1. No category

‫מגדר ברפואה‬
‫פרופ' חוה טבנקין‬
‫מגדר ברפואה‬
‫• הבדלים בתחלואה ותוחלת חיים‪.‬‬
‫• הבדלים בין גברים ונשים במערכת הבריאות‪.‬‬
‫• הבדלים בין רופאים לרופאות‪.‬‬
‫מגדר ברפואה‬
‫• נמצאו הבדלים בין חולים לחולות בטיפול במחלות לב‪,‬‬
‫ביתר לחץ דם‪ ,‬סוכרת‪ ,‬היפרליפידיה והשמנת יתר‪.‬‬
‫• יש הבדל בטיפול בין רופאים לרופאות‪.‬‬
‫• יש שונות בין רופאים לרופאות בכישורי‪/‬מיומנות‬
‫התקשורת‪ ,‬משך זמן מפגש רופא חולה ומתן שירותי‬
‫רפואה מונעת‪.‬‬
‫השיטה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתוח הנתונים מבוסס על מאגר הנתונים הבסיסי של‬
‫מחקר ה‪.CEART -‬‬
‫המחקר בוצע בקרב מטופלים ב‪ 30 -‬מרפאות בדרום‬
‫מזרח ניו אנגלנד )רוד איילנד ומסצ'וסט(‪ ,‬שנבחרו‬
‫באקרעי‪.‬‬
‫המטופלים ענו על שאלון טלפוני בנושא גורמי סיכון‬
‫למל"כ‬
‫לאחר קבלת הסכמה‪ -‬נאספו נתונים מתיקי הנשאלים‬
‫הנוגעים לאבחון ולטיפול בגורמי הסיכון למל"כ‪.‬‬
‫נאספו נתונים על הרופאים והמרפאות‬
Study:
• Cross-sectional design
• Setting: 30 representative Primary Care
Practices in Southeastern New England
– 15 Family Practice (6 large, 9 solo)
– 15 Internal Medicine (8 large, 7 solo)
•
N= 55 PCP (28 family
physicians, 27 internists,)
•
N= 4,194 subjects, (2,523
females). 15.4% response from
•
practice mailing.
‫תוצאות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 4195‬מטופלים השתתפו במחקר ‪ 60%‬נשים‪.‬‬
‫גיל ממוצע ‪52‬‬
‫‪ BMI‬בגברים ממוצע ‪ 29‬בנשים ‪.28‬‬
‫ל‪ 13.4% -‬מהגברים ול‪ 5.4% -‬מהנשים –‬
‫‪.CVD‬‬
‫ל‪ 29.6% -‬מהנשים לעומת ‪ 16.6%‬מהגברים –‬
‫דיכאון‪.‬‬
‫‪0.0001 > P‬‬
The Results
• 4195 Pt. Participated in the study, 60%
women & 40% men.
• Hyperlipidemia- 52%
• DM
- 9.65%
• Hypertension - 40.3%
• BMI>30
- 32%
• Smokers
- 14%
Cardiovascular Risk Factors by Gender
All
Participants
Variable
Male
Female
%
%
p-value for
gender
comparison
Lipid Disorder (Lipid Dx)
52.3
62.8
45.3
< 0.0001
Hypertension
40.3
45.4
36.9
< 0.0001
Diabetes (DM)
9.7
11.7
8.3
0.0004
Current smokers
14.3
13.9
14.5
0.27
Physically inactive
23.2
22.5.
23.7
0.22
BMI Class
30.9
18.7
38.9
36.4
45.9
30.1
32.7
35.3
31.0
19.1
26.1
14.5
9.5
20.2
2.5
Moderate
20.3
18.7
21.3
Low
51.1
35.0
61.7
(HTN)
<25
25-29.9
>30
CV risk: CHD Equivalent
High
<0.0001
<0.0001
Table 3. Cardiovascular Risk Factors Management by
Gender
Male
Variable
%
N
Female
%
59.1
71.8
72.1
49.5
66.10
57.8
39.40
621
89
757
520
694
607
156
58.5
78.9
72.6
53.94
60.3
53.6
52.1
668
116
829
616
689
612
228
NS
NS
NS
NS
0.04
NS
< 0.0001
82.5
17.7
76.9
72.2
13.3
50.3
77.6
41.6
625
134
70
547
101
381
588
147
79.3
20.
77.4
68.4
12.4
52.1
80.02
54.65
738
186
886
640
115
485
745
241
0.03
NS
NS
NS
NS
NS
NS
0.0002
N
Lipid Management
LDL at goal
Advised to quit smoking
Received diet advise or wt loss
Received physical activity advise
Suggested medication for treatment
On lipid lowering medication
Obesity documented
Blood Pressure Management
Under control (< 140/90)
Under optimal control (<120/80)
Advised to quit smoking
Received advice for diet or wt loss
Referred for nutritional counseling
Received physical activity advise
On medication to control HTN
Obesity documented
p-value for gender
comparison
Table 3. Cardiovascular Risk Factors Management by
Gender
Male
Weight Management
Received advice for diet or wt loss
Received physical activity advise
Diabetes Management
HgA1c taken
Microalbumin taken
DM under control (HgA1c<7)
On DM medication
On aspirin therapy
On ACE/ARB
BP under control (< 130/85)
LDL at goal (< 100)
Received advice for diet or wt loss
Received physical activity advise
Advised to quit smoking
Obesity documented
Smoking Management
Smoking status documented
Smoking cessation recommended
p-value for gender
comparison
%
N
Female
%
87.5
60.62
309
214
84.4
62.6
476
353
NS
NS
90.3
44.4
68.4
69.4
55.6
71.4
62.8
48.5
80.1
52. 0
75.0
58.8
177
87
134
136
109
1140
123
95
157
102
20
67
85.1
51.2
67.
58.4
35.4
59.8
56.9
42.6
86.6
63.6
86.7
65.7
178
107
140
122
74
125
119
89
181
133
26
90
NS
NS
NS
0.02
<0.0001
0.015
NS
NS
0.03
0.02
NS
NS
95.5
68.7
1,596
136
95.7
70.6
2,415
218
N
NS
NS
RESULTS
• Many of the gender differences in
CVD risk factors management on
crude analysis are lost once adjusted
for confounding factors at the level
of the patient, physician and
practice.
• The variables that we control in the multilevel
anlysis
• *Adjusted for Patients’ variables: Age (<55vs 55+), BMI,
education, marital status, type of medical insurance, on
medication for the condition (lipid disorder, HTN, DM), CVD
Risk.
• *Physicians' variables: Gender, Specialty (family medicine vs.
internal med), medical school graduation (US vs. other),
Number of patients per day, (1-20 vs. 20+), Number of hours
per week in patient care (above or below 40h/w), Number of
years in the practice (above and below 16y).
• *Practice variables: Practice size (small vs. large), practices
with or without physician assistance.
• *Intra-cluster coefficients: Lipid Management- Lipid lowering
medication- 0.10;Hypertension management- BP control-0.08,
Dietary advice-0.24, BP medication-0.04; Weight Loss-Diet
advice-0.18, Physical Activity advice-0.28;Diabetes Mellitus
management- Dietary advice-0.21, Glucose lowering
medication-0.04, Physical Activity advice-0.36, ASA therapy0.10.
Results
• In multi-level adjusted analyses, styles of
CVD risk factor management differed by
physician gender, with more female
physicians giving diet/weight loss
counseling for hypertension (OR=2.2) and
obesity (OR=2.14).
• More physical activity counseling for
obesity (OR=2.03) and DM (OR=6.5)
Results
• Diabetes management differed by patient
gender with less women receiving glucose
lowering medications (OR=0.49), ACEI
therapy (OR=0.39) and aspirin prophylaxis
(OR=0.30).
Patient & Physician Interaction
More Female MD than Male MD gave diet and
Weight loss advice to more female patients
Than to male patients
More male patients than female patients
of female MD were on ACEI
•Female physicians are sig. less likely to have BP
•under control in their diabetic female patients
•than in their diabetic male patients and male patients
• are sig more likely to have controlled BP under
• a female physician than under male physician.
‫מסקנות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במרבית מרכיבי הטיפול בגורמי סיכון למל"כ לא היה הבדל בין‬
‫גברים ונשים לאחר ביצוע ניתוח רב משתני ב‪ 3 -‬רמות רמת‬
‫המרפאה‪ ,‬הרופא והחולה ואינטרקציה בין מין החולה למין‬
‫הרופא‪.‬‬
‫למרות הגברת המודעות בנושא המגדרי עדיין נמצאו ההבדלים‬
‫הבאים ‪:‬‬
‫פחות נשים מגברים נוטלים טיפול תרופתי לסוכרת ויתר שומני‬
‫הדם‪.‬‬
‫יותר נשים מגברים מקבלים יעוץ לדיאטה ולירידה במשקל‬
‫בעיקר מהרופאות‪.‬‬
‫• יותר רופאות מרופאים מציעות פעילות גופנית לירידה‬
‫במשקל ולסוכרת ויותר תרופות ליל"ד ‪.‬‬
‫מסקנות ‪ -‬המשך‬
‫• לנשים סוכרתיות המטופלות ע"י רופאות יש פחות ל"ד‬
‫מאוזן ונוטלות פחות אספירין ומעכבי ‪. ARB/ ACE‬‬
‫• האימרה נשים מקבלות יעוץ וגברים מקבלים תרופות‬
‫עדיין נכונה במידת מה‬
‫• נשאלת השאלה‪ :‬מצד אחד נשים סוכרתיות הן בסיכון‬
‫גבוה למל"כ ולכן יש לטפל בהן כמו בגברים במצבם ‪.‬‬
‫מצד שני יתכן ושימוש פחות בתרופות מאריך חיים‬
‫)תוחלת חיים של נשים<מזו של גברים( ? בעוד דור‬
‫נדע!!‬
‫השפעה מגדרית על תקשורת רופא‪-‬חולה‬
‫‪JAMA 2002‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יותר רופאות מרופאים מעורבים ב‪:‬‬
‫‪Active partnership behavior‬‬
‫‪Positive talk‬‬
‫‪Psychosocial counseling‬‬
‫‪Psychosocial question asking‬‬
‫‪Emotionally focused talk‬‬
‫משך ביקור אצל רופאות ארוך ב‪2-‬ד' בממוצע לעומת‬
‫רופאים‪.‬‬
‫יש שונות בקרב רופאי נשים‪ -‬שם יותר רופאים‬
‫מרופאות הדגימו‪Emotionally focused talk -‬‬
‫השפעה מגדרית‪ -‬המשך‬
‫• לא נמצאו הבדלים מגדריים בין רופאים לרופאות‬
‫באשר למשך‪ ,‬איכות ונוהל מתן מידע ביומדיקלי‬
‫• מחקרים הראו כי מיומנות התקשורת של הרופא‬
‫קשורה להיענות לטיפול‪ ,‬שביעות רצון של הרופא‬
‫והחולה‪ ,‬משפרים מצב בריאות גופני ונפשי ולכן אם‬
‫מיומנות התקשורת של רופאות גבוהה יותר – הדבר‬
‫משפיע לטובה על הטיפול בחולה‪.‬‬
‫• מרבית המחקרים נעשו ברפואה הראשונית‬
‫מגדר ברפואה‬
‫• במחקריהם של ‪ Roter D‬וחבריה )‪Medical care‬‬
‫‪ ( 1991‬ושל ‪(Health psychology ) Hall J‬‬
‫וחבריה נמצא כי משך המפגש אצל רופאות ארוך יותר‬
‫לעומת רופאים‬
‫• גם הרופאות וגם המטופלים שלהם מדברים יותר זמן‬
‫ובמהלך השיחה יותר רופאות מרופאים מעורבות‬
‫ביצירת שותפות‪ ,‬שיחה חיובית )עידוד‪ ,‬הרגעה(‪ ,‬מתן‬
‫מידע ושואלות יותר שאלות‪.‬‬
‫• יותר מטופלים של רופאות מעורבים בשיחה חיובית‬
‫בנושאים ביומדיקלים ופסיכוסוציאלים ונותנים יותר‬
‫מידע )‪( 1991 JAMA‬‬
‫מגדר ברפואה‬
‫• במחקרם של ‪ Cooper-patrick L‬וחבריה נמצא כי‬
‫מטופלים של רופאות נחשפו יותר למפגשים משתפים‪.‬‬
‫• מחקרים אחרים הראו מטופלות קבלו יותר מידע‬
‫ממטופלים‪ ,‬שאלו יותר שאלות ובנו יותר שותפות‬
‫)‪ ( PARTNERSHIP‬עם הרופאים מאשר מטופלים‪.‬‬
‫• נשים רופאות מגלות יותר אמפטיה והיו מעורבות יותר‬
‫בשיחה חיובית‪ ,‬בניית שותפות ומתן תשובות‪.‬‬
‫)‪(1999 JAMA‬‬
‫‪Gender differences in time spent during‬‬
‫‪direct observation of doctor-patient‬‬
‫) ‪encounter (Tabenkin et al- Women health 2004‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 64%‬מהמבקרים במרפאות‪ -‬נשים‪.‬‬
‫יותר נשים דיווחו על מצב בריאות ירוד‪.‬‬
‫שעור גבוה יותר של חרדה בקרב נשים )‪(7% V 12%‬‬
‫נרשמו להן יותר תרופות מאשר לגברים‪.‬‬
‫יותר נשים העלו בעיות רגשיות‪/‬נפשיות במפגש‪.‬‬
‫המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאחר פיקוח על מאפייני ביקור מטופלים וביקורים נמצא כי‬
‫במהלך ביקורים של מטופלות משך הזמן עבור בדיקה גופנית‪,‬‬
‫ההתערבות‪ ,‬יעוץ נפשי ושאלות היה ארוך יותר‪.‬‬
‫במהלך ביקורים של מטופלים הוקדש יותר זמן התנהגות‬
‫בריאות ופרוצדורות‪.‬‬
‫יותר גברים מנשים קבלו יעוץ בנושא פעילות גופנית ושימוש‬
‫בסמים‪.‬‬
‫לא היו כמעט הבדלים בין מטופלים למטופלות של רופאות‪.‬‬
‫היו הבדלי מגדר בין מטופלי רופאים ב‪ 10-‬מתוך ‪ 20‬קטגוריות‬
‫שנבדקו‪.‬‬
CONCLUSIONS
*There are mild but
significant
differences
between men and
women in time spent
during visits
*The difference is
mainly due to male
physicians
* There are
unexplained
differences in life
style counseling
‫מגדר ברפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במחקר בקרב רופאי ילדים נמצא כי משך הביקור אצל הרופאות‬
‫ארוך יותר לעומת הביקור אצל רופאים גברים‪ ,‬רופאות מעורבות‬
‫ביותר החלפת מידע חברתי‪ ,‬יותר עידוד והרגעה‪ ,‬יותר תקשורת‬
‫בזמן הבדיקה הגופנית‪ ,‬יותר איסוף מידע מהילדים‪.‬‬
‫אין הבדל מגדרי בין הרופאים במידת הדיון בטיפול הרפואי‪.‬‬
‫ילדים היו מרוצים יותר כאשר הרופא היה מאותו מגדר ואילו‬
‫ההורים העדיפו רופאות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬ילדים מתקשרים יותר עם רופאות‪ ,‬אך מעדיפים רופא‬
‫מאותו מין‪ .‬ממצאים אלה דומים להעדפות מבוגרים‬
‫‪Bemzweig J et al Arch Pediatr Adolesc med 1997‬‬
‫הבדלי מין ומגדר בשכיחות מחלות‬
‫• נשים מתלוננות יותר על מצב בריאות לקוי‪.‬‬
‫‪...‬והן צודקות ‪:‬‬
‫• סוכרת מסוג ‪ 1.7 X 2‬בנשים לעומת גברים‬
‫‪2.7 X‬‬
‫• אוסטיאופורוזיס‬
‫• ‪1.3 X Ulcerative Colitis‬‬
‫‪1.3 X‬‬
‫• מחלות כיס מרה‬
‫• מחלות בלוטת התריס‬
‫• היפרכולסטרולמיה לאחר מנופאוזה‬
‫• יתר לחץ דם מעל גיל ‪ 55‬שנה‬
‫הבדלי מין ומגדר בשכיחות מחלות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי נקיטת שתן בנשים‪ -‬פי ‪ 2‬מגברים‪ .‬סיבות‬
‫אנטומיות‪ -‬פיזיולוגיות של רצפת האגן‪ .‬בגברים‪:‬‬
‫חסימת מוצא השלפוחית‪.‬‬
‫‪ : HIV‬למרות ‪ viral load‬נמוך יותר‪ ,‬נשים‬
‫מפתחות איידס באותו קצב כמו גברים‪ .‬נדבקות‬
‫בקלות‪.‬‬
‫תסמונת המעי הרגיז‪ :‬פי ‪ 3‬בנשים‬
‫תסמונת העייפות הכרונית‪ :‬פי ‪ 2‬בנשים‬
‫‪Kotnitzer, Public Health Rev 2001; 93-109‬‬
‫‪Pinn, Office of Research on Women’s Health, NIH,‬‬
‫‪Bethesda, Md.‬‬
‫נשים ומחלת לב איסכמית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסיכון של אישה סכרתית לפתח ‪) IHD‬מחלת לב‬
‫איסכמית( = ‪ 8X‬מאישה בריאה‪.‬‬
‫הסיכון של גבר סכרתי לפתח ‪ 2.7X = IHD‬מגבר בריא‪.‬‬
‫ההסתמנות של ‪ IHD‬בנשים שונה יחסית לגברים ‪.‬‬
‫‪ IHD‬מופיעה בנשים ‪ 10‬שנים מאוחר יותר מבגברים‪,‬‬
‫אך‪-‬‬
‫גברים עם ‪ IHD‬זוכים ליותר צינטורים וניתוחי ‪CABG‬‬
‫מנשים‪.‬‬
‫התמותה שנה לאחר ‪ 42% = MI‬בנשים‪ 24% ,‬בגברים ‪.‬‬
‫נשים קיבלו פחות הנחיות לשיקום לב )‪ 26%‬לעומת ‪72%‬‬
‫מהגברים(‪.‬‬
‫רישום אוטם שריר הלב‪ ,‬ירושלים‪1995 ,‬‬
‫הבדלי מין בפרמקודינמיקה‬
‫• משקל גוף האישה נמוך יותר‪.‬‬
‫• אחוז השומן באישה גבוה יותר‪ -‬השפעה על פיזור‬
‫תרופות ליפופיליות והידרופיליות‪.‬‬
‫• התרוקנות הקיבה איטית יותר‪ ,‬חומציות הקיבה‬
‫פחותה‪.‬‬
‫• רמת אלכוהול דהידרוגנאז נמוכה יותר‬
‫בנשים‪.‬‬
‫• יתכן הבדל ברצפטורים לניקוטין‬
‫• כליה‪ GFR :‬מושפע ממסת השריר‪.‬‬
‫הבדלים בפרמקודינמיקה בין נשים וגברים‬
‫• לב‪ -‬בנשים שכיחות מוגברת של תגובה לתרופות‬
‫) הארכת ‪ QT‬ו ‪( Torsades de Pointes‬‬
‫• בנשים מבוגרות לאחר טיפול טרומבוליטי‪ :‬סיכון מוגבר‬
‫לאוטם המורגי ‪.‬‬
‫• כאב‪ :‬סף הכאב נמוך יותר בנשים‪ .‬נשים מגיבות טוב יותר‬
‫למשככי כאב מקבוצת ‪) Kappa Agonists‬טאלווין( ‪.‬‬
‫גברים מגיבים טוב יותר לאיבופן‪.‬‬
‫• דיכוי חיסוני‪ :‬גברים מגיבים טוב יותר לקורטיקוסטרואידים‬
‫וציקלוספורין‪.‬‬
‫• בנשים אספירין למניעה ראשונית אינו מונע אוטם‪.‬‬
‫פרמקוקינטיקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פעילות אנזימי כבד שונה‪.‬‬
‫ציטוכרום ‪ CYP3A‬בכבד רמה גבוהה בנשים‬
‫לכן‪ ,‬רמת וראפאמיל בדם אישה נמוך ב ‪20%‬‬
‫מגבר‬
‫אישה מתעוררת מהרדמה מהר יותר מגבר‬
‫תגובה שונה למערכבי ‪ -ACE‬יותר נשים‬
‫משתעלות‪.‬‬
‫‪ 5FU‬גורם יותר ת‪ .‬לוואי בנשים‪ .‬מפורק לאט‬
‫יותר ורמתו בדם האישה גבוהה יותר מבגבר‪.‬‬
‫נשים ומחלת לב בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במחקר ה‪ -2000 ACSIS -‬בישראל‪ ,‬נמצא הבדל בזמן‬
‫שחלף מהופעת הסימפטומים עד הקריאה לעזרה – ‪73‬‬
‫דקות בגברים ו‪ 91-‬בממוצע בנשים‬
‫לא נמצא הבדל בין גברים לנשים בזמן הפינוי לבית‬
‫החולים‪ ,‬אך נמצא הבדל בזמן מרגע ההגעה לחדר המיון‬
‫ועד הקבלה למחלקה )‪ 70‬דקות בממוצע לגברים לעומת‬
‫‪ 84‬דקות בנשים(‬
‫ל‪ 31%-‬מהגברים לעומת ‪ 20%‬מהנשים הוצע טיפול‬
‫טרומבוליטי‬
‫הבדל מובהק בהמלצות לתרופות )פחות נשים מגברים‬
‫קבלו המלצה לאספירין‪ ,‬חוסמי ביטא וניטריטים(‬
‫הבדלי מגדר בתגובה לסטרס‬
Female Responses to Stress: Tend and
Befriend, not Fight or Flight, Taylor &
Klein, Psychological Review, 2000
UCLA study on friendship among women
.‫לחימה או בריחה‬
‫ אדרנלין‬:‫גברים‬
‫התחברות לילדים ולנשים‬
‫ אוקסיטוצין‬:‫נשים‬
.‫רגיעה‬
‫– יותר אוקסיטוצין מופרש‬
Life Expectancy
85
80
75
70
65
1975
1980
Jewish men
1985
Arab men
1990
Jewish women
1995
2000
Arab women
Received Physician Counseling on
General Health Behaviors (last year)
%
70
61
60
56
52
47
50
40
30
20
41
40
38
36 35
34
26
24
37
27
17
13
12
15 16 16
18 18
12 12
10
0
Smoking* Exercise*
Jewish men
Nutrition
Jewish women
Stress
Mental
distress
Arab men
JDC-Brookdale and Commonwealth Fund Women’s Health Survey, 1998
At least
one
subject
Arab women
*p<0.001
Self-rated Poor Health, and
Mental Distress, 2001
60
48
50
44
40
37
36
31
30
25
23
23
20
10
0
Fair/poor health status*
Jewish men
Jewish women
Mental distress in past year*
Arab men
Arab women
‫חולה‪ ,‬חולה‪ ,‬חולה‪.....‬‬
‫אלמנה!!!‬
‫אימונולוגיה ומגדר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בנשים יותר מחלות אוטואימוניות‬
‫רמת ‪ IgG‬גבוהה יותר בנשים‬
‫אסטרוגן משפר תפקוד תאי ‪ B‬במערכת החיסון‬
‫פרוגסטרון – אנטי‪-‬דלקתי‬
‫אסטמה סביב מועד הוסת חמורה יותר‬
‫תמותת נשים ממחלות זיהומיות נמוכה יותר‬
‫הסבר אבולוציוני‬
‫אונקולוגיה ומגדר‬
‫• שכיחות סרטן שאינו קשור למין גבוהה יותר‬
‫בגברים‪.‬‬
‫• התמותה מסרטן נמוכה יותר בנשים ‪.‬‬
‫• נשים שורדות יותר טוב טיפולים כמותרפיה‬
‫והקרנות ‪.‬‬
‫רפואת מגדר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הבדלי מגדר בתוחלת חיים ובמחלות‬
‫הבדלים בין גברים ונשים במערכת הבריאות‬
‫כולל מחלות לב‪ ,‬רפואה מונעת‪ ,‬מחלות כרוניות‬
‫הבדלים בין גברים ונשים בטיפול בגורמי סיכון‬
‫למחלות לב )נשים מקבלים יעוץ שינוי אורח‬
‫חיים‪ ,‬גברים מקבלים טיפול(‬
‫הבדלי מגדר בין רופאים ורופאות בטיפול‬
‫בחולים ובחולות‪.‬‬
‫הרי הגלבוע‬