבאֶ ֶרץ ש ָּנ ְתנ ּו חִ ִּת ָ ש ּ ָפ ְר ׁש ּו ִמ ַ ּד ְרכֵ י ִצ ּבוּרְ ,ו ׁ ֶ ש ּ ָכפְ ר ּו ּ ַב ְּת ִח ַ ּית הַ ּ ֵמ ִתיםְ ,ו ׁ ֶ ש ּ ָכפְ ר ּו ּ ַב ּת ֹו ָרהְ ,ו ׁ ֶ ְו ׁ ֶ שחָ ְטא ּו ְוהֶ ְח ִטיא ּו ֶאת הָ ַר ִּבים, ש ַמיִ םְ ,ו ׁ ֶ שם ׁ ָ שלּ ֹא לְ ׁ ֵ ירה עַ ל הַ ִּצ ּבוּר ׁ ֶ ימה יְ ֵת ָ הַ חַ ִּייםְ ,והֵ ן הַ ּ ַפ ְרנָ ִסין הַ ּ ַמ ִטילִ ין ֵא ָ ש ּנֶאֱ מַ ר )ישעיה סו כד( ' ְויָ ְצא ּו ְו ָרא ּו רותֶ ׁ , דו ֹ יד ֹונִ ין ּ ָב ּה לְ ֹ גון יָ ָר ְבעָ ם ּ ֶבן נְ בָ ט וַ חֲבֵ ָ ּ ְכ ֹ יריוֹ ,יו ְר ִדים לְ גֵ ִהינָ םְ ,ונִ ּ שם ל ֹא ִת ְכ ּ ֶבה ְוהָ י ּו ֵד ָר ֹ תולַ ְע ּ ָתם ל ֹא ָתמוּת ְו ִא ּ ׁ ָ ֹש ִעים ִּבי ּ ִכי ֹ ְּב ִפגְ ֵרי הָ אֲ נָ ִׁשים הַ ּפ ְׁ און לְ כָ ל ּ ָב ׂ ָשר'. רואֶ ה ּ ֶבן ינו ֹ ש ַמיִ ם ,אֵ ֹ שם ׁ ָ שלּ ֹא לְ ׁ ֵ ירה עַ ל הַ ִּצ ּבוּר ׁ ֶ ָאמַ ר ַרב יְ הו ָּדהָ ,א ַמר ַרבָ ּ ,כל ּ ַפ ְרנָ ס הַ ּ ַמ ּ ִטיל ֵאימָ ה יְ ֵת ָ ּ ַתלְ ִמיד חָ כָ םֶ ׁ ,ש ּנֶאֱ מַ ר )איוב לז כד( 'לָ כֵ ן יְ ֵראוּה ּו אֲ נָ ִׁשים ,ל ֹא יִ ְראֶ ה ּ ָכל חַ ְכמֵ י לֵב' ,כלומר ,בגלל שפחדו ממנו האנשים ,לא יזכה לראות בבניו חכמי לב ,והיינו תלמידי חכמים. ֹשא הגמרא דנה עתה במידותיו של הקדוש ברוך הוא ,הכתובות בתורה .נאמר בפסוק )מיכה ז יח( 'נ ׂ ֵ עָ ֹון ְועֹבֵ ר עַ ל ּ ֶפ ׁ ַשע'ַ ּ ,ת ָּנא ְ ּדבֵ י ַר ִּבי יִ ְׁשמָ עֵ אל -שנו ברייתא זו בבית מדרשו של רבי ישמעאל ,הקדוש שר ְו ָת ִמים ִּב ְד ָרכָ יוִ ,אם ּשָ ,א ָדם יָ ׁ ָ אש ֹוןְ ,וכָ ְך ִהיא הַ ּ ִמ ָ ּדה .ומבאר הרי"ףֵ ּ ,פירו ׁ אש ֹון ִר ׁ ברוך הוא ַמע ֲִביר ִר ׁ בו עָ לָיו, דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ּכ ֹו ְת ֹ תו הַ חֵ ְטא ֵאין הַ ָ ּק ֹ או ֹ דו עד עתהֹ , עו ֹ דו מֵ ֹ עֲדיִ ן ל ֹא ּ ָבא חֵ ְטא לְ יָ ֹ של ְּבחֵ ְטא ,וַ ַ נִ ְכ ׁ ַ יבו ִמ ְּת ִח ּלָה על החטא הראשוןְ ּ ,כ ִד ְכ ִתיב שלּ ֹא לְ חַ ְּי ֹ דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּאֶ ׁ , של הַ ָ ּק ֹ תו ׁ ֶ ירוְ ,וכָ ְך ִהיא ִמ ָ ּד ֹ ֶא ּלָא ַמע ֲִב ֹ )איוב לג כט( 'הֶ ן ּ ָכל ֵא ּלֶה יִ פְ עַ ל ֵאל ּ ַפע ֲַמיִ ם ׁ ָש ֹלו ׁש ִעם ָּגבֶ ר' ,והיינו שבשלש הפעמים הראשונות אין הקדוש ברוך הוא מחשיב לו זאת לעוון ]ועל פסוק זה אמרו 'וכך היא המידה'[ָ .אמַ ר ָרבָ אְ ,ואותו ינו נִ ְמחָ ק ,אלא נשמר לענין זה ְ ּד ִאי ִא ּ ָ מו ֵא ֹ עָ ֹון עַ ְצ ֹ יכא רו ּ ָּבא ע ֲֹו ֹנות -שאם יש לו רוב עוונות מלבד שלשת הראשוניםִ ,מיחַ ּ ׁ ֵשיב ּ ַבה ֲַדיְ ה ּו -אף אותם שלש עוונות ראשונים נחשבים בכללם ,ונענש עליהם. ש ּ ְׁש ַאלְ ּ ֶתם ,הָ א ְ ּד ַת ָּנא ְ ּדבֵ י ַר ִּבי יִ ְׁש ָמעֵ אל און -פירוש אחר בענין זה לרב האי גאוןְ ,ו ׁ ֶ לַג ֹ ּשא ַאח ֲִרינָ א ָּ ּ ֵפירו ׁ ָ מו ֵא ֹ אש ֹוןְ ,וכָ ְך ִהיא הַ ּ ִמ ָ ּדה' ,ו ָאמַ ר ָרבָ א ְועָ ֹון עַ ְצ ֹ אש ֹון ִר ׁ ' ַמעֲ ִביר ִר ׁ ינו נִ ְמחָ ק ,כך הוא פירוש הדברים, שהוּא ָקבוּעַ ּ ַבע ִׂ ש ַמיִ םֶ ׁ , הָ א ְ ּד ַר ִּבי יִ ְׁש ָמעֵ אל ַקיְ ימָ א -מדובר ְּב ָא ָדם יְ ֵרא ׁ ָ ֲש ַ ּיית ִמ ְצ ֹוותְ ,ו ׁש ֹומֵ ר את דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ִע ּמו של הַ ָ ּק ֹ תו ׁ ֶ חוטֵ א ְּבעבירות ַקלּ ֹותִ ,מ ָ ּד ֹ ּרות ,ו ְּב ִע ִּתים ]-ולפעמים[ ֹ העבירות החֲמו ֹ עומֵ ד ינו נִ ְמחָ קֶ ,א ּלָא ּ ָתלוּי ְו ֹ מו ֵא ֹ יקים הוּאְ ,ועָ ֹון עַ ְצ ֹ תו ַרת ַצ ִ ּד ִ ֲלו ,ו ְּב ֹ ּמוח ֹ אש ֹון ו ֹ אש ֹון ִר ׁ שהוּא מַ ע ֲִביר ִר ׁ ֶׁ שעָ ה ְמחַ ּ ְׁש ִבין את כל מעשיו ,ואף את חטאיו הראשוניםִ ,אם זְ כֻ י ֹּו ָתיו או ָת ּה ׁ ָ ש ָ ּימוּתְּ ,ב ֹ שעָ ה ׁ ֶ עַ ד ׁ ָ ֲשו ִּבין עָ לָיו, אש ֹוןְ ,ו ֵאינָ ן ח ׁ אש ֹון ִר ׁ נו ָתיו ִר ׁ עֲו ֹ נות כולם ,ה ֲֵרי עָ ְבר ּו והתכפרו כל ֹ או ָתן הָ עֲ ֹו ֹ ְמרו ִּּבין מֵ ֹ ש ּ ִמ ְצ ָט ְר ִפים ְונִ ְׁש ָקלִ ין זֶה ִעם ֲשיו ּכו ּּלָן ּ ְכ ׁ ֶ נותְ ,ונִ ְמ ְצא ּו ַמע ׂ ָ או ָתן ע ֲֹו ֹ עֲש ָאן .אֲ בָ ל ִאם ָּג ְבר ּו ֹ דומֶ ה ּ ְכ ִאיל ּו ל ֹא ׂ ָ ְו ֹ שב ,ואף החטאים הראשוניםְ ,ו ֹזו ִהיא הַ ּ ִמ ָ ּדה הַ ּ ְמנוּיָ ה ְּב ַד ְרכֵ י ה', בות ,ה ֲֵרי ּ ָכל ֶאחָ ד ְו ֶאחָ ד נ ְֶח ׁ ָ חו ֹ זֶה רו ּ ָּבן ֹ או ְמ ִרים ַמ ּ ֶטה ֲבורְ ' ,ו ַרב חֶ סֶ ד'ֵ ּ ,בית ִה ּלֵל ֹ שת וַ ַ ּיע ֹ ש ְּבפָ ָר ׁ ַ של ְׁשל ֹׁש עֶ ְׂש ֵרה ִמ ּד ֹות ׁ ֶ ּש ִמ ָ ּדה ִׁש ּ ִׁשית ׁ ֶ ְוזֶה ּו ּ ֵפרו ׁ ּ ְכלַ ּ ֵפי חֶ סֶ ד ,וּפֵ ֵיר ׁש ַר ִּבי )יוחנן( ]יִ ְׁש ָמעֵ אל[ שהקדוש ברוך הוא ַמעֲ ִביר ראשון ראשון. ש ּ ֵמת ילֵי ּכוּלְ ה ּו -שכל הכללים הללו נאמרו ִּבזְ ַמן ׁ ֶ ימא לָן -ומקובל בידינוּ ְ ,דהָ ּנֵי ִמ ּ מוסיף הרי"ףְ ,ו ַקיְ ָ ש ּנֶאֱ ַמר נו ָתיוֶ ׁ , לו ׁשוּם ָ ּדבָ ר מֵ עֲ ֹו ֹ האדם ְּבל ֹא לחזור ב ְּת ׁשוּבָ ה ,אֲ בָ ל ִאם מֵ ת ִּב ְת ׁשוּבָ הֵ ,אין ַמזְ ּ ִכ ִירין ֹ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 10 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר מוחֵ ל עַ ל ּ ָכל דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא ֹ עו'ֶ ,א ּלָא הַ ָ ּק ֹ ּבו מֵ ִר ְׁש ֹ של ּ ָב ּה ְּב ֹיום ׁשו ֹ שע ל ֹא יִ ּ ָכ ׁ ֶ )יחזקאל לג יב( ' ְו ִר ְׁשעַ ת הָ ָר ׁ ָ יקים. של ַצ ִ ּד ִ יצ ָתן ׁ ֶ נו ִּב ְמ ִח ָ נו ְת ֹ נו ָתיוְ ,ו ֹ עֲ ֹוו ֹ ָאמַ ר ָרבָ אָ ּ ,כל הַ ּ ַמע ֲִביר עַ ל ִמ ּד ֹו ָתיו ,שאינו מדקדק למדוד מידה כנגד מידה לאותם המצערים אותו, אלא עובר וממשיך הלאה ומניחם כךַ ,מעֲ ִב ִירין ֹלו עַ ל ּ ָכל ּ ְפ ׁ ָשעָ יו -אין מידת הדין מדקדקת אחרי שע' ,ויש לדרוש ,לְ ִמי ֹשא עָ ֹון ְועֹבֵ ר עַ ל ּ ֶפ ׁ ַ ש ּנֶאֱ מַ ר )מיכה ז יח( 'נ ׂ ֵ פשעיו ,אלא מניחה אותם והולכתֶ ׁ , שע. עובֵ ר עַ ל ּ ֶפ ׁ ַ ש ֹ שא ]-מוחל[ עָ ֹוון ,לְ ִמי ׁ ֶ נו ׂ ֵ הקדוש ברוך הוא ֹ נאמר בפסוק )שמות לד ו( 'וַ ַ ּיעֲ בֹר ה' עַ ל ּ ָפנָ יו וַ ִּי ְק ָרא'ָ ,אמַ ר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןִ ,אלְ ָמלֵא ִמ ְק ָרא ּ ָכתוּב -אם לא דו ׁש ש ִ ּנ ְתעַ ּ ֵטף הַ ָ ּק ֹ ַמד ׁ ֶ רו ,וכך הוא פירוש הפסוקְ ,מל ּ ֵ שר לְ ָא ְמ ֹ שנאמר הדבר בפירוש בפסוקִ ,אי אֶ ְפ ׁ ָ ּ ָברו ְּך הוּא ּ ִכ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר ְוהֶ ְר ָאה לְ מֹ ׁ ֶשה ְּב ִסינַ י ,כלומר ,הראה כן הקדוש ברוך הוא למשה בנבואה, חו ְט ִאין ,יַ ׂ ש ָראֵ ל ֹ ש ִּי ְׂ לוָ ּ ,כל זְ ַמן ׁ ֶ ְו ָאמַ ר ֹ עֲש ּו לְ פָ נַ י ּ ַכ ּ ֵס ֶדר הַ זֶּה של אמירת שלש עשרה מידות של רחמים, וַ אֲ נִ י ֹ מוחֵ ל לָ הֶ םָ .אמַ ר ַרב יְ הו ָּדהָ ,אמַ ר ַרבְּ ,ב ִרית ּ ְכרו ָּתה לִ ְׁשל ֹ ׁש עֶ ְׂש ֵרה ִמ ּד ֹות אלוֶ ׁ ,שאם יזכירום רות ֵר ָ חוזְ ֹ ישראל בתפילה ֵאין ֹ יקםֶ ׁ ,ש ּנֶאֱ מַ ר לאחר פסוקים אלו של שלש עשרה מדות )שמות לד י( ' ִה ּנֵה ָאנ ִֹכי ּכ ֵֹרת ְּב ִרית נֶגֶד ּ ָכל עַ ּ ְמ ָך' וגו' ,וברית זו נכרתה על אותן שלש עשרה מדות האמורות קודם לכן. לו', שבְ ,ו ָרפָ א ֹ ש ּנֶאֱ ַמר )ישעיה ו י( 'וָ ׁ ָ של ָא ָדםֶ ׁ , ינו הרע ׁ ֶ ש ּ ְמ ָק ַרעַ ת ְּגזַר ִ ּד ֹ דולָה ְּת ׁשוּבָ הֶ ׁ , ְו ָאמַ ר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןְּ ,ג ֹ ש ָּצ ִר ְ יך ְרפו ָּאה ,הֲוֵ י ֹ ֵאיזֶה ּו ָ ּדבָ ר ׁ ֶ אומֵ ר זֶה ְּגזַר ִ ּדין ׁ ֶשל ָא ָדם ,ועל זה נאמר 'ושב' ,שיחזור בתשובה, שב יתיבֵ י -מקשה על כך הגמרא מבריייתא ,שכך שנינו בה ,הַ ּ ׁ ָ 'ורפא לו' ,שיתבטל גזר דינו הרע .מֵ ִ בתשובה ּ ֵבינְ ּ ַתיִ ם -בין ראש השנה ליום הכפוריםֹ , מוחֲלִ ין ֹלו .אבל אם ל ֹא ׁ ָשב ּ ֵבינְ ּ ַתיִ ם ,וכבר עבר יום הכפורים ונחתם גזר דינו ,אֲ ִפילּ ּו הֵ ִביא כקרבנות את ּ ָכל ֵאילֵי נְ בָ ֹיות ]שהם אילים מובחרים[ עולָםֵ ,אין ֹ ש ּ ָב ֹ ֶׁ מוחֲלִ ין ֹלו .מתרצת הגמרא ,ל ֹא ַק ְׁשיָ א -אין זו קושיא ,ואין סתירה בין הברייתא לבין דברי רבי יוחנן ,הָ א -הברייתא עוסקת ְּביָ ִחיד ,והָ א -דברי רבי יוחנן ,נאמרו ְּב ִצ ּבוּרְּ ,גזַר ִ ּדין ְדיָ ִחיד, יק ַרע ,אֲ בָ ל ְּגזַר ִ ּדין ְ ּד ִצ ּבוּרִ ,מ ְ ּ ל ֹא ִמ ְ ּ יק ַרע ,אם חוזרים בתשובה. ממשיכה הגמרא ומקשה ,וּגְ זַר ִ ּדין ְ ּד ִצ ּבוּר ִמי ִמ ְ ּ יק ַרע -וכי גזר דין של ציבור נקרע על ידי תשובה, ש ִ ַלם לְ מַ עַ ן אומֵ ר )ירמיה ד יד( ' ּ ַכ ְּב ִסי מֵ ָרעָ ה לִ ּ ֵב ְך יְ ר ּו ׁ ָ והרי מוכח מהפסוקים לא כך ,שהרי ּ ָכתוּב ֶאחָ ד ֹ ִּת ָ ּו ׁ ֵש ִעי' ,ומשמע שה'כיבוס' ,והיינו החזרה בתשובה ,תועיל להיוושע מהצרה, אומֵ ר )שם ְוכָ תוּב אֶ חָ ד ֹ ב כב( ' ּ ִכי ִאם ְּתכַ ְּב ִסי ּ ַב ּנ ֶֶתר ְו ַת ְר ִּבי ְ לָך ּב ִֹרית נִ ְכ ּ ָתם עֲ ֹונ ְֵך לְ פָ נַ י' ,הרי שלא תועיל החזרה בתשובה לכפר על החטאַ ,מאי ַלאו -האם אין לומר ביישוב שני פסוקים אלו ,ש ּ ָכאן ,בפסוק האומר שתועיל קו ֶדם ְּגזַר ִ ּדין ,ואילו ּ ָכאן ,בפסוק האומר שלא תועיל תשובה ,מדובר לְ ַאחַ ר ְּגזַר התשובה ,מדובר ֹ ִ ּדין ,ולכן אין תשובה מועילה ,והרי פסוקים אלו עוסקים ב'ירושלים' ,והיינו בציבור שחטא ,ומוכח שאין תשובה מועילה לו. מתרצת הגמרא ,ל ֹא -אין יישוב הפסוקים כמו שסברת ,אלא ִא ִידי ְו ִא ִידי -שני הפסוקים עוסקים לְ ַאחַ ר ְּגזַר ִ ּדיןְ ,ול ֹא ַק ְׁשיָ א -ואין קושיא וסתירה בין הפסוקיםָ ּ ,כאן ,בפסוק האומר שלא תועיל © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 11 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר התשובה לבטל את הגזירה ,מדובר ִּבגְ זַר ִ ּדין ׁ ֶש ּי ֵׁש ִע ּמו ְׁשבוּעָ ה של ה' ,וגזר דין כזה אינו מתבטל ש ֵאין אפילו אם חזרו בתשובה ,ו ּ ָכאן ,בפסוק האומר שתועיל החזרה בתשובה ,מדובר ִּבגְ זַר ִ ּדין ׁ ֶ ִע ּמו ְׁשבוּעָ ה ,והוא עשוי להתבטל אם יחזרו ישראל בתשובה. ֵש ִע ּמו ש ּי ׁ מסייעת לכך הגמראִ ּ ,כ ְד ָאמַ ר ַר ִּבי ְׁשמו ֵּאל ּ ַבר נַ חְ ָמנִ יָ ,א ַמר ַר ִּבי ֹיונָ ָתןִ ,מ ַּניִ ן לִ גְ זַר ִ ּדין ׁ ֶ ש ּנֶאֱ ַמר לגבי העונש שגזר ה' על בית עלי )שמואל א' ג יד( 'לָ כֵ ן נִ ְׁש ּ ַב ְע ִּתי לְ בֵ ית ינו נִ ְק ַרעֶ ׁ , ש ֵא ֹ ְׁשבוּעָ הֶ ׁ , עֵ לִ י ִאם יִ ְת ּ ַכ ּ ֵפר ע ֲֹון ּ ֵבית עֵ לִ י ְּבזֶבַ ח ו ִּמנְ חָ ה עַ ד ֹ עולָם' ,כלומר ,בגלל שנשבעתי על כך ,לכן לא יתכפר עוונם בזבח ומנחה ]אף שהתבאר לעיל שגזר דין של יחיד לעולם אינו נקרע ,ואף אם לא היתה עמו שבועה ,גזר דין זה שהיה על כל משפחת עלי לדורותיה ,נחשב כגזר דין של ציבור ,ורק מחמת שהיתה עמו שבועה ,אינו מתבטל לעולם[. מביאה הגמרא מימרא נוספת בענין גזר הדין של בית עליָ :א ַמר ָרבָ א ,נאמר בפסוק )שם( ' ִאם י ְִתכַּפֵּ ר וּב ִמנְ ָחה עַ ד ע ֹולָם' ,ויש לדייק ,רק ְּבזֶבַ ח ו ִּמנְ חָ ה ֵא ֹ ינו ִמ ְת ּ ַכ ּ ֵפר ,אֲ בָ ל ִמ ְת ּ ַכ ּ ֵפר עוון עֲ וֹן בֵּ ית עֵ לִ י בְּ זֶבַ ח ְ זה ְּב ִד ְב ֵרי ּת ֹו ָרה. ַר ִּבי יִ ְצחָ ק ָאמַ ר ,אף על פי שהתבאר שגזר דינו של היחיד אינו מתבטל ,מכל מקום יָ פָ ה ְצעָ ָקה ]- תפילה[ לְ ָא ָדםֵ ּ ,בין ֹ קו ֶדם ְּגזַר ִ ּדיןֵ ּ ,בין לְ ַאחַ ר ְּגזַר ִ ּדין ,כיון שאף אם אין גזר הדין מתבטל לגמרי ,מכל מקום תפילתו ממעטת את הפורענות. הגמרא ממשיכה לדרוש את הפסוקים בענין חזרה בתשובה :יש סתירה לכאורה בין שני פסוקים, אומֵ ר )דברים ד ז( 'כִּ י ִמי גוֹי גָּדוֹל אֲ ֶשׁר ל ֹו אֱ ִהים ְקר ִֹבים אֵ לָיו ּ ַכה' אֱ ל ֹהֵ ינ ּו ְּבכָ ל ּ ָכתוּב ]-פסוק[ ֶאחָ ד ֹ ָק ְר ֵאנ ּו אֵ לָ יו' ,ומשמע שה' קרוב אלינו בכל עת שנקרא אליוְ .וכָ תוּב ֶאחָ ד ֹ אומֵ ר ,בנבואת ישעיהו )נה ו(ּ ִ ' ,ד ְר ׁש ּו ה' ְּבהִ ּ ָמ ְצ ֹ או ְק ָראֻ הוּ ִבּ ְהיוֹת ֹו ָקרוֹב' וגו' ,ומשמע שיש זמנים מסוימים שבהם ה' קרוב אלינו ,ולא בכל עת .מתרצת הגמרא ,הָ ָתם -שם ,בישעיה ,שמשמע שיש זמנים מסוימים שה' קרוב אלינו ,היינו ְּביָ ִחיד המתפלל אליו ,אבל ציבור המתפללים לה' ,ה' קרוב אליהם תמיד. ימת -מתי הוא הזמן שה' קרוב אליוָ .אמַ ר ַרב נַ חְ ָמןָ ,אמַ ר ַר ּ ָבה ּ ַבר אֲ בו ּ ַּה, מבררת הגמראְ ,ויָ ִחידֵ ,א ַ ש ּ ֵבין ר ׁ עֲש ָרה יָ ִמים ׁ ֶ ֵאלּ ּו ׂ ָ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה לְ ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ,שבהם ה' קרוב לכל אדם ,ואף ליחיד המתפלל אליו. עו ְב ִרין לְ פָ נָ יו ּ ִכ ְבנֵי מָ ֹ עולָם ֹ שנָ ה ּ ָכל ּ ָב ֵאי ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ 'בר ׁ שנינו במשנהְּ , רון' .מבררת הגמראַ ,מאי -מה רון' .מביאה הגמרא שני ביאורים ,הָ כָ א ּ ַת ְרגּ ו ֹ פירוש הדבר ' ּ ִכ ְבנֵי ָמ ֹ ּמו -כאן ,בבבל ,ביארו שהכוונה ּ ִכ ְבנֵי ִא ְ ימ ְרנָ א -כמו צאן ,העוברים דרך פתח צר למנותם אחד אחד כדי להפריש מהם מעשר חו ֹ ֲלות ּ ֵבית ֹ יש ָאמַ רְ ּ ,כ ַמע ֹ עון ּ ֶבן לָ ִק ׁ בהמהַ ,ר ִּבי ִׁש ְמ ֹ רון ,שהיה זה מקום צר מאד ,שאין שנים יכולים ללכת שם יחד ,אלא צריכים ללכת בזה אחר זה ,וכך כל בני האדם עוברים לפני ה' בראש השנה, כל אחד בפני עצמו. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 12 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר משנה בזמן בית המקדש ואף תקופה ארוכה לאחר חורבנו ,היו מקדשים את החודשים על פי עדים שהעידו על ראיית הלבנה ,ולאחר שהיו בית דין שבירושלים מקדשים את החודש היו שולחים שליחים להודיע על כך לבני הגולה .משנתנו מבארת על אילו חודשים היו שולחים שליחים :עַ ל הודעת קידוש החודש של ִׁש ּ ׁ ָשה ח ֳָד ִׁשים בשנה היו הַ ּ ְׁשלו ִּחים ֹיו ְצ ִאין לגולה ,להודיע על כך .עַ ל קידוש חודש נִ יסָ ןִ ,מ ּ ְפנֵי חג הַ פֶ סַ ח שחל בו ,והיו הולכים לכל מקום שהם יכולים להגיע עד חג הפסח .אבל על אייר לא יצאו כי אין בו יום טוב ,ועל סיון מפני חג השבועות לא הוצרכו לצאת ,כיון שלעולם חל חג השבועות חמישים יום לאחר חג הפסח .עַ ל חודש ָאב היו יוצאיםִ ,מ ּ ְפנֵי הַ ּ ַתעֲנִ ית שיש בו, בתשעה באב ,והיו הולכים לכל מקום שניתן להגיע אליו בשמונה ימים אלו ,מלבד שבת שלא הלכו בה ]ודוקא על תענית זו ,כיון שהוכפלו ביום זה צרות רבות ,ולא על שאר התעניות[ .עַ ל קידושו של חודש אֱ לוּלִ ,מ ּ ְפנֵי ר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ,שחל באחד בתשרי ,ואף שלא ידעו בבירור האם חודש אלול עצמו יהיה חסר ,וביום השלשים שלו יחול ראש השנה ,או שיהיה חודש מלא ,ורק ביום השלשים ואחד שלו יחול ראש השנה ,מכל מקום כיון שלא היה ניתן להודיע להם מתי חל ראש השנה ,היו סומכים על רוב השנים ,וברוב השנים היה אלול חסר ,והיו נוהגים ראש השנה ביום השלשים .עַ ל ִּת ְׁש ֵרי היו מודיעיםִ ,מ ּ ְפנֵי ַת ָ ּקנַ ת הַ ּמ ֹו ֹ עֲדות ,והם יום הכפורים ,חג הסוכות ,ושמיני עצרת ,והיו הולכים לכל מקום שהיו יכולים להגיע אליו עד חג הסוכות .ועל חשון לא היו יוצאים לפי שאין בו יום טוב .עַ ל ּ ִכ ְסלֵו היו יוצאים ִמ ּ ְפנֵי הַ ֲחנ ּ ָֻכה ,ועל טבת ושבט לא הוצרכו לצאתְ .ועַ ל אֲ ָדר היו יוצאים ִמ ּ ְפנֵי הַ ּפו ִּרים .ו ְּכ ׁ ֶשהָ יָ ה בֵ ית הַ ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש ַק ָ ּים ,היו ֹיו ְצ ִאין ַאף עַ ל ִא ָ ּירִ ,מ ּ ְפנֵי פֶ סַ ח ָק ָטן שחל בו ,והוצרכו לדעת זאת אותם שלא עשו פסח ראשון מחמת שהיו טמאים או בדרך רחוקה. גמרא 'מגילת תענית' היא מגילה שהיתה ידועה בזמן חז"ל ,והיו כתובים בה ימים מסוימים בשנה שאירעו בהם ניסים לאבותינו ,ומחמת כן אסרום חכמים בתענית ובהספדִ .א ְּ ית ַמר -נשנתה מימרא זו בבית המדרשַ ,רב ְו ַר ִּבי חֲנִ ינָ א ָא ְמ ֵרי ,לאחר שחרב בית המקדשָ ּ ,ב ְטלָה ְמגִ ּלַת ּ ַתעֲנִ ית, בטלה מגילת תענית שבה הוזכרו הימים האסורים בתענית והספד ,ומותר להתענות ולהספיד בכל שעַ ּ ֶבן ל ִֵוי ָא ְמ ֵרי ,ל ֹא ּ ָב ְטלָה .פוסקת הגמרא את ההלכהְ ,ו ִהלְ ְכ ָתא ּ ָב ְטלָה, הו ׁ ֻ הימיםְ .ו ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ְו ַר ִּבי יְ ֹ ְו ִהלְ ְכ ָתא ל ֹא ּ ָב ְטלָה .תמהה הגמראַ ,ק ְׁשיָ א ִהלְ ְכ ָתא ַא ִהלְ ְכ ָתא -הרי יש סתירה בין ההלכות ,שבתחילה פסקנו שבטלה ,ואחר כך שלא בטלה .מתרצת הגמרא ,ל ֹא ַק ְׁשיָ א -אין זו קושיאָ ּ ,כאן ,שאמרנו שלא בטלה ,היינו ּ ַבחֲנו ּ ָּכה וּפו ִּרים ,שכיון שהם ניסים מפורסמים לא ביטלום ,ו ּ ָכאן ,שאמרנו שבטלה מגילה זוִּ ,ב ְׁש ָאר ֹיומֵ י -בשאר הימים הכתובים שם ,שאינם נוהגים היום. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 13 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר שנינו במשנהְ ' ,ועַ ל ִּת ְׁש ֵרי ִמ ּ ְפנֵי ּ ַת ָ ּקנַ ת הַ ּמ ֹועֲ ֹ דות' .כפי שהתבאר במשנה ,היו השלוחים הולכים מעת קידוש החודש ועד יום טוב ,כדי להגיע למקומות רבים ככל האפשר ,אמנם כיון שאסור להלך בשבתות וימים טובים ,נמצא שבניסן היו מספיקים להגיע למקומות רחוקים יותר מבתשרי ,שהרי בתשרי אינם יכולים ללכת בראש השנה וביום הכפורים .מביאה הגמרא הלכה בענין זהַ :מ ְכ ִריז ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןָ ּ ,כל הֵ יכָ א ְ ּדמָ ט ּו ְׁשלוּחֵ י נִ יסָ ן -בכל מקום בחוץ לארץ שהיו השלוחים מספיקים להגיע לשם בחודש ניסןְ ,ול ֹא ָמט ּו ְׁשלוּחֵ י ִּת ְׁש ֵרי -ולא היו מספיקים להגיע בחודש תשרי ,מחמת שיש פחות ימים המותרים בהליכה ,לִ יעַ ְבד ּו ְּת ֵרי ֹיומֵ י -יש להם לנהוג יום טוב שני של גלויות אף בחודש ניסן ,הגם שידוע להם מתי התקדש החודשְּ ,גז ֵָירה היא שגזרו חכמים בחודש נִ יסָ ןַ ,א ּט ּו - משום ִּת ְׁש ֵרי ,שאם ינהגו בפסח יום טוב יום אחד ,יבואו לנהוג כן אף בתשרי הגם שאינם יודעים מתי קבעו בית דין את החודש ,ולכך במקומות אלו יש לנהוג יומיים יום טוב גם בפסח. שנִ ים אשי ׁ ָ ְסלִ יק ּו לְ ה ּו ַא ְר ּ ָבעָ ה ָר ׁ ֵ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 14 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר פרק שלישי משנה שהוּא של ּ ָפ ָרהִ ,מ ְפנֵי ׁ ֶ ש ִרין לתקיעת שופר של ראש השנה ,חוּץ ִמ ּ ׁ ֶ רות של כל בעלי החיים ּ ְכ ׁ ֵ ּ ָכל הַ ּ ׁש ֹופָ ֹ נקרא ֶ'ק ֶרן' ,ולא שופר ,ואילו לגבי תקיעת שופר של שנת היובל נאמר )ויקרא כה ט( 'וְ הַ עֲ בַ ְר ָתּ שׁוֹפַ ר ְתּרוּעָ ה' ,ולומדים את דין התקיעה של ראש השנה מתקיעת השופר של שנת היובל ,ולכך אף בראש רות השנה יש צורך לתקוע ב'שופר' ,ולא בשל פרה המכונה 'קרן'ָ .אמַ ר ַר ִּבי ֹיוסֵ י ,וַ ֲהל ֹא כָ ל הַ ּ ׁש ֹופָ ֹ ש ְמעֲכֶ ם ֶאת ֹ ש ּנֶאֱ מַ ר )יהושע ו ה( ' ְוהָ יָ ה ִּב ְמ ׁש ְֹך ְּבקֶ ֶרן הַ י ֹּובֵ ל ּ ְכ ׁ ָ נִ ְק ְרא ּו ֶק ֶרןֶ ׁ , קול הַ ּ ׁש ֹופָ ר' ,ו'יובל' הוא האיל ,הרי שאף שופר של איל נקרא 'קרן' ,ואם כן יש להכשיר אף את של הפרה ,הגם שהוא קרוי קרן .אמנם חכמים החולקים עליו סוברים ששופר של איל קרוי גם שופר וגם קרן ,ואילו של פרה נקרא רק קרן ,ולכן הוא פסול )גמרא(. המשנה עוסקת עתה בתקיעות שהיו בבית המקדש ,שם היתה מצוה לתקוע גם בחצוצרותׁ .ש ֹופָ ר ֲצו ְצ ֹ ּש ּ ֵתי ח ֹ של יָ עֵ לָ ּ ,פ ׁשוּט -ישר ,ו ִּפיו ְמצֻ ּ ֶפה זָהָ ב ,ו ְׁ שנָ ה ,לכתחילה היו עושים אותו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ ֶׁ רות - שני אנשים התוקעים בחצוצרות עומדים ִמ ּ ְׁשנֵי ה ְּצ ָד ִדין של האדם התוקע בשופר .הַ תוקע ב ׁש ֹופָ ר היה מַ אֲ ִר ְ רות ְמ ַק ְּצ ֹ ֲצו ְצ ֹ יך בתקיעתוְ ,והַ ח ֹ רות ,כדי שבחלק מהזמן ישמעו את השופר לבדו ,לפי ׁ ֶשעיקר ּ ִמ ְצוַ ת הַ י ֹּום היא ּ ַב ּ ׁש ֹופָ ר] .אף שיש צורך לשמוע את התקיעה כולה ,ובדרך כלל אין אדם יכול לשמוע שתי קולות כאחד ,מכל מקום מתוך חביבות המצוה יכול האדם לשמוע את קול השופר גם אם יחד אתו נשמע קול החצוצרות ,ואף על פי כן היה השופר מאריך ,שיהא היכר לכך שעיקר המצוה היא בשופר )גמרא([. ו ְּב ַתעֲנִ י ֹּות ציבור שגוזרים בשל צרה הבאה על ישראל ,תוקעים ְּבשופרות ׁ ֶשל אֵ ילִ ים זְ כָ ִריםְ ּ ,כפו ִּפים, ֲצו ְצ ֹ ּש ּ ֵתי ח ֹ לרמז שצריך האדם לכוף דעתו ולחזור בתשובה ,ו ִּפיו ְמצֻ ּ ֶפה כֶ סֶ ף ,ו ְׁ רות ּ ָב ֶא ְמ ַצע -בין שתי ֲצו ְצ ֹ ש ּ ִמ ְצוַ ת הַ י ֹּום ּ ַבח ֹ יכין ,לפי ׁ ֶ רות מַ אֲ ִר ִ ֲצו ְצ ֹ השופרותׁ .ש ֹופָ ר ְמ ַק ֵּצר בתקיעתו ,וַ ח ֹ רות ,שנאמר )במדבר אַר ְצכֶם עַ ל הַ צַּ ר הַ צּ ֵֹרר אֶ ְתכֶם וַ הֲ ֵרע ֶֹתם בַּ חֲ צֹ ְצרֹת וְ נִ זְ כּ ְַר ֶתּם לִ ְפנֵי ה' אֱ הֵ יכֶם י ט( 'וְ כִ י ָתבֹאוּ ִמלְ ָח ָמה ְבּ ְ וְ נו ַֹשׁ ְע ֶתּם מֵ אֹ יְבֵ יכֶם'. גמרא שנינו במשנה כיצד לנהוג כשתוקעים בשופר ובחצוצרות יחד ,הגמרא מבארת היכן היה דבר זה נוהגַ ּ :תנְ יָ א -שנינו בברייתא ּ ַב ּ ֶמה ְ ּדבָ ִרים אֲ מו ִּרים -באיזה אופן שייכים דינים אלוַ ּ ,ב ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש ,שבו היו תוקעים בראש השנה גם בחצוצרות ,ובתעניות היו תוקעים גם בשופר ,אֲ בָ ל ִּבגְ בוּלִ ין -בשאר רות, ֲצו ְצ ֹ ֵש ח ֹ ש ּי ׁ קום ׁ ֶ רות ,ו ָמ ֹ ֲצו ְצ ֹ ֵש ׁש ֹופָ ר ,והיינו בראש השנהֵ ,אין תוקעים בח ֹ ש ּי ׁ קום ׁ ֶ הערים ,מָ ֹ הו ׁ ֻ והיינו בתעניות ציבורֵ ,אין תוקעים ב ׁש ֹופָ רָ .אמַ ר ַר ִּבי יְ ֹ שעַ ּ ֶבן ל ִֵויַ ,מאי ְק ָרא -מאיזה פסוק יש רות ְו ֹ ללמוד דין זה ,שנאמר )תהילים צח ו( ' ּ ַב ֲחצ ְֹצ ֹ קול ׁש ֹופָ ר הָ ִריע ּו לִ ְפנֵי הַ ּ ֶמל ְֶך ה'' ,הרי שמבואר © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 15 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר בפסוק שתוקעים בשופר ובחצוצרות יחד ,אך יש לדייק מסיום הפסוק ש'לִ ְפנֵי הַ ּ ֶמל ְֶך ה'' הוּא ְ ּדבָ עֵ ינָן קול ׁש ֹופָ ר ,אֲ בָ ל ְּבעָ לְ מָ א -בשאר מקומות ,ל ֹא. רות ְו ֹ ֲצו ְצ ֹ -רק שם יש צורך בח ֹ משנה שנָ הְּ , ֹאש הַ ּ ׁ ָ שוֶ ה -דומה בדיניו הַ י ֹּובֵ ל -יום הכפורים של שנת החמישים לְ ר ׁ ָׁ לַת ִקיעָ ה -שמנין אומֵ ר, כות -להוספת 'מלכיות זכרונות ושופרות' בתפילהַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ התקיעות שוה בשניהםְ ,ול ְַּב ָר ֹ של יְ עֵ לִ ים. של אילים זְ כָ ִרים ,וּבַ י ֹּובֵ ל תוקעים ְּב ׁ ֶ שנָ ה ּת ֹו ְק ִעין ְּב ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ יש חילוק ביניהם ,ש ְּבר ׁ גמרא של ֹיום הַ ּ ִכ ּפ ִֻרים ,מצוותן ְּבשופרות ּ ְכפו ִּפים .תמהה הגמראְ ,והָ א שנָ ה ְו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ ָאמַ ר ַר ִּבי ל ִֵויׁ ,ש ֹופָ ר ׁ ֶ של ר ׁ אֲ נָ ן ְּתנָ ן -והרי שנינו במשנתנוׁ ,ש ֹופָ ר ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ הֶ ׁ ,של יָ עֵ ל ּ ָפ ׁשוּט .מתרצת הגמרא ,הוּא -רבי לויּ ְ ,ד ָאמַ ר שמצוותם בכפופיםְ ּ ,כשיטתו ד ַר ִּבי יְ הו ָּדהּ ְ ,ד ַתנְ יָ א -שהרי כך שנינו בברייתאַ ' ,ר ִּבי יְ הו ָּדה אומֵ רְּ ,בר ׁ ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ הּ ,ת ֹו ְק ִעין ְּב ׁ ֶשל זְ כָ ִרים ּ ְכפו ִּפים ,וביובל בשל יעלים' .שואלת הגמרא ,אם כן ,מדוע אמר רבי לוי דין זה בשם עצמוְ ,ולֵימָ א -והרי היה לו לומר רק 'הֲלָכָ ה ּ ְכ ַר ִּבי יְ הו ָּדה' .משיבה הגמרא, ִאי ָאמַ ר הֲלָ כָ ה ּ ְכ ַר ִּבי יְ הו ָּדה ,הֲוָ ה אֲ מֵ ינָ א -היינו סבורים שהלכה כמותו אֲ ִפילּ ּו ְּב ֹיובֵ ל ,שיש לתקוע בשל יעליםָ ,קא מַ ְׁש ַמע לָן -לכך אמר רבי לוי את דינו בלשון זו ,שמתוך כך נבין שהלכה כרבי יהודה רק לענין ראש השנה ,שיש לתקוע בכפופים. משנה ש ִ ּנ ְס ַ ּדק לכל ארכוְ ,ו ִד ְּב ֹ ׁש ֹופָ ר ׁ ֶ קו בדבקָ ּ ,פסוּל ,כיון שאחר שנפרד ,אף שהדביקוהו ,הרי הוא נחשב רות ועשה מכולם יחד שופר אחדָ ּ ,פסוּל .נִ ַ ּקב השופר ,ו ְּס ָת ֹ כשני שופרותּ ִ .ד ּ ֵבק ִׁש ְב ֵרי ׁש ֹופָ ֹ מו במין השופרִ ,אם עתה עדיין אותו חור סתום ְמעַ ּ ֵכב -משנה אֶ ת קול הַ ְּת ִקיעָ הָ ּ ,פסוּל ,כיון שאין הסתימה בטלה לשופר ,והרי זה כהשמעת קול שופר יחד עם קול אחרְ .ו ִאם לָאו ,שאין עתה שינוי בקול שר. השופר ,אף שקודם הסתימה היה שינוי בקולוָ ּ ,כ ׁ ֵ גמרא שרֵ ּ .ג ְר ֹ רוָ ּ ,כ ׁ ֵ רו ְךְ ,ו ִק ְּצ ֹ ּ ָתנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא ,הָ יָ ה השופר ָא ֹ דו -גרד את עובי השופר ידו עַ ל ִּגלְ ֹ מבפניםְ ,והֶ עֱ ִמ ֹ דו -על החלק החיצוני בלבדָ ּ ,כ ׁ ֵשרִ .צ ּ ָפה ּו זָהָ ב בעובי הפתח הצר של השופר ,אם עשה כן ִּב ְמ ֹ קום הֲנָ חַ ת ּ ִפיו של התוקע ,והיינו בחלק של אותו עובי הקרוב לפתח שבו תוקעים בשופרָ ּ ,פסוּל ,כיון שבכך חוצץ הזהב בין שפתיו של התוקע לבין השופר .ואם ציפהו זהב שלּ ֹא ִּב ְמ ֹ בעובי הפתח הצר ,אך בחלקו החיצוניֶ ׁ , קום הֲנָ חַ ת ּ ִפיוָ ּ ,כ ׁ ֵשרִ .צ ּ ָפה ּו זָהָ ב ִמ ִּב ְפנִ יםָ ּ ,פסוּל ,כיון מות לו ִמ ּ ְכ ֹ קו ֹ שבאופן זה נמצא שהוא תוקע בזהב ,ולא רק בשופר .ציפהו זהב ִמ ּ ַבחוּץִ ,אם נִ ְׁש ּ ַת ָּנה ֹ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 16 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר קול תו ְך ׁש ֹופָ ר ְו ָת ַקע ּב ֹו -בשופר הפנימיִ ,אם ֹ שר .נָ ַתן ׁש ֹופָ ר ְּב ֹ שהָ יָ ה קודם הציפויָ ּ ,פסוּלְ .ו ִאם לָאוָ ּ ,כ ׁ ֵ ֶׁ ש ַמע ,ל ֹא יָ צָ א. יצון ׁ ָ קול ִח ֹ שמַ ע ,והיינו כשהפנימי ארוך יותר מהחיצוני ,יָ ָצאְ ,ו ִאם גם את ֹ ימי ׁ ָ ּ ְפנִ ִ ּ ָתנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתאֵ ּ ,ג ְר ֹ דו -גרד את עובי השופרֵ ּ ,בין אם גרדו ִמ ִּב ְפנִ ים ובֵ ין אם גרדו כו ְו ָת ַקע ּב ֹו ,ל ֹא יָ ָצא .מבארת הגמרא את הדין האחרוןָ :אמַ ר ַרב ּ ָפ ּ ָפא ,ל ֹא ּ ֵתימָ א שר .הֲפָ ֹ ִמ ּ ַבחוּץָ ּ ,כ ׁ ֵ יה ּ ִכי ּ ִכ ּתוּנָ א -אין כוונת הברייתא דווקא לאופן שהפך את השופר ממש ,כפי שהופכים בגד, ְ ּדהַ ְפכֵ ּ שהִ ְר ִחיב שחלקו הפנימי בחוץ וחלקו החיצוני נעשה עתה פנימי ,שאז ודאי פסולֶ ,א ּלָא אף באופן ׁ ֶ את הצד הַ ָ ּק ָצר ]-הצר[ְ ,ו ִק ֵּצר ֶאת הָ ָרחָ ב ,גם כן ל ֹא יָצָ א .מבררת הגמראַ ,מאי ַט ְעמָ א -מה הטעם בדין זהִ ּ ,כ ְד ַרב ַמ ּ ָתנָ הּ ְ ,ד ָא ַמר ַרב ַמ ּ ָתנָ ה ,נאמר בפסוק )ויקרא כה ט( 'וְ הַ עֲ בַ ְר ָתּ שׁוֹפַ ר ְתּרוּעָ ה' ,ומלשון ְ'והַ עֲבַ ְר ּ ָת' יש ללמוד ש ֶ ּד ֶר ְך הַ עֲבָ ָר ֹ תו ּ ָבעֵ ינַ ן -יש לתקוע בו כדרך שהאיל מעבירו על ראשו בעודו חי, ולא להפכו מדרך זו. שהוּא הו ִסיף עָ לָ יו ּ ָכל ׁ ֶ רותָ ּ ,פסוּל'ָ ּ ] .תנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא[ֹ , 'דבֵ ק ִׁש ְב ֵרי ׁש ֹופָ ֹ שנינו במשנהּ ִ , נו, שלּ ֹא ְּב ִמי ֹ ינו של השופר ובֵ ין ׁ ֶ הוסיף האדם על אורך השיעור אפילו שיעור קטן ביותרֵ ּ ,בין ְּב ִמ ֹינו, אומֵ ר ,אם סתמו ְּב ִמ ֹ ינוָ ּ ,פסוּלַ .ר ִּבי נָ ָתן חולק ו ֹ שלּ ֹא ְּב ִמ ֹ ינו ּ ֵבין ׁ ֶ מוֵ ּ ,בין ְּב ִמ ֹ יקב השופר ו ְּס ָת ֹ ּ ָפסוּל .נִ ַ ּ ינוָ ּ ,פסוּל. שלּ ֹא ְּב ִמ ֹ שר .סתמו ׁ ֶ ּ ָכ ׁ ֵ ש ִ ּנ ְׁש ּ ַת ּיֵיר שרָ .א ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןְ ,והוּא -ובתנאי ׁ ֶ ינו ,הרי הוא ּ ָכ ׁ ֵ שנינו בדברי רבי נתן ,שאם סתמו ְּב ִמ ֹ רו ּּב ֹו של השופר שלם ,ללא סתימה .מדייקת מכך הגמראִ ,מ ּ ְכלָל -משמע מדברי רבי יוחנןּ ְ ,דאם של ֹא ְּב ִמ ֹ סתמו ׁ ֶ ינו ,אֲ ִפילּ ּו אם נִ ְׁש ּ ַת ּיֵיר רו ּּב ֹו שלםָ ּ ,פסוּל] .נמצא שיש שלש תנאים להכשיר שופר שיש בו סתימה :א .שתהא הסתימה ממין השופר .ב .שישאר רובו שלם .ג .שלא ישתנה קול התקיעה[. שר. נִ ְס ַ ּדק השופר לְ ָא ְר ּכ ֹוָ ּ ,פסוּל .נסדק לְ ָרחְ ּב ֹוִ ,אם נִ ְׁש ּ ַת ּיֵיר ּב ֹו ,בחלק שאינו סדוקִׁ ,שיעוּר ְּת ִקיעָ הָ ּ ,כ ׁ ֵ דו, ש ּיֹא ֲחזֶנּ ּו ְּביָ ֹ יאלְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ יר ׁש ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ ְו ִאם לָאוָ ּ ,פסוּל .מבררת הגמראְ ,וכַ ּ ָמה הוא ִׁשיעוּר ְּת ִקיעָ הֵ ּ ,פ ֵ ְוי ֵָראֶ ה השופר לְ כָ אן וּלְ כָ אן -משני הצדדים של ידו האוחזת בשופר. ש ִרים ּ ַב ּ ׁש ֹופָ ר. לות ּ ְכ ׁ ֵ ש ּ ָכל הַ קּ ֹו ֹ שר ,לפי ׁ ֶ או ָצרוּדָ ּ ,כ ׁ ֵ או עָ בֶ הֹ , לו של השופר ַ ּדקֹ , קו ֹ הָ יָ ה ֹ ּתו -בעצם הממלאת את חלל השופרְ ,ו ָת ַקע ּב ֹו, ֵיה לַאֲ בו ּ ַּה ִ ּד ְׁשמו ֵּאל הלכה זוָ ,ק ְדח ֹו ְּבז ְַכרו ֹ ָׁ שלְ ח ּו ל ּ ינו ינו ֵא ֹ ולא הוציא את כל הזכרות כדרך שנוהגים בעת הכנת השופר לתקיעה ,יָ צָ א ,כיון ְ ּד ִמין ְּב ִמ ֹ ֹ חוצֵ ץ ,וכל השופר ,בין חלק הזכרות הפנימי ,ובין החלק החיצוני ,הם מין אחד ,ואינם חוצצים. משנה או לְ ֹ תו ְך הַ ּדוּת -בור המוקף מחיצות בנויותֹ , או לְ ֹ תו ְך הַ ּב ֹורֹ , אדם הַ ּת ֹו ֵקעַ לְ ֹ תו ְך הַ ּ ִפ ּ ָטס -חבית ש ַמע ,ל ֹא יָצָ א. קול הֲבָ ָרה -הד ,שאינו קולו הצלול של השופר ׁ ָ ש ַמע ,יָ ָצאְ .ו ִאם ֹ קול ׁש ֹופָ ר ׁ ָ גדולהִ ,אם ֹ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 17 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ]משנה זו נשנתה בשעת גזירות השמד ,שהיו ישראל מתחבאים בבורות ומערות כדי לקיים את המצוות[. עובֵ ר אגב כך שהובא דין של השומע את התקיעה ממקום אחר ,מביאה המשנה דין דומה :הָ יָ ה ֹ או ֹ קול ה ׁש ֹופָ ר ֹ ש ַמע מביתו את ֹ יתו סָ מו ְּך לְ בֵ ית הַ ּ ְכנֶסֶ תְ ,ו ׁ ָ שהָ יָ ה בֵ ֹ או ׁ ֶ חו ֵרי בֵ ית הַ ּ ְכנֶסֶ תֹ , אֲ ֹ קול קריאת ה ְמגִ ּלָה על ידי חזן בית הכנסתִ ,אם ּ ִכ ֵ ּון לִ ּב ֹו לצאת ידי חובתו ,יָ צָ א ]ואף שיש צורך בכוונת התוקע או הקורא ,כיון שמדובר בחזן בית הכנסת – ודאי כוונתו להוציא את כל מי ששומע[ְ .ו ִאם לָאו ,ל ֹא יָ ָצא .מסיימת המשנהְ ,ו ַאף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶשזֶּה ׁ ָש ַמע ְוזֶה ׁ ָש ַמע -כלומר שני אנשים שמעו בשוה את השופר או את המגילה ,מכל מקום זֶה ּ ִכ ֵ ּון לִ ּב ֹו ויָצָ אְ ,וזֶה ל ֹא ִכ ֵ ּון לִ ּב ֹו ולפיכך ל ֹא יָ ָצא. גמרא שנינו במשנה' ,התוקע לתוך הבור כו' אם קול הברה שמע ,לא יצא'ָ .אמַ ר ַרב הוּנָ א ,ל ֹא ׁ ָשנ ּו דין זה, או ָתן שפַ ת הַ ּב ֹור ,אֲ בָ ל ֹ עו ְמ ִדים בחוץ ,עַ ל ְׂ או ָתן הָ ֹ שיש אופנים שבהם לא יצאו השומעיםֶ ,א ּלָא לְ ֹ עו ְמ ִדים ּ ַב ּב ֹור עצמוְ , הָ ֹ יָצא ּו ,כיון שבתוך הבור נשמע תמיד קול השופר ,ולא קול הברה. ֲבו ָדה ז ָָרה ,האסור בהנאה ,ל ֹא יִ ְת ַקע ,כיון שהוא מאוסְ ,ו ִאם ּ ָת ַקע ,יָ צָ א, של ע ֹ ָאמַ ר ַרב יְ הו ָּדהְּ ,ב ׁש ֹופָ ר ׁ ֶ ואף שאסור להנות מעבודה זרה ,כיון ְ ּד ִמ ְצ ֹות ַלאו לֵהָ ֹנות נִ ְּתנ ּו -לא ניתנו לישראל לשם הנאה ,אלא לעול על צווארם ]ודין זה הוא רק בעבודה זרה של גוי ,שאם יבטלנה גוי הרי היא מבוטלת ומותרת בהנאה ,אבל עבודה זרה של ישראל שאין ביטול מועיל לה ,וחייבים לשורפה ,הרי היא כמי שאין לה שיעור כלל ,וכיון שיש שיעור המעכב בשופר ,כמבואר לעיל שיש צורך שיאחזנו בידו וייראה מכאן ומכאן ,הרי שופר זה פסול[. ָאמַ ר ָרבָ א ,כיון שהתבאר שמצוות לא ניתנו לשם הנאה ,לכן הַ ּ ֻמ ָ ּדר הֲנָ ָאה מֵ חֲבֵ ֹ רו -אדם שנדר שלא קועַ ּב ֹו ְּת ִקיעָ ה של ִמ ְצוָ הְ ,וכן הַ ּ ֻמ ָ ּדר הֲנָ ָאה ִמ ּ ׁש ֹופָ ר ,מֻ ּ ָתר לִ ְת ֹ לו תקיעת ׁש ֹופָ ר ׁ ֶ קועַ ֹ יהנה מחברו ,מֻ ּ ָתר לִ ְת ֹ של ִמ ְצוָ ה ִּב ֹ טובֵ ל ּב ֹו ְט ִבילָה ׁ ֶ של ִמ ְצוָ הְ .והַ ּ ֻמ ָ ּדר הֲנָ ָאה ִמ ּ ַמ ְעיָ ןֹ , ֶׁ ימות הַ ְּג ׁ ָש ִמים ,שאין בטבילה הנאת הגוף ,אֲ בָ ל ל ֹא ִּב ֹ ימות הַ חַ ּ ָמה ,כיון שבימים אלו ,מלבד המצוה עצמה ,המותרת ,נהנה גם גופו של הטובל מהמעיין ,וכיון שאסר על עצמו את הנאתו ,הדבר אסור. שנינו במשנה שכדי לצאת ידי חובת תקיעת שופר ,צריך כוונה .הגמרא מבררת מיהו הצריך לכוין לשם כךַ ּ :תנְ יָ א -שנינו בברייתא ,נִ ְת ּ ַכוֵ ין ה ׁש ֹומֵ עַ לצאת ידי חובתוְ ,ול ֹא נִ ְת ּ ַכוֵ ין מַ ְׁש ִמיעַ להוציאו ידי ש ִ ּנ ְת ּ ַכוֵ ין ה ַמ ְׁש ִמיעַ להוציאו ְול ֹא נִ ְת ּ ַכוֵ ין ׁש ֹומֵ עַ לצאת ,ל ֹא יָ ָצא ידי חובה ,עַ ד ׁ ֶ חובה ,או ׁ ֶ ש ִּי ְת ּ ַכ ֵ ּון ׁש ֹומֵ עַ ּמ ְׁש ִמיעַ . ו ַ ֵירא לְ ׁ ַ ֵיה ַר ִּבי ז ָ יה -לשמשוִ ,ה ְת ּ ַכוֵ ין להוציאני ידי חובה ,ו ְּת ַקע לִ י .לומדת מכך הגמרא, ש ּ ָמעֵ ּ ָאמַ ר ל ּ ש ּ ִמ ְת ּ ַכוֵ ין לו ַמרַ ,אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ ַאלְ מָ א ָקסָ בַ ר -מוכח מכאן שסבר רבי זיראַ ,מ ְׁש ִמיעַ נַ ּ ִמי ּ ָבעֵ י ּ ַכ ָ ּונָ הְ ּ ,כ ֹ תו עַ ד ׁ ֶ חובָ ֹ תו ֹיוצֵ א יְ ֵדי ֹ רו הַ ּ ׁש ֹומֵ עַ ְּת ִקיעָ ֹ תוֵ ,אין חֲבֵ ֹ חובָ ֹ מו יְ ֵדי ֹ הו ִציא עַ ְצ ֹ התוקע לְ ֹ ש ִּי ְת ּ ַכוֵ ין הַ ּת ֹוקֵ עַ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 18 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר יעו ולהוציאו ידי חובתוְ .והָ נֵי ִמ ּ לְ הַ ְׁש ִמ ֹ ילֵי ְּביָ ִחיד התוקע לעצמו ,שצריך כוונה מפורשת כדי להוציא יה לְ כ ּולֵי עָ לְ ָמא -כיון שכוונתו להוציא את הכל ידי אחרים ,אֲ בָ ל ִּב ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר התוקעֵ ּ ,כיוָ ן ְ ּד ַד ְע ּ ֵת ּ יה -אין צורך שיתכוין לאדם מסוים זהְ ּ .כ ִד ְתנַ ן -וכפי ששנינו ֵיה גּ וּפֵ ּ חובתם ,ל ֹא ּ ָב ִעינָ ן ְ ּד ִמ ְת ּ ַכוֵ ין ל ּ או קול ׁש ֹופָ ר ֹ ש ַמע ֹ יתו סָ מו ְּך לְ בֵ ית ּ ְכנֶסֶ תְ ,ו ׁ ָ שהָ יָ ה ּ ֵב ֹ או ׁ ֶ חו ֵרי ּ ֵבית הַ ּ ְכנֶסֶ תֹ , עובֵ ר אֲ ֹ במשנה ,הָ יָ ה אדם ֹ ֹ קול ְמגִ ּלָהִ ,אם ּ ִכ ֵ ּוון לִ ּב ֹו לצאת ידי חובה ,יָ צָ אְ .ו ִאם לָאו ,ל ֹא יָצָ א ,ואף ששליח הציבור לא ידע כלל שאותו אדם עובר אחורי בית הכנסת ,אין אומרים שכוונתו להוציא רק את אותם בני אדם שבתוך בית הכנסת ,אלא כוונתו להוציא ידי חובה את כל השומע את קולו ומתכוין לצאת ידי חובה. משנה מביאה המשנה דינים נוספים בהוצאה ידי חובה :חֵ ֵר ׁש -שאינו מדבר ואינו שומעׁ ,ש ֹוטֶ הְ ,ו ָק ָטןֵ ,אין חובָ ָתן. מו ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ ינו ֹ ינו ְמחֻ ָ ּיב ּ ַב ָ ּדבָ רֵ ,א ֹ ש ֵא ֹ חובָ ָתן .זֶה הַ ּ ְכלָ לּ ,כֹל ׁ ֶ יאין ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ מו ִצ ִ ֹ גמרא כהֲנִ ים ,לְ ִו ִּיים, יבין ִּב ְת ִקיעַ ת ׁש ֹופָ ר של ראש השנהֹ ּ , ּ ָתנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא ,הַ ּכֹל חַ ָ ּי ִ ְויִ ְׂש ְר ֵאלִ יםֵ ּ ,ג ִרים ,וַ עֲבָ ִדים כנעניים ְמ ׁ ֻ שחְ ָר ִרים ,טֻ ְמטוּם -שערוותו מכוסה ואין ידוע אם הוא זכר או שחֶ ְצ ֹיו עֶ בֶ ד ְוחֶ ְצ ֹיו ּ ֶבן ֹ ינוס -שיש לו סימני זכר וסימני נקבה ,ו ִּמי ׁ ֶ רוגִ ֹ נקבהְ ,ו ַאנְ ְ ּד ֹ חו ִרין .אבל נשים ועבדים כנעניים פטורים ממצוה זו ,כמו שהם פטורים מכל מצוות עשה שהזמן גרמן] .בגמרא מבואר שהוצרכה הברייתא להשמיענו שהכהנים והלויים חייבים בתקיעת שופר ,כיון שלענין כמה דברים יש היקש בין תקיעות ראש השנה לבין תקיעות של יום הכפורים בשנת היובל ,וכיון שמצוות יובל לענין החזרת הקרקעות לבעליהם ,אינה נוהגת בכהנים ובלויים ,היינו יכולים לסבור שאף מצוות תקיעת שופר בראש השנה אינה נוהגת בהם ,וחידשה הברייתא שהם חייבים בכך[. מו ִציא ידי חובה ֶאת בני ִמ ֹ ינוסֹ , רוגִ ֹ ַאנְ ְ ּד ֹ ינו ,כיון שממה נפשך ,אם הוא זכר ,גם שאר הדומים לו הם זכרים ,ואם הוא נקבה ,הרי כולן נקבות ,ואם הוא בריה בפני עצמה ,הרי כל בני מינו הם כמותו, ינו, ינו ִמ ֹ ש ֵא ֹ ואם הם חייבים במצוה זו ,יוצאים הם ידי חובה על ידו .אֲ בָ ל ל ֹא -אינו מוציא את מי ׁ ֶ כלומר ,אינו מוציא ידי חובה אנשים החייבים בתקיעת שופר ,כיון שיתכן שדינו כאשה ,הפטורה ינו ְול ֹא ֶאת מו ִציא ל ֹא ֶאת ִמ ֹ ינו ֹ ממצוה זו ,ואינו יכול להוציא ידי חובה את האנשים .טֻ ְמטוּםֵ ,א ֹ ינו ִמ ֹ ש ֵא ֹ ֶׁ ינו ,כיון שאין כולם שווים ,יש טומטום שהוא באמת זכר ויש שהוא נקבה ]והדבר יכול להתברר אם יקרע העור[ ,ולכן יתכן שהוא נקבה ,ופטור ממצוה זו ,ואינו יכול להוציא טומטום שחֶ ְצ ֹיו עֶ בֶ ד ְוחֶ ְצ ֹיו ּ ֶבן ֹ אחר ,שיתכן שהוא זכר וחייב במצוהִ .מי ׁ ֶ חו ִרין ,כגון שהיה שייך לשני בני מו ִציא ידי חובה ל ֹא ֶאת ִמ ֹ ינו ֹ אדם בשותפות ,ואחד מהם הוציאו לחירותֵ ,א ֹ ינו -אדם אחר שחציו עבד וחציו בן חורין ,כיון שאין צד העבד שבו יכול להוציא ידי חובה את צד החירות של חבירו, © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 19 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ינו ִמ ֹ ש ֵא ֹ ְול ֹא ֶאת ׁ ֶ ינו -בן חורין ,כיון שחציו עבד ,ופטור מהמצוות שהזמן גרמן ,ואין צד העבד שבו יכול להוציא ידי חובה בני חורין. שנינו בברייתא זוִ ' ,מי ׁ ֶשחֶ ְצ ֹיו עֶ בֶ ד וחציו בן חורין ,אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו' ינו ֹ מו ֵא ֹ וכו'ָ .אמַ ר ַרב נַ ְח ָמןַ ,אף לְ עַ ְצ ֹ מו ִציא -אינו יכול להוציא ידי חובה אפילו את עצמו ,כיון שכאשר תוקע הוא בשופר נעשית התקיעה גם על ידי 'חצי עבד' שבו ,הפטור ממצוה זו ,ואינו יכול להוציא ידי חובה את ה'חצי בן חורין' שבו. ש ָ ּי ָצא האדם ידי חובתו בברכהֹ , כות ּ ֻכ ּלָןַ ,אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ ֵיראָ ּ ,כל הַ ְּב ָר ֹ יה ְ ּד ַר ִּבי ז ָ מו ִציא - ּ ָתנֵי ַאהֲבָ ה ְּב ֵר ּ רשאי הוא לברכן שוב כדי להוציא ידי חובה אדם אחר ,שעדיין לא בירך ,כיון שכל ישראל ערבים זה לזה ,וכאשר אחד מהם עדיין לא יצא ידי חובתו הרי זה נחשב שגם הם לא יצאו ידי חובה, ורשאים לברך עבורו ולהוציאו ידי חובה ,חוּץ ִמ ִּב ְר ּ ַכת הַ ּלֶחֶ ם ו ִּב ְר ּ ַכת הַ ַ ּייִ ן וכן שאר ברכות הנהנין, ש ִאם ל ֹא יָ צָ א ,ומברך עבור עצמוֹ , ֶׁ מו ִציא -יכול הוא גם להוציא את האחרים ידי חובה בברכתו, ינו ֹ ְו ִאם יָ ָצאֵ ,א ֹ מו ִציא ,שהרי אין חובה ליהנות באכילה ושתיה ,אלא הרוצה לאכול או לשתות צריך לברך ,וכיון שאין חברו חייב בברכות אלו ,לא שייכת בזה ערבות ,ואינו יכול לברך עבור חברו. ש ִהיא של ִק ּד ּו ׁש הַ י ֹּוםֶ ׁ , ש ִהיא 'הַ ּמ ֹו ִציא' ,ו ִּב ְר ּ ַכת הַ ַ ּייִ ן ׁ ֶ של מַ ָּצהֶ ׁ , ּ ָבעֵ י -הסתפק ַר ְחבָ הִּ ,ב ְר ּ ַכת הַ ּלֶחֶ ם ׁ ֶ ' ּב ֹו ֵרא ּ ְפ ִרי הַ ָּגפֶ ן' ,מַ ה ּו -האם אדם שכבר בירכם לעצמו יכול לחזור ולברך כדי להוציא את חברו ידי חובתו ,או לא .וצדדי הספק הם כך ,האם ּ ֵכיוָ ן ְ ּד ֹ חובָ ה הִ יא -שהרי ברכה זו היא חובה על חברו, שאינו יכול לקיים מצוות אכילת מצה ללא ברכת המוציא ,ואינו יכול לקיים מצוות קידוש בשבת ללא ברכת הגפןַ ,מ ּ ִפיק -יכול הוא לברך כדי להוציא את חברו ידי חובהֹ , או ִדילְ מָ א -או שמא נאמר, ְּב ָרכָ ה לָאו ֹ חובָ ה ִהיא -הרי זהו סוג ברכה שלא נתקן על חובה ,אלא על רשות ,ואף שבמקרה זה חובה לברכו כדי לקיים את המצוה ,לא שייכת ערבות בסוג ברכה זו. ש ָ ּיצָ א האדם ידי חובתוֹ , וּפַ ְׁש ִטינָ ן -ופשטה הגמרא את הספק ,שבברכות אלוַ ,אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ מו ִציא - רשאי הוא לחזור ולברך ברכות אלו כדי להוציא ידי חובה את האחרים .והראיה לכךּ ְ ,ד ַָא ַמר ַרב ַא ּ ִׁשיִ ּ ,כי הֲוֵ ינָ ן ּ ֵבי ַרב ּ ַפ ּ ִפי -כשהיינו בביתו של רב פפי ,הֲוָ ה ְמ ַק ֵ ּד ׁש לָן -היה מקדש עבורינוְ ,ו ִכי הֲוָ ה יה ִמ ַ ּד ְּב ָרא -וכאשר היו באים אריסיו מהשדה ,הֲוָ ה ְמ ַק ֵ ּד ׁש לְ ה ּו -היה חוזר ומקדש עבורם. ָאת ּו אֲ ִריסֵ ּ ָאו ְר ִחים, מביאה הגמרא ברייתא בענין זהָ ּ :תנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא ,ל ֹא יִ ְפרֹס ָא ָדם ּ ְפרוּסָ ה ל ֹ ינו ֹ ש ִאם ֵא ֹ ּש ,שלא יברך עבורם ברכת הנהניןֶ ׁ , אוכֵ ל ִע ּ ָמהֶ םֵ ּ .פרו ׁ ֶא ּלָא ִאם ּ ֵכן ֹ אוכֵ ל ִע ּ ָמהֶ ם הרי הוא ש ַמיִ ם לְ בַ ּ ָטלָה .אֲ בָ ל ּפ ֹו ֵרס הוּא לְ בָ נָ יו ְולִ ְבנֵי ּ ֵב ֹ שם ׁ ָ מו ִציא ׁ ֵ ֹ יתו הקטנים ,שאינם יודעים לברך לבדם, ומברך עבורם ,אף שאינו אוכל עמהםְ ּ ,כ ֵדי לְ חַ ְ ּנכָ ן ְּב ִמ ְצ ֹות. ש ָ ּי ָצא האדם ידי חובתוֹ , מסיימת הברייתא ,וּבַ הַ ּלֵל וּבַ ְמגִ ּ ָלהַ ,אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ מו ִציא -רשאי להוציא את האחרים ידי חובתן. סליקו להו ראוהו בית דין © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 20 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר פרק רביעי משנה תקיעת שופר בשבת אינה 'מלאכה' ,אלא 'חכמה' ,ואין בתקיעה זו איסור תורה ,ולכן מעיקר הדין היה ראוי לתקוע בראש השנה שחל בשבת .אמנם במשנתנו יבואר שמכל מקום גזרו בכך חכמים איסור במקומות מסוימים: ש ּ ָבתַ ּ ,ב ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש הָ י ּו ֹ שחָ ל לִ ְה ֹיות ּ ַב ּ ׁ ַ שנָ ה ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ טוב ׁ ֶ ֹיום ֹ תו ְק ִעים ,כעיקר דין התורה ,שאין איסור בתקיעת שופר ,אֲ בָ ל ל ֹא בַ ּ ְמ ִדינָ ה -בירושלים ובשאר ערי ישראל ,כיון שגזרו חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת מחשש שיהיה מי שיטעה ויטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ,כשילך למומחה שילמדנו לתקוע .אמנם בבית המקדש לא גזרו כן ,כיון ש'אין שבות במקדש' ,כלומר, הגזירות שגזרו חכמים בשבת אינן נוהגות בבית המקדש ,לפי שהכהנים זריזים וזהירים הם. תו ְק ִעין ְּבכָ ל ָמ ֹ ש ְּיה ּו ֹ שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ּ ִמ ְק ָ ּד ׁשִ ,ה ְת ִקין ַר ּ ָבן ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן ז ּ ַַכאיֶ ׁ , ְמ ּ ׁ ֶ קום ׁ ֶש ּי ֶׁש ּב ֹו בֵ ית ִ ּדין ,כיון שהדיינים זריזים וזהירים הם ,ויזהירו את העם שלא יטלטלו את השופר ברשות הרביםָ .א ַמר ַר ִּבי ֶאלְ עָ זָרְ ּ ,כ ׁ ֶש ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי תקנה זו ,ל ֹא ִה ְת ִקין ֶא ּלָא ְביַ ְבנֶה ִּבלְ בָ ד ,שהיתה שם סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים ,אבל לא בשאר מקומות ,ואפילו לא במקום שיש בו סנהדרין של ֶש ּב ֹו בֵ ית ִ ּדין, ש ּי ׁ קום ׁ ֶ לו ,אין הדבר כן ,אלא ֶאחָ ד יַ ְבנֶה ְו ֶאחָ ד ּ ָכל ָמ ֹ עשרים ושלשה דייניםָ .א ְמר ּו ֹ ובלבד שיהא זה בית דין קבוע] ,ודעה זו אינה סוברת לגמרי כתנא קמא ,כיון שתנא קמא סובר שהתירו לתקוע בכל מקום שיש בו בית דין ,ואפילו אם במקרה הגיעו הדיינים לאותו מקום .ואילו דעה זו של 'אמרו לו' סוברת שהתירו רק במקום שיש בית דין קבוע[. גמרא שנינו במשנה' ,יום טוב של ראש השנה שחל בשבתַ ּ ,ב ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש הָ י ּו ֹ תו ְק ִעין אֲ בָ ל ל ֹא ּ ַב ּ ְמ ִדינָ ה' .מבררת הגמראַ ,מאי ַטעֲמָ א -מה הטעם שאסרו חכמים לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבתָ .אמַ ר יבין ִּב ְת ִקיעַ ת ׁש ֹופָ רְ ,ו ֵאין הַ ּכֹל ְּב ִק ִ ַר ּ ָבה ,כיון שהַ ּכֹל חַ ָ ּי ִ יאין ִּב ְת ִקיעַ ת ׁש ֹופָ רְּ ,גז ֵָרה היא שגזרו חכמים ירנּ ּו ַא ְר ּ ַבע ַא ּמ ֹות דוְ ,ו ֵיל ְֵך אֵ צֶ ל ּ ָב ִקי בתקיעות לִ לְ מֹד ממנו כיצד תוקעיםְ ,ויַ ע ֲִב ֶ מחשש שֶ ּ ָמא יִ ּ ְטלֶנּ ּו ְּביָ ֹ יה ְ ּדל ּולָב -וזהו גם כן הטעם שאסרו נטילת לולב ביום ִּב ְר ׁשוּת הָ ַר ִּבים .מוסיפה הגמראְ ,והַ יְ ינ ּו ַטעֲ מֵ ּ יה ִ ּד ְמגִ ּלָה ,שאין קוראים מגילת אסתר בפורים שחל בשבת, טוב של סוכות שחל בשבתְ ,והַ יְ ינ ּו ַטעֲמֵ ּ מחשש שמא יבא אדם לידי טלטול. שנינו במשנהִ ' ,מ ּ ׁ ֶשחָ ַרב ּ ֵבית הַ ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין' וכו'ָ .אמַ ר ַרב הוּנָ א ,היתר זה ,לתקוע בשבת במקום שיש בית דין ,היינו ' ְו ִעם ּ ֵבית ִ ּדין' .מבררת הגמראַ ,מאי -מה הכוונה ' ִעם ּ ֵבית ִ ּדין' ,ומבארת ,שיהיו התקיעות ִּב ְפנֵי ּ ֵבית ִ ּדין ,שאז אימת הדיינים עליהם ,ולא יבואו לטלטל ,לְ ַא ּפו ֵּקי -למעט אופן ׁ ֶשלּ ֹא ִּב ְפנֵי ּ ֵבית ִ ּדיןּ ְ ,דלּ ֹא -שאין לתקוע. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 21 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ית ַמר נַ ּ ִמי -שנינו כן עודָ ,אמַ ר ַר ִּבי ִח ָ ּייא ּ ַבר ַּג ְמ ָ ּדאָ ,א ַמר מסייעת לכך הגמרא ממימרא נוספתִ ,א ְּ ש ּ ֵבית ִ ּדין ֹיו ְׁש ִבין. שאוּלָ ,אמַ ר ַר ִּביֵ ,אין ּת ֹו ְק ִעין ֶא ּלָא ּ ָכל זְ ַמן ׁ ֶ ַר ִּבי ֹיוסֵ י ּ ֶבן ׁ ָ משנה אגב הדין האמור במשנה הקודמת ,מביאה משנתנו דין נוסף שנתקן לאחר שנחרב בית המקדש :מעיקר דין וּשׂמַ ְחתֶּ ם התורה נטילת ארבעת המינים נוהגת בבית המקדש כל שבעת ימי הסוכות ,שנאמר )ויקרא כג מ( ' ְ לִ פְ ֵני ה' אֱ הֵ יכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים' ,ו'לפני ה'' היינו בבית המקדש ,ואילו בשאר המקומות נוהגת מצוה זו מן אש ֹונָ ה ,הָ יָ ה לּ וּלָ ב ]-ארבעת המינים[ נִ ּ ָטל ּ ַב ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש ִׁש ְבעָ ה ימים ,וּבַ ּ ְמ ִדינָ ה - התורה רק ביום טוב ראשוןָ ּ .ב ִר ׁ שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ּ ִמ ְק ָ ּד ׁשִ ,ה ְת ִקין ַר ּ ָבן ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי בשאר ערי ישראלֹ ,יום ֶאחָ ד -רק ביום טוב ראשוןִ .מ ּ ׁ ֶ שיְ הֵ א לוּלָ ב נִ ּ ָטל ּ ַב ּ ְמ ִדינָ ה ִׁש ְבעָ ה ימים זֵכֶ ר לַ ּ ִמ ְק ָ ּד ׁש. ֶׁ ְועוד תקנה התקין רבן יוחנן בן זכאיֶ ׁ ,ש ְּיהֵ א ֹיום הֶ ֶנף ּ ֻכלּ ֹו ָאסוּר ,כלומר ,יום ט"ז ניסן שמניפים בו את העומר ,והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה ,אמנם לאחר שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל ,מצד הדין מותר לאכול מהתבואה החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז ,אמנם חשש רבן יוחנן שכאשר יבנה בית המקדש יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את התבואה החדשה מיד בשחרית של יום ט"ז ,ויעשו כן גם באותה שנה ,ולא יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא הקריבו את העומר ,ואילו בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר. ומשום כך תיקן שבזמן הזה כל יום ט"ז יהא אסור באכילת התבואה החדשה. בתפילת מוסף של ראש השנה מוסיפים אמירת פסוקים של 'מלכיות זכרונות ושופרות' ,ותוקעים בהם .משנתנו מבארת את סדר הברכות והתקיעות הללו :סֵ ֶדר ְּב ָר ֹ כות של תפילת מוסף כך הוא, בות -ברכת 'מגן אברהם' ,וּגְ בו ֹ אומֵ ר ָא ֹ ֹ ּרות -ברכת 'מחיה המתים' ,ו ְּק ֻד ּ ׁ ַשת הַ ּ ׁ ֵשם ' -אתה קדוש', ינו ֹ כולֵל פסוקי מַ לְ ִכי ֹּות ִע ּ ָמהֶ ן -עם ברכת 'אתה קדוש'ְ ,ו ֵא ֹ ְו ֹ תו ֵקעַ .ואומר ְק ֻד ּ ׁ ַשת הַ י ֹּום ' -אתה אומֵ ר תו ֵקעַ ְ .ו ֹ רותְ ,ו ֹ תוקֵ עַ .ואומר פסוקי וברכת ׁש ֹופָ ֹ נותְ ,ו ֹ רו ֹ תו ֵקעַ .אומר פסוקי ברכת זִ ְכ ֹ בחרתנו'ְ ,ו ֹ לו ַר ִּבי כהֲנִ יםּ ִ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן נו ִּריָ .אמַ ר ֹ הו ָד ָאה -ברכת 'מודים' ,ו ִּב ְר ּ ַכת ּ ֹ בו ָדה -ברכת 'רצה'ְ ,ו ֹ עֲ ֹ תוקֵ עַ ּ ַ ינו ֹ עֲ ִקיבָ אִ ,אם ֵא ֹ לַמלְ ִכי ֹּות ,ל ּ ָָמה הוּא ַמזְ ּ ִכיר ,כלומר ,מדוע הוא מזכיר עשרה פסוקים ,והרי כיון שהשתנו פסוקי מלכיות מפסוקי זכרונות ושופרות בכך שאין תוקעים בהם ,ראוי שישתנו גם בכך שלא יאמרו בהם עשרה פסוקים ,אלא תשעה בלבדֶ .א ּ ָלא אמר רבי עקיבא ,כך הוא סדר הברכות שםְ ,ו ֹ שת הַ ּ ׁ ֵ ּרות ,ו ְּק ֻד ּ ׁ ַ בות ,וּגְ בו ֹ אומֵ ר ָא ֹ והתקיעותֹ , כולֵל את פסוקי ַמלְ כֻ י ֹּות ִעם ְק ֻד ּ ׁ ַשת הַ י ֹּום -אתה הו ָד ָאה ו ִּב ְר ּ ַכת ֲבו ָדה ְו ֹ אומֵ ר ע ֹ תוקֵ עַ ְ .ו ֹ רותְ ,ו ֹ תו ֵקעַ .ואומר ׁש ֹופָ ֹ נותְ ,ו ֹ רו ֹ תו ֵקעַ .אומר זִ ְכ ֹ בחרתנוְ ,ו ֹ כהֲנִ ים .פוסק הרי"ף את ההלכהְ :ו ַק ְּיימָ א לָן -ומקובל בידינו ששהלכה היא ּ ְכ ַר ִּבי עֲ ִקיבָ א מֵ חֲבֵ ֹ ֹּ ירו - במקום שהוא חולק על תנא יחיד ,ולכן אף כאן יש לפסוק הלכה כרבי עקיבא. עתה מבארת המשנה את סדר פסוקי מלכיות זכרונות ושופרותֵ :אין ּפ ֹוח ֲִתין מֵ ׂ ָ עֲש ָרה פסוקים של אומֵ רִ ,אם רותַ .ר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן נו ִּרי ֹ עֲש ָרה פסוקים של ׁש ֹופָ ֹ נות ,וּמֵ ׂ ָ רו ֹ ֲש ָרה פסוקים של זִ ְכ ֹ ַמלְ ִכי ֹּות ,וּמֵ ע ׂ ָ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 22 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ש ׁ לש ׁ ָ ש ׁ ָאמַ ר ׁ ָ לש ,אחד משל תורה ,אחד של כתובים ואחד של נביאים ,יָ ָצאֵ .אין מַ זְ ּ ִכ ִירין פסוקי נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ ַמלְ כֻ י ֹּות זִ ְכ ֹ רות ׁ ֶשל ּפ ְֻרעָ נוּת ,כגון 'ביד חזקה אמלוך עליכם' ,וכדומהַ .מ ְת ִחיל ּ ַב ּת ֹו ָרה אחר כך אומר פסוקים מהכתובים ,שהרי הכתובים ]שהם תהלים ,איוב ומשלי[ קדמו לנביאים ,ו ַּמ ְׁשלִ ים ּ ַב ָּנ ִביאַ .ר ִּבי ֹיוסֵ י ֹ אומֵ רִ ,אם הִ ְׁשלִ ים ּ ַב ּת ֹו ָרה ,יָ צָ א ,ובגמרא מבואר שיש לפרש את דברי רבי יוסי כך: לכתחילה יש להשלים בפסוק עשירי מן התורה ,ואם השלים בפסוק עשירי מהנביא ,יצא. גמרא שנינו במשנה' ,רבי יוחנן בן נורי אומר ,אם אמר שלש שלש ,יצא'ִ .א ּ ַ יב ְעיָ א לָן -הסתפקה הגמרא, ֲהנֵי ׁ ָשל ֹׁש ְ ּד ָק ָא ַמר -אותם 'שלש' שאמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן נו ִּרי שיוצא בהם ידי חובתו ,האם כוונתו שע של ֹׁש ִמן הַ ּ ְכתו ִּביםּ ַ ,דהֲו ּו לְ ה ּו -שהרי הם ביחד ּ ֵת ׁ ַ יאים ו ׁ ָ של ֹׁש ִמן הַ ְ ּנ ִב ִ של ֹׁש ִמן הַ ּת ֹו ָרהָ ׁ , שיאמר ׁ ָ יאים ו ַאחַ ת ִמן הַ ּ ְכתו ִּבים, או ִדלְ מָ א -או שמא כוונתו שאומר ַאחַ ת ִמן הַ ּת ֹו ָרה ַאחַ ת ִמן הַ ְ ּנ ִב ִ פסוקיםֹ , של ֹׁש ִמ ּ ֻכ ּלָן -והרי כולם יחד שלשה פסוקים .וּפַ ְׁש ִטינָ ן -ופשטה הגמרא ספק זהּ ְ ,ד ִאם ָא ַמר ַ ּדהֲו ּו לְ ה ּו ׁ ָ של ֹׁש ִמ ּ ֻכ ּ ָלן יָ צָ אְ ּ ,כנֶגֶד ּת ֹו ָרה נְ ִב ִ ָׁ לָה -ויש אומרים ששלשה פסוקים אלו הם יאים ו ְּכתו ִּביםְ .ו ַא ְמ ֵרי ּ ש ְר ֵאלִ ים. כהֲנִ ים לְ ִו ִּים ְויִ ְׂ ּ ְכנֶגֶד ּ ֹ סוף יקנָ א ְּב ֹ פוסקת הגמרא את ההלכהָ :אמַ ר ַרב הַ ְמנוּנָ אָ ,אמַ ר ְׁשמוּאֵ ל ,הֲלָ כָ ה ּ ְכ ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ּ ֶבן נו ִּרי .וַ אֲ ִס ְ ש ָא ַמר האדם בתפילתו 'ו ְּב ֹ ּ ִפ ְיר ָקא -והסיקה הגמרא בסוף פרק זהָ ,אמַ ר ַרב חֲנַ נְ ֵאלֵ ּ ,כיוָ ן ׁ ֶ תו ָר ְת ָך )ה' ינו צָ ִר ְ יך לומר כלוםְ .וכֵ ן ָא ַמר ַר ִּבי ֱאל ֵֹקינוּ( ּ ָכתוּב לֵאמֹר ְשׁ ַמע ִי ְשׂ ָראֵ ל ה' אֱ הֵ ינוּ ה' אֶ ָחד'ׁ ,שוּב ֵא ֹ ינו ָצ ִר ְ תו ָר ְת ָך ּ ָכתוּב לֵאמֹר שמע ישראל' וגו'ׁ ,שוּב ֵא ֹ ש ָא ַמר 'ו ְּב ֹ שעַ ּ ֶבן ֵל ִויֵ ּ ,כיוָ ן ׁ ֶ הו ׁ ֻ יְ ֹ יךֵ ּ ,בין בתפילת יָ ִחיד ,ו ּ ֵבין בתפילת ה ִצ ּבוּר .פוסק הרי"ףְ :וכֵ ן ִהלְ ְכ ָתא -וכך היא ההלכה. נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ שנינו במשנהֵ ' ,אין ַמזְ ּ ִכ ִירין ַמלְ כֻ י ֹּות זִ ְכ ֹ רות ׁ ֶשל ּפ ְֻרעָ נוּת' .מביאה הגמרא דוגמאות לפסוקים אלו ,זִ ְכ ֹ רו ֹנות של פורענות ,היינו ּ ְכ ֹגון הפסוק שנאמר לגבי הנהגתם הרעה של בני ישראל שר הֵ ּ ָמה רוּחַ ֹ במדבר' ,וַ ִּיזְ ּכֹר ּ ִכי בָ ׂ ָ הול ְֵך ְול ֹא יָ ׁשוּב' )תהלים עח לט( .מַ לְ כֻ י ֹּות של פורענותְ ּ ,כ ֹגון הפסוק רועַ נְ טוּיָ ה ו ְּבחֵ מָ ה ְׁשפוּכָ ה אֶ ְמ ֹ 'חַ י ָאנִ י נְ אֻ ם ה' אֱ ל ִֹהים ִאם ל ֹא ְּביָ ד ֲחז ָָקה ו ִּבזְ ֹ לו ְך ֲעלֵיכֶ ם' )יחזקאל כ לג( יתחָ א לִ ְיר ּ ַתח ַר ְח ָמנָ א ֲע ָלן מוסיפה הגמראְ ,ו ַאף עַ ל ַּגב ְ ּד ָאמַ ר ַרב נַ חְ ָמן על פסוק זהָ ּ ,כל ּ ִכי הַ אי ִר ְ ְולִ פְ ְר ִקינָ ן -אפילו יכעס עלינו ה' כעס גדול כזה ,ובלבד שיפדה אותנו מגלותנו וימלוך עלינו ,ואם כן היה מקום לומר שאין זה נחשב פסוק של פורענות ,אין הדבר כן ,אלא אֲ ִפלּ ּו הָ ִכי -אף על פי כן, יתחָ א ְּב ֵר ׁ יתחָ א אֲ מָ ָר ּה -כיון שפסוק זה נאמר בכעסַ ,א ְד ּכו ֵּרי ִר ְ ּ ֵכיוָ ן ִ ּד ְב ִר ְ יש ׁ ַש ּ ָתא לָאו א ַֹרח ַא ְרעָ א - אין ראוי להזכיר את כעסו של ה' בראש השנהׁ .ש ֹופָ ֹ רות של פורענותְ ּ ,כ ֹגון הפסוק שנאמר כאזהרה לישראל שיזהרו מהגייסות שיבואו עליהם למלחמה ' ִּת ְקע ּו ׁש ֹופָ ר ּ ַב ִּג ְבעָ ה' )הושע ה ח(. עו ְב ֵדי ּכ ֹוכָ ִביםֹ , של ֹ של ּ ֻפ ְרעָ נוּת ׁ ֶ רות ׁ ֶ נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ לו ַמר פסוקי ַמלְ כֻ י ֹּות זִ ְכ ֹ אֲ בָ ל ִאם ּ ָבא ֹ אומֵ ר .ומביאה גון 'זְ כֹר ה' לִ ְבנֵי אֱ ֹ נות פורענות של אומות העולםְ ּ ,כ ֹ רו ֹ הגמרא דוגמאות אף לזה ,זִ ְכ ֹ דום אֵ ת יוֹם © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 23 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר גון 'ה' ָמ ְ לָך יִ ְר ְּגז ּו עַ ּ ִמים' )שם צט א(. ְרוּשׁ ִ ָלם הָ אֹ ְמ ִרים עָ רוּ עָ רוּ עַ ד הַ יְסוֹד בָּ הּ' )תהלים קלז ז(ַ .מלְ כֻ י ֹּותְ ּ ,כ ֹ י ָ צו' )שם י טז(ׁ .ש ֹופָ ֹ גויִ ם מֵ ַא ְר ֹ עולָם וָ עֶ ד ָא ְבד ּו ֹ ִאי נַ ּ ִמי -וכן פסוק זה' ,ה' מֶ ל ְֶך ֹ רותְ ּ ,כ ֹגון הפסוק בזכריה ימן' ,ואף שמדובר שם גם על עם ישראלְ ,וסָ ִמ ְ ֵיה )ט יד( 'וַ ה' אֱ ל ֹ ִהים ּ ַב ּ ׁש ֹופָ ר יִ ְת ָקע וְ הָ ַל ְבּ ַסעֲ רוֹת ֵתּ ָ יך ל ּ הרי נאמר מיד בפסוק הסמוך 'ה' ְצבָ ֹאות יָ גֵן עֲ לֵיהֶ ם' ,הרי שלא יינזקו כלל ,ונמצא שזהו פסוק פורענות של אומות העולם. רון של אדם יָ ִחיד ,ואֲ ִפלּ ּו לְ ֹ דין נוסף בענינים אלוְ :ו ֵאין ַמזְ ּ ִכ ִירין פסוק העוסק בזִ ְכ ֹ טובָ הְ ּ ,כ ֹגון הפסוק שאמר נחמיה )ה יט( 'ז ְָכ ָרה ִּלי אֱ ל ֹהַ י לְ ֹ יתי עַ ל הָ עָ ם הַ זֶּה' ,ו ְּכ ֹגון הפסוק שאמר דוד טובָ ה כֹּל אֲ ֶשׁר עָ ִשׂ ִ המלך על עצמו )תהילים קו ד( 'ז ְָכ ֵרנִ י ה' ִּב ְר ֹ צון עַ ּ ֶמ ָך פָּ ְקדֵ נִ י ִבּישׁוּעָ ֶת ' ,כלומר ,בעת שתרצה את עמך תזכור גם אותי ,וכיון שזהו זכרון של יחיד ,אין אומרים אותו. נות' שבפסוקים ,ה ֲֵרי הֵ ן ּ ְכפסוקי ִּז ְכ ֹ דו ֹ לשון ' ּ ִפ ְק ֹ רו ֹנותְ ּ ,כ ֹגון הפסוק 'וַ ה' ּ ָפ ַקד ֶאת ׂ ָ ש ָרה' )בראשית כא א(, גון הפסוק שאמר משה רבנו לישראל בשם ה' כשבא לגאול אותם ממצרים ' ּ ָפקֹד ּ ָפ ַק ְד ִּתי ֶא ְתכֶ ם' ו ְּכ ֹ נות .מברר הרי"ף את ההלכהְ :ו ַאף רו ֹ נות ֵאינָ ן ּ ַכ ִּז ְכ ֹ דו ֹ אומֵ רִ ּ ,פ ְק ֹ )שמות ג טז(ּ ִ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי ֹיוסֵ יַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ ימא לָן -שמקובל בידינו כלל זהּ ְ ,דבכל מקום שנחלקו ַר ִּבי ֹיוסֵ י ְו ַר ִּבי יְ הו ָּדה ,הֲלָכָ ה ּ ְכ ַר ִּבי עַ ל ַּגב ְ ּד ַק ְּי ָ ֹיוסֵ י ,הָ כָ א נָ הוּג עָ לְ מָ א -במחלוקת זו נוהגים הכל ּ ְכ ַר ִּבי יְ הו ָּדה ,שלא לומר פסוקים שיש בהם לשון 'פקידה' ,אלא דווקא לשון 'זכירה' ]הגמרא הביאה כאן כדוגמא את הפסוק 'וה' פקד את שרה' ,ואף שלכאורה זהו זכרון של יחיד ,שאין מזכירים ,כיון שבפקידה זו נולד יצחק וממנו יצאו כל ישראל, הרי זה נחשב כזכרון של רבים )גמרא([. אומֵ רִ ,אם ִה ְׁשלִ ים ּ ַב ּת ֹו ָרה ,יָ צָ א'ְ .ו ָת ִר ְ ּמ ְׁשלִ ים ְּבנָ ִביאַ ,ר ִּבי ֹיוסֵ י ֹ שנינו במשנהַ ' ,מ ְת ִחיל ּ ַב ּת ֹו ָרה ו ַ יצנָ א - וביארה הגמרא שיש לשנות את גירסת המשנה ,והָ ִכי ָק ָאמַ ר -כך יש לגרוס בה ,לדעת תנא קמא אומֵ ר ,לכתחילה ַמ ְׁשלִ ים ּ ַב ּת ֹו ָרהְ ,ו ִאם הִ ְׁשלִ ים ְּבנָ ִביא ,יָצָ א. ַמ ְת ִחיל ּ ַב ּת ֹו ָרה וּמַ ְׁשלִ ים ְּבנָ ִביאַ ,ר ִּבי ֹיוסֵ י ֹ פוסק הרי"ף את ההלכהְ :ו ַק ְּי ָ ימא לָן -ואנו פוסקים הלכה ּ ְכ ַר ִּבי ֹיוסֵ י ,שלכתחילה יש להשלים בתורהַ ּ .תנְ יָ א -שנינו בברייתאָ ,א ַמר ַר ִּבי ֶאלְ עָ זָר ּ ֶבן ַר ִּבי ֹיוסֵ י ,וָ ִת ִיקין -אנשים ענוים המחבבים את ימין ּ ַב ּת ֹו ָרה. המצוות ,הָ י ּו מַ ְׁשלִ ִ רות ,ד ִא ּ ָ נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ ָמא -מובן דין זה לגבי פסוקי זִ ְכ ֹ מקשה הגמראִּ ,ב ְׁשל ָ יכא טוּבָ א -שהרי יש פסוקים רבים בתורה העוסקים בזכרונות ושופרות ,וניתן לומר שלשה פסוקי תורה בתחילה, ולהשלים בפסוק רביעי מן התורה ,אֶ ּ ָלא פסוקי ַמלְ כֻ י ֹּות שבתורהְּ ,ת ָ לָתא הֲו ּו -הרי יש רק שלשה ישרוּן מֶ ל ְֶך' גון -והם פסוקים אלו' ,ה' אֱ ל ֹהָ יו ִע ּמ ֹו ו ְּתרוּעַ ת מֶ ל ְֶך ּב ֹו' )במדבר כג כא(' ,וַ יְ ִהי ִב ׁ ֻ פסוקיםְ ּ ,כ ֹ )דברים לג ה(' ,ה' יִ ְמל ְֹך לְ עֹלָם וָ עֶ ד' )שמות טו יח( ,וַ אֲ נַ ן ּ ָב ִעינָ ן עֲ ׂ ָש ָרה -ואילו אנו צריכים להשלים ֵיכא -והרי אין פסוק כזה .מתרצת הגמראָ ,אמַ ר ַרב הוּנָא, לעשרה ,והיינו פסוק רביעי מן התורהְ ,ול ּ ָ ש ָראֵ ל ה' אֱ ל ֹהֵ ינ ּו ה' ֶאחָ ד' )דברים ו ד( ֹזו ִהיא הזכרת ַמלְ כוּת ּ ָתנָ א -שנינו בברייתא ,הפסוק ' ְׁשמַ ע יִ ְׂ אומֵ רֵ ,אינָ ּה ַמלְ כוּת .וכן הפסוק ' ְויָ ַד ְע ּ ָת הַ י ֹּום וַ ה ׁ ֵ ֵמהּ ִ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי ֹיוסֵ יַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ ְׁשל ָ ֲשב ָֹת ֶאל לְ בָ בֶ ָך כִּ י © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 24 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר לָדעַ ת וגו' אָרץ ִמ ָתּ ַחת אֵ ין עוֹד' )שם ד לט( ,והפסוק ַא ּ ָתה הָ ְר ֵא ָת ַ ה' הוּא הָ אֱ ִהים בַּ ָשּׁ ַמיִם ִמ ַמּעַ ל וְ עַ ל הָ ֶ כִּ י ה' הוּא הָ אֱ ִהים אֵ ין עוֹד ִמלְ בַ דּ ֹו' )שם ד לה( ,שבכל הפסוקים הללו מוזכר יחוד ה' בעולם ,הרי אלו ימא לָן -וההלכה היא ּ ְכ ַר ִּבי ֹיוסֵ י, אומֵ רֵ ,אינָ ּה מַ לְ כוּתְ .ו ַק ְּי ָ כפסוקי ַמלְ כוּתּ ִ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי ֹיוסֵ יַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה ֹ וממילא לשיטת רבי יוסי עצמו יש כמה פסוקי מלכויות בתורה ,וניתן להשלים מתוכם את הפסוק הרביעי של מלכויות ,כדי לחתום בתורה. משנה בראש השנה יש שני שליחי ציבור העוברים לפני התיבה ,הראשון לתפילת שחרית והשני לתפילת של אש ֹון ׁ ֶ טוב ִר ׁ עובֵ ר לִ ְפנֵי הַ ּ ֵתבָ ה ְּב ֹיום ֹ מוסף ,ומשנתנו מבארת באילו מהתפילות תוקעים בשופר :הָ ֹ ר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ,הראשון מתפלל שחרית והשני מתפלל מוסף ,הַ ּ ׁ ֵשנִ י ַמ ְת ִקיעַ -בתפילת מוסף תוקעים בשופר ,ו'מתקיע' היינו שאדם אחר תוקע על פי ברכותיו של שליח הציבורּ .ו ִב ְׁשעַ ת הַ הַ ּלֵל -בימים שאומרים בהם הלל ,כגון בשאר ימים טובים ]אבל בראש השנה אין אומרים הלל[ ,שליח הציבור הָ ִר ׁ אש ֹון ,שמתפלל שחרית ,הוא ַמ ְק ֶרא ֶאת הַ הַ ּלֵל ,לפי שזריזים מקדימים למצוות] .ובתחילה היו תוקעים גם בראש השנה בתפילת שחרית ,אך פעם אחת היתה שעת השמד וגזרו על ישראל שלא יתקעו בשופר ,והניחו הגויים שומרים בתפילת שחרית שלא יתקעו ,ולאחר שסיימו תפילת שחרית הסתלקו השומרים ,ותיקנו שיהיו תוקעים במוסף )גמרא( .ואף שעתה אין גזירה זו ,לא ביטלו את התקנה ,ולעולם תוקעים במוסף )רשב"א([. גמרא שנינו במשנה' ,ובשעת ההלל ,הראשון מקרא את ההלל' .מדייקת הגמראִ ,מ ְ ּד ָק ָאמַ ר -מכך שנקטה המשנה לשון ' ִּב ְׁשעַ ת הַ הַ ּלֵל'ִ ,מ ּ ְכלָ ל -משמע מכך ִ ּד ְבר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ל ֹא ַא ְמ ִרינָ ן הַ ּלֵל ,ולכן אין זה המשך לדין הראשון האמור לגבי ראש השנה .מבארת הגמראַ ,מאי ַט ְע ָמא -מה הטעם לכך שאין אומרים נו דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּאִ ,ר ּב ֹו ֹ ש ֵרת לִ ְפנֵי הַ ָ ּק ֹ הלל בראש השנהִ ּ ,כ ְד ַר ִּבי אֲ בָ ה ּוּ ְ ,ד ָא ַמר ַר ִּבי אֲ בָ ה ּוָ ,א ְמר ּו מַ לְ אֲ כֵ י הַ ּ ׁ ָ ירה ]-הלל[ לְ פָ נ ָ שנָ ה ו ְּב ֹיום הַ ּ ִכ ּפ ּו ִריםָ .אמַ ר לָ הֶ ן, ֹאש הַ ּ ׁ ָ ֶיך ְּבר ׁ או ְמ ִרים ִׁש ָ ש ָר ֵאל ֹ עולָםִ ,מ ּ ְפנֵי מַ ה ֵאין יִ ְׂ של ֹ ֶׁ שב עַ ל ּ ִכ ּ ֵסא ִ ּדיןְ ,ו ִס ְפ ֵרי מֵ ִתים ְו ִס ְפ ֵרי חַ ִּיים ּ ְפתו ִּחין לְ פָ נָ יו, שר -וכי יתכן הדבר ,שבשעה שמֶ ל ְֶך ֹיו ׁ ֵ ֶא ְפ ׁ ָ ירה. או ְמ ִרים ִׁש ָ שבני האדם נכתבים ונחתמים בימים אלו לחיים או למוותְ ,ויִ ְׂש ָר ֵאל ֹ משנה שנָ הֵ ,אין ְמפַ ְ ּק ִחין עָ לָ יו ֶאת הַ ַּגל -אם נפלה עליו מפולת של אבנים אין מפנים אותם כדי ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ ׁש ֹופָ ר ׁ ֶ להוציאו ולתקוע בוְ ,ו ֵאין ַמעֲ ִב ִירין עָ לָ יו ֶאת הַ ְּתחוּם -אין יוצאים עבורו מחוץ לתחום שבת ,שהוא אלפיים עולִ ין ּ ָב ִאילָן כדי להורידו משםְ ,ול ֹא אמה מחוץ לעיר ,לא כדי להביאו ולא כדי לשמוע את התקיעותְ ,ול ֹא ֹ שהוּא ִמ ּ ׁשוּם תו ל ֹא ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ או ֹ חו ְת ִכין ֹ ש ִטין עַ ל ּ ִפנֵי הַ ּ ַמיִ ם כדי להביאוְ ,ו ֵאין ֹ רו ְכ ִבין עַ ל ַּג ּ ֵבי ְבהֵ מָ ה ְול ֹא ׁ ָ ֹ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 25 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר עֲשה, שהוּא ְבל ֹא ַת ׂ ֶ ְׁשבוּת -שאיסור מדרבנן ,והיינו בדבר שאין דרך לחתוך בו את השופרְ ,ול ֹא ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ כו ַמיִ ם ֹ תו ֹ והיינו בדבר שדרכו בכך .אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה לִ ּ ֵתן ְּב ֹ או יַ יִ ן כדי לתקן את קולו ,יִ ּ ֵתן ,ואין בכך איסור כלל ,ואינו נחשב כ'מתקן כלי' ביום טוב. קועַ בראש השנה ,ו ִּמ ְתעַ ְּס ִקין ִע ּ ָמהֶ ן ּ ְכ ֵדי ׁ ֶ קות ִמ ִּל ְת ֹ ינו ֹ ְו ֵאין ְמעַ ּ ְכ ִבין ֶאת הַ ִּת ֹ ש ִּילְ ְמד ּו ,ובגמרא יבואר דין זה. ְוהַ ּ ִמ ְתעַ ּ ֵסק -התוקע מתוך עיסוקו בלימוד התקיעות ,ולא לשם מצוה ,ל ֹא יָ ָצאְ .והַ ּ ׁש ֹומֵ עַ את התקיעות ִמן הַ ּ ִמ ְתעַ ּ ֵסק ,אף שהשומע עצמו התכוון לצאת ידי חובתו ,כיון שהתוקע לא התכוון לשם מצוה ,אף השומע ל ֹא יָ ָצא. גמרא שנינו במשנה שאין עושים מלאכה ביום טוב לצורך השופר .מבררת הגמראַ ,מאי ַטעֲמָ א -מה שה ְואיסור ל ֹא ַת ׂ ֶ טוב ,איסור עֲ ׂ ֵ הטעם לכך ,ומבארת ,חילול ֹיום ֹ עֲשה הוּאְ ,ואילו מצוות תקיעת ֲשה דוחֶ ה ֶאת ל ֹא ַתע ׂ ֶ שהְ ,ו ֹ עֲשהְ ,ול ֹא ָא ֵתי -ואין בא חיוב שיש בו משום עֲ ׂ ֵ ׁש ֹופָ ר אינה אלא מצוות ׂ ֵ וַ עֲ ׂ ֵשה .ואף שאסרה המשנה אף איסורים דרבנן ,היינו כיון שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה. או ֹ חו ְת ִכין ֹ מבארת הגמרא את המשך דברי המשנהֵ ' ,אין ֹ תו ,ל ֹא ְב ָדבָ ר ׁ ֶשהוּא ִמ ּ ׁשוּם ְׁשבוּת' ,והיינו סַ ּ ִכינָ א -סכין ,שכיון שאין זו הדרך לחותכו בסכין ,אין הדבר אסור אלא מדרבנן' .ולא בדבר שהוא ִמ ּ ׁשוּם ל ֹא ַתעֲ ׂ ֶשה' ,והיינו ַמ ָּגלָא -לחותכו במגל ,שזו דרך חיתוכו הרגילה ,והדבר אסור מן התורה. אומֵ ר, שאוּל ֹ או יַ יִ ן ,יִ ּ ֵתן'ַ ּ .תנְ יָ א -שנינו בברייתאַ ,א ּ ָבא ׁ ָ כו ַמיִ ם ֹ תו ֹ שנינו במשנה' ,אֲ בָ ל ִאם ָר ָצה לִ ּ ֵתן לְ ֹ או יַ יִ ן ,מֻ ּ ָתרְ ּ ,כ ֵדי לְ ַצחְ ְצ ֹ לתת בשופר ַמיִ ם ֹ חו ולהשביח את קולו ,ואין הוא נחשב כמתקן כלי .אבל לתת לתוכו מֵ י ַרגְ לַיִ ם כדי לצחצחוָ ,אסוּרִ ,מ ּ ְפנֵי הַ ּ ָכ ֹ בוד -כבוד המצוה. עוד שנינו במשנה' ,ו ִּמ ְתעַ ְּס ִקין ִע ּ ָמהֶ ן ּ ְכ ֵדי ׁ ֶש ִּילְ ְמד ּו'ָ .אמַ ר ַר ִּבי אֶ לְ עָ זָר ,וַ אֲ ִפלּ ּו בראש השנה שחל ְּב ׁ ַש ּ ָבת ,מותר להתעסק עם התינוקות שיתקעו] .והטעם שלא גזרו בזה חכמים שמא יעביר את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ,כיון שחשש זה הוא רק כשחייב האדם במצוה ,ומתוך הטירדה הוא עשוי לטעות ולטלטל ,אבל כשאין חיוב תקיעות אין חשש שיטלטלנו ,ולכן מותר ללמד את התינוקות לתקוע )רמב"ן ור"ע מברטנורא([. ְוהָ נֵי ִמ ּ ילֵי -ודין זה הוא רק ְב ָק ָטן ׁ ֶש ִה ִּגיעַ לְ ִחנּ ו ְּך ,שכיון שהגיע לגיל חינוך מלמדים אותו לתקוע שלּ ֹא ִה ִּגיעַ לְ ִחנּ ו ְּךְּ ,ב ֹיום אפילו בשבת ,כדי שידע לתקוע בראש השנה ולצאת ידי חובתו ,אֲ בָ ל ָק ָטן ׁ ֶ ֹ טוב של ראש השנה שחל בחולִ ,אין -אכן מותר ללמדו ,אבל בראש השנה שחל ְּב ׁ ַש ּ ָבת ,ל ֹא ,כיון שאין בכך משום חינוךְ .ו ִאית ְ ּד ָא ְמ ֵרי ִא ּ ְ יפכָ א -ויש שאמרו שהחילוק הוא בהיפך ,שההיתר להתעסק עם קטן שיתקע בראש השנה שחל בשבת הוא רק בקטן שלא הגיע לגיל חינוך ,אבל אחר שהגיע © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 26 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר לגיל חינוך יש לחנכו ולאסור עליו לתקוע בשופר ,כפי שהדבר אסור על הגדולים] .הראשונים נחלקו האם היתר זה של תקיעת הקטנים נוהג רק בזמן שהיתה תקיעת שופר דוחה את השבת, וממילא בזמן הזה שאין תוקעים בשום מקום בשבת ,אסור אף לקטנים לתקוע ,או שאף בזמן הזה הדבר מותר ,כיון שאין בזה חשש טלטול ,וכמו שהתבאר )ר"ן([. משנה משנתנו מבארת את סדר תקיעות השופר בראש השנה וביום הכפורים של שנת היובל .יש להקדים ,שבתורה נאמר שלש פעמים לשון 'תרועה' ]פעמיים בראש השנה ופעם אחת ביובל, ולומדים אותם זה מזה[ ,ודרשו חכמים מפסוקים שכל תרועה יש תקיעה לפניה ותקיעה אחריה, נמצא שיש צורך לתקוע בסך הכל תשע תקיעות] .אמנם אנחנו תוקעים כמה מיני תרועות :שברים, תרועה ,ושברים-תרועה ,כיון שיש לנו ספק מה היא ה'תרועה' האמורה בתורה[. לש -בכל סדר שלש תקיעות ,תקיעה ותרועה ותקיעהִׁ .שעוּר ש ׁ לש ׁ ָ ש ׁ של ׁ ָ לש סדרים ׁ ֶ ש ׁ יעותָ ׁ , סֵ ֶדר ְּת ִק ֹ בות, של ֹׁש יְ בָ ֹ ּעות ,ובגמרא יבואר היאך מחשבים שיעור זהִׁ .שעוּר ְּתרוּעָ ה ּ ְכ ֵדי ׁ ָ של ֹׁש ְּתרו ֹ ְּת ִקיעָ ה ּ ְכ ֵדי ׁ ָ וכל יבבה היא שלש קולות קטנים ,ונמצא שתרועה היא תשעה קולות קטנים. ּ ָת ַקע ּ ָב ִר ׁ אש ֹונָ ה -לפני התרועה ,כדרכהְ ,ואחר התרועה ָמ ׁ ַש ְך -האריך ּ ַב ּ ְׁשנִ ָ ּיה ,שאחרי התרועה, ִכ ְׁש ּ ַתיִ ם -כאורך של שתי תקיעות ,כדי שתעלה לו התקיעה הזו גם עבור התקיעה שלפני התרועה הבאהֵ ,אין ְּביָ ֹ דו ֶא ּלָא תקיעה ֶאחָ ת ,וצריך לתקוע תקיעה נוספת לפני התרועה הבאה .כיון שאי אפשר לחלק תקיעה אחת לשתים. לו ׁש ֹופָ רּ ,ת ֹו ֵקעַ וּמֵ ִריעַ ְו ֹ ש ּ ֵב ַר ְך ברכות מלכיות זכרונות ושופרות של מוסףְ ,ו ַאחַ ר ּ ָכ ְך נִ זְ ַ ּד ּ ֵמן ֹ ִמי ׁ ֶ תוקֵ עַ ש ׁ ָׁ לש ּ ְפעָ ִמים ,כיון שאין התקיעות חייבות להיות על סדר הברכות. ּ ְכ ׁ ֵשם ׁ ֶש ּ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר חַ ָ ּיב בתפילה ,בין בראש השנה ובין בכל תפילות השנה ,ויוצא רק על ידי שמתפלל בעצמוָ ּ ,כ ְך ּ ָכל יָ ִחיד ְויָ ִחיד חַ ָ ּיב להתפלל בעצמו ,ואינו יכול לצאת ידי חובה על ידי שמיעת הש"צ ,כיון שהש"צ מוציא ידי חובה רק את מי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמוַ .ר ּ ָבן ַּג ְמלִ יאֵ ל מו ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ אומֵ רְׁ ,שלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹ חולק ו ֹ חובָ ָתן ,בין מי שבקי בתפילה ובין מי שאינו בקי, בין בתפילות של ראש השנה ובין בתפילות של כל השנה. גמרא של ֹׁש ְּתרו ֹ שנינו במשנהִׁ ' ,שעוּר ְּת ִקיעָ הְ ּ ,כ ֵדי ׁ ָ ּעות' .מקשה הגמראְ ,והָ ַתנְ יָ א -והרי שנינו בברייתא, יעות ידן -התנא של משנתנוָ ,קא חָ ִׁשיב ְּת ִק ֹ ִׁשעוּר ְּת ִקיעָ ה ּ ִכ ְתרוּעָ ה .מתרצת הגמראָ ,א ַמר ַא ּ ַביֵיַ ּ ,ת ָּנא ִד ָ ְ ּדכוּלְ ה ּו ּ ָבבֵ י ּ ִכ ְתרו ֹ ּעות ְ ּדכוּלְ ה ּו ּ ָבבֵ י -חישב כאן את התקיעות הראשונות של כל סדר תר"ת ,ואת כל © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 27 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר התרועות שבו ,והיינו שלש תקיעות ושלש תרועות ,ועל זה אמר ,ששלשת התקיעות הן בשיעור שלשת תרועות ,נמצא שאורך כל תקיעה הוא כאורך תרועה ,ולא הוצרך לפרש את אורך התקיעות האחרונות ,שאחרי התרועות ,כיון שפשוט שהן באותו אורך של התקיעות הראשונות .ואילו ּ ַת ּנָא ּ ָב ָרא -התנא שבברייתאָ ,קא חָ ִׁשיב חַ ד ּ ָבבָ א -החשיב 'תר"ת' אחד ,ועל זה אמר ששיעור התקיעה הראשונה שבו היא כשיעור התרועה שבוְ ,ול ֹא ּ ְפלִ יגֵי -ונמצא שאין כאן מחלוקת ,שאף לדברי התנא בברייתא שיעור אורך תקיעה הוא כאורך תרועה. של ֹׁש יְ בָ ֹ עוד שנינו במשנהִׁ ' ,שעוּר ְּתרוּעָ ה ּ ְכ ֵדי ׁ ָ בות' .מקשה הגמרא גם על דין זהְ ,והָ ַתנְ יָ א -והרי שנינו בברייתאִׁ ,שעוּר ְּתרוּעָ ה ּ ִכ ְׁשל ׁ ָֹשה ְׁשבָ ִרים ,ושלשה שברים בודאי ארוכים הם יותר משלש יבבות ,שהן קצרותָ .אמַ ר ַא ּ ַביֵיְּ ,בהָ א וַ ַ ּדאי ּ ְפלִ יגֵי -בדין זה בודאי יש מחלוקת בין המשנה לבין הברייתא ,ומבאר אביי את מקור השיעור של תרועה ]ועל פי זה תבואר מחלוקתם[ּ ִ ,ד ְכ ִתיב -שהרי כון', נאמר )במדבר כט א( ' ֹיום ְּתרוּעָ ה יִ ְהיֶה לָכֶ ם' ,ו ְּמ ַת ְר ְּג ִמינָן -ותירגם אונקלוס ' ֹיום יַ ּ ָבבָ א יְ הֵ א לְ ֹ יס ָרא, יה ְ ּד ִס ְ וכיון שהתבאר ש'תרועה' היינו 'יבבה'ְ ,וגָ ִמיר -יש ללמוד את שיעור היבבות מֵ ִא ּ ֵמ ּ ִ ּד ְכ ִתיב בפסוק לגבי אמו של סיסרא שחיכתה לבנה שישוב מהמלחמה )שופטים ה כח( ' ְּבעַ ד הַ חַ לּ ֹון יס ָרא' ,ובשיעור יבבות אלו נחלקו התנאיםַ ,מר סָ בַ ר -התנא של הברייתא נִ ְׁש ְקפָ ה וַ ְּתיַ ּ ֵבב אֵ ם ִס ְ סוברְּ ,גנוּחֵ י ָּגנַ ח -יבבות הן כגניחותיו של אדם הגונח מלבו ,וכדרך החולים המאריכים בגניחותיהם ,ולכן אמר ששיעור תרועה כשלש שברים .ו ַּמר סָ בַ ר -ואילו התנא של משנתנו סובר, יַ לּ וּלִ י יָ לִ יל -היבבות הן כיללה של אדם הבוכה ומקונן ,שמשמיע קולות קצרים וסמוכים ,ולכן פירש ששיעור התרועה הוא כשלש יבבות קצרות. הגמרא מביאה ברייתא בענין תקיעת שופר בראש השנה וביובלָ ּ :תנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתא, שהאמור בתורה לגבי ראש השנה )במדבר כט א( 'יוֹם ְתּרוּעָ ה י ְִהיֶה ָלכֶם' ,היינו ְּב ׁש ֹופָ רַ ּ ,תלְ מוּד ִמ ַּניִ ן ׁ ֶ ֹלומַ ר -לכך נאמר לגבי יום הכפורים של שנת היובל )ויקרא כה ט( ' ְוהַ עֲבַ ְר ּ ָת ׁש ֹופָ ר ְּתרוּעָ ה' ,ועדיין ֵאין לִ י ללמוד שתוקעים בשופר ֶא ּלָא ְּביום הכפורים של י ֹּובֵ לְּ ,בר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ִמ ַּניִ ן שנעשות התקיעות יעי' )הזה(, דווקא בשופרַ ּ .תלְ מוּד ֹ לומַ ר -לכך נאמר לגבי יום הכפורים )ויקרא טז כט( ' ּ ַבח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ ש ֵאין ּ ַתלְ מוּד ֹ ֶׁ יעי' ,שהרי נאמר כבר לומַ ר -שהרי לכאורה אין כל לימוד ממה שנאמר ' ּ ַבח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ יעי, בכמה מקומות בתורה שיום הכפורים הוא בחודש השביעי ,וּמַ ה ּ ַתלְ מוּד ֹ לומַ ר ּ ַבח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ ּעות ׁ ֶ שיְ ה ּו ּ ָכל הַ ְּתרו ֹ ללמדנו ׁ ֶ יעי ,והיינו בין תקיעות של ראש השנה ובין תקיעות של של ח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ יום הכפורים של יובלָ ּ ,כזֶה -כמו התקיעות שנאמרו ביובל ,שהם בשופר. ממשיכה הברייתא ודורשת ,ו ִּמ ַּניִ ן ׁ ֶש ּ ְפ ׁשו ָּטה לְ פָ נֶיהָ -מהיכן לומדים שיש לתקוע 'תקיעה' ,שהיא פשוטה ,לפני התרועה האמורה בפסוקַ ּ ,תלְ מוּד ֹלומַ ר לגבי תקיעת שופר שבשנת היובל )ויקרא כה ט( ' ְוהַ עֲבַ ְר ּ ָת שׁוֹפַ ר ְתּרוּעָ ה' ,ומשמעות לשון 'והעברת' היא העברת קול אחד ,והיינו תקיעה .ו ִּמ ַּניִ ן ׁ ֶש ּ ְפ ׁשו ָּטה לְ ַאח ֲֶריהָ -שיש לתקוע תקיעה פשוטה לאחר התרועהַ ּ ,תלְ מוּד ֹלומַ ר )שם( ' ּ ַתעֲ ִביר ּו' ,ויש © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 28 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר ללמוד מכך שיש לתקוע גם לאחר התרועהְ .ו ֵאין לִ י ללמוד דין זה אֶ ּלָא בתקיעת שופר ש ּ ַבי ֹּובֵ ל, ש ֵאין יעי'ֶ ׁ , שנָ הִ ,מ ַּניִ ןַ ּ ,תלְ מוּד ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ שבענין זה עוסק הפסוקְּ ,בר ׁ לו ַמר -לכך נאמר ' ּ ַבח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ יעי' ,שהרי כבר ידוע שיום הכפורים הוא בחודש השביעי ,ו ַּמה ּ ַתלְ מוּד ּ ַתלְ מוּד ֹ לומַ ר ' ּ ַבחֹ ֶד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ יעי ּ ָכזֶה. ּעות ׁ ֶ ש ִּי ְהי ּו ּ ָכל הַ ְּתרו ֹ יעי' ,אלא בא הכתוב ללמד ׁ ֶ ֹ של ח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ לומַ ר ' ּ ַבח ֶֹד ׁש הַ ּ ְׁש ִב ִ ו ִּמ ַּניִ ן שיש לתקוע ׁ ָשל ֹׁש סדרים ׁ ֶשל ׁ ָשל ֹׁש ׁ ָשל ֹׁש -שלש קולות בכל סדר ,שהן תקיעה שברים ותקיעהַ ּ ,תלְ מוּד ֹלו ַמר -לכך נאמרו לגבי התקיעות שבראש השנה והתקיעות שבשנת היובל שלשה פסוקים אלו ,לגבי יום הכפורים של יובל נאמר )שם( ' ְוהַ עֲבַ ְר ּ ָת ׁש ֹופַ ר ְּתרוּעָ ה' ,ולגבי התקיעות של ראש השנה נאמר 'זִ ְכ ֹ רון ְּתרוּעָ ה' )שם כג כד( ו' ֹיום ְּתרוּעָ ה יִ ְהיֶה לָכֶ ם' )במדבר כט א( ,ומשלשת הפסוקים הללו יש ללמוד שיש לתקוע שלש פעמים שלש קולות .ו ִּמ ַּניִ ן יש לנו ללמוד ,שאף שלא נאמרו כל הפסוקים באותו ענין ,יש לִ ּ ֵתן ֶאת הָ ָאמוּר ׁ ֶשל זֶה ּ ָבזֶהְ ,ו ׁ ֶשל זֶה ּ ָבזֶה -שאף הפסוק האמור בשנת היובל מלמד על ראש השנה ,ואף הפסוקים האמורים בראש השנה מלמדים על היובל, שוָ ה .הָ א ּ ֵכ ַ ֵירה ׁ ָ יעי' ,לִ גְ ז ָ ּ ַתלְ מוּד ֹ יצד -ומה יש יעי' ' ְׁש ִב ִ לומַ ר -לכך נאמר בשני המקומות לשון ' ְׁש ִב ִ ללמוד מכל הפסוקים הללו ,שיש לתקוע ׁ ָשל ֹׁש סדרים ׁ ֶשהֵ ן ביחד ּ ֵת ׁ ַשע קולות. הגמרא חוזרת לנידון המחלוקת לעיל ,האם 'תרועה' היא כגניחות ארוכות או כיללות קצרות: שנינו במשנהִׁ ' ,שעוּר ְּת ִקיעָ ה ּ ִכ ְתרוּעָ הִׁ ,שעוּר ְּתרוּעָ ה ּ ִכ ְׁשל ׁ ָֹשה ְׁשבָ ִרים'ַ .א ְת ִקין -תיקן ַר ִּבי אֲ בָ ה ּו ש ְךִ ,אי יְ ל ּולֵי הוּא ְב ֵקיסָ ִרי ,שיש לתקוע ְּת ִקיעָ הְׁ ,של ׁ ָֹשה ְׁשבָ ִריםְּ ,תרוּעָ ה ,ו ְּת ִקיעָ ה .תמהה הגמראַ ,מה נַ ְפ ׁ ָ אם סבר רבי אבהו ש'תרועה' היינו יללות קצרותְּ ,תרוּעָ ה נַ ע ֲִבידְׁ ,שבָ ִרים לָא נַ ע ֲִביד -היה לו לומרשיתקעו תרועה ולא שברים ,שהם גניחות ארוכות .ו ִאי גְ נוּחֵ י הוּא -אם סבר רבי אבהו ש'תרועה' היינו גניחות ארוכות ,אם כן ְׁשבָ ִרים נַ עֲ ִביד ְּתרוּעָ ה לָא נַ ע ֲִביד -היה לו לומר שיתקעו רק שברים, ולא תרועה. ֵיה -רבי אבהו הסתפק בנידון זהִ ,אי גְ נוּחֵ י ָּגנַ חִ ,אי יְ ל ּולֵי יָ לִ יל ,ומספק מתרצת הגמראְ ,מסַ ּ ְפ ָקא ל ּ התקין שיעשו את שני הדברים ,גם שלשה שברים וגם תרועה. לָה -הקשה על כך ַרב עֲ ִו ָירא ,וַ הרי יש לנו לחשוש ִדילְ ָמא גְ נוּחֵ י הוּא -שמא באמת 'תרועה' ַמ ְת ִקיף ּ היינו גניחות ארוכות ,כשלשה שבריםְ ,ו ַא ְתיָ א ְּתרוּעָ ה ו ַּמפְ ְס ָקא -ובאה התרועה שלאחריה ומפסיקה ּ ֵבין ְּת ִקיעָ ה אחרונה לִ ְׁשל ׁ ָֹשה ְׁשבָ ִרים ,ואין יוצאים ידי חובה בכך .מתרצת הגמרא ,אף אחר תקנתו ּשל ׁ ָֹשה ְׁשבָ ִרים, של רבי אבהו ,ה ֲַדר עָ ִביד ּ ָבבָ א ַאח ֲִרינָ א -חוזר האדם ותוקע סדר נוסף ,של ְּת ִקיעָ ה ,ו ְׁ ו ְּת ִקיעָ ה ,ובסדר זה יוצא הוא ידי חובתו אם באמת תרועה היא גניחות ארוכות ,כשברים. ממשיכה הגמרא ומקשהַ ,מ ְת ִקיף לָ ּה ַר ִבינָ אְ ,ו ִדילְ מָ א יְ ל ּולֵי הוּא -שמא התרועה האמיתית היא יללות קצרותְ ,ו ָאת ּו ְׁשבָ ִרים וּמַ ְפ ְס ֵקי -ובאים השברים שתוקע בתחילה ומפסיקים ּ ֵבין ה ְּת ִקיעָ ה הראשונה לִ ְתרוּעָ ה ,ואין יוצאים ידי חובה בכך .מתרצת הגמרא ,ה ֲַדר עָ ִביד ּ ָבבָ א ְתלִ ָ ית ָאה -חוזר האדם ותוקע סדר שלישי ,של ְּת ִקיעָ ה ,ו ְּּתרוּעָ ה ,ו ְּת ִקיעָ ה. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 29 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר תמהה הגמרא ,אם כן שתוקע גם תקיעה ושברים ותקיעה וגם תקיעה ותרועה ותקיעה ,הרי נמצא שיצא ידי חובת שתי השיטות ,ו ִאם ּ ֵכן ְ ּד ַר ִּבי אֲ בָ ה ּו לָ ּ ָמה לִ י -מה התועלת בתקנתו של רבי אבהו, שתוקע תקיעה שברים ותרועה ותקיעה .מתרצת הגמרא ,הסתפק רבי אבהו ִ ּדילְ מָ א ָּגנַ ח ְויָ לִ יל - שמא 'תרועה' היינו גם גניחה וגם יללה ,ולכן תיקן שיתקעו גם סדר זה .מקשה הגמראִ ,אי הָ ִכי - אם כך שיתכן שתרועה היא גם גניחה וגם יללהִ ,א ּ ְ יפכָ א נַ ּ ִמי -היה לו לתקן גם סדר הפוך ,של תקיעה תרועה שברים ותקיעהּ ִ ,דילְ מָ א יָ לִ יל ְוגָ נַ ח -שמא כך הוא הסדר הנכון ,של יללה ואחר כך יה גניחה ,ובסדר האחר לא יצא ידי חובתו .מתרצת הגמראְ ,ס ָתם ִאינִ ׁש -אדם רגילִ ּ ,כי ִמ ְּ ית ַרע ּ ֵב ּ ִמ ְּל ָתא -כאשר קורה לו דבר צערְּ ,ב ֵר ׁ ָ ישא ִמ ְּגנַ ח ְוהָ ַדר ְמיַ ּלֵל -בתחילה הוא גונח גניחות ארוכות, ואחר כך מילל יללות קצרות. מסכם הרי"ף את סדר התקיעות :נִ ְמ ָצא עַ ְכ ׁ ָשו ׁ ֶש ּת ֹו ְק ִעין תשר"ת ׁ ָשל ֹׁש ּ ְפעָ ִמים ,כתקנת רבי אבהו, תו ְקעָ ן של ֹׁש ּ ְפעָ ִמים ,והיינו שלשים קולותְ .ונָ הֲג ּו הָ עָ ם לְ ֹ תו ְק ִעין תר"ת ׁ ָ של ֹׁש ּ ְפעָ ִמיםְ ,ו ֹ תו ְק ִעין תש"ת ׁ ָ ְו ֹ שהַ ִּצ ּבוּר ְצ ִר ִ שהֵ ן ֹיו ְׁש ִבין ,ו ְּמבָ ְר ִכין ֲעלֵיהֶ ם באותו זמן ִּב ְר ּ ַכת הַ ְּת ִקיעָ ה .ו ִּמ ּ ְפנֵי ׁ ֶ בתחילה ּ ְכ ׁ ֶ יכין לִ ְׁשמֹעַ כות תשר"ת ּ ַפעַ ם ַאחַ ת ,ותש"ת ּ ַפעַ ם תו ְק ִעין עַ ל סֵ ֶדר הַ ְּב ָר ֹ חוזְ ִרין ְו ֹ כות ,לְ ִפיכָ ְך ֹ יעות עַ ל סֵ ֶדר הַ ְּב ָר ֹ הַ ְּת ִק ֹ ַאחַ ת ,ותר"ת ּ ַפעַ ם ַאחַ ת ,על כל ברכה וברכה ,ונמצא שבסדר הברכות תוקעים שלשים קולות שהֵ ן ש ּ ָת ְקע ּו ּ ְכ ׁ ֶ כות ּ ַכ ּ ֵס ֶדר ׁ ֶ או ָתן עַ ל סֵ ֶדר ְּב ָר ֹ תו ְק ִעין ֹ שיְ ה ּו ֹ נוספים .ו ְּב ִדין הוּא -ומצד הדין היה ראוי ׁ ֶ ֹיו ְׁש ִבין ,והיינו שעל כל ברכה יתקעו שלש פעמים תשר"ת ,שלש פעמים תש"ת ושלש פעמים שהֵ ן ש ּ ָת ְקע ּו ּ ְכ ׁ ֶ או ָתן ׁ ֶ חובָ ָתן ְּב ֹ יעות ,ה ֲֵרי יָ ְצא ּו יְ ֵדי ֹ בות ֶאת הַ ְּת ִק ֹ כות ֵאין ְמעַ ּ ְכ ֹ שהַ ְּב ָר ֹ תר"תֶ ,א ּ ָלא ּ ֵכיוָ ן ׁ ֶ שלּ ֹא לְ הַ ְט ִריחַ ֶאת הַ ִּצ ּבוּר. כות ּ ַפעַ ם ַאחַ תֶ ׁ , קועַ תשר"ת תש"ת תר"ת עַ ל סֵ ֶדר ְּב ָר ֹ ֹיו ְׁש ִביןְ ,ו ַדי לָהֶ ם לִ ְת ֹ יבות. עולָ ם ו ִּב ְׁש ּ ֵתי יְ ִׁש ֹ ְוכֵ ן הַ ּ ִמנְ הָ ג ְּבכָ ל הָ ֹ שנָ ה עַ ל ְּת ִקיעַ ת ֹאש הַ ּ ׁ ָ יב ּ ָתא -שאלו שאלה זו לפני ראש הישיבה ,הַ ּ ְמבָ ֵר ְך ב ֹיום ר ׁ יש ְמ ִת ְ ְׁש ִאיל ּו ִמ ַ ּקמֵ י ֵר ׁ ׁש ֹופָ ר ּ ָב ַתר -לאחר הקריאה בסֵ פֶ ר ּת ֹו ָרה ,והיינו בתקיעות שתוקעים תחילה מיושבְ ,והֵ ִׂשיחַ -ודיבר בדברים אחרים קודם התקיעות שבמוסף על סדר הברכות ,האם הוא צָ ִר ְ יך לחזור ולְ בָ ֵר ְך עַ ל או ל ֹאְ .ו ַאה ֲַדר לְ ה ּו -והשיב להם ראש הישיבה ,הָ ִכין ָקא חָ ז ּו ַר ּ ָבנָן כות שבמוסף ֹ של סֵ ֶדר ְּב ָר ֹ יעות ׁ ֶ הַ ְּת ִק ֹ שלּ ֹא ]-קודם ש[יִ ְת ַקע עַ ל סֵ ֶדר ה ְּב ָר ֹ שח עַ ד ׁ ֶ ש ָּׁ שגּ ֹועֲ ִרין ְּבזֶה ׁ ֶ כך נראה לחכמיםֶ ׁ ,כות ,כיון שלכתחילה אין להפסיק בדיבור בין הברכה לבין התקיעות שעל סדר הברכות במוסף ,אֲ בָ ל מכל מקום לַ ֲחזֹר ינו ֹ וּלְ בָ ֵר ְך ֵא ֹ חוזֵר .והוסיף ואמרְ ,ול ֹא ָ ּד ְמיָ א הָ א לִ ְת ִפ ִּלין -ואין דין זה דומה לדין ברכת התפילין, שח האדם ּ ֵבין הנחת ְּת ִפ ּלָה של יד לִ ְת ִפ ּלָה של ראשֹ , ְ ּד ָאמַ ר ַרב ִח ְס ָ ּדא ,אם ׂ ָ חוזֵר ו ְּמבָ ֵר ְך על של ראש, ַ ּדהֲנָ ְך ְׁש ּ ֵתי ִמ ְצ ֹות נִ ינְ ה ּו -שהרי שם הטעם הוא כיון שתפילין של יד ושל ראש הן שתי מצוות בפני של ֹאשְ ,ו ׁ ֶ של ר ׁ של יָ ד ֵאינָ ּה ְמעַ ּ ֶכבֶ ת את ׁ ֶ עצמןּ ִ ,ד ְתנַ ן -שהרי כך שנינו במשנה )מנחות לחְּ ,(.ת ִפ ּלָה ׁ ֶ ר ׁ ֹאש ֵאינָ ּה ְמעַ ּ ֶכבֶ ת ׁ ֶשל יָ ד ,ולכן אם יש לו רק תפילין של יד או רק של ראש ,מניחם ומברך עליהם. ְול ֹא ע ֹוד -לא זו בלבד ששתי מצוות הןֶ ,א ּלָא ְ ּדאם שח ביניהן ל ֹא הָ ַדר ו ְּמבָ ֵר ְך הַ ִהיא ְּב ָרכָ ה ָק ַמיְ ָ יתא - © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 30 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר אינו חוזר ומברך את אותה ברכה שבירך על תפילין של יד ,שהיא 'להניח תפילין'ֶ ,א ּלָא ְּב ָרכָ ה ַאח ֲִר ָ יתא ָקא ְמבָ ֵר ְך -מברך הוא ברכה אחרת ,והיינו 'על מצוות תפילין' .ו ַּמ ְק ִׁשינָ ן -והקשתה שם שח, שחִ ,אין -אכן מברך הוא ברכה נוספת ,אבל אם ל ֹא ׂ ָ הגמרא ,משמע מדברי רב חסדא שרק אם ׂ ָ יה ]-משמו[ ְ ּד ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ,עַ ל ְּתפִ ּלָה לָא -אינו חוזר ומברךְ ,והָ א ׁ ָ שלַ ח ַרב ִח ָ ּיא ּ ַבר הוּנָ א הלכה זו ִמ ּ ְׁשמֵ ּ ֹאש ֹ של ר ׁ אומֵ ר 'לְ הָ נִ יחַ ְּתפִ ִּלין'ְ ,ועַ ל ׁ ֶ של יָ ד ֹ ֶׁ אומֵ ר 'עַ ל ִמ ְצוַ ת ְּת ִפ ִּלין' ,ומשמע שבכל אופן מברך האדם שתי ברכות אלו .וּפַ ְר ִקינָ ן -ותירצה שם הגמראַ ,א ּ ַב ּיֵי ְו ָרבָ א ְ ּד ָא ְמ ֵרי ּ ַת ְרוַ יְ יה ּו -אמרו שניהם יישוב שחְ ,מבָ ֵר ְך ְׁש ּ ַתיִ ם, שחְ ,מבָ ֵר ְך רק ברכה ַאחַ ת' ,להניח תפילין'ְ ,ו ִאם ׂ ָ זה ,אף לדברי רבי יוחנן ,אם ל ֹא ׂ ָ והיינו שמוסיף ברכת 'על מצוות תפילין'ְ .ו ַאף עַ ל ּ ִפי כֵ ן ָק ׁ ֶשה לְ הָ ִׂשיחַ -אף שיש לו תקנה שיברך שח ּ ֵבין ברכה חדשה על תפילין של ראש ,אין לדבר לכתחילהּ ְ ,ד ַתנְ יָ א -שהרי כך שנינו בברייתאָ ׂ , שח ש ּׂ ָ ש ּ ֵכן ּ ִכי הַ אי -בנידון זהֶ ׁ , עו ְרכֵ י הַ ּ ִמלְ חָ ָמהְ ,וכָ ל ׁ ֶ חוזְ ִרין עָ לֶיהָ מֵ ֹ דוְ ,ו ֹ ְּת ִפ ּלָה לִ ְתפִ ּ ָלה ,עֲבֵ ָרה ִהיא ְּביָ ֹ ינו ֹ ש ֵא ֹ ש ּ ְמעֻ ּ ָמד ,שעבירה היא בידו] ,אֶ ּ ָלא[ ׁ ֶ יעות ׁ ֶ ֻשב לִ ְת ִק ֹ ש ּ ְמי ּ ׁ ָ יעות ׁ ֶ ּ ֵבין ְּת ִק ֹ חוזֵר ו ְּמבָ ֵר ְך על התקיעות שה ֲֵרי הַ הַ ּלֵל, שכל התקיעות ּ ִמ ְצוָ ה ַאחַ ת ִהיא .וראיה לכך שאינו חוזר ומברך ,צֵ א ו ְּראֵ הֶ ׁ , דמעומד ,לפי ׁ ֶ תוְ ,ו ַאף עַ ל ּ ִפי כֵ ן ּ ֵבין ּ ֶפ ֶרק לְ פֶ ֶרק ּפ ֹוסֵ ק -מותר להפסיק לצורך )ברכות ידְ ,(.ול ֹא יא ֹ ש ּ ְמבָ ְר ִכין ק ֶֹדם לִ ְק ִר ָ ֶׁ הֻצ ַר ְך לַ ֲחזֹר וּלְ בָ ֵר ְך. ְ ש ְך ּ ַב ְׁשנִ ָ ּיה ּ ִכ ְׁש ּ ַתיִ ם ,אֵ ין ְּביָ ֹ אש ֹונָ ה ,ו ָּמ ׁ ַ שנינו במשנהָ ּ ' ,ת ַקע ּ ָב ִר ׁ דו אֶ ּלָא ַאחַ ת'ָ .א ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ,אדם עות ש ֹ שע ׁ ָ יעות ]-תשעה קולות הנצרכים ,ואף התרועות מכונות כאן 'תקיעות'[ ְּב ֵת ׁ ַ שע ְּת ִק ֹ ש ַמע ּ ֵת ׁ ַ ש ָׁ ּ ַבי ֹּום ,כלומר ,בכל שעה שמע תקיעה אחת ,אף שהפסיק בין תקיעה לתקיעה ,כיון שסוף סוף שמע שמַ ע את כל תשע הקולות שחייב בהם ,יָ ָצא ידי חובתוַ ּ .תנְ יָ א נַ ּ ִמי הָ ִכי -שנינו כן אף בברייתאָ ׁ , עות ,יָ ָצא ידי חובה .אבל אם שמע את כל תשעה הקולות ִמ ִּת ְׁשעָ ה ְּבנֵי ָא ָדם ש ֹ שע ׁ ָ יעות ְּב ֵת ׁ ַ שע ְּת ִק ֹ ּ ֵת ׁ ַ שתקעו ּ ְכ ַאחַ ת ,ל ֹא יָ צָ א ,כיון שצריך לשמוע את התקיעות כסדרן ,תקיעה ותרועה ותקיעה ,ולא בבת אחת .שמע ְּת ִקיעָ ה ִמזֶּה ,ו ְּתרוּעָ ה ִמזֶּה ,ותקעו ּ ָבזֶה ַאחַ ר זֶה לפי הסדר הראוי ,יָ ָצא .וַ אֲ פִ לּ ּו ְּבסֵ ירוּגִ ין -ששהה בין תקיעה לתקיעה ,וַ אֲ ִפלּ ּו אם היו התקיעות במשך ּ ָכל הַ י ֹּום ּ ֻכלּ ֹו. מקשה הגמרא ,ו ִּמי ָא ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן הָ ִכי -וכי אמר רבי יוחנן דין זה ,שאפילו אם שהה זמן רב בין הו ָצ ָדקְּ ,בקריאת ההַ ּ ֵלל עון ּ ֶבן יְ ֹ תקיעה לתקיעה יצא ידי חובהְ ,והָ ָא ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ִמ ּ ׁשוּם ַר ִּבי ִׁש ְמ ֹ חוזֵר ָלר ׁ שהָ ה בשתיקה באמצע הקריאה שיעור זמן שיש בו ּ ְכ ֵדי לִ גְ מֹר ֶאת ּ ֻכ ּל ָּהֹ , וּבַ ּ ְמגִ ּ ָלהִ ,אם ׁ ָ ֹאש ,ואף כאן ,כיון ששהה בין תקיעה לתקיעה זמן רב ,אינו יוצא ידי חובה ,אלא צריך לחזור לתחילת סדר התקיעות .מתרצת הגמרא ,ל ֹא ַק ְׁשיָ א -אין זו קושיא על רבי יוחנן ,כיון דהָ א ִד ֵ יה -המימרא יד ּ יה - הראשונה היא דעת רבי יוחנן עצמו ,שאפילו אם שהה זמן רב ,יצא ידי חובה .והָ א ְד ַר ּ ֵב ּ המימרא השניה היא דעת רבו ,רבי שמעון בן יהוצדק ,הסובר שאם שהה שיעור זמן שיש בו כדי לגמור את כל הקריאה או את כל סדר התקיעות ,לא יצא ידי חובתו .פוסק הרי"ף את ההלכה: עות ּ ַבי ֹּום, ש ֹ שע ׁ ָ ימא לָן -וההלכה היא ּ ְכ ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןּ ְ ,ד ָא ַמר ,אֲ ִפלּ ּו אם שמע את תשע התקיעות ְּב ֵת ׁ ַ ְו ַקיְ ָ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 31 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר שהָ ה בשתיקתו שיעור זמן שיש בו ּ ְכ ֵדי לִ גְ מ ֹור ֶאת ּ ֻכ ּ ָל ּה, ש ָּׁ יָ ָצא .ו ְּבהַ ּלֵל וּבַ ּ ְמגִ ּלָה נַ ּ ִמי -גם כןַ ,אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ ינו ָצ ִר ְ ש ּ ָפסַ ק. קום ׁ ֶ קו ֵרא ִמ ּ ָמ ֹ ֹאש ,אֶ ּלָא ממשיך ו ֹ יך לַ ֲחזֹר לָ ר ׁ ֵא ֹ יעות של תעניותֵ ,אינָ ן ְמעַ ּ ְכ ֹ ּ ָתנ ּו ַר ּ ָבנָ ן -שנו חכמים בברייתאְּ ,ת ִק ֹ בות ֹזו ֶאת ֹזו ,שאם אינו יודע בות ֹזו ֶאת ֹזו, כות של תעניות ,גם כן ֵאינָ ן ְמעַ ּ ְכ ֹ לתקוע את כולן ,תוקע את התקיעות שיודע .ו ְּב ָר ֹ בות ֹזו ֶאת של ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּריםְ ,מעַ ּ ְכ ֹ שנָ ה ְו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ כות ׁ ֶ יעות ו ְּב ָר ֹ ומברך את הברכות שיודע .אבל ְּת ִק ֹ ֹזו ,ואם אינו יודע לתקוע את כל סדר התקיעות ,לא יתקע כלל .וכן אם אינו יודע את כל סדר הברכות ,לא יברך כלל ]אבל אין הברכות מעכבות את התקיעות ,ולא התקיעות מעכבות את שנָ ה ְו ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ֹאש הַ ּ ׁ ָ הברכות[ .מבררת הגמראַ ,מאי ְׁשנָ א -במה שונות התקיעות והברכות של ר ׁ דו ׁש ּ ָברו ְּך הוּא לְ יִ ְׂש ָראֵ לִ ,א ְמר ּו שהן מעכבות זו את זו .ומבארתִ ּ ,כ ְד ָרבָ אּ ְ ,ד ָא ַמר ָרבָ אָ ,א ַמר לָהֶ ן הַ ָ ּק ֹ ש ַ ּיעֲ לֶה נותְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ רו ֹ ש ּ ַת ְמלִ יכוּנִ י עֲ לֵיכֶ ם .זִ ְכ ֹ רות ,מַ לְ כֻ י ֹּותְ ּ ,כ ֵדי ׁ ֶ נות ְו ׁש ֹופָ ֹ רו ֹ שנָ ה מַ לְ כֻ י ֹּות זִ ְכ ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ לְ פָ נַ י ְּבר ׁ רונְ כֶ ם לְ פָ נַ י לְ ֹ זִ ְכ ֹ טובָ ה .וּבַ ּ ֶמה יעלה זכרונכם לפניְּ ,ב ׁש ֹופָ ר .וכיון שהכל הוא ענין אחד ,מעכבות הן זו את זו. של ֹׁש ּ ְפעָ ִמים'. תוקֵ עַ ׁ ָ לו ׁש ֹופָ רּ ,ת ֹוקֵ עַ וּמֵ ִריעַ ְו ֹ ש ּ ֵב ֵר ְך ]-התפלל מוסף[ ְו ַאחַ ר ּ ָכ ְך נִ זְ ַ ּד ּ ֵמן ֹ שנינו במשנהִ ' ,מי ׁ ֶ מדייקת הגמראַ ,ט ְע ָמא -טעם הדין הוא רק כיון ְ ּדכבר בֵ ֵיר ְך ְו ַאחַ ר ּ ָכ ְך נִ זְ ַ ּד ּ ֵמן ֹלו ׁש ֹופָ ר ,ומשמע מכך, ש ַמע כות ׁ ָ ש ַמע לְ ה ּו ַא ּ ֵס ֶדר ְּב ָר ֹ ֵיה ׁש ֹופָ ר מֵ ִע ָ ּק ָרא -אבל אם היה לו שופר בתחילהִ ּ ,כי ׁ ָ אֲ בָ ל ִאי ִאית ל ּ לְ ה ּו -יש לו לשמוע את התקיעות לפי סדר הברכותָ .אמַ ר ָרבָ א ,ל ֹא ָא ְמר ּו דין זה ,שיש לשמוע את התקיעות לפי סדר הברכות של תפילת מוסףֶ ,א ּ ָלא ְּבחֶ בֶ ר ִעיר -בציבור המתפללים יחד ,אבל יחיד יכול לשמוע את התקיעות שלא לפי סדר הברכות .מסייעת לכך הגמראַ ּ ,תנְ יָ א נַ ּ ִמי הָ ִכי -שנינו כן שהוּא ׁש ֹו ְמעָ ן ]-את התקיעות[ׁ ,ש ֹו ְמעָ ן עַ ל הַ ּ ֵס ֶדרְ ,ועַ ל סֵ ֶדר ְּב ָר ֹ אף בברייתאְ ּ ,כ ׁ ֶ כות של תפילת מוסף. ּ ַב ּ ֶמה ְ ּדבָ ִרים אֲ מ ּו ִריםְּ ,ב ִצ ּבוּר ,אֲ בָ ל ְּביָ ִחידׁ ,ש ֹו ְמעָ ן עַ ל הַ ּ ֵס ֶדר -כסדר התקיעות ,והיינו תקיעה תרועה כות. שלּ ֹא עַ ל סֵ ֶדר ה ְּב ָר ֹ ותקיעהְ ,ואף ׁ ֶ לו. ירו ּת ֹוקֵ עַ ֹ שלּ ֹא ּ ָת ַקע ,אף שהוא יכול לתקוע בעצמו ,חֲבֵ ֹ מביאה הגמרא את המשך הברייתא ,יָ ִחיד ׁ ֶ שלּ ֹא ּ ֵב ֵר ְך -לא התפלל תפילת מוסף ,ויכול הוא להתפלל בעצמוֵ ,אין חֲבֵ ֹ ְויָ ִחיד ׁ ֶ רו ְמבָ ֵר ְך ֹלו ,ואף שמעיקר הדין יכול אדם להוציא את חבירו בכל הברכות ,אף שהוא עצמו כבר יצא ידי חובה, הוציאו חכמים מכלל זה את התפילה ,שכיון שהיא בקשת רחמים ,ראוי שכל אחד יבקש רחמים על עצמו .אמנם אם אין חבירו יודע להתפלל ,יכול הוא לחזור ולהתפלל כדי להוציא את חבירו ידי חובתו. דין נוסףִ ,מ ְצוָ ה ּ ַב ּת ֹו ְק ִעין ֹיו ֵתר ִמן הַ ּ ְמבָ ְר ִכין -מצות שמיעת קול שופר ,שהיא מצוה דאורייתא, קודמת למצוות הזכרת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות שבמוסף ,שזו מצוה דרבנן )רבנו חננאל(. יצד -באיזה אופן יש נפקא מינה מכלל זה ,כגון שהיו ְׁש ּ ֵתי עֲיָ ֹ ּ ֵכ ַ רות סמוכות למקומו ,ואינו יכול © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 32 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר להיות בשתיהןְּ ,ב ַאחַ ת מהן ֹ תו ְק ִעין בראש השנה ואין מברכים ,ו ְּב ַאחַ ת ְמבָ ְר ִכין ואין תוקעים, הולְ ִכין לְ ָמ ֹ ש ּת ֹו ְק ִעיןְ ,ו ֵאין ֹ קום ׁ ֶ הולְ ִכין לְ ָמ ֹ ֹ קום ׁ ֶש ְמבָ ְר ִכין ,ו ַאף עַ ל ּ ִפי ְ ּדהָ א וַ ַ ּדאי ְוהָ א סָ פֵ ק -אף באופן שבעיר שתוקעים אין זה ודאי ,ואילו בעיר שמברכים הדבר ודאי ,מוטב שילך לעיר שיתכן שיתקעו בה ,מאשר שילך לעיר שבודאי יתפללו בה מוסף ויברכו ,כיון שמצוות התקיעות קודמת. מו ִציא אומֵ ר ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹ יאל ֹ ש ּ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר חַ ָ ּיב ּ ָכ ְך ּ ָכל יָ ִחיד ְויָ ִחיד חַ ָ ּיבַ .ר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ שם ׁ ֶ שנינו במשנהְ ּ ' ,כ ׁ ֵ לו חובָ ָתן' .הגמרא מביאה ברייתא בענין מחלוקת זוַ ּ :תנְ יָ א -שנינו בברייתאָ ,א ְמר ּו ֹ ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ יאל ,לִ ְדבָ ֶר ָ ָמה ִצ ּבוּר ִמ ְת ּ ַפלְ לִ ין יך ,ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן ,ל ּ ָ חכמים לְ ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ בלחשָ .א ַמר לָהֶ ם רבן גמליאלְ ּ ,כ ֵדי לְ הַ ְס ִ ּדיר ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר ֶאת ְּת ִפ ּל ֹ ָתו ,שעל ידי שמתפלל תחילה יאל לַ חֲכָ ִמים, בלחש ,תפילתו סדורה בפיו ,ומתפלל כראוי את חזרת הש"צָ .אמַ ר לָהֶ ם ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ לְ ִד ְב ֵריכֶ ם ,שאין שליח ציבור מוציא את הציבור ידי חובתם ,לָ ּ ָמה ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹיו ֵרד לִ ְפנֵי הַ ּ ֵתבָ ה כל ימות השנה ]אבל בראש השנה בין כך עליו לרדת לפני התיבה כדי שיתקעו על סדר הברכות ,וכפי ש ֵא ֹ הו ִציא ֶאת מי ׁ ֶ לוְ ּ ,כ ֵדי לְ ֹ שהתבאר שאין תוקעים אלא בציבור )ר"ן([ָ .א ְמר ּו ֹ ינו ּ ָב ִקיָ .אמַ ר לָ הֶ ם רבן ש ֵא ֹ ש ּמ ֹו ִציא ֶאת ׁ ֶ שם ׁ ֶ גמליאלְ ּ ,כ ׁ ֵ ינו ּ ָב ִקי ,ונמצא שאנו מחשיבים את תפילתו כתפילת חובה ,שאף על פי שכבר יצא מתפלל כדי להוציא אחרים ,ממילא ּ ָכ ְך ֹ מו ִציא ֶאת ִמי ׁ ֶשהוּא ּ ָב ִקי ,ככל אדם המברך ברכה שהוא חייב בה ,שיכול להוציא את האחרים ידי חובתם ,אף שהם בקיאים ויכולים לברך בעצמם. של ר ׁ כות ׁ ֶ יאל ּ ַב ְּב ָר ֹ מו ִדים חֲכָ ִמים לְ ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ ָאמַ ר ַר ּ ָבה ּ ַבר ּ ַבר חָ נָ הָ ,אמַ ר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ןֹ , ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ,ששליח ציבור מוציא אף את הבקיאיםְ .ו ַרב ָאמַ רַ , עֲדיִ ן ִהיא ַמ ֲחל ֶֹקת -אף בברכות של ראש השנה נחלקו, ולדעת חכמים אין שליח ציבור מוציא את הבקיאים ידי חובה. תמהה הגמרא ,ו ִּמי ָא ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן הָ ִכי -וכי יתכן שאמר כך רבי יוחנן שאין מחלוקת בענין ברכות של ֹיום שנָ ה שבכל שנה ְו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ כות ׁ ֶ יאל ּ ַב ְּב ָר ֹ של ראש השנהְ ,והָ ָא ַמר ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ,הֲלָכָ ה ּ ְכ ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ הַ ּ ִכ ּפו ִּרים של שנת היובל ,ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובהּ ,ומכך שהוצרך רבי יוחנן מו ִדים' לפסוק 'הֲלָכָ ה'ִ ,מ ּ ְכלָל ִ ּד ְפלִ יגֵי -משמע שיש מחלוקת בדבר .מתרצת הגמראָ ,א ַמר ָרבָ א ,מַ אן ' ֹ על מי אמר רבי יוחנן לשון זו של 'מודים חכמים לרבן גמליאל' ,על ַר ִּבי מֵ ִאיר ,שהוא מודה לרבןגמליאל ,וַ הֲלָכָ ה ִמ ּ ְכלָל ִ ּדפְ לִ יגֵי -ומה שדייקנו מלשון 'הלכה' שאמר רבי יוחנן ,שיש החולקים על רבן גמליאל ,היינו ַר ּ ָבנָ ן ,הסוברים שאף בברכות של ראש השנה אין שליח ציבור מוציא את הציבור ידי חובה .ומבארת הגמרא היכן מצאנו את דעת רבי מאיר בענין זהּ ְ ,ד ַתנְ יָ א -שכך שנינו בברייתא, חובָ ָתןּ ִ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי מֵ ִאיר, מו ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ של ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּריםְׁ ,שלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹ שנָ ה ְו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ כות ׁ ֶ ְּב ָר ֹ וַ חֲכָ ִמים ֹ או ְמ ִריםְ ּ ,כ ׁ ֵשם ׁ ֶש ּ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר חַ ָ ּיב להתפלל בעצמוָ ּ ,כ ְך ּ ָכל יָ ִחיד ְויָ ִחיד חַ ָ ּיב להתפלל בעצמו, ואף בראש השנה ויום הכפורים ,וכלפי דעת חכמים זו הוצרך רבי יוחנן לפסוק ולומר שאין הלכה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 33 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר כמותם ,אלא כרבן גמליאל ורבי מאיר ,ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתם בתפילה של ראש השנה ויום הכפורים של יובל. של כות ׁ ֶ יאל ּ ַב ְּב ָר ֹ ש ְמ ִעינָ ן ִמינָ ּה -ויש לנו ללמוד מכךּ ְ ,דהֲלָ כָ ה ּ ְכ ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ פוסק הרי"ף את ההלכהְ :ו ׁ ַ שנָ ה ְו ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים ִּבלְ בָ ד ,שבזה אף רבי מאיר סובר כן ,ופסק רבי יוחנן הלכה כדבריהם ,אֲ בָ ל ֹאש הַ ּ ׁ ָ ר ׁ ש ּ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר חַ ָ ּיבָ ּ ,כ ְך ּ ָכל יָ ִחיד ְויָ ִחיד שם ׁ ֶ שנָ ה ,ל ֹא -אין הלכה כרבן גמליאלֶ ,א ּלָא ּ ְכ ׁ ֵ מות הַ ּ ׁ ָ ִּב ְׁש ָאר יְ ֹ ׁ ֶשהוּא ּ ָב ִקי חַ ָ ּיבְ ,וכֵ ן ִהלְ ְכ ָתא -וכן היא ההלכה. יתי לְ בֵ י ּ ְכנִ ְׁ דותּ ַ ,דאֲ נִ יסֵ י -שאנוסים הםְ ,ול ֹא ָמצ ּו לְ מֵ ֵ ש ֹ ש ּ ַב ּׂ ָ מוסיפה הגמרא ואומרתְ ,ועַ ם ׁ ֶ יש ּ ָתא - חובָ ָתן, יאן יְ ֵדי ֹ מו ִצ ָ שנָ ה ו ְּב ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּריםְׁ ,שלִ יחַ ִצ ּבוּר נַ ּ ִמי ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ואינם יכולים לבא לבית הכנסת ְּבר ׁ אף שלא שמעו כלל את תפילתו ,אֲ בָ ל האנשים ְ ּד ִעיר ,שיכולים לבא לבית הכנסתֵ ,אין ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר חובָ ָתן עַ ד ְ ּד ָאת ּו לְ בֵ י ּ ְכנִ ְׁ יאן יְ ֵדי ֹ מו ִצ ָ ֹ יש ּ ָתא -עד שיבואו לבית הכנסתְ ,ו ׁ ָש ְמעֵ י ִמ ּ ְׁשלִ יחָ א ְד ִצ ּבו ָּרא - סוף. וישמעו את תפילת שליח הציבור ִמ ְּתחִ ּ ָלה ְועַ ד ֹ ּשלְ ִמי )פ"ד ה"י(ַ ,ר ּ ָבן ַּג ְמלִ יאֵ ל הרי"ף מביא עתה את דברי הירושלמי בענין זה :שנינו בתלמוד יְ רו ׁ ַ שם ַר ִּבי ֹיוחָ נָ ן ָא ַמר ,הֲלָ כָ ה חובָ ָתן וכו'ַ ,רב הוּנָ א ִצ ּפ ֹו ָר ָאה ְּב ׁ ֵ מו ִציא אֶ ת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֹ אומֵ רְׁ ,שלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹ ֹ יאל ְּב ִא ּ ּ ְכ ַר ּ ָבן ַּג ְמלִ ֵ ילֵין ְּת ִקיעָ ָתא -בתקיעות אלו ,כלומר ,בברכות של מלכיות זכרונות ושופרות, ֹאש הַ ְּת ִפ ּלָה. שם מֵ ר ׁ ֶשנָ ן ׁ ָ ש ּי ְׁ שתוקעים בהם ,ולא בשאר התפילהְ ,והוּא -ובתנאי ׁ ֶ עתה חוזר הרי"ף לדברי הגמרא בתלמוד בבליּ :ולדעת רבי מאיר ,וכפי שאנו פוסקים את ההלכה, מו ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים ש ּ ְׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר ֹ של ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּריםֶ ׁ , שנָ ה ְו ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ כות ׁ ֶ ַמאי ְׁשנָ א -במה שונות ה ְּב ָר ֹ ישי ְּב ָר ֹ שנָ ה ,טעם החילוק הוא ִמ ּ ׁשוּם ְ ּדבתפילות אלו נְ פִ ׁ ֵ מות הַ ּ ׁ ָ ש ֵאין ּ ֵכן ִּב ְׁש ָאר יְ ֹ חובָ ָתן ,מַ ה ׁ ֶ יְ ֵדי ֹ כות - שבַ ע שנָ ה ,יש בתפילת העמידה רק ׁ ֶ מות הַ ּ ׁ ָ של ְׁש ָאר יְ ֹ טו ִבים ׁ ֶ תות ְויָ ִמים ֹ ש ּ ָב ֹ יש ברכות מרובותּ ְ ,דכָ ל ׁ ַ ברכות ,וַ ֲהנֵי -ובראש השנה ויום הכפורים של יובל יש ּ ֵת ׁ ַשע ברכות ,שהרי מלבד שלש ראשונות ושלש אחרונות מוסיפים מלכיות זכרונות ושופרות. ָתו ,שתהא שגורה בפיוְ ,ו ַאחַ ר ּ ָכ ְך יִ ְת ּ ַפ ּלֵלָ .אמַ ר ָרבָ א, עולָם יַ ְס ִ ּדיר ָא ָדם ֶאת ְּת ִפ ּל ֹ ָאמַ ר ַר ִּבי אֶ לְ עָ זָר ,לְ ֹ של ר ׁ כות ׁ ֶ ִמ ְס ּ ַת ְּב ָרא ִמ ְּל ָתא -מסתברים דבריו ְ ּד ַר ִּבי אֶ לְ עָ זָר ּ ַב ְּב ָר ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ הְ ,ו ׁ ֶשל ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים שבכל שנהְ ,ו ׁ ֶשל ּ ְפ ָר ִקים -תפילות הבאות מזמן לזמן ,שאין בני אדם בקיאים בהם ,וצריכים לסדרם שנָ ה ,של ימות החול ושל שבתות ,ל ֹא צָ ִר ְ יך. מות הַ ּ ׁ ָ של ְׁש ָאר יְ ֹ לעצמם קודם התפילה .אֲ בָ ל תפילות ׁ ֶ ְוכַ ּ ָמה ִהיא ' ּ ְפ ָר ִקים'ִ ,מ ּ ְׁשל ִֹׁשים ֹיום וּלְ הַ ּלָן ,ולכן אף תפילת מוסף של ראש חודש צריך האדם לסדר קודם תפילתו. יב ְעיָא ַּג ְר ִסינָ ן ְּבמסכת עֵ רו ִּבין )מָ ,(.אמַ ר ַר ּ ָבהִ ּ ,כי ה ֲִוינָ ן ּ ֵבי -כשהיינו לומדים תורה אצל ַרב הוּנָ אִ ,א ּ ַ ֹאש ֹאש ח ֶֹד ׁש בתפילות ש ְּבר ׁ של ר ׁ לָן -הסתפקנו בספק זה ,מַ ה ּו -האם יש צורך לְ הַ זְ ּ ִכיר הזכרה ׁ ֶ שנָ ה ,שאומר 'את יום ראש החדש הזה ואת יום הזכרון הזה' .וצדדי הספק הם ,האם ּ ֵכיוָ ן ַ ּדחֲלו ִּקין הַ ּ ׁ ָ ְּבמוּסָ ִפין ,שיש מוסף המיוחד לראש חדש מצד עצמו ,מלבד מוספי יום טוב של ראש השנהַ ,א ְמ ִרינָן © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 34 רי"ף מסכת ראש השנה מבואר אומֵ ר זִ ּ ָכ ֹ או ִ ּדילְ ָמא -או שמא ֹ יש צורך להזכיר בתפילה את ראש חדש בפני עצמוֹ ,רון ֶאחָ דְ ,ואותו זכרון ֹ עולֶה ֹלו לְ כָ אן וּלְ כָ אן -מועיל לו גם לענין הזכרת ראש השנה וגם לענין הזכרת ראש חדש. לו לְ כָ אן וּלְ כָ אן. עולֶה ֹ רון ֶאחָ דְ ,ו ֹ אומֵ ר זִ ּ ָכ ֹ יקנָ א -ומסקנת הגמרא שם ,ש ֹ וַ אֲ ִס ְ ְועוד ָאמַ ר ַר ּ ָבהִ ּ ,כי ה ֲִוינָ ן ּ ֵבי ַרב הוּנָ אִ ,א ּ ַ יב ְעיָ א לָן -הסתפקנוַ ,מה ּו ֹלומַ ר זְ ַמן -האם יש לברך ברכת 'שהחיינו' ְּבר ׁ ֹאש הַ ּ ׁ ָשנָ ה ו ְּב ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים .וצדדי הספק הם כך ,האם ּ ֵכיוָ ן ְ ּד ִמזְ ַמן לִ זְ ַמן ָא ֵתי -מאחר או ִ ּדילְ מָ א -או שמא נאמרֵ ּ ,כיוָ ן והם באים פעם בשנהַ ,א ְמ ִרינָ ן -יש לברך בהם ברכת שהחיינוֹ , ְ ּדל ֹא ִא ְ יה -לא ידע רב הונא להשיב לנו יקר ּו -כיון שאינם מכונים ' ְרגָ לִ ים' ,ל ֹא ַא ְמ ִרינָ ן .ל ֹא הֲוָ ה ְּביָ ֵד ּ תשובה על שאלה זו .המשיך רבה ואמרִ ּ ,כי ַא ָת ִאי לְ בֵ י ַרב יְ הו ָּדה -כשבאתי ללמוד לפני רב יהודה, ָאמַ ר )ליה( רב יהודהַ ,א ָ ּק ָרא ח ֲַדת נַ ּ ִמי אֲ ִמינָ א זְ ַמן -הרי אפילו על דלעת חדשה שצמחה בשנה זו אנו ֵיה מברכים 'שהחיינו' ,וכל שכן שעל ימים אלו יש לברך שהחיינו ,אף שאינם קרויים 'רגלים'ָ .א ַמר ל ּ השיב לו רבהְ ,ר ׁשוּת ל ֹא ָקא ִמ ּ ַיב ְעיָ א לִ י -לא היה ספק בידי שרשאי האדם לברך שהחיינו בימים אלו ,כפי שמברכים על פרי חדש וכדומהֹ , חובָ ה מַ אי -אלא הספק היה האם יש חובה לברך שהחיינו בימים אלו ,כפי שמברכים בשלשת הרגלים ,או לא .ו ַּמ ְס ָקנָא -ומסקנת הגמרא היא, שנָ ה ו ְּב ֹיום הַ ּ ִכ ּפו ִּרים. ֹאש הַ ּ ׁ ָ אומֵ ר זְ ַמן -יש לברך ברכת שהחיינו ְּבר ׁ ִהלְ ְכ ָתא -כך היא ההלכהֹ , סליקו להו יום טוב וסליקא לה מסכת ראש השנה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 35
© Copyright 2024