רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל סקר אביב 2102 השתקמות הצומח בעקבות השריפה בכרמל כתיבה ועיבוד תוצאות סקר :נעמה טסלר ביצוע סקר :דותן רותם ,הגר לשנר ,מרגרטה וולצ'אק ,נעמה טסלר ,נתן אלבז ,אייל כהן ,צליל דידנר, ענבר חשמונאי ,אלי סלייפצ'ביץ' יולי2102 , 1 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל תוכן עניינים רקע 4............................................................................................................................................... שיטות הסקר 4................................................................................................................................. שיטות דיגום 6.................................................................................................................................. תוצאות הסקר7................................................................................................................................ מעקב ארוך טווח באתרי שריפות חוזרות 44 ......................................................................................... שיטות דיגום הצומח באתרי השריפות החוזרות 41 ............................................................................... תוצאות מעקב אתרי שריפות חוזרות 46 .............................................................................................. תצפיות שדה כלליות בשטח -שנה וארבעה חודשים לאחר השריפה 22 .................................................... סיכום והמלצות 26 ............................................................................................................................ רשימת איורים איור - 4מפת אתרי הסקר באביב 2142ומספרם הסידורי 1.................................................................... איור - 2אחוז כיסוי צומח יחסי לפי תצורה גאולוגית ,כל עמודה מייצגת ממוצע של התוצאות לפי תצורה גאולוגית בשני המפנים) = n .מספר האתרים שנדגמו בכל תצורה7............................................ . איור ( -3א) שינויים באחוז הכיסוי הצומח העשבוני והדגני בחלקות הנדגמות( ,ב) שינויים באחוז הכיסוי של בני השיח והשיחים בחלקות הנדגמות ,השוואה בין תוצאות קיץ 2144לאביב 7................2142 איור - 4ההפרש באחוזים בכיסוי שהתקבל בין דיגום קיץ 2144לדיגום אביב 2142בחלקות השונות8....... . איור - 1השוואה של כיסוי הצומח הכללי שהתקבל על פי חלוקה לקבוצות שונות ,חלוקה לפי מספר השריפות באתר 8.................................................................................................................. איור - 6מספר האורנים למ"ר כפי שהופיע בכל אחד מהאתרים הנדגמים 9.............................................. איור -7השוואה במספר האורנים שנדגם בקיץ 2144ובאביב 9........................................................2142 איור -8התפלגות האורנים למ"ר לפי התצורה הגאולוגית השונה 41 ........................................................ איור -9התפלגות האורנים למ"ר לפי מספר השריפות וסטיית התקן 44 ................................................... איור - 41חלוקת המינים שהופיעו בחלקות לקבוצות פונקציונאליות 42 .................................................. איור - 44דיאגרמת אורדינציה של מבנה חברת הצומח בכרמל לאחר שריפת 2141ביחס לתצורות הגאולוגיות ומספר השריפות שעבר כל אזור .החיצים מציינים את העוצמה והכיוון של ההשפעה של כל גורם סביבתי על מבנה חברת הצומח .מינים המוקפים ביחד מגיבים באופן דומה לגורמים הסביבתיים ולכן מוגדרים כקבוצה43 ...................................................................................... איור - 42מפת השריפות בכרמל והאזורים שנפגעו שוב בשריפת דצמבר 2141יחד עם מספר השריפות שעברו תאי השטח לאחר שריפת 41 ................................................................................. 2141 איור - 43השתקמות כיסוי העצים לאורך זמן באזורים שנפגעו בשריפה קודמת ב46 ....................... 2116- איור - 44השתקמות כיסוי העצים לאורך זמן באזורים שנפגעו בשריפה קודמת ב46 ....................... 4989- 2 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל איור - 41תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזורי שריפת 47 ...........................................................4989 איור - 46תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזור ששימש לביקורת ועבר שריפה אחת ב47 .............. .2141- איור - 47תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזורי שריפת 47 ...........................................................2116 איור - 48השוואה בין כל החלקות בתוצאות כיסוי השיחים ובני שיח ,המספרים מציינים את מספר שריפות שעבר האתר47 ........................................................................................................ . איור - 49השתקמות של היער באזור שנפגע בשריפות 48 .............................................. .49839498992141 איור - 21אזורים עשבוניים וחשופים בשטח שנפגע בשריפות 48 ............................................ .211692141 איור - 24מספר אורנים למ"ר באתרי המחקר השונים בעונות הדיגום השונות לפני ואחרי שריפת 48 ..2141 איור - 22עושר המינים הצפוי באתרי המחקר בעונות הדיגום השונות לפני ואחרי שריפת 49 .............. 2141 איור - 23שינויים בשכיחות של הקבוצות הפונקציונאליות לפני השריפה ואחרי השריפה בכרמל .א2141 - לפני השריפה; ב -2144 -ארבע חודשים אחרי השריפה; ג 46 – 2142-חודשים אחרי השריפה21 .... . איור - 24עצים מתמוטטים בלב השטח22 ........................................................................................ . איור - 21תמונות לפי סדר השעון :ימין למעלה -זרימת שיא בנחל אורן ,תחנת האגם; התחתרות לאורך דרך עפר לאפיק נחל ספונים; סימני זרימה בנחל ספונים; אפר שגלש מהמדרון אל הדרך בכביש החשמל23 ........................................................................................................................... . איור - 26סיכום השפעת שריפות חוזרות על קרקע וצומח 23 ................................................................. איור ( - 27א) התבססות גדילנים בשטחי השריפה; (ב) השתלטות אורן ירושלים באזורי המרעה24 .......... . איור - 28מפה כללית של המינים הפולשים בשטח השריפה בכרמל 21 ..................................................... איור - 29טבק השיח מתחדש לאחר טיפולים באזור בית אורן21 .......................................................... . רשימת טבלאות טבלה - 4אתרי סקר אביב 4....................................................................................................... 2142 טבלה - 2אפיון התצורות הגאולוגיות העיקריות בכרמל על פי שגב ושש 1................................................ טבלה - 3דוגמא לטבלת סקר צומח בכרמל 6........................................................................................ טבלה - 4מספר המינים שהופיעו בחלקות המחקר 44 ............................................................................ טבלה - 1המשפחות הדומיננטיות באתרי הסקר 42 ............................................................................... טבלה - 6אתרי המחקר שנדגמו שוב לאחר השריפה בכרמל 44 ............................................................... טבלה - 7קבוצות פונקציונאליות על פי 49 ......................................................................... .Raunkiaer טבלה - 8שינויים מיידים בשכיחות הקבוצות הפונקציונאליות לפני השריפה ואחריה ,השוואה בין עונת הדיגום לפני השריפה ועונת הדיגום הראשונה 4חודשים אחרי השריפה24 ............................................... צילומים :נעמה טסלר 3 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל רקע בדצמבר 2141התרחשה שריפת היער הגדולה ביותר שידע פארק הכרמל ב 31-השנים האחרונות .במהלך קיץ 2144נעשה סקר שדה שאפיין את השתקמות הצומח והקרקע ונתן תמונת מבט ראשונית בעקבות השריפה (טסלר ואחרים .)2144 ,בהמשך לסקר הקיץ 2144נדרש ניטור במהלך האביב על מנת לאפיין את עושר המינים לאחר השריפה ולתת תמונת מבט שנה וארבעה חודשים אחריה. המטרה :המשך מעקב וניטור של התחדשות הצומח לאחר השריפה בכרמל ,איתור מינים פולשים ,בחינה של צפיפות האורנים (זריעים) שנה וארבעה חודשים לאחר השריפה. שיטות הסקר הסקר כלל חזרה על 22מתוך 12אתרי סקר הקיץ (טבלה ,4איור ,)4על בסיס המפה הגאולוגית של הכרמל .בכל תצורה גאולוגית (טבלה )2נבחרו נקודות על בסיס מפנים דרום/צפון .מספר קטן של נקודות נעשה גם במפנה מערבי. מספר מספר סידורי חלקה אתר נחל דמון 5 1 נחל דמון 6 2 בקעת אלון 9 3 בקעת אלון 10 4 נחל מתלה 13 5 נחל מתלה 14 6 רכס מתלה 15 7 רכס מתלה 16 8 לוביה 17 9 לוביה 18 10 חניון הפיתולים 26 11 חניון הפיתולים 27 12 מלון יערות הכרמל 33 13 מלון יערות הכרמל 34 14 ח' יונית מעל סיטרין 35 15 ח' יונית מעל סיטרין 36 16 שלוחת דוחן 39 17 שלוחת דוחן 40 18 כרמיה 41 19 כרמיה 42 20 כרמיה בית היערן 43 21 כרמיה בית היערן 44 22 מועדי שריפה 2010 2010 2010 2010 19832010 19832010 19832010 19832010 19832010 20062010 2010 2010 מספר שריפות 1 1 1 1 2 2 2 2 2 2 1 1 מפנה צפוני דרומי דרומי צפוני צפוני דרומי דרומי צפוני דרומי צפוני מערבי דרומי תצורה גאולוגית ערקן ערקן טוף מהר"ל יגור עוספיא עוספיא ערקן ערקן ערקן ערקן בינה ,פרט מוחרקה בינה ,פרט מוחרקה Y 737248 737119 736708 736585 737507 737585 737988 738340 738912 739177 737992 737732 X 201928 201893 203451 203523 199986 200020 199462 199367 199674 199751 201809 201749 2010 1 צפוני ערקן 735055 200973 2010 1 דרומי עוספיא 734972 200976 2010 1 צפוני בינה ,פרט מוחרקה 735936 198692 2010 2010 2010 2010 2010 1 1 1 1 1 דרומי דרומי צפוני דרומי מערבי בינה ,פרט מוחרקה בינה ,פרט סומק בינה ,פרט סומק עוספיא עוספיא 735860 734432 734631 735244 735287 198702 200657 200587 200273 200198 2010 1 צפוני בינה ,פרט סומק 735130 199784 2010 1 דרומי בינה ,פרט סומק 735036 199470 טבלה - 0אתרי סקר אביב 2102 4 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל איור - 0מפת אתרי הסקר באביב 2102ומספרם הסידורי תצורה צורת השקעה מחזור השקעה מסלע יגור פלטפורמה רדודה 4 סלעי דולומיט משוכבים עוספיא הרדדה ערקן פלטפורמה חיצונית ,עמוקה יחסית 2כולל את האופק הוולקני V1בבסיסו 3מתחיל עם האופק הפירוקלסטי V2 4 קירטון בבסיס וגיר בחלק העליון (גיר בית אורן) פאצייסים קירטוניים וגיריים המכילים עדשות ושכבות צור פאצייס גירי המכיל שוניות בינה ,פרט רודיסטים מבודדות ושכבות מוחרקה ביוקלסטיות ופאצייס דולומיטי ,פיזור בשטח ללא מגמה מוגדרת חילוף שכבות גיר וחוואר 4 בינה ,פרט ומכיל גם שוניות רודיסטים סומק מבודדות סלעים פירוקלסטיים טוף מהר"ל הנשלטים על ידי טוף במצבי בלייה שונים טבלה - 2אפיון התצורות הגאולוגיות העיקריות בכרמל על פי שגב ושש ()2115 5 שמות קודמים לתצורה (במפה של קרץ)0591 , חריבה וג'ונדיה (או שמיר) דליה ,אום-א-זינאת, קומבוזה ושונה רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל שיטות דיגום שיטת דיגום כיסוי הצומח :ריבוע צומח של 41 X41מ' בו נרשם הכיסוי הכללי (באחוזים) .ממנו נרשם כיסוי הצומח (כאשר הצומח עצמו מהווה ( )411%טבלה .)3 עושר מינים :בכל ריבוע דגימה נרשמו כל המינים המופיעים באתר .הגדרת הצמחים נעשתה על פי פינברון- דותן ודנין ( )4998ועל פי אתר האינטרנט "צמחיית ישראל ברשת" (.)http 1 מספר אורנים למ"ר :בכל אזור שנדגם נספרו 41ריבועים של 4X4מטר ובהם נספרו כמות הזריעים למ"ר. כיסוי כללי צומח (___________________________________________)% רשימת מינים הערות אחוז כיסוי אורן ירושלים אלה ארץ-ישראלית אלת המסטיק אלון מצוי לוטם מרווני לוטם שעיר מרווה משולשת קידה שעירה עצים נוספים (כדוגמת :בר-זית בינוני, אשחר א"י ,כליל החורש ,עוזרר קוצני ,זית אירופאי) בני שיח ושיחים נוספים (כדוגמת :געדה כרתית ,צתרה ורודה ,זוטה לבנה ,פיגם מצוי, קיסוסית קוצנית ,סירה קוצנית ,לוטמית דביקה9ערבית ,טיון דביק) עשבוניים סלע קרקע חשופה טבלה - 3דוגמא לטבלת סקר צומח בכרמל 6 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל תוצאות הסקר כיסוי צומח :תוצאות כיסוי הצומח הכללי מלמדות כי כיסוי הצומח הדומיננטי באתרי המחקר הוא של עשבוניים ודגניים (איור .)2בהשוואה לממצאי סקר הקיץ (טסלר ואחרים )2144 ,ניכר כי יש עלייה בעשבוניים והדגניים וכן עלייה בכיסוי של בני השיח והשיחים במרבית האתרים (איור 3א' ו3-ב') בשאר תצורות הצומח אין מגמה ברורה ואף ניכרה בחלקן ירידה בכיסוי. 120 n=1 n=1 n=5 n=7 n=4 80 60 40 20 ממוצע אחוז כיסוי יחסי n=4 100 0 עוספיא ערקן טוף מהר"ל יגור בינה ,פרט מוחרקה בינה ,פרט סומק תצורה גאולוגית לוטם מרווני ושעיר עשבוני ודגני אורן ירושלים עצים נוספים אלת המסטיק בני שיח ושיחים נוספים איור - 2אחוז כיסוי צומח יחסי לפי תצורה גאולוגית ,כל עמודה מייצגת ממוצע של התוצאות לפי תצורה גאולוגית בשני המפנים) = n .מספר האתרים שנדגמו בכל תצורה. 2011 2012 100 2011 2012 40 80 ממוצע כיסוי יחסי 40 20 10 20 0 0 ערקן עוספיא יגור ממוצע כיסוי יחסי 60 30 ערקן טוף מהר"ל בינה ,פרט בינה ,פרט מוחרקה סומק איור ( -3א) שינויים באחוז הכיסוי הצומח העשבוני בחלקות הנדגמות ,השוואה בין תוצאות קיץ 2100 לאביב .2102 עוספיא יגור טוף בינה ,פרט בינה ,פרט סומק מוחרקה מהר"ל איור ( -3ב) שינויים באחוז הכיסוי של בני השיח והשיחים בחלקות הנדגמות ,השוואה בין תוצאות קיץ 2100לאביב .2102 7 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל בדיקה המשווה ביחס בין אחוז הכיסוי הכללי בדיגום 2144לדיגום ,2142מראה כי במרבית האתרים יש עלייה בכיסוי הצומח הכללי .הירידה שנמצאה בחלק מהאתרים יכולה להיות קשורה להשפעות מרעה ולהשפעות ממשק כמו גם לתמותה של מינים בעקת קיץ (איור .)4 60 50 40 30 20 10 0 9 10 13 14 15 16 17 18 26 27 33 34 35 36 39 40 41 42 43 44 6 5 -10 -20 אחוז כיסוי כללי של הצומח בכל אתר הפרש % -30 מספר חלקה איור - 4ההפרש באחוזים בכיסוי שהתקבל בין דיגום קיץ 2100לדיגום אביב 2102בחלקות השונות בהשוואה של תוצאות הכיסוי באתרים שעברו שריפות בודדות מול אתרים שעברו שריפות חוזרות ,נראה כי באתרים שעברו שריפות חוזרות כיסוי בני השיח והשיחים גבוה מכיסוי העצים (איור .)1כמו כן ניכר הבדל לא גדול בכיסוי העצים באתרים שעברו מספר שריפות שונה .מגמות אלו נמצאו גם אצל טסלר ()2142 והן מרמזות על כך שבאזורי השריפות החוזרות צפויה השתלטות של בני שיח ושיחים. 60 1 2 40 30 20 10 ממוצע אחוז כיסוי יחסי 50 0 לוטם מרווני ושעיר בני שיח ושיחים נוספים אלת המסטיק עשבוני ודגני עצים נוספים אורן ירושלים איור - 9השוואה של כיסוי הצומח הכללי שהתקבל על פי חלוקה לקבוצות שונות ,חלוקה לפי מספר השריפות באתר 8 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל מספר אורנים למ"ר :צפיפות נבטי האורנים נמדדה בכל אתרי הסקר בעשרה ריבועים של 4X4מ' = 4מ'. ממוצע מספר האורנים למ"ר מלמד על 6אורנים למ"ר בכל אתרי הסקר (איור .)6כיוון שחלקה מספר 44 הייתה חריגה עם 68אורנים9מ" ר נבדק הממוצע גם בלעדיה ועולה כי ללא דיגום זה יורד מספר האורנים למ"ר ל 3 -אורנים9מ"ר (ההבדל בין שתי העונות בחלקה 44קשור ככל הנראה לכך שהדיגום התבצע לא באותה נקודה בשדה בשל קושי בחזרה מדויקת לשטח) .תוצאות אלו מלמדות כי במרבית האתרים יש ירידה במספר האורנים למ"ר (איור .)7 80 70 50 40 30 20 מספר אורנים למ"ר 60 10 0 9 10 13 14 15 16 17 18 26 27 33 34 39 40 41 42 35 36 43 44 6 5 מספר חלקה איור - 6מספר האורנים למ"ר כפי שהופיע בכל אחד מהאתרים הנדגמים 80 2011 70 2012 50 40 30 20 10 44 43 36 35 42 41 40 39 34 33 27 26 18 17 16 15 14 13 10 9 מספר חלקה איור -7השוואה במספר האורנים שנדגם בקיץ 2100ובאביב 2102 9 6 5 0 מספר אורנים למ"ר 60 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל באיור 8נראה כי התצורות בהן האורן הוא דומיננטי הן תצורות ערקן ועוספיא המתאפיינות במסלע קירטוני .תוצאות אלו דומות לתוצאות סקר הקיץ .במבחן אנובה לא פרמטרי Kruskal-Wallisהמודל יצא מובהק ולכן כל זוג נבחן במבחן .Kolmogorov-Smirnov -Tהממצאים מלמדים כי מספר האורנים על תצורת עוספיא שונה באופן מובהק משאר התצורות הגאולוגיות. B 50 30 20 A AC C 10 ממוצע מספר אורנים למ"ר 40 0 יגור טוף מהר"ל בינה פרט סומק בינה פרט מוחרקה עוספיא ערקן תצורה גאולוגית איור -1התפלגות האורנים למ"ר לפי התצורה הגאולוגית השונה בהמשך למגמה שנצפתה בקיץ ,2144גם דיגום האביב מראה כי יש יותר אורנים למ"ר באתרים שעברו שריפות חוזרות .פרט לחלקה 48שעברה שתי שריפות בפרק זמן קצר ,211692141בשאר האתרים שנדגמו ושעברו שתי שריפות פרק הזמן בין השריפות היה ארוך מספיק ( )498392141על מנת לייצר זרעים באופן מוגבר (איור .)9התחדשות האוכלוסייה תלויה בצפיפות הזרעים החיוניים האגורים באצטרובלים ולכן כאשר פרקי הזמן בין שריפות הם קצרים ,העץ לא מצליח לבסס בנק זרעים גדול מספיק ואז חלה ירידה בכמות הנבטים (רויטמברג ונאמן .)2111 ,כאשר פרקי הזמן הם ארוכים דיים (מעל 21שנה) מתקבלת מגמה הפוכה הקשורה ליכולת נביטה מוגברת של זרעים מאצטרובלים סרטוניים ולעלייה עם הזמן במספר האצטרובלים שנמצאים על העצים (נאמן .)Ne'eman et al., 2004; 2116 ,על התוצאות נעשה מבחן Tא- פרמטרי ( )Mann-Whitneyלכל עונה בנפרד ,בשני המקרים ההבדלים יצאו מובהקים (.)p<0.001 11 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל 50 2012 40 30 B 20 A A 10 מספר אורנים ממוצע למ"ר B 2011 0 1 2 מספר שריפות איור -5התפלגות האורנים למ"ר לפי מספר השריפות וסטיית התקן עושר מינים :ב 22-חלקות המחקר נמצאו 211מינים שונים .בממוצע 42מינים לחלקה .בטבלה 4מסוכם מספר המינים שהופיע בכל אחת מהחלקות. מספר מספר מספר מינים מספר מספר שריפות שריפות בחלקה חלקה חלקה 1 26 35 1 5 1 27 45 1 6 1 33 40 1 9 1 34 48 1 10 1 39 26 2 13 1 40 32 2 14 1 41 87 2 15 1 42 79 2 16 1 35 84 2 17 1 36 35 2 18 1 43 1 44 טבלה - 4מספר המינים שהופיעו בחלקות המחקר מספר מינים בחלקה 36 46 35 37 29 31 51 30 35 28 35 28 קבוצות פונקציונאליות :מדד לאפיון מגוון ביולוגי .החלוקה הבסיסית לקבוצות פונקציונאליות ,הוצעה על ידי )4934( Raunkiaerוהיא מחלקת את הצומח לחמש קבוצות של צורות חיים :בני שיח ,עצים+שיחים, גאופיטים ,עשבים רב-שנתיים וחד שנתיים .שימוש בקבוצות פונקציונאליות לאפיון הפרעות נמצא ככלי יעיל לחיזוי הרכב המינים והסיכונים הקיימים למיני צומח אחר ההפרעות ( Huston, 1994; Diaz and .)Cabido, 2001 11 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל תוצאות סקר האביב מלמדות כי 18%מהמינים שנמצאו בסקרים היו חד שנתיים 41% .גיאופיטים ורק 7%מהמינים שנמצאו בחלקות היו עצים או שיחים (איור .)41 8% 7% בני שיח עצים ,שיח גיאופיט רב שנתיים חד שנתיים 10% 58% 17% איור - 01חלוקת המינים שהופיעו בחלקות לקבוצות פונקציונאליות מבחינת המשפחות שהופיעו בסקר ,נמצא כי המינים שנמצאו בסקר מגיעים מ 11 -משפחות שונות .ביניהן הדומיננטיות ביותר היו המשפחות :פרפרניים ,מורכבים ודגניים .ששת המשפחות הדומיננטיות מהוות 16.8%מכלל המינים שהופיעו בסקר (טבלה .)1 באחוז משפחה מספר מכלל מינים המינים נדגם 15.2 פרפרניים 38 12 מורכבים 30 11.2 28 דגניים 7.6 סוככיים 19 5.6 שפתניים 14 5.2 שושניים 13 טבלה - 9המשפחות הדומיננטיות באתרי הסקר תוצאות אלו דומות לתוצאות של טסלר ( ,)2142שהראתה כי מינים ממשפחת הפרפרניים דומיננטיים באתרים שעברו שריפות ובעיקר באתרי שריפות חוזרות .קותיאל ( ,)4992מציינת כי מינים ממשפחת הפרפרניים דומיננטים באתרים שרופים כיוון שהם מתחדשים מזרעים שהיו בקרקע לפני השריפה .ככלל השכיחות של החד-שנתיים לאחר שריפה עולה ,לרוב בשל היותם מינים פירופיטיים (עוקבי אש) הנהנים מפתיחתו של היער. 12 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל קורלציות בין המינים למדדי הסביבה: על מנת לבחון את הקשר בין הגאולוגיה ובין מספר השריפות לתפוצת המינים שנמצאו באתרי הסקר נעשה על כלל התוצאות ניתוח רב משתנים ( )multivariate analysisבאמצעות אורדינציה בתוכנת .CANOCO השיטה מיישמת טכניקה רבת משתנים המבוססת על יצירת פונקציות חדשות שהן קומבינציות לינאריות של המשתנים המקוריים .הפונקציה הקאנונית הראשונה מראה הבדלים מקסימליים בין קבוצות (אתרים שונים) .הפונקציה השנייה הנה בלתי תלויה בראשונה והיא מתייחסת לחלק מן השונות בין הקבוצות שלא נלקחה בחשבון בפונקציה הראשונה. איור 44מציג את גרף האורדינציה ( )CCAבין מדדי הצומח למדדים הסביבתיים של כל אתרי המחקר. למרות שכל המדדים הסביבתיים נבדקו באורדינציה (מספר שריפות ,מפנה ,גאולוגיה) ,באיור נמצאים רק המדדים הסביבתיים שהראו את ההשפעה הטובה ביותר על המינים .הציר הראשון של האורדינציה נמצא מובהק ( )Eigenvalue 0.419, F=1.421, P=0.004וכך גם כל צירי האורדינציה יחדיו ( F=1.361, .)P=0.002שני הצירים הראשונים (האופקי והאנכי) מסבירים 64%מכלל פיזור המינים על ידי משתני הסביבה ,ארבעת הצירים גם יחד (שניים מהם אינם נראים באיור) מסבירים 69%מפיזור המינים על בסיס משתני הסביבה. איור - 00דיאגרמת אורדינציה של מבנה חברת הצומח בכרמל לאחר שריפת 2101ביחס לתצורות הגאולוגיות ומספר השריפות שעבר כל אזור .החיצים מציינים את העוצמה והכיוון של ההשפעה של כל גורם סביבתי על מבנה חברת הצומח .מינים המוקפים ביחד מגיבים באופן דומה לגורמים הסביבתיים ולכן מוגדרים כקבוצה. 13 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל מהממצאים עולה כי יש מינים שנוכחותם קשורה לגאולוגיה של תצורות הטוף ותצורת יגור כגון :אלמוות הכסף ושערור שעיר זאת למרות שבכל אחת מתצורות אלו נעשה דיגום אחד בלבד .מינים שנמצאו כמושפעים ממספר השריפות והופיעו בחלקות על תצורת ערקן היו מינים ממשפחת הפרפרניים ,משפחת המורכבים ,משפחת השפתניים וממשפחת החלבלוביים. מעקב ארוך טווח באתרי שריפות חוזרות השריפה בדצמבר 2141פגעה ב 21,381-דונם מתוכם שטחים רבים שנפגעו בשריפות עבר .במהלך השנים 211992141נערכו כחלק מעבודת הדוקטורט של טסלר ( ,)2142סקרי צומח וקרקע באזורים שונים שעברו שריפות חוזרות בכרמל .מתוך אתרי המחקר של עבודה זו ,נפגעו בשריפה בדצמבר 2141חמש חלקות מחקר באזור נחל ספונים ושלוחת לובים .לאור העובדה שאתרים אלו ,עברו שריפות חוזרות בעבר וקיימים בכולם נתונים טרם השריפה האחרונה ,עלתה החשיבות להמשך מעקב והבנת הדינאמיקה של התחדשות הצומח והקרקע לאחר שריפות חוזרות (טסלר ואחרים2142 ,א וב). להלן פירוט אזורי המחקר ,שמם באותיות ומועדי השריפות שהתרחשו בהם (טבלה ,6ראה גם איור :)42 שריפה אחת )M( 2141 שתי שריפות שלוש שריפות )H( 498992141 )I( 49839498992141 24 )K( 211692141 )L( 49839211692141 4 טבלה - 6אתרי המחקר שנדגמו שוב לאחר השריפה בכרמל 14 מרווח בשנים בין השריפות האחרונות רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל איור - 02מפת השריפות בכרמל והאזורים שנפגעו שוב בשריפת דצמבר 2101יחד עם מספר השריפות שעברו תאי השטח לאחר שריפת ( 2101אזורי מחקר על פי טסלר.)2102 , שיטות דיגום הצומח באתרי השריפות החוזרות במטרה לאפיין את השינויים בהרכב המינים ,במגוון המינים ובכיסוי הצומח נעשו חתכי צומח בשדה .בכל אחד משטחי המדגם שנבחרו ,סומן אזור בו נערכו 4חתכי צומח אקראיים ,כל אחד באורך של 21מ', בסה"כ נדגם שטח של 411מ' בכל אתר. מאפייני הצומח כללו את :כיסוי הצומח שחולק לשלוש קבוצות" )4( :עצים" :רק עצים" )2( .שיחים": שיחים ובני שיח (" )3פוטנציאל עשבוני" (על פי פרבולוצקי ואחרים :)4996 ,חד שנתי9רב שנתי 9שטחי קרקע חשופים 9גאופיטים 9שטחים המכוסים ח"א יבש .למעשה זוהי קבוצה עם ארבע סוגי שטחים :שטח שאין בו שיחים מעוצים או סלעים והוא מהווה אתר פוטנציאלי לצימוח של צומח עשבוני; כתמי צומח עשבוני קיימים; שטחי קרקע חשופים ושטחים מכוסים בחומר אורגני יבש (פרבולוצקי ואחרים .)4996 ,בנוסף הפרמטרים כללו את עושר המינים הצפוי ( ,)Colwell, 2005קבוצות פונקציונאליות ומספר אורנים למ"ר. הגדרת הצמחים נעשתה על פי פינברון-דותן ודנין ( )4998ועל פי אתר האינטרנט "צמחיית ישראל ברשת" (.)http 1 15 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל מועדי הדיגום - שריפת :2116דיגום כיסוי צומח נעשה באזור זה באביב 2141לפני השריפה; באביב 4 , 2144חודשים לאחר השריפה ובאביב 46 ,2142חודשים לאחר השריפה. שריפת :0515דיגום כיסוי צומח נעשה באזור זה באביב 2119לפני השריפה; באביב 4 , 2144חודשים לאחר השריפה ובאביב 46 ,2142חודשים לאחר השריפה. אזור ביקורת :דיגום כיסוי צומח נעשה באזור זה באביב 2141לפני השריפה; באביב 4 , 2144חודשים לאחר השריפה ובאביב 46 ,2142חודשים לאחר השריפה. תוצאות מעקב אתרי שריפות חוזרות כיסוי צומח :המגמות מכלל האתרים מלמדות על ירידה דראסטית של כיסוי העצים בפרק הזמן הראשון לאחר השריפה ועלייה קטנה שנה וארבעה חודשים לאחר השריפה. הממצאים מלמדים כי באזורים שנפגעו בשריפה קודמת בשנת 2116אחוז כיסוי העצים נמוך יותר בהשוואה לאזורים שנפגעו בשריפה קודמת ב( 4989-איורים .)43-44מגמות אלו מלמדות כי פרק הזמן בין השריפות הנו קריטי להשתקמות הצומח ומהן ניתן להסיק כי ההשתקמות הכללית בשטחים אלו לאחר שריפת 2141תהיה תלויה במניעת שריפה חוזרת בעיקר בשטחים שעברו שריפות בפרקי זמן קצרים -אזורי שריפת .2116 2K 3L 20 אחוז כיסוי יחסי 10 2H 3I 40 20 אחוז כיסוי יחסי 15 60 5 0 0 16 4 חודשים מאז השריפה 16 לפני השריפה 4 לפני השריפה חודשים מאז השריפה איור - 03השתקמות כיסוי העצים לאורך זמן איור - 04השתקמות כיסוי העצים לאורך זמן באזורים שנפגעו בשריפה קודמת ב .2116-יש באזורים שנפגעו בשריפה קודמת ב .0515-יש לשים לב שציר Yעד .61% לשים לב שציר Yעד 21%בלבד. השיחים ובני השיח גם הראו על ירידה דרמטית בפרק הזמן המיידי לאחר השריפה ,אולם שנה וארבעה חודשים אחריה הם המרכיב הדומיננטי במרבית האתרים .באתרים שעברו את השריפה הקודמת ב4989- (איור )41ניכר כי התאוששותם טובה יותר ,כך גם באזור שהיווה חלקת ביקורת במחקר ונפגע לראשונה בשריפת ( 2141איור .)46באזורים שעברו את השריפה הקודמת ב 2116-ונפגעו שוב ב 2141-ההתאוששות של השיחים ובני השיח נמוכה יותר (איור .)47 מבחינת הפוטנציאל עשבוני יש עלייה חדה בכל האתרים לאחר השריפה של 2141וירידה בפרק הזמן של שנה וארבעה חודשים לאחר השריפה .באזור שנפגע בשריפה הקודמת של ,4989מרכיב הפוטנציאל עשבוני נמוך מכיסוי השיחים ובני שיח (איור .)41באזור שעבר שריפה קודמת ב 2116-אחוז הכיסוי של הפוטנציאל עשבוני הוא הדומיננטי בשטח גם מיידית לאחר השריפה וגם שנה וארבעה חודשים לאחריה (איור .)47 16 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל בהשוואה של כל האתרים מבחינת כיסוי של שיחים ובני שיח נראה באופן ברור כי באזורים שנפגעו בשריפה הקודמת ב 2116-יש כיסוי נמוך של שיחים ובני שיח לעומת שלושת האתרים בהם היה יער בוגר (איור .)48 שיחים ובני שיח H עצים I פוטנציאל עשבוני H 100 פוטנציאל עשבוני I 80 פוטנציאל עשבוני עצים שיחים ובני שיח אחוז כיסוי יחסי 60 100 80 60 40 40 20 20 0 0 16 4 לפני השריפה 16 לפני השריפה 4 חודשים מאז השריפה חודשים מאז השריפה איור - 09תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזורי שריפת .0515 שיחים ובני שיח K שיחים ובני שיח L עצים K עצים L פוטנציאל עשבוני K פוטנציאל עשבוני L איור - 06תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזור ששימש לביקורת ועבר שריפה אחת ב.2101- 2K 3L 120 3I אחוז כיסוי יחסי 100 1M 80 60 40 40 20 20 0 0 4 לפני השריפה 16 4 לפני השריפה חודשים מאז השריפה חודשים מאז השריפה איור - 07תוצאות כיסוי צומח לאורך זמן באזורי שריפת .2116 אחוז כיסוי יחסי 60 120 2H 100 80 16 אחוז כיסוי יחסי שיחים ובני שיח I עצים H 120 120 איור - 01השוואה בין כל החלקות בתוצאות כיסוי השיחים ובני שיח ,המספרים מציינים את מספר שריפות שעבר האתר. הממצאים כולם מרמזים כי באזורים שעברו את השריפה הקודמת ב 4989-יש סיכוי יותר טוב להתחדשות יער ותת יער (איורים )49-21למרות שנפגעו בשריפות חוזרות ,בעוד שבאתרים שעברו את השריפה הקודמת ב 2116-ונפגעו בשנית9שלישית בשריפת 2141תתפתח ככל הנראה חברת צומח נמוכה יותר של עשבוניים ובתה .בהתאם לממצאים של טסלר ( ,)2142מרכיב הצומח הדומיננטי הקיים בשטח לאחר שריפות חוזרות הוא של בני שיח ושיחים כאשר באתרים שהופרו בפרקי זמן קצרים מרכיב הצומח הדומיננטי הוא של עשבוניים. 17 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל איור - 05השתקמות של היער באזור שנפגע איור - 21אזורים עשבוניים וחשופים בשטח שנפגע בשריפות .211692101תאריך צילום9.3.2102 : בשריפות .05139051592101תאריך צילום3.4.2102 : מספר אורנים למ"ר :הממצאים מלמדים כי באתרים שעברו שריפות חוזרות ופרק הזמן בין השריפות היה קצר יש ירידה דראסטית במספר האורנים בעוד שבאתרים שעברו שריפות חוזרות ופרק הזמן בין השריפות ארוך יותר יש פיזור גבוה ודומה של אורנים לאחר השריפה (איור .)24מגמות אלו מקבילות לממצאי הסקר (ראה איור .)9 100 C A A C A A A B B B B L K 1 0.1 מספר אורנים למ"ר B C B B 10 0.01 H I 2012 2011 M 2010 איור - 20מספר אורנים למ"ר באתרי המחקר השונים בעונות הדיגום השונות לפני ואחרי שריפת .2101 העמודות המסומנות באותיות שונות באופן מובהק זו מזו (.)p<0.001 לכל אחד מהאתרים נעשה מבחן במבחן אנובה לא פרמטרי Kruskal-Wallisלבדוק הבדלים בין מספר האורנים למ"ר לפני השריפה האחרונה ואחריה ,ההבדל נבדק על כל חלקה בנפרד .במידה והמודל כולו יצא מובהק ,נבדק ההבדל בממוצע בין הזוגות במבחן Tלא פרמטרי– .Mann-Whitneyהממצאים מלמדים כי באתרי שריפת ( 4989חלקות Iו )H-וכן באתר שנשרף לראשונה בדצמבר ( 2141חלקה )Mיש הבדל מובהק במספר האורנים למ"ר שהתקבל לפני השריפה 3 ,חודשים אחרי (דיגום )2144ו 46-חודשים לאחר השריפה (דיגום .)2142בחלקות שעברו את השריפה הקודמת ב( 2116-חלקות Kו )Lיש הבדל במספר האורנים שהיה לפני השריפה האחרונה ואחריה ,אולם אין הבדל בתוצאות בין שתי העונות העוקבות אחרי השריפה. 18 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל עושר מינים צפוי :כל הנתונים נותחו בתוכנת EstimateSהמחשבת את מדד המינים הצפוי בכל אתר (( )Colwell, 2005איור .)22 הממצאים מראים כי באזורים שעברו שריפות חוזרות ופרק הזמן מאז השריפה האחרונה היה קצר (4 שנים מאז השריפה הקודמת ,שריפת )2116יש ירידה דרמטית במספר המינים בעונה הראשונה לאחר השריפה והתאוששות בעונה השנייה .באזורים שעברו שריפות חוזרות ופרק הזמן מאז השריפה האחרונה היה ארוך ( 24שנה ,שריפת )4989יש עליה במספר המינים עם הזמן לאחר שריפת ,2141המגמה קשורה לפתיחת היער מחדש לאחר 24שנה וחדירה של מינים אוהבי אש (טסלר ואחרים2142 ,א וב). 140 120 80 60 40 20 עושר מינים צפוי ES 100 0 H I 2012 L K אתר 2011 M 2010 איור - 22עושר המינים הצפוי באתרי המחקר בעונות הדיגום השונות לפני ואחרי שריפת 2101 קבוצות פונקציונאליות :חלוקת צורות החיים נעשתה על פי החלוקה של :)4934( Raunkiaerבני שיח, עצים+שיחים ,גאופיטים ,צמחים רב-שנתיים וחד-שנתיים (טבלה .)7 מינוח לטיני צורת חיים Chamaephyte בני שיח Phanerophyte עצים ,שיח Geophyte גיאופיט Hemicryptophyte רב שנתיים Therophyte חד שנתיים טבלה - 7קבוצות פונקציונאליות על פי .)0534( Raunkiaer הממצאי ם מראים שינויים מיידים בשכיחות של צורות החיים שהיו דומיננטיות לפני ואחרי השריפה בכרמל (איור .)23 19 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל 100% 80% שכיחות יחסית 60% 40% 20% 0% L K חד שנתיים M רב שנתיים I גיאופיט H בני שיח עצים ,שיח א 100% 80% 40% שכיחות יחסית 60% 20% 0% L חד שנתיים K M רב שנתיים I גיאופיט H בני שיח עצים ,שיח ב 100% 60% 40% שכיחות יחסית 80% 20% 0% L חד שנתיים K רב שנתיים I M גיאופיט עצים ,שיח H בני שיח ג איור - 23שינויים בשכיחות של הקבוצות הפונקציונאליות לפני השריפה ואחרי השריפה בכרמל .א- 2101לפני השריפה; ב -עונת ,2100ארבע חודשים אחרי השריפה; ג -עונת 06 ,2102חודשים אחרי השריפה. 21 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל סיכום התהליכים שהתרחשו מיידית אחרי השריפה ,מצביע על עלייה בנוכחות של הגיאופיטים בעונה הראשונה לאחר השריפה .באתרים שעברו שריפות בעבר התקבלה ירידה בבני השיח והאתר היחיד שהראה על עלייה בבני השיח הייתה החלקה שהייתה חלקת ביקורת ונפגעה לראשונה ב .2141-במרבית האתרים אף התקבלה עלייה ברב שנתיים ועלייה בחד השנתיים (טבלה 8איור 23א-ב). 90202ביקורת ()M עלייה בבני שיח 1983/2006/2010 ()L ירידה בבני שיח ירידה בעצים ,שיחים ירידה בעצים ,שיחים עלייה בגאופיטים עלייה בגאופיטים עלייה ברב שנתיים עלייה ברב שנתיים עלייה בחד שנתיים ירידה בחד שנתיים 1983/1989/2010 )H(1989/2010 ()I )K( 2006/2010 ירידה בבני שיח ירידה בבני שיח ירידה בבני שיח בעצים ,ירידה בעצים, בעצים ,ירידה ירידה שיחים שיחים שיחים עלייה בגאופיטים עלייה בגאופיטים עלייה בגאופיטים ברב ירידה שנתיים עלייה ברב שנתיים עלייה ברב שנתיים בחד עלייה עלייה בחד שנתיים עלייה בחד שנתיים שנתיים טבלה - 1שינויים מיידים בשכיחות הקבוצות הפונקציונאליות לפני השריפה ואחריה ,השוואה בין עונת הדיגום לפני השריפה ועונת הדיגום הראשונה 4חודשים אחרי השריפה. סיכום :בכל המדדים שנבדקו באתרי השריפות החוזרות ,הממצאים מלמדים כי יש הבדל ניכר בין יכולת ההתחדשות של תאי השטח שעברו שריפות חוזרות בפרק הזמן הקצר ,לעומת האתרים שעברו שריפות חוזרות בפרק הזמן הארוך .באזורים שנפגעו בשריפות חוזרות ופרק הזמן בין השריפות קצר יכולת ההתחדשות של היער נפגעת וצפוי כי הצומח השולט יהיה של עשבוני ובתה כאשר העצים יהוו מרכיב שולי בשטח בעוד שבאתרים שעברו שריפות חוזרות ופרק הזמן בין השריפות ארוך מספיק עלול להיות מצב הפוך בו האורנים והשיחים יהוו את הצומח הדומיננטי בנוף ,מצב שיעלה את סכנת השריפות .ככלל חברת הצומח השולטת באתרי השריפות החוזרות היא של שיחים ובני שיח .תהליכים אלו דומים מאוד לממצאים של טסלר ( ,)2142שהראתה כי חברת הצומח הדומיננטית שהתקבלה באתרי המחקר שעברו שריפות חוזרות היא של בתה וגריגה המאופיינת בשיחים ובני שיח וביניהם בולטים המינים :לוטם מרווני וקידה שעירה .באתרים שעברו שריפות חוזרות ,הכיסוי העצי נעלם כמעט לחלוטין בשנים הראשונות לאחר השריפה ועולה עם הזמן ,אם כי הוא עדיין נמוך מאשר הכיסוי העצי הקיים באזורים שעברו שריפה אחת בלבד. 21 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל תצפיות שדה כלליות בשטח -שנה וארבעה חודשים לאחר השריפה .0נפילת עצים והתמוטטויות של עצים ירוקים בדגש על אורן ירושלים הסכנה -שריפה פוגעת בדרך כלל בבית השורשים של העץ ,מחלישה אותו וגורמת לו ליפול בקלות גם אם העץ לא נראה שרוף .במקביל סחיפת קרקע מהמדרונות מחלישה את האחיזה של העצים המתים בקרקע ועתידם בכל מקרה הוא לקרוס או להישבר מנקודות חולשה ( .)http 2 הנזקים שנצפו -במהלך החורף האחרון ( )2144942החלה נפילה מאסיבית של עצים בכל השטח .תהליכים אלו יחמירו ככל שיעבור הזמן .הסכנה המוחשית הביאה לסגירה של מרבית מסלולי הטיול בכרמל .לקראת האביב נפתחו חלקית מסלולים מסוימים .למרות שהשטח משולט ,מרבית הולכי הרגל ממשיכים לטייל במסלולים הסגורים בכרמל (איור .)24 איור - 24עצים מתמוטטים בלב השטח .תאריך צילום9.3.2102 : .2שיטפונות 2102 בינואר 2142ירדו 316מ"מ בכרמל שהם כמעט חצי מהכמות השנתית שיורדת בכרמל בממוצע .בעוד החשש הגדול לשיטפונות וסחף בעקבות השריפה היו לתקופה המיידית לאחר השריפה (חורף - )2141944 בפועל דווקא השנה היו שיטפונות משמעותיים יותר. בעונה שעברה ( ,)2141944הגשם החל שבוע לאחר מועד השריפה ,לאחר 8חודשים ללא גשם כלל .העונה הנוכחית הגשמים החלו מאז ספטמבר .2144 גשמי ינואר גרמו לשיטפון הגדול ביותר שהיה בנחל אורן מאז 31 – 4969מ"ק9ש' ~ .השיטפונות בכרמל גרמו לנזקים רבים למערכת הגיאומורפולוגית והייתה להם השלכה ניכרת על סחיפת קרקע ,הסעת אפר במדרונות ובאפיקים ,התחתרויות ,נפילת עצים והתמוטטויות של טרסות עתיקות (איור .)21 22 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל איור - 29תמונות לפי סדר השעון :ימין למעלה -זרימת שיא בנחל אורן ,תחנת האגם; התחתרות לאורך דרך עפר לאפיק נחל ספונים; סימני זרימה בנחל ספונים; אפר שגלש מהמדרון אל הדרך בכביש החשמל. תאריכי צילום02.2.2102 ,03.0.2102 : התנהגות המערכת הגאומורפולוגית מראה ,כי על אף התחדשות הצומח בשנה הראשונה אחרי השריפה, התגובה המדרונית והנחלית הייתה חזקה יותר בעונת הגשם השנייה ,בה התקבלו כמויות גשם גבוהות יותר .ממצאים אלו שונים ממצאיו של תמיר ( ,)4994שמצא כי שיעור הנגר והסחף היו גבוהים בעונה הראשונה אחרי שריפת ,4989כאשר בעונה השנייה לאחר השריפה התקבלה ירידה בעוצמת תהליכי הסחיפה וירידה בסדר גודל בכמויות הנגר והסחף .ירידה זו הוסברה כתוצאה מעליה שיעור הכיסוי הצמחי. תהליכי הנגר העילי והסחף מוחמרים באזורי שריפות חוזרות ,בהם נגרמת חשיפה של הסלע והסרת קרקע (איור .)26תהליכים אלו עלולים ליצור פגיעה בכל מבנה בית הגידול. עלייה במחשופי הסלע הגברת נגר עילי וסחף על פני השטח נותרים החלקיקים הגסים יותר נוצר מבנה חדש "ושכבת שריון" לקרקע ( Armoured )layer פגיעה בקרקע שגם ככה דלה מאוד ורדודה פגיעה בכל מבנה בית הגידול איור - 26סיכום השפעת שריפות חוזרות על קרקע וצומח (אחרי (Shakesby, 2011 23 השפעות ארוכות טווח רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל לטענתם של ויטנברג ואחרים ( ,)2116הגורמים העיקריים המשפיעים על חזרה לקצבי נגר וסחף טרם השריפה קשורים בהתפתחות כיסוי צומח ושינויים בתכונות הקרקע .התחדשות הצומח מהווה גורם עיקרי בתהליכי השיקום המורפולוגי של השטח .התחדשות כתמי הצומח מקטינה את שיעור הנגר העילי והסחיפה כבר במהלך החורף הראשון לאחר השריפה .כאמור תהליכים אלו עלולים להתעכב ולהתארך לאחר שריפות חוזרות (.)Wittenberg and Inbar, 2009 .3השפעת רעייה מאז השריפה ולמרות הידע שהצטבר בנושא רעייה לאחר שריפות (בן ישעיה-שנקל ,)4991 ,נמשכה רעיית בקר בשטח השרוף .רעיית חיות בר היא כלי ביולוגי מצוין לניהול היער ופתיחתו ,יחד עם זאת ,רעיית יתר מתמשכת עלולה להיות הרסנית ולשנות את אופי והרכב הצומח באזור הנתון למשטר רעייה .השפעות רעיי ה יכולות להתבטא בריבוי מינים לא אכילים לבעלי חיים ( )unpalatableמינים שפיתחו הגנות מפני רעייה (קוצים או סבך) ,מינים שפיתחו רעילות (מטבוליטים משניים) או מינים שפיתחו כושר תחרות להתחדשות מהירה (אשכנזי .)2114 ,הרעייה מחדירה לקרקע זרחנים ,חנקות ונוטריינטים אחרים .בנוסף היא מונעת מרחבי העלים להתחדש .לרעייה יש יכולת להשפיע על תפוצה של צמחים ומכאן שהיא יכולה להשפיע על התבססות המינים באזור ומכאן שהיא משפיעה בעקיפין גם על השתקמות תכונות הקרקע ( .)Van Der Krift and Berendse, 2001באזור ח'רבת יונית (הר אורן) התקיימה רעייה עוד בטרם השריפה והיא המשיכה גם לאחריה .שטח זה התמלא עוד לפני השריפה בקוצים מסוגים שונים בעיקר מהמין גדילן מצוי ,מין זה נוטה להתבסס בבתי גידול מופרים ועשירים בחנקן (איור 27א) .לאחר השריפה ניכר כי יש מקומות בהם הגדילן המצוי הוא המין הדומיננטי בשטח .במקביל אל הגדילן המין השכיח באזור זה היה אורן ירושלים (איור 27ב) .כיוון שלא החל ניטור בשטח אין לדעת מהי ההשפעה האמיתית של המרעה באזור השריפה. ב א איור ( - 27א) התבססות גדילנים בשטחי השריפה; (ב) השתלטות אורן ירושלים באזורי המרעה .תאריך צילום5.9.2102 : 24 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל .4מינים פולשים במהלך השנה האחרונה תועדו 7מינים פולשים ,באזורים שונים ,בשטח השרוף בעיקר סמוך לישובים ולדרכים :טבק השיח ,טבק אמיתי ,אילנתה בלוטית ,שיטה כחלחלה ,אזדרכת מצויה ,רוביניה בת השיטה ולכיד הנחלים (איור .)28 איור - 21מפה כללית של המינים הפולשים בשטח השריפה בכרמל מכלל המינים הפולשים שנמצאו ,באזור בית אורן נמצא ריכוז גדול מאוד של טבק השיח .האזור עבר טיפול ממשקי על ידי קבלן ,יחד עם זאת ניכר כי יש התחדשות לאחר עבודת הממשק (איור .)29 איור - 25טבק השיח מתחדש לאחר טיפולים באזור בית אורן .תאריך צילום4.4.2102 : 25 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל סיכום והמלצות המערכת האקולוגית של הכרמל ספגה פגיעה קשה בדצמבר ,2141כאשר השלכות השריפה ימשיכו ללוותה עוד שנים רבות. הממצאים מסקר השדה ומהמעקב אחר אתרי השריפות החוזרות מלמדים כי הצומח הים-תיכוני בכרמל מותאם במרבית המקרים לשריפות ומצליח להתאושש בעקבות הפרעה .בשטחים בהם לא היו הפרעות קודמות (או שההפרעות הקודמות היו בפרק זמן מספיק ארוך ,מעל 21שנה) ,האורן הופך למין דומיננטי ומתפרץ שעלול בעתיד לסכן את האזור בשריפות נוספות ,לכן בשטחים אלו יש צורך בהתערבות ממשקית. במקביל ,באזורים מסוימים ,בהם פרק הזמן בין השריפות היה קצר ( 4שנים) ,יש תהליך הפוך של ירידה והעלמות של מינים כגון האורן (כמו גם שיחים ובני שיח אחרים) ועליה בכיסוי העשבוני ובכתמים הפתוחים .להפרעה חוזרת בפרק זמן קצר השלכות על כל מבנה בית הגידול. כחלק מההפרעות שניכרו בשנה וחצי האחרונות ניתן למנות חדירה של מינים פולשים ,שיטפונות חזקים וסחיפת קרקע עד כדי שינוי מבנה הערוץ ,חדירה של מיני מעזבות (ויזל ואחרים )4982 ,התמוטטויות של עצים ושינוי מקומי במבנה בית-הגידול .לתופעות אלו השלכות על יכולת ההשתקמות של המערכת האקולוגית בכרמל וכן על קביעת מטרות השיקום העתידיות של השטח. בבתי גידול רגישים במיוחד יש צורך בהכנת רשימת שיקולים להתערבות נוספת כלשהי בעתיד ,אם בכלל. באתרים מרובי אורנים יש צורך בדילול לטובת מניעת שריפות עתידית ,בעיקר במקומות בהם אותרה צפיפות גבוהה .באזורי המרעה עולה החשיבות של ניטור להמשך הבנת הפרעות הרעייה ולמעשה היה נדרש להוציא את העדר מהשטח מייד לאחר השריפה .כיום ניתן לשלב רעייה קלה בקיץ למניעת שריפות עתידית. ניטור ומיגור של המינים הפולשים נדרש אף הוא לאלתר ,לאור העובדה שככל שעובר הזמן יהיה יותר ויותר קשה לאתר את הצמחים בלב החורש והיער המתחדשים. היער המתחדש מהשריפה בכרמל ייצור יער חד גילאי וצפוף במידה ולא תהיה התערבות של האדם בשטח. על מנת למנוע התפשטות שריפות עתידיות ובשביל להוריד את הנזקים האקולוגיים הקשורים לשריפות חוזרות ,יש צורך להוריד את הביומסה הקיימת בשטח ,בעיקר בשטחים צפופי אורנים .תהליך זה דורש ממשק אקטיבי וניטור במקביל .אי לכך ,יש להכין תכנית ממשק וניטור אשר תיקח בחשבון את כל הנ"ל כולל הקמת חלקות מעקב וניטור המרעה ,באזורים הבעייתיים וכן טיפול במינים פולשים בטווח זמן המיידי. תודות לד"ר דידי קפלן ובן רוזנברג על הערותיהם החשובות. לד"ר יובל ספיר והגר לשנר על הסיוע בזיהוי צמחים .בנוסף תודה למרכז מחקר כרמל על הסיוע למחקר. נתוני הסקר GIS ,והחוברת הנ"ל נמצאת במשרדי פארק הכרמל ,מחוז צפון ויחידת ה.GIS - 26 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל ביבליוגרפיה אשכנזי ,ש .2114 ,.ממשק הצומח המעוצה של הכרמל בדגש על ממשק יערות אורן ירושלים .ירושלים: הקרן הקיימת לישראל ,רשות הטבע והגנים 419 ,עמ'. בן ישעיה-שנקל ,ת( .עורכת) .4991 ,איכות הסביבה בישראל ,דו"ח שנתי מס' .46המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים. ויזל ,י ,.פולק ,ג ,.כהן ,י .4982 ,.אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל .אוניברסיטת תל-אביב 441 ,עמ'. ויטנברג ,ל ,.מלקינסון ,ד ,.ענבר ,מ .2116 .תהליכי נגר עילי וסחיפה השפעת טיפולים ממשקיים לאחר שריפת יער .יום עיון ההיבטים האקולוגיים-ממשקיים לשיקום יער לאחר שריפה – ריכוז ידע ולקחים משרפות קודמות .לשכת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף לשכת המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ומינהל פיתוח הקרקע -קרן קיימת לישראל .מכון וולקני ,בית דגן, 42בדצמבר .2116 טסלר ,נ .2142 ,.השפעת שריפות יער חוזרות על תהליכי ההשתקמות של קרקע וצומח בכרמל .חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" .החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה ,אוניברסיטת חיפה 481 ,עמ' (העבודה בשיפוט). טסלר ,נ ,.אלבז ,נ ,.קפלן ,ד ,.רותם ,ד .2144 ,.סקר שדה בעקבות השריפה בכרמל :2141מצב צומח והשתקמותו ,אפיון קרקע וחומרת שריפה .רשות הטבע והגנים מחוז צפון .אוקטובר 48 .2144עמ'. טסלר ,נ ,.ויטנברג ,ל ,.גרינבאום2142 ,א .השפעת שריפות יער חוזרות על קרקע וצומח בכרמל – מחקר המשך .דו"ח לאינטל הוגש למרכז מחקר כרמל 2 .עמ'. טסלר ,נ ,.ויטנברג ,ל ,.גרינבאום ,נ ,.ספיר י2142 ,.ב .שינויים מידיים בעושר המינים ,צורות החיים וכיסוי הצומח לאחר שריפות יער חוזרות בכרמל :השוואה של מדדי הצומח השונים לפני ואחרי שריפת דצמבר .2141תקציר שהוגש לכנס ה 41-של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי סביבה. נאמן ,ג .2116 ,.ממשק יערות אורן ירושלים אחרי ולפני שריפות .יום עיון ההיבטים האקולוגיים-ממשקיים לשיקום יער לאחר שריפה – ריכוז ידע ולקחים משריפות קודמות .לשכת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף לשכת המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ומינהל פיתוח הקרקע -קרן קיימת לישראל .מכון וולקני ,בית דגן 42 ,בדצמבר .2116 פינברון-דותן ,נ ,.דנין ,א .4998 ,.המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל .מהדורה חדשה עם תיקונים והשלמות. כרטא ,ירושלים 997 ,עמ'. פרבולוצקי ,א ,.אטינגר ,ע ,.שוורץ ,ר ,.יונתן ,ר ,.גוטמן ,מ .ואלטשולר ,י .4996 ,.אזורי חיץ למניעת שריפות בחינת מודל ממשקי הלכה למעשה .אקולוגיה וסביבה 4-2כרך .413-442 :3 קותיאל ,פ .4992 ,.השפעת השריפה על מערכות אקולוגיות ים תיכוניות בישראל .אופקים בגאוגרפיה31- , .19-67 :36 קרץ ,י .4918 ,.הגאולוגיה של הכרמל הצפוני .עבודת גמר לתואר מוסמך בגאולוגיה ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים 27 ,עמ'. רויטמברג ,ד ,.נאמן ,ג .2111 ,.בנק הזרעים בצמרות עצי אורן ירושלים כמפתח להתחדשות היער לאחר שריפה .אקולוגיה וסביבה .43-12 : 6 27 רשות הטבע והגנים www.parks.org.il ממשק צומח מעוצה בכרמל סדימנטריים על הקצה הצפון מערבי של- מחזורים וולקנו. הגאולוגיה של הכרמל.2119 ,. א, ושש,. ע,שגב דו"ח, משרד התשתיות הלאומיות המכון הגאולוגי.טורון-הפלטפורמה הערבית בתקופת האליביאן .GSI/7/2009 דו"ח מספר,4:11,111 מלווה את מיפוי גליון עתלית בקנ"מ חיבור לצורך קבלת תואר: חיפה. השפעת השריפה בכרמל על תהליכי נגר עילי וסחיפה.4994 ,. מ,תמיר .' עמ96 , אוניברסיטת חיפה, החוג לגאוגרפיה,מוסמך Colwell, R. K., 2005. EstimateS: Statistical Estimation of Species Richness and Shared Species from Samples. Version 7.5. http://viceroy.eeb.uconn.edu/estimates. Diaz S., Cabido M., 2001. Vive la difference: plant functional diversity matters to ecosystem processes. Trends in Ecology and Evolution 16: 646–655. Huston, M.A., 1994. Biological diversity. Cambridge University Press, 681p. Ne'eman, G., Goubitz, S., Nathan., R. 2004. Reproductive Traits of Pinus halepensis in the Light of Fire: A Critical Review. Plant Ecology 171: 69-79. Raunkiaer, C., 1934. The life forms of plants and statistical plant geography. Oxford University Press, Oxford Shakesby, R.A., 2011. Post-wildfire soil erosion in the Mediterranean: Review and future research directions. Earth-Science Reviews 105: 71–100. Van Der Krift, T.A.J., and Berendse, F. 2001. The effect of plant species on soil nitrogen mineralization, Journal of Ecology, 89(4): 555-561. Wittenberg, L., and Inbar, M., 2009. The Role of Fire Disturbance on Runoff and Erosion Processes – a Long-Term Approach, Mt. Carmel Case Study, Israel. Geographical Research 47:46-56. http 1: http://flora.huji.ac.il/browse.asp? צמחיית ישראל ברשת http 2://www.inciweb.org/incident/article/2000/10168/ 28
© Copyright 2024