כתבות ומאמרים - BDO

‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמוד מס'‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫תקציר עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪3‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית ‪2009-2010‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‪ IFRS 3R (2008‬בדבר צירופי עסקים ו‪ IAS 27R (2008)-‬בדבר‬
‫דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים ‪.....................................................‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.2‬‬
‫מכשירים פיננסיים ‪........................................................................‬‬
‫‪51‬‬
‫‪.3‬‬
‫תשלום מבוסס מניות ‪.....................................................................‬‬
‫‪82‬‬
‫‪.4‬‬
‫פרויקט השיפורים בתקינה הבינלאומית ‪............................................‬‬
‫‪88‬‬
‫‪.5‬‬
‫צדדים קשורים ‪.............................................................................‬‬
‫‪94‬‬
‫‪.6‬‬
‫פרשנויות של הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי‪.....................‬‬
‫‪102‬‬
‫‪.7‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות )‪(IFRS for SMEs‬‬
‫‪106‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪1‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫תקציר‬
‫‪2‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫תקציר עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית ‪2009-2010‬‬
‫)‪ IFRS 3R (2008‬בדבר צירופי עסקים ו‪ IAS 27R (2008)-‬בדבר דוחות כספיים‬
‫מאוחדים ונפרדים‬
‫‪.1‬‬
‫בחודש ינואר ‪ 2008‬פרסם ה‪ IASB-‬תיקונים לתקנים בדבר צירופי עסקים ובדבר דוחות‬
‫כספיים מאוחדים ונפרדים‪ ,‬זאת במסגרת השלב השני של פרויקט האחדה‬
‫)‪ .(Convergence‬בישראל התיקונים אפקטיביים לתקופות השנתיות המתחילות ביום ‪1‬‬
‫בינואר ‪ 2010‬או לאחריו )למעט לגבי חברות שבחרו לבצע יישום מוקדם של התיקונים(‪.‬‬
‫התקנים החדשים מציגים טיפול חשבונאי שונה מזה הקיים וכן מבהירים סוגיות שעד כה‬
‫לא היו ברורות בנושא צירופי עסקים‪.‬‬
‫מטרת הפרק להציג את עיקרי השינויים והטיפולים החשבונאיים הנדרשים בהתאם‬
‫לתקנים החדשים‪ .‬עיקרי השינויים הינם‪ :‬שינוי להגדרת עסק‪ ,‬הטיפול שיינקט בעת צירוף‬
‫עסקים בעלויות עסקה‪ ,‬תמורה מותנית‪ ,‬זכויות שאינן מקנות שליטה‪ ,‬עליה לשליטה‬
‫בשלבים‪ ,‬סילוק יחסים עסקיים קודמים‪ ,‬הענקת תשלומים מבוססי מניות לעובדי החברה‬
‫הנרכשת‪ ,‬חוזים לתשלומים עתידיים לעובדים‪ ,‬סיווג ויעוד של הנכסים וההתחייבויות‬
‫המזוהים‪ ,‬הטיפול שיינקט במכירה חלקית של זכויות בחברה בת הגורמת לאיבוד שליטה‪,‬‬
‫רווחים והפסדים המיוחסים לזכויות שאינן מקנות שליטה ועסקאות מול הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‪.‬‬
‫כמו כן בפרק נסקרים הוראות המעבר שנקבעו בתקנים הנ"ל‪.‬‬
‫מכשירים פיננסיים‬
‫‪.2‬‬
‫המשבר הפיננסי והכלכלי העולמי שהחל בסוף ‪ 2008‬בעקבות משבר הלוואות הסאב‬
‫פריים בארצות הברית דרש במהלך ‪ 2008‬ו‪ 2009-‬טיפול דחוף בסוגיות חשבונאיות‬
‫כבדות משקל הנוגעות לאופן המדידה‪ ,‬ההכרה‪ ,‬ההצגה והגילוי של מכשירים פיננסיים‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬החל בפרויקט החלפה של תקן חשבונאות בינלאומי ‪ 39‬בדבר מכשירים‬
‫פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה )להלן‪ ,("IAS 39" :‬פרויקט אותו הוא מתכוון לסיים במהלך שנת‬
‫‪ ,2011‬כאשר בשלב הראשון פורסם בנובמבר ‪ ,IFRS 9 2009‬מכשירים פיננסיים‪ ,‬החל‬
‫בשלב זה רק על הנכסים הפיננסיים שבתחולת ‪ .IAS 39‬מועד תחילת התקן הינו‬
‫בתקופות השנתיות המתחילות לאחר ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬כאשר מועד היישום יכול להיות‬
‫מוקדם יותר החל מיום פרסומו‪.‬‬
‫במקביל ניתנה במהלך שנת ‪ 2009‬התייחסות למספר נושאים נוספים‪ ,‬אשר דרשו טיפול‬
‫מיידי עקב המשבר ובין אלה‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪3‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיקון לדרישות הגילוי בדבר השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים וסיכון הנזילות‪.‬‬
‫תיקון זה חל כבר על הדוחות הכספיים השנתיים של שנת ‪;2009‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,32‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הצגה‪ ,‬בדבר סיווג זכויות‬
‫הניתנות למימוש למניות כאשר תוספת המימוש נקובה במטבע שאינו מטבע‬
‫הפעילות של הישות המדווחת‪ .‬תיקון אשר אפקטיבי לתקופות השנתיות המתחילות‬
‫לאחר ‪ 1‬בפברואר ‪) 2010‬בישראל ‪ 1‬בינואר ‪ ,(2011‬תוך אפשרות ליישום מוקדם;‬
‫וכן‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ IFRIC 19‬בדבר סילוק התחייבויות פיננסיות באמצעות מכשירים הוניים אשר‬
‫אפקטיבי החל מהתקופות השנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2010‬או לאחריו‬
‫)בישראל ‪ 1‬בינואר ‪ ,(2011‬תוך אפשרות ליישום מוקדם‪.‬‬
‫בנוסף גרם המשבר לא אחת למצב שבו נעשו הסדרי חוב בין לווים למלווים ובהקשר לכך‬
‫עלתה השאלה מתי השינוי בתנאי החוב הוא מהותי או משמעותי ומחייב הכרה ברווח או‬
‫הפסד בגין סילוק התחייבות הישנה והכרה בהתחייבות חדשה ומתי השינוי אינו מהותי או‬
‫משמעותי ולכן מטופל כהתאמה לערך בספרים של ההתחייבות והכרה ברווח או הפסד‬
‫בהמשך חיי ההתחייבות בעתיד‪.‬‬
‫בפרק זה מוסברים התיקונים לתקנים‪ ,‬הפרשנויות והתקנים החדשים שפורסמו בעניין‬
‫מכשירים פיננסיים במהלך שנת ‪ 2009‬וכן מוסברת סוגיית השינוי המהותי‪/‬משמעותי‬
‫בתנאי חוב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תשלום מבוסס מניות‬
‫בחודש יוני ‪ 2009‬פרסם ה‪ IASB-‬תיקון ל‪ ,IFRS 2-‬עסקאות תשלום מבוסס מניות‬
‫המסולקות במזומן בתוך קבוצה‪.‬‬
‫מטרתו העיקרית של התיקון הינה להבהיר את סעיף התחולה ואת הטיפול החשבונאי‬
‫בעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן בתוך קבוצה בדוחות הנפרדים או‬
‫האינדיבידואלים של הישות שמקבלת את הסחורות או את השירותים‪ ,‬כאשר לישות זו לא‬
‫קיימת מחויבות ליישב את התשלום בעסקה עצמה‪.‬‬
‫כמו כן התיקון הכניס את ההוראות של ‪ ,IFRIC 8‬תחולת תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 2‬ושל‬
‫‪ - IFRIC 11‬עסקאות במניות בקבוצה ובמניות אוצר לתוך ‪.IFRS 2‬‬
‫המועד האפקטיבי לאימוץ התיקון הינו לאחר ה‪ 1-‬בינואר ‪ .2010‬תוך מתן אפשרות‬
‫לאימוץ מוקדם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫פרויקט השיפורים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪.4‬‬
‫בחודש אפריל ‪ 2009‬פורסם פרויקט שיפור התקינה הבינלאומית הכולל תיקונים ל‪12-‬‬
‫תקני חשבונאות ודיווח כספי בינלאומיים‪.‬‬
‫בפרק זה נסקרים השינויים המהותיים כתוצאה מפרסום הפרויקט וצוינו מועדי כניסתם‬
‫לתוקף‪.‬‬
‫התיקון העיקרי הנכלל במסגרת הפרויקט מתייחס לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,17‬חכירות‪,‬‬
‫המתייחס לביטול הדרישה לסיווג חכירת קרקע כחכירה תפעולית בכל מקרה בו הבעלות‬
‫אינה צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה‪ .‬בהתאם לתקן המתוקן הדרישה היא‬
‫לבחון את חכירת הקרקע בהתאם לקריטריונים הרגילים לסיווג חכירות כמימוניות או‬
‫כתפעוליות‪.‬‬
‫צדדים קשורים‬
‫‪.5‬‬
‫בחודש נובמבר פורסמה גרסה מעודכנת של תקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,24‬גילויים‬
‫בהקשר לצד קשור )להלן‪ ("IAS 24R" :‬המחליף את הגרסה הנוכחית של התקן‪ .‬הגרסה‬
‫המעודכנת מספקת הקלה חלקית ממתן גילויים בהקשר לצד קשור על ידי ישויות‬
‫שקשורות לממשלה )‪ .(government-related entities‬שאר השינויים שנעשו באו לפשט‬
‫את הגדרת "צד קשור" במטרה להבהיר את כוונת הסעיף ולהשמיט אי עקביות שקיימת‬
‫בתקן הנוכחי‪.‬‬
‫מועד יישום התקן הינו בתקופות השנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬או לאחריו‪,‬‬
‫כמו כן אפשרי יישום מוקדם לכלל התקן‪ ,‬או לחלקים ממנו‪.‬‬
‫בפרק זה נסקרים עיקרי השינויים בתקן המעודכן‪.‬‬
‫פרשנויות של הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי‬
‫‪.6‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2009‬פרסם ה‪ IFRIC-‬שתי פרשנויות לתקני דיווח כספי בינלאומיים‪.‬‬
‫‪ ,IFRIC 18‬העברות של נכסים מלקוחות )להלן‪ ("IFRIC 18" :‬ו‪ .IFRIC 19-‬לגבי ‪IFRIC‬‬
‫‪ 19‬ניתן פירוט במסגרת פרק ‪ 2‬העוסק בחידושי תקינה המתייחסים למכשירים פיננסיים‪.‬‬
‫‪ IFRIC 18‬עוסק בטיפול החשבונאי כאשר ישות מקבלת מלקוחותיה רכוש קבוע או מזומן‬
‫המיועד לרכישה‪/‬הקמה של רכוש קבוע )להלן‪" :‬הרכוש המועבר"(‪ ,‬בתמורה למחויבות‬
‫הישות לעשות שימוש ברכוש המועבר לצורך הספקת שירותים‪.‬‬
‫הפרשנות תיושם לגבי העברות נכסים מלקוחות שיתרחשו החל מ‪ 1-‬ביולי ‪.2009‬‬
‫בפרק זה נסקרים עיקרי הפרשנות שפורסמה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪5‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.7‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות )‪(IFRS for SMEs‬‬
‫בחודש יולי פרסם ה‪ IASB-‬את תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות‪,‬‬
‫פרויקט עליו עבד ה‪ IASB-‬במשך שש שנים מאז ספטמבר ‪ .2003‬התקן בא לענות על‬
‫הצרכים של המשתמשים בדוחות של ישויות פרטיות‪ ,‬תוך התחשבות בעקרונות הבסיסים‬
‫של התקינה הבינלאומית‪ ,‬אך תוך פישוט כללי ההכרה‪ ,‬המדידה והגילוי בהתאם לצורכי‬
‫המשתמשים בדוחות של ‪ SMEs‬ותוך התחשבות בשיקולי עלות‪/‬תועלת‪.‬‬
‫מטרת פרק זה היא לעדכנכם במידע הבסיסי בלבד הנוגע למהות התקן ולעיקרי‬
‫ההבדלים הכלולים בו לעומת הוראות התקינה הבינלאומית המלאה‪ .‬יצוין כי אין הפרק‬
‫מתיימר להקיף את כל תוכן התקן‪ ,‬כמו גם את כל ההבדלים הקיימים בין דרישות התקן‬
‫לדרישות התקינה הבינלאומית המלאה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יצוין כי הועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות קיבלה‬
‫החלטה עקרונית לאימוץ התקן של ישויות העונות להגדרת ‪ SME‬בתקן החל משנת‬
‫‪ ,2015‬בכפוף לבחינת מועד התחולה במהלך התקופה עד האימוץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬המוסד‬
‫הישראלי לתקינה בחשבונאות פרסם הצעה לתקן חשבונאות מספר ‪ 32‬אשר תאפשר את‬
‫אימוץ התקן על ידי ‪ SMEs‬לתקופות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪.2011‬‬
‫‪6‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪BDO‬‬
‫‪7‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‪ IFRS 3R (2008‬בדבר צירופי עסקים ו‪ IAS 27R (2008)-‬בדבר דוחות כספיים‬
‫מאוחדים ונפרדים‬
‫בחודש ינואר ‪ 2008‬פרסם ה‪ IASB-‬תיקונים לתקנים‪ IFRS 3 (2008) :‬בדבר צירופי‬
‫עסקים )להלן‪ ("IFRS 3R" :‬ו‪ IAS 27 (2008)-‬בדבר דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים‬
‫)להלן‪ ,("IAS 27R" :‬זאת במסגרת השלב השני של פרויקט האחדה )‪(Convergence‬‬
‫בין התקינה הבינלאומית לתקינה האמריקאית לעניין צירופי עסקים‪.‬‬
‫התקנים החדשים מציגים טיפול חשבונאי שונה מזה הקיים וכן מבהירים סוגיות שעד כה‬
‫לא היו ברורות בנושא צירופי עסקים‪ .‬התקנים החדשים יכנסו לתוקף החל מהשנים‬
‫הפיסקליות המתחילות ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2009‬או לאחר מכן‪ ,‬עם זאת יישום מוקדם של‬
‫התקנים מותר לשנים הפיסקליות המתחילות לאחר ‪ 30‬ביוני ‪) 2007‬להלן‪" :‬מועד‬
‫תחילה"(‪.‬‬
‫השינויים העיקריים בעקבות פרסומו של ‪IFRS 3R‬‬
‫א‪.‬‬
‫תחולה‪:‬‬
‫‪ IFRS 3R‬חל גם על צירופי עסקים בהם מעורבות אגודות שיתופיות ועל צירופי‬
‫עסקים בהם ישויות או עסקים נפרדים מחוברים במסגרת חוזית בלבד כדי ליצור‬
‫ישות מדווחת ללא השגת זכות בעלות‪ .‬בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬פקיעת זכויות‬
‫משתתפות של המיעוט וכתוצאה מכך איחוד לראשונה של חברה בת מהווה צירוף‬
‫עסקים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו עסק?‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬עסק הינו מערכת משולבת של פעילויות ונכסים שניתן‬
‫להפעיל אותה ולנהל אותה במטרה לספק תשואה למשקיעים ע"י דיבידנדים‪,‬‬
‫עלויות מוזלות או הטבות כלכליות אחרות‪ .‬אם קיים מוניטין במערכת מועברת של‬
‫פעילויות ונכסים‪ ,‬חזקה כי המערכת היא עסק‪ .‬דהיינו התקן אינו מחייב כי המערכת‬
‫תפעל כעסק במועד הרכישה אלא המבחן הוא האם מערכת זו מסוגלת לפעול‬
‫כעסק‪ .‬בעקבות השינוי בהגדרת עסק הרבה יותר עסקאות ייכנסו להגדרה של‬
‫צירופי עסקים מאשר בעבר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בעבר‪ ,‬רכישה של ישויות בתקופת הפיתוח‬
‫לא נכנסה לגדר צירוף עסקים אולם לפי ‪ IFRS 3R‬בהחלט ייתכן כי רכישה זו‬
‫תיחשב כצירוף עסקים‪ .‬הפוקוס על היכולת לפעול כעסק בא על מנת להקל על‬
‫ההבנה מהו עסק‪ .‬לא ניתן להניח כי מערכת משולבת של פעילויות היא אינה עסק‬
‫רק בגלל שהיא טרם החלה בפעילותה העיקרית המתוכננת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עלויות עסקה‪:‬‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬עלויות עסקה של הישות הרוכשת במסגרת צירוף העסקים‬
‫יוכרו כהוצאה בתקופה בה התהוו )למעט הוצאות הנפקה אשר יטופלו במסגרת‬
‫‪8‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫תקן בינלאומי מספר ‪ ,32‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הצגה( )להלן‪ ,("IAS 32" :‬ולא יוכרו‬
‫כחלק מעלות צירוף העסקים‪ .‬הסיבה לשינוי בגישה הייתה כי לא קיימת ראייה‬
‫חותכת שמוכר בצירוף עסקים מוכן לקבל סכום הנמוך משווי הוגן עבור העסק‬
‫הנמכר בגין התאמה לעלות הרכישה של הרוכש‪ .‬העלות של שירותים הקשורים‬
‫לרכישה אינם חלק מהשווי ההוגן ששולם עבור העסק הנרכש‪ .‬שירותים אלה הינם‬
‫עסקאות נפרדות אשר בהם הרוכש משלם עבור שירותים שהתקבלו ולא עבור‬
‫העסק הנרכש‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי בתמורה מותנית‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫הגדרת תמורה מותנית‬
‫תמורה מותנית )‪consideration‬‬
‫ל‪ IFRS 3R-‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪(contingent‬‬
‫מוגדרת‬
‫בנספח‬
‫א‬
‫"בדרך כלל‪ ,‬מחויבות של הרוכש להעביר נכסים נוספים או זכויות הוניות אל‬
‫הבעלים הקודמים של הנרכש‪ ,‬אם אירועים עתידיים מוגדרים יתרחשו‪ ,‬או אם‬
‫יתקיימו תנאים‪ .‬אולם‪ ,‬תמורה מותנית עשויה גם לתת לרוכש את הזכות‬
‫לקבל חזרה תמורה שהועברה קודם לכן‪ ,‬אם יתקיימו תנאים מוגדרים‪".‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬במסגרת חוזה עם בעלי מניות של חברה נרכשת לרכישת‬
‫השליטה באותה חברה‪ ,‬נקבעים תנאים אשר על פיהם החברה הרוכשת‬
‫מתחייבת להעביר תמורה נוספת לבעלים של החברה הנרכשת בעד רכישת‬
‫השליטה‪ ,‬בהתקיים אירועים עתידיים מוגדרים כגון‪ :‬הגעה ליעד רווחים‬
‫מוסכם או מחזור מוסכם בתוך תקופה מוסכמת‪ ,‬הגעה למחיר מניה מוגדר‬
‫בתוך תקופה מוסכמת או הגעה לאבן דרך בפרויקט מחקר ופיתוח ותנאים‬
‫אחרים‪ .‬תשלום כזה הינו בגדר תמורה מותנית ויש להכיר בו כחלק‬
‫מהתמורה שהועברה בצירוף עסקים‪ .‬במקרים מסוימים ייתכן ויקבע בחוזה‬
‫הרכישה כי החברה הרוכשת תפוצה בגין סכומים שהיא כבר שילמה לבעלי‬
‫המניות של החברה הנרכשת בהתקיים תנאים מסוימים בעתיד‪ .‬זכות לקבל‬
‫חזרה תמורה שהועברה לפני כן‪ ,‬מוגדרת אף היא כחלק מתמורה מותנית‬
‫ומוכרת במקרה והיא מתקיימת כחלק )מקזז( מהתמורה שהועברה בצירוף‬
‫עסקים‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫עיקרי הטיפול החשבונאי בתמורה מותנית‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬תמורה מותנית תוכר בשווי הוגן למועד הרכישה כחלק‬
‫‪1‬‬
‫מהתמורה שהועברה עבור הנרכש ‪ .‬מחויבות לשלם תמורה מותנית תסווג‬
‫כהתחייבות או כהון עצמי על בסיס ההגדרות של מכשיר הוני ושל התחייבות‬
‫פיננסית שנקבעו ב‪ ,IAS 32-‬או בתקני דיווח כספי בינלאומיים רלבנטיים‬
‫‪1‬‬
‫סעיף ‪ 39‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪9‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫אחרים‪ .‬זכות לקבל חזרה תמורה שהועברה לפני כן תסווג כנכס ‪ .‬בהתאם‬
‫ל‪ IFRS 3-‬טרם תיקונו הוכרה תמורה מותנית רק אם התמורה הייתה‬
‫"צפויה" ו‪"-‬ניתנת למדידה באופן מהימן"‪ .‬דרישה כזו לא קיימת בתקן‬
‫המתוקן‪ .‬אומדן השווי ההוגן צריך לקחת בחשבון את סבירויות התשלום בגין‬
‫התמורה המותנית כחלק מחישוב השווי ההוגן‪ .‬ה‪ IASB-‬הגיע למסקנה כי‬
‫הדחייה בהכרה בתמורה מותנית בהתאם לתקן הקודם על צירופי עסקים‬
‫הייתה בלתי נאותה‪ ,‬מכיוון שהיא התעלמה מכך שהתשלום המותנה יוצר‬
‫לרוכש מחויבות במסגרת צירוף העסקים‪ .‬אף על פי שהסכום שהרוכש ישלם‬
‫בעתיד תלוי באירוע עתידי‪ ,‬עצם המחויבות לבצע את התשלום אם האירועים‬
‫המסוימים יתרחשו בעתיד הנה בלתי מותנית‪ .‬התעלמות מהכרה במחויבות‬
‫זו )או במקרים מסוימים בזכות לקבלת כסף חזרה( במועד הרכישה‪ ,‬איננה‬
‫‪3‬‬
‫מייצגת באופן נאות את התמורה הכלכלית שהוחלפה במועד הרכישה ‪.‬‬
‫הסדרי תשלום מותנה הם חלק בלתי נפרד ממשא ומתן בין מוכר לקונה‬
‫ובאים לתת מענה לשיתוף הקונה והמוכר בסיכונים ספציפיים לגבי אי‬
‫וודאויות אודות תוצאות עתידיות‪ .‬ראיה שונה של המוכר והקונה לגבי אי‬
‫הוודאויות נפתרת פעמים רבות באמצעות הסכמה להשתתפות בסיכון כך‬
‫שתוצאות מיטיבות בעתיד יגרמו לתשלום תמורה נוספת למוכר ותוצאות‬
‫גרועות יותר יגרמו לאי תשלום תמורה או לתשלום תמורה קטנה יותר למוכר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‪ IASB-‬מציין כי מידע שהשתמשו בו במשא ומתן יכול לסייע במדידת‬
‫השווי ההוגן של התמורה המותנית המוערכת על ידי הרוכש‪ .‬כמו כן‬
‫‪5‬‬
‫ה‪ IASB-‬מציין כי מדידה בסכום של אפס להערכת שווי הוגן של תמורה‬
‫מותנית למועד הרכישה אשר הייתה פעמים רבות התוצאה שהתקבלה לפי‬
‫ה‪ IFRS 3-‬הקודם‪ ,‬לא הייתה מהימנה‪.‬‬
‫בהתאם לתקן הקודם‪ ,‬שינויים בתמורה מותנית לאחר ההכרה הראשונית‪,‬‬
‫טופלו כהתאמה לעלות הצירוף וכתוצאה מכך תואם בדרך כלל סכום‬
‫‪6‬‬
‫המוניטין ‪ ,‬למעט כאשר הרוכש נדרש לבצע תשלום נוסף למוכר כפיצוי על‬
‫ירידת שווי נכסים שניתנו‪ ,‬מכשירים הוניים שהונפקו או התחייבויות שהתהוו‬
‫או שניטלו על ידי הרוכש בתמורה לשליטה על הגוף שנרכש‪ ,‬במקרים כאמור‬
‫‪7‬‬
‫אסור היה להכיר בעליה בעלות הצירוף ‪ .‬הטיפול האמור לעיל‪ ,‬לא נתן ביטוי‬
‫ברווח או הפסד לקיזוז המובנה בדרך כלל בהסדר תמורה מותנית‪ ,‬קיזוז‬
‫אשר בא לתת מענה לשיתוף הקונה והמוכר בסיכונים ספציפיים לגבי אי‬
‫וודאויות אודות תוצאות עתידיות‪ .‬לדוגמא‪ :‬רמה גבוה יותר של רווחים‬
‫בתקופה מסוימת עשויה להתקזז באופן חלקי כתוצאה מגידול בהתחייבות‬
‫לתמורה מותנית‪ ,‬שכן הרוכש הסכים למעשה בהסדר התמורה המותנית‬
‫לשתף את המוכר בעליה זו ברווחיות‪ .‬דוגמא אחרת לקיזוז אפשרי תהיה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫סעיף ‪ 40‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫ראה‪/‬י סעיף ‪ BC346‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫ראה‪/‬י סעיף ‪ BC348‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫ראה‪/‬י סעיף ‪ BC349‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫סעיפים ‪ 33‬ו‪ 34-‬ל‪(2004) IFRS 3-‬‬
‫סעיף ‪ 35‬ל‪(2004) IFRS 3-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫למשל‪ ,‬כאשר הסדר תמורה מותנית הותנה בהשלמת אבן דרך בפרויקט‬
‫מחקר ופיתוח‪ .‬כשלון בהגעה לאבן הדרך עשוי להניב לרוכש רווח מביטול‬
‫ההתחייבות לתמורה מותנית אשר עשוי להתקזז באופן מלא או חלקי כנגד‬
‫ירידת ערך נכס המחקר והפיתוח‪.‬‬
‫‪ IFRS 3R‬קבע תקופת מדידה )להלן‪" :‬תקופת המדידה"( לתיאום למפרע‬
‫של סכומים ארעיים שהוכרו במועד הרכישה )להלן‪" :‬תיאומי תקופת מדידה"(‬
‫כדי לשקף מידע חדש שהושג לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד‬
‫הרכישה‪ ,‬ואשר אם היו ידועות‪ ,‬היו משפיעות על המדידה של הסכומים‬
‫שהוכרו לאותו מועד‪ .‬תקופת המדידה שנקבעה בתקן המתוקן לא תעלה על‬
‫שנה אחת ממועד הרכישה‪ ,‬אך במצבים מסוימים היא עשויה להיות קצרה‬
‫‪8‬‬
‫יותר ‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי העוקב בתמורה מותנית נקבע בסעיף ‪ 58‬ל‪.IFRS 3R-‬‬
‫הסעיף קובע כי שינויים שאינם תיאומי תקופת מדידה יטופלו בהתאם לסיווג‬
‫התמורה שניתנה‪ :‬תמורה שסווגה כהון לא תימדד מחדש‪ ,‬וסילוקה העוקב‬
‫יטופל במסגרת ההון העצמי‪ .‬תמורה שסווגה כנכס או התחייבות תטופל‬
‫מחדש כדלקמן‪:‬‬
‫אם מדובר במכשיר פיננסי בתחולת תקן חשבונאות בינלאומי ‪ 39‬מכשירים‬
‫פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה )להלן‪ ,("IAS 39" :‬תימדד בשווי הוגן‪ ,‬ורווח או‬
‫ההפסד שנוצר כתוצאה מכך יוכר ברווח או הפסד או ברווח כולל אחר‪,‬‬
‫בהתאם להוראות ‪.IAS 39‬‬
‫כל היתר יטופלו בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,37‬הפרשות‪,‬‬
‫התחייבויות תלויות ונכסים תלויים )להלן‪ ("IAS 37 :‬או תקני חשבונאות‬
‫אחרים כפי שמתאים‪.‬‬
‫יצוין כי ברוב המקרים צפוי כי התחייבות לתמורה מותנית תחשב כמכשיר‬
‫פיננסי בתחולת ‪.IAS 39‬‬
‫שינויים שהם תיאומי תקופת מדידה יתאמו את התמורה שהועברה‪ ,‬אולם‬
‫אירועים שהתרחשו לאחר מועד הרכישה‪ ,‬כגון עמידה ביעד רווחים‪ ,‬הגעה‬
‫למחיר מניה מוגדר‪ ,‬או הגעה לאבן דרך בפרויקט מחקר ופיתוח‪ ,‬אינם‬
‫נחשבים תיאומי תקופת מדידה‪.‬‬
‫להלן טבלה מסכמת להבדלים בטיפול בתמורה מותנית לפי ‪IFRS 3R‬‬
‫לעומת התקן הקודם )‪:IFRS 3 (2004‬‬
‫‪8‬‬
‫סעיף ‪ 45‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪11‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫נושא‬
‫‪(2004) IFRS 3‬‬
‫הכרה בתמורה מותנית‬
‫כחלק מעלות הצירוף‪/‬‬
‫התמורה שהועברה‪.‬‬
‫מוכרת במועד הרכישה‬
‫רק אם התמורה‬
‫"צפויה" ו‪"-‬ניתנת‬
‫למדידה באופן מהימן"‪.‬‬
‫מוכרת בשווי הוגן‬
‫למועד הרכישה ללא‬
‫קשר לצפי‪.‬‬
‫שינויים בתמורה‬
‫מותנית‬
‫מתאימים את עלות‬
‫הצירוף וכתוצאה מכך‬
‫את המוניטין למעט‬
‫מקרים חריגים בהם‬
‫התמורה לא משתנה‬
‫כלל‪.‬‬
‫שינויים שאינם תיאומי‬
‫תקופת מדידה יטופלו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫סיווג תמורה מותנית‬
‫לא קיימת התייחסות‬
‫מפורשת‪.‬‬
‫‪ (3‬דוגמאות ליישום הטיפול בתמורה מותנית‬
‫‪IFRS 3R‬‬
‫תמורה שסווגה כהון‬
‫לא תימדד מחדש‪.‬‬
‫תמורה שסווגה‬
‫כהתחייבות תימדד‬
‫בדרך כלל בשווי הוגן‬
‫בסוף תקופת דיווח‬
‫כאשר השינויים‬
‫מוכרים ברווח והפסד‪.‬‬
‫כהתחייבות או הון‬
‫ובמקרים מסוימים גם‬
‫כנכס‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬הטיפול החשבונאי בתמורה מותנית בצירוף עסקים המטופלת‬
‫כהתחייבות בהתאם ל‪IFRS 3R-‬‬
‫א(‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫עובדות‬
‫‪-‬‬
‫חברה א' רוכשת ‪ 100%‬מחברה ב' ב‪.1.1.2012-‬‬
‫‪-‬‬
‫התמורה עבור הרכישה הינה‪:‬‬
‫•‬
‫סכום של ‪ 560,000‬ש"ח ע"י הנפקה של ‪ 100,000‬מניות‬
‫חברה א' )ערך נקוב של ‪ 5‬ש"ח למניה(‪.‬‬
‫•‬
‫תמורה מותנית בסך ‪ 82,000‬ש"ח אם חברה ב' תפיק‬
‫תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך ‪ 30,000‬ש"ח או‬
‫יותר בשנת ‪.2012‬‬
‫הדוגמאות אינן מתייחסות להשפעות מסים על ההכנסה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ב(‬
‫ג(‬
‫‪-‬‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו של חברה ב' שהינו זהה להונה‬
‫העצמי ליום ‪ 1.1.2012‬הינו ‪ 515,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במועד הרכישה חברה א' מעריכה כי קיים סיכוי של ‪35%‬‬
‫שיידרש תשלום נוסף בסך ‪ 82,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שיעור הריבית הרלבנטי לצורכי חישוב שווי הוגן ליום ‪1.1.2012‬‬
‫הוא ‪.5%‬‬
‫‪-‬‬
‫תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של חברה ב' בשנת ‪2012‬‬
‫היה ‪ 50,000‬ש"ח‪.‬‬
‫נדרש‬
‫‪-‬‬
‫חישוב התמורה שתוכר במועד הרכישה של חברה ב'‬
‫ב‪ 1.1.2012-‬בספרי חברה א' בהתאם ל‪.IFRS 3R-‬‬
‫‪-‬‬
‫פקודת היומן לרכישת חברה ב' בספרי חברה א' ב‪.1.1.2012-‬‬
‫‪-‬‬
‫פקודת היומן לסילוק התמורה המותנית ב‪.31.12.2012-‬‬
‫פתרון‬
‫נדרש ‪1‬‬
‫בהתאם להוראות ‪ IFRS 3R‬חברה א' צריכה להעריך את השווי ההוגן‬
‫של התמורה המותנית כבר במועד הרכישה בהתאם להסתברות‬
‫לתשלום‪.‬‬
‫תמורה ששולמה במניות‬
‫במועד הרכישה‬
‫‪ 560,000‬ש"ח‬
‫=‪1‬‬
‫תמורה מותנית במזומן‬
‫‪(82,000X35%)/(1+0.05) 27,333‬‬
‫סה"כ תמורה במועד הרכישה‬
‫‪587,333‬‬
‫נדרש ‪2‬‬
‫שלב א' ‪ -‬חישוב מוניטין במועד הרכישה‬
‫‪BDO‬‬
‫סה"כ תמורה במועד הרכישה )ראה‪/‬י נדרש ‪(1‬‬
‫‪587,333‬‬
‫שווי הוגן נכסי נטו‬
‫)‪(515,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪72,333‬‬
‫‪13‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫שלב ב' פקודת יומן למועד הרכישה ב‪ 1.1.2012-‬בספרי חברה א'‬
‫ח' נכסים נטו‬
‫‪515,000‬‬
‫ח' מוניטין‬
‫‪72,333‬‬
‫ז' ערך נקוב מניות‬
‫‪500,000‬‬
‫ז' פרמיה‬
‫‪60,000‬‬
‫ז' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪27,333‬‬
‫נדרש ‪ - 3‬פקודת יומן לסילוק ההתחייבות בגין תמורה מותנית‬
‫היות ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת ‪ 2012‬עלה על‬
‫‪ 30,000‬ש"ח הרוכשת תשלם את התמורה המותנית בסך ‪82,000‬‬
‫ש"ח‪ ,‬כאשר השינוי בתמורה המותנית יוכר בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫‪1,367‬‬
‫ח' הוצאות מימון‬
‫ז' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪1,367‬‬
‫רישום ריבית שנצברה )‪(27,333x5%‬‬
‫ח' הפסד בגין‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪53,300‬‬
‫ז' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪53,300‬‬
‫שערוך התחייבות תמורה מותנית לשווי הוגן )‪(82,000-1,367-27,333‬‬
‫ח' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪82,000‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪82,000‬‬
‫סילוק התחייבות לתמורה מותנית‬
‫דוגמא ‪ - 2‬טיפול בתמורה מותנית באמצעות מניות שאינן בכמות קבועה‬
‫מראש‬
‫א(‬
‫נתונים‬
‫כמו בדוגמא ‪ ,1‬פרט לכך שהתמורה המותנית בסך ‪ 82,000‬ש"ח‬
‫תהיה באמצעות הקצאת מניות במספר אשר יקבע בהתאם לשווי‬
‫המניה במועד ההקצאה‪ .‬נקבע כי השווי ההוגן של התמורה המותנית‬
‫ליום ‪ 1.1.2012‬הוא ‪ 27,333‬ש"ח‪ .‬מחיר המניות ביום ‪31.12.2012‬‬
‫הוא ‪ 8‬ש"ח‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ב(‬
‫נדרש‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ג(‬
‫פקודת היומן לרכישת חברה ב' בספרי חברה א' ב‪.1.1.2012-‬‬
‫פקודת היומן‬
‫ב‪.31.12.2012-‬‬
‫לסילוק‬
‫סופי‬
‫של‬
‫התמורה‬
‫המותנית‬
‫פתרון‬
‫נדרש ‪1‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 21‬ל‪" IAS 32-‬חוזה אינו מכשיר הוני רק מכיוון‬
‫שתוצאתו עשויה להיות קבלה או מסירה של מכשיריה ההוניים של‬
‫הישות‪ .‬לישות עשויה להיות זכות חוזית או מחויבות חוזית לקבל או‬
‫למסור מספר משתנה של מניותיה ‪ ".....‬בהמשך קובע הסעיף כי "‪....‬‬
‫חוזה כאמור אינו מכשיר הוני‪ ,‬מאחר והישות משתמשת במספר‬
‫משתנה של מכשיריה ההוניים כאמצעי לסילוק החוזה‪ ,‬לפיכך החוזה‬
‫אינו מעיד על זכות שייר בנכסי הישות לאחר ניכוי כל התחייבויותיה"‪.‬‬
‫בהתאם לכך פקודת היומן תהיה זהה לפקודה בסעיף ג‪ .2.‬בפתרון‬
‫לדוגמא ‪ 1‬לעיל‪.‬‬
‫נדרש ‪2‬‬
‫שלב א' ‪ -‬חשוב מספר המניות שיוקצו ליישוב התמורה המותנית‬
‫סכום המחויבות לתמורה מותנית‬
‫‪ 82,000‬ש"ח‬
‫נתון‬
‫מחיר המניה‬
‫‪ 8‬ש"ח למניה‬
‫נתון‬
‫כמות מניות שתוקצה‬
‫‪ 10,250‬מניות‬
‫‪82,000/8‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬רישום פקודת היומן ליום ‪ 31.12.2012‬לסילוק המחויבות‬
‫בגין תמורה מותנית‬
‫ח' הפסד בגין‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪54,667‬‬
‫ז' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪54,667‬‬
‫שערוך התחייבות תמורה מותנית לשווי הוגן )‪(82,000-27,333‬‬
‫ח' התחייבות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪82,000‬‬
‫ז' הון מניות )‪(5x10,250‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪51,250‬‬
‫‪15‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ז' פרמיה על מניות‬
‫]‪[(8-5)x10,250‬‬
‫‪30,750‬‬
‫סילוק התחייבות לתמורה מותנית‬
‫דוגמא ‪ - 3‬תמורה מותנית המטופלת כמכשיר הוני‬
‫במקרה בו התשלום בגין התבררות האירוע העתידי נעשה על ידי הנפקת‬
‫מספר קבוע של מניות‪ ,‬התמורה המותנית תוכר כמכשיר הוני‪ ,‬היות ולכל‬
‫אורך התקופה מדובר בסכום קבוע בתמורה למספר קבוע של מניות תחת‬
‫‪10‬‬
‫הנחת מימוש ‪ .‬בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬השווי ההוגן של התמורה המותנית‬
‫מחושב במועד הרכישה ומוכר כגידול בהון העצמי כנגד גידול במוניטין‪ .‬כל‬
‫שינוי בהסתברות לתשלום לא ישפיע על הסכום שהוכר במועד הרכישה אלא‬
‫ייסגר כסיווג במסגרת ההון העצמי של החברה הרוכשת‪ .‬לצורך הדוגמא נניח‬
‫כי בנתוני דוגמא ‪ 1‬התמורה המותנית תועבר באמצעות הקצאה נוספת של‬
‫עוד ‪ 14,643‬מניות של חברה א' לבעלי המניות הקודמים של חברה ב' אין‬
‫שינוי ביתר התנאים ונקבע כי השווי ההוגן של הסדר התמורה המותנית‬
‫במועד הרכישה הוא ‪ 27,333‬ש"ח‪.‬‬
‫א(‬
‫נדרש‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ב(‬
‫פקודת היומן לרכישת חברה ב' בספרי חברה א' ב‪.1.1.2012-‬‬
‫פקודת היומן‬
‫ב‪.31.12.2012-‬‬
‫לרישום‬
‫סופי‬
‫של‬
‫התמורה‬
‫המותנית‬
‫פתרון‬
‫נדרש ‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16‬‬
‫ח' נכסים נטו‬
‫‪515,000‬‬
‫ח' מוניטין‬
‫‪72,333‬‬
‫ז' ערך נקוב מניות‬
‫‪500,000‬‬
‫ז' פרמיה‬
‫‪60,000‬‬
‫ז' תקבולים על‬
‫חשבון מניות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪27,333‬‬
‫כאשר נקבע כי תמורה מותנית תשולם בסכום קבוע של מניות לפי מספר אבני דרך‪ ,‬כאשר כל הנפקת‬
‫מניות בגין אבן דרך הינה בלתי תלויה בהנפקת מניות בגין אבן דרך אחרת‪ ,‬נראה כי המכשיר יוכר‬
‫כמכשיר הוני ויטופל בהתאם‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫נדרש ‪2‬‬
‫מכיוון שהתמורה המותנית סווגה כמכשיר הוני סגירת התמורה‬
‫המותנית תטופל כסיווג בתוך ההון העצמי ולא ישונה סכום התמורה‬
‫שהוכר במועד הרכישה וכן לא יוכר רווח או הפסד נוסף כתוצאה‬
‫מהנפקת המניות‪.‬‬
‫ח' תקבולים על‬
‫חשבון מניות ‪-‬‬
‫תמורה מותנית‬
‫‪27,333‬‬
‫ח' פרמיה‬
‫‪45,882‬‬
‫ז' הון מניות‬
‫)‪ 5x14,643‬ש"ח למניה(‬
‫‪73,215‬‬
‫בנתוני הדוגמא הנ"ל‪ ,‬אם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה נמוך‬
‫מ‪ 30,000-‬ש"ח בשנת ‪ ,2012‬נראה כי יש לסגור את התקבולים על‬
‫חשבון מניות לחשבון פרמיה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי בזכויות שאינן מקנות שליטה )לשעבר זכויות מיעוט( במועד‬
‫הרכישה‪:‬‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬הישות הרוכשת יכולה לבחור למדוד את הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה בשווי הוגן במועד הרכישה ומנגד הכרה מלאה במוניטין )הכרה בכל‬
‫המוניטין של החברה הנרכשת(‪ ,‬או כחלק יחסי בשווי ההוגן של הנכסים‬
‫וההתחייבויות המזוהים )לדוגמא‪ :‬במידה ושיעור ההחזקה הינו ‪ 60%‬הכרה רק‬
‫במוניטין המיוחס לחברה הרוכשת( וזאת עבור כל צירוף עסקים בנפרד וללא צורך‬
‫‪11‬‬
‫בקביעת מדיניות חשבונאית גורפת ‪ .‬יש לציין כי במקרים בהם מניות החברה‬
‫הנרכשת נסחרות בבורסה לניירות ערך או בשוק פעיל אחר השווי של הזכויות‬
‫שאינן מקנות שליטה ייקבע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בהתאם למחירים המצוטטים בשוק‪.‬‬
‫במקרים בהם החברה הנרכשת הינה חברה פרטית יש להשתמש בטכניקות‬
‫הערכה שונות‪ .‬התקן מכיר בעובדה כי קיים קושי בהערכת השווי של הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‪ ,‬עם זאת הוא מציין כי לרוב קיים הבדל בין המחיר של המניות‬
‫המשויכות לזכויות שאינן מקנות שליטה למחיר של מניות הרוב )המוחזקות על ידי‬
‫הרוכשת( הנובע בעיקר מפרמיית השליטה‪ ,‬אשר אין להכלילה במחיר המניות של‬
‫הזכויות שאינן מקנות שליטה‪ .‬במידה והרוכשת בוחרת לא למדוד את הזכויות‬
‫שאינן מקנות שליטה בשווי הוגן מלא הרי שחישוב המוניטין ברכישה יהיה זהה‬
‫לטיפול החשבונאי הקיים בהתאם ל‪ IFRS 3-‬הנוכחי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫יצוין כי במסגרת הטיוטא לפרויקט השיפורים של שנת ‪ ,2010‬שפורסמה בחודש אוגוסט ‪ 2009‬הוצע‬
‫על ידי ה‪ IASB-‬להבהיר כי זכות הבחירה ישימה רק למכשירים שמקנים בהווה זכויות לחלק יחסי‬
‫בנכסים נטו של הנרכשת במקרה של חיסול‪ .‬מכשירים אחרים שעונים על הגדרת זכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה ומסווגים כהון בחברה הנרכשת )כגון‪ ,‬כתבי אופציות‪ ,‬רכיב המרה של אג"ח להמרה וכו'(‬
‫ימדדו בשווי הוגן או בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים מתאימים אחרים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪17‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬השווי ההוגן של זכויות שאינן מקנות שליטה נקבע באמצעות הערכת‬
‫‪12‬‬
‫שווי‬
‫עובדות‬
‫‪-‬‬
‫חברת דרקון רכשה ‪ 8,000‬מניות של חברת פנדה )מתוך ‪ 10,000‬מניות‬
‫קיימות( לפי מחיר של ‪ 51‬ש"ח למניה )סה"כ שולם ‪ 408,000‬ש"ח(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חברת פנדה הינה חברה פרטית‪ ,‬אין מחירי ציטוט למניותיה ולא בוצעו בה‬
‫גיוסים בשנה האחרונה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫להלן פרטים בדבר הערכת השווי כפי שהתקבלה על ידי מעריך השווי‪:‬‬
‫ש"ח‬
‫נכסים נטו מזוהים של חברת פנדה בהתאם ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪400,000‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברת פנדה לפי הערכת השווי‬
‫‪492,500‬‬
‫השווי ההוגן של זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫)ההפרש בין הערכת השווי הכוללת של חברת פנדה‬
‫בסך ‪ 492,500‬לבין התמורה ששולמה בסך ‪(408,000‬‬
‫‪84,500‬‬
‫נדרש‬
‫מהי פקודת היומן בגין הרכישה?‬
‫פתרון‬
‫הינה‬
‫מהנתונים‬
‫המתקבלת‬
‫ששולמה‪,‬‬
‫השליטה‪,‬‬
‫פרמית‬
‫‪) 408,000 - (80% x 492,500) = 14,000‬ההפרש בין התמורה ששולמה ע"י‬
‫דרקון לבין החלק של דרקון בשווי ההוגן של פנדה לפי הערכת השווי(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫השווי הוגן של פנדה בהתאם להערכת השווי‬
‫‪492,500‬‬
‫בניכוי ‪ 100%‬מהנכסים המזוהים נטו של פנדה‬
‫‪400,000‬‬
‫מוניטין כולל בפנדה‬
‫‪92,500‬‬
‫שווי הוגן של ‪ 80%‬מפנדה כפי ששולם ע"י דרקון‬
‫‪408,000‬‬
‫בניכוי ‪ 80%‬מהנכסים המזוהים נטו של‬
‫פנדה ‪400,000x80% -‬‬
‫‪320,000‬‬
‫מוניטין המיוחס לחברה האם‬
‫‪88,000‬‬
‫מוניטין המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪92,500-88,000=4,500‬‬
‫בדוגמא התעלמנו מהשפעת מסים נדחים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫הפער בין המוניטין שיוחס לחברה האם )‪ (88,000‬לבין ‪ 80%‬מהמוניטין הכולל‬
‫)‪ (92,500 x 80% =74,000‬נובע מפרמית השליטה של ‪ 14,000‬שחושבה לעיל‪.‬‬
‫דרך נוספת לוודא כי המוניטין המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה )‪ 4,500‬ש"ח(‬
‫הינו נכון‪ ,‬יכול להיעשות ע"י חישוב ההפרש בין השווי ההוגן של הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה לבין החלק היחסי של זכויות אלה בנכסים נטו המזוהים של פנדה‪:‬‬
‫‪84,500 - (20% x 400,000) = 4,500‬‬
‫פקודת היומן שתירשם‪:‬‬
‫ח' נכסים נטו ניתנים לזיהוי‬
‫ח' מוניטין‬
‫‪400,000‬‬
‫‪13‬‬
‫‪92,500‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪408,000‬‬
‫ז' זכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‬
‫‪84,500‬‬
‫דוגמא ‪ - 2‬השווי ההוגן של זכויות שאינן מקנות שליטה נקבע על ידי מידע אחר‬
‫‪14‬‬
‫מהתמורה ששולמה בעסקה‬
‫עובדות‬
‫‪-‬‬
‫גברת פלפלת הינה בעלת מניות המחזיקה ‪ 80%‬מ‪ 10,000-‬מניות של חברה‬
‫ב'‪ 20% .‬המניות הנוספות של חברה ב' מוחזקות באופן מפוזר בשוק‬
‫ולאחרונה נסחרו בטווח של ‪ 49-51‬ש"ח למניה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חברה א' הצופה סינרגיה מהשגת שליטה בחברה ב' הסכימה לשלם מחיר‬
‫של ‪ 60‬ש"ח למניה עבור כל מניותיה של גברת פלפלת ב‪.30.9.2011-‬‬
‫‪-‬‬
‫גם לאחר הרכישה שבוצעה ע"י חברה א'‪ 20% ,‬הנוספים שמוחזקים ע"י‬
‫השוק ממשיכים להיסחר בטווח של ‪ 49-51‬ש"ח למניה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השווי של הנכסים המזוהים נטו של חברה ב' הינו ‪ 500,000‬ש"ח‪.‬‬
‫נדרש‬
‫א‪ .‬מהו השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברה ב' במועד רכישת‬
‫המניות‪ ,30.9.2011 ,‬על ידי חברה א'?‬
‫ב‪ .‬מהו סכום המוניטין שיוכר בדוחותיה המאוחדים של חברה א' ב‪?30.9.2011-‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫כולל סך של ‪ 88,000‬ש"ח המיוחס לחברה האם וסך של ‪ 4,500‬ש"ח המיוחס לבעלי הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‪.‬‬
‫בדוגמא זו התעלמנו מהשפעת מסים נדחים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪19‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כיצד מוקצה המוניטין בין הזכויות המיוחסות לחברה האם לבין הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה?‬
‫ד‪ .‬מה יהיו התשובות לנדרש ב' ולנדרש ג' אילו ‪ 20%‬המניות הנוספות של‬
‫חברה ב' נסחרות בשוק סביב מחיר של ‪ 45‬ש"ח למניה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה יהיו התשובות לנדרש ב' ולנדרש ג' אילו ‪ 20%‬המניות הנוספות של‬
‫חברה ב' נסחרות בשוק סביב מחיר של ‪ 58‬ש"ח למניה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מה תהיה התשובה לנדרש ב' אילו השווי של הנכסים המזוהים נטו של חברה‬
‫ב' הינו ‪ 600,000‬ש"ח‪.‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש א'‬
‫נראה כי המחיר של ‪ 60‬ש"ח למניה ששולם ע"י חברה א' אינו מיצג את השווי‬
‫ההוגן הכולל של חברה ב'‪ .‬העובדה כי הזכויות שאינן מקנות שליטה ממשיכות‬
‫להיסחר סביב מחיר של ‪ 50‬ש"ח למניה המהווה אינדיקטור לשווי הוגן של‬
‫‪ 100,000‬ש"ח עבור ‪ 2,000‬המניות שנסחרות בשוק ושאינן מוחזקות ע"י חברה‬
‫א'‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬הראיה הטובה ביותר לשווי הוגן של הזכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה‪ ,‬הינה השווי ההוגן הסחיר של מניות חברה ב' ולא המחיר ששולם ע"י‬
‫חברה א'‪.‬‬
‫יש לציין כי לעתים יכול להיות מצב בו גם המחזיקים בזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫עשויים להנות מסינרגיה בין החברה הרוכשת לחברה הנרכשת‪.‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ב'‬
‫שלב ‪ - 1‬מציאת השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫המחיר של ‪ 60‬ש"ח למניה ששולם ע"י חברה א' מיצג מחיר שנקבע במו"מ עבור‬
‫‪ 8,000‬המניות שהוחזקו ע"י גברת פלפלת‪ .‬היות ולא קיימת ראיה סותרת‪ ,‬השווי‬
‫ההוגן של מניות חברה ב' המוחזקות ע"י חברה א' הינו ‪ 480,000‬ש"ח )‪8,000‬‬
‫מניות כפול מחיר של ‪ 60‬ש"ח למניה(‪.‬‬
‫השווי ההוגן של חברה ב' נקבע ע"י חיבור השווי ההוגן של המניות המוחזקות ע"י‬
‫חברה א' והשווי ההוגן של הזכויות שאינו מקנות שליטה בחברה ב'‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫השווי ההוגן של מניות חברה ב' המוחזקות ע"י חברה א'‬
‫‪8,000x60= 480,000‬‬
‫השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברה ב'‬
‫)נדרש א'(‬
‫‪2,000x50= 100,000‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪580,000‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫שלב ‪ - 2‬מציאת השווי של המוניטין‬
‫המוניטין הכולל מחושב ע"י העודף של השווי ההוגן הכולל של חברה ב' )שנקבע‬
‫ע"י חיבור תמורת הרכישה עם השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה( על‬
‫השווי של הנכסים המזוהים נטו של ב' בהתאם ל‪:IFRS 3R-‬‬
‫השווי הוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪480,000+100,000= 580,000‬‬
‫השווי של הנכסים המזוהים נטו שנרכשו‬
‫‪500,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪80,000‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ג'‬
‫זכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה )‪(20%‬‬
‫זכויות מיוחסות‬
‫לחברה האם )‪(80%‬‬
‫שווי הוגן‬
‫למועד הרכישה‬
‫‪8,000x60= 480,000‬‬
‫השווי היחסי‬
‫של נכסים‬
‫המזוהים נטו‬
‫שנרכשו‬
‫‪500,000x80%= 400,000‬‬
‫‪500,000x20%= 100,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪80,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,000x50= 100,000‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ד'‬
‫במידה ו‪ 20%-‬המניות הנוספות של חברה ב' נסחרות בשוק סביב מחיר של ‪45‬‬
‫ש"ח למניה‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬מציאת השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫השווי ההוגן של מניות חברה ב' המוחזקות ע"י חברה א'‬
‫‪480,000‬‬
‫השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברה ב'‬
‫‪2,000x45= 90,000‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪570,000‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מציאת השווי של המוניטין‬
‫המוניטין הכולל מחושב ע"י העודף של השווי ההוגן הכולל של חברה ב' )שנקבע‬
‫ע"י חיבור תמורת הרכישה עם השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה( על‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו של חברה ב'‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫השווי הוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪480,000+90,000= 570,000‬‬
‫השווי ההוגן של הנכסים המזוהים נטו שנרכשו‬
‫‪500,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪70,000‬‬
‫‪21‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫התשובה לנדרש ג' תהיה‪:‬‬
‫זכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה )‪(20%‬‬
‫זכויות מיוחסות‬
‫לחברה האם )‪(80%‬‬
‫שווי הוגן‬
‫למועד הרכישה‬
‫‪8,000x60= 480,000‬‬
‫‪2,000x45= 90,000‬‬
‫שווי יחסי של נכסים‬
‫מזוהים נטו שנרכשו‬
‫‪500,000x80%= 400,000‬‬
‫‪500,000x20%= 100,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪80,000‬‬
‫)‪(10,000‬‬
‫תיקון סכומים‬
‫לאור סעיף ‪32‬‬
‫ל‪*IFRS 3R-‬‬
‫)‪(10,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪70,000‬‬
‫‪0‬‬
‫*‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 32‬לתקן‪:‬‬
‫"הרוכש יכיר במוניטין למועד הרכישה שימדד כעודף של )א( על פני )ב(‬
‫להלן‪:‬‬
‫)א(‬
‫הסכום הכולל של‪:‬‬
‫)‪(i‬‬
‫התמורה שהועברה‪ ,‬שנמדדת בהתאם לתקן זה‪ ,‬אשר בדרך כלל‬
‫דורש שווי הוגן למועד הרכישה )ראה סעיף ‪37‬‬
‫ל‪;(IFRS 3R-‬‬
‫)‪(ii‬‬
‫הסכום של זכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש‪ ,‬שנמדדות‬
‫בהתאם לתקן זה; ושל‬
‫)‪ (iii‬בצירוף עסקים שהושג בשלבים )ראה סעיפים ‪ 41‬ו‪ ,(42-‬השווי‬
‫ההוגן למועד הרכישה של הזכות ההונית בנרכש שהוחזקה‬
‫קודם לכן על ידי הרוכש‪.‬‬
‫)ב (‬
‫הסכום נטו למועד הרכישה של הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ושל‬
‫ההתחייבויות שניטלו‪ ,‬שנמדד בהתאם לתקן זה‪".‬‬
‫בהתאם לאמור לעיל הרי שלא יהיה ניתן להכיר פה ברווח הזדמנותי על‬
‫הזכויות שאינן מקנות שליטה‪ ,‬אלא המוניטין 'השלילי' שמוקצה לזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה יקטין את המוניטין שמיוחס לזכויות המיוחסות לחברה האם‪.‬‬
‫לפיכך המוניטין שמוקצה לזכויות שאינן מקנות שליטה יהיה אפס והמוניטין‬
‫שמוקצה לזכויות המיוחסות לחברה האם יוכר בדוחות הכספיים המאוחדים‬
‫של חברה א' יהיה ‪ 70,000‬ש"ח‪.‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ה‬
‫במידה ו‪ 20%-‬המניות הנוספות של חברה ב' נסחרות בשוק סביב מחיר של ‪58‬‬
‫ש"ח למניה התשובה לנדרש ב' תהיה‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫שלב ‪ - 1‬מציאת השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫השווי ההוגן של מניות חברה ב' המוחזקות ע"י חברה א'‬
‫‪8,000x60= 480,000‬‬
‫השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברה ב'‬
‫‪2,000x58= 116,000‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪596,000‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מציאת השווי של המוניטין‬
‫המוניטין הכולל מחושב ע"י העודף של השווי ההוגן הכולל של חברה ב' )שנקבע‬
‫ע"י חיבור תמורת הרכישה עם השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה( על‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו של חברה ב'‪:‬‬
‫השווי הוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪480,000+116,000= 596,000‬‬
‫השווי של הנכסים המזוהים נטו שנרכשו‬
‫‪500,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪96,000‬‬
‫התשובה לנדרש ג' תהיה‪:‬‬
‫זכויות המיוחסות‬
‫לחברה האם )‪(80%‬‬
‫זכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה )‪(20%‬‬
‫שווי הוגן‬
‫למועד הרכישה‬
‫‪8,000x60= 480,000‬‬
‫שווי יחסי של נכסים‬
‫מזוהים נטו‬
‫שנרכשו‬
‫‪500,000x80%= 400,000‬‬
‫‪500,000x20%= 100,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪16,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪2,000x58= 116,000‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ו'‬
‫במידה והשווי של הנכסים נטו המזוהים של חברה ב' הוא ‪ 600,000‬ש"ח התשובה‬
‫לנדרש ב' תהיה‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬מציאת השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברת ב' לא השתנה כתוצאה משינוי העובדות בנדרש ו'‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫השווי הוגן של מניות חברה ב' המוחזקות ע"י חברה א'‬
‫‪480,000‬‬
‫השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברה ב' )נדרש א'(‬
‫‪100,000‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪580,000‬‬
‫‪23‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מציאת השווי של המוניטין‬
‫המוניטין הכולל מחושב ע"י העודף של השווי ההוגן הכולל של חברה ב' )שנקבע‬
‫ע"י חיבור תמורת הרכישה עם השווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה( על‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו של חברה ב'‪:‬‬
‫השווי הוגן הכולל של חברה ב'‬
‫‪580,000‬‬
‫השווי של הנכסים המזוהים נטו שנרכשו‬
‫‪600,000‬‬
‫רווח מרכישה הזדמנותית שיוכר בדוח רווח והפסד‬
‫‪20,000‬‬
‫בהתאם לתקן יש לבחון במצב זה כי אכן הנכסים נטו נרשמו בהתאם להוראות‬
‫התקן )סעיפים ‪ 34-36‬לתקן(‪ .‬במידה ומגיעים למסקנה כי ההערכות השווי‬
‫וההנחות היו נכונות יוכר רווח הזדמנותי בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי בזכויות שאינן מקנות שליטה )לשעבר זכויות מיעוט( במועד‬
‫הרכישה כאשר בחברה הנרכשת יש התחייבויות נטו‪:‬‬
‫בהתאם לתקינה הקיימת ‪ IFRS 3‬אוסר על הכרה ביתרת חובה בגין זכויות במועד‬
‫הרכישה אלא אם למיעוט קיימת מחויבות לכסות את ההפסדים של החברה‬
‫הנרכשת ויש לו את היכולת לעשות זאת‪ .‬התוצאה של טיפול חשבונאי זה הייתה‬
‫הגדלת המוניטין במועד הרכישה‪ .‬בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬הישות הרוכשת תכיר‬
‫בזכויות שאינן מקנות שליטה בחובה )יתרת חובה במסגרת ההון העצמי בדוחות‬
‫המאוחדים של חברה א'( במועד הרכישה בין אם קיימת מחויבות של הזכויות‬
‫שאינן מקנות שליטה ובין אם לא‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי בעלייה לשליטה בשלבים‪:‬‬
‫לעתים רוכש משיג שליטה על ישות שבה הוא החזיק זכויות הוניות לפני מועד‬
‫השגת השליטה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ ,‬חברה א' מחזיקה בזכויות הוניות‬
‫שאינן מקנות שליטה בשיעור ‪ 35%‬מחברה ב' ומיישמת לגבי אותה השקעה את‬
‫שיטת השווי המאזני‪ .‬באותו מועד חברה א' רוכשת זכויות נוספות בשיעור ‪40%‬‬
‫ממניות חברה ב'‪ ,‬אשר מעניקות לה שליטה על חברה ב'‪ .‬בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬יש‬
‫להתייחס לעסקה זו כאל צירוף עסקים שהושג בשלבים‪ ,‬אשר לפעמים גם מכונה‬
‫רכישה בשלבים )‪.(step acquisition‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 42‬ל‪:IFRS 3R -‬‬
‫"בצירוף עסקים שהושג בשלבים‪ ,‬הרוכש ימדוד מחדש את הזכות ההונית שהוא‬
‫החזיק לפני כן בנרכש בשווי הוגן שלה במועד הרכישה‪ ,‬ויכיר ברווח או בהפסד‪,‬‬
‫שנוצר כתוצאה מכך‪ ,‬אם נוצר‪ ,‬ברווח או הפסד‪ .‬בתקופות דיווח קודמות‪ ,‬ייתכן‬
‫שהרוכש הכיר בשינויים בערך של הזכות ההונית שלו בנרכש ברווח כולל אחר‬
‫)לדוגמא‪ ,‬משום שההשקעה סווגה כזמינה למכירה(‪ .‬במצב זה‪ ,‬הסכום שהוכר‬
‫‪24‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ברווח כולל אחר יוכר לפי אותו בסיס כפי שהיה נדרש אם הרוכש היה מממש‬
‫ישירות את הזכות ההונית שהחזיק לפני כן" ‪.‬‬
‫כלומר כאשר החברה הרוכשת החזיקה בזכויות הוניות בחברה הנרכשת לפני‬
‫העלייה לשליטה‪ ,‬ההשקעה בזכויות הוניות אלה תשוערך לשווי הוגן‪ ,‬ללא קשר‬
‫לטיפול החשבונאי שננקט לפני העליה לשליטה‪ ,‬כאשר ההפרש בגין השערוך לשווי‬
‫הוגן יוכר בדוח רווח והפסד בניגוד לטיפול החשבונאי שקיים היום‪.‬‬
‫בהתאם להוראות ‪ IFRS 3R‬כאשר חברה עולה לשליטה אחרי החזקה קודמת‬
‫בנרכשת עליה לבצע את הנהלים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫יש לשערך את ההשקעה הקיימת בהתאם לשוויה ההוגן‪.‬‬
‫•‬
‫חישוב וייחוס שווי הוגן לנכסים וההתחייבויות בחברה הנרכשת בהתאם‬
‫להערכת השווי‪.‬‬
‫•‬
‫חישוב הזכויות שאינן מקנות שליטה‪.‬‬
‫•‬
‫חישוב מוניטין‪.‬‬
‫•‬
‫חישוב רווח או הפסד מהעלייה לשליטה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬מעבר מהשפעה מהותית לשליטה‬
‫‪15‬‬
‫רכישה ‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪-‬‬
‫חברה א' רוכשת ‪ 30%‬מחברה ב' ב‪ 1.1.2010-‬תמורת ‪ 164,000‬ש"ח‬
‫במזומן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לחברה א' יש השפעה מהותית בחברה ב' בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי‬
‫‪) 28‬להלן‪ ("IAS 28" :‬ולפיכך מיישמת החל ממועד הרכישה את שיטת השווי‬
‫המאזני‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 31.12.2011-‬חשבון ההשקעה לפי שיטת השווי המאזני עומד על ‪185,200‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 1.1.2012-‬חברה א' רוכשת ‪ 50%‬נוספים בחברה ב' תמורת ‪ 350,000‬ש"ח‬
‫במזומן ועולה לשיעור החזקה של ‪.80%‬‬
‫‪-‬‬
‫לצורכי הדוגמא ה‪ 350,000-‬ש"ח ששולמו עבור ‪ 50%‬מהווים אינדיקטור עבור‬
‫‪16‬‬
‫השווי ההוגן הכולל של חברה ב' ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הנכסים המזוהים‪ ,‬נטו של חברה ב' ליום ‪ 1.1.2012‬הם בסך של ‪700,000‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫בדוגמא זו התעלמנו מהשפעת מסים נדחים‪.‬‬
‫יש להתעלם מפרמיית שליטה לצורכי הדוגמא‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪25‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫נדרש‬
‫הצג את פקודת היומן לרכישת ‪ 50%‬בחברה ב' לאור העלייה לשליטה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫לפני פקודת הרכישה יש לשערך את ההשקעה בחברה ב' לשוויה ההוגן בהתאם‬
‫להוראות ‪ .IFRS 3R‬בהתאם לעובדות התשלום ששולם עבור ה‪ 50%-‬הנוספים‬
‫מהווה אינדיקטור לשווי ההוגן של כל ‪.100%‬‬
‫לפיכך השווי ההוגן של ‪ 20%‬מחברה ב' המשויך לזכויות שאינן מקנות שליטה הינו‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 700,000x20%= 140,000‬וכמו כן השווי ההוגן שמיוחס ל‪ 30%-‬החזקה‬
‫בחברה ב' לפני העלייה לשליטה שווה ‪.700,000x30%=210,000‬‬
‫‪700,000‬‬
‫ח' נכסים מזוהים נטו‬
‫ז' מזומן‬
‫‪350,000‬‬
‫ז' זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪140,000‬‬
‫ז' חשבון השקעה בחברה ב'‬
‫‪185,200‬‬
‫ז' רווח מעלייה לשליטה‬
‫‪24,800‬‬
‫דוגמא ‪ - 2‬מעבר מנייר ערך זמין למכירה לשליטה‬
‫‪18‬‬
‫‪-‬‬
‫חברה ג' רוכשת ‪ 1500) 15%‬מניות מתוך ‪ 10,000‬מניות מונפקות( מחברה‬
‫ד' ב‪ 1.1.2010-‬תמורת ‪ 150,000‬ש"ח במזומן )‪ 100‬ש"ח למניה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 31.3.2010 -‬וב‪ 1.4.2010-‬השווי ההוגן של מחיר מנית חברה ד' הוא ‪120‬‬
‫ש"ח למניה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לחברה ג' אין השפעה מהותית בחברה ד' בהתאם ל‪ IAS 28-‬וההשקעה אינה‬
‫עומדת בהגדרה של נכס מוחזק למסחר בהתאם ל‪ IAS 39-‬ולפיכך מטופלת‬
‫כנכס זמין למכירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 1.4.2010-‬חברה ג' רוכשת ‪ 60%‬נוספים של חברה ד' תמורת ‪900,000‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שווי הנכסים המזוהים נטו של חברה ד' ל‪ 1.4.2010-‬הוא ‪ 800,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫החברה בחרה למדוד את הזכויות שאינן מקנות שליטה בשווי הוגן למועד‬
‫הרכישה‪.‬‬
‫נדרש‬
‫א‪ .‬הצג חשבון השקעה ל‪.31.3.2010-‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪26‬‬
‫‪350,000 = 700,000‬‬
‫‪50%‬‬
‫בדוגמא זו התעלמנו מהשפעת מסים נדחים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ב‪ .‬הצג את פקודת היומן לרכישת השליטה ל‪.1.4.2010-‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש א'‬
‫פקודת היומן ב‪ 1.1.2010-‬לרישום הרכישה ‪-‬‬
‫‪150,000‬‬
‫ח' השקעה בחברה ד'‬
‫‪150,000‬‬
‫ז' מזומן‬
‫פקודת היומן ב‪ 31.3.2010-‬לצורך רישום ההשקעה בשווי הוגן ‪-‬‬
‫‪30,000‬‬
‫ח' השקעה בחברה ד'‬
‫‪30,000‬‬
‫ז' קרן הון‬
‫)רווח כולל אחר(‬
‫‪1,500x(120-100)=30,000‬‬
‫כלומר יתרת ההשקעה בחברה ד' ל‪ 31.3.2008-‬הינה ‪ 180,000‬ש"ח‪.‬‬
‫פתרון ‪ -‬נדרש ב'‬
‫ביום ‪ 1.4.2010‬חברה ג' עולה לשליטה בחברה ד'‪ .‬בהתאם לסעיף ‪ 42‬לתקן‪ ,‬בעת‬
‫העלייה לשליטה‪ ,‬במידה והרוכש הכיר בשינויים בערך של הזכות ההונית שלו‬
‫בנרכש ברווח כולל אחר )לדוגמא‪ ,‬משום שההשקעה סווגה כזמינה למכירה(‬
‫הסכום שהוכר ברווח כולל אחר יוכר לפי אותו בסיס כפי שהיה נדרש אם הרוכש‬
‫היה מממש ישירות את הזכות ההונית שהחזיק לפני כן‪ .‬כלומר במקרה של נכס‬
‫זמין למכירה קרן ההון תוכר ברווח והפסד‪.‬‬
‫חברה ג' תכיר ברווח מסיווג קרן ההון לדוח רווח והפסד כתוצאה מהעלייה לשליטה‬
‫בסך ‪ 30,000‬ש"ח‪.‬‬
‫חברה ג' בחרה למדוד את הזכויות שאינן מקנות שליטה בשווי הוגן‪ .‬היות ולא‬
‫קיימת אינדיקציה אחרת הרי שהשווי ההוגן של הזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫יתקבל מהשווי ההוגן למניה של ‪ 120‬ש"ח‪.‬‬
‫הזכויות שאינן מקנות שליטה יוכרו וימדדו ב‪ 1.4.2010-‬ע"י הכפלת מספר המניות‬
‫שלא מוחזקות ע"י חברה ג' )‪ 2,500‬מניות( ב‪ 120-‬ש"ח למניה‪ ,‬כלומר ב‪300,000-‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫השווי הוגן הכולל של חברה ד' במועד הרכישה‬
‫‪BDO‬‬
‫חשבון ההשקעה ל‪1.4.2010-‬‬
‫‪180,000‬‬
‫תמורה עבור ‪ 60%‬נוספים‬
‫‪900,000‬‬
‫זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪300,000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1,380,000‬‬
‫‪27‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫חישוב המוניטין הכולל ל‪1.4.2010-‬‬
‫סה"כ תמורה )שווי הוגן של חברה ד'(‬
‫‪1,380,000‬‬
‫בניכוי שווי של נכסים מזוהים נטו‬
‫‪800,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪580,000‬‬
‫פקודת רכישה‬
‫ח‪.‬‬
‫ח' הנכסים המזוהים נטו‬
‫של חברה ד'‬
‫‪800,000‬‬
‫ח' מוניטין‬
‫‪580,000‬‬
‫ח' קרן הון‬
‫‪30,000‬‬
‫ז' השקעה בחברה ד'‬
‫‪180,000‬‬
‫ז' זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪300,000‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪900,000‬‬
‫ז' רווח מעלייה לשליטה‬
‫‪30,000‬‬
‫סילוק יחסים עסקיים קודמים בעת העלייה לשליטה וזכויות שנרכשו מחדש‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫רקע‬
‫ייתכנו מצבים בהם בין הרוכש לישות הנרכשת קיימים יחסים לפני שהם‬
‫‪19‬‬
‫שקלו את צירוף העסקים )להלן‪" :‬יחסים קודמים"( ‪ ,‬יחסים קודמים אלו‬
‫עשויים להיות חוזיים או לא חוזיים‪ .‬להלן דוגמאות ליחסים חוזיים‪:‬‬
‫ספק ולקוח‬
‫•‬
‫מעניק רישיון ומשתמש ברישיון‬
‫•‬
‫לווה ומלווה )או מחזיק ומנפיק באג"ח(‬
‫•‬
‫דוגמא ליחסים לא חוזיים עשויה להיות תובע ונתבע‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫‪19‬‬
‫‪28‬‬
‫הסוגיות החשבונאיות‬
‫א(‬
‫האם יש להעריך צירוף עסקים בין שני צדדים שקיימים בינם יחסים‬
‫קודמים לצורך הקביעה‪ ,‬האם קיים סילוק )יישוב( של היחסים העסקיים‬
‫הקודמים‪ ,‬הדורש טיפול חשבונאי נפרד מצירוף העסקים?‬
‫ב(‬
‫האם יהיה זה נאות לרוכש להכיר ברווח מסילוק אפקטיבי של היחסים‬
‫הקודמים במועד צירוף העסקים?‬
‫לחילופין ייתכן שבמהלך המשא ומתן הצדדים נכנסו להסדר שהוא נפרד מצירוף העסקים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(3‬‬
‫ג(‬
‫כיצד יש למדוד תביעה או הסכם חוזי שסילוקם האפקטיבי בוצע‬
‫במהלך צירוף העסקים?‬
‫ד(‬
‫האם יש להכיר בנפרד ממוניטין בנכסים לא מוחשיים הנמצאים בישות‬
‫הנרכשת‪ ,‬שצמחו לפני צירוף העסקים רק כתוצאה מזכות לשימוש‬
‫בנכסים הלא מוחשיים )בין אם הוכרו בדוחות הכספיים ובין אם לאו(‬
‫)להלן‪" :‬זכות שנרכשה חזרה"( של הרוכש?‬
‫ה(‬
‫האם רכישה של זכות שנרכשה בחזרה צריכה להיכלל במדידה של‬
‫סכום הסילוק כאמור לעיל או כחלק מהעלות של צירוף העסקים?‬
‫טיפול חשבונאי‬
‫א(‬
‫סעיף ‪ 51‬לתקן קובע‬
‫"יתכן שבין הרוכש לבין הנרכש היו קיימים יחסים או הסדר אחר‬
‫קודמים לפני שהחל המשא ומתן על צירוף העסקים‪ ,‬או יתכן שבמהלך‬
‫המשא ומתן הם נכנסו להסדר‪ ,‬שהוא נפרד מצירוף העסקים‪ .‬בכל אחד‬
‫מהמצבים‪ ,‬הרוכש יזהה סכומים כלשהם שאינם חלק ממה שהרוכש‬
‫והנרכש )או בעליו הקודמים( החליפו בצירוף העסקים‪ ,‬כלומר סכומים‬
‫שאינם חלק מעסקת ההחלפה עבור הנרכש‪ .‬הרוכש יכיר כחלק מיישום‬
‫שיטת הרכישה רק בתמורה שהועברה עבור הנרכש‪ ,‬ובנכסים שנרכשו‬
‫ובהתחייבויות שניטלו בעסקת ההחלפה עבור הנרכש‪ .‬עסקאות‬
‫נפרדות יטופלו בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים‬
‫הרלבנטיים‪".‬‬
‫בהתאם לאמור לעיל יש להעריך בכל צירוף עסקים באם קיימים יחסים‬
‫קודמים בין הרוכש לנרכש ולטפל ביחסים אלו בנפרד מצירוף העסקים‪.‬‬
‫ב(‬
‫בהתאם להנחיות היישום של התקן אם צירוף העסקים מסלק למעשה‬
‫יחסים קודמים‪ ,‬הרוכש יכיר ברווח או בהפסד‪.‬‬
‫ג(‬
‫סילוק יחסים קודמים ימדד לפי הבסיסים המפורטים להלן‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫עבור יחסים קודמים לא חוזיים )כגון תביעה(‪ ,‬לפי שווי הוגן‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫עבור יחסים חוזיים‪ ,‬לפי הנמוך מבין הבאים‪:‬‬
‫)א(‬
‫‪BDO‬‬
‫הסכום שבו החוזה עדיף או נחות‪ ,‬מנקודת המבט של‬
‫הרוכש‪ ,‬בהשוואה לתנאים של עסקאות שוטפות בשוק‬
‫בפריטים זהים או בפריטים דומים‪) .‬חוזה נחות הוא חוזה‬
‫שהוא נחות במונחים של תנאי שוק שוטפים‪ .‬הוא לא‬
‫‪29‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫בהכרח חוזה מכביד שבו העלויות שלא ניתן להימנע מהן‬
‫כדי לקיים את המחויבויות בהתאם לחוזה עולות על‬
‫ההטבות הכלכליות שחזוי שיתקבלו ממנו‪(.‬‬
‫)ב (‬
‫הסכום של הוראות סילוק כלשהן הנקובות בחוזה‬
‫שזמינות לצד שכנגד שמבחינתו החוזה הוא נחות‪.‬‬
‫אם ב' נמוך מ‪-‬א'‪ ,‬ההפרש נכלל כחלק מהטיפול החשבונאי בצירוף העסקים‪.‬‬
‫סכום הרווח או ההפסד שיוכר עשוי להיות תלוי בחלקו בשאלה אם הרוכש‬
‫הכיר לפני כן בנכס או בהתחייבות קשורים‪ ,‬ולפיכך יתכן שהרווח או ההפסד‬
‫שידווחו יהיו שונים מהסכום שחושב לפי הדרישות שצוינו לעיל‪.‬‬
‫דוגמא ‪1‬‬
‫חברה א' רוכשת רכיבים אלקטרוניים מחברה ב' במחיר קבוע בהתאם לחוזה‬
‫אספקה ל‪ 5-‬שנים‪ .‬המחיר שנקבע בהתאם לחוזה האספקה גבוה מהמחיר‬
‫בשוק לרכישת רכיבים זהים מספק אחר במועד צירוף העסקים‪ .‬חוזה‬
‫האספקה מאפשר לחברה א' לסיים את החוזה לפני תום ‪ 5‬השנים על ידי‬
‫תשלום קנס בסך ‪ 6‬מליון ש"ח‪ .‬לאחר שנתיים ממועד חתימת החוזה חברה‬
‫א' רוכשת את חברה ב' בתמורה ל‪ 50-‬מליון ש"ח המהווים את שוויה ההוגן‬
‫של חברה ב' למועד הרכישה‪ .‬מהערכת השווי של חברה ב' עולה כי השווי‬
‫ההוגן של חוזה האספקה בעיני רוכשים פוטנציאלים אחרים הינו ‪ 8‬מליון‬
‫ש"ח‪:‬‬
‫•‬
‫‪ 3‬מליון ש"ח מיוחסים לשווי הוגן של חוזה סטנדרטי בשוק דהיינו לקשרי‬
‫הלקוחות ול"מאמץ המכירה"‪.‬‬
‫•‬
‫‪ 5‬מליון ש"ח מיוחסים לעודף המחיר הנקוב בחוזה ביחס לחוזה בתנאים‬
‫דומים בשוק )כגון‪ :‬מחיר זול יותר לחברה ב'(‪.‬‬
‫נתונים נוספים‬
‫•‬
‫לחברה ב' אין נכסים בלתי מוחשיים נוספים הקשורים לחוזה האספקה‪.‬‬
‫•‬
‫חברה א' לא הכירה בהתחייבות כלשהי בגין חוזה האספקה לפני צרוף‬
‫העסקים‪.‬‬
‫כיצד על חברה א' להכיר בחוזה האספקה בעת צרוף העסקים?‬
‫בדוגמא זו חברה א' תכיר בהפסד בסך ‪ 5‬מליון ש"ח שהוא הסכום הנמוך‬
‫מבין הקנס בסך ‪ 6‬מליון ש"ח לבין הסכום שבו החוזה נחות מבחינת חברה‬
‫‪30‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫א' ושהינו ‪ 5‬מליון ש"ח‪ .‬יתרת שווי החוזה בסך ‪ 3‬מליון ש"ח תוכר כחלק‬
‫מיתרת המוניטין‪.‬‬
‫ההשלכות של הכרה בהפסד במועד צרוף העסקים בסך ‪ 5‬מליון ש"ח הינם‬
‫שעלות צרוף העסקים )התמורה שהועברה( תותאם מ‪ 50-‬מליון ש"ח ל‪45-‬‬
‫מליון ש"ח‪.‬‬
‫פקודות היומן לסילוק היחסים הקודמים‬
‫ח' ‪ -‬הפסד מיישוב יחסים קודמים‬
‫ז' ‪ -‬תמורה שהועברה‬
‫‪ 5‬מליון ש"ח‬
‫‪ 5‬מליון ש"ח‬
‫דוגמא ‪2‬‬
‫בהתבסס על נתוני הדוגמא הקודמת נניח כעת כי חברה א' הכירה‬
‫בהתחייבות בספרים בסך ‪ 6‬מליון ש"ח בגין חוזה האספקה לפני צרוף‬
‫העסקים כחוזה מכביד בהתאם ל‪.IAS 37-‬‬
‫כיצד על חברה א' להכיר כעת בחוזה האספקה בעת צרוף העסקים?‬
‫במקרה זה חברה א' תכיר ברווח של ‪ 1‬מליון ש"ח בגין יישוב יחסים קודמים‬
‫במועד צרוף העסקים ההפרש בין ‪ 5‬מליון ש"ח הפסד שיוכר לבין סילוק‬
‫התחייבות שהוכרה בעבר בסך ‪ 6‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫במילים אחרות חברה א' סילקה התחייבות במאזן של ‪ 6‬מליון ש"ח בתמורה‬
‫ל‪ 5-‬מליון ש"ח וכתוצאה מכך הכירה ברווח בסך ‪ 1‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫פקודות היומן‬
‫ח' ‪ -‬התחייבות בגין חוזה מכביד‬
‫‪ 6‬מליון ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬תמורה שהועברה‬
‫‪ 5‬מליון ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬רווח מיישוב יחסים קודמים‬
‫‪ 1‬מליון ש"ח‬
‫דוגמא ‪3‬‬
‫חברה ב' מחזיקה ‪ 100%‬מאגרות חוב של חברה א' החל ממועד הנפקתן‬
‫ביום ‪ 1‬בינואר ‪) 2009‬חברה ב' טיפלה באג"ח אלו כנכס פיננסי בשווי הוגן‬
‫דרך רווח והפסד( אג"ח עומדות לפדיון בעוד ‪ 5‬שנים‪ .‬ביום ‪ 1‬בינואר ‪2011‬‬
‫רוכשת חברה א' ‪ 100%‬מהון המניות של חברה ב' בתמורה ל‪ 10,000-‬אלפי‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪31‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫נתונים נוספים‬
‫•‬
‫השווי ההוגן של אג"ח של א' בספרי חברה ב' למועד הרכישה הינו ‪900‬‬
‫אלפי ש"ח‪.‬‬
‫•‬
‫העלות המופחתת של אג"ח בספרי חברה א' למועד הרכישה הינו ‪980‬‬
‫אלפי ש"ח‪.‬‬
‫•‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו המזוהים בחברה ב' הסתכם למועד‬
‫הרכישה ל‪ 9,000-‬אלפי ש"ח )כולל נכס פיננסי אג"ח של א'(‪.‬‬
‫כיצד על חברה א' לטפל באג"ח כאמור לעיל במועד הרכישה?‬
‫בדוגמא זו חברה א' בעצם ביצעה )בנוסף לצירוף העסקים( רכישה חוזרת‬
‫של אג"ח שהונפקו על ידה בעבר‪ ,‬לפיכך עליה להכיר ברווח או הפסד‬
‫כתוצאה מפירעון מוקדם )יישוב היחסים הקודמים( במקרה זה רווח של ‪80‬‬
‫אלפי ש"ח )ההפרש בין הערך בספרים של ההתחייבות לבין שוויה ההוגן(‪.‬‬
‫פקודות היומן‬
‫ח' ‪ -‬נכסים נטו‬
‫‪ 9,000‬אלפי ש"ח‬
‫ח' ‪ -‬מוניטין‬
‫‪ 1,000‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬תמורה ששולמה‬
‫‪ 10,000‬אלפי ש"ח‬
‫ובנוסף פקודה לביטול יתרות בין‪-‬חברתיות ורישום הרווח‬
‫ח' ‪ -‬אג"ח )התחייבות פיננסית(‬
‫‪ 980‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬אג"ח )נכס פיננסי(‬
‫‪ 900‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬רווח בגין פירעון מוקדם‬
‫)יישוב יחסים קודמים(‬
‫‪ 80‬אלפי ש"ח‬
‫ניתן לטפל בסילוק היחסים הקודמים גם בדרך נוספת על ידי התאמת‬
‫התמורה בדומה לטיפול החשבונאי בדוגמאות ‪ 1‬ו‪.2-‬‬
‫פקודות היומן לסילוק היחסים הקודמים‬
‫ח' ‪ -‬אג"ח )התחייבות פיננסית(‬
‫‪32‬‬
‫‪ 980‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬תמורה ששולמה‬
‫‪ 900‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬רווח בגין פירעון מוקדם‬
‫)יישוב יחסים קודמים(‬
‫‪ 80‬אלפי ש"ח‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫פקודות היומן לרכישה‬
‫ח' ‪ -‬נכסים נטו‬
‫‪ 8,100‬אלפי ש"ח‬
‫ח' ‪ -‬מוניטין‬
‫‪ 1,000‬אלפי ש"ח‬
‫ז' ‪ -‬תמורה ששולמה‬
‫‪(4‬‬
‫‪ 9,100‬אלפי ש"ח‬
‫סעיף ב‪ .35‬לנספח להנחיות יישום של התקן מציין‬
‫"כחלק מצירוף עסקים‪ ,‬רוכש עשוי לרכוש בחזרה זכות שהוא העניק לפני כן‬
‫לנרכש להשתמש באחד או יותר מנכסי הרוכש‪ ,‬שהוכרו או שלא הוכרו‪.‬‬
‫דוגמאות לזכויות כאלה כוללות זכות להשתמש בשם המסחרי של הרוכש‬
‫בהתאם להסכם זיכיון‪ ,‬או זכות להשתמש בטכנולוגיה של הרוכש בהתאם‬
‫להסכם הענקת רישיון לשימוש בטכנולוגיה‪ .‬זכות שנרכשה בחזרה היא נכס‬
‫בלתי מוחשי הניתן לזיהוי שהרוכש מכיר בו בנפרד מהמוניטין‪".‬‬
‫סעיף ‪ 29‬לתקן קובע כי‪:‬‬
‫"הרוכש ימדוד את השווי של זכות שנרכשה בחזרה‪ ,‬שהוכרה כנכס בלתי‬
‫מוחשי‪ ,‬על בסיס יתרת התקופה החוזית של החוזה המתייחס‪ ,‬ללא קשר אם‬
‫משתתפים בשוק היו מביאים בחשבון חידושים חוזיים פוטנציאליים בקביעת‬
‫שוויה ההוגן‪".‬‬
‫לכן באמידת השווי ההוגן של הזכות שנרכשה בחזרה יש להתעלם‬
‫מאפשרויות חידוש החוזה‪ .‬זאת מאחר וזכות שנרכשה בחזרה אינה מהווה‬
‫יותר חוזה עם צד שלישי‪ ,‬שכן כעת בין הרוכש לנרכשת קיימים יחסים‬
‫מיוחדים‪ ,‬במצב זה הרוכש עשוי ליצור נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים‬
‫לא מוגדר בדוחותיו הכספיים של הרוכש‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫חברה א' מעניקה הסכם זיכיון לחברה ב' לשימוש בשם המסחר של א'‬
‫במחוז בו ב' פועלת‪ .‬לאחר שנתיים חברה א' רוכשת ‪ 100%‬מחברה ב'‬
‫בתמורה ל‪ 50,000-‬ש"ח להלן נתונים בדבר שווים ההוגן של הנכסים‬
‫המזוהים בחברה ב' למועד הרכישה‪:‬‬
‫•‬
‫זכות שימוש בשם מסחרי )הסכם הזיכיון( ‪ 20,000‬ש"ח‬
‫•‬
‫רשימת לקוחות ‪ 10,000‬ש"ח‬
‫•‬
‫רכוש קבוע ‪ 15,000‬ש"ח‬
‫במועד הרכישה הסכם הזיכיון הינו בהתאם לתנאי השוק ולכן חברה א' לא‬
‫תכיר ברווח או הפסד כתוצאה מיישוב יחסים קודמים )ראה להלן סעיף ‪,(5‬‬
‫כמו כן הסכם הזיכיון הינו לתקופה קבועה מראש ואינו ניתן לחידוש‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪33‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫כיצד על חברה א' להכיר בזכות השימוש בשם המסחרי בעת צרוף העסקים?‬
‫חברה א' תכיר בנכס בלתי מוחשי בהתאם לשוויו ההוגן במועד הרכישה בסך‬
‫‪ 20,000‬ש"ח‪.‬‬
‫בהתאם תכיר חברה א' במוניטין בסך ‪ 5,000‬ש"ח‬
‫‪50,000 - (20,000 + 10,000 + 15,000) = 5,000‬‬
‫הערה‬
‫במידה והסכם הזיכיון היה כולל אופציית הארכה‪ ,‬היה על הרוכש להתעלם‬
‫ממנה בעת קביעת השווי ההוגן של ההסכם‪.‬‬
‫הכרה ברווח‬
‫או הפסד‪,‬‬
‫ולא הכרה‬
‫במוניטין‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫רכישת זכות שהוענקה בעבר על ידי הרוכש לשימוש בנכסים הבלתי‬
‫מוחשיים של הרוכש בין אם הוכרו בדוחות הכספיים ובין אם לאו‪ ,‬מהווה חלק‬
‫מצירוף העסקים‪ .‬במקרה בו‪ ,‬החוזה שנתן לישות הנרכשת זכות שימוש‪,‬‬
‫כולל תנאים שהינם עדיפים או נחותים ביחס לתנאים של עסקאות שוטפות‬
‫בשוק בפריטים זהים או דומים‪ ,‬הרוכש יכיר ברווח או בהפסד מסילוק‪,‬‬
‫בהתאם למנגנון שנקבע בסעיף ‪ 3‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫להלן דיאגרמה לסיכום הטיפול החשבונאי ביחסים קודמים‪:‬‬
‫מדידה‬
‫סיווג‬
‫שווי הוגן‬
‫לא חוזיים )כגון תביעה(‬
‫אפשרות יציאה לפי חוזה‬
‫)כגון קנסות(‬
‫הנמוך‬
‫מבין‬
‫חוזיים )כגון חוזה אספקה(‬
‫יחסים‬
‫קודמים‬
‫הסכום שבו החוזה עדיף‪/‬נחות‬
‫מנקודת מבטו של הרוכש‬
‫היוון לעלות‬
‫הרכישה‬
‫והפחתה‬
‫‪34‬‬
‫שווי הוגן מבוסס על תקופת‬
‫החוזה הקיימת )ללא חידושים(‬
‫זכות שנרכשה בחזרה‬
‫)כגון הסכם זיכיון (‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ט‪.‬‬
‫הענקת תשלומים מבוססי מניות לעובדי החברה הנרכשת‪:‬‬
‫ישנם מקרים בהם הרוכש מחליף הענקות תשלומים מבוססי מניות של הישות‬
‫הנרכשת שהוענקו לעובדיה‪ ,‬בתשלומים מבוססי מניות של החברה הרוכשת היות‬
‫וחוזה הרכישה דורש זאת או החוזים עם עובדי הנרכשת‪ .‬החלפות אלו תטופלנה‬
‫במועד הרכישה כשינויים בתשלומים מבוססי מניות בהתאם ל‪ IFRS 2-‬בדבר‬
‫תשלומים מבוססי מניות )להלן‪ .("IFRS 2" :‬הסכום שיוקצה לתמורה בצירוף‬
‫העסקים יהיה השווי ההוגן של המענק שהוענק ע"י החברה הנרכשת לעובדיה‬
‫במועד צירוף העסקים מוכפל ביחס בין תקופת ההבשלה שהושלמה לבין הגבוה‬
‫מבין סך תקופת ההבשלה או תקופת ההבשלה המקורית של הנרכשת‪ .‬ההפרש‬
‫בין השווי ההוגן של תוכנית האופציות החדשה לבין הסכום שהוקצה כחלק‬
‫מהתמורה יטופל כתשלום מבוסס מניות בהתאם להוראות ‪.IFRS 2‬‬
‫דוגמא‬
‫חברה ב' העניקה תוכנית אופציות לעובדיה‪ ,‬בהתאם לתנאי התוכנית האופציות‬
‫יבשילו במידה והעובדים יעבדו במשך ‪ 4‬שנים‪ .‬חברה ב' טיפלה בתוכנית בהתאם‬
‫ל‪ .IFRS 2-‬לאחר שנתיים‪ ,‬חברה א' רוכשת את חברה ב'‪ ,‬בהתאם להסכם‬
‫הרכישה חברה א' מחויבת להחליף את התוכנית‪ .‬חברה א' מנפיקה תוכנית‬
‫אופציות חדשה‪ ,‬לפיה האופציות יבשילו לאחר שלוש שנים‪.‬‬
‫נתונים נוספים‪:‬‬
‫•‬
‫השווי ההוגן של תוכנית הענקת האופציות המקורית למועד הרכישה הינו‬
‫‪ 110,000‬ש"ח‪.‬‬
‫•‬
‫השווי ההוגן של תוכנית הענקת האופציות החדשה הינו ‪ 130,000‬ש"ח‪.‬‬
‫כיצד תטופל הענקת ההטבות לעובדים במועד צירוף העסקים?‬
‫פתרון‬
‫על מנת לקבוע את הסכום המיוחס לתמורה ברכישה על חברה א' לזהות את‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫•‬
‫תקופת ההבשלה שהושלמה למועד הרכישה שהינה שנתיים‪.‬‬
‫•‬
‫תקופת ההבשלה הכוללת שהינה חמש שנים )שנתיים שהבשילו בתוספת‬
‫שלוש שנים שנדרשות לאחר הרכישה(‪.‬‬
‫•‬
‫תקופת ההבשלה המקורית שהינה ארבע שנים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬הסכום שייוחס לעלות הרכישה יהיה השווי ההוגן של‬
‫האופציות בתוכנית של חברה ב' למועד הרכישה )‪ 110,000‬ש"ח( מוכפל ביחס‬
‫שבין תקופת ההבשלה שהושלמה )שנתיים( לבין הגבוה מבין תקופת ההבשלה‬
‫הכוללת )חמש שנים( לתקופת ההבשלה המקורית )ארבע שנים(‪.‬‬
‫הסכום שייוחס לעלות הרכישה‪110,000 x 2/5 = 44,000 :‬‬
‫הסכום שייוחס להטבות עובדים לאחר הרכישה ויוכר לאורך תקופת ההבשלה‬
‫שנותרה של שלוש שנים הוא‪130,000 - 44,000 = 86,000 :‬‬
‫י‪.‬‬
‫חוזים לתשלומים עתידיים לעובדים‪:‬‬
‫‪ IFRS 3R‬אינו מספק הדרכה ספציפית לעניין הקביעה מתי תשלומים עתידיים‬
‫לבעלי מניות קודמים של הנרכשת‪ ,‬אשר הינם גם עובדים בנרכשת‪ ,‬מהווים תמורה‬
‫מותנית בצירוף העסקים ומתי הם מהווים תשלומים עבור קבלת שירותים‪.‬‬
‫‪ IFRS 3R‬קובע שאם מהותו של הסכם בדבר תמורה מותנית היא מתן שכר עבור‬
‫שירותים‪ ,‬התמורה הנוספת שניתנה תוכר כהוצאה בתקופה המתאימה‪IFRS 3R .‬‬
‫מספק סממנים לזיהוי מהות העסקה‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫גורמים הקשורים לתנאי המשך ההעסקה‬
‫א( הקשר בין המשך ההעסקה לבין התמורה המותנית ‪ -‬המשך העסקתם‬
‫של בעלי המניות שמכרו את חלקם‪ ,‬כנושאי משרה בכירים יכול להוות‬
‫סממן למהותו של הסכם הרכישה‪ .‬התנאים הרלבנטיים להמשך‬
‫ההעסקה יכולים להיות במסגרת הסכם עבודה‪ ,‬הסכם הרכישה או בכל‬
‫מסמך אחר‪ .‬הסכם רכישה שבו התמורה המותנית מבוטלת אוטומטית‬
‫כשהסכם ההעסקה מבוטל‪ ,‬מעיד על כך שמהות ההסכם היא מתן שכר‬
‫עבור שירותים לאחר המיזוג‪ .‬לעומת זאת הסכם שבו התמורה המותנית‬
‫לא מושפעת מהפסקת ההעסקה יכול להעיד שהתמורה מהווה מחיר‬
‫רכישה נוסף ולא מתן שכר‪.‬‬
‫ב( משך זמן ההעסקה ‪ -‬אם משך הזמן הנדרש להעסקת בעל המניות‬
‫המוכר את חלקו‪ ,‬חופף לתקופת התמורה המותנית או שהוא לפרק זמן‬
‫ארוך יותר‪ ,‬אזי יש בכך כדי להצביע על כך שהתשלום המותנה הוא‬
‫במהותו ‪ -‬מתן שכר‪.‬‬
‫ג(‬
‫‪36‬‬
‫רמת השכר ‪ -‬מצבים בהם שכר העבודה שנקבע לבעל המניות המוכר‬
‫)בהתעלם מהתמורה המותנית(‪ ,‬הוא ברמה סבירה בהשוואה לנושאי‬
‫משרה אחרים בתאגיד המאוחד‪ ,‬יכולים להוות אינדיקציה לכך‬
‫שהתמורה המותנית הינה עלות רכישה נוספת ולא מתן שכר‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(2‬‬
‫‪(3‬‬
‫הסכמים המערבים חלק מקבוצת בעלי מניות‬
‫א(‬
‫במידה ובעלי מניות אשר מוכרים את חלקם בחברה ולא הופכים‬
‫לעובדים בתאגיד הממוזג‪ ,‬מקבלים תשלומים מותנים נמוכים יותר‬
‫עבור כל מניה מהתשלומים שמקבלים בעלי מניות אשר מוכרים את‬
‫חלקם והופכים לעובדים בתאגיד הממוזג‪ ,‬עובדה זו יכולה להעיד‬
‫שהסכום העודף שמשולם לבעלי המניות המוכרים שהפכו לעובדים‬
‫הינו מתן שכר‪.‬‬
‫ב(‬
‫החלק היחסי של המניות המוחזקות )לפני המכירה( על ידי בעלי‬
‫המניות המוכרים את חלקם‪ ,‬ונשארים כנושאי משרה יכול להיות סממן‬
‫למהותו של הסכם בדבר תמורה מותנית‪ .‬למשל‪ ,‬אם בעל מניות מוכר‪,‬‬
‫אשר החזיק באופן ממשי בכל המניות של התאגיד הנרכש‪ ,‬ממשיך‬
‫לשמש כנושא משרה‪ ,‬עובדה זו יכולה להעיד שהסכם זה‪ ,‬במהותו‪,‬‬
‫הוא הסכם להשתתפות ברווחים שמטרתו מתן שכר עבור שירותים‬
‫שלאחר המיזוג‪ .‬לעומת זאת התמורה המותנית שתשולם לבעל מניות‬
‫מוכר‪ ,‬אשר ממשיך לשמש כנושא משרה והחזיק רק בחלק קטן‬
‫מהמניות של התאגיד הנרכש היא זהה לתמורה המותנית למניה‬
‫שתשולם לכל שאר בעלי המניות שמכרו את חלקם‪ ,‬יכול להעיד‬
‫שהתמורה המותנית מהווה עלות רכישה נוספת‪ .‬יש לקחת בחשבון‬
‫זכויות בעלות שהוחזקו ע"י צדדים קשורים לבעלי המניות המוכרים את‬
‫חלקם‪ ,‬אשר ממשיכים לשמש כאנשי מפתח‪ ,‬כדוגמת קרובי משפחה‪.‬‬
‫גורמים הקשורים בנסיבות לעריכת החוזה הכולל את התמורה המותנית‬
‫הבנת הנסיבות להכללת התחייבות לתמורה מותנית כחלק מהסכם הרכישה‪,‬‬
‫יכולה לסייע בהערכת מהותו של ההסכם‪ .‬למשל‪ ,‬אם התשלום הראשוני ביום‬
‫הרכישה מבוסס על הגבול התחתון של ההערכה של הנכס הנרכש במסגרת‬
‫הערכת שווי והנוסחה לתשלומים מותנים נשענת על הערכה זו‪ ,‬אזי התמורה‬
‫המותנית מהווה התאמה לעלות הרכישה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הנוסחה לקביעת‬
‫התשלום המותנה היא עקבית עם הסכמים קודמים להשתתפות ברווחים‪,‬‬
‫עובדה זו יכולה לרמז שמהותו של ההסכם היא השתתפות ברווחים‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫גורמים הכוללים נוסחאות לקביעת התמורה המותנית‬
‫הנוסחה המשמשת לחישוב התמורה המותנית יכולה לסייע בהערכת מהות‬
‫ההסכם‪ .‬למשל‪ ,‬תמורה מותנית בגובה פי ‪ 5‬מהרווחים יכולה לרמז‬
‫שהנוסחה נועדה לקבוע או לאמת את השווי ההוגן של התאגיד הנרכש‪,‬‬
‫בעוד שתמורה מותנית בגובה ‪ 10%‬מהרווחים יכולה לרמז על הסכם‬
‫להשתתפות ברווחים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪37‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪(5‬‬
‫גורמים הכוללים הסכמים ונושאים אחרים‬
‫התנאים בהסכמים אחרים שנעשים עם בעלי המניות המוכרים )כדוגמת חוזי‬
‫ביצוע‪ ,‬הסכמי אי תחרות‪ ,‬הסכמי יעוץ והסכמים לחכירת רכוש(‪ ,‬והטיפול‬
‫המיסויי בתמורה מותנית יכולים להעיד על כך שהתמורה המותנית ניתנת‬
‫לייחוס לנושאים אחרים מלבד עלות הרכישה של התאגיד‪ .‬למשל‪ ,‬אם כחלק‬
‫מהסכם הרכישה של הישות הממוזגת נחתם הסכם לחכירת רכוש מבעלי‬
‫מניות המוכרים ותשלומי חכירה הם נמוכים בצורה משמעותית ממחירי‬
‫השוק‪ ,‬הדבר יכול להצביע על כך שחלק או כל התשלומים המותנים מהווים‬
‫במהותם תשלום עבור חכירת רכוש ולא מהווים תמורה נוספת בגין הרכישה‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫סיווג וייעוד של הנכסים וההתחייבויות המזוהים‪:‬‬
‫במועד הרכישה על הרוכש לסווג ולייעד את הנכסים וההתחייבויות המזוהים‬
‫בהתאם לתנאים הכלכליים‪ ,‬התנאים החוזיים‪ ,‬המדיניות התפעולית והחשבונאית‬
‫של הרוכש וכן תנאים רלבנטיים נוספים ששררו במועד הרכישה‪.‬‬
‫במקרים מסוימים תקני ה‪ IFRS-‬מספקים טיפול חשבונאי עוקב המשתנה בהתאם‬
‫לסיווג או ייעוד נכסים והתחייבויות במועד ההכרה‪ .‬בהתאם לתקן על הרוכש לשקול‬
‫את הנסיבות והתנאים הקיימים נכון למועד הרכישה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫סיווג של נכס פיננסי או התחייבות פיננסית כשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪ ,‬או‬
‫)אם מדובר בנכס( כנכס זמין למכירה או כמוחזק לפדיון‪ ,‬בהתאם‬
‫ל‪.IAS 39-‬‬
‫‪o‬‬
‫ייעוד מכשיר נגזר כמכשיר מגדר בהתאם לתקן ‪.IAS 39‬‬
‫‪o‬‬
‫הערכה האם נגזר משובץ יופרד מהחוזה המארח בהתאם ל‪.IAS 39-‬‬
‫קיימים שני חריגים לסיווג במועד הרכישה‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫סיווג חוזי חכירה בין אם כחכירה תפעולית ובין כחכירה מימונית בהתאם‬
‫לתקן בינלאומי ‪ 17‬בדבר חכירות‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫סיווג חוזי ביטוח בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 4‬בדבר חוזי ביטוח‪.‬‬
‫הרוכש יסווג את החריגים המוזכרים לעיל בהתאם לתנאים הכלכליים‪ ,‬התנאים‬
‫החוזיים וכן תנאים רלבנטיים נוספים ששררו במועד תחילת החוזה )או במועד‬
‫האחרון בו שונו תנאי החוזה באופן המשנה את סיווגו(‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫יב‪.‬‬
‫הוראות המעבר ב‪:IFRS 3R-‬‬
‫‪(1‬‬
‫כללי‬
‫ככלל ‪ IFRS 3R‬ייושם באופן פרוספקטיבי )כלומר מכאן ואילך( על צירופי‬
‫‪20‬‬
‫עסקים אשר מועד הרכישה שלהם הוא במועד או לאחר מועד התחילה ‪.‬‬
‫כאשר בהתאם לכך נכסים והתחייבויות הנובעים מצירופי עסקים אשר מועדי‬
‫הרכישה שלהם )כהגדרתם בתקן המתוקן( קדמו ליישום ‪ IFRS 3R‬לא‬
‫‪21‬‬
‫יתואמו בעת היישום של התקן המתוקן ‪.‬‬
‫"מועד הרכישה" מוגדר בתקן בנספח א' המהווה חלק בלתי נפרד מהתקן‬
‫כ‪"-‬המועד בו הרוכש משיג שליטה על הנרכש" סעיף ‪ 9‬לתקן מבהיר את‬
‫כוונת ההגדרה‪:‬‬
‫"בדרך כלל‪ ,‬המועד בו הרוכש משיג שליטה על הנרכש הוא המועד שבו‬
‫הרוכש מעביר משפטית את התמורה‪ ,‬רוכש משפטית את הנכסים של‬
‫הנרכש ונוטל משפטית את ההתחייבויות של הנרכש ‪ -‬מועד הסגירה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הרוכש עשוי להשיג שליטה במועד מוקדם יותר או מאוחר יותר ממועד‬
‫הסגירה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מועד הרכישה קודם למועד הסגירה אם הסכם בכתב‬
‫קובע שהרוכש משיג שליטה על הנרכש במועד שקודם למועד הסגירה‪ .‬רוכש‬
‫יביא בחשבון את כל העובדות והנסיבות הרלבנטיות לצורך זיהוי מועד‬
‫הרכישה"‪.‬‬
‫התקן המתוקן כולל הנחיות מעבר ספציפיות למקרה שבו ישות‪ ,‬כגון אגודה‬
‫שיתופית‪ ,‬אשר עדיין לא אימצה את תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 3‬הקודם ואשר‬
‫הוראות התקן המתוקן חלות עליה ואשר היו לה צירוף עסקים אחד או מספר‬
‫‪22‬‬
‫צירופי עסקים שטופלו לפי שיטת הקנייה )‪ . (purchase method‬דיון זה‬
‫אינו עוסק בהוראות המעבר המתייחסות למקרים כאלו‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫נכסי מסים נדחים‬
‫‪ IFRS 3R‬תיקן את הוראות סעיף ‪ 68‬לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 12‬מסים‬
‫על ההכנסה )להלן‪ ("IAS 12" :‬לגבי הטיפול במקרה של הטבה פוטנציאלית‬
‫של הפסד מועבר קדימה לצורכי מסים על ההכנסה של הנרכש‪ ,‬או של נכסי‬
‫מסים נדחים אחרים של הנרכש‪ ,‬אשר במועד הטיפול לראשונה בצירוף‬
‫העסקים לא קיים את הקריטריון להכרה נפרדת ואשר מומש לאחר מכן‪.‬‬
‫סעיף ‪ 67‬ל‪ IFRS 3R-‬קובע כי הרוכש יישם את דרישות סעיף ‪ 68‬ל‪IAS 12-‬‬
‫לגבי צירופי עסקים‪ ,‬אשר מועד הרכישה שלהם היה לפני המועד שבו יושם‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫סעיף ‪ 64‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫סעיף ‪ 65‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫סעיף ‪ 66‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪39‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫תקן זה‪ ,‬מכאן ואילך‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הרוכש לא יתאים את הטיפול‬
‫החשבונאי בצירופי עסקים קודמים בגין שינויים שהוכרו לפני כן בנכסי מסים‬
‫נדחים שהוכרו‪ .‬אולם‪ ,‬מהמועד שבו מיושם ‪ ,IFRS 3R‬הרוכש יכיר בשינויים‬
‫בנכסי מסים נדחים שהוכרו‪ ,‬כתיאום לרווח או הפסד )או אם ‪ IAS 12‬דורש‬
‫‪23‬‬
‫זאת‪ ,‬מחוץ לרווח או הפסד(‪ ,‬בכפוף לטיפול החריג בתקופת המדידה‬
‫כתוצאה ממידע חדש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה‬
‫)ראה הסבר להלן(‪ .‬כמו כן סעיף ‪ 93‬ל‪ IAS 12-‬קובע הוראת יישום‬
‫פרוספקטיבית ממועד התחילה של ‪ IFRS 3R‬להכרה בנכסי מסים נדחים‬
‫שנרכשו בצירוף עסקים‪.‬‬
‫הטיפול בהתאם לסעיף ‪ 68‬ל‪ IAS 12-‬כנוסחו טרם התיקון דרש כי אם‬
‫ההטבה הפוטנציאלית של הפסד מועבר קדימה לצורכי מס של הנרכש או‬
‫נכסי מסים אחרים‪ ,‬אשר במועד הטיפול לראשונה לא היה ניתן להכיר בהם‬
‫בנפרד מומשו לאחר מכן בכל מועד בעתיד‪ ,‬על הרוכש להקטין את הערך‬
‫בספרים של המוניטין לסכום שהיה מוכר אילו נכס המסים הנדחים היה‬
‫מוכר‪ ,‬החל ממועד הרכישה כנכס הניתן לזיהוי ולטפל בהקטנה של המוניטין‬
‫כהוצאה‪ ,‬בכפוף לכך‪ ,‬שלא יוכר או יוגדל כתוצאה מכך עודף חלק הרוכש‬
‫בשווי ההוגן נטו של הנכסים‪ ,‬ההתחייבויות וההתחייבויות התלויות הניתנים‬
‫לזיהוי של הגוף שנרכש על עלות הצירוף )ידוע גם כ‪"-‬מוניטין שלילי"(‪.‬‬
‫מאידך קובע סעיף ‪ 68‬ל‪ IAS 12-‬כפי שתוקן במסגרת ‪ IFRS 3R‬טיפול שונה‬
‫בין המקרה שבו המימוש גרם להכרה בנכסי מסים נדחים בתקופת המדידה‬
‫כתוצאה ממידע חדש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה‬
‫)להלן‪" :‬מקרה א'"( לבין כל יתר המקרים )להלן‪" :‬מקרה ב'"(‪.‬‬
‫במקרה א' ההכרה בנכס המס תקטין את הערך בספרים של המוניטין אך לא‬
‫מעבר לאפס‪ ,‬כל סכום מעבר לכך יוכר ברווח או הפסד‪.‬‬
‫במקרה ב' כל הטבות המס שנרכשו ואשר מומשו יוכרו ברווח או הפסד )או‪,‬‬
‫אם התקן דורש כך‪ ,‬מחוץ לרווח או הפסד(‪.‬‬
‫להלן דוגמאות להמחשת הטיפול החשבונאי האמור לעיל בהתאם להוראות‬
‫המעבר ב‪ IFRS 3R-‬ובסעיף ‪ 93‬ל‪:IAS 12-‬‬
‫דוגמא א'‬
‫ביום ‪ 15‬בדצמבר ‪ 2009‬חברה א' השלימה את רכישת ‪ 100%‬מזכויות‬
‫השליטה בחברה ב'‪ .‬חברה א' מיישמת את ‪ IFRS 3R‬במועד התחילה‬
‫המנדטורי בישראל )כלומר החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ (2010‬ולכן צירוף העסקים‬
‫יטופל בהתאם ל‪ IFRS 3-‬הקודם )גרסת ‪ .(2004‬במועד הרכישה לחברה ב'‬
‫‪23‬‬
‫‪40‬‬
‫ראה‪/‬י סעיף ‪ 45‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫הפרשים זמניים הניתנים לניכוי בסך ‪ 300‬ש"ח‪ .‬שיעור המס נכון למועד‬
‫הרכישה היה ‪ 30%‬ולכן הטבת המס הפוטנציאלית במועד הרכישה הייתה‬
‫‪ 90‬ש"ח‪ .‬במועד הרכישה חברה א' לא הכירה בנכס המס בנפרד מהמוניטין‪,‬‬
‫כיוון שבאותו מועד לא היה ברור האם הקיזוז ניתן לביצוע בהתאם לפקודת‬
‫מס הכנסה והנושא נדרש לבחינת יועץ מס חיצוני שהחברה שכרה לשם כך‬
‫ואשר למועד הכנת הדוח טרם סיים את עבודתו‪ .‬במועד הרכישה חברה א'‬
‫הניחה כי לא יהיה ניתן לקזז את נכס המס שנרכש בהתאם להוראות‬
‫הפקודה‪ .‬לחברה היה באותו מועד צפי המבוסס על הסינרגיה בין החברות‬
‫להכנסות חייבות במס אשר יהיו ניתנות לקיזוז בעתיד אם חוות הדעת של‬
‫היועץ תאשר שחוקית הקיזוז ניתן לביצוע‪ .‬לאור האמור לעיל חברה א'‬
‫הכירה במוניטין בסך ‪ 500‬ש"ח במועד הרכישה ולא הכירה בנכס מס נדחה‬
‫בגין ההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי‪.‬‬
‫ביום ‪ 31‬במרץ ‪ 2010‬ניתנה לחברה א' חוות הדעת של היועץ ועל פיה עולה‬
‫כי קיים סיכוי גבוה מאד כי נכס המס יהיה ניתן לקיזוז כנגד ההכנסות‬
‫החייבות במס האמורות‪ .‬בהתאם לכך הכירה החברה בנכס מס של ‪ 90‬ש"ח‬
‫והקטינה את יתרת המוניטין בהתאמה כך שהוא יעמוד על סך של ‪ 410‬ש"ח‬
‫)מקרה א' ‪.(1‬‬
‫דוגמא ב'‬
‫הנתונים הם כמו בדוגמא א'‪ ,‬פרט לכך שסכום המוניטין שהוכר ברכישה עמד‬
‫על ‪ 50‬ש"ח‪ .‬חברה א' תכיר בנכס מס נדחה של ‪ 90‬ש"ח‪ ,‬תקטין את יתרת‬
‫המוניטין ל‪ 0-‬ותזקוף את ההפרש בסך ‪ 40‬ש"ח לרווח או הפסד )מקרה א'‬
‫‪.(2‬‬
‫דוגמא ג'‬
‫הנתונים כמו בדוגמא א' פרט לכך שבמועד הרכישה לא היה צפי הכנסות‬
‫חייבות במס לקיזוז עקב הסינרגיה עם חברה א' וכן שבתאריך ‪ 30‬ביוני‬
‫‪ 2010‬התקשרה חברה ב' עם צד ג' בהסכם בעקבות זכייה במכרז שנערך‬
‫ביום ‪ 1‬באפריל ‪ 2010‬ואשר בהתאם לתנאיו ולרווחיות הצפויה ממנו צפויה‬
‫לה הכנסה חייבת במס מספקת אשר כנגדה יהיה ניתן לקזז את נכס המס‪.‬‬
‫החברה תכיר ב‪ 30-‬ביוני ‪ 2010‬בנכס המס כנגד רווח או הפסד )או מחוצה‬
‫לו‪ ,‬אם התקן דורש כך(‪ .‬אומנם ההכרה בנכס המס הייתה עדיין בתוך תקופת‬
‫המדידה‪ ,‬אלא שההכרה בנכס המס לא נבעה כתוצאה ממידע חדש לגבי‬
‫עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה אלא מנסיבות אשר התרחשו‬
‫לאחר תאריך הרכישה )מקרה ב'(‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪41‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫דוגמא ד'‬
‫הנתונים כמו בדוגמא א' פרט לכך שחוות הדעת של היועץ התקבלה רק‬
‫בתאריך ‪ 1‬בינואר ‪ .2011‬החברה תכיר בנכס המס כנגד רווח או הפסד )או‬
‫מחוצה לו‪ ,‬אם התקן דורש כך( כיוון שהאומדן אומנם מתייחס לנכס המס‬
‫שנרכש בצירוף העסקים‪ ,‬אך תקופת המדידה כבר הסתיימה )מקרה ב'(‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫הטיפול החשבונאי בתמורה מותנית‬
‫לפני מועד התחילה‬
‫‪24‬‬
‫שהתהוותה בצירוף עסקים שהתרחש‬
‫ההבדלים העיקריים בטיפול בתמורה מותנית בצירוף עסקים הנובעים‬
‫מ‪ IFRS 3R-‬לעומת הטיפול בהתאם לתקן הישן נדונות בפירוט בסעיף ד' ‪2‬‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ IFRS 3R‬ביטל את הוראות סעיף ‪) 2‬ו( ב‪ IAS 39-‬אשר הוציא‪ ,‬קודם‬
‫לביטולו‪ ,‬מתחולת ‪ IAS 39‬את הטיפול בתמורה מותנית אצל רוכש בצירוף‬
‫עסקים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 103‬ד' ל‪ IAS 39-‬לא קבע את אופן היישום של הביטול אלא רק קבע‬
‫כי הביטול חל בהתאם לתאריך התחילה של ‪ IFRS 3R .IFRS 3R‬אינו‬
‫קובע הוראות מעבר ספציפיות בעניין זה‪ .‬לכאורה ניתן לומר כי במקרים‬
‫מסוימים הטיפול בהתאם ל‪ IAS 39-‬ובהתאם ל‪ IFRS 3R-‬בגין שינויים‬
‫בשווי הוגן של תמורה מותנית בצירוף עסקים שהתרחש לפני מועד‬
‫התחילה‪ ,‬שהרוכש מכיר בהם לאחר מועד הרכישה ולאחר מועד התחילה‪,‬‬
‫יוכרו בהתאם ל‪ IAS 39-‬בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪.‬‬
‫במסגרת הצעת הטיוטא לפרויקט השיפורים של שנת ‪ 2010‬שפורסמה על‬
‫ידי ה‪ IASB-‬בחודש אוגוסט ‪ ,2009‬מוצע על ידי ה‪ ,IASB-‬בין השאר‪ ,‬לתקן‬
‫את הוראות המעבר בסעיף ‪ 103‬ד' ל‪ IAS 39-‬כך שיקבע על פיו כי התיקון‬
‫לסעיף ‪2‬ו' ל‪ IAS 39-‬לא ייושם לתמורה מותנית הנובעת מצירוף עסקים‬
‫שתאריך הרכישה שלו קודם ליישום ‪ .IFRS 3R‬תמורה מותנית כאמור‬
‫תטופל בהתאם ל‪ IFRS 3-‬הקודם )כפי שפורסם ב‪) .(2004-‬בהתאם קיימת‬
‫גם הצעה לעדכן באותו אופן את הוראות המעבר ל‪ IFRS 7-‬מכשירים‬
‫פיננסיים‪ :‬גילויים ואת ‪ IAS 32‬המתייחסים לאותו נושא(‪.‬‬
‫מהמבוא לתיקון המוצע ומהבסיס למסקנות המצורף לטיוטת התקן‪ ,‬עולה כי‬
‫התיקון המוצע מהווה הבהרה להוראות המעבר‪ ,‬שכן הפרשנות ההפוכה‬
‫עומדת בסתירה לכוונה הכללית בתקן כפי שהיא מקבלת ביטוי ב‪IFRS 3R-‬‬
‫וכן כמתואר בסעיף ‪ 1‬לעיל בדבר אי ביצוע תיאומים בגין נכסים והתחייבויות‬
‫שנבעו מצירוף עסקים הקודם לתאריך היישום של התקן המתוקן )למעט‬
‫החריגים שצוינו במפורש(‪ .‬חיזוק נוסף לכך ניתן לקבל גם מהוראות המעבר‬
‫‪24‬‬
‫‪42‬‬
‫ראה‪/‬י סעיפים ‪ 35-32‬ל‪ (2004) IFRS 3-‬וסעיפים ‪ 58 ,40-39‬ונספח א' ל‪.IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫בתקינה האמריקאית המקבילה‪ ,‬לפיכך נראה כי זו הפרשנות הראויה‬
‫להוראות המעבר בסוגיה זו‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫הטיפול באופציות מכר )‪ (PUT‬למיעוט במועד המעבר ולאחריו‬
‫לגבי אופציות ‪ PUT‬למיעוט שנכתבו בעבר כחלק מצירוף עסקים שבוצע‬
‫לפני מועד התחילה ושטופלו עד מועד התחילה כתמורה מותנית‪ ,‬קיימות‬
‫שתי נקודות השקפה‪:‬‬
‫נקודת השקפה ‪ - 1‬הכרה בשינויים כתיאומים לטיפול החשבונאי‬
‫הראשוני‪ ,‬כלומר כנגד מוניטין‪ .‬השקפה זו מבוססת על כך שההשתנות של‬
‫התמורה שתשולם היא תמורה מותנית‪ .‬תמורה מותנית הוצאה מתחולת‬
‫‪ IAS 39‬בהתאם לאמור בסעיף ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫נקודת השקפה ‪ - 2‬הכרה בשינויים ברווח או הפסד‪ .‬השקפה זו מבוססת‬
‫על כך ש‪ IAS 39-‬מיושם במקרה זה‪ ,‬כיוון ששינויים בשווי של אופציית מכר‬
‫לא הוצאו מתחולת ‪.IAS 39‬‬
‫להבנתנו הטיפול הנאות הינו בהתאם להשקפה ‪ .1‬יחד עם זאת יש לציין כי‬
‫קיימות גם דעות אחרות התומכות בכך שהטיפול החשבונאי הנאות הוא‬
‫בהתאם להשקפה ‪.2‬‬
‫‪(5‬‬
‫הטיפול בעלויות עסקה שנוצרו לפני מועד התחילה במסגרת צירוף עסקים‬
‫שהתחיל לפני מועד התחילה ואשר מועד הרכישה )מועד הסגירה( שלו יחול‬
‫לאחר מועד התחילה‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3-‬הישן עלויות כלשהן שהיה ניתן לייחסן במישרין לצירוף‬
‫‪25‬‬
‫עסקים נמדדו כחלק מעלות הצירוף ‪.‬‬
‫בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬עלויות הקשורות לרכישה )למעט העלויות להנפקת‬
‫ניירות ערך המהווים חוב וניירות ערך הוניים( מטופלות כהוצאות בתקופות‬
‫‪26‬‬
‫שבהן העלויות מתהוות והשירותים מתקבלים ‪.‬‬
‫מכיוון שהוראות המעבר מתייחסות לטיפול החשבונאי בהתאם למועד‬
‫הרכישה )ראה האמור בסעיף ‪ 1‬לעיל( ומכיוון שבהתאם להשקפה העולה‬
‫מ‪ IFRS 3R-‬עלויות אלה אינן חלק מהנכסים שנרכשו בצירוף עסקים נראה‬
‫כי הוצאות שהוונו כחלק מעלות הצירוף שהחל לפני מועד התחילה‪ ,‬אך טרם‬
‫נסגר למועד התחילה צריכות להימחק לרווח או הפסד כבר בדוחות‬
‫הכספיים השנתיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2009‬שכן במועד הרכישה הן לא‬
‫יוכרו כנכס בהתאם ל‪ IFRS 3R-‬ולפיכך לא ניתן להצדיק את ההכרה בהן‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫סעיף ‪) 24‬ב( ל‪(2004) IFRS 3-‬‬
‫סעיף ‪ 53‬ל‪IFRS 3R-‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪43‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫כנכס‪ .‬יחד עם זאת יצוין כי בעדכוני ה‪ IFRIC-‬מיולי ‪ 2009‬צוין כי לדעת ה‪-‬‬
‫‪ IFRIC‬אפשרית יותר מפרשנות אחת לדרך הטיפול בהקשר לעלויות עסקה‬
‫כאמור‪ ,‬ולכן על החברה לכלול גילוי למדיניות החשבונאית שנבחרה לטיפול‬
‫בעלויות אלה‪ .‬למשל קיימת גישה שעל פיה ההוצאות‪ ,‬יהוונו בהתאם‬
‫ל‪ IFRS 3-‬הקודם וימחקו לרווח או הפסד בתחילת ‪ 2010‬לפי הוראות‬
‫‪.IFRS 3R‬‬
‫יג‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי למכירה חלקית של זכויות בחברה בת אשר גורמת לאיבוד‬
‫שליטה‪:‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 34‬ל‪ IAS 27-‬לאחר תיקונו בשנת ‪ 2008‬במידה וחברה אם‬
‫מאבדת שליטה על חברה בת‪ ,‬החברה האם‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫גורעת את כל הנכסים וההתחייבויות של החברה הבת‪ ,‬כולל מוניטין‪ ,‬לפי‬
‫ערכם בספרים במועד אובדן השליטה‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫גורעת את הערך בספרים של הזכויות שאינן מקנות שליטה לפי הערך‬
‫בספרים במועד אובדן השליטה‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫מכירה בשווי ההוגן של התמורה שהתקבלה‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫מכירה בחלוקת מניות של חברת בת לבעלים בתפקידם כבעלים במידה‬
‫והעסקה גורמת לחלוקת מניות זו‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫מכירה בהשקעה שנותרה במאזן לאחר איבוד השליטה בהתאם לשוויה‬
‫ההוגן‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫מסווגת מחדש לרווח והפסד או מעבירה ישירות לעודפים סכומים שהוכרו‬
‫ישירות ברווח כולל אחר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם חברה אם מאבדת שליטה על חברה‬
‫בת‪ ,‬שיש לה אחזקה בניירות ערך זמינים למכירה‪ ,‬החברה האם תסווג‬
‫מחדש לדוח רווח והפסד את הסכום שהוכר ישירות ברווח כולל אחר‬
‫בדוחותיה המאוחדים בגין ניירות ערך אלה‪ .‬לעומת זאת אם חברת הבת‬
‫החזיקה קרקע שטופלה לפי מודל השערוך‪ ,‬קרן ההון בגין שערוך הקרקע‬
‫תועבר ישירות לעודפים בעת איבוד השליטה היות ואם הקרקע עצמה הייתה‬
‫ממומשת‪ ,‬קרן זו לא הייתה מוכרת בדוח רווח והפסד אלא ישירות בעודפים‬
‫בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,16‬רכוש קבוע‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫תכיר ברווח והפסד כתוצאה מההפרש שנוצר )אם נוצר( מסעיפים ‪ 6-1‬לעיל‪.‬‬
‫במידה ואכן נותרה השקעה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬היא תטופל בהתאם לתקני דיווח‬
‫וחשבונאות כספיים בינלאומיים אחרים ממועד איבוד השליטה‪ .‬כלומר השווי ההוגן‬
‫בו ההשקעה תוכר לאחר אובדן השליטה‪ ,‬יהווה עלות לצורך ההכרה לראשונה‬
‫‪44‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫לצורך ההשקעה בחברה כלולה‪ ,‬ישות בשליטה משותפת או השקעה בהתאם‬
‫ל‪.IAS 39-‬‬
‫דוגמא ‪ -‬ירידה משליטה להשפעה מהותית והכרה בסכומים שהוכרו בעבר ברווח‬
‫‪27‬‬
‫כולל אחר‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 1.1.2010-‬חברת נועה רכשה ‪ 80%‬מחברת אסף תמורת ‪ 130,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השווי ההוגן של הנכסים נטו המזוהים של חברת אסף למועד הרכישה הינו‬
‫‪ 110,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חברת נועה בחרה לא להציג את הזכויות שאינן מקנות שליטה בשווי הוגן‬
‫למועד הרכישה )כלומר‪ ,‬לא משייכים מוניטין לזכויות שאינן מקנות שליטה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בשנים ‪ 2010-2011‬הנכסים נטו של חברת אסף גדלו ב‪ 30,000-‬ש"ח‪ ,‬מתוך‬
‫סכום זה ‪ 20,000‬ש"ח נרשמו ברווח והפסד ו‪ 10,000-‬ש"ח נרשמו בקרן הון‬
‫בגין ניירות ערך זמינים למכירה במסגרת רווח כולל אחר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביום ‪ 31.12.2011‬חברת נועה מכרה ‪ 55%‬מחברת אסף )חברת נועה‬
‫נשארה עם שיעור אחזקה של ‪ (25%‬תמורת ‪ 150,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫החל ממועד איבוד השליטה חברת נועה תטפל בחברת אסף כחברה כלולה‬
‫בהתאם ל‪.IAS 28-‬‬
‫‪-‬‬
‫בהתאם להערכת שווי שבוצעה ע"י מעריך שווי‪ ,‬השווי ההוגן של ההשקעה‬
‫שנותרה לחברת נועה בחברת אסף לאחר איבוד השליטה הוא ‪ 60,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חברת אסף מהווה יחידה מניבת מזומנים נפרדת בדוחות המאוחדים של‬
‫חברת נועה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫חישוב מוניטין ב‪1.1.2010-‬‬
‫תמורת הרכישה‬
‫‪130,000‬‬
‫בניכוי ‪ 80%‬מהנכסים המזוהים נטו של אסף‬
‫)‪110,000X80% = (88,000‬‬
‫מוניטין‬
‫‪42,000‬‬
‫אין צורך בחישוב מוניטין המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה היות וחברת נועה‬
‫בחרה לא להכיר בזכויות שאינן מקנות שליטה בשווי הוגן במועד הרכישה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בדוגמא זו התעלמנו מהשפעת מסים נדחים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪45‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫לפיכך הזכויות שאינן מקנות שליטה יוכרו במועד רכישת השליטה בסכום של ‪-‬‬
‫‪ 22,000‬ש"ח = ‪.110,000X20%‬‬
‫חישוב הרווח והפסד במועד איבוד השליטה ב‪31.12.2011-‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪ 31.12.2011-‬הנכסים נטו המזוהים של חברת אסף‪ ,‬בדוחותיה המאוחדים של‬
‫חברת נועה‪ ,‬עומדים על סכום של ‪ 140,000‬ש"ח )‪ 110,000‬ש"ח ב‪1.1.2010-‬‬
‫בתוספת של ‪ 30,000‬ש"ח שינויים בנכסים נטו בשנים ‪.(2010-2011‬‬
‫‪-‬‬
‫המוניטין עדיין רשום בסך של ‪ 42,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סה"כ הסכום של נכסים נטו מזוהים של חברת אסף ומוניטין בדוחות המאוחדים‬
‫של חברת נועה המשויכים לחברת אסף ‪ 182,000 -‬ש"ח )‪.(140,000+42,000‬‬
‫‪-‬‬
‫הזכויות שאינן מקנות שליטה בחברת אסף מוצגות בדוחות המאוחדים של חברת‬
‫נועה בסכום של ‪ 28,000‬ש"ח )‪ 140,000X20%‬ש"ח נכסים נטו מזוהים‬
‫המשויכים לחברת אסף בדוחות המאוחדים של חברת נועה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בדוחות המאוחדים של חברת נועה קיימת קרן הון בגין ניירות ערך זמינים‬
‫למכירה של חברת אסף בסכום של ‪ 8,000‬ש"ח )‪ 10,000X80%‬ש"ח(‪.‬‬
‫השווי ההוגן של התמורה שהתקבלה )סעיף ‪ 3‬לעיל(‬
‫‪150,000‬‬
‫שווי הוגן של ‪ 25%‬החזקה שנותרה לחברת נועה בחברת אסף‬
‫)סעיף ‪ 5‬לעיל(‬
‫‪60,000‬‬
‫קרן הון בגין ניירות ערך זמינים למכירה השייכים לחברת אסף‬
‫)סעיף ‪ 6‬לעיל(‬
‫‪8,000‬‬
‫זכויות שאינן מקנות שליטה )סעיף ‪ 2‬לעיל(‬
‫‪28,000‬‬
‫‪246,000‬‬
‫בניכוי סה"כ נכסים נטו מזוהים ומוניטין של חברת אסף בדוחות‬
‫המאוחדים של חברת נועה במועד איבוד השליטה )סעיף ‪ 1‬לעיל(‬
‫)‪(182,000‬‬
‫רווח מאיבוד שליטה )סעיף ‪ 7‬לעיל(‬
‫‪64,000‬‬
‫החל ממועד אובדן השליטה חברת נועה תטפל בהשקעתה בחברת אסף כחברה‬
‫כלולה בהתאם להוראות ‪ .IAS 28‬כלומר‪ ,‬במועד ההכרה לראשונה בחברה‬
‫הכלולה‪ ,‬ההפרש בין השווי ההוגן של ההשקעה )‪ 60,000‬ש"ח( לבין החלק של‬
‫חברת נועה בשווי ההוגן של הנכסים המזוהים נטו של חברת אסף יטופל‬
‫כמוניטין בהתאם לסעיף ‪ 23‬ל‪ .IAS 28-‬לדוגמא‪ ,‬אם השווי ההוגן של הנכסים‬
‫נטו של חברת אסף ב‪ 31.12.2011-‬הוא ‪ 160,000‬הרי שחברת נועה הייתה‬
‫מכירה במוניטין שהיה נכלל במסגרת חשבון ההשקעה של חברת אסף בסך של‪:‬‬
‫‪.60,000- 25%x160,000= 20,000‬‬
‫‪46‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫פקודת היומן לצורך רישום הרווח והיציאה מאיחוד שתירשם ב‪31.12.2011-‬‬
‫יד‪.‬‬
‫ח' מזומן‬
‫‪150,000‬‬
‫ח' השקעה בחברת אסף‬
‫‪60,000‬‬
‫ח' זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪28,000‬‬
‫ח' קרן הון בגין ני"ע זמין למכירה‬
‫‪8,000‬‬
‫ז' נכסים נטו‬
‫‪140,000‬‬
‫ז' מוניטין‬
‫‪42,000‬‬
‫ז' רווח‬
‫‪64,000‬‬
‫רווחים והפסדים המיוחסים לזכויות שאינן מקנות שליטה בדוחות המאוחדים‬
‫בהתאם ל‪:IAS 27R-‬‬
‫רווח או הפסד בחברה המאוחדת יוכר במלואו בחברת האם תוך חלוקה בין‬
‫החלק המיוחס למניות חברת האם לבין הזכויות שאינן מקנות שליטה גם אם‬
‫המשמעות היא כי הזכויות שאינן מקנות שליטה יוצגו בחובה במסגרת ההון‬
‫העצמי של החברה האם‪ .‬שינוי שמוכר ישירות ברווח כולל אחר של החברה‬
‫המוחזקת יוכר במלואו בחברה המחזיקה תוך חלוקה בין החלק המיוחס למניות‬
‫חברת האם לזכויות המיעוט גם אם המשמעות היא כי זכויות המיעוט יוצגו‬
‫בחובה‪) .‬סעיף ‪ 28‬לתקן ‪.(IAS 27R‬‬
‫טו‪.‬‬
‫עסקאות מול הזכויות שאינו מקנות שליטה ללא איבוד שליטה‪:‬‬
‫בהתאם ל‪ IAS 27R-‬רכישות נוספות של מניות החברה המאוחדת לאחר השגת‬
‫השליטה )לדוגמא‪ :‬עלייה בשיעור החזקה מ‪ 60%-‬ל‪ ,(80%-‬יוכרו כפעולה‬
‫במישור ההוני וכמו כן מימושים של מניות החברה המאוחדת תוך שמירה על‬
‫שליטה )לדוגמא‪ :‬ירידה בשיעור אחזקה מ‪ 80%-‬ל‪ ,(60%-‬יוכרו כפעולה במישור‬
‫ההוני‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬ירידה בשיעור החזקה ללא איבוד שליטה‬
‫‪-‬‬
‫חברה א' הינה בעלת ‪ 9,000) 90%‬מניות( מהון המניות של חברה ב'‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סך ההון העצמי של חברה ב' הינו ‪ 300,000‬ש"ח )‪ 270,000‬ש"ח מיוחס‬
‫לזכויות הרוב(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביום ‪ 1.1.2011‬הנפיקה חברה ב' ‪ 2,000‬מניות לצד ג' תמורת ‪120,000‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫מהו הטיפול החשבונאי במועד ההנפקה בדוחות המאוחדים של חברה א'?‬
‫‪BDO‬‬
‫‪47‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫פתרון‬
‫בעקבות ההנפקה מחזיקה חברה א' ‪ 75%‬מחברה ב' )‪ 9,000‬מניות מתוך‬
‫‪ 12,000‬מניות(‪ .‬ההון העצמי של חברה ב' גדל לסכום של ‪ 420,000‬ש"ח‬
‫כתוצאה מהנפקת ההון של ‪ 120,000‬ש"ח‪ .‬למרות שאחוז ההחזקה של חברה‬
‫א' בחברה ב' קטן כתוצאה מההנפקה‪ ,‬סך ההשקעה של חברה א' בחברה ב'‬
‫גדל לסך של ‪ 315,000‬ש"ח )‪ 420,000 X 75%‬ש"ח(‪ .‬לפיכך חברה א' מכירה‬
‫במועד ההנפקה בגידול של ‪ 45,000‬ש"ח בהשקעה בחברה ב' )‪- 270,000‬‬
‫‪ (315,000‬ובמקביל‪ ,‬גידול בהון העצמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫יגדלו ל‪ 105,000-‬ש"ח‪ ,‬שהם ‪ 25%‬מ‪ 420,000-‬ש"ח‪ .‬כלומר הזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה גדלות לפי החלק בשווי ההון העצמי ולא מוכרות בשווי הוגן או‬
‫לפי חלקן בשווי ההוגן הנכסי למועד ההנפקה‪.‬‬
‫פקודת היומן‬
‫‪120,000‬‬
‫ח' מזומן‬
‫ז' זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪75,000‬‬
‫ז' הון עצמי‬
‫‪45,000‬‬
‫דוגמא ‪ - 2‬עלייה בשיעור אחזקה לאחר השגת שליטה‬
‫חברה א' מחזיקה ב‪ 8,000) 80%-‬מניות( מהון המניות של חברה ב'‪ .‬הסכום‬
‫המיוחס לזכויות שלא מקנות שליטה בחברה ב' בדוחותיה המאוחדים של חברה‬
‫א' הינו ‪ 48,000‬ש"ח‪ ,‬מתוך סכום זה סך של ‪ 4,000‬ש"ח מהווים 'רווח כולל‬
‫אחר' אשר הוכר ישירות בהון העצמי כתוצאה משינויים בשווי ההוגן של ניירות‬
‫ערך זמינים למכירה הנמצאים בחברה ב'‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.1.2011‬רכשה חברה א' ‪ 1,000‬מניות )‪ 50%‬מהזכויות שאינן מקנות‬
‫שליטה( תמורת ‪ 30,000‬ש"ח‪.‬‬
‫מהו הטיפול החשבונאי במועד הרכישה?‬
‫פתרון‬
‫בעקבות הרכישה הגדילה חברה א' את החזקתה בחברה ב' ל‪) 90%-‬החזקה‬
‫של ‪ 9,000‬מניות מתוך ‪ 10,000‬מניות של חברה ב'(‪.‬‬
‫ביום הרכישה נוצר קיטון בזכויות שאינן מקנות שליטה בסך של ‪ 24,000‬ש"ח‬
‫)‪ (48,000 x 50%‬לפי הערך של זכויות אלה בדוחות המאוחדים של חברה א'‪.‬‬
‫היתרה של ‪) 6,000‬ההפרש שבין התמורה שהועברה בסך ‪ 30,000‬ש"ח לבין‬
‫הקיטון בזכויות שאינן מקנות שליטה בסך ‪ 24,000‬ש"ח( תרשם כהקטנת הון‬
‫בדוחות המאוחדים של חברה א'‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫כמו כן‪ ,‬לחברה א' נוצר גידול בחלק המיוחס לרווח הכולל האחר בסך ‪2,000‬‬
‫ש"ח )‪ (4,000 x 50%‬כנגד ההון העצמי שלה‪.‬‬
‫פקודת היומן בדוחות המאוחדים של חברה א'‬
‫טז‪.‬‬
‫ח' זכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‬
‫‪24,000‬‬
‫ח' הון עצמי‬
‫‪8,000‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪30,000‬‬
‫ז' קרן הון בגין ני"ע‬
‫זמין למכירה‬
‫‪2,000‬‬
‫הוראות המעבר ב‪:IAS 27R-‬‬
‫‪(1‬‬
‫כללי‬
‫ככלל התיקונים ל‪ IAS 27R-‬ייושמו למפרע‪ ,‬למעט שלושה חריגים אשר‬
‫ייושמו מכאן ואילך‪ .‬להלן החריגים‪:‬‬
‫‪(2‬‬
‫א(‬
‫הטיפול החשבונאי לגבי ייחוס סך הכל רווח כולל לבעלים של החברה‬
‫האם ולזכויות שאינן מקנות שליטה גם אם הדבר גורם לכך שיתרת‬
‫הזכויות שאינן מקנות שליטה תהיה שלילית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישות לא תציג‬
‫מחדש יחוס כלשהו של רווח או הפסד לתקופות דיווח לפני יישום‬
‫התיקון‪.‬‬
‫ב(‬
‫הטיפול החשבונאי לגבי השינויים בזכויות בעלות בחברה בת לאחר‬
‫שהושגה שליטה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הדרישות בתקן המתוקן אינן חלות על‬
‫שינויים שהתרחשו לפני שישות יישמה את התיקונים‪.‬‬
‫ג(‬
‫הטיפול החשבונאי לגבי איבוד שליטה על חברת בת‪ .‬ישות לא תציג‬
‫מחדש את הערך בספרים של השקעה בחברה בת לשעבר ולא תחשב‬
‫מחדש רווח או הפסד כלשהו מאיבוד שליטה על חברת בת‪ ,‬אם‬
‫השליטה אבדה לפני שהיא יישמה תיקונים אלה‪.‬‬
‫להלן דוגמא להמחשת הטיפול במועד המעבר ולאחריו לגבי זכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה בהתאם לסעיף ‪) 45‬א( ל‪) IAS 27R-‬סעיף ‪1‬א' לעיל(‬
‫חברה א' מחזיקה בחברה ב' בשיעור של ‪ .60%‬ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫לחברה ב' גרעון בהון העצמי בסך ‪ 1,000‬ש"ח המיוחס כולו לבעלים של‬
‫חברת האם‪ ,‬מכיוון שלמיעוט לא קיימת מחויבות חוזית ו‪/‬או יכולת לבצע‬
‫השקעה נוספת כדי לכסות את ההפסדים‪ ,‬לפיכך ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪49‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫לא קיימות זכויות מיעוט בדוח על המצב הכספי של חברה א'‪ .‬בשנת ‪2010‬‬
‫חברה ב' צברה רווחים בסך ‪ 500‬ש"ח‪.‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫הצג את התנועה בזכויות שאינן מקנות שליטה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬עד ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪.2010‬‬
‫יישום דרישות‪:‬‬
‫פרטים‬
‫‪ 1‬בינואר ‪2010‬‬
‫‪0‬‬
‫ייחוס לזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה בגין רווחי‬
‫חברה ב' במהלך ‪2010‬‬
‫‪200‬‬
‫יתרה ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪2010‬‬
‫‪200‬‬
‫)*(‬
‫‪50‬‬
‫זכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‬
‫הסבר‬
‫סעיף ‪)45‬א( ל‪IAS 27R-‬‬
‫אינו מאפשר הצגה מחדש‬
‫של יחוס כלשהו של רווח או‬
‫הפסד לתקופות דיווח‬
‫שלפני יישום התיקון)*(‪.‬‬
‫יישום סעיף ‪ 28‬ל‪IAS 27R-‬‬
‫)‪.(*)(40% x 500‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫סעיף ‪ 5‬ל‪ ,IAS 8-‬מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים באומדנים חשבונאיים‬
‫וטעויות‪ ,‬מגדיר ישום מכאן ולהבא )‪ (Prospective application‬של‬
‫שינוי במדיניות חשבונאית כמיושם לגבי עסקאות‪ ,‬אירועים ומצבים‬
‫אחרים‪ ,‬המתרחשים לאחר מועד שינוי המדיניות לפיכך התאמה של‬
‫היתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬בגין סכום הפסד מצטבר של זכויות מיעוט‬
‫בסך ‪ 400‬ש"ח אשר יוחס לבעלים של חברת האם לפני יום התחילה‬
‫אסור‪ .‬כמו כן לא ניתן לקזז מסכום הייחוס לזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫בגין רווחי חברה ב' במהלך ‪ 2010‬יתרת הפסד כלשהי שיוחסה לפני‬
‫מועד התחילה של ‪ IAS 27R‬לבעלים של החברה האם ולא יוחסה‬
‫לזכויות המיעוט‪ .‬מימוש הרווח הגלום מאי ביצוע ההתאמה והקיזוז‬
‫כאמור יקבלו ביטוי אך ורק במועד איבוד שליטה בחברה ב' במידה‬
‫ויתרחש בעתיד‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪.2‬‬
‫מכשירים פיננסיים‬
‫א‪.‬‬
‫התיקון ל‪ IFRS 7-‬בדבר מכשירים פיננסיים דרישות הגילוי‪:‬‬
‫לאחרונה פרסם ה‪ IASB-‬תיקונים לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪) 7‬להלן בסעיף זה‪:‬‬
‫"התקן המתוקן"(‪ .‬התיקונים דנים בדרישות הגילוי בהקשר לשווי הוגן של מכשירים‬
‫פיננסיים ובסיכון הנזילות‪ .‬תיקונים אלו יכנסו לתוקף החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪2009‬‬
‫כאשר בשנת היישום לראשונה )‪ (2009‬התקן אינו דורש להציג מספרי השוואה‪.‬‬
‫דרישות הגילוי של התקן המתוקן חלות בדוחות שנתיים בלבד‪.‬‬
‫התקן המתוקן מציג דרישות גילוי המבוססות על דרישות הגילוי בהתאם לתקינה‬
‫האמריקאית כפי שנקבעו ב‪ FAS 157-‬כולל ניתוח של כל קבוצות המכשירים‬
‫הפיננסיים ל‪ 3-‬רמות של שווי הוגן‪ ,‬וכן גילויים נוספים עבור מכשירים פיננסיים‬
‫שנמדדו תוך שימוש בטכניקות הערכה שאינן מבוססות על נתונים נצפים )בדרך‬
‫כלל מכשירים שאינם נסחרים בשוק פעיל(‪ .‬כמו כן התקן המתוקן שינה את הגדרת‬
‫סיכון הנזילות כך שכעת ההגדרה אינה מתייחסת להתחייבויות פיננסיות שיסולקו‬
‫במכשירים הוניים או בנכסים לא פיננסיים כאשר לגבי סיכון הנזילות התקן החדש‬
‫דורש ניתוחי מועדי פרעון חוזיים נפרדים עבור התחייבויות פיננסיות שבמהותן‬
‫נגזרים והתחייבויות פיננסיות שלא נגזרים‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫גילויי שווי הוגן‬
‫התיקון דורש מישות לסווג את מכשיריה הפיננסיים תוך שימוש בהיררכיית‬
‫שווי הוגן המשקפת את מהות הנתונים ששימשו בעת ביצוע המדידות‪.‬‬
‫היררכיית השווי ההוגן כוללת את הרמות הבאות‪:‬‬
‫א(‬
‫רמה ‪ - 1‬מחירים מצוטטים בשוק פעיל עבור נכסים או התחייבויות‬
‫פיננסיות זהים‪.‬‬
‫ב(‬
‫רמה ‪ - 2‬נתונים נצפים‪ ,‬למעט מחירים מצוטטים הכלולים ברמה ‪,1‬‬
‫עבור הנכס או ההתחייבות‪ ,‬באופן ישיר )על ידי מחירים נצפים‬
‫מעסקאות בשוק( או באופן עקיף )על ידי שימוש בטכניקת הערכה‬
‫המתבססת על נתונים נצפים בשוק(‪.‬‬
‫ג(‬
‫רמה ‪ - 3‬נתונים עבור נכס או התחייבות שאינם מבוססים על נתונים‬
‫נצפים בשוק )נתונים שאינם נצפים(‪.‬‬
‫רמת השווי ההוגן שאליה יסווג המכשיר הפיננסי תקבע בהתאם לרמה‬
‫הנמוכה ביותר של הנתונים ששמשו בקביעת השווי ההוגן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם‬
‫מדידת השווי ההוגן של מכשיר פיננסי מסוים עושה שימוש בנתונים נצפים‬
‫)רמה ‪ (2‬הדורשים התאמה משמעותית המבוססת על נתונים בלתי נצפים‬
‫)רמה ‪ ,(3‬אותו מכשיר פיננסי יסווג לרמה ‪.3‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪51‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫התקן המתוקן דורש גילויים עבור כל קבוצה של מכשירים פיננסיים‪ .‬קבוצות‬
‫המכשירים הפיננסיים נקבעות על ידי הישות המדווחת‪ ,‬ואינן בהכרח זהות‬
‫לקטגוריות המכשירים הפיננסיים כפי שנקבעו ב‪ ,IAS 39-‬מכשירים פיננסיים‪:‬‬
‫הכרה ומדידה )להלן‪ .("IAS 39" :‬ישות קובעת את קבוצות המכשירים‬
‫הפיננסיים‪ ,‬בהתבסס על סוג המידע הפיננסי לו ניתן גילוי ועל מהות‬
‫המכשירים הפיננסיים‪ .‬כמינימום‪ ,‬על ישות להבחין בין מכשירים פיננסיים‬
‫הנמדדים בעלות מופחתת לבין מכשירים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך‬
‫רווח והפסד‪.‬‬
‫להלן הגילויים הנדרשים‪:‬‬
‫א(‬
‫רמת השווי ההוגן אליה סווג המכשיר הפיננסי‪.‬‬
‫ב(‬
‫העברות מהותיות בין רמה ‪ 1‬לרמה ‪ 2‬בהיררכיית השווי ההוגן‪ ,‬הסיבות‬
‫להעברות אלו כאשר עבור העברות לרמה נמוכה יותר יש לתת גילוי‬
‫ופירוט נפרדים מהעברות לרמה גבוהה יותר‪.‬‬
‫ג(‬
‫עבור מכשירים פיננסיים שסווגו לרמה ‪ ,3‬התאמה בין יתרות הפתיחה‬
‫ליתרות הסגירה‪ ,‬תוך גילוי נפרד לשינויים במהלך התקופה המיוחסים‬
‫ל‪:‬‬
‫ד(‬
‫‪1‬‬
‫‪52‬‬
‫)‪(1‬‬
‫סך הרווחים וההפסדים שהוכרו במהלך התקופה בדוח רווח‬
‫והפסד )כולל בגין מכשירים פיננסיים שמומשו במהלך התקופה(‬
‫וכן תיאור האם הם הוצגו בדוח על סך הרווח הכולל או בדוח רווח‬
‫‪1‬‬
‫והפסד נפרד )במידה והישות בחרה להציג דוח זה (‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫סך הרווחים וההפסדים שהוכרו במהלך התקופה ברווח כולל‬
‫אחר‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫רכישות‪ ,‬מכירות‪ ,‬הנפקות של מכשירים פיננסיים ויישוב‬
‫התחייבויות )כאשר כל סוג תנועה תפורט בנפרד(‪.‬‬
‫)‪(4‬‬
‫העברות אל והעברות מחוץ לרמה ‪) 3‬כולל העברות המיוחסות‬
‫לשינויים בהגדרת נתוני השוק כ"נתונים נצפים"( והסיבות‬
‫להעברות אלו‪ .‬בגין העברות מהותיות‪ ,‬נדרש לפרט בנפרד‬
‫העברות מחוץ לרמה ‪ 3‬והעברות אל רמה ‪.3‬‬
‫הסכום של סך הרווחים או ההפסדים לתקופה כאמור בסעיף ג‪ .1‬לעיל‬
‫שנכלל בדוח רווח והפסד המיוחס לרווחים והפסדים הנובעים מנכסים‬
‫או התחייבויות פיננסיים המוחזקים לתום התקופה המדווחת וכן גילוי‬
‫האם רווחים או הפסדים אלו נכללו בדוח על סך הרווח הכולל או בדוח‬
‫רווח והפסד נפרד )במידה והישות בחרה להציג דוח זה(‪.‬‬
‫ראה‪/‬י סעיף ‪ 81‬לתקן חשבונאות בינלאומי ‪.1‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ה(‬
‫עבור מדידות שווי הוגן ברמה ‪ ,3‬אם שינוי סביר במשתנה אחד או יותר‬
‫עשוי לשנות את השווי ההוגן באופן מהותי‪ ,‬על הישות לציין עובדה זו‬
‫וכן יש להציג את ההשפעה של שינויים כאמור לעיל‪ .‬על הגילויים לכלול‬
‫גם כיצד ההשפעה של השינוי חושבה‪.‬‬
‫יש לציין כי הדרישות בתקן הקיים לגילוי להנחות ולשיטות שיושמו בקביעת‬
‫השווי ההוגן של כל קבוצת נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות‪,‬‬
‫והדרישות לגילוי הסיבות עבור שינויים בטכניקת הערכה‪ ,‬לא שונו בעקבות‬
‫התיקון‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫גילויים בגין סיכון הנזילות‬
‫התקן המתוקן משנה את ההגדרה של סיכון הנזילות כך שההגדרה מוגבלת‬
‫להתחייבויות פיננסיות שסילוקן יהיה על ידי מסירת מזומן או נכס פיננסי‬
‫אחר‪.‬‬
‫התקן המתוקן ממשיך לכלול דרישה לניתוח מועדי פרעון חוזיים עבור‬
‫התחייבויות פיננסיות שאינן מהוות נגזרים‪ .‬כאשר השיטה לביצוע הניתוח לא‬
‫שונתה‪ :‬הניתוח יתבסס על מועדי הפרעון החוזיים‪ ,‬של תזרימי מזומנים לא‬
‫מהוונים בהתאם למועד המוקדם ביותר שהצד שכנגד רשאי לדרוש פירעון‪.‬‬
‫בניגוד לתקן הקיים התקן המתוקן דורש כי ניתוח נפרד למועדי פרעון של‬
‫התחייבויות פיננסיות המהוות נגזרים יתבסס על יתרת התקופה החוזית רק‬
‫כאשר מועדי הפרעון החוזיים חיוניים להבנת התזמון של תזרימי המזומנים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ניתוח זה ניתן לבצע לחוזה להחלפת ריביות עם יתרת תקופת‬
‫פרעון של ‪ 5‬שנים המשמש בגידור תזרים מזומנים כלכלי של ריבית משתנה‪.‬‬
‫אולם במקרים אחרים‪ ,‬כאשר לדוגמא תשלומי המזומנים )או נכס פיננסי‬
‫אחר( עשויים להתרחש מוקדם באופן מהותי מתנאיהם החוזיים או בסכומים‬
‫השונים מהותית )כגון נגזר המאפשר לצד שכנגד אופציה לדרוש סילוק ברוטו‬
‫או נטו(‪ ,‬יוצג ניתוח מועדי פרעון בהתבסס על מועדי הפרעון הצפויים‪.‬‬
‫התקן המתוקן מספק גם הנחיות נוספות בדבר יישום הדרישות בסעיף ‪39‬‬
‫)ג( לתיאור האופן בו הישות מנהלת את סיכון הנזילות הגלום במועדי הפרעון‬
‫החוזיים של ההתחייבויות הפיננסיות‪ .‬בהנחיות אלו כלולה דרישה לגילוי‬
‫ניתוח מועדי פרעון חוזיים של נכסים פיננסיים שהישות מחזיקה על מנת‬
‫לנהל את סיכון הנזילות )כגון נכסים פיננסיים שנזילותם מיידית או שצפויים‬
‫להפיק תזרימי מזומנים חיוביים כנגד תזרימי המזומנים השליליים הנובעים‬
‫מההתחייבויות הפיננסיות(‪ ,‬במידה ומידע זה הוא הכרחי על מנת לאפשר‬
‫למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את המהות וההיקף של סיכון‬
‫הנזילות‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪53‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תיקון ל‪ - IAS 32-‬סיווג זכויות הניתנות למימוש למניות כאשר תוספת המימוש‬
‫נקובה במטבע שאינו מטבע הפעילות של הישות המדווחת‬
‫‪(1‬‬
‫רקע‬
‫בצל המשבר הפיננסי התקשו ישויות רבות לגייס הון בדרך של הנפקת‬
‫מכשירי חוב ומכשירי הון‪ .‬על מנת להתמודד עם בעיות הנזילות‪ ,‬נדרשו‬
‫ישויות אלו לגייס הון בדרך של הנפקת זכויות‪.‬‬
‫זכויות ‪ -‬מצב בו חברה נותנת אפשרות לבעלי מניות קיימים לרכוש מניות‬
‫‪3‬‬
‫נוספות בה לפי שיעור האחזקה היחסי שלהם ‪.‬‬
‫בהנפקות בדרך של הנפקת זכויות ישנם מאפיינים ייחודיים כגון‪:‬‬
‫•‬
‫במדינות רבות דורשות הרשויות הפיקחיות את השימוש בהנפקת‬
‫זכויות לצורך הגדלת הון‪.‬‬
‫•‬
‫לעיתים הישות שמנפיקה את הזכויות רשומה למסחר בכמה אזורים עם‬
‫מטבעות שונים‪.‬‬
‫•‬
‫הזכויות מהוות כלי של הנפקת הון וחלוקת דיבידנד‪.‬‬
‫ברבות מהנפקות זכויות אלו תוספת המימוש נקובה במטבע שאינו מטבע‬
‫הפעילות של הישות‪ .‬לאור זה עלתה השאלה האם לסווג מכשיר זה‬
‫כהתחייבות או כהון?‬
‫‪(2‬‬
‫סוגיה‬
‫‪ IAS 32‬קבע כי מכשיר פיננסי יסווג כמכשיר התחייבותי אם מדובר‬
‫ב‪"-‬מכשיר נגזר‪ ,‬אשר יסולק או עשוי להיות מסולק שלא בדרך של החלפת‬
‫סכום קבוע של מזומן או נכס פיננסי אחר בתמורה למספר קבוע של‬
‫מכשיריה ההוניים של הישות )‪"...(fixed to fixed‬‬
‫עלתה השאלה כיצד יש לטפל בהנפקת זכויות כאשר תוספת המימוש נקובה‬
‫במטבע זר?‬
‫‪(3‬‬
‫התיקון‬
‫ה‪ IASB-‬ביצע תיקון נקודתי ב‪ ,IAS 32-‬המתייחס רק להנפקת זכויות‪ .‬תיקון‬
‫זה קובע חריג לעקרון ה‪ fixed to fixed-‬ולפיו מכשיר פיננסי המעניק‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪54‬‬
‫‪IAS 32 - Financial instruments: Presentation.‬‬
‫מחיר המימוש בדרך כלל יהיה נמוך משווי השוק‪ ,‬דבר הגורם לתמריץ לבעל הזכות לממש את‬
‫האופציה וכך למנוע דילול באחזקותיו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ניתנת אפשרות לכל המחזיק במניות החברה לרכוש מניה אחת על כל ‪ 2‬מניות בהן הוא‬
‫מחזיק תמורת ‪ 10‬ש"ח‪ .‬השווי ההוגן של המניות רגע לפני מתן הזכויות הינו ‪ 20‬ש"ח‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫למחזיק בו את הזכות לרכוש מספר קבוע של מניות תמורת סכום קבוע‬
‫הנקוב במטבע שאינו מטבע הפעילות של הישות יסווג כמכשיר הוני‪ ,‬אם ורק‬
‫אם‪:‬‬
‫•‬
‫הזכויות הונפקו לכל בעלי המניות לפי שיעור האחזקה היחסי שלהם‬
‫במניותיה של הישות פרו‪-‬רטה‪.‬‬
‫•‬
‫במקרה שקיימים כמה סוגי מניות‪ ,‬הזכות ניתנת לכל המחזיקים באותו‬
‫סוג )‪ (same class‬המניות להן ניתנת ההטבה )לפי שיעור ההחזקה‬
‫היחסי(‪.‬‬
‫בבסיס למסקנות )‪ (basis for conclusion‬קיימת התייחסות לאורכה של‬
‫תקופת המימוש של הזכויות‪ .‬בהתאם אין לראות בזכויות שהונפקו לזמן‬
‫ארוך כעסקה עם בעלי מניות‪ ,‬ועל כן הוראות התיקון לא יחולו על מצב זה‪.‬‬
‫ההנחה העומדת מאחורי עמדה זו היא כי קביעת תקופת מימוש ארוכה לא‬
‫נועדה לצורך עמידה בדרישות רגולטוריות או דרישות שוק הקיימות‬
‫בהנפקות הון‪ ,‬ועיקר מטרתה לאפשר לישות המנפיקה ליהנות מהסיכויים‬
‫הגלומים בשינויים בשע"ח‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬הבהיר כי אופציות או זכויות לרכוש את המניות במחיר‬
‫קבוע )‪ (warrants‬שהונפקו באותם תנאים שצוינו לעיל )פרו‪-‬רטה‪,‬‬
‫‪ (fixed to fixed‬יטופלו כמכשיר הוני‪ ,‬שכן המהות הכלכלית בהנפקתם זהה‬
‫להנפקת זכויות‪.‬‬
‫יש לציין כי התיקון מדגיש שאינו חל על מקרים אחרים בהם מוענק למחזיק‬
‫מכשיר אחר המאפשר לו לרכוש את מניות הישות במחיר המגלם הטבה כגון‬
‫אגרות חוב להמרה‪ ,‬וכי הוא חל במקרה של הנפקת זכויות בלבד‪ .‬בהקשר‬
‫לזה יש לציין כי ועדת ה‪ IFRIC-‬קבעה בעבר כי אופציית המרה המשובצת‬
‫באגרות חוב‪ ,‬כאשר האיגרת נקובה במטבע שאינו מטבע הפעילות של‬
‫החברה‪ ,‬תסווג כהתחייבות שכן סכום הכסף שעשוי להתקבל אינו קבוע‬
‫במונחי מטבע הפעילות‪.‬‬
‫בנוסף התיקון אינו מתייחס להנפקת מכשירים הוניים לבעלי מניות‪ ,‬מתוקף‬
‫היותם כאלו‪ ,‬שאינה פרו‪-‬רטה‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫ההגיון והבסיס לתיקון‬
‫לפני התיקון‪ ,‬הנפקת זכויות במטבע שאינו מטבע הפעילות של הישות הייתה‬
‫יוצרת התחייבות פיננסית‪ ,‬שכן לא נשמר עקרון ה‪ fixed to fixed-‬כאמור‬
‫לעיל‪ .‬הסיבה לפגיעה בעקרון זה הינה השינויים בשערי החליפין בין‬
‫המטבעות‪ ,‬כך שבמונחי מטבע הפעילות של הישות הסכום למעשה אינו‬
‫‪BDO‬‬
‫‪55‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫קבוע‪ .‬ההתחייבות שנוצרה עמדה בהגדרת נגזר‪ ,‬ונמדדה בשווי הוגן כאשר‬
‫‪4‬‬
‫שינויים בשווי ההוגן נזקפו לרווח והפסד‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬הבין כי הטיפול במכשירים אלו כנגזר אינו עקבי עם המהות של‬
‫הנפקתם‪ ,‬שכן הזכויות מונפקות לבעלי מניות קיימים בלבד לפי אחוז‬
‫האחזקה היחסי שלהם‪ .‬למעשה ניתן לומר שכלי זה מהווה שילוב של‬
‫הנפקת הון וחלוקת דיבידנד‪ .‬בנוסף טיפול זה אינו עקבי עם הוראות אחרות‬
‫בתקינה הבינלאומית‪ ,‬הקובעות במפורש כי עסקה עם הבעלים בתוקף‬
‫היותם בעלים תדווח במישור ההוני‪ ,‬ובפרט‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫•‬
‫הדרישה ב‪ IAS 1-‬הצגת דוחות כספיים לדווח על עסקאות עם בעלים‬
‫מתוקף היותם הבעלים בדוח על השינויים בהון העצמי ולא ברווח‬
‫הכולל‪.‬‬
‫•‬
‫החרגת הטיפול של הענקת זכויות למחזיקים במכשירים הוניים‪ ,‬מתוקף‬
‫היותם בעלי מניות בישות‪ ,‬מתחולת ‪ IFRS 2‬תשלום מבוסס מניות‬
‫)להלן‪) ("IFRS 2" :‬סעיף ‪.(4‬‬
‫בהתאם לזאת פורסם התיקון‪ ,‬שבעקבותיו זכויות שיעמדו בתנאים כאמור‬
‫לעיל יסווגו כהון‪ .‬זכויות שאינן עומדות בתנאים הנ"ל ימשיכו להיות מסווגות‬
‫כהתחייבות פיננסית )נגזר( הנמדדת בשווי הוגן מדי תקופה‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫תחילה‬
‫ישויות יישמו את התיקון מתקופות שנתיות החלות לאחר ה‪ 1-‬לפברואר‬
‫‪ .2010‬היישום ייעשה בצורה רטרוספקטיבית‪ .‬יישום מוקדם אפשרי‪ .‬ישות‬
‫הבוחרת לאמץ תיקון זה ביישום מוקדם תיתן על כך גילוי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החלפה או שינוי תנאים של מכשירי חוב‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫רקע כללי‬
‫לאור משבר האשראי העולמי והתנודתיות החריפה בשערי המטבעות בעולם‬
‫)בעיקר אל מול הדולר(‪ ,‬חברות רבות במשק ביצעו לאחרונה שינוי או‬
‫החלפה של מכשירי חוב‪ .‬עסקאות אלו העלו שאלות רבות לעניין הטיפול‬
‫החשבונאי בשינוי )‪ (Modification‬או סילוק )‪ (Extinguishment‬של מכשירי‬
‫חוב בהתאם ל‪.IAS 39-‬‬
‫התקינה הבינלאומית מתייחסת לסוגיה בסעיפים ‪ 40-41‬ו‪-‬א‪ 62‬ל‪.IAS 39-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪56‬‬
‫שינויים אלו יכלו להיגרם משינוי בשווי ההוגן של נכס הבסיס )המניות של הישות(‪ ,‬משינויים בשער‬
‫החליפין וממרכיב הזמן‪.‬‬
‫דרישה זהה קיימת במסגרת המושגית‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫סעיף ‪ 40‬לתקן קובע כי‪:‬‬
‫"החלפה של מכשירי חוב‪ ,‬בעלי תנאים שונים באופן מהותי בין לווה‬
‫לבין מלווה קיימים תטופל כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית‬
‫והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה‪ .‬בדומה‪ ,‬שינוי משמעותי בתנאים‬
‫של התחייבות פיננסית קיימת או של חלק ממנה )בין אם ניתן לייחס‬
‫את השינוי לקשיים כספיים של הלווה ובין אם לא( יטופל כסילוק‬
‫ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה‪".‬‬
‫סעיף ‪ 41‬לתקן קובע כי‪:‬‬
‫"ההפרש בין הערך בספרים של התחייבות פיננסית )או חלק‬
‫מהתחייבות פיננסית( שסולקה או שהועברה לצד אחר‪ ,‬לבין התמורה‬
‫ששולמה‪ ,‬כולל נכסים כלשהם שאינם מזומנים שהועברו או‬
‫התחייבויות כלשהן שניטלו‪ ,‬יוכר ברווח או הפסד"‪.‬‬
‫סעיף א'‪ 62‬ל‪ ,IAS 39-‬קובע כי שינוי נחשב כמהותי אם‪:‬‬
‫"‪ ...‬הערך הנוכחי המהוון של תזרימי המזומנים לפי התנאים החדשים‪,‬‬
‫כולל עמלות כלשהן ששולמו בניכוי עמלות כלשהן שהתקבלו ומהוון‬
‫באמצעות שיעור הריבית האפקטיבי המקורי‪ ,‬הוא שונה לפחות ב‪10-‬‬
‫אחוז מהערך הנוכחי המהוון של תזרימי המזומנים הנותרים של‬
‫ההתחייבות הפיננסית המקורית‪ .‬אם החלפת מכשירי חוב או שינוי‬
‫תנאים מטופלים כסילוק‪ ,‬עלויות או עמלות כלשהן שהתהוו מוכרות‬
‫כחלק מהרווח או ההפסד בגין הסילוק‪ .‬אם ההחלפה או השינוי אינם‬
‫מטופלים כסילוק‪ ,‬עלויות או עמלות כלשהן שהתהוו מתאימות את‬
‫הערך בספרים של ההתחייבות ומופחתות במשך התקופה שנותרה‬
‫של ההתחייבות המתוקנת‪".‬‬
‫הסוגיות העיקריות העולות מהנושא‪:‬‬
‫‪(2‬‬
‫א(‬
‫מהו שינוי משמעותי‪/‬מהותי? ומה ההבדל ביניהם?‬
‫ב(‬
‫מהו שיעור הריבית האפקטיבי המקורי בביצוע המבחן הכמותי?‬
‫ג(‬
‫מהו הטיפול החשבונאי הנדרש כאשר השינוי משמעותי‪/‬מהותי?‬
‫ד(‬
‫מהו הטיפול החשבונאי הנדרש כאשר השינוי אינו משמעותי‪/‬מהותי?‬
‫מהו שינוי משמעותי‪/‬מהותי?‬
‫שינוי מהותי ‪ -‬מוגדר כשינוי כמותי של תזרימי המזומנים של ההתחייבות‬
‫הפיננסית בהתאם לסעיף א'‪ 62‬ל‪.IAS 39-‬‬
‫שינוי משמעותי ‪ -‬נראה כי הכוונה היא לשינוי הנובע גם ממאפיינים איכותיים‬
‫ולא כמותיים‪ .‬לדוגמא שינוי ממכשיר חוב צמוד מדד בריבית משתנה‬
‫למכשיר חוב דולרי בריבית קבועה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪57‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫לפיכך לצורך בחינת משמעותיות השינוי יש לבצע‪:‬‬
‫)א( בחינת מאפיינים איכותיים )שינוי משמעותי(‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫•‬
‫האם המטבע בו נקוב החוב בעל התנאים החדשים שונה‬
‫מהמטבע של החוב המקורי?‬
‫•‬
‫האם נוספה‪/‬בוטלה אופציית המרה במכשיר?‬
‫•‬
‫האם בוצע שינוי באמות המידה הפיננסיות?‬
‫•‬
‫האם בוצע שינוי בתזרים הריבית המשולם )לדוגמא‪ ,‬החלפה‬
‫מריבית קבועה למשתנה ולהפך‪ ,‬הורדה של הצמדה למדד‬
‫המחירים לצרכן או הוספתו(?‬
‫הערה‪:‬‬
‫באוגוסט השנה פרסמה רשות ני"ע את ‪ FAQ 19‬בנושא הטיפול‬
‫החשבונאי בהחלפה של מכשירי חוב בעלי תנאים שונים באופן מהותי‪,‬‬
‫כמענה לסוגיה‪ .‬במסגרת ההחלטה רשות ני"ע דוגלת בעקרונות לעיל‬
‫אולם הרשות מוסיפה כי‪:‬‬
‫"על התאגיד לשקול את מכלול הנסיבות והמאפיינים הרלבנטיים של‬
‫מכשירי החוב המוחלפים ולהפעיל שיקול דעת האם יש בשינויים‬
‫איכותיים אלו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כדי יצירת מכשיר חוב חדש בעל תנאים‬
‫השונים באופן מהותי מתנאיו של המכשיר הישן‪".‬‬
‫הרשות הוסיפה שתי דוגמאות לשינויים איכותיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫החלפה של מכשיר חוב צמוד מדד למכשיר חוב שאינו צמוד מדד‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫החלפה של מכשיר חוב הנושא ריבית משתנה למכשיר חוב‬
‫הנושא ריבית קבועה ולהיפך‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רשות ני"ע הוסיפה חריגים למצבים בהם למרות שמחד‬
‫המאפיינים האיכותיים התקיימו‪ ,‬לא נוצר מכשיר חוב חדש מפני שמצד‬
‫שני מכלול הנסיבות והמאפיינים הרלבנטיים של מכשירי החוב‬
‫המוחלפים לא מגיעים לכדי החלפה‪ ,‬כמו למשל במצבים בהם נעשתה‬
‫החלפה מריבית משתנה לקבועה ובנוסף‪:‬‬
‫•‬
‫‪58‬‬
‫מח"מ המכשיר המוחלף קצר מאוד ולכן פוטנציאל ההשפעה של‬
‫המדד על המכשיר נמוך‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫•‬
‫הסיכון הכרוך בעליית המדד הינו זניח ביחס לכלל הסיכונים‬
‫הגלומים במכשיר‪.‬‬
‫)ב( בחינת תנאים כמותיים )שינוי מהותי(‬
‫כאמור לעיל שינוי נחשב כמהותי אם הערך הנוכחי המהוון של תזרימי‬
‫המזומנים בהתאם לתנאים החדשים מהוון באמצעות שיעור הריבית‬
‫האפקטיבי המקורי‪ ,‬שונה לפחות ב‪ 10-‬אחוז מהערך הנוכחי המהוון‬
‫של תזרימי המזומנים הנותרים של ההתחייבות הפיננסית המקורית‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫מהו "שיעור הריבית האפקטיבי המקורי" בביצוע המבחן הכמותי?‬
‫סעיף א'‪ 62‬ל‪ IAS 39-‬קובע את המבחן הכמותי בו נדרש לבחון האם הערך‬
‫הנוכחי המהוון באמצעות שיעור הריבית האפקטיבי המקורי של תזרימי‬
‫המזומנים לפי התנאים החדשים‪ ,‬הוא שונה לפחות ב‪ 10-‬אחוז מהערך‬
‫הנוכחי המהוון של תזרימי המזומנים הנותרים של ההתחייבות הפיננסית‬
‫המקורית‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מהו שיעור הריבית האפקטיבי המקורי בו יהוונו תזרימי‬
‫המזומנים במצבים בהם מכשיר החוב נושא ריבית משתנה?‬
‫מכשיר בעל ריבית קבועה‪ :‬שיעור הריבית האפקטיבי של המכשיר אינו‬
‫משתנה לאורך חיי המכשיר כך ששיעור הריבית האפקטיבי שנבע ביום‬
‫ההכרה לראשונה יהווה את שיעור ההיוון בו יהוונו תזרימי המזומנים‪.‬‬
‫מכשיר בעל ריבית משתנה‪ :‬שיעור הריבית האפקטיבי משתנה לאורך חיי‬
‫המכשיר‪ .‬האם הכוונה לשיעור הריבית האפקטיבי ליום ההכרה לראשונה או‬
‫לשיעור הריבית השוטף נכון ליום שינוי התנאים?‬
‫התקינה הבינלאומית אינה מתייחסת לנושא באופן ספציפי אולם בדיוני‬
‫ה‪ IASB-‬במסגרת החלפתו של ‪ IAS 39‬התייחסה המועצה לשאלה מהו‬
‫שיעור הריבית האפקטיבי למכשיר בעל ריבית משתנה‪:‬‬
‫‪EIM:‬‬
‫‪Effective‬‬
‫‪Interest‬‬
‫‪Rate‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪59‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫כלומר‪ ,‬במכשיר בעל שיעור ריבית משתנה‪ ,‬שיעור הריבית האפקטיבי‬
‫ישתנה מתקופה לתקופה ויהיה שיעור הריבית המשתנה השוטף‪ .‬דהיינו‬
‫שיעור הריבית האפקטיבי המקורי הינו משתנה בעצמו‪.‬‬
‫הבהרה‪:‬‬
‫שימוש בשיעור ריבית אפקטיבי מקורי יעשה רק לשם המבחן הכמותי ולא‬
‫לצורך מדידת השווי ההוגן של ההתחייבויות החדשה במקרה של החלפה‬
‫)‪.(Extinguishment‬‬
‫‪(4‬‬
‫מהו הטיפול החשבונאי הנדרש כאשר השינוי מהותי‪/‬משמעותי?‬
‫הטיפול החשבונאי נגזר מסעיף ‪ 41‬לתקן כאמור לעיל‪ .‬כלומר‪ ,‬במידה ואכן‬
‫נקבע כי השינוי שבוצע במכשיר הינו משמעותי או מהותי אזי ההפרש בין‬
‫שוויה ההוגן של ההתחייבות החדשה וערכה בספרים של ההתחייבות הישנה‬
‫יוכר בדוח רווח או הפסד‪.‬‬
‫להלן סיכום הטיפול לאור ‪ FAQ 19‬של רשות ניירות ערך‪:‬‬
‫האם השינוי בתנאים הוא משמעותי?‬
‫)המבחן האיכותי(‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יש לבחון את מכלול התנאים והנסיבות‬
‫האם קיימת יצירה של מכשיר חוב חדש‬
‫• ההתחייבות הישנה תגרע ואילו‬
‫ההתחייבות החדשה תוכר בשווייה‬
‫ההוגן‪.‬‬
‫• הפרש אם קיים יוכר כרווח או הפסד‬
‫בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫כן‬
‫האם הערך הנוכחי המהוון של‬
‫תזרימי המזומנים לפי התנאים‬
‫החדשים מהוון באמצעות שיעור‬
‫הריבית האפקטיבי המקורי‪ ,‬הוא‬
‫שונה לפחות ב‪ 10-‬אחוז מהערך‬
‫תזרימי‬
‫של‬
‫המהוון‬
‫הנוכחי‬
‫המזומנים הנותרים של ההתחייבות‬
‫הפיננסית המקורית?‬
‫)המבחן הכמותי(‬
‫לא‬
‫יטופל כהתאמה של ההתחייבות‬
‫הקיימת בהתאם לסעיפים א'‪62‬‬
‫ל‪) IAS 39-‬ראה בהמשך(‬
‫‪60‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(5‬‬
‫מהו הטיפול החשבונאי הנדרש כאשר השינוי אינו משמעותי‪/‬מהותי?‬
‫כאשר השינוי אינו מוגדר כמשמעותי או מהותי אין התייחסות ספציפית ב‪-‬‬
‫‪ IAS 39‬לטיפול החשבונאי אולם הגישה המקובלת לטיפול היא בהתאם‬
‫לסעיף א'‪ 62‬ל‪ IAS 39-‬אשר קובע כי ערכה בספרים של ההתחייבות לא‬
‫ישתנה ואילו שיעור הריבית האפקטיבי יותאם כך שההפרש יוכר לאורך יתרת‬
‫חיי ההתחייבות‪.‬‬
‫נציין כי קיימים גם תומכים מעטים לגישה הנסמכת על סעיף א'‪ 8‬ל‪IAS 39-‬‬
‫אשר לפיה ההתחייבות תותאם לערך הנוכחי לפי התנאים החדשים תוך‬
‫זקיפת ההפרש כרווח או הפסד‪ .‬גישה זו תומכת בשמירה על הריבית‬
‫האפקטיבית המקורית‪) ,‬למעשה אינה שונה מטיפול בשינוי משמעותי‪/‬מהותי‬
‫כאמור לעיל(‪.‬‬
‫נראה כי יישום הגישה מרוקן מתוכן את המבחנים כאמור לעיל באם השינוי‬
‫משמעותי‪/‬מהותי‪ .‬כמו כן נראה כי גריעת ההתחייבות הישנה והכרה‬
‫בהתחייבות חדשה‪ ,‬כאשר לשתיהן אותה ריבית אפקטיבית נוגד את‬
‫התפיסה כי מדובר בהתאמת )‪ (Modification‬ההתחייבות ולא בסילוקה‬
‫)‪ .(Extinguishment‬לפיכך גישת סעיף א'‪ ,62‬התאמת שיעור הריבית‬
‫האפקטיבי‪ ,‬נאותה יותר‪.‬‬
‫דוגמא לשינוי תנאי האג"ח‬
‫‪6‬‬
‫ביום ‪ 1.1.2008‬חברה א' הנפיקה אג"ח על סך ‪ 1,000‬ש"ח ערך נקוב‪,‬‬
‫לפירעון כעבור ‪ 5‬שנים בתשלום אחד‪ .‬מחזיק האג"ח זכאי לריבית נקובה של‬
‫‪ 10%‬המשולמת פעם בשנה ביום ‪ 31‬בדצמבר החל מ‪ 31-‬בדצמבר ‪.2008‬‬
‫ביום ההנפקה הריבית האפקטיבית של האג"ח עמדה על ‪ 11%‬כתוצאה‬
‫מהוצאות הנפקה ישירות על האג"ח‪ .‬ביום ‪ 30.6.09‬עקב שינוי חד בשיעורי‬
‫הריביות החברה פנתה למחזיקי האג"ח לצורך פתיחת מו"מ לשינוי תנאי‬
‫האג"ח‪ .‬ביום ‪) 1.1.10‬לאחר תשלום הקופון השני( חתמו חברה א' ומחזיקי‬
‫האג"ח על הסכם לשינוי תנאי האג"ח‪ ,‬כולל קבלת מזומן נוסף בסך ‪ 200‬ש"ח‬
‫ממחזיקי האג"ח תמורת גידול זהה בערכה הנקוב של האג"ח‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫אג"ח מקורית‬
‫אג"ח לאחר שינוי התנאים‬
‫קרן )ערך נקוב(‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,200‬‬
‫ריבית נקובה‬
‫‪10%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫תשלומים שנותרו‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ריבית אפקטיבית מקורית‬
‫‪11%‬‬
‫שוויה ההוגן של האג"ח בבורסה בעקבות שינוי התנאים הינו ‪ 1,142‬ש"ח‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יש לציין כי הדוגמא למבחן הכמותי תשתנה בהתאם לתנאים הספציפיים של כל רה ארגון של חוב‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪61‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫לאחר השוואת תזרימי מזומנים בהתאם לסעיף א'‪ 62‬לאור השינוי בתנאים‬
‫אג"ח מקורית‬
‫סוף תקופה‬
‫אג"ח לאחר שינוי התנאים‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(200‬‬
‫‪1,000X10% = 100‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1,200X7.5% = 90‬‬
‫‪100‬‬
‫‪4‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪90‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1,290‬‬
‫)‪NPV (11%‬‬
‫‪870‬‬
‫‪976‬‬
‫זהו ערכה הנוכחי של‬
‫האג"ח לאחר שינוי‬
‫התנאים מהוונת‬
‫בשיעור הריבית‬
‫האפקטיבי המקורי‬
‫)‪ (11%‬של האג"ח‬
‫ביצוע המבחן הכמותי‬
‫הערך הנוכחי של האג"ח לאחר שינוי התנאים נמוך ב‪ 106-‬ש"ח‬
‫=)‪ (976-870‬מעלותה המופחתת של האג"ח המקורית‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪= 10.9%‬‬
‫‪976‬‬
‫השינוי מהווה יותר מ‪ 10%-‬מהערך הנוכחי המהוון של תזרימי המזומנים‬
‫הנותרים של ההתחייבות הפיננסית המקורית לכן נכיר באג"ח חדשה לפי‬
‫שוויה ההוגן ונגרע את האג"ח המקורית כשההפרש נזקף לרווח והפסד‪.‬‬
‫פקודת היומן‬
‫ח' מזומן‬
‫‪200‬‬
‫ח' אג"ח מקורית‬
‫‪976‬‬
‫ז' אג"ח חדשה‬
‫‪1,142‬‬
‫ז' רווח משינוי תנאי אג"ח‬
‫‪34‬‬
‫יש לציין כי במידה והשינוי היה נמוך מ‪ 10%-‬היינו מכירים ברווח שנוצר עקב‬
‫שינוי התנאים לאורך יתרת חיי האג"ח לאחר השינוי בריבית האפקטיבית‪.‬‬
‫למעשה לא נשנה את עלותה המופחתת של האג"ח המקורית ונכיר בעלויות‬
‫אלו תוך שימוש בריבית האפקטיבית המנכה את תזרים המזומנים תחת‬
‫התנאים החדשים‪ .‬כמוסבר בדוגמא שלהלן‪:‬‬
‫בנתוני הדוגמא לעיל נניח כי הריבית הנקובה לאחר שינוי התנאים תעמוד על‬
‫‪.8%‬‬
‫‪62‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ביצוע המבחן הכמותי‬
‫הערך הנוכחי של האג"ח המותאמת לפי התנאים החדשים )לפי ‪ 8%‬שיעור‬
‫ריבית( המהוון בשיעור הריבית האפקטיבי של האג"ח המקורית )‪ (11%‬הינו‬
‫‪ 888‬ש"ח אשר נמוך ב‪ 88-‬ש"ח מעלותה המופחתת של האג"ח המקורית‬
‫למועד השינוי שהינה ‪ 976‬ש"ח‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪~ 9.02%‬‬
‫‪976‬‬
‫מכיוון שהשינוי נמוך מ‪ 10%-‬לא נשנה את עלותה המופחתת של האג"ח‬
‫המקורית אלא נבצע התאמה של הריבית האפקטיבית לתזרים המזומנים‬
‫בהתאם לתנאים החדשים‪.‬‬
‫קביעת ריבית אפקטיבית חדשה‬
‫תזרים‪:‬‬
‫‪1,176‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪976+200‬‬
‫‪-96‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪0.08X1,200‬‬
‫‪-96‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-96‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-1,296‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8.61%‬‬
‫‪IRR:‬‬
‫=‪1,000+200+96‬‬
‫פקודת יומן לסוף שנה שלישית‬
‫‪0.0861x1,176=101‬‬
‫ח' הוצאות מימון‬
‫ד‪.‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪96‬‬
‫ז' אג"ח‬
‫‪5‬‬
‫‪ - IFRIC 19‬סילוק התחייבויות פיננסיות באמצעות מכשירים הוניים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫רקע כללי‬
‫בחודש נובמבר פרסמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים )‪ ( IASB‬את‬
‫‪7‬‬
‫‪ ,IFRIC 19‬סילוק התחייבויות פיננסיות באמצעות מכשירים הוניים )להלן‪:‬‬
‫"‪ "IFRIC 19‬או "הפרשנות"( אשר פותח על ידי הועדה הבינלאומית‬
‫לפרשנויות של דיווח כספי )‪ .(IFRIC‬פרסום הפרשנות בא כמענה לבקשה‬
‫שקיבל ה‪ IFRIC-‬למתן הנחיות ליישום ‪ IAS 39‬ו‪ ,IAS 32-‬כאשר ישות‬
‫מנפיקה מכשירים הוניים שלה לסילוק כל או חלק מהתחייבות פיננסית‪.‬‬
‫‪IFRIC INTERPRETATION 19, Extinguishing Financial Liabilities with Equity‬‬
‫‪Instruments‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪7‬‬
‫‪63‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי העולמי חברות רבות נכנסו לקשיים בפירעון‬
‫מכשירי חוב שהונפקו על ידן בעבר‪ ,‬מה שהוביל להסדר עם מחזיקי האג"ח‬
‫או עם הבנקים המלווים‪ .‬כחלק מהמשא ומתן עם מחזיקי מכשירי החוב‬
‫להסדרת פירעון החוב נקבע כי חלק או כל החוב יסולק באמצעות הנפקת‬
‫מכשירים הוניים של הישות‪ .‬היות ו‪ IAS 39-‬ו‪ IAS 32-‬אינם מספקים הנחיה‬
‫מפורשת לגבי הטיפול הנדרש במקרים כאלו‪ ,‬הפרקטיקה שהתפתחה‬
‫לטיפול החשבונאי בעקבות הסדרים כאלה הייתה מגוונת‪ .‬חלק הכירו‬
‫במכשירים ההוניים בשווי בספרים של ההתחייבות ולא הכירו בכל רווח או‬
‫הפסד‪ .‬אחרים הכירו במכשירים ההוניים בשווי ההוגן של התחייבות שסולקה‬
‫או של המכשירים ההוניים שהונפקו והכירו בהפרש בין סכום זה לבין השווי‬
‫בספרים של ההתחייבות ברווח או הפסד‪.‬‬
‫סגל רשות ניירות ערך פרסם בחודש אוגוסט ‪ 2009‬את ‪ :FAQ 18‬הטיפול‬
‫החשבונאי בהסדרי חוב הכוללים החלפת חוב במניות או מכשירים הוניים‬
‫אחרים של התאגיד‪ ,‬ההנחיות הכלולות ב‪ FAQ 18-‬התבססו על דיוני‬
‫‪8‬‬
‫ה‪ IFRIC-‬לקראת פרסומה של טיוטת הפרשנות בנושא זה )להלן‪:‬‬
‫"הטיוטא"(‪ .‬יצוין כי ההנחיות בטיוטא שפורסמה ובהתאם לכך ההנחיות‬
‫ב‪ FAQ 18-‬שונות מההנחיות שנקבעו לבסוף ב‪ IFRIC 19-‬לגבי אופן‬
‫‪9‬‬
‫מדידת המכשירים ההוניים המונפקים‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫תחולת הפרשנות‬
‫הפרשנות חלה על הטיפול החשבונאי על ידי ישות כאשר תנאי התחייבות‬
‫פיננסית נדונים מחדש וכתוצאה מכך הישות מנפיקה מכשירים הוניים למלווה‬
‫לסילוק כל או חלק מההתחייבות הפיננסית‪ .‬הפרשנות אינה חלה על הטיפול‬
‫החשבונאי אצל המלווה‪ ,‬מכיוון שתקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים כבר‬
‫מתייחסים לדרישות הרלבנטיות במקרים אלו )‪.(IAS 39‬‬
‫ישות לא תיישם את הפרשנות במקרים הבאים‪:‬‬
‫א(‬
‫המלווה מחזיק באופן ישיר או עקיף גם במניות הישות ופועל כבעל‬
‫מניות‪ ,‬ישיר או עקיף‪ ,‬במניות הישות‪.‬‬
‫ב(‬
‫המלווה והישות הלווה נשלטים על ידי אותו צד )או מספר צדדים( לפני‬
‫ואחרי העסקה ומהות העסקה הינה חלוקת הון על ידי הישות או‬
‫השקעה הונית בישות‪ .‬מצב זה הוצא מחוץ לתחולת הפרשנות משום‬
‫‪8‬‬
‫‪IFIRC DRAFT INTERPRETATION D25, Extinguishing Financial Liabilities with Equity‬‬
‫‪Instruments‬‬
‫‪9‬‬
‫לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך הבהרה ל‪ FAQ 18-‬על פיה יש ליישם את העקרונות הקבועים‬
‫ב‪ IFRIC 19-‬ביחס לכל הסדרי סילוק התחייבויות באמצעות הנפקת מכשירים הוניים‪ ,‬המקבלים‬
‫לראשונה ביטוי בדוחות הכספיים אשר מועד פרסומם מאוחר למועד פרסום ‪ .IFRIC 19‬לעניין‬
‫הסדרים אשר יושמו לגביהם העקרונות הקבועים ב‪ FAQ 18-‬עובר לפרסום הפרשנות‪ ,‬יחולו הוראות‬
‫התחולה והמעבר הקבועות בפרשנות‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫שה‪ IFRIC-‬היה בדעה שהקצאת התמורה בין הסילוק של כל או חלק‬
‫מההתחייבות הפיננסית ובין רכיב חלוקת ההון או ההשקעה בהון לא‬
‫תמיד ניתן למדידה מהימנה‪.‬‬
‫ג(‬
‫הנפקת המכשירים ההוניים הינה בהתאם לתנאים המקוריים של‬
‫ההתחייבות הפיננסית‪ .‬ה‪ IFRIC-‬ציין בסעיף ‪ 9‬לבסיס למסקנות‬
‫המצורף לפרשנות‪ ,‬כי ‪ IAS 32‬כולל הנחיות ספציפיות למכשירים‬
‫פיננסיים כאלו )לדוגמא אג"ח להמרה(‪.‬‬
‫מקרים א' ו‪-‬ב' הוצאו מתחולת הפרשנות היות ולא ברור האם הסילוק נעשה‬
‫רק בגלל היחסים המיוחדים בין בעל מניות לחברה‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪(4‬‬
‫‪10‬‬
‫הסוגיות החשבונאיות‬
‫א(‬
‫האם המכשירים ההוניים המונפקים על ידי הישות מהווים "תמורה‬
‫‪10‬‬
‫ששולמה" בהתאם לסעיף ‪ 41‬ל‪ ? IAS 39-‬הסעיף מתאר "תמורה‬
‫ששולמה" ככוללת נכסים כלשהם שאינם מזומנים שהועברו או‬
‫התחייבויות כלשהן שניטלו‪ ,‬אך אינו מתייחס במפורש להנפקה של‬
‫מכשירים הוניים‪.‬‬
‫ב(‬
‫איך הישות צריכה למדוד את המכשירים ההוניים במועד הנפקתם?‬
‫ג(‬
‫איך הישות צריכה לטפל בהפרש בין השווי בספרים של ההתחייבות‬
‫המסולקת לבין השווי של המכשירים ההוניים במועד הנפקתם?‬
‫הטיפול החשבונאי שנקבע )ראה‪/‬י דוגמאות להמחשה בסעיף ‪ 6‬להלן(‬
‫א(‬
‫הנפקת המכשירים ההוניים מהווה "תמורה ששולמה" בהתאם לסעיף‬
‫‪ 41‬ל‪ .IAS 39-‬תפיסה זו עקבית עם התפיסה של ‪ IFRS 2‬ושל‬
‫‪ ,IFRS 3‬צירוף עסקים אשר מבהירים כי מכשירים הוניים משמשים‬
‫כתמורה לרכישת סחורות ושירותים כשם שהם משמשים להשגת‬
‫שליטה בצירוף עסקים‪ .‬כמו כן ניתן לנתח את ההנפקה של מכשירים‬
‫הוניים לסילוק ההתחייבות הפיננסית ככוללת שתי עסקאות‪ .‬עסקה‬
‫ראשונה‪ ,‬הנפקה של מכשירים הוניים חדשים למלווה תמורת מזומן‬
‫ועסקה שנייה‪ ,‬בה המלווה מקבל את סכום המזומן לסילוק ההתחייבות‬
‫הפיננסית‪.‬‬
‫ב(‬
‫הישות תמדוד לראשונה את המכשירים ההוניים שהונפקו בשווי ההוגן‬
‫של המכשירים ההוניים שהונפקו‪ ,‬אלא אם כן השווי ההוגן אינו ניתן‬
‫למדידה מהימנה‪ .‬במידה והשווי ההוגן של המכשירים ההוניים‬
‫שהונפקו אינו ניתן למדידה מהימנה‪ ,‬הישות תמדוד את המכשירים‬
‫ראה‪/‬י סעיף ג‪ 1‬לעיל‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪65‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ההוניים שהונפקו כך שישקפו את השווי ההוגן של ההתחייבות‬
‫הפיננסית שסולקה‪ .‬יצוין כי יש בכך משום שינוי לעומת ההוראות‬
‫שנכללו בטיוטא‪ ,‬שכן על פי הטיוטא וכן לפי ‪ FAQ 18‬המדידה‬
‫שנדרשה הייתה לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שהונפקו או‬
‫של ההתחייבות שסולקה‪ ,‬בהתאם לשווי המכשיר שניתן למדידה‬
‫מהימנה יותר‪ .‬במהלך אישור התקן ודיון בתגובות לטיוטא שהתקבלו‪,‬‬
‫ה‪ IFRIC-‬הגיע למסקנה כי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים‬
‫שהונפקו היא המדידה המועדפת‪ ,‬שכן מדידה זו עקבית עם ההסכמה‬
‫שנקבעה בסעיף א' לעיל‪ ,‬כמו כן היא משקפת בצורה טובה יותר את‬
‫סכום התמורה ששולמה בעסקה‪ ,‬אשר עשויה לכלול פרמיה שהמלווה‬
‫דרש לצורך ארגון מחדש של תנאי ההתחייבות הפיננסית‪ .‬כמו כן‬
‫מקרים רבים שבהם נדרש השימוש בפרשנות באים בעקבות הפרת‬
‫תנאי ההתחייבות על ידי הישות כאשר תנאים אלו כוללים מאפייני‬
‫דרישה במקרה של הפרה‪ .‬עקב כך נקבע שכאשר המדידה לראשונה‬
‫של המכשירים ההוניים שהונפקו היא לפי השווי ההוגן של ההתחייבות‬
‫הפיננסית אין ליישם את סעיף ‪ 49‬ל‪ IAS 39-‬הקובע כי‪" :‬השווי ההוגן‬
‫של התחייבות פיננסית עם מאפיין דרישה )לדוגמא‪ ,‬פיקדון לפי‬
‫דרישה( אינו נמוך מהסכום שישולם בעת הדרישה‪ ,‬מהוון מהמועד‬
‫הראשון בו ניתן לדרוש לשלם את הסכום"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫ג(‬
‫אם רק חלק מההתחייבות הפיננסית מסולקת‪ ,‬הישות צריכה להעריך‬
‫האם חלק מהתמורה ששולמה מתייחסת לשינוי בתנאי ההתחייבות‬
‫שנשארה‪ .‬אם אכן חלק מהתמורה ששולמה מתייחס לשינוי בתנאי‬
‫ההתחייבות שנשארה‪ ,‬הישות תקצה את התמורה ששולמה )בשווי‬
‫ההוגן של המכשיר ההוני שהונפק( בין החלק של ההתחייבות שסולקה‬
‫לבין החלק של ההתחייבות שנשארה והחלק שהוקצה להתחייבות‬
‫שנשארה יילקח בחשבון בהערכה האם התנאים של ההתחייבות‬
‫שנשארה שונו באופן מהותי‪ .‬כאשר תוצאת הערכה היא כי התנאים‬
‫שונו באופן מהותי יש ליישם את סעיף ‪ 40‬ל‪ ,IAS 39-‬דהינו סילוק‬
‫ההתחייבות הישנה שנשארה והכרה בהתחייבות חדשה )ראה‪/‬י גם‬
‫פרק ‪2‬ג לעיל בעניין החלפה או שינוי תנאים של מכשירי חוב(‪.‬‬
‫ד(‬
‫ההפרש בין השווי בספרים של ההתחייבות הפיננסית )או של חלק‬
‫מההתחייבות הפיננסית( שסולקה והתמורה ששולמה‪ ,‬תוכר ברווח או‬
‫הפסד בהתאם לסעיף ‪ 41‬ל‪ .IAS 39-‬כמו כן ה‪ IFRIC-‬מבהיר כי‬
‫המכשירים ההוניים שהונפקו יוכרו לראשונה וימדדו בתאריך הסילוק‬
‫של ההתחייבות הפיננסית )או של חלקה( להבדיל מתאריך מוקדם‬
‫יותר אשר עשוי להיות‪ ,‬למשל‪ ,‬התאריך שבו הצדדים חתמו על החוזה‬
‫)‪.(agreement date‬‬
‫ה(‬
‫הישות נדרשת לתת גילוי בסעיף נפרד ברווח או הפסד‪ ,‬או בביאורים‬
‫לדוחות הכספיים לרווח או הפסד הנובע מסעיפים ג' ו‪-‬ד' לעיל‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(5‬‬
‫תאריך תחילה והוראות מעבר‬
‫ישות תיישם את ‪ IFRIC 19‬החל מהתקופות השנתיות המתחילות ביום ‪1‬‬
‫ביולי ‪ 2010‬או לאחריו‪ .‬יישום מוקדם מותר‪ .‬אם ישות מיישמת את הפרשנות‬
‫בתקופה המתחילה לפני ‪ 1‬ביולי ‪ ,2010‬היא צריכה לתת גילוי לעובדה זו‪.‬‬
‫ישות תיישם את הפרשנות למפרע‪ ,‬בהתאם ל‪ ,IAS 8-‬מדיניות חשבונאית‪,‬‬
‫שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות )להלן‪ ("IAS 8" :‬מתחילת התקופה‬
‫המוקדמת ביותר המוצגת‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫דוגמאות להמחשה‬
‫כל הדוגמאות שלעיל אינן כוללות‪ ,‬לצורך הפישוט‪ ,‬התייחסות לנושא מסים‬
‫על ההכנסה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬החלפה חלקית של חוב באמצעות מניות החברה כאשר אין שינוי‬
‫בתנאי החלק הנותר‬
‫חברה א' הנפיקה ביום ‪ 500 31.12.2009‬מניות רגילות לסילוק ‪45%‬‬
‫מיתרת אג"ח סדרה ‪ .1‬הערך בספרים של אג"ח סדרה ‪ 1‬של החברה לאותו‬
‫יום עמד על ‪ 1,000‬ש"ח‪ .‬הנפקת המניות לא שינתה בשום מובן שהוא את‬
‫התנאים של חלק האג"ח שנותר‪.‬‬
‫מחיר המניה בבורסה ביום הסילוק החלקי של האג"ח )‪ (31.12.2009‬עמד‬
‫על ‪ 1.1‬ש"ח‪.‬‬
‫נדרש‬
‫להציג את פקודת היומן שהחברה תעביר ביום הסילוק‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סכום בש"ח‬
‫מהות‬
‫הסבר‬
‫תמורה ששולמה בעסקה‬
‫‪550‬‬
‫‪1.1 x 500‬‬
‫שווי בספרים של החלק שסולק‬
‫‪450‬‬
‫‪45%x1,000‬‬
‫הפסד מסילוק התחייבות‬
‫באמצעות הנפקת מניות‬
‫‪100‬‬
‫פקודת היומן תהיה‪:‬‬
‫ח' אג"ח‬
‫‪450‬‬
‫ח' רווח או הפסד‬
‫‪100‬‬
‫ז' הון‬
‫‪BDO‬‬
‫‪550‬‬
‫‪67‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫הסבר‬
‫סעיף ‪ 8‬ל‪ IFRIC 19-‬קובע כי אם רק חלק מההתחייבות הפיננסית מסולקת‪,‬‬
‫הישות צריכה להעריך האם חלק מהתמורה ששולמה מתייחסת לשינוי‬
‫בתנאי ההתחייבות שנשארה‪ .‬בסעיפים ‪ 28‬ו‪ 29-‬לבסיס למסקנות המצורף‬
‫לפרשנות נאמר כי ארגון מחדש של חוב פיננסי עשוי לכלול חלק המסולק על‬
‫ידי הנפקת הון למלווה ושינוי בתנאים של ההתחייבות הנותרת‪ .‬במקרה כזה‬
‫ההנפקה של הון הישות עשויה לשקף תמורה ששולמה עבור סילוק חלק‬
‫מההתחייבות ותמורה ששולמה בגין שינוי בתנאי החוב‪.‬‬
‫מכיוון שבתנאי הדוגמא נאמר כי לא שונו תנאי החוב הנותר ‪ -‬נראה כי אין‬
‫להקצות את התמורה ששולמה ולכן כל התמורה ששולמה מיוחסת לחלק‬
‫של החוב שסולק‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 2‬החלפה חלקית של חוב באמצעות מניות החברה כאשר יש שינוי‬
‫בתנאי החלק הנותר והערכה של החברה מביאה אותה למסקנה כי השינוי‬
‫עונה על התנאי של שינוי מהותי כמשמעותו בסעיף א‪ 62‬ל‪IAS 39-‬‬
‫הנתונים כמו בדוגמא ‪ ,1‬אלא שבמקרה זה שונו תנאי החלק שנותר כדלקמן‪:‬‬
‫א(‬
‫שונו תנאי הריבית ותאריך פירעון האג"ח לגבי חלק האג"ח שלא סולק‪.‬‬
‫ב(‬
‫מספר המניות שהונפקו הוא ‪ 580‬מניות רגילות‪.‬‬
‫ג(‬
‫החברה ביצעה עבודה כלכלית על ידי מומחה למימון חיצוני ובהסתמך‬
‫על כך העריכה כי הנפקה של ‪ 80‬מניות מתייחסת לשינוי בתנאי חלק‬
‫האג"ח הנותר‪ .‬כמו כן נקבע‪ ,‬תוך התחשבות בשווי ההוגן של התמורה‬
‫ששולמה באמצעות ‪ 80‬מניות בנוסף לתזרים הצפוי על החלק הנותר‬
‫כשהוא מהוון לפי שיעור הריבית האפקטיבית המקורית‪ ,‬כי השינוי‬
‫לעומת הערך הנוכחי של התשלומים על פי תנאי האג"ח המקורי‬
‫)המתייחס לחלק הנותר( הינו מהותי )מבחן ה‪.(10%-‬‬
‫ד(‬
‫השווי ההוגן של האג"ח בעקבות שינוי התנאים עמד על ‪ 500‬ש"ח‪.‬‬
‫נדרש‬
‫להציג את פקודת היומן שהחברה תעביר ביום הסילוק‪.‬‬
‫פתרון‬
‫פקודת היומן הנדרשת‬
‫ח'‬
‫‪68‬‬
‫אג"ח ישן )שווי בספרים של החלק‬
‫שסולק תמורת מניות והחלק שסולק‬
‫בגין החלפת תנאי האג"ח(‬
‫‪1,000‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫רווח או הפסד‬
‫ח'‬
‫‪138‬‬
‫ז'‬
‫אג"ח חדש )שווי הוגן של‬
‫האג"ח החדש(‬
‫‪500‬‬
‫ז'‬
‫הון )‪ 580‬מניות ‪ 1.1 x‬ש"ח למניה(‬
‫‪638‬‬
‫דוגמא ‪ - 3‬החלפה חלקית של חוב באמצעות מניות החברה כאשר יש שינוי‬
‫בתנאי החלק הנותר והערכה של החברה מביאה אותה למסקנה כי השינוי‬
‫אינו עונה על תנאי של שינוי מהותי כמשמעותו בסעיף א‪ 62‬ל‪IAS 39-‬‬
‫הנתונים כמו בדוגמא ‪ ,2‬אלא שבתנאי הדוגמא חלו השינויים הבאים‪:‬‬
‫א(‬
‫סכום הנפקת המניות עומד על ‪ 550‬מניות‪.‬‬
‫ב(‬
‫החברה ביצעה עבודה כלכלית על ידי מומחה למימון חיצוני ובהסתמך‬
‫על כך העריכה כי הנפקה של ‪ 50‬מניות מתייחסת לשינוי בתנאי חלק‬
‫האג"ח הנותר‪ .‬כמו כן נקבע‪ ,‬תוך התחשבות בשווי ההוגן של התמורה‬
‫ששולמה באמצעות ‪ 50‬מניות בנוסף לתזרים הצפוי על החלק הנותר‬
‫כשהוא מהוון לפי שיעור הריבית האפקטיבית המקורית‪ ,‬כי השינוי‬
‫לעומת הערך הנוכחי של התשלומים על פי תנאי האג"ח המקורי‬
‫)המתייחס לחלק הנותר( אינו מהותי )קטן מ‪.(10%-‬‬
‫נדרש‬
‫להציג את פקודת היומן שהחברה תעביר ביום הסילוק‪.‬‬
‫פתרון‬
‫פקודת היומן תהיה‬
‫ח'‬
‫אג"ח בגין החלק שסולק תמורת‬
‫הנפקת מניות‬
‫‪450‬‬
‫ח'‬
‫אג"ח בגין החלק שנותר )פרמיה‬
‫ששולמה לבעלי החוב במניות המהווה‬
‫ניכיון על האג"ח ‪ 1.1 x 50‬ש"ח למניה(‬
‫‪55‬‬
‫ח'‬
‫רווח או הפסד‬
‫‪100‬‬
‫ז'‬
‫הון )‪ 550‬מניות ‪ 1.1 x‬ש"ח למניה(‬
‫‪605‬‬
‫שיעור הריבית האפקטיבית על החלק הנותר של האג"ח יחושב מחדש‬
‫בהתאם לשיטת הריבית האפקטיבית‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪69‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ , IFRS 9‬מכשירים פיננסיים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫רקע‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2009‬ה‪ IASB-‬פרסם את ‪ ,IFRS 9‬מכשירים פיננסיים‬
‫)להלן‪ "IFRS 9" :‬או בסעיף זה "התקן"( שמהווה את השלב הראשון‬
‫להחלפת ‪ .IAS 39‬התחולה של התקן נכון לעכשיו היא מאוד מוגבלת והוא‬
‫דן רק בסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים‪ .‬ה‪ IASB-‬ממשיך בתהליך‬
‫החלפת ‪ IAS 39‬ולפיכך פרסם הצעה נוספת לתקן בחודש נובמבר ‪2009‬‬
‫בדבר מכשירים פיננסיים‪ :‬עלות מופחתת וירידת ערך‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫תחולה‬
‫התקן חל על כל הנכסים הפיננסיים שבתחולת ‪.IAS 39‬‬
‫‪(3‬‬
‫עיקרי התקן‬
‫התקן דורש שבמועד ההכרה לראשונה‪ ,‬כל הנכסים הפיננסיים יסווגו לאחת‬
‫משתי קבוצות )קטגוריות( מדידה‪:‬‬
‫• עלות מופחתת‪ ,‬או‬
‫• שווי הוגן‬
‫התקן מבטל את הקבוצות של מוחזק לפדיון‪ ,‬זמין למכירה והלוואות וחייבים‬
‫שקיימות בהתאם ל‪ .IAS 39-‬כמו כן‪ ,‬התקן מבטל את החריג ב‪IAS 39-‬‬
‫לעניין החזקה במכשירים הוניים ונגזרים שקשורים אליהם‪ ,‬אשר איפשר‬
‫למדוד השקעות במכשירים ונגזרים אלה בעלות ולא בשווי הוגן כאשר השווי‬
‫ההוגן לא ניתן לאומדן מהימן‪ .‬בהתאם לתקן‪ ,‬כל אחזקה במכשירים הוניים‬
‫ונגזרים שקשורים אליהם ימדדו בשווי הוגן‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫מדידה בעלות מופחתת‬
‫נכס פיננסי ימדד בעלות מופחתת רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים‪:‬‬
‫א(‬
‫תנאי המודל העסקי ‪ -‬המטרה של המודל העסקי של הישות היא‬
‫להחזיק בנכס הפיננסי על מנת לגבות‪/‬לקבל את תזרימי המזומנים‬
‫החוזיים מהנכס הפיננסי )כלומר‪ ,‬למכשיר יש מאפיינים בסיסיים של‬
‫הלוואה או מכשיר חוב אחר(‪ ,‬וכן‬
‫ב(‬
‫תנאי התשואה החוזית ‪ -‬התנאים החוזיים של הנכס הפיננסי הם כאלו‬
‫שקובעים כי במועדים ספציפיים יתקבלו ממנו תזרימי מזומנים שהם‬
‫‪IFRS 9, Financial instruments.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪11‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫במהותם רק תשלומי קרן וריבית בגין הקרן )המכשיר מנוהל על בסיס‬
‫תשואה חוזית(‪.‬‬
‫כל שאר הנכסים הפיננסיים שאינם עומדים בתנאים דלעיל ימדדו בשווי הוגן‪.‬‬
‫התקן משמר את הדרישה הנוכחית של ‪ IAS 39‬שמכשירים פיננסיים‬
‫שמוחזקים למסחר )כולל נגזרים שלא משמשים כמכשירים מגדרים בעסקת‬
‫גידור כשירה חשבונאית( יוכרו וימדדו בשווי הוגן כאשר כל השינויים מוכרים‬
‫ברווח והפסד‪.‬‬
‫המודל העסקי של הישות לניהול נכסים פיננסיים )תנאי א'(‪:‬‬
‫התנאי הראשון עוסק בשאלה האם הנכס הפיננסי מוחזק לצורך גביית‬
‫תזרימי מזומנים חוזיים ממנו‪ .‬נכסים פיננסיים נחשבים כנכסים שמוחזקים‬
‫לצורך גביית תזרימי מזומנים מהם בהתאם לבסיס של מטרות המודל‬
‫העסקי‪ ,‬שלפיו החברה פועלת‪ .‬מודל זה נקבע על ידי אנשי המפתח‬
‫‪12‬‬
‫הניהוליים של החברה‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים לא מסווגים לפי הבסיס האינדיווידואלי של כל נכס‪ ,‬אלא‬
‫הסיווג נקבע בהתאם לבסיס המודל העסקי הכולל של החברה‪.‬‬
‫התקן מכיר בכך שלחברה יכול להיות יותר ממודל עסקי אחד לטיפול‬
‫בקבוצות שונות של נכסים פיננסיים שמנוהלות באופן שונה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חברה‬
‫יכולה להחזיק בתיק השקעות שמנוהל לצורך גביית תזרימי מזומנים וכמו כן‬
‫בתיק השקעות נוסף שמנוהל לצורך מסחר ומימוש שינויים בשווי ההוגן‪.‬‬
‫המודל העסקי של החברה עשוי להיות לצורך גביית תזרימי מזומנים חוזיים‬
‫גם אם מתרחשות מכירות של נכסים פיננסיים‪ .‬כלומר‪ ,‬אין צורך להחזיק‬
‫בנכסים הפיננסיים עד לפדיונם החוזי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חברה עשויה למכור נכס פיננסי כאשר הנכס אינו תואם את מדיניות‬
‫ההשקעה שלה או כאשר ישות צריכה לממן השקעות הוניות‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬
‫יש להשתמש בשיקול דעת‪ .‬במידה ומתבצעות מכירות באופן סדיר מתיק‬
‫הנכסים‪ ,‬החברה תצטרך להעריך מחדש האם המכירות האלה תואמות את‬
‫המטרה של המודל העסקי של גביית תזרימי המזומנים החוזיים‪.‬‬
‫התקן מבהיר כי נכסים פיננסיים שעומדים בהגדרה של מוחזק למסחר‬
‫בהתאם ל‪ IAS 39-‬או נכסים פיננסיים אשר מנוהלים וביצועם מוערך בהתאם‬
‫לשווים ההוגן אינם מוחזקים לצורך גביית תזרימי המזומנים החוזיים ויש‬
‫למדוד אותם בשווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫להגדרת אנשי מפתח ניהוליים ראה‪/‬י סעיף ‪ 9‬לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ ,24‬גילויים בהקשר לצד‬
‫קשור‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪71‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫תזרימי מזומנים חוזיים שהינם רק תשלומים של קרן ושל ריבית על יתרת‬
‫הקרן לפירעון )תנאי ב'(‪:‬‬
‫לאחר הקביעה אילו נכסים פיננסיים מוחזקים לצורך גביית תזרימי מזומנים‬
‫חוזיים‪ ,‬יש לבחון האם תזרימי המזומנים האלה הינם רק תזרימי מזומנים של‬
‫קרן וריבית בגין הקרן‪ .‬בניגוד לקביעת המודל העסקי‪ ,‬התנאי השני מיושם‬
‫לכל נכס פיננסי באופן פרטני ולא על בסיס של תיק של נכסים‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים הנושאים ריבית משתנה ‪ -‬אם הריבית המשתנה רק מפצה‬
‫על ערך הזמן של הכסף וסיכון אשראי )גם מכשיר שנושא ריבית קבועה‪,‬‬
‫בדרך כלל כולל בתוכו ריבית שוק משתנה במועד הנפקתו בתוספת מרווח‬
‫אשראי( הקשורים לסכום הקרן של המכשיר‪ ,‬הרי שניתן לסווג את הנכס‬
‫כנכס שתזרימי המזומנים החוזיים שלו מייצגים רק תשלומים של קרן וריבית‬
‫על הקרן‪.‬‬
‫מינוף ‪ -‬תנאים חוזיים שכוללים אלמנט של מינוף גורמים ליצירת מאפיינים‬
‫כלכליים שאינם ריבית‪ .‬מינוף הינו מאפיין שמגביר את השונות של תזרימי‬
‫מזומנים חוזיים )לדוגמא‪ ,‬מאפיין שמשנה את שיעור הריבית ע"י הכפלה‬
‫במקדם מסוים של ריבית השוק‪ ,‬לדוגמא פעמיים ריבית הפריים(‪ .‬לאור‬
‫האמור לעיל‪ ,‬נכסים פיננסיים הכוללים מאפיין של מינוף ימדדו בשווי הוגן‬
‫דרך רווח והפסד‪.‬‬
‫אופציות לפדיון מוקדם ולדחיית תשלומים ‪ -‬התנאים החוזיים של המכשיר‬
‫עשויים לכלול אופציות לפדיון מוקדם או אופציות לדחיית התשלום )אופציות‬
‫להארכה(‪ .‬תנאים מעין אלה יגרמו לסיווג הנכס הפיננסי ככזה בעל תנאים‬
‫חוזיים לתשלום קרן וריבית רק אם‪:‬‬
‫א(‬
‫ב(‬
‫‪72‬‬
‫אופציית הארכה או האופציה לפדיון מוקדם לא תהינה תלויות בקרות‬
‫אירוע עתידי‪ ,‬למעט אם הן משמשות להגנה על‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫המחזיק מפני ירידה בדירוג האשראי של מנפיק המכשיר )כולל‬
‫כשל אשראי‪ ,‬ירידה בדירוג אשראי או הפרה של אמות מידה של‬
‫המכשיר( או שינוי בשליטה של המנפיק‪ ,‬או‬
‫‪(2‬‬
‫המחזיק או המנפיק מפני שינויים בחוקי המס או בחוק אחר‪.‬‬
‫אם יש אופציה לפדיון מוקדם‪ ,‬הסכום שישולם אמור לייצג במהותו קרן‬
‫וריבית שטרם שולמו ועשוי אף לכלול פיצוי )קנס( בגין הפדיון המוקדם‬
‫)זה עשוי להיות המקרה בפדיון מוקדם של הלוואה בריבית קבועה‪,‬‬
‫אשר עשוי לגרום עלויות נוספות למלווה כתוצאה ממציאת לווה חדש‬
‫באותה ריבית קבועה(‪ .‬אם מדובר באופצית הארכה‪ ,‬תזרימי המזומנים‬
‫החוזיים בתקופת הארכה ייצגו רק תשלומים של קרן וריבית‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫הלוואות נון ריקורס )ללא זכות חזרה( ‪ -‬לנכסים פיננסיים עשויים להיות‬
‫תזרימי מזומנים חוזיים שמתוארים כתשלומי קרן וריבית אבל למעשה לא‬
‫מהווים תשלומים כאלה בהתאם לתקן בגלל גורמים נוספים שנכללים‬
‫במכשיר‪.‬‬
‫זה יכול להיות המקרה כאשר מלווה זכאי לגישה לנכסים מסוימים בלבד של‬
‫הלווה )הלוואות נון ריקורס(‪ .‬במקרים מעיו אלה המלווה צריך להסתכל מעבר‬
‫)‪ (Look Through‬להחזקתו בנכס הפיננסי אל המכשירים או אל תזרימי‬
‫המזומנים שבבסיס הנכס הפיננסי על מנת להעריך האם תזרימי המזומנים‬
‫מהנכס מייצגים רק ריבית וקרן‪ .‬אם הנכס הפיננסי מכיל תנאים שגורמים‬
‫לתזרימי מזומנים אחרים או שמגבילים את תזרימי המזומנים בדרך שהיא‬
‫אינה עקבית עם תשלום של קרן וריבית‪ ,‬הנכס הפיננסי לא יעמוד בתנאים‬
‫למדידתו בעלות מופחתת‪.‬‬
‫נחיתות ועדיפות כלפי נכסים פיננסיים אחרים‬
‫הסיווג של הנכס הפיננסי אינו מושפע מתזרימי מזומנים שאינם מציאותיים‬
‫)‪ .(Non-Genuine‬התקן מבהיר כי תזרים מזומנים אינו מציאותי אם הוא‬
‫משפיע על תזרימי המזומנים החוזיים רק בקרות אירוע שהוא נדיר ביותר‪,‬‬
‫אבנורמלי ברמה גבוהה ושלא עשוי להתרחש‪.‬‬
‫במקרים רבים של הסכמי הלוואות‪ ,‬ההלוואה מדורגת באופן יחסי‬
‫להתחייבויות פיננסיות אחרות של הלווה‪ .‬מנקודת מבטו של המלווה‪ ,‬נכסים‬
‫פיננסיים שהם נחותים יחסית לנכסים פיננסיים אחרים עדיין עשויים לכלול‬
‫תזרימי מזומנים חוזיים רק של קרן וריבית אם הנחיתות אינה משפיעה על‬
‫הזכויות החוזיות של המחזיקים בנכסים הנחותים לקבל סכומים של קרן‬
‫וריבית שטרם שולמו‪ .‬כלומר‪ ,‬אי התשלום על ידי הלווה מהווה הפרת חוזה‪,‬‬
‫והמלווה )המחזיק בנכס הפיננסי( צריך להשאיר בידיו את הזכות החוזית‬
‫לתזרימי מזומנים אפילו במקרה של פשיטת רגל של הלווה‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים מסוימים כוללים תנאים שבהם תשלומים למחזיקים בנכסים‬
‫מדורגים בהתאם לזכויות נחותות או עדיפות לתשלומים אחרים במבנה של‬
‫מפל מים )"‪ ("Waterfall‬שבו תשלומים למחזיקים במכשיר החוב בעל‬
‫הדירוג הגבוה עדיפים על מכשירים שממוקמים ב‪'-‬שכבות' אחרות של מפל‬
‫המים‪.‬‬
‫המקרה הנפוץ ביותר הוא של ישות למטרה מיוחדת שמוקמת לצורך רכישת‬
‫תיק הלוואות‪ .‬לצורך מימון רכישת התיק‪ ,‬הישות למטרה מיוחדת מנפיקה‬
‫מספר אגרות חוב בדירוגי אשראי שונים )מ‪ B-‬ועד ‪ (AAA‬למשקיעים‬
‫חיצוניים‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪73‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫כאשר מתקבלים מזומנים מההלוואות בתיק‪ ,‬מזומנים אלה משמשים קודם‬
‫כל לתשלום החוב לבעלי האג"ח שבדירוג ‪ ,AAA‬לאחר מכן אם נותרו‬
‫מזומנים הם משולמים למחזיקים באג"ח בדירוג ‪ AAA‬מינוס ולאחר מכן לאלו‬
‫המחזיקים באג"ח בדירוג ‪ AA‬וכך הלאה‪ ,‬מכאן מגיע המושג של מפל מים‪.‬‬
‫כלומר כמו במפל מים‪ ,‬המים שזורמים מעבר לצוק רק כאשר בריכת המים‬
‫הגבוהה יותר התמלאה כך בדומה מזומנים עוברים לשכבה הנמוכה יותר רק‬
‫לאחר שהמחזיקים בשכבות גבוהות יותר קיבלו את הכספים המגיעים להם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המחזיקים בשכבה מסוימת )אג"ח בדירוג מסוים( זכאים לתקבולים‬
‫בגין קרן וריבית רק אם המנפיק )הישות למטרה מיוחדת בדוגמא לעיל(‬
‫מייצר מספיק מזומנים מההלוואות בהן הוא מחזיק‪ ,‬לתשלום לבעלי האג"ח‬
‫בדירוג גבוה )בשכבה גבוהה יותר( ונשאר לו גם מספיק מזומנים לשלם‬
‫למחזיק האג"ח הנחותות )בעלות דירוג נמוך(‪.‬‬
‫לשכבה מסוימת יש מאפיינים של תקבולים של קרן וריבית בלבד אם ורק אם‬
‫מתקיימים שלושה תנאים‪:‬‬
‫א(‬
‫התנאים החוזיים של השכבה )ללא התבוננות דרך האג"ח לקבוצת‬
‫המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבות שהונפקו‪ ,‬בדוגמא שלנו זה‬
‫ההלוואות שהישות למטרה מיוחדת מחזיקה בהן( מספקים זכות רק‬
‫לתזרימי מזומנים שהם תקבולי קרן וריבית בלבד‪.‬‬
‫ב(‬
‫לקבוצת המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבה יש מאפייני תזרימי‬
‫מזומנים מסוימים )ראה‪/‬י להלן(‪ ,‬וכן‬
‫ג(‬
‫סיכון האשראי של קבוצת המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבה‬
‫)ולפיכך השכבה עצמה( הינו שווה או נמוך מסיכון האשראי של קבוצת‬
‫המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם קבוצת‬
‫המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבות יאבדו ‪ 50%‬כתוצאה מהפסדי‬
‫אשראי ובהתאם לאותם תנאים השכבה תאבד ‪ 50%‬או פחות‬
‫מתזרימי המזומנים‪ ,‬נוכל לעמוד בתנאי זה‪.‬‬
‫קבוצת המכשירים הפיננסיים הינה קבוצת המכשירים שבסופו של דבר‬
‫יוצרת את תזרימי המזומנים‪ .‬המחזיק בשכבה נדרש להסתכל דרך המבנה‬
‫הפיננסי עד זיהוי קבוצת הנכסים שבבסיס השכבה‪ .‬פעולה זו עשויה לדרוש‬
‫מעקב אחר עסקאות דרך מספר ישויות קשורות‪.‬‬
‫אם המחזיק אינו עומד בכל התנאים שצוינו לעיל‪ ,‬ההחזקה בשכבה‬
‫המסוימת תימדד בשווי הוגן‪.‬‬
‫המאפיינים של תזרים המזומנים של קבוצת הנכסים הפיננסיים שבבסיס‬
‫השכבה )תנאי ב' לעיל( כוללים את הדרישה שלפחות אחד או יותר‬
‫מהמכשירים הפיננסיים בקבוצה יהיה מכשיר שמשלם תזרימי מזומנים רק‬
‫‪74‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫בגין קרן וריבית על הקרן‪ .‬קבוצת המכשירים הפיננסיים עשויים גם לכלול‬
‫מכשירים שמקטינים את השתנות תזרימי המזומנים של מכשירים אחרים‬
‫)כגון ריצפה או תקרה על שיעור הריבית( כל עוד‪ ,‬הם משולבים עם‬
‫המכשירים האחרים בקבוצה‪ ,‬תזרימי המזומנים המתקבלים הם רק עבור‬
‫קרן וריבית‪ .‬באופן דומה‪ ,‬קבוצת המכשירים הפיננסיים שבבסיס השכבות‬
‫עשויה לכלול מכשירים שמתאימים את תזרימי המזומנים של השכבות עם‬
‫תזרימי המזומנים של קבוצת המכשירים שבבסיס השכבות על מנת לגשר‬
‫על פערים בין ריבית משתנה לקבועה‪ ,‬מטבע שבו נקובים תזרימי מזומנים או‬
‫מועד קבלת תזרימי המזומנים‪.‬‬
‫אם אחד מהמכשירים בקבוצת המכשירים אינו עומד בתנאים אלה‪ ,‬או אם‬
‫קבוצת המכשירים יכולה להשתנות לאחר ההכרה לראשונה בצורה כזו‬
‫שאחד התנאים לעיל אינם מתקיימים‪ ,‬ההחזקה בשכבה תימדד בשווי הוגן‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫חוזים הכוללים מאפיינים משובצים‬
‫לעתים חוזים כוללים מאפיינים משובצים כגון תקרה או רצפה על ריבית‪,‬‬
‫אופציות לפדיון מוקדם או אופציות להארכה‪ .‬אם החוזה המארח הוא‬
‫בתחולת התקן והתנאים למדידה כעלות מופחתת מתקיימים‪ ,‬הנכסים‬
‫הפיננסיים ימדדו בעלות מופחתת‪ ,‬לא מפרידים את המאפיינים המשובצים‬
‫ולא מטפלים בהם בנפרד‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים אחרים כוללים מאפיינים משובצים מורכבים אשר גורמים‬
‫לכך שתזרימי המזומנים בחוזה לא מיצגים רק תשלומים בגין קרן וריבית‪.‬‬
‫‪ IAS 39‬דרש בדרך כלל כי מאפיינים משובצים אלה יופרדו ויטופלו כנגזרים‬
‫בשווי הוגן דרך רווח והפסד )נגזרים משובצים( ושהחוזה המארח יטופל‬
‫בעלות מופחתת או כנייר ערך זמין למכירה‪ .‬בהתאם לתקן‪ ,‬בחוזים מעין‬
‫אלה‪ ,‬הנגזר המשובץ לא מופרד וכל המכשיר נמדד בשווי הוגן דרך רווח‬
‫והפסד‪ .‬אם החוזה המארח אינו בתחולה של התקן היות ולא מדובר בנכס‬
‫פיננסי )לדוגמא במקרה של חוזה שכירות הנקוב במט"ח שיש להפריד את‬
‫רכיב המט"ח כנגזר משובץ בהתאם ל‪ (IAS 39-‬או שמדובר בנכס פיננסי‬
‫שאינו בתחולת התקן או שמדובר בהתחייבות פיננסית‪ ,‬יש להמשיך ליישם‬
‫את הוראות ‪ IAS 39‬לעניין נגזרים משובצים‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫אופצית השווי ההוגן‬
‫התקן כולל אפשרות בחירה דומה לזו שב‪ IAS 39-‬אשר מאפשרת לישות‪,‬‬
‫על בסיס אופציונאלי‪ ,‬לסווג נכס פיננסי לשווי הוגן דרך רווח והפסד למרות‬
‫שהיה צריך למדוד אותו בעלות מופחתת בהתאם לתנאים בתקן‪ .‬הבחירה‬
‫יכולה להתבצע לכל מכשיר באופן עצמאי או לקבוצת נכסים פיננסיים והיא‬
‫תתבצע במועד ההכרה לראשונה ולא ניתן לחזור מבחירה זו‪ .‬בשונה‬
‫‪BDO‬‬
‫‪75‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫מ‪ ,IAS 39-‬אפשרות הבחירה בתקן ניתנת רק במקרה בו היעוד לשווי הוגן‬
‫מבטל או מקטין משמעותית חוסר עקביות בהכרה או במדידה בדוחות )אי‬
‫התאמה חשבונאית(‪ ,‬ולא בשום מקרה אחר‪ .‬שאר המקרים בהם ‪IAS 39‬‬
‫איפשר יעוד לשווי הוגן לא נכללים בתקן‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫סיווג מחדש‬
‫הסיווג של נכס פיננסי בין אפשרויות המדידה השונות מתבצע במועד ההכרה‬
‫לראשונה בו‪ .‬סיווג מחדש לאחר ההכרה לראשונה אסור‪ ,‬אלא אם הישות‬
‫משנה באופן יסודי את המודל העסקי שלה לניהול נכסים פיננסיים או אם‬
‫הסיווג מחדש נדרש‪ .‬המקרים בהם נדרש סיווג מחדש הם מוגבלים‪ ,‬ושינוי‬
‫במודל העסקי של הישות גם הוא אמור להיות נדיר‪ .‬דוגמאות למקרים בהם‬
‫לא מדובר בשינוי במודל העסקי‪:‬‬
‫ שינוי בכוונות בנוגע לנכסים פיננסיים מסוימים‪.‬‬
‫ היעלמות זמנית של שוק מסוים לנכסים פיננסיים‪.‬‬
‫ העברה של נכסים פיננסיים בין חלקים של ישות שיש להם מודל עסקי‬
‫שונה‪.‬‬
‫‪(8‬‬
‫השקעה במכשירים הוניים‬
‫לא ניתן למדוד השקעות במכשירים הוניים בעלות מופחתת היות ואינם‬
‫כוללים מועדי תשלום קבועים רק של קרן וריבית‪ .‬לפיכך במרבית המקרים‬
‫ההשקעות האלה תימדדנה בשווי הוגן‪.‬‬
‫במקרה של השקעות במכשירים הוניים שאינם מוחזקים לצורכי מסחר אלא‬
‫לדוגמא‪ ,‬לצרכים אסטרטגיים‪ ,‬התקן מאפשר במועד ההכרה לראשונה‪,‬‬
‫לבחור באופן שלא ניתן לחזור מבחירה זו‪ ,‬להכיר בכל השינויים בשוויי ההוגן‬
‫של המכשיר ברווח כולל אחר‪ .‬לא יעשו סיווגים מחדש מרווח כולל אחר‬
‫לרווח והפסד וכמן כן אין צורך בבחינת ירידת ערך )היות והשינויים לא‬
‫מוכרים ברווח והפסד(‪ .‬דיבידנדים מהשקעות אלה יוכרו ברווח והפסד במועד‬
‫בו מתקיימים הכללים להכרה בהכנסה בהתאם ל‪ ,IAS 18-‬הכנסות‪.‬‬
‫בניגוד להקלה שהייתה קיימת ב‪ ,IAS 39-‬התקן אינו כולל חריג למדידה‬
‫בעלות של השקעות במכשירים הוניים במקרה בו מדידה בשווי הוגן אינה‬
‫מהימנה‪ .‬התקן קובע כי במקרים קיצונים העלות עשויה לייצג שווי הוגן אולם‬
‫מקרים אלה לא יתקיימו במקרים של השקעות שנעשות ע"י מוסדות פיננסיים‬
‫וקרנות השקעה )‪.(Investment funds‬‬
‫עלות עשויה לייצג שווי הוגן אם לא קיים מידע עדכני ומספק לקביעת שווי‬
‫הוגן‪ ,‬או אם קיים טווח גדול של אומדנים לשווי הוגן והעלות מייצגת את‬
‫האומדן הטוב ביותר בטווח‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪ (9‬טבלה מסכמת לעיקרי ההבדלים בין ‪ IAS 39‬והתקן‬
‫‪IAS 39‬‬
‫קבוצות של‬
‫נכסים פיננסיים‬
‫‪IFRS 9‬‬
‫‪ .1‬שווי הוגן דרך רווח והפסד‬
‫)כלל נגזרים‪ ,‬מכשירים הוניים‬
‫ומכשירי חוב(‬
‫מכשירי חוב ‪ -‬מדידה לפי‪:‬‬
‫א‪ .‬שווי הוגן דרך רווח והפסד‪ ,‬או‬
‫ב‪ .‬עלות מופחתת‬
‫‪ .2‬הלוואות וחייבים‬
‫)מכשירי חוב שלא מצוטטים‬
‫בשוק פעיל(‬
‫מכשירים הוניים ‪ -‬מדידה לפי‪:‬‬
‫א‪ .‬שווי הוגן דרך רווח והפסד או‬
‫ב‪ .‬יעוד לשווי הוגן דרך רווח כולל‬
‫אחר‬
‫‪ .3‬מוחזק לפדיון‬
‫)מכשירי חוב שכן מצוטטים‬
‫בשוק פעיל ויש כוונה ויכולת‬
‫להחזיק עד לפדיון(‬
‫‪ .4‬זמין למכירה‬
‫)מה שלא נכנס לשלושת‬
‫הקבוצות האחרות או סווג‬
‫לקבוצה זו מלכתחילה ‪ -‬יכול‬
‫לכלול מכשירי הון ומכשירי חוב‬
‫למעט נגזרים(‬
‫יעוד לשווי הוגן‬
‫דרך רווח והפסד‬
‫נכס פיננסי הכולל בתוכו נגזר‬
‫משובץ שיש לטפל בו בנפרד‪.‬‬
‫ביטול או הקטנה של חוסר עקביות‬
‫בהכרה או מדידה )חוסר התאמה‬
‫חשבונאית(‪.‬‬
‫ביטול או הקטנה של חוסר עקביות‬
‫בהכרה או מדידה )חוסר התאמה‬
‫חשבונאית(‪.‬‬
‫קבוצה של מכשירים פיננסיים‬
‫שמנוהלת ביחד וביצועיה מוערכים‬
‫על בסיס שווי הוגן‪ ,‬בהתאם‬
‫לאסטרטגיה מתועדת והמידע נמסר‬
‫לאנשי מפתח בחברה‪.‬‬
‫מדידה בעלות‬
‫בניכוי ירידות‬
‫ערך‬
‫‪BDO‬‬
‫חריג ‪ -‬במקרים נדירים כאשר אין‬
‫אומדן מהימן לשווי הוגן השקעה‬
‫במכשירים הוניים ונגזרים קשורים‬
‫הייתה בעלות בניכוי ירידת ערך‪.‬‬
‫אין חריג אולם לעתים עלות עשויה‬
‫להוות ראיה לשווי הוגן‬
‫‪77‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪IAS 39‬‬
‫‪IFRS 9‬‬
‫נכסים פיננסיים‬
‫הכולל נגזרים‬
‫משובצים‬
‫אם הנגזר המשובץ אינו קשור‬
‫באופן הדוק לחוזה המארח‪ ,‬יש‬
‫להפריד אותו ולטפל בו בנפרד‬
‫בשווי הוגן דרך רווח והפסד והחוזה‬
‫המארח ימדד בעלות מופחתת או‬
‫כזמין למכירה‪.‬‬
‫לא מפרידים נגזרים משובצים‪.‬‬
‫המכשיר בכללותו ימדד בעלות‬
‫מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח‬
‫והפסד בהתאם לתנאים והוראות‬
‫התקן‪.‬‬
‫סיווג מחדש בין‬
‫הקבוצות‬
‫אפשרי במקרים מסוימים‬
‫בעקרון אסור אלא אם הנכס אינו‬
‫עומד יותר בתנאים למדידה בעלות‬
‫מופחתת או אם הישות משנה את‬
‫המודל העסקי שלה להחזקה‬
‫בנכסים פיננסיים )נדיר ביותר(‬
‫‪ (10‬שינויים בתקנים אחרים‬
‫התקן מלווה בתיקונים לתקנים ופרשנויות אחרים כולל תיקונים נרחבים‬
‫לדרישות הגילוי ב‪ ,IFRS 7-‬מכשירים פיננסיים‪ :‬גילוי וב‪ ,IAS 1-‬הצגת‬
‫דוחות כספיים אשר דורש גילוי בנפרד ברווח והפסד בגין רווח או הפסד‬
‫ממכירת נכסים פיננסיים שנמדדים בעלות מופחתת‪.‬‬
‫‪ (11‬מועד תחולה והוראות מעבר‬
‫התקן חל על תקופות שנתיות שמתחילות לאחר ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬וניתן‬
‫ליישמו ביישום מוקדם‪ .‬אם התקן מיושם בתקופות שקודמות ל‪ 1-‬בינואר‬
‫‪ 2013‬יש לתת גילוי לכך וליישם ביישום מוקדם את כל התיקונים לתקנים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫התקן מיושם באופן רטרוספקטיבי מלא )מאז ומעולם(‪ .‬לא ניתן ליישם את‬
‫התקן לנכסים פיננסיים שכבר נגרעו מהישות המדווחת במועד האימוץ‬
‫לראשונה של התקן‪.‬‬
‫עיקרי הוראות המעבר‬
‫‪78‬‬
‫•‬
‫לצורך ישום הוראות המעבר‪ ,‬מועד היישום לראשונה הוא המועד שבו‬
‫ישות מחליטה ליישם לראשונה את הוראות התקן‪ .‬מועד זה עשוי להיות‬
‫כל יום ממועד פרסומו של התקן )‪ 12‬בנובמבר ‪ (2009‬ועד ה‪31-‬‬
‫בדצמבר ‪) 2010‬אם ישות מחליטה לאמץ את התקן לפני ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ .(2011‬אם התקן מאומץ לאחר ‪ 1‬בינואר ‪ ,2011‬מועד היישום‬
‫לראשונה יהיה תחילת תקופת הדיווח בו התקן מאומץ‪.‬‬
‫•‬
‫אם ישות מאמצת את התקן באמצע תקופת דיווח‪ ,‬יש לכלול גילויים‬
‫נוספים כולל הסיבות מדוע נבחר היום הספציפי כמועד האימוץ‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪BDO‬‬
‫•‬
‫הבחינה האם נכס פיננסי מנוהל על בסיס תשואה חוזית נעשית במועד‬
‫היישום לראשונה של התקן‪ .‬בסיס המדידה שנקבע במועד היישום‬
‫לראשונה‪ ,‬מיושם באופן רטרוספקטיבי מלא )מאז ומעולם(‪.‬‬
‫•‬
‫אם מכשיר מעורב )מכשיר שכולל נגזר משובץ בהתאם ל‪(IAS 39-‬‬
‫נמדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד בהתאם לתקן‪ ,‬אולם שווי הוגן זה לא‬
‫נקבע בתקופות קודמות‪ ,‬המכשיר הפיננסי המעורב ימדד במספרי‬
‫ההשוואה על פי סך השווי ההוגן של מרכיביו‪ .‬במועד היישום לראשונה‬
‫של התקן כל החוזה נמדד בשווי הוגן‪ ,‬כאשר כל הפרש בין שווי הוגן זה‬
‫לשווי הוגן המשולב של מרכיבי המכשיר המעורב‪ ,‬מוכר ביתרת‬
‫הפתיחה של העודפים לתקופה בה מיושם התקן )אם מועד היישום‬
‫לראשונה של התקן הוא בתחילת תקופה חשבונאית( או ברווח והפסד‬
‫)אם מועד היישום לראשונה של התקן הוא במהלך תקופה חשבונאית(‪.‬‬
‫•‬
‫במועד היישום לראשונה של התקן‪ ,‬ישות רשאית ליעד נכס פיננסי‬
‫לשווי הוגן דרך רווח והפסד על מנת לבטל או להקטין משמעותית חוסר‬
‫עקביות בהכרה או במדידה בדוחות )אי התאמה חשבונאית( או‬
‫לחילופין ליעד השקעה במכשיר הוני לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר‬
‫בהתאם לעובדות ולנסיבות שמתקיימות במועד המעבר‪ .‬סיווגים אלה‬
‫מיושמים באופן רטרוספקטיבי מלא )מאז ומעולם(‪.‬‬
‫•‬
‫ייתכן כי יעוד של נכס פיננסי לשווי הוגן דרך רווח והפסד שבוצע‬
‫בהתאם להוראות ‪ IAS 39‬לא יהיה קביל יותר בהתאם להוראות התקן‬
‫בהתבסס על העובדות והנסיבות שמתקיימות למועד המעבר‪ .‬במידה‬
‫ויש שינוי בבסיס המדידה‪ ,‬השינוי יתבצע באופן רטרוספקטיבי )מאז‬
‫ומעולם(‪.‬‬
‫•‬
‫התחייבויות פיננסיות אינן בתחולת התקן‪ .‬אולם‪ ,‬ייתכן כי התחייבויות‬
‫פיננסיות יועדו לשווי הוגן דרך רווח והפסד בהתאם ל‪ IAS 39-‬היות‬
‫ויעוד זה ביטל או הקטין משמעותית חוסר עקביות בהכרה או במדידה‬
‫בדוחות )אי התאמה חשבונאית( ובהתאם להוראות המעבר יש לבחון‬
‫יעוד זה שוב‪ .‬לפיכך ניתן ליעד התחייבויות פיננסיות לשווי הוגן דרך‬
‫רווח והפסד במועד המעבר ומצד שני ייתכן והישות תבטל יעוד לשווי‬
‫הוגן או תידרש לבטל יעוד זה )היות ואין יותר אי התאמה חשבונאית(‬
‫בהתבסס על העובדות והנסיבות הקיימות במועד היישום לראשונה של‬
‫התקן‪.‬‬
‫•‬
‫אם מכשיר שנמדד בעבר בשווי הוגן מסווג מחדש למדידה בעלות‬
‫מופחתת אולם לא מעשי )לא מעשי כהגדרתו ב‪ (IAS 8-‬ליישם את‬
‫שיטת הריבית האפקטיבית )כולל ירידות ערך( באופן רטרוספקטיבי אז‬
‫העלות המופחתת של הנכס הפיננסי )כולל ירידת ערך של הנכס‬
‫‪79‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫הפיננסי( במספרי ההשוואה תקבע על בסיס השווי ההוגן של המכשיר‬
‫הפיננסי בתום כל תקופת השוואה מוצגת‪ .‬השווי ההוגן של המכשיר‬
‫במועד היישום לראשונה של התקן יהווה עלות מופחתת נחשבת‪.‬‬
‫•‬
‫השקעה במכשירים הוניים לא מצוטטים )או נגזרים שקשורים‬
‫למכשירים אלה( שנמדדו בעלות בהתאם ל‪ IAS 39-‬ימדדו בשווי הוגן‬
‫במועד היישום לראשונה‪ .‬ההפרש בין השווי ההוגן לסכום שרשום‬
‫בספרים במועד המעבר יוכר ביתרת הפתיחה של העודפים של‬
‫התקופה בה התקן מיושם לראשונה‪.‬‬
‫•‬
‫ישויות שתאמצנה את התקן לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬אינן צריכות להציג‬
‫מחדש מספרי השוואה‪ .‬אם מספרי ההשוואה אינם מוצגים מחדש‪ ,‬כל‬
‫ההפרש בין סכומים שהוכרו בספרים בעבר והערך בספרים בתחילת‬
‫התקופה שבה מיושם התקן לראשונה‪ ,‬יוכר ביתרת הפתיחה של‬
‫העודפים של התקופה בה התקן יושם לראשונה‪.‬‬
‫•‬
‫ישויות שמפרסמות דוחות ביניים אינן נדרשות להציג מחדש מספרי‬
‫השוואה לדוחות ביניים אם ההצגה לא מעשית )בהתאם להגדרה‬
‫ב‪.(IAS 8-‬‬
‫•‬
‫ביישום לראשונה של התקן יש לספק את הגילויים הנדרשים בהתאם‬
‫ל‪ .IAS 8-‬כמו כן יש לספק את הגילוי הבא לכל סוג של נכסים פיננסיים‪:‬‬
‫‬
‫הקבוצה אליה השתייך הנכס בעבר בהתאם ל‪ IAS 39-‬וערכו‬
‫בספרים בהתאם ל‪.IAS 39-‬‬
‫‬
‫קבוצת המדידה החדשה אליה משתייך הנכס וערכו בספרים‬
‫בהתאם לתקן‪.‬‬
‫‬
‫הסכום של נכסים פיננסיים שיועדו בעבר לשווי הוגן דרך רווח‬
‫והפסד ואשר אינם מיועדים עוד‪ .‬גילוי זה יינתן בנפרד לנכסים‬
‫פיננסיים שהתקן דרש להפסיק את היעוד שלהם ולנכסים פיננסיים‬
‫שייעודם הופסק לפי החלטת הישות‪.‬‬
‫הגילוי יינתן בצורה של מידע טבלאי בתוספת הסבר קצר כיצד יושמו‬
‫הוראות הסיווג של התקן והסיבה ליעוד או הפסקת היעוד של הנכסים‬
‫הפיננסיים‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫תרשים זרימה לסיווג נכסים פיננסיים בהתאם לתקן‬
‫‪BDO‬‬
‫‪81‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.3‬‬
‫תשלום מבוסס מניות‬
‫תיקון ל‪ ,IFRS 2-‬עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן בתוך קבוצה‬
‫א‪.‬‬
‫רקע כללי‬
‫בחודש יוני ‪ 2009‬פרסם ה‪ IASB-‬תיקון ל‪ ,IFRS 2-‬בדבר תשלום מבוסס מניות‬
‫)להלן בפרק זה‪" :‬התיקון"(‪.‬‬
‫מטרתו העיקרית של התיקון הינה להבהיר את סעיף התחולה ואת הטיפול‬
‫החשבונאי בעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן בתוך קבוצה‬
‫בדוחות הנפרדים או האינדיבידואלים של הישות שמקבלת את הסחורות או את‬
‫השירותים‪ ,‬כאשר לישות זו לא קיימת מחויבות ליישב את התשלום בעסקה‬
‫בעצמה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התיקון כולל את הוראות הפרשנויות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫‪ ,IFRIC 8‬תחולת תקן דיווח כספי בינלאומי ‪) 2‬להלן‪.("IFRIC 8" :‬‬
‫•‬
‫‪ ,IFRIC 11‬תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ - 2‬עסקאות במניות בקבוצה ובמניות‬
‫אוצר )להלן‪.("IFRIC 11" :‬‬
‫עם כניסתו לתוקף של התיקון פרשנויות אלה מבוטלות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אימוץ התיקון ייעשה בשיטה הרטרוספקטיבית )יישום למפרע( עבור תקופות‬
‫שנתיות המתחילות בתאריך ה‪ 1-‬בינואר ‪ 2010‬או לאחריו‪ .‬אימוץ מוקדם אפשרי‪,‬‬
‫תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫להלן יובאו עיקרי התיקון‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סעיף התחולה‪:‬‬
‫התיקון בא להבהיר כי ישות תיישם את הוראות ‪ IFRS 2‬עבור כל עסקאות‬
‫התשלום מבוסס המניות‪ ,‬לרבות עסקאות שבהן הישות אינה יכולה לזהות‬
‫ספציפית את הסחורות והשירותים שהתקבלו‪ ,‬כולם או חלקם‪.‬‬
‫בהיעדר סחורות או שירותים הניתנים לזיהוי ספציפי‪ ,‬נסיבות אחרות עשויות‬
‫להצביע על כך שסחורות או שירותים התקבלו )או יתקבלו בעתיד(‪ ,‬ואז חל‬
‫‪ .IFRS 2‬בפרט‪ ,‬אם התמורה הניתנת לזיהוי שהתקבלה )אם קיימת( נראית נמוכה‬
‫מהשווי ההוגן של המכשירים ההוניים שהוענקו או של ההתחייבות שהתהוותה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪82‬‬
‫במידה ולא ניתן להשיג את המידע הנחוץ עבור יישום רטרוספקטיבי‪ ,‬ישות תכיר בדוחותיה הנפרדים‬
‫את הסכומים שהוכרו קודם לכן בדוחות הכספיים המאוחדים של הקבוצה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫בדרך כלל הדבר מצביע על כך שהתקבלה )או תתקבל( תמורה אחרת )כלומר‪,‬‬
‫סחורות או שירותים שאינם ניתנים לזיהוי(‪.‬‬
‫הישות תמדוד את הסחורות או את השירותים שאינם ניתנים לזיהוי שהתקבלו )או‬
‫שיתקבלו( לפי ההפרש בין השווי ההוגן של התשלום מבוסס מניות לבין השווי‬
‫ההוגן של כל הסחורות או השירותים הניתנים לזיהוי שהתקבלו )או שיתקבלו(‪.‬‬
‫ישות תמדוד במועד ההענקה את הסחורות או את השירותים שאינם ניתנים לזיהוי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לגבי עסקאות המסולקות במזומן‪ ,‬ההתחייבות תימדד מחדש בכל מועד‬
‫דיווח עד שהיא תסולק‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי טיפול חשבונאי זה מקורו ב‪ IFRIC 8-‬והיה הטיפול החשבונאי גם לפני‬
‫פרסום התיקון‪.‬‬
‫התיקון מוסיף דוגמא למצב זה כדלהלן‪:‬‬
‫ישות מעניקה מכשירים הוניים שלה בשווי הוגן של ‪ 100,000‬ש"ח למוסד צדקה‬
‫ללא כל תמורה‪.‬‬
‫במקרה הזה אין זה אפשרי לזהות ספציפית את הסחורות והשירותים שמתקבלים‬
‫בתמורה בעסקה כזו‪ ,‬ואלו יכולים להתקבל במגוון רחב של צורות‪ .‬למשל‪ ,‬הגדלת‬
‫בסיס הלקוחות‪ ,‬השגת עובדים והצלחה עסקית‪ .‬כלומר‪ ,‬התמורה שניתנת לזיהוי‬
‫)אפס( קטנה מהשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים )‪.(100,000‬‬
‫הטיפול החשבונאי‪ :‬למרות שאין ביכולתה של הישות לזהות ספציפית את הסחורות‬
‫והשירותים שמתקבלים‪ ,‬הנסיבות מראות כי סחורות ושירותים התקבלו )או‬
‫שיתקבלו( בפועל ולכן ‪ IFRS 2‬חל‪.‬‬
‫ההנחה של ‪ IFRS 2‬שהשווי ההוגן של הסחורות והשירותים שמתקבלים ניתן‬
‫למדידה מהימנה אינה מתקיימת במצב זה שכן לא ניתן לזהות ספציפית את‬
‫הסחורות והשירותים ולכן הישות תמדוד את השירותים )ההטבה( שהיא קיבלה‬
‫בהתאם לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עסקאות תשלום מבוסס מניות בין קבוצת חברות‪:‬‬
‫עקרון העל‪:‬‬
‫התיקון קובע את ההוראות הבאות עבור עסקאות תשלום מבוסס מניות בין קבוצת‬
‫חברות‪:‬‬
‫הישות שמקבלת את הסחורות או את השירותים ‪ -‬תמדוד את הסחורות או את‬
‫השירותים שמתקבלים בדוחותיה הנפרדים כעסקאות המסולקות במכשירים הוניים‬
‫או כעסקאות המסולקות במזומן על ידי בחינה של שני גורמים‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪83‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫א(‬
‫מהות ההטבות שניתנו‪.‬‬
‫ב(‬
‫הזכויות והחובות של אותה ישות‪.‬‬
‫במידה ומוענקים מכשירים הוניים של הישות או שלישות אין מחויבות ליישב את‬
‫עסקת התשלום מבוסס מניות‪ ,‬הישות תמדוד את העסקה כעסקת תשלום מבוסס‬
‫מניות המסולקת במכשירים ההוניים‪ .‬בכל מקרה אחר‪ ,‬העסקה תטופל כמסולקת‬
‫במזומן‪.‬‬
‫הישות שאחראית להעניק את ההטבה בעבור עסקת התשלום מבוסס מניות‬
‫כאשר ישות אחרת בקבוצה מקבלת את הסחורות או את השירותים ‪ -‬תטפל‬
‫בעסקה כעסקה המסולקת במכשירים הוניים רק כאשר מוענקים מכשירים ההוניים‬
‫של ישות זו‪ .‬בכל מקרה אחר‪ ,‬העסקה תטופל כמסולקת במזומן‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חברה א' היא בעלת השליטה בחברה ב' ומעניקה לעובדים של חברה ב'‬
‫עסקת תשלום מבוסס מניות‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬חברה ב' היא החברה שמקבלת את‬
‫הסחורות או השירותים שכן העובדים נמצאים אצלה ונותנים לה שירותים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬חברה א' היא זו שאחראית להעניק את ההטבה בעבור עסקת התשלום‬
‫מבוסס מניות‪.‬‬
‫התיקון כולל כמה סוגים של עסקאות‪:‬‬
‫א(‬
‫עסקאות תשלום מבוסס מניות שמעורבים בהם מכשירים הוניים של הישות‬
‫עצמה‬
‫עסקאות תשלום מבוסס מניות שבהן ישות מקבלת שירותים כתמורה עבור‬
‫המכשירים ההוניים של הישות עצמה יטופלו כמסולקות במכשירים הוניים‪.‬‬
‫דרישה זו חלה גם אם הישות בוחרת‪ ,‬או שהיא נדרשת‪ ,‬לקנות את‬
‫המכשירים ההוניים האלה מצד אחר כדי לעמוד במחויבויותיה לעובדים שלה‬
‫לפי הסדר התשלום מבוסס מניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרישה זו חלה בין אם‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫זכויות העובדים למכשירים ההוניים של הישות הוענקו על ידי הישות‬
‫עצמה‪ ,‬או שהן הוענקו על ידי בעל )בעלי( מניותיה; או‬
‫‪(2‬‬
‫הסדר התשלום מבוסס המניות מסולק על ידי הישות עצמה‪ ,‬או שהוא‬
‫מסולק על ידי בעל )בעלי( מניותיה‪.‬‬
‫התיקון מדגיש כי יכול להיות הבדל בין הטיפול החשבונאי בדוחות הנפרדים‬
‫של ישות לבין הטיפול החשבונאי בדוחות המאוחדים של הקבוצה‪ .‬למשל‬
‫מצב בו לחברת האם קיימת מחויבות להעביר מכשירים הוניים של חברת‬
‫הבת לעובדים של חברת הבת‪ .‬במצב זה‪ ,‬בהתאם לכללים שנקבעו לעיל‪,‬‬
‫חברת האם לא מעניקה את מכשיריה ההוניים שלה ולכן תטפל בעסקה‬
‫‪84‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫בדוחותיה הנפרדים כמסולקת במזומן‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדוחותיה המאוחדים של‬
‫הקבוצה העסקה תטופל כמסולקת במכשירים הוניים‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי טיפול חשבונאי זה מקורו ב‪ IFRIC 11-‬והיה הטיפול החשבונאי גם‬
‫לפני פרסום התיקון‪.‬‬
‫ב(‬
‫עסקאות תשלום מבוסס מניות שמעורבים בהם מכשירים הוניים של חברת‬
‫האם‬
‫‪(1‬‬
‫עקרון העל‬
‫חברה אם מעניקה זכויות למכשירים הוניים שלה לעובדים של‬
‫חברה בת שלה ‪ -‬אם ההסדר מבוסס המניות מטופל כמסולק‬
‫במכשירים הוניים‪ ,‬בדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם‪ ,‬אזי‬
‫חברת הבת תמדוד את השירותים שהתקבלו מהעובדים שלה בהתאם‬
‫לדרישות החלות על עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות‬
‫במכשירים הוניים‪ ,‬ביחד עם גידול מקביל שיוכר בהון העצמי כהשקעה‬
‫של האם‪.‬‬
‫חברה בת מעניקה לעובדיה זכויות למכשירים הוניים של חברה אם‬
‫שלה ‪ -‬חברת הבת תטפל בעסקה עם עובדיה כמסולקת במזומן‪.‬‬
‫דרישה זו חלה מבלי להתחשב בדרך שבה חברת הבת משיגה את‬
‫המכשירים ההוניים כדי לסלק את מחויבויותיה לעובדים שלה‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי טיפול חשבונאי זה מקורו ב‪ IFRIC 11-‬והיה הטיפול‬
‫החשבונאי גם לפני פרסום התיקון‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫העברת עובדים בתוך קבוצת חברות‬
‫מקרה פרטני לעקרון העל שהוסבר לעיל מודגש במקרה של העברת‬
‫עובדים בתוך קבוצת חברות‪.‬‬
‫חברה אם עשויה להעניק זכויות למכשיריה ההוניים לעובדים של‬
‫חברות בנות שלה‪ ,‬המותנות בהשלמה של שירות נמשך בקבוצה‬
‫במשך תקופה מוגדרת‪ .‬עובד של חברה בת אחת יכול לעבור לעבוד‬
‫בחברה בת אחרת במהלך תקופת הבשלה מוגדרת‪ ,‬מבלי שהדבר‬
‫ישפיע על זכויות העובד למכשירים הוניים של חברת האם בהתאם‬
‫להסדר התשלום מבוסס המניות המקורי‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי הינו‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪85‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫כאשר לחברות הבנות לא קיימת המחויבות ליישב את העסקה ‪-‬‬
‫חברות הבנות תטפלנה בעסקה כמסולקת במכשירים הוניים‪ .‬כל חברת‬
‫בת תמדוד את השירותים שהתקבלו מהעובד בהתאם לשווי ההוגן של‬
‫המכשירים ההוניים במועד שבו זכויות אלה למכשירים הוניים הוענקו‬
‫במקור על ידי חברת האם ובחלק היחסי מתקופת ההבשלה של‬
‫השירות של העובד בכל חברה בת‪.‬‬
‫כאשר לחברות הבנות קיימת המחויבות ליישב את העסקה ‪ -‬חברות‬
‫הבנות תטפלנה בעסקה כמסולקת במזומן‪ .‬כל חברה בת תמדוד את‬
‫השירותים שהתקבלו מהעובד בהתאם לשווי ההוגן של המכשירים‬
‫ההוניים במועד ההענקה ובחלק היחסי מתקופת ההבשלה של השירות‬
‫של העובד בכל חברה בת‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל חברה בת תכיר בשינויים בשווי‬
‫ההוגן של המכשירים ההוניים במהלך התקופה בה נתן שירותים‬
‫לאותה החברה‪.‬‬
‫העובד עוזב את הקבוצה באמצע תקופת ההבשלה ‪ -‬עובד כזה‪,‬‬
‫לאחר שעבר בין ישויות בקבוצה‪ ,‬עלול לא להצליח לקיים תנאי הבשלה‬
‫שאינו תנאי שוק‪ ,‬לדוגמא כאשר העובד עוזב את הקבוצה לפני‬
‫שהשלים את תקופת השירות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬כל חברה בת תתאם את‬
‫הסכום שהוכר בעבר בגין השירותים שהתקבלו מהעובד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם‬
‫הזכויות למכשירים ההוניים שהוענקו על ידי חברת האם לא הבשילו‬
‫בשל כשלון העובד לקיים תנאי הבשלה שאינו תנאי שוק‪ ,‬אזי על בסיס‬
‫מצטבר לא מוכר כל סכום בגין השירותים שהתקבלו מהעובד הזה‪,‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה בת כלשהי‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי טיפול חשבונאי פרטני זה מקורו ב‪ ,IFRIC 11-‬אך התיקון‬
‫מבהיר כי האבחנה שצריכה להעשות היא אצל איזו חברה נמצאת‬
‫המחויבות ‪ -‬האם אצל חברת האם או אצל חברות הבנות‪.‬‬
‫ג(‬
‫עסקאות תשלום מבוסס מניות שמעורבים בהם תשלומים במזומן לעובדים‬
‫סוגיה שמובהרת לראשונה באמצעות תיקון זה הינה הטיפול החשבונאי‬
‫בעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן‪ ,‬כאשר לישות שמקבלת את‬
‫הסחורות או את השירותים לא קיימת המחויבות ליישב את התשלום‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי להלן חל הן במקרים בהם תשלומי המזומן קשורים‬
‫למכשיריה ההוניים של חברת האם והן במקרים בהם תשלומי המזומן‬
‫קשורים למכשיריה ההוניים של הישות שמקבלת את הסחורות או את‬
‫השירותים‪.‬‬
‫בהתאם לכללים שנקבעו לעיל‪ ,‬לישות שמקבלת את הסחורות או את‬
‫השירותים אין מחויבות ליישב את העסקה בעצמה‪ ,‬ולכן בדוחותיה תטפל‬
‫‪86‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫בעסקה זו כמסולקת במכשירים הוניים ותכיר בהוצאה כנגד השקעה מבעלת‬
‫השליטה בה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בדוחותיה הנפרדים של חברת האם ובדוחות המאוחדים של‬
‫הקבוצה עסקה זו תטופל כמסולקת במזומן שכן לחברת האם קיימת‬
‫מחויבות ליישב את העסקה‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫חברה א' היא בעלת השליטה בחברה ב'‪ ,‬והיא מעניקה לעובדים של חברה‬
‫ב' עסקת תשלום מבוסס מניות למשך תקופת הבשלה מוגדרת‪ .‬לחברה א'‬
‫יש מחויבות ליישב את התשלום במזומן והתשלום מבוסס על השווי של‬
‫המכשירים ההוניים של חברה א'‪.‬‬
‫במקרה הנ"ל‪ ,‬המחויבות לסילוק העסקה נמצאת אצל חברה א' ולכן בדוחות‬
‫הכספיים המאוחדים של הקבוצה העסקה תטופל כמסולקת במזומן‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בכל תקופה ימדד השווי ההוגן של המענק ותרשם פקודת יומן של הוצאה‬
‫כנגד התחייבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדוחות הכספיים של חברה ב'‪ ,‬החברה שמקבלת‬
‫את השירותים‪ ,‬העסקה תטופל כמסולקת במכשירים הוניים כיוון שהמחויבות‬
‫לתשלום העסקה אינה שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬חברה ב' תמדוד את השווי של המענק‬
‫במועד ההענקה ותרשום לאורך תקופת ההבשלה פקודת יומן של הוצאה‬
‫כנגד הון )השקעה מבעלת השליטה(‪.‬‬
‫לתשומת לבכם‪ ,‬בהצעה לתיקון שפורסמה בדצמבר ‪ ,2007‬עסקאות מעין‬
‫אלה טופלו בדומה ל‪ .Push Down Accounting-‬כלומר‪ ,‬חברת הבת‬
‫רשמה הוצאות כנגד גידול בהון כהשקעת בעלים לאורך תקופת ההבשלה‬
‫אך השווי של המענק היה משתנה‪ .‬מידי תקופה חברת הבת היתה משנה‬
‫את שווי המענק והיתה מגדילה או מקטינה את ההטבה שהיא מספקת כנגד‬
‫שינויים בהונה העצמי‪ .‬ההצעה לתיקון לא התקבלה ומענק מעין זה בהתאם‬
‫לתיקון מטופל בדוחותיה הכספיים של חברת הבת כמענק הוני לכל דבר‬
‫ועניין‪ ,‬כלומר השווי של המענק נמדד פעם אחת במועד ההענקה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סעיף ההגדרות‪:‬‬
‫לתשומת לבכם‪ ,‬סעיף ההגדרות תוקן כך שיביא לידי ביטוי את התיקון‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪87‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.4‬‬
‫פרויקט השיפורים בתקינה הבינלאומית‬
‫פרויקט שיפור התקינה הבינלאומית אפריל ‪2009‬‬
‫בחודש אפריל ‪ 2009‬פרסם ה‪ IASB-‬פרויקט שיפור התקינה הבינלאומית )להלן‪:‬‬
‫"הפרויקט"(‪ ,‬הכולל תיקונים ל‪ 12-‬תקני חשבונאות )‪ (IAS‬ודיווח כספי )‪.(IFRS‬‬
‫לאחר פרסומו של פרויקט זה‪ ,‬פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות )להלן‪:‬‬
‫"המוסד"( שני מסמכים בנוגע לנושאים נבחרים מתוך הפרויקט‪ .‬עיקרי מסמכים אלה‬
‫יובאו בהמשך‪.‬‬
‫במסגרת חוזר זה נסקור את השינויים המהותיים כתוצאה מהפרויקט ונציין מה מועד‬
‫כניסתם לתוקף‪ .‬במידה ולא מצוין אחרת הרי שהאימוץ של התיקונים ייעשה בשיטה‬
‫הרטרוספקטיבית )יישום למפרע(‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 1‬הצגת דוחות כספיים )להלן‪("IAS 1" :‬‬
‫‪ IAS 1‬דן בנושא סיווג התחייבויות כשוטפות‪/‬לא שוטפות בהקשר של רכיב ההתחייבות‬
‫של אגרות חוב להמרה הניתנים להמרה במהלך שנה לאחר תאריך המאזן‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון‪ ,‬תנאי ההתחייבות אשר מאפשרים לצד שכנגד להמיר את החוב של‬
‫הישות למכשירים הוניים של הישות אינם משפיעים על סיווג ההתחייבות כשוטפת או לא‬
‫שוטפת‪ .‬בפרסום של המוסד הובהר כי משום שתנאי ההתחייבות‪ ,‬אשר מאפשרים‬
‫למחזיק המרה של ההתחייבות למכשירים הוניים לא ישפיעו על סיווג ההתחייבות‪ ,‬אזי‬
‫אג"ח להמרה צמודות מדד או צמודות מט"ח )המוצגות בכללותן במסגרת ההתחייבויות(‬
‫ורכיב ההתחייבות של אג"ח להמרה )הכוללות רכיב התחייבות ורכיב הוני(‪ ,‬יסווגו‬
‫בהתאם למועדי הפירעון במזומן של האג"ח ולא בהתאם למועדי ההמרה שלהן‪.‬‬
‫התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2010‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע‬
‫יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 17‬חכירות )להלן‪("IAS 17" :‬‬
‫בהתאם לתיקון‪ ,‬לא קיימת עוד דרישה לסווג חכירת קרקע כחכירה תפעולית בכל מקרה‬
‫בו הבעלות אינה צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה‪ .‬בהתאם לתקן המתוקן‪,‬‬
‫הדרישה היא לבחון את חכירת הקרקע בהתאם לקריטריונים הרגילים לסיווג חכירות‬
‫כמימוניות או כתפעוליות‪ .‬התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪2010‬‬
‫או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫התיקון ייושם למפרע‪ ,‬כלומר יש לבחון את אופן הסיווג של חכירות קרקע על בסיס‬
‫המידע שהיה קיים בעת ההתקשרות בחכירה ואם חל שינוי בסיווג החכירה‪ ,‬יש ליישם‬
‫למפרע את הוראות ‪ IAS 17‬ממועד ההתקשרות בחכירה‪ .‬אולם‪ ,‬אם לישות אין את‬
‫המידע הדרוש ליישום למפרע של התיקון‪ ,‬עליה להשתמש במידע הקיים במועד אימוץ‬
‫‪88‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫התיקון לצורך סיווג החכירה ולהכיר בנכס ובהתחייבות המתייחסים לחכירת קרקע‬
‫שסווגה בעקבות התיקון כחכירה מימונית לפי שווים ההוגן באותו מועד‪ .‬הפרש כלשהו‬
‫בין השווי ההוגן של הנכס לבין השווי ההוגן של ההתחייבות ייזקף לעודפים‪.‬‬
‫•‬
‫חכירת קרקע שסווגה כנדל"ן להשקעה‪ :‬במסמך שפרסם המוסד באפריל ‪2009‬‬
‫)המתקן את המסמך הקודם בנדון‪ ,‬שפורסם במרס ‪ ,(2007‬הובהר כי אם חכירת‬
‫קרקע ממינהל מקרקעי ישראל סווגה קודם לכן כנדל"ן להשקעה ולפיכך נמדדה‬
‫בשווי הוגן‪ ,‬התיקון הנ"ל אינו משפיע על סיווג ומדידת הנדל"ן להשקעה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬באותם מקרים נדירים בהם בחרה ישות שלא לסווג את הזכויות בקרקע‬
‫כנדל"ן להשקעה‪ ,‬למרות שהנדל"ן היה מקיים את ההגדרה של נדל"ן להשקעה אילו‬
‫היה בבעלות הישות‪ ,‬והישות קובעת בהתאם למידע שהיה קיים בעת ההתקשרות‬
‫בחכירה כי החכירה היא חכירה מימונית‪ ,‬משמעות התיקון היא סיווג מחדש של‬
‫הזכויות בקרקע כנדל"ן להשקעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם המדיניות החשבונאית של הישות היא‬
‫ליישם את מודל השווי ההוגן לנדל"ן להשקעה‪ ,‬הישות תידרש כעת למדוד גם את‬
‫הזכויות האלה לפי שווי הוגן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם המדיניות החשבונאית של הישות היא‬
‫ליישם את מודל העלות לנדל"ן להשקעה‪ ,‬ההשפעה על אופן מדידת הזכויות בקרקע‬
‫קשורה לפריסת תשלומי החכירה‪ .‬אם בוצע תשלום בעת ההתקשרות בחכירה‪,‬‬
‫אשר מייצג את תשלומי החכירה מראש‪ ,‬לתיקון האמור אין השפעה על המדידה של‬
‫הקרקע‪ .‬אולם‪ ,‬אם מבוצעים תשלומי חכירה בכל תקופה‪ ,‬שינוי בסיווג של חכירת‬
‫הקרקע דורש הכרה בנכס ובהתחייבות לפי השווי ההוגן של הקרקע בעת‬
‫ההתקשרות בחכירה או הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימליים במועד‬
‫ההתקשרות בחכירה‪ ,‬אם הוא נמוך יותר‪ ,‬אלא אם כן לישות אין את המידע הדרוש‬
‫לצורך יישום למפרע‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫•‬
‫חכירת קרקע שאינה נדל"ן להשקעה‪ :‬המוסד הבהיר כי לאחר התיקון האמור‪ ,‬יש‬
‫לבחון מחדש את סיווגן של חכירות של קרקע ממינהל מקרקעי ישראל שאינה מהווה‬
‫נדל"ן להשקעה‪ .‬סיווג החכירה כמימונית או כתפעולית ייקבע בהתאם לקריטריונים‬
‫הרגילים לסיווג חכירות ועל בסיס המידע שהיה בעת ההתקשרות בחכירות אלה‪.‬‬
‫התיקון דורש יישום למפרע של הוראות אלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישות שקובעת כי חכירת קרקע‬
‫ממינהל מקרקעי ישראל היא חכירה מימונית תסווג את הקרקע בהתאם )לדוגמא‪,‬‬
‫כרכוש קבוע כאשר מדובר על נכס בשימוש הישות(‪.‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ - 2‬תשלום מבוסס מניות )להלן‪("IFRS 2" :‬‬
‫‪ IFRS 3‬המתוקן )ראה פרק ‪ 1‬לעיל( שינה את ההגדרה של "צירוף עסקים"‪ .‬שינוי זה‬
‫גרם למקרים בהם מוחלפים עסק בתמורה למניות תוך יצירת ישות בשליטה משותפת‪,‬‬
‫ועסקאות תחת שליטה משותפת עשויות להכנס לתחולתו של ‪ .IFRS 2‬בתיקון הנ"ל‬
‫ה‪ IASB-‬מבהיר כי כוונתו לא היתה להכניס עסקאות כאלה לתחולת ‪ ,IFRS 2‬ולכן תוקן‬
‫תקן זה כך שאינו חל על עסקאות כאמור‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪89‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬ליולי ‪ 2009‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע‬
‫יישום מוקדם‪ .‬ישות המבצעת יישום מוקדם של ‪ IFRS 3‬המתוקן תצטרך לבצע גם יישום‬
‫מוקדם של התיקון הנ"ל‪.‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ - 8‬מגזרי פעילות )להלן‪("IFRS 8" :‬‬
‫התיקון בא להבהיר כי יינתן גילוי בגין מדידת סך נכסי המגזר המדווח אם סכום זה‬
‫מדווח באופן סדיר למקבל ההחלטות התפעוליות של הישות )‪.(CODM‬‬
‫התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2010‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע‬
‫יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 7‬דוחות תזרימי מזומנים )להלן‪("IAS 7" :‬‬
‫התיקון בא להדגיש כי רק הוצאות המובילות להכרה בנכסים במאזן יוכלו להיות מסווגות‬
‫כפעילות השקעה בדוח תזרים מזומנים‪ .‬הוצאות אשר תיקון זה עשוי להיות רלבנטי‬
‫אליהן הן למשל הוצאות הדרכת עובדים‪ ,‬הוצאות פרסום והוצאות מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬הבהיר כי זהו הטיפול החשבונאי שהיה נכון בהתאם ל‪ IAS 7-‬לפני התיקון‪ ,‬אך‬
‫הסכים כי ניתן היה להבין את הסעיף גם אחרת‪.‬‬
‫תיקון זה הוביל גם לתיקון של ‪ ,IFRS 6‬חיפוש משאבים מינרליים והערכתם‪ ,‬לגבי סיווג‬
‫של הוצאות בדוח תזרים מזומנים‪.‬‬
‫התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2010‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע‬
‫יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 18‬הכנסות‬
‫התיקון הוא למעשה הוספת דוגמא‪ ,‬שמטרתה היא לסייע בקביעה באם הישות פועלת‬
‫כסוכן ולפיכך‪ ,‬הכנסותיה הן מעמלה בלבד וידווחו על פי הסכום נטו או כספק עיקרי‬
‫ולפיכך‪ ,‬הכנסותיה ידווחו על פי הסכום ברוטו‪ ,‬בו מחויב הלקוח‪.‬‬
‫התיקון מבהיר כי בעת הקביעה אם ישות פועלת כסוכן או כספק עיקרי יש להפעיל שיקול‬
‫דעת תוך בחינת עובדות ונסיבות המקרה‪.‬‬
‫ישות הפועלת כספק עיקרי היא ישות הנושאת בסיכונים ובתשואות הנגזרים מהעסקה‪.‬‬
‫סימנים המצביעים על כך שהישות פועלת כספק עיקרי‪:‬‬
‫‪90‬‬
‫א‪.‬‬
‫לישות יש אחריות עיקרית לאספקה של הסחורות או השירותים ללקוח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לישות יש סיכון מלאי‪ ,‬לפני או אחרי הזמנת הלקוח‪ ,‬במהלך משלוח או במקרה של‬
‫החזרות‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ג‪.‬‬
‫לישות יש מרחב פעולה בקביעת מחירים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הישות נושאת בסיכון אשראי בגין הסכום בו מחויב הלקוח‪.‬‬
‫סימן המצביע על כך שהישות פועלת כסוכן הוא שסכום הרווח של הישות הוא קבוע‬
‫מראש‪ ,‬למשל אם הישות מקבלת סכום קבוע לכל עסקה ללא התחשבות בסכום בו‬
‫מחויב הלקוח‪ ,‬או שהישות זכאית לאחוז קבוע מהסכום בו מחויב הלקוח‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 36‬ירידת ערך נכסים )להלן‪("IAS 36" :‬‬
‫סעיף ‪ 80‬ל‪ IAS 36-‬מתוקן כך שכל יחידה מניבה מזומנים או קבוצה של יחידות מניבות‬
‫מזומנים‪ ,‬אליהן הוקצה מוניטין‪ ,‬לא תהיה גדולה ממגזר פעילות כפי שמוגדר ב‪,IFRS 8-‬‬
‫לפני קיבוץ של מגזרי פעילות למגזר פעילות אחד‪ .‬התיקון מבהיר בדברי ההסבר כי‬
‫עמידה בקריטריון של קיבוץ מגזרי פעילות‪ ,‬שהינו מאפיינים כלכליים דומים‪ ,‬לא מוביל‬
‫אוטומטית לקיבוץ של יחידות מניבות מזומנים הצפויות לקבל הטבות מהסינרגיה של‬
‫המוניטין שהוקצה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מגזרי הפעילות המקובצים לא בהכרח מייצגים פעילויות‬
‫עסקיות עצמאיות מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫התיקון יחול באופן פרוספקטיבי מכאן ולהבא על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר‬
‫‪ 2010‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 38‬נכסים בלתי מוחשיים )להלן‪("IAS 38" :‬‬
‫התיקון כולל שלושה אלמנטים‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫א‪.‬‬
‫התיקון מדגיש כי אם נכס בלתי מוחשי‪ ,‬אשר נרכש בצירופי עסקים‪ ,‬ניתן להפרדה‬
‫או נובע מזכויות חוזיות או חוקיות‪ ,‬קיים מידע מספק למדידת השווי ההוגן של‬
‫הנכס באופן מהימן‪ .‬כמו כן‪ ,‬התיקון בא להדגיש כי אם נכס בלתי מוחשי ניתן‬
‫להפרדה ממוניטין אבל רק יחד עם חוזה‪ ,‬נכס או התחייבות מזוהים אחרים‪,‬‬
‫הרוכש בצירוף העסקים יכיר בנכס הבלתי מוחשי בנפרד ממוניטין אך ביחד עם‬
‫החוזה‪ ,‬הנכס או ההתחייבות הקשורים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התיקון קובע כי רוכש יכול להכיר בקבוצה של נכסים בלתי מוחשיים משלימים‬
‫)‪ (complementary‬כנכס יחיד ובלבד שאורך חייהם השימושיים דומה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התיקון מתקן את הדוגמאות לשיטות לאמידת שווי הוגן‪ ,‬המופיעות בסעיף ‪41‬‬
‫ל‪ .IAS 38-‬הדוגמאות כפי שיופיעו לאחר התיקון הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫היוון אומדני תזרימי מזומנים עתידיים נטו מהנכס‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫אומדן העלויות מהן הישות נמנעת על ידי כך שהיא הבעלים של הנכס‬
‫הבלתי מוחשי ובכך אין לה צורך ב‪:‬‬
‫‪91‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪(3‬‬
‫קבלת רישיון שימוש בו מצד אחר בעסקה שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים‬
‫בין הצדדים )כגון‪ ,‬בגישת 'השחרור מתמלוגים' )‪,(relief from royalty‬‬
‫שימוש בהיוון תזרימי מזומנים(‪ .‬או‬
‫‪(4‬‬
‫יצירה מחדש או החלפה של הנכס הבלתי מוחשי )כגון‪ ,‬גישת העלות(‪.‬‬
‫התיקון יחול על תקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬ליולי ‪ 2009‬או לאחר מכן‪ .‬התיקון ייושם‬
‫באופן פרוספקטיבי בדרך של מכאן להבא וזאת משום שיישום למפרע עלול לדרוש‬
‫מישויות למדוד מחדש שווי הוגן הקשור לצירופי עסקים קודמים‪ ,‬דבר שבהתאם לדברי‬
‫ה‪ ,IASB-‬אינו מקובל‪.‬‬
‫ניתן לבצע יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪ .‬במידה וישות מיישמת מוקדם את ‪IFRS 3‬‬
‫המתוקן‪ ,‬היא תיישם מוקדם גם את התיקונים לפסקאות ‪ 36‬ו‪ 37-‬ל‪) IAS 38-‬סעיף א'‬
‫לעיל(‪.‬‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ - 39‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‬
‫תיקון למספר סעיפים‪:‬‬
‫‪92‬‬
‫א‪.‬‬
‫סעיף ‪) 2‬ז( בסעיף התחולה תוקן‪ :‬התיקון בא להבהיר כי בחוזים בין רוכש למוכר‬
‫בצירוף עסקים לגבי רכישה או מכירה של גוף נרכש במועד עתידי הכוונה היא רק‬
‫לחוזה אקדמה )פורוורד( וכי התקופה ממועד החתימה על החוזה ועד ביצוע צירוף‬
‫העסקים לא תעלה על תקופה סבירה שבדרך כלל זקוקים לה על מנת להשיג‬
‫אישורים מתאימים ולהשלים את העסקה‪ .‬מטרת התיקון היא למעשה לצמצם את‬
‫תחולתו של סעיף זה‪ ,‬כך שלא יחול על אופציות‪ .‬הסעיף חל רק כאשר השלמת‬
‫צירוף העסקים אינה תלויה בפעולות נוספות‪ .‬אופציות מאפשרות לצד אחד לשלוט‬
‫בהתרחשות של אירוע עתידי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סעיף א )‪)(30‬ז( לנספח א'‪ :‬התיקון הוסיף חריג לדוגמאות הניתנות בסעיף באשר‬
‫לנגזרים משובצים שאינם קשורים באופן הדוק לחוזה המארח‪ .‬התיקון מסביר כי‬
‫במידה ומחיר המימוש של אופציה לפדיון מוקדם מפצה את המלווה על הסכום של‬
‫הערך הנוכחי של הריבית שלא תתקבל לתקופה שנותרה לחוזה המארח‪ ,‬אין צורך‬
‫בהפרדת הנגזר המשובץ‪ .‬הריבית שלא תתקבל היא תוצר המכפלה של הקרן של‬
‫מכשיר החוב בהפרש שיעור הריבית‪ .‬הפרש שיעור הריבית הוא העודף של שיעור‬
‫הריבית האפקטיבית בחוזה המארח על שיעור הריבית האפקטיבית אותה תקבל‬
‫הישות במועד הפדיון המוקדם אם היא משקיעה את סכום הקרן ששולם בפדיון‬
‫מוקדם בחוזה דומה לאורך יתרת חיי החוזה המארח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פריטים מגודרים‪ ,‬סעיף ‪ :80‬בהתאם לתיקון‪ ,‬ניתן ליישם את חשבונאות הגידור‬
‫לגבי עסקאות בין ישויות באותה קבוצה‪ ,‬רק בדוחות הכספיים האינדיווידואלים או‬
‫הנפרדים של אותן ישויות‪ .‬התיקון השמיט את האפשרות ליישם חשבונאות גידור‬
‫בין מגזרים באותה קבוצה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ד‪.‬‬
‫גידורי תזרים מזומנים‪ ,‬סעיף ‪ :97‬התיקון קובע כי אם גידור עסקה חזויה גורם‬
‫לאחר מכן להכרה בנכס פיננסי או בהתחייבות פיננסית‪ ,‬הרווחים או ההפסדים‬
‫המיוחסים אליהם שהוכרו ישירות בהון‪ ,‬יסווגו מחדש לרווח או הפסד באותה‬
‫תקופה או תקופות שבמהלכן תזרים המזומנים המגודר החזוי משפיע על רווח‬
‫והפסד‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬הסביר כי לשון הסעיף לפני התיקון לא שיקף את ההיגיון העומד מאחורי‬
‫חשבונאות גידור‪ ,‬כלומר שרווחים או הפסדים על מכשיר מגדר אמורים לקזז‬
‫רווחים או הפסדים בגין הפריט המגודר‪ ,‬ושהקיזוז אמור לבוא לידי ביטוי בדוח‬
‫רווח או הפסד בדרך של סיווג מחדש לרווח כולל אחר‪.‬‬
‫התיקון בגין סעיפים א' ו‪-‬ד' יחול באופן פרוספקטיבי בדרך של מכאן להבא לכל החוזים‬
‫שטרם פקעו לתקופות שנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2010‬או לאחר מכן‪ .‬התיקון בגין‬
‫סעיף ב' ייושם לתקופות השנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2010‬או לאחר מכן ובגין‬
‫סעיף ג' לתקופות השנתיות המתחילות ב‪ 1-‬לינואר ‪ 2009‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע‬
‫יישום מוקדם תוך מתן גילוי לכך‪.‬‬
‫פרשנות מספר ‪ 9‬של הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי ‪ -‬בחינה מחדש של‬
‫נגזרים משובצים )להלן‪("IFRIC 9" :‬‬
‫‪ IFRS 3‬המתוקן שינה את ההגדרה של "צירוף עסקים"‪ .‬שינוי זה גרם למקרים בהם‬
‫יצירת ישות בשליטה משותפת‪ ,‬ועסקאות תחת שליטה משותפת נכנסים לתחולתו של‬
‫‪ .IFRIC 9‬בתיקון הנ"ל ה‪ IASB-‬מבהיר כי כוונתו לא היתה להכניס עסקאות כאלה‬
‫לתחולת ‪ ,IFRIC 9‬ולכן תוקנה פרשנות זו כך שאינה חלה על נגזרים משובצים בחוזים‬
‫שנרכשו בצירוף בין שתי ישויות או עסקים תחת שליטה משותפת או ביצירת ישות תחת‬
‫שליטה משותפת‪.‬‬
‫ישות תיישם את התיקון באופן פרוספקטיבי בדרך של מכאן להבא על תקופות שנתיות‬
‫המתחילות ב‪ 1-‬ליולי ‪ 2009‬או לאחר מכן‪ .‬ניתן לבצע יישום מוקדם‪ .‬ישות המבצעת‬
‫יישום מוקדם של ‪ IFRS 3‬המתוקן תצטרך לבצע גם יישום מוקדם של התיקון הנ"ל‪.‬‬
‫תקנים ופרשנויות נוספים תוקנו‪ ,‬אך לא קיבלו ביטוי בחוזר זה שכן תיקונם אינו מהותי‪.‬‬
‫תיקונים אלה כוללים את תיקונם של ‪ ,IFRS 5‬נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה‬
‫ופעילויות שהופסקו ו‪ ,IFRIC 16-‬גידור השקעה נטו בפעילות חוץ‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪93‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.5‬‬
‫צדדים קשורים‬
‫תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 24‬בדבר גילויים בהקשר לצד קשור ותיקון לתקן דיווח‬
‫כספי בינלאומי ‪ 8‬בדבר מגזרי פעילות‬
‫א‪.‬‬
‫רקע כללי‪:‬‬
‫בחודש נובמבר פרסמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים )‪ (IASB‬גרסה‬
‫מעודכנת של ‪ IAS 24‬גילויים בהקשר לצד קשור )להלן‪ IAS 24" :‬מעודכן‪ ,‬או התקן‬
‫המעודכן"(‪ ,‬אשר מבוססת על פרסום שתי טיוטות לתגובות הציבור שפורסמו‬
‫בפברואר ‪ 2007‬ובדצמבר ‪ IAS 24 .2008‬המעודכן מחליף את הגרסה הנוכחית‬
‫של ‪.IAS 24‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דרישות ‪ IAS 24‬המעודכן‪:‬‬
‫הגרסה המעודכנת מספקת הקלה חלקית ממתן גילויים בהקשר לצד קשור על ידי‬
‫ישויות שקשורות לממשלה )‪ .(government-related entities‬שאר השינויים‬
‫שנעשו באו לפשט את הגדרת "צד קשור" במטרה להבהיר את כוונת הסעיף‬
‫ולהשמיט אי עקביות‪) .‬בסעיף ד' להלן מצורפות דוגמאות להמחשת ההגדרות‬
‫בתקן המעודכן של ישויות שקשורות לממשלה וצד קשור(‪.‬‬
‫להלן השינויים העיקריים מהגרסה הקודמת של ‪:IAS 24‬‬
‫‪(1‬‬
‫מטרה ותחולה‬
‫התקן דורש כעת גילוי להתקשרויות )‪ (commitments‬עם צד קשור‪ .‬כמו כן‬
‫מובהר כי התקן חל על דוחות מאוחדים‪ ,‬נפרדים ואינדיבידואלים‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫הקלה חלקית לישויות שקשורות לממשלה‬
‫השינוי המשמעותי ביותר הוא בהקשר לישויות שקשורות לממשלה‪ .‬ישות‬
‫שקשורה לממשלה מוגדרת כישות הנשלטת‪ ,‬נשלטת במשותף או מושפעת‬
‫מהותית על ידי ממשלה‪.‬‬
‫הגרסה הקודמת של ‪ IAS 24‬לא כללה כל הקלה לישויות כאלה‪ .‬הרבה‬
‫ישויות בעיקר בסביבה ששליטת הממשלה בה היא רחבה‪ ,‬התקשו לציית‬
‫לדרישות התקן‪ ,‬כייוון שלא היה להן קל לזהות את כל העסקאות והיתרות‬
‫עם צדדים קשורים אשר נדרש לגביהם גילוי‪ .‬בנוסף כמות הנתונים שנדרשה‬
‫יכולה להיות משמעותית ביותר‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם קשיים מעשיים אלו‪ ,‬התקן המעודכן מספק הקלה‬
‫חלקית לישויות שקשורות לממשלה‪ .‬ישות מדווחת‪ ,‬שהיא ישות שקשורה‬
‫לממשלה פטורה מלתת גילוי לעסקאות ויתרות פתוחות‪ ,‬לרבות התקשרויות‪,‬‬
‫עם‪:‬‬
‫‪94‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫•‬
‫ממשלה ששולטת‪ ,‬שולטת במשותף או משפיעה מהותית על הישות‬
‫המדווחת; וכן‬
‫•‬
‫ישות אחרת שהיא צד קשור מכיוון שאותה ממשלה שולטת‪ ,‬שולטת‬
‫במשותף או משפיעה מהותית על שתיהן‪ ,‬הן על הישות המדווחת והן‬
‫על הישות האחרת‪.‬‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬ההגדרה של "ממשלה" כוללת ממשלה‪ ,‬סוכנויות ממשלתיות‬
‫וגופים דומים בין אם מקומיים‪ ,‬לאומיים או בינלאומיים‪.‬‬
‫גילויים מסוימים עדיין נדרשים ומפורטים בסעיף ‪ 4‬להלן‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫הגדרה מעודכנת לצד קשור‬
‫בנוסף להוספת ההגדרות של "ממשלה" ו‪"-‬ישות שקשורה לממשלה" כפי‬
‫שתוארו לעיל‪ ,‬ההגדרה של צד קשור תוקנה על מנת להבהיר את המשמעות‬
‫של צד קשור ולהשמיט אי עקביות קודמת‪ .‬השינויים כוללים‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫א(‬
‫הובהר‪ ,‬שכאשר למשקיע יש חברת בת וחברה כלולה‪ ,‬לצורך הדוחות‬
‫הכספיים הנפרדים או האינדיבידואלים של החברה הכלולה‪ ,‬חברת‬
‫הבת נחשבת כצד קשור של החברה הכלולה כשם שהמשקיע נחשב‬
‫ככזה‪.‬‬
‫ב(‬
‫ההגדרה של צד קשור תוקנה כך שבמצבים הנזכרים בסעיף א' לעיל‪,‬‬
‫לצורכי הדוחות הכספיים הנפרדים או האינדיבידואלים של חברת‬
‫הבת‪ ,‬החברה הכלולה היא צד קשור‪.‬‬
‫ג(‬
‫כאשר נבחנת השקעה המוחזקת על ידי יחידים‪ ,‬שתי חברות כלולות‬
‫אינן נחשבות כצדדים קשורים בשל כך שלאדם אחד יש השפעה‬
‫מהותית על ישות אחת ולבן משפחה קרוב של אותו אדם יש השפעה‬
‫מהותית על ישות אחרת‪.‬‬
‫ד(‬
‫הקריטריון להשקעות המוחזקות על ידי אנשי מפתח ניהוליים שונה‪ ,‬כך‬
‫שכאשר לאנשי מפתח ניהוליים יש שליטה או שליטה משותפת על‬
‫ישויות אחרות‪ ,‬נדרשים גילויים הן בדוחות הכספיים של הישות‬
‫המדווחת והן בדוחות הכספיים של הישויות האחרות‪.‬‬
‫ה(‬
‫בכל מקרה כאשר לאדם או ישות קיימת שליטה משותפת על ישות‬
‫שנייה ושליטה משותפת או השפעה מהותית על ישות שלישית‪ ,‬אז‬
‫הישות השנייה והשלישית נחשבות כצדדים קשורים אחת לשנייה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫שינויים אחרים להגדרת צד קשור שנעשו מבהירים כי‪:‬‬
‫•‬
‫התייחסות לחברה כלולה ולעסקה משותפת כוללת את החברות הבנות‬
‫שלהן; וכן‬
‫•‬
‫שתי ישויות אינן צדדים קשורים בשל כך שלאחד מאנשי המפתח‬
‫הניהוליים של אחת הישויות יש השפעה מהותית על ישות אחרת‪.‬‬
‫ההגדרה של "בן משפחה קרוב של האדם" גם היא תוקנה על מנת לקבוע‬
‫שהיא כוללת את בן זוגו וילדיו של אדם‪ ,‬ילדי בן זוגו של האדם ואנשים‬
‫התלויים כלכלית באדם או בבן זוגו של האדם ולא רק "עשויים לכלול" כפי‬
‫שהיה מוגדר בגרסה הישנה של התקן‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫גילויים‬
‫התקן החדש מפצל את הגילויים לגילויים ל"כל הישויות" ולגילויים ל"ישויות‬
‫שקשורות לממשלה"‪.‬‬
‫הגילויים הנדרשים ל"כל הישויות" הם בעיקרם דומים לגילויים בתקן הישן עם‬
‫שינויים קלים שנעשו למספר סעיפים שמטרתם להבהיר את משמעותם וכן‬
‫אלה הנדרשים עקב השינויים המילוליים בהגדרות המתוקנות‪.‬‬
‫לגבי ישויות שקשורות לממשלה‪ ,‬אשר ההקלה החלקית שלעיל ישימה‬
‫עבורן‪ ,‬נדרשים הגילויים הבאים‪:‬‬
‫א(‬
‫השם של הממשלה ומהות היחסים שלה עם הישות המדווחת;‬
‫ב(‬
‫מידע בפירוט מספק על מנת לאפשר הבנה של‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫המהות והסכום של כל אחת מהעסקאות המשמעותיות; וכן‬
‫‪o‬‬
‫תיאור כמותי או איכותי של עסקאות אחרות אשר הינן‬
‫משמעותיות במשותף‪ ,‬אך לא באופן נפרד‪.‬‬
‫גורמים שעל הישות לשקול לצורך קבלת החלטה על רמת הפירוט שעליה‬
‫לספק כדי למלא את דרישת הגילוי הכלולה ב‪-‬ב' לעיל‪ ,‬כוללת את מידת‬
‫הקרבה של הצד הקשור‪ ,‬ומשמעותיות העסקה כגון האם היא‪:‬‬
‫‪96‬‬
‫א(‬
‫משמעותית מבחינת גודל;‬
‫ב(‬
‫מבוצעת שלא בתנאי שוק;‬
‫ג(‬
‫מחוץ למהלך העסקים הרגיל;‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(5‬‬
‫ד(‬
‫חשופה לרשויות רגולטוריות או מפקחות;‬
‫ה(‬
‫מדווחת להנהלה הראשית;‬
‫ו(‬
‫כפופה לאישור בעלי המניות‪.‬‬
‫מועד תחילה והוראות מעבר‬
‫ישות תיישם את התקן המעודכן למפרע לתקופות השנתיות המתחילות ביום‬
‫‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬או לאחריו‪ .‬יישום מוקדם מותר‪ ,‬הן של התקן המעודכן‬
‫בכללותו או רק של ההקלה החלקית ממתן גילויים בהקשר לצד קשור על ידי‬
‫ישויות שקשורות לממשלה בלבד‪ .‬אם ישות מיישמת את התקן בכללותו או‬
‫רק את ההקלה החלקית לתקופה שלפני ‪ 1‬בינואר ‪ ,2011‬עליה לתת גילוי‬
‫לעובדה זו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תיקון לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 8‬בדבר מגזרי פעילות )להלן‪:("IFRS 8" :‬‬
‫‪ IAS 24‬המעודכן מתקן את סעיף ‪ 34‬ל‪ .IFRS 8-‬סעיף ‪ 34‬הקודם קובע כי‪:‬‬
‫"‪....‬לצורך תקן זה‪ ,‬קבוצה של ישויות‪ ,‬שידוע לישות המדווחת שהן תחת שליטה‬
‫משותפת‪ ,‬תחשב כלקוח יחיד‪ ,‬וגם ממשלה )של לאום‪ ,‬של מדינה‪ ,‬של מחוז‪ ,‬של‬
‫שטח‪ ,‬מקומית או זרה( וישויות שידוע לישות המדווחת שנמצאות תחת השליטה‬
‫של אותה ממשלה‪ ,‬יחשבו כלקוח יחיד"‪.‬‬
‫בעת תיקון ‪ IAS 24‬הכיר ה‪ IASB-‬בכך שבעת ישום הדרישות הכלולות בסעיף ‪34‬‬
‫ל‪ IFRS 8-‬עשוי שלא להיות מעשי או בעל משמעות להתייחס לכל הישויות‬
‫הקשורות לממשלה כלקוח יחיד‪ ,‬בעיקר באזורים שבהם שליטת הממשלה היא‬
‫רחבה‪ ,‬לפיכך תיקן ה‪ IASB-‬את דרישות הגילוי הכלולות בסעיף ‪ 34‬על מנת לקבוע‬
‫כי נדרש שיקול דעת בהערכה האם ממשלה )לרבות סוכנויות ממשלתיות וגופים‬
‫דומים בין אם מקומיים‪ ,‬לאומיים או בינלאומיים( וישויות שידוע לישות המדווחת כי‬
‫הן נמצאות תחת שליטה של אותה ממשלה נחשבות לקוח יחיד‪ .‬בעת הבחינה‬
‫הישות המדווחת צריכה להתחשב במידת האינטגרציה הכלכלית בין ישויות אלו‪.‬‬
‫התיקון לסעיף ‪ 34‬ל‪ IFRS 8-‬ייושם לתקופות השנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ 2011‬או לאחריו‪ .‬אם ישות מיישמת ביישום מוקדם את ‪ IAS 24‬היא תיישם‬
‫לאותה תקופה מוקדמת גם את התיקון לסעיף ‪ 34‬ל‪.IFRS 8-‬‬
‫ד‪.‬‬
‫דוגמאות להמחשה‪:‬‬
‫התקן המעודכן כולל דוגמאות להמחשה הנלוות לו‪ ,‬אך אינן מהוות חלק ממנו‪ .‬להלן‬
‫חלק מהדוגמאות‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪97‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫דוגמא ‪ - 1‬הקלה ממתן גילוי‬
‫ממשלה שולטת בעקיפין או במישרין בחברות ‪ 1‬ו‪ 2-‬ובחברות א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫מר ‪ X‬הינו אחד מאנשי המפתח הניהוליים של חברה ‪.1‬‬
‫‪(1‬‬
‫ממשלה‬
‫חברה ‪1‬‬
‫חברה ‪2‬‬
‫חברה ד'‬
‫חברה ג'‬
‫‪(2‬‬
‫איש מפתח‬
‫ניהולי מר ‪X‬‬
‫חברה א'‬
‫חברה ב'‬
‫בדוחות הכספיים של חברה א'‪ ,‬ההקלה ממתן גילוי ישימה ל‪:‬‬
‫א(‬
‫עסקאות עם הממשלה‪.‬‬
‫ב(‬
‫עסקאות עם חברות ‪ 1‬ו ‪ 2‬וחברות ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫עם זאת ההקלה אינה ישימה לעסקאות עם מר ‪.X‬‬
‫הגדרת "צד קשור"‬
‫דוגמא ‪ - 2‬כלולות ובנות‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫לחברה אם זכויות שליטה בבנות א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג' והשפעה מהותית על כלולות ‪1‬‬
‫ו‪ .2 -‬לבת ג' השפעה מהותית על כלולה ‪.3‬‬
‫השפעה‬
‫מהותית‬
‫השפעה‬
‫מהותית‬
‫אם‬
‫שליטה‬
‫כלולה ‪2‬‬
‫בת ב'‬
‫השפעה‬
‫מהותית‬
‫כלולה ‪3‬‬
‫‪98‬‬
‫כלולה ‪1‬‬
‫שליטה‬
‫בת א'‬
‫שליטה‬
‫בת ג'‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(2‬‬
‫בדוחות הכספיים הנפרדים של חברת האם ‪ -‬בנות א'‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג' וכלולות ‪2 ,1‬‬
‫ו‪ 3-‬הן צדדים קשורים‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בדוחות הכספיים של בת א' ‪ -‬חברת האם‪ ,‬בנות ב' ו‪ -‬ג' וכלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬הן‬
‫צדדים קשורים‪ .‬בדוחות הנפרדים של בת ב' ‪ -‬חברת האם‪ ,‬בנות א' ו‪ -‬ג'‬
‫וכלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬הן צדדים קשורים‪ .‬בדוחות הכספיים של בת ג' ‪ -‬חברת‬
‫האם‪ ,‬בנות א' ו‪-‬ב' וכלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬הן צדדים קשורים‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫בדוחות הכספיים של כלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ - 3-‬חברת האם ובנות א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג' הן‬
‫צדדים קשורים‪ .‬כלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬אינן קשורות אחת לשנייה‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫בדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם ‪ -‬כלולות ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬קשורות‬
‫לקבוצה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 3‬אנשי מפתח ניהוליים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫מר ‪ X‬מחזיק ב‪ 100%-‬מההשקעה בחברה א' והוא אחד מאנשי המפתח‬
‫הניהוליים של חברה ג'‪ .‬חברה ב' מחזיקה ב‪ 100%-‬מההשקעה בחברה ג'‪.‬‬
‫חברה ב'‬
‫‪100%‬‬
‫חברה ג'‬
‫‪BDO‬‬
‫איש מפתח ניהולי של‬
‫חברה ג' מר ‪X‬‬
‫‪100%‬‬
‫חברה א'‬
‫‪(2‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ג'‪ ,‬חברה א' היא צד קשור לחברה ג'‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ג'‪ ,‬חברה א' היא צד קשור של חברה ג' גם אם‬
‫מר ‪ X‬הוא אחד מאנשי המפתח הניהוליים של חברה ב' ולא של חברה ג'‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬התוצאה בסעיפים ‪ 2‬ו‪ 3-‬לעיל תהיה זהה גם אם למר ‪ X‬יש‬
‫שליטה משותפת על חברה א'‪) .‬אם למר ‪ X‬יש רק השפעה מהותית על‬
‫חברה א' ולא שליטה או שליטה משותפת אזי חברות א' ו‪ -‬ג' אינן קשורות‬
‫אחת לשנייה(‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה א'‪ ,‬חברה ג' היא צד קשור לחברה א'‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬התוצאה בסעיף ‪ 5‬לעיל תהיה זהה אם למר ‪ X‬יש שליטה‬
‫משותפת על חברה א'‪ .‬התוצאה תהיה זהה גם אם מר ‪ X‬הוא אחד מאנשי‬
‫המפתח הניהוליים של חברה ב' ולא של חברה ג'‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪(7‬‬
‫בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה ב'‪ ,‬חברה א' היא צד קשור של‬
‫הקבוצה אם מר ‪ X‬הוא אחד מאנשי המפתח הניהוליים של הקבוצה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 4‬אדם פרטי כמשקיע‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫למר ‪ X‬השקעה בחברה א' ובחברה ב'‬
‫מר ‪X‬‬
‫חברה ב'‬
‫חברה א'‬
‫‪(2‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה א'‪ ,‬אם למר ‪ X‬יש שליטה או שליטה משותפת‬
‫בחברה א'‪ ,‬חברה ב' היא צד קשור לחברה א' כאשר למר ‪ X‬יש שליטה‪,‬‬
‫שליטה משותפת או השפעה מהותית בחברה ב'‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ב'‪ ,‬אם למר ‪ X‬יש שליטה או שליטה משותפת‬
‫בחברה א'‪ ,‬חברה א' היא צד קשור לחברה ב' כאשר למר ‪ X‬יש שליטה‪,‬‬
‫שליטה משותפת או השפעה מהותית בחברה ב'‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫אם למר ‪ X‬יש השפעה מהותית על שתי החברות א' ו‪-‬ב'‪ ,‬חברות א' ו‪-‬ב'‬
‫אינן קשורות אחת לשנייה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 5‬בן משפחה קרוב מחזיק בהשקעות‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫‪100‬‬
‫מר ‪ X‬הוא בן זוג של גב' ‪ .Y‬למר ‪ X‬יש השקעה בחברה א' ולגב' ‪ Y‬יש‬
‫השקעה בחברה ב'‪.‬‬
‫גב' ‪Y‬‬
‫מר ‪X‬‬
‫חברה ב'‬
‫חברה א'‬
‫‪(2‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה א'‪ ,‬אם למר ‪ X‬יש שליטה או שליטה משותפת‬
‫בחברה א'‪ ,‬חברה ב' קשורה לחברה א' כאשר לגב' ‪ Y‬יש שליטה או שליטה‬
‫משותפת או השפעה מהותית בחברה ב'‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ב'‪ ,‬אם למר ‪ X‬יש שליטה או שליטה משותפת‬
‫בחברה א' חברה א' קשורה לחברה ב' כאשר לגב' ‪ Y‬יש שליטה או שליטה‬
‫משותפת או השפעה מהותית בחברה ב'‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(4‬‬
‫אם למר ‪ X‬יש השפעה מהותית בחברה א' ולגב' ‪ Y‬יש השפעה מהותית‬
‫בחברה ב'‪ .‬חברה א' וחברה ב' אינן קשורות אחת לשנייה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ - 6‬חברה עם שליטה משותפת‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫לחברה א' יש הן )‪ (i‬שליטה משותפת בחברה ב' ו‪ (ii)-‬שליטה משותפת או‬
‫השפעה מהותית בחברה ג'‪.‬‬
‫חברה א'‬
‫חברה ג'‬
‫‪BDO‬‬
‫חברה ב'‬
‫‪(2‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ב'‪ ,‬חברה ג' קשורה לחברה ב'‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בדוחות הכספיים של חברה ג'‪ ,‬חברה ב' קשורה לחברה ג'‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.6‬‬
‫פרשנויות של הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי‬
‫‪ - IFRIC 18‬העברת נכסים מלקוחות‬
‫א‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ישויות בסקטורים מסוימים מקבלות לעיתים מלקוחותיהן )או מצדדים שלישיים(‬
‫רכוש קבוע או מזומן אשר מיועד לצורך רכישה ו‪/‬או הקמת רכוש קבוע )להלן‪:‬‬
‫"הרכוש המועבר"(‪ .‬בתמורה לכך מחויבת הישות לעשות שימוש ברכוש המועבר‬
‫לדוגמא‪ ,‬כדי לחבר את הלקוח לרשת תקשורת‪ ,‬ו‪/‬או כדי לספק לו גישה מתמשכת‬
‫‪1‬‬
‫לסחורות ו‪/‬או לשירותים ‪ .‬פרשנות מספר ‪ 18‬בדבר העברות של נכסים מלקוחות‬
‫‪2‬‬
‫של הועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי )להלן‪ ,("IFRIC 18" :‬אשר‬
‫פורסמה במהלך חודש ינואר ‪ 2009‬על ידי ה‪ IASB-‬מתייחסת למקרים אלו‪.‬‬
‫‪ IFRIC 18‬אינו חל על הסכמים בהם הרכוש המועבר מהווה מענק ממשלתי‬
‫‪3‬‬
‫)כמוגדר ב‪ ( IAS 20-‬או על פריטי תשתית המשמשת את המפעיל בהסדרי זיכיון‬
‫‪4‬‬
‫למתן שירות הנכללים במסגרת ‪. IFRIC 12‬‬
‫‪ IFRIC 18‬ייושם לגבי העברת נכסים מלקוחות שיתרחשו החל מ‪ 1-‬ביולי ‪.2009‬‬
‫יישום מוקדם אפשרי‪ ,‬במידה וההערכות והמידע הנוסף הדרוש ליישום ‪,IFRIC 18‬‬
‫נבחנו במועד בו ההעברות בוצעו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫העברת רכוש קבוע מלקוחות )או מצדדים שלישיים( לחברה‪:‬‬
‫‪ IFRIC 18‬קובע כי יש לבחון האם העברת רכוש קבוע מהווה נכס אצל הישות‬
‫המקבלת בהתאם לסעיף ‪)49‬א( למסגרת המושגית‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לבחון‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫קיום שליטה על הנכס המועבר לאור העובדות והנסיבות הספציפיות לכל‬
‫מקרה ומקרה )לדוגמא יכולת להשפיע על השימוש‪ ,‬התפעול‪ ,‬התחזוקה‬
‫ומועד החלפת הנכס(‪ .‬קיום שליטה יבחן ללא קשר לזכויות הבעלות‬
‫המשפטיות‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫יכולת להפיק הטבות כלכליות עתידיות מהנכס המועבר‪.‬‬
‫במידה והקריטריונים הנ"ל מתקיימים‪ ,‬תכיר הישות בנכס המועבר בהתאם לסעיף‬
‫‪5‬‬
‫‪ 7‬ל‪ , IAS 16-‬הנכס ימדד לפי שוויו ההוגן בהתאם לסעיף ‪ 24‬ל‪.IAS 16-‬‬
‫‪1‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מעביר הלקוח תמורה נוספת נפרדת עבור קבלת הסחורות ו‪ /‬או השירותים‪.‬‬
‫‪IFRIC INTERPRETATION 18 - Transfers of Assets from Customers‬‬
‫‪IAS 20 - Accounting for Governments Grants and Disclosure of Government‬‬
‫‪Assitance‬‬
‫‪IFRIC INTERPRETATION 12 - Service Concession Arrangements‬‬
‫‪IAS 16 - Property, Plant and Equipment‬‬
‫‪102‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ג‪.‬‬
‫הכרה בהכנסה‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫במקביל לרישום הנכס כרכוש קבוע‪ ,‬תכיר הישות בהכנסה בהתאם ל‪IAS 18-‬‬
‫בגין השירותים ו‪/‬או הסחורות שהישות מחויבת לספק בתמורה לנכס המועבר‬
‫)החלפת נכסים‪/‬שירותים לא דומים(‪.‬‬
‫בהתאם ל‪ ,IAS 18-‬על הישות להפריד כל עסקה לרכיבים השונים הניתנים לזיהוי‬
‫המרכיבים אותה ולהכיר בכל רכיב הכנסה בנפרד בהתאם למהותו‪IFRIC 18 .‬‬
‫מציין אילו מאפיינים מצביעים על כך שהשירותים ו‪/‬או הסחורות שהישות מחויבת‬
‫לספק ללקוח עונים להגדרה של "שירותים הניתנים לזיהוי בנפרד" כאמור‬
‫ב‪) IAS 18-‬לדוגמא‪ ,‬חיבור הלקוח לרשת תקשורת בתמורה להעברה או גביית‬
‫מחיר מופחת מהלקוח בגין מתן השירותים ו‪/‬או אספקת הסחורות בשל הנכס‬
‫המועבר(‪ .‬ישות נדרשת לזהות בנפרד את רכיבי השירות השונים הניתנים לזיהוי‬
‫בנפרד‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ולהקצות את ההכרה בהכנסה בהתאם לשווי ההוגן של כל‬
‫רכיב ורכיב‪.‬‬
‫ההכנסה תוכר במקביל למתן השירותים המזוהים‪ .‬במידה ולישות יש התחייבות‬
‫מזוהה להספקת שירותי המשך‪ ,‬ההכנסה בגין העברת הנכס מהלקוח לישות תוכר‬
‫לאורך תקופת החוזה‪ .‬במקרים בהם אין התייחסות מפורשת לתקופת החוזה‪,‬‬
‫ההכנסה בגין קבלת הנכס המועבר תוכר‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬על פני אורך החיים השימושי‬
‫של הנכס המועבר‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫העברת מזומן מלקוחות לרכישה ו‪/‬או הקמת רכוש קבוע בתמורה לאספקת סחורות‬
‫ו‪/‬או שירותים‪:‬‬
‫במידה והקריטריונים להכרת נכס שצוינו לעיל מתקיימים‪ ,‬יש למדוד את הרכוש‬
‫הקבוע לפי עלותו‪ ,‬בהתאם ל‪ ,IAS 16-‬תוך הכרה בהכנסה בהתאם לכללים‬
‫שתוארו לעיל‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫להלן שלוש הדוגמאות המופיעות בפרשנות‪.‬‬
‫דוגמא ‪1‬‬
‫חברת נדל"ן בונה פרויקט למגורים‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬נדרשת החברה לחבר את‬
‫הפרויקט לרשת החשמל‪ .‬לצורך החיבור מקימה החברה שנאי‪ ,‬אשר יועבר‬
‫לאחריותה של חברת החשמל לאחר הקמת הפרויקט‪ .‬השנאי הנ"ל ישמש את‬
‫חברת החשמל לצורך הספקת החשמל לכלל דיירי הפרויקט‪ .‬דיירי הפרויקט‪ ,‬אשר‬
‫‪IAS 18 - Revenue‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪6‬‬
‫‪103‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ישתמשו ברשת ישלמו תעריף רגיל עבור השימוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהיה באפשרותם לרכוש‬
‫חשמל גם מחברות נוספות אחרות‪ ,‬תוך שימוש ברשת של חברת החשמל‪.‬‬
‫בדוגמא הנ"ל יש ליישם את ‪ IFRIC 18‬ביחס לחברת החשמל‪ ,‬אשר מקבלת את‬
‫השנאי‪ .‬לאור העובדה שדיירי הפרויקט‪ ,‬מעבירי הנכס לחברת החשמל‪ ,‬צפויים‬
‫לשלם תעריף רגיל עבור השימוש בחשמל )הזהה לתעריף שמשלמים לקוחות שלא‬
‫העבירו נכסים לחברת החשמל( הרי שההתחייבות לספק גישה מתמשכת לרשת‬
‫החשמל אינה מוגדרת כ"שירות הניתן לזיהוי בנפרד" בניתוח העסקה‪ .‬העסקה‪ ,‬אם‬
‫כן‪ ,‬כוללת הענקת שירות מזוהה אחד בלבד )רכיב החיבור לרשת החשמל( ולכן‬
‫חברת החשמל תכיר ברווח בגין השנאי במועד חיבור הדירות לחשמל בגובה שוויו‬
‫ההוגן של השנאי‪.‬‬
‫במידה וחברת החשמל מקבלת מחברת הנדל"ן מזומן המיועד בלעדית לצורך מימון‬
‫בניית השנאי‪ ,‬הטיפול החשבונאי זהה‪ ,‬אולם הנכס נמדד בהתאם לעלות הקמתו‪.‬‬
‫דוגמא ‪2‬‬
‫במהלך הקמת בית מגורים הותקן צינור‪ ,‬אשר מחבר את מבנה המגורים לצינור‬
‫המים הראשי הנמצא בקדמת המבנה‪ .‬הצינור נמצא בשטח פרטי של בעל בית‬
‫המגורים ולכן ביכולתו להגביל את הגישה של גורמים שונים לצינור הנ"ל שבעל בית‬
‫המגורים אחראי גם על תחזוקתו‪.‬‬
‫מנקודת מבט של חברת המים העירונית במקרה הנ"ל לא ניתן להכיר בנכס בשל‬
‫כך שאינה שולטת בנכס המועבר‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬במידה והצינור הנ"ל מותקן בשטח משותף או בשטח ציבורי‪ ,‬והבעלות‬
‫והאחריות על תחזוקת הצינור מועברת לחברת המים העירונית‪ ,‬יש להכיר בנכס‬
‫בספרי חברת המים העירונית בהתאם ל‪.IFRIC 18-‬‬
‫דוגמא ‪3‬‬
‫לקוח נכנס להסכם עם ישות באשר למיקור חוץ של מערכת מידע ממוחשבת‪.‬‬
‫במסגרת ההסכם מעביר הלקוח את המערכת הקיימת ובתמורה הישות אחראית‬
‫לתחזוקת המערכת ולהחלפתה על פי החלטתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם להסכם נדרש‬
‫הלקוח לשלם דמי שירות קבועים הנמוכים מאלו שהיה משלם אילו המערכת לא‬
‫היתה מועברת‪ .‬אורך חייה השימושיים של המערכת הינו ‪ 3‬שנים ואילו תקופת‬
‫ההסכם הינה ל‪ 10-‬שנים‪.‬‬
‫בדוגמא הנ"ל העובדות מצביעות על כך שהנכס נמצא בשליטתה של הישות‪ ,‬לכן‬
‫עליה להכיר בנכס בשווי הוגן של המערכת שהועברה‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫כמו כן‪ ,‬דמי השירות הנמוכים מהרגיל מלמדים על כך שהישות מחויבת להעניק‬
‫שירות מזוהה אחד בלבד ‪ -‬אחזקת המערכת ותפעולה‪ .‬לכן‪ ,‬על הישות להכיר‬
‫בהכנסה מקבלת המערכת על פני תקופת ההסכם )‪ 10‬שנים(‪.‬‬
‫במידה ותנאי ההסכם היו קובעים שדמי שירות התקופתיים המופחתים יוגבלו ל‪3-‬‬
‫שנים בלבד‪ ,‬ההכרה בהכנסה הייתה נפרסת על פני אורך חייה השימושיים של‬
‫המערכת‪ ,‬כלומר על פני ‪ 3‬שנים בלבד‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪105‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪.7‬‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות )‪(IFRS for SMEs‬‬
‫בחודש יולי פרסמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים )‪ (IASB‬את תקן דיווח כספי‬
‫‪1‬‬
‫בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות )להלן‪ IFRS for SMEs" :‬או התקן"( פרויקט עליו‬
‫עבד ה‪ IASB-‬במשך שש שנים מאז ספטמבר ‪ .2003‬התקן בא לענות על הצרכים של‬
‫המשתמשים בדוחות של ישויות פרטיות‪ ,‬תוך התחשבות בעקרונות הבסיסים של‬
‫התקינה הבינלאומית‪ ,‬אך תוך פישוט כללי ההכרה‪ ,‬המדידה והגילוי בהתאם לצורכי‬
‫המשתמשים בדוחות של ‪ SMEs‬ותוך התחשבות בשיקולי עלות‪/‬תועלת‪.‬‬
‫מטרת פרק זה היא לעדכנכם במידע הבסיסי בלבד הנוגע למהות התקן ולעיקרי‬
‫ההבדלים הכלולים בו לעומת הוראות התקינה הבינלאומית המלאה‪ .‬יצוין כי אין הפרק‬
‫מתיימר להקיף את כל תוכן התקן‪ ,‬כמו גם את כל ההבדלים הקיימים בין דרישות התקן‬
‫לדרישות התקינה הבינלאומית המלאה‪.‬‬
‫אימוץ התקן כמקשה אחת‬
‫התקן הינו תקן העומד בפני עצמו ומחולק ל‪ 35-‬חלקים )נושאים(‪ ,‬כולל מערכת מושגים‬
‫‪2‬‬
‫ועקרונות בסיסיים הדומים לאלו הכלולים במסגרת המושגית של ה‪ , IASB-‬הנחיות‬
‫להצגת דוחות כספיים במתכונת דומה להצגת הדוחות על פי תקן חשבונאות בינלאומי ‪1‬‬
‫הצגת דוחות כספיים וחלקים העוסקים בהכרה מדידה וגילוי לגבי פריטי הדוחות הכספיים‬
‫עצמם‪) .‬התקן כולל טבלה המתארת את המקורות בתקינה הבינלאומית המלאה לתכולת‬
‫חלקי התקן ל‪ .SMEs-‬טבלה זו מצורפת כנספח א' לפרק זה(‪ .‬חברות שיידרשו‪ ,‬או‬
‫יבחרו‪ ,‬להכין את דוחותיהן על בסיס התקן ייכללו ביאור בדבר ציות מלא להוראותיו‪,‬‬
‫יצטרכו ליישם את כל הנדרש על פי התקן ולא יוכלו ליישם לפי רצונן דרישות ‪IFRS‬‬
‫אחרות או תקנים מקומיים )למעט חריג אחד בדבר אפשרות האימוץ של כללי ההכרה‬
‫והמדידה של מכשירים פיננסיים בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 39‬מכשירים‬
‫פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‪ .‬במידה ויאומצו דרישות תקן חשבונאות בינ"ל ‪ 39‬על החברה‬
‫יהיה לכלול על אף זאת את דרישות הגילוי בתקן ‪ IFRS for SMEs‬בלבד ולא את‬
‫דרישות הגילוי בתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 7‬מכשירים פיננסיים‪ :‬גילויים(‪ .‬ה‪ IASB-‬מתכוון‬
‫לבצע בחינה של התקן לאחר שייצבר נסיון ביישומו על ידי קשת רחבה של ישויות במשך‬
‫שנתיים‪ .‬ה‪ IASB-‬מתכוון להציע תיקונים לסוגיות יישום שיעלו בבחינה וכן להתחשב‬
‫בתיקונים ובתקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים שיאומצו ממועד פרסום התקן‪ .‬לאחר‬
‫בחינה ראשונית זו ה‪ IASB-‬מתכוון לפרסם תיקונים מקיפים אחת לשלוש שנים לערך‬
‫לתיקון ושיפור התקן‪ ,‬עקב תיקונים לתקנים ותקנים חדשים שיפורסמו על ידי ה‪ IASB-‬וכן‬
‫סוגיות שיובאו לתשומת לבו של ה‪ IASB-‬בדבר הצורך בתיקון לתקן‪.‬‬
‫‪International Financial Reporting Standard for Small and Medium - sized Entities‬‬
‫‪Framework for the Preperation and Presentation of Financial Statements‬‬
‫‪106‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫מועד תחילת התקן‬
‫לתקן לא נקבע מועד תחילה‪ ,‬כיוון שההחלטה על אימוץ התקן ולפיכך על מועד התחילה‬
‫‪3‬‬
‫שלו תקבע‪ ,‬ככל שתקבע‪ ,‬על ידי גופי התקינה בכל מדינה ומדינה‪.‬‬
‫הגדרת ישויות קטנות ובינוניות וקביעה איזה ישויות יישמו את התקן‬
‫התקן מגדיר "ישויות קטנות ובינוניות"‪...‬כישויות ש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אין להן אחריות דיווחית לציבור )‪ ,(public accountability‬וכן‬
‫ב‪.‬‬
‫מפרסמות למשתמשים חיצוניים דוחות כספיים המיועדים לכל ) ‪general‬‬
‫‪ .(purpose financial statements‬דוגמאות למשתמשים חיצוניים כוללים‬
‫בעלים שאינם מעורבים בניהול העסק‪ ,‬נותני אשראי קיימים ופוטנציאליים וסוכנויות‬
‫‪4‬‬
‫דירוג‪.‬‬
‫לישות יש אחריות דיווחית לציבור אם‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מכשירי הון או חוב שלה נסחרים בשוק ציבורי או שהיא בתהליך הנפקה של‬
‫מכשירים כאלה למסחר בשוק ציבורי )בורסה לניירות ערך מקומית או במדינת חוץ‪,‬‬
‫או שוק למסחר מעבר לדלפק כולל שווקים מקומיים ואזוריים(‪ ,‬או‬
‫ב‪.‬‬
‫היא מחזיקה בנכסים בתפקידה כנאמנה לקבוצה רחבה של חיצוניים כאחד‬
‫מעיסוקיה הראשיים‪ .‬הנ"ל נכון במקרה של בנקים‪ ,‬איגודי אשראי )‪,(credit unions‬‬
‫‪5‬‬
‫חברות ביטוח‪ ,‬סוחרי ניירות ערך‪ ,‬קרנות משותפות ובנקי השקעות‪.‬‬
‫הקביעה על איזה ישות יחול התקן באופן ספציפי‪ ,‬היא עניין למוסדות התקינה בכל‬
‫מדינה‪ ,‬אשר עשויים לקבוע כשירות לשימוש בתקן ביתר פירוט‪ ,‬לרבות על ידי שימוש‬
‫במבחנים כמותיים )שלא נקבעו בתקן( כגון‪ :‬מחזור הכנסות‪ ,‬מספר עובדים וכו'‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אם יקבע למשל כי חברות מדווחות קטנות‪ ,‬או אגודות אשראי רשאיות ליישם את‬
‫התקן‪ ,‬הן לא יוכלו לתאר את הדוחות כמצייתים ל‪ ,IFRS for SMEs-‬היות ואינן עונות על‬
‫‪3‬‬
‫ההגדרה של ‪.SME‬‬
‫התקן קובע במפורש כי אין מניעה מחברת בת של חברת אם המיישמת ‪ IFRS‬מלא‪ ,‬או‬
‫שהיא חלק מקבוצה מאוחדת המיישמת ‪ IFRS‬מלא ושעונה על הדרישה של חוסר‬
‫באחריות דיווחית ציבורית ליישם תקן זה בדוחותיה הכספיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫יצוין כי הועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות קיבלה החלטה עקרונית לאימוץ‬
‫התקן על ישויות העונות להגדרת ‪ SME‬בתקן החל משנת ‪ ,2015‬בכפוף לבחינת מועד התחילה‬
‫במהלך התקופה עד האימוץ‪ .‬כמו כן המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות פרסם הצעה לתקן‬
‫חשבונאות מספר ‪ 32‬אשר תאפשר את אימוץ התקן ע"י ‪ SMEs‬לתקופות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪4‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 1.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 1.3‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪107‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ההיררכיה החשבונאית שנקבעה בתקן במסגרת חלק ‪ 10‬לתקן‬
‫דרישות ההכרה והמדידה של נכסים‪ ,‬התחייבויות‪ ,‬הכנסות ועלויות בתקן זה מבוססות על‬
‫עקרונות בסיסיים שנגזרים מהמסגרת המושגית של ה‪ IASB-‬ומתקני הדיווח הכספי‬
‫הבינלאומיים המלאים )‪ .(full IFRSs‬בהעדר דרישות בתקן זה הניתנות ליישום באופן‬
‫ספציפי על עסקה‪ ,‬אירוע או מצב אחרים התקן קובע את ההיררכיה החשבונאית הבאה‪:‬‬
‫בהפעלת שיקול הדעת בבחירת המדיניות החשבונאית הנאותה‪ ,‬ההנהלה תתחשב‬
‫ותשקול את הישימות של המקורות הבאים‪ ,‬לפי סדר יורד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הדרישות וההנחיות הנכללות בתקן זה הדנים בנושאים דומים וקשורים‪ ,‬וכן‬
‫ב‪.‬‬
‫ההגדרות‪ ,‬הקריטריונים להכרה ועקרונות המדידה של נכסים‪ ,‬התחייבויות‪ ,‬הכנסות‬
‫‪6‬‬
‫והוצאות והעקרונות הכלליים בחלק ‪ 2‬מושגים ועקרונות כלליים‪.‬‬
‫בהפעלת שיקול הדעת כאמור לעיל‪ ,‬ההנהלה יכולה גם להביא בחשבון את הדרישות‬
‫‪7‬‬
‫וההנחיות ב‪ full IFRSs-‬הדנים בנושאים דומים וקשורים‪ .‬יצוין כי במסגרת התקן יש‬
‫נושאים לא מעטים אשר לא נכללה לגביהם התייחסות ואשר כלולים בתקני הדיווח‬
‫הבינלאומיים המלאים‪ .‬נושאים אלו אינם מצוינים במסגרת פרק זה‪.‬‬
‫עיקרי התקן וההבדלים המשמעותיים לעומת התקינה הבינלאומית המלאה‬
‫דרישות ההכרה‪ ,‬המדידה‪ ,‬ההצגה והגילוי פושטו ובמקרים רבים צומצמו במידה ניכרת‬
‫בהשוואה לתקינה הבינלאומית המלאה‪ .‬יש לשים לב כי התקינה הישראלית בשנים‬
‫האחרונות הושפעה במידה רבה מהתקינה הבינלאומית על ידי תרגום תקני דיווח כספי‬
‫בינלאומיים והפיכתם לתקן ישראלי מחייב‪ .‬לפיכך יש לא מעט מקרים שההפשטות‬
‫והצמצומים הינם גם בהשוואה לתקינה הישראלית הקיימת‪ .‬מאידך בתחומים אחרים‬
‫שבהם לא הייתה תקינה ישראלית התואמת תקנים בינלאומיים‪ ,‬או בכלל‪ ,‬קיימת הכבדה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫דוחות כספיים )חלקים ‪:(3-8‬‬
‫צורת הכנת הדוחות והצגתם תואמת בעקרון‪,‬למעט מספר חריגים‪ ,‬את הוראות‬
‫)‪ ,IAS 1 (revised 2007‬ניתנה הקלה לפיה‪ ,‬אם השינויים היחידים בהון במהלך‬
‫התקופות המוצגות נובע מרווח או הפסד‪ ,‬תשלום דיבידנדים‪ ,‬תיקון טעויות בגין‬
‫תקופות קודמות ושינויים במדיניות חשבונאית‪ ,‬הישות תוכל להציג דוח יחיד שיקרא‬
‫דוח על הכנסות ורווחים שנצברו ) ‪statement of income and retained‬‬
‫‪ (earnings‬ולא תדרש להכין בנפרד דוח על השינויים בהון העצמי‪.‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 10.5‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 10.6‬‬
‫‪108‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫ב‪.‬‬
‫דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים )חלק ‪:(9‬‬
‫‪8‬‬
‫החלק העוסק בדוחות כספיים מאוחדים ונפרדים כולל גם הנחיות להכנת דוחות‬
‫משולבים )‪ .(Combined financial statements‬התקן אינו דורש הכנת דוחות‬
‫משולבים‪ ,‬אך אם משקיע מכין דוחות משולבים ומתאר אותם כמצייתים ל‪IFRS -‬‬
‫‪ for SMEs‬דוחות אלה צריכים להתאים לכל דרישות התקן‪ .‬פעמים רבות ‪SMEs‬‬
‫מאורגנים במסגרת שתי ישויות משפטיות או יותר מסיבות מיסוי או מסיבות‬
‫משפטיות אחרות‪ ,‬למרות זאת הן פועלות כישות כלכלית אחת‪ .‬משקיעים‪ ,‬מלווים‬
‫ומשתמשים אחרים בדוחות כספיים של ‪ SMEs‬מוצאים לעיתים דוחות כספיים‬
‫משולבים כמועילים יותר מהדוחות הנפרדים של כל אחת מהישויות המשפטיות‪,‬‬
‫אשר עשויות להיכנס לעסקאות אחת עם השניה ולא בהכרח במחירי שוק‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בדרך כלל ישויות אלה מנוהלות ביחד‪ ,‬ניתנות ביניהן הלוואות הדדיות והלוואות‬
‫מגורמים אחרים נערבות הדדית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מדיניות חשבונאית‪ ,‬אומדנים וטעויות )חלק ‪:(10‬‬
‫שינוי למודל עלות‪ ,‬כאשר מדידה של שווי הוגן אינה זמינה יותר )או שינוי למודל‬
‫השווי ההוגן כאשר המדידה הפכה לזמינה(‪ ,‬לגבי נכס שהתקן אלמלא כן היה דורש‬
‫או מתיר מדידה שלו בשווי הוגן‪ ,‬אינה נחשבת כשינוי מדיניות חשבונאית ותטופל‬
‫כשינוי אומדן מכאן ולהבא‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מכשירים פיננסיים בסיסיים וסוגיות אחרות לגבי מכשירים פיננסיים )חלקים‬
‫‪:(11-12‬‬
‫התקן חילק את הטיפול במכשירים פיננסיים לשני חלקים‪ ,‬חלק ‪ 11‬של התקן עוסק‬
‫‪9‬‬
‫במכשירים פיננסיים בסיסיים וחלק ‪ 12‬עוסק בסוגיות אחרות המתייחסות‬
‫למכשירים פיננסיים ועסקאות מסובכות יותר‪ .‬שני החלקים עוסקים בהכרה‪ ,‬גריעה‪,‬‬
‫מדידה וגילוי של מכשירים פיננסיים‪ .‬אם ישות נכנסת רק לעסקאות במכשירים‬
‫פיננסיים בסיסיים‪ ,‬חלק ‪ 12‬אינו ישים עבורה‪ ,‬יחד עם זאת היא עדיין צריכה לבחון‬
‫את תחולת חלק ‪ 12‬כדי לוודא זאת‪.‬‬
‫ישות יכולה לבחור ליישם את‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫חלקים ‪ 11‬ו‪ 12-‬במלואם‪ ,‬או‬
‫‪(2‬‬
‫כללי ההכרה והמדידה של תקן בינלאומי ‪ 39‬והגילויים הנדרשים בחלקים ‪11‬‬
‫ו‪.12-‬‬
‫הבחירה באחד מהשניים מהווה בחירה במדיניות חשבונאית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫יצוין כי חלק מהתיקונים ב‪ IAS 27R-‬כמתואר בפרק ‪ 1‬לעיל לא נכללו במסגרת התקן‪.‬‬
‫להגדרת מכשירים פיננסיים בסיסיים ראה נספח ב'‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪109‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫חלק ‪ 11‬קובע את השימוש במודל העלות או העלות המופחתת לכל המכשירים‬
‫הפיננסיים הבסיסיים למעט השקעה במניות בכורה לא המירות ולא בנות‪-‬מכר‬
‫ומניות רגילות שאינן בנות‪-‬מכר‪ ,‬אשר נסחרות בציבור‪ ,‬או שהשווי ההוגן שלהן ניתן‬
‫למדידה מהימנה בצורה אחרת‪ ,‬אשר ימדדו בשווי הוגן דרך רווח והפסד למרות‬
‫שהשקעות אלו עונות להגדרת מכשיר פיננסי בסיסי‪.‬‬
‫מכשירים פיננסיים שאינם מכשירים פיננסיים בסיסיים‪ ,‬שהם בתחולת חלק ‪12‬‬
‫ימדדו בשווי הוגן דרך רווח והפסד‪ ,‬למעט השקעות במכשירים הוניים שאינם‬
‫סחירים בציבור ושהשווי ההוגן שלהם אינו ניתן למדידה מהימנה בצורה אחרת‬
‫וחוזים קשורים למכשירים כאלו )לדוגמא‪ ,‬נגזרים( אשר ימדדו במדידת המשך‬
‫בעלות בניכוי ירידת ערך‪ .‬למעשה הושמטו לצורכי מדידה קטגוריות הסיווג של זמין‬
‫למכירה ומוחזק לפדיון‪ ,‬לרבות סעיפי העונשין הצמודים לסיווג זה‪.‬‬
‫ירידת ערך ‪ -‬לגבי ירידת ערך של נכסים פיננסיים המוצגים בעלות )כגון השקעה‬
‫במניות לא סחירות(‪ ,‬סכום ההפסד מירידת הערך מחושב כהפרש בין הערך‬
‫בספרים והאומדן הטוב ביותר של הסכום שהישות הייתה מקבלת עבור הנכס‪ ,‬אם‬
‫הוא היה נמכר בתאריך הדיווח‪ .‬לפי ‪ IAS 39‬החישוב הוא מול הערך הנוכחי של‬
‫אומדן תזרימי מזומנים עתידיים המהוונים בשיעור התשואה השוטף בשוק של נכס‬
‫פיננסי דומה‪.‬‬
‫חשבונאות גידור ‪ -‬דרישות התיעוד של התקן פשוטות יותר מאשר הדרישות ב‪-‬‬
‫‪.IAS 39‬‬
‫התקן צמצם באופן מהותי את הסיכונים הניתנים לגידור חשבונאי ואת מספר‬
‫המכשירים אשר ניתן לגדר בעזרתם גידור חשבונאי‪.‬‬
‫התקן מתמקד על סוגי עסקאות הגידור הטיפוסיות לישויות קטנות ובינוניות ומתיר‬
‫‪10‬‬
‫גידור רק לגבי הסיכונים הבאים ‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫סיכוני ריבית למכשירי חוב הנמדדים בעלות מופחתת‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫סיכוני שער חליפין או סיכוני שיעור ריבית למחויבות איתנה או לעסקה חזויה‬
‫שצפויה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫סיכון מחיר לסחורות מוחזקות‪ ,‬או בהתקשרות איתנה‪ ,‬או עסקה חזויה‬
‫שצפויה ברמה גבוהה לרכישה או מכירה של סחורות‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫סיכון שער חליפין להשקעה נטו בפעילות חוץ‪.‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 12.17‬‬
‫‪110‬‬
‫‪10‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫התקן מאפשר ליישם חשבונאות גידור‪ ,‬רק אם מכשירי הגידור כוללים את כל‬
‫‪11‬‬
‫התנאים והתניות הבאות ‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫מכשירי הגידור הם מכשירים להחלפה של שיעור ריבית‪ ,‬החלפת מטבע חוץ‪,‬‬
‫חוזי פורוורד על מטבע חוץ‪ ,‬או על החלפת סחורות שצפויים להיות בעלי‬
‫אפקטיביות גדולה בקיזוז הסיכון שצוין בהתאם לאמור לעיל‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫כוללים צד שהוא חיצוני לישות המדווחת‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫כמות היחידות זהה לסכום הקרן שצוינה‪ ,‬או לכמות היחידות של הפריט‬
‫המגודר‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫יש להם מועד פירעון ספציפי שאינו מאוחר מ‪:‬‬
‫‪(5‬‬
‫א(‬
‫מועד הפירעון של המכשיר הפיננסי המגודר‪.‬‬
‫ב(‬
‫מועד הפירעון הצפוי של רכישת הסחורות או הסכם המכירה‪,‬או‬
‫ג(‬
‫מועד התרחשותה של עסקה חזויה שצפויה ברמה גבוהה של מטבע‬
‫חוץ או סחורות‪.‬‬
‫אינם כוללים תשלומי מקדמות‪ ,‬סיום מוקדם או אפשרות להארכה‪.‬‬
‫אין דרישה למדידה כמותית של אפקטיביות הגידור‪.‬‬
‫מכשירים נגזרים ‪ -‬התקן לא דורש טיפול נפרד לנגזרים משובצים‪ .‬אולם חוזים לא‬
‫כספיים הכוללים נגזרים משובצים עם מאפיינים כלכליים שאינם קשורים באופן‬
‫קרוב לחוזה המארח מטופלים בשלמותם בשווי הוגן‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מלאי )חלק ‪:(13‬‬
‫לא קיים שינוי משמעותי לעומת הוראות התקינה הבינלאומית המלאה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫השקעה בכלולות )חלק ‪:(14‬‬
‫לפי התקן משקיע יטפל בכל השקעותיו בכלולות )בדוחותיו העיקריים( על ידי‬
‫שימוש באחד מהמודלים הבאים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫מודל העלות‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫מודל השווי המאזני‪.‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 12.18‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪11‬‬
‫‪111‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫‪(3‬‬
‫מודל השווי ההוגן‪.‬‬
‫אם המשקיע החליט לטפל בהשקעתו בהתאם למודל העלות הוא יטפל בהשקעות‬
‫בכלולות שיש להן מחיר שוק מצוטט בשיטת השווי ההוגן‪.‬‬
‫אם המשקיע החליט לטפל בהשקעתו בהתאם למודל השווי ההוגן הוא יטפל‬
‫בהשקעות בכלולות שמדידת השווי ההוגן שלהן אינה מעשית בלי עלות או מאמץ‬
‫מופרזים לפי שיטת העלות‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫השקעה בעסקאות משותפות )חלק ‪:(15‬‬
‫האלטרנטיבות לטיפול החשבונאי בעסקאות משותפות‪ ,‬דומות לטיפול בהשקעות‬
‫בחברות כלולות‪ .‬יצוין כי שיטת האיחוד היחסי אינה מותרת‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫נדל"ן להשקעה )חלק ‪:(16‬‬
‫רק נכסי נדל"ן להשקעה שהשווי ההוגן שלהם ניתן למדידה מהימנה‪ ,‬ללא עלות‬
‫ומאמץ מופרזים‪ ,‬על בסיס מתמשך‪ ,‬מטופלים במדידת ההמשך בהתאם לחלק זה‬
‫של התקן בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪ .‬כל יתר נכסי הנדל"ן להשקעה מטופלים‬
‫כרכוש קבוע על בסיס מודל עלות מופחתת בניכוי ירידת ערך והם בתחולת חלק ‪17‬‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬אלא אם מדידה מהימנה נהיית זמינה וצפוי שהשווי ההוגן יהיה ניתן‬
‫למדידה מהימנה על בסיס מתמשך‪.‬‬
‫אם מדידה מהימנה של שווי הוגן‪ ,‬לפריט נדל"ן להשקעה הנמדד לפי מודל השווי‬
‫ההוגן‪ ,‬איננה זמינה יותר ללא עלות ומאמץ מופרזים‪ ,‬הישות תטפל בפריט כפריט‬
‫רכוש קבוע בהתאם לחלק ‪ 17‬עד שמדידה כזו נהיית זמינה‪ .‬הערך בספרים במועד‬
‫בו הנכס מועבר לטיפול כרכוש קבוע הוא העלות לצורך הטיפול האמור לפי חלק‬
‫‪ .17‬שינוי זה נחשב שינוי בנסיבות ולא שינוי במדיניות חשבונאית‪ .‬כלומר קיים לגבי‬
‫נדל"ן להשקעה רק מודל שווי הוגן )לא קיים מודל העלות( כשהמבחן לסווג כנדל"ן‬
‫להשקעה‪ ,‬מעבר להתקיימות התנאים הבסיסיים להכרה בו ככזה‪ ,‬היא יכולת‬
‫המדידה של הנדל"ן כאמור לעיל‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫רכוש קבוע )חלק ‪:(17‬‬
‫מודל מדידת ההמשך היחיד המותר לפריט רכוש קבוע‪ ,‬בהתאם לתקן‪ ,‬הוא עלות‬
‫מופחתת בניכוי ירידת ערך‪ .‬הושמטה האפשרות לשימוש במודל השערוך‪ ,‬בנוסף‬
‫בוטלה הדרישה לבחינה שנתית של ערך שייר‪ ,‬אורך חיים שימושיים ושיטת פחת‪,‬‬
‫במקום זאת יש לבחון שינוי בערך שייר‪ ,‬אורך חיים שימושיים ושיטת פחת‪ ,‬רק אם‬
‫קיימות אינדיקציות לצורך בשינוי‪ ,‬מאז תאריך הדיווח האחרון‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫י‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים למעט מוניטין )חלק ‪:(18‬‬
‫לתנאי ההכרה בנכס בלתי מוחשי הוסף תנאי‪ ,‬שהנכס אינו נובע מעלויות שנוצרו‬
‫באופן פנימי‪ .‬לפיכך ישות תכיר בכל העלויות שנוצרו באופן פנימי בגין פריט של‬
‫רכוש בלתי מוחשי‪ ,‬לרבות כל עלויות מחקר ופיתוח‪ ,‬כהוצאות במועד היווצרותם‪,‬‬
‫אלא אם הם חלק מעלות של נכס אחר אשר ממלא את הקריטריונים להכרה בתקן‪.‬‬
‫מודל מדידת ההמשך היחיד המותר לפריט רכוש בלתי מוחשי‪ ,‬בהתאם לתקן‪ ,‬הוא‬
‫עלות מופחתת בניכוי הפחתה מצטברת והפרשה לירידת ערך מצטברת‪ .‬הושמטה‬
‫האפשרות לשימוש במודל השערוך‪ ,‬בנוסף בוטלה הדרישה לבחינה שנתית של‬
‫ערך שייר‪ ,‬אורך חיים שימושיים ושיטת פחת‪ ,‬במקום זה יש לבחון שינוי בערך‬
‫שייר‪ ,‬אורך חיים שימושיים ושיטת פחת‪ ,‬רק אם קיימות אינדיקציות לצורך בשינוי‬
‫מאז תאריך הדיווח האחרון‪.‬‬
‫לצורכי התקן כל הנכסים הבלתי מוחשיים נחשבים כבעלי אורך חיים מוגדר‪ .‬אם‬
‫ישות אינה יכולה למדוד באופן מהימן את אורך החיים השימושיים של נכס בלתי‬
‫מוחשי עליה להניח כי אורך החיים של הנכס הוא ‪ 10‬שנים‪ .‬כתוצאה מכך אורך‬
‫החיים של נכס בלתי מוחשי בעל אורך חיים בלתי מוגדר‪ ,‬לא יכול בשום מקרה‬
‫לעלות על ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫צירוף עסקים ומוניטין )חלק ‪:(19‬‬
‫לאחר ההכרה הראשונית‪ ,‬הרוכש ימדוד מוניטין שנרכש בצירוף עסקים בעלות‬
‫בניכוי הפחתה מצטברת והפרשה לירידת ערך מצטברת בהתאם להנחיות‬
‫ההפחתה החלות על נכסים בלתי מוחשיים על פי חלק ‪ ,18‬כלומר עד ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫מדידת ירידת ערך של מוניטין תתבצע בהתאם לחלק ‪ 27‬ירידת ערך נכסים ולא‬
‫תחייב בחינה שנתית לירידת ערך‪.‬‬
‫יצוין כי חלק משמעותי מהעקרונות שנקבעו ב‪) IFRS 3R-‬ראה פרק ‪ 1‬לעיל( לא‬
‫נכללו במסגרת התקן )לרבות דרך הטיפול בעלויות עסקה ותמורה מותנית( ואומצו‬
‫עקרונות ‪ IFRS 3‬מלפני התיקון‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫חכירות )חלק ‪:(20‬‬
‫לעקרון הבסיסי של הכרה בהוצאות או בהכנסות חכירה תפעולית על בסיס קו ישר‪,‬‬
‫נוסף חריג המאפשר שיטת הכרה בהתאם לסכומים שנקבעו מראש‪ ,‬בתנאי‬
‫שתשלומי החכירות למחכיר מובנים כך שהם עולים בקצב האינפלציה הכללית‬
‫הרלבנטית למחכיר )בהתבסס על אינדקסים או סטטיסטיקות המתפרסמות(‬
‫במטרה לפצות את המחכיר בגין עליית עלויות עקב האינפלציה הצפויה‪ .‬החריג‬
‫אינו חל כאשר התשלומים משתנים עקב גורמים אחרים מאשר שיעור עליית‬
‫‪BDO‬‬
‫‪113‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫האינפלציה הכללית הצפויה אצל המחכיר‪) .‬התקן כולל דוגמא להמחשה בגין חריג‬
‫זה(‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫הפרשות ותלויות )חלק ‪:(21‬‬
‫לא קיים שינוי משמעותי לעומת ההוראות בתקינה הבינלאומית המלאה‪ .‬יש לציין כי‬
‫בתקינה הישראלית לא קיים תקן מקביל שתורגם בהתאם לתקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ 37‬הפרשות‪ ,‬התחייבויות תלויות ונכסים תלויים‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫התחייבויות והון )חלק ‪ (22‬והכנסות )חלק ‪:(23‬‬
‫אין שינוי משמעותי לעומת ההוראות בתקינה הבינלאומית המלאה‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫מענקי ממשלה )חלק ‪:(24‬‬
‫‪(1‬‬
‫‪(2‬‬
‫טז‪.‬‬
‫מענקי ממשלה יוכרו כדלקמן‪:‬‬
‫א(‬
‫מענק שאינו מטיל תנאי ביצוע ספציפיים עתידיים על קבלתו‪ ,‬מוכר‬
‫בהכנסות כאשר המענק הוא בר גביה‪.‬‬
‫ב(‬
‫מענק המטיל תנאי ביצוע ספציפיים עתידיים על קבלתו‪ ,‬מוכר בהכנסות‬
‫רק כאשר תנאי הביצוע התקיימו‪.‬‬
‫ג(‬
‫מענקים שהתקבלו לפני שקריטריון ההכרה בהכנסה התמלא‪ ,‬מוכרים‬
‫כהתחייבויות‪.‬‬
‫מענקים נמדדים בשווי ההוגן של הנכס שהתקבל או שיתקבל‪.‬‬
‫עלויות אשראי )חלק ‪:(25‬‬
‫ישות תכיר בכל עלויות האשראי כהוצאות ברווח או הפסד בתקופה שבה הן התהוו‬
‫בניגוד להוראות תקן בינלאומי ‪ 23‬עלויות אשראי המתוקן‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫תשלום מבוסס מניות )חלק ‪:(26‬‬
‫מודל המדידה לעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים‬
‫הנמדדות על בסיס השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים )זהו המצב‬
‫כאשר מדידה של סחורות או שירותים אינה ניתנת למדידה מהימנה‪ ,‬או כאשר‬
‫מדובר בתשלום מבוסס מניות לעובדים(‪ ,‬מתבסס על היררכית מדידה הבנויה מ‪3 -‬‬
‫שלבים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫‪114‬‬
‫שימוש במחיר שוק נצפה‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪(2‬‬
‫‪(3‬‬
‫אם לא זמין מחיר שוק נצפה‪ ,‬שימוש בנתוני שוק נצפים ספציפיים לישות‬
‫כגון‪:‬‬
‫א(‬
‫עסקאות שנעשו לאחרונה במניות הישות‪ ,‬או‬
‫ב(‬
‫הערכה בלתי תלויה שנעשתה לאחרונה של הישות או של נכסיה‬
‫העיקריים‪.‬‬
‫כאשר מחירי שוק נצפים אינם זמינים וקבלת מדידה מהימנה של השווי ההוגן‬
‫לפי שלב ‪ 2‬אינה מעשית‪ ,‬תעשה מדידה עקיפה של השווי ההוגן‪ ,‬על ידי‬
‫שימוש בשיטות הערכה העושות שימוש במידע שוק במידה הגדולה ביותר‬
‫המעשית‪) .‬הדירקטורים של הישות צריכים להפעיל את שיקול דעתם על מנת‬
‫ליישם את שיטת המדידה המתאימה ביותר לשווי ההוגן של העסקאות‪.‬‬
‫שיטת המדידה שתהיה בשימוש צריכה להיות עקבית עם כללי מדידה‬
‫מקובלים למדידת מכשירים הוניים(‪.‬‬
‫לגבי הטיפול בעסקאות תשלום מבוסס מניות עם חלופת תשלום במזומן )על ידי כל‬
‫אחד מהצדדים(‪ ,‬התקן קובע כי במקרים כאלה יש לטפל בעסקאות כתשלום‬
‫מבוסס מניות המסולק במזומן אלא אם‪:‬‬
‫יח‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫לישות יש נוהג של סילוק במכשירים הוניים‪ ,‬או‬
‫‪(2‬‬
‫לאופציה אין מהות מסחרית בגלל שסכום הסילוק במזומן אינו קשור לשווי‬
‫ההוגן של המכשירים ההוניים‪ ,‬והוא צפוי להיות נמוך מערכם‪.‬‬
‫ירידת ערך נכסים )חלק ‪:(27‬‬
‫לפי התקן כאשר לא ניתן להקצות מוניטין ליחידות מניבות מזומנים )או לקבוצה של‬
‫יחידות מניבות מזומנים( על בסיס שאינו שרירותי‪ ,‬אזי לצורך בחינת המוניטין‬
‫הישות תבחן ירידת ערך למוניטין על ידי קביעת הסכום בר השבה על ידי אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪(1‬‬
‫הישות שנרכשה בכללותה‪ ,‬אם המוניטין קשור לישות שנרכשה שאיננה‬
‫אינטגראלית‪ .‬האינטגראליות פירושה שהעסק שנרכש אורגן מחדש או מוזג‬
‫)‪ (restructured or dissolved‬לתוך הישות המדווחת או חברות בנות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫הקבוצה בכללותה‪ ,‬למעט כל ישות שאיננה אינטגראלית‪ ,‬אם המוניטין קשור‬
‫לישות שהיא אינטגראלית‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫יט‪.‬‬
‫הטבות לעובד )חלק ‪:(28‬‬
‫על פי התקן מדידת הסכום של ההתחייבות להטבה מוגדרת בגין המחויבויות של‬
‫תוכניות להטבה מוגדרת‪ ,‬לא תכלול תיאום ליתרת ההתחייבות נטו בגין עלויות‬
‫שרותי עבר שטרם הוכרו )על החלק שטרם הבשיל( ולרווחים והפסדים אקטוארים‬
‫שלא הוכרו‪ .‬כל שרותי העבר יוכרו מיידית ברווח או הפסד )לרבות התחייבויות‬
‫שטרם הבשילו( וכל הרווחים וההפסדים האקטואריים יוכרו מיידית ברווח או הפסד‪,‬‬
‫או ברווח כולל אחר‪ ,‬כלומר אין אפשרות להשתמש בשיטת הרצועה‪.‬‬
‫הישות נדרשת להשתמש בשיטת יחידת הזכאות החזויה‪ ,‬אם המידע הנדרש‬
‫לצורך ביצוע החישובים כבר קיים‪ ,‬או שניתן להשיגו ללא עלות או מאמץ מופרזים‪.‬‬
‫אם זה לא המצב‪ ,‬רשאית הישות לבצע את ההפשטה הבאה בעת מדידת‬
‫ההתחייבות להטבה מוגדרת בהתייחס לעובדים קיימים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫להתעלם מהערכת עליית שכר עתידית )כלומר יש להניח שהמשכורות‬
‫הנוכחיות ימשיכו עד שהעובדים הקיימים היום צפויים להתחיל לקבל הטבות‬
‫לאחר העסקה(‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫להתעלם משרות עתידי של עובדים קיימים )כלומר יש להניח שהתוכנית‬
‫סגורה לעובדים הקיימים היום כשם שהיא סגורה גם לעובדים חדשים(‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫להתעלם מהאפשרות לתמותה של עובדים קיימים בעת מתן שירות בין‬
‫תאריך הדיווח לבין התאריך שהעובדים צפויים להתחיל לקבל הטבות לאחר‬
‫העסקה‪) .‬כלומר יש להניח שכל העובדים יקבלו את ההטבות לאחר‬
‫העסקה(‪ .‬יחד עם זאת תמותה לאחר העסקה )כלומר תוחלת חיים( עדיין‬
‫צריכה להילקח בחשבון‪.‬‬
‫ישות העושה שימוש בהפשטה לעיל‪ ,‬צריכה בלי קשר לכך לכלול הן את‬
‫ההתחייבויות להטבה מוגדרת שהבשילו והן את ההתחייבויות להטבה מוגדרת‬
‫שטרם הבשילו )כדוגמא להתחייבויות להטבה מוגדרת שטרם הבשילו‪ ,‬מציין‬
‫התקן‪ ,‬למשל‪ ,‬הוצאות רפואיות המשולמות לאחר פרישה רק במקרים מסוימים‪,‬‬
‫כגון בעת מחלה(‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 125‬לבסיס למסקנות המצורף לתקן נאמר‪ :‬כי מודל זה שומר על העקרונות‬
‫הבסיסיים בתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 19‬הטבות עובד‪ ,‬אך משמיט את הצורך של‬
‫‪ SME‬לערב במדידה מומחה חיצוני‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫מסים על ההכנסה )חלק ‪:(29‬‬
‫התקן אימץ בשינויים קלים את רוב עקרונות ההצעה לתקן‪ ,‬שאמור להחליף את‬
‫תקן חשבונאות בינלאומי ‪ 12‬מסים על ההכנסה )‪ (IAS 12‬ואשר טרם אושר על ידי‬
‫‪116‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫‪12‬‬
‫ה‪ . IASB-‬ככזה הוא כולל מספר שינויים לעומת העקרונות הקיימים היום בתקינה‬
‫הבינלאומית המלאה‪ .‬העיקריים שבהם‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪(1‬‬
‫ביטול החריג של אי הכרה בנכס מס נדחה או התחייבות מסים נדחים כאשר‬
‫לנכס או התחייבות יש בסיס מס שונה מהערך הראשוני בספרים‪ ,‬חוץ מאשר‬
‫בצירוף עסקים או בעסקה המשפיעה על הרווח החשבונאי ועל ההכנסה‬
‫החייבת )הפסד לצורך מס(‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫שינוי לחריג ב‪ IAS 12-‬לגבי הפרשים זמניים שנוצרו מהשקעה בחברות‬
‫בנות‪ ,‬בסניפים‪ ,‬בחברות כלולות ובעסקאות משותפות‪ .‬הושאר החריג רק‬
‫לגבי רווחים לא מחולקים של ישויות חוץ שהן חברות בנות‪ ,‬סניפים‪ ,‬חברות‬
‫כלולות‪ ,‬ועסקאות משותפות במידה שההשקעה היא במהותה קבועה‬
‫)‪ .(essentially permanent in duration‬אלא אם נראה כי ההפרשים‬
‫הזמניים יתהפכו בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫שינוי באופן ההכרה בנכסי מס נדחה‪ .‬נכסי מס נדחה יוכרו במלואם‪ ,‬בניכוי‪,‬‬
‫אם מתאים‪ ,‬ניכיון מוערך )‪ (Valuation allowance‬לצורך הפחתת נכס המס‬
‫הנדחה לסכום הגבוה‪ ,‬שיותר צפוי מאשר לא שיהיה בר מימוש כנגד הכנסה‬
‫חייבת‪ .‬בעצם מהווה התאמה לתקינה האמריקאית‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫התייחסות שלא קיימת ב‪ IAS 12-‬למצב של עמדת מס שאינה ודאית‬
‫)‪ .(uncertain tax positions‬התקן דורש להכיר בהשפעה של התוצאות‬
‫האפשריות של בחינת הדוחות על ידי רשויות המס ולמדוד נכסי והתחייבויות‬
‫מסים נדחים ושוטפים על ידי שימוש בסכום ממוצע הצפי המשוקלל של‬
‫תוצאות אלו‪ ,‬תחת ההנחה שרשויות המס יבחנו את הסכומים המדווחים‬
‫להם על ידי הישות ותהיה להם ידיעה מלאה של כל המידע הרלבנטי‪ .‬שינוי‬
‫בסכום ממוצע הצפי המשוקלל יתבסס על מידע חדש‪ ,‬לא על פרשנות חדשה‬
‫של הישות למידע שהיה זמין קודם לכן‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫בסיס המס של נכס מס נדחה יקבע על ידי הסכום שניתן לניכוי כנגד הכנסה‬
‫חייבת במס‪ ,‬אם הערך בספרים של הנכס היה מושב על ידי מכירה בסוף‬
‫התקופה החשבונאית‪ .‬אם המימוש של הנכס באמצעות מכירה לא מגדיל את‬
‫ההכנסה החייבת במס‪ ,‬בסיס המס ייחשב כשווה לערכו בספרים‪ .‬בסיס המס‬
‫של התחייבות יהיה שווה לערך בספרים בניכוי כל סכום הניתן לניכוי בקביעת‬
‫ההכנסה החייבת במס )או בתוספת כל סכום שנכלל בהכנסה החייבת במס(‪,‬‬
‫אם ההתחייבות הייתה נפרעת בתום תקופת הדיווח‪ .‬במקרה של הכנסה‬
‫נדחית בסיס המס של ההתחייבות שנוצרה הוא ערכה בספרים‪ ,‬בניכוי כל‬
‫סכום של הכנסה שלא יהיה חייב במס בתקופות עתידיות‪.‬‬
‫יצוין כי בישיבת ה‪ IASB-‬מאוקטובר ‪ 2009‬נדחה למועד בלתי ידוע אם בכלל המשך תהליך אישור‬
‫טיוטת התקן החדש‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מספר שינויים שהוצעו בתקן המיועד להחלפת ‪ ,IAS 12‬לא הוכנסו‬
‫לתקן זה‪ ,‬כשהעיקרים שבהם היא דרך ההתייחסות לחישוב הוצאות המס בגין‬
‫רווחים לא מחולקים‪ ,‬כאשר יש הבדל בשיעורי המס בין רווח שחולק לרווח שלא‬
‫חולק )למשל במפעל מוטב( וכן לגבי אופן סיווג נכסי והתחייבויות מסים נדחים‬
‫בדוח על המצב הכספי‪ .‬לגבי סעיפים אלו נשארו עיקרי ההוראות הכלולות‬
‫ב‪ ,IAS 12-‬יחד עם זאת הגדרת הקיזוז של נכסים והתחייבויות מס נדחים בתקן‬
‫שונה מאשר ב‪ .IAS 12-‬התקן מתיר קיזוז אם ורק אם‪ ,‬קיימת זכות משפטית‬
‫ניתנת לאכיפה לקזז את הסכומים שהוכרו וכוונה לסלק על בסיס נטו או לממש את‬
‫הנכס ולסלק את ההתחייבות בו‪-‬זמנית‪ .‬לפי סעיף ‪ 74‬ל‪" IAS 12-‬ישות תקזז נכסי‬
‫מסים נדחים כנגד התחייבויות מסים נדחים אם‪ ,‬ורק אם‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫לישות קיימת זכות משפטית ניתנת לאכיפה לקיזוז נכסי מסים שוטפים כנגד‬
‫התחייבויות מסים שוטפים‪ :‬וכן‬
‫‪(2‬‬
‫נכסי המסים הנדחים והתחייבויות המסים הנדחים מתייחסים למסים על‬
‫ההכנסה המוטלים על ידי אותה רשות מס על אחד מאלה‪:‬‬
‫א(‬
‫אותה ישות חייבת במס‪ :‬או‬
‫ב(‬
‫ישויות שונות החייבות במס‪ ,‬אשר מתכוונות לסלק את התחייבות‬
‫המסים השוטפים ונכסי המסים השוטפים על בסיס נטו‪ ,‬או לממש את‬
‫הנכסים ולסלק את ההתחייבויות בו זמנית‪ ,‬בכל תקופה עתידית‪ ,‬אשר‬
‫בה סכומים משמעותיים של התחייבויות מסים נדחים או של נכסי מסים‬
‫נדחים חזויים להיות מסולקים או מושבים"‪.‬‬
‫כא‪ .‬תרגום מטבע חוץ )חלק ‪:(30‬‬
‫לפי התקן אין לסווג מחדש הפרשי שער שהוכרו לראשונה ברווח כולל אחר לרווח‬
‫או הפסד בעת מימוש פעילות החוץ‪.‬‬
‫כב‪ .‬היפר אינפלציה ואירועים לאחר תאריך המאזן )חלק ‪ 31‬וחלק ‪:(32‬‬
‫לא קיימים בתקנים אלו שינויים משמעותיים לעומת התקינה הבינלאומית המלאה‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫צדדים קשורים )חלק ‪:(33‬‬
‫התקן אימץ את השינוי המוצע ל‪ IAS 24-‬מדצמבר ‪ 2008‬העוסק ביחסים עם‬
‫‪13‬‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪118‬‬
‫אשר בינתיים הפך לתקן מחייב ‪ -‬ראה פרק ‪ 5‬לעיל‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫כד‪.‬‬
‫פעילויות מיוחדות )חלק ‪:(34‬‬
‫חלק זה מטפל בשלושה נושאים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫חקלאות‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫פעילויות מיצוי‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫הסדרי זיכיון למתן שירות‪.‬‬
‫לגבי מדידת נכסים ביולוגיים‪ ,‬מדידת שווי הוגן תעשה אם היא ניתנת לביצוע‬
‫בקלות ללא עלות ומאמץ מופרזים‪ .‬לכל שאר הנכסים הביולוגיים הישות תשתמש‬
‫במודל העלות‪.‬‬
‫כה‪ .‬מעבר ל‪) IFRS for SMEs-‬חלק ‪:(35‬‬
‫החלק חל על מאמץ לראשונה של התקן‪ ,‬בלי קשר אם המסגרת החשבונאית‬
‫הקודמת שלו הייתה תקינה בינלאומית מלאה או שיטה אחרת של כללי חשבונאות‬
‫מקובלים כגון כללי חשבונאות מקובלים של אותה מדינה‪.‬‬
‫ישות יכולה להשתמש בהקלות כמאמצת לראשונה רק פעם אחת במהלך חייה‪ .‬אם‬
‫ישות משתמשת בתקן‪ ,‬מפסיקה להשתמש בו לתקופת דיווח אחת או יותר ולאחר‬
‫מכן היא נדרשת‪ ,‬או בוחרת לאמץ אותו מחדש‪ ,‬ההקלות המיוחדות ושאר ההוראות‬
‫בחלק זה של התקן אינן חלות עליה‪ .‬החלק בנוי באופן דומה לתקן דיווח כספי‬
‫בינלאומי ‪ 1‬אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים )‪ (IFRS 1‬וכולל‬
‫הקלות דומות בעת אימוץ לראשונה‪ ,‬אם כי לא זהות במלואן‪ ,‬עקב טיפולים שונים‬
‫בין התקן והתקינה הבינלאומית המלאה‪ .‬כמו כן כולל התקן הקלה גורפת שלא‬
‫קיימת כלל ב‪ ,IFRS 1-‬על בסיס העיקרון של אי מעשיות‪ ,‬על פיו הצגה מחדש של‬
‫יתרות הפתיחה בדוח על המצב הכספי במועד המעבר לאחת או יותר מההתאמות‬
‫הנדרשות בהתאם לחלק זה תתבצע לתקופה המוקדמת ביותר שבה מעשי לבצע‬
‫זאת‪ ,‬הישות תציין את המידע המוצג לתקופות מוקדמות שאינן בנות השוואה עם‬
‫מידע לתקופה שבה היא מכינה את הדוחות הכספיים הראשוניים המצייתים לתקן‪.‬‬
‫אם זה לא מעשי לישות לספק איזה שהוא גילוי הנדרש על ידי התקן לתקופה‬
‫כלשהיא לפני התקופה שבה היא מכינה את דוחותיה הכספיים הראשונים‬
‫המצייתים לתקן זה‪ ,‬יש לתת גילוי להשמטה זו‪ .‬יצוין כי הגדרת "אי מעשיות" בתקן‬
‫זהה להגדרה הכלולה בתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 8‬מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים‬
‫באומדנים חשבונאיים וטעויות ולפיכך נראה כי השימוש בהקלה זו צפוי להיות‬
‫במקרים חריגים ביותר‪.‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪119‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫נושאים שאינם נכללים בתקן‪:‬‬
‫התקן אינו כולל הוראות סיווג בדוח על המצב הכספי לנכסים )או קבוצת מימוש(‬
‫המוחזקים למכירה‪ ,‬במקום זה תוכנית למכירה של נכס לפני הזמן הצפוי מראש‪ ,‬או‬
‫להפסקת פעילות שהנכס שייך לה נחשבת כאינדיקאטור לירידת ערך‪ ,‬אשר מחייבת‬
‫בחינת ירידת ערך בהתאם לחלק ‪.27‬‬
‫‪120‬‬
‫‪BDO‬‬
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
'‫נספח א‬
SMEs-‫המקורות בתקינה הבינלאומית המלאה לתכולת חלקי התקן ל‬
‫המקורות בתקינה הבינלאומית המלאה‬
‫החלק בתקן לישויות קטנות ובינוניות‬
Preface to International Financial
Reporting Standards
Preface
—
Small and Medium-sized Entities
IASB Framework, IAS 1 Presentation of
Financial Statements as revised in 2007
Concepts and Pervasive Principles
IAS 1
Financial Statement Presentation
3
IAS 1
Statement of Financial Position
4
IAS 1
Statement of Comprehensive
Income and Income Statement
5
IAS 1
Statement of Changes in Equity
and Statement of Comprehensive
Income and Retained Earnings
6
IAS 7 Statement of Cash Flows
Statement of Cash Flows
7
IAS 1
Notes to the Financial Statements
8
IAS 27 Consolidated and Separate
Financial Statements as amended in
2008
Consolidated and Separate
Financial Statements
IAS 8 Accounting Policies, Changes in
Accounting Estimates and Errors
Accounting Policies, Estimates
and Errors
10
IAS 32 Financial Instruments:
Presentation, IAS 39 Financial
Instruments: Recognition and
Measurement, IFRS 7 Financial
Instruments: Disclosures
Basic Financial Instruments and
Other Financial Instruments Issues
11
and
12
1
2
9
IAS 2 Inventories
Inventories
13
IAS 28 Investments in Associates
Investments in Associates
14
IAS 31 Interests in Joint Ventures
Investments in Joint Ventures
15
IAS 40 Investment Property
Investment Property
16
IAS 16 Property, Plant and Equipment
Property, Plant and Equipment
17
IAS 38 Intangible Assets
Intangible Assets other than
Goodwill
18
IFRS 3 Business Combinations as
revised in 2008
Business Combinations and
Goodwill
19
IAS 17 Leases
Leases
20
IAS 37 Provisions, Contingent Liabilities
and Contingent Assets
Provisions and Contingencies
21
IAS 1, IAS 32
Liabilities and Equity
22
IAS 11 Construction Contracts, IAS 18
Revenue
Revenue
23
121
BDO
2010 ‫ לשנת‬1 '‫עלון מידע מס‬
‫המקורות בתקינה הבינלאומית המלאה‬
‫החלק בתקן לישויות קטנות ובינוניות‬
IAS 20 Accounting for Government
Grants and Disclosure of Government
Assistance
Government Grants
24
IAS 23 Borrowing Costs
Borrowing Costs
25
IFRS 2 Share-based Payment
Share-based Payment
26
IAS 2, IAS 36 Impairment of Assets
Impairment of Assets
27
IAS 19 Employee Benefits
Employee Benefits
28
IAS 12 Income Taxes
Income Tax
29
IAS 21 The Effects of Changes in
Foreign Exchange Rates
Foreign Currency Translation
30
IAS 29 Financial Reporting in
Hyperinflationary Economies
Hyperinflation
31
IAS 10 Events after the Reporting Period
Events after the End of the
Reporting Period
32
IAS 24 Related Party Disclosures
Related Party Disclosures
33
IAS 41 Agriculture, IFRS 6 Exploration
for and Evaluation of Mineral Resources
Specialised Activities
34
IFRS 1 First-time Adoption of
International Financial Reporting
Standards
Transition to the IFRS for SMEs
35
BDO
122
‫עדכונים בתקינה הבינלאומית‬
‫נספח ב'‬
‫מכשירים פיננסיים בסיסיים‬
‫‪.1‬‬
‫ישות תטפל במכשירים הפיננסיים הבאים כמכשירים פיננסיים בסיסיים בהתאם לחלק‬
‫‪:11‬‬
‫א‪.‬‬
‫מזומן‬
‫ב‪.‬‬
‫מכשיר חוב )כגון חייב או זכאי פיננסי או הלוואה לקבל או לשלם( שממלא את‬
‫התנאים בסעיף ‪.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התקשרות לקבלת הלוואה‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪(1‬‬
‫אשר לא יכולה להיות מסולקת נטו במזומן‪ ,‬וכן‬
‫‪(2‬‬
‫כאשר ההתקשרות יוצאת לפועל‪ ,‬ההלוואה צפויה למלא את התנאים בסעיף‬
‫‪.2‬‬
‫השקעה במניות בכורה לא המירות ולא בנות‪-‬מכר ובמניות רגילות שאינן בנות‪-‬‬
‫‪14‬‬
‫מכר‪.‬‬
‫מכשיר חוב שממלא את כל התנאים ב‪) -‬א(‪)-‬ד( להלן יטופל בהתאם לחלק ‪:11‬‬
‫א‪.‬‬
‫התשואה למחזיק היא‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫בסכום קבוע;‬
‫‪(2‬‬
‫בשיעור תשואה קבוע לאורך חיי המכשיר;‬
‫‪(3‬‬
‫בשיעור תשואה משתנה‪ ,‬שלאורך חיי המכשיר‪ ,‬שווה לשיעור תשואה יחיד‬
‫מצוטט או נצפה )כגון ‪ ;(LIBOR‬או‬
‫‪(4‬‬
‫שילוב כלשהו של שיעור קבוע ושיעור משתנה כדלעיל )כגון ‪ LIBOR‬בתוספת‬
‫מרווח קבוע(‪ .‬בתנאי ששניהם השיעור המשתנה והקבוע חיוביים )עסקת‬
‫החלפת שיעור ריבית עם שיעור ריבית קבועה חיובית ושיעור ריבית משתנה‬
‫שלילית לא עונה על קריטריון זה(‪ .‬שיעור התשואה המשתנה והקבועה‬
‫מחושב על ידי הכפלת השיעור הישים לתקופה בסכום הקרן שהייתה‬
‫בתקופה‪.‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 11.8‬‬
‫‪BDO‬‬
‫‪14‬‬
‫‪123‬‬
‫עלון מידע מס' ‪ 1‬לשנת ‪2010‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אין תנאי חוזי‪ ,‬שבהתאם אליו עשוי להיגרם למחזיק הפסד של סכום הקרן או כל‬
‫ריבית המתייחסת לתקופה הנוכחית או לתקופות קודמות‪ .‬העובדה שמכשיר החוב‬
‫נחות למכשירי חוב אחרים איננו מהווה דוגמא לתנאי חוזי כזה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תנאים חוזיים המתירים למנפיק )החייב( להקדים פירעון של מכשיר חוב או‬
‫מתירים למחזיק )הזכאי( לדרוש פדיון מוקדם מהמנפיק לפני מועד הפירעון אינם‬
‫תלויים באירועים עתידיים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אין תנאים הקובעים תשואות או החזרים מותנים חוץ משיעור תשואה משתנה‬
‫‪15‬‬
‫כמתואר ב‪)-‬א( ותנאי הקדמת תשלום כמתואר ב‪)-‬ג(‪.‬‬
‫‪IFRS for SMEs paragraph 11.9‬‬
‫‪124‬‬
‫‪15‬‬
‫‪BDO‬‬