מאמץ גופני והיפרקפניה - תגובות מערכת הנשימה ומחזור הדם פיסיולוגיה של מאמץ הקדמה: אחת התכונות של בעלי חיים ,היא יכולתם לייצר חום .בגוף בזמן מנוחה -תהליכי החיים מסתכמים ביצירת חום .לכן ,אפשר להגדיר את חילוף החומרים כשעור יצירת חום .היתרון בהגדרה כזו ,הוא שכל התהליכים התאיים מסתכמים ומסתיימים בחום .קביעת יצירת החום מאפשרת את מדד חילוף החומרים. קלורימטריה ישירה ,הכוללת מדידה ישירה של חום ,כשלעצמה קשה למדי .אולם נמצא שקלורימטריה עקיפה ,כלומר מדידת תצרוכת חמצן ,הינה שיטה תקפה ואמינה למדידת שעור חילוף החומרים. קלורימטריה זו נקראת עקיפה ,מכיוון שמתבצעת בה אומדנה ליצירת החום על-ידי קביעת תצרוכת חמצן, או יצירת . CO2ישנן מערכות עקיפות סגורות כאשר בעל החיים נושם בתוך מערכת אטומה .המערכת הנפוצה היום במדידת חילוף חומרים ,היא מערכת מעגל פתוחה .מערכת כזו הינה פתוחה לאטמוספירה , כשהאדם או בעל החיים נושם אוויר ,ובו זמנית תצרוכת החמצן ויצירת CO2נקבעות אופן רציף .בכך ניתן למדוד ,ולקבוע את חילוף החומרים במנוחה. ממחקרים שבוצעו נבדקו מתאמים )קורלציות( בין שתי השיטות )הישירה והעקיפה( .מתברר שהשיטה העקיפה הינה בהחלט שיטה אמינה ,מדויקת למדי וזולה הרבה יותר למדידת חילוף חומרים בבני אדם. לעומתה ,מדידת חילוף חומרים בשיטה הישירה )יצירת חום( במאמץ גופני אינה ניתנת לביצוע מבחינה טכנית ,בנוסף לעלות הכספית האדירה של חדר מטבולי עם אופניים ארגומטריים או מסילה נעה בתוכו. פעילות גופנית מייצגת מצב מטבולי מיוחד .במנוחה הגוף מייצר חום ,שמקורו באנרגיה הפנימית .במידה וחילוף החומרים הינו קבוע ,כמות החום המיוצרת בתוך הגוף לאורך זמן תהיה שווה לכמות החום המשתחררת מהגוף .אולם בזמן מאמץ ,חלק מהאנרגיה הנוצרת בתוך הגוף משתחררת ,כעבודה חיצונית מכנית .מכשירים כמו אופניים ארגומטריים או מסילה נעה -משמשים למדידת עבודה חיצונית. כמו הקלורימטר הישיר במאמץ ,שיטת הקלורימטר העקיף סובלת גם היא ממגבלות מסוימות .על מנת לקבוע את תצרוכת החמצן ) ,(VO2המשקפת את המטבוליזם במדויק ,כל ה ATP-המתקבלים מפירוק המזון בתהליכי הפירוק ,חייבים להתרחש בתהליכי הנשימה במיטוכונדריה בתהליכים אירוביים .הנחה זו הינה הנחה מרכזית שאין לחרוג ממנה בצורה משמעותית במערכת פתוחה .הגוף מסוגל לייצר אנרגיה גם מפירוק חומרים ללא נוכחות חמצן במטבוליזם אנארובי .במידה וישנה תרומה אנאירובית משמעותית, אזי מדידת VO2בחילוף החומרים לא תהיה מדויקת ונכונה ,כיוון שאינה משקפת את כל התהליכים המתרחשים בגוף .חסרון נוסף בשיטה הינו השימוש במנת הנשימה Rבזמן מאמץ. V&CO 2 = R V&O 2 למרות שלאורך זמן תצרוכת החמצן ופליטת CO2בריאות ) ,( Rמשתווים לערכי ,RQאירועים והתהליכים בתאים אינם תמיד מתבטאים מיד באוויר הננשף .בתחילת המאמץ CO2 ,מאוחסן בתאים. כאשר המאמץ נעשה קשה מאוד ,מערכת הביקרבונט בדם מנטרלת את חומצת החלב ולכן מופיע בנשימה עודף CO2מיוצר ,שאינו נשימתי .כתוצאה מכך בזמן מאמץ Rאינו שווה ל .RQ -בנוסף ,בזמן מאמץ ומיד בסיומו ,יצירת השתן מדוכאת .כמו כן בזמן מאמץ ,כמויות חנקן משמעותיות נמצאות בצורת אוריאה בזיעה .לכן ,קשה לקבוע את כמות החנקן המופרשת בזמן מאמץ .קביעות הקלורימטר העקיף מוגבלות בשימושן בגלל העובדה שגזי הנשימה אינם מקנים אינפורמציה ספציפית על סוג הדלק שבשימוש .למשל, כאשר ,RQ=1למרות שאנו יודעים שהדלק האנרגטי הינו פחמימות .איננו יודעים ספציפית אילו סוגים של פחמימות נצרכו .מאמץ גופני הינו מצב מיוחד מכיוון שהתהליכים המטבוליים נמשכים הרבה לאחר סיום המאמץ עצמו .כתוצאה מכך פעילות גופנית גורמת לעודף תצרוכת חמצן בסיום המאמץ )– EPOC ,(Excess Post Exercise Oxygen Consumptionשבמשך עשרות שנים נקרא "חוב חמצן" )(O2 debt והיווה מדד שגוי לחילוף חומרים אנאירובי במאמץ. במשך קרוב למאה שנים פיסיולוגים נטו לחשוב שגרעון של מאגרי אנרגיה שנגרע בתחילת מאמץ, מוחזר בסיום המאמץ כ"חוב" חמצן .לכן ההסבר לעודף תצרוכת חמצן שקיים בסוף מאמץ הוסבר כעודף שבא להשלים את הגרעון החסר .עודף זה" ,חוב החמצן" הוסבר ע"י (1924) A. V. Hillבכך שחמישית מכלל חומצת החלב שנוצרת במאמץ עוברת חמצון בסיום המאמץ ,ומספקת את האנרגיה על מנת להחזיר את שארית ארבע החמישיות של חומצת החלב בתהליך גלוקונאוגנזה ,ליצירת גליקוגן מכיוון שזהו תהליך שכרוך בצריכה של 6מולים של ,ATPלכל מול של חומצת חלב. במשך 20השנים האחרונות ,התברר שהמסקנות של Hillנכונות לשרירים של דו-חיים עליהם ביצע את הניסויים .אולם ביונקים התמונה שונה לחלוטין .התברר שבתהליך התאוששות לאחר מאמץ, ארבע חמישיות מכלל חומצת החלב עובר חמצון ) (CO2 + H2Oורק חמישית חוזר להיות גליקוגן. מכיוון שחמצון חומצת החלב אינו דורש יותר אנרגיה מחמצון סוכר או שומנים ,ההסבר ל"חוב חמצן" חייב להיות אחר .ניסויים הראו שישנן הרבה סיבות לצריכת חמצן גבוהה שנמשכת גם לאחר מאמץ, ביניהן ,מלבד חמצון חומצת החלב Effect Q10 ,של הטמפרטורה הגורם לעליה בחילוף החומרים, נוכחות רמה גבוהה של קטכולאמינים וכן האנרגיה הדרושה להחזיר יונים לריכוזים הנורמליים בתאים .לכן כימית ,שימוש בחוב חמצן כמדד לחילוף חומרים אנארובי בלבד הינו שגוי ,ומומלץ להשתמש במונח המודרני – Excess Post Exercise Oxygen Consumption - EPOCעודף תצרוכת חמצן בסיום מאמץ ,כדי לציין את הצריכה הגבוהה לאחר הפסקת הפעילות הגופנית. מאמץ גרעון חמצן התאוששות חוב חמצן צריכת חמצן מנוחה זמן בעוד הגוף מציג בעיות שונות בקביעת שעור המטבוליזם במאמץ ,הסתכלות מחודדת בגורמים השונים מאפשרת לנו קבלת מידע חשוב לגבי התגובות המטבוליות בזמן מאמץ .מדידות VO2מקנות מידע על התגובות של מערכת לב-ריאה במאמץ .ניתן לאמוד את העלות הקלורית של מאמצים שונים ,וכן ניתן לקבל מידע לגבי סוגי הדלקים המספקים אנרגיה בזמן המאמץ .ידיעה וקבלת מידע על החלק מהאנרגיה המשתחררת בזמן מאמץ המופיע כעבודה חיצונית -חשובות לכשעצמן .על-ידי מדידה של התגובות הנשימתיות למאמצים מדורגים ,תת מירביים ,בשעורי עבודה חיצונית שונים ,ניתן לקבוע את חלקיות האנרגיה המשתחררת בגוף האדם ומופיעה כעבודה חיצונית .חלקיות )שבר( זו ,לעתים קרובות ,מדווחת כאחוז יעילות שרירית של הגוף במאמץ. היכולת לספק אנרגיה לפעילויות הנמשכות יותר מ 30 -שניות ,תלויה בתצרוכת חמצן וביכולת לנצלו. מכיוון שרוב הפעילויות הגופניות בחיינו ובספורט -נמשכות יותר מ 90 -שניות -צריכת חמצן מקנה את הבסיס האנרגטי לקיומנו .שעור צריכת החמצן ) (VO2הולכת ומתגברת ככל שהפעילויות מתגברות ממנוחה למאמץ קל ,קשה ועומסים מקסימליים .השעור של צריכת חמצן מקסימלית ) , (VO2 maxהינו מדד חשוב לשיא הספק יכולתו הפיסית ,או מקסימום יכולת וקיבולת העבודה שאדם מסוגל לבצע .בנוסף ,יכולת טובה ומספקת לצריכה ושימוש בחמצן -חיוניים להתאוששות ממאמצים קשים וקצרים ,מכיוון שתהליך ההתאוששות הינו בעיקרו תהליך אירובי. יכולת לתצרוכת חמצן מירבית ) , (VO2 maxתלויה במערכת הקרדיו-פולמונרית .ההכרה שיכולת עבודה גופנית , VO2 maxוכושר קרדיו-פולמונרי ,קשורים זה בזה ,גרמה לחפיפה וזהות בהגדרות של כושר גופני ,מההיבט הרפואי ומההיבט הספורטיבי בחינוך גופני .מנקודת מבט של החינוך הגופני והאתלטי, תיפקוד קרדיו-פולמונרי קובע את , VO2 maxאשר גורם ליכולת עבודה פיזית ,או "כושר גופני" .מכיוון שמחלות קרדיו-פולמונריות הינן האיום הגדול ביותר לבריאות האדם בן זמננו ,כושר גופני רפואי פירושו בעיקר כושר קרדיו-פולמונרי .אחת הדרכים לקביעת כושר גופני קרדיו-פולמונרי הינה מדידה של .VO2 maxלכן מדידת VO2אינה חשובה רק למדידת חילוף חומרים ,אלא הינה מדד טוב למדידת כושר לחיי היום יום VO2 max .הוא מדד כה חשוב ברפואה ובספורט וחינוך גופני שהוא מקובל היום כמדד החשוב ביותר לכושר גופני. :הגדרת מונחים .(נפח החמצן המקסימלי הנצרך )ליטר לדקה Maximal volume of O2 consumed (l/min) V&O 2 max ( קצב צריכת החמצן/ CO2 מנת הנשימה באוורור נשימתי )קצב שחרור- R V&CO 2 R = V& O2 Ventilatory Respiratory exchange ratio מנת הנשימה התאית- RQ Cellular respiratory quotient Oxygen Pulse צריכת חמצן לפעימה- VO2/HR כמות החמצן הנספגת בזמן מחזור דיאסטולי וסיסטולי אחד Metabolic equivalent - MET .כפולות שעור חילוף החומרים במאמץ ביחס לשיעורו במנוחה 3.5 שווה בערך Ventilatory Equivalent for O2 VEO2 (l / min)= V&E (ml / minBTPS) V&O2 (ml / minSTPD) Ventilatory Equivalent for CO2 V& (ml / min BTPS) VECO2 (l / min) = E V& (ml / min STPD) CO2 :נוסחאות לחישוב F CO 2 V&CO 2 ( l / min) = V& E ( STPD ) ⋅ E 100 V&O2 (l / min) = TrueO 2 ⋅ V&E ( STPD ) TrueO 2 = 100 − FE O2 − FE CO 2 FE O 2 FE CO 2 ⋅ − 79.04(% N 2 ) 100 100 TrueO2 = 100− FE O2 − FE CO2 FEO2 FECO2 ⋅ − 79.04(%N2 ) 100 100
© Copyright 2024