‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫מחצבה ½‪4‬‬ ‫ריפוי סביבה פגועה במרחב העירוני‬ ‫מגישים‪ :‬עומר‬ ‫חגי הוכמן‪.‬‬ ‫גולדשטיין‪,‬‬ ‫איתי‬ ‫דפני‪,‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לתכנית האב‪ ,‬פנינו במקביל לפיתוח שלושה‬ ‫בניינים במתחם‪ .‬תכנונם התפתח בד בבד עם‬ ‫קידום ופירוט הבינוי והפיתוח הכוללים‪.‬‬ ‫שלושת המבנים נבחרו בהיותם מרכיבים‬ ‫מהותיים להצלחת הפרויקט הגדול‪ ,‬ומבנים‬ ‫שהותוו‬ ‫בסיסיים‬ ‫עקרונות‬ ‫המייצגים‬ ‫במסגרתו‪ .‬התזה הכוללת נתמכת ומוכחת על‬ ‫ידי הבניינים‪ ,‬ותכנון הבניינים עצמם‬ ‫מועשר ומבוסס יותר בזכותה‪.‬‬ ‫מנחה‪ :‬אדריכל חמוטל גורביץ'‪-‬אלונים‬ ‫נושא שיקומם של אתרים פגועים‬ ‫אקולוגית קיבל במהלך השנים האחרונות‪,‬‬ ‫עם העלייה במודעות לנושאי שמירה על‬ ‫איכות הסביבה‪ ,‬חשיבות מוגברת בקרב‬ ‫קהילת המתכננים‪ .‬בתוך נושא רחב זה בולט‬ ‫במורכבותו התחום של טיפול בסביבות‬ ‫פגועות אקולוגית הנמצאות בתוך רקמה‬ ‫עירונית‪ ,‬ובכך גם עוסק הפרויקט המוצג‬ ‫המטפל במחצבה ‪ 4.5‬הנמצאת על גבול הערים‬ ‫חיפה ונשר‪.‬‬ ‫השונה‬ ‫תפישה‬ ‫מציע‬ ‫הפרויקט‬ ‫מהמקובל בטיפול בסביבה פגועה אקולוגית‪,‬‬ ‫כאשר בבסיסה עומדת ההבנה כי הנזק אשר‬ ‫נגרם מהאתר גדול בהרבה מתחום הפגיעה‬ ‫האקולוגית עצמה ומכיל מעגלים רבים של‬ ‫פגיעה המשתנים בגודלם ובאופיים‪ ,‬מעגלי‬ ‫פגיעה אותם הגדרנו בהכללה כ"פגיעה‬ ‫תודעתית"‪ .‬בניתוח האתר אנו מציעים גישה‬ ‫לניתוח שיטתי של סביבת האזור הפגוע‬ ‫מתוך מטרה לאתר את אותם מעגלי "פגיעה‬ ‫תודעתית"‪ ,‬למפותם ולאפיינם על מנת‬ ‫לאפשר מתן מענה בתכנית האב לכל מעגלי‬ ‫פגיעה אלו‪ .‬רובד נוסף של ניתוח האתר‪,‬‬ ‫מיפוי‬ ‫הוא‬ ‫הפגיעה‪,‬‬ ‫למיפוי‬ ‫מעבר‬ ‫הפוטנציאלים‪ .‬ברובד זה זוהו הערכים‬ ‫הייחודיים המתקיימים באתר במצבו הנוכחי‬ ‫מתוך כוונה למנף אותם לפיתוח עתידי‪,‬‬ ‫וכן אותרו פוטנציאלים לקישורים עתידיים‬ ‫בין האתר לסביבתו‪.‬‬ ‫מתוך הניתוח האמור נבנתה תכנית‬ ‫אב לאתר ולסביבתו אשר שמה דגש על היותו‬ ‫של האתר חלק מסביבה עירונית פגועה‬ ‫גדולה בהרבה‪ .‬על כן מטרתה של תכנית האב‬ ‫המשתמש‬ ‫עירוני‬ ‫מוקד‬ ‫ליצור‬ ‫הנה‬ ‫בייחודיות הרבה של האתר‪ ,‬ביתרונותיו‬ ‫ובחולשותיו‪ ,‬במטרה ליצור מקום משמעותי‬ ‫בעיר המסוגל להקרין על סביבתו‪ ,‬מעבר‬ ‫לשיפור הנקודתי באתר עצמו‪.‬‬ ‫תכנית האב הגדירה כעקרונות בסיס‬ ‫את יצירתם של רצפים עירוניים במקום‬ ‫הניתוק שמהווה המחצבה‪ ,‬ניצול הערכים‬ ‫הנופיים יוצאי הדופן באתר‪ ,‬קיומו תהליך‬ ‫תיקון אקולוגי באתר ושילוב של מגוון‬ ‫שימושים ופעילויות על מנת לאפשר תועלת‬ ‫מרבית לכלל המרכיבים בסביבה‪.‬‬ ‫במהלך תהליך התכנון‪ ,‬לאחר שהגענו‬ ‫לקריאה ברורה של האתר ובסיס איתן דיו‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪1‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫הקדמה‬ ‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬עם דעיכתו‬ ‫של העידן התעשייתי מחד ועליית המודעות‬ ‫לנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה‪ ,‬שמירת‬ ‫סביבות טבעיות והצטמצמות משאבי טבע‬ ‫מאידך‪ ,‬מקבל הנושא של טיפול בסביבות‬ ‫פגועות אקולוגית חשיבות מוגברת בקרב‬ ‫קהילת המתכננים‪ .‬בתוך תחום נרחב זה‬ ‫בולט במורכבותו העיסוק בסביבות פגועות‬ ‫אקולוגית הנמצאות בתוך סביבה עירונית‬ ‫בנויה‪ ,‬ובכך עוסק גם פרויקט זה‪.‬‬ ‫ולאחריה‬ ‫התעשייתית‪,‬‬ ‫המהפכה‬ ‫תהליכים מואצים של עיור‪ ,‬הביאה לעליה‬ ‫דרמטית בצריכת משאבי טבע עם תחילתה של‬ ‫המאה ה‪ .20-‬על מנת לצמצם עלויות‪ ,‬לנצל‬ ‫כוח אדם זמין ולהקטין מרחקי הובלה‬ ‫מוקמו לעתים קרובות אתרים של כרייה‪,‬‬ ‫חציבה וייצור בקרבה למרכזים עירוניים‬ ‫קיימים‪ .‬עם השנים מצאו עצמם מספר גדול‬ ‫בתוך סביבה‬ ‫של אתרים אלו "כלואים"‬ ‫עירונית בנויה‪ ,‬בייחוד באזורים בהם‬ ‫התקיימה פעילות מואצת של עיור ללא‬ ‫תכנון ארוך טווח‪ .‬לקראת המחצית השנייה‬ ‫של המאה ה‪ ,20-‬עם דעיכת התעשיות‬ ‫לנושאי‬ ‫במודעות‬ ‫והעלייה‬ ‫המסורתיות‬ ‫איכות סביבה‪ ,‬ננטש חלקם הניכר של אתרים‬ ‫אלו תוך שהם משאירים אחריהם פגיעה‬ ‫מאסיבית בנוף ובסביבה‪ ,‬ובנוסף גם פגיעה‬ ‫העירונית‬ ‫ברקמה‬ ‫פחות‬ ‫לא‬ ‫משמעותית‬ ‫סביבם‪.‬‬ ‫בעוד שהפגיעה האקולוגית היא לרוב‬ ‫ולכימות‬ ‫להגדרה‬ ‫ניתנת‬ ‫מקומית‪,‬‬ ‫התפתחו‬ ‫בה‬ ‫לטיפול‬ ‫והטכנולוגיות‬ ‫משמעותית בשנים האחרונות‪ ,‬הרי הפגיעה‬ ‫ברקמה העירונית שסביבה מתבררת כמורכבת‬ ‫הרבה יותר‪ .‬ישנו קושי בסיסי להגדיר את‬ ‫אופייה‪ ,‬קושי לקבוע את תיחומה‪ ,‬ואין‬ ‫בנמצא "פתרונות טכנולוגיים" מן המוכן‬ ‫לפתרונה‪ .‬מעבר לנתק הפיזי בעיר שנוצר‬ ‫על ידי הסביבה הפגועה‪ ,‬קיימים מספר‬ ‫מעגלי השפעה גדולים הרבה יותר‪ ,‬שבהעדר‬ ‫יכולת להגדרה ברורה כונו על ידנו‬ ‫ההשפעה‬ ‫מעגלי‬ ‫תודעתית"‪.‬‬ ‫"השפעה‬ ‫התודעתית של אתר פגוע משתנים בגודלם‬ ‫ובסוגם מאתר לאתר ומכילים בתוכם את‬ ‫השיוך הפסיכולוגי של אזור עירוני לאתר‬ ‫הפגוע‪ ,‬את חוסר הוודאות לגבי עתידו של‬ ‫האתר ואפשרויות הפיתוח סביבו‪ ,‬את החוסר‬ ‫בידע לגבי התנאים האקולוגים העתידיים‬ ‫בסביבת האתר‪ ,‬את תחושת הניתוק שיוצר‬ ‫האתר משאר הרקמה העירונית ובנוסף את‬ ‫העיוותים אשר הוטבעו ברקמה העירונית‬ ‫במשך השנים של קרבתה לאתר הפגוע‬ ‫והתגוננותה ממנו‪.‬‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫המחצבה כ‪ 200-‬דונם‪ ,‬כאשר מסביבו צוקי‬ ‫חציבה המתנשאים לגובה של עד ‪ 100‬מטר‪.‬‬ ‫שמו של האתר נגזר ממרחקו בקילומטרים‬ ‫חיפה על הדרך הישנה‬ ‫מהעיר העתיקה של‬ ‫חיפה‪-‬נצרת‪ ,‬המלווה את קו הנפט ההיסטורי‬ ‫לעיראק‪ .‬החציבה במקום החלה ע"י חברת‬ ‫"אבן וסיד" בשנת ‪ 1930‬ונפסקה בראשית‬ ‫שנות ה‪ .60-‬מתחילת שנות ה‪ 80-‬החלה‬ ‫עיריית חיפה להפנות פסולת בניין להשלכה‬ ‫בערוץ ואדי חוואסה הגולש למחצבה‪ ,‬וזאת‬ ‫ללא רישוי או הסדרה כלשהי של האתר‪.‬‬ ‫השלכת הפסולת נמשכת עד ימים אלו בניגוד‬ ‫לחוק‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬בוצע שיקום חלקי של‬ ‫תחתית המחצבה על ידי הקרן לשיקום‬ ‫בינוי‬ ‫תוכנית‬ ‫לאתר‬ ‫והוכנה‬ ‫מחצבות‬ ‫המתבססת על מבני תעשיה ומסחר‪ ,‬אולם‬ ‫שיווק המגרשים נכשל והאתר נותר שומם‪.‬‬ ‫כיום מוקפת המחצבה מכל צדדיה‬ ‫באזורים עירוניים בנויים וניצבת על שפת‬ ‫האזור אשר אמור בתכניות עתידיות להוות‬ ‫את "לב המטרופולין" של חיפה‪ .‬זהו אזור‬ ‫עמק זבולון בין הכרמל לקריות אשר בו‬ ‫אמורים להישאר אזורי התעשייה ובנוסף‬ ‫ומסחר‬ ‫תעסוקה‬ ‫מרכזי‬ ‫לקום‬ ‫להם‬ ‫מטרופוליטאניים‪ .‬מצפון למחצבה מתוכננת‬ ‫להישאר הרצועה הקיימת של מסחר ותעשייה‬ ‫קלה‪ ,‬ומעבר לרצועה זו‪ ,‬במרחק של פחות‬ ‫מקילומטר צפונית מפתח המחצבה‪ ,‬אמור‬ ‫לקום הפארק המטרופוליטאני בשטח של ‪7000‬‬ ‫שטחים ירוקים‬ ‫דונם אשר יכיל בתוכו‬ ‫פתוחים יחד עם אזורי בילוי ופנאי‪.‬‬ ‫בסמוך לו יקום מרכז תחבורה ראשי‪ ,‬מחובר‬ ‫לטכניון‬ ‫ומקושר‬ ‫הכרמל‬ ‫למנהרות‬ ‫אשר עובר‬ ‫ולאוניברסיטה באמצעות רכבל‬ ‫מעל הדופן הצפון‪ -‬מערבית של המחצבה‬ ‫ומעל אתר הפסולת‪.‬‬ ‫הצגת האתר‬ ‫מחצבה ½‪ 4‬נמצאת בתפר שבין העיר‬ ‫חיפה לעיר נשר‪ ,‬במקום בו פוגשים שיפולי‬ ‫רכס הכרמל את עמק זבולון‪ .‬שטחו של בסיס‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪2‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ניתוח האתר‬ ‫ההבנה העומדת בבסיסו של ניתוח‬ ‫שהפגיעה אשר נגרמה‬ ‫האתר היא‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫על ידי מחצבה ½‪ 4‬רחבה הרבה יותר מתחום‬ ‫שונים‬ ‫רבדים‬ ‫ומכילה‬ ‫עצמו‬ ‫החציבה‬ ‫ומגוונים אותם כינינו בכלליות “פגיעה‬ ‫תודעתית”‪ .‬במסגרת הניתוח זוהו ומופו‬ ‫שלושה מעגלי פגיעה‪ ,‬המוגדרים לטווחים‬ ‫שונים מהאתר‪" .‬המעגל המיידי"‪ ,‬של שטח‬ ‫הפגיעה הפיזית ממש‪ ,‬המעגל השני – "מעגל‬ ‫אי הודאות"‪ ,‬והמעגל השלישי – המכונה על‬ ‫ידנו – מעגל "הפגיעה התודעתית"‪ .‬מן‬ ‫הסתם‪ ,‬חלוקה זו היא למען נוחות הדיון‬ ‫הגורמים‬ ‫מכלול‬ ‫את‬ ‫להקיף‬ ‫והיכולת‬ ‫המשפיעים והמושפעים‪ .‬לא קיימת הבחנה‬ ‫חדה בשטח בין המעגלים‪.‬‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫שאפשרות זו קיימת רק כאשר הפסולת היא‬ ‫אינרטית לחלוטין ‪ ,‬אם נגרסה והודקה ואם‬ ‫שולי אזור הפסולת יוצבו‪ .‬באתר האמור לא‬ ‫בוצעו מעולם כל הפרדה או פיקוח על‬ ‫הפסולת המושלכת‪ ,‬ובתוך הפסולת נמצאים‬ ‫גם מרכיבים אורגנים המערערים את יציבות‬ ‫הר הפסולת ואינם מאפשרים כל ביסוס‬ ‫מבנים עליו‪ .‬דופן האתר כלפי המחצבה לא‬ ‫הוסדרה וכיום היא מדרון תלול ולא יציב‬ ‫של פסולת בניין בשפיכה חופשית המתנשא‬ ‫לגובה של כ‪ 100-‬מטר בדופן המחצבה‪.‬‬ ‫העובדה שהאתר לא טופל ותוכנן על פי‬ ‫הנדרש‪ ,‬מביאה גם לחלחול של מזהמים‬ ‫מהאתר אל תוך מי התהום וכן לזרימה לא‬ ‫מבוקרת של נגר עילי על פני הפסולת‬ ‫המביאה לסחיפת תשטיפים מזוהמים מהאתר‬ ‫לכיוון המחצבה‪.‬‬ ‫המעגל השני ‪ -‬מעגל אי הוודאות‪:‬‬ ‫המעגל הראשון – הפגיעה המיידית‪:‬‬ ‫האתר מציב בפני כל מפתח עתידי‬ ‫מספר מגבלות אקולוגיות וטכנולוגיות‬ ‫משמעותיות הנובעות מהחציבה המאסיבית‬ ‫ומהשלכת הפסולת הלא מבוקרת במקום‪ .‬בעוד‬ ‫שמצוק החציבה הצפון‪-‬מערבי הוסדר ומאפשר‬ ‫המשך פיתוח‪ ,‬הרי שהמצוק הדרומי לא דורג‬ ‫מעולם ולאור אופי החציבה והשיפוע‪ ,‬אין‬ ‫אפשרות ריאלית לביסוס מבנים על גבי‬ ‫המצוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬סכנה להידרדרות אבנים‪,‬‬ ‫מגבילה גם את הבנייה בסמוך אליו‪.‬‬ ‫בדומה למחצבה‪ ,‬גם יצירתו הלא מבוקרת של‬ ‫הר הפסולת מציבה מגבלות משמעותיות בפני‬ ‫כל פיתוח עתידי‪ .‬הגם שבתיאוריה ניתנת‬ ‫בנייה על בסיס פסולת בניין מוטמנת הרי‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫לשטח‬ ‫מחוץ‬ ‫אך‬ ‫המחצבה‪,‬‬ ‫סביב‬ ‫החציבה עצמו‪ ,‬ניתן לזהות באופן עקבי‬ ‫שטח שנותר מוזנח ובלתי מפותח בלב הרקמה‬ ‫העירונית‪ .‬תווך זה‪ ,‬שלא כמו שטח החציבה‬ ‫עצמו‪ ,‬אינו סובל ממדרונות בעייתיים‪,‬‬ ‫פסולת או בעיות אקלימיות מיוחדות‪ .‬לגבי‬ ‫חלקו תוכניות בנייה מאושרות והוא מהווה‬ ‫פוטנציאל פיתוח טבעי לגורמים הסובבים‬ ‫את האתר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬לא קורה בו דבר‪.‬‬ ‫שלפגיעה‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫היא‪,‬‬ ‫טענתנו‬ ‫הפיזית הברורה והניכרת‪ ,‬יש השלכות יותר‬ ‫רחבות‪ .‬אותה אי ודאות לגבי עתידו של‬ ‫אינה‬ ‫בו‪,‬‬ ‫הפיתוח‬ ‫ואפשרויות‬ ‫המקום‬ ‫מסתיימת בשטחה של המחצבה‪ ,‬והשפעתה‬ ‫משתרעת על היקף רחב יותר שאינו רק פיזי‬ ‫במהותו‪ .‬אי וודאות זו משפיעה על כל‬ ‫הגורמים הסובבים את האתר‪ .‬את הדוגמא‬ ‫הבולטת ביותר להשפעתה של המחצבה על‬ ‫מעגל אי הוודאות ניתן לראות בניתוח‬ ‫תפרוסת השטחים הפתוחים של שכונת בן‪-‬‬ ‫דור‪ .‬שכונה זאת‪ ,‬הכלואה בין שתי מחצבות‬ ‫נטושות‪ ,‬מצטופפת במרכז השלוחה ונמנעת‬ ‫מלהתקרב לשולי המחצבות‪ .‬ככל שהמחצבה‬ ‫‪3‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫גדולה‬ ‫המקיף‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫יותר‪ ,‬כך גם מעגל אי הוודאות‬ ‫אותה‪ ,‬הפיזי והתודעתי‪ ,‬גדול‬ ‫שכונת בן‪-‬דור‪ ,‬השטחים הפתוחים סביבה‪ ,‬המחצבות הנטושות‪.‬‬ ‫המעגל השלישי‬ ‫התודעתית‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעגל‬ ‫ההשפעה‬ ‫להגדרה‬ ‫יותר‬ ‫קשה‬ ‫המעגל‬ ‫זהו‬ ‫ולמדידה‪ ,‬אשר מכיל מגוון רב של השפעות‪,‬‬ ‫ישירות ועקיפות‪ ,‬פסיכולוגיות בין היתר‪,‬‬ ‫של המחצבה על סביבתה‪ .‬בכלליות ניתן‬ ‫לומר כי בכל אחד מהגורמים המקיפים את‬ ‫המחצבה ניתן לאתר את הימצאותו של מעגל‬ ‫זה אם בקפיאה וחוסר התפתחות ואם‬ ‫בהתפתחות לא טבעית של הרקמה העירונית‪.‬‬ ‫נציג את כל אחד מהגורמים השכנים‪,‬‬ ‫והתייחסותו אל המחצבה‪:‬‬ ‫קריית הטכניון‪ ,‬אשר לה רצף שטחים‬ ‫פתוחים פוטנציאלים לבנייה בסמוך למצוק‬ ‫החציבה‪ ,‬נמנעת בעקביות מפיתוח שטחים‬ ‫אלו ובמקום זאת מתכננת המשך פיתוח‬ ‫לכיוון צפון‪ ,‬על חשבון יער טבעי ובמרחק‬ ‫גדול יותר מלב הקמפוס‪.‬‬ ‫שכונת בן דור‪ ,‬אשר מעגלי אי‬ ‫הוודאות מונעים ממנה מלהתפתח ולהוסיף‬ ‫בניה חדשה‪ ,‬הולכת ומתדרדרת עם השנים עד‬ ‫להפיכתה לשכונת מצוקה‪ ,‬וזאת על אף‬ ‫הפוטנציאל הרב הגלום בה בשל קרבתה‬ ‫לטכניון‪ ,‬קישורים תחבורתיים נוחים‪,‬‬ ‫החוץ‬ ‫ושטחי‬ ‫הציבור‬ ‫מבני‬ ‫ריבוי‬ ‫המטופחים‪.‬‬ ‫מתחם דרך בר יהודה‪ ,‬אשר נשלט‬ ‫בעבר על ידי תעשיה זעירה‪ ,‬הולך ומשנה‬ ‫פניו למתחם מסחר מטרופוליטאני‪ .‬ואולם‬ ‫ניכר כי האזור מול פתח המחצבה אינו‬ ‫משתתף בשינוי זה‪ ,‬והוא נשאר רובו ככולו‬ ‫אזור תעשיה זעירה ואזור אחסנה פתוח‪,‬‬ ‫וזאת בניגוד בולט לבניה שבוצעה בשאר‬ ‫המתחם‪.‬‬ ‫התכנית‬ ‫נגשנו‬ ‫אלו‪,‬‬ ‫תובנות‬ ‫בסיס‬ ‫על‬ ‫לפיתוח תכנית אב לאתר המחצבה וסביבתה‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫מטרת התכנון‪ ,‬מעבר ל"הפרחת השממה"‬ ‫המקומית‪ ,‬הינה איחוי הרקמה העירונית‬ ‫וחידוש הרצף העירוני שנקטע‪ ,‬בד בבד עם‬ ‫תושבי‬ ‫של‬ ‫תפיסתי‬ ‫תודעתי‬ ‫שינוי‬ ‫המטרופולין בכלל והגורמים אשר בשכנות‬ ‫מיידית בפרט‪ ,‬לגבי המקום‪.‬‬ ‫ביותר‬ ‫והמהותי‬ ‫הבסיסי‬ ‫המעשה‬ ‫רצפים‬ ‫מערך‬ ‫שזירת‬ ‫הוא‬ ‫בתכנית‪,‬‬ ‫עירוניים‪ ,‬בנויים ופתוחים‪ ,‬במקום הנתק‬ ‫אותו מהווה המחצבה‪ .‬הרצפים והתנועות‬ ‫מושגים אגב התיקון הפיזי של האתר‪,‬‬ ‫ומטרתם להנכיח את המקום ולהפכו מחצר‬ ‫אחורית למוקד עירוני מסוג אחר‪ ,‬חדש‬ ‫באזור‪ .‬המטרה היא שהצדק לא רק ייעשה‬ ‫במחצבה‪ ,‬אלא גם ייראה‪ .‬זהו עקרון הבסיס‬ ‫בתכנון האתר‪ ,‬ואליו מתווספים שני כלים‬ ‫מהותיים בפיתוח התכנית‪ ,‬באפיון ועיצוב‬ ‫המקום‪ :‬האחד הוא אלמנט הזמן‪ ,‬האחר –‬ ‫הוא הנכס והערך העיקרי במקום – המצוק‪.‬‬ ‫נפרט‪ ,‬אך נפתח‪ ,‬כאמור – ברצפים‪:‬‬ ‫הרצפים‬ ‫רצפים אלו יקשרו את תחתית המחצבה‬ ‫ושוליה חזרה אל המרחב העירוני ויאפשרו‬ ‫ליצור במקום מרחב ציבורי פתוח‪ ,‬משמעותי‬ ‫הן ברמה המקומית והן ברמה העירונית‪,‬‬ ‫המנצל את יתרונותיו של האתר הפגוע ‪-‬‬ ‫שלו‬ ‫הייחודית‬ ‫הנוף‬ ‫תבנית‬ ‫גודלו‪,‬‬ ‫ומיקומו‪ ,‬לתועלת סביבתו שנפגעה אף היא‪.‬‬ ‫בהשבתו של האתר לטובת הציבור קיימת גם‬ ‫אמירה עקרונית ‪ -‬המקום בו גוף פרטי‬ ‫ביצע פגיעה כה משמעותית במשאב הנוף‬ ‫והקרקע הציבורי לתועלתו הפרטית‪ ,‬ראוי‬ ‫שלאחר מכן ישוקם לתועלת הציבור כולו‪,‬‬ ‫הנפגע העיקרי‪.‬‬ ‫הרצף המשמעותי הראשון אותו קושר‬ ‫האתר הינו רצף שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫ברמה המטרופוליטאנית‪ ,‬המתאפשר לאחר‬ ‫פינוי אתר הפסולת מערוץ ואדי חוואסה‪.‬‬ ‫רצף זה קושר את פארק הכרמל‪ ,‬דרך נחל‬ ‫אלון והמחצבה אל הפארק המטרופוליטאני‬ ‫הליכה‬ ‫שבילי‬ ‫במערך‬ ‫בסמוך‬ ‫המתוכנן‬ ‫ורכיבה‪ ,‬קישור אשר הופך את האתר מנק'‬ ‫קצה מבודדת לחלק משמעותי ממרקם השטחים‬ ‫הפתוחים סביבו‪.‬‬ ‫רצף נוסף הנקשר סביב האתר הוא‬ ‫רצף בנוי הקושר את קריית הטכניון עם‬ ‫‪4‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫שטחי פיתוח פוטנציאלים הנמצאים סמוך‬ ‫לו‪ ,‬מסביב למחצבה‪ .‬במסגרת רצף זה‪ ,‬יוצא‬ ‫הטכניון מהבידוד בו הוא נמצא ומשתמש‬ ‫בשטחים סביב למחצבה לפיתוחו‪ ,‬תוך כדי‬ ‫יצירת מערכת קשרים מורכבים יותר בינו‬ ‫לבין הסביבה העירונית‪ ,‬אם במעונות‬ ‫סטודנטים על שפת המצוק בשכונת בן‪-‬דור‪,‬‬ ‫ואם ברצף המקשר את האקדמיה לתעשייה‬ ‫עתירת ידע דרך מבנה מחקר הניצב כגשר‬ ‫מעל ואדי חוואסה‪.‬‬ ‫הזמן‬ ‫תהליך הריפוי המוצע הוא ממושך‬ ‫וארוך שנים‪ ,‬הן מההיבט הפיזי אך בעיקר‬ ‫שהוא‬ ‫מההיבט התודעתי – תדמיתי‪,‬‬ ‫משמעותי לא פחות‪ .‬במסגרת זו מתוכננת‬ ‫תוכנית האב כתוכנית פיתוח הדרגתית‬ ‫וארוכת שנים אשר בה תהליכים של שינוי‬ ‫פיזי מתבצעים במקביל לתהליכים של שינוי‬ ‫תפישת הציבור כלפי האתר‪ .‬ללא שילוב‬ ‫הציבור בתהליך עצמו ובשינוי המתרחש‬ ‫באתר בעת התרחשותו ספק אם יצלח שינוי‬ ‫כלשהו באתר‪ ,‬ויעיד על כך מצבו הנוכחי‬ ‫של האתר על אף קיומה של תוכנית‬ ‫לפיתוחו‪.‬‬ ‫המצוק‬ ‫הערכים הנופיים אותם מציע האתר‬ ‫הם ייחודיים בכל סיטואציה‪ ,‬אך על אחת‬ ‫כמה וכמה כשהם ניצבים במרכזה של סביבה‬ ‫עירונית‪ .‬המצוקים הניצבים‪ ,‬הפער בינם‬ ‫לבין תחתית המחצבה המישורית ‪ ,‬התצפית‬ ‫מעליהם או אליהם יוצרים הזדמנויות אשר‬ ‫ידגישו את ייחודיותו של האתר‪ .‬המצוק‬ ‫האנכי‪ ,‬הניצב בחלקו הדרומי של האתר‪,‬‬ ‫בנוף‬ ‫ביותר‬ ‫הדומיננטי‬ ‫הגורם‬ ‫הינו‬ ‫המחצבה כשילוב ייחודי של טבע מלאכותי‪.‬‬ ‫הן משיקולים טכניים אך בעיקר משיקולים‬ ‫נופיים‪ ,‬נותר האזור הסמוך למצוק כשטח‬ ‫פארק פתוח המאפשר גישה ומבט חופשי‬ ‫לעברו‪ .‬הדופן הצפונית של המחצבה‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬הינה נמוכה יותר ומדורגת במספר‬ ‫מדרגות סלע‪ ,‬ובכך מאפשרת לנצל דופן זו‬ ‫כדופן מבונה‪ ,‬תוך הבלטת הניגוד בינה‬ ‫לבין המצוק הדרומי‪ .‬בתחתית המחצבה‪,‬‬ ‫מנוצל פער מפלסים בין החלק הדרומי‪,‬‬ ‫הגבוה‪ ,‬לבין החלק הצפוני‪ ,‬להבדלי תפקוד‬ ‫החלק‬ ‫במחצבה‪.‬‬ ‫השונים‬ ‫האזורים‬ ‫בין‬ ‫הצפוני‪ ,‬אשר נמצא במפלס דרך בר יהודה‪,‬‬ ‫הינו החלק בעל הבינוי האינטנסיבי ומכיל‬ ‫את הפונקציות המיועדות להמון אדם‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬המפלס הדרומי הגבוה יותר משמש‬ ‫כפארק ציבורי פתוח בהמשך לרצף השבילים‬ ‫המטרופוליטאני‪.‬‬ ‫לאור גודלו של האתר‪ ,‬מיקומו‬ ‫המטרופוליטאני ותבנית הנוף המרשימה‬ ‫שלו‪ ,‬הותאמה לאתר פרוגרמה המתבססת על‬ ‫תכנונו כמרחב נופש וספורט‪ ,‬מרחב הקושר‬ ‫פעולה של ‪ RECREATION‬של מרחב עירוני‬ ‫עם פעילות אנושית של ‪.RECREATION‬‬ ‫במסגרת מרחב זה שולבו שטחים ירוקים‬ ‫פתוחים ואזורי פעילות ספורט ציבוריים‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫הספורט‬ ‫קריית‬ ‫של‬ ‫קיימת‬ ‫בפרוגרמה‬ ‫המטרופוליטאנית הכוללת אצטדיון כדורגל‬ ‫ואולם ספורט רב תכליתי‪ .‬תכנון האתר‬ ‫הינו תכנון המתבסס על תנועה‪ ,‬במהירויות‬ ‫שונות ובאמצעים שונים‪ ,‬מול המצוק‪ ,‬תחת‬ ‫המצוק‪ ,‬אל המצוק ועל גבי המצוק‪ ,‬תנועה‬ ‫אשר מעשירה את מגוון החוויות שהאתר‬ ‫מציע‪ .‬תנועה זו מבוססת על מערך שבילים‬ ‫טבעתיים וקוויים‪ ,‬המתייחסים באופן שונה‬ ‫אל הנוף ואל המקום‪ :‬השביל המרכזי ‪-‬‬ ‫המטרופוליטאני‪ ,‬היורד בערוץ המשוקם‬ ‫וחוצה את הפארק לכיוון המפרץ והפארק‬ ‫בתחתית‬ ‫המטרופוליטאני‪ ,‬שביל הריצה‬ ‫המחצבה הנהנה מחזיתו המרשימה של המצוק‪,‬‬ ‫שביל המצוק המקיף את המחצבה באמצע גובה‬ ‫המצוק ובחלקו הגדול הינו שביל תלוי על‬ ‫גבי המצוק עצמו אשר מעניק אפשרות למגע‬ ‫קרוב איתו‪ ,‬ושביל התצפית אשר נע לאורך‬ ‫דופן המחצבה מסביבה ומעניק תצפיות‬ ‫מרשימות אל תחתית המחצבה ואל הנוף‬ ‫הרחוק‪.‬‬ ‫שלושה בניינים‬ ‫שלושה מבנים פורטו במקביל להצגת‬ ‫התכנית הגדולה‪ .‬בחרנו בקפידה מבנים‬ ‫החיוניים לביצוע התיקון הפיזי הבסיסי‪,‬‬ ‫והשינוי התודעתי שבעקבותיו‪ .‬כל אחד מהם‬ ‫משקף את העקרונות התכנוניים המרכזיים‬ ‫שהותוו בתכנית הגדולה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מבנה גשר – יצירת רצפים חדשים‪:‬‬ ‫מבנה אדיר ממדים זה‪ ,‬פורץ את דרכו של‬ ‫הטכניון לכיוון צפון‪ ,‬מעל ואדי חאווסה‬ ‫המשתקם‪ ,‬אל מול המחצבה‪ .‬הוא מהווה רצף‬ ‫בנוי משמעותי‪ ,‬הפורץ את גבולות הקמפוס‬ ‫ומאפשר חיבור לעיר‪ ,‬חיבור בין האקדמיה‬ ‫לתעשייה ובין המרכז האקולוגי שבלב‬ ‫ימצאו‬ ‫בבניין‬ ‫הפגוע‪.‬‬ ‫לאתר‬ ‫הקמפוס‬ ‫החממות הטכנולוגית של הטכניון משכן‬ ‫קבע‪ ,‬וימוקם מרכז אקולוגי מחקרי‪-‬לימודי‬ ‫שיהווה בין היתר בית לארגונים ועמותות‬ ‫ירוקים‪ .‬מבנה הגשר משלים גם תנועה‬ ‫ציבורית משמעותית סביב המחצבה‪ .‬יש לו‬ ‫ערך סימבולי וחינוכי‪ ,‬כמבנה הצופה אל‬ ‫תחתיו‬ ‫המעמיק‬ ‫הערוץ‬ ‫שיקום‬ ‫תהליך‬ ‫בתחילה‪ ,‬ואל הפארק הקרוב והנוף הרחוק‬ ‫)עמק זבולון‪.‬‬ ‫‪ .2‬אצטדיון במחצבה‪:‬‬ ‫בתמה‬ ‫התומכת‬ ‫המרכזית‬ ‫הפונקציה‬ ‫זו‬ ‫העיקרית של הפארק – מרחב ספורט ופנאי‬ ‫לשימוש הציבור‪ .‬נאמן לפרוגרמה של קריית‬ ‫הספורט העתידית של חיפה‪ ,‬הוא ממוקם‬ ‫או‬ ‫קיימים‬ ‫מגורים‬ ‫לאזורי‬ ‫מחוץ‬ ‫מתוכננים‪ ,‬ובמרכז הגיאוגראפי האמיתי של‬ ‫המטרופולין‪ ,‬נגיש למרכז התחבורה הראשי‬ ‫המתהווה‪ .‬הוא גם מוביל את ה"דופן‬ ‫המבונה" של הפארק כפי שתוארה לעיל‪,‬‬ ‫את‬ ‫המתווה‬ ‫"המצוק"‪,‬‬ ‫לעקרון‬ ‫בהתאם‬ ‫ההתייחסות לערך הנופי של המקום‪ .‬הוא‬ ‫מנצל את הדופן המדורגת והמוארת של‬ ‫המחצבה‪ ,‬המקושרת היטב לדרך בר יהודה‬ ‫ולמרכז המטרופולין‪ ,‬ומרכז את המאסה‬ ‫‪5‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫הגדולה ביותר של פעילות אנושית במתחם‪.‬‬ ‫בעיצובו‪ ,‬הוא מתכתב המצוק המקיף אותו‪.‬‬ ‫ספורט‪,‬‬ ‫מרכז‬ ‫‬‫מחזור‬ ‫מרכז‬ ‫‪.3‬‬ ‫טרנספורמציה‪:‬‬ ‫מבנה זה עומד בבסיס תהליך הריפוי‬ ‫המתוכנן‬ ‫מורכב‪,‬‬ ‫מבנה‬ ‫זהו‬ ‫במחצבה‪.‬‬ ‫מלכתחילה לשני מחזורי חיים‪ .‬במחזור‬ ‫הראשון‪ ,‬זהו מרכז מחזור לפסולת הבניין‬ ‫הממלאת את ואדי חוואסה‪ ,‬משולב במרכז‬ ‫מבקרים‪ .‬תהליך המחזור חיוני לחידוש‬ ‫הרצף הירוק המרכזי בפארק‪ .‬מרכז המבקרים‬ ‫– עומד בבסיס השינוי התודעתי המיוחל‪.‬‬ ‫בגלגולו השני‪ ,‬הופך הבניין להיות חלק‬ ‫מחוויית הספורט והפנאי המתוכננת בפארק‪,‬‬ ‫תוך שהוא מאזכר תמיד את עברו‪ ,‬ואת העבר‬ ‫של המקום‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪6‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫לסיכום‬ ‫לתפישתנו‪ ,‬כל פיתוח עתידי של‬ ‫האתר ראוי והכרחי שיתבצע כחלק מתפישה‬ ‫המכלילה תחום רחב יותר מאזור הפגיעה‬ ‫הפיזית עצמו‪ ,‬ואשר שמה לה למטרה לתקן‬ ‫את הנזק שנגרם לכל אזור זה‪ ,‬ולא רק‬ ‫לתחום הפגיעה הפיזית‪ .‬מגוון הפעילויות‬ ‫והקישורים אותם מציעה תוכנית האב לאתר‬ ‫ומערך המבנים הייחודי מעניקה לאתר‬ ‫אפשרות לפעול לא כאנקדוטה זמנית‪ ,‬אלא‬ ‫העירונית‬ ‫ברקמה‬ ‫ונטמע‬ ‫החוזר‬ ‫כשטח‬ ‫ומעשיר אותה בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪7‬‬ ‫מחצבה ‪4.5‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1979 .‬תכנון ושיקום נוף‬ ‫מחצבות מגדל צדק דרום"‪.‬חיפה‪.‬הטכניון‪-‬‬ ‫המרכז לחקר העיר והאזור‪.‬‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1969 .‬מחצבות בנוף"‪.‬חיפה‪.‬‬ ‫ערים‬ ‫ובינוי‬ ‫לארכיטקטורה‬ ‫הפקולטה‬ ‫בטכניון‪.‬‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1974 .‬מחצבות בנוף‪ :‬הנחיות‬ ‫למיקום‬ ‫מוצע‬ ‫תכנון‬ ‫תהליך‬ ‫לתכנון‪:‬‬ ‫מחצבות ולאתר החציבה"‪ .‬חיפה‪ .‬המרכז‬ ‫לחקר העיר והאזור‪.‬‬ ‫‪Baker, Brendon. 2003. “Introducing‬‬ ‫‪urban‬‬ ‫‪sustainability‬‬ ‫‪at‬‬ ‫‪Penrith‬‬ ‫‪Lakes,‬‬ ‫‪Sydney”.‬‬ ‫‪From:‬‬ ‫‪http://www.regional.org.au/au/soc/200‬‬ ‫‪2/2/baker.htm‬‬ ‫‪Damaigos,‬‬ ‫‪D.‬‬ ‫&‬ ‫‪Kaliampakos,‬‬ ‫‪D.‬‬ ‫‪“Assesing the Benefits of Reclaming‬‬ ‫‪Urban Quarries: A CVM Analysis”.‬‬ ‫‪Landscape and Urban Planing, Vol 64,‬‬ ‫‪249-258.‬‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1974 .‬קביעת שמושי קרקע‬ ‫למחצבות נטושות‪ :‬קריטריונים ותהליך‬ ‫התכנון"‪ .‬חיפה‪ .‬המרכז לחקר עיר והאזור‪.‬‬ ‫‪Kaliampakos, D. & Mavrikos, A. 2006‬‬ ‫‪“Introducing a New Aspect in Marble‬‬ ‫‪Quarry Rehabilitation in Greece”.‬‬ ‫‪Environmental Geology, Vol 50 No. 3.‬‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1972 .‬מחצבות בנוף‪ :‬הערכת‬ ‫אתרים למיקום מחצבה‪ :‬חקר אירוע למפעל‬ ‫מלט פורטלנד "נשר""‪ .‬חיפה‪ .‬המחקר לחקר‬ ‫העיר והאזור‪.‬‬ ‫‪Sandberg,‬‬ ‫‪L.‬‬ ‫‪Anders.‬‬ ‫‪2001.‬‬ ‫‪Discourse‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Rehabilitated‬‬ ‫‪Constracted Natures”. Leading‬‬ ‫‪2001.‬‬ ‫‪“The‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪edge‬‬ ‫אניס‪ ,‬רות‪" .1969 .‬יום עיון‪ :‬מחצבות‬ ‫למחקר‬ ‫הטכניון‬ ‫מוסד‬ ‫חיפה‪.‬‬ ‫בנוף"‪.‬‬ ‫ופיתוח‪.‬‬ ‫דנציגר‪ ,‬יצחק‪" .1971 .‬שיקום מחצבת נשר‪:‬‬ ‫שיקומו הנסיוני של אתר נבחר בשטח מחצבה‬ ‫נטושה"‪.‬חיפה‪.‬‬ ‫הרציג‪ ,‬ליאורה )עורכת(‪" .1999 .‬חיריה‬ ‫ואדריכלים‬ ‫אומנים‬ ‫הצעות‬ ‫במוזיאון‪:‬‬ ‫מוזיאון תל‪-‬‬ ‫לשיקום האתר"‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫אביב לאמנות‪.‬‬ ‫פרל‪ ,‬נועה‪" .2000 .‬שיקום אתר סילוק‬ ‫פסולת‪ :‬הנחיות להתאמת סוג שטח פתוח"‪.‬‬ ‫חיפה‪ .‬המרכז לחקר העיר והאזור‪ ,‬מוסד‬ ‫הטכניון למחקר ופיתוח‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪8‬‬