‫סדרת מאמרים‪ ,‬חוברת ‪ 17‬ירושלים‪ ,‬סיון תשע"ג‪ ,‬מאי ‪2013‬‬
‫פרסומי המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לא רק אהבת האדם‪ :‬הפילנתרופיה בראי התיאוריה והמחקר‪ -‬אבישג רודיך‬
‫עסקים ופילנתרופיה חדשה בישראל אתנוגרפיה של תורמים גדולים‪ -‬ברוך שמעוני‬
‫סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים‪ -‬הלל שמיד ואבישג רודיך‬
‫קרנות יהודיות‪ -‬ג'ף סלומון‬
‫על פילנתרופיה ואפקטיביות ‪ -‬תחום החינוך בישראל‪ -‬גדליה אורבך‬
‫מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל‪ :‬ערוצי תרומה לארץ ישראל ולמדינת ישראל משלהי‬
‫התקופה העות'מאנית ועד היום ‪ -‬דבי חסקי‪-‬לוונטל ופולה קבלו‬
‫פילנתרופית העלית בישראל‪ :‬מאפיינים‪ ,‬מניעים ודפוסי תרומה ‪-‬‬
‫הלל שמיד‪ ,‬אבישג רודיך‪ ,‬בשיתוף חנה שאול בר ניסים‬
‫הקשר בין מימון ממשלתי למימון פרטי של מימון המגזר השלישי‪ -‬אסנת חזן‬
‫פעילות סנגור של קרנות והשפעתן על מדיניות ציבורית ‪ -‬הניסיון האמריקאי‪ -‬ג'ואל ל‪ .‬פליישמן‬
‫הסיכה שצריכה לעצבן את הפיל‪ :‬יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה בפיתוח‬
‫מיזמים חברתיים‪ -‬מיכל אלמוג‪-‬בר ואסתר זיכלינסקי‬
‫סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל‪ -‬נאווה ברנר‪ ,‬אסנת חזן‪ ,‬הלל שמיד ואבישג רודיך‬
‫השפעות פסיכולוגיות על המוטיבציה לפעילות פילנתרופית‪ :‬אפקט הקורבן המזוהה מקורותיו‬
‫וגבולותיו‪ -‬תהילה קוגוט ואילנה ריטוב‬
‫על תרומות‪ ,‬הטבות מס ומה שביניהן‪ :‬תרומות יחידים וחברות למלכ"רים‪ ,‬והשפעת מדיניות‬
‫המס על תרומות אלה‪ -‬אסנת חזן‬
‫‪Explorations in Contemporary European Jewish Philanthropy- The Italian‬‬
‫‪Case in Context- Luisa Levi D'Ancona‬‬
‫מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה‪ :21-‬מניעים וחסמים לנתינה‪ ,‬דילמות‪ ,‬אתגרים וכיווני‬
‫פעולה לעתיד‪ -‬הלל שמיד‬
‫השפעת מקורות המימון השונים על ההתנהגות הארגונית‪ ,‬האסטרטגית‪ ,‬הפיננסית והניהולית‬
‫של ארגוני שירותי אנוש ללא כוונת ריווח‪ -‬הלל שמיד‬
‫המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‬
‫‪02-5823587 • 02-5882203‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הגלובליזציה של הפילנתרופיה‪ :‬אמצעים‪,‬‬
‫ערוצים ונתינה של פזורות‬
‫הלל שמיד‬
‫חנה שאול בר ניסים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬
‫המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫תקציר ‪2..................................................................................................................‬‬
‫הקדמה ‪4.................................................................................................................‬‬
‫פילנתרופיה חוצת גבולות‪ :‬הגדרות‪6..............................................................................‬‬
‫הבסיס התיאורטי להבנת פילנתרופיה חוצת גבולות‪01.......................................................‬‬
‫מטרות הנתינה הגלובלית‪01........................................................................................‬‬
‫מאפייני התורמים הבינלאומיים ‪06...............................................................................‬‬
‫הגורמים הדוחפים והבולמים את התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית‪01................................‬‬
‫נתינה בינלאומית‪ :‬דרכים ואמצעים ‪24...........................................................................‬‬
‫קרנות פילנתרופיות ‪24.....................................................................................‬‬
‫נתינה תאגידית גלובלית‪22...............................................................................‬‬
‫מהגרים ופילנתרופיה של פזורות ‪21....................................................................‬‬
‫דילמות בנתינה הבינלאומית ‪16....................................................................................‬‬
‫דיון ‪41....................................................................................................................‬‬
‫נתינה חוצת‪-‬גבולות בישראל‪ :‬השתלבותה של ישראל במאמץ הפילנתרופי הבינלאומי‪41..........‬‬
‫ארגונים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית‪46...........................................................‬‬
‫סיכום‪ :‬המגבלות לנתינה ישראלית בינלאומית‪55.............................................................‬‬
‫מקורות ‪52...............................................................................................................‬‬
‫תקציר‬
‫בחוברת זו ימצא הקורא סקירה מעודכנת על התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית ונתינה חוצת‬
‫גבולות‪ .‬דפוס זה של נתינה‪ ,‬החדש יחסית בנוף הפילנתרופיה‪ ,‬הוא תוצר של תהליכים חוצי‬
‫גבולות‪ ,‬חשובים ודרמטיים‪ ,‬שהשפיעו על העולם בעשרות השנים האחרונות‪ .‬בין התהליכים האלה‬
‫נציין את מגמת הגלובליזציה והתפתחות התקשורת האלקטרונית המתקדמת אשר כיווצו את‬
‫העולם למה שאנו מכנים "הכפר הגלובלי"‪ .‬לצד ההישגים הרבים שהביאה עמה תנועת‬
‫הגלובליזציה במספר רב של תחומים‪ ,‬עדיין היא לא הצליחה להתמודד עם בעיות וסוגיות חשובות‬
‫בחיי מדינות וחברות אשר המשאבים הלאומיים שלהם אינם מספיקים להבטחת רווחת תושביהם‬
‫ושלומם‪ .‬במקביל ל תהליכים אלה אנו עדים מעת לעת לאסונות טבע להם השפעה דרמטית על‬
‫גורלן של אוכלוסיות רבות המוצאות עצמן בחוסר כל ובהעדר יכולות אישיות‪ ,‬ארגוניות‬
‫וקהילתיות לצאת ממצבי המשבר‪ ,‬העוני והסכנה האישית לגורלם‪" .‬האסונות" המוכרים לנו‬
‫בעשור האחרון הם "סופת הקטרינה"‪" ,‬הצונאמי"‪ ,‬רעידת האדמה בהאיטי אך אלה הם רק חלק‬
‫ממכלול רחב של בעיות עוני וחולי‪ ,‬בערות והדרה חברתית המושכים את תשומת הלב של הקהילה‬
‫הבינלאומית ובפרט של המדינות העשירות‪ .‬המנגנונים הבינלאומיים של סיוע ותמיכה כספית‬
‫וטכנולוגית הנשענים על מימון ממשלתי אינם מספיקים עוד להתמודדות אפקטיבית עם צרכים‬
‫אלה‪ .‬תנועת הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות מהווה מרכיב חשוב המשלים ומוסיף לפעילות של‬
‫מדינות שונות בעולם‪ .‬המאפיין הבולט של הפילנתרופיה הבינלאומית היא התפישה‬
‫האוניברסאלית והגלובלית למתן מענה לצרכים וחוסרים הקיימים במדינות ובחברות שונות‪.‬‬
‫לתמיכה המסורתית בצרכים של יחידים‪ ,‬קהילות וחברות במדינות בהן עשו בעלי ההון את הונם‬
‫ורכושם התווסף כיוון חדש יחסית של תמיכה ביחידים‪ ,‬ארגונים וקהילות מחוץ לגבולות‬
‫הטריטוריאליים של המדינה בה חיים ופועלים בעלי ההון הרב‪ .‬כך אנו עדים ליוזמה של הקמת‬
‫הקרן השופעת של מלינדה וביל גייטס אליהם הצטרף המיליארדר הידוע וורן באפט ובעקבותיהם‬
‫הצטרפו רבים אחרים‪ .‬קרן זו מיועדת לתמיכה בתוכניות לשיפור מצבם הפיזי‪ ,‬הבריאותי‪,‬‬
‫החינוכי של אזרחי מדינות אשר נגישותם לתעסוקה‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לבריאות מוגבלת ואף לא קיימת‪.‬‬
‫העלייה בזרימתם של משאבים פיננסיים החוצים גבולות מושפעת מהצמיחה של קהילות טרנס‪-‬‬
‫לאומיות המורכבות ממהגרים המקיימים קשרים חוצי‪-‬גבולות עם מדינת האם‪ .‬מהגרים אלה‬
‫יוזמים מיגוון פעילויות אזרחיות ופילנתרופיות ומהווים עבור מדינת המוצא מקור חשוב‬
‫להשקעות חוץ ולשיפור קשריהן הפוליטיים והכלכליים‪ .‬במקביל לכך אנו עדים לשינויים בדפוסי‬
‫‪1‬‬
‫הנתינה הבינלאומיים של קהילות מהגרים ותיקות ומבוססות‪ .‬תרומות של יחידים‪ ,‬תאגידים‬
‫וקהילות‪ ,‬אשר יועדו בעבר לתמיכה בתוכניות ובמיזמים לאוכלוסיה אתנית ולאומית מסוימת‬
‫מתוך תחושת מחויבות להכרה בצרכים הלא מסופקים שלה‪ ,‬מופנות כיום לאלה הנדרשים להן אך‬
‫לא בהכרח משתייכים לקהילה שנהנתה בעבר מתרומות בעלי ההון‪ .‬השיקול המנחה את התורמים‬
‫הגלובליים הוא הראייה המקיפה והאוניברסאלית של הצרכים של אוכלוסיות במקומות ובמדינות‬
‫שונות‪ .‬המבחן של נאמנות לקהילה או למדינה מפנה את מקומו למבחן של מתן מענה לצרכים‬
‫האוניברסאליים ללא שיוך גיאוגרפי או טריטוריאלי‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הפילנתרופיה הבינלאומית מחפשת אפיקים חדשים ונוספים לתרומה‪ .‬זו מיועדת‬
‫לפיתוח רעיונות‪ ,‬מיזמים ותוכניות הנושאות אופי של חדשנות ושל פריצת דרך‪ ,‬של חשיבה מחוץ‬
‫לקופסה‪ ,‬המספקות השראה לפיתוח רעיונות ושירותים המקדמים את רווחתם‪ ,‬בריאותם‪,‬‬
‫השכלתם וחינוכם של אזרחי העולם‪ .‬כך נוצרת מעין תנועה נורמטיבית חדשה של תורמים‬
‫בינלאומיים המעורבים בכלכלות ובחברות של מדינות שונות המשפיעים על התפתחותן‪ .‬בעזרת‬
‫תרומותיהם הם גם מגייסים את המדינות האלה לקידום האינטרסים הפוליטיים של המדינות‬
‫בהן הם חיים וממשיכים לעשות את הונם‪ .‬כך אנו נוכחים לדעת שלצד האידיאולוגיה של‬
‫האלטרואיזם האוניברסאלי מתקיים השיקול התועלתני‪ -‬הלוקלי והלגיטימי‪ ,‬שהרי כל מערכת‬
‫חברתית מאופיינת ביחסי חליפין של תרומות ותמורות וזו גם מאפיינת את הפילנתרופיה‬
‫הבינלאומית‪ .‬תיאור שלה‪ ,‬של התורמים הבינלאומיים בעלי ההון הרב‪ ,‬של מניעיהם לתרומה‪ ,‬של‬
‫היקפה והתחומים המועדפים לתרומה וכן ניתוח של הדילמות הערכיות והמוסריות הקשורות בה‬
‫ימצא הקורא בחוברת זו‪ .‬בנוסף ימצא הקורא בחוברת זו מיפוי ראשון של יחידים‪ ,‬תאגידים‬
‫וארגונים פילנתרופים שמקור פעילותם העיקרי הוא מדינת ישראל ואשר פועלים במישור‬
‫הפילנתרופי הבינלאומי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה‬
‫בעשורים האחרונים אנ ו עדים לצמיחה בהיקפי הנתינה למטרות בינלאומיות ומעורבותם של‬
‫פילנתרופים עתירי ממון ביצירת קרנות למיזמים ולתוכניות בזירה הבינלאומית‪ .‬הצורך להבין‬
‫טוב יותר את התופעה של נתינה גלובלית חוצת‪-‬גבולות נובע ממגמה זו המסמלת את הפיכתם של‬
‫הפילנתרופים הפרטיים קרנות‪ ,‬תאגידים וקהילות‪ ,‬לשחקנים משמעותיים בפילנתרופיה‬
‫הבינלאומית לצד ממשלות וארגונים בינלאומיים‪ .‬חוברת זו מאפשרת לקוראים להבין טוב יותר‬
‫את מהות הנתינה הגלובלית ומציגה היבטים שונים שלה המתייחסים לאפיקי נתינה של יחידים‪,‬‬
‫קרנות‪ ,‬תאגידים ופזורות (‪ .)diasporas‬החוברת מציעה הגדרה לפעילות פילנתרופית חוצת‬
‫גבולות‪ ,‬האופן שבו היא מאפשרת את פיתוחם של אנשים וקהילות‪ ,‬הגורמים המעודדים אותה‬
‫והדילמות הניצבות בפני המעורבים בה‪.‬‬
‫החשיבות בהבנת תהליכים ומגמות הקשורים לפילנתרופיה הגלובלית מתעצמת נוכח העניין הגובר‬
‫בנתינה חוצת‪-‬גבולות על רקע הגידול בפערים ואי‪-‬השוויון המתרחב בעולם כולו‪ .‬צבירתו של הון‬
‫עתק בידי קבוצה מצומצמת של אנשים בעולם המערבי לצד העוני‪ ,‬המחסור והבעיות בעולם‬
‫השלישי הובילו לניסיון להבין את מקומו ותפקידיו של ההון הפילנתרופי הפרטי בזירה‬
‫הבינלאומית‪ .‬סקירה מעמיקה של הספרות הקיימת על נתינה בינלאומית מגלה שחקר‬
‫הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות ותרומתה לסיוע ופיתוח התמקד בעיקר בניתוח אמפירי של נתינה‬
‫ותוכניות סיוע של ארגונים לא‪-‬ממשלתיים וסוכנויות ממשלתיות‪ .‬האג'נדה המחקרית התבססה‬
‫בעיקר על לימוד מקומם המרכזי של גופים ממשלתיים בשיח על פיתוח וסיוע בינלאומי‪ ,‬כמו הבנק‬
‫העולמי‪ ,‬קרן המטבע העולמית‪ ,‬סוכנויות לפיתוח בינלאומי‪ ,‬ארגוני החברה האזרחית הלא‪-‬‬
‫ממשלתיים ותנועות חברתיות (‪.)Moran, 2009‬‬
‫למרות המחקרים המקיפים על סיוע בינלאומי‪ ,‬קיימת ספרות מחקרית מצומצמת העוסקת‬
‫בפילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות‪ ,‬החוקרת את מקומם ותפקידם של השחקנים העוסקים בנתינה‬
‫ומנסה בהצלחה לאמוד את היקפי ודפוסי הנתינה ברחבי העולם‪ .‬המחקרים בעיקר מנסים ללמוד‬
‫מהם המניעים לנתינה הבינלאומית וכן מהם הגורמים הדוחפים והבולמים אותה‪ .‬הספרות‬
‫המקצועית מתארת את המאפיינים האישיים של התורמים ואת תרומתם של גורמים סביבתיים‬
‫כמו הנהגה ראויה‪ ,‬מדיניות מעצבת מדיניות‪ ,‬רגולציה ומיסוי לעידוד או להגבלת הנתינה‬
‫הבינלאומית‪ .‬חלק אחר של המחקרים מתמקד בהבנה עמוקה יותר של יעילות הנתינה‬
‫‪3‬‬
‫הבינלאומית ומידת השפעתה (‪ )Impact‬על אוכלוסיות נתרמות וסוגיות גלובליות‪ .‬מחקרים אלה‬
‫משווים בין נתינה של יחידים וקהילות לזו של ממשלות וסוכנויות רב‪-‬לאומיות הפועלות בשמן‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הספרות חסרה הגדרה ברורה ואחידה של פילנתרופיה בינלאומית‪ ,‬גלובלית או‬
‫חוצת‪-‬גבולות ועוסקת פחות בפיתוח המושגי והתיאורטי של התופעה‪ .‬אין במחקרים הקיימים‬
‫ניסיון לתעד ולאפיין את התהליכים המקומיים והבינלאומיים הקשורים בנתינה חוצת‪-‬גבולות‬
‫ואסטרטגיות הפעולה של תורמים אלה‪.‬‬
‫חוברת זו מוקדשת לניסיון להבין טוב יותר את הנתינה חוצת‪-‬הגבולות ואת ניידותו של ההון‬
‫הפילנתרופי במציאות הגלובלית של ימינו‪ .‬החוברת מוקדשת לתיאור התופעה‪ ,‬הגדרתה וכן לסוגי‬
‫השחקנים הנוטלים בה חלק‪ .‬היא מציגה גישות תיאורטיות המתארות ומסבירות את הנתינה‬
‫ומנתחת את קיומם של ערוצי נתינה פרטיים וציבוריים במרחב הגלובלי‪ .‬היא מספקת תובנות על‬
‫מחויבותם של תורמים פרטיים לפיתוח עולמי‪ ,‬העדיפויות שלהם לתרומה והמנגנונים המרכזיים‬
‫העומדים לרשותם‪ .‬התיאור המוצג בחוברת מציג שלושה ערוצים מרכזיים לנתינה הבינלאומית‪:‬‬
‫נתינה מוסדית של קרנות‪ ,‬פעילות פילנתרופית גלובלית של תאגידים ופילנתרופיה של פזורות‬
‫וקהילות מהגרים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פילנתרופיה חוצת גבולות‪ :‬הגדרות‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית כוללת העברה חוצת‪-‬גבולות של כספים‪ ,‬מענקים ייחודיים‪ ,‬תרומות‬
‫בעין (‪ )in-kind services‬וזמן מתנדבים של יחידים‪ ,‬מוסדות פילנתרופיים וארגונים לא‪-‬‬
‫ממשלתיים‪ ,‬התומכים במטרות וצרכים מחוץ למדינתם ופועלים על מנת לספק להם מענה‬
‫אפקטיבי (‪.)Anheier & Themudo, 2004; Casas & Fiennes, 2007; Metcalf Little, 2010‬‬
‫בתהליך זה הנתרמים הם זרים‪ ,‬במרבית המקרים ללא קרבה פיזית או היכרות אישית עם‬
‫התורמים‪ ,‬אך גם קיימת האפשרות להיכרות אישית וזיהוי האנשים הזקוקים לתרומה ולתמיכה‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬כאמור‪ ,‬מעורבותם של שחקנים פרטיים בנתינה גלובלית הולכת ומתרחבת‬
‫וכוללת תורמים יחידים‪ ,‬קהילות‪ ,‬תאגידים‪ ,‬קרנות‪ ,‬ארגונים דתיים‪ ,‬אוניברסיטאות וארגונים‬
‫נוספים ללא מטרת ריווח ( ‪Adelman, 2003; Desai & Kharas, 2010; Moreno & Plewes,‬‬
‫‪.)2007; Ruffin, 2003‬‬
‫שלושת המקורות הפיננסיים הגדולים ביותר בתחום ההעברות חוצת‪-‬הגבולות הן פילנתרופיה‪,‬‬
‫העברות כספים של פזורות )‪ (remittances‬והשקעות הון פרטיות‪ .‬סה"כ ההעברות הכספיות‬
‫ממקורות אלה הסתכם ב‪ $575-‬מיליארד בשנת ‪ 0202‬וסכום זה היה גדול פי ארבע מהסיוע‬
‫הממשלתי הרשמי (‪ )ODA: Official Development Assistance‬שהסתכם ב‪ $001-‬מיליארד‬
‫באותה שנה‪ .‬ההעברות נחלקות לתרומות מאנשים פרטיים (‪ $903‬מיליארד)‪ ,‬העברות פזורה‬
‫(‪ $032( )remittances‬מיליארד)‪ ,‬קרנות תאגידיות ופילנתרופיות (‪ $55‬מיליארד) ( ‪Hudson‬‬
‫‪ .)Institute, 2012‬נתונים חלקיים אלה המתפרסמים על ידי מוסדות רשמיים ומכוני מחקר‬
‫מלמדים כי הנתינה הפרטית גבוהה בכל המדינות מהנתינה התאגידית ושתיהן יחד גבוהות‬
‫מהסיוע הממשלתי למדינות מתפתחות‪ .‬מגמה זו קיימת אף במדינות מערביות רבות בהתפלגות‬
‫התרומות הפנים‪-‬ארציות והיא משתקפת גם בפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 0331-0221‬חלה עליה בנתינה הבינלאומית באמצעות יחידים‪ ,‬חברות תאגידיות וקרנות‬
‫פילנתרופיות והיא כמעט והוכפלה במהלך שנים אלו (‪ .)Hudson Institute, 2009‬חלקן של‬
‫התרומות מסך ההעברות והתפלגותן בקרב מדינות שונות לא ניתנים להערכה בהעדרם של נתונים‬
‫השוואתיים‪ .‬ידוע שמרבית התרומות הבינלאומיות מקורן בארה"ב ואלו הסתכמו ב‪ 0202-‬ב‪$93-‬‬
‫מיליארד מארגונים ללא כוונת ריווח (‪ $01‬מיליארד)‪ ,‬תאגידים (‪ $7.5‬מיליארד)‪ ,‬ארגונים דתיים‬
‫‪5‬‬
‫(‪ $7.0‬מיליארד)‪ ,‬קרנות (‪ $1.5‬מיליארד)‪ ,‬מיזמים התנדבותיים (‪ $9.7‬מיליארד) ומוסדות להשכלה‬
‫גבוהה (‪ $0.3‬מיליארד) (‪.)MDG Gap Task Force Report, 2011; Hudson Institute, 2012‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ב‪ 0202-‬בבריטניה התרומות של ארגונים ללא מטרת ריווח למדינות מתפתחות‬
‫הסתכמו ב‪ $1.0-‬מיליארד וסכום זה איננו כולל נתינה של קרנות‪ ,‬תאגידים וכנסיות‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שהסכום הנקוב עשוי להיות גבוה בהרבה אך בהעדר מידע קשה להעריך את סה"כ שווי ההעברות‬
‫הכספיות חוצות הגבולות‪ .‬נתונים חלקיים מלמדים כי מקורות פרטיים תרמו במסגרת זו‬
‫מיליארד דולרים ב‪ 0221-‬למדינות מתפתחות‪ .‬מקורו של סכום זה מתרומות יחידים (‪151.5‬‬
‫מיליון)‪ ,‬מעזבונות (‪ 99.5( )bequests‬מיליון) ומתאגידים (‪ 520‬מיליון)‪ .‬ביפן הסתכמו התרומות‬
‫הפרטיות ליעדים בחו"ל ב‪ 0223-‬ב‪ $9.9-‬מיליארד ובצרפת במיליארד דולרים ממקורות פרטיים‪,‬‬
‫עיזבונות ותאגידים‪ .‬באיטליה נתרמו ‪ $519.0‬מיליון ב‪ ,0221-‬סכום הגבוה בהרבה מזה שנתרם על‬
‫ידי ממשלת איטליה באותה שנה‪ ,‬כ‪ $050-‬מיליון (‪.)Hudson Institute, 2011, 2012‬‬
‫מקור הנתינה ליעדים בינלאומיים הוא ממדינות מפותחות‪ ,‬בהן קיים ההיצע של נתינה‬
‫פילנתרופית‪,‬למדינות מתפתחות בהן יש צרכים דחופים ובלתי מסופקים‪ .‬בשנת ‪ 0202‬התרומות‬
‫מארה"ב יועדו למדינות מתפתחות באמריקה הלטינית (‪ ,)93%‬תת‪-‬הסהרה באפריקה (‪,)01%‬‬
‫אירופה ומרכז אסיה (‪ ,)01%‬אסיה (‪ ,)02%‬צפון אפריקה והמזרח התיכון (‪( )7%‬שם‪.)0200 ,‬‬
‫צמיחתה של הפילנתרופיה הבינלאומית מתקיימת במקביל לדפוס הסיוע הרשמי של הנתינה של‬
‫מדינות מפותחות (‪ )ODA: Official Development Assitance‬ואף צפויה לעלות עליו בהיקף‬
‫הנתינה‪ .‬היא ממחישה את ההפרטה של הסיוע הזר בעשורים האחרונים ולכן לתחומי פעילותה‬
‫והשפעתה חשיבות רבה ביחסים בין מדינות מפותחות למתפתחות‪ .‬היא מכוונת לצמצום‬
‫הגירעונות העצומים שנותרים לאחר יציאת הסיוע הזר‪ .‬יש לה תפקיד מרכזי במדינות בהן הסיוע‬
‫הממשלתי לא מגיע לרף ה‪ 2.7%-‬מהתוצר הלאומי הגולמי‪ ,‬כפי שנקבע בדיוני ארגון המדינות‬
‫המתועשות (‪ Organization for Economic and Co-operation and Development‬ה‪.)OECD-‬‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית משלימה את הסיוע הרשמי של ממשלות שמטרתו למגר מצוקות‬
‫חברתיות וכלכליות וכן הדרה חברתית ( ‪Boli, 2005; Davis & Dadush, 2010; Edwards,‬‬
‫‪ .)2009; Rajan, Pink & Dow, 2009; Schearer, 1995‬אולם‪ ,‬בשונה מסיוע זה לפילנתרופיה‬
‫הבינלאומית תפישה של השקעה בעלת השפעה כפולה על החברה‪ :‬יצירה של מוסדות חדשים לצד‬
‫‪6‬‬
‫עזרה למיזמים הנמצאים בתחילת דרכם (‪ .)Ruffin, 2003‬הפילנתרופים הבינלאומיים פועלים‬
‫בסביבה הגלובלית באופן יעיל‪ ,‬גמיש וחדשני‪ .‬הם מכוונים להשפעה לטווח הארוך‪ ,‬לפעילות ברמה‬
‫האישית והקהילתית‪ ,‬לקידום תוכניות בעלות אופי חברתי ואזרחי וכן בניית יכולות ותשתיות‬
‫ארגוניות וקהילתיות (‪ .)Desai & Kharas, 2010‬הם פועלים באמצעות אסטרטגיות חדשניות כמו‬
‫מימון‪-‬מיקרו (‪ ,)microfinance‬יזמות חברתית‪ ,‬עידוד תרבות הפנאי‪ ,‬טיפוח יזמות ועסקים‬
‫קטנים‪ ,‬תחומי פעולה פרטניים ומוגדרים‪ ,‬גישה פרו‪-‬אקטיבית ופעולה באמצעות שותפויות‬
‫(‪.)Edwards, 2009; Orozco, 2002; Fortanier & van Tulder, 2009‬‬
‫גישות קוסמופוליטיות רואות בפילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות חלק מהתהוות החברה העולמית‬
‫האוניברסאלית (‪ )World Society‬הכוללת מוסדות בתחום האזרחי‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬קידום מדע‬
‫וטכנולוגיה‪ ,‬פיתוח חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת וניהול‪ .‬ארגונים ומוסדות פילנתרופיים השייכים‬
‫לחברה העולמית מקרבים בין עמי העולם מבחינה פוליטית‪ ,‬כלכלית וחברתית ( ‪Meyer, Boli,‬‬
‫‪ .)Thomas and Ramirez, 1997‬מוסדות אלה‪ ,‬באמצעות התוכניות שהם מממנים‪ ,‬תורמים‬
‫להפצת ערכים תרבותיים וחברתיים ברחבי העולם הנשענים על רציונאליות‪ ,‬אינדיבידואליזם‪,‬‬
‫קידמה ואוניברסאליות‪ .‬ערכים אלה כוללים את ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬השתתפות אזרחית במהלכים‬
‫חברתיים ופוליטיים וכן ערכים קוסמופוליטיים כמו סובלנות וכיבוד זכויות אדם באשר הוא‬
‫(‪.)Inglehart & Baker, 2000‬‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית ומוסדותיה מייצגים את אחת הדרכים באמצעותן חברות ומדינות‬
‫נפתחו לתהליך הגלובליזציה וממשיכות להשתלב בחברה העולמית האוניברסאלית‪ .‬הפיכת העולם‬
‫לכפר גלובלי מעודדת את הנתינה חוצת‪-‬הגבולות ומספקת לה הזדמנויות לפיתוח ההשקעות‬
‫והתרומות‪ .‬בכך תורמת הפילנתרופיה הבינלאומית לפיתוח תשתית לחיזוקה וביצורה של החברה‬
‫האזרחית הגלובלית כאשר היא מהווה חלק מרכזי מחברה זו (‪,)Benjamin & Quigley, 2010‬‬
‫הכוללת מוסדות לאומיים‪ ,‬אזוריים וגלובליים‪ ,‬רשתות מקצועיות והתאגדויות וולונטריות‬
‫(‪.)Gaberman, 2003; Johnson, Johnson & Kingman, 2004‬‬
‫‪7‬‬
‫בבסיס הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות מצויה התפישה לפיה יש לקדם סדר עולמי "הוגן" הכולל‬
‫חלוקה צודקת של ידע‪ ,‬טכנולוגיה ומשאבים‪ .‬מוסדות פילנתרופים בינלאומיים ממלאים תפקיד‬
‫מרכזי בחלוקה מחדש של עושר ברחבי העולם (‪ .)Okten & Osili, 2007‬בנג'מין וקוויגלי‬
‫(‪ )Benjamin & Quigley, 2010‬רואים במוסדות אלה סוכנים מקומיים הפועלים לשינוי חברתי‬
‫עולמי‪ .‬פילנתרופים בינלאומיים הם בין הראשונים להגיב לבעיות העומדות על סדר היום העולמי‪,‬‬
‫מעודדים יזמות חברתית גלובלית‪ ,‬ומסייעים לפיתוחם ולביסוסם של מוסדות וארגונים לא‬
‫ממשלתיים (‪ .)Heydemann & Kinsey, 2010; Moran, 2009‬הונם מסייע לממן ולממש את‬
‫מטרות הפיתוח של המילניום לשנת ‪ ,0205‬כפי שנקבעו על ידי מוסדות האו"ם ;‪(Bach, 2002‬‬
‫‪ ,)Micklewright & Wright, 2005‬ובכך לתרום לשיפור איכות החיים של העניים‪ ,‬המקופחים‬
‫והמוחלשים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הבסיס התיאורטי להבנת פילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות‬
‫במטרה להבין טוב יותר את התהליכים והמגמות הקשורות בפילנתרופיה חוצת הגבולות‪ ,‬אנו‬
‫מבקשים להציג מסגרת תיאורטית המתבססת על תיאוריות מקובלות לניתוח תהליכים הקשורים‬
‫לפילנתרופיה‪ .‬תיאוריות אלו הן "תיאורית החליפין החברתי" (‪,)Social Exchange Theory‬‬
‫"תיאורית ההזדהות" (‪ )Identification Theory‬ותיאורית "הקורבן המזוהה" ( ‪The Identifiable‬‬
‫‪.)Victim Effect‬‬
‫על פי תיאורית החליפין החברתי מתקיימים יחסי חליפין בין אנשים‪ ,‬בין ארגונים ובין אנשים‬
‫וארגונים (‪ .)Blau, 1964; Emerson, 1962‬התיאוריה מניחה התנהגות רציונאלית של בני אדם‬
‫המשתמשים במשאבים העומדים לרשותם כדי לקדם את המטרות והאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫התיאוריה מדגישה את התועלת ההדדית שבני אדם מפיקים מיחסי הגומלין שיש להם עם אנשים‪,‬‬
‫מוסדות וארגונים‪ .‬כל אינטראקציה של חליפין המוגדרת במונחים של "תן וקח" מניחה שבתמורה‬
‫לתרומה של היחיד הוא מצפה לקבל תגמולים מסוימים שיענו על ציפיותיו‪ .‬זאת‪ ,‬בהשוואה‬
‫לתגמולים שהאחרים מקבלים‪ ,‬תוך שמירה על עקרונות ההוגנות והצדק שחלקו לא יקופח‪.‬‬
‫בתהליך החליפין כל אחד מהצדדים המעורבים שואף לקבל את התגמול הגבוה ביותר תמורת‬
‫ההשקעה הנמוכה ביותר‪ .‬מכאן נובע‪ ,‬יחידים הנמצאים ביחסי גומלין יקיימו אותם כל עוד‬
‫התגמולים הצפויים להם יהיו גדולים מהשקעתם המתבטאת בידע‪ ,‬זמן‪ ,‬כסף ומשאבים אחרים‪.‬‬
‫המניעים הדוחפים יחידים להיכנס לתהליך החליפין הם חומריים ולא חומריים‪ .‬המניע החומרי‬
‫של פילנתרופים בזירה הבינלאומית מתבטא ברצון להרחיב את מעגל העסקים הבינלאומי וכן‬
‫הרצון להשפיע על ממשלות כדי לקבל הטבות מסוימות בתמורה להשקעה‪ .‬המניע הלא חומרי‬
‫מתבטא ברצונו של הפילנתרופ ‪,‬המהווה שחקן חשוב בזירה הבינלאומית‪ ,‬לקבל הכרה והוקרה על‬
‫תרומתו‪ ,‬להעניק ממד ערכי ומוסרי לפועלו‪ ,‬למצב אותו כבעל השפעה בזירה הבינלאומית וכמנהיג‬
‫מוכר ולגיטימי המשתתף בהכרעות להן השלכות עולמיות‪.‬‬
‫התיאוריה השנייה היא תיאורית ההזדהות ( ;‪Schervish, 2005; Schervish & Havens, 1995‬‬
‫‪ .)Schervish, Havens & Oherlihy, 2001‬תיאוריה זו מניחה קיום יחסי גומלין בין אנשים בהם‬
‫הבסיס למעורבות פילנתרופית הוא קיומה של הזדהות אמפתית עם צרכי האחר וויתור על‬
‫האינטרס העצמי למען האינטרס של האחר‪ .‬המעשה המוסרי של הנתינה יוצר את הקשר בין‬
‫‪9‬‬
‫התורם והנתרם במה שמוגדר על ידי ‪" ,)0225( Schervish‬יחסי דאגה" המעשירים את שני‬
‫הצדדים ומיטיבים עמם‪ .‬הבסיס לפעילות הפילנתרופית הוא רגש של הזדהות וזיהוי האינטרסים‬
‫של האחר עם האינטרסים העצמיים‪ .‬המודל מזהה שני רכיבים מרכזיים בקיומו של רגש הזדהות‪:‬‬
‫נטיות אישיות המעודדות מעשים פילנתרופיים ותומכות בהם‪ ,‬וכן קיומם של קהילות אליהן‬
‫משתייך התורם‪ .‬על פי תיאוריה זו‪ ,‬הנתינה חוצת‪-‬הגבולות הנעשית על ידי יחידים וקהילות נובעת‬
‫מהזדהותם של אלה הנמצאים מחוץ לגבולות ארצם‪-‬מולדתם הטבעית עם אלה הנמצאים בה‪.‬הם‬
‫מגלים אמפתיה לצורכי אלה שאינם נהנים מהעוגה הלאומית והנמצאים בשולי החברה בשכבות‬
‫סוציו‪-‬אקונומיות נמוכות והזקוקים לפיתוח חברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬רפואי ואחר‪.‬‬
‫התיאוריה השלישית היא תיאורית "אפקט הקורבן המזוהה"‪ .‬על פי תיאוריה זו‪ ,‬הנכונות לעזור‬
‫לאחרים עמם אין לנו קשר ממשי מתגברת לעיתים כאשר קיים מידע כלשהו אודות הקורבן‬
‫(האדם הנזקק) המזהה ומבחין אותו מקורבן שאיננו מזוהה‪ ,‬או ממקרה סטטיסטי כלשהו‪.‬‬
‫המחקר בעניין זה מלמד כי זיהוי זה אינו מכיל מידע משמעותי על הקורבן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחקרים‬
‫אחרים מראים כי השפעת הזיהוי מתרחשת רק כאשר קיים קורבן אחד מסוים ולא כאשר קיימים‬
‫מספר קורבנות (‪ .)Kogut & Ritov, 2005‬כתוצאה מהתגובה האוהדת כלפי היחיד המזוהה‪,‬‬
‫קרבנות יחידים מזוהים זוכים לעזרה רבה יותר מזו שמקבלת קבוצה של קרבנות לא מזוהים‬
‫הנמצאים במצב דומה‪ .‬ממצאי מחקרים מלמדים כי התגובה הרגשית כלפי קרבנות מזוהים‬
‫מהווה גורם מרכזי ביצירת העדפה זו‪ .‬עוצמת הרגשות המתעוררים כלפי קורבן יחיד מזוהה חזקה‬
‫יותר מזו שמעורר יחיד לא מזוהה‪ ,‬או מזו שמעוררת קבוצת קרבנות (מזוהים או שאינם מזוהים)‬
‫(‪ .)Jenni & Loewenstein, 1997‬מאפיין חשוב נוסף העשוי להשפיע על נכונות אנשים לעזור‬
‫לקורבנות מזוהים היא שייכות הקרבן לקבוצה חברתית כלשהיא והיחס בין התורם הפוטנציאלי‬
‫לקבוצה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מהות הקבוצות והקריטריון היוצר אותן ‪,‬משחקים תפקיד חשוב בהשפעת‬
‫הזיהוי של הקורבן על התורם הפוטנציאלי‪.‬‬
‫תיאוריה זו נמצאה מתאימה להבנת הפילנתרופיה חוצת הגבולות בה יחידים‪ ,‬לאו דווקא בעלי הון‬
‫ניכר‪ ,‬וקהילות של מהגרים התורמים ליחידים ולמשפחות במדינות המוצא שלהן‪ ,‬מזהים אותם‬
‫כקרובי משפחה הנזקקים לתרומות המועברות אליהם והתומכים בהם מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫התיאוריה המדגישה שני היבטים מרכזיים של זיהוי הקורבן וזיהוי הלאום כגורמים המקדמים‬
‫נתינה‪ ,‬מסבירה היטב מדוע מהגרים מארצם‪ ,‬להם קשרי משפחה אישיים‪ ,‬תורמים לבני משפחתם‬
‫‪11‬‬
‫שנשארו מאחוריהם בארצות המוצא שלהם והנתפשים על ידם כ"קורבן" הזכאי לתמיכה ולסיוע‬
‫חומרי ‪.‬‬
‫כל שלושת הגישות התיאורטיות יוצרות מסגרת מתאימה לניתוח התהליכים והמגמות‬
‫המתוארות בחוברת זו‪ .‬החליפין בין המהגר התורם לתושב במדינת האם מדגיש את יחסי‬
‫התרומה‪-‬תמורה בין השניים‪ .‬התורם מזהה את "הקרבנות" היחידים ומזדהה עמם‪ ,‬מעניק להם‬
‫מההון שצבר‪ ,‬אמפתי כלפי צורכיהם אך באותה מידה זוכה מצד "הקרבנות" המזוהים לתגמול‬
‫של הכרה והוקרה לתרומתו‪ ,‬וכן למיצוב מעמדו בזירת התורמים בעלי ההשפעה במישור הלאומי‬
‫והבינלאומי‪ .‬הנתינה הזו מונעת ממניעים של אלטרואיזם והזדהות עם הזולת אך גם ממניעים‬
‫תועלתניים ואינטרסנטיים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מטרות הנתינה הגלובלית‬
‫נתינה בינלאומית מונעת מהרצון ליצור שינוי אמיתי בחייהם של אנשים ומהרצון להיענות‬
‫לצרכים בלתי מסופקים בקנה מידה רחב‪ .‬ההחלטה האסטרטגית לתרום לאזור או לתחום מסוים‬
‫נובעת משילוב תחום המומחיות והעניין של התורם לבין קשרים היסטוריים שלו לאזור הנתרם‬
‫(‪ .)Casas & Fiennes, 2007‬העברת ההון הפילנתרופי בין מדינות ממלאת תפקידים רבים‪ ,‬אותם‬
‫אמור למלא השלטון המקומי אך קצרו ידיו מלהושיע‪ .‬ההון הבינלאומי מאפשר נגישות לשירותי‬
‫בריאות ותברואה שאינם קיימים או קיימים ברמה נמוכה למדי‪ ,‬לקידום החינוך וסילוק הבערות‪,‬‬
‫למשלוח מזון‪ ,‬למתן מקלט‪ ,‬ליצירת נגישות למים זורמים ונקיים‪ ,‬לרווחה ולשמירה על זכויות‬
‫אדם ( ;‪Cheung & Chan, 2000; Cohen, Kupcu & Khanna, 2008; Grimm et al., 2009‬‬
‫‪.)Marten & Witte, 2008‬‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית מכוונת לטיפול בסוגיות המתאימות לשמונה מטרות הפיתוח למילניום‬
‫לשנת ‪ 0205‬כפי שנקבעו על ידי האו"ם (‪:)Petersen & McClure, 2011‬‬
‫‪‬‬
‫‪Eradicate extreme poverty and hunger‬‬
‫‪‬‬
‫‪Achieve universal primary education‬‬
‫‪‬‬
‫‪Promote gender equality and empower women‬‬
‫‪‬‬
‫‪Reduce child mortality rates‬‬
‫‪‬‬
‫‪Improve maternal health‬‬
‫‪‬‬
‫‪Combat HIV/AIDS, malaria, and other diseases‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ensure environmental sustainability‬‬
‫‪‬‬
‫‪Develop a global partnership for development‬‬
‫בנוסף למטרות אלו‪ ,‬הנתינה הגלובלית מתמקדת במספר תחומים מרכזיים המבטאים את‬
‫האקלים הפוליטי והחברתי המשתנה עם התעוררות החברה האזרחית בחלק גדול ממדינות‬
‫העולם;‬
‫‪12‬‬
‫דמוקרטיה והחברה האזרחית‬
‫עם סיום המלחמה הקרה הפילנתרופיה הבינלאומית פעלה להפצת ערכי הדמוקרטיה ועקרונותיה‬
‫התומכים בביסוסה של חברה אזרחית ברחבי העולם ובפרט במזרח אירופה ודרום אפריקה‪.‬‬
‫הנתינה כוונה לתמיכה בתהליכים דמוקרטיים המעודדים השתתפות‪ ,‬שוויוניות ויציגות של‬
‫אזרחים במוסדות הממשל‪ ,‬תמיכה במוסדות רשמיים ובלתי רשמיים הפועלים לחיזוק‬
‫הדמוקרטיה (‪ .)Anheir & Daly, 2004; Benjamin & Quigley, 2010‬במהלך שנות התשעים‬
‫תרמו הקרנות האמריקאיות במזרח אירופה כ‪ $75-‬מיליון בשנה לחיזוק הדמוקרטיה‪ ,‬קידום‬
‫רפורמות כלכליות ושירותי רווחה (‪.)Gaberman, 2003; Quigley, 1993; Török, 2005‬‬
‫סכסוכים פנים מדינתיים ומדינות כושלות‬
‫תחילת המאה ה‪ 00-‬מאופיינת במתקפת ה‪ 00-‬בספטמבר ‪ 0220‬שהסיטה את המיקוד של‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית לעבר קונפליקטים פנים‪-‬מדינתיים והשלכותיהם‪ ,‬וכן סיוע למדינות‬
‫כושלות כמו אפגניסטן מחד והאיטי מאידך (‪ .)Bach, 2002‬עבור מדינות אלו‪ ,‬המאופיינות‬
‫באחיזה מינימאלית של הממשלה בשטח ובאוכלוסייה שלהן‪ ,‬ההון הפילנתרופי משמש מרכיב‬
‫מרכזי לפיתוח שירותים חברתיים ורווחתיים כשירותי בריאות וחינוך‪ .‬באפגניסטן‪ ,‬ההון‬
‫הפילנתרופי מממן כ‪ 12%-‬מסך השירותים המסופקים לאוכלוסייה ( ‪Cohen, Kupcu & Khanna,‬‬
‫‪ .)2008‬עיקר ההון הפילנתרופי המועבר למדינות המצויות בקונפליקט מקורו בקהילות מהגרים‬
‫שמביעות עניין בהתרחשויות במדינת המוצא שלהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מהגרים מליבריה העבירו ב‪0227-‬‬
‫תשלומים שהשתוו לתוצר המקומי הגולמי של המדינה באותה שנה; תשלומים שהועברו מהפזורה‬
‫לקוסובו בזמן מלחמת האזרחים‪ ,‬בין השנים ‪ ,0331-0333‬היוו כ‪ 15%-‬מסך ההכנסות השנתיות‪.‬‬
‫עם נפילתו של משטר הטליבאן‪ ,‬הדור השני של הפזורה האפגנית הקים עשרות ארגונים לשיקום‬
‫המדינה‪ .‬ועוד‪ ,‬הפילנתרופיה של הפזורה הסודנית משמשת לחיזוק מעמד הביניים במדינה ומימון‬
‫חינוך לערכי שלום (‪.)Brinkerhoff, 2011‬‬
‫זעזועים גלובליים (‪)Global shocks‬‬
‫באופן שגרתי הפילנתרופיה הבינלאומית לא עוסקת בסוגיות אלו‪ ,‬אולם מצבי חירום‪ ,‬אסונות‬
‫טבע‪ ,‬משברים כלכליים וזעזועים פוליטיים מובילים לעלייה מיידית וזמנית בנתינה הבינלאומית‪.‬‬
‫מתקפת ה‪ 00-‬בספטמבר ‪ ,0220‬הצונאמי בדרום מזרח אסיה ב‪ 0221-‬ורעידת האדמה בהאיטי ב‪-‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 0202‬הם דוגמאות לזעזועים גלובליים שמשכו את ההון הפילנתרופי הבינלאומי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כ‪05%-‬‬
‫ממשקי הבית האמריקאיים תרמו לסיוע לאחר הצונאמי ( ‪Center on Philanthropy at Indiana‬‬
‫‪ ;)University, 2005‬בשנת ‪ 0202‬חלה בארה"ב צמיחה של כ‪ 05.9%-‬בנתינה הבינלאומית‪ ,‬שנבעה‬
‫מרעידת האדמה ההרסנית בהאיטי בינואר ‪Center on Philanthropy at Indiana ( 0202‬‬
‫‪ .)University, 2011‬ועוד‪ ,‬סך התרומות של ‪ 09‬התאגידים הגדולים ביותר בעולם בעקבות אסון‬
‫הצונאמי‪ ,‬הוריקן קתרינה ורעידת האדמה בקשמיר הסתכמו ב‪ $059-‬מיליון ( & ‪Muller‬‬
‫‪.)Whiteman, 2009‬‬
‫‪14‬‬
‫מאפייני התורמים הבינלאומיים‬
‫רק מספר קטן של חוקרים עסק בתיאור מאפייניהם של התורמים ליעדים בינלאומיים‪ .‬ריבר‬
‫ווילהלם (‪ )Ribar & Wilhelm, 1995‬מצאו שההכנסה לנפש‪ ,‬הסדרי רגולציה הנהוגים במדינות‪,‬‬
‫מדיניות המס הלאומית ורמת ההשכלה משפיעים על הנטייה לתרום לארגונים הפועלים לסיוע‬
‫בינלאומי‪ )0221( Yoshioka .‬בחן את הנתינה בקרב אמריקאים עשירים מאד ומצא שאלה יטו‬
‫לתרום למטרות בינלאומיות אם הם עשו את הונם ביזמות‪ ,‬מדע‪ ,‬רפואה או בפיתוח אמצעים‬
‫ותגליות חדשות ומקוריות‪ .‬במחקרן על משקי בית בארה"ב‪ ,‬אוקטן ואוסילי ( ‪Okten & Osili,‬‬
‫‪ )2007‬אוששו את השפעתה של ההשכלה על הנתינה והוסיפו כי לגודלו של משק הבית השפעה על‬
‫הנתינה הבינלאומית‪ .‬לטענתן‪ ,‬נשים בעלות הון ובעלות השכלה גבוהה יטו לתרום למטרות‬
‫בינלאומיות‪ .‬במחקרם על תורמים קנדיים‪ ,‬מצאו רג'ן ואחרים (‪)Rajan, Pink & Dow, 2009‬‬
‫שמרבית התורמים ליעדים בינלאומיים לא נולדו בקנדה‪ ,‬הם דתיים‪ ,‬בעלי הכנסה והשכלה גבוהה‪,‬‬
‫ומעורבים חברתית במסגרות התנדבותיות ופוליטיות‪.‬‬
‫צ'ואנג וצ'אן (‪ )Cheung & Chan, 2000‬מצאו שלגיל התורם השפעה על יעדי התרומה‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫תורמים מבוגרים שטיילו ברחבי העולם פיתחו אמפתיה המשפיעה על נתינתם הבינלאומית‪.‬‬
‫החוקרים גם מצאו שנוכחותם של מהגרים בקהילה משפיעה על נתינה חוצת‪-‬גבולות‪ .‬למהגרים‬
‫קשרים אישיים במדינות אחרות שמובילים לגילוי אמפתיה ולמודעות גדולה יותר לצרכים‬
‫עולמיים ולצרכים של יחידים הנמצאים בשוליים החברתיים של מדינות מפותחות‪ ,‬שמחזקים את‬
‫הנטייה לתרום תרומה חוצה‪-‬גבולות‪ .‬לוטמר (‪ )Luttmer, 2001‬מצא ששייכות לקבוצה אתנית‬
‫מעודדת את הנתינה ליעדים המיטיבים עם הקבוצה‪ .‬הוא מצא שבארה"ב קיימת "נאמנות לגזע"‬
‫(‪ )racial loyalty‬המתבטאת בדפוסי הנתינה‪ :‬התרומות עולות כאשר מקבלי השירותים שייכים‬
‫לקבוצה האתנית כמו התורמים‪ .‬הנחה זו נבחנה על ידי אוקטן ואוסילי (‪)Okten & Osili, 2007‬‬
‫שמצאו שככל שעולה מספרם של המהגרים בקהילה כך גוברת הנטייה לתרום ליעדים‬
‫בינלאומיים‪ .‬מוצאם של המהגרים משפיע על האזורים הנתרמים וסוגי היעדים‪.‬‬
‫מאפיינים נוספים מתקשרים למאפייני המיזם ומאפייני הנתרמים (‪.)Desai & Kharas, 2010‬‬
‫אלה מאוששים את ממצאי המחקר שהתבצע בהונג‪-‬קונג שהצביע על חשיבות האמון כלפי הארגון‬
‫‪15‬‬
‫המקבל‪ ,‬המודעות של התורם לצורך הבינלאומי‪ ,‬הניסיון של התורם בתרומה ליעד מסוים‪,‬‬
‫המחויבות המוסרית כלפי יעד התרומה ומידת יעילותה של התרומה כפי שהיא נתפשת בעיני‬
‫התורם (‪.)Cheung & Chan, 2000, Ray, 1998‬‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחתה של שכבה מובחנת בקרב הקהילה הפילנתרופית‬
‫הבינלאומית המורכבת מדור חדש של מתעשרים שעשו את הונם בתחום העסקים‪ ,‬תעשיות‬
‫האלקטרוניקה‪ ,‬ההי‪-‬טק וחברות ההזנק‪ .‬בשנת ‪ 0200‬נמצאו כ‪ 0005-‬מיליארדרים בעלי הון ממוצע‬
‫של ‪ $9.7‬מיליארד כאשר סך ההון שלהם מסתכם ב‪ $1.5-‬טריליון ( ‪Johnson, 2011; Kroll,‬‬
‫‪.)2012‬‬
‫לבעלי הון אלה הנחשבים לתורמים יזמיים (‪ )entrepreneurial philanthropists‬ניסיון וידע‬
‫רלוונטי בזיהוי פתרונות ברי‪-‬קיימא לבעיות חברתיות וכלכליות שונות‪ .‬הם בעלי קשרים ענפים‬
‫עם ממשלות וארגונים ונהנים ממוניטין המאפשר להם להיות מעורבים בהתמודדות עם בעיות‬
‫חברתיות מורכבות‪ ,‬וכן לקדם פיתוח כלכלי וחברתי גלובלי בדרך להתמודדות עם מצוקות של‬
‫יחידים וקהילות‪ .‬תורמים אלה מדגישים את הניראות (‪ )visibility‬והתהודה (‪ )vocal‬של פעילותם‬
‫הפילנתרופית בחוגי התקשורת והעסקים העולמיים ( ‪Fleishman, 2007; Bishop & Green,‬‬
‫‪ .)2008‬לדוגמא ‪ Sir Tom Hunter, Sir Richard Brenson, Pierre Omidyar‬מייסד ‪EBay‬‬
‫ותורמים נוספים ששמו דגש על פרופיל תקשורתי גבוה לפעילות הפילנתרופית שלהם ולצרכים‬
‫הגלובליים הדחופים עימם יש להתמודד באמצעות חלוקה מחדש של העושר העולמי‪ .‬דוגמאות‬
‫לקרנות שהקימו כוללות את ‪ The Bill and Melinda Gates Foundation‬שהעניקה ב‪ 0221-‬מעל‬
‫מ‪ $0.0-‬מיליארד לתחום הבריאות במדינות שונות (‪ .)Grimm et al., 2009‬בשנת ‪ 0223‬שווי הקרן‬
‫היה ‪ $9.1‬מיליארד‪ ,‬זאת בהשוואה לתקציב של ארגון ה‪)World Health Organization( WHO-‬‬
‫שהיה באותה שנה ‪ $5‬מיליארד ונוהל על ידי ‪ 039‬מדינות‪ .‬ב‪ 0202-‬העניקה הקרן ‪ $0.5‬מיליארד‬
‫לתחומי הבריאות‪ ,‬החקלאות והשירותים הפיננסיים‪ .‬דוגמאות נוספות הן קרן‪Open Society -‬‬
‫‪ Foundations‬של המיליארדר ‪ George Soros‬שתרמה ב‪ $022 0202-‬מיליון לארגון הבינלאומי‬
‫‪ ; Human Rights Watch‬המיליארדר ‪ Warren Buffet‬שהעניק לקרן גייטס ‪ $90‬מיליון ב‪.0225-‬‬
‫ליוזמה זו הצטרפו בעלי הון ניכר בארה"ב הרואים עצמם שותפים ליוזמות של הקרן הגדולה‬
‫‪16‬‬
Shaw, Gordon, Harvey & Maclean, 2011; Center on ( ‫ביותר למטרות בינלאומיות‬
.)Philanthropy at Indiana University, 2010
17
‫הגורמים הדוחפים והבולמים את התפתחות הפילנתרופיה הגלובלית‬
‫המגמה של נתינה חוצת‪-‬גבולות התפתחה על רקע תמורות חברתיות‪ ,‬כלכליות ופוליטיות‬
‫בעשורים האחרונים המתבטאות בגידול באי‪-‬השוויון והפערים החברתיים במערכת העולמית‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬גברה חשיבותם של ארגונים לא‪-‬ממשלתיים ממדינות המערב העוסקים בסיוע ופיתוח‬
‫למדינות מתפתחות לצד התגייסותם של בעלי הון וקרנות תאגידיות ופרטיות‪ .‬בין הגורמים‬
‫שעיצבו את פניה של הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות והאיצו או בלמו את ניידותה נציין את הבאים‪:‬‬
‫תהליך הגלובליזציה‬
‫צמיחתה של נתינה חוצת‪-‬גבולות קשורה בבסיסה לתהליך הגלובליזציה המואץ וחשיפת‬
‫השפעותיו על מדינות העולם‪ .‬ההשלכות של תהליך הגלובליזציה מתייחסות ל‪-‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח כלכלי מואץ שהניב עושר ותעסוקה בחלקים רבים בעולם‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫‪‬‬
‫העדר פיתוח כלכלי בחלק ממדינות העולם והיווצרות עוני עמוק בקרב אוכלוסיות רבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדרה כלכלית וטכנולוגית של מדינות מתפתחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפוצתן של מגיפות וחולי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפגיעה המתגברת באיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלייה במספר הקונפליקטים הפנים‪-‬מדינתיים ובמספר האסונות ההומניטאריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפת‬
‫פגיעותה (‪ )Vulnerability‬של המדינה הריבונית לסכנות ולאיומים מבחוץ‬
‫בעקבות הגלובליזציה (‪ .)Benjamin & Quigley, 2010‬הדינאמיקה המהירה של‬
‫השינויים והקידמה הטכנולוגית המכווצת את העולם גרמו לזעזועים בקרב המדינות‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬השפעת המשברים והסוגיות הניצבות לפתחה של הקהילה הבינלאומית על המדינה‬
‫הריבונית העלו שאלות חשובות הנוגעות למודלים חדשים של שלטון ותפקידם של‬
‫ארגונים על ורב‪-‬לאומיים בעיצוב חדש של מוסדות הממשל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר יכולתם של מוסדות בינלאומיים כמו האו"ם‪ ,‬הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית‬
‫להתמודד עם הממדים העצומים של העוני הגלובלי‪ ,‬זרמי הגירה גדולים‪ ,‬תנועות בלתי‬
‫מבוקרות של פליטים וקונפליקטים פנים‪-‬מדינתיים (‪.)Lindenberg & Dobel, 1999‬‬
‫מרבית ההון הפילנתרופי הבינלאומי מופנה‪,‬איפוא‪ ,‬להתמודדות עם סוגיות גלובליות כמו עוני‪,‬‬
‫בערות‪ ,‬בעיות בריאות וחינוך והוא הושג באמצעות רווחים ממימון תוכניות בעלות אופי גלובלי‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫תקשורת וטכנולוגיה מתקדמת‪ .‬קרנות כמו ‪ Gates‬שנוסדה ב‪ ,0331-‬קרן ‪ Moore‬שנוסדה ב‪,0222-‬‬
‫וקרן ‪ Google‬שנוסדה ב‪ 0225-‬הן דוגמא להון פילנתרופי שהושג הודות לפתיחתם של שווקים‬
‫חדשים‪ ,‬זרימת הון חופשית והיעלמותם של מחסומים פיננסיים ופוליטיים בין מדינות ( ‪Petersen‬‬
‫‪.)& McClure, 2011‬‬
‫התקדמות הטכנולוגיה והתקשורת‪ :‬אינטרנט ותרומות מקוונות‬
‫התקשורת העולמית מאופיינת בשימוש נרחב באינטרנט המפיץ מידע רב באופן מהיר על אירועים‬
‫שונים כמו אסונות טבע ומצבי חירום‪ .‬האינטרנט מאפשר נגישות זולה ומיידית למידע אודות‬
‫צרכים המתעוררים במקומות שונים בעולם‪ .‬הקדמה הטכנולוגית בתחומי התקשורת והמידע‬
‫הקלה על שותפויות חוצות‪-‬גבולות והוזילה את עלויות התקשורת של מוסדות פילנתרופיים‬
‫בינלאומיים‪ .‬התפתחויות אלו הובילו לעלייה בפילנתרופיה מקוונת למטרות סיוע‪ ,‬הקלה על מצבן‬
‫של אוכלוסיות שנפגעו ולפיתוח באזורים שונים בעולם ( ;‪Clark & Themudo, 2003; Hart, 2002‬‬
‫‪ .)Lindenberg & Bryant, 2001; Micklewright & Wright, 2005‬התרומות המקוונות הפכו‬
‫למנגנון נתינה מועדף במיוחד בכל הקשור ליעדים בינלאומיים‪ .‬הן עוקפות מכשולים פיזיים‬
‫וקשיים הנובעים ממרחק גיאוגרפי‪ ,‬גוברות על קשיים בירוקרטים‪ ,‬מפחיתות את עלויות התרומה‬
‫ומבססות קשר ישיר יותר בין התורמים לנתרמים‪ .‬האמצעים המגוונים משקפים את ההעדפות‬
‫של התורמים להם שליטה טובה יותר על הקצאת התרומה בין מדינות ובתוכן‪ ,‬בין מיגזרים‪ ,‬עבור‬
‫מיזמים ובין יחידים (‪.)Desai & Kharas, 2010; Metcalf Little, 2010‬‬
‫מדיניות מיסוי‬
‫מדיניות המיסוי משפיעה על היקפי הנתינה הבינלאומיים‪ .‬יש לה את היכולת לעודד את‬
‫הפילנתרופיה או להציב מכשולים וחסמים בפני המעורבים בה‪ .‬ברור כי מדיניות מיסוי מיטיבה‬
‫עשויה לקדם את הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות אולם במדינות רבות זה איננו המצב‪ .‬התוצאה היא‬
‫שתורמים עם כוונות תרומה למדינות שונות נמנעים מכך בגלל מדיניות מס הנהוגה בהן‪ .‬במקרה‬
‫של פילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות ניתן לאסור על מתן הטבות מס עבור תרומה ישירה לארגון מעבר‬
‫לגבולות המדינה‪ ,‬ובדרך זו לייעד את הנתינה לארגונים מקומיים‪ .‬מצב זה מתקיים בארה"ב בה‬
‫לא ניתן ניכוי מס לתורם פרטי התורם לארגון מחוץ לארה"ב (‪.)Johnson, 2011; Paine, 2005‬‬
‫‪19‬‬
‫גם באירופה‪ ,‬אופייה חוצה‪-‬הגבולות של הפעילות הפילנתרופית מושפע ממדיניות המיסוי‪.‬‬
‫התורמים הפרטיים נתקלים במכשולים סטטוטוריים ומיסויים ואף באפליה על רקע העדפה‬
‫ברורה לקרנות מקומיות‪ .‬עלות ההתמודדות עם מכשולים אלה מוערכת ב‪ €32-020-‬מיליון בשנה‬
‫לקרן‪ ,‬המופנים בעיקר לייעוץ משפטי‪Anheier & Daly, 2006; Daly, 2004; Hohati, 2010; ( .‬‬
‫‪.)Salole, 2008; Vahlpahl, 2009‬‬
‫תיאום ואינטגרציה‬
‫הפילנתרופים הבינלאומיים טרם אימצו אסטרטגיות ומודלים מתקדמים של שיתוף פעולה‬
‫היכולים לסייע להם להתגבר על קשיים הניצבים בפניהם בתחום הנתינה הבינלאומית‪Metcalf ( .‬‬
‫‪ Casas .)Little, 2010‬ו‪ )0227( Fiennes-‬מצאו ששיתוף פעולה מוגבל בין מוסדות פילנתרופיים‬
‫נובע מהחשש לפגיעה בעצמאות המימון ותהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬בעיני התורמים‪ ,‬עלויות‬
‫הפגיעה באוטונומיה עולות על יתרונות שיתוף הפעולה וחלוקת המידע‪.‬‬
‫חוסר מידע על זירת הסיוע והפיתוח הבינלאומית לצד חוסר תיאום בין השחקנים השונים פוגמים‬
‫ביעילות של העברת ההון הפילנתרופי והפנייתו למיזמים לאומיים וחברתיים‪ .‬ישנם סוגים שונים‬
‫של תורמים שלא פועלים בהרמוניה להשגת יעילות מירבית של תרומותיהם ולא תמיד הם מודעים‬
‫למיגוון הצרכים הבינלאומיים (‪ .)Edwards, 2009; Metcalf Little, 2010‬חשיבותם של תיאום‬
‫ואינטגרציה מתעצם לאור המשקל הכלכלי העצום של התורמים הגדולים מאוד‪ ,‬שמאפשר להם‬
‫לעצב את סדרי היום במדינות בהן הם פועלים ולהשפיע על תורמים אחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוצר קושי‬
‫בתיאום פעולות למען פיתוח כלכלי וחברתי בין מקורות ההון הפילנתרופי והציבורי ( ‪Grimm et.‬‬
‫‪ .)al., 2009‬לתיאום ושיתוף פעולה יש פוטנציאל של קיצוץ בעלויות המימון לצד ייעול הפעילות‬
‫הארגונית היכולה לקדם את הנתינה חוצת‪-‬הגבולות‪ ,‬תוך התגברות על קשיים בירוקרטים‬
‫ומחסומים לגליים ופורמאליים‪.‬‬
‫(אי) יציבות פוליטית‬
‫היציבות הפוליטית או העדרה במדינות נתרמות משפיעה על היקף ותדירות הנתינה הבינלאומית‬
‫למדינות אלו‪ .‬מחקרים מצביעים על הנטייה לתרום למדינות יציבות יותר ומיעוט תרומות‬
‫הניתנות למדינות כושלות ופחות מפותחות (‪ .)LDC's – Least developing countries‬מחקרם‬
‫‪21‬‬
‫של ‪ Chervalier‬ו‪ )0225( Zimet-‬מצביע על ריבוי מענקים למדינות הנמצאות בצמיחה כמו סין‪,‬‬
‫דרום אפריקה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬מקסיקו והודו‪ ,‬עד כ‪ 52%-‬מסך כל המענקים והתמיכות הבינלאומיות‬
‫המועברות למדינות אלו‪ Marten .‬ו‪ )0221( Witte -‬תומכים בממצאים אלה וטוענים ש‪15%-‬‬
‫מהמענקים מארה"ב מיועדים למדינות בצמיחה המפגינות יציבות פוליטית וכלכלית ביחס‬
‫למדינות מתפתחות‪.‬‬
‫מוסר ושחיתות במדינות הנתרמות‬
‫ההנחה הרווחת בקרב רבים היא שהון פילנתרופי חוצה‪-‬גבולות חשוף לשחיתות במסגרת‬
‫הארגונים המקומיים או שחיתות הקיימת בממשלות המקומיות‪ .‬אמון התורמים כי הונם יגיע‬
‫בשלמותו למוטבים (‪ )beneficiaries‬נפגם והדבר משפיע על היקפי התרומות ( ‪Desai & Kharas,‬‬
‫‪ .)2010‬הירידה באמון נובעת משחיתות פיננסית‪ ,‬בפרט במערכות בירוקרטיות ומוסדיות מורכבות‬
‫לצד שחיתות מוסרית של נושאי משרות בכירות העושים לביתם‪ .‬תופעת השחיתות קיבלה תהודה‬
‫לאחר אסון הצונאמי ב‪ ,0221-‬בעקבות ניסיונן של סוכנויות העוסקות בסיוע הומאניטרי שנתקלו‬
‫בתופעת השחיתות בכיעורה הרב‪ .‬הגורמים הסביבתיים המובילים לשחיתות מאפיינים לרוב‬
‫מדינות הנזקקות לסיוע זר והון פילנתרופי בינלאומי‪ :‬סביבה ענייה במיוחד‪ ,‬מסגרת קהילתית‬
‫המאופיינת בנפוטיזם וקשרים משפחתיים‪ ,‬מבני כוח מקומיים מסורתיים היכולים להיות‬
‫מושחתים ומפלים‪,‬וכן מערכות שלטון מושחתות (‪.)Maxwell, et. al., 2008‬‬
‫רגולציית יתר‬
‫במדינות רבות המדיניות כלפי פעילות פילנתרופית בכלל ופילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות בפרט‪ ,‬איננה‬
‫פרי מחשבה מסודרת ושיטתית או מדיניות מוצהרת‪ .‬במקרים רבים היא תוצר של נהלים וכללים‬
‫משפטיים ומדיניות מס שיועדו במקור להסדר פעולתם של עסקים ושל המיגזר הציבורי ולא‬
‫כוונולמיגזר הפילנתרופי‪ .‬הניסיון לפקח על המיגזר הפילנתרופי ופעילותו הוביל ליצירה של עומס‬
‫אדמיניסטרטיבי ובירוקרטי וריבוי רשויות העוסקות במתן הרשאות‪ ,‬פיקוח על הפעילות עצמה‬
‫וניטור המרכיב הפיננסי (‪ .)Johnson, 2011‬הפיקוח משפיע על אופי הפעילות הפילנתרופית‬
‫הבינלאומית ומגביל אותה‪ .)Heydemann & Kinsey, 2010( .‬לאחר מתקפת ה‪ 00-‬בספטמבר‬
‫‪ ,0220‬הידוק הרגולציה על הנתינה הבינלאומית השפיע על הנכונות לתרומה ליעדים בינלאומיים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬כ‪ 52%-‬מהקרנות דיווחו שתקנות שנתקבלו לאחר ה‪ 00-‬ספטמבר ‪ 0220‬גרמו להיסוס‬
‫בקרב תורמים להעביר מענקים ותמיכות כספיות למדינות אחרות (‪.)Foundation Center, 2008‬‬
‫‪22‬‬
‫נתינה בינלאומית‪ :‬דרכים ואמצעים‬
‫קרנות פילנתרופיות‬
‫הקרנות הן ה תורמות הבינלאומיות הפעילות והנדיבות ביותר מבחינת היקפי התרומה ( ‪Anheier‬‬
‫‪ .)& Themudo, 2004; Johnson, Johnson & Kingman, 2004; Moran, 2009‬הסדר העולמי‬
‫החדש ותהליך הגלובליזציה חשפו צרכים גלובליים שהובילו לגידול במספרם של המוסדות‬
‫הפילנתרופיים הפועלים בזירה הבינלאומית ( ;‪Benjamin & Quigley, 2010; Daly 2004‬‬
‫‪ .)Lundsgaarde, 2010; Ruffin, 2003‬הקרנות העוסקות בנתינה בינלאומית פועלות להעלאת‬
‫תחומי עניין לסדר היום העולמי לצד חיזוק הלגיטימציה לפעילותן בזירה הבינלאומית‪ .‬הן‬
‫מתקפות (‪ )Validate‬סוגיות בינלאומיות בקרב הציבור והתקשורת העולמית ומקדמות את‬
‫האינטרסים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים של מדינות שונות‪ .‬לקרנות תפקיד של ייצוא‬
‫וייבוא של רעיונות חדשניים ופורצי דרך‪ ,‬קידום ערכים ויישום טכנולוגיות באמצעות קשריהן עם‬
‫רשתות תמיכה גלובליות (‪.)Heydemann & Kinsey, 2010‬‬
‫דפוסי הנתינה הבינלאומית של קרנות והיקפה משתנה בין מדינות‪ .‬בארה"ב הנתינה המוסדית‬
‫למטרות בינלאומיות היא המפותחת ביותר ונמצאת במגמת צמיחה מאז ‪ .0310‬ב‪ 0223-‬הנתינה‬
‫הסתכמה ב‪ $5.9-‬מיליארד‪.)Foundation Center, 2011; Foundation Center, 2010( 1‬‬
‫באירופה‪ ,‬קיימת מגמת צמיחה אולם לא באותן עוצמות והיקפים כמו בארה"ב‪ .‬מרכז הקרנות‬
‫האירופאי (‪ )EFC‬מצא שמחצית מהקרנות באיחוד האירופאי עוסקות בפעילות מחוץ למדינתן‬
‫(‪ )Foundation Centre, 2008‬וכרבע מהן פועלות ב‪ 005-‬מדינות (‪ .)Marten & Witte, 2008‬ב‪-‬‬
‫‪ 0225‬הסתכמה הנתינה הבינלאומית המוסדית ב‪ $522 -‬מיליון (‪.)Marten & Witte, 2008‬‬
‫למרות מגמות הצמיחה‪ ,‬הנתינה המוסדית הבינלאומית מצומצמת ביחס לנתינה המקומית של‬
‫הקרנות במדינותיהן (‪ .)Benjamin & Quigley, 2010‬האו"ם (‪ )United Nations, 2006‬מצא‬
‫שפחות מ‪ 0%-‬מ‪ 022,222-‬הקרנות הגדולות ביותר תורמות ליעדים גלובליים ורק מספר מצומצם‬
‫מהן אחראיות לצמיחה בנתינה הבינלאומית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בארה"ב כ‪ 09.7%-‬מסך המענקים של‬
‫הקרנות הוענקו למטרות בינלאומיות (‪ .)Foundation Center, 2011‬מרבית ההון שהועבר מקורו‬
‫‪ 1‬מאז ‪ 0332‬חלקם של המענקים למטרות בינלאומיות מסך מענקי הקרנות נשאר זהה בגובה ‪ .3.0%‬הצמיחה‬
‫מתבטאת בסכומי המענקים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ב‪ 05-‬קרנות שמעניקות ‪ 19%‬מהמענקים שלהן למטרות אלו‪ ,‬כגון ‪The William and Flora‬‬
‫‪ Hewlitt Foundation‬שהעניקה באותה שנה כ‪ $025-‬מיליון לאיכות סביבה‪ ,‬פיתוח וממשל ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬ו‪ The Ford Foundation-‬שהעניקה כ‪ $025-‬מיליון לחיזוק הדמוקרטיה במדינות שונות‬
‫ולשקיפות של המערכת הפיננסית הגלובלית ( ‪Benjamin & Quigley, 2010; Foundation‬‬
‫‪.)Center, 2010; Marten & Witte, 2008‬‬
‫אסטרטגיות ומנגנונים של נתינה מוסדית בינלאומית‬
‫‪ ‬ארגונים מתווכים מקומיים‬
‫אסטרטגיה זו מכירה ביתרונות של ארגונים מקומיים שאין לארגונים בינלאומיים כמו היכרות‬
‫טובה עם האוכלוסייה המקומית וצרכיה‪ .‬קרנות המאמצות אסטרטגיה זו מעניקות מענקים‬
‫באופן ישיר לארגונים מקומיים במדינה המקבלת‪ .‬קרן ‪ Carnegie ,Kellog ,Ford‬ו‪MacArthur-‬‬
‫יוצרות שותפויות עם מוסדות וארגונים במדינות עצמן‪ Marten .‬ו‪ )0221( Witte -‬מצאו שכ‪05%-‬‬
‫מהמענקים של הקרנות האמריקאיות הגדולות ביותר מועברים ישירות לארגונים במדינות‬
‫מתפתחות‪.‬‬
‫‪ ‬ארגונים מתווכים בינלאומיים‬
‫קרנות החסרות מידע על הצרכים המקומיים וחוששות להשקיע באופן ישיר באזורים מתפתחים‬
‫שנעדרים יציבות פוליטית וכלכלית‪ ,‬מאמצות אסטרטגיה של נתינה לארגונים בינלאומיים‬
‫המתווכים בינהן ובין המוטבים‪ .‬קרנות כמו ‪ ,Packard ,Gates‬ו‪ Hewlett -‬פועלות עם ארגונים‬
‫מתווכים אמריקאיים ומערב אירופאים (‪.)Edwards, 2009‬‬
‫‪ ‬שותפויות‪ :‬קרנות גלובליות‬
‫אסטרטגיה של שותפות בין קרנות ובין ממשלות‪ ,‬תאגידים וארגונים מסייעת לקרנות‬
‫הבינלאומיות להתמודד עם קשיים הניצבים בפניהן במרחב הגלובלי‪ .‬השותפות כוללת שיתוף‬
‫במידע על צרכים ובקשות מימון‪ ,‬בתהליכי עבודה והקצאת מענקים‪ ,‬בתהליכי קבלת החלטות‬
‫ובפיקוח על יישום המענקים (‪ .)Casas & Fiennes, 2007‬השותפויות הנפוצות ביותר מתקיימות‬
‫בין קרנות בינלאומיות שמייסדות קרן גלובלית הכוללת נציגות של מדינות תורמות ומדינות‬
‫מקבלות‪ ,‬פילנתרופים פרטיים וארגונים ללא כוונת ריווח (‪.)Brugha, Starling & Walt, 2002‬‬
‫דוגמאות כוללות את ‪ GFATM‬העוסקת במיגור מגיפות האיידס‪ ,‬שחפת ומלריה; ‪Europe in the‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ World‬המהווה שותפות לפיתוח גלובלי בתחומי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות ואיכות הסביבה; ו‪-‬‬
‫‪ GAVI‬שפועלת להפצת חיסונים נגד הפטיטיס ‪ B‬ושפעת‪.‬‬
‫‪ ‬קרנות קהילתיות‬
‫אסטרטגיה זו כוללת פיתוח וחיזוק תשתית פילנתרופית מקומית עצמאית על ידי הקצאת מענקים‬
‫לקרנות קהילתיות המחלקות אותם מחדש לארגונים מקומיים ( ;‪Casas & Fiennes, 2007‬‬
‫‪ .)Vogel, 2006‬בבסיסה של מגמה זו קיימת התפישה לפיה על הפילנתרופיה המוסדית להתאים‬
‫עצמה לתנאים במדינות שונות ולמנוע תלות במענקים לאורך זמן ( ‪Adelman, 2003; Johnson,‬‬
‫‪ .)Johnson & Kingman, 2004; Ruffin, 2003‬צמיחתן של קרנות קהילתיות החלה באמצע‬
‫שנות ה‪ 32-‬בארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה וקנדה והתפשטה בעיקר למזרח אירופה ולאפריקה‬
‫(‪ .)Benjamin & Quigley, 2010‬מגמה זו‪ ,‬שזכתה לרוח גבית מקרנות בינלאומיות הובילה‬
‫לכינונן של כ‪ 552-‬קרנות קהילתיות ברחבי העולם‪ ,‬בנוסף ל‪ 701-‬קרנות קהילתיות בארה"ב‬
‫(‪.)Johnson, 2011; Sacks, 2008‬‬
‫קרנות קהילתיות נוצרות על בסיס זהות אתנית‪ ,‬גזעית או מגדרית ומקיימות קשרים ענפים עם‬
‫מוסדות פילנתרופיים ברחבי העולם (‪ .)Ramos & Kasper, 1999; Ruffin, 2003‬הן מחלקות‬
‫מענקים במטרה לקדם (‪ )0‬הקמת מרכזי מחקר העוסקים בחקר החברה האזרחית ועידוד ארגונים‬
‫ללא כוונת ריווח; (‪ )0‬קידום חינוך אזרחי‪-‬כלכלי המפיץ את תפישת היזמות החברתית של קרנות‬
‫קהילתיות ושואף לעצב את הנוף הפוליטי‪-‬כלכלי; (‪ )9‬ובהקשר האמריקאי‪ ,‬הקרנות מעודדות את‬
‫תפישת האזרחות האמריקאית‪ ,‬הדגשת תפקידה של ארה"ב בחברה העולמית‪ ,‬וצמצום האקלים‬
‫האנטי‪-‬אמריקאי ברחבי העולם (‪.)Vogel, 2006‬‬
‫קרנות קהילתיות מוקמות בדרכים מגוונות הכוללות (‪:)Anheier & Daly, 2004; Orozco, 2002‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ :Donor advised funds‬קרנות אלו מופעלות על ידי מוסדות כלכליים או‬
‫מאגדות משאבים מתורמים שונים המועברים לארגונים דומים מחוץ למדינה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ :Hometown associations‬התאגדויות של מהגרים על בסיס עיר או מדינת‬
‫המוצא המקנה להם תחושת שייכות ומאפשרות להם לתרום לקהילה המקומית במדינה‬
‫המארחת‪ ,‬ולמדינת המוצא באמצעות הידוק הקשרים הכלכליים והחברתיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ :Faith based organizations‬ארגוני דת התורמים למטרות דתיות בעיקר אך גם‬
‫למטרות חברתיות ואזרחיות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אגודות מקצועיות‪ :‬ארגונים והתאגדויות בהן החברות היא על בסיס מקצועי‬
‫והמיועדים לתמיכה באנשי מקצוע במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫קרנות הון‪-‬סיכון )‪ :(Venture Capital‬קרנות של אנשי עסקים‪ ,‬יזמים חברתיים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬דתיים המעניקים תרומות למיזמים בעלי אופי חדשני‪ ,‬יזמי עם רמת סיכון‬
‫להצלחה או לכשלון‪.‬‬
‫נתינה תאגידית גלובלית‬
‫תהליך הגלובליזציה לצד מגמות של ליברליזציה כלכלית והפרטה הובילו חברות רב‪-‬לאומיות‬
‫להרחיב את פעילותן ולהגדיל את השפעתן ברחבי העולם‪ .‬החברות חדרו לשווקים של מספר‬
‫מדינות‪ ,‬השפעתן נכרת בכלכלה המקומית והן מהוות גורם מייצב מבחינה פוליטית‪ .‬תהליכים‬
‫אלה המשקפים את התמוססותם של הגבולות הלאומיים‪ ,‬הצמיחו את הפילנתרופיה התאגידית‬
‫הגלובלית שהתאימה עצמה לצרכים ולאסטרטגיות של החברות הרב‪-‬לאומיות‪ .‬פילנתרופיה זו‬
‫הושפעה מלחצים מוסדיים‪ ,‬צמיחתן של נורמות גלובליות והתפתחות התפישה שתאגידים צריכים‬
‫להיות חלק מהפתרון לבעיות גלובליות‪ .‬אחריותם החברתית של התאגידים התעצמה ונוצרה‬
‫הציפייה שעליהם להפגין מנהיגות‪ ,‬אחריות ודיווחיות באמצעות מיזמים פילנתרופיים מגוונים‪,‬‬
‫שלא קשורים בהכרח לתחום עיסוקה של החברה ( ‪Grimm, et. al. 2009; Ho, Wang & Vitell,‬‬
‫‪.)2011; Jamali, 2010; Schwab, 2008; Simon, 1995; Fortanier & van Tulder, 2009‬‬
‫הנתינה התאגידית של ‪ 52‬הקרנות התאגידיות הגדולות ביותר בעולם הסתכמה ב‪ 0200-‬ב‪$051-‬‬
‫מיליארד בקירוב‪ .2‬ועוד‪ ,‬הנתינה של תאגידים אמריקאיים למטרות בינלאומיות הסתכמה ב‪$7.5‬‬
‫מיליארד ב‪ ,0202-‬שהיוו ‪ 03%‬מסך הנתינה האמריקאית למטרות אלו ( ‪Hudson Institute,‬‬
‫‪.)2012‬‬
‫‪.http://foundationcenter.org/findfunders/topfunders/top50giving.html :Foundation Center 2‬‬
‫‪26‬‬
‫על רקע הדרישה לשקיפות בפעילותן החברתית והקהילתית של התאגידים נוצרו כלים שונים‬
‫לביטוי אחריותם החברתית‪ .‬החברות החלו לדווח על השפעתן הגוברת על סוגיות פיתוח גלובליות‬
‫כמו מיגור העוני‪ ,‬והמחישו את האימפקט של פעילותן באמצעות מדדים כמותיים כמו דיווח על‬
‫יצירת מקומות עבודה חדשים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החברות הציגו עצמן כדואגות למדינות בהן הן פועלות‬
‫באמצעות מיתוג תחום הסחר ההוגן (‪ .)Fortanier & van Tulder, 2009( )Fair Trade‬דרכים‬
‫נוספות כללו את הציות לסטנדרטים גלובליים בתחומים כמו העסקת עובדים ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫המניעים לנתינה התאגידית הם אסטרטגיים ונשענים על התוכנית העיסקית של החברה‬
‫והיתרונות שנותנות לה היוזמות הפילנתרופיות‪ .‬החברות תורמות לנושאים המבטאים את תחום‬
‫המומחיות והעניין שלהן‪ .‬הנתינה מסייעת לשיפור המוניטין המקומי של החברה‪ ,‬מגדילה את‬
‫ההזדמנויות העיסקיות שלה ומסייעת בגיוס עובדים מוכשרים (‪.)Grimm, et. al. 2009‬‬
‫בהקשר זה יש לציין שאסטרטגית הנתינה של תאגידים משתנה בין חברות ואזורים‪ Ho .‬ואח'‬
‫(‪ )0200‬מצאו שקיימים הבדלים במידת האחריות החברתית של חברות אירופאיות‪ ,‬שגבוהה יותר‬
‫מזו של חברות צפון אמריקאיות ואסייאתיות‪ .‬לטענתם‪ ,‬ממצאים אלהנובעים מהבדלים בתרבות‬
‫העיסקית בין מדינות‪ .‬ועוד‪ ,‬המדיניות החברתית של התאגיד נבדלת באזורי הפעילות שלו‪ :‬היא‬
‫יכולה להיקבע על פי סטנדרטים במדינת האם ולהיות מיושמת באופן אוניברסאלי או להתאים‬
‫עצמה לסטנדרטים מקומיים במדינה בה החברה פועלת )‪ .(Husted and Allen, 2006‬התוכנית‬
‫של חברת ‪ McDonald's‬לבריאות ילדים ומשפחותיהם מיושמת באופן זהה ברחבי העולם‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬חברת התרופות ‪ ABBOTT‬תורמת למיגוון נושאים בהתאם למדינות בהן היא פועלת‪:‬‬
‫מניעת מגיפת האיידס‪ ,‬או יצירת נגישות למי שתייה נקיים (‪.)Merz, et. al. 2010‬‬
‫לענייננו‪ ,‬חברות רב‪-‬לאומיות החלו עוסקות בפעילות פילנתרופית במספר אפיקים שונים בהתאם‬
‫לאזורי הפעילות שלהן המתבטאים ב‪Genest, 2005; Merz, Peloza & Chen, 2010; ( -‬‬
‫‪:)Schwab, 2008; Fortanier & van Tulder, 2009; Warden, 2007‬‬
‫‪‬‬
‫תרומות של כסף‪ ,‬שירותים וטובין וניצול היתרון היחסי שלהן בתחומי פעילותן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייסוד קרנות תאגידיות המתמקדות בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של החברה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס תרומות מספקים ושותפים עיסקיים ליעדים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייזום והפעלה של ביצוע תוכניות התנדבות לעובדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידום השקעות חברתיות שמטרתן סיוע בהשגת דיור‪ ,‬או מתן הלוואות לסטודנטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן תרומה לפיתוח והפעלה של תוכניות הדרכה בתחום ההתמחות של החברה‪.‬‬
‫דוגמאות כוללות את חברת הכרייה ‪ Anglo-American‬שפועלת למיגור איידס ו‪ HIV-‬באפריקה‬
‫ובכך דואגת לבריאות כוח העבודה שלה‪ ,‬וחברת ‪ Coca Cola‬התורמת לקיום אספקה של מים‬
‫נקיים ומי שתייה‪ ,‬ובכך מקילה על תהליכי הייצור שלה במדינות עם מחסור במים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לשתי מגמות מרכזיות בנתינה התאגידית‪ .‬הראשונה‪ ,‬צמיחה של‬
‫קרנות שהוקמו על ידי חברות תרופות ועוסקות בהפצת תרופות לאוכלוסיות חסרות אמצעים‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬נתינה תאגידית לסיוע והקלה במקרים של אסונות טבע‪ ,‬המשקפת את המומחיות‬
‫והיתרונות היחסיים של החברה‪ .‬התרומות מיועדות לבנייה מחדש ושיקום‪ ,‬תרומת טובין‬
‫ושירותים‪ ,‬לוגיסטיקה ותמיכה בפעילויות מקומיות‪ .‬דוגמאות כוללות את חברת ‪ FedEx‬שתרמה‬
‫מהמומחיות שלה בתחום השיגור במטרה להעביר תרומות וציוד לקורבנות הוריקן קטרינה‪ ,‬ואת‬
‫חברת התרופות ‪ Pfizer‬שניידה את עובדי החברה שמומחים לבריאות‪ ,‬מחלות ולסביבה במטרה‬
‫לסייע במאמצי השיקום לאחר הצונאמי באסיה ( ‪Foundation ;Muller & Whiteman, 2009‬‬
‫;‪.)Center, 2011; Kasper & Fulton, 2006‬‬
‫מהגרים ופילנתרופיה של פזורות (‪)Diaspora philanthropy‬‬
‫פילנתרופיה של פזורות ומהגרים מצויים בצמיחה מהירה מתחילת המאה ה‪Metcalf Little, ( 00-‬‬
‫‪ .)2010‬גבריאל שפר (‪ )Sheffer, 2002‬מגדיר פזורות כ‪:‬‬
‫‪"Ethnic minority groups of migrant origins residing and acting in host countries but‬‬
‫‪maintaining strong sentimental and material links with their countries of origin- their‬‬
‫‪homelands".‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ )2002( Werbner‬מוסיפה שפזורות הן רשת רב‪-‬לאומית של יחידים הקשורים בקשרי אחריות‬
‫משותפת לאורך גבולות לאומיים‪ ,‬אימפריאליים ופוליטיים‪ .‬לחברי הקהילה תחושת קשר לארץ‬
‫המוצא שלהם והם פעילים במאבקיה ושותפים להצלחותיה ( ‪Brinkerhoff, 2009; Vertovec,‬‬
‫‪ .)2003‬כיום כ‪ 005-‬מיליון אנשים‪ ,‬המהווים ‪ 9%‬מאוכלוסיית העולם‪ ,‬חיים מחוץ למדינה בה הם‬
‫נולדו‪ .‬מציאות זו הושפעה מתהליך הגלובליזציה שכלל את פתיחתם של גבולות לאומיים ומעברן‬
‫החופשי של סחורות‪ ,‬אנשים ושירותים‪ .‬תהליכים אלה השפיעו במידה ניכרת על היווצרותן של‬
‫פזורות מודרניות (‪ .)Werbner, 2004; World Bank, 2012‬פזורות העוסקות בשימור הקשרים‬
‫האתניים‪ ,‬הדתיים והפוליטיים עם מדינותיהן הובילו לצמיחה בפעילות הפילנתרופית של מהגרים‬
‫שמכוונת לצרכים מקומיים במדינת המוצא‪ .‬פילנתרופיה של פזורות התגבשה ממסורת תרבותית‬
‫וחברתית של נתינה‪ ,‬קיומן של קהילות טרנס‪-‬לאומיות המקיימות קשרים חוצי‪-‬גבולות‪ ,‬וזרימת‬
‫משאבים פיננסיים מקהילות מהגרים במדינה המארחת למדינת המוצא ( ‪Newland et. al.,‬‬
‫‪ .)2010‬לנתינה של הפזורה מספר מאפיינים ומטרות ( ‪Orozco, 2006; Seidel ,2004, 2007,‬‬
‫‪:)2008‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס כספים למטרת תמיכה בסוגיות הקשורות לפיתוח כלכלי וחברתי במדינה או אזור‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת ארגונים ללא מטרות ריווח‪ ,‬עצמאיים ופורמאליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס כספים ממקורות מגוונים של יחידים ומוסדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמיכה במוסדות החברה האזרחית‪ ,‬קידום מטרות פרוגרסיביות ובניית יכולות ארגוניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הקשרים בין קהילות הפזורה לבין מדינת המוצא‪ ,‬תמיכה בקידום החינוך ויצירת‬
‫רשתות תורמים להעברת ידע ומידע בין תורמים בפועל ובכוח‪.‬‬
‫המניעים לנתינה של פזורות למדינת המוצא‬
‫פילנתרופיה של מהגרים המנותבת למדינת המוצא מאפשרת ביטוי לזהותם העצמית‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫תחושה של דחיקה לשוליים במדינה המארחת‪ .‬למהגרים רבים יש זהות היברידית ( ‪hybrid‬‬
‫‪ )identity‬המאופיינת בזהות כפולה הן כלפי המדינה בה הם חיים והן כלפי מדינת המוצא ( ‪Lavie‬‬
‫‪ .)& Swedenburg, 1996‬הם עוסקים בניסיון לשמר את זהותם התרבותית‪ ,‬לקבל חיזוק חברתי‬
‫ולשמר את גאוותם הלאומית על ידי השתייכות לקבוצת התורמים‪ .‬השתייכותם מתבטאת‬
‫‪29‬‬
‫בתמיכה או השתתפות במיזמים בעלי חשיבות לאומית פוליטית או כלכלית‪)0220( Werbner .‬‬
‫טוענת שפזורה מתהווה באמצעות תהליך בו מעורבים שיקולים חומריים‪ ,‬הכולל פעולות תמיכה‬
‫והזדהות של קהילת המהגרים עם מדינת המוצא‪ .‬לטענתה‪ ,‬המהגרים הם "בלתי נראים"‬
‫("שקופים")‪ ,‬וכתוצאה מכך פועלים למען מעמדם הסמלי כאזרחים נאמנים של מדינת המוצא‪.‬‬
‫התהליך כולל תרומה חוצת‪-‬גבולות‪ ,‬חומרית ותרבותית‪ ,‬המתבטאת בפעילות לובינג פוליטית‪ ,‬גיוס‬
‫כספים ואומנות‪ .‬מניעים אלה מובילים את המהגרים להצטרף לארגוני פזורה שונים ולעסוק‬
‫בנתינה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פילנתרופיה כלפי מדינת המוצא נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהרצון לקבל סטטוס‬
‫והכרה‪ ,‬לזכות בהשפעה פוליטית ולהשיג משאבים ( ;‪Brinkerhoff, 2011; Gillespie et al., 1999‬‬
‫‪ .)Nielsen and Riddle, 2009‬גורמים נוספים הדוחפים לנתינת מהגרים ולחילופין לבלימתה‬
‫קשורים לתחושה של המהגרים שעליהם להחזיר למולדת (‪ )to give back‬מהונם כחוב מוסרי‬
‫ומתוך רצון לסייע לחוליות חלשות בקהילת המוצא‪.‬‬
‫ערוצים ואמצעים‬
‫הפזורות משתמשות בערוצים מגוונים בפעילותן הפילנתרופית‪Aysa-Lastra, 2007; Chiswick, ( -‬‬
‫‪2005; Johnson, 2007; Lowell & Gerova, 2004; Metcalf Little, 2010; Newland et. al.,‬‬
‫‪Level‬‬
‫‪High‬‬
‫‪The‬‬
‫‪Report‬‬
‫‪of‬‬
‫;‪2007‬‬
‫‪Seidel,‬‬
‫;‪2010‬‬
‫‪:)Committee on the Indian Diaspora, 2002; Young & Shih, 2003‬‬
‫‪‬‬
‫תשלומים אינדיבידואליים )‪ )remittances‬המועברים לבני משפחה וחברים במדינת‬
‫המוצא‪ ,‬ותשלומים קולקטיביים המאגדים את כספי המהגרים במטרה להגדיל את‬
‫השפעתם (‪ .)Aysa-Lastra, 2007; Newland et. al., 2010; Orozco, 2006‬ב‪0202-‬‬
‫הסתכמו תשלומי המהגרים ב‪ $112-‬מיליארד‪ ,‬מתוכם הועברו כ‪ $905-‬מיליארד למדינות‬
‫מתפתחות‪ .‬זאת‪ ,‬בהשוואה לסה"כ של ‪ $101‬מיליארד בשנת ‪ ,0223‬מהם זרמו למדינות‬
‫מתפתחות ‪ $905‬מיליארד‪ .‬הציפייה היא שסה"כ שווי התשלומים העולמיים יגיע ל‪$522-‬‬
‫מיליארד בשנת ‪ 0200‬ו‪ $595-‬מיליארד ב‪ .)World Bank, 2011( 0209-‬כספי התשלומים‬
‫המועברים בעיקר למדינות מתפתחות מהווים בחלק מהן מרכיב חשוב בתוצר הלאומי‬
‫הגולמי (‪ .)GDP‬בהקשר זה חשוב לציין שחלק ניכר מסכום התשלומים העולמי מקורו‬
‫בארצות הברית‪ .‬שווי זה היה בשנת ‪ $32.7 0223‬מיליארד‪ ,‬ירידה קלה המיוחסת למשבר‬
‫‪31‬‬
‫הכלכלי והפיננסי באותה שנה‪ ,‬בהשוואה ל‪ $35.1 -‬ב‪ .0221-‬בנוסף לתשלומים המועברים‬
‫ככספים במזומן נמדדות גם שעות ההתנדבות של המהגרים במדינות המוצא‪ .‬כך למשל ב‪-‬‬
‫‪ 0221‬היה שווי זמן ההתנדבות הנ"ל ‪ $9.5‬מיליארד שיועדו למטרות הצלה ופיתוח‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 0223‬חלה ירידה קלה בסה"כ שעות ההתנדבות של מהגרים ושווים נאמד ב‪ $9-‬מיליארד‬
‫(‪.)Hudson Institute, 2011‬‬
‫השפעתם של התשלומים על פיתוח במדינת המוצא שנויה במחלוקת בין חוקרים בתחום‬
‫הדנים ב‪ )0(-‬מידת האפקטיביות של התרומות והאימפקט שהן יוצרות‪ )0( ,‬בלגיטימציה‬
‫שיש למדינות האם בניסיונן למנף את התשלומים כמשאב פיננסי לאומי במקום להתייחס‬
‫אליהן כהעברות כספים אישיות בין משפחות וקהילות (‪.)Brinkerhoff, 2011‬‬
‫‪‬‬
‫תרומות כספיות ושוות ערך של ניסיון מקצועי וטכנולוגי‪ ,‬של קשרים עיסקיים ופוליטיים‬
‫המועברות ישירות למוטבים במדינת המוצא‪ .‬התרומות נעות מסכומים קטנים לגדולים‬
‫ומועברות למיגוון יעדים כמו סיוע הומניטארי‪ ,‬שיקום לאחר אסונות טבע‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫תוכניות פיתוח‪ ,‬חינוך לגיל הרך ופיתוח הספורט‪ .‬כיוון שתרומות אלו מתועלות באופן‬
‫ישיר למדינת המוצא‪ ,‬ולעיתים כחלק מהתשלומים האינדיבידואליים של מהגרים‪ ,‬קשה‬
‫להעריך את היקפן והתפלגותן‪ .‬דוגמאות כוללות את מיזם ‪ Sower's Action‬בהונג קונג‬
‫שמגייס מדי שנה ‪ $0.0‬מיליון מתרומות הפזורה הסינית‪ ,‬תרומות של מהגרים עשירים‬
‫במיוחד כמו תרומה של ‪ $02‬מיליון מהמיליארדר הסיני ‪ Charles Wang‬עבור ניתוחים‬
‫לילדים עם שפות שסועות ו‪ B.V.Jagadeesh-‬שתרם מיליון דולרים לבתי ספר יסודיים‬
‫בעיר הולדתו בהודו‪ ,‬תרומות בגובה מיליוני דולרים מהפזורה הוייטנאמית בארה"ב‬
‫בעקבות השיטפונות בוייטנאם בשנת ‪ ,0333‬התנדבות של מהגרים הודים צעירים‬
‫מארה"ב ל‪ India Service Corps-‬שעוסק בפיתוח תשתיות‪ ,‬חינוך‪ ,‬חקלאות‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫תברואה ופיתוח כלכלי במחוזות שונים בהודו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ארגונים מתווכים במדינה המארחת העוסקים בהעברת התרומות‪ :‬ארגונים מקוונים‪,‬‬
‫ארגונים אזרחיים ופילנתרופיים‪ ,‬מוסדות דת ו‪ Hometown associations-‬המהווים את‬
‫הסוג הנפוץ ביותר של ארגונים המרכז את פעילותם הפילנתרופית של מהגרים המגיעים‬
‫מאותו הכפר‪ ,‬עיר או מחוז ונפוץ במיוחד בקרב מהגרים מאמריקה הלטינית ואפריקה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪‬‬
‫קרנות פזורה (‪ :)Diaspora Foundation‬קרנות הפועלות במדינה המארחת לגיוס תרומות‬
‫בעבור מדינת המוצא‪ ,‬כגון ‪ The Ayala Foundation USA‬המגייסת תרומות מהפזורה‬
‫הפיליפינית‪ Conexion Colombia ,‬שגייסה בין השנים ‪ 0222-0229‬תרומות מהפזורה‬
‫הקולומביאנית בשווי ‪ $9‬מיליון עבור מיזמים בקולומביה‪The Overseas Chinese ,‬‬
‫‪ Economic and Cultural Foundation of China‬שגייסה בין ‪ $52.5 0221-0227‬מיליון‬
‫מהפזורה הסינית עבור מיזמים בתחום החינוך בסין ו‪ Tang Foundation-‬הסינית‪-‬‬
‫אמריקאית התומכת במחקר בתחום הרפואה הסינית המסורתית בבייג'ינג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת תוכניות של הבאת בני נוער‪ ,‬דור שני ושלישי למהגרים למדינת המוצא וחשיפתם‬
‫לערכים‪ ,‬לתרבות ולמסורת המקומית (‪ .)Newland et al., 2010‬דוגמאות לתוכניות כאלו‬
‫היא תוכנית "תגלית"‪ "Birthright" -‬הממומנת על ידי קרנות יהודיות בארצות הברית‬
‫שמטרתה שמירה על הזהות היהודית של בני נוער‪ ,‬צמצום תופעת ההתבוללות והידוק‬
‫הקשרים בין הפזורה היהודית למדינת ישראל‪ .‬תוכנית דומה מופעלת על ידי ארגון ‪AF‬‬
‫‪ USA's‬שמפעיל תוכנית למנהיגות צעירים ( ‪Filipinos American youth leaders‬‬
‫‪ )Fellowship program‬המאפשרת לצעירים בני הדור השני והשלישי של הפזורה‬
‫הפיליפינית לבלות מספר שבועות בארגונים של החברה האזרחית בפיליפינים‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין ערוצי תרומה של מהגרים הנוצרים כתוצאה של תחושת‬
‫חמלה‬
‫(‪ )compassion‬כלפי יחידים ופחות אמפתיה ורגישות לארגונים גדולים‪ ,‬בירוקרטים ומסואבים‪.‬‬
‫המגמה של הנתינה ליחידים מתחזקת בקרב פזורות רבות אשר איבדו את האמון במוסדות‬
‫המדינה וכן בחלק מהמלכ"רים הגדולים‪ ,‬ה"מקצועיים" והממוסחרים שהאידיאולוגיה החברתית‬
‫והאזרחית שלהם פינתה מקומה למוכוונות עיסקית המבטיחה את הישרדותם‪Johnson et al., ( .‬‬
‫‪ .)2004‬כלפי ארגונים אלה מושמעות טענות בכלל ועל ידי מהגרים התורמים למדינות המוצא‬
‫שלהם בפרט‪ ,‬על חוסר יעילות ואפקטיביות‪ ,‬שחיתות ומעשים לא מוסריים וכן חוסר היענות‬
‫לצורכי הלקוחות‪.‬‬
‫ההשפעה של תרומת "הפזורות" על מדינת המוצא מוצגת בספרות המקצועית‪ .‬מרבית המחקרים‬
‫שנערכו עד כה בחנו את תרומותיהם של מהגרים כזרז לשילובה של מדינת המוצא בכלכלה הבין‪-‬‬
‫‪32‬‬
‫לאומית (‪ .)Freinkman, 2000‬מחקרים אלה מצאו שבעידודן של מדינות המוצא‪ ,‬מהגרים סייעו‬
‫לפיתוח חברתי וכלכלי בישראל‪ ,‬בסין‪ ,‬הודו‪ ,‬אירלנד‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬הרפובליקה הדומיניקאנית‬
‫ובמדינות נוספות ( ‪Cortina & de la Garza, 2004; Freinkman, 2000; Itzigsohn, Dore,‬‬
‫;‪ .)Hernandez & Vazquez, 1999; Kuznetsov, 2006; Portes et.al, 2007‬מלימוד יחסי‬
‫"הנתינה של הפזורה" למדינות המוצא נמצא שיש מדינות המעודדות את הקשרים עם המהגרים‬
‫מארצותיהם ואת תרומותיהם למדינות הבית‪ .‬הונגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬רומניה‪ ,‬דרום קוריאה וטייוואן‬
‫פיתחו קשרים ענפים עם הפזורות שלהן במטרה לתעל את הכישורים והנכסים שלהם לטובתן‬
‫(‪ .)Germenji & Gedeshi, 2008‬עבור מדינות המוצא המהגרים נתפשים כסוכני שינוי ופיתוח‬
‫היוזמים מיגוון פעילויות אזרחיות ופילנתרופיות‪ .‬הם מהווים עבורן מקור חשוב להשקעות חוץ‬
‫ולשיפור קשריהן הפוליטיים והכלכליים ( ‪Brett & Sedaca, 2004; Orozco, 2006; Portes,‬‬
‫‪ .)Escobar & Walton Radford, 2007‬מגמה זו קיבלה משנה תוקף נוכח זרמי ההגירה הגדולים‬
‫של יחידים עתירי כישורים וידע הכוללים חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים שונים‪ ,‬בעיקר מדעים‬
‫וטכנולוגיה או בעלי הון ( ‪Brown et. al., 2000; Devane, 2006; Lowell, Findlay & Stewart‬‬
‫‪ .)2004; Vertovec, 2002‬ועוד‪ ,‬יש מדינות הפועלות לשינויים חוקתיים להגדרת הסטטוס‬
‫המשפטי והאזרחי של המהגרים כדי לאפשר להם להשתתף בבחירות המקומיות וכך להשפיע על‬
‫אופי המשטר במדינת הבית‪ ,‬תוך מתן אפשרות לשמירה על אזרחות כפולה‪ .‬בין המדינות האלו‬
‫נמצא את מקסיקו‪ ,‬הרפובליקה הדומינקנית‪ ,‬קולומביה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬אקוודור ופורטוגל ( ‪Seidel,‬‬
‫‪.)2007‬‬
‫מדינת המוצא יכולה לבל ום את התרומות של הפזורה באמצעות מהלכים מדיניים או חקיקה‬
‫פיסקלית להם השפעה על הנכונות של המהגרים לתרום ועל החלשת הזיקה בין המהגרים וארצות‬
‫מולדתם‪ .‬חוקים הנתפשים כאנטי‪-‬דמוקרטיים ואנטי‪-‬אזרחיים‪ ,‬דוגמת החוק המוצע בישראל‬
‫לפגוע בתרומות מחו"ל לעמותות והטלת מס גבוה על תרומות ממדינות זרות‪ ,‬פוגעים בנכונות של‬
‫המהגרים לתרום לארצות מולדתם‪ .‬כך למשל‪ ,‬נשמעים קולות בקרב תורמים יהודים בארצות‬
‫הברית נגד תרומות לארגונים בישראל לאור החקיקה והאווירה האנטי דמוקרטית הנוצרת בגין‬
‫חוקים אלה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התרומות המועברות על ידי קהילות הפזורה מתבטאות בהעברות של משאבים חומריים‪,‬‬
‫זמן וכישורים (‪ .)Time, Treasure and Talent‬כסף מתבטא בהעברה של מזומנים לטובתן של‬
‫אוכלוסיות מצוקה או תוכניות חברתיות ושיקומיות; זמן מתבטא בשעות וימי התנדבות של‬
‫מהגרים בארצות המוצא; והכישורים מתבטאים בהעברת ידע טכנולוגי‪ ,‬מדעי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬רפואי ואחר‬
‫על ידי יחידים‪ ,‬ארגונים ורשתות של ארגונים למדינות המוצא‪ .‬הבולטת בצורות ההעברה היא‬
‫ההעברה הכספית המהווה בחלק מהמדינות אליהם היא מועברת מרכיב משמעותי בתוצר הלאומי‬
‫הגולמי שלהן (‪ .)GDP‬למרות זאת‪ ,‬לא ברור באיזו מידה תרומות אלו‪ ,‬על הצורות והדרכים‬
‫השונות‪ ,‬מחוללות אימפקט במונחים של השפעה בעלת משמעות על אלה המקבלים את התרומות‬
‫והמשאבים‪ .‬זאת‪ ,‬גם בהעדר תשתיות אנושיות‪ ,‬פיזיות‪ ,‬טכנולוגיות ואחרות במדינות האם‬
‫היכולות למנף את התרומה הכספית והרוחנית (‪ ,)intellectual property‬וכן בהעדר מדיניות‬
‫ברורה בחלק מהמדינות כלפי הנתינה חוצת‪-‬הגבולות הפוגעת באפשרות לחולל שינויים‬
‫משמעותיים בחברה ובמדינה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫דילמות בנתינה הבינלאומית‬
‫רגולציה‬
‫האקלים הפוליטי הגלובלי משפיע על תחומי הפעילות של הפילנתרופיה הבינלאומית‪.‬בעשור‬
‫האחרון נעשו התורמים הגדולים הבינלאומיים מעורבים יותר בסכסוכים פנים‪-‬מדינתיים ובין‪-‬‬
‫מדינתיים לצד טשטוש הגבולות המוסריים של פעילותם‪ .‬מציאות זו הובילה להאצת תהליך‬
‫הרגולציה במדינות שונות במטרה להדק את הפיקוח על תרומות בינלאומיות ונקבעו נהלים‬
‫וכללים המציבים חסמים בפני הנתינה הבינלאומית (‪ .)Owens, 2005; Paine, 2005‬הרגולציה‬
‫התעצמה מאוד לאחר מתקפת ה‪ 00-‬בספטמבר ‪ ,0220‬כאשר התגלו מקרים בהם כספי תרומות‬
‫שהועברו לארגונים בינלאומיים שימשו למימון מעשי טרור בינלאומיים‪ .‬לדוגמא ארגון ‪Global‬‬
‫‪ Relief Foundation‬היווה כיסוי לגיוס כספים לאל‪-‬קעידה ו‪Holy land Foundation for Relief -‬‬
‫‪ and Development‬נחשף כארגון שמגייס כספים לחמאס (‪ .)Paine, 2005‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫הרגולציה‪ ,‬שנועדה למנוע העברת כספים לארגוני טרור מסוימים הובילה לדיון ציבורי על‬
‫תפקידיה של הפילנתרופיה הבינלאומית‪ ,‬מעורבותה בסוגיות פוליטיות והצבתן של נורמות‬
‫גלובליות לפעילותה‪.‬‬
‫שקיפות‬
‫השקיפות בפעילות הפילנתרופית היא מהותית לאפקטיביות של הנתינה לצד הלגיטימציה הניתנת‬
‫לה ממוסדות השלטון ומהציבור‪ .‬העדר שקיפות בפילנתרופיה משפיע על אמון הציבור במוסדות‬
‫הפילנתרופים וגורמת להטלת ספק במניעי התורמים‪ .)Johnson, 2011( .‬שקיפות מחזקת את‬
‫אמון הציבור בנתינה הגלובלית‪ .‬הדברים לא נעשים במחשכים ולכן הסכנה לשחיתות ולהעלמת‬
‫כספים קטנה יותר‪ .‬זה כמובן איננו המצב בכל המדינות‪ ,‬במיוחד המתפתחות‪ ,‬שהשליטים בהן‬
‫פועלים במחשכים‪ .‬ועוד‪ ,‬העדר הדרישה לשקיפות ממוסדות השלטון משפיע על העדר שיתוף‬
‫הפעולה בפילנתרופיה הבינלאומית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תורמים הנדרשים לשקיפות נוטים להציע‬
‫תוכניות חדשניות יותר‪ ,‬ליצור שותפויות בינלאומיות עם סוכנויות הממשלה וארגוני המיגזר‬
‫השלישי‪ .‬הם גם משקיעים יותר בהערכת אפקטיביות התרומה שלהם‪ .‬העדר דרישה לשקיפות‬
‫פוגע במוטיבציה של התורמים לייעל את תרומתם ואת תנועת ההון בזירה הפילנתרופית‬
‫הבינלאומית בכלל (‪.)Edwards, 2009; Metcalf Little, 2010‬‬
‫‪35‬‬
‫כיום קיימות יוזמות להעלאת השקיפות בנתינה הגלובלית‪ ,‬ובראשן‬
‫‪International Aid‬‬
‫‪ Transparency Initiative‬הפועלת לחיזוקה של השקיפות והפצת מידע על הקצאת התרומות‪,‬‬
‫היקפיהן ותוצאותיהן‪ .‬למרות המאמצים של יוזמה ברוכה ודמוקרטית זו‪ ,‬עדיין מקורות מימון‬
‫ממשלתיים ופילנתרופים מסרבים לפרסם את המידע העומד לרשותם על תרומות ומענקים‬
‫בינלאומיים ותמיכה בארגונים ללא כוונת ריווח הפועלים במדינות שונות‪.‬‬
‫דיווחיות‬
‫בשנים האחרונות התחזקה התביעה מארגוני החברה האזרחית לדיווחיות רבה יותר על השימוש‬
‫בכספי הפילנתרופיה המועברים אליהם‪ .‬תנועת הדיווחיות (‪)the accountability movement‬‬
‫מתקיימת בקרב התורמים הפילנתרופיים במדינות רבות‪ .‬במסגרתה‪ ,‬קרנות‪ ,‬תורמים גדולים וגם‬
‫הציבור הרחב דורשים לקבל מהארגונים הנתרמים דין וחשבון על השימוש בתרומות‪ ,‬על היעילות‬
‫הארגונית ועל הנהגת מדדים להצלחה (‪ .)Carman, 2009‬מגמה זו לא מתקיימת באותה מידה‬
‫בקרב הפילנתרופיה הבינלאומית‪ ,‬שאיננה חשופה וגלויה במידה מספקת ואיננה נתונה לפיקוח‬
‫ציבורי כמו הפילנתרופיה המקומית‪ .‬התוצאה היא העדר אפשרות להעריך את מידת האפקטיביות‬
‫שלה ואת השפעתה באזורים ובמדינות בהן היא מתערבת‪ (0202( Spero .‬טוענת שלמרות העדרה‬
‫של דרישה לדיווחיות‪ ,‬על הפילנתרופים הבינלאומיים לאמץ נורמות התנהגות הכוללות את הצורך‬
‫לציות לחוקים ולמדיניות מקומית‪ ,‬להציג שקיפות ודיווחיות‪ ,‬ליצור שותפויות אפקטיביות עם‬
‫מנהיגים וארגונים מקומיים‪ ,‬לקיים שיח עם השלטון המקומי ולהשיג את תמיכתו לחיזוק‬
‫הפילנתרופיה ומיצוב מעמדה בבניית יכולות ותשתיות ארגוניות ומקצועיות‪.‬‬
‫דיפרנציאציה והעמקת פערים‬
‫לפילנתרופיה חוצת‪-‬גבולות יש השפעה על הרחבת הפערים ואי‪-‬השוויון החברתי ברמה‬
‫הבינלאומית‪ .‬היכולת של פילנתרופים פרטיים אמידים במיוחד וקרנות תאגידיות להעניק כספים‬
‫ותרומות למדינות מסוימות ולא לאחרות‪ ,‬יוצרת פערים בין מדינות וחברות‪ .‬ועוד‪ ,‬לפזורה‬
‫מפותחת‪ ,‬מושרשת ויציבה מבחינה כלכלית יש היכולת לתרום למדינת המוצא יותר מפזורה‬
‫חלשה שעודנה נאבקת על מעמדה ואזרחותה במדינה המארחת‪ .‬התוצאה היא הגדלת הפערים‬
‫והדיפרנציאציה בין "גלויות" וקהילות שונות‪ .‬נראה כי בתהליך הגלובלי אין מנגנונים מאזנים או‬
‫מנגנוני צדק ושוויון‪ .‬הפילנתרופיה במקרה זה לא רק שלא פותרת בעיות אלא אף יוצרת‬
‫‪36‬‬
‫בעיות‪,‬מתח וניכור בין אוכלוסיות חזקות וחלשות‪ ,‬לגיטימיות ופחות לגיטימיות‪ .‬סכנה טמונה גם‬
‫בכוח הרב יחסי של הפילנתרופיה אל מול הארגונים הנתרמים‪ .‬המשאבים וההון הרב של‬
‫הפילנתרופים ומולם הארגונים ללא כוונת ריווח‪ ,‬הזקוקים למקורות מימון במיוחד בארצות‬
‫מתפתחות‪ ,‬יוצרים חוסר איזון מובנה במערכת היחסים שבין תורם לנתרם‪ ,‬המציב לעתים את‬
‫הפילנתרופיה בעמדה של אדנות‪ ,‬פטרונות‪ ,‬התעלמות מהצרכים האמיתיים של יחידים וארגונים‬
‫וכן מעמדותיהם של אנשי מקצוע וכפיית עמדותיה על אלה הזקוקים למענקיה (‪.)Reich, 2006‬‬
‫אפקט ההמרה (‪)Crowding out‬‬
‫הקשר בין הסיוע הזר לבין הפילנתרופיה הבינלאומית נתפש במקרים רבים כחיובי‪ .‬הסיוע הזר‬
‫עודד‪ ,‬באופן ישיר ובאופן עקיף‪ ,‬את צמיחתה של הנתינה הפרטית למטרות ולתחומים דומים‬
‫אליהם מועבר הסיוע‪ .‬מאידך‪ ,‬יש הטוענים שהסיוע הזר הרשמי לא מיטיב עם הפילנתרופיה‬
‫הפרטית‪ .‬פעמים רבות הסוכנויות המספקות סיוע רשמי מנטרלות את השפעתם של ארגונים‬
‫מקומיים וקהילות המעוניינות לעסוק בנתינה חוצת‪-‬גבולות‪ .‬הסיוע הזר‪ ,‬המתבטא בייזום ופיתוח‬
‫תוכניות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬בולם את התפתחותן של יוזמות פילנתרופיות מקומיות למטרות‬
‫בינלאומיות (‪ .)Schearer, 1995‬התפתחותם של ערוצי נתינה שונים הוביל להגדלת היקפי הסיוע‬
‫למטרות בינלאומיות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אנו עדים לעליה בנכונות הפילנתרופיה הפרטית להתגייס‬
‫לקידום מטרות לאומיות ובינלאומיות לצד הסיוע שהממשלות הרשמיות מציעות‪.‬‬
‫בין הנתינה הציבורית והנתינה הפרטית הבינלאומית מתקיים יחס של חליפין‪ .‬הפילנתרופיה‬
‫הבינלאומית יכולה להשפיע על היקפי ההעברות הממשלתיות לצרכי סיוע חוץ ומידת מעורבותן‬
‫של הממשלות בסוגיות פיתוח גלובליות‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות יצירת אפקט המרה (‪)Crowding out‬‬
‫לתרומות הפרטיות (‪ .)Okten & Osili, 2007; Rajan, Pink & Dow, 2009‬ההנחה היא שאפקט‬
‫זה מתקיים בין העברות הממשלה לבין תרומות הציבור לארגוני המיגזר השלישי ( ‪Andreoni,‬‬
‫‪ .)2001; Roberts, 1984 ;Warr, 1982‬לכן‪ ,‬כאשר הממשלה מגדילה את הסיוע‪/‬תמיכה שלה‬
‫בשקל אחד‪ ,‬התורם הפרטי צפוי להקטין את תרומתו באותו הגודל‪ .‬בהקשר הבינלאומי‪ ,‬ראוי‬
‫לציין את יחסי הגומלין האלה לפיהם ההון הפילנתרופי אכן מפחית את הערך השולי של סיוע‬
‫רשמי זר או לחלופין משלים אותו (‪.)Davis & Dadush, 2010; Desai & Kharas, 2010‬‬
‫‪37‬‬
‫מחקרים אמפיריים מצביעים על קיומו של אפקט המרה חלקי בלבד ולעיתים אף מוצאים אפקט‬
‫הפוך של השלמה‪ ,‬לפיו הגדלת המימון הממשלתי גוררת הגדלה של המימון הפרטי ולא הקטנה‬
‫שלו (‪.)Hazan, 2009‬‬
‫לגיטימיות‬
‫הלגיטימיות של הפעולה הפילנתרופית מקורה בהכרה של גורמים ממשלתיים‪ ,‬ציבוריים‪ ,‬ופרטיים‬
‫בזכות הלגיטימית של הפילנתרופיה לפעול מחוץ לגבולות המדינה בה נמצא מרבית הונה ונכסיה‪.‬‬
‫ביטוי ללגיטימציה הזו היא מדיניות ממשלתית תומכת פילנתרופיה‪ ,‬מדיניות מיסוי‪ ,‬והסדרי‬
‫רגולציה‪ .‬במדינות רבות יש אמביוולנטיות ביחס למעורבות הפילנתרופיה בתחומים שונים‬
‫וביכולתה להשפיע על יחידים‪ ,‬ארגונים וקהילות‪ .‬לכניסת ההון הפילנתרופי הבינלאומי ברמה‬
‫העולמית יש פוטנציאל של הפרת איזונים הקיימים במדינות אליהן מופנות התרומות והיא‬
‫מכניסה "רעשים" בתחום הכלכלי והחברתי‪.‬זאת‪ ,‬לצד התרומות החיוביות לשיפור מצבן של‬
‫אוכלוסיות מוחלשות‪ .‬הדיון בסוגיה זו ברמה הלאומית לגבי לגיטימיות הפעולה של הפילנתרופיה‬
‫הפרטית והתאגידית נכון ורלוונטי גם לפילנתרופיה חוצת הגבולות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫דיון‬
‫לפילנתרופיה חוצת הגבולות מספר פנים והיא מונעת ממניעים שונים ביניהם אלטרואיסטים‪,‬‬
‫אידיאולוגיים וביניהם אישיים ותועלתניים‪ .‬במניעים האלטרואיסטים ניתן לכלול את הדאגה של‬
‫בעלי הון ניכר‪ ,‬מיליארדרים ישנים וחדשים‪ ,‬המאמינים כי צריך לתרום לשיפור רווחתן של‬
‫אוכלוסיות הנמצאות בהדרה בחברה המודרנית‪ ,‬המשתייכות למעמדות הסוציו‪-‬אקונומיות‬
‫הנמוכות ואשר עתידם לא ברור‪ .‬לטובת אלה קמים תורמים המעניקים ביד נדיבה למלחמה בעוני‪,‬‬
‫ברעב‪ ,‬במחלות‪ ,‬בבערות וביצירת אפשרויות תעסוקה במרחב הגלובלי‪ .‬לצד מיליארדרים אלה‬
‫פועלים יחידים וקהילות של מהגרים המזדהים עם מצב אחיהם‪ ,‬קרובי משפחתם ואלה הנמנים‬
‫על קהילותיהם במדינת המוצא‪ .‬הם מעבירים להם כספים וכן שירותים בעין כמו שעות התנדבות‬
‫של אנשי מקצוע ואזרחים המקדישים מזמנם והידע שלהם לטובת בני משפחה המתמודדים עם‬
‫מצוקות היום בארצות המוצא‪ .‬מעבר לכל אלה פועלות מדינות מערביות רבות להעניק סיוע כספי‬
‫וכלכלי למדינות מתפתחות הנזקקות להון רב כדי לקדם מיזמים ותוכניות חברתיות‪ ,‬תרבותיות‬
‫אורבניות‪ ,‬פיזיות וטכנולוגיות כדי לקדם את כלכלת המדינה ולשקמה‪ .‬מאידך‪ ,‬אין ספק שלכל‬
‫שלושת השחקנים (מיליארדרים בעלי הון רב‪ ,‬יחידים וקהילות‪ ,‬ממשלות) יש מניעים תועלתניים‬
‫ואינטרסנטיים המכוונים לספק להם תגמולים ורווחים אישיים או קידום אינטרסים פוליטיים‬
‫וכלכליים ברמה הלאומית‪ .‬בעלי ההון הרב זוכים באמצעות תרומתם למיצובם כבעלי השפעה‬
‫בזירה הבינלאומית‪ .‬הם יוצרים תלות של המדינות בתרומות שהם מעניקים‪ .‬אלה מקנים להם‬
‫כוח רב ביחסים שיש להם עם המדינות ומגבירים בדרך זו את השפעתם על הזירה העיסקית‬
‫והתקשורתית הגלובלית‪.‬‬
‫למרות שמיוחסת לבעלי ההון הטענה כי תרומתם הנדיבה היא מעשה של החזר לחברה שהיטיבה‬
‫עמם ואיפשרה להם לעשות את הונם‪ ,‬הרי שברמה הלטנטית יש הרצון לקבל הכרת תודה והוקרה‬
‫לתרומתם המקדמת אף את האינטרסים שלהם במדינות בהן הם פועלים‪ .‬גם לממשלות מניעים‬
‫ואינטרסים למתן סיוע ‪.‬החשובים בהם היא השאיפה של הממשלות לחזק את השפעתן במדינות‬
‫הנתרמות ‪,‬ולהשיג באמצעותן רווחים כלכליים ופוליטיים‪ .‬כך אנו עדים להיווצרות תהליך חליפין‬
‫המתבטא ביחסים של "תן וקח" ואין לייחס לנתינה רק מימד אלטרואיסטי‪-‬אוניברסאלי אלא גם‬
‫תועלתני‪-‬לוקלי ובינלאומי‪ ,‬ברמות האישיות‪ ,‬הלאומיות והבינלאומיות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫אין ספק שתנועת הפילנתרופיה הבינלאומית חוצת הגבולות תופשת תאוצה‪ .‬היא גדלה במימדיה‬
‫ובהיקפה‪ ,‬למרות נסיגה כלשהיא שחלה בשנות המשבר הכלכלי והפיננסי ב‪ .0221-0223-‬יותר‬
‫יחידים‪ ,‬קרנות‪ ,‬תאגידים‪ ,‬העברות של קהילות הפזורה‪ ,‬סיוע בינלאומי‪ ,‬קרנות קהילתיות‪,‬‬
‫העברות דרך האינטרנט ותרומות המיועדות לסיוע בשעת מצוקה וחירום‪ ,‬אירועי טבע כצונאמי‪,‬‬
‫רעידות אדמה‪ ,‬מלחמות ואירועים אחרים מובילים להתגייסותם של תורמים במישור הבינלאומי‪.‬‬
‫חלק גדול של התרומות חוצות הגבולות מהווה חלק נכבד מהתוצר הלאומי הגולמי (‪ )GDP‬במספר‬
‫רב של מדינות מפותחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בידינו מספיק מידע על האימפקט שתרומות בינלאומיות‬
‫חוצות גבולות מחוללות במדינות‪ ,‬בחברות ובקהילות אליהן זורמות התרומות‪ .‬היינו עדים‬
‫להתלהבות רבה מהיוזמה שהיתה קשורה לתנועת ה‪ microfinance -‬ועידוד של יזמים פרטיים‬
‫קטנים לפתח את עסקיהם‪ ,‬אך התלהבות זו הצטננה במידה רבה לנוכח הצלחות מוגבלות שלה‬
‫לשקם ולקדם אוכלוסיות חלשות המפתחות עסקים קטנים‪ .‬באותו אופן‪ ,‬לא ברור עד כמה‬
‫התרומות מקדמות את התשתיות הטכנולוגיות של מדינות מתפתחות נחשלות‪ ,‬את התוכניות‬
‫החברתיות והחינוכיות כמו גם תשתיות פיזיות ובריאותיות‪ .‬אין ספק שבקרב יחידים וקהילות‬
‫הנהנים מהעברת כספים אישיים אליהם (‪" )remittances‬מפזורות" "וגלויות" יש הקלה במצבם‬
‫הכלכלי‪ .‬כך אין ספק ש‪ $90 -‬מיליארד המועברים על ידי ‪ 00‬מיליון מהגרים מקסיקנים שמקום‬
‫מגוריהם ארה"ב למדינתם‪ ,‬מקלים ומשפרים את מצבם הכלכלי של קרובי המשפחה אליהם‬
‫הועברו הכספים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בידנו מספיק מידע כדי להעריך את המידה לפיה כספים אלה‬
‫מחוללים שינוי ברמת השלטון המקומי והמרכזי המתבטא בשיפור מצבן של אוכלוסיות חלשות‪.‬‬
‫נציין גם שההון המועבר בין מדינות כתמיכה בחלק מאזרחיהם נתקל במדינות רבות בבירוקרטיה‬
‫מורכבת ומסואבת‪ ,‬בשחיתות שלטונית‪ ,‬ב"לקיחת שלל" על ידי פוליטיקאים ואנשי ממשל‬
‫המחלישים את רצונם של הנותנים להעניק מהונם‪ .‬בנוסף‪ ,‬העדר מדיניות ברורה כלפי‬
‫הפילנתרופיה הבינלאומית וזרימת הון ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות‪ ,‬כמו גם העדר‬
‫תמריצי מס ועלויות תמחור גבוהות של הכספים בגין סחבת פקידותית‪ ,‬ריבוי דרגי תיווך הנהנים‬
‫מההעברות הכספיות‪ ,‬לא מקלים ולא מעודדים את הנתינה הבינלאומית‪ .‬כדי לחזק את המגמה‬
‫של פילנתרופיה זו יש צורך שהממשלות במדינות השונות יפתחו מערכות ארגוניות יעילות‬
‫ואפקטיביות‪ ,‬יתגברו על השחיתות השלטונית‪ ,‬יקדמו מדיניות ממשלתית המעודדת פילנתרופיה‬
‫חוצת גבולות וכן יקבעו מדיניות מס עם תמריצים לנתינה בינלאומית‪ .‬רק כך ניתן יהיה לצפות‬
‫שתנועת הפילנתרופיה חוצת‪-‬הגבולות תגבר‪ .‬בכך היא תסייע לקידומם של יחידים‪ ,‬קהילות‪,‬‬
‫‪41‬‬
‫חברות ומדינות המתמודדים עם בעיות קיומיות אשר סיכוייהם להתקדמות כלכלית‪ ,‬חברתית‬
‫וטכנולוגית מוגבלת בהעדר משאבים מספיקים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נתינה חוצת‪-‬גבולות בישראל‪ :‬השתלבותה של ישראל במאמץ הפילנתרופי הבינלאומי‬
‫הצמיחה בנתינה ליעדים בינלאומיים באה לידי ביטוי בישראל בשני אפיקים‪ :‬נתינה בינלאומית‬
‫כלפי ישראל ונתינה ישראלית ליעדים בינלאומיים‪.‬‬
‫פילנתרופיה בינלאומית המכוונת לישראל‬
‫ישראל היא יעד מרכזי להעברת הון פילנתרופי ממיגוון מדינות‪ .‬הנתינה לישראל ‪ ,‬בעיקר מארה"ב‬
‫וממדינות אירופה‪ ,‬חורגת מהדפוסים הרגילים של נתינה בינלאומית המופנית למדינות מתפתחות‬
‫ומדינות חבר העמים לשעבר‪ .‬ישראל נמצאת במקום ה‪ 3-‬מבין המדינות שזוכות למענקים מקרנות‬
‫בארה"ב ומרבית המשאבים המופנים אליה מיועדים לצרכים פנימיים במדינה (ברנר ואח'‪.)0202 ,‬‬
‫ניתן להגדיר את ישראל בין היבואניות הגדולות של הון פילנתרופי‪ ,‬שמקורו העיקרי הוא מיהדות‬
‫העולם שעוסקת בנתינה למטרות יהודיות‪ ,‬ישראליות וציוניות (שמיד‪ .)0200 ,‬ב‪ 0223-‬הסתכמו סך‬
‫ההעברות הפילנתרופיות לישראל ב‪ ₪3.507-‬מיליארד‪ ,‬וב‪ 0200-‬ב‪ ₪3.001 -‬מיליארד‪ .‬ממצאי‬
‫מחקר שהתפרסם לאחרונה מלמדים שהתרומות היהודיות מצפון אמריקה לישראל הוכפלו בין‬
‫השנים ‪ 0335-0227‬מ‪ $0.21-‬מיליארד ל‪ $0.253-‬מיליארד (‪ .)Fleisch & Sasson, 2012‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬יש לציין שכלל העברות הפילנתרופיה מחו"ל לישראל נמצאות במגמת ירידה בשנים‬
‫האחרונות וחלקן מסך הכנסות המלכ"רים בישראל ירד מ‪ 57%-‬ב‪ 0225-‬ל‪ 50%‬ב‪( 0223-‬המרכז‬
‫לחקר הפילנתרופיה בישראל‪.)0200 ,‬‬
‫נתינה ישראלית למטרות בינלאומיות‬
‫ישראל היא חלק ממשפחת העמים העוסקת בנתינה ליעדים חוצי גבולות‪ .‬היא מושפעת מהמגמות‬
‫הגלובליות של ניידות הון פילנתרופי ומשתלבת במאמץ הבינלאומי של תמיכות‪ ,‬וסיוע כספי ולא‬
‫כספי למדינות אחרות‪ .‬ממשלת ישראל‪ ,‬ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬תאגידים והציבור הרחב‬
‫בישראל עוסקים בנתינה ליעדים חוצי‪-‬גבולות באמצעות תרומות לארגונים ישראליים שעיקר‬
‫פעילותם בינלאומית‪ ,‬ארגונים לא‪-‬ישראלים וכן באמצעות התנדבות ברחבי העולם באמצעות‬
‫תוכניות שמציעים ארגונים אלה (‪.)Belman & Zahavi, 2009‬‬
‫העברות הון פילנתרופיות מתבצעות מישראל ליעדים בינלאומיים באמצעות תשלומי מהגרים‬
‫ותרומות פרטיות‪ :‬תשלומי המהגרים‪ ,‬מרביתם עובדים זרים בישראל שמגיעים ממדינות דרום‬
‫מזרח אסיה‪ ,‬הגיעו ל‪ $0.7-‬מיליון בשנת ‪ 0227‬ובשנת ‪ 0200‬ל‪ $1.0-‬מיליון וחלקם מהתוצר המקומי‬
‫‪42‬‬
‫הגולמי באותה שנה ‪ .)World Bank, 2012( 0.1%‬בניגוד לכך‪ ,‬מקורן של התרומות באזרחי‬
‫ישראל ובארגונים ישראלים מהוות את הערוץ המרכזי לפעילות הפילנתרופית הישראלית בזירה‬
‫הבינלאומית ועל כן נתמקד בהן בפרק זה‪.‬‬
‫התורמים הישראלים למטרות בינלאומיות כוללים את הציבור הרחב שתורם לארגונים ישראלים‬
‫שעיקר פעילותם בחו"ל או לארגונים בינלאומיים העוסקים בפעילות גלובלית‪ ,‬פילנתרופים‬
‫ישראלים בעלי הון‪ ,‬קרנות פילנתרופיות ישראליות ותאגידים ישראלים התורמים באמצעות‬
‫נתינה כספית ושוות ערך למדינות בהן הם פועלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נתינה מחוץ לישראל איננה בראש‬
‫סדר העדיפויות של התורם הישראלי‪ .‬למעשה‪ ,‬הציבור בישראל מאמין באימרה "עניי עירך‬
‫קודמים" (הבר‪ .)0200 ,‬פחות מאחוז מהציבור הרחב תורם לארגונים הפועלים בזירה הבינלאומית‬
‫ומעדיפים לתרום ליעדים מקומיים כמו בריאות‪ ,‬חינוך ורווחה (חסקי‪-‬לוונטל‪ ,‬יוגב‪-‬קורן וכץ‪,‬‬
‫‪ ,0200‬שמיד ואח'‪ .)0223 ,‬זאת‪ ,‬בניגוד למדינות אחרות‪ :‬בבלגיה ‪ 11%‬מהתרומות יועדו ב‪0220 -‬‬
‫למטרות בינלאומיות‪ 91% ,‬מהתרומות בהולנד ב‪ 09% ,0227-‬מהתרומות באיטליה ב‪3% ,0225-‬‬
‫מהתרומות בבריטניה ב‪ ,0221-‬ו‪ 5%-‬מהתרומות בארה"ב ב‪ .0202-‬דוגמא נוספת הן התרומות‬
‫למדינות בדרום מזרח אסיה ב‪ 0221-‬לאחר אסון הצונאמי‪ .‬הישראלים תרמו בממוצע ‪ 02‬סנט וסך‬
‫התרומות הסתכם ב‪ ,$722,222-‬לעומת תרומה ממוצעת של ‪ $02‬בקרב ההולנדים ו‪ $022-‬בקרב‬
‫הנורווגים (‪ .)Udasin, 2011‬המצב דומה בקרב מרבית בעלי ההון הישראלים אשר נוטים‬
‫להתמקד במטרות מבית ורק לאחר מכן במטרות בינלאומיות (סילבר‪ .)0221 ,‬תפישה זו מתבטאת‬
‫גם בסיוע ממשלתי למדינות לא מתפתחות‪ ,‬כאשר ‪ 59%‬מהציבור טוען שעל מדינת ישראל להעדיף‬
‫סיוע לנזקקים בתוך המדינה (פריד‪.)0221 ,‬‬
‫ניתוח התרומות מישראל בהקשר זה מלמד שעיקר התרומות המוענקות לארגונים ישראלים‬
‫הפועלים במרחב הבינלאומי מקורן בארגונים וחברות בינלאומיות עתירות ממון או נדבנים‬
‫עשירים מישראל‪ ,‬ולא בתרומות קטנות וספורדיות‪ .‬מרבית התרומות המוענקות לארגונים אלה‬
‫מקורן בקרנות וסוכנויות יהודיות ולא יהודיות התומכות בפעילות בינלאומית באמצעות הקצאת‬
‫מענקים‪ ,‬כמו משרדי ממשלה וסוכנויות ישראליות‪ ,‬ארגון ‪ ,USAID‬האיחוד האירופאי‪ ,‬סוכנויות‬
‫האו"ם וקרנות פילנתרופיות לא ישראליות (‪ .(Beck, 0221‬ב‪ 0223-‬עיקר הכנסותיהם של ארגונים‬
‫ישראליים העוסקים בפעילות בינלאומית היה מתרומות מחו"ל (‪ .)73%‬שאר ההכנסות נבעו‬
‫‪43‬‬
‫ממכירת שירותים (‪ )05%‬ותרומות משקי בית ועסקים בארץ (‪( )5%‬למ"ס‪ .)0200 ,‬היקף הפעילות‬
‫הבינלאומית של ארגונים ישראליים והתפלגותה בקרב מדינות שונות לא ניתנים להערכה אולם‬
‫מיפוי שערכנו בהמשך הפרק מציג את עיקר הפעילות של מלכ"רים ישראלים בחו"ל‪.‬‬
‫המיקוד בנתינה מקומית מתבטא גם בקרב המלכ"רים הישראלים‪ ,‬אשר פעילותם הבינלאומית‬
‫מצומצמת ביחס להיקפי הפעילות של מלכ"רים במדינות מערביות אחרות‪ .‬בארה"ב פעילותם‬
‫הבינלאומית של מלכ"רים הסתכמה ב‪ $01-‬מיליארד ב‪ ,0202-‬ובבריטניה ב‪ $1.0-‬מיליארד באותה‬
‫שנה (‪ .)Hudson Institute, 2012‬לעומת זאת‪ ,‬הוצאות המלכ"רים הישראלים העוסקים בפעילות‬
‫בינלאומית הסתכמו ב‪ 0223-‬ב‪ ₪027,075-‬שהיוו ‪ 2.0%‬מכלל ההוצאות של המלכ"רים (למ"ס‪,‬‬
‫‪ .)0200‬אולם‪ ,‬כפי שיוצג בהמשך‪ ,‬יש להדגיש הוצאות אלו לא משקפות את היקפה המלא של‬
‫פעילותם הבינלאומית המוערכת בהוצאות גבוהות בהרבה‪.‬‬
‫המניעים לנתינה הישראלית למטרות בינלאומיות‬
‫פעילותם הבינלאומית של הארגונים הישראליים מבוססת על ערכים אוניברסאליים ומונעת‬
‫מ מניעים ציוניים שנועדו להאדיר את המוניטין של מדינת ישראל ושל העם היהודי ברחבי העולם‪.‬‬
‫הארגונים מונעים מהרצון ליצור גשרים וקשרים בין יהודים ללא‪-‬יהודים ובין ישראל והעולם‬
‫המתפתח (‪ .)Beck, 2008‬הלגיטימציה הערכית לפעילותם הבינלאומית מתבססת על אותם‬
‫טיעונים המצדיקים את הסיוע הזר של ממשלת ישראל‪ ,‬וכוללים את חיזוק מעמדה הפוליטי‪,‬‬
‫המדיני והתדמיתי של ישראל והציבור הישראלי ברחבי העולם (פריד‪Belman & Zahavi, ;0221 ,‬‬
‫‪ .)2009‬לפי הבר (‪ ,)0200‬הנתינה הישראלית ליעדים בינלאומיים מושתתת על עקרון החליפין‪:‬‬
‫החברה הישראלית תזכה לסיוע ועזרה ביום מן הימים בעקבות הסיוע שהיא מספקת כיום‬
‫לחברות אחרות‪ .‬הכוונה ליצירת הדדיות המתקיימת באופן חוצה‪-‬גבולות ונשענת על נתינה‬
‫המתבצעת מתוך תפישה של "שלח לחמך‪."...‬‬
‫מניעים אלה מתווספים למניעים העיסקיים והמסחריים המעודדים את הנתינה של תאגידים‬
‫ישראלים‪ .‬ההכרה בצורך של אחריות חברתית תאגידית‪ ,‬קיומן של נורמות בינלאומיות והצורך‬
‫בהתחייבות החברות למטרות גלובליות (‪ )USO: Universal Service Obligations‬מובילה‬
‫לנתינה בינלאומית של תאגידים אלה (‪.)Schwartz, 2008‬‬
‫‪44‬‬
‫ארגונים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית‬
‫בשנות השמונים של המאה הקודמת התחילו ארגונים לא‪-‬ממשלתיים בישראל לכוון את פעילותם‬
‫למטרות בינלאומיות‪ .‬ארגונים אלה הצטרפו לקבוצה גדלה של ארגונים ממדינות שונות העוסקים‬
‫בפעילות גלובלית הכוללת סיוע הומאניטארי‪ ,‬פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬יישוב סכסוכים‪ ,‬חינוך‬
‫לדמוקרטיה ועוד‪ .‬כניסת הארגונים הישראלים לזירה הבינלאומית היתה חלק מהמגמות שתוארו‬
‫לעיל וכוללות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניסיונותיהם הכושלים של ממשלות מערביות למתן סיוע ומעורבות בסכסוכים מזוינים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחות התקשורת הממוחשבת‪ ,‬הזולה‪ ,‬המיידית הזמינה והנגישה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר העניין של ממשלות מערביות למעורבות באזורים בהם אין להם אינטרס‬
‫גיאופוליטי‪ ,‬צבאי‪ ,‬כלכלי או מדיני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההכרה של ארגונים ממשלתיים בינלאומיים כמו האו"ם‪ ,‬ביעילות‪ ,‬זריזות וחדשנות של‬
‫ארגונים לא ממשלתיים בטיפול בסוגיות ברחבי העולם כמו פיתוח כלכלי וחברתי‪ ,‬יישוב‬
‫סכסוכים‪ ,‬העצמת נשים ועוד (‪.)Maynard, 1999‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך הגלובליזציה והתפתחותה של "תרבות עולם" אשר השפיעו על הארגונים‬
‫הישראלים השואפים להיות חלק מהסדר המוסרי הגלובלי שהתפתח בעשורים האחרונים‬
‫וקורא לשוויון זכויות גלובלי בתחומים מגוונים (‪.)Boli, 2005‬‬
‫במקביל להתפתחויות אלו‪ ,‬התרחשויות בזירה הישראלית‪ ,‬ובראשן צמצום בסיוע החוץ‬
‫הממשלתי‪ ,‬השפיעו על כניסת הארגונים הישראלים לפעילות הבינלאומית‪ .‬באופן מסורתי‪,‬‬
‫העניקה ישראל סיוע זר כספי ושווה ערך למדינות באפריקה‪ ,‬באסיה ובאמריקה הלטינית‪ .‬סיוע זה‬
‫התאפשר באמצעות הקמתה של מש"ב – המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ ב‪.0352-‬‬
‫המחלקה נוסדה על מנת לסייע בפיתוח חברתי וכלכלי במדינות מתפתחות במקביל לחיזוק‬
‫המעמד והמוניטין של ישראל בקהילה הבינלאומית‪ .‬במהלך השנים סיוע החוץ הישראלי‬
‫הצטמצם והשפיע באופן שלילי על היקף פעילותו של מש"ב והתקציבים העומדים לרשותו‪.‬‬
‫בהקשר זה השתלבה פעילותם של הארגונים הלא ממשלתיים בישראל שהחלו לפעול באופן‬
‫עצמאי ובלתי תלוי בממשלה במטרה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות מחוץ למדינה (הבר‪,‬‬
‫‪ .)0200‬פעילויות אלו נעשות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות התקשרויות עם מש"ב בדמות מיקור חוץ של‬
‫שירותים כגון העברת השתלמויות והכשרות ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הבר (‪ )0200‬מצאה שארגונים ישראלים העוסקים בפעילות בינלאומית נחלקים לשלושה סוגים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ארגונים שפעילותם התמקדה בראשית דרכם בישראל ועם הזמן הופנתה לחו"ל‪.‬‬
‫לקבוצה זו שייכים מרבית הארגונים הישראלים המעורבים בפעילות בינלאומית‪.‬‬
‫דוגמאות כוללות את‪" :‬פרויקט איידס ירושלים" שהחל את פעילותו במאבק נגד הפצת‬
‫האיידס‪ .‬לבקשת משרד החוץ סייע הארגון בתחום זה באל‪-‬סלוודור ומשם המשיך‬
‫בפעילותו הבינלאומית; ארגון ניספ"ד (‪ )NISPAD‬שפועל משנות התשעים של המאה‬
‫הקודמת לקדם תהליכי שלום בקרב חברות החוות שינויים פוליטיים וחברתיים‪.‬‬
‫בתחילה פעל הארגון בשיתוף פעולה עם הרשות הפלשתינית וכיום פעילותו מתפרשת על‬
‫פני מדינות רבות בעולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ארגונים שהוקמו במטרה לפעול מחוץ לישראל ועם הזמן החלו לפעול בתוכה‪ .‬דוגמאות‬
‫כוללות את "ברית עולם" שהוקמה במטרה לסייע לילדים ובני נוער במצבי סיכון ברחבי‬
‫העולם‪ .‬הארגון החל לפעול בקרב האוכלוסייה הישראלית לאור קשיים בקבלת‬
‫לגיטימציה מהציבור הישראלי לפעילותו בחו"ל; ארגון "לתת" הוקם במקור לספק סיוע‬
‫חירום ראשוני לאוכלוסיות במצוקה מחוץ לישראל כאשר בשנותיו הראשונות כ‪32%-‬‬
‫מפעילותו כוונה לחו"ל‪ .‬כיום‪ ,‬כ‪ 32%-‬מפעילותו מתקיימת בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ארגונים שקמו לסייע לאוכלוסייה אחת מוגדרת‪ .‬במרבית המקרים ארגונים אלה נוסדו‬
‫בעקבות שהייה ממושכת של חבריהם באזורים שונים בעולם וחשיפה לצרכים של‬
‫אוכלוסיות מסוימות‪.‬דוגמאות כוללות את "עמותת ידידי טיבט" שמטרתה לסייע לעם‬
‫הטיבטי‪ ,‬עמותת "הצל ליבו של ילד" הפועלת בקרב אוכלוסיית הילדים חולי הלב‬
‫במדינות מתפתחות ברחבי העולם‪.‬‬
‫עיקר הפעילות הבינלאומית של הארגונים הישראלים היא מתן סיוע הומאניטרי במצבי חירום‪.‬‬
‫הפעילות השוטפת של הארגונים נחלקת לשירותי בריאות ורפואה‪ ,‬חינוך והכשרה‪ ,‬סינגור ושיח על‬
‫מדיניות‪ .‬אזורי הפעילות שלהם משתנים בהתאם לנסיבות ולתחומי הפעילות שלהם‪ .‬הם‬
‫מתרכזים בעיקר בדרום‪-‬מזרח אסיה‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬אמריקה הלטינית ואפריקה (‪.)Beck, 2008‬‬
‫ועוד‪ ,‬הארגונים הישראליים פועלים בשותפות עם ארגונים יהודיים על ידי ניהול משותף של‬
‫מיזמים וקבלת מענקים להפעלת המיזמים‪ .‬אופי השותפות מושפע מהעובדה שמרבית הארגונים‬
‫היהודיים הפעילים במרחב הבינלאומי אינם מהווים ארגונים מפעילים אלא עוסקים במימון‬
‫וסיוע למיזמים בינלאומיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הארגונים הישראלים פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה עם‬
‫‪46‬‬
‫מש"ב במשרד החוץ‪ ,‬סוכנויות האו"ם‪ ,‬ארגון הבריאות העולמי (‪ ,)WHO‬ועידת האו"ם לענייני‬
‫פליטים (‪ ,)UNHCR‬תוכנית הפיתוח של האו"ם ועוד (‪.)Beck, 2008‬‬
‫מיפוי הארגונים הישראלים הפועלים במרחב הבינלאומי‬
‫‪‬‬
‫ברית עולם‪ .‬ארגון פיתוח וסיוע הומניטארי ישראלי שהוקם ב‪ .0225-‬הארגון פועל‬
‫למימוש ערכי הנתינה של התרבות היהודית בזירה הבינלאומית ומתבסס על הניסיון‬
‫הישראלי בהקמת תשתיות ובפיתוח קהילתי‪ .‬פעילות הארגון מגוונת וכוללת‪ :‬שליחת‬
‫מתנדבים ישראלים ויהודים למשימות פיתוח בעולם‪ ,‬פיתוח תוכניות בתחומי החינוך‪,‬‬
‫הרווחה והבריאות במדינות מתפתחות וסיוע במצבי חירום ומשבר‪ .‬פעילויות אלו נעשות‬
‫בשיתוף פעולה עם ארגוני פיתוח מקומיים ובינלאומיים‪.(Beck, 2008) 3‬‬
‫‪‬‬
‫היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה‪ .‬היחידה הוקמה בשנת ‪ 0315‬ומונה ‪552‬‬
‫מתנדבים המשתתפים בארץ ובחו"ל בפעולות חילוץ והצלה‪ .4‬בשנת ‪ 0223‬הוציאה‬
‫העמותה סך של ‪ ₪ 011,215‬עבור משלחות סיוע לבורמה והפיליפינים וב‪ 0202-‬סך של‬
‫‪ ₪021,000‬עבור משלחות סיוע להאיטי‪ .5‬בשנת ‪ 0200‬הוצאות העמותה עבור משלחות‬
‫סיוע לסודן הסתכמו ב‪ .6₪ 01,222-‬בשנת ‪ 0223‬קיבלה העמותה עבור הסיוע לנפגעי אסון‬
‫הצונאמי בבורמה תרומה בסך של ‪ ₪ 02,015‬מהוועד היהודי האמריקאי אשר תרם גם‬
‫סך של ‪ ₪ 11,215‬עבור סיוע לנפגעי השיטפונות בפיליפינים‪ .7‬בשנת ‪ 0202‬קיבלה העמותה‬
‫סכום של ‪ ₪ 002,222‬מישראייד עבור שלוש משלחות חילוץ להאיטי‪ 8‬ובשנת ‪ 0200‬קיבלה‬
‫סכום של ‪ ₪ 00,222‬עבור פעולות סיוע בדרום תימן‪.9‬‬
‫‪‬‬
‫הצל ליבו של ילד‪ .‬הארגון תרם ב‪ 0223-‬למעלה מ‪ 5-‬מיליון ש"ח לפעילויות למתן טיפול‬
‫רפואי לילדים חולי לב מאפריקה‪ ,‬הכשרת רופאים ממדינות אפריקה‪ ,‬הטסת ילדים‬
‫חולים לטיפול בישראל ומימון הטיפול הרפואי‪ ,‬הטסה והפעלת משלחות רפואיות‬
‫לאפריקה ועוד; בשנת ‪ 0202‬אירגנה העמותה שלוש משלחות רפואיות לאתיופיה‪,‬‬
‫‪ 3‬אתר עמותת ברית עולם‪http://www.britolam.org/heb/Index.asp?CategoryID=328 :‬‬
‫‪ 4‬אתר התנדבות בישראל‪-‬‬
‫‪http://www.ivolunteer.org.il/Index.asp?ArticleID=417&CategoryID=178&Page=1‬‬
‫‪ 5‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0232‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 6‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0233‬אתר גיידסטאר‪./ http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 7‬דוחות מילוליים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0222‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 8‬דוחות מילוליים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0232‬אתר גייסדטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 9‬דוחות מילוליים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0233‬אתר גייסדטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪47‬‬
‫לרומניה ולאנגולה‪ .‬סך ההוצאות עבור משלחות אלו הסתכם ב‪ 0223-‬ב‪ ₪ 101,511 -‬וב‪-‬‬
‫‪ 0202‬ב‪.₪ 925,731-‬‬
‫‪10‬‬
‫בשנת ‪ ,0200‬אירגנה העמותה שלוש משלחות רפואיות לאנגולה‪,‬‬
‫ושתיים לטנזניה ‪ .‬סך ההוצאות עבור משלחות אלו הסתכם ב‪ 0200-‬ב‪.11₪ 751,775 -‬‬
‫‪‬‬
‫הקרן ההומניטארית של התנועה הקיבוצית‪ .‬הקרן מסייעת לקהילות במצוקה בישראל‬
‫ובחו"ל על ידי שליחת מתנדבים מהקיבוץ‪ ,‬שהוכשרו בישראל‪ ,‬לספק עזרה בשעת חירום‬
‫לאזורי אסון ברחבי העולם )‪ .(Beck, 2008‬הקרן מפעילה גם פרויקטים של שיקום‬
‫אזורי האסון כמו סיוע בהקמת בתי ספר‪ .12‬דוגמאות אחרות הן שליחת צוותי מתנדבים‬
‫לאחר רעידת האדמה בטורקיה ולאחר הוריקן "מיץ'" בהונדורס‪ ,‬מתן עזרה לפליטים‬
‫מקוסובו ואספקת מזון לאתיופיה )‪.(Beck, 2008‬‬
‫‪‬‬
‫טופז‪ .‬ארגון הפועל לביסוס רשת גלובלית של מתנדבים ישראלים ויהודים במסגרת‬
‫תוכניות פיתוח וסיוע בינלאומיות‪ .‬בשנת ‪ 0202‬טופז השקיע כ‪ 922,222-‬ש"ח בארגון‬
‫משלחות שסייעו לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי‪ ;.‬ארגון טופז חבר ב"קואליציית נתן"‬
‫המהווה פלטפורמה משותפת של ארגוני סיוע הומאניטריים ישראליים‪ .‬הקואליצייה‬
‫פועלת בתחומים מגוונים כגון סיוע לאחר אסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה ב‪,0221-‬‬
‫סיוע לפליטים אפריקאיים וסיוע בגיאורגיה ובהאיטי‪;13‬‬
‫‪‬‬
‫יד שרה‪ .‬העמותה מסייעת למומחים ממדינות מתפתחות המעוניינים לאמץ את מודל‬
‫הארגון בארצם בהתאם לצרכים ולתרבות המקומית‪ .‬מחלקת קשרי החוץ של הארגון‬
‫עוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהטמעת מיזמים ברוסיה‪ ,‬קמרון‪ ,‬אנגולה‪ ,‬אוזבקיסטן‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‬
‫קוריאה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬אל סלבדור וטורקיה )‪ .(Beck, 2008‬ב‪ 0202 -‬הארגון שיתף‬
‫פעולה עם משרד החוץ בשליחת ציוד רפואי שיקומי להאיטי‪ .‬מקורות המימון לפעילויות‬
‫הבינלאומיות הם ממדינות זרות או מתרומות ייעודיות לפרויקטים‪.14‬‬
‫‪‬‬
‫יטי"ב‪ -‬ידידי טיבט בישראל‪ .‬העמותה פועלת במטרה לסייע לעם הטיבטי ולהעלאת‬
‫המודעות בישראל לעניין טיבט‪ .15‬הסיוע לעם הטיבטי מתבטא בפיתוח חקלאי‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫רפואה ובשימור המורשת התרבותית‪ .‬עיקר ההכנסות של העמותה מקורן בתרומות‬
‫‪ 10‬דוח שנתי ‪ ,0232‬מתוך אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 11‬דוח שנתי ‪ ,0233‬מתוך אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 12‬אתר ישראייד‪http://www.israaid.org.il/member_page.asp?id=1 -‬‬
‫‪ 13‬דוחות כספיים ליום ‪ ,13.30.0232‬מתוך אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 14‬דוח מילולי מצורף לדוח השנתי לשנת ‪ ,0232‬אתר גיידסטאר‪../http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 15‬אתר עמותת ידידי טיבט‪http://www.tibet.org.il/ -‬‬
‫‪48‬‬
‫מחו" ל ולאחרונה קיימת צמיחה בתרומות מהאוכלוסייה הישראלית‪ .‬דוגמאות למיזמים‬
‫של העמותה כוללות‪ :‬הכשרה בישראל של ‪ 52‬סטודנטים טיבטים בתחומי החקלאות‪,‬‬
‫בריאות ופיתוח קהילתי בשיתוף מכון "ערבה"‪-‬המרכז הבינלאומי להכשרה חקלאית‪.‬‬
‫העמותה משקיעה במיזם זה כ‪ $0222-‬בשנה‪ .‬בנוסף לפרויקטים אלה‪ ,‬מתנדבי העמותה‬
‫עזרו בשיקום ושיחזור המוזיאון הטיבטי בדרמסלה‪ ,‬הודו‪ ,‬וחידשו את הספרייה‬
‫הטיבטית )‪ .(Beck, 2008‬בקיץ ‪ 0200‬תמכה העמותה במימון קורס אקדמי של חוקרת‬
‫ישראלית המתמחה בסיפורי חיים שהועבר בדרמסלה‪ ,‬הודו‪.16‬‬
‫‪‬‬
‫ישראייד ‪ -‬הפורום הישראלי לסיוע הומאניטרי בינלאומי‪ .‬מהווה קואליציה של‬
‫ארגונים ישראליים ויהודיים הפועלים להענקת סיוע הומניטרי ברחבי העולם לצד‬
‫הפעלת תוכניות ארוכות טווח באמצעות הכשרות מקצועיות של מומחים יהודים‬
‫וישראלים‪ .‬פעילויות הארגון כוללות משלחות ליפן‪ ,‬קניה‪ ,‬דרום סודאן‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫האיטי ועוד‪ .17‬הודות לתרומות של גופים פילנתרופים יהודים בארה"ב מקיים הארגון‬
‫הכשרות מקצועיות עבור עובדי מדינה דרום סודאנים בתחומי טיפול בטראומה‪ ,‬מניעת‬
‫אלימות כלפי נשים וילדים וסחר בבני אדם‪ .‬בשנת ‪ 0202‬הוצאות הארגון כללו כ‪0.1-‬‬
‫מיליון ש"ח עבור פרויקט הסיוע להאיטי‪ ,‬כ‪ 55-‬אלף ש"ח לפרויקט הסיוע במינימאר‪ ,‬וכ‪-‬‬
‫‪ 11‬אלף ש"ח עבור פרויקט הסיוע בפיליפינים‪ ;18‬ביולי ‪ 0200‬נסעו מתנדבי הארגון לג'ובה‪,‬‬
‫דרום סודאן במסגרת מבצע לחלוקת ציוד הומאניטארי בסיסי ונשארו במדינה במהלך‬
‫השנה‪.19‬‬
‫‪‬‬
‫מגן דוד אדום (מד"א)‪ .‬הארגון פעיל במישור הבינלאומי והוא חבר בפדרציה‬
‫הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום‪ .‬הוא מספק עזרה רפואית והכשרה‬
‫לקהילות בארצות מתפתחות )‪ .(Beck, 2008‬מד"א העניק סיוע לנפגעי רעידת האדמה‬
‫בטורקיה ולנפגעי הצונאמי‪ .‬משלחות רפואיות נשלחו לסרי לנקה‪ ,‬הודו ותאילנד עקב‬
‫הצונאמי והוקמה מרפאת שדה בסרי לנקה בה טופלו כ‪ 0922-‬חולים במשך שבועיים‬
‫‪ 16‬הנתונים והמידע הושגו בשיחה טלפונית עם גב' מאירה אבולעפיה‪ ,‬יו"ר עמותת ידידי טיבט בישראל באוגוסט ‪.0230‬‬
‫‪ 17‬לפירוט ראה באתר הארגון‪.http://israaid.co.il/Page.aspx?ID=523 :‬‬
‫‪ 18‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,0232‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 19‬אתר ישראל היום‪:‬‬
‫‪http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=19629&newsletter=27.07.2012‬‬
‫‪49‬‬
‫(‪ .)Ellis & Sorene, 2008‬המדינות בהן מד"א היה פעיל לאחרונה הן‪ :‬סרי לנקה‪,‬‬
‫גיאורגיה‪ ,‬אזרביג'אן‪ ,‬ירדן‪ ,‬סין‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬אוגנדה והאיטי )‪(Beck, 2008‬‬
‫‪‬‬
‫‪.20‬‬
‫מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח‪ .‬הארגון פועל בחברות העוברות תהליכי שינוי‬
‫משמעותיים כדוגמת מעבר מקונפליקט לשלום‪ ,‬מעבר לדמוקרטיה חברתית כלכלית‪,‬‬
‫ופיתוח אנושי בר‪-‬קיימא‪ .21‬מקורו של המימון המשמש למיזמים של המכון הוא משרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬כמו משרד החקלאות וממשלות זרות דוגמת הממשלה הסינית‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 0225-0227‬הפעיל המכון תוכנית סיוע לתנועה הקואופרטיבית בפרובינציה הדרומית של‬
‫סרי לנקה בשווי ‪ .$922,222‬במהלך שנת ‪ 0221‬קיים האגף הבינלאומי של המכון תוכניות‬
‫בדרום אפריקה‪ ,‬קניה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬טנזניה‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬ניגריה והודו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפעיל המכון‬
‫תוכניות הכשרה בקניה ובאוגנדה‪ .‬ב‪ 0223-‬ביצע המכון סדרת השתלמויות עבור מנהלי‬
‫תאגידים עסקיים קואופרטיבים בסין במימונה של ממשלת סין בגובה ‪ .$052,222‬ב‪-‬‬
‫‪ 0202‬סיפק המכון סיוע לחקלאים בהאיטי בשווי ‪ $922,222‬בשיתוף עם ארגון‬
‫‪ .ACDIVOCA‬על פי הדוח הכספי לשנת ‪ 0202‬הוציא המכון עבור קורסים משותפים סך‬
‫של ‪ .₪ 703,701‬מתוך סכום זה הוציא המכון ‪ ₪ 159,013‬עבור קורסים משותפים‬
‫פלסטיניים–בלגיים‪ .22‬ב‪ 0200-‬סיפק המכון סיוע בהכשרת ‪ 52‬סוכני שינוי בתחום‬
‫החקלאות בדרום אפריקה‪ .‬המיזם מומן על ידי משרד החקלאות ב‪.23$005,222-‬‬
‫‪‬‬
‫עמותת משאבים לפיתוח משאבי התמודדות‪ .‬העמותה הוקמה ב‪ 0310-‬במטרה לתת‬
‫מענה לתושבי קו העימות באמצעות פיתוח תוכניות להתמודדות עם מצבי חירום‬
‫במערכות קהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‪ .24‬המיזמים הבינלאומיים שלה כוללים‬
‫פרויקט חינוכי בתחום הפוסט‪-‬טראומה עבור מנהיגים ומומחים בסרי לנקה‪ ,‬הכשרת‬
‫רופאים מאתיופיה בהתמודדות עם טראומה‪ ,‬חולי צרעת ושחפת ומתן עזרה למלכ"רים‬
‫מקומיים באוגנדה המתמודדים עם ילדים חיילים בצפון המדינה )‪.(Beck, 2008‬‬
‫‪‬‬
‫תבל בצדק‪ .‬עמותה ישראלית הפועלת ליצירת קהילת יהודים מהארץ והעולם העוסקת‬
‫בסוגיות אוניברסאליות כמו עוני עולמי‪ ,‬פערים חברתיים והרס סביבתי מתוך מחויבות‬
‫‪ 20‬אתר מד"א‪http://www.mdais.org/271/ -‬‬
‫‪ 21‬אתר מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח‪http://www.nisped.org.il/info/hebrew/new/hebrew-ajeec- -‬‬
‫;‪ about.htm‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬לדצמבר ‪ .0222‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 22‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬לדצמבר ‪ .0232‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 23‬המידע סופק בכתב על ידי מר אריאל דלומי‪ ,‬סמנ"כל מכון הנגב לאסטרטגיות‪ ,‬שלום ופיתוח באוגוסט ‪.0230‬‬
‫‪ 24‬למידע נוסף ראה אתר משאבים‪./http://www.icspc.org :‬‬
‫‪51‬‬
‫למסורת היהודית ולצדק חברתי וסביבתי‪ .‬הארגון הפעיל ב‪ 0223-‬תוכנית המשלבת‬
‫לימודים והתנדבות בקטמנדו‪ ,‬נפאל‪ ,‬למשך ארבעה חודשים שהוצאותיה מוערכות ב‪-‬‬
‫‪ 17,222‬ש"ח‪ .‬בשנה זו מרבית מקורות המימון של העמותה נבעו מארגונים וקרנות‬
‫יהודיות בארה"ב‪ .25‬במהלך שנת ‪ 0200‬העמותה פעלה בנפאל והאיטי בתחומי פיתוח‬
‫קהילתי‪ ,‬חקלאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות והעצמת נשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .Jerusalem AIDS Project‬פעילות העמותה במישור המקומי והבינלאומי מתמקדת‬
‫בחינוך למניעת איידס‪ .‬הארגון פיתח מודלים ייחודיים למניעת איידס אשר אומצו על‬
‫ידי ‪ 07‬מדינות מתפתחות באמריקה הלטינית‪ ,‬אסיה‪ ,‬אפריקה ומזרח אירופה‪ .‬הארגון‬
‫משתף פעולה עם גופים בינלאומיים כגון ארגון הבריאות העולמי (‪ )WHO‬ו‪-‬‬
‫‪ .26UNAIDS‬ב‪ 0223-‬הקדישה העמותה כ‪ ₪ 19,222-‬למבצע למניעת איידס באפריקה‪.‬‬
‫ב‪ 0202-‬הוצאות העמותה כללו סך של ‪ ₪ 05,031‬עבור סדנאות וכנסים בחו"ל‪ .27‬ב‪0202-‬‬
‫יזמה העמותה פיילוט בדרום אפריקה בתחום הדרכה למניעת איידס עבור מוהלים‬
‫רפואיים בהוצאה שהסתכמה ב‪ ₪ 917,015-‬וקורס בינלאומי להדרכת מחנכים למניעת‬
‫איידס במיאנמר בהוצאה שהסתכמה ב‪.28₪ 72,150-‬‬
‫תאגידים ישראלים העוסקים בנתינה בינלאומית‬
‫בשנים האחרונות חברות ישראליות מכירות בחשיבותה של אחריות חברתית תאגידית מקומית‬
‫ובינלאומית‪ .‬הפעילות הבינלאומית כוללת תמיכה בארגונים העוסקים בפעילות הומאניטרית‬
‫מגוונת כגון סיוע לאחר רעידת האדמה באינדונזיה‪ ,‬שיקום בית הכנסת שהופצץ בתורכיה ואסון‬
‫הצונאמי בדרום מזרח אסיה‪ .‬ועוד‪ ,‬התאגידים פועלים לסייע בהקמת תשתיות כמו אספקת מים‪,‬‬
‫ייצור והפצת מזון‪ ,‬הקמת בתי חולים‪ ,‬מתקנים לשירותי בריאות‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מרפאות שיניים‪,‬‬
‫פארקים‪ ,‬שירותי אינטרנט ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאגידים תורמים לבניית יכולות שיאפשרו את שיפור‬
‫איכות החיים וההזדמנויות של תושבים מקומיים באמצעות תוכניות הכשרה והעצמה‬
‫(‪ .)Schwartz, 2008‬למרות זאת‪ ,‬היקף הפעילות הפילנתרופית של חברות ישראליות בחו"ל עודנו‬
‫‪ 25‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר‪ ,0222 ,‬אתר תבל בצדק‪-‬‬
‫‪http://www.tevelbtzedek.org/index.php?option=com_content&view=frontpage&Itemid=60&lang=he‬‬
‫‪ 26‬למידע נוסף ראה‪.http://www.israaid.org.il/member_page.asp?id=11 :‬‬
‫‪ 27‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ .0232‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪ 28‬דין וחשבון מילולי לשנת ‪ ,0232‬אתר גיידסטאר‪./http://www.guidestar.org.il :‬‬
‫‪51‬‬
‫מצומצם והמאמצים שלהן מפוזרים‪ .‬דוגמאות לתאגידים ישראלים העוסקים בנתינה חוצת‪-‬‬
‫גבולות כוללות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חברת התרופות טבע אשר תרמה מוצרים רפואיים בשווי של כ‪ $7-‬מיליון עבור נפגעי‬
‫רעידת האדמה בהאיטי ושיתפה פעולה עם מלכ"רים שונים על מנת שתרופות אלו יגיעו‬
‫ליעדן‪ .‬התרומות הכספיות של החברה ברחבי העולם ב‪ 0223-‬הסתכמו ב‪ 052-‬מיליון ש"ח‬
‫בקירוב‪ .‬כמו כן תרמה החברה מוצרים‪ ,‬ציוד ושירותים בהיקף של כ‪ 000-‬מיליון ש"ח‪.29‬‬
‫‪‬‬
‫חברת הנדל"ן גזית גלוב אשר תרמה במשך השנים לנושאי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה‪,‬‬
‫אומנות ותרבות‪ .‬הפעילות הפילנתרופית של החברה מכוונת לילדים ומבוגרים הסובלים‬
‫ממחלות‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬וילדים בעלי מוגבלויות‪ .‬כשליש מסך התרומות של‬
‫החברה מועברים לארגונים הפועלים בחו"ל‪ :‬ב‪ 0.27- 0227-‬מיליון ש"ח‪ ,‬ב‪ 0221-‬כ‪0.7-‬‬
‫מיליון ש"ח וב‪ 0223-‬כ‪ 155,222 -‬ש"ח‪.30‬‬
‫‪‬‬
‫בנק לאומי שתרם בארה"ב ב‪ 0223-‬כ‪ ₪ 072,222 -‬עבור קהילה וחברה‪ ,‬תרבות ואמנות‪,‬‬
‫בריאות וחינוך ילדים ונוער‪ .‬ב‪ 0202-‬תרם הבנק כ‪ 0.27 -‬מיליון ‪ ₪‬עבור אותם תחומים‪.‬‬
‫בבריטניה תרם הבנק ב‪ 0223 -‬כ‪ ₪ 052,222-‬וב‪ 0202-‬כ‪ .₪ 15,222-‬בנוסף‪ ,‬הבנק תורם‬
‫בנפרד למוסדות הקהילה היהודית‪ :‬בשוויץ תרם הבנק ב‪ 0223-‬כ‪ ₪ 007,222-‬וב‪ 0202-‬כ‪-‬‬
‫‪.31₪ 105,222‬‬
‫‪‬‬
‫תאגיד שטראוס‪ -‬תורם ומעורב בקהילות מקומיות במדינות בהן הוא פועל‪ :‬ברוסיה‬
‫ובאוקראינה התאגיד פועל לסיוע לילדים ובני נוער בסיכון מרקע חברתי מגוון ותרומה‬
‫והתנדבות במעון לילדים נזקקים‪ .‬בפולין "שטראוס קפה "אסף תרומות של צעצועים‬
‫וספרים לטובת בתי יתומים‪ ,‬שיפוץ גני ילדים והצטרפות עובדים למאגר תרומות מח‬
‫עצם‪" .‬שטראוס קפה" רומניה תרם למימון ניתוחי עיניים לילדים ממשפחות מעוטות‬
‫‪ 29‬דוח אחריות תאגידית בישראל ‪-0222‬‬
‫‪http://www.teva.co.il/CorpResponsibility/Documents/Social%20Responsbility%20Report%202009%2‬‬
‫‪0%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D‬‬
‫‪7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA%202009%20.pdf‬‬
‫‪ 30‬דוח אחריות תאגידית ‪http://gazit-globe.com/Data/Uploads/4.pdf -‬‬
‫‪ 31‬מתוך אתר בנק לאומי‪http://plus.leumi.co.il/chapters/%D7%A2%D7%A8%D7%9A- :‬‬
‫‪%D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%‬‬
‫‪D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/‬‬
‫‪52‬‬
‫יכולת‪ .‬חברת הבת של שטראוס‪' ,‬סברה'‪ ,‬עודדה את עובדיה לתרום מוצרי מזון ותרמה‬
‫סכום כספי דומה לעמותה '‪.32'Virginia Food Bank‬‬
‫‪ 32‬לקוח מתוך דו"ח אחריות תאגידית של שטראוס‪.http://cr.strauss-group.com/about :‬‬
‫‪53‬‬
‫סיכום‪ :‬המגבלות לנתינה ישראלית בינלאומית‬
‫למרות שנראה שיש פעילות מסוימת של ארגונים ישראלים התורמים כסף‪ ,‬זמן וידע מקצועי‬
‫למטרות בחו"ל‪ ,‬הרי על פי הממצאים שהוצגו לעיל‪ ,‬התרומות הן בהיקף קטן למדי ומעידות על‬
‫חוסר היכולת של ארגונים אלה לגייס משאבים למטרות בינלאומיות‪ .‬נראה שהציבורי הישראלי‬
‫עדיין לא בשל לתרומות בינלאומיות‪ ,‬מה עוד שהיקפי התרומה בישראל עצמה קטנים מאוד‪ .‬יתכן‬
‫שהציבור הישראלי רואה בעצמו כמוטב ולא כתורם ומתנדב ‪,‬בניגוד לתפישות הרווחות בקרב‬
‫אוכלוסיות מערביות בצפון אמריקה ומערב אירופה‪.‬‬
‫ניסיונות ההשתלבות של גורמים ישראלים בתחום הנתינה חוצת‪-‬הגבולות הם מוגבלים וקשה‬
‫להעריך את תרומתם לפילנתרופיה הגלובלית חוצת הגבולות‪ .‬בנוסף‪ ,‬למרות השתלבותהגורמים‬
‫האלה במגמה העולמית לא בטוח שהמגמה תתפתח בישראל ותתפוש תאוצה‪ .‬הסיכויים שמספר‬
‫הגורמים התורמים לחו"ל יגדל באופן משמעותי הם לא גדולים וזאת לאור העדר תרבות מפותחת‬
‫של נתינה בישראל בכלל ולחו"ל בפרט‪.‬‬
‫ניתן למנות מספר סיבות שבגינן הפילנתרופיה הישראלית נעדרת מסורת של נתינה ליעדים‬
‫בינלאומיים‪ .‬בראשן העדרה של מדיניות ממשלתית המעודדת נתינה פרטית למטרות בינלאומיות‪.‬‬
‫חוקי המס בישראל אינם מכירים בתרומה לארגונים ויעדים בינלאומיים כפטורים ממס ( ‪Beck,‬‬
‫‪ .)2008‬הדבר מציב מכשול בעיקר בפני תרומות של חברות ועסקים שנהנים מזיכוי מס בגובה‬
‫‪ 95%‬על תרומות לארגונים הפועלים בישראל‪ ,‬אולם לא זוכים להטבה דומה על תרומה לארגונים‬
‫בינלאומיים (‪.)Udasin, 2011‬‬
‫שנית‪ ,‬סיוע החוץ של ממשלת ישראל למדינות זרות משפיע על הנתינה הפרטית של ישראלים‬
‫למטרות דומות‪ .‬הציבור הישראלי תומך בסיוע ממשלתי למדינות מתפתחות‪ ,‬הנתפש כתחליף‬
‫לנתינה ע"י גורמים פרטיים‪ .‬בסקר שנערך ב‪ 0221-‬נמצא שמרבית המשיבים (‪ )55%‬תומכים בסיוע‬
‫החוץ של ישראל במדינות מתפתחות‪ .‬ועוד‪ ,‬מרבית הציבור תומך בסיוע במצבי חירום ומשבר‬
‫(‪ ( )11%‬פריד‪.)0221 ,‬‬
‫שלישית‪ ,‬כאמור‪ ,‬חשיבותה של הפעילות הלא ממשלתית בזירה הבינלאומית ביחס לזירה‬
‫המקומית היא פחותה בעיני הציבור הישראלי‪ ,‬המאמין באידיאלוגיה של "עניי עירך קודמים"‬
‫‪54‬‬
‫(הבר‪ .)0200 ,‬הציבור מאמין שזה תפקידה של הממשלה להיות מעורבת בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫הפילנתרופים בישראל וכן תאגידים עיסקיים מעדיפים למקד את פעילותם בישראל ורק לאחר‬
‫מכן להפנות משאבים למטרות בינלאומיות (סילבר‪ .)0221 ,‬כל זה מסביר את הפעילות המוגבלת‬
‫של יחידים וארגונים מישראל בפילנתרופיה הגלובלית חוצת הגבולות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫מקורות‬
‫ברנר‪ ,‬נ‪ ,.‬חזן‪ ,‬א‪ ,.‬רודיך‪ ,‬א‪ ,.‬שמיד‪ ,‬ה‪ .)0202( .‬סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫הבר‪ ,‬כ‪" .)0200( .‬אתוס "הנתינה המנוהלת" בשדה הסיוע ההומניטרי הבינלאומי הישראלי"‪.‬‬
‫חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל‪ .‬כרך ג (‪.13-15 :)0‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ .)01.5.0200‬הודעה לעיתונות‪.‬‬
‫המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל (‪ .)0200‬הפילנתרופיה בישראל‪ :‬נתונים עדכניים‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫חסקי‪-‬לוונטל‪ ,‬ד‪ ,.‬יוגב‪-‬קורן‪ ,.‬ה‪ ,.‬כץ‪ ,‬ח‪ .(0200( .‬פילנתרופיה בישראל ‪ :0221‬דפוסי התנדבות‪,‬‬
‫תרומה ותרומת איברים‪ .‬באר שבע‪ :‬המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי‪ ,‬אוניברסיטת בן‬
‫גוריון בנגב‪.‬‬
‫סילבר‪ ,‬א‪ .)0221( .‬עידן הפילנתרופים? המקרה הישראלי‪ .‬באר שבע‪ :‬המרכז הישראלי לחקר‬
‫המגזר השלישי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫פריד‪ ,‬א‪ .0221 .‬סקר דעת קהל בנושא סיוע החוץ של ישראל למדינות העולם‪ .‬תל אביב‪ :‬בית הספר‬
‫לממשל ומדיניות ע"ש הרולד הרטוך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫שמיד‪ ,‬ה‪ ,.‬רודיך‪ ,‬א‪ ,.‬שאול בר ניסים‪ ,‬ח‪ .)0223( .‬פילנתרפית העלית בישראל‪ :‬מאפיינים‪ ,‬מניעים‬
‫ודפוסי תרומה‪ .‬ירושלים‪ :‬המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שמיד‪ ,‬ה‪ .)0200( .‬מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה‪ :00-‬מניעים וחסמים לנתינה‪ ,‬דילמות‪,‬‬
‫אתגרים וכיווני פעולה לעתיד‪ .‬ירושלים‪ :‬המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪.‬‬
‫‪Adelman, C.C. (2003). 'The privatization of foreign aid: Reassessing national‬‬
‫‪largesse', Foreign Affairs, vol. 82, no. 6, pp. 9-14.‬‬
‫‪Andreoni, J. (2001). The Economics of Philanthropy. In: N.J. Smelser & P.B. Baltes‬‬
‫‪(Eds.) International Encyclopedia of the social and behavioral sciences.‬‬
‫‪London: Elsevier.‬‬
‫‪56‬‬
Anheier, H.K. and Daly, S. (2004). Introduction: The future of global philanthropy.
In: M. Kaldor, H.K. Anheier, and M. Glasius, eds., Global civil society
yearbook 2004/2005. London: Sage. 1-27.
Anheier, H.K. and Themoudo. N. (2004). The internationalization of the nonprofit
sector. In: R.D. Herman and associates, eds., The Jossey-Bass handbook of
nonprofit leadership and management, 2nd edition. San-Francisco: JosseyBass. 102-127.
Anheier, H.K. and Daly, S. (eds.) (2006). Politics of foundations: a comparative
analysis. London: Routledge.
Aysa-Lastra, M. (2007). Diaspora Philanthropy: The Colombian Experience, In: P.D.,
Johnson, ed., Diaspora philanthropy: new roles and emerging models. Boston:
The Philanthropic Initiative, Inc. and The Global Equity Initiative, Harvard
University.
Bach, R.L. (2002). 'New priorities for philanthropy', Ethics & International Affairs,
vol. 16, no. 2, pp. 20-26.
Beck, C. (2008). Jewish and Israeli aid and development: a mapping project. Tel
Aviv: Hartog School of Government and Policy, Tel Aviv University.
Belman, A., Zahavi, S. (2009). The rise and fall of Israel's bilateral aid budget 19582008. Tel Aviv: The Harold Hartog School of Government and Policy, Tel Aviv
University.
Benjamin, L.M. and Quigley, K.F.F. (2010). For the world's sake: US foundations and
international grant making, 1990-2002. In: H.K. Anheier and D.C. Hammack
eds., American Foundations. Washington, DC: Brookings Institution Press. 237261.
57
Bishop, M. and Green, M. (2008). How the rich can save the world: philanthrocapitalism. New York: Bloomsbury Press.
Blau, P. M. (1964). Exchange and power in social life. New York: Wiley.
Boli, J. (2005). 'Contemporary developments in world culture', International Journal
of Comparative Sociology, vol. 46, no. 5-6, pp. 383-404.
Brett, J. and Santiago-Sedaca, S., (2004). Diasporas, emigrés and development:
economic linkages and programmatic responses: a special study of the USAID
trade enhancement for the services sector (TESS) project. Washington DC:
USAID.
http://www.tessproject.com/products/special studies/diasporas emigres&
development.pdf
Brinkerhoff, J.M. (2009). 'Creating an enabling environment for diasporas'
participation in homeland development', International Migration,
doi: 10.1111/j.1468-2435.2009.00542.x
Brinkerhoff, J.M. (2011). 'David and Goliath: diaspora organizations as partners in the
development industry', Public Administration and Development, vol. 31, pp. 3749.
Brown, L.D., Khagram, S., Moore, M.H. and Frumkin, P. (2000). Globalization,
NGOs and multi-sectoral relations. In: J.S. Nye and J.D. Donahue, eds.,
Governance in a globalizing world. Harrisonburg, Virginia: R.R. Donnelley and
Sons. 271-96.
Brugha, R., Starling, M. and Walt, G. (2002). 'GAVI – the first steps: lessons for the
global fund', The Lancet, vol. 359, no. 9304, pp. 435-38.
Carman, J.G. (2009). 'Nonprofits, funders, and evaluation: Accountability in action',
The American Review of Public Administration, vol. 39, pp. 374-90.
58
Casas, L. and Fiennes, C. (2007). Going global: A review of international
development funding by UK trusts and foundation. London: New Philanthropy
Capital.
Center on Philanthropy at Indiana University (2005). Center on philanthropy panel
study: key findings. Viewed 1.9.2011,
http://www.philanthropy.iupui.edu/research/Key%20Findings%20January%2020
08.pdf
Center on Philanthropy at Indiana University (2010). The 2010 million dollar list.
Viewed 1.11.2011: http://www.philanthropy.iupui.edu.
Center on Philanthropy at Indiana University. (2011). Giving USA 2011- The Annual
Report on Philanthropy for the Year 2010: Executive Summary, Indiana
University: Giving USA Foundation.
Chervalier, B. and Zimet, J. (2006). American philanthropic foundations: emerging
actors of globalization and pillars of the transatlantic dialog. Washington, DC:
The German Marshall Fund on the United States.
Cheung, C. K. and Chan, C. M. (2000). 'Social-cognitive factors of donating money to
charity, with special attention to an international relief organization', Evaluation
and Program Planning, vol. 23, no. 2, pp. 241-53.
Chiswick, B.R. (2005). High skilled immigration in the international arena Discussion Paper No. 1782. Chicago: University of Illinois at Chicago; Institute
for the Study of Labor (IZA).
Clark, J. and Themudo, N. (2003). The age of protest: Internet based ‘dot causes’ and
the "anti-globalization" movement. In: J. Clark, ed., Globalizing civic
engagement. London: Earthscan. 109-26.
59
Cohen, M. A., Kupcu, M.F. and Khanna, P. (2008). 'The new colonialists', Foreign
Policy. vol. 167, pp. 74-79.
Cortina, J, and de la Garza, R. (2004). "Immigrant Remitting Behavior and Its
Developmental Consequences for Mexico and El Salvador". Los Angeles, CA:
The Tomas Rivera Policy Institute.
Davis, K.E. and Dadush, S. (2010). 'The privatization of development assistance:
Symposium overview', NYU Journal of International Law and Politics, vol. 42,
no. 4, pp. 1079-89.
Daly, S. (2004). The European Union and the third sector. In: A.K. Anheier and S.
Daly, eds., European foundations and grant making NGOs. London: Europa.
Desai, R.M. and Kharas, H. (2010). 'Democratizing foreign aid: Online philanthropy
and international development assistance', Journal of International Law and
Politics, vol. 42, no. 4, pp. 1111-42.
Devane, R. (2006). The dynamics of diaspora networks: Lessons of experience. In: K.
Yevgeny, ed., Diaspora networks and the international migration of skills.
Washington: The World Bank. 59-65.
Edwards, M. (2009). Why 'philanthrocapitalism' is not the answer: private initiatives
and international development. In: M. Kremer, P. van Lieshout, and R. Went,
eds., Doing good or doing better: development policies in a globalized world.
Amsterdam: Amsterdam University Press. 237-254.
Ellis, D.Y. and Sorene, E.D. (2008). Magen David Adom - Israel's EMS,
Resuscitation, vol. 76, no. 1, pp. 5-10.
Emerson. R.M. (1962). Power-dependence relations. American Sociological Review,
vol. 27, pp. 31-41.
61
Fleisch, E. and Sasson, T. (2012). The New Philanthropy: American Jewish Giving to
Israeli Organizations. Waltham: Maurice and Marilyn Cohen Center for Modern
Jewish Studies, Brandeis University.
Fleishman, J. (2007). The foundation: a great American secret: how private wealth is
changing the world. New York: Public Affairs, Perseus Book Group.
Fortanier, F.N. & Tulder, R.J.M. van. (2009). Corporate societal responsibility 2009:
building blocks, employee perspectives Rotterdam : Management messages:
Krauthammer International.
Foundation Center (2008). International grantmaking IV: an update on U.S.
foundation trends. New York: Foundation Center.
Foundation Center (2010). International grantmaking update. Viewed 1.10.2011,
http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/nationaltrends.html.
Foundation Center (2011). Foundation giving trends. Viewed 1.10.2011,
http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/nationaltrends.html.
Freinkman, L. (2002). Role of the diasporas in transition economies: lessons from
Armenia. Washington, D.C.: Armenian International Policy Research Group.
Gaberman, B. (11 April, 2003). The importance of creating the international
infrastructure for philanthropy. The Center for Public and Nonprofit Leadership,
Georgetown University, viewed 1.9.2011:
http://cpnl.georgetown.edu/pages/nielson_issues_in_philos.cfm.
Genest, C.M. (2005). 'Cultures, organizations and philanthropy', Corporate
Communications: An International Journal, vol. 10, no. 4, pp. 315-27.
Germenji, E. and Gedeshi, I. (2008). Highly skilled migration from Albania: an
assessment of current trends and the ways ahead, Development Research
Centre on Migration, Globalisation and Poverty working paper T-25.
61
Gillespie K. L., Riddle, E. Sayre and Sturges, D. (1999). Diaspora interest in
homeland investment. Journal of International Business Studies vol. 30, no. 3,
pp. 623-34.
Grimm, S., Humphrey, J., Lundsgaarde, E. and John de Souza, S. (2009). European
development cooperation to 2020: challenges by new actors in international
development. European Development Co-operation 2020 Working Paper No.4,
Seventh Framework Program. Viewed 15.9.2011,
http://www.edc2020.eu/fileadmin/Textdateien/EDC2020_WP4_Webversion.pdf
Hart, T.R. (2002). 'Ephilanthropy: using the Internet to build support', International
Journal of Nonprofit and Voluntary Sector Marketing, vol. 7, no. 4, pp. 353-60.
Hazan, O. (2009). The relationship between governmental funding and private
funding of third sector organizations. Jerusalem: The Center for the study of
philanthropy in Israel, The Hebrew University of Jerusalem.
Heydemann, S. and Kinsey, R. (2010). The state and international philanthropy: the
contribution of American foundations 1919-1991. In: H.K. Anheier and D.C.
Hammack, eds., American foundations: roles and contributions. Washington
D.C.: The Brookings Institution. 205-36.
Ho, N.F., Wang, H.M.D. and Vitell, S.J. (2011). A Global Analysis of Corporate
Social Performance: The Effects of Cultural and Geographic Environments.
Journal of Business Ethics. doi: 10.1007/s10551-011-1047-y
Hohati, P. (2010). 'Why national governments should support the European
Foundation Statute', Effect: Exploring the Intersection of Foundations in
Europe, vol. 4, no. 1, pp. 20-21.
Hudson Institute (2009). The index of global philanthropy and remittances.
Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012,
62
http://www.hudson.org/files/documents/Index.
Hudson Institute (2011). The index of global philanthropy and remittances.
Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012,
http://www.hudson.org/files/documents/2011%20Index%20of%20Global%20Philant
hropy%20and%20Remittances%20downloadable%20version.pdf
Hudson Institute (2012). The index of global philanthropy and remittances.
Washington, DC: Center for Global Prosperity. Viewed 1.9.2012,
http://www.hudson.org/files/documents/2011%20Index%20of%20Global%20P
hilanthropy%20and%20Remittances%20downloadable%20version.pdf
Husted, B. and Allen, D. (2006). Corporate Social Responsibility in the Multinational
Enterprise: Strategic and Institutional Approaches, Journal of International
Business Studies, vol. 37, no. 6, pp. 838-49.
Inglehart, R. and Baker, W.E. (2000). Modernization, Cultural Change, and the
Persistence of Traditional Values, American Sociological Review, vol. 65, pp.
19-51.
Itzigsohn, J., Dore Cabral, C., Hernandez Medina, E., and Vazquez, O. (1999).
'Mapping Dominican transnationalism: narrow and broad transnational
practices', Ethnic and Racial Studies, Vol. 22, pp. 316-39.
Jamali, D. (2010). 'The CSR of MNC subsidiaries in developing countries: global,
local, substantive or diluted?', Journal of Business Ethics, vol. 93, pp. 181-200.
Jenni, K.E. and Loewenstein, G. (1997). 'Explaining the identifiable victim effect',
Journal of Risk and Uncertainty, vol. 14, pp. 235-57.
Johnson, P., Johnson, S. and Kingman, A. (2004). Promoting philanthropy: global
challenges and approaches. Guterslohs, Germany: The Bertelsmann
Foundation.
63
Johnson, P.D. (2007). Diaspora philanthropy: influences, initiatives and issues. TPI.
Viewed 1.9.2011,
http://www.tpi.org/downloads/pdfs/Diaspora_Philanthropy_Final.pdf
Johnson, P.D. (2011). Global institutional philanthropy: a preliminary status report.
WINGS and TPI. Viewed 1.10.2011,
http://www.tpi.org/resources/research/global_institutional_philanthropy_one.a
spx
Kasper, G. and Fulton, K. (2006). The future of corporate philanthropy: a framework
for understanding your options. Monitor Institute. Viewed 1.9.2011,
http://www.monitorinstitute.com/downloads/TMIFuture_Corporate%20Philan
thropy.pdf
Kogut, T. and Ritov, I. (2005). 'The identified victim effect: An identified group or
just a single individual?', Journal of Behavioral Decision Making, vol. 18, pp.
157-67.
Kroll, L. (2012). Forbes World's Billionaires 2012. Forbes. Viewed on 4.9.2012:
http://www.forbes.com/sites/luisakroll/2012/03/07/forbes-worlds-billionaires2012/
Kuznetsov, Y. (2006). Diaspora networks and the international migration of skills:
how countries can draw on their talent abroad. Washington, DC: The World
Bank.
Lavie, S. and Swedenburg, T. (1996). Introduction. In: S. Lavie and T. Swedenburg,
eds., Displacement, diaspora, and geographies of identity. Durham, NC: Duke
University Press. 1-25.
64
Lindenberg, M. and Dobel, J.P. (1999). 'The challenges of globalization for northern
international relief and development NGOs', Nonprofit and Voluntary
Quarterly Sector, vol. 28, no. 4, pp. 4-24.
Lindenberg, M. and Bryant, C. (2001). Going Global: Transforming Relief and
Development NGOs, Bloomfield, CT: Kumarian Press.
Lowell, B.L. and Gerova, S.G. (2004). Diasporas and economic development: State of
knowledge. Washington, DC: Institute for International Migration,
Georgetown University.
Lowell, B.L., Findlay, A. and Stewart, E. (2004). Brain strain: optimizing highly
skilled migration from developing countries. Asylum and Migration working
paper no.3, August, 2004. London: Institute for Public Policy Research.
Lundsgaarde, E., (2010). Emerging Non-State actors in global development;
Challenges for Europe. Working paper no.7, EDC 2020. Viewed 1.2.2011,
http://www.edc2020.eu/86.0.html
Luttmer, E.F.P. (2001). 'Group loyalty and the taste for redistribution', Journal of
Political Economy, vol. 109, no. 3, pp. 500-529.
Marten, R. and Witte, J.M. (2008). Transforming development? the role of
philanthropic foundations in international development cooperation. Global
Public Policy Research Paper no.10. Berlin: Global Public Policy Institute.
Maxwell, D. et.al (2008). Preventing corruption in humanitarian assistance.
Transparency International, Berlin. Viewed 1.7.2011,
http://www.transparency.org/news_room/in_focus/2008/humanitarian_assistan
ce
Maynard, K. (1999). Healing Communities in Conflict: International Assistance in
Complex Emergencies. New York: Columbia University Press.
65
Merz, A.M., Peloza, J. and Chen, Q. (2010). 'Standardization or localization?
Executing corporate philanthropy in international firms', International Journal
of Nonprofit and Voluntary Sector Marketing, vol. 15, no. 3, pp. 233-52.
Metcalf -Little, H. (2010). 'The privatization of assistance in international
development', Journal of International Law and Politics, vol. 42, no. 4, pp. 32233333.
Meyer, J.W., Boli, J., Thomas, G.M., and Ramirez, F.O. (1997). "World Society and
the Nation-State", American Journal of Sociology, vol. 103, no. 1, pp. 144-181.
Micklewright, J. and Wright, A. (2005). Private donations for international
development. In: A.B. Atkinson, ed., New sources of development finance.
Oxford, England: Oxford University Press. 132-55.
Millennium Development Goal Task Force (2011). The global partnership for
development: time to deliver. MDG Gap Task Force Report 2011, United
Nations. Viewed 1.9.2011,
http://www.un.org/millenniumgoals/2011_Gap_Report/1138394%20%28E%29%20MDG%20Gap%20Report%202011_WEB%20NEW
.pdf
Moran, M. (2009). New foundations, the new philanthropy and sectoral "blending" in
international development cooperation. Paper presented at the Australian
Political Studies Association Conference, Macquarie University, Sydney, 2830 September, 2009.
Moreno, E., and Plewes, B. (2007). Thinking globally? Canadian foundations and
trends in international philanthropy. Ottawa, ON: Canadian Council for
International Cooperation.
66
Muller, A. and Whiteman, G. (2009). 'Exploring the geography of corporate
philanthropic disaster response: a study of Fortune Global 500 firms', Journal
of Business Ethics, vol. 84, no. 589-603.
Newland, K., Terrazas, A. and Munster, R. (2010). Diaspora philanthropy: private
giving and public policy. Washington, DC: USAID, Migration Policy Institute.
Nielsen, T., M. Riddle, L., A. (2009). Investing in peace: the motivational dynamics
of diaspora investment in post-conflict economies. Journal of business ethics
vol. 89, pp. 435-48.
Okten, C. and Okonkwo-Osili, U. (2007). Preferences for international redistribution.
Indianapolis, IN: Department of Economics, Indiana University-Purdue
University at Indianapolis.
Orozco, M. (2002). Latino hometown associations as agents of development in Latin
America. In: R.O. de la Garza and B.L. Lowell, eds., Sending money home:
Hispanic remittances and community development. Lanham, MD: Rowman &
Littlefield Publishers, Inc. 85-100.
Orozco, M. (2006). Diasporas, philanthropy and hometown associations: The Central
American Experience. Paper presented for Global Equity Initiative
Conference, Harvard University March 22, 2006.
Owens, M.S. (2005). 'Legal framework of international philanthropy: the potential for
change', Pace Law Review, Paper 30. Viewed 1.8.2011,
http://digitalcommons.pace.edu/lawrev/30.
Paine, R. (2005). 'The tax treatment of international philanthropy and public policy',
Akron Law Review, vol. 19, pp. 1-24.
67
Petersen, A.C. and McClure, G. (2011). 'Trends in global philanthropy among U.S.
foundations: a brief review of data and issues', The Foundation Review, vol. 2,
no. 4, pp. 88-100.
http://www.foundationstrategy.com/documents/actlocthinkglob.pdf
Portes, A., Escobar, C., and Walton Radford, A. (2007). 'Immigrant transnational
organizations and development: a comparative study', International Migration
Review, vol. 41, no. 1, pp. 242-81.
Quigley, K.F.F. (1993). 'Philanthropy's role in East Europe', Orbis, vol. 37, no. 4, pp.
581-98.
Rajan, S.S., Pink, G.H. and Dow, W.H. (2009). 'Sociodemographic and personality
characteristics of Canadian donors contributing to international charity',
Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, vol. 38, no. 3, pp. 413-40.
Ramos, H.A.J. and G. Kasper (1999). Women and philanthropy: understanding and
engaging a high potential audience, Detroit, MI: Council on Michigan
Foundations.
Ray, L. (1998). 'Why we give: testing economic and social psychological accounts of
altruism', Polity, vol. 30, no. 3, pp. 383-415.
Reich, R. (2006). Philanthropy and its Uneasy Relation to Equality. In: W. Damon
and S. Verducci, eds., Taking Philanthropy Seriously: Beyond Noble
Intentions to Responsible Giving. Bloomington, IN: Indiana University Press.
33-49.
Report of the High Level Committee on the Indian Diaspora (2002). Viewed
1.12.2011: indiandiaspora/nic/in/contents/htm
Ribar, D. C. and Wilhelm, M. O. (1995). 'Charitable contributions to international
relief and development', National Tax Journal, vol. 48, no. 2, pp. 229-44.
68
Roberts, R.D. (1984). A Positive model of private charity and public transfers. Journal
of Political Economy, 92, 136-148.
Ruffin. H., (2003). The globalization of American philanthropy. Sanford School of
Public Policy, Duke University. Viewed 15.7.2011,
http://www.sanford.duke.edu/centers/civil/papers.php.
Sacks, E. W. (2008). Global trends: trends in the growth of community foundations
by region in 2008. Community Foundation Global Status Report. Worldwide
Initiatives for Grantmaker Support. Viewed 1.6.2011,
http://www.wingsweb.org/download/2008%20GSR/2008%20GSR%20Overvi
ew%20Part%202.pdf
Salole, G. (2008). The importance of there being a European foundation Statue. In: N.
MacDonald, L.T. de Borms, Eds., Philanthropy in Europe: a rich past , a
promising future. London: Alliance Publishing Trust. 289-99.
Schearer, B. (1995). The role of philanthropy in international development. Paper
prepared for the Rockefeller Foundation Bellagio Conference: HumanCentered Development: The role of foundations, FLOs and NGOs. 16-19
October, 1995. Viewed 1.7.2011,
http://www.synergos.org/knowledge/95/philanthropyininternationaldevelopmen
t.pdf
Schervish, P.G. and Havens, J.J. (1995). 'Do poor people pay more? is the U-shaped
curve correct?', Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, vol. 24, no. 1, pp.
79-90.
Schervish, P.G., Havens, J.J. and O'Herlihy, M.H. (2001). Agent-animated wealth and
philanthropy: The dynamics of accumulation and allocation among high-tech
69
donors. Social Welfare Research Institute Boston Collage. Viewed 14 April
2007,
http://www.ofpnet.org/content docunents/2001High-Tech Donors Study 6-2601.pdf
Schervish, P.G. (2005). 'Major donors. major motives: the people and purposes
behind major gifts', New Directions for Philanthropy and Fundraising, vol. 47,
pp. 59-87.
Schwab, K. (2008). 'Global corporate citizenship: working with governments and civil
society', Foreign Affairs, vol. 87, no. 1, pp. 107-18.
Schwartz, R. (2008). Tend first to the poor of your city? Philanthropic behavior
among Israeli corporations operating in the developing world. Tel Aviv: Hartog
School of Government and Policy, Tel Aviv University.
Seidel, M. (2004). Diaspora philanthropy for India: A perspective from the United
States. In: P. Geithner, P. Johnson and L. Chen, eds., Diaspora philanthropy
and equitable development in China and India. Cambridge, MA: Global Equity
Initiative, Harvard University Press. 215-257.
Seidel, M. (2007). Vietnamese-American diaspora philanthropy to Vietnam. Boston,
MA: The Philanthropic Initiative. In: J.E. Spero (2010), The global role of U.S.
foundations. Foundation Center. Viewed 1.9.2011,
http://foundationcenter.org/gainknowledge/research/pdf/global_role_of_us_foun
dations.pdf
Seidel, M. (2008). A decade of research and practice of diaspora philanthropy in the
Asia Pacific region: the state of the field. University of Iowa Legal Studies
Research Paper No. 08-09.
71
Shaw, E., Gordon, J., Harvey, C., Maclean, M. (2011). Exploring contemporary
entrepreneurial philanthropy. International Small Business Journal. doi:
10.1177/0266242611429164
Sheffer, G. (2002). 'A nation and its diaspora: A re-examination of Israeli-Jewish
diaspora relations', Diaspora: A Journal of Transnational Studies, vol. 11, no. 3,
pp. 1044-2057.
Simon, F.L. (1995). 'Global corporate philanthropy: a strategic framework',
International Marketing Review, vol. 12, no. 4, pp. 20-37.
Spero, J. (2010). The global role of US Foundations. New York: The Foundation
Center.
Török, M. (2005). Gaining trust is a must: Hungarian NGOs and private giving. In: K.
E. Koncz, ed., NGO sustainability in Central Europe. Budapest: Open Society
Institute. 173-94.
Udasin, S. 10 April 2011. Israel's complicated relationship with world aid. eJewish
Philanthropy. Retrieved from [1.1.2012]: www.ejewishphilanthropy.com
United Nations. (2006). Philanthropic foundations: actual versus potential role in
international development assistance. Viewed 15.9.2011,
http://www.un.org/partnerships/Docs/Foundations_DECCapitalFlowsDec06.pdf
Vahlpahl, T. (2009). '(Still) unknown land? The international dimension of
foundation in Europe', Trust & Trustees, vol. 15, no. 5, pp. 289-95.
Vertovec, S. (2002). Transnational Networks and Skilled Labour Migration, Oxford:
COMPAS.
http://www.transcomm.ox.ac.uk/working%20papers/WPTC-02-02%20Vertovec.pdf
Vertovec, S. (2003). Migrant transnationalism and modes of transformation, Paper
presented at the International Migration Review conference on "Conceptual and
71
Methodological Developments in the Study of International Migration,"
Princeton: Princeton University.
Vogel, A. (2006). 'Who's making global civil society?: philanthropy and US empire in
world society', The British Journal of Sociology, vol. 57, no. 4, pp. 635-655.
Warden, S. (2007). Joining the fight against global poverty: a menu for corporate
engagement. Washington DC: Center for Global Development.
Warr, P.G. (1982). Pareto Optimal Redistribution and Private Charity. Journal of
Public Economics, 18, 137-138.
Werbner, P. (2002). 'The place which is diaspora: citizenship, religion and gender in
the making of chaordic transnationalism', Journal of Ethnic and Migration
Studies, vol. 28, no. 1, pp. 119-33.
Werbner, P. (2004). 'Theorizing complex diasporas: purity and hybridity in the South
Asian public sphere in Western Europe', Journal of Ethnic and Migration
Studies, vol. 30, no. 5, pp. 895-911.
World Bank (2012). Migration and remittances factbook (2nd edition). Washington,
DC: Author.
Yoshioka, T. (2008). An analysis of million dollar gifts, January 2000- September
2007. Center on Philanthropy at Indiana University. Viewed 1.9.2011,
http://www.philanthropy.iupui.edu/Research/docs/2008CCSFellowshipReport.
pdf
Young, N. and Shih, J. (2003). The Chinese diaspora and philanthropy. Cambridge,
MA: Harvard University, Global Equity Initiatives.
72