ק אגרות משה אוי׳׳ח ענין קלות ראש שלכן יש לאסור במקדש מדאורייתא משום מצות יראה ויהיר ,בביהכ״נ מדרבנן ובשעת התפלה דאורייתא אבל יותר מסתבר שהוא מדאורייתא בב״מ קבוץ. ובלא צורף קבוץ אף במקדש מותר שהרי הנה התפללה סמור לעלי הכהן וכהא דדהקה ונכנסה בקידושין דף נ״ב ולתוספות שם מותרות נשים ליכנס בעזרה גם בלא דוהק עיין שם אף שנמצאים שם הרבה אנשים אבל במקום שצריכין להתקבץ בהא דשמהת בית השואבת וכהא דיתקבצו להספיד לעתיד הרי הוא דין מדאורייתא שצריך מהיצה להבדיל ביניהם .ולפיכו גם בבתי כנסיות שלנו שמתקבצים להתפלל צריך שתהיה מהיצר ,ודוקא מהיצה כזו שלא יבואו מתוכה לידי קלות ראש ,שהוא או בגזחטרא שהנשים למעלה והאנשים למטה אף כשנראות משם או במהיצה גבוהת עד אהר הכתפים שהוא י״ה טפהים ידידו מוקירו, משה פיינשטיין םיטן » בענין איסור ה ס ת כ ל ו ת בנשים כ״ז מרהשון תשט״ו. מע״כ ידידי הרב הגאון המפורסם בהבוריו צבי המד מהר״ר צבי הירש פריעדמאן שליטי* הנה בדבר אשר הראני מר ,שכתב בתריה בספרו הלקנו בתורתד בסיפ שלה דברים ראוים בדבר איסור הסתכלות בנשים וגם מה שהביא מס׳ יערות דבש .הוא ודאי דין ברור ומפורש בכמה דוכתי בגמ׳ בעיז דף כ׳ מקרא דונשמרת שלא יסתכל באשה נאה אפילו פנויה ובא״א אפילו מכוערת ובכתובות דף י״ז שנפסק דאסור להסתכל בפני כלה אף בשביל להבבה על בעלה ובשבת דף ס״ד א״ר ששת מפני מר ,מנה הנתונ תנשיטין שנהוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך נל המפתנל נאצנע קטנה של אשה באילו מםתנל נמקום התורפה ונ״ה גם ננרנות דף נ״ר. ונפסק נן נדמנ״ם פנ״א מאיסורי ניאד ,ה״נ ונאה״ע פי׳ נ״א. וקצת יש ראיה מעיז שם דאפילו נלא נוונה ליהנות אסור להסתנל דהא הקשה על רשניג שראה נכדית אחת נאה ביותר מהא דאסור להסתנל ולא תיוץ שרשנ״ג לא נתכוין ליהנות אלמא דבכל אופן אסור ויקשה על הרמב״ם וש״ע דנתבו ונתנויז ליהנות ומשמע שלא רק על אצבע קטנה נתבו זה אלא אף על בל מקום שדרבן להיות מגולות דאל״נ אין חלוק בין מקומות המכוסים למקומות המגולין ואיד כתב שם הש״ע באותו הסעיף וברמב״ם שם הביא הרין שאסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה, שהוא משום שמגלות השוק כדאיתא ברשב״ם ב״ב דף נ״ז הא אף במקומות שהררד להיות מגולות אסור .ולכן משמע שבמקומות המגולות אסור רוקא כשמכוין ליהנות ובמקומות שדרכן להיות מכוסות אסור בכל אופן וא״כ קשה מהא דע״ז .וצריד לומר דכיון שהתפעל רשב״ג מיופיה עד שאמר עליה מה רבו מעשיר ה׳ נוזשב זר ,הנאה והקשה שפיר ותירץ דקרן זוית הואי ולא הספיק לעצום עיניו כרפרש״י ונהנה לאונסו. עכ״פ ודאי אסור להסתכל באשה אפילו במקומות שדרס להיות מגולות כשמתכוין לראותה ועיין בב״ח או״ח סי׳ ע״ה סעי׳ א׳ וזה אסור בכל מקום אפילו ברחובות ויש חיוב על כל ארם להביט כפי האפשר למטה כשהילד בשיק אד לא באופן שיהיה פרוש קיזאי שיהיה מקיז דם לכותלים עיץ בטוטה דף ב״ב וברש״י שם ר״ה מקיז .וכן כשבאר ,אשה לשאול להרב שאלה בעניני איםור והיתר מהריב להשתדל שלא להביט בפניה כרי שלא יבא ליהנות ה״ו מהראיה וכן בכל מקום שפוגע בנשים .אבל לא בשביל זה הוא ענין היוב המהיצה בבהכ׳׳נ ובכל מקום שמתאםפים שמהוייבין לעשות מהיצה בין אנשים לנשים כי בשביל איסור ההםתכלות הוא כמו בכל מקום שהוא דין על האנשים שלא יסתכלו בהן כמו ברהובות ואם יש מי שיעבור ויסתכל בכוונה לראות ליהנות אין אנו אהראין להם וכרהוכהתי בתשובתי בראיות ברורות ואין מה להוטיף .והטעם פשוט רזה לא ניכר לאתרים ,ורק בשביל קלות ראש הוא היוב המהיצה שזה ניכר לאתרים ובאין ממילא גם הם לקלות ראש ולידי הרהור ה״ו שלזה סגי בגובה י״ה טפהים. אבל ודאי שראוי לבעלי נפש לההמיר לעשות כשהן למעלה כשאפשר גבוהה יותר מראשיהן שלא יתראו וכרכתבתי בתשובתי ואפריון נמטייה לידידי כתר״ה אשר כוונתו היא לשם שמים שרוצה להדפיס םפר בשם כה הקדושה והטהרה להסביר איך שראוי לההמיר כי ודאי רצוננו שיוכשר ררא ויהמירו כראוי לבעלי נפש וליראי ה׳ .אבל כתר״ה יודע שגם מה שבררתי הדין והשעור להלכה היתד, לשם שמים וב״ה שהיה מזה תועלת גדולה. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין
© Copyright 2024