‫האוניברסיטה העברית‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫אמביוולנטיות אידיאולוגית ומדינית בישראל‪:‬‬ ‫בחינת מאפייני ישראל כמדינת רווחה‬ ‫עבודה מסכמת במסגרת הקורס "פענוח אי שוויון"‬ ‫מוגש לפרופ' מיכאל שלו וגיא סטקלוב‬ ‫על ידי אביטל מנור ועמית לזרוס‬ ‫ת‪.‬ז‪066243825 ,039897400 :‬‬ ‫תאריך הגשה‪21.7.2011 :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫במאמר חדשני‪ ,‬הקורא תיגר על תיאוריות הבוחנות את הקשר בין מדיניות רווחה לאי שוויון מגדרי כנמדד‬ ‫באספקטים ספציפיים (ראה למשל‪Stier, Lewin-Epstein & Braun, 2001; Okun, Oliver & Khait-Marelly, ,‬‬ ‫‪ ,)2007‬מבקשת מנדל (‪ )Mandel, 2009: 698‬לבחון קשר זה תוך התייחסות למימדים שונים של אי שוויון‬ ‫מגדרי‪ ,‬בו זמנית‪ .‬לשם כך‪ ,‬מוכנסים להשוואה בין המדינות מדדים של 'גישה של נשים לתעסוקה'‪' ,‬הישגים‬ ‫תעסוקתיים' ומימד נוסף הבוחן 'אי שוויון מעמדי' מתוך התפיסה כי אי שוויון זה מרע‪ ,‬באופן עקיף‪ ,‬לנשים‬ ‫בהיותן מיוצגות יתר על המידה במעמדות נמוכים יותר בחברה (‪ .)Shalve, 2008‬בעזרת התייחסות מורכבת זו‬ ‫לאי שוויון מגדרי מבקשת מנדל ליצור טיפולוגיה של המדינות השונות במדגמה‪ ,‬ולנסות לבחון האם ניתן‬ ‫להיעזר בטיפולוגיה זו בכדי למצוא מאפיינים משותפים‪ ,‬אידיאולוגיים ומעשיים‪ ,‬של המדינות השונות‬ ‫(‪.)Mandel, 2009: 698‬‬ ‫הממצא הראשון‪ ,‬החשוב לעניינו‪ ,‬שעולה ממחקרה הוא הקיבוץ‪ ,‬הזהה כמעט לחלוטין‪ ,‬לזה שהוגדר בשנות‬ ‫ה‪ 99-‬על ידי אספינן‪-‬אנדרסון (‪ ,)Esping-Andersen, 1990,1999‬זאת למרות הביקורת הפמיניסטית שהועלתה‬ ‫כנגדו כי השמיט סוגיות של מגדר בהרכבת הטיפולוגיה‪ .‬למעשה‪ ,‬מלבד אוסטרליה שחורגת ושייכותה לאשכול‬ ‫הליבראלי אינה מאוששת‪ ,‬שאר המדינות במדגם מסתדרות בהתאם למנובא מהטיפולוגיה זו‪ .‬יותר מכך‪,‬‬ ‫דקויות רבות גם כן מאוששות מניתוח זה‪ :‬המדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות קשורות באופן הקרוב ביותר‬ ‫ומובחנות באופן החד ביותר‪ ,‬מלבד נורבגיה המובחנת מהן במידת הסגרגציה האופקית ובהישגים כספיים של‬ ‫נשים; גם המדינות הליבראליות ה"קלאסיות" – ארה"ב וקנדה – בעלות שונות מאד קטנה ביניהם אך אנגליה‬ ‫בעלת שונות גדולה יותר מהן; ואחרונה‪ ,‬המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬יחד עם אוסטרליה‪ ,‬בעלות השונות הגדולה‬ ‫מבין שלושת האשכולות‪ ,‬כאשר מרבית ההבדלים נובעים מפערים גדולים בין מדינות דרום אירופה ומרכז ובין‬ ‫צרפת ובלגיה ושאר מדינות מרכז אירופה (‪.)Mandel, 2009: 701‬‬ ‫הממצא השני שחשוב לעניינו נוגע לנקרא בפיה 'שקלול תמורות' (‪ .)tradeoffs‬הבחינה של מימדים שונים של‬ ‫אי שוויון מגדרי במודל אפשרה למנדל לערער על הגישה המסורתית המחברת‪ ,‬בקשר חד ערכי‪ ,‬בין משטרי‬ ‫רווחה‪ ,‬והדה‪-‬קומדיפיקציה המאפיינת אותן‪ ,‬למידת השוויון המגדרי (בהקשר זה אפשר אפילו לציין את‬ ‫‪ .)Esping-Andersen, 1990, 1999‬במקום זאת‪ ,‬מציעה מנדל שדפוסי אידיאולוגיה ומדיניות של מדינות קושרים‬ ‫בתוכם‪ ,‬כגורמים ותוצאות‪ ,‬אלמנטים המטיבים עם נשים מחד‪ ,‬אך גם אלמנטים פוגעניים‪ ,‬מאידך‪ .‬כך‪,‬‬ ‫האשכולות השונים דומים זה לזה בדפוסים מורכבים אלה ולא רק באספקטים ספציפיים של אי שוויון‬ ‫(‪ .)Mandel, 2009: 708‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬מנדל מתייחסת לשתי תמורות מרכזיות‪ :‬הראשונה‪ ,‬שוויון מגדרי‬ ‫בגישה לתעסוקה (ששת המדדים הראשונים אצל מנדל)‪ ,‬בעזרת מדיניות מטיבה עם נשים‪ ,‬טומנת בחובה‬ ‫סגרגציה תעסוקתית גבוהה בהיותה מנתבת נשים למשרות 'נשיות' וחלקיות‪ .‬סלקטיביות נמוכה של נשים‬ ‫בשוק העבודה מביאה לאחוזי הצלחה יחסית נמוכים של נשים שכבר עובדות‪ .‬באופן הזה‪ ,‬משטרי רווחה‬ ‫סוציאל‪-‬דמוקרטיים הנוטים לעודד נשים לתעסוקה רצופה ונוחה‪ ,‬המאפשרת שילוב של חיי המשפחה עם חיי‬ ‫העבודה (‪ ,)Okun et al., 2007‬מכניסים נשים בעלות מוטיבציה תעסוקתית נמוכה לשוק העבודה ובנוסף‬ ‫גורמים ל'אפליה סטטיסטית' גבוהה אצל מעסיקים פרטיים המסרבים לשכור נשים‪ .‬כך‪ ,‬נשים הופכות בעלות‬ ‫הישגים כספיים נמוכים ובשוק קיימת סגרגציה אופקית ואנכית גבוהה‪ .‬כלומר‪ ,‬העידוד האוניברסאלי של‬ ‫‪2‬‬ ‫נשים לעבוד‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בא על חשבון האפשרות להצלחה של הנשים החזקות השכלתית ותעסוקתית בשל‬ ‫שמירת התפקיד האימהי כ'נשי' ('‪.)'The dual role of women‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬המצב במדינות הקונסרבטיביות מוצג כתמונת ראי מושלמת של מדיניות ואידיאולוגיה זו‪.‬‬ ‫משטרי רווחה קונסרבטיביים‪ ,‬הדוגלים בשימור תפקידי המגדר המסורתיים‪ ,‬בעלי מדיניות שאינה מעודדת‬ ‫עיסוק נשים אלא את תלותן בחיק המשפחה הגרעינית והמורחבת‪ .‬אידיאולוגיה זו מובילה‪ ,‬לדברי מנדל‪,‬‬ ‫לעידוד המודל של 'הגבר המפרנס' ולהשתתפות נמוכה בשוק העבודה‪ ,‬המובילה‪ ,‬באופן פרדוקסאלי‪ ,‬דווקא‬ ‫לשוק עבודה שוויוני יותר כלפי נשים‪ .‬כלומר‪ ,‬נשים הנכנסות לשוק העבודה הן נשים בעלות מוטיבציה‬ ‫המסוגלות להתחרות בגברים בכל המדדים ואינן סובלות מאותה האפליה הסטטיסטית כמשתקף בהישגים‬ ‫הכספיים הגבוהים וסגרגציה האופקית והאנכית הנמוכה (‪.)Mandel, 2009: 710‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בעוד שבמשטרים הקונסרבטיביים והסוציאל‪-‬דמוקרטיים אחד מצדי חרב הפיפיות דוקרת נראה כי במשטר‬ ‫הליבראלי ישנו איזון בין שני צדי החרב‪ .‬השתתפות בשוק העבודה נמצאה כנמוכה מהסוציאל דמוקרטיים אך‬ ‫כגבוהה מהקונסרבטיביים‪ ,‬בעוד שבהישגים תעסוקתיים המצב בדיוק הפוך (‪ .)Mandel, 2009: 705‬עם זאת‪,‬‬ ‫נראה כי המשטרים הליבראליים משלמים על כך מחיר יקר‪ .‬שקלול התמורות השני‪ ,‬אליו מתייחסת מנדל‬ ‫מסביר כי בהינתן אידיאולוגית ה"שוק החופשי" המובילה לשחיקה בשכר של הקבוצות החלשות ולאי שוויון‬ ‫מעמדי גדול‪ ,‬נשים‪ ,‬ככלל‪ ,‬נדחקות מטה במעמדן ביחס לגברים מאחר וישנו ייצוג יתר של נשים בקבוצות‬ ‫חלשות אלה‪ .‬כלומר‪ ,‬במ דינות ליבראליות נשים חזקות מוטבות מהמצב אך בקרב נשים מוחלשות יותר‪ ,‬בשל‬ ‫אי שוויון מעמדי גדול‪ ,‬הישגיהן נמוכים מאד (‪.)Mandel, 2009: 700‬‬ ‫בבחינה תיאורטית את המקרה הישראלי נראה כי הבחנות גסות של דפוסי מדיניות שמבצעת מנדל אינן חד‬ ‫משמעיות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ישראל‪ ,‬לרוב‪ ,‬מוגדרת כבעלת אידיאולוגיה 'קונסרבטיבית' המדגישה פמליזציה גבוהה‪,‬‬ ‫שמירה על תפקידי מגדר מסורתיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬לרוב‪ ,‬נראה כי בבחינת מדיניותה בנוגע לתמיכה תעסוקתית‬ ‫בנשים היא מסווגת כבעלת מדיניות מטיבה מאד עם אמהות‪ .‬למשל‪ ,‬חופשת לידה בתשלום‪ ,‬טיפול מובטח בידי‬ ‫המדינה בגילאי טרום בית הספר‪ ,‬הטבות מס גבוהות לאמהות עובדות או חד הוריות‪ ,‬אף נמצא כי אחוז‬ ‫הילדים הנמצאים במעונות יום זהה לזה הנצפה במדינות הסקנדינביות (פרנקל‪Stier et al. 2001; Okun ;2004 ,‬‬ ‫‪ .)et al., 2007; Ajzenstadt & Gal, 2001‬בהתאם לכך‪ ,‬בניגוד למצופה ממדינה בעלת אידיאולוגיה‬ ‫'קונסרבטיבית' ודיספוזיציה נורמטיבית לילודה גבוהה אחוז הנשים הנותרות במשרה מלאה או חלקית גם‬ ‫לאחר הולדת ילדים הוא גבוה ביותר (‪ .)Stier et al. 2001‬עוד על כך‪ ,‬נראה כי הקנסות שמשלמות נשים בישראל‬ ‫על אימהות‪ ,‬לפחות במשרות יוקרתיות בתעשיות ההיי‪-‬טק‪ ,‬הן נמוכים במיוחד‪ .‬נראה כי אין פערים גדולים בין‬ ‫'אמהות' ל'לא אמהות' בשכרן‪ ,‬בקידומן או בשביעות רצונן מהעבודה (פרנקל‪.)2004 ,‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬גם במימדים נוספים מוצגת ישראל כמקרה מורכב מלהתיישב בטיפולוגיה המוצגת לעיל‪ .‬נראה‬ ‫כי על אף האידיאולוגיה הקונסרבטיבית‪ ,‬השמרנית‪ ,‬הרואה באישה קודם כל "אם"‪ ,‬החקיקה תואמת‪ ,‬יותר‬ ‫מכל‪ ,‬משטרים סוציאל דמוקרטיים‪ ,‬הדוגלים בשוויון כערך‪ .‬סתירה זו נובעת מכך שרבים מהחוקים‬ ‫המקדמים את השוויון המגדרי בישראל חוקקו מטעמים פוליטיים‪ ,‬ביטחוניים‪ ,‬זאת בכדי לענות לצרכים‬ ‫‪1‬‬ ‫יש לציין שבניגוד לנרמז על ידי מנדל‪ ,‬בהגעה למשרות ניהול וכוח המדינות הקונסרבטיביות אומנם טובות מהסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪ ,‬אך נמוכות בהרבה‬ ‫מהמדינות הליבראליות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ספציפיים אלה ואחרים ולא מתוך אמונה אמיתית בערך השוויון (‪ .)Ajzenstadt & Gal, 2001‬על כן‪ ,‬המיזוג‬ ‫שבין האידיאולוגיה הקונסרבטיבית למדיניות הסוציאל‪-‬דמוקרטית "המזויפת" הביאה למצב בו ישראל‬ ‫דומה‪ ,‬במדדים רבים של אי שוויון מגדרי‪ ,‬למדינות בעלות קומודיפיקציה גבוהה‪ .‬כלומר‪ ,‬נראה כי ישראל‪,‬‬ ‫בפועל‪ ,‬מקבלת תווים של מדינה ליבראלית (‪.)Ajzenstadt & Gal, 2001‬‬ ‫את הדמיון הזה למדינות ליבראליות ניתן גם להסביר כנובע משיח ליבראלי שמתקיים בישראל מקדמת דנא‬ ‫ומתגבר לאחרונה‪ ,‬המקדם את 'שוויון ההזדמנויות' של נשים (פלד ושפיר‪ ,)125-126 :2005 ,‬זאת בנוסף‬ ‫לחקיקה המגנה עליהן‪ .‬חוקרים רבים החלו לזהות את כלכלת ישראל כנעה לכיוון כלכלה ניאו‪-‬ליבראלית‬ ‫מובהקת (פלד ושפיר ‪ ,)5995‬ויתכן כי לא אידיאולוגיה מסורתית ופמליזציה וגם לא אידיאולוגיה של שוויון‬ ‫יכתיבו את אפשרותן של נשים לשוויון אלא 'כוחות השוק' (פרנקל‪ ,‬הקר וברוידא‪ .)2011 ,‬כך‪ ,‬מחד‪ ,‬ישנו שיח‬ ‫סוציאל‪-‬דמוקרטי הקורא ל'שוויון מתוך שוני' ומנגד שיח ליבראלי הקורא ל'שוויון מתוך דמיון'‪.‬‬ ‫אייזנשטט וגל (‪ )Ajzenstadt & Gal, 2001‬טוענים שגם האוטונומיה המועטה שמקבלות נשים בישראל‬ ‫מחולקת פעמים רבות על בסיס לאומי ואתני‪ .‬כלומר שמצבן של נשים בעבודה‪ ,‬במשפחה ובחברה מעוצב על‬ ‫בסיס לאומי ואתני וכן על בסיס מגדרי‪ .‬המדיניות החברתית מחזקת את ההדרה הכפולה של נשים ערביות‪.‬‬ ‫בשל מורכבויות אלו מעניין לשחזר את ניתוח האשכולות שביצעה מנדל‪ ,‬אך להוסיף את המקרה הישראלי‪,‬‬ ‫ולבדוק לאלו מדינות ישראל דומה במימדי אי השוויון שנצפים בה בפועל‪ .‬בנוסף נרצה להתבונן בערכים‬ ‫הספציפיים שנצפו בישראל בהשוואה לשאר המדינות על מנת לבדוק האם המורכבות של ישראל והסתירות‬ ‫הפנימיות באידיאולוגיה ובמדיניות שעולות מהספרות מקבלות ביטוי מספרי במשתנים שנבדקו‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נרצה לבדוק עד כמה הקיטוב על בסיס לאומי בישראל מעצב את מימדי אי השוויון המגדרי בכל אחת‬ ‫מהאוכלוסיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫למי ישראל דומה? מעבר לטיפולוגיה הנוקשה – בחינה באמצעות ניתוח אשכולות היררכי‬ ‫בהתאם לשיטת המחקר של מנדל (‪ ,)Mandel, 2009‬שיטת ניתוח האשכולות בה נשתמש היא 'ניתוח אשכולות‬ ‫הירארכי' (‪ .)Agglomerative hierarchical cluster analysis‬מדד המרחק בו נשתמש הוא 'ריבוע המרחק‬ ‫האוקלידי' (‪ )Squared Euclidean distance‬המתקבל ע"י סכימה של ריבועי ההפרשים בין המקרים על פני כל‬ ‫המשתנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת להעניק משקל שווה לכל המשתנים בקביעת המרחק בין המקרים נמיר את ערכי‬ ‫המשתנים לציוני תקן‪ .‬יש לציין שגם לאחר תקנון המשתנים הכנסה של מספר אינדיקאטורים שמודדים‬ ‫משתנה תיאורטי דומה‪ ,‬יעניק למשתנה זה משקל רב יותר בקביעת האופן בו יתקבצו האשכולות‪ .‬שיטת קיבוץ‬ ‫האשכולות בה נשתמש היא שיטת ו'ורד (‪ )ward’s method‬שמקבצת בכל שלב את שני האשכולות שמביאים‬ ‫לעלייה מינימאלית בשונות הפנימית בתוך האשכול‪ ,‬שנמדדת כסכום ריבועי המרחקים האוקלידים של‬ ‫המקרים באשכול‪ ,‬מממוצעי האשכול‪.‬‬ ‫בדנדוגרמה (‪ )Dendrogram‬המוצגת באיור ‪ 1‬ניתן לראות שכאשר כוללים את המקרה הישראלי בניתוח‬ ‫האשכולות‪ ,‬ישראל משתייכת לאשכול המדינות ה'קונסרבטיביות' והטיפולוגיה שהוצגה על ידי מנדל נשמרת‪,‬‬ ‫מלבד גרמניה ששייכותה משתנה ל"ליבראלית"‪ .‬למעשה‪ ,‬בשלב השמיני של הניתוח‪ ,‬ישראל 'מקדימה' את‬ ‫גרמניה ומצטרפת במקומה לאשכול של צרפת ובלגיה ולכן בשלב הבא גרמניה מצטרפת לאשכול הליבראלי‬ ‫שכבר כולל את ארה"ב‪ ,‬קנדה ואנגליה (ראה נספח ‪ .)5‬יש לציין שההשתייכות של ישראל לאשכול המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות היא עקבית ולא משתנה גם כאשר משתמשים בשיטות שונות למדידת מרחק או לקיבוץ‬ ‫‪2‬‬ ‫אשכולות וגם כאשר מורידים את אחד המקרים או אחד המשתנים מהניתוח‪.‬‬ ‫איור ‪ - 1‬דנדוגרמה שכוללת את המקרה הישראלי בניתוח‬ ‫‪2‬‬ ‫גם כאשר הורדנו מספר משתנים שנמצאים בקורלציה גבוהה עם משתנים אחרים‪ ,‬או כאשר הורדנו משתנים שמודדים‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬אותו הדבר (למשל‬ ‫פער השכר המגדרי שמודד שוב מיקום של נשים במבנה השכר ואי שוויון מעמדי) התוצאה לפיה ישראל משתייכת לאשכול הקונסרבטיבי נותרת בעינה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על פי טענת שקלול התמורות של מנדל נצפה לראות במדינה קונסרבטיבית‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬מידה גדולה של אי‬ ‫שוויון מגדרי בכל המשתנים שמודדים בצורה ישירה או עקיפה את מידת ההשתתפות של נשים בשוק העבודה‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬מידה נמוכה של אי שוויון מגדרי בכל המשתנים שמודדים הישגים של נשים בשוק העבודה‪.‬‬ ‫בניתוחים הבאים נרצה להתבונן בפירוט רב יותר בנתונים על מנת לבדוק האם בישראל‪ ,‬המשתייכת לאשכול‬ ‫המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬מתקיים שקלול תמורות מסוג זה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 1‬מפרטת את התרומה של כל משתנה בקביעת ריבוע המרחק האוקלידי בין ישראל ויתר המדינות‪.‬‬ ‫המדינות בטבלה מסודרות על פי מידת הקרבה שלהן לישראל כך שהמדינה שמימדי אי השוויון שלה‪ 3‬הם‬ ‫הדומים ביותר לאלה של ישראל (צרפת) נמצאת מצד שמאל (‪ )D2=8.86‬והמדינה השונה ביותר מישראל במימדי‬ ‫האי שוויון שלה (ספרד) נמצאת מצד ימין (‪ .)D2=42.74‬בכל שורה ניתן לראות את ריבוע ההפרש בין ציון התקן‬ ‫של ישראל וציון התקן של המדינה הנוספת למשתנה שבשורה‪ .‬על מנת להדגיש את המשתנים שמרחיקים כל‬ ‫‪4‬‬ ‫אחת מהמדינות מישראל סימנו את ריבועי ההפרשים שגדולים מ‪ 3-‬באפור‪.‬‬ ‫בהתאם לסיווג האשכול של ישראל‪ ,‬היא אכן דומה במידה הרבה ביותר למדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬צרפת‬ ‫ובלגיה‪ ,‬ולמדינה הספק קונסרבטיבית‪ ,‬ספק ליבראלית‪ ,‬אוסטרליה‪ .‬במקום הרביעי והחמישי בקרבה לישראל‬ ‫נמצאות המדינות הליבראליות‪ -‬קנדה וארה"ב (בהתאמה)‪ .‬כלומר‪ ,‬שלמרות הדמיון של ישראל לחלק‬ ‫מהמדינות הקונסרבטיביות ניתן לראות שב מימדי אי שוויון רבים היא דווקא דומה למדינות ליבראליות‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין ישראל לבין קנדה וארה"ב הוא בגישה של נשים לתפקידי ניהול‪ ,‬שמוגבלת הרבה יותר‬ ‫בישראל (לערכי המשתנים ראה טבלה ‪ .)2‬לעומת זאת‪ ,‬הייצוג של נשים בחמישון התחתון נמוך בצורה‬ ‫משמעותית בישראל‪ .‬הבדלים משמעותיים נוספים הם בשיעור העוני בקרב אמהות חד הוריות ובפער השכר‬ ‫המגדרי שנמוכים יותר בישראל‪ .‬ידוע כי פער השכר המגדרי מושפע הן ממיקומן של הנשים במבנה השכר והן‬ ‫מגודל אי השוויון המעמדי (‪ .)Mandel & Shalev, 2009‬מאחר ופער השכר ההשכלתי בקרב נשים בישראל דומה‬ ‫לפער השכר בארה"ב ובקנדה (ואף גדול יותר)‪ ,‬יש לשער שפער השכר המגדרי הנמוך יחסית בישראל נובע‬ ‫בעיקר מהמיקום המוצלח של הנשים במבנה השכר ופחות מההצלחה בצמצום אי השוויון המעמדי‪.‬‬ ‫ניתן לראות שההבדלים בין ישראל והמדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות בכל המשתנים שמודדים מידת השתתפות‬ ‫בשוק העבודה אינם גדולים במיוחד‪ .‬כלומר שבניגוד לקונפיגורציות האי שוויון שמאפיינת את המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בישראל יחסית גבוה‪ .‬המשתנים שבעיקר‬ ‫מבדילים את ישראל מהמדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות הם משתנים הקשורים בהישגים של נשים בשוק‬ ‫העבודה‪ .‬בשונה מהמדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות הייצוג של הנשים בישראל בחמישון התחתון נמוך והייצוג‬ ‫בחמישון העליון גבוה‪ .‬בנוסף הסגרגציה האופקית בשוק העבודה נמוכה יותר בישראל‪ .‬אך נראה שלא כל‬ ‫הנשים בישראל נהנות מהישגים אלו – פער השכר ההשכלתי בקרב נשים גדול יותר בישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬פער‬ ‫השכר ההשכלתי בקרב נשים בישראל הוא הגבוה מבין כל מדינות (נספח ‪.)1‬‬ ‫ספרד שונה באופן משמעותי מישראל בכל המשתנים שמודדים בצורה ישירה או עקיפה שיעור השתתפות של‬ ‫נשים בשוק העבודה‪ .‬בחינה של ערכי המשתנים (טבלה ‪ )2‬מלמדת על שיעור השתתפות גבוה יותר בישראל בכל‬ ‫ההיבטים שנבדקו‪ .‬הציונים של ישראל בכל המשתנים הללו טובים יותר גם מאלו של הולנד ואיטליה‪ ,‬למרות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 31‬מימדי האי שוויון שנלקחו בחשבון בניתוח הנוכחי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ישראל מדורגת במקום הגבוה ביותר בייצוג של נשים בחמישון התחתון (נספח ‪ )3‬וציון התקן שלה הוא ‪ -3.1‬ולכן שונה מרוב המדינות במשתנה זה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ )‫ מסומנים באפור‬3-‫ריבועי המרחקים האוקלידים של ישראל מיתר המדינות (ריבועי ההפרשים שגדולים מ‬- 1 ‫טבלה‬ fra Bel Aus can USA Ger Fin Nor Net UK Ita Den Swe spa LFPR – all women 0.01 0.63 0.16 0.00 0.50 0.00 0.70 0.84 0.54 0.02 2.15 0.62 1.77 6.16 LFPR – mothers of preschoolers 0.00 0.12 1.35 0.01 0.21 1.71 0.05 1.96 0.64 0.13 0.86 1.24 2.51 3.30 % dual-earner households 0.00 0.37 0.00 0.24 0.29 0.02 1.43 0.94 0.53 0.06 1.82 2.37 2.03 4.13 % male breadwinner households 0.00 0.20 0.00 0.21 0.09 0.00 1.25 0.65 0.49 0.20 1.28 1.65 1.81 6.24 % working mothers who work after birth and during the child-rearing period 0.01 0.02 4.03 0.36 0.90 0.43 0.12 0.51 7.67 2.02 1.14 0.56 0.00 4.76 Levels of women’s earning dependency 1.08 2.29 1.80 0.79 0.99 1.79 0.18 0.05 4.60 1.42 3.69 0.01 0.00 11.37 Accesses to managerial positions 0.01 0.38 0.16 6.24 4.93 4.22 0.05 0.02 0.36 0.90 0.04 0.67 0.05 0.45 Occupational segregation 0.07 0.33 0.62 0.00 1.30 0.13 2.18 0.40 0.26 0.26 3.28 3.07 3.07 0.30 Women’s representation in quintile 1 4.63 2.64 0.55 6.18 3.48 2.32 5.95 1.30 5.49 10.88 0.66 9.02 13.23 4.03 Women’s representation in quintile 5 0.14 0.27 0.75 1.24 1.69 1.63 4.33 6.21 0.35 2.92 1.08 3.49 3.33 0.35 Gender wage gap 0.00 0.44 0.02 1.08 3.75 1.93 2.11 0.79 0.04 4.09 2.39 0.52 0.13 0.20 Poverty rate among lone mothers 0.03 0.82 0.93 1.05 3.28 0.00 1.46 1.31 0.23 1.61 0.23 1.46 1.61 0.01 Educational wage gap among women 2.88 5.15 4.03 0.87 0.21 7.70 2.50 7.70 1.88 0.09 6.20 10.04 7.61 1.41 8.86 13.66 14.41 18.25 21.62 21.90 22.30 22.69 23.08 24.59 24.82 34.72 37.15 42.74 7 ‫שההפרשים לא תמי ד משמעותיים כמו אלו שנמדדים בין ישראל לספרד‪ .‬כלומר‪ ,‬שגם כאן ניתן לראות‬ ‫ששיעורי ההשתתפות הנמוכים שמאפיינים הרבה מהמדינות הקונסרבטיביות (ובעיקר את המדינות הדרום‪-‬‬ ‫אירופאיות) לא מתקיימים בישראל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬מציגה את ממוצעי האשכולות ואת ערכי המדינות ב‪ 13-‬המשתנים‪ .‬לכל מדינה צבענו את הערך‬ ‫שקיבלה בכל אחד מהמשתנים בהתאם לממוצע האשכול שהכי קרוב אליה בסטיות תקן של האשכול‪ .‬כך‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בדקנו את החריגות של הערך שקיבלה ישראל בשיעור השתתפות בקרב אמהות לבני ‪)62%( 0-5‬‬ ‫בסדרת המדינות הסוציאל דמוקרטיות (‪ ,)z=-1.81‬בסדרת המדינות הליבראליות (‪ )z=0.37‬ובסדרת המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות (‪ 6.)z=0.82‬מאחר וציוני התקן מראים התאמה גדולה יותר לאשכול הליבראלי צבענו את‬ ‫הערך של ישראל במשתנה זה בכחול‪ .‬בהתבוננות בצבעים השונים בטבלה ניתן לראות שלמרות שמאפייני אי‬ ‫השוויון של ‪ 15‬המדינות מאפשרים פיתרון‪ ,‬מתקבל על הדעת‪ ,‬של שלושה אשכולות לקיבוץ האשכולות‪ ,‬פעמים‬ ‫רבות מאפייני אי השוויון במשתנה ספציפי דומים יותר לממוצעים שמתקיימים במשטרי רווחה אחרים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬דנמרק היא המדינה היחידה שדומה בכל מאפייני אי השוויון לאשכול אליו היא משתייכת ומהווה‬ ‫'טיפוס אידיאלי' למדינה סוציאל‪-‬דמוקרטית‪ .‬מעניין לציין שבעוד רוב המדינות הקונסרבטיביות אכן מקבלות‬ ‫ציונים לא טובים בששת המדדים שבודקים שיעור השתתפות בשוק העבודה‪ ,‬המדינות שדומות לישראל‪ ,‬צרפת‬ ‫ובלגיה‪ ,‬אינן קונסרבטיביות טיפוסיות בכל המדדים הללו‪ .‬שיעור ההשתתפות בקרב אמהות גבוה יחסית‬ ‫בצרפת ובלגיה וממקם אותן‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬כמתאימות יותר לסדרת המדינות הליבראליות‪ .‬בנוסף אחוז‬ ‫האמהות שממשיכות לעבוד לאחר הלידה גבוה במיוחד ומתאים יותר לערכים המתקבלים במדינות הסוציאל‪-‬‬ ‫דמוקרטיות‪.‬‬ ‫כך גם ישראל‪ ,‬בניגוד לשקלול התמורות שמאפיין את המדינות הקונסרבטיביות מפגינה שוויון מגדרי גבוה‬ ‫יחסית במדדים של מידת ההשתתפות בשוק העבודה‪ .‬בשיעור השתתפות של כל הנשים ושל האמהות ישראל‬ ‫דומה למשטרים הליבראליים‪ .‬כך‪ ,‬גם האחוז הגבוה מאוד של אמהות שממשיכות לעבוד לאחר הלידה (ישראל‬ ‫מדורגת רביעית במשתנה זה‪ ,‬ראה נספח ‪ )1‬והמידה הנמוכה של תלות נשים בבני זוגן מתאימים יותר לערכים‬ ‫שנצפים במדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪ 7.‬אחוז משקי הבית בעלי ‪ 2‬מפרנסים נמוך יחסית בישראל ומתאים‬ ‫לאשכול הקונסרבטיבי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין שיחסית לרוב המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬בהם נפוץ מודל הגבר‬ ‫המפרנס‪ ,‬אי השוויון המגדרי במדדים הללו נמוך יותר‪.‬‬ ‫ברוב המשתנים שמודדים הישגים בשוק העבודה ישראל דווקא כן מתאימה לשיוך הקונסרבטיבי שלה‪.‬‬ ‫הסגרגציה האופקית נמוכה יחסית והמיקום של הנשים במבנה השכר הוא מהטובים ביותר מבין המדינות‬ ‫בניתוח ומלמד על תמורות כספיות גבוהות יחסית לעבודה של נשים בישראל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬נראה שלמרות ההתקבצות של ישראל עם המדינות הקונסרבטיביות קונפיגורציית אי השוויון שמתקיימת‬ ‫‪5‬‬ ‫לאחר הכנסת ישראל לניתוח‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יש לציין שישנה סבירות גבוהה יותר לקבל ציון תקן נמוך כאשר בודקים את הציון תקן של מדינה בתוך האשכול שהיא משתייכת אליו‪ .‬כאשר בודקים ציון‬ ‫תקן של מדינה ליברלית בסדרת המדינות הקונסרבטיביות למשל מדובר בתצפית שהיא אקזוגנית לסדרה ולכן ישנה סבירות גבוהה יותר למצוא שהיא חריגה‬ ‫בסדרה זו‪ .‬עניין זה פחות מפריע לנו מאחר ואנו רוצים להצביע דווקא על האופן בו מדינות אינן דומות בכל מאפייני האי שוויון שלהן לאשכול אליו הן‬ ‫משתייכות ולכן אם למרות הסבירות הנמוכה יותר‪ ,‬נקבל שמדינה ליבראלית דווקא מתאימה (ומהווה תצפית פחות חריגה) בסדרת המדינות הקונסרבטיביות‪,‬‬ ‫הדבר יחזק עוד יותר את טענתו לגבי חוסר האחידות בקונפיגורציות אי השוויון‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫למרות שהמדד לתלות של נשים בבני זוגן מודד גם את פער השכר בין שני בני זוג שעובדים‪ ,‬הוא מושפע בעיקר ממידת ההשתתפות של נשים בשוק‬ ‫העבודה מאחר וכל אישה שלא עובדת נמצאת בתלות מלאה (‪ )311%‬לפי מדד זה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ )‫ קרבה לממוצעי האשכולות (ע"פ סטיות התקן בתוך כל אשכול‬- 2 ‫טבלה‬ S.D Lib Con Isr Den Swe Fin Nor Can USA UK Ita Spa Aus Net Bel Fra Ger LFPR – all women 80 70 56 67 78 85 79 80 68 77 69 48 34 62 57 57 66 68 78 58 53 62 79 86 66 83 64 69 57 49 36 45 51 68 62 43 85 67 48 60 90 88 83 79 70 71 65 35 21 61 46 49 61 63 9 23 39 28 7 6 10 15 21 23 21 46 69 28 39 35 29 29 75 58 54 73 86 73 79 61 63 57 49 55 36 39 26 71 75 62 22 41 49 23 21 24 16 26 37 39 42 54 78 45 58 48 40 45 37 74 41 39 24 43 43 36 84 79 56 35 51 46 28 50 41 76 61 53 54 54 63 63 62 57 54 48 57 45 57 58 57 51 55 52 Women’s representation in quintile 1 27 27 25 22 28 30 27 24 27 26 29 24 26 24 27 25 27 25 Women’s representation in quintile 5 11 13 17 17 12 12 11 10 14 13 12 20 19 15 15 16 16 13 16 20 10 12 15 14 19 16 17 21 22 4 10 11 13 8 12 19 29 50 44 66 21 27 43 27 53 59 62 31 49 37 46 34 42 27 6 43 26 26 6 5 6 7 43 56 47 18 28 42 34 11 23 26 LFPR – mothers of preschoolers % dual-earner households % male breadwinner households % working mothers who work after birth and during the child-rearing period Levels of women’s earning dependency Accesses to managerial positions Occupational segregation Gender wage gap Educational wage gap among women Poverty rate among lone mothers 9 ‫בה היא דווקא דומה לזו המתקיימת במדינות ליבראליות‪ .‬כלומר‪ ,‬מידה גבוהה יחסית של שוויון גם במידת‬ ‫ההשתתפות של נשים בשוק העבודה וגם בהישגים של נשים בשוק העבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬פער השכר ההשכלתי גבוה‬ ‫במיוחד בקרב נשים בישראל (ומשקף‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את אי השוויון המעמדי הכללי)‪ .‬כל זאת‪ ,‬מתאים‪ ,‬על פי‬ ‫מנדל‪ ,‬לקונפיגורציית אי השוויון במשטרים ליבראליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם מספר חריגות חשובות מדפוס זה‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬שיעור העוני בקרב אמהות חד הוריות גבוה יחסית בישראל (‪ )26%‬אך הוא אינו מגיע למימדים‬ ‫שנצפים במשטרים הליבראליים‪ .‬שנית‪ ,‬ה סיכוי של נשים ישראליות להיות מנהלות לעומת לא מנהלות‪ ,‬נמוך‬ ‫בצורה משמעותית (ב‪ )60%-‬מזה של גברים‪ .‬כלומר‪ ,‬הסגרגרציה האנכית בישראל גבוהה מאוד ודווקא‬ ‫מתאימה לזו שנצפית במשטרים סוציאל‪-‬דמוקרטיים‪ .‬יש לציין שגם במדינות קונסרבטיביות נוספות כמו‬ ‫איטליה והולנד הסגרגציה האנכית גבוהה מאוד ודומה לזו שבמדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪ .‬למעשה‪ ,‬בניגוד‬ ‫לנטען בידי מנדל (‪ ,)Mandel, 2009: 703‬הגישה של נשים לתפקידים בעלי כוח מאוד מוגבלת גם ברוב המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות‪ .‬כך‪ ,‬למרות שממוצע האשכול הקונסרבטיבי גבוה יותר מזה של האשכול הסוציאל‪-‬דמוקרטי‪,‬‬ ‫ממוצע האשכול הליבראלי גבוה בהרבה משניהם‪.‬‬ ‫דפוס זה הנראה בישראל ובחלק מהמדינות הקונסרבטיביות במדגמנו מתאים למתואר בידי ויין‪-‬ניומן (‪Wein-‬‬ ‫‪ )Neuman, 2009‬בנוגע למדינות דרום אירופה‪ .‬נראה כי במדינות הדרום אירופאיות הייצוג המרשים של נשים‬ ‫בדרגים הגבוהים במבנה השכר לרוב אינו מלווה במוביליות אנכית אל תפקידים ניהוליים‪ .‬הדבר נובע‪,‬‬ ‫לטענתה‪ ,‬מהאידיאולוגיה המגדרית שמדגישה את חשיבות התא המשפחתי ורואה בנשים בעיקר אמהות‬ ‫ומטפלות ולא עובדות שוות זכויות‪ .‬לכן‪ ,‬במדינות אלו‪ ,‬גם נשים במעמד גבוה מרוכזות במקצועות‬ ‫פרופסיונאליים כגון הוראה ולא מגיעות לתפקידים ניהוליים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ראינו ש בהתאם לספרות שמצביעה על האידיאולוגיה הקונסרבטיבית בישראל‪ ,‬היא אכן דומה לחלק‬ ‫מהמדינות באירופה הקונטיננטלית ומשתייכת לאשכול המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬זאת כאשר מקבצים את‬ ‫המדינות על פי מדדי אי השוויון המתקיימים בהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראינו שלמרות הדמיון של ישראל לאשכול‬ ‫המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬בישראל מתקיימת קונפיגורציית אי שוויון ייחודית שדומה במידה רבה לזו‬ ‫שמתקיימת במדינות הליבראליות‪ .‬שיעורי ההשתתפות הגבוהים יחסית של נשים בשוק העבודה אינם מונעים‬ ‫מנשים להגיע להישגים תעסוקתיים גבוהים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהתאם לעקב אכילס של המשטרים הליבראלים‪ ,‬אי‬ ‫השוויון המעמדי בקרב נשים הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות ומלמד שהמצב בישראל מטיב בעיקר עם‬ ‫הנשים החזקות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מימד זה נראה כי ישראל גם סוטה מהקונפיגורציה המנובאת בידי מנדל‪ .‬נראה‬ ‫שהקומודיפיקציה חריפה פחות בישראל כמשתקף באחוז הנמוך יותר של אמהות חדר הוריות שחיות בעוני‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬למרות ההישגים הכספיים המרשימים של נשים במעמד גבוה‪ 8‬נראה שתפיסות שמרניות ממשיכות‬ ‫‪9‬‬ ‫לעצב גם את מהלך חייהן ומונעות מהן להגיע לתפקידים בעלי כוח והשפעה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬השתמשנו במקרה הישראלי על מנת להדגים כיצד החלוקה הגסה לשלושה טיפוסים של משטרי רווחה‬ ‫מטשטשת לעתים את המורכבות והסתירות הפנימית בתוך כל מדינה ואת נקודות הדמיון והשוני בהיבטים‬ ‫ספציפיים של אי שוויון מגדרי בין מדינות שונות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫המתבטאים באחוז הגבוה מתוך הנשים ששכרן גבוה מהחמישון העליון‬ ‫‪9‬‬ ‫דבר זה מתבטא גם ביייצוג הפוליטי הנמוך של נשים בישראל‪ ,‬למרות שמנדל לא התייחסה להיבט זה של אי שוויון מגדרי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫למי ישראל דומה? מעבר לטיפולוגיה הנוקשה – בחינה באמצעות ניתוח מרכיבים משותפים‬ ‫עד כה‪ ,‬בעקבות ביקורת תיאורטית אפשרית על מנדל (‪ ,)Mandel, 2009‬העמקנו בניתוח האשכולות ומצאנו כי‬ ‫על אף הרובסטיות היחסית של ממצאיה והמיקום הקונסרבטיבי של ישראל‪ ,‬בחינה פרטנית יותר של המדדים‬ ‫השונים מציירת תמונה שונה מזו המציירת הניתוח הגס‪ .‬בפירוט ראינו‪ ,‬מתוך תיאור הנתונים‪ ,‬כי למרות היות‬ ‫ישראל מקובצת לאשכול ה"קונסרבטיבי"‪ ,‬בכל הנוגע ל'שקלול התמורות' הקושר יחדיו‪ ,‬מחד‪ ,‬את ההשתתפות‬ ‫של נשים בשוק העבודה ומאידך את הצלחתן במשק ככלל בקשר הופכי‪ ,‬ישראל כלל אינה מתיישבת עם‬ ‫ה'טיפוס האידיאלי' הקונסרבטיבי אלא‪ ,‬דווקא‪ ,‬קרובה יותר לזה הליבראלי‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬כאפשרות נוספת לבדיקת טענה זו ובחינה חוזרת של הממצאים שמציגה מנדל נבקש לבצע "ניתוח‬ ‫מרכיבים משותפים" (מעתה ‪ .)PCA‬תחת ההנחה כי קיימים משתנים לטנטיים‪ ,‬היוצרים צירים מרכזיים של‬ ‫מדיניות בתחום אי השוויון המגדרי בהם ניתן למקם את המדינות במדגם‪ ,‬נבקש לראות כיצד מתקבצות יחד‬ ‫המדינות על צירים אלה‪.‬‬ ‫בניגוד לניתוח האשכולות‪ ,‬כפי שביצענו לעיל‪ ,‬העובד‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬על בחינת מרחקים אוקלידיים בין מקרים‬ ‫וחיבור המקרים הקרובים ביותר – תרתי משמע – לאשכול‪ PCA ,‬מבקש למצוא משתנים חבויים ( ‪latent‬‬ ‫‪ )variables‬המהווים גרעין סטטיסטי ותיאורטי אחיד למגוון משתנים נמדדים‪ .‬באופן מעט פשטני וכוללני‪,‬‬ ‫העומד במרכז ניתוח זה אינו קיבוץ של מקרים על סמך מרחק גיאומטרי אלא קיבוץ מדדים כמושפעים‬ ‫מפקטור משותף‪ ,‬זאת על סמך קיום של צברים של מתאמים חזקים בין מדדים מסוימים‪ ,‬המעיד על גרעין‬ ‫תיאורטי וסטטיסטי משותף (‪ .)Field, 2005: 619-621‬באופן הזה נוכל לקבץ את כל המדדים שבידנו למספר‬ ‫קטן יחסית של 'פקטורים' ('צירי מדיניות' או 'משתנים לטנטיים') באיבוד מעט מכלל השונות הקיימת בכלל‬ ‫המשתנים‪ .‬לאחר מתן פרשנות תיאורטית לכל פקטור ומתן ערך למדינות בפקטורים השונים נוכל למקמם‬ ‫להשוות ביניהם‪ ,‬אומנם במשיכות מכחול רחבות‪ ,‬אך בצורה נוחה וחסכנית‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כצעד ראשוני‪ ,‬נבקש לבחון את טבלת המתאמים בין המדדים (טבלה ‪ .)3‬למרות שזיהוי צברי‬ ‫המתאמים אינו חד וחלק ניתן לזהות שלושה צברי מתאמים מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬קושר יחדיו את מדדי הישגים‬ ‫של נשים בשכר ומדדי השתתפות בשוק העבודה; השני‪ ,‬קושר יחדיו מדדי הישגים עם סגרגציה תעסוקתית;‬ ‫השלישי‪ ,‬קושר יחדיו מדדי אי שוויון מעמדי ומדדים של מיקום הנשים בהתפלגות השכר‪ .‬למרות ניסיון זה‬ ‫לחלוקה נראה כי ישנם‪ ,‬לעיתים‪ ,‬גם מתאמים גבוהים החוצים צברים אלה‪ .‬למשל‪ ,‬מדדים רבים בצבר השלישי‬ ‫‪10‬‬ ‫בעלי מתאם גבוה עם מדדי השתתפות בשוק העבודה (המתאם בין מדד ‪ 1‬ל‪ )11-‬וגם מדדי הישגים בשכר‬ ‫נקשרים גם לצבר השני וגם לצבר השלישי‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬טרם איגוד משתנים אלה לפקטורים יש לבחון את טיב המודל ככלל ותקפותו‪ .‬נראה כי אין בעיות‬ ‫חמורות של מולטיקולינאריות בין המדדים (‪ )Determinant>.00001‬וכי טבלת המתאמים אינה טבלה זהות‬ ‫(‪ .)χ5=199.5, p<9.95( )Identity matrix‬המתאמים הזוגיים בין המשתנים גדולים‬ ‫‪10‬‬ ‫חשוב לציין שבעקבות בחינה ראשונית של עוצמת המתאמים בין המדדים‪ ,‬מדדים ‪ )Male earner( 4 ,)Duel earner( 3‬ו‪ )Women dependency( 6-‬הוצאו‬ ‫מהניתוח מחשש למולטיקולינאריות קיצונית בין מדדים אלה וביניהם למדד ‪ Determinant<0.00001( )LEP all women( 1‬לפני הוצאת מדדים אלה)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫טבלה ‪ - 3‬מטריצת מתאמים בין המדינות‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪variables‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪LEP all women (1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.802‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.667‬‬ ‫‪.595‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-.071‬‬ ‫‪-.189‬‬ ‫‪.043‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-.393‬‬ ‫‪.218‬‬ ‫‪.371‬‬ ‫‪.438‬‬ ‫‪Occupational Segregation‬‬ ‫)‪(8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.541‬‬ ‫‪.058‬‬ ‫‪.143‬‬ ‫‪.344‬‬ ‫‪.342‬‬ ‫‪bottom‬‬ ‫)‪quintile (9‬‬ ‫‪Representation‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-.479‬‬ ‫‪-.587‬‬ ‫‪-.086‬‬ ‫‪-.356‬‬ ‫‪-.658‬‬ ‫‪-.861‬‬ ‫‪Representation‬‬ ‫‪top‬‬ ‫)‪quintile (10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-.769‬‬ ‫‪.440‬‬ ‫‪.270‬‬ ‫‪.489‬‬ ‫‪.146‬‬ ‫‪.284‬‬ ‫‪.656‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.331‬‬ ‫‪.183‬‬ ‫‪-.081‬‬ ‫‪-.402‬‬ ‫‪.605‬‬ ‫‪-.578‬‬ ‫‪-.458‬‬ ‫‪-.207‬‬ ‫‪.702‬‬ ‫‪.279‬‬ ‫‪.229‬‬ ‫‪-.104‬‬ ‫‪-.229‬‬ ‫‪.353‬‬ ‫‪-.279‬‬ ‫‪-.255‬‬ ‫‪-.159‬‬ ‫)‪LEP mothers (2‬‬ ‫)‪Continuity (5‬‬ ‫)‪Managerial Positions (7‬‬ ‫)‪Gender wage gap (11‬‬ ‫‪gap (12) Educational wage‬‬ ‫‪poverty rate lone mothers‬‬ ‫)‪(13‬‬ ‫יותר מהמתאמים החלקיים בין המשתנים – נתון המעיד על האפשרות ליצירת פקטורים מובחנים ומהימנים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בהיות המדגם מאד קטן התוצאה גבולית (‪.)Kaiser, 1974( )KMO=0.48‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בשימוש הקריטריון של קאיסר (‪ )Kaiser‬בחליצת (‪ )extraction‬הפקטורים אנו מוצאים ‪ 3‬וקטורים‬ ‫(‪ )Eigenvectors‬בעלי ערכים (‪ )Eigenvalues‬הגדולים מ‪ 1-‬המסבירים יחד ‪ 79.615%‬מהשונות‪ .‬לאחר רוטציה‬ ‫אלכסונית (‪ )oblique‬אנו מוצאים כי שלושת הפקטורים מסבירים אחוזים כמעט שווים מהשונות (בין ‪ 24%‬ל‪-‬‬ ‫‪ 12.)29%‬בבחינה של ‪ scree plot‬נראה כי אח רי הפקטור השלישי כמות המידע המתווספת קטנה יחסית וזניחה‬ ‫ועל כן נראה כי ‪ 3‬פקטורים היא הבחירה האופטימאלית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יש לזכור שמדובר במדגם מאד קטן ביחס למספר המדדים ועל כן תוצאה של ‪ 9.48‬עשויה להיחשב כטובה‪ .‬הגדלת המדגם היתה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬משפרת‬ ‫תוצאה זאת באופן משמעותי‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫השימוש ברוטציה אלכסונית נובע מההנחה כי הפקטורים תלויים זה בזה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מאחר ומספר המשתנים קטן מ‪ 39-‬ומרבית המשתנים‪ ,‬לאחר החליצה‪ ,‬בעלי שונות משותפת הגדולה מ‪ 9.7-‬מומלץ להשתמש בקריטריון של‬ ‫קאיסר (‪.)Field, 2005( )Kaiser‬‬ ‫‪12‬‬ ‫כאשר בוחנים באופן ספציפי אלו משתנים נותרו‪ ,‬לאחר הפקת הפקטורים‪ ,‬עם השונות המוסברת הגבוהה‬ ‫ביותר אנו רואים כי הפער המגדרי ואחוז ההשתתפות של נשים בשוק העבודה (‪ )LEP all women‬נותרו בעלי‬ ‫שונות מוסברת גבוהה במיוחד (מעל ‪ 90%‬מהשונות של משתנים אלה משותפת)‪ .‬כלומר‪ ,‬הניבוי בעזרת‬ ‫הפקטורים שנוצרו יתאם באופן כמעט מלא את תוצאות המשתנים האלה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬המשתנה הבוחן את‬ ‫פער השכר בהשכלה נראה כמוסבר באופן הכי פחות טוב בידי הפקטורים כאשר ‪ 56.1%‬מהשונות שלו נותרת‬ ‫כמוסברת‪.‬‬ ‫לבחינת טיב המודל אנו משווים בין מטריצת הקורלציות הנצפות לזו הנוצרת מתוך שימוש בפקטורים‬ ‫שחולצו‪ .‬נראה כי סכום התאים בהם השארית (המתאם הנצפה – המתאם מהמודל) גדולה מ‪ 9.95-‬הוא ‪51‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המהווים ‪ 46%‬מכלל התאים במודל (פירוט נתונים אודות המודל ראה נספח ‪.)8‬‬ ‫לאחר בחינות ראשוניות אלה נבקש עתה לעבור ללב העניין עבורנו – הניסיון לתת פרשנות לכל פקטור‬ ‫והשוואת המדינות השונות בעזרת פקטורים אלה‪ .‬הפקטור הראשון נראה כטעון במשתנים המתייחסים‪,‬‬ ‫בעיקר‪ ,‬למימד ההשתתפות של נשים בשוק העבודה‪ .‬אולם‪ ,‬מעניין לציין שמדד מובהק להישגים כספיים של‬ ‫נשים בעל טעינות גבוהה בפקטור זה‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא כי הטעינות הגבוהה שלו מעידה על אותו 'שקלול‬ ‫תמורות'‪ ,‬אליו התייחסה מנדל‪ ,‬המסביר את הקשר השלילי בין השתתפות של נשים בשוק העבודה ויכולתן‬ ‫להגיע למשרות רווחיות (‪ .)Mandel, 2009: 704‬מנגד‪ ,‬מעניין גם לציין כי מדדים אחרים להישגים‪ ,‬כמו למשל‬ ‫הגעה למשרות ניהול‪ ,‬סגרגציה תעסוקתית והפער המגדרי‪ ,‬טעונים נמוך‪ ,‬יחסית בפקטור זה‪ .‬מדדים אלה‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מודדים הישגים אך משולב בתוכן גם מימד חזק של אי שוויון מעמדי ומהווים מדדי הישגים של‬ ‫עמדות כוח ויוקרה ושבירת תקרות זכוכית‪ .‬יתכן כי במשתנים אלה שקלול התמורות פחות חד משמעי מאחר‬ ‫ובמדינות הליבראליות מדדים אלה נמוכים‪ ,‬בשל אי השוויון המעמדי הגבוה‪ ,‬אך גבוהים בכל הנוגע לעמדות‬ ‫ניהול בעוד שבשאר האשכולות הקשר הוא הפוך‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫יש המגדירים את ערך הסף המקסימאלי של מספר התאים בהם השארית גדולה מ‪ 9.95-‬ב‪.)Field, 2005( %59-‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הפקטור השני נטען בעיקר בידי משתנים המתייחסים לאי שוויון מעמדי‪ ,‬אם כי‪ ,‬כאמור‪ ,‬במשתנים אלה‬ ‫נוכחים גם אלמנטים של הישגיות בשוק העבודה‪ .‬מעניין לציין כי יחס הנשים במשרות ניהוליות בעל טעינות‬ ‫גבוהה במיוחד בפקטור זה‪ .‬יתכן כי שילוב זה יחדיו מעיד על הקשר הבל ינותק בין מידת אי שוויון המעמדי‬ ‫לבין האפשרות של נשים להגיע לעמדות כוח ויוקרה‪ .‬במדינות בעלות מדיניות ליבראלית‪ ,‬למשל‪ ,‬ההסתמכות‬ ‫על 'כוחות השוק' מכילה בתוכה‪ ,‬מחד‪ ,‬את החופש ואפשרות להגיע לעמדות בעלות כוח אך‪ ,‬מאידך‪ ,‬גם את‬ ‫האפשרות ליפול לעוני ללא רשת ביטחון וקצבאות (למשל‪ ,‬המדד של נשים חד הוריות החיות בעוני)‪ .‬מנגד‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬אפשר להציב את המשטרים הסוציאל‪-‬דמוקרטיים הפועלים לצמצום אי השוויון המעמדי‪,‬‬ ‫בעזרת מיסוי פרוגרסיבי‪ ,‬מתן קצבאות ואפשרות מתמדת לשילוב משרות חלקיות‪ ,‬נוחות‪ ,‬עם חיי משפחה‬ ‫(‪ )Okon et al., 2007‬שבאופן ישיר מפחית את כמות הנשים שמגיעות לעמודות כוח הדורשות בלעדיות‬ ‫והשקעה‪.‬‬ ‫הפקטור השלישי מאופיין במשתנים המתייחסים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬למימד ההישגים התעסוקתיים של נשים בשוק‬ ‫העבודה‪ .‬מדדים כגון ייצוג בחמישון העליון והתחתון מודדים (ביחס הפוך‪ ,‬כמובן) את האפשרות של נשים‬ ‫להגיע למשרות בעלות תגמולים גבוהים ולכלכל את עצמן‪ .‬מדד הפער המגדרי מודד אי שוויון מעמדי אך גם‬ ‫הישגים כספיים של נשים ביחס לגברים (‪ .)Mandel, 2009: 701‬סגרגציה אופקית גם כן טומנת בחובה אספקט‬ ‫של הישגים בשוק העבודה‪ .‬בשל היות משרות 'גבריות'‪ ,‬לרוב‪ ,‬משרות מלאות בסקטורים חזקים במשק ובעלות‬ ‫שכר גבוה‪ ,‬סגרגציה גבוהה מעיד כי נשים לא חדרו למשרות 'גבריות' אלה ( ‪Mandel, 2009: 879; Stier et al.,‬‬ ‫‪.)2001‬‬ ‫הצבת המדינות השונות במדגם על שלושת הצירים האלה מאפשרת בידנו‪ ,‬אומנם במחיר של איבוד מסוים‬ ‫של מידע‪ ,‬לבחון את מיקומם היחסי של המדינות השונות בכל אחד מהצירים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ניתן לנו לבחון את קיבוצי המדינות לפי משטרי הרווחה השונים‪ ,‬וספציפית לבחון את המיקום של ישראל‬ ‫ביחס לשאר המדינות (גרף ‪.)1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מבחינת קיבוץ המדינות ניתן לראות שמאוחדים ביותר‪ ,‬בשלושת הצירים‪ ,‬זה הגוש הסקנדינבי‪,‬‬ ‫סוציאל‪-‬דמוקרטי‪ ,‬זאת בהתאם לנראה בניתוחים קודמים שהוצגו ונמצא בעבר (‪ .)Mandel, 2009: 702‬גוש זה‬ ‫מפגין אחוז השתתפות גבוה של נשים בשוק העבודה‪ ,‬הישגים נמוכים של נשים ואי שוויון מעמדי נמוך יחסית‪.‬‬ ‫המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬ברובן‪ ,‬אכן בעלות אחוז השתתפות נמוך יותר והישגים גבוהים יותר בהשוואה‬ ‫למדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪ ,‬אם כי‪ ,‬כצפוי‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה (שספק ליבראלית) וצרפת מאוזנות הרבה יותר‬ ‫בשקלול תמורות זה ומקבלות ציון הדומה יותר למדינות הליבראליות בהשתתפות בשוק העבודה והישגים של‬ ‫נשים‪ .‬בציר "אי השוויון המעמדי"‪ ,‬ככלל‪ ,‬המדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬ממוקמות בין הסוציאל‪-‬דמוקרטיים‪,‬‬ ‫ששוויוניים יותר‪ ,‬והליבראלים שפחות שוויוניים‪ .‬אולם‪ ,‬גם כאן ניתן‪ ,‬בעיקר‪ ,‬לראות בשונות הגדולה הקיימת‬ ‫בקבוצה זה‪ .‬בעוד שגרמניה מתקרבת יותר לליבראליים בלגיה‪ ,‬צרפת ואיטליה קרובים ואפילו שווים‬ ‫לסוציאל‪-‬דמוקרטיים‪.‬‬ ‫המדינות הליבראליות‪ ,‬ככלל‪ ,‬אכן מרחפות‪ ,‬כצפוי‪ ,‬במרכז הצירים "השתתפות בשוק העבודה" ו"הישגים‬ ‫תעסוקתיים של נשים" אך בציר השלישי‪" ,‬אי השוויון המעמדי" הן נמצאות בעלות ציון גבוה מאד‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫ניתן להבחין בעזרת הגרף גם בהבדלים המוכרים שבין אוסטרליה (שכאמור‪" ,‬יותר" קונסרבטיבית‬ ‫מליבראלית) ואנגליה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וארה"ב וקנדה מצד שני‪ .‬על אף הדמיון הרב בין מדינות אלה במידת‬ ‫ההישגים של נשים הן פזורות על ציר ההשתתפות בשוק העבודה כך שאוסטרליה ואנגליה בעלות ציון נמוך‬ ‫יותר בציר זה מארה"ב וקנדה‪.‬‬ ‫בהשוואה של ישראל לשאר המדינות ניתן לראות כי בשקלול שבין הישגים תעסוקתיים והשתתפות של‬ ‫נשים בשוק העבודה ישראל דומה למדינות הליבראליות הקלאסיות כגון ארה"ב וקנדה ולמדינות‬ ‫"הקונסרבטיביות" כגון צרפת‪ ,‬בלגיה וגרמניה‪ .‬על אף הדמיון הרב בצירים אלה‪ ,‬בציר השלישי‪ ,‬ישראל‪,‬‬ ‫בהיותה בעלת נתונים יחסית נמוכים בעוני של נשים חד‪-‬הוריות – בשל מדיניות תמיכה ספציפית באמהות‬ ‫אלה – ובעלת פער מגדרי יחסית נמוך – בשל השקלול של מדד זה גם ממיקום הנשים וגם מהפער המעמדי‬ ‫ככלל – קיבלה מיקום בינוני‪ ,‬כזה שבין הליבראליות מימין והסוציאל‪-‬דמוקרטיות משמאל‪.‬‬ ‫מממצאים אלה נראה כי על אף שיוכה של ישראל למדינות הקונסרבטיביות‪ ,‬בשקלול תרומות מרכזי – זה‬ ‫הקושר בקשר הופכי בין השתתפות של נשים בשוק העבודה והישגיהן – נראה כי ישראל דווקא מפגינה‬ ‫"פתרון" הדומה יותר לזה הליבראלי – המאזן בין צירים אלה ומוצא עצמו בין המדינות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‬ ‫והקונסרבטיביות‪ ,‬הדרום אירופאיות בעיקר‪ ,‬בשני צירים אלה‪ .‬עוד על כך‪ ,‬נראה כי בשל מדיניות ממוקדת של‬ ‫ישראל כלפי אמהות חד הוריות והמיקום הגבוה מאד של נשים במעמד השכר‪ ,‬ישראל אינה משלמת‪ ,‬לפחות‬ ‫לא במדדים הספציפיים המשמשים אותנו כאן‪ ,‬מחיר כבד במידת אי השוויון המעמדי כמו זה שמשלמות‬ ‫המדינות הליבראליות כגון ארה"ב וקנדה‪.‬‬ ‫הקיטוב הלאומי בישראל ואי שוויון מגדרי‪ :‬ערעור על בחינת המקרה הישראלי כמקרה שלם וקוהרנטי‬ ‫בהתאם למחקרים שמראים על הטיה לאומית‪-‬אתנית חזקה באופני החקיקה והיישום של חוקים הנוגעים‬ ‫לנשים בישראל (‪ )Ajzenstadt & Gal, 2001‬נבדוק כעת מה ההשפעה של החסרת האוכלוסייה הערבית או‬ ‫האוכלוסייה הלא ערבית על הדמיון בין ישראל ומדינות אחרות במימדי אי השוויון המגדרי שלהן‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נשווה בין האוכלוסייה הערבית והלא ערבית בישראל בערכי המשתנים הספציפיים המתקבלים במדדים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫איור ‪ 2‬משרטט דנדוגרמה בשיטת ו'ורד כאשר המקרה הישראלי כולל את האוכלוסייה הלא ערבית (יהודית)‬ ‫בלבד‪ .‬ניתן לראות שגם כאשר מורידים את האוכלוסייה הערבית ישראל מתקבצת יחד עם המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות ודומה במידה הרבה ביותר לצרפת ובלגיה‪ .‬אך החסרת האוכלוסייה הערבית מביאה לכך‬ ‫שבשלב העוקב של הניתוח דווקא גרמניה מצטרפת לאשכול של ישראל‪ ,‬צרפת ובלגיה‪ .‬שינוי זה מביא לכך‬ ‫שאשכול המדינות הקונסרבטיביות שכוללות את ישראל מצטרפות אל האשכול הליבראלי לפני שהן מצטרפות‬ ‫לאשכול של ספרד ואיטליה‪ .‬למעשה בניתוח הנוכחי כבר לא ניתן לדבר על פיתרון של שלושה אשכולות שהולם‬ ‫את טיפולוגית משטרי הרווחה של אספין‪-‬אנדרסון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפיתרון של ארבעה אשכולות יכול להתאים‬ ‫לספרות (‪ )wein-neuman, 2009; Mandel, 2009‬שמצביעה על המובחנות של המדינות הדרום אירופאיות‬ ‫משאר אירופה הקונטיננטלית בהקשר של אי שוויון מגדרי‪.‬‬ ‫איור ‪- 2‬דנדוגרמה בה ישראל כוללת את האוכלוסייה הלא ערבית בלבד‬ ‫איור ‪ 3‬מראה שכאשר מכניסים את המקרה של האוכלוסייה הערבית בישראל בלבד לניתוח היא מהווה‬ ‫תצפית חריגה מאוד (‪ .)outlier‬למעשה האשכול של ישראל הערבית נשאר לבד לכל אורך הניתוח ומתקבץ אל‬ ‫‪16‬‬ ‫איור ‪ - 3‬דנדוגרמה בה ישראל כוללת את האוכלוסייה הערבית בלבד‪.‬‬ ‫שאר המדינות רק בשלב האחרון המציג פיתרון של אשכול אחד‪ .15‬הכנסת המקרה החריג של ישראל הערבית‬ ‫משנה את הממוצעים וסטיות התקן במשתנים ובעקבות כך את האופן בו מתקבצות המדינות‪ .‬שוב אנו רואים‬ ‫את הדמיון בין המדינות הליבראליות לבין המדינות הקונסרבטיביות בלגיה‪ ,‬צרפת וגרמניה‪ ,‬שדומות יחסית‬ ‫לישראל‪ .‬את הניתוח הנוכחי ניתן לקרוא כמעיד על ארבעה אשכולות‪ ,‬ביניהם שני אשכולות של מדינות‬ ‫קונסרבטיביות בעלות מאפיינים שונים‪ .‬דרך נוספת לקרוא את הניתוח הנוכחי הוא כשלושה אשכולות‪ ,‬כאשר‬ ‫אחד האשכולות מכיל מדינות ליבראליות ומדינות בעלות מאפיינים קונסרבטיבים וליבראליים כאחד‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 4‬מציגה את הערכים שהתקבלו באוכלוסיה הערבית והיהודית במדדי אי השוויון השונים ואת הערך‬ ‫שהתקבל בעקבות כך בישראל ככלל‪ .‬בנוסף הטבלה מציגה את ממוצעי האשכולות על מנת להציב נקודות‬ ‫להשוואה בבחינת גודל הערכים בכל מדד‪ 16.‬בהתאם למתואר בספרות אנו רואים שלמקבץ החוקים בישראל‬ ‫שמטרתו המוצהרת היא עידוד כניסת נשים לשוק העבודה ישנה השפעה מוגבלת ביותר על נשים ערביות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫כמובן שהכנסת מקרה של קבוצת מעוט מתוך מדינה לניתוח יחד עם מדינות אחרות בהן לא נעשה פיצול כזה היא בעייתית‪ .‬אך מידת החריגות מצביעה‬ ‫על השוני של קבוצת המעוט ועל ומידת ההדרה של קבוצת המעוט ע"י הרוב‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ממוצעי האשכול הקונסרבטיבי כוללים את המקרה של ישראל ככלל בלבד‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אייזנשטט וגל מראים למשל כי למרות שסבסוד מעונות יום לא ניתן באופן רשמי רק לאמהות יהודיות‪ ,‬בפועל מספר מעונות היום ביישובים ערביים היה‬ ‫מאוד מוגבל ולכן נשים ערביות לא יכלו לנצל הטבה זו (‪.)Ajzenstadt & Gal, 2001, p. 308‬‬ ‫‪17‬‬ ‫טבלה ‪ - 4‬מדדי אי השוויון המגדרי באוכלוסייה הערבית ולא ערבית בנפרד‬ ‫‪Isr‬‬ ‫‪Con‬‬ ‫‪mean‬‬ ‫‪Lib‬‬ ‫‪Mean‬‬ ‫‪S.D‬‬ ‫‪Mean‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Jews‬‬ ‫‪Arabs‬‬ ‫‪LFPR – all women‬‬ ‫‪LFPR – mothers of preschoolers‬‬ ‫‪% dual-earner households‬‬ ‫‪% male breadwinner households‬‬ ‫‪% working mothers who work after‬‬ ‫‪birth and during the child-rearing‬‬ ‫‪period‬‬ ‫‪Levels of women’s earning dependency‬‬ ‫‪Accesses to managerial positions‬‬ ‫‪Occupational segregation‬‬ ‫‪Women’s representation in quintile 1‬‬ ‫‪Women’s representation in quintile 5‬‬ ‫‪Gender wage gap‬‬ ‫‪Educational wage gap among women‬‬ ‫‪Poverty rate among lone mothers‬‬ ‫בנוסף הדה‪-‬קומודיפיקציה שמתבטאת בין השאר בהגנה של המדינה על נשים בעמדה חלשה במיוחד‪,‬‬ ‫אמהות חד הוריות‪ ,‬לא מגנה על נשים ערביות‪ .‬הממצאים לגבי הישגים של נשים בשוק העבודה תואמים את‬ ‫הספרות לפיה ישנה סגרגציה גבוהה וגישה מוגבלת מאוד לתפקידים בעלי כוח (פיכטלברג‪ ;2004 ,‬שפירא‬ ‫והרץ‪-‬לזרוביץ'‪ .)2004 ,‬לעומת זאת הממצא לפיו באוכלוסייה הערבית המיקום של נשים במבנה השכר טוב‬ ‫משל הגברים הוא מפתיע‪ .‬ייתכן והדבר נובע מהסלקטיביות הגבוהה שמאפיינת את כניסתן של הנשים לשוק‬ ‫העבודה‪ .‬אך הפער המעמדי בקרב נשים הוא חריף ביותר‪ ,‬כלומר שהתמורות הכספיות הטובות לעבודה של‬ ‫נשים ערביות רלוונטיות רק לעבודה של נשים ממעמד גבוה‪.‬‬ ‫לסיכום ניתן לומר שלשיוך הלאומי של אישה בישראל השפעה מכרעת על סיכויי החיים שלה‪ .‬בנוסף ניתן‬ ‫לקבוע כי לא רק אפליה על בסיס מגדרי אלא גם אפליה על בסיס לאומי‪-‬אתני משפיעה על אי השוויון המגדרי‬ ‫הכללי שנצפה בישראל‪ .‬מדיניות שמיועדת להטיב עם נשים אך מדירה קבוצה משמעותית מתוך הנשים תהיה‬ ‫פחות אפקטיבית בהקטנת אי השוויון המגדרי הכללי במדינה‪ .‬בהקשר זה מעניין לשאול האם גם במדינות‬ ‫‪18‬‬ ‫אחרות אפליה וקיטוב אתני משפיעים על מאפייני אי השוויון שנצפים במדינה ככלל‪ .‬המקרה הישראלי מלמד‬ ‫כי כאשר בוחנים מדיניות ואידיאולוגיה של מדינת רווחה חשוב לבחון את השיחים שמתנהלים במקביל‬ ‫ומקדמים אידיאולוגיות שונות ובנוסף חשוב לבחון האם מתקיימת הדרה של קבוצות שונות באוכלוסיה‬ ‫שמתבטאת בחקיקה וביישום של חוקים המשפיעים על שוויון מגדרי במדינה‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫נקודת המוצא של עבודה זו היה מחקרה ההשוואתי בנושא אי שוויון מגדרי של מנדל (‪.)Mandel, 2009‬‬ ‫האפשרות לבחון ולהשוות בין מדינות במימדים רבים של אי שוויון מגדרי בו זמנית‪ ,‬בנוסף לאפשרות‬ ‫התיאורטית כי מימדים שונים של אי שוויון זה עשויים לבוא זה על חשבון זה משכה אותנו לבחון כיצד‬ ‫המקרה המרתק וייחודי של ישראל משתלב במארג המדינות אותם הציגה מנדל‪ .‬מתוך הספרות התיאורטית‬ ‫הנוגעת לאי שוויון מגדרי בישראל נראה היה כי מיקומה של ישראל בשקלולי התמורות אותם מתארת מנדל‬ ‫אינו ברור כשם שאר המדינות המוצגות במאמרה‪ .‬האמביוולנטיות הקיימת בישראל בין מטען אידיאולוגי‪,‬‬ ‫מסורתי וקונסרבטיבי ובין חקיקה מדינית המקדמת ודוחפת את שוויון האישה‪ ,‬פעם דרך חקיקה ליבראלית‬ ‫ופעם דרך חקיקה סוציאל‪-‬דמוקרטית פתח בפנינו את האפשרות כי ישראל אינה מתיישבת עם ה'טיפוס‬ ‫האידיאלי' של מדינה "קונסרבטיבית" כפי שמוכרת פעמים רבות בספרות וכפי שקובצה בניתוח אשכולות‬ ‫ראשוני שבוצע‪.‬‬ ‫בחינת הממצאים השונים שהוצגו בעבודה זו אכן מראים כי למרות קיבוצה של ישראל לאשכול‬ ‫ה"קונסרבטיבי" בניתוח המתחשב בכלל המדדים וממצע את המידע‪ ,‬בחינה פרטנית ומדוקדקת של נתונים‬ ‫והצירים השונים אותם הם משקפים‪ ,‬מעלה תמונה שונה ומורכבת יותר‪ .‬נראה כי במרבית מדדי אי השוויון‬ ‫המודדים‪ ,‬בניואנסים שונים‪ ,‬השתתפות בשוק העבודה של נשים‪ ,‬ישראל דומה‪ ,‬יותר מכל‪ ,‬דווקא למדינות‬ ‫הליבראליות‪ .‬משמע‪ ,‬ישראל מאופיינת כבעלת אחוזי השתתפות של נשים הגבוהה בהרבה ממרבית המדינות‬ ‫הקונסרבטיביות הטיפוסיות ומאופיינת גם באחוזי המשכיות גבוהים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אחוזי ההשתתפות בשוק‬ ‫העבודה אינם גבוהים כבמרבית המשטרים בסוציאל‪-‬דמוקרטיים‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא המדיניות ה"נדיבה"‬ ‫של ישראל‪ ,‬המזכירה חקיקה סוציאל‪-‬דמוקרטית יותר מאשר קונסרבטיבית‪ ,‬בכל הנוגע לסבסוד ותמיכה‬ ‫באמהות צעירות (‪ )Okon et al., 2007‬ואולם‪ ,‬מנגד‪ ,‬האפשרות כי חקיקה זו אינה משקפת אידיאולוגיה‬ ‫"שוויונית" סדורה אלא בעיקר אינטרסים לאומיים במצב ביטחוני ומדיני קשה (‪.)Ajzenstadt & Gal, 2001‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬גם בציר המודד‪ ,‬באופנים שונים‪ ,‬הישגים תעסוקתיים של נשים נראה כי שכנותיה הם המדינות‬ ‫הליבראליות‪ .‬גם כאן ראינו כי בהשוואה ליתר המדינות במדגם ישראל אינה חזקה כמדינות קונסרבטיביות‬ ‫אך בהחלט בעלת הישגים מרשימים‪ ,‬זאת מלבד במדד של סגרגציה אנכית‪ .‬כלומר‪ ,‬נראה כי מרכיב הסלקציה‬ ‫בשוק העבודה והאפליה הסטטיסטית ממנה סובלות נשים אינם גבוהים כפי שנראה במדינות בסקנדינביות אך‬ ‫גם אינם נמוכים כפי שנראה במדינות דרום אירופה‪ .‬באופן הזה‪ ,‬יכולתן של נשים להגיע להישגים כספיים‬ ‫ולהשיג משרות מלאות בסקטור הפרטי המוגדרות 'גבריות' גם כן דומה לאלה הנמצאים במשטרי רווחה‬ ‫ליבראליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעניין הממצא החריג כי בישראל‪ ,‬בדומה למדינות הקונסרבטיביות הקלאסיות (‪Wein-‬‬ ‫‪ )Neuman, 2009‬נשים עובדות אומנם מצליחות להגיע למשרות בעלות תגמולים גבוהים אך אינן מגיעות‬ ‫למשרות יוקרה וניהול‪ .‬יתכן כי ניתן להסביר דפוס זה בעזרת האידיאולוגיה הקונסרבטיבית שעדיין נטועה‬ ‫‪19‬‬ ‫עמוק בתודעתם של הישראלים (פלד ושפיר‪ )2005 ,‬או דווקא בעזרת קידום המדיניות הסוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫שנלחמת לרווחת נשים כ"שוות אך שונות" ובכך‪ ,‬למעשה‪" ,‬מונעת" באופן פרדוקסאלי את הגעתן לעמדות כוח‪.‬‬ ‫בהינתן תצורה שכזאת‪ ,‬המתוארת בידי מנדל כליבראלית‪ ,‬בהתאם לשקלול התמורות השני‪ ,‬מנדל מנבא‬ ‫לישראל כי בציר של אי שוויון מגדרי המודד גם אי שוויון מעמדי ישראל תבטא מידה גבוהה של אי שוויון‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בניגוד לציפיות נראה כי ישראל דווקא לא מבטאת "חולשה" גבוהה במיוחד במימד זה‪ .‬גם כאן‪ ,‬בדומה‬ ‫לצירים האחרים‪ ,‬ישראל מוצאת עצמה בין גושים מדינות מרכזיים‪ ,‬הפעם בין המדינות הסוציאל דמוקרטיות‬ ‫‪,‬מחד‪ ,‬והמדינות הליבראליות‪ ,‬מאידך‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא שלמרות אי השוויון המעמדי הכללי הגבוה‬ ‫בישראל‪ ,‬במדדים אלה של אי שוויון היא "חומקת מעונש"‪ .‬הסיבה לכך היא שבשני מדדים מרכזיים בציר זה‪,‬‬ ‫מסיבות שונות הנתונים של ישראל עושים עימה חסד‪ .‬ישראל מפגינה מדיניות התומכת מאד באמהות חד‬ ‫הוריות‪ ,‬מסיבות אידיאולוגיות והיסטוריות שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא בעלת פער מגדרי יחסית נמוך מאחר ומדד זה‬ ‫מושפע גם ממיקום הנשים וגם מהפער המעמדי ככלל‪ ,‬ובהיות הנשים בישראל בעלות מיקום גבוה מאד בשכר‬ ‫אך בעלת פער מעמדי גבוה‪ ,‬התוצאה היא מיצוע בין השניים‪ .‬בבחינת ההבדלים בין האוכלוסיה הערבית והלא‬ ‫ערבית בישראל במדדי אי השוויון המגדרי מצאנו קיטוב עמוק על רקע לאומי שעל פי רוב גורר הפחתה של‬ ‫‪18‬‬ ‫השוויון המגדרי בישראל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מלבד התוצאה המפתיעה שיש לרדת לשורשיה במחקר מעמיק יותר לפיה לנשים ערביות הישגים כספיים טובים יותר במממוצע מאשר לגברים ערבים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ משרד העבודה והרווחה‬,"‫ "השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה בעשור האחרון‬.)2004( .‫ א‬,‫פיכטלברג‬ .‫הרשות לתכנון כוח אדם‬ ,193-220 '‫ "יום חדש בספר" עמ‬,99-138 '‫ בין איכות לכמות" עמ‬:‫ "מזרחיים ונשים‬.)2005( .‫ ג‬,‫ ושפיר‬.‫פלד י‬ .‫ הוצאת אוניברסיטת תל אביב‬:‫ תל אביב‬.‫ הדינמקיה של אזרחות מורכבת‬:‫בתוך מיהו ישראלי‬ ‫ המרכז לחקר‬,‫ האם קרסה "חומת האימהות"? שדולת הנשים בישראל‬:‫ נשים בהיי טק‬.)2004( .‫ מ‬,‫פרנקל‬ .‫מדיניות‬ .‫ליברליזם לזכויות אדם‬-‫ בין ניאו‬:‫ משפחות עובדות במשפט הישראלי‬.)2011( .‫ י‬,‫ ברוידא‬,.‫ הקר ד‬,.‫פרנקל מ‬ .‫ מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה‬:‫ מגדר בישראל‬:‫ סדרת הנושא‬,‫עיונים בתקומת ישראל‬ ,'‫ ט‬,‫ גדיש‬."‫ סיפורן של שלוש נשים ערביות‬:‫ מנהירות והעצמה‬,‫ "השכלה‬.)2004( .‫ ר‬,'‫לזרוביץ‬-‫ והרץ‬,.‫ ת‬,‫שפירא‬ .180-200 Ajzenstadt M. and Gal J. (2001). Appearances Can Be Deceptive: Gender in the Israeli Welfare State. Social Politics, 8, 3, 292-324. Esping-Andersen,G. (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism. Princeton, NJ: Princeton University Press. Esping-Andersen, G. (1999). Social Foundations of Postindustrial Economies, New York: Oxford University Press. Mandel, H. (2009). Configurations of Gender Inequality: The Consequences of Ideology and Public Policy. British Journal of Sociology, 60, 4, 693-719. Mandel, H. and Shalev, M. (2009). How Welfare States Shape the Gender Pay Gap: A Theoretical and Comparative Analysis. Social Forces, 87, 4, 1873-911. Okun, B.S., Oliver, A.L. and Khait-Marelly, O. (2007). The Public Sector, Family Structure, and Labor Market Behavior: Jewish Mothers in Israel. Work and Occupations, 34, 174. Shalev, M. (2008). Class Divisions among Women. Politics and Society, 36, 3, 421-44. Stier, H., Lewin‐Epstein, N. and Braun M. (2001). Welfare Regimes, Family‐Supportive Policies, and Women’s Employment along the Life‐Course. American Journal of Sociology, 106, 6, 1731-1760. Wein-Neuman, P. (2009). The Effects of Gender Culture and Welfare Policy on Southern European Advantaged Women: A Comparative study. presented as a Master of Arts thesis, Hebrew University of Jerusalem. 21 ‫נספחים‬ )‫ שוויון מגדרי נמוך‬:11 ‫ שוויון מגדרי גבוה ועד‬:1-‫ דירוג של המדינות בכל משתנה (מ‬-1 ‫נספח‬ Isr Den Swe Fin Nor Can USA UK Ita Spa Aus Net Bel Fra Ger LFPR – all women 9 4 1 3 2 7 5 6 14 15 11 12 12 10 7 LFPR – mothers of preschoolers 8 3 1 6 2 7 4 10 12 15 13 11 5 8 14 11 1 2 3 4 6 5 7 14 15 9 13 12 9 8 % male breadwinner households 8 2 1 3 4 5 7 5 14 15 8 13 12 10 10 % working mothers who work after birth and during the child-rearing period 4 1 5 2 9 7 10 12 11 14 13 15 6 3 8 Levels of women’s earning dependency 3 2 4 1 5 6 7 9 13 15 10 14 12 8 10 11 15 8 8 12 1 2 4 13 5 7 14 6 10 3 Occupational segregation 5 14 14 13 8 5 2 8 1 8 12 8 3 7 4 Women’s representation in quintile 1 1 13 15 9 2 9 7 14 2 7 2 9 5 9 5 Women’s representation in quintile 5 3 11 11 14 15 8 9 11 1 2 6 6 4 4 9 Gender wage gap 5 9 8 12 10 11 14 15 1 3 4 7 2 5 12 15 1 4 9 3 12 13 14 5 11 7 10 6 8 2 8 2 1 2 4 13 15 14 6 10 12 11 5 7 8 % dual-earner households Accesses to managerial positions Educational wage gap among women Poverty rate among lone mothers 22 )‫ מיקום המדינות מעל או מתחת לממוצע (סגול מסמן יותר שוויון וכתום פחות שוויון‬-2 ‫נספח‬ Mean Isr Den Swe Fin Nor 66 67 78 61 62 63 Can USA UK Ita Spa Aus Net Bel Fra Ger 85 79 80 68 77 69 48 34 62 57 57 66 68 79 86 66 83 64 69 57 49 36 45 51 68 62 43 60 90 88 83 79 70 71 65 35 21 61 46 49 61 63 27 28 7 6 10 15 21 23 21 46 69 28 39 35 29 29 60 73 86 73 79 61 63 57 49 55 36 39 26 71 75 62 40 23 21 24 16 26 37 39 42 54 78 45 58 48 40 45 49 39 24 43 43 36 84 79 56 35 51 46 28 50 41 76 56 54 63 63 62 57 54 48 57 45 57 58 57 51 55 52 26 22 28 30 27 24 27 26 29 24 26 24 27 25 27 25 14 17 12 12 11 10 14 13 12 20 19 15 15 16 16 13 14 12 15 14 19 16 17 21 22 4 10 11 13 8 12 19 42 66 21 27 43 27 53 59 62 31 49 37 46 34 42 27 25 26 6 5 6 7 43 56 47 18 28 42 34 11 23 26 LFPR – all women LFPR – mothers of preschoolers % dual-earner households % male breadwinner households % working mothers who work after birth and during the child-rearing period Levels of women’s earning dependency Accesses to managerial positions Occupational segregation Women’s representation in quintile 1 Women’s representation in quintile 5 Gender wage gap Educational wage gap among women Poverty rate among lone mothers 23 ‫ מרחק בסטיות תקן מממוצעי האשכול הליבראלי‬:‫ דוגמא‬-3 ‫נספח‬ SD Mean Isr Den Swe Fin Nor Can USA UK Ita Spa Aus Net Bel Fra Ger -0.69 1.72 3.40 1. 87 2.12 -0.67 1.48 -0.28 -5.19 -8.30 -1.93 -2.95 -3.12 -0.91 -0.53 LFPR – all women 4.39 70 LFPR – mothers of preschoolers 11.24 58 0.37 1.83 2.44 0.67 2.20 0.49 0.96 -0.10 -0.85 -2.02 -1.16 -0.68 0.83 0.32 -1.35 % dual-earner households 3.68 67 -1.83 6.20 5.60 4.40 3.23 0.70 0.97 -0.55 -8.85 -12.41 -1.75 -5.61 -5.01 -1.61 -1.12 % male breadwinner households 3.87 23 1.21 -4.19 -4.45 -3.49 -2.18 -0.70 -0.08 -0.65 5.96 11.72 1.08 4.15 3.07 1.39 1.44 2.42 4.42 2.38 3.32 0.51 0.82 -0.12 -1.37 -0.43 -3.40 -2.93 -4.96 2.07 2.70 0.66 -5.51 -5.93 -5.23 -7.63 -4.35 -1.08 -0.53 0.44 4.08 11.33 1.20 5.20 2.05 -0.32 1.17 -2.84 -4.05 -2.50 -2.50 -3.07 0.83 0.43 -1.44 -3.15 -1.85 -2.26 -3.72 -1.93 -2.67 0.18 0.35 2.88 2.88 2.48 1.26 0.35 -1.29 1.09 -2.25 1.15 1.49 1.09 -0.47 0.72 -0.16 % working mothers who work after birth and during the child-rearing period 6.40 58 Levels of women’s earning dependency 0.03 0.41 Accesses to managerial positions 0.12 0.74 Occupational 24 segregation 0.04 0.53 Women’s representation in quintile 1 1.63 27 Women’s representation in quintile 5 0.68 13 Gender wage gap 2.31 20 Educational wage gap among women 16.08 50 Poverty rate among lone mothers 12.57 43 25 -2.94 0.91 1.72 0.19 -1.48 0.25 -0.55 1.29 -1.90 -0.37 -1.99 0.06 -0.86 -0.18 -0.99 5.33 -2.05 -1.88 -2.89 -4.51 0.93 0.20 -1.42 9.44 7.68 1.90 2.99 3.28 3.87 0.29 -3.43 -1.88 -2.65 -0.31 -1.52 -1.20 0.73 0.92 -6.75 -4.40 -3.70 -3.02 -4.86 -3.41 -0.44 0.98 -1.80 -1.44 -0.41 -1.46 0.16 0.58 0.72 -1.21 -0.06 -0.78 -0.23 -1.01 -0.51 -1.46 -1.35 -2.94 -3.02 -2.94 -2.86 0.00 1.03 0.32 -1.99 -1.19 -0.08 -0.72 -2.55 -1.59 -1.35 ‫ שחזור הניתוח המקורי של מנדל ללא המקרי הישראלי‬-4 ‫נספח‬ Dendrogram using Ward Method Rescaled Distance Cluster Combine C A S E Label Num Den Swe Fin Nor Can USA UK Ita Spa Aus Net Bel Fra Ger 0 5 10 15 20 25 +---------+---------+---------+---------+---------+ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 -+ -+-+ -+ +---------------------------------------------+ ---+ | -+-+ | -+ +---------------------+ | ---+ +-----------------------+ -------+-----+ | -------+ +-----------+ -+-----+ | -+ +-----+ -+---+ | -+ +-+ -----+ ‫ סדר הקיבוץ בניתוח האשכולות שכולל את המקרה הישראלי‬-5 ‫נספח‬ Agglomeration Schedule Cluster Combined Stage Cluster 1 Stage Cluster First Appears Cluster 2 Coefficients Cluster 1 Cluster 2 Next Stage 1 1 2 1.471 0 0 5 2 12 13 3.503 0 0 8 3 5 6 5.615 0 0 6 4 10 11 9.109 0 0 11 5 1 3 12.775 1 0 7 6 5 7 16.866 3 0 9 7 1 4 22.024 5 0 14 8 12 15 28.854 2 0 11 9 5 14 36.649 6 0 13 10 8 9 46.029 0 0 12 11 10 12 58.174 4 8 12 12 8 10 78.136 10 11 13 13 5 8 114.607 9 12 14 14 1 5 182.000 7 13 0 26 )‫ חישוב ריבוע המרחק האוקלידי בין ישראל וצרפת (ציוני תקן‬:‫ דוגמא‬-6 ‫נספח‬ israel france (xi-yi) 2 0.0796 0.00588 0.005434638 0.07902 0.04374 0.001244678 -0.12537 -0.08358 0.001746404 % male breadwinner households 0.06098 0.10396 0.00184728 % working mothers who work after birth and during the child-rearing period 0.75418 0.85979 0.011153472 Levels of women’s earning dependency -1.03435 0.00445 1.07910544 Accesses to managerial positions -0.54805 -0.4265 0.014774403 Occupational segregation -0.29001 -0.03412 0.065479692 Women’s representation in quintile 1 -1.93846 0.21303 4.62890922 Women’s representation in quintile 5 0.95921 0.58768 0.138034541 -0.48308 -0.47353 9.12025E-05 Poverty rate among lone mothers 0.04828 -0.13276 0.032775482 Educational wage gap among women 1.71815 0.02001 2.88367946 LFPR – all women LFPR – mothers of preschoolers % dual-earner households Gender wage gap 8.864275913 27 ‫ סדר הקיבוץ בניתוח בו המקרה הישראלי כולל רק את האוכלוסייה היהודית‬-7 ‫נספח‬ Agglomeration Schedule Cluster Combined Stage Cluster 1 Stage Cluster First Appears Cluster 2 Coefficients Cluster 1 Cluster 2 Next Stage 1 1 2 1.494 0 0 5 2 12 13 3.555 0 0 8 3 5 6 5.702 0 0 6 4 10 11 9.383 0 0 11 5 1 3 13.328 1 0 7 6 5 7 17.533 3 0 12 7 1 4 23.066 5 0 14 8 12 15 30.146 2 0 9 9 12 14 38.551 8 0 11 10 8 9 48.066 0 0 13 11 10 12 60.884 4 9 12 12 5 10 82.302 6 11 13 13 5 8 118.156 12 10 14 14 1 5 182.000 7 13 0 28 ‫נספח ‪ – 8‬טבלת ה"שונות המשותפת" ונתונים בסיסיים אודות מודל ניתוח הגורמים‬ ‫‪29‬‬