‫שלום לכולם‬ ‫> חדשות ‪2‬‬ ‫> על הפרק ‪3‬‬ ‫> בשדה המחקר ‪4‬‬ ‫> שומעים ומשמיעים ‪8‬‬ ‫> עכברי שדה ‪11‬‬ ‫> הוראת השעה ‪13‬‬ ‫> אקס‪-‬טריטוריה ‪14‬‬ ‫> נא להכיר ‪15‬‬ ‫> בכתובים ‪16‬‬ ‫> עסקו במלאכה ‪17‬‬ ‫הגליון השני של ידיעון המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי יוצא לאור‪ ,‬ומאז יציאתו של‬ ‫הגליון הראשון‪ ,‬לפני כשנה‪ ,‬חלים במחלקה שינויים משמעותיים‪ ,‬שיטביעו את חותמם בשנים‬ ‫הבאות‪.‬‬ ‫תכניות הלימודים במחלקה לתואר הראשון והשני שונו‪ .‬במקום ארבעה מסלולי לימוד‬ ‫לתואר ראשון‪ ,‬שהיו קיימים עד היום (גאומורפולוגיה‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬פיתוח עיר ואזור ומסלול‬ ‫משולב)‪ ,‬הוגדרו שלושה תחומי עניין ‪ -‬גאוגרפיה פיזית‪ ,‬גאוגרפיה אנושית‪ ,‬ובכללה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫תכנון ומדיניות סביבתית‪ ,‬וטמ”ג (טכנולוגיות מידע גאוגרפיות ‪ GIS -‬וחישה מרחוק)‪ .‬בתואר‬ ‫השני קיימות שתי מגמות התמחות ייחודיות‪ ,‬הנוספות למגוון הנושאים שמוצע לסטודנטים‬ ‫לתואר שני‪ ,‬והן תכנון וטמ”ג‪ .‬במגמות אלה מקבל הסטודנט תעודה מלווה לתעודה המעידה‬ ‫על סיום התואר השני‪ ,‬בהתאם למגמת הלימודים‪ :‬תעודת מתכנן‪ ,‬המוכרת על‪-‬ידי איגוד‬ ‫המתכננים ומאפשרת הצטרפות לשורות הארגון‪ ,‬ותעודה המאשרת את סיום לימודי התואר‬ ‫השני במגמת טמ”ג‪ .‬המחלקה שואפת לפתוח בעתיד הקרוב מגמה לתואר שני במדיניות‬ ‫סביבתית‪ .‬נקודות הזכות לסטודנטים במסלול המחקרי‪ ,‬להוציא במגמת תכנון‪ ,‬צומצמו מ‪42-‬‬ ‫ל‪ 36-‬נקודות זכות‪ ,‬ועבודת התזה מזכה את הסטודנט ב‪ 12-‬נקודות זכות‪.‬‬ ‫חברי הסגל הוותיקים‪ ,‬שהקימו את המחלקה והציבו את המסד והטפחות לשמה הטוב‪,‬‬ ‫כאחת המחלקות הפוריות בתחומי המחקר וההוראה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬בארץ ובעולם‪,‬‬ ‫פורשים בהדרגה לגמלאות‪ .‬פרופ’ דן באומן פרש לפני חמש שנים‪ ,‬פרופ’ יהודה גרדוס פרש‬ ‫השנה ופרופ’ חיים צוער יפרוש בשנה הבאה‪ .‬עד שנת ‪ 2016‬יפרשו כל חברי המחלקה‬ ‫השייכים לדור המקימים‪ .‬המחלקה נמצאת בימים אלו בתהליכי גיוס של חברי סגל חדשים‬ ‫במגוון תחומים‪ ,‬שימשיכו במסורת המצוינות במחקר‪ ,‬בפרסום ובהוראה‪.‬‬ ‫בין‪-‬לבין ממשיכה המחלקה בפעילותה הענפה במחקר‪ ,‬הוראה‪ ,‬ארגון כנסים‪ ,‬ואף במעורבות‬ ‫ותרומה קהילתית וציבורית‪ .‬על כל אלה מעידות הכתבות השונות בידיעון‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לכל חברי המחלקה ותלמידיה‪ ,‬שנרתמו לכתיבה ותרמו רעיונות ותמונות‬ ‫לידיעון‪ .‬תודה מיוחדת לרוני בלושטיין‪ ,‬עורכת הידיעון‪ ,‬שממשיכה לחדש ברעיונותיה‪.‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪website: www.geog.bgu.ac.il‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬ ‫עריכה ועיצוב‪ :‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬ ‫פרופ' פועה בר‬ ‫ראש המחלקה‬ ‫חדשות‬ ‫המחלקה השיקה שתי מעבדות מחקר חדשות‪ :‬הראשונה ‪ -‬המעבדה‬ ‫‘לקיימות ומדיניות סביבתית’‪ ,‬עוסקת במחקר הממשק שבין פעילות‬ ‫אנושית למערכות הסביבתיות התומכות ברמה המקומית‪ ,‬הלאומית‬ ‫והבין לאומית‪ ,‬ובבחינת המשמעויות למדיניות‪ .‬המעבדה מנוהלת ע”י‬ ‫ד”ר מידד קיסינגר וממוקמת בחדר ‪.237‬‬ ‫המעבדה השניה ‪‘ -‬המעבדה לתכנון’‬ ‫מיועדת לתלמידי התארים המתקדמים‬ ‫במגמה לתכנון עיר ואזור‪ ,‬ובה יוכלו‬ ‫לעבוד על מחקריהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬תשמש‬ ‫המעבדה מקום כינוס לסדנאות ולעבודות‬ ‫קבוצתיות‪.‬‬ ‫המעבדה‪ ,‬שהכשרתה מסתיימת בימים‬ ‫אלה‪ ,‬ממוקמת בקומת הקרקע‪ ,‬בחדר‬ ‫‪ .111‬היא תנוהל ע”י מורי המגמה‪.‬‬ ‫רועי נוריאל‪ ,‬תלמיד מחקר לתואר שני במחלקה ורכז מחקרים במרכז‬ ‫הנגב לפיתוח אזורי‪ ,‬סיים את לימודיו ואת תפקידו במרכז‪ .‬רועי היגר‬ ‫לקנדה מתוך מטרה להשלים את לימודי הדוקטורט בוונקובר‪ ,‬ואולי‬ ‫אף להשתקע בה‪ .‬רועי עבד במחלקה כשבע שנים‪ ,‬בהן שימש יד‬ ‫ימינו של פרופ’ גרדוס ופעל נמרצות‬ ‫להפקת כנסים‪ ,‬ימי עיון וקידום פרויקטים‬ ‫במסגרת מרכז הנגב לפיתוח אזורי‪.‬‬ ‫פתוח‬ ‫יום‬ ‫לתארים מתקדמים במחלקה‬ ‫‪ 16‬בפברואר ‪2012‬‬ ‫במהלך הקיץ האחרון שקד אורון משה‬ ‫גיא‪ ,‬מאחזק המחשבים והתוכנה של‬ ‫המחלקה‪ ,‬על השמשתו של שרת חדש‬ ‫במחלקה‪ .‬על השרת החדש יוקם מערך‬ ‫של שרתים וירטואליים‪ ,‬שיחליפו בהדרגה‬ ‫את השרתים הישנים‪.‬‬ ‫מערך השרתים החדש יכיל בין היתר‪:‬‬ ‫רישיונות צפים לתוכנות המחלקה; תיקיות‬ ‫גליון חדש של כתב‪-‬העת ‪Geography‬‬ ‫להגשת תרגילים עבור תלמידי ממ”ג‬ ‫)‪ ,Research Forum (GRF‬הנערך‬ ‫בקורסים השונים; כוננים אישיים בנפח‬ ‫מזה ‪ 31‬שנה על‪-‬ידי המחלקה‪ ,‬יראה אור‬ ‫גדול לכל חבר סגל ולכל סטודנט לתארים‬ ‫בימים הקרובים‪ .‬הגליון ה‪ 31-‬של כתב‪-‬‬ ‫מתקדמים; כונן משותף (‪ )Y‬בנפח גדול;‬ ‫המלאים‬ ‫לפרטים‬ ‫כאן‬ ‫לחץ‬ ‫העת יעסוק הפעם בהשפעות בריאותיות‬ ‫אתרי האינטרנט של המחלקה; גיבויים‬ ‫של שינויי אקלים בישראל ובעולם‪,‬‬ ‫למחשבים האישיים של חברי הסגל‪.‬‬ ‫ותערוך אותו עורכת אורחת ‪ -‬ד”ר שלומית‬ ‫חלק מהתפקידים הנ”ל כבר הועברו‬ ‫העורך‬ ‫תחת‬ ‫חיפה‬ ‫באוניברסיטת‬ ‫פז מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה‬ ‫ונכנסו לפעולה‪ ,‬ואילו האחרים יועברו ויופעלו במהלך שנת הלימודים‬ ‫הראשי של כתב‪-‬העת ‪ -‬פרופ’ אבינועם מאיר‪ .‬בגליון זה יפורסמו ‪ 6‬הנוכחית‪.‬‬ ‫מאמרים בנושא ומדור ביקורת ספרים‪ ,‬שיסקור ‪ 7‬ספרים חדשים‬ ‫בתחומי הגאוגרפיה השונים‪.‬‬ ‫בשעה ‪10:00‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פורש כנפיים‬ ‫בנין ‪ 72‬חדר ‪250‬‬ ‫פרופ’ יהודה גרדוס‪ ,‬מבכירי החוקרים באוניברסיטת בן‪-‬גוריון וממקימי המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬פורש לגמלאות בתום ארבעים‬ ‫שנות מחקר והוראה באוניברסיטה‪ .‬פרופ’ גרדוס עסק רבות בפיתוח אזורי באזורים דלילי אוכלוסין‪ ,‬ושם דגש רב בעבודותיו‬ ‫על הנגב‪ ,‬כמעבדת מחקר חיה‪ .‬במסגרת פעילותו באוניברסיטה שימש בתפקידי מפתח רבים‪ ,‬ביניהם דיקן הפקולטה‬ ‫למדעי הרוח והחברה‪ ,‬מנהל מרכז הנגב לפיתוח אזורי ומנהל המכון למורשת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫לרגל פרישתו ארגן מרכז הנגב לפיתוח אזורי כנס ‘מרכז‪-‬פריפריה בעידן של שינויים חברתיים וכלכליים’‪ ,‬שעסק במתח‬ ‫שבין הגלעין לשוליים על רקע המחאה החברתית שהתרגשה עלינו בקיץ האחרון‪.‬‬ ‫המחלקה ציינה את פרישתו של פרופ’ גרדוס באירוע חגיגי‪ ,‬שנערך ב’מטה במדבר’ בעיר העתיקה של באר שבע‪ .‬באירוע‬ ‫השתתפו עמיתיו למחקר‪ ,‬ידידיו ומשפחתו‪ .‬בין המברכים היו פרופ’ אבישי ברוורמן‪ ,‬נשיא לשעבר של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫פרופ’ אהרון ידלין‪ ,‬מעמודי התווך של ההתיישבות בנגב‪ ,‬פרופ’ ג’ימי וינבלט‪ ,‬רקטור לשעבר של אב”ג‪ ,‬נשיא בפועל של‬ ‫מכללת ספיר וידיד קרוב של יהודה‪ ,‬ופרופ’ דיוויד ניומן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הרו”ח‪ .‬מטעם המחלקה‪ ,‬הציגו פרופ’ אלי‬ ‫שטרן ופרופ’ שאול קרקובר מצגות מרגשות לסיכום תקופת עבודה ומחקר משותפים‪ .‬גם כגמלאי ימשיך פרופ’ גרדוס‬ ‫בפעילותו הציבורית בקהילה ובאוניברסיטה ולשמש מנהל מרכז הנגב לפיתוח אזורי‪.‬‬ ‫פרופ’ אביה ספיבק‪ ,‬העומד בראש צוות יונה‪-‬ספיבק‪ ,‬שמייצג‬ ‫חלופה לוועדת טרכטנברג‪ ,‬נושא את הרצאתו על מחאת האוהלים‬ ‫בכנס לרגל פרישתו של פרופ’ גרדוס‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ’ יהודה גרדוס‪ ,‬בחברת פרופ’ רבקה כרמי‪ ,‬נשיאת האוניברסיטה‬ ‫ופרופ’ אבישי ברוורמן‪ ,‬נשיאה הקודם של האוניברסיטה‪ ,‬באירוע‬ ‫הערב לציון פרישתו לגמלאות‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫על הפרק‬ ‫עושים צדק‬ ‫מרחבי‬ ‫א‬ ‫אחרת מאשר המסלול אותו התווה דו”ח טרכטנברג‪ ,‬אשר לטעמנו‬ ‫ממסמס את הסיכוי לשינוי אמיתי בכלכלה‪ ,‬בחינוך בבריאות ובמרחב‪.‬‬ ‫המתווים שכתבו תת הצוותים השונים של קבוצת ספיבק‪-‬יונה‪ ,‬לפי‬ ‫מיטב הבנתנו‪ ,‬יכולים להצעיד את החברה הישראלי לעתיד צודק יותר‬ ‫המגיע לה ולאזרחיה‪.‬‬ ‫מתחילת אוגוסט ועד סוף אוקטובר נפגשנו בצוות המומחים כעשר‬ ‫פעמים‪ .‬במקביל הרצינו במאהלים ברחבי הארץ‪ ,‬וחיברנו מסמך המנמ‬ ‫תח ומכוון את הפיכתו של המרחב הישראלי‪ ,‬מכזה המאופיין בתחרות‪,‬‬ ‫פערים וקונפליקט‪ ,‬לתשתית לחברה הוגנת‪ ,‬בה יש לכל אזרחיה נחלה‬ ‫וחלק (ראו כאן)‪ .‬במסגרת המאמץ הכללי‪ ,‬עמדתי יחד עם ד”ר סנדי קדר‬ ‫מאוניברסיטת חיפה בראש הצוות הקרקעי‪ ,‬אשר כלל מומחים מכל מגמ‬ ‫זרי האוכלוסייה‪ ,‬והציע מתווה חדש לארגון‪ ,‬חלוקה וניהול צודק יותר‬ ‫של קרקעות המדינה ומשאביה הטבעיים‪ .‬למעוניינים לצפות בעיקרי‬ ‫הדברים‪ ,‬ראו שידור של אחד מתוך הכינוסים בו נחשף החזון לקבוצות‬ ‫גיאוגרפים‪ ,‬מתכננים ואדריכלים (דקה ‪ 19:30‬ואילך)‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬נפלה בחלקי הזכות ליישם את ידע הגיאוגרפי ואת רעיונות‬ ‫הצדק המרחבי בזירת המחאה החברתית‪ .‬לזירה זו הבאתי את הרמ‬ ‫עיונות‪ ,‬התובנות והידע שצברתי במחקר‪ ,‬הוראה ועבודה תכנונית של‬ ‫שנים ארוכות (ראו כתבת עמדה שלי ושל ד”ר קידר כאן)‪ .‬איננו מקרב‬ ‫התמימים‪ ,‬ואיננו חושבים שהממשלה תזדרז לאמץ את מסקנותינו‪.‬‬ ‫אבל עבודת המומחים השתלבה בזעקה שיצאה מעשרות המאהלים‬ ‫לשינוי כוון חברתי עמוק ומשמעותי‪ .‬בקיץ הזה התחיל להתרקם חזון‬ ‫של צדק מרחבי אשר יהדהד מן הסתם עוד שנים ארוכות במרחביה של‬ ‫החברה הישראלית‪.‬‬ ‫חד היתרונות בעיסוק הגיאוגרפי הוא שמדי פעם צצות הזדמנויות‬ ‫ליישם את הידע התיאורטי שנרכש בשנים של קריאה ומחקר‪.‬‬ ‫היבט זה בולט עוד יותר אצל חוקרים המתמחים בהיבט היישומי של‬ ‫הגאוגרפיה‪ ,‬כגון תכנון עירוני‪ ,‬תחבורה וקיימות סביבתית‪.‬‬ ‫בקי ץ ‪ 2011‬נסחפה המדינה בגל מחאת הצדק החברתי‪ ,‬שהחלה כ�מ‬ ‫חאת דיור‪ ,‬כאשר צעירים תל‪-‬אביביים קצו בהאמרתם המטורפת של‬ ‫מחירי השכירות והקימו מאהל בליבה של תל‪-‬אביב‪ .‬כפטריות אחר‬ ‫הגשם‪ ,‬צצו לאחר מכן כשבעים מאהלים ברחבי הארץ‪ ,‬בהם התגוררו‬ ‫אלפים‪ .‬במקביל‪ ,‬מאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות בדרישה לצדק‬ ‫חברתי‪ ,‬זכויות דיור‪ ,‬בריאות וחינוך‪ ,‬והחזרת מדינת הרווחה שהתפוררה‬ ‫בשני עשורים של הפרטה מהירה‪.‬‬ ‫באופן אישי ליוויתי את המאהל בבאר שבע מהקמתו באמצע יולי ועד‬ ‫קיפולו בסוף סוכות‪ .‬המאהל‪ ,‬שעמד כמעט שלושה חודשים‪ ,‬הווה בחומ‬ ‫דשי הקיץ מוקד לפעילות חסרת תקדים בעיר ‪ -‬דיונים‪ ,‬הפגנות ומופעי‬ ‫תרבות‪ ,‬במפגן של סולידריות נדירה חוצת גבולות‪ ,‬בה מבוגרים וצמ‬ ‫עירים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬מזרחים ואשכנזים כמו גם יהודים וערבים‪ ,‬גרו‪,‬‬ ‫שוחחו והפגינו יחד למען זכויות חברתיות‪ .‬יחד עם הסטודנטים ופעילי‬ ‫השכונות‪ ,‬שהיוו את לב המאהל‪ ,‬ארגנתי מספר ‘מעגלי דיון’ והרצאות‬ ‫בנושאים של קרקעות‪ ,‬דיור‪ ,‬וצדק חברתי‪.‬‬ ‫בו בזמן‪ ,‬הוזמנתי גם להיות חבר בוועדת המומחים (‘יונה‪-‬ספיבק’) שפמ‬ ‫עלה מטעם המוחים ברחבי הארץ לנסח חזון חלופי למדיניות הממשלה‬ ‫ מתווה של חברה צודקת בישראל‪ .‬יחד ע ם ד”ר נורית אלפסי מהמ�ח‬‫לקה‪ ,‬ועוד כארבעים מומחים‪ ,‬השתתפנו בצוות בתחומי הדיור‪-‬תכנון‪-‬‬ ‫תחבורה‪-‬קרקעות‪ ,‬אשר שרטט‪ ,‬תחת ריכוזה של ד”ר אמילי סילברמן‬ ‫מהטכניון‪ ,‬חזון למען ‘צדק מרחבי’‪ .‬הדו”ח שלנו הדגים שקיימת דרך פרופ’ אורן יפתחאל‬ ‫‪3‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫עניין של גיל‬ ‫עבודת הדוקטורט של יואל רסקין‪ ,‬המסתיימת בימים אלה‪ ,‬עוסקת בעיתויים והמשמעויות הסביבתיות של‬ ‫חדירת החוליות לצפון מערב הנגב בסוף תקופת הרביעון ושופכת אור על התיישבות בנגב בתקופה זו‪.‬‬ ‫ע‬ ‫השאלה מה טעם מצא האדם הפרהיסטורי להתנחל על דיונות פעימ‬ ‫בודה זו‪ ,‬שבוצעה בהנחיית פרופ’ חיים צוער ופרופ’ דן בלומברג‬ ‫לות‪ ,‬דווקא בתקופה בה היו רוחות חזקות‪ .‬תשובה ניתן למצוא במשמ‬ ‫יחד עם ד”ר נעמי פורת‪ ,‬ראש המעבדה לתיארוך לומינסנציה‬ ‫קעי חרסית‪ ,‬טין וחול שנפוצים מאד באזורים שבין הדיונות הלינאריות‪,‬‬ ‫במכון הגיאולוגי בירושלים‪ ,‬מתבססת בעיקר ע ל ‪ 97‬תיארוכים בש�י‬ ‫בחלק הדרום‪-‬מערבי של חולות‬ ‫טת הלומינסנציה (‪ )OSL‬של גיל‬ ‫הנגב הצפוני‪ .‬משקעים אלה הם‬ ‫החולות האיאוליים מכל הנגב הצמ‬ ‫תוצאה של שקיעה מסחף שהגיע‬ ‫פון מערבי‪ .‬התיארוכים נעשו בממ‬ ‫על ידי נחלים בזמן שיטפונות‪ .‬כבר‬ ‫עבדה לתיארוך לומינסנציה של‬ ‫ב‪ 1998-‬הראו הריסון ויאיר ש�ה‬‫המכון הגיאולוגי‪ .‬הממצאים מראים‬ ‫משקעים האלה (להם הם קראו‬ ‫שהאירוע העיקרי והמסיבי של פלימ‬ ‫“פליות") הם תוצאה של חסימת‬ ‫שת דיונות אורכיות (לינאריות) לצמ‬ ‫נחלים על ידי הדיונות הלינאריות‬ ‫פון מערב הנגב מצפון סיני התרחש‬ ‫שהתארכו לתוך אפיקי הנחלים‪.‬‬ ‫לפני ‪ 18‬עד לפני ‪ 11.5‬אלף שנה‪,‬‬ ‫סכור זה של הנחלים הביא להצמ‬ ‫דהיינו לאחר תקופת שיא הקרחון‬ ‫פת האזורים הבין‪-‬דיונריים במים‬ ‫האחרון‪ ,‬ואירועי הפלישה המרמ‬ ‫ולהשקעה הבחנתית של סחף הנמ‬ ‫כזיים התרחשו בין ‪ 16‬ל‪ 14-‬אלף‬ ‫חלים (קודם חול‪ ,‬אחר כך טין ולמ‬ ‫שנה ו‪ 12.5-‬ל‪ 11.5-‬אלף שנה‪.‬‬ ‫בסוף חרסית)‪ .‬אגמים זמניים אלה‬ ‫חולות הנגב הצפון‪-‬מערבי הן‬ ‫משכו את האדם האפי‪-‬פליאוליתי‬ ‫המשך של חולות צפון סיני‪ .‬ב‪50-‬‬ ‫וכן בעלי חיים שהיו באזור וכך היה‬ ‫השנים האחרונות מבחינים היטב‬ ‫לאדם מקור מים ומקורות לציד‪.‬‬ ‫בגבול בין הנגב לסיני על גבי החומ‬ ‫תיארוך של משקעי האגמים האלה‬ ‫לות בשל התייצבות חולות הנגב‬ ‫הראה אפיזודות של הצפה לפני‬ ‫וכיסויים בקרום ביוגני כהה‪ .‬הבדמ‬ ‫כ‪ 14.2 ,18.5-‬ו‪ 11.8-‬אלף שנה‬ ‫לים אלה באלבידו בין הנגב לסיני‬ ‫(תמונה ‪.)2‬‬ ‫הם תוצאה בולטת של השפעת‬ ‫לסיכום‪ ,‬אנו רואים קשר בין האקמ‬ ‫האדם על הפעילות של החולות‪.‬‬ ‫לים הסוער‪ ,‬בעיקר על ידי רומ‬ ‫המחקר של רסקין מציג‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫חות חזקות‪ ,‬שהביאו להתארכות‬ ‫פן אחר שלא היה מוכר עד כה והוא‬ ‫הדיונות הלינאריות ולסכור הנחמ‬ ‫השפעת החולות על האדם‪.‬‬ ‫לים‪ ,‬ליצירת אגמים ומקום מחיה‬ ‫פרופ' גורינג מוריס מצא לפני ‪30‬‬ ‫לאדם‪ .‬בתקופה האפי‪-‬פליאוליתית‬ ‫שנה אתרים מהתקופה האפי‪-‬‬ ‫היה קר יותר מאשר היום‪ .‬אפשר‬ ‫פלאוליתית (‪ 20‬עד ‪ 10‬אלף שנה‬ ‫להניח שההתאדות הפוטנציאלית‬ ‫לפני זמננו) על דיונות החול באזור‬ ‫השנתית הממוצעת הייתה אז בסמ‬ ‫שונרה ומערבה לכיוון החולות ליד‬ ‫ביבות ‪ 1‬מטר‪ .‬לכן‪ ,‬יתכן שאם עומק‬ ‫נחל ניצנה בדרום מערב הנגב‪.‬‬ ‫ההצפה הגיע ל‪ 2-‬מטר‪ ,‬אגמי המים‬ ‫עליה בריכוז האתרים ארעה בסמ‬ ‫שרדו קרוב לשנתיים‪.‬‬ ‫ביבות ‪ 15-14‬וכן כ‪ 11.5-‬אלף‬ ‫הקשר בין גיל פלישת החול והאתמ‬ ‫שנה אחורה‪ ,‬באותו זמן שהתרחשו‬ ‫רים הפרהיסטוריים מסביר מדוע‬ ‫אירועי פלישת הדיונות‪ .‬האדם שחי‬ ‫בשיא הקרחון האחרון (‪ 20-18‬אלף‬ ‫באתרים אלה‪ ,‬שהיו ככל הנראה‬ ‫אתרים זמניים‪ ,‬עסק בלקט וצייד‪ .‬איור ‪ :1‬הדמאת לוויין של הגבול בין ישראל ומצרים באזור דיונות החול של שנה) יש מעט אתרים בנגב וכן ירימ‬ ‫צפון מערב הנגב‪ .‬הגבול חוצה באופן שרירותי את החולות ומפריד בין שני‬ ‫האנשים חיו אך ורק על החולות שימושי קרקע שונים‪ .‬לחץ האדם בנגב הוא נמוך ואילו בסיני קיימת רעיה דה במספר באתרים עם תחילת‬ ‫ולא מוצאים שרידים שלהם צפונית מסיבית ושימושים נוספים לשיחים כמו אנרגיה ובנית מחסות‪ .‬האלבידו הנמוך ההולוקן (בסביבות ‪ 10‬אלף שנה‬ ‫של הנגב (גוון כהה) נובע בעיקרו מכיסוי הדיונות בקרומים ביוגניים‪ .‬קרומים אחורה) כאשר הייתה ירידה חזקה‬ ‫לחולות של צפון מערב הנגב‪.‬‬ ‫אלה חסרים בסיני בגלל הרמיסה של בעלי החיים והאדם‪.‬‬ ‫בהספקי הרוח בנגב אשר הביאה‬ ‫פלישת הדיונות מעידה בעיקר‬ ‫על תקופה בה אנרגיות הרוח היו איור ‪ :2‬שלוש יחידות של משקעי מים‪-‬עומדים (אגמים) באזור הבין דיונרי להתייצבות הדיונות הליניאריות‪.‬‬ ‫בשדה חלמיש (כקילומטר ממערב לנחל ניצנה)‪ .‬המשקעים של טין וחרסית‬ ‫גבוהות לפחות פי ‪ 5‬מאנרגיות בולטים בצבעם הבהיר ביחס לחול שהוא בגוון חום‪-‬כתום‪ .‬המספרים בלבן המחקר מומן על ידי הקרן הדו‪-‬‬ ‫הרוח הנוכחיות והם הביאו ליצירת מציינים את גילי הלומינסנציה (‪ )OSL‬של היחידות האגמיות באלפי שנים לאומית למחקר ‪ -‬ארה”ב‪-‬ישראל‬ ‫דיונות לינאריות פעילות‪ .‬נשאלת ותחום השגיאה‪ .‬בשחור גילים (באלפי שנים) שנקבעו בשיטה ישנה יותר ועל ידי מנהל מדעי האדמה של‬ ‫משנות ה‪ ,90-‬תרמולומינסנציה (‪ ,)TL‬אשר דומים לגילי ה‪.OSL-‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫כל מעייניו ‪-‬‬ ‫בים המלח‬ ‫יניב מונבז‪ ,‬תלמיד לתואר שני‬ ‫במחלקה‪ ,‬מסיים בימים אלה‬ ‫מחקר‪ ,‬שבוצע תוך שיתוף פעולה‬ ‫עם חוקרים גרמנים‪ ,‬ועוסק‬ ‫בזרימה‪ ,‬ספיקה ומורפולוגיה של‬ ‫מעיינות תת‪-‬ימיים בים המלח‬ ‫י‬ ‫ם המלח הוא אגם סגור‪ ,‬שמפלסו יורד בהתמדה כמטר בשנה‪ .‬הגומ‬ ‫רמים שקשה להעריכם במאזן המים (הכולל כניסות ויציאות המים)‬ ‫הינם התאדות וספיקת מי תהום תת‪-‬ימיים‪ .‬מעיינות תת‪-‬ימיים הם סוג‬ ‫אחד של מי תהום תת‪-‬ימיים הפורצים באופן נקודתי‪ .‬במחקר שנערך‬ ‫על ידי יניב מונבז‪ ,‬בהנחיית פרופ’ יונתן לרון‪ ,‬נחקרים מעיינות תת‪-‬ימיים‬ ‫בחלקו המערבי של ים המלח ‪ -‬בעיינות צוקים ובעיינות סמר‪ .‬המחקר‬ ‫הוא חלק מפרויק ט ‪ ,SUMAR‬המשותף לירדנים‪ ,‬פלשתינאים וגר�מ‬ ‫נים‪ .‬בצלילות שנערכו במסגרת המחקר נצפו מעיינות תת‪-‬ימיים עד‬ ‫לעומק כ‪ 30-‬מ’ ותוארה המורפולוגיה שלהם‪ .‬נראה כי חלק מהמעיינות‬ ‫הינם בודדים וחלקם משתלבים במערכת גדולה‪ .‬רוב הנביעות נובעות‬ ‫מתחתית מבנה‪ ,‬שצורתו צורת לוע והוא בעל קירות תלולים המורכבים‬ ‫מסדימנט קוהזיבי‪ .‬בעיינות סמר נצפו נביעות בסדימנט לא קוהזיבי‬ ‫(חול)‪ ,‬שמקורו במניפה דלתאית קדומה של נחל דרגה‪ .‬באזור זה התמ‬ ‫גלו גם נביעות שנובעות ישירות מקרקעית האגם וללא מבנה של לוע‪.‬‬ ‫הצלילות בים המלח מורכבות ביותר ויש צורך בשימוש במסכה מלאה‬ ‫ובהרבה משקולות שמפוזרות על כל הגוף‪ .‬בצלילות נדגמו מי המעיין‬ ‫למרות הקושי להגיע למקור המים‪ .‬צפיפות מי המעיינות נמוכה פי ‪10‬‬ ‫ממי ים המלח‪ ,‬ומעידה על מים מליחים‪.‬‬ ‫במוצא המעיין התת‪-‬ימי בים המלח נוצר זרם סילון אנכי (בתמונה)‬ ‫המושפע מכוח עילוי הנגרם כתוצאה מהפרש הצפיפות שבין מי המעיין‬ ‫לתמלחת ים המלח‪ .‬אדוות הנוצרות בפני המים מעידות על מיקומם‪.‬‬ ‫מבנה הזרימה של הנביעות דומה לתמרת עשן העולה מארובה‪.‬‬ ‫במחקר פותחה שיטה למדידה של מהירות הזרימה ושל צפיפות‬ ‫הזורם בזרם הנביעה‪ .‬השיטה והנתונים אפשרו בנייה של מודל פיסיקלי‬ ‫מתאים של שדה הזרימה ופותחה שיטה להערכת הספיקה הנפחית‬ ‫של מי המעיין‪ .‬הערכת הספיקה קלה יחסית ליישום‪ ,‬כאשר אי הדיוקים‬ ‫נבדקו בתנאי שדה‪.‬‬ ‫מחקרים נוספים מתמקדים בחיים שנמצאו בסביבת המעיינות‬ ‫(בראשות ד”ר דני יונסקו ממרכז מקס‪-‬פלנק בגרמניה) ובהקשר‬ ‫ההידרולוגי של המעיינות (ד”ר שטפן גייר וד”ר כריסטיאן זיברט ממרכז‬ ‫הלמולץ למחקר סביבתי‪ ,‬לייפציג‪ ,‬גרמניה)‪.‬‬ ‫המחקר‪ ,‬שמומן ע”י משרד המדע הגרמני‪ ,‬מקבץ לא רק גרמנים‬ ‫וישראלים אלא גם ירדנים ופלסטינים‪ .‬זו הזדמנות שחוקרים צעירים‬ ‫מכל האזור נפגשים ללמוד האחד מהשני ולהכיר אספקטים אנושיים‬ ‫אחרים‪ ,‬שהם כה חשובים לדו‪-‬קיום במזרח התיכון‪ .‬במסגרת שיתוף‬ ‫הפעולה האזורי נבנתה תחנת לניטור איכות וכמות מים בנחל אוג‬ ‫שבצפון ים המלח‪ .‬תחנה זו משותפת לאוניברסיטת א‪-‬נג’ח בשכם‬ ‫ולנו‪ ,‬ובה תעבוד עדי שתקאי‪ ,‬תלמידת תואר שני במחלקה‪ .‬בנהר‬ ‫הירדן הדרומי‪ ,‬שאיכותו מאוד ירודה עקב המלחה והורדה דרסטית‬ ‫של כמויות המים‪ ,‬הותקנה תחנה לניטור רציף של איכות וכמות המים‬ ‫באתר ההטבלה מול יריחו‪ .‬תחנה זו‪ ,‬המהווה את בסיס המידע לעבודת‬ ‫התזה של נעה הלל‪ ,‬משותפת לאוניברסיטת אל קודס ולנו‪ ,‬וחשובה‬ ‫לא רק מההיבט ההידרולוגי של כמות המים העיקרית הנכנסת לים‬ ‫המלח ולאיכותה הירודה‪ ,‬אלא גם כאתר דתי להטבלה וכגבול פוליטי‪.‬‬ ‫לראשונה ימוסד בסיס נתונים הידרולוגי משותף פתוח בזמן אמת‪ ,‬שכן‬ ‫התחנה מאפשרת העברה סלולרית של מידע‪ .‬תחנה זו תקושר בקרוב‬ ‫לאתר המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬המעניק בזמן אמת מידע מתחנות‬ ‫שונות בנושאי אקלים‪.‬‬ ‫המחקר הביולוגי‪ ,‬המתבצע במסגרת הכוללת של הפרויקט‪ ,‬מעניין‬ ‫קהילייה מדעית רחבה‪ ,‬בעיקר משום שהוא זיהה חיים ממינים רבים‬ ‫שעד כה לא היה ידוע עליהם ועל יכולתם להתקיים בסביבה כה‬ ‫אגרסיבית ‪ -‬מחקרים אלה חשובים לא רק לקיומם של האורגניזמים‪,‬‬ ‫באם תיבנה תעלת הימים‪ ,‬אלא גם להבנת התפתחותם של חיים‬ ‫בתקופות גיאולוגיות בהן תנאי הסובב היו קשים במיוחד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫גמל אוהב לענה?‬ ‫מחקר המתבצע במסגרת לימודי התואר השני בודק את‬ ‫פוטנציאל של רעיית הגמלים לשחזור נדידת דיונות‬ ‫ע‬ ‫קב תהליך ההתייצבות של הדיונות‪ ,‬שנגרם מגורמים אקולוגיים‪ ,‬פיזיים ואנושיים‬ ‫שונים‪ ,‬נוף הדיונות הנודדות בישראל הולך ונעלם ואיתו גם המינים הפסמופיליים‬ ‫(אוהבי חול) האנדמיים החיים בו‪ .‬נוף הדיונות הנודדות נשמר במישור החוף ובצפון‬ ‫הנגב לאורך מאות שנים בשל פעילות כריתה ורעיה שמנעה את התבססות הצומח‬ ‫על הדיונות והתייצבותן‪ .‬ניסיונות קודמים לעצור את תהליך ההתייצבות ושחזור בית‬ ‫הגידול של הדיונה הנודדת כללו הסרה חד פעמית של הצומח באמצעים מכאניים‪.‬‬ ‫ניסיון זה הוכיח יעילות רק לטווח קצר‪ ,‬ולאחר מכן תהליך ההתייצבות הואץ‪ .‬מכאן‬ ‫הוסקה המסקנה ששימור ושיחזור נוף הדיונות הנודדות על הצמחים ובעלי החיים‬ ‫בהן כחלק מהמגוון הביולוגי תלוי‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בממשק אקטיבי‪ ,‬שיכלול הסרה‬ ‫רציפה של חלק מכסות הצומח המעוצה‪.‬‬ ‫קיימות דמוגרפית‬ ‫ומדיניות פיתוח למגזר‬ ‫הכפרי‬ ‫מחקרו של פרופ’ אלי שטרן מניח‬ ‫תשתית לבחינה מחודשת של‬ ‫המדיניות הארצית הנוכחית‬ ‫ע‬ ‫ם פתיחתה של תמ”א ‪ 35‬לבחינה‬ ‫והערכה תקופתית עלו טענות מצד‬ ‫התנועות המיישבות בדבר מגבלות הקיבולת‬ ‫של היישובים הכפריים‪ .‬בעוד שהמדיניות‬ ‫המקבילה בעולם המערבי‪ ,‬המכירה באופי‬ ‫ההטרוגני של מערכת הישוב הכפרי‪,‬‬ ‫מכתיבה קווי פעולה דיפרנציאליים וגמישים‬ ‫בהתאם לתנאים המקומיים של כל ישוב‪,‬‬ ‫במחקר על השפעת רעיית גמלים על החי והצומח בדיונות‬ ‫בניצנים‪ ,‬בהנחיית פרופ’ פועה בר ובייעוצם של ד”ר’ זלמן‬ ‫הנקין ומיכאל קם‪ ,‬בודקת ענת כרמי‪ ,‬סטודנטית לתואר‬ ‫שני במחלקה‪ ,‬את הפוטנציאל של שימוש ברעיית גמלים‬ ‫ככלי ממשק לשחזור נוף הדיונה הנודדת בשמורת‬ ‫החולות של ניצנים‪ .‬מטרת המחקר היא להביא לירידה‬ ‫בכיסוי הצומח על הדיונה ובכך להגדיל את ההטרוגניות‬ ‫המרחבית‪.‬‬ ‫המינים הרב‪-‬שנתיים השולטים בדיונות החוף הם לענה‬ ‫חד‪-‬זרעית (‪ )Artemisia monosperma‬ורותם המדבר‬ ‫(‪ .)Retama Raetam‬מינים אלו אינם נאכלים ע”י כבשים‬ ‫ועיזים‪ ,‬אך לפי בדיקה שלנו ועדויות של רועים בדואים‬ ‫נמצא כי גם הגמל אוכל את הלענה‪.‬‬ ‫המחקר נערך בחלקה הצפוני של שמורת ניצנים‪ ,‬על‬ ‫ארבע דיונות מיוצבות למחצה (כיסוי צומח ממוצע של‬ ‫‪ )30%‬שעליהן הועלו ‪ 15‬גמלים (וסטודנטית אחת) למשך‬ ‫‪ 60‬ימים בחודשי הקיץ‪ .‬במסגרת זו נבדקו כיסוי הצומח‬ ‫החד‪-‬שנתי והרב‪-‬שנתי על הדיונות‪ ,‬התנהגות הגמלים‬ ‫(פרטים ועדר)‪ ,‬התחדשות הצומח ושינויים באוכלוסיות‬ ‫זוחלים ויונקים‪.‬‬ ‫יש לציין כי בספרות כמעט ואין מידע על התנהגות הגמל‬ ‫במרעה והשפעתו על הסביבה‪.‬‬ ‫מהתצפיות שנערכו בקיץ האחרון נראה כי הגמל ממעט‬ ‫לאכול מהלענה במופע הקיץ שלה ומעדיף שיחים‬ ‫עשבוניים רב‪-‬שנתיים‪ .‬בכל הדיונות שעליהן הועלו‬ ‫הגמלים כיסוי הצומח ירד‪ ,‬אם כי הכיסוי היחסי של הלענה‬ ‫נשאר כמעט ללא שינוי‪ .‬באביב נשוב אל השטח לבדוק‬ ‫את ההשפעות הנוספות של רעיית הגמלים על הצומח‬ ‫בדיונות‪ ,‬מבחינת מגוון‪ ,‬הרכב וכיסוי‪.‬‬ ‫עצה ליוצאים לתצפיות על גמלים‪ :‬כוס חלב נאקות טרי‬ ‫על הבוקר ‪ -‬מזין‪ ,‬בריא ולא מתגבן גם לאחר שהות ארוכה‬ ‫בשמש‪.‬‬ ‫המדיניות הנוכחית בארץ מגדירה גבולות‬ ‫צמיחה מרביים לישובים הכפריים‪ ,‬וללא כל‬ ‫הנמקה‪ .‬למרות שגבולות אלה מאפשרים‬ ‫גידול משמעותי של האוכלוסייה הכפרית‪,‬‬ ‫במיוחד בגליל ובנגב‪ ,‬המדיניות הכללית‬ ‫אינה מתאימה לצרכים האינדיבידואלים‬ ‫ולרצונותיהם של ישובים רבים‪ .‬לפיכך‪ ,‬עלה‬ ‫הצורך לבחון את המדיניות הארצית ולקבוע‬ ‫סדרי עדיפות להתערבות חיצונית שתניע‬ ‫את הפיתוח בישובים השונים‪ .‬בהתאם‪ ,‬פרופ’‬ ‫שטרן ביצע עבור המחלקה להתיישבות של‬ ‫ההסתדרות הציונית העולמית מחקר שכלל‬ ‫‪ 15‬מועצות אזוריות בגליל ובהן ‪ 347‬ישובים‬ ‫יהודים וערבים‪ .‬המחקר בוצע באמצעות הליך‬ ‫ממוחשב של “חיפוש מרחבי” שסבב סביב‬ ‫שלושה צירים‪ :‬מגבלות‪ ,‬הזדמנויות ומאיצים‪.‬‬ ‫המגבלות התייחסו לרגישות סביבתית גבוהה‬ ‫לפיתוח ולקיבולת יישובית גבוהה לקליטה‪,‬‬ ‫הזדמנויות התייחסו לקיבולות יישוביות‬ ‫נמוכות לקליטה ולתנאים המעודדים הקבצות‬ ‫יישוביות‪ ,‬והמאיצים (לצורכי התערבות מאיצת‬ ‫פיתוח) התייחסו לרמת הקיימות הדמוגרפית‬ ‫של כל ישוב‪ .‬הקיימות הדמוגרפית הוגדרה‬ ‫על ידי ‘יחסי תלות’ באופן שיבטיחו מבנה‬ ‫דמוגרפי רב‪-‬גילאי והמשכיות רב‪-‬דורית של‬ ‫ישובי המגזר הכפרי‪ .‬תהליך חיפוש תלת‪-‬צירי‬ ‫איפשר לזהות ולהגדיר את מדרג הישובים‬ ‫בגליל בהתאם לצורך של כל ישוב בשינוי‬ ‫מדיניות הפיתוח ולצורך בהתערבות חיצונית‬ ‫בתהליך פיתוחו‪ .‬המפה התואמת של מדרג‬ ‫הישובים ממחישה את חשיבותה של הקיימות‬ ‫הדמוגרפית בהכוונת מדיניות הפיתוח באזור‬ ‫בו המגזר הכפרי מאבד בעקביות ממשקלו‪.‬‬ ‫עיקר הצורך בהתערבות נמצא בקרב ישובי‬ ‫העליות הראשונות‪ ,‬בישובים הותיקים של‬ ‫המערכת הכפרית בגליל‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫חקלאות קדומה בשירות החקלאות הבדווית‬ ‫בימים אלה מסיים אריאל מריות‪ ,‬סטודנט לדוקטורט במחלקה‪ ,‬את‬ ‫עבודת המחקר שלו על אימוץ והטמעה בדווים של שרידים קדומים‬ ‫בתהליך ההתקבעות המסורתי והעכשווי בהר הנגב‬ ‫ע‬ ‫ד לעשורים האחרונים‪ ,‬היותה של התרבות הבדווית נוודית הייתה דעה רווחת‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות החלו סדקים בדימוי זה‪ .‬מסתבר כי קבוצות שבטיות במיוחד באזורי מדבר‬ ‫שאפו תמיד למגוון מקורות קיום שאינם רק רעיית עדר‪ ,‬כאשר ביניהם החקלאות נחשבה‬ ‫לכזו שאינה תלויה בגורם מדיני או פוליטי חיצוני ולכן היוותה מרכיב חשוב בעצמאות‬ ‫הכלכלית של התרבות השבטית‪.‬‬ ‫מחקר הדוקטורט של אריאל מריות‪ ,‬בהנחייתם של פרופ’ אבינועם מאיר מהמחלקה ופרופ’‬ ‫סטיב רוזן מהמחלקה לארכיאולוגיה‪ ,‬מראה לראשונה כי אבות הבדווים בהר הנגב‪ ,‬שהיגרו‬ ‫לאזור העיר הקדומה עבדת לפני כ‪ 300-‬שנה‪ ,‬היו חקלאים‪ .‬הם קיימו תרבות של חקלאות‬ ‫נגר באזור צחיח זה עוד לפני כל דיון מאוחר בנושא‪ .‬יכולת ההתקיימות מחקלאות כקיום‬ ‫עיקרי נבעה משילוב של ‪ 3‬גורמים עקריים‪ .1 :‬אימוץ שרידים קדומים (נבטיים‪-‬ביזנטיים) של‬ ‫חקלאות נגר אשר היו בעבר חלק מהמרחב החקלאי של העיר עבדת; ‪ .2‬הימצאות מעיינות‬ ‫בבקעת צין הסמוכה; ‪ .3‬תנאים מדיניים פוליטיים מתאימים של התקופה (עות’מאנית)‪.‬‬ ‫אבות הבדווים באזור השתמשו והשמישו מתקנים קדומים כגון‪ :‬טרסות‪ ,‬תעלות מדרון‬ ‫ובורות מים לחיי חקלאות וכסביבת התגוררות קבועה‪ .‬ישיבת הקבע התבססה על חקלאות‬ ‫של חיטה ושעורה כקיום עיקרי (לא מסחרי) ועצי פרי כתוספת‪ .‬העדר היה קטן יחסית ונלווה‬ ‫לחקלאות ונעשה בעיקר לצורך מוצרי חלב ביתיים בכל משפחה‪ .‬במהלך הזמן נוצרו סוגים‬ ‫של משקים חקלאיים לפי משפחות על בסיס צורות נוף ותבנית השרידים הבנויים‪ .‬על כך‬ ‫השלימו הבדווים מתקנים משלהם כגון‪ :‬גרנות‪ ,‬מחסני תבואה‪ ,‬מבני שהייה ועוד‪ .‬בתקופת‬ ‫המנדט הבריטי הגיע הפיתוח החקלאי באזור לשיאו‪ ,‬דבר אשר התבטא בחציבה של מגוון‬ ‫בורות מים כעוגני פיתוח ליחידות משק מורחבות‪.‬‬ ‫לצורך התמצאות במרחב המיושב הוגדרו ‘עוגני נוף’‪ .‬אלו הן צורות נוף בולטות או ייחודיות‬ ‫בכל מקום ‪ -‬ערוץ‪ ,‬בו חיו משפחות‪ ,‬כגון עיקול נחל מפותל‪ ,‬או צורה גיאומורפולוגית‪ ,‬כגון‬ ‫אבני צור גדולות‪ ,‬וכדומה‪ .‬אלו קיבלו ביטוי בשמות בדוויים שהם חלק מהשפה המקומית‬ ‫ואשר עברה בעל‪-‬פה מאב לבן עד היום‪ .‬שמות אלו מופיעים גם במפתו של החוקר אלואיס‬ ‫מוסיל ב‪ .1902-‬כלומר בעת ביקורו באזור היה תוואי הנוף בעל משמעות של התגוררות‬ ‫קבע‪ .‬כיום בריכוזים (הלא מוכרים) בהר הנגב משמשת שפה מרחבית (סמויה) זו סדר‬ ‫מרחבי‪ .‬היכרות השפה מראה כי בכל ריכוז קיים היגיון פנימי מובנה של סדר בתי המשפחות‬ ‫אשר מוכתב מעוגני נוף ממורשת אבותיהם‪.‬‬ ‫לסיכום ניתן לומר כי דפוסים של דגמי קבע להתגוררות היו קיימים בעבר בקרב בדווי הר‬ ‫הנגב‪ .‬זאת זמן ניכר לפני הדיון המודרני בנושא‪ .‬דגמים אלו הושפעו מתבנית השרידים‬ ‫הקדומים ומורפולוגיה של הנוף הטבעי והיו בנויים ממערכת ענפה של סימנים בנוף‪.‬‬ ‫סקר תיירות מורשת‬ ‫יהודית בספרד ופורטוגל‬ ‫לאחרונה ניכרת ברחבי אירופה התעוררות‬ ‫משמעותית במגמה לשמר אתרי מורשת‬ ‫יהודית כאתרי תיירות פעילים‪ .‬התעוררות זו‬ ‫מתבטאת בין היתר בהתערבות של מוסדות‬ ‫הקהילייה האירופית ובקביעת יום המורשת‬ ‫היהודית באירופה שנחוג בכל שנה בשבוע‬ ‫הראשון של חודש ספטמבר‪.‬‬ ‫ספרד היא כנראה המדינה המובילה בפיתוח‬ ‫אתרי תיירות המורשת היהודית‪ .‬פעילות‬ ‫זו החלה באופן עצמאי בערים כמו טולדו‪,‬‬ ‫קורדובה וגירונה‪ .‬לפני כעשרים שנה הוקם‬ ‫ארגון ‪ NGO‬בשם “דרכי יהדות ספרד” ששם‬ ‫לו למטרה לדרבן את פעילויות השימור בכל‬ ‫הערים והעיירות בהן ישנן אתרי מורשת‬ ‫יהודית‪ .‬עד כה הצטרפו לארגון ‪ 21‬רשויות‬ ‫מקומיות על בסיס מוניציפאלי‪ .‬בכל הרשויות‬ ‫הללו ישנה פעילות נמרצת לשימור האתרים‬ ‫ולשיווקם כמוצרי תיירות‪.‬‬ ‫שהותי בספרד ופורטוגל בחודשים מאי‪-‬‬ ‫אוגוסט ‪ 2011‬הוקדשה לקיום סקר שדה‬ ‫נרחב בכשלושים רשויות מקומיות ששותפות‬ ‫למפעל השימור‪ .‬הסקר כלל‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫איסוף מידע על השרידים הפיזיים‪ ,‬ראיונות‬ ‫עם ראשי לשכות התיירות וראשי ערים‪,‬‬ ‫איסוף נתונים על מספרי המבקרים‪ ,‬על דרכי‬ ‫השיווק של האתרים‪ ,‬המסגרות הארגוניות‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬מעניין שכמעט כל אחת מהרשויות‬ ‫מתהדרת בשחזור חייה של דמות רבנית זו‬ ‫או אחרת‪ .‬ידוע ומוכר לכל פסלו של הרמב"ם‬ ‫בקורדובה‪ .‬פחות ידועים הם הפסלים לזכרו‬ ‫של ר’ בנימין מטודלה בעיר טודלה‪ ,‬ר’ שמואל‬ ‫הלוי בטולדו‪ ,‬כיכרות על שם רבי יהודה הלוי‪,‬‬ ‫ועל שם מנחם בן סרוק או חסדאי אבן שפרוט‬ ‫ותערוכה לזכרו של הרשב”א (רבי שלמה בן‬ ‫אדרת) בברצלונה‪.‬‬ ‫בניסיון לברר את המוטיבציה לשימור המורשת‬ ‫היהודית ‪ -‬שהוכחדה על יד המלך והמלכה‬ ‫הקתוליים עם גירוש היהודים מספרד בשנת‬ ‫‪ - 1492‬נאמר לי בעיקר הנימוק שהספרדים‬ ‫חייבים להכיר את ההיסטוריה שלהם אף אם‬ ‫זו איננה נעימה‪ .‬רק במקום אחד הודו בפני‬ ‫שהמוטיבציה היא ליצור מוצר תיירות חדש‬ ‫על מנת להגדיל את זרם התיירים לשיפור‬ ‫הכלכלה המקומית‪ .‬הממצאים מראים כי רק‬ ‫חלק קטן מהמבקרים באתרים היהודיים הם‬ ‫מבני ברית‪ .‬רוב רובם של המבקרים באים‬ ‫דווקא מקרב תושבי ספרד‪.‬‬ ‫גורן מעל לשדות טרסות חרושים ב'מטרדה' (רמת מטרד)‬ ‫שאול קרקובר‬ ‫‪7‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שומעיםומשמיעים‬ ‫על כנסים‪ ,‬ימי עיון ומה שביניהם‬ ‫השתתפות‬ ‫בכנסים‬ ‫בשלבים שונים‬ ‫של הלימודים‬ ‫מספקת‬ ‫הזדמנות יוצאת‬ ‫דופן לחלוק‬ ‫מידע ולהכיר‬ ‫צדדים נוספים‬ ‫של העולם‬ ‫האקדמי‪.‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫מספרים‬ ‫על כנסים‬ ‫שהשתתפו‬ ‫בהם במהלך‬ ‫הסמסטר‬ ‫האחרון‬ ‫חוקרת בין השיטים‬ ‫בנובמבר ‪ 2011‬אירחה אוניברסיטת בן‪-‬גוריון את כנס‬ ‫מחקרי מרכז מדע ים המלח והערבה‪ ,‬שהתקיים זו השנה‬ ‫השנייה‪ .‬בכנס הוצגו מקצת המחקרים הנערכים כיום‬ ‫במרכז המדע‪ ,‬הפועל בחסות אקדמית של אוניברסיטת‬ ‫בן גוריון‪ ,‬מתוך מטרה לחקור תחומי דעת שונים באזור‬ ‫הגיאוגרפי הייחודי שבין אילת לצפון ים המלח‪.‬‬ ‫אחד המחקרים המוקדמים של מרכז מדע ים המלח‬ ‫והערבה של ד”ר חנן גינת וד”ר ינאי שלומי מצביע‬ ‫על פחיתה משמעותית בכמות המשקעים ובמספר‬ ‫השיטפונות בערבה הדרומית ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫על רקע ממצאים אלו‪ ,‬בחנה סיון איזקסון‪ ,‬במסגרת‬ ‫התואר השני שלה במחלקה ובמרכז המדע‪ ,‬את השפעת‬ ‫שנות היובש על מצב עצי השיטים בערבה הדרומית‪.‬‬ ‫תוצאות ראשוניות של מחקר זה הוצגו בכנס השנה‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי הפחיתה בכמות המשקעים‪ ,‬גם אם היא‬ ‫בחזקת תנודה‪ ,‬שתשתנה בעתיד הקרוב ולא חלק‬ ‫ממגמה אקלימית כוללת‪ ,‬ראויה להתייחסות ולמחקר‪.‬‬ ‫ירידה בזמינות המים לאורך תקופה כזו עשויה להשפיע‬ ‫באופן דרמטי על החי והצומח ועל תהליכים א‪-‬ביוטיים‪ ,‬כמו‬ ‫דגרדציה של הקרקע‪ ,‬הנובעת מהסרת הצומח‪ .‬מצבן של‬ ‫אוכלוסיות עצים הוא האינדיקציה היעילה ביותר לבחינת‬ ‫השפעות תנודות אקלימיות ארוכות טווח על אקוסיסטמות‪.‬‬ ‫זאת בשל אורך החיים הארוך של העצים ויכולתם להתמודד‬ ‫עם מספר שנות בצורת‪ .‬למחקר שותפים פרופ’ דן בלומברג‪,‬‬ ‫ד”ר גינת וד”ר שלמון‪.‬‬ ‫בספטמב ר ‪ 2011‬השתתפתי בכנס הבינלאומי של האגודה לאפידמיולוגיה סביבתית (‪ )ISEE‬בר�צ‬ ‫לונה‪ .‬הכנס מתקיים אחת לשנה ועוסק בתחומי האפידמיולוגיה הסביבתית‪ ,‬ביניהם חשיפה סביבתית‬ ‫למזהמים (זיהום אוויר‪ ,‬מתכות‪ ,‬שפכים‪ ,‬חומרי דישון וקרינה)‪ ,‬השפעותיה הבריאותיות של חשיפה זו‬ ‫(סרטן‪ ,‬מחלות קרדיו וסקולריות‪ ,‬דרכי נשימה‪ ,‬מחלות נוירולוגיות ומערכות רבייה)‪ ,‬ומתודולוגיות מחקר‬ ‫לניטור ואבחון התופעות הללו‪.‬‬ ‫בכנס ניתנה לי הזדמנות להציג את עבודת המחקר‬ ‫שלי (באמצעות פוסטר מדעי)‪ ,‬המתבצעת במסגרת‬ ‫לימודיי לדוקטורט‪ ,‬ואותה מנחים פרופ’ דני בלומברג‬ ‫מהמחלקה ופרופ’ מיכאל פריגר‪ ,‬רמ”ח המחלקה לאמ‬ ‫פידמיולוגיה בבית הספר לרפואה‪.‬‬ ‫המחקר שלי עוסק בניתוח האסוציאציה המורכבת בין‬ ‫פזור מרחבי של מחלות דרכי נשימה וקרדיו‪-‬וסקולמ‬ ‫ריות ובין משתני זהום אויר‪ ,‬מטאורולוגיה ורמה סוציו‬ ‫אקונומית של האוכלוסייה בעיר באר שבע‪ .‬מחקר זה‬ ‫הוא אינטר‪-‬דיסיפלינרי ועושה שימוש בשיטות ניתוח‬ ‫מרחבי (‪ ,)GIS‬מודלים סטטיסטיים (‪Poison and‬‬ ‫‪ )Negative binomial Regression‬המבוססים על‬ ‫סדרות עיתיות‪ ,‬ומודלים של פיזור זהום אוויר (בתוכנת עליזה דרורי‬ ‫‪.)AERMOD‬‬ ‫נתוני המחקר מבוססים על נתוני אשמ‬ ‫פוז יומיים בבית החולים ‘סורוקה’‪ ,‬נתומ‬ ‫ני פליטה מכלי‪-‬רכב בכבישים ראשיים‬ ‫בבאר שבע ועל נתונים מטאורולוגיים‬ ‫מהתחנה המטאורולוגית של המחלקה‬ ‫לגאוגרפיה‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מראות קיום קשר בין‬ ‫מחלות דרכי נשימה ומחלות קרדיו‪-‬‬ ‫וסקולריות ובין זהום אוויר מפליטת כלי‬ ‫רכב בכבישים הראשיים בבאר שבע‪,‬‬ ‫וכן מודגמת מתודולוגיה חדשה לחימ‬ ‫שוב חשיפה מזיהום אוויר מכבישים‪.‬‬ ‫תרומתה העיקרית של המחקר היא‬ ‫בקידום הבנת משתני הסביבה בב”ש‬ ‫והשפעתם על מצב התחלואה בעיר‬ ‫ובהצגת מתודולוגיה חדשה למדידת‬ ‫חשיפה לזיהום אויר‪.‬‬ ‫אתגרי המחקר בגאוגרפיה יישומית‬ ‫בחודש נובמבר ‪ 2011‬התקיים בסנטיאגו‪ ,‬צ’ילה‪ ,‬הכנס האזורי של האיגוד‬ ‫הגיאוגרפי הבינלאומי (‪ .)IGU‬בכנס השתתף פרופ’ אלי שטרן המשמש חבר‬ ‫בוועדה לגאוגרפיה יישומית של האיגוד הבינלאומי‪ .‬המפגש הוקדש ברובו‬ ‫לאתגרים המחקריים של הגאוגרפיה היישומית ובמסגרתו נערך סמינר בנושא‬ ‫בהשתתפות הפרופסורים רוברט סטימסון (יו”ר הוועדה) מאוסטרליה‪ ,‬קינגסלי‬ ‫היינס מארה”ב‪ ,‬אנטואן באיי משוויץ‪ ,‬לוסינדה פונסקה מפורטוגל‪ ,‬פדריקו‬ ‫ארניאס מצ’ילה ואלי שטרן מישראל‪ .‬אלי הציג את אתגרי המחקר ותרומותיו‬ ‫בתחומי התכנון המרחבי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פעילות מרכזית נוספת הייתה שולחן עגול שעסק‬ ‫במשמעויות הגיאוגרפיות של המשבר הפיננסי הגלובלי‬ ‫בהשתתפות רונלד אבלר מארה”ב‪ ,‬ג’וליאנו בלזה מאיטליה‬ ‫ורוברט סטימסון מאוסטרליה‪ .‬אלי שטרן העלה בדיון את‬ ‫משמעויות המשבר בישראל‪ ,‬במיוחד בהקשר של “השפעות‬ ‫המראה” על שוק הדיור וההתארגנות המרחבית של המחאה‬ ‫הציבורית בנושא הצדק החברתי‪ .‬הוא הראה שההשפעות‬ ‫אינן זהות בכל מקום ובמובן הזה‪“ ,‬כדור הארץ אינו שטוח”‬ ‫עדיין‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שומעיםומשמיעים‬ ‫אצלנו בבית‬ ‫המחלקה מארחת ומארגנת כנסים‬ ‫דלדול קרקע וגאו אינפורמטיקה‬ ‫מדינות העולם‪ ,‬מפותחות ומתפתחות‪ ,‬מתמודדות עם‬ ‫תהליכי דלדול קרקע שהפכו לבעיה עולמית‪ ,‬המאיימת‬ ‫על טיב הקרקעות ופוריותן ועל אספקת המזון העתידית‪.‬‬ ‫פרופ’ טל סבוראי מהמחלקה לגאוגרפיה ורמי זיידנברג‬ ‫מהאגף לשימור הקרקע של משרד החקלאות אירחו‬ ‫כנס בנושא והציגו במסגרתו את העבודה הנעשית בארץ‬ ‫לקהל המתעניינים ואת כיווני התפתחות העתידיים‪.‬‬ ‫על אף שבעיית דלדול קרקע קשורה באחד הצרכים הראשוניים של האדם‬ ‫ אספקת מזון‪ ,‬מסתבר שהוא לא פועל בהחלטיות הדרושה כדי לבלום‬‫את תהליכי הדלדול‪ .‬כדי למנוע את אובדן הקרקעות הפוריות בישראל‬ ‫למשל‪ ,‬צריך לעבדן בשיטות מודרניות ברות קיימא ומתוך ראיה ארוכת‬ ‫טווח‪ ,‬להתקין מתקני שימור קרקע ולהתאים את שימושי הקרקע לצרכי‬ ‫האדם על פי תכונות הקרקע‪ .‬אך לפני כן‪ ,‬וזהו אתגר בפני עצמו‪ ,‬יש לזהות‬ ‫את תהליכי הדלדול המאיימים על הקרקעות ואת התופעות הנלוות אליהם‪,‬‬ ‫למדוד אותם‪ ,‬לפתח להם מדדי סיכון‬ ‫ולנתח תסריטי שינויים אפשריים‬ ‫בעתיד‪ .‬שיטות גאו‪-‬אינפורמטיקה הן‬ ‫האצה בתהליכי אובדן קרקע בישראל‬ ‫פתרון מודרני התפור לאתגרים מסוג‬ ‫במסגרת הרצאתו של רמי זיידנברג מאגף שימור הקרקע של‬ ‫זה‪ .‬בארץ עובדות מספר קבוצות‬ ‫משרד החקלאות הוצגו נתונים המראים כי מאז הקמת המדינה‬ ‫בתחום של דלדול קרקע גאו‪-‬‬ ‫אבדו עשרות סנטימטרים מעובי הקרקע באתרים ברמת מנשה‬ ‫אינפורמטיקה תוך שימוש בשיטות‬ ‫וברמת יששכר‪.‬‬ ‫שהן בחזית הידע בעולם‪.‬‬ ‫ביום העיון‪ ,‬שהתקיים בספטמבר‬ ‫המדידה הראשונה בוצעה בשנים ‪ 54-52‬במסגרת סקר קרקע‬ ‫‪ ,2011‬הוצגו עבודותיהן של קבוצות‬ ‫ארצי של משרד החקלאות‪ 50 .‬שנה לאחר מכן בוצעו חתכים‬ ‫מכל המחלקות לגאוגרפיה בארץ וכן‬ ‫שכללו מאות בדיקות של עומקי קרקע והושוו לנתונים ההיסטוריים‪.‬‬ ‫מהטכניון‪ ,‬המכון הגאולוגי‪ ,‬אגף שימ‬ ‫המגמה שהתגלתה באופן אחיד על פני השטח היא פחיתה‬ ‫מור הקרקע‪ ,‬קק”ל‪ ,‬רט”ג ועוד‪ .‬שיטות‬ ‫משמעותית בעובי הקרקע ללא תלות בעומק המקורי ‪ -‬קרקעות‬ ‫הגאו‪-‬אינפורמטיקה בהן נעשה שימוש‬ ‫עמוקות וקרקעות רדודות איבדו למעלה מ‪ 20-‬סנטימטרים מעוביין‬ ‫מגוונות ביותר‪ LiDAR :‬קרקעי ומוטס‪,‬‬ ‫במהלך שני דורות בלבד‪ .‬זהו קצב המהיר פי ‪ 100‬בערך מקצב‬ ‫חישה מרחוק היפרספקטרלית וספקמ‬ ‫יצירת הקרקעות‪ .‬בעקבות תהליך זה‪ ,‬שהתרחש בעיקר בשטחי‬ ‫טרוסקופיה המאפשרת קבלת מידע‬ ‫גידולי שדה‪ ,‬נאלצו חקלאים לנטוש חלק משדותיהם‪ .‬זיידנברג דיווח‬ ‫כימי‪-‬פיזיקלי ללא מגע ובמהירות‪,‬‬ ‫כי במקביל מיושמות שיטות לעיבוד משמר קרקע כגון אי פליחה‬ ‫מודלי סחיפה פרמטריים בקנ”מ ארצי‪,‬‬ ‫היות והסתבר שהגורמים העיקריים לתהליכי הסחיפה המואצת היו‬ ‫שיטות כריית נתונים ומערכות מומחה‪,‬‬ ‫ממשקי העיבוד האינטנסיבי‪.‬‬ ‫ניתוחי אוטוקורלציה וגאו‪-‬סטטיסטיקה‬ ‫מתקדמת‪ ,‬שיטות מולטימ‬ ‫ספקטרליות‪ ,‬מדדי צומח‬ ‫ומודלים מתמטיים‪ ,‬מכ”מ‬ ‫מטאורולוגי ומודלים הדרומ‬ ‫לוגיים פיזיקליים וכן שיטות‬ ‫להערכת איכות קרקע‪.‬‬ ‫בסוף יום העיון התקיים‬ ‫פאנל שעסק בתרומתן של‬ ‫שיטות גאו‪-‬אינפורמטיקה‬ ‫למאבק בדלדול קרקע‪ ,‬ובו‬ ‫הועלו שאלות כגון מהם‬ ‫האתגרים העומדים בפני‬ ‫מדינת ישראל בהתמומ‬ ‫דדותה עם דלדול קרקע?‬ ‫מהם התהליכים העיקריים‬ ‫המשפיעים על החקלאי?‬ ‫על המחקר והפיתוח הקמ‬ ‫שורים בניטור תהליכי ותומ‬ ‫פעות הדלדול ומהו המצב‬ ‫העכשווי בשיטות חישה‬ ‫מרחוק וממ”ג לזיהוי אזומ‬ ‫רים מדולדלים ואזורים בסכנת דלדול?‬ ‫‪ 160‬איש ואישה השתתפו ביום העיון ממגוון רחב של גופים‬ ‫המתעניינים הן בדלדול קרקע והן בגאו‪-‬אינפורמטיקה‪ .‬למחרת‬ ‫התקיים סיור לרמת מנשה ונחל חרוד במהלכו הוצגו תופעות‬ ‫דלדול קרקע‪ ,‬אמצעי שימור קרקע הנדסיים ואגרוטכניים כולל‬ ‫פגישה עם חקלאים המיישמים את שיטת העיבוד המשמר‪.‬‬ ‫ניתן לצפות בכל הרצאות ובפאנל ולקבל מידע נוסף באתר‬ ‫הכנס‪.‬‬ ‫תהליכי דלדול הקרקע כבעייה עולמית מתוארים במאמר ‪Save‬‬ ‫‪ Our Soils‬שהתפרסם בכתב העת ‪June 2011, v.( Nature‬‬ ‫‪)474, p.151‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שומעיםומשמיעים‬ ‫אצלנו בבית‬ ‫המחלקה מארחת ומארגנת כנסים‬ ‫מתאבקים‬ ‫בעפר רגליהם‬ ‫באוקטובר ‪ 2011‬אירחה‬ ‫המחלקה כנס בינלאומי‬ ‫על תהליכים איאוליים‬ ‫בקמפוס האוניברסיטה‬ ‫באילת‪ .‬הכנס עסק בכל‬ ‫התחומים האיאולים וכלל שלושה‬ ‫נושאים עיקריים‪ :‬סופות אבק‬ ‫ומשקעי אבק ולייס; סופות חול‬ ‫ומשקעי חול ודיונות; ואקולוגיה‬ ‫של סביבות השקעה איאוליות‪,‬‬ ‫בעיקר דיונות חול‪.‬‬ ‫מטבעו‪ ,‬היה זה כנס רב‪-‬תחומי‬ ‫והשתתפו בו גיאומורפולוגים‪,‬‬ ‫גיאולוגים‪ ,‬אקולוגים‪ ,‬מטאורולוגים‬ ‫ופיזיקאים‪ .‬משתתפי הכנס‪56 ,‬‬ ‫במספר‪ ,‬הגיעו מכל העולם ‪ -‬מסין‬ ‫ויפן במזרח ועד ארה”ב וקנדה‬ ‫במערב‪ .‬הכנס זכה לתמיכה של‬ ‫קרן מינרווה הגרמנית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב וכן קרנות מחקר‬ ‫גרמניות העוסקות במחקרים תיאורטיים בפיזיקה‪.‬‬ ‫מטרת הכנס‪ ,‬מלבד הצגת החידושים האחרונים בתחום‪ ,‬הייתה לכנס‬ ‫את כל העוסקים בתחום האיאולי על מנת לעודד בעתיד שיתופי פעולה‬ ‫בין מדענים הבאים מתחומי מחקר שונים‪ .‬כמחצית ממשתתפי הכנס‬ ‫היו דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים‪ ,‬אשר כולם זכו למלגת השתתפות‬ ‫מהקרנות שתמכו בכנס‪ .‬הכנס כלל גם שני סיורים‪ ,‬אחד לדיונות החול‬ ‫של נחל כסוי בבקעת עובדה והשני לדיונות החול של דרום הערבה‬ ‫הירדנית וואדי ראם‪.‬‬ ‫בכנס היו ‪ 10‬מושבים שכללו את מכלול הנושאים האיאולים הנחקרים‬ ‫היום‪ :‬סחיפה איאולית ויצירת אבק‪ ,‬תנועות חול בסלטציה‪ ,‬מודלים‬ ‫של דיונות חול‪ ,‬מינרלוגיה של חולות איאולים בארץ ובמאדים‪,‬‬ ‫גיאומורפולוגיה ואקולוגיה של דיונות חול חופיות‪ ,‬אקולוגיה של‬ ‫דיונות חול מדבריות‪ ,‬שינויי אקלים ותהליכים איאולים וחישה מרחוק‬ ‫ותהליכים איאולים‪ .‬משתתפי הכנס סיימו אותו בשייט במפרץ אילת‬ ‫ובביקור של יום בפטרה שבממלכה הירדנית‪.‬‬ ‫את הכנס ארגנו פרופ’ חיים צוער מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח‬ ‫סביבתי ופרופ’ קלאוס קרוי מהמכון לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת‬ ‫ליפציג בגרמניה‪ .‬ניתן להתרשם מתכנית הכנס ולצפות בתמונות‬ ‫באתר הכנס‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫עכברי‪-‬שדה‬ ‫גאוגרפים מסיירים בשטח‬ ‫הקמפוס עולה לדיונות‬ ‫מידי שנה באביב יוצאת קבוצת חוקרים וסטודנטים לשבוע מחנה לימודים בשמורת החולות ניצנים‪-‬אשדוד‪.‬‬ ‫הקמפוס‪ ,‬שמציב בפני הסטודנטים הזדמנות יוצאת‪-‬דופן לחוות תהליך של מחקר‪-‬שדה‪ ,‬מאפשר לבחון‬ ‫ולהבין את המרחב על היבטיו השונים‬ ‫שמורת הטבע ניצנים‪-‬אשדוד היא אחת ‪-‬מ‪ 12-‬התחנות למחקר אקול�ו‬ ‫גי ארוך טווח הקיימות בארץ‪ .‬הרשת הישראלית הזו היא חלק מרשת‬ ‫בינלאומית (‪ILTER - International Long Term Ecological‬‬ ‫‪ )Researchh‬ששמה לה למטרה לבצע מחקרים בסיסיים ויישומיים ב�ס‬ ‫קאלות מרחב וזמן רחבות היקף‪ ,‬כדי להפיק מידע ותובנות שיש ביכומ‬ ‫לתם לשפר את יכולת התגובה של חוקרים ומקבלי החלטות לנושאים‬ ‫אקולוגיים‪-‬סביבתיים דחופים‪ ,‬כמו שינויי אקלים‪ ,‬שינויים בשימושי‬ ‫קרקע ‪ ,‬שימור‪ ,‬שיקום וממשק של מערכות טבעיות‪ ,‬חקלאיות ועירוניות‪.‬‬ ‫אתר ניצנים‪-‬אשדוד מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים והמדענית‬ ‫הראשית שלו היא פרופ’ פועה בר‪ .‬אליה חוברים מספר מכובד של‬ ‫מדענים מתחומי מחקר שונים‪ ,‬וביניהם פרופ’ חיים צוער (גאומורפולוגיה‬ ‫אאולית)‪ ,‬פרופ’ דני בלומברג (חישה מרחוק) וד”ר איציק קטרה (קרקע‬ ‫וגאומורפולוגיה אאולית) מהמחלקה‪ ,‬ופרופ’ עמוס בוסקילה (זואולוג‪,‬‬ ‫מומחה לזוחלים) מהמחלקה לביולוגיה באב”ג וד”ר אלי גרונר (זואולוג‬ ‫ומומחה לפרוקי רגליים) ממכון ערבה בקטורה‪.‬‬ ‫מידי שנה בחודש מאי‪ ,‬מאז שנת ‪ ,2005‬מקיימת המחלקה מחנה‬ ‫לימודים בניצנים במסגרת קורס “גאו‪-‬אקולוגיה של מערכות חוליות”‪.‬‬ ‫למחנה הזה מצטרפים מידי פעם גם סטודנטים ממכון ערבה שבקטורה‪,‬‬ ‫ומהמחלקה לביולוגיה באב”ג‪ .‬הסטודנטים נחלקים לקבוצות בהתאם‬ ‫לתחומים השונים (קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬צומח‪ ,‬פרוקי רגליים‪ ,‬זוחלים ויונקים‬ ‫קטנים)‪ ,‬כשלכל קבוצה יש אחראי שמצוי ומתמחה בתחום הנבדק‪ .‬כל‬ ‫קבוצה אוספת נתונים במהלך השבוע‪ ,‬מארגנת ומעבדת אותם‪ .‬בסופו‬ ‫של המחלקה מגיש כל סטודנט עבודה‪ ,‬וזו מקנה לו את הציון בקורס‪.‬‬ ‫מעבר לידע שנרכש במהלך הקמפוס‪ ,‬מתפתח במחנה הווי ייחודי‬ ‫שנובע מעבודת השדה המשותפת‪ ,‬השכמה המוקדמת (בארבע‪-‬חמש‬ ‫לפנות בוקר)‪ ,‬החשיפה לבעלי חיים וצמחים שלא היו מוכרים למרבית‬ ‫הסטודנטים עד כה‪ ,‬הכנת ארוחות ביחד‪ ,‬היציאה לסיור לילי‪ ,‬התמודדות‬ ‫עם אתגרים בלתי צפויים‪ ,‬כמו שקיעה של הג’יפים בחול‪ ,‬ועוד כהנה‬ ‫וכהנה‪.‬‬ ‫עד היום סיימו שמונה סטודנטים לתארים מתקדמים עבודות מחקר‬ ‫שקשורות לשמורת הטבע ואתר ‪ LTER‬ניצנים‪-‬אשדוד‪ .‬מקורות המימון‬ ‫למחקרים וכיסוי ההוצאות של הקמפוס (שהן לא מעטות) מגיעות מרמ‬ ‫שות הטבע והגנים וקרנות מחקר כמו משרד המדע‪ ,‬שראויים להוקרה‬ ‫ותודה‪ .‬פרטים לגבי תחנות ‪ LTER‬בארץ ניתן למצוא כאן‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫‪11‬‬ ‫עכברי‪-‬שדה‬ ‫גאוגרפים מסיירים בשטח‬ ‫תופעות דלדול קרקע ברמות מנשה ועין חרוד‬ ‫אזור רמות מנשה‪ ,‬עמק חרוד ורמות יששכר בצפון הארץ סובל מתהליכי סחיפה מואצים הנובעים בעיקר מעיבוד חקלאי לא משמר אשר התקיים‬ ‫בו במשך עשרות בשנים‪ .‬ב‪ 6-‬לספטמבר ‪ 2011‬יצאו ‪ 70‬משתתפים מקטורה בדרום ועד רג’ר בצפון‪ ,‬לסיור שהציג את תופעות דלדול הקרקע ואת‬ ‫הפתרונות אגרוטכניים שמציעים אנשי מקצוע באזור זה‪ .‬הסיור התקיים במסגרת יום העיון דלדול קרקע וגאו‪-‬אינפורמטיקה שנערך במחלקה‪,‬‬ ‫בארגונו של פרופ’ טל סבוראי‪.‬‬ ‫בשדות של קיבוץ דליה נסקרו חלקות גידומ‬ ‫לי שדה שעובדו במשך עשרות שנים והקרמ‬ ‫קע בהם אבדה עד לחשיפת אופק ‪ C‬בלוי‪.‬‬ ‫נצפו ערוצונים (‪ )Gullies‬באגן נחל יחזקאל‬ ‫עליהם עבדה תלמידת המחלקה הילה‬ ‫מרקוביץ’ במסגרת עבודת המוסמך שלה‪.‬‬ ‫כמו כן נצפתה הצטברות סחף בגשרונים‬ ‫בעמק חרוד‪ ,‬עליית אבנוניות קרקע ונסקרה‬ ‫ההידרולוגיה של האזור על ידי אנשי התחנה‬ ‫לחקר הסחף‪.‬‬ ‫באי הסיור למדו גם על המרחב הביוספרי‬ ‫במועצה האזורית מגידו ובעיקר על מנגנוני‬ ‫החקלאות המשמרת שבמרחב זה‪ .‬מהנדסי‬ ‫הניקוז של משרד החקלאות הציגו פתרונות‬ ‫הנדסיים כמו “יעקובסונים” (מתקנים להמ‬ ‫שהיית נגר)‪ ,‬שיחים שהם תעלות הטיית נגר‪,‬‬ ‫סכרונים לפיזור נגר‪ ,‬ואמצעי שימור קרקע‬ ‫כמו חיפוי צמחי במטעים אשר נטעו בשטחי‬ ‫השוליים של קיבוץ עין חרוד‪ .‬נושא מעניין‬ ‫קרקעות סחופות בשדות שברמות מנשה‪ .‬הקרקע נעלמה ואופק ‪ C‬בלוי נחשף‪.‬‬ ‫במיוחד שנסקר היה טיפול בעודפי קרקע‬ ‫מפרויקט סלילת קו רכבת העמק והפיכתם ממטרד למשאב‪ .‬הסיור הראה כי לתהליכים הנלמדים במסגרת קורסי המחלקה יש משמעויות‬ ‫בעולם האמיתי והיבט יישומי חשוב ביותר‪.‬‬ ‫ובניצנה כבר ביקרתם?!‬ ‫במסגרת הקורס ‘עיצוב נוף ההתיישבות בנגב’ שמעביר ד”ר זאב זיוון‪ ,‬יצא‬ ‫הסמסטר סיור לרמת חובב ולפתחת ניצנה‪ .‬ברמת חובב יפגשו הסטודנטים‬ ‫עם מזכיר המועצה התעשייתית‪ ,‬שיסקור את דרכי פעולת המרכז התעשייתי‬ ‫הגדול והמאמצים הנעשים בו למניעת נזק סביבתי‪ .‬במפעל טבע טק יבקרו‬ ‫התלמידים במרכז מבקרים חדש שנועד להציג את הפן הלא מוכר של‬ ‫התעשייה הכימית למסיירים בנגב‪.‬‬ ‫בפתחת ניצנה יציג ד”ר זיוון בפני הסטודנטים ארבע סוגיות נבחרות בתולדות‬ ‫המקום‪ :‬הראשונה תעסוק בתל הקדום (בתמונה) על החפירות שקיימה בו‬ ‫מטעם האוניברסיטה משלחת אורמן‪-‬שרשבסקי בשנות השמונים‪-‬תשעים‪.‬‬ ‫השניה תבחן את המימד הגיאוגרפי–פוליטי שבפרשת הסכם שביתת הנשק‬ ‫והאזור המפורז בגבול‪ .‬גבול זה נוצר לראשונה ב‪ ,1906-‬היה לגבול מדינת‬ ‫ישראל ב‪ ,1949-‬נעלם ב‪ 1967-‬וחזר שוב ב‪ .1982-‬הסוגיה השלישית תעסוק‬ ‫במימד החינוכי בתרומתו של כפר הנוער בניצנה לסביבתו; ולבסוף יכירו‬ ‫התלמדים את הפעילות החקלאית של מושבי פתחת ניצנה על חממות‬ ‫העגבניות מסוג ‘מתק המדבר’ הגדלות על מים מליחים‪ ,‬הכרמים‪ ,‬הלולים‪,‬‬ ‫בית הדבש‪ ,‬היקב והתיירות הכפרית שצמחו שם כבסיס לקיום המשפחות‬ ‫החיות בספר הישראלי האחרון ‪.‬‬ ‫הקורס בהוראתו של ד”ר זיוון ממשיך את המסורת ארוכת השנים שהנחיל‬ ‫ד”ר חנינא פורת כמייסדו‪ ,‬ומתקיים הודות לתרומתה האוהדת והנדיבה של‬ ‫הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫קיימות בעידן של חוסר וודאות‬ ‫קורסים חדשים במחלקה‬ ‫ד”ר נעה אבריאל‪-‬אבני‪ ,‬מרכז מדע ים המלח‬ ‫והערבה‬ ‫סמסטר א’ ימי שני ‪ 2 | 11:45-10:15‬נק”ז‬ ‫פ‬ ‫מהלכי תכנון והדגמתם בישראל‬ ‫פרופ’ אליהו שטרן‬ ‫‪ 2‬נק”ז‬ ‫ק‬ ‫ורס דו‪-‬שנתי לתלמידי התואר השני במסלול התכנוני‬ ‫המציג את הרבגוניות המתודולוגית בעולם התכנון‪.‬‬ ‫הקורס מאפשר לתלמיד להכיר את המהלך הבסיסי של תכנון‬ ‫אינטגרטיבי ודרכי התאמתו לתכניות שונות כפונקציה של‬ ‫מדרג התכנון‪ ,‬סטטוס התכנית‪ ,‬סוג ומהות התכנית ומטרות‬ ‫התכנון‪ .‬כמו כן הקורס מאפשר הכרות עם תכניות ספציפיות‬ ‫בארץ המכסות את כל המדרג התכנוני‪.‬‬ ‫מעבר לרציונל ולמבנה הקלאסי של מהלך התכנון‪ ,‬מוצגים‬ ‫מהלכי תכנון החל מרמה של תכניות אב ומתאר ברמה‬ ‫הלאומית וכלה ברמה המקומית‪ ,‬לרבות תחומים ספציפיים‬ ‫של החייאה עירונית ואיתור מרחבי לשירותים בעיר ובכפר‪.‬‬ ‫סוגיות סביבתיות וממ”ג‬ ‫ד”ר יפית כהן‬ ‫סמסטר ב’ ימי רביעי ‪ 2 | 19:45-18:15‬נק”ז‬ ‫> לסילבוס‬ ‫“בישראל‪ ,‬העלייה בצפיפות האוכלוסייה והפיתוח העירוני‬ ‫והחקלאי המואץ‪ ,‬לצד תהליכים עולמיים כמו שינויי אקלים‬ ‫עולמי ואירועי בצורת‪ ,‬מאיימים על הטבע שבשטחה הקטן‬ ‫ועלולים להעמיד בסכנה את המשך קיומן ותפקודן של‬ ‫המערכות האקולוגיות תומכות החיים שבה” (מתוך דוח מצב‬ ‫הטבע ‪.)2010‬‬ ‫צעד הראשון לקראת מציאת איזון בין פעילות האדם‬ ‫והמערכות האקולוגיות היה בניה של מסד נתונים מרחבי‬ ‫של ‘מצב הטבע’ ברמה הארצית‪ .‬מסד נתונים זה נבנה‬ ‫באמצעות יכולות המיפוי והניתוח המרחבי של מערכות מידע‬ ‫גיאוגרפיות (ממ”ג) אשר מהוות כלי חיוני בכל תכנון הנוגע‬ ‫בסוגיות סביבתיות‪ .‬בקורס תילמדנה שתי גישות עיקריות‬ ‫של ניתוח מרחבי‪ :‬גישה מבוססת‪-‬ידע וגישה מבוססת‬ ‫נתונים‪ .‬במהלך הקורס תוצגנה שיטות בסיסיות ומתקדמות‬ ‫לניתוח מרחבי תוך התייחסות לסוגיות סביבתיות ספציפיות‬ ‫כמו מסדרונות ירוקים‪ ,‬דינאמיקה של אוכלוסיות בעלי‪-‬חיים‪,‬‬ ‫דינאמיקה של מזיקים בחקלאות והכוונת מרעה להפחתת‬ ‫זיהום קרקע ומקורות מים‪ .‬בנוסף על אלה תוצגנה מערכות‬ ‫תומכות החלטה מרחביות לייעול ולהפחתת השימוש בחומרי‬ ‫הדברה בשטחי החקלאות‪.‬‬ ‫יתוח בר קיימא‪ ,‬על פי הגדרתו‪ ,‬הוא פיתוח העושה שימוש נבון‬ ‫במשאבי הסביבה‪ ,‬תוך התייחסות לקשרי הגומלין בין סביבה‪,‬‬ ‫חברה וכלכלה‪ ,‬באופן המאפשר קיום לדור הנוכחי ולדורות הבאים‪.‬‬ ‫בהגדרתו הרחבה‪ ,‬משמעו של המושג הוא ניהול נבון של דפוסי‬ ‫הייצור והצריכה האנושית כך שיוביל לחלוקה צודקת של המשאבים‪,‬‬ ‫להפחתת העוני‪ ,‬להפחתת ההגירה‪ ,‬לאבטחת האספקה של אנרגיה‬ ‫ומזון‪ ,‬להבטחת תנאים של בריאות‪ ,‬להפחתת זיהום האוויר‪ ,‬הקרקע‬ ‫והמים‪ ,‬למיתון ההתחממות של כדור הארץ ולשמירה על אקוסיסטמות‬ ‫ומגוון ביולוגי‪.‬‬ ‫הקורס ‘קיימות בעידן של חוסר וודאות’ ניתן במסגרת המחלקה‬ ‫לגאוגרפיה‪ ,‬כקורס של ‘קמפוס ירוק’‪ ,‬ועל כן פתוח לסטודנטים מכל‬ ‫הקמפוס‪ .‬במסגרת הקורס נבחנים המושגים ‘קיימות’ ו‪‘-‬פיתוח בר‬ ‫קיימא’ באופן ביקורתי ובהקשר של סוגיות סביבתיות בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫דגש מיוחד ניתן למורכבות של סוגיות סביבתיות ולהיבטים הרבים‬ ‫הנתונים בחוסר וודאות‪.‬‬ ‫השנה הודגמה מורכבות זו בסיור לאגן ים המלח‪ ,‬אשר בו נפגשו‬ ‫הסטודנטים עם אנשים שונים הפועלים באזור‪ ,‬יו”ר איגוד המלונות‪,‬‬ ‫תושבים‪ ,‬נציג מפעלי ים המלח‪ ,‬גאולוג ואקולוג (ראו תמונה)‪.‬‬ ‫מודל ‘מערכות מצומדות חברתיות‪-‬אקולוגיות’ (‪Social-Ecological‬‬ ‫‪ ,)Coupled Systems‬המתאר את הקשרים המורכבים בין המרקם‬ ‫החברתי לבין המרקם האקולוגי‪ ,‬נ ִלמד כדרך לניתוח סוגיות סביבתיות‬ ‫מורכבות‪.‬‬ ‫מול המורכבות וחסר הוודאות‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬כיצד מנתבים‬ ‫פעילי סביבה את דרכי פעולתם? כדי להתמודד עם השאלה חוקרים‬ ‫הסטודנטים יוזמות סביבתיות בנגב ומנתחים באופן מערכתי וביקורתי‬ ‫(אך לא בקרני) את האתגרים ואת דרך הפעולה של האקטיביסטים‬ ‫הסביבתיים‪ .‬בהקשר מעיינים גם במקורות הקשר למקום (‪sense of‬‬ ‫‪ )place‬והקשר שלו להתפתחות של אחריות סביבתית ‪.‬‬ ‫תוצרי המחקר של הסטודנטים מוצגים בכנס פוסטרים בשבוע השני‬ ‫של סמסטר ב' ומהווים בסיס לקורס ההמשך‪‘ :‬חשיבה אקולוגית ‪-‬‬ ‫חשיבה חלופית על תפקיד המחנך בחברה פוסט‪-‬מודרנית’‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪13‬‬ ‫האקולוג ד"ר גיל בן נתן (מו"פ ים המלח והערבה) פורש קשת‬ ‫רחבה של שיקולים חברתיים‪-‬אקולוגיים ביחס לממשק באגן ים‬ ‫המלח‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שיתופי פעולה עם מעבדות בחו”ל‬ ‫לא על הלחם לבדו‬ ‫פרופ’ אבינועם מאיר החל לפני שנה להיות‬ ‫מעורב בהתנדבות ב”עמותת באר‪-‬שובע”‬ ‫כחבר הוועד המנהל‪ .‬העמותה הוקמה לפני‬ ‫כ‪ 12-‬שנה כדי לסייע לאוכלוסיות נזקקות‬ ‫בבאר שבע בחלוקת מזון ולהעניק סעד‬ ‫בתחומים שונים‪ .‬העמותה מקיימת מטבח‬ ‫וחדר אוכל ברובע העיר העתיקה בבאר‬ ‫שבע‪ ,‬המופעל ע”י מתנדבים ובו סועדים מידי‬ ‫יום עשרות רבות של תושבי העיר שמקבלים‬ ‫ארוחה חמה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מחלקת העמותה‬ ‫עשרות מנות מזון חמות המובאות ע”י רכב‬ ‫העמותה ישירות לבתי נזקקים המוגבלים‬ ‫בתנועתם‪ .‬פעילות נוספת היא הפעלת‬ ‫מועדון לנוער במצוקה בשכונה ד’ המקיים‬ ‫פעילויות שונות מספר פעמים בשבוע‬ ‫בהדרכת סטודנטים מתנדבים מאב”ג‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬מספקת העמותה ייעוץ וסעד‬ ‫משפטיים חינם למי שידם אינה משגת לממן‬ ‫זאת‪ .‬בוועד המנהל של באר שובע חברים‬ ‫אנשי אקדמיה‪ ,‬אנשי ציבור ואנשי עסקים‬ ‫מאזור הנגב‪.‬‬ ‫פעילות העמותה מתאפשרת ע”י תרומות‬ ‫בלבד של תורמים פרטיים וגופים עסקיים‬ ‫בארץ ובחו”ל‪ .‬חלקן של התרומות מגיע גם‬ ‫מארגון אירועים ציבוריים שההשתתפות‬ ‫בהם כרוכה ברכישת כרטיס כניסה‬ ‫כתרומה‪ .‬האירוע האחרון התקיים בחודש‬ ‫נובמבר באולם הסנאט של אוניברסיטת‬ ‫בן גוריון בנגב‪ ,‬אותו ארגן בהתנדבות פרופ’‬ ‫יגאל שוורץ מן המחלקה לספרות עברית‪ ,‬ובו‬ ‫השתתפו המשורר רוני סומק‪ ,‬הסופר אתגר‬ ‫קרת והזמרת אביגיל רוז‪ ,‬אשר קראו ושרו‬ ‫מיצירותיהם‪.‬‬ ‫מתנדבי העמותה אורזים חבילות מזון‬ ‫במסגרת פעילות המעבדה למידע גאוגרפי‪ ,‬בראשות פרופ' טל סבוראי‪ ,‬מתנהלים מספר‬ ‫מחקרים תוך שיתוף פעולה עם קבוצות מחקר בינלאומיות‪ .‬השנה נסעו הסטודנטים שי סלע‬ ‫וענבר חסיד לבצע חלק ממחקרם במעבדות בארה”ב ובאנגליה‪.‬‬ ‫כחלק מפרויקט מתמשך לפיתוח מודל מרחב‪-‬זמן של מאזן המים באזורים צחיחים‪ ,‬במימון‬ ‫הקרנות ‪ IALC‬ו‪ ,ISF-‬חוקר הדוקטורנט שי סלע את השפעת הקרומים הפיזיקליים על תכולת‬ ‫הרטיבות בקרקע‪ .‬המודל‪ ,‬שפותח במעבדה למידע גאוגרפי‪ ,‬משלב חישוב נומרי של זרימת‬ ‫מים ב‪ Hydrus 1D-‬וניתוח מרחבי ב‪ ARCGIS-‬ובכך מאפשר לחזות את זמינות המים לצומח‬ ‫ברזולוציה יומית ושל מטרים בודדים‪ .‬המודל מותאם לפרופיל הקרקע הבלתי רווי‪ ,‬אך אינו‬ ‫מסוגל להעביר נגר הנוצר בתאים במעלה לתאים במורד‪ .‬שי הוזמן על ידי פרופ’ לי צ’ן ממכון‬ ‫המחקר ‪ DRI‬בלאס וגאס‪ ,‬לשם פיתוח מרכיב מודל נגר חדש שיותאם למודל הזרימה שלו‪ ,‬ושם‬ ‫השתלם בשיטות המחקר המקומיות ופיתח פלטפורמה המשלבת בין שני המודלים‪ ,‬כך שכעת‬ ‫ניתן לחשב יחסי גשם‪-‬נגר‪-‬חידור בקנה המידה המפורט‪ .‬פלטפורמה זו משמשת לבחינת‬ ‫תרחישי אקלים על זמינות מים לצומח באזור גבעות גורל‪ ,‬כמייצג אקלים חצי צחיח טיפוסי‪.‬‬ ‫המסטרנטית ענבר חסיד עובדת במסגרת פרויקט להערכת איכות קרקע באגן חרוד‪ .‬איכות‬ ‫הקרקע נקבעת באמצעות התאמה של מדדים שפותחו לאקלים של מדינת ניו יורק לתנאי‬ ‫חרוד תוך שיתוף פעולה עם קבוצת מחקר בראשות פרופ’ ון הס מאוניברסיטת קורנל‪ .‬אחד‬ ‫האתגרים הגדולים במחקר זה הוא ניסוח פלטפורמה גיאוסטטיסטית למיפוי המדדים השונים‬ ‫בשטחים נרחבים ובעיקר בשדות בעיבוד חקלאי שונה‪ .‬שותף נוסף בפרויקט הוא פרופ’‬ ‫אטקינסון מאוניברסיטת סאות’המפטון והוא אחד המומחים המובילים בגיאוסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2011‬ענבר עבדה באוניברסיטת סאות’המפטון‪ ,‬במימון ה‪ British council-‬בתכנית‬ ‫‪ ,BIRAX‬עם פרופ’ אטקינסון ועמיתיו על פיתוח מבחן אוטוקורלציה למדדים שנבדקו ועל‬ ‫פיתוח הפלטפורמה הגיאוסטטיסטית למיפויים‪ .‬לאחר הביקור נבחנו השיטות השונות ונוסחה‬ ‫מסגרת עבודה לניתוח סטטיסטי וגיאוסטטיסטי של המדדים ליצירת מפה סופית של איכות‬ ‫קרקע באגן חרוד‪.‬‬ ‫ממליצים על אתרים לאומיים‬ ‫פרופ’ אלי שטרן משתתף בצוות בין‪-‬משרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה המקדם מהלך‬ ‫אכרזה על אתרים לאומיים‪ .‬הצוות מגבש בשלב זה קריטריונים והמלצות על אתרים לשימור‬ ‫הראויים לאכרזה כאתרים לאומיים‪ .‬פרופ’ שטרן מייצג בצוות את הוועד הישראלי לאתרי מורשת‬ ‫עולם של אונסקו‪ ,‬בו הוא חבר פעיל מזה שמונה שנים ובמסגרתו משמש גם כיו”ר הפורום‬ ‫הישראלי של אוניברסיטאות ומורשת‪ ,‬שהוא חלק מהפורום הבינלאומי של אונסקו בנושא‪.‬‬ ‫יונתן שב הביתה‬ ‫חזרתי משבתון (אחרי שבתונים קודמים בארה”ב‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬אנגליה‪-‬ספרד ויפן) במהלכו שהיתי‬ ‫במדריד‪ ,‬במחלקה לגאודינמיקה‪ Computense University ,‬וב‪ Grenoble-‬שבדרום‬ ‫צרפת‪ ,‬למרגלות האלפים הצרפתיים‪ ,‬במחלקה להידרולוגיה‪.Universite Josef ,‬‬ ‫בשבתון הזה התחלתי להדריך שלושה דוקטורנטים חדשים‪ :‬קריסטינה‪ ,‬המודדת בתפוקה של‬ ‫סחף מאזור כרייה בפארק לאומי בקסטיליה לה מנצ’ה והשפעות במורד; טומאס שעוסק ניטור‬ ‫גרופת בנהרות חלוקיים גדולים כגון הרון בצרפת‪ ,‬דראו באוסטריה וריין בגרמניה; ונצ’ו שמכין‬ ‫תכנית מחקר בנושא תנועה של חול והשפעות גיאוכימיות על תשתית נהר פגוע‪ .‬כמו כן המשמ‬ ‫כתי בהדרכת הדוקטורנטית אנה לוסיה בתיאור והבנה של תנועת חול‪ .‬אנה שהתה עמי בספרד‬ ‫ובצרפת‪.‬‬ ‫שמרתי על קשר רציף עם תלמידי המחקר שלי מהמחלקה‪ ,‬ובמסגרתו השתתפתי במדידות‬ ‫בדרום צרפת עבור המחקר של הדוקטורנטית יעל סטורץ‪-‬פרץ‪ ,‬ונפגשתי באיטליה איתה ועם‬ ‫המסטרנט דניאל זמלר‪ ,‬כל אחד מהם למשך כשבוע‪.‬‬ ‫בשבתון נמשך הפיתוח של ראדאר ידני נייד (בו משתמש דניאל זמלר במסטר שלו) למדידת‬ ‫מהירות וספיקת מים בשטפונות‪ ,‬ביחד עם אקדמאים‪ ,‬שלטונות מים וחברות לאומיות להפקת‬ ‫חשמל בצרפת ואיטליה‪.‬‬ ‫במהלך תקופה זו הקמתי ועדה מארגנת לסדנא בינלאומית‪ ,‬שתתקיים בציריך ‪-‬ב‪ 2013-‬ות�ע‬ ‫סוק בשימוש באקוסטיקה לניטור סחף וכן ועדה מארגנת לסדנא בינלאומית‪ ,‬שתערך בקיוטו‬ ‫ב‪ 2015-‬ותעסוק באספקטים גיאומורפולוגיים‪ ,‬גיאולוגיים‪ ,‬אקולוגיים והנדסיים בנחלים חלוקיים‪.‬‬ ‫פרופ’ יוני לרון‬ ‫‪14‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫זרקור על עמיתי מחקר‪ ,‬אורחים וסטודנטים‬ ‫אנה לוסיה וולה‬ ‫אנה לוסיה וולה ‪ - Ana Lucia Vela -‬היא דוקטורנטית בפקולטה לגיאולוגיה‪,‬‬ ‫המחלקה לגיאודינמיקה‪ ,‬באוניברסיטת ‪ Complutense‬במדריד‪ ,‬ומודרכת ע”י‬ ‫ד”ר חוסה פרנסיסקו‪ ,‬מרצה מקומי‪ ,‬ופרופ’ יונתן לרון מהמחלקה לגאוגרפיה‪.‬‬ ‫מחקרה הינו ניסיון לסגור מאזן סחף לאגן חולי קטן ברמה הספרדית‪ ,‬בה לפני‬ ‫כמה מאות שנים גרם האדם ליצירת ‪ gullies‬בחול עקב שימוש בגירים המחפים‬ ‫על החולות הסחיפים‪ .‬אנה מודדת את הקצבים של כמה תהליכים במגוון‬ ‫שיטות‪ :‬נגר וסחף כתוצאה מפגיעת טיפות גשם במדרונות שונים‪ ,‬תנועות בלית‬ ‫ע”י סריקה חוזרת בסורק לייזר קרקעי (‪ )TLS‬ומדידה רציפה של גרופת חולית‬ ‫בדוגם חריץ אוטומטי‪.‬‬ ‫אנה ביקרה בארץ פעמיים ‪ -‬בפעם הראשונה בתחילת הדוקטורט‪ ,‬כדי להכיר‬ ‫את קבוצת המחקר הגיאומורפולוגית ושיטות למדידת גרופת‪ ,‬ובפעם השניה‬ ‫בדצמבר האחרון‪ ,‬בו השתתפה בסדנא בין לאומית שהתקיימה בארץ וסרקה‬ ‫ב‪ TLS-‬בנחל צאלים עם הדוקטורנטית יעל סטורץ‪-‬פרץ‪ .‬יעל מסייעת לאנה‬ ‫לפענח טעויות בשריגי הגבהים ‪ -‬תוצרי הסריקות‪ ,‬כולל בנחל חולי בדגם פזרות‪,‬‬ ‫בו הפרשי הגובה הינם מילימטרים בודדים‪.‬‬ ‫אנה אמורה לסיים את חובותיה לדוקטורט עוד החורף‪ ,‬וכבר התקבלה לפוסט‪-‬‬ ‫דוק אצל ‪ ,Francesco Comiti‬חוקר איטלקי ב‪ ,Bolzano-‬עיר הנמצאת‬ ‫בדולומיטים היפים‪ ,‬הידועים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתפוחים‪ ,‬ביין הלבן המעולה ובגבינות‬ ‫המצוינות‪ .‬היא כנראה התקבלה לאור מאמציה בעבודה עם סורק הלייזר‪ ,‬כפי‬ ‫שתועד בתמונה‪ ,‬שצולמה בנהר ‪ Bleone‬שבדרום מזרח צרפת‪.‬‬ ‫אילן פתחי‬ ‫אילן פתחי הוא סטודנט לתואר שני במחלקה‪ ,‬בתחום‬ ‫הגאוגרפיהה אנושית‪ ,‬במגמת תכנון‪ ,‬ומתגורר בב”ש מזה כעשר‬ ‫שנים‪ .‬את התואר הראשון סיים אילן במחלקה לפני כשנתיים‪,‬‬ ‫ובמקביל השלים את לימודי תעודת ההוראה בגאוגרפיה‬ ‫במחלקה למצוינות בחינוך‪ .‬מאז למד במסגרות חוץ‪-‬אקדמיות‬ ‫בארץ ובחו”ל‪ ,‬ביניהן לימודי גישור ויישוב סכסוכים מטעם‬ ‫מכון ‪ T.I.D.E.S.‬בבלפסט‪ .‬ב‪ 2010-‬שהה אילן בבורמה למשך‬ ‫כחודשיים‪ ,‬שם התנדב בבית‪-‬יתומים‪ ,‬לילדים שאיבדו את‬ ‫משפחותיהם ובתיהם בציקלון ניגריס‪ ,‬וסייע לקידום החינוך‬ ‫והפיתוח בעזרת הידע שרכש בתואר הראשון שלו בגאוגרפיה‪.‬‬ ‫אילן הוא חבר קהילת ‘קמה’ בנגב‪ ,‬אשר הוקמה לפני ‪ 7‬שנים ע”י‬ ‫קבוצת צעירים שביקשו ליצור קהילה עירונית עצמאית בנגב‪,‬‬ ‫ודרכה לפעול ולעצב את החברה הישראלית‪ .‬הקהילה מונה‬ ‫כיום כ‪ 15-‬זוגות עם ילדים ומפעילה מספר פרויקטים לקידום‬ ‫ופיתוח בעיר באר שבע מטעם עמותת ‘תור המדבר’‪.‬‬ ‫במקביל ללימודיו במחלקה עובד אילן במכון הנגב‪-‬אג’יק בב”ש בתחומי החינוך והבריאות בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים‪ ,‬ומעורב בהקמה של‬ ‫מערך בריאות כולל לכפרים הללו ובו שירות אמבולנסים‪ ,‬מתקני חשמל סולרי למכשור רפואי בבתים‪ ,‬הכשרות בתחום בריאות האם והילד ועוד‪.‬‬ ‫מדי שנה בחופשת הקיץ מדריך אילן סמינרים ישראלים‪-‬פלסטיניים בקפריסין ובצפון אירלנד למען קיום משותף של שני העמים ולקידום עקרונות‬ ‫של שלום‪ ,‬פיתוח וסיום צודק לסכסוך‪.‬‬ ‫את עבודת המחקר שלו ינחה פרופ’ אורן יפתחאל‪ ,‬ובמסגרתה יעסוק אילן בתחום התכנון מנקודת המבט של קהילות יהודיות‪-‬ערביות שכנות משני‬ ‫צידי הקו הירוק ויבחן קהילות אלה בהשוואה למקרים מקבילים בסכסוכים על בסיס אתני בצפון אירלנד ובקפריסין‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫בכתובים‬ ‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬ Ashkenazy, Y., Yizhaq, H. and Tsoar, H. (2011). Sand remote sensing and geographic information systems. dune mobility under climate change in the Kalahari and Aeolian Research, 3, 353–366. Australian deserts. Climatic Change (in press). Meir. A. and Gekker, M. (2011) Gendered space, power Bowman, D., Devora, Sh., Svoray, T. (2011). Drainage relationships and domestic planning and design among organization on the newly emerged Dead Sea bed, displaced Israeli Bedouin. Women Studies International Israel. Quaternary International, 233, 53-60. Forum, 34, 232-241 Gottlieb D., Kissinger M., Haim, A, Vigoda, E. (2011). Raskin, J., Tsoar, H., Porat, N., and Blumberg, D. G. (2011). Implementing the Ecological Footprint at the institute Palaeoclimate interpretations of Late Pleistocene level. Ecological Indicators (in press). vegetated linear dune mobilization episodes: evidence from the northwestern Negev dunefield, Israel. Gottlieb, D., Haim, A., Vigoda, E., Kissinger, M. (2011). The Quaternary Science Reviews, 30, 3364-3380. Ecological Footprint Analysis as an educational Tool for sustainability: A case study of a public high school in the Raskin, J., Porat, N., Tsoar, H., Blumberg, D. G., and city of Haifa, Israel. International Journal of Educational Zander, A. M. (2011). Age, origin and climatic controls on vegetated linear dunes in the northwestern Negev Development. doi:10.1016/j.ijedudev.2011.03.007. Desert (Israel). Quaternary Science Reviews, 30, 1649Hargil, D., Bonfil, D., Svoray, T. (2011). Multi Scale 1674. Analysis of the Factors Influencing Wheat Quality as Determined by Gluten Index. Field Crops Research, 123, Renan, I., Freidberg, A. and Bar (Kutiel), P. (2011). The sandy islands of West Negev. Israel Journal of Ecology 1-9. & Evolution, 56, 98. Isenberg, O., Yizhaq, H., Tsoar, H., Wenkart, R., Karnieli, A., Kok, J. F., and Katra, I. (2011). Megaripple flattening Rotem, G., Berger, H., King, R., Bar (Kutiel), P. and Zalts, D. (2011). The effect of antropogenic resources on the due to strong winds. Geomorphology, 131, 69–84. space-use patterns of Golden Jackals. Journal of Wildlife Kissinger, M., and Gottlieb, D. (2011). From global to Management, 75, 132-136. place oriented hectares - The case of Israel’s wheat ecological footprint and its implications for sustainable Shentsis, I., Laronne, J.B. and Alpert, P., (2011). Red resource supply. Ecological Indicators. doi:10.1016/j. Sea Trough Floods in the Negev, Israel (1964-2007). Hydrological Sciences Journal. (in press). ecolind. 2011.03.012 Kissinger, M., Rees, W, E., Timmer, V. (2011) Interregional Stern, E., (2012). Agro-Cultural Landscapes in Israel – Sustainability: Governance and Policy in an Ecologically Towards a National Conservation Inventory. Planning, Interdependent World. Environmental Science and 2012 (in print). Policy, 14(8), 965-976. Svoray, T. Michailov, E., Cohen A., Rokach, L., Sturm, Krakover S., (2012). Developing Tourism alongside A. Predicting gully initiation: Comparing data mining Threats and Atrocities: The Case of Israel. In: Butler, techniques, analytical hierarchy processes and the Richard and Suntikul, Wantanee (eds.) Tourism and War: topographic threshold. Earth Surface Processes and A Complex Relationship. Abingdon, Oxon, UK: Taylor & Landforms. (In Press). Francis Books. (Accepted). Svoray T., Karnieli, A., (2011). Rainfall, topography Lehrer, D., Becker, N. and Bar (Kutiel), P. (2011). The and primary production relationships in a semiarid economic impact of the invasion of Acacia saligna in ecosystem. Ecohydrology, 4, 56-66. Israel. International Journal of Sustainable Development Vachtman D. and Laronne J.B. (2011). Flow structure & World Ecology, 18, 118-127. over bed irregularities in a straight cohesive open Livne, E., Svoray, T. (2011). Components of uncertainty channel. Jour Hydraul. Engn. (ASCE). (in press). in primary production model: The study of DEM, Yiftachel, O. (2011). The Israeli Regime and the Question classification and location error. International Journal of of Democracy. in: Encyclopedia of the Israeli-Palestinian Geographic Information Science, 25, 473-488. Conflict (ed: C. Rubenberg), London: Lynne Reiner Maman, S., Blumberg, D. G., Tsoar, H., Mamedov, B. and Publishers: 691-699. Porat, N. (2011). The Central Asian ergs: A study by 16 ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫עסקו במלאכה‬ ‫כתבו‪:‬‬ ‫נועה אבריאל‪-‬אבני‬ ‫סיון איזיקסון‬ ‫רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬ ‫פועה בר‬ ‫עליזה דרורי‬ ‫זאב זיוון‬ ‫אורן יפתחאל‬ ‫יפית כהן‬ ‫ענת כרמי‬ ‫יונתן לרון‬ ‫אבינועם מאיר‬ ‫יניב מונבז‬ ‫אורון משה גיא‬ ‫אריאל מריות‬ ‫טל סבוראי‬ ‫אילן פתחי‬ ‫חיים צוער‬ ‫שאול קרקובר‬ ‫אלי שטרן‬ ‫צילמו‪:‬‬ ‫אורן אקרמן‬ ‫פועה בר‬ ‫נעה הלל‬ ‫רמי זיידנברג‬ ‫רמי זיתוני‬ ‫אריאל מריות‬ ‫הרצל נתנאל‬ ‫חיים צוער‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫‪17‬‬