עיונים במינהל ובארגון החינוך כרך ( 2011 ,32תשע"ב)96-75 , צמיחתן של נאדרה וסמירה, שתי מנהלות תיכון בחברה מסורתית עראר ,המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ח'אלד תמר שפירא ,המכללה האקדמית לחינוך גורדון והמרכז היהודי–ערבי אוניברסיטת חיפה תקציר מאמר זה דן בשאלה מדוע מצליחות רק נשים בודדות לפלס את דרכן ולהתמנות למשרת מנהלת בבתי–ספר תיכוניים ערביים בישראל ,בהשוואה למצב בחינוך היהודי ובחינוך היסודי הערבי ,ומה מאפיין את המנהלות פורצות הדרך בחינוך התיכוני הערבי .המאמר יביא את סיפור המעבר מהוראה לניהול של שתי מנהלות ערביות חלוצות ,יתאר כיצד נשזרים חייהן המקצועיים באלה הפרטיים ,יציג את בחירת הקריירה של ניהול בית–ספר תיכון מההיבט המגדרי ואת השינוי שמביאה מנהיגותן של שתי המנהלות. הספרות העוסקת בנשים מנהלות בחינוך מלמדת על מגמה של עלייה במספרן בבתי–הספר היסודיים בחינוך הערבי .בהתבסס על המחקר בתחום ניתן לטעון כי החברה הערבית עדיין רואה בניהול בית–ספר תיכון תפקיד המיועד לגברים ,ומכיוון שהוא אינו מתיישב עם הנורמות המקובלות ועם התפיסות התרבותיות הטוענות כי אשה אינה מסוגלת להתמודד עם גיל ההתבגרות, במיוחד אצל בנים ,הוא נחסם בפני נשים .המאמר מציג באמצעות סיפורן האישי של שתי מנהלות תיכון ,את הצמיחה מהוראה לניהול בית–ספר תיכון ואת השינוי שמביא עימו ניהול נשי בבית–הספר התיכון הערבי בישראל.
© Copyright 2024