מאמר - בית הספר לעבודה סוציאלית - The Hebrew University of Jerusalem
סדרת מאמרים ,חוברת 17ירושלים ,סיון תשע"ג ,מאי 2013 פרסומי המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל • • • • • • • • • • • • • • • • לא רק אהבת האדם :הפילנתרופיה בראי התיאוריה והמחקר -אבישג רודיך עסקים ופילנתרופיה חדשה בישראל אתנוגרפיה של תורמים גדולים -ברוך שמעוני סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים -הלל שמיד ואבישג רודיך קרנות יהודיות -ג'ף סלומון על פילנתרופיה ואפקטיביות -תחום החינוך בישראל -גדליה אורבך מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל :ערוצי תרומה לארץ ישראל ולמדינת ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ועד היום -דבי חסקי-לוונטל ופולה קבלו פילנתרופית העלית בישראל :מאפיינים ,מניעים ודפוסי תרומה - הלל שמיד ,אבישג רודיך ,בשיתוף חנה שאול בר ניסים הקשר בין מימון ממשלתי למימון פרטי של מימון המגזר השלישי -אסנת חזן פעילות סנגור של קרנות והשפעתן על מדיניות ציבורית -הניסיון האמריקאי -ג'ואל ל .פליישמן הסיכה שצריכה לעצבן את הפיל :יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה בפיתוח מיזמים חברתיים -מיכל אלמוג-בר ואסתר זיכלינסקי סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל -נאווה ברנר ,אסנת חזן ,הלל שמיד ואבישג רודיך השפעות פסיכולוגיות על המוטיבציה לפעילות פילנתרופית :אפקט הקורבן המזוהה מקורותיו וגבולותיו -תהילה קוגוט ואילנה ריטוב על תרומות ,הטבות מס ומה שביניהן :תרומות יחידים וחברות למלכ"רים ,והשפעת מדיניות המס על תרומות אלה -אסנת חזן Explorations in Contemporary European Jewish Philanthropy- The Italian Case in Context- Luisa Levi D'Ancona מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה :21-מניעים וחסמים לנתינה ,דילמות ,אתגרים וכיווני פעולה לעתיד -הלל שמיד השפעת מקורות המימון השונים על ההתנהגות הארגונית ,האסטרטגית ,הפיננסית והניהולית של ארגוני שירותי אנוש ללא כוונת ריווח -הלל שמיד המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל 02-5823587 • 02-5882203 [email protected] הגלובליזציה של הפילנתרופיה :אמצעים, ערוצים ונתינה של פזורות הלל שמיד חנה שאול בר ניסים האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל תוכן עניינים: תקציר 2.................................................................................................................. הקדמה 4................................................................................................................. פילנתרופיה חוצת גבולות :הגדרות6.............................................................................. הבסיס התיאורטי להבנת פילנתרופיה חוצת גבולות01....................................................... מטרות הנתינה הגלובלית01........................................................................................ מאפייני התורמים הבינלאומיים 06............................................................................... הגורמים הדוחפים והבולמים את התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית01................................ נתינה בינלאומית :דרכים ואמצעים 24........................................................................... קרנות פילנתרופיות 24..................................................................................... נתינה תאגידית גלובלית22............................................................................... מהגרים ופילנתרופיה של פזורות 21.................................................................... דילמות בנתינה הבינלאומית 16.................................................................................... דיון 41.................................................................................................................... נתינה חוצת-גבולות בישראל :השתלבותה של ישראל במאמץ הפילנתרופי הבינלאומי41.......... ארגונים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית46........................................................... סיכום :המגבלות לנתינה ישראלית בינלאומית55............................................................. מקורות 52............................................................................................................... תקציר בחוברת זו ימצא הקורא סקירה מעודכנת על התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית ונתינה חוצת גבולות .דפוס זה של נתינה ,החדש יחסית בנוף הפילנתרופיה ,הוא תוצר של תהליכים חוצי גבולות ,חשובים ודרמטיים ,שהשפיעו על העולם בעשרות השנים האחרונות .בין התהליכים האלה נציין את מגמת הגלובליזציה והתפתחות התקשורת האלקטרונית המתקדמת אשר כיווצו את העולם למה שאנו מכנים "הכפר הגלובלי" .לצד ההישגים הרבים שהביאה עמה תנועת הגלובליזציה במספר רב של תחומים ,עדיין היא לא הצליחה להתמודד עם בעיות וסוגיות חשובות בחיי מדינות וחברות אשר המשאבים הלאומיים שלהם אינם מספיקים להבטחת רווחת תושביהם ושלומם .במקביל ל תהליכים אלה אנו עדים מעת לעת לאסונות טבע להם השפעה דרמטית על גורלן של אוכלוסיות רבות המוצאות עצמן בחוסר כל ובהעדר יכולות אישיות ,ארגוניות וקהילתיות לצאת ממצבי המשבר ,העוני והסכנה האישית לגורלם" .האסונות" המוכרים לנו בעשור האחרון הם "סופת הקטרינה"" ,הצונאמי" ,רעידת האדמה בהאיטי אך אלה הם רק חלק ממכלול רחב של בעיות עוני וחולי ,בערות והדרה חברתית המושכים את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית ובפרט של המדינות העשירות .המנגנונים הבינלאומיים של סיוע ותמיכה כספית וטכנולוגית הנשענים על מימון ממשלתי אינם מספיקים עוד להתמודדות אפקטיבית עם צרכים אלה .תנועת הפילנתרופיה חוצת-הגבולות מהווה מרכיב חשוב המשלים ומוסיף לפעילות של מדינות שונות בעולם .המאפיין הבולט של הפילנתרופיה הבינלאומית היא התפישה האוניברסאלית והגלובלית למתן מענה לצרכים וחוסרים הקיימים במדינות ובחברות שונות. לתמיכה המסורתית בצרכים של יחידים ,קהילות וחברות במדינות בהן עשו בעלי ההון את הונם ורכושם התווסף כיוון חדש יחסית של תמיכה ביחידים ,ארגונים וקהילות מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של המדינה בה חיים ופועלים בעלי ההון הרב .כך אנו עדים ליוזמה של הקמת הקרן השופעת של מלינדה וביל גייטס אליהם הצטרף המיליארדר הידוע וורן באפט ובעקבותיהם הצטרפו רבים אחרים .קרן זו מיועדת לתמיכה בתוכניות לשיפור מצבם הפיזי ,הבריאותי, החינוכי של אזרחי מדינות אשר נגישותם לתעסוקה ,לחינוך ,לבריאות מוגבלת ואף לא קיימת. העלייה בזרימתם של משאבים פיננסיים החוצים גבולות מושפעת מהצמיחה של קהילות טרנס- לאומיות המורכבות ממהגרים המקיימים קשרים חוצי-גבולות עם מדינת האם .מהגרים אלה יוזמים מיגוון פעילויות אזרחיות ופילנתרופיות ומהווים עבור מדינת המוצא מקור חשוב להשקעות חוץ ולשיפור קשריהן הפוליטיים והכלכליים .במקביל לכך אנו עדים לשינויים בדפוסי 1 הנתינה הבינלאומיים של קהילות מהגרים ותיקות ומבוססות .תרומות של יחידים ,תאגידים וקהילות ,אשר יועדו בעבר לתמיכה בתוכניות ובמיזמים לאוכלוסיה אתנית ולאומית מסוימת מתוך תחושת מחויבות להכרה בצרכים הלא מסופקים שלה ,מופנות כיום לאלה הנדרשים להן אך לא בהכרח משתייכים לקהילה שנהנתה בעבר מתרומות בעלי ההון .השיקול המנחה את התורמים הגלובליים הוא הראייה המקיפה והאוניברסאלית של הצרכים של אוכלוסיות במקומות ובמדינות שונות .המבחן של נאמנות לקהילה או למדינה מפנה את מקומו למבחן של מתן מענה לצרכים האוניברסאליים ללא שיוך גיאוגרפי או טריטוריאלי. מעבר לכך ,הפילנתרופיה הבינלאומית מחפשת אפיקים חדשים ונוספים לתרומה .זו מיועדת לפיתוח רעיונות ,מיזמים ותוכניות הנושאות אופי של חדשנות ושל פריצת דרך ,של חשיבה מחוץ לקופסה ,המספקות השראה לפיתוח רעיונות ושירותים המקדמים את רווחתם ,בריאותם, השכלתם וחינוכם של אזרחי העולם .כך נוצרת מעין תנועה נורמטיבית חדשה של תורמים בינלאומיים המעורבים בכלכלות ובחברות של מדינות שונות המשפיעים על התפתחותן .בעזרת תרומותיהם הם גם מגייסים את המדינות האלה לקידום האינטרסים הפוליטיים של המדינות בהן הם חיים וממשיכים לעשות את הונם .כך אנו נוכחים לדעת שלצד האידיאולוגיה של האלטרואיזם האוניברסאלי מתקיים השיקול התועלתני -הלוקלי והלגיטימי ,שהרי כל מערכת חברתית מאופיינת ביחסי חליפין של תרומות ותמורות וזו גם מאפיינת את הפילנתרופיה הבינלאומית .תיאור שלה ,של התורמים הבינלאומיים בעלי ההון הרב ,של מניעיהם לתרומה ,של היקפה והתחומים המועדפים לתרומה וכן ניתוח של הדילמות הערכיות והמוסריות הקשורות בה ימצא הקורא בחוברת זו .בנוסף ימצא הקורא בחוברת זו מיפוי ראשון של יחידים ,תאגידים וארגונים פילנתרופים שמקור פעילותם העיקרי הוא מדינת ישראל ואשר פועלים במישור הפילנתרופי הבינלאומי. 2 הקדמה בעשורים האחרונים אנ ו עדים לצמיחה בהיקפי הנתינה למטרות בינלאומיות ומעורבותם של פילנתרופים עתירי ממון ביצירת קרנות למיזמים ולתוכניות בזירה הבינלאומית .הצורך להבין טוב יותר את התופעה של נתינה גלובלית חוצת-גבולות נובע ממגמה זו המסמלת את הפיכתם של הפילנתרופים הפרטיים קרנות ,תאגידים וקהילות ,לשחקנים משמעותיים בפילנתרופיה הבינלאומית לצד ממשלות וארגונים בינלאומיים .חוברת זו מאפשרת לקוראים להבין טוב יותר את מהות הנתינה הגלובלית ומציגה היבטים שונים שלה המתייחסים לאפיקי נתינה של יחידים, קרנות ,תאגידים ופזורות ( .)diasporasהחוברת מציעה הגדרה לפעילות פילנתרופית חוצת גבולות ,האופן שבו היא מאפשרת את פיתוחם של אנשים וקהילות ,הגורמים המעודדים אותה והדילמות הניצבות בפני המעורבים בה. החשיבות בהבנת תהליכים ומגמות הקשורים לפילנתרופיה הגלובלית מתעצמת נוכח העניין הגובר בנתינה חוצת-גבולות על רקע הגידול בפערים ואי-השוויון המתרחב בעולם כולו .צבירתו של הון עתק בידי קבוצה מצומצמת של אנשים בעולם המערבי לצד העוני ,המחסור והבעיות בעולם השלישי הובילו לניסיון להבין את מקומו ותפקידיו של ההון הפילנתרופי הפרטי בזירה הבינלאומית .סקירה מעמיקה של הספרות הקיימת על נתינה בינלאומית מגלה שחקר הפילנתרופיה חוצת-הגבולות ותרומתה לסיוע ופיתוח התמקד בעיקר בניתוח אמפירי של נתינה ותוכניות סיוע של ארגונים לא-ממשלתיים וסוכנויות ממשלתיות .האג'נדה המחקרית התבססה בעיקר על לימוד מקומם המרכזי של גופים ממשלתיים בשיח על פיתוח וסיוע בינלאומי ,כמו הבנק העולמי ,קרן המטבע העולמית ,סוכנויות לפיתוח בינלאומי ,ארגוני החברה האזרחית הלא- ממשלתיים ותנועות חברתיות (.)Moran, 2009 למרות המחקרים המקיפים על סיוע בינלאומי ,קיימת ספרות מחקרית מצומצמת העוסקת בפילנתרופיה חוצת-גבולות ,החוקרת את מקומם ותפקידם של השחקנים העוסקים בנתינה ומנסה בהצלחה לאמוד את היקפי ודפוסי הנתינה ברחבי העולם .המחקרים בעיקר מנסים ללמוד מהם המניעים לנתינה הבינלאומית וכן מהם הגורמים הדוחפים והבולמים אותה .הספרות המקצועית מתארת את המאפיינים האישיים של התורמים ואת תרומתם של גורמים סביבתיים כמו הנהגה ראויה ,מדיניות מעצבת מדיניות ,רגולציה ומיסוי לעידוד או להגבלת הנתינה הבינלאומית .חלק אחר של המחקרים מתמקד בהבנה עמוקה יותר של יעילות הנתינה 3 הבינלאומית ומידת השפעתה ( )Impactעל אוכלוסיות נתרמות וסוגיות גלובליות .מחקרים אלה משווים בין נתינה של יחידים וקהילות לזו של ממשלות וסוכנויות רב-לאומיות הפועלות בשמן. לעומת זאת ,הספרות חסרה הגדרה ברורה ואחידה של פילנתרופיה בינלאומית ,גלובלית או חוצת-גבולות ועוסקת פחות בפיתוח המושגי והתיאורטי של התופעה .אין במחקרים הקיימים ניסיון לתעד ולאפיין את התהליכים המקומיים והבינלאומיים הקשורים בנתינה חוצת-גבולות ואסטרטגיות הפעולה של תורמים אלה. חוברת זו מוקדשת לניסיון להבין טוב יותר את הנתינה חוצת-הגבולות ואת ניידותו של ההון הפילנתרופי במציאות הגלובלית של ימינו .החוברת מוקדשת לתיאור התופעה ,הגדרתה וכן לסוגי השחקנים הנוטלים בה חלק .היא מציגה גישות תיאורטיות המתארות ומסבירות את הנתינה ומנתחת את קיומם של ערוצי נתינה פרטיים וציבוריים במרחב הגלובלי .היא מספקת תובנות על מחויבותם של תורמים פרטיים לפיתוח עולמי ,העדיפויות שלהם לתרומה והמנגנונים המרכזיים העומדים לרשותם .התיאור המוצג בחוברת מציג שלושה ערוצים מרכזיים לנתינה הבינלאומית: נתינה מוסדית של קרנות ,פעילות פילנתרופית גלובלית של תאגידים ופילנתרופיה של פזורות וקהילות מהגרים. 4 פילנתרופיה חוצת גבולות :הגדרות הפילנתרופיה הבינלאומית כוללת העברה חוצת-גבולות של כספים ,מענקים ייחודיים ,תרומות בעין ( )in-kind servicesוזמן מתנדבים של יחידים ,מוסדות פילנתרופיים וארגונים לא- ממשלתיים ,התומכים במטרות וצרכים מחוץ למדינתם ופועלים על מנת לספק להם מענה אפקטיבי (.)Anheier & Themudo, 2004; Casas & Fiennes, 2007; Metcalf Little, 2010 בתהליך זה הנתרמים הם זרים ,במרבית המקרים ללא קרבה פיזית או היכרות אישית עם התורמים ,אך גם קיימת האפשרות להיכרות אישית וזיהוי האנשים הזקוקים לתרומה ולתמיכה. בעשורים האחרונים ,כאמור ,מעורבותם של שחקנים פרטיים בנתינה גלובלית הולכת ומתרחבת וכוללת תורמים יחידים ,קהילות ,תאגידים ,קרנות ,ארגונים דתיים ,אוניברסיטאות וארגונים נוספים ללא מטרת ריווח ( Adelman, 2003; Desai & Kharas, 2010; Moreno & Plewes, .)2007; Ruffin, 2003 שלושת המקורות הפיננסיים הגדולים ביותר בתחום ההעברות חוצת-הגבולות הן פילנתרופיה, העברות כספים של פזורות ) (remittancesוהשקעות הון פרטיות .סה"כ ההעברות הכספיות ממקורות אלה הסתכם ב $575-מיליארד בשנת 0202וסכום זה היה גדול פי ארבע מהסיוע הממשלתי הרשמי ( )ODA: Official Development Assistanceשהסתכם ב $001-מיליארד באותה שנה .ההעברות נחלקות לתרומות מאנשים פרטיים ( $903מיליארד) ,העברות פזורה ( $032( )remittancesמיליארד) ,קרנות תאגידיות ופילנתרופיות ( $55מיליארד) ( Hudson .)Institute, 2012נתונים חלקיים אלה המתפרסמים על ידי מוסדות רשמיים ומכוני מחקר מלמדים כי הנתינה הפרטית גבוהה בכל המדינות מהנתינה התאגידית ושתיהן יחד גבוהות מהסיוע הממשלתי למדינות מתפתחות .מגמה זו קיימת אף במדינות מערביות רבות בהתפלגות התרומות הפנים-ארציות והיא משתקפת גם בפילנתרופיה חוצת-הגבולות. בשנים 0331-0221חלה עליה בנתינה הבינלאומית באמצעות יחידים ,חברות תאגידיות וקרנות פילנתרופיות והיא כמעט והוכפלה במהלך שנים אלו ( .)Hudson Institute, 2009חלקן של התרומות מסך ההעברות והתפלגותן בקרב מדינות שונות לא ניתנים להערכה בהעדרם של נתונים השוואתיים .ידוע שמרבית התרומות הבינלאומיות מקורן בארה"ב ואלו הסתכמו ב 0202-ב$93- מיליארד מארגונים ללא כוונת ריווח ( $01מיליארד) ,תאגידים ( $7.5מיליארד) ,ארגונים דתיים 5 ( $7.0מיליארד) ,קרנות ( $1.5מיליארד) ,מיזמים התנדבותיים ( $9.7מיליארד) ומוסדות להשכלה גבוהה ( $0.3מיליארד) (.)MDG Gap Task Force Report, 2011; Hudson Institute, 2012 לעומת זאת ,ב 0202-בבריטניה התרומות של ארגונים ללא מטרת ריווח למדינות מתפתחות הסתכמו ב $1.0-מיליארד וסכום זה איננו כולל נתינה של קרנות ,תאגידים וכנסיות .מכאן, שהסכום הנקוב עשוי להיות גבוה בהרבה אך בהעדר מידע קשה להעריך את סה"כ שווי ההעברות הכספיות חוצות הגבולות .נתונים חלקיים מלמדים כי מקורות פרטיים תרמו במסגרת זו מיליארד דולרים ב 0221-למדינות מתפתחות .מקורו של סכום זה מתרומות יחידים (151.5 מיליון) ,מעזבונות ( 99.5( )bequestsמיליון) ומתאגידים ( 520מיליון) .ביפן הסתכמו התרומות הפרטיות ליעדים בחו"ל ב 0223-ב $9.9-מיליארד ובצרפת במיליארד דולרים ממקורות פרטיים, עיזבונות ותאגידים .באיטליה נתרמו $519.0מיליון ב ,0221-סכום הגבוה בהרבה מזה שנתרם על ידי ממשלת איטליה באותה שנה ,כ $050-מיליון (.)Hudson Institute, 2011, 2012 מקור הנתינה ליעדים בינלאומיים הוא ממדינות מפותחות ,בהן קיים ההיצע של נתינה פילנתרופית,למדינות מתפתחות בהן יש צרכים דחופים ובלתי מסופקים .בשנת 0202התרומות מארה"ב יועדו למדינות מתפתחות באמריקה הלטינית ( ,)93%תת-הסהרה באפריקה (,)01% אירופה ומרכז אסיה ( ,)01%אסיה ( ,)02%צפון אפריקה והמזרח התיכון (( )7%שם.)0200 , צמיחתה של הפילנתרופיה הבינלאומית מתקיימת במקביל לדפוס הסיוע הרשמי של הנתינה של מדינות מפותחות ( )ODA: Official Development Assitanceואף צפויה לעלות עליו בהיקף הנתינה .היא ממחישה את ההפרטה של הסיוע הזר בעשורים האחרונים ולכן לתחומי פעילותה והשפעתה חשיבות רבה ביחסים בין מדינות מפותחות למתפתחות .היא מכוונת לצמצום הגירעונות העצומים שנותרים לאחר יציאת הסיוע הזר .יש לה תפקיד מרכזי במדינות בהן הסיוע הממשלתי לא מגיע לרף ה 2.7%-מהתוצר הלאומי הגולמי ,כפי שנקבע בדיוני ארגון המדינות המתועשות ( Organization for Economic and Co-operation and Developmentה.)OECD- הפילנתרופיה הבינלאומית משלימה את הסיוע הרשמי של ממשלות שמטרתו למגר מצוקות חברתיות וכלכליות וכן הדרה חברתית ( Boli, 2005; Davis & Dadush, 2010; Edwards, .)2009; Rajan, Pink & Dow, 2009; Schearer, 1995אולם ,בשונה מסיוע זה לפילנתרופיה הבינלאומית תפישה של השקעה בעלת השפעה כפולה על החברה :יצירה של מוסדות חדשים לצד 6 עזרה למיזמים הנמצאים בתחילת דרכם ( .)Ruffin, 2003הפילנתרופים הבינלאומיים פועלים בסביבה הגלובלית באופן יעיל ,גמיש וחדשני .הם מכוונים להשפעה לטווח הארוך ,לפעילות ברמה האישית והקהילתית ,לקידום תוכניות בעלות אופי חברתי ואזרחי וכן בניית יכולות ותשתיות ארגוניות וקהילתיות ( .)Desai & Kharas, 2010הם פועלים באמצעות אסטרטגיות חדשניות כמו מימון-מיקרו ( ,)microfinanceיזמות חברתית ,עידוד תרבות הפנאי ,טיפוח יזמות ועסקים קטנים ,תחומי פעולה פרטניים ומוגדרים ,גישה פרו-אקטיבית ופעולה באמצעות שותפויות (.)Edwards, 2009; Orozco, 2002; Fortanier & van Tulder, 2009 גישות קוסמופוליטיות רואות בפילנתרופיה חוצת-גבולות חלק מהתהוות החברה העולמית האוניברסאלית ( )World Societyהכוללת מוסדות בתחום האזרחי ,זכויות אדם ,קידום מדע וטכנולוגיה ,פיתוח חברתי-כלכלי ,חינוך ,דת וניהול .ארגונים ומוסדות פילנתרופיים השייכים לחברה העולמית מקרבים בין עמי העולם מבחינה פוליטית ,כלכלית וחברתית ( Meyer, Boli, .)Thomas and Ramirez, 1997מוסדות אלה ,באמצעות התוכניות שהם מממנים ,תורמים להפצת ערכים תרבותיים וחברתיים ברחבי העולם הנשענים על רציונאליות ,אינדיבידואליזם, קידמה ואוניברסאליות .ערכים אלה כוללים את ערכי הדמוקרטיה ,השתתפות אזרחית במהלכים חברתיים ופוליטיים וכן ערכים קוסמופוליטיים כמו סובלנות וכיבוד זכויות אדם באשר הוא (.)Inglehart & Baker, 2000 הפילנתרופיה הבינלאומית ומוסדותיה מייצגים את אחת הדרכים באמצעותן חברות ומדינות נפתחו לתהליך הגלובליזציה וממשיכות להשתלב בחברה העולמית האוניברסאלית .הפיכת העולם לכפר גלובלי מעודדת את הנתינה חוצת-הגבולות ומספקת לה הזדמנויות לפיתוח ההשקעות והתרומות .בכך תורמת הפילנתרופיה הבינלאומית לפיתוח תשתית לחיזוקה וביצורה של החברה האזרחית הגלובלית כאשר היא מהווה חלק מרכזי מחברה זו (,)Benjamin & Quigley, 2010 הכוללת מוסדות לאומיים ,אזוריים וגלובליים ,רשתות מקצועיות והתאגדויות וולונטריות (.)Gaberman, 2003; Johnson, Johnson & Kingman, 2004 7 בבסיס הפילנתרופיה חוצת-הגבולות מצויה התפישה לפיה יש לקדם סדר עולמי "הוגן" הכולל חלוקה צודקת של ידע ,טכנולוגיה ומשאבים .מוסדות פילנתרופים בינלאומיים ממלאים תפקיד מרכזי בחלוקה מחדש של עושר ברחבי העולם ( .)Okten & Osili, 2007בנג'מין וקוויגלי ( )Benjamin & Quigley, 2010רואים במוסדות אלה סוכנים מקומיים הפועלים לשינוי חברתי עולמי .פילנתרופים בינלאומיים הם בין הראשונים להגיב לבעיות העומדות על סדר היום העולמי, מעודדים יזמות חברתית גלובלית ,ומסייעים לפיתוחם ולביסוסם של מוסדות וארגונים לא ממשלתיים ( .)Heydemann & Kinsey, 2010; Moran, 2009הונם מסייע לממן ולממש את מטרות הפיתוח של המילניום לשנת ,0205כפי שנקבעו על ידי מוסדות האו"ם ;(Bach, 2002 ,)Micklewright & Wright, 2005ובכך לתרום לשיפור איכות החיים של העניים ,המקופחים והמוחלשים. 8 הבסיס התיאורטי להבנת פילנתרופיה חוצת-גבולות במטרה להבין טוב יותר את התהליכים והמגמות הקשורות בפילנתרופיה חוצת הגבולות ,אנו מבקשים להציג מסגרת תיאורטית המתבססת על תיאוריות מקובלות לניתוח תהליכים הקשורים לפילנתרופיה .תיאוריות אלו הן "תיאורית החליפין החברתי" (,)Social Exchange Theory "תיאורית ההזדהות" ( )Identification Theoryותיאורית "הקורבן המזוהה" ( The Identifiable .)Victim Effect על פי תיאורית החליפין החברתי מתקיימים יחסי חליפין בין אנשים ,בין ארגונים ובין אנשים וארגונים ( .)Blau, 1964; Emerson, 1962התיאוריה מניחה התנהגות רציונאלית של בני אדם המשתמשים במשאבים העומדים לרשותם כדי לקדם את המטרות והאינטרסים שלהם. התיאוריה מדגישה את התועלת ההדדית שבני אדם מפיקים מיחסי הגומלין שיש להם עם אנשים, מוסדות וארגונים .כל אינטראקציה של חליפין המוגדרת במונחים של "תן וקח" מניחה שבתמורה לתרומה של היחיד הוא מצפה לקבל תגמולים מסוימים שיענו על ציפיותיו .זאת ,בהשוואה לתגמולים שהאחרים מקבלים ,תוך שמירה על עקרונות ההוגנות והצדק שחלקו לא יקופח. בתהליך החליפין כל אחד מהצדדים המעורבים שואף לקבל את התגמול הגבוה ביותר תמורת ההשקעה הנמוכה ביותר .מכאן נובע ,יחידים הנמצאים ביחסי גומלין יקיימו אותם כל עוד התגמולים הצפויים להם יהיו גדולים מהשקעתם המתבטאת בידע ,זמן ,כסף ומשאבים אחרים. המניעים הדוחפים יחידים להיכנס לתהליך החליפין הם חומריים ולא חומריים .המניע החומרי של פילנתרופים בזירה הבינלאומית מתבטא ברצון להרחיב את מעגל העסקים הבינלאומי וכן הרצון להשפיע על ממשלות כדי לקבל הטבות מסוימות בתמורה להשקעה .המניע הלא חומרי מתבטא ברצונו של הפילנתרופ ,המהווה שחקן חשוב בזירה הבינלאומית ,לקבל הכרה והוקרה על תרומתו ,להעניק ממד ערכי ומוסרי לפועלו ,למצב אותו כבעל השפעה בזירה הבינלאומית וכמנהיג מוכר ולגיטימי המשתתף בהכרעות להן השלכות עולמיות. התיאוריה השנייה היא תיאורית ההזדהות ( ;Schervish, 2005; Schervish & Havens, 1995 .)Schervish, Havens & Oherlihy, 2001תיאוריה זו מניחה קיום יחסי גומלין בין אנשים בהם הבסיס למעורבות פילנתרופית הוא קיומה של הזדהות אמפתית עם צרכי האחר וויתור על האינטרס העצמי למען האינטרס של האחר .המעשה המוסרי של הנתינה יוצר את הקשר בין 9 התורם והנתרם במה שמוגדר על ידי " ,)0225( Schervishיחסי דאגה" המעשירים את שני הצדדים ומיטיבים עמם .הבסיס לפעילות הפילנתרופית הוא רגש של הזדהות וזיהוי האינטרסים של האחר עם האינטרסים העצמיים .המודל מזהה שני רכיבים מרכזיים בקיומו של רגש הזדהות: נטיות אישיות המעודדות מעשים פילנתרופיים ותומכות בהם ,וכן קיומם של קהילות אליהן משתייך התורם .על פי תיאוריה זו ,הנתינה חוצת-הגבולות הנעשית על ידי יחידים וקהילות נובעת מהזדהותם של אלה הנמצאים מחוץ לגבולות ארצם-מולדתם הטבעית עם אלה הנמצאים בה.הם מגלים אמפתיה לצורכי אלה שאינם נהנים מהעוגה הלאומית והנמצאים בשולי החברה בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות והזקוקים לפיתוח חברתי ,כלכלי ,תרבותי ,רפואי ואחר. התיאוריה השלישית היא תיאורית "אפקט הקורבן המזוהה" .על פי תיאוריה זו ,הנכונות לעזור לאחרים עמם אין לנו קשר ממשי מתגברת לעיתים כאשר קיים מידע כלשהו אודות הקורבן (האדם הנזקק) המזהה ומבחין אותו מקורבן שאיננו מזוהה ,או ממקרה סטטיסטי כלשהו. המחקר בעניין זה מלמד כי זיהוי זה אינו מכיל מידע משמעותי על הקורבן .לעומת זאת ,מחקרים אחרים מראים כי השפעת הזיהוי מתרחשת רק כאשר קיים קורבן אחד מסוים ולא כאשר קיימים מספר קורבנות ( .)Kogut & Ritov, 2005כתוצאה מהתגובה האוהדת כלפי היחיד המזוהה, קרבנות יחידים מזוהים זוכים לעזרה רבה יותר מזו שמקבלת קבוצה של קרבנות לא מזוהים הנמצאים במצב דומה .ממצאי מחקרים מלמדים כי התגובה הרגשית כלפי קרבנות מזוהים מהווה גורם מרכזי ביצירת העדפה זו .עוצמת הרגשות המתעוררים כלפי קורבן יחיד מזוהה חזקה יותר מזו שמעורר יחיד לא מזוהה ,או מזו שמעוררת קבוצת קרבנות (מזוהים או שאינם מזוהים) ( .)Jenni & Loewenstein, 1997מאפיין חשוב נוסף העשוי להשפיע על נכונות אנשים לעזור לקורבנות מזוהים היא שייכות הקרבן לקבוצה חברתית כלשהיא והיחס בין התורם הפוטנציאלי לקבוצה זו .כמו כן ,מהות הקבוצות והקריטריון היוצר אותן ,משחקים תפקיד חשוב בהשפעת הזיהוי של הקורבן על התורם הפוטנציאלי. תיאוריה זו נמצאה מתאימה להבנת הפילנתרופיה חוצת הגבולות בה יחידים ,לאו דווקא בעלי הון ניכר ,וקהילות של מהגרים התורמים ליחידים ולמשפחות במדינות המוצא שלהן ,מזהים אותם כקרובי משפחה הנזקקים לתרומות המועברות אליהם והתומכים בהם מבחינה כלכלית. התיאוריה המדגישה שני היבטים מרכזיים של זיהוי הקורבן וזיהוי הלאום כגורמים המקדמים נתינה ,מסבירה היטב מדוע מהגרים מארצם ,להם קשרי משפחה אישיים ,תורמים לבני משפחתם 11 שנשארו מאחוריהם בארצות המוצא שלהם והנתפשים על ידם כ"קורבן" הזכאי לתמיכה ולסיוע חומרי . כל שלושת הגישות התיאורטיות יוצרות מסגרת מתאימה לניתוח התהליכים והמגמות המתוארות בחוברת זו .החליפין בין המהגר התורם לתושב במדינת האם מדגיש את יחסי התרומה-תמורה בין השניים .התורם מזהה את "הקרבנות" היחידים ומזדהה עמם ,מעניק להם מההון שצבר ,אמפתי כלפי צורכיהם אך באותה מידה זוכה מצד "הקרבנות" המזוהים לתגמול של הכרה והוקרה לתרומתו ,וכן למיצוב מעמדו בזירת התורמים בעלי ההשפעה במישור הלאומי והבינלאומי .הנתינה הזו מונעת ממניעים של אלטרואיזם והזדהות עם הזולת אך גם ממניעים תועלתניים ואינטרסנטיים. 11 מטרות הנתינה הגלובלית נתינה בינלאומית מונעת מהרצון ליצור שינוי אמיתי בחייהם של אנשים ומהרצון להיענות לצרכים בלתי מסופקים בקנה מידה רחב .ההחלטה האסטרטגית לתרום לאזור או לתחום מסוים נובעת משילוב תחום המומחיות והעניין של התורם לבין קשרים היסטוריים שלו לאזור הנתרם ( .)Casas & Fiennes, 2007העברת ההון הפילנתרופי בין מדינות ממלאת תפקידים רבים ,אותם אמור למלא השלטון המקומי אך קצרו ידיו מלהושיע .ההון הבינלאומי מאפשר נגישות לשירותי בריאות ותברואה שאינם קיימים או קיימים ברמה נמוכה למדי ,לקידום החינוך וסילוק הבערות, למשלוח מזון ,למתן מקלט ,ליצירת נגישות למים זורמים ונקיים ,לרווחה ולשמירה על זכויות אדם ( ;Cheung & Chan, 2000; Cohen, Kupcu & Khanna, 2008; Grimm et al., 2009 .)Marten & Witte, 2008 הפילנתרופיה הבינלאומית מכוונת לטיפול בסוגיות המתאימות לשמונה מטרות הפיתוח למילניום לשנת 0205כפי שנקבעו על ידי האו"ם (:)Petersen & McClure, 2011 Eradicate extreme poverty and hunger Achieve universal primary education Promote gender equality and empower women Reduce child mortality rates Improve maternal health Combat HIV/AIDS, malaria, and other diseases Ensure environmental sustainability Develop a global partnership for development בנוסף למטרות אלו ,הנתינה הגלובלית מתמקדת במספר תחומים מרכזיים המבטאים את האקלים הפוליטי והחברתי המשתנה עם התעוררות החברה האזרחית בחלק גדול ממדינות העולם; 12 דמוקרטיה והחברה האזרחית עם סיום המלחמה הקרה הפילנתרופיה הבינלאומית פעלה להפצת ערכי הדמוקרטיה ועקרונותיה התומכים בביסוסה של חברה אזרחית ברחבי העולם ובפרט במזרח אירופה ודרום אפריקה. הנתינה כוונה לתמיכה בתהליכים דמוקרטיים המעודדים השתתפות ,שוויוניות ויציגות של אזרחים במוסדות הממשל ,תמיכה במוסדות רשמיים ובלתי רשמיים הפועלים לחיזוק הדמוקרטיה ( .)Anheir & Daly, 2004; Benjamin & Quigley, 2010במהלך שנות התשעים תרמו הקרנות האמריקאיות במזרח אירופה כ $75-מיליון בשנה לחיזוק הדמוקרטיה ,קידום רפורמות כלכליות ושירותי רווחה (.)Gaberman, 2003; Quigley, 1993; Török, 2005 סכסוכים פנים מדינתיים ומדינות כושלות תחילת המאה ה 00-מאופיינת במתקפת ה 00-בספטמבר 0220שהסיטה את המיקוד של הפילנתרופיה הבינלאומית לעבר קונפליקטים פנים-מדינתיים והשלכותיהם ,וכן סיוע למדינות כושלות כמו אפגניסטן מחד והאיטי מאידך ( .)Bach, 2002עבור מדינות אלו ,המאופיינות באחיזה מינימאלית של הממשלה בשטח ובאוכלוסייה שלהן ,ההון הפילנתרופי משמש מרכיב מרכזי לפיתוח שירותים חברתיים ורווחתיים כשירותי בריאות וחינוך .באפגניסטן ,ההון הפילנתרופי מממן כ 12%-מסך השירותים המסופקים לאוכלוסייה ( Cohen, Kupcu & Khanna, .)2008עיקר ההון הפילנתרופי המועבר למדינות המצויות בקונפליקט מקורו בקהילות מהגרים שמביעות עניין בהתרחשויות במדינת המוצא שלהם .לדוגמא ,מהגרים מליבריה העבירו ב0227- תשלומים שהשתוו לתוצר המקומי הגולמי של המדינה באותה שנה; תשלומים שהועברו מהפזורה לקוסובו בזמן מלחמת האזרחים ,בין השנים ,0331-0333היוו כ 15%-מסך ההכנסות השנתיות. עם נפילתו של משטר הטליבאן ,הדור השני של הפזורה האפגנית הקים עשרות ארגונים לשיקום המדינה .ועוד ,הפילנתרופיה של הפזורה הסודנית משמשת לחיזוק מעמד הביניים במדינה ומימון חינוך לערכי שלום (.)Brinkerhoff, 2011 זעזועים גלובליים ()Global shocks באופן שגרתי הפילנתרופיה הבינלאומית לא עוסקת בסוגיות אלו ,אולם מצבי חירום ,אסונות טבע ,משברים כלכליים וזעזועים פוליטיים מובילים לעלייה מיידית וזמנית בנתינה הבינלאומית. מתקפת ה 00-בספטמבר ,0220הצונאמי בדרום מזרח אסיה ב 0221-ורעידת האדמה בהאיטי ב- 13 0202הם דוגמאות לזעזועים גלובליים שמשכו את ההון הפילנתרופי הבינלאומי .לדוגמא ,כ05%- ממשקי הבית האמריקאיים תרמו לסיוע לאחר הצונאמי ( Center on Philanthropy at Indiana ;)University, 2005בשנת 0202חלה בארה"ב צמיחה של כ 05.9%-בנתינה הבינלאומית ,שנבעה מרעידת האדמה ההרסנית בהאיטי בינואר Center on Philanthropy at Indiana ( 0202 .)University, 2011ועוד ,סך התרומות של 09התאגידים הגדולים ביותר בעולם בעקבות אסון הצונאמי ,הוריקן קתרינה ורעידת האדמה בקשמיר הסתכמו ב $059-מיליון ( & Muller .)Whiteman, 2009 14 מאפייני התורמים הבינלאומיים רק מספר קטן של חוקרים עסק בתיאור מאפייניהם של התורמים ליעדים בינלאומיים .ריבר ווילהלם ( )Ribar & Wilhelm, 1995מצאו שההכנסה לנפש ,הסדרי רגולציה הנהוגים במדינות, מדיניות המס הלאומית ורמת ההשכלה משפיעים על הנטייה לתרום לארגונים הפועלים לסיוע בינלאומי )0221( Yoshioka .בחן את הנתינה בקרב אמריקאים עשירים מאד ומצא שאלה יטו לתרום למטרות בינלאומיות אם הם עשו את הונם ביזמות ,מדע ,רפואה או בפיתוח אמצעים ותגליות חדשות ומקוריות .במחקרן על משקי בית בארה"ב ,אוקטן ואוסילי ( Okten & Osili, )2007אוששו את השפעתה של ההשכלה על הנתינה והוסיפו כי לגודלו של משק הבית השפעה על הנתינה הבינלאומית .לטענתן ,נשים בעלות הון ובעלות השכלה גבוהה יטו לתרום למטרות בינלאומיות .במחקרם על תורמים קנדיים ,מצאו רג'ן ואחרים ()Rajan, Pink & Dow, 2009 שמרבית התורמים ליעדים בינלאומיים לא נולדו בקנדה ,הם דתיים ,בעלי הכנסה והשכלה גבוהה, ומעורבים חברתית במסגרות התנדבותיות ופוליטיות. צ'ואנג וצ'אן ( )Cheung & Chan, 2000מצאו שלגיל התורם השפעה על יעדי התרומה .לטענתם, תורמים מבוגרים שטיילו ברחבי העולם פיתחו אמפתיה המשפיעה על נתינתם הבינלאומית. החוקרים גם מצאו שנוכחותם של מהגרים בקהילה משפיעה על נתינה חוצת-גבולות .למהגרים קשרים אישיים במדינות אחרות שמובילים לגילוי אמפתיה ולמודעות גדולה יותר לצרכים עולמיים ולצרכים של יחידים הנמצאים בשוליים החברתיים של מדינות מפותחות ,שמחזקים את הנטייה לתרום תרומה חוצה-גבולות .לוטמר ( )Luttmer, 2001מצא ששייכות לקבוצה אתנית מעודדת את הנתינה ליעדים המיטיבים עם הקבוצה .הוא מצא שבארה"ב קיימת "נאמנות לגזע" ( )racial loyaltyהמתבטאת בדפוסי הנתינה :התרומות עולות כאשר מקבלי השירותים שייכים לקבוצה האתנית כמו התורמים .הנחה זו נבחנה על ידי אוקטן ואוסילי ()Okten & Osili, 2007 שמצאו שככל שעולה מספרם של המהגרים בקהילה כך גוברת הנטייה לתרום ליעדים בינלאומיים .מוצאם של המהגרים משפיע על האזורים הנתרמים וסוגי היעדים. מאפיינים נוספים מתקשרים למאפייני המיזם ומאפייני הנתרמים (.)Desai & Kharas, 2010 אלה מאוששים את ממצאי המחקר שהתבצע בהונג-קונג שהצביע על חשיבות האמון כלפי הארגון 15 המקבל ,המודעות של התורם לצורך הבינלאומי ,הניסיון של התורם בתרומה ליעד מסוים, המחויבות המוסרית כלפי יעד התרומה ומידת יעילותה של התרומה כפי שהיא נתפשת בעיני התורם (.)Cheung & Chan, 2000, Ray, 1998 בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחתה של שכבה מובחנת בקרב הקהילה הפילנתרופית הבינלאומית המורכבת מדור חדש של מתעשרים שעשו את הונם בתחום העסקים ,תעשיות האלקטרוניקה ,ההי-טק וחברות ההזנק .בשנת 0200נמצאו כ 0005-מיליארדרים בעלי הון ממוצע של $9.7מיליארד כאשר סך ההון שלהם מסתכם ב $1.5-טריליון ( Johnson, 2011; Kroll, .)2012 לבעלי הון אלה הנחשבים לתורמים יזמיים ( )entrepreneurial philanthropistsניסיון וידע רלוונטי בזיהוי פתרונות ברי-קיימא לבעיות חברתיות וכלכליות שונות .הם בעלי קשרים ענפים עם ממשלות וארגונים ונהנים ממוניטין המאפשר להם להיות מעורבים בהתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות ,וכן לקדם פיתוח כלכלי וחברתי גלובלי בדרך להתמודדות עם מצוקות של יחידים וקהילות .תורמים אלה מדגישים את הניראות ( )visibilityוהתהודה ( )vocalשל פעילותם הפילנתרופית בחוגי התקשורת והעסקים העולמיים ( Fleishman, 2007; Bishop & Green, .)2008לדוגמא Sir Tom Hunter, Sir Richard Brenson, Pierre Omidyarמייסד EBay ותורמים נוספים ששמו דגש על פרופיל תקשורתי גבוה לפעילות הפילנתרופית שלהם ולצרכים הגלובליים הדחופים עימם יש להתמודד באמצעות חלוקה מחדש של העושר העולמי .דוגמאות לקרנות שהקימו כוללות את The Bill and Melinda Gates Foundationשהעניקה ב 0221-מעל מ $0.0-מיליארד לתחום הבריאות במדינות שונות ( .)Grimm et al., 2009בשנת 0223שווי הקרן היה $9.1מיליארד ,זאת בהשוואה לתקציב של ארגון ה)World Health Organization( WHO- שהיה באותה שנה $5מיליארד ונוהל על ידי 039מדינות .ב 0202-העניקה הקרן $0.5מיליארד לתחומי הבריאות ,החקלאות והשירותים הפיננסיים .דוגמאות נוספות הן קרןOpen Society - Foundationsשל המיליארדר George Sorosשתרמה ב $022 0202-מיליון לארגון הבינלאומי ; Human Rights Watchהמיליארדר Warren Buffetשהעניק לקרן גייטס $90מיליון ב.0225- ליוזמה זו הצטרפו בעלי הון ניכר בארה"ב הרואים עצמם שותפים ליוזמות של הקרן הגדולה 16 Shaw, Gordon, Harvey & Maclean, 2011; Center on ( ביותר למטרות בינלאומיות .)Philanthropy at Indiana University, 2010 17 הגורמים הדוחפים והבולמים את התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית המגמה של נתינה חוצת-גבולות התפתחה על רקע תמורות חברתיות ,כלכליות ופוליטיות בעשורים האחרונים המתבטאות בגידול באי-השוויון והפערים החברתיים במערכת העולמית. בתקופה זו ,גברה חשיבותם של ארגונים לא-ממשלתיים ממדינות המערב העוסקים בסיוע ופיתוח למדינות מתפתחות לצד התגייסותם של בעלי הון וקרנות תאגידיות ופרטיות .בין הגורמים שעיצבו את פניה של הפילנתרופיה חוצת-הגבולות והאיצו או בלמו את ניידותה נציין את הבאים: תהליך הגלובליזציה צמיחתה של נתינה חוצת-גבולות קשורה בבסיסה לתהליך הגלובליזציה המואץ וחשיפת השפעותיו על מדינות העולם .ההשלכות של תהליך הגלובליזציה מתייחסות ל- פיתוח כלכלי מואץ שהניב עושר ותעסוקה בחלקים רבים בעולם .במקביל, העדר פיתוח כלכלי בחלק ממדינות העולם והיווצרות עוני עמוק בקרב אוכלוסיות רבות. הדרה כלכלית וטכנולוגית של מדינות מתפתחות. תפוצתן של מגיפות וחולי. הפגיעה המתגברת באיכות הסביבה. עלייה במספר הקונפליקטים הפנים-מדינתיים ובמספר האסונות ההומניטאריים. חשיפת פגיעותה ( )Vulnerabilityשל המדינה הריבונית לסכנות ולאיומים מבחוץ בעקבות הגלובליזציה ( .)Benjamin & Quigley, 2010הדינאמיקה המהירה של השינויים והקידמה הטכנולוגית המכווצת את העולם גרמו לזעזועים בקרב המדינות. ועוד ,השפעת המשברים והסוגיות הניצבות לפתחה של הקהילה הבינלאומית על המדינה הריבונית העלו שאלות חשובות הנוגעות למודלים חדשים של שלטון ותפקידם של ארגונים על ורב-לאומיים בעיצוב חדש של מוסדות הממשל. חוסר יכולתם של מוסדות בינלאומיים כמו האו"ם ,הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית להתמודד עם הממדים העצומים של העוני הגלובלי ,זרמי הגירה גדולים ,תנועות בלתי מבוקרות של פליטים וקונפליקטים פנים-מדינתיים (.)Lindenberg & Dobel, 1999 מרבית ההון הפילנתרופי הבינלאומי מופנה,איפוא ,להתמודדות עם סוגיות גלובליות כמו עוני, בערות ,בעיות בריאות וחינוך והוא הושג באמצעות רווחים ממימון תוכניות בעלות אופי גלובלי, 18 תקשורת וטכנולוגיה מתקדמת .קרנות כמו Gatesשנוסדה ב ,0331-קרן Mooreשנוסדה ב,0222- וקרן Googleשנוסדה ב 0225-הן דוגמא להון פילנתרופי שהושג הודות לפתיחתם של שווקים חדשים ,זרימת הון חופשית והיעלמותם של מחסומים פיננסיים ופוליטיים בין מדינות ( Petersen .)& McClure, 2011 התקדמות הטכנולוגיה והתקשורת :אינטרנט ותרומות מקוונות התקשורת העולמית מאופיינת בשימוש נרחב באינטרנט המפיץ מידע רב באופן מהיר על אירועים שונים כמו אסונות טבע ומצבי חירום .האינטרנט מאפשר נגישות זולה ומיידית למידע אודות צרכים המתעוררים במקומות שונים בעולם .הקדמה הטכנולוגית בתחומי התקשורת והמידע הקלה על שותפויות חוצות-גבולות והוזילה את עלויות התקשורת של מוסדות פילנתרופיים בינלאומיים .התפתחויות אלו הובילו לעלייה בפילנתרופיה מקוונת למטרות סיוע ,הקלה על מצבן של אוכלוסיות שנפגעו ולפיתוח באזורים שונים בעולם ( ;Clark & Themudo, 2003; Hart, 2002 .)Lindenberg & Bryant, 2001; Micklewright & Wright, 2005התרומות המקוונות הפכו למנגנון נתינה מועדף במיוחד בכל הקשור ליעדים בינלאומיים .הן עוקפות מכשולים פיזיים וקשיים הנובעים ממרחק גיאוגרפי ,גוברות על קשיים בירוקרטים ,מפחיתות את עלויות התרומה ומבססות קשר ישיר יותר בין התורמים לנתרמים .האמצעים המגוונים משקפים את ההעדפות של התורמים להם שליטה טובה יותר על הקצאת התרומה בין מדינות ובתוכן ,בין מיגזרים ,עבור מיזמים ובין יחידים (.)Desai & Kharas, 2010; Metcalf Little, 2010 מדיניות מיסוי מדיניות המיסוי משפיעה על היקפי הנתינה הבינלאומיים .יש לה את היכולת לעודד את הפילנתרופיה או להציב מכשולים וחסמים בפני המעורבים בה .ברור כי מדיניות מיסוי מיטיבה עשויה לקדם את הפילנתרופיה חוצת-הגבולות אולם במדינות רבות זה איננו המצב .התוצאה היא שתורמים עם כוונות תרומה למדינות שונות נמנעים מכך בגלל מדיניות מס הנהוגה בהן .במקרה של פילנתרופיה חוצת-גבולות ניתן לאסור על מתן הטבות מס עבור תרומה ישירה לארגון מעבר לגבולות המדינה ,ובדרך זו לייעד את הנתינה לארגונים מקומיים .מצב זה מתקיים בארה"ב בה לא ניתן ניכוי מס לתורם פרטי התורם לארגון מחוץ לארה"ב (.)Johnson, 2011; Paine, 2005 19 גם באירופה ,אופייה חוצה-הגבולות של הפעילות הפילנתרופית מושפע ממדיניות המיסוי. התורמים הפרטיים נתקלים במכשולים סטטוטוריים ומיסויים ואף באפליה על רקע העדפה ברורה לקרנות מקומיות .עלות ההתמודדות עם מכשולים אלה מוערכת ב €32-020-מיליון בשנה לקרן ,המופנים בעיקר לייעוץ משפטיAnheier & Daly, 2006; Daly, 2004; Hohati, 2010; ( . .)Salole, 2008; Vahlpahl, 2009 תיאום ואינטגרציה הפילנתרופים הבינלאומיים טרם אימצו אסטרטגיות ומודלים מתקדמים של שיתוף פעולה היכולים לסייע להם להתגבר על קשיים הניצבים בפניהם בתחום הנתינה הבינלאומיתMetcalf ( . Casas .)Little, 2010ו )0227( Fiennes-מצאו ששיתוף פעולה מוגבל בין מוסדות פילנתרופיים נובע מהחשש לפגיעה בעצמאות המימון ותהליכי קבלת ההחלטות .בעיני התורמים ,עלויות הפגיעה באוטונומיה עולות על יתרונות שיתוף הפעולה וחלוקת המידע. חוסר מידע על זירת הסיוע והפיתוח הבינלאומית לצד חוסר תיאום בין השחקנים השונים פוגמים ביעילות של העברת ההון הפילנתרופי והפנייתו למיזמים לאומיים וחברתיים .ישנם סוגים שונים של תורמים שלא פועלים בהרמוניה להשגת יעילות מירבית של תרומותיהם ולא תמיד הם מודעים למיגוון הצרכים הבינלאומיים ( .)Edwards, 2009; Metcalf Little, 2010חשיבותם של תיאום ואינטגרציה מתעצם לאור המשקל הכלכלי העצום של התורמים הגדולים מאוד ,שמאפשר להם לעצב את סדרי היום במדינות בהן הם פועלים ולהשפיע על תורמים אחרים .כמו כן ,נוצר קושי בתיאום פעולות למען פיתוח כלכלי וחברתי בין מקורות ההון הפילנתרופי והציבורי ( Grimm et. .)al., 2009לתיאום ושיתוף פעולה יש פוטנציאל של קיצוץ בעלויות המימון לצד ייעול הפעילות הארגונית היכולה לקדם את הנתינה חוצת-הגבולות ,תוך התגברות על קשיים בירוקרטים ומחסומים לגליים ופורמאליים. (אי) יציבות פוליטית היציבות הפוליטית או העדרה במדינות נתרמות משפיעה על היקף ותדירות הנתינה הבינלאומית למדינות אלו .מחקרים מצביעים על הנטייה לתרום למדינות יציבות יותר ומיעוט תרומות הניתנות למדינות כושלות ופחות מפותחות ( .)LDC's – Least developing countriesמחקרם 21 של Chervalierו )0225( Zimet-מצביע על ריבוי מענקים למדינות הנמצאות בצמיחה כמו סין, דרום אפריקה ,ברזיל ,מקסיקו והודו ,עד כ 52%-מסך כל המענקים והתמיכות הבינלאומיות המועברות למדינות אלו Marten .ו )0221( Witte -תומכים בממצאים אלה וטוענים ש15%- מהמענקים מארה"ב מיועדים למדינות בצמיחה המפגינות יציבות פוליטית וכלכלית ביחס למדינות מתפתחות. מוסר ושחיתות במדינות הנתרמות ההנחה הרווחת בקרב רבים היא שהון פילנתרופי חוצה-גבולות חשוף לשחיתות במסגרת הארגונים המקומיים או שחיתות הקיימת בממשלות המקומיות .אמון התורמים כי הונם יגיע בשלמותו למוטבים ( )beneficiariesנפגם והדבר משפיע על היקפי התרומות ( Desai & Kharas, .)2010הירידה באמון נובעת משחיתות פיננסית ,בפרט במערכות בירוקרטיות ומוסדיות מורכבות לצד שחיתות מוסרית של נושאי משרות בכירות העושים לביתם .תופעת השחיתות קיבלה תהודה לאחר אסון הצונאמי ב ,0221-בעקבות ניסיונן של סוכנויות העוסקות בסיוע הומאניטרי שנתקלו בתופעת השחיתות בכיעורה הרב .הגורמים הסביבתיים המובילים לשחיתות מאפיינים לרוב מדינות הנזקקות לסיוע זר והון פילנתרופי בינלאומי :סביבה ענייה במיוחד ,מסגרת קהילתית המאופיינת בנפוטיזם וקשרים משפחתיים ,מבני כוח מקומיים מסורתיים היכולים להיות מושחתים ומפלים,וכן מערכות שלטון מושחתות (.)Maxwell, et. al., 2008 רגולציית יתר במדינות רבות המדיניות כלפי פעילות פילנתרופית בכלל ופילנתרופיה חוצת-גבולות בפרט ,איננה פרי מחשבה מסודרת ושיטתית או מדיניות מוצהרת .במקרים רבים היא תוצר של נהלים וכללים משפטיים ומדיניות מס שיועדו במקור להסדר פעולתם של עסקים ושל המיגזר הציבורי ולא כוונולמיגזר הפילנתרופי .הניסיון לפקח על המיגזר הפילנתרופי ופעילותו הוביל ליצירה של עומס אדמיניסטרטיבי ובירוקרטי וריבוי רשויות העוסקות במתן הרשאות ,פיקוח על הפעילות עצמה וניטור המרכיב הפיננסי ( .)Johnson, 2011הפיקוח משפיע על אופי הפעילות הפילנתרופית הבינלאומית ומגביל אותה .)Heydemann & Kinsey, 2010( .לאחר מתקפת ה 00-בספטמבר ,0220הידוק הרגולציה על הנתינה הבינלאומית השפיע על הנכונות לתרומה ליעדים בינלאומיים. 21 בארה"ב ,כ 52%-מהקרנות דיווחו שתקנות שנתקבלו לאחר ה 00-ספטמבר 0220גרמו להיסוס בקרב תורמים להעביר מענקים ותמיכות כספיות למדינות אחרות (.)Foundation Center, 2008 22 נתינה בינלאומית :דרכים ואמצעים קרנות פילנתרופיות הקרנות הן ה תורמות הבינלאומיות הפעילות והנדיבות ביותר מבחינת היקפי התרומה ( Anheier .)& Themudo, 2004; Johnson, Johnson & Kingman, 2004; Moran, 2009הסדר העולמי החדש ותהליך הגלובליזציה חשפו צרכים גלובליים שהובילו לגידול במספרם של המוסדות הפילנתרופיים הפועלים בזירה הבינלאומית ( ;Benjamin & Quigley, 2010; Daly 2004 .)Lundsgaarde, 2010; Ruffin, 2003הקרנות העוסקות בנתינה בינלאומית פועלות להעלאת תחומי עניין לסדר היום העולמי לצד חיזוק הלגיטימציה לפעילותן בזירה הבינלאומית .הן מתקפות ( )Validateסוגיות בינלאומיות בקרב הציבור והתקשורת העולמית ומקדמות את האינטרסים הפוליטיים ,הכלכליים והחברתיים של מדינות שונות .לקרנות תפקיד של ייצוא וייבוא של רעיונות חדשניים ופורצי דרך ,קידום ערכים ויישום טכנולוגיות באמצעות קשריהן עם רשתות תמיכה גלובליות (.)Heydemann & Kinsey, 2010 דפוסי הנתינה הבינלאומית של קרנות והיקפה משתנה בין מדינות .בארה"ב הנתינה המוסדית למטרות בינלאומיות היא המפותחת ביותר ונמצאת במגמת צמיחה מאז .0310ב 0223-הנתינה הסתכמה ב $5.9-מיליארד.)Foundation Center, 2011; Foundation Center, 2010( 1 באירופה ,קיימת מגמת צמיחה אולם לא באותן עוצמות והיקפים כמו בארה"ב .מרכז הקרנות האירופאי ( )EFCמצא שמחצית מהקרנות באיחוד האירופאי עוסקות בפעילות מחוץ למדינתן ( )Foundation Centre, 2008וכרבע מהן פועלות ב 005-מדינות ( .)Marten & Witte, 2008ב- 0225הסתכמה הנתינה הבינלאומית המוסדית ב $522 -מיליון (.)Marten & Witte, 2008 למרות מגמות הצמיחה ,הנתינה המוסדית הבינלאומית מצומצמת ביחס לנתינה המקומית של הקרנות במדינותיהן ( .)Benjamin & Quigley, 2010האו"ם ( )United Nations, 2006מצא שפחות מ 0%-מ 022,222-הקרנות הגדולות ביותר תורמות ליעדים גלובליים ורק מספר מצומצם מהן אחראיות לצמיחה בנתינה הבינלאומית .לדוגמא ,בארה"ב כ 09.7%-מסך המענקים של הקרנות הוענקו למטרות בינלאומיות ( .)Foundation Center, 2011מרבית ההון שהועבר מקורו 1מאז 0332חלקם של המענקים למטרות בינלאומיות מסך מענקי הקרנות נשאר זהה בגובה .3.0%הצמיחה מתבטאת בסכומי המענקים. 23 ב 05-קרנות שמעניקות 19%מהמענקים שלהן למטרות אלו ,כגון The William and Flora Hewlitt Foundationשהעניקה באותה שנה כ $025-מיליון לאיכות סביבה ,פיתוח וממשל ברחבי העולם ,ו The Ford Foundation-שהעניקה כ $025-מיליון לחיזוק הדמוקרטיה במדינות שונות ולשקיפות של המערכת הפיננסית הגלובלית ( Benjamin & Quigley, 2010; Foundation .)Center, 2010; Marten & Witte, 2008 אסטרטגיות ומנגנונים של נתינה מוסדית בינלאומית ארגונים מתווכים מקומיים אסטרטגיה זו מכירה ביתרונות של ארגונים מקומיים שאין לארגונים בינלאומיים כמו היכרות טובה עם האוכלוסייה המקומית וצרכיה .קרנות המאמצות אסטרטגיה זו מעניקות מענקים באופן ישיר לארגונים מקומיים במדינה המקבלת .קרן Carnegie ,Kellog ,FordוMacArthur- יוצרות שותפויות עם מוסדות וארגונים במדינות עצמן Marten .ו )0221( Witte -מצאו שכ05%- מהמענקים של הקרנות האמריקאיות הגדולות ביותר מועברים ישירות לארגונים במדינות מתפתחות. ארגונים מתווכים בינלאומיים קרנות החסרות מידע על הצרכים המקומיים וחוששות להשקיע באופן ישיר באזורים מתפתחים שנעדרים יציבות פוליטית וכלכלית ,מאמצות אסטרטגיה של נתינה לארגונים בינלאומיים המתווכים בינהן ובין המוטבים .קרנות כמו ,Packard ,Gatesו Hewlett -פועלות עם ארגונים מתווכים אמריקאיים ומערב אירופאים (.)Edwards, 2009 שותפויות :קרנות גלובליות אסטרטגיה של שותפות בין קרנות ובין ממשלות ,תאגידים וארגונים מסייעת לקרנות הבינלאומיות להתמודד עם קשיים הניצבים בפניהן במרחב הגלובלי .השותפות כוללת שיתוף במידע על צרכים ובקשות מימון ,בתהליכי עבודה והקצאת מענקים ,בתהליכי קבלת החלטות ובפיקוח על יישום המענקים ( .)Casas & Fiennes, 2007השותפויות הנפוצות ביותר מתקיימות בין קרנות בינלאומיות שמייסדות קרן גלובלית הכוללת נציגות של מדינות תורמות ומדינות מקבלות ,פילנתרופים פרטיים וארגונים ללא כוונת ריווח (.)Brugha, Starling & Walt, 2002 דוגמאות כוללות את GFATMהעוסקת במיגור מגיפות האיידס ,שחפת ומלריה; Europe in the 24 Worldהמהווה שותפות לפיתוח גלובלי בתחומי בריאות ,חינוך ,תרבות ואיכות הסביבה; ו- GAVIשפועלת להפצת חיסונים נגד הפטיטיס Bושפעת. קרנות קהילתיות אסטרטגיה זו כוללת פיתוח וחיזוק תשתית פילנתרופית מקומית עצמאית על ידי הקצאת מענקים לקרנות קהילתיות המחלקות אותם מחדש לארגונים מקומיים ( ;Casas & Fiennes, 2007 .)Vogel, 2006בבסיסה של מגמה זו קיימת התפישה לפיה על הפילנתרופיה המוסדית להתאים עצמה לתנאים במדינות שונות ולמנוע תלות במענקים לאורך זמן ( Adelman, 2003; Johnson, .)Johnson & Kingman, 2004; Ruffin, 2003צמיחתן של קרנות קהילתיות החלה באמצע שנות ה 32-בארה"ב ,בריטניה ,אוסטרליה וקנדה והתפשטה בעיקר למזרח אירופה ולאפריקה ( .)Benjamin & Quigley, 2010מגמה זו ,שזכתה לרוח גבית מקרנות בינלאומיות הובילה לכינונן של כ 552-קרנות קהילתיות ברחבי העולם ,בנוסף ל 701-קרנות קהילתיות בארה"ב (.)Johnson, 2011; Sacks, 2008 קרנות קהילתיות נוצרות על בסיס זהות אתנית ,גזעית או מגדרית ומקיימות קשרים ענפים עם מוסדות פילנתרופיים ברחבי העולם ( .)Ramos & Kasper, 1999; Ruffin, 2003הן מחלקות מענקים במטרה לקדם ( )0הקמת מרכזי מחקר העוסקים בחקר החברה האזרחית ועידוד ארגונים ללא כוונת ריווח; ( )0קידום חינוך אזרחי-כלכלי המפיץ את תפישת היזמות החברתית של קרנות קהילתיות ושואף לעצב את הנוף הפוליטי-כלכלי; ( )9ובהקשר האמריקאי ,הקרנות מעודדות את תפישת האזרחות האמריקאית ,הדגשת תפקידה של ארה"ב בחברה העולמית ,וצמצום האקלים האנטי-אמריקאי ברחבי העולם (.)Vogel, 2006 קרנות קהילתיות מוקמות בדרכים מגוונות הכוללות (:)Anheier & Daly, 2004; Orozco, 2002 א. :Donor advised fundsקרנות אלו מופעלות על ידי מוסדות כלכליים או מאגדות משאבים מתורמים שונים המועברים לארגונים דומים מחוץ למדינה. 25 ב. :Hometown associationsהתאגדויות של מהגרים על בסיס עיר או מדינת המוצא המקנה להם תחושת שייכות ומאפשרות להם לתרום לקהילה המקומית במדינה המארחת ,ולמדינת המוצא באמצעות הידוק הקשרים הכלכליים והחברתיים. ג. :Faith based organizationsארגוני דת התורמים למטרות דתיות בעיקר אך גם למטרות חברתיות ואזרחיות. ד. אגודות מקצועיות :ארגונים והתאגדויות בהן החברות היא על בסיס מקצועי והמיועדים לתמיכה באנשי מקצוע במקומות שונים בעולם. ה. קרנות הון-סיכון ) :(Venture Capitalקרנות של אנשי עסקים ,יזמים חברתיים, תרבותיים ,דתיים המעניקים תרומות למיזמים בעלי אופי חדשני ,יזמי עם רמת סיכון להצלחה או לכשלון. נתינה תאגידית גלובלית תהליך הגלובליזציה לצד מגמות של ליברליזציה כלכלית והפרטה הובילו חברות רב-לאומיות להרחיב את פעילותן ולהגדיל את השפעתן ברחבי העולם .החברות חדרו לשווקים של מספר מדינות ,השפעתן נכרת בכלכלה המקומית והן מהוות גורם מייצב מבחינה פוליטית .תהליכים אלה המשקפים את התמוססותם של הגבולות הלאומיים ,הצמיחו את הפילנתרופיה התאגידית הגלובלית שהתאימה עצמה לצרכים ולאסטרטגיות של החברות הרב-לאומיות .פילנתרופיה זו הושפעה מלחצים מוסדיים ,צמיחתן של נורמות גלובליות והתפתחות התפישה שתאגידים צריכים להיות חלק מהפתרון לבעיות גלובליות .אחריותם החברתית של התאגידים התעצמה ונוצרה הציפייה שעליהם להפגין מנהיגות ,אחריות ודיווחיות באמצעות מיזמים פילנתרופיים מגוונים, שלא קשורים בהכרח לתחום עיסוקה של החברה ( Grimm, et. al. 2009; Ho, Wang & Vitell, .)2011; Jamali, 2010; Schwab, 2008; Simon, 1995; Fortanier & van Tulder, 2009 הנתינה התאגידית של 52הקרנות התאגידיות הגדולות ביותר בעולם הסתכמה ב 0200-ב$051- מיליארד בקירוב .2ועוד ,הנתינה של תאגידים אמריקאיים למטרות בינלאומיות הסתכמה ב$7.5 מיליארד ב ,0202-שהיוו 03%מסך הנתינה האמריקאית למטרות אלו ( Hudson Institute, .)2012 .http://foundationcenter.org/findfunders/topfunders/top50giving.html :Foundation Center 2 26 על רקע הדרישה לשקיפות בפעילותן החברתית והקהילתית של התאגידים נוצרו כלים שונים לביטוי אחריותם החברתית .החברות החלו לדווח על השפעתן הגוברת על סוגיות פיתוח גלובליות כמו מיגור העוני ,והמחישו את האימפקט של פעילותן באמצעות מדדים כמותיים כמו דיווח על יצירת מקומות עבודה חדשים .בנוסף ,החברות הציגו עצמן כדואגות למדינות בהן הן פועלות באמצעות מיתוג תחום הסחר ההוגן ( .)Fortanier & van Tulder, 2009( )Fair Tradeדרכים נוספות כללו את הציות לסטנדרטים גלובליים בתחומים כמו העסקת עובדים ואיכות הסביבה. המניעים לנתינה התאגידית הם אסטרטגיים ונשענים על התוכנית העיסקית של החברה והיתרונות שנותנות לה היוזמות הפילנתרופיות .החברות תורמות לנושאים המבטאים את תחום המומחיות והעניין שלהן .הנתינה מסייעת לשיפור המוניטין המקומי של החברה ,מגדילה את ההזדמנויות העיסקיות שלה ומסייעת בגיוס עובדים מוכשרים (.)Grimm, et. al. 2009 בהקשר זה יש לציין שאסטרטגית הנתינה של תאגידים משתנה בין חברות ואזורים Ho .ואח' ( )0200מצאו שקיימים הבדלים במידת האחריות החברתית של חברות אירופאיות ,שגבוהה יותר מזו של חברות צפון אמריקאיות ואסייאתיות .לטענתם ,ממצאים אלהנובעים מהבדלים בתרבות העיסקית בין מדינות .ועוד ,המדיניות החברתית של התאגיד נבדלת באזורי הפעילות שלו :היא יכולה להיקבע על פי סטנדרטים במדינת האם ולהיות מיושמת באופן אוניברסאלי או להתאים עצמה לסטנדרטים מקומיים במדינה בה החברה פועלת ) .(Husted and Allen, 2006התוכנית של חברת McDonald'sלבריאות ילדים ומשפחותיהם מיושמת באופן זהה ברחבי העולם. לעומתה ,חברת התרופות ABBOTTתורמת למיגוון נושאים בהתאם למדינות בהן היא פועלת: מניעת מגיפת האיידס ,או יצירת נגישות למי שתייה נקיים (.)Merz, et. al. 2010 לענייננו ,חברות רב-לאומיות החלו עוסקות בפעילות פילנתרופית במספר אפיקים שונים בהתאם לאזורי הפעילות שלהן המתבטאים בGenest, 2005; Merz, Peloza & Chen, 2010; ( - :)Schwab, 2008; Fortanier & van Tulder, 2009; Warden, 2007 תרומות של כסף ,שירותים וטובין וניצול היתרון היחסי שלהן בתחומי פעילותן. ייסוד קרנות תאגידיות המתמקדות בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של החברה. 27 גיוס תרומות מספקים ושותפים עיסקיים ליעדים שונים. ייזום והפעלה של ביצוע תוכניות התנדבות לעובדים. קידום השקעות חברתיות שמטרתן סיוע בהשגת דיור ,או מתן הלוואות לסטודנטים. מתן תרומה לפיתוח והפעלה של תוכניות הדרכה בתחום ההתמחות של החברה. דוגמאות כוללות את חברת הכרייה Anglo-Americanשפועלת למיגור איידס ו HIV-באפריקה ובכך דואגת לבריאות כוח העבודה שלה ,וחברת Coca Colaהתורמת לקיום אספקה של מים נקיים ומי שתייה ,ובכך מקילה על תהליכי הייצור שלה במדינות עם מחסור במים. בשנים האחרונות אנו עדים לשתי מגמות מרכזיות בנתינה התאגידית .הראשונה ,צמיחה של קרנות שהוקמו על ידי חברות תרופות ועוסקות בהפצת תרופות לאוכלוסיות חסרות אמצעים. השנייה ,נתינה תאגידית לסיוע והקלה במקרים של אסונות טבע ,המשקפת את המומחיות והיתרונות היחסיים של החברה .התרומות מיועדות לבנייה מחדש ושיקום ,תרומת טובין ושירותים ,לוגיסטיקה ותמיכה בפעילויות מקומיות .דוגמאות כוללות את חברת FedExשתרמה מהמומחיות שלה בתחום השיגור במטרה להעביר תרומות וציוד לקורבנות הוריקן קטרינה ,ואת חברת התרופות Pfizerשניידה את עובדי החברה שמומחים לבריאות ,מחלות ולסביבה במטרה לסייע במאמצי השיקום לאחר הצונאמי באסיה ( Foundation ;Muller & Whiteman, 2009 ;.)Center, 2011; Kasper & Fulton, 2006 מהגרים ופילנתרופיה של פזורות ()Diaspora philanthropy פילנתרופיה של פזורות ומהגרים מצויים בצמיחה מהירה מתחילת המאה הMetcalf Little, ( 00- .)2010גבריאל שפר ( )Sheffer, 2002מגדיר פזורות כ: "Ethnic minority groups of migrant origins residing and acting in host countries but maintaining strong sentimental and material links with their countries of origin- their homelands". 28 )2002( Werbnerמוסיפה שפזורות הן רשת רב-לאומית של יחידים הקשורים בקשרי אחריות משותפת לאורך גבולות לאומיים ,אימפריאליים ופוליטיים .לחברי הקהילה תחושת קשר לארץ המוצא שלהם והם פעילים במאבקיה ושותפים להצלחותיה ( Brinkerhoff, 2009; Vertovec, .)2003כיום כ 005-מיליון אנשים ,המהווים 9%מאוכלוסיית העולם ,חיים מחוץ למדינה בה הם נולדו .מציאות זו הושפעה מתהליך הגלובליזציה שכלל את פתיחתם של גבולות לאומיים ומעברן החופשי של סחורות ,אנשים ושירותים .תהליכים אלה השפיעו במידה ניכרת על היווצרותן של פזורות מודרניות ( .)Werbner, 2004; World Bank, 2012פזורות העוסקות בשימור הקשרים האתניים ,הדתיים והפוליטיים עם מדינותיהן הובילו לצמיחה בפעילות הפילנתרופית של מהגרים שמכוונת לצרכים מקומיים במדינת המוצא .פילנתרופיה של פזורות התגבשה ממסורת תרבותית וחברתית של נתינה ,קיומן של קהילות טרנס-לאומיות המקיימות קשרים חוצי-גבולות ,וזרימת משאבים פיננסיים מקהילות מהגרים במדינה המארחת למדינת המוצא ( Newland et. al., .)2010לנתינה של הפזורה מספר מאפיינים ומטרות ( Orozco, 2006; Seidel ,2004, 2007, :)2008 גיוס כספים למטרת תמיכה בסוגיות הקשורות לפיתוח כלכלי וחברתי במדינה או אזור אחרים. הקמת ארגונים ללא מטרות ריווח ,עצמאיים ופורמאליים. גיוס כספים ממקורות מגוונים של יחידים ומוסדות. תמיכה במוסדות החברה האזרחית ,קידום מטרות פרוגרסיביות ובניית יכולות ארגוניות. חיזוק הקשרים בין קהילות הפזורה לבין מדינת המוצא ,תמיכה בקידום החינוך ויצירת רשתות תורמים להעברת ידע ומידע בין תורמים בפועל ובכוח. המניעים לנתינה של פזורות למדינת המוצא פילנתרופיה של מהגרים המנותבת למדינת המוצא מאפשרת ביטוי לזהותם העצמית ,במיוחד לאור תחושה של דחיקה לשוליים במדינה המארחת .למהגרים רבים יש זהות היברידית ( hybrid )identityהמאופיינת בזהות כפולה הן כלפי המדינה בה הם חיים והן כלפי מדינת המוצא ( Lavie .)& Swedenburg, 1996הם עוסקים בניסיון לשמר את זהותם התרבותית ,לקבל חיזוק חברתי ולשמר את גאוותם הלאומית על ידי השתייכות לקבוצת התורמים .השתייכותם מתבטאת 29 בתמיכה או השתתפות במיזמים בעלי חשיבות לאומית פוליטית או כלכלית)0220( Werbner . טוענת שפזורה מתהווה באמצעות תהליך בו מעורבים שיקולים חומריים ,הכולל פעולות תמיכה והזדהות של קהילת המהגרים עם מדינת המוצא .לטענתה ,המהגרים הם "בלתי נראים" ("שקופים") ,וכתוצאה מכך פועלים למען מעמדם הסמלי כאזרחים נאמנים של מדינת המוצא. התהליך כולל תרומה חוצת-גבולות ,חומרית ותרבותית ,המתבטאת בפעילות לובינג פוליטית ,גיוס כספים ואומנות .מניעים אלה מובילים את המהגרים להצטרף לארגוני פזורה שונים ולעסוק בנתינה .זאת ועוד ,פילנתרופיה כלפי מדינת המוצא נובעת ,בין היתר ,מהרצון לקבל סטטוס והכרה ,לזכות בהשפעה פוליטית ולהשיג משאבים ( ;Brinkerhoff, 2011; Gillespie et al., 1999 .)Nielsen and Riddle, 2009גורמים נוספים הדוחפים לנתינת מהגרים ולחילופין לבלימתה קשורים לתחושה של המהגרים שעליהם להחזיר למולדת ( )to give backמהונם כחוב מוסרי ומתוך רצון לסייע לחוליות חלשות בקהילת המוצא. ערוצים ואמצעים הפזורות משתמשות בערוצים מגוונים בפעילותן הפילנתרופיתAysa-Lastra, 2007; Chiswick, ( - 2005; Johnson, 2007; Lowell & Gerova, 2004; Metcalf Little, 2010; Newland et. al., Level High The Report of ;2007 Seidel, ;2010 :)Committee on the Indian Diaspora, 2002; Young & Shih, 2003 תשלומים אינדיבידואליים ) )remittancesהמועברים לבני משפחה וחברים במדינת המוצא ,ותשלומים קולקטיביים המאגדים את כספי המהגרים במטרה להגדיל את השפעתם ( .)Aysa-Lastra, 2007; Newland et. al., 2010; Orozco, 2006ב0202- הסתכמו תשלומי המהגרים ב $112-מיליארד ,מתוכם הועברו כ $905-מיליארד למדינות מתפתחות .זאת ,בהשוואה לסה"כ של $101מיליארד בשנת ,0223מהם זרמו למדינות מתפתחות $905מיליארד .הציפייה היא שסה"כ שווי התשלומים העולמיים יגיע ל$522- מיליארד בשנת 0200ו $595-מיליארד ב .)World Bank, 2011( 0209-כספי התשלומים המועברים בעיקר למדינות מתפתחות מהווים בחלק מהן מרכיב חשוב בתוצר הלאומי הגולמי ( .)GDPבהקשר זה חשוב לציין שחלק ניכר מסכום התשלומים העולמי מקורו בארצות הברית .שווי זה היה בשנת $32.7 0223מיליארד ,ירידה קלה המיוחסת למשבר 31 הכלכלי והפיננסי באותה שנה ,בהשוואה ל $35.1 -ב .0221-בנוסף לתשלומים המועברים ככספים במזומן נמדדות גם שעות ההתנדבות של המהגרים במדינות המוצא .כך למשל ב- 0221היה שווי זמן ההתנדבות הנ"ל $9.5מיליארד שיועדו למטרות הצלה ופיתוח .ב- 0223חלה ירידה קלה בסה"כ שעות ההתנדבות של מהגרים ושווים נאמד ב $9-מיליארד (.)Hudson Institute, 2011 השפעתם של התשלומים על פיתוח במדינת המוצא שנויה במחלוקת בין חוקרים בתחום הדנים ב )0(-מידת האפקטיביות של התרומות והאימפקט שהן יוצרות )0( ,בלגיטימציה שיש למדינות האם בניסיונן למנף את התשלומים כמשאב פיננסי לאומי במקום להתייחס אליהן כהעברות כספים אישיות בין משפחות וקהילות (.)Brinkerhoff, 2011 תרומות כספיות ושוות ערך של ניסיון מקצועי וטכנולוגי ,של קשרים עיסקיים ופוליטיים המועברות ישירות למוטבים במדינת המוצא .התרומות נעות מסכומים קטנים לגדולים ומועברות למיגוון יעדים כמו סיוע הומניטארי ,שיקום לאחר אסונות טבע ,בריאות, תוכניות פיתוח ,חינוך לגיל הרך ופיתוח הספורט .כיוון שתרומות אלו מתועלות באופן ישיר למדינת המוצא ,ולעיתים כחלק מהתשלומים האינדיבידואליים של מהגרים ,קשה להעריך את היקפן והתפלגותן .דוגמאות כוללות את מיזם Sower's Actionבהונג קונג שמגייס מדי שנה $0.0מיליון מתרומות הפזורה הסינית ,תרומות של מהגרים עשירים במיוחד כמו תרומה של $02מיליון מהמיליארדר הסיני Charles Wangעבור ניתוחים לילדים עם שפות שסועות ו B.V.Jagadeesh-שתרם מיליון דולרים לבתי ספר יסודיים בעיר הולדתו בהודו ,תרומות בגובה מיליוני דולרים מהפזורה הוייטנאמית בארה"ב בעקבות השיטפונות בוייטנאם בשנת ,0333התנדבות של מהגרים הודים צעירים מארה"ב ל India Service Corps-שעוסק בפיתוח תשתיות ,חינוך ,חקלאות ,בריאות, תברואה ופיתוח כלכלי במחוזות שונים בהודו. ארגונים מתווכים במדינה המארחת העוסקים בהעברת התרומות :ארגונים מקוונים, ארגונים אזרחיים ופילנתרופיים ,מוסדות דת ו Hometown associations-המהווים את הסוג הנפוץ ביותר של ארגונים המרכז את פעילותם הפילנתרופית של מהגרים המגיעים מאותו הכפר ,עיר או מחוז ונפוץ במיוחד בקרב מהגרים מאמריקה הלטינית ואפריקה. 31 קרנות פזורה ( :)Diaspora Foundationקרנות הפועלות במדינה המארחת לגיוס תרומות בעבור מדינת המוצא ,כגון The Ayala Foundation USAהמגייסת תרומות מהפזורה הפיליפינית Conexion Colombia ,שגייסה בין השנים 0222-0229תרומות מהפזורה הקולומביאנית בשווי $9מיליון עבור מיזמים בקולומביהThe Overseas Chinese , Economic and Cultural Foundation of Chinaשגייסה בין $52.5 0221-0227מיליון מהפזורה הסינית עבור מיזמים בתחום החינוך בסין ו Tang Foundation-הסינית- אמריקאית התומכת במחקר בתחום הרפואה הסינית המסורתית בבייג'ינג. הפעלת תוכניות של הבאת בני נוער ,דור שני ושלישי למהגרים למדינת המוצא וחשיפתם לערכים ,לתרבות ולמסורת המקומית ( .)Newland et al., 2010דוגמאות לתוכניות כאלו היא תוכנית "תגלית" "Birthright" -הממומנת על ידי קרנות יהודיות בארצות הברית שמטרתה שמירה על הזהות היהודית של בני נוער ,צמצום תופעת ההתבוללות והידוק הקשרים בין הפזורה היהודית למדינת ישראל .תוכנית דומה מופעלת על ידי ארגון AF USA'sשמפעיל תוכנית למנהיגות צעירים ( Filipinos American youth leaders )Fellowship programהמאפשרת לצעירים בני הדור השני והשלישי של הפזורה הפיליפינית לבלות מספר שבועות בארגונים של החברה האזרחית בפיליפינים. בהקשר זה יש לציין ערוצי תרומה של מהגרים הנוצרים כתוצאה של תחושת חמלה ( )compassionכלפי יחידים ופחות אמפתיה ורגישות לארגונים גדולים ,בירוקרטים ומסואבים. המגמה של הנתינה ליחידים מתחזקת בקרב פזורות רבות אשר איבדו את האמון במוסדות המדינה וכן בחלק מהמלכ"רים הגדולים ,ה"מקצועיים" והממוסחרים שהאידיאולוגיה החברתית והאזרחית שלהם פינתה מקומה למוכוונות עיסקית המבטיחה את הישרדותםJohnson et al., ( . .)2004כלפי ארגונים אלה מושמעות טענות בכלל ועל ידי מהגרים התורמים למדינות המוצא שלהם בפרט ,על חוסר יעילות ואפקטיביות ,שחיתות ומעשים לא מוסריים וכן חוסר היענות לצורכי הלקוחות. ההשפעה של תרומת "הפזורות" על מדינת המוצא מוצגת בספרות המקצועית .מרבית המחקרים שנערכו עד כה בחנו את תרומותיהם של מהגרים כזרז לשילובה של מדינת המוצא בכלכלה הבין- 32 לאומית ( .)Freinkman, 2000מחקרים אלה מצאו שבעידודן של מדינות המוצא ,מהגרים סייעו לפיתוח חברתי וכלכלי בישראל ,בסין ,הודו ,אירלנד ,מקסיקו ,הרפובליקה הדומיניקאנית ובמדינות נוספות ( Cortina & de la Garza, 2004; Freinkman, 2000; Itzigsohn, Dore, ; .)Hernandez & Vazquez, 1999; Kuznetsov, 2006; Portes et.al, 2007מלימוד יחסי "הנתינה של הפזורה" למדינות המוצא נמצא שיש מדינות המעודדות את הקשרים עם המהגרים מארצותיהם ואת תרומותיהם למדינות הבית .הונגריה ,פולין ,רומניה ,דרום קוריאה וטייוואן פיתחו קשרים ענפים עם הפזורות שלהן במטרה לתעל את הכישורים והנכסים שלהם לטובתן ( .)Germenji & Gedeshi, 2008עבור מדינות המוצא המהגרים נתפשים כסוכני שינוי ופיתוח היוזמים מיגוון פעילויות אזרחיות ופילנתרופיות .הם מהווים עבורן מקור חשוב להשקעות חוץ ולשיפור קשריהן הפוליטיים והכלכליים ( Brett & Sedaca, 2004; Orozco, 2006; Portes, .)Escobar & Walton Radford, 2007מגמה זו קיבלה משנה תוקף נוכח זרמי ההגירה הגדולים של יחידים עתירי כישורים וידע הכוללים חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים שונים ,בעיקר מדעים וטכנולוגיה או בעלי הון ( Brown et. al., 2000; Devane, 2006; Lowell, Findlay & Stewart .)2004; Vertovec, 2002ועוד ,יש מדינות הפועלות לשינויים חוקתיים להגדרת הסטטוס המשפטי והאזרחי של המהגרים כדי לאפשר להם להשתתף בבחירות המקומיות וכך להשפיע על אופי המשטר במדינת הבית ,תוך מתן אפשרות לשמירה על אזרחות כפולה .בין המדינות האלו נמצא את מקסיקו ,הרפובליקה הדומינקנית ,קולומביה ,ברזיל ,אקוודור ופורטוגל ( Seidel, .)2007 מדינת המוצא יכולה לבל ום את התרומות של הפזורה באמצעות מהלכים מדיניים או חקיקה פיסקלית להם השפעה על הנכונות של המהגרים לתרום ועל החלשת הזיקה בין המהגרים וארצות מולדתם .חוקים הנתפשים כאנטי-דמוקרטיים ואנטי-אזרחיים ,דוגמת החוק המוצע בישראל לפגוע בתרומות מחו"ל לעמותות והטלת מס גבוה על תרומות ממדינות זרות ,פוגעים בנכונות של המהגרים לתרום לארצות מולדתם .כך למשל ,נשמעים קולות בקרב תורמים יהודים בארצות הברית נגד תרומות לארגונים בישראל לאור החקיקה והאווירה האנטי דמוקרטית הנוצרת בגין חוקים אלה. 33 לסיכום ,התרומות המועברות על ידי קהילות הפזורה מתבטאות בהעברות של משאבים חומריים, זמן וכישורים ( .)Time, Treasure and Talentכסף מתבטא בהעברה של מזומנים לטובתן של אוכלוסיות מצוקה או תוכניות חברתיות ושיקומיות; זמן מתבטא בשעות וימי התנדבות של מהגרים בארצות המוצא; והכישורים מתבטאים בהעברת ידע טכנולוגי ,מדעי ,כלכלי ,רפואי ואחר על ידי יחידים ,ארגונים ורשתות של ארגונים למדינות המוצא .הבולטת בצורות ההעברה היא ההעברה הכספית המהווה בחלק מהמדינות אליהם היא מועברת מרכיב משמעותי בתוצר הלאומי הגולמי שלהן ( .)GDPלמרות זאת ,לא ברור באיזו מידה תרומות אלו ,על הצורות והדרכים השונות ,מחוללות אימפקט במונחים של השפעה בעלת משמעות על אלה המקבלים את התרומות והמשאבים .זאת ,גם בהעדר תשתיות אנושיות ,פיזיות ,טכנולוגיות ואחרות במדינות האם היכולות למנף את התרומה הכספית והרוחנית ( ,)intellectual propertyוכן בהעדר מדיניות ברורה בחלק מהמדינות כלפי הנתינה חוצת-הגבולות הפוגעת באפשרות לחולל שינויים משמעותיים בחברה ובמדינה. 34 דילמות בנתינה הבינלאומית רגולציה האקלים הפוליטי הגלובלי משפיע על תחומי הפעילות של הפילנתרופיה הבינלאומית.בעשור האחרון נעשו התורמים הגדולים הבינלאומיים מעורבים יותר בסכסוכים פנים-מדינתיים ובין- מדינתיים לצד טשטוש הגבולות המוסריים של פעילותם .מציאות זו הובילה להאצת תהליך הרגולציה במדינות שונות במטרה להדק את הפיקוח על תרומות בינלאומיות ונקבעו נהלים וכללים המציבים חסמים בפני הנתינה הבינלאומית ( .)Owens, 2005; Paine, 2005הרגולציה התעצמה מאוד לאחר מתקפת ה 00-בספטמבר ,0220כאשר התגלו מקרים בהם כספי תרומות שהועברו לארגונים בינלאומיים שימשו למימון מעשי טרור בינלאומיים .לדוגמא ארגון Global Relief Foundationהיווה כיסוי לגיוס כספים לאל-קעידה וHoly land Foundation for Relief - and Developmentנחשף כארגון שמגייס כספים לחמאס ( .)Paine, 2005כתוצאה מכך, הרגולציה ,שנועדה למנוע העברת כספים לארגוני טרור מסוימים הובילה לדיון ציבורי על תפקידיה של הפילנתרופיה הבינלאומית ,מעורבותה בסוגיות פוליטיות והצבתן של נורמות גלובליות לפעילותה. שקיפות השקיפות בפעילות הפילנתרופית היא מהותית לאפקטיביות של הנתינה לצד הלגיטימציה הניתנת לה ממוסדות השלטון ומהציבור .העדר שקיפות בפילנתרופיה משפיע על אמון הציבור במוסדות הפילנתרופים וגורמת להטלת ספק במניעי התורמים .)Johnson, 2011( .שקיפות מחזקת את אמון הציבור בנתינה הגלובלית .הדברים לא נעשים במחשכים ולכן הסכנה לשחיתות ולהעלמת כספים קטנה יותר .זה כמובן איננו המצב בכל המדינות ,במיוחד המתפתחות ,שהשליטים בהן פועלים במחשכים .ועוד ,העדר הדרישה לשקיפות ממוסדות השלטון משפיע על העדר שיתוף הפעולה בפילנתרופיה הבינלאומית .לעומת זאת ,תורמים הנדרשים לשקיפות נוטים להציע תוכניות חדשניות יותר ,ליצור שותפויות בינלאומיות עם סוכנויות הממשלה וארגוני המיגזר השלישי .הם גם משקיעים יותר בהערכת אפקטיביות התרומה שלהם .העדר דרישה לשקיפות פוגע במוטיבציה של התורמים לייעל את תרומתם ואת תנועת ההון בזירה הפילנתרופית הבינלאומית בכלל (.)Edwards, 2009; Metcalf Little, 2010 35 כיום קיימות יוזמות להעלאת השקיפות בנתינה הגלובלית ,ובראשן International Aid Transparency Initiativeהפועלת לחיזוקה של השקיפות והפצת מידע על הקצאת התרומות, היקפיהן ותוצאותיהן .למרות המאמצים של יוזמה ברוכה ודמוקרטית זו ,עדיין מקורות מימון ממשלתיים ופילנתרופים מסרבים לפרסם את המידע העומד לרשותם על תרומות ומענקים בינלאומיים ותמיכה בארגונים ללא כוונת ריווח הפועלים במדינות שונות. דיווחיות בשנים האחרונות התחזקה התביעה מארגוני החברה האזרחית לדיווחיות רבה יותר על השימוש בכספי הפילנתרופיה המועברים אליהם .תנועת הדיווחיות ()the accountability movement מתקיימת בקרב התורמים הפילנתרופיים במדינות רבות .במסגרתה ,קרנות ,תורמים גדולים וגם הציבור הרחב דורשים לקבל מהארגונים הנתרמים דין וחשבון על השימוש בתרומות ,על היעילות הארגונית ועל הנהגת מדדים להצלחה ( .)Carman, 2009מגמה זו לא מתקיימת באותה מידה בקרב הפילנתרופיה הבינלאומית ,שאיננה חשופה וגלויה במידה מספקת ואיננה נתונה לפיקוח ציבורי כמו הפילנתרופיה המקומית .התוצאה היא העדר אפשרות להעריך את מידת האפקטיביות שלה ואת השפעתה באזורים ובמדינות בהן היא מתערבת (0202( Spero .טוענת שלמרות העדרה של דרישה לדיווחיות ,על הפילנתרופים הבינלאומיים לאמץ נורמות התנהגות הכוללות את הצורך לציות לחוקים ולמדיניות מקומית ,להציג שקיפות ודיווחיות ,ליצור שותפויות אפקטיביות עם מנהיגים וארגונים מקומיים ,לקיים שיח עם השלטון המקומי ולהשיג את תמיכתו לחיזוק הפילנתרופיה ומיצוב מעמדה בבניית יכולות ותשתיות ארגוניות ומקצועיות. דיפרנציאציה והעמקת פערים לפילנתרופיה חוצת-גבולות יש השפעה על הרחבת הפערים ואי-השוויון החברתי ברמה הבינלאומית .היכולת של פילנתרופים פרטיים אמידים במיוחד וקרנות תאגידיות להעניק כספים ותרומות למדינות מסוימות ולא לאחרות ,יוצרת פערים בין מדינות וחברות .ועוד ,לפזורה מפותחת ,מושרשת ויציבה מבחינה כלכלית יש היכולת לתרום למדינת המוצא יותר מפזורה חלשה שעודנה נאבקת על מעמדה ואזרחותה במדינה המארחת .התוצאה היא הגדלת הפערים והדיפרנציאציה בין "גלויות" וקהילות שונות .נראה כי בתהליך הגלובלי אין מנגנונים מאזנים או מנגנוני צדק ושוויון .הפילנתרופיה במקרה זה לא רק שלא פותרת בעיות אלא אף יוצרת 36 בעיות,מתח וניכור בין אוכלוסיות חזקות וחלשות ,לגיטימיות ופחות לגיטימיות .סכנה טמונה גם בכוח הרב יחסי של הפילנתרופיה אל מול הארגונים הנתרמים .המשאבים וההון הרב של הפילנתרופים ומולם הארגונים ללא כוונת ריווח ,הזקוקים למקורות מימון במיוחד בארצות מתפתחות ,יוצרים חוסר איזון מובנה במערכת היחסים שבין תורם לנתרם ,המציב לעתים את הפילנתרופיה בעמדה של אדנות ,פטרונות ,התעלמות מהצרכים האמיתיים של יחידים וארגונים וכן מעמדותיהם של אנשי מקצוע וכפיית עמדותיה על אלה הזקוקים למענקיה (.)Reich, 2006 אפקט ההמרה ()Crowding out הקשר בין הסיוע הזר לבין הפילנתרופיה הבינלאומית נתפש במקרים רבים כחיובי .הסיוע הזר עודד ,באופן ישיר ובאופן עקיף ,את צמיחתה של הנתינה הפרטית למטרות ולתחומים דומים אליהם מועבר הסיוע .מאידך ,יש הטוענים שהסיוע הזר הרשמי לא מיטיב עם הפילנתרופיה הפרטית .פעמים רבות הסוכנויות המספקות סיוע רשמי מנטרלות את השפעתם של ארגונים מקומיים וקהילות המעוניינות לעסוק בנתינה חוצת-גבולות .הסיוע הזר ,המתבטא בייזום ופיתוח תוכניות ממשלתיות ,בולם את התפתחותן של יוזמות פילנתרופיות מקומיות למטרות בינלאומיות ( .)Schearer, 1995התפתחותם של ערוצי נתינה שונים הוביל להגדלת היקפי הסיוע למטרות בינלאומיות .כתוצאה מכך ,אנו עדים לעליה בנכונות הפילנתרופיה הפרטית להתגייס לקידום מטרות לאומיות ובינלאומיות לצד הסיוע שהממשלות הרשמיות מציעות. בין הנתינה הציבורית והנתינה הפרטית הבינלאומית מתקיים יחס של חליפין .הפילנתרופיה הבינלאומית יכולה להשפיע על היקפי ההעברות הממשלתיות לצרכי סיוע חוץ ומידת מעורבותן של הממשלות בסוגיות פיתוח גלובליות .זאת ,באמצעות יצירת אפקט המרה ()Crowding out לתרומות הפרטיות ( .)Okten & Osili, 2007; Rajan, Pink & Dow, 2009ההנחה היא שאפקט זה מתקיים בין העברות הממשלה לבין תרומות הציבור לארגוני המיגזר השלישי ( Andreoni, .)2001; Roberts, 1984 ;Warr, 1982לכן ,כאשר הממשלה מגדילה את הסיוע/תמיכה שלה בשקל אחד ,התורם הפרטי צפוי להקטין את תרומתו באותו הגודל .בהקשר הבינלאומי ,ראוי לציין את יחסי הגומלין האלה לפיהם ההון הפילנתרופי אכן מפחית את הערך השולי של סיוע רשמי זר או לחלופין משלים אותו (.)Davis & Dadush, 2010; Desai & Kharas, 2010 37 מחקרים אמפיריים מצביעים על קיומו של אפקט המרה חלקי בלבד ולעיתים אף מוצאים אפקט הפוך של השלמה ,לפיו הגדלת המימון הממשלתי גוררת הגדלה של המימון הפרטי ולא הקטנה שלו (.)Hazan, 2009 לגיטימיות הלגיטימיות של הפעולה הפילנתרופית מקורה בהכרה של גורמים ממשלתיים ,ציבוריים ,ופרטיים בזכות הלגיטימית של הפילנתרופיה לפעול מחוץ לגבולות המדינה בה נמצא מרבית הונה ונכסיה. ביטוי ללגיטימציה הזו היא מדיניות ממשלתית תומכת פילנתרופיה ,מדיניות מיסוי ,והסדרי רגולציה .במדינות רבות יש אמביוולנטיות ביחס למעורבות הפילנתרופיה בתחומים שונים וביכולתה להשפיע על יחידים ,ארגונים וקהילות .לכניסת ההון הפילנתרופי הבינלאומי ברמה העולמית יש פוטנציאל של הפרת איזונים הקיימים במדינות אליהן מופנות התרומות והיא מכניסה "רעשים" בתחום הכלכלי והחברתי.זאת ,לצד התרומות החיוביות לשיפור מצבן של אוכלוסיות מוחלשות .הדיון בסוגיה זו ברמה הלאומית לגבי לגיטימיות הפעולה של הפילנתרופיה הפרטית והתאגידית נכון ורלוונטי גם לפילנתרופיה חוצת הגבולות. 38 דיון לפילנתרופיה חוצת הגבולות מספר פנים והיא מונעת ממניעים שונים ביניהם אלטרואיסטים, אידיאולוגיים וביניהם אישיים ותועלתניים .במניעים האלטרואיסטים ניתן לכלול את הדאגה של בעלי הון ניכר ,מיליארדרים ישנים וחדשים ,המאמינים כי צריך לתרום לשיפור רווחתן של אוכלוסיות הנמצאות בהדרה בחברה המודרנית ,המשתייכות למעמדות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ואשר עתידם לא ברור .לטובת אלה קמים תורמים המעניקים ביד נדיבה למלחמה בעוני, ברעב ,במחלות ,בבערות וביצירת אפשרויות תעסוקה במרחב הגלובלי .לצד מיליארדרים אלה פועלים יחידים וקהילות של מהגרים המזדהים עם מצב אחיהם ,קרובי משפחתם ואלה הנמנים על קהילותיהם במדינת המוצא .הם מעבירים להם כספים וכן שירותים בעין כמו שעות התנדבות של אנשי מקצוע ואזרחים המקדישים מזמנם והידע שלהם לטובת בני משפחה המתמודדים עם מצוקות היום בארצות המוצא .מעבר לכל אלה פועלות מדינות מערביות רבות להעניק סיוע כספי וכלכלי למדינות מתפתחות הנזקקות להון רב כדי לקדם מיזמים ותוכניות חברתיות ,תרבותיות אורבניות ,פיזיות וטכנולוגיות כדי לקדם את כלכלת המדינה ולשקמה .מאידך ,אין ספק שלכל שלושת השחקנים (מיליארדרים בעלי הון רב ,יחידים וקהילות ,ממשלות) יש מניעים תועלתניים ואינטרסנטיים המכוונים לספק להם תגמולים ורווחים אישיים או קידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים ברמה הלאומית .בעלי ההון הרב זוכים באמצעות תרומתם למיצובם כבעלי השפעה בזירה הבינלאומית .הם יוצרים תלות של המדינות בתרומות שהם מעניקים .אלה מקנים להם כוח רב ביחסים שיש להם עם המדינות ומגבירים בדרך זו את השפעתם על הזירה העיסקית והתקשורתית הגלובלית. למרות שמיוחסת לבעלי ההון הטענה כי תרומתם הנדיבה היא מעשה של החזר לחברה שהיטיבה עמם ואיפשרה להם לעשות את הונם ,הרי שברמה הלטנטית יש הרצון לקבל הכרת תודה והוקרה לתרומתם המקדמת אף את האינטרסים שלהם במדינות בהן הם פועלים .גם לממשלות מניעים ואינטרסים למתן סיוע .החשובים בהם היא השאיפה של הממשלות לחזק את השפעתן במדינות הנתרמות ,ולהשיג באמצעותן רווחים כלכליים ופוליטיים .כך אנו עדים להיווצרות תהליך חליפין המתבטא ביחסים של "תן וקח" ואין לייחס לנתינה רק מימד אלטרואיסטי-אוניברסאלי אלא גם תועלתני-לוקלי ובינלאומי ,ברמות האישיות ,הלאומיות והבינלאומיות. 39 אין ספק שתנועת הפילנתרופיה הבינלאומית חוצת הגבולות תופשת תאוצה .היא גדלה במימדיה ובהיקפה ,למרות נסיגה כלשהיא שחלה בשנות המשבר הכלכלי והפיננסי ב .0221-0223-יותר יחידים ,קרנות ,תאגידים ,העברות של קהילות הפזורה ,סיוע בינלאומי ,קרנות קהילתיות, העברות דרך האינטרנט ותרומות המיועדות לסיוע בשעת מצוקה וחירום ,אירועי טבע כצונאמי, רעידות אדמה ,מלחמות ואירועים אחרים מובילים להתגייסותם של תורמים במישור הבינלאומי. חלק גדול של התרומות חוצות הגבולות מהווה חלק נכבד מהתוצר הלאומי הגולמי ( )GDPבמספר רב של מדינות מפותחות .עם זאת ,אין בידינו מספיק מידע על האימפקט שתרומות בינלאומיות חוצות גבולות מחוללות במדינות ,בחברות ובקהילות אליהן זורמות התרומות .היינו עדים להתלהבות רבה מהיוזמה שהיתה קשורה לתנועת ה microfinance -ועידוד של יזמים פרטיים קטנים לפתח את עסקיהם ,אך התלהבות זו הצטננה במידה רבה לנוכח הצלחות מוגבלות שלה לשקם ולקדם אוכלוסיות חלשות המפתחות עסקים קטנים .באותו אופן ,לא ברור עד כמה התרומות מקדמות את התשתיות הטכנולוגיות של מדינות מתפתחות נחשלות ,את התוכניות החברתיות והחינוכיות כמו גם תשתיות פיזיות ובריאותיות .אין ספק שבקרב יחידים וקהילות הנהנים מהעברת כספים אישיים אליהם (" )remittancesמפזורות" "וגלויות" יש הקלה במצבם הכלכלי .כך אין ספק ש $90 -מיליארד המועברים על ידי 00מיליון מהגרים מקסיקנים שמקום מגוריהם ארה"ב למדינתם ,מקלים ומשפרים את מצבם הכלכלי של קרובי המשפחה אליהם הועברו הכספים .עם זאת ,אין בידנו מספיק מידע כדי להעריך את המידה לפיה כספים אלה מחוללים שינוי ברמת השלטון המקומי והמרכזי המתבטא בשיפור מצבן של אוכלוסיות חלשות. נציין גם שההון המועבר בין מדינות כתמיכה בחלק מאזרחיהם נתקל במדינות רבות בבירוקרטיה מורכבת ומסואבת ,בשחיתות שלטונית ,ב"לקיחת שלל" על ידי פוליטיקאים ואנשי ממשל המחלישים את רצונם של הנותנים להעניק מהונם .בנוסף ,העדר מדיניות ברורה כלפי הפילנתרופיה הבינלאומית וזרימת הון ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות ,כמו גם העדר תמריצי מס ועלויות תמחור גבוהות של הכספים בגין סחבת פקידותית ,ריבוי דרגי תיווך הנהנים מההעברות הכספיות ,לא מקלים ולא מעודדים את הנתינה הבינלאומית .כדי לחזק את המגמה של פילנתרופיה זו יש צורך שהממשלות במדינות השונות יפתחו מערכות ארגוניות יעילות ואפקטיביות ,יתגברו על השחיתות השלטונית ,יקדמו מדיניות ממשלתית המעודדת פילנתרופיה חוצת גבולות וכן יקבעו מדיניות מס עם תמריצים לנתינה בינלאומית .רק כך ניתן יהיה לצפות שתנועת הפילנתרופיה חוצת-הגבולות תגבר .בכך היא תסייע לקידומם של יחידים ,קהילות, 41 חברות ומדינות המתמודדים עם בעיות קיומיות אשר סיכוייהם להתקדמות כלכלית ,חברתית וטכנולוגית מוגבלת בהעדר משאבים מספיקים. 41 נתינה חוצת-גבולות בישראל :השתלבותה של ישראל במאמץ הפילנתרופי הבינלאומי הצמיחה בנתינה ליעדים בינלאומיים באה לידי ביטוי בישראל בשני אפיקים :נתינה בינלאומית כלפי ישראל ונתינה ישראלית ליעדים בינלאומיים. פילנתרופיה בינלאומית המכוונת לישראל ישראל היא יעד מרכזי להעברת הון פילנתרופי ממיגוון מדינות .הנתינה לישראל ,בעיקר מארה"ב וממדינות אירופה ,חורגת מהדפוסים הרגילים של נתינה בינלאומית המופנית למדינות מתפתחות ומדינות חבר העמים לשעבר .ישראל נמצאת במקום ה 3-מבין המדינות שזוכות למענקים מקרנות בארה"ב ומרבית המשאבים המופנים אליה מיועדים לצרכים פנימיים במדינה (ברנר ואח'.)0202 , ניתן להגדיר את ישראל בין היבואניות הגדולות של הון פילנתרופי ,שמקורו העיקרי הוא מיהדות העולם שעוסקת בנתינה למטרות יהודיות ,ישראליות וציוניות (שמיד .)0200 ,ב 0223-הסתכמו סך ההעברות הפילנתרופיות לישראל ב ₪3.507-מיליארד ,וב 0200-ב ₪3.001 -מיליארד .ממצאי מחקר שהתפרסם לאחרונה מלמדים שהתרומות היהודיות מצפון אמריקה לישראל הוכפלו בין השנים 0335-0227מ $0.21-מיליארד ל $0.253-מיליארד ( .)Fleisch & Sasson, 2012למרות זאת ,יש לציין שכלל העברות הפילנתרופיה מחו"ל לישראל נמצאות במגמת ירידה בשנים האחרונות וחלקן מסך הכנסות המלכ"רים בישראל ירד מ 57%-ב 0225-ל 50%ב( 0223-המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל.)0200 , נתינה ישראלית למטרות בינלאומיות ישראל היא חלק ממשפחת העמים העוסקת בנתינה ליעדים חוצי גבולות .היא מושפעת מהמגמות הגלובליות של ניידות הון פילנתרופי ומשתלבת במאמץ הבינלאומי של תמיכות ,וסיוע כספי ולא כספי למדינות אחרות .ממשלת ישראל ,ארגונים לא ממשלתיים ,תאגידים והציבור הרחב בישראל עוסקים בנתינה ליעדים חוצי-גבולות באמצעות תרומות לארגונים ישראליים שעיקר פעילותם בינלאומית ,ארגונים לא-ישראלים וכן באמצעות התנדבות ברחבי העולם באמצעות תוכניות שמציעים ארגונים אלה (.)Belman & Zahavi, 2009 העברות הון פילנתרופיות מתבצעות מישראל ליעדים בינלאומיים באמצעות תשלומי מהגרים ותרומות פרטיות :תשלומי המהגרים ,מרביתם עובדים זרים בישראל שמגיעים ממדינות דרום מזרח אסיה ,הגיעו ל $0.7-מיליון בשנת 0227ובשנת 0200ל $1.0-מיליון וחלקם מהתוצר המקומי 42 הגולמי באותה שנה .)World Bank, 2012( 0.1%בניגוד לכך ,מקורן של התרומות באזרחי ישראל ובארגונים ישראלים מהוות את הערוץ המרכזי לפעילות הפילנתרופית הישראלית בזירה הבינלאומית ועל כן נתמקד בהן בפרק זה. התורמים הישראלים למטרות בינלאומיות כוללים את הציבור הרחב שתורם לארגונים ישראלים שעיקר פעילותם בחו"ל או לארגונים בינלאומיים העוסקים בפעילות גלובלית ,פילנתרופים ישראלים בעלי הון ,קרנות פילנתרופיות ישראליות ותאגידים ישראלים התורמים באמצעות נתינה כספית ושוות ערך למדינות בהן הם פועלים .למרות זאת ,נתינה מחוץ לישראל איננה בראש סדר העדיפויות של התורם הישראלי .למעשה ,הציבור בישראל מאמין באימרה "עניי עירך קודמים" (הבר .)0200 ,פחות מאחוז מהציבור הרחב תורם לארגונים הפועלים בזירה הבינלאומית ומעדיפים לתרום ליעדים מקומיים כמו בריאות ,חינוך ורווחה (חסקי-לוונטל ,יוגב-קורן וכץ, ,0200שמיד ואח' .)0223 ,זאת ,בניגוד למדינות אחרות :בבלגיה 11%מהתרומות יועדו ב0220 - למטרות בינלאומיות 91% ,מהתרומות בהולנד ב 09% ,0227-מהתרומות באיטליה ב3% ,0225- מהתרומות בבריטניה ב ,0221-ו 5%-מהתרומות בארה"ב ב .0202-דוגמא נוספת הן התרומות למדינות בדרום מזרח אסיה ב 0221-לאחר אסון הצונאמי .הישראלים תרמו בממוצע 02סנט וסך התרומות הסתכם ב ,$722,222-לעומת תרומה ממוצעת של $02בקרב ההולנדים ו $022-בקרב הנורווגים ( .)Udasin, 2011המצב דומה בקרב מרבית בעלי ההון הישראלים אשר נוטים להתמקד במטרות מבית ורק לאחר מכן במטרות בינלאומיות (סילבר .)0221 ,תפישה זו מתבטאת גם בסיוע ממשלתי למדינות לא מתפתחות ,כאשר 59%מהציבור טוען שעל מדינת ישראל להעדיף סיוע לנזקקים בתוך המדינה (פריד.)0221 , ניתוח התרומות מישראל בהקשר זה מלמד שעיקר התרומות המוענקות לארגונים ישראלים הפועלים במרחב הבינלאומי מקורן בארגונים וחברות בינלאומיות עתירות ממון או נדבנים עשירים מישראל ,ולא בתרומות קטנות וספורדיות .מרבית התרומות המוענקות לארגונים אלה מקורן בקרנות וסוכנויות יהודיות ולא יהודיות התומכות בפעילות בינלאומית באמצעות הקצאת מענקים ,כמו משרדי ממשלה וסוכנויות ישראליות ,ארגון ,USAIDהאיחוד האירופאי ,סוכנויות האו"ם וקרנות פילנתרופיות לא ישראליות ( .(Beck, 0221ב 0223-עיקר הכנסותיהם של ארגונים ישראליים העוסקים בפעילות בינלאומית היה מתרומות מחו"ל ( .)73%שאר ההכנסות נבעו 43 ממכירת שירותים ( )05%ותרומות משקי בית ועסקים בארץ (( )5%למ"ס .)0200 ,היקף הפעילות הבינלאומית של ארגונים ישראליים והתפלגותה בקרב מדינות שונות לא ניתנים להערכה אולם מיפוי שערכנו בהמשך הפרק מציג את עיקר הפעילות של מלכ"רים ישראלים בחו"ל. המיקוד בנתינה מקומית מתבטא גם בקרב המלכ"רים הישראלים ,אשר פעילותם הבינלאומית מצומצמת ביחס להיקפי הפעילות של מלכ"רים במדינות מערביות אחרות .בארה"ב פעילותם הבינלאומית של מלכ"רים הסתכמה ב $01-מיליארד ב ,0202-ובבריטניה ב $1.0-מיליארד באותה שנה ( .)Hudson Institute, 2012לעומת זאת ,הוצאות המלכ"רים הישראלים העוסקים בפעילות בינלאומית הסתכמו ב 0223-ב ₪027,075-שהיוו 2.0%מכלל ההוצאות של המלכ"רים (למ"ס, .)0200אולם ,כפי שיוצג בהמשך ,יש להדגיש הוצאות אלו לא משקפות את היקפה המלא של פעילותם הבינלאומית המוערכת בהוצאות גבוהות בהרבה. המניעים לנתינה הישראלית למטרות בינלאומיות פעילותם הבינלאומית של הארגונים הישראליים מבוססת על ערכים אוניברסאליים ומונעת מ מניעים ציוניים שנועדו להאדיר את המוניטין של מדינת ישראל ושל העם היהודי ברחבי העולם. הארגונים מונעים מהרצון ליצור גשרים וקשרים בין יהודים ללא-יהודים ובין ישראל והעולם המתפתח ( .)Beck, 2008הלגיטימציה הערכית לפעילותם הבינלאומית מתבססת על אותם טיעונים המצדיקים את הסיוע הזר של ממשלת ישראל ,וכוללים את חיזוק מעמדה הפוליטי, המדיני והתדמיתי של ישראל והציבור הישראלי ברחבי העולם (פרידBelman & Zahavi, ;0221 , .)2009לפי הבר ( ,)0200הנתינה הישראלית ליעדים בינלאומיים מושתתת על עקרון החליפין: החברה הישראלית תזכה לסיוע ועזרה ביום מן הימים בעקבות הסיוע שהיא מספקת כיום לחברות אחרות .הכוונה ליצירת הדדיות המתקיימת באופן חוצה-גבולות ונשענת על נתינה המתבצעת מתוך תפישה של "שלח לחמך."... מניעים אלה מתווספים למניעים העיסקיים והמסחריים המעודדים את הנתינה של תאגידים ישראלים .ההכרה בצורך של אחריות חברתית תאגידית ,קיומן של נורמות בינלאומיות והצורך בהתחייבות החברות למטרות גלובליות ( )USO: Universal Service Obligationsמובילה לנתינה בינלאומית של תאגידים אלה (.)Schwartz, 2008 44 ארגונים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית בשנות השמונים של המאה הקודמת התחילו ארגונים לא-ממשלתיים בישראל לכוון את פעילותם למטרות בינלאומיות .ארגונים אלה הצטרפו לקבוצה גדלה של ארגונים ממדינות שונות העוסקים בפעילות גלובלית הכוללת סיוע הומאניטארי ,פיתוח בר-קיימא ,יישוב סכסוכים ,חינוך לדמוקרטיה ועוד .כניסת הארגונים הישראלים לזירה הבינלאומית היתה חלק מהמגמות שתוארו לעיל וכוללות: ניסיונותיהם הכושלים של ממשלות מערביות למתן סיוע ומעורבות בסכסוכים מזוינים. התפתחות התקשורת הממוחשבת ,הזולה ,המיידית הזמינה והנגישה. חוסר העניין של ממשלות מערביות למעורבות באזורים בהם אין להם אינטרס גיאופוליטי ,צבאי ,כלכלי או מדיני. ההכרה של ארגונים ממשלתיים בינלאומיים כמו האו"ם ,ביעילות ,זריזות וחדשנות של ארגונים לא ממשלתיים בטיפול בסוגיות ברחבי העולם כמו פיתוח כלכלי וחברתי ,יישוב סכסוכים ,העצמת נשים ועוד (.)Maynard, 1999 תהליך הגלובליזציה והתפתחותה של "תרבות עולם" אשר השפיעו על הארגונים הישראלים השואפים להיות חלק מהסדר המוסרי הגלובלי שהתפתח בעשורים האחרונים וקורא לשוויון זכויות גלובלי בתחומים מגוונים (.)Boli, 2005 במקביל להתפתחויות אלו ,התרחשויות בזירה הישראלית ,ובראשן צמצום בסיוע החוץ הממשלתי ,השפיעו על כניסת הארגונים הישראלים לפעילות הבינלאומית .באופן מסורתי, העניקה ישראל סיוע זר כספי ושווה ערך למדינות באפריקה ,באסיה ובאמריקה הלטינית .סיוע זה התאפשר באמצעות הקמתה של מש"ב – המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ ב.0352- המחלקה נוסדה על מנת לסייע בפיתוח חברתי וכלכלי במדינות מתפתחות במקביל לחיזוק המעמד והמוניטין של ישראל בקהילה הבינלאומית .במהלך השנים סיוע החוץ הישראלי הצטמצם והשפיע באופן שלילי על היקף פעילותו של מש"ב והתקציבים העומדים לרשותו. בהקשר זה השתלבה פעילותם של הארגונים הלא ממשלתיים בישראל שהחלו לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי בממשלה במטרה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות מחוץ למדינה (הבר, .)0200פעילויות אלו נעשות ,בין היתר ,באמצעות התקשרויות עם מש"ב בדמות מיקור חוץ של שירותים כגון העברת השתלמויות והכשרות ברחבי העולם. 45 הבר ( )0200מצאה שארגונים ישראלים העוסקים בפעילות בינלאומית נחלקים לשלושה סוגים: ארגונים שפעילותם התמקדה בראשית דרכם בישראל ועם הזמן הופנתה לחו"ל. לקבוצה זו שייכים מרבית הארגונים הישראלים המעורבים בפעילות בינלאומית. דוגמאות כוללות את" :פרויקט איידס ירושלים" שהחל את פעילותו במאבק נגד הפצת האיידס .לבקשת משרד החוץ סייע הארגון בתחום זה באל-סלוודור ומשם המשיך בפעילותו הבינלאומית; ארגון ניספ"ד ( )NISPADשפועל משנות התשעים של המאה הקודמת לקדם תהליכי שלום בקרב חברות החוות שינויים פוליטיים וחברתיים. בתחילה פעל הארגון בשיתוף פעולה עם הרשות הפלשתינית וכיום פעילותו מתפרשת על פני מדינות רבות בעולם. ארגונים שהוקמו במטרה לפעול מחוץ לישראל ועם הזמן החלו לפעול בתוכה .דוגמאות כוללות את "ברית עולם" שהוקמה במטרה לסייע לילדים ובני נוער במצבי סיכון ברחבי העולם .הארגון החל לפעול בקרב האוכלוסייה הישראלית לאור קשיים בקבלת לגיטימציה מהציבור הישראלי לפעילותו בחו"ל; ארגון "לתת" הוקם במקור לספק סיוע חירום ראשוני לאוכלוסיות במצוקה מחוץ לישראל כאשר בשנותיו הראשונות כ32%- מפעילותו כוונה לחו"ל .כיום ,כ 32%-מפעילותו מתקיימת בישראל. ארגונים שקמו לסייע לאוכלוסייה אחת מוגדרת .במרבית המקרים ארגונים אלה נוסדו בעקבות שהייה ממושכת של חבריהם באזורים שונים בעולם וחשיפה לצרכים של אוכלוסיות מסוימות.דוגמאות כוללות את "עמותת ידידי טיבט" שמטרתה לסייע לעם הטיבטי ,עמותת "הצל ליבו של ילד" הפועלת בקרב אוכלוסיית הילדים חולי הלב במדינות מתפתחות ברחבי העולם. עיקר הפעילות הבינלאומית של הארגונים הישראלים היא מתן סיוע הומאניטרי במצבי חירום. הפעילות השוטפת של הארגונים נחלקת לשירותי בריאות ורפואה ,חינוך והכשרה ,סינגור ושיח על מדיניות .אזורי הפעילות שלהם משתנים בהתאם לנסיבות ולתחומי הפעילות שלהם .הם מתרכזים בעיקר בדרום-מזרח אסיה ,המזרח התיכון ,אמריקה הלטינית ואפריקה (.)Beck, 2008 ועוד ,הארגונים הישראליים פועלים בשותפות עם ארגונים יהודיים על ידי ניהול משותף של מיזמים וקבלת מענקים להפעלת המיזמים .אופי השותפות מושפע מהעובדה שמרבית הארגונים היהודיים הפעילים במרחב הבינלאומי אינם מהווים ארגונים מפעילים אלא עוסקים במימון וסיוע למיזמים בינלאומיים .בנוסף ,הארגונים הישראלים פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה עם 46 מש"ב במשרד החוץ ,סוכנויות האו"ם ,ארגון הבריאות העולמי ( ,)WHOועידת האו"ם לענייני פליטים ( ,)UNHCRתוכנית הפיתוח של האו"ם ועוד (.)Beck, 2008 מיפוי הארגונים הישראלים הפועלים במרחב הבינלאומי ברית עולם .ארגון פיתוח וסיוע הומניטארי ישראלי שהוקם ב .0225-הארגון פועל למימוש ערכי הנתינה של התרבות היהודית בזירה הבינלאומית ומתבסס על הניסיון הישראלי בהקמת תשתיות ובפיתוח קהילתי .פעילות הארגון מגוונת וכוללת :שליחת מתנדבים ישראלים ויהודים למשימות פיתוח בעולם ,פיתוח תוכניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות במדינות מתפתחות וסיוע במצבי חירום ומשבר .פעילויות אלו נעשות בשיתוף פעולה עם ארגוני פיתוח מקומיים ובינלאומיים.(Beck, 2008) 3 היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה .היחידה הוקמה בשנת 0315ומונה 552 מתנדבים המשתתפים בארץ ובחו"ל בפעולות חילוץ והצלה .4בשנת 0223הוציאה העמותה סך של ₪ 011,215עבור משלחות סיוע לבורמה והפיליפינים וב 0202-סך של ₪021,000עבור משלחות סיוע להאיטי .5בשנת 0200הוצאות העמותה עבור משלחות סיוע לסודן הסתכמו ב .6₪ 01,222-בשנת 0223קיבלה העמותה עבור הסיוע לנפגעי אסון הצונאמי בבורמה תרומה בסך של ₪ 02,015מהוועד היהודי האמריקאי אשר תרם גם סך של ₪ 11,215עבור סיוע לנפגעי השיטפונות בפיליפינים .7בשנת 0202קיבלה העמותה סכום של ₪ 002,222מישראייד עבור שלוש משלחות חילוץ להאיטי 8ובשנת 0200קיבלה סכום של ₪ 00,222עבור פעולות סיוע בדרום תימן.9 הצל ליבו של ילד .הארגון תרם ב 0223-למעלה מ 5-מיליון ש"ח לפעילויות למתן טיפול רפואי לילדים חולי לב מאפריקה ,הכשרת רופאים ממדינות אפריקה ,הטסת ילדים חולים לטיפול בישראל ומימון הטיפול הרפואי ,הטסה והפעלת משלחות רפואיות לאפריקה ועוד; בשנת 0202אירגנה העמותה שלוש משלחות רפואיות לאתיופיה, 3אתר עמותת ברית עולםhttp://www.britolam.org/heb/Index.asp?CategoryID=328 : 4אתר התנדבות בישראל- http://www.ivolunteer.org.il/Index.asp?ArticleID=417&CategoryID=178&Page=1 5דוחות כספיים ליום 13בדצמבר ,0232אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 6דוחות כספיים ליום 13בדצמבר ,0233אתר גיידסטאר./ http://www.guidestar.org.il : 7דוחות מילוליים ליום 13בדצמבר ,0222אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 8דוחות מילוליים ליום 13בדצמבר ,0232אתר גייסדטאר./http://www.guidestar.org.il : 9דוחות מילוליים ליום 13בדצמבר ,0233אתר גייסדטאר./http://www.guidestar.org.il : 47 לרומניה ולאנגולה .סך ההוצאות עבור משלחות אלו הסתכם ב 0223-ב ₪ 101,511 -וב- 0202ב.₪ 925,731- 10 בשנת ,0200אירגנה העמותה שלוש משלחות רפואיות לאנגולה, ושתיים לטנזניה .סך ההוצאות עבור משלחות אלו הסתכם ב 0200-ב.11₪ 751,775 - הקרן ההומניטארית של התנועה הקיבוצית .הקרן מסייעת לקהילות במצוקה בישראל ובחו"ל על ידי שליחת מתנדבים מהקיבוץ ,שהוכשרו בישראל ,לספק עזרה בשעת חירום לאזורי אסון ברחבי העולם ) .(Beck, 2008הקרן מפעילה גם פרויקטים של שיקום אזורי האסון כמו סיוע בהקמת בתי ספר .12דוגמאות אחרות הן שליחת צוותי מתנדבים לאחר רעידת האדמה בטורקיה ולאחר הוריקן "מיץ'" בהונדורס ,מתן עזרה לפליטים מקוסובו ואספקת מזון לאתיופיה ).(Beck, 2008 טופז .ארגון הפועל לביסוס רשת גלובלית של מתנדבים ישראלים ויהודים במסגרת תוכניות פיתוח וסיוע בינלאומיות .בשנת 0202טופז השקיע כ 922,222-ש"ח בארגון משלחות שסייעו לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי ;.ארגון טופז חבר ב"קואליציית נתן" המהווה פלטפורמה משותפת של ארגוני סיוע הומאניטריים ישראליים .הקואליצייה פועלת בתחומים מגוונים כגון סיוע לאחר אסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה ב,0221- סיוע לפליטים אפריקאיים וסיוע בגיאורגיה ובהאיטי;13 יד שרה .העמותה מסייעת למומחים ממדינות מתפתחות המעוניינים לאמץ את מודל הארגון בארצם בהתאם לצרכים ולתרבות המקומית .מחלקת קשרי החוץ של הארגון עוסקת ,בין היתר ,בהטמעת מיזמים ברוסיה ,קמרון ,אנגולה ,אוזבקיסטן ,ירדן ,דרום קוריאה ,דרום אפריקה ,אל סלבדור וטורקיה ) .(Beck, 2008ב 0202 -הארגון שיתף פעולה עם משרד החוץ בשליחת ציוד רפואי שיקומי להאיטי .מקורות המימון לפעילויות הבינלאומיות הם ממדינות זרות או מתרומות ייעודיות לפרויקטים.14 יטי"ב -ידידי טיבט בישראל .העמותה פועלת במטרה לסייע לעם הטיבטי ולהעלאת המודעות בישראל לעניין טיבט .15הסיוע לעם הטיבטי מתבטא בפיתוח חקלאי ,חינוך, רפואה ובשימור המורשת התרבותית .עיקר ההכנסות של העמותה מקורן בתרומות 10דוח שנתי ,0232מתוך אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 11דוח שנתי ,0233מתוך אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 12אתר ישראיידhttp://www.israaid.org.il/member_page.asp?id=1 - 13דוחות כספיים ליום ,13.30.0232מתוך אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 14דוח מילולי מצורף לדוח השנתי לשנת ,0232אתר גיידסטאר../http://www.guidestar.org.il : 15אתר עמותת ידידי טיבטhttp://www.tibet.org.il/ - 48 מחו" ל ולאחרונה קיימת צמיחה בתרומות מהאוכלוסייה הישראלית .דוגמאות למיזמים של העמותה כוללות :הכשרה בישראל של 52סטודנטים טיבטים בתחומי החקלאות, בריאות ופיתוח קהילתי בשיתוף מכון "ערבה"-המרכז הבינלאומי להכשרה חקלאית. העמותה משקיעה במיזם זה כ $0222-בשנה .בנוסף לפרויקטים אלה ,מתנדבי העמותה עזרו בשיקום ושיחזור המוזיאון הטיבטי בדרמסלה ,הודו ,וחידשו את הספרייה הטיבטית ) .(Beck, 2008בקיץ 0200תמכה העמותה במימון קורס אקדמי של חוקרת ישראלית המתמחה בסיפורי חיים שהועבר בדרמסלה ,הודו.16 ישראייד -הפורום הישראלי לסיוע הומאניטרי בינלאומי .מהווה קואליציה של ארגונים ישראליים ויהודיים הפועלים להענקת סיוע הומניטרי ברחבי העולם לצד הפעלת תוכניות ארוכות טווח באמצעות הכשרות מקצועיות של מומחים יהודים וישראלים .פעילויות הארגון כוללות משלחות ליפן ,קניה ,דרום סודאן ,פקיסטן ,הודו, האיטי ועוד .17הודות לתרומות של גופים פילנתרופים יהודים בארה"ב מקיים הארגון הכשרות מקצועיות עבור עובדי מדינה דרום סודאנים בתחומי טיפול בטראומה ,מניעת אלימות כלפי נשים וילדים וסחר בבני אדם .בשנת 0202הוצאות הארגון כללו כ0.1- מיליון ש"ח עבור פרויקט הסיוע להאיטי ,כ 55-אלף ש"ח לפרויקט הסיוע במינימאר ,וכ- 11אלף ש"ח עבור פרויקט הסיוע בפיליפינים ;18ביולי 0200נסעו מתנדבי הארגון לג'ובה, דרום סודאן במסגרת מבצע לחלוקת ציוד הומאניטארי בסיסי ונשארו במדינה במהלך השנה.19 מגן דוד אדום (מד"א) .הארגון פעיל במישור הבינלאומי והוא חבר בפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום .הוא מספק עזרה רפואית והכשרה לקהילות בארצות מתפתחות ) .(Beck, 2008מד"א העניק סיוע לנפגעי רעידת האדמה בטורקיה ולנפגעי הצונאמי .משלחות רפואיות נשלחו לסרי לנקה ,הודו ותאילנד עקב הצונאמי והוקמה מרפאת שדה בסרי לנקה בה טופלו כ 0922-חולים במשך שבועיים 16הנתונים והמידע הושגו בשיחה טלפונית עם גב' מאירה אבולעפיה ,יו"ר עמותת ידידי טיבט בישראל באוגוסט .0230 17לפירוט ראה באתר הארגון.http://israaid.co.il/Page.aspx?ID=523 : 18דוחות כספיים ליום 13בדצמבר ,0232אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 19אתר ישראל היום: http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=19629&newsletter=27.07.2012 49 ( .)Ellis & Sorene, 2008המדינות בהן מד"א היה פעיל לאחרונה הן :סרי לנקה, גיאורגיה ,אזרביג'אן ,ירדן ,סין ,אינדונזיה ,אוגנדה והאיטי )(Beck, 2008 .20 מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח .הארגון פועל בחברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים כדוגמת מעבר מקונפליקט לשלום ,מעבר לדמוקרטיה חברתית כלכלית, ופיתוח אנושי בר-קיימא .21מקורו של המימון המשמש למיזמים של המכון הוא משרדי ממשלה ,כמו משרד החקלאות וממשלות זרות דוגמת הממשלה הסינית .בין השנים 0225-0227הפעיל המכון תוכנית סיוע לתנועה הקואופרטיבית בפרובינציה הדרומית של סרי לנקה בשווי .$922,222במהלך שנת 0221קיים האגף הבינלאומי של המכון תוכניות בדרום אפריקה ,קניה ,אוגנדה ,טנזניה ,אתיופיה ,ניגריה והודו .כמו כן ,הפעיל המכון תוכניות הכשרה בקניה ובאוגנדה .ב 0223-ביצע המכון סדרת השתלמויות עבור מנהלי תאגידים עסקיים קואופרטיבים בסין במימונה של ממשלת סין בגובה .$052,222ב- 0202סיפק המכון סיוע לחקלאים בהאיטי בשווי $922,222בשיתוף עם ארגון .ACDIVOCAעל פי הדוח הכספי לשנת 0202הוציא המכון עבור קורסים משותפים סך של .₪ 703,701מתוך סכום זה הוציא המכון ₪ 159,013עבור קורסים משותפים פלסטיניים–בלגיים .22ב 0200-סיפק המכון סיוע בהכשרת 52סוכני שינוי בתחום החקלאות בדרום אפריקה .המיזם מומן על ידי משרד החקלאות ב.23$005,222- עמותת משאבים לפיתוח משאבי התמודדות .העמותה הוקמה ב 0310-במטרה לתת מענה לתושבי קו העימות באמצעות פיתוח תוכניות להתמודדות עם מצבי חירום במערכות קהילה ,חינוך ,בריאות ורווחה .24המיזמים הבינלאומיים שלה כוללים פרויקט חינוכי בתחום הפוסט-טראומה עבור מנהיגים ומומחים בסרי לנקה ,הכשרת רופאים מאתיופיה בהתמודדות עם טראומה ,חולי צרעת ושחפת ומתן עזרה למלכ"רים מקומיים באוגנדה המתמודדים עם ילדים חיילים בצפון המדינה ).(Beck, 2008 תבל בצדק .עמותה ישראלית הפועלת ליצירת קהילת יהודים מהארץ והעולם העוסקת בסוגיות אוניברסאליות כמו עוני עולמי ,פערים חברתיים והרס סביבתי מתוך מחויבות 20אתר מד"אhttp://www.mdais.org/271/ - 21אתר מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוחhttp://www.nisped.org.il/info/hebrew/new/hebrew-ajeec- - ; about.htmדוחות כספיים ליום 13לדצמבר .0222אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 22דוחות כספיים ליום 13לדצמבר .0232אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 23המידע סופק בכתב על ידי מר אריאל דלומי ,סמנ"כל מכון הנגב לאסטרטגיות ,שלום ופיתוח באוגוסט .0230 24למידע נוסף ראה אתר משאבים./http://www.icspc.org : 51 למסורת היהודית ולצדק חברתי וסביבתי .הארגון הפעיל ב 0223-תוכנית המשלבת לימודים והתנדבות בקטמנדו ,נפאל ,למשך ארבעה חודשים שהוצאותיה מוערכות ב- 17,222ש"ח .בשנה זו מרבית מקורות המימון של העמותה נבעו מארגונים וקרנות יהודיות בארה"ב .25במהלך שנת 0200העמותה פעלה בנפאל והאיטי בתחומי פיתוח קהילתי ,חקלאות ,חינוך ,בריאות והעצמת נשים. .Jerusalem AIDS Projectפעילות העמותה במישור המקומי והבינלאומי מתמקדת בחינוך למניעת איידס .הארגון פיתח מודלים ייחודיים למניעת איידס אשר אומצו על ידי 07מדינות מתפתחות באמריקה הלטינית ,אסיה ,אפריקה ומזרח אירופה .הארגון משתף פעולה עם גופים בינלאומיים כגון ארגון הבריאות העולמי ( )WHOו- .26UNAIDSב 0223-הקדישה העמותה כ ₪ 19,222-למבצע למניעת איידס באפריקה. ב 0202-הוצאות העמותה כללו סך של ₪ 05,031עבור סדנאות וכנסים בחו"ל .27ב0202- יזמה העמותה פיילוט בדרום אפריקה בתחום הדרכה למניעת איידס עבור מוהלים רפואיים בהוצאה שהסתכמה ב ₪ 917,015-וקורס בינלאומי להדרכת מחנכים למניעת איידס במיאנמר בהוצאה שהסתכמה ב.28₪ 72,150- תאגידים ישראלים העוסקים בנתינה בינלאומית בשנים האחרונות חברות ישראליות מכירות בחשיבותה של אחריות חברתית תאגידית מקומית ובינלאומית .הפעילות הבינלאומית כוללת תמיכה בארגונים העוסקים בפעילות הומאניטרית מגוונת כגון סיוע לאחר רעידת האדמה באינדונזיה ,שיקום בית הכנסת שהופצץ בתורכיה ואסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה .ועוד ,התאגידים פועלים לסייע בהקמת תשתיות כמו אספקת מים, ייצור והפצת מזון ,הקמת בתי חולים ,מתקנים לשירותי בריאות ,בתי ספר ,מרפאות שיניים, פארקים ,שירותי אינטרנט ועוד .בנוסף ,התאגידים תורמים לבניית יכולות שיאפשרו את שיפור איכות החיים וההזדמנויות של תושבים מקומיים באמצעות תוכניות הכשרה והעצמה ( .)Schwartz, 2008למרות זאת ,היקף הפעילות הפילנתרופית של חברות ישראליות בחו"ל עודנו 25דוחות כספיים ליום 13בדצמבר ,0222 ,אתר תבל בצדק- http://www.tevelbtzedek.org/index.php?option=com_content&view=frontpage&Itemid=60&lang=he 26למידע נוסף ראה.http://www.israaid.org.il/member_page.asp?id=11 : 27דוחות כספיים ליום 13בדצמבר .0232אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 28דין וחשבון מילולי לשנת ,0232אתר גיידסטאר./http://www.guidestar.org.il : 51 מצומצם והמאמצים שלהן מפוזרים .דוגמאות לתאגידים ישראלים העוסקים בנתינה חוצת- גבולות כוללות: חברת התרופות טבע אשר תרמה מוצרים רפואיים בשווי של כ $7-מיליון עבור נפגעי רעידת האדמה בהאיטי ושיתפה פעולה עם מלכ"רים שונים על מנת שתרופות אלו יגיעו ליעדן .התרומות הכספיות של החברה ברחבי העולם ב 0223-הסתכמו ב 052-מיליון ש"ח בקירוב .כמו כן תרמה החברה מוצרים ,ציוד ושירותים בהיקף של כ 000-מיליון ש"ח.29 חברת הנדל"ן גזית גלוב אשר תרמה במשך השנים לנושאי בריאות ,חינוך ,רווחה, אומנות ותרבות .הפעילות הפילנתרופית של החברה מכוונת לילדים ומבוגרים הסובלים ממחלות ,נוער בסיכון ,סטודנטים ,וילדים בעלי מוגבלויות .כשליש מסך התרומות של החברה מועברים לארגונים הפועלים בחו"ל :ב 0.27- 0227-מיליון ש"ח ,ב 0221-כ0.7- מיליון ש"ח וב 0223-כ 155,222 -ש"ח.30 בנק לאומי שתרם בארה"ב ב 0223-כ ₪ 072,222 -עבור קהילה וחברה ,תרבות ואמנות, בריאות וחינוך ילדים ונוער .ב 0202-תרם הבנק כ 0.27 -מיליון ₪עבור אותם תחומים. בבריטניה תרם הבנק ב 0223 -כ ₪ 052,222-וב 0202-כ .₪ 15,222-בנוסף ,הבנק תורם בנפרד למוסדות הקהילה היהודית :בשוויץ תרם הבנק ב 0223-כ ₪ 007,222-וב 0202-כ- .31₪ 105,222 תאגיד שטראוס -תורם ומעורב בקהילות מקומיות במדינות בהן הוא פועל :ברוסיה ובאוקראינה התאגיד פועל לסיוע לילדים ובני נוער בסיכון מרקע חברתי מגוון ותרומה והתנדבות במעון לילדים נזקקים .בפולין "שטראוס קפה "אסף תרומות של צעצועים וספרים לטובת בתי יתומים ,שיפוץ גני ילדים והצטרפות עובדים למאגר תרומות מח עצם" .שטראוס קפה" רומניה תרם למימון ניתוחי עיניים לילדים ממשפחות מעוטות 29דוח אחריות תאגידית בישראל -0222 http://www.teva.co.il/CorpResponsibility/Documents/Social%20Responsbility%20Report%202009%2 0%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D 7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA%202009%20.pdf 30דוח אחריות תאגידית http://gazit-globe.com/Data/Uploads/4.pdf - 31מתוך אתר בנק לאומיhttp://plus.leumi.co.il/chapters/%D7%A2%D7%A8%D7%9A- : %D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95% D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ 52 יכולת .חברת הבת של שטראוס' ,סברה' ,עודדה את עובדיה לתרום מוצרי מזון ותרמה סכום כספי דומה לעמותה '.32'Virginia Food Bank 32לקוח מתוך דו"ח אחריות תאגידית של שטראוס.http://cr.strauss-group.com/about : 53 סיכום :המגבלות לנתינה ישראלית בינלאומית למרות שנראה שיש פעילות מסוימת של ארגונים ישראלים התורמים כסף ,זמן וידע מקצועי למטרות בחו"ל ,הרי על פי הממצאים שהוצגו לעיל ,התרומות הן בהיקף קטן למדי ומעידות על חוסר היכולת של ארגונים אלה לגייס משאבים למטרות בינלאומיות .נראה שהציבורי הישראלי עדיין לא בשל לתרומות בינלאומיות ,מה עוד שהיקפי התרומה בישראל עצמה קטנים מאוד .יתכן שהציבור הישראלי רואה בעצמו כמוטב ולא כתורם ומתנדב ,בניגוד לתפישות הרווחות בקרב אוכלוסיות מערביות בצפון אמריקה ומערב אירופה. ניסיונות ההשתלבות של גורמים ישראלים בתחום הנתינה חוצת-הגבולות הם מוגבלים וקשה להעריך את תרומתם לפילנתרופיה הגלובלית חוצת הגבולות .בנוסף ,למרות השתלבותהגורמים האלה במגמה העולמית לא בטוח שהמגמה תתפתח בישראל ותתפוש תאוצה .הסיכויים שמספר הגורמים התורמים לחו"ל יגדל באופן משמעותי הם לא גדולים וזאת לאור העדר תרבות מפותחת של נתינה בישראל בכלל ולחו"ל בפרט. ניתן למנות מספר סיבות שבגינן הפילנתרופיה הישראלית נעדרת מסורת של נתינה ליעדים בינלאומיים .בראשן העדרה של מדיניות ממשלתית המעודדת נתינה פרטית למטרות בינלאומיות. חוקי המס בישראל אינם מכירים בתרומה לארגונים ויעדים בינלאומיים כפטורים ממס ( Beck, .)2008הדבר מציב מכשול בעיקר בפני תרומות של חברות ועסקים שנהנים מזיכוי מס בגובה 95%על תרומות לארגונים הפועלים בישראל ,אולם לא זוכים להטבה דומה על תרומה לארגונים בינלאומיים (.)Udasin, 2011 שנית ,סיוע החוץ של ממשלת ישראל למדינות זרות משפיע על הנתינה הפרטית של ישראלים למטרות דומות .הציבור הישראלי תומך בסיוע ממשלתי למדינות מתפתחות ,הנתפש כתחליף לנתינה ע"י גורמים פרטיים .בסקר שנערך ב 0221-נמצא שמרבית המשיבים ( )55%תומכים בסיוע החוץ של ישראל במדינות מתפתחות .ועוד ,מרבית הציבור תומך בסיוע במצבי חירום ומשבר ( ( )11%פריד.)0221 , שלישית ,כאמור ,חשיבותה של הפעילות הלא ממשלתית בזירה הבינלאומית ביחס לזירה המקומית היא פחותה בעיני הציבור הישראלי ,המאמין באידיאלוגיה של "עניי עירך קודמים" 54 (הבר .)0200 ,הציבור מאמין שזה תפקידה של הממשלה להיות מעורבת בזירה הבינלאומית. הפילנתרופים בישראל וכן תאגידים עיסקיים מעדיפים למקד את פעילותם בישראל ורק לאחר מכן להפנות משאבים למטרות בינלאומיות (סילבר .)0221 ,כל זה מסביר את הפעילות המוגבלת של יחידים וארגונים מישראל בפילנתרופיה הגלובלית חוצת הגבולות. 55 מקורות ברנר ,נ ,.חזן ,א ,.רודיך ,א ,.שמיד ,ה .)0202( .סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל. ירושלים :המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל ,האוניברסיטה העברית. הבר ,כ" .)0200( .אתוס "הנתינה המנוהלת" בשדה הסיוע ההומניטרי הבינלאומי הישראלי". חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל .כרך ג (.13-15 :)0 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( .)01.5.0200הודעה לעיתונות. המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל ( .)0200הפילנתרופיה בישראל :נתונים עדכניים .ירושלים: האוניברסיטה העברית. חסקי-לוונטל ,ד ,.יוגב-קורן ,.ה ,.כץ ,ח .(0200( .פילנתרופיה בישראל :0221דפוסי התנדבות, תרומה ותרומת איברים .באר שבע :המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב. סילבר ,א .)0221( .עידן הפילנתרופים? המקרה הישראלי .באר שבע :המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב. פריד ,א .0221 .סקר דעת קהל בנושא סיוע החוץ של ישראל למדינות העולם .תל אביב :בית הספר לממשל ומדיניות ע"ש הרולד הרטוך ,אוניברסיטת תל אביב. שמיד ,ה ,.רודיך ,א ,.שאול בר ניסים ,ח .)0223( .פילנתרפית העלית בישראל :מאפיינים ,מניעים ודפוסי תרומה .ירושלים :המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל ,האוניברסיטה העברית. שמיד ,ה .)0200( .מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה :00-מניעים וחסמים לנתינה ,דילמות, אתגרים וכיווני פעולה לעתיד .ירושלים :המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל ,האוניברסיטה העברית. Adelman, C.C. (2003). 'The privatization of foreign aid: Reassessing national largesse', Foreign Affairs, vol. 82, no. 6, pp. 9-14. Andreoni, J. (2001). The Economics of Philanthropy. In: N.J. Smelser & P.B. Baltes (Eds.) International Encyclopedia of the social and behavioral sciences. London: Elsevier. 56 Anheier, H.K. and Daly, S. (2004). Introduction: The future of global philanthropy. In: M. Kaldor, H.K. Anheier, and M. Glasius, eds., Global civil society yearbook 2004/2005. London: Sage. 1-27. Anheier, H.K. and Themoudo. N. (2004). The internationalization of the nonprofit sector. In: R.D. Herman and associates, eds., The Jossey-Bass handbook of nonprofit leadership and management, 2nd edition. San-Francisco: JosseyBass. 102-127. Anheier, H.K. and Daly, S. (eds.) (2006). Politics of foundations: a comparative analysis. London: Routledge. Aysa-Lastra, M. (2007). Diaspora Philanthropy: The Colombian Experience, In: P.D., Johnson, ed., Diaspora philanthropy: new roles and emerging models. Boston: The Philanthropic Initiative, Inc. and The Global Equity Initiative, Harvard University. Bach, R.L. (2002). 'New priorities for philanthropy', Ethics & International Affairs, vol. 16, no. 2, pp. 20-26. Beck, C. (2008). Jewish and Israeli aid and development: a mapping project. Tel Aviv: Hartog School of Government and Policy, Tel Aviv University. Belman, A., Zahavi, S. (2009). The rise and fall of Israel's bilateral aid budget 19582008. Tel Aviv: The Harold Hartog School of Government and Policy, Tel Aviv University. Benjamin, L.M. and Quigley, K.F.F. (2010). For the world's sake: US foundations and international grant making, 1990-2002. In: H.K. Anheier and D.C. Hammack eds., American Foundations. Washington, DC: Brookings Institution Press. 237261. 57 Bishop, M. and Green, M. (2008). How the rich can save the world: philanthrocapitalism. New York: Bloomsbury Press. Blau, P. M. (1964). Exchange and power in social life. New York: Wiley. Boli, J. (2005). 'Contemporary developments in world culture', International Journal of Comparative Sociology, vol. 46, no. 5-6, pp. 383-404. Brett, J. and Santiago-Sedaca, S., (2004). Diasporas, emigrés and development: economic linkages and programmatic responses: a special study of the USAID trade enhancement for the services sector (TESS) project. Washington DC: USAID. http://www.tessproject.com/products/special studies/diasporas emigres& development.pdf Brinkerhoff, J.M. (2009). 'Creating an enabling environment for diasporas' participation in homeland development', International Migration, doi: 10.1111/j.1468-2435.2009.00542.x Brinkerhoff, J.M. (2011). 'David and Goliath: diaspora organizations as partners in the development industry', Public Administration and Development, vol. 31, pp. 3749. Brown, L.D., Khagram, S., Moore, M.H. and Frumkin, P. (2000). Globalization, NGOs and multi-sectoral relations. In: J.S. Nye and J.D. Donahue, eds., Governance in a globalizing world. Harrisonburg, Virginia: R.R. Donnelley and Sons. 271-96. Brugha, R., Starling, M. and Walt, G. (2002). 'GAVI – the first steps: lessons for the global fund', The Lancet, vol. 359, no. 9304, pp. 435-38. Carman, J.G. (2009). 'Nonprofits, funders, and evaluation: Accountability in action', The American Review of Public Administration, vol. 39, pp. 374-90. 58 Casas, L. and Fiennes, C. (2007). Going global: A review of international development funding by UK trusts and foundation. London: New Philanthropy Capital. Center on Philanthropy at Indiana University (2005). Center on philanthropy panel study: key findings. Viewed 1.9.2011, http://www.philanthropy.iupui.edu/research/Key%20Findings%20January%2020 08.pdf Center on Philanthropy at Indiana University (2010). The 2010 million dollar list. Viewed 1.11.2011: http://www.philanthropy.iupui.edu. Center on Philanthropy at Indiana University. (2011). Giving USA 2011- The Annual Report on Philanthropy for the Year 2010: Executive Summary, Indiana University: Giving USA Foundation. Chervalier, B. and Zimet, J. (2006). American philanthropic foundations: emerging actors of globalization and pillars of the transatlantic dialog. Washington, DC: The German Marshall Fund on the United States. Cheung, C. K. and Chan, C. M. (2000). 'Social-cognitive factors of donating money to charity, with special attention to an international relief organization', Evaluation and Program Planning, vol. 23, no. 2, pp. 241-53. Chiswick, B.R. (2005). High skilled immigration in the international arena Discussion Paper No. 1782. Chicago: University of Illinois at Chicago; Institute for the Study of Labor (IZA). Clark, J. and Themudo, N. (2003). The age of protest: Internet based ‘dot causes’ and the "anti-globalization" movement. In: J. Clark, ed., Globalizing civic engagement. London: Earthscan. 109-26. 59 Cohen, M. A., Kupcu, M.F. and Khanna, P. (2008). 'The new colonialists', Foreign Policy. vol. 167, pp. 74-79. Cortina, J, and de la Garza, R. (2004). "Immigrant Remitting Behavior and Its Developmental Consequences for Mexico and El Salvador". Los Angeles, CA: The Tomas Rivera Policy Institute. Davis, K.E. and Dadush, S. (2010). 'The privatization of development assistance: Symposium overview', NYU Journal of International Law and Politics, vol. 42, no. 4, pp. 1079-89. Daly, S. (2004). The European Union and the third sector. In: A.K. Anheier and S. Daly, eds., European foundations and grant making NGOs. London: Europa. Desai, R.M. and Kharas, H. (2010). 'Democratizing foreign aid: Online philanthropy and international development assistance', Journal of International Law and Politics, vol. 42, no. 4, pp. 1111-42. Devane, R. (2006). The dynamics of diaspora networks: Lessons of experience. In: K. Yevgeny, ed., Diaspora networks and the international migration of skills. Washington: The World Bank. 59-65. Edwards, M. (2009). Why 'philanthrocapitalism' is not the answer: private initiatives and international development. In: M. Kremer, P. van Lieshout, and R. Went, eds., Doing good or doing better: development policies in a globalized world. Amsterdam: Amsterdam University Press. 237-254. Ellis, D.Y. and Sorene, E.D. (2008). Magen David Adom - Israel's EMS, Resuscitation, vol. 76, no. 1, pp. 5-10. Emerson. R.M. (1962). Power-dependence relations. American Sociological Review, vol. 27, pp. 31-41. 61 Fleisch, E. and Sasson, T. (2012). The New Philanthropy: American Jewish Giving to Israeli Organizations. Waltham: Maurice and Marilyn Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University. Fleishman, J. (2007). The foundation: a great American secret: how private wealth is changing the world. New York: Public Affairs, Perseus Book Group. Fortanier, F.N. & Tulder, R.J.M. van. (2009). Corporate societal responsibility 2009: building blocks, employee perspectives Rotterdam : Management messages: Krauthammer International. Foundation Center (2008). International grantmaking IV: an update on U.S. foundation trends. New York: Foundation Center. Foundation Center (2010). International grantmaking update. Viewed 1.10.2011, http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/nationaltrends.html. Foundation Center (2011). Foundation giving trends. Viewed 1.10.2011, http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/nationaltrends.html. Freinkman, L. (2002). Role of the diasporas in transition economies: lessons from Armenia. Washington, D.C.: Armenian International Policy Research Group. Gaberman, B. (11 April, 2003). The importance of creating the international infrastructure for philanthropy. The Center for Public and Nonprofit Leadership, Georgetown University, viewed 1.9.2011: http://cpnl.georgetown.edu/pages/nielson_issues_in_philos.cfm. Genest, C.M. (2005). 'Cultures, organizations and philanthropy', Corporate Communications: An International Journal, vol. 10, no. 4, pp. 315-27. Germenji, E. and Gedeshi, I. (2008). Highly skilled migration from Albania: an assessment of current trends and the ways ahead, Development Research Centre on Migration, Globalisation and Poverty working paper T-25. 61 Gillespie K. L., Riddle, E. Sayre and Sturges, D. (1999). Diaspora interest in homeland investment. Journal of International Business Studies vol. 30, no. 3, pp. 623-34. Grimm, S., Humphrey, J., Lundsgaarde, E. and John de Souza, S. (2009). European development cooperation to 2020: challenges by new actors in international development. European Development Co-operation 2020 Working Paper No.4, Seventh Framework Program. Viewed 15.9.2011, http://www.edc2020.eu/fileadmin/Textdateien/EDC2020_WP4_Webversion.pdf Hart, T.R. (2002). 'Ephilanthropy: using the Internet to build support', International Journal of Nonprofit and Voluntary Sector Marketing, vol. 7, no. 4, pp. 353-60. Hazan, O. (2009). The relationship between governmental funding and private funding of third sector organizations. Jerusalem: The Center for the study of philanthropy in Israel, The Hebrew University of Jerusalem. Heydemann, S. and Kinsey, R. (2010). The state and international philanthropy: the contribution of American foundations 1919-1991. In: H.K. Anheier and D.C. Hammack, eds., American foundations: roles and contributions. Washington D.C.: The Brookings Institution. 205-36. Ho, N.F., Wang, H.M.D. and Vitell, S.J. (2011). A Global Analysis of Corporate Social Performance: The Effects of Cultural and Geographic Environments. Journal of Business Ethics. doi: 10.1007/s10551-011-1047-y Hohati, P. (2010). 'Why national governments should support the European Foundation Statute', Effect: Exploring the Intersection of Foundations in Europe, vol. 4, no. 1, pp. 20-21. Hudson Institute (2009). The index of global philanthropy and remittances. Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012, 62 http://www.hudson.org/files/documents/Index. Hudson Institute (2011). The index of global philanthropy and remittances. Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012, http://www.hudson.org/files/documents/2011%20Index%20of%20Global%20Philant hropy%20and%20Remittances%20downloadable%20version.pdf Hudson Institute (2012). The index of global philanthropy and remittances. Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012, http://www.hudson.org/files/documents/2011%20Index%20of%20Global%20P hilanthropy%20and%20Remittances%20downloadable%20version.pdf Husted, B. and Allen, D. (2006). Corporate Social Responsibility in the Multinational Enterprise: Strategic and Institutional Approaches, Journal of International Business Studies, vol. 37, no. 6, pp. 838-49. Inglehart, R. and Baker, W.E. (2000). Modernization, Cultural Change, and the Persistence of Traditional Values, American Sociological Review, vol. 65, pp. 19-51. Itzigsohn, J., Dore Cabral, C., Hernandez Medina, E., and Vazquez, O. (1999). 'Mapping Dominican transnationalism: narrow and broad transnational practices', Ethnic and Racial Studies, Vol. 22, pp. 316-39. Jamali, D. (2010). 'The CSR of MNC subsidiaries in developing countries: global, local, substantive or diluted?', Journal of Business Ethics, vol. 93, pp. 181-200. Jenni, K.E. and Loewenstein, G. (1997). 'Explaining the identifiable victim effect', Journal of Risk and Uncertainty, vol. 14, pp. 235-57. Johnson, P., Johnson, S. and Kingman, A. (2004). Promoting philanthropy: global challenges and approaches. Guterslohs, Germany: The Bertelsmann Foundation. 63 Johnson, P.D. (2007). Diaspora philanthropy: influences, initiatives and issues. TPI. Viewed 1.9.2011, http://www.tpi.org/downloads/pdfs/Diaspora_Philanthropy_Final.pdf Johnson, P.D. (2011). Global institutional philanthropy: a preliminary status report. WINGS and TPI. Viewed 1.10.2011, http://www.tpi.org/resources/research/global_institutional_philanthropy_one.a spx Kasper, G. and Fulton, K. (2006). The future of corporate philanthropy: a framework for understanding your options. Monitor Institute. Viewed 1.9.2011, http://www.monitorinstitute.com/downloads/TMIFuture_Corporate%20Philan thropy.pdf Kogut, T. and Ritov, I. (2005). 'The identified victim effect: An identified group or just a single individual?', Journal of Behavioral Decision Making, vol. 18, pp. 157-67. Kroll, L. (2012). Forbes World's Billionaires 2012. Forbes. Viewed on 4.9.2012: http://www.forbes.com/sites/luisakroll/2012/03/07/forbes-worlds-billionaires2012/ Kuznetsov, Y. (2006). Diaspora networks and the international migration of skills: how countries can draw on their talent abroad. Washington, DC: The World Bank. Lavie, S. and Swedenburg, T. (1996). Introduction. In: S. Lavie and T. Swedenburg, eds., Displacement, diaspora, and geographies of identity. Durham, NC: Duke University Press. 1-25. 64 Lindenberg, M. and Dobel, J.P. (1999). 'The challenges of globalization for northern international relief and development NGOs', Nonprofit and Voluntary Quarterly Sector, vol. 28, no. 4, pp. 4-24. Lindenberg, M. and Bryant, C. (2001). Going Global: Transforming Relief and Development NGOs, Bloomfield, CT: Kumarian Press. Lowell, B.L. and Gerova, S.G. (2004). Diasporas and economic development: State of knowledge. Washington, DC: Institute for International Migration, Georgetown University. Lowell, B.L., Findlay, A. and Stewart, E. (2004). Brain strain: optimizing highly skilled migration from developing countries. Asylum and Migration working paper no.3, August, 2004. London: Institute for Public Policy Research. Lundsgaarde, E., (2010). Emerging Non-State actors in global development; Challenges for Europe. Working paper no.7, EDC 2020. Viewed 1.2.2011, http://www.edc2020.eu/86.0.html Luttmer, E.F.P. (2001). 'Group loyalty and the taste for redistribution', Journal of Political Economy, vol. 109, no. 3, pp. 500-529. Marten, R. and Witte, J.M. (2008). Transforming development? the role of philanthropic foundations in international development cooperation. Global Public Policy Research Paper no.10. Berlin: Global Public Policy Institute. Maxwell, D. et.al (2008). Preventing corruption in humanitarian assistance. Transparency International, Berlin. Viewed 1.7.2011, http://www.transparency.org/news_room/in_focus/2008/humanitarian_assistan ce Maynard, K. (1999). Healing Communities in Conflict: International Assistance in Complex Emergencies. New York: Columbia University Press. 65 Merz, A.M., Peloza, J. and Chen, Q. (2010). 'Standardization or localization? Executing corporate philanthropy in international firms', International Journal of Nonprofit and Voluntary Sector Marketing, vol. 15, no. 3, pp. 233-52. Metcalf -Little, H. (2010). 'The privatization of assistance in international development', Journal of International Law and Politics, vol. 42, no. 4, pp. 32233333. Meyer, J.W., Boli, J., Thomas, G.M., and Ramirez, F.O. (1997). "World Society and the Nation-State", American Journal of Sociology, vol. 103, no. 1, pp. 144-181. Micklewright, J. and Wright, A. (2005). Private donations for international development. In: A.B. Atkinson, ed., New sources of development finance. Oxford, England: Oxford University Press. 132-55. Millennium Development Goal Task Force (2011). The global partnership for development: time to deliver. MDG Gap Task Force Report 2011, United Nations. Viewed 1.9.2011, http://www.un.org/millenniumgoals/2011_Gap_Report/1138394%20%28E%29%20MDG%20Gap%20Report%202011_WEB%20NEW .pdf Moran, M. (2009). New foundations, the new philanthropy and sectoral "blending" in international development cooperation. Paper presented at the Australian Political Studies Association Conference, Macquarie University, Sydney, 2830 September, 2009. Moreno, E., and Plewes, B. (2007). Thinking globally? Canadian foundations and trends in international philanthropy. Ottawa, ON: Canadian Council for International Cooperation. 66 Muller, A. and Whiteman, G. (2009). 'Exploring the geography of corporate philanthropic disaster response: a study of Fortune Global 500 firms', Journal of Business Ethics, vol. 84, no. 589-603. Newland, K., Terrazas, A. and Munster, R. (2010). Diaspora philanthropy: private giving and public policy. Washington, DC: USAID, Migration Policy Institute. Nielsen, T., M. Riddle, L., A. (2009). Investing in peace: the motivational dynamics of diaspora investment in post-conflict economies. Journal of business ethics vol. 89, pp. 435-48. Okten, C. and Okonkwo-Osili, U. (2007). Preferences for international redistribution. Indianapolis, IN: Department of Economics, Indiana University-Purdue University at Indianapolis. Orozco, M. (2002). Latino hometown associations as agents of development in Latin America. In: R.O. de la Garza and B.L. Lowell, eds., Sending money home: Hispanic remittances and community development. Lanham, MD: Rowman & Littlefield Publishers, Inc. 85-100. Orozco, M. (2006). Diasporas, philanthropy and hometown associations: The Central American Experience. Paper presented for Global Equity Initiative Conference, Harvard University March 22, 2006. Owens, M.S. (2005). 'Legal framework of international philanthropy: the potential for change', Pace Law Review, Paper 30. Viewed 1.8.2011, http://digitalcommons.pace.edu/lawrev/30. Paine, R. (2005). 'The tax treatment of international philanthropy and public policy', Akron Law Review, vol. 19, pp. 1-24. 67 Petersen, A.C. and McClure, G. (2011). 'Trends in global philanthropy among U.S. foundations: a brief review of data and issues', The Foundation Review, vol. 2, no. 4, pp. 88-100. http://www.foundationstrategy.com/documents/actlocthinkglob.pdf Portes, A., Escobar, C., and Walton Radford, A. (2007). 'Immigrant transnational organizations and development: a comparative study', International Migration Review, vol. 41, no. 1, pp. 242-81. Quigley, K.F.F. (1993). 'Philanthropy's role in East Europe', Orbis, vol. 37, no. 4, pp. 581-98. Rajan, S.S., Pink, G.H. and Dow, W.H. (2009). 'Sociodemographic and personality characteristics of Canadian donors contributing to international charity', Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, vol. 38, no. 3, pp. 413-40. Ramos, H.A.J. and G. Kasper (1999). Women and philanthropy: understanding and engaging a high potential audience, Detroit, MI: Council on Michigan Foundations. Ray, L. (1998). 'Why we give: testing economic and social psychological accounts of altruism', Polity, vol. 30, no. 3, pp. 383-415. Reich, R. (2006). Philanthropy and its Uneasy Relation to Equality. In: W. Damon and S. Verducci, eds., Taking Philanthropy Seriously: Beyond Noble Intentions to Responsible Giving. Bloomington, IN: Indiana University Press. 33-49. Report of the High Level Committee on the Indian Diaspora (2002). Viewed 1.12.2011: indiandiaspora/nic/in/contents/htm Ribar, D. C. and Wilhelm, M. O. (1995). 'Charitable contributions to international relief and development', National Tax Journal, vol. 48, no. 2, pp. 229-44. 68 Roberts, R.D. (1984). A Positive model of private charity and public transfers. Journal of Political Economy, 92, 136-148. Ruffin. H., (2003). The globalization of American philanthropy. Sanford School of Public Policy, Duke University. Viewed 15.7.2011, http://www.sanford.duke.edu/centers/civil/papers.php. Sacks, E. W. (2008). Global trends: trends in the growth of community foundations by region in 2008. Community Foundation Global Status Report. Worldwide Initiatives for Grantmaker Support. Viewed 1.6.2011, http://www.wingsweb.org/download/2008%20GSR/2008%20GSR%20Overvi ew%20Part%202.pdf Salole, G. (2008). The importance of there being a European foundation Statue. In: N. MacDonald, L.T. de Borms, Eds., Philanthropy in Europe: a rich past , a promising future. London: Alliance Publishing Trust. 289-99. Schearer, B. (1995). The role of philanthropy in international development. Paper prepared for the Rockefeller Foundation Bellagio Conference: HumanCentered Development: The role of foundations, FLOs and NGOs. 16-19 October, 1995. Viewed 1.7.2011, http://www.synergos.org/knowledge/95/philanthropyininternationaldevelopmen t.pdf Schervish, P.G. and Havens, J.J. (1995). 'Do poor people pay more? is the U-shaped curve correct?', Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, vol. 24, no. 1, pp. 79-90. Schervish, P.G., Havens, J.J. and O'Herlihy, M.H. (2001). Agent-animated wealth and philanthropy: The dynamics of accumulation and allocation among high-tech 69 donors. Social Welfare Research Institute Boston Collage. Viewed 14 April 2007, http://www.ofpnet.org/content docunents/2001High-Tech Donors Study 6-2601.pdf Schervish, P.G. (2005). 'Major donors. major motives: the people and purposes behind major gifts', New Directions for Philanthropy and Fundraising, vol. 47, pp. 59-87. Schwab, K. (2008). 'Global corporate citizenship: working with governments and civil society', Foreign Affairs, vol. 87, no. 1, pp. 107-18. Schwartz, R. (2008). Tend first to the poor of your city? Philanthropic behavior among Israeli corporations operating in the developing world. Tel Aviv: Hartog School of Government and Policy, Tel Aviv University. Seidel, M. (2004). Diaspora philanthropy for India: A perspective from the United States. In: P. Geithner, P. Johnson and L. Chen, eds., Diaspora philanthropy and equitable development in China and India. Cambridge, MA: Global Equity Initiative, Harvard University Press. 215-257. Seidel, M. (2007). Vietnamese-American diaspora philanthropy to Vietnam. Boston, MA: The Philanthropic Initiative. In: J.E. Spero (2010), The global role of U.S. foundations. Foundation Center. Viewed 1.9.2011, http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/pdf/global_role_of_us_foun dations.pdf Seidel, M. (2008). A decade of research and practice of diaspora philanthropy in the Asia Pacific region: the state of the field. University of Iowa Legal Studies Research Paper No. 08-09. 71 Shaw, E., Gordon, J., Harvey, C., Maclean, M. (2011). Exploring contemporary entrepreneurial philanthropy. International Small Business Journal. doi: 10.1177/0266242611429164 Sheffer, G. (2002). 'A nation and its diaspora: A re-examination of Israeli-Jewish diaspora relations', Diaspora: A Journal of Transnational Studies, vol. 11, no. 3, pp. 1044-2057. Simon, F.L. (1995). 'Global corporate philanthropy: a strategic framework', International Marketing Review, vol. 12, no. 4, pp. 20-37. Spero, J. (2010). The global role of US Foundations. New York: The Foundation Center. Török, M. (2005). Gaining trust is a must: Hungarian NGOs and private giving. In: K. E. Koncz, ed., NGO sustainability in Central Europe. Budapest: Open Society Institute. 173-94. Udasin, S. 10 April 2011. Israel's complicated relationship with world aid. eJewish Philanthropy. Retrieved from [1.1.2012]: www.ejewishphilanthropy.com United Nations. (2006). Philanthropic foundations: actual versus potential role in international development assistance. Viewed 15.9.2011, http://www.un.org/partnerships/Docs/Foundations_DECCapitalFlowsDec06.pdf Vahlpahl, T. (2009). '(Still) unknown land? The international dimension of foundation in Europe', Trust & Trustees, vol. 15, no. 5, pp. 289-95. Vertovec, S. (2002). Transnational Networks and Skilled Labour Migration, Oxford: COMPAS. http://www.transcomm.ox.ac.uk/working%20papers/WPTC-02-02%20Vertovec.pdf Vertovec, S. (2003). Migrant transnationalism and modes of transformation, Paper presented at the International Migration Review conference on "Conceptual and 71 Methodological Developments in the Study of International Migration," Princeton: Princeton University. Vogel, A. (2006). 'Who's making global civil society?: philanthropy and US empire in world society', The British Journal of Sociology, vol. 57, no. 4, pp. 635-655. Warden, S. (2007). Joining the fight against global poverty: a menu for corporate engagement. Washington DC: Center for Global Development. Warr, P.G. (1982). Pareto Optimal Redistribution and Private Charity. Journal of Public Economics, 18, 137-138. Werbner, P. (2002). 'The place which is diaspora: citizenship, religion and gender in the making of chaordic transnationalism', Journal of Ethnic and Migration Studies, vol. 28, no. 1, pp. 119-33. Werbner, P. (2004). 'Theorizing complex diasporas: purity and hybridity in the South Asian public sphere in Western Europe', Journal of Ethnic and Migration Studies, vol. 30, no. 5, pp. 895-911. World Bank (2012). Migration and remittances factbook (2nd edition). Washington, DC: Author. Yoshioka, T. (2008). An analysis of million dollar gifts, January 2000- September 2007. Center on Philanthropy at Indiana University. Viewed 1.9.2011, http://www.philanthropy.iupui.edu/Research/docs/2008CCSFellowshipReport. pdf Young, N. and Shih, J. (2003). The Chinese diaspora and philanthropy. Cambridge, MA: Harvard University, Global Equity Initiatives. 72
© Copyright 2024