משניות מבוארות - להורדה לחץ כאן
מסכת ראש השנה מבוארת פרק ראשון שנָה לַ ְּמלָ ִכים וְ לָ ְרגָלִ יםְּ .ב ֶאחָ ד ֹאש הַ ּ ׁ ָ שנִ ים הֵ םְּ .ב ֶאחָ ד ְּבנִ יסָ ן ר ׁ אשי ׁ ָ משנה אַ :א ְר ּ ָבעָ ה ָר ׁ ֵ שר ְּבהֵ ָמהַ .ר ִּבי ֶאלְ עָ זָר וְ ַר ִּבי ִׁש ְמעוֹ ן אוֹ ְמ ִריםְּ ,ב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי. שנָה לְ מַ עְ ַׂ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ּ ֶבאֱ לוּל ר ׁ שנִ ים וְ לַ ְּׁש ִמ ּ ִטין וְ לַ יּוֹ ְבלוֹ ת ,לַ ְּנ ִטיעָ ה וְ לַ יְ ָרקוֹ תְּ .ב ֶאחָ ד ִּב ְׁשבָ ט, שנָה לַ ּ ׁ ָ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ְּב ֶאחָ ד ְּב ִת ְׁש ֵרי ר ׁ שר ּבוֹ : שה עָ ָ ׂ ש ּ ַמאיֵ ּ .בית ִה ּ ֵלל אוֹ ְמ ִריםַ ּ ,בחֲ ִמ ּ ׁ ָ שנָה לָ ִאילָ ןְּ ,כ ִד ְב ֵרי בֵ ית ׁ ַ ֹאש הַ ּ ׁ ָ ר ׁ ַא ְרבָּ עָ ה ָ'ראשֵׁ י שָׁ נִ ים' הֵ ם -ארבעה ימים בשנה נחשבים כ'ראש השנה' ,כל אחד לענין מסוים ,ומבארת המשנה ,בְּ ֶאחָ ד בְּ נִ יסָ ן ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לַ ְמּלָ כִ ים -למנין שנות מלכותם של מלכי ישראל ,כלומר ,שאף שהמלך התחיל למלוך באדר ,כשהגיע ניסן הרי זה כאילו הושלמה שנה שלימה ,ומתחילים למנות שנה שניה ,ואף כותבים כן בתאריכי השטרות, וְ לָ ְרגָלִ ים -למנין החג שבחודש ניסן ,והוא חג הפסח ,שהוא נחשב החג הראשון מבין שלשת הרגלים ,והדין הנלמד מכך הוא לענין אדם הנודר להביא קרבן לבית המקדש שאסור לו לאחרו יותר משלשה רגלים ,ולדעת רבי שמעון אינו עובר באיסור זה עד שיעברו שלשה רגלים כסידרן ,ומלמדת אותנו המשנה שסדר שלשת הרגלים מתחיל בחג הפסח .בְּ ֶאחָ ד בֶּ אֱ לוּל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לְ מַ עְ שַׂ ר בְּ הֵ מָ ה ,שציותה התורה להפריש מעשר מכל הבהמות הטהורות הנולדות במשך השנה ,ויש לעשר מבהמות של כל שנה בפני עצמן ,ומנין ה'שנה' הוא מאחד אוֹמ ִרים ,ראש השנה באלול ועד סוף אב של השנה הבאהַ .רבִּ י ֶאלְ עָ זָ ר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן חולקים ו ְ למעשר בהמה הוא בְּ ֶאחָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי .בְּ ֶאחָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לַ שָּׁ נִ ים -למנין שנות מלכותם של מלכי הגויים ,ש'שנה' למלכותם מתחילה מתחילת תשרי ,וְ לַ ְשּׁ ִמ ִטּין וְ לַ יּוֹבְ לוֹת, שמתחילת תשרי אסור לעבוד בקרקע בשנות השמיטה והיובל ,וכן לַ נְּ ִטיעָ ה של ערלה ,שאם ניטעה הנטיעה ארבעים וחמשה יום קודם לאחד בתשרי ]וכבר עברו שבועיים לקליטתה בקרקע ושלשים יום להחשיבה כנטועה 'שנה'[ מחשיבים זאת כ'שנה' למנין שנות הערלה, וְ לַ יְ ָרקוֹת -למעשר ירק ,שאין תורמים ממה שנלקט קודם תשרי על מה שנלקט אחרי אחד בתשרי .בְּ ֶאחָ ד בִּ ְשׁבָ ט ,ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה לָ ִאילָ ן -למעשר פירות האילן ,שאין מעשרים מפירות שחנטו קודם שבט על פירות שחנטו לאחר אחד בשבט ,ותאריך זה הוא כְּ ִדבְ ֵרי בֵ ית שַׁ מַּ אי. אבל בֵּ ית ִהלֵּ ל אוֹ ְמ ִרים ,בַּ חֲ ִמשָּׁ ה עָ שָׂ ר בּוֹ -בשבט ,הוא ראש השנה לאילן. משנה בְּ :ב ַא ְר ּ ָבעָ ה ְפ ָר ִקים הָ עוֹ לָ ם נִ ּדוֹ ןַ ּ ,ב ּ ֶפסַ ח עַ ל הַ ְּתבו ָּאהָ ּ ,בעֲצֶ ֶרת עַ ל ּ ֵפרוֹ ת הָ ִאילָ ן, ש ּנֶאֱ מַ ר )תהלים לג( הַ יּוֹ צֵ ר יַחַ ד שנָה ּ ָכל ּ ָב ֵאי הָ עוֹ לָ ם עוֹ ְב ִרין לְ פָ נָיו ִּכ ְבנֵי מָ רוֹ ןֶ ׁ , ֹאש הַ ּ ׁ ָ ְּבר ׁ ֲשיהֶ ם .וּבֶ חָ ג נִ דּ וֹ נִ ין עַ ל הַ ּ ָמיִ ם: לִ ּ ָבם ,הַ ּ ֵמ ִבין ֶאל ּ ָכל מַ ע ֵׂ בוּאה ,אם תצמח יפה או בְּ ַא ְרבָּ עָ ה פְ ָר ִקים ]-זמנים[ בשנה הָ עוֹלָ ם נִ דּוֹן ,בַּ פֶּ סַ ח נידונים עַ ל הַ ְתּ ָ לא ,ולכן מקריבים מנחת העומר ,הבאה מן התבואה ]-מהשעורים[ שבזכות זה תתברך התבואה .בָּ עֲצֶ ֶרת -בחג השבועות ,נידונים עַ ל פֵּרוֹת הָ ִאילָ ן ,ולכן מביאים 'שתי הלחם' © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 1 מסכת ראש השנה מבוארת העשויים מחיטה ,וחיטה נחשבת אילן ]לדעת רבי יהודה ש'עץ הדעת' היה חיטה[ .בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ,כָּ ל בָּ ֵאי הָ עוֹלָ ם -כל בני האדם עוֹבְ ִרין לְ פָ נָיו ]-לפני ה'[ כִּ בְ נֵי מָ רוֹן -כמו כבשים שמפרישים מהם מעשר ויוצאים אחד אחד מפתח צר ,כך עובר כל אדם בפני עצמו לפני ה' לדונו ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'הַ יּוֹצֵ ר יַחַ ד לִ בָּ ם הַ מֵּ בִ ין ֶאל כָּ ל מַ עֲשֵׂ יהֶ ם' ,כלומר ,אף שה' מבין לכל מעשי בני האדם ודן כל אחד בפני עצמו ,מכל מקום כולם נסקרים לפניו בבת אחת ,כמו שנאמר 'היוצר יחד ליבם' .וּבֶ חָ ג -בסוכות ,נִ דּוֹנִ ין עַ ל הַ מָּ יִ ם ,ולכן נצטוינו על ניסוך המים בסוכות. חֳד ִׁשים הַ ְּׁשלו ִּחין יוֹ ְצ ִאין ,עַ ל נִ יסָ ן ִמ ּ ְפנֵי הַ פֶ סַ ח ,עַ ל ָאב ִמ ּ ְפנֵי הַ ּ ַתעֲנִ ית, שה ָ משנה ג :עַ ל ִׁש ּ ׁ ָ שנָה ,עַ ל ִּת ְׁש ֵרי ִמ ּ ְפנֵי ַת ָּקנַת הַ ּמוֹ עֲדוֹ ת ,עַ ל ִּכ ְסלֵ ו ִמ ּ ְפנֵי חֲ נ ּ ָֻכה ,וְ עַ ל ֹאש הַ ּ ׁ ָ עַ ל אֱ לוּל ִמ ּ ְפנֵי ר ׁ שהָ יָה בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ַק ּיָם ,יוֹ ְצ ִאין ַאף עַ ל ִא ּיָר ִמ ּ ְפנֵי פֶ סַ ח ָקטָ ן: אֲ ָדר ִמ ּ ְפנֵי הַ ּפו ִּרים .ו ְּכ ׁ ֶ בזמן בית המקדש ואף תקופה ארוכה לאחר חורבנו ,היו מקדשים את החודשים על פי עדים שהעידו על ראיית הלבנה ,ולאחר שהיו בית דין שבירושלים מקדשים את החודש היו שולחים שליחים להודיע על כך לבני הגולה .משנתנו מבארת על אילו חודשים היו שולחים שליחים. לוּחין יוֹצְ ִאין לגולה ,להודיע על עַ ל הודעת קידוש החודש של ִשׁשָּׁ ה חֳ דָ ִשׁים בשנה היו הַ ְשּׁ ִ כך .עַ ל קידוש חודש נִ יסָ ןִ ,מפְּ נֵי חג הַ פֶ סַ ח שחל בו .אבל על אייר לא יצאו כי אין בו יום טוב ,ועל סיון מפני חג השבועות לא הוצרכו לצאת ,כיון שלעולם חל חג השבועות חמישים יום לאחר חג הפסח .עַ ל חודש ָאב היו יוצאיםִ ,מפְּ נֵי הַ ַתּעֲנִ ית שיש בו ,בתשעה באב ]ודוקא על תענית זו ,כיון שהוכפלו ביום זה צרות רבות ,ולא על שאר התעניות[ .עַ ל קידושו של חודש אֱ לוּלִ ,מפְּ נֵי ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה ,שחל באחד בתשרי ,ואף שלא ידעו בבירור האם חודש אלול עצמו יהיה חסר ,וביום השלשים שלו יחול ראש השנה ,או שיהיה חודש מלא ,ורק ביום השלשים ואחד שלו יחול ראש השנה ,מכל מקום כיון שלא היה ניתן להודיע להם מתי חל ראש השנה -היו סומכים על רוב השנים ,וברוב השנים היה אלול חסר ,והיו נוהגים ראש השנה ביום השלשים .עַ ל ִתּ ְשׁ ֵרי היו מודיעיםִ ,מפְּ נֵי ַת ָקּנַת הַ מּוֹעֲדוֹת ,והם יום הכפורים ,חג הסוכות ,ושמיני עצרת .על חשון לא היו יוצאים לפי שאין בו יום טוב .עַ ל כִּ ְסלֵ ו היו יוצאים פּוּרים .וּכְ שֶׁ הָ יָה ִמפְּ נֵי חֲ נֻכָּ ה ,על טבת ושבט לא הוצרכו לצאת .וְ עַ ל אֲ דָ ר היו יוצאים ִמפְּ נֵי הַ ִ בֵ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ ַקיָּם ,היו יוֹצְ ִאין ַאף עַ ל ִאיָּרִ ,מפְּ נֵי פֶ סַ ח ָקטָ ן שחל בו ,והוצרכו לדעת זאת אותם שלא עשו פסח ראשון מחמת שהיו טמאים או בדרך רחוקה. ש ּ ָבהֶ ן הַ ְּׁשלו ִּחין יוֹ ְצ ִאין ש ּ ָבת ,עַ ל נִ יסָ ן וְ עַ ל ִּת ְׁש ֵריֶ ׁ , חֳד ִׁשים ְמחַ ְּללִ ין ֶאת הַ ּ ׁ ַ משנה ד :עַ ל ְׁשנֵי ָ שהָ יָה בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ַק ּיָםְ ,מחַ ְּללִ ין ַאף עַ ל ּ ֻכ ּ ָלן לְ סו ְּריָא ,וּבָ הֶ ן ְמ ַת ְ ּקנִ ין ֶאת הַ ּמוֹ עֲדוֹ ת .ו ְּכ ׁ ֶ ִמ ּ ְפנֵי ַת ָּקנַת הַ ָּק ְר ּ ָבן: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 2 מסכת ראש השנה מבוארת כפי שהתבאר לעיל בזמנם היו מקדשים את החודש על פי הראיה ,ולצורך כך היו באים עדים שראו את הלבנה ,ולאחר חקירתם היו בית דין מכריזים שאותו יום -שבו ראו את הלבנה -הוא ראש חדש .ומן התורה מותר לעדי הראיה לחלל את השבת כדי לבוא לבית דין להעיד ,בכל החודשים ,אמנם חכמים תיקנו שעל רוב החודשים לא יחללו עדי הראיה את השבת ,ורק עַ ל ְשׁנֵי חֳ דָ ִשׁים בשנה היו עדי ראיית הלבנה ְמחַ לְּ לִ ין בהליכתם ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת, לבוא להעיד בבית דין שראו את הלבנה ,עַ ל נִ יסָ ן וְ עַ ל ִתּ ְשׁ ֵרי ,וחשיבותם של חודשים אלו סוּריָא להודיע על קידוש החודש ,וּבָ הֶ ן ְמ ַת ְקּנִ ין ֶאת לוּחין יוֹצְ ִאין לְ ְ היא בכך שֶׁ בָּ הֶ ן הַ ְשּׁ ִ הַ מּוֹעֲדוֹת -בקידושן תלויים כל החגים ,בתשרי תלויים ראש השנה ,יום הכפורים ,חג הסוכות ושמיני עצרת ,ובניסן תלויים חג הפסח וחג השבועות ]החל חמישים יום לאחר הפסח[ .וּכְ שֶׁ הָ יָה בֵ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ ַקיָּם ,היו העדים ְמחַ לְּ לִ ין את השבת ַאף עַ ל כֻּלָּ ן -על כל חודשי השנהִ ,מפְּ נֵי ַת ָקּנַת הַ ָקּ ְרבָּ ן של מוסף ראש חדש ,שיהיה קרב בזמנו. ש ּ ָבתַ ,ר ִּבי יוֹ סֵ י שלּ ֹא נִ ְר ָאה בַ עֲלִ ילְ ,מחַ ְּללִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ ּ ׁ ַ ש ִּנ ְר ָאה בַ עֲלִ יל ּ ֵבין ׁ ֶ משנה הֵ ּ :בין ׁ ֶ ש ּ ָבת: אוֹ מֵ רִ ,אם נִ ְר ָאה בַ עֲלִ ילֵ ,אין ְמחַ ְּללִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ ּ ׁ ַ משנתנו ממשיכה לבאר מתי מותר לעדי ראיית החודש לחלל את השבת .בֵּ ין שֶׁ נִּ ְר ָאה הירח בַ עֲלִ יל -בבירור ,למעלה מן הארץ הרבה ,שכל אדם יכול לראותו ,ובֵּ ין שֶׁ לּ ֹא נ ְִר ָאה בַ עֲלִ יל, אלא נמוך וסמוך לאופק ,ואדמומית השקיעה מונעת במקצת את ראייתו ,עד שאין רואים אותו אלא חדי העין ,תמיד ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת ,ואין סומכים על כך שבודאי ראוהו גם בירושליםַ .רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ ,אם נִ ְר ָאה בַ עֲלִ ילֵ ,אין ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָ יו ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת ,כיון שבודאי ראוהו בירושלים והעידו עליו ,ואין צורך שיבואו העדים ממקום רחוק כדי להעיד עליו ,אם יש בכך חילול שבת. שלַ ח לוֹ ַר ּ ָבן שעָ ְבר ּו יוֹ ֵתר מֵ ַא ְר ּ ָבעִ ים זוּג ,וְ עִ ְּכבָ ן ַר ִּבי ע ֲִקיבָ א ְבלוּדָ ׁ . ֲשה ׁ ֶ משנה ו :מַ ע ֶׂ את מַ ְכ ִׁשילָ ן לֶ עָ ִתיד לָ בֹא: יאלִ ,אם ְמעַ ּ ֵכב ַא ּ ָתה ֶאת הָ ַר ִּבים ,נִ ְמצֵ ָ ּג ְַמלִ ֵ יוֹתר מֵ ַא ְרבָּ עִ ים זוּג של עדים בשבת ,להעיד על ראיית החודש ,וְ עִ כְּ בָ ן ַרבִּ י מַ עֲשֶׂ ה שֶׁ עָ בְ רוּ ֵ יאל, ע ֲִקיבָ א בְ לוּד ,שלא ימשיכו לחלל את השבת מאחר ואין בכך צורך .שָׁ לַ ח לוֹ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ את מַ כְ ִשׁילָ ן לֶ עָ ִתיד לָ ב ֹא ,שאף בחודשים שבהם לא ייראה ִאם ְמעַ כֵּ ב ַא ָתּה ֶאת הָ ַרבִּ ים ,נִ ְמצֵ ָ הירח בבירור לא יבואו להעיד עליו ,כיון שיחששו שגם הפעם תהיה הליכתם לבטלה. ש ִאם יִ ּ ָפסֵ ל ש ִּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶהֶ ,א ּ ָלא ׁ ֶ ש ָרא ּו ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש ,יֵלֵ כוּ .לֹא ׁ ֶ משנה זָ :אב ו ְּבנוֹ ׁ ֶ ש ִרין שנִ י עִ ם ַאחֵ רַ .ר ִּבי ִׁש ְמעוֹ ן אוֹ מֵ רָ ,אב ו ְּבנוֹ וְ כָ ל הַ ְ ּקרוֹ ִביןְּ ,כ ׁ ֵ ֶאחָ ד מֵ הֶ ן ,יִ ְצטָ ֵרף הַ ּ ׁ ֵ ּשלַ יִ ם ,הוּא ש ָר ָאה ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש ִּבירו ׁ ָ ֲשה ְבטוֹ ִב ּיָה הָ רוֹ פֵ אֶ ׁ , לְ עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁשָ .אמַ ר ַר ִּבי יוֹ סֵ י ,מַ ע ֶׂ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 3 מסכת ראש השנה מבוארת ש ּ ָבא ּו לִ ְפנֵי בֵ ית כהֲנִ ים אוֹ תוֹ וְ ֶאת ְּבנוֹ ,וּפָ ְסל ּו ֶאת עַ ְבדּ וֹ .ו ְּכ ׁ ֶ ש ְח ָרר ,וְ ִק ְּבל ּו הַ ּ ֹ ו ְּבנוֹ וְ עַ ְב ּדוֹ ְמ ׁ ֻ ִּדיןִ ,ק ְּבל ּו אוֹ תוֹ וְ ֶאת עַ ְב ּדוֹ ,וּפָ ְסל ּו ֶאת ְּבנוֹ : משנתנו דנה בקרובים הבאים להעיד יחד על ראיית הירחָ :אב וּבְ נוֹ שֶׁ ָראוּ ֶאת הַ חֹדֶ שׁ -את מולד הירח ,יֵלֵ כוּ לירושלים להעיד על כך ,ול ֹא שֶׁ ִמּצְ טָ ְרפִ ין זֶ ה עִ ם זֶ ה ,שהרי הם קרובים, וקרובים אינם נאמנים להעיד יחדֶ ,אלָּ א כדי שיוכל אחד מהם להצטרף עם עד אחר שיבוא לירושלים ויעיד על ראיית החודש ,והטעם שהולכים שניהם ואין די בהליכת אחד מהם, כדי שֶׁ ִאם יִ פָּ סֵ ל ֶאחָ ד מֵ הֶ ן ,יִ צְ טָ ֵרף הַ שֵּׁ נִי עִ ם ַאחֵ רַ .רבִּ י ִשׁ ְמעוֹן חולק ואוֹמֵ רָ ,אב וּבְ נוֹ ,וְ כן כָּל הַ ְקּרוֹבִ ין ,כְּ שֵׁ ִרין לְ עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ ,שהרי אמר הקדוש ברוך הוא למשה ואהרן 'החדש הזה לכם ראש חדשים' ,ומלשון 'לכם' יש ללמוד שאף שניכם יכולים להעיד עדות החודש ,אף שאתם אחים וקרובים זה לזהָ .אמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י ,מַ עֲשֶׂ ה היה בְ טוֹבִ ָיּה הָ רוֹפֵ א ,שֶׁ ָר ָאה ֶאת הַ חֹדֶ שׁ בִּ ירוּשָׁ לַ יִ ם ,הוּא וּבְ נוֹ וְ עַ בְ דּוֹ ְמשֻׁ ְח ָרר ,וְ ִקבְּ לוּ הַ כֹּהֲ נִ ים -בית דין של כהנים שהיה בבית המקדש אוֹתוֹ וְ ֶאת בְּ נוֹ ,וכדעת רבי שמעון שקרובים כשרים לעדות החודש ,וּפ ְָסלוּ ֶאת עַ בְ דּוֹ המשוחרר ,כיון שסברו שיש לדרוש מלשון 'לכם' שרק מיוחסים כמותכם כשרים לעדות זו, ולא גרים ]ועבד משוחרר נחשב כגר[ .וּכְ שֶׁ בָּ אוּ לִ פְ נֵי בֵ ית ִדּין שישבו בלשכת הגזית ,שהם המכריעים את קבלת עדות ראיית החודשִ ,קבְּ לוּ אוֹתוֹ וְ ֶאת עַ בְ דּוֹ המשוחרר ,כיון שהם סברו שאין עדות זו צריכה דוקא מיוחסים ,וּפָ ְסלוּ ֶאת בְּ נוֹ מלהעיד יחד עם אביו ,כיון שהם סוברים שקרובים פסולים לעדות זו של ראיית הלבנה. חֲרי שחֵ ק ּ ַב ְ ּק ְביָא ,וּמַ לְ וֵי בָ ִר ִּבית ,וּמַ ְפ ִריחֵ י יוֹ נִ ים ,וְ סוֹ ֵ משנה חֵ :אלּ ּו הֵ ן הַ ּ ְפסוּלִ ין ,הַ ְמ ַׂ ש ִרים לָ ּה: ש ָרה לָ ּהַ ,אף הֵ ן ֵאינָן ְּכ ׁ ֵ שה ְכ ׁ ֵ ש ֵאין הָ ִא ּ ׁ ָ ְׁש ִביעִ ית ,וַ עֲבָ ִדים .זֶה הַ ְּכלָ לָ ּ ,כל עֵ דוּת ׁ ֶ משנתנו מונה את הפסולים לעדות ,ובכלל זה לעדות ראיית החודשֵ :אלּוּ הֵ ן הַ פְּ סוּלִ ין לעדות ,הַ ְמשַׂ חֵ ק עם חבירו בַּ קֻּ בְ יָא על סכומי כסף ,וכיון שאין האדם מקנה את הכסף לחבירו בלב שלם ,אלא סומך על כך שינצח במשחק הרי הנוטל את הכסף נחשב כגזלן מדרבנן ,וּמַ לְ וֵ י בָ ִרבִּ ית ,ואף שהלוה נותן את ממון הריבית מרצונו ,החשיבוהו חכמים כגזלן ופסלוהו לעדות ,וּמַ פְ ִריחֵ י יוֹנִ ים ,והיינו כמו 'משחק בקוביא' ,שעושה תחרות עם חבירו על הפרחת יונים ,ומי שהיונה שלו מקדימה להגיע למקום מסוים זוכה בממון ,ופסול מאותו טעם של משחק בקוביא .וְ סוֹחֲ ֵרי ְשׁבִ יעִ ית -העושים סחורה בפירות שביעית ,שזהו איסור תורה ,וכיון שעוברים על איסור זה כדי להרויח ממון ,חששו חכמים שגם יעידו שקר עבור רווח ממון ,ופסלום לעדות .וַ עֲבָ ִדים כנעניים ,והם פסולים מן התורה .זֶ ה הַ כְּ לָ ל ,כָּ ל עֵ דוּת שֶׁ ֵאין הָ ִאשָּׁ ה כְ שֵׁ ָרה לָ הַּ ,אף הֵ ן ֵאינָן כְּ שֵׁ ִרים לָ הּ ,אבל עדות שהאשה כשרה לה ,כגון להעיד על אדם שמת ולהתיר את אשתו להנשא ,אף אותם שמנויים לעיל כשרים לה. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 4 מסכת ראש השנה מבוארת יכין אוֹ תוֹ עַ ל הַ חֲ מוֹ ר ,אֲ ִפלּ ּו בַ ִּמ ּ ָטה. ש ָר ָאה ֶאת הַ ח ֶֹד ׁש וְ ֵאינוֹ יָכוֹ ל לְ הַ ּ ֵל ְך ,מוֹ לִ ִ משנה טִ :מי ׁ ֶ וְ ִאם צוֹ ֶדה לָ הֶ ם ,לוֹ ְק ִחין ְּבי ָָדם מַ ְ ּקלוֹ ת .וְ ִאם הָ יְ ָתה ֶד ֶר ְך ְרחוֹ ָקה ,לוֹ ְק ִחין ְּבי ָָדם ְמזוֹ נוֹ ת, ש ּנֶאֱ מַ רֵ ,א ּ ֶלה מוֹ ע ֲֵדי ה' ש ּ ָבת וְ יוֹ ְצ ִאין לְ עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁשֶ ׁ , שעַ ל מַ הֲלַ ְך לַ ילָ ה וָ יוֹ ם ְמחַ ְּללִ ין ֶאת הַ ּ ׁ ַ ֶׁ שר ִּת ְק ְרא ּו אוֹ ָתם ְּבמוֹ ע ֲָדם: אֲ ׁ ֶ ִמי שֶׁ ָר ָאה ֶאת הַ חֹדֶ שׁ -את מולד הלבנה ,וְ ֵאינוֹ יָכוֹל לְ הַ לֵּ ברגליו ,מחמת מחלה או חולשה, מוֹלִ יכִ ין אוֹתוֹ עַ ל הַ חֲ מוֹר אפילו בשבת ,או אֲ פִ לּוּ בַ ִמּטָּ ה ,כדי שיוכל לבוא לפני בית הדין בירושלים ולהעיד על מולד הלבנה ,כדי שיקדשו בית דין את החודש על פיו .וְ ִאם צוֹדֶ ה לָהֶ ם לוֹק ִחין בְּ יָדָ ם מַ ְקּלוֹת כדי להלחם בהם .וְ ִאם הָ יְ ָתה דֶ ֶר אם אורבים להם השונאים בדרךְ ,לוֹק ִחין בְּ יָדָ ם ְמזוֹנוֹת ,לאכול בדרך .מבארת המשנה מדוע מותר לנהוג כן אף חוֹקהְ , ְר ָ בשבת ,לפי שֶׁ עַ ל הליכה למרחק של מַ הֲ לַ לַ יְלָ ה וָ יוֹםְ ,מחַ לְּ לִ ין ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת וְ יוֹצְ ִאין לְ עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ ,כלומר ,אם יספיק העד לבוא באותו יום ,קודם שיעברו לילה ויום ,רשאי הוא לחלל את השבת ,אבל אם יגיע לירושלים רק למחרת ,ביום השלשים ואחד ,הרי אין כל תועלת בעדותו ,שכבר עיברו את החדש וקבעו את ראש החודש ליום השלשים ואחד ,ומנין אוֹתם ָ 'אלֶּ ה מוֹעֲדֵ י ה' אֲ שֶׁ ר ִתּ ְק ְראוּ שמחללים את השבת על עדות החודש ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר ֵ בְּ מוֹעֲדָ ם' ,ואף ראש חודש בכלל 'מועדי ה'' ,ומלשון 'במועדם' יש ללמוד שכדי שיקבעו את יום ראש חדש בזמנו האמיתי מותר לחלל את השבת. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 5 מסכת ראש השנה מבוארת פרק שני אשוֹ נָה הָ י ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת ש ְּל ִחין ַאחֵ ר עִ ּמוֹ לְ הַ עִ ידוֹ ָ ּ .ב ִר ׁ משנה אִ :אם ֵאינָן מַ ִּכ ִירין אוֹ תוֹ ְ ,מ ׁ ַ שלּ ֹא יְ ה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין ֶא ּ ָלא ִמן הַ ּ ַמ ִּכ ִירים: ש ִ ּקלְ ְקל ּו הַ ִּמינִ יןִ ,ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ הַ ח ֶֹד ׁש ִמ ּ ָכל ָא ָדםִ .מ ּ ׁ ֶ ִאם בית הדין שבירושלים ֵאינָן מַ כִּ ִירין אוֹתוֹ -את העד שראה את החודש ]ולהלן יבואר מדוע צריכים להכירו[ ,בית דין שבעירו היו ְמשַׁ לְּ ִחין אדם ַאחֵ ר עִ מּוֹ ,המוכר לבית הדין שבירושלים ,לְ הַ עִ ידוֹ -כדי שיעיד עליו שהוא אדם נאמן ,ועל ידי זה יקבלו את עדותו. מבארת המשנה את הצורך בכך :בָּ ִראשׁוֹנָה -בתחילה ,הָ יוּ ְמ ַקבְּ לִ ין את עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ ִמכָּל ָאדָ ם ,אף שלא הכירוהו ,כי כל ישראל בחזקת כשריםִ ,משֶּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִמּינִ ין ,והיו שוכרים עדי שקר שיעידו על קידוש החודש כדי להטעות את החכמים ולקלקל את זמני המועדות האמיתייםִ ,ה ְת ִקינוּ שֶׁ לּ ֹא יְ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין את עדות החודש ֶאלָּ א ִמן הַ מַּ כִּ ִירים -מאותם המוכרים לבית דין שהם אנשים נאמנים. ש ְ ּיה ּו ְׁשלו ִּחין ש ִ ּקלְ ְקל ּו הַ ּכו ִּתיםִ ,ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ יאין מַ שּׂ ּואוֹ תִ .מ ּ ׁ ֶ אשוֹ נָה הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ משנה בָ ּ :ב ִר ׁ יוֹ ְצ ִאין: יאין משנתנו מבארת את אופן פרסום קידוש החודש לארצות הגולה :בָּ ִראשׁוֹ ָנה הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ מַ שּׂוּאוֹת -מדליקים מדורות גדולות הנראות למרחקים ,לבשר על קידוש החודש ]והיו עושים כן כשקידשו את החודש ביום השלשים של החודש הקודם ,אך אם קידשוהו ביום השלשים ואחד לא היו משיאים משואות ,ומתוך כך היו בני הגולה יודעים שהחודש כּוּתים ,והיו מדליקים הקודם היה מלא ,וראש חדש חל ביום השלשים ואחד[ִ .משֶּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִ לוּחין של בית דין יוֹצְ ִאין מדורות אלו אף כשלא התקדש החודש באמתִ ,ה ְת ִקינוּ שֶׁ יְּ הוּ ְשׁ ִ לגולה ומודיעים על קידוש החודש. שמֶ ן של ֶא ֶרז אֲ ֻר ִּכין וְ ָקנִ ים וַ עֲצֵ י ׁ ֶ יאין ְּכלֻנְ סָ אוֹ ת ׁ ֶ יאין מַ שּׂ וּאוֹ תְ ,מ ִב ִ משנה גֵ ּ :כיצַ ד הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ אש הָ הָ ר וּמַ ִּצית ּ ָבהֶ ן ֶאת הָ אוּר וּמוֹ לִ ְ יך ר ׁ של ּ ִפ ְׁש ּ ָתן וְ כוֹ ֵר ְך ִּב ְמ ִׁשיחָ ה ,וְ עוֹ לֶ ה לְ ֹ וּנְ ע ֶֹרת ׁ ֶ שנִ י ,וְ כֵ ן ֹאש הָ הָ ר הַ ּ ׁ ֵ שה כֵ ן ְּבר ׁ שהוּא עוֹ ֶׂ שהוּא רוֹ ֶאה ֶאת חֲ בֵ רוֹ ׁ ֶ וּמֵ ִביא וּמַ עֲלֶ ה וּמוֹ ִריד עַ ד ׁ ֶ ישי: ֹאש הָ הָ ר הַ ְּׁשלִ ִׁ ְּבר ׁ יאין כְּ לֻנְ סָ אוֹת ]-עצים גבוהים[ שֶׁ ל ֶא ֶרז אֲ רֻ כִּ ין ,וְ ָקנִ ים ,וַ עֲצֵ י יאין מַ שּׂוּאוֹתְ ,מבִ ִ כֵּ יצַ ד הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ כוֹר את כולן יחד בִּ ְמ ִשׁיחָ ה שֶׁ מֶ ן -ענפים של מין ממיני הארז שכך שמו ,וּנְ ע ֶֹרת שֶׁ ל פִּ ְשׁ ָתּן ,וְ ֵ בחבל ,וְ עוֹלֶ ה לְ ר ֹאשׁ הָ הָ ר הראשון ]ולהלן יבואר איזה הר הוא[ ,וּמַ צִּ ית בָּ הֶ ן ֶאת הָ אוּר -וּמוֹריד את כל המשואה ,כדי שלא יטעו לחשוב שזהו אור ִ את האש ,וּמוֹלִ י וּמֵ בִ יא וּמַ עֲלֶ ה רוֹאה ֶאת חֲ בֵ רוֹ שֶׁ הוּא עוֹשֶׂ ה כֵ ן בְּ ר ֹאשׁ הָ הָ ר הַ שֵּׁ נִי ,וְ כֵ ן בְּ ר ֹאשׁ של כוכב מרוחק ,עַ ד שֶׁ הוּא ֶ ישׁי ,וכן הלאה. הָ הָ ר הַ ְשּׁלִ ִ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 6 מסכת ראש השנה מבוארת יאין מַ שּׂ וּאוֹ ת ,מֵ הַ ר הַ ִּמ ְׁשחָ ה לְ סַ ְר ְטבָ א ,ו ִּמ ּ ַס ְר ְטבָ א לִ גְ רוֹ ִפינָא, משנה ד :וּמֵ ַאיִ ן הָ י ּו מַ ִּשׂ ִ שםֶ ,א ּ ָלא מוֹ לִ ְ יך וּמֵ ִביא ו ִּמ ְּגרוֹ ִפינָא לְ חַ וְ ָרן ,וּמֵ חַ וְ ָרן לְ בֵ ית ִּבלְ ִּתין ,ו ִּמ ּ ֵבית ִּבלְ ִּתין לֹא זָז ּו ִמ ּ ׁ ָ שהָ יָה רוֹ ֶאה כָ ל הַ גּ וֹ לָ ה לְ פָ נָיו ִּכ ְמדו ַּרת הָ ֵא ׁש: וּמַ עֲלֶ ה וּמוֹ ִריד עַ ד ׁ ֶ יאין מַ שּׂוּאוֹת, משנתנו ממשיכה לבאר את סדר הדלקת המשואות :וּמֵ ַאיִ ן -מהיכן הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ וּמסַּ ְר ְטבָ א לִ גְ רוֹפִ ינָא, מֵ הַ ר הַ ִמּ ְשׁחָ ה ]-הר הזיתים ,הסמוך לבית המקדש[ לְ הר סַ ְר ְטבָ אִ , וּמבֵּ ית וּמגְּ רוֹפִ ינָא לְ חַ וְ ָרן ,וּמֵ חַ וְ ָרן לְ בֵ ית בִּ לְ ִתּין ,שזהו ההר האחרון בגבול ארץ ישראלִ , ִ רוֹאה את וּמוֹריד ,עַ ד שֶׁ הָ יָה ֶ ִ בִּ לְ ִתּין ל ֹא זָ זוּ ִמשָּׁ ם משיאי המשואהֶ ,אלָּ א מוֹלִ י וּמֵ בִ יא וּמַ עֲלֶ ה דוּרת הָ ֵאשׁ ,שהיו אנשי העיירות שבבבל עולים לראשי הגגות שלהם כָ ל הַ גּוֹלָ ה לְ פָ נָיו כִּ ְמ ַ ובידיהם אבוקות של אש ,וכשהיו רואים מארץ ישראל את כל אבוקות האש הללו היו יודעים שכבר הבינו אנשי הגולה שהתקדש החודש ,וסיימו את השאת המשואה. שם ּ ָכל הָ עֵ ִדים ּשלַ יִ ם ,וּבֵ ית יַעְ זֵק הָ יְ ָתה נִ ְק ֵראת ,וּלְ ׁ ָ משנה ה :חָ צֵ ר ְּגדוֹ לָ ה הָ יְ ָתה ִבירו ׁ ָ ש ְ ּיה ּו ְרגִ ילִ ין שין לָ הֶ ם ִּב ְׁש ִביל ׁ ֶ שם .ו ְּסעוּדוֹ ת ְּגדוֹ לוֹ ת עוֹ ִ ׂ ִמ ְת ּ ַכ ְּנ ִסים ,וּבֵ ית דִּ ין ּבוֹ ְד ִקין אוֹ ָתם ׁ ָ ש ְ ּיה ּו ְמהַ ְּל ִכין יאל )הַ זּ ֵָקן( ׁ ֶ שם ּ ָכל הַ יּוֹ םִ ,ה ְת ִקין ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ אשוֹ נָה לֹא הָ י ּו ָזזִין ִמ ּ ׁ ָ לָ בֹאָ ּ .ב ִר ׁ ַאלְ ּ ַפיִ ם ַא ּ ָמה לְ כָ ל רוּחַ .וְ לֹא ֵאלּ ּו ִבלְ בַ דֶ ,א ּ ָלא ַאף הַ חֲ כָ ָמה הַ ּ ָב ָאה לְ י ּ ֵַלד ,וְ הַ ּ ָבא לְ הַ ִּציל ִמן ֵש לָ הֶ ם ַאלְ ּ ַפיִ ם ַא ּ ָמה שי הָ עִ יר ,וְ י ׁ הַ דְּ לֵ ָקה ו ִּמן הַ ּגַיִ ס ו ִּמן הַ ּנָהָ ר ו ִּמן הַ ּ ַמפֹלֶ ת ,ה ֲֵרי ֵאלּ ּו ְּכ ַאנְ ׁ ֵ לְ כָ ל רוּחַ : משנתנו חוזרת לדון בעדי ראיית החודש שהיו באים בשבת לירושלים .חָ צֵ ר גְּ דוֹלָ ה הָ יְ ָתה בִ ירוּשָׁ לַ יִ ם ,וּ'בֵ ית יַעְ זֵ ק' הָ יְ ָתה נִ ְק ֵראת ,וּלְ שָׁ ם כָּ ל הָ עֵ ִדים שבאו בשבת ִמ ְתכַּ נּ ְִסים ,ואסור להם לצאת משם ,כדין היוצא בשבת מחוץ לתחום ,אף שעשה כן בהיתר ,שאינו רשאי עוֹשׂין ִ וּסעוּדוֹת גְּ דוֹלוֹת אוֹתם שָׁ םְ , ָ בּוֹד ִקין לצאת ממקומו יותר מארבע אמות ,וּבֵ ית ִדּין ְ לָ הֶ ם שם ,בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ יְּ הוּ ְרגִ ילִ ין לָ ב ֹא .בָּ ִראשׁוֹנָה ,ל ֹא הָ יוּ זָ זִ ין ִמשָּׁ ם כָּ ל הַ יּוֹם של השבת, כעיקר דין התורה ,שהיוצא מחוץ לתחום אינו יוצא ממקומו עד מוצאי שבת ,אך לאחר זמן יאל )הַ זָּ ֵקן( שֶׁ יְּ הוּ העדים ְמהַ לְּ כִ ין ַאלְפַּ יִ ם ַאמָּ ה לְ כָל רוּחַ ]-לכל צד[ .וְ ל ֹא רק ִה ְת ִקין ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ ֵאלּוּ בִ לְ בַ דֶ ,אלָּ א ַאף הַ חֲ כָמָ ה ]-המיילדת[ הַ בָּ ָאה מחוץ לתחום בשבת כדי לְ יַלֵּ ד ,וְ הַ בָּ א לְ הַ צִּ יל וּמן הַ מַּ פֹלֶ ת ,אף שבאו בשבת מחוץ לתחום, וּמן הַ נָּהָ ר ִ וּמן הַ גַּיִס ]-מחיל המלך[ ִ ִמן הַ ְדּלֵ ָקהִ , הֲ ֵרי ֵאלּוּ כְּ ַאנְ שֵׁ י הָ עִ יר ,שיכולים ללכת בכל העיר ,וְ יֵשׁ לָ הֶ ם ַאלְ פַּ יִ ם ַאמָּ ה נוספות מחוץ לעיר לְ כָ ל רוּחַ ,כאנשי העיר. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 7 מסכת ראש השנה מבוארת יסין ֶאת אשוֹ ן .וּמַ ְכנִ ִ אשוֹ ןּ ,בוֹ ְד ִקין אוֹ תוֹ ִר ׁ ש ּ ָבא ִר ׁ משנה וֵ ּ :כיצַ ד ּבוֹ ְד ִקין ֶאת הָ עֵ ִדים ,זוּג ׁ ֶ ית ֶאת הַ ְּלבָ נָה ,לִ ְפנֵי הַ חַ ּ ָמה אוֹ לְ ַאחַ ר הַ חַ ּ ָמה, ש ּ ָבהֶ ן וְ אוֹ ְמ ִרים לוֹ אֱ מֹרֵ ּ ,כיצַ ד ָר ִא ָ הַ ּגָדוֹ ל ׁ ֶ לִ ְצפוֹ נ ָּה אוֹ לִ ְדרוֹ ָמ ּהַ ּ ,כ ּ ָמה הָ יָה גָבוֹ ּ ַה ּולְ ַאיִ ן הָ יָה נוֹ טֶ ה ,וְ כַ ּ ָמה הָ יָה ָרחָ בִ .אם ָאמַ ר לִ ְפנֵי שנִ י וּבוֹ ְד ִקין אוֹ תוֹ ִ .אם נִ ְמ ְצא ּו יסים ֶאת הַ ּ ׁ ֵ הַ חַ ּ ָמה ,לֹא ַאמַ ר ְּכלוּם .וְ ַאחַ ר כָ ְך הָ י ּו מַ ְכנִ ִ שהָ י ּו אשי ְדבָ ִרים ,לֹא ׁ ֶ ּש ָאר ּ ָכל הַ זּוּגוֹ ת ׁשוֹ אֲ לִ ין אוֹ ָתם ָר ׁ ֵ ִד ְב ֵריהֶ ם ְמכֻ ָ ּונִ ים ,עֵ דו ָּתן ַק ּיָמֶ ת .ו ְׁ ש ְ ּיה ּו ְרגִ ילִ ים לָ בֹא: שלּ ֹא י ְֵצא ּו ְּבפַ חֵ י נֶפֶ ׁשִּ ,ב ְׁש ִביל ׁ ֶ יכין לָ הֶ ןֶ ,א ּ ָלא ְּכ ֵדי ׁ ֶ ְצ ִר ִ בּוֹד ִקין ֶאת הָ עֵ ִדים ,זוּג שֶׁ בָּ א ִראשׁוֹן, משנתנו מבארת את אופן קבלת עדות החודש :כֵּ יצַ ד ְ אוֹמ ִרים לוֹ ,אֱ מֹר, נִיסין ֶאת העד הַ גָּדוֹל שֶׁ בָּ הֶ ן לבדו לפני הדיינים ,וְ ְ בּוֹד ִקין אוֹתוֹ ִראשׁוֹן .וּמַ כְ ִ ְ ית ֶאת הַ לְּ בָ נָה ,לִפְ נֵי הַ חַ מָּ ה אוֹ לְ ַאחַ ר הַ חַ מָּ ה -האם הצד הפגום של הלבנה היה כֵּ יצַ ד ָר ִא ָ לִדרוֹמָ הּ ,כַּ מָּ ה הָ ָיה הירח גָבוֹהַּ מן הארץ פונה לכיוון החמה או לא ,לִ צְ פוֹנָהּ של החמה אוֹ ְ לפי ראות עיניכם ,וּלְ ַאיִ ן הָ יָה הירח נוֹטֶ ה ,כלומר ,קצוותיו הפגומים של הירח ,לאיזה צד היו נוטים ,וְ כַ מָּ ה הָ יָה הירח נראה ָרחָ ב לפי ראות עיניכםִ .אם ָאמַ ר העד שהיה הירח לִ פְ נֵי הַ חַ מָּ ה ,ל ֹא ָאמַ ר כְּ לוּם ,שבודאי הוא משקר ,שהרי האור של הלבנה בא מהחמה ,ולכן לעולם הצד המואר פונה לשמש ,והצד ה'פגום' ,החשוך ,אינו פונה לשמש .וְ ַאחַ ר כָ הָ יוּ וּבוֹד ִקין אוֹתוֹ באותן שאלות ששאלו את העד הראשוןִ .אם נִ ְמצְ אוּ ְ יסים ֶאת העד הַ שֵּׁ נִ י מַ כְ נִ ִ דוּתן ַקיָּמֶ ת ,ומקדשים את החודש על פי ראייתם. ִדבְ ֵריהֶ ם ְמכֻוָּ נִ ים -מתאימים זה לזה ,עֵ ָ אוֹתם רק ָראשֵׁ י ְדבָ ִרים -שאלות קצרות וכלליות ,ול ֹא וּשׁ ָאר כָּ ל הַ זּוּגוֹת של העדים שׁוֹאֲ לִ ין ָ ְ שֶׁ הָ יוּ צְ ִריכִ ין לָ הֶ ן ,לשאר זוגות עדים ,שהרי כבר קידשו את החודש על פי הזוג הראשון, ֶאלָּ א היו שואלים אותם שאלות אלו רק כְּ דֵ י שֶׁ לּ ֹא יֵצְ אוּ בְּ פַ חֵ י נֶפֶ שׁ -בצער ובעצבות ,על שלא היו צריכים להם ובאו בחינם ,ועשו כן בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ יְּ הוּ ְרגִ ילִ ים לָ ב ֹא תמיד. ש ִּנ ְר ָאה חֲריו ְמקֻ ָּד ׁש ְמקֻ דָּ ׁשֵ ּ .בין ׁ ֶ ֹאש ּ ֵבית ִּדין אוֹ מֵ ר ְמקֻ דָּ ׁש ,וְ כָ ל הָ עָ ם עוֹ נִ ין ַא ָ משנה ז :ר ׁ שלּ ֹא נִ ְר ָאה ִבזְמַ נּוֹ ְ ,מ ַק ְּד ִׁשין אוֹ תוֹ ַ .ר ִּבי ֶאלְ עָ זָר ְּב ַר ִּבי צָ דוֹ ק אוֹ מֵ רִ ,אם לֹא נִ ְר ָאה ִבזְמַ נּוֹ ּ ֵבין ׁ ֶ ש ָמיִ ם: ש ְּכבָ ר ִקדְּ ׁשוּה ּו ׁ ָ ִבזְמַ נּוֹ ֵ ,אין ְמ ַק ְּד ִׁשין אוֹ תוֹ ֶ ׁ , 'מקֻ דָּ שׁ', משנתנו מבארת את אופן קידוש החודש על ידי הדיינים :ר ֹאשׁ בֵּ ית ִדּין אוֹמֵ ר ְ שנאמר 'וידבר משה את מועדי ה'' ,הרי שראש בית הדין צריך לקדש את החודש ,וְ כָ ל הָ עָ ם 'מקֻ דָּ שְׁ ,מקֻ דָּ שׁ' ,שנאמר 'מועדי ה' אשר תקראו א ָֹתם מקראי קדש' ,ויש עוֹנִ ין ַאחֲ ָריו ְ לדרוש זאת כאילו נאמר 'תקראו ַא ֶתם' ,שהקהל צריכים לקדשו ,ומלשון 'מקראי קודש' משמע שתי קריאות ,ולכן אומרים הקהל פעמיים 'מקודש ,מקודש'. בֵּ ין שֶׁ נִּ ְר ָאה הירח בִ זְ מַ נּוֹ -ביום שלשים ,בֵּ ין שֶׁ לּ ֹא נִ ְר ָאה בִ זְ מַ נּוֹ ,ואז החודש הקודם מעובר, וראש החודש הבא נקבע ליום השלשים ואחדְ ,מ ַק ְדּ ִשׁין אוֹתוֹ -את החודשַ .רבִּ י ֶאלְ עָ זָר בְּ ַרבִּ י צָ דוֹק אוֹמֵ ר ,אין קידוש החודש חובה על בית דין ,אלא רשות ,ולכן רק אם נראה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 8 מסכת ראש השנה מבוארת בזמנו ,ביום שלשים ,יש לבית דין לקדשו ,כדי לחזק את הדבר ולפרסם שנקבע ראש חודש, אבל ִאם ל ֹא נִ ְר ָאה בִ זְ מַ נּוֹ ,ביום שלשים ,ונקבע ליום השלשים ואחדֵ ,אין בית דין ְמ ַק ְדּ ִשׁין אוֹתוֹ ,שֶׁ כְּ בָ ר ִק ְדּשׁוּהוּ שָׁ מָ יִם ,והכל יודעים שראש חדש ביום השלשים ואחד. ש ּ ָבהֶ ן יאל ּ ַב ּ ַט ְבלָ א וּבַ ּכ ֶֹתל ּ ַבעֲלִ ּיָתוֹ ֶ ׁ , משנה חְּ :דמוּת צוּרוֹ ת לְ בָ נוֹ ת הָ י ּו לוֹ לְ ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ ש ּ ָבא ּו ְׁשנַיִ ם וְ ָא ְמרוְּ ,ר ִאינוּה ּו ֲשה ׁ ֶ ית אוֹ כָ זֶה .מַ ע ֶׂ מַ ְר ֶאה ֶאת הַ הֶ ְדיוֹ טוֹ ת וְ אוֹ מֵ ר ,הֲכָ זֶה ָר ִא ָ ש ּ ָבא ּו לְ י ְַבנֶה ש ֶקר הֵ םְּ .כ ׁ ֶ חֲרית ּ ַב ִּמז ְָרח וְ עַ ְר ִבית ּ ַב ּ ַמע ֲָרבָ .אמַ ר ַר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן נו ִּרי ,עֵ ֵדי ׁ ֶ ש ִ ַׁ יאל .וְ עוֹ ד ּ ָבא ּו ְׁשנַיִ ם וְ ָא ְמרוְּ ,ר ִאינוּה ּו ִבזְמַ נּוֹ ,ו ְּבלֵ יל עִ ּבוּרוֹ לֹא נִ ְר ָאה ,וְ ִק ְּבלָ ן ִק ְּבלָ ן ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ ש ּיָלָ ָדה, שה ׁ ֶ יא ְך ְמעִ ִידין עַ ל הָ ִא ּ ׁ ָ ש ֶקר הֵ ן ,הֵ ָ יאלָ .אמַ ר ַר ִּבי דוֹ סָ א ּ ֶבן הַ ְר ִּכינַס ,עֵ ֵדי ׁ ֶ ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ שעַ ,רוֹ ֶאה אֲ נִ י ֶאת דְּ בָ ֶר ְ יך: וּלְ ָמחָ ר ְּכ ֵרסָ ּה ּ ֵבין ִׁש ּנֶיהָ ָ .אמַ ר לוֹ ַר ִּבי יְ הוֹ ׁ ֻ יאל בַּ טַּ בְ לָ א -בלוח השולחן וּבַ כּ ֶֹתל בַּ עֲלִ יָּתוֹ, ְדּמוּת צוּרוֹת שונות של לְ בָ נוֹת ,הָ יוּ לוֹ לְ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ שֶׁ בָּ הֶ ן מַ ְר ֶאה ֶאת הַ הֶ ְדיוֹטוֹת -העדים הפשוטים ,שאינם יודעים להגדיר ולבטא היטב את ית אוֹ כָ זֶ ה ,ולפי תשובתו יודע הצורה שבה ראו את הירח ,וְ אוֹמֵ ר רבן גמליאל לעד הֲ כָ זֶ ה ָר ִא ָ כיצד היתה נראית הלבנה. מַ עֲשֶׂ ה שֶׁ בָּ אוּ ְשׁנַיִ ם וְ ָא ְמרוְּ ,ר ִאינוּהוּ -את הירח ,בשַׁ חֲ ִרית -בזריחת החמה ,בְּ צד ִמּזְ ָרח, נוּרי ,עֵ דֵ י שֶׁ ֶקר הֵ ם ,כיון שלא וְ עַ ְרבִ ית -בעת שקיעת החמה ,בַּ מַּ ע ֲָרבָ .אמַ ר ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ יתכן הדבר שיגיע הירח ממזרח למערב ביום אחד .אבל כְּ שֶׁ בָּ אוּ עדים אלו לְ יַבְ נֶה ,והעידו על יאל ,ואף שידע גם הוא שלא יתכן הדבר ,מכל מקום קיבל רק את חלק כךִ ,קבְּ לָ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ עדותן השני ,שבשקיעת החמה ראוהו במערב ,כיון שלפי חשבונו היה הדבר יתכן ,ואילו מה שאמרו שראוהו בשחרית במזרח ,טעות היתה בידם ,שראו ענן כל שהוא שהיה נראה להם כדמות הלבנה ]ואילו רבי יוחנן בן נורי סבר שאף לפי החשבון לא יתכן שתיראה הלבנה באותו לילה במערב[. וְ עוֹד היה מעשה ,שבָּ אוּ ְשׁנַיִ ם וְ ָא ְמרוְּ ,ר ִאינוּהוּ בִ זְ מַ נּוֹ -ביום שלשים ,וְ הוסיפו ואמרו שבְ לֵיל יאל ,כיון שלפי עִ בּוּרוֹ -בליל שלשים ואחד ,ל ֹא נִ ְר ָאה הירח ,וְ אף על פי כן ִקבְּ לָ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ חשבונו היה הירח צריך להיראות ביום שלשים ,כפי שהעידו ,ומה שאמרו שלא ראוהו ביום שלשים ואחד אין זו תמיהה ,כי יתכן שהסתירוהו עננים וכדומהָ .אמַ ר ַרבִּ י דוֹסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַס ,עֵ דֵ י שֶׁ ֶקר הֵ ן ,שהרי אם כבר ביום השלשים נראה הירח ,בודאי שהיה לו להיראות ידין עַ ל הָ ִאשָּׁ ה שֶׁ יָּלָ דָ ה ,וּלְ מָ חָ ר כְּ ֵרסָ הּ בֵּ ין יא ְמעִ ִ ביום השלשים ואחד ,ואמר דרך משל ,הֵ ָ רוֹאה אֲ נִ י ֶאת ְדּבָ ֶרי ,שעדי שקר הן ,ויש לעבר את החדש, ִשׁנֶּיהָ ָ .אמַ ר לוֹ ַרבִּ י יְ הוֹשֻׁ עַ ֶ , שיהיה ראש חדש ביום השלשים ואחד .ונמצא שחלקו רבן גמליאל ורבי יהושע בזמן של קידוש החודש ,והיה זה חודש תשרי ,שבו תלויים המועדות. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 9 מסכת ראש השנה מבוארת ש ּ ָתבוֹ א ֶא ְצלִ י ְּבמַ ֶּקלְ ָך ו ְּב ָמעוֹ ֶת ָ יאל ,גּ וֹ ז ְַרנִ י עָ לֶ ָ יך ְּביוֹ ם יך ׁ ֶ שלַ ח לוֹ ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ משנה טָ ׁ : ֶש לִ י לִ לְ מוֹ ד. שחָ ל לִ ְהיוֹ ת ְּבחֶ ְׁש ּבוֹ נ ְָך .הָ לַ ְך ו ְּמצָ אוֹ ַר ִּבי ע ֲִקיבָ א מֵ צֵ רָ ,אמַ ר לוֹ ,י ׁ הַ ִּכ ּפו ִּרים ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר) ,ויקרא כג( ֵא ּ ֶלה מוֹ ע ֲֵדי יְ ָי ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹד ׁש, יאל עָ שׂ וּיֶ ׁ , שה ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ שעָ ָ ׂ ש ּ ָכל מַ ה ּ ׁ ֶ ֶׁ שלּ ֹא ִבזְמַ ּנָןֵ ,אין לִ י מוֹ עֲדוֹ ת ֶא ּ ָלא ֵאלּ וָּ ּ .בא לוֹ ֵאצֶ ל ַר ִּבי שר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתםֵ ּ ,בין ִּבזְמַ ּנָן ּ ֵבין ׁ ֶ אֲ ׁ ֶ יכין יאלְ ,צ ִר ִ של ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ דוֹ סָ א ּ ֶבן הַ ְר ִּכינַסָ ,אמַ ר לוֹ ִ ,אם ּ ָב ִאין ָאנ ּו לָ דוּן ַאחַ ר ּ ֵבית דִּ ינוֹ ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר )שמות כד(, שיוֶ ׁ , משה וְ עַ ד עַ ְכ ׁ ָ שעָ מַ ד ִמימוֹ ת ׁ ֶ ָאנ ּו לָ דוּן ַאחַ ר ּ ָכל ּ ֵבית דִּ ין וּבֵ ית ִּדין ׁ ֶ של ש ָר ֵאל .וְ לָ ּ ָמה לֹא נִ ְת ּ ָפ ְר ׁש ּו ְׁשמוֹ ָתן ׁ ֶ הרֹן נ ָָדב וַ אֲ ִביהוּא וְ ִׁש ְבעִ ים ִמז ּ ְִקנֵי יִ ְ ׂ משה וְ ַא ֲ ֶׁ וַ ּיַעַ ל ש ָר ֵאל ,ה ֲֵרי הוּא ְּכבֵ ית ִּדינוֹ שעָ ְמד ּו בֵ ית ִּדין עַ ל יִ ְ ׂ לשה ׁ ֶ ּש ׁ ָ לשה ו ְׁ ש ּ ָכל ְׁש ׁ ָ ז ְֵקנִ יםֶ ,א ּ ָלא לְ לַ ּ ֵמדֶ ׁ , שחָ ל יוֹ ם יאל ְּביוֹ ם ׁ ֶ משה .נָטַ ל מַ ְקלוֹ ו ְּמעוֹ ָתיו ְּביָדוֹ ,וְ הָ לַ ְך לְ י ְַבנֶה ֵאצֶ ל ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ ֶׁ של ֶׁ שלוֹ םַ ,ר ִּבי ֹאשוֹ ָ ,אמַ ר לוֹ ּ ,בֹא ְב ׁ ָ שקוֹ עַ ל ר ׁ יאל וּנְ ׁ ָ הַ ִּכ ּפו ִּרים לִ ְהיוֹ ת ְּבחֶ ְׁש ּבוֹ נוֹ .עָ מַ ד ַר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ ש ִ ּק ּ ַבלְ ּ ָת ֶאת דְּ בָ ָרי: וְ ַתלְ ִמ ִידיַ ,ר ִּבי ְבחָ ְכ ָמה ,וְ ַתלְ ִמ ִידי ׁ ֶ עוֹתי -שהם יאל לרבי יהושע ,גּוֹזְ ַרנִ י עָ לֶ י שֶׁ ָתּבוֹא ֶאצְ לִ י בְּ מַ ֶקּלְ וּבְ מָ ֶ שָׁ לַ ח לוֹ ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ פּוּרים שֶׁ חָ ל לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּוֹ ָנ ,ובכך תראה לכולם שאינך סומך למעשה מוקצים ,בְּ יוֹם הַ כִּ ִ וּמצָ אוֹ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א לרבי יהושע כשהוא מֵ צֵ ר -מצטער ,שגזר עליו רבן ְ על חשבונך .הָ לַ גמליאל הנשיא לחלל את יום הכפורים שחל לפי חשבונוָ .אמַ ר לוֹ רבי עקיבא ,אין לך יאל עָ שׂוּי ,אף אם באמת להצטער ,כיון שיֶשׁ לִ י לִ לְ מוֹד מהתורה שֶׁ כָּ ל מַ ה שֶּׁ עָ שָׂ ה ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ 'אלֶּ ה מוֹעֲדֵ י ה' ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדשׁ אֲ שֶׁ ר ִתּ ְק ְראוּ א ָֹתם' ,ומלשון 'אשר טעה בחשבונו ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר ֵ תקראו אותם' יש ללמוד שתלתה התורה את זמני המועדות בקריאת בית דין ,בֵּ ין בִּ זְ מַ נָּן ובֵּ ין שֶׁ לּ ֹא בִ זְ מַ נָּן ֵאין לִ י מוֹעֲדוֹת ֶאלָּ א ֵאלּוּ .בָּ א לוֹ רבי יהושע ֵאצֶ ל ַרבִּ י דוֹסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַסָ ,אמַ ר לוֹ רבי דוסא שיש לו לקבל את דברי רבן גמליאל ,לפי ש ִאם בָּ ִאין ָאנוּ לָ דוּן ַאחַ ר בֵּ ית ִדּינוֹ שֶׁ ל יאל ,ולפקפק אם עשה כהוגן או לא ,צְ ִריכִ ין ָאנוּ לָ דוּן ַאחַ ר כָּ ל בֵּ ית ִדּין וּבֵ ית ִדּין ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ שֶׁ עָ מַ ד ִמימוֹת משֶׁ ה רבינו וְ עַ ד עַ כְ שָׁ יו ,שאם טעה אחד מהם בחשבון קידוש החודשים ,הרי השתבשו כל המועדים ,אך באמת אנו סומכים על כל בתי הדין שעשו כהוגן ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'וַ יַּעַ ל מוֹתן שֶׁ ל משֶׁ ה וְ ַאהֲ רֹן נָדָ ב וַ אֲ בִ יהוּא וְ ִשׁבְ עִ ים ִמזִּ ְקנֵי יִ ְשׂ ָר ֵאל' ,וְ לָ מָּ ה ל ֹא נִ ְתפָּ ְרשׁוּ בתורה ְשׁ ָ וּשׁלשָׁ ה שֶׁ עָ ְמדוּ לכהן כבֵ ית ִדּין עַ ל אותם שבעים זְ ֵקנִ יםֶ ,אלָּ א בא הכתוב לְ לַ מֵּ ד שֶׁ כָּ ל ְשׁלשָׁ ה ְ יִ ְשׂ ָר ֵאל ,הֲ ֵרי אותו בית דין הוּא כְּ בֵ ית ִדּינוֹ שֶׁ ל משֶׁ ה רבינו ,שאין לפקפק אחריו .שמע רבי יאל בְּ יוֹם שֶׁ חָ ל יוֹם עוֹתיו בְּ יָדוֹ ,וְ הָ לַ לְ יַבְ נֶה ֵאצֶ ל ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ וּמ ָ יהושע לדבריהם ,נָטַ ל את מַ ְקלוֹ ְ יאל וּנְ שָׁ קוֹ לרבי יהושע עַ ל ר ֹאשׁוָֹ ,אמַ ר לוֹ ,בּ ֹא פּוּרים לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּוֹנוֹ .עָ מַ ד ַרבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ הַ כִּ ִ ידי' שֶׁ ִקּבַּ לְ ָתּ ֶאת ְדּבָ ָרי. 'תלְ ִמ ִ ידי'ַ ,רבִּ י' בְ חָ כְ מָ ה ,וְ ַ בְ שָׁ לוֹם ַרבִּ י וְ ַתלְ ִמ ִ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 10 מסכת ראש השנה מבוארת פרק שלישי עֵדים ,וְ לֹא ִה ְס ּ ִפיק ּו לוֹ מַ ר ְמקֻ ָּד ׁש ,עַ ד ש ָר ֵאל ,נ ְֶח ְקר ּו הָ ִ משנה אָ :ראוּה ּו בֵ ית ִּדין וְ כָ ל יִ ְ ׂ ֹאמר ּו שכָ ה ,ה ֲֵרי זֶה ְמע ּ ָֻברָ .ראוּה ּו בֵ ית דִּ ין ִּבלְ בַ ד ,יַעַ ְמד ּו ְׁשנַיִ ם וְ יָעִ יד ּו ִב ְפנֵיהֶ ם ,וְ י ְ שחָ ׁ ֵ ֶׁ לשה וְ הֵ ן ּ ֵבית ִּדין ,יַעַ ְמד ּו הַ ְּׁשנַיִ ם וְ יוֹ ִׁשיב ּו מֵ חַ ְב ֵריהֶ ם ֵאצֶ ל הַ ּי ִָחיד ְמקֻ ָּד ׁש ְמקֻ ָּד ׁשָ .ראוּה ּו ְׁש ׁ ָ ש ֵאין הַ ּי ִָחיד נֶאֱ ָמן עַ ל יְ ֵדי עַ ְצמוֹ : ֹאמר ּו ְמקֻ דָּ ׁש ְמקֻ דָּ ׁשֶ ׁ , וְ יָעִ יד ּו ִב ְפנֵיהֶ ם ,וְ י ְ אם בליל השלשים של החודש ָראוּהוּ -ראו את הירח המתחדש בֵ ית ִדּין וְ כָ ל יִ ְשׂ ָר ֵאל ,כלומר שלא היה כלל ספק בראייתו ,או שכבר התחילו בית דין בדיון על קידוש החודש ונ ְֶח ְקרוּ 'מקֻ דָּ שׁ' עַ ד שֶׁ חָ שֵׁ כָ ה והגיע ליל שלשים ואחד ,הֲ ֵרי כבר הָ עֵ ִדים ,וְ ל ֹא ִה ְספִּ יקוּ בית דין לוֹמַ ר ְ זֶ ה חודש ְמעֻבָּ ר ,לפי שאין ראיית הירח מספיקה כדי לקדש את החודש ,אלא יש צורך שבית דין יקדשוהו ואין מקדשין את החדש בלילה] .והתחדש במשנה שאף אם העידו העדים ,אין אומרים שתהא עדותם כ'תחילת דין' ,וקידוש החודש כ'גמר דין' ויוכלו לקדש את יום השלשים בליל שלשים ואחד ,כי לעולם אין מקדשים את החודש ,אלא ביום[. אם ָראוּהוּ בֵ ית ִדּין בִּ לְ בַ ד בליל שלשים ,ובאותו זמן לא יכלו לקדשו כיון שאין מקדשים את החודש בלילה ,ולמחרת אינם יכולים לקדשו על פי ראייתם אמש ,כיון שבכך תחשב ראייתם כ'קבלת עדות' ,ואין מקבלים עדות בלילה ,ולכן צריכים לקדשו על פי עדות שתתקבל עתה ,ביום' ומדובר כשאין עדים אחרים חוץ מאותם דיינים ,יַעַ ְמדוּ ְשׁנַיִם 'מקֻ דָּ שׁ ְמקֻ דָּ שׁ'. ֹאמרוּ ְ מהדיינים שראו את הירח וְ יָעִ ידוּ בִ פְ נֵיהֶ ם -בפני שאר הדיינים ,וְ י ְ ]אך אם ראוהו הדיינים ביום ,יכולים לקדשו מיד על פי ראייתם ,כיון שהכלל הוא 'לא תהא שמיעה גדולה מראייה'[. ָראוּהוּ בלילה ְשׁלשָׁ ה וְ הֵ ן 'בֵּ ית ִדּין' ,כלומר הם דיינים הראויים לקדש בעצמם את החודש, יוֹשׁיבוּ למחרת כשבאים לקדש את החודש ,יַעַ ְמדוּ הַ ְשּׁנַיִ ם -שנים מתוך השלשה ,וְ ִ מֵ חַ בְ ֵריהֶ ם -דיינים אחריםֵ ,אצֶ ל הַ יּ ִָחיד -השלישי מאותם שראו את החודש ,שאין צורך 'מקֻ דָּ שׁ ְמקֻ דָּ שׁ'. ֹאמרוּ הדיינים שקיבלו את עדותם ְ בעדותו ,וְ ָיעִ ידוּ השנים בִ פְ נֵיהֶ ם ,וְ י ְ ומבארת המשנה מדוע לא יעידו שנים מהם בפני השלישי והוא יקדש את החודש לבדו ,לפי שֶׁ ֵאין הַ יּ ִָחיד נֶאֱ מָ ן עַ ל יְ דֵ י עַ צְ מוֹ .ואף שבדיני ממונות יכול יחיד מומחה לדון לבדו ,בקידוש החודש יש צורך לכל הפחות בשלשה דיינים. הלֹא כָ ל שהוּא ֶק ֶרןָ .אמַ ר ַר ִּבי יוֹ סֵ י ,וַ ֲ של ּ ָפ ָרהִ ,מ ְפנֵי ׁ ֶ ש ִרין חוּץ ִמ ּ ׁ ֶ משנה בָ ּ :כל הַ ּ ׁשוֹ פָ רוֹ ת ְּכ ׁ ֵ ש ּנֶאֱ מַ רִּ ,ב ְמ ׁש ְֹך ְּב ֶק ֶרן הַ יּוֹ בֵ ל: הַ ּ ׁשוֹ פָ רוֹ ת נִ ְק ְרא ּו ֶק ֶרןֶ ׁ , ממשנה זו ועד סוף המסכת מדובר על הלכות תקיעת שופר .ויש להקדים שבשני זמנים יש מצוה דאורייתא לתקוע בשופר ,בראש השנה של כל שנה ,וביום הכפורים של שנת היובל. כָּ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת של בעלי החיים כְּ שֵׁ ִרין לתקיעת שופר של ראש השנה ,חוּץ ִמשֶּׁ ל פָּ ָרהִ ,מפְ נֵי © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 11 מסכת ראש השנה מבוארת 'ק ֶרן' ,ולא שופר ,ואילו לגבי תקיעת שופר של יובל נאמר 'והעברת שופר שֶׁ הוּא נקרא ֶ תרועה' ,ולומדים דין תקיעה של ראש השנה משל יובלָ .אמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י ,וַ הֲ ל ֹא כָ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת שׁ בְּ ֶק ֶרן הַ יּוֹבֵ ל' ,ו'יובל' הוא האיל ,הרי שאף שופר של איל נקרא נִ ְק ְראוּ ֶק ֶרן ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר 'בִּ ְמ ֹ 'קרן' ,ואם כן יש להכשיר אף את של הפרה ,הגם שהוא קרוי קרן .אמנם חכמים החולקים עליו סוברים ששופר של איל קרוי גם שופר וגם קרן ,ואילו של פרה נקרא רק קרן ,ולכן הוא פסול. של יָעֵ לָ ּ ,פ ׁשוּט ,ו ִּפיו ְמצֻ ּ ֶפה זָהָ בּ ,ו ְׁש ּ ֵתי חֲ צוֹ ְצרוֹ ת ִמן שנָה ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ משנה גׁ :שוֹ פָ ר ׁ ֶ הַ ְּצ ָד ִדיןׁ .שוֹ פָ ר מַ אֲ ִר ְ ש ִּמ ְצוַת הַ יּוֹ ם ּ ַב ּ ׁשוֹ פָ ר: יך וַ חֲצוֹ ְצרוֹ ת ְמ ַק ְּצרוֹ תֶ ׁ , משנתנו עוסקת בתקיעות שהיו בבית המקדש ,שם היתה מצוה לתקוע גם בחצוצרות, שנאמר 'בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'' .שׁוֹפָ ר שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ,לכתחילה היו וּשׁ ֵתּי אנשים התוקעים בחֲ צוֹצְ רוֹת עושים אותו שֶׁ ל יָעֵ ל ,פָּ שׁוּט -ישר ,וּפִ יו ְמצֻפֶּ ה זָ ָהבְ , עומדים ִמן הַ צְּ דָ ִדין -משני צידי האדם התוקע בשופר .התוקע בשׁוֹפָר היה מַ אֲ ִרי בתקיעתו ,וַ חֲ צוֹצְ רוֹת ְמ ַקצְּ רוֹת ,כדי שבחלק מהזמן ישמעו את השופר לבדו ,לפי שֶׁ עיקר ִמּצְ וַ ת הַ יּוֹם היא בַּ שּׁוֹפָ ר] .אף שיש צורך לשמוע את התקיעה כולה ,ובדרך כלל אין אדם יכול לשמוע שתי קולות כאחד ,מכל מקום מתוך חביבות המצוה יכול האדם לשמוע את קול השופר גם אם יחד אתו נשמע קול החצוצרות ,ומכל מקום השופר מאריך ,שיהא היכר לכך שעיקר המצוה היא בשופר[. ּש ּ ֵתי חֲ צוֹ ְצרוֹ ת ּ ָב ֶא ְמצַ ע. של זְכָ ִרים ְּכפו ִּפין ,ו ִּפיהֶ ן ְמצֻ ּ ֶפה כֶ סֶ ף ,ו ְׁ משנה דַ ּ :ב ּ ַתעֲנִ יּוֹ תְּ ,ב ׁ ֶ ש ִּמ ְצוַת הַ יּוֹ ם ּ ַבחֲ צוֹ ְצרוֹ ת: ׁשוֹ פָ ר ְמ ַק ֵ ּצר וַחֲ צוֹ ְצרוֹ ת מַ אֲ ִריכוֹ תֶ ׁ , בַּ ַתּעֲנִ יּוֹת ציבור שנעשות בשל צרה הבאה על ישראל ,תוקעים בְּ שופרות שֶׁ ל ֵאילִ ים זְ כָ ִרים, וּשׁ ֵתּי חֲ צוֹצְ רוֹת כְּ פוּפִ ין ,לרמז שצריך האדם לכוף דעתו ולחזור בתשובה ,וּפִ יהֶ ן ְמצֻפֶּ ה כֶ סֶ ףְ , בָּ ֶא ְמצַ ע -בין שתי השופרות .שׁוֹפָ ר ְמ ַקצֵּ ר בתקיעתו ,וַ חֲ צוֹצְ רוֹת מַ אֲ ִריכוֹת ,לפי שֶׁ ִמּצְ וַ ת הַ יּוֹם בַּ חֲ צוֹצְ רוֹת ,שנאמר 'וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם ,והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם'. שנָה אש הַ ּ ׁ ָ ר ׁ שנָה לַ ְּת ִקיעָ ה וְ לַ ְּב ָרכוֹ תַ .ר ִּבי יְ הו ָּדה אוֹ מֵ רְּ ,ב ֹ ֹאש הַ ּ ׁ ָ שוֶה הַ יּוֹ בֵ ל לְ ר ׁ משנה הָ ׁ : של יְ עֵ לִ ים: של זְכָ ִרים ,וּבַ יּוֹ בֵ ל ְּב ׁ ֶ ּתוֹ ְקעִ ין ְּב ׁ ֶ ש ִּנ ְס ַּדק וְ ִד ְּבקוֹ ָ ּ ,פסוּל .דִּ ּ ֵבק ִׁש ְב ֵרי ׁשוֹ פָ רוֹ תָ ּ ,פסוּל .נִ ַּקב ו ְּס ָתמוֹ ִ ,אם ְמעַ ּ ֵכב משנה וׁ :שוֹ פָ ר ׁ ֶ שר: ֶאת הַ ְּת ִקיעָ הָ ּ ,פסוּל .וְ ִאם לָ אוָ ּ ,כ ׁ ֵ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 12 מסכת ראש השנה מבוארת שָׁ וֶ ה -דומה בדיניו הַ יּוֹבֵ ל -יום הכפורים של שנת החמישים לְ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ,לַ ְתּ ִקיעָ ה - שמנין התקיעות שוה בשניהם ,וְ לַ בְּ ָרכוֹת -להוספת 'מלכיות זכרונות ושופרות' בתפילהַ .רבִּ י תּוֹקעִ ין בְּ שֶׁ ל אילים זְ כָ ִרים ,וּבַ יּוֹבֵ ל תוקעים בְּ שֶׁ ל יְעֵ לִ ים: יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר ,בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְ שׁוֹפָ ר שֶׁ נִּ ְסדַּ ק לכל ארכו ,וְ ִדבְּ קוֹ בדבק ,פָּ סוּל ,כיון שהוא נחשב כשני שופרותִ .דּבֵּ ק ִשׁבְ ֵרי וּס ָתמוֹ במין השופרִ ,אם הנקב שׁוֹפָ רוֹת ועשה מכולם יחד שופר אחד ,פָּ סוּל .נִ ַקּב השופרְ , שהיה בו היה ְמעַ כֵּ ב ֶאת הַ ְתּ ִקיעָ ה ,פָּ סוּל .וְ ִאם לָ או ,שאף קודם הסתימה לא היה שינוי בקול השופר ,כָּ שֵׁ ר: שמַ ע ,יָצָ א. משנה ז :הַ ּתוֹ ֵקעַ לְ תוֹ ְך הַ ּבוֹ ר אוֹ לְ תוֹ ְך הַ דּ וּת אוֹ לְ תוֹ ְך הַ ּ ִפ ּ ָטסִ ,אם קוֹ ל ׁשוֹ פָ ר ׁ ָ שהָ יָה בֵ יתוֹ שהָ יָה עוֹ בֵ ר אֲ חוֹ ֵרי בֵ ית הַ ְּכנֶסֶ ת ,אוֹ ׁ ֶ שמַ ע ,לֹא יָצָ א .וְ כֵ ן ִמי ׁ ֶ וְ ִאם קוֹ ל הֲבָ ָרה ׁ ָ שמַ ע קוֹ ל ׁשוֹ פָ ר אוֹ קוֹ ל ְמגִ ּ ָלהִ ,אם ִּכ ּוֵן לִ ּבוֹ ,יָצָ א .וְ ִאם לָ או ,לֹא סָ מו ְּך לְ בֵ ית הַ ְּכנֶסֶ ת ,וְ ׁ ָ שמַ ע ,זֶה ִּכ ּוֵן לִ ּבוֹ וְ זֶה לֹא ִכ ּוֵן לִ ּבוֹ : שמַ ע וְ זֶה ׁ ָ שזֶּה ׁ ָ יָצָ אַ .אף עַ ל ּ ִפי ׁ ֶ תּוֹקעַ לְ תוֹ הַ בּוֹר ,אוֹ לְ תוֹ הַ דּוּת -בור המוקף מחיצות בנויות ,אוֹ לְתוֹ הַ פִּ טָּ ס - אדם הַ ֵ חבית גדולה ,אותם שנמצאים בתוך הבור או הדות ,יוצאים ידי חובה ,אבל אדם שעומד בחוץִ ,אם קוֹל שׁוֹפָ ר שָׁ מַ ע ,יָצָ א .וְ ִאם קוֹל הֲ בָ ָרה -הד ,שאינו קולו הצלול של השופר שָׁ מַ ע, ל ֹא יָצָ א] .משנה זו נשנתה בשעת גזירות השמד ,שהיו ישראל מתחבאים בבורות ומערות כדי לקיים את המצוות[. אגב כך שהובא דין של השומע את התקיעה ממקום אחר ,מביאה המשנה דין דומה :וְ כֵ ן ִמי חוֹרי בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,אוֹ שֶׁ הָ יָה בֵ יתוֹ סָ מוּ לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,וְ שָׁ מַ ע מביתו את קוֹל שֶׁ הָ יָה עוֹבֵ ר אֲ ֵ השׁוֹפָ ר אוֹ קוֹל קריאת ה ְמגִ לָּ ה על ידי חזן בית הכנסתִ ,אם כִּ וֵּ ן לִ בּוֹ לצאת ידי חובתו ,יָצָ א ]ואף שיש צורך בכוונת התוקע או הקורא ,כיון שמדובר בחזן בית הכנסת – ודאי כוונתו להוציא את כל מי ששומע[ .וְ ִאם לָ או ,ל ֹא יָצָ א .מסיימת המשנהַ ,אף עַ ל פִּ י שֶׁ זֶּה שָׁ מַ ע וְ זֶה שָׁ מַ ע -כלומר שני אנשים שמעו בשוה את השופר או את המגילה ,מכל מקום זֶ ה כִּ וֵּן לִ בּוֹ ויצא ,וְ זֶ ה ל ֹא כִ וֵּ ן לִ בּוֹ ולפיכך לא יצא. משה עוֹ שׂ וֹ ת ִמלְ חָ ָמה של ׁ ֶ ש ָר ֵאל וגו' ,וְ ִכי י ָָדיו ׁ ֶ משה יָדוֹ וְ גָבַ ר יִ ְ ׂ שר י ִָרים ׁ ֶ משנה ח :וְ הָ יָה ּ ַכאֲ ׁ ֶ ש ָר ֵאל ִמ ְס ּ ַת ְּכלִ ים ְּכלַ ּ ֵפי מַ עְ לָ ה שהָ י ּו יִ ְ ׂ אוֹ ׁשוֹ ְברוֹ ת ִמלְ חָ ָמהֶ .א ּ ָלא לוֹ מַ ר לָ ְךָ ּ ,כל זְמַ ן ׁ ֶ שמַ יִ ם הָ י ּו ִמ ְת ּג ְַּב ִרים .וְ ִאם לָ או ,הָ י ּו נוֹ ְפלִ יןַ ּ .כיּוֹ צֵ א בַ דָּ בָ ר ש ּ ַב ּ ׁ ָ שעְ ְּב ִדין ֶאת לִ ּ ָבם לַ אֲ ִביהֶ ם ׁ ֶ ו ְּמ ׁ ַ ָשו ְּך וְ ָר ָאה אֹתוֹ וָ חָ י .וְ ִכי נָחָ ׁש שים אֹתוֹ עַ ל נֵס ,וְ הָ יָה ּ ָכל הַ ּנ ׁ ש ָרף וְ ִ ׂ ֲשה לְ ָך ָ ׂ ַא ּ ָתה אוֹ מֵ ר ,ע ֵׂ שעְ ְּב ִדין ֶאת לִ ּ ָבם ש ָר ֵאל ִמ ְס ּ ַת ְּכלִ ין ְּכלַ ּ ֵפי מַ עְ לָ ה ו ְּמ ׁ ַ ש ִ ּי ְ ׂ מֵ ִמית ,אוֹ נָחָ ׁש ְמחַ ּיֶהֶ .א ּ ָלאִּ ,בזְמַ ן ׁ ֶ יאין שמַ יִ ם ,הָ י ּו ִמ ְת ַר ּ ְפ ִאים ,וְ ִאם לָ או ,הָ י ּו נִ ּמוֹ ִקים .חֵ ֵר ׁשׁ ,שוֹ טֶ ה ,וְ ָקטָ ןֵ ,אין מוֹ ִצ ִ ש ּ ַב ּ ׁ ָ לַ אֲ ִביהֶ ן ׁ ֶ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 13 מסכת ראש השנה מבוארת ש ֵאינוֹ ְמחֻ ּיָב ּ ַבדָּ בָ רֵ ,אינוֹ מוֹ ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי חוֹ בָ ָתן .זֶה הַ ְּכלָ לּ ,כֹל ׁ ֶ חוֹ בָ ָתן: כיון שבמשנה הקודמת התבארו דינים התלויים בכוונת הלב ,משנתנו מביאה ענין נוסף השייך לכוונת הלב :נאמר בתורה לגבי מלחמת ישראל ועמלק 'וְ הָ יָה כַּ אֲ שֶׁ ר י ִָרים משֶׁ ה יָדוֹ וְ גָבַ ר יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ כַ אֲ שֶׁ ר יָנִ יחַ יָדוֹ וְ גָבַ ר עֲמָ לֵ ק' וגו' ,ולכאורה קשה ,וְ כִ י יָדָ יו שֶׁ ל משֶׁ ה עוֹשׂוֹת ִמלְ חָ מָ ה כאשר הן מורמות כלפי מעלה ,אוֹ שׁוֹבְ רוֹת ִמלְ חָ מָ ה כאשר הן מונחות כלפי מטה? משיבה המשנהֶ ,אלָּ א בא הפסוק לוֹמַ ר לָ ,כָּ ל זְ מַ ן שֶׁ הָ יוּ יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ים כְּ לַ פֵּ י מַ עְ לָ ה, וּמשַׁ עְ בְּ ִדין ֶאת לִ בָּ ם לַ אֲ בִ יהֶ ם שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִ ם ,הָ יוּ מחמת שהיו רואים את ידיו של משה מורמותְ , ִמ ְתגַּבְּ ִרים במלחמה .וְ ִאם לָאו ,הָ יוּ נוֹפְ לִ ין .כַּ יּוֹצֵ א בַ דָּ בָ ר ַא ָתּה אוֹמֵ ר ,מסופר בתורה שכשבאו נחשים שרפים והיו הורגים בישראל ,אמר ה' למשה רבינו 'עֲשֵׂ ה לְ שָׂ ָרף וְ ִשׂים אֹתוֹ עַ ל נֵס, וְ הָ יָה כָּ ל הַ נָּשׁוּ וְ ָר ָאה אֹתוֹ וָ חָ י' .ואף כאן קשה ,וְ כִ י נָחָ שׁ מֵ ִמית ,אוֹ נָחָ שׁ ְמחַ יֶּה ,שעל ידי שהסתכלו עליו התרפאו? ֶאלָּ א בא הפסוק לומר לך ,בִּ זְ מַ ן שֶׁ יִּ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ין כְּ לַ פֵּ י מַ עְ לָ ה, וּמשַׁ עְ בְּ ִדין ֶאת לִבָּ ם לַ אֲ בִ יהֶ ן שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִ ם ,הָ יוּ ִמ ְת ַרפְּ ִאים, בעקבות הנחש שהיה עומד גבוהְ , מּוֹקים -מתים ממחלתם. וְ ִאם לָ או ,הָ יוּ נִ ִ מביאה המשנה דינים נוספים בהוצאה ידי חובה :חֵ ֵרשׁ -שאינו מדבר ואינו שומע ,שׁוֹטֶ ה, יאין ֶאת הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן .זֶ ה הַ כְּ לָ ל ,כֹּל שֶׁ ֵאינוֹ ְמחֻ יָּב בַּ דָּ בָ רֵ ,אינוֹ מוֹצִ יא ֶאת וְ ָקטָ ןֵ ,אין מוֹצִ ִ הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 14 מסכת ראש השנה מבוארת פרק רביעי ש ּ ָבתַ ּ ,ב ִּמ ְקדָּ ׁש הָ י ּו תוֹ ְקעִ ים ,אֲ בָ ל לֹא שחָ ל לִ ְהיוֹ ת ּ ַב ּ ׁ ַ שנָה ׁ ֶ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ משנה א :יוֹ ם טוֹ ב ׁ ֶ ֶש ש ּי ׁ ש ְ ּיה ּו תוֹ ְקעִ ין ְּבכָ ל ָמקוֹ ם ׁ ֶ שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ָּד ׁשִ ,ה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאיֶ ׁ , בַ ְּמ ִדינָהְ .מ ּ ׁ ֶ ּבוֹ בֵ ית ִּדיןָ .אמַ ר ַר ִּבי ֶאלְ עָ זָר .לֹא ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ ָחנָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי ֶא ּ ָלא ְבי ְַבנֶה ִּבלְ בָ דָ .א ְמר ּו ֶש ּבוֹ בֵ ית דִּ ין: ש ּי ׁ לוֹ ֶ ,אחָ ד י ְַבנֶה וְ ֶאחָ ד ּ ָכל מָ קוֹ ם ׁ ֶ תוֹקעִ ים ,כעיקר דין התורה, ְ יוֹם טוֹב שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה שֶׁ חָ ל לִ ְהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ הָ יוּ שתקיעת שופר דוחה שבת ,אֲ בָ ל ל ֹא בַ ְמּ ִדינָה -בירושלים ובשאר ארץ ישראל ,כיון שגזרו חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת מחשש שיהיה מי שיטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ,כשילך למומחה שילמדנו לתקוע .אמנם בבית המקדש לא גזרו כן ,כיון ש'אין שבות במקדש' ,כלומר ,כל הגזירות שגזרו חכמים בשבת אינן נוהגות בבית המקדש, לפי שהכהנים זריזים וזהירים הם] .ויש מפרשים שגם ירושלים בכלל 'מקדש' לענין זה שהיו תוקעים בה ,ורק מחוץ לירושלים לא היו תוקעים[ְ .משֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שִׁ ,ה ְת ִקין ַרבָּ ן תוֹקעִ ין בְּ כָ ל מָ קוֹם שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ בֵ ית ִדּין ,כיון שהדיינים זריזים וזהירים ְ יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי ,שֶׁ יְּ הוּ הם ,ויזהירו את העם שלא יטלטלו את השופר ברשות הרביםָ .אמַ ר ַרבִּ י ֶאלְ עָ זָר ,ל ֹא ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי ֶאלָּ א בְ יַבְ נֶה בִּ לְ בָ ד ,שהיתה שם סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים, אבל לא בשאר מקומות ,ואפילו לא במקום שיש בו סנהדרין של עשרים ושלשה דיינים. ָא ְמרוּ לוֹ ,אין הדבר כן ,אלא ֶאחָ ד יַבְ נֶה וְ ֶאחָ ד כָּ ל מָ קוֹם שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ בֵ ית ִדּין ,ובלבד שיהא זה בית דין קבוע] ,ודעה זו אינה סוברת לגמרי כתנא קמא ,כיון שתנא קמא סובר שהתירו לתקוע בכל מקום שיש בו בית דין ,ואפילו אם במקרה הגיעו הדיינים לאותו מקום .ואילו דעה זו של 'אמרו לו' סוברת שהתירו רק במקום שיש בית דין קבוע[. ש ִהיא רוֹ ָאה וְ ׁשוֹ מַ עַ ת ש ּ ָכל עִ יר ׁ ֶ ּשלַ יִ ם יְ ֵת ָרה עַ ל י ְַבנֶהֶ ׁ , משנה ב :וְ עוֹ ד זֹאת הָ יְ ָתה יְ רו ׁ ָ ו ְּקרוֹ בָ ה וִ יכוֹ לָ ה לָ בוֹ אּ ,תוֹ ְקעִ ין .ו ְּבי ְַבנֶה לֹא הָ י ּו תוֹ ְקעִ ין ֶא ּ ָלא ְּבבֵ ית ִּדין ִּבלְ בָ ד: במשנה הקודמת התבאר שבבית המקדש היו תוקעים בראש השנה שחל בשבת ,ולאחר שחרב המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיתקעו ביבנה .במשנתנו מבוארים החילוקים שבין התקיעות שהיו בבית המקדש בשבת ,לבין התקיעות שהיו ביבנה בשבת .החילוק הראשון אינו מוזכר במשנתנו ,ומבואר בגמרא שיש חסרון בלשון המשנה ,ולא הובא החילוק הראשון ,והוא :בירושלים היו תוקעים בכל העיר כל זמן שבית דין יושבים במקדש ,והיינו עד סוף שעה שישית שביום ,ואילו ביבנה היו תוקעים רק בבית דין ממש. ועל זה הוסיפה המשנה ואמרה ,וְ עוֹד ז ֹאת הָ יְ ָתה יְ רוּשָׁ לַ יִ ם בזמן המקדש יְ ֵת ָרה עַ ל יַבְ נֶה רוֹאה -שרואים שלאחר החורבן ,שֶׁ לא בירושלים לבד היו תוקעים ,אלא כָּל עִ יר שֶׁ ִהיא ָ וּקרוֹבָ ה - ממנה את ירושלים ,וְ שׁוֹמַ עַ ת -ששומעים ממנה את תקיעות השופר שבירושליםְ , © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 15 מסכת ראש השנה מבוארת שהיא בתוך תחום שבת ]-אלפיים אמה[ לירושלים ,וִ יכוֹלָ ה לָ בוֹא -שאין נחל מפסיק תוֹקעִ ין ֶאלָּ א בְּ בֵ ית ִדּין בִּ לְ בָ ד: תּוֹקעִ ין באותה עיר גם כן .וְ אילו בְ יַבְ נֶה ל ֹא הָ יוּ ְ ביניהםְ , שחָ ַרב ּ ֵבית אשוֹ נָה הָ יָה הַ לּ וּלָ ב נִ ּ ָטל ּ ַב ִּמ ְקדָּ ׁש ִׁש ְבעָ ה ,וּבַ ְּמ ִדינָה יוֹ ם ֶאחָ דִ .מ ּ ׁ ֶ משנה גָ ּ :ב ִר ׁ ש ְ ּיהֵ א שיְ הֵ א לוּלָ ב נִ ּ ָטל ּ ַב ְּמ ִדינָה ִׁש ְבעָ ה זֵכֶ ר לַ ִּמ ְקדָּ ׁש ,וְ ׁ ֶ הַ ִּמ ְק ָּד ׁשִ ,ה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאי ׁ ֶ יוֹ ם הֶ נֶף ּ ֻכלּ וֹ ָאסוּר: אגב המשניות הקודמות מביאה משנתנו דין נוסף שנתקן לאחר שנחרב בית המקדש: מעיקר דין התורה נטילת ארבעת המינים נוהגת בבית המקדש שבעת ימי הסוכות ,שנאמר 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים' ,ואילו בשאר המקומות נוהגת מצוה זו רק ביום טוב ראשון .בָּ ִראשׁוֹנָה ,הָ יָה הַ לּוּלָ ב ]-ארבעת המינים[ נִ טָּ ל בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ִשׁבְ עָ ה ימים ,וּבַ ְמּ ִדינָה בשאר חלקי ארץ ישראל ]וכל שכן בחו"ל[ יוֹם ֶאחָ ד -יום טוב ראשוןִ .משֶּׁ חָ ַרב בֵּ יתהַ ִמּ ְקדָּ שִׁ ,ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי שֶׁ יְ הֵ א לוּלָ ב נִ טָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ ה ימים זֵ כֶ ר ל ִַמּ ְקדָּ שׁ. וְ עוד תקנה התקין רבן יוחנן בן זכאי ,שֶׁ יְּ הֵ א יוֹם הֶ נֶף כֻּלּוֹ ָאסוּר ,כלומר ,יום ט"ז ניסן שמניפים בו את העומר ,והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה ,אמנם לאחר שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל ,מצד הדין מותר לאכול מהתבואה החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז ,אמנם חשש רבן יוחנן שכשיבנה בית המקדש במהרה יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את התבואה החדשה מיד בשחרית של יום ט"ז ,ויעשו כן גם באותה שנה ,ולא יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא הקריבו את העומר ,ואילו בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר .ומשום כך תיקן שכל יום ט"ז יהא אסור באכילת התבואה החדשה. אשוֹ נָה הָ י ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש ּ ָכל הַ יּוֹ םַ ּ ,פעַ ם ַאחַ ת נִ ְׁש ּ ָתה ּו הָ עֵ ִדים ִמ ּ ָלבוֹ א, משנה דָ ּ :ב ִר ׁ שלּ ֹא יְ ה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין ֶא ּ ָלא עַ ד הַ ִּמנְ חָ ה .וְ ִאם ּ ָבא ּו עֵ ִדים ִמן וְ נִ ְת ַקלְ ְקל ּו הַ לְ וִ ִ ּים ּ ַב ִּׁשירִ ,ה ְת ִקינ ּו ׁ ֶ שחָ ַרב ּ ֵבית הַ ִּמ ְק ָּד ׁש ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן הַ ִּמנְ חָ ה וּלְ מַ עְ לָ ה ,נוֹ הֲגִ ין אוֹ תוֹ הַ יּוֹ ם ק ֶֹד ׁש וּלְ ָמחָ ר ק ֶֹד ׁשִ .מ ּ ׁ ֶ שעַ ּ ֶבן ָק ְרחָ ה ,וְ עוֹ ד זֹאת ש ְ ּיה ּו ְמ ַק ְּבלִ ין עֵ דוּת הַ ח ֶֹד ׁש ּ ָכל הַ יּוֹ םָ .אמַ ר ַר ִּבי יְ הוֹ ׁ ֻ יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאיֶ ׁ , שלּ ֹא יְ ה ּו הָ עֵ ִדים הוֹ לְ ִכין ֹאש ּ ֵבית דִּ ין ְּבכָ ל ָמקוֹ םֶ ׁ , שאֲ ִפלּ ּו ר ׁ ִה ְת ִקין ַר ּ ָבן יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ז ּ ַַכאיֶ ׁ , ֶא ּ ָלא לִ ְמקוֹ ם הַ ּוַעַ ד: משנתנו מביאה תקנה נוספת של רבן יוחנן בן זכאי .בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה היה זמן קביעות ראש החודש תלוי בראיית העדים ,אם ראוהו והעידו עליו ביום שלשים של החודש הקודם ,קידשו בית דין את אותו יום לראש חדש ,ואם לא העידו עליו ביום השלשים ,היה היום השלשים ואחד נקבע לראש חדש .בחודש תשרי ,כיון שלא היו יודעים בתחילת יום שלשים האם יום זה יהיה ראש חודש ,וממילא יום טוב של ראש השנה ,היו © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 16 מסכת ראש השנה מבוארת נוהגים בו קדושה מספק ,ואם לא באו עדים כל היום ,היו מקדשים את היום שאחריו כיום טוב .אמנם כיון שבדרך כלל לא היו העדים באים לפני הקרבת תמיד של שחר ,לא תיקנו 'שיר של יום' ששרים הלויים על הדוכן מיוחד לראש השנה ,אלא היו שרים שיר של חול. אמנם כיון שבדרך כלל באים העדים לפני הקרבת תמיד של בין הערביים ,תיקנו לו שיר מיוחד של ראש השנה. בָּ ִראשׁוֹנָה הָ יוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ על ראיית הלבנה כָּ ל הַ יּוֹם השלשים של חודש אלול, נִת ַקלְ ְקלוּ הַ לְ וִ יִּ ם ואף לקראת סוף היום .פַּ עַ ם ַאחַ ת נִ ְשׁ ָתּהוּ ]-התעכבו[ הָ עֵ ִדים ִמלָּ בוֹא ,וְ ְ בַּ ִשּׁיר ,שלא ידעו אם לשיר שיר של חול או שיר של יום טוב ,ולא שרו כלל ,ולכן ִה ְת ִקינוּ שֶׁ בקידוש החודש של תשרי לּ ֹא יְ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עדות החודש ֶאלָּ א עַ ד הַ ִמּנְחָ ה .וְ ִאם בָּ אוּ עֵ ִדים ִמן הַ ִמּנְ חָ ה וּלְ מַ עְ לָ ה ,אין מקבלים אותם ,ומכל מקום נוֹהֲ גִ ין ]-ממשיכים לנהוג את[ אוֹתוֹ הַ יּוֹם קֹדֶ שׁ ,וכמו שהתבאר שכבר מתחילת היום נהגו בו קודש מספק ,ואף שהתברר עתה בודאות שהוא חול ,שהרי לא קיבלו את העדים ,מכל מקום חששו שאם יכריזו עליו עתה שהוא חול ,אזי בשנה הבאה יהיו אנשים שיזלזלו בקדושה שנוהגים ביום זה מספק ,וְ כן נוהגים לְ מָ חָ ר קֹדֶ שׁ ,שזהו ראש השנה האמיתי ,מאחר ולא קידשו את יום השלשים. ִמשֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ ,ועדיין היו מקדשים על פי הראיה ,אך כבר אין חשש שיתקלקלו הלויים בשירִ ,ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַ כַּ אי שֶׁ יְּ הוּ ְמ ַקבְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ כָּ ל הַ יּוֹם. יוֹחנָן בֶּ ן זַ כַּ אי ,שֶׁ אֲ פִ לּוּ ר ֹאשׁ בֵּ ית ִדּין בְּ כָ ל ָאמַ ר ַרבִּ י יְ הוֹשֻׁ עַ בֶּ ן ָק ְרחָ ה ,וְ עוֹד ז ֹאת ִה ְת ִקין ַרבָּ ן ָ מָ קוֹם -במקום אחר ,ואף שעיקר קידוש החודש תלוי בו ,שהוא מכריז 'מקודש' ,מכל מקום התקין שֶׁ לּ ֹא יְ הוּ הָ עֵ ִדים הוֹלְ כִ ין אחריוֶ ,אלָּ א הולכים לִ ְמקוֹם הַ וַּ עַ ד -מקום שהסנהדרין יושבים בו ,והם יקדשו את החודש ללא ראש בית דין. שם ,וְ כוֹ לֵ ל מַ לְ ִכיּוֹ ת עִ ּ ָמהֶ ן ,וְ ֵאינוֹ שת הַ ּ ׁ ֵ משנה ה :סֵ ֶדר ְּב ָרכוֹ ת ,אוֹ מֵ ר ָאבוֹ ת וּגְ בוּרוֹ ת ו ְּק ֻד ּ ׁ ַ שת הַ יּוֹ ם ,וְ תוֹ ֵקעַ .ז ְִכרוֹ נוֹ ת ,וְ תוֹ ֵקעַ ׁ .שוֹ פָ רוֹ ת ,וְ תוֹ ֵקעַ .וְ אוֹ מֵ ר עֲבוֹ ָדה וְ הוֹ ָד ָאה תוֹ ֵקעַ ְ .ק ֻד ּ ׁ ַ כהֲנִ יםִּ ,ד ְב ֵרי ַר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן נו ִּריָ .אמַ ר לוֹ ַר ִּבי ע ֲִקיבָ אִ ,אם ֵאינוֹ תוֹ קֵ עַ לַ ּ ַמלְ ִכיּוֹ ת, ו ִּב ְר ּ ַכת ּ ֹ שת שם ,וְ כוֹ לֵ ל מַ לְ כֻ יּוֹ ת עִ ם ְק ֻד ּ ׁ ַ שת הַ ּ ׁ ֵ לָ ּ ָמה הוּא מַ ז ְִּכיר ֶא ּ ָלא אוֹ מֵ ר ָאבוֹ ת וּגְ בוּרוֹ ת ו ְּק ֻד ּ ׁ ַ כהֲנִ ים: הַ יּוֹ ם ,וְ תוֹ ֵקעַ .ז ְִכרוֹ נוֹ ת ,וְ תוֹ ֵקעַ ׁ .שוֹ פָ רוֹ ת ,וְ תוֹ ֵקעַ .וְ אוֹ מֵ ר עֲבוֹ ָדה וְ הוֹ ָד ָאה ו ִּב ְר ּ ַכת ּ ֹ בתפילת מוסף של ראש השנה מוסיפים אמירת פסוקים של 'מלכיות זכרונות ושופרות', ותוקעים בהם .משנתנו מבארת את סדר הברכות והתקיעות הללו :סֵ דֶ ר בְּ ָרכוֹת של תפילת וּקדֻשַּׁ ת מוסף כך הוא ,אוֹמֵ ר ָאבוֹת -ברכת 'מגן אברהם' ,וּגְ בוּרוֹת -ברכת 'מחיה המתים'ְ , וֹקעַ . הַ שֵּׁ ם ' -אתה קדוש' ,וְ כוֹלֵ ל פסוקי מַ לְ כִ יּוֹת עִ מָּ הֶ ן -עם ברכת 'אתה קדוש' ,וְ ֵאינוֹ ת ֵ תוֹקעַ .ואומר תוֹקעַ .אומר פסוקי ברכת זִ כְ רוֹנוֹת ,וְ ֵ ואומר ְקדֻ שַּׁ ת הַ יּוֹם ' -אתה בחרתנו' ,וְ ֵ תוֹקעַ .וְ אוֹמֵ ר עֲבוֹדָ ה -ברכת 'רצה' ,וְ הוֹדָ ָאה -ברכת 'מודים', פסוקי וברכת שׁוֹפָ רוֹת ,וְ ֵ תוֹקעַ לַמַּ לְ כִ יּוֹת ,לָ מָּ ה נוּריָ .אמַ ר לוֹ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ אִ ,אם ֵאינוֹ ֵ וּבִ ְרכַּ ת כֹּהֲ נִ יםִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 17 מסכת ראש השנה מבוארת הוּא מַ זְ כִּ יר ,כלומר ,מדוע הוא מזכיר עשרה פסוקים ,והרי כיון שהשתנו פסוקי מלכיות מפסוקי זכרונות ושופרות בכך שאין תוקעים בהם ,ראוי שישתנו גם בכך שלא יאמרו בהם עשרה פסוקים ,אלא תשעה בלבדֶ .אלָּ א אמר רבי עקיבא ,כך הוא סדר הברכות והתקיעות, וּקדֻ שַּׁ ת הַ שֵּׁ ם ,וְ כוֹלֵ ל את פסוקי מַ לְ כֻיּוֹת עִ ם ְקדֻ שַּׁ ת הַ יּוֹם -אתה אוֹמֵ ר ָאבוֹת ,וּגְ בוּרוֹתְ , תוֹקעַ .וְ אוֹמֵ ר עֲבוֹדָ ה וְ הוֹדָ ָאה תוֹקעַ .ואומר שׁוֹפָ רוֹת ,וְ ֵ תוֹקעַ .אומר זִ כְ רוֹנוֹת ,וְ ֵ בחרתנו ,וְ ֵ וּבִ ְרכַּ ת כֹּהֲ נִ ים: ֲש ָרה ׁשוֹ פָ רוֹ תַ .ר ִּבי יוֹ חָ נָן ּ ֶבן ֲש ָרה ז ְִכרוֹ נוֹ ת ,מֵ ע ָ ׂ ֲש ָרה מַ לְ ִכיּוֹ ת ,מֵ ע ָ ׂ חֲתין מֵ ע ָ ׂ משנה וֵ :אין ּפוֹ ִ של לש ִמ ּ ֻכ ּ ָלן ,יָצָ אֵ .אין מַ ז ְִּכ ִירין ז ּ ִָכרוֹ ן מַ לְ כוּת וְ ׁשוֹ פָ ר ׁ ֶ ש ׁ לש ׁ ָ ש ׁ נו ִּרי אוֹ מֵ רִ ,אם ָאמַ ר ׁ ָ ּ ֻפ ְרעָ נוּת .מַ ְת ִחיל ּ ַב ּתוֹ ָרה וּמַ ְׁשלִ ים ּ ַב ּנ ִָביאַ .ר ִּבי יוֹ סֵ י אוֹ מֵ רִ ,אם ִה ְׁשלִ ים ּ ַב ּתוֹ ָרה ,יָצָ א: המשנה מבארת את סדר פסוקי מלכיות זכרונות ושופרותֵ :אין פּוֹחֲ ִתין מֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים של מַ לְ כִ יּוֹת ,מֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים של זִ כְ רוֹנוֹת ,ומֵ עֲשָׂ ָרה פסוקים של שׁוֹפָ רוֹת ,והסדר הוא באמירת שלשה פסוקים מהתורה ,שלשה מהכתובים ,ושלשה מהנביאים ,ועוד פסוק אחד נוּרי אוֹמֵ רִ ,אם ָאמַ ר שָׁ לשׁ שָׁ לשׁ ִמכֻּלָּ ן ,אחד משל תורה, מהתורה שמשלים בוַ .רבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ אחד של כתובים ואחד של נביאים ,יָצָ אֵ .אין מַ זְ כִּ ִירין פסוקי זִ כָּ רוֹן מַ לְ כוּת וְ שׁוֹפָ ר שֶׁ ל תּוֹרה אחר כך אומר פסוקים פּ ְֻרעָ נוּת ,כגון 'ביד חזקה אמלוך עליכם' ,וכדומה .מַ ְת ִחיל בַּ ָ מהכתובים ,שהרי הם ]תהלים ,איוב ומשלי[ קדמו לנביאים ,וּמַ ְשׁלִ ים בַּ נָּבִ יאַ .רבִּ י יוֹסֵ י תּוֹרה ,יָצָ א ,ובגמרא מבואר שיש לפרש את דברי רבי יוסי כך: אוֹמֵ רִ ,אם ִה ְשׁלִ ים בַּ ָ לכתחילה יש להשלים בתורה ,ואם השלים בנביא ,יצא. שנִ י מַ ְת ִקיעַ ו ִּב ְׁשעַ ת הַ הַ ּ ֵלל שנָה ,הַ ּ ׁ ֵ ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ משנה ז :הָ עוֹ בֵ ר לִ ְפנֵי הַ ּ ֵתבָ ה ְּביוֹ ם טוֹ ב ׁ ֶ אשוֹ ן מַ ְק ֶרא ֶאת הַ הַ ּ ֵלל: הָ ִר ׁ בראש השנה יש שני שליחי ציבור העוברים לפני התיבה ,הראשון לתפילת שחרית והשני לתפילת מוסף ,ומשנתנו מבארת באיזו מהתפילות תוקעים בשופר :הָ עוֹבֵ ר לִ פְ נֵי הַ ֵתּבָ ה בְּ יוֹם טוֹב שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ,הראשון מתפלל שחרית והשני מתפלל מוסף ,הַ שֵּׁ נִי מַ ְת ִקיעַ - בתפילת מוסף תוקעים בשופר ,ו'מתקיע' היינו שאדם אחר תוקע על פי ברכותיו של שליח הציבור .ואף שבתחילה היו תוקעים בתפילת שחרית ,פעם אחת היתה שעת השמד וגזרו על ישראל שלא יתקעו בשופר ,והניחו הגויים שומרים בתפילת שחרית שלא יתקעו ,ולאחר שסיימו תפילת שחרית הסתלקו השומרים ,ותיקנו שיהיו תוקעים במוסף .ואף שעתה אין גזירה זו ,לא ביטלו את התקנה ,ולעולם תוקעים במוסף .וּבִ ְשׁעַ ת הַ הַ לֵּ ל -בימים שאומרים בהם הלל ,כגון בשאר ימים טובים ]אבל בראש השנה אין אומרים הלל[ ,שליח הציבור הָ ִראשׁוֹן ,שמתפלל שחרית ,הוא מַ ְק ֶרא ֶאת הַ הַ לֵּ ל ,לפי שזריזים מקדימים למצוות. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 18 מסכת ראש השנה מבוארת שנָהֵ ,אין מַ ע ֲִבי ִרין עָ לָ יו ֶאת הַ ְּתחוּם ,וְ ֵאין ְמפַ ְ ּק ִחין עָ לָ יו ֶאת ֹאש הַ ּ ׁ ָ של ר ׁ משנה חׁ :שוֹ פָ ר ׁ ֶ ש ִטין עַ ל ּ ִפנֵי הַ ּ ַמיִ ם ,וְ ֵאין חוֹ ְת ִכין ַבי ְבהֵ ָמה ,וְ לֹא ׁ ָ הַ ּגַל ,לֹא עוֹ לִ ין ּ ָב ִאילָ ן ,וְ לֹא רוֹ ְכ ִבין עַ ל ּג ּ ֵ ֲשה .אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה שהוּא ִמ ּ ׁש ּום לֹא ַתע ֶׂ שהוּא ִמ ּ ׁשוּם ְׁשבוּת ,וּבֵ ין ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ אוֹ תוֹ ּ ֵבין ְּב ָדבָ ר ׁ ֶ לִ ּ ֵתן לְ תוֹ כוֹ מַ יִ ם אוֹ יַיִ ן ,יִ ּ ֵתןֵ .אין ְמעַ ְּכ ִבין ֶאת הַ ִּתינוֹ קוֹ ת ִמ ִּל ְתקוֹ עַ ,אֲ בָ ל ִמ ְתעַ ְּס ִקין עִ ּ ָמהֶ ן ש ִ ּילְ מוֹ דוּ .וְ הַ ִּמ ְתעַ ּ ֵסק ,לֹא יָצָ א ,וְ הַ ּ ׁשוֹ מֵ עַ ִמן הַ ִּמ ְתעַ ּ ֵסק ,לֹא יָצָ א: עַ ד ׁ ֶ שׁוֹפָ ר שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָהֵ ,אין מַ עֲבִ ִירין עָ לָ יו ֶאת הַ ְתּחוּם -אין יוצאים עבורו מחוץ לתחום שבת ,שהוא אלפיים אמה מחוץ לעיר ,לא כדי להביאו ולא כדי לשמוע את התקיעות ,וְ ֵאין ְמפַ ְקּ ִחין עָ לָ יו ֶאת הַ גַּל -אם נפלה עליו מפולת של אבנים אין מפנים אותם כדי להוציאו ולתקוע בו ,ל ֹא עוֹלִ ין בָּ ִאילָ ן כדי להורידו משם ,וְ ל ֹא רוֹכְ בִ ין עַ ל גַּבֵּ י בְ הֵ מָ ה וְ ל ֹא שָׁ ִטין עַ ל פִּ נֵי חוֹתכִ ין אוֹתוֹ בֵּ ין בְּ דָ בָ ר שֶׁ הוּא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת -שאסור מדרבנן, ְ הַ מַּ יִ ם כדי להביאו ,וְ ֵאין והיינו בדבר שאין דרך לחתוך בו את השופר ,וּבֵ ין בְּ דָ בָ ר שֶׁ הוּא ִמשּׁוּם ל ֹא ַתעֲשֶׂ ה ,והיינו בדבר שדרכו בכך .והטעם בכל זה ,כיון שמצוות תקיעת שופר היא מצוות עשה ,ואילו בחילול יום טוב יש גם איסור עשה וגם איסור לא תעשה ,ואין עשה דוחה עשה ולא תעשה. ואף איסורים דרבנן לא הותרו ,כיון שעשו כאן חכמים חיזוק לדבריהם שיהיו כמו איסורי תורה ממש. אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה לִ ֵתּן לְ תוֹכוֹ מַ יִ ם אוֹ יַיִן כדי לתקן את קולו ,יִ ֵתּן ,ואין בכך איסור כלל ,ואינו נחשב כ'מתקן כלי' ביום טוב. ֵאין ְמעַ כְּ בִ ין ֶאת הַ ִתּינוֹקוֹת ִמלִּ ְתקוֹעַ בראש השנה ,ואפילו כשחל בשבת ,ומדובר בתינוקות שהגיעו לגיל חינוך ,וכדי שידעו לתקוע ביום טוב של ראש השנה ,אֲ בָ ל -אלא ִמ ְתעַ ְסּ ִקין עִ מָּ הֶ ן עַ ד שֶׁ יִּ לְ מוֹדוּ ,והטעם שלא גזרו בזה חכמים שמא יעביר את השופר ארבע אמות ברשות הרבים ,כיון שחשש זה הוא רק כשחייב האדם במצוה ,ומתוך הטירדה הוא עשוי לטעות ולטלטל ,אבל כשאין חיוב תקיעות אין חשש שיטלטלנו ,ולכן מותר ללמד את התינוקות לתקוע. וְ הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק -התוקע מתוך עיסוקו בלימוד התקיעות ,ולא לשם מצוה ,ל ֹא יָצָ א ,וְ הַ שּׁוֹמֵ עַ את התקיעות ִמן הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק ,אף שהשומע עצמו התכוון לצאת ידי חובתו ,כיון שהתוקע לא התכוון לשם מצוה ,אף השומע ל ֹא יָצָ א: לש ְּתרוּעוֹ תִׁ .שעוּר ש ׁ לשִׁ .שעוּר ְּת ִקיעָ ה ְּכ ׁ ָ ש ׁ לש ׁ ָ ש ׁ של ׁ ָ לשֶ ׁ , ש ׁ משנה ט :סֵ ֶדר ְּת ִקיעוֹ תָ ׁ , ש ְך ּ ַב ְּׁשנִ ּיָה ִכ ְׁש ּ ַתיִ םֵ ,אין ְּביָדוֹ ֶא ּ ָלא ֶאחָ תִ .מי אשוֹ נָה ,וּמָ ׁ ַ לש יְ בָ בוֹ תָ ּ .ת ַקע ּ ָב ִר ׁ ש ׁ ְּתרוּעָ ה ְּכ ׁ ָ ש ְּׁשלִ יחַ ִצ ּבוּר שם ׁ ֶ לש ּ ְפעָ ִמיםְּ .כ ׁ ֵ ש ׁ ש ּ ֵב ַר ְך וְ ַאחַ ר ּ ָכ ְך נִ ְתמַ ּנָה לוֹ ׁשוֹ פָ רּ ,תוֹ ֵקעַ וּמֵ ִריעַ וְ תוֹ ֵקעַ ׁ ָ ֶׁ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 19 מסכת ראש השנה מבוארת יאל אוֹ מֵ רְׁ ,שלִ יחַ ִצ ּבוּר מוֹ ִציא ֶאת הָ ַר ִּבים יְ ֵדי חַ ּיָבָ ּ ,כ ְך ּ ָכל י ִָחיד וְ י ִָחיד חַ ּיָבַ .ר ּ ָבן ּג ְַמלִ ֵ חוֹ בָ ָתן: משנתנו מבארת את סדר תקיעות השופר בראש השנה וביום הכפורים של שנת היובל .יש להקדים ,שבתורה נאמר שלש פעמים לשון 'תרועה' ]פעמיים בראש השנה ופעם אחת ביובל ,ולומדים אותם זה מזה[ ,ודרשו חכמים מפסוקים שכל תרועה יש תקיעה לפניה ותקיעה אחריה ,נמצא שיש צורך לתקוע בסך הכל תשע תקיעות] .אמנם אנחנו תוקעים כמה מיני תרועות :שברים ,תרועה ,ושברים-תרועה ,כיון שיש לנו ספק מה היא ה'תרועה' האמורה בתורה[. סֵ דֶ ר ְתּ ִקיעוֹת ,שָׁ לשׁ סדרים שֶׁ ל שָׁ לשׁ שָׁ לשׁ -בכל סדר שלש תקיעות ,תקיעה ותרועה ותקיעהִ .שׁעוּר ְתּ ִקיעָ ה כְּ שָׁ לשׁ ְתּרוּעוֹת -שיעור כל ששת התקיעות ,כמו שלשת התרועות, נמצא שכל תקיעה היא כאורך חצי תרועהִ .שׁעוּר ְתּרוּעָ ה כְּ שָׁ לשׁ יְ בָ בוֹת ,וכל יבבה הוא שלש קולות קטנים ,ונמצא שתרועה היא תשעה קולות קטניםָ .תּ ַקע בָּ ִראשׁוֹנָה -לפני התרועה, כדרכה ,וְ אחר התרועה מָ שַׁ -האריך בַּ ְשּׁנִ יָּה ,שאחרי התרועה ,כִ ְשׁ ַתּיִ ם -כאורך של שתי תקיעות ,כדי שתעלה לו התקיעה הזו גם עבור התקיעה שלפני התרועה הבאהֵ ,אין בְּ יָדוֹ ֶאלָּ א תקיעה ֶאחָ ת ,וצריך לתקוע תקיעה נוספת לפני התרועה הבאה .כיון שאי אפשר לחלק תקיעה אחת לשתים. ִמי שֶׁ בֵּ ַר ברכות מלכיות זכרונות ושופרות של מוסף ,וְ ַאחַ ר כָּ נִ ְתמַ נָּה ]-נזדמן[ לוֹ שׁוֹפָ ר, תוֹקעַ שָׁ לשׁ פְּ עָ ִמים ,כיון שאין התקיעות חייבות להיות על סדר הברכות. תּוֹקעַ וּמֵ ִריעַ וְ ֵ ֵ כְּ שֵׁ ם שֶׁ ְשּׁלִ יחַ צִ בּוּר חַ יָּב בתפילה ,בין בראש השנה ובין בכל תפילות השנה ,ויוצא רק על ידי שמתפלל בעצמו ,כָּ כָּ ל י ִָחיד וְ י ִָחיד חַ יָּב להתפלל בעצמו ,ואינו יכול לצאת ידי חובה על ידי שמיעת הש"צ ,כיון שהש"צ מוציא ידי חובה רק את מי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל יאל חולק ואוֹמֵ רְ ,שׁלִ יחַ צִ בּוּר מוֹצִ יא ֶאת הָ ַרבִּ ים יְ דֵ י חוֹבָ ָתן ,בין מי שבקי בעצמוַ .רבָּ ן גּ ְַמלִ ֵ בתפילה ובין מי שאינו בקי ,בין בתפילות של ראש השנה ובין בתפילות של כל השנה. הדרן עלך מסכת ראש השנה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 20
© Copyright 2024