‫<‬ ‫פו־ופ׳ בועז גולני‬ ‫פרום בועז נולני הוא‬ ‫סגן הנסגיא לקסזרי חוץ‬ ‫ופיתוח מסואבים בטכניון‬ ‫גשר‬ ‫ד‪1‬־‬ ‫סיטרי‬ ‫הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם‬ ‫עם ארה״ב עורר לא מעט‬ ‫סערות שתחילתן בביקורת‬ ‫על היקפו וסופן בהערתו של‬ ‫הנשיא הנבחר‪ ,‬דונלד טראמם‪,‬‬ ‫במהלך מסע הבחירות‪ ,‬כי‬ ‫יחייב את ישראל לשלם תמורת‬ ‫הסיוע • אך האם באמת‬ ‫מדובר ב׳יימתנה" שמעניקה‬ ‫ארה״ב לירידתה הקרובה? אם‬ ‫בוחנים את הפרטים‪ ,‬נראה כי‬ ‫המציאות מורכבת יותר‬ ‫תוצאה המפתיעה של הבהירות לנשיאות‬ ‫ארה״ב ובעקבותיה שטף המלל והדיווחים‬ ‫בתקשוי־ת הישראלית‪ ,‬הורידו מסדר היום‬ ‫את הנושא החם דקורם הנוגע ליחסי ישראל־ארה״ב‪:‬‬ ‫הסכם הסיוע הביטחוני‪ ,‬שעליו חתמו המדינות לפני‬ ‫זמן מה יאשר במסגרתו תעניק ארה״ב לישיאל‬ ‫מעניקים בשדי מצטבר של ‪ 38‬מיליארד דולר בעשר‬ ‫השנים הבאות‪ .‬כבר כמעט שכחנו כיצר התלהט‬ ‫הוויכוח בין מצדדי ההסכם‪ ,‬אשר שיבחו את היקפו‬ ‫חסר התקדים‪ ,‬לבין מתנגדיו‪ ,‬שמתחו ביקורת חריפה‬ ‫בטענה שניתן היה להשיג יותר‪.‬‬ ‫מבלי להיכנס לדיון אודות הסכם הסייע עצמו‪,‬‬ ‫הרי שבמהלכו של הוויכוח הציבורי שבה והתבריה‬ ‫העובדה כי רבים בציבוריות הישראלית‪ ,‬כמו גם‬ ‫לא מעטים בארה״ב‪ ,‬פועלים לאויה של הנחת יסוד‬ ‫שגויה‪ ,‬לפיה הקשר ביז שתי המדינות הוא נתיב חד־‬ ‫סיטרי‪ ,‬שבו ארה״ב היא זו המסייעת לישראל באופן‬ ‫סדיר ינהלצת לעזרתה בעיתות מצוקה‪ .‬תקופת‬ ‫הביניים אליה אנו נכנסים כעת‪ ,‬בץ הבהירות לביו‬ ‫כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בינואר הקרוב‪,‬‬ ‫היא הזדמנות מצוינת להפריך הנחת יסוד שגויה זו‪,‬‬ ‫להבהיר ילהדגים את היותם של היחסים בין המדינות‬ ‫עריץ די־סיטרי לכל דבר‪ ,‬שבו מסייעות השותפות זו‬ ‫לזו בהתאם למצב ולצורה שותפות זו נכונה לא רק‬ ‫במישור הביטחוני‪ ,‬אלא גם במישורים דבים אחרים‬ ‫‪ -‬כלכלה‪ ,‬מסחר‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬יעוד‪.‬‬ ‫הבחירה במערב‬ ‫אמנם ארה״ב היתה המרינה הראשונה בעולם‬ ‫שהכירה במדינת ישיאל הצעירה‪ ,‬אך חלף עוד זמן‬ ‫רב ער שהכרה זו תורגמה לתמיכה צבאית‪ .‬חשיב‬ ‫לזכור כי היו אלו הסובייטים )דרך צ׳כוסלובקיה(‬ ‫‪%‬‬ ‫•«'•׳־•‬ ‫׳'׳‪/‬‬ ‫‪MM‬‬ ‫‪:‬י' ‪f\:M;'f‬‬ ‫‪’..‬־ >•״>‬ ‫‪IP‬‬ ‫!‪WstM^ktMM‬‬ ‫'י׳'■"׳ ׳‬ ‫•‪.‬י‪:/‬־׳‪,‬׳‬ ‫י;‪j1,..‬‬ ‫‪w$#y‬‬ ‫‪gPPSSlg‬‬ ‫‪«g‬‬ ‫לי ‪. £‬׳ ךיךך׳;׳‪,‬‬ ‫’• ׳־'‪..‬׳‪P‬‬ ‫‪■ V .v‬‬ ‫‪,v‬״‬ ‫*‪X‬‬ ‫?‪*50*8‬‬ ‫; ‪ftp‬‬ ‫י‬ ‫‪MM‬‬ ‫־‪vP4‬‬ ‫‪ t.ii.hi:',‬־׳ל‪,),^‘.‬׳•־• ‪3‬‬ ‫‪I/?.• *Pt‬‬ ‫‪viC‬‬ ‫־*׳*‪A‬‬ ‫?‪*$$«$‬‬ ‫^‪■d3B‬‬ ‫‪*ffijriflk‬‬ ‫•‪V .x,r-.f J> V;-‬‬ ‫יעי ‪•-‬׳ג‬ ‫י׳ די' ־ל•‬ ‫‪/ C5 Iff‬‬ ‫*‪*$‬׳‪!#‬‬ ‫‪»& BwW‬‬ ‫‪'MWiffff.vf‬‬ ‫‪mff‬‬ ‫* ‪i‬‬ ‫^‬ ‫‪pJSt‬‬ ‫§‪#‬‬ ‫״‪)..'V ; ,‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫;■‪•:‬‬ ‫‪Mmw‬‬ ‫‪MM‬‬ ‫‪AStSi‬‬ ‫צילום‪fotolia :‬‬ ‫שסיפקו למדינה הצעירה את הנשק שהיה כה חיוני‬ ‫עבורה במלחמת העצמאות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ובניגוד‬ ‫גמור לצפיות ממנו‪ ,‬החליט דוד בן־גוריון לחבר את‬ ‫ישראל למערב ולא להפוך אותה לגרורה סובייטית‪.‬‬ ‫החלטה זו מיסדה את היחסים המיוחדים בין המדינות‬ ‫ויצרה כבר מן היום הראשון מערכת מורכבת של‬ ‫יחסי תן וקח ‪ -‬ארה״ב מסייעת לישראל‪ ,‬וזו תומכת‬ ‫בה במאבק הבין־גושי‪.‬‬ ‫כבר בשנות ה־‪ 50‬התפתחה מערכת של שיתוף‬ ‫פעולה מודיעיני‪ ,‬ששיאה בהעברת "ידיעת הזהב"‬ ‫על נאום חרושצ׳וג משירותי המודיעין בישראל‬ ‫לשותפיהם בארה״ב‪ .‬בשנות ה־‪ ,60‬עם העברת‬ ‫מרכז הכובד הביטחוני מצרפת לארה״ב‪ ,‬הפכה‬ ‫ישראל לעוגן מרכזי של נוכחות אמריקאית במזרח‬ ‫התיכון לאורך שנותיה הלוהטות ביותר של המלחמה‬ ‫הקרה‪ .‬המזרח התיכון היה ל״זירת איגרוף באמצעות‬ ‫שליחים" בין ארה״ב לברה״מ‪ .‬ישראל היתה אחת‬ ‫משורה של מוצבים קדמיים של ארה״ב באזורי‬ ‫החיכוך שלה עם ברה״מ ברחבי העולם‪ ,‬שבהם היה‬ ‫לה אינטרס אסטרטגי לקבע ולשמר את נוכחותה‬ ‫כמעצמת על‪.‬‬ ‫בהקשר זה ראוי לבחון את ההשקעות האמריקאיות‬ ‫בכסף‪ ,‬בציוד ומעל לכל בחיי אדם בישראל לעומת‬ ‫חוליות אחרות באותה שרשרת ‪ -‬ובראשן דרום‬ ‫קוריאה ווייטנאם‪ .‬גם בעין לא מקצועית ניתן‬ ‫להבחין מיד כי הפער לטובתה של ישראל מכר־ע‪:‬‬ ‫לא זו בלבד שישראל יצאה מכל עימות צבאי‬ ‫כשידה על העליונה‪ ,‬גם בתנאי פתיחה גרועים‪,‬‬ ‫הרי שההשקעה שלה נדרשה ארה״ב כדי לתחזק את‬ ‫ה״מוצב הקדמי" הזה‪ ,‬הייתה קטנה לאין ערוך מאלו‬ ‫שלהם נדרשה במקומות אחרים‪ .‬והעיקר‪ ,‬אף לא ‪-‬‬ ‫חייל אמריקאי אחד קיפח את חייו בהגנה על ■ל‬ ‫לא רק‬ ‫שהסיוע‬ ‫שאותו‬ ‫אנחנו‬ ‫מקבלים‬ ‫איננו בגדר‬ ‫גמילות‬ ‫חסדים‪ ,‬אלא‬ ‫ההיפך‪ -‬יש‬ ‫כאן רכישה‬ ‫של שירותים‬ ‫חיוניים‬ ‫במחיר זול‬ ‫יחסית‬ ‫ב־‪ 2012‬היו‬ ‫רשומות‬ ‫בעיר ניו‬ ‫יורק כ־‪500‬‬ ‫חברות‬ ‫תוכנה וכעת‪,‬‬ ‫תוך פחות‬ ‫מארבע‬ ‫שנים‪ ,‬הגיע‬ ‫מספרן‬ ‫ליותר מאלף‪.‬‬ ‫לפחות ‪200‬‬ ‫מהן מובלות‬ ‫על ידי‬ ‫ישראלים‬ ‫ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בניגוד גמור לדם הרב שהקיזה‬ ‫ארה״ב באסיה‪ ,‬שגם הוא לא מנע לבסוף כרסום ואף‬ ‫קריסה של חלקים מהמערך שלה שם‪.‬‬ ‫מצב זה נשאר על כנו גם בשנים האחרונות ‪-‬‬ ‫מספיק שנשווה את הסיוע השנתי שזכינו לו בשנים‬ ‫האחרונות )כ־‪ 3‬מיליארד דולר בשנה( להוצאות‬ ‫האדירות של נוכחות הצבא האמריקאי באפגניסטן‬ ‫)כ־־‪ 780‬מיליארד דולר ב־‪ 15‬השנים האחרונות(‪,‬‬ ‫והתוצאות המאוד שנויות במחלוקת של נוכחותו שם‬ ‫)מעל ‪ 2,300‬חיילים אמריקאים מתים(‪ ,‬כדי להבין‬ ‫זאת‪ .‬התועלות הביטחוניות שאותן מפיקה ארה״ב‬ ‫מיחסיה עם ישראל נמשכות עד ימינו וצפויות‬ ‫להימשך עוד שנים רבות‪ ,‬ובהחלט ניתן לומר ‪ -‬לא‬ ‫רק הסיוע שאותו אנחנו מקבלים איננו בגדר גמילות‬ ‫חסדים‪ ,‬אלא ההיפר ‪ -‬יש כאן רכישה של שירותים‬ ‫חיוניים במחיר זול יחסית‪.‬‬ ‫מוחות ששווים הון‬ ‫אולם‪ ,‬ההיבט הביטחוני והגיאופוליטי הוא רק חלק‬ ‫אחר של הסיפור‪ .‬ככל שהקשר הלך והתהדק‪ ,‬ונפתחו‬ ‫ערוצים נוספים לשיתוף פעולה בין המרינות‪ ,‬הלך‬ ‫וגבר משקלם של חלקים אחרים במכלול הקשרים‪:‬‬ ‫כלכלה ומסחר‪ ,‬מחקר מרעי‪ ,‬ועוד‪ .‬משקלם של‬ ‫החלקים הללו זכה לדחיפה רצינית דווקא בעשורים‬ ‫שלאחר קריסתה של ברה״ט‪ ,‬כאשר הצרכים‬ ‫הביטחוניים השתנו‪ ,‬ונרמה היה שאין מי שיקרא‬ ‫תיגר על ההגמוניה של ארה״ב באיזור‪.‬‬ ‫מכאן ואילך אעסוק בעיקר בתחומים אלו ואנסה‬ ‫לענות על השאלה‪ ,‬מהן התועלות שמפיק כל אחד‬ ‫מן הצדדים מהקשר הזה בימינו אנו? האם יש כאן‬ ‫סימטריה? האם באמת אפשר לומר בפה מלא כי‬ ‫ישראל היא שותפה טבעית‪ ,‬אמיתית ורצינית של‬ ‫ארה״ב? כדי להציג את התועלת של הצר האמריקאי‬ ‫ממערכת הקשרים הזו‪ ,‬אציג מבחר דוגמאות שבהן‬ ‫בולטת טביעת רגלו של הטכניון‪ .‬היות שמדובר בסך‬ ‫הכל באוניברסיטה אחת מתוך כלל האוניברסיטאות‬ ‫בישראל‪ ,‬יוכל הקורא להבין לבדו את ההשפעה‬ ‫המצטברת של כלל המערכת האקדמית בישראל על‬ ‫ידידתנו מעבר לים‪ ,‬ולהשוות אותה לתועלות שלהן‬ ‫אנו זוכים ובפרט התועלת מהסכם הסיוע האחרון‪.‬‬ ‫אפתח במחקר ופיתוח המתבצע בישראל במרכזים‬ ‫שהקימו חברות אמריקאיות‪ .‬כאן‪ ,‬במרכזי הפיתוח‬ ‫של מיקרופופט‪ ,‬גוגל‪ ,‬אפל‪ ,‬אינטל ועשרות הברות‬ ‫אמריקאיות אחרות‪ ,‬נולדות הטכנולוגיות המקנות‬ ‫להברות הללו יתרון תחרותי בשוק הגלובלי‬ ‫ובעקבותיו מכירות של מוצרים במאות מיליארדים‬ ‫כל שנה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במרכז הפיתוח של אינטל‬ ‫בחיפה נולדו מעבדי הפנטיום‪ ,‬סנטרינו וקוואדרו ‪-‬‬ ‫מוצרים שעמדו בלב הפעילות העולמית של אינטל‬ ‫בעשורים האחרונים‪ .‬מרכזי המו״פ הללו נפתחו כאן‬ ‫בראש ובראשונה בשל כוח האדם המעולה הזמין‬ ‫להם בישראל )המרכז של אינטל הוקם לא הרחק‬ ‫מהטכניון‪ ,‬כך שמרבית כוח האדם המקצועי בו‬ ‫מורכב סטודנטים ובוגרי המוסד(‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬מדי כמה שבועות אנהנו מתבשרים על‬ ‫רכישה של הברת הזנק ישראלית נוספת על ידי‬ ‫חברה אמריקאית‪ .‬הטכנולוגיות שפותחו בישראל‬ ‫עוזרות לרוכשים להמשיך בתנופה של יצירת‬ ‫מקומות עבודה והגדלת העושר בארה״ב‪ .‬שתי‬ ‫דוגמאות מהעת הנוכחית הן הברת ‪ ,saips‬שהוקמה‬ ‫על ידי בוגר הטכניון אודי דנינו ונמכרה לחברת‬ ‫פורד‪ ,‬וכן הברת ‪ ,otto‬שהוקמה על ידי בוגר‬ ‫הטכניון ליאור רון ונמכרה לחברת אובר‪ .‬בשני‬ ‫המקרים מדובר בזריקת עירור לתעשיית הרכבים‬ ‫האוטונומיים החשובה המתפתחת בארה״ב‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת לתרומתה של ישראל היא סיפורם‬ ‫של אותם ישראלים שקיבלו הכשרה מעולה בארץ‪,‬‬ ‫יצאו אל השוק הענק והקורץ בארה״ב והקימו‬ ‫שם חברות הזנק‪ ,‬שתוך זמן קצר צמחו לחברות‬ ‫משמעותיות עם מאות או אלפי עובדים‪ ,‬ומחזורי‬ ‫מכירות של מיליארדים‪ .‬כזה הוא למשל סיפורו‬ ‫של תומר לונדון‪ ,‬שזכה בפרס בתחרות היזמות‬ ‫לסטודנטים בטכניון ‪ BizTEC‬בשנת ‪ ,2010‬והיום‬ ‫עומד בראש חברת ‪ ,Gusto‬שהקים לפני שנים‬ ‫ספורות בעמק הסיליקון‪ ,‬וששוויה מוערך היום‬ ‫ביותר ממיליארד דולר‪.‬‬ ‫קבוצה רלוונטית נוספת היא של אותם ישראלים‬ ‫שקיבלו הכשרה באוניברסיטאות בארץ‪ ,‬יצאו‬ ‫לארה״ב‪ ,‬התברגו בעמדות ניהול בכירות בחברות‬ ‫טכנולוגיה והצעידו אותן להישגים מדהימים‪ .‬דוגמה‬ ‫בולטת לחבורה זו היא של משה ינאי)בוגר הפקולטה‬ ‫להנדסת חשמל בטכניון מאמצע שנות ה‪ ,(70-‬שתוך‬ ‫עשור אחד העלה את המחזור השנתי של חברת‬ ‫‪ emc‬מכמה עשרות מיליונים לכ״‪ 9‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫כך גם דדי פרלמוטר )בוגר הנדסת חשמל בטכניון(‪,‬‬ ‫שהגיע למעמד של סמנכ״ל בכיר באינטל‪ ,‬וג׳וני‬ ‫הרוגי)בוגר מדעי המחשב בטכניון(‪ ,‬המשמש כיום‬ ‫כסגן נשיא עולמי בחברת אפל‪ .‬היו גם כאלו שלא‬ ‫הגיעו לעמדות ניהול בכירות‪ ,‬אך תרמו תרומה‬ ‫אדירה להתפתחות טכנולוגיות חיוניות בארה״ב ‪-‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אכרהם כרם‪ ,‬בוגר הנדסת אווירונאוטיקה‬ ‫היקף שיתוף הפעולה‬ ‫בין ישראל וארה״ב רחב‬ ‫הרבה יותר מסיוע צבאי‬ ‫בלבד <‪ -‬צילום‪fotolia :‬‬ ‫»‪PBB‬‬ ‫___‬ ‫וחלל‪ ,‬הנחשב לדעת רבים‪ ,‬לאבי תעשיית המל״טים‬ ‫בארה״ב‪.‬‬ ‫משפשפות ועד רובושים‬ ‫טכנולוגיות ישראליות בתחומים שונים)תקשורת‪,‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬מים‪ ,‬מכשירים רפואיים‪ ,‬תרופות וכיוצא‬ ‫בזה( עומדות בבסיסם של פיתוחים המשפרים‬ ‫ומאריכים את חייהם של אמריקאים רבים‪ .‬נזכיר‬ ‫בהקשר זה את מערכות ההשקיה בטפטוף שפותחו‬ ‫בישראל על ידי רפי מהודר )בוגר הפקולטה‬ ‫להנדסת מכונות בטכניון(‪ ,‬אשר קידמו מאוד את‬ ‫החקלאות בארה״ב )כמו גם במדינות רבות אחרות(;‬ ‫את הרובוטים הרפואיים לניתוחי גב של חברת‬ ‫מזור‪ ,‬שבאו לעולם במעבדתו של פרופ׳ משה שוהם‬ ‫בטכניון‪ ,‬והפעלתם בבתי חולים בארה״ב שינתה את‬ ‫חייהם של אמריקאים רבים; את התרופה מצילת‬ ‫החיים ‪ ,Velcade‬אשר פותחה בארה״ב על ידי חברת‬ ‫‪ Feizer‬כנגד מחלת הסרטן ‪ -‬תרופה המתבססת על‬ ‫מחקרם של חתני פרס נובל בכימיה‪ ,‬הפרופסורים‬ ‫אברהם הרשקו ואהרן צ׳חנובר; ואת האלגוריתם‬ ‫לדחיסת מידע שפיתחו הפרופסורים אברהם‬ ‫למפל ויעקב זיו‪ ,‬העומד בבסיסה של הטכנולוגיה‬ ‫המאפשרת העברת קבצי מידע במחשבים ובטלפונים‬ ‫חכמים‪ .‬זו קידמה חברות טכנולוגיה אמריקאיות‬ ‫)ואחרות( בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫האקדמיה בארה״ב זוכה לזריקת מרץ ועידוד‬ ‫קבועה בדמותם של ישראלים שקיבלו הכשרה‬ ‫באוניברסיטאות בארץ‪ ,‬עברו לארה״ב ונקלטו‬ ‫כחברי סגל באוניברסיטאות שם‪ .‬על פי סקר שערכה‬ ‫הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה‪,‬‬ ‫ב־‪ 2012‬היו מעל ‪ 1,600‬פרופסורים ישראלים‬ ‫באוניברסיטאות בצפון אמריקה‪ ,‬מספר השקול‬ ‫לכשתי אוניברסיטאות מלאות בישראל‪ .‬חברי סגל‬ ‫אלו מסייעים לארה״ב לשמור על מעמדה המוביל‬ ‫בצמרת האקדמיה העולמית ומכשירים את דורות‬ ‫העתיד של הסטודנטים שם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬גד אלון‪,‬‬ ‫בוגר הטכניון וכיום פרופ׳ בוורטון‪ ,‬אחד מבתי‬ ‫הספר המובילים למינהל עסקים בארה״ב‪ ,‬נמנה‬ ‫עם הרשימה היוקרתית של ה־"‪Under 40‬״ של‬ ‫מגזין ‪ Times‬ב־‪ .2015‬דוגמאות נוספות הם דוד‬ ‫שמחי״לוי ושוקי ברוק‪ ,‬שניהם בוגרי הנדסת חשמל‬ ‫בטכניון‪ ,‬המשמשים כיום כפרופסורים בכירים‬ ‫באוניברסיטאות מובילות ‪ -‬הראשון ב־‪111‬ל‪ 1‬והשני‬ ‫^‪.CALTECH‬‬ ‫ונסיים בדובדבן שבקצפת‪ .‬הטכניון עצמו‪ ,‬אשר‬ ‫נהנה מאז ‪ 1941‬מתרומות בהיקף כולל של למעלה‬ ‫מ־‪ 2‬מיליארד דולר מאגודת הידידים שלו בארה״ב‪,‬‬ ‫נבחר בשנת ‪ 2011‬על ידי עיריית ניו יורק להקים‬ ‫יחד עם אוניברסיטת קורנל אוניברסיטה הדשה של‬ ‫מדע וטכנולוגיה בניו יורק‪ .‬מטרת העירייה היא‬ ‫לחזק את מגזר הטכנולוגיה ברחבי המטרופולין‬ ‫ולהפוך אותו למתחרה משמעותי של עמק הסיליקון‬ ‫בקליפורניה‪ .‬מדובר במיזם שאפתני‪ ,‬שעלות הקמתו‬ ‫נאמדת בכמה מיליארדי דולרים והשפעתו הכלכלית‬ ‫על ניו יורק וסביבותיה מוערכת בעשרות רבות של‬ ‫מילארדים‪ .‬כאשר נשאל בשעתו ראש עיריית ניו־‬ ‫יורק‪ ,‬מייקל בלומברג‪ ,‬מדוע בחרו דווקא בטכניון‪,‬‬ ‫הוא השיב בדרך המשל‪" :‬כי אתם הצלחתם להפוך‬ ‫תפוזים למוליכים למחצה״ ‪ -‬רמז למהפכה הכלכלית‬ ‫שהתרחשה בישראל של שנות ה־‪ 70‬ואילך עם הקמת‬ ‫תעשיית טכנולוגיית עילית מהטובות בעולם‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫נראה כי נבואתו של בלומברג הולכת ומתגשמת ‪-‬‬ ‫כאשר יצא המיזם לדרכו ב־‪ ,2012‬היו רשומות בעיר‬ ‫ניו‪-‬יורק כ־‪ 500‬חברות תוכנה וכעת‪ ,‬תוך פחות‬ ‫מארבע שנים‪ ,‬הגיע מספרן ליותר מאלף‪ .‬לפחות‬ ‫‪ 200‬מהן מובלות על ידי ישראלים‪ .‬בהחלט ייתכן‬ ‫שפירותיו של המיזם הזה בלבד על פגי העשור הבא‬ ‫יהיו שקולים בחישוב כספי שמרני למענק הסיוע‬ ‫הביטחוני אשר נחתם לאחרונה בין שתי המדינות‪.‬‬ ‫הדוגמאות הללו שבות ומוכיחות אפוא כי החיבור‬ ‫בין ישראל לארה״ב הוא חיבור רו־סיטרי‪ ,‬חזק‬ ‫ומתפתח לתועלת שתי המדינות השותפות בו‪© .‬‬ ‫על פי סקר‬ ‫שערכה המועצה‬ ‫להשכלה גבוהה‪,‬‬ ‫ב־‪ 2012‬היו‬ ‫מעל ‪1,600‬‬ ‫פרופסורים‬ ‫ישראלים‬ ‫באוניברסיטאות‬ ‫בצפון אמריקה‪,‬‬ ‫מספר השקול‬ ‫לכשתי‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫מלאות בישראל‬