‫החלפת המידע האוטומטית‬ ‫רו"ח שי דובר*‬ ‫הקדמה‬ ‫העשורים האחרונים הביאו עמם תמורות רבות בכל הקשור לפעילות בין לאומית של תושבי ישראל‪ .‬ב‬ ‫‪ 41‬למאי ‪ 4119‬הוסר הפיקוח על מטבע החוץ שנשמר בקפדנות בישראל מיום הקמתה‪ .‬השקעות‬ ‫והעברות כספים לחו"ל הפכו עתה לחוקיים‪.‬‬ ‫לעומת הסרת הפיקוח על מטבע החוץ שבוצעה באבחת חרב‪ ,‬סגירת רשת המס על הכנסות שנצמחו‬ ‫בחו"ל נפרשה על פני יותר מעשור‪ .‬ב ‪ 4‬בינואר ‪ ,3002‬כלומר רק ארבע וחצי שנים אחרי שהעברת‬ ‫כספים לחו"ל ללא היתר מיוחד הפכה חוקית‪ ,‬נכנס לתוקפו תיקון ‪423‬לפקודת מס הכנסה שהפך את‬ ‫שיטת המיסוי בישראל משיטה טריטוריאלית לשיטה פרסונלית‪ .‬לאחר המיסוי הוחל למסות הכנסות‬ ‫פסיביות מריבית‪ ,‬דיבידנדים‪ ,‬שכר דירה ותמלוגים שנצמחו לתושבי ישראל מחוץ לישראל וכן נחקקו‬ ‫סעיפים למניעת שימוש בחברות להתחמקות ממסים אלו‪.‬‬ ‫ב ‪ 4‬לינואר ‪ 3002‬נכנס לתוקפו תיקון ‪ 411‬שהחל ממסה גם הכנסות של תושבי ישראל שהופקו‬ ‫במסגרת נאמנויות וב ‪ 4‬לינואר ‪ 3041‬נכנס לתוקפו תיקון ‪ 411‬הממסה גם הכנסות של נאמנות שיצרו‬ ‫תושבי חוץ שניתן ליחסן לנהנה תושב ישראל‪ .‬בכך נסגרה רשת המס על הכנסות של תושבי ישראל‬ ‫המופקות מחוצה לה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הבעיה העיקרית של רשות המסים במלחמתה בהון השחור ובהכנסות לא מדווחות‬ ‫מעבר לים הייתה ונותרה בעיית המידע‪ .‬שום חוק אין כוחו יפה אם רשות המסים אינה יכולה לאכוף‬ ‫את תשלומו וכך סגירת רשת המס על ההכנסות בחו"ל בכל הקשור לחקיקה הקדימה את יכולת רשות‬ ‫המסים לאכוף את החקיקה בפועל‪.‬‬ ‫העדר יכולת לאכוף את חוקי המס על ההון הנמצא מחוץ לגבולות המדינה הפכה לבעיה אקוטית של‬ ‫כל רשויות המס בעולם‪ .‬ככל שהעולם הפך גלובלי יותר הפכה המשימה של ניהול השקעות דרך‬ ‫מוסדות פיננסיים מחוץ למדינת התושבות קלה יותר וסכומי הון עצומים עוברים בעולם מבלי שימוסו‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫הפעילות הבין לאומית‬ ‫כבר בשנת ‪ 3000‬החל ארגון ה ‪ OECD‬לבחון את הסיכונים הקיימים למדינות החברות בו מפעילותם‬ ‫של מקלטי מס ופרסם רשימה שחורה של מקלטי מס‪ .‬בין שנת ‪ 3000‬לאפריל ‪ 24 3003‬מתוך ‪29‬‬ ‫מקלטי המס הסכימו לחתום על אמנת ה ‪ OECD‬ליישום כללים לשקיפות והחלפת מידע‪ .‬עד שנת‬ ‫‪ 3001‬גם יתרת שבעת מקלטי המס הודיעו על אימוץ הכללים ונכון להיום ה ‪ OECD‬אינו מכריז על‬ ‫מקום כלשהו כמקלט מס שאינו משתף פעולה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הצלחת ה ‪ OECD‬עם מקלטי המס המובהקים לא הועילה לפתור את בעיית העלמת‬ ‫המס כיוון שההון מצא מקומו למקומות לגיטימיים אחרים כגון בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬נדל"ן‪ ,‬השקעות‬ ‫בשוק ההון ועוד וזאת בכל מדינות העולם ולאו דווקא במקלטי המס‪ .‬העדר שיתוף הפעולה והעדר‬ ‫עניין של רשויות המס במדינות המקור (המדינה בה הופקה ההכנסה) בנישום הפכו את כל העולם‬ ‫למקום פוטנציאלי להעלמת מס‪.‬‬ ‫בתחילת אפריל ‪ 3042‬הודיעו שרי האוצר של צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה ואנגליה על כוונתן‬ ‫להחליף ביניהן מידע בדומה ל ‪ FATCA‬האמריקאי‪ .‬בתוך ימים הצטרפו אליהם בלגיה‪ ,‬צכיה‪ ,‬הולנד‪,‬‬ ‫פולין ורומניה וכעבור מספר שבועות גם נורבגיה ומקסיקו‪.‬‬ ‫באמצע אפריל ‪ 3042‬הודיעו שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה ‪ G –20‬שהם רואים‬ ‫בהחלפת המידע האוטומטית כסטנדרט הנכון ביותר למלחמה בהעלמת המס ובקשו מה ‪ OECD‬לבנות‬ ‫סטנדרט אחיד של החלפת מידע אוטומטית‪ .‬גם מועצת האיחוד האירופי סמכה את ידיה על הרעיון‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 3041‬ה ‪ OECD‬פרסם את ‪the Standard for Automatic Exchange of Financial Account‬‬ ‫‪ . Information‬הדוח המקיף כלל דברי הסבר וכן הסכם לחילופי מידע בין מדינות‪ .‬הדוח המליץ‬ ‫למדינות להשיג מידע מהמוסדות הפיננסים שלהם על נישומים במדינות אחרות עימהן יש להם הסכם‬ ‫ולהעביר אחת לשנה דיווח למדינת התושבות של הנישום על מצב חשבונותיו ונכסיו במדינה‪ .‬הדוח‬ ‫כלל את המוסדות הפיננסים שצריכים לדווח‪ ,‬החשבונות והנישומים שידווחו והנהלים שיש לבצע על‬ ‫ידי המוסדות הפיננסים‪.‬‬ ‫ה ‪ OECD‬המליץ על החלפה סיסטמתית ותקופתית של מידע על נישומים ממדינת המקור (המדינה בה‬ ‫מופקת ההכנסה) למדינת התושבות של הנישום‪ .‬המידע שיעבור יכלול קטגוריות שונות של הכנסה‬ ‫כגון דיבידנד‪ ,‬ריבית‪ ,‬תמלוגים‪ ,‬שכר‪ ,‬פנסיות ועוד‪ .‬העברת המידע תאפשר מידע תקופתי על נישומים‬ ‫שאינם עומדים בכללי מדינת המקור שלהם ומעלימים מס לרבות במקרים בהם לרשויות מדינת‬ ‫המקור לא היה כל חשד מוקדם‪ .‬מאחר והחלפת המידע האוטומטי )‪ (AEOI‬אומצה על ידי מדינות‬ ‫רבות החל הפורום הבינ"ל של ה ‪ OECD‬לבחון מי מעוניין להתקדם והחיל עליו את הכללים‪ .‬ה ‪G – 30‬‬ ‫הסמיך את הפורום לפקח ולבחון את יישום הכללים ולסייע למדינות להחילם‪.‬‬ ‫עד תום ‪ 3042‬קבוצת העבודה של הפורום אמורה להמליץ על מתודולוגיה נכונה לפיקוח על יישום‬ ‫התקנים ועל הצרכים של המדינות השונות בדרך ליישום מלא‪.‬‬ ‫החלפת המידע‬ ‫לפי ההצעה של ה ‪ OECD‬מדינות תחלפנה מידע על בסיס שנתי לפי סטנדרט דיווח אחיד אותו פרסם‬ ‫הארגון‪ .‬המידע יאסף מגופים פיננסים שכוללים בנקים‪ ,‬גופים המשמשים כנאמנים להחזקת נכסים‬ ‫של אחרים‪ ,‬חברות השקעה וחברות ביטוח מסוימות‪.‬‬ ‫המידע שייאסף יכלול פרטים אישיים של בעלי חשבונות ובמקרה שהמחזיק הוא חברה פרטים על‬ ‫בעלי מניותיה היחידים‪ .‬כמו כן יכלול המידע את הסכום המופקד בחשבון בסוף השנה או את שווי‬ ‫התיק‪ ,‬הכנסות ריבית‪ ,‬הכנסות מדיבידנד והכנסות שהופקו מנכסים אחרים המוחזקים בחשבון‪ .‬בנוסף‬ ‫יכלול הדיווח את התמורה שהתקבלה תמורת מכירת נכסים‪ ,‬הכנסות שכר‪ ,‬פנסיות תמלוגים ועוד‪.‬‬ ‫דווח יידרש גם במקרים בהם הגוף הפיננסי שימש כנאמן‪ ,‬ברוקר מנהל תיקים או סוכן של בעל‬ ‫החשבון‪.‬‬ ‫עד כה כ ‪ 10‬מדינות כבר החלו מיישמות את החלפת המידע האוטומטית ומדינות רבות ובהן ישראל‬ ‫משלימות דרישות חוקיות אחרונות ופותרות את האתגרים הטכניים הנדרשים‪.‬‬ ‫ניתן לצפות כי עד תום ‪ 3042‬מרבית מדינות העולם כבר יפעילו ברמה זו או אחרת את החלפת‬ ‫המידע האוטומטית וכי מדינת ישראל תחל לחתום על אמנה לחילופי מידע בקצב מהיר‪.‬‬ ‫*לשעבר מזכיר הוועדה למיסוי נאמנויות ויועץ לוועדת האכיפה של מס הכנסה‪.‬‬