החוג הרב תחומי במדעי החברה - המכללה האקדמית עמק יזרעאל

‫החוג הרב‪-‬תחומי‬
‫במדעי החברה‬
‫שנה"ל תשע"ד‬
‫החוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה‬
‫תכנית לימודים חד‪-‬חוגית‪ ,‬דו‪-‬חוגית‬
‫ראש החוג‬
‫ד"ר אמיר רות‬
‫חברי הסגל האקדמי *‬
‫פרופ' מן המניין‪:‬‬
‫פרופ' גוטפלד ארנון‪.‬‬
‫פרופ' חבר‪:‬‬
‫פרופ' סילבר מתיו‪ ,‬פרופ' סנדאוי ח'אלד‪.‬‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר אזואלוס יעקב‪ ,‬ד"ר אמיר רות‪ ,‬ד"ר ארנון צחי (מומחה)‪ ,‬ד"ר‬
‫גוטר ערן‪ ,‬ד"ר גינוסר אבשלום (מומחה)‪ ,‬ד"ר סימונשטיין פרידה‪ ,‬ד"ר‬
‫עין‪-‬טל עירית (מומחה)‪ ,‬ד"ר קמה עמית‪ ,‬ד"ר רייך חנן‪.‬‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד"ר אבידר רות‪ ,‬ד"ר אלון תירוש מיכל**‪ ,‬ד"ר אריאל ירון‪ ,‬ד"ר ברנץ‬
‫ציון‪ ,‬ד"ר וטורי אשר**‪ ,‬ד"ר ינאי‪-‬ונטורה גלית‪ ,‬ד"ר מייקל קרן‪ ,‬ד"ר‬
‫מקלברג דוד‪ ,‬ד"ר רז סיון‪.‬‬
‫מורה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר סגל אבי‪ ,‬ד"ר שביט סידונה‪ ,‬ד"ר שחור טל‪.‬‬
‫עמיתי הוראה‪:‬‬
‫גב' אגוזי נעמה‪ ,‬ד"ר אגם‪-‬דאלי אביבית‪ ,‬מר אוסטרובסקי גלעד‪ ,‬מר‬
‫אטד עופר‪ ,‬רו"ח איוב מחמוד‪ ,‬ד"ר ביג'אוי אילן‪ ,‬מר בלייס דותן‪ ,‬ד"ר‬
‫בן שטרית גילת‪ ,‬עו"ד ברזילי גילה‪ ,‬ד"ר ברשדסקי יוליה‪ ,‬ד"ר גורני‬
‫עדנה‪ ,‬ד"ר גיל אברהם‪ ,‬ד"ר גלברד מנחם‪ ,‬עו"ד גרוס מיכל‪ ,‬גב' גרנר‬
‫ענת‪ ,‬מר הורביץ עומר‪ ,‬ד"ר ווילר גור‪-‬אריה אדם‪ ,‬מר זיבנברג אלכס‪,‬‬
‫ד"ר זלקוביץ עידו‪ ,‬ד"ר זקן מוטי‪ ,‬גב' טאובר‪-‬פאוזנר תמר‪ ,‬רו"ח‬
‫טוכמן יעקב‪ ,‬ד"ר יזבק מחמוד‪ ,‬ד"ר ישראלי ציפי‪ ,‬ד"ר כהן דן‪ ,‬ד"ר‬
‫כהן‪-‬אביגדור נאוה‪ ,‬ד"ר כרמל‪-‬חכים אסתר‪ ,‬עו"ד להט אמיר‪ ,‬ד"ר לוי‬
‫שי‪ ,‬ד"ר לסקוב‪-‬פלד רונית‪ ,‬ד"ר מי‪-‬טל מיה‪ ,‬ד"ר מילא חיה‪ ,‬ד"ר מיר‬
‫דבי‪ ,‬ד"ר מרקס ח"ן‪ ,‬ד"ר ניסים גדי‪ ,‬ד"ר עבוד סאלח‪ ,‬ד"ר פדידה גולן‪,‬‬
‫עו"ד פלג‪-‬קוריאט ענבל‪ ,‬ד"ר פרוכטר‪-‬רונן איריס‪ ,‬עו"ד פרנקל נחום‪,‬‬
‫מר צוריאל ניצן‪ ,‬ד"ר קשת יעל‪ ,‬ד"ר רוזמרין מירי‪ ,‬ד"ר רוזנברג פנינה‪,‬‬
‫עו"ד רויטמן‪-‬דוקוב יעל‪ ,‬ד"ר שחאדה יוסף‪ ,‬ד"ר שכטר חוה‪ ,‬גב' שמיר‪-‬‬
‫בלדרמן אורית‪ ,‬מר שנרך מאיר‪ ,‬פרופ' שפניר אהוד‪ ,‬מר שרבליס רז‪.‬‬
‫*יתכנו שינויים ברשימת סגל ההוראה‬
‫**דרגה מוצעת‪.‬‬
‫מרכזת החוג‬
‫גב' ארמון טלי‬
‫טלפון‪40-9043046 :‬‬
‫פקס‪40-9043949 :‬‬
‫ימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪44:44-44:34‬‬
‫שעות קבלה‪:‬‬
‫שעות מענה טלפוני‪ :‬ימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪ 46:44-44:44‬ובין השעות ‪40:44-41:44‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫מזכירת החוג‬
‫גב' דוד‪-‬אדרי טל‬
‫טלפון‪40-9043046 :‬‬
‫פקס‪40-9043949 :‬‬
‫ימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪44:44-44:34‬‬
‫שעות קבלה‪:‬‬
‫שעות מענה טלפוני‪ :‬ימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪ 46:44-44:44‬ובין השעות ‪40:44-41:44‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪2‬‬
‫החוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה‬
‫תכנית לימודים חד‪-‬חוגית‪ ,‬דו‪-‬חוגית‬
‫מטרת הלימודים‬
‫במציאות הגלובלית והרב תרבותית של המאה ה‪ ,44-‬רב‪-‬תחומיות היא צורך חיוני ונדרש בחברות‬
‫ובארגונים גדולים‪ .‬הרב‪-‬תחומיות מאפשרת להשתמש בשילוב של כלי ניתוח ותובנות ממגוון תחומים‬
‫ומספקת כלים להבנת המציאות בסביבה המשתנה‪.‬‬
‫החוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה מיועד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאנשים עובדים ומציע לימודי ערב בדגש יישומי‪.‬‬
‫תכנית הלימודים מודולארית ומורכבת מחטיבות‪ .‬מבנה הלימודים גמיש ומאפשר לכל סטודנט לבחור‬
‫בתכנית לימודים המתאימה לצרכיו ולכיווני הפיתוח האישי והמקצועי העתידי שלו‪.‬‬
‫מבנה תכנית הלימודים‬
‫תכנית הלימודים בנויה ממקבצי חטיבות בנושאים שונים‪ .‬ניתן לבחור בשני מסלולי לימוד‪ :‬מסלול חד‪-‬‬
‫חוגי ומסלול דו‪-‬חוגי‪.‬‬
‫להלן פירוט מסלול הלימוד‪:‬‬
‫מסלול חד‪-‬חוגי‬
‫מסלול זה מכיל שתי אופציות לימוד על‪-‬פי הפירוט שלהלן‪:‬‬
‫מסלול לאנשים עובדים‪-‬במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 444‬נ"ז בתקופה של עד ‪ 0‬שנים‪ .‬במסגרת‬
‫הלימודים הסטודנט ילמד שלושה סמסטרים בשנה‪.‬‬
‫מסלול רגיל‪-‬במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 444‬נ"ז בתקופה של ‪ 3‬שנים‪ .‬הלימודים כוללים סמסטר קיץ‪.‬‬
‫תכנית הלימודים הינה אחידה לכל הסטודנטים‪ ,‬הן במסלול לאנשים עובדים והן במסלול הרגיל‪.‬‬
‫על הסטודנט לסיים במהלך לימודיו קורסי יסוד הכוללים‪:‬‬
‫‪ 0‬נ"ז‬
‫סטטיסטיקה תיאורית והסקתית‬
‫‪ 0‬נ"ז‬
‫שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫___________________________________‬
‫‪ 8‬נ"ז‬
‫סה"כ‬
‫סטודנט בתכנית החד‪-‬חוגית אשר לא בחר מקבץ חטיבה במנהל עסקים‪ ,‬ילמד קורסי יסוד אלה על חשבון‬
‫קורסי בחירה בחטיבות המקבץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על כל סטודנט ללמוד במשך לימודי התואר סך של ‪ 6‬נ"ז בתכנית "משיב הרוח‪-‬לימודי העשרה"‪-‬‬
‫בכל שנה אקדמית קורס אחד‪ .‬את רשימת הקורסים ניתן למצוא בשנתון בקובץ "משיב הרוח" שיפורסם‬
‫בנפרד‪ .‬קורסים אלו יילמדו על חשבון קורסי הבחירה בחטיבות‪.‬‬
‫מבנה תכנית הלימוד‬
‫במסגרת הלימודים על הסטודנט לבחור באחד ממקבצי החטיבות המפורטים להלן‪:‬‬
‫מקבצי חטיבות בתכנית החד‪-‬חוגית‬
‫בתכנית הלימודים‪ ,‬על הסטודנט ללמוד מקבץ חטיבות אחד מתוך הרשימה מטה‪ ,‬הכולל ‪ 0‬חטיבות לימוד‪,‬‬
‫כאשר כל חטיבה בהיקף ‪ 34‬נ"ז‪ ,‬סה"כ ‪ 444‬נ"ז‪ .‬בשנת הלימודים השלישית ולאחר סיום חובות האנגלית‪,‬‬
‫הסטודנט יבחר בשני סמינריונים (‪ 9‬נ"ז כל אחד) במסגרת שתיים מבין ארבע החטיבות שלמד‪ .‬במסלול זה‬
‫חטיבת תרבות ישראל והעמים הינה חטיבת חובה‪.‬‬
‫סטודנט הלומד בחטיבת ניהול עסקי ותעשייתי ילמד בחטיבה זו סמינריון‪-‬חובה‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬בטבלאות שבעמוד ‪ 7‬מצוין היקף קורסי הבחירה בכל חטיבת לימוד‪ ,‬כאשר היקף החטיבה הינו ‪34‬‬
‫נ"ז ללא הסמינריון‪ .‬בחטיבה שבה הסטודנט בוחר סמינריון‪ ,‬עליו להפחית ‪ 9‬נ"ז מקורסי הבחירה בכדי‬
‫להגיע ל‪ 34-‬נ"ז‪.‬‬
‫פירוט הקורסים מוצגים בהמשך השנתון‪.‬‬
‫שם‬
‫החטיבות‬
‫פירוט החטיבות במקבץ‬
‫מקבץ‬
‫מנהל עסקים‬
‫עסקי כלכלה ועסקים‬
‫ניהול‬
‫ותעשייתי‬
‫קרימינולוגיה‬
‫חוק ומשפט‬
‫משפט‬
‫ישראל‬
‫משאבי תרבות‬
‫ניהול‬
‫והעמים‬
‫סביבה‬
‫תקשורת חברה תרבות ישראל‬
‫והעמים‬
‫ופוליטיקה‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪3‬‬
‫אחריות‬
‫סביבתית‬
‫המזרח התיכון‬
‫אשכולות ידע‬
‫ישראל‬
‫תקשורת חברה תרבות‬
‫משאבי משפט‬
‫ניהול‬
‫והעמים‬
‫ופוליטיקה‬
‫סביבה‬
‫תרבות ישראל‬
‫משאבי משפט‬
‫ניהול‬
‫המזרח התיכון‬
‫והעמים‬
‫סביבה‬
‫תרבות ישראל‬
‫בחירת ‪ 3‬חטיבות מתוך מגוון החטיבות בחוג‬
‫והעמים‬
‫מסלול דו‪-‬חוגי‪-‬במהלך הלימודים יצבור הסטודנט ‪ 94‬נ"ז‪.‬‬
‫על הסטודנט לבחור בחוג לימודים נוסף על החוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה ולצבור בו ‪ 94‬נ"ז נוספות‪ .‬ניתן‬
‫לשלב את הלימודים בחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה עם החוג לחינוך‪ ,‬החוג לפסיכולוגיה‪ ,‬החוג‬
‫לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה והחוג למדע המדינה‪.‬‬
‫מקבצי חטיבות בתכנית הדו‪-‬חוגית‪-‬המקבץ הקצר‬
‫בתכנית הלימודים במסלול הדו‪-‬חוגי‪ ,‬ילמד הסטודנט מקבץ חטיבות אחד המצוין בטבלה‪.‬‬
‫מקבץ החטיבות מכיל ‪ 3‬חטיבות לימוד‪ ,‬כאשר כל חטיבה נלמדת בהיקף של ‪ 44‬נ"ז‪ .‬בנוסף כל סטודנט ילמד‬
‫בשנה ג' סמינריון באחת החטיבות בהיקף ‪ 9‬נ"ז‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על כל סטודנט ללמוד במשך לימודי התואר סך של ‪ 6‬נ"ז בתכנית "משיב הרוח" (לימודי העשרה)‪-‬‬
‫בכל שנה אקדמית קורס אחד‪ .‬בשנה א' ילמד קורס בחוג אחד‪ ,‬בשנה ב' קורס בחוג השני ובשנה ג' יבחר‬
‫קורס נוסף באחד משני החוגים שיבחר‪ .‬את רשימת הקורסים ניתן למצוא בשנתון בקובץ "משיב הרוח"‬
‫שיפורסם בנפרד‪ .‬קורסים אלו יילמדו על חשבון קורסי בחירה בחטיבות‪.‬‬
‫שם‬
‫החטיבה‬
‫מנהל עסקים‬
‫פרוט החטיבות במקבץ‬
‫מקבץ‬
‫ניהול‬
‫ותעשייתי‬
‫עסקי כלכלה ועסקים‬
‫תרבות‬
‫ישראל‬
‫והעמים‬
‫אחריות‬
‫סביבתית‬
‫ניהול‬
‫סביבה‬
‫משאבי משפט‬
‫תרבות‬
‫ישראל‬
‫והעמים‬
‫תרבות‬
‫ישראל‬
‫והעמים‬
‫המזרח התיכון‪ -‬המזרח התיכון‬
‫קרימינולוגיה‬
‫קרימינולוגיה‬
‫המזרח התיכון‪ -‬המזרח התיכון‬
‫חברה‬
‫תקשורת חברה תרבות‬
‫ישראל‬
‫ופוליטיקה‬
‫והעמים‬
‫חוק ומשפט‬
‫ניהול‬
‫סביבה‬
‫משאבי משפט‬
‫קרימינולוגיה‬
‫תכנית לימודים זו מיועדת לסטודנטים שמתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ד ואילך‪ .‬סטודנטים‬
‫שהחלו לימודיהם לפני שנה"ל תשע"ד‪ ,‬ילמדו בתכנית בהתאם לשנתון שפורסם בשנה בה החלו את‬
‫לימודיהם‪ .‬ניתן לראות זאת באתר > סטודנטים > ארכיון שנתונים‪.‬‬
‫להלן פירוט חטיבות הלימוד בחוג‪:‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪4‬‬
‫החטיבה ללימודי תרבות ישראל והעמים‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר אזואלוס יעקב‬
‫הלימודים בחטיבה מאפשרים הרחבת אופקים בנושאים מתחום התרבות‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הספרות‪ ,‬האמנות‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬מקרא‪ ,‬ולימודי מגדר‪ .‬בחטיבה לומדים גם על תרבויותיהם של עמים אחרים ובמיוחד של אלו‬
‫שעמם מקיימת תרבות ישראל דיאלוג מתמיד ומפרה‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬ידע מקיף ושיטתי אודות תרבות ישראל על גילוייה המגוונים;‬
‫‪ ‬הכרות עם מגוון תרבויות;‬
‫‪ ‬עיסוק בסוגיות עכשוויות מנקודת מבט היסטורית או פילוסופית;‬
‫‪ ‬הזדמנות ל"טעימות" מתחומי דעת שונים‪.‬‬
‫החטיבה לניהול משאבי סביבה‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר וטורי אשר‬
‫לימודי סביבה הם תחום מתפתח‪ ,‬שהביקוש והצורך בו גדלים בקצב מהיר‪ .‬סוגיות של ניהול משאבי סביבה‬
‫הן רב‪-‬תחומיות והתמודדות עמן מצריכה הבנה של ההשפעה ההדדית בין הסביבה לבין הכלכלה‪,‬‬
‫הפוליטיקה‪ ,‬החברה‪ ,‬המערכות הארגוניות והסוגיות המשפטיות ברמה המקומית והגלובלית‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬פיתוח הבנה ומודעות האתגר הסביבתי;‬
‫‪ ‬היכרות עם סוגיות מפתח סביבתיות בתחומי האנרגיה‪ ,‬המים‪ ,‬הבנייה‪ ,‬הניהול והטכנולוגיה;‬
‫‪ ‬הבנת קשרי הגומלין בין סוגיות של סביבה למשפט‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬כלכלה וחברה ברמה המקומית‪,‬‬
‫לאומית וגלובלית;‬
‫‪ ‬כלים להתמודדות עם סוגיות סביבתיות ולקביעת מדיניות סביבתית בגופים ציבוריים או פרטיים;‬
‫‪ ‬פיתוח עסקי בר קיימא‪.‬‬
‫החטיבה ללימודי משפט‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר מי‪-‬טל מיה‬
‫המשפט משפיע על תחומים הולכים וגדלים בחיינו‪ .‬הוא אינו קשור רק ליחסינו עם המדינה והממשל אלא‬
‫גם ליחסים הבינאישיים שלנו במשפחה‪ ,‬בחברה‪ ,‬בארגונים ובשוק העבודה‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬היכרות עם תחומי המשפט השונים;‬
‫‪ ‬בסיס למיומנויות חשיבה משפטית והבנת השפה המשפטית;‬
‫‪ ‬סקירת הכלים המשפטיים;‬
‫‪ ‬הבנה של יחסי הגומלין בין המשפט לתחומים אחרים בחיינו‪.‬‬
‫חטיבה ללימודי כלכלה ועסקים‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר שחור טל‬
‫החטיבה מאפשרת לימודים בתחום העסקי עם התמקדות בכלכלה‪ .‬הקורסים בחטיבה כוללים כלכלה‬
‫ללא‪-‬כלכלנים‪ ,‬כתיבת תכנית עסקית‪ ,‬חשבונאות פיננסית‪ ,‬מימון‪ ,‬תיאוריות ארגוניות ועוד‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬כלים לניתוח מגמות כלכליות;‬
‫‪ ‬הבנה של תהליכים כלכליים ברמה הגלובלית‪ ,‬ברמת המדינה וברמת הפרט;‬
‫‪ ‬מיומנויות לבחינת כדאיות כלכלית של עסקאות;‬
‫‪ ‬מיומנויות ניתוח של מאזנים ותכניות עסקיות‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪5‬‬
‫חטיבה לניהול עסקי ותעשייתי‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר עו"ד גלברד מנחם‬
‫מנהל עסקים הוא אחד מתחומי הלימוד המבוקשים ביותר וחטיבת הניהול העסקי והתעשייתי נועדה‬
‫להרחבת הידע בתחום זה‪ .‬החטיבה כוללת קורסי מבוא במנהל עסקים‪ ,‬תפעול ולוגיסטיקה‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ומערכות מידע עסקיות‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬כלים לניהול‪ ,‬ניתוח‪ ,‬והבנה של העולם העסקי;‬
‫‪ ‬היכרות עם שיטות ניהול מתקדמות‪ ,‬שיווק ומיתוג;‬
‫‪ ‬כלים להתמודדות בסביבה העסקית הגלובלית;‬
‫‪ ‬אופק ניהולי והתפתחות מקצועית‪/‬ניהולית לאנשים עובדים‪.‬‬
‫חטיבה ללימודי המזרח התיכון‬
‫ראש החטיבה‬
‫פרופ' סנדאוי ח'אלד‬
‫המזרח התיכון הוא אזור שמעסיק את קובעי המדיניות הבכירים בעולם ואת התקשורת העולמית‪.‬‬
‫להתפתחויות באזור השלכות על הפוליטיקה העולמית ועל החברה במדינות רבות‪ .‬הלימודים בחטיבה‬
‫מאפשרים מבט רחב יותר על המציאות בה אנו חיים ויכולת ניתוח של תהליכים פוליטיים ותרבותיים‬
‫המתרחשים או עתידיים להתרחש באזורנו‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬היכרות עם ההתפתחויות הפוליטיות באזור;‬
‫‪ ‬הבנה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים במזרח התיכון;‬
‫‪ ‬היכרות עם המגוון הדתי והתרבותי בעולם הערבי;‬
‫‪ ‬הקניית כלים לניתוח והתמודדות עם הסוגיות המעסיקות את הפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫חטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר אמיר רות‬
‫מדעי החברה שלובים זה בזה‪ .‬החיבור בין פוליטיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬תקשורת לבין שאר החטיבות הוא מתבקש‬
‫וחיוני‪ .‬הלימודים בחטיבה מאפשרים לשלב קורסים המציעים היבטים משלימים (תקשורתיים‪ ,‬פוליטיים‬
‫או חברתיים) של הנושאים הנלמדים בחטיבות האחרות‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬בסיס אקדמי איתן ללימודים לתואר שני במגוון תחומים;‬
‫‪ ‬נקודת מבט רחבה ורב‪-‬תחומית בסוגיות הנמצאות בלב הדיון הציבורי;‬
‫‪ ‬הבנה של תהליכי קבלת החלטות;‬
‫‪ ‬הבנה של הגורמים המשפיעים על דעת קהל‪ ,‬עיצובה‪ ,‬ושינוי עמדות ‪.‬‬
‫חטיבה לקרימינולוגיה‬
‫ראש החטיבה‬
‫ד"ר עין‪-‬טל עירית‬
‫לקרימינולוגיה נקודות מפגש מרתקות עם מגוון תחומים אחרים‪ ,‬כמו משפט‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫תקשורת וחברה‪ .‬הבנת הקשרים בין תחומים אלה מסייעת להבנה ולהתמודדות עם תופעת הפשיעה‬
‫והעבריינות‪.‬‬
‫הלימודים מקנים‪:‬‬
‫‪ ‬בסיס להבנת התנהגות האדם;‬
‫‪ ‬הבנת תופעת הסטייה והפשיעה;‬
‫‪ ‬הבנת המורכבות של הסטייה החברתית;‬
‫‪ ‬הכרות עם כלים להתמודדות עם מניעה‪ ,‬טיפול ושיקום עבריינים‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪6‬‬
‫להלן פירוט קורסי החובה בחטיבות הלימוד‪:‬‬
‫שימו לב‪ ,‬על הסטודנט במסלול החד‪-‬חוגי לצבור ‪ 34‬נקודות זכות בכל חטיבת לימוד‪ .‬בשנה השלישית על‬
‫הסטודנט לבחור שני סמינריונים בשתי חטיבות לימוד שונות‪ .‬בחטיבות הלימוד אשר ילמדו הסמינריונים‬
‫על הסטודנט לצבור ‪ 9‬נ"ז פחות בקורסי בחירה‪.‬‬
‫חטיבת ניהול עסקי ותעשייתי‬
‫חובה‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס‬
‫ציון‬
‫עובר‬
‫קוד הקורס‬
‫סטטיסטיקה תיאורית והסקתית*‬
‫(במסלול חד‪-‬חוגי בלבד)‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44466‬‬
‫שיטות מחקר וכתיבה מדעית*‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44464‬‬
‫(במסלול חד‪-‬חוגי בלבד)‬
‫תפעול ולוגיסטיקה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44440‬‬
‫התנהגות ארגונית‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44470‬‬
‫מבוא לניהול‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44434‬‬
‫מבוא לשיווק‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי בלבד‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי בלבד‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫סמינריון (חובה בחטיבה)‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס‬
‫ציון‬
‫עובר‬
‫קוד הקורס‬
‫כלכלה ללא כלכלנים א'‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44434‬‬
‫כלכלה ללא כלכלנים ב'‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44430‬‬
‫כלכלת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44414‬‬
‫כתיבת תכנית עסקית‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫חשבונאות פיננסית‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫מבוא למימון‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44419‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪49‬‬
‫‪49‬‬
‫חטיבת כלכלה ועסקים‬
‫חובה‬
‫חטיבת משפט‬
‫חובה‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס‬
‫ציון‬
‫עובר‬
‫קוד הקורס‬
‫מבוא למשפט ציבורי או מבוא‬
‫למשפט הישראלי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44434/44444‬‬
‫דיני חוזים או מבוא למשפט מסחרי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44416/44444‬‬
‫מבוא למשפט הפלילי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44404‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫סמינריון‬
‫חטיבת ניהול משאבי סביבה‬
‫חובה‬
‫‪94‬‬
‫‪0‬‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס‬
‫ציון‬
‫עובר‬
‫קוד הקורס‬
‫מבוא ליחסי אדם סביבה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫מבוא לגיאוגרפיה של אדם‪ ,‬חברה‬
‫ומרחב‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫מבוא לניהול משאבי טבע וסביבה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44441‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫סמינריון‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫חטיבת קרימינולוגיה‬
‫חובה‬
‫נ"ז‬
‫‪94‬‬
‫שש"ס ציון‬
‫עובר‬
‫קוד‬
‫הקורס‬
‫מבוא לקרימינולוגיה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44403‬‬
‫תורת הענישה א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44499‬‬
‫תורת הענישה ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44497‬‬
‫סטייה חברתית‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44446‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫סמינריון‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס ציון‬
‫עובר‬
‫חטיבת המזרח התיכון‬
‫חובה‬
‫‪94‬‬
‫קוד‬
‫הקורס‬
‫מבוא לפוליטיקה של המזרח‬
‫התיכון‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫מבוא לדת האסלאם‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44447‬‬
‫חובת בחירה (קורס אחד)‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס ציון‬
‫עובר‬
‫קוד‬
‫הקורס‬
‫תולדות המזרח תיכון בעת החדשה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫מבוא לעדות ומיעוטים במזרח‬
‫תיכון‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫סמינריון‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪8‬‬
‫חטיבת תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫על הסטודנט לבחור ‪ 3‬קורסים מתוך הרשימה‪:‬‬
‫סטודנטים במסלול דו‪-‬חוגי לא ילמדו קורסים המופיעים ברשימה זאת‪ ,‬אשר נלמדים כקורסי חובה או‬
‫חובת בחירה בחוג הלימוד הנוסף שלהם‪.‬‬
‫ציון‬
‫עובר‬
‫קוד‬
‫הקורס‬
‫חובה‬
‫נ"ז‬
‫מבוא לתקשורת המונים‬
‫מבוא לממשל ופוליטיקה‬
‫מבוא לחברה הישראלית‬
‫‪44‬‬
‫שש"ס‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44401‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44404‬‬
‫מבוא לקרימינולוגיה‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫מבוא למשפט ציבורי‬
‫מבוא ליחסי אדם סביבה ומרחב‬
‫מבוא לפסיכולוגיה חברתית‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44403‬‬
‫‪44400‬‬
‫‪44434‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44494‬‬
‫חשיבה ביקורתית‬
‫מבוא לפוליטיקה של המזה"ת‬
‫מבוא לג"ג של אדם‪ ,‬מרחב סביבה‬
‫מבוא לעדות ומיעוטים במזה"ת‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44449‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44444‬‬
‫תולדות המזה"ת בעת החדשה‬
‫להביט על העולם בעיניים מגדריות‬
‫מבוא לניהול משאבי הטבע‬
‫והסביבה‬
‫מבוא למשפט הישראלי‬
‫משפט מסחרי‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44441‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪44444‬‬
‫‪0‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫סמינריון‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫מבוטל (מעודכן נכון ל‪)6.44.43 -‬‬
‫חטיבת תרבות ישראל והעמים‬
‫על הסטודנט לבחור חמישה קורסי חובה מתוך הרשימה‪ ,‬סה"כ על הסטודנט לצבור ‪ 01‬נ"ז מקורסי החובה‬
‫ועוד קורסי בחירה מתוך הקורסים המפורטים בשנתון וכן סמינריון על פי הטבלה מטה‪.‬‬
‫חובה‬
‫נ"ז‬
‫שש"ס ציון‬
‫עובר‬
‫קוד‬
‫הקורס‬
‫עולמו של הסיפור המקראי‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46440‬‬
‫ספרות החכמה במקרא‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44446‬‬
‫פילוסופיה של המדעים‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46464‬‬
‫המשמעות החינוכית של מועדי ‪4‬‬
‫ישראל (מעודכן נכון ל‪)44.6.43 -‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46449‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪9‬‬
‫הספרים הגדולים‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46444‬‬
‫היהודים בעת החדשה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46439‬‬
‫תיקון עוולות היסטוריות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44406‬‬
‫מבוא ליהדות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44494‬‬
‫מבוא לנצרות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44413‬‬
‫במקום שבו אין אנשים השתדל ‪4‬‬
‫להיות איש‬
‫‪4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44441‬‬
‫בחירה דו‪-‬חוגי‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫בחירה חד‪-‬חוגי‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫סמינריון‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪94‬‬
‫(מעודכן נכון ל‪)1.4.43 -‬‬
‫*שימו לב‪ ,‬ישנם קורסי חובה בחטיבות המיועדים רק לסטודנטים מהמסלול החד‪-‬חוגי‪.‬‬
‫טבלת סמינריונים‬
‫חטיבה‬
‫תרבות ישראל‬
‫והעמים‬
‫קרימינולוגיה‬
‫ניהול עסקי ותעשייתי‬
‫ניהול משאבי סביבה‬
‫תקשורת חברה‬
‫ופוליטיקה‬
‫משפט‬
‫מזה"ת‬
‫קוד הקורס‬
‫סמינריון‬
‫המחאה החברתית בפרספקטיבה ‪44471‬‬
‫היסטורית‪ :‬תנועות מחאה בארץ‬
‫ובעולם‬
‫‪44349‬‬
‫רב תרבותיות בתיאוריה ובמעשה‬
‫‪44434‬‬
‫משפטו ומותו של סוקרטס‬
‫‪44410‬‬
‫פסיכופתיה‬
‫‪44344‬‬
‫פשעי מלחמה ורצח עם‬
‫‪44474‬‬
‫הורגים אותם ברכות‪ :‬ג'נוסייד‬
‫תרבותי של ילדים במאה העשרים‬
‫סוגיות מתקדמות בתהליכי קבלת ‪44470‬‬
‫החלטות‬
‫יחסי ציבור מקוונים והדיאלוג ‪44441‬‬
‫שבין ארגונים לציבוריהם‬
‫‪44479‬‬
‫סוגיות בניהול עסקי ירוק‬
‫‪44479‬‬
‫סוגיות בניהול עסקי ירוק‬
‫‪44349‬‬
‫רב תרבותיות בתיאוריה ובמעשה‬
‫הורגים אותם ברכות‪ :‬ג'נוסייד‬
‫תרבותי של ילדים במאה העשרים‬
‫פסיכופתיה‬
‫בעיות חברתיות במזה״ת‬
‫ציון עובר‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44474‬‬
‫‪94‬‬
‫‪44410‬‬
‫‪44477‬‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫לתשומת לבכם‪,‬‬
‫יש להירשם לקורסים באנגלית‪-‬הרישום הינו באחריות הסטודנט‪.‬‬
‫יש לסיים את חובות האנגלית עד תום השנה השנייה‪.‬‬
‫*סטודנטים לא יירשמו לקורסי חובה בחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה אם קורסי חובה אלה מקבילים‬
‫לקורסי חובה בחוג הנוסף שבו הם לומדים‪.‬‬
‫סטודנטים הלומדים בתכנית דו‪-‬חוגית לא ילמדו בחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה קורסי בחירה‬
‫השייכים לחוג שלהם ומוצעים גם בחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה‪ ,‬או קורסי בחירה בחוג השני שלהם‬
‫על חשבון מכסת הנקודות של החוג הרב‪-‬תחומי‪ .‬כך לדוגמא סטודנטים‪ ,‬הלומדים בתכנית דו‪-‬חוגית‬
‫במדע המדינה ובחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה‪ ,‬לא יוכלו ללמוד בחוג הרב‪-‬תחומי במדעי החברה‬
‫קורסים במדע המדינה הניתנים בחוג למדע המדינה‪ ,‬גם אם הם מוצעים בשנתון של החוג הרב‪-‬תחומי‬
‫במדעי החברה‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪01‬‬
‫תנאי מעבר משנה א' לשנה ב'‬
‫ציון ממוצע ‪ 94‬לפחות בסוף שנה א'‪.‬‬
‫תנאים לקבלת התואר‬
‫השלמת ‪ 444‬נקודות זכות במסלול חד‪-‬חוגי או השלמת ‪ 94‬נ"ז במסלול דו‪-‬חוגי בהתאם למבנה הלימודים‬
‫ולחובות הנדרשים בכל אחת מחטיבות הלימוד‪ ,‬בציון ממוצע ‪ 94‬לפחות‪.‬‬
‫חטיבה ללימודי תרבות ישראל והעמים‬
‫קורסי חובה‬
‫(על הסטודנט לבחור חמישה קורסים מתוך הרשימה‪ ,‬סה"כ על הסטודנט לצבור ‪ 44‬נ"ז מקורסי החובה)‬
‫היהודים בעת החדשה מאמנציפציה לשואה‪ ,‬ומשואה לתקומה‬
‫מטרת הקורס‪ :‬סקירה כללית של תולדות היהודים בעת החדשה‪ ,‬באירופה‪ ,‬בצפון אמריקה ובארצות‬
‫האסלאם‪ .‬הקורס יבדוק את האינפורמציה וההשכלה באירופה‪ ,‬תהליכי מודרניזציה במזרח התיכון‬
‫והסכסוך היהודי‪-‬ערבי‪ ,‬והיבטים שונים בחיי היהודים בארצות דמוקרטיות במערב (אנגליה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫צרפת)‪ .‬דיונים על השואה‪-‬בקורס זה יתמקדו במאמצי הצלה ובמיוחד בהתמודדויות עם השואה לאחר‬
‫האסון ובהשפעת השואה בזהות היהודית העכשווית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46439‬פרופ' מתיו סילבר א' ‪40:41-41:01‬‬
‫הספרים הגדולים‬
‫הקורס עוסק בהתפתחות הספרות בעת החדשה כראי של תמורות בתחומי הגות‪ ,‬אומנות‪ ,‬חברה‪,‬‬
‫ופוליטיקה‪ .‬דיונים על שלושה הספרים שבמוקד הקורס‪-‬קנדיד של וולטיר‪ ,‬זמנים קשים של דיקנס‪ ,‬ו‪-‬‬
‫במערב אין כל חדש של רמרק‪-‬יצביעו על ההקשרים ההיסטוריים וההקשרים הספרותיים בהם הספרים‬
‫יצאו לאור‪ .‬שלושה הספרים הנבחרים מציגים דגשים שונים בספרות המודרנית‪-‬אחד (של וולטיר) הוא‬
‫רומן "פילוסופי"‪ ,‬אחד (של דיקנס) נכתב מתוך המסורת הספרותית היפה של המאה ה‪ 46 -‬אך גם משחזר‬
‫מגמות היסטוריות בעידן המהפכה התעשייתית‪ ,‬והרומן השלישי נכתב כ‪"-‬רומן פוליטי" שמעלה את‬
‫הבעייתיות של מלחמה הן בהקשר האירופאי הספציפי הן כתופעה כלל‪-‬עולמית‪ .‬מגוון זה של דגשים‬
‫ומגמות בתוך הספרים הופך את קורס לחוויה רב‪-‬תחומית‪ .‬הקורס יציג את הספרות כביטוי של המהות‬
‫הרב‪-‬תחומית בקיום האנושי‪ .‬חובות הקורס הן שתי עבודות שיתבססו על שאלות שינוסחו בשיעורים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46444‬פרופ' מתיו סילבר א' ‪49:41-47:01‬‬
‫פילוסופיה של המדעים‬
‫הקורס מהווה מבוא שיטתי לסוגיות עדכניות בפילוסופיה של המדע‪ .‬הפילוסופיה של המדע עוסקת בבחינה‬
‫ביקורתית של המדעים‪ :‬שיטותיהם ותוצאותיהם‪ .‬בקורס זה נערוך היכרות ראשונה עם החשיבה‬
‫הפילוסופית המודרנית בכלל‪ ,‬עם שאלות יסוד בתורת ההכרה הנוגעות למתודולוגיה מדעית ועם שאלות‬
‫יסוד במטאפיזיקה הנוגעות למשמעותן של תוצאות מדעיות‪ .‬כמו כן נעסוק בסוגיית התפתחות המדע‪.‬‬
‫להלן רשימת הנושאים המרכזיים שידונו במהלך הקורס‪ :‬מהותה החקירה הפילוסופית‪ ,‬ההבחנה בין מדע‬
‫ומדע‪-‬מדומה‪ ,‬מודלים של הסבר מדעי‪ ,‬המחלוקת בדבר ריאליזם מדעי‪ ,‬שינוי והתקדמות במדע‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ז‪34471:‬‬
‫א' ‪ 46464‬ד"ר ערן גוטר א' ‪( 49:41-47:01‬מעודכן נכון ל‪)1.4.43 -‬‬
‫"במקום שבו אין אנשים השתדל להיות איש" (מסכת אבות( שאלת האדם והאנושיות‬
‫בתקופת השואה‬
‫העיסוק בשאלת האדם והאנושיות בתקופת השואה מזמן אתגר ערכי מורכב‪ .‬התמודדות עם סוגיה זו הינה‬
‫בעלת חשיבות רבה ברמה האישית‪ ,‬היהודית והאוניברסאלית גם לאור הקשריה האקטואליים‪ .‬בניסיון‬
‫להתמודד עם פרק מרתק זה הקורס יעסוק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלות כמו‪ :‬מה היו הדילמות שעמדו בפני‬
‫היהודים בעמדם מול המרצחים מחד ואל מול שכניהם מאידך? כיצד קרה ששכנים קמו על שכניהם‬
‫להרגם? כיצד הצליחו יחידים להפוך מ"עומדים מן הצד" למצילים? אילו כוחות עמדו להם ועם מה היה‬
‫עליהם להתמודד? מה הפך אחרים לאדישים או משתפי פעולה? מדוע הפכו "אנשים רגילים" לרוצחים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44441‬גב' נעמה אגוזי ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪00‬‬
‫עולמו של הסיפור המקראי‬
‫מטרת הקורס היא לצייד את הלומד בכלים אשר יאפשרו לו לקרוא סיפור מקראי כהלכתו‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫באופיו של הסיפור המקראי‪ ,‬במבנהו הספרותי‪ ,‬דרכי עיצוב הדמויות והרעיונות‪ ,‬הזיקה בין הסיפור‬
‫המקראי לחקר המקרא‪ ,‬סיפורים כפולים במקרא ומשמעותם‪ ,‬גלגולו של סיפור מקראי בספרות החיצונית‬
‫והמודרנית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46440‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫ספרות החכמה במקרא‬
‫ספרות החכמה המקראית הכוללת את ספרי אמ"ת‪-‬איוב‪ ,‬משלי ותהילים‪-‬ואת מגילת קהלת‪ ,‬מהווה‬
‫חטיבה ספרותית רעיונית מיוחדת בספרות המקראית‪ .‬מטרת הקורס היא לפתוח צוהר לעולם זה‪ ,‬לעמוד‬
‫על מאפייני ספרות זו‪ ,‬רעיונותיה המרכזיים ואופן הבעתם‪ .‬בין נושאי הלימוד‪ :‬מבנה ספר תהילים ונושאיו‬
‫המרכזיים; המבע השירי כמהות לרחשי לבו של האדם הפרטי ושל הציבור; השוואת מזמורי תהילים עם‬
‫תפילות מקראיות אחרות; מזמורי שבח והודיה; שירי טקס וחג; מקומם של מזמורי תהילים בסידור‬
‫התפילה לימות החול והשבת ובמחזור לימים נוראים‪ .‬הכרת מזמורי תפילה המשקפים את חווייתו הדתית‬
‫ואת עולמו של האדם המאמין‪ .‬הכרת ייחודו של ספר איוב‪ ,‬הספר האמנותי שבין ספרי המקרא‪ ,‬התיאולוגי‬
‫ביותר במקרא מעצם התמקדותו בתורת הגמול האלוהי‪ ,‬והאוניברסאלי ביותר במקרא‪-‬שאין בו אזכור‬
‫לישראל ושהבעיה שבמרכזו נוגעת לכל בן אנוש‪ .‬ספרות החכמה המקראית וספר איוב על רקע ספרות זו;‬
‫איוב בעיני חז"ל; ספר איוב על רקע מקבילותיו בספרות החכמה המסופוטמית; מבנהו הספרותי והיחס‬
‫שבין סיפור המסגרת ומחזור הוויכוחים והנאומים; תורת הגמול; נאומים נבחרים של איוב ושלושת רעיו;‬
‫תשובת האל לאיוב‪ .‬הכרת המבנה הספרותי של ספרי משלי וקהלת ולימוד של פסוקים נבחרים משני‬
‫הספרים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44446‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫מבוא ליהדות‬
‫מטרת הקורס היא להציג בפני הלומדים את תפיסות העולם המרכזיות של היהדות כדת וכתרבות‪ .‬הדת‬
‫היהודית‪ ,‬היתה הראשונה להכיר במונותיאיזם כבסיס לאמונתה‪ ,‬נדון בתפיסת האל‪ ,‬ביחסים בין האל‬
‫לאדם‪ ,‬ביחסי פרט וקהילה‪ ,‬במצוות ובחוקים המאפיינים את עולם היהדות‪ .‬נתוודע לקאנון היהודי החל‬
‫מהמקרא‪ ,‬הספרים החיצוניים‪ ,‬מגילות מדבר יהודה‪ ,‬פרשנות המקרא לגווניה ושיטות הפרד"ס‪ ,‬תורה‬
‫שבעל פה‪ :‬משנה ותלמוד‪ ,‬מדרש והלכה‪ ,‬סידור התפילה‪ ,‬ספרי השו"ת‪ ,‬עולמו של הפיוט ועוד‪ .‬נעמוד על‬
‫מושגי יסוד במעגל החיים היהודי‪ ,‬הטקסים וכלי הפולחן‪ ,‬מושגי טומאה וטהרה‪ ,‬מוסדות ביהדות‪ :‬בית‬
‫הכנסת ועולם התפילות שבו‪ ,‬חדר‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬ישיבה‪ ,‬בית דין‪ ,‬מקווה‪ ,‬בית עלמין‪ .‬ממלאי תפקידים‬
‫בעולם היהודי‪ :‬רב‪ ,‬דיין‪ ,‬שוחט ומוהל‪ ,‬מלמד‪ .‬אמונות ודעות‪ :‬האל‪ ,‬התורה‪ ,‬י"ג עיקרי האמונה‪ ,‬המשיחיות‬
‫ביהדות‪ .‬היחסים בין היהדות לאסלא ם ולנצרות‪ .‬זמן‪ ,‬מרחב‪ ,‬רעיון ומנהג בחגי ישראל המקראיים והבתר‬
‫מקראיים ובחגים המתחדשים בימינו‪ .‬הציונות והיהדות והזרמים השונים ביהדות בישראל ובעולם‪:‬‬
‫חסידים ומתנגדים‪ ,‬אורתודוכסים‪ ,‬קונסרבטיבים ורפורמים‪ .‬דמויות מופת בעולם היהדות כהרמב"ם‬
‫ו"מורה נבוכים" שלו‪ ,‬יהודה הלוי ו"הכוזרי" שלו‪ ,‬הרב קוק ותפיסתו הציונית‪ .‬מעמד האישה ביהדות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬ד"ר יעקב אזואלוס ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫תיקון עוולות היסטוריות‬
‫בשנים האחרונות נפוצות בישראל ובעולם תביעות להכרה ולתיקון של עוולות היסטוריות‪ ,‬שנגרמו‬
‫לקבוצות על ידי מדינות בעבר הרחוק או הקרוב יותר‪ .‬כך למשל‪ ,‬תביעות של שחורים‪ ,‬ילידים‪ ,‬מהגרים‬
‫ו"אחרים" התובעים את המדינה או גופים הקשורים עמה בגין הפרה נרחבת של זכויות אדם בסיסיות‬
‫ובעיקר הפלייה נגד פרטים רבים המבוססת על דת‪ ,‬גזע או שונות אתנו‪-‬תרבותית‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בהיבטים שונים של תופעת תיקון העוולות ההיסטוריות ובשאלה באיזו מידה יש בכוחם של תהליכים‬
‫אלו לסייע לפיוס בין קבוצות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44406‬ד"ר רות אמיר ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫מבוא לתולדות הנצרות‪ :‬משיחיות‪ ,‬אמונה ומעשה‬
‫בקורס נבחן את הסיבות והנסיבות ללידתה של הדת הנוצרית‪ ,‬את הגורמים התאולוגים והפסיכולוגים‬
‫להיווצרותה ולהתפתחות הרעיון המשיחי‪ .‬נדון בעקרונות הדת‪ ,‬בהשפעתה של הנצרות בתחומים שונים‪,‬‬
‫כגון פוליטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬שיגרת חיי היום‪-‬יום ומשפחה; יחסה של הנצרות ליהדות‪ .‬נבחין‬
‫בהבדלים בין הזרמים השונים בנצרות‪ .‬נעסוק בסוגיית חיי הנזירות והמנזרים בהיבטים התאולוגים‪,‬‬
‫חברתיים והמוסריים‪ ,‬נעיין במיתוס והמציאות‪.‬‬
‫הקורס סוקר את תולדות הנצרות לאורך התקופות‪ :‬מהעת העתיקה ועד ימינו‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫‪02‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫ב' ‪ 44413‬ד"ר יוליה ברשדסקי ליבוביץ ד' ‪44:41-44:01‬‬
‫משמעותם של חגי ישראל‬
‫לוח השנה העברי משובץ בימי חג ומועד‪ ,‬אשר הם בבחינת איים של רוגע בים הזמן‪ .‬מטרת קורס זה היא‬
‫לבחון לאור מקורות החג במקרא‪ ,‬בתורה שבעל פה‪ ,‬בזיקתו לטבע‪ ,‬במנהג ובדין‪ ,‬בהתייחסות של הספרות‪,‬‬
‫השירה והאומנות לחג‪ -‬את הממד החינוכי הטמון בימים מיוחדים אלו‪ .‬הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪:‬‬
‫חגים מייצגים; חגים המופיעים במקרא‪ ,‬חגים המופיעים בספרות שמחוץ למקרא‪ ,‬חגים וימי זיכרון‬
‫מתחדשים‪ ,‬חגים שעוצבו על ידי הציונות המתחדשת בארץ ישראל‪ .‬לוח השנה היהודי כמבטא השקפת‬
‫עולם יהודית‪ ,‬תודעת ה"יחד" וגיבוש הזיכרון ההיסטורי‪ .‬לוח השנה‪ ,‬על שבתותיו וחגיו‪ ,‬הוא כלי חינוכי‬
‫יעיל להכיר דרכו את העולם היהודי כגוף חי‪ ,‬תוסס ונושם‪ .‬לוח השנה היהודי מעיד על חברה המחוברת‬
‫לארצה‪ ,‬לטבע שלה‪ ,‬לנוף‪ ,‬לעבודת האדמה ולזיכרון ההיסטורי שלה‪ .‬בירור מושגים מרכזיים בנושא הנלמד‬
‫כגון‪ ,‬מועד‪ ,‬חג‪ ,‬קדושה‪ ,‬יחס לזמן ולמרחב בתרבות היהודית ועוד‪ .‬הדיון בחג יורכב ממספר יסודות‪ :‬מקור‬
‫החג‪ ,‬טקסטים רלבנטיים‪ ,‬המשמעות החינוכית של החג‪ ,‬מקומו בלוח השנה‪ ,‬אופיו של החג מבחינה‬
‫חקלאית‪ ,‬היסטורית‪ ,‬דתית‪ ,‬מנהגים ודינים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46449‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫סמינריונים‬
‫משפטו ומותו של סוקרטס‬
‫הסמינר יעסוק בדמותו החידתית של הפילוסוף היווני הקדום סוקרטס‪ ,‬מגדולי הפילוסופים של תרבות‬
‫המערב‪ ,‬אשר חי באתונה במאה החמישית לפניה"ס‪ ,‬הועמד למשפט פומבי והוצא להורג בשתיית רעל‪.‬‬
‫הדיאלוגים של אפלטון‪ ,‬אשר מתארים את סוקרטס לפני המשפט (אותיפרון)‪ ,‬במהלכו (אפולוגיה)‪ ,‬ואחריו‬
‫(קריטון‪ ,‬פיידון)‪ ,‬ישמשו ציר דיון מרכזי לאורך הסמינר‪ .‬אנו נקרא את הדיאלוגים הללו בעיון‪ ,‬כמו גם‬
‫עדויות עתיקות אחרות (למשל‪ ,‬כתבי קסנופון והפרודיה על דמותו של סוקרטס בקומדיה "העננים" מאת‬
‫אריסטופנס)‪ ,‬ונבקש להבין לא רק את המבטים השונים שהם מעניקים על דמותו של סוקרטס ועל הנסיבות‬
‫ההיסטוריות‪-‬פוליטיות ברקע משפטו והוצאתו להורג‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואף בעיקר‪ ,‬את הרעיונות הפילוסופיים‬
‫היסודיים שניתן ללמוד מהם‪ .‬בנוסף נבקש לעמוד על פשר צלו הארוך של סוקרטס בתולדות המחשבה‬
‫הפילוסופית המערבית באמצעות עיון בטקסטים ביקורתיים מאוחרים מאת קירקגור‪ ,‬ניטשה ואף הוגים‬
‫בני זמננו‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44434‬ד"ר ערן גוטר א' ‪44:41-46:01‬‬
‫המחאה החברתית בפרספקטיבה היסטורית‪ :‬תנועות מחאה בארץ ובעולם‬
‫הסמינר ינתח את המניעים‪ ,‬הכוונות והתוצאות של תופעת המחאה החברתית שפרצה בארץ בקיץ ‪,4444‬‬
‫בהשוואה לגלי מחאה שפקדו ארצות באזורים שונים במאות ה‪ 46-‬וה‪ .44-‬האם סוגיות כמו דיור‪" ,‬הון‬
‫ושלטון" והפרטה שנדונו ב"תנועת האוהלים" שהתקיימה לאחרונה בארץ שייכות לעידן גלובליזציה חדש‪-‬‬
‫או שמא‪ ,‬האם ניתן לזהות התמודדויות וסוגיות דומות בתנועות מחאה שהתקיימו באזורים שונים‬
‫ובתקופות שונות? מגוון נושאים רחב ישמש עבודות סמינריונית בקורס‪ .‬נושא המחאה ימקד את העבודות‪,‬‬
‫והסטודנטים‪ ,‬בהתאם לתחומי התעניינותם‪ ,‬יבחרו בנושאים הקשורים לתופעות עכשוויות בארץ‪ ,‬או‬
‫בהתפתחויות בארצות אחרות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44471‬פרופ' מתיו סילבר א' ‪44:41-46:01‬‬
‫רב תרבותיות בתיאוריה ובמעשה‬
‫הסמינר יתמקד בהיבטים התיאורטיים והמעשיים של רב תרבותיות והמחלוקות הקשורות בהם‪ .‬ראשית‬
‫נעסוק באופן שבו דמוקרטיות מתמודדות עם מגוון אתנו‪-‬תרבותי‪ .‬נתמקד במיוחד בויכוח על זכויות‬
‫מיעוטים‪ .‬שנית‪ ,‬נזהה ונמפה קבוצות אתנו‪-‬תרבותיות (ילידים‪ ,‬מתיישבים‪ ,‬מיעוטים לאומיים ומהגרים‬
‫"חדשים")‪ .‬שלישית‪ ,‬נעסוק בסוגיות המתעוררות בעקבות השונות (שפה‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬ייצוג פוליטי‪ ,‬תכניות‬
‫לימודים‪ ,‬קרקעות‪ ,‬הגירה וסמלים לאומיים) וכן במדיניות המכוונת להתמודדות עימן‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44349‬ד"ר רות אמיר ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪03‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫מבוא לדת האסלאם‬
‫סקירה היסטורית וניתוח של הרקע לצמיחת האסלאם‪ ,‬ועיקרי הדת תוך התייחסות אל הזיקה שבין‬
‫עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם‪ .‬הנושאים הנדונים‪ :‬התקופה הטרום‪-‬אסלאמית בחצי‪-‬האי‬
‫ערב‪ ,‬הנביא מוחמד ועליית האסלאם‪ ,‬הקוראן‪ ,‬מבנהו‪ ,‬לשונו‪ ,‬העלאתו על כתב‪ ,‬ועריכתו‪ ,‬חמשת מצוות‬
‫היסוד באסלאם‪ ,‬עיקרי האמונה‪ ,‬התפתחות התורה שבעל‪-‬פה (חדית')‪ ,‬ספרות ההלכה המוסלמית‪,‬‬
‫התפתחות המשפט המוסלמי‪ ,‬אסכולות ההלכה באסלאם‪ ,‬האסלאם השיעי‪ ,‬כיתות באסלאם‪:‬‬
‫האסמאעיליה‪ ,‬הדת העלווית (הנוצרית)‪ ,‬הדת הדרוזית‪ ,‬פולחן עממי‪ -‬קברים קדושים‪ ,‬אסלאם מודרני‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44447‬ד"ר סלאח עבוד א' ‪( 49:41-46:01‬מעודכן נכון ל‪)44.6.43 -‬‬
‫אדם וים‪-‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‬
‫הקורס יעסוק ב יחסי הגומלין בין האדם והים בעבר‪ ,‬בהווה ולקראת העתיד‪ ,‬תוך דגש על הימים הגובלים‬
‫בישראל‪ .‬ניצול משאבי ים בעבר‪ ,‬תולדות מחקר הים לאורך ההיסטוריה‪ .‬אפיוני הסביבה הימית‪ .‬תועלת‬
‫שהאדם מפיק מהים‪ -‬תחבורה‪ ,‬נופש‪ ,‬דייג‪ ,‬חקלאות ימית וניצול מחצבים כולל משאבי אנרגיה‪ .‬נזק שהים‬
‫גורם לאדם‪ ,‬נזק שהאדם גורם לסביבה הימית‪ .‬האם עתיד האנושות טמון בים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44449‬פרופ' אהוד שפניר א' ‪44:44-46:34‬‬
‫סוגיות ואקטואליה בראי הקריקטורה בעולם התקשורת הערבית בת ימינו‬
‫הקורס מתמקד בעיון וניתוח סוגיות ופרשות אקטואליות בעולם הערבי של ימינו באמצעות הקריקטורה‬
‫בכלי התקשורת הערבית‪ .‬הציר המרכזי של הקורס הינו דיון אודות השקפות התקשורת הערבית והדגשים‬
‫דומיננטיים בה‪ .‬הקורס יביא את הסטודנטים להבנת סוגיות מרכזיות בוערות בכלי התקשורת הערבית‪,‬‬
‫וירחיב את דעתם בסוגיות פוליטיות וחברתיות במזרח התיכון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46434‬ד"ר עבוד סלאח א' ‪44:44-44:34‬‬
‫יחסי יהודים‪-‬נוצרים במזה"ת‬
‫סוגיות ביחסים בין יהודים ונוצרים במזרח התיכון‪ ,‬צפון אפריקה ותחת שלטון האסלאם; השוואה בין‬
‫מעמד היהודים והנוצרים באסלאם מבחינה משפטית ובפועל‪ .‬השוואה בין מעמד היהודים והנוצרים‬
‫בתקופות שונות ובמדינות שונות (כגון תורכיה‪ ,‬איראן‪ ,‬לבנון ועיראק) וכיצד השפיע המעמד וההתרחשויות‬
‫ההיסטוריות על העדות השונות ועל מערכות היחסים ביניהם‪ .‬תיערך השוואה ביחס לנושא באירופה;‬
‫התייחסות לסוגיות כגון עלילות‪-‬דם ולכניסת והשפעת הכנסיות מן המערב על המזה"ת ועל המיעוטים‪.‬‬
‫הקורס ישלב חומר אודיו‪-‬ויזואלי מגוון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪40:41-41:01‬‬
‫להביט על העולם בעיניים מגדריות מבוטל (מעודכן נכון ל‪)6.44.43 -‬‬
‫סמלים בתרבות פופולארית‪-‬בוראים קדושה חדשה‬
‫התרבות הפופולארית מספקת מנגנונים שונים ליצירת תחושת קהילה ושייכות ובעידן הנוכחי היא‬
‫מאפשרת להתאחד על מגוון רקעים חוצי גבולות‪ .‬במהלך הסמסטר יבחנו וינותחו מקרים ספציפיים‬
‫ותופעות מרתקות בשדה התרבות הפופולארית‪ ,‬ננסה להבין את התופעה של אוהדי כדורגל הנשבעים‬
‫אמונים לקבוצתם כאילו חייהם היו תלויים בכך‪ ,‬ננתח את מאורע ה"סופרבול" בחברה האמריקאית‪,‬‬
‫נסקור אייקונים תרבותיים דוגמת מדונה והנסיכה דיאנה‪ ,‬נבקש להבין את מורכבותם של סמלים‬
‫פוליטיים‪ :‬מה יודע האדם שלובש את החולצה של צ'ה גווארה על הדמות עצמה? נצלול אל עולם המותגים‬
‫והסיפורים מאחוריהם‪ :‬הג"ינס‪ ,‬קוקה‪-‬קולה ונתעניין במגמות תרבותיות אפנתיות נוספות‪ .‬על הסמלים‬
‫החדשים שיצרנו במו ידינו‪ ,‬על אופנות מתחלפות ועל גיבורים מסוג חדש ‪ -‬הקורס יספר את סיפורה של‬
‫התרבות הפופולארית‪ ,‬דרך סמליה‪ ,‬בעולם הצריכה והאינסטנט‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44496‬גב' תמר טאובר‪-‬פאוזנר ב' ‪49:44-47:34‬‬
‫השתקפות והתמודדות עם השואה באמנות המודרנית‬
‫הקורס יציג את התגובות האמנותיות לשואה‪-‬ציור‪ ,‬פיסול ואתרי הנצחה‪-‬על ידי אמנים שונים בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬מהמחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימינו‪ .‬במהלך השעורים ייבחנו השינויים המתחוללים‬
‫בתפיסת ובזיכרון השואה‪ ,‬כפי שהם משתקפים באמנות‪-‬מאירוע לאומי‪-‬קולקטיבי ועד לעיצוב הזיכרון‬
‫האיש‪-‬הייחודי‪ .‬כן יתקיים דיון בדיאלוג שמקיימת האמנות המודרנית עם תרבות ההנצחה ועם‬
‫האיקונוגרפיה שלה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪04‬‬
‫א' ‪ 44406‬ד"ר פנינה רוזנברג ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫"לצאת גבר"‪-‬גבריות פוסט מודרנית‬
‫בקורס זה ננסה להבין ולנתח תהליכי שינוי החלים בזהות הגברית אל מול מציאות משתנה‪ ,‬לצד השפעות‬
‫והישגים של תיאוריות פמיניסטיות נוצרה מציאות דינמית לפיה השיח הציבורי המגדרי‪ ,‬שם במרכז את‬
‫האישה ובכל זאת‪ ,‬בעוד החתירה לשוויון צריכה להימשך‪ ,‬נוצר צורך לאזן את לימודי המגדר תוך ליווי‬
‫ובדיקה של הקורה בזירה הגברית‪ ,‬הקול הנשי‪ ,‬ריבוי הקולות הפוסט מודרני מביא לגבריות אחרת‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬מר רז שרבליס ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫נשים תחת רעלה‬
‫הקורס ידון בנושאים הבאים‪ :‬מה מתרחש מאחורי הרעלה‪ ,‬מאחורי התריסים המגופים על עולמה של‬
‫האישה הערבייה והמוסלמית בארצות המזרח התיכון‪ ,‬התרבות המוסלמית מציבה הגבלות וסייגים רבים‬
‫על דרכה של האישה מאז הילדות ועד בגרות‪ ,‬הקורס ינסה להסיר את הלוט מעל מסתורין שמאחורי‬
‫הרעלה‪ ,‬הנשמר בחברת הערביות מוסלמיות בקנאות רבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44447‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫מוסר וענישה‬
‫הקורס מתמקד בשתי גישות מוסריות בנוגע לענישה‪-‬תועלתנות וגמול‪ .‬כל אחת מן הגישות נבחנת באופן‬
‫ביקורתי וכמו כן נערכת השוואה ביניהן בכל מיני סוגיות‪ .‬השאלות שעולות במהלך הקורס הן שאלות‬
‫שנוגעות לשאלת המוסריות של הענישה כגון‪ :‬מהי ההצדקה המוסרית לענישה? האם מוסרי להעניש חף‬
‫מפשע? האם ענישה קולקטיבית היא מוסרית? האם מוסרי להחליף ענישה בטיפול או בפיצוי? האם עונש‬
‫מוות הוא עונש מוסרי? ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44464‬ד"ר אדם ויילר גור אריה ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫יחסי יהודים נוצרים‬
‫מטרת הקורס היא לבחון את יחסי הגומלין בין היהדות לנצרות ובין יהודים לנוצרים בתחומים השונים‪:‬‬
‫דת‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תרבות וחיי יום‪-‬יום ולהקנות כלים לניתוח המקורות ההיסטוריים השונים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר ברשדסקי‪-‬ליבוביץ ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫תרבות וחברה בקנדה‪ :‬התמודדות עם מגוון אתנו‪-‬תרבותי‬
‫קנדה היא המדינה הראשונה בעולם שאמצה רב תרבותיות כמדיניות רשמית‪ .‬המדינה מכבדת ומכירה‬
‫בערכם של אזרחיה ללא הבדל גזע או מוצא‪ ,‬שפה או דת‪ .‬במסגרת מדיניות זו אושררו זכויות העמים‬
‫הילידים ומעמדן של שתי השפות הרשמיות‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות הקשורות לרב‪-‬תרבותיות של קנדה‬
‫ויתמקד בהיסטוריה‪ ,‬במבנה הפדרלי‪ ,‬במדיניות ההגירה ובתרבויות ובאופן בו קנדה מתמודדת עם המגוון‬
‫הלשוני‪ ,‬האתני‪ ,‬והאזורי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44403‬ד"ר רות אמיר ד' ‪44:41-44:01‬‬
‫אתיקה ופלילים בראי הספרות‬
‫בקורס זה‪ ,‬ננסה לבחון היבטים מוסריים מן התחום הפלילי מנקודות מבט שונות‪ ,‬כפי שהן באות לביטוי‬
‫ברומנים ומנובלות שנקרא‪ .‬הערך המוסף בשימוש ברומנים ככלי לדיון בסוגיות מוסריות‪ ,‬נובע מהיכולת‬
‫שלנו להתחבר לנושא שהוא מופשט ומורכב‪ ,‬ברמה יותר אישית וחווייתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44440‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקול וטיעון בשפת היום‪-‬יום‬
‫שיקול וטיעון הם כשרים חיוניים ומהותיים בכל שיח רציונלי‪ .‬היכולת להעריך נכונה אמתותן של טענות‬
‫ותקפותם של טיעונים היא אבן יסוד של המתודולוגיה המדעית לפחות מאז אריסטו‪ .‬בחיי היומיום מהווים‬
‫כשרים אלו תנאי הכרחי עבור מידה טובה של ספקנות אינטלקטואלית ויכולת דיאלוגית‪ ,‬שהם מאבני‬
‫היסוד של כל דיסציפלינה‪ ,‬עיונית או יישומית‪ ,‬העוסקת בחיי אנוש‪ .‬הקורס יעסוק באסטרטגיות‬
‫אפקטיביות של חקירה בשפת היומיום ויקנה כלים לוגיים בסיסיים להערכה ביקורתית של טענות‬
‫וטיעונים‪ .‬מבין הנושאים שיילמדו‪ :‬חילוץ מהלך טיעון מתוך טקסט‪ ,‬ניתוח טיעון‪ ,‬זיהוי כשלים לוגיים‪,‬‬
‫ביקורת טיעון כושל ובנייתו מחדש כראוי‪ .‬הקורס אף יקנה היכרות ראשונה עם לוגיקה פורמלית בסיסית‪:‬‬
‫הצרנת פסוקים בשפה טבעית והוכחת תקפות של טיעון (תחשיב פסוקים ותחשיב פרדיקטים מסדר‬
‫ראשון)‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪05‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫א' ‪ 44449‬ד"ר ערן גוטר ד' ‪40:41-47:01‬‬
‫תרבות המחלוקת‬
‫מטרת הקורס היא להבין דרך העיון במקורות ישראל‪ ,‬את היחס של היהדות לתרבות המחלוקת ודרכי‬
‫ההתמודדות עמה‪ .‬עיון בנושא טעון זה יהא משמעותי יותר כאשר ירחיק עדותו אחורה למקורות‬
‫הספרותיים‪-‬המסורתיים וילובן לאור הניסיון העשיר של עם ישראל ומנהגיו הרוחניים‪ .‬נושאי הלימוד‪:‬‬
‫מחלוקות גלויות וסמויות בספרות המקרא; הבנת האדם את דבר האל; סמכות אישית ומוסדית‪" .‬תרבות‬
‫המחלוקת" מחייבת התמודדות עם שאלות קשות כגון‪ :‬כיצד יכולה חברה לאפשר לחבריה חופש מרבי‬
‫מצד אחד ולשמור על קהילה מלוכדת מצד שני‪ .‬כיצד ניתן להתווכח בלהט מבלי לאבד את הכבוד והקרבה‬
‫ליריב‪ ,‬הזיקה בין פלורליזם למחלוקת‪ .‬הקורס יתבסס על מקורות מקראיים ובתר מקראיים‪ ,‬ינתח את‬
‫המאורעות ואת תגובות המעורבים במחלוקת‪ ,‬ובמידת האפשר תיערך הקבלה עם מאורעות בספרות‬
‫ההיסטורית ובספרות היפה ועם מאורעות אקטואליים‪ ,‬לשם הבנת מהות המחלוקת‪ ,‬דרכי ההתמודדות‬
‫עמה בכל תקופה ותוצאותיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46410‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫נשים ושלטון בישראל ‪0998 -0898‬‬
‫הקורס יעסוק בהיסטוריה של הנשים בפוליטיקה ובמנהיגותיהן‪ ,‬במדינת ישראל ובתקופה שקדמה לה‪.‬‬
‫נדון בגורמים שהביאו להתגייסות נשית פוליטית ולתוצאות שהביאה התארגנות זו‪ ,‬וזאת על רקע ארבע‬
‫תקופות שונות‪ :‬ראשית הציונות; תקופת היישוב; מקום המדינה ועד מלחמת יום כיפור ומאמצע שנות‬
‫השבעים עד סוף שנות התשעים‪ .‬נבחן את מעמדן של הנשים בתקופות השונות‪ ,‬את זכויותיהן‪ ,‬ייצוגן‬
‫במפלגות ובמוסדות השלטון ואת כוחן להשפיע על קידום זכויותיהן בחברה‪ ,‬בחקיקה‪ ,‬בכלכלה ובביטחון‪.‬‬
‫נבחן את השתלבות הנשים בספירה הציבורית בימינו‪ ,‬ואת השפעתה על אופי החברה בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46444‬ד"ר אסתר כרמל‪-‬חכים ה' ‪40:41-41:01‬‬
‫העמק הוא חלום "עמק יזרעאל"‬
‫הקורס יעסוק במרחב המכונה "העמק" התחום בין הרי הגליל שבצפון להרי השומרון שבדרום‪ ,‬על רקמת‬
‫החיים המגוונת שבו‪ .‬נבחן את המבנה הגיאוגרפי‪ ,‬את צורות ההתיישבות השונות שהתפתחו בו החל מן‬
‫המאה התשע עשרה ועד ימינו‪ :‬עפולה כמרכז עירוני‪ ,‬קיבוצים ומושבים כהתיישבות שיתופית‪ ,‬והתיישבות‬
‫כפרית‪ :‬ערבית‪ ,‬טמפלרית וקהילתית‪ .‬נדון במרכיבים שליוו התפתחותה של ההתיישבות על היבטי‬
‫הביטחון‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪ ,‬החינוך והבריאות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46444‬ד"ר אסתר כרמל‪-‬חכים ה' ‪49:41-47:01‬‬
‫הון‪ ,‬שלטון וגאווה בתרבות העברית הקדומה‬
‫בקורס נעסוק בדמויות המרכזיות שבפרקי אבות‪ ,‬חייהן‪ ,‬שאיפותיהן לתיקון עולם‪ ,‬יצריהן ועולמן הרגשי‪.‬‬
‫נשווה בין המאמרים שמופיעים בפרקי אבות ובין הסיפורים שנותרו בידינו על אודות החכמים‪ .‬נתהה‪,‬‬
‫האם אפשר לכתוב ביוגרפיות של חכמים על פי החומרים שפזורים בספרות המדרש והאגדה‪ ,‬ונבחן את‬
‫הפואטיקה הייחודית של פרקי אבות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר ח"ן מרקס ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫מבוא לפילוסופיה‬
‫הקורס יעסוק בכמה מבעיות היסוד בתולדות החשיבה הפילוסופית‪ :‬מדוע עלינו להיות טובים? מהי‬
‫תודעה? מהי ידיעה והאם יש לנו ידיעה? מהו רצון חופשי והאם יש לנו רצון חופשי? האם אלוהים קיים?‬
‫וכיו"ב‪ .‬הקורס נועד להיות מפגש ראשון לא רק עם רעיונות יסוד פילוסופיים‪ ,‬אלא גם עם עקרונות‬
‫החשיבה הפילוסופית ועם האתגרים הכרוכים בקריאה של הגות פילוסופית‪ ,‬וכן בהבנה ובביקורת של‬
‫רעיונות יסוד כאלו‪ .‬במהלך הקורס נקרא פרקים נבחרים מטקסטים פילוסופיים קלאסיים וגם חדשים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44434‬ד"ר ערן גוטר א' ‪40:41-47:01‬‬
‫גורלן של קהילות יהודיות בימינו‪-‬שחיקה או בנייה מחדש?‬
‫האם קהילות יהודיות במדינות הפתוחות והפלורליסטיות של המערב עומדות בפני סכנת הכחדה ממשית‬
‫בגלל תהליכי התבוללות‪-‬או האם הן משתנות בתהליך מורכב בו קיימים גם היבטי התחזקות? הקורס‬
‫ינתח שתי השקפות בנוגע לעתידן הצפוי של קהילות יהודיות במערב (בראשן הקהילה בארה"ב)‪ :‬תיאוריה‬
‫אחת גורסת כי תהליך התבוללות בלתי נמנע פוקד את הקהילות היהודיות‪ ,‬ואילו ההשקפה השנייה‬
‫מדגישה היבטי "טרנספורמציה" וטוענת כי בבחינות רבות הקהילות היהודיות מתחזקות‪ .‬הקורס יתמקד‬
‫בוויכוח זה והשלכותיו בקשר ליהודי ארה"ב; דיונים לגבי מגמות חברתיות בקרב יהודי ארה"ב ינותחו‬
‫באור ממצאי סקרי אוכלוסייה חדשים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הוויכוח בין שתי אסכולות של סוציולוגים ייבחן בעזרת‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪06‬‬
‫ניתוח השוואתי אודות נסיבות ששורות גם בקרב קהילות בקנדה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬ואירופה‪ .‬בתחילתו‬
‫הקורס יעסוק ברקע תיאורטי בנוגע למערכות יחסים בין מיעוט ורוב‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44414‬פרופ' מתיו סילבר א' ‪40:41-41:01‬‬
‫הפרד ומשול‪-‬על יחסי סביבה וחברה‬
‫הקורס יעסוק בבחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין חברה לסביבה‪ .‬נדון בשאלות כגון איך משפיעות‬
‫הנחות ונורמות חברתיות ותרבותיות על תפישת הטבע ומה משמעותה של תפיסה רב‪-‬תרבותית בהקשר‬
‫האקולוגי‪-‬סביבתי‪ .‬נכיר תיאוריות שונות של חשיבה סביבתית ועקרונות כמו צדק חלוקתי ונשתמש בהן‬
‫לבחינת סוגיות עכשוויות במציאות הישראלית‪ .‬נעסוק בין השאר במשמעות של יחסי סביבה‪-‬חברה בהקשר‬
‫של קביעת מדיניות‪ ,‬חלוקה וניהול של המשאבים הסביבתיים בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44400‬ד"ר עדנה גורני א' ‪40:41-41:01‬‬
‫אני‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אתם‪-‬זהות‪ ,‬מגדר ולאומיות בישראל‬
‫הקורס יעסוק הקורס בסוגיות של זהות‪ ,‬מגדר‪ ,‬אתניות ולאומיות בישראל‪ .‬נתחיל את הדיון במונחים של‬
‫ידע‪ ,‬אמת‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה‪ .‬נבחן לעומק את ההדרה של קבוצות מסוימות מייצור הידע ומהנחלתו‬
‫והשתקת הקול ה"אחר"‪ .‬נשתמש בתיאוריות מגדר‪ ,‬פוסט‪-‬קולוניאליזם ורב תרבותיות ונבחן את הקשרים‬
‫בין לאומיות לבין זהות נשית וגברית‪ ,‬בין יצירתיות וזהות‪ ,‬בין הגדרות הזהות במרחב גיאוגרפי מסוים ובין‬
‫זהות לגלובליזציה וצרכנות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬ד"ר עדנה גורני א' ‪49:41-47:01‬‬
‫דת‪ ,‬חינוך ומשפט מוסלמי במדינות האזור‬
‫הקורס יעמוד על הנושאים הבאים‪ :‬סקירה כללית על ההתפתחות ההיסטורית של המשפט המוסלמי‪,‬‬
‫מקורות משפט המוסלמי‪ ,‬יידונו נושאים כגון‪ :‬החזקת ילדים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גירושין‪ ,‬מזונות‬
‫אישה‪ ,‬מזונות ילדים וכו'‪ .‬כמו כן הקורס ידון בבתי דין שרעיים בארץ ויחסם לחקיקה הישראלית‪ .‬וגם‬
‫בחינוך הערבי בישראל מנקודת ראות התנועה האסלאמית‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה בסוריה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ומצרים‪-‬‬
‫מוסד אל‪-‬אזהר כמוסד דתי סוני‪ ,‬מערכת החינוך הדתית השיעית "החווזווית" באיראן ותפקידה בגיבוש‬
‫הזהות הדתית השיעית‪ ,‬העולמא אנשי הדת) שיעיים‪ ,‬מקורות העוצמה‪ ,‬הנהגתם הרוחנית‪ ,‬תורתו‬
‫המהפכנית של ח'ומיני‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫נוצרים‪ ,‬מוסלמים ויהודים בספרד בימי הביניים ובראשית העת החדשה‬
‫בספרד של ימי‪-‬הביניים חיו מוסלמים‪ ,‬יהודים ונוצרים‪ ,‬אלה לצד אלה במידה רבה של סובלנות ודיאלוג‬
‫בין‪-‬דתי‪ ,‬תחילה תחת שלטון מוסלמי ובהמשך גם תחת שלטון נוצרי‪ .‬אותה סובלנות באה לקיצה עם‬
‫השלמת כיבושה של ספרד מידי המוסלמים ועם גירוש יהודי ספרד ב‪ .4064-‬אחרי גילוי אמריקה באותה‬
‫שנה בעקבותיו הפכו ספרד ושכנתה פורטוגל למעצמות עולמיות אדירות‪-‬ממדים‪ ,‬ולמרות רדיפות‬
‫האינקוויזיציה‪ ,‬הוסיף זיכרון הנוכחות המוסלמית והיהודית להשפיע על תרבותן וזהותן‪ .‬קורס זה סוקר‬
‫את חיי החברה והתרבות בחצי‪-‬האי האיברי‪ ,‬לפני ואחרי גירוש היהודים והמוסלמים‪ .‬הקורס עוסק במגוון‬
‫רחב של סוגיות היסטוריות כגון‪ :‬סטריאוטיפים לעומת דיאלוגים והשפעות תרבותיות בין מוסלמים‪,‬‬
‫יהודים ונוצרים; צמיחת האימפריה הספרדית‪ ,‬והיריבות בין נוצרים למוסלמים לעולם המוסלמי בים‬
‫התיכון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46349‬ד"ר הלל אייל א' ‪44:41-46:01‬‬
‫תרבות אמריקה הלטינית בעבר ובהווה‪ :‬מקולומבוס ועד לצ'ה גווארה‬
‫מהי תרבותה של אמריקה הלטינית מעבר לדימויים כמו כדורגל משובח‪ ,‬קרנבל ורומנטיקה של טלנובלות?‬
‫אמריקה הלטינית חובקת בתוכה תרבויות עשירות ומסורת היסטורית ארוכת שנים שנוצרו כתוצאה‬
‫מהמפגש הברוטלי בין כובשים אירופאים‪ ,‬ילידים אינדיאנים ועבדים אפריקאים‪ .‬קורס זה סוקר תהליכים‬
‫חברתיים ותרבותיים ארוכי‪-‬טווח שעיצבו את פניה של אמריקה הלטינית מימי הציוויליזציות הקדומות‬
‫של האצטקים והאינקה‪ ,‬דרך הקולוניאליזם הספרדי ועד ימינו‪ .‬נעסוק בתרבויות לאומיות שונות שצמחו‬
‫באמריקה הלטינית במשך חמש מאות שנים וניגע בסוגיות כמו גזענות‪ ,‬ניצול ואי‪-‬שוויון‪ ,‬זהות אתנית‬
‫ומהפכה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46341‬ד"ר הלל אייל א' ‪44:44-44:34‬‬
‫זהויות ללא מקפים בחברה הישראלית‬
‫החברה הישראלית משופעת בזהויות מורכבות המאפיינות את החיים בחברה מודרנית ורב‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫בתהליך יצירת הזהות‪ ,‬הפרט מאמץ זהות בעלת מגוון קטגוריות תרבות‪ ,‬כגון‪ :‬אישה‪-‬מזרחית‪ ,‬ציוני‪-‬דתי‪,‬‬
‫‪07‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫ערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬גבר‪-‬הומוסקסואלי‪ ,‬עולה חדש מזרח‪-‬אירופאי והמקף בזהות מבטא את אותה מורכבות‬
‫ורב‪-‬גוניות‪ .‬במהלך הקורס נכיר את מגוון הזהויות בחברה הישראלית (זהות אשכנזית‪ ,‬מזרחית‪ ,‬ערבית‪-‬‬
‫ישראלית‪ ,‬חרדית‪ ,‬ציונית‪-‬דתית‪ ,‬נשית‪ ,‬גברית‪ ,‬מינית‪ ,‬גלובאלית ועוד) על הרקע ההיסטורי והתרבותי של‬
‫כל אחת מהן‪ .‬לאחר‪ ,‬נעסוק בחיבורים בין קטגוריות הזהות ובמגוון הקונפליקטים שעשויים לפרוץ בחיבור‬
‫ביניהן‪ .‬בסיום‪ ,‬הורדת המקפים תאפשר לנו מבט חדש על הזהויות וקריאה מחדש של הזהויות ללא‬
‫ניסיונות חיבור כמקודם ומתוך הבנה של העושר‪ ,‬המגוון‪ ,‬הקונפליקטים וגם אי ההתאמות בזהות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44493‬ד"ר גלית ינאי‪-‬ונטורה ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫היסטוריה של מוזיקת הג'אז‬
‫הצגת התפתחותה של מוזיקת הג'אז על סגנונותיה השונים‪ ,‬תוך התייחסות להשפעות התרבותיות‪,‬‬
‫החברתיות‪ ,‬והמוזיקליות שתרמו להיווצרותה ולהתפתחותה של מוזיקה ייחודית זו‪ .‬כמו כן הצגתם של נגני‬
‫הג'אז החשובים‪ ,‬סגנונם ותרומתם הייחודית‪ .‬החומר הנלמד ילווה בהאזנה מודרכת להקלטות המייצגות‬
‫את התקופות‪ ,‬הסגנונות והנגנים השונים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46464‬ד"ר דן כהן ב' ‪44:41-46:01‬‬
‫אינדיווידואליות היום?‬
‫מה המשמעות של להיות אינדיבידואל בתקופה שבה כוחות תרבותיים‪ ,‬כלכלים‪ ,‬וחברתיים מעצבים כל‬
‫היבט בחיינו? האם באמת יש משהו שנקרא אינדיווידואליזם? או אולי זו אידיאולוגיה שמטרתה להסוות‬
‫מציאות של יחסי כוח? בקורס נבחן את חשיבות רעיון האינדיווידואליות בתרבות המערבית המודרנית‬
‫ונכיר כמה מהביקורות המרכזיות של האינדיווידואליזם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחן כמה הצעות לאופן שבו ניתן להבין‬
‫אינדיווידואליזם היום‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר מירי רוזמרין ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫הכול סיפורים? נרטיבים ותודעה היסטורית‬
‫הקורס יעסוק בקשרים בין נרטיבים ותודעה היסטורית‪ .‬באמצעות סרטי קולנוע איכותיים וכמה טקסטים‬
‫חשובים‪ ,‬הקורס יציג זוויות שונות ולעתים הפוכות להבנת אירועים היסטוריים מרכזיים; והדיונים בקורס‬
‫יעסקו בשאלת האובייקטיביות בהיסטוריה‪ .‬האם באמת קיימת אמת בסיסית לגבי אירועים או תהליכים‬
‫היסטוריים‪ ,‬והאם האמת הזאת נסתרת לעתים בטקסטים ובסרטים שהוקדשו להם‪ ,‬ושהופקו או נתפרסמו‬
‫לפני ‪ 14‬או ‪ 44‬שנה‪ ,‬כאשר ערכי גזענות ולאומנות עיצבו את התודעה ההיסטורית? אם כן‪ ,‬האם תפקידם‬
‫של סרטים ורומנים שמוקדשים בדורנו לאירועי ההיסטוריה הוא בעצם לתקן את העיוותים הללו ולחשוף‬
‫את "האמת" האובייקטיבית לגבי העבר? או שמא‪ ,‬האם "הכול סיפורים"‪ ,‬כלומר האם בכל אירוע היסטורי‬
‫חשוב תמיד יש קווי פרשנות שונים ומנוגדים? משום שתמיד יש (לפחות) "שני צדדים לכל סיפור"‪ ,‬האם‬
‫הגיוני והכרחי שבמהלך הזמן יוצאים סרטים או רומנים בעלי השקפות מנוגדות אודות טיבו של אירוע‬
‫היסטורי זה או אחר? הקורס יתבסס על ארבעה הקשרים בולטים בעת החדשה‪ :‬המלחמה הקרה‪,‬‬
‫הקולוניאליזם‪ ,‬מלחמת האזרחים ובעיית העבדות בארה"ב‪ ,‬ולידתה של מדינת ישראל‪ .‬הלימוד בקורס‬
‫יחולק לארבע יחידות‪ ,‬כאשר כל יחידה תורכב מהרצאה ודיון לגבי הסוגיות והאירועים החשובים להקשר‬
‫ההיסטורי‪ ,‬וצפייה בסרט או שני סרטים בעלי השקפות שונות לגבי מהות ההקשר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלימוד בכל‬
‫יחידה יושלם בקריאת טקסט ספרותי קצר שמשקף את לבטים וערכים חיוניים להקשר ההיסטורי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪( 56 /‬מעודכן נכון ל‪)6.6.43 -‬‬
‫ב' ‪ 44433‬פרופ' מתיו סילבר ג' ‪( 49:41-47:01‬מעודכן נכון ל‪)6.6.43 -‬‬
‫הילד בשואה בראי האמנות‪ ,‬הקומיקס הקולנוע ובאתרי ההנצחה מבוטל (מעודכן נכון ל‪-‬‬
‫‪)4.44.43‬‬
‫היהודים בארה"ב בעבר ובהווה‬
‫מטרת הקורס‪ :‬סקירת המגמות החשובות בהיווצרותה של הקהילה היהודית בארה"ב‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בנושאים מתחום הדת והחברה‪ ,‬וגם במערכות היחסים בין יהודים בארה"ב ויהודים בארצות שונות (כולל‬
‫מדינת ישראל)‪ .‬יבדקו קווי היסוד והדמיון בחיי ארה"ב‪ ,‬לעומת יהודים בארצות אחרות‪-‬הקורס יבחן‬
‫שאלה זו מזוויות שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46311‬פרופ' מתיו סילבר ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫פילוסופיה ואמונה‬
‫הקורס יבחן את נושא הפילוסופיה והאמונה מכמה וכמה נקודות מבט‪ :‬היחס בין מוסר לדת‪ ,‬בעיית קיום‬
‫האל והרוע בעולם‪ ,‬ניסיונות שונים להוכיח את קיום האל וניסיונות להפריך הוכחות אלו‪ ,‬פירוש פילוסופי‬
‫של עקידת יצחק‪ ,‬האופן שבו פרויד מנתח את האמונה הדתית‪ ,‬הפילוסופיה של הדת של ויליאם ג'יימס‬
‫ועוד‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪08‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46467‬ד"ר אדם ויילר גור אריה ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫האאוטסיידר הוא אני‬
‫"האאוטסיידר" הוא האחר‪ ,‬החריג או יוצא‪-‬הדופן‪ .‬קורס זה יתרכז בבחינת מושגים מהותיים והגדרות של‬
‫האני ושל האחר‪ .‬האם הנורמאליות היא מיתוס? שמא כולנו "אחרים"? לעתים מיקומו של האדם בחברה‬
‫הינו פונקציה של מעמדו מול המערכת הנורמטיבית‪-‬השלטת‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות אלו‪ ,‬תוך דיון‬
‫בפרספקטיבות השונות של ייצוגים תרבותיים של האאוטסיידר בחברה‪ .‬סוגיות אלו ייבחנו באמצעות דיון‬
‫ביצירות ספרותיות וקולנועיות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44441‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫שואה וקיום‪ :‬היבטים הומאניים ורב תרבותיים של השואה‬
‫לזיכרון הקולקטיבי של השואה תפקיד מרכזי בהגדרת הזהות הישראלית ובמאבק הפוליטי והתרבותי על‬
‫עיצובה‪ .‬הוא משקף את עולם הערכים של תרבות ה"יחד"‪ ,‬ויוצא מנקודת ההנחה שיש חשיבות ערכית‬
‫במעשה המשותף של הזכירה‪ ,‬כביטוי לסולידריות לאומית וחברתית רחבה יותר‪ .‬במשך שנים ארוכות‬
‫נחשב זיכרון השואה ל"טאבו" כנושא אינטלקטואלי וחינוכי ביחסי יהודים וערבים‪ .‬תחושת שני הצדדים‬
‫הייתה כי מוטב להניח לנושא מאיים זה ולא לגעת בו כלל‪ ,‬בעיקר משום הקושי להפריד בין תולדות השואה‬
‫לסכסוך הפוליטי במזרח התיכון‪ .‬נושא השואה כמעט ולא נלמד במסגרת תכנית הלימודים במגזר הערבי‬
‫והאינטליגנציה הערבית הייתה מנותקת ע"פ רוב מהנושא‪ .‬באופן דומה‪ ,‬לאורך שנים‪ ,‬קיימת הייתה רתיעה‬
‫בציבור היהודי מהעלאת הנושא כחלק מהשיח התר בותי או החינוכי עם ערביי ישראל‪ .‬משום כך ראוי‬
‫לבחון מה מקומו של זיכרון השואה בעיצוב תודעת היהודים כפרטים וכציבור‪ ,‬ואת האפשרות שהשואה‬
‫היא בעלת פוטנציאל להוות נקודת מפנה בעיצוב התודעה היהודית והאוניברסאלית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46374‬ד"ר חוה שכטר ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫"הכול אסור לנו והכול אנחנו עושים"‪-‬עמידה והתנגדות יהודית בתקופת השואה‬
‫עמידה והתנגדות יהודית בתקופת השואה הם מהנושאים אשר העסיקו את החברה הישראלית ממש עם‬
‫תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬וממשיכים להוות מוקד לדיון עד ימינו‪ .‬במהלך הקורס ננסה לבחון את מושגי‬
‫העמידה והגבורה על ההיבטים השונים והגלגולים שעברו במהלך השנים‪ ,‬ונדרש לשאלות שונות הקשורות‬
‫בשאלת המרד וההתנגדות ולמשמעויות הנובעות ממנה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46439‬גב' נעמה אגוזי ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫יסודותיה הפוליטיים והאידיאולוגיים של ארה"ב במאה האמריקנית‬
‫בשיעור נתאר וננתח את הנושאים המרכזיים המסבירים את הנושאים המרכזיים שהשפיעו על מעברה של‬
‫ארה"ב‪ ,‬לאחר מלחמת האזרחים ממדינה קטנה‪ ,‬אגררית ונחשלת למעצמת‪-‬על‪ ,‬אורבנית‪ ,‬מתועשת‬
‫והטרוגנית וכיצד מדינה דמוקרטית‪-‬חוקתית התמודדה עם הבעיות שנוצרו כתוצאה משינוי דראסטי זה‪.‬‬
‫בשיעור נתמקד במעבר מקפיטליזם אלים ליסודות מדינת הרווחה האמריקנית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44440‬פרופ' ארנון גוטפלד ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫משפט בשואה‬
‫הקורס נועד להעניק לסטודנטים ידע וכלים להבנת האנטישמיות והגזענות מן ההיבט המשפטי‪ ,‬עליית‬
‫הפאשיזם והנאציזם‪ ,‬דיכוי הדמוקרטיות בגרמניה‪ ,‬הגורמים והנסיבות לעליית המפלגה הנאצית לשלטון‬
‫והמעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‪ ,‬חוקי הגזע של נירנברג‪ ,‬משפטי נירנברג‪ ,‬משפט קסטנר‪ ,‬משפט‬
‫אייכמן‪ ,‬תופעות של הכחשת שואה ומשפטיהם של מכחישי שואה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46377‬עו"ד נחום פרנקל ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫קולנוע כטקסט פילוסופי‬
‫נקודת המוצא בקורס היא הטענה כי קולנוע אינו רק מוצר צריכה וכי‪ ,‬במיטבו‪ ,‬הוא מזמן עיון ממוקד‬
‫ואפקטיבי בתכ נים פילוסופיים‪ .‬בראשית הקורס נדון במעמדו של המדיום הקולנועי כצורה אמנותית‬
‫ובקשר בין אמנות ופילוסופיה‪ .‬חלק הארי של הקורס יוקדש לצפייה ולדיון פילוסופי בסדרה של סרטים‪.‬‬
‫מבין יוצרי הקולנוע שנדון בהם ניתן למנות את קורוסאווה‪ ,‬פליני‪ ,‬קישלובסקי‪ ,‬סקוט‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46419‬ד"ר ערן גוטר ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪09‬‬
‫על משוררים ושירים מימי הביניים‬
‫הכרת שירת ימי הביניים‪-‬שירת הקודש ושירת החול‪ .‬התמקדות בשירתם של המשוררים רבי יהודה הלוי‪,‬‬
‫רבי שלמה אבן גבירול‪ ,‬דונש בן לברט‪ ,‬שמואל הנגיד ועוד‪ .‬שירה זו מתאפיינת בשליטה מופלאה ומושלמת‬
‫של השפה העברית לרבדיה השונים‪ :‬לשון המקרא‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד והמדרש‪ .‬במזיגה זו הושמו תכנים‬
‫אישיים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬דתיים במסגרות של שירי קודש וחול‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46344‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫סיפורי משפחה‪ :‬הסיפור האישי במחקר הפולקלור מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.44.43 -‬‬
‫סיפורי המקרא בראי הפרשנות הקדומה‬
‫הקורס יעסוק בניתוח סיפורים מקראיים ובהשתקפותם של הסיפורים והגיבורים המקראיים בספרות‬
‫חז"ל ובפרשנות הקדומה‪ .‬העיון המשווה של ספרות המקרא לספרות המדרש והפרשנות הקדומה מגלה‬
‫רבדים חדשים בסיפור המקראי‪ ,‬שלעיתים הם אף מנוגדים למסרים המקראיים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46444‬ד"ר יעקב אזואלוס ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫ק' ‪ 46444‬ד"ר יעקב אזואלוס ו' ‪( 44:34-44:34‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫"איש ואישה" בספרות המקרא‬
‫המקרא והספרות הבתר מקראית מהווים אוצר בלום של התייחסויות לנושאים רבים ומגוונים‪ .‬מטרת‬
‫הקורס היא לפתוח ארון ספרים זה לעיון בהתייחסויות המגוונות למעמד האדם והאישה בסוגות‬
‫הספרותיים השונים‪ .‬נעסוק בסיפורי בריאת האדם במקרא ובמקומו של האדם בעולם של מטה מול‬
‫מעמדו כלפי עולם של מעלה‪ .‬נעסוק בהכרת מעמדה של האישה במקורות יהודיים מקראיים ובתר‬
‫מקראיים‪ ,‬תוך כדי השוואה עם מקורות חוץ מקראיים‪ .‬נשרטט את מעמד האישה כפי שהוא עולה מהספור‬
‫המקראי‪ ,‬החוק המקראי‪ ,‬מקורות חוץ מקראיים ומסיפורי נשים ועל נשים בספרות חז"ל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46403‬ד"ר יעקב אזואלוס ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫איפה היה אלוהים בשואה?‬
‫התרבות היהודית עוסקת פעם אחר פעם בשאלה ‪ -‬מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים? שאלה זו‬
‫מופיעה בסיפורו של איוב בתנ"ך‪ ,‬היא מופיעה בסיפורי הרוגי מלכות‪ ,‬והיא חוזרת ומופיעה גם בדיונים‬
‫שנערכו בעקבות השואה‪ .‬במהלך הקורס נבחן את התשובות השונות שניתנו לשאלה שלמעלה‪ ,‬עם דגש על‬
‫הבעיה שמציבה השואה לאדם המאמין‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬ד"ר ח"ן מרקס ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫הרנסנס האיטלקי (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫בקורס נבחן את הרקע ההיסטורי והגורמים לרנסנס‪ ,‬התבצרותם של הרעיונות החדשים בתחומים שונים‪,‬‬
‫כגון תפיסת העולם‪ ,‬מקומו של האדם‪ ,‬מחשבה מדינית‪ ,‬חברתית ודתית‪ ,‬השלכתם של הרעיונות האלו על‬
‫ימינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בלידתה ומאפייניה של אמנות הרנסנס‪ ,‬נתייחס להשפעת התקופה על חיי היום‪ -‬יום‪,‬‬
‫אופנה‪ ,‬מטבח וכו'‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44444‬ד"ר יוליה ברשדסקי‪-‬ליבוביץ ד' ‪44:34-44:01‬‬
‫השואה בראי הקולנוע (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫מטרת הקורס להציג את הדיאלוג המתמשך בין הקולנוע לשואה‪ ,‬החל מסרטי התעמולה שהפיק הממסד‬
‫הנאצי להעברת מסריו ועד להתמודדות עם היבטים שונים של השואה בסרטים שנעשו על ציר הזמן המרחב‬
‫מאמצע המאה ה‪ 44-‬ועד ימינו‪ ,‬תוך התייחסות לגישה הביקורתית שחלקם עוררו בשל שימוש במבדה ו‪/‬או‬
‫בהומור (החיים יפים; הנער בפיזמת הפסים)‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46436‬ד"ר פנינה רוזנברג ד' ‪44:41-41:01‬‬
‫נשים בספרות חז"ל (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫האם מותר לנשים ללמוד תורה? מה עלה בגורלה של אישה שהיתה חכמה יותר מהגברים שסביבה? מה יש‬
‫לעשות לאישה שבעלה חושד שהיא בוגדת בו? מהי הדרך המדעית לזיהוי בתולה? מה יהיה דינה של אישה‬
‫שהצליחה להרגיז את השופט שעמד מולה? האם כל הנשים הן מכשפות? ובמה בדיוק לילית שונה מחוה‪-‬‬
‫אשתו של אדם הראשון?‬
‫במהלך הקורס נקרא מבחר טקסטים מספרות חז"ל (סיפורים‪ ,‬דיונים הלכתיים ומדעיים‪ ,‬ופרוטוקולים‬
‫משפטיים)‪ .‬נבחן כיצד התרבות העברית הקדומה מייצרת את הנשיות מול הגבריות (וההפך)‪ ,‬ונתהה מה הם‬
‫הגורמים והצרכים שהובילו את התרבות לייצג את הנשים בדרך זו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46404‬ד"ר ח"ן מרקס ה' ‪49:41-46:01‬‬
‫גבריות ונשיות בפולקלור הציוני (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בדימויים חזותיים (כרזות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬שנות טובות) מתחום הפולקלור ובשירים עממיים‬
‫המציגים מודלים של גבריות ונשיות מראשית הציונות ועד לתקופת מלחמת העצמאות‪ .‬דימויים אלו‬
‫חושפים אספקטים אידיאולוגיים שהשפיעו (ועודם משפיעים) על תפיסות מגדריות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫התבוננותנו בחומרים אלו תהיה ביקורתית במטרה לאפשר כינון של מבט חדש על תופעות יום‪-‬יומיות וכן‬
‫כדי לאפשר ראייה אלטרנטיבית של החברה בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46404‬ד"ר חיה מילא א' ‪49:44-46:34‬‬
‫חטיבה ללימודי המזרח התיכון‬
‫קורסי חובה‬
‫מבוא לדת האסלאם‬
‫סקירה היסטורית וניתוח של הרקע לצמיחת האסלאם‪ ,‬ועיקרי הדת תוך התייחסות אל הזיקה שבין‬
‫עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם‪ .‬הנושאים הנדונים‪ :‬התקופה הטרום‪-‬אסלאמית בחצי‪-‬האי‬
‫ערב‪ ,‬הנביא מוחמד ועליית האסלאם‪ ,‬הקוראן‪ ,‬מבנהו‪ ,‬לשונו‪ ,‬העלאתו על כתב‪ ,‬ועריכתו‪ ,‬חמשת מצוות‬
‫היסוד באסלאם‪ ,‬עיקרי האמונה‪ ,‬התפתחות התורה שבעל‪-‬פה (חדית')‪ ,‬ספרות ההלכה המוסלמית‪,‬‬
‫התפתחות המשפט המוסלמי‪ ,‬אסכולות ההלכה באסלאם‪ ,‬האסלאם השיעי‪ ,‬כיתות באסלאם‪:‬‬
‫האסמאעיליה‪ ,‬הדת העלווית (הנוצרית)‪ ,‬הדת הדרוזית‪ ,‬פולחן עממי‪-‬קברים קדושים‪ ,‬אסלאם מודרני‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ז‪44444 :‬‬
‫א' ‪ 44447‬ד"ר סלאח עבוד א' ‪( 49:41-46:01‬מעודכן נכון ל‪)44.6.43 -‬‬
‫מבוא לפוליטיקה של המזה"ת‬
‫הקורס יעסוק בתיאור התפתחותה של המערכת הגיאו‪-‬פוליטית במזרח התיכון תוך בחינת הגורמים‬
‫המעצבים את אופייה‪ .‬הקורס יעסוק בהיסטוריה הפוליטית‪ ,‬המדינית והחברתית של מדינות הלאום‬
‫במזה"ת‪ ,‬בסכסוכים השונים ומערכות היחסים ביניהן וידון בהיבטים היסטוריוגראפיים שונים של‬
‫התופעה הלאומית‪ .‬הסקירה ההיסטורית תעשה מנקודת מבט גלובאלית‪ ,‬כאשר נרד מרמת המקרו אל‬
‫המיקרו‪ -‬כלומר לצד תהליכים גלובאליים שעברו על המזה"ת‪ ,‬נפתח דיון על ההיבט הפרטני שהתרחש‬
‫ברמת המדינה‪ .‬הקורס יקנה לתלמיד כלים להבנת תהליכי ניהול מדיניים ואסטרטגיות בקבלת החלטות‪,‬‬
‫לצד הבנה היסטורית עמוקה של מרכיבי הסכסוך בין ישראל לשכנותיה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬ד"ר עידו זלקוביץ ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫חובת בחירה‬
‫מבוא לעדות ומיעוטים במזרח תיכון‬
‫הסבר וניתוח מצבם החוקי החברתי הדתי והפוליטי של מיעוטים במזה"ת‪ .‬מיעוטים מוסלמים‪ ,‬כגון‬
‫הכורדים בתורכיה‪ ,‬עיראק‪ ,‬איראן וסוריה‪ .‬מיעוטים יהודים ונוצרים בארצות המזה"ת והאסלאם‪ ,‬כגון‬
‫האשורים‪ ,‬הארמנים‪ ,‬הקופטים‪ .‬מיעוטים אתניים אחרים ככל שירשה לנו הזמן‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‬
‫וסרטים דוקומנטריים ועלילתיים אודות המיעוטים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫תולדות המזרח תיכון בעת החדשה‬
‫הקורס נועד להפגיש את התלמידים עם חשיבה היסטורית ולבנות בסיס ידע ראשוני של ההיסטוריה של‬
‫המזרח התיכון בעת החדשה ולהקנות מושגים בסיסיים להבנת האזור‪ ,‬להבהיר קווי מתאר כלליים של‬
‫האירועים הפוליטיים והתהליכים החברתיים באזור‪ .‬הידע הנרכש בקורס זה נועד להוות בסיס להעמקה‬
‫והרחבה בקורסים מתקדמים יותר‪ .‬הקורס יתמקד במאה ה‪ 46-‬וה‪ ,44-‬מאז ראשית המודרניזציה והמפגש‬
‫עם המערב ועד שלהי המאה ה‪ .44-‬יחד עם זאת הפגישות הראשונות יוקדשו לסקירה כללית של התפתחות‬
‫האזור מאז עליית האסלאם ושל מספר מאפיינים של האסלאם כדת‪ ,‬כתרבות וכשיח‪ .‬בנוסף לתהליכים‬
‫כלל אזוריים יידונו ההתפתחויות הספציפיות במספר מדינות באזור‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪20‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מחמוד יזבק ו' ‪44:41-40:34‬‬
‫סמינריון‬
‫בעיות חברתיות במזה״ת‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לבעיות חברתיות רבות משמעות במדינות המזרח התיכון‪ .‬הסמינר ידון בבעיות‬
‫החברתיות הקיימות במדינות המזרח התיכון דרך בחינתם של בעיות אלו מתוך גישה ביקורתית‪ ,‬וינתח‬
‫אותם‪ .‬בין הסוגיות הנבחרות נעסוק באפיונים דמוגרפיים של האוכלוסייה במדינות המזרח התיכון‪,‬‬
‫המערכת הריבודית‪ ,‬דת‪ ,‬מדינה‪ ,‬פמיניזם‪ ,‬מעמד האיש‪ ,‬המשפחה והמשפחתיות‪ ,‬נישואין וגירושין‪ ,‬זהויות‬
‫מגדריות‪ ,‬מתחים לאומיים‪ ,‬עדתיים וקהילתיים‪ ,‬מצוקה ועוני‪ ,‬סטייה חברתית‪ ,‬שברים בחינוך‪ ,‬יחסי‬
‫עבודה‪ ,‬שסעים פוליטיים‪ ,‬יחסי רוב מיעוט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44477‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫יחסי יהודים‪-‬נוצרים במזה"ת‬
‫סוגיות ביחסים בין יהודים ונוצרים במזרח התיכון‪ ,‬צפון אפריקה ותחת שלטון האסלאם; השוואה בין‬
‫מעמד היהודים והנוצרים באסלאם מבחינה משפטית ובפועל‪ .‬השוואה בין מעמד היהודים והנוצרים‬
‫בתקופות שונות ובמדינות שונות (כגון תורכיה‪ ,‬איראן‪ ,‬לבנון ועיראק) וכיצד השפיע המעמד וההתרחשויות‬
‫ההיסטוריות על העדות השונות ועל מערכות היחסים ביניהם‪ .‬תיערך השוואה ביחס לנושא באירופה;‬
‫התייחסות לסוגיות כגון עלילות‪-‬דם ולכניסת והשפעת הכנסיות מן המערב על המזה"ת ועל המיעוטים‪.‬‬
‫הקורס ישלב חומר אודיו‪-‬ויזואלי מגוון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪40:41-41:01‬‬
‫ירדן ההאשמית‬
‫הקורס יבחן את תולדותיה של ממלכת ירדן ההאשמית מאז הקמתה ב‪ , 4644-‬דרך תקופת המנדט הבריטי‬
‫ומלחמת ‪ , 4604‬סיפוח הגדה המערבית‪" ,‬ספטמבר השחור" והניתוק מן הגדה מערבית ב‪ .4644-‬נעסוק גם‬
‫בתהליכים חברתיים וכלכליים שעברו על הממלכה דרך ציוני דרך הקשורים לבעיה הפלסטינית (מלחמת‬
‫ששת הימים‪ ,‬האינתיפאדה‪ ,‬הסכמי אוסלו‪ ,‬חוזה השלום עם ישראל‪ ,‬מות המלך חוסין ועליית בנו‬
‫עבדאללה)‪ .‬לסיום נדון בהשפעת "האביב הערבי" על ירדן ועל יחסיה עם ישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר איריס פרוכטר ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫הסכסוך הערבי ישראלי והבעיה הפלסטינית בראי ספרי הלימוד הישראליים והערביים‬
‫מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.44.43 -‬‬
‫נשים ערביות בישראל‪ :‬בין התרבותי למבני (מעודכן נכון ל‪)4.44.43 -‬‬
‫הקורס עוסק במעמדן של נשים ערביות בישראל תוך שהוא מציג פרמטרים שונים לבחינת מעמדן והסברים‬
‫עיקריים שונים למעמד הזה‪ .‬הקורס יוצא מטענה כי מעמדן של נשים מושפע לא רק מהגורמים התרבותיים‬
‫אלא גם מהגורמים המבניים ברמת המאקרו של החברה בישראל וברמת המבנה הפנים‪-‬חברתי של החברה‬
‫הערבית‪ .‬במסגרת הקורס הסטודנטים יתוודעו לגישות תיאורטיות‪ ,‬מושגים‪ ,‬כלים אנאליטיים ומחקרים‬
‫אמפיריים לבחינת מעמד הנשים בכלל ואלה במוקד הקורס בפרט‪ .‬כל זאת באמצעות הסתכלות על תחומי‬
‫חיים עיקריים‪ :‬משפחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬שוק התעסוקה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אזרחות‪ ,‬בריאות‪ ,‬אלימות ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 47144‬ד"ר תגריד יחיא‪-‬יונס ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫נשים תחת רעלה‬
‫הקורס ידון בנושאים הבאים‪ :‬מה מתרחש מאחורי הרעלה‪ ,‬מאחורי התריסים המגופים על עולמה של‬
‫האישה הערבייה והמוסלמית בארצות המזרח התיכון‪ ,‬התרבות המוסלמית מציבה הגבלות וסייגים רבים‬
‫על דרכה של האישה מאז הילדות ועד בגרות‪ ,‬הקורס ינסה להסיר את הלוט מעל המסתורין שמאחורי‬
‫הרעלה‪ ,‬הנשמר בחברת הערביות מוסלמיות בקנאות רבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44447‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪22‬‬
‫המאבק על ההגמוניה בין השיעה לסונה‬
‫האסלאם הסוני והאסלאם השיעי הם שני הזרמים הגדולים באסלאם‪ ,‬היחסים ביניהם סומנו ע"י שיתוף‬
‫פעולה‪ ,‬ולעיתים ע"י סכסוך‪ ,‬ואף באלימות קטלנית‪ .‬הגעת הסכסוך החדש התרחשה בעקבות שלושה‬
‫תהליכים גדולים‪ :‬עליית משטרו של ח'ומיני באיראן לשלטון בשנת ‪ ,4676‬והפיכתה של איראן השיעית‬
‫למעצמה אזורית; סילוק משטר הבעת' בעיראק ע"י ארצות הברית בשנת ‪ ,4443‬והפיכת עיראק למדינה‬
‫ערבית ראשונה בשליטת השיעים; התעצמות העדה השיעית בלבנון מבחינה דמוגרפית ופוליטית‪ ,‬הנאבקת‬
‫על הגמוניה‪.‬הקורס יבחן מציאות חדשה זו במזרח התיכון‪ ,‬ויבחן את יחסי הכוחות המשתנים בין הסונה‬
‫לבין השיעה‪ ,‬ויתמקד בפולמוס המתנהל בין הסונה לבין השיעה‪ ,‬המרכיבים השונים של "הסהר השיעי"‪,‬‬
‫והתגובה של המחנה סוני לאתגר השיעי החדש‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪49:41-47:01‬‬
‫דת‪ ,‬חינוך ומשפט מוסלמי במדינות האזור‬
‫הקורס יעמוד על הנושאים הבאים‪ :‬סקירה כללית על ההתפתחות ההיסטורית של המשפט המוסלמי‪,‬‬
‫מקורות משפט המוסלמי‪ ,‬יידונו נושאים כגון‪ :‬החזקת ילדים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גירושין‪ ,‬מזונות‬
‫אישה‪ ,‬מזונות ילדים וכו'‪ .‬כמו כן הקורס ידון בבתי דין שרעיים בארץ ויחסם לחקיקה הישראלית‪ .‬וגם‬
‫בחינוך הערבי בישראל מנקודת ראות התנועה האסלאמית‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה בסוריה‪ ,‬ירדן ‪,‬ומצרים‪-,‬‬
‫מוסד אל‪-‬אזהר כמוסד דתי סוני‪ ,‬מערכת החינוך הדתית השיעית "החווזווית" באיראן ותפקידה בגיבוש‬
‫הזהות הדתית השיעית‪ ,‬העולמא אנשי הדת) שיעיים‪ ,‬מקורות העוצמה‪ ,‬הנהגתם הרוחנית‪ ,‬תורתו‬
‫המהפכנית של ח'ומיני‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫פוליטיקה ואידיאולגיה בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני מראשיתו הוא סכסוך בין זהויות מתחרות הרווי במאבקי כוח‪ .‬במהלך‬
‫הסמסטר נדון במאבק סביב מוקדי הכוח והפוליטיקה האזורית שעיצבה את מוקדי הסכסוך לאורכה של‬
‫המאה העשרים‪ .‬דגש מיוחד יושם על האירועים המרכזיים בהתהוותה של התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 44-‬ועד ימינו אנו‪ .‬נדון בהתפתחותה של התודעה הלאומית הפלסטינית‬
‫והדרך שבה היא פעלה כדי להחיות את הזהות הפלסטינית לאחר מלחמת ‪ .4604‬לצד תהליך הבניית הזהות‬
‫הפלסטינית‪ ,‬הקורס יעסוק במבנה הפוליטי הפלסטיני ויבחן בפרספקטיבה היסטורית את תהליך‬
‫ה תגבשותו‪ .‬נעסוק בהקמתו של אש"ף‪ ,‬תהליכי קבלת ההחלטות בארגון והכרת הזרמים הרעיוניים השונים‬
‫הפועלים במסגרתו‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס‪ 2 /‬נ"ז‪ /‬ש'‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44494‬ד"ר עידו זלקוביץ ב' ‪40:41-41:01‬‬
‫האביב הערבי‬
‫הקורס יתמקד בהתפתחויות ובתהפוכות הפוליטיות שהתרחשו ועודן מתרחשות במזרח התיכון וינסה‬
‫למפות סיבות ותוצאות של התהליכים החברתיים‪ ,‬הפוליטיים והגלובליים שעובר האזור‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בהשוואה בין המדינות שבהן חלו השינויים המשמעותיים כגון במצרים‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬לוב‪ ,‬תימן‪ ,‬סוריה‪.‬‬
‫הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬סרטים דוקומנטריים וחומר אודיו‪-‬ויזואלי עשיר ‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44441‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫האסלאם הפוליטי במזה"ת‬
‫הקורס יציג תמונת מצב של מוקדי העלייה של האסלאם הפוליטי במזה"ת מאז המהפכה באיראן ועד‬
‫היום‪ .‬הקורס ידון בהתפתחותן והתעצמותן של התנועות האסלאמיות הקיצונית‪ ,‬יעלה וינתח סוגיות‬
‫הקשורות בעיצוב היחסים והסכסוכים האזוריים והבינלאומיים‪ .‬יציג את השלכותיו הביטחוניות‬
‫והפוליטיות על האירועים והמלחמות וכן על המהפכות שהתחוללו באזור‪ .‬יבחן את תהליכי ההתמתנות של‬
‫תנועות הג'יהאד האסלאמי בשלושת העשורים האחרונים‪ ,‬ואת התמודדותן של התנועות האסלאמיות‬
‫לתפיסת השלטון במדינות הערביות במזה"ת‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44440‬ד"ר יוסף שחאדה ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫קברי קדושים מוסלמים‪ ,‬יהודים‪ ,‬ודרוזים בגליל‬
‫הקורס יעסוק בפולחן קברי קדושים מוסלמים‪ ,‬יהודים‪ ,‬ודרוזים בגליל‪ ,‬כמו כן ידון במאפיינים השונים‬
‫של קברי הקדושי ם‪ ,‬מיקומם‪ ,‬מבנה קברי קדושים‪ ,‬מעמדם‪ ,‬טקסי עליה לרגל אליהם‪ ,‬העצים ליד קברי‬
‫קדושים‪ ,‬מערות מקודשות וקברי קדושים‪ ,‬כמו כן ידון הקורס בפעילות הפולחנית שהתפתחה סביבם‪,‬‬
‫במהלך הקורס יוצגו מספר תפיסות תיאורטיות בקשר לקברי הקדושים‪ ,‬הקורס יעניק הבנה עמוקה יותר‬
‫לתופעת קברי הקדושים על כל היבטיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪23‬‬
‫ב' ‪ 44417‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫איראן מבית (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫מאז המהפכה האסלאמית באיראן לפני כמעט שלושה עשורים עדיין ניכר קושי רב בהסקת מסקנות‬
‫נחרצות על המתחולל באיראן מבית‪ ,‬ועל דרך התנהלותה בזירות החוץ‪ .‬איראן ניצבת בעין הסערה‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר ההתפתחויות הדרמטיות השונות המתחוללות ברחביה‪ .‬הקורס יעסוק באירועים ותהליכים‬
‫ה מתרחשים באיראן בנושאים עכשוויים‪ ,‬שקשורים אליה‪ ,‬כמו כן הקורס ינתח מגוון תחומים‬
‫אינטרדיצפלנאריים בתחומי החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪ ,‬והפוליטיקה‪ ,‬וכדומה‪ ,‬שנסמך על מחקרים‬
‫מהקהילה האקדמית בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46344‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪49:41-46:01‬‬
‫מלחמות‪ ,‬זיכרון וזהות פוליטית במזה"ת (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות ההיסטוריוגרפיה של המלחמות במזה"ת בקונטקסט של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי תוך בחינת הגורמים המעצבים את אופיו‪ .‬הקורס יעסוק בשאלת הזהות והבנייתה במציאות של‬
‫מאבק פוליטי‪ ,‬רצוף בעימותים אלימים‪ ,‬הנאבקת גם על אמיתותם של נרטיבים מתחרים‪ .‬הקורס יקנה‬
‫לתלמיד כלים בתחום החשיבה ההיסטורית‪ ,‬לצד הבנת תהליכי ניהול מדיניים ואסטרטגיים בהקשרו של‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46404‬ד"ר עידו זלקוביץ ו' ‪44:34-40:34‬‬
‫החטיבה לקרימינולוגיה‬
‫קורסי חובה‬
‫מבוא לקרימינולוגיה‬
‫הקורס מקנה לסטודנט ידע והבנה בתחומי ההוויה האנושית הנורמאלית והסוטה‪ .‬יוצגו תיאוריות‬
‫קרימינולוגיות שונות‪ ,‬דרכי מחקר בקרימינולוגיה‪ ,‬תיאוריות להבנת הפשיעה‪ ,‬הסברים סוציולוגיים‪,‬‬
‫ביולוגיי ם ופסיכולוגיים לעבריינות‪ .‬הקורס יעסוק בליקויים במבנה האישיות ועבריינות‪ ,‬המשפחה‬
‫והסוציאליזציה כגורמי עבריינות‪ ,‬תנאים אקולוגיים וגורמים כלכליים‪ ,‬אנומיה וסטייה חברתית‪,‬‬
‫הסטיגמה של סטייה חברתית ועבריינות; כל זאת תוך הצגת דוגמאות מההוויה הישראלית בכלל ומתוך‬
‫עולם הפשע בפרט‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ד' ‪49:41-46:01‬‬
‫א' ‪ 44403‬ד"ר עירית עין‪-‬טל‬
‫ב' ‪ 44403‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫תורת הענישה א‬
‫ענישה הינה בעייתית מבחינה מוסרית כיוון שבמהותה היא כלי שמעולל לאנשים דברים‪ ,‬אשר כשאינם‬
‫בגדר 'ענישה'‪ ,‬נחשבים אסורים מבחינה מוסרית‪ .‬קיים מגוון רחב של תיאוריות ענישה אשר מספקות‬
‫הצדקות שונות‪ .‬לפי תיאוריית התועלתנות הקלאסית‪ ,‬אושר הינו טוב במהותו‪ ,‬בעוד כאב ואומללות רעים‬
‫במהותם‪ .‬על כן‪ ,‬כדי להצדיק ענישה‪ ,‬חייבים להראות שהיא מפיקה יותר אושר או מונעת יותר כאב‬
‫מהכאב הנגרם על ידי הענישה עצמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תיאוריות שנובעות מהפילוסופיה של קאנט‪ ,‬אשר‬
‫מדגישות את האוטונומיה ואת החופש של היחיד כערכים עליונים‪ ,‬רואות ענישה כבעייתית מבחינה‬
‫מוסרית‪ ,‬מכיוון שהיא נכפית על האדם כנגד רצונו‪ .‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬ענישה היא מוצדקת אם היא מכבדת‬
‫את העבריין כאדם רציונאלי ואוטונומי‪ .‬בקורס זה נדון במגוון תיאוריות אשר מטרתן להצדיק את נוהג‬
‫הענישה‪ .‬נדון בעקרונות ובערכים אשר בבסיס התיאוריות ובאתגרים הקשורים ביישום התיאוריות‬
‫בפרקטיקה המשפטית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪44403 :‬‬
‫ז‪44341 :‬‬
‫א' ‪ 44499‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫תורת הענישה ב‬
‫הקורס יעסוק בהגדרת המושג "עונש" והתפתחותו לאורך השנים‪ .‬הנושאים אשר יידונו בקורס כוללים‪:‬‬
‫סיווג דרכי הענישה והתפתחותן‪ ,‬קביעת מידת העונש‪ ,‬דרכי הפעלתו‪ ,‬התפתחות בתי הסוהר‪ ,‬עונש המוות‪,‬‬
‫עונש המאסר‪ ,‬חלופות למאסר‪ ,‬המאסר בישראל‪ ,‬נשים אסירות‪ .‬כמו כן יידונו היבטים היסטוריים‪,‬‬
‫עכשוויים ועתידים של הענישה הפלילית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪24‬‬
‫ק‪44499 :‬‬
‫ז‪44343 :‬‬
‫ב' ‪ 44497‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫סטייה חברתית‬
‫היכרות עם הגדרות הסטייה‪ ,‬יחסיותה ומדידתה ועם סוגי הסטייה השונים (עבריינים ולא עבריינים);‬
‫יצירת תשתית מושגית המאפשרת התייחסות לתופעות של סטייה חברתית ופשע; חשיפה למגוון תיאוריות‬
‫המסבירות סטייה חברתית ולימוד צורות שונות של סטייה חברתית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪44497 :‬‬
‫א' ‪ 44446‬ד"ר עירית עין טל ו' ‪44:34-44:01‬‬
‫סמינריון‬
‫פשעי מלחמה ורצח‪-‬עם‬
‫הסמינר יעסוק בהיבטים התיאורטיים של פשעים ברמת המקרו‪ .‬ייבחנו פשעי מלחמה ופשעים נגד‬
‫האנושות‪ ,‬רצח‪-‬עם והפרת זכויות אדם‪ .‬תידון סוגיית ההתכחשות של המחקר הקרימינולוגי לפשעים מסוג‬
‫זה‪ ,‬ותועלה סוגיית סילוף המוסר‪ :‬מי שמופקד על שמירת החוק‪-‬מפר אותו‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44344‬ד"ר עירית עין‪-‬טל א' ‪49:41-47:01‬‬
‫פסיכופתיה מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫הורגים אותם ברכות‪ :‬ג'נוסייד תרבותי בילדים (מיועד לסטודנטים מכוחות ביטחון בלבד)‬
‫המאה ה‪ 44 -‬ידועה כמאה של הילד‪ ,‬כמאה של זכויות אדם וכמאה של הג'נוסייד‪ .‬הייתה זו מאה עקובה‬
‫מדם שבה מצאו את מותם כתוצאה מסכסוכים אתניים למעלה מ‪ 74 -‬מיליון נפש‪ .‬ההגדרה של ג'נוסייד‬
‫כפשע במש פט הבינ"ל מדגישה כי מלבד הפגיעה בזכויות אדם‪ ,‬ג'נוסייד מערער את בסיסו של הסדר‬
‫החברתי ואת יסודותיו‪ .‬על אף מרכזיותה של התרבות בהגדרת המושג ג'נוסייד‪ ,‬רוב מבין נציגי המדינות‬
‫החברות באו"ם שדנו בטיוטות השונות התנגדו להגדרתו של ג'נוסייד תרבותי כפשע במשפט הבינלאומי‪ ,‬אך‬
‫הותירו על כנו את סעיף ‪ (e) 4‬המגדיר כג'נוסייד את ההעברה בכפייה של ילדים בני קבוצה אחת לקבוצה‬
‫אחרת‪ .‬הסמינר יעסוק בג'נוסייד תרבותי של ילדים במאה ה‪.44 -‬‬
‫בסמינר נתמקד בשלושה צירים עיקריים‪ :‬ראשית‪ ,‬נתחקה אחר תופעת הג'נוסייד התרבותי ואחר תהליכי‬
‫הכריתה של אמנת הג'נוסייד באו"ם‪ .‬שנית‪ ,‬נבחן מקרים של ג'נוסייד תרבותי של ילדים שאירעו בתקופות‬
‫מקבילות במדינות שונות בעולם‪ .‬שלישית‪ ,‬נבחן את המדרון החלקלק שבו מדיניות של הטמעה כוחנית‬
‫הופכת ג'נוסייד‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44474‬ד"ר רות אמיר ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫טיפול שיקום ופיקוח במערכות התקון‬
‫הקורס ידון בפעילותם של ארגונים העוסקים בשיקום עבריינים בעיקר ברמה הקהילתית‪ .‬לאחר שייחשף‬
‫הסטודנט למהותו של הטיפול‪ ,‬השיקום והפיקוח יוצגו מוסדות שונים כגון בית הסוהר‪ ,‬שירותי המבחן‪,‬‬
‫ומוסדות לשיקום אסירים משוחררים בהם ייבדק הן ההיבט הארגוני‪-‬מבני והן התהליך הטיפולי שיקומי‬
‫שנעשה בהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתקיים דיון בהיבטים המערכתיים של כל אחד מהארגונים הללו הפועלים ברובם‬
‫במסגרת מערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44490‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד א' ‪44:41-46:01‬‬
‫העבריין בהתהוותו‬
‫הקורס יעסוק בנושא תרומתם של הסברים התפתחותיים להבנת התהוותה של התנהגות עבריינית‪ .‬בקורס‬
‫ילמדו תיאורטיקנים התפתחותיים שונים כגון אריקסון‪ ,‬פרויד‪ ,‬מאהלר‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬פיאז'ה קוהלברג ועוד‪.‬‬
‫הקורס יגע בהתפתחות הנפשית של הפרט‪ ,‬בהתפתחות הפסיכו‪-‬סוציאלית ובהתפתחות הקוגניטיבית תוך‬
‫התמקדות בהתפתחות המוסרית ובשיפוט המוסרי ‪.‬‬
‫בקורס יועלו שאלות הקשורות ליחסי תורשה‪-‬סביבה וחשיבות ניסיון חיים מוקדם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44491‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד א' ‪44:44-44:34‬‬
‫‪25‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫נשים תחת רעלה‬
‫הקורס ידון בנושאים הבאים‪ :‬מה מתרחש מאחורי הרעלה‪ ,‬מאחורי התריסים המגופים על עולמה של‬
‫האישה הערבייה והמוסלמית בארצות המזרח התיכון‪ ,‬התרבות המוסלמית מציבה הגבלות וסייגים רבים‬
‫על דרכה של האישה מאז הילדות ועד בגרות‪ ,‬הקורס ינסה להסיר את הלוט מעל מסתורין שמאחורי‬
‫הרעלה‪ ,‬הנשמר בחברת הערביות מוסלמיות בקנאות רבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44447‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫מוסר וענישה‬
‫הקורס מתמקד בשתי גישות מוסריות בנוגע לענישה‪-‬תועלתנות וגמול‪ .‬כל אחת מן הגישות נבחנת באופן‬
‫ביקורתי וכמו כן נערכת השוואה ביניהן בכל מיני סוגיות‪ .‬השאלות שעולות במהלך הקורס הן שאלות‬
‫שנוגעות לשאלת המוסריות של הענישה כגון‪ :‬מהי ההצדקה המוסרית לענישה? האם מוסרי להעניש חף‬
‫מפשע? האם ענישה קולקטיבית היא מוסרית? האם מוסרי להחליף ענישה בטיפול או בפיצוי? האם עונש‬
‫מוות הוא עונש מוסרי? ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44464‬ד"ר אדם ויילר גור אריה ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫אתיקה ופלילים בראי הספרות‬
‫בקורס זה‪ ,‬ננסה לבחון היבטים מוסריים מן התחום הפלילי מנקודות מבט שונות‪ ,‬כפי שהן באות לביטוי‬
‫ברומנים ומנובלות שנקרא‪ .‬הערך המוסף בשימוש ברומנים ככלי לדיון בסוגיות מוסריות‪ ,‬נובע מהיכולת‬
‫שלנו להתחבר לנושא שהוא מופשט ומורכב‪ ,‬ברמה יותר אישית וחווייתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44440‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫עבריינות סדרתית אלימה (מעודכן נכון ל‪)0.4.43-‬‬
‫הקורס יעניק ידע תיאורטי ומחקרי אודות דפוסים ומאפיינים חוזרים אצל עבריינים אלימים סדרתיים‬
‫(רוצחים ועברייני מין)‪ ,‬תוך התנסות פעילה עם החומר הנלמד בכיתה באמצעות תרגולים שונים‪ .‬במהלך‬
‫הקורס יילמדו תיאוריות ומחקרים שנעשו במדינות שונות על עבריינים סדרתיים אלימים שנתפסו‪,‬‬
‫בהיבטים של הגורמים לתופעה‪ ,‬דרכי זיהוי ואבחון‪ ,‬מניעה וטיפול‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44447‬ד"ר אתי אלישע ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫"ממעצר למאסר"‪-‬סדר דין פלילי ודיני ראיות (מעודכן נכון ל‪)49.44.40-‬‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתחום המשפט הפלילי הדיוני‪ ,‬על שלביו השונים‪ :‬החל מן‬
‫הפתיחה בחקירה משטרתית‪ ,‬עובר דרך הליכי מעצר‪ ,‬חקירה ומשפט וכלה בהליכי ערעור‪ ,‬דיון נוסף ומשפט‬
‫חוזר‪ .‬במהלך הקורס‪ ,‬נדון במגוון הכללים הראייתיים הנהוגים בישראל וננתח סוגיות עכשוויות כגון‬
‫ראיות על ההיסטוריה המינית של המתלוננת בעבירות מין וראיות שהושגו בדרך פסולה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44474‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫פסיכופתיה (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫בקורס זה נבחן את הקשר בין פסיכופתיה‪ ,‬פשיעה‪ ,‬והמשפט הפלילי‪ .‬מטרת הקורס היא חשיפת‬
‫הסטודנטים לספרות המדעית המתפרסמת על הפסיכופתיה‪ ,‬ועידוד חשיבה ביקורתית בנושא‪ .‬וכן‪ ,‬דיון‬
‫בסוגיות המרכזיות הקשורות להתייחסותה של החברה ושל מערכת המשפט לאנשים המאובחנים‬
‫כפסיכופתים‪ .‬הקורס ידון בהתפתחות ההיסטורית של מושג הפסיכופתיה‪ ,‬בהבדל בין פסיכופתיה‪,‬‬
‫סוציופתיה‪ ,‬והפרעת אישיות אנטי‪-‬סוציאלית‪ ,‬בכלי האבחוני של פסיכופתיה‪ ,PCL-R :‬ובקשר בין‬
‫פסיכופתיה לבין פשיעה ואלימות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44463‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-41:01‬‬
‫קורבנות שואה (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בנושא שואת יהודי אירופה מן ההיבט הקרימינולוגי‪-‬ויקטימולוגי‪ ,‬תוך שימת הדגש על‬
‫קורבנות השואה‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס יוגדרו המושגים‪ :‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬פשעים נגד העם‬
‫היהודי ומתוך כך רצח היהודים כדוגמה לפשע השמדת עם‪ .‬בחלקו השני יעסוק הקורס בהגדרת המונח‬
‫'קורבנות'‪ ,‬בגישות שונות להבנת הקורבנות‪ ,‬בדור הראשון של ניצולי השואה‪ ,‬במשפחות הניצולים‪,‬‬
‫בהעברה בין‪-‬דורית ובדור השני‪ .‬בחלקו השלישי ייערך החיבור בין קורבנות השואה לתיאוריות‬
‫ויקטימולוגיות שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44460‬ד"ר עירית עין טל ד' ‪49:44-46:34‬‬
‫‪26‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫מוסדות כוללניים (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בניתוח המאפיינים הייחודיים של ארגונים חברתיים הנכנסים לקטגוריה של מוסדות‬
‫כוללניים על פי גופמן כגון בתי חולים פסיכיאטרים בתי אבות פנימיות וכו'‪ ,‬וכן ינסה למצוא מאפיינים אלו‬
‫במוסדות שונים כגון בית הספר‪ ,‬קיבוץ וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬יבחן בית הסוהר כדוגמה טיפוסית למוסד כוללני‪ ,‬זאת‬
‫תוך סקירת ההיסטוריה של עונש המאסר‪ ,‬תיאור המאסר המודרני ובעיותיו‪ ,‬דיון במושגים סוציולוגים‬
‫שונים הקשורים בו והצעת חלופות למאסר‪ .‬הקורס יציג מוסדות תקון הקיימים בקהילה‪ ,‬בעיקר מוסדות‬
‫הקשורים לחלופה למאסר (מבחן‪ ,‬של"צ) ומוסדות הקשורים לשיקום האסיר‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44434‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד ו' ‪44:34-44:34‬‬
‫החטיבה לכלכלה ועסקים‬
‫קורסי חובה‬
‫כלכלה ללא כלכלנים א'‬
‫הקורס עוסק במיקרו כלכלה‪ ,‬כלומר‪ ,‬דרך הפעילות של היחידות הקטנות שפועלות במשק‪ .‬יחידות אלה‬
‫מתחלקות לשתי קבוצות‪ :‬א‪ .‬יצרנים אשר מייצרים את המוצרים והשירותים ומוכרים אותם בשוק‪ .‬ב‪.‬‬
‫הצרכנים שקונים את אותם המוצרים‪ .‬במסגרת הקורס נלמד בשלב ראשון את תורת היצרן שמסתכמת‬
‫לעקומת ההיצע‪ ,‬לאחר מכן נלמד את תורת הצרכן שמסתכמת לעקומת הביקוש‪ ,‬ובסופו של דבר נבחן את‬
‫פעילות השוק‪ ,‬המקום בו ההיצע והביקוש נפגשים‪ .‬במסגרת הקורס נתעכב גם על מרכיבים מסוימים של‬
‫פעילות הממשלה‪ ,‬והשפעתה על השווקים‪ .‬הקורס מיועד לסטודנטים שאינם כלכלנים‪ ,‬ולכן יתרכז יותר‬
‫בעקרונות כללים של המערכת‪ ,‬ופחות בפרטים הטכניים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44434‬ד"ר טל שחור א' ‪49:41-47:01‬‬
‫כתיבת תכנית עסקית‬
‫התכנית העסקית הינה אחד המסמכים הבסיסיים שמצפים מהעסק להכין‪ .‬יזמים רבים‪ ,‬ראשי פרויקטים‬
‫בארגונים ומנהלים בחברות נדרשים להכנת תכנית עסקית עת הם תרים אחרי משקיעים לחברות‬
‫ולמיזמים‪ .‬אחרים מציגים תכנית עסקית כאשר הם עוסקים במציאת שותפים לפרויקט או מתכננים לבצע‬
‫שינוי מהותי במדיניות החברה‪ .‬הקורס יציג גישה מבנית להכנה מקצועית של התכנית העסקית‪ ,‬תוך הצגת‬
‫השאלות והבעיות הנבחנות על ידי מי שקורא את התכנית‪ ,‬הן בשוק הישראלי והן בקרב גורמי חוץ‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪44430 :‬‬
‫א' ‪ 44444‬מר ניצן צוריאל ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫חשבונאות פיננסית‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בהבנת הדוחות הכספיים ובעקרונות הרישום החשבונאי‬
‫המסייעים להנהלת העסק לקבל החלטות חשובות‪ .‬במסגרת הקורס נכיר את השפה החשבונאית‬
‫ועקרונותיה ונערוך מס' ניתוחים חשבונאים בליווי מסקנות ניהוליות חשובות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬רו"ח מחמוד איוב ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫מבוא למימון‬
‫הקורס יעסוק ביסודות של התיאוריה המימונית הקובעת ומשקללת את מחירו של הכסף ושל תזרימי‬
‫מזומנים הנובעים מהלוואות השקעות וממקורות אחרים‪ .‬לצורך זה יילמדו כלי חישוב וניתוח העוסקים‬
‫בחישובי ריבית‪ ,‬תשואה‪ ,‬היוון תזרימי מזומנים‪ ,‬דרוג השקעות‪ ,‬עיתוי וסיכון‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪44430 :‬‬
‫א' ‪ 44419‬רו"ח יעקב טוכמן ו' ‪44:34-44:01‬‬
‫כלכלה ללא כלכלנים ב'‬
‫הקורס עוסק במאקרו כלכלה‪ ,‬כלומר ביחידות כלכליות גדולות (מדינות)‪ .‬במסגרת זו נלמד את מושגי‬
‫היסוד שקשורים לכלכלה של מדינות‪ ,‬ושלושה מודלים עקרים שמנתחים את הפעילות הכלכלית של‬
‫המדינה‪ .‬כמו כן נבחן מהי המדיניות המומלצת לממשלה במצבים השונים‪ .‬במסגרת הקורס נעסוק גם‬
‫בנושאים אקטואליים אשר קשורים לאירועים כלכליים בישראל‪ .‬הקורס מיועד לסטודנטים שאינם‬
‫כלכלנים‪ ,‬ולכן יתרכז יותר בעקרונות כללים של המערכת‪ ,‬ופחות בפרטים הטכניים‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪27‬‬
‫ק‪44434 :‬‬
‫ב' ‪ 44430‬ד"ר טל שחור א' ‪49:41-47:01‬‬
‫כלכלת ישראל‬
‫מטרת הקורס היא להכיר את המבנה הכללי של המשק הישראלי בעבר ובהווה‪ ,‬תוך יישום מודלים מאקרו‬
‫כלכליים למשק הישראלי‪ .‬במסגרת הקורס ילמדו נושאים שונים אשר משפיעים על המערכת הכלכלית‬
‫כמו‪ ,‬העוני בישראל‪ ,‬השפעת המערכת הפוליטית כל הכלכלה‪ ,‬מבחר במט"ח וכו'‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪44434 :‬‬
‫ב' ‪ 44414‬ד"ר טל שחור א' ‪44:41-46:01‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫שיווק בינלאומי‬
‫הקורס יעסוק בהטמעת החשיבה השיווקית בכלל והשיווקית בינלאומית בפרט‪ ,‬ובפיתוח כלים לחשיבה‬
‫אסטרטגית בתחום זה‪ .‬בקורס יילמדו התהליכים הדרושים לפיתוח תכנון שיווק בינלאומי הכוללים‪,‬‬
‫נחיצות ההשתלבות העסקית במישור הבינלאומי‪ ,‬ניתוח סביבה עסקית‪ ,‬תהליך קבלת החלטות של הלקוח‪,‬‬
‫פילוח שוק‪ ,‬מחקרי שוק ומודיעין שיווקי‪ ,‬מיצוב וערכי המותג‪ ,‬אסטרטגית קידום והפצה‪ ,‬הבנת הסביבה‬
‫הרב תרבותית‪ ,‬בנית אסטרטגיה עסקית במרחב הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬ד"ר אילן ביג'אוי ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫מבוא לקבלת החלטות‬
‫מטרת הקורס היא להקנות מושגים בסיסיים בתורת קבלת ההחלטות‪ .‬לצד תיאוריות אודות תהליכי קבלת‬
‫החלטה‪ ,‬יוצג תהליך ההחלטה כאחד מתהליכי החשיבה הקיימים‪ .‬תלמידי הקורס ילמדו על גורמים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬אמוציונליים‪ ,‬חברתיים ומצביים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬ד"ר מנחם גלברד ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫אינטליגנציה עסקית תחרותית‬
‫הבנת הסביבה העסקית‪ .‬עקרונות של מודיעין עסקי תחרותי? עקרונות השיווק ותחרות‪ .‬למה חברות‬
‫מצליחות או נכשלות? ניתוח תחרותי‪ ,‬ההבדל בין נתונים מידע ואינטליגנציה‪ .‬מה זה אינטליגנציה עסקית?‬
‫איך כותבים תמצית מנהלים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר אייב גיל א' ‪49:41-47:01‬‬
‫שיווק ארגוני שירות‬
‫הסקטור השירותי מהווה כיום את החלק העיקרי בתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של מדינת ישראל ובעולם‬
‫המערבי בכלל‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה להבנת הייחודית של שיווק שירותים‪ .‬המוצר השירותי‪ ,‬שבמהותו‬
‫אינו מוחשי‪ ,‬דורש תמהיל שיווקי רחב יותר ושימוש בכלים שיווקיים ייחודיים ליצירת ערך לתהליך‬
‫השירותי‪ .‬הקורס מקנה מיומנויות לניהול השיווק בסקטור השירותי‪ :‬פיננסים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תיירות‪,‬‬
‫קמעונאות ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ז‪44410 :‬‬
‫ב' ‪ 44470‬גב' ענת גרנר ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫שוק ההון‪ :‬היבטים משפטיים‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים המשפטיים בנושא שוק ההון בישראל‪ .‬בקורס יילמדו מקומו ותפקידיו של שוק‬
‫ההון במערכת הכלכלית‪ .‬כן ילמדו תפקידיהם של הגורמים השונים הפעילים בשוק‪ ,‬בהם‪ ,‬המתווכים‬
‫השונים ‪ -‬הבנקים‪ ,‬הגופים המוסדיים והבורסה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ידונו תפקידיהם ופעילותם של הרגולטורים‬
‫השונים המסדירים את הפעילות בשוק ההון ומפקחים עליו‪ .‬הקורס יעסוק גם ברפורמות שהובילו‬
‫ומובילים משרד האוצר ורשות ניירות ערך בתחום‪ .‬בקורס יושם דגש על נושאים אקטואליים העומדים על‬
‫סדר יומו של שוק ההון בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44471‬עו"ד יעל דוקוב‪-‬רויטמן ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫משא ומתן וניהול קונפליקטים‪-‬היבטים חברתיים ופסיכולוגיים‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים הגלויים והסמויים של ניהול ויישוב קונפליקטים ומשא ומתן‪ .‬משא ומתן הוא כלי‬
‫חשוב בחיי כולנו‪ ,‬בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו המקצועיים‪ .‬מנקודת מבט רציונאלית אנו‬
‫‪28‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫אמורים לקבל רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים שלנו‪ .‬בפועל‪ ,‬נושאים ונותנים הם לא תמיד‬
‫רציונאליים והגיוניים‪ ,‬התנהגותם במהלך משא ומתן מושפעת מנורמות חברתיות‪ ,‬מרגשות‪ ,‬מהטיות‬
‫בחשיבה ומהיבטים סמויים אחרים‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יחשפו למודלים עדכניים בתחום ויתנסו‬
‫בניתוחם מנקודת מבט פסיכולוגית‪-‬חברתית‪ ,‬ובהתייחסות לגורמים כמו רגשות‪ ,‬סטריאוטיפיים‪ ,‬כשלים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬כוח‪ ,‬טקטיקות ואסטרטגיות‪ .‬המודלים והטקטיקות אשר ילמדו בקורס יקנו לסטודנטים‬
‫כלים פרק טיים ותיאורטיים אשר יסייעו להם להתמודד באופן מושכל יעיל ובונה עם מצבי סכסוך‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות ומשא ומתן‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44449‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫ניהול קונפליקטים בארגון (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס הנוכחי יעסוק בניתוח מערכת היחסים הנרקמת בין עובדים‪ ,‬מנהלים והקשר שלה להצלחת‬
‫הארגון‪ .‬לקורס שני חלקים‪ :‬תיאורטי ויישומי‪ .‬בחלק התיאורטי‪ ,‬יוצגו תחילה מושגים מרכזיים הקשורים‬
‫לתרבות ארגונית ומיקומו של הקונפליקט להצלחה ארגונית‪ .‬נבחן כיצד תרבות ארגונית קשורה ביכולת‬
‫לנהל קונפליקט וכיצד ניהול נכון של קונפליקט ישפיע על תפוקת עובדים‪ .‬בחלקו השני של הקורס – החלק‬
‫היישומי נסקור בכיתה בנושאים רחבים בשוק העבודה המחייבים בקרה והתייחסות ניהולית‪ :‬פיטורים‬
‫ועזיבה מרצון של עובדים‪ ,‬רכישות‪ ,‬מיזוגים ועבודה בין‪-‬תרבותית‪ ,‬טיפול בלקוחות קשים ושיפור השירות‬
‫הפנימי‪ ,‬פוליטיקה ארגונית ויצירת מחויבות אצל עובדים‪ ,‬קשיים בהנעה וניהול 'כוכבים' ארגוניים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44464‬ד"ר גלית ינאי‪-‬ונטורה ג' ‪49:41-46:01‬‬
‫שיווק בסביבת היי‪-‬טק (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לבעיות הספציפיות העומדות בפני מנהל שיווק בינלאומי‬
‫בחברות המשווקות ומוכרות מוצרים עתירי ידע בשוק הבינלאומי‪ .‬אורך חיי המוצר בעולם עתיר הידע קצר‬
‫משמעותית ממוצרים מסורתיים‪ .‬מוצר שיצא זה עתה לשוק ונחשב מוביל בתחומו‪ ,‬עלול להיות מיושן בעוד‬
‫‪ 44‬חודשים‪ .‬הקורס ידון בסוגיות השיווק המיוחדות לעולם הייטק‪ ,‬בסוגיות השיווק בזירה הבינלאומית‪,‬‬
‫ובדרכים לפתרונן‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44446‬גב' דפנה רוזנטל ד' ‪49:44-46:34‬‬
‫שפת הגישור‬
‫הגישור‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬הוכרו יתרונותיו של ההליך‬
‫תוך הכרה בכך שהוא מהווה השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו‪-‬שיח משתף‪ .‬מטרת הקורס הינה‬
‫להעניק לסטודנטים הבנה רחבה של הפן התיאורטי והפן המעשי של הליך הגישור ולהקנות להם‬
‫מיומנויות‪ ,‬ידע וכלים לניהול הליכי גישור‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את כל אחד‬
‫מהשלבים בהליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות‬
‫השונות בדרך של תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫כלכלת תיירות (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫תעשיית התיירות היא אחת התעשיות הצומחות ביותר בעולם המערבי‪ .‬היא מהווה מרכיב חשוב בכלכלת‬
‫המדינות הן במאזן התשלומים וכענף יצוא דומיננטי‪ ,‬והן ביצור תעסוקה ותורם לתל"ג בתחום התיירות‬
‫הפנים‪ .‬בקורס נתמקד בהבנת מניעי התייר והכרת צד הביקוש (התייר) והן בהכרת ספקי התיירות‬
‫והגורמים הפועלים בצד ההיצע‪ .‬לסיכום נדון בהשפעות הכלכליות של התיירות והדרכים לאמידתם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪44434‬‬
‫ק' ‪ 44464‬ד"ר שרון רגב‪-‬טייטלר א' ‪49:44-46:34‬‬
‫יש גם דרך אחרת‪ :‬דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יתמקד בהליכים החלופיים ליישוב סכסוכים (‪ )ADR‬שנעשו נפוצים בשנים האחרונות בעולם‬
‫ובישראל‪ ,‬וישווה בינם לבין מערכות מסורתיות ליישוב סכסוכים‪ ,‬דוגמת מערכת בתי המשפט‪ .‬מטרת‬
‫הקורס הינה להכיר הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית ולבחון את תפקידם‪,‬‬
‫יתרונותיהם וחסרונותיהם מזווית תיאורטית והיסטורית‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יכירו את האלטרנטיבות הקיימות ליישוב סכסוכים‪ :‬בוררות‪ ,‬גישור‪ ,‬הערכה‬
‫מוקדמת‪ ,‬צדק מאחה וכיו"ב‪ .‬הקורס ילווה בסימולציות לשם המחשת ההליכים השונים וכן בהקרנת‬
‫קטעי וידאו ובהשתתפות פעילה של הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44440‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪29‬‬
‫סוגיות בבנקאות (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יתרכז בתפקידו של הבנק כמתווך פיננסי‪ ,‬ובבעיות שנובעות מכך‪ :‬קביעת הריביות‪ ,‬ניהול האשראי‬
‫וההתייחסות לסיכונים השונים שמאפיינים את המערכת הבנקאית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44464‬ד"ר טל שחור ד' ‪49:44-46:34‬‬
‫חטיבה לניהול עסקי ותעשייתי‬
‫קורסי חובה‬
‫סטטיסטיקה תיאורית והסקתית (חד‪-‬חוגי)‬
‫תיאורית‪ :‬הקורס מקנה מושגי יסוד וידע בסיסיים‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים לעשות שימוש בסטטיסטיקה‬
‫לצורך ניתוח נתונים גולמיים וכן לצורך הבנה של ניתוחים אשר מופיעים בספרות ובפרסומים מדעיים‪.‬‬
‫הסקתית‪ :‬מטרת הקורס היא להציג לסטודנטים את עקרונות ההסקה הסטטיסטית‪ :‬ביסוס מסקנות לגבי‬
‫האוכלוסייה מתוך נתוני המדגם‪ .‬הקורסים מקנים ידע בשיטות של עיבוד‪ ,‬תיאור והצגה של נתונים‬
‫כמותיים במחקר המדעי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44466‬מר אלכס זיבנברג א' ‪49:41-46:01‬‬
‫א' ‪ 44466‬מר אלכס זיבנברג ד' ‪49:41-46:01‬‬
‫ב' ‪ 44466‬מר אלכס זיבנברג ו' ‪44:41-40:34‬‬
‫שיטות מחקר וכתיבה מדעית (חד‪-‬חוגי)‬
‫מטרת הקורס היא ללמד עקרונות המחקר על שלביו השונים‪ ,‬החל מבחירת נושא מחקר ועד להסקת‬
‫המסקנות‪ .‬הקורס יקנה לסטודנט את המיומנויות הבאות‪ .4 :‬הבנת מושגים בסיסיים במחקר‪ .4 .‬ניסוח‬
‫שאלת המחקר‪ .3 .‬הסתכלות ביקורתית על הכלים‪ ,‬כולל לימוד השיטות לבדיקת טיב כלי המחקר‪ .0 .‬הבנת‬
‫עקרונות הדגימה‪ .1 .‬פיתוח יכולת לתכנן מערך מחקר ניסויי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44464‬מר עומר הורביץ א' ‪49:41-46:01‬‬
‫ב' ‪ 44464‬מר עומר הורביץ ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫מבוא לניהול‬
‫מטרתו של השיעור להעמיק את המודעות שלנו למאפיינים המרכזיים של תורות הניהול השונות‪ .‬בין השאר‬
‫נדון במודרניזציה והתפתחותם של ארגונים ביורוקרטים; ארגונים ציבוריים ופרטיים‪ :‬היבטים משותפים‬
‫ושונים; סמכות (‪ )authority‬ועוצמה (‪ )power‬בארגונים‪ :‬כיצד מסייעים לנו מושגים משלימים אלה בהבנת‬
‫הקשר בין אנשים ובין בעלי תפקידים בארגון? האצלת סמכויות (‪ :)delegation of authority‬מדוע וכיצד‬
‫יש להעביר סמכויות מהדרגים הבכירים לזוטרים? התמודדות עם שינויים‪ :‬האם שינויים הם בלתי‬
‫נמנעים? מדוע רובנו מתנגדים לשינויים? מה נתן לעשות כדי לצמצם את ההתנגדות לשינויים ולשפר את‬
‫הסיכוי להצלחתם? תרבות ארגונית‪ :‬מערכת הערכים של הארגון והשפעתה על התנהגות העובדים;‬
‫דינמיקה קבוצתית‪ :‬יחסי הגומלין בין הפרט‪ ,‬הקבוצה והארגון; מנהיגות בארגונים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44434‬ד"ר חנן רייך א' ‪44:41-46:01‬‬
‫תפעול ולוגיסטיקה‬
‫הקורס מקנה ידע והבנה של עקרונות וכלי ניהול בתחומי תפעול ולוגיסטיקה בארגונים עסקיים‬
‫ותעשייתיים‪ .‬למערך התפעולי והלוגיסטי יש השפעה רבה על מידת רווחיות החברה דבר הבא לידי ביטוי‬
‫בניהול יעיל של משאבי הייצור והחומר‪ .‬כל מנהל חייב להכיר את עקרונות התפעול והלוגיסטיקה על מנת‬
‫שיוכל לבצע את עבודתו ביעילות‪ .‬הקורס הנדון מבהיר את מרכיבי התפעול והלוגיסטיקה ונותן כלי ניהול‬
‫שיש בהם בכדי לתרום להצלחת הארגון‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ז‪44409:‬‬
‫א' ‪ 44440‬מר מאיר שנרך א' ‪49:41-46:01‬‬
‫התנהגות ארגונית‬
‫השיעור עוסק בהתנהגותם של העובדים בארגון‪ .‬הוא משלב בין גישות כלליות לבין התנהגות בפועל של‬
‫כולנו כעובדים בתפקידנו השונים‪ .‬הנושאים המרכזיים כוללים בין השאר‪ :‬מאפיינים רשמיים ובלתי‬
‫רשמיים של ארגונים; פוליטיקה ארגונית; הנעה בעבודה; תקשורת ארגונית; שחיקה בעבודה והאמצעים‬
‫להתמודד עמה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪31‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫א' ‪ 44470‬ד"ר חנן רייך ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫מבוא לשיווק‬
‫הקניית ידע בסיסי על מהות התפיסה השיווקית המודרנית‪ ,‬לימוד מושגים ועקרונות שיווקים‪ ,‬ופיתוח‬
‫כלים לקבלת החלטות שיווקיות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61/‬‬
‫ז‪43440:‬‬
‫ב' ‪ 44444‬עו"ד אמיר להט ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫סמינריונים‬
‫יחסי ציבור מקוונים והדיאלוג שבין ארגונים לציבוריהם‬
‫הופעת האינטרנט ובעיקר המדיה החברתיים (בלוגים‪ ,‬וויקי‪ ,‬פורומים ורשתות חברתיות) פתחו פתח‬
‫ליצירת דיאלוג ותקשורת ישירה בין ארגונים וציבורים שונים‪ .‬המדיה החברתיים ובכלל זה הבלוגים‬
‫והרשתות החברתיות‪ ,‬שדרגו את התקשורת שבין הארגון והציבור והפכו אותה לאנושית וכנה יותר‪.‬‬
‫עסקים‪ ,‬עמותות וארגונים ממשלתיים‪ ,‬שהשכילו לפתח עם ציבוריהם תקשורת דיאלוגית ואינטראקטיבית‪,‬‬
‫מצאו כי האינטרנט והמדיה החברתיים מאפשרים להם להיות קשובים יותר לרצונותיהם ובקשותיהם של‬
‫ציבורי היעד‪ ,‬ל זהות בעיות קימות‪ ,‬לטפל בהן בטרם יהפכו למשברים ולבנות יחסים המתגמלים את שני‬
‫הצדדים‪ .‬בסמינריון זה נבחן את הפוטנציאל הדיאלוגי הטמון באינטרנט‪ ,‬את מידת ההיענות (תגובתיות)‬
‫של ארגונים לפניות הציבור ואת רמת האינטראקטיביות הארגונית כפי שבאה לידי ביטוי בתכתובת שבין‬
‫נציגי הארגון והציבור‪ .‬בסמינריון נחשף לתיאוריות מתחום יחסי הציבור ותחומים משיקים ונשאל מהם‬
‫הכללים החדשים לשיווק ויחסי ציבור המתאפשרים הודות למדיה החדשים? האם עסקים ועמותות‬
‫בישראל משתמשים במדיה החברתיים ובאיזה אופן? כיצד הם מתמודדים עם ביקורת ועם תגובות‬
‫גולשים? האם הפוטנציאל הדיאלוגי הטמון באינטרנט אכן ממומש? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב‬
‫באמצעות שימוש בדוגמאות ומקרי בוחן מהזירה הישראלית והבינלאומית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44441‬ד"ר רות אבידר ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫סוגיות מתקדמות בתהליכי קבלת החלטות (אינו מיועד לסטודנטים הלומדים בתשע"ד את הקורס‬
‫מבוא לקבלת החלטות‪)00060 ,‬‬
‫מטרת הקורס להקנות מושגים בסיסיים בתורת הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות וכתיבת עבודה בתחום‬
‫זה‪ .‬במהלך הקורס ילמדו מספר מודלים לקבלת החלטות ואסטרטגיות הנוגעות להם‪ .‬יושם דגש על תהליכי‬
‫החשיבה והגדרת הבעיה‪ .‬הסטודנטים לתואר שני במגמות השונות יזדקקו לקבל החלטות‪ .‬הבנת מודלים‬
‫בקבלת החלטות תניב שני פירות‪ :‬הראשון יהיה הבנה ויישום של קבלת החלטות והשני העלאת רמת‬
‫הכתיבה המחקרית של הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44470‬ד"ר מנחם גלברד ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫סוגיות בניהול עסקי ירוק‬
‫בשנים האחרונות מתרחבת המודעות של המגזר העסקי לגבי הצורך בהתנהלות על פי עקרונות של פיתוח‬
‫בר קיימא‪ .‬מטרת הסמינר היא לתרום להעמקת הידע התיאורטי בתחום זה ולהבנה של תהליכים‬
‫דינאמיים וקבוצתיים בהקשר לעולם העסקי בתחומי איכות הסביבה‪ .‬הסמינר יתמקד בפיתוח ובהקניית‬
‫פרקטיקה יישומית הכוללת שיטות וכלים לעבודה‪ .‬הסמינר מתמודד עם שאלות מפתח בכלל זה אלו כלי‬
‫מדיניות עסקית צריך לפתח ולאמץ? איך להפוך לעסק מוביל ולא מוביל? כיצד אפשר לנצל הזדמנויות‬
‫ולפתח יכולות להתמודדות עם סיכונים צפויים?‬
‫הסמינריון יכלול שני חלקים‪ .‬בחלקו הראשון יתוודעו הסטודנטים לאתגרים הסביבתיים‪ ,‬החברתיים‬
‫והעסקיים של הסביבה המשתנה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יקבלו הסטודנטים כלים למחקר מעמיק של הסוגיות שנבחרו‬
‫דרך מחקר איכותני תוך הכרות עם כלי מחקר בסיסיים כגון תצפית וריאיון‪ .‬בחלקו השני‪ ,‬יתמודדו‬
‫הסטודנטים באופן עצמאי ובהנחיית המרצה‪ ,‬עם ניתוח איכותני של פרויקטים עסקיים בתחומי איכות‬
‫הסביבה שיהוו את הבסיס לעבודת הגמר הסמינריונית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44479‬ד"ר אשר וטורי ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫דיני עבודה‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪30‬‬
‫הקורס יעסוק בהכרת תפיסות היסוד והרציונאלים של דיני העבודה בישראל‪ ,‬תוך ניתוח סוגיות מרכזיות‬
‫ובין היתר‪ ,‬חוזה העבודה ושינויו‪ ,‬זיהוי יחסי עובד ומעביד‪ ,‬הזכויות והחובות החלות על הצדדים ליחסי‬
‫העבודה‪ ,‬הסעדים המשפטיים העומדים לצדדים עם סיום יחסי העבודה‪ ,‬זכות היסוד לחופש העיסוק‬
‫והתנאים להגבלתה‪ ,‬העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם‪ ,‬הסכמים והסדרים קיבוציים וצווי‬
‫הרחבה‪ .‬הסטודנטים יופנו לחקיקה הרלוונטית ולפסקי דין עדכניים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ז' ‪74403‬‬
‫א' ‪ 44404‬עו"ד מיכל גרוס ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫שיווק בינלאומי‬
‫הקורס יעסוק בהטמעת החשיבה השיווקית בכלל והשיווקית בינלאומית בפרט‪ ,‬ובפיתוח כלים לחשיבה‬
‫אסטרטגית בתחום זה‪ .‬בקורס יילמדו התהליכים הדרושים לפיתוח תכנון שיווק בינלאומי הכוללים‪,‬‬
‫נחיצות ההשתלבות העסקית במישור הבינלאומי‪ ,‬ניתוח סביבה עסקית‪ ,‬תהליך קבלת החלטות של הלקוח‪,‬‬
‫פילוח שוק‪ ,‬מחקרי שוק ומודיעין שיווקי‪ ,‬מיצוב וערכי המותג‪ ,‬אסטרטגית קידום והפצה‪ ,‬הבנת הסביבה‬
‫הרב תרבותית ‪,‬בנית אסטרטגיה עסקית במרחב הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬ד"ר אילן ביג'אוי ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫מבוא לקבלת החלטות (קורס חובה למי שיירשם לסמינריון סוגיות מתקדמות בתהליכי קבלת‬
‫החלטות בתשע"ה)‬
‫מטרת הקורס היא להקנות מושגים בסיסיים בתורת קבלת ההחלטות‪ .‬לצד התיאוריות אודות תהליכי‬
‫קבלת החלטה‪ ,‬יוצג תהליך ההחלטה כאחד מתהליכי החשיבה הקיימים‪ .‬תלמידי הקורס ילמדו על גורמים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬אמוציונליים‪ ,‬חברתיים ומצביים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטה‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬ד"ר מנחם גלברד ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫אינטליגנציה עסקית תחרותית‬
‫הבנת הסביבה העסקית‪ .‬עקרונות של מודיעין עסקי תחרותי? עקרונות השיווק ותחרות‪ .‬למה חברות‬
‫מצליחות או נכשלות? ניתוח תחרותי‪ ,‬ההבדל בין נתונים מידע ואינטליגנציה‪ .‬מה זה אינטליגנציה עסקית?‬
‫איך כותבים תמצית מנהלים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר אייב גיל א' ‪49:41-47:01‬‬
‫ניהול ארגונים בראי הפוליטיקה‬
‫פוליטיקה ארגונית היא אחד הנושאים המעניינים והנחקרים ביותר בתקופה האחרונה‪ .‬הנחת המוצא של‬
‫החוקרים השונים היא שבכל מערכת יחסים קיימים יחסי עוצמה וכוח פורמאליים ובלתי פורמאליים‬
‫בארגון‪ .‬הפוליטיקה הארגונית באה לידי ביטוי בטקטיקות מגוונות של דרכי השפעה ויחסי גומלין כגון‪:‬‬
‫שכנוע‪ ,‬חליפין‪ ,‬הפעלת לחץ‪ ,‬הפעלת סמכות ועוד‪ .‬התנהגויות אלו‪ ,‬נתונות לשינויים ומשרתות תועלת‬
‫אישית או קבוצתית בארגון (בין אם היא תואמת או שאינה תואמת את המטרות הארגוניות)‪ .‬מטרות‬
‫הקורס היא הבנת מקורותיה של תופעה זו תוך ניתוח של יחסי גומלין ברמות הארגוניות השונות (למשל‪:‬‬
‫הרמה האישית‪ ,‬הרמה הבין קבוצתית והרמה הבין‪-‬ארגונית)‪ .‬בנוסף הקורס ידון בהרחבה בנושא השפעתה‬
‫של הפוליטיקה על מבנים ותהליכים ארגוניים; הפוליטיקה כמשפיעה על אסטרטגיה ארגונית‪ ,‬מבנה‬
‫ארגוני‪ ,‬התרבות‪ ,‬הלמידה הארגונית ועבודה מרחוק‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44417‬גב' אורית שמיר‪-‬בלדרמן ב' ‪44:41-44:01‬‬
‫סוגיות בתכנון סביבה‬
‫ההיסטוריה האנושית מלמדת שכאשר חלה התדרדרות סביבתית פרצו מגיפות שגבו מספר רב של קרבנות‪.‬‬
‫תחילתו של התכ נון הרגולטיבי בצורך בקביעת חוקים שימנעו התהוות של מוקדי מחלה‪ .‬הקורס יסקור‬
‫סוגיות שונות הקושרות בין תכנון וסביבה לאורך ההיסטוריה עד ימינו‪ :‬החל מהתפרצותה של מגפת הדבר‬
‫במאה ה‪ ,40-‬דרך מגיפות הכולרה בלונדון במאה ה‪ 46-‬וביעור המלריה במהלך המאה ה‪ 44-‬ועד לאפיזודות‬
‫של הרס אקולוגי ומאבקים אזרחיים רלוונטיים בנושא סביבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44414‬ד"ר גילת בן שטרית ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫מדיניות ודיור‬
‫דירות הן מוצר יקר ומעורבות הממשלה חיונית כדי להתאים את הכמות המיוצרת בשוק לכמות הרצויה‬
‫מבחינה חברתית‪ .‬לתמהיל חזקות המגורים (בעלות‪ ,‬שכירות בתנאי שוק ושכירות ציבורית) השפעה רבה על‬
‫אופי ותפקוד החברה‪ .‬מדינת ישראל אופיינה בעבר במעורבות ממשלתית גבוהה בשוק הדיור‪ .‬בעשור‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪32‬‬
‫האחרון הממשלה הקטינה באופן משמעותי את מידת מעורבותה ולכך השלכות על רמת המחירים ומבנה‬
‫השוק‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44490‬ד"ר גילת בן שטרית ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫שימושי מחשב בניהול‬
‫הקורס יקנה לסטודנטים שליטה במספר כלי מחשב שימושיים למנהל העתידי ולהמשך לימודיהם‬
‫האקדמיים‪ ,Power Point :‬מידענות אינטרנט ודואר אלקטרוני באמצעות תוכנת ‪ .Outlook‬הקורס הינו‬
‫קורס יישומי‪ ,‬אשר יעסוק בתכנים שיאפשרו להפיק שימוש מידי של מספר כלים ממוחשבים המוצעים‬
‫בקורס‪ ,‬כלים שכיום הפכו לחלק בלתי נפרד משולחן העבודה המקצועי והאקדמי‪.‬‬
‫ק‪74433 ,74434 :‬‬
‫ז‪74447 :‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 74446‬ד"ר יוסף ווקס ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫דיני עבודה‬
‫מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים שאינם בעלי השכלה משפטית קודמת‪ ,‬כלים וידע בסיסי בהבנת‬
‫סוגיות ראשוניות של דיני העבודה בישראל‪ .‬הקורס יעסוק בעקרונות תיאורטיים בדיני העבודה ויישומם‬
‫בפועל בחיי היום יום‪ .‬מערכת בתי הדין לעבודה‪ ,‬יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬חוזה העבודה האישי‪ ,‬חוקי המגן‪ ,‬סיום‬
‫יחסי עבודה‪ ,‬חופש העיסוק‪ ,‬שוויון הזדמנויות בעבודה ואיסור האפליה‪ ,‬מניעת הטרדה מינית במקום‬
‫העבודה ומשפט העבודה הקיבוצי (חופש ההתארגנות המקצועית‪ ,‬ארגוני עובדים ומעבידים)‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ז ‪44404‬‬
‫ב' ‪ 74403‬ד"ר עו"ד נחום פרנקל ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫משא ומתן וניהול קונפליקטים‪-‬היבטים חברתיים ופסיכולוגיים‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים הגלויים והסמויים של ניהול ויישוב קונפליקטים ומשא ומתן‪ .‬משא ומתן הוא כלי‬
‫חשוב בחיי כולנו‪ ,‬בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו המקצועיים‪ .‬מנקודת מבט רציונאלית אנו‬
‫אמורים לקבל רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים שלנו‪ .‬בפועל‪ ,‬נושאים ונותנים הם לא תמיד‬
‫רציונאליים והגיוניים‪ ,‬התנהגותם במהלך משא ומתן מושפעת מנורמות חברתיות‪ ,‬מרגשות‪ ,‬מהטיות‬
‫בחשיבה ומהיבטים סמויים אחרים‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יחשפו למודלים עדכניים בתחום ויתנסו בניתוחם מנקודת מבט פסיכולוגית‪-‬‬
‫חברתית‪ ,‬ובהתייחסות לגורמים כמו רגשות‪ ,‬סטריאוטיפיים‪ ,‬כשלים קוגניטיביים‪ ,‬כוח‪ ,‬טקטיקות‬
‫ואסטרטגיות‪ .‬המודלים והטקטיקות אשר ילמדו בקורס יקנו לסטודנטים כלים פרקטיים ותיאורטיים‬
‫אשר יסייעו להם להתמודד באופן מושכל יעיל ובונה עם מצבי סכסוך‪ ,‬קבלת החלטות ומשא ומתן‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44449‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫חטיבה לניהול משאבי סביבה‬
‫קורסי חובה‬
‫מבוא ליחסי אדם סביבה‬
‫הפרדיגמות המוקדמות של הדיון הסביבתי לגבי יחסי הגומלין בין המערכת האקולוגית לבין צרכי החברה‬
‫התמקדו בעיקר בצורכי השימור של משאבי הטבע מתוך ראייה רומנטית של אזורי הבר‪ ,‬הג'ונגלים‬
‫ומקורות המים‪ .‬בשלב הבא היא התבססה על שכלתנות מדעית ואילו בשנים האחרונות‪ ,‬התפתחה גישה‬
‫חדשה המעמידה את המשוואה סביבה חברה על בסיס הנחות יסוד מחודשות המכונות פיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫גישה חדשה זו העמידה במבחן את יחסי גומלין אלה והעלתה על סדר היום סוגיות אתיות ופילוסופיות כגון‬
‫מקומו של הצדק הסביבתי מול הצדק החברתי‪ ,‬ובעיקר שאלת היחס כלפי חידושים טכנולוגים המכונים‬
‫טכנולוגיות נקיות (‪ )CLEAN TECH‬מבשילות או מפציעות כפתרון לבעיות הסביבה לטווח הרחוק‪.‬‬
‫הקור ס סוקר את התפתחויות הפרדיגמות הסביבתיות בעשורים האחרונים בעולם המערבי ועומד על‬
‫מקומם של שחקני מפתח בתחום הדיון הסביבתי בהם ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬תאגידים בינלאומיים‬
‫לייצור אנרגיה‪ ,‬מדינות מפותחות ומתפתחות‪ ,‬וארגונים בינלאומיים‪ .‬הקורס דן בשאלות מפתח כגון‬
‫אתיקה ומוסר סביבתיים‪ ,‬היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪ ,‬אופטימיזם טכנולוגי‪ ,‬טביעת הרגל‬
‫האקולוגית‪ ,‬ושאלות של צדק סביבתי לעומת שוויון חברתי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר אשר וטורי ו' ‪44:34-44:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪33‬‬
‫מבוא לניהול משאבי הטבע והסביבה‬
‫הפרדיגמות המוקדמות של הדיון הסביבתי לגבי יחסי הגומלין בין המערכת האקולוגית לבין צרכי החברה‬
‫התמקדו בעיקר בצורכי השימור של משאבי הטבע מתוך ראייה רומנטית של אזורי הבר‪ ,‬הג'ונגלים‬
‫ומקורות המים‪ .‬בשלב הבא היא התבססה על שכלתנות מדעית ואילו בשנים האחרונות‪ ,‬התפתחה גישה‬
‫חדשה המעמידה את המשוואה סביבה חברה על בסיס הנחות יסוד מחודשות המכונות פיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫גישה חדשה זו העמידה במבחן את יחסי גומלין אלה והעלתה על סדר היום סוגיות אתיות ופילוסופיות כגון‬
‫מקומו של הצדק הסביבתי מול הצדק החברתי‪ ,‬ובעיקר שאלת היחס כלפי חידושים טכנולוגים המכונים‬
‫טכנולוגיות נקיות (‪ ) CLEAN TEC‬מבשילות או מפציעות כפתרון לבעיות הסביבה לטווח הרחוק‪.‬‬
‫מטרת הקורס לסקור ולבחון את התפתחויות הפרדיגמות הסביבתיות בעשורים האחרונים בעולם המערבי‬
‫ועומד על מקומם של שחקני מפתח בתחום הדיון הסביבתי בהם ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬תאגידים‬
‫בינלאו מיים לייצור אנרגיה‪ ,‬מדינות מפותחות ומתפתחות‪ ,‬וארגונים בינלאומיים‪ .‬הקורס דן בשאלות‬
‫מפתח כגון אתיקה ומוסר סביבתיים‪ ,‬היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪ ,‬אופטימיזם טכנולוגי‪,‬‬
‫טביעת הרגל האקולוגית‪ ,‬ושאלות של צדק סביבתי לעומת שוויון חברתי‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44441‬ד"ר אשר וטורי ו' ‪( 44:44-44:41‬מעודכן נכון ל‪)43.4.43 -‬‬
‫מבוא לגיאוגרפיה של אדם‪ ,‬חברה ומרחב‬
‫הקורס מהווה מבוא לתחום הגיאוגרפיה האנושית‪ .‬מטרת הקורס היא הקניית בסיס רחב במושגי היסוד‬
‫הקשורים בתחומיה השונים של הגיאוגרפיה האנושית‪ ,‬הכרת התיאוריות והמודלים העיקריים המסבירים‬
‫את פריסתן ומיקומן של פעילויות חברתיות‪ ,‬תרבותיות וכלכליות על פני המרחב‪ .‬הקורס יבחן את‬
‫התהליכים והמנגנונים החברתיים המתרחשים במרחב‪ ,‬העומדים בבסיס אי‪-‬השוויון המרחבי‪-‬העירוני‪,‬‬
‫האזורי והבינלאומי‪ .‬הקורס יבחן את החוקיות בפעילות האדם‪ ,‬התפתחות האוכלוסייה וגורמיה ושונות‬
‫בין תרבותית‪ .‬יבחנו המאפיינים הפוליטיים‪ ,‬העירוניים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬התעסוקתיים‬
‫והדמוגרפים של החברה האנושית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש'‪61 /‬‬
‫ק' ‪ 44444‬ד"ר אשר וטורי ו' ‪( 44:34-40:34‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43 -‬‬
‫סמינריון‬
‫סוגיות בניהול עסקי ירוק‬
‫בשנים האחרונות מתרחבת המודעות של המגזר העסקי לגבי הצורך בהתנהלות על פי עקרונות של פיתוח‬
‫בר קיימא‪ .‬מטרת הסמינר היא לתרום להעמקת הידע התיאורטי בתחום זה ולהבנה של תהליכים‬
‫דינאמיים וקבוצתיים בהקשר לעולם העסקי בתחומי איכות הסביבה‪ .‬הסמינר יתמקד בפיתוח ובהקניית‬
‫פרקטיקה יישומית הכוללת שיטות וכלים לעבודה‪ .‬הסמינר מתמודד עם שאלות מפתח בכלל זה אלו כלי‬
‫מדיניות עסקית צריך לפתח ולאמץ? איך להפוך לעסק מוביל ולא מוביל? כיצד אפשר לנצל הזדמנויות‬
‫ולפתח יכולות להתמודדות עם סיכונים צפויים?‬
‫הסמינריון יכלול שני חלקים‪ .‬בחלקו הראשון יתוודעו הסטודנטים לאתגרים הסביבתיים‪ ,‬החברתיים‬
‫והעסקיים של הסביבה המשתנה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יקבלו הסטודנטים כלים למחקר מעמיק של הסוגיות שנבחרו‬
‫דרך מחקר איכותני תוך הכרות עם כלי מחקר בסיסיים כגון תצפית וריאיון‪ .‬בחלקו השני‪ ,‬יתמודדו‬
‫הסטודנטים באופן עצמאי ובהנחיית המרצה‪ ,‬עם ניתוח איכותני של פרויקטים עסקיים בתחומי איכות‬
‫הסביבה שיהוו את הבסיס לעבודת הגמר הסמינריונית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ש' ‪ 44479‬ד"ר אשר וטורי ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫היבטים ביטחוניים של משאבי טבע וסביבה‬
‫מטרת הקורס להציג בפני הסטודנטים את ההשפעות הביטחוניות הנגרמות משינויים במשאבי הטבע‬
‫והסביבה‪ .‬קורס זה ידון בגורמים העיקריים המשפיעים על חיינו בכדור הארץ ועל חיינו בישראל‪ ,‬השפעות‬
‫דמוגרפיות‪ ,‬ייצור מזון‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬רעידות אדמה‪ ,‬שינויי אקלים‪ ,‬שריפות ועוד גורמים המשפיעים על תפיסת‬
‫הביטחון של תושבי כדור הארץ‪ .‬במסגרת זו ידון הקורס במושגי היסוד הבסיסיים של האקולוגיה ואיכות‬
‫הסביבה אל מול תפיסות ביטחון שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44417‬ד"ר שי לוי א' ‪49:41-47:01‬‬
‫אדם וים‪-‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‬
‫הקורס יעסוק ביחסי הגומלין בין האדם והים בעבר‪ ,‬בהווה ולקראת העתיד‪ ,‬תוך דגש על הימים הגובלים‬
‫בישראל‪ .‬ניצול משאבי ים בעבר‪ ,‬תולדות מחקר הים לאורך ההיסטוריה‪ .‬אפיוני הסביבה הימית‪ .‬תועלת‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪34‬‬
‫שהאדם מפיק מהים‪ -‬תחבורה‪ ,‬נופש‪ ,‬דייג‪ ,‬חקלאות ימית וניצול מחצבים כולל משאבי אנרגיה‪ .‬נזק שהים‬
‫גורם לאדם‪ ,‬נזק שהאדם גורם לסביבה הימית‪ .‬האם עתיד האנושות טמון בים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44449‬פרופ' אהוד שפניר א' ‪44:44-46:34‬‬
‫העמק הוא חלום "עמק יזרעאל"‬
‫הקורס יעסוק במרחב המכונה "העמק" התחום בין הרי הגליל שבצפון להרי השומרון שבדרום‪ ,‬על רקמת‬
‫החיים המגוונת שבו‪ .‬נבחן את המבנה הגיאוגרפי‪ ,‬את צורות ההתיישבות השונות שהתפתחו בו החל מן‬
‫המאה התשע עשרה ועד ימינו‪ :‬עפולה כמרכז עירוני‪ ,‬קיבוצים ומושבים כהתיישבות שיתופית‪ ,‬והתיישבות‬
‫כפרית‪ :‬ערבית‪ ,‬טמפלרית וקהילתית‪ .‬נדון במרכיבים שליוו התפתחותה של ההתיישבות על היבטי‬
‫הביטחון‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪ ,‬החינוך והבריאות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46444‬ד"ר אסתר כרמל‪-‬חכים ה' ‪49:41-47:01‬‬
‫הפרד ומשול‪-‬על יחסי סביבה וחברה‬
‫הקורס יעסוק בבחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין חברה לסביבה‪ .‬נדון בשאלות כגון איך משפיעות‬
‫הנחות ונורמות חברתיות ותרבותיות על תפישת הטבע ומה משמעותה של תפיסה רב‪-‬תרבותית בהקשר‬
‫האקולוגי‪-‬סביבתי‪ .‬נכיר תיאוריות שונות של חשיבה סביבתית ועקרונות כמו צדק חלוקתי ונשתמש בהן‬
‫לבחינת סוגיות עכשוויות במציאות הישראלית‪ .‬נעסוק בין השאר במשמעות של יחסי סביבה‪-‬חברה בהקשר‬
‫של קביעת מדיניות‪ ,‬חלוקה וניהול של המשאבים הסביבתיים בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44400‬ד"ר עדנה גורני א' ‪40:41-41:01‬‬
‫ניהול פסולת מוצקה בארץ ובעולם‬
‫הקורס יעסוק בסוגיית הפסולת המוצקה כסוגיה החשובה במכלול בעיות הסביבה בישראל ובעולם‪ .‬נתמקד‬
‫בפסולת הביתית המוצקה‪ ,‬נאפיין אותה ונלמד על שיטות הטיפול ועל החלופות האפשריות והמתוכננות‬
‫במבט השוואתי מקומי ובינלאומי‪ .‬נלמד כיצד לחשוב על הפסולת ועל הפתרונות הרצויים‪ ,‬מתוך הבנת‬
‫הבסיס החוקי והכלכלי תוך פיתוח חשיבה סביבתית והכרת שיטות ניתוח מתקדמות‪ .‬הקורס ילווה‬
‫בדוגמאות מעולם המעשה ומאחורי הקלעים של חקיקת הפסולת בשנים האחרונות וייתן לסטודנטים כלים‬
‫חיוניים להתמודדות וניהול סביבתי בתחום הפסולת בפרט ובתחום הסביבה בכלל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44416‬מר גלעד אוסטרובסקי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫סוגיות בתכנון סביבה‬
‫ההיסטוריה האנושית מלמדת שכאשר חלה התדרדרות סביבתית פרצו מגיפות שגבו מספר רב של קרבנות‪.‬‬
‫תחילתו של התכנון הרגולטיבי בצורך בקביעת חוקים שימנעו התהוות של מוקדי מחלה‪ .‬הקורס יסקור‬
‫סוגיות שונות הקושרות בין תכנון וסביבה לאורך ההיסטוריה עד ימינו‪ :‬החל מהתפרצותה של מגפת הדבר‬
‫במאה ה‪ ,40-‬דרך מגיפות הכולרה בלונדון במאה ה‪ 46-‬וביעור המלריה במהלך המאה ה‪ 44-‬ועד לאפיזודות‬
‫של הרס אקולוגי ומאבקים אזרחיים רלוונטיים בנושא סביבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44414‬ד"ר גילת בן שטרית ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫ניהול חומרים מסוכנים עקב תיעוש נמרץ‬
‫בשנים האחרונות הולכת ומוטמעת המודעות והחשיבות של ניהול תקין של חומרים מסוכנים (חומ"ס)‪,‬‬
‫כתוצאה מגילוי השפעתם על הסביבה ועל בבריאות בני האדם (גם בריכוזים זעירות) כמו עופרת‪ ,‬חומרי‬
‫הדברה ומטהרי אוויר‪ .‬רק לכ‪ 4.447%-‬מהכימיקלים הסינתטיים המסחריים קיים פרופיל טוקסיקולוגי‬
‫מקיף‪-‬ולרוב לא בדקו השפעות על בריאות והתפתחות הילד‪ .‬מפעלים ומוסדות חייבים לעבוד על פי הוראות‬
‫והנחיות שנקבעו ע"י משרדי ממשלה ישראלים וארגונים בינלאומיים ולמלא אחר דרישות רבות לגבי‬
‫אחסון‪ ,‬שימוש ושינוע חומ"ס ופסולת מסוכנת‪ .‬לעומת זאת המודעות וטיפול בחומ"ס ביתיים ומסכרים‬
‫נמוכה‪ ,‬דבר שמסכנת את בריאות הציבור והתפתחות הילד בפרט‪ .‬הקורס יקנה לסטודנטים הבנה וכלים‬
‫לנתח את הסיכונים בחומרים ומוצרים בעלי סיכון והכרה עם המוסדות ושיטות להגן על הסביבה ובריאות‬
‫האדם בארץ ובחו"ל‪ .‬כמו כן נדון על המאבק בין כוחות מסכר בקשר לשיווק מוצרים מסוכנים ובעל‬
‫פוטנציאל לפגוע בציבור או בסביבה וארגונים ומוסדות המעגנים עליהם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44447‬ד"ר דבי מיר ד' ‪( 44:44-46:34‬מעודכן נכון ל‪)4.4.43 -‬‬
‫לימודי משפט‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪35‬‬
‫קורסי חובה‬
‫משפט ציבורי‬
‫המשפט הציבורי מורכב ממשפט חוקתי וממשפט מנהלי והוא מהווה מסגרת המסדירה את היחסים‬
‫המשפטיים בין הפרט לבין המדינה‪ .‬בקורס ייבחנו היחסים שבין הפרט למדינה בהיבטים חברתיים‬
‫ומשפטיים‪ .‬תהליכי חקיקה‪-‬בין חוקה לחוקי יסוד‪-‬מאחורי הקלעים‪ ,‬תוצאות בפועל‪-‬יתרונות וחסרונות‪,‬‬
‫אקטיביזם שיפוטי‪ .‬בחינת פסיקה תקדימית‪ .‬זכויות יסוד‪-‬כבוד האדם‪ ,‬חופש הביטוי‪ ,‬עקרון השוויון‪ -‬כיצד‬
‫הם באים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים ומשפטיים‪ ,‬לפני חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאחריו‪-‬בחינה‬
‫משווה‪ .‬עבור מי הם מתקיימים ומתממשים‪ .‬מודרי זכויות‪/‬מודרי נגישות למערכת המשפט‪-‬זהות ומיהות‬
‫התופעה‪-‬סמכויות שלטוניות‪ ,‬הסמכות המנהלית‪ ,‬ההליך המנהלי וכן הביקורת השיפוטית על הסמכויות‬
‫הללו‪ .‬חובות הרשות המנהלית‪ ,‬היקף שיקול הדעת המנהלי‪ ,‬ניתוח מקרה מבחן‪ .‬בין הנייר הכתוב למציאות‬
‫הקיימת‪-‬בחינה ביקורתית של מימוש בפועל של חוקים ונהלים להסדרת היחסים בין הפרט לממסד‪.‬‬
‫בקורס נסקור את הכלים שיש לאזרח להתמודד מול הרשות המנהלית‪ .‬תיערך בחינה ביקורתית של‬
‫השימוש בכלי המשפטי‪-‬יתרונות מול חסרונות‪ ,‬יכולות מול מגבלות‪ .‬בכל נושא ייבחנו פסקי דין מדגימים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪/‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44434‬עו"ד גילה ברזילי א' ‪49:41-46:01‬‬
‫משפט מסחרי‬
‫לימוד ודיון בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של הדינים החלים על מרבית העסקאות בשוק‪ :‬דיני מכר‪,‬‬
‫קבלנות‪ ,‬המחאת חיובים‪ ,‬ערבות‪ ,‬שליחות‪ ,‬חוזי הפצה ושיווק‪ ,‬דיני החוזים המיוחדים בפרקטיקה‬
‫המשפטי ועוולות מסחריות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪/‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬עו"ד אמיר להט ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫מבוא למשפט הישראלי‬
‫הקורס יהווה קורס בסיסי בנושא חוק ומשפט ויעסוק בין היתר בנושאים הבאים‪ :‬מגילת העצמאות‪,‬‬
‫חוקה‪ ,‬חקיקה‪ ,‬פסיקה‪ ,‬האדם הסביר‪ ,‬רשויות המדינה ובתי המשפט‪ ,‬משפט פלילי ומשפט אזרחי‪ .‬בנוסף‬
‫יוצגו מבואות לתחומי משפט מהותיים‪ ,‬לרבות דיני נזיקין‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬דיני משפחה ועיזבון‪ ,‬דיני‬
‫מקרקעין‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬דיני ראיות במשפט האזרחי והפלילי ודיני מעצר‪ .‬בקורס יידונו סוגיות משפטיות‬
‫עדכניות ואקטואליות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬עו"ד איציק בן חיים ו' ‪44:34-40:34‬‬
‫מבוא למשפט פלילי‬
‫בין הסוגיות העיקריות שהשיעור יעסוק בהן‪ :‬הרציונאלים של המשפט הפלילי‪ ,‬סדרי דין במבט השוואתי‪,‬‬
‫צדדים להליך‪ ,‬אובייקטיביות שיפוטית‪ ,‬מהות ההליך הפלילי‪ ,‬עיכוב ומעצר בלא צו בית משפט‪ ,‬מעצר‬
‫ימים‪ ,‬חיפוש בגופו של אדם‪ ,‬זכות שתיקה‪ ,‬חלופות מעצר‪ ,‬שחרור בערובה‪ ,‬קובלנה‪ ,‬כפל אישום‪ ,‬עיון‬
‫בחומר חקירה‪ ,‬הרשעות קודמות עדות סברה‪ ,‬המטרות של דיני הראיות וסדר הדין הפלילי‪ ,‬פרוצדורות מול‬
‫פרקטיקה בסדרי דין פלילי ובדיני ראיות‪ ,‬התנאה עליהם‪ ,‬מידות ההוכחה‪ ,‬נטלים וחזקות‪ ,‬כלל הראייה‬
‫הטובה ביותר‪ ,‬תוספות ראייתיות‪ ,‬הכשרות והחובה להעיד‪ ,‬כללי פסילה בדיני ראיות‪ ,‬עדות שמיעה‬
‫והחריגים לכלל‪ ,‬ראיות חסויות‪ ,‬הודאות נאשמים‪ ,‬עדויות מומחים‪ ,‬עדות שיטה ומעשים דומים‪ ,‬ראיות‬
‫שהושגו שלא כדין‪ ,‬עניינים שאינם טעונים הוכחה‪ ,‬האזנות סתר‪ ,‬אובייקטיביות שיפוטית ועוד‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪( 61 /‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43 -‬‬
‫ק' ‪ 44404‬עו"ד איציק בן חיים ו' ‪( 44:34-40:34‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43 -‬‬
‫סמינריונים‬
‫פסיכופתיה מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫הורגים אותם ברכות‪ :‬ג'נוסייד תרבותי בילדים (מיועד לסטודנטים מכוחות ביטחון בלבד)‬
‫המאה ה‪ 44 -‬ידועה כמאה של הילד‪ ,‬כמאה של זכויות אדם וכמאה של הג'נוסייד‪ .‬הייתה זו מאה עקובה‬
‫מדם שבה מצאו את מותם כתוצאה מסכסוכים אתניים למעלה מ‪ 74 -‬מיליון נפש‪ .‬ההגדרה של ג'נוסייד‬
‫כפשע במשפט הבינ"ל מדגישה כי מלבד הפגיעה בזכויות אדם‪ ,‬ג'נוסייד מערער את בסיסו של הסדר‬
‫החברתי ואת יסודותיו‪ .‬על אף מרכזיותה של התרבות בהגדרת המושג ג'נוסייד‪ ,‬רוב מבין נציגי המדינות‬
‫החברות באו"ם שדנו בטיוטות השונות התנגדו להגדרתו של ג'נוסייד תרבותי כפשע במשפט הבינלאומי‪ ,‬אך‬
‫הותירו על כנו את סעיף ‪ (e) 4‬המגדיר כג'נוסייד את ההעברה בכפייה של ילדים בני קבוצה אחת לקבוצה‬
‫אחרת‪ .‬הסמינר יעסוק בג'נוסייד תרבותי של ילדים במאה ה‪.44 -‬‬
‫בסמינר נתמקד בשלושה צירים עיקריים‪ :‬ראשית‪ ,‬נתחקה אחר תופעת הג'נוסייד התרבותי ואחר תהליכי‬
‫הכריתה של אמנת הג'נוסייד באו"ם‪ .‬שנית‪ ,‬נבחן מקרים של ג'נוסייד תרבותי של ילדים שאירעו בתקופות‬
‫‪36‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫מקבילות במדינות שונות בעולם‪ .‬שלישית‪ ,‬נבחן את המדרון החלקלק שבו מדיניות של הטמעה כוחנית‬
‫הופכת ג'נוסייד‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44474‬ד"ר רות אמיר ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫טיפול שיקום ופיקוח במערכות התקון‬
‫הקורס ידון בפעילותם של ארגונים העוסקים בשיקום עבריינים בעיקר ברמה הקהילתית‪ .‬לאחר שייחשף‬
‫הסטודנט למהותו של הטיפול‪ ,‬השיקום והפיקוח יוצגו מוסדות שונים כגון בית הסוהר‪ ,‬שירותי המבחן‪,‬‬
‫ומוסדות לשיקום אסירים משוחררים בהם ייבדק הן ההיבט הארגוני‪-‬מבני והן התהליך הטיפולי שיקומי‬
‫שנעשה בהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתקיים דיון בהיבטים המערכתיים של כל אחד מהארגונים הללו הפועלים ברובם‬
‫במסגרת מערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44490‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד א' ‪44:41-46:01‬‬
‫העבריין בהתהוותו‬
‫הקורס יעסוק בנושא תרומתם של הסברים התפתחותיים להבנת התהוותה של התנהגות עבריינית‪ .‬בקורס‬
‫ילמדו תיאורטיקנים התפתחותיים שונים כגון אריקסון‪ ,‬פרויד‪ ,‬מאהלר‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬פיאז'ה קוהלברג ועוד‪.‬‬
‫הקורס יגע בהתפתחות הנפשית של הפרט‪ ,‬בהתפתחות הפסיכו‪-‬סוציאלית ובהתפתחות הקוגניטיבית תוך‬
‫התמקדות בהתפתחות המוסרית ובשיפוט המוסרי ‪.‬‬
‫בקורס יועלו שאלות הקשורות ליחסי תורשה‪-‬סביבה וחשיבות ניסיון חיים מוקדם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44491‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד א' ‪44:44-44:34‬‬
‫מוסר וענישה‬
‫הקורס מתמקד בשתי גישות מוסריות בנוגע לענישה‪-‬תועלתנות וגמול‪ .‬כל אחת מן הגישות נבחנת באופן‬
‫ביקורתי וכמו כן נערכת השוואה ביניהן בכל מיני סוגיות‪ .‬השאלות שעולות במהלך הקורס הן שאלות‬
‫שנוגעות לשאלת המוסריות של הענישה כגון‪ :‬מהי ההצדקה המוסרית לענישה? האם מוסרי להעניש חף‬
‫מפשע? האם ענישה קולקטיבית היא מוסרית? האם מוסרי להחליף ענישה בטיפול או בפיצוי? האם עונש‬
‫מוות הוא עונש מוסרי? ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44464‬ד"ר אדם ויילר גור אריה ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫אתיקה ופלילים בראי הספרות‬
‫בקורס זה‪ ,‬ננסה לבחון היבטים מוסריים מן התחום הפלילי מנקודות מבט שונות‪ ,‬כפי שהן באות לביטוי‬
‫ברומנים ומנובלות שנקרא‪ .‬הערך הנוסף בשימוש ברומנים ככלי לדיון בסוגיות מוסריות‪ ,‬נובע מהיכולת‬
‫שלנו להתחבר לנושא שהוא מופשט ומורכב‪ ,‬ברמה יותר אישית וחווייתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44440‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקול וטיעון בשפת היום‪-‬יום‬
‫שיקול וטיעון הם כשרים חיוניים ומהותיים בכל שיח רציונלי‪ .‬היכולת להעריך נכונה אמתותן של טענות‬
‫ותקפותם של טיעונים היא אבן יסוד של המתודולוגיה המדעית לפחות מאז אריסטו‪ .‬בחיי היומיום מהווים‬
‫כשרים אלו תנאי הכרחי עבור מידה טובה של ספקנות אינטלקטואלית ויכולת דיאלוגית‪ ,‬שהם מאבני‬
‫היסוד של כל דיסציפלינה‪ ,‬עיונית או יישומית‪ ,‬העוסקת בחיי אנוש‪ .‬הקורס יעסוק באסטרטגיות‬
‫אפקטיביות של חקירה בשפת היומיום ויקנה כלים לוגיים בסיסיים להערכה ביקורתית של טענות‬
‫וטיעונים‪ .‬מבין הנושאים שיילמדו‪ :‬חילוץ מהלך טיעון מתוך טקסט‪ ,‬ניתוח טיעון‪ ,‬זיהוי כשלים לוגיים‪,‬‬
‫ביקורת טיעון כושל ובנייתו מחדש כראוי‪ .‬הקורס אף יקנה היכרות ראשונה עם לוגיקה פורמלית בסיסית‪:‬‬
‫הצרנת פסוקים בשפה טבעית והוכחת תקפות של טיעון (תחשיב פסוקים ותחשיב פרדיקטים מסדר‬
‫ראשון)‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44449‬ד"ר ערן גוטר ד' ‪40:41-47:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪37‬‬
‫סחר בנשים‬
‫"מחר יגיע עוד משלוח של סחורה חדשה"‪" ,‬רגע‪ ,‬הסחורה בורחת לי" ‪-‬איך הגענו למקום הזה והאם אפשר‬
‫לצאת ממנו? הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪-‬נשים כסחורה‪-‬תופעת הסחר בנשים‪ ,‬התפתחותה‪ ,‬היקפה‪,‬‬
‫היבטים חברתיים המהווים תשתית וקרקע לסחר בנשים‪-‬הפרדה בין מין לרגש‪-‬תפיסה פטריארכלית‬
‫ממסדית‪ ,‬הבחנה בין נשים "מותרות" לנשים "מוגנות"‪ .‬רקע מדיני חברתי לתופעת סחר בנשים בעולם‬
‫ובישראל‪ .‬מיתוסים ומציאות על סחר בנשים ועל קורבנות הסחר‪ .‬סוחר הנשים‪-‬קווים לדמותו‪ .‬קורבן‬
‫הסחר‪-‬זהות ומיהות‪ ,‬התבוננות חברתית ופסיכולוגית‪ .‬הכרות עם עדויות של קורבנות סחר‪ .‬המדינה וסחר‬
‫בנשים‪-‬מדיניות‪ ,‬תהליכים‪ ,‬חקיקה‪ ,‬מניעה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬הגנה‪ .‬קורבן הסחר כעדה בהליך הפלילי‪ ,‬מקלטים‬
‫לקורבנות סחר‪ .‬זכויות קורבן הסחר מול המדינה‪ ,‬כחסרת מעמד בישראל‪ .‬ארגוני זכויות אדם וסחר בנשים‬
‫פעילות‪ ,‬הנעת המדינה‪ ,‬קידום תהליכים‪ ,‬מתן מענה‪ ,‬פרויקטים קיימים למאבק בסחר בנשים‪.‬‬‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44439‬עו"ד גילה ברזילי ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫זכויות נשים‬
‫הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪-‬שיח זכויות נשים‪-‬מדוע ואם בכלל הוא נחוץ כיום‪ ,‬התבוננות ביקורתית‬
‫בגישות פמיניסטיות‪ ,‬סקירה היסטורית וביקורתית של המאבק לזכויות נשים ושל המהפכה (?)‬
‫הפמיניסטית‪ .‬שיח השוויון‪-‬אשליה ומציאות‪ .‬ליברליזם‪ ,‬תיבת הקסמים הממולכדת‪-‬האם להיות שווה‬
‫פירושו לבטל את היותך אישה‪ ,‬נדון בפסיקה תקדימית‪-‬האם וכיצד היא מקדמת שוויון‪-‬למי? ובאיזה‬
‫מחיר‪ ,‬בחינת פתרון‪-‬שונה אבל שווה‪ .‬ייבחנו זכויות נשים בישראל בהיבטים חברתיים‪ ,‬מדיניים ומשפטים‪,‬‬
‫תוך דיון בסוגיות של נשים ומשפחה‪ ,‬נשים ואימהות‪ ,‬נשים וקריירה (אני? חס וחלילה‪ ,‬אני לא‬
‫קרייריסטית‪ ,‬אצלי הילדים לפני הכול)‪ .‬ותוך כך ייבחנו מושגים כגון‪-‬אפליה מתקנת‪-‬יתרונות וחסרונות‪,‬‬
‫תקרת הזכוכית ‪-‬חזיון תעתועים או ממשות נסתרת‪ ,‬תיבחן פסיקה תקדימית בקריאה ביקורתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44431‬עו"ד גילה ברזילי ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫דת‪ ,‬חינוך ומשפט מוסלמי במדינות האזור‬
‫הקורס יעמוד על הנושאים הבאים‪ :‬סקירה כללית על ההתפתחות ההיסטורית של המשפט המוסלמי‪,‬‬
‫מקורות משפט המוסלמי‪ ,‬יידונו נושאים כגון‪ :‬החזקת ילדים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גירושין‪ ,‬מזונות‬
‫אישה‪ ,‬מזונות ילדים וכו'‪ .‬כמו כן הקורס ידון בבתי דין שרעיים בארץ ויחסם לחקיקה הישראלית‪ .‬וגם‬
‫בחינוך הערבי בישראל מנקודת ראות התנועה האסלאמית‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה בסוריה‪,‬ירדן‪ ,‬ומצרים‪-‬‬
‫מוסד אל‪-‬אזהר כמוסד דתי סוני‪ ,‬מערכת החינוך הדתית השיעית "החווזווית" באיראן ותפקידה בגיבוש‬
‫הזהות הדתית השיעית‪ ,‬העולמא אנשי דת שיעיים‪ ,‬מקורות העוצמה‪ ,‬הנהגתם הרוחנית‪ ,‬תורתו המהפכנית‬
‫של ח'ומיני‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫משפט בשואה‬
‫הקורס נועד להעניק לסטודנטים ידע וכלים להבנת האנטישמיות והגזענות מן ההיבט המשפטי‪ ,‬עליית‬
‫הפאשיזם והנאציזם‪ ,‬דיכוי הדמוקרטיות בגרמניה‪ ,‬הגורמים והנסיבות לעליית המפלגה הנאצית לשלטון‬
‫והמעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‪ ,‬חוקי הגזע של נירנברג‪ ,‬משפטי נירנברג‪ ,‬משפט קסטנר‪ ,‬משפט‬
‫אייכמן‪ ,‬תופעות של הכחשת שואה ומשפטיהם של מכחישי שואה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46377‬עו"ד נחום פרנקל ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫משא ומתן וניהול קונפליקטים‪-‬היבטים חברתיים ופסיכולוגיים‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים הגלויים והסמויים של ניהול ויישוב קונפליקטים ומשא ומתן‪ .‬משא ומתן הוא כלי‬
‫חשוב בחיי כולנו‪ ,‬בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו המקצועיים‪ .‬מנקודת מבט רציונאלית אנו‬
‫אמורים לקבל רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים שלנו‪ .‬בפועל‪ ,‬נושאים ונותנים הם לא תמיד‬
‫רציונאליים והגיוניים‪ ,‬התנהגותם במהלך משא ומתן מושפעת מנורמות חברתיות‪ ,‬מרגשות‪ ,‬מהטיות‬
‫בחשיבה ומהיבטים סמויים אחרים‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יחשפו למודלים עדכניים בתחום ויתנסו בניתוחם מנקודת מבט פסיכולוגית‪-‬‬
‫חברתית‪ ,‬ובהתייחסות לגורמים כמו רגשות‪ ,‬סטריאוטיפיים‪ ,‬כשלים קוגניטיביים‪ ,‬כוח‪ ,‬טקטיקות‬
‫ואסטרטגיות‪ .‬המודלים והטקטיקות אשר ילמדו בקורס יקנו לסטודנטים כלים פרקטיים ותיאורטיים‬
‫אשר יסייעו להם להתמודד באופן מושכל יעיל ובונה עם מצבי סכסוך‪ ,‬קבלת החלטות ומשא ומתן‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44449‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫שפת הגישור‬
‫הגישור‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬הוכרו יתרונותיו של ההליך‬
‫תוך הכרה בכך שהוא מהווה השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו‪-‬שיח משתף‪ .‬מטרת הקורס הינה‬
‫‪38‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫להעניק לסטודנטים הבנה רחבה של הפן התיאורטי והפן המעשי של הליך הגישור ולהקנות להם‬
‫מיומנויות‪ ,‬ידע וכלים לניהול הליכי גישור‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את כל אחד‬
‫מהשלבים בהליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות‬
‫השונות בדרך של תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫"ממעצר למאסר"‪-‬סדר דין פלילי ודיני ראיות (מעודכן נכון ל‪)49.44.40-‬‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתחום המשפט הפלילי הדיוני‪ ,‬על שלביו השונים‪ :‬החל מן‬
‫הפתיחה בחקירה משטרתית‪ ,‬עובר דרך הליכי מעצר‪ ,‬חקירה ומשפט וכלה בהליכי ערעור‪ ,‬דיון נוסף ומשפט‬
‫חוזר‪ .‬במהלך הקורס‪ ,‬נדון במגוון הכללים הראייתיים הנהוגים בישראל וננתח סוגיות עכשוויות כגון‬
‫ראיות על ההיסטוריה המינית של המתלוננת בעבירות מין וראיות שהושגו בדרך פסולה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44474‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫יש גם דרך אחרת‪ :‬דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יתמקד בהליכים החלופיים ליישוב סכסוכים (‪ )ADR‬שנעשו נפוצים בשנים האחרונות בעולם‬
‫ובישראל‪ ,‬וישווה בינם לבין מערכות מסורתיות ליישוב סכסוכים‪ ,‬דוגמת מערכת בתי המשפט‪ .‬מטרת‬
‫הקורס הינה להכיר הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית ולבחון את תפקידם‪,‬‬
‫יתרונותיהם וחסרונותיהם מזווית תיאורטית והיסטורית‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יכירו את האלטרנטיבות הקיימות ליישוב סכסוכים‪ :‬בוררות‪ ,‬גישור‪ ,‬הערכה‬
‫מוקדמת‪ ,‬צדק מאחה וכיו"ב‪ .‬הקורס ילווה בסימולציות לשם המחשת ההליכים השונים וכן בהקרנת‬
‫קטעי וידאו ובהשתתפות פעילה של הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44440‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫חטיבה לתקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫קורסי חובת בחירה‬
‫להביט על העולם בעיניים מגדריות מבוטל (מעודכן נכון ל‪)6.44.43 -‬‬
‫מבוא לעדות ומיעוטים במזרח תיכון‬
‫הסבר וניתוח מצבם החוקי החברתי הדתי והפוליטי של מיעוטים במזה"ת‪ .‬מיעוטים מוסלמים‪ ,‬כגון‬
‫הכורדים בתורכיה‪ ,‬עיראק‪ ,‬איראן וסוריה‪ .‬מיעוטים יהודים ונוצרים בארצות המזה"ת והאסלאם‪ ,‬כגון‬
‫האשורים‪ ,‬הארמנים‪ ,‬הקופטים‪ .‬מיעוטים אתניים אחרים ככל שירשה לנו הזמן‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‬
‫וסרטים דוקומנטריים ועלילתיים אודות המיעוטים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקול וטיעון בשפת היום‪-‬יום‬
‫שיקול וטיעון הם כשרים חיוניים ומהותיים בכל שיח רציונלי‪ .‬היכולת להעריך נכונה אמיתותן של טענות‬
‫ותקפותם של טיעונים היא אבן יסוד של המתודולוגיה המדעית לפחות מאז אריסטו‪ .‬בחיי היומיום מהווים‬
‫כשרים אלו תנאי הכרחי עבור מידה טובה של ספקנות אינטלקטואלית ויכולת דיאלוגית‪ ,‬שהם מאבני‬
‫היסוד של כל דיסציפלינה‪ ,‬עיונית או יישומית‪ ,‬העוסקת בחיי אנוש‪ .‬הקורס יעסוק באסטרטגיות‬
‫אפקטיביות של חקירה בשפת היומיום ויקנה כלים לוגיים בסיסיים להערכה ביקורתית של טענות‬
‫וטיעונים‪ .‬מבין הנושאים שיילמדו‪ :‬חילוץ מהלך טיעון מתוך טקסט‪ ,‬ניתוח טיעון‪ ,‬זיהוי כשלים לוגיים‪,‬‬
‫ביקורת טיעון כושל ובנייתו מחדש כראוי‪ .‬הקורס אף יקנה היכרות ראשונה עם לוגיקה פורמלית בסיסית‪:‬‬
‫הצרנת פסוקים בשפה טבעית והוכחת תקפות של טיעון (תחשיב פסוקים ותחשיב פרדיקטים מסדר‬
‫ראשון)‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44449‬ד"ר ערן גוטר ד' ‪40:41-47:01‬‬
‫מבוא לקרימינולוגיה‬
‫הקורס מקנה לסטודנט ידע והבנה בתחומי ההוויה האנושית הנורמאלית והסוטה‪ .‬יוצגו תיאוריות‬
‫קרימינולוגיות שונות‪ ,‬דרכי מחקר בקרימינולוגיה‪ ,‬תיאוריות להבנת הפשיעה‪ ,‬הסברים סוציולוגיים‪,‬‬
‫ביולוגיים ופסיכולוגיים לעבריינות‪ .‬הקורס יעסוק בליקויים במבנה האישיות ועבריינות‪ ,‬המשפחה‬
‫והסוציאליזציה כגורמי עבריינות‪ ,‬תנאים אקולוגיים וגורמים כלכליים‪ ,‬אנומיה וסטייה חברתית‪,‬‬
‫‪39‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫הסטיגמה של סטייה חברתית ועבריינות; כל זאת תוך הצגת דוגמאות מההוויה הישראלית בכלל ומתוך‬
‫עולם הפשע בפרט‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44403‬ד"ר עירית עין‪-‬טל ד' ‪49:41-46:01‬‬
‫ב' ‪ 44403‬ד"ר רונית לסקוב‪-‬פלד ד' ‪44:44-44:34‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫קורס זה מקנה הכרות עם הסוציולוגיה כדיסציפלינה‪ ,‬ועם הנחות היסוד ומושגי המפתח של החשיבה‬
‫הסוציולוגית‪ .‬הבנת המציאות החברתית מחייבת ניתוח והתבוננות בדרכים בהם פועלים בני האדם בצוותא‬
‫ברמה המיקרו‪-‬חברתית‪ ,‬וכיצד פועלת החברה ברמה המאקרו‪-‬חברתית‪ .‬הקורס מקנה כלים בסיסיים‬
‫לחשיבה ביקורתית‪ ,‬תוך בחינה של מונחים סוציולוגים מרכזיים כגון‪ :‬תרבות‪ ,‬אינטראקציה חברתית‪,‬‬
‫זהות‪ ,‬מיניות‪ ,‬חי ברות‪ ,‬סטייה‪ ,‬קבוצות וארגונים‪ ,‬ריבוד ואי שוויון חברתי‪ ,‬כוח‪ ,‬שליטה ותהליכי מיסוד‬
‫חברתי‪ .‬הקורס יעסוק ברקע ההיסטורי בו צמחה הסוציולוגיה לצד התייחסות לדפוסי חברה שונים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44400‬ד"ר גדי נסים ד' ‪49:41-46:01‬‬
‫תולדות המזרח תיכון בעת החדשה‬
‫הקורס נועד להפגיש את התלמידים עם חשיבה היסטורית ולבנות בסיס ידע ראשוני של ההיסטוריה של‬
‫המזרח התיכון בעת החדשה ולהקנות מושגים בסיסיים להבנת האזור‪ ,‬להבהיר קווי מתאר כלליים של‬
‫האירועים הפוליטיים והתהליכים החברתיים באזור‪ .‬הידע הנרכש בקורס זה נועד להוות בסיס להעמקה‬
‫והרחבה בקורסים מתקדמים יותר‪ .‬הקורס יתמקד במאה ה‪ 46-‬וה‪ ,44-‬מאז ראשית המודרניזציה והמפגש‬
‫עם המערב ועד שלהי המאה ה‪ .44-‬יחד עם זאת הפגישות הראשונות יוקדשו לסקירה כללית של התפתחות‬
‫האזור מאז עליית האסלאם ושל מספר מאפיינים של האסלאם כדת‪ ,‬כתרבות וכשיח‪ .‬בנוסף לתהליכים‬
‫כלל אזוריים יידונו ההתפתחויות הספציפיות במספר מדינות באזור‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מחמוד יזבק ו' ‪44:41-40:34‬‬
‫מבוא לפוליטיקה של המזה"ת‬
‫הקורס יעסוק בתיאור התפתחותה של המערכת הגיאו‪-‬פוליטית במזרח התיכון תוך בחינת הגורמים‬
‫המעצבים את אופייה‪ .‬הקורס יעסוק בהיסטוריה הפוליטית‪ ,‬המדינית והחברתית של מדינות הלאום‬
‫במזה"ת‪ ,‬בסכסוכים השונים ומערכות היחסים ביניהן וידון בהיבטים היסטוריוגראפיים שונים של‬
‫התופעה הלאומית‪ .‬הסקירה ההיסטורית תעשה מנקודת מבט גלובאלית‪ ,‬כאשר נרד מרמת המקרו אל‬
‫המיקרו‪ -‬כלומר לצד תהליכים גלובאליים שעברו על המזה"ת‪ ,‬נפתח דיון על ההיבט הפרטני שהתרחש‬
‫ברמת המדינה‪ .‬הקורס יקנה לתלמיד כלים להבנת תהליכי ניהול מדיניים ואסטרטגיות בקבלת החלטות‪,‬‬
‫לצד הבנה היסטורית עמוקה של מרכיבי הסכסוך בין ישראל לשכנותיה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬ד"ר עידו זלקוביץ ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫משפט ציבורי‬
‫המשפט הציבורי מורכב ממשפט חוקתי וממשפט מנהלי והוא מהווה מסגרת המסדירה את היחסים‬
‫המשפטיים בין הפרט לבין המדינה‪ .‬בקורס ייבחנו היחסים שבין הפרט למדינה בהיבטים חברתיים‬
‫ומשפטיים‪ .‬תהליכי חקיקה‪-‬בין חוקה לחוקי יסוד‪-‬מאחורי הקלעים‪ ,‬תוצאות בפועל‪-‬יתרונות וחסרונות‪,‬‬
‫אקטיביזם שיפוטי‪ .‬בחינת פסיקה תקדימית‪ .‬זכויות יסוד‪-‬כבוד האדם‪ ,‬חופש הביטוי‪ ,‬עקרון השוויון‪-‬כיצד‬
‫הם באים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים ומשפטיים‪ ,‬לפני חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאחריו‪-‬בחינה‬
‫משווה‪ .‬עבור מי הם מתקיימים ומתממשים‪ .‬מודרי זכויות‪/‬מודרי נגישות למערכת המשפט‪-‬זהות ומיהות‬
‫התופעה‪-‬סמכויות שלטוניות‪ ,‬הסמכות המנהלית‪ ,‬ההליך המנהלי וכן הביקורת השיפוטית על הסמכויות‬
‫הללו‪ .‬חובות הרשות המנהלית‪ ,‬היקף שיקול הדעת המנהלי‪ ,‬ניתוח מקרה מבחן‪ .‬בין הנייר הכתוב למציאות‬
‫הקיימת‪-‬בחינה ביקורתית של מימוש בפועל של חוקים ונהלים להסדרת היחסים בין הפרט לממסד‪.‬‬
‫בקורס נסקור את הכלים שיש לאזרח להתמודד מול הרשות המנהלית‪ .‬תיערך בחינה ביקורתית של‬
‫השימוש בכלי המשפטי‪-‬יתרונות מול חסרונות‪ ,‬יכולות מול מגבלות‪ .‬בכל נושא ייבחנו פסקי דין מדגימים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪/‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44434‬עו"ד גילה ברזילי א' ‪49:41-46:01‬‬
‫מבוא לחברה הישראלית‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע בסיסי אודות מרכיבי החברה והתרבות הישראלית‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫יוצגו ויידונו המסורת‪ ,‬המיתוסים‪ ,‬הסמלים‪ ,‬הערכים והמנגנונים‪ ,‬המוסדות‪ ,‬האישים‪ ,‬תרבויות המשנה‪,‬‬
‫האידיאולוגיות‪ ,‬התנועות החברתיות והאירועים המרכזיים אשר עיצבו את החברה‪ .‬הסטודנטים יתוודעו‬
‫במסגרת הקורס לפרשנות המחקרית שניתנה בתחומים השונים לתופעות מרכזיות בחברה הישראלית‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪41‬‬
‫(בעיקר מתחום הסוציולוגיה) וירכשו כלי ניתוח שיסייעו בידם להתבונן אל פני המציאות שבה הם חיים‬
‫במשקפיים "סוציולוגיות"‪ .‬הקורס ישלב ידע היסטורי של החברה הישראלית ודיון בסוגיות היסוד שלה‪-‬‬
‫המערכת הפוליטית‪ ,‬המערכת הכלכלית‪ ,‬החברתית ובפרט בשסעים המפלגים אותה‪ ,‬מזרחיים‪-‬אשכנזים‪,‬‬
‫ערבים‪-‬יהודים‪ ,‬דתיים‪-‬חילוניים‪ ,‬שמאל‪-‬ימין‪ ,‬עולים‪-‬ותיקים‪ ,‬גברים‪-‬נשים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר גולן פדידה ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה חברתית‬
‫במהלך הקורס נכיר את התחומים בהם עוסקת הפסיכולוגיה החברתית ואת התיאוריות והגישות‬
‫המרכזיות בתחום‪ .‬הנושאים המרכזיים בהם נעסוק הם תפיסה חברתית ועיבוד מידע בהקשר החברתי‪,‬‬
‫גיבוש עמדות‪ ,‬סטריאוטיפים‪ ,‬ציות וקונפורמיות‪ ,‬משיכה בינאישית‪ ,‬תוקפנות ותהליכים קבוצתיים‪.‬‬
‫מתכונת השיעורים תכלול הרצאה של חומר תיאורטי‪ ,‬התנסויות הממחישות את הנלמד‪ ,‬צפייה בסרטים‬
‫ודיונים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44494‬ד"ר צחי ארנון ג' ‪49:41-46:01‬‬
‫מבוא לניהול משאבי הטבע והסביבה‬
‫הפרדיגמות המוקדמות של הדיון הסביבתי לגבי יחסי הגומלין בין המערכת האקולוגית לבין צרכי החברה‬
‫התמקדו בעיקר בצורכי השימור של משאבי הטבע מתוך ראייה רומנטית של אזורי הבר‪ ,‬הג'ונגלים‬
‫ומקורות המים‪ .‬בשלב הבא היא התבססה על שכלתנות מדעית ואילו בשנים האחרונות‪ ,‬התפתחה גישה‬
‫חדשה המעמידה את המשוואה סביבה חברה על בסיס הנחות יסוד מחודשות המכונות פיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫גישה חדשה זו העמידה במבחן את יחסי גומלין אלה והעלתה על סדר היום סוגיות אתיות ופילוסופיות כגון‬
‫מקומו של הצדק הסביבתי מול הצדק החברתי‪ ,‬ובעיקר שאלת היחס כלפי חידושים טכנולוגים המכונים‬
‫טכנולוגיות נקיות (‪ )CLEAN TEC‬מבשילות או מפציעות כפתרון לבעיות הסביבה לטווח הרחוק‪.‬‬
‫מטרת הקורס לסקור ולבחון את התפתחויות הפרדיגמות הסביבתיות בעשורים האחרונים בעולם המערבי‬
‫ועומד על מקומם של שחקני מפתח בתחום הדיון הסביבתי בהם ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬תאגידים‬
‫בינלאומיים לייצור אנרגיה‪ ,‬מדינות מפותחות ומתפתחות‪ ,‬וארגונים בינלאומיים‪ .‬הקורס דן בשאלות‬
‫מפתח כגון אתיקה ומוסר סביבתיים‪ ,‬היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪ ,‬אופטימיזם טכנולוגי‪,‬‬
‫טביעת הרגל האקולוגית‪ ,‬ושאלות של צדק סביבתי לעומת שוויון חברתי‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44441‬ד"ר אשר וטורי ו' ‪( 44:44-44:41‬מעודכן נכון ל‪)43.4.43 -‬‬
‫משפט מסחרי‬
‫לימוד ודיון בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של הדינים החלים על מרבית העסקאות בשוק‪ :‬דיני מכר‪,‬‬
‫קבלנות‪ ,‬המחאת חיובים‪ ,‬ערבות‪ ,‬שליחות‪ ,‬חוזי הפצה ושיווק‪ ,‬דיני החוזים המיוחדים בפרקטיקה‬
‫המשפטי ועוולות מסחריות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪/‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬עו"ד אמיר להט ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫מבוא למשפט הישראלי‬
‫הקורס יהווה קורס בסיסי בנושא חוק ומשפט ויעסוק בין היתר בנושאים הבאים‪ :‬מגילת העצמאות‪,‬‬
‫חוקה‪ ,‬חקיקה‪ ,‬פסיקה‪ ,‬האדם הסביר‪ ,‬רשויות המדינה ובתי המשפט‪ ,‬משפט פלילי ומשפט אזרחי‪ .‬בנוסף‬
‫יוצגו מבואות לתחומי משפט מהותיים‪ ,‬לרבות דיני נזיקין‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬דיני משפחה ועיזבון‪ ,‬דיני‬
‫מקרקעין‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬דיני ראיות במשפט האזרחי והפלילי ודיני מעצר‪ .‬בקורס יידונו סוגיות משפטיות‬
‫עדכניות ואקטואליות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬עו"ד איציק בן חיים ו' ‪44:34-40:34‬‬
‫מבוא לגיאוגרפיה של אדם‪ ,‬חברה ומרחב‬
‫הקורס מהווה מבוא לתחום הגיאוגרפיה האנושית‪ .‬מטרת הקורס היא הקניית בסיס רחב במושגי היסוד‬
‫הקשורים בתחומיה השונים של הגיאוגרפיה האנושית‪ ,‬הכרת התיאוריות והמודלים העיקריים המסבירים‬
‫את פריסתן ומיקומן של פעילויות חברתיות‪ ,‬תרבותיות וכלכליות על פני המרחב‪ .‬הקורס יבחן את‬
‫התהליכים והמנגנונים החברתיים המתרחשים במרחב‪ ,‬העומדים בבסיס אי‪-‬השוויון המרחבי‪-‬העירוני‪,‬‬
‫האזורי והבינלאומי‪ .‬הקורס יבחן את החוקיות בפעילות האדם‪ ,‬התפתחות האוכלוסייה וגורמיה ושונות‬
‫בין תרבותית‪ .‬יבחנו המאפיינים הפוליטיים‪ ,‬העירוניים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬התעסוקתיים‬
‫והדמוגרפים של החברה האנושית‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש '‪61 /‬‬
‫ק' ‪ 44444‬ד"ר אשר וטורי ו' ‪( 44:34-40:34‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43 -‬‬
‫מבוא לתקשורת המונים‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪40‬‬
‫הקורס מציע היכרות בסיסית עם עולם המושגים‪ ,‬המודלים‪ ,‬התיאוריות והמגמות המחקריות הנוגעות‬
‫ליחסי הגומלין בין התקשורת לבין תהליכים חברתיים‪ ,‬פוליטיים ותרבותיים‪ .‬היכרות זו תלווה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫בהצגת "מקרי מבחן" ישראלים ואחרים הממחישים את התפיסות השונות בחקר התקשורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬יידון‬
‫הקורס בתחומי הדעת (סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מדע המדינה וכדומה)‪ ,‬שעל בסיסן התגבשו‬
‫תיאוריות התקשורת השונות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק' ‪ 44401‬מר דותן בלייס ב' ‪( 49:44-44:34‬מעודכן נכון ל‪)46.44.43 -‬‬
‫סמינריון‬
‫רב תרבותיות בתיאוריה ובמעשה‬
‫הסמינר יתמקד בהיבטים התיאורטיים והמעשיים של רב תרבותיות והמחלוקות הקשורות בהם‪ .‬ראשית‬
‫נעסוק באופן שבו דמוקרטיות מתמודדות עם מגוון אתנו‪-‬תרבותי‪ .‬נתמקד במיוחד בוויכוח על זכויות‬
‫מיעוטים‪ .‬שנית‪ ,‬נזהה ונמפה קבוצות אתנו‪-‬תרבותיות (ילידים‪ ,‬מתיישבים‪ ,‬מיעוטים לאומיים ומהגרים‬
‫"חדשים")‪ .‬שלישית‪ ,‬נעסוק בסוגיות המתעוררות בעקבות השונות (שפה‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬ייצוג פוליטי‪ ,‬תכניות‬
‫לימודים‪ ,‬קרקעות‪ ,‬הגירה וסמלים לאומיים) וכן במדיניות המכוונת להתמודדות עימן‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ק‪ 44447 :‬אנגלית מתקדמים ‪ /4‬פטור‪ 44464 ,‬שיטות מחקר וכתיבה מדעית‬
‫ש' ‪ 44349‬ד"ר רות אמיר ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫היבטים ביטחוניים של משאבי טבע וסביבה‬
‫מטרת הקורס להציג בפני הסטודנטים את ההשפעות הביטחוניות הנגרמות משינויים במשאבי הטבע‬
‫והסביבה‪ .‬קורס זה ידון בגורמים העיקריים המשפיעים על חיינו בכדור הארץ ועל חיינו בישראל‪ ,‬השפעות‬
‫דמוגרפיות‪ ,‬ייצור מזון‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬רעידות אדמה‪ ,‬שינויי אקלים‪ ,‬שריפות ועוד גורמים המשפיעים על תפיסת‬
‫הביטחון של תושבי כדור הארץ‪ .‬במסגרת זו ידון הקורס במושגי היסוד הבסיסיים של האקולוגיה ואיכות‬
‫הסביבה אל מול תפיסות ביטחון שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44417‬ד"ר שי לוי א' ‪49:41-47:01‬‬
‫אדם וים‪-‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‬
‫הקורס יעסוק ב יחסי הגומלין בין האדם והים בעבר‪ ,‬בהווה ולקראת העתיד‪ ,‬תוך דגש על הימים הגובלים‬
‫בישראל‪ .‬ניצול משאבי ים בעבר‪ ,‬תולדות מחקר הים לאורך ההיסטוריה‪ .‬אפיוני הסביבה הימית‪ .‬תועלת‬
‫שהאדם מפיק מהים‪ -‬תחבורה‪ ,‬נופש‪ ,‬דייג‪ ,‬חקלאות ימית וניצול מחצבים כולל משאבי אנרגיה‪ .‬נזק שהים‬
‫גורם לאדם‪ ,‬נזק שהאדם גורם לסביבה הימית‪ .‬האם עתיד האנושות טמון בים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44449‬פרופ' אהוד שפניר א' ‪44:44-46:34‬‬
‫סוגיות ואקטואליה בראי הקריקטורה בעולם התקשורת הערבית בת ימינו‬
‫הקורס מתמקד בעיון וניתוח סוגיות ופרשות אקטואליות בעולם הערבי של ימינו באמצעות הקריקטורה‬
‫בכלי התקשורת הערבית‪ .‬הציר המרכזי של הקורס הינו דיון אודות השקפות התקשורת הערבית והדגשים‬
‫דומיננטיים בה‪ .‬הקורס יביא את הסטודנטים להבנת סוגיות מרכזיות בוערות בכלי התקשורת הערבית‪,‬‬
‫וירחיב את דעתם בסוגיות פוליטיות וחברתיות במזרח התיכון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46434‬ד"ר עבוד סלאח א' ‪44:44-44:34‬‬
‫תקשורת מתווכת מחשב‬
‫מאפייניה של תקשורת מתווכת מחשב ‪ -CMC-‬מאתגרים הבחנות ומושגי יסוד בחקר התקשורת‪ .‬האם אנו‬
‫עדים למחיקתם של המתווכים הישנים (מדיה מסורתיים) ולצמיחתם של חדשים (גוגל)?‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫ננסה לעמוד על הקשיים בהשוואת אינטראקציה מתווכת מחשב ופנים אל פנים ועל האופן בו מתמודדות‬
‫איתן תיאוריות של תקשורת מתווכת מחשב ‪-‬כדוגמת עושר המדיה‪' ,‬הרחבת הערוץ'‪ ,‬רמזים חברתיים‬
‫מופחתים ועיבוד מידע חברתי; נרחיב בבחינת הגדרותיה של אינטראקטיביות‪ ,‬המוזכרת תדיר כמאפיין‬
‫מרכזי של תקשורת מתווכת זו; ערכו של מידע בעידן המידע ומגמות של ביזור וריכוז הנלווים לשינויים‬
‫אלו (כדוגמת תופעת 'הזנב הארוך') בתעשיית המדיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43064‬ד"ר ירון אריאל ב' ‪44:41-44:01‬‬
‫תקשורת כאמנות‪ :‬אמנות כתקשורת‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪42‬‬
‫הקורס יתייחס לאמצעי תקשורת ההמונים והאינטרנט כזירת האמנות הפופולארית החדשה‪ ,‬מעין תחליף‬
‫למוזיאון המסוגר‪ .‬הקורס יבחן סוגיה זו דרך קליפים ב‪ ,MTV-‬התייחסות לווידיאו וסקירה של הדרכים‬
‫והאופנים שבהם נעשה שימוש באמנות החזותית באמצעי תקשורת שונים (החל מאופנה‪ ,‬חפצי יום‪-‬יום‪,‬‬
‫פרסומת‪ ,‬תערוכות בקניונים וברחוב ועוד)‪ .‬הקורס גם יבקש לבדוק את יחסיו של האמן בן‪-‬זמננו לקהלו‬
‫באמצעות השימוש שהוא עושה במדיה ותגובת הקהל למסרים שלו‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43049‬ד"ר אביבית אגם‪-‬דאלי ב' ‪44:41-44:01‬‬
‫יחסי יהודים‪-‬נוצרים במזה"ת‬
‫סוגיות ביחסים בין יהודים ונוצרים במזרח התיכון‪ ,‬צפון אפריקה ותחת שלטון האסלאם; השוואה בין‬
‫מעמד היהודים והנוצרים באסלאם מבחינה משפטית ובפועל‪ .‬השוואה בין מעמד היהודים והנוצרים‬
‫בתקופות שונות ובמדינות שונות (כגון תורכיה‪ ,‬איראן‪ ,‬לבנון ועיראק) וכיצד השפיע המעמד וההתרחשויות‬
‫ההיסטוריות על העדות השונות ועל מערכות היחסים ביניהם‪ .‬תיערך השוואה ביחס לנושא באירופה;‬
‫התייחסות לסוגיות כגון עלילות‪-‬דם ולכניסת והשפעת הכנסיות מן המערב על המזה"ת ועל המיעוטים‪.‬‬
‫הקורס ישלב חומר אודיו‪-‬ויזואלי מגוון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪40:41-41:01‬‬
‫סמלים בתרבות פופולארית‪-‬בוראים קדושה חדשה‬
‫התרבות הפופולארית מספקת מנגנונים שונים ליצירת תחושת קהילה ושייכות ובעידן הנוכחי היא‬
‫מאפשרת להתאחד על מגוון רקעים חוצי גבולות‪ .‬במהלך הסמסטר יבחנו וינותחו מקרים ספציפיים‬
‫ותופעות מרתקות בשדה התרבות הפופולארית‪ ,‬ננסה להבין את התופעה של אוהדי כדורגל הנשבעים‬
‫אמונים לקבוצתם כאילו חייהם היו תלויים בכך‪ ,‬ננתח את מאורע ה"סופרבול" בחברה האמריקאית‪,‬‬
‫נסקור אייקונים תרבותיים דוגמת מדונה והנסיכה דיאנה‪ ,‬נבקש להבין את מורכבותם של סמלים‬
‫פוליטיים‪ :‬מה יודע האדם שלובש את החולצה של צ'ה גווארה על הדמות עצמה? נצלול אל עולם המותגים‬
‫והסיפורים מאחוריהם‪ :‬הג"ינס‪ ,‬קוקה‪-‬קולה ונתעניין במגמות תרבותיות אפנתיות נוספות‪ .‬על הסמלים‬
‫החדשים שיצרנו במו ידינו‪ ,‬על אופנות מתחלפות ועל גיבורים מסוג חדש ‪ -‬הקורס יספר את סיפורה של‬
‫התרבות הפופולארית‪ ,‬דרך סמליה‪ ,‬בעולם הצריכה והאינסטנט‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44496‬גב' תמר טאובר‪-‬פאוזנר ב' ‪49:34-47:34‬‬
‫פמיניזם בתקשורת‬
‫אמצעי התקשורת מהווים מרכיב מרכזי במרחב הציבורי ומשמשים כסוכני חיברות‪ ,‬הפצה והשפעה על‬
‫דעת הקהל ומדיניות‪ .‬המהפכה הפמיניסטית‪ ,‬אשר ראשיתה במחצית המאה ה‪ ,46-‬נאבקת מאז היווסדה‬
‫בשומרי הסף של התקשורת‪ .‬הקורס עוסק בהתפתחות החשיבה הפמיניסטית ובדרך בה היא באה לידי‬
‫ביטוי באמצעי התקשורת‪ :‬יחסי נשים‪-‬גברים‪ ,‬מעמד מקצועי וערכים מרכזיים המועברים לציבור‬
‫באמצעות תקשורת ההמונים‪ .‬הקורס מציג ניתוח ביקורתי של החברה והתקשורת בנושא המגדרי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43044‬ד"ר דוד מקלברג ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫מדיה חדשים‬
‫קורס בחירה בהיקף מורחב ‪ -‬במסגרתו נבחן לעומק את המדיה החדשים ונדון במהפכות ובשינויים שהם‬
‫מביאים לחיינו‪ ,‬תוך התייחסות למגוון היבטים פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים‪ ,‬טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ותרבותיים‪ .‬חומרי הקריאה והצפייה בקורס עוסקים בהרחבה במידה שבה הפך ה'כפר הגלובלי' ל'עולם‬
‫השטוח' ו'המרחב הציבורי' ל'מרחבונים'; במאפיינים החדשים או המודגשים של תקשורת ניידת טלפונים‬
‫ניידים חכמים ומדיה מבוססי מקום‪ ,‬מדיה השתתפותיים‪ ,‬מדיה חברתיים ורשתות חברתיות מקוונות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43010‬ד"ר ירון אריאל ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫המסע אל הזקנה‪-‬לא למבוגרים בלבד‬
‫אחת מהתופעות אשר מאפיינות את תקופתנו היא עליה משמעותית בתוחלת החיים‪ .‬ישראל הינה בין‬
‫המובילות במגמה זו‪ .‬תהליך זה מעורר סוגיות רבות‪ .‬ברמת המקרו‪ :‬שאלות אתיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬תרבותיות‪,‬‬
‫חברתיות‪ ,‬כלכליות ועוד‪ .‬ברמת המשפחה‪ :‬פערים‪ ,‬קונפליקטים‪ ,‬שינויים בתפקיד‪ ,‬ועוד‪ .‬ברמה האישית‪:‬‬
‫תעסוקה‪ ,‬פרישה‪ ,‬הזדקנות קוגנטיבית‪-‬פיסית ועוד‪ .‬יש להניח כי מרבית הבוגרים יעסקו‪ ,‬בהקשרים שונים‪,‬‬
‫במתן שירותים לאוכלוסייה המזדקנת‪ ,‬אלה הם צרכני העת החדשה‪ .‬הקורס שם לו למטרה להכיר‬
‫אוכלוסייה זו‪ ,‬תהליכי הזדקנות‪ ,‬מגמות‪ ,‬חוקים‪ ,‬תיאוריות ביולוגיות וחברתיות וכדומה‪ .‬אין ספק כי ידע‬
‫והבנת תהליכים ומגמות בנושא‪ ,‬יסייעו לכל אחד ואחת גם להתמודד עם המבוגרים בסביבתם האישית ועם‬
‫קידום הבריאות שלהם עצמם לקראת הגיל השלישי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74407‬ד"ר סידונה שביט ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪43‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית‬
‫בקורס נסקור את ההיבטים הפילוסופיים העומדים בבסיס הפסיכולוגיה החיובית‪ .‬נערוך היכרות עם‬
‫ההיבטים הפסיכולוגיים של חיים ממלאים ומספקים‪ .‬נתמקד בהשפעה של הפסיכולוגיה החיובית על‬
‫ה פרט‪ ,‬הפרט בארגון והארגון עצמו‪ .‬בין נושאי הקורס‪ :‬חקר האושר‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬הצבת מטרות‪ ,‬הצלחה‪,‬‬
‫מודעות‪ ,‬רגשות חיוביים‪ ,‬משמעות‪ ,‬התנהגות אזרחית ארגונית טובה וחקר מוקיר‪ .‬מטרות הקורס‪:‬‬
‫‪ .4‬הכרת מקורותיה של הפסיכולוגיה החיובית והאספקטים השונים בבסיס תחושת ה‪.Well-being -‬‬
‫‪ .4‬הכרת תיאוריות ומושגים מרכזיים בפסיכולוגיה החיובית‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרת תיאוריות ומושגים מרכזיים בפסיכולוגיה החיובית הארגונית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74404‬מר עופר אטד ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫שירה ומוסיקה כתקשורת פוליטית‬
‫הקורס עוסק בתיאוריות הבוחנות את הקשר בין תרבות ופוליטיקה בכלל‪ ,‬ובין שירה ומוסיקה ובין‬
‫פוליטיקה בפרט ‪ .‬נבחן את השפעות השירה והמוסיקה על הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית תוך ניסיון‬
‫לבדוק האם השירה משפיעה על שינויים פוליטיים או שמא רק מייצגת שינויים אשר נעשים על ידי‬
‫המערכת הפוליטית‪ .‬הרקע התיאורטי יאפשר לנו לנתח תהליכים‪ ,‬בחברה הישראלית ובחברות נוספות‪ ,‬של‬
‫השפעת המוסיקה והשירה על יצירת קהילות‪ ,‬אחדות‪ ,‬משברים והסלמה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43070‬ד"ר דוד מקלברג ב' ‪44:41-46:01‬‬
‫נשים בעולם התקשורת מבוטל (מעודכן נכון ל‪)47.6.43 -‬‬
‫גלובליזציה‪ :‬כלכלה‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫אנו מצויים בתקופה המאופיינת יותר מכל בתהליכים של גלובליזציה שמשמעותה‪ :‬תקשורת מידית‪,‬‬
‫ההתגבשות של כלכלה עולמית‪ ,‬ההתהוות של תרבות גלובלית‪ ,‬והופעתן של תנועות חברתיות חדשות‬
‫המוגדרות על בסיס גלובלי‪ ,‬ולא על הבסיס המסורתי של מדינת‪-‬הלאום‪.‬‬
‫הקורס מתמקד בהנהרה של המופעים המרכזים של הפוליטיקה העולמית כיום‪ ,‬והוא יורכב משלושה‬
‫חלקים‪ .‬לאחר דיון מקדים במושג הגלובליזציה‪ ,‬המשמעות שלו והטענות העיקריות הנובעות ממנו לגבי‬
‫לימוד הפוליטיקה העולמית‪ ,‬יתמקד החלק הראשון בניתוחה של מערכת המדינות המודרנית (המערכת‬
‫הווסטפלית) והמאפיין הבולט ביותר שלה ‪ -‬מדינת הלאום הריבונית הטריטוריאלית‪ .‬בחלק השני ננתח את‬
‫השפעת הגלובליזציה על הממדים והתהליכים המבנים העיקריים של החברה הבינלאומית (תקשורת‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬תרבות ומיסוד)‪ .‬בחלק השלישי והאחרון נדון בבעייתיות של מספר נושאים מרכזים של הפוליטיקה‬
‫העולמית כיום (ביטחון ומלחמה‪ ,‬סביבה‪ ,‬זכויות אדם והתערבות הומניטארית‪ ,‬לאומיות אתניות ודת)‪.‬‬
‫נסכם את הדיון בתופעת הגלובליזציה בבירור סוגיית האפשרות להיווצרות חברה גלובלית והדרכים‬
‫להבנתה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44473‬ד"ר אבי סגל ב' ‪44:41-46:01‬‬
‫חזקים על חלשים‪ :‬ייצוגים ודימויים תקשורתיים של מיעוטים‬
‫מטרת הקורס לבחון את ההיבטים הכרוכים בהשלכות שיש לַסדר החברתי על עיצוב השיח התקשורתי‪.‬‬
‫נתבונן כיצד חלוקת הכוח הבלתי‪-‬שוויונית בַ חברה לפי ממדים שונים‪-‬מגדר‪ ,‬שלמות גופנית‪/‬בריאות‪ ,‬לאום‪,‬‬
‫מוצא אתני‪/‬גזעי‪ ,‬גיל‪ ,‬נטייה מינית ומצב כלכלי‪-‬מבוטאת בתקשורת ההמונים‪ .‬נתוודע למאבק בין קבוצות‬
‫שונות על הבניית המציאות החברתית ונראה כיצד המאבק משליך על המרחב הציבורי‪ .‬נתוודע לתיאוריות‬
‫המרכזיות העוסקות בכינון זהויות מוחלשות ובהבניית קבוצות מיעוט "אחרות"‪ .‬נסקור מנגנונים חברתיים‬
‫ואידיאולוגיים המכוננים קבוצות מיעוט ולאחר מכן מַ דירים אותן‪ .‬נקודת המוצא היא שהדרכים בהן‬
‫מעוצב השיח התקשורתי לא רק משקפות את ההגמוניה‪ ,‬אלא גם משפיעות על המציאות‪ .‬ייצוגים מעוותים‬
‫(סטריאוטיפים)‪ ,‬הכחדה סמלית ותופעות אחרות הם מנגנונים בשעתוק המערכת החברתית ובשימור‬
‫הסטאטוס‪-‬קוו ‪ .‬שאיפתנו היא לעודד רגישות ביקורתית למנגנונים התרבותיים הטמּועים בהבניית‬
‫המציאות ולערער על מוסכמות טבעיות‪-‬כביכול‪ .‬מעבר להקניית ידע וכלי חשיבה‪ ,‬מטרתנו היא ניפוץ דעות‬
‫קדומות‪ ,‬ובכך השיעור מהווה סוכן לשינוי חברתי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ז‪43444 :‬‬
‫א' ‪ 43014‬ד"ר עמית קמה ג' ‪44:34-44:44‬‬
‫ניהול שירותים לילדים בסיכון‬
‫הקורס יעסוק בתופעה החברתית המורכבת של ילדים בסיכון‪ ,‬על התפתחויותיה השונות בעולם ובישראל‪:‬‬
‫יידונו סוגי הפגיעה העיקריים בילדים (התעללות פיזית‪ ,‬התעללות מינית‪ ,‬הזנחה‪ ,‬התעללות רגשית)‪ .‬ינותחו‬
‫הגורמים המסכנים את ההתפתחות התקינה של ילדים‪ ,‬תוך פירוט מצבי סיכון חברתיים‪ ,‬משפחתיים‬
‫ואישיים‪ .‬ייבחנו שירותים קיימים ותכניות התערבות‪ ,‬תוך פיתוח חשיבה ביקורתית באשר לקשיים‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪44‬‬
‫האופרטיביים והמוסריים בעיצוב המדיניות‪ ,‬ובמענים של המסגרות המופעלות‪ .‬תוערכנה האפשרויות‬
‫למיתון סיכונים התפתחותיים‪ ,‬ולקידום התפתחותם התקינה של הילדים בעתיד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44441‬ד"ר קרן מייקל ג' ‪44:34-44:44‬‬
‫סוגיות בניהול שירותים לטיפול ממושך‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים המרכזיים בניהול שירותים לטיפול ממושך‪ ,‬בקהילה ובמוסד‪ .‬תיבחן המדיניות‬
‫הכללית של "הזדקנות במקום מגוריו של האדם" והשלכותיה על פיתוח וניהול שירותים כמו קהילות‬
‫תומכות או מרכזי יום‪ .‬תוך שימוש בגישה האקולוגית ייבחנו שינויים ומעברים ברצף הדיור כמו מעבר‬
‫לדיור מוגן‪ ,‬מעבר למוסד ומעברים בתוך מסגרות מוסדיות‪ .‬זאת תוך הדגשת סוגיות כמו רצף טיפולי‪,‬‬
‫קבלת החלטות על מעברים‪ ,‬קשרים בין שירותי רווחה ובריאות וההשלכות על חיי הזקן ומשפחתו‪ .‬בנוסף‬
‫יידונו סוגיות של משמעות השימוש בשירותים השונים כמו קליטת זקנים במסגרות שונות (לדוגמה‬
‫במוסדות לזקנים בהתבסס על המודל של "המוסד הטוטלי")‪ ,‬סוגי פעילויות‪ ,‬יחסי הצוות עם הזקנים‪,‬‬
‫היחסים בינם לבין עצמם כמו גם סוגיות של אוטונומיה ושליטה על קבלת החלטות וגורמים המשפיעים על‬
‫איכות חיי הזקנים במסגרות השונות לטיפול ממושך‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74434‬ד"ר נחמן שרון ג' ‪44:41-43:01‬‬
‫גנטיקה ואתיקה‬
‫מטרת הקורס היא לספק רקע בסיסי בגנטיקה לצורך התמודדות מושכלת בבעיות אתיות הנובעות‬
‫מההתקדמות המדעית בגנטיקה ובמדעי הרפואה‪ .‬נושאי הקורס כוללים מידע עדכני על המחקר הגנטי‬
‫והשפעתו על הרפואה המודרנית‪ .‬נקודת המוצא של הנושאים הנלמדים בתחום הגנטיקה תתבסס על‬
‫דילמה אתית בתחום הרפואה המודרנית‪ .‬נושאים לדוגמה‪ :‬תכונות ותורשה‪ ,‬סקירה גנטית למחלות‬
‫מילדות‪ ,‬הרקע הגנטי של מחלות כרוניות‪ ,‬הרקע הגנטי של תהליכי הזדקנות‪ .‬הקורס יועבר דרך הרצאות‪,‬‬
‫דיונים וסרטי וידאו‪ .‬הקורס מצריך ידע בסיסי בביולוגיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74434‬ד"ר פרידה סימונסטין ג' ‪44:41-43:01‬‬
‫מאבקים סוציולוגים בעולם הרפואה‬
‫בקורס זה נעמוד על יסודות החשיבה הסוציולוגית המיושמת במחקר בקרב שחקני מערכת הבריאות‪ .‬תוך‬
‫כדי דיון בשלוש התיאוריות המרכזיות בשיח הסוציולוגי‪ :‬הגישה הפונקציונליסטית‪-‬מבנית‪ ,‬גישת‬
‫הקונפליקט וגישת האינטראקציה הסמלית נחשוף את הפנים הנסתרות של עולם הרפואה והמאבקים‬
‫המניעים את קבוצות והשחקנים הפועלים בו‪ .‬באמצעות המחקר הזה והתיאוריות הנלוות אליו נלמד‬
‫לצפות בשדה מסוים (הרפואה) מזווית אובייקטיבית‪/‬מדעית‪/‬מחקרית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74436‬ד"ר בן‪-‬חמו מרדכי ג' ‪44:41-43:01‬‬
‫נשים ערביות בישראל‪ :‬בין התרבותי למבני‬
‫הקורס עוסק במעמדן של נשים ערביות בישראל תוך שהוא מציג פרמטרים שונים לבחינת מעמדן והסברים‬
‫עיקריים שונים למעמד הזה‪ .‬הקורס יוצא מטענה כי מעמדן של נשים מושפע לא רק מהגורמים התרבותיים‬
‫אלא גם מהגורמים המבניים ברמת המאקרו של החברה בישראל וברמת המבנה הפנים‪-‬חברתי של החברה‬
‫הערבית‪ .‬במסגרת הקורס הסטודנטים יתוודעו לגישות תיאורטיות‪ ,‬מושגים‪ ,‬כלים אנאליטיים ומחקרים‬
‫אמפיריים לבחינת מעמד הנשים בכלל ואלה במוקד הקורס בפרט‪ .‬כל זאת באמצעות הסתכלות על תחומי‬
‫חיים עיקריים‪ :‬משפחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬שוק התעסוקה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אזרחות‪ ,‬בריאות‪ ,‬אלימות ועוד‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 47144‬ד"ר תגריד יחיא‪-‬יונס ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫אנתרו‪-‬פרופסיה‪-‬מנושא לימוד למקצוע עבודה‬
‫סוגיות יישומיות באנתרופולוגיה‪ .‬הקורס נועד לספק מגוון תשובות לשאלה אנתרופולוגיה‪-‬מה יש לעשות‬
‫עם זה? מטרותיו כוללות בניית חזון תעסוקתי אישי תוך שילוב התואר הנרכש‪ ,‬חשיפה לדרכי יזמות‪ ,‬שיווק‬
‫עצמי‪ ,‬מיפוי שוק תעסוקתי‪ ,‬לייצר עבודה לא לכתוב אחת‪ ,‬לגייס מאמר לא לצטט אחד‪ ,‬לתרגם אותו ולא‬
‫משפת המקור אלא איך יוצאים עם פרדיגמות לעבוד הלכה למעשה? הקורס יעסוק בשילוב של תיאוריות‬
‫ופרקטיקות‪ ,‬בגיבוש חזון תעסוקתי‪ ,‬הלימה בין ‪ self‬ל"אני החברתי"‪ ,‬חשיבה תוצאתית‪ ,‬ייעודית ומדידה‪,‬‬
‫שימוש בכלים סוציו‪-‬אנתרופולוגים ככלי עבודה‪ .‬שיטות לימוד יכללו‪ :‬שיעורים פרונטאליים לצורך חשיפת‬
‫אנתרופולוגיה יישומית סדנאות פעילות לתרגול והדגמת שימוש בחומרים הנלמדים יציאה לשדה תעסוקתי‬
‫בניסיון לבחון את הנלמד ויישומו‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטיות‪/‬ים יפתחו חשיבה פרקטית באוריינטציה‬
‫של גיבוש זהות תעסוקתית‪ ,‬יתרגלו ויתבקשו להגיש דו"ח מסכם של אותה התנסות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44494‬מר רז שרבליס ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪45‬‬
‫"לצאת גבר"‪-‬גבריות פוסט מודרנית‬
‫בקורס זה ננסה להבין ולנתח תהליכי שינוי החלים בזהות הגברית אל מול מציאות משתנה‪ ,‬לצד השפעות‬
‫והישגים של תיאוריות פמיניסטיות נוצרה מציאות דינמית לפיה השיח הציבורי המגדרי‪ ,‬שם במרכז את‬
‫האישה ובכל זאת‪ ,‬בעוד החתירה לשוויון צריכה להימשך‪ ,‬נוצר צורך לאזן את לימודי המגדר תוך ליווי‬
‫ובדיקה של הקורה בזירה הגברית‪ ,‬הקול הנשי‪ ,‬ריבוי הקולות הפוסט מודרני מביא לגבריות אחרת‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬מר רז שרבליס ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫נשים תחת רעלה‬
‫הקורס ידון בנושאים הבאים‪ :‬מה מתרחש מאחורי הרעלה‪ ,‬מאחורי התריסים המגופים על עולמה של‬
‫האישה הערבייה והמוסלמית בארצות המזרח התיכון‪ ,‬התרבות המוסלמית מציבה הגבלות וסייגים רבים‬
‫על דרכה של האישה מאז הילדות ועד בגרות‪ ,‬הקורס ינסה להסיר את הלוט מעל מסתורין שמאחורי‬
‫הרעלה‪ ,‬הנשמר בחברת הערביות מוסלמיות בקנאות רבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44447‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪44:41-46:01‬‬
‫יחסי יהודים נוצרים‬
‫מטרת הקורס היא לבחון את יחסי הגומלין בין היהדות לנצרות ובין יהודים לנוצרים בתחומים השונים‪:‬‬
‫דת‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תרבות וחיי יום‪-‬יום ולהקנות כלים לניתוח המקורות ההיסטוריים השונים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס‪ 2 /‬נ"ז‪ /‬ש'‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44444‬ד"ר ברשדסקי‪-‬ליבוביץ ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫יחסים בין‪-‬דוריים במשפחה‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים המרכזיים במערך היחסים הבין‪-‬דוריים במשפחה‪ .‬מטרתו לחשוף את התלמידים‬
‫להכרת מסכת היחסים ותפקידי הדורות השונים במשפחה הרב דורית והשפעתם על איכות החיים של‬
‫דורות שונים‪ .‬הסוגיות המרכזיות שיידונו‪ :‬משמעות ההזדקנות הגלובלית על חיי המשפחה; הגישות‬
‫והתיאוריות בהקשר למשפחה ויחסים בן‪-‬דוריים‪ ,‬בדגש על שנות החיים המאוחרות; השינויים שחלו‬
‫במבנה המשפחה המודרנית והשלכות של שינויים אלה על יחסים בן‪-‬דוריים; דיון בסוגים שונים של‬
‫סגנונות חיים וזוגיות לאחר הפרישה; הבנת משמעות יחסי החליפין בין בני משפחה והשלכותיהם על חיי‬
‫המשפחה; תהליך המיסוד ומשמעותו עבור הדורות השונים במשפחה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74404‬ד"ר דפנה הלפרין ד' ‪4:34-44:44‬‬
‫מידענות רפואית‪ :‬מידע רפואי דרך האינטרנט ו‪Evidence Based Medicine -‬‬
‫מטרות הקורס ללמד את הסטודנטים למצוא מידע בנושאי רפואה ובריאות דרך האינטרנט‪ .‬הקורס‬
‫מתאים ללימודים שונים בתחומי הרפואה והבריאות‪ ,‬כמו רפואה משלימה‪ ,‬סיעוד וגריאטריה‪ .‬גישת‬
‫"רפואה‪-‬מבוססת‪-‬ראיות"‪ )EBM( Evidence Based Medicine -‬מתפתחת בימינו במקביל לצמיחת‬
‫האינטרנט‪ ,‬כמקור זמין ונגיש למידע עדכני‪ .‬קורס זה יערוך היכרות לסטודנטים עם מגוון מערכות מידע‬
‫רפואי ממוחשבות‪ ,‬אליהן ניתן להגיע דרך האינטרנט‪ .‬קורס זה ילמד את הסטודנט‪/‬ית להשתמש במערכות‬
‫מידע ממוחשבות וייתן לו‪/‬ה כלים ראשוניים לעבוד אתם‪ .‬בקורס ניתן ללמד מקורות מידע ייחודיים‬
‫לתחומים כמו סיעוד וגריאטריה (בהתאם לנדרש)‪ .‬במהלך הקורס ירכשו הסטודנטים דרכים לחיפוש‬
‫ושליפת מידע‪ ,‬ולהערכה ביקורתית של ידע רפואי ומקורותיו‪ .‬בקורס יילמדו עקרונות כלליים של "רפואה‪-‬‬
‫מבוססת‪-‬ראיות"‪ )EBM( Evidence Based Medicine -‬ותוצגנה הדרכים המקובלות ברפואה בת זמננו‪,‬‬
‫להערכת המידע הרפואי ומקורותיו‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 74447‬ד"ר יעל קשת ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫תקשורת וביטחון לאומי‬
‫מטרת קורס זה היא לבחון את יחסי הגומלין בין הממסד לתקשורת במצבי משבר לאומיים‪ .‬במסגרת‬
‫הקורס נעסוק בהיבטים שונים של מערכות יחסים אלו וננסה לענות על שאלות כגון‪ :‬מה מקומם של‬
‫גורמים כגון‪ :‬סוג המשבר‪ ,‬דעת הקהל‪ ,‬מגדר‪ ,‬כמות נפגעים ושכול ועוד‪ .‬במהלך הקורס ננתח את מערכות‬
‫היחסים הללו במשברים ביטחוניים שונים לאורך ההיסטוריה הישראלית (מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬מלחמת‬
‫לבנון הראשונה והשנייה‪ ,‬אינתיפאדות‪ ,‬מבצעים‪ ,‬תאונות מבצעיות ואימונים ועוד) תוך השוואה למדינות‬
‫אחרות‪-‬בייחוד ארה"ב ובריטניה (מלחמת ויאטנם‪ ,‬מלחמת פוקלנד‪ ,‬מלחמות המפרץ ועוד)‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ז‪( 43074 :‬מחאה‪ ,‬תקשורת וביטחון לאומי)‬
‫א' ‪ 43641‬ד"ר ציפי ישראלי ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫תרבות וחברה בקנדה‪ :‬התמודדות עם מגוון אתנו‪-‬תרבותי‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪46‬‬
‫קנדה היא המדינה הראשונה בעולם שאמצה רב תרבותיות כמדיניות רשמית‪ .‬המדינה מכבדת ומכירה‬
‫בערכם של אזרחיה ללא הבדל גזע או מוצא‪ ,‬שפה או דת‪ .‬במסגרת מדיניות זו אושררו זכויות העמים‬
‫הילידים ומעמדן של שתי השפות הרשמיות‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות הקשורות לרב‪-‬תרבותיות של קנדה‬
‫ויתמקד בהיסטוריה‪ ,‬במבנה הפדרלי‪ ,‬במדיניות ההגירה ובתרבויות ובאופן בו קנדה מתמודדת עם המגוון‬
‫הלשוני‪ ,‬האתני‪ ,‬והאזורי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44403‬ד"ר רות אמיר ד' ‪44:41-44:01‬‬
‫אתיקה ופלילים בראי הספרות‬
‫בקורס זה‪ ,‬ננסה לבחון היבטים מוסריים מן התחום הפלילי מנקודות מבט שונות‪ ,‬כפי שהן באות לביטוי‬
‫ברומנים ומנובלות שנקרא‪ .‬הערך המוסף בשימוש ברומנים ככלי לדיון בסוגיות מוסריות‪ ,‬נובע מהיכולת‬
‫שלנו להתחבר לנושא שהוא מופשט ומורכב‪ ,‬ברמה יותר אישית וחווייתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44440‬ד"ר מיה מי‪-‬טל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫"במקום בו אין אנשים השתדל להיות איש" (מסכת אבות( שאלת האדם והאנושיות‬
‫בתקופת השואה‬
‫העיסוק בשאלת האדם והאנושיות בתקופת השואה מזמן אתגר ערכי מורכב‪ .‬התמודדות עם סוגיה זו הינה‬
‫בעלת חשיבות רבה ברמה האישית‪ ,‬היהודית והאוניברסאלית גם לאור הקשריה האקטואליים‪ .‬בניסיון‬
‫להתמודד עם פרק מרתק זה הקורס יעסוק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלות כמו‪ :‬מה היו הדילמות שעמדו בפני‬
‫היהודים בעמדם מול המרצחים מחד ואל מול שכניהם מאידך? כיצד קרה ששכנים קמו על שכניהם‬
‫להרגם? כיצד הצליחו יחידים להפוך מ"עומדים מן הצד" למצילים? אילו כוחות עמדו להם ועם מה היה‬
‫עליהם להתמודד? מה הפך אחרים לאדישים או משתפי פעולה? מדוע הפכו "אנשים רגילים" לרוצחים?‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44441‬גב' נעמה אגוזי ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫תרבות המחלוקת‬
‫מטרת הקורס היא להבין דרך העיון במקורות ישראל‪ ,‬את היחס של היהדות לתרבות המחלוקת ודרכי‬
‫ההתמודדות עמה‪ .‬עיון בנושא טעון זה יהא משמעותי יותר כאשר ירחיק עדותו אחורה למקורות‬
‫הספרותיים‪-‬המסורתיים וילובן לאור הניסיון העשיר של עם ישראל ומנהגיו הרוחניים‪ .‬נושאי הלימוד‪:‬‬
‫מחלוקות גלויות וסמויות בספרות המקרא; הבנת האדם את דבר האל; סמכות אישית ומוסדית‪" .‬תרבות‬
‫המחלוקת" מחייבת התמודדות עם שאלות קשות כגון‪ :‬כיצד יכולה חברה לאפשר לחבריה חופש מירבי‬
‫מצד אחד ולשמור על קהילה מלוכדת מצד שני‪ .‬כיצד ניתן להתווכח בלהט מבלי לאבד את הכבוד‬
‫והקירבה ליריב‪ ,‬הזיקה בין פלורליזם למחלוקת‪ .‬הקורס יתבסס על מקורות מקראיים ובתר מקראיים‪,‬‬
‫ינתח את המאורעות ואת תגובות המעורבים במחלוקת‪ ,‬ובמידת האפשר תיערך הקבלה עם מאורעות‬
‫בספרות ההיסטורית ובספרות היפה ועם מאורעות אקטואליים‪ ,‬לשם הבנת מהות המחלוקת‪ ,‬דרכי‬
‫ההתמודדות עימה בכל תקופה ותוצאותיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46410‬ד"ר יעקב אזואלוס ד' ‪44:41-46:01‬‬
‫תורת הארגונים מבוטל (מעודכן נכון ל‪)41.6.43 -‬‬
‫העמק הוא חלום "עמק יזרעאל"‬
‫הקורס יעסוק במרחב המכונה "העמק" התחום בין הרי הגליל שבצפון להרי השומרון שבדרום‪ ,‬על רקמת‬
‫החיים המגוונת שבו‪ .‬נבחן את המבנה הגיאוגרפי‪ ,‬את צורות ההתיישבות השונות שהתפתחו בו החל מן‬
‫המאה התשע עשרה ועד ימינו‪ :‬עפולה כמרכז עירוני‪ ,‬קיבוצים ומושבים כהתיישבות שיתופית‪ ,‬והתיישבות‬
‫כפרית‪ :‬ערבית‪ ,‬טמפלרית וקהילתית‪ .‬נדון במרכיבים שליוו התפתחותה של ההתיישבות על היבטי‬
‫הביטחון‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪ ,‬החינוך והבריאות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 46444‬ד"ר אסתר כרמל‪-‬חכים ה' ‪49:41-47:01‬‬
‫סחר בנשים‬
‫"מחר יגיע עוד משלוח של סחורה חדשה"‪" ,‬רגע‪ ,‬הסחורה בורחת לי" ‪-‬איך הגענו למקום הזה והאם אפשר‬
‫לצאת ממנו? הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪-‬נשים כסחורה‪-‬תופעת הסחר בנשים‪ ,‬התפתחותה‪ ,‬היקפה‪,‬‬
‫היבטים חברתיים המהווים תשתית וקרקע לסחר בנשים‪-‬הפרדה בין מין לרגש‪-‬תפיסה פטריארכאלית‬
‫ממסדית‪ ,‬הבחנה בין נשים "מותרות" לנשים "מוגנות"‪ .‬רקע מדיני חברתי לתופעת סחר בנשים בעולם‬
‫ובישראל‪ .‬מיתוסים ומציאות על סחר בנשים ועל קורבנות הסחר‪ .‬סוחר הנשים‪-‬קווים לדמותו‪ .‬קורבן‬
‫הסחר‪-‬זהות ומיהות‪ ,‬התבוננות חברתית ופסיכולוגית‪ .‬הכרות עם עדויות של קורבנות סחר‪ .‬המדינה וסחר‬
‫בנשים‪-‬מדיניות‪ ,‬תהליכים‪ ,‬חקיקה‪ ,‬מניעה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬הגנה‪ .‬קורבן הסחר כעדה בהליך הפלילי‪ ,‬מקלטים‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪47‬‬
‫לקורבנות סחר‪ .‬זכויות קורבן הסחר מול המדינה‪ ,‬כחסרת מעמד בישראל‪ .‬ארגוני זכויות אדם וסחר בנשים‬
‫פעילות‪ ,‬הנעת המדינה‪ ,‬קידום תהליכים‪ ,‬מתן מענה‪ ,‬פרויקטים קיימים למאבק בסחר בנשים‪.‬‬‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44439‬עו"ד גילה ברזילי ו' ‪44:34-44:44‬‬
‫זכויות נשים‬
‫הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪-‬שיח זכויות נשים‪-‬מדוע ואם בכלל הוא נחוץ כיום‪ ,‬התבוננות ביקורתית‬
‫בגישות פמיניסטיות‪ ,‬סקירה היסטורית וביקורתית של המאבק לזכויות נשים ושל המהפכה(?)‬
‫הפמיניסטית‪ .‬שיח השוויון‪-‬אשליה ומציאות‪ .‬ליברליזם‪ ,‬תיבת הקסמים הממולכדת‪-‬האם להיות שווה‬
‫פירושו לבטל את היותך אישה‪ ,‬נדון בפסיקה תקדימית‪-‬האם וכיצד היא מקדמת שוויון‪-‬למי? ובאיזה‬
‫מחיר‪ ,‬בחינת פתרון‪-‬שונה אבל שווה‪.‬‬
‫ייבחנו זכויות נשים בישראל בהיבטים חברתיים‪ ,‬מדיניים ומשפטים‪ ,‬תוך דיון בסוגיות של נשים ומשפחה‪,‬‬
‫נשים ואמהות‪ ,‬נשים וקריירה (אני? חס וחלילה‪ ,‬אני לא קרייריסטית‪ ,‬אצלי הילדים לפני הכול)‪ .‬ותוך כך‬
‫ייבחנו מושגים כגון‪-‬אפליה מתקנת‪-‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬תקרת הזכוכית‪-‬חזיון תעתועים או ממשות נסתרת‪,‬‬
‫תיבחן פסיקה תקדימית בקריאה ביקורתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 44431‬עו"ד גילה ברזילי ו' ‪44:41-44:01‬‬
‫הפרד ומשול‪-‬על יחסי סביבה וחברה‬
‫הקורס יעסוק בבחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין חברה לסביבה‪ .‬נדון בשאלות כגון איך משפיעות‬
‫הנחות ונורמות חברתיות ותרבותיות על תפישת הטבע ומה משמעותה של תפיסה רב‪-‬תרבותית בהקשר‬
‫האקולוגי‪-‬סביבתי‪ .‬נכיר תיאוריות שונות של חשיבה סביבתית ועקרונות כמו צדק חלוקתי ונשתמש בהן‬
‫לבחינת סוגיות עכשוויות במציאות הישראלית‪ .‬נעסוק בין השאר במשמעות של יחסי סביבה‪-‬חברה בהקשר‬
‫של קביעת מדיניות‪ ,‬חלוקה וניהול של המשאבים הסביבתיים בישראל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44400‬ד"ר עדנה גורני א' ‪40:41-41:01‬‬
‫אני‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אתם‪-‬זהות‪ ,‬מגדר ולאומיות בישראל‬
‫הקורס יעסוק הקורס בסוגיות של זהות‪ ,‬מגדר‪ ,‬אתניות ולאומיות בישראל‪ .‬נתחיל את הדיון במונחים של‬
‫ידע‪ ,‬אמת‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה‪ .‬נבחן לעומק את ההדרה של קבוצות מסוימות מייצור הידע ומהנחלתו‬
‫והשתקת הקול ה"אחר"‪ .‬נשתמש בתיאוריות מגדר‪ ,‬פוסט‪-‬קולוניאליזם ורב תרבותיות ונבחן את הקשרים‬
‫בין לאומיות לבין זהות נשית וגברית‪ ,‬בין יצירתיות וזהות‪ ,‬בין הגדרות הזהות במרחב גיאוגרפי מסוים ובין‬
‫זהות לגלובליזציה וצרכנות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬ד"ר עדנה גורני א' ‪49:41-47:01‬‬
‫המאבק על ההגמוניה בין השיעה לסונה‬
‫האסלאם הסוני והאסלאם השיעי הם שני הזרמים הגדולים באסלאם‪ ,‬היחסים ביניהם סומנו ע"י שיתוף‬
‫פעולה‪ ,‬ולעיתים ע"י סכסוך‪ ,‬ואף באלימות קטלנית‪ .‬הגעת הסכסוך החדש התרחשה בעקבות שלושה‬
‫תהליכים גדולים‪ :‬עליית משטרו של ח'ומיני באיראן לשלטון בשנת ‪ ,4676‬והפיכתה של איראן השיעית‬
‫למעצמה אזורית; סילוק משטר הבעת' בעיראק ע"י ארצות הברית בשנת ‪ ,4443‬והפיכת עיראק למדינה‬
‫ערבית ראשונה בשליטת השיעים; התעצמות העדה השיעית בלבנון מבחינה דמוגרפית ופוליטית‪ ,‬הנאבקת‬
‫על הגמוניה‪ .‬הקורס יבחן מציאות חדשה זו במזרח התיכון‪ ,‬ויבחן את יחסי הכוחות המשתנים בין הסונה‬
‫לבין השיעה‪ ,‬ויתמקד בפולמוס המתנהל בין הסונה לבין השיעה‪ ,‬המרכיבים השונים של "הסהר השיעי"‪,‬‬
‫והתגובה של המחנה סוני לאתגר השיעי החדש‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44444‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪49:41-47:01‬‬
‫ניהול פסולת מוצקה בארץ ובעולם‬
‫הקורס יעסוק בסוגיית הפסולת המוצקה כסוגיה החשובה במכלול בעיות הסביבה בישראל ובעולם‪ .‬נתמקד‬
‫בפסולת הביתית המוצקה‪ ,‬נאפיין אותה ונלמד על שיטות הטיפול ועל החלופות האפשריות והמתוכננות‬
‫במבט השוואתי מקומי ובינלאומי‪ .‬נלמד כיצד לחשוב על הפסולת ועל הפתרונות הרצויים‪ ,‬מתוך הבנת‬
‫הבסיס החוקי והכלכלי תוך פיתוח חשיבה סביבתית והכרת שיטות ניתוח מתקדמות‪ .‬הקורס ילווה‬
‫בדוגמאות מעולם המעשה ומאחורי הקלעים של חקיקת הפסולת בשנים האחרונות וייתן לסטודנטים כלים‬
‫חיוניים להתמודדות וניהול סביבתי בתחום הפסולת בפרט ובתחום הסביבה בכלל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44416‬מר גלעד אוסטרובסקי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫דת‪ ,‬חינוך ומשפט מוסלמי במדינות האזור‬
‫הקורס יעמוד על הנושאים הבאים‪ :‬סקירה כללית על ההתפתחות ההיסטורית של המשפט המוסלמי‪,‬‬
‫מקורות משפט המוסלמי‪ ,‬יידונו נושאים כגון‪ :‬החזקת ילדים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גירושין‪ ,‬מזונות‬
‫‪48‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫אישה‪ ,‬מזונות ילדים וכו'‪ .‬כמו כן הקורס ידון בבתי דין שרעיים בארץ ויחסם לחקיקה הישראלית‪ .‬וגם‬
‫בחינוך הערבי בישראל מנקודת ראות התנועה האסלאמית‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה בסוריה‪ ,‬ירדן ‪,‬ומצרים‪-‬‬
‫מוסד אל‪-‬אזהר כמוסד דתי סוני‪ ,‬מערכת החינוך הדתית השיעית "החווזווית" באיראן ותפקידה בגיבוש‬
‫הזהות הדתית השיעית‪ ,‬העולמא אנשי הדת שיעיים‪ ,‬מקורות העוצמה‪ ,‬הנהגתם הרוחנית‪ ,‬תורתו‬
‫המהפכנית של ח'ומיני‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44443‬פרופ' ח'אלד סנדאוי א' ‪44:41-46:01‬‬
‫רייטינג אחריות ופיקוח ציבורי‬
‫מטרת הקורס היא להציג ולנתח את הקשרים בין כלי התקשורת לבין הגופים הציבוריים המפקחים עליהם‬
‫(הרגולטורים)‪ .‬הקורס יעסוק בזיהויו ובהגדרתו של האינטרס הציבורי בתחום התקשורת המסחרית‪,‬‬
‫בדרכים להשגתו של אינטרס זה באמצעות הגורמים הציבוריים המפקחים‪ ,‬ובבחינת המתח בין שני‬
‫האינטרסים הסותרים לכאורה‪ :‬מימוש האינטרס המסחרי (השגת רייטינג גבוה) מצד אחד לבין השמירה‬
‫על האינטרס הציבורי מן הצד האחר‪ .‬במסגרת הקורס‪ ,‬תיבחן פעולתם של גופי פיקוח ציבוריים על כלי‬
‫תקשורת אלקטרוניים בישראל‪ .‬מושגי מפתח לדיון בקורס הם‪ :‬יחסי מדינה‪-‬חברה‪-‬משק‪ ,‬רגולציה‬
‫ורגולציה עצמית‪ ,‬האינטרס הציבורי‪ ,‬אינטרס הרווח‪ ,‬אחריות חברתית‪ ,‬ונשיאה באחריות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43000‬ד"ר אבשלום גינוסר ב' ‪44:41-44:01‬‬
‫פרסומת כתקשורת חזותית‬
‫הקורס עוסק בסקירה היסטורית של התפתחות הפרסומת בארה"ב ובישראל תוך כדי התייחסות אל‬
‫התפתחות המותג והפיכת הפרסומת מערוץ המיידע על המוצר‪/‬השירות לערוץ שתכליתו היא מיתוג‪.‬‬
‫נתייחס בקצרה להיסטוריה של הקפיטליזם המוקדם והקפיטליזם המאוחר תוך שימת דגש לתפקיד אותו‬
‫ממלאת הפרסומת בשתי התקופות‪ .‬נעמוד על השלבים השונים בהתפתחות הפרסומת‪ :‬החל משלב הערצת‬
‫המוצר‪ ,‬השלב הסימבולי‪ ,‬הנרקיסיסטי ועד לשלב הטוטמיסטי‪ .‬נתייחס גם לאמצעים ולכלים סמיוטיים‬
‫שונים לניתוח פרסומות מתקופות שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43647‬ד"ר אביבית אגם‪-‬דאלי ב' ‪44:41-44:01‬‬
‫האביב הערבי‬
‫הקורס יתמקד בהתפתחויות ובתהפוכות הפוליטיות שהתרחשו ועודן מתרחשות במזרח התיכון וינסה‬
‫למפות סיבות ותוצאות של התהליכים החברתיים‪ ,‬הפוליטיים והגלובליים שעובר האזור‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בהשוואה בין המדינות שבהן חלו השינויים המשמעותיים כגון במצרים‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬לוב‪ ,‬תימן‪ ,‬סוריה‪.‬‬
‫הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬סרטים דוקומנטריים וחומר אודיו‪-‬ויזואלי עשיר‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44441‬ד"ר מוטי זקן ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫זהויות ללא מקפים בחברה הישראלית‬
‫החברה הישראלית משופעת בזהויות מורכבות המאפיינות את החיים בחברה מודרנית ורב‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫בתהליך יצירת הזהות‪ ,‬הפרט מאמץ זהות בעלת מגוון קטגוריות תרבות‪ ,‬כגון‪ :‬אישה‪-‬מזרחית‪ ,‬ציוני‪-‬דתי‪,‬‬
‫ערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬גבר‪-‬הומוסקסואלי‪ ,‬עולה חדש מזרח‪-‬אירופאי והמקף בזהות מבטא את אותה מורכבות‬
‫ורב‪-‬גוניות‪ .‬במהלך הקורס נכיר את מגוון הזהויות בחברה הישראלית (זהות אשכנזית‪ ,‬מזרחית‪ ,‬ערבית‪-‬‬
‫ישראלית‪ ,‬חרדית‪ ,‬ציונית‪-‬דתית‪ ,‬נשית‪ ,‬גברית‪ ,‬מינית‪ ,‬גלובאלית ועוד) על הרקע ההיסטורי והתרבותי של‬
‫כל אחת מהן‪ .‬לאחר‪ ,‬נעסוק בחיבורים בין קטגוריות הזהות ובמגוון הקונפליקטים שעשויים לפרוץ בחיבור‬
‫ביניהן‪ .‬בסיום‪ ,‬הורדת המקפים תאפשר לנו מבט חדש על הזהויות וקריאה מחדש של הזהויות ללא‬
‫ניסיונות חיבור כמקודם ומתוך הבנה של העושר‪ ,‬המגוון‪ ,‬הקונפליקטים וגם אי ההתאמות בזהות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44493‬ד"ר גלית ינאי‪-‬ונטורה ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫העיתון והארון‪ :‬תפקידי התקשורת בהבניית זהות הומו‪-‬לסבית‬
‫הקורס מהווה הקדמה לחקר התקשורת במסגרת ‪ Gay & Lesbian Studies‬ו‪ .Queer Theory-‬הוא‬
‫מאופיין ברב‪-‬תחּומיּות כדי לאפשר היכרות עם מגוון היבטים מדיסציפלינות מדעיות שונות‪ .‬כמו‪-‬כן יוצעו‬
‫כלים לקריאה ביקורתית של טקסטים תקשורתיים בהקשר של לסביות והומואים‪ .‬בשיעור נעמוד על‬
‫המאבק בין קבוצות שונות על הבניית המציאות החברתית וכיצד הוא משליך על המציאות הסמלית ועל‬
‫כינון זהויות פרטניות וקהילתיות‪ .‬הקבוצה ההומו‪-‬לסבית תשמש כמקרה‪-‬בוחן להבנת תופעות תקשורתיות‬
‫מגוונות‪ .‬היא תאפשר לנו להתבונן בייחודיות של תופעות הכרוכות בהבניה התרבותית של הנטייה המינית‬
‫בד‪-‬בבד עם פיתוח ההכרה באוניברסאליות של השלכות הנובעות ממיצוב נחות‪/‬שולי של קבוצות חברתיות‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪/‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43014‬ד"ר עמית קמה ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪49‬‬
‫הממד המוסרי ביחסים הבינלאומיים‬
‫הקורס בוחן את ההיבטים האתיים של מדיניות החוץ והפוליטיקה הבינלאומית באופן כללי באמצעות‬
‫כמה ממדים קשורים‪-‬הדדית‪ :‬הממד המושגי‪ ,‬הממד הביטחוני‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬הנורמטיבי והדיפלומטי‪ .‬ההגדרה‬
‫של מה צריכה להיות מדיניות‪-‬חוץ אתית היא נושא שנוי במחלוקת עזה‪ ,‬הקורס מביא לכן את ההשקפות‬
‫הרבות אשר משקפות את השונות בשעות באשר לנושאים כמו התערבות הומניטארית‪ ,‬סחר חופשי‪,‬‬
‫מלחמת מנע‪ ,‬שחיתות פוליטית וזכויות אדם‪ .‬הכוונה היא להעניק לסטודנט סקירה מאוזנת ומקפת של‬
‫נושאים מושגיים ופרקטיים אשר עומדים במרכז הניתוח האתי של ההתנהלות של מדינות וקביעתה של‬
‫מדיניות‪-‬החוץ‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44474‬ד"ר אבי סגל ב' ‪44:41-46:01‬‬
‫אינטרנט תקשורת ולאומיות מבוטל (מעודכן נכון ל‪)49.44.40 -‬‬
‫‪ :Sex, Drugs & Rock'n'Roll‬תרבות הנעורים‬
‫בני נוער נחשבים לקבוצה חברתית ייחודית מאז מחצית השנייה של המאה העשרים בלבד‪ .‬תקופת החיים‬
‫הנחשבת ל"גיל ההתבגרות" מתייחדת במאפיינים פסיכולוגיים וסוציולוגיים‪ ,‬ובה בעת מהווה אתגר עבור‬
‫תעשיות התרבות הפופולארית והתקשורת המטפחות אותה‪ .‬התעשיות מקדישות לבני הנוער משאבים‬
‫רבים בעיקר בתחום המוזיקה‪ .‬המוזיקה מלווה את חיי בני הנוער בכל רגע וממלאת עבורם תפקידים‬
‫מרכזיים וחיוניים בטיפוח חיי החברה שלהם כמו גם בפיתוח זהותם הפרטנית‪ .‬הקורס יתמקד במוזיקה‬
‫הפופולארית ‪ :‬תולדותיה‪ ,‬משמעויותיה‪ ,‬תפקידיה‪ ,‬השפעותיה‪ ,‬סוגות שונות וכדומה‪ .‬נתוודע למושגי מפתח‬
‫ולתיאוריות המסבירים תופעות אלו‪ .‬נבחן היבטים מגוונים הקשורים לבני נוער וצריכת מוזיקה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫המשברים הפסיכולוגיים האופייניים למתבגרים‪ ,‬מסיבות טראנס ושימוש בסמים‪ ,‬תופעת הערצת זמרים‪,‬‬
‫תפקידי המין והחיזור בחיי המתבגר‪ ,‬זמרות כסוכנות חיברּות‪ ,‬תולדות הרוק והפופ‪ ,‬משמעויות התמלילים‬
‫של השירים וכדומה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ז‪43434 :‬‬
‫ב' ‪ 43079‬ד"ר עמית קמה ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫אינדיווידואליות היום?‬
‫מה המשמעות של היות אינדיבידואל בתקופה שבה כוחות תרבותיים‪ ,‬כלכלים‪ ,‬וחברתיים מעצבים כל‬
‫היבט של החיים שלנו? האם באמת יש משהו כזה שנקרא אינדיווידואליזם? או אולי זו אידיאולוגיה‬
‫שמטרתה להסוות מציאות של יחסי כח? בקורס נבחן את החשיבות של הרעיון של אינדיווידואליות‬
‫בתרבות המערבית המודרנית ונכיר כמה מהביקורות המרכזיות של האינדיווידואליזם‪ .‬כמו כן נבחן כמה‬
‫הצעות לאופן שבו ניתן להבין אינדיווידואליזם היום‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר מירי רוזמרין ג' ‪40:41-41:01‬‬
‫הילד בשואה בראי האמנות‪ ,‬הקומיקס הקולנוע ובאתרי ההנצחה מבוטל (מעודכן נכון ל‪-‬‬
‫‪)4.44.43‬‬
‫בין מוסר לאושר מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.44.43 -‬‬
‫מוח והתנהגות‬
‫קורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין המוח להתנהגות האנושית‪ ,‬הנורמלית והאבנורמלית‪ ,‬ויספק חלון‬
‫הצצה לתוך התחום של נוירו‪-‬פסיכולוגיה קלינית ומחקרית‪ .‬תחילה יינתן רקע קצר על מבנה ותפקוד‬
‫מערכת העצבים‪ .‬בהמשך‪ ,‬ייסקרו מגוון פגיעות וליקויים נוירולוגיים (כגון‪ :‬שבץ מוחי‪ ,‬חבלות גולגלתיות‪,‬‬
‫אלצהיימר‪ ,‬גידולים במוח‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬טרשת נפוצה) העומדים בבסיס התפתחותן של תסמונות‬
‫נוירופסיכולוגיות‪ .‬הדגש יושם על אופן ההתבטאות הקלינית של תסמונות נוירו‪-‬פסיכולוגיות מגוונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫אפאזיה‪ ,‬ליקויים בתפיסה חזותית‪ ,‬אמנזיה‪ ,‬אגנוזיה‪ ,‬אנוסוגנוזיה‪ ,‬אפרקסיה‪ ,‬תסמונת טורט‪ ,‬תסמונת‬
‫קורסקוף‪ ,‬תסמונת הזנחת‪-‬צד‪ ,‬תחושות פנטום וליקויים מוטוריים וסנסוריים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר סיון רז ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫החוויה של העוני‬
‫מימדי העוני ואי השוויון בישראל מביאים לתשומת לב ציבורית ואקדמית רבה לנושא‪ ,‬לרוב סביב שאלות‬
‫של מדידת העוני‪ ,‬מימדי העוני‪ ,‬הגורמים לעוני והפתרונות לעוני‪ .‬קורס זה יעסוק בשאלה שונה‪-‬שאלת‬
‫החוויה של העוני‪ .‬בקורס נסקור את הידע המחקרי והתיאורטי הקיים בנוגע לשאלה "כיצד נחווה העוני"‬
‫או "כיצד נחווים החיים במצבי עוני"‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש ביצירות תרבות (שירה‪ ,‬סרטים‪ ,‬מוזיקה)‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪51‬‬
‫המתארים צדדים והיבטים שונים של השאלה‪ ,‬בעיקר על ידי אנשים שבאים מתוך "תרבויות של עוני"‪ .‬כן‬
‫נבחן את היחס בין דיווחים אלה לבין הדימוי של תרבות העוני הקיים באקדמיה ובציבור בכלל‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44449‬ד"ר ציון ברנץ ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫אמצעי התקשורת בחיי ילדים ונוער‬
‫אמצעי התקשורת הם סוכני חברות משמעותיים בחייהם של ילדים ובני נוער‪ .‬קורס זה יעסוק במספר‬
‫שאלות הכרוכות בסוגיה זו‪ ,‬כגון‪ :‬עד כמה אמצעי התקשורת נתפסים כמשמעותיים על ידי צופים צעירים?‬
‫האם כל הצופים הצעירים צורכים תקשורת באותה מידה? מהן הסיבות לצריכת אמצעי תקשורת על ידי‬
‫צופים צעירים ומה מאפיין את דפוסי הצריכה שלהם? כיצד משפיעים אמצעי התקשורת השונים על חייהם‬
‫של הצופים הצעירים‪ ,‬על תפיסות עולמם‪ ,‬התנהגותם‪ ,‬רגשותיהם‪ ,‬מחשבותיהם? נעסוק בנושאים אלה‬
‫ובנושאים נוספים באמצעות סקירת גישות תיאורטיות ומחקריות מדיסציפלינות שונות (תקשורת‪,‬‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה וחינוך)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נתנסה בניתוח ובהערכה ביקורתית של טקסטים תקשורתיים‬
‫ובחקר צופים צעירים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43360‬ד"ר מיכל אלון תירוש ד' ‪44:34-44:44‬‬
‫רק על עצמנו לספר ידענו‪ :‬תקשורת של‪ ,‬למען ועל מיעוטים‬
‫מטרת הקורס הבסיסית הינה בחינה של ההיבטים הכרוכים בהשלכות שיש לַסדר החברתי על עיצוב הזירה‬
‫התקשורתית‪ .‬נראה כיצד חלוקת הכוח הבלתי‪-‬שוויונית בַ חברה לפי ממדים שונים‪-‬מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬מוצא‬
‫אתני‪/‬גזעי‪ ,‬נטייה מינית‪ ,‬בריאות ועוד‪-‬מבוטאת בהקמתם ובתפעולם של ערוצי תקשורת ייעודיים‪ .‬מדיה‬
‫א לו משרתים קבוצות מוחלשות‪ ,‬שאינן זוכות להשתתף באופן שוויוני והגון במרחב הציבורי הלאומי‪.‬‬
‫בעזרת המדיה הללו בני המיעוטים מייצרים דימויים על עצמם עבור עצמם בשיח פנימי‪ ,‬כלומר‪-‬במֶ רחַ בון‬
‫משל עצמם‪ .‬היעד הלימודי הוא הטמעה של מושגים ורעיונות תיאורטיים ויישומם בניתוח תופעות‬
‫תקשורתיות שונות‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43344‬ד"ר עמית קמה ד' ‪44:41-44:01‬‬
‫פגיעות מוחיות‬
‫הקורס נועד לספק ידע בסיסי אודות מגוון ליקויים ופתולוגיות של מערכת העצבים בכלל והמוח בפרט‪.‬‬
‫ייסקרו בקצרה הגורמים‪ ,‬ההסתמנות הקלינית‪ ,‬האבחון והטיפול‪/‬שיקום בפגיעות וליקויים נוירולוגיים‬
‫שונים (כגון‪ :‬שבץ מוחי‪ ,‬חבלות גולגלתיות‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬תסמונת‬
‫טורט)‪ ,‬העומדים בבסיס התפתחותן של תסמונות נוירו פסיכולוגיות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬נעסוק בהתבטאות הקלינית‬
‫של תסמונות נוירופסיכולוגיות מגוונות‪ ,‬כגון‪ :‬ליקויים בתפיסה חזותית‪ ,‬אמנזיה‪ ,‬אפאזיה‪ ,‬אגנוזיה‪,‬‬
‫אנוסוגנוזיה‪ ,‬אפרקסיה‪ ,‬תסמונת הזנחת‪-‬צד‪ ,‬תחושות פנטום וליקויים מוטוריים וסנסוריים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44476‬ד"ר סיון רז ד' ‪44:41-44:01‬‬
‫שואה וקיום‪ :‬היבטים הומאניים ורב תרבותיים של השואה‬
‫לזיכרון הקולקטיבי של השואה תפקיד מרכזי בהגדרת הזהות הישראלית ובמאבק הפוליטי והתרבותי על‬
‫עיצובה‪ .‬הוא משקף את עולם הערכים של תרבות ה"יחד"‪ ,‬ויוצא מנקודת ההנחה שיש חשיבות ערכית‬
‫במעשה המשותף של הזכירה‪ ,‬כביטוי לסולידריות לאומית וחברתית רחבה יותר‪ .‬במשך שנים ארוכות‬
‫נחשב זיכרון השואה ל"טאבו" כנושא אינטלקטואלי וחינוכי ביחסי יהודים וערבים‪ .‬תחושת שני הצדדים‬
‫הייתה כי מוטב להניח לנושא מאיים זה ולא לגעת בו כלל‪ ,‬בעיקר משום הקושי להפריד בין תולדות השואה‬
‫לסכסוך הפוליטי במזרח התיכון‪ .‬נושא השואה כמעט ולא נלמד במסגרת תכנית הלימודים במגזר הערבי‬
‫והאינטליגנציה הערבית הייתה מנותקת ע"פ רוב מהנושא‪ .‬באופן דומה‪ ,‬לאורך שנים‪ ,‬קיימת הייתה רתיעה‬
‫בציבור היהודי מהעלאת הנושא כחלק מהשיח התרבותי או החינוכי עם ערביי ישראל‪ .‬משום כך ראוי‬
‫לבחון מה מקומו של זיכרון השואה בעיצוב תודעת היהודים כפרטים וכציבור‪ ,‬ואת האפשרות שהשואה‬
‫היא בעלת פוטנציאל להוות נקודת מפנה בעיצוב התודעה היהודית והאוניברסאלית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46374‬ד"ר חוה שכטר ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫קהלי מדיה‪ :‬ז'אנרים ודפוסי השתתפות‬
‫הגדרות מסורתיות לז'אנרים (סוגות) התמקדו בקטגוריזציה של טקסטים על פי מוסכמות של תוכן‪ ,‬צורה‬
‫וסגנון ייחודיים‪ .‬גישות נוספות ניסו לסווגם על בסיס מרכיבים נוספים כגון‪ :‬זמן השימוש‪ ,‬מיקום‬
‫הסיטואציה ומידת ההכרות המוקדמת עם מאפייני הז'אנר‪ .‬קורס זה ייבחן את המאפיינים השונים של‬
‫האינטראקציות בין קהלי מדיה שונים למאפייני הז'אנרים בסביבת התקשורת הדינמית של ימינו‪ .‬נדון‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬במדידת רייטינג‪ ,‬צפייה בהסטה (בזמן ובמדיום)‪ ,‬רציונאליות של קהל‪ ,‬פסיביות‪-‬אקטיביות‪,‬‬
‫הימנעות והתמכרות‪ .‬החל בטלוויזיה וכלה בטלפונים הניידים החכמים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43646‬ד"ר ירון אריאל ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫‪50‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫היבטים פסיכולוגיים המשפיעים על חיינו‬
‫בקורס נלמדים היבטים פסיכולוגיים שונים ומגוונים‪ :‬מוטיבציה‪ ,‬למידה‪ ,‬קשב‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תפיסה‪,‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית ועמדות תוך הדגשת הרלוונטיות של נושאים אלה לשגרת חיינו‪.‬‬
‫תלמידי הקורס ידונו בנושאים שונים המשפיעים על התנהגותנו ותיבחנה תופעות התנהגותיות‬
‫"אבנורמליות" ואופן ביטוין בתחומים השונים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44494‬ד"ר מנחם גלברד ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫"הכול אסור לנו והכול אנחנו עושים"‪-‬עמידה והתנגדות יהודית בתקופת השואה‬
‫עמידה והתנגדות יהודית בתקופת השואה הם מהנושאים אשר העסיקו את החברה הישראלית ממש עם‬
‫תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬וממשיכים להוות מוקד לדיון עד ימינו‪ .‬במהלך הקורס ננסה לבחון את מושגי‬
‫העמידה והגבורה על ההיבטים השונים והגלגולים שעברו במהלך השנים‪ ,‬ונדרש לשאלות שונות הקשורות‬
‫בשאלת המרד וההתנגדות ולמשמעויות הנובעות ממנה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46439‬גב' נעמה אגוזי ד' ‪40:41-41:01‬‬
‫סוגיות בתכנון סביבה‬
‫ההיסטוריה האנושית מלמדת שכאשר חלה התדרדרות סביבתית פרצו מגיפות שגבו מספר רב של קרבנות‪.‬‬
‫תחילתו של התכנון הרגולטיבי בצורך בקביעת חוקים שימנעו התהוות של מוקדי מחלה‪ .‬הקורס יסקור‬
‫סוגיות שונות הקושרות בין תכנון וסביבה לאורך ההיסטוריה עד ימינו‪ :‬החל מהתפרצותה של מגפת הדבר‬
‫במאה ה‪ ,40-‬דרך מגיפות הכולרה בלונדון במאה ה‪ 46-‬וביעור המלריה במהלך המאה ה‪ 44-‬ועד לאפיזודות‬
‫של הרס אקולוגי ומאבקים אזרחיים רלוונטיים בנושא סביבה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44414‬ד"ר גילת בן שטרית ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫משפט בשואה‬
‫הקורס נועד להעניק לסטודנטים ידע וכלים להבנת האנטישמיות והגזענות מן ההיבט המשפטי‪ ,‬עליית‬
‫הפאשיזם והנאציזם‪ ,‬דיכוי הדמוקרטיות בגרמניה‪ ,‬הגורמים והנסיבות לעליית המפלגה הנאצית לשלטון‬
‫והמעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‪ ,‬חוקי הגזע של נירנברג‪ ,‬משפטי נירנברג‪ ,‬משפט קסטנר‪ ,‬משפט‬
‫אייכמן‪ ,‬תופעות של הכחשת שואה ומשפטיהם של מכחישי שואה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 46377‬עו"ד נחום פרנקל ד' ‪49:41-47:01‬‬
‫סיפורי משפחה‪ :‬הסיפור האישי במחקר הפולקלור מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.44.43 -‬‬
‫למה לי פוליטיקה (ארגונית) עכשיו? (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫פוליטיקה היא מושג שמקורו מהשפה היונית ומקושר לרוב לבחירות‪ ,‬פוליטיקאים ואינטרסים‪ .‬אך‬
‫פוליטיקה הינה נחלתם גם של ארגונים ברמותיו השונות‪-‬רמת המאקרו‪ ,‬רמת המיקרו ורמת הביניים‬
‫(מאזו)‪ .‬הפוליטיקה יכולה ללבוש צורות פורמאליות ובלתי פורמאליות והיא טומנת בחובה שכנוע‪ ,‬יחסי‬
‫חליפין‪ ,‬הפעלת סמכות ושימוש בטקטיקות רבות ומגוונות‪ .‬התנהגויות אלו‪ ,‬נתונות לשינויים ומשרתות‬
‫תועלת אישית או קבוצתית בארגון (בין אם היא תואמת או שאינה תואמת את המטרות הארגוניות)‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא להבין את המונח פוליטיקה ארגונית‪ ,‬שורשיה ומאפיינה כמו גם את תפקידה במערכת‬
‫היחסים בארגון‪-‬במשרד או בארגון בו אנו עובדים‪ ,‬במערכות היחסים בין עמיתים לעבודה‪ ,‬יחסים בין‬
‫עמיתים לממונים ובין קבוצות ויחידות שונות בארגון‪ .‬בנוסף הקורס ידון בהרחבה בנושא השפעתה של‬
‫הפוליטיקה על מבנים ותהליכים ארגוניים; הפוליטיקה כמשפיעה על אסטרטגיה ארגונית‪ ,‬מבנה ארגוני‪,‬‬
‫התרבות‪ ,‬הלמידה הארגונית ועבודה מרחוק‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ז‪ 44417 :‬ניהול ארגונים בראי הפוליטיקה‬
‫ב' ‪ 44499‬גב' אורית שמיר בלדרמן ה' ‪44:41-44:01‬‬
‫אי שוויון וריבוד חברתי (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫בשיעור נלמד על סוגי אי שוויון חברתי‪ ,‬על הקצאה נבדלת של משאבים (כוח‪ ,‬יוקרה‪ ,‬כלכלה) וההסברים‬
‫להיווצרות ושימור המערכת הריבודית‪ .‬יבחנו ההשפעות של הריבוד על "סיכויי החיים" ומבנה הזדמנויות‬
‫של הפרט (השכלה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מקום מגורים וכו')‪ .‬כמו כן נעסוק בריבוד על פי מאפיינים שיוכיים (מין‪,‬‬
‫לאום‪ ,‬עדה) בחברה מסורתית ובחברה מודרנית‪ .‬במסגרת השיעור נעסוק בהשוואה בין מערכות ריבודיות‬
‫בחברות שונות‪ .‬דגש מיוחד יינתן למקורות אי השוויון בחברה הישראלית ותוצאותיו ‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק‪ 44444 :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫ב' ‪ 44491‬ד"ר שלמה גץ ה' ‪44:41-43:01‬‬
‫‪52‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫"ממעצר למאסר"‪-‬סדר דין פלילי ודיני ראיות (מעודכן נכון ל‪)49.44.40-‬‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתחום המשפט הפלילי הדיוני‪ ,‬על שלביו השונים‪ :‬החל מן‬
‫הפתיחה בחקירה משטרתית‪ ,‬עובר דרך הליכי מעצר‪ ,‬חקירה ומשפט וכלה בהליכי ערעור‪ ,‬דיון נוסף ומשפט‬
‫חוזר‪ .‬במהלך הקורס‪ ,‬נדון במגוון הכללים הראייתיים הנהוגים בישראל וננתח סוגיות עכשוויות כגון‬
‫ראיות על ההיסטוריה המינית של המתלוננת בעבירות מין וראיות שהושגו בדרך פסולה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ב' ‪ 44474‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט ו' ‪44:41-43:01‬‬
‫ניהול קונפליקטים בארגון (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס הנוכחי יעסוק בניתוח מערכת היחסים הנרקמת בין עובדים‪ ,‬מנהלים והקשר שלה להצלחת‬
‫הארגון‪ .‬לקורס שני חלקים‪ :‬תיאורטי ויישומי‪ .‬בחלק התיאורטי‪ ,‬יוצגו תחילה מושגים מרכזיים הקשורים‬
‫לתרבות ארגונית ומיקומו של הקונפליקט להצלחה ארגונית‪ .‬נבחן כיצד תרבות ארגונית קשורה ביכולת‬
‫לנהל קונפליקט וכיצד ניהול נכון של קונפליקט ישפיע על תפוקת עובדים‪ .‬בחלקו השני של הקורס – החלק‬
‫היישומי נסקור בכיתה בנושאים רחבים בשוק העבודה המחייבים בקרה והתייחסות ניהולית‪ :‬פיטורים‬
‫ועזיבה מרצון של עובדים‪ ,‬רכישות‪ ,‬מיזוגים ועבודה בין‪-‬תרבותית‪ ,‬טיפול בלקוחות קשים ושיפור השירות‬
‫הפנימי‪ ,‬פוליטיקה ארגונית ויצירת מחויבות אצל עובדים‪ ,‬קשיים בהנעה וניהול 'כוכבים' ארגוניים‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44464‬ד"ר גלית ינאי‪-‬ונטורה ג' ‪49:41-46:01‬‬
‫איראן מבית (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫מאז המהפכה האסלאמית באיראן לפני כמעט שלושה עשורים עדיין ניכר קושי רב בהסקת מסקנות‬
‫נחרצות על המתחולל באיראן מבית‪ ,‬ועל דרך התנהלותה בזירות החוץ‪ .‬איראן ניצבת בעין הסערה‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר ההתפתחויות הדרמטיות השונות המתחוללות ברחביה‪ .‬הקורס יעסוק באירועים ותהליכים‬
‫ה מתרחשים באיראן בנושאים עכשוויים‪ ,‬שקשורים אליה‪ ,‬כמו כן הקורס ינתח מגוון תחומים‬
‫אינטרדיצפלנאריים בתחומי החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪ ,‬והפוליטיקה‪ ,‬וכדומה‪ ,‬שנסמך על מחקרים‬
‫מהקהילה האקדמית בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46344‬פרופ' ח'אלד סנדאוי ג' ‪49:41-46:01‬‬
‫הרנסנס האיטלקי (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫בקורס נ בחן את הרקע ההיסטורי והגורמים לרנסנס‪ ,‬התבצרותם של הרעיונות החדשים בתחומים שונים‪,‬‬
‫כגון תפיסת העולם‪ ,‬מקומו של האדם‪ ,‬מחשבה מדינית‪ ,‬חברתית ודתית‪ ,‬השלכתם של הרעיונות האלו על‬
‫ימינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בלידתה ומאפייניה של אמנות הרנסנס‪ ,‬נתייחס להשפעת התקופה על חיי היום‪-‬יום‪,‬‬
‫אופנה‪ ,‬מטבח וכו'‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44444‬ד"ר יוליה ברשדסקי‪-‬ליבוביץ ד' ‪44:34-44:01‬‬
‫סמים והתמכרויות (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בתהליכים‪ ,‬מנגנונים ומושגים מרכזיים בתחום ההתמכרות לסמים‪ .‬הדגש יושם על הכרה‬
‫מעמיקה של סוגי סמים פסיכואקטיבים שונים‪ :‬כיצד וממה הם מיוצרים‪ ,‬דרכי השימוש בהם‪,‬‬
‫השפעותיהם הפיזיולוגיות‪/‬מוחיות והפסיכולוגיות‪ ,‬תהליכי ההתמכרות ושיטות הגמילה האופייניות לכל‬
‫סם‪ .‬בתוך כך‪ ,‬יוקנו מושגים בסיסיים והיכרות עם שיטות מחקר בתחום הפרמקולוגיה‬
‫והפסיכופרמקולוגיה‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 44461‬ד"ר סיון רז ד' ‪44:34-44:01‬‬
‫מלחמות‪ ,‬זיכרון וזהות פוליטית במזה"ת (מעודכן נכון ל‪)46.44.43-‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות ההיסטוריוגרפיה של המלחמות במזה"ת בקונטקסט של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי תוך בחינת הגורמים המעצבים את אופיו‪ .‬הקורס יעסוק בשאלת הזהות והבנייתה במציאות של‬
‫מאבק פוליטי‪ ,‬רצוף בעימותים אלימים‪ ,‬הנאבקת גם על אמיתותם של נרטיבים מתחרים‪ .‬הקורס יקנה‬
‫לתל מיד כלים בתחום החשיבה ההיסטורית‪ ,‬לצד הבנת תהליכי ניהול מדיניים ואסטרטגיים בהקשרו של‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 46404‬ד"ר עידו זלקוביץ ו' ‪44:34-40:34‬‬
‫התנהגות ארגונית* (מעודכן נכון ל‪)47.1.40 -‬‬
‫המאה ה‪ 44-‬מציבה בפני מנהלים בכלל ומנהלי משאבי אנוש בפרט אתגרים חדשים‪ ,‬כמו תחרות בין‪-‬‬
‫לאומית‪ ,‬טכנולוגיות חדשות‪ ,‬דגש הולך וגובר על איכות‪ ,‬הנעת עובדים ויצירת מחויבות לארגון‪ ,‬רב‪-‬גוניות‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪53‬‬
‫בכוח האדם ותשומת לב רבה על אתיקה בהתנהגות‪ .‬התמודדות נאותה עם אתגרים אלה תדרוש אפוא‬
‫הבנה עמוקה לגבי תהליכים פסיכולוגיים בהתנהגות הארגונית ובמיוחד במישור של יחסי אנוש‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד בתחום ההתנהגות הארגונית ולספק כלים ראשוניים לניתוח‬
‫התנהגות אנושית בארגונים‪ .‬הדגש יושם על בחינת התנהגות היחיד והתנהגות הקבוצה הקטנה בהקשר‬
‫ארגוני‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫ק' ‪ 47434‬גב' אורית שמיר בלדרמן א' ‪49:41-44:44‬‬
‫* פתיחת הקורס מותנית במספר נרשמים‬
‫מבוא לסוציולוגיה* (מעודכן נכון ל‪)47.1.40 -‬‬
‫הסוציולוגיה היא מדע העוסק בחקר יחסי הגומלין בין בני אדם ובניתוח מאפיינים של חברות ותרבויות‬
‫שונות‪ .‬בקורס זה נעמוד על יסודות החשיבה הסוציולוגית‪ ,‬תוך כדי דיון בשלוש התיאוריות המרכזיות‬
‫בשיח הסוציולוגי‪ :‬הגישה הפונקציונליסטית‪-‬מבנית‪ ,‬גישת הקונפליקט וגישת האינטראקציה הסמלית‪.‬‬
‫באמצעות גישות אלו נדון בסוגיות ובמושגים המרכזיים בסיסיות בתחום הסוציולוגיה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק' ‪ 44444‬גב' מיכל שמיר ג' ‪43:41-44:44‬‬
‫* פתיחת הקורס מותנית במספר נרשמים‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪54‬‬
‫החוג הרב תחומי במדעי החברה‬
‫לתלמידי ביה"ס גורן לתקשורת חזותית‬
‫שילוב לימודים במסגרת החוג הרב תחומי במדעי החברה (‪ )B.A.‬עם לימודי תעודה והסמכה בעיצוב גרפי‪.‬‬
‫ראש החוג‬
‫ד"ר אמיר רות‬
‫מנהל ביה"ס גורן לתקשורת חזותית‬
‫מר מאיר אבירם‬
‫חברי הסגל האקדמי *‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר אמיר רות‪.‬‬
‫עמיתי הוראה‪ :‬ד"ר לשם חלמיש ריקי‪ ,‬ד"ר פדידה גולן‪ ,‬ד"ר רוזנברג פנינה‪.‬‬
‫סגל מרצי ביה"ס גורן לתקשורת חזותית *‬
‫גב' אבידור רחל‪ ,‬גב' אדר עירית‪ ,‬גב' אלון גיל‪-‬לי‪ ,‬מר בן עמי דרור‪ ,‬גב' ארבל דהן אילת‪ ,‬גב' גור אריה יערה‪,‬‬
‫מר גולדפיין אדי‪ ,‬גב' גורדון איריס‪ ,‬גב' האוכמן מיטל‪ ,‬מר הגרי אילן‪ ,‬גב' וינד קדרון נורית‪ ,‬מר יעקובסון‬
‫אריה‪ ,‬מר יפימוב כתריאל‪ ,‬גב' כהן‪-‬גרדי עופרי‪ ,‬גב' כהן מאירסון נטלי‪ ,‬גב' לויצקי מעיין‪ ,‬מר לסקי מנחם‪,‬‬
‫מר מאיר אבירם‪ ,‬מר מזן עדי‪ ,‬מר מרגי אריק‪ ,‬מר ניימן נוי‪ ,‬גב' סודאי מירב‪ ,‬גב' עריף אורית‪ ,‬גב' פרלמן‬
‫סיגל‪ ,‬מר קיט רועי‪ ,‬גב' קנדלשיין אנקטי‪ ,‬מר קלינברגר עומרי‪ ,‬גב' רוכמן רחל שרלי‪ ,‬מר ריישר שמעון‪ ,‬גב'‬
‫שין בן אלון מירב‪ ,‬גב' שלו שלי‪.‬‬
‫* יתכנו שינויים ברשימת סגל ההוראה‪.‬‬
‫מרכזת החוג הרב תחומי במדעי החברה‬
‫גב' ארמון טלי‬
‫טלפון‪40-9043046 :‬‬
‫פקס‪40-90431949 :‬‬
‫שעות קבלה ‪ :‬ימים א' ‪ 41:44-47:34‬ב' ג' ד' ה' ‪ 44:44-44:44‬בניין רב תכליתי ‪ ,4‬קומה ‪.-4‬‬
‫מענה טלפוני‪ :‬ימים א' ‪ 40:44-41:34‬ב' ג' ד' ה' ‪46:44-44:34‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫מרכזת בי"ס גורן לתקשורת חזותית‬
‫גב' חסון קרין‬
‫טל'‪40-9043049 :‬‬
‫פקס‪40-9043044 :‬‬
‫שעות קבלה‪ :‬ימים א'‪-‬ה' ‪46:44-44:34‬‬
‫מענה טלפוני‪ :‬ימים א'‪-‬ה' ‪46:44-44:34‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫ייחודה של תכנית הלימודים הוא בשילוב בין לימודים אקדמיים בחוג ללימודים רב תחומיים לבין לימודי‬
‫תעודה בבית הספר גורן לתקשורת חזותית‪ .‬הלימודים בחוג ללימודים רב תחומיים יקנו לסטודנטים כלים‬
‫אקדמיים ומיומנויות נדרשות‪ ,‬ידע בסיסי ומעשיר בתחומי התקשורת‪ ,‬מדעי החברה ומדעי ההתנהגות‪.‬‬
‫לצידם יקנו הלימודים בבית‪-‬הספר "גורן" ערכי יצירה‪ ,‬עיצוב ותרבות‪ .‬הלימודים במסלול זה מורכבים‬
‫מקורסים ומסדנאות מעשיות העוסקים בהכרת השפה החזותית‪ ,‬פיתוח חשיבה יצירתית‪ ,‬עיצוב בדו ממד‬
‫ובתלת ממד‪ ,‬הבעה מילולית חזותית‪ ,‬פרסום‪ ,‬איור‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬עיצוב למדיה דיגיטאלית וסביבת מסך‪,‬‬
‫גרפיקה ממוחשבת ועיצוב תדמית ואריזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציעה התכנית לימודי העשרה בתחומי האמנות‬
‫הפלסטית‪ ,‬קורסים נבחרים בתולדות האמנות והעיצוב‪ ,‬ברישום‪ ,‬בציור ובצילום‪ .‬במסגרת התכנית ייקחו‬
‫הסטודנטים חלק בפרויקטים ייחודיים בשיתוף עם גופים ציבוריים מוכרים‪.‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪55‬‬
‫מבנה הלימודים‬
‫הלימודים מתנהלים בשני מסלולי לימוד מקבילים‪ :‬לימודים אקדמיים במסגרת החוג הרב תחומי במדעי‬
‫החברה ולימודי עיצוב גרפי בביה"ס גורן‪ .‬בתום ארבע שנות לימוד אקדמיות ועם סיום חובותיו‪ ,‬יקבל‬
‫הסטודנט תעודת ‪ B.A‬במסגרת הלימודים הרב תחומיים ותעודת מעצב גרפי במסגרת הלימודים בבית ספר‬
‫גורן לתקשורת חזותית‪.‬‬
‫לקבלת התואר הראשון על הסטודנט לצבור ‪ 444‬נקודות באופן הבא‪:‬‬
‫‪ 34‬נ"ז‬
‫לימודים בחטיבה ללימודי יסוד‬
‫‪ 34‬נ"ז‬
‫לימודים בחטיבה לתקשורת חזותית‬
‫‪ 34‬נ"ז‬
‫לימודים בחטיבה לתקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫‪ 34‬נ"ז‬
‫לימודי חטיבה נוספת (לפי בחירת התלמיד)*‬
‫‪ 021‬נ"ז‬
‫סה"כ‬
‫*במסגרת חטיבה זו ניתן יהיה לקבל הכרה בלימודים קודמים בתחום העיצוב הגרפי‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬תינתן אפשרות בחירה באחת החטיבות המוצעות בחוג ללימודים רב תחומיים‪.‬‬
‫התואר שמוענק לבוגרים הינו‪ B.A. :‬בלימודים רב תחומיים במדעי החברה‬
‫תכנית הלימודים‬
‫תכנית הלימודים מחייבת את כלל התלמידים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים האקדמית‬
‫לסטודנטים שיחלו את לימודיהם בשנה"ל תשע"ד‬
‫שנה א'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫יישומים בסיסיים בטיפוגרפיה‬
‫שיטות מחקר‬
‫צילום כראי החברה בעידן המודרני ‪4‬‬
‫צילום כראי החברה בעידן המודרני ‪4‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫תהליכי יצירה בעיצוב‬
‫הבעה אישית באמצעים חזותיים‬
‫התפתחות הכתב העברי‬
‫עיצוב בסיסי‬
‫מבוא לאינטראקטיב‬
‫יסודות בטיפוגרפיה‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫*משיב הרוח‬
‫מבוא לחברה הישראלית‬
‫מונחי יסוד בעיצוב חזותי‬
‫חשיבה יצירתית להעברת מסר ‪4‬‬
‫חשיבה יצירתית להעברת מסר ‪4‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫לימודי חטיבה נוספת‬
‫סה"כ שנה א'‬
‫‪2‬‬
‫‪34‬‬
‫‪02‬‬
‫‪68‬‬
‫שנה ב'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫מדיה כתובה ואיור‬
‫העיר באומנות המודרנית‬
‫צילום סטודיו ותאורה ‪4‬‬
‫צילום סטודיו ותאורה ‪4‬‬
‫משיב הרוח*‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪56‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫הקשר היישומי בין תוכן לצורה‬
‫פרשנות חזותית של טקסטים‬
‫נוי מדיה‬
‫הבעה חזותית בתלת מימד‬
‫ארגון מידע כתוב‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫מטרות חברתיות בראי העיצוב‬
‫תקשורת חזותית ככלי להעברת מסר‬
‫האומנות ככלי לעיצוב דעת קהל‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫לימודי חטיבה נוספת‬
‫סה"כ שנה ב'‬
‫‪6‬‬
‫‪32‬‬
‫‪08‬‬
‫‪61‬‬
‫שנה ג'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫האיור בסיפור במשל ובאגדה‬
‫פרשנות חזותית לתקשורת כתובה‬
‫סמינריון מחקרי‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫עיצוב טיפוגרפי מתקדם‬
‫מיתוג ‪4‬‬
‫סמינריון מחקרי‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫סמל‪ ,‬ביטוי‪ ,‬חזות ומסר‬
‫פרסום‪ ,‬שיווק ומדיה‬
‫פרסום‪ ,‬שיווק ומדיה‬
‫טיפוגרפיה ותלת מימד‬
‫המחשת מידע באמצעים חזותיים‬
‫משיב הרוח*‬
‫לימודי חטיבה נוספת‬
‫סה"כ שנה ג'‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪38‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪02‬‬
‫‪62‬‬
‫* על כל סטודנט ללמוד במשך לימודי התואר סך של ‪ 6‬נ"ז בתכנית "משיב הרוח" (לימודי העשרה)‪-‬בכל‬
‫שנה אקדמית קורס אחד‪.‬‬
‫את רשימת הקורסים ניתן למצוא בשנתון בקובץ "משיב הרוח" שיפורסם בנפרד‪.‬‬
‫תכנית הלימודים האקדמית‬
‫לסטודנטים שהחלו את לימודיהם בשנה"ל תשע"ג‬
‫שנה ב'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫מדיה כתובה ואיור‬
‫העיר באומנות המודרנית‬
‫צילום מבוים ‪4‬‬
‫צילום מבוים ‪4‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪57‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫הקשר היישומי בין תוכן לצורה‬
‫פרשנות חזותית של טקסטים‬
‫ניו מדיה‬
‫הבעה חזותית בתלת מימד‬
‫ארגון מידע כתוב‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫רבת"ח‪-‬טרם נקבע‬
‫מטרות חברתיות בראי העיצוב‬
‫תקשורת חזותית ככלי להעברת מסר‬
‫האומנות ככלי לעיצוב דעת קהל‬
‫נ"ז‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫לימודי חטיבה נוספת‬
‫סה"כ שנה ב'‬
‫‪8‬‬
‫‪36‬‬
‫‪08‬‬
‫‪62‬‬
‫שנה ג'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫האיור בסיפור במשל ובאגדה‬
‫פרשנות חזותית לתקשורת כתובה‬
‫סמינריון מחקרי‪-‬טרם נקבע‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫עיצוב טיפוגרפי מתקדם‬
‫מיתוג ‪4‬‬
‫סמינריון מחקרי‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫סמל‪ ,‬ביטוי‪ ,‬חזות ומסר‬
‫פרסום‪ ,‬שיווק ומדיה‬
‫פרסום‪ ,‬שיווק ומדיה‬
‫טיפוגרפיה ותלת מימד‬
‫המחשת מידע באמצעים חזותיים‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫לימודי חטיבה נוספת‬
‫סה"כ שנה ג'‬
‫‪6‬‬
‫‪36‬‬
‫‪08‬‬
‫‪66‬‬
‫עקב שינוי בתכנית הלימודים החל משנת תשע"ג‪ ,‬סטודנטים שהחלו את לימודיהם לפני שנת לימודים זו‬
‫מוזמנים לפנות לשנתון הרלוונטי עבורם באתר המכללה‪.‬‬
‫(לייעוץ והדרכה‪ ,‬ניתן לפנות למזכירות בי"ס "גורן" תקשורת חזותית)‪.‬‬
‫לימודי המסלול האקדמי‪-‬פירוט הקורסים‬
‫שנה א'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫יישומים בסיסיים בטיפוגרפיה‬
‫שימוש נכון בטקסט תוך חיפוש פתרונות טיפוגרפיים שונים‪ .‬הבעת נושא באמצעים טיפוגרפיים‪,‬‬
‫ריווחים בין אותיות‪ ,‬ריווחים בין שורות‪ ,‬היכרות עם כל האלמנטים המרכיבים פסקה‪ :‬ישור טקסט‪ ,‬רוחב‬
‫טור‪ ,‬קריאות ואי קריאות של טקסט‪ ,‬פונט כותרות ופונט לטקסט רץ‪ ,‬עבודה עם משקלים‪ ,‬הטיות והדגשות‬
‫בטקסט‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43967‬גב' נטלי כהן מאירסון ג' ‪46:44-44:44‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪58‬‬
‫שיטות מחקר‬
‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד‪ ,‬ידע עיוני ויישומי לביצוע חקירה וכתיבה מדעית בתחומי האמנות‪,‬‬
‫עיצובה ויצירתה‪ .‬הקניית דרכי מחקר באמנות יתמכו בבניית ידע עצמאי ויצירתי ויוכלו לשמש את‬
‫הסטודנטים‪/‬יות בכתיבת עבודות אקדמיות‪ ,‬הכנת קטלוג לתערוכות‪ ,‬תוכניות לפרויקטים‪ ,‬בקשות למלגות‬
‫וכיוב'‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש'‪61 /‬‬
‫א' ‪ 94344‬ד"ר לשם חלמיש ריקי ג' ‪44:44-41:44‬‬
‫צילום כראי החברה בעידן המודרני ‪0‬‬
‫הכרת המצלמה‪ ,‬הבנת מרכיבי השפה הצילומית‪ ,‬פיתוח חשיבה צילומית‪ .‬הבנת איכויות האור והשפעתן על‬
‫הצילום‪ .‬הקשר בין קומפוזיציה‪ ,‬אור‪ ,‬זווית צילום‪ ,‬פרספקטיבה‪ ,‬נקודת מבט‪ .‬פיתוח רעיון במטרה להעביר‬
‫מסר אינפורמטיבי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬חברתי‪ ,‬אישי‪ ,‬מופשט וכד' באמצעות עבודה צילומית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2/‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43963‬גב' יערה גור אריה ה' ‪44:34-41:34‬‬
‫צילום כראי החברה בעידן המודרני ‪2‬‬
‫הקניית כלים מעשיים ותיאורטיים שיאפשרו הצגת נקודת מבט אישית על המציאות ותרגומה לדימוי‪.‬‬
‫היכרות עם השפה הצילומית כדרך ביטוי והבנת מרכיביה‪ .‬חידוד הראיה ויכולת ההתבוננות בסובב אותנו‪.‬‬
‫היכרות עם עולם הצילום והאנשים הפועלים בו תוך חשיפה לגישות‪ ,‬לטכניקות‪ ,‬לסגנונות ולתיאוריות‬
‫קלאסיות ועכשוויות‪ .‬המפגשים כוללים הרצאות והדגמות‪ ,‬דיון בנושאים הנלמדים‪ ,‬תרגול משותף בכיתה‪,‬‬
‫ניתוח עבודותיהם של משתתפי הקורס והיכרות עם עבודותיהם של צלמים מפורסמים‪ .‬פרויקט מסכם‬
‫יאפשר למשתתפי הקורס חופש יצירתי ופיתוח סגנון אישי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2/‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43960‬גב' יערה גור אריה ה' ‪44:34-44:34‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫תהליכי יצירה בעיצוב‬
‫המעצב מתקשר עם קהל היעד שלו‪ ,‬תוך שהוא עושה שימוש בשפה ויזואלית דרכה הוא מעביר מסרים‪,‬‬
‫רעיונות‪ ,‬תחושות ומידע באופן חזותי‪ .‬החשיבה היצירתית מובילה לחקירה מעמיקה יותר ולהנחת‬
‫היסודות המפתחים את כישורי הסטודנטים לפיתוח קונספט‪ ,‬עיבודו ותרגומו ליצירה חזותית‪ .‬הקורס נועד‬
‫להקנות כלים לחשיבה יצירתית כמבוא להעברת מסרים באמצעים חזותיים כגון צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬קומפוזיציה‪,‬‬
‫טקסט‪ ,‬חומרים וטכניקות בדו מימד ובתלת ממד‪ ,‬באמצעים ידניים ואלקטרוניים‪ ,‬שימוש במאגר‬
‫אסוציאציות ובדימויים חזותיים ותרבותיים ליצירת תקשורת חזותית עם ציבור רחב או מצומצם‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2/‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43743‬גב' מרב סודאי א' ‪44:34-44:34‬‬
‫הבעה אישית באמצעים חזותיים‬
‫קורס המקנה ידע בסיסי ביסודות הציור והצבע ע"י שימוש בקומפוזיציה‪ ,‬בקו‪ ,‬בכתם‪ ,‬בחלל באור ובצורה‪.‬‬
‫הכרת טכניקות המבוססות על שימוש בחומרים שונים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43949‬מר אריק מרגי ב' ‪( 44:41-41:41‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫התפתחות הכתב העברי‬
‫התפתחות השפה העברית עד לשלב בו האות‪ ,‬המילה‪ ,‬השורה‪ ,‬וגוף הטקסט הנם הבסיס לתקשורת‬
‫החזותית המשלבת בין עיצוב וטכנולוגיה מתקדמת‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43947‬מר מנחם לסקי ב' ‪46:44-44:14‬‬
‫עיצוב בסיסי‬
‫עקרונות חשיבתיים בסיסיים בעיצוב ויישומם לכדי שפה אישית תקשורתית תוך בחינת תבניות מוכרות‪,‬‬
‫חשיבה על היבטים שונים ואף מנוגדים של הנושא וחיפוש אחר פתרונות מקוריים ויצירתיים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2/‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43941‬שין בן אלון מירב ג' ‪44:34-44:34‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪59‬‬
‫מבוא לאינטראקטיב‬
‫ארגון חלל ציורי‪ :‬חוקי קומפוזיציה‪ ,‬מקצב‪ ,‬פרספקטיבה אבירית וכו'‪ .‬מעברים המחייבים למידה‬
‫והתפתחות‪ :‬שינוי גודל‪ ,‬שינוי חומר‪ ,‬שינוי פורמט‪ ,‬שינוי שיטת העבודה‪ .‬פיתוח כתב אישי במטרה להגיע‬
‫לתהליך של פיתוח שפה אישית ויצירת סדרת עבודות המייצגת תהליך אישי המבוסס על בחירותיו‬
‫המושכלות של הסטודנט ומתבסס על השפה האמנותית‪/‬חזותית בת זמננו‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43736‬מר אריה יעקובסון ב' ‪( 44:01-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫יסודות בטיפוגרפיה‬
‫תמצות ושימת דגש על השלבים המשמעותיים ביותר לתהליך התפתחות סוגיות הקשורות ישירות לפיתוח‬
‫הסטודנט‪ ,‬כמי שמתחיל את צעדיו המקצועיים בתחום המעשי ובפיתוח מצבור הידע שלו‪ .‬בדיקת נקודת‬
‫המבט של הסטודנט על סוגיות המועלות בדף הפרויקט‪ .‬פיתוח יכולת הסטודנט לעמד טקסט ואילוסטרציה‬
‫טיפוגרפית במסגרת פורמט נתון‪ .‬הכרת הפרמטרים על בסיסם הופכת אינפורמציה כתובה‪ ,‬מודפסת‪,‬‬
‫לתצוגה צורנית מעניינת ואפקטיבית‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪43947 :‬‬
‫ב' ‪ 43964‬מר מנחם לסקי ב' ‪46:34-44:44‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חברה ופוליטיקה‬
‫מבוא לחברה הישראלית‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע בסיסי אודות מרכיבי החברה והתרבות הישראלית‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫יוצגו ויידונו המסורת‪ ,‬המיתוסים‪ ,‬הסמלים‪ ,‬הערכים והמנגנונים‪ ,‬המוסדות‪ ,‬האישים‪ ,‬תרבויות המשנה‪,‬‬
‫האידיאולוגיות‪ ,‬התנועות החברתיות והאירועים המרכזיים אשר עיצבו את החברה‪ .‬הסטודנטים יתוודעו‬
‫במסגרת הקורס לפרשנות המחקרית שניתנה בתחומים השונים לתופעות מרכזיות בחברה הישראלית‬
‫(בעיקר מתחום הסוציולוגיה) וירכשו כלי ניתוח שיסייעו בידם להתבונן אל פני המציאות שבה הם חיים‬
‫במשקפיים "סוציולוגיות"‪ .‬הקורס ישלב ידע היסטורי של החברה הישראלית ודיון בסוגיות היסוד שלה‪-‬‬
‫המערכת הפוליטית‪ ,‬המערכת הכלכלית‪ ,‬החברתית ובפרט בשסעים המפלגים אותה‪ ,‬מזרחיים‪-‬אשכנזים‪,‬‬
‫ערבים‪-‬יהודים‪ ,‬דתיים‪-‬חילוניים‪ ,‬שמאל‪-‬ימין‪ ,‬עולים‪-‬ותיקים‪ ,‬גברים‪-‬נשים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז‪ /‬ש'‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 44404‬ד"ר גולן פדידה ב' ‪49:41-46:01‬‬
‫מונחי יסוד בעיצוב חזותי‬
‫קורס שער שמטרתו להעניק לסטודנטים מתחילים‪ ,‬בסיס ידע רחב ככלי האפשר בתמורות שחלו בתחום‬
‫העיצוב החזותי‪ .‬הקורס יעסוק ב‪ 6 -‬נושאים למן העת העתיקה ועד לעת החדשה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪56 /‬‬
‫א' ‪ 43734‬מר נוי עידו א' ‪40:01-47:01‬‬
‫חשיבה יצירתית להעברת מסר ‪0‬‬
‫בבסיס השפה החזותית מצויים‪ :‬הצורה‪ ,‬הצבע‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬הטקסטורה והחומר‪ .‬הסטודנטים ילמדו‬
‫לזהות את המרכיבים הללו ביצירות אמנות ובאמנות השימושית על מנת להשתמש בהם באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43964‬גב' איריס גורדון ב' ‪44:41-41:41‬‬
‫חשיבה יצירתית להעברת מסר ‪2‬‬
‫שכלול ההבנה ומיומנויות השימוש בשפה החזותית תוך יישום החומר הנלמד דרך מטלות העוסקות‬
‫בסוגיות חברתיות‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪43964 :‬‬
‫ב' ‪ 43964‬גב' איריס גורדון ג' ‪44:44-41:44‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪61‬‬
‫שנה ב'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫מדיה כתובה ואיור‬
‫בניית תהליך מתמשך המתפתח סביב ציר רעיוני אישי‪ .‬בניית תסריט‪ ,‬ליהוק‪ ,‬בניית תפאורה ובימוי סצנות‪.‬‬
‫שימת דגש על תפקידו הייחודי של האיור בהעברת מסר‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ק‪43744 :‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43743‬גב' גיל לי אלון קוריאל ד' ‪46:44-44:44‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43743‬גב' גיל לי אלון קוריאל ד' ‪44:34-41:34‬‬
‫העיר באומנות המודרנית‬
‫הקורס ידון בתופעות אמנותיות שונות‪-‬מהאמנות המודרנית ועד לאמנות בת זמננו‪-‬הקשורות בעיר‬
‫המודרנית‪ .‬העיר תוצג הן כמקור השראה לזרמים ולתנועות אמנותיות והן כמרחב להצגת אמנות‪/‬ליצירת‬
‫אמנות היוצרות דיאלוג מעניין עם סביבתה האורבאנית‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש'‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43749‬ד"ר רוזנברג פנינה ב' ‪49:41-47:01‬‬
‫צילום סטודיו ותאורה ‪0‬‬
‫הרחבת שפתו החזותית של הסטודנט בצילום ושכלול יכולתו הרטורית‪ ,‬תוך הפגשתו עם דינמיקת עבודה‬
‫של צילום מתוכנן לשלביו על היבטיו התוכניים והטכניים‪ .‬העמקת הידע הכרוך בתפעול מתקדם של‬
‫המצלמה ועזריה‪ ,‬בדגש על הבנת מאפייני האור ובניית מערך התאורה‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬סד' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 43704‬מר עדי מזן א' ‪( 46:01-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 43704‬מר' עדי מזן א' ‪( 44:34-40:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫צילום סטודיו ותאורה ‪2‬‬
‫העמקת הידע הכרוך בתפעול מתקדם של המצלמה ועזריה‪ ,‬בדגש על הבנת מאפייני האור ובניית מערך‬
‫התאורה‪ .‬פיתוח תודעת הסטודנטים כאנשי קריאטיב לעתיד לדרכי ייצוג רעיון ומתן משמעות באופן‬
‫חזותי‪ .‬ליטוש פרזנטציה מול קהל‪ ,‬תוך תרגיל מוקדם ושימוש מדויק בשפה‪.‬‬
‫‪ 3‬שש"ס ‪ 0 /‬נ"ז ‪ /‬סד' ‪61 /‬‬
‫ק‪( 43704 43741 :‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43704‬מר עדי מזן ב' ‪( 46:34-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43704‬מר עדי מזן ב' ‪( 44:41-40:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫החטיבה לתקשורת חזותית‬
‫הקשר היישומי בין תוכן לצורה‬
‫הקורס יפגיש את הסטודנט עם תפקיד המעצב‪/‬טיפוגרף‪-‬מציאת השילוב העדין בין האלמנטים החזותיים‬
‫שיסייע להעברת המסר בצורה המיטבית‪ .‬נדון בדרכים שקושרות את התוכן לצורה‪ .‬נחקור את צורות‬
‫האלף בית‪ ,‬את ההשפעה ההיסטורית והטכנולוגית על חזות הטיפוגרפיה העכשווית‪ .‬נחקור את חווית‬
‫הקריאה‪ ,‬נפרט את העיקרים למיצוב האותיות למען קריאות טובה‪ ,‬נתנסה במציאת האיזון בין הבדלה‬
‫והדגשה לבין אחידות והרמוניה צורנית‪ .‬נדון בחוקי אתיקה שהיינו מנסחים למקצוע‪ .‬נלמד כמה שיטות‬
‫פרקטיות בתהליכי עבודה‪ ,‬נתנסה בפירוט הצרכים של פרויקט עיצוב והענקת פתרונות טיפוגרפיים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬א' גב' שרלי רחל רוכמן ב' ‪46:44-44:44‬‬
‫‪ .4‬א' גב' שרלי רחל רוכמן ב' ‪44:34-41:34‬‬
‫פרשנות חזותית של טקסטים‬
‫הקניית יסודות האיור ‪ ,‬הקורס מתרגל עבודה במגוון כלים וטכניקות במטרה לבדוק את תפקיד הטכניקה‬
‫באיור‪ ,‬וכבסיס לאפיון של תוכן תוך שימת דגש על סגנון‪ ,‬והעברת מסר בכלים איורים‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 43744‬גב' גיל לי אלון קוריאל א' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 43744‬גב' גיל לי אלון קוריאל א' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪60‬‬
‫יסודות בעיצוב לאינטרנט (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 43706‬גב' עירית אדר ג' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43706‬גב' עירית אדר ג' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫הבעה חזותית בתלת מימד‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43964‬מר אדי גולדפיין ב' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43964‬מר אדי גולדפיין ב' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫ארגון מידע כתוב‬
‫קורס המשך לתוכן וצורה מסמסטר א'‪ .‬בסמסטר זה נתמקד ביצירת סדרה ומערכת טיפוגרפית מורכבת‬
‫עם טקסטים מסוגים שונים‪ ,‬בעלי היררכיות שונות‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43740‬גב' אנקטי קנדלשיין א' ‪( 44:01-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43740‬גב' אנקטי קנדלשיין א' ‪( 44:41-41:41‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫קריאטיב רעיוני (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫הקניית ההבנה לחשיבותו של פתרון רעיוני כבסיס לכל עבודת קריאייטיב‪.‬‬
‫הקניית הטכניקה ליצירת פתרון רעיוני מדויק ועוצמתי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬א' ‪ 94346‬מר עומרי קלינברגר ג' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 94346‬מר עומרי קלינברגר ג' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫חשיבה יצירתית בעיצוב (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43744‬גב' מעיין לויצקי ד' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ .4‬ב' ‪ 43744‬גב' מעיין לויצקי ד' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫האומנות ככלי לעיצוב דעת קהל‬
‫הקורס מציג את השימוש שעושה הממסד באמנות‪-‬ציור‪ ,‬פיסול וארכיטקטורה‪ ,‬כאמצעי להאדרת כוחו‬
‫ולהפצת רעיונותיו ותפיסת עולמו‪ ,‬כשהאמנים מסייעים לעיצוב דעת הקבל ולהעברת המטרות והמסרים‬
‫של השלטון‪.‬‬
‫‪ 2‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' דר' רוזנברג פנינה ג' ‪49:41-47:01‬‬
‫מכלב אדלוסי ועד ‪( deadsee‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫לתאר‪ ,‬להדגים‪ ,‬לסכם ולהציג את מאה השנים הראשונות בתולדות הקולנוע‪ ,‬כפי שהן באות לידי ביטוי‬
‫בהלך הרוח של התקופה‪ :‬בטכנולוגיה‪ ,‬בתעשייה ובאמנות‪ .‬לבדוק את מסורות הקולנוע והז'אנרים שנוצרו‬
‫מהמצאת התמונות הנעות ועד להולדת בניו החורגים‪ :‬הוידאו‪-‬קליפ והוידאו‪-‬ארט‪ ,‬תוך צפייה וניתוח‬
‫סרטים‪ .‬הכרה והתנסות בשיטות שונות לפיתוח הרעיון והתסריט הקולנועי‪ .‬מימוש התסריט הקולנועי‬
‫בצילום‪ ,‬בימוי ועריכה‪.‬‬
‫‪ 6‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 94344‬גב' חנה קומן ג' ‪46:44-44:41‬‬
‫ב' ‪ 94344‬גב' חנה קומן ג' ‪46:44-44:41‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪62‬‬
‫שנה ג'‬
‫החטיבה ללימודי יסוד‬
‫האיור בסיפור‪ ,‬במשל‪ ,‬באגדה‬
‫קורס המשך שבו יושם הדגש על פיתוח שפה חזותית אישית‪ .‬הקורס יעסוק באיור כאמצעי להבעת דעה‬
‫וביקורת‪ .‬האיור כאמצעי ביטוי ויזואלי לתכנים מילוליים וספרותיים‪ ,‬פיתוח קו חשיבה אישי‪ ,‬פיתוח סגנון‬
‫ביטוי אישי‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 94349‬גב' גיל לי אלון ג' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫ב' ‪ 94349‬גב' גיל לי אלון ג' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫פרשנות חזותית לתקשורת כתובה‬
‫הקורס יעסוק באיור‪ .‬עבודה מול טקסטים בנושאים מגוונים‪ ,‬יצירת מבע פרשני חזותי לטקסט תוך שימת‬
‫דגש על יצירת עניין לראש ולעין גם יחד‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 94347‬גב' אורית עריף ב' ‪( 44:01-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫א' ‪ 94347‬גב' אורית עריף ב' ‪( 44:41-41:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫תוצאות חיפוש‪-‬מחקר בעיצוב‪/‬סמינריון (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 8‬שש"ס ‪ 6 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43710‬מר אבירם מאיר ד' ‪44:34-44:34‬‬
‫ב' ‪ 43710‬מר אבירם מאיר ד' ‪44:01-44:01‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת חזותית‬
‫עיצוב טיפוגרפי מתקדם‪-‬ספר אומן‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם מהות תפקיד המעצב (טיפוגרף)‪ -‬איכות העיצוב כאיכות שירות‪.‬‬
‫נעסוק בהבנת חווית הקריאה‪ ,‬הבנת הצרכים של פרויקט עיצוב והענקת פתרונות הנובעים ממבנה‪/‬מגריד‪,‬‬
‫טיפול טיפוגרפי‪ ,‬המצאת חוקים ושבירה שלהם כמענה לאותם צרכים‪ .‬הקורס נועד לערוך היכרות עם‬
‫חוקים טיפוגרפיים ושימוש בהם בהיררכיה מורכבת ויחידאית‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 94344‬גב' אנקטי קנדלשיין א' ‪( 44:01-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫א' ‪ 94344‬גב' אנקטי קנדלשיין א' ‪( 44:41-41:41‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫מיתוג ‪0‬‬
‫הקניית כלים להצגת פיתרון עיצובי כולל ללקוח לסדרת מוצרים יום יומיים ע"י גיבוש שפה ויזואלית‬
‫מקורית‪ ,‬קולעת ומשכנעת‪ .‬עיצוב פני האריזה (‪ ,)Facing‬המבטא את הערכים העיקריים של המוצר‪ ,‬עולמות‬
‫התוכן המגדירים אותו‪ ,‬דרישות השוק והקטגוריה העתידית המיועדת (נקודת המכירה)‪ .‬חשיבה מותגית‬
‫קונספטואלית‪ ,‬עיבוד וסינתזה של מאפיינים ויזואליים מעולמות התוכן של המוצר‪ ,‬פיתוח שפה ויזואלית‬
‫ושיטות להטמעתו וכן קביעת מאפיינים עיצוביים בכל אותם כלים העומדים לרשותו (צבע‪ ,‬צורה‪,‬‬
‫טיפוגרפיה‪ ,‬צילום‪/‬איור‪.)...‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪( 61 /‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫א' ‪ 43700‬מר נוי ניימן ב' ‪( 44:01-44:01‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫א' ‪ 43700‬מר נוי ניימן ב' ‪( 44:41-41:41‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫כרזות במאה העשרים (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 4 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 43701‬גב' עופרי כהן גרדי ד' ‪49:44-47:34‬‬
‫ב' ‪ 43701‬גב' עופרי כהן גרדי ד' ‪44:41-43:01‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪63‬‬
‫החטיבה ללימודי תקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫סמל‪ ,‬ביטוי‪ ,‬חזות ומסר‬
‫קורס המדגיש את ה"תהליך"‪ ,‬שאינו תלוי תוצאה‪ ,‬ואת היות הסטודנטים "מעצבים חוקרים" שהינם חלק‬
‫מעשייה תרבותית אינטלקטואלית‪ .‬לכל סטודנט תהיה נקודת מוצא סובייקטיבית להמשך התהליך אשר‬
‫במהלכו יפתח הסטודנט כל פעם דלת ואסקפט נוסף מכיוונים שונים ביחס לאותו נושא נבחר‪ .‬הכיוונים‬
‫השונים יעזרו לסטודנט לגבש אמירה אישית ותוצר גרפי חזותי בעל היקף ועשייה בפורמט משתנה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43734‬מר נוי ניימן ב' ‪( 46:44-44:44‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫ב' ‪ 43734‬מר נוי ניימן ב' ‪( 44:34-41:34‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫פרסום שיווק ומדיה ‪ 0‬מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬עיצוב (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫א' ‪ 94334‬גב' ענת סאקס ד' ‪44:44-41:34‬‬
‫פרסום שיווק ומדיה ‪2‬‬
‫מטרת הקורס לחשוף את הסטודנט לעולם החשיבה הפרסומית והשיווקית‪ .‬הסטודנט לומד לנתח את‬
‫יתרונות המוצר ולבנות בריף קריאטיבי אותו הוא מפתח לכלל פתרון‪ .‬תוך כדי העבודה בסדנא נחשף‬
‫הסטודנט למדיומים המקובלים בשוק‪ :‬מודעות‪ ,‬שילוט‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬דיוור ישיר וכו' ולומד למצוא את‬
‫המדיום הנכון לפתרון הבעיה הנכונה‪.‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ש' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43714‬מר שמעון ריישר ד' ‪( 40:41-47:41‬מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫טיפוגרפיה ופורמט תלת מימדי מבוטל (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫עיצוב מגזין (מעודכן נכון ל‪)4.6.43 -‬‬
‫‪ 4‬שש"ס ‪ 2 /‬נ"ז ‪ /‬ס' ‪61 /‬‬
‫ב' ‪ 43714‬גב' שרלי רחל רוכמן א' ‪46:44-44:44‬‬
‫ב' ‪ 43714‬גב' שרלי רחל רוכמן א' ‪44:34-41:34‬‬
‫שנתון תשע"ד‪ -‬החוג הרב תחומי במדעי החברה‪-‬תכנית חד‪-‬חוגית ודו‪-‬חוגית‬
‫‪64‬‬