‫מחצבת אשרת בתמ"א ‪ 14‬ב' – ישובים שכנים‪ ,‬השפעות והמלצות סביבתיות – נייר עמדה‬ ‫תקציר ורקע‬ ‫• מחצבות אשרת ממוקמות על גב שלוחה המשתפלת מערבה מהר מירון לכיוון מישור החוף‪.‬‬ ‫השלוחה נתחמת מצפון ומדרום‪ ,‬על ידי הנחלים – געתון ובית העמק‪ ,‬בין גן לאומי געתון‬ ‫לשמורת טבע נחל בית העמק‪ .‬במרכזה מבתר אותה לחלק צפוני ודרומי נחל אשרת‪ ,‬ובו צנירים‬ ‫מרשימים שהתפתחו בסלע הדולומיט‪ .‬על גב השלוחה בחלקה הדרומי‪ ,‬נמצא אתר חורבת ענבל‬ ‫‪1‬ומצפון לו‪ ,‬שרידי חקלאות קדומה‪ ,‬גדרות אבן וחלקות תחומות בינהן‪.‬‬ ‫תקציר ורקע המשך‬ ‫•‬ ‫תכנית מטה אשר לשנות ה – ‪ ,80‬הגדירה את שלוחת חורבת ענבל כאזור תיירותי‪ .‬חילופי‬ ‫שלוחות ועמקי נחלים‪ ,‬רובם גנים לאומיים (געתון; מונפורט)‪ ,‬או שמורות טבע (גמל; בית‬ ‫העמק; יחיעם; בלטון; קורן; שרך; בצת)‪ ,‬יצרו רקע מתאים להגדרת הגליל המערבי כמרחב‬ ‫ביוספרי "סולמה של צור" – כשהשלוחות שבין הנחלים מהוות את שלבי הסולם עליו עליכם‬ ‫לטפס בואכם צור‪.‬‬ ‫•‬ ‫חרף הנ"ל‪ ,‬אושרו המחצבות בראשית שנות ה – ‪ 90‬על סמך מרבץ דולומיט וגיר מאותר‬ ‫בתמ"א ‪ 14‬כמקור אגרגטים ושיש‪ ,‬ובכפוף להוראות תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫•‬ ‫כדי למנוע מפגעי רעש חייב התסקיר את המחצבה להקים את מתקני הגריסה‪ ,‬המסועים‬ ‫והנפות‪ ,‬כולם בתוך בור החציבה ומתחת לפני השטח הטבעי‪.‬‬ ‫•‬ ‫בזמן אישורן (‪ ,)1991/2‬היו סביב המחצבות ‪ 4‬יישובים מוכרים‪ ,‬שיח‪-‬דנון‪ ,‬געתון‪ ,‬יחיעם‬ ‫וכליל‪ ,‬כשהאחרון נמצא בשלב מתן תוקף בהמלצת הוועדה המחוזית לחתימת שר הפנים על‬ ‫תכנית ג‪ 5677/‬מתאר כליל‪ .‬עד ‪1994‬נבנו בתי כליל על סמך תכנית זו מתוקף סעיף ‪ 97‬א'‬ ‫לחוק התכנון והבניה‪ ,‬המאפשר הוצאת התרי בניה מתוקף תכנית מופקדת‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחצבת אשרת ‪ /‬ישובים – מרחק מתחום השפעה ומגבול חציבה‪ ,‬כיווני הובלת מפגעי אבק ורעש‬ ‫געתון‬ ‫‪ 670=1306-500‬מ'‬ ‫צ‬ ‫‪ 1809=2309-500‬מ'‬ ‫יחיעם‬ ‫‪ 269=769-500‬מ'‬ ‫כליל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 1678‬מ' בין מחצ'‬ ‫השיש לשיח דנון ‪,‬‬ ‫‪ 1178‬מ' מתחום‬ ‫השפעה‪ 678 ,‬מ'‬ ‫מתחום רגישות‬ ‫תקציר ורקע המשך‬ ‫•‬ ‫אתרי החציבה חולקו בין שני יזמים כאשר היזם הצפוני‪" ,‬מחצבי אבן" פעיל‪ ,‬והדרומי "יחיד‬ ‫סי"‪ ,‬אינו פעיל‪ .‬תנאי רישיון עסק הוצאו לשני היזמים‪ ,‬כאשר יחיד סי מושבת ואילו מחצבי אבן‬ ‫עבדו בניגוד לתנאים והפעילו מגרסות ניידות תוך גרימת מפגעי אבק ליחיעם וגעתון‪ ,‬מפגעים‬ ‫שניכרו בצביעת נוף החורש בין המחצבה לישובים געתון ויחיעם באבק לבן (ע' ‪.)4‬‬ ‫•‬ ‫עם אבחון האתר הצפוני כנחות ביחס לדרומי‪ ,‬רכשה מחצבי אבן את הזכויות באתר הדרומי‬ ‫והחלה לעבוד לפני כ – ‪ 4‬שנים‪ ,‬שלא בהתאם לתנאי רישיון העסק שניתנו ב – ‪ 2.9.04‬ע"י‬ ‫משרד איכות הסביבה מחוז צפון בתאום עם התושבים (נספח ‪.)1‬‬ ‫•‬ ‫בניית מתקני המחצבה לא תואמה עם הישובים‪ ,‬לא התייחסה לצורך במחסומים אקוסטיים‪,‬‬ ‫לכיווני רוחות ולשעות פעילות‪ .‬לא התחשבה בשכנים הנפגעים באורח חייהם ובפרנסתם‬ ‫המבוססת על שקט‪ ,‬נוף ואוויר נקי‪ ,‬המוצעים לאורחיהם‪ .‬החוצבים השקיעו בכל המניב רווח‬ ‫ונמנעו מהשקעות בהפחתת השפעתם על הסביבה‪ ,‬כאשר רווחיהם נעשים על גב פרנסת‬ ‫התושבים‪.‬‬ ‫•‬ ‫לאחרונה נבנו מפעלי בטון אספלט ואגו"ם‪ ,‬המאושרים בתוכנית המחצבה‪ ,‬וניתן להוציא להם‬ ‫היתר בניה מתוקף תכנית בת ‪ 20‬שנה‪ .‬מפעלים אלה עומדים כנראה בתקני הפליטה‬ ‫המותרים‪ ,‬אלא שצירופם למכלול יצרני הפליטות של המחצבה‪ ,‬עלול להעבירה על התקן‬ ‫הסביבתי הכללי המותר‪ .‬לא ננקטה "גישת הבועה" בראיית המחצבה כגורם נזק סביבתי‬ ‫מצטבר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מחצבת מחצבי אבן – שלוחת געתון האתר הצפוני‬ ‫תחום השפעת‬ ‫אבק שוקע‬ ‫‪5‬‬ ‫מתקני גריסה‬ ‫ניידים‬ ‫תקציר ורקע המשך‬ ‫•‬ ‫המפעלים מוקמו בצד הצפוני של בור החציבה מיקום שאינו מתחשב באפשרויות בלימת‬ ‫רעשים‪ .‬כך גם מיקום ערמת החומר הטפל המהווה מפגע נופי בצפון מזרח המחצבה‪ ,‬בשעה‬ ‫שניתן להשתמש בה כבמחסום בולם רעש בתנאי העמדתו בין מתקני המחצבה לישוב הקרוב‬ ‫לתחום השפעתה כדי ‪ 269‬מ' ‪ -‬כליל‪.‬‬ ‫•‬ ‫הרחבת המחצבה בכפוף לקידום תמ"א ‪ 14‬ב' משאירה את הפער שבין התקנות למניעת‬ ‫מפגעים – ‪ 1000‬מ' אזור רגישות‪ ,‬לבין הוראות התמ"א – ‪ 500‬מ' תחום השפעה בעינו‪ ,‬ואין‬ ‫התחשבות בכיווני רוחות שגורים (תחום השפעה קונצנטרי)‪ ,‬ביחס למיקום ישובים נפגעים‪.‬‬ ‫•‬ ‫מזה ‪ 3‬שנים חלה עליה בזיהוי בעיות נשימה בילדים וזקנים בכליל‪ .‬הנושא בבדיקה מול קופ"ח‪.‬‬ ‫•‬ ‫המחצבה גורמת עומס תנועת רכבים כבדים ביציאה אל כביש ‪ 70‬המוגדר כביש אדום‪ .‬המחלף‬ ‫שנדרש עבורה ועבור בית הקברות טרם הוקם‪.‬‬ ‫•‬ ‫בהנמקת הצורך בחציבה והיקפיה‪ ,‬אין התייחסות למיחזור פסולת בניה המהווה מפגע אזורי‬ ‫שהטיפול בו יכול לצמצם שלושה מפגעים סביבתיים‪ ,‬זה של השלכת פסולת בניה‪ ,‬זה של‬ ‫פגיעת מחצבות בשכניהן‪ ,‬וזה של פגיעתן בנוף עליו פרנסתם וגאוותם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫צד פגוע באבק‬ ‫צד שאינו פגוע‬ ‫צורך בהגדרת תחומי השפעה בהתחשב בכיווני רוח שגורים‪ ,‬טופוגרפיה וקווי ראיה‪ ,‬לא באופן סכמטי‬ ‫‪7‬‬ ‫תמ"א ‪ 14‬ב'‪ ,‬הארכת משך חציבה‪ ,‬קביעת זהות החוצבים והעדר זהות בהגדרות תחומי השפעה‬ ‫•‬ ‫תמ"א ‪ 14‬ב' מייעדת הרחבת תחום החציבה של מחצבת אשרת כלפי מזרח‪ ,‬מערב ודרום‪.‬‬ ‫בעשותה כן‪ ,‬מאפשרת התמ"א המשך תקופת החציבה עד ‪ .2040‬זיכיון "מחצבי אבן" בשטח‬ ‫המחצבה מסתיים ב ‪ ,2018 -‬והפעלתה תעמוד מחדש למכרז לקראת תום תקופת הזיכיון‪.‬‬ ‫•‬ ‫התמ"א מגדירה תחום השפעה באופן סכמטי המשרטט קו במרחק ‪ 500‬מ' מגבול אזורי‬ ‫פעילות במחצבה‪ .‬לעומתה‪ ,‬מגדירות תקנות מניעת מפגעים תחום רגישות של ‪ 1,000‬מ'‪ ,‬גם‬ ‫הוא סכמטי ומקביל לגבול אזורי פעילות‪ .‬אי הטמעת תחום הרגישות של תקנות מניעת‬ ‫מפגעים בתמ"א‪ ,‬מעניק למחצבות ייתרון על פני התושבים שבשכנות‪.‬‬ ‫•‬ ‫שני המסמכים (התמ"א והתקנות)‪ ,‬אינם משקללים מבנה טופוגרפי וכיווני רוח כגורמי‬ ‫השפעה על הסעת מפגעים‪ .‬שניהם אינם מכוונים לניתוח השפעת משתנים אלה על שימושי‬ ‫קרקע הנמצאים להלכה במרחק תקני ממקור המפגע בעודם צפויים למעשה לספוג הפרעות‬ ‫במורד הרוח והטופוגרפיה‪ ,‬או במעלה קו הראיה‪.‬‬ ‫•‬ ‫"תמ"א ‪ 14‬ב' ‪ -‬מסמך רקע לשיתוף ציבור צפון וחיפה"‪ ,‬גורס "תמ"א ‪ 14‬ב' מסמנת תחום‬ ‫השפעה של ‪ 500‬מ' סביב אתרי הכרייה והחציבה המייצרים השפעות אלו‪ .‬תחום השפעה‬ ‫זה יעודכן במסגרת הכנת תכנית מפורטת למחצבה‪ ,‬לאור ממצאי תסקיר השפעה על‬ ‫הסביבה"‪ .‬לאור זאת‪ ,‬אין לאשר הרחבת תחום החציבה ללא תסקיר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אבק מתקני גריסה‬ ‫אתר אשרת (הדרומי)‬ ‫‪9‬‬ ‫תמ"א ‪ 14‬ב'‪ ,‬הארכת משך חציבה‪ ,‬קביעת זהות החוצבים והעדר זהות בהגדרות תחומי השפעה‬ ‫•‬ ‫המסמך הנ"ל לשיתוף הציבור‪ ,‬גורס כי כריה תת קרקעית אינה כלכלית אך ממליץ לקדם‬ ‫פיילוט לבחינתה‪ .‬אף שהמסלע והסטרטיגרפיה באתר אשרת מאפשרים כריה תת‬ ‫קרקעית (סקר גיאולוגי וברור עם עורכו ש‪ .‬גילר)‪ ,‬אין המסמך מציע כריה מסוג זה‬ ‫במקום‪ ,‬למרות מאפייניו הנופיים והאוריינטציה התיירותית של יישובים שכנים למחצבה‪.‬‬ ‫דרישות סביבתיות עקרוניות המעוגנות בתסקיר לא יושמו ע"י החוצבים והתסקיר נחשב‬ ‫כלא מאותר במשך שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫•‬ ‫גם אם הוראות התסקיר לתוכנית (פרק ‪ 5‬בתסקירי השפעה על הסביבה) הוטמעו בה‬ ‫כלשונן‪ ,‬הרי שחלוף ‪ 20‬שנה מאז ניתנו הנחיות אלה‪ ,‬מחייבות בחינתן מחדש‬ ‫והתאמתן לשיטות ניטור‪ ,‬לטכנולוגיות חציבה ועיבוד חומר‪ ,‬ולשינויי תקינה ושיעורי‬ ‫הפחתת מפגעים המקובלים כיום‪.‬‬ ‫•‬ ‫פסולת בניין בגליל מערבי אינה מטופלת כראוי‪ ,‬ובמקום שתהווה חלופה חלקית‬ ‫לחציבה‪ ,‬היא מושלכת בשטחים פתוחים באופן הפוגע בנוף ובתושבים פעם בעירומי‬ ‫פסולת ופעם בהיקפי חציבה שאינם הכרחיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪10‬‬ ‫כיווני רוח – שליטת רוח צפון מערבית בחודשי היובש‪ ,‬אביו עד סתיו‪( .‬תחנת נשר תמרה)‪.‬‬ ‫אוקטובר‬ ‫‪11‬‬ ‫יולי‬ ‫יוני‬ ‫אפריל‬ ‫דרישות‬ ‫‪ .1‬רעש*‪:‬‬ ‫• העתקת ערום החומר הטפל לגבול המחצבה הדרומי כמחסום אקוסטי ושיקומו בצמחייה‬ ‫מקומית‪( ,‬גם לכיוון כברי)‪.‬‬ ‫• הגבלת שעות עבודות שפיכת חומר לגריסה וגריסה ראשית בקיץ מזריחה עד שקיעה‪ ,‬כך שלא‬ ‫תהא עבודת לילה‪.‬‬ ‫• ניצול מכשירי בקרת מערכי הגריסה והניפוי ומד הרוח הקיימים במחצבה כבסיס למב"ס שיושלם‬ ‫ע"י הצבת מד רעש רושם בכליל‪ .‬יתן מענה גם לסקר ‪ 4‬עונות שידרש בהנחיות לתסקיר‪.‬‬ ‫• ניתוק צפצפת התראה לשימוש בהילוך אחורי בשעות הלילה‪.‬‬ ‫• תחזוקה שוטפת של כביש הגישה למחצבה למניעת רעשי מובילים ריקים על רקע מהמורות‬ ‫בכביש‪.‬‬ ‫• על רקע רגישות בטחונית‪ ,‬מניעת פיצוצים בסופי שבוע וקיומם בימי א' – ה'‪ ,‬בשעות לפנה"צ‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬זעזועים‪:‬‬ ‫• הצבת מכשיר למדידת זעזועים בבית רוזנראוך‪.‬‬ ‫•‬ ‫בימי מתח בטחוני תועבר התראה של ‪ 24‬שעות על מועד ביצוע פיצוץ מתוכנן לרב"שי הישובים‬ ‫השכנים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .3‬אבק וזיהום אוויר‪:‬‬ ‫• בחינה מחדש של פליטות מפעלי הבטון‪ ,‬האספלט והאגו"ם‪ ,‬כחלק מצטבר מ"בועה תעשייתית"‪.‬‬ ‫•‬ ‫מתקני המחצבה יהיו מכוסים‪ .‬חומר המגיע למתקנים יורטב‪ .‬שרוולי המסועים יהיו מתכווננים‪ .‬עירומי‬ ‫הדקים יורטבו‪.‬‬ ‫•‬ ‫המחצבה תקיים שיגרת הרטבת דרכים יומית בעונות יובש‪.‬‬ ‫•‬ ‫ייאסף אבק שוקע סביב מתקני גריסה וניפוי למניעת הצטברות מקורות אבק לא נקודתיים‪.‬‬ ‫• שק רוח ומכשיר מדידת מהירות וכיוון רוח יותקנו במקום שייקבע מקצועית מחוץ לבור החציבה‪.‬‬ ‫• במהלך הקיץ והסתיו יקוים נוהל הפסקת גריסה ברוחות מזרחיות ערות‪.‬‬ ‫•‬ ‫ייקבע סף מהירות רוח להפסקת עבודות הגריסה בעונה הנ"ל‪.‬‬ ‫• ניתור אבק* יתקיים בתאום ובהשתתפות נציגי הישובים במעקב אחר היקף הפעלת מערך המתקנים‬ ‫בעת המדידה‪.‬‬ ‫•‬ ‫מכונות הקידוח להכנת פיצוצים‪ ,‬יצויידו בשקי קליטת אבק‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫דרישות‪ ,‬המשך‬ ‫‪ .4‬תחבורה‪:‬‬ ‫• הרחבת היקף הפקת חומר במחצבה תוגבל עד הקמת המחלף ביציאה מצומת בית הקברות‪.‬‬ ‫‪ .5‬מהלכים מנהליים‪:‬‬ ‫• תנאי רישיון העסק למחצבה יוצגו בפני התושבים‪ ,‬תוך מתן זכות להשפיע על שינויים בהעמדת‬ ‫אמצעים ומתקנים נוספים על הקיים לשם מניעת רעש‪.‬‬ ‫•‬ ‫נקודת הארכת ‪ /‬חידוש ‪ /‬החלפת בעלי זיכיון החציבה (‪ ,)2018‬תנוצל לדרישת הורדת מתקני‬ ‫המחצבה למפלס תחתון‪.‬‬ ‫•‬ ‫במסגרת תנאים נוספים לרישיון עסק‪ ,‬תונחה חברת מחצבי אבן להוריד את מפלס החציבה כך‬ ‫שתתאפשר הורדת המתקנים ב – ‪ 2018‬למפלס נמוך יותר‪.‬‬ ‫•‬ ‫תידרש הכנת תסקיר השפעה על הסביבה לאישור השטחים הנוספים למחצבה כפי שהם‬ ‫מופיעים בתמ"א ‪ 14‬ב'‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מהלכים מנהליים המשך‬ ‫•‬ ‫במסגרת התסקיר הנדרש לתמ"א ‪ 14‬ב' –‬ ‫– יוכל תחום הרגישות המופיע בתקנות מניעת מפגעים בתכנית המחצבה‪ ,‬וייבדק תחום‬ ‫ההשפעה בהתאם לכיווני הרוח השגורים בעונה היבשה‪.‬‬ ‫– ייכלל פרק מעריך לכמות פסולת הבניה בגליל מערבי והשפעת הכנסתה למעגל המיחזור‬ ‫על היקפי החציבה הנחוצים לאזור זה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תיבדק חציבה בכריה תת קרקעית בכל הקשור להרחבת תחום החציבה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקמת מחלף בצומת כביש ‪ 70‬עם היציאה מבית קברות נהריה והמחצבה‪ ,‬תהווה תנאי‬ ‫להגדלת היקף החציבה במקום‪.‬‬ ‫•‬ ‫נציג היישובים ימונה כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובניה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ובניה תדון בתוכניות המחצבה מתוך התייחסות לנושא הצדק‬ ‫הסביבתי והחלוקתי בכל הקשור לקונפליקט שבין המחצבה ליישובים השכנים לה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הוועדה המקומית תיתן דעתה על קרבת המחצבה למעיינות כברי ולאפשרויות הפגיעה במי‬ ‫תהום בדומה לשקרה במחצבת אבן וסיד געתון‪.‬‬ ‫‪15‬‬