מדיניות אוטונומיה בית ספרית: רקע תיאורטי ואמפירי
מרחבי אוטונומיה משרד החינוך מדיניות אוטונומיה בית ספרית :רקע תיאורטי ואמפירי ד”ר איתי אשר ,מ”מ המדען הראשי הדיון הציבורי על מדיניות אוטונומיה בית ספרית משקף מתח בסיסי בין ערכי החירות והשוויון ,ובחברה הטרוגנית כמו ישראל ,גם את המתחים בין ערך הממלכתיות להתחשבות בהעדפות של כל מגזר וקהילה .מדינות רבות בעולם יישמו בעשורים האחרונים תהליכים של ביזור סמכויות לבתי ספר ,תוך שימוש בשמות שונים ,כגון "אוטונומיה בית ספרית"" ,בתי ספר בניהול עצמי"" ,ניהול מבוסס-בית ספר" ועוד .ככלל ,ניתן להבחין בין שני סוגים של מהלכי ביזור ,שלהם הצדקות שונות :אוטונומיה ב"מה" לעומת אוטונומיה ב"איך" .הגישה הראשונה מבקשת להעניק לכל בית ספר סמכויות מסוימות להתאים את התכנים והתכניות לצרכים המקומיים ולהעדפות הקהילה ,ואילו הגישה השנייה מבקשת לייעל את הקצאת המשאבים ולהעניק למנהלים ולמורים גמישות בדרך בה הם פועלים להגשמת יעדים שקבעה המדינה .שתי הגישות נבדלות ביחס שלהן למדידה סטנדרטית של הישגים לימודיים ולאחריותיות .בגישת אוטונומיה ב"מה" ,למדינה יש פחות יכולת להשתמש במבחנים סטנדרטיים ובמדדי תוצאה אחידים אחרים ,על מנת להבטיח שירותי חינוך איכותיים .בגישת אוטונומיה ב"איך" ,המדידה הסטנדרטית ,לצד אלמנטים נוספים של אחריותיות ,נחשבת כלי מרכזי להבטחת חינוך איכותי לכל ילד ,במחיר פגיעה מסוימת בקידום חדשנות ויזמות בית ספרית וביכולת להתאים את התכנים ואת דרכי ההוראה והלמידה לציפיות ההורים והתלמידים. ברזולוציה עדינה יותר ,ניתן לאפיין את רמת האוטונומיה הבית ספרית על פני מגוון תחומים של סמכות .לדוגמה ,ה OECD -משווה בין מדינות תוך התייחסות לשלוש קטגוריות של תחומים כאלה :אוטונומיה בניהול כוח אדם ,הכוללת את הסמכות לבחירת מורים וקבלתם לעבודה ,פיטורי מורים והשעיית מורים מעבודתם; אוטונומיה בניהול תקציב ,הכוללת את הסמכות לקביעת שכר התחלתי למורים ,כולל קביעת דרגות שכר ,הסמכות לקביעת העלאות שכר למורים והסמכות להקצאת תקציבים בבית הספר; ואוטונומיה פדגוגית .הכוללת את הסמכות לגבי מדיניות משמעת ,מדיניות הערכת תלמידים ,מדיניות רישום תלמידים (קבלה והנשרה) ,תכנית לימודים ,חומרי הוראה/למידה ומגוון מגמות/מקצועות לבחירה. במקרים רבים ,אין אחידות ברמת האוטונומיה של בתי ספר המשתייכים לאותה מערכת חינוך .להלן כמה דוגמאות המסבירות חלק מהשונות ברמת האוטונומיה: 1.1הבעלות על בית הספר ואופן תקצובו – במדינות רבות ,בתי ספר בבעלות פרטית (עמותה או חברה למטרות רווח) זוכים ליותר אוטונומיה מבתי ספר ציבוריים (בבעלות המדינה או הרשות המקומית) ,במיוחד בכל הנוגע לאוטונומיה בניהול כוח אדם ותקציב. 2.2שלב חינוך -במדינות שונות ישנם הבדלים ברמת האוטונומיה בפועל בין בתי ספר יסודיים ועל יסודיים ,בין השאר בשל מדיניות הבחינות הסטנדרטיות. 3.3אוטונומיה ואמון בהתאם לתוצאות – במדינות מסוימות ,בתי ספר עשויים ליהנות מרמה גבוהה של אוטונומיה כאשר הם מתפקדים באופן תקין והישגי התלמידים תואמים את המצופה ,אך אוטונומיה זו עשויה גם להישלל מהם כאשר תנאים אלו אינם מתקיימים. בשנות ה '80-וה '90-של המאה העשרים ניכרו מגמות בולטות של ביזור במערכות חינוך במדינות מפותחות ,לצד חיזוק מנגנוני מדידה סטנדרטית ואחריותיות .ארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי המליצו על המשולש "אוטונומיה -מדידה סטנדרטית - אחריותיות" כמפתח לרפורמות במערכות חינוך במדינות מתפתחות .בעשור האחרון ,עם הצטברות המחקר האמפירי בנושא, הסתבר גם לחוקרים שהמליצו בעבר באופן גורף על אוטונומיה ,כי היא אינה אפקטיבית בכל הקשר (האנושק ושות'.)2011 , סינתזת מחקרים שבוצעו במדינות שונות הראתה כי על מנת שבית הספר יפיק את מירב הפוטנציאל מן הסמכויות שהוענקו 1יש להדגיש כי בקטגוריזציה של ה OECD-כלולים גם תחומים הכפופים בישראל לחקיקה ו/או להסכמי שכר ,ולכן אינם במוקד השיח הנוכחי. מרחבי אוטונומיה משרד החינוך לו ,נדרשת כשירות גבוהה של המנהל ושל הצוות (צ'נג ושות' ;2016,קולדוול .)2016 ,בהתאם ,חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי ( )2010המליצה לקובעי מדיניות על תמהילים שונים בין ריכוזיות לביזור ,בהתאמה לרמת התפקוד של המערכת :למדינות המתאפיינות בכשירות גבוהה של מורים ומנהלים ובהישגים לימודיים גבוהים הוצעה אוטונומיה נרחבת ,בעוד למערכות בהן ההישגים נמוכים המליצה החברה על מדיניות ריכוזית יחסית. מכיוון שבכל מערכת חינוך ,ובישראל בפרט ,קיימת שונות ברמת הכשירות של בתי הספר ,נוצר אתגר בקביעת המדיניות המערכתית ביחס לסמכויות המנהל והמורים .בהתאם ,ה OECD -מקדם בשנים האחרונות המלצות ל"רגולציה חכמה" ול"אחריותיות בונה" במערכות חינוך ,כזו המבטיחה איכות ובו בזמן שומרת על תנאים נדרשים לעידוד חדשנות ויזמות ( .)OECD, 2016aבין השאר ,הארגון מתייחס למערכות חינוך ראויות כאל מערכות אקולוגיות ,הממוקדות בבניית יכולות ,תוך שיח פתוח ומתמשך בין כלל בעלי העניין ,הפועלים כמארג אקולוגי מבוסס על תלות הדדית ,ולא כמערכת היררכית .אם כך, השיח על יצירת "רגולציה חכמה" מותאמת לחברה הישראלית במאה ה ,21-הוא בו זמנית גם ממוקד-תוצר -עדכון המדיניות - וגם ממוקד-תהליך ,שכן ביכולתו לקדם יחסי אמון ושיתופי פעולה בין בעלי העניין השונים בזירת העשייה החינוכית. להרחבה בנושא: משרד החינוך ( .)2016הערך המוסף באוטונומיה :תקציר הספר ומתווה לסדנאות .תרגום לתקציר המבוסס על ספרו של בריאן ג' .קולדוול ( ,)2016הערך המוסף באוטונומיה. Caldwell, B. J. (2016). The Autonomy Premium, Melbourne, ACER Press. Cheng, Y. C., Ko, J., & Lee, T. T. H. (2016). School autonomy, leadership and learning: a reconceptualisation. International Journal of Educational Management, 30(2), 177-196. Hanushek, E. A., Link, S., & Woessmann, L. (2013). Does school autonomy make sense everywhere? Panel estimates from PISA. Journal of Development Economics, 104, 212-232. Mourshed, M., Chijioke, C., Barber, M., & McKinsey and Company. (2010). How the world’s most improved school systems keep getting better. New York, N.Y.?: McKinsey & Company. OECD (2014). TALIS 2013 Results: An International Perspective on Teaching and Learning. OECD Publishing. OECD (2016a). Education Governance in Action: Lessons from Case Studies. OECD Publishing. OECD (2016b). PISA 2015 Results: Policies and Practices for Successful Schools. OECD Publishing.
© Copyright 2024