נושאי השיעור:

‫יו"ל ע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה‬
‫בראשות הרה"ג חננאל כהן שליט"א‬
‫בס"ד‬
‫העלון יוצא לעילוי נשמת‬
‫מזיאנה נג'ימה בת חנינה לבית וזאן ע"ה‬
‫ובעלה מקיקץ כצאני בר רחל ע"ה‬
‫גיליון מס'‪ 37 :‬פרשת וירא‬
‫י"א חשון תשע"ז (‪)19/11/16‬‬
‫לקבלת העלון‪[email protected] :‬‬
‫הדלקת נרו ת‬
‫ת"א‪16:19 :‬‬
‫י‪-‬ם ‪16:03 :‬‬
‫חיפה‪16:07 :‬‬
‫ב"ש‪16:21 :‬‬
‫עורך‪ :‬הרה"ג רבי אביחי סעדון שליט"א‬
‫עריכה וביקורת‪ :‬הרה"ג רבי אלעד עידאן שליט"א‬
‫עורך ראשי‪ :‬הרה"ג רבי ליאור כהן שליט"א‬
‫מוצאי שבת‬
‫פרשת "לך לך"‪,‬‬
‫י"ב מר‪-‬חשון‬
‫התשע"ז‬
‫‪9-367-36‬‬
‫‪7‬‬
‫בבית הכנסת "אהבת התורה" ‪ -‬איש מצליח רחוב הרב עוזיאל ‪ 43‬ב"ב‪ .‬בשעה ‪20:00‬‬
‫נושאי השיעור‪:‬‬
‫א‪ .‬תאריך פטירת רחל אמנו ע"ה‪ .‬ב‪ .‬מוה"ר הגאון רבי משה לוי זצ"ל‪ ,‬והגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל‪ .‬ג‪ .‬ברכה אחרונה על לבן‬
‫וכיו"ב‪ .‬ד‪ .‬השארת הנפש ותורה מן השמים‪ .‬ה‪ .‬עירובי חצירות‪ .‬ו‪.‬קריאה לאור הנר‪ .‬ז‪ .‬אם יש לגזור גם בחשמל‪ .‬ח‪ .‬בדין "אין‬
‫גוזרים גזרות מדעתנו"‪ .‬ט‪ .‬אומות העולם מכירים בתורה‪.‬‬
‫רחל אמנו נפטרה בחשון או באייר?‬
‫כדעת רבי אליעזר הכוונה באחד עשר בחודש חשון‪ ,3‬ומה זה "כברת‬
‫הארץ" והרי בחשון הארץ לא חלולה ולא מנוקבת כי באחד עשר בחשון‬
‫עוד לא יורדים גשמים‪ .‬התשובה היא שיש פירוש אחר ברש"י שם‪ ,‬כי‬
‫אחרי שרש"י הביא את המדרש הוא כתב שלפי פשוטו "כברת הארץ"‬
‫הכוונה מדת קרקע של הארץ‪ ,‬וזה הפשט הפשוט בפסוק‪ .4‬וא"כ המדרש‬
‫על מקומו והמסורת על מקומה‪ ,‬והכל בסדר‪.‬‬
‫ ‪.‬אשבוע טוב‪ .1‬כבוד הרבנים‪ ,‬כבוד הרב יוסף בא‪-‬גד שליט"א‪ ,‬וכבוד‬
‫כל הקהל‪ .‬היום בשבת י"א בחשון זה יום פטירת רחל אמנו ע"ה‪ ,‬כי ככה‬
‫מקובל במסורת של דורות שהיא נפטרה ביום אחד עשר בחודש חשון‪.‬‬
‫ולפני שנים רבות רב אחד (בשם הרב שמואל לוריא) שלח מכתב לחוברת "אור‬
‫תורה" (כרך י' כסלו תשל"ח סי' פ') וכתב שם‪ :‬ראיתי שכל השאלות נפתרות‬
‫על ידכם בצורה פשוטה וברורה אז יש לי קושיא עצומה‪ ,‬מה הקושיא?‬
‫כשרחל אמנו נפטרה כתוב בפסוק‪" :‬ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה"‬
‫(בראשית ל"ה ט"ז)‪ ,‬ורש"י מביא מדרש (בראשית רבה פרשה פ"ב פיסקא ז') שאומר‬
‫ש"כברת הארץ" פירושו "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה‪ ,‬הסתיו‬
‫עבר והשרב עדיין לא בא"‪ ,‬כלומר הסתיו כבר עבר והחום הגדול עוד לא‬
‫הגיע‪ .‬וא"כ זה לא מתאים לחודש חשון אלא לסוף החורף לפני האביב‬
‫כלומר בחודש ניסן או אייר בערך‪ ,‬אז איך אנחנו אומרים שרחל נפטרה‬
‫בי"א בחשון?! ולכן הוא אומר שהמסורת שלנו בטלה או שדברי רש"י‬
‫לא מובנים‪.‬‬
‫מוה"ר הגאון רבי משה לוי זצ"ל התייגע בתורה‬
‫למעלה מן הטבע‬
‫ ‪.‬גהיום הזה (י"א בחשון) הוא גם יום הפטירה של הגאון רבי משה לוי ע"ה‪,‬‬
‫שיגע בתורה ממש למעלה מכוחותיו‪ ,‬וכמעט הזניח את הבריאות שלו בגלל‬
‫לימוד התורה‪ .‬והיו זמנים שגמר את הש"ס כל שנה כי היה לומד שבעה‬
‫דפים ליום‪ ,‬ובכל יום מימי השבוע הכין ומסר ארבעה שיעורים‪ ,‬וזה למעלה‬
‫מן הטבע‪ .‬אבל הוא עשה יותר מדי כאילו לבו ניבא לו שהוא יסתלק לפני‬
‫הזמן (לפני גיל ארבעים)‪ ,‬ויגע והתייגע על התורה‪ ,‬וכמה שהדפיס בחייו יש‬
‫לו עוד כהנה וכהנה‪ .‬ולפי דעתי אם היה דואג לבריאות שלו אולי היה חי‬
‫שמונים ותשעים שנה‪ ,‬אבל ככה נגזר מלמעלה‪.‬‬
‫המסורת שנפטרה באחד עשר יום בחודש השני‬
‫ ‪.‬באבל חשבתי תירוץ ומצאתי דוגמת זה בתוספות במסכת ראש השנה‬
‫(י"א ע"א‪ ,‬בד"ה אלא)‪ .‬בגמרא (שם י' ע"ב) יש שתי דעות מתי נברא העולם‪ ,‬רבי‬
‫אליעזר אומר בתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר בניסן נברא העולם‪,‬‬
‫ולמשל בפרשת נח שכתוב שהמבול ירד "בחודש השני בשבעה עשר יום‬
‫לחודש" (בראשית ז' י"א)‪ ,‬רש"י כותב שלדעת רבי אליעזר הכוונה לשבעה‬
‫עשר בחודש חשון‪ ,‬ולדעת רבי יהושע הכוונה לשבעה עשר בחודש אייר‪.2‬‬
‫ולכן אמרתי ככה‪ :‬המסורת היתה שרחל אמנו נפטרה ב"אחד עשר יום‬
‫בחודש השני"‪ ,‬ומה זה "חודש השני" זה תלוי במחלוקת רבי אליעזר ורבי‬
‫יהושע‪ ,‬וא"כ המדרש שהסביר ש"כברת הארץ" פירושו בזמן שהארץ‬
‫חלולה ומנוקבת ככברה הסתיו עבר והשרב עוד לא בא‪ ,‬זה לפי דעת רבי‬
‫יהושע והכוונה באחד עשר בחודש אייר‪ ,‬אבל להלכה לדידן שהולכים‬
‫ברכה אחרונה על "לבן" ו"פריגוט"‬
‫ ‪.‬דוהוא חידש כמה הלכות בדברים של טעם מאד יפים‪ .‬למשל בדין מי‬
‫שאוכל "לבן" או "פריגוט" וכדו' אם זה נחשב אכילה או שתיה‪ ,‬כי אם‬
‫זה נחשב אכילה אז כיון שאוכלים את זה בכדי אכילת פרס דהיינו שבע‬
‫דקות ויש שם שיעור א"כ צריך לברך אחריו ברכה אחרונה‪ ,‬ואם זה נחשב‬
‫שתיה אז צריך לשתות מזה רביעית בשיעור זמן רביעית כדי לברך ברכה‬
‫אחרונה‪ ,‬וכיון שאוכלים את זה בכף לאט לאט א"כ לא צריך לברך אחריו‬
‫ברכה אחרונה‪ .‬והרב עובדיה ע"ה אמר (עי' יבי"א ח"ח חאו"ח סי' כ"ה סוף אות‬
‫‪ .3‬וכמו שיש גמרא (ראש השנה כ"ז ע"א) שאומרת‪" :‬כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך‪,‬‬
‫כמאן? כרבי אליעזר"‪ ,‬כלומר התפלות שלנו ביום ראש השנה הולכות לפי דעת רבי אליעזר שבתשרי‬
‫נברא העולם‪ ,‬למה? כי לפי מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע אדם הראשון נברא באחד בתשרי או‬
‫באחד בניסן‪ ,‬וכיון שאנחנו אומרים בראש השנה שזה א' בתשרי "זה היום תחלת מעשיך" סימן‬
‫שנוקטים הלכה כמו רבי אליעזר‪.‬‬
‫‪ .4‬והביא ראיה לזה מנעמן שכתוב עליו (בהפטרה של פרשת תזריע)‪" :‬ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו‬
‫כברת הארץ" (מלכים ב'‪ ,‬ה' י"ט)‪ ,‬ושם לא שייך לומר שהכוונה מנוקבת ככברה‪ ,‬אלא הכוונה שהלך‬
‫מדה מסויימת (נגיד חצי קילומטר) וגיחזי רדף אחריו ואמר לו שבדיוק עכשיו באו שני תלמידים "תנה‬
‫נא להם ככר כסף" (שם כ"ב)‪ ,‬ואמר לו נעמן‪" :‬הואל קח ככריים" (שם כ"ג)‪ ,‬וחכמים אומרים שהכוונה‬
‫שיקח שני ככרות‪ ,‬אבל הוא היה שקרן וגנב וקיבל אח"כ צרעת‪ .‬והפלא הוא שהאבן עזרא (בראשית‬
‫ל"ה ט"ז) בפסוק של רחל אמנו "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" אמר ש"כברת הארץ" לא מופיעה‬
‫בעוד מקום בתנ"ך! אבל הוא שכח את הפסוק של נעמן‪ ,‬כי כמה שאדם יהיה גדול שבגדולים והרי‬
‫אבן עזרא היה מספר אחד בדקדוק‪ ,‬וכל התנ"ך היה מונח במח שלו‪ ,‬אבל נעלם ממנו הפסוק הזה‪,‬‬
‫וזה יכול להיעלם מכל אחד‪.‬‬
‫‪ .1‬יישר כח‪ .‬כתוב בפסוק‪" :‬וישם רבִ ד הזהב על צוארו" (בראשית מ"א מ"ב)‪ ,‬רב"ד ראשי תיבות "רבי‬
‫בנימין דג"‪ ,‬ו"חותה" (בערבית) פירושו דג‪ ,‬אז זה רבי בנימין חותה שליט"א (שהיה הרב המקדים)‪.‬‬
‫‪ .2‬וככה לאורך כל הפרשה שם כמו "בראשון באחד לחודש" (שם ח' י"ג) וכו' רש"י אומר שלפי דעת‬
‫רבי אליעזר זה תשרי ולפי דעת רבי יהושע זה ניסן‪ .‬ואונקלוס בדרך כלל מתרגם את זה במלה אחת‪,‬‬
‫למשל "בראשון בארבעה עשר לחודש בערב תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ח)‪ ,‬הוא מתרגם "בניסן"‪,‬‬
‫כי מתי אוכלים מצות? בניסן‪ ,‬וככה הוא מתרגם תמיד‪ .‬אבל בפרשת נח הוא כותב "ירחא קדמאה"‬
‫או "ירחא תניינא" או "ירחא עשיראה" וכו' ולא אומר איזה חודש זה‪ ,‬למה? כי כתוב שאונקלוס‬
‫היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע (מגילה ג' ע"א)‪ ,‬אז איך הוא יכריע בין רבותיו?! ולכן הוא‬
‫מתרגם את המלה כמות שהיא‪ ,‬וכל אחד ישבור את הראש לדעת איזה "ירחא" ומה זה "קדמאה"‬
‫וכו'‪ .‬אבל לכאורה יותר מסתבר כדעת רבי אליעזר‪ ,‬למה? כי לפני שירד המבול כתוב‪" :‬ויהי הגשם‬
‫על הארץ" (בראשית ז' י"ב)‪ ,‬שהרי מתחילה ירד גשם ואח"כ כשלא רצו לחזור בתשובה ירד מבול‪,‬‬
‫ומתי יורד גשם? בחשון או באייר? בחשון‪ ,‬ולכן יותר מסתבר שהמבול היה בשבעה עשר בחשון‪,‬‬
‫וזה מתאים לדעת רבי אליעזר‪.‬‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות‬
‫למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫‪1‬‬
‫כל הזכויות שמורות יו"ל ע"י מכון ארח צדיקים‬
‫שע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה‬
‫*הנכתב על אחריות העורכים בלבד‬
‫לשמוע‬
‫ניתן ר ישיר את‬
‫דו‬
‫בשיעורו של מרן‬
‫שי‬
‫ליט"א‬
‫ש קול ברמה‪.‬‬
‫בערוץ נאמן'‪:‬‬
‫או ב'קול ‪079-‬‬
‫ש‬
‫מוצ" ‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:19‬‬
‫ר" ת‬
‫‪17:52‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪17:50‬‬
‫‪17:54‬‬
‫מצא פשרה לזה‪ ,‬מה הפשרה? להגיד "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת‬
‫כפי מנחת ערב" עד כאן‪ .‬ואח"כ בדקתי בסידור "בית מנוחה"‪ ,9‬ושם יש‬
‫רק את הפסוק "תכון תפלתי" וגו' ללא הפסוק "הקשיבה לקל שועי" וגו'‪,‬‬
‫וככה צריך להיות‪.‬‬
‫ה'‪ .‬וע"ע ח"ה חאו"ח סוף סי' ח"י) לא לברך כי יש ספק אולי זה שתיה‪ .5‬אבל‬
‫הרב משה ע"ה (ברכת ה' ח"ב פרק א' הערה ‪ )51‬מצא הוכחה לזה מאות אחת‬
‫בהרמב"ם! מה ההוכחה? הגמרא (ברכות ל"ח ע"א) אומרת‪" :‬שתיתא"‪ 6‬מה‬
‫מברכים עליה? מר אמר מזונות ומר אמר שהכל‪ ,‬ולא פליגי הא בעבה‬
‫הא ברכה‪ ,‬כלומר אם היא עבה מברכים עליה מזונות (כי יש בה טעם מיוחד)‬
‫ואם היא רכה מברכים עליה שהכל‪ .‬והרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ג) שמביא‬
‫את הדין הזה כותב ככה‪" :‬העושה קמח שקלאוהו בתנור אם היה עבה‬
‫כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו מברך עליו מזונות" (ככה כתוב בהוצאות‬
‫הרמב"ם שלנו)‪ ,‬ובשביל מה הרמב"ם כתב "שיהיה ראוי לאכילה וללועסו"?‬
‫הרי אם אוכלים אז בודאי שלועסים‪ .‬אבל בכתבי היד וגם כמה חכמים‬
‫אחרים מעתיקים את הרמב"ם וכותבים "ראוי לאכילה וללועטו" (בטי"ת)‪,‬‬
‫מה זה ללועטו? זה אוכל מיוחד שהוא לא קשה ולא נוזל‪ ,‬וכמו "הלעיטני‬
‫נא מן האדום האדום הזה" (בראשית כ"ה ל')‪ ,7‬ולזה התכוין הרמב"ם כאן‬
‫שאמר "ללועטו"‪ ,8‬כלומר לא לשתות אותו אלא ללעוט אותו בכפית (וגם‬
‫בזמנם היו כפיות)‪ ,‬וא"כ דינו כאכילה‪ .‬ומאי נפקא מינה? מי שאוכל "לבן"‬
‫וכדו' יש לו שבע דקות לגמור אותו‪ ,‬ואם גמר יברך אחריו בורא נפשות‪.‬‬
‫וכמה שהקשו על רבי משה בדברים האלה ושלחו מכתבים ופלפולים‬
‫וכו' (עיין ברכ"ה ח"ה – מכתבי תורה סי' ג' ובתשובת הרה"ג ר' חננאל כהן שליט"א‬
‫שם)‪ ,‬אבל האמת יורה דרכו וזה דבר אמיתי‪ .‬ושמעתי שאח"כ גם הרב‬
‫ע"ה חזר בו והסכים לזה‪.‬‬
‫הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל‬
‫ ‪.‬והערב י"ב בחשון זה יום הפטירה של הגאון רבי יהודה צדקה ע"ה‪,‬‬
‫שהיה ראש ישיבת "פורת יוסף"‪ ,‬וקרוב משפחה של רבי יוסף חיים ע"ה‬
‫(נדמה לי בן אחותו)‪ .‬והוא היה עניו מאד וצדיק‪ ,‬וגם העמיד תלמידים מרוב‬
‫אהבה שנתן להם‪ .‬והיה הפרש בינו ובין הרב עובדיה ע"ה עשר שנים‬
‫(שהרב צדקה מבוגר ממנו)‪ ,‬וכל ספר שהרב היה כותב היה נותן לרב יהודה‬
‫צדקה‪ ,‬ופעם אחת נתן לו ספר שו"ת חזון עובדיה על פסח‪ ,‬ולמחרת‬
‫אמר לו‪ :‬תודה רבה יישר כח וכו'‪ ,‬שאל אותו הרב‪ :‬מה קרה עכשיו? "מה‬
‫יום מיומים" (סנהדרין ס"ה ע"ב) מה הספר הזה מכל הספרים? אמר לו הרב‬
‫צדקה‪ :‬בזכותך אני אוכל לאכול השנה את המצות שלי לאט לאט‪ ,‬כי כל‬
‫שנה אומרים לנו שצריך לגמור שני כזיתים של מוציא מצה בשתי דקות‪,‬‬
‫ואיך אני אוכל בשתי דקות? אני נחנק!‪ 10‬אבל עכשיו כתבת תשובה (שם‬
‫ח"א סי' כ"ד) שלא צריך לאכול אותם כ"כ מהר אלא אפשר בשמונה דקות‪,11‬‬
‫אז שיחררת אותי תודה רבה‪.‬‬
‫מיוחד בענוה בחכמה ובקירוב לתורה‬
‫אמירת "תכון תפלתי" במנחה של שבת‬
‫ ‪.‬זהרב כתב חידושים על התלמוד‪ ,‬וקרא להם "קול יהודה"‪ .‬וברוב הדברים‬
‫הוא כותב בקיצור כמו למשל‪ :‬פירוש סוגיא זאת תמצא במהר"ם שיף‪,‬‬
‫וסוגיא זאת תמצא במהרש"א‪ ,‬וסוגיא זאת תעיין בלחם אבירים וכדו' (ויש‬
‫מקומות שהוא מאריך כי זה שיעור‪ ,‬מה שנקרא "חבורה" בשפה של הישיבות היום)‪.‬‬
‫ולמה הוא לא כתב? כי בזמנו בישיבת פורת יוסף לא כתבו חידושים‪,‬‬
‫ורק הרב עובדיה ע"ה היה יוצא מן הכלל והיה יחיד ומיוחד שכתב הרבה‪,‬‬
‫ולכן צריך ללמוד לכתוב חידושים‪ .12‬והרב יהודה צדקה ע"ה היה מיוחד‬
‫בענוה ובחכמה‪ ,‬והחזיר אלפים לתורה‪ ,‬שהיה הולך לבתים ואומר להם‪:‬‬
‫תשימו בניכם בתלמוד תורה!‬
‫ ‪.‬הויש עוד דברים אחרים‪ ,‬למשל ביום שבת לפני מנחה אחרי קריאת‬
‫התורה כתוב בסידורים‪" :‬כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו‪ ,‬תכון‬
‫תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב הקשיבה לקול שועי מלכי‬
‫ואלקי כי אליך אתפלל"‪ ,‬ואילו אצלנו לא אומרים "תכון תפלתי" אלא‬
‫רק "כי לקח טוב"‪ ,‬למה? רבי משה חשב ואמר כי כתוב "הקשיבה לקול‬
‫שועי מלכי ואלהי"‪ ,‬והרי בשבת לא צועקים ולא עושים שועה‪ ,‬ולכן הוא‬
‫‪ .5‬ופעם לפני שנים הרב טהרני שליט"א אמר לי‪ :‬אולי מפני שאוכלים בכף זה נחשב אכילה "כף‬
‫אחת עשרה זהב" (במדבר ז' י"ד)‪ ,‬אבל יש לך הוכחה לזה?!‬
‫‪ .6‬וכל העולם לא יודעים מה זה "שתיתא" חוץ מג'רבא‪ ,‬כי שם יש אוכל מיוחד שנקרא "זמתה"‬
‫(ואולי מישהו מכיר אותו מהסבתא שלו) וזה השתיתא של הגמרא‪ .‬ויש זמתה רכה מאד (ונקראת‬
‫"גרגורי") ויש יבשה‪ .‬ופעם הבאה שהרב בא‪-‬גד ילך לג'רבא יבקש מהם את זה כדי שנדע מה זה‬
‫"שתיתא" של הגמרא‪ ,‬והיום רק מתרגמים שזה שתיתא וזהו‪ .‬וכתוב‪" :‬כי השתות יהרסון צדיק‬
‫מה פעל" (תהלים י"א ג')‪ ,‬כלומר אם נשכח את השתיתא ("השתות יהרסון") אז נלמד גמרא ולא נבין‬
‫כלום ("צדיק מה פעל")‪ .‬וגם אומרים שיש כאלה שיש להם בקיץ "חררה" שזה אבעבועות מהחום‪,‬‬
‫וה"זמתה" הזאת מרגיעה את זה‪.‬‬
‫‪ .7‬וכשאנחנו קוראים את זה בתורה אנחנו לא יודעים מה זה "הלעיטני"‪ ,‬אלא מסתכלים ברש"י‬
‫שכותב‪" :‬פתח פי ושפוך הרבה לתוכה‪ ,‬כמאן דתנן מלעיטין את הגמל"‪ ,‬ומבינים שהכוונה שעשיו‬
‫בא עיף "ויבוא עשיו מן השדה והוא עיף" (שם כ"ט)‪ ,‬והשתטח על השטיח או על המחצלת‪ ,‬ואמר‬
‫ליעקב‪ :‬בוא תשפוך לי את האוכל (כמו ששופכים לגמל ממש‪ ,‬כי הוא היה כמו גמל שנתן מכות לנמרוד‬
‫ונלחם הרבה וכו' ולכן הוא בא עיף)‪ .‬אבל בספרד לא תירגמו ככה‪ ,‬אלא תירגמו "הלעיטני ‪" -‬אז'גמני"‪,‬‬
‫וככה תירגמו בחו"ל ומסתמא ככה מתרגם רב סעדיה גאון (והיום לא יודעים לכתוב את זה וכותבים‬
‫לי "אזרמני" ברי"ש‪ ,‬כי זה גימ"ל רפויה והיא נשמעת כמו רי"ש)‪ ,‬ולפ"ז "הלעיטני" פירושה "הגמיאיני"‬
‫כלומר תשקה אותי‪ .‬אבל הביטוי הזה לא מופיע בתנ"ך אלא רק פעם אחת‪ ,‬למה? משום ש"נזיד‬
‫עדשים" זה מאכל מיוחד שאוכלים אותו בכפית אבל הוא לא קשה שלועסים אותו וגם לא נוזל‬
‫ששותים אותו‪ ,‬וזה "הלעיטני"‪.‬‬
‫‪ .8‬ומנין לי לומר את זה? יש פיוט שנקרא "אזהרות" של אחד מחכמי ספרד באותה תקופה רבנו יצחק‬
‫בר ראובן (שהיה דור אחד אחרי הרי"ף‪ ,‬ומחבר ספר "שערי שבועות")‪ ,‬ושם הוא מביא שמי שאוכל דם‬
‫חייב כרת‪ ,‬ואיך הוא כותב את זה? "לועטי הדם בחלליהם‪ ,‬רעה תבוא אליהם" (מה זה בחלליהם? בחלל‬
‫הגוף‪ ,‬כלומר אלה שאוכלים דם רעה תבוא אליהם)‪ ,‬ומה זה הלשון "לועטי הדם"? כי בתורה כתוב "וכל‬
‫דם לא תאכלו" (ויקרא ג' י"ז) וכן "לא תאכל דם" (שם י"ז י"ב)‪ ,‬ואילו במקום אחר כתוב "ודם חללים‬
‫ישתה" (במדבר כ"ג כ"ד) וכן "ואכלתם בשר ושתיתם דם" (יחזקאל ל"ט י"ז)‪ ,‬וא"כ הדם הוא אכילה או‬
‫שתיה? אלא הוא באמצע לא אכילה ולא שתיה‪ ,‬כי לא לועסים אותו וגם לא שותים אותו שהרי הוא‬
‫לא נוזל אלא סמיך‪ ,‬ולכן רבנו יצחק בר ראובן השתמש במלים "לועטי הדם בחלליהם"‪ .‬והרי אין‬
‫לו שום סיבה לומר "לועטי הדם" כי אין שם לא אלפ"א בית"א ולא משקל וכו'‪ ,‬וא"כ הוא היה יכול‬
‫לומר "אוכלי הדם" או "שותי הדם" ולמה אמר "לועטי"? אלא מהסיבה הזאת‪.‬‬
‫וה"אזהרות" האלה אנחנו קוראים אותם בחג השבועות (וגם המרוקאים היו קוראים אותם‪ ,‬אבל היום‬
‫הוכחה מהפרשה שהנפש נשארת אחרי המוות‬
‫ ‪.‬חבפרשת השבוע יש פנינים ומרגליות‪ .‬התפארת ישראל (סוף סדר נזיקין)‬
‫כותב שהתורה רמזה לנו על השארת הנפש‪ ,‬שהרי הכופרים אומרים‬
‫שאם אדם מת אז הוא נגמר ומי אמר שהנפש שלו נשארת?‪ 13‬אז התורה‬
‫‪ .9‬ויש גם סידור בית עובד‪ ,‬אלו סידורים עם הלכות וחידושים‪ ,‬של רבי יהודה שמואל אשכנזי ע"ה‪.‬‬
‫היום לא מכירים את הסידורים האלה‪.‬‬
‫‪ .10‬וזה מזכיר את הפסוק במשלי‪" :‬נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור" (א' י"ב)‪ ,‬כי הרבה‬
‫אנשים אוכלים את זה במהירות ואח"כ באים לידי סכנה וצריך להזמין אמבולנס שיקח אותם לבית‬
‫חולים‪ ,‬וכי ככה זה ליל פסח? ליל שימורים או ליל אמבולנסים? מה קרה?!‬
‫‪ .11‬כי לפי השיעור המינימאלי של כף החיים (סי' ר"י ס"ק ח') כל כזית הוא ארבע דקות‪ ,‬וא"כ שני‬
‫כזיתות זה שמונה דקות‪ .‬ולפי דעתי אפשר להוסיף יותר‪ ,‬משום שלא אוכלים מצה במהירות אלא‬
‫כדי אכילת פרס וזה שיעור אכילת שלש ביצים‪ ,‬וכי יש אדם שאוכל שלוש כבצים מצות בארבע‬
‫דקות?! ומה שכף החיים אמר ארבע דקות הוא מדבר על אכילת לחם בכל השנה ולא על מצות‪.‬‬
‫ואיך אני זוכר את כף החיים הזה? כי בחו"ל אבא היה אומר כל שנה "ארבע דקות לכזית"‪ ,‬ומאיפה‬
‫הוא לקח את זה? מכף החיים שם (ובחו"ל לא היינו יודעים שום דעות אחרות חוץ מכף החיים‪" ,‬בלתי‬
‫אל המן עינינו" (במדבר י"א ו')‪ .‬פעם אשכנזי אחד אמר לי‪ :‬אני קונה לבן שלי מתנה לבר מצוה שלו ספר‬
‫"כף החיים"‪ ,‬שאלתי אותו‪ :‬למה? אמר לי‪ :‬זה "כיף החיים"‪ ,‬זה עושה לך כיף‪ ,‬כי הכל מסודר והוא גם‬
‫מביא לך קצת קבלה ורמזים ומוסר ודרך ארץ וכו' משהו מיוחד‪ ,‬רק שלא יודעים את הערך שלו‪ .‬ואמנם‬
‫המשנה ברורה מפרש טוב מאד אבל לפעמים הוא מעבד את הדברים בסגנון שלו)‪ ,‬והיינו צריכים להגיד‬
‫תודה רבה שכרגע אין לנו קרבן פסח‪ ,‬כי א"כ היינו צריכים לאכול כזית מצה וכזית מרור וכזית פסח‬
‫ולגמור את הכל בכמה דקות! ואדם לא היה יכול לעמוד בזה‪ .‬אבל הרב עובדיה ע"ה בשו"ת יחוה‬
‫דעת (ח"א סי' י"ז) כותב שהדעות נעות בין ארבע דקות לתשע דקות (ארבע‪ ,‬שש‪ ,‬שבע‪ ,‬שבע וחצי‪,‬‬
‫שמונה‪ ,‬תשע‪ .‬וע"ע בשו"ת חזו"ע (ח"א סי' כ"ד) שהביא עוד שיטות בזה עד י"ג דקות)‪ ,‬אז הוא לקח את‬
‫הממוצע שזה שבע דקות וחצי‪.‬‬
‫‪ .12‬והרב חיד"א ע"ה אומר שאפילו דיבור קטן שיש לך אל תזלזל בו ותכתוב אותו‪ .‬והוא עצמו יש‬
‫לו ספרים כמו למשל "חומת אנך" "נחל קדומים" שכותב בהם כל חידוש ואפילו משהו קטן ראשי‬
‫תיבות וגימטריאות וכדו'‪ ,‬כי כל מלה בתורה היא נפלאה! והוא מביא משל על זה‪ ,‬שאחרי שאתה‬
‫גומר לבנות בנין אתה מסתכל אם יש איזו אבן קטנה שהמקום שלה כאן או אבן גדולה שהמקום‬
‫שלה כאן וכו'‪ ,‬כי כל דבר יש לו את המקום שלו‪ .‬וככה גם בתורה שהיא מלאה כ"כ בפנינים ומרגליות‪.‬‬
‫‪ .13‬אבל לאט לאט הם מתחילים להבין את זה‪ ,‬כי הם רואים שיש "מוות קליני" ויש "גלגול"‪ ,‬ובהתחלה‬
‫הם לא היו מאמינים בגלגול עד שהתברר להם שזה קיים‪ .‬ורק לפני חודש בערך פורסם על אדם אחד‬
‫שקיבל מכה בראש והיה בלי הכרה‪ ,‬ולקחו אותו וטיפלו בו ואחרי כמה שבועות חזר להכרה שלו‪,‬‬
‫אבל הוא התחיל לדבר בשפה אחרת‪ ,‬כלומר לפני כן דיבר אנגלית ועכשיו התחיל לדבר ספרדית!‬
‫מעט מאד אנשים קוראים את זה‪ ,‬ומי קורא את זה היום? רק אנחנו שיש לנו מנגינה כ"כ יפה לזה שמושכת‬
‫את כולם‪ .‬ולא רק זה אלא גם בחתונות בג'רבא וגם בחתונות אצלנו בישיבה קוראים שני קטעים מתוך‬
‫האזהרות האלה‪" ,‬טיהרם וקיבל האב קדושי בתו להשיאה" וכן "פניך אחותי כלה הראיני והשמיעיני‬
‫קולך")‪ .‬והפיוטים האלה כ"כ יפים‪ ,‬למה? כי כל בית הוא מביא כמה מצוות ומסיים בפסוק מסויים‬
‫(ופעם כתבו עליהם ב"בר אילן" מאמר שלם‪ ,‬ולקחו מאמר שכתבתי ב"אור תורה" והשתמשו בו)‪ ,‬והוא‬
‫משלב את הפסוקים בצורה מיוחדת‪ .‬ופעם הוא כתב להיזהר לא לשתות מים מגולים ולא לאכול‬
‫בשר שנתעלם מן העין‪ ,‬וסיים בפסוק "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" (ישעיה נ"ח‬
‫ז')‪ ,‬כלומר אם תראה מים ערומים ומגולים תכסה אותם כי אחרת מחר תצטרך לשפוך אותם‪ ,‬וכן‬
‫מהבשר שלך לא תתעלם כי בשר שנתעלם מן העין אסור‪ .‬וכן על זו הדרך‪.‬‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>‬
‫‪2‬‬
‫למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫לבן יחיד שלו שנולד בגיל מאה?! ולמה לא יחכה עוד קצת עד שיגדל?!‬
‫יש לך הוכחה גדולה מזאת?!‬
‫כתבה את זה כמעט בכל פרשה‪ .‬והראיה מפרשת בראשית‪ :‬כתוב שם‬
‫"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (בראשית ד' י')‪ ,‬והרי הבל נהרג‬
‫אז מה יש לו לצעוק?! והקב"ה צריך לומר לקין רק שמגיע לו עונש אבל‬
‫מה זה "קול דמי אחיך צועקים אלי"?! אלא ודאי שהנפש עדיין נשארת‬
‫(אבל עדיין אתה יכול לדחות שזה רק דרך משל כאילו הנפטר צועק אלי)‪ .‬ועוד ראיה‬
‫מפרשת נח‪ :‬שכתוב שם "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (שם ט' ה')‪,‬‬
‫מה הפירוש? זה המאבד עצמו לדעת‪ ,‬והקב"ה אומר שההורג את עצמו‬
‫לא יחשוב שהוא ברח מן העולם (והיום יש אנשים שנמצאים בצרות והורגים את‬
‫עצמם רח"ל)‪ ,‬אלא אני אדרוש מכם את זה‪ .‬ולכאורה מה ידרוש? הרי אדם‬
‫מת! אלא מוכרחים לומר שהנשמה נשארת‪ .‬וראיה שלישית מפרשת‬
‫השבוע לך‪-‬לך‪ :‬שכתוב שם "וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו‬
‫ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" (שם י"ז י"ד)‪ ,‬ומתי אדם חייב‬
‫כרת שלא עשה ברית מילה? אם הוא לא עשה בזמנה אלא מאוחר יותר‬
‫הוא רק איחר את המצוה אבל הוא לא חייב כרת‪ ,‬אלא מתי חייב כרת?‬
‫אם מת בלא מילה (עיין רמב"ם פ"א מהלכות מילה ה"ב)! זאת אומרת שכוונת‬
‫הפסוק שערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ומת בלי מילה ונכרתה‬
‫הנפש ההיא מעמיה‪ ,‬והרי אם הוא כבר מת אז מה נכרתה?! אלא הכוונה‬
‫שיש לו כרת בשמים‪ .‬אלו ההוכחות שהביא התפארת ישראל‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לעשות "עירובי חצירות" פעם בשנה‬
‫ ‪.‬יהבן איש חי על הפרשה (ש"א פרשת לך‪-‬לך הי"ט) כותב‪ :‬מצוה לעשות‬
‫עירובי חצירות פעם אחת בשנה‪ .‬מה זה עירובי חצירות? אם כל השכנים‬
‫שלך שומרי שבת‪ ,‬ואתה רוצה לטלטל במדרגות של הבנין‪ ,‬צריך לעשות‬
‫"עירובי חצירות"‪ .‬ואמנם יש אומרים שאפשר לסמוך על העירייה כי אם‬
‫ח"ו תהיה מלחמה היא תוכל להכניס חיילים לבתים‪ ,‬אבל עדיף שכל‬
‫אחד יעשה עירוב חצירות לכל הדיירים פעם אחת בשנה מפסח לפסח‪.‬‬
‫ומתי תעשה את זה? שבוע לפני פסח‪ .‬ואיך תעשה? תקח שתי מצות ותן‬
‫למישהו שיזכה בהם‪ ,‬ותברך "על מצות עירוב" ותאמר "בזה העירוב יהיה‬
‫מותר לנו לטלטל מהבית לחצר ומהחצר לבית ולמדרגות ולגג" וכו'‪.18‬‬
‫ויאמר לדיירים שאנחנו מניחים את העירוב בבית הכנסת הגדולה‪ .‬ואם‬
‫אדם עושה את זה בבית‪ ,‬ישים אותו במקפיא בבית‪ ,‬וככה כל השנה כולה‬
‫הוא ישאר טוב מאד‪ .‬ואח"כ לקראת פסח בשנה הבאה הוא כבר לא ראוי‬
‫כ"כ לאכילה אז אתה יכול להוציא אותו‪ ,‬אבל תכין מיד עירוב חדש כי‬
‫אם לא תכין אז תשכח את זה‪.19‬‬
‫הוכחה מהפרשה שהתורה מן השמים‬
‫"ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום"‬
‫ ‪.‬טובפרשת השבוע לך‪-‬לך אנחנו לומדים גם שהתורה מן השמים‪ .14‬איך‬
‫לומדים? ה' אומר לאברהם אבינו‪ :‬תמול את הבן שלך בגיל שמונה ימים!‬
‫והרי זה הבן היחיד שלו שנולד לו לגיל מאה שנה‪ ,‬וכי יש אדם שיסכן את‬
‫הבן היחיד שלו שנולד לו בגיל מאה וימול אותו בגיל שמונה ימים? אלא‬
‫התברר בימינו (בשנת ‪ 1950‬ע"י גוים) שהזמן האידיאלי ביותר לקרישת הדם‬
‫זה היום השמיני להולדת התינוק! ואילו לפני כן הקרישה היא לא טובה‪,‬‬
‫ואם היינו עושים את המילה ביום השביעי זה היה מסוכן‪ ,‬ואם היינו עושים‬
‫בתשיעי ובעשירי וכו' זה היה בסדר אבל פחות‪ ,‬כי הקרישה הטובה ביותר‬
‫של ‪ 110%‬זה ביום השמיני ללידה! (וזה כתוב בחוברת "ניצוצות" מס' ‪ 8‬עמ' ‪22‬‬
‫של הרב משה גרילק שליט"א‪ ,‬ושם הוא הביא את המקורות לזה)‪ .15‬ובואו נראה‪ :‬הרי‬
‫התורה בכל מקום מחבבת את המספר "שבע"‪ ,‬כמו שבע שמיטות‪ ,‬שבע‬
‫שבתות ושאר החגים שבעה ימים (חוץ מחג אחד "שמיני עצרת") וכו'‪ ,‬אז למה‬
‫כאן בברית מילה התורה העדיפה את היום השמיני? אלא הקב"ה יודע‬
‫שהדם נקרש הכי טוב ביום השמיני‪ ,‬ולכן הוא אמר ככה לאברהם אבינו‬
‫והוא קיבל את זה בלי לשאול שאלות!‪ 16‬וכי יש אדם שיעשה דבר כזה‬
‫ ‪.‬איבמשנה בפרק הראשון של שבת (משנה ד') כתוב‪" :‬ואלו מן ההלכות‬
‫שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו‪ ,‬נמנו ורבו בית‬
‫שמאי על בית הלל ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום"‪ .‬מי שיקרא את‬
‫המשנה יחשוב שהמשנה מפרטת את שמונה עשר הדברים‪ ,‬ואלו ההלכות‬
‫שמובאות במשנה הבאה (משנה ה')‪ :‬אין שורין דיו וסמנים וכרשינין וכו'‪.‬‬
‫אבל שם רואים רק כמה הלכות ואיפה שמונה עשר דבר? אלא הפירוש‬
‫הנכון של המשנה ככה‪" :‬ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום" והמשנה לא‬
‫הביאה אותם אלא סמכה על הברייתא (בגמרא שבת י"ג ע"ב)‪ ,‬ומה זה "ואלו‬
‫מן ההלכות"? הכוונה להלכות שכתובות במשנה הקודמת (משנה ג')‪ :‬לא‬
‫יפלה את כליו (כלומר שאדם בליל שבת לא יסתכל בבגדים שלו אולי יש בהם משהו‬
‫לא טוב) ולא יקרא לאור הנר וכו'‪ ,‬שהם מן ההלכות האלה שמוזכרות‬
‫בברייתא שם‪.20‬‬
‫מילה‪ ,‬אלא מה שאומר לך תעשה‪ .‬והוא עשה ככה ויצחק אבינו חי מאה ושמונים שנה‪ ,‬וכל עם‬
‫ישראל חי בזכות הדבר הזה‪.‬‬
‫‪ .17‬וכמו שעושים הערבים שמלים את בניהם בגיל שנתיים שלש (ופעם הם היו מלים בגיל שש‬
‫ומתי הוא למד ספרדית? והרי היה בלי הכרה‪ ,‬וכי למעלה בשמים יש שיעור ללימוד ספרדית? אלא‬
‫אין פירוש אחר ועל כרחך שהאדם הזה בגלגול שעבר היה מדבר ספרדית‪ ,‬ובגלגול הזה שפת‪-‬האם‬
‫שלו היתה אנגלית‪ ,‬אבל כשהמח שלו השתגע אז הוא נזכר במח שעבר והתחיל לדבר ספרדית‪ .‬אז‬
‫אם יש גלגול בודאי שיש השארת הנפש‪.‬‬
‫‪ .14‬וכדאי תמיד לתת הוכחות כאלה‪ .‬ויש אנשים אומרים לי‪ :‬למה אתה נכנס בענייני אמונה? אבל‬
‫אדרבה זו מצוה! וכתוב במשנה‪" :‬הוי שקוד ללמוד תורה ‪ -‬ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות פ"ב‬
‫מי"ד)‪ .‬ולא הכוונה להתווכח איתם כי אפיקורוס המח שלו סגור ואין מה להתווכח איתו‪ .‬ופעם הייתי‬
‫בבית חולים‪ ,‬ובא אלי אחד (שהיה שמן וכפול ממני בשנים) ואמר לי‪ :‬הבן אדם יצא מהקוף! אמרתי לו‪:‬‬
‫זו דעה ישנה לפני חמשים שנה וכבר עבר עליה הכלח‪ ,‬אמר לי‪ :‬לא‪ ,‬זו דעה מדעית! אז אין לי מה‬
‫לדבר איתו‪ ,‬כי אלו אנשים סגורים שמאמינים בכפירה‪ .‬אבל לפחות בשבילנו צריך לדעת את זה‪ ,‬ויש‬
‫אנשים שמתפללים ולומדים אבל הם לא מאמינים (רק בשביל ה"שידוכים" במלעיל)‪ .‬ולכן אדם צריך‬
‫להבין שכל דברי התורה אמת‪ ,‬והתורה אמרה שהאדם לא יצא מהקוף! אתם רוצים הוכחה פשוטה‬
‫לזה? הרי הקוף יש לו זנב‪ ,‬אז מתי הוא החליט לכרות את הזנב שלו? לפני מליוני שנים החליטו‬
‫הקוף והקופה שזנב זה לא יפה‪ ,‬והלך הקוף ומצא עץ חד וכרת לקופה את הזנב‪ ,‬וגם היא עשתה לו‬
‫ככה‪ .‬ובדור הבא עוד פעם הקוף והקופה נולדו עם זנב וכרתו את הזנב שלהם‪ ,‬אבל הנה בני אדם‬
‫נולדים בלי זנב! אלא הם אומרים שבמשך כמה דורות עשו כן ולכן הזנב נכרת לגמרי‪ ,‬אבל בואו‬
‫תראו הוכחה שזה לא נכון‪ ,‬כי הנה אצלנו היהודים מלים את בניהם זה אלפי שנים‪ ,‬וכי אצל היהודים‬
‫יש ילדים שנולדים מהולים יותר מהגוים? לא! אלא כולם אותה סטטיסטיקה‪ ,‬וכמו שאצל אומות‬
‫העולם יש תינוק אחד מתוך מאה שנולד מהול ככה גם אצל עם ישראל‪ ,‬זאת אומרת שלא עזר כלום‬
‫מה שאנחנו מלים את הילדים‪ .‬אבל בואו נעזוב את זה‪ ,‬הרי הקוף יש לו ארבע רגלים ולמה הבן אדם‬
‫הולך על שתי רגלים? אלא צריך לומר שהאדם מורכב גם מ"פינגויין" שהוא הולך על שתי רגלים‪.‬‬
‫אבל עדיין קשה כי הקוף והפינגויין הם לא מדברים ואיך הבן אדם מדבר? אלא ודאי שהוא מורכב גם‬
‫מ"תוכי" שהוא מדבר‪ ,‬וא"כ נמצא שהאדם מורכב משלשה דברים‪ :‬קוף‪-‬פינגויין‪-‬תוכי‪ .‬ולכן אדם הולך‬
‫ל"קופת חולים"‪ ,‬כי "קופת" ר"ת "קוף פינגווין תוכי"‪ ...‬אלו ההבלים והשגעונות שלהם! ופעם שאלו‬
‫את מי שאמר את זה "דרוין"‪ :‬האם אתה יכול להסביר את ה"עין"? אמר להם‪ :‬העין משגעת אותי! וכי‬
‫רק את העין אתה לא יכול להסביר? ואת ה"ד‪.‬נ‪.‬א" אתה יכול להסביר?! אלא הכל שטויות והבלים‪.‬‬
‫‪ .15‬ופעם הייתי באיזה בר מצוה ואמרתי את זה‪ ,‬והיה שם זבולון המר ז"ל (שר החינוך לשעבר) ושאל‬
‫אותי‪ :‬איפה זה כתוב? אמרתי לו‪ :‬בחוברת "ניצוצות" ואני אשלח לך את זה‪ ,‬שאל אותי‪ :‬איך אתה זוכר‬
‫את המקור? אמרתי לו‪ :‬מילה זה ביום השמיני אז חוברת מס' ‪ ,8‬ויש כ"ב אותיות בתורה אז עמ' ‪.22‬‬
‫‪ .16‬איך אמר אבן עזרא? "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז א') ‪ -‬שלא תשאל למה עושים‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>‬
‫ושבע‪ .‬אבל אז החברים שלו היו אומרים לו שמחר עושים לו מילה‪ ,‬והוא היה בורח עד שהם תופסים‬
‫אותו בכח‪ ,‬הוא רץ והם רצים‪ ,‬וזה היה משאיר לו טראומה לכל החיים)‪ ,‬אבל אצלנו מלים כשהוא תינוק‬
‫בן שמונה ימים ומיד הוא שוכח את זה‪ ,‬רק שרים לו קצת ונותנים לו מיץ ענבים והוא נרגע‪ .‬ופעם‬
‫מרשעת אחת מגרמניה באה לרב מצגר שליט"א ואמרה לו‪ :‬נכון שאתם משקים את התינוק יין כדי‬
‫שלא ירגיש בכאבים? והוא ענה לה‪ :‬זה לא יין אלא מיץ ענבים‪ .‬ופעם כתבתי לו‪ :‬למה לא תענה לה‬
‫"כמה אתם השקתם יין לאותם תינוקות שהכנסתם לכבשונות"? נבלים שכמותכם‪ ,‬אתם תדברו על‬
‫מצות המילה? שיילכו וימחקו מן העולם‪ ,‬רשעים נבלים וארורים! וגם במשפחת המלוכה באנגליה‬
‫מלים את כל הזכרים ומביאים מוהל יהודי (יש שאלה אם מותר לעשות את זה)‪ .‬אבל לא רק שאין שום‬
‫סכנה במילה ולא רק שהיא בריאה‪ ,‬אלא אומרים גם שאלה שעושים מילה אין להם את המחלה‬
‫(סרטן) שם‪ ,‬ולכן זה מצוי הרבה אצל הנוצרים ופחות אצל הערבים אבל אצל היהודים זה בכלל לא‬
‫קיים‪ ,‬כי התורה נותנת לך בריאות‪ ,‬נותנת לך חיים‪ ,‬ונותנת לך הוכחה שהיא מן השמים‪ ,‬רק שבני‬
‫אדם לא יודעים להעריך את זה‪.‬‬
‫‪ .18‬וגם במדרגות צריך לפעמים לטלטל דברים‪ ,‬שהרי הוא יוצא מהבית ושם את המפתח באיזו‬
‫פינה שם (למשל בארון חשמל‪ ,‬רק שצריך לכסות אותו משום "עינא בישא")‪ ,‬אבל איך תוכל לעשות‬
‫את זה? לכן עושים את העירוב הזה‪.‬‬
‫‪ .19‬ופעם קרה לנו דבר כזה ששכחו להכין עירוב חדש‪ ,‬ובאותה שנה פסח חל בשבת ונמצא שטלטלנו‬
‫במדרגות כרגיל‪ ,‬אבל זו בעיה כי העירוב נגמר ונאכל "ומת או נשבר או נשבה אין רואה" (שמות כ"ב‬
‫ט')‪ ,‬ולכן מיד כשאתה לוקח את העירוב הישן תחדש אותו‪.‬‬
‫‪ .20‬ולמה המשנה לא הסבירה את כל השמונה עשר דבר? כי יש כלל שהרמב"ם כותב (בפירוש‬
‫המשנה למנחות פרק ד') שהתנא לא לימד אותנו איך עושים ציצית ותפלין אלא רק כתב שתכלת‬
‫אינו מעכב את הלבן ושהלבן אינו מעכב את התכלת (מנחות ל"ח ע"א)‪ ,‬וארבע פרשיות בתפלין‬
‫אפילו כתב אחד מעכבן (שם כ"ח ע"א)‪ ,‬איפה הפרטים? אלא הם היו ידועים בימיהם והתנא לא אומר‬
‫דבר שהוא כבר ידוע‪ .‬וגם כאן כנראה ידעו כבר את הח"י דברים‪ ,‬ולכן התנא לא הביא אלא רק את‬
‫השנים האלה שנשארו גם בימינו‪.‬‬
‫היה בימינו חכם אחד רבי יום טוב שוורץ ע"ה‪ ,‬ובגיל שמונה עשרה (פחות או יותר) הוא היה בשואה‪,‬‬
‫והיה שם יהודי שמחלק לכולם מרק דלוח של תפוחי אדמה‪ ,‬ובא לרב שוורץ ואמר לו‪ :‬אם תדע את‬
‫השמונה עשר דבר שבמסכת שבת בעל פה אני אתן לך קליפות של תפוחי אדמה! הוא אמר לו את‬
‫כולם בעל פה וההוא נתן לו קליפות של תפוחי אדמה‪ .‬ואח"כ אמר‪" :‬בזכות שידעתי ח"י דבר בעל פה‬
‫קיבלתי קליפות ונשארתי בחיים"‪ ,‬וחי שמונים שנה‪ .‬והוא למד בישיבת "חכמי לובלין" של רבי מאיר‬
‫שפירא‪ ,‬וחיבר ספר "מענה לאגרות" שזה קושיות על הרב פיינשטיין (ולכן קרא לו "מענה לאגרות"‬
‫‪3‬‬
‫למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫מה הפירוש "שמא יטה"?‬
‫למעלה נשרפת ונעשית שחורה וצריכים לחתוך לה את הראש‪ ,‬וזה נקרא‬
‫בלשון הגמרא (ביצה ל"ב ע"ב) "מוחטין את הפתילה"‪ .24‬ומרן אומר שאע"פ‬
‫שבנר שעוה אין חשש שמא יטה אבל יש בו חשש שמא ימחוט ויחתוך‬
‫את הפתילה השחורה מלמעלה‪ ,‬ולכאורה איך מרן מחדש גזירה מדעתו?‬
‫אלא יש כאן שאלה‪ :‬אדם שמוחט בשבת משום מה הוא מתחייב? מבעיר‬
‫או מכבה? או שהוא מבעיר כי כשהוא מוריד את הפתילה השרופה ממילא‬
‫הפתילה האחרת דולקת יפה‪ ,‬או שהוא מכבה כי בפתילה השרופה יש‬
‫קצת נר ואתה מכבה אותה‪ .‬מאי נפקא מינה? אם תאמר שאנחנו גוזרים‬
‫מטעם מכבה א"כ נמצא שמרן הוסיף גזירה מדעתו‪ ,‬כי הגמרא אמרה‬
‫"שמא יטה" ומי שמטה חייב משום מבעיר ובא מרן ואומר "שמא יכבה"‬
‫וא"כ זו גזירה חדשה‪ ,‬אבל אם תאמר שאנחנו גוזרים מטעם מבעיר א"כ‬
‫מרן לא חידש גזירה מדעתו‪ ,‬כי גם שמא יטה וגם שמא ימחוט שניהם‬
‫מטעם מבעיר‪ .‬והרב עובדיה ע"ה (בשו"ת יביע אומר ח"א סי' ט"ז אותיות ו'‪-‬ח')‬
‫הביא מקורות רבים שמי שמוחט חייב משום מבעיר‪ ,‬וממילא אין בדברי‬
‫מרן גזירה חדשה‪.‬‬
‫ ‪.‬ביואחת מההלכות האלה זה שלא יקרא לאור הנר בשבת‪ ,‬למה? "שמא‬
‫יטה"‪ .‬ואנחנו לא מבינים מה זה "שמא יטה"‪ ,‬אבל רש"י ע"ה כשמתאר דבר‬
‫הוא מתאר אותו כ"כ יפה‪ ,‬ואין חכם שיכול לתאר דבר כמוהו‪ ,21‬וכאן בגמרא‬
‫(שבת כ"ג ע"ב‪ ,‬בד"ה שתי) הוא מתאר לך את הנר שהיה בזמן חכמים ככה‪ :‬הנר‬
‫היה מחרס שטוח‪ ,‬ויש בו נקב מצד אחד שבו מכניסים את הפתילה‪ ,‬ויש לו‬
‫עוד נקב דק מלמעלה שיש בו מקום בית קיבול‪ ,‬ומה עושים בזה? שופכים‬
‫שם את השמן והוא יורד דרך הנקב הקטן עד שהצלחת למטה מתמלאת‬
‫שמן‪ ,‬ואז הפתילה שואבת את השמן‪ .‬אבל לפעמים השמן מתייבש ונגמר‬
‫אז מה עושים? מזיזים קצת את הצלחת בשביל שהפתילה תשאב שמן‪.‬‬
‫ולכן יתכן שאדם ילמד בשבת ועוד לא סיים את הענין‪ ,‬והנה האור לא‬
‫מאיר לו טוב ועומד ליכבות‪ ,‬אז הוא עלול לבוא ולהטות את הנר כי ישכח‬
‫שהיום שבת‪ ,22‬וזה פירוש המשנה "שמא יטה"‪.‬‬
‫"כמה גדולים דברי חכמים"‬
‫ ‪.‬גיהגמרא (שבת י"ב ע"ב) מספרת שרבי ישמעאל אמר‪ :‬אני אקרא ולא אטה‬
‫כי אני יכול להיזהר‪ ,‬והנה פעם אחת קרא לאור הנר והיה חסר לו שמן‬
‫ושכח והטה‪ ,‬אז אמר "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור‬
‫הנר"‪ .‬הגר"א (ספר דברי אליהו פרשת שופטים‪ ,‬הובא במהר"ץ חיות בשבת שם) שואל‪:‬‬
‫מה זה "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר"‪ ,‬היה צריך‬
‫לומר כמה גדולים דברי חכמים שאסרו את זה‪ .‬ותירץ תירוץ נחמד מאד‪,‬‬
‫שבמשנה כתוב "לא יקרא לאור הנר" ולא כתוב את הטעם שאסור‪ ,‬ואילו‬
‫בברייתא כתוב את הטעם "לא יקרא לאור הנר שמא יטה"‪ ,‬ולמה טעה‬
‫רבי ישמעאל? בגלל שראה את הטעם "שמא יטה" ואמר אני אקרא ולא‬
‫אטה‪ ,‬ולכן אח"כ הוא אמר כמה גדולים דברי חכמים של המשנה שאמרו‬
‫לא יקרא לאור הנר ולא הביאו את הטעם‪ ,‬כי לפעמים אתה אומר טעם‬
‫ובזה אתה גורם מכשול לאנשים‪.23‬‬
‫לא מצאנו גזירה "שמא יכבה"‬
‫ ‪.‬זטולפי זה אין לגזור בחשמל שמא יכבה את האור אחרי שגמר את‬
‫הלימוד‪ ,‬כי לא מצאנו גזירה כזאת‪ ,‬למה? כי חכמים אמרו בנר רגיל‬
‫שלהם "שמא יטה" ומרן כתב בנר שעוה "שמא ימחוט" והרי בין יטה‬
‫ובין ימחוט זה משום מבעיר‪ ,‬וא"כ כיון שלא שייך שמא יבעיר בחשמל‬
‫אז אין לגזור בזה‪ .‬ואם תאמר שמא יבעיר וידליק עוד אור‪ ,‬זה לא מסתבר‬
‫שהרי הוא מתעמק בלימוד ועד שיילך להדליק כבר יזכור שהיום שבת‪,‬‬
‫אז לא חוששים לזה‪.‬‬
‫יש חכמים שהחמירו באור החשמל‬
‫ ‪.‬זיוהיו חכמים שחששו גם בחשמל‪ ,‬וכמו שכתוב בספר "פאר הדור"‬
‫שהחזון איש חשש גם בחשמל‪ .‬והיום הרב קנייבסקי שליט"א לומד לאור‬
‫הנר (כי הוא לא משתמש בחשמל כיון שזה נעשה בחילול שבת)‪ .25‬ופעם בא אליו‬
‫יעקב אשר (ראש העיר לשעבר) ואמר לו‪ :‬יש לי עצה בשביל הרב‪ ,‬הרי יש לנו‬
‫את האור של העירייה (ויכול להיות שזה נעשה עם גנרטור וזה בסדר) אז הרב יישב‬
‫שם ויקרא באור חזק וטוב ולמה יקרא לאור הנר? אמר לו הרב‪ :‬אני חושש‬
‫שמא יכבה‪ ,‬אמר לו‪ :‬זה רחוק ממך‪ ,‬אבל זה לא עזר כלום כי כתוב בגמרא‬
‫(שבת י"ב ע"ב) שאפילו אם הנר גבוה שתי קומות יש חשש שמא יטה‪ ,‬ולכן‬
‫אמר לו‪ :‬אני ממשיך עם הדרך שלי‪ .‬ואבא ע"ה היה ג"כ מחמיר בחשמל‬
‫(עי' שו"ת איש מצליח ח"א סי' ל"א)‪ ,‬והוא סיפר שבג'רבא לא היו מדקדקים כ"כ‬
‫בקריאה בתורה‪ ,26‬אבל כשבא לתונס ראה שהם כ"כ מדקדקים עד שמי‬
‫שיעשה שגיאה קטנה בולעים אותו‪ ,27‬ואבא רצה ללמוד את זה‪ ,‬וכשהיה‬
‫צריך לקרוא בתורה בשבת לא היה לו זמן להכין את הפרשה במשך כל‬
‫השבוע כי הוא היה עם התלמידים‪ ,‬אז היה מכין את הפרשה בליל שבת‬
‫לאור הנר (ואמא ע"ה היתה שומרת עליו שלא יטה)‪ .28‬וגם רבי כלפון ע"ה היה‬
‫מחמיר בחשמל (שו"ת שואל ונשאל ח"א סי' ע"ו)‪.‬‬
‫לקרוא לאור החשמל‬
‫ ‪.‬דיויש לנו שאלה בחשמל‪ :‬האם חוששים שלא לקרוא גם לאור החשמל?‬
‫ואמנם אין בזה חשש "שמא יטה" כי אין שם מה להטות‪ ,‬אבל אולי נחשוש‬
‫"שמא יכבה" כי יכול להיות שאדם ילמד ואחרי שיקום ויסגור את הספר‬
‫ישכח שהיום שבת ויכבה את האור‪.‬‬
‫לקרוא לאור נר שעוה‬
‫ ‪.‬וטואיך פושטים את השאלה הזאת? מרן בבית יוסף (סי' ער"ה) מביא‬
‫שאלה בנר שעוה‪ ,‬שבזה אין חשש של הטיה רק שלפעמים הפתילה‬
‫תשובות על אגרות משה)‪ ,‬והיה חכם גדול אבל לא ידע לדבר בעדינות‪ .‬ופעם כשהוא נפטר והביאו‬
‫אותו לישראל‪ ,‬אמרתי לבנים שלו‪ :‬תוציאו עוד פעם את הספר שלו מחדש אבל בלי הביטויים הקשים‪,‬‬
‫כי הוא היה תלמיד חכם גדול‪ ,‬רק שצריך לדבר בעדינות כלפי גאון הדור‪ ,‬ולכן אפשר להוריד את כל‬
‫המלים הקשות והעקיצות "מסכת עוקצין"‪ ,‬כי הספר הזה הוא טוב‪ .‬ופעם כמה שוטים כתבו שהרב‬
‫עובדיה תמיד דוחה אותו‪ ,‬אבל זה לא נכון אלא הוא תמיד מסכים לו ולפעמים הוא מוצא בו הערה‪.‬‬
‫‪ .21‬איך אנחנו יודעים את זה? בפרשת תרומה רש"י מתאר לך את הארון ואת השלחן ואת המנורה‬
‫ואת המשכן ואת היריעות ואת הקרשים וכו'‪ ,‬והוא לא הוצרך אף פעם לציור אלא הוא מתאר רק‬
‫במלים‪ ,‬ואם לא הבנת תחזור עוד פעם על המלים ותראה שאתה מבין כל מלה! ולכן מה ההפטרה‬
‫של תרומה? "וה' נתן חכמה לשלמה"‪ ,‬כי זו חכמה מיוחדת שיש לרש"י (רבנו שלמה יצחקי) שיכול‬
‫להסביר את הכל במלים בלי שיעשה ציורים‪.‬‬
‫‪ .22‬ויש סיפור שכתב רבי יוסף משאש ע"ה על אחד שהשתקע בלימודו עד שהוא חלם ושכח שהיום‬
‫שבת‪ ,‬מה הסיפור? היה תלמיד אחד שישב ולמד בליל שבת סוגיא בעירובין והתקשה בה ולא הבין‬
‫אותה‪ ,‬אז לקח את הנר בידו והלך עם הגמרא לרב שלו ואמר לו‪ :‬הרב תסביר לי את זה‪ ,‬אמר לו הרב‪:‬‬
‫שבת! אמר לו התלמיד‪ :‬זה לא שבת זה עירובין‪ ...‬אמר לו‪ :‬מה עירובין? היום שבת! התלמיד שם לב‬
‫שהוא התעמק בסוגיא והמח שלו שכח שהוא נמצא ביום שבת‪ .‬ויש סיפור חסידי הפוך‪ :‬האשכנזים‬
‫נוהגים להניח את הפמוטים של שבת על השלחן (ואנחנו לא עושים ככה‪ ,‬כי הרב האר"י אומר "אסדר‬
‫‪ .24‬והיום החיו את המלה "ימחוט"‪ ,‬ואפילו למטפחת של האף קוראים "ממחטה"‪ .‬ופעם שמעתי‬
‫בחו"ל את המלה הזאת "ממחטה"‪ ,‬ואמרתי‪ :‬מה הפירוש ממחטה? למחוט את האף? אבל התברר‬
‫שככה אומרים בערבית שלנו בחו"ל (ומסתמא גם בערבית ספרותית אמיתית) שאדם מנקה את האף‬
‫קוראים לזה "ימכוט"‪ ,‬וזה בדיוק כמו הגמרא "מוחטין את הפתילה" כי כמו שאדם מוחט את הנר‬
‫ומעביר את המקום השרוף למעלה‪ ,‬ככה כאן הוא מוחט את האף ומוריד משם את הדברים הלא טובים‪.‬‬
‫‪ .25‬ויש לו נכד שיהיה בריא שיושב על ידו ושומר עליו שלא יטה (כי חייב לשמור לפי ההלכה)‪ ,‬ולפעמים‬
‫הוא היה רוצה לנסות את הנכד אם נרדם אז היה מתקרב לנר כאילו שבא להטות‪ ,‬והנכד רואה את‬
‫זה ואומר לו מיד‪ :‬סבא סבא‪ ,‬אז הוא חוזר ללמוד‪ ...‬ולא שבאמת הוא מתקרב לנר אלא הוא עושה‬
‫בכוונה לבדוק אם הנכד משגיח עליו כמו שצריך או שהוא "משגיח מן החלונות" והעינים שלו סגורות‪.‬‬
‫‪ .26‬ופעם הם היו מדקדקים יותר מדי עד שאמרו שלא יספיקו ככה ללמוד גמרא בעיון ופוסקים וכו'‪,‬‬
‫ולכן היו לומדים שנה שנתיים קריאה בחומש ומיד עולים ולומדים גמרא‪ ,‬ולכן לא היו מדקדקים‬
‫כ"כ באותיות בין ה"א לאל"ף ובין תי"ו לטי"ת וכו'‪ ,‬אלא הכל אותו דבר אצלם‪.‬‬
‫‪ .27‬ומי שיקרא פרשת ויקהל שכתוב שם "את המשכן את אהלו ואת מכסהו" (שמות ל"ה י"א)‪,‬‬
‫ואם יאמר את (אל"ף צירי) המשכן יעירו לו מה קרה לך? הרי המלה "את" במקף והאל"ף בסגול וזה‬
‫תנועה קטנה‪ ,‬אז היא צריכה להיות תכופה‪ ,‬ואח"כ בהמשך הפסוקים יש שם את ואת‪ ,‬צריך לומר‬
‫אחד בסגול והאחד בצירי‪ ,‬וככה היו מדקדקים בכל דבר בקריאה‪.‬‬
‫‪ .28‬וכל יום ששי אמא היתה באה אליו ושואלת אותו‪ :‬איך הפרשה של השבת ארוכה או קצרה? אם‬
‫אומר לה קצרה אז היא יודעת שעוד חצי שעה נתחיל את הסעודה‪ ,‬ואם אומר לה שהיא ארוכה (כמו‬
‫"מטות מסעי") אז היא יודעת שהיא צריכה לשמור עליו הרבה זמן‪ ,‬כי הוא היה קורא וחוזר הרבה‬
‫על הפרשה‪ .‬והוא לימד אותנו שאסור לעשות שגיאה הכי קטנה‪ ,‬וזה היה החינוך שלנו! וכדי שלא‬
‫לדרומא מנרתא דסתימא‪ ,‬ושלחן עם נהמא בצפונא ארשים"‪ ,‬וא"כ המנורה בדרום והשלחן בצפון ולא‬
‫שהמנורה על השלחן)‪ ,‬ובא חסיד ולקח את הפמוט מעל השלחן של האדמו"ר והלך לחפש משהו‪,‬‬
‫קרא לו האדמו"ר ואמר לו‪ :‬איך אתה מעז לקחת את הפמוט מהשלחן שלי? אמר לו החסיד‪ :‬סליחה‪,‬‬
‫והחזיר את הפמוט‪ .‬אח"כ אמר לו האדמו"ר‪ :‬אתה לא יודע שהיום שבת? החסיד נזכר ונבהל ואמר‬
‫לאדמו"ר‪ :‬שכחתי מהשבת‪ ,‬אבל למה הרב לא אמר לי שהיום שבת? אמר לו‪ :‬אם הייתי אומר לך‬
‫שהיום שבת היית נרתע וזורק את הפמוט ברצפה ומכבה אותו‪ ,‬ונמצא שעשית איסור טלטול‬
‫וכיבוי‪ ,‬ולכן אמרתי לך רק איך אתה מעז לקחת את הפמוט‪" ,‬מעז ומעז" (בבא קמא ק"ז ע"א)‪ ,‬ואחרי‬
‫שהחזרת אותו לשלחן אמרתי לך שהיום שבת‪ .‬כי כל דבר צריך לעשות אותו בזהירות ובחכמה רבה‪.‬‬
‫‪ .23‬ואח"כ אמר "כשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה"‪ ,‬מה זה חטאת שמנה או רזה? שמעתי‬
‫ממורי ורבי פירוש ע"פ החקרי לב (ח"א חאו"ח סי' ב')‪ ,‬שהרי היום כל אחד שחייב להביא חטאת הוא‬
‫יכול לקרוא פרשת חטאת ולתת כופר לצדקה‪ ,‬אבל זה רק קריאה בעלמא‪ ,‬ולכן רבי ישמעאל אמר‬
‫שכשייבנה בית המקדש אני אביא חטאת ממש‪ ,‬ולזה הוא קורא "חטאת שמנה"‪.‬‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>‬
‫‪4‬‬
‫למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫שהמכשול מצוי גוזרים גזירות מדעתנו‬
‫הרב כתב בקיצור שאסור ולא הזכיר שיש מקום מותר ויש מקום אסור‪,‬‬
‫למה? כי אי אפשר לתת היתר כזה לכל אחד‪( 31‬ככה הרב כתב וגם אמר בעל‬
‫פה)‪ .32‬ואפילו שעדיין יש מקום להקל בזה‪ 33‬הרב אוסר להלכה כי אי אפשר‬
‫ ‪.‬ח יודברי הרב ע"ה ברורים שאין לגזור בחשמל "שמא יכבה"‪ ,‬אבל הרב‬
‫מוכיח את זה ואומר שאין גוזרים גזירות מדעתנו (ביביע אומר שם)‪ .‬והרבה‬
‫לוקחים את הכלל הזה כחוקה "אין גוזרים גזירות מדעתנו"‪ ,‬ואפילו אם‬
‫אתה רואה שהמכשול שכיח ומצוי אסור לך לגזור‪ ,‬למה? כי רק חכמי‬
‫התלמוד ואולי גם הגאונים יכולים לגזור גזירות‪ ,‬ואילו אנחנו לא יכולים‬
‫לגזור מדעתנו כלום‪ .‬אבל זה לא נכון‪ ,‬כי אם הגזירה מצויה שכל אחד‬
‫יכול להיכשל בה אז אין ברירה ועליך לגזור‪ .‬ואביא לכם דוגמא‪ :‬אדם‬
‫הולך ברחוב וחוצה את הכביש‪ ,‬תופס אותו שוטר ואומר לו‪ :‬איך עברת‬
‫לא במעבר חציה? אומר לו‪ :‬אני הסתכלתי ימינה ושמאלה‪" ,‬ימין ושמאל‬
‫תפרוצי"‪ ,‬וראיתי שאין מכוניות אז חציתי את הכביש‪ ,‬אומר לו השוטר‪:‬‬
‫אפילו שאין מכוניות חייב לעבור רק במעבר חציה‪ ,‬כי אולי תקפוץ מכונית‬
‫מאיזה מקום‪ ,‬אז הוא אומר לו‪ :‬סליחה אל תשגע אותי‪ ,‬אין גוזרים גזירות‬
‫מדעתנו‪ ...‬מאיפה תבוא מכונית? מהשמים?! אומר לו השוטר‪ :‬זה החוק!‬
‫אל תעשה חכמות‪ .‬ואותו דבר גם בתורה‪ ,‬שאם אתה רואה שהגזירה‬
‫מצויה עליך לגזור בזה‪.‬‬
‫לעשות גדרים בדבר הזה‪ ,‬ואם התרת דבר אז תצטרך להתיר הכל‪ ,‬ולא‬
‫תוכל לעמוד בזה‪ .34‬וא"כ מה למדנו מהרב עובדיה? שאם הדבר שכיח אני‬
‫צריך להביא בחשבון שלא להתיר כדי שלא ייכשלו‪ ,‬כי אם התרת דבר אז‬
‫תבוא להתיר עוד עשרים דברים כאלה‪.‬‬
‫ה‬
‫‪ .31‬כי אם יבוא אדם להיכנס מי אמר שהוא טהור? ואם יבואו בנים אז יבואו גם בנות‪ ,‬ואם תגיד‬
‫שלא יבואו בנות אז יגידו "הדרת נשים" שאתה עושה להן נדר ויצעקו כל נדרי ואסרי וחרמי וכו'‬
‫ואז כולם ייכנסו‪ ,‬והרי לא תמיד הן טהורות‪ ,‬ומה נאמר? הבנות לא ייכנסו והנשואות ייכנסו אחרי‬
‫טבילה והערב שמש‪ ,‬איך תעשה דבר כזה?‬
‫‪ .32‬וביביע אומר (ח"ה חיו"ד סי' כ"ו) הרב הרחיב יותר וכתב שיש מקום מותר ויש מקום אסור‪ ,‬למה?‬
‫כי "יחוה דעת" זה לבעלי בתים שאין להם זמן ללמוד‪ ,‬ואילו "יביע אומר" זה לתלמידי חכמים כי הוא‬
‫מסודר עם כל המקורות ובעיון‪ .‬ופעם אמרתי רמז‪" :‬יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת"‬
‫(תהלים י"ט ג')‪ ,‬כלומר מי שיש לו זמן ללמוד ביום כמו האברכים התלמידי חכמים אז ילמד "יביע‬
‫אומר"‪ ,‬ומי יש לו זמן ללמוד רק בלילה כשהוא עיף וחצי נרדם אז ילמד "יחוה דעת"‪ .‬ה ˆ ו ע „ ב ע ˜‬
‫˘חוללבהר‬
‫‪ .33‬כי יש לנו את דעת הראב"ד (שם) שאומר שנגלה לו מ"סוד ה' ליראיו" שאין היום קדושה‬
‫שהראב"דמרן רבנו ע‬
‫הבית (ויש אומרים שזה רק דרך גוזמא והפלגה‪ .‬ככה כותב הרדב"ז שם שאפילו אם היה ברור לו‬
‫ט"ז ע"א) ג"כ‬
‫(שבועות‬
‫ני˙ןוהמאירי‬
‫שמע את זה מסוד ה' ליראיו הוא לא היה מקבל כי לא בשמים היא)‪.‬‬
‫"‡ורח ˆ„י˜ים"‪ .‬‬
‫במכון‬
‫לה˘י‚‬
‫בהר הבית‪ ,‬כי‬
‫כותב שיש הרבה נכנסים וסומכים על הדעה הזאת שאין היום קדושה‬
‫הלכהמ‚„ולי י˘ר‡ל( בנ‬
‫השכינה)‚ם‬
‫‪0527675204‬‬
‫ירו˘לים‪:‬‬
‫וא"כ אפשר‬
‫ועלתה "השכינה עלתה ויללה כי רבתה" (אומרים את זה בקינות של תשעה‬
‫לסמן˜„ו˘ה "מח˘‬
‫˙˘מי˘י‬
‫באב)‪.‬חנו˙‬
‫˜‪:.‚.‬‬
‫עוזי‡ל‬
‫את המקום שאין בו כרת וייכנסו אליו אחרי טבילה והערב שמש בלי לעבור את הגבול של חיוב‬
‫ ‪.‬טיוהראיה לזה מהרב עובדיה ע"ה בכבודו ובעצמו‪ :29‬הרב עובדיה ע"ה‬
‫‪‡˘ 0548410655‬ר ‡‬
‫כרת‪ ,‬ואם תאמר אולי יבואו כאלה שאינם טהורים או אולי יעברו הלאה את הכרת‪" ,‬פן יהרסו אל ה'‬
‫אוסר לעלות להר הבית‪ ,‬למה? כי הרמב"ם (פ"ו מהלכות בית הבחירה הי"ד)‬
‫לראות" (שמות י"ט כ"א)‪ ,‬שמא כמו הראב"ד והמאירי שאין היום כרת בכלל‪.‬‬
‫אומר שקדושת בית המקדש קיימת גם בזמן הזה‪ ,‬ומי שעולה להר הבית‬
‫‪ .34‬וזה חוץ מהסיכון שיש בזה שנכנסים היום להר הבית‪ ,‬כי הערבים משתגעים וכשהם רואים‬
‫חושב‬
‫מתחייב כרת‪ .‬ומי שיקרא את הדברים בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' כ"ה)‬
‫יהודים מתפללים בהר הבית נדמה להם שעכשיו הם מורידים את המשיח‪ .‬ורק אם באים תיירים‬
‫ואפילו יהודים לא אכפת להם‪ ,‬אבל אם יהודי לוקח סידור ומתפלל אוי ואבוי‪ .‬ופעם נהרגו יהודים‬
‫שהדברים כפשוטם שמי שעושה פסיעה אחת בהר הבית חייב כרת‪ ,‬אבל‬
‫בהר נוף בגלל הדבר הזה! ולכן אסור לעשות את זה‪ ,‬ומי שיאמר‪ :‬אם לא נעלה להר הבית איך נביא‬
‫זה לא בדיוק כי יש מקום מסויים שרק משם והלאה חייב כרת‪ ,30‬אבל‬
‫את המשיח? נענה לו‪ :‬איך הבאנו את המשיח לפני אלפיים שנה? התפללנו! ולא צריך להתפלל דוקא‬
‫בהר הבית‪ ,‬כי צריך לדעת שאפילו אם תתפלל בתוך מערה ה' שומע אותך‪ ,‬וכמו שדוד המלך אמר‬
‫"מזמור לדוד בהיותו במערה תפלה" (תהלים קמ"ב א')‪ ,‬ובמערה שם היו מסביב עכבישים ובכל זאת‬
‫יחזור הענין של ג'רבא שלא ילמדו גמרא בגלל תיקון סופרים‪ ,‬לכן מגיל קטן מאד היה מתחיל איתנו‬
‫הוא התפלל‪ .‬וכן יונה הנביא שהיה בתוך בטן הדג ולא התייאש והתפלל‪" ,‬ויתפלל יונה אל ה' אלקיו‬
‫בקריאה בתיקון סופרים ובגיל שש‪-‬שבע כבר עליך לדעת את כל התורה כולה עם הטעמים שלה‪,‬‬
‫ממעי הדגה" (יונה ב' ב')‪( ,‬ועשו על זה חידה‪" :‬ראיתי מת חי בתוך קבר חי‪ ,‬הקבר מתגלגל והמת מתפלל"‪,‬‬
‫והיינו חוזרים הרבה בלי סוף‪ .‬והרווחנו בזה שהזכרון הוא טוב‪ ,‬ויש חושבים שהזכרון בא מאליו‪ ,‬וזה‬
‫וסיפורים על‬
‫מוסרים‬
‫הקבר‬
‫שהיה מת חי‪ ,‬בתוך קבר חי זה הדג כי זה היה‬
‫הנביא‬
‫חדש!יונה‬
‫אלא זה‬
‫קבר חי?‬
‫מת חי‬
‫להיות‬
‫יכול‬
‫לא נכון אלא הוא בא משינון‪" ,‬ושננתם לבניך" (דברים ו' ז')‪ .‬וחסידי חב"ד אומרים שצריך לשנן אתבשורה איך‬
‫חדש!‬
‫חדש!‬
‫ולומדיה‪.‬‬
‫התורה‬
‫אוהבי‬
‫לכל‬
‫חשובה‬
‫חומשי תורה‬
‫שלו והדג היה חי‪ ,‬והקבר שזה הדג מתגלגל והמת שזה יונה הנביא מתפלל)‪ .‬וכן דניאל חמשה‬
‫שהתפלל גם‬
‫הלימוד עד שהשינים יהיו לבנות מרוב חזרה‪ ,‬וזה "ושננתם לבניך"‪.‬‬
‫בגוב האריות (דניאל ו' כ"ג)‪ ,‬כי בכל מקום שתתפלל לה' הוא ישמע אותך! מאת מרן רבי רחמים חי חוית‬
‫הכהן זצ"ל ותלמידו הגאון הגד‬
‫שלושים‬
‫הבאתי‬
‫ג')‬
‫(חלק‬
‫הישיבה‬
‫‪ .29‬ולמה אני אומר את זה? כי בהקדמה למשנה ברורה של‬
‫היה שם‬
‫עושים?‬
‫חנינה סעדון זצ"ל‬
‫בוגיד‬
‫ופעם היה אסור לנו להיכנס לכותל המערבי במשך תשע עשרה שנה‪ ,‬ומה היורבי‬
‫דוגמאות שהפוסקים גזרו גזירות מדעתם בדבר מצוי‪ .‬וכמו למשל מה שכתוב בגמרא (פסחים ז' ע"ב)‬
‫יהודי אחד שמו ד"ר שז"ך ‪ -‬שלמה זלמן כהנא (ואבא שלו נקרא הרב דוד כהנא‪ ,‬שהיה "אבי העגונות"‬
‫לשפה הצרפתית‬
‫שאין בודקים את החמץ לאור האבוקה כי זה יכול לעשות שריפה וממילא הוא לא יבדוק טוב‪ ,‬ובאו‬
‫מתורגמיםשאלה‬
‫כי התיר בחייו שבעים אלף עגונות! והיה בקי בכל הנושאים האלה‪ .‬וביום ששי האחרון שלו קיבל‬
‫חכמי אשכנז והוסיפו שגם בנר של חלב ושל שמן ושל שומן אסור לבדוק‪ ,‬למה? כי בשל חלב אם‬
‫על איזו עגונה‪ ,‬קרא את כל השאלה ואמר למישהו שם שיכתוב להם שהיא מותרת‪ ,‬אמר לו‪ :‬הרב! מה‬
‫יפול על הצלחת יפסול אותה כי חלב זה אסור וממילא הוא לא יבדוק טוב‪ ,‬וגם בשל שמן יש חשש‬
‫הלחץ ביום ששי? אמר לו‪ :‬תכתוב מיד‪ .‬ובמוצאי שבת הוא נפטר)‪ ,‬והוא היה ממונה על קברי בית דוד‬
‫שישפך לו על הבגדים ובשל שומן ג"כ ילכלך אותו וממילא לא יבדוק איתם טוב‪ ,‬ולכן אמרו שאין‬
‫וכו'‪ ,‬ופעם בשנה היו באים כל האנשים הנכבדים ומסתכלים מול הכותל המערבי ומתפללים‪" :‬כונן‬
‫בודקים גם לאור הנרות האלה (והבן איש חי (ש"א פרשת צו אות ב') נתן להם סימן‪ :‬חשש"א בעלמא ‪-‬‬
‫הילדים‬
‫בתיקונו"‪ .‬וגם עכשיו אנחנו נוכל להתפלל על זה‬
‫בית מקדשך על מכונו‪ ,‬הראנו בבנינו‪ ,‬שמחנו‬
‫חלב שמן שומן אבוקה)‪ .‬והרי הגמרא אמרה רק אבוקה בלבד‪ ,‬ואיך הם גוזרים גזירות מדעתם? אלא‬
‫יהיולא צריכים לפרוץ גדר ולא לעלות להר הבית‪ .‬ובעז"ה‬
‫ואפילו יותר מזה כי נתפלל ליד הכותל‪ .‬ולכן‬
‫ודאי שאפשר לגזור‪ .‬אבל לא רצו לקבל את זה ואמרו שכל הראיות שהבאתי הם דברים בטלים‪,‬‬
‫מרותקים‬
‫הבית "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו"‬
‫נגיע לביאת המשיח במהרה בימינו‪ ,‬ונעלה להר‬
‫ולכן אני מביא ראיה מהרב עובדיה ע"ה בעצמו‪.‬‬
‫בשולחןהאלה שעושים לעצמם היום "אבן השתיה"‪ ,‬זו "אבן‬
‫(שמות י' ט') עד לאבן השתיה בפנים (וכל השוטים‬
‫השבת!!!‬
‫‪ .30‬ויש מקומות שמותר להיכנס מן הדין‪ .‬ואומרים שהרב גורן מדד כל המקומות בדיוק שעד גבול‬
‫שאין לנו חלק בירושלים‪ ,‬אבל הפסוק אומר "לא‬
‫השטיה" כי זו שטות שלהם)‪ .‬והנה אונסק"ו אמרו‬
‫מסויים אין שם חיוב כרת‪ ,‬רק שאסור להיכנס לשם טמאי מתים שהרי כולנו טמאי מתים וא"כ צריך‬
‫תיראום כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג' כ"ב)‪ ,‬מה זה לא תיראום? "לא תירא ‪ -‬אום"‪ ,‬אל‬
‫לעשות טבילה והערב שמש‪ ,‬ולכן כל מי שרוצה להיכנס למקום מסויים יעשה טבילה ויחכה עד‬
‫תפחד מהאו"ם‪ ,‬וכן המלים "הנלחם לכם" עולות בגימטריא ‪ 223‬כמנין "אונסק"ו"‪ ,‬כי הקב"ה ילחם‬
‫שתשקע השמש ואם הוא טהור מקרי וכדו' יוכל להיכנס‪.‬‬
‫לכם באונסק"ו ויתן להם על הראש‪.‬‬
‫פירוש מרן הרב רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל על‬
‫להשתמש "בשעון שבת" בשבת‬
‫הספר‬
‫החזון‬
‫ראיה לזה ממרן זצ"ל מדין עליה להר הבית‬
‫"תורת ה' תמימה משיבת נפש"‬
‫מתחילים ללמוד את‬
‫התורה בשמחה ובהנאה‬
‫מנחת ערב‬
‫בצרפתית‬
‫התורה בכלי נאה ומפואר בהיר וברור לכל אדם‬
‫ חידושים‪ ,‬סיפורים ומוסרים ‪-‬‬‫בקופסא מהודרת ‪ -‬מתאים גם לשי‬
‫‪ 08-6727523 | 050-4174471  [email protected]‬‬
‫‪ 08-6727523 | 050-4174471‬‬
‫‪ [email protected]‬‬
‫מזל טוב‬
‫וברכה והצלחה‬
‫לחברת‬
‫י‪.‬ד אחזקות‬
‫והנדסה בע"מ‬
‫כל אשר יפנו‬
‫ישכילו וכל אשר‬
‫יעשו יצליחו אמן‬
‫כן יהי רצון‬
‫בברכת כהנים הרב‬
‫חננאל כהן‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>‬
‫‪5‬‬
‫למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫"והעושה סייג לדבריו" (אבות פ"ו מ"ו)‪ ,‬לא שעושה סייג לתורה אלא לדבריו!‬
‫כלומר כשאתה מתיר דברים תתיר רק מה שצריך ורק בסייג ובזהירות‪ ,‬וכמו‬
‫שהרב אמר לגבי עליה להר הבית‪.‬‬
‫ ‪.‬כוכן לגבי שעון שבת‪ ,‬שרוב העולם מתירים את זה‪ ,‬אבל אנחנו לא מתירים‬
‫אותו ולא משתמשים בו בשבת‪ .‬ויש כאלה שגם מזיזים את הלחצנים של‬
‫השעון למעלה ולמטה (יש אופנים שמותר ויש אופנים שאסור‪ ,‬ומי שרוצה לדעת‬
‫יפתח יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' י"ח)‪ .‬אבל מי ששואל אותי אני אומר לו‪ :‬אל תגע‬
‫בו! "לא תגע בו יד כי סקול יסקל" (שמות י"ט י"ג)‪ ,‬למה? כי אם אני אומר לך‬
‫תעשה עד לכאן ואל תעבור הלאה שמא תדליק בידים‪ ,‬ואם אתה עובר‬
‫הלאה ומדליק בידים תבוא לרב ותשאל אותו‪ :‬מה התיקון שלי? יאמר לך‪ :‬זה‬
‫דבר שאינו מתכוין ואין בעיה‪ ,‬וממילא מחר תבוא לעשות את זה לכתחילה‪.‬‬
‫ואח"כ מצאתי שככה כתב רב אחד ששמו הרב ישראל רוזן‪ ,35‬שלא כדאי‬
‫להזיז את הלחצנים של שעון שבת למעלה ולמטה‪ ,‬משום שהמוני העם‬
‫אינם יודעים את הפרטים‪ ,‬ואם התרת דבר אחד תבוא להתיר את הכל‪.‬‬
‫כי לך תכרע כל ברך‬
‫ ‪.‬בכוב"ה היה משהו מיוחד השבוע הזה‪ ,‬כי מי חלם פעם שאחד שאמר‬
‫"יהודי שאינו שומר שבת הוא לא יהודי אלא רפורמי" הוא ייבחר לנשיא‬
‫אמריקה! וזה מה שקרה השבוע‪ .‬ולאט לאט העולם יידע להעריך את‬
‫התורה‪ ,‬ובשנה הזאת ביום כיפור הבית הלבן יהיה סגור כי הוא יתחשב‬
‫ביהודים‪ ,‬ופעם לא היה ככה אלא מי שרוצה לשמור את כיפור שישמור‬
‫לעצמו ויקח את זה על חשבון החופש שלו‪ ,‬אבל השנה הזאת אמרו אנחנו‬
‫מתחשבים ביהודים‪ .‬וכן מביאים שם אוכל טרף בשביל הגוים ואוכל‬
‫צמחוני ואוכל טבעוני ואוכל "חלל" בשביל הערבים‪ ,‬ועכשיו הוסיפו גם‬
‫אוכל כשר בשביל היהודים‪ .‬ולאט לאט אומות העולם יכירו ביהודים‪,‬‬
‫"יכירו וידעו כל יושבי תבל‪ ,‬כי לך תכרע כל ברך‪ ,‬תשבע כל לשון‪ ,‬לפניך‬
‫ה' אלקינו יכרעו ויפולו‪ ,‬ולכבוד שמך יקר יתנו‪ ,‬ויקבלו כולם את עול‬
‫מלכותך"‪ ,‬במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬
‫לעשות היתרים עד גבול מסויים‬
‫ ‪.‬אכולכן תמיד צריך להביא בחשבון שלא לעשות היתרים בשופי‪ ,‬אלא כל‬
‫היתר לעשות עד גבול מסויים‪ .‬וזה אחד מהדברים שהתורה נקנית בהם‪:‬‬
‫‪ .35‬שהוא תלמיד חכם ומהנדס (וככה הוא חותם תמיד בבלנקים שלו‪" :‬הרב ישראל רוזן‪ ,‬ראש מכון‬
‫צומת ומהנדס")‪ .‬ואמנם הוא יודע ללמוד אבל כמה דברים הוא מיקל שלא מסכימים איתו‪ ,‬וכמו למשל‬
‫"קלנועית" שנוסעת בגרמא הוא מיקל בשביל אנשים חולים וזקנים‪ .‬אבל לא כדאי להקל בזה‪ ,‬משום‬
‫שאם אתה רואה אחד נוסע עם קלנועית אתה לא יכול לדעת אם היא נוסעת ע"פ גרמא‪ ,‬וכי תשאל‬
‫אותה‪ :‬קלנועית יקרה‪ ,‬את גרמא או גמרא‪ ?...‬או ע"פ הג'נון שלך? איך אפשר לדעת?! ולכן לא כדאי‬
‫להשתמש בזה‪ ,‬אלא לקחת כסא גלגלים שאפשר לנסוע בו בשבת לכל הדעות‪.‬‬
‫לרפואת‬
‫יוסף חי כהן‬
‫בן מסעודה‬
‫לרפואת‬
‫רבקה חיה‬
‫בת חנינה‬
‫אסנת‬
‫לעילוי נשמת‬
‫האשה הכשרה‬
‫אסתר איתנה‬
‫בת שרה ז"ל‬
‫לרפואת‬
‫אורלי‬
‫בת אסתר‬
‫לעילוי נשמת‬
‫יצחק בן רחל‬
‫רובס ז"ל‬
‫לרפואת‬
‫רולון אברהם‬
‫סבירסה בן‬
‫שלביה לבית‬
‫חדאד פיניש‬
‫תורמים למוסדות ‪ -‬מחזקים את העלון‬
‫ניתן לצפות בשיעור השבועי בשידור ישיר באתר‪ykr.org.il :‬‬
‫לדעת כל גדולי הדור‪ ,‬החזקת אינטרנט מסוכנת לך ולבני ביתך‪ .‬אתר הישיבה נועד לקירוב רחוקים או למחזיקי אינטרנט חסום כהלכה לצרכי עבודה ובאישור רב!‬
‫להשארת הודעה לתרומות‬
‫עבור העלון ולמידע‪0795124468 :‬‬
‫לחסויות‪ ,‬להפצה‪ ,‬לשאלות‪ ,‬להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות למייל‪ | [email protected] :‬לטלפון‪052-7130554 | 052-7159826 :‬‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫‪6‬‬