1. No category

‫פרשת‬
‫ויקהל‬
‫התשע"ו‬
‫גיליון‪ 185 :‬שנה ד'‬
‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬
‫שבת שלום‬
‫ומבורך!‬
‫מאת הצב"י רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א מחה"ס "כרם יוסף"‬
‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬
‫בברכת מרנן ורבנן הגאונים ארזי הלבנון רבותינו ראשי הישיבות‬
‫הגאון הגדול מוהר"ר משה צדקה שליט"א ר"י "פורת יוסף"‪ ,‬הגאון הגדול מוהר"ר דוד‬
‫כהן שליט"א ר"י "חברון"‬
‫"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש"‬
‫היאך האמוראים התעסקו בעצמם בהכנות לשבת‬
‫והלא בהשבת אבידה זקן ואינה לפי כבודו פטור?‬
‫הגמ' במסכת קידושין בדף מ"א ע"א מספרת שרב ספרא היה שורף ראש‬
‫הבהמה באש לכבוד שבת‪ ,‬רישא רבא מלח שיבוטא‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מרן החפץ‬
‫חיים זצ"ל בביאור הלכה )סי' ר"נ ד"ה כי(‪ ,‬וכן בשערי תשובה )סק"ב(‬
‫הביאו קושיית החוות יאיר דזקן שמצא אבידה ואינה לפי כבודו ליטלה‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬שאינו נוטל עימו משאות גם לעצמו‪ ,‬פטור מלהשיבה‬
‫)ב"מ ל‪ ,(:‬ולפי דעת הרא"ש אסור לו לזלזל בכבוד התורה‪ ,‬ואם כן היאך‬
‫האמוראים זלזלו בכבודם?‬
‫ובביאור הלכה הוסיף להקשות שאף לפי דעת הרמב"ם )פ"ג מהל' רוצח‬
‫ושמירת הנפש( שסובר שמידת חסידות להחזיר באבידה אף בזקן ואינה‬
‫לפי כבודו‪ ,‬מכל מקום עדיין קשה איך כתב שחייב לעשות דברים שהם‬
‫צורך שבת בגופו‪ ,‬והלא לא יהיה אלא רשות כדין מציאה שמוצא ברשות‬
‫הרבים שאינו חייב להשיבה?‬
‫יישוב א' ‪ -‬היכן שניכר שעושה לשם מצוה אינו פטור‬
‫החוות יאיר מתרץ שכאן גבי רב ספרא ורבא ושאר החכמים שהיו‬
‫מתעסקים בהכנת ותיקון המאכלים לשבת וכיוצא בזה‪ ,‬הרי זה מותר‪ ,‬לפי‬
‫שניכר שעוסק לשם מצוה לכבוד השי"ת‪.‬‬
‫וכן מתרץ הפרי מגדים )הביאו הביאור הלכה(‪ ,‬שבדבר שניכר שעושה לשם‬
‫מצוה אין בזה בזיון‪ .‬וכן מדוקדק בלשון השו"ע )או"ח סי' ר"נ( שכתב בזה"ל‪:‬‬
‫"ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצורכי שבת כדי לכבדו‪ ,‬ולא יאמר לא‬
‫אפגום כבודי‪ ,‬כי זה כבודו שמכבד השבת"‪.‬‬
‫יש לחזק תירוץ זה ממה שמצינו במסכת סוטה )מא‪ (:‬שבפרשת המלך‬
‫שקורא בתורה מקץ שבע שנים‪ ,‬קרא אגריפס המלך בתורה מעומד‪ ,‬אף‬
‫על פי שמן הדין יכול היה לשבת‪ ,‬ושיבחוהו חכמים‪ ,‬ומקשה הגמרא‬
‫שאפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול‪ ,‬מלך שמחל על כבודו‬
‫אין כבודו מחול שנא' "שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך‪,‬‬
‫ומתרצת הגמ' מצוה שאני‪ .‬כלומר שאז ניכר שלכבוד השי"ת עשה כן‪ ,‬לכן‬
‫מותר היה לו לנהוג זילותא בעצמו‪ ,‬ועיין שם בתוספות‪) ,‬ד"ה מצוה שאני(‪.‬‬
‫הבשורה!‬
‫יום בשורה‬
‫לכל משגרי הספרים‬
‫במשלוחי המנות!‬
‫יום גילה ללומדי קידושין!‬
‫יום רינה ללומדי הדף היומי!‬
‫הופיע הספר‪:‬‬
‫"כרם יוסף – קידושין"‬
‫אוצר ענק‪ :‬הספר היחיד‬
‫שמקיף כל קושיות ותירוצי‬
‫המפרשים על הסוגיות!‬
‫מעתה לומדי קידושין מקבלים‬
‫יותר בהירות! ‪ 9‬יותר היקף!‬
‫‪ 8‬יותר מתיקות!‬
‫‪054-84-60008/7‬‬
‫חדש! להאזנה לשיעורים מרתקים בהלכה ובאגדה מרבי יוסף חי סימן טוב שליט"א בעל "אשכול יוסף"‬
‫מעכשיו ב"קול הלשון"‪ 03-6171111-1-3-6-37 :‬שמעו ותחי נפשכם! )במאגר עשרות שיעורים(‬
‫והנה בשו"ת חוות יאיר )סימן ר"ה( דן גבי צורבא מרבנן שיודע לנגן בכלי זמר אם רשאי לנגן בכינור בפני חתן‬
‫וכלה‪ ,‬או שמא אסור לו לבזות עצמו מפני כבוד תורתו?‬
‫וכתב שאין להביא ראיה מדוד המלך ע"ה שהיה מפזז ומכרכר לפני ה' )שמואל ב' ו' ט"ז( דשאני התם שהיה לדבר‬
‫קדושה וכמ"ש בירושלמי )שבת פ"י ה"ג( שאין גדולה בפלטרין של מלך‪ .‬ומטעם זה שונה הדין גם גבי בניין סוכה‬
‫שפשוט שמותר לבנותה על ידי תלמיד חכם אף ברשות הרבים מפני שהסוכה יש בה קדושה‪ ,‬כמבואר בסוכה‬
‫)ט‪ (.‬שחל שם שמים על הסוכה כשם שחל על החגיגה‪ .‬ואמנם כתב להביא ראיה שמותר לת"ח לנגן בכלי זמר‬
‫לפני חתן וכלה מכתובות )יז‪ (.‬שרב שמואל בר יצחק היה מרקד עם שלושה הדסים לפני הכלה‪ ,‬זורק אחד ומקבל‬
‫אחד‪ ,‬עד שאמר ר' זירא קא מכסיף לן סבא‪] ,‬וכן ביארו הפתחי תשובה )יור"ד סי' רמ"ד אות ד'( והקובץ שיעורים‬
‫)כתובות אות מ"ז( שהיה מותר בזה לזלזל בכבודו שהכל ידעו שעושה לשם מצוה[‪.‬‬
‫והעלה החוות יאיר שהיכן שעוסק במצוות של בן אדם למקום שמוכח שעושה לשם מצוה מותר לקיימם ברבים‬
‫אף על פי שעל ידי זה מתבזה‪ ,‬ולכן מותר לתלמיד חכם לנגן בכינור לפני חתן וכלה כל זמן שמוכח שעושה כן‬
‫לצורך מצות שמחת חתן וכלה‪.‬‬
‫ושמעתי על מרן הגאון רבי פנחס שיינברג זצ"ל שבכל חתונה של תלמידיו היה מבריק ומנקה בכבודו ובעצמו את‬
‫נעלי החתן באיזה מטלית‪ ,‬לשמח החתן‪ ,‬והן הן הדברים‪.‬‬
‫יישוב ב' ‪ -‬במצוות בין אדם למקום אין פטור זקן ואינה לפי כבודו‬
‫לכאו' יש לחלק עוד דבמצוות של בין אדם למקום לא נאמר הפטור של זקן ואינה לפי כבודו‪ ,‬וכגון בנידון דידן‬
‫בהכנה והתעסקות לכבוד שבת וכדומה‪ ,‬משא"כ מצות השבת אבידה שהיא מצוה של בין אדם לחבירו‪.‬‬
‫שוב מצאתי בקובץ שיעורים )כתובות יז‪ (.‬שחילק כאמור‪ ,‬וכן תירץ בחי' נזר הקודש )למכילתין עמ' נ"ז(‪ .‬וכן תירץ‬
‫הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א )קובץ מוריה‪ ,‬אלול תשנ"ח‪ ,‬גליון רנ"ג( שיש חילוק בין מצוות בין אדם‬
‫לחבירו‪ ,‬לבין מצוות למקום שבהם אמרו אין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה'‪.‬‬
‫והוסיף לבאר שלכך חייב להוציא בגד כלאים אפילו בשוק‪ ,‬ורק בשב ואל תעשה הותר לבטל מצוה משום כבוד‬
‫הבריות ורק בדבר גנאי גדול כמו לילך ערום בשוק אבל לא בגנאי קטן כמו ליטול מציאת שק וקופה ברשות‬
‫הרבים‪ ,‬שלכן חייב גם זקן ואינו לפי כבודו להעיד באיסורים כמו שנפסק בשו"ע‪) ,‬חו"מ סימן כ"ח(‪ .‬אבל מצוות‬
‫של בין אדם לחבירו כהשבת אבידה ופריקה וטעינה והגדת עדות בממון בזה אינו לפי כבודו פטור‪ ,‬וגם בגנאי קטן‬
‫ואפילו זקן שאינו ת"ח רק מכובד פטור‪.‬‬
‫יישוב ג' ‪ -‬לא היו עושים זאת בפהרסיא‬
‫עי"ל שמה שהיו האמוראים טורחים בהכנות שבת בעצמם‪ ,‬היו עושים זאת בצינעא‪ ,‬וממילא אין בזה את פטור‬
‫זקן ואינה לפי כבודו‪ .‬דלא היו מזלזלים בכבודם ברבים‪ ,‬ומסתמא פעמים שדרכם היה להתעסק בביתם בכמה‬
‫דברים‪ .‬אבל גבי אבידה שמוצאה ברשות הרבים‪ ,‬לכן כיון דאינו מזלזל בכבודו ברבים יש בזה איסור לדעת‬
‫הרא"ש‪.‬‬
‫יישוב ד' ‪ -‬שאני כבוד שבת דחמירא‬
‫עי"ל על פי מה שהקשה בשער הציון למה היו אותם אמוראים מתבטלים מלימודם בשביל להשתדל ולהכין‬
‫בעצמם מצוה זו של הכנות לשבת‪ ,‬והלא אין מבטלין ת"ת בשביל מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים‪ ,‬וכתב‬
‫בתירוצו השני דשאני כבוד שבת דחמירא‪ ,‬ולכן יש בו דין מיוחד שאפילו שיכולה להעשות על ידי אחרים‪ ,‬מחוייב‬
‫לעשותה בעצמו‪ .‬ויש לומר כך גם לעניין זה‪ ,‬שאף זקן ואינה לפי כבודו מחוייב במצוה של הכנות לשבת‪ ,‬דשאני‬
‫כבוד שבת דחמירא‪ ,‬ולא גרע מזה שמבטלים ת"ת לקיומה למרות שיוכלה להתקיים על ידי אחרים‪.‬‬
‫‪ w‬המאמרים בגיליון זה מתוך הספר "כרם יוסף ‪ -‬קידושין" ‪N‬‬
‫למה השו"ע )או"ח סי' ר"ן( בהזכירו את כל החכמים שהיו טורחים לכבוד שבת השמיט‬
‫שרב ספרא היה שורף ראש הבהמה לכבוד שבת ורבא היה מולח את הדג לכבוד שבת?‬
‫‪ 8‬ראה בספר החדש‪" :‬כרם יוסף – קידושין" דף מ"א ע"א‬
‫היאך התעסקו האמוראים בעצמם‬
‫בהכנות לשבת והרי אין מבטלים ת"ת‬
‫למצוה הנעשית על ידי אחרים?‬
‫לביטול תורה מפני שההכנה לשבת הוי דבר‬
‫שנעשה בזמן מועט‪ ,‬אבל כתיבת ס"ת‬
‫שנעשה לזמן מרובה‪ ,‬ובזמן הזה יכול ללמוד‬
‫תמידין כסדרן‪ ,‬יש לומר שעדיף שילמוד‪.‬‬
‫בגמרא מבואר שהיו האמוראים עושים דברים אלו לכבוד שבת בעצמם‬
‫דווקא‪ ,‬למרות שהיו יכולים להעשותם על ידי אחרים‪ .‬וכן כתב השו"ע‬
‫)או"ח סי' ר"נ(‪" :‬ישכים בבוקר ביום שישי להכין צורכי שבת‪ ,‬ואפילו יש‬
‫לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו איזה דבר לצורכי שבת כדי‬
‫לכבדו‪ ,‬כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק‪ ,‬ורבה ורב יוסף היו מבקעין‬
‫עצים‪ ,‬ורבי זירא היה מדליק האש‪ ,‬ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס‬
‫כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול‪ ,‬ומהם ילמד כל אדם"‪ .‬וקשה‬
‫שהלא קיימא לן בכל המצוות‪ ,‬שאין מבטלין תלמוד תורה למצוה שיכול‬
‫להעשות על ידי אחרים?‬
‫ולכאו' יש קצת סיוע לדבריו מהר"ן בנדרים‬
‫)לח‪ :‬ד"ה מותר הבן(‪ ,‬דמשמע מדבריו‬
‫שהיכן שמתבטל מעט לא חשיב ביטול‬
‫תורה‪ ,‬דבגמרא שם אמר רבי יעקב המדיר‬
‫בנו לתלמוד תורה מותר הבן למלאות לאביו‬
‫חבית של מים ולהדליק לו את הנר‪ ,‬וכתב‬
‫הר"ן בזה"ל‪" :‬מותר הבן למלאות לאביו‬
‫חבית של מים ולהדליק לו את הנר‪,‬‬
‫דמסתמא ממילי זוטרי כי הני דליכא בהוא‬
‫ביטול לימוד תורה לא אדריה"‪.‬‬
‫יישוב א' ‪ -‬הוי מצוה חיובית כמו שאר המצוות‬
‫מרן החפץ חיים זצ"ל בשער הציון )סי' ר"נ( מתרץ דמצות הכנה לשבת‬
‫מוטלת על האדם לקיימה‪ ,‬ויש בזה חיוב כמו שאר מצוות‪ ,‬כחיוב לולב‬
‫ושופר וכדומה שלא שייך בהן פטור שנעשית על ידי אחרים‪ ,‬ודווקא‬
‫מצוה שאינה מוטלת על האדם כגון גמילות חסדים וכדומה‪ ,‬אינו מפסיק‬
‫בלימודו במקום שאחרין יכולים לעשותה‪.‬‬
‫אך לכאו' יש להעיר מדברי המדרש הידוע‬
‫והביאו הפלא יועץ )ערך לימוד(‪ ,‬בזה"ל‪:‬‬
‫אפילו למד כל התורה כולה‪ ,‬לא הותר להיות‬
‫יושב ובטל או עוסק בשיחה בטלה אפילו‬
‫רגע‪ ,‬והאלוקים יביא במשפט על כל‪ ,‬ועתיד‬
‫ליתן דין וחשבון אפילו על זמן מועט כדי‬
‫בליעת הרוק‪ ,‬כמאמר איוב )ז' י"ט( "כמה לא‬
‫תשעה ממני‪ ,‬לא תרפני עד בלעי רוקי"‪.‬‬
‫יישוב ג' ‪ -‬השבת מתכבדת דווקא ע"י שיעשה הכנותיה בעצמו‬
‫וצ"ל שכוונת הנחמדים מפז לתרץ דכיון‬
‫דמתבטל מת"ת רק לזמן מועט ועוסק‬
‫במצוה‪ ,‬לא חשיב ביטול תורה‪ .‬ואכן עיין‬
‫בשיטה מקובצת בנדרים שם ועוד ראשונים‬
‫שמבואר שמילוי חבית והדלקת הנר אין בזה‬
‫ביטול תורה כשעושה כן הבן לאביו ומקיים‬
‫בזה מצוה של כיבוד אב ואם‪ ,‬והכל עולה‬
‫בקנה אחד‪ ,‬ואפשר שזה גם כוונת הר"ן‪.‬‬
‫ישוב ב' ‪ -‬שאני כבוד שבת דחמירא‬
‫עוד מתרץ השער הציון דשאני כבוד שבת דחמירא‪ ,‬לכן יש דין שישתדל‬
‫להכין בעצמו‪ ,‬ולא על ידי אחרים‪] .‬ועיין לעיל שכתבנו לישב עפ"ז‬
‫שמטעם זה גם היה מותר לאמוראים לנהוג בעצמם זלזול כביכול הגם‬
‫שזקן ואינה לפי כבודו מפטור מהשבת אבידה[‪.‬‬
‫כבר נתבאר במפרשים שחלק מחיוב מצות הכנות לשבת‪ ,‬הוי מדין כבוד‬
‫שבת‪ ,‬וממילא לא הוי כל כך כבוד שבת כשיעשם על ידי שליח‪ ,‬ועוד יש‬
‫להוסיף שאם עושה הכנות שבת על ידי שליח אין ראיה שטורח ועושה‬
‫הכל לכבוד השבת‪ .‬ולכך היו האמוראים מפסיקים מתלמודם להכין‬
‫בעצמם צורכי שבת‪ .‬והן הן הדברים אשר כתב בספר סדר היום‪" :‬ואי‬
‫אפשר לעשות המצוה על ידי אחרים כי כל אדם חובה עליו לכבד את‬
‫השבת בעצמו"‪ .‬והיינו דדווקא על ידי שהאדם טורח בעצמו בהכנות‬
‫שבת‪ ,‬השבת מתכבדת‪.‬‬
‫ויוצא מזה לדינא שאם מתבטל מת"ת לזמן‬
‫מועט לעסוק במצוה‪ ,‬שפיר יכול להתבטל‬
‫גם אם יכולה מצוה זו להתקיים על ידי‬
‫אחרים‪ ,‬כדי שיקדש גופו במצוות‪ ,‬שעל ידי‬
‫העסק והטורח במצוות גופו מתקדש‪.‬‬
‫יישוב ד' ‪ -‬אם יש חילוק בין ביטול ת"ת זמן מועט לזמן מרובה‬
‫בספר הנחמדים מפז )סימן א' עמ' רנ"א( חקר גבי מצות כתיבת ס"ת‬
‫בת"ח שתורתו אומנותו אם עדיף שיכתוב בעצמו‪ ,‬או עדיף שימנה שליח‬
‫שיכתוב בשבילו‪ ,‬ולא יתבטל מת"ת‪.‬‬
‫וכתב שאין להביא ראיה שעדיף שיכתוב בעצמו מדרב ספרא מחריך‬
‫רישא ורבא מלח שיבוטא‪ ,‬משום שיש לומר שלא חששו אותם חכמים‬
‫גיליון "אשכול‬
‫‪ z‬נר זיכרון‬
‫מוקדש לע"נ האי גברא רבה ויקירא‬
‫כמר ששון בן נעימה ז"ל‬
‫לבית משפחת אלעזר שיחי'‬
‫נלב"ע יום שני ו' אדר א' תשע"ו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫יוסף" יוצא לאור לזיכוי אלפי בית ישראל על ידי האחים הנעימים היקרים והחשובים‬
‫אוהבי התורה ולומדיה‪ ,‬כמר גדעון ניסים ומר אהרן ניסים הי"ו לברכה והצלחה להם ולכל בני ביתם‬
‫מוקדש לע"נ הוריהם היקרים‪ :‬סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה בת גורג'יה ע"ה‪ ,‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬
‫‪ +‬עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר ‪+‬‬
‫להצטרפות למנויי "אשכול יוסף" ומכתבים למערכת‪ [email protected] :‬פקס‪153-2-5373570 :‬‬
‫מתוך הסכמתו הנלהבת של מורנו‬
‫הגאון הגדול מוהר"ר דוד כהן שליט"א‬
‫ראש ישיבת "חברון" וחבר מועצת גדוה"ת‬
‫"ספר גדול זה מקיף‬
‫כל סוגיא לכל פרטיה בעומק‬
‫העיון והיקף רב‪ ,‬דברי תורה‬
‫ערבים ושמחים ומאירים‬
‫ובודאי יהיה לתועלת מרובה"‬
‫מחיר מיוחד‪ 8 !₪ 30 :‬לשני ספרים‪ !₪ 25 ,‬לספר‬
‫‪ N‬נקודות מכירה ומשלוחים לכל רחבי הארץ ‪w‬‬
‫‪ 02-5373570‬או‪054-84-60008/7 :‬‬
‫"ספר הספרים"צומת בר אילן‪",‬יפה נוף" צומת בר אילן‪" ,‬אור החיים סנטר"מאה שערים "הפצת ספרי קודש"‬
‫רח' דוד ‪1‬‬
‫בני ברק‪ :‬משפ' שבתאי‪ ,‬ר' עקיבא ‪ 44‬פינת הרב קוק‪) ,‬מעל סלקום(‪ 7) 03-5796146 ,‬באינטרקום(‬
‫ביתר‪ :‬מש' סימן טוב‪ ,‬בן זכאי ‪ 02-5808831 - 7‬קרית ספר‪ :‬משפ' שחמורוב מסילת יוסף ‪ 4‬ק"ג‪052-7606856 ,‬‬