נושא תוס’ מאימתי ,, , , , , , * * עי’ תוס’ ד”ה מאימתי בענין זה על המטה •האם יוצאים ידי חובת ק”ש של ערבית ע”י ק”ש שקורין בבית הכנסת מבעוד יום •מה מקומה דק”ש על המטה מבנה בתוס’ הנ”ל (ולא לצאת חובה) ,, ? ,, ,, ,, של ר”ג ,, ,, , לא רק ק”ש ,, , רש”י * ,. ,, , בק”ש ובאכילת קודשים , ? איפה נקבע שיש בכלל חובת קריאה ד -2- שמוזכר בפסוק () כולל ק”ש רש”י למה דנים בק”ש של ערבית לפני ק”ש של שחרית , * ,, , , , *נלע”ד דלימוד חובת קריאה הוא בנוסף לכך שלומדים מכאן סדר המשניות (עי’ תוס’ ד”ה אי הכי) ** סוגריים לשם דילוג כדי להקל על הקריאה 2.2 ? , משנה לקמן יא. ָָ * בפלג של מנחה עד הערב , , מזה שמקשרים ק”ש של לילה עם אכילת תרומה קמל... **{ ? כמו ר”ת שהיו טמאים וטבלו כולל ק”ש (דין זה כולל אלו שהם מחוסרי כפרה טומאות שבסופם חייבים בהבאת קרבן) * בעמ’ ב’ בזמן ק”ש דהבאת קרבנו שנקרב למחר לא מעכבו מלאכול בתרומה } = = נגמר היום , (דהיינו מבעוד יום) * ולא על ברכותיה ,, *ובתוס’ הרא”ש מובא דלא היו קורין אותה בברכותיה ** נושא /מבנה ב’ גישות לגלות פירוש הפסוק“ :ובא השמש וטהר” ולא לשם חובת ק”ש ,, בענין סדר ,, **נ”ל ועד ההוא שעה היה זמן מנחה במדבר כח :ד , *נ”ל -למרות שמתפללין מנחה אחר פלג (דקיי”ל כרבנן) ז , ,, ,, בערב ,, ,, ויקרא כב :ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים בענין אכילת תרומה 1.1 רשי -הא דתני ערבית ברישא ( ע”י שולי והדף) (משנה לקמן ט): נושא ב’ שאלות: כדי לשאול מאימתי קורין שמע :קודם צריכים מקור שקיים חיוב לקרא ק”ש (ואז לשאול מאימתי) מהו אותו מקור ,, ? ,, , ,, , , , -1- ,, ? , ,, , נושא זמן ק”ש של ערבית .א -תחילת זמנה .ב -סוף זמנה ( 3דעות במש’ בענין סוף זמנה) ,, , דק”ש על המטה עיקר דעות בענין הנ”ל סדרה של קושיות על שיטת רש”י * * נלע”ד -לפי תשובה ראשונה א “ -בשכבך ובקומך הוי תשובה לב’ השאילות )1היכא קאי (ללמוד החובה)? אקרא קאי )2למה הקדימו דערבית ברישא? משום שהוזכר “בשכבך” ברישא לפי תשובה השניה ב (אי בעית אימא) הפסוק ד “בשכבך ובקומיך” מלמד רק חובת הקריאה אבל סדר המשניות (למה הקדימו בערבית ברישא) נלמד ממקור אחר והיינו מהפסוק דברייתו של עולם “ויהי ערב ויהי בקר” *יש להמתין לחבר בכל תפילה (ב) בקר ,, ,, רש”י ? משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן ,, ,, ,, ,, , = , עד סוף האשמורה הראשונה... , , , (רישא) (עד שעה שעומד) (סיפא) דלא כר”א ולא כרבנן ולא כר”ג , (משעה שהכהנים) , , ? (בענין תחילת הזמן) (משהעני נכנס) (צאת הכוכבים) , (לא היה מקום לשאול אם הוא בקר * ) ,, לאו דוקא שקיעת החמה * ק , טז ? הוסיפו משקיעה עד צאת (רש”י) והקדימו מעלות = ,, } = (=בני אדם) ,, , ,, להוכיח דאגברא קאי רש”י ִָ טו , ,, ולחשוב שהכוונה לטהר יומא ִַ ְ ָ ָ ְ ֶ ְ ָ ,, , * הסבר הסוגריים :מומלץ בלימוד הראשוני לדלג על קטע זה כדי להתמקד רק בשיטות ר”מ וחכ’ כדי להבין קושית הגמ’. בתוך הסוגריים הברייתא ואח”כ הגמ’ עסוקים בפסוקים שמראים דגבולות הלילה הם צאת הכוכבים בתחילתה ועמוד השחר בסופה , ולחשוב צ ה”כ מעלות עד צאת ,, (כהנים) * (בני אדם) ורישא דברייתא הראשונה נמי פליג אמתני’ , , ,, , , ? , ** ,, כבר הוי זמן תפילה * היינו בין השמשות ,, ַ , , , * ג. ** מומלץ בשלב זה של הגמ’ -כדי להבין קושית “ורמינהו” (ולאור העובדא שמופיעות הרבה שיטות בברייתא זו) להתמקד אך ורק בב’ השיטות המסומנות ב- , והכונה לגברא *{ (תוס’) (היום מסתיים בצאת הכוכבים) , דמדובר בטהר גברא ג. , , * דפשוט שמדובר בסוף היום ,, שאלת הגמ’ כאן מהערל } ,, = ,, ,, ,, ,, בענין תרומה (א) ערב { : ,, * טהר בארמית = דכי ,, ,, ,, (ואין זו זמן שכיבה) דטבילה צריכה להיות קודם הערב שמש , , רש”י (עני) * (כאן) ורישא דברייתא ראשונה נמי פליג אמתני’ : = , דעני או כהן (=צאת) ? ויהא לפני צאת (=בין השמשות) (עני) קדש היום בע”ש (=בין השמשות) (ויהא אחרי צאת) * ,, ,, דהוי כהרף עין לפני צאת -וטבילה לפני זה נחשב טבילה כשרה -וזמן זה שפיר נחשב זמן שכיבה רש”י * ִֵ דהוי מהלך חצי מיל לפני צאת -וטבילה בעיה להיות לפני זה , ע”י שולי העמ’ * ,, ,, ,, נושא בירורים לגבי שיטות הנזכרות בענין זמן ק”ש ,, ,, (רש”י) ועבר היום מה פירוש הפסוק כמו (א) ערב הבלטת: כהנים ועני בברייתא זו הבלטת שמות לצורך שאלת הגמרא “ורמינהו” ,, , הבלטת: .1עני וכהן חד שיעורא (והמש’ והברייתא לא חולקים) .2עני ...לחוד וכהן...לחוד (והמש’והברייתא חולקים) סימון זה מיועד כדי לבחון באיזה עמדה אוחזים בכל שלב של הדיון ,, דחיה- לומר שהם (הברייתא והמש’) לא חולקים (בענין תחילת זמן ק”ש) דעני וכהן חד שיעורא * ? דוטהר הוי ציווי להביא קרבנו , ,, שפירש הפסוק על ידי הוכחה לשוני * , נושא הגמ’ מביאה ברייתא דקתני בה זמנים של ק”ש -תחילתה וסופה ,הגמ’ תברר אם זמנים הללו שונים מֵ הַ נִי דקתני במשנתנו או לא ,, מדנקט ,, * אי כמו רש”י שהספק הוא אם זה לילה או בקר ,, , ,, בבקר רש”י ,, ,, ע”י הבאת קרבנו -דכפרה מעכבת ,, ובא השמש , * ומובא בגמ’ התם הפסוק “ובא השמש וטהר” מבנה (מעקב) נסיונות להראות דרישא דברייתא בענין תחילת זמן ק”ש (משהעני נכנס לאכול פתו) פליג אתחילת זמן שמופיע במשנתנו (משעה שהכהנים)... ,, * שקיעה ,, נושא תוס’ דילמא קושיא על רש”י דפירש “ביאת אורו” שיזרח אורו ,, * ר’ יהודה :יום טבילה מהלך חצי מיל לפני צאת = בין השמשות דר’ יהודה צאת הכוכבים ר”מ- :בין השמשות דר’ יוסי = כהרף עין לפני צאת זמן טבילה של ר”מ הוי לפני בין השמשות דר’ יוסי וזמן מועט זה דלפני צאת שפיר נקרא זמן שכיבה * רא -קדש היום = בין השמשות ר’ יהושע -כהנים מטוהרים = צאת ר’ חנינא -עני נכנס לפתו = אחרי צאת
© Copyright 2024