‫הרב ארי דוד קאהן‬
‫בשר ודג ‬
‫‪ .1‬תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עו עמוד ב‬
‫אלא אימא‪ :‬כעין שתי קדירות‪ .‬והכי קאמר‪ :‬אין צולין שני פסחים כאחד מפני תערובת‪ .‬מאי תערובת‬
‫ תערובת טעמים‪ .‬ואפילו כעין שתי קדירות דליכא תערובת טעמים ‪ -‬אסור משום תערובת גופין‪,‬‬‫ואפילו גדי וטלה‪ … .‬תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא‪ :‬פת שאפאה עם צלי של בשר בתנור ‪ -‬אסור‬
‫נצלה עם בשר‬
‫דג‬
‫שיש בו חלב‪ ,‬הואיל וקלטה הפת ריח מן הבשר‬
‫‪ .‬ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא‬
‫לאכלה בכותחא‬
‫אסר רבא לאכול דג זה עם כותח שיש בו חלב‬
‫‪ .‬מר בר רב אשי אמר‪:‬‬
‫בתנור ‪ -‬אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא‬
‫מסוכן‬
‫מאחר שקלט הדג מריח הבשר‬
‫במלח‬
‫לאכול אותו דג שנצלה עם הבשר‬
‫משום דקשיא‬
‫נמי אסורה‪,‬‬
‫במילחא‬
‫אפילו‬
‫לריחא ולדבר אחר‪.‬‬
‫‪ .2‬רש"י מסכת פסחים דף עו עמוד ב‬
‫ביניתא ‪ -‬דג‪.‬דאיטוי בהדי בישרא ‪ -‬בתנור אחד‪.‬אסרה רבא מפרזיקא למיכלה בכותחא ‪ -‬שיש בו חלב‪,‬‬
‫משום דקסבר ריחא מילתא היא‪.‬לדבר אחר ‪ -‬צרעת‪ .‬‬
‫‪ .3‬שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטז סעיף ב‬
‫צריך ליזהר ג< שלא לאכול )ב( בשר ודג ביחד‪ ,‬מפני שקשה לצרעת‪ .‬הגה‪ :‬א ב[ וכן אין לצלות‬
‫בשר עם דג‪ ,‬משום ריחא‪ .‬ג[ >ב< ד< מיהו )ג( בדיעבד אינו אוסר )ארוך כלל ל"ט דין כ"ה(‪ .‬‬
‫‪ .4‬דברי חמודות חולין פרק ח‬
‫ובטי"ד סי' קט"ז כתב דיש מחמירין בדבר ליחד לדגים כלים לבדן וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל לרחוץ‬
‫ידיו בין בשר לדג והיה שורה פת ביין ואוכלו בינתיים כדי לרחוץ פיו עכ"ל ובשערי דורא בהג"ה‬
‫כתב מהרא"י אדברי הרא"ש דלא ראה אפי' רבנן קשישי דנהגו הכי רק עשו קנוח הפה בינתיים‬
‫והדחה ע"י שתייה וכן הוא בהגהת מרדכי דאין סכנה לאכול זה אחר זה אם אינו מבשלם ביחד וכתב‬
‫רמ"א בהגהות שנוהגים שלא לרחוץ הפה ולא הידים בינתים מ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות‬
‫דהוי קינוח והדחה ע"כ וכתב בא"ו הארוך דלכתחלה אין לצלותן ביחד משום ריחא מלתא אבל‬
‫בדיעבד שרי אם לא שהשומן זב מהא' על חבירו שאז אסור דהוי כבישול ע"כ ועיין לקמן סעיף קצ"א‬
‫שם פירשתי להא דאפילו במלחא ע"ש‪:‬‬
‫‪ .5‬רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה כג‬
‫פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאכלן בחלב‪ ,‬קערה שאכלו בה בשר‬
‫ובשלו בה דגים אותן הדגים מותר לאכלן בכותח‪ .‬‬
‫‪ .6‬ביאור הגר"א יורה דעה סימן קטז ס"ק ג‬
‫)ג( מיהו‬
‫כו'‪ .‬כמ"ש בסי' ק"ח דבדיעבד ריחא לאו מילתא היא‪:‬‬
‫‪ .7‬ספר ים של שלמה ‪ -‬חולין פרק ז אות טו‬
‫ובסמ"ק )סוס"י רי"ג( כתב‪ ,‬וז"ל‪ ,‬יש אומרים אפילו צלאו דג עם בשר אסור לאכלו‪ ,‬משום דקשה‬
‫לדבר אחר‪ ,‬ודוקא בתנור קטן‪ ,‬אבל בתנור גדול אין להקפיד‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬אין לדקדק מהא דסמ"ק‪ ,‬שלכל‬
‫הפחות לכתחילה אסור אפי' בתנורים גדולים‪ ,‬כמו שאנו נוהגין להחמיר בבשר עם חלב אפי' בתנורים‬
‫גדולים‪ ,‬כל שכן במקום סכנה גדולה‪ ,‬ואפשר להחמיר ולאסור אפי' בדיעבד‪ ,‬מ"מ נראה לי דמותר‬
‫לכתחילה‪ ,‬כיון שכתב המרדכי )סימן תרס"ה( בשם מיימוני )רמב"ם המ"א פ"ט הכ"ג( צלאו דגים‬
‫עם בשר אסור לאוכלו בחלב‪) ,‬אלא( ]אלמא[ אע"ג דקים ליה דבלע ריחא מן הבשר‪ ,‬מ"מ )ריחא(‬
‫מתיר הדג לבדו‪ ,‬אלמא‪ ,‬בריחא אין שום סכנה‪ ,‬אם לא בממשות‪ ,‬והוא היא אב לכל הרופאים‬
‫והטבעיים‪ ,‬וממילא שרי אפילו לכתחילה‪ ,‬וליכא למיגזר שמא יאכלנו עם החלב‪ ,‬דלא מצינו חומרא‬
‫זו אלא בפת‪ ,‬הראוי לאכול עם כל דבר‪ ,‬ומשום הכי היה צריך לעשות כעינא דתורא‪ ,‬מה שאין בדג‬
‫והדומה לו‪ ,‬ומה שאיתא להדיא בפ' כיצד צולין )פסחים ע"ו ע"ב( דאסור אפי' במילחא‪ ,‬וז"ל‪ ,‬דמסקינן‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫לשם‪ ,‬האי ביניתא דאטוויה בהדי בישרא‪ ,‬אסרה רבא מפרזיקיא מלאכול בכותחא‪ ,‬מר בר רב אשי‬
‫אמר‪ ,‬אפי' במילחא נמי אסור‪ ,‬משום דקשיה לריחא ודבר אחר‪ ,‬והלכתא בוודאי כמר בר רב אשי‪,‬‬
‫דהוה בתראי‪ ,‬וחלילה לומר שסמך על חכמתו נגד סוגיא הלכה‪ ,‬צ"ל דהוא סובר דהאי עובדא לא‬
‫איירי בצלאו בתנור אחד‪ ,‬כפרש"י )שם‪ ,‬ד"ה דאיטוי( דס"ל כהאי גוונא אין בו חשש סכנה‪ ,‬ולא היה‬
‫אוסרו מר בר רב אשי‪ ,‬אלא צלאו עם בשר ממש‪ ,‬ואעפ"כ לא אסרו רבא במילחא‪ ,‬ומר בר ר"א אסרו‬
‫אפילו במילחא‪ ,‬והכי הלכתא‪ ,‬אם נתבשל עם בשר ממש שאסורים משום סכנה‪,‬‬
‫‪ .8‬תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יא עמוד א‬
‫אמר רב‪ :‬אמר לי אדא ציידא‪ ,‬כוורא סמוך למיסרחיה מעלי‪.‬‬
‫‪ .9‬תוספות מסכת מועד קטן דף יא עמוד א‬
‫כוורא סמוך למסרחיה מעלי ‪ -‬ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם משתי עלה אבוה‬
‫דאמר בסמוך דמעלי ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמן הזה או שמא נהרות‬
‫דבבל מעלו לו טפי ויש מפרשים דכוורא לא בכלל דגים מיירי ושם דג ששמו כוורא ומשונה בדברים‬
‫האלו משאר דגים כדאמרינן פ' כל הבשר )חולין דף קט‪ (:‬אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא‬
‫ואין נראה שיהא בכל הלשונות של דגים טעם אחד‪.‬‬
‫‪ .10‬ש"ך יורה דעה סימן קטז ס"ק א‬
‫א וכן כו'‪ .‬ז"ל ד"מ באו"ה כלל ל"ט כתב דלכתחלה אסור לצלות בשר עם דגים משום ריחא‬
‫מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד‬
‫לחבירו אסורים ואף דיעבד כדאיתא פכ"צ עכ"ל ומהרש"ל באו"ש סימן ל"ה ובספרו פג"ה‬
‫סי' ט"ו כתב דמותר לצלות דגים עם בשר בתנור אחד אפילו לכתחלה ואין בו משום ריחא‬
‫מילתא לענין סכנה דדוקא כשצולין אותן מחוברים זה אצל זה אסור וע"ש ובספר באר שבע‬
‫דף ק"א האריך בזה וחלק עליו ופסק דאפילו בדיעבד אסורים משום ריחא מילתא אפי' נצלו‬
‫נפרדים זה מזה בתנור אחד כתב דאפילו במקום דנוהגים להתיר לענין איסור בדיעבד ריחא‬
‫מילתא ולאסור לכתחלה כדלעיל בסימן ק"ח לענין סכנתא אסור אפי' דיעבד וע"ש‪:‬‬
‫‪ .11‬פרי חדש יורה דעה סימן קטז ס"ק ד‬
‫]ד[ מיהו בדיעבד אינו אסור‪ .‬באיסור והיתר הארוך כלל ל"ט ]דין כה[ כתב דלכתחילה‬
‫אסור לצלות בשר עם דגים משום ריחא מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך‬
‫בישול‪ ,‬ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחבירו אסורין אף בדיעבד כדאיתא בפרק כיצד‬
‫צולין ]פסחים עו‪ ,‬ב[‪ .‬ומהרש"ל באיסור והיתר שלו סימן ל"ה ]מכונות אות ט[ ובספרו פרק‬
‫גיד הנשה ]ים של שלמה חולין פרק ז[ סימן ט"ו כתב דמותר לצלות דגים עם בשר בתנור‬
‫אחד ואפילו לכתחילה ואין בו משום ריחא מילתא לענין סכנה‪ ,‬דדוקא כשצולין אותן מחוברין‬
‫זה אצל זה אסור‪ .‬ובספר באר שבע דף ק"א ]שו"ת סימן לה[ האריך הרבה בענין זה ופסק‬
‫דאפילו בדיעבד אסורים משום ריחא מילתא אפילו נצלו נפרדים זה מזה בתנור אחד‪ ,‬ואף למי‬
‫שנוהג להתיר לענין איסור בדיעבד הכא מודה משום דחמירא סכנתא מאיסורא ע"ש‪ .‬וכן נ"ל‬
‫עיקר להחמיר בזה‪ … ,‬ומדברי שאר הפוסקים דהך עובדא לא מיירי שנצלו ביחד אלא שנצלו‬
‫נפרדים זה מזה דאין כאן אלא משום ריחא‪ ,‬ואף על פי כן מסיק מר בר רב אשי דאפילו במילחא‬
‫אסירא והדבר ברור דהלכה כמר בר רב אשי‪ ,‬ואם כן אף למאי דקיימא לן ]סימן קח סעיף א[‬
‫כפסק הרי"ף ]שם[ להתיר בדיעבד ריחא‪ ,‬אינו אלא לענין איסור‪ ,‬אבל לענין סכנה כיון‬
‫דחמירא סכנתא מאיסורא אף בדיעבד אסיר לכולי עלמא כמבואר בדברי מר בר אשי‪ ,‬אבל‬
‫בתנור גדול דנהגינן להתיר לכתחילה וכמו שכתוב בסימן ק"ח ]שם[ גם לענין דג ובשר שרי‬
‫אף לכתחילה‪ ,‬דהא טעמא מאי שרינן אפילו לכתחילה משום דאין כאן ריחא אם כן מה טעם‬
‫יש לאסור משום סכנה כיון דאין כאן ריחא כלל‪ ,‬ולפיכך הדבר פשוט דאף דבר של סכנה שרי‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫לכתחילה בתנור גדול‪ ,‬אבל בתנור קטן דאיכא ריחא אף בדיעבד אסור ואין בזה שום ספק‬
‫והחולק בזה אינו אלא מן המתמיהין‪ :‬‬
‫‪ .12‬פתחי תשובה יורה דעה סימן קטז ס"ק ג‬
‫…איברא מאחר דחזינן להרמב"ם דרב גובריה ברפואות וטבעיות שהשמיט הא דביניתא דאטוי‬
‫בהדי בישרא מסתמא לפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעים בענין זה ונהי שלא נסמוך‬
‫ע"ז לעשות מעשה לאכלם זע"ז דאפשר דה"ל כמו דבר הנאסר במנין מ"מ הרווחנו שיצאנו‬
‫מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא‪ .‬ואפשר שגם בזמנם לא היה הסכנה אלא במין‬
‫ביניתא ולא במינים המצויים בינינו כלל וליכא אלא איסור קל דרבנן דנהי דדבר שבמנין‬
‫דאורייתא היא היינו הנאסר משום סייג וגדר איסור אבל בכה"ג קילא טובא‪ .‬ואפילו באיסור‬
‫דאורייתא ס"ל להראב"ד דסגי לשער באומד יפה כו' ועוד דאפשר דע"י עירוי דאינו אלא‬
‫מבליע ומפליט לא גזרו בזה אפילו בזמניהם והרי אנו נוהגים להקל לאכול בשר בכלי דגים‬
‫ב"י אפילו באותה הסעודה ע"י הדחה בעלמא אלמא קים לן דליכא סכנתא בבלבול טעמי‬
‫בעלמא‪ .‬ומ"מ על השומן שנקרש יש לעיין בו קצת אולי אם ישבר חתיכת שומן קרוש ההוא‬
‫ימצא קצת ממי המרק ביני אטפי ואז יש לאסור בודאי אבל אם א"א לעמוד עליו נראה דאין‬
‫להחמיר כ"כ עכ"ד ע"ש[‪ .‬ועיין בספר תפארת למשה שכתב בשם זקינו הגאון מהר"ר יעקב‬
‫ז"ל דבנפל דג לקדרה עם בשר או איפכא היה אוסר הכלי בלא הגעלה דאף דמבשלים דגים‬
‫בכלי בשר או איפכא היינו שאין כח בנ"ט היוצא מקדרה לעשות ארס אבל כשנתבשל בקדרה‬
‫בשר ודגים ביחד הרי נתבשל ארס בתוכו ונבלע ארס בהקדרה ואסור ע"ש‪] .‬ועיין בספר תכ"א‬
‫שכתב דאם נפל שממית שקורין שפי"ן לתוך אוכל או משקה כ' הבית ל"י דאינו מועיל ס'‬
‫דהטעם משום ארס ועיין במג"א סי' שט"ז ס"ק כ"ג שכתב שאחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל‬
‫אפשר יש לסמוך ולהתיר עכ"פ בס' וגם מצאתי בספר הברית דאין להם ארס כלל ע"ש[‪:‬‬
‫‪ .13‬כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן קטז‬
‫אבל הדרישה כתב שיש כאן חיסור לשון ע"ש‪ .‬וז"ל‪ ,‬בכלל ט"ל אות כ"ה לענין סכנה שאפה‬
‫פאשטידה של בשר עם של דגים בתנור אחד ושניהם מגולין‪ ,‬אפילו בתנורים שלנו המכוסים למעלה‬
‫ואף בתנור קטן ואפילו הוא סגור כולו ולא נגעו כלל יחד מותר בדיעבד‪ ,‬ואפילו אם שניהם בלתי‬
‫מחבת רק שמרחקים קצת זו מזו‪ ,‬דאפילו יוצא השמנונית לתוך התנור אין בכך כלום‪ ,‬דבבליעת תנור‬
‫וכלי אין בו סכנה כדאיתא לקמן‪ ,‬אך לכתחילה מיהא יזהר‪ .‬ובאו' כ"ז כתב ודאי אם נצלו או נאפו‬
‫יחד אפילו לא נגעו זב"ז אסורים‪ ,‬אם לא שהיה בא' מהם לבטל טעם חבירו כדאיתא בגמ' פ' כיצד‬
‫צולין דג שנצלה עם בשר אסור כו' והיינו אפילו נגעו זה בזה‪ ,‬וכ"ש אם נאפו יחד בלתי מחבת תחת‬
‫כלי א' או אף בתנור סמוכין זל"ז דברוב הפעמים יוצא שמנונית בעין מזו לזו שיש בו סכנה דהא‬
‫אפילו באיסור חיישי' לזה אפילו בדיעבד ע"כ‪.‬‬
‫‪ .14‬שו"ת חתם סופר חלק ב )יורה דעה( סימן קא‬
‫אברא המהרש"ל פג"ה ס"סי ט"ו כתב דמדלא הביא הרמב"ם הך דמר בר רב אשי דפסחי' דביניתא‬
‫דאטוי בהדי בשרא אסור למכלי אפי' במילחא משום סכנתא ש"מ דהוא ברוב בקיאתו בטבעיות‬
‫וברפואות ידע דבריחא אינו מזיק והש"ס מיירי שנטוה עם בשר ממש ע"ש ודחוקו מפורסם דמ"מ‬
‫ה"ל להרמב"ם להביא עכ"פ דאסור לצלות דגי' עם בשר ממש והרי הוא השמיט הכל ועלה ברעיוני‬
‫תחלה דס"ל לרמב"ם דביניתא הוא דג ידוע שנקרא כן והוא שאסור לאכול עם בשר משום סכנתא‬
‫ולא דגים אחרים וכה"ג כ' תוס' ספ"ק דמ"ק גבי כוורי ואותו ביניתא אינו מצוי בינינו ומשו"ה השמיטו‬
‫הרמב"ם ומ"מ נ"ל דוחק דעכ"פ לא יסף זכר המין ההוא ממקומו במדינתו והי' לו לרמב"ם להביאו‬
‫לאנשי מדינתו ויותר נראה דלפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעיי' בענין זה וכמ"ש תוס'‬
‫ספ"ק דמ"ק הנ"ל ועוד להם כיוצא בזה ביומא ע"ז ע"ב ד"ה משום שיבתי' ובפ' א"ט מ"ז ע"א ד"ה‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫כל הני ובע"ז כ"ד ע"ב ד"ה פרה וע"ש מ"ש תוס' בבכורו' ר"פ הלוקח וז"ל ובמג"א סי' קע"ג סק"א‬
‫כ' ג"כ דאפשר דנשתנו הטבעיי' ומייתי ראיות אחרות ומ"מ כל הראיות יש לדחות דהתם ניברר לנו‬
‫שנשתנה המקום או הזמן דוק ותשכח ואפי' הך דשיבתי' י"ל אותם הבקיאים בהם ובשמותיהם וכותבי'‬
‫קמיעות יודעי' רוחות ושידון דשכיחי ודלא שכיחי וע"פ ע"פ גבי זרדא דמתא ודדברי ועמ"ש תוס'‬
‫במעילה י"ז ע"ב ד"ה יצא לקראתו וכו' ועיין ס' חסידים אבל הכא מי הגיד לנו שבטל אותה החששא‬
‫דישראלים נזהרים באמת ומשארי אומות אין ראי' דאכלי שקצים ורמשי' וחביל גופי' כדאי' בע"ז‬
‫ל"א ע"ב גבי ארמאי דוקאני דשתי גילוי ולא מתו מהם ע"ש אלא משום דחזינן לרמב"ם דרב גוברי'‬
‫ברפואות וטבעיות שהשמיט הנ"ל ע"כ ניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעיי' בזה ובשכנה"ג בא"ח‬
‫ראיתי שכ' מ"ש הר"בי בי"ד לאסור דגים עם חלב כמבוא' בא"ח שצווחו עליו הא בחלב ליכא קפידא‬
‫כלל וכ' שכונתו כך כמ"ש בא"ח שבשר עם דגים מסוכן על פי רופאים הכא נמי עם חלב מסוכן על‬
‫פי רופאים שאמרו כן ולפע"נד זה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים‪.‬‬
‫והשתא נהי שלא נסמוך על זה לעשות מעשה לאכלם זע"ז דאפשר דה"ל כמו דבר הנאסר‬
‫במנין ואפשר דלא שייך בזה כל הני תירוצי' הנאמרי' בגילוי ומש"וה אנו נזהרים ומנהג‬
‫אבותינו תורה מ"מ הרווחנו שיצאנו מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא ואפשר שגם‬
‫בזמנם לא הי' הסכנה אלא במין ביניתא ולא במינים המצוים בינינו כלל וליכא אלא אי' קל דרבנן‬
‫דנהי דדבר שבמנין דאורייתא הוא היינו הנאסר משום סייג וגדר איסור אבל בכה"ג קילא טובא וא"כ‬
‫הא אפילו באיסורא דאורייתא הוי ס"ל לראב"ד ז"ל בב"ח דטעם כעיקר לכ"ע אפ"ה סגי לשער‬
‫באומד יפה ועמ"ש חי' רשב"א בחולין צ"ו ע"א ד"ה הא דאבעי' להו מכ"ש דיש להקל הכא ועוד מאן‬
‫לימא לן דאיכא סכנה בכה"ג דוקא במטווי או מבשל להו ממש או אכול להו בעיני' אבל ע"י עירוי‬
‫דאפשר אינו מבשל כלל אלא מבליע ומפליט ומבלבל הטעמים מאן לימא לן דגזרו בזה ואפי' בזמניהם‬
‫והרי אנו נוהגים להקל להדי' לאכול בשר בכלי דגים בני יומן אפי' באותה הסעודה ע"י הדחה בעלמא‬
‫אלמא קים לן דליכא סכנתא בבלבול טעמי בעלמא ובאמת ראיתי נוהגין כן להקל מגדולי הוראה‬
‫ולהקל שומעין ומ"מ אם בא ושואל גם על השומן הנקרש יש לעיי' בו קצת עכ"פ אולי אם ישבר‬
‫חתיכת שומן קרוש ההוא ימצא קצת ממי המרק ביני אטפי ואז יש לאסור בוודאי אבל אם א"א לעמוד‬
‫עליו נראה דאין להחמיר כ"כ הנה הארכתי קצת לכבודו הכ"ד א"נ‪ .‬מ"ד יום א' דר"ח כסליו תקצ"ב‬
‫לפ"ק‪ .‬משה"ק סופר מפפד"מ‪.‬‬
‫‪ .15‬ערוך השולחן יורה דעה סימן קטז‬
‫…ואנו אין לנו רק דברי רבינו הרמ"א שפסק דמותר בדיעבד וירחץ ידיו בין אכילת דגים‬
‫לבשר ויאכל פת שרוי בינתים כדי לרחוץ פיו וי"א דאין לחוש לזה רק כשמבשלן יחד ואכלן‬
‫או נצלו יחד דאז יש סכנה אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש וכתב רבינו הרמ"א דכן נוהגין‬
‫שלא לרחוץ הפה והידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קינוח והדחה‬
‫עכ"ל וי"א דעכשיו נשתנו הטבעים וכמה דברים שאמרו בגמ' משום רוח רעה ואנו אין נזהרין‬
‫בזה ואין המדינות שוות זל"ז ]מג"א סי' רע"ג סק"א[ וגם רבותינו בעלי התוס' במועד קטן‬
‫]י"א א ד"ה כוורא[ כתבו על מה שאמרו בגמ' שם דכוורא סמוך למיסרחא מעלי וז"ל‬
‫ובזמה"ז תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם בשתיית מים אחר דג דאיתא שם דמעלי‬
‫ועכשיו אינו כן ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמה"ז עכ"ל ודע‬
‫שיש מי שאומר דדבר של סכנה בישול דגים בבשר אינו בטל אפילו בששים ]ט"ז סק"ב[‬
‫וחלקו עליו כמה מהגדולים דרק בארס נחש אין לו ביטול אבל בשארי דברים בטל בס'‬
‫כבאיסור דכיון שיש ס' שוב אין כאן טעם ואין בזה סכנה ]נקה"כ שבו"י חה"ש ופר"ח סק"ה[‬
‫ובמליחת בשר ודג ליכא סכנה ]שם[ וראיה ברורה דדג בבשר בטל בס' מחולין צ"ז כלכיס‬
‫באילפס ע"ש ברש"י‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‬