משניות מבוארות - להורדה לחץ כאן

‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫פרק ראשון‬
‫שנָה לַ ְּמלָ ִכים וְ לָ ְרגָלִ ים‪ְּ .‬ב ֶאחָ ד‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫שנִ ים הֵ ם‪ְּ .‬ב ֶאחָ ד ְּבנִ יסָ ן ר ׁ‬
‫אשי ׁ ָ‬
‫משנה א‪ַ :‬א ְר ּ ָבעָ ה ָר ׁ ֵ‬
‫שר ְּבהֵ ָמה‪ַ .‬ר ִּבי ֶאלְ עָ זָר וְ ַר ִּבי ִׁש ְמעוֹ ן אוֹ ְמ ִרים‪ְּ ,‬ב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי‪.‬‬
‫שנָה לְ מַ עְ ַׂ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫ּ ֶבאֱ לוּל ר ׁ‬
‫שנִ ים וְ לַ ְּׁש ִמ ּ ִטין וְ לַ יּוֹ ְבלוֹ ת‪ ,‬לַ ְּנ ִטיעָ ה וְ לַ יְ ָרקוֹ ת‪ְּ .‬ב ֶאחָ ד ִּב ְׁשבָ ט‪,‬‬
‫שנָה לַ ּ ׁ ָ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫ְּב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי ר ׁ‬
‫שר ּבוֹ ‪:‬‬
‫שה עָ ָ ׂ‬
‫ש ּ ַמאי‪ֵ ּ .‬בית ִה ּ ֵלל אוֹ ְמ ִרים‪ַ ּ ,‬בחֲ ִמ ּ ׁ ָ‬
‫שנָה לָ ִאילָ ן‪ְּ ,‬כ ִד ְב ֵרי בֵ ית ׁ ַ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫ר ׁ‬
‫ַא ְרבָּ עָ ה ָ'ראשֵׁ י שָׁ נִ ים' הֵ ם ‪ -‬ארבעה ימים בשנה נחשבים כ'ראש השנה'‪ ,‬כל אחד לענין‬
‫מסוים‪ ,‬ומבארת המשנה‪ ,‬בְּ ֶאחָ ד בְּ נִ יסָ ן ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לַ ְמּלָ כִ ים ‪ -‬למנין שנות מלכותם של‬
‫מלכי ישראל‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאף שהמלך התחיל למלוך באדר‪ ,‬כשהגיע ניסן הרי זה כאילו‬
‫הושלמה שנה שלימה‪ ,‬ומתחילים למנות שנה שניה‪ ,‬ואף כותבים כן בתאריכי השטרות‪,‬‬
‫וְ לָ ְרגָלִ ים ‪ -‬למנין החג שבחודש ניסן‪ ,‬והוא חג הפסח‪ ,‬שהוא נחשב החג הראשון מבין שלשת‬
‫הרגלים‪ ,‬והדין הנלמד מכך הוא לענין אדם הנודר להביא קרבן לבית המקדש שאסור לו‬
‫לאחרו יותר משלשה רגלים‪ ,‬ולדעת רבי שמעון אינו עובר באיסור זה עד שיעברו שלשה‬
‫רגלים כסידרן‪ ,‬ומלמדת אותנו המשנה שסדר שלשת הרגלים מתחיל בחג הפסח‪ .‬בְּ ֶאחָ ד‬
‫בֶּ אֱ לוּל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לְ מַ עְ שַׂ ר בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬שציותה התורה להפריש מעשר מכל הבהמות הטהורות‬
‫הנולדות במשך השנה‪ ,‬ויש לעשר מבהמות של כל שנה בפני עצמן‪ ,‬ומנין ה'שנה' הוא מאחד‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬ראש השנה‬
‫באלול ועד סוף אב של השנה הבאה‪ַ .‬רבִּ י ֶאלְ עָ זָ ר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן חולקים ו ְ‬
‫למעשר בהמה הוא בְּ ֶאחָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי‪ .‬בְּ ֶאחָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לַ שָּׁ נִ ים ‪ -‬למנין שנות מלכותם‬
‫של מלכי הגויים‪ ,‬ש'שנה' למלכותם מתחילה מתחילת תשרי‪ ,‬וְ לַ ְשּׁ ִמ ִטּין וְ לַ יּוֹבְ לוֹת‪,‬‬
‫שמתחילת תשרי אסור לעבוד בקרקע בשנות השמיטה והיובל‪ ,‬וכן לַ נְּ ִטיעָ ה של ערלה‪ ,‬שאם‬
‫ניטעה הנטיעה ארבעים וחמשה יום קודם לאחד בתשרי ]וכבר עברו שבועיים לקליטתה‬
‫בקרקע ושלשים יום להחשיבה כנטועה 'שנה'[ מחשיבים זאת כ'שנה' למנין שנות הערלה‪,‬‬
‫וְ לַ יְ ָרקוֹת ‪ -‬למעשר ירק‪ ,‬שאין תורמים ממה שנלקט קודם תשרי על מה שנלקט אחרי אחד‬
‫בתשרי‪ .‬בְּ ֶאחָ ד בִּ ְשׁבָ ט‪ ,‬ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לָ ִאילָ ן ‪ -‬למעשר פירות האילן‪ ,‬שאין מעשרים מפירות‬
‫שחנטו קודם שבט על פירות שחנטו לאחר אחד בשבט‪ ,‬ותאריך זה הוא כְּ ִדבְ ֵרי בֵ ית שַׁ מַּ אי‪.‬‬
‫אבל בֵּ ית ִהלֵּ ל אוֹ ְמ ִרים‪ ,‬בַּ חֲ ִמשָּׁ ה עָ שָׂ ר בּוֹ ‪ -‬בשבט‪ ,‬הוא ראש השנה לאילן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משנה ב‪ְּ :‬ב ַא ְר ּ ָבעָ ה ְפ ָר ִקים הָ עוֹ לָ ם נִ ּדוֹ ן‪ַ ּ ,‬ב ּ ֶפסַ ח עַ ל הַ ְּתבו ָּאה‪ָ ּ ,‬בעֲצֶ ֶרת עַ ל ּ ֵפרוֹ ת הָ ִאילָ ן‪,‬‬
‫ש ּנֶאֱ מַ ר )תהלים לג( הַ יּוֹ צֵ ר יַחַ ד‬
‫שנָה ּ ָכל ּ ָב ֵאי הָ עוֹ לָ ם עוֹ ְב ִרין לְ פָ נָיו ִּכ ְבנֵי מָ רוֹ ן‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫ְּבר ׁ‬
‫ֲשיהֶ ם‪ .‬וּבֶ חָ ג נִ דּ וֹ נִ ין עַ ל הַ ּ ָמיִ ם‪:‬‬
‫לִ ּ ָבם‪ ,‬הַ ּ ֵמ ִבין ֶאל ּ ָכל מַ ע ֵׂ‬
‫בוּאה‪ ,‬אם תצמח יפה או‬
‫בְּ ַא ְרבָּ עָ ה פְ ָר ִקים ]‪-‬זמנים[ בשנה הָ עוֹלָ ם נִ דּוֹן‪ ,‬בַּ פֶּ סַ ח נידונים עַ ל הַ ְתּ ָ‬
‫לא‪ ,‬ולכן מקריבים מנחת העומר‪ ,‬הבאה מן התבואה ]‪-‬מהשעורים[ שבזכות זה תתברך‬
‫התבואה‪ .‬בָּ עֲצֶ ֶרת ‪ -‬בחג השבועות‪ ,‬נידונים עַ ל פֵּרוֹת הָ ִאילָ ן‪ ,‬ולכן מביאים 'שתי הלחם'‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫העשויים מחיטה‪ ,‬וחיטה נחשבת אילן ]לדעת רבי יהודה ש'עץ הדעת' היה חיטה[‪ .‬בְּ ר ֹאשׁ‬
‫הַ שָּׁ נָה‪ ,‬כָּ ל בָּ ֵאי הָ עוֹלָ ם ‪ -‬כל בני האדם עוֹבְ ִרין לְ פָ נָיו ]‪-‬לפני ה'[ כִּ בְ נֵי מָ רוֹן ‪ -‬כמו כבשים‬
‫שמפרישים מהם מעשר ויוצאים אחד אחד מפתח צר‪ ,‬כך עובר כל אדם בפני עצמו לפני ה'‬
‫לדונו‪ ,‬שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'הַ יּוֹצֵ ר יַחַ ד לִ בָּ ם הַ מֵּ בִ ין ֶאל כָּ ל מַ עֲשֵׂ יהֶ ם'‪ ,‬כלומר‪ ,‬אף שה' מבין לכל מעשי‬
‫בני האדם ודן כל אחד בפני עצמו‪ ,‬מכל מקום כולם נסקרים לפניו בבת אחת‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫'היוצר יחד ליבם'‪ .‬וּבֶ חָ ג ‪ -‬בסוכות‪ ,‬נִ דּוֹנִ ין עַ ל הַ מָּ יִ ם‪ ,‬ולכן נצטוינו על ניסוך המים בסוכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חֳד ִׁשים הַ ְּׁשלו ִּחין יוֹ ְצ ִאין‪ ,‬עַ ל נִ יסָ ן ִמ ּ ְפנֵי הַ פֶ סַ ח‪ ,‬עַ ל ָאב ִמ ּ ְפנֵי הַ ּ ַתעֲנִ ית‪,‬‬
‫שה ָ‬
‫משנה ג‪ :‬עַ ל ִׁש ּ ׁ ָ‬
‫שנָה‪ ,‬עַ ל ִּת ְׁש ֵרי ִמ ּ ְפנֵי ַת ָּקנַת הַ ּמוֹ עֲדוֹ ת‪ ,‬עַ ל ִּכ ְסלֵ ו ִמ ּ ְפנֵי חֲ נ ּ ָֻכה‪ ,‬וְ עַ ל‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫עַ ל אֱ לוּל ִמ ּ ְפנֵי ר ׁ‬
‫שהָ יָה בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ַק ּיָם‪ ,‬יוֹ ְצ ִאין ַאף עַ ל ִא ּיָר ִמ ּ ְפנֵי פֶ סַ ח ָקטָ ן‪:‬‬
‫אֲ ָדר ִמ ּ ְפנֵי הַ ּפו ִּרים‪ .‬ו ְּכ ׁ ֶ‬
‫בזמן בית המקדש ואף תקופה ארוכה לאחר חורבנו‪ ,‬היו מקדשים את החודשים על פי‬
‫עדים שהעידו על ראיית הלבנה‪ ,‬ולאחר שהיו בית דין שבירושלים מקדשים את החודש היו‬
‫שולחים שליחים להודיע על כך לבני הגולה‪ .‬משנתנו מבארת על אילו חודשים היו שולחים‬
‫שליחים‪.‬‬
‫לוּחין יוֹצְ ִאין לגולה‪ ,‬להודיע על‬
‫עַ ל הודעת קידוש החודש של ִשׁשָּׁ ה חֳ דָ ִשׁים בשנה היו הַ ְשּׁ ִ‬
‫כך‪ .‬עַ ל קידוש חודש נִ יסָ ן‪ִ ,‬מפְּ נֵי חג הַ פֶ סַ ח שחל בו‪ .‬אבל על אייר לא יצאו כי אין בו יום‬
‫טוב‪ ,‬ועל סיון מפני חג השבועות לא הוצרכו לצאת‪ ,‬כיון שלעולם חל חג השבועות חמישים‬
‫יום לאחר חג הפסח‪ .‬עַ ל חודש ָאב היו יוצאים‪ִ ,‬מפְּ נֵי הַ ַתּעֲנִ ית שיש בו‪ ,‬בתשעה באב ]ודוקא‬
‫על תענית זו‪ ,‬כיון שהוכפלו ביום זה צרות רבות‪ ,‬ולא על שאר התעניות[‪ .‬עַ ל קידושו של‬
‫חודש אֱ לוּל‪ִ ,‬מפְּ נֵי ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה‪ ,‬שחל באחד בתשרי‪ ,‬ואף שלא ידעו בבירור האם חודש אלול‬
‫עצמו יהיה חסר‪ ,‬וביום השלשים שלו יחול ראש השנה‪ ,‬או שיהיה חודש מלא‪ ,‬ורק ביום‬
‫השלשים ואחד שלו יחול ראש השנה‪ ,‬מכל מקום כיון שלא היה ניתן להודיע להם מתי חל‬
‫ראש השנה ‪ -‬היו סומכים על רוב השנים‪ ,‬וברוב השנים היה אלול חסר‪ ,‬והיו נוהגים ראש‬
‫השנה ביום השלשים‪ .‬עַ ל ִתּ ְשׁ ֵרי היו מודיעים‪ִ ,‬מפְּ נֵי ַת ָקּנַת הַ מּוֹעֲדוֹת‪ ,‬והם יום הכפורים‪ ,‬חג‬
‫הסוכות‪ ,‬ושמיני עצרת‪ .‬על חשון לא היו יוצאים לפי שאין בו יום טוב‪ .‬עַ ל כִּ ְסלֵ ו היו יוצאים‬
‫פּוּרים‪ .‬וּכְ שֶׁ הָ יָה‬
‫ִמפְּ נֵי חֲ נֻכָּ ה‪ ,‬על טבת ושבט לא הוצרכו לצאת‪ .‬וְ עַ ל אֲ דָ ר היו יוצאים ִמפְּ נֵי הַ ִ‬
‫בֵ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ ַקיָּם‪ ,‬היו יוֹצְ ִאין ַאף עַ ל ִאיָּר‪ִ ,‬מפְּ נֵי פֶ סַ ח ָקטָ ן שחל בו‪ ,‬והוצרכו לדעת זאת‬
‫אותם שלא עשו פסח ראשון מחמת שהיו טמאים או בדרך רחוקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ּ ָבהֶ ן הַ ְּׁשלו ִּחין יוֹ ְצ ִאין‬
‫ש ּ ָבת‪ ,‬עַ ל נִ יסָ ן וְ עַ ל ִּת ְׁש ֵרי‪ֶ ׁ ,‬‬
‫חֳד ִׁשים ְמחַ ְּללִ ין ֶאת הַ ּ ׁ ַ‬
‫משנה ד‪ :‬עַ ל ְׁשנֵי ָ‬
‫שהָ יָה בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ַק ּיָם‪ְ ,‬מחַ ְּללִ ין ַאף עַ ל ּ ֻכ ּ ָלן‬
‫לְ סו ְּריָא‪ ,‬וּבָ הֶ ן ְמ ַת ְ ּקנִ ין ֶאת הַ ּמוֹ עֲדוֹ ת‪ .‬ו ְּכ ׁ ֶ‬
‫ִמ ּ ְפנֵי ַת ָּקנַת הַ ָּק ְר ּ ָבן‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫כפי שהתבאר לעיל בזמנם היו מקדשים את החודש על פי הראיה‪ ,‬ולצורך כך היו באים‬
‫עדים שראו את הלבנה‪ ,‬ולאחר חקירתם היו בית דין מכריזים שאותו יום ‪ -‬שבו ראו את‬
‫הלבנה ‪ -‬הוא ראש חדש‪ .‬ומן התורה מותר לעדי הראיה לחלל את השבת כדי לבוא לבית‬
‫דין להעיד‪ ,‬בכל החודשים‪ ,‬אמנם חכמים תיקנו שעל רוב החודשים לא יחללו עדי הראיה‬
‫את השבת‪ ,‬ורק עַ ל ְשׁנֵי חֳ דָ ִשׁים בשנה היו עדי ראיית הלבנה ְמחַ לְּ לִ ין בהליכתם ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת‪,‬‬
‫לבוא להעיד בבית דין שראו את הלבנה‪ ,‬עַ ל נִ יסָ ן וְ עַ ל ִתּ ְשׁ ֵרי‪ ,‬וחשיבותם של חודשים אלו‬
‫סוּריָא להודיע על קידוש החודש‪ ,‬וּבָ הֶ ן ְמ ַת ְקּנִ ין ֶאת‬
‫לוּחין יוֹצְ ִאין לְ ְ‬
‫היא בכך שֶׁ בָּ הֶ ן הַ ְשּׁ ִ‬
‫הַ מּוֹעֲדוֹת ‪ -‬בקידושן תלויים כל החגים‪ ,‬בתשרי תלויים ראש השנה‪ ,‬יום הכפורים‪ ,‬חג‬
‫הסוכות ושמיני עצרת‪ ,‬ובניסן תלויים חג הפסח וחג השבועות ]החל חמישים יום לאחר‬
‫הפסח[‪ .‬וּכְ שֶׁ הָ יָה בֵ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ ַקיָּם‪ ,‬היו העדים ְמחַ לְּ לִ ין את השבת ַאף עַ ל כֻּלָּ ן ‪ -‬על כל‬
‫חודשי השנה‪ִ ,‬מפְּ נֵי ַת ָקּנַת הַ ָקּ ְרבָּ ן של מוסף ראש חדש‪ ,‬שיהיה קרב בזמנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ּ ָבת‪ַ ,‬ר ִּבי יוֹ סֵ י‬
‫שלּ ֹא נִ ְר ָאה בַ עֲלִ יל‪ְ ,‬מחַ ְּללִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ ּ ׁ ַ‬
‫ש ִּנ ְר ָאה בַ עֲלִ יל ּ ֵבין ׁ ֶ‬
‫משנה ה‪ֵ ּ :‬בין ׁ ֶ‬
‫ש ּ ָבת‪:‬‬
‫אוֹ מֵ ר‪ִ ,‬אם נִ ְר ָאה בַ עֲלִ יל‪ֵ ,‬אין ְמחַ ְּללִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ ּ ׁ ַ‬
‫משנתנו ממשיכה לבאר מתי מותר לעדי ראיית החודש לחלל את השבת‪ .‬בֵּ ין שֶׁ נִּ ְר ָאה הירח‬
‫בַ עֲלִ יל ‪ -‬בבירור‪ ,‬למעלה מן הארץ הרבה‪ ,‬שכל אדם יכול לראותו‪ ,‬ובֵּ ין שֶׁ לּ ֹא נ ְִר ָאה בַ עֲלִ יל‪,‬‬
‫אלא נמוך וסמוך לאופק‪ ,‬ואדמומית השקיעה מונעת במקצת את ראייתו‪ ,‬עד שאין רואים‬
‫אותו אלא חדי העין‪ ,‬תמיד ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬ואין סומכים על כך שבודאי ראוהו גם‬
‫בירושלים‪ַ .‬רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם נִ ְר ָאה בַ עֲלִ יל‪ֵ ,‬אין ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬כיון שבודאי‬
‫ראוהו בירושלים והעידו עליו‪ ,‬ואין צורך שיבואו העדים ממקום רחוק כדי להעיד עליו‪ ,‬אם‬
‫יש בכך חילול שבת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלַ ח לוֹ ַר ּ ָבן‬
‫שעָ ְבר ּו יוֹ ֵתר מֵ ַא ְר ּ ָבעִ ים זוּג‪ ,‬וְ עִ ְּכבָ ן ַר ִּבי ע ֲִקיבָ א ְבלוּד‪ָ ׁ .‬‬
‫ֲשה ׁ ֶ‬
‫משנה ו‪ :‬מַ ע ֶׂ‬
‫את מַ ְכ ִׁשילָ ן לֶ עָ ִתיד לָ בֹא‪:‬‬
‫יאל‪ִ ,‬אם ְמעַ ּ ֵכב ַא ּ ָתה ֶאת הָ ַר ִּבים‪ ,‬נִ ְמצֵ ָ‬
‫ּג ְַמלִ ֵ‬
‫יוֹתר מֵ ַא ְרבָּ עִ ים זוּג של עדים בשבת‪ ,‬להעיד על ראיית החודש‪ ,‬וְ עִ כְּ בָ ן ַרבִּ י‬
‫מַ עֲשֶׂ ה שֶׁ עָ בְ רוּ ֵ‬
‫יאל‪,‬‬
‫ע ֲִקיבָ א בְ לוּד‪ ,‬שלא ימשיכו לחלל את השבת מאחר ואין בכך צורך‪ .‬שָׁ לַ ח לוֹ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫את מַ כְ ִשׁילָ ן לֶ עָ ִתיד לָ ב ֹא‪ ,‬שאף בחודשים שבהם לא ייראה‬
‫ִאם ְמעַ כֵּ ב ַא ָתּה ֶאת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬נִ ְמצֵ ָ‬
‫הירח בבירור לא יבואו להעיד עליו‪ ,‬כיון שיחששו שגם הפעם תהיה הליכתם לבטלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ִאם יִ ּ ָפסֵ ל‬
‫ש ִּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪ֶ ,‬א ּ ָלא ׁ ֶ‬
‫ש ָרא ּו ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש‪ ,‬יֵלֵ כוּ‪ .‬לֹא ׁ ֶ‬
‫משנה ז‪ָ :‬אב ו ְּבנוֹ ׁ ֶ‬
‫ש ִרין‬
‫שנִ י עִ ם ַאחֵ ר‪ַ .‬ר ִּבי ִׁש ְמעוֹ ן אוֹ מֵ ר‪ָ ,‬אב ו ְּבנוֹ וְ כָ ל הַ ְ ּקרוֹ ִבין‪ְּ ,‬כ ׁ ֵ‬
‫ֶאחָ ד מֵ הֶ ן‪ ,‬יִ ְצטָ ֵרף הַ ּ ׁ ֵ‬
‫ּשלַ יִ ם‪ ,‬הוּא‬
‫ש ָר ָאה ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש ִּבירו ׁ ָ‬
‫ֲשה ְבטוֹ ִב ּיָה הָ רוֹ פֵ א‪ֶ ׁ ,‬‬
‫לְ עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי יוֹ סֵ י‪ ,‬מַ ע ֶׂ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫ש ּ ָבא ּו לִ ְפנֵי בֵ ית‬
‫כהֲנִ ים אוֹ תוֹ וְ ֶאת ְּבנוֹ ‪ ,‬וּפָ ְסל ּו ֶאת עַ ְבדּ וֹ ‪ .‬ו ְּכ ׁ ֶ‬
‫ש ְח ָרר‪ ,‬וְ ִק ְּבל ּו הַ ּ ֹ‬
‫ו ְּבנוֹ וְ עַ ְב ּדוֹ ְמ ׁ ֻ‬
‫ִּדין‪ִ ,‬ק ְּבל ּו אוֹ תוֹ וְ ֶאת עַ ְב ּדוֹ ‪ ,‬וּפָ ְסל ּו ֶאת ְּבנוֹ ‪:‬‬
‫משנתנו דנה בקרובים הבאים להעיד יחד על ראיית הירח‪ָ :‬אב וּבְ נוֹ שֶׁ ָראוּ ֶאת הַ חֹדֶ שׁ ‪ -‬את‬
‫מולד הירח‪ ,‬יֵלֵ כוּ לירושלים להעיד על כך‪ ,‬ול ֹא שֶׁ ִמּצְ טָ ְרפִ ין זֶ ה עִ ם זֶ ה‪ ,‬שהרי הם קרובים‪,‬‬
‫וקרובים אינם נאמנים להעיד יחד‪ֶ ,‬אלָּ א כדי שיוכל אחד מהם להצטרף עם עד אחר שיבוא‬
‫לירושלים ויעיד על ראיית החודש‪ ,‬והטעם שהולכים שניהם ואין די בהליכת אחד מהם‪,‬‬
‫כדי שֶׁ ִאם יִ פָּ סֵ ל ֶאחָ ד מֵ הֶ ן‪ ,‬יִ צְ טָ ֵרף הַ שֵּׁ נִי עִ ם ַאחֵ ר‪ַ .‬רבִּ י ִשׁ ְמעוֹן חולק ואוֹמֵ ר‪ָ ,‬אב וּבְ נוֹ‪ ,‬וְ כן כָּל‬
‫הַ ְקּרוֹבִ ין‪ ,‬כְּ שֵׁ ִרין לְ עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ‪ ,‬שהרי אמר הקדוש ברוך הוא למשה ואהרן 'החדש הזה‬
‫לכם ראש חדשים'‪ ,‬ומלשון 'לכם' יש ללמוד שאף שניכם יכולים להעיד עדות החודש‪ ,‬אף‬
‫שאתם אחים וקרובים זה לזה‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ ,‬מַ עֲשֶׂ ה היה בְ טוֹבִ ָיּה הָ רוֹפֵ א‪ ,‬שֶׁ ָר ָאה ֶאת‬
‫הַ חֹדֶ שׁ בִּ ירוּשָׁ לַ יִ ם‪ ,‬הוּא וּבְ נוֹ וְ עַ בְ דּוֹ ְמשֻׁ ְח ָרר‪ ,‬וְ ִקבְּ לוּ הַ כֹּהֲ נִ ים ‪ -‬בית דין של כהנים שהיה בבית‬
‫המקדש אוֹתוֹ וְ ֶאת בְּ נוֹ‪ ,‬וכדעת רבי שמעון שקרובים כשרים לעדות החודש‪ ,‬וּפ ְָסלוּ ֶאת עַ בְ דּוֹ‬
‫המשוחרר‪ ,‬כיון שסברו שיש לדרוש מלשון 'לכם' שרק מיוחסים כמותכם כשרים לעדות זו‪,‬‬
‫ולא גרים ]ועבד משוחרר נחשב כגר[‪ .‬וּכְ שֶׁ בָּ אוּ לִ פְ נֵי בֵ ית ִדּין שישבו בלשכת הגזית‪ ,‬שהם‬
‫המכריעים את קבלת עדות ראיית החודש‪ִ ,‬קבְּ לוּ אוֹתוֹ וְ ֶאת עַ בְ דּוֹ המשוחרר‪ ,‬כיון שהם‬
‫סברו שאין עדות זו צריכה דוקא מיוחסים‪ ,‬וּפָ ְסלוּ ֶאת בְּ נוֹ מלהעיד יחד עם אביו‪ ,‬כיון שהם‬
‫סוברים שקרובים פסולים לעדות זו של ראיית הלבנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חֲרי‬
‫שחֵ ק ּ ַב ְ ּק ְביָא‪ ,‬וּמַ לְ וֵי בָ ִר ִּבית‪ ,‬וּמַ ְפ ִריחֵ י יוֹ נִ ים‪ ,‬וְ סוֹ ֵ‬
‫משנה ח‪ֵ :‬אלּ ּו הֵ ן הַ ּ ְפסוּלִ ין‪ ,‬הַ ְמ ַׂ‬
‫ש ִרים לָ ּה‪:‬‬
‫ש ָרה לָ ּה‪ַ ,‬אף הֵ ן ֵאינָן ְּכ ׁ ֵ‬
‫שה ְכ ׁ ֵ‬
‫ש ֵאין הָ ִא ּ ׁ ָ‬
‫ְׁש ִביעִ ית‪ ,‬וַ עֲבָ ִדים‪ .‬זֶה הַ ְּכלָ ל‪ָ ּ ,‬כל עֵ דוּת ׁ ֶ‬
‫משנתנו מונה את הפסולים לעדות‪ ,‬ובכלל זה לעדות ראיית החודש‪ֵ :‬אלּוּ הֵ ן הַ פְּ סוּלִ ין‬
‫לעדות‪ ,‬הַ ְמשַׂ חֵ ק עם חבירו בַּ קֻּ בְ יָא על סכומי כסף‪ ,‬וכיון שאין האדם מקנה את הכסף‬
‫לחבירו בלב שלם‪ ,‬אלא סומך על כך שינצח במשחק הרי הנוטל את הכסף נחשב כגזלן‬
‫מדרבנן‪ ,‬וּמַ לְ וֵ י בָ ִרבִּ ית‪ ,‬ואף שהלוה נותן את ממון הריבית מרצונו‪ ,‬החשיבוהו חכמים כגזלן‬
‫ופסלוהו לעדות‪ ,‬וּמַ פְ ִריחֵ י יוֹנִ ים‪ ,‬והיינו כמו 'משחק בקוביא'‪ ,‬שעושה תחרות עם חבירו על‬
‫הפרחת יונים‪ ,‬ומי שהיונה שלו מקדימה להגיע למקום מסוים זוכה בממון‪ ,‬ופסול מאותו‬
‫טעם של משחק בקוביא‪ .‬וְ סוֹחֲ ֵרי ְשׁבִ יעִ ית ‪ -‬העושים סחורה בפירות שביעית‪ ,‬שזהו איסור‬
‫תורה‪ ,‬וכיון שעוברים על איסור זה כדי להרויח ממון‪ ,‬חששו חכמים שגם יעידו שקר עבור‬
‫רווח ממון‪ ,‬ופסלום לעדות‪ .‬וַ עֲבָ ִדים כנעניים‪ ,‬והם פסולים מן התורה‪ .‬זֶ ה הַ כְּ לָ ל‪ ,‬כָּ ל עֵ דוּת‬
‫שֶׁ ֵאין הָ ִאשָּׁ ה כְ שֵׁ ָרה לָ הּ‪ַ ,‬אף הֵ ן ֵאינָן כְּ שֵׁ ִרים לָ הּ‪ ,‬אבל עדות שהאשה כשרה לה‪ ,‬כגון להעיד‬
‫על אדם שמת ולהתיר את אשתו להנשא‪ ,‬אף אותם שמנויים לעיל כשרים לה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫יכין אוֹ תוֹ עַ ל הַ חֲ מוֹ ר‪ ,‬אֲ ִפלּ ּו בַ ִּמ ּ ָטה‪.‬‬
‫ש ָר ָאה ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש וְ ֵאינוֹ יָכוֹ ל לְ הַ ּ ֵל ְך‪ ,‬מוֹ לִ ִ‬
‫משנה ט‪ִ :‬מי ׁ ֶ‬
‫וְ ִאם צוֹ ֶדה לָ הֶ ם‪ ,‬לוֹ ְק ִחין ְּבי ָָדם מַ ְ ּקלוֹ ת‪ .‬וְ ִאם הָ יְ ָתה ֶד ֶר ְך ְרחוֹ ָקה‪ ,‬לוֹ ְק ִחין ְּבי ָָדם ְמזוֹ נוֹ ת‪,‬‬
‫ש ּנֶאֱ מַ ר‪ֵ ,‬א ּ ֶלה מוֹ ע ֲֵדי ה'‬
‫ש ּ ָבת וְ יוֹ ְצ ִאין לְ עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שעַ ל מַ הֲלַ ְך לַ ילָ ה וָ יוֹ ם ְמחַ ְּללִ ין ֶאת הַ ּ ׁ ַ‬
‫ֶׁ‬
‫שר ִּת ְק ְרא ּו אוֹ ָתם ְּבמוֹ ע ֲָדם‪:‬‬
‫אֲ ׁ ֶ‬
‫ִמי שֶׁ ָר ָאה ֶאת הַ חֹדֶ שׁ ‪ -‬את מולד הלבנה‪ ,‬וְ ֵאינוֹ יָכוֹל לְ הַ לֵּ ברגליו‪ ,‬מחמת מחלה או חולשה‪,‬‬
‫מוֹלִ יכִ ין אוֹתוֹ עַ ל הַ חֲ מוֹר אפילו בשבת‪ ,‬או אֲ פִ לּוּ בַ ִמּטָּ ה‪ ,‬כדי שיוכל לבוא לפני בית הדין‬
‫בירושלים ולהעיד על מולד הלבנה‪ ,‬כדי שיקדשו בית דין את החודש על פיו‪ .‬וְ ִאם צוֹדֶ ה לָהֶ ם‬
‫לוֹק ִחין בְּ יָדָ ם מַ ְקּלוֹת כדי להלחם בהם‪ .‬וְ ִאם הָ יְ ָתה דֶ ֶר‬
‫ אם אורבים להם השונאים בדרך‪ְ ,‬‬‫לוֹק ִחין בְּ יָדָ ם ְמזוֹנוֹת‪ ,‬לאכול בדרך‪ .‬מבארת המשנה מדוע מותר לנהוג כן אף‬
‫חוֹקה‪ְ ,‬‬
‫ְר ָ‬
‫בשבת‪ ,‬לפי שֶׁ עַ ל הליכה למרחק של מַ הֲ לַ לַ יְלָ ה וָ יוֹם‪ְ ,‬מחַ לְּ לִ ין ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת וְ יוֹצְ ִאין לְ עֵ דוּת‬
‫הַ חֹדֶ שׁ‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם יספיק העד לבוא באותו יום‪ ,‬קודם שיעברו לילה ויום‪ ,‬רשאי הוא לחלל‬
‫את השבת‪ ,‬אבל אם יגיע לירושלים רק למחרת‪ ,‬ביום השלשים ואחד‪ ,‬הרי אין כל תועלת‬
‫בעדותו‪ ,‬שכבר עיברו את החדש וקבעו את ראש החודש ליום השלשים ואחד‪ ,‬ומנין‬
‫אוֹתם‬
‫ָ‬
‫'אלֶּ ה מוֹעֲדֵ י ה' אֲ שֶׁ ר ִתּ ְק ְראוּ‬
‫שמחללים את השבת על עדות החודש‪ ,‬שֶׁ נֶּאֱ מַ ר ֵ‬
‫בְּ מוֹעֲדָ ם'‪ ,‬ואף ראש חודש בכלל 'מועדי ה''‪ ,‬ומלשון 'במועדם' יש ללמוד שכדי שיקבעו את‬
‫יום ראש חדש בזמנו האמיתי מותר לחלל את השבת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫פרק שני‬
‫אשוֹ נָה הָ י ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת‬
‫ש ְּל ִחין ַאחֵ ר עִ ּמוֹ לְ הַ עִ ידוֹ ‪ָ ּ .‬ב ִר ׁ‬
‫משנה א‪ִ :‬אם ֵאינָן מַ ִּכ ִירין אוֹ תוֹ ‪ְ ,‬מ ׁ ַ‬
‫שלּ ֹא יְ ה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין ֶא ּ ָלא ִמן הַ ּ ַמ ִּכ ִירים‪:‬‬
‫ש ִ ּקלְ ְקל ּו הַ ִּמינִ ין‪ִ ,‬ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ‬
‫הַ ח ֶֹד ׁש ִמ ּ ָכל ָא ָדם‪ִ .‬מ ּ ׁ ֶ‬
‫ִאם בית הדין שבירושלים ֵאינָן מַ כִּ ִירין אוֹתוֹ ‪ -‬את העד שראה את החודש ]ולהלן יבואר‬
‫מדוע צריכים להכירו[‪ ,‬בית דין שבעירו היו ְמשַׁ לְּ ִחין אדם ַאחֵ ר עִ מּוֹ‪ ,‬המוכר לבית הדין‬
‫שבירושלים‪ ,‬לְ הַ עִ ידוֹ ‪ -‬כדי שיעיד עליו שהוא אדם נאמן‪ ,‬ועל ידי זה יקבלו את עדותו‪.‬‬
‫מבארת המשנה את הצורך בכך‪ :‬בָּ ִראשׁוֹנָה ‪ -‬בתחילה‪ ,‬הָ יוּ ְמ ַקבְּ לִ ין את עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ ִמכָּל‬
‫ָאדָ ם‪ ,‬אף שלא הכירוהו‪ ,‬כי כל ישראל בחזקת כשרים‪ִ ,‬משֶּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִמּינִ ין‪ ,‬והיו שוכרים עדי‬
‫שקר שיעידו על קידוש החודש כדי להטעות את החכמים ולקלקל את זמני המועדות‬
‫האמיתיים‪ִ ,‬ה ְת ִקינוּ שֶׁ לּ ֹא יְ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין את עדות החודש ֶאלָּ א ִמן הַ מַּ כִּ ִירים ‪ -‬מאותם‬
‫המוכרים לבית דין שהם אנשים נאמנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ְ ּיה ּו ְׁשלו ִּחין‬
‫ש ִ ּקלְ ְקל ּו הַ ּכו ִּתים‪ִ ,‬ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ‬
‫יאין מַ שּׂ ּואוֹ ת‪ִ .‬מ ּ ׁ ֶ‬
‫אשוֹ נָה הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ‬
‫משנה ב‪ָ ּ :‬ב ִר ׁ‬
‫יוֹ ְצ ִאין‪:‬‬
‫יאין‬
‫משנתנו מבארת את אופן פרסום קידוש החודש לארצות הגולה‪ :‬בָּ ִראשׁוֹ ָנה הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ‬
‫מַ שּׂוּאוֹת ‪ -‬מדליקים מדורות גדולות הנראות למרחקים‪ ,‬לבשר על קידוש החודש ]והיו‬
‫עושים כן כשקידשו את החודש ביום השלשים של החודש הקודם‪ ,‬אך אם קידשוהו ביום‬
‫השלשים ואחד לא היו משיאים משואות‪ ,‬ומתוך כך היו בני הגולה יודעים שהחודש‬
‫כּוּתים‪ ,‬והיו מדליקים‬
‫הקודם היה מלא‪ ,‬וראש חדש חל ביום השלשים ואחד[‪ִ .‬משֶּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִ‬
‫לוּחין של בית דין יוֹצְ ִאין‬
‫מדורות אלו אף כשלא התקדש החודש באמת‪ִ ,‬ה ְת ִקינוּ שֶׁ יְּ הוּ ְשׁ ִ‬
‫לגולה ומודיעים על קידוש החודש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמֶ ן‬
‫של ֶא ֶרז אֲ ֻר ִּכין וְ ָקנִ ים וַ עֲצֵ י ׁ ֶ‬
‫יאין ְּכלֻנְ סָ אוֹ ת ׁ ֶ‬
‫יאין מַ שּׂ וּאוֹ ת‪ְ ,‬מ ִב ִ‬
‫משנה ג‪ֵ ּ :‬כיצַ ד הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ‬
‫אש הָ הָ ר וּמַ ִּצית ּ ָבהֶ ן ֶאת הָ אוּר וּמוֹ לִ ְ‬
‫יך‬
‫ר ׁ‬
‫של ּ ִפ ְׁש ּ ָתן וְ כוֹ ֵר ְך ִּב ְמ ִׁשיחָ ה‪ ,‬וְ עוֹ לֶ ה לְ ֹ‬
‫וּנְ ע ֶֹרת ׁ ֶ‬
‫שנִ י‪ ,‬וְ כֵ ן‬
‫ֹאש הָ הָ ר הַ ּ ׁ ֵ‬
‫שה כֵ ן ְּבר ׁ‬
‫שהוּא עוֹ ֶׂ‬
‫שהוּא רוֹ ֶאה ֶאת חֲ בֵ רוֹ ׁ ֶ‬
‫וּמֵ ִביא וּמַ עֲלֶ ה וּמוֹ ִריד עַ ד ׁ ֶ‬
‫ישי‪:‬‬
‫ֹאש הָ הָ ר הַ ְּׁשלִ ִׁ‬
‫ְּבר ׁ‬
‫יאין כְּ לֻנְ סָ אוֹת ]‪-‬עצים גבוהים[ שֶׁ ל ֶא ֶרז אֲ רֻ כִּ ין‪ ,‬וְ ָקנִ ים‪ ,‬וַ עֲצֵ י‬
‫יאין מַ שּׂוּאוֹת‪ְ ,‬מבִ ִ‬
‫כֵּ יצַ ד הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ‬
‫כוֹר את כולן יחד בִּ ְמ ִשׁיחָ ה‬
‫שֶׁ מֶ ן ‪ -‬ענפים של מין ממיני הארז שכך שמו‪ ,‬וּנְ ע ֶֹרת שֶׁ ל פִּ ְשׁ ָתּן‪ ,‬וְ ֵ‬
‫ בחבל‪ ,‬וְ עוֹלֶ ה לְ ר ֹאשׁ הָ הָ ר הראשון ]ולהלן יבואר איזה הר הוא[‪ ,‬וּמַ צִּ ית בָּ הֶ ן ֶאת הָ אוּר ‪-‬‬‫וּמוֹריד את כל המשואה‪ ,‬כדי שלא יטעו לחשוב שזהו אור‬
‫ִ‬
‫את האש‪ ,‬וּמוֹלִ י וּמֵ בִ יא וּמַ עֲלֶ ה‬
‫רוֹאה ֶאת חֲ בֵ רוֹ שֶׁ הוּא עוֹשֶׂ ה כֵ ן בְּ ר ֹאשׁ הָ הָ ר הַ שֵּׁ נִי‪ ,‬וְ כֵ ן בְּ ר ֹאשׁ‬
‫של כוכב מרוחק‪ ,‬עַ ד שֶׁ הוּא ֶ‬
‫ישׁי‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫הָ הָ ר הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫‪‬‬
‫יאין מַ שּׂ וּאוֹ ת‪ ,‬מֵ הַ ר הַ ִּמ ְׁשחָ ה לְ סַ ְר ְטבָ א‪ ,‬ו ִּמ ּ ַס ְר ְטבָ א לִ גְ רוֹ ִפינָא‪,‬‬
‫משנה ד‪ :‬וּמֵ ַאיִ ן הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ‬
‫שם‪ֶ ,‬א ּ ָלא מוֹ לִ ְ‬
‫יך וּמֵ ִביא‬
‫ו ִּמ ְּגרוֹ ִפינָא לְ חַ וְ ָרן‪ ,‬וּמֵ חַ וְ ָרן לְ בֵ ית ִּבלְ ִּתין‪ ,‬ו ִּמ ּ ֵבית ִּבלְ ִּתין לֹא זָז ּו ִמ ּ ׁ ָ‬
‫שהָ יָה רוֹ ֶאה כָ ל הַ גּ וֹ לָ ה לְ פָ נָיו ִּכ ְמדו ַּרת הָ ֵא ׁש‪:‬‬
‫וּמַ עֲלֶ ה וּמוֹ ִריד עַ ד ׁ ֶ‬
‫יאין מַ שּׂוּאוֹת‪,‬‬
‫משנתנו ממשיכה לבאר את סדר הדלקת המשואות‪ :‬וּמֵ ַאיִ ן ‪ -‬מהיכן הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ‬
‫וּמסַּ ְר ְטבָ א לִ גְ רוֹפִ ינָא‪,‬‬
‫מֵ הַ ר הַ ִמּ ְשׁחָ ה ]‪-‬הר הזיתים‪ ,‬הסמוך לבית המקדש[ לְ הר סַ ְר ְטבָ א‪ִ ,‬‬
‫וּמבֵּ ית‬
‫וּמגְּ רוֹפִ ינָא לְ חַ וְ ָרן‪ ,‬וּמֵ חַ וְ ָרן לְ בֵ ית בִּ לְ ִתּין‪ ,‬שזהו ההר האחרון בגבול ארץ ישראל‪ִ ,‬‬
‫ִ‬
‫רוֹאה את‬
‫וּמוֹריד‪ ,‬עַ ד שֶׁ הָ יָה ֶ‬
‫ִ‬
‫בִּ לְ ִתּין ל ֹא זָ זוּ ִמשָּׁ ם משיאי המשואה‪ֶ ,‬אלָּ א מוֹלִ י וּמֵ בִ יא וּמַ עֲלֶ ה‬
‫דוּרת הָ ֵאשׁ‪ ,‬שהיו אנשי העיירות שבבבל עולים לראשי הגגות שלהם‬
‫כָ ל הַ גּוֹלָ ה לְ פָ נָיו כִּ ְמ ַ‬
‫ובידיהם אבוקות של אש‪ ,‬וכשהיו רואים מארץ ישראל את כל אבוקות האש הללו היו‬
‫יודעים שכבר הבינו אנשי הגולה שהתקדש החודש‪ ,‬וסיימו את השאת המשואה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שם ּ ָכל הָ עֵ ִדים‬
‫ּשלַ יִ ם‪ ,‬וּבֵ ית יַעְ זֵק הָ יְ ָתה נִ ְק ֵראת‪ ,‬וּלְ ׁ ָ‬
‫משנה ה‪ :‬חָ צֵ ר ְּגדוֹ לָ ה הָ יְ ָתה ִבירו ׁ ָ‬
‫ש ְ ּיה ּו ְרגִ ילִ ין‬
‫שין לָ הֶ ם ִּב ְׁש ִביל ׁ ֶ‬
‫שם‪ .‬ו ְּסעוּדוֹ ת ְּגדוֹ לוֹ ת עוֹ ִ ׂ‬
‫ִמ ְת ּ ַכ ְּנ ִסים‪ ,‬וּבֵ ית דִּ ין ּבוֹ ְד ִקין אוֹ ָתם ׁ ָ‬
‫ש ְ ּיה ּו ְמהַ ְּל ִכין‬
‫יאל )הַ זּ ֵָקן( ׁ ֶ‬
‫שם ּ ָכל הַ יּוֹ ם‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫אשוֹ נָה לֹא הָ י ּו ָזזִין ִמ ּ ׁ ָ‬
‫לָ בֹא‪ָ ּ .‬ב ִר ׁ‬
‫ַאלְ ּ ַפיִ ם ַא ּ ָמה לְ כָ ל רוּחַ ‪ .‬וְ לֹא ֵאלּ ּו ִבלְ בַ ד‪ֶ ,‬א ּ ָלא ַאף הַ חֲ כָ ָמה הַ ּ ָב ָאה לְ י ּ ֵַלד‪ ,‬וְ הַ ּ ָבא לְ הַ ִּציל ִמן‬
‫ֵש לָ הֶ ם ַאלְ ּ ַפיִ ם ַא ּ ָמה‬
‫שי הָ עִ יר‪ ,‬וְ י ׁ‬
‫הַ דְּ לֵ ָקה ו ִּמן הַ ּגַיִ ס ו ִּמן הַ ּנָהָ ר ו ִּמן הַ ּ ַמפֹלֶ ת‪ ,‬ה ֲֵרי ֵאלּ ּו ְּכ ַאנְ ׁ ֵ‬
‫לְ כָ ל רוּחַ ‪:‬‬
‫משנתנו חוזרת לדון בעדי ראיית החודש שהיו באים בשבת לירושלים‪ .‬חָ צֵ ר גְּ דוֹלָ ה הָ יְ ָתה‬
‫בִ ירוּשָׁ לַ יִ ם‪ ,‬וּ'בֵ ית יַעְ זֵ ק' הָ יְ ָתה נִ ְק ֵראת‪ ,‬וּלְ שָׁ ם כָּ ל הָ עֵ ִדים שבאו בשבת ִמ ְתכַּ נּ ְִסים‪ ,‬ואסור‬
‫להם לצאת משם‪ ,‬כדין היוצא בשבת מחוץ לתחום‪ ,‬אף שעשה כן בהיתר‪ ,‬שאינו רשאי‬
‫עוֹשׂין‬
‫ִ‬
‫וּסעוּדוֹת גְּ דוֹלוֹת‬
‫אוֹתם שָׁ ם‪ְ ,‬‬
‫ָ‬
‫בּוֹד ִקין‬
‫לצאת ממקומו יותר מארבע אמות‪ ,‬וּבֵ ית ִדּין ְ‬
‫לָ הֶ ם שם‪ ,‬בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ יְּ הוּ ְרגִ ילִ ין לָ ב ֹא‪ .‬בָּ ִראשׁוֹנָה‪ ,‬ל ֹא הָ יוּ זָ זִ ין ִמשָּׁ ם כָּ ל הַ יּוֹם של השבת‪,‬‬
‫כעיקר דין התורה‪ ,‬שהיוצא מחוץ לתחום אינו יוצא ממקומו עד מוצאי שבת‪ ,‬אך לאחר זמן‬
‫יאל )הַ זָּ ֵקן( שֶׁ יְּ הוּ העדים ְמהַ לְּ כִ ין ַאלְפַּ יִ ם ַאמָּ ה לְ כָל רוּחַ ]‪-‬לכל צד[‪ .‬וְ ל ֹא רק‬
‫ִה ְת ִקין ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫ֵאלּוּ בִ לְ בַ ד‪ֶ ,‬אלָּ א ַאף הַ חֲ כָמָ ה ]‪-‬המיילדת[ הַ בָּ ָאה מחוץ לתחום בשבת כדי לְ יַלֵּ ד‪ ,‬וְ הַ בָּ א לְ הַ צִּ יל‬
‫וּמן הַ מַּ פֹלֶ ת‪ ,‬אף שבאו בשבת מחוץ לתחום‪,‬‬
‫וּמן הַ נָּהָ ר ִ‬
‫וּמן הַ גַּיִס ]‪-‬מחיל המלך[ ִ‬
‫ִמן הַ ְדּלֵ ָקה‪ִ ,‬‬
‫הֲ ֵרי ֵאלּוּ כְּ ַאנְ שֵׁ י הָ עִ יר‪ ,‬שיכולים ללכת בכל העיר‪ ,‬וְ יֵשׁ לָ הֶ ם ַאלְ פַּ יִ ם ַאמָּ ה נוספות מחוץ לעיר‬
‫לְ כָ ל רוּחַ ‪ ,‬כאנשי העיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫יסין ֶאת‬
‫אשוֹ ן‪ .‬וּמַ ְכנִ ִ‬
‫אשוֹ ן‪ּ ,‬בוֹ ְד ִקין אוֹ תוֹ ִר ׁ‬
‫ש ּ ָבא ִר ׁ‬
‫משנה ו‪ֵ ּ :‬כיצַ ד ּבוֹ ְד ִקין ֶאת הָ עֵ ִדים‪ ,‬זוּג ׁ ֶ‬
‫ית ֶאת הַ ְּלבָ נָה‪ ,‬לִ ְפנֵי הַ חַ ּ ָמה אוֹ לְ ַאחַ ר הַ חַ ּ ָמה‪,‬‬
‫ש ּ ָבהֶ ן וְ אוֹ ְמ ִרים לוֹ אֱ מֹר‪ֵ ּ ,‬כיצַ ד ָר ִא ָ‬
‫הַ ּגָדוֹ ל ׁ ֶ‬
‫לִ ְצפוֹ נ ָּה אוֹ לִ ְדרוֹ ָמ ּה‪ַ ּ ,‬כ ּ ָמה הָ יָה גָבוֹ ּ ַה ּולְ ַאיִ ן הָ יָה נוֹ טֶ ה‪ ,‬וְ כַ ּ ָמה הָ יָה ָרחָ ב‪ִ .‬אם ָאמַ ר לִ ְפנֵי‬
‫שנִ י וּבוֹ ְד ִקין אוֹ תוֹ ‪ִ .‬אם נִ ְמ ְצא ּו‬
‫יסים ֶאת הַ ּ ׁ ֵ‬
‫הַ חַ ּ ָמה‪ ,‬לֹא ַאמַ ר ְּכלוּם‪ .‬וְ ַאחַ ר כָ ְך הָ י ּו מַ ְכנִ ִ‬
‫שהָ י ּו‬
‫אשי ְדבָ ִרים‪ ,‬לֹא ׁ ֶ‬
‫ּש ָאר ּ ָכל הַ זּוּגוֹ ת ׁשוֹ אֲ לִ ין אוֹ ָתם ָר ׁ ֵ‬
‫ִד ְב ֵריהֶ ם ְמכֻ ָ ּונִ ים‪ ,‬עֵ דו ָּתן ַק ּיָמֶ ת‪ .‬ו ְׁ‬
‫ש ְ ּיה ּו ְרגִ ילִ ים לָ בֹא‪:‬‬
‫שלּ ֹא י ְֵצא ּו ְּבפַ חֵ י נֶפֶ ׁש‪ִּ ,‬ב ְׁש ִביל ׁ ֶ‬
‫יכין לָ הֶ ן‪ֶ ,‬א ּ ָלא ְּכ ֵדי ׁ ֶ‬
‫ְצ ִר ִ‬
‫בּוֹד ִקין ֶאת הָ עֵ ִדים‪ ,‬זוּג שֶׁ בָּ א ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫משנתנו מבארת את אופן קבלת עדות החודש‪ :‬כֵּ יצַ ד ְ‬
‫אוֹמ ִרים לוֹ‪ ,‬אֱ מֹר‪,‬‬
‫נִיסין ֶאת העד הַ גָּדוֹל שֶׁ בָּ הֶ ן לבדו לפני הדיינים‪ ,‬וְ ְ‬
‫בּוֹד ִקין אוֹתוֹ ִראשׁוֹן‪ .‬וּמַ כְ ִ‬
‫ְ‬
‫ית ֶאת הַ לְּ בָ נָה‪ ,‬לִפְ נֵי הַ חַ מָּ ה אוֹ לְ ַאחַ ר הַ חַ מָּ ה ‪ -‬האם הצד הפגום של הלבנה היה‬
‫כֵּ יצַ ד ָר ִא ָ‬
‫לִדרוֹמָ הּ‪ ,‬כַּ מָּ ה הָ ָיה הירח גָבוֹהַּ מן הארץ‬
‫פונה לכיוון החמה או לא‪ ,‬לִ צְ פוֹנָהּ של החמה אוֹ ְ‬
‫לפי ראות עיניכם‪ ,‬וּלְ ַאיִ ן הָ יָה הירח נוֹטֶ ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬קצוותיו הפגומים של הירח‪ ,‬לאיזה צד‬
‫היו נוטים‪ ,‬וְ כַ מָּ ה הָ יָה הירח נראה ָרחָ ב לפי ראות עיניכם‪ִ .‬אם ָאמַ ר העד שהיה הירח לִ פְ נֵי‬
‫הַ חַ מָּ ה‪ ,‬ל ֹא ָאמַ ר כְּ לוּם‪ ,‬שבודאי הוא משקר‪ ,‬שהרי האור של הלבנה בא מהחמה‪ ,‬ולכן‬
‫לעולם הצד המואר פונה לשמש‪ ,‬והצד ה'פגום'‪ ,‬החשוך‪ ,‬אינו פונה לשמש‪ .‬וְ ַאחַ ר כָ הָ יוּ‬
‫וּבוֹד ִקין אוֹתוֹ באותן שאלות ששאלו את העד הראשון‪ִ .‬אם נִ ְמצְ אוּ‬
‫ְ‬
‫יסים ֶאת העד הַ שֵּׁ נִ י‬
‫מַ כְ נִ ִ‬
‫דוּתן ַקיָּמֶ ת‪ ,‬ומקדשים את החודש על פי ראייתם‪.‬‬
‫ִדבְ ֵריהֶ ם ְמכֻוָּ נִ ים ‪ -‬מתאימים זה לזה‪ ,‬עֵ ָ‬
‫אוֹתם רק ָראשֵׁ י ְדבָ ִרים ‪ -‬שאלות קצרות וכלליות‪ ,‬ול ֹא‬
‫וּשׁ ָאר כָּ ל הַ זּוּגוֹת של העדים שׁוֹאֲ לִ ין ָ‬
‫ְ‬
‫שֶׁ הָ יוּ צְ ִריכִ ין לָ הֶ ן‪ ,‬לשאר זוגות עדים‪ ,‬שהרי כבר קידשו את החודש על פי הזוג הראשון‪,‬‬
‫ֶאלָּ א היו שואלים אותם שאלות אלו רק כְּ דֵ י שֶׁ לּ ֹא יֵצְ אוּ בְּ פַ חֵ י נֶפֶ שׁ ‪ -‬בצער ובעצבות‪ ,‬על‬
‫שלא היו צריכים להם ובאו בחינם‪ ,‬ועשו כן בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ יְּ הוּ ְרגִ ילִ ים לָ ב ֹא תמיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ִּנ ְר ָאה‬
‫חֲריו ְמקֻ ָּד ׁש ְמקֻ דָּ ׁש‪ֵ ּ .‬בין ׁ ֶ‬
‫ֹאש ּ ֵבית ִּדין אוֹ מֵ ר ְמקֻ דָּ ׁש‪ ,‬וְ כָ ל הָ עָ ם עוֹ נִ ין ַא ָ‬
‫משנה ז‪ :‬ר ׁ‬
‫שלּ ֹא נִ ְר ָאה ִבזְמַ נּוֹ ‪ְ ,‬מ ַק ְּד ִׁשין אוֹ תוֹ ‪ַ .‬ר ִּבי ֶאלְ עָ זָר ְּב ַר ִּבי צָ דוֹ ק אוֹ מֵ ר‪ִ ,‬אם לֹא נִ ְר ָאה‬
‫ִבזְמַ נּוֹ ּ ֵבין ׁ ֶ‬
‫ש ָמיִ ם‪:‬‬
‫ש ְּכבָ ר ִקדְּ ׁשוּה ּו ׁ ָ‬
‫ִבזְמַ נּוֹ ‪ֵ ,‬אין ְמ ַק ְּד ִׁשין אוֹ תוֹ ‪ֶ ׁ ,‬‬
‫'מקֻ דָּ שׁ'‪,‬‬
‫משנתנו מבארת את אופן קידוש החודש על ידי הדיינים‪ :‬ר ֹאשׁ בֵּ ית ִדּין אוֹמֵ ר ְ‬
‫שנאמר 'וידבר משה את מועדי ה''‪ ,‬הרי שראש בית הדין צריך לקדש את החודש‪ ,‬וְ כָ ל הָ עָ ם‬
‫'מקֻ דָּ שׁ‪ְ ,‬מקֻ דָּ שׁ'‪ ,‬שנאמר 'מועדי ה' אשר תקראו א ָֹתם מקראי קדש'‪ ,‬ויש‬
‫עוֹנִ ין ַאחֲ ָריו ְ‬
‫לדרוש זאת כאילו נאמר 'תקראו ַא ֶתם'‪ ,‬שהקהל צריכים לקדשו‪ ,‬ומלשון 'מקראי קודש'‬
‫משמע שתי קריאות‪ ,‬ולכן אומרים הקהל פעמיים 'מקודש‪ ,‬מקודש'‪.‬‬
‫בֵּ ין שֶׁ נִּ ְר ָאה הירח בִ זְ מַ נּוֹ ‪ -‬ביום שלשים‪ ,‬בֵּ ין שֶׁ לּ ֹא נִ ְר ָאה בִ זְ מַ נּוֹ‪ ,‬ואז החודש הקודם מעובר‪,‬‬
‫וראש החודש הבא נקבע ליום השלשים ואחד‪ְ ,‬מ ַק ְדּ ִשׁין אוֹתוֹ ‪ -‬את החודש‪ַ .‬רבִּ י ֶאלְ עָ זָר‬
‫בְּ ַרבִּ י צָ דוֹק אוֹמֵ ר‪ ,‬אין קידוש החודש חובה על בית דין‪ ,‬אלא רשות‪ ,‬ולכן רק אם נראה‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫בזמנו‪ ,‬ביום שלשים‪ ,‬יש לבית דין לקדשו‪ ,‬כדי לחזק את הדבר ולפרסם שנקבע ראש חודש‪,‬‬
‫אבל ִאם ל ֹא נִ ְר ָאה בִ זְ מַ נּוֹ‪ ,‬ביום שלשים‪ ,‬ונקבע ליום השלשים ואחד‪ֵ ,‬אין בית דין ְמ ַק ְדּ ִשׁין‬
‫אוֹתוֹ‪ ,‬שֶׁ כְּ בָ ר ִק ְדּשׁוּהוּ שָׁ מָ יִם‪ ,‬והכל יודעים שראש חדש ביום השלשים ואחד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ּ ָבהֶ ן‬
‫יאל ּ ַב ּ ַט ְבלָ א וּבַ ּכ ֶֹתל ּ ַבעֲלִ ּיָתוֹ ‪ֶ ׁ ,‬‬
‫משנה ח‪ְּ :‬דמוּת צוּרוֹ ת לְ בָ נוֹ ת הָ י ּו לוֹ לְ ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫ש ּ ָבא ּו ְׁשנַיִ ם וְ ָא ְמרוּ‪ְ ,‬ר ִאינוּה ּו‬
‫ֲשה ׁ ֶ‬
‫ית אוֹ כָ זֶה‪ .‬מַ ע ֶׂ‬
‫מַ ְר ֶאה ֶאת הַ הֶ ְדיוֹ טוֹ ת וְ אוֹ מֵ ר‪ ,‬הֲכָ זֶה ָר ִא ָ‬
‫ש ּ ָבא ּו לְ י ְַבנֶה‬
‫ש ֶקר הֵ ם‪ְּ .‬כ ׁ ֶ‬
‫חֲרית ּ ַב ִּמז ְָרח וְ עַ ְר ִבית ּ ַב ּ ַמע ֲָרב‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן נו ִּרי‪ ,‬עֵ ֵדי ׁ ֶ‬
‫ש ִ‬
‫ַׁ‬
‫יאל‪ .‬וְ עוֹ ד ּ ָבא ּו ְׁשנַיִ ם וְ ָא ְמרוּ‪ְ ,‬ר ִאינוּה ּו ִבזְמַ נּוֹ ‪ ,‬ו ְּבלֵ יל עִ ּבוּרוֹ לֹא נִ ְר ָאה‪ ,‬וְ ִק ְּבלָ ן‬
‫ִק ְּבלָ ן ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫ש ּיָלָ ָדה‪,‬‬
‫שה ׁ ֶ‬
‫יא ְך ְמעִ ִידין עַ ל הָ ִא ּ ׁ ָ‬
‫ש ֶקר הֵ ן‪ ,‬הֵ ָ‬
‫יאל‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי דוֹ סָ א ּ ֶבן הַ ְר ִּכינַס‪ ,‬עֵ ֵדי ׁ ֶ‬
‫ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫שעַ ‪ ,‬רוֹ ֶאה אֲ נִ י ֶאת דְּ בָ ֶר ְ‬
‫יך‪:‬‬
‫וּלְ ָמחָ ר ְּכ ֵרסָ ּה ּ ֵבין ִׁש ּנֶיהָ ‪ָ .‬אמַ ר לוֹ ַר ִּבי יְ הוֹ ׁ ֻ‬
‫יאל בַּ טַּ בְ לָ א ‪ -‬בלוח השולחן וּבַ כּ ֶֹתל בַּ עֲלִ יָּתוֹ‪,‬‬
‫ְדּמוּת צוּרוֹת שונות של לְ בָ נוֹת‪ ,‬הָ יוּ לוֹ לְ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫שֶׁ בָּ הֶ ן מַ ְר ֶאה ֶאת הַ הֶ ְדיוֹטוֹת ‪ -‬העדים הפשוטים‪ ,‬שאינם יודעים להגדיר ולבטא היטב את‬
‫ית אוֹ כָ זֶ ה‪ ,‬ולפי תשובתו יודע‬
‫הצורה שבה ראו את הירח‪ ,‬וְ אוֹמֵ ר רבן גמליאל לעד הֲ כָ זֶ ה ָר ִא ָ‬
‫כיצד היתה נראית הלבנה‪.‬‬
‫מַ עֲשֶׂ ה שֶׁ בָּ אוּ ְשׁנַיִ ם וְ ָא ְמרוּ‪ְ ,‬ר ִאינוּהוּ ‪ -‬את הירח‪ ,‬בשַׁ חֲ ִרית ‪ -‬בזריחת החמה‪ ,‬בְּ צד ִמּזְ ָרח‪,‬‬
‫נוּרי‪ ,‬עֵ דֵ י שֶׁ ֶקר הֵ ם‪ ,‬כיון שלא‬
‫וְ עַ ְרבִ ית ‪ -‬בעת שקיעת החמה‪ ,‬בַּ מַּ ע ֲָרב‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫יתכן הדבר שיגיע הירח ממזרח למערב ביום אחד‪ .‬אבל כְּ שֶׁ בָּ אוּ עדים אלו לְ יַבְ נֶה‪ ,‬והעידו על‬
‫יאל‪ ,‬ואף שידע גם הוא שלא יתכן הדבר‪ ,‬מכל מקום קיבל רק את חלק‬
‫כך‪ִ ,‬קבְּ לָ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫עדותן השני‪ ,‬שבשקיעת החמה ראוהו במערב‪ ,‬כיון שלפי חשבונו היה הדבר יתכן‪ ,‬ואילו מה‬
‫שאמרו שראוהו בשחרית במזרח‪ ,‬טעות היתה בידם‪ ,‬שראו ענן כל שהוא שהיה נראה להם‬
‫כדמות הלבנה ]ואילו רבי יוחנן בן נורי סבר שאף לפי החשבון לא יתכן שתיראה הלבנה‬
‫באותו לילה במערב[‪.‬‬
‫וְ עוֹד היה מעשה‪ ,‬שבָּ אוּ ְשׁנַיִ ם וְ ָא ְמרוּ‪ְ ,‬ר ִאינוּהוּ בִ זְ מַ נּוֹ ‪ -‬ביום שלשים‪ ,‬וְ הוסיפו ואמרו שבְ לֵיל‬
‫יאל‪ ,‬כיון שלפי‬
‫עִ בּוּרוֹ ‪ -‬בליל שלשים ואחד‪ ,‬ל ֹא נִ ְר ָאה הירח‪ ,‬וְ אף על פי כן ִקבְּ לָ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫חשבונו היה הירח צריך להיראות ביום שלשים‪ ,‬כפי שהעידו‪ ,‬ומה שאמרו שלא ראוהו ביום‬
‫שלשים ואחד אין זו תמיהה‪ ,‬כי יתכן שהסתירוהו עננים וכדומה‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י דוֹסָ א בֶּ ן‬
‫הַ ְרכִּ ינַס‪ ,‬עֵ דֵ י שֶׁ ֶקר הֵ ן‪ ,‬שהרי אם כבר ביום השלשים נראה הירח‪ ,‬בודאי שהיה לו להיראות‬
‫ידין עַ ל הָ ִאשָּׁ ה שֶׁ יָּלָ דָ ה‪ ,‬וּלְ מָ חָ ר כְּ ֵרסָ הּ בֵּ ין‬
‫יא ְמעִ ִ‬
‫ביום השלשים ואחד‪ ,‬ואמר דרך משל‪ ,‬הֵ ָ‬
‫רוֹאה אֲ נִ י ֶאת ְדּבָ ֶרי ‪ ,‬שעדי שקר הן‪ ,‬ויש לעבר את החדש‪,‬‬
‫ִשׁנֶּיהָ ‪ָ .‬אמַ ר לוֹ ַרבִּ י יְ הוֹשֻׁ עַ ‪ֶ ,‬‬
‫שיהיה ראש חדש ביום השלשים ואחד‪ .‬ונמצא שחלקו רבן גמליאל ורבי יהושע בזמן של‬
‫קידוש החודש‪ ,‬והיה זה חודש תשרי‪ ,‬שבו תלויים המועדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫ש ּ ָתבוֹ א ֶא ְצלִ י ְּבמַ ֶּקלְ ָך ו ְּב ָמעוֹ ֶת ָ‬
‫יאל‪ ,‬גּ וֹ ז ְַרנִ י עָ לֶ ָ‬
‫יך ְּביוֹ ם‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫שלַ ח לוֹ ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫משנה ט‪ָ ׁ :‬‬
‫ֶש לִ י לִ לְ מוֹ ד‪.‬‬
‫שחָ ל לִ ְהיוֹ ת ְּבחֶ ְׁש ּבוֹ נ ְָך‪ .‬הָ לַ ְך ו ְּמצָ אוֹ ַר ִּבי ע ֲִקיבָ א מֵ צֵ ר‪ָ ,‬אמַ ר לוֹ ‪ ,‬י ׁ‬
‫הַ ִּכ ּפו ִּרים ׁ ֶ‬
‫ש ּנֶאֱ מַ ר‪) ,‬ויקרא כג( ֵא ּ ֶלה מוֹ ע ֲֵדי יְ ָי ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹד ׁש‪,‬‬
‫יאל עָ שׂ וּי‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שה ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫שעָ ָ ׂ‬
‫ש ּ ָכל מַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫ֶׁ‬
‫שלּ ֹא ִבזְמַ ּנָן‪ֵ ,‬אין לִ י מוֹ עֲדוֹ ת ֶא ּ ָלא ֵאלּ וּ‪ָ ּ .‬בא לוֹ ֵאצֶ ל ַר ִּבי‬
‫שר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם‪ֵ ּ ,‬בין ִּבזְמַ ּנָן ּ ֵבין ׁ ֶ‬
‫אֲ ׁ ֶ‬
‫יכין‬
‫יאל‪ְ ,‬צ ִר ִ‬
‫של ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫דוֹ סָ א ּ ֶבן הַ ְר ִּכינַס‪ָ ,‬אמַ ר לוֹ ‪ִ ,‬אם ּ ָב ִאין ָאנ ּו לָ דוּן ַאחַ ר ּ ֵבית דִּ ינוֹ ׁ ֶ‬
‫ש ּנֶאֱ מַ ר )שמות כד(‪,‬‬
‫שיו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫משה וְ עַ ד עַ ְכ ׁ ָ‬
‫שעָ מַ ד ִמימוֹ ת ׁ ֶ‬
‫ָאנ ּו לָ דוּן ַאחַ ר ּ ָכל ּ ֵבית דִּ ין וּבֵ ית ִּדין ׁ ֶ‬
‫של‬
‫ש ָר ֵאל‪ .‬וְ לָ ּ ָמה לֹא נִ ְת ּ ָפ ְר ׁש ּו ְׁשמוֹ ָתן ׁ ֶ‬
‫הרֹן נ ָָדב וַ אֲ ִביהוּא וְ ִׁש ְבעִ ים ִמז ּ ְִקנֵי יִ ְ ׂ‬
‫משה וְ ַא ֲ‬
‫ֶׁ‬
‫וַ ּיַעַ ל‬
‫ש ָר ֵאל‪ ,‬ה ֲֵרי הוּא ְּכבֵ ית ִּדינוֹ‬
‫שעָ ְמד ּו בֵ ית ִּדין עַ ל יִ ְ ׂ‬
‫לשה ׁ ֶ‬
‫ּש ׁ ָ‬
‫לשה ו ְׁ‬
‫ש ּ ָכל ְׁש ׁ ָ‬
‫ז ְֵקנִ ים‪ֶ ,‬א ּ ָלא לְ לַ ּ ֵמד‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שחָ ל יוֹ ם‬
‫יאל ְּביוֹ ם ׁ ֶ‬
‫משה‪ .‬נָטַ ל מַ ְקלוֹ ו ְּמעוֹ ָתיו ְּביָדוֹ ‪ ,‬וְ הָ לַ ְך לְ י ְַבנֶה ֵאצֶ ל ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫ֶׁ‬
‫של‬
‫ֶׁ‬
‫שלוֹ ם‪ַ ,‬ר ִּבי‬
‫ֹאשוֹ ‪ָ ,‬אמַ ר לוֹ ‪ּ ,‬בֹא ְב ׁ ָ‬
‫שקוֹ עַ ל ר ׁ‬
‫יאל וּנְ ׁ ָ‬
‫הַ ִּכ ּפו ִּרים לִ ְהיוֹ ת ְּבחֶ ְׁש ּבוֹ נוֹ ‪ .‬עָ מַ ד ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫ש ִ ּק ּ ַבלְ ּ ָת ֶאת דְּ בָ ָרי‪:‬‬
‫וְ ַתלְ ִמ ִידי‪ַ ,‬ר ִּבי ְבחָ ְכ ָמה‪ ,‬וְ ַתלְ ִמ ִידי ׁ ֶ‬
‫עוֹתי ‪ -‬שהם‬
‫יאל לרבי יהושע‪ ,‬גּוֹזְ ַרנִ י עָ לֶ י שֶׁ ָתּבוֹא ֶאצְ לִ י בְּ מַ ֶקּלְ וּבְ מָ ֶ‬
‫שָׁ לַ ח לוֹ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫פּוּרים שֶׁ חָ ל לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּוֹ ָנ ‪ ,‬ובכך תראה לכולם שאינך סומך למעשה‬
‫מוקצים‪ ,‬בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫וּמצָ אוֹ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א לרבי יהושע כשהוא מֵ צֵ ר ‪ -‬מצטער‪ ,‬שגזר עליו רבן‬
‫ְ‬
‫על חשבונך‪ .‬הָ לַ‬
‫גמליאל הנשיא לחלל את יום הכפורים שחל לפי חשבונו‪ָ .‬אמַ ר לוֹ רבי עקיבא‪ ,‬אין לך‬
‫יאל עָ שׂוּי‪ ,‬אף אם באמת‬
‫להצטער‪ ,‬כיון שיֶשׁ לִ י לִ לְ מוֹד מהתורה שֶׁ כָּ ל מַ ה שֶּׁ עָ שָׂ ה ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫'אלֶּ ה מוֹעֲדֵ י ה' ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדשׁ אֲ שֶׁ ר ִתּ ְק ְראוּ א ָֹתם'‪ ,‬ומלשון 'אשר‬
‫טעה בחשבונו‪ ,‬שֶׁ נֶּאֱ מַ ר ֵ‬
‫תקראו אותם' יש ללמוד שתלתה התורה את זמני המועדות בקריאת בית דין‪ ,‬בֵּ ין בִּ זְ מַ נָּן‬
‫ובֵּ ין שֶׁ לּ ֹא בִ זְ מַ נָּן ֵאין לִ י מוֹעֲדוֹת ֶאלָּ א ֵאלּוּ‪ .‬בָּ א לוֹ רבי יהושע ֵאצֶ ל ַרבִּ י דוֹסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַס‪ָ ,‬אמַ ר‬
‫לוֹ רבי דוסא שיש לו לקבל את דברי רבן גמליאל‪ ,‬לפי ש ִאם בָּ ִאין ָאנוּ לָ דוּן ַאחַ ר בֵּ ית ִדּינוֹ שֶׁ ל‬
‫יאל‪ ,‬ולפקפק אם עשה כהוגן או לא‪ ,‬צְ ִריכִ ין ָאנוּ לָ דוּן ַאחַ ר כָּ ל בֵּ ית ִדּין וּבֵ ית ִדּין‬
‫ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫שֶׁ עָ מַ ד ִמימוֹת משֶׁ ה רבינו וְ עַ ד עַ כְ שָׁ יו‪ ,‬שאם טעה אחד מהם בחשבון קידוש החודשים‪ ,‬הרי‬
‫השתבשו כל המועדים‪ ,‬אך באמת אנו סומכים על כל בתי הדין שעשו כהוגן‪ ,‬שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'וַ יַּעַ ל‬
‫מוֹתן שֶׁ ל‬
‫משֶׁ ה וְ ַאהֲ רֹן נָדָ ב וַ אֲ בִ יהוּא וְ ִשׁבְ עִ ים ִמזִּ ְקנֵי יִ ְשׂ ָר ֵאל'‪ ,‬וְ לָ מָּ ה ל ֹא נִ ְתפָּ ְרשׁוּ בתורה ְשׁ ָ‬
‫וּשׁלשָׁ ה שֶׁ עָ ְמדוּ לכהן כבֵ ית ִדּין עַ ל‬
‫אותם שבעים זְ ֵקנִ ים‪ֶ ,‬אלָּ א בא הכתוב לְ לַ מֵּ ד שֶׁ כָּ ל ְשׁלשָׁ ה ְ‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ ,‬הֲ ֵרי אותו בית דין הוּא כְּ בֵ ית ִדּינוֹ שֶׁ ל משֶׁ ה רבינו‪ ,‬שאין לפקפק אחריו‪ .‬שמע רבי‬
‫יאל בְּ יוֹם שֶׁ חָ ל יוֹם‬
‫עוֹתיו בְּ יָדוֹ‪ ,‬וְ הָ לַ לְ יַבְ נֶה ֵאצֶ ל ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫וּמ ָ‬
‫יהושע לדבריהם‪ ,‬נָטַ ל את מַ ְקלוֹ ְ‬
‫יאל וּנְ שָׁ קוֹ לרבי יהושע עַ ל ר ֹאשׁוֹ‪ָ ,‬אמַ ר לוֹ‪ ,‬בּ ֹא‬
‫פּוּרים לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּוֹנוֹ‪ .‬עָ מַ ד ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫הַ כִּ ִ‬
‫ידי' שֶׁ ִקּבַּ לְ ָתּ ֶאת ְדּבָ ָרי‪.‬‬
‫'תלְ ִמ ִ‬
‫ידי‪'ַ ,‬רבִּ י' בְ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ ַ‬
‫בְ שָׁ לוֹם ַרבִּ י וְ ַתלְ ִמ ִ‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫פרק שלישי‬
‫עֵדים‪ ,‬וְ לֹא ִה ְס ּ ִפיק ּו לוֹ מַ ר ְמקֻ ָּד ׁש‪ ,‬עַ ד‬
‫ש ָר ֵאל‪ ,‬נ ְֶח ְקר ּו הָ ִ‬
‫משנה א‪ָ :‬ראוּה ּו בֵ ית ִּדין וְ כָ ל יִ ְ ׂ‬
‫ֹאמר ּו‬
‫שכָ ה‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה ְמע ּ ָֻבר‪ָ .‬ראוּה ּו בֵ ית דִּ ין ִּבלְ בַ ד‪ ,‬יַעַ ְמד ּו ְׁשנַיִ ם וְ יָעִ יד ּו ִב ְפנֵיהֶ ם‪ ,‬וְ י ְ‬
‫שחָ ׁ ֵ‬
‫ֶׁ‬
‫לשה וְ הֵ ן ּ ֵבית ִּדין‪ ,‬יַעַ ְמד ּו הַ ְּׁשנַיִ ם וְ יוֹ ִׁשיב ּו מֵ חַ ְב ֵריהֶ ם ֵאצֶ ל הַ ּי ִָחיד‬
‫ְמקֻ ָּד ׁש ְמקֻ ָּד ׁש‪ָ .‬ראוּה ּו ְׁש ׁ ָ‬
‫ש ֵאין הַ ּי ִָחיד נֶאֱ ָמן עַ ל יְ ֵדי עַ ְצמוֹ ‪:‬‬
‫ֹאמר ּו ְמקֻ דָּ ׁש ְמקֻ דָּ ׁש‪ֶ ׁ ,‬‬
‫וְ יָעִ יד ּו ִב ְפנֵיהֶ ם‪ ,‬וְ י ְ‬
‫אם בליל השלשים של החודש ָראוּהוּ ‪ -‬ראו את הירח המתחדש בֵ ית ִדּין וְ כָ ל יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ ,‬כלומר‬
‫שלא היה כלל ספק בראייתו‪ ,‬או שכבר התחילו בית דין בדיון על קידוש החודש ונ ְֶח ְקרוּ‬
‫'מקֻ דָּ שׁ' עַ ד שֶׁ חָ שֵׁ כָ ה והגיע ליל שלשים ואחד‪ ,‬הֲ ֵרי‬
‫כבר הָ עֵ ִדים‪ ,‬וְ ל ֹא ִה ְספִּ יקוּ בית דין לוֹמַ ר ְ‬
‫זֶ ה חודש ְמעֻבָּ ר‪ ,‬לפי שאין ראיית הירח מספיקה כדי לקדש את החודש‪ ,‬אלא יש צורך‬
‫שבית דין יקדשוהו ואין מקדשין את החדש בלילה‪] .‬והתחדש במשנה שאף אם העידו‬
‫העדים‪ ,‬אין אומרים שתהא עדותם כ'תחילת דין'‪ ,‬וקידוש החודש כ'גמר דין' ויוכלו לקדש‬
‫את יום השלשים בליל שלשים ואחד‪ ,‬כי לעולם אין מקדשים את החודש‪ ,‬אלא ביום[‪.‬‬
‫אם ָראוּהוּ בֵ ית ִדּין בִּ לְ בַ ד בליל שלשים‪ ,‬ובאותו זמן לא יכלו לקדשו כיון שאין מקדשים את‬
‫החודש בלילה‪ ,‬ולמחרת אינם יכולים לקדשו על פי ראייתם אמש‪ ,‬כיון שבכך תחשב‬
‫ראייתם כ'קבלת עדות'‪ ,‬ואין מקבלים עדות בלילה‪ ,‬ולכן צריכים לקדשו על פי עדות‬
‫שתתקבל עתה‪ ,‬ביום' ומדובר כשאין עדים אחרים חוץ מאותם דיינים‪ ,‬יַעַ ְמדוּ ְשׁנַיִם‬
‫'מקֻ דָּ שׁ ְמקֻ דָּ שׁ'‪.‬‬
‫ֹאמרוּ ְ‬
‫מהדיינים שראו את הירח וְ יָעִ ידוּ בִ פְ נֵיהֶ ם ‪ -‬בפני שאר הדיינים‪ ,‬וְ י ְ‬
‫]אך אם ראוהו הדיינים ביום‪ ,‬יכולים לקדשו מיד על פי ראייתם‪ ,‬כיון שהכלל הוא 'לא‬
‫תהא שמיעה גדולה מראייה'[‪.‬‬
‫ָראוּהוּ בלילה ְשׁלשָׁ ה וְ הֵ ן 'בֵּ ית ִדּין'‪ ,‬כלומר הם דיינים הראויים לקדש בעצמם את החודש‪,‬‬
‫יוֹשׁיבוּ‬
‫למחרת כשבאים לקדש את החודש‪ ,‬יַעַ ְמדוּ הַ ְשּׁנַיִ ם ‪ -‬שנים מתוך השלשה‪ ,‬וְ ִ‬
‫מֵ חַ בְ ֵריהֶ ם ‪ -‬דיינים אחרים‪ֵ ,‬אצֶ ל הַ יּ ִָחיד ‪ -‬השלישי מאותם שראו את החודש‪ ,‬שאין צורך‬
‫'מקֻ דָּ שׁ ְמקֻ דָּ שׁ'‪.‬‬
‫ֹאמרוּ הדיינים שקיבלו את עדותם ְ‬
‫בעדותו‪ ,‬וְ ָיעִ ידוּ השנים בִ פְ נֵיהֶ ם‪ ,‬וְ י ְ‬
‫ומבארת המשנה מדוע לא יעידו שנים מהם בפני השלישי והוא יקדש את החודש לבדו‪ ,‬לפי‬
‫שֶׁ ֵאין הַ יּ ִָחיד נֶאֱ מָ ן עַ ל יְ דֵ י עַ צְ מוֹ‪ .‬ואף שבדיני ממונות יכול יחיד מומחה לדון לבדו‪ ,‬בקידוש‬
‫החודש יש צורך לכל הפחות בשלשה דיינים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הלֹא כָ ל‬
‫שהוּא ֶק ֶרן‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי יוֹ סֵ י‪ ,‬וַ ֲ‬
‫של ּ ָפ ָרה‪ִ ,‬מ ְפנֵי ׁ ֶ‬
‫ש ִרין חוּץ ִמ ּ ׁ ֶ‬
‫משנה ב‪ָ ּ :‬כל הַ ּ ׁשוֹ פָ רוֹ ת ְּכ ׁ ֵ‬
‫ש ּנֶאֱ מַ ר‪ִּ ,‬ב ְמ ׁש ְֹך ְּב ֶק ֶרן הַ יּוֹ בֵ ל‪:‬‬
‫הַ ּ ׁשוֹ פָ רוֹ ת נִ ְק ְרא ּו ֶק ֶרן‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ממשנה זו ועד סוף המסכת מדובר על הלכות תקיעת שופר‪ .‬ויש להקדים שבשני זמנים יש‬
‫מצוה דאורייתא לתקוע בשופר‪ ,‬בראש השנה של כל שנה‪ ,‬וביום הכפורים של שנת היובל‪.‬‬
‫כָּ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת של בעלי החיים כְּ שֵׁ ִרין לתקיעת שופר של ראש השנה‪ ,‬חוּץ ִמשֶּׁ ל פָּ ָרה‪ִ ,‬מפְ נֵי‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫'ק ֶרן'‪ ,‬ולא שופר‪ ,‬ואילו לגבי תקיעת שופר של יובל נאמר 'והעברת שופר‬
‫שֶׁ הוּא נקרא ֶ‬
‫תרועה'‪ ,‬ולומדים דין תקיעה של ראש השנה משל יובל‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ ,‬וַ הֲ ל ֹא כָ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת‬
‫שׁ בְּ ֶק ֶרן הַ יּוֹבֵ ל'‪ ,‬ו'יובל' הוא האיל‪ ,‬הרי שאף שופר של איל נקרא‬
‫נִ ְק ְראוּ ֶק ֶרן‪ ,‬שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'בִּ ְמ ֹ‬
‫'קרן'‪ ,‬ואם כן יש להכשיר אף את של הפרה‪ ,‬הגם שהוא קרוי קרן‪ .‬אמנם חכמים החולקים‬
‫עליו סוברים ששופר של איל קרוי גם שופר וגם קרן‪ ,‬ואילו של פרה נקרא רק קרן‪ ,‬ולכן‬
‫הוא פסול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫של יָעֵ ל‪ָ ּ ,‬פ ׁשוּט‪ ,‬ו ִּפיו ְמצֻ ּ ֶפה זָהָ ב‪ּ ,‬ו ְׁש ּ ֵתי חֲ צוֹ ְצרוֹ ת ִמן‬
‫שנָה ׁ ֶ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫של ר ׁ‬
‫משנה ג‪ׁ :‬שוֹ פָ ר ׁ ֶ‬
‫הַ ְּצ ָד ִדין‪ׁ .‬שוֹ פָ ר מַ אֲ ִר ְ‬
‫ש ִּמ ְצוַת הַ יּוֹ ם ּ ַב ּ ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬
‫יך וַ חֲצוֹ ְצרוֹ ת ְמ ַק ְּצרוֹ ת‪ֶ ׁ ,‬‬
‫משנתנו עוסקת בתקיעות שהיו בבית המקדש‪ ,‬שם היתה מצוה לתקוע גם בחצוצרות‪,‬‬
‫שנאמר 'בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה''‪ .‬שׁוֹפָ ר שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪ ,‬לכתחילה היו‬
‫וּשׁ ֵתּי אנשים התוקעים בחֲ צוֹצְ רוֹת‬
‫עושים אותו שֶׁ ל יָעֵ ל‪ ,‬פָּ שׁוּט ‪ -‬ישר‪ ,‬וּפִ יו ְמצֻפֶּ ה זָ ָהב‪ְ ,‬‬
‫עומדים ִמן הַ צְּ דָ ִדין ‪ -‬משני צידי האדם התוקע בשופר‪ .‬התוקע בשׁוֹפָר היה מַ אֲ ִרי‬
‫בתקיעתו‪ ,‬וַ חֲ צוֹצְ רוֹת ְמ ַקצְּ רוֹת‪ ,‬כדי שבחלק מהזמן ישמעו את השופר לבדו‪ ,‬לפי שֶׁ עיקר‬
‫ִמּצְ וַ ת הַ יּוֹם היא בַּ שּׁוֹפָ ר‪] .‬אף שיש צורך לשמוע את התקיעה כולה‪ ,‬ובדרך כלל אין אדם‬
‫יכול לשמוע שתי קולות כאחד‪ ,‬מכל מקום מתוך חביבות המצוה יכול האדם לשמוע את‬
‫קול השופר גם אם יחד אתו נשמע קול החצוצרות‪ ,‬ומכל מקום השופר מאריך‪ ,‬שיהא היכר‬
‫לכך שעיקר המצוה היא בשופר[‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ּש ּ ֵתי חֲ צוֹ ְצרוֹ ת ּ ָב ֶא ְמצַ ע‪.‬‬
‫של זְכָ ִרים ְּכפו ִּפין‪ ,‬ו ִּפיהֶ ן ְמצֻ ּ ֶפה כֶ סֶ ף‪ ,‬ו ְׁ‬
‫משנה ד‪ַ ּ :‬ב ּ ַתעֲנִ יּוֹ ת‪ְּ ,‬ב ׁ ֶ‬
‫ש ִּמ ְצוַת הַ יּוֹ ם ּ ַבחֲ צוֹ ְצרוֹ ת‪:‬‬
‫ׁשוֹ פָ ר ְמ ַק ֵ ּצר וַחֲ צוֹ ְצרוֹ ת מַ אֲ ִריכוֹ ת‪ֶ ׁ ,‬‬
‫בַּ ַתּעֲנִ יּוֹת ציבור שנעשות בשל צרה הבאה על ישראל‪ ,‬תוקעים בְּ שופרות שֶׁ ל ֵאילִ ים זְ כָ ִרים‪,‬‬
‫וּשׁ ֵתּי חֲ צוֹצְ רוֹת‬
‫כְּ פוּפִ ין‪ ,‬לרמז שצריך האדם לכוף דעתו ולחזור בתשובה‪ ,‬וּפִ יהֶ ן ְמצֻפֶּ ה כֶ סֶ ף‪ְ ,‬‬
‫בָּ ֶא ְמצַ ע ‪ -‬בין שתי השופרות‪ .‬שׁוֹפָ ר ְמ ַקצֵּ ר בתקיעתו‪ ,‬וַ חֲ צוֹצְ רוֹת מַ אֲ ִריכוֹת‪ ,‬לפי שֶׁ ִמּצְ וַ ת הַ יּוֹם‬
‫בַּ חֲ צוֹצְ רוֹת‪ ,‬שנאמר 'וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם‪ ,‬והרעותם‬
‫בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שנָה‬
‫אש הַ ּ ׁ ָ‬
‫ר ׁ‬
‫שנָה לַ ְּת ִקיעָ ה וְ לַ ְּב ָרכוֹ ת‪ַ .‬ר ִּבי יְ הו ָּדה אוֹ מֵ ר‪ְּ ,‬ב ֹ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫שוֶה הַ יּוֹ בֵ ל לְ ר ׁ‬
‫משנה ה‪ָ ׁ :‬‬
‫של יְ עֵ לִ ים‪:‬‬
‫של זְכָ ִרים‪ ,‬וּבַ יּוֹ בֵ ל ְּב ׁ ֶ‬
‫ּתוֹ ְקעִ ין ְּב ׁ ֶ‬
‫ש ִּנ ְס ַּדק וְ ִד ְּבקוֹ ‪ָ ּ ,‬פסוּל‪ .‬דִּ ּ ֵבק ִׁש ְב ֵרי ׁשוֹ פָ רוֹ ת‪ָ ּ ,‬פסוּל‪ .‬נִ ַּקב ו ְּס ָתמוֹ ‪ִ ,‬אם ְמעַ ּ ֵכב‬
‫משנה ו‪ׁ :‬שוֹ פָ ר ׁ ֶ‬
‫שר‪:‬‬
‫ֶאת הַ ְּת ִקיעָ ה‪ָ ּ ,‬פסוּל‪ .‬וְ ִאם לָ או‪ָ ּ ,‬כ ׁ ֵ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫שָׁ וֶ ה ‪ -‬דומה בדיניו הַ יּוֹבֵ ל ‪ -‬יום הכפורים של שנת החמישים לְ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪ ,‬לַ ְתּ ִקיעָ ה ‪-‬‬
‫שמנין התקיעות שוה בשניהם‪ ,‬וְ לַ בְּ ָרכוֹת ‪ -‬להוספת 'מלכיות זכרונות ושופרות' בתפילה‪ַ .‬רבִּ י‬
‫תּוֹקעִ ין בְּ שֶׁ ל אילים זְ כָ ִרים‪ ,‬וּבַ יּוֹבֵ ל תוקעים בְּ שֶׁ ל יְעֵ לִ ים‪:‬‬
‫יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְ‬
‫שׁוֹפָ ר שֶׁ נִּ ְסדַּ ק לכל ארכו‪ ,‬וְ ִדבְּ קוֹ בדבק‪ ,‬פָּ סוּל‪ ,‬כיון שהוא נחשב כשני שופרות‪ִ .‬דּבֵּ ק ִשׁבְ ֵרי‬
‫וּס ָתמוֹ במין השופר‪ִ ,‬אם הנקב‬
‫שׁוֹפָ רוֹת ועשה מכולם יחד שופר אחד‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬נִ ַקּב השופר‪ְ ,‬‬
‫שהיה בו היה ְמעַ כֵּ ב ֶאת הַ ְתּ ִקיעָ ה‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬וְ ִאם לָ או‪ ,‬שאף קודם הסתימה לא היה שינוי‬
‫בקול השופר‪ ,‬כָּ שֵׁ ר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שמַ ע‪ ,‬יָצָ א‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬הַ ּתוֹ ֵקעַ לְ תוֹ ְך הַ ּבוֹ ר אוֹ לְ תוֹ ְך הַ דּ וּת אוֹ לְ תוֹ ְך הַ ּ ִפ ּ ָטס‪ִ ,‬אם קוֹ ל ׁשוֹ פָ ר ׁ ָ‬
‫שהָ יָה בֵ יתוֹ‬
‫שהָ יָה עוֹ בֵ ר אֲ חוֹ ֵרי בֵ ית הַ ְּכנֶסֶ ת‪ ,‬אוֹ ׁ ֶ‬
‫שמַ ע‪ ,‬לֹא יָצָ א‪ .‬וְ כֵ ן ִמי ׁ ֶ‬
‫וְ ִאם קוֹ ל הֲבָ ָרה ׁ ָ‬
‫שמַ ע קוֹ ל ׁשוֹ פָ ר אוֹ קוֹ ל ְמגִ ּ ָלה‪ִ ,‬אם ִּכ ּוֵן לִ ּבוֹ ‪ ,‬יָצָ א‪ .‬וְ ִאם לָ או‪ ,‬לֹא‬
‫סָ מו ְּך לְ בֵ ית הַ ְּכנֶסֶ ת‪ ,‬וְ ׁ ָ‬
‫שמַ ע‪ ,‬זֶה ִּכ ּוֵן לִ ּבוֹ וְ זֶה לֹא ִכ ּוֵן לִ ּבוֹ ‪:‬‬
‫שמַ ע וְ זֶה ׁ ָ‬
‫שזֶּה ׁ ָ‬
‫יָצָ א‪ַ .‬אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ‬
‫תּוֹקעַ לְ תוֹ הַ בּוֹר‪ ,‬אוֹ לְ תוֹ הַ דּוּת ‪ -‬בור המוקף מחיצות בנויות‪ ,‬אוֹ לְתוֹ הַ פִּ טָּ ס ‪-‬‬
‫אדם הַ ֵ‬
‫חבית גדולה‪ ,‬אותם שנמצאים בתוך הבור או הדות‪ ,‬יוצאים ידי חובה‪ ,‬אבל אדם שעומד‬
‫בחוץ‪ִ ,‬אם קוֹל שׁוֹפָ ר שָׁ מַ ע‪ ,‬יָצָ א‪ .‬וְ ִאם קוֹל הֲ בָ ָרה ‪ -‬הד‪ ,‬שאינו קולו הצלול של השופר שָׁ מַ ע‪,‬‬
‫ל ֹא יָצָ א‪] .‬משנה זו נשנתה בשעת גזירות השמד‪ ,‬שהיו ישראל מתחבאים בבורות ומערות‬
‫כדי לקיים את המצוות[‪.‬‬
‫אגב כך שהובא דין של השומע את התקיעה ממקום אחר‪ ,‬מביאה המשנה דין דומה‪ :‬וְ כֵ ן ִמי‬
‫חוֹרי בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬אוֹ שֶׁ הָ יָה בֵ יתוֹ סָ מוּ לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬וְ שָׁ מַ ע מביתו את קוֹל‬
‫שֶׁ הָ יָה עוֹבֵ ר אֲ ֵ‬
‫השׁוֹפָ ר אוֹ קוֹל קריאת ה ְמגִ לָּ ה על ידי חזן בית הכנסת‪ִ ,‬אם כִּ וֵּ ן לִ בּוֹ לצאת ידי חובתו‪ ,‬יָצָ א‬
‫]ואף שיש צורך בכוונת התוקע או הקורא‪ ,‬כיון שמדובר בחזן בית הכנסת – ודאי כוונתו‬
‫להוציא את כל מי ששומע[‪ .‬וְ ִאם לָ או‪ ,‬ל ֹא יָצָ א‪ .‬מסיימת המשנה‪ַ ,‬אף עַ ל פִּ י שֶׁ זֶּה שָׁ מַ ע וְ זֶה‬
‫שָׁ מַ ע ‪ -‬כלומר שני אנשים שמעו בשוה את השופר או את המגילה‪ ,‬מכל מקום זֶ ה כִּ וֵּן לִ בּוֹ‬
‫ויצא‪ ,‬וְ זֶ ה ל ֹא כִ וֵּ ן לִ בּוֹ ולפיכך לא יצא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משה עוֹ שׂ וֹ ת ִמלְ חָ ָמה‬
‫של ׁ ֶ‬
‫ש ָר ֵאל וגו'‪ ,‬וְ ִכי י ָָדיו ׁ ֶ‬
‫משה יָדוֹ וְ גָבַ ר יִ ְ ׂ‬
‫שר י ִָרים ׁ ֶ‬
‫משנה ח‪ :‬וְ הָ יָה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬
‫ש ָר ֵאל ִמ ְס ּ ַת ְּכלִ ים ְּכלַ ּ ֵפי מַ עְ לָ ה‬
‫שהָ י ּו יִ ְ ׂ‬
‫אוֹ ׁשוֹ ְברוֹ ת ִמלְ חָ ָמה‪ֶ .‬א ּ ָלא לוֹ מַ ר לָ ְך‪ָ ּ ,‬כל זְמַ ן ׁ ֶ‬
‫שמַ יִ ם הָ י ּו ִמ ְת ּג ְַּב ִרים‪ .‬וְ ִאם לָ או‪ ,‬הָ י ּו נוֹ ְפלִ ין‪ַ ּ .‬כיּוֹ צֵ א בַ דָּ בָ ר‬
‫ש ּ ַב ּ ׁ ָ‬
‫שעְ ְּב ִדין ֶאת לִ ּ ָבם לַ אֲ ִביהֶ ם ׁ ֶ‬
‫ו ְּמ ׁ ַ‬
‫ָשו ְּך וְ ָר ָאה אֹתוֹ וָ חָ י‪ .‬וְ ִכי נָחָ ׁש‬
‫שים אֹתוֹ עַ ל נֵס‪ ,‬וְ הָ יָה ּ ָכל הַ ּנ ׁ‬
‫ש ָרף וְ ִ ׂ‬
‫ֲשה לְ ָך ָ ׂ‬
‫ַא ּ ָתה אוֹ מֵ ר‪ ,‬ע ֵׂ‬
‫שעְ ְּב ִדין ֶאת לִ ּ ָבם‬
‫ש ָר ֵאל ִמ ְס ּ ַת ְּכלִ ין ְּכלַ ּ ֵפי מַ עְ לָ ה ו ְּמ ׁ ַ‬
‫ש ִ ּי ְ ׂ‬
‫מֵ ִמית‪ ,‬אוֹ נָחָ ׁש ְמחַ ּיֶה‪ֶ .‬א ּ ָלא‪ִּ ,‬בזְמַ ן ׁ ֶ‬
‫יאין‬
‫שמַ יִ ם‪ ,‬הָ י ּו ִמ ְת ַר ּ ְפ ִאים‪ ,‬וְ ִאם לָ או‪ ,‬הָ י ּו נִ ּמוֹ ִקים‪ .‬חֵ ֵר ׁש‪ׁ ,‬שוֹ טֶ ה‪ ,‬וְ ָקטָ ן‪ֵ ,‬אין מוֹ ִצ ִ‬
‫ש ּ ַב ּ ׁ ָ‬
‫לַ אֲ ִביהֶ ן ׁ ֶ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫ש ֵאינוֹ ְמחֻ ּיָב ּ ַבדָּ בָ ר‪ֵ ,‬אינוֹ מוֹ ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי‬
‫ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי חוֹ בָ ָתן‪ .‬זֶה הַ ְּכלָ ל‪ּ ,‬כֹל ׁ ֶ‬
‫חוֹ בָ ָתן‪:‬‬
‫כיון שבמשנה הקודמת התבארו דינים התלויים בכוונת הלב‪ ,‬משנתנו מביאה ענין נוסף‬
‫השייך לכוונת הלב‪ :‬נאמר בתורה לגבי מלחמת ישראל ועמלק 'וְ הָ יָה כַּ אֲ שֶׁ ר י ִָרים משֶׁ ה יָדוֹ‬
‫וְ גָבַ ר יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ כַ אֲ שֶׁ ר יָנִ יחַ יָדוֹ וְ גָבַ ר עֲמָ לֵ ק' וגו'‪ ,‬ולכאורה קשה‪ ,‬וְ כִ י יָדָ יו שֶׁ ל משֶׁ ה עוֹשׂוֹת‬
‫ִמלְ חָ מָ ה כאשר הן מורמות כלפי מעלה‪ ,‬אוֹ שׁוֹבְ רוֹת ִמלְ חָ מָ ה כאשר הן מונחות כלפי מטה?‬
‫משיבה המשנה‪ֶ ,‬אלָּ א בא הפסוק לוֹמַ ר לָ ‪ ,‬כָּ ל זְ מַ ן שֶׁ הָ יוּ יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ים כְּ לַ פֵּ י מַ עְ לָ ה‪,‬‬
‫וּמשַׁ עְ בְּ ִדין ֶאת לִ בָּ ם לַ אֲ בִ יהֶ ם שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִ ם‪ ,‬הָ יוּ‬
‫מחמת שהיו רואים את ידיו של משה מורמות‪ְ ,‬‬
‫ִמ ְתגַּבְּ ִרים במלחמה‪ .‬וְ ִאם לָאו‪ ,‬הָ יוּ נוֹפְ לִ ין‪ .‬כַּ יּוֹצֵ א בַ דָּ בָ ר ַא ָתּה אוֹמֵ ר‪ ,‬מסופר בתורה שכשבאו‬
‫נחשים שרפים והיו הורגים בישראל‪ ,‬אמר ה' למשה רבינו 'עֲשֵׂ ה לְ שָׂ ָרף וְ ִשׂים אֹתוֹ עַ ל נֵס‪,‬‬
‫וְ הָ יָה כָּ ל הַ נָּשׁוּ וְ ָר ָאה אֹתוֹ וָ חָ י'‪ .‬ואף כאן קשה‪ ,‬וְ כִ י נָחָ שׁ מֵ ִמית‪ ,‬אוֹ נָחָ שׁ ְמחַ יֶּה‪ ,‬שעל ידי‬
‫שהסתכלו עליו התרפאו? ֶאלָּ א בא הפסוק לומר לך‪ ,‬בִּ זְ מַ ן שֶׁ יִּ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ין כְּ לַ פֵּ י מַ עְ לָ ה‪,‬‬
‫וּמשַׁ עְ בְּ ִדין ֶאת לִבָּ ם לַ אֲ בִ יהֶ ן שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִ ם‪ ,‬הָ יוּ ִמ ְת ַרפְּ ִאים‪,‬‬
‫בעקבות הנחש שהיה עומד גבוה‪ְ ,‬‬
‫מּוֹקים ‪ -‬מתים ממחלתם‪.‬‬
‫וְ ִאם לָ או‪ ,‬הָ יוּ נִ ִ‬
‫מביאה המשנה דינים נוספים בהוצאה ידי חובה‪ :‬חֵ ֵרשׁ ‪ -‬שאינו מדבר ואינו שומע‪ ,‬שׁוֹטֶ ה‪,‬‬
‫יאין ֶאת הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן‪ .‬זֶ ה הַ כְּ לָ ל‪ ,‬כֹּל שֶׁ ֵאינוֹ ְמחֻ יָּב בַּ דָּ בָ ר‪ֵ ,‬אינוֹ מוֹצִ יא ֶאת‬
‫וְ ָקטָ ן‪ֵ ,‬אין מוֹצִ ִ‬
‫הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫פרק רביעי‬
‫ש ּ ָבת‪ַ ּ ,‬ב ִּמ ְקדָּ ׁש הָ י ּו תוֹ ְקעִ ים‪ ,‬אֲ בָ ל לֹא‬
‫שחָ ל לִ ְהיוֹ ת ּ ַב ּ ׁ ַ‬
‫שנָה ׁ ֶ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫של ר ׁ‬
‫משנה א‪ :‬יוֹ ם טוֹ ב ׁ ֶ‬
‫ֶש‬
‫ש ּי ׁ‬
‫ש ְ ּיה ּו תוֹ ְקעִ ין ְּבכָ ל ָמקוֹ ם ׁ ֶ‬
‫שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי‪ֶ ׁ ,‬‬
‫בַ ְּמ ִדינָה‪ְ .‬מ ּ ׁ ֶ‬
‫ּבוֹ בֵ ית ִּדין‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי ֶאלְ עָ זָר‪ .‬לֹא ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ ָחנָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי ֶא ּ ָלא ְבי ְַבנֶה ִּבלְ בָ ד‪ָ .‬א ְמר ּו‬
‫ֶש ּבוֹ בֵ ית דִּ ין‪:‬‬
‫ש ּי ׁ‬
‫לוֹ ‪ֶ ,‬אחָ ד י ְַבנֶה וְ ֶאחָ ד ּ ָכל מָ קוֹ ם ׁ ֶ‬
‫תוֹקעִ ים‪ ,‬כעיקר דין התורה‪,‬‬
‫ְ‬
‫יוֹם טוֹב שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה שֶׁ חָ ל לִ ְהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ הָ יוּ‬
‫שתקיעת שופר דוחה שבת‪ ,‬אֲ בָ ל ל ֹא בַ ְמּ ִדינָה ‪ -‬בירושלים ובשאר ארץ ישראל‪ ,‬כיון שגזרו‬
‫חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת מחשש שיהיה מי שיטלטל את השופר ארבע אמות‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬כשילך למומחה שילמדנו לתקוע‪ .‬אמנם בבית המקדש לא גזרו כן‪ ,‬כיון‬
‫ש'אין שבות במקדש'‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל הגזירות שגזרו חכמים בשבת אינן נוהגות בבית המקדש‪,‬‬
‫לפי שהכהנים זריזים וזהירים הם‪] .‬ויש מפרשים שגם ירושלים בכלל 'מקדש' לענין זה‬
‫שהיו תוקעים בה‪ ,‬ורק מחוץ לירושלים לא היו תוקעים[‪ְ .‬משֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַרבָּ ן‬
‫תוֹקעִ ין בְּ כָ ל מָ קוֹם שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ בֵ ית ִדּין‪ ,‬כיון שהדיינים זריזים וזהירים‬
‫ְ‬
‫יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי‪ ,‬שֶׁ יְּ הוּ‬
‫הם‪ ,‬ויזהירו את העם שלא יטלטלו את השופר ברשות הרבים‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י ֶאלְ עָ זָר‪ ,‬ל ֹא ִה ְת ִקין‬
‫ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי ֶאלָּ א בְ יַבְ נֶה בִּ לְ בָ ד‪ ,‬שהיתה שם סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים‪,‬‬
‫אבל לא בשאר מקומות‪ ,‬ואפילו לא במקום שיש בו סנהדרין של עשרים ושלשה דיינים‪.‬‬
‫ָא ְמרוּ לוֹ‪ ,‬אין הדבר כן‪ ,‬אלא ֶאחָ ד יַבְ נֶה וְ ֶאחָ ד כָּ ל מָ קוֹם שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ בֵ ית ִדּין‪ ,‬ובלבד שיהא זה‬
‫בית דין קבוע‪] ,‬ודעה זו אינה סוברת לגמרי כתנא קמא‪ ,‬כיון שתנא קמא סובר שהתירו‬
‫לתקוע בכל מקום שיש בו בית דין‪ ,‬ואפילו אם במקרה הגיעו הדיינים לאותו מקום‪ .‬ואילו‬
‫דעה זו של 'אמרו לו' סוברת שהתירו רק במקום שיש בית דין קבוע[‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ש ִהיא רוֹ ָאה וְ ׁשוֹ מַ עַ ת‬
‫ש ּ ָכל עִ יר ׁ ֶ‬
‫ּשלַ יִ ם יְ ֵת ָרה עַ ל י ְַבנֶה‪ֶ ׁ ,‬‬
‫משנה ב‪ :‬וְ עוֹ ד זֹאת הָ יְ ָתה יְ רו ׁ ָ‬
‫ו ְּקרוֹ בָ ה וִ יכוֹ לָ ה לָ בוֹ א‪ּ ,‬תוֹ ְקעִ ין‪ .‬ו ְּבי ְַבנֶה לֹא הָ י ּו תוֹ ְקעִ ין ֶא ּ ָלא ְּבבֵ ית ִּדין ִּבלְ בָ ד‪:‬‬
‫במשנה הקודמת התבאר שבבית המקדש היו תוקעים בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬ולאחר‬
‫שחרב המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיתקעו ביבנה‪ .‬במשנתנו מבוארים החילוקים‬
‫שבין התקיעות שהיו בבית המקדש בשבת‪ ,‬לבין התקיעות שהיו ביבנה בשבת‪ .‬החילוק‬
‫הראשון אינו מוזכר במשנתנו‪ ,‬ומבואר בגמרא שיש חסרון בלשון המשנה‪ ,‬ולא הובא‬
‫החילוק הראשון‪ ,‬והוא‪ :‬בירושלים היו תוקעים בכל העיר כל זמן שבית דין יושבים‬
‫במקדש‪ ,‬והיינו עד סוף שעה שישית שביום‪ ,‬ואילו ביבנה היו תוקעים רק בבית דין ממש‪.‬‬
‫ועל זה הוסיפה המשנה ואמרה‪ ,‬וְ עוֹד ז ֹאת הָ יְ ָתה יְ רוּשָׁ לַ יִ ם בזמן המקדש יְ ֵת ָרה עַ ל יַבְ נֶה‬
‫רוֹאה ‪ -‬שרואים‬
‫שלאחר החורבן‪ ,‬שֶׁ לא בירושלים לבד היו תוקעים‪ ,‬אלא כָּל עִ יר שֶׁ ִהיא ָ‬
‫וּקרוֹבָ ה ‪-‬‬
‫ממנה את ירושלים‪ ,‬וְ שׁוֹמַ עַ ת ‪ -‬ששומעים ממנה את תקיעות השופר שבירושלים‪ְ ,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫שהיא בתוך תחום שבת ]‪-‬אלפיים אמה[ לירושלים‪ ,‬וִ יכוֹלָ ה לָ בוֹא ‪ -‬שאין נחל מפסיק‬
‫תוֹקעִ ין ֶאלָּ א בְּ בֵ ית ִדּין בִּ לְ בָ ד‪:‬‬
‫תּוֹקעִ ין באותה עיר גם כן‪ .‬וְ אילו בְ יַבְ נֶה ל ֹא הָ יוּ ְ‬
‫ביניהם‪ְ ,‬‬
‫‪‬‬
‫שחָ ַרב ּ ֵבית‬
‫אשוֹ נָה הָ יָה הַ לּ וּלָ ב נִ ּ ָטל ּ ַב ִּמ ְקדָּ ׁש ִׁש ְבעָ ה‪ ,‬וּבַ ְּמ ִדינָה יוֹ ם ֶאחָ ד‪ִ .‬מ ּ ׁ ֶ‬
‫משנה ג‪ָ ּ :‬ב ִר ׁ‬
‫ש ְ ּיהֵ א‬
‫שיְ הֵ א לוּלָ ב נִ ּ ָטל ּ ַב ְּמ ִדינָה ִׁש ְבעָ ה זֵכֶ ר לַ ִּמ ְקדָּ ׁש‪ ,‬וְ ׁ ֶ‬
‫הַ ִּמ ְק ָּד ׁש‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי ׁ ֶ‬
‫יוֹ ם הֶ נֶף ּ ֻכלּ וֹ ָאסוּר‪:‬‬
‫אגב המשניות הקודמות מביאה משנתנו דין נוסף שנתקן לאחר שנחרב בית המקדש‪:‬‬
‫מעיקר דין התורה נטילת ארבעת המינים נוהגת בבית המקדש שבעת ימי הסוכות‪ ,‬שנאמר‬
‫'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'‪ ,‬ואילו בשאר המקומות נוהגת מצוה זו רק ביום‬
‫טוב ראשון‪ .‬בָּ ִראשׁוֹנָה‪ ,‬הָ יָה הַ לּוּלָ ב ]‪-‬ארבעת המינים[ נִ טָּ ל בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ִשׁבְ עָ ה ימים‪ ,‬וּבַ ְמּ ִדינָה‬
‫ בשאר חלקי ארץ ישראל ]וכל שכן בחו"ל[ יוֹם ֶאחָ ד ‪ -‬יום טוב ראשון‪ִ .‬משֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית‬‫הַ ִמּ ְקדָּ שׁ‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי שֶׁ יְ הֵ א לוּלָ ב נִ טָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ ה ימים זֵ כֶ ר ל ִַמּ ְקדָּ שׁ‪.‬‬
‫וְ עוד תקנה התקין רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שֶׁ יְּ הֵ א יוֹם הֶ נֶף כֻּלּוֹ ָאסוּר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יום ט"ז ניסן‬
‫שמניפים בו את העומר‪ ,‬והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה‪ ,‬אמנם‬
‫לאחר שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל‪ ,‬מצד הדין מותר לאכול מהתבואה‬
‫החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז‪ ,‬אמנם חשש רבן יוחנן שכשיבנה בית המקדש‬
‫במהרה יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את התבואה החדשה מיד בשחרית של יום‬
‫ט"ז‪ ,‬ויעשו כן גם באותה שנה‪ ,‬ולא יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא‬
‫הקריבו את העומר‪ ,‬ואילו בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר‪ .‬ומשום כך תיקן שכל‬
‫יום ט"ז יהא אסור באכילת התבואה החדשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אשוֹ נָה הָ י ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש ּ ָכל הַ יּוֹ ם‪ַ ּ ,‬פעַ ם ַאחַ ת נִ ְׁש ּ ָתה ּו הָ עֵ ִדים ִמ ּ ָלבוֹ א‪,‬‬
‫משנה ד‪ָ ּ :‬ב ִר ׁ‬
‫שלּ ֹא יְ ה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין ֶא ּ ָלא עַ ד הַ ִּמנְ חָ ה‪ .‬וְ ִאם ּ ָבא ּו עֵ ִדים ִמן‬
‫וְ נִ ְת ַקלְ ְקל ּו הַ לְ וִ ִ ּים ּ ַב ִּׁשיר‪ִ ,‬ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ‬
‫שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן‬
‫הַ ִּמנְ חָ ה וּלְ מַ עְ לָ ה‪ ,‬נוֹ הֲגִ ין אוֹ תוֹ הַ יּוֹ ם ק ֶֹד ׁש וּלְ ָמחָ ר ק ֶֹד ׁש‪ִ .‬מ ּ ׁ ֶ‬
‫שעַ ּ ֶבן ָק ְרחָ ה‪ ,‬וְ עוֹ ד זֹאת‬
‫ש ְ ּיה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש ּ ָכל הַ יּוֹ ם‪ָ .‬אמַ ר ַר ִּבי יְ הוֹ ׁ ֻ‬
‫יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שלּ ֹא יְ ה ּו הָ עֵ ִדים הוֹ לְ ִכין‬
‫ֹאש ּ ֵבית דִּ ין ְּבכָ ל ָמקוֹ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שאֲ ִפלּ ּו ר ׁ‬
‫ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ֶא ּ ָלא לִ ְמקוֹ ם הַ ּוַעַ ד‪:‬‬
‫משנתנו מביאה תקנה נוספת של רבן יוחנן בן זכאי‪ .‬בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה היה‬
‫זמן קביעות ראש החודש תלוי בראיית העדים‪ ,‬אם ראוהו והעידו עליו ביום שלשים של‬
‫החודש הקודם‪ ,‬קידשו בית דין את אותו יום לראש חדש‪ ,‬ואם לא העידו עליו ביום‬
‫השלשים‪ ,‬היה היום השלשים ואחד נקבע לראש חדש‪ .‬בחודש תשרי‪ ,‬כיון שלא היו יודעים‬
‫בתחילת יום שלשים האם יום זה יהיה ראש חודש‪ ,‬וממילא יום טוב של ראש השנה‪ ,‬היו‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫נוהגים בו קדושה מספק‪ ,‬ואם לא באו עדים כל היום‪ ,‬היו מקדשים את היום שאחריו כיום‬
‫טוב‪ .‬אמנם כיון שבדרך כלל לא היו העדים באים לפני הקרבת תמיד של שחר‪ ,‬לא תיקנו‬
‫'שיר של יום' ששרים הלויים על הדוכן מיוחד לראש השנה‪ ,‬אלא היו שרים שיר של חול‪.‬‬
‫אמנם כיון שבדרך כלל באים העדים לפני הקרבת תמיד של בין הערביים‪ ,‬תיקנו לו שיר‬
‫מיוחד של ראש השנה‪.‬‬
‫בָּ ִראשׁוֹנָה הָ יוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ על ראיית הלבנה כָּ ל הַ יּוֹם השלשים של חודש אלול‪,‬‬
‫נִת ַקלְ ְקלוּ הַ לְ וִ יִּ ם‬
‫ואף לקראת סוף היום‪ .‬פַּ עַ ם ַאחַ ת נִ ְשׁ ָתּהוּ ]‪-‬התעכבו[ הָ עֵ ִדים ִמלָּ בוֹא‪ ,‬וְ ְ‬
‫בַּ ִשּׁיר‪ ,‬שלא ידעו אם לשיר שיר של חול או שיר של יום טוב‪ ,‬ולא שרו כלל‪ ,‬ולכן ִה ְת ִקינוּ‬
‫שֶׁ בקידוש החודש של תשרי לּ ֹא יְ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עדות החודש ֶאלָּ א עַ ד הַ ִמּנְחָ ה‪ .‬וְ ִאם בָּ אוּ עֵ ִדים‬
‫ִמן הַ ִמּנְ חָ ה וּלְ מַ עְ לָ ה‪ ,‬אין מקבלים אותם‪ ,‬ומכל מקום נוֹהֲ גִ ין ]‪-‬ממשיכים לנהוג את[ אוֹתוֹ‬
‫הַ יּוֹם קֹדֶ שׁ‪ ,‬וכמו שהתבאר שכבר מתחילת היום נהגו בו קודש מספק‪ ,‬ואף שהתברר עתה‬
‫בודאות שהוא חול‪ ,‬שהרי לא קיבלו את העדים‪ ,‬מכל מקום חששו שאם יכריזו עליו עתה‬
‫שהוא חול‪ ,‬אזי בשנה הבאה יהיו אנשים שיזלזלו בקדושה שנוהגים ביום זה מספק‪ ,‬וְ כן‬
‫נוהגים לְ מָ חָ ר קֹדֶ שׁ‪ ,‬שזהו ראש השנה האמיתי‪ ,‬מאחר ולא קידשו את יום השלשים‪.‬‬
‫ִמשֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ‪ ,‬ועדיין היו מקדשים על פי הראיה‪ ,‬אך כבר אין חשש שיתקלקלו‬
‫הלויים בשיר‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי שֶׁ יְּ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ כָּ ל הַ יּוֹם‪.‬‬
‫יוֹחנָן בֶּ ן זַ כַּ אי‪ ,‬שֶׁ אֲ פִ לּוּ ר ֹאשׁ בֵּ ית ִדּין בְּ כָ ל‬
‫ָאמַ ר ַרבִּ י יְ הוֹשֻׁ עַ בֶּ ן ָק ְרחָ ה‪ ,‬וְ עוֹד ז ֹאת ִה ְת ִקין ַרבָּ ן ָ‬
‫מָ קוֹם ‪ -‬במקום אחר‪ ,‬ואף שעיקר קידוש החודש תלוי בו‪ ,‬שהוא מכריז 'מקודש'‪ ,‬מכל‬
‫מקום התקין שֶׁ לּ ֹא יְ הוּ הָ עֵ ִדים הוֹלְ כִ ין אחריו‪ֶ ,‬אלָּ א הולכים לִ ְמקוֹם הַ וַּ עַ ד ‪ -‬מקום‬
‫שהסנהדרין יושבים בו‪ ,‬והם יקדשו את החודש ללא ראש בית דין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שם‪ ,‬וְ כוֹ לֵ ל מַ לְ ִכיּוֹ ת עִ ּ ָמהֶ ן‪ ,‬וְ ֵאינוֹ‬
‫שת הַ ּ ׁ ֵ‬
‫משנה ה‪ :‬סֵ ֶדר ְּב ָרכוֹ ת‪ ,‬אוֹ מֵ ר ָאבוֹ ת וּגְ בוּרוֹ ת ו ְּק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫שת הַ יּוֹ ם‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ .‬ז ְִכרוֹ נוֹ ת‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ׁ .‬שוֹ פָ רוֹ ת‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ .‬וְ אוֹ מֵ ר עֲבוֹ ָדה וְ הוֹ ָד ָאה‬
‫תוֹ ֵקעַ ‪ְ .‬ק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫כהֲנִ ים‪ִּ ,‬ד ְב ֵרי ַר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן נו ִּרי‪ָ .‬אמַ ר לוֹ ַר ִּבי ע ֲִקיבָ א‪ִ ,‬אם ֵאינוֹ תוֹ קֵ עַ לַ ּ ַמלְ ִכיּוֹ ת‪,‬‬
‫ו ִּב ְר ּ ַכת ּ ֹ‬
‫שת‬
‫שם‪ ,‬וְ כוֹ לֵ ל מַ לְ כֻ יּוֹ ת עִ ם ְק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫שת הַ ּ ׁ ֵ‬
‫לָ ּ ָמה הוּא מַ ז ְִּכיר ֶא ּ ָלא אוֹ מֵ ר ָאבוֹ ת וּגְ בוּרוֹ ת ו ְּק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫כהֲנִ ים‪:‬‬
‫הַ יּוֹ ם‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ .‬ז ְִכרוֹ נוֹ ת‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ׁ .‬שוֹ פָ רוֹ ת‪ ,‬וְ תוֹ ֵקעַ ‪ .‬וְ אוֹ מֵ ר עֲבוֹ ָדה וְ הוֹ ָד ָאה ו ִּב ְר ּ ַכת ּ ֹ‬
‫בתפילת מוסף של ראש השנה מוסיפים אמירת פסוקים של 'מלכיות זכרונות ושופרות'‪,‬‬
‫ותוקעים בהם‪ .‬משנתנו מבארת את סדר הברכות והתקיעות הללו‪ :‬סֵ דֶ ר בְּ ָרכוֹת של תפילת‬
‫וּקדֻשַּׁ ת‬
‫מוסף כך הוא‪ ,‬אוֹמֵ ר ָאבוֹת ‪ -‬ברכת 'מגן אברהם'‪ ,‬וּגְ בוּרוֹת ‪ -‬ברכת 'מחיה המתים'‪ְ ,‬‬
‫וֹקעַ ‪.‬‬
‫הַ שֵּׁ ם ‪' -‬אתה קדוש'‪ ,‬וְ כוֹלֵ ל פסוקי מַ לְ כִ יּוֹת עִ מָּ הֶ ן ‪ -‬עם ברכת 'אתה קדוש'‪ ,‬וְ ֵאינוֹ ת ֵ‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬ואומר‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬אומר פסוקי ברכת זִ כְ רוֹנוֹת‪ ,‬וְ ֵ‬
‫ואומר ְקדֻ שַּׁ ת הַ יּוֹם ‪' -‬אתה בחרתנו'‪ ,‬וְ ֵ‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬וְ אוֹמֵ ר עֲבוֹדָ ה ‪ -‬ברכת 'רצה'‪ ,‬וְ הוֹדָ ָאה ‪ -‬ברכת 'מודים'‪,‬‬
‫פסוקי וברכת שׁוֹפָ רוֹת‪ ,‬וְ ֵ‬
‫תוֹקעַ לַמַּ לְ כִ יּוֹת‪ ,‬לָ מָּ ה‬
‫נוּרי‪ָ .‬אמַ ר לוֹ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ִ ,‬אם ֵאינוֹ ֵ‬
‫וּבִ ְרכַּ ת כֹּהֲ נִ ים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫הוּא מַ זְ כִּ יר‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדוע הוא מזכיר עשרה פסוקים‪ ,‬והרי כיון שהשתנו פסוקי מלכיות‬
‫מפסוקי זכרונות ושופרות בכך שאין תוקעים בהם‪ ,‬ראוי שישתנו גם בכך שלא יאמרו בהם‬
‫עשרה פסוקים‪ ,‬אלא תשעה בלבד‪ֶ .‬אלָּ א אמר רבי עקיבא‪ ,‬כך הוא סדר הברכות והתקיעות‪,‬‬
‫וּקדֻ שַּׁ ת הַ שֵּׁ ם‪ ,‬וְ כוֹלֵ ל את פסוקי מַ לְ כֻיּוֹת עִ ם ְקדֻ שַּׁ ת הַ יּוֹם ‪ -‬אתה‬
‫אוֹמֵ ר ָאבוֹת‪ ,‬וּגְ בוּרוֹת‪ְ ,‬‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬וְ אוֹמֵ ר עֲבוֹדָ ה וְ הוֹדָ ָאה‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬ואומר שׁוֹפָ רוֹת‪ ,‬וְ ֵ‬
‫תוֹקעַ ‪ .‬אומר זִ כְ רוֹנוֹת‪ ,‬וְ ֵ‬
‫בחרתנו‪ ,‬וְ ֵ‬
‫וּבִ ְרכַּ ת כֹּהֲ נִ ים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ֲש ָרה ׁשוֹ פָ רוֹ ת‪ַ .‬ר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן‬
‫ֲש ָרה ז ְִכרוֹ נוֹ ת‪ ,‬מֵ ע ָ ׂ‬
‫ֲש ָרה מַ לְ ִכיּוֹ ת‪ ,‬מֵ ע ָ ׂ‬
‫חֲתין מֵ ע ָ ׂ‬
‫משנה ו‪ֵ :‬אין ּפוֹ ִ‬
‫של‬
‫לש ִמ ּ ֻכ ּ ָלן‪ ,‬יָצָ א‪ֵ .‬אין מַ ז ְִּכ ִירין ז ּ ִָכרוֹ ן מַ לְ כוּת וְ ׁשוֹ פָ ר ׁ ֶ‬
‫ש ׁ‬
‫לש ׁ ָ‬
‫ש ׁ‬
‫נו ִּרי אוֹ מֵ ר‪ִ ,‬אם ָאמַ ר ׁ ָ‬
‫ּ ֻפ ְרעָ נוּת‪ .‬מַ ְת ִחיל ּ ַב ּתוֹ ָרה וּמַ ְׁשלִ ים ּ ַב ּנ ִָביא‪ַ .‬ר ִּבי יוֹ סֵ י אוֹ מֵ ר‪ִ ,‬אם ִה ְׁשלִ ים ּ ַב ּתוֹ ָרה‪ ,‬יָצָ א‪:‬‬
‫המשנה מבארת את סדר פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות‪ֵ :‬אין פּוֹחֲ ִתין מֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים‬
‫של מַ לְ כִ יּוֹת‪ ,‬מֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים של זִ כְ רוֹנוֹת‪ ,‬ומֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים של שׁוֹפָ רוֹת‪ ,‬והסדר הוא‬
‫באמירת שלשה פסוקים מהתורה‪ ,‬שלשה מהכתובים‪ ,‬ושלשה מהנביאים‪ ,‬ועוד פסוק אחד‬
‫נוּרי אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם ָאמַ ר שָׁ לשׁ שָׁ לשׁ ִמכֻּלָּ ן‪ ,‬אחד משל תורה‪,‬‬
‫מהתורה שמשלים בו‪ַ .‬רבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫אחד של כתובים ואחד של נביאים‪ ,‬יָצָ א‪ֵ .‬אין מַ זְ כִּ ִירין פסוקי זִ כָּ רוֹן מַ לְ כוּת וְ שׁוֹפָ ר שֶׁ ל‬
‫תּוֹרה אחר כך אומר פסוקים‬
‫פּ ְֻרעָ נוּת‪ ,‬כגון 'ביד חזקה אמלוך עליכם'‪ ,‬וכדומה‪ .‬מַ ְת ִחיל בַּ ָ‬
‫מהכתובים‪ ,‬שהרי הם ]תהלים‪ ,‬איוב ומשלי[ קדמו לנביאים‪ ,‬וּמַ ְשׁלִ ים בַּ נָּבִ יא‪ַ .‬רבִּ י יוֹסֵ י‬
‫תּוֹרה‪ ,‬יָצָ א‪ ,‬ובגמרא מבואר שיש לפרש את דברי רבי יוסי כך‪:‬‬
‫אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם ִה ְשׁלִ ים בַּ ָ‬
‫לכתחילה יש להשלים בתורה‪ ,‬ואם השלים בנביא‪ ,‬יצא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שנִ י מַ ְת ִקיעַ ו ִּב ְׁשעַ ת הַ הַ ּ ֵלל‬
‫שנָה‪ ,‬הַ ּ ׁ ֵ‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫של ר ׁ‬
‫משנה ז‪ :‬הָ עוֹ בֵ ר לִ ְפנֵי הַ ּ ֵתבָ ה ְּביוֹ ם טוֹ ב ׁ ֶ‬
‫אשוֹ ן מַ ְק ֶרא ֶאת הַ הַ ּ ֵלל‪:‬‬
‫הָ ִר ׁ‬
‫בראש השנה יש שני שליחי ציבור העוברים לפני התיבה‪ ,‬הראשון לתפילת שחרית והשני‬
‫לתפילת מוסף‪ ,‬ומשנתנו מבארת באיזו מהתפילות תוקעים בשופר‪ :‬הָ עוֹבֵ ר לִ פְ נֵי הַ ֵתּבָ ה‬
‫בְּ יוֹם טוֹב שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪ ,‬הראשון מתפלל שחרית והשני מתפלל מוסף‪ ,‬הַ שֵּׁ נִי מַ ְת ִקיעַ ‪-‬‬
‫בתפילת מוסף תוקעים בשופר‪ ,‬ו'מתקיע' היינו שאדם אחר תוקע על פי ברכותיו של שליח‬
‫הציבור‪ .‬ואף שבתחילה היו תוקעים בתפילת שחרית‪ ,‬פעם אחת היתה שעת השמד וגזרו על‬
‫ישראל שלא יתקעו בשופר‪ ,‬והניחו הגויים שומרים בתפילת שחרית שלא יתקעו‪ ,‬ולאחר‬
‫שסיימו תפילת שחרית הסתלקו השומרים‪ ,‬ותיקנו שיהיו תוקעים במוסף‪ .‬ואף שעתה אין‬
‫גזירה זו‪ ,‬לא ביטלו את התקנה‪ ,‬ולעולם תוקעים במוסף‪ .‬וּבִ ְשׁעַ ת הַ הַ לֵּ ל ‪ -‬בימים שאומרים‬
‫בהם הלל‪ ,‬כגון בשאר ימים טובים ]אבל בראש השנה אין אומרים הלל[‪ ,‬שליח הציבור‬
‫הָ ִראשׁוֹן‪ ,‬שמתפלל שחרית‪ ,‬הוא מַ ְק ֶרא ֶאת הַ הַ לֵּ ל‪ ,‬לפי שזריזים מקדימים למצוות‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫‪‬‬
‫שנָה‪ֵ ,‬אין מַ ע ֲִבי ִרין עָ לָ יו ֶאת הַ ְּתחוּם‪ ,‬וְ ֵאין ְמפַ ְ ּק ִחין עָ לָ יו ֶאת‬
‫ֹאש הַ ּ ׁ ָ‬
‫של ר ׁ‬
‫משנה ח‪ׁ :‬שוֹ פָ ר ׁ ֶ‬
‫ש ִטין עַ ל ּ ִפנֵי הַ ּ ַמיִ ם‪ ,‬וְ ֵאין חוֹ ְת ִכין‬
‫ַבי ְבהֵ ָמה‪ ,‬וְ לֹא ׁ ָ‬
‫הַ ּגַל‪ ,‬לֹא עוֹ לִ ין ּ ָב ִאילָ ן‪ ,‬וְ לֹא רוֹ ְכ ִבין עַ ל ּג ּ ֵ‬
‫ֲשה‪ .‬אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה‬
‫שהוּא ִמ ּ ׁש ּום לֹא ַתע ֶׂ‬
‫שהוּא ִמ ּ ׁשוּם ְׁשבוּת‪ ,‬וּבֵ ין ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ‬
‫אוֹ תוֹ ּ ֵבין ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ‬
‫לִ ּ ֵתן לְ תוֹ כוֹ מַ יִ ם אוֹ יַיִ ן‪ ,‬יִ ּ ֵתן‪ֵ .‬אין ְמעַ ְּכ ִבין ֶאת הַ ִּתינוֹ קוֹ ת ִמ ִּל ְתקוֹ עַ ‪ ,‬אֲ בָ ל ִמ ְתעַ ְּס ִקין עִ ּ ָמהֶ ן‬
‫ש ִ ּילְ מוֹ דוּ‪ .‬וְ הַ ִּמ ְתעַ ּ ֵסק‪ ,‬לֹא יָצָ א‪ ,‬וְ הַ ּ ׁשוֹ מֵ עַ ִמן הַ ִּמ ְתעַ ּ ֵסק‪ ,‬לֹא יָצָ א‪:‬‬
‫עַ ד ׁ ֶ‬
‫שׁוֹפָ ר שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪ֵ ,‬אין מַ עֲבִ ִירין עָ לָ יו ֶאת הַ ְתּחוּם ‪ -‬אין יוצאים עבורו מחוץ לתחום‬
‫שבת‪ ,‬שהוא אלפיים אמה מחוץ לעיר‪ ,‬לא כדי להביאו ולא כדי לשמוע את התקיעות‪ ,‬וְ ֵאין‬
‫ְמפַ ְקּ ִחין עָ לָ יו ֶאת הַ גַּל ‪ -‬אם נפלה עליו מפולת של אבנים אין מפנים אותם כדי להוציאו‬
‫ולתקוע בו‪ ,‬ל ֹא עוֹלִ ין בָּ ִאילָ ן כדי להורידו משם‪ ,‬וְ ל ֹא רוֹכְ בִ ין עַ ל גַּבֵּ י בְ הֵ מָ ה וְ ל ֹא שָׁ ִטין עַ ל פִּ נֵי‬
‫חוֹתכִ ין אוֹתוֹ בֵּ ין בְּ דָ בָ ר שֶׁ הוּא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת ‪ -‬שאסור מדרבנן‪,‬‬
‫ְ‬
‫הַ מַּ יִ ם כדי להביאו‪ ,‬וְ ֵאין‬
‫והיינו בדבר שאין דרך לחתוך בו את השופר‪ ,‬וּבֵ ין בְּ דָ בָ ר שֶׁ הוּא ִמשּׁוּם ל ֹא ַתעֲשֶׂ ה‪ ,‬והיינו‬
‫בדבר שדרכו בכך‪ .‬והטעם בכל זה‪ ,‬כיון שמצוות תקיעת שופר היא מצוות עשה‪ ,‬ואילו‬
‫בחילול יום טוב יש גם איסור עשה וגם איסור לא תעשה‪ ,‬ואין עשה דוחה עשה ולא תעשה‪.‬‬
‫ואף איסורים דרבנן לא הותרו‪ ,‬כיון שעשו כאן חכמים חיזוק לדבריהם שיהיו כמו איסורי‬
‫תורה ממש‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה לִ ֵתּן לְ תוֹכוֹ מַ יִ ם אוֹ יַיִן כדי לתקן את קולו‪ ,‬יִ ֵתּן‪ ,‬ואין בכך איסור כלל‪ ,‬ואינו‬
‫נחשב כ'מתקן כלי' ביום טוב‪.‬‬
‫ֵאין ְמעַ כְּ בִ ין ֶאת הַ ִתּינוֹקוֹת ִמלִּ ְתקוֹעַ בראש השנה‪ ,‬ואפילו כשחל בשבת‪ ,‬ומדובר בתינוקות‬
‫שהגיעו לגיל חינוך‪ ,‬וכדי שידעו לתקוע ביום טוב של ראש השנה‪ ,‬אֲ בָ ל ‪ -‬אלא ִמ ְתעַ ְסּ ִקין‬
‫עִ מָּ הֶ ן עַ ד שֶׁ יִּ לְ מוֹדוּ‪ ,‬והטעם שלא גזרו בזה חכמים שמא יעביר את השופר ארבע אמות‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬כיון שחשש זה הוא רק כשחייב האדם במצוה‪ ,‬ומתוך הטירדה הוא עשוי‬
‫לטעות ולטלטל‪ ,‬אבל כשאין חיוב תקיעות אין חשש שיטלטלנו‪ ,‬ולכן מותר ללמד את‬
‫התינוקות לתקוע‪.‬‬
‫וְ הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק ‪ -‬התוקע מתוך עיסוקו בלימוד התקיעות‪ ,‬ולא לשם מצוה‪ ,‬ל ֹא יָצָ א‪ ,‬וְ הַ שּׁוֹמֵ עַ את‬
‫התקיעות ִמן הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק‪ ,‬אף שהשומע עצמו התכוון לצאת ידי חובתו‪ ,‬כיון שהתוקע לא‬
‫התכוון לשם מצוה‪ ,‬אף השומע ל ֹא יָצָ א‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לש ְּתרוּעוֹ ת‪ִׁ .‬שעוּר‬
‫ש ׁ‬
‫לש‪ִׁ .‬שעוּר ְּת ִקיעָ ה ְּכ ׁ ָ‬
‫ש ׁ‬
‫לש ׁ ָ‬
‫ש ׁ‬
‫של ׁ ָ‬
‫לש‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ש ׁ‬
‫משנה ט‪ :‬סֵ ֶדר ְּת ִקיעוֹ ת‪ָ ׁ ,‬‬
‫ש ְך ּ ַב ְּׁשנִ ּיָה ִכ ְׁש ּ ַתיִ ם‪ֵ ,‬אין ְּביָדוֹ ֶא ּ ָלא ֶאחָ ת‪ִ .‬מי‬
‫אשוֹ נָה‪ ,‬וּמָ ׁ ַ‬
‫לש יְ בָ בוֹ ת‪ָ ּ .‬ת ַקע ּ ָב ִר ׁ‬
‫ש ׁ‬
‫ְּתרוּעָ ה ְּכ ׁ ָ‬
‫ש ְּׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר‬
‫שם ׁ ֶ‬
‫לש ּ ְפעָ ִמים‪ְּ .‬כ ׁ ֵ‬
‫ש ׁ‬
‫ש ּ ֵב ַר ְך וְ ַאחַ ר ּ ָכ ְך נִ ְתמַ ּנָה לוֹ ׁשוֹ פָ ר‪ּ ,‬תוֹ ֵקעַ וּמֵ ִריעַ וְ תוֹ ֵקעַ ׁ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מסכת ראש השנה מבוארת‬
‫יאל אוֹ מֵ ר‪ְׁ ,‬שלִ יחַ ִצ ּבוּר מוֹ ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי‬
‫חַ ּיָב‪ָ ּ ,‬כ ְך ּ ָכל י ִָחיד וְ י ִָחיד חַ ּיָב‪ַ .‬ר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ‬
‫חוֹ בָ ָתן‪:‬‬
‫משנתנו מבארת את סדר תקיעות השופר בראש השנה וביום הכפורים של שנת היובל‪ .‬יש‬
‫להקדים‪ ,‬שבתורה נאמר שלש פעמים לשון 'תרועה' ]פעמיים בראש השנה ופעם אחת‬
‫ביובל‪ ,‬ולומדים אותם זה מזה[‪ ,‬ודרשו חכמים מפסוקים שכל תרועה יש תקיעה לפניה‬
‫ותקיעה אחריה‪ ,‬נמצא שיש צורך לתקוע בסך הכל תשע תקיעות‪] .‬אמנם אנחנו תוקעים‬
‫כמה מיני תרועות‪ :‬שברים‪ ,‬תרועה‪ ,‬ושברים‪-‬תרועה‪ ,‬כיון שיש לנו ספק מה היא ה'תרועה'‬
‫האמורה בתורה[‪.‬‬
‫סֵ דֶ ר ְתּ ִקיעוֹת‪ ,‬שָׁ לשׁ סדרים שֶׁ ל שָׁ לשׁ שָׁ לשׁ ‪ -‬בכל סדר שלש תקיעות‪ ,‬תקיעה ותרועה‬
‫ותקיעה‪ִ .‬שׁעוּר ְתּ ִקיעָ ה כְּ שָׁ לשׁ ְתּרוּעוֹת ‪ -‬שיעור כל ששת התקיעות‪ ,‬כמו שלשת התרועות‪,‬‬
‫נמצא שכל תקיעה היא כאורך חצי תרועה‪ִ .‬שׁעוּר ְתּרוּעָ ה כְּ שָׁ לשׁ יְ בָ בוֹת‪ ,‬וכל יבבה הוא שלש‬
‫קולות קטנים‪ ,‬ונמצא שתרועה היא תשעה קולות קטנים‪ָ .‬תּ ַקע בָּ ִראשׁוֹנָה ‪ -‬לפני התרועה‪,‬‬
‫כדרכה‪ ,‬וְ אחר התרועה מָ שַׁ ‪ -‬האריך בַּ ְשּׁנִ יָּה‪ ,‬שאחרי התרועה‪ ,‬כִ ְשׁ ַתּיִ ם ‪ -‬כאורך של שתי‬
‫תקיעות‪ ,‬כדי שתעלה לו התקיעה הזו גם עבור התקיעה שלפני התרועה הבאה‪ֵ ,‬אין בְּ יָדוֹ‬
‫ֶאלָּ א תקיעה ֶאחָ ת‪ ,‬וצריך לתקוע תקיעה נוספת לפני התרועה הבאה‪ .‬כיון שאי אפשר לחלק‬
‫תקיעה אחת לשתים‪.‬‬
‫ִמי שֶׁ בֵּ ַר ברכות מלכיות זכרונות ושופרות של מוסף‪ ,‬וְ ַאחַ ר כָּ נִ ְתמַ נָּה ]‪-‬נזדמן[ לוֹ שׁוֹפָ ר‪,‬‬
‫תוֹקעַ שָׁ לשׁ פְּ עָ ִמים‪ ,‬כיון שאין התקיעות חייבות להיות על סדר הברכות‪.‬‬
‫תּוֹקעַ וּמֵ ִריעַ וְ ֵ‬
‫ֵ‬
‫כְּ שֵׁ ם שֶׁ ְשּׁלִ יחַ צִ בּוּר חַ יָּב בתפילה‪ ,‬בין בראש השנה ובין בכל תפילות השנה‪ ,‬ויוצא רק על ידי‬
‫שמתפלל בעצמו‪ ,‬כָּ כָּ ל י ִָחיד וְ י ִָחיד חַ יָּב להתפלל בעצמו‪ ,‬ואינו יכול לצאת ידי חובה על ידי‬
‫שמיעת הש"צ‪ ,‬כיון שהש"צ מוציא ידי חובה רק את מי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל‬
‫יאל חולק ואוֹמֵ ר‪ְ ,‬שׁלִ יחַ צִ בּוּר מוֹצִ יא ֶאת הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן‪ ,‬בין מי שבקי‬
‫בעצמו‪ַ .‬רבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ‬
‫בתפילה ובין מי שאינו בקי‪ ,‬בין בתפילות של ראש השנה ובין בתפילות של כל השנה‪.‬‬
‫הדרן עלך מסכת ראש השנה‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪20‬‬