‫מיכל שיין‪ -‬דיאטנית קלינית וספורט‬
‫‪ 600‬אנשים בריאים‬
‫בגילאי ‪18-40‬‬
‫‪" 242‬בריאים"‬
‫על פי בדיקות‬
‫מדוקדקות‬
‫‪ 15‬דגימות נלקחות‬
‫מכל גבר‪ 18 ,‬מכל‬
‫אישה‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫מיפוי המיקרוביום באנשים בריאים יריית‬
‫הפתיחה של פרויקט המיקרוביום‬
‫תאים אנושיים‬
‫חיידקים‬
‫פטריות‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫בגופנו יש יותר חיידקים מאשר תאי גוף אנושי‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫‪ 40%‬מהגנים משותפים‬
‫‪ 38%‬מהגנים משותפים‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫‪ 99%‬מהגנים משותפים‬
‫• מגוון החיידקים במיקרוביום של אדם מסוים‪,‬‬
‫משתנה במשך הזמן‪.‬‬
‫•‬
‫המגוון מושפע מאינספור גורמים כמו תזונה‬
‫מחלות ומנטילת תרופות‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬ברוב המקרים יש נטייה של‬
‫המיקרוביום לחזור לאיזון הישן (‪(equilibrium‬‬
‫גם אם המגוון החיידקים אינו זהה במדויק‬
‫למגוון הראשוני‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫תגליות משמעותיות‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫סיווג החיידקים היום ובעבר ‪ -‬הדרך‬
‫מטקסונומיה ועד למיפוי גנטי‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫טקסונומיה‬
A Bacilli with and without flagella
B Streptococci
C Staphylococci
D Diplococci
E Spirochete
F Club rod
G Filamentous
H Streptobacilli
Metadata
‫רצף נוקלאוטידיםב‪ S16 RNA-‬יכול להבחין בין תאי‬
‫האדם למיקרוביום‪ ,‬ובין זני מיקרואורגניזמים שונים‪.‬‬
‫המיפוי באמצעות הגן ‪ 16S‬מאפשר סיווג הזנים ומצוין‬
‫באמצעות אותיות ומספרים‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫רצף הגן ‪S16‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מבנה והתפתחות‪ :‬מערכת החיסון‪ ,‬שלמות אפיתל המעי‬
‫מטבולי‪ :‬פרמנטציה של סיבים וייצור ויטמינים‬
‫הגנה‪ :‬מניעת קולוניזציה של פתוגנים‬
‫מחוץ למעי‪ :‬מצב רוח‪ ,‬שמירה על משקל‪ ,‬הפחתת דלקת‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫תפקיד חיידקי המעי בשמירה על‬
‫בריאות האדם‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫הנקודה הישראלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ריכוזי אוכלוסיות החד‪-‬תאיים במעיים היא מהצפופות ביותר על‬
‫כדור‪-‬הארץ‬
‫רק שכבת תאים אחת מפרידה בין החיידקים לדם הסטרילי‬
‫בשכבה זאת קיים חיישן המכונה אינפלמזום המהווה אמצעי‬
‫תקשורת ביננו לבין החיידקים‬
‫פגיעה באינפלמזום קשורה במחלות שונות‬
‫‪Nature. 2012 Jan 18;481(7381):278-86. doi: 10.1038/nature10759. Review‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫תגליות ישראליות‬
‫ערן אלינב וערן סגל‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרויקט תזונה מותאמת אישית‬
‫• הפחמימות בתזונה הן ממקורות מגוונים ומכילות בקשרים שונים בין‬
‫היחידות שמרכיבות אותן‪.‬‬
‫• במהלך העיכול הפחמימות עוברות עיכול ליחידות הבסיס שלהן שמהן אנו‬
‫מפיקים אנרגיה‪.‬‬
‫• הגנום האנושי מקודד (מסוגל לייצר) ‪ 20‬אנזימים שונים המפרקים‬
‫פחמימות‪.‬‬
‫•‬
‫בניגוד לכך ישנם זני חיידקים המקודדים ל‪ 260 -‬אנזימי פרוק פחמימות!‬
‫סופר‬
‫אורגניזם‬
‫אורגניזם‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫המיקרוביום ‪ -‬בנק גנטי בשרות גוף האדם‬
‫הפחמימות כמשל‬
‫• זיהום קלוסטרידיום דפיצילי‬
‫• מחלות מעי דלקתיות –‪( IBD‬קרוהן ‪)UC‬‬
‫•‬
‫תסמונת המעי הרגיש (‪)IBS‬‬
‫• •סרטן המעי הגס‬
‫• •מחלות כבד (לא על בסיס אלכוהול)‬
‫• •סוכרת‬
‫• טרשת עוקרים (את'רוסקלרוזיס)‬
‫•השמנה‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫מחלות עם שינוי אוכלוסיית חיידקי המעי‬
‫קיימים לפחות ‪ 3‬סוגי אנטרוטיפים‪ .‬האנטרוטיפ‪ ,‬הנו מושג המאפיין‬
‫את סוג מושבות המיקרוביום הדומיננטיות במעי‪.‬‬
‫בקטריואידים‬
‫‪Bacteroids‬‬
‫פרבוטלאורים‬
‫‪Prevotellaor‬‬
‫רומינוקוקים‬
‫‪Ruminococcus‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫סיווג אנשים לפי אנטרוטיפ‬
‫הייתכן שהמקור להשמנה הוא בתרכובת החיידקים‬
‫במעי?‬
‫‪Science 6 Sep 2013: Vol. 341 no. 6150 DOI: 10.1126/science.1241214‬‬
‫• השתלת חיידקי המעי של התאום השמן גרמה לעכבר שינויים מטבולי‬
‫הקשור בהשמנה בבני אדם‬
‫• השתלת חיידקי המעי של התאום הרזה לא גרמה לשינוי‬
‫• עכברים שקיבלו חיידקים מאנשים שמנים עלו במשקל וצברו שומן‪.‬‬
‫‪Bacteroidetes‬‬
‫‪Phylum‬‬
‫• החוקרים שיכנו יחדיו עכברים שקיבלו חיידקים מאנשים רזים עם עכברים‬
‫שקיבלו חיידקים מאנשים שמנים‪.‬‬
‫• נמצא כי כמה סוגי חיידקים ממשפחת ה‪ Bacteroidetes Phylum-‬חדרו למעי‬
‫העכברים בעלי החיידקים "השמנים"‪ ,‬ואילו החיידקים ה"שמנים" לא הצליחו‬
‫לחדור למעי העכברים בעלי החיידקים "הרזים"‪.‬‬
‫‪Cell 159, 789–799, November 6, 2014‬‬
‫מסקנות המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬גנטיקת המארח משפיעה על‬
‫הרכב המיקרביום האנושי‪.‬‬
‫‪ .2‬הרכב המיקרוביום משפיע על‬
‫מטבוליזם של המארח‬
‫אימהות דואגות לבריאות צאצאיהן על ידי עיצוב‬
‫המיקרוביום שלהם‬
‫• במהלך ההריון מטרימסטר לטרימסטר משתנה הרכב‬
‫המיקרוביום הואגינלי ומספר זני החיידקים מצטמצם‪.‬‬
‫•‬
‫החוקרים סבורים ששינויים אלו נועדו להכין תעלת הלידה כך‬
‫שתספק הרכב מיקרוביום אידיאלי לרך הנולד‪.‬‬
‫‪Aagaard Ket al. (2012) A Metagenomic Approach to Characterization of the Vaginal Microbiome‬‬
‫‪Signature in Pregnancy. PLoS ONE 7(6): e36466. doi:10.1371/journal.pone.0036466‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫ילודים בלידה נרתיקית‪ ,‬עוטים על גופם חיידקים השונים‬
‫מילודים בלידה קיסרית‬
‫יישומים אפשריים לפרויקט‬
‫המיקרוביום‪:‬‬
‫• פרוביוטיקה (נשים)‬
‫• פרה ביוטיקה‬
‫• סיווג אנשים לפי אנטרוטיפ‬
‫• מענה לעמידות לאנטיביוטיקה?‬
‫• פרוביוטיקה (מערכת העיכול)‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫גוף האישה והמערכת המיקרוביאלית‬
‫חידקים פרוביוטיים‪ -‬הגדרה‬
‫"חיידקים חיים‪ ,‬שכאשר הם ניטלים בכמויות נכונות‪ ,‬יש להם‬
‫השפעה מיטיבה במניעה ובטיפול במצבים פתולוגיים‬
‫ספציפיים‪" .‬‬
‫ועוד על חיידקים פרוביוטיים‪:‬‬
‫• חיידקים אלו חייבים לשמור על חיותם (‪ )Viability‬בזמן‬
‫האחסון‪ ,‬ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי הדק‪.‬‬
‫• מרבית החיידקים הפרוביוטיים המצויים במזון ובתוספי‬
‫תזונה נמנים על קבוצת הלקטובצילים או הביפידובקטריום‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרוביוטיקה‪ -‬חיזוק המיקרובים‬
‫באמצעות שחקני חיזוק מבחוץ‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרה ביוטיקה‪ -‬טיפול בגינה‬
‫ֶ‬
‫המיקרוביאלית על ידי סיבים‬
‫הסיבים התזונתיים‬
‫בלתי מסיסים‬
‫אינם מתמוססים במערכת העיכול ולרוב אינם‬
‫מתפרקים על ידי חיידקי המעי הגס‬
‫מסיסים‬
‫מתמוססים במערכת העיכול לחומר דמוי‬
‫ג'לי ובדרך כלל משמשים למזון‬
‫לחיידקי המעי הגס (סימביוזה)‬
‫האם הם יוצרים מושבות בנרתיק?‬
‫האם הם מורידים ‪ pH‬ומפרישים ‪?H2O2‬‬
‫מהו היתרון של מנגנון זה במצבים השונים?‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫האם החיידקים הפרוביוטיים הניטלים‬
‫באופן פומי שורדים את מערכת העיכול?‬
‫‪L. Morelli et al. J Gastroenterol 2004;38:s107-s110‬‬
‫במחקר מבוקר ניתנו בנטילה פומית לקטובצילים‬
‫לעומת פלצבו לנשים בריאות‬
‫התוצאות לאחר שבועיים‬
‫‪ .1‬מושבות החיידקים הפרוביוטים שניטלו דרך הפה‬
‫זוהו גנטית בדגימות הצואה אצל כל הנשים‬
‫‪ .2‬בקרב‪ 75%‬מהנשים זוהו מושבות של אותם‬
‫החיידקים גם בדגימה הנרתיקית‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫מערכת העיכול – מערכת הולכת חיידקים לנרתיק‬
‫‪ .1‬מערכת העיכול משמשת כמערכת‬
‫הולכת חיידקים פרוביוטיים לנרתיק‪.‬‬
‫‪ .2‬נטילה פומית של לקטובצילים משנה‬
‫את הרכב הפלורה הנרתיקית‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫המחקר הדגים את העובדות הבאות‪:‬‬
‫הפרת ההגמוניה‬
‫הלקטובצילית בנרתיק‬
‫השתלטות של מיקוראורגניזמים‬
‫"עוינים"‬
‫זיהום פטרייתי קנדידה‬
‫זיהום חיידקי ‪BV‬‬
‫זיהום אחר‬
‫ויראלי‪ ,‬טפילי‬
‫< ‪ 90%‬מהמקרים‬
‫‪Brotman et al. BMC Infectious Diseases AUG 2014, 14:471‬‬
‫• העישון זוהה כבר בעבר כגורם סיכון ל‪BV-‬‬
‫• לעישון יש השפעה אנטי ‪-‬אסטרוגני‬
‫• במחקר השוו מיקרוביוטה וגינלית של מעשנות לזו של נשים שאינן מעשנות‬
‫מסקנות המחקר‬
‫‪ .1‬למעשנות היתה כמות קטנה יותר של לקטובצילים לעומת הלא מעשנות‬
‫‪ .2‬יש להמליץ על הפסקת עישון בנשים הסובלות מ‪ BV-‬חוזר‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫מה חדש?‬
‫גם עישון משפיע על‬
‫החיידקים‪...‬‬
‫‪Gillian E Gardinner et al. Clinical & diagnostic laboratory Immunology,‬‬
‫‪2002,p92-96‬‬
‫• ‪ 10‬נשים השתמשו בכמוסות נרתיקיות המכילות שילוב של ‪L.‬‬
‫‪ reuteri RC-14‬ושל ‪( L rhamnosus GR-1‬זנים נרתיקיים) או ל ‪L.‬‬
‫‪( Rhamnosus GG‬מאפיינים מעי) למשך ‪ 3‬לילות עוקבים‪.‬‬
‫•‬
‫דגימות נרתיקיות נלקחו לפני המחקר ובנקודות זמן שונות‪.‬‬
‫• תכולת הזנים השונים בימי הבדיקות נקבעה לפי אנליזת ‪DNA‬‬
‫פולימורפית של כל אחד מהזנים‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫האם ישנם הבדלים בהישרדות תתי זני‬
‫לקטובצילוס שונים בנרתיק‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫תתי הזנים המאפיינים את אוכלוסיית הנרתיק‬
‫)‪ rhamnosus GR-1‬או ‪ )L. Reuteri RC-14‬נמצאו בנרתיק‬
‫עד ‪ 19‬יום מהחדרתם‪ ,‬ואלו תת הזן המאפיין את‬
‫אוכלוסיית המעי )‪ )L. Rhamnosus GG‬נמצא בנרתיק רק‬
‫‪ 5‬ימים לאחר החדרתו‪.‬‬
‫‪L.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫האם ישנם הבדלים בהישרדות תתי‬
‫זני לקטובצילוס שונים בנרתיק‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫"הטיפולים היעילים ב‪ BV-‬כוללים‪:‬‬
‫תכשירי קלינדמיצין‪,‬‬
‫מטרונידזול במתן אוראלי‬
‫וכמוסות לקטובצילוס (זני ‪ (expert‬במתן אוראלי‬
‫או וגינאלי"‬
‫‪Martinez RC et al, Lett Appl Microbiol. 2009 Mar;48(3):269-74‬‬
‫‪ n=55‬נשים עם ‪VVC‬‬
‫קבוצת הטיפול‪ :‬פלוקונזול (אנטי פטרייתי)‪ +‬פרוביוטיקה‬
‫קבוצת הביקורת‪ :‬פלוקונזול בלבד‬
‫ממצאים בקבוצת ה‪ eXpert -‬לאחר ‪ 4‬שבועות ‪:‬‬
‫הפרשות פחותות הפחתה בתסמינים ‪34.6% vs10.3%‬‬
‫ספירת פטריות נמוכה יותר ‪38.5% vs10.3%‬‬
‫(‪)P = 0.014‬‬
‫(‪)P = 0.03‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פעילות פרוביוטית ב‪VV Candidiasis--‬‬
‫(‪)In vitro‬‬
‫‪Coudeyras et al. Infec Dis Obstet Gyn. 2008 ID549640;p1-5‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרוביוטיק פמינה כמוסות וגינליות בקנדידיאזיס‬
‫פרוביוטיק פמינה‬
‫פרוביוטיק פמינה‬
‫כמוסות ואגינליות‬
‫פרוביוטיק פמינה‬
‫‪eXpert‬‬
‫התוויה‬
‫לשמירה על בריאות‬
‫אינטימית‬
‫ולמניעת זיהומים‬
‫נרתיקיים חוזרים‬
‫טיפול אקוטי מקומי‬
‫במצבי גרד ואי נוחות‬
‫נרתיקית‬
‫לזיהומים עקשניים‬
‫במיוחד‬
‫אופן‬
‫השימוש‬
‫ב‪ 3-‬הימים הראשונים ‪ 2‬כמוסות כל‬
‫‪ 12‬שעות‪ ,‬בהמשך כמוסה אחת‬
‫ביום‪ .‬מומלץ ליטול כחצי שעה‬
‫לאחר הארוחה‪.‬‬
‫להחדיר כמוסה אחת בבוקר‬
‫וכמוסה אחת בערב במשך ‪7‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫כמוסה אחת ביום עם מים‪ .‬ניתן‬
‫להעלות לפי הצורך ל‪ 2-‬כמוסות‬
‫ביום או לפי הוראות הרופא‪.‬‬
‫להרחיק לפחות ‪ 1‬שעה לאחר‬
‫נטילת אנטיביוטיקה‬
‫אין הוריות נגד‪ ,‬בטוח לשימוש גם בהריון ובהנקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיפור סובייקטיבי של תחושת ריח והפרשות‬
‫מניעת זיהום חיידקי‪/‬פטרייתי חוזר בנרתיק‬
‫טיפול אקוטי בגרד ובריח בעייתי‬
‫חשוב לבחוז זני לקטובצילים שנבדקו למטרה זאת‬
‫בטיחות גבוהה גם בתקופת ההיריון‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרוביוטיקה לבריאות אינטימית‬
‫פרוביוטיקה לבריאות אינטימית‬
‫שאלות ותשובות‬
‫‪ .1‬האם כדאי לשלב פרה ‪-‬ביוטיקה בתכשיר לבריאות אינטימית?‬
‫‪ .2‬האם פרוביוטיקה לבריאות אינטימית יכולה להכיל גם‬
‫ביפידובקטריום או פטריות פרוביוטיות?‬
‫‪ .3‬האם אפשר‪ /‬כדאי להשתמש בתכשירים פומים גם במתן‬
‫וגינאלי?‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫המערכת המיקרוביאלית‪ -‬מערכת העיכול‬
‫‪Clostridium difficile Infection‬‬
‫• קלוסטרידום דפיצילי אחראי לכ‪ 25%-‬מהמקרים של שלשול הנגרם‬
‫מנטילת אנטיביוטיקה (‪)AAD‬‬
‫• הטיפול המקובל הנו אנטיביוטי ‪-‬מטרונידזול‪ ,‬ובמקרים שהטיפול לא עוזר‬
‫עוברים לואנקומיצין‬
‫‪Journal of Clinical Gastroenterology: September‬‬
‫‪2010 - Volume 44 - Issue 8 - pp 529-530‬‬
‫• ‪ 23%‬ריפוי‬
‫• ‪ 23%‬ריפוי‬
‫• ‪ 81%‬ריפוי‬
‫• ‪100%‬‬
‫ריפוי‬
‫‪ 3‬שלא נרפאו‬
‫עוברים‬
‫השתלה עם‬
‫צואה ממתנדב‬
‫אחר‬
‫‪ 16‬מטופלים‬
‫בואנקומיצין‪+‬‬
‫שטיפות‪+‬‬
‫השתלת צואה‬
‫‪ n= 13‬עם ‪CD‬‬
‫מטופלים‬
‫בואנקומצין‬
‫ושטיפות‬
‫מעיים‬
‫‪n= 13‬עם ‪CD‬‬
‫מטופלים‬
‫בואנקומיצין‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫‪2013 Jan 31;368(5):474-5. Fecal microbiota‬‬
‫‪transplantation-an old therapy comes of age.‬‬
‫‪Am J Gastroenterol 2014;109:1065–1071‬‬
‫‪ N-80‬מדוכאי חיסון עם ‪CD‬‬
‫התערבות‪ :‬השתלת צואה‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫• השתלה ראשונה‪ :‬שיעור הריפוי היה ‪78%‬‬
‫הזיהום לא חזר ‪ 12‬ש'בועות אחרי ההשתלה‬
‫• השתלה שניה ל‪ 12-‬חולים שלא נרפאו‪ .‬מתוכם‬
‫‪ 8‬נרפאו‬
‫• סך הצלחה‪89% :‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫השתלת חיידקי צואה היא טיפול יעיל לחולים‬
‫מדוכאי חיסון שסובלים מזיהום חוזר‪ ,‬רפרקטורי ו‪/‬או‬
‫חמור ב‪ ,C. D-‬עם מעט תופעות לוואי‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫השתלת צואה יעילה ובטוחה לטיפול ב‪C. -‬‬
‫‪ Difficile‬במדוכאי חיסון‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫• זני חיידקים ממשפחות שונות מאפשרים מגיוון של הקלה בתסמינים‬
‫• תסמונת המעי הרגיש ‪Irritable Bowel Syndrome IBS -‬משפיעה על‬
‫מיליוני אנשים ברחבי העולם ויכולה להופיע בכל הגילאים‪.‬‬
‫• ‪ IBS‬מאופיינת בשלשולים‪ ,‬כאבי בטן כרוניים‪ ,‬גזים‪ ,‬עצירות ובתחושת‬
‫נפיחות במערכת העיכול‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫תסמונת המעי הרגיש (‪)IBS‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג'ארודופילוס הפחיתו תסמיני ‪IBS-‬‬
‫• לקטוז מפורק ע”י אנזימים ממשפחת ה‪β-galactosidases -‬‬
‫שהמוכר ביניהם הינו לקטאז‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר פעילות הלקטאז במעי נפגעת‪ ,‬הלקטוז שנותר במערכת‬
‫העיכול עובר תסיסה שמובילה להצטברות גזים‪ ,‬לנפיחות‪,‬‬
‫לשלשולים ולכאבי בטן‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי המעי ואי סבילות ללקטוז‬
‫החיידקים ‪ L.A Ro-52‬ו‪ L.R Ro-11 -‬מייצרים ומפרישים ‪β-‬‬
‫‪galactosidases‬המפרק לקטוז‪.‬‬
‫נטילת זנים אלו שיפרה את הסבילות ללקטוז‪ ,‬והביאה לשיפור‬
‫במרקם ובתדירות הצואה‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג’ארו דופילוס‬
‫ואי סבילות ללקטוז‬
‫• גליקו‪-‬פרוטאינים וגליקו‪-‬ליפידים נמצאים במזונות מן הצומח כגון‬
‫קטניות‪ ,‬שעועית‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬סויה‪ ,‬כרוב ועוד‪.‬‬
‫•‬
‫הם מפורקים במערכת העיכול ע”יהאנזים ‪α-galactosidase‬‬
‫• כאשר כמות ה ‪α-galactosidase‬קטנה‪ ,‬הגליקו‪-‬פרוטאינים והגליקו‪-‬‬
‫ליפידים מצטברים במערכת העיכול ועוברים תסיסה שמובילה‬
‫להצטברות גזים‪ ,‬לנפיחות‪ ,‬לשינויים בתנועת המעיים ולכאבי בטן‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫קשיים בעיכול קטניות וירקות‬
‫• החיידק ‪ L.Plantarum‬מייצר ומפריש את האנזים ‪α-galactosidase‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג’ארו דופילוס ועיכול קטניות וירקות‬
‫• מחקרים קליניים הדגימו שבמצבי חוסר באנזים זה‪ -‬כאשר הוסיפו חיידקי‬
‫‪ L. Plantarum‬פחתו תסמיני גזים‪ ,‬נפיחות ושלשולים‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫• שלשולים הנגרמים עקב נטילת אנטיביוטיקה מופיעים בכ‪30% -‬‬
‫מהמטופלים‪.‬‬
‫• האנטיביוטיקה פוגעת באוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול ועלולה‬
‫להוביל לפגיעה בעיכול ולשגשוג חיידקים פתוגנים‪.‬‬
‫• פרוביוטיקה עשויה להפחית פגיעה באוכלוסייה התקינה ובכך‬
‫להפחית שלשולים עקב נטילת אנטיביוטיקה‪.‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫שלשולים עקב נטילת אנטיביוטיקה‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג'ארו הפחיתו‬
‫שלשולים אחרי‬
‫אנטיביוטיקה‬
‫• הליקובקטר פילורי הינו חיידק השוכן בשוער קיבה‪.‬‬
‫• נוכחותו שם מצויה בקורלציה עם התפתחות דלקות‪,‬‬
‫כיבים‪ ,‬ואף גידולים בקיבה‪.‬‬
‫• האם כדאי לשלב זני פרוביוטיקה עם הטיפול האנטיביוטי?‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫התמודדות עם הליקובקטר פילורי‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג'ארו הגבירו את‬
‫יעילות האנטיביוטיקה‬
‫בהליקובקטרפילורי‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫חיידקי ג'ארו הפחיתו‬
‫תסמיני אולקוס הנובע‬
‫מהליקובקטרפילורי‬
‫• ‪ 8‬זני פרוביוטיקה שונים לכיסוי אופטימלי של מערכת העיכול‪.‬‬
‫• זנים רשומים שעברו זיהוי גנטי והותאמו למאפייני מערכת העיכול‬
‫והדגימו יכולת להצמד למעיים ולייצר בהם מושבות‪.‬‬
‫• מחקרים הראו את יעילותם בהפחתת תסמינים הקשורים ל‪IBS-‬‬
‫• ציפוי פטנטי‪ -‬שמאפשר הישרדות הפרוביוטיקה על אף חומציות‬
‫הקיבה‪ ,‬ומעבר מלחי המרה‬
‫•‬
‫אריזת בליסטר‪ -‬להגנה מעולה‬
‫‪Lactobacillus Acidophilus RO-52‬‬
‫‪Bifidiobacterium Longum BB536‬‬
‫‪Bifidiobacterium breve RO-70‬‬
‫‪Pediococcus acidilactici RO-1001‬‬
‫‪Lactococcus lactis RO-1058‬‬
‫‪Lactobacillus Rhamnosus RO-11‬‬
‫‪Lactobacillus casei RO-215‬‬
‫‪Lactobacillus plantarum RO-1012‬‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫ג'ארו דופילוס‬
‫חוק ‪ :1‬הזנים עושים את‬
‫ההבדל‬
‫זמן דור של חיידקים הוא קצר‬
‫ביותר!‬
‫חיידקי ‪ E.coli‬לדוגמא‬
‫מתחלקים כל ‪ 20‬דקות‬
‫איכות החיידקים‪:‬‬
‫‪ ‬שרידותם במערכת העיכול‬
‫‪ ‬הגעתם לאזור המטרה‬
‫‪ ‬שמירה על חיות מושהית‬
‫מחיידק בודד מתקבלים‬
‫‪ 16,777,216‬חיידקים כעבור ‪8‬‬
‫שעות!‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרוביוטיקה– כמות או איכות?‬
‫ש‪ :‬האם ג'ארו הוא טיפול לאנשים עם רגישות ללקטוז?‬
‫ת‪ :‬ג'ארו אינו טיפול למצב זה‪ .‬לקטוקל או לקטזין ‪ MAX‬כן‪ .‬יחד עם‬
‫זאת אין עמו בעיה במקרים אלו‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם ג'ארו הוא טיפול לאנשים עם אלרגיה לחלב?‬
‫ת‪ :‬ג'ארו עשוי להכיל שיירי חלבון חלב ‪,‬ולכן אסור לסובלים מאלרגיה זו‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם ג'ארו מתאים לאנשים הרגישים למזונות בעיקר בטיולים‬
‫( ‪?)Traveler's diarrhea‬‬
‫ת‪ :‬כן‪ ,‬ג'ארו יכול לסייע מאוד במטופלים אלו‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫ג'ארודופילוס שאלות ותשובות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תסמונת המעי הרגיש‬
‫לנוטלים אנטיביוטיקה‬
‫מטופלים הליקובקטר פילורי‬
‫מטיילים "רגישים"‬
‫• כאבי בטן אחרי ארוחה‬
‫• קשיים בעיכול (אי ספיקת‬
‫לבלב)‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬
‫פרוביוטיקה או אנזימים?‬
‫לשימוש מקצועי בלבד‬