‫הסביבה החופית‬ ‫פרק חינוך הסברה וקהילה‬ ‫תלמידים בפעילות חוף ים בגן לאומי חוף בית ינאי‬ ‫ריכזה וכתבה‪ :‬נעה רגב אופק‪ ,‬יולי ‪2007‬‬ ‫ערך ועדכן‪ :‬אורי ארליך‪ ,‬יולי ‪2011‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא‪3 ...............................................................................................................‬‬ ‫הגדרות ‪3 ................................................................................................................................................‬‬ ‫רקע ‪5 ....................................................................................................................................................‬‬ ‫דו"ח מצב קיים ‪6 ................................................................................................‬‬ ‫מרכזי החינוך וההסברה הפועלים באזור החוף ‪6 .............................................................................................‬‬ ‫פירוט הפעילויות בסביבה החופית ‪ -‬מצב קיים ‪7 ............................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬הדרכות חד‪-‬פעמיות ‪7 ...................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬פעילויות חינוכיות ארוכות טווח במערכת החינוך הפורמאלית ‪8 ........................................................................‬‬ ‫‪ .3‬פעילויות חינוכיות ארוכות טווח במערכת החינוך הבלתי ‪ -‬פורמאלית ובקרב קהילות שונות ‪14 .............................‬‬ ‫‪ .4‬הסברה‪16 ...................................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬פעילות למעבירי מסרים ‪24 ...........................................................................................................................‬‬ ‫‪ .6‬אירועים באתרי החוף ‪24 ..............................................................................................................................‬‬ ‫סקירת נושאים מיוחדים‪26 ..................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬שילוב קבוצות בפעילות ממשק ‪26 ..................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬השתתפות בכתיבת חוברת לימודית בנושא חוף הים וסביבתו ‪26 .......................................................................‬‬ ‫‪ .3‬הרצאות ופרסומים בכנסים ובכתבי עת רלבנטיים ‪27 .......................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬שיתופי פעולה עם גופים נוספים ‪27 ................................................................................................................‬‬ ‫דיון ‪28................................................................................................................‬‬ ‫נקודות עיקריות ‪28 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬נושאים ותכנים מרכזיים ‪28 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬קהלי יעד מרכזיים‪28 ...................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬דרכי פעולה עיקריות ‪28 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬צוות ההדרכה ‪29 .........................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬תקציבים‪ ,‬ציוד ומימון ‪29 .............................................................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪30..........................................................................................................‬‬ ‫נספח א' ‪ -‬פרוגרמה למרכז הארצי להצלת צבי ים ‪30................................................................................................‬‬ ‫נספח ב' ‪ -‬דף שיווק להדרכות חוף ים ‪ -‬מחו"ה שרון ‪32.............................................................................................‬‬ ‫נספח ג' ‪ -‬דוגמאות לרצף לימודי בשני בתי‪-‬ספר שונים השותפים לתוכנית ידיד החולות‪34............................................‬‬ ‫נספח ד' ‪ -‬שאלונים ודפי תצפית שהמדריכים ממלאים במהלך מבצע ההסברה של חוף נקי ‪38.......................................‬‬ ‫תודות ‪39 ............................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫הגדרות‬ ‫במהלך איסוף הנתונים וריכוז המידע למסמך זה‪ ,‬עלה צורך ביצירת הגדרות אחידות שיסייעו בהבנת הנושאים‬ ‫והתחומים בהם עוסק הפרק‪ .‬ההגדרות המופיעות להלן‪ ,‬נוסחו על‪-‬ידי מחברת המסמך מתוך הנתונים שנאספו‬ ‫ומתוך הכרותה עם תחום החינוך ברשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫מחו"ה ‪ -‬מרכז חינוך והסברה‪ .‬המחו"ה הינו הזרוע המקצועית של מנהל המרחב לקידום נושאי‬ ‫חינוך‪ ,‬הסברה וקהילה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬מרכזי החינוך וההסברה פועלים באתרי רשות הטבע‬ ‫והגנים ואחראים על פיתוח מערכי ההדרכה והמתודות להעברת מסרי רשות הטבע והגנים באופן‬ ‫כללי והמסרים המקומיים הייחודיים לכל אתר ואתר‪ .‬המחו"ה מחזיק צוות מדריכים המורכב‬ ‫ממדריכים פרי‪-‬לנסרים‪ ,‬המקבלים הכשרה והשתלמויות מעת לעת‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬המחו"ת‬ ‫התחילו כ"מרכזי הדרכה" שסיפקו בעיקר הדרכות חד פעמיות באתרים בהם ישבו‪ ,‬לאחר מכן הפכו‬ ‫ל"מרכזי חינוך" מתוך כוונה להדגיש בעיקר תהליכים ארוכי טווח והשפעה על קבוצות המודרכים‪.‬‬ ‫לאחרונה התקבלה החלטה להופכם ל"מרכזי חינוך והסברה"‪.‬‬ ‫חינוך ‪ -‬כל פעילות שיש בה העברת מסר ערכי של רשות הטבע והגנים כלפי חוץ‪ ,‬שכוונתה בין היתר‬ ‫השפעה על עמדות והתנהגות‪ .‬פעילות חינוכית יכולה להיות פעילות קצרת טווח )למשל הדרכה חד‬ ‫פעמית(‪ ,‬או מתמשכת )למשל קורסים או תוכניות חינוכיות הכוללות רצף של מספר מפגשים לאורך‬ ‫זמן(‪ .‬כמו כן יכולה להיות קשורה עם מערכת החינוך הפורמאלית )למשל בתי‪-‬ספר( או להיעשות‬ ‫במסגרת החינוך הבלתי הפורמאלי )בני נוער‪ ,‬צה"ל(‪.‬‬ ‫הדרכה ‪ -‬פעילות חינוכית חד‪-‬פעמית באחד מאתרי רשות הטבע והגנים בליווי‬ ‫מדריך מטעם המחו"ה‪ .‬קהל היעד הינו קבוצה מאורגנת )כיתה‪ ,‬טיול משפחות‪,‬‬ ‫קבוצת חיילים‪ ,‬קבוצת גמלאים וכו'( או קהל שהתקבץ באופן חד‪-‬פעמי לטובת‬ ‫הפעילות )למשל קהל שמצטרף לסל"ת = סיור ללא תשלום‪ ,‬או קהל המגיע‬ ‫לאירוע באתר(‬ ‫קהל ‪ -‬קבוצת אנשים שהתקבצה במקום מסוים‪ .‬בהתאמה לרשות הטבע והגנים‬ ‫ המבקרים באתרי רשות הטבע והגנים‪.‬‬‫פעילות חינוכית ארוכת טווח ‪ -‬פעילות חינוכית מתמשכת‪ .‬תוכנית הכוללת רצף‬ ‫של מפגשים לקבוצה מסוימת לאורך זמן מתוך כוונה להגביר מודעות לנושאי‬ ‫שמירת טבע נוף ומורשת‪ ,‬ליצור שינוי בהתייחסות לנושאים אלו בקרב אותן‬ ‫קהילות ולעודד הנעה לפעולה למען אותם ערכים‪ .‬רשות הטבע והגנים מייחסת‬ ‫חשיבות רבה לקבוצות אלו כמי שישפיעו על סדר היום הציבורי ‪ -‬סביבתי בעתיד‪.‬‬ ‫פעילות חקר‪ -‬הנחיית חקר לתלמידי תיכון במקצועות ביולוגיה ומדעי הסביבה‪.‬‬ ‫פעילויות חקר יכולות להיות חד פעמיות )סדנא סביבתית( או ארוכות טווח )למשל‬ ‫אקוטופים(‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫אקוטופים‪ ,‬ביוטופים וגיאוטופים‪ -‬תלמידים הלומדים מקצועות אלו באופן‬ ‫מוגבר )ברמה של ‪ 4-5‬יחידות( אשר כחלק מחובותיהם הלימודיים נפגשים עם‬ ‫‪3‬‬ ‫מדריך של רשות הטבע והגנים ל‪ 6-8 -‬מפגשים מתוכננים וממוקדים לשם העשרת‬ ‫ידע מדעי ובעיקר לחידוד השימוש בכלי מחקר אקדמיים‪ .‬במהלך המפגשים‬ ‫התלמידים בוחרים תופעה וחוקרים אותה לאורך השנה ובעונות שונות‪ .‬רשות‬ ‫הטבע והגנים רואה בקבוצות אלו את הדור הבא של החוקרים‪.‬‬ ‫סדנאות סביבתיות אלו הם מפגשים חד‪-‬פעמיים עם כיתה שלמה להדרכה‬ ‫הכוללת התייחסות מדעית אקולוגית לסוגיה מרכזית עליה על התלמידים להגיש‬ ‫דו"ח למורה‪.‬‬ ‫הסברה ‪ -‬כל פעילות שמטרתה לקרב אנשים למסרים ולפעולות של רשות הטבע והגנים ולהעלות‬ ‫את המודעות לסוגיות נבחרות‪ .‬קהל היעד לפעילות מסוג זה הוא קהל העושה שימוש בעל פוטנציאל‬ ‫פגיעה בערכי הטבע הנוף והמורשת )דייגים‪ ,‬מתכננים‪ ,‬מחליטנים‪ ,‬מטיילים(‪ ,‬קהל היכול לסייע‬ ‫לפעילות השוטפת מעצם נוכחותו הרבה במקום )מצילים‪ ,‬מתרחצים‪ ,‬מי שעושים ספורט באופן‬ ‫קבוע בחופים(‪ ,‬או מעבירי מסרים )אנשי חינוך‪ ,‬מדריכים‪ ,‬וכו'(‪ .‬פעילויות הסברה לדוגמא‪ :‬עמדות‬ ‫הסברה בעונת הפריחה‪ ,‬עמדות הסברה בכנסים רלבנטיים ובאירועים‪ ,‬מבצעי הסברה למתרחצים‬ ‫בחופים ועוד‪ .‬הסברה יכולה להיעשות גם ללא מדריך לדוגמא‪ ,‬על‪-‬ידי שילוט‪ ,‬דפדפות‪ ,‬מדבקות‬ ‫ולוחות מידע והסבר‪ .‬הסברה נעשית גם על‪-‬ידי פקחים במפגשים השוטפים והיומיומיים שלהם עם‬ ‫בעלי עניין או משתמשים שונים בחופים ‪ -‬נושא זה לא יידון בפרק זה‪.‬‬ ‫מעבירי מסרים ‪ -‬קהל יעד ייחודי המוביל בעצמו תהליכים או פעילויות חינוך או‬ ‫שביכולתו לקדם העברת מסרים לקבוצות הנמצאות תחת אחריותו‪ .‬מעבירי‬ ‫מסרים לדוגמא‪ ,‬יכולים להיות קבוצות מורים בבתי‪-‬ספר‪ ,‬מורי של"ח וידיעת‬ ‫הארץ‪ ,‬מדריכי טיולים‪ ,‬סגל קבוע בבסיס צבאי‪ ,‬רכזי נוער‪ ,‬מחליטנים וכד'‪ .‬לרוב‬ ‫מתרכזת הפעילות עם קבוצות אלו בהשתלמות להעברת ידע הכוללת ‪ 1-4‬מפגשים‬ ‫ובבנייה משותפת של תוכנית פעולה להעברת המסר הלאה‪ .‬חלק ממעבירי‬ ‫המסרים ממשיכים להיות בקשר רציף עם המחו"ה )כמו למשל קבוצות מורים‬ ‫בבתי‪-‬ספר הפועלים איתנו בתוכניות חינוכיות ארוכות טווח(‪ ,‬ואחרים ממשיכים‬ ‫לפעול באופן עצמאי )כמו למשל מורי של"ח(‪.‬‬ ‫קהילה ‪ -‬קבוצות המתרכזות סביב עניין משותף או אזור גיאוגרפי כלשהו‪ .‬בהתאמה לפעילות רשות‬ ‫הטבע והגנים ‪ -‬בעלי זיקה או קרבה לאתרי רשות הטבע והגנים או לערכי שמירת טבע נוף ומורשת‪.‬‬ ‫קהילה יכולה להיות למשל חיילים בבסיס צבאי הסמוך לשמורת טבע‪ ,‬בני נוער‪ ,‬תושבי שכונה‬ ‫מסוימת‪ ,‬בעלי עסקים סמוכים‪ ,‬משתמשים קבועים בשטח‪ ,‬קהילה באינטרנט וכד'‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות מקיימים המחו"ת השונים קשרים ארוכי טווח עם קהילות להעלאת המודעות לערכי‬ ‫טבע נוף ומורשת בסביבתן הקרובה‪ ,‬כמו גם לעידוד המעורבות והאחריות וליצירת שינוי התנהגותי‬ ‫ביחס לשטחים הפתוחים ברמה אישית‪-‬מקומית וברמה ציבורית‪ -‬ארצית‪.‬‬ ‫הסביבה החופית ‪ -‬של חוף הים התיכון בלבד‪ ,‬כמוגדר בחוק‪ :‬הים‪ ,‬החוף‪ ,‬רכסי הכורכר‪ ,‬דיונות‬ ‫החול‪ ,‬והסביבה הנמצאת בטווח של עד ‪ 300‬מ' מקו המים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רקע‬ ‫לרשות הטבע והגנים ‪ 11‬מרכזי חינוך והסברה‪ ,‬ארבעה מתוכם פועלים גם בסביבה החופית של חוף הים התיכון‪:‬‬ ‫שפלה וחוף‪ ,‬שרון‪ ,‬כרמל וגליל עליון‪ .‬ככלל‪ ,‬קיימת שונות רבה בין המרכזים‪ ,‬בדרכי הפעולה‪ ,‬בנושאי הפעילויות‪,‬‬ ‫בשיטות העברת המסר ועוד‪ .‬שונות זו בעיקרה היסטורית‪ ,‬שכן צמיחתם של מרכזי החינוך וההסברה במרחבים‬ ‫השונים נעשתה בכל מרחב באופן עצמאי‪ ,‬על‪-‬פי צרכי השטח ועל‪-‬פי הנושאים שבחרו מנהלי המחו"ת‪ ,‬מנהלי‬ ‫המרחב או מנהלי המחוז לקדם‪ .‬בחירה זו יכולה לנבוע מתחומי עניין שונים‪ ,‬לחצים מצד השטח לקידום נושאים‬ ‫מסוימים‪ ,‬או יכולות שונות של בעלי התפקידים הרלבנטיים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬קיימים מספר נושאי רוחב רשותיים‪ ,‬בהם עוסקים בכל אחד מהמרכזים‪ .‬נושאים אלו נבחרו במטה‬ ‫כנושאי הסברה מרכזיים‪ ,‬הוכנו להם מערכי הדרכה מסודרים ומפורטים‪ ,‬ערכת עזרים נלווית וכן הופקו חומרי‬ ‫הסברה לחלוקה בנושא‪ .‬נושא הרוחב הרשותי היחיד בתחום הסביבה החופית הוא מערך ההדרכה הארצי‬ ‫בנושא צבי הים‪ .‬מערך הדרכה זה כולל סרטון‪ ,‬מצגת שקופיות‪ ,‬משחק מונופול בנושא צבי ים‪ ,‬ערכת עזרים‪ ,‬דפי‬ ‫צביעה לילדים‪ ,‬דפדפות‪ ,‬מדבקות פוסטרים וכו'‪ .‬חשוב לציין שגם בהקשר זה ערכת השקופיות וחומרי ההסברה‬ ‫הופקו על‪-‬ידי מטה הרשות ואילו מערכי ההדרכה ודרכי הפעולה נעשים בכל אחד מהמחו"ות באופן שונה על‪-‬פי‬ ‫תפישתו‪/‬ה של מנהל‪/‬ת המחו"ה‪.‬‬ ‫נושאים רוחביים נוספים בעלי זיקה לנושא הסביבה החופית‪ :‬זכות הטבע למים ומינים פולשים ‪ -‬אשר נבנה‬ ‫בימים אלו‪ .‬מערכים אלו אינם מקיפים כמו זה של צבי הים ועדיין אינם כוללים ערכות מובנות ומסודרות‪.‬‬ ‫פעילות המחו"ת השונים מתרכזת בעיקר בגנים לאומיים ושמורות טבע‪ .‬עיקר הפעילות הוא בהדרכת סיורים חד‬ ‫יומיים לקבוצות המזמינות פעילות‪ ,‬או במתן שירות הדרכה למחלקות רשות הטבע והגנים השונות כמו ‪-‬‬ ‫אירועים‪ ,‬מנויים‪ ,‬ואחרים‪ .‬בשנים האחרונות החלו לפתח במרכזי החינוך וההסברה השונים תוכניות חינוכיות‬ ‫ארוכות טווח לקהילות שונות ואלו הופכות להיות ליבת הפעילות החינוכית של המחו"ת‪.‬‬ ‫העיסוק בנושא ההסברה עדיין לא מפותח במרכזי החינוך וההסברה‪ .‬מרבית פעילויות ההסברה נעשות כחלק‬ ‫מהפעילות השוטפת של המחו"ה‪ ,‬ללא תוכניות עבודה מסודרות או היערכות מובנה‪.‬‬ ‫מטרת הפרק הנוכחי‪ ,‬לסקור את המצב הקיים בתחומי החינוך‪ ,‬ההסברה והקהילה‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי‬ ‫בפעילויות המחו"ת השונים בנושאים העוסקים בסביבה החופית‪.‬‬ ‫אין הכוונה לפרט את כל הפעילויות אלא להציג דוגמאות מרכזיות ואת עיקרי הפעילויות ושיטות ההדרכה‬ ‫הקיימות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דו"ח מצב קיים‬ ‫מרכזי החינוך וההסברה הפועלים באזור החוף‬ ‫במחוז מרכז שני מרכזי חינוך והסברה הפעילים באזורי החוף‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחו"ה שרון ‪-‬‬ ‫גבולות הפעילות‪ :‬בצפון ‪ -‬נחל חדרה‪ ,‬בדרום שמורת טבע שיטה מלבינה )מבוא אשדוד(‪ ,‬במזרח ‪ -‬הקו הירוק‬ ‫ובמערב ‪ -‬הים התיכון‪.‬‬ ‫אתרי הפעילות המרכזיים לאורך החוף‪ :‬גן לאומי נחל אלכסנדר וחוף בית ינאי‪ ,‬שמורת טבע נחל פולג‪ ,‬גן לאומי‬ ‫אפולוניה‪ ,‬גן לאומי חוף השרון‪ ,‬גן לאומי נחל שורק וחוף פלמחים‪.‬‬ ‫בתחום הפעילות של מחו"ה שרון קיים גם המרכז הארצי להצלת צבי ים‪ .‬במרכז מטופלים צבי ים פגועים‪ ,‬וכן‬ ‫הוקם בו גרעין רביה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקום מרכז מבקרים קטן המהווה אתר ביקור נוסף לקבוצות המתעניינות בכך‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי הכניסה למרכז המבקרים מחייבת הדרכה ותיאום דרך המחו"ה‪ ,‬שלא כמו יתר האתרים בהם‬ ‫יכולות הקבוצות להגיע גם באופן עצמאי‪.‬‬ ‫בימים אלו מתוכננת בניית מרכז חדש שישמש גם לצורכי טיפול וגם כמרכז מבקרים ‪ -‬רצ"ב נספח א'‬ ‫‪ .2‬מחו"ה שפלה וחוף‬ ‫המחו"ה הוקם בשנת ‪ 2004‬ומיסד והרחיב פעילותו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫גבולות הפעילות‪ :‬בצפון ‪ -‬אשדוד ‪ ,‬בדרום ‪ -‬רצועת עזה‪ ,‬במזרח ‪ -‬שפלת יהודה עד הקו הירוק ובמערב ‪ -‬הים‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫אתרי הפעילות המרכזיים לאורך החוף‪ :‬מרחב נחל לכיש‪ ,‬שמורת טבע חולות ניצנים‪ ,‬שמורת טבע כרמיה‪ ,‬שמורת‬ ‫טבע זיקים ומרחב נחל שקמה‪ ,‬גן לאומי אשקלון‪.‬‬ ‫במחוז צפון שני מרכזי חינוך והסברה הפעילים באזור החוף‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחו"ה גליל עליון‬ ‫המחו"ה מפעיל במרחב תוכניות חינוכיות ארוכות‪ -‬טווח רבות‪ ,‬בין השאר בכפר הנוער 'נירים' ובבתיה"ס בגשר‬ ‫הזיו ובבצת‪.‬‬ ‫גבולות הפעילות‪ :‬בצפון‪ -‬קו הגבול עם לבנון‪ ,‬במערב‪ -‬חוף הים עד העיר עכו‪ ,‬במזרח‪ -‬תוואי הירדן מנחל שניר ועד‬ ‫לירדן ההררי‪ ,‬בדרום‪ -‬כביש ‪.85‬‬ ‫אתרי הפעילות המרכזיים לאורך החוף‪ :‬גן לאומי ראש הנקרה‪ ,‬שמורת חוף וים ראש הנקרה‪ ,‬גן לאומי אכזיב‪,‬‬ ‫חוות הקינים בחוף בצת‪ ,‬שמורת לימן‪ ,‬שמורת שבי ציון ושמורת בוסתן הגליל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחו"ה כרמל‬ ‫מחו"ה העוסק בהר הכרמל וחופו‪ -‬חינוך לשמירה על בתי הגידול של חורש ים תיכוני וחוף ים‪ ,‬בדגש על‬ ‫תכניות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫גבולות הפעילות‪ :‬מרחב הכרמל ‪ -‬בצפון – נחל ציפורי‪ ,‬במערב ‪ -‬חוף כרמל‪ ,‬בדרום ‪ -‬רמות מנשה עד תל‬ ‫מגידו‪.‬‬ ‫אתרי הפעילות המרכזיים לאורך החוף‪:‬שמורת טבע חוף הבונים‪ ,‬שמורת טבע נחל תנינים‪ ,‬גן לאומי קיסריה‪ ,‬חוף‬ ‫נווה ים‪ ,‬חוות הקינים בחוף עתלית‬ ‫‪6‬‬ ‫פירוט הפעילויות בסביבה החופית ‪ -‬מצב קיים‬ ‫‪ .1‬הדרכות חד‪-‬פעמיות‬ ‫קהל היעד‪:‬‬ ‫‬ ‫קבוצות חיצוניות המזמינות פעילות )תלמידי מערכת החינוך‪ ,‬מורים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬משפחות‪ ,‬גמלאים‪ ,‬חיילים(‬ ‫‬ ‫קבוצות של מחלקות הרשות השונות )הדרכות למנויים‪ ,‬הדרכות באירועים או הדרכות הניתנות לקהל‬ ‫המבקרים באתרים הקולטים קהל בתשלום או ללא תשלום(‬ ‫נושאים ותכנים מרכזיים בהדרכות‪:‬‬ ‫‬ ‫מוצא החולות‬ ‫‬ ‫מינים פולשים‬ ‫‬ ‫צמצום רצועת החוף‬ ‫‬ ‫ערי חוף עתיקות‬ ‫‬ ‫החוף כבית גידול ‪ -‬התאמות בע"ח וצמחים‬ ‫‬ ‫שימושי החוף בעבר בהווה‬ ‫‬ ‫עקבות‬ ‫‬ ‫שמירת טבע בכלל ובאזור החוף בפרט‬ ‫‬ ‫חוף ים סלעי‬ ‫‬ ‫‬ ‫טבלאות הגידוד‬ ‫השמירה על ניקיון החוף וחשיבותה‬ ‫למערכת האקולוגית ולאדם‬ ‫‬ ‫רכס הכורכר ‪ -‬בית גידול ייחודי‬ ‫‬ ‫חוק השמירה על הסביבה החופית‬ ‫‬ ‫מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה‬ ‫‬ ‫‬ ‫צבי ים‬ ‫מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות בכדי‬ ‫לתרום לשמירת הסביבה‬ ‫‬ ‫צבאים‬ ‫‬ ‫דרכי ההתנהגות בשמורות טבע וגנים‬ ‫‬ ‫אירוס הארגמן‬ ‫‬ ‫חוף הים כמסדרון אקולוגי‬ ‫‬ ‫סכנות ואיומים על רצועת החוף‬ ‫לאומיים )דגש על התנהגות בחוף הים(‬ ‫‬ ‫הליכה בשבילים מסומנים )היכן שקיימים‬ ‫כאלה( וכד'‪.‬‬ ‫שיטת העבודה‪ :‬בחלק ממרכזי החינוך וההסברה מדריכים על‪-‬פי מערך מובנה ומסודר ובעזרת ערכת עזרים‬ ‫נלווית‪ ,‬במרכזים אחרים למדריכים יש חופש פעולה רחב יותר בבחירת הנושאים ומתודות ההדרכה‪.‬‬ ‫הדרכות מיוחדות ‪ -‬סיורים אלו מוצעים לקבוצות המעוניינות באירוע מיוחד‪ ,‬למנויי הרשות‪ ,‬או כסיורים לקהל‬ ‫הרחב )בתשלום או שלא בתשלום(‬ ‫ טיול לאור ירח בחוף בית ינאי ‪ -‬היכרות עם חוף הים מנקודת מבט קצת אחרת‪ .‬ההדרכה משלבת‬ ‫קטעי קריאה ושירה‪ ,‬התייחסות לזמן ולמחזוריות בטבע‪ ,‬השפעת הירח ותנאים א‪-‬ביוטיים‬ ‫אחרים על התנהגות בעלי החיים והצמחים‪.‬‬ ‫ סיור ליל ירח בניצנים‪ -‬להכרות עם בית הגידול החולי בשעות החשיכה ‪ -‬שעות הפעילות של‬ ‫מרבית בעלי החיים‪ ,‬מעקב עקבות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ טיול בעקבות רחל שפירא בגן לאומי חוף השרון ‪ -‬טיול אוירה למבוגרים בלבד לאורך המצוק‬ ‫החופי‪ .‬המשתתפים מוזמנים לצעוד ולשיר בעקבות שיריה של רחל שפירא בת הקיבוץ הסמוך‪,‬‬ ‫ומשוררים נוספים שהים היווה מקור השראה עבורם‪.‬‬ ‫ הדרכות בשילוב ניקיון חוף ‪ -‬לקבוצות המעוניינות לקיים מבצעי ניקיון בחוף הים‪ .‬קהל היעד‬ ‫העיקרי לפעילויות אלו הם קבוצות חיילים או חניכי תנועות נוער‪ .‬בעבר פעילויות אלו התמקדו‬ ‫בפעילות הניקיון בלבד‪ ,‬והקשר היחיד עם רשות הטבע והגנים היה בתיאום אזור הניקיון עם‬ ‫הפקח האזורי‪ .‬כיום המגמה היא להצמיד לכל קבוצה שכזו מדריך מטעם המחו"ה שיעשיר את‬ ‫הפעילות ויספק לקבוצה רקע וידע רלבנטיים‪ .‬הדרכות אלו התקיימו בשנתיים האחרונות‬ ‫במסגרת פעילויות 'חוף נקי'‪ ,‬בעיקר לקבוצות תלמידים וחיילים‪.‬‬ ‫ הדרכות באירועים מיוחדים ‪ -‬קבוצות גדולות המזמינות הדרכות בתחנות למספר רב של ילדים ‪/‬‬ ‫קבוצות‪ .‬במקרים אלו נעשית ההדרכה גם בחופי ים שאינם אתרים של רשות הטבע והגנים תוך‬ ‫ראיית החשיבות שבהשתלבות בימים אלו‪) .‬למשל‪ :‬הדרכה לתלמידי גלוב ת"א בחוף בת ים או‬ ‫תל אביב(‬ ‫פעילות הדרכה וניקיון חוף במסגרת 'חוף נקי'‬ ‫תחנת פעילות במסגרת הדרכה לתמידי גלוב‬ ‫בחוף ת"א‬ ‫רצ"ב נספח ב' ‪ -‬דף שיווק לפעילויות חוף ים במחו"ה שרון‬ ‫‪ .2‬פעילויות חינוכיות ארוכות טווח במערכת החינוך הפורמאלית‬ ‫א‪ .‬שילוב של לימודים עיוניים וסיורי שטח באתרי רשות הטבע והגנים בסביבת בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫הרציונאל‪ :‬מודל זה של פעילות צמח מתוך ההנחה כי מרבית הפגיעות בערכי טבע נוף ומורשת נעשות מחוסר‬ ‫מודעות על‪-‬ידי הקהילות הסמוכות לאתרים‪ .‬הרעיון היה לנסות ולהפוך את החיסרון שבקרבת האוכלוסייה‬ ‫לערכי טבע נוף ומורשת ליתרון‪ ,‬ולפעול למען הגברת המודעות‪ ,‬יצירת אכפתיות‪ ,‬מעורבות והנעה לפעולה בקרב‬ ‫האוכלוסיות השכנות‪ .‬ראשית‪ ,‬בהיבט החינוכי‪ ,‬היכרות ומעורבות עם הסביבה הקרובה יכולה לסייע בהעלאת‬ ‫המודעות לערכיות וחשיבות השטח הפתוח וכן לאיומים הקיימים לגביו מצד הקהילות השכנות‪ .‬בכך ניתן לצמצם‬ ‫פגיעות שנעשות מתוך חוסר מודעות מחד‪ ,‬ולהבטיח קיומן של "עיניים בשטח" שיסייעו לפקח באיתור ודיווח על‬ ‫מפגעים ‪ -‬מאידך‪ .‬שנית‪ ,‬לאוכלוסיות שכנות יתרון מההיבט של סיוע בתחזוקה השוטפת של השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫שיטת העבודה‪ :‬שילוב של לימודים עיוניים בכיתה )בהנחיית המורים או מדריכי רשות הטבע והגנים( בנושאים‬ ‫רלבנטיים ויציאה לסיורי המשך‪ ,‬התנסות והעמקה בשטח‪ .‬לרוב מדובר על כ‪ 3 -‬סיורים בשנה‪ ,‬הכוללים גם‬ ‫‪8‬‬ ‫פעילויות למען האתר או למען קידום והעברת המסרים הלאה כגון‪ :‬ניקיון‪ ,‬הדרכה לקבוצות נוספות )תלמידים‬ ‫נוספים או הורים(‪ ,‬סיוע בפעילות ממשק ‪ -‬יפורט בהמשך בפרק נפרד‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫תקציבים‪ :‬מרבית הפעילויות נעשות על‪-‬ידי תקציבים חיצוניים )'חוף נקי'‪ ,‬קרנות שונות ומענקים(‬ ‫‬ ‫תוכנית ידיד החולות לשמירת חופי הים וסביבתם בשיתוף קהילה‪ -‬בחופי השרון )החל מ‪,2004 -‬‬ ‫מתבססת על תוכנית לאימוץ נחל פולג שמתקיימת החל משנת ‪.(2000‬‬ ‫חשיפת דגל ידיד החולות ביום שיא לכל תלמידי‬ ‫כיתות ד' הפעילות בתוכנית‬ ‫השתלמות מורים בגן לאומי חוף השרון ‪ -‬מקטע‬ ‫האימוץ של ביה"ס‬ ‫תוכנית חינוכית תלת שנתית וספיראלית הפועלת בבתי ספר יסודיים )בכיתות ד' ‪ -‬ו'( ובחט"ב )בכיתות‬ ‫ז' ‪ -‬ט'( באזור השרון‪ .‬במסגרת התוכנית מאמצים בתי‪-‬הספר מקטעי חוף סמוכים )שהינם שמורות טבע‬ ‫או גנים לאומיים( ופועלים למענם‪ ,‬בהתאם לצרכי השטח ולנושאים הנלמדים בכיתה‪ .‬כך למשל‪ ,‬כחלק‬ ‫מפעילות האימוץ לוקחים התלמידים חלק פעיל בממשק השמורה או הגן‪ ,‬על‪-‬פי תוכנית הממשק של‬ ‫האתר‪ ,‬בהנחיית אקולוג המחוז ובליווי הפקח האזורי‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬המורים מלמדים נושא בכיתה‪ ,‬בעקבותיו יוצאים התלמידים לסיור‪ .‬בסך‪-‬הכול יוצא‬ ‫כל תלמיד ל‪ 3 -‬סיורים בשנה‪ ,‬שניים מהם למקטע האימוץ )כולל פעילות למען השטח( וסיור אחד‬ ‫לאתר אחר לצורך השוואה כמו כן לצורך הפנמת ההתנהגות הסביבתית כדרך חיים ולא רק בשטח‬ ‫האימוץ "שלי"‪.‬‬ ‫הכשרת מורים‪ :‬תוכנית ידיד החולות רואה בכל מי שלוקח בה חלק‪ ,‬שותף פעיל בהתווייתה‪,‬‬ ‫תכנונה ובנייתה‪ ,‬כבר מן השלבים הראשונים‪ .‬מתוך הרצון להשתלב בתוכניות החינוכיות של בית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬ובחזון הבית‪-‬ספרי‪ ,‬ומתוך כוונה להעלות את המוטיבציה והרצון של המורים לקחת חלק‬ ‫בתוכנית‪ ,‬לא נבנתה תוכנית אחידה מראש‪ ,‬אלא תהליך בניית התוכנית ורצף הסיורים נעשה‬ ‫בשיתוף צוותי המורים ובהתאם לצרכיהם‪ .‬בתי‪-‬ספר השותפים לתוכנית מקבלים הכשרה בת ‪4‬‬ ‫מפגשים במהלכם מקבלים המורים העשרה בנושא הים וסביבתו וכן נחשפים לרעיונות מרכזיים‬ ‫בחשיבה סביבתית‪ .‬בעקבות ההכשרה מאתרים המורים נקודות חיבור בין הנושאים הנלמדים‬ ‫בכיתה וצרכי בית‪-‬הספר לבין מסרי ודגשי התוכנית ונכתבים מערכי שיעורים מתאימים‪ .‬בעקבות‬ ‫שיעורים אלו‪ ,‬ובהתאם לתוכן הנלמד‪ ,‬מוציאים מדריכי רשות הטבע והגנים את התלמידים‬ ‫לסיורים בשטח האימוץ‪ .‬התוכנית הינה למעשה שלד הקורם עור וגידים בשיתוף עם צוות ביה"ס‪,‬‬ ‫ומתוך כך שונה מבי"ס לבית‪-‬ספר‪.‬‬ ‫פעילויות לקהילת בתי‪-‬הספר‪ :‬כחלק מהתוכנית בוחרים בתי‪-‬הספר דרכים להעברת המסר של‬ ‫שמירת החופים לקהילות עימן הם קשורים כמו למשל‪ :‬חשיפת התוכנית ותכניה לשאר תלמידי‬ ‫‪9‬‬ ‫בתי‪-‬הספר )כיתות א' ‪ -‬ג'(‪ ,‬למשפחות וכד'‪ ,‬קיום טקסים בנושא בבית‪-‬הספר‪ ,‬עריכת לוח "ידיד‬ ‫החולות" בנקודה מרכזית בחצר בית‪-‬הספר‪ ,‬פעילות משותפת לתלמידים והורים ביום שיא‪ .‬תלמידי‬ ‫התוכנית הבוגרים )כיתות ו'( עוברים הכשרה לקראת הדרכה‪ ,‬לוקחים חלק בהדרכת התלמידים‬ ‫הצעירים וההורים‪ ,‬ומקבלים מדבקת "פקח צעיר" ותעודת "בוגר תוכנית ידיד החולות" המפרטת‬ ‫את שותפותם בשמירת חופי הים‪.‬‬ ‫מספר תלמידים בתוכנית‪ :‬כ‪ 2000 -‬תלמידים )המהווים ‪ 60‬כיתות ב‪ 7 -‬בתי‪-‬ספר( למדו את נושא‬ ‫הים וסביבתו ויצאו לימי סיור במקטעי החוף המאומצים על ידם )כ‪ 200 -‬ימי הדרכה בשנה(‪ .‬כ‪50 -‬‬ ‫מורים עברו השתלמות במסגרת התוכנית‪.‬‬ ‫מידע נוסף על התוכנית באתר רשות הטבע והגנים << ילדים וחינוך<< ידיד החולות‪ ,‬ובקישור‪:‬‬ ‫‪http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/company_search_tree.php?Cat=267~Car‬‬ ‫‪d5~~~~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=534013151‬‬ ‫תוכנית ידיד החולות בכרמל‪.‬‬ ‫פועלת במתכונת מעט שונה‪ .‬משתתפים בתוכנית תלמידי כיתות א' ‪ -‬ה'‪ ,‬אשר לומדים את נושא חוף‬ ‫הים וצבי הים ב ‪ 2-3 -‬שיעורים עיוניים בהדרכת מדריכי רשות הטבע והגנים ולאחר מכן יוצאים‬ ‫לסיור בחוף‪.‬‬ ‫**תוכנית ידיד החולות החלה כתוכנית משותפת לרשות הטבע והגנים ולחברת החשמל‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬חברת החשמל ותרומות אחרות‪ .‬עם הקיצוץ בתקציב חברת החשמל נעשה מאמץ לגיוס‬ ‫תקציבים ממקורות חלופיים כמו‪ :‬קרן תד אריסון‪ ,‬קרן שיקום נחלים‪ ,‬אמץ כיתה וחוף נקי‪.‬‬ ‫מאמצי הגיוס עדיין נמשכים‪.‬‬ ‫רצ"ב נספח ד' ‪ -‬דוגמאות לרצף לימודי בשני בתי‪-‬ספר שונים השותפים לתוכנית‬ ‫‬ ‫תוכנית אמץ כיתה במישור החוף הדרומי )החל מתשס"ז(‪.‬‬ ‫פעילות חינוכית המביאה את ערכי רשות הטבע והגנים לתלמידים הגרים באזור מישור החוף‬ ‫הדרומי ושפלת יהודה‪ ,‬תוך יצירת זיקה אל סביבתם הקרובה‪ .‬מטרת הפעילות ליצור הערכה אל‬ ‫הסביבה‪ ,‬ליהנות ממנה ולנהוג בה באופן שישמר אותה גם עבור הדורות הבאים‪ .‬הפעילות‬ ‫מתקיימת בשטח‪ ,‬באופן לימודי‪ -‬חוויתי‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬התכנית מורכבת משלושה מפגשים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים במרחב שפלה‬ ‫וחוף‪ .‬כל מפגש נערך באתר אחר על מנת לחשוף את התלמידים לסביבתם הקרובה תוך שהם‬ ‫מכירים בהשתנות הנוף‪ ,‬ערכי הסביבה וייחודיות המקום‪ .‬הפעילות שמה דגש על יכולתם של‬ ‫התלמידים להקיש מסביבה אחת למשניה‪ ,‬ועל אימוץ עקרונות טיול ראויים שישרתו אותם‬ ‫ביציאתם לטבע באשר הוא‪) .‬תוך שימוש‪ ,‬למשל‪ ,‬בכללי שנ"ה טובה = שביל‪ ,‬ניקיון‪ ,‬הסתכלות(‬ ‫אחד המפגשים מתקיים בשמורת טבע חולות ניצנים‪ ,‬במהלכו לומדים התלמידים מהי שמורת טבע‪,‬‬ ‫מי הגורמים המתקיימים בה )צומח‪ ,‬בע"ח( ומהי השפעת האדם הרצויה והלא רצויה על הסביבה‪.‬‬ ‫כל זאת תוך התמקדות בתכנים הייחודיים לבית הגידול החולי ולדיונות החול‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬תורמים שונים דרך תוכנית "אמץ כיתה" של רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‬ ‫תוכנית "ים וחופים" באשדוד )התקיימה בתשס"ו(‪.‬‬ ‫הפעילות יוצרת חיבור אל תוכנית הלימודים של בתי הספר היסודיים באשדוד שהוקדשה לנושא‬ ‫"מים וימים"‪ .‬באמצעות הפעילות מעצימים התלמידים את חווית הלימוד בכך שפוגשים את אותם‬ ‫תכנים הנלמדים בכיתה גם בשטח‪ .‬התכנית נבנתה בהתאמה לתלמידי כיתות ה' ‪ -‬ו באשדוד‪.‬‬ ‫חשיפה לקהילות נוספות‪ :‬בסוף שנת תשס"ו נערך אירוע שיא ‪ -‬חידון עירוני בנושא "מים וימים"‪,‬‬ ‫בו השתתפו ‪ 11‬בתי ספר יסודיים מאשדוד‪ .‬צוות המחו"ה השתתף בצוות השיפוט‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬הפעילות כללה ‪ 3‬מפגשים לכל כיתה‪ :‬הכנה בכיתה‪ ,‬סיור בשטח וסיכום בכיתה‪ .‬כל‬ ‫הפעילויות הודרכו על‪-‬ידי מדריכי רשות הטבע והגנים‪ .‬צוות מחו"ה שפלה וחוף בנה את התכנים‬ ‫ביחד עם בתי‪-‬הספר‪.‬‬ ‫תקציב‪" :‬חוף נקי"‪ .‬בהעדר תקציב חוף נקי אין המשך לתכנית השנה‪ .‬הפעילות התבצעה בשיתוף‬ ‫איגוד ערים לאיכ"ס אשדוד וחבל יבנה‪.‬‬ ‫‬ ‫שביל סובב עתלית )משנת ‪.(2004‬‬ ‫פעילות חצי שנתית לכיתות ה' ‪ -‬ו' הלומדות את נושא חוף הים ביום קבוע בשבוע בהדרכה של‬ ‫מדריכה מטעם רשות הטבע והגנים‪ .‬הפעילות כוללת שיעורים עיוניים וסיורים בכל פעם למקטע‬ ‫אחר‪ ,‬ממחנה המעפילים בעתלית ועד לחוף הים‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬בסך‪-‬הכול יוצאים התלמידים לשלושה סיורים‪ ,‬אשר לקראת כל אחד מהם התקיימו‬ ‫ארבעה שיעורים עיוניים )סה"כ כ‪ 18 -‬שיעורים(‪.‬‬ ‫פעילויות לקהילת בתי‪-‬הספר‪ :‬כחלק מהפעילות לומדים התלמידים להדריך ומדריכים את ההורים‬ ‫ביום שיא בתום הפעילות‪.‬‬ ‫תכנים‪ :‬מחנה המעפילים‪ ,‬רכס הכורכר‪ ,‬חוף חולי‪ ,‬חוות הקינון‪ ,‬דילמות של שימור מול פיתוח‪.‬‬ ‫מספר תלמידים בתוכנית‪ 4 :‬כיתות בשנה‪ ,‬סה"כ כ‪ 80-‬תלמידים‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬קרן קרב‪.‬‬ ‫‬ ‫פרויקט חינוכי בנושא צבי הים בכרמל )משנת ‪(2002‬‬ ‫פרויקט המתבצע במסגרת תוכנית שש‪ -‬שנתית הפועלת במסגרת קרן קרב במקביל לתוכנית‬ ‫זואולוגים צעירים הקיימת בבית‪-‬הספר כרמל וים‪ .‬תוכנית שש‪ -‬שנתית הינה תוכנית המתקיימת‬ ‫בכל שכבות הגיל בבתיה"ס היסודיים‪ .‬התלמידים לומדים בכל שנה נושא אחר‪ ,‬כך שלמעשה בכל‬ ‫אחת משנות לימודיהם בבית‪-‬הספר הם לומדים נושא כל שהוא הקשור לרשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬צוות המורים מלמד תכנים המותאמים לתכני רשות הטבע והגנים‪ ,‬בעקבותיהם‬ ‫מוציאים מדריכי רשות הטבע והגנים את התלמידים לסיורים בשטח‪ .‬בסך‪-‬הכול יוצאים‬ ‫התלמידים ל‪ 3 -‬סיורים בשנה להיכרות עם החוף החולי‪ ,‬עם נחל הקישון ועם ש"ט חוף הבונים‬ ‫פעילויות לקהילת בתי‪-‬הספר‪ :‬אחת לשנה מתקיים הפנינג ביום שישי במהלכו מוזמנים התלמידים‬ ‫וההורים לסיור בעקבות העקבות בחוף הים‪ ,‬התלמידים הם שידריכו את עמיתיהם ואת הוריהם‬ ‫ברכס הכורכר )בדומה להדרכת עמיתים בחי‪-‬בר בתכנית השבת יונקים לטבע(‪ .‬כחלק מהתוכנית‬ ‫מקבלים תעודות פקח צעיר‪.‬‬ ‫מספר תלמידים בתוכנית‪ :‬כ‪ 40-‬תלמידים‪ ,‬כל שנה‪.‬‬ ‫תקציב ‪ /‬שותפים‪ :‬קרן קרב ‪ -‬זואולוגים צעירים‬ ‫‪11‬‬ ‫חלקה של רשות הטבע והגנים בתוכנית‪ :‬צוות של רשות הטבע והגנים בונה את תכנית השיעורים‬ ‫והסיורים תוך תיאום עם צוות ההוראה בכדי לגזור שיעורים משלימים על פי צרכים של המורות‬ ‫והמקצועות‪.‬‬ ‫בכל שנה נערכו שינויים והתאמות בהתאם ללקחי השנה הקודמת ולמגבלות אחרות‪ ,‬רצ"ב התכנית‬ ‫שהתגבשה לקראת שנת‪-‬הלימודים תשס"ח‪:‬‬ ‫כיתות א'‪ -‬חקר הסביבה הקרובה ‪ -‬בהנחיית זואולוגים צעירים‬ ‫כיתות ב'‪ -‬נושא צבי הים‪ ,‬הדרכה של התוכנית המלאה ‪ -‬גם בכיתה וגם בשטח ‪ -‬בהנחיית רט"ג‪.‬‬ ‫כיתות ג'‪ -‬פינת החי‪ -‬בהנחיית זואולוגים צעירים‪.‬‬ ‫כיתות ד'‪ -‬השבת יונקים ‪ -‬הדרכת תוכנית מלאה בכיתה ובשטח ‪ -‬בהנחיית רט"ג‬ ‫כיתות ה'‪ -‬צפרות ‪ -‬שיעורים בכיתה בהנחיית זואולוגים צעירים‪ ,‬סיורים בנושא פורשים כנף‬ ‫בהדרכה של רט"ג‪.‬‬ ‫כיתות ו'‪ -‬אימוץ אתר והכנה להדרכה בנושא רכס הכורכר ‪ -‬בהנחיית רט"ג‪.‬‬ ‫‬ ‫פרויקט שכנים בחוף בעכו )משנת ‪.(2005‬‬ ‫פעילות משותפת לתלמידי כיתות ה' נבחרים משני בתי‪-‬ספר יסודיים‪ ,‬יהודי וערבי בעכו‪ .‬הפעילות‬ ‫מתקיימת במשך שנת‪-‬הלימודים כולה מאוקטובר ועד יוני )כ‪ 30 -‬מפגשים(‪ .‬מרבית המפגשים‬ ‫מתקיימים בשטח‪ .‬דגש מרכזי בפעילות ‪ -‬דו קיום‪ ,‬היכרות עם החי והצומח בחוף ובים‪ ,‬שמירה על‬ ‫הניקיון בהיבטים שונים של פגיעה בבע"ח‪ ,‬היכרות עם חופים שונים )שמורת טבע‪ ,‬שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫חוף עירוני(‪ ,‬ארכיאולוגיה ימית‪ ,‬היסטוריה של נמל עכו בהיבטים של שמירת טבע ופעילות ניקיון‬ ‫חופים‪.‬‬ ‫דרך הפעולה‪ :‬ההכנה לפעילות נעשתה בכל בית‪-‬ספר בנפרד‪ ,‬יתר המפגשים נעשו במשותף בקבוצות‬ ‫מעורבות‪ .‬את התוכנית הדריכו רכזת התוכנית מטעם רשות הטבע והגנים ומדריכה ערביה מטעם‬ ‫עמותת לינק לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫פעילויות לקהילת בתי‪-‬הספר‪ :‬בסוף השנה נערכה פעילות שיא בחוף ארגמן )חוף עירוני( שכללה‬ ‫תחנות פעילות שונות‪.‬‬ ‫בסוף השנה נערכה פעילות שיא בחוף ארגמן )חוף עירוני( שכללה ניקיון בחוף נעמן )חלק משטחים‬ ‫פתוחים(‪ ,‬ותחנות פעילות שונות לקהל המתרחצים )דו קיום מוזיקלי‪ ,‬מיחזור בקבוקים‪ ,‬דוכן צבי‬ ‫ים‪ ,‬תחרות בניית ארמונות בחול ועוד(‪ .‬הפעילות הייתה לתלמידי ה'‪-‬ו' מבית‪-‬הספר היהודי‪,‬‬ ‫לתלמידי הפרויקט מבית‪-‬הספר הערבי ולהורים‬ ‫‪12‬‬ ‫חלקה של רשות הטבע והגנים בתוכנית‪ :‬התווית העקרון המנחה לפעילות‪ ,‬כתיבת המערכים ומימון‬ ‫הפעילויות )הסעות‪ ,‬הדרכות‪ ,‬שירותי משרד וחומרים‪ ,‬תרגום ועוד(‬ ‫תקציב‪' :‬חוף נקי'‪ .‬בשנת תשס"ז הפעילות מתקיימת רק בבית‪-‬הספר הערבי לאור קיצוצי תקציב‬ ‫משמעותיים‪.‬‬ ‫מידע נוסף על התוכנית‪ ,‬באתר רשות הטבע והגנים‪:‬‬ ‫‪http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~30~~502640460~C‬‬ ‫‪Bur=327340926&=Clt&SiteName=parks&=ru&~ard3‬‬ ‫ובאתר של עמותת לינק לאיכות הסביבה‪:‬‬ ‫‪depart_id=28242&http://www.link.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=193875‬‬ ‫ב‪ .‬פעילויות חקר ‪-‬‬ ‫כחלק מפעילויות החקר שמבצעים מרכזי החינוך וההסברה של רשות הטבע והגנים‪ ,‬ישנן פעילויות חקר‬ ‫המתמקדות בסביבה החופית‪ ,‬אלו שמות דגש מרכזי על היות החופים בית גידול בסכנה‪ .‬פעילויות אלו עוסקות‬ ‫בעיקר בלימוד ומעקב אחר תנאי בית הגידול בחוף הים‪ ,‬פעילות האדם בחופים והשפעתה‪ ,‬ומינים בסכנת הכחדה‬ ‫באזורי החוף‪ .‬כל זאת תוך התנסות פעילה בביצוע פעילות חקר‪.‬‬ ‫‬ ‫ביוטופ חוף חולי‬ ‫מעקב אחרי השינויים העונתיים והיומיים בבית הגידול החולי‪ ,‬מבנה ותפקוד אורגניזמים בבית‬ ‫הגידול‪ ,‬בדיקת הקשר ביו הקרבה לים לנוכחות אורגניזמים כתלות בתנאים הא‪-‬ביוטיים‪.‬‬ ‫‬ ‫ביוטופ חוף סלעי‬ ‫התמודדותם של האורגניזמים עם התנאים הקיצוניים בבית הגידול הסלעי בים‪ ,‬מגוון המינים‪,‬‬ ‫יחסי הגומלין וחיגור אורגניזמים‪.‬‬ ‫‬ ‫ביוטופ צבי ים‬ ‫צבי ים כבעלי חיים בסכנת הכחדה‪ .‬בחינת חשיבותו של החוף החולי בהשלמת מחזור החיים של‬ ‫הצבים ויחסי הגומלין בין האורגניזמים במערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫‬ ‫ביוטופ רכס הכורכר והחולות‬ ‫מצוק הכורכר והחולות שמעליו כבית גידול ייחודי למגוון צמחים ובעלי חיים‪ ,‬בחינת השפעת‬ ‫התנאים הטופוגרפיים על האורגניזמים בבית הגידול‪.‬‬ ‫‬ ‫אקוטופ בנושא המרינה והשפעת האדם על החוף‬ ‫שימור מול פיתוח‪ ,‬השפעת שימושי אדם על המבנה הטופוגרפי בחוף ועל מגוון המינים‪ ,‬המרינה‬ ‫כמפגע סביבתי‪.‬‬ ‫‬ ‫אקוטופ בנושא בעלי חיים בסכנת הכחדה‬ ‫צבי הים כבעל חיים בסכנת הכחדה‪ -‬מעקב אחרי ההשלכות של פעילות האדם בים וביבשה על צבי‬ ‫הים התיכון ומחזור החיים הצב‪ ,‬כולל ביקור במרכז להצלת צבי ים‪.‬‬ ‫ בנוסף מקיימים המחו"ה השונים סדנאות סביבתיות בנושאים אלו‪.‬‬ ‫מספר תלמידים בשנה‪ :‬סה"כ כ‪) 125 -‬הנתונים לקוחים ממרחב שרון‪ ,‬במחו"ה כרמל פעל מרכז אקולוגי אך‬ ‫נסגר לאחרונה(‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .3‬פעילויות חינוכיות ארוכות טווח במערכת החינוך הבלתי ‪ -‬פורמאלית ובקרב קהילות שונות‬ ‫א‪ .‬פעילות עם קבוצות נוער המתגוררות בסמוך לחופי הים ‪-‬‬ ‫‬ ‫אימוץ גן לאומי חוף השרון על‪-‬ידי נוער חממיקה )משנת ‪(2000‬‬ ‫*חממיקה‪ :‬מסגרת חינוכית הפועלת לאחר שעות הלימודים‪ ,‬בה משתתפים בני הנוער של קיבוץ‬ ‫שפיים‪ .‬החממיקה נמצאת בקיבוץ שפיים‪ ,‬יש בה חממה גדולה של צמחים שונים‪ ,‬ועבודות קרמיקה‬ ‫שבני הנוער יוצרים‪.‬‬ ‫מטרת הפעילות המשותפת‪ :‬לקיחת אחריות של קבוצת בני הנוער על הגן הלאומי הסמוך לה הפועל‬ ‫כשטח פתוח לרווחת כלל הציבור ללא תשלום‪ .‬מעורבותם של בני הנוער בסביבתם הקרובה מהווה‬ ‫חלק מחזון הפעילות של החממיקה‪ ,‬כפי שהוגדר על‪-‬ידם‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬קבוצת בני הנוער שולבה בעבודות הפיתוח של הגן והסדרתו לקליטת קהל‪ ,‬הייתה‬ ‫מעורבת ושותפה בהשבת אוכלוסיית צבי ארצישראלי לגן הלאומי‪ ,‬ולקחה חלק פעיל במעקב אחר‬ ‫התאקלמותם של הפרטים ומצבם‪ .‬מדי שנה קבוצת בני הנוער החדשה עוברת השתלמות מקצועית‬ ‫בתחומים הרלבנטיים‪ ,‬ועוסקת בתחזוקה שוטפת של הגן הלאומי )כולל ניקיון‪ ,‬גיזום‪ ,‬תחזוקת‬ ‫מתקני הגן בהם ספסלים ושילוט(‪ ,‬דיווח על מפגעים‪ ,‬מעקב אחרי בעלי החיים‪ ,‬קיום הדרכות‬ ‫לקבוצות תלמידים ולקהל הרחב‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם בית המלון הסמוך‪ ,‬ועזרה לפקח האזורי‬ ‫מעת לעת‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬עבודה צמודה עם קבוצת בני הנוער הראשונה בפיתוח הגן והשבת הצבאים‪,‬‬ ‫תדרוך והכוונה בנושאים מדעיים‪ ,‬העברת קורס הדרכה לבני הנוער‪ ,‬הנחיה בבניית מערכי ההדרכה‪,‬‬ ‫קיום השתלמויות מקצועיות אחת לשנה לקבוצות הנוער החדשות שמצטרפות‪ ,‬שילוב בני הנוער‬ ‫בהדרכות של פעילויות אתר‪-‬קהילה נוספות של רט"ג כדוג' למנהיגות סביבתית מקומית וכמודל‬ ‫לחיקוי‪.‬‬ ‫מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 15 -‬בני נוער כל שנה‬ ‫תקציב‪ :‬רשות הטבע והגנים מעבירה סכום קבוע לחממיקה תמורת פעילותם בגן ‪ -‬מתקציב‬ ‫תשתיות מחוז מרכז‬ ‫תקציבי החינוך וההדרכה‪ :‬המשרד לאיכות‪-‬הסביבה בתחילת הדרך‪ ,‬וכיום מתקציב תוכנית 'ידיד‬ ‫החולות'‪.‬‬ ‫‬ ‫קבוצות נוער נוספות הפועלות לפי מודל זה‪ :‬נעורי פלמחים‪.‬‬ ‫מפגש הכשרה ראשון של נעורי פלמחים‬ ‫)סיור להכרות עם השטח בשיתוף פקחים(‬ ‫‪14‬‬ ‫ב‪ .‬פעילות בבסיסי צה"ל הסמוכים לחוף הים ‪-‬‬ ‫‬ ‫בסיס צה"ל בחולות פלמחים )משנת ‪(2001‬‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬העלאת מודעות בקרב חיילי הבסיס הצבאי ומשפחותיהם הגרים בו לערכי הטבע‬ ‫הנוף והמורשת בחולות פלמחים ובשמורת הטבע בתחומה הם חיים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬איתור והכשרה של שני מסלולי טיול בדגשים שונים בתוך שטח הבסיס בשיתוף חיילי‬ ‫הבסיס )כולל סימונם ושילוטם בשטח והכשרה של פינות תצפית וישיבה(‪ ,‬כתיבת דפדפת הדרכה‪.‬‬ ‫צוות ההדרכה של הבסיס מקיים הדרכות במסלולים אלו לכל תושבי הבסיס ומשפחותיהם על‬ ‫בסיס קבוע‪ ,‬כחלק מתוכנית העבודה בבסיס‪.‬‬ ‫קשר עם רשות הטבע והגנים‪ :‬פריצת שבילים ופיקוח על אופן סימונם‪ ,‬המשך העבודה השוטפת ‪-‬‬ ‫סגל הבסיס נמצא בקשר שוטף עם הפקח האזורי ומסייע בפעילויות שונות לפי הצורך‪ ,‬בסיוע של‬ ‫החיילים לפעילויות שמירת טבע באזור )ניקיון חופים‪ ,‬הסדרת שבילים וכד'(‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬סיוע בכתיבת דפדפת‪ ,‬כתיבת מערכי הדרכה‪ ,‬הכנת תיק הדרכה המכיל מידע‪,‬‬ ‫חומרי רקע רלבנטיים ועזרי הדרכה וליווי והכשרת צוות ההדרכה של הבסיס בשלבים הראשונים‪.‬‬ ‫‬ ‫זכו על פועלם במקום ראשון בתחרות של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‬ ‫בסיסי צה"ל נוספים עימם מתקיימת פעילות‪:‬‬ ‫בה"ד ‪) 8‬הסמוך לשמורת טבע נחל פולג( ובט"ר ניצנים‪.‬‬ ‫מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 300 -‬חיילים נחשפו לתוכנית ידיד החולות בבה"ד ‪8‬‬ ‫ג‪ .‬פעילות עם מבוגרים מתנדבים ‪ -‬קהילה הסמוכה לאתרים‬ ‫‬ ‫נאמני פולג )שנת ‪(2000‬‬ ‫קבוצת תושבים משכונת רמת פולג בנתניה‪ ,‬הסמוכה לשמורת טבע נחל פולג‪ ,‬עברה במשך מספר‬ ‫חודשים תהליך מקצועי ומובנה‪ ,‬בהנחיית רשות הטבע והגנים במהלכו גיבשה חזון המבטא את‬ ‫הקשר שבין השכונה לשמורה‪" :‬להפוך את השכונה לשביל בשמורה ואת השכונה לשביל בשכונה"‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬הגדרת החזון‪ ,‬בניית תוכנית עבודה לבתי ספר ולקהילה‪ ,‬שותפות מלאה בגיבוש תוכנית‬ ‫פיתוח השמורה ועוד‪ .‬את הפעילות ליווה הפקח האזורי‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬בליווי התהליך‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר עזיבתו של מנהל המתנ"ס שריכז את הקבוצה‬ ‫בפעילות השוטפת‪ ,‬וכניסתו של פקח חדש לתפקיד התפרקה הקבוצה והפעילות דעכה‪.‬‬ ‫מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 20 -‬תושבים‬ ‫תקציב‪ :‬המשרד להגנת הסביבה מימן את ביצוע הקורס‪.‬‬ ‫‬ ‫נאמני נחל אלכסנדר )החל משנת ‪(2000‬‬ ‫קבוצת תושבים מעמק חפר עברה קורס הכשרה בנושאי שמירת טבע נוף ומורשת באזורם‪ .‬בתום‬ ‫תקופת ההכשרה הוגדרו ארבע קבוצות פעילות‪ ,‬אחת מהן בחרה להתמקד בשפך הנחל והחוף‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬חברי הקבוצה נמצאים עד היום בקשר שוטף עם מנהל גן לאומי נחל אלכסנדר ‪ -‬חוף בית‬ ‫‪15‬‬ ‫ינאי‪ .‬מאחר ויש בניהם אנשי ביולוגיה מקצועיים‪ ,‬הם לוקחים חלק פעיל במיוחד בממשק שמירת‬ ‫הטבע בשפך הנחל והחוף ומסייעים בכך רבות לצוות הגן‪ :‬איתור קיני צב רך‪ ,‬שזרוע חומעת‬ ‫האווירון‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬בהנחיית הקורס בתחילת הדרך‪ .‬כיום עיקר הפעילות היא מול מנהל גן לאומי‬ ‫נחל אלכסנדר ‪ -‬חוף בית ינאי‪ .‬לאחרונה החלו מגעים לבניית קורס מתנדבים נוסף‪.‬‬ ‫מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 20 -‬תושבים מתוכם פעילים היום באופן שוטף כ‪.6 -‬‬ ‫תקציב‪ :‬המשרד להגנת הסביבה מימן את ביצוע הקורס‬ ‫‬ ‫תוכנית קהילתית בניצנים ‪) -‬בשלבי בנייה ראשוניים(‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬קהילת ניצן וניצנים תראה בשמורת טבע ניצנים חלק מסביבתה האורגנית‪ ,‬תכיר‬ ‫אותה‪ ,‬תהייה גאה בשכנות אליה‪ ,‬תטפח אותה במסגרת חשיבה בת קיימא‪ ,‬ותגן עליה מפני‬ ‫האיומים המסכנים את המשך קיומה‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬בנייה והנחייה של חוג שבועי ‪" -‬ילדים שומרי טבע"‪ ,‬השתלבות במערכת‬ ‫החינוכית הקיימת תוך הטמעת ערכי שמירת טבע בסביבה הקרובה והנחייה של קורסי פעילים לבני‬ ‫נוער ומבוגרים אשר ייקחו פעיל בפעילויות אכיפה‪ ,‬הסברה והדרכה‪ .‬המטרה היא שכל הקבוצות‬ ‫הללו יפעלו תחת שיתוף פעולה למען השמורה‪.‬‬ ‫תקציב‪ :‬תקציב ייחודי שאמור להיות מגויס לטובת העניין‬ ‫‬ ‫קורס ידידי החולות )‪(2006‬‬ ‫בקורס השתתפו כ‪ 20 -‬איש בהם תושבים החיים לאורך חופי הים וסטודנטים מן המכללה הימית‬ ‫במכמורת‪ .‬במסגרת הקורס התקיימו הרצאות וסיורים בנושאים הרלבנטיים לסביבה החופית‪,‬‬ ‫הנחייה מקצועית בבניית תוכניות עבודה ומתן כלים להוצאת הרעיון אל הפועל‪ .‬במהלך הקורס‬ ‫התגבשו קבוצות עבודה שיזמו ותכננו פרויקטים לשמירה והגנה על ערכי הטבע והמורשת בסביבה‬ ‫החופית‪ ,‬תוך רתימת גופים נוספים ושיתוף הקהילות הסמוכות‪ .‬בין תוכניות העבודה שהוצגו‪:‬‬ ‫תוכנית לתכנון מחדש של חוף מכמורת המתחשב בפן הציבורי‪ ,‬הסביבתי והכלכלי; תוכנית‬ ‫לשמירת חוף צוקי ים והכרזתו כשטח שמור; דף אינטרנט של ידידי החולות בתוך אתר האינטרנט‬ ‫של מועצת עמק חפר האמור לעדכן בחדשות וקישורים רלוונטיים לשמירת חופי הים‪ ,‬ומיזם חינוכי‬ ‫ערכי לאימוץ שמורת חוף גדור ע"י תלמידי בי"ס מבואות‪-‬ים בהנחיית סטודנטים מהמכללה‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בניית תוכניות עבודה‪.‬‬ ‫קשר עם המחו"ה‪ :‬בהובלת והנחיית הקורס‪ .‬בשל בעיות תקציב לא היה מי שילווה את בוגרי‬ ‫הקורס עם סיומו לסיוע בקידום תוכניות העבודה שיזמו‪.‬‬ ‫מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 20 -‬תושבים וסטודנטים מהמכללה למדעי הים והסביבה במכמורת‬ ‫תקציב‪ :‬תוכנית ידיד החולות‬ ‫‪ .4‬הסברה‬ ‫הרציונאל‪ :‬פגיעות רבות בערכי הטבע הנוף והמורשת נעשות מתוך חוסר מודעות‪ .‬כמו‪ -‬כן‪ ,‬ההיכרות של הציבור‬ ‫עם רשות הטבע והגנים ופעילותה לאורך החופים מצומצמת ביותר‪ .‬מטרת ההסברה בתחום חופי הים וסביבתם‬ ‫היא לקרב את האנשים לאתרים‪ ,‬למסרים ולפעולות של רשות הטבע והגנים ולהעלות את המודעות לסוגיות‬ ‫נבחרות‪ .‬הדגש הוא על יצירת היכרות עם האתרים לאורך החוף‪ ,‬על הקיים בהם ועל ייחודיותם תוך הפניית‬ ‫‪16‬‬ ‫תשומת הלב לסכנות המאיימות על המשך קיומם‪ ,‬ולפעולות הרשות למען שמירתם‪ .‬ההנחה היא שלאחר החשיפה‬ ‫לנתונים‪ ,‬הציבור ירצה להכיר אתרים נוספים ולשמוע על פעולות נוספות‪ ,‬יתמוך בפעולות אלו ויפיץ למעגלים‬ ‫נוספים את חשיבותן ונחיצותן‪.‬‬ ‫קהל היעד‪ :‬קהל בעל פוטנציאל פגיעה בערכי הטבע הנוף והמורשת‪ ,‬העושה שימוש בחוף הים וסביבתו )דייגים‪,‬‬ ‫מתכננים‪ ,‬מחליטנים‪ ,‬מטיילים‪ ,‬מתרחצים(‪ ,‬קהל היכול לסייע לפעילות השוטפת מעצם נוכחותו הרבה במקום‬ ‫)מצילים‪ ,‬מתרחצים‪ ,‬אנשים המתאמנים בספורט באופן קבוע בחופים(‪ ,‬או מעבירי מסרים )אנשי חינוך‪ ,‬מדריכי‬ ‫טיולים‪ ,‬מדריכי צלילה וספורט ימי וכו'(‪.‬‬ ‫דרכי הפעולה‪ :‬ההנחה היא שהדרך לקרב אנשים היא דרך הרגש או דרך מתן מענה ומידע רלבנטי במוקדי עניין‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬פעילויות ההסברה מתמקדות במספר ערוצי פעילות‪ :‬חשיפה דרך עמדות מידע‪ ,‬פעילות המשלבת יצירת‬ ‫סקרנות חוויה ועניין‪ ,‬ושימוש בנושאים ייחודיים המושכים תשומת לב‪ ,‬עניין ואהדה רבה בקרב הציבור ולכן‬ ‫יכולים בנקל לגייס את תמיכת הציבור לשמירתם ובכך הם משמשים כ"מין מטריה"‪ .‬למשל‪ :‬חוף הים כאזור נוף‬ ‫ייחודי‪ ,‬צבי הים ואירוס הארגמן‪.‬‬ ‫א‪ .‬פעולות הסברה הכוללות מפגש עם אנשי רשות הטבע והגנים )פקחים או מדריכים(‬ ‫‬ ‫סיורים בעקבות צבי הים‬ ‫סיורי ערב בעונת ההגחה של צבי הים‪ .‬הסיור כולל הליכה לאורך חוף הים‪ ,‬תוך התייחסות לתכנים‬ ‫הקשורים לצבים ולחופים‪ .‬שיאו של הסיור הוא מול אחת מחוות הקינון של צבי הים לאורך החוף‪,‬‬ ‫שם מוזמנים המשתתפים לצפות באחת מפעילויות ההצלה המתבצעות באופן שוטף על‪-‬ידי פקחי‬ ‫רשות הטבע והגנים ‪ -‬המתנה להגחה של צבונים או פתיחת קן של צבת ים מספר ימים לאחר‬ ‫בקיעת הביצים‪ .‬במהלך הפעילות המשתתפים מקבלים הסבר על מטרת הפעולה ‪ -‬הצלת צבונים‬ ‫שנותרו בקן‪ ,‬איסוף נתונים לצורך מעקב אחר אחוזי הבקיעה ועוד‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי בעבר כללו‬ ‫הסיורים שחרור צבונים שבקעו במהלך הלילה שקדם להדרכה ואשר הגעתם לים עוכבה לשם כך‬ ‫עד ‪ 24‬שעות מזמן בקיעתם‪ .‬אולם‪ ,‬לאור מחקרים שהראו כי עיכוב זה בהגעתם לים מצמצם את‬ ‫יכולות ההישרדות שלהם הוחלט לשנות את ההדרכה ולהזמין את הקהל להיות שותף לפתיחת קן‬ ‫לאחר בקיעה‪.‬‬ ‫מספר סיורים בשנה )נתונים מ‪ :(2006 -‬סה"כ ‪-‬‬ ‫מחו"ה חוף ‪ 22 -‬סיורים )‪ 610‬משתתפים(‬ ‫מחו"ה שרון ‪-‬‬ ‫מחו"ה כרמל ‪ 90) 3 -‬משתתפים(‬ ‫מחו"ה גליל עליון ‪-‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‬ ‫השבת צבי ים לטבע לאחר טיפול והתאוששות במרכז הארצי להצלת צבי ים בהשתתפות קהל‪.‬‬ ‫פעילות זאת נעשית לרוב בהשתתפות מחליטנים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬מעבירי מסרים או קהלי יעד אחרים‬ ‫לתחום ההסברה )דייגים‪ ,‬מצילים‪ ,‬וכד'(‬ ‫‬ ‫סל"ת )סיורים ללא תשלום( בדגש פריחה בסביבה החופית‬ ‫למשל‪ ,‬סיורים בעקבות החבצלות והצבעונים בחוף הבונים‪ ,‬סיורים בעקבות האירוסים בחוף‬ ‫השרון‪ .‬סיורים אלו כוללים גם הם מעבר להתמקדות בפריחה הייחודית גם התייחסות לסוגיות‬ ‫מרכזיות הקשורות לחוף הים ושמירתו‪.‬‬ ‫מספר סיורים בשנה‪ :‬בכל שנה נערך סיור אחד למשפחות )כ‪ 50 -‬איש בסיור(‬ ‫‬ ‫אירועי הסברה בחופים ‪ -‬צעדת חולות ניצנים‬ ‫מתקיימת ‪ 12‬שנים ברציפות‪ ,‬בשיתוף הגופים הירוקים )חלה"ט‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬ ‫ורשויות מוניציפאליות(‪ .‬קהל היעד‪ :‬הקהל הרחב וכל התומכים בשמירת החולות בכלל וחולות‬ ‫ניצנים בפרט‪ .‬באמצעות הצעדה חושפים את הקהל על בית הגידול החולי ועל ערכי הטבע בחולות‬ ‫באמצעות פעילות בתחנות הדרכה של רשות הטבע והגנים בנושא‪ :‬צבים‪ ,‬צבאים‪ ,‬כושר נשיאה של‬ ‫תא שטח וסטאטוס שמורה‪) .‬באירוע שהתקיים השנה השתתפו כ‪ 3000 -‬איש(‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‬ ‫עמדות הסברה בעונת הפריחה‬ ‫ממוקמות במקומות הומי אדם ומטרתן להסב את תשומת המבקרים שבאו לראות את הפריחה‬ ‫לחשיבות ההליכה על שבילים מסומנים ולניתוב הקהל לאתרים נוספים באזור על מנת לווסת את‬ ‫מספרי המבקרים הגדולים באתרי הפריחה‬ ‫‬ ‫עמדות הסברה בכנסים רלבנטיים בארץ ובחו"ל ובאירועים המתקיימים באתרי החוף של רט"ג‪.‬‬ ‫התאמת צמחים לבית הגידול החופי‬ ‫אילו בעלי חיים בחולות ?‬ ‫התאימו בין העקבות לתמונות‬ ‫תחנת "גלגל המזל" ‪ -‬שאלות‬ ‫בנושא שמירת טבע וחוף הים‬ ‫מטרתן בעיקר לחשוף את הקהל לפעילות רשות הטבע והגנים בהיבט של השמירה על ערכי הטבע‬ ‫הנוף והמורשת בכלל ובהיבט של שמירה על חופי הים בפרט‪ .‬למשל‪ :‬עמדות הסברה באירועים‬ ‫שהתקיימו בחוף בית ינאי‪ ,‬לעיתים כוללות עמדות אלו גם הפעלה לילדים כדוגמת גלגל המזל ‪-‬‬ ‫שאלות טריוויה בנושאים רלבנטיים )שמירת טבע‪ ,‬חוף הים‪ ,‬צבי ים וכד'(‪ ,‬עמדות הסברה בכנסים‬ ‫מקצועיים של חינוך סביבתי‪ ,‬של לימודי מדעים‪ ,‬של כנסים אקולוגיים ועוד‪.‬‬ ‫‬ ‫מבצעי הסברה למתרחצים בחופים בחודשי הקיץ במסגרת 'חוף נקי'‬ ‫מטרת הפעילות ליצור הנעה לפעולה )מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשמור על החופים‬ ‫נקיים?( ולדיווח על מפגעים‪ ,‬וחשיפת הציבור לתוכנית חוף נקי לשמירת הניקיון בחוף הים‪ .‬בכל‬ ‫שבת‪ ,‬בין השעות ‪ 10.00-16.00‬הוצבו שני מדריכים בכל מקטע חוף‪ .‬המדריכים עברו בין‬ ‫המתרחצים בחוף‪ ,‬חילקו שקיות אשפה‪ ,‬ערכו תצפיות וקיימו ראיונות קצרים ושיחות קצרות עם‬ ‫חלק מהנוכחים בחוף‪.‬‬ ‫הפעילות נעשתה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪19‬‬ ‫רצ"ב נספח ו' ‪ -‬שאלונים ודפי תצפית שהמדריכים ממלאים במהלך מבצע ההסברה‬ ‫‬ ‫מבצעי ניקיון‬ ‫סטודנטים מהמכללה הימית במכמורת במבצע ניקיון חיילי הנח"ל במבצע ניקיון בשמורת‪-‬טבע חוף גדור‬ ‫בחוף גדור ובמעגן מכמורת )בצלילה(‬ ‫ובגן לאומי אביחיל )בשיתוף תלמידי אביחיל(‬ ‫לרוב מדובר בקבוצות של תנועות נוער או חיילים שרוצים לעשות מבצע ניקיון בחופים‪ .‬בעבר כללה‬ ‫הפעילות רק ניקיון חופים ונעשתה תוך תיאום האזור המיועד לניקיון עם הפקח‪ .‬כיום ישנו מאמץ‬ ‫לצרף לכל פעילות שכזאת מדריך שגם ייתן מידע ורקע על מצב החופים והפעילויות‪.‬‬ ‫בכרמל ‪ -‬קהל היעד הוא בתי הספר בחוף כרמל‪ ,‬הפעילות כוללת סדרה של מפגשים בנושא החוף‪-‬‬ ‫שיעורי הכנה ויציאה לחוף‪ .‬התכנים הם‪ :‬צבי הים‪ ,‬ניקיון ושמירה על ערכי החוף )חול‪ ,‬צדפים‪,‬‬ ‫כורכר וכו'(‪.‬‬ ‫בשרון ‪ -‬לרוב אלו הן הדרכות חד פעמיות‬ ‫תקציב‪ :‬רוב הפעילויות בוצעו מתקציבי 'חוף נקי'‪.‬‬ ‫מספר פעילויות בשנה‪:‬‬ ‫בכרמל ‪ -‬הפעילות מתבצעת בכ‪ 20 -‬כיתות שמקבלות ‪ 3‬ימי הדרכה לכל כיתה‪ .‬סה"כ כ‪ 60-‬ימי‬ ‫הדרכה‪ ,‬שבוצעו בין אוקטובר למאי‪.‬‬ ‫בשרון ‪ -‬אין נתונים‪.‬‬ ‫‬ ‫ערכת הסברה ניידת בנושא צבי ים‬ ‫עזר צבי ים‬ ‫מונופול צבי ים‬ ‫הערכה כוללת סרטון קצר‪ ,‬מצגת‪ ,‬משחק מונופול צבי ים‪ ,‬ערכת עזרים ועוד‪ .‬ניתנת להפעלה‬ ‫כהרצאה מול קהלי יעד שונים‪ :‬בבתי ספר‪ ,‬במתנ"סים‪ ,‬מועדוני צלילה‪ ,‬מועדוני ספורט ימי‪ ,‬דייגים‪,‬‬ ‫מצילים וכו'‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מספר סיורים בשנה‪ :‬עשרות )בכל אחת מפעילויות החוף יש שימוש באחד מהעזרים לפחות(‬ ‫ב‪ .‬פעולות הסברה שאינן כוללות מפגש עם אנשי רשות הטבע והגנים‬ ‫‬ ‫שילוט‪ ,‬לוחות מידע והסבר‬ ‫בחלק מהאתרים קיים שילוט הנותן מידע בסיסי בלבד על האתר וייחודיותו‪ ,‬בחלק השילוט ישן‬ ‫ונושא לוגו של רשות שמורות הטבע‪ ,‬אין אחידות בנוסח השלטים יש שלטים שמספקים בעיקר‬ ‫הנחיות התנהגותיות‪ ,‬יש שלטים שמספקים הסברים להנחיות ההתנהגותיות המופיעות בהם‪.‬‬ ‫דוגמאות לשלטי הסברה בשירותים‬ ‫‬ ‫דוגמא לשלט הסבר‬ ‫דפדפות להדרכה עצמית באתרים בתשלום ובאתרים שלא בתשלום‬ ‫הדפדפות מספקות מידע על האתר )חי‪ ,‬צומח‪ ,‬מורשת(‪ ,‬על מסלולי הטיול באתר‪ ,‬כולל הכוונה‬ ‫לנקודות מיוחדות לאורך המסלול )נקודות תצפית‪ ,‬תצורת קרקע ייחודית וכו'(‪ .‬הדפדפות מצויות‬ ‫לרוב בקופסת דפדפות בכניסה לאתר ‪ -‬באחריות הפקח לדאוג למלאי שוטף‪ .‬במרבית הדפדפות‪ ,‬או‬ ‫בשילוט הנלווה מופיעה בקשה למטיילים להחזיר את הדפדפת בתום השימוש אם אינם רוצים‬ ‫לשמור אותה‪ .‬חלק מהדפדפות מצויות גם באינטרנט )רצ"ב קישורים(‬ ‫‪http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/company_search_tree.php?Cat=40~Card‬‬ ‫‪1~~~~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=534013151‬‬ ‫דפדפות קיימות לאתרים הקולטים קהל בתשלום‪:‬‬ ‫‬ ‫גן לאומי אשקלון‬ ‫‬ ‫גן לאומי אפולוניה‬ ‫‬ ‫גן לאומי קיסריה‬ ‫‬ ‫גן לאומי אכזיב‬ ‫‬ ‫שמורת טבע חוף הבונים‬ ‫דפדפות קיימות לאתרים שאינם בתשלום‪:‬‬ ‫‬ ‫יבנה ‪ -‬ים )בסיס פלמחים(‬ ‫‬ ‫גן לאומי נחל רובין‪ -‬שפך נחל שורק‬ ‫‬ ‫גן לאומי חוף השרון‬ ‫‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר וחולות מכמורת‬ ‫‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר ‪ -‬חוף בית ינאי‬ ‫‬ ‫שמורת טבע חוף דור הבונים‬ ‫‬ ‫שמורת טבע חורבת קרתא‬ ‫‪21‬‬ ‫‬ ‫המלצה למסלולי טיול בסביבה החופית באינטרנט באתר רט"ג‬ ‫למשל המלצה לטיול מראש הנקרה ועד ג"ל אכזיב ונחל כזיב‪ ,‬לשמורות טבע חוף הדור הבונים ונחל‬ ‫תנינים‪ ,‬חוף הקשתות וגן לאומי קיסריה‪ ,‬מאגר כרמיה‪ ,‬שמורת טבע כרמיה גן לאומי אשקלון‬ ‫ושמורת טבע ניצנים ועוד‪..‬‬ ‫לאחרונה עלו לאינטרנט באתר נענע סרטוני הדרכות קצרים המספקים מידע והמלצות למסלולים‪:‬‬ ‫נחל אלכסנדר וחוף בית ינאי ‪http://video.nana.co.il/?ArticleID=451056 -‬‬ ‫גן לאומי חוף השרון ‪http://video.nana.co.il/?ArticleID=451713 -‬‬ ‫וגן לאומי אפולוניה ‪-‬‬ ‫‬ ‫‪ak=null&http://switch206-01.castup.net/cunet/gm.asp?ClipMediaID=732750‬‬ ‫חומרי הסברה ‪ -‬מדבקות‪ ,‬דפדפות‪ ,‬פוסטרים וכו'‬ ‫חלוקה של חומרי ההסברה נעשית בתום סיור‪ ,‬בעמדות הסברה )בשטח‪ ,‬באירוע או בכנס(‪ ,‬או שהם‬ ‫ניתנים למעבירי מסרים‪ .‬חומרי ההסברה מחולקים לקהל גם על‪-‬ידי הפקחים ואנשי השטח‬ ‫למטיילים‪ ,‬סקרנים‪ ,‬או בעלי פוטנציאל פגיעה איתם הם באים במגע‪.‬‬ ‫חומרי הסברה מופקים על‪-‬ידי מטה רשות הטבע והגנים ולעיתים מצויים במחסור‬ ‫חומרי הסברה קיימים לנושאי הסביבה החופית‪:‬‬ ‫דפדפת‪ ,‬מדבקה‪ ,‬פוסטר ודפי צביעה לילדים בנושא צבי הים‬ ‫מדבקה ‪ -‬איסור נסיעה בחוף‬ ‫מדבקת תוכנית ידיד החולות )הופקה מתקציב התוכנית(‬ ‫מגדיר ימי ‪ -‬לזיהוי דולפינים לווייתנים וצבי ים‬ ‫מדבקות חוף נקי ושקיות אשפה של חוף נקי‬ ‫חומרי הסברה לנושאים נלווים‪:‬‬ ‫דפדפת ומדבקה ‪ -‬מינים פולשים‬ ‫מדבקה ‪ -‬נסיעה בטבע בדרך ארץ‬ ‫דף הסברה לדייגים 'דייג‪...‬אוהב דגים!'‬ ‫‪22‬‬ ‫ג‪ .‬מרכזי מבקרים בנושא הסביבה החופית‬ ‫‬ ‫מרכז הסובב הימי בשמורת‪-‬טבע חוף דור הבונים‬ ‫חדר תצוגה והדרכה קטן הפועל בעיקר בשבתות ובאירועים ואשר ניתנות בו הדרכות על הסובב‬ ‫הימי עם דגש על יונקים ימיים‪ ,‬התאמתם לחיים בים‪ ,‬הסכנות המרחפות עליהם ודרכים לפתרון‪.‬‬ ‫בחדר תצוגות ושלדים של יונקים ימיים וכן סרט בנושא החוף ושמירה על ניקיונו‬ ‫הפעילות ניתנת ללא תשלום נוסף על תשלום הכניסה‪ ,‬בעיקר בחודשי האביב והסתיו‪.‬‬ ‫כל הדרכה בחוף הבונים עוברת בחדר התצוגה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באירועים ובחגים פועל חדר התצוגה‬ ‫בסבבים של חצי שעה שבסופם מתקיימת גם פעילות יצירה לילדים‬ ‫קהל היעד‪ :‬משפחות‬ ‫בכל שנה מודרכים במקום מספר מאות מודרכים‬ ‫‬ ‫המרכז הארצי להצלת צבי ים במכמורת‬ ‫במרכז מטופלים צבי ים פגועים ומוחזק גרעין רביה של צב ים ירוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקום מרכז מבקרים‬ ‫קטן המתאים לקבוצות של עד ‪ 30‬איש‪ ,‬ואשר כולל חדר הדרכה‪ ,‬מיצגים ופוסטרים המלמדים על‬ ‫צבי הים ואפשרות הקרנה של מצגת ו‪/‬או סרטון על צבי הים‪ .‬ההדרכה במרכז ניתנת רק בהזמנה‬ ‫מראש ובתשלום וכוללת שילוב של ביקור במרכז המבקרים עם סיור בחצר הטיפולים‪.‬‬ ‫מספר מבקרים בשנת ‪.20,000 :2010‬‬ ‫המרכז יושב במכללה הימית במכמורת‪ ,‬בימים אלו מתוכננת בניית מרכז חדש שישמש גם לצורכי‬ ‫טיפול וגם כמרכז מבקרים ‪ -‬רצ"ב נספח א'‬ ‫ד‪ .‬הסברה נעשית גם על‪-‬ידי פקחים במפגשים השוטפים והיומיומיים שלהם עם בעלי עניין או‬ ‫משתמשים שונים בחופים ‪ -‬נושא זה לא יידון בפרק זה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .5‬פעילות למעבירי מסרים‬ ‫הרציונאל‪ :‬הרחבת מעגלי ההשפעה‬ ‫קהל היעד‪ :‬אנשים אשר מובילים תהליכים או פעילויות חינוכיות‪ ,‬או שיש ביכולתם לקדם מסרים לקבוצות‬ ‫הנמצאות תחת אחריותם‪ ,‬או המונחות על ידם‪ .‬למשל‪ :‬מנהלי בתי‪-‬ספר‪ ,‬מורים‪ ,‬מורי של"ח וידיעת הארץ‪,‬‬ ‫מדריכי טיולים‪ ,‬סגל בבסיס צבאי‪ ,‬רכזי נוער‪ ,‬מחליטנים‪ ,‬מדריכי ספורט ימי וכו'‬ ‫דרכי הפעולה‪ :‬לרוב מתרכזת הפעילות מול קבוצות אלו בהשתלמות ממוקדת להעברת ידע הנמשכת ‪ 1-4‬ימים‬ ‫ובבנייה משותפת של תוכנית פעולה להעברת המסר הלאה‪ .‬חלק ממעבירי המסרים ממשיכים להיות בקשר רציף‬ ‫עם המחו"ה )כמו למשל קבוצות מורים בבתי‪-‬ספר הפועלים איתנו בתוכניות חינוכיות ארוכות טווח(‪ ,‬ואחרים‬ ‫ממשיכים לפעול באופן עצמאי )כמו למשל מורי של"ח(‪.‬‬ ‫‬ ‫הכשרה הנחייה וליווי לצוותי מורים בבתי"ס הפעילים תוכניות חינוכיות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫ליווי והנחייה של המורים בבניית תוכניות פעילות ובהטמעתן בתוכניות הלימודים הבית‪-‬ספרית‪.‬‬ ‫פעילות זו נעשית באופן אינטנסיבי במהלך ‪ 3‬שנות פעילות‪ ,‬כאשר המטרה היא שהחל מהשנה‬ ‫הרביעית המורות יוכלו להעביר את התוכנית בבית‪-‬הספר בעצמן‪ ,‬כמו גם בשטחי האימוץ בהנחיה‬ ‫ובתמיכה של צוות רשות הטבע והגנים‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית 'ידיד החולות' עברו הכשרה זו כ‪ 55-‬מורים במהלך שלוש שנות פעילות‪.‬‬ ‫‬ ‫ימי השתלמות נושאיים למורים מכל רחבי הארץ בנושאים הרלבנטיים לסביבה החופית במסגרת‬ ‫הקרן לקידום מקצועי‪ .‬תוכניות אלו מפורסמות בידיעון של הקרן לקידום מקצועי אך טרם התבצעו‬ ‫ימי השתלמות מסוג זה בפועל‪.‬‬ ‫‬ ‫ימים מרוכזים למש"צים ‪ -‬מדריכי של"ח צעירים‪ ,‬בנושאים הרלבנטיים לחופי הים‬ ‫נכתבה תוכנית הכוללת ‪ 3‬ימי פעילות המשלבים פעילות עיונית בכיתה‪ ,‬סיור בשטח כולל השתתפות‬ ‫בעשייה כלשהיא למען החופים ופעילות סיכום בכיתה‪ .‬בתום הרצף מצופים המש"צים לדעת‬ ‫ולהכיר נושאים של חוף הים וסביבתו ולבנות מערך הדרכה לקבוצות המודרכות על ידם‪.‬‬ ‫טרם בוצע בפועל‪.‬‬ ‫‬ ‫הכשרה של מש"קי חינוך בבסיסי צה"ל‬ ‫נכתבה תוכנית הכשרה בת ‪ 3‬ימים הכוללת נושאים עיוניים‪ ,‬סיורים בשטח‪ ,‬ביקור במרכז ההצלה‬ ‫הארצי לצבי ים והשתתפות פעילה בעשייה כלשהי למען חוף הים וסביבתו‪ .‬כמו כן נכתב תיק‬ ‫הדרכה המכיל חומרי רקע‪ ,‬עזרי הדרכה‪ ,‬מערך הדרכה מובנה ומפורט וסרטון ‪ DVD‬בנושא חופי‬ ‫הים בישראל‪ .‬את תיק ההדרכה מקבל צוות החינוך בתום ההשתלמות לשימושו מעת לעת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .6‬אירועים באתרי החוף‬ ‫הרציונאל‪ :‬העלאת מספר המבקרים באתרים‪ ,‬העצמת חוויית הביקור ויצירת תדמית חיובית‪ .‬זאת מתוך כוונה‬ ‫ליצור אירוע בעל ערך ולנצל את האירוע להעברת מסרים של רשות הטבע והגנים בחופים‪.‬‬ ‫קהל היעד‪ :‬מגוון ביותר נע ממשפחות עם ילדים‪ ,‬צעירים‪ ,‬זוגות צעירים‪ ,‬גמלאים‬ ‫דרכי הפעולה‪ :‬הדרכות מיוחדות‪ ,‬שבתות פעילות‪ ,‬הפנינג ‪ /‬אירוע חווייתי‪ ,‬אירוע ערכי הממוקד כולו סביב סוגיה ‪/‬‬ ‫מסר מסוימים‪ .‬לרוב ישנם מספר מוקדי פעילות ביניהם גם פעילות יצירה‪ ,‬תחנות מידע‪.‬‬ ‫‪ 1‬מסתמך על מסמך עקרונות לאירועים לקהל הרחב שהוכן על‪-‬ידי לימור פרידמן קטן ‪ -‬רכזת שיווק ואירועים מרחב שרון‬ ‫‪24‬‬ ‫באתרי המורשת ישנו ניסיון להחיות את האתר ולהפוך אותו רלבנטי לקהל של היום‪.‬‬ ‫רשימת אירועים‬ ‫סוג‬ ‫אירוע‬ ‫אירוע‬ ‫חוויתי‬ ‫אירוע‬ ‫חוויתי‬ ‫הפנינג‬ ‫ערכי‬ ‫הפנינג‬ ‫ערכי‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שירה בציבור‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫שישי בקיץ‬ ‫בית ינאי‬ ‫מחול וחול‬ ‫בית ינאי‬ ‫‪3000 - 2000‬‬ ‫להציל את‬ ‫הצב‬ ‫אינדיאנה‬ ‫ג'ונס‬ ‫בית ינאי‬ ‫‪1500‬‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫פסח‬ ‫יהיה‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫כפר אבירים‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫פסח‪ ,‬סוכות‬ ‫‪3000 - 1000‬‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫סיר המרק של‬ ‫המכשפה‬ ‫רובין הוד‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫פסח‪ ,‬סוכות‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫פסח‪ ,‬סוכות‬ ‫בית ינאי ‪ -‬מאי‬ ‫‪3000 - 1000‬‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫פיסול בחול‬ ‫בית ינאי ‪ -‬חג‬ ‫שני של פסח‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫אגדות במבצר אפולוניה ‪ -‬ימי‬ ‫רביעי בחופשת‬ ‫הקיץ‬ ‫מהומה במבצר אפולוניה ‪-‬‬ ‫פורים‬ ‫ אפולוניה‬‫מתחפשת‬ ‫אפולוניה ‪-‬‬ ‫עפיפולוניה‬ ‫ראש השנה‬ ‫פסטיבל ילדים חוף הבונים ‪-‬‬ ‫סוכות‬ ‫מציירים‬ ‫דולפינים‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שבתות‬ ‫פעילות‬ ‫שישי‪-‬שקיעה‬ ‫מקום ועונה‬ ‫מספר מבקרים‬ ‫משוער‬ ‫‪ 5000‬בעונה‬ ‫פסטיבל רוח‬ ‫הדרכת‬ ‫חבצלות‬ ‫וחצבים‬ ‫בכורכר‬ ‫חוף הבונים –‬ ‫סוף הקיץ‬ ‫עשרות עד מאות‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪5000 - 4000‬‬ ‫מאות בעונה‬ ‫כמה שנים‬ ‫מה היה?‬ ‫מתקיים?‬ ‫מופעים מוסיקליים עד השקיעה‪ ,‬משנת ‪2003‬‬ ‫דוכן לממכר שתייה‬ ‫החל ב‪2006 -‬‬ ‫החול ‪ -‬הפעלות ומידע‬ ‫החל ב‪2006 -‬‬ ‫הסברה‪ ,‬הפעלות‪ ,‬לוחות מידע‪,‬‬ ‫בנושא צבי ים‬ ‫דגש ארכיאולוגיה‬ ‫פעילות לילדים ‪ -‬הצגה של‬ ‫תיאטרון רחוב באתר‬ ‫החייאת רוח התקופה במבצר ‪-‬‬ ‫דגש על הצלבנים‬ ‫תיאטרון רחוב )תפאורה‪,‬‬ ‫שחקנים‪ ,‬דמויות(‬ ‫פעילות לילדים ‪ -‬הצגה של‬ ‫תיאטרון רחוב באתר‬ ‫פעילות לילדים ‪ -‬הצגה של‬ ‫תיאטרון רחוב באתר‬ ‫משחקי רוח‪ ,‬עפיפונים‪ ,‬בועות‬ ‫סבון‪ ,‬הדרכות בנושא חוף הים‪,‬‬ ‫עמדת מידע‬ ‫התקיים רק‬ ‫בשנת ‪2002‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫בכל שנה נבחר נושא אחר‪50 :‬‬ ‫למדינה‪ ,‬אגדות‪ ,‬מקומות‬ ‫מפורסמים‪ ,‬שירים עבריים‪,‬‬ ‫תנ"ך וכו'‪.‬‬ ‫מופעי ילדים ויצירה‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫משותף לרשות‬ ‫הטבע והגנים‬ ‫וחוף נקי‪ .‬החל‬ ‫מ‪2007 -‬‬ ‫‪ 11‬שנים‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫הדרכות מומחזות‪ ,‬מעגל תופים‪,‬‬ ‫יצירה‬ ‫‪3000‬‬ ‫מעיפים ברכות לשנה החדשה‬ ‫מ‪ 2007 -‬כולל הדרכות מומחזות‬ ‫‪2007‬‬ ‫בניית עפיפונים בצורת צבי ים‪,‬‬ ‫הפרחת עפיפון לוויתן ענק‪,‬‬ ‫סדנאות יצירה‪ ,‬הדרכות ותחרות‬ ‫ציור‬ ‫סיורים לרכס ופריחת החבצלות ‪2005‬‬ ‫עשרות‬ ‫כ‪50-‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫אירועים מתוכננים החל משנת ‪:2007‬‬ ‫בית ינאי ‪ -‬טאי צ'י לעת שקיעה‪ ,‬חניון לילה כולל פעילויות ערב‬ ‫אפולוניה ‪ -‬טאי צ'י וסיור עששיות‬ ‫‪25‬‬ ‫שישי שקיעה באפולוניה‬ ‫פיסול בחול בבית ינאי‬ ‫כפר אבירים אפולוניה‬ ‫סקירת נושאים מיוחדים‬ ‫‪ .1‬שילוב קבוצות בפעילות ממשק‬ ‫הרציונאל‪" :‬קהילה עושה שמירת טבע" ‪ -‬שת"פ בין פקחים אזוריים ומחו"ה‪.‬‬ ‫מודל זה נמצא יעיל במיוחד באזורים צפופי אוכלוסיה‪ ,‬בהם יש ריבוי של שמורות וגנים קטנים‪ ,‬אשר נמצאים‬ ‫תחת לחץ תמידי של תשתיות ופיתוח‪ ,‬ואשר נמצאים תחת אחריותו של פקח אזורי יחיד‪ .‬הנחת הבסיס היא‬ ‫שלקהילות הסמוכות לאותם אתרים פעמים רבות חסר ידע אודות אתרים אלו‪ ,‬רגישותם והסכנות המאיימות על‬ ‫המשך קיומם‪ .‬הרעיון היה לנסות ולהפוך את החיסרון שבקרבת האוכלוסייה לערכי טבע נוף ומורשת ליתרון‪,‬‬ ‫ולפעול למען הגברת המודעות‪ ,‬יצירת אכפתיות‪ ,‬מעורבות והנעה לפעולה בקרב האוכלוסיות השכנות‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫בהיבט החינוכי‪ ,‬כפי שפורט בפרק העוסק בנושא‪ .‬שנית‪ ,‬בהיבט של סיוע בתחזוקה השוטפת של השטחים‬ ‫הפתוחים לפקח האזורי‪ .‬למשל‪ :‬בהסדרת שבילים‪ ,‬בפיתוח האזור‪ ,‬בהסדרת פינות צל‪ ,‬בניקיון שוטף‪ ,‬בשילוט‪,‬‬ ‫ביזום אירועי הסברה‪ ,‬בניטור ומעקב וכו'‬ ‫קהל היעד‪ :‬כל קהילה באשר היא‪ .‬יכולה להיות בעלת זיקה פיזית למקום או בעלת זיקה ערכית‪.‬‬ ‫דרכי הפעולה‪ :‬יכול להיות עם קהילה הנמצאת בקשר ארוך טווח עם רשות הטבע והגנים‪ ,‬או כפעילות חד פעמית‬ ‫לקבוצה המעוניינת לשלב פעילות עשייה במהלך ההדרכה בשטח‪ .‬לעיתים פעילויות מסוג זה נעשות כחלק מיום‬ ‫שיא בית‪-‬ספרי בהשתתפות הורים המלווה גם בטקס חגיגי ‪ -‬מעין חגיגה קהילתית של עשייה למען הסביבה‪.‬‬ ‫מחייב בניית תוכנית‪-‬עבודה על‪-‬פי צרכי השטח ובהתאמה לתיק הממשק ‪ -‬בהנחיית אקולוג המחוז ובליווי הפקח‬ ‫האזורי‪ .‬הפקח האזורי פוגש את הקבוצה בשטח‪ ,‬ולאחר הסבר קצר על הפעולה וחשיבותה הקבוצה פועלת בין‬ ‫שעה ל‪ 3-‬שעות‪ .‬בפעילויות מורכבות יש עדיפות לסיוע נוסף של צוות פיתוח מרחבי ‪ /‬מחוזי‬ ‫‪ .2‬השתתפות בכתיבת חוברת לימודית בנושא חוף הים וסביבתו‬ ‫הפקה של ‪ 3‬חוברות עבודה לתלמידים בנושא הים וחופו 'חוף מעשה במחשבה תחילה' על‪-‬ידי רשות הטבע והגנים‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה במסגרת פעילות 'חוף נקי'‪ .‬נציגים של רשות הטבע והגנים היו שותפים לצוות ההיגוי‪.‬‬ ‫החוברת הופקה על‪-‬ידי מרכז למדע ‪ -‬ללימודי המדעים באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫החוברות מיועדות לתלמידי כיתות ד' ‪ -‬ו'‪ :‬בכיתות ד' הדגש הוא על צמחים ובעלי חיים בסביבה החופית‪ ,‬בכיתות‬ ‫ה' על משאבי טבע וסביבה בחוף הים בעבר ובהווה ובכיתות ו' ‪ -‬על קשרי קיום בחוף ועל לקיחת אחריות על‬ ‫שמירת החופים עבור הדורות הבאים‬ ‫‪26‬‬ ‫הופקה גם חוברת מידע והדרכה למורים עם חומר הרקע הרלבנטי הן בתחום הפדגוגיה והן בתחום המדעי ‪-‬‬ ‫פילוסופי‬ ‫חוברות אלו אמורות לתת שירות לאותם מורים אשר בוחרים לעסוק עם תלמידיהם בנושא הים וחופו והיא‬ ‫מהווה תוכנית בחירה ולא תוכנית חובה של משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרצאות ופרסומים בכנסים ובכתבי עת רלבנטיים‬ ‫העיסוק של מרכזי החינוך וההסברה בסביבה החופית זכה להיות מוצג במספר כנסים מקצועיים העוסקים‬ ‫בחינוך סביבתי‪ ,‬חינוך מדעי‪ ,‬ובנושאים אקולוגיים וביולוגיים‪.‬‬ ‫בהרצאות אלו הייתה חשיפה לפעילות רשות הטבע והגנים בסביבה החופית לקהל המקורב בתחום‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫להרחיב את הידע הקיים אצלם בנושאים אלו וליצור קשרים לשיתופי פעולה עתידיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיתופי פעולה עם גופים נוספים‬ ‫תחום החינוך ההסברה והקהילה בנושא הסביבה החופית אינו ייחודי לרשות הטבע והגנים‪ .‬גופים רבים ומגוונים‬ ‫עוסקים בנושאים אלו ביניהם‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬עמותת 'צלול'‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬אדם טבע ודין‪ ,‬אגפי‬ ‫חינוך ברשויות מקומיות‪ ,‬מחלקות רלבנטיות באוניברסיטאות ועוד‪ .‬גם תחום הלמידה בשדה קיים אצל גופים לא‬ ‫מעטים כמו‪ :‬הרשת הירוקה‪ ,‬קרן קרב ואחרים‪.‬‬ ‫בחלק מהפעילויות‪ ,‬מתקיימים שיתופי פעולה בינינו לבין ארגונים אחרים ובמקרים אחרים יש תחושה שקיימת‬ ‫תחרות בין הגופים על הקהילות השונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעיתים מספר גופים פונים לאותה הקהילה להפעלת תוכנית‬ ‫חינוכית ‪ -‬קהילתית ואצל אותה קהילה נוצר בלבול לגבי המטרות של הארגונים והגופים השונים ולגבי ההבדלים‬ ‫ביניהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש בכך בזבוז משאבים במקום איגומם לצורך הפקת תוכנית אחת רחבה וכוללת ולצורך השגת‬ ‫המטרות המשותפות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫דיון‬ ‫נקודות עיקריות‬ ‫‪ .1‬נושאים ותכנים מרכזיים‬ ‫‬ ‫מרבית מפעילויות החינוך וההדרכה מדגישות בעיקר היבטים אקולוגיים‪ :‬בתי גידול‪ ,‬מינים‬ ‫בסכנת הכחדה‪ ,‬היכרות עם הסביבה החופית על בעלי החיים והצמחים שבה ועוד‪.‬‬ ‫‬ ‫התייחסות למורשת נעשית בעיקר בהדרכות חד‪-‬פעמיות או באירועים לקהל הרחב שמתקיימים‬ ‫באתרי המורשת שלאורך החוף‪.‬‬ ‫‬ ‫עיקר ההתמקדות היא בסביבה החופית )דיונות החול ורכסי הכורכר(‪ .‬מעט מאוד התייחסות‪ ,‬אם‬ ‫בכלל‪ ,‬יש לנושאים הקשורים לים‪) .‬מרכז ההסברה לסובב הימי הוא היחיד שנוגע בתחום זה‪,‬‬ ‫המרכז הארצי להצלת צבי ים נוגע בתחומים אלו אולם תוך התמקדות בצבי הים ‪ -‬ומכאן עיקר‬ ‫ההתייחסות היא לעונת ההטלה ‪ -‬כלומר חוזר במידה רבה לעיסוק בחוף(‬ ‫‬ ‫היבטים סביבתיים של הסביבה החופית משמעותיים בעיקר בחורף )הזרמת ביוב על‪-‬ידי רשויות‬ ‫מקומיות‪ ,‬היפלטות של צבונים אחרי סערות‪ ,‬ותכנון שרלבנטי כל השנה( ואילו מרבית ההדרכות‬ ‫נעשות בקיץ )למעט סיורי פריחה בעונה הרלבנטית(‬ ‫‬ ‫לא קיימת כמעט התייחסות לסביבה החופית כחלק ממכלול הים התיכון‬ ‫‪ .2‬קהלי יעד מרכזיים‬ ‫‬ ‫עיקר הפעילויות מותאמות למשפחות ולתלמידים בגילאי בית‪-‬הספר היסודי‪.‬‬ ‫‬ ‫ישנן גם פעילויות לקהלי יעד אחרים אולם נדמה כי הן מצומצמות יותר ופחות מפותחות וכי יש‬ ‫בהן פחות התייחסות להעברת מסר ויותר דגש על החוויה )שי‪-‬שקיעה באפולוניה‪ ,‬שירה בציבור‬ ‫בבית ינאי(‪.‬‬ ‫‬ ‫באופן כללי תחום החינוך ההסברה והקהילה מתמקד בתלמידי בתי"ס ובמבקרים באתרים ‪.‬‬ ‫ייתכן כמובן כי מבקרים רבים אשר מגיעים לראשונה לפעילויות שלנו נחשפים למסרים שלנו‪ ,‬או‬ ‫בתי‪-‬ספר שהתחום חדש להם‪ ,‬אולם גם הם כאלו שהתעניינו בתחום ולכן נחשפו אליו‪ .‬ישנן‬ ‫לאחרונה פעילויות ייחודיות שנעשות בקרב קהלים שהפרסומים או מאמצי השיווק שלנו לא‬ ‫מגיעים אליהם בדרך כלל‪ ,‬ביניהם‪ :‬דייגים וחיילי צה"ל בבסיסים סמוכים לחופים‬ ‫‬ ‫עבודה מול קהילות‪ ,‬מעבירי מסרים ומערכת החינוך הבלתי פורמאלית ‪ -‬קיימות תוכניות פעילות‬ ‫אך מספר המשתתפים בהם קטן יחסית‪.‬‬ ‫‪ .3‬דרכי פעולה עיקריות‬ ‫‬ ‫בהמשך לסעיף הקודם דרכי הפעולה מתמקדות במבקרים‪ ,‬מטיילים מתרחצים‪ ,‬משתמשים‬ ‫שונים בחוף אשר כבר מגיעים לשטח ‪ -‬בהדרכות‪ ,‬פעילויות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬שילוט מנחה‪ ,‬חלוקה של‬ ‫חומרי הסברה ועוד‪ .‬לאתרים בשנים האחרונות מתקיימת גם פעילות יזומה בקרב קהלי‪ -‬יעד‬ ‫נוספים כמו דייגים ‪ .‬השימוש במדיה מועט‪ ,‬אין פורומים באינטרנט וכד'‬ ‫‬ ‫למרות קיומם של אירועים לקהל הרחב‪ ,‬יש לבחון עד כמה אכן מועברים המסרים שלנו‬ ‫באירועים אלו‪ ,‬ועד כמה יודעים הקהל או המוזמנים שהם נמצאים בגן לאומי או שמורת טבע‬ ‫לחוף ים‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .4‬צוות ההדרכה‬ ‫‬ ‫צוות מדריכי רט"ג מבוסס על מדריכים המועסקים לפי ימי הדרכה )"פרי‪-‬לנסרים"(‪ ,‬בעלי‬ ‫מחויבות חלקית למחו"ת‪ ,‬על מדריכים במעמד יומי ועל מדריכים צעירים שמחויבותם למחו"ת‬ ‫הינה יומיומית וחזקה מאד‪.‬‬ ‫‬ ‫קיימת הכשרה בנושאים רלבנטיים לסביבה החופית )במסגרת ימי הכשרה‪ ,‬ערבי מפגשים‪,‬‬ ‫השתלמויות(‪ .‬בקורסי ההכשרה האחרונים נוספה סדנת‪ -‬ים למדריכים הצעירים מהמחו"ת‬ ‫החופיים‪.‬‬ ‫‬ ‫החל משנת ‪ - 2004‬ייחוד והתמקדות בסביבה החופית כדגש מרכזי במחו"ה שרון ובמחו"ה שפלה‬ ‫וחוף‪ .‬החל מ‪ -2008 -‬הגברת הפעילות החינוכית בקרב קהילות חופיות בחוף הכרמל ובמישור חוף‬ ‫עכו בואכה ראש הנקרה‪.‬‬ ‫‬ ‫ההכשרה נעשית על פי תוכנית שנקבעת ע"י המחו"ה וכוללת תכנים ואתרים רלוונטיים לפעילות‬ ‫כל מרכז‪ .‬השתלמויות אלו נעשות ללא תקציב ומבוססות על‪-‬פי רוב על עובדי רשות הטבע והגנים‬ ‫‬ ‫מדריכי רשות הטבע והגנים מוזמנים להצטרף )ללא תשלום וללא שכר( להשתלמויות מחוזיות‬ ‫ואחרות בנושאים הרלבנטיים )למשל השתלמות ים‪ ,‬השתלמות צבי ים וכו'(‬ ‫‬ ‫לא כל המדריכים מתאימים לליווי תהליכים חינוכיים וקהילתיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תקציבים‪ ,‬ציוד ומימון‬ ‫‬ ‫מקורות המימון למרבית הפעילויות החינוכיות ארוכות הטווח ופעילויות ההסברה בעיקרם‬ ‫חיצוניים ולא קבועים ‪ -‬קרנות‪ ,‬מענקים‪' ,‬חוף נקי'‪' ,‬ידיד החולות'‪ -‬חח"י‪ ,‬קרן קרב‪ ,‬לכן קיים‬ ‫צורך בהשקעת זמן רבה בגיוס תקציבים‪ .‬קושי גדול במיוחד בתחום הפעילות ארוכת הטווח‬ ‫ובתחום ההסברה‪ ,‬שלהן נדרש תקציב גבוה יותר ומחויבות‪ .‬לעתים פוגע בתהליכים כי פעילויות‬ ‫נפסקות או מצטמצמות לאחר זמן בשל חוסר תקציב‪ .‬לאחרונה הושגו תרומות ארוכות‪ -‬טווח‬ ‫למחו"ת החופיים )‪ 5‬שנים(‪ ,‬המאפשרות פעילות מתמשכת בעלת פוטנציאל השפעה גבוה יותר‪.‬‬ ‫‬ ‫לפגיעה בהמשכיות פעילויות אלו עלול להיות גם נזק תדמיתי‪.‬‬ ‫‬ ‫חוסר תקציב משפיע גם על הפקת חומרי הסברה שבמקרים רבים מצויים במחסור‪.‬‬ ‫‬ ‫מרבית עזרי ההדרכה מופקים על‪-‬ידי כל מחו"ה באופן עצמאי‪ ,‬אם בכלל‪ .‬רק לנושא צבי הים‬ ‫קיימות ערכות אחידות שהופקו על‪-‬ידי מטה רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫‬ ‫מרבית ההדרכות בסביבה החופית נעשות בעונת הקיץ ‪ -‬עונת הרחצה‪ .‬לא בכל המקומות יש‬ ‫מספיק צל וזמינות של מי שתייה לקיים פעילויות אלו‪.‬‬ ‫‬ ‫העיסוק בנושאי הסביבה החופית הוא אחד מהנושאים בהם עוסקים המחו"ת היושבים לאורך‬ ‫החוף ומצטרף למספר לא מבוטל של משימות נוספות שבאחריות המחו"ה ‪ -‬כאשר ברוב המחו"ת‬ ‫יש תקן וחצי )מנהל‪/‬ת מחו"ה במשרה מלאה ‪ +‬רכז‪/‬ת בחצי משרה( בלבד‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח א' ‪ -‬פרוגרמה למרכז הארצי להצלת צבי ים‬ ‫‪2‬‬ ‫מטרות המרכז‬ ‫פעילות האדם‪ ,‬ומעורבותו בתהליכים ומערכות אקולוגיות הביאה לשינויים רבים בתפוצת מינים שונים‪ ,‬והביאה‬ ‫מינים שונים אל סף הכחדה‪ .‬בין מינים אלה מצויים גם מינים שונים של צבים‪ .‬מספר מינים של צבי ים מצויים‬ ‫בסכנת הכחדה ממשית‪ .‬תפוצתם של צבי מים מתוקים בעלי תפוצה אנדמית וצבי יבשה‪ ,‬הצטמצמה אף היא עד‬ ‫כדי היעלמותם של המינים מנוף הארץ‪.‬‬ ‫רוב מיני הצבים הינם אומניבורים‪ .‬ככאלה הם משמשים כחולייה חשובה במארג המזון בטבע‪ ,‬וקיומם משפיע בין‬ ‫השאר‪ ,‬על ויסות גודלן של אוכלוסיות בע"ח המצויות מתחתם בשרשרת המזון‪.‬‬ ‫רשות הטבע והגנים ‪ ,‬המופקדת מטעם החוק‪ ,‬על שמירתם של ערכי הטבע‪ ,‬הכריזה על מיני צבים שונים כעל‬ ‫מינים מוגנים עפ"י חוק‪ .‬לפיכך אסורים אחזקה‪ ,‬צייד או הטרדה של מינים אלה‪.‬‬ ‫למרות הכרזה זאת‪ ,‬ולמרות פעולות רבות שעושה הרשות למען שיקום אוכלוסיות הצבים‪ ,‬עדיין קטן מספרם‪,‬‬ ‫ונדרשות פעולות מגוונות להצלתם ורבייתם‪.‬‬ ‫צבי הים כ"מין דגל" מרכזים סביבם עניין רב‪ .‬באמצעותם המרכז יטפל בתחומים נוספים הקשורים‬ ‫במישרין או בעקיפין לנושא הים וסביבתו ויהווה גורם מרכזי לשמירה על חופי ישראל והסביבה הימית‪.‬‬ ‫הצלת צבים מהווה חוליה בשימור המערכת הימית והחופית‪ ,‬וחלון להכרת המארג האקולוגי של הסביבה בים‬ ‫התיכון בכלל ובארץ בפרט‪.‬‬ ‫חזון המרכז‪ :‬המרכז הארצי להצלת צבי ים יהווה גורם מקצועי להצלה וטיפול בצבי הים‪ .‬ישמש מרכז לשמירה‬ ‫על המגוון הביולוגי של הים התיכון‪ .‬יעסוק בטיפול מחקר וחינוך‪.‬‬ ‫מטרות המרכז‪:‬‬ ‫• הצלה וטיפול‪.‬‬ ‫• השבה לטבע חיזוק האוכלוסייה‪ ,‬גרעין הרבייה לצבי ים ירוק ) הפרויקט "הירוק" ( ‪.‬‬ ‫• הסברה וחינוך ימי‪.‬‬ ‫• מחקר ומידע‪.‬‬ ‫מסגרות להצלת צבים בארץ ובעולם‬ ‫רשות הטבע והגנים מפעילה תוכנית הצלה‪ ,‬הכוללת שמירה וניטור חופים המשמשים את צבי הים‪ ,‬איסוף ביצים‬ ‫והעברתם למקומות מוגנים‪ ,‬השבת הצבונים לים‪ ,‬תוך ‪ 24‬שעות מבקיעתם‪.‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬נעשות פעולות הסברה ופעולות למניעת הפרעה לאתרי הקינון של הצבים‪.‬‬ ‫טיפול בצבים שנפלטים אל החוף ושנפגעו‪ ,‬כתוצאה מפעולות דיג‪ ,‬פגיעה מכלי שיט או כתוצאה מבליעת שקיות‬ ‫ניילון‪ ,‬אותם חושבים הצבים בטעות למדוזות‪ ,‬ואוכלים אותן‪.‬‬ ‫מערך מתנדבים ואנשי מקצוע משתדלים להיענות לקריאות ודיווחים על צבים פגועים‪ ,‬מפנים אותם אל מרכז‬ ‫ההצלה הקטן‪ ,‬המנוהל ע"י יניב לוי והמצוי במכמורת ‪ .‬שם הם עוברים טיפול רפואי‪ ,‬ומושבים אל הים בתום‬ ‫השיקום‪.‬‬ ‫קיימים בעולם גופים שונים המתקנים תקנות ומקיימים תוכניות לשימור סביבתי הכוללות צבים ברמות ארציות‬ ‫ועולמיות‪ .‬נזכיר כאן חלק קטן מהן ‪:‬‬ ‫הארגון הבינלאומי לשמירה על הטבע‪IUCN -‬‬ ‫הארגון הבינלאומי למניעת סחר בבע"ח מוגנים ‪.CITES -‬‬ ‫‪Mediterranean Association to Save the Sea Turtles‬‬ ‫‪ARCHELON – the Sea Turtle Protection Society of Greece.‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬קיימים בעולם מרכזי הצלה מקומיים‪ ,‬ותחנות עזרה ראשונה לטיפול בצבי ים‪ .‬פעילות רשת ענפה‬ ‫מתקיימת באזורי התפוצה של הצבים‪ .‬קיימות תוכניות לאימוץ צבים‪ ,‬כמקור לגיוס תרומות‪ ,‬וכן אתרי אינטרנט‬ ‫‪ 2‬מתוך מסמך פרוגרמה למרכז הארצי להצלת צבי ים ינואר ‪2007‬‬ ‫‪30‬‬ ‫של מתנדבים ואזורי תיירות המהווים בתי גידול או אזורי קינון של צבים‪ ,‬כמכשירים להעברת אינפורמציה‬ ‫והגברת המודעות לנושא ‪.‬‬ ‫מתקיימים מחקרים שונים‪ ,‬כולל מחקרי מעקב אחרי צבים ממושדרים‪.‬‬ ‫בעולם מממנים גופים ממשלתיים‪ ,‬כמו גם מוסדות של השוק הארופאי המשותף‪ ,‬מחקרים ותוכניות לשימור‬ ‫והצלה של אוכלוסיית הצבים‪.‬‬ ‫קהל היעד ותוכנית לקליטת מבקרים‬ ‫מסר מרכזי‬ ‫• מסר עיקרי ‪ -‬רשות הטבע והגנים פועלת לשמירה על צבי הים כמין דגל‪/‬מטריה למניעת הכחדה‪ ,‬שמירה‬ ‫על הסובב הימי‪ ,‬החוף והנחל באמצעות גיוס הקהל לשמירת טבע ‪.‬‬ ‫• משני ‪ -‬ניהול בר קיימא של מיזוג‪ ,‬שימוש במים וקרקע ‪ .‬המרכז יבנה תוך התחשבות סביבתית ‪.‬‬ ‫עם מה המבקר יצא בסוף ביקור‬ ‫• פליאה‪ ,‬התרגשות‪ ,‬התפעמות‪.WOW ,‬‬ ‫• ידע על צבים ) צב ים‪ ,‬צב רך‪ ,‬פולשים‪. (...‬‬ ‫• ידע על הכחדתם של הצבים ‪.‬‬ ‫• עשייה מיידית ‪ -‬תרומה אם בעקיפים על ידי רכישת מוצר ואם בתרומה ישירה במתקן שיהיה‬ ‫ביציאה‪).‬תהיה חנות( ‪.‬‬ ‫• הבנה שרט"ג אחראית על שמירת חיית הבר וגם משקיעה המון‪.‬‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫מוקד נוסף לגן הלאומי כחלק ממערך הביקור בנחל אלכסנדר )הרחבת האפשרויות למבקר בשמורת הטבע נחל‬ ‫אלכסנדר(‬ ‫‪ .1‬מבוסס על דמי כניסה למבקר במרכז לצבי ים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעילות מודרכת לאורך השבוע )ובהזמנה( ובסופי שבוע וחגים זרימה חופשית עם פיקוח של מדריכים‬ ‫ושעות של הדרכה נקודתית‪.3‬‬ ‫‪ .3‬גודל קבוצה מודרכת ‪ 35 -‬משתתפים לקבוצת ילדים או מעורבת‪ 45 ,‬לקבוצת מבוגרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כל המתקנים יותאמו לגודל קבוצה מודרכת אחת ועוד ‪ 5‬אנשים‬ ‫‪ .5‬מערך הביקור כולל אפשרות להרחבה בהדרכה מוזמנת‬ ‫‪ .6‬המתקנים והביקור מותאמים לילדים‪ ,‬מוגבלי הליכה‪ ,‬בשאיפה מוגבלי ראייה‪ ,‬מוגבלי שמיעה‬ ‫‪ .7‬איסור כניסה עם אוכל לאיזור הצבים‬ ‫‪ .8‬המחשה ‪ -‬תיתן מענה למדריך אך גם למשפחות שמטיילות לבד‬ ‫‪ .9‬הפעילות הכלכלית ביסודה נועדה לממן עלות ביקור ולסייע בגיוס מימון למערך השמירה ‪.‬‬ ‫‪ .10‬מופע )סרטון( לפני ביקור הוא חובה ולכן הוא יהיה "צוואר בקבוק" שכולם עוברים דרכו ‪.‬‬ ‫‪ .11‬אפשרות לסיורי ערב ‪/‬לילה ‪.‬‬ ‫‪ .13‬המכללה הימית תהא משולבת במערך תפעול המרכז ‪.‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫‪ .1‬קבוצות מבקרים‪ 3-2 :‬כיתות תלמידים בו זמנית‪ ,‬כולל מלווים‪ ,‬עד ‪ 150‬איש‪.‬‬ ‫‪ .2‬קבוצות קטנות‪ ,‬אנשי מחקר או אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬משפחות בסופי שבוע‪ ,‬חגים וחופשות‪ ,‬מטיילי החוף והשמורה כ‪ 300-‬איש בממוצע ביום בעונה‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיירים מקצועיים ואנשי מחקר ארציים ועולמיים ‪.‬‬ ‫‪ .5‬תיירים ‪ ,‬כולל תיירות אקולוגית ‪.‬‬ ‫‪ .6‬ביוטופים‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫נספח ב' ‪ -‬דף שיווק להדרכות חוף ים ‪ -‬מחו"ה שרון‬ ‫מרכז חינוך והסברה שרון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צבעוני שרוני‬ ‫הצעות לפעילויות בחופי הים –‬ ‫גן לאומי חוף בית ינאי‪ ,‬שמורת טבע פולג‪ ,‬גן לאומי חוף פלמחים‪ ,‬גן לאומי חוף השרון‬ ‫בחוף הים החוק קיים!!!!‬ ‫החוק קיים כדי להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה‪ ,‬לשקמם ולשמרם כמשא‬ ‫בעל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם כמידת האפשר פגיעה בהם‪.‬‬ ‫החוק קיים כדי לשמור את הסביבה החופית והחול החופי לתועלת ולהנאת הציבור ולדורות הבאים‪.‬‬ ‫החוק קיים כדי לקבוע עקרונות והגבלות לניהול‪ ,‬לפיתוח ולשימוש בני קיימא של הסביבה החופית‪.‬‬ ‫מרכז חינוך והסברה "שרון" מזמין את הקהל לבקר בחופים השונים ולגלות בו פנים חדשות‬ ‫באמצעות מגוון פעילויות ייחודיות‪.‬‬ ‫הסיורים מודרכים ע"י צוות מדריכים מקצועי של רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫נושא‬ ‫תכנים ופעילויות‬ ‫גיל‬ ‫אתר‬ ‫מינים‬ ‫פולשים‬ ‫בדירה להשכיר ישנם דיירם שונים ומגוונים‪ ,‬בגן לאומי חוף‬ ‫השרון נפגוש דיירים מקומיים ודיירים פולשים ו‪/‬או מהגרים‪,‬‬ ‫מה ההבדל? מי הם המינים השונים? ומה זה אומר??‪ ....‬בואו‬ ‫לגלות את המינים השונים בגן שלנו‪.‬‬ ‫ה' – ו'‬ ‫כולל פעילות‬ ‫עשייה‪.‬‬ ‫בכל חוף‬ ‫נעים בחולות‬ ‫תופעת הנדידה בעולם מוכרת גם לאדם וגם לבע"ח‪ .‬בשטח‬ ‫הפעילות שלנו אנו נתקלים גם כן בנדידה‪ ,‬נדידת חולות‬ ‫ונדידת חיות‪ .‬ננסה להכיר‪ ,‬למצוא ולהבין מי הם הנעים‬ ‫בחולות‪.‬‬ ‫ה' – ו'‪.‬‬ ‫חוף פלמחים‬ ‫חוף בית ינאי‬ ‫וחוף פולג‪.‬‬ ‫ט' – י"ב‪.‬‬ ‫גן לאומי חוף‬ ‫השרון‬ ‫רכס הכורכר‪ ,‬חקר בתי הגידול השונים והיכרות עם המגוון הביולוגי בחוף‪.‬‬ ‫חוף חולי‬ ‫פעילות אקטיבית ההופכת את הנוער לחוקרי החוף‪.‬‬ ‫וחוף סלעי‬ ‫‪32‬‬ ‫מרכז חינוך והסברה שרון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צבעוני שרוני‬ ‫נושא‬ ‫תכנים ופעילויות‬ ‫מתנות מן‬ ‫היכרות עם הים תגלה לנו שמתנות ניתנות לא רק ביום‬ ‫הים‬ ‫ההולדת שלנו‪ .‬הטבע מעניק לנו מתנות לאורך כל השנה‪ .‬האם‬ ‫אנחנו נותנים לטבע מתנות גם כן? בסיור בחוף נים נגלה‬ ‫גיל‬ ‫א – ג'‬ ‫אתר‬ ‫חוף פלמחים‬ ‫חוף בית ינאי‬ ‫וחוף פולג‪.‬‬ ‫דברים מעניינים אודם האדם‪ ,‬הים ובע"ח שבו‪.‬‬ ‫דילמות בחוף‬ ‫חלומותיי‬ ‫באמצעות משחקי תפקידים ננסה להבין את הדילמות השונות ד' – ו'‬ ‫הקיימות סביב נושא חוף הים – התלמידים "יקבלו" את‬ ‫כובעי מקבלי ההחלטות ויכירו במעורבות האדם בסביבת חוף‬ ‫הים‪.‬‬ ‫חוף בית ינאי‬ ‫וחוף פולג‪.‬‬ ‫חוף בית ינאי‬ ‫עולמם‬ ‫המופלא של‬ ‫צבי הים‬ ‫סיור לאורך חוף בית ינאי להיכרות עם עולמם של צבי הים‬ ‫בישראל‪ ,‬והבעיות עימן הם מתמודדים‪.‬‬ ‫הפעילות כוללת משחק תפקידים חוויתי להיכרות עם מחזור‬ ‫חיי הצב‪ ,‬וביקור במרכז הארצי להצלת צבי ים‪.‬‬ ‫כל גיל‪.‬‬ ‫‪ #‬משחק‬ ‫עלות הדרכה‬ ‫התפקידים‬ ‫מתאים ליסודי מיוחדת‪.‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫המפה כשפה‬ ‫ומבנים‬ ‫גיאוגרפים‬ ‫יודעים לקרוא מפה? מכירים סימנים מוסכמים? יודעים‬ ‫להשתמש במצפן? להסתדר לבד? אז הנה הזדמנות ללמוד את‬ ‫השטח בזכות מפה אילמת‪ ,‬שטח חשוף ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫במשחק קבוצתי תנווטו בשטח השמורה‪ ,‬תצפינו הפתעות‬ ‫ותגלו שקשב וריכוז רצויים גם בטבע‪.‬‬ ‫שמורת טבע‬ ‫פולג‬ ‫‪ #‬ההדרכה‬ ‫מתבססת על‬ ‫ידע קודם של‬ ‫הילדים‪.‬‬ ‫ד' – ה'‬ ‫♦ ניתן לקיים באתר השתלמויות מורים באמצעות הקרן לקידום מקצועי‬ ‫עלות הפעילות לשנת ‪:2007 - 2006‬‬ ‫עלות הפעילויות מורכבת מעלויות כניסה לאתר ומעלות הדרכה‪ ,‬מצורף מחירון‪.‬‬ ‫נשמח לעמוד לרשותכם בבחירת הפעילות המתאימה לכם ובמתן הצעות לטיולים נוספים‪☺.‬‬ ‫לפרטים‪ -‬מרכז חינוך והסברה – "שרון"‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫נספח ג' ‪ -‬דוגמאות לרצף לימודי בשני בתי‪-‬ספר שונים השותפים לתוכנית ידיד החולות‬ ‫רצף הפעילות לכתות ד' ‪ -‬ציר מרכז ‪ -‬חברות‪ ,‬אחריות ומנהיגות בסביבה‬ ‫מס'‬ ‫תאריך‬ ‫שעות‬ ‫אזור‬ ‫נושא‬ ‫פירוט הפעילות‬ ‫‪- 8.00‬‬ ‫שמורת‬ ‫ידידים‬ ‫הצגת תכנית "ידיד החולות"‪ -‬מושגים‪ :‬רשות הטבע‬ ‫‪12.30‬‬ ‫הערות ‪ /‬דרישות ידע‬ ‫מדריכים‬ ‫מקדים‬ ‫‪1‬‬ ‫שפה‪ :‬נושא חברות‬ ‫‪____.1‬‬ ‫טבע נחל‬ ‫בחולות‬ ‫והגנים‪ ,‬סביבה‪ ,‬אימוץ‪.‬‬ ‫ואחריות הנלמד בכיתות‪.‬‬ ‫‪____.2‬‬ ‫פולג‬ ‫)חברות‪/‬‬ ‫פעילות חקר בקבוצות להכרות עם השמורה‪ .‬מוצא‬ ‫מדעים‪ :‬בתי גידול‪ ,‬תנאי‬ ‫‪____.3‬‬ ‫ידידות(‬ ‫חולות‪ ,‬בע"ח‪ ,‬צמחים‪ ,‬הסתגלותם לתנאי המחיה‬ ‫מחייה‪ ,‬סוגי בעלי חיים‬ ‫בבית הגידול‪.‬‬ ‫בחולות‬ ‫מערך פעילות הכרות עם הסביבה‬ ‫העתקה של אירוס הארגמן לשטח השמורה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪- 8.00‬‬ ‫שמורת‬ ‫מינים‬ ‫פעילות זו תעסוק בהכרות יותר מעמיקה עם אחת‬ ‫שפה‪ :‬חברות‪ ,‬אחריות‪,‬‬ ‫‪12.30‬‬ ‫טבע נחל‬ ‫פולשים‬ ‫הבעיות המרכזיות בשמורה ‪ -‬מינים פולשים‬ ‫מחויבות‪ ,‬אימוץ )גם של‬ ‫פולג‬ ‫)אחריות(‬ ‫והשפעתם על המינים המקומיים‪.‬‬ ‫ילדים ובע"ח(‪,‬‬ ‫הפעילות תכלול עבודה פיזית לעקירה של מיני צומח‬ ‫מדעים‪/‬שפה‪ :‬אקולוג‪,‬‬ ‫פולש‪.‬‬ ‫ממשק‪.‬‬ ‫מערך פעילות‪ :‬מינים פולשים ‪ -‬מותאם ידיד‬ ‫החולות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪- 8.00‬‬ ‫גן לאומי‬ ‫מנהיגות‬ ‫סיור לגן לאומי חוף השרון ומפגש עם נציגי נוער‬ ‫שפה‪/‬מדעים‪:‬מנהיגות‪,‬‬ ‫‪13.30‬‬ ‫חוף השרון‬ ‫סביבתית‬ ‫חממיקה המתנדבים באופן קבוע באתר שיספרו על‬ ‫מסדרון אקולוגי‬ ‫ואימוץ‬ ‫פעילותם‪.‬‬ ‫הבדלים בין שמורת טבע‬ ‫אתר‬ ‫מעמד חתימה על אמנת "ידיד החולות"‬ ‫ורכס כורכר‬ ‫)מנהיגות(‬ ‫מערך בסיס‪ :‬חוף השרון‪ ,‬תקציר חממיקה‬ ‫מערך פעילות‪ :‬חוף השרון וחממיקה )תיקיית ידיד‬ ‫החולות(‬ ‫‪34‬‬ ‫נוער "חממיקה" משפיים מדריך את תלמידי בית‪-‬‬ ‫הספר בגין כדוגמא למנהיגות סביבתית‬ ‫תלמידים מעתיקים חבצלות חוף משטח המיועד‬ ‫לבנייה לשטח שמורת האימוץ‬ ‫תלמידים בפעילות לעקירת טיונית החולות‬ ‫בשמורת‪-‬טבע נחל פולג‬ ‫תלמידים שותלים אירוסים בשטח שמורת האימוץ‬ ‫‪35‬‬ ‫רצף הפעילות לכיתות ו' ‪ -‬מנהיגות‪ ,‬אחריות ואזרחות פעילה‪.‬‬ ‫***למדריכים ‪ -‬חשוב להזכיר כי הרצף יישמר בשנה הבאה בחט"ב חוף השרון ‪ -‬אימוץ גן לאומי חוף השרון שהוא חלק מהמסדרון האקולוגי‪.‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫תאריך‬ ‫שעות‬ ‫אזור‬ ‫נושא‬ ‫פירוט הפעילות‬ ‫הערות ‪ /‬מושגים מרכזיים‬ ‫‪- 8.30‬‬ ‫שער פולג‬ ‫)יקום( ועד‬ ‫שמורת‬ ‫הפולג וחוף‬ ‫הים‬ ‫דילמות‬ ‫מקומיות‬ ‫בשמירת‬ ‫טבע‬ ‫סיור רגלי משער פולג )יקום( לשמורת הפולג וחוף הים‬ ‫במהלך הסיור יושם דגש על קונפליקטים בשמורת טבע‬ ‫בלב אזור אורבני )גן אירועים‪ ,‬כבישים ותשתיות‪ ,‬צבא‪,‬‬ ‫מטיילים‪ ,‬מתרחצים וכו'(‬ ‫הכרות עם החוק לשמירת הסביבה החופית ומשמעותו‪.‬‬ ‫מערך פעילות‪ :‬דילמות בשמירת טבע‬ ‫)אם יש אפשרות להאריך את ההסעות‪ ,‬הסיור עד‬ ‫מגוון ביולוגי‪ ,‬איזון אקולוגי‪,‬‬ ‫מערכת אקולוגית‪ ,‬מסדרון‬ ‫אקולוגי‪ ,‬שמורת עציץ‪,‬‬ ‫אחריות סביבתית‪ ,‬פיתוח בר‬ ‫קיימא‪ ,‬חוק החופים‬ ‫)מושגים אלו ילוו את‬ ‫הלמידה במהלך השנה כולה(‬ ‫‪- 8.30‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫ונחל חדרה‬ ‫דילמות‬ ‫לאומיות‬ ‫בשמירת‬ ‫טבע‬ ‫ופיתוח בר‬ ‫קיימא‬ ‫קורמורנים‪ ,‬חזרה לבית‪-‬הספר ב‪(14.30 -‬‬ ‫ביה"ס‬ ‫הכנות‬ ‫עזרה לתלמידים בהכנות לקראת הדרכה בשמורה‬ ‫המדריכות יגיעו לביה"ס‬ ‫בש"ט פולג‬ ‫העלאת‬ ‫מודעות‬ ‫והסברה‬ ‫יום שיא בית‪-‬ספרי ‪ -‬הדרכה של הילדים לפי התחנות‬ ‫שיבחרו ע"י התלמידים בעזרת המורות‪.‬‬ ‫הדרכה במסגרת פעילות בית‬ ‫ספרית‬ ‫לכיתות א‪ -‬ו והורים‬ ‫‪12.30‬‬ ‫מדריכים‬ ‫‪__ .1‬‬ ‫‪__ .2‬‬ ‫‪(13.30‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12.30‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪- 8.30‬‬ ‫‪12.30‬‬ ‫ביקור במרכז המבקרים של חברת חשמל וסיור לאורך‬ ‫נחל חדרה‪ ,‬תוך דגש על דילמות בהיבט הסביבתי‪ ,‬ברמה‬ ‫לאומית‪ .‬התפתחות טכנולוגית ואחריות האדם‪.‬‬ ‫מערך פעילות‪ :‬נחל חדרה ותחנת הכוח‬ ‫)אם יש אפשרות להוסיף ביקור בחפציבה בנושא‬ ‫לקשר ללימוד נושא חשמל‬ ‫וטכנולוגיה ואחריות האדם‪,‬‬ ‫חוק החופים‪.‬‬ ‫נדידה וקורמורנים??‬ ‫ביקור בחברת החשמל‬ ‫פעילות המשך בבית הספר ‪ -‬הכנת מגזין לערוץ המקומי‪ .‬המגזין יכלול המלצה לביקור בשמורה‪ ,‬הצגת "ידיד החולות"‪ ,‬והפעילות הפיזית של כיתות ד ו‪-‬ה‬ ‫למען השמורה‪..‬‬ ‫הצעה נוספת ‪ -‬הכנת מובייל איזון אקולוגי לפי נתוני השמורה‬ ‫‪36‬‬ ‫פעילות בנושא דילמות לאומיות בנחל חדרה‬ ‫ותחנת הכוח ‪ -‬כולל פעילות לניקיון חוף‬ ‫יום שיא לתלמידי ביה"ס ויצמן והוריהם בשמורת‬ ‫טבע נחל פולג ‪ -‬שמורת האימוץ‬ ‫מדבקה לרכב שעוצבה הופקה ע"י תלמידי ביה"ס‬ ‫וחולקה בתום הטקס לכל המשתתפים‬ ‫תלמיד כיתה ו' מדריך קבוצת הורים ותלמידים‬ ‫על אירוס הארגמן במסגרת יום השיא‬ ‫‪37‬‬ ‫נספח ה' ‪ -‬שאלונים ודפי תצפית שהמדריכים ממלאים במהלך מבצע ההסברה של חוף נקי‬ ‫שאלון שמילאו המדריכים בחוף גדור*‬ ‫•‬ ‫הערכת כמות אנשים שבאתם איתם במגע ) העריכו מספר שקיות שחילקתם ‪ 100 -‬בממוצע בכל שבת‬ ‫•‬ ‫כיצד הציבור מתייחס לפעילות ההסברה שלכם? תגובת האנשים היתה טובה‪ ,‬בירכו‪ ,‬שמחו‬ ‫לראותנו‪ ,‬אמרו שברור שייקחו את הזבל עימם‪ ,‬ברור להם שזו שמורת טבע ושמחו לשמוע על‬ ‫פעילות רט"ג בנושא צבי הים‪.‬‬ ‫•‬ ‫האם אנשים יודעים מהי תוכנית חוף נקי? רוב האנשים לא הכירו את התוכנית אך בירכו על היוזמה‬ ‫ומכיוון שהגיעו לחוף שבוע לאחר מכן‪ ,‬אז כבר יכלו לומר שהם מכירים את התוכנית‪.‬‬ ‫•‬ ‫תגובות שנשמעו מצד האנשים‪ :‬שאלו איך זה שחלקים מהחוף מלוכלכים – למה רט"ג לא דואגת לנקות‬ ‫את החוף באופן קבוע?‪..‬‬ ‫•‬ ‫האם ישנן שאלות נוספות ששואלים אתכם ואתם זקוקים לתשובות מפורטות יותר? לא צוין משהו‬ ‫מיוחד‪.‬‬ ‫•‬ ‫טיפ למדריכים שיעשו פעילות זו בשבוע הבא? להביא יותר שקיות‪ ,‬אנשים שמחים לקבל‪.‬‬ ‫•‬ ‫הערות‪ /‬הארות‪ /‬רעיונות – אין‬ ‫טבלת ריכוז תשובות שנאספו על‪-‬ידי המדריכים במהלך ראיונות קצרים עם הקהל שאיתו באו במגע*‬ ‫חוף‬ ‫מה את‪/‬ה‬ ‫גיל ומין‬ ‫המרואיין‪/‬ת הכי אוהב‪/‬ת‬ ‫בחוף הים?‬ ‫פלמחים‬ ‫רוב‬ ‫הנשאלים‬ ‫היו הבין‬ ‫‪50-40‬‬ ‫מעטים בני‬ ‫‪ 30‬עם‬ ‫ילדים‬ ‫קטנים‬ ‫ממוצע ‪-25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫געש‬ ‫רוב‬ ‫הנשאלים‬ ‫היו צעירים‬ ‫בשנות ה‪-‬‬ ‫‪20‬‬ ‫גדור‬ ‫מה הכי מפריע‬ ‫לך בחוף?‬ ‫האם שמעת על‬ ‫תוכנית חוף‬ ‫נקי?‬ ‫מי אחראי על‬ ‫ניקיון החופים‬ ‫בארץ?‬ ‫כיצד‬ ‫לדעתך‬ ‫לשנות את‬ ‫התנהגות‬ ‫הציבור?‬ ‫החוף‬ ‫האנשים‬ ‫אין דרכי גישה‬ ‫נוחות‬ ‫הלכלכוך‬ ‫זה שאין מספיק‬ ‫פחים‬ ‫גביית הכסף‬ ‫צפיפות‬ ‫לא‬ ‫רוב האנשים‪.‬‬ ‫המועצה‬ ‫"מי שלוקח‬ ‫כסף בכניסה"‬ ‫לשים יותר‬ ‫פחים‬ ‫חינוך‬ ‫הסברה‬ ‫השקט‬ ‫לכלוך‬ ‫מעטים שמעו‪.‬‬ ‫המתרחצים‬ ‫רט"ג‬ ‫הים‪,‬‬ ‫האנשים‪.‬‬ ‫הלכלוך‬ ‫המסעדה‬ ‫החדשה בחוף‬ ‫זפת‬ ‫הרוב לא שמעו‪.‬‬ ‫המתרחצים‬ ‫העירייה‪...‬‬ ‫החברה להגנת‬ ‫הטבע‬ ‫רט"ג‬ ‫ענישה –‬ ‫אכיפה‪.‬‬ ‫הסברה‪,‬‬ ‫חינוך מגיל‬ ‫צעיר‪.‬‬ ‫קמפיין‬ ‫תקשורתי‬ ‫הסבר‪ ,‬כמו‬ ‫זה‪...‬‬ ‫* מתוך סיכום פעילות חוף נקי ‪ - 2006‬מרחב שרון‬ ‫‪38‬‬ ‫תודות‬ ‫ברצוני להודות על הסיוע בחשיבה על מבנה המסמך‪ ,‬באיתור הנתונים ובעיקר בעיקר על הערותיכם והארותיכם‬ ‫שעזרו לגבש מסמך זה‪:‬‬ ‫לאיל מיטרני ‪ -‬ממונה תחום קהל וקהילה מחוז מרכז‬ ‫לשרון גולן הרשקוביץ ‪ -‬מנהלת מחו"ה שרון‬ ‫לאפרת לוי ‪ -‬מנהלת מחו"ה שפלה וחוף‬ ‫לשרית פלצ'י מיארה ‪ -‬מ"מ מנהלת מחו"ה שרון‬ ‫לרחלי ‪ -‬מנהלת מחו"ה כרמל‬ ‫לאיילת ‪ -‬רכזת תוכנית שכנים בחוף‬ ‫ללימור פרידמן קטן ‪ -‬רכזת שיווק ואירועים ‪ -‬מרחב שרון‬ ‫‪39‬‬