‫ביטחון‬ ‫אישי‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫בריאות‬ ‫ביטחון אישי‬ ‫ביטחון אישי‬ ‫< ‪> 80‬‬ ‫< ‪> 81‬‬ ‫בריאות‬ ‫תמותת תינוקות‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫המדד מציג את מספר התינוקות שנולדו חיים במשך שנה קלנדרית ונפטרו טרם הגיעם לגיל שנה מתוך‬ ‫כלל לידות החי באותה שנה‪.‬‬ ‫תמותת תינוקות‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫בדיקת המגמות בתמותת התינוקות מאפשרת לעקוב אחר טיב הטיפול הרפואי באם בתקופת ההיריון‪,‬‬ ‫מצב בריאות האם ורמת הטיפול ביילוד ובתינוק בשנתו הראשונה‪ .‬כמו כן ניתן ללמוד ממדד זה על‬ ‫תנאי הסביבה והחברה המשפיעים על בריאות האם והיילוד‪ .‬שיעור של תמותת תינוקות מקובל ביותר‬ ‫כמדד השוואתי לרמה של שירותי הבריאות ולרמת החיים בין מדינות שונות‪ ,‬וכן באותה מדינה לאורך‬ ‫זמן‪ .‬למדד זה חשיבות רבה באשר לזיהוי של קבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון‪.‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫שיעור ל‪ 1000-‬לידות חי‬ ‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה בתמותת תינוקות‪.‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בשנת ‪ 2014‬שיעור תמותת התינוקות ל‪ 1,000-‬לידות חי היה ‪ 2.2 ;3.0‬בקרב יהודים ו‪ 6.0-‬בקרב ערבים‪.‬‬ ‫•שיעורים של תמותת התינוקות נמצאים במגמת ירידה רציפה‪ .‬משנת ‪ 2000‬השיעור ירד ב‪.2.5-‬‬ ‫בקרב ערבים השיעור ירד ב‪ ,2.9-‬ואילו בקרב יהודים הוא ירד ב‪.1.8-‬‬ ‫•שיעורים של תמותת התינוקות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים‪ ,‬ולמרות הירידה‬ ‫המשמעותית בתמותת תינוקות בשתי הקבוצות היחס בשנים האחרונות עלה מ‪ 2-‬ל‪ 1-‬בתחילת‬ ‫שנות ‪ 2000‬ליחס של ‪ 2.8-2.5‬ל‪ 1-‬בין ערבים ליהודים‪.‬‬ ‫•במחוז הדרום שיעור של תמותת תינוקות ממוצע לשנים ‪ )5.6( 2013-2011‬גבוה הרבה יותר מבשאר‬ ‫המחוזות‪ .‬במחוזות תל‪-‬אביב‪ ,‬המרכז ואזור יהודה והשומרון השיעורים נמוכים (‪ ,2.5 ,2.5 ,2.3‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫•בהשוואה בינלאומית של שיעור תמותה של תינוקות לשנת ‪ 2013‬ישראל ממוקמת במקום ה‪13-‬‬ ‫(מעל האמצע) ביחס למדינות ה‪ OECD-‬יחד עם אוסטרייה ובשיעור דומה לקוריאה ולגרמניה‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫כל האוכלוסייה‬ ‫תמותת תינוקות בישראל ובמדינות ה‪2013 OECD-‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫איסלנד‬ ‫פינלנד‬ ‫יפן‬ ‫אסטוניה‬ ‫נורבגיה‬ ‫צ'כיה‬ ‫שוודיה‬ ‫ספרד‬ ‫סלובניה‬ ‫איטליה‬ ‫פורטוגל‬ ‫קוריאה הדרומית‬ ‫ישראל‬ ‫אוסטרייה‬ ‫גרמניה‬ ‫דנמרק‬ ‫אירלנד‬ ‫בלגיה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫צרפת‬ ‫יוון‬ ‫הולנד‬ ‫הממלכה המאוחדת‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫שווייץ‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫פולין‬ ‫קנדה*‬ ‫הונגריה‬ ‫ניו זילנד*‬ ‫סלובקיה‬ ‫ארצות הברית**‬ ‫צ'ילה**‬ ‫טורקיה‬ ‫מקסיקו‬ ‫מקור ‪OECD‬‬ ‫*נתון ל‪ ** 2011-‬נתון ל‪2012-‬‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 82‬‬ ‫< ‪> 83‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שיעור ל‪ 1000-‬לידות חי‬ ‫‪12‬‬ ‫בריאות‬ ‫תוחלת חיים בישראל ובמדינות ה־‪ ,OECD‬כל האוכלוסייה‪2013 ,‬‬ ‫תוחלת חיים בלידה*‪,‬לפי מין‪2014-2000 ,‬‬ ‫שנות חיים‬ ‫‪90‬‬ ‫‪84.1‬‬ ‫תוחלת חיים‬ ‫בלידה‬ ‫תוחלת‬ ‫חיים‬ ‫בלידה‬ ‫מספר השנים הממוצע‬ ‫אשר אדם צפוי לחיות‪,‬‬ ‫בהנחה ששיעורי‬ ‫התמותה הקיימים‬ ‫בתקופת ההתייחסות‬ ‫יישארו קבועים‬ ‫לאורך חייו‬ ‫תוחלת החיים קשורה במידה רבה‬ ‫לתנאי הבריאות במדינה‪ ,‬שהם מרכיב‬ ‫משמעותי באיכות חיים ובקיימות‪ .‬היא‬ ‫יכולה להיות מושפעת מגורמים ביולוגיים‪,‬‬ ‫סביבתיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪.‬‬ ‫הבדלים בתוחלת החיים משקפים‬ ‫הבדלים במצב הבריאות ובסיכוי‬ ‫לתמותה באוכלוסיות שונות‬ ‫‪85‬‬ ‫נשים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫תוחלת חיים‬ ‫בלידה‬ ‫גברים‬ ‫‪75‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫תוחלת חיים בלידה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסיה ומין‪,‬‬ ‫‪*2014-2000‬‬ ‫שנות חיים‬ ‫שנות חיים‬ ‫יהודיות‬ ‫הכיוון הרצוי למדד‬ ‫עלייה‬ ‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪85‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪80‬‬ ‫ערביות‬ ‫‪83.4‬‬ ‫‪83.2‬‬ ‫‪82.9‬‬ ‫‪82.8‬‬ ‫‪82.3‬‬ ‫‪82.2‬‬ ‫‪82.1‬‬ ‫‪82.1‬‬ ‫‪82.0‬‬ ‫‪81.9‬‬ ‫‪81.8‬‬ ‫‪81.8‬‬ ‫‪81.5‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫‪81.2‬‬ ‫‪81.1‬‬ ‫‪81.1‬‬ ‫‪81.1‬‬ ‫‪80.9‬‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪80.7‬‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪70‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014‬‬ ‫תוחלת החיים‬ ‫בישראל גבוהה‬ ‫‪78.8‬‬ ‫‪78.8‬‬ ‫‪78.3‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫ב־‬ ‫שנים מממוצע‬ ‫במדינות‬ ‫ה־‪OECD‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪77.1‬‬ ‫‪76.6‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪75.7‬‬ ‫יפן‬ ‫ספרד‬ ‫שווייץ‬ ‫איטליה‬ ‫צרפת‬ ‫אוסטרליה‬ ‫ישראל‬ ‫איסלנד‬ ‫שוודיה‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫נורווגיה‬ ‫קוראה הדרומית‬ ‫קנדה (‪)2011‬‬ ‫ניו זילנד‬ ‫הולנד‬ ‫יוון‬ ‫אוסטרייה‬ ‫המלכה המאוחדת‬ ‫אירלנד‬ ‫פינלנד‬ ‫גרמניה‬ ‫פורטוגל‬ ‫בלגיה‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫סלובניה‬ ‫דנמרק‬ ‫צ׳ילה‬ ‫ארצות הברית‬ ‫צ׳כיה‬ ‫אסטוניה‬ ‫פולין‬ ‫טורקייה‬ ‫סלובקיה‬ ‫הונגריה‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪74.6‬‬ ‫*החל מ־‪ 2009‬מחושב לוח התמותה על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ‪( 94‬עד ‪ 2009‬חושב עד ‪)84‬‬ ‫מגמות במדד‬ ‫‪76.7‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫עלייה בתוחלת‬ ‫החיים משנת ‪2000‬‬ ‫‪80.9‬‬ ‫לשנת ‪2014‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫עלייה בתוחלת החיים‬ ‫‪84.1‬‬ ‫מקור‪OECD :‬‬ ‫‪+3.6‬‬ ‫גברים‬ ‫‪+3.2‬‬ ‫נשים‬ ‫תוחלת החיים נמוכה‬ ‫יותר בקרב ערבים‬ ‫הפער בין גברים יהודים‬ ‫לערבים עומד על ‪4.3‬‬ ‫שנים‪ ,‬והוא מתרחב בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬הפער בין נשים‬ ‫יהודיות לערביות קטן יותר‬ ‫ועומד על ‪3.3‬‬ ‫ישראל לעומת ה־‪OECD‬‬ ‫הפרש בתוחלת החיים בין‬ ‫נשים לגברים‬ ‫‪5.3‬‬ ‫ממוצע‬ ‫ב־‪2013‬‬ ‫שנים‬ ‫‪,OECD‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫שנים‬ ‫בישראל ב־‪2014‬‬ ‫מהנמוכים ב־‪OECD‬‬ ‫ישראל במקום שביעי‬ ‫בתוחלת החיים בלידה‬ ‫תוחלת החיים של הגברים‬ ‫הישראלים ‪ -‬במקום השלישי‬ ‫בהשוואה בינלאומית‬ ‫(ל־‪ )2013‬ישראל שביעית‬ ‫יחד עם איסלנד‪ ,‬עם תוחלת‬ ‫חיים של ‪ 82.1‬שנים שגבוהה‬ ‫ב־‪ 1.6‬שנים מממוצע מדינות‬ ‫ה־‪ 80.5( OECD‬שנים)‬ ‫ב־‪ 2013‬תוחלת החיים של הגברים‬ ‫הישראלים הייתה מהגבוהות‬ ‫ביותר מבין מדינות ה־‪ OECD‬יחד‬ ‫עם איטליה (‪ 80.3‬שנים)‪ .‬הנשים‬ ‫מדורגות במקום האחת‪-‬עשרה‬ ‫(‪ 83.9‬שנים)‪ ,‬יחד עם לוקסמבורג‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 84‬‬ ‫< ‪> 85‬‬ ‫בריאות‬ ‫הערכה עצמית של בריאות‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫הערכה עצמית של בריאות נותנת מידע לגבי תחושת הציבור באשר למידת בריאותו‪ .‬יש קשר חזק בין‬ ‫הערכה עצמית של בריאות לבין שימוש בשירותי בריאות ובין הערכה עצמית של בריאות לתמותה‪.‬‬ ‫המדד מבוסס על שאלה המופיעה בשאלון הגרעין בסקר החברתי החל משנת ‪ ,2002‬והיא מופנית לכלל‬ ‫*‬ ‫האוכלוסייה מגיל ‪ 20‬ומעלה‪.‬‬ ‫הערכה עצמית של בריאות‪ ,‬כל האוכלוסייה‪2013-2002 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד הוא עלייה בהערכה העצמית של בריאות‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בזשנת ‪ 80% 2013‬מהאוכלוסייה בני ‪ 20‬ומעלה דיווחו כי מצב הבריאות "טוב מאוד" ו"טוב"‪ .‬קרוב‬ ‫למחצית האוכלוסייה (‪ )46%‬דיווחה כי מצב הבריאות "טוב מאוד"‪ ,‬ו‪ 34%-‬מהאוכלוסייה דיווחו על‬ ‫מצב בריאות "טוב"‪.‬‬ ‫•אחוז המדווחים כי מצב בריאותם "טוב מאוד" ו"טוב" נמוך בקרב ערבים לעומת יהודים‪ ,‬הן בקרב‬ ‫נשים והן בקרב גברים‪ 73% .‬מהאוכלוסייה הערבית דיווחו שמצב בריאותם "טוב מאוד" ו"טוב"‬ ‫לעומת ‪ 82%‬בקרב האוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫•אחוז המדווחים על מצב בריאות "טוב מאוד" ו"טוב" יורד עם הגיל‪ .‬בשנת ‪ 2013‬כמעט ‪ 100%‬מבני‬ ‫‪ 44-20‬היו מרוצים ממצב בריאותם‪ ,‬ללא הבדל משמעותי בין נשים לגברים‪ .‬ההבדל ניכר בקרב‬ ‫בני ‪ 65‬ומעלה‪ .‬כמעט מחצית מהאוכלוסייה בגיל הזה (‪ )45%‬מעריכה את הבריאות כ"טובה מאוד"‬ ‫ו"טובה"‪ ,‬אך אחוז הגברים גבוה בהרבה מאחוז הנשים (‪ 52%‬לעומת ‪ ,40%‬בהתאמה)‪ .‬נשים בנות ‪65‬‬ ‫ומעלה מעריכות את בריאותן כטובה פחות מבריאות הגברים בגילאים אלו‪.‬‬ ‫•משנת ‪ 2007‬יש עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד"‪ ,‬מ‪ 42%-‬ל‪53%-‬‬ ‫בשנת ‪.2012‬‬ ‫•בהשוואה בינלאומית לשנת ‪ 2013‬ישראל נמצאת במקום השמיני מבין מדינות ה‪ OECD-‬שמציגות‬ ‫את המדד‪ ,‬עם ‪ 80%‬מהאוכלוסייה שדיווחה כי מצב הבריאות "טוב מאוד" ו"טוב"‪ ,‬שיעור דומה‬ ‫לשווייץ‪ .‬דירוג זה שם את ישראל בפער חיובי גדול ממדינות ה‪ ,OECD-‬שעומדות על ממוצע‬ ‫של ‪.69.2%‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫טוב מאוד‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫טוב‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫לא כל כך טוב‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫בכלל לא טוב‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫טוב מאוד וטוב‬ ‫*סקר חברתי של הלמ"ס נערך מדי שנה משנת ‪.2002‬‬ ‫משנת ‪ 2007‬יש עלייה מתמדת באחוז‬ ‫המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד"‪,‬‬ ‫מ‪ 42%-‬ל‪ 53%-‬בשנת ‪.2012‬‬ ‫* נוסח השאלה‪" :‬מה מצב בריאותך בדרך כלל?"‪ .‬אפשרויות התשובה הן "טוב מאוד"‪" ,‬טוב"‪" ,‬לא כל כך טוב"‪" ,‬בכלל לא טוב"‪ .‬המדד כולל את מי‬ ‫שהשיבו "טוב" או "טוב מאוד"‪.‬‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 86‬‬ ‫< ‪> 87‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪*2002‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪60‬‬ ‫בריאות‬ ‫בני ‪ 20‬ומעלה המעריכים את בריאותם כטובה*‪ ,‬לפי גיל‪ ,‬לפי מין וקבוצת אוכלוסייה‪2013 ,‬‬ ‫הערכה עצמית של בריאות* בישראל ובמדינות ה‪ ,OECD-‬בני ‪ 20‬ומעלה‪2013 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אחוזים ל‪ 100,000-‬תושבים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬ ‫קבוצת אוכלוסייה‬ ‫‪65+‬‬ ‫‪45-64‬‬ ‫גיל‬ ‫‪20-44‬‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫מין‬ ‫סה״כ‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫*טוב מאוד או טוב‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫קוריאה הדרומית‬ ‫יפן‬ ‫פורטוגל‬ ‫אסטוניה‬ ‫הונגריה‬ ‫פולין‬ ‫צ'כיה‬ ‫פינלנד‬ ‫סלובניה‬ ‫גרמניה‬ ‫סלובקיה‬ ‫איטליה‬ ‫צרפת‬ ‫טורקיה‬ ‫אוסטריה‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫ספרד‬ ‫דנמרק‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫הממלכה המאוחדת‬ ‫יוון‬ ‫בלגיה‬ ‫הולנד‬ ‫נורובגיה‬ ‫איסלנד‬ ‫ישראל**‬ ‫שווייץ‬ ‫שוודיה‬ ‫אירלנד‬ ‫אוסטרליה***‬ ‫ארצות הברית‬ ‫קנדה‬ ‫ניו זילנד‬ ‫*מוצג אחוז המדווחים על מצב הבריאות "טוב מאוד" ו"טוב" מקור הנתונים ‪.OECD‬‬ ‫**בישראל האוכלוסייה המדווחת היא מגיל ‪ 20‬ומעלה‪ .‬ברוב המדינות האוכלוסייה היא בגיל ‪ 16‬ומעלה‪.‬‬ ‫***נתון של אוסטרליה לשנת ‪.2011‬‬ ‫בהשוואה בינלאומית לשנת ‪ 2013‬ישראל‬ ‫נמצאת במקום השמיני מבין מדינות‬ ‫ה‪ OECD-‬שמציגות את המדד‪ ,‬עם ‪80%‬‬ ‫מהאוכלוסייה שדיווחה כי מצב הבריאות‬ ‫"טוב מאוד" ו"טוב"‪ ,‬שיעור דומה לשווייץ‪.‬‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 88‬‬ ‫< ‪> 89‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫בריאות‬ ‫מעשנים לפי מין*‪2013-2002 ,‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬ ‫נשים‬ ‫כלל האוכלוסייה‬ ‫‪20‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬ ‫טבק מהווה גורם סיכון עיקרי לפחות‬ ‫לשתי סיבות המוות המובילות – מחלות‬ ‫ׂשאתות‬ ‫מחזור הדם וסוגים רבים של ֵ‬ ‫ממאירות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הוא גורם מהותי‬ ‫למחלות של דרכי נשימה‪ .‬המדד הוא מרכיב‬ ‫אחד מהאינדקס שמיועד לפיתוח‪ ,‬ומבוסס על‬ ‫הנתונים המתקבלים מסקרי ‪*KAP‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫גברים‬ ‫מעשנים לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬מין וגיל*‪2013 ,‬‬ ‫יהודים‬ ‫יהודיות‬ ‫ערבים‬ ‫ערביות‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד‬ ‫ירידה‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫בני ‪+65‬‬ ‫בני ‪45-64‬‬ ‫בני ‪25-44‬‬ ‫סך הכל‬ ‫בני ‪ 21‬ומעלה‬ ‫‪0%‬‬ ‫המדד הוא מרכיב אחד מהאינדקס שמיועד לפיתוח‪ .‬המדד מחושב לפי אחוז המשיבים בחיוב לשאלה שנשאלת בסקרים ‪ -‬האם אתה מעשן כיום לפחות‬ ‫סיגריה אחת ביום? הסקרים נערכים החל משנת ‪ 2002‬בקרב האוכלוסייה הבוגרת בגילאי ‪ 21‬ומעלה‪ ,‬בדרך כלל אחת לשנתיים *מבוסס על סקרי ‪KAP‬‬ ‫(‪ )Knowledge. Attitudes. Practices‬מ־‪ - 2002‬סקרים הנערכים על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות‬ ‫מגמות במדד‬ ‫‪16.2%‬‬ ‫מבני ‪ 21‬ומעלה‬ ‫בישראל עישנו לפחות‬ ‫סיגריה אחת ביום‬ ‫בשנת ‪2013‬‬ ‫‪39.8%‬‬ ‫‪29.8%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫קידום‬ ‫בריאות ‪-‬‬ ‫דיווח‬ ‫עצמי על‬ ‫עישון‬ ‫עישון הוא אחד‬ ‫הגורמים המרכזיים‬ ‫לתחלואה במגוון מחלות‪.‬‬ ‫השימוש במוצרי טבק‬ ‫מוגדר על ידי ארגון‬ ‫הבריאות העולמי (‪)WHO‬‬ ‫כגורם השני לתמותה‬ ‫ברחבי העולם‬ ‫אחוז מעשנים בישראל ובמדינות ה־‪ ,OECD‬מכלל האוכלוסייה‪,‬‬ ‫לפי שנת עדכון אחרונה‬ ‫‪21.9%‬‬ ‫‪10.8%‬‬ ‫מהגברים עישנו לפחות‬ ‫סיגריה אחת ביום‬ ‫מהנשים עישנו לפחות‬ ‫סיגריה אחת ביום‬ ‫‪16.2%‬‬ ‫מעשנים בישראל‬ ‫אחוז נמוך מהממוצע‬ ‫במדינות ה־‪OECD‬‬ ‫(‪ )19.7%‬ודומה‬ ‫לאחוז בפינלנד‬ ‫ובדנמרק‬ ‫יוון (‪)2010‬‬ ‫צ׳ילה (‪)2009‬‬ ‫הונגריה (‪)2009‬‬ ‫אסטוניה (‪)2012‬‬ ‫צרפת (‪)2012‬‬ ‫אירלנד (‪)2007‬‬ ‫ספרד (‪)2011‬‬ ‫טורקייה (‪)2012‬‬ ‫פולין (‪)2009‬‬ ‫אוסטרייה (‪)2006‬‬ ‫צ׳כיה (‪)2013‬‬ ‫גרמניה (‪)2013‬‬ ‫סלובניה (‪)2012‬‬ ‫שווייץ (‪)2012‬‬ ‫המלכה המאוחדת (‪)2012‬‬ ‫קוראה הדרומית (‪)2013‬‬ ‫ממוצע ‪OECD‬‬ ‫איטליה (‪)2014‬‬ ‫סלובקיה (‪)2009‬‬ ‫יפן (‪)2013‬‬ ‫בלגיה (‪)2013‬‬ ‫פורטוגל (‪)2006‬‬ ‫הולנד (‪)2013‬‬ ‫דנמרק (‪)2014‬‬ ‫ישראל (‪)2013‬‬ ‫פינלנד (‪)2013‬‬ ‫ניו זילנד (‪)2014‬‬ ‫לוקסמבורג (‪)2014‬‬ ‫קנדה (‪)2013‬‬ ‫ארצות הברית (‪)2013‬‬ ‫נורווגיה (‪)2014‬‬ ‫אוסטרליה (‪)2013‬‬ ‫מקסיקו (‪)2012‬‬ ‫איסלנד (‪)2013‬‬ ‫שוודיה (‪)2013‬‬ ‫‪26.5%‬‬ ‫‪26.0%‬‬ ‫‪24.1%‬‬ ‫‪24.0%‬‬ ‫‪23.9%‬‬ ‫‪23.8%‬‬ ‫‪23.8%‬‬ ‫‪23.2%‬‬ ‫‪22.2%‬‬ ‫‪20.9%‬‬ ‫‪20.5%‬‬ ‫‪20.4%‬‬ ‫‪20.0%‬‬ ‫‪19.9%‬‬ ‫‪19.7%‬‬ ‫‪19.7%‬‬ ‫‪19.5%‬‬ ‫‪19.3%‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪17.0%‬‬ ‫‪16.2%‬‬ ‫‪15.8%‬‬ ‫‪15.5%‬‬ ‫‪15.3%‬‬ ‫‪14.9%‬‬ ‫‪13.7%‬‬ ‫‪13.0%‬‬ ‫‪12.8%‬‬ ‫‪11.8%‬‬ ‫‪11.4%‬‬ ‫‪10.07%‬‬ ‫מקור‪OECD :‬‬ ‫במדינות רבות המדד נמדד בדר»כ מגיל ‪ .+15‬בישראל הנתונים מגילאי ‪+21‬‬ ‫ירידה באחוז המעשנים‬ ‫בקרב שני המינים‬ ‫פער של ‪ 11%‬בין גברים‬ ‫לנשים בשנת ‪2013‬‬ ‫עם השנים ניתן לראות ירידה‬ ‫הדרגתית בקרב שני המינים‬ ‫אם כי הירידה בקרב הגברים‬ ‫משמעותית יותר מבקרב הנשים‪.‬‬ ‫גברים מעשנים יותר מנשים‬ ‫בכל קבוצות הגיל‬ ‫הפער בין גברים לנשים‬ ‫הצטמצם עם השנים‪ .‬בעיקר‬ ‫בגלל הירידה בשיעורי‬ ‫העישון שגדולה יותר בקרב‬ ‫הגברים לעומת הנשים‬ ‫סך הכל מעשנים‬ ‫בני ‪ 21‬ומעלה‬ ‫‪4.1%‬‬ ‫‪12.2%‬‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬ ‫‪35.4%‬‬ ‫‪19.1%‬‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 90‬‬ ‫< ‪> 91‬‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫בריאות‬ ‫שיעורי עודף משקל והשמנת יתר** בקרב כלל‬ ‫תלמידי בית ספר בכיתות א ובכיתות ז‪ ,‬תשע״ד‬ ‫(‪)2014-2013‬‬ ‫שיעורי עודף משקל והשמנת יתר** בקרב כלל תלמידי בית ספר בכיתות א‬ ‫ובכיתות ז‪ ,‬תשע״ד (‪)2014-2013‬‬ ‫כיתות א‬ ‫כיתות ז‬ ‫‪38.5%‬‬ ‫עודף משקל‬ ‫בקרב‬ ‫ילדים‬ ‫מדד מסת הגוף*‬ ‫מחושב לפי משקל‬ ‫(בק״ג) מחולק בגובה‬ ‫(במטרים) בריבוע‪.‬‬ ‫מאפשר לקבוע אם‬ ‫האדם במשקל תקין‪,‬‬ ‫בעודף או בתת־משקל‬ ‫‪30.1%‬‬ ‫‪28.2%‬‬ ‫‪24.9%‬‬ ‫‪24.1%‬‬ ‫‪23.7%‬‬ ‫‪24.1%‬‬ ‫‪21.0%‬‬ ‫המידע מבוסס על מדידות גובה ומשקל‬ ‫המבוצעות מדי שנה בבתי הספר‪ .‬יש‬ ‫קשר ישיר בין עודף משקל בגיל צעיר‬ ‫לבין סיכון לעודף משקל בגיל המבוגר‪.‬‬ ‫השמנת יתר קשורה קשר הדוק‬ ‫לתחלואה לבבית‪ ,‬לסוכרת ולמחלות‬ ‫נוספות ופוגעת באיכות החיים באופן‬ ‫ישיר ובאופן עקיף על ידי תחלואה‬ ‫נלווית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬עודף משקל והשמנה‬ ‫עלולים לגרום להערכה עצמית נמוכה‬ ‫ולביטחון עצמי ירוד‬ ‫הכיוון הרצוי למדד‬ ‫ירידה‬ ‫‪21.0%‬‬ ‫‪30.1%‬‬ ‫תלמידי‬ ‫כיתות א‬ ‫‪19.9%‬‬ ‫תלמידי‬ ‫כיתות ז‬ ‫שיעורי עודף משקל והשמנת יתר**‬ ‫בקרב תלמידי בית ספר‪ ,‬תשע״ב (‪)2012-2011‬‬ ‫‪21.4%‬‬ ‫‪27.6%‬‬ ‫‪29.2%‬‬ ‫‪14.3%‬‬ ‫כיתות א‬ ‫‪10.5%‬‬ ‫כיתות ג‬ ‫‪30.7%‬‬ ‫כיתות ה‬ ‫‪30.7%‬‬ ‫כיתות ז‬ ‫‪27.2%‬‬ ‫כיתות ט‬ ‫‪27.5%‬‬ ‫סך הכל‬ ‫סך הכל‬ ‫בדואים‬ ‫בדרום‬ ‫חרדים‬ ‫ערבים‬ ‫ממלכתי‬ ‫דתי‬ ‫יהודים‬ ‫ממלכתי‬ ‫מדד לפיתוח‪ ,‬בשלב זה מבוסס על הנתונים הזמינים במשרד הבריאות‪ .‬בקרב ילדים ההערכה נעשית לפי עקומות ייחוס; ‪ BMI‬מעל אחוזון ‪ 85‬ועד אחוזון‬ ‫‪ 96‬מוגדר כעודף משקל‪ ,‬והשמנת יתר מוגדרת כאשר ה־‪ BMI‬נמצא באחוזון ‪ 97‬ומעלה‪ .‬עקומות הייחוס שבהן נעשה שימוש בישראל החל משנת ‪ 2011‬הן‬ ‫עקומות הייחוס של הארגון הבריאות העולמי (‪ )WHO‬משנת ‪** BMI - Body Mass Index* 2007‬השמנת יתר=‪ BMI‬מעל אחוזון ‪85%‬‬ ‫מגמות במדד‬ ‫‪27%‬‬ ‫מתלמידי בתי ספר‬ ‫בישראל עד כיתה ט‬ ‫סבלו מהשמנת יתר‬ ‫או מעודף משקל‪,‬‬ ‫ב־‪2012‬‬ ‫נתוני שנת ‪ 2014‬דומים‬ ‫לנתוני ‪2013-2011‬‬ ‫שיעורי ההשמנה גבוהים יותר‬ ‫בקרב האוכלוסייה הערבית‬ ‫ירידה בשיעור הסובלים‬ ‫מעודף משקל בכיתה ט‬ ‫‪ 21%‬מתלמידי כיתות א ו־‪30%‬‬ ‫מתלמידי כיתות ז סבלו‬ ‫מעודף משקל ומהשמנת יתר‬ ‫בשנת ‪ 2014‬נתונים דומים‬ ‫לשיעורים שנצפו בשנים‬ ‫‪2013-2011‬‬ ‫העלייה בשיעור התלמידים הסובלים‬ ‫מעודף משקל או מהשמנה בולטת ביותר‬ ‫באוכלוסייה הערבית‪ .‬בין כיתה א לכיתה ז‬ ‫שיעור הילדים הערבים והבדואים בדרום עם‬ ‫‪ BMI‬מעל אחוזון ‪ 85%‬עלה באופן משמעותי‬ ‫יותר מביתר אוכלוסיות התלמידים‬ ‫שיעורי התלמידים הסובלים‬ ‫מעודף משקל או מהשמנת יתר‬ ‫עולים מכיתה א עד כיתה ה‪,‬‬ ‫מתייצבים בין כיתה ה לכיתה ז‬ ‫ויורדים בכיתה ט (נתוני ‪2012‬‬ ‫בכיתות א‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ ,‬ט)‬ ‫שיעור הילדים עם‬ ‫‪ BMI‬מעל אחוזון ‪97%‬‬ ‫(השמנת יתר) נותר ללא‬ ‫שינוי בשנים האחרונות‬ ‫‪9% 13%‬‬ ‫בכיתות ז‬ ‫ב־‪2014‬‬ ‫בכיתות א‬ ‫ב־‪2014‬‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 92‬‬ ‫< ‪> 93‬‬ ‫פחות ילדים סובלים מעודף משקל‬ ‫והשמנת יתר בקרב בדואים בדרום‬ ‫ובקרב חרדים‬ ‫דפוסי הגדילה של ילדים בדואים בדרום‬ ‫וילדים חרדים שונים משאר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הן בכיתות א והן בכיתות ז‪ ,‬שיעורי הילדים‬ ‫הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר‬ ‫נמוכים באופן משמעותי מהשיעורים בקרב‬ ‫כלל אוכלוסיית הילדים בכיתות אלו‬ ‫בריאות‬ ‫תחושת דיכאון‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫תחושת דיכאון מתייחסת להערכה עצמית של הפרט בנוגע למצבו הרגשי‪.‬‬ ‫בני ‪ 20‬ומעלה שחשו דיכאון‪ ,‬לפי שנה‬ ‫המדד מבוסס על שאלה שהופיעה לסירוגין בשאלון הסקר החברתי בשנים ‪ 2013 ,2010 ,2007 ,2003‬והיא‬ ‫*‬ ‫מופנית לכלל האוכלוסייה מגיל ‪ 20‬ומעלה‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה באחוז החשים דיכאון‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בשנת ‪ 34% 2013‬מבני ‪ 20‬ומעלה חשו מדוכאים לעתים קרובות או מדי פעם‪ ,‬ו‪ 9%-‬חשו דיכאון‬ ‫לעתים קרובות‪.‬‬ ‫•‪ 49%‬מהערבים חשו דיכאון לעתים קרובות או מדי פעם לעומת ‪ 30%‬מהיהודים שחשו כך‪.‬‬ ‫•‪ 40%‬מהנשים חשו מדוכאות לעתים קרובות או מדי פעם לעומת ‪ 27%‬מהגברים‪.‬‬ ‫•תחושת הדיכאון עולה עם הגיל‪ 32% :‬בקרב בני ‪ 35% ,44-20‬בקרב בני ‪ 64-45‬ו‪ 38%-‬בקרב בני ‪65‬‬ ‫ומעלה‪.‬‬ ‫•בשנת ‪ 2010‬נצפתה ירידה בשיעור החשים דיכאון (‪ )26%‬ביחס לשנים ‪ )38%( 2003‬ו‪ ,)34%( 2007-‬אך‬ ‫בשנת ‪ 2013‬חזר השיעור לרמה שהייתה בשנת ‪.)34%( 2007‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫לעתים קרובות‬ ‫מדי פעם‬ ‫בני ‪ 20‬ומעלה שחשו דיכאון‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל וקבוצת אוכלוסייה‪2013 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יהודים‬ ‫קבוצת אוכלוסייה‬ ‫‪65+‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪38‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪45-64‬‬ ‫‪20-44‬‬ ‫‪29‬‬ ‫גיל‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫< ‪> 94‬‬ ‫< ‪> 95‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪20 25‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גברים‬ ‫מין‬ ‫מדי פעם‬ ‫* נוסח השאלה‪ :‬ב‪ 12-‬החודשים האחרונים‪ ,‬האם הרגשת מדוכא? המדד כולל את מי שהשיבו "לעתים קרובות" או "מדי פעם"‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נשים‬ ‫‪40‬‬ ‫סה״כ‬ ‫לעתים קרובות‬ ‫אחוזים‬ ‫‪ 40%‬מהנשים חשו מדוכאות לעתים קרובות‬ ‫או מדי פעם לעומת ‪ 27%‬מהגברים‪.‬‬ ‫‪60‬‬