לחצו כאן!
בירורי מנהגים קצור הלכות פורים * * * שבתי יונה פרידמן קצור הלכות פורים 1 משלושים יום לפני פורים יש לעורר בנוגע להכנות ל"מבצע פורים" שהם יהיו עם כל ה'שטורעם' ,וכן להתכונן בלימוד וידיעת כל ההלכות שקשורות עם מצוות הפורים.2 מחצית השקל כתב הרמ"א" 3יש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר ,ומאחר שג' פעמים כתוב תרומה בפרשה ,יש ליתן ג' (מטבעות של חצאי שקלים)". זה שמצוי כאלו שיש להם ג' חצאי דולרים שקונים אותם על ידי נתינת כסף אחר ,זה מצד שהיה זמן בארץ ישראל שלא היה בנמצא מטבע של חצי ,מה שאין כן בזמננו .4וכן ,יש שרוצים לתת כסף אמיתי (חצי שקל של תורה) ולכן לוקחים מטבעות של חצאי דולרים ישנים שמעורב בתוכם כסף אמיתי .ויש שנותנים ערך של ג' חצאי שקל כסף אמיתי( 5אבל מנהגינו כמו שכתב ברמ"א לתת חצאי שקלים.)6 אין לו מטבע של חצי ,ייתן מטבע של שלם ויתנה שחצי נותן בתור מחצית השקל והחצי .7 הנוסף בתור מתנה ,או שיתנו שני אנשים יחד מגיל בר מצוה מחויב לתת (ויש אומרים מגיל ,)20ונוהגים לתת גם עבור תינוקות ואפילו עבור עוברים (כלשון הפסוק "כל העובר") ,וכן עבור הנשים והבנות ,8וכדאי לחנך הקטנים שיתנו בעצמם מכספם( 9ואז לכאורה אין צורך שגם האבא ייתן עבורם.)10 (1במכתב כללי מי"א אדר תשל"ז כתב הרבי "ומה טוב לצרף קיצור הלכות פורים הצריכות". (2לקו"ש חכ"א עמ' . 331,345ואף שאינו מחויב מצד הדין (ראה פסקי תשובות סתכ"ט אות א') ,מכל מקום נצרך מצד הסברא (תו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' .)617 (3שו"ע סימן תרצ"ד ס"א. (4יש הנוהגים לתת את המטבעות ג' פעמים (ובספר ימי הפורים עמ' ס"ד ובגליון התקשרות פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' ) 155כתבו שלא מצאו מקור להנהגה זו) ,ואולי אפ"ל שזוהי הנהגה מוטעת שנבעה מזה שכאשר יש מטבע אחד של חצי צריך לתת אותו ג' פעמים ,משא"כ כשיש ג' מטבעות .ודוחק (ובספר ימי הפורים שם כתב מפי השמועה שהנהגה זו היא מצד שרוצים לתת חיזוק לדבר כמו כל דבר שעושים ג"פ לחזקה). (5פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד' והערה .25 (6גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' .)156 (7פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד'. (8פסקי תשובות שם אות ה' .ספר המנהגים עמ' .74אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג. (9שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' .788 (10גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' .)156אומנם עדיין יש לדון בזה ,האם אכן מועילה נתינת הקטן -למרות שאינו מחויב בדבר (עד גיל י"ג) ,ויפטור את אביו מהנתינה למרות שהתחיל האב לתת עבורו, והדין הוא (מ"ב סתרצ"ד סק"ה) שאם התחיל לא יפסיק ,או שנאמר שאין נתינת הקטן כלום ,כיון שעדיין אינו מחויב ואינו יכול להקנות (וזהו בדוגמת תענית בכורות שצריך האב לצום עבור בנו בכורו עד גיל י"ג ,ולא יועיל שהבן גם צם -ראה שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' ק"ח) ,ולכן נאמר (רמב"ם הלכות שקלים פ"א ה"ז) שהאב לא יפסיק עד שיגדל הילד ויתן מעצמו .אלא שעדיין יש לחלק (שאין בצום הקטן כלום משא"כ במחצית השקל) שהרי בפועל ניתן עבורו מחצית השקל ,ואם אחרים יכולים לתת עבורו כ"ש שהוא יכול לתת עבור עצמו. את המחצית השקל נותנים לעניים ,ויש נוהגים לתת לצורכי בית הכנסת ובית המדרש (זכר למחצית השקל שניתן למשכן ולמקדש).11 אין לתת את המחצית השקל ממעות מעשר ,אבל עבור אשתו ובנותיו יכול לתת (כיון שאינו חיוב ויכול להפסיק ,מה שאין כן מה שנותן עבור בניו אינו יכול לתת מכספי מעשר, כיון שהדין הוא שאם התחיל לתת עבורם לא יפסיק ,עד שיתנו מעצמם).12 וממשיך הרמ"א שם "ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה" ,זאת אומרת בתענית אסתר לפני תפילת מנחה ,13ולכן כשפורים חל ביום א' יש לתת בתענית אסתר שחל ביום חמישי קודם תפילת מנחה ,ויכול להשלים הנתינה עד קריאת המגילה של יום הפורים בבוקר.14 תענית אסתר (מוקדם) אדם שבטעות אכל בתענית אסתר שהוקדמה ,לכאורה היה מקום לומר שימשיך לצום (כדי לא לפרוש מהציבור) וגם ישלים הצום למחרת (בערב שבת) ,אלא שבפועל (כדי לא להרבות בצומות) ימשיך את הצום או ישלים למחרת.15 פרשת זכור ישנם דעות חלוקות האם נשים מחויבות בשמיעת פרשת זכור ,ומנהגינו כדעה המחמירה ,16אבל אין להוציא ספר תורה במיוחד עבור קריאה לנשים.17 (11פסקי תשובות שם אות ד' .אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג. (12פסקי תשובות שם אות ז' והערה .40 (13משנ"ב סתרצ"ד סק"ד .לוח כולל חב"ד .ויש לעיין מתי יש לתת זאת בירושלים האם ביום התענית או בי"ד אדר ,ומספר המנהגים עמ' 74לכאורה משמע שקשור גם ליום התענית (אגרא דתעניתא) ,אלא שבלוח כולל חב"ד כתב שנותנים בי"ד אדר ,וראה הלכות ומנהגי חב"ד עמ' .155 (14לוח כולל חב"ד .שבח המועדים פ"ד הערה .33 ) 15הרב י .שי' פרקש פסק שבמקרה כזה נוהגים כמו בשאר הצומות שממשיך לצום ואינו משלים למחרת .אלא שלכאורה זוהי דעת יחיד (הרב מ .אליהו זצ"ל) המובאת בספר מקראי קודש – פורים (הרב הררי) פ"ג הערה לט. ורוב השיטות (המובאות שם) סוברות שיצום ביום ו' (בכדי לקיים 'דברי הצומות' שהרי אין עניין מיוחד לצום דוקא בי"א אדר) .וא' הרבנים אמר לי (והסכים לדעתו גם הרב י.ש .שי' גינזבורג) מכיון שלא יתכן שאדם יצטרך לצום יום אחר יום לכן יצום רק למחרת. (16אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רמה. (17פסקי תשובות סתרפ"ה אות ה' .נטעי גבריאל – פורים פ"כ ס"ו (ושם מתמיה על זה) .מי שלא שמע פרשת זכור ,יכוין לצאת ידי חובה בקריאה של פורים – 'ויבא עמלק' ,או בקריאת זכור של פרשת 'כי תצא'. קריאת המגילה (במוצאי שבת) אין לטלטל המגילה בשבת 18לצורך הקריאה במוצאי שבת ,19וכן אין לעשות שום הכנה משבת לחול ,ובמוצאי שבת לפני שמביא את המגילה לבית הכנסת יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ,20אבל מותר לבעל קורא להכין הקריאה בשבת (גם מתוך מגילה כשירה).21 במוצאי שבת אחר שמונה עשרה ,אומרים קדיש תתקבל ,ואחר כך קריאת המגילה וכו' ולאחר מכן אמירת 'ויהי נועם' וכו' קדיש שלם ללא תתקבל 'עלינו' 'הבדלה' 22ואמירת 'ויתן לך'.23 בית כנסת שיש בו מספר מניינים במספר חדרי תפילה ,יש להם להתאחד ולארגן מניין אחד גדול לקריאת המגילה ,כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך" ,ובפרט בקריאה של היום (שהיא הקריאה העיקרית).24 טעמי המגילה אינם מעכבים בדיעבד ,25אבל צריך לקרוא את המילים כראוי שלא ישתנה הענין ,26שאם קרא במקום 'ומרדכי יושב' 'ישב' ,או במקום 'והמן נופל' 'נפל' וכדומה ,אפילו בדיעבד לא יצא .27את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת (ובדיעבד גם אם הפסיק יצא) ,ולכתחילה יתחיל מ'חמש מאות' עד 'עשרת' ,וצריך לקרוא מבפנים גם את ה'ואת' של כל אחד בנפרד.28 )18ובנוגע להבאת המגילה בערב שבת ,מסתפק בספה"ש תש"נ (ח"א עמ' 351הערה )130האם כדאי להוציא את ה מגילה ממקומה הקבוע ולהניחה במקום עראי ,כדי שתהא מוכנה למוצאי שבת ללא טירחא דציבורא .עיי"ש (ובגליון הערות התמימים דישיבת חב"ד צפת גליון פ' ביארו את צדדי הספק) .ולכאורה משם משמע שאם בכל מקרה אין מתחילים התפילה מיד במוצאי שבת ,והרבה מביאים המגילה במו"ש (ויש כבר טירחא דציבורא) ,עדיף להביא את המגילה במוצאי שבת ולא לפני שבת. ) 19בלוח כולל חב"ד מתיר לטלטל המגילה אם מעיין בה קצת דרך לימוד ,אבל ישנם פוסקים המחמירים בזה, ומספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 351הערה 130משמע שסובר כמותם. )20נטעי גבריאל – פורים פכ"ח ס"ז .לגבי נסיעה ברכב לבית הכנסת קודם תפילת מעריב ,למרות שמצד הדין (שו"ע אדה"ז סרצ"ט סט"ז) אחרי אמירת 'המבדיל' מותר לעשות כל מלאכה ,מ"מ כתב אדה"ז (שם סי"ט) שבעל נפש יחמיר לעצמו שלא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה ( -אמירת 'ואתה קדוש') של הציבור (אלא שאולי נקרא לצורך מצוה שמותר (שם)). (21פסקי תשובות סתרפ"ח אות י"ח (שאין המגילה עצמה מוקצה .והכנת הקריאה אינה נקראת 'מכין לחול' כיון שהידיעה מתווספת לו כבר עכשיו .ועצ"ע ממ"ש בתו"מ התוועדויות חט"ז עמ' 114שמפלג המנחה של יום השבת אסור לקרוא במגילה ולטלטלה ,ומציין למג"א סתרצ"ב סק"ו ,וצ"ע מה שדבר זה לא הובא בשאר הפוסקים. וראה מ"ש בזה באריכות בקובץ הערות התמימים דישיבת חב"ד צפת גליון קט"ז). (22ואם קורא המגילה בבית יבדיל לפני כן (פסקי תשובות סתרצ"ג אות א') .ולכאורה כך יעשה גם מי שנוסע למבצעים מיד אחר תפילת מעריב לפני ששומע המגילה (דהטעם שכתב שם שלא להשהות בלא הבדלה שייך גם כאן, ועצ"ע). (23שו"ע סתרצ"ג ס"א ומ"ב שם .סדור אדה"ז .לוח כולל חב"ד. (24פסקי תשובות סתרפ"ז אות ב'( .ויש לדון במקרה שזה על חשבון "מבצעים" וכדומה). )25ויכול לשמוע בתוך אוזנו את הקריאה עם הטעמים תוך כדי שקורא ,אלא שיהיה באופן שיוכל לשמוע גם את קולו ,ולא יעשה כן בציבור מפני כבוד הציבור (פסקי תשובות סתר"צ אות ב'). )26אבל אם קרא במקום "כאמרם" "באמרם" אינו מעכב (פסקי תשובות סתר"צ אות ג'). )27קיצור שולחן ערוך סקמ"א סי"ח. )28רמ"א סתר"צ סט"ו .כה"ח שם אות צ"ז .וגם השומעים יעשו כן תחילה ,לפני הבעל קורא (נט"ג פמ"ו ס"ו. שבח המועדים פ"ט ס"ד). צריך לשמוע כל מילה ואם החסיר מילה לא יצא ,29וצריך להשלים את מה שהחסיר,30 וימשיך לקרוא עד המקום שבו אוחז הבעל קורא.31 הקורא להוציא אחרים ידי חובה 32והוא כבר יצא ידי חובה ,יברכו השומעים 33בעמידה,34 ויש אומרים שנשים יברכו( 35כל אחת לעצמה' )36לשמוע מגילה' .37ואם אין עשרה (כולל עשר נשים )38אין לברך אחר המגילה ברכת 'הרב את ריבנו'.39 יש אומרים שלכתחילה אין לחלק הקריאה לשני בעלי קריאה ,40אבל יש אומרים שכשיש צורך בכך מותר.41 ) 29והמסתפק אם שמע ,בלילה שהיא מד"ס יש להקל וביום שהיא מדברי קבלה יש להחמיר (פסקי תשובות סתרפ"ט הערה .)17 (30וישלים זאת מתוך מגילה כשירה (או מגילה פסולה) ,ומצד החשש שמא לא ישמע כל מילה ראוי שיהיה בפני כל אחד מגילה כשרה ויקרא בלחש ביחד עם הש"ץ (קשו"ע שם סי"ג מפרמ"ג סתרפ"ט א"א סקי"א) ,ולכאורה זה רק כאשר יודע טוב הטעמים (מקראי קודש (הרב הררי) פ"ט ס"ח הערה ל"א). מנהג הרבי לברך לבד את ברכות המגילה ולקרוא את המגילה יחד עם הש"ץ (ראה אוצר מנהגי חב"ד אות פ"ט. מעשה מלך עמ' .)320אלא שלגבי ברכות המגילה שיברך כל אחד לעצמו ,יש להסתפק האם לנהוג כן למעשה ,כיון שכתב אדה"ז (סרי"ג ס"ו) וז"ל" :מצוה שא' מברך לכולם . .טוב שיקרא א' לכולם. ואף שנוהגים לקרוא את המגילה יחד עם הש"ץ (אם יודע הטעמים) ,הוא מפני דאפשר שלא ישמע כל המילים וכו' .משא"כ לגבי הברכות .ובנטעי גבריאל -פורים (פל"ט ס"ז) כתב (ע"פ דברי אדה"ז הנ"ל) שהמנהג הוא שהבעל קורא מוציא יד"ח את השומעים בברכות המגילה. אך מצד שני יש גם מקום לומר שכאו"א יברך לעצמו כפי שמביא בהערה (יג) שם דיש שנהגו גם לברך ולא לצאת יד"ח מברכת הש"ץ (שאולי לא ישמעו מהש"ץ את הברכה או שלא יכוון להוציאם). וראה גם מש"כ בפסקי תשובות (סתרצ"ב אות א') משו"ת רב פעלים (ח"ד סל"ג) -שהקורא את המגילה לעצמו יחד עם הש"ץ עדיף שגם יברך בלחש עם הש"ץ. )31ראה הנסמן בשבח המועדים הלכות פורים פ"ח ס"ז. (32בנטעי גבריאל -פורים פל"ז סעיפים ב,ג .ובפסקי תשובות סתרפ"ט אות ד' כתבו שנער בר מצוה שלא ידוע אם הביא סימנים ,לכתחילה לא יוציא ידי חובה אחר בקריאת המגילה של היום ( -שהיא מדברי קבלה ,משא"כ הקריאה של הלילה) ,אבל בשעת הדחק יכול ובפרט לנשים ,ולכאורה מבצעים הוא כשעת הדחק. (33ואם יש עשרה אחד יברך לכולם ,ואם אינם יודעים לברך יכול לברך עבורם (פסקי תשובות סתרצ"ב אות ז' .נטעי גבריאל פל"ט סי"א) .ואם לא בטוח שיצליחו להקשיב לכל המגילה לא יברכו כלל (פסקי תשובות סתרפ"ט הערה .36נטעי גבריאל פל"ט ס"י). (34נטעי גבריאל פל"ט ס"ח .ויש המקילין בזה ביחיד הקורא בביתו .והקריאה עצמה אם היא בצבור יקרא מעומד ,אלא אם כן קשה לו והציבור מוחל (פסקי תשובות סתר"צ אות א'). )35כך פסק הרב מארלאוו זצ"ל ,אבל י"א שהבעל קורא יברך עבורם (שבח המועדים פ"ח ס"י). )36שו"ת מנחת יצחק ח"ג סוסנ"ד .נטעי גבריאל פל"ד ס"ז .אבל י"א שאשה אחת תברך לכולן (פסקי תשובות סתרצ"ב אות ז' והערה .31נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' .)145 )37אבל י"א שתברך רגיל (פסקי תשובות סתרפ"ט אות ה' .נתיבים בשדה השליחות ח"ב שם). )38פסקי תשובות סתרצ"ב אות ד' .נטעי גבריאל – פורים פמ"ז ס"ז (ושם כתב שנכון שיברכו ללא שם ומלכות) .מקראי קודש פ"ט הערה לח'( .ועצ"ע האם גברים ונשים מצטרפים יחד למניין עשרה (ראה פסקי תשובות סתר"צ אות י"א)). ) 39סידור אדה"ז .ומנהג האדמו"ר בלבד לברך גם ביחיד ,ואינה הוראה לרבים (ספר המנהגים עמ' .74וכן מ"ש באג"ק חי"ג עמ' של"ז הוא מנהג אדמו"ר ואינה הוראה לרבים) .ועצ"ע האם מנהגינו לברכה ביחיד ללא שם ומלכות (כפסק הפמ"ג סתרצ"ב מ"ז סוסק"א וכה"ח סצר"צ אות קכ"ד והובא בפסקי תשובות סתרצ"ב אות ד' ונטעי גבריאל פורים פמ"ז ס"ה). (40פסקי תשובות סתרצ"ב אות ב' הערה ( 4עפ"י דעת המג"א סתרצ"ב סק"ב שאם נשתתק הבעל קורא ,השני יתחיל מהתחלה ,ואף שהרבה פוסקים חולקים עליו (משנ"ב שם סק"ב והדעות נסמנו בשעה"צ שם סק"ה) מ"מ יש לחוש לדבריו לכתחילה (וכ"כ החת"ס) .ועצ"ע לגבי מקרה שלא ידע הטעמים היטב אם יקרא הכל לבד. )41נטעי גבריאל פורים פל"ח ס"ט .וכן דעת הר"מ אליהו (הובא במקראי קודש פ"ז סכ"ו הערה צ"א) .ומדובר שהשני שמע הברכות והקריאה או שיצא כבר יד"ח. קריאת המגילה ביום יש ללבוש בגדי שבת לכבוד פורים.42 אין לטעום (גם) קודם קריאת המגילה של היום( 43אבל מותר לטעום קודם קריאת פרשת זכור).44 בברכת שהחיינו יש לכוון על מצוות היום ,אבל גם אם מזדמן לו עני לפני התפילה לא ימנע מלתת לו צדקה.45 כשקוראים הפסוק 'ליהודים' וגו' במילה 'ויקר' מנשקים התפילין.46 אם מתחיל לקרוא המגילה ולא יספיק לגמור הקריאה לפני השקיעה ,יש אומרים שיקרא בלי הברכות ,ויש אומרים שיכול לקרוא עם הברכות.47 מלאכה בפורים יש אוסרים להסתפר בפורים וכן שלא ליטול בו ציפורניים ושלא לכבס ,48וכל שכן שלא לעשות בו מלאכה חשובה.49 משלוח מנות הבא לקמן מדבר על המשלוח מנות שרוצה לצאת בו יד"ח ולא על המשלוחים שמוסיף: אין להניח המשלוח מנות ליד הדלת אם המקבל לא ידע מכך עד לאחר פורים ,50וכן לא יתן משלוח מבלי לידע את המקבל מי הנותן ,51אין לשלוח מנות (בדואר) לפני פורים גם אם יגיע למקבל בפורים ,52אין לתת דברים שאינם ראויים לאכילה מיד ,53לא יתן המשלוח בתור (42רמ"א סתרצ"ב ס"ב .משנ"ב שם סק"ג .אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ד. (43ויל"ע האם מותרת הטעימה עד זמן נה"ח כיון שרק מאז הוא זמן קריאתה לכתחילה (שו"ע סתרפ"ז ס"א), וכדין האכילה קודם תק"ש שמותרת עד נה"ח (מקראי קודש סכ"ח). (44נתבאר בארוכה בבירורי מנהגים – מועדים עמ' .181 )45פסקי תשובות סתרצ"ב אות ה' .ושם כתב שאחר התפילה יתן שוב ,אלא שלכאורה יכול לתת לו (גם לפני התפילה) בתור פקדון ואחר התפילה יהיה שלו (וראה נטעי גבריאל – פורים פס"ח ס"ב וס"ז ובהערות שם ,וכ"ש בנדו"ד) ,וצ"ע. )46מעשה מלך עמ' -( 321ממשמש בתפילין של ראש) .פסקי תשובות סתר"צ אות ו'. )47משנ"ב סתרפ"ז סק"ה .נטעי גבריאל פל"א ס"ט וס"י .רץ כצבי סכ"ט אות ד' .מאורות נתן ס"י .מקראי קודש פ"ד ס"ב. )48אלא אם כן זה לצורך היום. (49פסקי תשובות סתרצ"ו אות א' .נטעי גבריאל פע"ו. (50ומספיק להודיעו בטלפון (נטעי גבריאל פנ"ו ס"ז .פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"א). (51וכן לא יתנו במקומו משלוח מבלי לידע אותו שנתנו עבורו (פסקי תשובות סתרצ"ה אות ט'). ) 52אא"כ ממנה אותו בתור שליח שיזכה בזה ויתן ביום הפורים (נט"ג פנ"ו ס"ו .פס"ת סתרצ"ה אות כ"א). (53וכ"ש לא בדבר שאינו מאכל (פס"ת סתרצ"ה אות י"ז). הכרת הטוב ,החזרת חוב וכדומה ,54איש יתן לאיש ולא לאישה ,55מספיק ששתי המנות יהיו בטעמים שונים (ואין צורך בברכה שונה) .56מים אינו נחשב למנה.57 שיעור משלוח מנות :לפחות כזית בכל מנה (ולילד מספיק גם פחות) ,ויש אומרים שצריך מנה חשובה לפי הנותן והמקבל.58 מתנות לאביונים שיעור מתנות לאביונים :לפחות פרוטה לכל אביון ,ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף כדי שיוכל לקנות שיעור של ג' ביצים ( 170סמ"ק) אוכל.59 אפשר לקיים את מצוות מתנות לאביונים על ידי נתינת דבר מאכל לאביון ,אבל לא יקיים בזה גם את מצוות משלוח מנות.60 סעודת פורים יש לאכול לפחות כזית פת לפני השקיעה .61ראוי לשתות בסעודה גם יין ולא רק שאר משקים המשכרים .62אשה פטורה מקיום 'עד דלא ידע'.63 )54נט"ג פ"ס ס"א .פס"ת סתרצ"ה אות י'. (55אא"כ מדובר באחותו (נט"ג פ"ס סי"א). (56פס"ת סתרצ"ה אות י"ב .מקראי קודש פי"ב ס"ז. (57משא"כ שתיה אחרת חשובה – מקראי קודש פי"ב הערה ל"ה (ושם החמיר גם בשאר משקאות חוץ מיין, ולכאורה אינו כמנהגנו ראה אגרות קודש חלק כ' עמ' קע"ז). (58ואם מונחים בכלי אחד אף שכל אחד פחות מהשיעור ,הכלי מצרפם להחשיבם מנה יפה (פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"ג). )59לערך 2שקל .ויש המחמירים לתת כשיעור מנה פלאפל וכדומה (מקראי קודש פי"א ס"ב והערה ח'). (60שאין עושים מצוות חבילות חבילות (פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"ט). )61נטעי גבריאל פע"ב ס"א .נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' .150ושם כתב ששיעור סעודה נחשב ביותר מכביצה לכן אולי נכון לאכול יותר מכביצה פת לפני השקיעה .ולכתחילה צריך שרוב הסעודה תהיה ביום או עכ"פ אכילת מאכלים חשובים (מקראי קודש פורים פי"ג ס"ה). )62פסקי תשובות סתרצ"ה אות ג' .שיחות קודש שושן פורים תשל"ז עמ' .510 )63הליכות בת ישראל פכ"ב סי"ט .הליכות ביתה פכ"ד סכ"ד. דיני ספק מוקף חומה -בט"ו באדר 64 א) קוראים המגילה ללא ברכה בלילה וביום 65אחר כל התפילה ,אין צריך לכפול את המגילה כאגרת ,ואין אומרים שושנת יעקב.66 ב) דעות חלוקות האם אומרים בו 'ועל הניסים' ,ומנהגינו שלא לומר .67 ג) דעות חלוקות האם קוראים בו בתורה ,ומנהגינו שלא לקרוא.68 ד) דעות חלוקות האם צריך לשלוח 'משלוח מנות' ,ולמעשה שולחים אבל אין מרבים בהם ,ואין צריך לשלוח על ידי שליח.69 ה) נוהגים לתת בו 'מתנות לאביונים'.70 ו) דעות חלוקות האם צריך לעשות סעודה ,ולמעשה עושים.71 ז) דעות חלוקות האם גם לגבי ספק מוקף חל הדין של 'סמוך ונראה'.72 ח) נוהגים שלא לעשות בו מלאכה.73 (64לגבי חיפה כותב הרבי (לקו"ש חכ"ט עמ' " )423חיפה קורין המגילה גם בט"ו כי היא ספק מוקפת חומה". ולגבי צפת כותב הרבי (לקו"ש חי"ז עמ' 517הערה " )39ולהעיר שצפת היא עיר מוקפת חומה" .ובתורת מנחם התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 686נכתב "ולהעיר גם מהשקו"ט אודות דינה של צפת בנוגע לקריאת המגילה – אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון"( .ולכאורה הפירוש "שקו"ט" הוא דיון והתייחסות לנושא זה ,ולא שיש ספק במנהג האם לקרוא גם בט"ו (מספק) ,שהרי בכף החיים סתרפ"ח אותיות יט-כג הביא רק את צפת כדוגמא לעיר של ספק (ללא צד לומר שלא יק ראו כלל בט"ו) .וכן כתבו הפוסקים לגבי כל הערים הישנות שבא"י כמו :יפו ,חברון, טבריה ,שכם ,עכו ,לוד ,רמלה ,יריחו ובית שאן. בדינים דלקמן אין חילוק בין גברים לנשים וגם נשים נוהגות כן (כה"ח סתרצ"ה אות נ"ד) .ולפי זה צ"ע על מה שכתב בקונטרס מנהגי החסידים בצפת עמ' ע"א שנשים אין מקפידות על קיום מצוות היום ביום ט"ו באדר. (65שו"ע סתרפ"ח ס"א. (66מקראי קודש – פורים (הרב הררי) נספח יג' עמ' .295 (67כך נהג האריז"ל .פסקי תשובות סתרפ"ח אות ו' .מקראי קודש פ"י ס"ג. (68פסקי תשובות שם .מקראי קודש שם סי"ד. (69פסקי תשובות שם .מקראי קודש פי"ב סט"ז. (70מ"ב סתרפ"ח סק"י .פסקי תשובות שם .מקראי קודש פי"א ס"ח. (71פסקי תשובות שם .מקראי קודש פי"ג ס"ד. (72פסקי תשובות סתרפ"ח אות ז' .מקראי קודש פ"ה ס"י. (73פסקי תשובות סתרצ"ו אות ג' .לגבי תספורת לכאורה ניתן להקל ובפרט אם זה לכבוד שבת (פסקי תשובות שם נטעי גבריאל פע"ו הערה י"ז). ט) 'בן ספק' שהלך לעיר בליל ט"ו ,וכן הבא מהעיר ל'ספק' בליל ט"ו אינו מחויב בקריאת המגילה .74בן ספק שהלך לכרך בליל ט"ו 75יקרא המגילה ללא ברכה .76הבא מהכרך ל'ספק' ומתכונן לחזור בליל ט"ו לכרך ,77לא יצא ידי חובת המגילה בליל ט"ו מבן הספק.78 י) בן עיר יכול לתת משלוח מנות ביום י"ד לבן ספק ,אבל בן כרך לא יתן לכתחילה משלוח מנות ביום ט"ו לבן ספק.79 (74פמ"ג מש"ז סתרפ"ח סק"ו ד"ה שאלה בן עיר שהלך .הגרי"מ טוקוצינסקי עיר הקודש והמקדש עמ' שע'. (75זמן ההתחייבות נקבע לפי מקום האדם בזמן עלות השחר של יום י"ד או ט"ו ,ולכן אם הולך לכרך בליל י"ד על מנת להישאר שם גם בט"ו ,יקרא רק בט"ו ,ואם הולך לשם ביום י"ד ,כבר נתחייב לקרוא בי"ד בעיר ,ויקרא שוב בט"ו ללא ברכה ,וכדלהלן (פסקי תשובות סתרפ"ח אות י'). (76וכן הדין בבן כרך שהיה בעיר או ב'ספק' ביום י"ד וחוזר לכרך בליל ט"ו (עיר הקודש והמקדש עמ' שעא'). ולגבי הקריאה בליל י"ד (כשמתכונן ללכת לעיר) יכול לקרוא אפילו בירושלים (וי"א שיקרא במניין – פסקי תשובות שם). לגבי בן עיר שהלך לכרך בליל ט"ו על מנת להישאר שם ,י"א שנתחייב שוב בקריאת המגילה ,אבל י"א שלא מתחייב שוב (ולגבי 'ועל הניסים' יאמר בסוף השמו"ע) ,ולכן ישמע הברכה מאחר או שיקרא ללא ברכה (ולפי זה לכתחילה לא יוציא אחרים ידי חובה ,ובלית ברירה יברכו הם והוא יקרא) ,ואם הלך לכרך ביום ט"ו לכו"ע אינו מחויב בקריאת המגילה ,ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובה (מ"ב סתרפ"ח סק"ח .פסקי תשובות שם אות י' בסופו וסתפ"ט הערה .)96 (77ואם נשאר שם גם ביום ט"ו יקרא בלא ברכה כבן הספק (עיר הקודש והמקדש עמ' שעא'). (78ולכאורה הוא הדין שבן הספק לא יצא יד"ח (בט"ו) מבן העיר שבא לספק אחרי עה"ש של י"ד .אבל בן הכרך בודאי יכול להוציא את בן הספק בט"ו (עיר הקודש והמקדש עמ' שעב'). (79מקראי קודש פי"ב הערה מט.
© Copyright 2024