‫בירורי‬
‫מנהגים‬
‫קצור הלכות פורים‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫שבתי יונה פרידמן‬
‫קצור הלכות פורים‬
‫‪1‬‬
‫משלושים יום לפני פורים יש לעורר בנוגע להכנות ל"מבצע פורים" שהם יהיו‬
‫עם כל ה'שטורעם'‪ ,‬וכן להתכונן בלימוד וידיעת כל ההלכות שקשורות עם‬
‫מצוות הפורים‪.2‬‬
‫מחצית השקל‬
‫כתב הרמ"א‪" 3‬יש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן‪,‬‬
‫זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר‪ ,‬ומאחר שג' פעמים כתוב תרומה בפרשה‪ ,‬יש ליתן‬
‫ג' (מטבעות של חצאי שקלים)"‪.‬‬
‫זה שמצוי כאלו שיש להם ג' חצאי דולרים שקונים אותם על ידי נתינת כסף אחר‪ ,‬זה‬
‫מצד שהיה זמן בארץ ישראל שלא היה בנמצא מטבע של חצי‪ ,‬מה שאין כן בזמננו‪ .4‬וכן‪ ,‬יש‬
‫שרוצים לתת כסף אמיתי (חצי שקל של תורה) ולכן לוקחים מטבעות של חצאי דולרים‬
‫ישנים שמעורב בתוכם כסף אמיתי‪ .‬ויש שנותנים ערך של ג' חצאי שקל כסף אמיתי‪( 5‬אבל‬
‫מנהגינו כמו שכתב ברמ"א לתת חצאי שקלים‪.)6‬‬
‫אין לו מטבע של חצי‪ ,‬ייתן מטבע של שלם ויתנה שחצי נותן בתור מחצית השקל והחצי‬
‫‪.7‬‬
‫הנוסף בתור מתנה‪ ,‬או שיתנו שני אנשים יחד‬
‫מגיל בר מצוה מחויב לתת (ויש אומרים מגיל ‪ ,)20‬ונוהגים לתת גם עבור תינוקות‬
‫ואפילו עבור עוברים (כלשון הפסוק "כל העובר")‪ ,‬וכן עבור הנשים והבנות‪ ,8‬וכדאי לחנך‬
‫הקטנים שיתנו בעצמם מכספם‪( 9‬ואז לכאורה אין צורך שגם האבא ייתן עבורם‪.)10‬‬
‫‪ (1‬במכתב כללי מי"א אדר תשל"ז כתב הרבי "ומה טוב לצרף קיצור הלכות פורים הצריכות"‪.‬‬
‫‪ (2‬לקו"ש חכ"א עמ' ‪ . 331,345‬ואף שאינו מחויב מצד הדין (ראה פסקי תשובות סתכ"ט אות א')‪ ,‬מכל מקום‬
‫נצרך מצד הסברא (תו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' ‪.)617‬‬
‫‪ (3‬שו"ע סימן תרצ"ד ס"א‪.‬‬
‫‪ (4‬יש הנוהגים לתת את המטבעות ג' פעמים (ובספר ימי הפורים עמ' ס"ד ובגליון התקשרות פורים (הלכות‬
‫ומנהגי חב"ד עמ' ‪ ) 155‬כתבו שלא מצאו מקור להנהגה זו)‪ ,‬ואולי אפ"ל שזוהי הנהגה מוטעת שנבעה מזה שכאשר‬
‫יש מטבע אחד של חצי צריך לתת אותו ג' פעמים‪ ,‬משא"כ כשיש ג' מטבעות‪ .‬ודוחק (ובספר ימי הפורים שם כתב מפי‬
‫השמועה שהנהגה זו היא מצד שרוצים לתת חיזוק לדבר כמו כל דבר שעושים ג"פ לחזקה)‪.‬‬
‫‪ (5‬פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד' והערה ‪.25‬‬
‫‪ (6‬גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' ‪.)156‬‬
‫‪ (7‬פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד'‪.‬‬
‫‪ (8‬פסקי תשובות שם אות ה'‪ .‬ספר המנהגים עמ' ‪ .74‬אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג‪.‬‬
‫‪ (9‬שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' ‪.788‬‬
‫‪ (10‬גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' ‪ .)156‬אומנם עדיין יש לדון בזה‪ ,‬האם אכן מועילה‬
‫נתינת הקטן ‪ -‬למרות שאינו מחויב בדבר (עד גיל י"ג)‪ ,‬ויפטור את אביו מהנתינה למרות שהתחיל האב לתת עבורו‪,‬‬
‫והדין הוא (מ"ב סתרצ"ד סק"ה) שאם התחיל לא יפסיק‪ ,‬או שנאמר שאין נתינת הקטן כלום‪ ,‬כיון שעדיין אינו מחויב‬
‫ואינו יכול להקנות (וזהו בדוגמת תענית בכורות שצריך האב לצום עבור בנו בכורו עד גיל י"ג‪ ,‬ולא יועיל שהבן גם‬
‫צם ‪ -‬ראה שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' ק"ח)‪ ,‬ולכן נאמר (רמב"ם הלכות שקלים פ"א ה"ז) שהאב לא יפסיק עד‬
‫שיגדל הילד ויתן מעצמו‪ .‬אלא שעדיין יש לחלק (שאין בצום הקטן כלום משא"כ במחצית השקל) שהרי בפועל ניתן‬
‫עבורו מחצית השקל‪ ,‬ואם אחרים יכולים לתת עבורו כ"ש שהוא יכול לתת עבור עצמו‪.‬‬
‫את המחצית השקל נותנים לעניים‪ ,‬ויש נוהגים לתת לצורכי בית הכנסת ובית המדרש‬
‫(זכר למחצית השקל שניתן למשכן ולמקדש)‪.11‬‬
‫אין לתת את המחצית השקל ממעות מעשר‪ ,‬אבל עבור אשתו ובנותיו יכול לתת (כיון‬
‫שאינו חיוב ויכול להפסיק‪ ,‬מה שאין כן מה שנותן עבור בניו אינו יכול לתת מכספי מעשר‪,‬‬
‫כיון שהדין הוא שאם התחיל לתת עבורם לא יפסיק‪ ,‬עד שיתנו מעצמם)‪.12‬‬
‫וממשיך הרמ"א שם "ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה"‪ ,‬זאת אומרת‬
‫בתענית אסתר לפני תפילת מנחה‪ ,13‬ולכן כשפורים חל ביום א' יש לתת בתענית אסתר שחל‬
‫ביום חמישי קודם תפילת מנחה‪ ,‬ויכול להשלים הנתינה עד קריאת המגילה של יום הפורים‬
‫בבוקר‪.14‬‬
‫תענית אסתר (מוקדם)‬
‫אדם שבטעות אכל בתענית אסתר שהוקדמה‪ ,‬לכאורה היה מקום לומר שימשיך לצום‬
‫(כדי לא לפרוש מהציבור) וגם ישלים הצום למחרת (בערב שבת)‪ ,‬אלא שבפועל (כדי לא‬
‫להרבות בצומות) ימשיך את הצום או ישלים למחרת‪.15‬‬
‫פרשת זכור‬
‫ישנם דעות חלוקות האם נשים מחויבות בשמיעת פרשת זכור‪ ,‬ומנהגינו כדעה‬
‫המחמירה‪ ,16‬אבל אין להוציא ספר תורה במיוחד עבור קריאה לנשים‪.17‬‬
‫‪ (11‬פסקי תשובות שם אות ד'‪ .‬אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג‪.‬‬
‫‪ (12‬פסקי תשובות שם אות ז' והערה ‪.40‬‬
‫‪ (13‬משנ"ב סתרצ"ד סק"ד‪ .‬לוח כולל חב"ד‪ .‬ויש לעיין מתי יש לתת זאת בירושלים האם ביום התענית או בי"ד‬
‫אדר‪ ,‬ומספר המנהגים עמ' ‪ 74‬לכאורה משמע שקשור גם ליום התענית (אגרא דתעניתא)‪ ,‬אלא שבלוח כולל חב"ד‬
‫כתב שנותנים בי"ד אדר‪ ,‬וראה הלכות ומנהגי חב"ד עמ' ‪.155‬‬
‫‪ (14‬לוח כולל חב"ד‪ .‬שבח המועדים פ"ד הערה ‪.33‬‬
‫‪ ) 15‬הרב י‪ .‬שי' פרקש פסק שבמקרה כזה נוהגים כמו בשאר הצומות שממשיך לצום ואינו משלים למחרת‪ .‬אלא‬
‫שלכאורה זוהי דעת יחיד (הרב מ‪ .‬אליהו זצ"ל) המובאת בספר מקראי קודש – פורים (הרב הררי) פ"ג הערה לט‪.‬‬
‫ורוב השיטות (המובאות שם) סוברות שיצום ביום ו' (בכדי לקיים 'דברי הצומות' שהרי אין עניין מיוחד לצום דוקא‬
‫בי"א אדר)‪ .‬וא' הרבנים אמר לי (והסכים לדעתו גם הרב י‪.‬ש‪ .‬שי' גינזבורג) מכיון שלא יתכן שאדם יצטרך לצום יום‬
‫אחר יום לכן יצום רק למחרת‪.‬‬
‫‪ (16‬אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רמה‪.‬‬
‫‪ (17‬פסקי תשובות סתרפ"ה אות ה'‪ .‬נטעי גבריאל – פורים פ"כ ס"ו (ושם מתמיה על זה)‪ .‬מי שלא שמע פרשת‬
‫זכור‪ ,‬יכוין לצאת ידי חובה בקריאה של פורים – 'ויבא עמלק'‪ ,‬או בקריאת זכור של פרשת 'כי תצא'‪.‬‬
‫קריאת המגילה (במוצאי שבת)‬
‫אין לטלטל המגילה בשבת‪ 18‬לצורך הקריאה במוצאי שבת‪ ,19‬וכן אין לעשות שום הכנה‬
‫משבת לחול‪ ,‬ובמוצאי שבת לפני שמביא את המגילה לבית הכנסת יאמר "ברוך המבדיל‬
‫בין קודש לחול"‪ ,20‬אבל מותר לבעל קורא להכין הקריאה בשבת (גם מתוך מגילה‬
‫כשירה)‪.21‬‬
‫במוצאי שבת אחר שמונה עשרה‪ ,‬אומרים קדיש תתקבל‪ ,‬ואחר כך קריאת המגילה וכו'‬
‫ולאחר מכן אמירת 'ויהי נועם' וכו' קדיש שלם ללא תתקבל 'עלינו' 'הבדלה'‪ 22‬ואמירת 'ויתן‬
‫לך'‪.23‬‬
‫בית כנסת שיש בו מספר מניינים במספר חדרי תפילה‪ ,‬יש להם להתאחד ולארגן מניין‬
‫אחד גדול לקריאת המגילה‪ ,‬כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך"‪ ,‬ובפרט בקריאה של היום‬
‫(שהיא הקריאה העיקרית)‪.24‬‬
‫טעמי המגילה אינם מעכבים בדיעבד‪ ,25‬אבל צריך לקרוא את המילים כראוי שלא ישתנה‬
‫הענין‪ ,26‬שאם קרא במקום 'ומרדכי יושב' 'ישב'‪ ,‬או במקום 'והמן נופל' 'נפל' וכדומה‪ ,‬אפילו‬
‫בדיעבד לא יצא‪ .27‬את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת (ובדיעבד גם אם הפסיק‬
‫יצא)‪ ,‬ולכתחילה יתחיל מ'חמש מאות' עד 'עשרת'‪ ,‬וצריך לקרוא מבפנים גם את ה'ואת' של‬
‫כל אחד בנפרד‪.28‬‬
‫‪ )18‬ובנוגע להבאת המגילה בערב שבת‪ ,‬מסתפק בספה"ש תש"נ (ח"א עמ' ‪ 351‬הערה ‪ )130‬האם כדאי להוציא‬
‫את ה מגילה ממקומה הקבוע ולהניחה במקום עראי‪ ,‬כדי שתהא מוכנה למוצאי שבת ללא טירחא דציבורא‪ .‬עיי"ש‬
‫(ובגליון הערות התמימים דישיבת חב"ד צפת גליון פ' ביארו את צדדי הספק)‪ .‬ולכאורה משם משמע שאם בכל מקרה‬
‫אין מתחילים התפילה מיד במוצאי שבת‪ ,‬והרבה מביאים המגילה במו"ש (ויש כבר טירחא דציבורא)‪ ,‬עדיף להביא‬
‫את המגילה במוצאי שבת ולא לפני שבת‪.‬‬
‫‪ ) 19‬בלוח כולל חב"ד מתיר לטלטל המגילה אם מעיין בה קצת דרך לימוד‪ ,‬אבל ישנם פוסקים המחמירים בזה‪,‬‬
‫ומספר השיחות תש"נ ח"א עמ' ‪ 351‬הערה ‪ 130‬משמע שסובר כמותם‪.‬‬
‫‪ )20‬נטעי גבריאל – פורים פכ"ח ס"ז‪ .‬לגבי נסיעה ברכב לבית הכנסת קודם תפילת מעריב‪ ,‬למרות שמצד הדין‬
‫(שו"ע אדה"ז סרצ"ט סט"ז) אחרי אמירת 'המבדיל' מותר לעשות כל מלאכה‪ ,‬מ"מ כתב אדה"ז (שם סי"ט) שבעל‬
‫נפש יחמיר לעצמו שלא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה (‪ -‬אמירת 'ואתה קדוש') של הציבור (אלא שאולי‬
‫נקרא לצורך מצוה שמותר (שם))‪.‬‬
‫‪ (21‬פסקי תשובות סתרפ"ח אות י"ח (שאין המגילה עצמה מוקצה‪ .‬והכנת הקריאה אינה נקראת 'מכין לחול'‬
‫כיון שהידיעה מתווספת לו כבר עכשיו‪ .‬ועצ"ע ממ"ש בתו"מ התוועדויות חט"ז עמ' ‪ 114‬שמפלג המנחה של יום‬
‫השבת אסור לקרוא במגילה ולטלטלה‪ ,‬ומציין למג"א סתרצ"ב סק"ו‪ ,‬וצ"ע מה שדבר זה לא הובא בשאר הפוסקים‪.‬‬
‫וראה מ"ש בזה באריכות בקובץ הערות התמימים דישיבת חב"ד צפת גליון קט"ז)‪.‬‬
‫‪ (22‬ואם קורא המגילה בבית יבדיל לפני כן (פסקי תשובות סתרצ"ג אות א')‪ .‬ולכאורה כך יעשה גם מי שנוסע‬
‫למבצעים מיד אחר תפילת מעריב לפני ששומע המגילה (דהטעם שכתב שם שלא להשהות בלא הבדלה שייך גם כאן‪,‬‬
‫ועצ"ע)‪.‬‬
‫‪ (23‬שו"ע סתרצ"ג ס"א ומ"ב שם‪ .‬סדור אדה"ז‪ .‬לוח כולל חב"ד‪.‬‬
‫‪ (24‬פסקי תשובות סתרפ"ז אות ב'‪( .‬ויש לדון במקרה שזה על חשבון "מבצעים" וכדומה)‪.‬‬
‫‪ )25‬ויכול לשמוע בתוך אוזנו את הקריאה עם הטעמים תוך כדי שקורא‪ ,‬אלא שיהיה באופן שיוכל לשמוע גם‬
‫את קולו‪ ,‬ולא יעשה כן בציבור מפני כבוד הציבור (פסקי תשובות סתר"צ אות ב')‪.‬‬
‫‪ )26‬אבל אם קרא במקום "כאמרם" "באמרם" אינו מעכב (פסקי תשובות סתר"צ אות ג')‪.‬‬
‫‪ )27‬קיצור שולחן ערוך סקמ"א סי"ח‪.‬‬
‫‪ )28‬רמ"א סתר"צ סט"ו‪ .‬כה"ח שם אות צ"ז‪ .‬וגם השומעים יעשו כן תחילה‪ ,‬לפני הבעל קורא (נט"ג פמ"ו ס"ו‪.‬‬
‫שבח המועדים פ"ט ס"ד)‪.‬‬
‫צריך לשמוע כל מילה ואם החסיר מילה לא יצא‪ ,29‬וצריך להשלים את מה שהחסיר‪,30‬‬
‫וימשיך לקרוא עד המקום שבו אוחז הבעל קורא‪.31‬‬
‫הקורא להוציא אחרים ידי חובה‪ 32‬והוא כבר יצא ידי חובה‪ ,‬יברכו השומעים‪ 33‬בעמידה‪,34‬‬
‫ויש אומרים שנשים יברכו‪( 35‬כל אחת לעצמה‪' )36‬לשמוע מגילה'‪ .37‬ואם אין עשרה (כולל‬
‫עשר נשים‪ )38‬אין לברך אחר המגילה ברכת 'הרב את ריבנו'‪.39‬‬
‫יש אומרים שלכתחילה אין לחלק הקריאה לשני בעלי קריאה‪ ,40‬אבל יש אומרים שכשיש‬
‫צורך בכך מותר‪.41‬‬
‫‪ ) 29‬והמסתפק אם שמע‪ ,‬בלילה שהיא מד"ס יש להקל וביום שהיא מדברי קבלה יש להחמיר (פסקי תשובות‬
‫סתרפ"ט הערה ‪.)17‬‬
‫‪ (30‬וישלים זאת מתוך מגילה כשירה (או מגילה פסולה)‪ ,‬ומצד החשש שמא לא ישמע כל מילה ראוי שיהיה‬
‫בפני כל אחד מגילה כשרה ויקרא בלחש ביחד עם הש"ץ (קשו"ע שם סי"ג מפרמ"ג סתרפ"ט א"א סקי"א)‪ ,‬ולכאורה‬
‫זה רק כאשר יודע טוב הטעמים (מקראי קודש (הרב הררי) פ"ט ס"ח הערה ל"א)‪.‬‬
‫מנהג הרבי לברך לבד את ברכות המגילה ולקרוא את המגילה יחד עם הש"ץ (ראה אוצר מנהגי חב"ד אות פ"ט‪.‬‬
‫מעשה מלך עמ' ‪ .)320‬אלא שלגבי ברכות המגילה שיברך כל אחד לעצמו‪ ,‬יש להסתפק האם לנהוג כן למעשה‪ ,‬כיון‬
‫שכתב אדה"ז (סרי"ג ס"ו) וז"ל‪" :‬מצוה שא' מברך לכולם ‪ . .‬טוב שיקרא א' לכולם‪.‬‬
‫ואף שנוהגים לקרוא את המגילה יחד עם הש"ץ (אם יודע הטעמים)‪ ,‬הוא מפני דאפשר שלא ישמע כל המילים‬
‫וכו'‪ .‬משא"כ לגבי הברכות‪ .‬ובנטעי גבריאל ‪ -‬פורים (פל"ט ס"ז) כתב (ע"פ דברי אדה"ז הנ"ל) שהמנהג הוא שהבעל‬
‫קורא מוציא יד"ח את השומעים בברכות המגילה‪.‬‬
‫אך מצד שני יש גם מקום לומר שכאו"א יברך לעצמו כפי שמביא בהערה (יג) שם דיש שנהגו גם לברך ולא‬
‫לצאת יד"ח מברכת הש"ץ (שאולי לא ישמעו מהש"ץ את הברכה או שלא יכוון להוציאם)‪.‬‬
‫וראה גם מש"כ בפסקי תשובות (סתרצ"ב אות א') משו"ת רב פעלים (ח"ד סל"ג) ‪ -‬שהקורא את המגילה לעצמו‬
‫יחד עם הש"ץ עדיף שגם יברך בלחש עם הש"ץ‪.‬‬
‫‪ )31‬ראה הנסמן בשבח המועדים הלכות פורים פ"ח ס"ז‪.‬‬
‫‪ (32‬בנטעי גבריאל ‪ -‬פורים פל"ז סעיפים ב‪,‬ג‪ .‬ובפסקי תשובות סתרפ"ט אות ד' כתבו שנער בר מצוה שלא ידוע‬
‫אם הביא סימנים‪ ,‬לכתחילה לא יוציא ידי חובה אחר בקריאת המגילה של היום (‪ -‬שהיא מדברי קבלה‪ ,‬משא"כ‬
‫הקריאה של הלילה)‪ ,‬אבל בשעת הדחק יכול ובפרט לנשים‪ ,‬ולכאורה מבצעים הוא כשעת הדחק‪.‬‬
‫‪ (33‬ואם יש עשרה אחד יברך לכולם‪ ,‬ואם אינם יודעים לברך יכול לברך עבורם (פסקי תשובות סתרצ"ב אות‬
‫ז'‪ .‬נטעי גבריאל פל"ט סי"א)‪ .‬ואם לא בטוח שיצליחו להקשיב לכל המגילה לא יברכו כלל (פסקי תשובות סתרפ"ט‬
‫הערה ‪ .36‬נטעי גבריאל פל"ט ס"י)‪.‬‬
‫‪ (34‬נטעי גבריאל פל"ט ס"ח‪ .‬ויש המקילין בזה ביחיד הקורא בביתו‪ .‬והקריאה עצמה אם היא בצבור יקרא‬
‫מעומד‪ ,‬אלא אם כן קשה לו והציבור מוחל (פסקי תשובות סתר"צ אות א')‪.‬‬
‫‪ )35‬כך פסק הרב מארלאוו זצ"ל‪ ,‬אבל י"א שהבעל קורא יברך עבורם (שבח המועדים פ"ח ס"י)‪.‬‬
‫‪ )36‬שו"ת מנחת יצחק ח"ג סוסנ"ד‪ .‬נטעי גבריאל פל"ד ס"ז‪ .‬אבל י"א שאשה אחת תברך לכולן (פסקי תשובות‬
‫סתרצ"ב אות ז' והערה ‪ .31‬נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' ‪.)145‬‬
‫‪ )37‬אבל י"א שתברך רגיל (פסקי תשובות סתרפ"ט אות ה'‪ .‬נתיבים בשדה השליחות ח"ב שם)‪.‬‬
‫‪ )38‬פסקי תשובות סתרצ"ב אות ד'‪ .‬נטעי גבריאל – פורים פמ"ז ס"ז (ושם כתב שנכון שיברכו ללא שם‬
‫ומלכות)‪ .‬מקראי קודש פ"ט הערה לח'‪( .‬ועצ"ע האם גברים ונשים מצטרפים יחד למניין עשרה (ראה פסקי תשובות‬
‫סתר"צ אות י"א))‪.‬‬
‫‪ ) 39‬סידור אדה"ז‪ .‬ומנהג האדמו"ר בלבד לברך גם ביחיד‪ ,‬ואינה הוראה לרבים (ספר המנהגים עמ' ‪ .74‬וכן‬
‫מ"ש באג"ק חי"ג עמ' של"ז הוא מנהג אדמו"ר ואינה הוראה לרבים)‪ .‬ועצ"ע האם מנהגינו לברכה ביחיד ללא שם‬
‫ומלכות (כפסק הפמ"ג סתרצ"ב מ"ז סוסק"א וכה"ח סצר"צ אות קכ"ד והובא בפסקי תשובות סתרצ"ב אות ד' ונטעי‬
‫גבריאל פורים פמ"ז ס"ה)‪.‬‬
‫‪ (40‬פסקי תשובות סתרצ"ב אות ב' הערה ‪( 4‬עפ"י דעת המג"א סתרצ"ב סק"ב שאם נשתתק הבעל קורא‪ ,‬השני‬
‫יתחיל מהתחלה‪ ,‬ואף שהרבה פוסקים חולקים עליו (משנ"ב שם סק"ב והדעות נסמנו בשעה"צ שם סק"ה) מ"מ יש‬
‫לחוש לדבריו לכתחילה (וכ"כ החת"ס)‪ .‬ועצ"ע לגבי מקרה שלא ידע הטעמים היטב אם יקרא הכל לבד‪.‬‬
‫‪ )41‬נטעי גבריאל פורים פל"ח ס"ט‪ .‬וכן דעת הר"מ אליהו (הובא במקראי קודש פ"ז סכ"ו הערה צ"א)‪ .‬ומדובר‬
‫שהשני שמע הברכות והקריאה או שיצא כבר יד"ח‪.‬‬
‫קריאת המגילה ביום‬
‫יש ללבוש בגדי שבת לכבוד פורים‪.42‬‬
‫אין לטעום (גם) קודם קריאת המגילה של היום‪( 43‬אבל מותר לטעום קודם קריאת פרשת‬
‫זכור)‪.44‬‬
‫בברכת שהחיינו יש לכוון על מצוות היום‪ ,‬אבל גם אם מזדמן לו עני לפני התפילה לא‬
‫ימנע מלתת לו צדקה‪.45‬‬
‫כשקוראים הפסוק 'ליהודים' וגו' במילה 'ויקר' מנשקים התפילין‪.46‬‬
‫אם מתחיל לקרוא המגילה ולא יספיק לגמור הקריאה לפני השקיעה‪ ,‬יש אומרים שיקרא‬
‫בלי הברכות‪ ,‬ויש אומרים שיכול לקרוא עם הברכות‪.47‬‬
‫מלאכה בפורים‬
‫יש אוסרים להסתפר בפורים וכן שלא ליטול בו ציפורניים ושלא לכבס‪ ,48‬וכל שכן שלא‬
‫לעשות בו מלאכה חשובה‪.49‬‬
‫משלוח מנות‬
‫הבא לקמן מדבר על המשלוח מנות שרוצה לצאת בו יד"ח ולא על המשלוחים שמוסיף‪:‬‬
‫אין להניח המשלוח מנות ליד הדלת אם המקבל לא ידע מכך עד לאחר פורים‪ ,50‬וכן לא‬
‫יתן משלוח מבלי לידע את המקבל מי הנותן‪ ,51‬אין לשלוח מנות (בדואר) לפני פורים גם אם‬
‫יגיע למקבל בפורים‪ ,52‬אין לתת דברים שאינם ראויים לאכילה מיד‪ ,53‬לא יתן המשלוח בתור‬
‫‪ (42‬רמ"א סתרצ"ב ס"ב‪ .‬משנ"ב שם סק"ג‪ .‬אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ד‪.‬‬
‫‪ (43‬ויל"ע האם מותרת הטעימה עד זמן נה"ח כיון שרק מאז הוא זמן קריאתה לכתחילה (שו"ע סתרפ"ז ס"א)‪,‬‬
‫וכדין האכילה קודם תק"ש שמותרת עד נה"ח (מקראי קודש סכ"ח)‪.‬‬
‫‪ (44‬נתבאר בארוכה בבירורי מנהגים – מועדים עמ' ‪.181‬‬
‫‪ )45‬פסקי תשובות סתרצ"ב אות ה'‪ .‬ושם כתב שאחר התפילה יתן שוב‪ ,‬אלא שלכאורה יכול לתת לו (גם לפני‬
‫התפילה) בתור פקדון ואחר התפילה יהיה שלו (וראה נטעי גבריאל – פורים פס"ח ס"ב וס"ז ובהערות שם‪ ,‬וכ"ש‬
‫בנדו"ד)‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫‪ )46‬מעשה מלך עמ' ‪ -( 321‬ממשמש בתפילין של ראש)‪ .‬פסקי תשובות סתר"צ אות ו'‪.‬‬
‫‪ )47‬משנ"ב סתרפ"ז סק"ה‪ .‬נטעי גבריאל פל"א ס"ט וס"י‪ .‬רץ כצבי סכ"ט אות ד'‪ .‬מאורות נתן ס"י‪ .‬מקראי‬
‫קודש פ"ד ס"ב‪.‬‬
‫‪ )48‬אלא אם כן זה לצורך היום‪.‬‬
‫‪ (49‬פסקי תשובות סתרצ"ו אות א'‪ .‬נטעי גבריאל פע"ו‪.‬‬
‫‪ (50‬ומספיק להודיעו בטלפון (נטעי גבריאל פנ"ו ס"ז‪ .‬פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"א)‪.‬‬
‫‪ (51‬וכן לא יתנו במקומו משלוח מבלי לידע אותו שנתנו עבורו (פסקי תשובות סתרצ"ה אות ט')‪.‬‬
‫‪ ) 52‬אא"כ ממנה אותו בתור שליח שיזכה בזה ויתן ביום הפורים (נט"ג פנ"ו ס"ו‪ .‬פס"ת סתרצ"ה אות כ"א)‪.‬‬
‫‪ (53‬וכ"ש לא בדבר שאינו מאכל (פס"ת סתרצ"ה אות י"ז)‪.‬‬
‫הכרת הטוב‪ ,‬החזרת חוב וכדומה‪ ,54‬איש יתן לאיש ולא לאישה‪ ,55‬מספיק ששתי המנות יהיו‬
‫בטעמים שונים (ואין צורך בברכה שונה)‪ .56‬מים אינו נחשב למנה‪.57‬‬
‫שיעור משלוח מנות‪ :‬לפחות כזית בכל מנה (ולילד מספיק גם פחות)‪ ,‬ויש אומרים שצריך‬
‫מנה חשובה לפי הנותן והמקבל‪.58‬‬
‫מתנות לאביונים‬
‫שיעור מתנות לאביונים‪ :‬לפחות פרוטה לכל אביון‪ ,‬ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף‬
‫כדי שיוכל לקנות שיעור של ג' ביצים (‪ 170‬סמ"ק) אוכל‪.59‬‬
‫אפשר לקיים את מצוות מתנות לאביונים על ידי נתינת דבר מאכל לאביון‪ ,‬אבל לא יקיים‬
‫בזה גם את מצוות משלוח מנות‪.60‬‬
‫סעודת פורים‬
‫יש לאכול לפחות כזית פת לפני השקיעה‪ .61‬ראוי לשתות בסעודה גם יין ולא רק שאר‬
‫משקים המשכרים‪ .62‬אשה פטורה מקיום 'עד דלא ידע'‪.63‬‬
‫‪ )54‬נט"ג פ"ס ס"א‪ .‬פס"ת סתרצ"ה אות י'‪.‬‬
‫‪ (55‬אא"כ מדובר באחותו (נט"ג פ"ס סי"א)‪.‬‬
‫‪ (56‬פס"ת סתרצ"ה אות י"ב‪ .‬מקראי קודש פי"ב ס"ז‪.‬‬
‫‪ (57‬משא"כ שתיה אחרת חשובה – מקראי קודש פי"ב הערה ל"ה (ושם החמיר גם בשאר משקאות חוץ מיין‪,‬‬
‫ולכאורה אינו כמנהגנו ראה אגרות קודש חלק כ' עמ' קע"ז)‪.‬‬
‫‪ (58‬ואם מונחים בכלי אחד אף שכל אחד פחות מהשיעור‪ ,‬הכלי מצרפם להחשיבם מנה יפה (פסקי תשובות‬
‫סתרצ"ה אות י"ג)‪.‬‬
‫‪ )59‬לערך ‪ 2‬שקל‪ .‬ויש המחמירים לתת כשיעור מנה פלאפל וכדומה (מקראי קודש פי"א ס"ב והערה ח')‪.‬‬
‫‪ (60‬שאין עושים מצוות חבילות חבילות (פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"ט)‪.‬‬
‫‪ )61‬נטעי גבריאל פע"ב ס"א‪ .‬נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' ‪ .150‬ושם כתב ששיעור סעודה נחשב ביותר‬
‫מכביצה לכן אולי נכון לאכול יותר מכביצה פת לפני השקיעה‪ .‬ולכתחילה צריך שרוב הסעודה תהיה ביום או עכ"פ‬
‫אכילת מאכלים חשובים (מקראי קודש פורים פי"ג ס"ה)‪.‬‬
‫‪ )62‬פסקי תשובות סתרצ"ה אות ג'‪ .‬שיחות קודש שושן פורים תשל"ז עמ' ‪.510‬‬
‫‪ )63‬הליכות בת ישראל פכ"ב סי"ט‪ .‬הליכות ביתה פכ"ד סכ"ד‪.‬‬
‫דיני ספק מוקף חומה ‪ -‬בט"ו באדר‬
‫‪64‬‬
‫א) קוראים המגילה ללא ברכה בלילה וביום‪ 65‬אחר כל התפילה‪ ,‬אין צריך לכפול את‬
‫המגילה כאגרת‪ ,‬ואין אומרים שושנת יעקב‪.66‬‬
‫ב) דעות חלוקות האם אומרים בו 'ועל הניסים'‪ ,‬ומנהגינו שלא לומר‬
‫‪.67‬‬
‫ג) דעות חלוקות האם קוראים בו בתורה‪ ,‬ומנהגינו שלא לקרוא‪.68‬‬
‫ד) דעות חלוקות האם צריך לשלוח 'משלוח מנות'‪ ,‬ולמעשה שולחים אבל אין מרבים‬
‫בהם‪ ,‬ואין צריך לשלוח על ידי שליח‪.69‬‬
‫ה) נוהגים לתת בו 'מתנות לאביונים'‪.70‬‬
‫ו) דעות חלוקות האם צריך לעשות סעודה‪ ,‬ולמעשה עושים‪.71‬‬
‫ז) דעות חלוקות האם גם לגבי ספק מוקף חל הדין של 'סמוך ונראה'‪.72‬‬
‫ח) נוהגים שלא לעשות בו מלאכה‪.73‬‬
‫‪ (64‬לגבי חיפה כותב הרבי (לקו"ש חכ"ט עמ' ‪" )423‬חיפה קורין המגילה גם בט"ו כי היא ספק מוקפת חומה"‪.‬‬
‫ולגבי צפת כותב הרבי (לקו"ש חי"ז עמ' ‪ 517‬הערה ‪" )39‬ולהעיר שצפת היא עיר מוקפת חומה"‪ .‬ובתורת מנחם‬
‫התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' ‪ 686‬נכתב "ולהעיר גם מהשקו"ט אודות דינה של צפת בנוגע לקריאת המגילה – אם‬
‫היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון"‪( .‬ולכאורה הפירוש "שקו"ט" הוא דיון והתייחסות לנושא זה‪ ,‬ולא שיש ספק‬
‫במנהג האם לקרוא גם בט"ו (מספק)‪ ,‬שהרי בכף החיים סתרפ"ח אותיות יט‪-‬כג הביא רק את צפת כדוגמא לעיר של‬
‫ספק (ללא צד לומר שלא יק ראו כלל בט"ו)‪ .‬וכן כתבו הפוסקים לגבי כל הערים הישנות שבא"י כמו‪ :‬יפו‪ ,‬חברון‪,‬‬
‫טבריה‪ ,‬שכם‪ ,‬עכו‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה‪ ,‬יריחו ובית שאן‪.‬‬
‫בדינים דלקמן אין חילוק בין גברים לנשים וגם נשים נוהגות כן (כה"ח סתרצ"ה אות נ"ד)‪ .‬ולפי זה צ"ע על מה‬
‫שכתב בקונטרס מנהגי החסידים בצפת עמ' ע"א שנשים אין מקפידות על קיום מצוות היום ביום ט"ו באדר‪.‬‬
‫‪ (65‬שו"ע סתרפ"ח ס"א‪.‬‬
‫‪ (66‬מקראי קודש – פורים (הרב הררי) נספח יג' עמ' ‪.295‬‬
‫‪ (67‬כך נהג האריז"ל‪ .‬פסקי תשובות סתרפ"ח אות ו'‪ .‬מקראי קודש פ"י ס"ג‪.‬‬
‫‪ (68‬פסקי תשובות שם‪ .‬מקראי קודש שם סי"ד‪.‬‬
‫‪ (69‬פסקי תשובות שם‪ .‬מקראי קודש פי"ב סט"ז‪.‬‬
‫‪ (70‬מ"ב סתרפ"ח סק"י‪ .‬פסקי תשובות שם‪ .‬מקראי קודש פי"א ס"ח‪.‬‬
‫‪ (71‬פסקי תשובות שם‪ .‬מקראי קודש פי"ג ס"ד‪.‬‬
‫‪ (72‬פסקי תשובות סתרפ"ח אות ז'‪ .‬מקראי קודש פ"ה ס"י‪.‬‬
‫‪ (73‬פסקי תשובות סתרצ"ו אות ג'‪ .‬לגבי תספורת לכאורה ניתן להקל ובפרט אם זה לכבוד שבת (פסקי תשובות‬
‫שם נטעי גבריאל פע"ו הערה י"ז)‪.‬‬
‫ט) 'בן ספק' שהלך לעיר בליל ט"ו‪ ,‬וכן הבא מהעיר ל'ספק' בליל ט"ו אינו מחויב בקריאת‬
‫המגילה‪ .74‬בן ספק שהלך לכרך בליל ט"ו‪ 75‬יקרא המגילה ללא ברכה‪ .76‬הבא מהכרך ל'ספק'‬
‫ומתכונן לחזור בליל ט"ו לכרך‪ ,77‬לא יצא ידי חובת המגילה בליל ט"ו מבן הספק‪.78‬‬
‫י) בן עיר יכול לתת משלוח מנות ביום י"ד לבן ספק‪ ,‬אבל בן כרך לא יתן לכתחילה‬
‫משלוח מנות ביום ט"ו לבן ספק‪.79‬‬
‫‪ (74‬פמ"ג מש"ז סתרפ"ח סק"ו ד"ה שאלה בן עיר שהלך‪ .‬הגרי"מ טוקוצינסקי עיר הקודש והמקדש עמ' שע'‪.‬‬
‫‪ (75‬זמן ההתחייבות נקבע לפי מקום האדם בזמן עלות השחר של יום י"ד או ט"ו‪ ,‬ולכן אם הולך לכרך בליל‬
‫י"ד על מנת להישאר שם גם בט"ו‪ ,‬יקרא רק בט"ו‪ ,‬ואם הולך לשם ביום י"ד‪ ,‬כבר נתחייב לקרוא בי"ד בעיר‪ ,‬ויקרא‬
‫שוב בט"ו ללא ברכה‪ ,‬וכדלהלן (פסקי תשובות סתרפ"ח אות י')‪.‬‬
‫‪ (76‬וכן הדין בבן כרך שהיה בעיר או ב'ספק' ביום י"ד וחוזר לכרך בליל ט"ו (עיר הקודש והמקדש עמ' שעא')‪.‬‬
‫ולגבי הקריאה בליל י"ד (כשמתכונן ללכת לעיר) יכול לקרוא אפילו בירושלים (וי"א שיקרא במניין – פסקי תשובות‬
‫שם)‪.‬‬
‫לגבי בן עיר שהלך לכרך בליל ט"ו על מנת להישאר שם‪ ,‬י"א שנתחייב שוב בקריאת המגילה‪ ,‬אבל י"א שלא‬
‫מתחייב שוב (ולגבי 'ועל הניסים' יאמר בסוף השמו"ע)‪ ,‬ולכן ישמע הברכה מאחר או שיקרא ללא ברכה (ולפי זה‬
‫לכתחילה לא יוציא אחרים ידי חובה‪ ,‬ובלית ברירה יברכו הם והוא יקרא)‪ ,‬ואם הלך לכרך ביום ט"ו לכו"ע אינו‬
‫מחויב בקריאת המגילה‪ ,‬ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובה (מ"ב סתרפ"ח סק"ח‪ .‬פסקי תשובות שם אות י' בסופו‬
‫וסתפ"ט הערה ‪.)96‬‬
‫‪ (77‬ואם נשאר שם גם ביום ט"ו יקרא בלא ברכה כבן הספק (עיר הקודש והמקדש עמ' שעא')‪.‬‬
‫‪ (78‬ולכאורה הוא הדין שבן הספק לא יצא יד"ח (בט"ו) מבן העיר שבא לספק אחרי עה"ש של י"ד‪ .‬אבל בן‬
‫הכרך בודאי יכול להוציא את בן הספק בט"ו (עיר הקודש והמקדש עמ' שעב')‪.‬‬
‫‪ (79‬מקראי קודש פי"ב הערה מט‪.‬‬