‫עיונים במינהל ובארגון החינוך‬
‫כרך ‪( 2011 ,32‬תשע"ב)‪96-75 ,‬‬
‫צמיחתן של נאדרה וסמירה‪,‬‬
‫שתי מנהלות תיכון בחברה מסורתית‬
‫עראר‪ ,‬המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה‬
‫ח'אלד‬
‫תמר שפירא‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך גורדון והמרכז היהודי–ערבי‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫תקציר‬
‫מאמר זה דן בשאלה מדוע מצליחות רק נשים בודדות לפלס את דרכן‬
‫ולהתמנות למשרת מנהלת בבתי–ספר תיכוניים ערביים בישראל‪ ,‬בהשוואה‬
‫למצב בחינוך היהודי ובחינוך היסודי הערבי‪ ,‬ומה מאפיין את המנהלות‬
‫פורצות הדרך בחינוך התיכוני הערבי‪ .‬המאמר יביא את סיפור המעבר‬
‫מהוראה לניהול של שתי מנהלות ערביות חלוצות‪ ,‬יתאר כיצד נשזרים חייהן‬
‫המקצועיים באלה הפרטיים‪ ,‬יציג את בחירת הקריירה של ניהול בית–ספר‬
‫תיכון מההיבט המגדרי ואת השינוי שמביאה מנהיגותן של שתי המנהלות‪.‬‬
‫הספרות העוסקת בנשים מנהלות בחינוך מלמדת על מגמה של עלייה במספרן‬
‫בבתי–הספר היסודיים בחינוך הערבי‪ .‬בהתבסס על המחקר בתחום ניתן‬
‫לטעון כי החברה הערבית עדיין רואה בניהול בית–ספר תיכון תפקיד המיועד‬
‫לגברים‪ ,‬ומכיוון שהוא אינו מתיישב עם הנורמות המקובלות ועם התפיסות‬
‫התרבותיות הטוענות כי אשה אינה מסוגלת להתמודד עם גיל ההתבגרות‪,‬‬
‫במיוחד אצל בנים‪ ,‬הוא נחסם בפני נשים‪ .‬המאמר מציג באמצעות סיפורן‬
‫האישי של שתי מנהלות תיכון‪ ,‬את הצמיחה מהוראה לניהול בית–ספר תיכון‬
‫ואת השינוי שמביא עימו ניהול נשי בבית–הספר התיכון הערבי בישראל‪.‬‬