‫‪ | 22‬שמורת טבע‪ ,‬עלון מורי הביולוגיה ומורי מדעי הסביבה‪ ,‬גיליון ‪ 193‬ינואר ‪2017‬‬
‫הוראת המיקרוביום –‬
‫דרך "קצת" אחרת‬
‫שירי מזור‪ ,‬תיכון "השלום" מצפה רמון‬
‫השיעור שאספר עליו הוא תולדה של אהבה‪ ,‬חקר ההוראה‬
‫ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫אהבה‬
‫אני אוהבת את נושא חיידקי המעיים ולומדת אותו בעצמי‬
‫כבר ארבע–חמש שנים; בערך מהזמן שבו התחילו פרסומים‬
‫בעיתונות הפופולרית המאירים על הקשר המשמעותי בינינו לבין‬
‫חיידקי המעיים והשלכותיו לחיינו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מאמרים המעידים‬
‫על הקשר בין חיידקי המעיים למטבוליזם שומני‪ ,‬למטבוליזם‬
‫סוכרתי ואפילו להתמרה סרטנית; מאמרים שגילו את הקשר‬
‫בין המעיים למוח וכן השפעתנו על אוכלוסיות החיידקים בגופנו‬
‫עקב אורח חיינו ואופן השינה שלנו‪ .‬במיוחד הופתעתי מהשפעת‬
‫השתלות הצואה )‪ (Bacterio-Therapy‬על איכות החיים של חולי‬
‫קוליטיס לסוגיהם ובפרט על זיהום בקלוסטרידיום דיפיציל‬
‫)‪ ,(Clostridium difficile‬שאף אחד אחר לא יוכל לו‪ .‬חיידקי המעיים‬
‫הציפו בי את התובנה ש"הכול יקר" בעולמנו‪ ,‬אפילו פסולת‬
‫של הגוף‪ ,‬כמו צואה‪ .‬נדהמתי לגלות איזה אוצר טמון בסוף‬
‫צינור העיכול שלנו וכמה הוא משמעותי לחיינו‪ .‬מאז‪ ,‬התחלתי‬
‫לקרוא כל מאמר שהתפרסם בנושא‪ ,‬ובלי כוונה חיידקי המעיים‬
‫"השתחלו" לשיעורים השונים בביולוגיה‪ ,‬בפרט לשיעורי מערכת‬
‫העיכול בכיתה י'‪ ,‬לשיעורי התא והתקשורת עם הסביבה בכיתה‬
‫י"א ולמיקרוביולוגיה בכיתה י"ב‪ .‬הייתי חייבת לשתף את תלמידיי‬
‫בתובנות החדשות שלי – איך אפשר שלא?! הלימוד הזה הפך‬
‫להיות חלק ממני‪ ,‬חלק מאיר‪ ,‬מתלהב ומחייה‪ ,‬והרגשתי צורך‬
‫להעביר מההתלהבות הביולוגית הזו גם לתלמידיי ולהחיות‬
‫אותם בהתאם‪.‬‬
‫למצפה רמון הגעתי מאוניברסיטת בר‪-‬אילן לאחר סיום עבודת‬
‫הדוקטורט שלי בוִ ירולוגיה מולקולרית‪ ,‬כאשר התכנון האחרון‬
‫ברשימת עיסוקיי העתידיים היה הוראה‪ .‬רצה הגורל ונוצר צורך‬
‫קריטי במורה לביולוגיה ו"התגייסתי" לתיכון היישובי – תיכון‬
‫"השלום"‪ .‬התגייסתי‪ ,‬ראיתי "כי טוב" ונשארתי‪ .‬מצפה רמון הוא‬
‫יישוב פריפרי עם קשיים שבאים לידי ביטוי באופן יומיומי‪ ,‬ועם‬
‫זאת בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להפוך אותו ליישוב‬
‫שיוצר ייחודיות מקומית בזכות מאפייניו הייחודיים‪.‬‬
‫תיכון "השלום" הוא בית ספר שש‪-‬שנתי ומונה כ‪ 270-‬תלמידים‪.‬‬
‫כיתות המגמה שלי הן קטנות באופן יחסי לבתי ספר אחרים‪ ,‬ויש‬
‫בכך יתרון עצום עבורי ועבור התלמידים‪ .‬אולם שורש היתרונות‬
‫הוא גם שורש החסרונות‪ :‬בבית ספרנו יש מחסור מתמיד בכוח‬
‫אדם‪ ,‬וכדי להגיע למרכזי מחקר ואקדמיה ולהיחשף לאנשי‬
‫מקצוע במפגש פנים אל פנים יש להפיק "מסע" של ממש‪.‬‬
‫המרחק הוא הקושי העיקרי‪ ,‬ונוסיף על כך את ההטרוגניות‬
‫העצומה שיש במספר כה קטן של תלמידים‪ .‬מכיוון שיש אצלנו‬
‫מעט מאוד תלמידים‪ ,‬מספר המגמות מוגבל ואין מגמות ייחודיות‪.‬‬
‫רוב מורי המגמות הם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים (תואר‬
‫שני ומעלה) וכולנו נמצאים באווירה רב‪-‬תרבותית וברצון אדיר‬
‫לחשוף את התלמידים לכמה שיותר תחומי עניין‪ .‬כצוות מורי‬
‫המגמות אנו מנסים לאפשר לתלמידים לראות תמונה גדולה‬
‫באמצעות שיעורים בין‪-‬תחומיים שאנו בונים יחד‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫שיעור "ביוסופיה" הוא שיעור בין‪-‬תחומי שבו מורה מגמת‬
‫פילוסופיה ואני בנינו לימוד‪ ,‬עיון ודיון בשאלה אם יש בחירה‬
‫מוסרית נוכח הדטרמיניזם הגנטי‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬אנו עושים‬
‫את המיטב על‪-‬מנת לחשוף את התלמידים למרב האפשרויות‬
‫בתוך חממה מנותקת‪.‬‬
‫חקר ההוראה‬
‫רציתי להביא את האקדמיה לכיתה‪ ,‬הן בהיבט העיוני והן בהיבט‬
‫המעשי‪ .‬רציתי לעניין את תלמידיי בממצאים מחזית המחקר‪,‬‬
‫מתוך הנחה כי העובדה שהם לומדים ממצאים מעודכנים‬
‫ועכשוויים תעורר בהם סקרנות וחדוות למידה‪ .‬לשם התחלה‬
‫בחרתי בנושא חיידקי המעיים‪ ,‬משום שהוא כל כך מעניין‬
‫(לפחות עבורי) ומשום שאני שולטת בנושא מתוך למידה‬
‫עצמית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנושא נמצא בסילבוס לבגרות‪ ,‬הן באופן ישיר‬
‫בנושא העמקה במיקרוביולוגיה והן באופן עקיף בנושאי הליבה‬
‫– במערכת העיכול‪ .‬לבסוף‪ ,‬מאחר שרוב הממצאים בנושא הם‬
‫חדשים‪ ,‬יחסית‪ ,‬ספרי הלימוד כמעט שאינם עוסקים בהם‪.‬‬
‫כדי להביא את הנושא לכיתה אספתי מאמרים וקראתי אותם‪.‬‬
‫סיכמתי את כל המידע במצגת מאירת עיניים מלווה בתמונות‬
‫יפות ובציורי קומיקס מצחיקים המצויים בשפע ברשת‪ .‬החלק‬
‫הראשון בהרצאה מוקדש למידע שהיה ידוע לנו עד לפרויקט‬
‫המיקרוביום‪ .‬לאחר מכן מוצג פרויקט המיקרוביום‪ ,‬ולבסוף‬
‫התגליות החדשות מהשנים האחרונות‪ .‬לחלק האחרון קראתי‬
‫"חם מהתנור"‪.‬‬
‫תלמידי תיכון "השלום" במצפה רמון משוחחים עם ד"ר יעל קופרמן‬
‫על המיקרוביום של המעי‬
‫הוראת המיקרוביום – דרך "קצת" אחרת | ‪23‬‬
‫ד"ר יעל קופרמן‪ ,‬המחלקה לשירותים וטרינריים‪ ,‬מכון‬
‫ויצמן למדע‪ ,‬על השיעור המתוקשב‪:‬‬
‫עבורי זו הייתה הפעם הראשונה בפורמט הזה ובהחלט‬
‫התרגשתי וגם חששתי‪ ,‬מחוסר התעניינות מצד אחד‬
‫ומשאלות שלא אדע לענות עליהן מצד שני‪.‬‬
‫קודם כול היה לי נעים מאוד להכיר את שירי‪ ,‬התיאום איתה‬
‫היה מאוד נעים ונינוח‪ .‬הידע המכין שהיא נתנה לי היה טוב‬
‫ומועיל‪ ,‬וכך גם הפידבק שקיבלתי ממנה בסיום‪ ,‬ואשמח‬
‫להמשיך בקשר הזה‪.‬‬
‫מבחינת השיחה עם הכיתה‪ ,‬ראיתי שהתלמידים שמחים‬
‫מעצם השינוי ומהרעיון‪ ,‬התלמידים שאלו שאלות מאוד יפות‬
‫(שהעידו גם על כך ששירי מעודדת אותם לחשיבה יצירתית)‪,‬‬
‫התעניינו והיו קשובים מאוד (עד כי חשבתי שהמיקרופון‬
‫אצלם סגור‪.)...‬‬
‫בקיצור‪ ,‬נהניתי מאוד‪ ,‬שמחתי על ההזדמנות לתרום ואני‬
‫מצפה למפגשים הבאים‪.‬‬
‫בגרסה הראשונה העברתי את השיעור לכיתה י"ב במסגרת‬
‫שיעורי המיקרוביולוגיה‪ .‬לפי רמת ההתעניינות והסקרנות הבנתי‬
‫כי היה להם מעניין‪ .‬מעניין‪ ,‬אבל לא בהכרח נוגע או משפיע‪ .‬כמו‬
‫שהם נכנסו לשיעור כך גם יצאו – רק עם קצת יותר מידע מעניין‪.‬‬
‫אלא שרציתי לגעת בלבם עד כדי השפעה על חייהם‪ .‬יומרני?‬
‫ממש לא! הפנמת המשמעות של "סופר‪-‬אורגניזם" נוגעת לכל‬
‫חלק בחיי‪ :‬מצב רוח‪ ,‬אכילה‪ ,‬שינה‪ ,‬ספורט‪ ,‬מצבי דחק‪ ,‬נטילת‬
‫תרופות ועוד‪ ...‬את זה רציתי שתלמידיי יפנימו – שיש המון‬
‫מיקרואורגניזמים בגופם והם משמעותיים לכל תחום בחיינו!‬
‫הייתי צריכה להוסיף או לשנות משהו‪.‬‬
‫שיתוף פעולה חוצה מצפה רמון‬
‫היה זה מייל פשוט בקיץ ‪ 2015‬מתומר ברץ‪ ,‬יוזם “לראות עולם”‪,‬‬
‫שראיתי בתיבת המייל שלי והבנתי שזה בדיוק מה שחיפשתי‪,‬‬
‫ובדיוק מה שאני צריכה‪ .‬שזה מה שהיה חסר לי – לא רק‬
‫בהרצאה על חיידקי המעיים אלא בכלל בהוראת הביולוגיה‬
‫בתיכון – כפי שאני רואה אותה כאשת אקדמיה‪" .‬לראות עולם"‬
‫הוא מיזם חינוכי ייחודי שמטרתו הנגשת ידע‪ ,‬ניסיון והשראה‬
‫לכיתות בישראל‪ ,‬באמצעות שיחות ועידה‪ .‬בתחום הביולוגיה‬
‫בפרט‪ ,‬המיזם מאגד נבחרת של אנשי אקדמיה מכל הארץ‪,‬‬
‫למטרות שיתוף פעולה והעצמה הדדית של תלמידים ומורים‪,‬‬
‫אשר מתארחים בשיעור לפרק זמן מוגבל ויוצרים מרחב לימודים‬
‫שונה‪.‬‬
‫זה בדיוק מה שחיפשתי – רציתי להביא את האקדמיה לכיתה‪,‬‬
‫רציתי לחשוף את התלמידים לכמה שיותר תחומי מחקר ועניין‪,‬‬
‫רציתי להביא להם ממצאים מהחזית‪ ,‬ועכשיו בעזרת המיזם‬
‫הרגשתי שאני יכולה לעשות זאת‪ .‬נכנסתי לפנל האורחים באתר‬
‫המיזם ומצאתי את ד"ר יעל קופרמן‪ ,‬החוקרת תזונה ומצבי דחק‪.‬‬
‫בשיחתנו הטלפונית עלה הקשר של יעל לנושא חיידקי המעיים‪,‬‬
‫ומיד "קפצתי" על המציאה וביקשתי לארח אותה בשיעור על‬
‫חיידקי המעיים‪ .‬במהלך השבוע שקדם לשיעור הכנתי את‬
‫תלמידי כיתה י' לכך שמרצה אורחת עומדת להגיע אלינו ממכון‬
‫ויצמן‪ ,‬והם התרגשו מאוד – בכל זאת אנחנו במצפה רמון!‬
‫השיעור המיוחד והמרגש הזה תוכנן לשעה וחצי שמתוכן ‪45‬‬
‫דקות מוקדשות לשיעור העיוני בנושא – אותו אני מלמדת‪ .‬לאחר‬
‫מכן התלמידים מנסחים‪ ,‬בהנחייתי‪ ,‬שאלות שמעניינות אותם‬
‫מההרצאה‪ .‬לבסוף יעל עולה באופן מתוקשב לכיתה באמצעות‬
‫‪ Google hangout‬ובתמיכת תומר ברץ מפרויקט לראות עולם‪,‬‬
‫מציגה את עצמה‪ ...‬ואת תחום מחקרה‪ ,‬כחמש דקות בלבד‪,‬‬
‫ונותנת לתלמידים את הבמה לשאול את השאלות‪ .‬באופן כזה‬
‫התלמידים אינם משתעממים מעוד חלק פרונטלי של שיעור‪,‬‬
‫אלא הופכים לפעילים העיקריים בו‪.‬‬
‫היה מעורר השראה לראות סמינר אקדמי לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫התלמידים שאלו שאלות רלבנטיות וחשובות‪:‬‬
‫⋅ האם בשינוי תזונה משתנים גם החיידקים?‬
‫⋅ מדוע מערכת החיסון אינה נלחמת בחיידקים הללו כמו‬
‫בגוף זר?‬
‫⋅ האם ההבדלים הניכרים בין תינוק לאחר ניתוח קיסרי לבין‬
‫תינוק שנולד בלידה וגינלית נשמרים גם בבגרות?‬
‫⋅ למה שלא ניתן לאנשים שמנים אנטיביוטיקה ונשתיל להם‬
‫צואה מאדם בריא?‬
‫⋅ אם נשתיל בגופנו חיידקים‪ ,‬האם נהיה שמחים יותר?‬
‫⋅ האם פעילות גופנית משנה את הרכב החיידקים בגוף?‬
‫⋅ האם מוצרי היוגורט באמת מחסנים?‬
‫⋅ האם ניסו להשתיל חיידקים מהקיבה?‬
‫‪ | 24‬שמורת טבע‪ ,‬עלון מורי הביולוגיה ומורי מדעי הסביבה‪ ,‬גיליון ‪ 193‬ינואר ‪2017‬‬
‫לא פחות חשוב‪ ,‬ד"ר יעל קופרמן‪ ,‬האורחת‪ ,‬נהנתה מאוד מחוויית‬
‫הקשר עם תלמידים לומדים ומתעניינים‪ .‬היה מרתק לראות‬
‫את הדיון מתפתח לאורך חלק זה של השיעור ולשמוע שאלות‬
‫חדשות שצפות בתלמידים נוכח התשובות‪ .‬התלמידים אכן חוו‬
‫לימוד ממקום אחר‪ ,‬לא רק בגלל שדרך ההוראה הייתה מגוונת‬
‫וייחודית‪ ,‬אלא גם בגלל שהם שמעו את המידע ממישהו ש"חי"‬
‫אותו ביומיום שלו‪ ,‬והתוצאה מדהימה‪ .‬לאחר ניתוק השיחה‬
‫והצלצול המודיע על סוף השיעור הגיעה אחת התלמידות‬
‫בריצה לכיתה מההפסקה ושאלה‪" :‬אוי‪ ,‬ניתקת? רציתי לשאול‬
‫עוד שאלה‪ ".‬אז ידעתי‪ :‬השגתי את מטרתי‪ .‬חיידקי המעיים הלכו‬
‫איתה בהפסקה‪ .‬זה נגע‪...‬‬
‫אף אני אספתי חוויות חדשות‪ .‬הכרתי את ד"ר יעל קופרמן ויצרתי‬
‫קשרי עמיתים חדשים‪ .‬נהניתי לראות את תלמידיי מקיימים דיון‬
‫אמיתי‪ ,‬מעניין ומעורר; הצלחתי ללמד את רוב תלמידיי נושא‬
‫חשוב שנגע בלבם וילך איתם לכל מקום‪ .‬אין לי ספק שבעת‬
‫טיפול אנטיביוטי הם יבקשו פרוביוטיקה‪...‬‬
‫מיזם "לראות עולם" ‪ -‬להפוך את הכיתה לאולפן חדשות‬
‫חינוכי‬
‫מיזם "לראות עולם" שואף להנגיש ידע‪ ,‬ניסיון והשראה‬
‫לכיתות בישראל באמצעות שיחות ועידה‪.‬‬
‫המיזם מאפשר למורים מכל רחבי הארץ להזמין לכיתותיהם‬
‫מומחים בתחום שאותו מלמדים המורים בכיתה‪.‬באמצעות‬
‫שיחת ועידה ניתנת לתלמידים הזדמנות לשאול את השאלות‬
‫המעניינות אותם ולקבל תשובות מהעוסקים במלאכה בחזית‬
‫המדע‪ ,‬התעשייה‪ ,‬העסקים והמגזר החברתי‪.‬‬
‫המיזם פיתח שיטה פדגוגית ייחודית‪ ,‬המדגישה את שאלת‬
‫התלמיד ‪ -‬ולא רק את דבר המומחה‪ .‬כך הופך השיעור‬
‫למעניין ואפקטיבי יותר מבחינת המורה והתלמידים‪ .‬צוות‬
‫המיזם מסייע בבחירת המומחה המתאים‪ ,‬בניית הפעילות‬
‫והמשוב לאחר השיעור‪.‬‬
‫במיזם חברים כ‪ 15-‬אנשי מדע‪ ,‬לרבות כאלו העוסקים‬
‫בתחומי הגנטיקה‪ ,‬התא‪ ,‬ריפוי מחלות ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬המיזם‬
‫מכיל מומחים מתחומי החינוך‪ ,‬היזמות והאמנויות אשר ניתן‬
‫לשלב בשיעורים‪.‬‬
‫ליצירת קשר פנו ל‪[email protected] -‬‬
‫הוראת המיקרוביום – דרך "קצת" אחרת | ‪25‬‬