‫בס"ד טז' טבת ה'תשע"ז‬
‫שׂ ֶרה ‪ -‬עלון מס' ‪849‬‬
‫שׁ ַבע ֶע ְ‬
‫שנה ְ‬
‫שעון חורף ‪ -‬לפי הלוח המדוייק של "אור החיים"‬
‫@ ביום שני תחילת "שובבי"ם"‬
‫@ ביום רביעי כ' טבת יחולו הילולת ר' משה בן מיימון‬
‫הרמב"ם והילולת ר' יעקב אביחצירא‪,‬‬
‫זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫הדלקת נרות ‪16:38 -‬‬
‫צאת השבת ‪17:30 -‬‬
‫ ‪18:02‬‬‫רבנו תם‬
‫לע"נ בבאי מוסאי בן אברהם ז"ל‬
‫לרפואת ולהצלחת כל עם ישראל ובפרט לאברהם יגל בן רעות‬
‫בדוק ומנוסה ‪ -‬סגולה גדולה‬
‫להשתתף בסעודה רביעית‬
‫בבית הכנסת "אוהל‪-‬מועד"‬
‫‪éçéå úùøô‬‬
‫‪÷æçúðå ÷æç ÷æç‬‬
‫‪: äùøôä éðééðòî‬‬
‫בקשת יעקב מיוסף‪" :‬אל נא תקברני במצרים"‪.‬‬
‫יוסף מביא את אפרים ומנשה אל אביו החולה‬
‫שיברך אותם לפני מותו‪.‬‬
‫מתנת יעקב ליוסף "אפרים ומנשה כראובן‬
‫ושמעון יהיו לי"‪.‬‬
‫ברכת יעקב ליוסף ובניו‪.‬‬
‫האבל על מותו של יעקב והכבוד שחלקו לו‬
‫במצרים ובכנען‪.‬‬
‫יוסף מבטיח ומעודד את אחיו שאינו נוטר‬
‫להם שנאה וטינה והכל מהקב"ה‪.‬‬
‫בקשת יוסף מאחיו‪" :‬פקֹד יפקֹד אלוהים אתכם‬
‫והעליתם את עצמותי מזה"‪.‬‬
‫"‪åîëù èéå äîòð éë õøàä úàå áåè éë äçåðî àøéå‬‬
‫‪) "ìåáñì‬מט‪ ,‬טו(‪.‬‬
‫הגה"צ רבי משה קליערס זצ"ל אמר בשם הרה"ק‬
‫מאפטא זי"ע‪" ,‬וירא מנוחה כי טוב"‪ ,‬זו שבת‪" .‬ואת‬
‫הארץ כי נעמה"‪ ,‬זו ארץ ישראל‪ .‬על ידי מה זוכים‬
‫לזה? "ויט שכמו לסבול"‪ ,‬היינו עמל בתורה ובעבודת‬
‫ד'‪ ,‬זוכה שמרגיש טעם בשבת וקדושת ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪éá÷ò êùåðä çøà éìò ïåôéôù êøã éìò ùçð ïã éäé‬‬
‫‪"'ã éúéå÷ êúòåùéì øåçà åáëåø ìåôéå ñåñ‬‬
‫פסוק זה מרמז על היצר הרע שהוא "נחש" כידוע‪,‬‬
‫ואיתא בגמרא )סוכה נב'( דמתחילה קראו הֶ ֶל‪‬‬
‫ואחר כך נעשה אוֹ ֵרח ולבסוף נעשה בעל הבית‪ ,‬וזה‬
‫מה דכתיב כאן "נחש עלי דרך"‪ ,‬ואחר כך נעשה‬
‫"שפיפון עלי אורח" ולבסוף נעשה בעל הבית וזה‬
‫"הנושך עקבי סוס"‪ .‬אך העיצה היחידה היא‬
‫"לישועתך קויתי ד'"‪.‬‬
‫"‪"äèîä ìò áùéå ìàøùé ÷æçúéå‬‬
‫בעל הטורים אומר שכתוב אצל המן "נופל על‬
‫המטה" ואצל יעקב כתוב "ויתחזק ישראל וישב על‬
‫המטה"‪ ,‬כי צדיקים אפילו כשהם חלשים מתחזקים‬
‫שנאמר "ויתחזק ישראל" והרשעים אפילו בתוקפם‬
‫נופלים שנאמר "והמן נופל על המטה"‪.‬‬
‫לע"נ הצנועה והענוה ‪) äøäåæ‬זרי( ‪ äéìéáìà‬ז"ל‬
‫בת פריחה ז"ל ביום ראשון יז' טבת פקידת שנתה‬
‫שתמליץ טוב בעד כל משפחתה ובעד בנה שלמה הי"ו‬
‫‪"éîé åáø÷éå" : ïéøéèôî‬‬
‫)מלכים א' ב'(‬
‫מרתק ‪ -‬ראו בעמוד ‪2‬‬
‫סיפור מההפטרה‬
‫"‪"äéøàë õáø òøë‬‬
‫יש שפירשו שאפילו שיש לאיש כל מיני זמנים‬
‫לפעמים שהם בבחינת "כרע רבץ" זמן של ירידה‬
‫ח"ו‪ ,‬צריך שיחזיק את עצמו כאריה וכגיבור‬
‫להתחזק בכל מצב שהוא‪.‬‬
‫"‪íëúà àø÷é øùà úà íëì äãéâàå åôñàä‬‬
‫‪."íéîéä úéøçàá‬‬
‫אומרים המפרשים שבא ללמד אותנו שלפני הקץ אנו‬
‫צריכים להתאגד ולהתאחד וזה יקרב את משיח‬
‫צדקנו‪ ,‬וזה הפירוש "באחרית הימים"‪.‬‬
‫"‪"äìéù àåáé éë ãò‬‬
‫אומר רש"י שהכוונה למלך המשיח‪" ,‬שי‪-‬לו"‪,‬‬
‫שלעתיד לבוא כולם יתנו לו מתנות ואפילו הגויים‪.‬‬
‫בגמרא סנהדרין כתוב של"משיח" יש ‪ 4‬שמות שהם‬
‫ר"ת מנחם שילה ינון חנניא‪ ,‬והאור החיים מוסיף‬
‫גם שמו חיים‪.‬‬
‫"‪"óñåé éëøá ìò åãìåé äùðî ïá øéëî éðá íâ‬‬
‫ובתרגום יונתן בן עוזיאל "כד יתילידו גזירינון‬
‫יוסף"‪ ,‬מפרש הפירוש על תרגום יונתן שיוסף היה‬
‫המוהל שלהם והסנדק‪.‬‬
‫"‪) "êìî éðãòî ïúé àåäå åîçì äðîù øùàî‬מט‪,‬כ(‬
‫"מאשר" ‪ -‬כל אדם מישראל ילמד נא לקח מאשר‪:‬‬
‫"שמנה לחמו" ‪ -‬המאכלים השמנים והדשנים ביותר‬
‫היו לדידו בפרוסת לחמו הפשוטה‪ ,‬ברם "והוא יתן" ‪-‬‬
‫כאשר בא לתת צדקה ‪" -‬מעדני מלך" ‪ -‬נתן את‬
‫המאכלים המשובחים ביותר‪ .‬כך צריך לנהוג כל אדם‬
‫מישראל‪ ,‬לחיות בפני עצמו חיים פשוטים וצנועים ואילו‬
‫צדקה ייתן מן הטוב ומן המובחר‪) .‬מעינה של תורה(‬
‫‪íéîâúôäå íéáéðä úðéô‬‬
‫שׁ‪‬א עַ ל ְמנָת‬
‫סד ֶ‬
‫מת = ֶח ֶ‬
‫שׁל אֱ ֶ‬
‫סד ֶ‬
‫ֶח ֶ‬
‫מּת‪ ,‬כֵּ יוָן‬
‫הלְ ָויַת ַה ֵ‬
‫לְ ַקבֵּ ל ְפּ ָרס‪ְ ,‬בּ ִע ָקּר‪ַ :‬‬
‫מּת ְמסֻ גָּל לִ גְ מוֹל ל ְַמּלַוִּ ים‪.‬‬
‫ה ֵ‬
‫שׁ ֵאין ַ‬
‫ֶ‬
‫דוגמה‪ :‬בַּ חוּ ֵרי יְ ִשׁיבָ ה ַר ִבּים בָּ אוּ לִ גְ מ ֹול לְ ַרבָּ ם חֶ סֶ ד שֶׁ ל‬
‫אֱ מֶ ת ְבּ ַד ְרכּ ֹו הָ אַחֲ ר ֹונָה‪.‬‬
‫מקור‪" :‬וַ יִּ ְק ְרבוּ יְ מֵ י‪-‬יִ ְשׂ ָראֵ ל לָמוּת‪ ,‬וַ יִּ ְק ָרא לִ ְבנוֹ‪ ,‬לְ יוֹסֵ ף‪,‬‬
‫אתי חֵ ן ְבּעֵ ינֶי‪ִ ,‬שׂים‪-‬נָא י ְָד‪‬‬
‫וַ יֹּאמֶ ר לוֹ‪ִ :‬אם‪-‬נָא מָ צָ ִ‬
‫ַתּחַ ת יְ ֵרכִ י וְ עָ ִשׂיתָ עִ מָּ ִדי חֶ סֶ ד וֶ אֱ מֶ ת‪ ,‬אַל‪-‬נָא ִתּ ְק ְבּ ֵרנִי‬
‫אשׁית מז כט[‪.‬‬
‫]בּ ֵר ִ‬
‫ְבּ ִמ ְצ ַריִ ם" ְ‬
‫)ניבונכון(‬
‫"וְ עָ ִשׂינוּ עִ מָּ ‪ ‬חֶ סֶ ד וֶ אֱ מֶ ת" ]יְ הוֹשֻׁ עַ ב יד[‪.‬‬
‫הסירו מכשול מדרך עמי ! העלון טעון גניזה‪ .‬אין לעיין בעלון בשעת התפילה וקריאת התורה‪ .‬במקום שיש עירוב‪ ,‬יש לטלטל ע"י קטן‪.‬‬
‫‪http://ladaat.info/‬‬
‫ניתן להוריד את העלון באתרים הדתיים "לדעת" ו‪"-‬חידוש" ‪http://www.hidush.co.il/ :‬‬
‫יו"ל ע"י ארגון "אברהם יגל" ‪054-7743834‬‬
‫‪1‬‬
‫"‪êåðéç - "íéúæ éìéúùë êéðá‬‬
‫להתמודד עם קשיים בחינוך‬
‫‪ãçåéîä øù÷ä – äùðîå íéøôà‬‬
‫כשבא יעקב למצרים הוא נוכח לדעת שאפרים ומנשה‬
‫לא הושפעו כלל מתרבות מצרים‪ .‬יעקב ברוח קודשו‬
‫ראה שעם ישראל יהיה בגלות בסביבה עוינת בין‬
‫הגויים ולכן מברך את ילדי ישראל שגם במצב זה לא‬
‫יתערבו בגויים‪ ,‬לא ילמדו ממנהגיהם וישמרו על הדת‬
‫והמסורת היהודית בכל מקום שיהיו בניכר‪ .‬כשיעקב‬
‫ִשׂי ֵכּל את ידיו ובירך את אפרים הבן הצעיר לפני מנשה‬
‫הבוגר היה עלול להתפתח רגש של קנאה ועלבון מצד‬
‫מנשה אך למרות זאת מנשה לא הגיב על כך ולא שמר‬
‫טינה לאחיו הצעיר אפרים‪ .‬זו הפעם הראשונה בתורה‬
‫שסבא מברך את נכדיו ובפעולה זו מתבטאת המשכיות‬
‫המשפחה והקשר בין הדורות‪ .‬ביהדות מודגש הקשר‬
‫הבין‪-‬דורי "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‪ .‬קשר‬
‫זה חזק כמו אבן שהרי אבן בר"ת= אב‪ ,‬בן נכד‪ .‬רצף‬
‫בלעדי ביבנה והסביבה‬
‫מקום מיוחד לנשים‬
‫הדורות נרמז בעובדה שהאות האחרונה של כל דור היא‬
‫האות הראשונה של הדור הבא‪ :‬אב מסתיים באות ב'‪ ,‬בן‬
‫מתחיל בב'‪ .‬בן מסתיים באות ן ונכד מתחיל ב‪-‬נ'‪...‬‬
‫מברכים את הילדים שיזכו לדור המשך כמו יעקב אבינו‬
‫שזכה שבניו ממשיכים את דרכו‪.‬‬
‫כל הישועות והברכות‬
‫שיעור התורה הגדול בתבל‬
‫‪ åæîâ äëéìæì‬מנב"ת‬
‫ארגון "‪"ìâé íäøáà‬‬
‫שתרמה לסעודה הרביעית בלויין‬
‫משדר בלוויין בכל מוצאי שבת‬
‫זכות מרן עובדיה יוסף זצ"ל‬
‫את שיעורו של הראשון לציון‬
‫תגן בעדה‪ ,‬לרפואתה והצלחת כל‬
‫הרה"ג ‪ óñåé ÷çöé‬שליט"א‬
‫ילדיה ומשפחתה שיתברכו בכל‬
‫בבית הכנסת "אוהל מועד"‬
‫בשעה ‪ 20:30‬השיעור יוקרן‬
‫על גבי מסך ענק‪ .‬בע"ה תתקיים‬
‫סעודה רביעית‪ ,‬בחסות " בית הלחם"‬
‫ברכה והצלחה‬
‫קורה ויש לנו קושי עם בן או תלמיד מסוים‪ .‬במקום‬
‫לגשש באפילה‪ ,‬מתייעצים! יש בהיוועצות כוח מיוחד‬
‫לגילוי דרך פעולה‪ .‬הדיבור‪ ,‬הפתיחות‪ ,‬הרצון לחשוף‬
‫ולהיחשף‪ ,‬מאירים לנו בחשיכה‪ .‬תשועה ברוב יועץ! לא‬
‫הולכים להיוועץ במומחה רק כי הוא חכם יותר מאתנו‬
‫או מוכשר יותר‪ .‬פונים אליו כי אנחנו 'מבפנים' והוא‬
‫'מבחוץ'‪ .‬מבחוץ הדברים נראים אחרת‪ .‬כך כמו גם‬
‫המפקח המבקר בכיתה‪ ,‬בהיותו 'אורח לרגע' בכוחו‬
‫לראות את מה שאנו לא רואים‪ .‬דווקא כי הוא "לא‬
‫בקי בכל הפרטים" הוא מתמקד‪ ,‬מזהה‪ ,‬ומציע‬
‫פתרונות מעשיים ויעילים! העצה היא ליטול עצה! שער‬
‫בית הסוהר נפתח מבחוץ‪ ,‬יש להיוועץ‪ ,‬עזרה חיצונית‪,‬‬
‫וכך יפתחו עבורך‪ .‬מרבה עצה מרבה תבונה‪.‬‬
‫המסר של יעקב תובע מכל אחד מאיתנו מחוייבות‬
‫בלתי מתפשרת לעתיד‪ .‬לא די בכך שהאדם דואג לחנך‬
‫את ילדיו ואת הדור הבא‪ .‬עלינו לפעול בעולם מתוך‬
‫ראייה של כמה דורות קדימה‪ .‬אלא האדם צריך‬
‫להציב יסודות שיחזיקו כמה לדורי דורות‪.‬‬
‫ברכות ואיחולים לבביים כל הישועות והברכות‬
‫‪ éáå÷òé äøùå ñçðôì‬הי"ו‬
‫‪éãéåã éìèðå óñàì‬‬
‫שתרמו לסעודה הרביעית בלויין‪.‬‬
‫בהגיע הבן ‪ éàúéð‬נ"י‬
‫זכות מרן עובדיה יוסף זצ"ל‬
‫לגיל החָ ָל ֶקה‪ .‬יהי רצון‬
‫תגן בעדם‪ ,‬לרפואתם והצלחתם‬
‫שיעלה במעלות התורה‬
‫שיתברכו בכל מילי דמיטב‬
‫והיראה‪ .‬שיתברך ברוחניות‬
‫ויתגשמו משאלותם לטובה‬
‫מילי דמיטב ויתגשמו כל‬
‫בגשמיות ויצליח בכל דרכיו‬
‫באושר ובפרנסה טובה‪.‬‬
‫משאלות ליבם‪ .‬שיזכו באושר‬
‫ומעשיו‪ .‬וברכה והצלחה‬
‫שירוו נחת מכל יוצאי חלציהם‬
‫ובפרנסה טובה ושתרווה נחת‬
‫לציון וצביה דוידי הי"ו‬
‫וזיווגים הגונים לילדיהם‬
‫ושלווה מכל יוצאי חלציה‪.‬‬
‫לאברהם ורחל אסיאו הי"ו‬
‫להבדיל לע"נ משה בן שרה ז"ל שירוו נחת מכל יוצאי חלציהם ולהבדיל לע"נ דוד בן יהודה ז"ל‬
‫ברכה והצלחה‬
‫‪ïéèðî äáåäàå íééçì äéìéáìà äîìùì‬‬
‫ברכה והצלחה‬
‫רפואה שלימה‬
‫‪ïåøäà äîéñå ïåùøâì‬‬
‫‪éãéåã äùîì‬‬
‫"קול ששון וקול שמחה‪ ,‬קול חתן וקול כלה"‬
‫מזל טוב ואיחולים לבביים‬
‫‪ íäøáà úðñàå ìà÷æçé‬הי"ו‬
‫‪ ìàìã é÷éøå ïáåàø‬הי"ו‬
‫לנישואי ÷‪ éáå‬עם ‪ïéøåã‬‬
‫יה"ר שיקימו בית נאמן וכשר‬
‫בישראל ויעלה הקשר יפה ויזכו‬
‫להמשיך את מסורת הבית המפואר‪.‬‬
‫"ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל"‬
‫בן זוהרה הי"ו‬
‫על כל הסיוע לזיכוי‬
‫שיתברכו בבריאות‪,‬‬
‫בן ביבי הי"ו‬
‫על כל הסיוע לזיכוי‬
‫הרבים שיזכו במהרה‬
‫אושר ופרנסה טובה‬
‫הקב"ה ישלח מזור‬
‫הרבים‪ .‬שיזכה‬
‫ובכל מילי דמיטב‬
‫לזרע קודש בר‪-‬קיימא ומרפא לרמ"ח אבריו‬
‫ברפואה שלימה‬
‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬לרפואה ולפרנסה טובה‪ ,‬ושס"ה גידיו שיחזור‬
‫ובפרנסה טובה‪,‬‬
‫ברכה והצלחה‬
‫לשנים טובות ונעימות‬
‫לאיתנו הראשון ויזכה‬
‫אריכות ימים ושנים‬
‫בכל משלח ידיהם‪.‬‬
‫וירוו נחת ושלווה‬
‫לשנים רבות טובות‬
‫ויזכה לזיווג הגון‬
‫מכל ילדיהם ונכדיהם שיתגשמו כל משאלות‬
‫ונעימות עם‬
‫ויתגשמו כל משאלות שיתגשמו כל משאלות‬
‫ליבם לטובה לשנים רעייתו חנה שירוו נחת‬
‫ליבו לטובה‪.‬‬
‫רבות טובות ונעימות‬
‫ליבם לטובה‪.‬‬
‫מכל יוצאי חלציהם‬
‫ברכה והצלחה‬
‫במלאת ‪ 11‬חודשים לע"נ הצנוע והענו לע"נ הצנועה והענוה‬
‫לכל משפחת‬
‫לע"נ הצנוע והענו‬
‫למזכה הרבים‬
‫כרמי היקרים‬
‫‪éðåøäà -ïäë äø ù éáå÷òé éðåøäà‬‬
‫בת פרי ואברהם ז"ל‬
‫בן דניאל ז"ל‬
‫‪ äéãáåò íéøôà‬צוות העלון "‪åæîâ äùî "ìâé íäøáà‬‬
‫בן שרה ז"ל‬
‫יט' טבת פקידת שנתו יז' טבת פקידת שנתה‬
‫שיזכה לרפואה משתתף בצערכם במות‬
‫ולפרנסה טובה‬
‫האב הצנוע והענו האזכרה ביום חמישי שימליץ טוב בעד משפחתו שתמליץ טוב בעד משפחתה‬
‫‪ éîøë óñåé‬כא' טבת )‪(19-01-2017‬‬
‫שיתגשמו כל‬
‫‪ - 15:15‬עליה לבית העלמין לע"נ הצנועה והענוה לע"נ הצנועה והענוה‬
‫משאלות ליבו‬
‫בן רחל ז"ל‬
‫לטובה לשנים הרופא לשבורי לב ינחם ‪ - 16:15‬תפילת מנחה‪äãæ-ïäë éøæ äéãáåò äæéì ,‬‬
‫בת רחל ז"ל‬
‫בת סעדודה ז"ל‬
‫דברי תורה‪ ,‬ערבית‬
‫רבות וטובות‬
‫אתכם בתוך שאר‬
‫יז' טבת פקידת שנתה יז' טבת פקידת שנתה‬
‫וסעודת מצווה‬
‫בנחת אושר‬
‫אבלי ציון וירושלים‬
‫ולא תוסיפו לדאבה עוד בביהכ"נ "עזרא הסופר" שתמליץ טוב בעד משפחתה שתמליץ טוב בעד משפחתה‬
‫ושלווה‬
‫לע"נ הצדיק והצנוע‬
‫‪éáå÷òé ãåã‬‬
‫בן יהודה וציפורה ז"ל‬
‫נפטר יז' טבת תשס"ב‪.‬‬
‫ביום ראשון בשעה ‪10:00‬‬
‫יום לימוד בבית הכנסת‬
‫"עזרא הסופר"‪.‬‬
‫‪ - 15:30‬עליה לבית העלמין‬
‫‪ - 16:30‬מנחה‪ ,‬ברכות‬
‫וערבית בבית הכנסת‬
‫"עזרא הסופר" יבנה‬
‫שבת שלום ומבורך‬
‫רפואה שלימה והחלמה מהירה ‪:‬‬
‫שלמה לארי בן מרים הי"ו‬
‫משה נאמן בן מרים הי"ו‬
‫אברהם נאמן בן מרים הי"ו‬
‫מרדכי עמרני בן רבקה הי"ו‬
‫ישראל פרג'י רפאל בן מרים הי"ו‬
‫נהוראי‪-‬חנניה בן דינה ומיכאל הי"ו‬
‫באבאי באבאי בן מורוורי הי"ו‬
‫לירן מלכה בן ריטה ועמרם הי"ו‬
‫אברהם‪-‬יגל בן רעות הי"ו‬
‫ניסים דוידי בן שרה הי"ו‬
‫שרה ביבי לארי בת רבקה מנב"ת‬
‫רבקה בת שרה מנב"ת‬
‫חנה דוידי בת שרה מנב"ת‬
‫סיגלית סמדר בת דינה מנב"ת‬
‫נעימה שלומזדה בת מרים מנב"ת‬
‫דליה נסימי בת גורג'יה מנב"ת‬
‫ובכללם לרפואת כל חולי ופצועי צה"ל ועם ישראל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪éåìéòì‬‬
‫‪úîùð‬‬
‫‪:‬‬
‫הרב ישעיהו מהצרי ז"ל בן יוסף‬
‫ניסן אברהם בן נהיית ז"ל‬
‫שרה מוסאי בת סרוור ז"ל‬
‫רחל מוסאי בת ביבי ומרדכי ז"ל‬
‫נרגס דוידי בת שרה ז"ל‬
‫אילנה גולברי בת טורן ז"ל‬
‫רבקה ישראל בת ברוד ז"ל‬
‫אסתר ממן בת פרחה ז"ל‬
‫משה גמזו בן שרה ז"ל‬
‫רוזה אייל בת שרה ז"ל‬
‫אסתר אמיתי בת נרגיס ז"ל‬
‫מרים יתח בת חנה ז"ל‬
‫מרים ועלני בת גולשן ז"ל‬
‫רינה עדיקה בת חסינה ז"ל‬
‫גילה הירש בת רחל ז"ל‬
‫רבקה אביבה בת יקוט ז"ל‬
‫בבאי מוסאי בן אברהם וזליכה ז"ל‬
‫מרדכי לארי ז"ל בן שלמה ושרה שיחיו‬
‫יו"ל ע"י ארגון "אברהם יגל" ‪054-7743834‬‬
‫"‪"úåëìä àìà úåëéìä éø÷ú ìà‬‬
‫‪ïùééç é"ò ú÷ìãðä äøåð‬‬
‫שאלה‪ :‬בבנין שלנו‪ ,‬התאורה בחדר המדרגות נדלקת‬
‫באופן אוטומטי באמצעות חיישן שמרגיש אם יש שם‬
‫אנשים‪ .‬האם מותר לי להכנס לחדר המדרגות בשבת?‬
‫תשובה‪ :‬במסכת שבת )דף קכ‪ (:‬אמרו‪ ,‬נאמר בתורה‪" ,‬לא‬
‫תעשה כל מלאכה"‪ ,‬עשייה‪ ,‬הוא שאסור‪ ,‬אבל "גרמא"‪,‬‬
‫מותרת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא אסרה התורה לעשות בשבת‪ ,‬אלא‬
‫מלאכה שנעשית על ידי האדם באופן הרגיל‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫להשקות את השדה בשבת בידיים‪ ,‬אסור מן התורה‪ .‬אבל‬
‫דבר שהאדם לא עושה אותו באופן ישיר‪ ,‬כגון אדם ששופך‬
‫מים בביתו כדי לנקותו‪ ,‬והמים זורמים משם מאליהם על‬
‫ידי המרזב לגינת הבנין‪ ,‬הרי השקיה זו אינה מעשה‬
‫"בידים"‪ ,‬אלא בדרך "גרמא"‪ .‬ונחלקו הפוסקים‪ ,‬אם דבר‬
‫שנעשה בגרמא‪ ,‬מותר לעשותו לכתחילה‪ ,‬גם בלי שיש‬
‫הפסד מהדבר‪ ,‬או שאין להקל בדבר‪.‬‬
‫ומעתה לגבי הדלקת אור חשמל בשבת‪ ,‬ידוע שהדבר אסור‬
‫מן התורה‪ ,‬מאחר ובהדלקת אור החשמל נעשה מעשה‬
‫הבערה‪ ,‬וכך היא דרך ההבערה בנורות שמצויות בזמנינו‪,‬‬
‫שמבעירים אותן באמצעות מתג שמחבר אותן לזרם‬
‫החשמל‪ .‬אבל נורות שנדלקות באמצעות חיישן‪ ,‬לכאורה‬
‫יש מקום לומר שאין זה בגדר "מעשה הבערה"‪ ,‬אלא‬
‫"גרמא" בלבד‪.‬‬
‫והנה לפני כעשר שנים‪ ,‬הצגנו שאלה כזו בפני מרן רבינו‬
‫עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬ואז היה מדובר באדם שאמר‪ ,‬שאם לא‬
‫יתירו לו לעלות במדרגות ביתו בשבת‪ ,‬הרי שהוא יאלץ‬
‫לעבור לשכונה אחרת לגמרי‪ ,‬והדבר יגרום לו לעגמת נפש‬
‫גדולה‪ .‬והוסיף שהוא אינו היחיד שנקלע לבעיה כזו‪ ,‬כי עוד‬
‫הרבה יהודים גרים בבניינים כאלה‪ ,‬ואין להם אפשרות‬
‫אחרת לעלות לבתיהם‪ .‬ובכל זאת מרן זצ"ל השיב‪ ,‬כי‬
‫חלילה להקל בדבר‪ ,‬מפני שהדלקת הנורה על ידי חיישן‬
‫תנועה‪ ,‬אינה נחשבת לגרמא‪ ,‬כי כך הדרך הרגילה של‬
‫הדלקת הנורות הללו‪ ,‬שבהכנס אדם לחדר המדרגות‪ ,‬תיכף‬
‫החיישנים מרגישים בתנועתו או בחום גופו‪ ,‬וגורמים‬
‫לנורות להדלק‪ ,‬ויש בדבר איסור ממש מן התורה‪ .‬ואף על‬
‫פי שהסברנו למרן זצ"ל‪ ,‬כי הדבר מכביד מאד על הרבה‬
‫יהודים שדרים בבנינים כאלה‪ ,‬אין אפשרות להתקין נורות‬
‫שידלקו באופן ידני בחדר המדרגות‪ ,‬בכל זאת מרן זצ"ל‬
‫חזר ואמר כי אין מקום כלל להקל בדבר‪ ,‬ועליהם לעבור‬
‫לדור במקום אחר‪ ,‬וה' יתברך יצליח דרכם‪ ,‬ויברך את‬
‫בתיהם החדשים‪ ,‬שיהיו מלאים ברכה וטובה‪.‬‬
‫גם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א‪,‬‬
‫השיב לאסור בענין זה‪ ,‬והביא שאף הוא הציג את השאלה‬
‫לפני למעלה מעשרים שנה בפני מרן זצ"ל‪ ,‬והציג בפניו את‬
‫טענת המיקלים‪ ,‬שמאחר והדבר אינו נעשה בידיים‪ ,‬אם כן‬
‫אפשר אולי להגדיר את ההדלקה הזו בגדר "גרמא"‪ ,‬אך‬
‫מרן זצ"ל סתר את הדברים‪ ,‬והביא ראיות לסברתו‪ ,‬כי אין‬
‫כל אפשרות להקל להכנס לבנין כזה בשבת‪ .‬והביא שכן‬
‫פסקו גדולי הפוסקים בדורות האחרונים‪] .‬אולם במקרה‬
‫שאין ברירה אחרת‪ ,‬הביא הגאון הראש"ל שליט"א קצת‬
‫סימוכין להקל בדבר )על פי דברי הרשב"א בשבת קז‪,(.‬‬
‫ולכן אדם שאין לו ברירה אחרת‪ ,‬יעשה שאלת חכם כיצד‬
‫עליו לנהוג‪.‬‬
‫ולסיכום‪ :‬אסור להכנס בשבת לחדר שמותקנות בו נורות‬
‫הנדלקות באמצעות חיישנים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪äøèôääî øåôéñ ? úòãéä‬‬
‫הפטרת ויחי ‪ :‬מלכים א' פרק ב'‬
‫פרשת השבוע פותחת במילים‪" :‬ויקרבו ימי‬
‫ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף"‪.‬‬
‫ההפטרה פותחת‪" :‬ויקרבו ימי דוד למות‪ ,‬ויצו‬
‫את שלמה בנו לאמֹר"‪ .‬יעקב מבשר לבניו את‬
‫קיצו הקרב‪" :‬ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי‬
‫מת" ודוד מודיע לבנו לשלמה ‪" :‬אנכי הולך‬
‫בדרך כל הארץ"‪ .‬בבראשית רבה דרשו חז"ל‬
‫כי כל מי שנאמר בו "קירבה"‪ ,‬לא הגיע לימי‬
‫אבותיו‪ .‬תרגום יונתן בספר דברים ל"א פסוק‬
‫יד'‪ ,‬מנה שלושה צדיקים שנאמר במיתתם‬
‫הלשון 'קירבה'‪ .‬יעקב אבינו‪ ,‬דוד המלך‪ ,‬ומשה‬
‫רבנו‪ .‬דוד המלך‪ ,‬העומד לפני מותו מצווה‬
‫לשלמה בנו ומחזק את ליבו ואומר‪" :‬וחזקת‬
‫והיית לאיש"‪ ,‬ומדריך אותו‪" :‬ושמרת את‬
‫משמרת ה' אלוהיך‪ ,‬ללכת בדרכיו‪ ,‬לשמור‬
‫חוקותיו‪ ,‬מצוותיו ומשפטיו ועדותיו‪."...‬‬
‫את הצוואה 'ללכת בדרכיו' פרשו חז"ל במסכת‬
‫סוטה דף י' ע"א‪ :‬לדבוק במידותיו של הקב"ה‬
‫מה הוא רחום‪ ,‬אף אתה רחום וכו'‪ .‬כי רק‬
‫בדרך זו תצליח והתקיים בי הבטחת ה'‬
‫שימשיך זרעך למלוך לעולם‪ .‬בצד האזהרה על‬
‫שמירת התורה ומצוותיה‪ ,‬כתנאי להצלחת‬
‫המלכות‪ ,‬מצווה דוד להרע למי שהרע עימו‪,‬‬
‫ולהטיב עם מטיביו‪" .‬ולבני ברזלי הגלעדי‬
‫תעשה חסד והיו באוכלי שולחנך כי כן קרבו‬
‫אלי בברחי מפני אבשלום אחיך" ומחובת‬
‫המלכות להשליט תורה ומצוות‪ ,‬ומחובתה‬
‫לעקור אנשי רשע מן הארץ‪ .‬ומצוה את שלמה‬
‫לנקות את עוון הדמים הרובצים עליו שיואב בן‬
‫צרויה שפך ללא הסכמתו‪ ,‬שהרג בעורמה את‬
‫אבנר בן נר ועמשא בן יתר שבא לבקש שלום‬
‫והרגם "ועשית כחכמתך‪ ,‬ולא תורד שיבתו‬
‫בשלום שאֹל"‪ .‬רלב"ג מבאר‪ :‬עשה כחכמתך‪,‬‬
‫באופן שלא תניח ֹו למות מיתת עצמו‪ .‬ודוד לא‬
‫הרגו מפני שלא חייב מיתה מדין תורה אלה‬
‫מדין מלכות וצו השעה להחיות אותו כי היה‬
‫שר צבא‪ .‬ואל לנו לחשוב שחלילה דוד המלך‬
‫נקמן אלא רצה להענישו בעולם הזה ולזכך‬
‫אותו לעולם הבא )מלבי"ם(‪ .‬במדרש שיר‬
‫השירים רבה פרשה א'‪ :‬דוד ושלמה‪ ,‬כל מה‬
‫שכתוב בזה כתוב בזה‪ ,‬דוד מלך ארבעים שנה‬
‫ושלמה מלך ארבעים שנה‪ .‬דוד כתב ספרים‬
‫ושלמה כתב ספרים‪ .‬דוד בנה מזבח וכן שלמה‪.‬‬
‫בפרשתנו יעקב מברך את בניו לפני מותו‪,‬‬
‫ומדריכם בתוכחה על הצריך תיקון‪ .‬וכן מצוה‬
‫על חיותו הרוחנית של עם ישראל וממליך את‬
‫יהודה למלך "יהודה אתה יודוך אחיך‪...‬‬
‫ישתחוו לך בני אביך" והמלוכה תהיה לדורות‬
‫"לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"‬
‫כך דוד מצוה את שלמה בנו לשמור על שלשלת‬
‫מלכות יהודה שתשמר לדורות‪) .‬בברכת השם ג‪.‬י‪.‬פ (‬
‫" ואבותינו סיפרו לנו "‬
‫איך זוכים לילדים צדיקים ?‬
‫אָרץ יֵשׁ ִמ ְשׁפָּ חָ ה‬
‫ְבּאַחַ ת הַ ְקּ ִהלּוֹת הַ חֲ ֵר ִדיּוֹת ִבּ ְדרוֹם הָ ֶ‬
‫צוּרה ֶשׁבֶּ אֱ מֶ ת‬
‫ֶשׁכָּל יְ ל ֶָדיהָ ‪ ,‬עַ ד הָ אַחֲ רוֹן‪ ,‬גּ ְָדלוּ לְ ִתפְ אֶ ֶרת ְבּ ָ‬
‫‪‬א רו ִֹאים כְּ מוֹתָ הּ ְבּ ִמ ְשׁפָּ חוֹת ַרבּוֹת‪ ,‬עַ ד כְּ ֵדי כָּ‪ֶ ‬שׁכַּמָּ ה‬
‫אָמרוּ ֶשׁכַּאֲ ֶשׁר רו ִֹאים ֶילֶד ְמחֻ נָּ‪‬‬
‫מֵ חַ ְב ֵרי הַ ְקּ ִהלָּה הַ ִהיא ְ‬
‫ִמ ְסתּוֹבֵ ב ְבּבֵ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ‪ְ ,‬משַׁ יְּ כִ ים אוֹת ֹו ְבּאֹפֶ ן אוֹטוֹמָ ִטי‬
‫אֶ ל הַ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה הַ ִהיא‪ ...‬זֶ ה ‪‬א ַרק הֶ עָ מָ ל וְ הַ הַ ְתמָ ָדה‬
‫צוּרת הַ ְתּפִ לָּה ֶשׁלָּהֶ ם‪ֶ ,‬שׁ ֻכּלָּהּ אוֹמֶ ֶרת‬
‫בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬וְ ‪‬א ַרק ַ‬
‫הוֹד וְ הָ ָדר‪ ,‬אֶ לָּא הַ ְרבֵּ ה יוֹתֵ ר ִמזֶּ ה‪ְ .‬מדֻ בָּ ר ִבּיל ִָדים שֶׁ הֵ ם‬
‫וְ יִ ְראַת ָשׁמַ יִ ם ‪ -‬חַ ד הוּא‪ .‬וְ אַחַ ר כָּל זֹאת‪ ,‬הַ הַ ְתמָ ָדה‬
‫ֶשׁלָּהֶ ם בַּ תּו ָֹרה ַנעֲשֵׂ ית ְבּחֵ ֶשׁק ַרב‪ ,‬וְ נִ כָּר ֶשׁהַ לִּ מּוּד הוּא‬
‫הַ ָדּבָ ר הַ ְמאֻ ָשּׁר ְבּיוֹתֵ ר ְבּחַ יֵּיהֶ ם‪ .‬זֶ ַרע בֵּ ַר‪ ‬ה' ִבּ ְמ‪‬א‬
‫וּב ְמ‪‬א הַ מַּ ְשׁמָ עוּת ֶשׁל הַ מֻּ ָשּׂג הַ ְמקֻ ָדּשׁ הַ זֶּ ה‪ .‬כְּ ֵדי‬
‫הַ מּוּבָ ן ִ‬
‫לְ הָ ִבין כֵּיצַ ד זֶ ה קו ֶֹרה‪ִ ,‬ה ְתבָּ ֵרר ֶשׁיֵּשׁ מֵ אֲ חו ֵֹרי הַ ְקּלָעִ ים‬
‫ִספּוּר נִ פְ לָא‪:‬‬
‫רֹאשׁ הַ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה‪ַ ,‬תּלְ ִמיד‪-‬חָ כָם בַּ עַ ל ִשׁעוּר קוֹמָ ה‪ ,‬מַ גִּ יעַ‬
‫אַרבַּ ע לִ פְ נוֹת בּ ֶֹקר‪ ,‬לְ בֵ ית‪-‬הַ כְּ נֶסֶ ת‪ .‬הוּא‬
‫ִמ ֵדּי יוֹם‪ְ ,‬בּ ָשׁעָ ה ְ‬
‫נִכְ נָס אֶ ל הַ ִמּ ְס ְדּרוֹן וּפוֹתֵ חַ אֶ ת ''חֲ ַדר הַ נִּ ָקּיוֹן'' ֶשׁל בֵּ ית‬
‫נִמצָ ִאים הַ מַּ ְטאֲ טֵ א וְ הַ ְסּפּוֹנְ זָ 'דוֹר‪ ,‬הַ ְדּלָיִ ים‬
‫הַ ִמּ ְד ָרשׁ‪ ,‬בּ ֹו ְ‬
‫וְ חָ ְמ ֵרי הַ נִּ ָקּיוֹן‪ .‬הָ אַ בָּ א‪ַ ,‬תּלְ ִמיד‪-‬חָ כָם כְּ ֶשׁלְּ עַ ְצמוֹ‪ ,‬מו ִֹציא‬
‫ִמשָּׁ ם אֶ ת הַ כֵּלִ ים לִ ְשׁ ִטיפַ ת הָ ְרצָ פוֹת‪ ,‬מַ פְ ִשׁיל אֶ ת‬
‫ַשׁ ְרווּלָיו‪ְ ,‬ממַ לֵּא מַ יִ ם ִמן הַ בֶּ ֶרז‪ ,‬מַ כְ נִ יס ל ְַדּלִ י ְמעַ ט סַ בּוֹן‬
‫ֵריחָ נִי וּ‪ ...‬מַ ְת ִחיל לִ ְשׁטֹף אֶ ת הַ ִמּ ְס ְדּר ֹון‪ .‬אֶ ת הַ ְשּׁ ִטיפָה‬
‫הוּא ְמבַ צֵּ עַ ְבּמֶ ֶרץ ַרב‪ ,‬כְּ ִמי ֶשׁ ִאכְ פַּ ת ל ֹו עַ ל בֵּ ית ֹו‪ֶ -‬שׁלּוֹ‪ ,‬א‬
‫ְמוַ ֵתּר גַּם עַ ל הַ פִּ נּוֹת‪ .‬כָּל זֶ ה לו ֵֹקחַ ַדּקּוֹת אֲ ֻרכּוֹת‪.‬‬
‫הוּא ‪‬א ִמ ְס ַתּפֵּ ק בַּ ִמּ ְס ְדּרוֹן‪ ,‬אֶ לָּא נִכְ נָס אַף לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‬
‫עַ ְצמוֹ‪ ,‬וְ עוֹבֵ ד גַּם שָׁ ם ְבּמֶ ֶרץ ַרב‪ .‬אֲ ִבי הַ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה נִ ְמנֶה עִ ם‬
‫יקין ְבּבֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁהוּא‬
‫אֶ חָ ד ִמ ִמּ ְתפַּ לְ לֵי ִמנְ יַן הַ וָּ ִת ִ‬
‫מַ ְק ִדּים לִ פְ נֵי ֻכּלָּם וְ שׁוֹטֵ ף ִמ ֵדּי יוֹם אֶ ת הַ ִמּ ְס ְדּרוֹן הַ גָּדוֹל‬
‫ֶשׁלִּ פְ נֵי הַ הֵ יכָל וְ אֶ ת הַ הֵ יכָל עַ ְצמ ֹו‪.‬‬
‫ישׁים ְבּ ִצ ְחצוּח ֹו שֶׁ ל‬
‫כְּ ֶשׁמַּ גִּ יעִ ים הַ ִמּ ְתפַּ לְ לִ ים‪ ,‬הֵ ם מַ ְרגִּ ִ‬
‫וּבטָ הֳ ָרתוֹ‪ ,‬וְ אֵ ינָם יו ְֹדעִ ים ִמי עוֹשֶׂ ה‬
‫הַ מָּ קוֹם‪ְ ,‬בּנִ ְקיוֹנ ֹו ְ‬
‫ֲבוּרם אֶ ת הַ ְמּלָאכָה הַ ְמקֻ ֶדּ ֶשׁת הַ זּ ֹו‪ִ .‬מי ֶשׁ ְמּ ַגלֶּה‬
‫ע ָ‬
‫ִאכְ פַּ ִתּיּוּת לְ נִ ְקיוֹנ ֹו שֶׁ ל בֵּ ית ה'‪ ,‬וּ ִמ ְשׁ ַתּ ֵדּל שֶׁ הָ אֲ נ ִָשׁים‬
‫ימים‪ ,‬מוֹכִ יחַ ְבּכָ‪‬‬
‫הַ בָּ ִאים לְ שָׁ ם י ִָריחוּ ֵריחוֹת טו ִֹבים וּנְעִ ִ‬
‫ֶשׁזֶּ ה בֵּ ית ֹו הַ שֵּׁ נִ י‪ ,‬וְ אוּלַי הָ ִראשׁוֹן‪ ...‬וְ אָז הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא‬
‫הוֹפֵ ‪ ‬אֶ ת הַ מָּ קוֹם הַ זֶּ ה לִ ְמקוֹמָ ם הַ ִטּ ְבעִ י ֶשׁל יְ ל ָָדיו‪.‬‬
‫בָּ רוּר אֵ פוֹא‪ֶ ,‬שׁזּ ֹו עִ לַּת הַ הַ ְצלָחָ ה הָ עַ ל‪ִ -‬ט ְבעִ ית ֶשׁל יְ ל ָָדיו‬
‫וּמכָּאן נוֹבֵ עַ הַ חֵ ֶשׁק הַ ִבּלְ ִתּי‪-‬‬
‫ֶשׁל הַ ַתּלְ ִמיד‪-‬חָ כָם הַ נַּ''ל‪ִ ,‬‬
‫ְנִדלֶה שֶׁ לָּהֶ ם לִ לְ מֹד וְ לִ לְ מֹד וְ לִ לְ מֹד‪.‬‬
‫אַ ‪ ‬זֶ ה עוֹד ‪‬א הַ כֹּל‪ִ .‬מיָּד לְ אַחַ ר שֶׁ הוּא שׁוֹטֵ ף אֶ ת‬
‫הָ ִר ְצפָּ ה‪ ,‬הוּא מַ ְת ִחיל לִ ְשׁטֹף עוֹד מַ שֶּׁ הוּ‪ ...‬אֶ ת ַדּף‬
‫הַ ִסּדּוּר‪ ...‬וְ הַ פַּ עַ ם‪ ,‬הוּא עוֹשֶׂ ה זֹאת ְבּ ִד ְמעוֹת עֵ ינָיו‪...‬‬
‫ירת כַּמָּ ה פִּ ְר ֵקי ְתּ ִהלִּ ים‪ ,‬הוּא ִמ ְתפַּ לֵּל אֶ ל הַ שֵּׁ ם‬
‫לְ אַחַ ר אֲ ִמ ַ‬
‫וּמ ְתחַ נֵּן לְ פָ נָיו ִבּ ְדמָ עוֹת ֶשׁל מַ מָּ שׁ‪,‬‬
‫יִ ְתבָּ ַר‪ִ ‬בּלְ שׁוֹנ ֹו‪ֶ -‬שׁלּוֹ‪ִ ,‬‬
‫ימ ֶק'ה ֶשׁלּ ֹו וְ עַ ל מוֹיְ ָשׁלֶ'ה ֶשׁלּוֹ‪ ,‬עַ ל ְשׁלוֹיְ ִמי וְ עַל‬
‫עַ ל חַ יִּ ְ‬
‫הוּדלֶ'ה וְ עַ ל כָּל הַ יֶּתֶ ר‪ .‬וְ הַ ְתּפִ לָּה הַ זּוֹ‪ ,‬כְּ כָל שֶׁ ִהיא נֶאֱ מֶ ֶרת‬
‫יְ ָ‬
‫ְבּ ָשׂפָ ה פְּ שׁוּטָ ה יוֹתֵ ר‪ ,‬כָּ‪ִ ‬היא ְמ ַרגּ ֶֶשׁת יוֹתֵ ר‪ְ .‬בּמֶ שֶׁ ‪‬‬
‫אַרבָּ עִ ים ַדּקּוֹת ִמ ְתפַּ לֵּל הַ ַתּלְ ִמיד‪-‬הֶ חָ כָם הַ מֻּ פְ לָא הַ הוּא‬
‫כְּ ְ‬
‫אָביו ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִ ם ֶשׁיִּ ֵתּן ְבּלֵב בָּ נָיו אֶ ת הַ ִשּׂ ְמחָ ה לְ לִ מּוּד‬
‫לְ ִ‬
‫תּו ָֹרה‪ .‬הוּא מַ זְ כִּ יר וּמ ֹונֶה אוֹתָ ם בִּ ְשׁמוֹתֵ יהֶ ם אֶ חָ ד לְ אֶ חָ ד‪,‬‬
‫ימ ֶק'ה ֶשׁלָּנוּ‬
‫אָבי ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִ ם‪ֲ ,‬ע ֹזר לָנוּ ֶשׁלְּ חַ יִּ ְ‬
‫וְ אוֹמֵ ר‪'' :‬אָ נָּא‪ִ ,‬‬
‫יִ ְהיֶה חֵ ֶשׁק לִ לְ מֹד‪ ,‬וְ ‪‬א יְ עַ כֵּב אוֹת ֹו שׁוּם מַ ְחסוֹם וְ שׁוּם‬
‫מַ פְ ִריעַ ‪ .‬אֶ לָּא ֶשׁיּ ֵֵשׁב כָּל יָמָ יו עַ ל הַ תּו ָֹרה וְ עַ ל הָ עֲבו ָֹדה‪.‬‬
‫וְ כָ‪ ,‬כָּאָמוּר‪ ,‬הוּא מ ֹונֶה אֶ ת ְשׁמוֹתֵ יהֶ ם ֶשׁל כָּל בָּ נָיו‬
‫וּמבַ ֵקּשׁ ֲעלֵיהֶ ם ִבּ ְתפִ לָּה הַ בּו ַֹקעַ ת הַ יְ ֵשׁר ִמן הַ לֵּב‪.‬‬
‫וּבנוֹתָ יו‪ְ ,‬‬
‫ְ‬
‫ִמי ֶשׁעו ֵֹקב אַחַ ר הַ ''מַּ ְסלוּל הַ לֵּילִ י'' ֶשׁל הָ אַ בָּ א הַ זֶּ ה‪ֶ ,‬דּ ֶר‪‬‬
‫וּ''שׁ ִטיפַ ת'' הַ ִסּדּוּר‪ ,‬י ִָבין אֶ ת סוֹד‬
‫ְ‬
‫ְשׁ ִטיפַ ת הָ ִר ְצפָּ ה‬
‫)אור דניאל(‬
‫הַ הַ ְצלָחָ ה הַ גְּ ד ֹולָה ֶשׁל יְ ל ָָדיו‪.‬‬
‫מוסר‪ ,‬כליות‬
‫נולדתי למשפחה מסורתית‪ ,‬אבי היה שוטר ואמי עקרת‬
‫בית‪ .‬למדתי בבי"ס ואח"כ בתיכון חילוני‪ ,‬בגיל ‪ 16‬וחצי‬
‫התחלתי להתעניין בדת‪ .‬ולאט לאט התחלתי לחזור‬
‫בתשובה לבד‪ .‬עזבתי את התיכון ונכנסתי לישיבה‪ .‬חבשתי‬
‫כובע‪ ,‬לבשתי חליפה והייתי בחור ישיבה לכל דבר‪ .‬בגיל‬
‫‪ 19‬החלטתי להוציא רישיון נהיגה‪ ,‬הייתה זו החלטה‬
‫אומללה עבורי כי היציאה הזו מקודש לחול ערערה את‬
‫יראת השמים שלי‪ .‬התחלתי להתעניין בדברים חיצוניים‪,‬‬
‫התקרבתי לחבריי הישנים ועד מהרה מצאתי את עצמי‬
‫מחוץ למסגרת‪ ,‬מחליף לילה ביום והכיפה נעלמה‬
‫מהראש‪ .‬אבי עקב אחרי בדאגה והתבייש בי מאוד‪.‬‬
‫כשנה לאחר יציאתי מהישיבה חשתי לפתע כאבים עזים‬
‫באזור הגב התחתון‪ .‬חלף שבוע‪ ,‬הרגשתי שאני סובל כאבי‬
‫תופת‪ ,‬ברגע מסוים חשתי שמשהו עומד לקרות לי‪ ,‬הכרתי‬
‫החלה להתערפל‪ ,‬הספקתי להתקשר לאמא ולומר לה‬
‫שאיני מרגיש טוב‪ ,‬השפופרת נפלה מידי והתעלפתי‪.‬‬
‫הורי חשו לדירה בה שהיתי ומיד פינו אותי לביה"ח‪ ,‬שם‬
‫ערכו לי בדיקות ומה שגילו הימם את הרופאים‪ :‬התברר‬
‫כי במשך שבועיים תפקוד הכליות שלי הלך וירד עד‬
‫לקריסה מוחלטת‪ .‬מיד ביצעו בי דיאליזה‪ ,‬הבשורה‬
‫האיומה של הרופאים להורי הייתה ששתי הכליות שלי‬
‫קרסו לצמיתות‪ .‬יצאתי מביה"ח כעבור חודש ומאז חיי‬
‫לא היו חיים‪ .‬הייתי צריך להגיע לביה"ח ‪ 3‬פעמים בשבוע‬
‫ולהתחבר למכונת דיאליזה למשך ‪ 5-6‬שעות‪ .‬זהו תהליך‬
‫כואב ומחליש‪ .‬הרופאים דיברו עם הורי שעליהם לדאוג‬
‫להשתלת כליה‪ ,‬ואט אט גמלה בליבו של אבי ההחלטה‬
‫לתרום לי כליה‪.‬‬
‫אבי לא ראה קופ"ח ‪ 40‬שנה‪ ,‬מאז ילדותו הוא היה בריא‬
‫וחסון וכעת עמד להיכנס לביה"ח לצורך ניתוח רציני שבו‬
‫יוציאו את אחת מכליותיו וישתילו אותה בגוף בנו‪ .‬הוא‬
‫עשה זאת באהבה ומכל הלב וכעבור חצי שנה של סבל‬
‫נכנסנו שנינו לניתוח‪ .‬התאוששתי במהירות ומהר מאוד‬
‫יצאתי מביה"ח והייתי כאחד האדם‪ .‬אבל רגעי החולשה‬
‫בהם ראיתי את אבי החסון והחזק לאחר הניתוח שעבר‬
‫אך ורק בגללי חוללו בי משהו‪ ,‬קיבלתי על עצמי שאקדיש‬
‫את חיי למענו‪.‬‬
‫באתי אליו‪ ,‬נישקתי את ידו ואמרתי‪" :‬אבא‪ ,‬אעשה כל‬
‫מה שתרצה " הוא השיב‪" :‬אם אתה שואל‪ ,‬התקופה‬
‫היפה ביותר שלך הייתה שהיית בחור ישיבה‪ ..‬תדע לך‬
‫שזה הביא לי הרבה נחת‪ "...‬יצאתי ממנו בהחלטה‬
‫ברורה‪ :‬אני חוזר לישיבה! עשיתי זאת מיד‪ ,‬התנתקתי‬
‫מכל חברי ונכנסתי לישיבה לחוזרים בתשובה‪.‬‬
‫כשהגעתי לגיל ‪ 21‬הציעו לי שידוך‪ ,‬התחתנו והקמנו בית‬
‫על אדני התורה‪ ,‬כעבור שנה וחצי נולד לנו בן‪ ,‬ערכנו ברית‬
‫מפוארת‪ ,‬כיבדתי את אבי בסנדקאות‪ ,‬וכשהרב הגיע‬
‫למילים "ויקרא שמו בישראל" נקבתי בשם אבי שיחיה‪,‬‬
‫הרב הכריז את השם ושנינו‪ ,‬אבי ואני פרצנו בבכי גדול‬
‫שסחף אחריו את כל הנוכחים‪ .‬כולם ידעו כמה הקריב‬
‫אבי למעני כדי שאזכה להינשא ולהקים משפחה‪.‬‬
‫אחיי הלכו בעקבותיי בזה אחר זה וחזרו בתשובה וכולם‬
‫אברכים בני תורה‪ ,‬גם הוריי התקרבו לדת והם מקפידים‬
‫לקיים מצוות ולשמור שבת‪ .‬לקב"ה יש דרכים להיטיב עם‬
‫ברואיו‪ ,‬אני יודע היטב שהדבר הנורא שקרה לי הציל‬
‫אותי מרדת שחת‪ ,‬כשאני מביט בחברים שסבבו אותי‬
‫בעבר‪ ,‬חלקם בבתי סוהר‪ ,‬וחלקם מסתובבים באפס‬
‫מעשה‪ ,‬אני מודה לה' שהציל את חיי ואף זכיתי לבנות‬
‫בית נאמן וכשר בישראל‪.‬‬
‫לא מזמן אבי שיבח אותי ואמר‪" :‬אתה הבאת ברכה‬
‫גדולה לבית הזה לעולמי עד‪ ,‬ואני אומר לך בני‪ ,‬שלא רק‬
‫את הכליה שלי הייתי נותן לך אלא גם את ליבי"‪.‬‬
‫)חיים ולדר ‪ -‬אנשים מספרים על עצמם(‬
‫‪3‬‬