‫‪ISEA‬‬ ‫שילוב אנרגיות מתחדשות‬ ‫ברשת החשמל‬ ‫‪1‬‬ ‫ינואר ‪2013‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רקע (‪)1‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2012‬הוכן עבור איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל‬ ‫דו"ח שבחן את השפעת תוספת כושר ייצור של ‪ 800‬מגה‪-‬וואט‪ ,‬שעיקרו‬ ‫מבוסס על הטכנולוגיה הפוטוולטאית‪ ,‬על משק החשמל‪.‬‬ ‫את הדו"ח הכינו ד"ר אילן סולימאן ואנוכי‬ ‫ונבחנו השפעות כלכליות‪ ,‬רגולטוריות וטכניות‪.‬‬ ‫במצגת זו כלולים עיקרי המימצאים הטכניים‬ ‫(פרק ד' של הדו"ח)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רקע (‪)2‬‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות בעולם ובישראל בקידום אנרגיות מתחדשות‬ ‫היא שאלת רמת החדירה ואופן ההשתלבות של מערכות ייצור באנרגיה‬ ‫מתחדשת ברשת החשמל‪.‬‬ ‫השאלות העולות הן‪:‬‬ ‫• האם לחדירת אנרגיות מתחדשות עלולה להיות השפעה על מערכת‬ ‫החשמל ואם כן ‪ -‬מה מאפייניה?‬ ‫• האם קיימים חסמים הנובעים מרשת החשמל המונעים שילוב אנרגיה‬ ‫מתחדשת בהתאם ליעד?‬ ‫‪3‬‬ )3( ‫רקע‬ 4 IEA/PVPS ‫ של‬2011 ‫ לשנת‬Trends in PV Application ‫ דו"ח‬:‫מקור‬ ‫מקורות מידע‬ ‫• ארגון ‪ PVPS‬ובמיוחד ‪ Task 14‬שעניינה‬ ‫‪High Penetration of PV Systems in Electricity Grids‬‬ ‫• פרסומי ההתאחדות הגרמנית לתעשיות אנרגיה ומים (‪ )BDEW‬אשר‬ ‫הכינה בשנים האחרונות הנחיות טכניות מפורטות לחיבור מתקני‬ ‫ייצור (ובמיוחד מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים) לרשת החלוקה‪.‬‬ ‫• חברת החשמל הגרמנית ‪ e-on‬באזור באווריה בו נצבר ניסיון‬ ‫משמעותי בשילוב מערכות פוטו‪-‬וולטאיות ברשת החשמל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מאפיינים טכניים (‪)1‬‬ ‫חיבור מסיבי של מערכות פוטו‪ -‬ולטאיות לרשת החשמל הוא בעל שני‬ ‫מאפיינים טכניים בולטים‪:‬‬ ‫• כמו רבים ממתקני ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים‪ ,‬גם‬ ‫מערכות פוטו‪-‬וולטאיות מתאפיינות באי‪-‬וודאות מסוימת באשר‬ ‫לפעולתם‪ ,‬הנובעת מהעובדה שמקור האנרגיה הראשוני השמשי‬ ‫איננו נשלט לחלוטין ע"י בעל המערכת הפוטו‪-‬וולטאית או ע"י חברת‬ ‫החשמל‪ ,‬כלומר הוא ‪ .non-dispatchable‬אי‪-‬וודאות זאת נוגעת‬ ‫רובה ככולה להספק שצפויה מערכת כזו להזרים במועד נתון לרשת‬ ‫ונוגעת פחות לסך האנרגיה השנתית שצפויה מערכת פוטו‪-‬וולטאית‬ ‫לייצר‪ ,‬שאותה ניתן לחזות בדיוק שאיננו נופל משמעותית מתחזית‬ ‫הייצור השנתית של מתקני ייצור קונבנציונאליים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאפיינים טכניים (‪)2‬‬ ‫• מערכות פוטו‪-‬וולטאיות נבדלות ממתקני ייצור אחרים בכך שניתן‬ ‫לממשן בטווח רחב של הספקים‪ ,‬החל במתקנים זעירים של עשרות‬ ‫וואטים בודדים (כגון מודול בודד שנועד לספק אנרגיה לתחנת מידע‬ ‫אלקטרוני ליד תחנת הסעה) וכלה בתחנות כוח של ממש בהספקים‬ ‫של עשרות ואף מאות מגוואטים‪ .‬מתקני ייצור פוטו‪-‬וולטאיים‬ ‫בהספקים קטנים ובינוניים מתחברים לרשתות החלוקה במתח נמוך‬ ‫ובמתח גבוה ויוצרים בכך מערך ייצור מבוזר ( ‪Distributed‬‬ ‫‪ ,)Generation‬בעוד שמתקני ייצור פוטוולטאיים גדולים מתחברים‬ ‫לרשת ההולכה ודומים בכך לתחנות כוח רגילות‪ .‬מערך ייצור מבוזר‬ ‫הוא בעל מאפיינים שונים ממערך ייצור החשמל הנוכחי ומחייב‪ ,‬מן‬ ‫הסתם‪ ,‬היערכות שונה של חברת החשמל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רמת חדירה של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות (‪)1‬‬ ‫ה‪ IEA-‬מגדירה כרמת חדירה פוטו‪-‬וולטאית גבוהה (‪ )High PV Penetration‬את‬ ‫הרמה שממנה יש למערכות הפוטו‪-‬וולטאיות השפעה על מערכת החשמל‪ .‬את רמת‬ ‫ההשפעה מקובל לסווג ל‪ 3 -‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬רמת השפעה נמוכה‬ ‫• אין השפעה על קווים רגילים או על תפעול הרשת‪.‬‬ ‫• המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות מתחברות לרשת באופן רגיל‪.‬‬ ‫‪ .2‬רמת השפעה בינונית‬ ‫• מערכות פוטו‪-‬וולטאיות מבוזרות משפיעות על מתח הקווים וקיים צורך בהרחבת‬ ‫גבול שימוט (‪ )trip‬המתח‪ ,‬כיוונון וסתי מתח המעגלים והתאמת הגנות המעגלים‪.‬‬ ‫• יש להרחיב שימוט תת‪-‬תדר‪.‬‬ ‫‪ .3‬רמת השפעה גבוהה‬ ‫• מערכות פוטו‪-‬וולטאיות משפיעות על המאזן ברשת ודורשות שינויים בתכנון הרשת‬ ‫ובתפעולה‪.‬‬ ‫• ‪ 8‬קיים צורך ב‪ LVRT -‬ובסכימות ‪ Anti-Islanding‬מעודכנות‪.‬‬ ‫רמת חדירה של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות (‪)2‬‬ ‫אין ספק כי לפי הסיווג הנ"ל היקף המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות בישראל‬ ‫הנוכחי הוא ברמת השפעה נמוכה‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא מה תהיה רמת ההשפעה לכשיגיע הספק ה‪PV -‬‬ ‫בישראל לכ‪ 1,800-‬מגוואט בהתאם למתווה שהוצג במסמך?‬ ‫ניתן למדוד את רמת החדירה באופנים הבאים‪:‬‬ ‫• רמת חדירה אנרגטית‪ :‬מוגדרת כיחס שבין כמות האנרגיה המיוצרת‬ ‫במערכות פוטו‪-‬וולטאיות לכמות האנרגיה החשמלית הנצרכת‪.‬‬ ‫• רמת חדירה לפי הספק מותקן‪ :‬מוגדרת כיחס שבין ההספק המותקן‬ ‫של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות לסך ההספק המותקן במערכת‪.‬‬ ‫• רמת חדירה לפי הספק רגעי‪ :‬מוגדרת כיחס שבין סך ההספק הרגעי‬ ‫של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות לסך ההספק המותקן במערכת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רמת חדירה של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות (‪)3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רמת חדירה של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות (‪)4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)1‬‬ ‫כמות המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות העתידות להתחבר למערכת ההולכה‬ ‫קטנה וגם הספקן הטיפוסי (כמה עשרות מגה‪-‬וואטים) יחסית קטן‪ .‬לכן‬ ‫לא צפויה השפעה משמעותית למערכות פוטו‪-‬וולטאיות על רשת‬ ‫ההולכה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מרבית המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות מחוברות במתח נמוך או‬ ‫במתח גבוה ונמצאות בסמיכות לצרכני החשמל ולכן הן עשויות להיות‬ ‫בעלות השפעה על מערכת החלוקה‪.‬‬ ‫במאגר מוסגר יצויין כי הסמיכות של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות לצרכני‬ ‫החשמל היא בעיקרה מבורכת ומקטינה הפסדי הולכת החשמל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)2‬‬ ‫תמיכה דינמית ברשת‬ ‫פירושו של המושג "תמיכה דינמית ברשת" הוא יציבות מתח הרשת והוא גם מוכר‬ ‫בז'רגון המקצועי כ‪ .Fault Ride Through (FRT) -‬הגידול הצפוי בכמות המערכות‬ ‫הפוטו‪-‬וולטאיות המבוזרות יחייב את השתתפותן בתמיכה הדינמית ברשת באופנים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫• הן תצטרכנה להישאר מחוברות לרשת בעת הפרעה (בעבר שלטה גישה שדגלה‬ ‫דווקא בניתוקן מהרשת)‪.‬‬ ‫• הן תצטרכנה לסייע בייצוב מתח הרשת ע"י הזרמת הספק ריאקטיבי במהלך‬ ‫ההפרעה‪.‬‬ ‫• הן תצטרכנה לצרוך את אותו הספק ריאקטיבי (או פחות ממנו) לאחר חלוף‬ ‫ההפרעה‪.‬‬ ‫עמידה בדרישות אלו תחייב ממירים המצויידים באלגוריתם בקרה מתאים‪.‬‬ ‫ניתן להקים במדינת ישראל מערכות פוטו‪-‬וולטאיות‪ ,‬בכל הספק שהוא‪ ,‬רק אם הן‬ ‫מבוססות על ממירים הנכללים ברשימה המאושרת ע"י חברת החשמל‪ .‬מכיוון שמרבית‬ ‫יצרני הממירים בעולם כבר נערכו להכנסת אלגוריתמי הבקרה למוצרים שלהם‪ ,‬נראה‬ ‫שכל שיוותר למדינת ישראל ולחברת החשמל הוא לעדכן את דרישותיה מהממירים‬ ‫‪13‬‬ ‫שיותרו לשימוש‪.‬‬ ‫לא תהיה זו משימה בלתי אפשרית לכלול אלגוריתמי בקרה אלו גם בממירים הקיימים‪.‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)3‬‬ ‫זרמי קצר‬ ‫זרם הקצר הטיפוסי של גנרטור סינכרוני (המשמש לעיתים בחיבור‬ ‫טורבינות רוח לרשת) עשוי להגיע לפי ‪ 8‬מהזרם הנומינלי‪.‬‬ ‫מערכות פוטו‪-‬וולטאיות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתאפיינות בזרמי קצר הגדולים‬ ‫אך במעט מהזרמים הנומינליים‪ .‬מערכות פוטו‪-‬וולטאיות אינן תורמות‪,‬‬ ‫איפוא‪ ,‬לגידול בזרמי הקצר של המערכת‪ ,‬אינן מצריכות מגביל זרם‬ ‫חיצוני ואף אינן מצריכות שדרוג יכולת העמידה בקצר של ציוד ברשת‬ ‫החשמל‪ .‬במובן זה‪ ,‬מערכות פוטו‪-‬וולטאיות עדיפות על פני מערכות‬ ‫ייצור סובבות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)4‬‬ ‫בקרת הספק אקטיבי‬ ‫על מתקני הייצור להיות בעלי יכולת להפחית את הספק המוצא שלהם‬ ‫(או אף להפסיקן כליל) לבקשת מפעילי הרשת במקרים הבאים‪:‬‬ ‫• סכנת פעולה לא בטוחה של המערכת‪.‬‬ ‫• סכנת גודש )‪ (Congestion‬במערכת‪.‬‬ ‫• סכנת ‪ Islanding‬לא רצוי‪.‬‬ ‫• סכנת אי‪-‬יציבות סטטית או דינמית‪.‬‬ ‫• סכנת אי‪-‬יציבות מערכתית בשל עליית תדר‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)5‬‬ ‫בקרת הספק אקטיבי (המשך)‬ ‫מבחינה מעשית‪ ,‬יש לקבוע סט של דרישות טכניות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דורשות ההנחיות‬ ‫הטכניות הנהוגות בגרמניה כי‪:‬‬ ‫• על מתקני הייצור להיות בעלי יכולת הפחתת ייצור ברזולציה של ‪ 10%‬מהספק‬ ‫המוצא הנומינלי שלהם‪.‬‬ ‫• במידה ותדר המערכת גבוה מ‪ 50.2 -‬הרץ‪ ,‬הספק מתקני הייצור הפוטו‪-‬וולטאיים‬ ‫יקטן בקצב של ‪ 40%/Hz‬מכושר הייצור הזמין‪ .‬ניתן להגדיל שנית את הספק הייצור‬ ‫רק לאחר שהתדר יורד מתחת ל‪ 50.05 -‬הרץ‪.‬‬ ‫• אם תדר מערכת החשמל גבוה מ‪ 51.5 -‬הרץ (או נמוך מ‪ 47.5 -‬הרץ) יש לנתק את‬ ‫המערכת הפוטו‪-‬וולטאית מהרשת‪.‬‬ ‫יישום דרישות אלו במערכות פוטו‪-‬וולטאיות הינו קל ולא כרוך בעלויות וכל שיש לעשות‬ ‫הוא לכלול סכימת בקרה מתאימה בכל ממיר וממיר‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)6‬‬ ‫תמיכה סטטית ברשת ע"י בקרת הספק ריאקטיבי‬ ‫מערכת החלוקה במתח גבוה בנויה בצורה רדיאלית‪ ,‬דהיינו קווי החלוקה‪ ,‬אשר מזינים‬ ‫צרכנים במתח גבוה‪ ,‬מחוברים לרשת בנקודה בודדת שהיא פס הצבירה (זהו רכיב‬ ‫חשמלי שנועד לקבע מתח בנקודה מסוימת) בצד המתח הגבוה בתחנת המשנה‪.‬‬ ‫בקווים נטולי מתקני ייצור לאורכם‪ ,‬עוצמת הזרם קטנה ככל שמתרחקים מתחנת‬ ‫המשנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חיבור מתקן ייצור (או מספר מתקנים) לאורך קו החלוקה יגרום‬ ‫לשינוי בעוצמת הזרם לאורך הקו‪ .‬אם הספק מתקן הייצור גדול דיו הוא אף יהפוך את‬ ‫כיוון הזרם בקו כך שההספק יזרום אל פס הצבירה בתחנת המשנה‪ ,‬כמתואר בשרטוט‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)6‬‬ ‫תמיכה סטטית ברשת ע"י בקרת הספק ריאקטיבי (המשך)‬ ‫כתוצאה משינויים בגודל הזרם ובכיוונו‪ ,‬מושפעת רמת המתח לאורכו של הקו‪ .‬עוצמת‬ ‫ההשפעה תלויה בהיקף הייצור הפוטו‪-‬וולטאי ובנתוני הצריכה של צרכנים המחוברים‬ ‫לקו‪.‬‬ ‫במקרה של ניתוק פתאומי של מתקן הייצור יתרחשו שינויים מהירים במתח הקו‪.‬‬ ‫חברות חשמל מתירות בד"כ שינויים מהירים של עד ‪ 3%‬ושינויים איטיים (‪ 5‬דקות) של‬ ‫עד ‪ 6%‬ממתח הרשת בנקודת החיבור‪.‬‬ ‫בהקשר זה חשוב לציין כי עננות חולפת מעל מתקן פוטוולטאי איננה גורמת בד"כ‬ ‫להפסקת הייצור מלאה שכן המודולים הפוטו‪-‬וולטאיים אינם קולטים רק קרינה ישירה‬ ‫הנבלמת ע"י עננות אלא גם קרינה מפוזרת הממשיכה להגיעה למודולים גם במצב‬ ‫עננות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קצב התקדמות עננים אל מעל מערכות פוטו‪-‬וולטאיות הוא בד"כ מתון‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬יש להדגיש כי בזוריות המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות גורמת לכך שעננות‪,‬‬ ‫שהיא תופעה לוקאלית במהותה‪ ,‬לא פוגעת בו‪-‬זמנית בכל המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות‬ ‫אלא רק באזור מסוים‪.‬‬ ‫על שינויים איטיים במתח להישמר בגבולות מסויימים וחברות החשמל נוהגות לשלוט‬ ‫על התהליך באמצעות בקרת הספק ריאקטיבי‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)6‬‬ ‫תמיכה סטטית ברשת ע"י בקרת הספק ריאקטיבי (המשך)‬ ‫רבות מהמערכות הפוטו‪-‬וולטאיות מתוכננות כך שייצרו הספק אקטיבי בלבד וזאת כדי‬ ‫להקטין הפסדים בממיר‪ ,‬בקווים ובשנאי‪ .‬בעתיד יידרשו ממירים בעלי הספק מדומה‬ ‫גדול במעט מההספק האקטיבי שלהם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דורשות ההנחיות הטכניות הנהוגות‬ ‫בגרמניה שמקדם ההספק יוכל להיות בין ‪ 0.95‬אינדוקטיבי ל‪ 0.85 -‬קיבולי כך שממיר‬ ‫בעל הספק אקטיבי של ‪ 475‬קילו‪-‬וואט‪ ,‬למשל‪ ,‬יהיה בעל הספק מדומה של ‪ 500‬קילו‪-‬‬ ‫וולט‪-‬אמפר‪.‬‬ ‫אנו סבורים כי דרישה זו לא תהווה חסם להתפתחות התחום הפוטו‪-‬וולטאי שכן‬ ‫דרישות מסוג זה מגיעות ליצרני הממירים משווקים רבים והם מגיבים לדרישות אלו‬ ‫בחיוב‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על מערכת החלוקה (‪)7‬‬ ‫תמיכה סטטית ברשת ע"י בקרת הספק ריאקטיבי (המשך)‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬משמעות הדבר היא כי ממירי העתיד יהיו מעט יותר יקרים כדי שיוכלו‬ ‫למלא את תפקידם בייצוב מתח הרשת בעת הצורך‪ .‬מכיוון שמשקל עלות הממירים‬ ‫בעלות מערכת פוטו‪-‬וולטאית הוא כ‪ 10-15 -‬אחוז בלבד‪ ,‬איננו צופים התפתחות חסם‬ ‫כלכלי‪.‬‬ ‫יוער שהצורך בהזרמת הספק ריאקטיבי תידרש רק בשעה שמוזרם הספק אקטיבי‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לא בלילה‪.‬‬ ‫בקרת ההספק הריאקטיבי יכולה להיות בשיטות שונות (על בסיס מקדם הספק קבוע‪,‬‬ ‫מקדם הספק תלוי הספק אקטיבי‪ ,‬הספק ריאקטיבי קבוע או הספק ריאקטיבי תלוי‬ ‫מתח)‪ ,‬בהתאם להחלטת מפעיל רשת החשמל‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬איננו רואים קושי מיוחד של המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות לעמוד בדרישות אלו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על תפעול רשת החשמל (‪)1‬‬ ‫ההשפעה העיקרית של מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על חברת החשמל היא במישור‬ ‫התפעולי‪ .‬כדי שחברת החשמל לא תאבד את גמישותה התפעולית היא תידרש‬ ‫להיערכות מתאימה‪.‬‬ ‫כיום חברת החשמל נעזרת לצורך חיזוי הביקוש ביום ובשעה מסויימים במודל‬ ‫סטטיסטי הידוע בשם ‪ Load Flow‬שעתי‪ .‬בעזרת מודל זה מחושבים ההפסדים‪,‬‬ ‫מתוכננות עבודות שונות ברשתות ההולכה והחלוקה (לרבות עבודות להפסקת קווים)‪,‬‬ ‫מבוצעים ניתוח זרימת הספק )‪ ,(Power Flow‬נעשות אופטימיזציות שונות וכולי‪.‬‬ ‫אין ספק כי תוספת יחידות ייצור פוטו‪-‬וולטאיות בהיקפים המגיעים ל‪ 15-20%‬מהספקי‬ ‫הצרכנים בקו תהפוך את תפעול המערכת למורכב יותר‪ .‬העמסות קווי המתח הגבוה‬ ‫ישתנו ויתווסף אלמנט אקראי במערכת (במיוחד אם המתקנים הפוטו‪-‬וולטאיים יחוברו‬ ‫רק לחלק מהקווים)‪.‬‬ ‫על חברת החשמל יהיה להיערך להכנסת נתונים נוספים בזמן אמת למערכותיה‬ ‫התפעוליות‪ .‬המערכת המרכזית של חברת החשמל לניהול רשת החלוקה‪,‬‬ ‫‪ ,Distribution Management System – DMS‬תצטרך לשלוט (ברמה מסוימת)‬ ‫מרחוק על המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות באמצעות יחידות תקשורת המאפשרות פיקוח‬ ‫ומעקב אחר הפרמטרים העיקריים של המערכות (מתח‪ ,‬הספק אקטיבי והספק‬ ‫‪21‬‬ ‫ריאקטיבי)‪ .‬יצוין‪ ,‬כי חברת החשמל כבר נערכה ודורשת מיזמים פוטו‪-‬וולטאיים להתקין‬ ‫יחידות תקשורת אלו‪.‬‬ ‫השפעת מערכות פוטו‪-‬וולטאיות על תפעול רשת החשמל (‪)2‬‬ ‫כידוע‪ ,‬יש לחברת החשמל מודלים מתוחכמים למדי לחיזוי הביקוש לחשמל כתלות‬ ‫בפרמטרים אקלימיים‪ ,‬כגון‪ :‬טמפרטורה ולחות‪ .‬לטובת שיפור התפעול היומיומי של‬ ‫רשתותיה‪ ,‬יהיה על חברת החשמל יהיה להרחיב מודלים אלו ולרכוש את היכולת‬ ‫לאמוד בדיוק סביר את תפוקת המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות הצפויה בטווח הקצר כתלות‬ ‫בתנאי אקלים‪ ,‬כגון‪ :‬רמת קרינה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬תנאי עננות וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שדרוג רשתות החשמל‬ ‫מובן שבאופן לוקאלי ייתכן שקו חלוקה ישן וחלש במיוחד ידרוש שיפור כזה או אחר‪,‬‬ ‫אבל אנו סבורים כי ברמת החדירה הצפויה בשנת ‪ 2014‬של ‪ 1,800‬מגוואט‪ ,‬לא יהיה‬ ‫צורך מערכתי בשדרוג רשתות חלוקה‪ .‬בעתיד הרחוק יותר‪ ,‬עם גידול משמעותי‬ ‫בכמויות האנרגיות המתחדשות יהיה צורך בשדרוג רשתות חלוקה שעשוי להתבטא ב‪:‬‬ ‫• החלפת קווים עיליים בכבלים תת‪-‬קרקעיים‪.‬‬ ‫• עיבוי כבלים בעלי כושר הולכה קטן‪.‬‬ ‫• החלפת מנתקים‪.‬‬ ‫• תוספת קווים‪.‬‬ ‫• חידוש שנאי חלוקה‪.‬‬ ‫• תוספת תחנות טרנספורמציה‪.‬‬ ‫• תוספת שנאים בתחנות המשנה‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬בראיה של משק עתידי‪ ,‬עלויות הנובעות מהשקעה בתשתית חשמלית‬ ‫לאור התפתחות הייצור צריכות להיות מטפולות על ידי הרגולציה באופן אחיד בין אם‬ ‫מדובר ביצרנות קונבנציונאלי ובין אם מקור הייצור הוא אנרגיה מתחדשת (אין הבדל בין‬ ‫יצרנים בטכנולוגיות שונות‪ ,‬ובכלל זה גם תחנות הכוח של חברת החשמל)‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הצורך בגיבוי‬ ‫אנו סבורים כי ברמות ההספק הפוטו‪-‬וולטאי הצפויות עד שנת ‪ 2014‬אין צורך‬ ‫בהעמדת גיבוי מיוחד במקטע הייצור וזאת מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫האופי המבוזר של המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות הוא כזה שלא סביר להניח כי עקב תקלה‬ ‫חשמלית יחידה כל המערכות הללו יחדלו מלפעול‪.‬‬ ‫השינויים בתפוקת המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות עקב תופעות אקלימיות (שינוי‬ ‫טמפרטורה‪ ,‬עננות וכיוצ"ב) הם איטיים מאוד ביחס לזמנים הנדרשים להפעיל יחידות‬ ‫ייצור רזרביות (מסוגים שונים) הקיימים ממילא‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בהתחשב בגיבוי הקיים היום ממילא‪ ,‬איננו רואים כל צורך בגיבוי נוסף בטרם‬ ‫יגיע סך ההספק הפוטוולטאי ל‪ 20%-‬מההספק המותקן ובוודאי לא לפני שנת ‪.2014‬‬ ‫‪24‬‬