כְּשֵׁ רָ ה - שתי הלכות ביום
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר הלימוד בחוברת זו נתרם לזכות לע"נ הורינו וזקנינו ,אהרון בן ליב ,ליב בן דוד, הורטענס בת לויס; ליבא שרה בת ישראל ,ישראל בן שמעון ,רבקה בת שבח; לאה בת ראובן ,ברוך בן יעקב; דוב בן משה אהרון ,מלכה בת יעקב ע"ה לעילוי נשמת רבי אברהם חיים בן מסעודה ז"ל לעילוי נשמת נג'יה כתון בת מסעודה ע"ה לזכות רבקה בת רחל לרפואה שלימה ואריכות ימים מסכת סוכה מבוארת ְהוּדה שׁ ִהיא גְ בוֹהָ ה לְ מַ ﬠְ לָ ה מֵ ﬠֶ ְשׂ ִרים אַ מָּ הְ ,פּסוּלָ הַ ,ר ִבּי י ָ פרק א ,משנה א :סֻ כָּה ֶ ְשׁחַ מָּ ָתהּ ְמרֻ בָּ ה שׁלשׁ ְדּפָ נוֹת ,ו ֶ ְשׁאֵ ין לָ הּ ָ ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים ,ו ֶ ְשׁאֵ ינָהּ גְּ בוֹהָ ה ﬠ ָ שׁיר .ו ֶ מַ כְ ִ פּוֹס ִלין ,וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִשׁ ִירין ,וְאֵ יזוֹ ִהיא ְ שׁמַּ אי ְשׁנָה ,בֵּ ית ַ תהּ ְפּסוּלָ ה .סֻ כָּה י ָ ִמצִּ לָ ָ שׁם חַ ג אֲ ִפלּוּ ֲשׂאָ הּ ְל ֵ לשׁים יוֹם ,אֲ בָ ל ִאם ﬠ ָ שׁ ִ ֲשׂאָ הּ קֹ ֶדם לֶ חָ ג ְ שׁﬠ ָ ְשׁנָה ,כָּל ֶ סֻ כָּה י ָ שׁ ָרה: שּׁנָה ,כְּ ֵ ִמ ְתּ ִחלַּ ת הַ ָ פרק א ,משנה א :סֻ כָּה שֶׁ ִהיא גְ בוֹהָ ה לְמַ עְ לָה מֵ עֶ ְשׂ ִרים ַאמָּ ה ,כלומר ,שהחלל מהרצפה ועד הסכך הוא יותר מעשרים אמה ,פְּ סוּלָה ,כיון שסוכה צריכה להיות 'דירת עראי' ,ולמעלה מעשרים אמה זו דירת קבעַ .רבִּ י יְהוּדָ ה חולק ומַ כְ ִשׁיר ,כיון שלדבריו סוכה צריכה להיות דירת קבע. וְ סוכה שֶׁ ֵאינָהּ גְּ בוֹהָ ה אפילו עֲשָׂ ָרה ְט ָפ ִחים ,הרי היא 'דירה סרוחה' ,שאין אדם גר בה ,וְ כן סוכה שֶׁ ֵאין לָהּ לכל הפחות שָׁ לשׁ ְדּ ָפנוֹת ,וְ כן סוכה שֶׁ חַ מָּ ָתהּ ְמרֻ בָּ ה ִמצִּ ל ָָתהּ -שהסכך שבה אינו מצל אפילו על מחצית מקרקעית הסוכה, כל אחת מסוכות אלו פְּ סוּלָה. פּוֹסלִין ,כיון שיש צורך סֻ כָּה יְשָׁ נָה ,שנבנתה זמן רב לפני סוכות ,בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ לבנות את הסוכה לשם מצוה ,ואילו סוכה זו נעשתה באופן סתמי ,שלא לשם חג הסוכות ,וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין ,כיון שהם סוברים שאין הסוכה צריכה להיעשות לשם מצות סוכה .וְ ֵאיזוֹ ִהיא סֻ כָּה יְשָׁ נָה ,שבית שמאי פוסלים אותה, לשׁים יוֹם ,אבל בתוך שלשים יום לחג הסוכות ,שכבר כָּל שֶׁ עֲשָׂ ָאהּ קֹדֶ ם לֶחָ ג ְשׁ ִ מתחילים לדרוש בעניני החג ,מן הסתם נעשתה הסוכה לשם מצוה .ודין זה של בית שמאי הוא רק בסוכה שנעשתה באופן סתמי ,אֲ בָ ל ִאם עֲשָׂ ָאהּ בפירוש לְשֵׁ ם חַ ג הסוכות ,אֲ פִ לּוּ אם עשאה ִמ ְתּ ִחלַּת הַ שָּׁ נָה ,כְּ שֵׁ ָרה: ֲשׂאָ הּ ְבּתוֹ תחַ ת הָ ִאילָ ן כְּ ִאלּוּ ﬠ ָ עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ַ ֶ משנה ב :הָ הַ בָּ יִת .סֻ כָּה ﬠַ ל גַּבֵּ י יּוּרין ְהוּדה אוֹמֵ רִ ,אם אֵ ין ִדּ ִ תּ ְחתוֹנָה ְפּסוּלָ הַ ,ר ִבּי י ָ שׁ ָרה ,וְהַ ַ סֻ כָּה ,הָ ﬠֶ לְ יוֹנָה כְּ ֵ שׁ ָרה: תּ ְחתּוֹנָה כְּ ֵ בָּ ﬠֶ ְליוֹנָה הַ ַ משנה ב :הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ ַתחַ ת ענפי הָ ִאילָן המחובר לקרקע ,הרי זה כְּ ִאלּוּ עֲשָׂ ָאהּ בְּ תוֹ הַ בָּ יִת ,תחת התקרה ,שהיא פסולה ,כיון שהסוכה צריכה להיות תחת אויר השמים. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 1 מסכת סוכה מבוארת סֻ כָּה שנבנתה עַ ל גַּבֵּ י סֻ כָּה אחרת ,באופן שהסכך של הסוכה התחתונה משמש כרצפה לסוכה העליונה ,הָ עֶ לְיוֹנָה כְּ שֵׁ ָרה ,וְ אילו הַ ַתּ ְחתוֹנָה פְּ סוּלָה ,כיון שיש לה שני סככים ,ודרשו חכמים מכך שנכתב הפסוק 'בַּ סֻּ כֹּת ֵתּ ְשׁבוּ' בכתיב חסר ,שיש צורך בסכך אחד ,ולא בשני סככיםַ .רבִּ י יְהוּדָ ה חולק ואוֹמֵ רִ ,אם ֵאין ִדּיּוּ ִרין בָּ עֶ לְיוֹנָה -אם אי אפשר לדור בסוכה העליונה ,כגון שהסכך של התחתונה חלש ,ואינו יכול להחזיק את המתגוררים מעליו ,הסוכה הַ ַתּ ְחתּוֹנָה כְּ שֵׁ ָרה, כיון שגג זה שאי אפשר לדור עליו אינו נחשב גג לענין זה. שׁפֵּ ַרס ﬠַ ל גַּבֵּ י שׁר ,אוֹ ֶ תּיהָ ִמ ְפּנֵי הַ נְּ ָ תּ ְח ֶ משנה ג :פֵּ ַרס ﬠָ לֶ יהָ סָ ִדין ִמ ְפּנֵי הַ חַ מָּ ה ,אוֹ ַ פּוֹרס הוּא ﬠַ ל גַּבֵּ י נ ְַק ִליטֵ י הַ ִמּטָּ ה: הַ ִקּינוֹףְ ,פּסוּלָ ה .אֲ בָ ל ֵ משנה ג :אם פּ ֵַרס עָ ֶליהָ -על גבי הסוכה ,מעל הסכך ,סָ ִדין כדי להגן על היושבים בסוכה ִמפְּ נֵי הַ חַ מָּ ה ,אוֹ שפירס את הסדין ַתּ ְח ֶתּיהָ -תחת הסכך, ִמפְּ נֵי הַ נְּשָׁ ר -למנוע מהעלים של הסכך לנשור על שולחנם של היושבים בסוכה, אוֹ שֶׁ פּ ֵַרס סדין עַ ל גַּבֵּ י הַ ִקּינוֹף -ארבעה ראשי עמודים היוצאים מארבע פינות המיטה ,ופירס עליהם סדין ,והרי זה כאהל בפני עצמו ,פְּ סוּ ָלה ,כיון שאינו פּוֹרס הוּא את יושב בצל הסכך אלא בצל הסדין ,שהוא פסול לסיכוך .אֲ בָ ל ֵ הסדין עַ ל גַּבֵּ י נ ְַקלִיטֵ י הַ ִמּטָּ ה -שני מקלות היוצאים משני צידי המיטה, ובפריסה זו אין גג הסדין רחב טפח ואין זה נחשב כאהל בפני עצמו ,ונחשב האדם כישן בצל הסכך. ְס ֵכּ משנה דִ :ה ְדלָ ה ﬠָ לֶ יהָ אֶ ת הַ גֶּפֶ ן וְאֶ ת הַ ְדּלַ ﬠַ ת וְאֶ ת הַ ִקּסּוֹם ,ו ִ ﬠַ ל גַּבָּ הּ, שׁהוּא ְמ ַקבֵּ ל שׁ ָרה .זֶה הַ כְּ לָ ל ,כֹּל ֶ שׁ ְקּצָ צָ ן כְּ ֵ ְפּסוּלָ ה .ו ְִאם הָ יָה ִסכּוּ הַ ְרבֵּ ה מֵ הֶ ן אוֹ ֶ שׁאֵ ינוֹ ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמאָ ה וְגִ דּוּלוֹ טֻ ְמאָ ה ,וְאֵ ין גִּ דּוּלוֹ ִמן הָ אָ ֶרץ ,אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בּוְֹ .וכָל ָדּבָ ר ֶ ִמן הָ אָ ֶרץְ ,מסַ כְּ כִ ין בּוֹ: משנה ד :סכך הסוכה צריך להיות מגידולי קרקע ,אך לאחר שנחתך מן הקרקע ,ולכן אם ִה ְדלָה -הגביה והשעין עָ לֶיהָ -על גבי הסוכה ֶאת ענפי הַ ֶגּפֶן וְ ֶאת הַ ְדּלַעַ ת וְ ֶאת הַ ִקּסּוֹם ,שהם מיני עצים שניתן להדלותם ולהמשיכם על גבי דברים אחרים ,וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבָּ הּ ,פְּ סוּלָה ,כיון שעיקר הסכך הוא מחובר לקרקע, ופסול לסיכוך .וְ ִאם הָ יָה ִסכּוּ כשר הַ ְרבֵּ ה מֵ הֶ ן -יותר מהענפים המחוברים © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 2 מסכת סוכה מבוארת לקרקע ,ועירבן היטב יחד עם הסכך הכשר ,שאז הסכך הכשר מבטל את הסכך הפסול המעורב בו ,אוֹ שֶׁ ְקּצָ צָ ן -או שחתך את הסכך הפסול מהקרקע ,והגביהו באויר וחזר והניחו בתורת סכך ,כְּ שֵׁ ָרה. עתה מבארת המשנה מהו סכך כשר ומהו סכך פסול :זֶה הַ כְּ לָל ,כֹּל דבר שֶׁ הוּא ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמ ָאה ,כגון כלים העשויים עץ ,או בגדי פשתן ,וְ כן דבר ש ֵאין גִּ דּוּלוֹ ִמן הָ ָא ֶרץ ,אף שאינו מקבל טומאה ,כגון עורות של בהמהֵ ,אין ְמסַ כְּ כִ ין בּוֹ .וְ כָל דָּ בָ ר שֶׁ ֵאינוֹ ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמ ָאה וְ גם גִ דּוּלוֹ ִמן הָ ָא ֶרץְ ,מסַ כְּ כִ ין בּוֹ: ירן שׁ ִה ִתּ ָ משנה ה :חֲ ִבילֵ י ַקשׁ ,וְחֲ ִבילֵ י ﬠֵ צִ ים ,וְחֲ ִבילֵ י זְ ָר ִדין ,אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הֶ ןְ ,וכֻלָּ ן ֶ שׁרוֹת לַ ְדּפָ נוֹת: שׁרוֹתְ .וכֻלָּ ן כְּ ֵ כְּ ֵ משנה ה :חֲ בִ ילֵי ַקשׁ ,וְ כן חֲ בִ ילֵי עֵ צִ ים ,וְ כן חֲ בִ ילֵי זְ ָר ִדין ,כשהם קשורים ואגודים ,אף שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאהֵ ,אין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הֶ ן ,כיון שחששו חכמים שיבא אדם מן השדה וחבילתו על כתיפו ,ויניח את החבילות על גבי הסוכה כדי לייבשן ,ולא לשם סיכוך ,ותהיה זו סוכה פסולה ]אף לדעת בית הלל שסוכה העשויה שלא לשם חג כשרה ,זהו דוקא כשהונח הסכך לשם ירן -וכל החבילות הללו ,אם פתח את קשריהן ,כְּ שֵׁ רוֹת .וְ ֻכלָּן - צל[ .וְ ֻכלָּן שֶׁ ִה ִתּ ָ כל הדברים שלמדנו לעיל שפסולים לסיכוך ,כְּ שֵׁ רוֹת ַלעשיית ְדּפָנוֹת הסוכה. ָתן ﬠָ לֶ יהָ נֶסֶ ר ְהוּדה .ו ְַר ִבּי מֵ ִאיר אוֹסֵ ר .נ ַ משנה וְ :מסַ כְּ כִ ין בַּ נְּ סָ ִריםִ ,דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ ִישׁן ַתּ ְח ָתּיו: שׁל ֹא י ַ וּב ְלבַ ד ֶ שׁ ָרהִ , שׁהוּא ָרחָ ב אַ ְרבָּ ﬠָ ה ְטפָ ִחים ,כְּ ֵ ֶ משנה ו :משנתנו עוסקת בסיכוך על ידי נסרים ,שהם קרשים רחבים ומהוקצעים ,שבדרך כלל עושים מהם תקרה לבית .ואף שהם גדולי קרקע ואינם מקבלים טומאה ,גזרו עליהם חכמים איסור ,מפני שהנסרים נראים כתקרת בית רגילה ,וחששו שמא ישב אדם תחת תקרת ביתו. ְמסַ כְּ כִ ין בַּ נְּסָ ִריםִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה .וְ ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר .ומחלוקת זו היא בנסרים הרחבים משלשה טפחים ,ופחותים מארבעה ,אבל נסר פחות משלשה טפחים כשר לדברי הכל ,ונסר רחב יותר מארבעה ,פסול לדברי הכל. נ ַָתן עָ לֶיהָ נֶסֶ ר שֶׁ הוּא ָרחָ ב ַא ְרבָּ עָ ה ְטפ ִָחים ,אף שזהו סכך פסול ,שאר הסוכה כְּ שֵׁ ָרה ,וּבִ לְבַ ד שֶׁ ל ֹא יִישַׁ ן ַתּ ְח ָתּיו -תחת אותו נסר ,וכן לא יאכל תחתיו אכילת קבע ,הטעונה סוכה. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 3 מסכת סוכה מבוארת אוֹמ ִרים ְ שׁמַּ אי ְהוּדה אוֹמֵ ר ,בֵּ ית ַ שׁאֵ ין ﬠָ לֶ יהָ מַ ﬠֲזִ יבָ הַ ,ר ִבּי י ָ משנה זִ :תּ ְק ָרה ֶ אוֹמ ִריםְ ,מפַ ְקפֵּ ק אוֹ נוֹטֵ ל אַ חַ ת ְ תיִם ,וּבֵ ית ִהלֵּ ל ְמפַ ְקפֵּ ק וְנוֹטֵ ל אַ חַ ת ִמבֵּ ינְ ַ תיִם ,וְאֵ ינוֹ ְמפַ ְקפֵּ ק: אוֹמר ,נוֹטֵ ל אַ חַ ת ִמבֵּ ינְ ַ ֵ תיִםַ .ר ִבּי מֵ ִאיר ִמבֵּ ינְ ַ משנה זִ :תּ ְק ָרה ,העשויה מנסרים של עץ ,שֶׁ ֵאין עָ ֶליהָ מַ עֲזִ יבָ ה -טיט וסיד שדרך לשים על תקרת הבית ,שזהו סכך פסול ,אלא יש רק נסרים ,שנחלקו בהם רבי יהודה ורבי מאירַ ,רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,שיש מחלוקת בדבר ,שבֵּ ית אוֹמ ִרים שעליו לעשות שני דברים כדי להכשירםְ ,מפ ְַקפֵּק -מגביה את שַׁ מַּ אי ְ הנסרים ומניחם חזרה ,שאם לא כן יהיו הנסרים פסולים מחמת שעשייתם לא היתה לשם סוכה ,אלא לשם בית ,וְ גם נוֹטֵ ל ַאחַ ת ִמבֵּ ינ ְַתיִם -מבין כל שתי אוֹמ ִרים ,די בכך קורות נוטל קורה אחת ,ומניח תחתיה סכך כשר .וּבֵ ית ִהלֵּל ְ שיעשה רק דבר אחר ,או ְמפ ְַקפֵּק את כל הנסרים ,ומניחם שוב ,אוֹ נוֹטֵ ל ַאחַ ת ִמבֵּ ינ ְַתיִם ,ומניח תחתיה סכך כשרַ .רבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר ,לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה ,אלא לדברי הכל נוֹטֵ ל ַאחַ ת ִמבֵּ ינ ְַתיִם ,ומניח במקומה סכך כשר ,וְ ֵאינוֹ ְמפ ְַקפֵּק -אין הפקפוק מועיל ,כיון שרבי מאיר סובר שאין מסככים בנסרים. מוֹתן, ָ פוּדין אוֹ בַ אֲ רוּכוֹת הַ ִמּטָּ הִ ,אם יֵשׁ ֶרוַח בֵּ ינֵיהֶ ן כְּ משנה ח :הַ ְמ ָק ֶרה סֻ כָּתוֹ בַ ְשּׁ ִ שׁ ָרה .הַ חוֹטֵ ט בַּ גּ ִָדישׁ לַ ﬠֲשׂוֹת בּוֹ סֻ כָּה ,אֵ ינָהּ סֻ כָּה: כְּ ֵ משנה ח :כפי שהתבאר לעיל ,יש שני תנאים לסכך כשר ,שיהא גידולו מן הארץ ,ושלא יהא מקבל טומאה .משנתנו מביאה דוגמאות לסיכוך פסול, מטעמים שונים. פוּדין -שיפודים של מתכת ,ואינם גידולי הַ ְמ ָק ֶרה -המסכך את סֻ כָּתוֹ בַ ְשּׁ ִ קרקע ,אוֹ בַ אֲ רוּכוֹת הַ ִמּטָּ ה -בקרשים הנמצאים לאורך המטה ,שהם נחשבים מוֹתן, 'כלים' ,ומקבלים טומאה ,והרי הם פסולים לסיכוךִ ,אם יֵשׁ ֶרוַח בֵּ ינֵיהֶ ן כְּ ָ והניח באותו רווח סכך כשר ,כְּ שֵׁ ָרה. פסול נוסף שיש בסוכה' :גדיש' זו ערימת תבואה גבוהה ,שמונחת בשדה לשם איסופה .הַ חוֹטֵ ט -החופר בַּ גּ ִָדישׁ ַלעֲשׂוֹת בּוֹ סֻ ָכּה ,אף שיצר חלל בגודל הכשר לסוכה ,ויש עליה תבואה הכשרה מצד עצמה לסכך ,מכל מקום ֵאינָהּ סֻ כָּה, © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 4 מסכת סוכה מבוארת כיון שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך' ,ומלשון 'תעשה' דרשו חכמים שיש לעשות את הסוכה ,ולא שתהיה 'מן העשוי' ,וכאן היה הסיכוך מונח קודם לעשיית הסוכה ,ולכך הסוכה פסולה. לשׁה שׁל ְדּפָ נוֹת ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה ְלמַ טָּ הִ ,אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ אָ ֶרץ ְשׁ ָ שׁ ְל ֵ משנה ט :הַ ְמ ַ שׁ ָרה, ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים ,כְּ ֵ ְטפָ ִחיםְ ,פּסוּלָ הִ .מ ְלּמַ טָּ ה ְלמַ ﬠְ לָ הִ ,אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ אָ ֶרץ ﬠ ָ ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחיםָ ,כּ שׁ ִמּ ְלּ ַמטָּ ה ְלמַ ﬠְ לָ ה ﬠ ָ שׁם ֶ ַר ִבּי יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,כְּ ֵ ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה ְלמַ טָּ ה לשׁה ְטפָ ִחיםְ ,פּסוּלָ ה: שׁ ָ ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחיםִ .ה ְר ִחיק אֶ ת הַ ִסּכּוּ ִמן הַ ְדּפָ נוֹת ְ ﬠ ָ משנה ט :משנתנו עוסקת בסוכה שדפנותיה אינן מגיעות מהרצפה ועד לסכך, אלא יש רווח אויר ביניהם ,וכדלהלן. הַ ְמשַׁ לְשֵׁ ל -אורג את ה ְדּפָנוֹת של הסוכה ִמלְמַ עְ לָה לְמַ טָּ ה ,והחלק העליון של הדפנות מתחיל מהסכך ,אך אין הדפנות מגיעות עד הארץ ]ויש רק עמודים מן הצדדים המחזיקים את הדפנות[ִ ,אם הדופן גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ָא ֶרץ ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים, שזהו שיעור שגדי יכול להכנס בקפיצה לתוך הסוכה ,פְּ סוּלָה ,כיון שאין דופן כזו נחשבת כ'מחיצה'. אם היה אורג את הדפנות ִמלְּמַ טָּ ה לְמַ עְ ָלה ,אף אם אינה מגיעה עד הסכךִ ,אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ָא ֶרץ עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים ,כְּ שֵׁ ָרה ,ואפילו שהמחיצות רחוקות מאד מהסכך ]והסכך עצמו מונח על גבי עמודים ומוטות[ַ .רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,כְּ שֵׁ ם שֶׁ ִמּלְּמַ טָּ ה לְמַ עְ לָה די בכך שיהיו עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים ,ואף שיש אויר בין הדפנות לבין הסכך הסוכה כשרהָ ,כּ ִמלְמַ עְ לָה לְמַ טָּ ה די בכך שיהיו עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים, ואף שהדפנות רחוקות הרבה מן הארץ ,הסוכה כשרה. אם ִה ְר ִחיק ֶאת הַ ִסּכּוּ ִמן הַ ְדּפָנוֹת ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים ,שלא התחיל לסכך מיד בצמוד לדופן ,אלא השאיר רוחב שלשה טפחים אויר ,ואחר כך סיכך ,פְּ סוּלָה: ְס ֵכּ נִּפחַ ת ו ִ שׁ ְ משנה י :בַּ ִית ֶ ֹתל לַ ִסּכּוּ ﬠַ ל גַּבָּ יוִ ,אם יֵשׁ ִמן הַ כּ ֶ אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹת שׁאֵ ין שׁ ִה ִקּיפוּהָ ְב ָדבָ ר ֶ שׁ ִהיא מֻ ֶקּפֶ ת אַ כְ סַ ְד ָרה .סֻ כָּה גְ דוֹלָ הֶ , ְפּסוּלָ הְ .וכֵן חָ צֵר ֶ תּיו אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹתְ ,פּסוּלָ ה: תּ ְח ָ ְמסַ כְּ כִ ים בּוִֹ ,אם יֵשׁ ַ משנה י :בַּ יִת שֶׁ נִּפְ חַ ת -נשברה חלק מתקרתו ,וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבָּ יוִ ,אם יֵשׁ ִמן הַ כּ ֶֹתל עד ל ִַסּכּוּ ַא ְרבַּ ע ַאמּוֹת של תקרה ,פְּ סוּ ָלה .וְ כֵן חָ צֵ ר המוקפת בבתים משלשה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 5 מסכת סוכה מבוארת צדדיה ,שֶׁ ִהיא מֻ ֶקּפֶת ַאכְ סַ ְד ָרה -כמין מרפסת בנויה בגובה ,שאם סיכך על גבי אותה אכסדרה ,וקירות הבתים הם הדפנות לסוכה ,אם האכסדרה אינה רחבה ארבע אמות הסוכה כשרה ,ואם היא רחבה ארבע אמות ,פסולה .דין נוסף כעין זה ,סֻ כָּה גְ דוֹ ָלה ,שֶׁ ִה ִקּיפוּהָ -סיככוה מסביב בסמוך לדפנות בְ דָ בָר שֶׁ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ים בּוִֹ ,אם יֵשׁ ַתּ ְח ָתּיו -תחת אותו סכך פסול ַא ְרבַּ ע ַאמּוֹת ,פְּ סוּלָה: ֹתלַ ,ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר פּוֹסֵ לִ ,מ ְפּנֵי שׁ ְסּמָ כָהּ לַ כּ ֶ עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ כְּ ִמין צְ ִריף אוֹ ֶ ֶ משנה יא :הָ ֲשׂאָ הּ ִל ְשׁכִ יבָ הְ ,מ ַקבֶּ לֶ ת שׁ ִירין .מַ חֲ צֶ לֶ ת ָקנִ ים גְּ דוֹלָ ה ,ﬠ ָ שׁאֵ ין לָ הּ גַּג ,וַחֲ כ ִָמים מַ כְ ִ ֶ טֻ ְמאָ ה וְאֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הְּ .ל ִסכּוּ ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְאֵ ינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ הַ .ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר שׁכִ יבָ ה ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ ה וְאֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין ֲשׂאָ הּ ִל ְ אוֹמֵ ר ,אַ חַ ת ְקטַ נָּה וְאַ חַ ת גְּ דוֹלָ ה ,ﬠ ָ בָּ הְּ .ל ִסכּוּ ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ ,וְאֵ ינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ ה: משנה יא :הָ עוֹשֶׂ ה את סֻ כָּתוֹ כְּ ִמין צְ ִריף -כצורת אהל משולש ,קונוס, וסּמָ כָהּ ַלכּ ֶֹתל - שהדפנות עצמן הן הגג של הסוכה ,אוֹ שֶׁ עשה לה דופן משופעת ְ השעין אותה על הכותל ,ומדובר שהדפנות הללו עשויות מחומר הכשר לסיכוך, ַרבִּ י אֱ לִיעֶ זֶר פּוֹסֵ לִ ,מפְּ נֵי שֶׁ ֵאין לָהּ גַּג ,שאין ניכר מהו כותל ומהו גג ,ואהל משופע אינו נחשב אהל אם אין בגגו לפחות טפח ,וַחֲ כ ִָמים מַ כְ ִשׁ ִירין. עתה עוברת המשנה לדון בכשרות מחצלת לסיכוך ,ולדברי הכל אם נעשתה המחצלת לשם שכיבה עליה ,הרי היא נחשבת 'כלי' ומקבלת טומאה ,ואין מסככים בה .ולדברי הכל סתם מחצלת קטנה נעשית לשם שכיבה ,ואין מסככים בה ,והמחלוקת שתובא להלן היא במחצלת גדולה. ִשׁכִ יבָ הְ ,מ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה וְ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ין מַ חֲ צֶ לֶת ָקנִים גְּ דוֹלָה ,אם עֲשָׂ ָאהּ בפירוש ל ְ בָּ הּ .אבל אם עשאה בסתם ,מסתבר שעשאה לשם סכך ,ומסככים בה .ומחצלת קטנה ,אם עשאה בפירוש ְלשם ִסכּוּ ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְ ֵאינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה ,אבל אם עשאה בסתם ,מסתבר שעשאה לשכיבה ,ואין מסככים בה. ַרבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר חולק ואוֹמֵ רַ ,אחַ ת מחצלת ְקטַ נָּה וְ ַאחַ ת מחצלת גְּ דוֹ ָלה ,עֲשָׂ ָאהּ ִשׁכִ יבָ ה -מן הסתם עשויות הן לשכיבה ,ולכן כל מחצלת שלא ידוע לנו לשם ל ְ מה נעשתה הרי היא ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה וְ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הּ .ורק אם עשאה בפירוש ל ְִסכּוּ ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ ,וְ ֵאינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 6 מסכת סוכה מבוארת ְהוּדה, תּחַ ת הַ ִמּטָּ ה בַּ סֻּ כָּה ,ל ֹא יָצָ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ .אָ מַ ר ַר ִבּי י ָ ָשׁן ַ פרק ב ,משנה א :הַ יּ ֵ תּחַ ת הַ ִמּטָּ ה ִבּ ְפנֵי הַ זְּ ֵקנִ ים ,וְל ֹא אָ ְמרוּ לָ נוּ ָדבָ ר .אָ מַ ר ְשׁנִ ים ַ שׁהָ יִינוּ י ֵ נוֹהֲ גִ ין הָ יִינוֶּ , ָשׁן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה ,וְאָ מַ ר שׁהָ יָה י ֵ שׁל ַרבָּ ן גּ ְַמלִ יאֵ לֶ , ֲשׂה ְבטָ ִבי ,ﬠַ ְבדּוֹ ֶ שׁ ְמעוֹן ,מַ ﬠ ֶ ַר ִבּי ִ שׁﬠֲבָ ִדים ְיוֹדﬠַ ֶ שׁהוּא ַת ְל ִמיד חָ כָם ו ֵ יתם טָ ִבי ﬠַ ְב ִדּיֶ , לָ הֶ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ יאֵ ל לַ זְּ ֵקנִ יםְ ,ר ִא ֶ תּחַ ת ָשׁן ַ שׁהַ יּ ֵ וּל ִפי ַד ְרכֵּנוּ לָ מַ ְדנוֶּ , תּחַ ת הַ ִמּטָּ הְ . ָשׁן הוּא ַ טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּהְ ,ל ִפי ָכ י ֵ ְפּ ִ הַ ִמּטָּ ה ל ֹא יָצָ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ: פרק ב ,משנה א :הַ יָּשֵׁ ן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה בַּ סֻּ כָּה ,ומדובר במיטה הגבוהה עשרה טפחים ,ל ֹא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ ,כיון שמטה זו נחשבת כאהל בפני עצמו ,ואינו נחשב כישן בסוכהָ .אמַ ר ַרבִּ י יְהוּדָ ה ,נוֹהֲ גִ ין הָ יִינוּ ,שֶׁ הָ יִינוּ יְשֵׁ נִים ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה בִּ פְ נֵי הַ זְּ ֵק ִנים ,וְ ל ֹא ָא ְמרוּ ָלנוּ דָ בָ ר ,והיינו כיון שהמטה היא 'אהל ארעי' ,שדרך לטלטלה ממקום למקום ,ואינה מבטלת 'אהל קבע' של הסוכה. ִיאל ,שֶׁ הָ יָה יָשֵׁ ן ַתּחַ ת ָאמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ,מַ עֲשֶׂ ה בְ טָ בִ י ,עַ בְ דּוֹ הכנעני שֶׁ ל ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ יתם את טָ בִ י עַ בְ ִדּי ,שֶׁ הוּא ַתל ְִמיד ִיאל לַזְּ ֵקנִים ,ה ְר ִא ֶ הַ ִמּטָּ ה ,וְ ָאמַ ר לָהֶ ן ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּה ,כיון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, חָ כָם וְ יוֹדֵ עַ שֶׁ עֲבָ ִדים פְּ ִ ועבדים פטורים ממצוות אלו ,לְפִ י ָכ יָשֵׁ ן הוּא ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה .וְ אף שלא אמר כן רבן גמליאל בתורת הלכה פסוקה ,מכל מקום לְפִ י דַ ְרכֵּנוּ לָמַ ְדנוּ מתוך דבריו, שֶׁ הַ יָּשֵׁ ן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה ,ל ֹא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ .והטעם שישן טבי תחת המטה ולא בבית ,כיון שרצה לשמוע את שיחתם של תלמידי החכמים .והטעם שלא ישן על גבי המטה ,כיון שלא רצה שיהיה דחוק המקום לחכמים. משנה ב :הַ סּוֹמֵ ְהוּדה אוֹמֵ רִ ,אם אֵ ינָהּ יְכוֹלָ ה שׁ ָרהַ .ר ִבּי י ָ סֻ כָּתוֹ ְבּכ ְַרﬠֵ י הַ ִמּטָּ ה ,כְּ ֵ שׁ ָרה. ְשׁצִּ לָּ ָתהּ ְמרֻ בָּ ה מֵ חַ מָּ ָתהּ ,כְּ ֵ לַ ﬠֲמוֹד ִבּ ְפנֵי ﬠַ צְ מָ הְּ ,פּסוּלָ ה .סֻ כָּה הַ ְמדֻ ְבלֶ לֶ ת ו ֶ שׁ ָרה: נִר ִאים ִמתּוֹכָהּ ,כְּ ֵ שׁאֵ ין הַ כּוֹכ ִָבים ְ הַ ְמﬠֻבָּ ה כְ ִמין בַּ יִת אַ ף ﬠַ ל ִפּי ֶ משנה ב :הַ סּוֹמֵ את דפנות סֻ ָכּתוֹ בְּ כ ְַרעֵ י הַ ִמּטָּ ה ,כְּ שֵׁ ָרהַ .רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ ,אם הסוכה ֵאינָהּ יְכוֹלָה ַלעֲמוֹד בִּ פְ נֵי עַ צְ מָ הּ ,פְּ סוּ ָלה ,כיון שרבי יהודה סובר שהסוכה צריכה להיות 'דירת קבע'. סֻ כָּה הַ ְמדֻבְ ֶללֶת -שלא השכיב את הקנים באותו גובה ,אלא אחד עולה ואחד יורד ,אף שמתוך כך חמתה מרובה מצילתה ,אנו מחשיבים זאת כאילו הקנים © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 7 מסכת סוכה מבוארת מושכבים בשוה ,ואז תהיה צילתה מרובה מחמתה ,וְ כן סוכה שֶׁ צִּ לּ ָָתהּ ְמרֻ בָּ ה מֵ חַ מָּ ָתהּ ,כְּ שֵׁ ָרה. הַ ְמעֻבָּ ה כְ ִמין בַּ יִת -סוכה שהניחו עליה סכך מרובה עד שהסכך נראה כתקרת הביתַ ,אף עַ ל פִּ י שֶׁ ֵאין הַ כּוֹכָבִ ים נ ְִר ִאים ִמתּוֹכָהּ ,כְּ שֵׁ ָרה: ְעוֹלין לָ הּ שׁ ָרה ,ו ִ ﬠגָלָ ה ,אוֹ ְבּר ֹאשׁ הַ ְסּ ִפינָה ,כְּ ֵ עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ְבּר ֹאשׁ הָ ֲ ֶ משנה ג :הָ תּיִם עוֹלין לָ הּ ְבּיוֹם טוֹבְ .שׁ ַ ִ שׁ ָרה ,וְאֵ ין ְבּיוֹם טוֹבְ .בּר ֹאשׁ הָ ִאילָ ן אוֹ ﬠַ ל גַּבֵּ י גָמָ ל ,כְּ ֵ עוֹלין לָ הּ ִ שׁ ָרה ,וְאֵ ין תּיִם ִבּ ֵידי אָ ָדם וְאַ חַ ת בָּ ִאילָ ן ,כְּ ֵ שׁ ַ בָּ ִאילָ ן ,וְאַ חַ ת ִבּ ֵידי אָ ָדם ,אוֹ ְ שׁ ָרה ,וְעוֹלִ ין לָ ה ְבּיוֹם טוֹב .זֶה הַ כְּ לָ ל, שׁלשׁ ִבּ ֵידי אָ ָדם ,וְאַ חַ ת בָּ ִאילָ ן ,כְּ ֵ ְבּיוֹם טוֹבָ , שׁ ָרה ,וְעוֹלִ ין לָ הּ ְבּיוֹם טוֹב: שׁנִּ טַ ל הָ ִאילָ ן וִיכוֹלָ ה לַ ﬠֲמוֹד ִבּ ְפנֵי ﬠַ צְ מָ הּ ,כְּ ֵ כֹּל ֶ משנה ג :הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ בְּ ר ֹאשׁ הָ ֲע ָגלָה ,אף שהיא מיטלטלת ממקום למקום ,אוֹ בְּ ר ֹאשׁ הַ ְסּפִ ינָה ,אף שהרוחות שבים עוקרות אותה ממקומה ,כְּ שֵׁ ָרה ,ובלבד שתעמוד הסוכה ברוח המצויה ביבשה ,וְ אף עוֹ ִלין לָהּ -ומותר לעלות בה אפילו בְּ יוֹם טוֹב .עשאה בְּ ר ֹאשׁ הָ ִאילָן אוֹ עַ ל גַּבֵּ י גָמָ ל ,כְּ שֵׁ ָרה ,וְ ֵאין עוֹלִין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב, שהרי אסרו חכמים לעלות על גבי אילן או לרכב על גבי בהמה בשבת או ביום טוב .אם ְשׁ ַתּיִם מעמודי הסוכה נסמכים בָּ ִאילָן ,וְ ַאחַ ת בִּ ידֵ י ָאדָ ם ,אוֹ ְשׁ ַתּיִם בִּ ידֵ י ָאדָ ם וְ ַאחַ ת בָּ ִאילָן ,כְּ שֵׁ ָרה ,וְ ֵאין עוֹלִין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב ,כיון שהאילן הוא חלק מהותי מהעמדת הסוכה ,הרי הוא נחשב כמי שעולה על גבי אילן ביום טוב ,ואסור .אבל אם שָׁ לשׁ מעמודי הסוכה בִּ ידֵ י ָאדָ ם ,וְ ַאחַ ת בָּ ִאי ָלן ,שאף ללא התמיכה של האילן תעמוד הסוכה על ידי העמודים שעשה האדם ,כְּ שֵׁ ָרה, וְ עוֹלִין לָה בְּ יוֹם טוֹב .מסכמת המשנה ,זֶה הַ כְּ לָל ,כֹּל אופן שֶׁ אף אם נִּטַ ל הָ ִאילָן וִ יכוֹלָה ַלעֲמוֹד בִּ פְ נֵי עַ צְ מָ הּ ,כְּ שֵׁ ָרה ,וְ עוֹ ִלין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב: שׁ ָרהְ .שׁלוּחֵ י ִמצְ וָה, עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ בֵ ין הָ ִאילָ נוֹת וְהָ ִאילָ נוֹת ְדּפָ נוֹת לָ הּ ,כְּ ֵ ֶ משנה ד :הָ ְשׁוֹתין ﬠ ֲַראי חוּץ טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה ,אוֹכְ ִלין ו ִ שׁיהֶ ןְ ,פּ ִ שׁ ְמּ ֵ וּמ ַ ְפּטוּ ִרין ִמן הַ סֻּ כָּה ,חוֹלִ ין ְ לַ סֻּ כָּה: משנה ד :הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ בֵ ין הָ ִאילָנוֹת המחוברים לקרקע ,וְ הָ ִאילָנוֹת ְדּפָנוֹת לָהּ, והם חזקים שאינם מתנועעים ברוח מצויה ,ואף בין האילנות מילא קש ותבן שנשארים אף ברוח מצויה ,כְּ שֵׁ ָרהְ .שׁלוּחֵ י ִמצְ ָוה ,כגון ההולכים לפדיון שבויים © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 8 מסכת סוכה מבוארת טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה ,כיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה .חוֹלִין וכדומה ,פְּ ִ טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה ,ואפילו חולה שאין בו סכנה ,לפי שהמצטער וּמשַׁ ְמּשֵׁ יהֶ ן ,פְּ ִ ְ פטור מן הסוכה ,שנאמר 'בסוכות תשבו' ,והיינו ישיבה של דירה ,וכל דבר שמחמתו היה יוצא מדירתו ,יכול לצאת אף מסוכתו. שׁוֹתין ע ֲַראי -כל אדם רשאי לאכול או לשתות באופן עראי ,שלא אוֹכְ ִלין וְ ִ בסעודת קבע ,אף חוּץ לַסֻּ ָכּה ,כיון שדרך בני אדם לאכול ולשתות עראי מחוץ לביתם. וּל ַרבָּ ן ֲשׂה וְהֵ ִביאוּ לוֹ ְל ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ִל ְטעוֹם אֶ ת הַ ַתּ ְב ִשׁילְ , משנה ה :מַ ﬠ ֶ שׁנּ ְָתנוּ לוֹ ְל ַר ִבּי צָ דוֹק שׁל מַ יִם ,וְאָ ְמרוּ הַ ﬠֲלוּם לַ סֻּ כָּה .וּכְ ֶ כוֹתבוֹת ְוּד ִלי ֶ ָ תּי שׁ ֵ גּ ְַמ ִליאֵ ל ְ אֹ כֶל פָּ חוּת ִמכַּבֵּ יצָ ה ,נְטָ לוֹ בַ מַּ פָּ ה ,וַאֲ כָלוֹ חוּץ לַ סֻּ כָּה ,וְל ֹא בֵ ַר אַ חֲ ָריו: משנה ה :מַ עֲשֶׂ ה וְ הֵ בִ יאוּ לוֹ ל ְַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ל ְִטעוֹם ֶאת הַ ַתּבְ ִשׁיל ,וּל ְַרבָּ ן כוֹתבוֹת ]-תמרים[ ְוּדלִי שֶׁ ל מַ יִם ,וְ אף על פי שהיתה זו ִיאל הביאו ְשׁ ֵתּי ָ גּ ְַמל ֵ אכילת עראיָ ,א ְמרוּ 'הַ עֲלוּם לַסֻּ כָּה' ,ויש ללמוד מכאן שאף שמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ,המחמיר לאכול אפילו אכילת עראי בסוכה ,הרי זה אכֶל פָּחוּת ִמשיעור כַּבֵּ יצָ ה ,נְטָ לוֹ בַ מַּ פָּה ,כדי משובח .וּכְ שֶׁ נּ ְָתנוּ לוֹ ל ְַרבִּ י צָ דוֹק ֹ שלא יגע בו בידיו ,וכך לא הוצרך ליטול את ידיו ,וַאֲ כָלוֹ חוּץ לַסֻּ כָּה ,וְ ל ֹא בֵ ַר ַאחֲ ָריו ברכה אחרונה ,כיון שהיה זה פחות מכביצה. שׂ ֵרה ְסעוּדוֹת חַ יָּב אָ ָדם לֶ אֱ כוֹל בַּ סֻּ כָּה ,אַ חַ ת משנה וַ :ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר אוֹמֵ ר ,אַ ְרבַּ ע ﬠֶ ְ בַּ יּוֹם וְאַ חַ ת בַּ לַּ יְלָ ה .וַחֲ כ ִָמים אוֹ ְמ ִרים ,אֵ ין לַ ָדּבָ ר ִקצְ בָ ה ,חוּץ ִמלֵּ ילֵ י יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן ַשׁ ִלים שׁלּ ֹא אָ כַל לֵ ילֵ י יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ,י ְ שׁל חַ ג ִבּ ְלבָ ד .וְעוֹד אָ מַ ר ַר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶרִ ,מי ֶ ֶ ﬠוָּת לוּמין ,ﬠַ ל זֶה נֶאֱ ַמרְ ,מ ֻ אוֹמ ִרים ,אֵ ין לַ ָדּבָ ר ַתּ ְשׁ ִ ְ ְבּלֵ ילֵ י יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן .וַחֲ כ ִָמים ל ֹא יוּכַל ִל ְתקֹ ן ,וְחֶ ְסרוֹן ל ֹא יוּכַל ְל ִהמָּ נוֹת: משנה ו :משנתנו מבררת אילו סעודות הן חובה על האדם בחג הסוכותַ .רבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר אוֹמֵ רַ ,א ְרבַּ ע עֶ ְשׂ ֵרה ְסעוּדוֹת חַ יָּב ָאדָ ם לֶאֱ כוֹל בַּ סֻּ כָּה בחג הסוכות ,בכל אוֹמ ִרים, יום משבעת הימים ,סעודה ַאחַ ת בַּ יּוֹם וְ סעודה ַאחַ ת בַּ ַלּ ְילָה .וַחֲ כ ִָמים ְ ֵאין לַדָּ בָ ר ִקצְ בָ ה ,אלא כל ימות חול המועד אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל ,חוּץ ִמלֵּילֵי יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג בִּ לְבָ ד ,שזו סעודת חובה ,ולמדו כן © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 9 מסכת סוכה מבוארת מחג הפסח ,שיש חיוב לאכול מצה בליל יום טוב ראשון ,וכמו כן בחג הסוכות יש מצות סעודה בסוכה בליל יום טוב ראשון. וְ עוֹד ָאמַ ר ַרבִּ י אֱ ִליעֶ זֶרִ ,מי שֶׁ לּ ֹא ָאכַל בלֵילֵי יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ,י ְַשׁלִים בְּ לֵילֵי יוֹם טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן -בשמיני עצרת ,שיאכל מן הפרפראות הבאות בקינוח סעודה כפליים ממה שהיה אוכל בסעודה רגילה ]אבל פת ובשר אין אדם יכול לאכול 'מ ֻעוָּת ל ֹא יוּכַל לוּמין ,עַ ל זֶה נֶאֱ מַ ר ְ אוֹמ ִריםֵ ,אין לַדָּ בָ ר ַתּ ְשׁ ִ ְ כפליים[ .וַחֲ כ ִָמים ל ְִתקֹן ,וְ חֶ ְסרוֹן ל ֹא יוּכַל ל ְִהמָּ נוֹת': פּוֹס ִלין, ְ שׁמַּ אי שׁהָ יָה ר ֹאשׁוֹ וְרֻ בּוֹ בַ סֻּ ָכּה ,וְשֻׁ ְלחָ נוֹ ְבתוֹ הַ בַּ יִת ,בֵּ ית ַ משנה זִ :מי ֶ שׁהָ ְלכוּ ֲשׂהֶ , שׁמַּ אי ,ל ֹא ָכ הָ יָה מַ ﬠ ֶ שׁ ִירין .אָ ְמרוּ לָ הֶ ן בֵּ ית ִהלֵּ ל ְלבֵ ית ַ וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִ שׁהָ יָה וּמצָ אוּהוּ ֶ חוֹרנִ יְ , שׁמַּ אי וְזִ ְקנֵי בֵ ית ִהלֵּ ל ְלבַ ֵקּר אֶ ת ַר ִבּי יוֹחָ נָן בֶּ ן הַ ָ זִ ְקנֵי בֵ ית ַ יוֹשׁב ר ֹאשׁוֹ וְרֻ בּוֹ בַ סֻּ כָּה ,וְשֻׁ ְלחָ נוֹ ְבתוֹ הַ בַּ יִת) ,וְל ֹא אָ ְמרוּ לוֹ ָדבָ ר( .אָ ְמרוּ לָ הֶ ן בֵּ ית ֵ ִית נוֹהֵ ג ל ֹא ִקיּ ְַמ ָתּ ִמצְ וַת סֻ כָּה שּׁם ְראָ יָה ,אַ ף הֵ ם אָ ְמרוּ לוִֹ ,אם כֵּן הָ י ָ שׁמַּ איִ ,מ ָ ַ ִמיָּמֶ י : משנה זִ :מי שֶׁ הָ יָה ר ֹאשׁוֹ וְ רֻ בּוֹ בַ סֻּ כָּה ,וְ שֻׁ לְחָ נוֹ ,שעליו הוא אוכל את סעודתו, פּוֹסלִין ,מחשש שמא יגרר אחר שולחנו ויכנס בעצמו בְ תוֹ הַ בַּ יִת ,בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ לתוך הבית ,וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִיריןָ .א ְמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית ִהלֵּל לְבֵ ית שַׁ מַּ אי ,האם ל ֹא ָכ הָ יָה מַ עֲשֶׂ ה ,שֶׁ הָ לְכוּ זִ ְקנֵי בֵ ית שַׁ מַּ אי וְ זִ ְקנֵי בֵ ית ִהלֵּל לְבַ ֵקּר ֶאת ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן וּמצָ אוּהוּ שֶׁ הָ יָה יוֹשֵׁ ב ר ֹאשׁוֹ וְ רֻ בּוֹ בַ סֻּ ָכּה ,וְ שֻׁ לְחָ נוֹ בְ תוֹ הַ בַּ יִת) ,וְ ל ֹא חוֹרנִיְ , הַ ָ ָא ְמרוּ לוֹ דָ בָ ר( .וזו ראיה שהאוכל כך יוצא ידי חובתוָ .א ְמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית שַׁ מַּ אי, וכי ִמשָּׁ ם יש ְר ָאיָה לדבריכם ,הרי ַאף הֵ ם ָא ְמרוּ לוֹ ,לרבי יוחנן בן החורניִ ,אם ִית נוֹהֵ ג תמיד ,לאכול כששולחנך בתוך הבית ,ל ֹא ִקיּ ְַמ ָתּ ִמצְ וַת סֻ כָּה כֵּן הָ י ָ ִמיָּמֶ י ,כלומר ,לא קיימת מצות סוכה כתיקונה וכראוי לה ,כיון שחכמים פסלו צורת אכילה זו. צָרי ְל ִאמּוֹ ,חַ יָּב שׁאֵ ינוֹ ִ טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּהָ .קטָ ן ֶ וּקטַ נִּ יםְ ,פּ ִ ָשׁיםַ ,וﬠֲבָ ִדים ְ משנה ח :נ ִ ְס ֵכּ ﬠַ ל גַּבֵּ י וּפחֵ ת אֶ ת הַ מַּ ﬠֲזִ יבָ ה ו ִ שׁמַּ אי הַ זָּ ֵקןִ , שׁל ַ ֲשׂה ְוי ְָל ָדה כַלָּ תוֹ ֶ בַּ סֻּ כָּה .מַ ﬠ ֶ הַ ִמּטָּ ה ִבּ ְשׁ ִביל הַ ָקּטָ ן: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 10 מסכת סוכה מבוארת טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּהָ .קטָ ן שֶׁ ֵאינוֹ וּקטַ נִּים ,פְּ ִ ָשׁיםַ ,ועֲבָ ִדים כנענייםְ , משנה ח :נ ִ צָ ִרי ל ְִאמּוֹ ,כלומר ,שכשמתעורר משנתו בלילה אינו קורא 'אמא ,אמא' עד שתבא אליו אימו ,חַ יָּב בַּ סֻּ כָּה .מַ עֲשֶׂ ה וְ ָילְדָ ה ַכ ָלּתוֹ שֶׁ ל שַׁ מַּ אי הַ זּ ֵָקן ,וּפִ חֵ ת ֶאת הַ מַּ עֲזִ יבָ ה -הסיר את התקרה מעל מיטתו ,וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּטָּ ה בִּ ְשׁבִ יל הַ ָקּטָ ן, לפי שהוא סובר שאפילו קטנים ממש חייבים בסוכה. שׁ ִמים, עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ֶקבַ ע ,וּבֵ יתוֹ ﬠ ֲַראי .י ְָרדוּ גְ ָ ֶ שׁ ְבﬠַ ת הַ יּ ִָמים אָ ָדם משנה ט :כָּל ִ שׁלְ ,למָ ה הַ ָדּבָ ר דּוֹמֶ הְ ,לﬠֶ בֶ ד שׁלוּ מָ ָ שּׁ ִתּ ְס ַרח הַ ִמּ ְקפָּ ה .מָ ְ תּר ְלפַ נּוֹתִ ,מ ֶ תי מֻ ָ מֵ אֵ ימָ ַ ְשׁפַ לוֹ ִקיתוֹן ﬠַ ל פָּ נָיו: שׁבָּ א ִל ְמזוֹג כּוֹס ְל ַרבּוֹ ,ו ָ ֶ משנה ט :כָּל ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים של חג הסוכותָ ,אדָ ם עוֹשֶׂ ה את סֻ כָּתוֹ ֶקבַ ע ,וּבֵ יתוֹ ע ֲַראי ,שאם יש לו כלים נאים מעלה אותם לסוכה .י ְָרדוּ גְ שָׁ ִמים ,מֵ ֵאימָ ַתי מֻ ָתּר ְלפַנּוֹת את הסוכה מכליה ולצאת ממנהִ ,משֶּׁ ִתּ ְס ַרח הַ ִמּ ְקפָּה -מזמן שמי הגשמים מקלקלים את המאכל שאינו רך מידי ואינו קשה מידי ,שהוא מהיר להתקלקל ממים ,ואף אם אין לפניו תבשיל כזה ,מזמן שירדו גשמים בכמות כזו ,רשאי לצאת מהסוכה .מָ ְשׁלוּ מָ שָׁ ל ,לְמָ ה הַ דָּ בָ ר דּוֹמֶ ה ,כשיורדים גשמים בחג הסוכות ,לְעֶ בֶ ד שֶׁ בָּ א עם מים ל ְִמזוֹג את כּוֹס היין ל ְַרבּוֹ ,כלומר למהול לו מים ביין להפיג חריפותו ,וְ שָׁ ַפ לוֹ רבו את ִקיתוֹן המים עַ ל ָפּנָיו ,כאומר לו, איני רוצה בשימושך ,כך כאן מראים הגשמים שאין הקדוש ברוך הוא מקבל מעשיהם ברצון. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 11 מסכת סוכה מבוארת נִּדּחַ ת ,פָּ סוּל. ְשׁל ﬠִ יר הַ ַ שׁ ָרה ,ו ֶ שׁל אֲ ֵ פרק ג ,משנה א :לוּלָ ב הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּלֶ . ְהוּדה אוֹמֵ ר ,יְאַ גְּ ֶדנּוּ ָשׁרַ .ר ִבּי י ָ נִ ְקטַ ם ר ֹאשׁוֹ ,נִ ְפ ְרצוּ ﬠָ לָ יו ,פָּ סוּל .נִ ְפ ְרדוּ ﬠָ לָ יו ,כּ ֵ לשׁה ְטפָ ִחים כְּ ֵדי ְלנַﬠְ נֵﬠַ בּוֹ, שׁיֶּשׁ בּוֹ ְשׁ ָ שׁרוֹת ,לוּלָ ב ֶ ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה .צִ נֵּי הַ ר הַ בַּ ְרזֶל ,כְּ ֵ ָשׁר. כּ ֵ פרק ג ,משנה א :נאמר בתורה 'וּל ְַק ְח ֶתּם ָלכֶם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר ַכּפֹּת וּשׂמַ ְח ֶתּם לִפְ נֵי ה' אֱ ֵקיכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים' ,פרק ְתּמָ ִרים ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ זה עוסק בפרטי הדינים של נטילת ארבעת המינים :לוּלָב הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּסוּל, הגזול -מפני שזו מצוה הבאה בעבירה ,והיבש -מפני שאינו 'הדר' ,ולומדים מלשון 'הדר' שנאמרה באתרוג שאף שלשת המינים האחרים צריכים להיות בעלי הדר .לולב שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה -עץ של עבודה זרה ,הטעון שריפה ,וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת -הבא מעיר שעבדו כולם עבודה זרה ,וציותה התורה לשרוף את העיר עם כל אשר בה ,פָּסוּל ,כיון שלולב צריך שיעור מסוים ,כמו שיבואר להלן, ולולב העומד להישרף אין שיעורו נחשב .נ ְִקטַ ם -נחתך ר ֹאשׁוֹ של הלולב ,ואינו 'הדר' ,או שנִפְ ְרצוּ עָ לָיו -נעקרו ממנו לגמרי ,וקשרם כדי לחברם לשדרה, פָּסוּל .נִפְ ְרדוּ עָ לָיו זה מזה בראשיהם ,אך עדיין מחוברים הם לשדרה ,כָּשֵׁ ר. ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,י ְַאגְּ דֶ נּוּ ִמלְמַ עְ לָה -יקשור את עלי הלולב שנפרדו בחלקם העליון ,כדי שייראה כשאר לולבים. צִ נֵּי הַ ר הַ בַּ ְרזֶל -לולבים הבאים ממקום הנקרא 'הר הברזל' ,שעליהם קצרים ביותר ,כְּ שֵׁ רוֹת ,ובלבד שיגיע ראשו של העלה התחתון לעיקרו של העלה העליון ,אבל אם הם קצרים יותר -פסול .לוּלָב שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים כנגד ההדסים והערבות ,וטפח נוסף כְּ דֵ י ְלנַעְ נֵעַ בּוֹ ,כָּשֵׁ ר ,אבל בפחות משיעור זה, פסול. ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ ת ,פָּ סוּל .נִ ְקטַ ם שׁ ָרה ו ֶ שׁל אֲ ֵ משנה ב :הֲ ַדס הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּלֶ . ָשׁר .וְאֵ ין ﬠנָבָ יו ְמרֻ בּוֹת מֵ ﬠָ לָ יו ,פָּ סוּל .ו ְִאם ִמﬠֲטָ ן כּ ֵ שׁהָ יוּ ֲ ר ֹאשׁוֹ ,נִ ְפ ְרצוּ ﬠָ לָ יו ,אוֹ ֶ ֲטין ְבּיוֹם טוֹב: ְממַ ﬠ ִ משנה ב :הֲ דַ ס הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּסוּל ,הגזול -מפני שזו מצוה הבאה בעבירה, והיבש -מפני שאינו 'הדר' .הדס שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה -עץ של עבודה זרה ,הטעון שריפה, וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת -הבא מעיר שעבדו כולם עבודה זרה ,וציותה התורה לשרוף © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 12 מסכת סוכה מבוארת את העיר עם כל אשר בה ,פָּסוּל ,כיון שהדס צריך שיעור מסוים ,וכשהוא עומד להישרף אין שיעורו נחשב .נ ְִקטַ ם ר ֹאשׁוֹ ,ואינו 'הדר' ,נִפְ ְרצוּ עָ ָליו ואינן מחוברים לענף אלא על ידי קשירה ,אוֹ שֶׁ הָ יוּ ֲענָבָ יו ]-מין פירות שיש בו ,דומה לענבים[ ְמרֻ בּוֹת מֵ עָ לָיו ,שיש בו יותר ענבים מעלים ,ואותם ענבים אדומים או שחורים ,פָּסוּל] ,אך אם הענבים ירוקים ,מעין צבע העלים ,כשר[ .וְ ִאם ִמעֲטָ ן - מיעט את הענבים ,ונעשו העלים מרובים יותר ,כָּשֵׁ ר .וְ ֵאין ְממַ ע ֲִטין בְּ יוֹם טוֹב, כיון שהוא 'מתקן' בכך את ההדס להכשירו למצוה. ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ תְ ,פּסוּלָ ה, שׁ ָרה ו ֶ שׁל אֲ ֵ שׁהְ ,פּסוּלָ הֶ . משנה ג :ﬠ ֲָרבָ ה גְ זוּלָ ה וִיבֵ ָ ָשׁרוּ ִמ ְקצַ ת ﬠָ לֶ יהָ , ְשׁנּ ְ מוּשׁה ו ֶ ָ נִפ ְרצוּ ﬠָ לֶ יהָ ,וְהַ צַּ ְפצָפָ ה ְפּסוּלָ ה .כְּ ֹאשׁהְּ , נִ ְקטַ ם ר ָ שׁ ָרה: ְשׁל בַּ ﬠַ ל כְּ ֵ ו ֶ משנה ג :ע ֲָרבָ ה גְ זוּלָה וִ יבֵ שָׁ ה ,פְּ סוּ ָלה .שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת ,פְּ סוּלָה, וכטעמים שהתבארו לעיל לגבי לולב והדס .נ ְִקטַ ם ר ֹאשָׁ הּ ,נִפְ ְרצוּ עָ לֶיהָ , וְ הַ צַּ פְ צָ פָה -מין דומה לערבה ,שעליו עגולים ,פְּ סוּלָה .ערבה כְּ מוּשָׁ ה -יבשה ָשׁרוּ ִמ ְקצַ ת עָ ֶליהָ ,ונשארו רובם ,וְ ערבה שֶׁ ל בַּ עַ ל -הגדילה בשדה במקצת ,וְ שֶׁ נּ ְ וצומחת ממי גשמים ,כְּ שֵׁ ָרה ,ואף שנאמר בתורה 'ערבי נחל' ,אין זה מעכב שיהיו הערבות צומחות דוקא על שפת הנחל ,אלא באה התורה להגדיר את מין הערבה ,שהוא מין שצומח בדרך כלל על שפת הנחל. וּשׁ ֵתּי ﬠ ֲָרבוֹת ,לוּלָ ב אֶ חָ ד וְאֶ ְתרוֹג לשׁה הֲ ַד ִסּיםְ , שׁ ָ ִשׁמָ ﬠֵ אל אוֹמֵ רְ , משנה דַ :ר ִבּי י ְ תּן שׁלָ ְשׁ ָ טוּמים ,וְאֶ חָ ד אֵ ינוֹ ָקטוּםַ .ר ִבּי טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר ,אֲ פִ לּוּ ְ שׁ ַניִם ְק ִ אֶ חָ ד .אֲ ִפלּוּ ְ שׁלּוּלָ ב אֶ חָ ד וְאֶ ְתרוֹג אֶ חָ דָ ,כּ הֲ ַדס אֶ חָ ד ַוﬠ ֲָרבָ ה שׁם ֶ אוֹמר ,כְּ ֵ ֵ טוּמיםַ .ר ִבּי ﬠ ֲִקיבָ א ְק ִ אֶ חָ ת: משנה ד :בתורה לא התבאר בפירוש מה הכמות שיש ליטול מכל אחד ִשׁמָ עֵ אל מארבעת המינים ,משנתנו דנה בכך ,ומביאה מחלוקת בענין זהַ :רבִּ י י ְ וּשׁ ֵתּי ע ֲָרבוֹת ,לוּלָב ֶאחָ ד וְ ֶא ְתרוֹג אוֹמֵ ר ,צריך האדם ליטול ְשׁלשָׁ ה הֲ דַ ִסּיםְ , טוּמים ,וְ ֶאחָ ד ֵאינוֹ ֶאחָ ד ,ומוסיף רבי ישמעאל ואומר ,אֲ פִ לּוּ ְשׁ ַניִם מההדסים ְק ִ ָקטוּם ,כשר ,ובגמרא מבואר שרבי ישמעאל חזר בו מדבריו הראשונים ,והוא סובר שאין צורך בשלשה הדסים ,אלא די באחד ,ולכן אם אחד מהם אינו © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 13 מסכת סוכה מבוארת טוּמים ,כשר, ָשׁ ָתּן -שלשת ההדסים ְק ִ קטום ,כשרַ .רבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר ,אֲ פִ לּוּ ְשׁל ְ כיון שהוא סובר שקטימה אינה פוסלת בהדסים ,לפי שהעלים העליונים מסתירים את הקטימהַ .רבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר ,כְּ שֵׁ ם שֶׁ לּוּלָב ֶאחָ ד וְ ֶא ְתרוֹג ֶאחָ דָ ,כּ הֲ דַ ס ֶאחָ ד ַוע ֲָרבָ ה ֶאחָ ת: ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ ת ,פָּ סוּלֶ . שׁ ָרה ו ֶ שׁל אֲ ֵ משנה ה :אֶ ְתרוֹג הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּלֶ . שׁל הוֹרה ,ל ֹא יִטּוֹל ,ו ְִאם נָטַ ל, שׁל ְתּרוּמָ ה ְט ָ שׁל ְתּרוּמָ ה ְטמֵ אָ ה ,פָּ סוּלֶ . ﬠָ ְרלָ ה ,פָּ סוּלֶ . שׁנִ י ֲשׂר ֵ שׁל מַ ﬠ ֵ פּוֹס ִלין ,וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִשׁ ִיריןֶ . ְ שׁמַּ אי שׁל ְדּמַ אי ,בֵּ ית ַ ָשׁרֶ . כּ ֵ ָשׁר: ירוּשׁלַ יִם ,ל ֹא יִטּוֹל ,ו ְִאם נָטַ ל ,כּ ֵ ָ ִבּ משנה הֶ :א ְתרוֹג הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּסוּל .שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת ,פָּסוּל .וכמו שהתבאר לעיל לגבי שאר המינים] .עתה מביאה המשנה דינים השייכים רק באתרוג ,כיון שהוא פרי הראוי לאכילה[ ,אתרוג שֶׁ ל עָ ְרלָה -בתוך שלש שנים לנטיעת העץ ,שהוא אסור באכילה ובהנאה ,פָּסוּל ,כיון שנאמר 'ולקחתם לכם' ,שיהא ראוי לכם ,ואתרוג זה אינו ראוי לאדם .וכן אתרוג שֶׁ ל ְתּרוּמָ ה הוֹרה ,לכתחילה ל ֹא יִטּוֹל, ְטמֵ ָאה ,שאסור באכילה ,פָּסוּל .אתרוג שֶׁ ל ְתּרוּמָ ה ְט ָ מחשש שיתרטב מהלולב ומיניו ]שהיו נותנים אותם במים[ ויוכשר בכך לקבל טומאה ]שאין פרי מקבל טומאה עד שיבואו עליו מים[ ,ואסור לגרום טומאה לתרומה .וְ ִאם נָטַ ל ,כָּשֵׁ ר ,כיון שהוא פרי המותר באכילה לכהנים .אתרוג שֶׁ ל ְדּמַ אי -של עם הארץ ,שאין ידוע אם הוא מעשר ,וגזרו חכמים שחייבים לעשר פּוֹסלִין ,כיון שעתה אינם ראויים לאכילה ,וּבֵ ית ִהלֵּל פירות אלו ,בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ מַ כְ ִשׁ ִירין ,כיון שראוי פרי זה לעניים ,שהתירו חכמים להאכילם פירות דמאי. אתרוג שֶׁ ל מַ עֲשֵׂ ר שֵׁ נִי בִּ ירוּשָׁ ַליִם ,שהוא מותר שם באכילה ,לכתחילה ל ֹא יִטּוֹל ,שלא יגרום לו הכשר לקבלת טומאה ,וְ ִאם נָטַ ל ,כָּשֵׁ ר ,כיון שהוא ראוי לאכילה. נִס ַדּק ,נִ ַקּב וְחָ סַ ר כָּל נִטּלָ ה ִפ ְטמָ תוֹ ,נִ ְקלַ ףְ , תה חֲ זָזִ ית ﬠַ ל רֻ בּוְֹ , משנה ו :ﬠָ ְל ָ ָשׁר. שׁהוּא ,כּ ֵ תה חֲ זָזִ ית ﬠַ ל ִמעוּטוֹ ,נִטַּ ל ﬠ ְֻקצוֹ ,נִ ַקּב וְל ֹא חָ סַ ר כָּל ֶ שׁהוּא ,פָּ סוּל .ﬠָ ְל ָ ֶ ְהוּדה פּוֹסֵ ל. כּוּשׁי ,פָּ סוּל .וְהַ יָרוֹק כְּ כ ְַר ִתיַ ,ר ִבּי מֵ ִאיר מַ כְ ִשׁיר ,ו ְַר ִבּי י ָ ִ אֶ ְתרוֹג הַ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 14 מסכת סוכה מבוארת משנה ו :משנתנו מונה פסולים שונים באתרוג ,שמחמתם אינו נחשב 'הדר': עָ ל ְָתה חֲ זָזִ ית -כמו אבעבועות דקות עַ ל רֻ בּוֹ של האתרוג ,נ ְִטּלָה פִ ְטמָ תוֹ -החלק הבולט שבשיפולי האתרוג ,נ ְִקלַף -התקלף כל הקרום הדק שעל גבי האתרוג ]אך אין הכוונה שנקלפה הקליפה הצהובה שלו ,שאז אפילו בקילוף מועט הוא פסול[ ,נ ְִסדַּ ק ,נ ִַקּב -נעשה בו חור ,וְ חָ סַ ר אפילו כָּל שֶׁ הוּא מבשר האתרוג, פָּסוּל .עָ ל ְָתה חֲ זָזִ ית רק עַ ל ִמעוּטוֹ של האתרוג ]במקום אחד ,אך אם עלתה החזזית בשנים או שלשה מקומות ,או שעלה בפיטמתו ,פסול[ ,נִטַּ ל ע ְֻקצוֹ - החלק שבו מחובר האתרוג לעץ ,נ ִַקּב וְ ל ֹא חָ סַ ר אפילו כָּל שֶׁ הוּא ,וגם אין זה כּוּשׁי ,פָּסוּל .וְ הַ יָרוֹק כְּ כ ְַר ִתי, נקב מפולש מעבר לעבר ,כָּשֵׁ רֶ .א ְתרוֹג הַ שחור כ ִ ַרבִּ י מֵ ִאיר מַ כְ ִשׁיר ,וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹסֵ ל .וכל הפסולים הללו הם ביום טוב ראשון, אבל מיום שני והלאה ,הכל כשר. ְהוּדה אוֹמֵ ר ,כַּבֵּ יצָ ה. שׁעוּר אֶ ְתרוֹג הַ ָקּטָ ןַ ,ר ִבּי מֵ ִאיר אוֹמֵ ר ,כָּאֱ גוֹזַ .ר ִבּי י ָ משנה זִ : ְהוּדהַ .ר ִבּי יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,אֲ ִפלּוּ אֶ חָ ד שׁ ַניִם ְבּיָדוֹ אַ חַ תִ ,דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ שׁיּ ֹאחֵ ז ְ וּבַ גָּדוֹל ,כְּ ֵדי ֶ תּי י ָָדיו. שׁ ֵ ִבּ ְ משנה ז :משנתנו מבארת את שיעור גודלו של האתרוגִ :שׁעוּר ֶא ְתרוֹג הַ ָקּטָ ן, ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר ,כָּאֱ גוֹזַ .רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,כַּבֵּ יצָ ה .וּבַ גָּדוֹל -שיעורו של האתרוג הגדול ביותר ,שהא כשר ,כְּ דֵ י שֶׁ יּ ֹאחֵ ז ְשׁ ַניִם בְּ יָדוֹ ַאחַ ת ,אך אם הוא גדול עד כדי כך שאינו יכול לאחוז שנים בידו אחת ,פסולִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ הַ .רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,אין שיעור לגודלו של האתרוג ,אלא אֲ פִ לּוּ ֶאחָ ד שצריך לאוחזו בִּ ְשׁ ֵתּי יָדָ יו ,כשר. אוֹמר, ֵ ְהוּדהַ .ר ִבּי מֵ ִאיר משנה ח :אֵ ין אוֹגְ ִדין אֶ ת הַ לּוּלָ ב אֶ לָּ א ְב ִמינוִֹ ,דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ שׁהָ יוּ אוֹגְ ִדין אֶ ת ְרוּשׁלַ יִם ֶ שׁי י ָ ֲשׂה ְבאַ נְ ֵ שׁיחָ ה .אָ מַ ר ַר ִבּי מֵ ִאיר ,מַ ﬠ ֶ אֲ ִפלּוּ ִב ְמ ִ שׁל זָהָ ב .אָ ְמרוּ לוְֹ ,בּ ִמינוֹ הָ יוּ אוֹגְ ִדין אוֹתוֹ ִמ ְלּמָ טָּ ה: לוּלבֵ יהֶ ן ְבּגִ ימוֹנִ יּוֹת ֶ ְ משנה ח :משנתנו מבררת האם יש חיוב לאגוד ]-לקשור[ את הלולב עם ההדסים והערבות ,והיאך אוגדים אותםֵ :אין אוֹגְ ִדין ֶאת הַ לּוּלָב עם ההדסים והערבותֶ ,אלָּא בְ ִמינוֹ -בחוט העשוי ממין הלולבִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה ,כיון שרבי יהודה סובר שיש חיוב לאגוד את המינים יחד ]והוא לומד זאת בגזירה שוה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 15 מסכת סוכה מבוארת מאגודת אזוב שלקחו במצרים להזות מדם הפסח על הפתחים ,שבשניהם כתוב לשון 'לקיחה'[ ,ואם יאגדו אותם במין אחר ,נמצא שהוסיף האדם מין חמישי על ארבעת המינים שציותה תורה ,ועובר משום 'לא תוסיף'ַ .רבִּ י מֵ ִאיר חולק ואוֹמֵ ר ,ניתן לקשור את הלולב ומיניו אֲ פִ לּוּ בִ ְמ ִשׁיחָ ה -בחוט ,שאינו ממין הלולב ,כיון שרבי מאיר סובר שאין חיוב לאגוד את הלולב ומיניו, וממילא אף אם יקשרנו במין חמישי ,אין בכך משום 'לא תוסיף'ָ .אמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר ,מַ עֲשֶׂ ה בְ ַאנְשֵׁ י יְרוּשָׁ ַליִם ,שֶׁ הָ יוּ אוֹגְ ִדין ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן בְּ גִ ימוֹנִיּוֹת שֶׁ ל זָהָ ב, ומוכח שלא חששו לאוגדם דוקא במינםָ .א ְמרוּ לוֹ ,אין זו ראיה ,כיון שבְּ ִמינוֹ של הלולב הָ יוּ אוֹגְ ִדין אוֹתוֹ ִמלְּמָ טָּ ה ,לקיים מצות אגד ,ומה שאגדו למעלה בגימוניות של זהב ,היה לנוי מצוה בלבד. ִ וּבאָ נָא ה' משנה ט :וְהֵ יכָן הָ יוּ ְמנַﬠְ נְ ﬠִ יןְ ,בּהוֹדוּ לַ ה'ְ ,תּ ִחלָּ ה וָסוֹףְ . הוֹשׁיﬠָ ה נָּאִ ,דּ ְב ֵרי אוֹמ ִרים ,אַ ף ְבּאָ נָּא ה' הַ צְ ִליחָ ה נָא .אָ מַ ר ַר ִבּי ﬠ ֲִקיבָ א ,צוֹפֶ ה ְ שׁמַּ אי בֵ ית ִהלֵּ ל .וּבֵ ית ַ לוּלבֵ יהֶ ן ,וְהֵ ן ל ֹא ְ שׁכָּל הָ ﬠָ ם הָ יוּ ְמנַﬠְ נְ ﬠִ ים אֶ ת וּב ַר ִבּי יְהוֹשֻׁ ﬠַ ֶ , ִיתי ְב ַרבָּ ן גּ ְַמ ִליאֵ ל ְ הָ י ִ שׁבָּ א בַ ֶדּ ֶר ,וְל ֹא הָ יָה ְביָדוֹ לוּלָ ב ִלטּוֹל, הוֹשׁיﬠָ ה נָּאִ .מי ֶ ִ נִ ﬠְ נְ עוּ אֶ לָּ א ְבאָ נָּא ה' שׁכָּל הַ יּוֹם שׁחֲ ִרית ,יִטּוֹל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִםֶ , שׁיִּ ָכּנֵס ְלבֵ יתוֹ יִטּוֹל ﬠַ ל שֻׁ ְלחָ נוֹ .ל ֹא נָטַ ל ַ ִלכְ ֶ ָשׁר לַ לּוּלָ ב: כּ ֵ משנה ט :התבאר לעיל ששיעור הלולב הוא ארבעה טפחים ,שלשה כנגד ההדסים והערבות ,וטפח נוסף כדי לנענע בו ,עתה מבררת המשנה מתי מנענעים את הלולב .מבררת המשנה ,וְ הֵ יכָן הָ יוּ ְמנַעְ נְעִ ין את הלולב ומיניו. משיבה המשנה ,בְּ 'הוֹדוּ לַה''ְ ,תּ ִחלָּה וָסוֹף -ב'הודו' הראשון שאומרים באמצע הוֹשׁיעָ ה נָּא'ִ ,דּבְ ֵרי בֵ ית ִהלֵּל. ִ 'אנָא ה' ההלל ,וב'הודו' שאומרים בסוף ההלל .וּבְ ָ 'אנָּא ה' הַ צְ לִיחָ ה נָא'ָ .אמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א ,צוֹפֶה ]- אוֹמ ִריםַ ,אף בְּ ָ ְ וּבֵ ית שַׁ מַּ אי ִיאל וּבְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ,שֶׁ כָּל הָ עָ ם הָ יוּ ְמנַעְ נְעִ ים ֶאת ִיתי בְ ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ מביט ומתבונן[ הָ י ִ הוֹשׁיעָ ה נָּא' ,שלא כדברי בית שמאי ולא ִ 'אנָּא ה' לוּלְבֵ יהֶ ן ,וְ הֵ ן ל ֹא נִעְ נְעוּ ֶאלָּא בְ ָ כדברי בית הלל. ִמי שֶׁ בָּ א בַ דֶּ ֶר ,וּבהיותו בדרך ל ֹא הָ יָה בְ יָדוֹ לוּלָב לִטּוֹל ,לִכְ שֶׁ ִיּ ָכּנֵס לְבֵ יתוֹ יִטּוֹל עַ ל שֻׁ לְחָ נוֹ ,אף שלא בשעת התפילה ואמירת ההלל .מי של ֹא נָטַ ל את הלולב בשַׁ חֲ ִרית ,יִטּוֹל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם ,שֶׁ כָּל הַ יּוֹם כָּשֵׁ ר לַלּוּלָב: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 16 מסכת סוכה מבוארת שּׁהֵ ן שּׁה אוֹ ָקטָ ן מַ ְק ִרין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַ חֲ ֵריהֶ ן מַ ה ֶ שׁהָ יָה ﬠֶ בֶ ד אוֹ ִא ָ משנה יִ :מי ֶ וּת ִהי לוֹ ְמאֵ ָרה ִאם הָ יָה גָדוֹל מַ ְק ֶרא אוֹתוֹ ,עוֹנֶה אַ חֲ ָריו הַ ְללוּיָהּ. אוֹמ ִריןְ , ְ משנה י :משנתנו עוסקת במי שאינו יודע לקרוא את ההלל בעצמוִ :מי שֶׁ הָ יָה אוֹמ ִרין, עֶ בֶ ד אוֹ ִאשָּׁ ה אוֹ ָקטָ ן מַ ְק ִרין אוֹתוֹ את ההלל ,עוֹנֶה ַאחֲ ֵריהֶ ן מַ ה שֶּׁ הֵ ן ְ כיון שהם עצמם פטורים מאמירת ההלל ,אינם יכולים להוציא את האדם ידי וּת ִהי לוֹ ְמ ֵא ָרה -תבא עליו קללה, חובתו ,ועליו לקרוא אחריהם מילה במילהְ , על כך שלא למד לקרוא בעצמו ,והוא זקוק שיקריאו לוִ .אם הָ יָה גָדוֹל מַ ְק ֶרא אוֹתוֹ ,וגדול יכול להוציאו ידי חובתו ,עוֹנֶה ַאחֲ ָריו על כל דבר ודבר 'הַ לְלוּיָהּ'. משנה יא :מָ קוֹם ֶ שׁנָּהֲ גוּ ִלכְ פּוֹל יִכְ פּוֹלִ .ל ְפשׁוֹט י ְִפשׁוֹטְ .לבָ ֵר אַ חֲ ָריו יְבָ ֵר אַ חֲ ָריו, תּנָה, נוֹתן לוֹ אֶ ְתרוֹג ְבּמַ ָ ֵ לּוֹקחַ לוּלָ ב מֵ חֲ בֵ רוֹ בַּ ְשּׁ ִביﬠִ ית, הַ כֹּל כְּ ִמנְ הַ ג הַ ְמּ ִדינָה .הַ ֵ שּׁאי ְללָ ְקחוֹ בַּ ְשּׁ ִביﬠִ ית. שׁאֵ ין ַר ַ ְל ִפי ֶ משנה יא :משנתנו ממשיכה לבאר את אופן אמירת ההלל :מָ קוֹם שֶׁ נָּהֲ גוּ לִכְ פּוֹל -לומר פעמיים את הפסוקים מ'אודך ה'' ועד סוף ההלל ,יִכְ פּוֹל .מקום שנהגו לִפְ שׁוֹט -לומר פעם אחת ,יִפְ שׁוֹט .מקום שנהגו לְבָ ֵר ַאחֲ ָריו -אחרי אמירת ההלל ,יְבָ ֵר ַאחֲ ָריו ]אבל הברכה שלפניו ,היא חובה לדברי הכל ,בימים שגומרים בהם את ההלל[ ,הַ כֹּל כְּ ִמנְהַ ג הַ ְמּ ִדינָה. המשנה דנה עתה בשנת השמיטה ,בה אסור לעשות סחורה בפירות שביעית, לּוֹקחַ ]-הקונה( לוּלָב וכיצד רוכשים את המינים בארץ ישראל בשנה זו :הַ ֵ מֵ חֲ בֵ רוֹ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,ומדובר באדם הקונה מעם הארץ לולב ואתרוג ,ואף שהלולב אינו קדוש בקדושת שביעית ,שהרי אינו ראוי לאכילה ,הרי האתרוג קדוש בקדושת שביעית ,ועם הארץ חשוד שלא ינהג בדמי האתרוג בקדושת שביעית, נוֹתן לוֹ המוכר את ה ֶא ְתרוֹג בְּ מַ ָתּנָה ,ומבליע לו ולא יבערם בשעת הביעור ,ולכן ֵ הקונה את שווי האתרוג בדמי הלולב ,לְפִ י שֶׁ ֵאין ַרשַּׁ אי ְלל ְָקחוֹ -לקנות ממנו את האתרוג בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,וכמו שהתבאר. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 17 מסכת סוכה מבוארת שּׁחָ ַרב משנה יב :בָּ ִראשׁוֹנָה ,הָ יָה לוּלָ ב נִטָּ ל בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ִשׁ ְבﬠָ ה וּבַּ ְמּ ִדינָה יוֹם אֶ חָ ד ִמ ֶ שׁיְּ הֵ א לוּלָ ב נִטָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁ ְבﬠָ ה ֵזכֶר בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ֶ ְשׁיְּ הֵ א יוֹם הֶ נֶף כֻּלּוֹ אָ סוּר. לַ ִמּ ְק ָדשׁ .ו ֶ משנה יב :נאמר בתורה 'וּל ְַק ְח ֶתּם ָלכֶם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר ַכּפֹּת ְתּמָ ִרים וּשׂמַ ְח ֶתּם לִפְ נֵי ה' אֱ ֵקיכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים' ,ומבואר ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ בפסוק שהשמחה שבעת ימים היא 'לפני ה' אלוקיכם' ,כלומר בבית המקדש. בָּ ִראשׁוֹנָה ,הָ יָה לוּלָב ]-ארבעת המינים[ נִטָּ ל בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ִשׁבְ עָ ה ימים ,וּבַּ ְמּ ִדינָה - בכל ארץ ישראל ]וכל שכן בחו"ל[ ,יוֹם ֶאחָ ד -יום טוב ראשון של סוכות, וכמשמעות הפסוקִ .משֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ השניִ ,ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי שֶׁ יְּהֵ א לוּלָב נִטָּ ל אף בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ ה ימיםֵ ,ז ֶכר ל ִַמּ ְקדָ שׁ .וְ עוד תקנה התקין רבן יוחנן בן זכאי ,שֶׁ יְּהֵ א 'יוֹם הֶ נֶף' כֻּלּוֹ ָאסוּר ,כלומר ,יום ט"ז ניסן שמניפים בו את העומר ,והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה ,אמנם לאחר שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל ,מצד הדין מותר לאכול מהתבואה החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז ,אמנם חשש רבן יוחנן שכשיבנה בית המקדש במהרה יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את התבואה החדשה מיד בשחרית של יום ט"ז ,ויעשו כן גם באותה שנה ,ולא יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא הקריבו את העומר ,ואילו בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר .ומשום כך תיקן שכל יום ט"ז יהא אסור באכילת התבואה החדשה. ִ שּׁבָּ ת ,כָּל הָ ﬠָ ם שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ שׁל חַ ג ֶ משנה יג :יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ מוֹליכִ ין אֶ ת שׁלּוֹ, ימין וּבָ ִאין ,כָּל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד מַ כִּ יר אֶ ת ֶ שׁכִּ ִ לוּלבֵ יהֶ ן ְלבֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,לַ מָּ חֳ ָרת מַ ְ ְ שׁל חַ ג שׁאָ ְמרוּ חֲ כ ִָמים ,אֵ ין אָ ָדם יוֹצֵ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ ְבּיוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ ְנוֹטלוִֹ .מ ְפּנֵי ֶ ו ְ שׁל חֲ בֵ רוֹ: וּשׁאָ ר יְמוֹת הֶ חָ ג ,אָ ָדם יוֹצֵ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ ְבּלוּלָ בוֹ ֶ שׁל חֲ בֵ רוְֹ , ְבּלוּלָ בוֹ ֶ משנה יג :יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,ונטילת לולב ביום זה דוחה את השבת ,אך אין הוצאתו מרשות לרשות דוחה את השבת ,ולכן כָּל ימין וּבָ ִאין, הָ עָ ם מוֹלִיכִ ין ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן מערב שבת לְבֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,לַמָּ חֳ ָרת מַ ְשׁכִּ ִ נוֹטלוֹ .והטעם שהוצרך כל אחד להכיר את שלו, כָּל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד מַ כִּ יר ֶאת שֶׁ לּוֹ ,וְ ְ ִמפְּ נֵי שֶׁ ָא ְמרוּ חֲ כ ִָמיםֵ ,אין ָאדָ ם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 18 מסכת סוכה מבוארת וּשׁ ָאר בְּ לוּ ָלבוֹ שֶׁ ל חֲ בֵ רוֹ ,שנאמר 'ולקחתם לכם' ,שיהיו ארבעת המינים שלכםְ . יְמוֹת הֶ חָ גָ ,אדָ ם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ אף בְּ לוּ ָלבוֹ שֶׁ ל חֲ בֵ רוֹ: ְשׁכַח שּׁבָּ ת ,ו ָ שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ שׁל חַ ג ֶ אוֹמר ,יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ ֵ משנה ידַ :ר ִבּי יוֹסֵ י שׁהוֹצִ יאוֹ ִב ְרשׁוּת. וְהוֹצִ יא אֶ ת הַ לּוּלָ ב ִל ְרשׁוּת הָ ַר ִבּים ,פָּ טוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶ משנה ידַ :רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,בזמן שבית המקדש קיים ,שהיתה נטילת לולב דוחה את השבת ,וְ שָׁ כַח וְ הוֹצִ יא ֶאת הַ לּוּלָב ל ְִרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ,אף שהוצאת הלולב אינה דוחה את השבת ,כמו שהתבאר לעיל ,פָּטוּרִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הוֹצִ יאוֹ בִ ְרשׁוּת ,שהיה טרוד בכוונתו לקיים את המצוה ,ומתוך כך טעה והוציאו. שּׁבָּ תַ .ר ִבּי ירתּוּ לַ מַּ יִם בַּ ַ וּמיַּד בַּ ﬠְ לָ הּ ,וּמַ חֲ זִ ַ שּׁה ִמיַּד ְבּנָהּ ִ משנה טוְ :מ ַקבֶּ לֶ ת ִא ָ יּוֹדﬠַ יפיןָ .קטָ ן הַ ֵ יפין וּבַ מּוֹﬠֵ ד מַ חֲ ִל ִ מוֹס ִ ִ שּׁבָּ ת מַ חֲ זִ ִירין ְבּיוֹם טוֹב ְהוּדה אוֹמֵ ר ,בַּ ַ י ָ ְלנַﬠְ נֵﬠַ חַ יָּב בַּ לּוּלָ ב: ירתּוּ וּמיַּד בַּ עְ לָהּ ,וּמַ חֲ זִ ַ משנה טוְ :מ ַקבֶּ לֶת ִאשָּׁ ה את הלולב ומיניו ִמיַּד בְּ נָהּ ִ לַמַּ יִם בַּ שַּׁ בָּ ת ,והחידוש הוא שאף שאינה חייבת בנטילת לולב אין הלולב נחשב מוקצה לגביה ]ומדובר על הזמן שהיו נוטלים לולב בשבת ,קודם שגזרו חכמים איסור בדבר[ַ .רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,בַּ שַּׁ בָּ ת מַ חֲ זִ ִירין -מותר להחזיר את הלולב מוֹסיפִ ין -מותר ִ למים ,אבל אסור להחליפם או להוסיף עליהם .בְּ יוֹם טוֹב אפילו להוסיף מים ללולב ,אבל אסור להחליפם במים אחרים ,כיון שיש בכך טירחא של תיקון ,וּבַ מּוֹעֵ ד -בחול המועד מַ חֲ לִיפִ ין -מצוה להחליף את המים. ָקטָ ן הַ יּוֹדֵ עַ ְלנַעְ נֵעַ את הלולב ,חַ יָּב בַּ לּוּלָב מדרבנן ,כדי שיתחנך בקיום המצוות. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 19 מסכת סוכה מבוארת ְשׁ ְבﬠָ ה הַ הַ לֵּ ל ,וְהַ ִשּׂ ְמחָ ה ְ שׁמוֹנָה סֻ כָּה שּׁה ו ִ שׁ ָ פרק ד ,משנה א :לוּלָ ב ַוﬠ ֲָרבָ ה ִ שּׁה: ְשׁ ָ שׁה ו ִ שׁ ְבﬠָ ה וְהֶ חָ ִליל חֲ ִמ ָ וְנִסּוּ הַ מַּ יִםִ , פרק ד ,משנה א :פרק זה עוסק במצוות הנוהגות בחג הסוכות ושמיני עצרת, ומבאר כמה ימים נוהגת כל מצוה .לוּלָב ַוע ֲָרבָ ה נוהגים ִשׁשָּׁ ה וְ ִשׁבְ עָ ה -או ששה ימים או שבעה ימים ,וכמו שיבואר להלן .אמירת הַ הַ לֵּל ,וְ הַ ִשּׂ ְמחָ ה בחג, נוהגים כל ְשׁמוֹנָה ימי החג .סֻ כָּה וְ נִסּוּ הַ מַּ יִם ,נוהגים ִשׁבְ עָ ה ימים ,ואינם נוהגים בשמיני עצרת .וְ הֶ חָ לִיל של שמחת בית השואבה ,נוהג חֲ ִמשָׁ ה וְ ִשׁשָּׁ ה - או חמשה ימים או ששה ,וכמו שיבואר להלן. שּׁבָּ ת ,לוּלָ ב שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ שׁל חַ ג ֶ שׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד ,יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ משנה ב :לוּלָ ב ִ שּׁה: שׁ ָ וּשׁאָ ר כָּל הַ יּ ִָמים ִ ִשׁ ְבﬠָ ה ְ משנה ב :מבארת המשנה' ,לוּלָב ִשׁבְ עָ ה' כֵּיצַ ד ,מתי נוהגת מצות נטילת לולב שבעה ימים ,ומבארת ,יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,ואז יש מצוה מן התורה בנטילת הלולב ביום הראשון ,אזי נוהג הלוּלָב ִשׁבְ עָ ה ימים, שהרי הוא דוחה את השבת ]קודם שגזרו חכמים שלא ליטול לולב בשבת[ ,וְ אם חל יום טוב ראשון של סוכות באחד מ ְשׁ ָאר כָּל הַ יּ ִָמים של השבוע ,שאז אין מצות נטילת לולב דוחה שבת ,נוהגת מצוה זו רק ִשׁשָּׁ ה ימים. שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ שׁל ﬠ ֲָרבָ ה ֶ שׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד ,יוֹם ְשׁ ִביﬠִ י ֶ משנה ג :ﬠ ֲָרבָ ה ִ שּׁבָּ ת ,ﬠ ֲָרבָ ה שּׁה. שׁ ָ וּשׁאָ ר כָּל הַ יּ ִָמיםִ , ִשׁ ְבﬠָ הְ . משנה ג :שנינו במשנה לעיל 'ערבה -ששה ושבעה' ,והכוונה למצוות ערבה שנוהגת בבית המקדש מלבד הערבות הניטלות יחד עם הלולב ,והיא מצוה מן התורה ]הלכה למשה מסיני[ ,ולהלן תבאר המשנה את אופן קיום המצוה .עתה מבארת המשנה את הימים שנוהגים בה :ע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ ה ימים ,כֵּיצַ ד ,יוֹם ְשׁבִ יעִ י שֶׁ ל ע ֲָרבָ ה ,כלומר ,יום שביעי של חג הסוכות ,שמצות ערבה נוהגת בו ,שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,נוהגת מצות ערבה אף בשבת זו ,ונמצא שע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ ה ,וְ אם חל יום שביעי ב ְשׁ ָאר כָּל הַ יּ ִָמים ,נוהגת מצות ערבה רק ִשׁשָּׁ ה ימים ]מצות ערבה אינה מפורשת בתורה אלא היא הלכה למשה מסיני ,וכדי לפרסם שהיא חיוב מן התורה תיקנו חכמים שיהיה יום אחד שבו היא תדחה את השבת ,אך לא © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 20 מסכת סוכה מבוארת רצו לתקן זאת ביום טוב ראשון ,שאף אם יחול בשבת תנהג בו מצות ערבה, מחשש שיסברו האנשים שמחמת שהלולב נוהג באותו יום -נוהגת בו אף הערבה .ולכן תיקנו שרק ביום השביעי דוחה הערבה את השבת[. מוֹליכִ ין ִ שּׁבָּ ת, שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ שׁל חַ ג ֶ משנה דִ :מצְ וַת לוּלָ ב כֵּיצַ ד ,יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ אוֹתן ﬠַ ל גַּב הָ ִאצְ ְטבָ א, ָ ְסוֹד ִרין לוּלבֵ יהֶ ן לְ הַ ר הַ בָּ יִת ,וִהַ חַ זָּ נִ ין ְמ ַק ְבּ ִלין מֵ הֶ ן ו ְ ְ אֶ ת שׁמַּ גִּ יﬠַ לוּלָ ִבי אוֹתם לוֹמַ ר ,כָּל ִמי ֶ ָ וּמלַ ְמּ ִדים שׁכָּהְ . שׁלָּ הֶ ן בַּ ִלּ ְ יחין אֶ ת ֶ וְהַ זְּ ֵקנִ ים מַ נִּ ִ אוֹתם ִל ְפנֵיהֶ ם, ָ זוֹר ִקין ימין וּבָ ִאין ,וְהַ חַ זָּ נִ ין ְ שׁכִּ ִ תּנָהְ .למָ חָ ר מַ ְ ְביָדוֹ ,הֲ ֵרי הוּא לוֹ ְבמַ ָ שׁבָּ אוּ ִל ֵידי סַ ָכּנָהִ ,ה ְת ִקינוּ שׁ ָראוּ בֵ ית ִדּין ֶ וְהֵ ן ְמחַ ְטּ ִפין וּמַ כִּ ין ִאישׁ אֶ ת חֲ בֵ רוֹ .וּכְ ֶ שׁיְּ הֵ א כָל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד נוֹטֵ ל ְבּבֵ יתוֹ. ֶ משנה ד :עתה מבארת המשנה את אופן קיום מצוות לולבִ :מצְ וַת לוּלָב ֵכּיצַ ד, יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג הסוכות שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת ,ואסור לטלטל את הלולב ומיניו בשבת עצמה ,מוֹלִיכִ ין כל הקהל ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן לְהַ ר הַ בָּ יִת בערב שבת, אוֹתן עַ ל גַּב הָ ִאצְ ְטבָ א שהיתה סוֹד ִרין ָ וִ הַ חַ ָזּנִין -השמשים ְמ ַקבְּ לִין אותם מֵ הֶ ן ,וְ ְ ִשׁכָּה .וּבית דין ִיחין ֶאת הלולבים שֶׁ לָּהֶ ן בַּ לּ ְ ברחבת הר הבית ,וְ הַ זְּ ֵקנִים מַ נּ ִ אוֹתם -את כל הקהל לוֹמַ ר' ,כָּל ִמי שֶׁ מַּ גִּ יעַ לוּלָבִ י בְ יָדוֹ ,הֲ ֵרי הוּא לוֹ ְמל ְַמּ ִדים ָ בְ מַ ָתּנָה' ,לפי שביום הראשון אין אדם יוצא ידי חובה אלא בלולב השייך לו לגמרי ,וכיון שלא יכלו להכיר למי שייך כל לולב ,תיקנו שכל אחד יתן במתנה זוֹר ִקין ימין כל הקהל וּבָ ִאין ,וְ הַ חַ ָזּנִין ְ את לולבו למי שיגיע לידו .לְמָ חָ ר מַ ְשׁכִּ ִ אוֹתם -את הלולבים לִ פְ נֵיהֶ ם ,וְ הֵ ן ְמחַ ְטּפִ ין וּמַ כִּ ין ִאישׁ ֶאת חֲ בֵ רוֹ .וּכְ שֶׁ ָראוּ בֵ ית ָ ִדּין שֶׁ בָּ אוּ לִידֵ י סַ ָכּנָהִ ,ה ְת ִקינוּ שֶׁ יְּהֵ א כָל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד נוֹטֵ ל בְּ בֵ יתוֹ] .אמנם לעיל )פ"ג מי"ג( מבואר שכל אחד היה מכיר את לולבו ,כיון ששם מדובר בבתי כנסת רגילים ,שאין בהם המון עם ,ואילו משנתנו עוסקת בהר הבית ,בו היו עם רב, ומחמת כן באו לבסוף לידי סכנה[. יוֹר ִדין ירוּשׁלַ יִם ,וְנִ ְק ָרא מוֹצָ אְ , ָ משנה הִ :מצְ וַת ﬠ ֲָרבָ ה כֵּיצַ ד ,מָ קוֹם הָ יָה ְלמַ טָּ ה ִמ אוֹתן ְבּצִ ֵדּי הַ ִמּזְ בֵּ חַ , ָ ְזוֹק ִפין שׁל ﬠ ֲָרבָ ה ,וּבָ ִאין ו ְ שּׁם מֻ ְר ִבּיּוֹת ֶ וּמלַ ְקּ ִטין ִמ ָ שׁם ְ ְל ָ יפין אֶ ת ְת ְקעוְּ .בּכָל יוֹם מַ ִקּ ִ תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ פוּפין ﬠַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ָ , אשׁיהֶ ן כְּ ִ ו ְָר ֵ ְהוּדה וֹשׁיﬠָ ה נָא ,אָ נָּא ה' הַ צְ ִליחָ ה נָאַ .ר ִבּי י ָ ְאוֹמ ִרים ,אָ נָּא ה' ה ִ הַ ִמּזְ בֵּ חַ פַּ ﬠַ ם אַ חַ ת ,ו ְ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 21 מסכת סוכה מבוארת שׁבַ ע ְפּﬠָ ִמיםִ .בּ ְשׁﬠַ ת יפין אֶ ת הַ ִמּזְ בֵּ חַ ֶ הוֹשׁיﬠָ ה נָּא .וְאוֹתוֹ הַ יּוֹם מַ ִקּ ִ ִ אוֹמֵ ר ,אֲ נִ י וָהוּ אוֹמ ִרים ,יֹ ִפי לָ ְ תן מָ ה הֵ ן יר ָ ְפּ ִט ָ ִמזְ בֵּ חַ ,יֹ ִפי לָ ִמזְ בֵּ חַ ַ ,ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר אוֹמֵ רְ ,ליָהּ וְלָ , ִמזְ בֵּ חַ ְ .ליָהּ וְלָ ִ ,מזְ בֵּ חַ : משנה ה :משנתנו מבארת את המצוה המיוחדת שנהגה במקדש ,בה הביאו כל יום ערבות -מלבד הערבות שבלולבִ .מצְ וַת ע ֲָרבָ ה כֵּיצַ ד היא מתקיימת ,מָ קוֹם הָ יָה לְמַ טָּ ה ִמירוּשָׁ ַליִם ,וְ נ ְִק ָרא 'מוֹצָ א' ]על שם שהוא יוצא מהמס ,כלומר, שהיה פטור ממיסי המלכות ,מחמת הערבות שהיו נוטלים משם למצוה זו, יוֹר ִדין לְשָׁ ם וזהו המקום הקרוי עד היום 'מוצא' ,בדרך לירושלים[ ,היו ְ אוֹתן בְּ צִ דֵּ י ָ זוֹקפִ ין וּמל ְַקּ ִטין ִמשָּׁ ם מֻ ְרבִּ יּוֹת ]-ענפים גדולים[ שֶׁ ל ע ֲָרבָ ה ,וּבָ ִאין וְ ְ ְ הַ ִמּזְ בֵּ חַ ,על גבי ה'יסוד' ,וְ ָראשֵׁ יהֶ ן של הערבות כְּ פוּפִ ין עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ,שהמזבח גבוה עשר אמות ,והערבות היו גבוהים אחת עשרה אמה ,וכפופים אמה אחת על גבי המזבחָ .תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ .בְּ כָל יוֹם מימי חג הסוכות היו מַ ִקּיפִ ין ֶאת הוֹשׁיעָ ה נָאָ ,אנָּא ה' הַ צְ לִיחָ ה נָא'ַ .רבִּ י ִ 'אנָּא ה' אוֹמ ִריםָ , הַ ִמּזְ בֵּ חַ פַּעַ ם ַאחַ ת ,וְ ְ הוֹשׁיעָ ה נָּא' ,שאף 'אני והו' הם שמות ִ ְיהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,היו אומרים 'אֲ נִי וָהוּ קדושים .וְ אוֹתוֹ הַ יּוֹם -ביום השביעי מַ ִקּיפִ ין ֶאת הַ ִמּזְ בֵּ חַ שֶׁ בַ ע פְּ עָ ִמים .בִּ ְשׁעַ ת אוֹמ ִרים ,יֹפִ י ָל ִמזְ בֵּ חַ ,יֹפִ י ָל ִמזְ בֵּ חַ , ְ יר ָתן -כשנפרדים מהמזבח מָ ה הֵ ן פְּ ִט ָ כלומר ,אנו עושים לך את היופי הזה ,לפי שאתה מכפר עלינוַ .רבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר אוֹמֵ ר ,כך היו אומריםְ ' ,ליָהּ וְ ָל ִ ,מזְ בֵּ חַ ְ .ליָהּ וְ ָל ִ ,מזְ בֵּ חַ ' ,כלומר ,לי-ה אנו מודים ,שהוא אלוקינו ,ואיננו כופרים בו ,ולך ,למזבח ,אנו משבחים ,שאתה חביב לפני ה' לכפר על עוונותינו. ֲשׂהוּ בַ חֹ ל ָכּ משנה ו :כְּ מַ ﬠ ֵ אוֹתן מֵ ﬠֶ ֶרב ָ שׁהָ יוּ ְמלַ ְקּ ִטין שּׁבָּ ת ,אֶ לָּ א ֶ ֲשׂהוּ בַ ַ מַ ﬠ ֵ רוֹקה שׁלּ ֹא יִכְ מוֹשׁוַּ .ר ִבּי יוֹחָ נָן בֶּ ן ְבּ ָ שׁל זָהָ ב כְּ ֵדי ֶ אוֹתן ְבּגִ יגִ יּוֹת ֶ ָ יחים שׁבָּ ת ,וּמַ נִּ ִ ַ אוֹתן בַּ ַקּ ְר ַקע ְבּצִ ֵדּי הַ ִמּזְ בֵּ חַ ,וְאוֹתוֹ הַ יּוֹם ָ ְחוֹב ִטין יאין ו ְ שׁל ֶדּ ֶקל הָ יוּ ְמ ִב ִ אוֹמֵ ר ,חֲ ִריּוֹת ֶ נִ ְק ָרא יוֹם ִחבּוּט חֲ ִריּוֹת: משנה ו :כְּ מַ עֲשֵׂ הוּ בַ חֹל -כפי שהיו נוהגים עם הערבות הללו ביום חולָ ,כּ אוֹתן בְּ גִ יגִ יּוֹת ָ ִיחים אוֹתן מֵ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת ,וּמַ נּ ִ ָ מַ עֲשֵׂ הוּ בַ שַּׁ בָּ תֶ ,אלָּא שֶׁ הָ יוּ ְמל ְַקּ ִטין רוֹקה חולק ואוֹמֵ ר ,לא שֶׁ ל זָהָ ב מלאות מים ,כְּ דֵ י שֶׁ לּ ֹא יִכְ מוֹשׁוַּ .רבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ ָ יאין כל ערבות היו מביאים ,אלא חֲ ִריּוֹת ]-ענפים גדולים[ שֶׁ ל דֶּ ֶקל הָ יוּ ְמבִ ִ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 22 מסכת סוכה מבוארת אוֹתן בַּ ַקּ ְר ַקע בְּ צִ דֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ,וְ אוֹתוֹ הַ יּוֹם ]וכן שאר אותם שבעה ימים ,וְ חוֹבְ ִטין ָ הימים[ נ ְִק ָרא יוֹם ִחבּוּט חֲ ִריּוֹת: ְ לוּלבֵ יהֶ ן ,וְאוֹכְ ִלין אֶ ְתרוֹגֵיהֶ ן: שׁוֹמ ִטין אֶ ת ְ משנה זִ :מיַּד הַ ִתּינוֹקוֹת שׁוֹמ ִטין -נוטלים הגדולים ְ משנה זִ :מתוך יַּד הַ ִתּינוֹקוֹת ]-הילדים הקטנים[, ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן ,וְ אוֹכְ לִין את ֶא ְתרוֹגֵיהֶ ן ,ואין בדבר משום גזל ,כיון שנהגו כך להרבות בשמחה. שׁחַ יָּב אָ ָדם בַּ הַ לֵּ ל וּבַ ִשּׂ ְמחָ ה שׁמוֹנָה ,כֵּיצַ דְ ,מלַ מֵּ ד ֶ שּׂ ְמחָ ה ְ משנה ח :הַ הַ לֵּ ל וְהַ ִ שׁאָ ר כָּל יְמוֹת הֶ חָ ג .סֻ כָּה ִשׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד ,גָּמַ ר שׁל חָ ג ,כִּ ְ וּבכְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן ֶ ִ וּלמַ ﬠְ לָ הִ ,מ ְפּנֵי כְ בוֹד מוֹריד אֶ ת הַ כּ ִֵלים ִמן הַ ִמּנְ חָ ה ְ ִמלֶּ אֱ כוֹל ,ל ֹא י ִַתּיר סֻ כָּתוֹ ,אֲ בָ ל ִ שׁל חָ ג: יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן ֶ משנה ח :שנינו במשנה לעיל 'הַ הַ לֵּל וְ הַ ִשּׂ ְמחָ הְ ,שׁמוֹנָה ימים' ,מבארת המשנה, ֵכּיצַ דְ ,מלַמֵּ ד שֶׁ חַ יָּב ָאדָ ם בַּ הַ לֵּל וּבַ ִשּׂ ְמחָ ה וּבִ כְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן שֶׁ ל חָ ג, כִּ ְשׁ ָאר כָּל יְמוֹת הֶ חָ ג' .סֻ כָּה ִשׁבְ עָ ה' ,כֵּיצַ ד ,לאחר שגָּמַ ר האדם ִמלֶּאֱ כוֹל ,ל ֹא י ִַתּיר ]-לא יפרק[ את סֻ ָכּתוֹ ,שהרי כל היום עדיין חייבים במצוות סוכה ,אֲ בָ ל מוֹריד ֶאת הַ ֵכּלִים הנאים מסוכתו לבית ]בזמנם היו עושים את הסוכות בגגות ִ הבתים[ ִמן הַ ִמּנְחָ ה וּלְמַ עְ ָלהִ ,מפְּ נֵי כְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן שֶׁ ל חָ ג ,שנראה כמכין את הכלים הנאים בביתו לכבוד סעודת ליל יום טוב האחרון. לשׁת לֻגִּ ים הָ יָה ְממַ לֵּ א שׁל זָהָ ב מַ חֲ ז ֶֶקת ְשׁ ֶ לוֹחית ֶ משנה ט :נִ סּוּ הַ מַּ יִם כֵּיצַ ד ,צְ ִ ְת ְקעוּ .ﬠָ לָ ה בַ כֶּבֶ שׁ ,וּפָ נָה תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ שׁﬠַ ר הַ מַּ יִםָ , שּׁלוֹחַ ִ ,הגִּ יעוּ לְ ַ ִמן הַ ִ שׁהָ יוּ שׁל ִסיד הָ יוּ אֶ לָּ א ֶ ְהוּדה אוֹמֵ רֶ , שׁםַ ,ר ִבּי י ָ שׁל כֶּסֶ ף הָ יוּ ָ שׁנֵי ְספָ ִלים ֶ שׂמ ֹאלוְֹ , ִל ְ שׁנֵי חֳ טָ ִמין ַדּ ִקּין ,אֶ חָ ד ְמﬠֻבֶּ ה וְאֶ חָ ד ַדּק, וּמנ ָֻקּ ִבין כְּ ִמין ְ שׁחָ ִרין ְפּנֵיהֶ ם ִמ ְפּנֵי הַ ָיּיִןְ , מֻ ְ שׁל מַ יִם שׁל ָייִן .ﬠֵ ָרה ֶ שׁל מַ יִםִ ,מזְ ָר ִחי ֶ שׁנֵיהֶ ם כּ ִָלין ְבּבַ ת אֶ חָ ת ,מַ ﬠ ֲָר ִבי ֶ שׁיְּ הוּ ְ כְּ ֵדי ֶ ְהוּדה אוֹמֵ ר ,בַּ ג הָ יָה ְמנַסֵּ שׁל מַ יִם ,יָצָ אַ .ר ִבּי י ָ ְשׁל ַייִן לְ תוֹ ֶ שׁל ַייִן ,ו ֶ ֶ ְלתוֹ שׁמוֹנָה .וְלַ ְמנַסֵּ ְ שׁפַּ ﬠַ ם אַ חַ ת נִסֵּ אוֹמ ִרים לוֹ הַ גְ בֵּ הַּ י ֶָד ֶ , ְ כָּל אֶ חָ ד ﬠַ ל גַּבֵּ י ַרגְ לָ יו, ְוּרגָמוּהוּ כָל הָ ﬠָ ם ְבּאֶ ְתרוֹגֵיהֶ ן: © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 23 מסכת סוכה מבוארת לוֹחית שֶׁ ל זָהָ ב משנה ט' :נִסּוּ הַ מַּ יִם'ֵ ,כּיצַ ד היה נעשה בבית המקדש ,צְ ִ מַ חֲ ז ֶֶקת ְשׁלשֶׁ ת לֻגִּ ים הָ יָה ְממַ לֵּא ִמן הַ ִשּׁלוֹחַ ,שהוא מעיין הסמוך לירושלים, ִהגִּ יעוּ עם המים ְלאחד משערי העזרה הקרוי 'שַׁ עַ ר הַ מַּ יִם' ,מחמת שבו מכניסים את צלוחית המים לניסוך המיםָ ,תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ .עָ לָה בַ כֶּבֶ שׁ, ִשׂמ ֹאלוֹ -לצד מערב ,ופוגע בקרן מערבית שהיה בדרומו של המזבח ,וּ ָפנָה ל ְ דרומית של המזבח ,שבה היו מנסכים ,ו ְשׁנֵי ְס ָפלִים שֶׁ ל כֶּסֶ ף הָ יוּ שָׁ ם ,אחד ליין ואחד למיםַ .רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,שֶׁ ל ִסיד הָ יוּ אותם ספליםֶ ,אלָּא שֶׁ הָ יוּ מֻ ְשׁחָ ִרין פְּ נֵיהֶ ם ִמפְּ נֵי הַ ָיּיִן ,והיו ניראים כשל כסף ,שהוא מושחר יותר מסיד. וְ אותם ספלים ְמנ ָֻקּבִ ין כְּ ִמין ְשׁנֵי חֳ טָ ִמין -פתחים דַּ ִקּיןֶ ,אחָ ד ְמעֻבֶּ ה ]-רחב[, עבור היין שמנסכים בו ,וְ ֶאחָ ד דַּ ק ,עבור המים ,ועשאום כך כְּ דֵ י שֶׁ יְּהוּ ְשׁנֵיהֶ ם - היין והמים ָכּלִין בְּ בַ ת ֶאחָ ת ,שהמים ממהרים לזרום מן היין .הנקב המַ ע ֲָרבִ י היה שֶׁ ל מַ יִם ,וה ִמזְ ָר ִחי שֶׁ ל ָייִן .ואם עֵ ָרה שֶׁ ל מַ יִם לְתוֹ שֶׁ ל ַייִן ,וְ שֶׁ ל ַייִן לְתוֹ שֶׁ ל מַ יִם ,יָצָ אַ .רבִּ י יְהוּדָ ה חולק על תנא קמא בשני דברים ,ואוֹמֵ ר ,בַּ ג הָ יָה ְמנַסֵּ ,ולא בשלשה לוגין כדברי תנא קמא ,וכָּל ְשׁמוֹנָה היה מנסך ,ולא רק כל אוֹמ ִרים לוֹ 'הַ גְ בֵּ הַּ יָדֶ ' ,כדי שיראו שבעה כדברי תנא קמא .וְ ל ְַמנַסֵּ את המים ְ שהוא מנסך לתוך הספל ,לפי שֶׁ פַּעַ ם ַאחַ ת נִסֵּ ֶאחָ ד עַ ל גַּבֵּ י ַרגְ לָיו ,כיון שהיה צדוקי ,והצדוקים אינם מודים בתורה שבעל פה ,ואינם מקיימים את ניסוך המים ,שאינו מפורש בתורהְ .וּרגָמוּהוּ כָל הָ עָ ם בְּ ֶא ְתרוֹגֵיהֶ ן: ֲשׂהוּ בַ חֹ לָ ,כּ משנה י :כְּ מַ ﬠ ֵ שׁהָ יָה ְממַ לֵּ א מֵ ﬠֶ ֶרב ַ שּׁבָּ ת ,אֶ לָּ א ֶ ֲשׂהוּ בַ ַ מַ ﬠ ֵ שׁבָּ ת שּׁילוֹחַ ,וּמַ נִּ יחָ הּ בַּ ִלּ ְשׁכָּהִ .נ ְשׁ ְפּכָה אוֹ שׁת ִמן הַ ִ שׁאֵ ינָהּ ְמ ֻק ֶדּ ֶ שׁל זָהָ ב ֶ חָ ִבית ֶ סוּלים ְלגַבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ : שׁהַ ַיּיִן וְהַ מַּ יִם הַ ְמּג ִֻלּיןְ ,פּ ִ תה ,הָ יָה ְממַ לֵּ א ִמן הַ כִּ יּוֹר ֶ נִ ְתגּ ְַלּ ָ משנה י :ובמצוה זו של ניסוך המים ,כְּ מַ עֲשֵׂ הוּ בַ חֹלָ ,כּ היה מַ עֲשֵׂ הוּ בַ שַּׁ בָּ ת, ֶאלָּא שֶׁ לא היתה מצוה זו דוחה את השבת להביא את המים מן השילוח ,אלא הָ יָה ְממַ לֵּא מֵ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת חָ בִ ית שֶׁ ל זָהָ ב שֶׁ ֵאינָהּ ְמקֻ דֶּ שֶׁ ת ִמן הַ ִשּׁילוֹחַ ,וּמַ נִּיחָ הּ ִשׁ ָכּה .והטעם שנטלו חבית שאינה מקודשת ,לפי שאם היתה מקודשת היו בַּ לּ ְ המים נעשים קדושים מיד ,ומים קדושים שעבר עליהם לילה ,נפסלים בלינה. ִשׁפְּ כָה החבית אוֹ נ ְִת ַגּלּ ְָתה ,הָ יָה ְממַ לֵּא מים חדשים ִמן הַ כִּ יּוֹר לצורך ניסוך נ ְ המים ,והטעם שאם נתגלתה אין המים ראוים ,לפי שֶׁ הַ ַיּיִן וְ הַ מַּ יִם הַ ְמּגֻלִּין, פְּ סוּלִים ְלגַבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ : © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 24 מסכת סוכה מבוארת © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 25 מסכת סוכה מבוארת שׁאֵ ינוֹ שׁל בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ הֶ , שּׁה ,זֶהוּ הֶ חָ ִליל ֶ ְשׁ ָ שּׁה ו ִ פרק ה ,משנה א :הֶ חָ ִליל ,חֲ ִמ ָ שׂ ְמחַ ת בֵּ ית שׁלּ ֹא ָראָ ה ִ שּׁבָּ ת וְל ֹא אֶ ת יוֹם טוֹב .אָ ְמרוּ ,כָּל ִמי ֶ דּוֹחֶ ה ל ֹא אֶ ת הַ ַ שׂ ְמחָ ה ִמיָּמָ יו: הַ שּׁוֹאֵ בָ ה ,ל ֹא ָראָ ה ִ פרק ה ,משנה א :שנינו במשנה לעיל 'הֶ חָ לִיל ,חֲ ִמשָּׁ ה וְ ִשׁשָּׁ ה' ,מבארת המשנה, שּׁוֹאבָ ה ,על שם שאיבת המים לניסוך ,שֶׁ ֵאינוֹ דּוֹחֶ ה ל ֹא זֶהוּ הֶ חָ לִיל שֶׁ ל בֵּ ית הַ ֵ ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת וְ ל ֹא ֶאת יוֹם טוֹב ,ולכן ,כשחל יום טוב בשבת היה החליל נוהג ששה ימי חול המועד ,וכשלא חל בשבת היו רק חמשה ימיםָ .א ְמרוּ ,כָּל ִמי שֶׁ לּ ֹא ָר ָאה שּׁוֹאבָ ה ,ל ֹא ָר ָאה ִשׂ ְמחָ ה ִמיָּמָ יו ]ואף שהיו שם כלי זמר רבים, ִשׂ ְמחַ ת בֵּ ית הַ ֵ נקראו כולם על שם החליל ,לפי שקולו נשמע יותר מכולם[. שׁם ִתּקּוּן וּמ ַת ְקּנִ ין ָ ָשׁיםְ , שׁל חַ ג י ְָרדוּ ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ משנה בְ :בּמוֹצָ אֵ י יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ אשׁיהֶ ן ,וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה שׁל זָהָ ב ְבּ ָר ֵ שׁם ,וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה ְספָ ִלים ֶ שׁל זָהָ ב הָ יוּ ָ וּמנוֹרוֹת ֶ גָּדוֹלְ . שׁל שׁמֶ ן ֶ שׁל ֶ וּב ֵידיהֶ ם כּ ִַדּים ֶ סֻ לָּ מוֹת ְלכָל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד ,וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה יְלָ ִדים ִמ ִפּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה ִ ילין ְלכָל סֵ פֶ ל וָסֵ פֶ ל: שׁהֵ ן מַ ִטּ ִ שׂ ִרים גֶ , מֵ אָ ה וְﬠֶ ְ משנה ב :מתארת המשנה את שמחת בית השואבה ,בְּ מוֹצָ ֵאי יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן וּמ ַת ְקּנִין שָׁ ם ִתּקּוּן גָּדוֹל -שתועלתו גדולה ,והוא, ָשׁיםְ , שֶׁ ל חַ ג ,י ְָרדוּ לְעֶ זְ ַרת נ ִ שהקיפו את העזרה גזוזטראות ,שיהיו שם הנשים ,והאנשים נמצאים למטה, וּמנוֹרוֹת שֶׁ ל זָהָ ב הָ יוּ שָׁ ם ,וְ ַא ְרבָּ עָ ה כדי שלא יבואו לידי תערובת וקלות ראשְ . ְס ָפלִים שֶׁ ל זָהָ ב בְּ ָראשֵׁ יהֶ ן ,וְ ַא ְרבָּ עָ ה סֻ לָּמוֹת ְלכָל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד ,וְ ַא ְרבָּ עָ ה ְיל ִָדים ]- בחורים[ ִמפִּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה עולים בהם ,וּבִ ידֵ יהֶ ם כּ ִַדּים שֶׁ ל שֶׁ מֶ ן שֶׁ ל מֵ ָאה וְ עֶ ְשׂ ִרים ג ,שֶׁ הֵ ן מַ ִטּילִין ְלכָל סֵ פֶל וָסֵ פֶל: יקין, משנה גִ :מ ְבּלָ אֵ י ִמכְ נְסֵ י כֹהֲ נִ ים וּמֵ הֶ ְמ ָינֵיהֶ ן ,מֵ הֶ ן הָ יוּ מַ ְפ ִקיﬠִ ין וּבָ הֶ ן הָ יוּ מַ ְד ִל ִ ירה מֵ אוֹר בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה: שׁאֵ ינָהּ ְמ ִא ָ ירוּשׁלַ יִם ֶ ָ ְתה חָ צֵר ִבּ וְל ֹא הָ י ָ משנה גִ :מבְּ ל ֵָאי ִמכְ נְסֵ י כֹהֲ נִים וּמֵ הֶ ְמ ָינֵיהֶ ן -מהמכנסיים והאבנטים הבלויים של הכהנים ,מֵ הֶ ן הָ יוּ מַ פְ ִקיעִ ין -קורעים אותם לעשות מהם פתילות ,וּבָ הֶ ן הָ יוּ ִיקין את אותן מנורות ,וְ ל ֹא הָ י ְָתה חָ צֵ ר בִּ ירוּשָׁ ַליִם שֶׁ ֵאינָהּ ְמ ִאי ָרה מֵ אוֹר מַ ְדל ִ שּׁוֹאבָ ה ,לפי שהיו המנורות גבוהים חמישים אמה ,והר הבית גבוה, בֵּ ית הַ ֵ והאור זורח בכל העיר. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 26 מסכת סוכה מבוארת שׁל אוֹר ֶ ֲשׂה הָ יוּ ְמ ַר ְקּ ִדים לִ ְפנֵיהֶ ם בַּ אֲ בוּקוֹת ֶ שׁי מַ ﬠ ֶ משנה ד :חֲ ִס ִידים וְאַ נְ ֵ שׁ ִבּ ֵידיהֶ ן, תּיִם וּב ְמצִ ְל ַ וּבנְ בָ ִלים ִ ְת ְשׁבָּ חוֹת .וְהַ ְלוִיִּ ם ְבּכִ נּוֹרוֹת ִ שׁירוֹת ו ִ ְאוֹמ ִרים ִל ְפנֵיהֶ ן ִדּ ְב ֵרי ִ ו ְ יּוֹרדוֹת מֵ ﬠֶ זְ ַרת שׁיר ְבּל ֹא ִמ ְספָּ ר .ﬠַ ל חֲ מֵ שׁ ﬠֶ ְשׂ ֵרה מַ ﬠֲלוֹת הַ ְ וּבכְ לֵ י ִ וּבַ חֲ צוֹצְ רוֹתִ , שׁﬠֲלֵ יהֶ ן לְ וִיִּ ים שּׁבַּ ְתּ ִה ִלּיםֶ , שׁיר הַ מַּ ﬠֲלוֹת ֶ שׂר ִ שּׁה ﬠָ ָ ָשׁים ,כְּ ֶנגֶד חֲ ִמ ָ ִשׂ ָראֵ ל ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ י ְ יּוֹרד מֵ ﬠֶ זְ ַרת שׁ ֵ שׁﬠַ ר הָ ﬠֶ ְליוֹן ֶ שׁנֵי כֹהֲ נִ ים ְבּ ַ ירה .וְﬠָ ְמדוּ ְ שׁ ָ ְאוֹמ ִרים ִ שׁיר ו ְ עוֹמ ִדין ִבּכְ לֵ י ִ ְ ְת ְקעוּ. תּי חֲ צוֹצְ רוֹת ִבּ ֵידיהֶ ןָ .ק ָרא הַ גֶּבֶ רָ ,תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ וּשׁ ֵ ָשׁיםְ , ִשׂ ָראֵ ל ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ י ְ ְת ְקעוּ. ﬠז ָָרה ָתּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ ְת ְקעוִּ .הגִּ יעוּ לָ ֲ ֲשׂ ִיריתָ ,תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ ִהגִּ יעוּ ְלמַ ﬠְ לָ ה ﬠ ִ שׁﬠַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמ ִמּזְ ָרח, שׁﬠַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמזְ ָרחִ .הגִּ יעוּ ְל ַ שׁמַּ גִּ יﬠִ ין ְל ַ ְהוֹלכִ ין ﬠַ ד ֶ תוֹקﬠִ ין ו ְ ְ הָ יוּ חוֹריהֶ ם אֶ ל הֵ יכַל ה' שׁהָ יוּ בַ מָּ קוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֵ בוֹתינוּ ֶ הָ ְפכוּ ְפנֵיהֶ ן לַ מַּ ﬠ ֲָרב ,וְאָ ְמרוּ ,אֲ ֵ ְהוּדה שּׁמֶ שׁ ,וְאָ נוְּ ,ליָהּ ﬠֵ ינֵינוַּ .ר ִבּי י ָ תּחֲ וִים ֵק ְדמָ ה לַ ָ וּפנֵיהֶ ם ֵק ְדמָ ה ,וְהֵ מָּ ה ִמ ְשׁ ַ ְ וּליָהּ ﬠֵ ינֵינוּ: ְאוֹמ ִרין ,אָ נוּ ְליָהְּ , אוֹמֵ ר ,הָ יוּ שׁוֹנִ ין ו ְ ידים וְ ַאנְשֵׁ י משנה ד :משנתנו ממשיכה בתיאור שמחת בית השואבה :חֲ ִס ִ מַ עֲשֶׂ ה הָ יוּ ְמ ַר ְקּ ִדים לִפְ נֵיהֶ ם בַּ אֲ בוּקוֹת שֶׁ ל אוֹר שֶׁ בִּ ידֵ יהֶ ן ,מחזיקים ארבע או שמונה אבוקות ,ומשליכים אותם באויר ותופסים אותם בזה אחר זה, אוֹמ ִרים לִפְ נֵיהֶ ן ִדּבְ ֵרי ִשׁירוֹת וְ ִת ְשׁבָּ חוֹת .וְ הַ לְוִ יִּם היו מנגנים בְּ כִ נּוֹרוֹת וּבִ נְבָ לִים וְ ְ וּבִ ְמצִ ל ְַתּיִם וּבַ חֲ צוֹצְ רוֹת וּבִ כְ לֵי ִשׁיר בְּ ל ֹא ִמ ְספָּר ,ועומדים היו עַ ל חֲ מֵ שׁ עֶ ְשׂ ֵרה 'שׁיר הַ מַּ עֲלוֹת' ָשׁים ,כְּ ֶנגֶד חֲ ִמשָּׁ ה עָ שָׂ ר ִ ִשׂ ָר ֵאל לְעֶ זְ ַרת נ ִ יּוֹרדוֹת מֵ עֶ זְ ַרת י ְ מַ עֲלוֹת הַ ְ עוֹמ ִדין בִּ כְ לֵי ִשׁיר בזמן שמחת שֶּׁ בַּ ְתּ ִהלִּים ,שֶׁ ֲע ֵליהֶ ן -על מעלות אלו הלְוִ יִּים ְ יּוֹרד מֵ עֶ זְ ַרת ירה .וְ עָ ְמדוּ ְשׁנֵי כֹהֲ נִים בְּ שַׁ עַ ר הָ עֶ לְיוֹן שֶׁ ֵ אוֹמ ִרים ִשׁ ָ בית השואבה ,וְ ְ וּשׁ ֵתּי חֲ צוֹצְ רוֹת בִּ ידֵ יהֶ ןָ .ק ָרא הַ גֶּבֶ רָ ,תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ, ָשׁיםְ , ִשׂ ָר ֵאל לְעֶ זְ ַרת נ ִ י ְ וזהו סימן שיש ללכת לשילוח לשאוב מים לניסוךִ ,הגִּ יעוּ בדרך ירידתן לְמַ עְ לָה ע ֲִשׂ ִירית ,שוב ָתּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוִּ .הגִּ יעוּ ָל ֲעז ָָרה -עזרת הנשיםָ ,תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ תוֹקעִ ין וְ הוֹלְכִ ין ומאריכים בתקיעות אלו עַ ד שֶׁ מַּ גִּ יעִ ין לְשַׁ עַ ר הַ יּוֹצֵ א וְ ָת ְקעוּ .הָ יוּ ְ בוֹתינוּ שֶׁ הָ יוּ ִמזְ ָרחִ .הגִּ יעוּ לְשַׁ עַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמ ִמּזְ ָרח ,הָ פְ כוּ פְ נֵיהֶ ן לַמַּ ע ֲָרב ,וְ ָא ְמרוּ ,אֲ ֵ בַ מָּ קוֹם הַ זֶּה בזמן בית המקדש הראשון ,היו כופרים ,ולכן היו הולכים חוֹריהֶ ם ֶאל הֵ יכַל ה' וּפְ נֵיהֶ ם ֵק ְדמָ ה ,וְ הֵ מָּ ה ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים ֵק ְדמָ ה לַשָּׁ מֶ שׁ, כשאֲ ֵ © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 27 מסכת סוכה מבוארת כאמור בפסוק ביחזקאל ,וְ ָאנוְּ ,ליָהּ עֵ ינֵינוַּ .רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ,הָ יוּ שׁוֹנִין אוֹמ ִריןָ ,אנוּ ְליָהּ ,וּ ְליָהּ עֵ ינֵינוּ: וְ ְ יפין ﬠַ ל אַ ְרבָּ ﬠִ ים מוֹס ִ ִ משנה ה :אֵ ין פּוֹחֲ ִתין מֵ ﬠֶ ְשׂ ִרים וְאַ חַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,וְאֵ ין שׁלשׁ ִל ְפ ִתיחַ ת שׂ ִרים וְאַ חַ ת ְתּ ִקיעוֹת )בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ(ָ , שׁם ﬠֶ ְ וּשׁמוֹנֶהְ .בּכָל יוֹם הָ יוּ ָ ְ שׁל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִם ,וּבַ מּוּסָ ִפין הָ יוּ ת ִמיד ֶ שׁע ְל ָ ְת ַ שׁחַ ר ,ו ֵ שׁל ַ ת ִמיד ֶ שׁע ְל ָ ְת ַ שׁﬠָ ִרים .ו ֵ ְ שׁלשׁ ְלהַ ְב ִטיל הָ ﬠָ ם שׁשָׁ , יפין עוֹד ֵ מוֹס ִ ִ שׁבָּ ת הָ יוּ וּבﬠֶ ֶרב ַ שׁעְ . תּ ַ יפין עוֹד ֵ מוֹס ִ ִ שׁם אַ ְרבָּ ﬠִ ים שׁ ְבּתוֹ הֶ חָ ג הָ יוּ ָ שׁבָּ ת ֶ ְשׁלשׁ ְלהַ ְב ִדּיל בֵּ ין קֹ ֶדשׁ ְלחֹ ל ,ﬠֶ ֶרב ַ ִמ ְמּלָ אכָה ו ָ תּ ְחתּוֹן, שׁﬠַ ר הַ ַ ְשׁלשׁ ְל ַ שׁﬠַ ר הָ ﬠֶ ְליוֹן ,ו ָ שׁלשׁ ְל ַ שׁﬠָ ִריםָ , שׁלשׁ ִל ְפ ִתיחַ ת ְ וּשׁמוֹנֶהָ , ְ ת ִמיד שׁע ְל ָ ְת ַ שׁחַ ר ,ו ֵ שׁל ַ שׁע ְל ָת ִמיד ֶ תּ ַ ְשׁלשׁ ﬠַ ל גַּבֵּ י ִמזְ בֵּ חַ ֵ , ְשׁלשׁ ְל ִמלּוּי הַ מַּ יִם ו ָ ו ָ ְשׁלשׁ שׁלשׁ ְלהַ ְב ִטיל אֶ ת הָ ﬠָ ם ִמן הַ ְמּלָ אכָה ,ו ָ שׁע לַ מּוּסָ ִפיןָ , ְת ַ שׁל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִם ,ו ֵ ֶ ְלהַ ְב ִדּיל בֵּ ין קֹ ֶדשׁ ְלחֹ ל: משנה ה :אגב התקיעות שהוזכרו לעיל ,מבארת משנתנו אילו תקיעות היו מוֹסיפִ ין עַ ל ִ במקדשֵ :אין פּוֹחֲ ִתין מֵ עֶ ְשׂ ִרים וְ ַאחַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ,וְ ֵאין וּשׁמוֹנֶה .ומפרטת המשנה ,בְּ כָל יוֹם הָ יוּ שָׁ ם עֶ ְשׂ ִרים וְ ַאחַ ת ְתּ ִקיעוֹת ַא ְרבָּ עִ ים ְ )בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ( ,שָׁ לשׁ ]-תקיעה ,תרועה ,תקיעה[ לִפְ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִרים .וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל שַׁ חַ ר ,וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם ,שבזמן ניסוך היין של התמיד היו הלויים משוררים שלשה פרקים ,ועל כל פרק היו הכהנים תוקעים תקיעה תרועה תקיעה ,הרי אלו עשרים ואחד שהיו תוקעים כל יום .וּבַ מּוּסָ פִ ין -בימים מוֹסיפִ ין עוֹד ִ מוֹסיפִ ין עוֹד ֵתּשַׁ ע .וּבְ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת הָ יוּ ִ שהקריבו קרבן מוסף ,הָ יוּ שֵׁ שׁ ,ואלו הם ,שָׁ לשׁ כדי לְהַ בְ ִטיל את הָ עָ ם ִמ ְמּלָא ָכה ]אחת לבטל את העם שבשדות ,שניה לסגור את החנויות ,שלישית להדליק את הנרות[ ,וְ שָׁ לשׁ כדי לְהַ בְ ִדּיל בֵּ ין קֹדֶ שׁ ְלחֹל ,להודיע שקדש היום .עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת שֶׁ בְּ תוֹ הֶ חָ ג -בסוכות, וּשׁמוֹנֶה ,שָׁ לשׁ לִפְ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִרים ,שָׁ לשׁ לְשַׁ עַ ר הָ עֶ ְליוֹן ,וְ שָׁ לשׁ הָ יוּ שָׁ ם ַא ְרבָּ עִ ים ְ לְשַׁ עַ ר הַ ַתּ ְחתּוֹן ,כמו ששנינו לעיל שהיו תוקעים שם ,וְ שָׁ לשׁ ל ְִמלּוּי הַ מַּ יִם - לאחר ששאבום ובאו לעזרה ,וְ שָׁ לשׁ עַ ל גַּבֵּ י ִמזְ בֵּ חַ ,בעת זקיפת הערבותֵ ,תּשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל שַׁ חַ ר ,וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ ִים ,וְ ֵתשַׁ ע לַמּוּסָ פִ ין ,שָׁ לשׁ לְהַ בְ ִטיל ֶאת הָ עָ ם ִמן הַ ְמּלָא ָכה ,וְ שָׁ לשׁ לְהַ בְ ִדּיל בֵּ ין קֹדֶ שׁ ְלחֹל ,הרי אלו ארבעים ושמונה. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 28 מסכת סוכה מבוארת שׁ ַניִם ו ָ ילים ְ שׂר פָּ ִרים וְאֵ ִ לשׁה ﬠָ ָ שׁ ָ שׁם ְ שׁל חָ ג הָ יוּ ָ משנה ו :יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ ְשׂﬠִ יר שּׁה שׁמוֹנָה ִמ ְשׁמָ רוֹת ,בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹןִ ,שׁ ָ שׂים ִל ְ שׂר כְּ בָ ִ שׁם אַ ְרבָּ ﬠָ ה ﬠָ ָ תּיְּ רוּ ָ שׁ ַ אֶ חָ ד ,נִ ְ יבין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם, שּׁה מַ ְק ִר ִ שּׁנִ י חֲ ִמ ָ שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד .בַּ ֵ שׁ ַניִם וְהַ ְ שׁ ַניִם ְ יבין ְ מַ ְק ִר ִ יבין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְהַ ְשׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד. ישׁי אַ ְרבָּ ﬠָ ה מַ ְק ִר ִ שּׁ ִל ִ שׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד .בַּ ְ וְהַ ְ יבין ישׁיְ ,שׁ ַניִם מַ ְק ִר ִ שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד .בַּ חֲ ִמ ִ שׁ ַניִם ,וְהַ ְ שׁ ַניִם ְ יבין ְ לשׁה מַ ְק ִר ִ שׁ ָ בָּ ְר ִביﬠִ יְ , שּׁי ,אֶ חָ ד מַ ְק ִריב ְשׁ ַניִם ,וְהַ ְשּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד. שּׁ ִ שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד .בַּ ִ שׁ ַניִם ,וְהַ ְ שׁ ַניִם ְ ְ שׁ ִה ְק ִריב פָּ ִרים הַ יּוֹם, שּׁ ִמינִ י ,חָ זְ רוּ לַ פַּ יִס כְּ בָ ְרג ִָלים .אָ ְמרוִּ ,מי ֶ שׁוִין ,בַּ ְ בַּ ְשּׁ ִביﬠִ י ,כֻּלָּ ן ָ ל ֹא י ְַק ִריב ְלמָ חָ ר אֶ לָּ א חוֹזְ ִרין חָ ִלילָ ה: משנה ו :להבנת המשנה יש להקדים :א .היו במקדש עשרים וארבע משמרות כהונה ,ובחג היו כולם משמשים יחד .ב .בכל יום מחג הסוכות היו מקריבים ארבעה עשר כבשים ,שני אילים ,ושעיר אחד ,ובנוסף לכך היו מקריבים כל יום מספר אחר של פרים ,ביום הראשון שלשה עשר ,למחרתו שנים עשר ,וכן מורידים כל יום פר אחד .יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חָ ג הָ יוּ שָׁ ם ְשׁלשָׁ ה עָ שָׂ ר פּ ִָרים ִשׁ ַתּיְּרוּ שָׁ ם ַא ְרבָּ עָ ה וְ ֵאילִים ְשׁ ַניִם וְ שָׂ עִ יר ֶאחָ ד ,וזכו בהם ששה עשר משמרות ,נ ְ ִשׁמוֹנָה ִמ ְשׁמָ רוֹת ,בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹןִ ,שׁשָּׁ ה משמרות מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם עָ שָׂ ר כְּ בָ ִשׂים ל ְ ְשׁ ַניִם -כל משמרת שני כבשים ,וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד .בַּ יום השֵּׁ נִי הופחת פר אחד, ולכן רק חֲ ִמשָּׁ ה משמרות מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד .בַּ יום ִישׁי הופחת פר נוסף ,ולכן ַא ְרבָּ עָ ה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשׁ ָאר ֶאחָ ד ה ְשּׁל ִ ישׁי, ֶאחָ ד .בָּ ְרבִ יעִ יְ ,שׁלשָׁ ה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד .בַּ חֲ ִמ ִ ְשׁ ַניִם מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד .בַּ ִשּׁ ִשּׁי ,משמר ֶאחָ ד מַ ְק ִריב ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד .בַּ ְשּׁבִ יעִ י ,שיש בדיוק עשרים וארבעה קרבנות ]ארבעה עשר כבשים ,שני אילים ,שעיר אחד ,שבעה פרים[ֻ ,כּלָּן שָׁ וִ ין ,שכל משמרת מקריבה בהמה אחת .בַּ יום ה ְשּׁ ִמינִי ,שזהו חג בפני עצמו ' -שמיני עצרת' ,ומקריבים פר אחד איל אחד ושבעה כבשים ,חָ זְ רוּ ַל ַפּיִס -חזרו לעשות גורל על ההקרבה ,כְּ מו בָ ְר ָגלִים האחרים. כפי שהתבאר ,בימי חג הסוכות היו מקריבים פרים וכבשים ,וכיון שהפר הוא קרבן גדול וחשוב יותרָ ,א ְמרוִּ ,מי שֶׁ ִה ְק ִריב פּ ִָרים הַ יּוֹם ,ל ֹא י ְַק ִריב לְמָ חָ ר פר, אלא כבש ,ואף שכל משמרת הקריבה פרים יותר מיום אחד ,לא הקריבו יום © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 29 מסכת סוכה מבוארת אחר יוםֶ ,אלָּא חוֹזְ ִרין חֲ לִילָה -במעגל ,שביום הראשון הקריבו פרים שלש עשרה המשמרות הראשונות ,וביום השני הקריבו פרים אחד עשר המשמרות הבאות ,יחד עם המשמרת הראשונה ]אף שהיא הקריבה אתמול ,כיון שאין אפשרות אחרת[ ,וביום השלישי הקריבו פרים המשמרת השניה עד השתים עשרה ,וכן הלאה ,ולבסוף נמצא שעשרים ושתים המשמרות הראשונות הקריבו פרים שלש פעמים ,ושתי המשמרות האחרונות רק פעמיים. שׁווֹת ְבּאֵ ֵ שׁ ָמרוֹת ָ שּׁנָה הָ יוּ כָּל הַ ִמּ ְ לשׁה ְפ ָר ִקים בַּ ָ שׁ ָ משנה זִ :בּ ְ מוּרי הָ ְרג ִָלים אוֹמ ִרים לוֹ הֵ ילָ ְ וּב ִחילּוּק לֶ חֶ ם הַ פָּ נִ ים ,בַּ ﬠֲצֶ ֶרת ְ מַ צָּ ה ,הֵ ילָ שׁזְּ מַּ נּוֹ חָ ֵמץִ .מ ְשׁ ָמר ֶ וּשׁאָ ר ָק ְר ְבּנוֹת צִ בּוּר ,וּמַ ְק ִריב אֶ ת הַ כֹּל, ָקבוּﬠַ הוּא מַ ְק ִריב ְתּ ִמ ִידין ,נְ ָד ִרים וּנְ ָדבוֹת ְ יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ שׁווֹת שׁ ָמרוֹת ָ שּׁבָּ ת ,בֵּ ין ִמ ְלּפָ נֶיהָ ,בֵּ ין ִמ ְלּאַ חֲ ֶריהָ ,הָ יוּ כָל הַ ִמּ ְ לַ ַ ְבּ ִחלּוּק לֶ חֶ ם הַ פָּ נִ ים: משנה ז :בִּ ְשׁלשָׁ ה פְ ָר ִקים בַּ שָּׁ נָה -בשלשת הרגלים הָ יוּ כָּל הַ ִמּ ְשׁמָ רוֹת שָׁ ווֹת מוּרי הָ ְר ָגלִים -בקרבנות האמורים ברגלים, בהקרבת ובקבלת האברים ,בְּ ֵא ֵ והם שלמי חגיגה ,עולות ראיה ,מוספים ,ושעירי חטאת ,וְ כן היו שוים בשלשת הרגלים בְ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ ָפּ ִנים ,שאם אירע החג בשבת ,שאז מחלקים את לחם הפנים ,היו כל המשמרות שוות בו .בַּ עֲצֶ ֶרת -בחג השבועות ,שיש בו גם את 'שתי הלחם' המתחלק לכהנים ,אם חל בשבת שיש בו גם חילוק לחם הפנים, אוֹמ ִרים לוֹ לכהן המקבל את חלקו ,הֵ י ָל מַ צָּ ה ,וזהו לחם הפנים ,הֵ י ָל חָ מֵ ץ, ְ וזהו שתי הלחם ,כיון שכל כהן נוטל חלקו מכל קרבן ,ואין אומרים שכהן אחד יקבל חלק גדול משתי הלחם ,במקום שני חלקים קטנים גם מלחם הפנים. אף שהתבאר שבחגים כל המשמרות משמשות בשווה ,מכל מקום זהו רק בקרבנות הבאים מחמת החג ,ולכן ִמ ְשׁמָ ר שֶׁ זְּ מַּ נּוֹ ָקבוּעַ לשמש באותו שבוע וּשׁ ָאר ָק ְרבְּ נוֹת צִ בּוּר, ידין ,נְדָ ִרים וּנְדָ בוֹת ְ שחל בו החג ,הוּא מַ ְק ִריב את ה ְתּ ִמ ִ וּמַ ְק ִריב ֶאת הַ כֹּל ,לפי שדברים אלו אינם באים מחמת החג .יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ לַשַּׁ בָּ ת ,בֵּ ין ִמ ְלּ ָפנֶיהָ ,שחל ביום שישי ,בֵּ ין ִמלּ ְַאחֲ ֶריהָ ,שחל יום טוב בראשון, הָ יוּ כָל הַ ִמּ ְשׁמָ רוֹת שָׁ ווֹת בְּ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ ָפּנִים ,ואף שלא חל החג בשבת ,כיון שהוצרכו להשאר במקדש בשבת ,מחמת החג הסמוך לו ,חולקים בשוה בלחם הפנים המחולק בשבת. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 30 מסכת סוכה מבוארת שׁזְּ מַ נּוֹ ָקבוּﬠַ הָ יָה נוֹטֵ ל תיִם ִמ ְשׁ ָמר ֶ )ל ְהיוֹת( יוֹם אֶ חָ ד ְלהַ ְפ ִסיק בֵּ ינְ ַ משנה ח :חָ ל ִ שׁשׁ וְהַ יּוֹצֵ א שּׁנָה ,הַ נִּ כְ נָס נוֹטֵ ל ֵ שׁאָ ר יְמוֹת הַ ָ וּב ְ תּיִם ִ שׁ ַ שׂר חַ לּוֹת וְהַ ִמּ ְתﬠַ כֵּב נוֹטֵ ל ְ ﬠֶ ֶ שׁבַ ע ,וְהַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל חָ מֵ שׁ ,הַ נִּ כְ נ ִָסין ְהוּדה אוֹמֵ ר ,הַ נִּ כְ נָס נוֹטֵ ל ֶ שׁשַׁ .ר ִבּי י ָ נוֹטֵ ל ֵ חוֹ ְל ִקין בַּ צָּ פוֹן ,וְהַ יּוֹצְ ִאין בַּ ָדּרוֹםִ ,בּ ְלגָּהְ ,לעוֹלָ ם חוֹלֶ ֶקת בַּ ָדּרוֹם ,וְטַ בַּ ﬠְ ָתּהּ ְקבוּﬠָ ה וְחַ לּוֹנָהּ ְסתוּמָ ה: משנה ח :ממשיכה המשנה לבאר את אופן חלוקת לחם הפנים ,אם חָ ל )ל ְִהיוֹת( יוֹם ֶאחָ ד לְהַ פְ ִסיק בֵּ ינ ְַתיִם -בין שבת ליום טוב ,כגון שחל יום טוב בשני בשבוע ,ויכלו המשמרות האחרות לחזור לבתיהם ,והתעכבו מרצונם במקדשִ ,מ ְשׁמָ ר שֶׁ זְּ מַ נּוֹ ָקבוּעַ לשמש באותו שבוע הָ יָה נוֹטֵ ל עֶ שֶׂ ר חַ לּוֹת מתוך שתים עשרה חלות ,וְ הַ ִמּ ְתעַ כֵּב נוֹטֵ ל ְשׁ ַתּיִם -המשמרות האחרות שהתעכבו מרצונם חולקים בשתי החלות הנותרות .וּבִ ְשׁ ָאר יְמוֹת הַ שָּׁ נָה ,שהיו המשמרות מתחלפות בשבת עצמה ,היוצאת עובדת שחרית והנכנסת עובדת ערבית ,משמר הַ נִּכְ נָס נוֹטֵ ל שֵׁ שׁ חלות ,וְ משמר הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל שֵׁ שַׁ .רבִּ י ְיהוּדָ ה חולק ואוֹמֵ ר, הַ נִּכְ נָס נוֹטֵ ל שֶׁ בַ ע ,וְ הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל חָ מֵ שׁ ,כיון שלמשמר הנכנס יש עבודה יתירה, להגיף את הדלתות שפתחו המשמר היוצא .הַ נִּכְ נ ִָסין חוֹל ְִקין בלחם הפנים בַּ צָּ פוֹן ,שזהו המקום החשוב שבו שוחטים קדשי קדשים ,להראות שהם הנכנסים עתה לשרת ,וְ הַ יּוֹצְ ִאין חולקים בַּ דָּ רוֹם ,שהוא מקום שאינו חשוב. יוצאת מן הכלל משמרת בִּ ְלגָּה ,שהיא לְעוֹלָם חוֹל ֶֶקת בַּ דָּ רוֹם ,וְ טַ בַּ עְ ָתּהּ ְקבוּעָ ה - הטבעת שבה מכניסים את ראש הבהמה לשחיטה מחוברת לקרקע בשני צדדיה ,שלא יוכלו להשתמש בה ,וְ חַ לּוֹנָהּ ְסתוּמָ ה -החלון שבו מניחים את סכיני השחיטה ,סתום ,ואי אפשר להשתמש בו ,והיה עליהם להשתמש בשל אחרים ,וגנאי הוא להם .והטעם שקנסום ,לפי שבימי היוונים השתמדה אשה אחת מבנות המשפחה של משמרת בלגה ,ונישאה לסרדיוט ממלכי יוון, וכשנכנסו היוונים להיכל הלכה וטפחה בסנדל על גבי המזבח ואמרה' ,לוקוס לוקוס ]-זאב ,זאב[ ,עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל ואין אתה עומד להם בשעת דוחקם' ,ואמרו חכמים שאם לא היתה שומעת מאביה שהיה מבזה את העבודה ,לא היתה אומרת כן ,וקנסו את כל משמרתו ,לפי שאוי לרשע אוי לשכנו ,טוב לצדיק טוב לשכנו. © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 31 מסכת סוכה מבוארת הדרן עלך מסכת סוכה © כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'. 32
© Copyright 2024