‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫ידיעון תש ע " א ‪2010/2011‬‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫כתובת ומקום הלימודים‪:‬‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬ ‫ת"ד ‪ 39040‬תל אביב ‪.69978‬‬ ‫טלפונים‪03-6406853 ,03-6409902 :‬‬ ‫פקסימיליה‪03-6406387 :‬‬ ‫כתובת דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אתר התכנית‪www.medicine.tau.ac.il/psychotherapy :‬‬ ‫עורכת הידיעון‪:‬‬ ‫עוזרת עריכה‪:‬‬ ‫עוזרת עריכה‪:‬‬ ‫שוש אבירם – רכזת התכנית‬ ‫גלית בן ‪ -‬יהודה ‪ -‬לימודי תעודה‬ ‫שני האן ‪ -‬לימודים מתקדמים‬ ‫‪2‬‬ ‫יו"ר הוועד המנהל‪:‬‬ ‫ד"ר ליאורה מרידור‬ ‫יו"ר חבר הנאמנים‪:‬‬ ‫רוברט גולדברג‬ ‫***‬ ‫רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' דני לויתן‬ ‫פרו‪-‬רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' שמעון ינקלביץ‬ ‫סגן רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' אהרון שי‬ ‫סגן נשיא למחר ופתוח‪:‬‬ ‫פרופ' אהוד גזית‬ ‫דקאן סטודנטים‪:‬‬ ‫פרופ' יואב אריאל‬ ‫***‬ ‫מנהל כללי‪:‬‬ ‫מרדכי כהן‬ ‫סגן נשיא לקשרי חוץ‪:‬‬ ‫ד"ר גרי ססמן‬ ‫מזכירה אקדמית‪:‬‬ ‫שרה קינל‬ ‫נציב קבילות סטודנטים‪:‬‬ ‫פרופ' רות סתוי‬ ‫סגן דקאן וראש ביה"ס‬ ‫ללימודי המשך ברפואה‬ ‫פרופ' ראובן צימליכמן‬ ‫דקאן הפקולטה לרפואה‬ ‫פרופ' יוסף מקורי‬ ‫יו"ר ועדת הוראה‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫פרופ' רמי הרשקוביץ‬ ‫מרכזת ביה"ס‬ ‫ללימודי המשך ברפואה‬ ‫סוניה כשר‬ ‫משנה מנהלי לדקאן‬ ‫יעל קיילין‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫סגל התכנית‪ ,‬חברי הועדות‬ ‫תכניות הלימודים‬ ‫‪6................................................................................................‬‬ ‫‪8.....................................................................................................................‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מטרת‬ ‫הלימודים ‪9......................................................................................................................‬‬ ‫תנאי רישום‬ ‫וקבלה ‪9..................................................................................................................‬‬ ‫מסגרת הלימודים‬ ‫‪.................................................................................................................‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.....................................................................................................................‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪...........................................................................................................................‬‬ ‫‪12‬‬ ‫רישום לקורסים‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫פגישות עם מורים מלווים‬ ‫הדרכה וסיכומה‬ ‫קבלת תעודה‬ ‫‪13...................................................................................................‬‬ ‫‪13 .....................................................................................................................‬‬ ‫‪..........................................................................................................................‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.....................................................................................................................‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מבנה הלימודים‬ ‫‪ .1‬קורסי חובה‬ ‫שנה א'‬ ‫‪....................................................................................................................................‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שנה ב'‬ ‫‪...................................................................................................................................‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שנה ג'‬ ‫‪.......................................................................................................................................‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .2‬קורסי בחירה‬ ‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬ ‫טכניקה וקליניקה‬ ‫התפתחות‬ ‫‪...................................................................................................‬‬ ‫‪................................................................................................................‬‬ ‫‪................................................................................................................................‬‬ ‫לוח שנה"ל ‪2010/2011‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33....................................................................................................‬‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א'‬ ‫‪....................................................................................‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪...................................‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סמינרים מרוכזים בחופשה בין הסמסטרים ובסוף השנה‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב'‬ ‫‪38 .....................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תוכן עניינים )המשך(‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫מסלולי התמחות‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫‪.............................................................................................................‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪................................................................................................................‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪..........................................................................................................................‬‬ ‫‪41‬‬ ‫הרך ‪.....................................................‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪........................................................‬‬ ‫‪51‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫‪.......................................................................................................‬ע‪52‬‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫‪............................................................................................‬‬ ‫‪55‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה‬ ‫הטיפולי ‪...........................................................................‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪.....................................................................................‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪...........................................................................................................................‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪..........................‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪....................................................................‬‬ ‫‪70‬‬ ‫קורסים וסמינרים למתקדמים‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬מהתיאוריה לקליניקה‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫'עיניים מאחור' ‪ -‬פסיכואנליזה ואמנות‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫‪.......................................................................‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73 .........................................................................................................‬‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫פורום ביון‬ ‫‪71 ................................‬‬ ‫‪....................................‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪.................................................................................................................................‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪................................................‬‬ ‫‪76‬‬ ‫לוח מועדים ללימודים המתקדמים לשנת תשע"א‬ ‫לימודים בחוג לפילוסופיה ‪ -‬קריאות בפרויד‬ ‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך‬ ‫‪77..............................................................‬‬ ‫ברפואה ‪....................................................................‬‬ ‫לימודי תעודה בגישה פסיכודינמית )דו‪-‬שנתי(‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79 ....................................................‬‬ ‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫‪...............................‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪...........................‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‬ ‫נספחים‬ ‫רשימת המדריכים‬ ‫‪96...................................................................................................................‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬ ‫דוגמת השער של סיכום טיפול‬ ‫‪...........................................................‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪.....................................................................................‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪....................................................‬‬ ‫‪102‬‬ ‫דוגמת השער של עבודת גמר עברית ‪ /‬אנגלית‬ ‫רשימת המורים עם הפניה לקורס‬ ‫‪..............................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪104‬‬ ‫ועדת הוראה‬ ‫ראש התכנית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫ד"ר רוני באט‬ ‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫יואל מילר‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫נילי שור‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫רכזת התכנית ‪ -‬שוש אבירם‬ ‫ועדת קבלה‬ ‫יו"ר אלינה שלקס‬ ‫נורית לביא ששון‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫צביה אייזן‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫אורנה אלבק‬ ‫יואל מילר‬ ‫ד"ר רוני באט‬ ‫נעמי מילר‬ ‫יפעת בורנשטיין‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫יהודית סובול‬ ‫ד"ר דליה גלבוע‬ ‫יעל סמואל‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫ד"ר שרי סמולינסקי‬ ‫ד"ר עדיאל דורון‬ ‫ריבה ספורטא‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫דתיה זיו‬ ‫ד"ר אלי קריצ'מן‬ ‫רות זכרין‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫אורלי חסון – כץ‬ ‫מירב רוט‬ ‫דיאנה טופילסקי‬ ‫ד"ר הנרי שור‬ ‫ידידה טורקניץ‬ ‫נילי שור‬ ‫ענת טלרנט‬ ‫שרון שטרסבורג‬ ‫מיכל טפר‬ ‫‪6‬‬ ‫ועדת עבודות גמר וסיכומי טפול*‬ ‫יו"ר‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫עירית בנקיר‬ ‫דורית קבילי‬ ‫ד"ר דליה גלבוע‬ ‫רות קורמן‬ ‫יעל חזקיהו‬ ‫אורנה שור‬ ‫איריס לרמן‬ ‫שרון שטרסבורג‬ ‫אלברטו מסצ'יאני‬ ‫*יתכנו שינויים בהרכב הוועדה‪.‬‬ ‫ועדת אתיקה‬ ‫יו"ר ד"ר דליה גלבוע‬ ‫ד"ר אלכס אביב‬ ‫נעמי עציון‬ ‫ד"ר עדיאל דורון‬ ‫אילנה שנבל‬ ‫אסתר הירשפלד‬ ‫ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‬ ‫תרצה מיכאלסון‬ ‫ועדה למתן הקלות בשכ"ל‬ ‫סוניה כשר‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫שוש אבירם‬ ‫‪7‬‬ ‫תכניות הלימודים *‬ ‫בסוף שנות ה‪ 60-‬התעורר בקרב הקהילה הפסיכותרפויטית בארץ צורך בהקמת מוסד‬ ‫לימודי‪ ,‬אשר יעניק הכשרה מקיפה תיאורטית ומעשית לאנשי בריאות הנפש‪ ,‬העוסקים‬ ‫בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫החזון קרם עור וגידים בהשקעתם הרבה של פרופ' פרנץ בריל ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫פרופ' אלברטה שליטא‪ ,‬אז יועצת לארגון הבריאות הבינלאומית ופרופסור לפסיכיאטריה‬ ‫באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬פרופ' לאון גרינברג‪ ,‬שחי באותו זמן בארגנטינה ופרופ' אדי רוזנברג‬ ‫ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬עזרתם התבטאה לא רק בהקמת החוג‪ ,‬אלא במעורבות רבה‬ ‫ותמיכה בהתפתחות החוג לשלב של עצמאות מחשבתית וארגונית‪.‬‬ ‫החוג לפסיכותרפיה נוסד בשנת ‪ 1971‬ובסתיו של אותה שנה מחזור ראשון של ‪20‬‬ ‫תלמידים החל ללמוד‪ ,‬כאשר פרופ' בריל היה ראש החוג ופרופ' שליטא יו"ר ועדת הוראה‪.‬‬ ‫במקביל נוסדה תכנית הדרכה והוראה לאנשי הסגל‪ ,‬אשר החלה לפעול בשנת ‪1971‬‬ ‫בניהולו של פרופ' אדי רוזנברג ז"ל‪ ,‬לימים ראש‪-‬החוג השני‪.‬‬ ‫במהלך השנים עמדו בראש התוכנית‪ :‬פרופ' פרנץ בריל‪ ,‬פרופ' אדי רוזנברג‪ ,‬פרופ' אבנר‬ ‫אליצור‪ ,‬ד"ר מקס שטרן‪ ,‬ד"ר רינה קרטש‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪.‬‬ ‫הלימודים בתכנית לפסיכותרפיה מתקיימים במסגרות הבאות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫תכנית זו מקנה לבוגרים תעודה בפסיכותרפיה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫התכנית מיועדת לבוגרים של תכניות יסוד בפסיכותרפיה‪ ,‬לחברי סגל ולאנשי מקצוע בכירים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לימודי תעודה )דו‪-‬שנתי(‬ ‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוראה בחוגים אחרים בביה"ס לרפואה‬ ‫מיועדת לרופאים מתמחים‪.‬‬ ‫* יתכנו שינויים בתכניות הלימודים‬ ‫‪8‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מטרת הלימודים‬ ‫מטרת הלימודים היא להקנות ידע מעמיקה ומקיף בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ולעובדים סוציאליים‪-‬פסיכיאטריים‪.‬‬ ‫המציאות בה אנו חיים כמטפלים‪ ,‬הן זו ה"עובדתית" הנפרשת לפנינו בעבודתנו‬ ‫היומיומית והן זו התיאורטית‪ ,‬האמורה לסייע לנו בהבנה טובה של תופעות נפשיות‬ ‫ואינטראקציות אנושיות‪ ,‬נעשית מורכבת יותר ויותר‪.‬‬ ‫אנו רואים את התכנית לפסיכותרפיה כנוטלת חלק בתהליך עיצוב אישיותו הטיפולית‬ ‫של התלמיד‪ .‬לשם כך מושם דגש הן על פסיכותרפיה אישית‪ ,‬הדרכה אישית וקבוצתית‪,‬‬ ‫וליווי אישי של כל תלמיד במהלך לימודיו‪ ,‬והן על חשיבה תיאורטית מקיפה ומעמיקה‪.‬‬ ‫התכנית מכוונת לחשוף את הלומד למורכבות החשיבה הפסיכואנליטית על קולותיה‬ ‫השונים‪ ,‬תוך התבוננות רציפה בקליניקה של כל אחד מאתנו‪ .‬ברצוננו להיות מעין סדנא‬ ‫לפיתוח קול טיפולי‪ .‬רב קוליות זו באה לידי ביטוי גם בהרכב סגל ההוראה וההדרכה‪,‬‬ ‫בתכני הקורסים המוצעים הן כקורסי חובה והן כקורסי בחירה‪ ,‬ובאופן בו מעוצבת תכנית‬ ‫ההוראה‪ .‬קולם של התלמידים הנו מרכיב בחשיבה על התכנית עצמה‪.‬‬ ‫ת נא י רי ש ום וקב לה‬ ‫רשאים להירשם‪:‬‬ ‫א‪ .‬רופאים‪ :‬רופאים‪ ,‬בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה או מתמחים בפסיכיאטריה לאחר‬ ‫לפחות שנת התמחות אחת ושלמדו לפחות שנה בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי‬ ‫המשך ברפואה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פסיכולוגים‪ :‬פסיכולוגים קליניים או פסיכולוגים‪ ,‬בעלי תואר שני בפסיכולוגיה במסלול‬ ‫הקליני‪ ,‬הנמצאים במהלך התמחותם בפסיכולוגיה קלינית שנה אחת לפחות‪ ,‬במוסד‬ ‫מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עובדים סוציאליים‪ :‬עובדים סוציאליים‪ ,‬בעלי תואר שני במסלול "בריאות הנפש"‪ ,‬לאחר‬ ‫שלוש שנות ניסיון בפסיכותרפיה בהיקף של ½ משרה לפחות‪ ,‬במוסדות מוכרים להתמחות‬ ‫בפסיכיאטריה או בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬ ‫• מכל מועמד נדרש ניסיון מקצועי בפסיכותרפיה באוריינטציה דינאמית‪.‬‬ ‫• מכל מועמד נדרשת פסיכותרפיה אישית של לפחות שנה במועד ההרשמה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מסגרת הלימודים‬ ‫תכנית הלימודים מתוכננת לשלוש שנים*‪ ,‬בהן נדרש מהלומד‪:‬‬ ‫‪ 24 .1‬יחידות לימוד סמסטריאליות הכוללות‪ 9 :‬שיעורי חובה‪ 10 ,‬שיעורי בחירה‬ ‫)הכוללים קורסים סמסטריאליים וסדנאות מרוכזות( ו‪ 6 -‬סמינרים קליניים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שתי פסיכותרפיות )לפחות( בכל שנת לימוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדרכה אישית בכל שנת לימוד ‪.‬‬ ‫‪ .4‬בסוף שנות לימוד א' וב' נדרשת עבודת סיכום טיפול‪) .‬ראה עמ' ‪.(99‬‬ ‫‪ .5‬השתתפות ביום קליני מרוכז – סיום ופרידות )שנה ג'(‪.‬‬ ‫‪ .6‬הגשת עבודת גמר עם סיום הלימודים‪ .‬לאחר מפגש משוב‪ ,‬יהא‪/‬תהא התלמיד‪/‬ה‬ ‫זכאי‪/‬ת לתעודה בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫שיעורי החובה מתקיימים בימי ב'‪.‬‬ ‫שיעורי הבחירה‪ ,‬המתקיימים בימי ב' מיועדים לתלמידי שנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ו‪-‬ג' בלבד‪ .‬לימודי‬ ‫הבחירה ביום ה' בסמסטר ב' מיועדים לכל התלמידים‪.‬‬ ‫בחופשה בין הסמסטרים ובתחילת חופשת הקיץ יתקיימו סמינרים מרוכזים הכלולים‬ ‫בשיעורי הבחירה‪.‬‬ ‫במהלך השנה יתקיימו ימי עיון והרצאות לסגל‪ ,‬לבוגרים ולתלמידי התכנית‪.‬‬ ‫בשנת לימודים חלקית על התלמיד להשתתף בעדיפות יורדת‪ :‬בהדרכה קבוצתית;‬ ‫קורסי חובה; קורסי בחירה‪ .‬לימודים חלקיים דורשים אישור מוקדם של מזכירות‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫* קיימת אפשרות לפרוס את הלימודים עד ‪ 5‬שנים‬ ‫‪10‬‬ ‫רישום לקורסים‬ ‫בניית מערכת השעות מתקיימת לפני תחילת שנת הלימודים‪ .‬חברי ועדת ההוראה‪,‬‬ ‫מייעצים התאמת מערכת אישית לכל תלמיד‪ .‬סדר הזימון לייעוץ נקבע לפי הניקוד‬ ‫)מספר יחידות לימוד( שהתלמיד צבר במשך השנים הקודמות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חובה על התלמידים הנרשמים לשנים ב'‪ ,‬ג' להגיש ביום הייעוץ אישור על‬ ‫מסירת סיכום טיפול למדריך האישי )ראה עמודים ‪.(99-101‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬שנות הלימוד הראשונות‪ ,‬התלמידים יוכלו להשתתף ב‪ 5-‬סמינרים מרוכזים‬ ‫)סדנאות(‪ :‬שנה א' – ‪ 2‬סדנאות חובה ‪ -‬סדנת אתיקה המתקיימת בסוף סמסטר א'‬ ‫והמזכה בנקודה‪ ,‬וסדנה מרוכזת בפסיכותרפיה המתקיימת בסמסטר קיץ והמזכה‬ ‫בנקודה‪.‬‬ ‫שנים ב' ו‪-‬ג '‪ 2 -‬סדנאות‪.‬‬ ‫תלמידים אשר לא יגישו אישור על הגשת עבודת סיכום ביום הייעוץ יאבדו את‬ ‫זכותם לבחירת הקורסים ביום הייעוץ‪.‬‬ ‫ניתן לערוך שינויים בתכנית הלימודים עד השבוע השני בסמסטר‪.‬‬ ‫ניתן לבטל השתתפות בסמינר מרוכז בחופשת הסמסטר עד שבועיים לפני סוף‬ ‫הסמסטר הראשון‪ .‬את הסמינרים המרוכזים בקיץ ניתן לבטל עד חודש ימים לפני סיום‬ ‫שנה"ל‪ .‬סדנאות החובה לשנה א' אינן ניתנות לביטול‪.‬‬ ‫ההרשמה להמשך הלימודים מותנית במילוי כל דרישות התכנית‪.‬‬ ‫*פתיחת קורסי הבחירה והסדנאות מותנית במספר מינימום של נרשמים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור ‪ 24‬הנקודות הנדרשות‪ ,‬כולל ההדרכה האישית‪ ,‬הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ב'‬ ‫שנה ג'‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫ב‪ .‬תלמידים שלא משלימים את ‪ 24‬הנקודות הנדרשות בשלוש שנים ומפצלים‬ ‫לימודיהם עד חמש שנות לימוד‪ ,‬יחויבו לפי‪:‬‬ ‫שנה ד'‬ ‫שנה ה'‬ ‫‪ 25%‬שכ"ל‬ ‫‪ 25%‬שכ"ל‬ ‫‪.₪ 3,500‬‬ ‫‪.₪ 3,500‬‬ ‫ג‪ .‬תלמידים‪ ,‬המגישים התחייבות לתשלום שכ"ל ממקום העבודה‪ ,‬מתבקשים להשלים‬ ‫את ההפרש בין התחייבות מקום העבודה לבין שכר הלימוד שנקבע‪ .‬יש להגיש את‬ ‫ההתחייבות ביום הרישום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המשך ההדרכה האישית בסמסטר קיץ )לבחירה( מותנה בתשלום נוסף של ‪.₪ 1,750‬‬ ‫ה‪ .‬הגשת עבודת גמר במועד מאוחר מתום שנת הלימודים הרביעית‪ ,‬כרוכה בתשלום‬ ‫של ‪.₪ 1,750‬‬ ‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו ביום הרישום‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪,‬‬ ‫בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הרישום יתקיים בין התאריכים ‪.02-06/09/2010‬‬ ‫קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס בקשת הקלות‬ ‫בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים( יש להגיש‬ ‫למזכירות התכנית עד התאריך ‪.15/09/2010‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה בתכנית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פ גישות עם מור ים מלוו ים‬ ‫חברי ועדת ההוראה מלווים כל שנתון לאורך שלוש השנים הראשונות ללימודים‪ .‬כל‬ ‫תלמיד‪/‬ה יכול‪/‬ה ליזום פגישה עם המורה המלווה )הטיוטור( של השנתון‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫בסיום כל סמסטר יערכו מפגשים קבוצתיים בין המורה המלווה לבין התלמידים של כל שנתון‪.‬‬ ‫בסוף הסמסטר הראשון הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪17.01.2011‬‬ ‫בסוף הסמסטר השני הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪.06.06.2011‬‬ ‫שני המפגשים יערכו בין השעות ‪.16.00-16.45‬‬ ‫הדרכה קבוצתית באותם הימים תתקיים בין השעות ‪.17.15-18.45‬‬ ‫שיעורי הבחירה ייערכו בין השעות ‪19.00-20.30‬‬ ‫הטיוטורים הם‪:‬‬ ‫שנה א' ‪:‬‬ ‫שנה ב' ‪:‬‬ ‫שנה ג' ‪:‬‬ ‫יואל מילר‬ ‫מיקי גולדין תודר‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫סמינרים ‪ :‬חובה ובחירה )מרגי קפלינסקי ‪ -‬מרכזת הוראה(‬ ‫נדרשת נוכחות ב‪ 80%-‬לפחות מהפגישות בכל סמינר‪ .‬נדרשת קריאה של כל‬ ‫המאמרים המומלצים על ידי המורים‪.‬‬ ‫הדרכה וסיכומה )יואל מילר ‪ -‬מרכז הדרכה(‬ ‫כל תלמיד ישתתף בסמינר קליני באותו הרכב קבוצתי לאורך שלוש שנים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בשלוש שנות הלימוד הראשונות התלמיד יקבל הדרכה אישית שבועית‪ .‬המדריך‬ ‫האישי יקבע לכל תלמיד בעת הרישום‪ .‬ההדרכה האישית תחל עם פתיחת שנה"ל‬ ‫ותסתיים עם סיומה כולל חופשת סמסטר חורף ) נדרשת נוכחות של ‪ 80%‬לפחות‬ ‫מפגישות ההדרכה(‪ .‬קיימת אפשרות להמשיך הדרכה אישית בסמסטר קיץ )‪10‬‬ ‫שבועות( בהסכמה הדדית של המדריך והמודרך ובתוספת תשלום לתכנית‪.‬‬ ‫בתום כל שנת הדרכה אישית יש להגיש עבודה מסכמת‪ ,‬בהסוואת הפרטים המזהים של‬ ‫המטופל‪/‬ת‪ .‬בסיום שנים א'‪-‬ב' יש להגיש סיכום טיפול; בסיום שנה ג' יש להגיש הצעה‬ ‫לעבודת גמר; בסיום הלימודים יש להגיש עבודת גמר‪.‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‪/‬הצעה לעבודת גמר‪/‬עבודת גמר‪ ,‬ראה נספחים בע"מ ‪.99-103‬‬ ‫ק ב לת תע ו דה ) מיקי גולדין‪-‬תודר ‪ -‬יו"ר ועדת סיכומי טיפול ועבודות גמר(‬ ‫תלמיד‪/‬ה‪ ,‬אשר סיים‪/‬ה את כל חובותיו‪/‬ה לתכנית‪ ,‬עמד‪/‬ה בהגנת העבודה עד סוף‬ ‫חודש אפריל ומסר‪/‬ה את עבודתו‪/‬ה בהדפסה סופית כנדרש בשלושה עותקים‪ ,‬זכאי‪/‬ת לתעודה‪.‬‬ ‫טקס הענקת התעודות ופתיחת שנה"ל תשע"א יתקיים ביום שני ‪. 25.10.2010‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מבנה הלימודים‬ ‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬ ‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים ) חובה ובחירה (‬ ‫ב ‪ .‬סמינרים קליניים ) חובה (‬ ‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים‬ ‫התכנית כוללת ‪ 14‬יחידות לימוד בקורסי חובה תיאורטיים וקליניים‪ .‬שיעורי החובה‬ ‫כוללים קורסים סמסטריאליים ייחודיים לכל שנתון‪ ,‬בנוסף יתקיים מפגש בנושא "סיום‬ ‫ופרידות" לתלמידי שנה ג' )ביום האחרון ללימודים(‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬התכנית כוללת ‪ 10‬יחידות לימוד בקורסי בחירה‪ ,‬כולל סמינרים קליניים בחופשת‬ ‫הסמסטר ו‪/‬או בסוף שנה"ל‪ .‬בין קורסי הבחירה מוצע מגוון נושאים למטפלים בילדים ונוער‪.‬‬ ‫קורסי חובה ‪:‬‬ ‫סמסטר א'‬ ‫שנה א'‪ :‬המסע הפסיכואנליטי‪:‬‬ ‫מפרויד להתיחסותית‬ ‫סמסטר א'‬ ‫"הפגיעה השלישית"‪:‬‬ ‫קריאה בסיסית בכתבי פרויד‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫החשיבה של מ‪ .‬קליין‬ ‫*דילמות אתיות בהכשרת מטפלים סדנא מרוכזת‬ ‫סוף סמסטר א'‬ ‫סדנא מרוכזת‬ ‫פסיכותרפיה מהי?‬ ‫קיץ‬ ‫סמסטר א'‬ ‫קריאה בכתבי ד‪ .‬ויניקוט‬ ‫שנה ב'‪:‬‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪:‬‬ ‫הגותו של היינץ קוהוט‬ ‫סמסטר א'‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫שנה ג'‪:‬‬ ‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬סמסטר ב'‬ ‫קליניקה ותיאוריה‬ ‫בסיום שנה"ל‬ ‫סיום ופרדות‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫מירב רוט‬ ‫ועדת האתיקה‬ ‫ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‬ ‫חנה ריינשרייבר‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫תמר זיידמן‬ ‫ד"ר בועז שלגי‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫קורסי בחירה ‪:‬‬ ‫בקורסי בחירה קיימות ‪ 3‬חטיבות‪.‬‬ ‫כל "חטיבה" כוללת מספר קורסים‪ ,‬המייצגים אספקטים שונים של נושא החטיבה‪.‬‬ ‫קורסים מסוימים מהווים מבוא לתת‪-‬נושא ודרושים לקורס המשך באותו תת‪-‬נושא‪.‬‬ ‫ההשתתפות בקורסים‪ ,‬השייכים לחטיבות השונות‪ ,‬מיועדת לאפשר במהלך הלימודים‬ ‫מפגש חוזר "שתי וערב" עם נושאים שונים כדי להגיע לאינטגרציה והעמקה‪.‬‬ ‫‪ . 1‬ה וג י דע ות ות י א ור ט יקנ ים ‪:‬‬ ‫פרברסיה‬ ‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה‬ ‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון‬ ‫)סמינר חורף מרוכז(‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין – מושגים עכשווים ויישומם בקליניקה )סמינר חורף מרוכז(‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪) Thomas Ogden‬סמינר חורף מרוכז(‬ ‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?" ‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות‬ ‫)סמינר חורף מרוכז(‬ ‫חקר נוכחות המטפל – נגזרות יחס עצמי זולתעצמי‬ ‫מבוא לקליניקה לאקאניאנית‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫ויניקוט ומשיכיו‬ ‫אורנה אלבק‬ ‫נגה בדנס‬ ‫ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫הוגו גולדיוק‬ ‫אנקה דיטרוי‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫מיכל חזן‬ ‫אבי רבניצקי‬ ‫חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫‪ . 2‬טכנ יקה וקלי נ יקה ‪:‬‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‬ ‫לאן נעלם ה‪ playing-‬הויניקוטי בפסיכותרפיה האנליטית‬ ‫החלום‬ ‫האזור הסכיזואידי באישיות‬ ‫)סמינר חורף מרוכז(‬ ‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫הסובייקטיביות של המטפל‬ ‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול‬ ‫)סמינר חורף מרוכז(‬ ‫שיחה לאינסוף‪ :‬עבודת הלא‪ -‬מודע‬ ‫הוצא מהקשרו‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫אמפתיה‪ :‬בין המובן והמובן מאליו‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫הטאבו האחרון‬ ‫‪15‬‬ ‫אשר אמיתי‬ ‫עידית ברק מלמד‬ ‫וונדי וייס‬ ‫מונה זופניק‬ ‫אילנה לאור‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫ד"ר רינה לזר‬ ‫ד"ר ענת פלגי הקר‬ ‫רותי קורמן‬ ‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫‪ . 3‬ה ת פת ח ות‬ ‫הנפש כמרחב לירי‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד‬ ‫השלישי האנליטי‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫דנה אמיר‬ ‫)סמינר חורף מרוכז(‬ ‫צילה בניה‬ ‫)סמינר קיץ מרוכז(‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬ ‫*****‬ ‫סמינרים קליניים‬ ‫חנה איילון‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫אסתי דינור‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫יואל מילר‬ ‫‪16‬‬ ‫יעל סגל‬ ‫חגית צאן‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫חנה ריינשרייבר‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫נילי שור‬ ‫פרופ' ביאטריס פריאל‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫פירוט הקורסים‬ ‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬ ‫קורסי החובה‬ ‫שנה א'‬ ‫המסע הפסיכואנליטי‪ :‬מפרויד להתיחסותית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מטרת הקורס היא לסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מימיו של פרויד ועד‬ ‫ימינו אנו‪ .‬מתוך הנחה )פרוידיאנית בעליל(‪ ,‬שהבנה כרוכה בחקר‪-‬התהוות‪ ,‬הקורס בוחן את‬ ‫התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית ואת הרקע החשיבתי‪-‬פילוסופי שממנו היא צמחה‪.‬‬ ‫במהלך הקורס‪ ,‬נבחן את ההתמרה שעברה הפסיכואנליזה מעולם הדחף )המודלים‬ ‫הפרוידיאניים הקלאסיים ופסיכולוגיית האגו(‪ ,‬עבור דרך עולם יחסי האובייקט וכלה בגישות‬ ‫התייחסותיות‪ .‬השוואת הגישות השונות‪ ,‬והנהרת התשתית הפילוסופית )הרציונליסטית‪,‬‬ ‫הפנומנולוגית או הפוסט‪-‬מודרנית( שלהן‪ ,‬יאפשרו להתבונן על צדדי הריבוי והאחדות‬ ‫שבפסיכואנליזה‪ ,‬וישרטטו את המסע אותו היא עברה במהלך מאה ועשרים שנה‪.‬‬ ‫הקורס מאפשר מחד‪ ,‬הכרה עם עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ומאידך‪ -‬מזמין‬ ‫להעמיק במקורותיה‪.‬‬ ‫הספרות המלווה את הקורס‪ ,‬מאפשרת מבט‪-‬על לעבר בסיס הידע הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫"הפגיעה השלישית"‪ :‬קריאה בסיסית בכתבי פרויד ‪ -‬ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה ‪ -‬טוען פרויד‪ .‬הראשונה נחתה עליה כאשר‬ ‫התיאוריה הקופרניקאית הפכה על פיה את האמונה שהעולם הוא מרכז היקום‪ ,‬השניה‬ ‫כאשר התיאוריה האבולוציונית של דרווין נישלה את האדם מן האשליה שהוא "נזר‬ ‫הבריאה" – אך המכה הקשה מכולן אליבא דפרויד הייתה הפסיכואנליזה שעימתה את‬ ‫האדם עם העובדה שמעצם היותו לא‪-‬מודע לעצמו הוא אפילו "אינו אדון בביתו שלו"‪.‬‬ ‫קורס זה יעקוב אחר התפתחות תפיסת הסובייקט וטיב מעשה‪-‬הטיפול בשלושת המודלים‬ ‫הפסיכואנליטיים של פרויד‪ :‬המודל הקתרטי‪ ,‬הטופוגרפי והסטרוקטורלי‪ .‬באמצעות קריאה‬ ‫בכמה ממאמריו המכוננים של פרויד ננסה למפות תחנות קריטיות בהתהוות תפיסת‬ ‫הטיפול הפסיכואנליטי ותפקיד המטפל‪ .‬נבחן את המתח המתקיים בין המטאפסיכולוגיה‬ ‫הפרוידיאנית לבין "התיאוריה הקלינית" כפי שהיא באה לידי ביטוי במקצת מתיאורי‬ ‫המקרה הקלאסיים ונדון‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהשלכות האפשריות על התפתחות המודלים‬ ‫הפסיכואנליטיים הפוסט‪-‬פרוידיאניים‪ ,‬המאוחרים יותר‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫החשיבה של מלאני קליין ‪ -‬מירב רוט‬ ‫מטרת הקורס היא לערוך הכרות מקרוב עם מושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה‬ ‫הקלייניאנית‪ ,‬כגון‪ :‬חרדה‪-‬מרכזית‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬עמדות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪,‬‬ ‫צרות עין‪ ,‬תיקון העברה כסיטואציה טוטאלית ועוד‪ .‬נקרא קובץ ממאמרי המפתח של‬ ‫קליין עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לאופן בו התפתחה החשיבה הקלייניאנית בהמשך‪ ,‬מתוך‬ ‫אבני היסוד שהציבה‪ .‬במהלך העיסוק בחומר התיאורטי‪ ,‬ננסה להתבונן ביחד‬ ‫בוינייטות קליניות‪ ,‬בכל פעם מתוך הזווית המודגשת באותו מאמר‪/‬שיעור‪ ,‬על מנת‬ ‫לנסות להפוך את המושגים מושא למשחק‪ ,‬עיבוד ושימוש קליני‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬צוות ועדת האתיקה‬ ‫מטרת המפגש היא לחשוב עם תלמידים ועם מנחים מועדת האתיקה של התכנית על‬ ‫מספר דילמות אתיות‪ ,‬מתוך מכלול הדילמות שעולות בתהליך הכשרת מטפלים‪.‬‬ ‫המפגש ייפתח בהרצאת מבוא‪ ,‬בהמשך יודגמו דילמות תוך דיון בהן במשותף עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬ולבסוף נתחלק לקבוצות ונדון בבעיות אתיות המעסיקות את התלמידים‬ ‫בעבודתם ובלימודיהם‪ .‬לפני המפגש המשתתפים מתבקשים לקרוא‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקוד האתי של התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ויצטום א‪ ,.‬מרגולין י‪ .(2002) .‬תיאורי מקרה לשמירת הסודיות והפרטיות של מטופלים‪ .‬שיחות‪ .‬כ' ט"ז‪.‬‬ ‫‪ .3‬רובין ש‪ .(1998) .‬איזון בהדרכה בפסיכותרפיה‪ :‬מחויבות למטפל ומחויבות למטופל‪ .‬שיחות‪ .‬כ' י"ב‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬ד"ר אלכס אביב‪ ,‬ד"ר דליה גלבוע‪ , ,‬ד"ר עדיאל דורון‪ ,‬אסתר הירשפלד‬ ‫תרצה מיכאלסון‪ ,‬נעמי עציון ‪,‬ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‪ ,‬אילנה שנבל‪.‬‬ ‫סדנא מרוכזת‪ ,‬יום שני ‪ 24.01.11‬בין השעות ‪15:00-20:00‬‬ ‫פסיכותרפיה מהי? – ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬ ‫הסדנא הינה במסגרת שיעורי החובה לתלמידי שנה א'‪ .‬התלמידים יתפצלו לשלוש‬ ‫קבוצות למידה‪.‬‬ ‫בכל קבוצה יעסקו במספר מוגבל של מושגים הקשורים להתרחשות הטיפולית‪ ,‬ויבחרו‬ ‫על ידי המנחה‪ .‬הנושאים שיבחרו בסדנא יהיו מתוך אותם המושגים שהם מוקדי דיון‬ ‫משמעותיים בקליניקה ובתאוריה כמו‪ ,‬סטינג‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬התנגדות‪,‬‬ ‫פירוש ‪,‬מרחב טיפולי‪ ,‬אסוציאציות חופשיות אמפטיה ועוד‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית תשלח בתחילת סמסטר ב' והמשתתפים יתבקשו לקרוא‬ ‫ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סדנת חובה קיץ )מועד הסדנא יפורסם בהמשך(‬ ‫‪18‬‬ ‫שנה ב'‬ ‫קריאה בכתבי ויניקוט ‪ -‬ד"ר גבי מן‬ ‫שלושה צירים עיקריים מאפיינים את הגותו של ויניקוט‪ :‬מקום הסביבה‪ ,‬ניסוח חדש של‬ ‫תיאורית התוקפנות‪ ,‬והאזור הפוטנציאלי‪ .‬הקורס יתמקד במאמרים אשר מדגימים את‬ ‫חשיבתו של ויניקוט בנושאים אלה‪ .‬עיוננו בכתבים אלה יתאים לסדר הכרונולוגי של‬ ‫כתיבתם‪ ,‬כך שאפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחות חשיבתו מראשית דרכו ועד סוף‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫הדיון שלנו יתייחס לויניקוט כמבשר הגישה הקונטקסטואלית בפסיכואנליזה‪ .‬על כן‬ ‫נתייחס לזיקה בין התיאוריה שלו לתיאוריות של הוגים אחרים באותן שנים‪ ,‬ביון‬ ‫וקוהוט‪ ,‬אשר תרמו גם הם להתבוננות הקונטקסטואלית‪.‬‬ ‫הלמידה תתקיים באמצעות קריאה משותפת של הטקסטים‪ ,‬דיון עליהם ודוגמאות‬ ‫קליניות של המשתתפים בקורס‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני ‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪ :‬הגותו של היינץ קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן‬ ‫בקורס נלמד מושגי יסוד בגישתו התיאורטית של ה‪ .‬קוהוט‪ :‬ה"עצמי" כמבנה‪-‬על של‬ ‫נפש האדם‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי מלידה עד מוות על‪-‬ידי ההחזקה האמפתית‬ ‫של ה"זולתעצמי"‪" ,‬שיקום‪-‬העצמי" מאפייניה של הנוכחות הטיפולית הנובעת מתוך‬ ‫התיאוריה והמחשתה באמצעות דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שנה ג'‬ ‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬ד"ר בועז שלגי‬ ‫בהעמידן את הסובייקט האנושי כהקשרי מטבעו וכמוגדר‪ ,‬מתהווה ומתפתח מתוך‬ ‫המגע המתמשך עם הסובייקט זולתו‪ ,‬משפיעות הגישות ההתייחסותיות או‬ ‫האינטרסובייקטיביות השפעה מכרעת על שאלות היסוד של הפסיכואנליזה‪ :‬מהו‬ ‫האדם‪ ,‬מהי המוטיבציה הבסיסית המניעה אותו‪ ,‬מהו תהליך התפתחותו‪ ,‬כיצד הוא‬ ‫מכיר את נפשו ואת נפש זולתו‪ ,‬מהי בריאות נפשית‪ ,‬מהי פתולוגיה‪ ,‬ואולי יותר מכל –‬ ‫כיצד מתהווה התהליך הטיפולי ומהם הגורמים מחוללי השינוי בו‪.‬‬ ‫בקורס ננסה להתמודד עם שאלות אלה מתוך עיסוק בכתביהם של סטיבן מיטשל‪,‬‬ ‫לואיס ארון‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין‪ ,‬ג'ודי מסלר‪-‬דייויס‪ ,‬רוברט סטולורו‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬עמנואל‬ ‫גנט‪ ,‬פיליפ ברומברג‪ ,‬ועוד‪ .‬מתוך קריאה זו נבחן את הרעיונות המרכזיים העומדים‬ ‫בבסיס הגישה‪ ,‬כמו הדיאלקטיקה בין עצמי מרובה לעצמי המשכי‪ ,‬תנועה בין מצבי‬ ‫עצמי‪ ,‬דיסוציאציה ו‪ ,Enactment-‬הכרה הדדית וההתפתחות מיחסי אובייקט ליחסי‬ ‫סובייקט‪ ,‬היחטפות אל תוך השלישי האנליטי ובחזרה )התנועה אינטרסובייקטיביות‪-‬‬ ‫סובייקטיביות(‪ ,‬התמסרות ליצירה ההדדית‪ ,‬ועוד‪ .‬רעיונות אלה יידונו הן מההיבט‬ ‫התיאורטי והן מההיבט הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬ ‫סמסטר א' ימי שני‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬קליניקה ותיאוריה ‪ -‬מרגי קפלינסקי‬ ‫בקורס נתבונן בזרמים העיקריים בפסיכואנליזה )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬קוהוט והזרם‬ ‫ההתייחסותי( אשר נלמדו בקורסי חובה במשך שלושת שנות הלימודים‪ ,‬ונתמקד באופני‬ ‫ההמשגה השונים של המעשה הטיפולי ויחסו לשינוי נפשי בכל אחד מהזרמים‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס ייערכו לסירוגין דיון קליני ודיון תיאורטי‪ .‬המשתתפים יתבקשו להביא חומר‬ ‫קליני עליו ייערך דיון עם מרצים אורחים המייצגים את הזרמים השונים‪ ,‬ובשיעור לאחר מכן‬ ‫יתקיים דיון תיאורטי באמצעות מאמר רלוונטי‪.‬‬ ‫שמות המרצים המשתתפים יפורסמו בהמשך‪.‬‬ ‫סמסטר ב' ימי שני‪15:00-16:30 ,‬‬ ‫סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫במפגש זה נעסוק בחווית הסיום והפרידה מהתכנית‪ .‬נתבונן בתהליך שעברנו‪ ,‬בחוויות‬ ‫שנאספו סביב המפגש עם הקבוצה בקורסים התיאורטיים‪ ,‬בקבוצות ההדרכה‬ ‫בהדרכה הפרטנית ובסדנאות‪ .‬ננסה לבדוק את השפעתן של חוויות אלו ורישומן עלינו‬ ‫כמרכיב בתפקיד הפסיכותרפיסט‪.‬‬ ‫יום קליני מרוכז‪ ,‬יום שני ‪ 10.06.2011‬בין השעות ‪17:00-20:00‬‬ ‫‪20‬‬ ‫קורסי הבחירה‬ ‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬ ‫הסטיה מהנורמלי או הנורמלי שבסטיה‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על‬ ‫פרברסיה? ‪ -‬אורנה אלבק‬ ‫בתרבות ובחברה של ימינו‪ ,‬אנשים שהיו מוגדרים בעבר כפרברטים‪ ,‬משמשים כנושאי‬ ‫דגל מרכזיים וכקטליזטורים תרבותיים וחברתיים‪ .‬ההיבטים הפרברטיים נוגעים לרבים‬ ‫מהמטופלים שאנו פוגשים בחדר הטיפולים‪ .‬כיצד מוגדרת סטיה ומהו יחסה אל‬ ‫הנורמלי? בשאלה זו נדון בקורס תוך ניסיון להבין את יחסי הגומלין המורכבים והתלות‬ ‫ההדדית בין הסוטה לנורמלי‪ .‬כבר אצל פרויד מופיעה הפרברסיה מחד כחלק "נורמלי"‬ ‫בהתפתחות המינית‪ ,‬קרי‪ ,‬הפרברסיה הפולימורפית של המיניות הילדית‪ ,‬ומאידך‬ ‫כהפרעה מינית‪ .‬נפגוש בקורס מודלים המגדירים את הפרברסיה כ"סטיה מהאקט‬ ‫המיני הנורמלי" וכאלה המתמקדים בבחינתה בהקשר של יחסי האוביקט‪ .‬נדון בדימיון‬ ‫ובשוני בין הפרברסיה לבין הפרעות כגון נרקיסיזם והיסטריה‪ .‬נקרא מכתביהם של‬ ‫פרויד‪ ,‬חאן‪ ,‬מילנר‪ ,‬שסגה‪-‬סמירגייל ועוד‪ ,‬ונדון בהם תוך חיבור לחומר קליני‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה ‪ -‬נגה בדנס‬ ‫יוקסטה‪" :‬ולמה לפחד? הן האדם כפוף למקריות‪ ,‬ואין יכולת לנבא‪.‬‬ ‫צריך לחיות ללא תכנית כשאפשר‪ ,‬ואל תפחד מנישואיך לאימך‪,‬‬ ‫הנה בחלומות רבים שכבו עם אימותיהם‪.‬‬ ‫אדם שלא שם לב לכך‪ ,‬חייו היו קלים יותר"‪.‬‬ ‫סופוקלס "אדיפוס המלך"‪ .‬בערך ‪ 427‬לפנה"ס‪ ,‬תורגם מיוונית ע"י אהרון שבתאי‪ ,1994 ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫"לפי ניסיונותיי המרובים ממלאים ההורים את התפקיד העיקרי בחיי הנפש של ילדיהם‬ ‫הופכים אח"כ לפסיכונויורוטיקאנים‪ ,‬התאהבות באחד מההורים ואיבה כלפי השני הן‬ ‫בבחינת נכסי צאן ברזל של חומר הדחפים רבי הערך"‪.‬‬ ‫פרויד "פשר החלום" ‪.1900‬‬ ‫כיצד יצירת ספרות יוונית עתיקה מן המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪ ,‬המעבדת באופן חופשי למדי‬ ‫מיתוס תבאני עתיק‪ ,‬יכולה לאשר תצפיות של רופא מראשית המאה העשרים שעניינן‬ ‫בחולים המתדפקים על דלת מרפאתו?‬ ‫הסמינר ינסה לענות על שאלה זו‪ ,‬דרך העיסוק במיתוס הקדום‪ ,‬בגיבוש המושג אצל‬ ‫פרויד ובהמשך אצל תיאורטיקנים נוספים שהרחיבו את המושג לכלל מבנה המארגן את‬ ‫הפעילות התוך הנפשית והבין אישית‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום חמישי‪17:00-18:30 ,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש ‪ -‬ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫הסמינר יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את‬ ‫החיים הנפשיים‪ ,‬כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון‪ .‬תיבחן חשיבתו התיאורטית‬ ‫והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה‪ ,‬דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל‪-‬‬ ‫מוכל‪ ,‬פונקציית ‪ ,α‬קשרי ‪ H ,L‬ו‪ ,contact barrier ,PS<->D ,K-‬הרשת‪ ,‬חלימת‬ ‫ערות‪ ,O ,‬והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה‪ ,‬במצבים‬ ‫פסיכוטיים ולא‪-‬פסיכוטיים‪ .‬מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו‬ ‫של ביון‪ ,‬ושל ממשיכי מחשבתו מהשנים האחרונות‪ .‬יודגש השימוש הקליני ברעיונות‬ ‫אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫פסיכופתולוגיה לפי פסיכולוגיית העצמי נעה על ציר הרגולציה של הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫הפנומנולוגיה שונה ממקרה למקרה ומורכבת מהאופן בו נפגשים גורמים ראשוניים‬ ‫פרה דיספוזיציוניים על ידי הסביבה‪.‬‬ ‫הערך של האבחנות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נטוע בעיקר ברמת ההתמצאות הראשונית של המטפל‪,‬‬ ‫כמפת שבילים‪ ,‬כניתוב לאזורי הרגישות הבולטים‪ ,‬המיידיים של המטופל‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫ההקשבה האמפטית תחליף את האינפורמציה החיצונית ואף תייתר את האבחנה‪.‬‬ ‫בסדנא נתמקד בהבנת הדיכאון על ידי פסיכולוגיית העצמי וכן נעסוק בהפרעה‬ ‫כפייתית ובבורדרליין‪.‬‬ ‫הסדנא תתבסס על קריאה מוקדמת‪ ,‬ודוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ימי שלישי ‪ 25.01.2011‬ו‪ 01.02.2011-‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין‪ ,‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה ‪ -‬הוגו גולדיוק‬ ‫מלאני קליין פיתחה והעמיקה את תרומתו החלוצית של פרויד להבנת נפש האדם‪.‬‬ ‫כמה מרעיונותיה המקוריים‪ ,‬השפיעו ומשפיעים על עבודתם הקלינית של מטפלים‬ ‫המשתייכים לזרמים שונים בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬בסדנא נתמקד במספר רעיונות‬ ‫ומושגים קלייניאנים‪ ,‬אשר פותחו והורחבו ע"י ממשיכיי דרכה של קליין )סגל‪ ,‬רוזנפלד‪,‬‬ ‫בטי ג'וזף‪ ,‬סטינר‪ ,‬פלדמן‪ ,‬בריטון ואחרים(‪ .‬אנו נדון במושגים כגון העברה טוטאלית‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬נרקיסיזם ויחסי אובייקט‪ ,‬הכלה‪ ,‬חשיבה וסימבוליזציה‪ ,‬חלקים‬ ‫פסיכוטיים ולא פסיכוטיים במרחב הנפשי‪ ,‬דחף המוות וצרות עין‪ .‬בהתאם למסורת‬ ‫הקלייניאנית ננסה לחבר בין המושגים שנדון עליהם לבין הקליניקה‪ ,‬באמצעות‬ ‫דוגמאות קליניות‪ ,‬הן מהספרות הפסיכואנליטית והן של משתתפי הסדנא‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי ‪ 26.01.2011‬ו‪ 02.02.2011 -‬בין השעות ‪08.30-16.30‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬ ‫אוגדן כותב באופן יצירתי‪ ,‬אישי וקומוניקטיבי את מושגיו התיאורטיים; דוגמאותיו‬ ‫הקליניות‪ ,‬המתארות תנועה תוך‪ -‬נפשית ואינטרסובייקטיבית‪ -‬הן חגיגה‪ .‬מה שאפשר‬ ‫לשמוע בין התיאוריה והקליניקה שלו יוצר מסע הנבנה במשותף‪ -‬בהדדיות בין הכותב‪,‬‬ ‫הקורא והשיח שנוצר על כך‪ .‬הדבר מצריך תמהיל מאוד מסוים של התמסרות מחד‬ ‫ומשמעת עצמית מאידך‪.‬‬ ‫העבודה בקבוצה תאפשר היכרות מעמיקה עם ניסוחים חשובים מאוד של ‪ Ogden‬על‬ ‫מושג הסובייקט‪ ,‬השלישי האנליטי‪ ,‬רוורי‪ ,‬טכניקה אנליטית‪ ,‬צורות של חיוניות ומוות‬ ‫בפמגש האנליטי‪ ,‬אינטרפרטציה והשימוש בשפה‪.‬‬ ‫בסדנא נשתמש בשדה האינטראקציות שבקבוצה‪ ,‬על מנת להקשיב למוסיקה של‬ ‫הדברים של ‪ Ogden‬המהדהדת בכל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫קריאה מומלצת תפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫המשתתפים מוזמנים לחשוב על דוגמאות קליניות‪ ,‬אשר יעשירו את השיח בינינו‬ ‫ויהפכו את הלמידה לחוויה אישית‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי וחמישי ‪ ,26.01.2011‬ו‪ 27.01.2011-‬בין השעות ‪10:00-18:00‬‬ ‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?"‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות ‪-‬‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫ריבוי הגישות הפסיכואנליטיות ‪,‬העושר הגלום בכל אחת מהן והמלחמות‬ ‫ביניהן‪,‬מעמתות כל אחד מאיתנו עם הצורך להתמקם בתוך הזירה הזו‪.‬או דרך מציאת‬ ‫זהות טיפולית מגובשת שמתווה דרך טיפולית ברורה ואחידה או דרך תנועה אקלקטית‬ ‫שמאפשרת התאמה של תאוריות שונות למטופלים שונים ובזמנים שונים‬ ‫מיטשל‪,‬בהקדמה לספרו ""‪ "Relational Concepts in Psychoanalysis‬מביא את‬ ‫"משל העוורים"‪-‬אלו שממששים את הפיל ‪,‬כל אחד בחלקו האחר‪-‬כאופן התיחסות‬ ‫אפשרי לנקודה זו‪.‬‬ ‫האם הגישות השונות מתייחסות לחלקים שונים של המציאות הנפשית?או שמא עלינו‬ ‫לקחת בחשבון שאותה מציאות נפשית אינה נתון מראש‪,‬אלא היא עצמה יצירת‬ ‫פרדיגמה תאורטית מסויימת‪.‬לפיכך‪",‬הפיל" אינו אותו "הפיל"‪.‬ואזי‪,‬כל גישה מתארת‬ ‫את "הפיל "שלה במלואה‪.‬מאחוריה מונחת תפיסת עולם שלמה על‬ ‫האדם‪,‬התפתחותו‪,‬מקום ה"אחר" ועוד‪.‬‬ ‫אם כך‪,‬הרי שהמטפל מחזיק בתוכו‪-‬גם אם אינו נותן את דעתו‪-‬תפיסת עולם שמחייבת‬ ‫אותו לגישה מסויימת‪,‬שהרי תפיסת האדם איתו הוא חי‪,‬מתווה את דרך התבוננותו על‬ ‫נפש האדם על כל פניה‪.‬‬ ‫בסמינר נבדוק מהי תפיסת האדם שעומדת מאחורי כל גישות‪.‬נקרא מאמרים‬ ‫שמתעסקים עם ההשוואה בין תפיסות האדם‪ ,‬ההתפתחות‪,‬הבריאות‪ ,‬והגורמים‬ ‫‪23‬‬ ‫הקוראטיביים בין הגישות האנליטיות השונות‪.‬‬ ‫)גישת הדחף‪,‬העצמי‪,‬יחסי האובייקט –על כל הזרמים(‪.‬‬ ‫בעת הצורך‪,‬ואם הזמן יאפשר‪,‬נחזור לקרא במקורות את הכתבים שרלבנטיים להבנת‬ ‫תפיסת העולם‪.‬נלווה את הסמינר בדוגמאות קליניות שידגימו את ההבדלים בעבודה‬ ‫הטיפולית בהתאם לגישות השונות‪.‬כך ננסה להתמקם בתוך סבך ריבוי הגישות‬ ‫והזרמים‪.‬נקווה שנוכל בתוך זה‪,‬לשוחח על ההשלכות לגבי התהוות ה"אני מטפל"‬ ‫המתגבש בתקופה זו של הלימודים‪-‬ובהמשך‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫חקר נוכחות המטפל ‪ -‬נגזרות יחס עצמי‪-‬זולתעצמי ‪ -‬מיכל חזן‬ ‫השיפוטיות ביחס לשבירות האדם ולצרכיו הנרקיססטיים מגבילה את יכולתנו להכיר‬ ‫בכוחה של התביעה הגרנדיוזית בצורתה הילדית או הבוגרת ובדרכי האירגון הנפשי‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫יכולת ההסתגלות האנושית לתנאי העדר ולמצבי לבד קיצוניים תומכת בביטול זה‪,‬‬ ‫בעוד נפילות פתאומיות בהערכה עצמית‪ ,‬עירעור בתחושת החוסן הגופני‪ ,‬מופעי זעם‬ ‫והרסנות‪ ,‬חושפים באחת את ה ְּפגִיעּות‪.‬‬ ‫נתחיל בקווי המתאר של בסיס התאוריה‪ ,‬במיצוב העצמי במרכז הקיום הנפשי‪ ,‬כמבנה‬ ‫לכיד וכאנרגיה נפשית הנתונה להתמרות‪ .‬לאחר מכן נתמקד ונתעמק בתרומה‬ ‫החדשנית של קוהוט לטכניקה הפסיכואנליטית‪ ,‬בהגדרת יחס מרפא שאינו ניתן‬ ‫לתצפית חיצונית הנובע מיכולתנו להיות "זולתעצמי" )‪ (selfobject‬עבור אדם אחר‬ ‫)הזולת(‪.‬‬ ‫מושג זה שנתפס לעתים בצימצום‪ ,‬מגדיר התרחשות ספציפית ומורכבת הדרושה לנו‬ ‫לגדילה ולהתפתחות‪ ,‬מראשית החיים ועד סופם‪ .‬תמציתו בנוכחות של אחר )זולת(‬ ‫שמשמש עבורנו פונקציה‪ ,‬בשעה שמגיב כאילו הוא חי ופועל מעומק האינטרס הקיומי‬ ‫שלנו כל עוד אנו זקוקים ליחס זה‪.‬‬ ‫לשם כך נחוצה‪ ,‬כנקודת מוצא‪ ,‬הסכמה עקרונית של האחד )המטפל( לראות‪ ,‬להבין‬ ‫ולקבל את העולם מנקודת מבט של אחר )המטופל(‪ ,‬מבלי למהר לארגן אותו‪ .‬מצב‬ ‫המוכר לכל מטפל ומאותגר כאן‪ ,‬בגישה זו‪ ,‬כעמדה עקבית אותה יכול המטפל ללמוד‬ ‫ולפתח‪.‬‬ ‫נעסוק בחקר הנוכחות המגלמת יחס זה‪ :‬בתשומת לב לתהליכים המקדמים אמפתיה‬ ‫ועבודה פנימית טרספורמטיבית סביב תגובות הנובעות ממצבי עצמי ובמופעי זעם‬ ‫ותוקפנות‪ .‬נראה כיצד שפת הפירוש מושפעת מאפיוני הנוכחות והתודעה הנילווית לה‪.‬‬ ‫הקורס תאורטי‪-‬קליני‪ ,‬נשלב בו קריאת טקסטים מסוגים שונים והצגה של וינייטות‬ ‫מטיפולים של המשתתפים שישלחו מבעוד מועד‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ ,27.1.2011‬יום שני ‪ 31.01.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מבוא לקליניקה הלאקאניאנית ‪ -‬אבי רבניצקי‬ ‫ז'אק לאקאן נכנס לעולם הפסיכואנליזה בניסיון לחזור לעבודתו של פרויד תוך שימוש‬ ‫בכלי מועדף‪ :‬השפה‪ .‬הקורס יעסוק במושגים עיקריים המבהירים את התהליך הטיפולי‬ ‫תוך הבלטת כוחו של הדיבור והשלכותיו על הטיפול‪ .‬דגש יושם גם על מה שלא ניתן‬ ‫לומר‪.‬‬ ‫נתרכז בשני מושגים עיקריים‪ :‬פירוש והעברה‪.‬‬ ‫*מה מאפיין את הקליניקה הלאקאניאנית בתחום הפירוש? נדון בקשר בין שפה לבין‬ ‫הלא‪-‬מודע‪ ,‬בין שפה לבין אסוציאציות חופשיות‪ ,‬הלוגיקה והתנאים לפירוש‪ ,‬פירוש‬ ‫וסוגיית התחלת הטיפול‪.‬‬ ‫*מה משמש מצפן עבור המטפל הלאקאניאני בבואו להגיב להעברה? נעסוק‬ ‫באספקטים שונים של ההעברה ושל אהבת ההעברה‪ .‬ידוע שפרויד קשר בין אהבת‬ ‫ההעברה לבין חזרה מן העבר‪ .‬לאקאן התיר קשר זה ועיבד תיאוריה על ההעברה‬ ‫המאפשרת להתייחס למפגש הטיפולי גם כמפגש חדש‪.‬‬ ‫המפגשים יכללו הרצאות סביב מושגים בהן יתקיים דיון על מספר מאמרים‪ .‬כמו כן‬ ‫נעבוד על כמה וינייטות קליניות שיובאו על ידי המשתתפים במטרה להדק את החיבור‬ ‫בין תיאוריה לבין קליניקה‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫חשיבתו של ויניקוט שינתה את פני הפסיכואנליזה‪ .‬מאז מותו ב‪ 1971 -‬ממשיכים‬ ‫רעיונותיו ביחס להתפתחות העצמי‪ ,‬הסביבה המאפשרת‪ ,‬תופעות המעבר‪ ,‬השימוש‬ ‫באובייקט‪ ,‬והרגרסיה להעסיק כותבים שונים ברחבי העולם הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫הסדנא תעסוק בשני מעגלים של השפעות החשיבה הויניקוטיאנית‪ .‬המעגל הראשון‬ ‫קרוב יותר לחשיבתו של ויניקוט כפי שבא לידי ביטוי בעבודותיהם של חאן‪ ,‬בולאס‬ ‫קייסמנט ועוד‪ .‬המעגל השני כולל כותבים עכשוויים שהמשיכו את חשיבתו ויצרו‬ ‫אינטגרציה בין רעיונותיו ובין רעיונות של תיאורטיקנים אחרים‪ .‬נקרא בכתביהם של‬ ‫מחברים כגון אייגן‪ ,‬גרין ועוד‪.‬‬ ‫בסדנא נעזר בחומר קליני ודילמות טיפוליות שיוצגו על ידי המשתתפים‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימי שלישי ‪ 05.07.2011 ,28.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫‪25‬‬ ‫טכניקה וקליניקה‬ ‫מפגשים במרחב השלישי ‪ -‬המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬ ‫האישיות – ד"ר אילן אמיר‬ ‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬ ‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬ ‫הפסיכוטים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬ ‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬ ‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬ ‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביבלנטית‬ ‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬ ‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬ ‫מפגשים אלה‪.‬‬ ‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬ ‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬ ‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬ ‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬ ‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטים‬ ‫גלויים וסמויים‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫לאן נעלם ה – ‪ Playing‬הויניקוטיאני בפסיכותרפיה אנאליטית במבוגר ‪ -‬אשר אמיתי‬ ‫בקורס נעסוק במושג 'משחק' כתרגום של ‪ PLAYING‬ושל ‪ ACTING‬במשולב‪,‬‬ ‫ובדרכי יישום בפסיכותרפיה אנליטית עם מבוגרים‪.‬‬ ‫האינטראקציה המשחקית בפסיכותרפיה חשובה‪ ,‬בהיותה מאפשרת יצירת מרחב‬ ‫פוטנציאלי‪ ,‬תנועה בטיפול ושינוי‪.‬‬ ‫בטיפול במבוגרים היא חמקמקה וקשה ליישום‪.‬‬ ‫פסיכותרפיה‪ ,‬לפי ויניקוט‪ ,‬עניינה – שני בני אדם המשחקים יחד‪ .‬במקום שמשחק אינו‬ ‫אפשרי‪ ,‬עבודתו של המטפל תיועד להביא את המטופל ממצב של אי‪-‬יכולת לשחק‬ ‫למצב של יכולת לשחק‪ .‬הדבר קשה כאשר החומר של המטופל מופיע בעיקר במונחי‬ ‫תקשורת מילולית‪.‬‬ ‫המשחק הוא התהליך למציאת העצמי האמיתי‪ ,‬דרך התנסות בקשר הטיפולי במצבי‬ ‫עצמי מנותקים וחדשים‪ ,‬ודרך משא ומתן מחודש של יחסי אני‪-‬אתה‪/‬עצמי‪-‬אחר‬ ‫באמצעות אינטראקציות בעלות אופי משחקי‪.‬‬ ‫התלמידים בקורס יוזמנו להביא קטעי טיפול מעבודתם‪ ,‬כמצע פוטנציאלי ל'משחק"‬ ‫בקבוצת הלימוד‪ ,‬וליצירת מרחב לאפשרויות חדשות בתוך האינטראקציה ההעברתית‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫החלום ‪ -‬עידית ברק מלמד‬ ‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬ ‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪.‬‬ ‫נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬ ‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬ ‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬ ‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬ ‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬ ‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪.‬‬ ‫בין השאר‪ :‬החלום כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים;‬ ‫החלום כמיכל; החלום כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫האזור הסכיזואידי באישיות ‪ -‬וונדי וייס‬ ‫בכל אדם נמצא רובד סכיזואידי‪ ,‬אליו הוא בורח כתוצאה מדחיה ועלבון‪ .‬כלפי חוץ הוא‬ ‫מציג תמונה של "הכל בסדר"‪ ,‬כאשר בפנים חולשות העלבון והפגיעות מפוצלות ומוכחשות‬ ‫והופכות לא נגישות‪.‬‬ ‫בכל אחד מאיתנו קיים גרעין סכיזואידי שכזה‪ ,‬אך לעיתים הוא כובש את האישיות ומאבן‬ ‫את ההגנות כך שקשה ליצור קשר עם האדם‪ .‬גרעין זה חוסם באינטימיות ויוצר תחושות‬ ‫בידוד וריקנות‪ ,‬ובמצבים קשים מדלדל את איכות החיים ואף מרוקן את החיים מטעם‬ ‫ומשמעות‪.‬‬ ‫בקורס נדון במצב פנימי שכזה ובדילמות טיפוליות שהוא מעורר ונקרא בכתביהם של‬ ‫פיירביירן‪ ,‬גנטריפ ואחרים העוסקים בנושא‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות ‪ -‬מונה זופניק‬ ‫העברה וההתנגדות הם שני מושגים הכרוכים זה בזה ומהווים מושגים מרכזיים‬ ‫בפסיכואנליזה‪ ,‬לכן אי אפשר לגעת באחד מבלי לגעת בשני‪ .‬הם ממקדים את‬ ‫הפרדוקס הטיפולי של הרצון לריפוי מחד וההתנגדות לריפוי מאידך‪ ,‬שקיימים בעת‬ ‫ובעונה אחת‪.‬‬ ‫פרויד )‪ ,(1912‬נצמד בעקביות לרעיון שהעברה והפירוש של התנגדות הם המאפיינים‬ ‫הספציפיים של הטכניקה שלו‪ .‬התנגדות היא לא רק מכשול שיש להסיר אותו‪ ,‬אלא‬ ‫גם סימן חיוני לחומר לא מודע‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬טיפול שזורם ללא התנגדות ו\או ‪ acting out‬בהעברה‪ ,‬הוא אולי ההתנגדות‪-‬‬ ‫סימן לאי עבודה על חומר טעון‪ enactment .‬בהעברה הוא ‪ acting out‬ולכן אפשר‬ ‫להגדיר כל תופעה של העברה כ‪ acting out -‬וזה בניגוד לזכירה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מטרת הסדנא היא להצביע על יחסי הגומלין המורכבים בין ההעברה וההתנגדות‬ ‫ולנסות להוריד את הטון הביקורתי מהתנגדות ומ ‪.acting out -‬‬ ‫הסדנא תהיה בת יומיים‪ .‬היא תסתמך על חומר תיאורטי וקליני‪ .‬ביום הראשון תתמקד‬ ‫הסדנא במאמרים של פרויד‪ ,‬וביום השני בהתפתחות של המושגים כפי שהם‬ ‫משתקפים במאמרים של הזמן האחרון וכפי שהם משתקפים בחומר קליני שיביאו‬ ‫התלמידים‪ .‬המאמרים ישלחו לתלמידים בדואר אלקטרוני לפני תחילת הסדנא‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ‪ -‬ימי שני ‪ 07.02.2011 , 31.01.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫הסובייקטיביות של המטפל – אילנה לאור‬ ‫כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים‬ ‫הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו‪ .‬המחשבה הרווחת בגישה‬ ‫זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו‬ ‫התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו‪ ,‬על יכולותיו‪,‬‬ ‫רגישויותיו‪ ,‬הקונפליקטים בהם הוא נתון‪ ,‬משיכה שלו לתחומים אלה ואחרים‪ .‬במילים‬ ‫אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת‬ ‫מידע תיאורטי וחשיבה קלינית‪.‬‬ ‫בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפוי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת‬ ‫באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה‬ ‫הטיפולי‪ .‬נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית;‬ ‫נעסוק בסוגיית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול – מהי חשיפה זו ומה‬ ‫משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה‪-‬אנאקטמנט; את החשיבה על‬ ‫רגעים טרנספורמטיביים בטיפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות‬ ‫כחלק מההתנהלות הטיפולית‪ .‬נקרא מכתביהם של בנג'מין‪ ,‬ארון‪ ,‬רניק‪ ,‬ברומברג‬ ‫וג'ודי מסלר דיוויס‪ .‬המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים‬ ‫בהם הסובייקטיביות שלהם "מבצבצת" כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימי חמישי ‪ 30.06.2011 ,23.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‬ ‫חקר הטראומה הנפשית מתאפיין באמנזיה אפיזודית‪ .‬תקופות של מחקר נמרץ מתחלפות‬ ‫בתקופות של הכחשה ורצון שלא לדעת‪.‬‬ ‫האמנזיה איננה תוצר של תהליכי שכחה או חוסר עניין‪ .‬חקר הטראומה הנפשית גווע בגלל‬ ‫הידיעה של דברים שאין להעלותם על הדעת‪ .‬הטראומה קשורה במציאות ובתגובה‬ ‫הסובייקטיבית של האדם למציאות זו‪.‬‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע בסיסי בהבנת מהות הטראומה הנפשית‪ ,‬אבחנה של צורות‬ ‫הטראומה השונות וטכניקות הטיפול המקובלות כיום‪.‬‬ ‫התגובות הטראומטיות מתעוררות‪ ,‬כאשר אין כל תועלת בפעולה‪ .‬האירועים הטראומטיים‬ ‫‪28‬‬ ‫מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בגוף‪ ,‬ברגש‪ ,‬בהכרה ובזיכרון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם עלולים‬ ‫לנתק זו מזו את הפונקציות האלה‪ .‬לסימפטומים הטראומטיים יש נטייה להתנתק ממקורם‬ ‫ולחיות חיים משלהם‪ .‬אנו מבדילים בין טראומה ממוקדת היוצרת ‪ PTSD‬ובין טראומה‬ ‫ממושכת )מורכבת(‪ .‬טראומה ממושכת אחראית להיווצרות הפרעות מגוונות ושונות כגון‪:‬‬ ‫הפרעות סומטיזציה‪ ,‬הפרעת אישיות רבת פנים‪ ,‬הפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות‬ ‫אחרות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות בשליטה ועוד‪ .‬בנוסף להבנת מהות ההפרעות השונות‪,‬‬ ‫נעסוק בלימוד הטכניקות הטיפוליות השונות‪ ,Traumatic Reconstruction :‬זיהוי‬ ‫הטראומה הבסיסית ועיבודה‪ .‬הטכניקות הללו מאפשרות להרחיב את טווח ההתערבות אל‬ ‫מעבר למטופלים הסובלים מתסמונת פוסט‪-‬טראומטית בלבד‪ .‬חשוב לרכוש מיומנות‬ ‫בטכניקות השחזור והחשיפה לטראומה בכדי למנוע רטראומטיזציה של המטופל המביאה‬ ‫להחמרה במצבו‪ .‬הבנת מהות הטראומה הנפשית מאפשרת הבנה טובה יותר של‬ ‫הפסיכופתולוגיה בכלל ושל הפסיכופתולוגיה הפוסט טראומטית בפרט‪ .‬רכישת מיומנות‬ ‫בטכניקות הטיפוליות הרלוונטיות מגדילה את הגמישות הטיפולית של המטפל ואת יכולתו‬ ‫להתמודד עם טווח רחב יותר של פסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫שיחה לאינסוף‪ :‬עבודת הלא‪-‬מודע ‪ -‬ד"ר רינה לזר‬ ‫הנחת הלא‪-‬מודע כמרכזית לחשיבתו של פרויד הייתה מהפכנית להבנת עולמנו הנפשי‬ ‫ויצרה עולם מושגים חדש ודרך מיוחדת במינה לגשת אל הפרט ‪ -‬הפסיכואנליזה‬ ‫כמודל מחקרי‪ ,‬כגישה טיפולית וכגוף תיאורטי חדש הנסמך על המחקר והטיפול‬ ‫כאחת‪ .‬בסדנא זו נתייחס להמשגותיו השונות של הלא‪-‬מודע בחשיבות‬ ‫הפסיכואנליטיות השונות‪ :‬כמקום אחסון פעיל של חומר נפשי מודח‪ ,‬כצורת‬ ‫פקוד‪/‬אירגון של הנפש‪ ,‬כשפתו של האחר‪ ,‬כמסר חידתי‪ ,‬או כהתנסות שכלל לא‬ ‫נוסחה‪ .‬נשאל האם המשגות אלו שינו את השדה הטיפולי‪ :‬האם נותרנו מפענחי נפשו‬ ‫של הזולת כישות זרה לו או השדה כולו נהייה לזר‪-‬מוכר שאנו עובדים מתוכו ולומדים‬ ‫לדבר אותו ואיתו במשותף ולא רק עליו‪ ,‬במעין שיחה שאין לה התחלה ואין לה סוף‪:‬‬ ‫שיחה לאינסוף‪.‬‬ ‫בסדנא נסתייע בניסיון הקליני שלנו ובחשיבה שלנו אותו על מנת ללמוד את אופן‬ ‫עבודתנו ואופן עבודתו של הלא‪-‬מודע דרכנו ושלנו דרכו‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת‪ ,‬ימי ראשון ‪ 30.01.2011‬ו‪ 06.02.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫הוצא מהקשרו ‪ -‬ד"ר ענת פלגי‪-‬הקר‬ ‫קורס זה‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬יהיה שונה לפחות למראית העין מקורסים אחרים‪.‬‬ ‫בניגוד למקובל לא נעסוק בנושא אחד ואף לא בתיאורטיקן מסוים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא‬ ‫נתחום עצמנו לתקופה ספציפית בחשיבה הפסיכואנליטית‪.‬‬ ‫במקום זאת נקרא מספר מאמרים הנחשבים קאנוניים‪ ,‬מצוטטים שוב ושוב במאמרים‬ ‫ובהצגות מקרה‪ ,‬אבל מוצאים עצמם לא מוזמנים לתוכניות הלימוד‪ ,‬כמו נלקחים כמובן‬ ‫מאליו ובעצם נותרים בחוץ‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫כלומר לא קו לינארי הוא שיוליך את החשיבה בקורס‪ ,‬אלא קו קופצני‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫למדים ממאמרו של פרויד על "השלילה" )‪ ,(1925‬היכן שמופיעות כל כך הרבה‬ ‫שלילות‪ ,‬כמו בשורות הנ"ל‪ ,‬ביכולתנו להסיק שעמוק עמוק ישנו כנראה הדבר עצמו‪.‬‬ ‫את המאמר "השלילה" לא נגיע לקרוא‪ ,‬עבורו יידרש כנראה קורס נוסף )שאולי יקרא‬ ‫"הוצא מ"הוצא מהקשרו"‪ ,(...‬אבל גם בלעדיו ניתן לראות שכל המאמרים הנבחרים‬ ‫טווים יחדיו את בסיסי החשיבה הפסיכואנליטית‪ :‬הלא מודע והמיניות וההקשרים‬ ‫הקליניים שלהם‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫אמפתיה‪ :‬בין המובן למובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬ ‫השימוש במושג אמפתיה הפך תדיר כל‪-‬כך עד כדי ‪ abuse‬מסוים של המושג ובלבול‬ ‫שלו עם טכניקות ועמדות טיפוליות רבות‪ .‬למרות השימוש היומיומי במושג‪ ,‬אין‬ ‫בספרות הקלאסית‪ ,‬אודות הטכניקה של הטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬פרקים על אמפתיה‪.‬‬ ‫האם עובדה זו מספרת על גילו הצעיר של המושג‪ ,‬המובנות‪-‬מאליו שלו‪ ,‬חוסר‬ ‫המובחנות שלו או‪/‬ו על המחלוקת התיאורטית סביבו?‬ ‫בסדנה נכיר ונדייק שוב את המושג‪ ,‬נעקוב אחר התפתחותו לאורך ההיסטוריה‬ ‫מנקודות ראות תיאורטיות שונות‪ .‬כמו כן נעסוק באמפתיה כמיומנות טיפולית‪ ,‬נתעכב‬ ‫על התפתחות היכולת לאמפתיה‪ ,‬על התהליך האמפתי בטיפול ועל קשיים בהשגתה‪.‬‬ ‫נדון בשאלה הקריטית‪ :‬האם אמפתיה היא מספקת בכדי לחולל את השינוי הטיפולי?‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת יום רביעי ‪ 22.06.2011 -‬ו‪ -‬יום שלישי ‪ 28.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫"הטאבו האחרון" ‪ -‬מיקי גולדין תודר‬ ‫פרויד טען שלמין ולכסף כולנו מתייחסים בצביעות‪ ,‬בחשאיות ובחוסר עקביות‪ .‬בעולם‬ ‫המודרני גדלה הפתיחות כלפי המיניות והנושא הפך לנגיש ופתוח יותר בשיח בכלל‬ ‫ובשיח הטיפולי בפרט‪ .‬אולם נראה שכלפי הכסף נשמרת קביעתו של פרויד‪ ,‬בחיים‬ ‫שבחוץ כמו גם בשיח הטיפולי‪ ,‬ולכן זכה הכסף להיקרא 'הטאבו האחרון'‪ .‬מטפלים‬ ‫רבים סבורים שלהתנהלות הכספית משמעות טיפולית חשובה ביותר‪ ,‬אבל מרבים‬ ‫להגיד כמה נושא זה טעון וקשה‪ ,‬ובשל כך הוא מושתק‪ ,‬יחסית‪ ,‬ונזנחת האפשרות‬ ‫לעבדו במלואו‪.‬‬ ‫סדנא זו באה לאפשר למשתתפיה להתבונן בנושא הכסף בתהליך הטיפולי מהיבטים‬ ‫שונים‪ :‬משמעותו הפילוסופית של הכסף‪ ,‬הכסף כמרכיב משמעותי בסטינג‪ ,‬הכסף‬ ‫כיוצר יחסי העברה והעברה נגדית מורכבים והשפעתן של גישות תיאורטיות שונות על‬ ‫ההתנהלות סביב נושא זה‪.‬‬ ‫המשתתפים מתבקשים להכין מראש ווינייטות הקשורות לנושא זה‪ ,‬כפי שבאו לידי‬ ‫ביטוי בטיפול או בהדרכה ולהעבירם למזכירות עד לתאריך שיפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת‪ ,‬ימי ראשון ‪ 19.06.2011‬ו‪ 26.06.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫‪30‬‬ ‫התפתחות‬ ‫הנפש כמרחב לירי ‪ -‬דנה אמיר‬ ‫הסדנה תעסוק באופן שבו הנפש מכוננת את עצמה כמרחב לירי‪ .‬דרך קריאת טקסטים‬ ‫פסיכואנליטיים וספרותיים שונים נעסוק בממד הלירי של הידיעה‪ ,‬האבל והאהבה‪ ,‬בסוגים‬ ‫שונים של פגיעה במרחב הלירי ובנגזרותיהם הפתולוגיות‪ ,‬ולבסוף גם בליריות של המרחב‬ ‫הטיפולי‪.‬‬ ‫בין השאר נקרא בכתבי מלאני קליין‪ ,‬וילפרד ביון‪ ,‬ד‪.‬ויניקוט‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬דידיה אנזיה‪ ,‬אנדרה‬ ‫גרין‪ ,‬רונלד בריטון‪ ,‬דונלד מלצר‪ ,‬שושנה פלמן‪ ,‬אנטון צ'כוב‪ ,‬שרלוט‪-‬פרקינס‪ -‬גילמן‪ ,‬ש"י עגנון‪,‬‬ ‫חיה שנהב‪ ,‬נורית זרחי ואהרון אפלפלד‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ‪ -‬יום רביעי ‪ 06.07.2011‬ויום חמישי‪ 07.07.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬ ‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר משולש ילד‪-‬הורים‪-‬מטפל‪ .‬הסמינר יעסוק בשני צירים‬ ‫מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬מבנה המשאלות הבלתי מודעות )רשת המסמנים(‪ ,‬המחזיק את הילד‬ ‫עוד בטרם נולד‪ ,‬הוריו‪ ,‬מקומם בעולמו והיווצרות הילד כסובייקט‪.‬‬ ‫ציר שני‪ :‬הטכניקות הטיפוליות‪ ,‬שעומדות לרשותנו בפסיכותרפיה עם ילדים‪ .‬נדון על‬ ‫ההיבטים התיאורטיים והיישום בקליניקה של הילד‪.‬‬ ‫רשימה ביבליוגרפית תישלח למשתתפי הסמינר בתחילת שנת הלימודים‪ .‬המשתתפים‬ ‫מתבקשים לקרוא את החומר ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ‪ -‬יום שלישי ‪ 08.02.2011‬ויום רביעי ‪ 09.02.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫‪31‬‬ ‫השלישי האנליטי ‪ -‬פרופ' ביאטריס פריאל‬ ‫הסדנא מתמקדת בהבנת המבנה המשולש המאפיין את הפרקטיקה והתיאוריה של‬ ‫הפסיכותרפיה הפסיכודינמית‪ .‬נדון על פרספקטיבות תיאורתיות שונות על השלישי‬ ‫האנליטי )ניו‪-‬קליינינת‪ ,‬אינטרסובייקטיבית‪ ,‬לקאנינית( ועל הרחבות עכשוויות של‬ ‫המושג‪ .‬הסדנא תתבסס על מאמרים מרכזיים בנושא ועל הניתוח של דוגמאות מתוך‬ ‫מפגשים טיפוליים‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת יום ראשון ושני‪ 19.06.2011 ,‬ו‪ , 20.06.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול ‪ -‬אלינה שלקס‬ ‫מטרת הסמינר היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬ ‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים ובתוך‬ ‫חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד‬ ‫תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על‬ ‫העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו(‬ ‫וויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על‬ ‫מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן‬ ‫האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון‬ ‫בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬ ‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הסמינר‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי ‪15:00-16:30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫לוח שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מפגש תלמידי שנה א' עם נציגי ועדת ההוראה‬ ‫יום ה' ‪14/10/2010‬‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום ב' ‪18/10/2010‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב' ‪25/10/2010‬‬ ‫חופשת חנוכה**‬ ‫יום ב' ‪06/12/2010‬‬ ‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה "פרשנות ופרשנות יתר" *‬ ‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬ ‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬ ‫יום ב' ‪17/01/2011‬‬ ‫)שנים ב‪-‬ג‪-‬ד(‬ ‫סדנת אתיקה והיום האחרון לסמסטר א'‬ ‫יום ג' ‪21/12/2010‬‬ ‫)שנה א(‬ ‫יום ב' ‪17/01/2011‬‬ ‫יום ב' ‪24/01/2011‬‬ ‫יום פתוח למתעניינים‬ ‫יום ו' ‪11/02/2011‬‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ב' ‪21/02/2011‬‬ ‫ערב קליני לתלמידי התכנית ומדריכים קבוצתיים‬ ‫יום ב' ‪21/02/2011‬‬ ‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬ ‫יום ו' ‪11/03/2011‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום ב' ‪11/04/2011‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום ב' ‪02/05/2011‬‬ ‫חופשת יום העצמאות‬ ‫יום ב' ‪09/05/2011‬‬ ‫יום הסטודנט ביום זה לא יתקיימו לימודים**‬ ‫יום ה' ‪26/05/2011‬‬ ‫פגישת השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬ ‫היום האחרון ללימודים )ללומדים ביום ב'(‬ ‫יום ב' ‪06/06/2011‬‬ ‫היום האחרון ללימודים )ללומדים ביום ה'(‬ ‫יום ה' ‪09/06/2011‬‬ ‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג' )סיום ופרידות(‬ ‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬ ‫* ביום זה לא יתקיימו קורסי בחירה והתלמידים ישתתפו בכנס‬ ‫** ביום זה לא יתקיימו הלימודים בתכנית‬ ‫יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪33‬‬ ‫מערכת שעות לימוד – תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫סמסטר א' – יום ב'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪19:00 - 20:30‬‬ ‫המסע הפסיכואנליטי‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫סמינר קליני‬ ‫חנה איילון‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫חגית צאן‬ ‫חנה ריינשרייבר‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫הפגיעה השלישית‪:‬‬ ‫קריאה בכתבי‬ ‫ז‪ .‬פרוייד‬ ‫ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫קריאה בכתבי‬ ‫ד‪ .‬ויניקוט‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יואל מילר‬ ‫יעל סגל‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫ד"ר בועז שלגי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫אסתי דינור‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫נילי שור‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫‪34‬‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫מפגשים במרחב‬ ‫השלישי‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫לאן נעלם ה‪Playing -‬‬ ‫הויניקוטי בפסיכותרפיה‬ ‫אנאליטית‬ ‫אשר אמיתי‬ ‫החלום‬ ‫עידית ברק מלמד‬ ‫הוצא מהקשרו‬ ‫ד"ר ענת פלגי הקר‬ ‫לוח אירועים בסמסטר א'‬ ‫מפגש תלמידי שנה א' עם חברי ועדת הוראה‬ ‫יום‬ ‫ה'‬ ‫‪14/10/2010‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪25/10/2010‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫כנס ‪ -‬עם פרופ' יולדנה גמפל "ההורים שחיים דרכי"‬ ‫יום‬ ‫ו'‬ ‫‪12/11/2010‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪20/11/2010‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫יום‬ ‫ג'‬ ‫‪21/12/2010‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪17/01/2011‬‬ ‫‪16:00-16:45‬‬ ‫סמינר קליני ביום זה יתקיים בין השעות‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪17/01/2011‬‬ ‫‪17:15-18:45‬‬ ‫שיעורי הבחירה ביום זה יתקיימו בין השעות‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪17/01/2011‬‬ ‫‪19:00-20:30‬‬ ‫יום פתוח למתעניינים‬ ‫יום‬ ‫ו'‬ ‫‪11/02/2011‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫כנסים וימי עיון נוספים יפורסמו בהמשך‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סמינרים מרוכזים בחופשת הסמסטר‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬ ‫יום שלישי ‪ 08.02.2011‬ויום רביעי ‪ 09.02.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬הוגו גולדיוק‬ ‫ימי רביעי ‪ 26.01.2011‬ו‪ 02.02.2011 -‬בין השעות ‪.08:30-16:30‬‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫ימי שלישי ‪ 25.01.2011‬ו‪ 01.02.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬ ‫יום רביעי ‪ 26.01.2011‬ויום חמישי ‪ 27.01.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות ‪ -‬מונה זופניק‬ ‫ימי שני ‪ 31.01.2011‬ו – ‪ 07.02.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫חקר נוכחות המטפל ‪ -‬נגזרות יחסי עצמי זולתעצמי ‪ -‬מיכל חזן‬ ‫יום חמישי ‪ 27.01.2011‬ויום שני ‪ 31.01.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫עבודת הלא‪-‬מודע ‪ -‬ד"ר רינה לזר‬ ‫ימי ראשון – ‪ 30.01.2011‬ו‪ 06.02.2011 -‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫סמינרים מרוכזים בסוף השנה‬ ‫הנפש כמרחב לירי ‪ -‬דנה אמיר‬ ‫יום רביעי‪ 06.07.2011 ,‬ויום חמישי ‪ 07.07.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫הסוביקטיביות של המטפל ‪ -‬אילנה לאור‬ ‫ימי חמישי ‪ 23.06.2011‬ו‪ 30.06.2011 -‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫השלישי האנליטי – פרופ' ביאטריס פריאל‬ ‫יום ראשון ‪ ,19.06.2011‬יום שני ‪ 20.06.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫ימי שלישי ‪ 28.06.2011‬ו– ‪ 05.07.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫אמפתיה – המובן והמובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬ ‫יום רביעי ‪ 22.06.2011‬ו‪ -‬יום שלישי ‪ 28.06.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫הטאבו האחרון ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫ימי ראשון ‪ 19.06.2011‬ו‪ 26.06.2011 -‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סדנאות חובה‬ ‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬חברי וועדת אתיקה )שנה א'(‬ ‫יום שני ‪ 24/01/2011‬בין השעות ‪.15:00-20:00‬‬ ‫סדנת סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר רוני באט ומיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫יום שני ‪ 10/062011‬בין השעות ‪.17.00-20.00‬‬ ‫פסיכותרפיה מהי? ‪ -‬ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת – חובה שנה א' תאריכי הסדנא יפורסמו בהמשך‬ ‫‪37‬‬ ‫מערכת שעות לימוד – תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫סמסטר ב' – יום ב'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪19:00 - 20:30‬‬ ‫החשיבה של מלאני‬ ‫קליין‬ ‫מירב רוט‬ ‫סמינר קליני‬ ‫חנה איילון‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫חגית צאן‬ ‫חנה ריינשרייבר‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫פרברסיה‬ ‫ארנה אלבק‬ ‫פסיכולוגיית העצמי‬ ‫הגותו של היינץ‬ ‫קוהוט‬ ‫תמר זיידמן‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יואל מילר‬ ‫יעל סגל‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫"האם אנחנו ממששים‬ ‫את אותו הפיל?"‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫הפנים השונות‬ ‫של המעשה הטיפולי‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫אסתי דינור‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫נילי שור‬ ‫הטראומה הנפשית‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫‪38‬‬ ‫חשיבה וחלימה‬ ‫במחשבתו של ביון‬ ‫ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫האזור הסכיזואידי‬ ‫באישיות‬ ‫וונדי וייס‬ ‫מבוא לקליניקה‬ ‫הלקאניאנית‬ ‫אבי רבניצקי‬ ‫מערכת שעות לימוד – תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫סמסטר ב ‪ -‬יום ה'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות‬ ‫נפשית מולן‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה‬ ‫נגה בדנס‬ ‫* * * * * * *‬ ‫לוח אירועים סמסטר ב'‬ ‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬ ‫כנס עם ד"ר ניל אלטמן‬ ‫"על תרומתה הייחודית של הפסיכותרפיה‬ ‫הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬ ‫יום ו'‬ ‫‪11/03/2011‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪15/05/2011‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬ ‫‪16:00-16:45‬‬ ‫סמינר קליני ביום זה יתקיים בין השעות‬ ‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬ ‫‪17:15-18:45‬‬ ‫שיעורי הבחירה ביום זה יתקיימו בין השעות‬ ‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬ ‫‪19:00-20:30‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫יום ב' ‪06/06/2011‬‬ ‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג'‬ ‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬ ‫‪16:30-19:30‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫כנס עם ד"ר סם גרסון )יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬ ‫יום ו'‬ ‫‪17/06/2011‬‬ ‫כנסים וימי עיון נוספים יפורסמו בהמשך‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מספר שיעורים בימי ה' ‪13 -‬‬ ‫מספר שיעורים בימי ב' ‪13 -‬‬ ‫‪39‬‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי‬ ‫תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של‬ ‫התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון‬ ‫א‬ ‫לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות )סימון (; הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים‬ ‫נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים‬ ‫המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב ושעוסקים בתחום‬ ‫ב‬ ‫הטיפולי )סימון (‪ .‬הלימודים במסלול "פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית" מיועדים‬ ‫ג‬ ‫גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות )סימון (; בנוסף‪,‬‬ ‫ד‬ ‫מתקיימות מסגרות לימוד בהן יוכלו ללמוד תלמידי שנים ד'‪-‬ה' בתכנית הבסיסית )סימון (; או‬ ‫ה‬ ‫מסגרות בהן יכולים להשתתף מטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים )סימון (; וכן קורסים‬ ‫המתאימים גם לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קלינים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים בעלי ‪ 7‬שנות ניסיון‬ ‫ו‬ ‫לפחות )סימון (; וקורסים המיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת‬ ‫ז‬ ‫התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב )סימון (;‬ ‫הלימודים בקורס "סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה" יתאפשרו גם לבוגרי תכניות הלימוד‬ ‫בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬ ‫ח‬ ‫בפסיכותרפיה )סימון (‪.‬‬ ‫המעוניינים להירשם מתבקשים לפנות בהקדם למזכירות התכנית בטלפון ‪.03-6409902‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫מסלולי התמחות‬ ‫א ב‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫הגישה ההתייחסותית א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬ ‫אב גה‬ ‫‪ .II‬קורסים וסמינרים למתקדמים‬ ‫א‪ .‬קורסים שנתיים‬ ‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‬ ‫אב ו ח‬ ‫ב‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫אב‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫אב ו ז‬ ‫'עיניים מאחור' ‪ -‬פסיכואנליזה ואמנות‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫אב ו ז‬ ‫אב ו ז‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫ג‪ .‬פורומים‬ ‫פורום ביון‬ ‫א‪-‬ז‬ ‫‪40‬‬ ‫אב ו ז‬ ‫ו ז‬ ‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫שכר הלימוד בעבור מסלולי ההתמחות לשנה"ל תשע"א הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ג'‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ג'‬ ‫שנה ב'‬ ‫שנה ד'‬ ‫שנה ב'‬ ‫שנה ד'‬ ‫‪₪ 9,000‬‬ ‫‪₪ 6,000‬‬ ‫‪₪ 7,000‬‬ ‫‪₪ 7,000‬‬ ‫‪₪ 9,000‬‬ ‫‪₪ 6,000‬‬ ‫‪₪ 13,200‬‬ ‫‪₪ 13,200‬‬ ‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו לפניי תחילת השנה‪ ,‬בהתאם למפורט‬ ‫במכתב התשלום שנשלח לתלמידים‪.‬‬ ‫קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס בקשת הקלות‬ ‫בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים( יש להגיש‬ ‫למזכירות התכנית עד התאריך ‪.15/09/2010‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬ ‫מרכז‪ :‬ד"ר אילן אמיר‬ ‫‪ .1‬פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬ ‫)שנה א'‪ ,‬שנה ג'(‬ ‫אב‬ ‫ראש המסלול‪ :‬יואל מילר‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫מבנה התוכנית‪:‬‬ ‫תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬אשר תאפשר חשיבה מעמיקה על‬ ‫התפתחות נורמטיבית ופסיכופתולוגית בגיל הרך‪ ,‬ועל דילמות תיאורטיות וקליניות‬ ‫בפסיכותרפיה עם ילדים ובגיל הרך‪ .‬ההכרות עם הגיל הרך אינה מיועדת רק‬ ‫למטפלים בגיל זה אלא היא באה לחדד ולמקד חשיבה אודות מצבים פרה‪-‬וורבלים‬ ‫ומורכבות ההכלה במצבים אלו‪ ,‬דברים‬ ‫אשר מעשירים‬ ‫טיפולים גם בילדים‬ ‫ומתבגרים‪.‬‬ ‫הלימודים מורכבים מסמינרים עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫קיימת אפשרות של פיצול השנה השלישית לשני תתי מסלולים מקבילים‪ :‬אחד אשר‬ ‫יתמקד בטיפול בגיל הרך‪ ,‬והשני אשר יתמקד בטיפול בגיל ילדות והתבגרות‪ ,‬זאת‬ ‫בהתאם לקבוצת התלמידים אשר ילמדו בתכנית‪ .‬במידה ולא יתאפשר לקיים שני תתי‬ ‫מסלולים מקבילים‪ ,‬מסלול הלימודים ימשיך להתמקד בטיפול בילדים ומתבגרים גם‬ ‫בשנה השלישית‪.‬‬ ‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:15‬‬ ‫‪42‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫ד"ר נטע גוטמן‪-‬אבנר‪ ,‬צביה אייזן‪ ,‬ד"ר איזבל בן אמו‪ ,‬נחמה בן פזי‪ ,‬צילה בניה‪ ,‬גלית‬ ‫גמפל‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‪ ,‬יעל חנין‪ ,‬יוסי טמיר‪ ,‬פם יוגב‪ ,‬נאירה כספי‪,‬‬ ‫איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬יעל סגל‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬ד''ר מירי קרן‪,‬‬ ‫שרה רוזנבאום‪.‬‬ ‫סמינרים עיוניים‪:‬‬ ‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬סמינרים עיוניים‪ ,‬סה''כ ‪ 12‬סמינרים להשלמת הלימודים‪ .‬בכל‬ ‫אחד מהם יושם דגש על השילוב בין הבנות תיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫יתקיימו קבוצות של עד ‪ 6‬משתתפים אשר תהיינה קבועות לאורך כל המסלול‪ .‬אותו‬ ‫מנחה ילווה כל קבוצה לאורך שנת לימודים‪.‬‬ ‫שנה א' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫קריאה מחודשת של המקרים המרכזיים בפסיכואנליזה של ילדים ‪ -‬איריס מילר )סמ' א'(‬ ‫הקורס יעסוק בקריאה מחודשת של טקסטים פסיכואנליטיים מרכזיים העוסקים‬ ‫בטיפול בילדים‪ .‬נתבונן במקרים מתוך פרספקטיבה עכשווית ונעקוב אחר‬ ‫ההתפתחויות בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬נתחיל מפרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט ונגיע עד פרו‪ .‬נעסוק‬ ‫במערכת מטפל מטופל‪ ,‬כיצד היא מתפקדת‪ ,‬מה הם המעצורים שלה וכיצד מטפלים‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫ראשית החיים ‪ -‬יעל סגל )סמ' א'(‬ ‫בסמינר נעסוק בראשית החיים מפרספקטיבה של קשר אם‪-‬תינוק‪ ,‬פרספקטיבה‬ ‫שהושפעה עמוקות מהידע הנרחב והמסעיר שהחל להצטבר מתצפיות ישירות‬ ‫בתינוקות ואמהותיהם‪.‬‬ ‫נכיר את הכותבים שמאמריהם היוו נקודת מפנה בהתייחסות אל התינוק ואמו‪ .‬נקרא‬ ‫בכתבי ה"דור הראשון"‪ ,‬ויניקוט ובולבי‪ ,‬שכל אחד מהם פיתח תפיסה ייחודית לו על‬ ‫מהות הקשר אם‪-‬תינוק‪ .‬נמשיך עם סלמה פרייברג שעבודתה החלוצית בטיפול אם‪-‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תינוק עוררה הד עצום לגבי הבנת ההעברה הבין דורית של פסיכופתולוגיה בין אם‬ ‫לתינוק וכיצד ניתן לשחרר את התינוק ממנה‪ .‬מחקריו היצירתיים של דניאל סטרן הראו‬ ‫עד כמה התינוק הינו צד אקטיבי באינטראקציה עם האם‪ .‬נלמד מהעבודה שסטרן‬ ‫עשה עם קרמר השוויצרי על השפעת היצוגים הפנימיים של האם על התפתחות‬ ‫נורמלית ופתולוגית של הקשר שלה עם התינוק‪ .‬נקדיש גם תשומת לב למקומו של‬ ‫האב במשולש המשפחתי‪ .‬לימוד התאוריה ילווה בחומר קליני שיובא על ידי‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫התפתחות רגשית מוקדמת ‪ -‬צבי פיירמן )סמ' ב'(‬ ‫בסמינר נתרכז במצבים מנטאליים ראשוניים דרך הפריזמה של כותבים כאסתר ביק‪,‬‬ ‫מלאני קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬ביון‪ ,‬טסטין‪ ,‬מלצר‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬ ‫נתחיל עם הדומיננטיות של החוויה החושית בארגון הקשר של התינוק עם המציאות‬ ‫הפנימית והחיצונית הלא מאובחנת עדיין‪ ,‬והאני הגופני‪.‬‬ ‫נמשיך בדיון על החיים הרגשיים של התינוק‪ :‬הפוזיציות של מלני קליין‪ ,‬הרעיונות של‬ ‫ויניקוט על התופעה המעברית והשימוש באובייקט‪ ,‬הרעיונות של ביון על המיכל‬ ‫והמוכל בהתפתחות המוקדמת ואף נגע בהצעותיו על התפתחות החשיבה‪.‬‬ ‫הסמינר יתנהל תוך דיון על מאמרים‪ ,‬קישורים קליניים ועיון בקטעים מתצפיות‬ ‫בתינוקות שנערכו על פי גישתה של אסתר ביק‪.‬‬ ‫תצפית קלינית – התבוננות בדיאדה אם‪-‬תינוק ‪ -‬ד"ר נטע גוטמן‪-‬אבנר )סמ' ב'(‬ ‫מטרת הסמינר היא להעמיק את יכולת התצפית וההתבוננות שלנו‪.‬‬ ‫נתמקד על השימוש בתצפית ככלי להתקרבות והבנת עולמו הפנימי של התינוק‬ ‫ולאומדן איכות הקשר הדיאדי‪/‬טריאדי‪ .‬נתייחס לתצפית ככלי להבנת אינטראקציה;‬ ‫לאומדן וחיזוק כוחות ההורה; להכרת עולמו של התינוק‪ ,‬ולשיפור איכות הקשר בינו‬ ‫לבין הוריו‪.‬‬ ‫נתמקד בשימוש הקליני של התצפית בתוך המסגרת של הטיפול הדינאמי המשולב‬ ‫הורה‪-‬ילד‪ ,‬ועל חשיבותה בקליניקה היומיומית בעבודה הטיפולית עם תינוקות‪ ,‬פעוטות‬ ‫והוריהם‪.‬‬ ‫הסמינר יתבסס על סקירה של חומר תיאורטי ודיון משותף בעקבות צפייה בתצפיות‬ ‫מצולמות‪.‬‬ ‫יושם דגש על תהליכי העברה והעברת נגד‪ ,‬כמו גם על החוויה האישית והרגשית שלנו‬ ‫כמטפלים‪"/‬צופים" במפגש הטיפולי‪.‬‬ ‫במהלך הסמינר נתייחס‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למאמרים של‪ :‬א‪.‬ביק‪ ,‬ד‪.‬הוזל‪ ,‬ד‪.‬וויניקוט‪ ,‬א‪.‬פיבז‪,‬‬ ‫ג'‪ .‬קסטנברג‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית צביה אייזן‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬ ‫טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫הילד שקשה להגיע אליו ‪ -‬גלית גמפל )סמ' א'(‬ ‫בסמינר זה ננסה להעמיק את ההבנה הקלינית של הילד שקשה להגיע אליו‪ .‬הילדים‬ ‫המתאימים לקטגוריה זו הם מגוונים‪ :‬ילדים מהספקטרום האוטיסטי או עם כמוסות‬ ‫אוטיסטיות‪ ,‬ביניהם ילדים פוביים‪ ,‬אנורקטיים‪ ,‬סכיזואידים‪ ,‬ילדים שעברו התעללות‪,‬‬ ‫ילדים פסיכופטיים וילדים בתקופת חביון מאוחר או טרום‪-‬התבגרות‪ .‬ראשית ננסה‬ ‫להבין את הדינמיקה של המצבים הנפשיים היוצרים אינטראקציה בה הילד אינו נגיש‬ ‫למפגש ודיאלוג ואח"כ ננסה לבחון יחד אפשרויות טיפוליות להתמודדות עם מצבים‬ ‫אלו‪ .‬נעזר במאמרים בין היתר של אלווארז‪ ,‬טסטין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬ג'וזף‪ ,‬וודל‪ ,‬וויליאמס‪,‬‬ ‫ובדוגמאות קליניות של המשתתפים‪.‬‬ ‫מדור לדור‪ :‬העברת חיים‪ ,‬העברת מוות ‪ -‬ד"ר איזבל בן אמו )סמ' א'(‬ ‫ההורים מפרשים תמיד את ילדם ודרך הפירוש יוצרים מחדש קשר עם הוריהם‪ .‬על‬ ‫מנת שההעברה הבין‪-‬דורית לא תיהפך לשחזור של עברם‪ ,‬דרושות אצל ההורים‬ ‫יכולות נפשיות להכיר במה שהיה חסר בילדותם‪ ,‬במה שאבד ויכולת להתאבל על כך‪,‬‬ ‫כדי שלצד הפירוש שלהם את ילדם יתפתח מרחב לסובייקטיביות של הילד‪.‬‬ ‫בתנאים אלו‪ ,‬ההעברה הבין‪-‬דורית נושאת חיים ומקנה לילד טווח של חופש להתחבר‬ ‫להיסטוריה המשפחתית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במידה והקשר הבין דורי טעון במה שההורים‬ ‫אינם מסוגלים לומר )למשל סודות(‪ ,‬ו‪/‬או שאינם יכולים לחשוב מפני שהחוויה הייתה‬ ‫טראומטית מידי עבורם )למשל שואה(‪ ,‬ההעברה מדור לדור הופכת לשחזור שעלול‬ ‫להמית את סקרנותו של הילד ולהוביל אותו להזדהות עם השלכות הוריו ועם הרוחות‬ ‫של עברם‪.‬‬ ‫סביב הנושא של העברה בין דורית‪ ,‬הסמינר מתכוון לחקור את הנושאים הקשורים‬ ‫לגשר שבין המישור התוך נפשי למישור הבין אישי‪ ,‬לשאלות סביב תהליכי הזדהות‬ ‫ואת המסקנות הקליניות שניתן יהיה ליישם בעבודה עם הורים ועם ילדים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מהתנהגות של ‪ acting - out‬לקומוניקציה ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יתרכז וידון במצבי טיפול בהם ישנם ביטויים של התנהגות של ‪,acting-out‬‬ ‫המתרחשים לאורך זמן או בשעה ספציפית‪ .‬בסיטואציות אלו המטופל – הילד או‬ ‫המתבגר‪ ,‬מבטא עצמו ב"מעשה" או ב"פעולה" כאשר "אינו יכול לחשוב את מחשבותיו‬ ‫ורגשותיו"‪ .‬סיטואציות אלו מעמידות את המטפל במצבים שבהם ייתכנו איומים על‬ ‫קיום הסטינג הטיפולי‪ ,‬על יכולת המטפל "לחשוב" ולעיתים אף מפעילות אותו להגיב‬ ‫גם ב"מעשה" או ב"פעולה" כלפי המטופל‪ .‬נבחן תיאוריות על המושג ‪ acting-out‬הן‬ ‫בהקשר של המטופל והן של המטפל‪ .‬נחבר וניישם אותן לטכניקות טיפוליות שנגזרו‬ ‫מההתפתחות שחלה לאורך השנים בהתייחסות למושג‪ .‬בין היתר‪ ,‬נקרא בכתביהם‬ ‫של פרויד‪ ,‬ביון‪ ,‬גדיני‪ ,‬אלווארז‪ ,‬בלייק‪ ,‬ג'וזף ואחרים‪ .‬הדיונים התיאורטיים ילוו‬ ‫בהעלאת דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫מיניות ילדית ‪ -‬יואל מילר )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יאפשר מבט על המיניות של הגיל הרך‪ ,‬ילדות והתבגרות תוך הכרה של‬ ‫אספקטים התפתחותיים‪ ,‬נורמטיביים ופתולוגיים‪ .‬בשיח התאורטי והקליני נעדרה‬ ‫לאורך השנים חשיבה ממוקדת במיניות‪ .‬בסמינר זה ננסה ליצור מרחב של חשיבה‬ ‫והמשגה של ביטויי המיניות הילדית בטיפול‪ ,‬ושל השפעתם של ביטויים אלו על החוויה‬ ‫של המטפל‪ .‬נדון בפן התקשורתי של מיניות‪ ,‬בהשפעה של עוצמת הדחף המולד‪,‬‬ ‫במיניות כגורם מארגן או יוצר ויטליות של העצמי וכדרך לשיקום עצמי מפורק‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית צביה אייזן‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬ ‫טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫משחק ‪ -‬נאירה כספי )סמ' א'(‬ ‫מראשית הפסיכואנליזה הרבה נאמר על משחק‪ :‬משחק הוא האמצעי הטבעי של הילד‬ ‫להמחזה של הפנטזיות ולעיבוד הקונפליקטים שלו‪ ,‬להקלה מעצם היכולת לבטא את‬ ‫הפנטזיות באופן סימבולי‪ ,‬להראות מהמתרחש בעולמו הפנימי וליטול תפקיד פעיל על‬ ‫חייו )כך בכתביהם של פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬מילנר(‪ .‬משחק הוא צורת חיפוש של‬ ‫מבט‪ .‬ילד משחק גם לולא צפה בו מישהו‪ ,‬אז התקשורת מופנית אל חלק של העצמי‪,‬‬ ‫אל 'האני המתבונן' )ויניקוט(‪ .‬ויניקוט מתאר משחק כמרחב שבין פנים וחוץ‪ ,‬היכול‬ ‫להפוך ליצירתי רק אם הוא משוקף בחזרה‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫נדון באופן ההתייחסות למשחק בחדר הטיפולים‪ .‬ניגע בפנים השונות של ילדים‬ ‫משחקים וילדים לא משחקים‪.‬‬ ‫בחשיבה שנייה על מושגי יסוד בטיפול בילדים ‪ -‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ )סמ' א'(‬ ‫טיפול בילדים מעמיד את המטפל בפני מורכבויות ודילמות רבות‪ :‬החל מגבולות‬ ‫הסטינג‪ ,‬מקומו של המגע הגופני‪ ,‬מה היא הפרשנות ה"נכונה" וה"מותאמת"‬ ‫)במשחק? במלה? בעשיה?( וכלה בתהליכי העברה והעברה נגדית )ה"אם" הם‬ ‫מתקימים בטיפול‪ ,‬ואיך "עובדים" אתם בשעה?(‪.‬‬ ‫אלה רק מקצת הסוגיות שאנו מתלבטים בהן בשעה הטיפולית עם ילדים על רקע‬ ‫התנועה המורכבת של תפקידי המטפל ‪ -‬נוכחותו הטיפולית והעשייה הנדרשת ממנו ‪-‬‬ ‫בצומת שבין המפגש עם עולמו הפנימי של הילד למציאות הקונקרטית של חייו‬ ‫ולמקומו בשלבי ההתפתחות השונים‪.‬‬ ‫בקורס נתחקה אחרי סוגיות אלו ונלבן אותן‪ ,‬נתבונן מחדש באופן בו תהליכים אלה‬ ‫מקבלים ביטוי במפגש הטיפולי ונשלב דוגמאות קליניות‪ ,‬ניתוח שעות טיפוליות‬ ‫וקריאת מאמרים מבית מדרשם של ויניקוט‪ ,‬פררו‪ ,‬אלווארז‪ ,‬פונגי‪ ,‬סטרן‪,‬‬ ‫ותיאורטיקנים מגישה התיחסותית‪ ,‬דוגמת פרנקל‪ ,‬ביב ועוד‪.‬‬ ‫לדלות את טל הילדות ולאהוב עד בלי די ‪ -‬צילה בניה )סמ' ב'(‬ ‫הסמינר יעסוק בהיבטים תיאורטיים וקליניים של המושג אהבה הורית‪ .‬נבחן מה הן‬ ‫המשמעויות של אהבה זו ומה הן השלכותיה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים‪.‬‬ ‫נקרא בכתביהם הרלוונטיים של פרויד‪ ,‬מנוני‪ ,‬ויניקוט ואחרים ונתבונן בחומר קליני על‬ ‫מנת ללמוד לפענח את הקודים הלא מודעים ביחסי הורה–ילד‪ .‬כל זאת במטרה‬ ‫להקנות כלים פסיכותרפויטים למטפל שפוגש את הוריו של הילד שבטיפולו‪.‬‬ ‫צרכי העצמי של הילד כמצע להתהוות הנוכחות הטיפולית המותאמת ‪ -‬יוסי טמיר )סמ' ב'(‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית עברה תמורות רבות מאז כינונה כמדע נפש האדם ע"י‬ ‫פרויד‪ .‬אחת מהתמורות המשמעותיות התייחסה למהות המימד המרכזי והעיקרי‬ ‫בהוויה הנפשית‪ ,‬והתבטאה במעבר מתפיסה הרואה את הדחף והמשאלה כאלמנטים‬ ‫המרכזיים בנפש‪ ,‬אל תפיסה המדגישה את הצורך והחסך‪ .‬על בסיס תפיסה זו‪ ,‬העצמי‬ ‫וצרכיו קיבלו משמעות מרכזית בהבנת מהלך התפתחותו של האדם והתהוות‬ ‫הפתולוגיה הנפשית‪ .‬תמורה זו הובילה גם לתפנית משמעותית בתיאוריה של המעשה‬ ‫הטיפולי‪ ,‬שמשתקפת במעבר מדומיננטיות הפירוש והתובנה אל דומיננטיות של‬ ‫הנוכחות‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫הסמינר יתמקד ביישומם של שינויים אלה לתחום הטיפול בילדים‪ .‬נקרא ונדון על מושג‬ ‫העצמי מהיבטים תיאורטיים שונים )ויניקוט‪ ,‬קוהוט‪ ,‬סטרן( תוך שימת דגש על‬ ‫ההבחנה בין סלף לבין אגו‪ ,‬בין צרכים למשאלות‪ ,‬ועל הזיקה בין צרכי‪-‬עצמי לבין‬ ‫תחושות‪-‬עצמי‪ .‬נעסוק גם במהות נוכחותו של הזולת בתהליך כינונה של עצמיותו של‬ ‫הילד‪ .‬בהמשך‪ ,‬על בסיס דוגמאות קליניות מהספרות ושל משתתפי הסמינר‪ ,‬נבחן את‬ ‫האופנויות השונות של הנוכחות הטיפולית )נוכחות רואה‪ ,‬נוכחות חיה‪ ,‬נוכחות‪-‬מראה‬ ‫וכד'( וזיקתן לתהליך הקורטיבי‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית צביה אייזן‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬ ‫טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫תת מסלול טיפול בינקות ובגיל הרך )יפתח בהתאם להרכב קבוצת הסטודנטים(‬ ‫התערבות טיפולית בגיל הינקות‪ :‬טיפול דינאמי משולב הורה‪-‬תינוק –‬ ‫ד"ר נטע גוטמן אבנר )שנתי(‬ ‫התיאורטי‬ ‫הפסיכואנליטי של‬ ‫ההתערבויות‬ ‫הסמינר יתמקד בהבנת הביסוס‬ ‫הטיפוליות בגיל הינקות‪.‬‬ ‫יושם דגש על הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫• ייצוגים פנימיים‪ ,‬אינטראקציות מוקדמות ויצירת הקשר הראשוני ‪.‬‬ ‫• הבנת הפסיכופתולוגיה המוקדמת מנקודת מבט אינטראקטיבית‬ ‫ואינטרסובייקטיבית‪.‬‬ ‫• הרציונל ועקרונות הטיפול הדינאמי המשולב‪.‬‬ ‫• הצגת גישות שונות בתוך האוריינטציה הטיפולית הדינאמית‪.‬‬ ‫הסמינר יתבסס על קריאה ודיון בחומר תיאורטי‪ ,‬ניתוח הצגות מקרה‪ ,‬וצפייה בקלטות‬ ‫וידאו‪.‬‬ ‫במהלך הסמינר‪,‬נתייחס לעמדות התיאורטיות של – קוהוט‪ ,‬ג' בנג'מין‪ ,‬ד‪.‬סטרן‪ ,‬ס‪.‬‬ ‫פרייברג‪ ,‬ב‪.‬קרמר‪ ,‬ט‪.‬ברדון‪ ,‬א‪ .‬מיור‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫פסיכופתולוגיה א' ‪ -‬ד''ר מירי קרן )סמ' א'(‬ ‫הסמינר יתייחס בעיקרו להגדרה וסיווג של פסיכופתולוגיה בגיל הינקות כפי שמקובל‬ ‫היום ע"י האיגוד העולמי לבריאות הנפש של התינוק )‪ ,(DC 0-3R‬דרכי האבחון ובנית‬ ‫תוכנית טיפולית בהתאם אליו )כולל בחירה בין סוגים שונים של טיפול לקבוצת גיל‬ ‫יחודית זו(‪ .‬בהקשר לאבחון‪ ,‬נלמד מהי בדיקה קלינית של התינוק וסביבתו הקרובה‪,‬‬ ‫כיצד בודקים התקשרות‪ ,‬מזג‪ ,‬וכן מסוגלות הורית‪ ,‬ונתייחס גם לכלי תצפית יחודיים‬ ‫אשר תורמים לתהליך האבחון‪ ,‬כמו לניתור התקדמות הטיפול )לשימוש קליני כמו‬ ‫לשימוש מחקרי( כגון ‪ Coding Interactive Behavior‬של פלדמן‪Insightfulness ,‬‬ ‫‪ assessment‬של אופינהיים וקורן‪ ,‬ו ‪ Lausanne Triadic Play‬של לוזן נכנס דרך‬ ‫מקרים קליניים לאבחנות השונות של התינוק‪ ,‬בהתייחס לחמשת הצירים של ה ‪DC-‬‬ ‫‪ ,O3‬וסביב כל מקרה‪ ,‬נבין את עקרונות האבחנה המבדלת‪.‬‬ ‫פסיכופתולוגיה ב' ‪ -‬פם יוגב )סמ' ב'(‬ ‫בסמינר זה נלמד על פתולוגיות שונות הנוגעות בעיקר לקשר והתקשרות‬ ‫מפרספקטיבות משלימות‪ .‬נעסוק בתיאוריות פסיכואנליטיות )קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬טסטין‪,‬‬ ‫מלצר‪ ,‬גדיני( ובתיאוריות התקשרות )בולבי(‪ .‬נתבונן בתהליכי ההתפתחות התקינה‬ ‫שהתיאוריות מציעות ולאור הנחות היסוד שלהן נתייחס לפתולוגיה‪ .‬דגש מיוחד יושם‬ ‫על ההבנה הפסיכודינמית של ההפרעות תוך התייחסות למולד ולמה שנוצר מתוך‬ ‫קשר‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ג' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬ ‫‪.2008/09‬‬ ‫במסגרת שנה זו יתקיימו הסמינרים הבאים‪:‬‬ ‫‪49‬‬ ‫קריאה בכתבי ‪ Wilfred Bion‬עם מבט לקליניקה של ילדים ‪ -‬נחמה בן פזי‬ ‫ניתן לראות את תהליך הקריאה בכתביו של ‪ Wilfred Bion‬כמעגלי‪ :‬כדי להעמיק בהם‬ ‫יש להתמסר לתהליכים רגשיים ותודעתיים הנגזרים מתוכנם של הטקסטים עצמם‪.‬‬ ‫כתביו של ביון מזמינים לפרדס הלימוד ה‪"-‬בית מדרשי" ‪" -‬משא ומתן" לימודי הרואה‬ ‫ב"לא ידוע" אורח מבורך‪ .‬קורס זה יהיה התנסות משותפת בקריאה אטית בכתבים‬ ‫נבחרים של ביון‪ .‬נתחיל בכתבים מתוך ספרו "במחשבה שניה" ולאחר גיבוש דרכי‬ ‫עבודה משותפות נבחר בצוותא את ההמשך‪ .‬המשתתפים מוזמנים לשיתוף מתמיד‬ ‫בעבודתם הקלינית עם ילדים‪.‬‬ ‫קורס שנתי‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬ ‫הטיפול בילדים במבט קלייניאני ‪ -‬יעל חנין‬ ‫מתוך תגליותיה באנליזות של ילדים‪ ,‬תיארה מלאני קליין תמונה סוערת ודרמטית על‬ ‫המתרחש בעולמם של תינוקות וטענה‪ ,‬בניגוד למה שהיה מקובל‪ ,‬כי מיומו הראשון‬ ‫התינוק‪ ,‬שחווה תהליכים גופניים של יניקה ופליטה‪ ,‬חווה בתוכו גם את ייצוגם‬ ‫הפסיכולוגי של תהליכים אלה‪ ,‬כלומר תהליכי הפנמה והשלכה‪.‬‬ ‫בקורס זה נכיר את חשיבתה של קליין ושל ממשיכיה בנוגע לטיפול בילדים‪ .‬נתמקד‬ ‫במושגי יסוד של התיאוריה הקלייניאנית כגון‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬סימבוליזציה‪,‬‬ ‫התסביך האדיפאלי המוקדם ועוד‪.‬‬ ‫נכיר את טכניקת הטיפול בילדים כפי שעוצבה ע"י קליין ופותחה ע"י ממשיכיה ונקרא‬ ‫תיאורי מקרה הממחישים את התיאוריה ואת הטכניקה האופייניים לגישה הקלייניאנית‬ ‫בטיפול בילדים‪ .‬בנוסף למאמריה של מלאני קליין‪ ,‬נקרא בין היתר ממאמריהם של סוזן‬ ‫אייזיקס‪ ,‬חנה סגל‪ ,‬רונלד בריטון‪ ,‬עדנה או'סאונשי ואחרים‪.‬‬ ‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.19:00-20:30 ,‬‬ ‫הפרעות קשות של ילדים בגיל החביון ‪ -‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‬ ‫בסמינר זה נעמיק את ההסתכלות על הפרעות קשות של ילדים בגיל החביון – בעיקר‬ ‫ילדים המאובחנים כ‪-‬בורדרליין‪ .‬נתחיל בכותבים קלאסיים דוגמת פין‪ ,‬ונמשיך בגישות‬ ‫מודרניות דוגמת התיאוריה של פונג'י על תהליכי המנטאליזציה ושל לובו בספרו על‬ ‫הילד הפסיכוטי והבורדרליין‪.‬‬ ‫נרחיב בנושאים אלה בפרספקטיבה המחברת בין היבטים התפתחותיים להיבטים‬ ‫רגשיים‪ ,‬בעיקר תוך התייחסות לתשתית האינטגרטיבית שמציע ספר האבחנות החדש‬ ‫של ‪ (Psychodynamic Diagnostic Manual) PDM‬ונשלב דוגמאות קליניות של‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ .2‬פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫א ב ג ד‬ ‫ראש המסלול‪ :‬חני בירן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 5 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬ ‫מסלול חד‪-‬שנתי עם אופציה לשנה נוספת‪ .‬הלימודים יתקיימו בימי ה'‪ ,‬בין השעות ‪17:15-‬‬ ‫‪.20:45‬‬ ‫טיפול קבוצתי ‪ -‬התנסות חווייתית ‪ -‬חני בירן )שנתי(‬ ‫המשתתפים ייטלו חלק בקבוצה טיפולית‪ .‬מטרת הקבוצה הינה להתנסות כמשתתף‪,‬‬ ‫לגלות את התובנות הנובעות מהשתתפות בקבוצה ולבחון את האפשרויות להרחבת‬ ‫המודעות המתגלה בתוך היחסים בקבוצה‪.‬‬ ‫תרומתו של ביון לטיפול קבוצתי ‪ -‬ד"ר אבי ברמן )סמ' א'(‬ ‫קורס תיאורטי יישומי העוסק בהבנת גישתו של ביון לתהליכים בקבוצה‪ .‬הקורס יעסוק במושגי‬ ‫הלא מודע הקבוצתי‪ ,‬העברות כלפי המנחה וההשערות הבסיסיות ‪ -‬מתוך הספר "חוויות‬ ‫בקבוצה"‪ .‬לאחר מכן נעבור אל ביון המאוחר יותר ונעסוק במושגים "הכלה"‪"reverie" ,‬‬ ‫והתקפות על קשרים‪ .‬נתבונן במושגים אלה גם דרך חשיבתם של אוגדן‪ ,‬פוקס‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬על‬ ‫דרך הדמיון וההשוואה‪ .‬בקורס ננתח דוגמאות מתוך התרחשות קבוצתית ונשתדל להדגיש‬ ‫את הרלוונטיות של החומר הנלמד לעבודתם השוטפת של משתתפי הקורס‪.‬‬ ‫התיאוריה של פוקס והשתקפותה בקבוצה ‪ -‬עמי פרגו‪-‬גופר )סמ' ב'(‬ ‫קורס תיאורטי יישומי העוסק בגישתו של פוקס לתהליכים בקבוצה‪ .‬הקורס יעסוק‬ ‫בתיאוריה של הפסיכולוגיה‪ ,‬הפסיכופתולוגיה והפסיכותרפיה בקבוצה קטנה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪ .3‬הגישה ההתייחסותית א ב )שנה ג'(‬ ‫ראש המסלול‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬ ‫מרכז המסלול‪ :‬ד"ר רוני באט‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬אשר נועדה לאפשר הכרות מעמיקה‬ ‫עם התיאוריה והקליניקה של הפסיכואנליזה ההתייחסותית‪ .‬הלימודים מורכבים‬ ‫מסמינרים עיוניים ומסמינרים קליניים‪ .‬הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות‬ ‫‪.17:00-20:30‬‬ ‫סמינרים עיוניים‪:‬‬ ‫בכל סמסטר יינתן קורס תיאורטי ובנוסף סדנא מרוכזת שתועבר על ידי מורה בכיר‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫יתקיימו קבוצות הדרכה של ‪ 6-5‬משתתפים‪ .‬הקבוצות תהינה קבועות לאורך כל המסלול‪.‬‬ ‫המדריך יתחלף אחת לשנה‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫ד"ר חנה אולמן‪ ,‬טליה אפלבאום‪-‬פלד‪ ,‬ד"ר רוני באט‪ ,‬ד"ר שלמה ביינארט‪ ,‬פרופ'‬ ‫עמנואל ברמן‪ ,‬תמר ברנע‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬ד"ר אילן טרבס‪ ,‬אילנה לאור‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪,‬‬ ‫אירנה מלניק‪ ,‬ד"ר ג'ונתן סלווין‪ ,‬ד"ר אבי נוטקביץ‪ ,‬ד"ר בועז שלגי‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫השפעה הדדית‪ ,Impasse ,Enactment ,‬ושינוי ‪ -‬סוגיות קליניות ותיאורטיות‬ ‫בעבודתו של המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – אילנה לאור )סמ' א'(‬ ‫הסמינר יעסוק בשאלות קליניות ותיאורטיות המאפיינות באופן ייחודי את עבודת‬ ‫המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית‪ .‬נתמקד באופן בו הדגשת המעורבות הבלתי‬ ‫נמנעת של המטפל מתבטאת במהלך הטיפול‪ .‬נבחן זאת בעיקר באמצעות עבודה‬ ‫לאורך ציר שנכנה אותו פעולת המטפל‪ .‬בציר זה נפגוש בין היתר את חשיבתם של‬ ‫מיטשל וג'קובס על פעולתם של מטפלים כאשר על פניו נראה שהם עוסקים בעבודה‬ ‫פרשנית לכל דבר‪ .‬מושג נוסף שנעמיק בו הוא מושג ‪ enactment‬על היבטיו השונים‪.‬‬ ‫מושג זה מביא לידי ביטוי את האופן הבלתי מודע בו המטפל נכנס לתוך הטיפול‬ ‫כפונקציה של המפגש בין עולמו הפנימי שלו ועולמו הפנימי של המטופל‪ ,‬כלומר לא‬ ‫מדובר בהעברה והעברה נגדית אלא במצב בו המטפל והמטופל מפעילים זה את זה‬ ‫ומתוך כך ניתן להתבונן על העולם הפנימי של שניהם ולקדם את הטיפול‪ .‬מקלופין‬ ‫ודוויס רלוונטיים לחשיבה זו‪ .‬מושג נוסף שנעסוק בו הוא המושג ‪ .Impasse‬מושג זה‬ ‫מביא לידי ביטוי מצב בו שני שותפי התהליך הטיפולי אינם יכולים לקדמו בגלל‬ ‫מעורבותם הרבה‪ .‬נבחן את המושג ‪ Impasse‬ונדון באופן בו עבודת המטפל בגישה‬ ‫האינטרסובייקטיבית מאפשרת לו להשתמש ב ‪ Impasse‬כבסיס לשינוי‪ .‬מלבד‬ ‫מאמרים של מיטשל וג'קובס נבחר לקרוא גם ממאמרים של דוויס‪ ,‬ארון‪ ,‬הופמן‪,‬‬ ‫בנג'מין ואחרים‪.‬‬ ‫אובייקט או סובייקט? עמדת המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית ‪-‬ד"ר אילן טרבס )סמ' ב'(‬ ‫"מטופלים מחפשים דרך לחבור לאנליטיקאים שלהם‪ ,‬לדעת אותם‪ ,‬לחתור מתחת‬ ‫לפסאדה שלהם ולהגיע למרכז הנפשי שלהם באותו אופן שילדים מחפשים לחבור ולחדור‬ ‫לעולמם הפנימי של הוריהם" )ל‪ .‬ארון(‪.‬‬ ‫הסמינר יציג את הגישה האינטרסובייקטיבית ותרומתה הייחודית לתיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ .‬בניגוד לגישות המדגישות את השאיפה לצמצמם נוכחותו של המטפל‪,‬‬ ‫גישה זו טוענת לא רק כנגד השאיפה לאיפוק ניטרלי אלא רואה בהשתתפות‬ ‫האקספרסיבית של המטפל מרכיב חשוב )ובלתי נמנע( של העמדה הטיפולית‪ .‬במרכז‬ ‫הקורס נדון בשאלות‪ :‬האם נחוץ למטופל לדעת את הסובייקטיביות של המטפל? כיצד‬ ‫המטופל חווה ומפרש את נוכחות המטפל? וכיצד משפיעה מעורבותו של המטפל על‬ ‫ההתערבויות שלו בשעה הטיפולית? הקורס יתבסס על מפגשים‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬של קריאת‬ ‫מאמרים )מיטשל‪ ,‬ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬דוויס‪ ,‬גנט‪ ,‬בנג'מין( ושל הצגת חומר קליני על ידי‬ ‫המשתתפים‪ .‬כמו כן יוזמנו אורחים אשר יציגו את דרך עבודתם בגישה זו‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫אז מה זה אומר להיות מטפל התייחסותי? – דיון במשותף ובשונה‬ ‫במרכיבי הזרם ההתייחסותי ההטרוגני – תמר ברנע )סדנא מרוכזת(‬ ‫בסדנא נבחן מה מגדיר את הזרם ההתייחסותי ומה מבדיל בין הכותבים המזוהים איתו‬ ‫במובן האפיסטמולוגי‪ ,‬ההתפתחותי והקליני‪ ,‬על פי הספר‪Wachtel, P.L. :‬‬ ‫‪New York: .Relational Theory and the Practice of Psychotherapy :((2008‬‬ ‫‪.Guilford Press‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית ד"ר חנה אולמן‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬אירנה‬ ‫מלניק‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ .4‬מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫אב‬ ‫)שנה ב'‪ ,‬שנה ד'(‬ ‫ראש המסלול‪ :‬אלינה שלקס‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫מבנה התכנית‪:‬‬ ‫תכנית לימודים דו‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬תאפשר הכרות מעמיקה עם התיאוריה‬ ‫והקליניקה של הנושא‪ .‬הלימודים מורכבים מסמינרים עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬ ‫קיימת אפשרות להארכת משך הלימודים‪ ,‬בתיאום בין התלמידים לבין סגל המסלול‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫ד"ר אילן אמיר‪ ,‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬אבנר ברגשטיין‪ ,‬חיותה גורביץ'‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬חנה‬ ‫וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬פם יוגב‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬רות סגל‪,‬‬ ‫תמי פולק‪ ,‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה שלקס‪.‬‬ ‫סמינרים עיוניים‪:‬‬ ‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬סמינרים עיוניים‪ ,‬ס"ה ‪ 8‬סמינרים לאורך הלימודים‪ .‬בכל אחד‬ ‫מהם יושם דגש על שילוב בין ההבנות התיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫יתקיימו קבוצות הדרכה של ‪ 5-6‬משתתפים‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת לשנה‪.‬‬ ‫מספר פעמים בשנה במקום הסמינרים הקליניים יתקיים מפגש של כלל התלמידים עם‬ ‫צוות ההוראה‪/‬הדרכה‪ ,‬מעין קהילייה לומדת‪ ,‬בה תינתן הרצאה על ידי אחד המשתתפים‬ ‫או מרצה אורח‪ ,‬או יוצג חומר קליני שידון על ידי אנשים שונים מתוך הקהילייה‪ ,‬יתכן‬ ‫מורה ותלמיד‪ .‬כמו כן נעשה ניסיון לקיים במהלך הלימודים סדנאות וימי עיון עם אורחים‬ ‫מהארץ ומחו"ל אשר תחום התמחותם רלוונטי לנושאי המסלול‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫מרחב נפשי או העדרו ‪ -‬רות סגל )סמ' א'(‬ ‫בסמינר זה תועמק ההבנה של המושג מרחב נפשי שהיווצרותו הכרחית בהתפתחות‬ ‫נפשית נורמלית ואילו במצבים בהם נעדר מרחב נפשי יבלטו העדר היכולת‬ ‫לסימבוליזציה‪ ,‬העדר יכולת הכלה וויסות רגשי‪ ,‬העדר יכולת התבוננות על העצמי ועל‬ ‫הזולת‪ .‬בין התיאורטיקנים הרלוונטיים‪Balint, Lecourt, ,Ogden, Resnik, :‬‬ ‫‪.Gaddini, Britton, Stewart, Bick .Meltzer, Grotstein‬‬ ‫סימבוליזציה ומנטאליזציה ‪ -‬יואל מילר )סמ' א'(‬ ‫מהי מנטאליזציה? הסמינר יתמקד בהבנת ההתפתחות של סימבוליזציה ומנטאליזציה‬ ‫ושל תהליכים נפשיים המונעים התפתחות זו במצבים מנטאליים ראשוניים‪ .‬בין‬ ‫התיאורטיקנים הרלוונטיים לנושא ‪,Fonagy ,Britton ,Mitrani ,Segal , Klein,:‬‬ ‫‪ ,Botella&Botella, Spero ,Green‬ואחרים‪.‬‬ ‫טראומה נפשית מוקדמת ודיסוציאציה ‪ -‬חיותה גורביץ' )סמ' ב'(‬ ‫בשלב התלות המוחלטת התהוותו של העצמי והתפתחותו תוך כדי טראומה נפשית‬ ‫מצטברת כרוכים בגיבושו של העצמי מתוך ובתוך מצבים דיסוציאטיביים‪ ,‬ולא סביב‬ ‫קונפליקט והדחקה‪ .‬טראומה נפשית הינה קטיעה בהמשכיות וברציפות של קיומו של‬ ‫העצמי‪ .‬היעדר סביבה טובה דיה הגורמת לקטיעה זו‪ ,‬ובו זמנית מנותקת מהאימפקט‬ ‫שלה על נפש הילד‪ ,‬מעוררת אצל הילד תגובות הישרדות אוטומטיות של פרגמנטציה‬ ‫ודיסוציאציה‪ .‬הדיסוציאציה הינה מושג הכורך התרחשות סינכרונית בינאישית ותוך‬ ‫אישית המגולמת בהיעדר חיצוני ופנימי‪ ,‬אשר הנכחתו בטיפול הינה חיונית לכל שינוי‬ ‫נפשי משמעותי‪.‬‬ ‫להנחה זו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו‪ ,‬וכן על הקליניקה‬ ‫הטיפולית‪ .‬בסמינר ידונו מבחר מאמרים הרלוונטיים לסוגיות אלו‪.‬‬ ‫מצבים רגרסיביים בטיפול ‪ -‬ד"ר עפרה אשל )סמ' ב'(‬ ‫בסמינר זה ייסקרו הרעיונות התיאורטיים והקליניים לגבי הרגרסיה הטיפולית‪ ,‬אשר‬ ‫התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית‪ :‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬ובהמשך – מרגרט ליטל‪,‬‬ ‫מסוד חאן‪ ,‬ובולאס‪ .‬הדגש הוא שבמטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם‬ ‫המוקדמים‪ ,‬צריך שיתרחש בטיפול מצב רגרסיה‪ ,‬כי רק היא נותנת הזדמנות חדשה‬ ‫לתיקון היסטוריית‪ -‬העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫צוות המדריכים של הסמינרים הקליניים‪ :‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬ענת‬ ‫טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬יואל מילר ‪ ,‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה‬ ‫שלקס‪.‬‬ ‫שנה ד' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ד' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬ ‫‪.2007/08‬‬ ‫במסגרת שנה זו יתקיימו הסמינרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ - To Dream the Patient‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬משה לנדאו‬ ‫עבודותיו של ביון מאפשרות לנו להתבונן בתהליכי החלימה בערות ובשינה ומצביעות‬ ‫על האפשרות והחשיבות של המטפל לעסוק בתהליכים אלו‪ .‬בסמינר נקרא בצורה‬ ‫מעמיקה את עבודותיהם של אוגדן וגרוטשטיין בנושאים אלו‪ ,‬וכן נרחיב על הקשר בין‬ ‫פסיכופתולוגיה וכשלון החלימה‪ .‬כמו כן נעסוק בדרכי הפעולה השונות של החלום‪,‬‬ ‫כולל הקשר בין חלימה‪ ,‬נרטיביות ויצירתיות‪.‬‬ ‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬ ‫קריאה בכתביו המאוחרים של ביון ‪ -‬אבנר ברגשטיין‬ ‫מראשית כתיבתו‪ ,‬עוסק ביון בשאלה כיצד יכול אדם לתקשר עם זולתו את מה שלא‬ ‫ניתן להביע במלים‪ ,‬את מה שאינו מיוצג‪ .‬כיצד ניתן לנוע ברווח הזה שבין נפש לנפש‪,‬‬ ‫בין מיינד למיינד? וכל זה‪ ,‬בדרך לאפשר למטופל להפנים את הפונקציה שבאמצעותה‬ ‫יוכל לצלוח את הפער שבינו לבין עצמו‪ .‬ביון אומר‪" :‬אנחנו עוסקים באנשים שמעיזים‬ ‫לבוא לאנליטיקאי אך זקוקים שנעזור להם לחדור בעד ההתנגדות שלהם‪ ,‬בעד אותו‬ ‫דבר שקיים בינם לבין עצמם‪ .‬אנחנו מנסים להראות להם שיש משהו שהם לא מעיזים‬ ‫לתקשר לעצמם"‪ .‬הסמינר יידון בשאלות אלו סביב קריאה בכתבים מאוחרים של ביון‪,‬‬ ‫ובעיקר מאמרו 'סזורה'‪ ,‬בהם הוא פורס את משנתו על הנוכחות האנליטית המאפשרת‬ ‫מפגש עם אזורים נטולי ייצוג בנפש‪ ,‬שאינם נגישים לתקשורת מילולית‪.‬‬ ‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.18:45-20:15 ,‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הגרעין הסכיזואידי ‪ -‬רות סגל‬ ‫הסמינר יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬ ‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬ ‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬ ‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬ ‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנריי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬ ‫מהקליניקה לתיאוריה ‪ -‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬אלינה שלקס‬ ‫הסמינר יעסוק בחיבור בין העבודה הקלינית לבין ההבנה התיאורטית העומדת‬ ‫מאחוריה או העשויה להעשירה‪ .‬בסמינר יוצגו ויניטות או פגישות קליניות על בסיסן‬ ‫ייבחר חומר תאורטי רלוונטי להעמקת ההבנה של החומר שהוצג‪ .‬הסמינר יתחלק‬ ‫לשלשה חלקים‪ ,‬כאשר כל אחד ממנחי הסמינר ינחה חלק אחד‪ ,‬של כ‪ 4-‬מפגשים‪ ,‬על‬ ‫פי גישתו התיאורטית והקלינית‪ .‬באופן זה יוכלו המשתתפים בסמינר לפגוש מספר‬ ‫אופני התבוננות על טקסט קליני ויתאפשר חיבור מעמיק יותר בין הנושאים הנלמדים‬ ‫במהלך המסלול לבין העבודה הקלינית‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.18:45-20:15 ,‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪ .5‬פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )שנה ב'‪ ,‬שנה ד'(‬ ‫ראש המסלול‪ :‬אלדד אידן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫תכנית לימודים ייחודית‪ ,‬שבשנה שעברה פתחה שעריה למחזור רביעי‪ .‬התוכנית תאפשר‬ ‫לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי מיסודו של היינץ קוהוט‪ ,‬ושל‬ ‫נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה‪ .‬התכנית תסייע לתלמידים לגבש עמדה טיפולית‬ ‫המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של העצמי‪ ,‬תוך דיאלוג עם גישות‬ ‫פסיכואנליטיות אחרות‪.‬‬ ‫התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של‬ ‫העצמי‪.‬‬ ‫צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי‬ ‫הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת‬ ‫היום‪-‬יום של החיים‪.‬‬ ‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪ .16:00-19:30‬הסמינר הקליני החודשי יתקיים בין‬ ‫השעות ‪ .20:00-22:00‬מפגשי ההדרכה השבועיים יקבעו בתיאום עם המדריכים‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫אלדד אידן‪ ,‬שרי אילן‪ ,‬ד"ר ארז בנאי‪ ,‬חוה ברוך‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬נמרוד גולן‪ ,‬רונית גינתון‪,‬‬ ‫אריה גרין‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬אתי דותן‪ ,‬אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬דפנה הומינר‪,‬‬ ‫נורית הס‪ ,‬צילי זוננס‪ ,‬תמר זיידמן‪ ,‬מיכל חזן‪ ,‬אמינה טייבר‪ ,‬יוסי טמיר‪ ,‬עפרה כהן פריד‪ ,‬רונן‬ ‫מוצפי‪ ,‬ד"ר גבי מן‪ ,‬מיקי פטרן‪ ,‬ענת פרי פיאמנטה‪ ,‬קלאודיה קוגן‪ ,‬רחל קלע‪ ,‬רענן קולקה‪,‬‬ ‫ד"ר אלי קריצ'מן‪ ,‬רינת רב הון‪ ,‬ד"ר הנרי שור‪.‬‬ ‫סמינרים עיוניים‪:‬‬ ‫הסמינרים יתנהלו בארבעה צירים מקבילים שימשכו בצורה מתפתחת לאורכן של ארבע‬ ‫שנות הלימודים‪ .‬הצירים הם‪ :‬מטה‪-‬פסיכולוגיה‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי‪,‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית ותיאוריה של הנוכחות הטיפולית‪ .‬שנה רביעית תוקדש לזיקות‬ ‫לגישות פסיכואנליטיות שונות ותסתיים בגוונים בתוך פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סמינר קליני חודשי לכלל התלמידים בהשתתפות צוות המדריכים והמורים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬רענן קולקה‪ ,‬מיכל חזן ואלדד אידן‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפגשי הדרכה שבועיים בקבוצות של שניים עד ארבעה תלמידים בהנחיית‬ ‫מדריך מצוות התוכנית‪ .‬מפגשי ההדרכה בקבוצות הקטנות יתואמו עם המדריכים‪.‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫גלגולו של מושג בפסיכואנליזה‪ :‬על "הנרקיסיזם החדש" של קוהוט –‬ ‫ענת פרי‪-‬פיאמנטה )סמ' א'(‬ ‫את השראתו למושג 'הנרקיסיזם החדש' שואב היינץ קוהוט ממאמרו המונומנטאלי של‬ ‫פרויד 'אודות הנרקיסיזם'‪ ,‬משנת ‪ ,1914‬ובליבתו הוא נטוע‪ .‬בקריאתו של מאמר זה‬ ‫נפתח את הסמינר‪ .‬בהמשך‪ ,‬נעקוב אחר גלגוליו של המושג בכתביהם של מספר‬ ‫תיאורטיקנים‪ ,‬ונתמקד במהפכה הפרדיגמטית שמחולל קוהוט בחשיבה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ ,‬בהעזתו לנסח מחדש מושג יסוד זה‪.‬‬ ‫נסקור את השינויים בחשיבה הפסיכואנליטית‪ ,‬בעקבות השינוי שיצק קוהוט בתפיסת‬ ‫הנרקיסיזם ‪ -‬מן ההיבט הטופוגרפי‪ ,‬האקונומי‪ ,‬הסטרוקטוראלי והקוראטיבי‪ :‬נבחן יחד‬ ‫את המהלך שעושה קוהוט‪ ,‬מהגדרת הנרקיסיזם כשלב התפתחותי על ציר התפתחות‬ ‫הדחף המיני‪ ,‬לעבר הבנת הנרקיסיזם כקו התפתחות בפני עצמו‪ ,‬וכתווך‪ ,‬בתוכו‬ ‫מתרחשת ההוויה הנפשית‪ .‬נדון בשינוי תפיסת האנרגיה הנפשית‪ ,‬מתפיסה ביולוגית‬ ‫ פיזיולוגית במהותה ‪ -‬להבנת הצורך הנפשי כעניין פסיכולוגי‪ -‬רוחני מובהק‪ .‬נעסוק‬‫בתנועת הפסיכואנליזה מתפיסת הפסיכה כאפרט מנטאלי‪ -‬מכאני‪ ,‬לתפיסת נפש‬ ‫מטפיזית בעיקרה‪ ,‬שבה לעצמי‪ ,‬ולעצמיות ‪ -‬מרכזיות מכרעת בהבנת החוויה‬ ‫האנושית‪ ,‬זו הקשורה בטבורה לשאלה הנרקיסיסטית‪ .‬נבחן את המעבר מתיאוריה‬ ‫טיפולית של טכניקה‪ ,‬לתיאוריה של נוכחות טיפולית‪ ,‬ונתחקה אחר משמעותה של‬ ‫עמדה טיפולית זו‪ ,‬והתופעות ההעברתיות הנלוות אליה‪ .‬נקנח בהגדרה של‬ ‫פסיכואנליזה תלויית מבט‪ ,‬המפציעה מן החיבור בינה לבין מטפיזיקה קוואנטית‪ ,‬כפי‬ ‫שמציעים ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬ובייחוד‪ ,‬רענן קולקה‪.‬‬ ‫העצמי והלא מודע‪-‬מושגים סותרים או הוויה כפולת פנים ‪ -‬תמר זיידמן )סמ' א'(‬ ‫הקורס יתמקד ‪ -‬דרך בחינת שני מושגי היסוד "הלא מודע" ו"העצמי" ‪ -‬בחקירת הזיקה‬ ‫בין האדם והמצע שממנו הוא מתפתח‪" .‬האדם האשם" שראשיתו רקמה‬ ‫‪60‬‬ ‫ביולוגית דחפית המוטל לסביבה אנושית שאליה הוא אמור להסתגל מתוך קונפליקט‬ ‫מתמיד‪ .‬לעומת ‪" -‬האדם הטרגי" שמקורותיו פוטנציאלים של גרעיני עצמיות החותרים‬ ‫אל מימוש‪ ,‬ותלוי תלות מוחלטת בהתאמתה האמפתית של הסביבה האנושית אליו‪.‬‬ ‫הקורס יפרוש את ממד הידיעה בפסיכואנליזה ‪ -‬התביעה מאדם לראות באומץ את‬ ‫האמת המוצפנת מתחת לפיצול האופקי על מנת לדעת את עצמו‪.‬‬ ‫לעומת ממד החויה ‪ -‬זכותו של אדם להיראות על ידי זולתעצמי כדי לגדול להיות עצמו‬ ‫ללא שברים של פיצול אנכי‪ ,‬והזכות להפוך להיות הוא מצע גידול לאחרים‪.‬‬ ‫להיות זולתעצמי – חקר מרחב הנוכחות של המטפל ‪ -‬מיכל חזן )סמ' ב'(‬ ‫בעשרים וחמש שנות יצירתו תרם קוהוט באופן רדיקלי לגילוי האפשרויות הטמונות‬ ‫בנוכחות המטפל בעמדת קשב ייחודית‪ .‬הוא האיר על יחס החיוני להתפתחות‬ ‫העצמיות ולשימורה במהלך החיים‪ .‬היחס נגזר מנוכחות המוגדרת כהיות "זולתעצמי"‬ ‫לעצמי של הזולת ויש בו סגולות ריפוי‪ .‬בשונה ממודל תאורטי לפיו יעדו של המטפל‬ ‫היא תובנה של המטופל‪ ,‬ולהבחין ממודל שבמרכזו מפגש בין שני סובייקטים‪ ,‬מדובר‬ ‫באיכויות יחס המכוננות שיטתית על ידי המטפל עבור המטופל במימד אחד בו‬ ‫הניפרדות אינה מאותגרת‪ .‬אלו מאפשרות להפעיל בהעברה תהליכי התהוות של דבר‬ ‫מה חסר או חסום )בניה ושיקום העצמי(‪ .‬המטפל יוזם או מאפשר תנאים שבהם‬ ‫תותנע ההעברה ומניח לעצמו להיות מופעל בצורה מבוקרת‪ ,‬בשעה שממלא פונקציה‬ ‫פנים נפשית חסרה בעולמו של המטופל‪.‬‬ ‫במרכז הקורס חקירת עמדה ונוכחות זו של המטפל‪ .‬החקירה כוללת הבנה יסודית של‬ ‫המושג "זולתעצמי" שהוא "ניגזרת היחס" של אמפתיה‪ .‬המושג מתבסס על הנחה‬ ‫לפיה לכל אדם יכולת מולדת לאמפתיה שהיא בעלת פוטנציאל התפתחותי משמעותי‬ ‫למטפל‪.‬‬ ‫בקורס נעסוק באספקטים שונים של העמדה ונעזר במושגים ממודלים שונים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫התמסרות אמהית ראשונית‪ ,‬יכולת טרספורמטיבית לרגשות המתעוררים אצל המטפל‬ ‫בהתיחס להפרעות נרקיססטיות ואחרות‪ .‬מצבי תודעה בלתי רפלקסיביים בהקשבה‬ ‫וביצירת ההתערבויות‪ ,‬מצבי עצמי של המטופל המשקפים את איכות הקשב ולהיפך‪,‬‬ ‫מצבי עצמי של המטפל כפי שמשתקפים אצל המטופל‪.‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬ההוויה ומה שמעבר לה ‪ -‬ויניקוט וקוהוט ‪ -‬מיקי פטרן )סמ' ב'(‬ ‫ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש‪ :‬האין סופי‬ ‫באדם‪ ,‬שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו‪ .‬נלמד את ההגות‬ ‫הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי" בחשיבה של קוהוט‪,‬‬ ‫שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה‪ ,‬לגעת במוחלט‪ ,‬באמת החיבור שפתוחה‬ ‫‪61‬‬ ‫לאדם מעבר להפצעתו כנפרד‪.‬‬ ‫אצל שני ההוגים‪ ,‬שמחוללים טרנספורמאציה בתוך הפסיכואנליזה‪ ,‬מודגשת השעיית‬ ‫גבולות‪ ,‬שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות ‪ -‬וכך את כנון‬ ‫הוויית העצמי מתוך אי שניות אל תוך חוויה של שלמות‪ .‬היכן שהיה בפסיכואנליזה‬ ‫הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר‪ ,‬מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות‬ ‫אינטואיטיבית‪ ,‬פתוחה‪ ,‬נענית‪ ,‬מתחברת ומאפשרת התהוות של עצמיות‪.‬‬ ‫נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט ‪ ,‬נלבן סוגיות התפתחותיות‬ ‫וטיפוליות‪ :‬מקום היצירתיות‪ ,‬התוקפנות‪ ,‬התרבות ומקום האמונה‪ .‬נראה את התרומה‬ ‫הייחודית של כל אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬ונחשוב על האיכויות של המטפל‬ ‫האנליטי שצומח מתוך הגותם‪.‬‬ ‫הדרכה קלינית שבועית‬ ‫בקבוצות של שניים עד ארבעה משתתפים‪ ,‬שיביאו את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון‬ ‫ולהתייעצות‪.‬‬ ‫סמינר קליני חודשי‬ ‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני‬ ‫של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫התהוות העצמיות והתפתחותה ‪ -‬דפנה הומינר‪ ,‬קלאודיה קוגן )סמ' א'(‬ ‫הקורס הנו קורס סמסטריאלי אשר מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא‬ ‫מובן ומנוסח בתיאוריה הקוהוטיאנית‪ ,‬ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות‬ ‫כישות א‪-‬מבנית‪:‬‬ ‫העצמי כתוצר מבני המתפתח לינארית וכרונולוגית‪.‬‬ ‫בחקירת ההבט המבני של העצמי‪ ,‬נתבסס על הסכימה ההתפתחותית שניסח היינץ‬ ‫קוהוט‪ ,‬המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים‪ :‬עצמי וירטואלי‬ ‫ עצמי גרעיני ‪ -‬עצמי מגובש ‪ -‬נרקיסיזם קוסמי )עצמיות קוסמית(‪:‬‬‫סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו לינארית וכרונולוגית ‪,‬ומתחוללת דרך היענותו של‬ ‫הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית‪ .‬כך למשל "העצמי‬ ‫הקוהסיבי" הוא תוצר מבני לינארי‪ ,‬המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה‬ ‫דיה שקדמה להיווצרותו‪.‬‬ ‫העצמיות כתוצר א‪-‬מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב‪:‬‬ ‫כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל‪ ,‬קוהוט הניח בתחילת התהליך‬ ‫ההתפתחותי ובסופו‪ ,‬שתי פאזות יחודיות ‪"-‬העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות הקוסמית"‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫אזורים אלה‪ ,‬הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת‪ ,‬גלומה ואינסופית‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש יסוד להניח שתיאוריה זו ראתה את קיומו של העצמי גם באופנים לא‬ ‫מבניים‪.‬‬ ‫נדון בשני היבטים אלה של העצמי‪ ,‬המבני והא‪ -‬מבני‪ ,‬דרך קריאה בכתבי קוהוט‬ ‫וספרות פסיכואנליטית מגוונת‪ ,‬חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות‪.‬‬ ‫הטיפול בילדים מפרספקטיבה של פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬אלדד אידן‪ ,‬אריה גרין )סמ' א'(‬ ‫מראשית ימיה של הפסיכואנליזה שאף פרויד כי תגליותיו לגבי ההתפתחות הנפשית‬ ‫המוקדמת ושורשי הפסיכופתולוגיה‪ ,‬שאליהן הגיע דרך שחזורים מתוך האנליזות של‬ ‫מטופלים מבוגרים‪ ,‬יזכו לתימוכין מתצפית ישירה בילדים‪ .‬הפוביה של האנס הקטן‬ ‫והטיפול בו היוו מענה ראשון למשאלה זו‪.‬‬ ‫אנה פרויד ומלאני קליין התבססו על ממצאיו ותורתו של פרויד כשהניחו את היסודות‬ ‫לאנליזה של ילדים ופיתחו את ההתאמות הטכניות הנדרשות לכך‪ .‬הן ראו במשחק כלי‬ ‫מקביל לזה שמלאו האסוציאציות החופשיות של המבוגר‪ ,‬אמצעי ביטוי סמלי לעולמו‬ ‫הפנימי של הילד‪ .‬גלגולי הדחפים ותסביך אדיפוס‪ ,‬כמו גם ההבנה הדינאמית‬ ‫והתפיסה המבנית‪-‬לינארית של ההתרחשויות בהעברה ניצבו במוקד החשיבה‬ ‫והעשייה בתחום זה‪ .‬עבודותיהן החלוציות שימשו מתווים מרכזיים ובמודיפיקציות‬ ‫קלות הנחו אנליטיקאים של ילדים עד המחצית השנייה של המאה העשרים‪ .‬עבודתו‬ ‫של ויניקוט בלטה בייחודיותה ובדגשים ששמה על חשיבות הסביבה המגדלת ועל‬ ‫המשחק כמרחב החוויה הסובייקטיבית של הילד‪.‬‬ ‫עם גילוי העברות הזולתעצמי חולל קוהוט מהפך תיאורטי בתפיסה הפסיכואנליטית‬ ‫של הנפש‪ ,‬התפתחותה ומניעיה‪ .‬הוא כפר במרכזיות הדחפים ככוח המניע המרכזי של‬ ‫המערכת הנפשית ובאוניוורסליות של תסביך אדיפוס‪ .‬הוא התייחס בצורה חדשנית‬ ‫רדיקלית לתופעות ההגנה וההתנגדות והדגיש את מרכזיות החוויה הסובייקטיבית‬ ‫וצורכי העצמי כפי שניתן היה לעמוד עליהם בהעברה‪ .‬הוא נתן מקום מרכזי להקשר‬ ‫ולתרומתו המכרעת להתהוות העצמיות והתפתחותה ולא הסתפק בעיסוק בעולם‬ ‫פנימי‪ .‬במקום מודל מבני ואנרגטי סגור הוא הציע מערכת נפשית פתוחה המשתנה‬ ‫בהתמדה לאורך החיים כולם‪ .‬מכך נגזרה גם תפיסה שונה של סוג הנוכחות הטיפולית‬ ‫הנדרשת‪.‬‬ ‫שינויים אלה הצריכו התאמות ושינויים מקבילים בגישה לטיפול בילדים‪ .‬הקורס יוקדש‬ ‫לקריאה של עבודות תיאורטיות הנדרשות לחידושים ולשינויים אלה ולדיון בהן‪ ,‬וכן‬ ‫לדוגמאות קליניות מגוונות שימחישו את המפנה הרדיקלי שהתחולל בפסיכואנליזה‬ ‫של הילד‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫התוקפנות בראי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬ד"ר גבי מן )סמ' ב'(‬ ‫יש הטוענים כי פסיכולוגית העצמי מתעלמת מתופעת התוקפנות‪.‬‬ ‫הקורס מציע קריאה משותפת של טקסטים העוסקים בסוגית התוקפנות על פי‬ ‫החשיבה של פסיכולוגית העצמי ותיאוריות קרובות לה‪ .‬קריאה זו תהווה בסיס לדיון‬ ‫בדוגמאות הקליניות של המשתתפים‪.‬‬ ‫מיקוד מיוחד יינתן לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫כיצד לפגוש תוקפנות? כיצד ניתן למוסס אותה? האם ניתן לשנות את הסתכלותנו על‬ ‫התוקפנות ממקום שרואה אותה כתוצר של גורמים מולדים לעמדה שעושה מקום‬ ‫לסבל הגלום בה? מה מקום המטפל ?‬ ‫מה הוא מקומן של חמלה ומחילה?‬ ‫ההנחה היסודית שתנחה אותנו היא שתוקפנות היא מצב תלוי קונטקסט‪ ,‬לפיכך אופן‬ ‫ההתייחסות של המטפל ולקיחת אחריות על ידיו‪ ,‬הינם מפתח להתמרתה‪.‬‬ ‫כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? ‪ -‬עפרה כהן‪-‬פריד )סמ' ב'(‬ ‫פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם‪ ,‬גיבורו הכאוב של מודל הדחף‬ ‫הפרוידיאני‪ ,‬אל האדם הטרגי‪ ,‬זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור‪ ,‬החי בשסע‬ ‫קיומי‪ .‬זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע‪,‬‬ ‫ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי‪ ,‬אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי‬ ‫העצמי‪ ,‬דרך החיפוש אחר וההיענות אל‪ ,‬מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי‬ ‫זולתעצמי‪.‬‬ ‫שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות‪ ,‬באזורי‬ ‫החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו‪ ,‬המכיל את תמצית שאיפותיו והאידיאלים‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו‪.‬‬ ‫הקורס יתייחס וירחיב את ההתבוננות על הנחות אלו ועל הנושאים הבאים‪ :‬תפקידה‬ ‫של האמפתיה בתהליך הריפוי והמעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים‬ ‫המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי; התייחסות לסוגיית‬ ‫ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; מעשה הפרוש על פי פסיכולוגיית‬ ‫העצמי‪:‬‬ ‫*המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הבנה ב‪ .‬הסבר‪.‬‬ ‫התייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים‪.‬‬ ‫*מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫הדרכה קלינית שבועית‬ ‫בקבוצות של שניים עד ארבעה משתתפים‪ ,‬שיביאו את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון‬ ‫ולהתייעצות‪.‬‬ ‫סמינר קליני חודשי‬ ‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני של‬ ‫אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬ ‫שנה ד' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט ‪ -‬ליאורה גודר )סמ' א'(‬ ‫הקורס עוסק בתווך בין תאוריות אנליטיות‪ ,‬שנתפסות כמייצגות קצוות בלתי מתפשרים‬ ‫בשדה האנליטי – לאקאן מצד אחד‪ ,‬וויניקוט וקוהוט מצד שני‪ ,‬באמצעות שלוש‬ ‫הבחנות שלקוחות מעולם הפילוסופיה‪ ,‬הספרות והאמנות‪ :‬ריאליזם‪-‬רומנטיציזם‪,‬‬ ‫אובייקטיביות‪-‬סובייקטיביות‪ ,‬מציאה‪-‬המצאה‪.‬‬ ‫לאקאן מייצג את הריאליזם האוונגרדי שרואה בחשיפת הממשי הבלתי אפשרי את‬ ‫מקור הערך והמשמעות‪ ,‬בעוד ויניקוט וקוהוט מייצגים את הרומנטיציזם הטרנסנדנטי‬ ‫שרואה במימוש העצמי הקריאטיבי את מקור הערך והמשמעות‪ .‬מאחר שהריאליזם‬ ‫האוונגרדי והרומנטיציזם הטרנסנדנטי מייצגים שניהם זרמים דה‪-‬קונסטרוקטיביים‪,‬‬ ‫הניגוד הבלתי מתפשר לכאורה ביניהם עובר בעצמו דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬ובהתאמה גם‬ ‫הניגוד בין לאקאן לבין וויניקוט וקוהוט‪ ,‬מה שמאפשר להעמיד את התאוריות שלהם‬ ‫לא רק זו למול זו‪ ,‬אלא גם זו לצד זו ואפילו זו בתוך זו‪ ,‬כך שזרימת הקומוניקציה‬ ‫ביניהן היא החשובה‪.‬‬ ‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי –‬ ‫אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב )סמ' א'(‬ ‫היינץ קוהוט חולל מהפכה בפסיכואנליזה‪ .‬הוא ידע שהותיר שדות רבים בלתי חרושים‬ ‫ובלתי זרועים וייעד משימה זו לדורות הבאים אחריו‪ .‬הוא האמין שהדבר שהוא צריך‬ ‫להנחיל לממשיכיו‪ ,‬הנה הרוח האמיצה והחומלת בה חיפש להעמיק ולהבין את רוח‬ ‫האדם‪ .‬הקורס יפגיש אותנו עם ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬אשר ניסו להעמיק ולהבהיר את‬ ‫מושגיו‪ ,‬את האופן בו ניבדלים מן המושגים המוכרים בפסיכואנליזה‪ ,‬והאופן בו ניתנים‬ ‫ליישום בפרקטיקה הפסיכואנליטית‪ .‬נתמקד במספר מושגים‪ ,‬נתבונן בהשתנות שלהם‬ ‫לאורך השנים וננסה להדגים את הרלוונטיות שלהם לעבודתנו‪ .‬בין היתר נעמיק‬ ‫באבחנה בין תסכול אופטימלי לבין הענות אופטימלית או מאפשרת‪ ,‬משמעות הפירוש‬ ‫בתהליך האנליטי‪ ,‬הרטט בין אמפטיה לבין אותנטיות‪ ,‬נשאל על קיומם של צרכי עצמי‬ ‫נוספים‪ ,‬מעבר לאלה אליהם היפנה קוהוט את תשומת הלב‪ ,‬ועל אופנויות נוכחות‬ ‫‪65‬‬ ‫המטפל כזולתעצמי‪ .‬נחשוב על הזכריות והנקביות של העבודה הטיפולית‪ ,‬על המבניות‬ ‫והעל‪-‬מבני שלה‪ ,‬ועל הרלוונטיות של הללו לסוגי נוכחות טיפולית‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה –‬ ‫מיכל חזן‪ ,‬אלדד אידן )מרכזים( )סמ' ב'(‬ ‫חידושיו של קוהוט כוננו את פסיכולוגיית העצמי כמערכת פסיכואנליטית תיאורטית‬ ‫וקלינית מגובשת שגרעיניות העצמי בבסיסה‪ .‬בשנים הבאות ועד ימינו חלו בשדה‬ ‫התפתחויות מגוונות היונקות מהתשתית הקוהוטיאנית‪ ,‬משכללות ומרחיבות אותה‪,‬‬ ‫עומדות על הזיקות בינה לבין תחומים סמוכים של טיפול והגות ואף חורגות ממנה‪.‬‬ ‫התיאוריה מאפשרת למטפלים שונים עם גרעין עצמיותם ונגזרותיה למצוא בה בית‬ ‫לעצמם וליצור בתוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המגדירים עצמם כיום כפסיכולוגים של העצמי אינם‬ ‫מייצגים גישה מונוליטית ומהווים פסיפס עשיר של חשיבה‪ ,‬יצירה‪ ,‬יישום ועשייה‪.‬‬ ‫מטרת הסמינר היא לפרוש את הגיוון והמורכבות הללו באמצעות שורה של מפגשים‬ ‫עם קלינאים המוזמנים לשיעורים כדי להציג את עבודתם הנסמכת על עיקרי‬ ‫פסיכולוגיית העצמי או חלקים ממנה‪ ,‬ומיושמת על ידיהם לתחומי העיסוק הספציפיים‬ ‫שלהם תוך מודיפיקציות ותוספות יחודיים‪ .‬יובאו דוגמאות קליניות מתחומים של טיפול‬ ‫בהפרעות קשות‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬בהורים‪ ,‬בהפרעות אכילה ועוד‪ .‬לתלמידים יתאפשרו‬ ‫חשיפה לכל אלה והפגשה ישירה של מה שרכשו במהלך שנות לימודיהם בתוכנית עם‬ ‫גישותיהם ועשייתם של האורחים השונים‪.‬‬ ‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי‪ :‬קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית‬ ‫ רענן קולקה )סמ' ב'(‬‫ב‪ ,1977-‬כאשר הציב קוהוט את פסיכולוגיית העצמי במלוא היקפה בספרו ‪The‬‬ ‫‪ , Restoration of the Self‬הוא השווה את מפעלו המלא לדרמה הגדולה של המאה‬ ‫העשרים בפיזיקה‪ :‬כמו פיזיקת הקוונטים לפיזיקה הקלסית המיוסדת על העמדות‬ ‫הניוטוניאניות‪ ,‬כך‪ ,‬הציע קוהוט‪ ,‬היא פסיכולוגיית העצמי לפסיכואנליזה הקלסית‬ ‫המיוסדת על המורשת הפרוידיאנית‪.‬‬ ‫אף כי הצהרה זו מצאה את ביטויה הראשון בהערת שוליים )שם ע' ‪ ,(31‬נראה היה כי‬ ‫קוהוט מציב פרוגרמה נועזת במיוחד למקומה של פסיכולוגיית העצמי בתולדות הרעיון‬ ‫הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫זמן קצר לפני מותו‪ ,‬שקד היינץ קוהוט על כתיבת מאמרו האחרון לכבוד יובל החמישים‬ ‫לחברה ולמכון הפסיכואנליטיים של שיקגו‪ ,‬אותו כבר לא זכה להציג‪ ,‬והוא הוקרא‬ ‫באירוע על ידי בנו‪ ,‬תומס א‪ .‬קוהוט‪ .‬במאמר‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1982-‬בכותרת ‪:‬‬ ‫‪ Introspection, Empathy, and the Semicircle of Mental Health‬מעיד קוהוט‬ ‫על עצמו כי למרות שאת עמדתה הבסיסית של פיזיקת הקוונטים קבל באופן טבעי‬ ‫‪66‬‬ ‫וכדבר מובן מאליו‪ ,‬הרי שמורכבויות היישום העדינות שלה היו ונותרו מעבר לתפיסתו‪.‬‬ ‫דומה אפוא שאת מלאכת התמרתה של ההעזה הראשונית לדיאלוג אינטרדיסציפלינרי‬ ‫מעמיק ומושכל בין פסיכולוגיית העצמי לפיזיקת הקוונטים הותיר קוהוט לדור הבא של‬ ‫חוקרי פסיכולוגיית העצמי בשדה המעשה הטיפולי‪.‬‬ ‫ברוח זו‪ ,‬יחתור הסמינר להיכרות ולמיפוי ראשוניים של מקבילות אפשריות בין פיזיקת‬ ‫הקוונטים ופסיכולוגיית העצמי; ישרטט את ציוני הדרך הבודדים של הניסיונות שנעשו‬ ‫עד כה‪ ,‬בעולם ובישראל‪ ,‬ליישום נקודות ההשקה בין שני השדות הדיסציפלינריים;‬ ‫ויציב יסודות שיטתיים ראשונים להפריה רחבת היקף בין התובנות הפילוסופיות‬ ‫הנגזרות מפיזיקת הקוונטים לבין תמונה חדשנית של פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬ ‫הדרכה קלינית שבועית‬ ‫בקבוצות של שניים עד ארבעה משתתפים‪ ,‬שיביאו את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון‬ ‫ולהתייעצות‪.‬‬ ‫סמינר קליני חודשי‬ ‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני של‬ ‫אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬ ‫שנה ד' – שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ד' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬ ‫‪.2007/08‬‬ ‫במסגרת שנה זו יתקיימו הסמינרים הבאים‪:‬‬ ‫‪2010/11‬‬ ‫‪16:00-17:30‬‬ ‫‪18:00-19:30‬‬ ‫סמסטר‬ ‫א'‬ ‫ביון וקוהוט‪ :‬על‬ ‫טרנספורמציות של העצמי‬ ‫בין קוהוט לקליין‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫יהושע דורבן‬ ‫בין קוהוט ללאקאן‬ ‫פסיכולוגיית העצמי ושדות‬ ‫סמוכים‪ :‬קליניקה ותיאוריה‬ ‫אלדד אידן‪ ,‬מיכל חזן‬ ‫)מרכזים(‬ ‫סמסטר‬ ‫ב'‬ ‫ליאורה גודר‬ ‫‪67‬‬ ‫‪20:00-22:00‬‬ ‫סמינר קליני‬ ‫פעם בחודש‬ ‫סמינר קליני‬ ‫פעם בחודש‬ ‫‪ .II‬קורסים וסמינרים למתקדמים‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫שכר הלימוד בעבור הקורסים לשנה"ל תשע"א הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬מהתיאוריה לקליניקה‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫'עיניים מאחור' – פסיכואנליזה ואמנות‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫פורום ביון‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 3,000‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 1,000‬‬ ‫את התשלום יש להסדיר לפניי תחילת הקורס‪ ,‬בהתאם למפורט במכתב התשלום‬ ‫שנשלח לתלמידים‪.‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שלושה‬ ‫שבועות מפתיחת הקורס‪ ,‬יוכל לקבל החזר של ‪ 50%‬משכ"ל‪.‬‬ ‫למורים ומדריכים בתכנית לפסיכותרפיה תישקל מתן הנחה של עד ‪ 50%‬משכ"ל‪ ,‬בתלות‬ ‫במספר התלמידים בקורס‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לקורס‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪ .II‬קורסים וסמינרים למתקדמים‬ ‫מרכזת‪ :‬אלינה שלקס‬ ‫א‪ .‬קורסים שנתיים‬ ‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬מהתיאוריה לקליניקה‬ ‫אבג‬ ‫מרכזת‪ :‬ד"ר עפרה אשל‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫דיון בשעות טיפוליות מנקודות מבט תיאורטיות שונות בפסיכואנליזה‪ .‬שני מתדיינים‬ ‫והמנחה‪ ,‬יחד עם המשתתפים‪ ,‬מתבוננים יחד בשעות טיפול שיביאו משתתפי הקורס‪.‬‬ ‫כל יחידת דיון תהיה כפולה ומורכבת משני מפגשים עם אותו צוות של מציג‪/‬ה ‪ -‬מתדיינים‪.‬‬ ‫מפגש ראשון‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬שבו הדגש יהיה קליני‪-‬תיאורטי‪.‬‬ ‫מפגש שני‪ :‬עוד על התיאוריה של הקליניקה )לאחר שבועיים עם אותם מתדיינים(‪ ,‬שבו יושם‬ ‫הדגש על העמקה תיאורטית של המפגש הראשון ותתאפשר גם התייחסות רחבה יותר‬ ‫לשאלות שעלו בו‪.‬‬ ‫במהלך שנה"ל יתקיימו ‪ 5‬יחידות דיון )‪ 10‬מפגשים(‪ .‬המפגשים יתקיימו בימי ו'‪,‬‬ ‫לפי הפירוט*‪:‬‬ ‫סמ' א' ‪09:15-12:15 12/11/2010‬‬ ‫ד"ר אילן דיאמנט‬ ‫‪ 10:00-12:15 26/11/2010‬אלינה שלקס‬ ‫סמ' ב'‬ ‫‪10/12/2010‬‬ ‫‪24/12/2010‬‬ ‫‪09:15-12:15‬‬ ‫‪10:00-12:15‬‬ ‫פרופ' ברכה אטינגר‬ ‫‪07/01/2011‬‬ ‫‪21/01/2011‬‬ ‫‪09:15-12:15‬‬ ‫‪10:00-12:15‬‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫ד"ר בעז שלגי‬ ‫‪11/03/2011‬‬ ‫‪25/03/2011‬‬ ‫‪09:15-12:15‬‬ ‫‪10:00-12:15‬‬ ‫ד"ר רינה לזר‬ ‫שוקי )יהושע( דורבן‬ ‫‪09:15-12:15 20/05/2011‬‬ ‫‪10:00-12:15 03/06/2011‬‬ ‫* יתכנו שינויים בסדר המתדיינים‪.‬‬ ‫גרשון מולד‬ ‫‪69‬‬ ‫אתי לנדאו‪-‬פרכטר‬ ‫ד"ר מאיר שטיינבוק‬ ‫ב‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬ ‫‪ .1‬חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע א ב ג ‪ -‬ידידה טורקניץ‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫רגעים קולנועיים רבים זכורים לנו בזכות הדרמה העזה המתחוללת בנקודות המפגש‬ ‫והפרידה בין הדמויות על המסך‪ .‬בשפה פסיכואנליטית ניתן לראות רגעים אלו‬ ‫)ואחרים( כרגעים של חיבור ונפרדות‪ .‬בסמינר נחקור‪ ,‬באמצעות מושגים‬ ‫פסיכואנליטיים‪ ,‬את נקודות החיבור והנפרדות שבין הדמות לבין עולמה הפנימי‬ ‫ועברה‪ ,‬בינה לבין אחרים‪ ,‬ובינה לבינינו כצופים‪ .‬במקביל נתבונן בחיבור ובנפרדות בין‬ ‫הפסיכואנליזה והקולנוע כשתי דיסציפלינות צעירות‪ ,‬יחסית‪ .‬במפגשים נצפה בקטעים‬ ‫מסרטים ונתבונן בכל סרט מכמה נקודות מבט‪ .‬מטרתנו תהיה להעמיק‪ ,‬להתעכב על‬ ‫פרטים קטנים‪ ,‬לעצור ולהבין יחד את נקודות המפגש המיוחדות שבין האמצעים‬ ‫הקולנועיים )למשל תאורה‪ ,‬תנועה‪ ,‬זוויות צילום‪ ,‬עריכה‪ ,‬פסקול‪ ,‬ליהוק( למושגים‬ ‫הפסיכואנליטיים שנעסוק בהם )בין היתר‪ ,‬ניטרליות‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬אמפטיה‪,‬‬ ‫הזדהות‪ ,‬אובדן וטראומה(‪ .‬נשתמש באסוציאציות‪ ,‬תוך איסופן וגיבוש לכלל מחשבה‬ ‫על המושגים המשתקפים בסרט‪ .‬נקרא חומר תיאורטי הקשור למושגים ונדון‪,‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בחומר קליני רלוונטי מפרספקטיבה קולנועית‪ .‬נארח מרצים מתחום הטיפול‪,‬‬ ‫יוצרים והוגים מתחום הקולנוע‪ ,‬ונקיים דיון‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה לחקור את יחסי הגומלין בין‬ ‫התחומים באופן יצירתי‪ ,‬הדדי ומפרה‪.‬‬ ‫המשתתפים יתבקשו לצפות במספר סרטים לפני תחילת הסמינר או במהלכו‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ .2‬תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫אבג‬ ‫מרכזות‪ :‬מיכל חזן‪ ,‬אהובה ברקן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והגישה ההתייחסותית מכירות בהשפעתם המכרעת של היחסים‬ ‫עם זולת על התפתחות העצמי אך הן מדגישות היבטים שונים של נוכחות הזולת‬ ‫ואופנות היחס עימו‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי מדגישה את ההזדמנות החדשה להתפתחות העצמי של המטופל‬ ‫ולשיקומו באמצעות יכולת המטפל להיות באופנות הקשבה ותגובה יצירתית‪ ,‬מטעם‬ ‫פנימיותו הנבנית של המטופל‪ .‬עמדת יסוד זו מבוססת על יכולת טרספורמטיבית של‬ ‫המטפל המתרחשת תוך אותה התכוונות לראות את העולם מעיני המטופל‪.‬‬ ‫הסובייקטיביות שלו תשמש למטרה זו‪.‬‬ ‫הגישה ההתיחסותית‪ ,‬מדגישה את הצורך לחבור לזולת אחר כאחר ואת הצורך‬ ‫בהכרה הדדית ובשיתוף כחיוניים להתפתחות העצמי‪ .‬על פי גישה זו ‪ ,‬המטפל נוכח‬ ‫לא רק כאובייקט הנענה לצרכי המטופל‪ ,‬אלא כסובייקט חווה המשפיע על המתרחש‬ ‫ונתון להשפעותיו של המטופל‪ .‬שדה ההתרחשות הטיפולית הוא יצירה של שניהם‬ ‫ומשמש להתנסויות המטופל עם עצמו ועם אחרים ‪.‬‬ ‫האם הבדלים אלו מצביעים על שוני מהותי בתפיסת נפש האדם? או שמא מדובר‬ ‫במימדים שונים של התנסות בתוך מרקם של יחסים הנחוצים להתפתחות העצמי?‬ ‫שאלות אלו וההשלכות על הקשר מטפל‪-‬מטופל ידונו בקורס דרך חומר קליני‬ ‫ותיאורטי‪ .‬יוזמנו אורחים משתי הגישות‪:‬‬ ‫שרה קולקר‬ ‫ד"ר אילן טרבס‬ ‫יורם חזן‬ ‫ד"ר אבי נוטקביץ'‬ ‫‪71‬‬ ‫בכל מפגש יהיה דיון מסביב לחומר קליני אשר יימשך כשעה וחצי ודיון תיאורטי‬ ‫בעקבותיו אשר יאיר את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות‪ .‬כל מפגש יימשך‬ ‫שלוש שעות‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ 4 ,‬מפגשים במהלך סמסטר א'‪,‬‬ ‫ימי ה' בין השעות ‪17:00-20:00‬‬ ‫בתאריכים‪.13/01/2011 ,30/12/2010 ,25/11/2010 ,28/10/2010 :‬‬ ‫‪' .3‬עיניים מאחור'‪ :‬פסיכואנליזה ואמנות‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬מיכל היימן*‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫"האמן החברתי קריסטוף וודיצ'קו )‪ ,(Krzysztof Wodiczko‬יליד פולין ‪ ,1943‬בנה מכשיר בשם‬ ‫"‪ (2003) "Dis Armor 2‬לתלמידי תיכון בהירושימה המתקשים ביצירת קשר‪ .‬המכשיר מונח על ראש‬ ‫התלמיד‪/‬ה ומאפשר לה להסתובב בבתי הספר‪ ,‬ברחובות‪ ,‬בקניונים‪ ,‬ולפנות ולדבר עם אנשים כאשר היא‬ ‫מפנה להם את גבה‪ .‬קשר העין נוצר בעזרת הקרנה של שתי עיניה על גבי החלק האחורי של המכשיר‪".‬‬ ‫בסמינר‪ ,‬באמצעות הרצאות‪ ,‬הקרנת סרטים‪ ,‬הצגת עבודות וחשיבה בינתחומית‪,‬‬ ‫אבקש להראות כיצד אמנים ואמניות )וידיאו‪ ,‬צילום‪ ,‬מיצג‪ ,‬קולנוע ניסיוני‪ ,‬ועוד( עוסקים‬ ‫באופן דומה ושונה מן הפסיכואנליזה‪ ,‬בשאלות של פערים‪ ,‬קול‪ ,‬יחסי כוח‪ ,‬צפייה‪,‬‬ ‫מרחבים ללא עדים‪ ,‬אמת ובדיה‪ ,‬מבנים כפולים‪ ,‬שתיקה‪ ,‬המרה‪ ,‬מיניות‪ ,‬רוע‪ ,‬טרור‬ ‫נגדי ועוד‪ .‬אציג גם אמנים ואמניות המבקשים להשפיע בנושאים חברתיים‪ ,‬עובדים‬ ‫בקבוצות‪ ,‬בוחנים טקטיקות ואסטרטגיות מתחומים אחרים‪ .‬אדבר גם על עבודתי שלי‬ ‫)"מבחני השלכה"‪" ,‬התקפות על חיבורים"(‪ ,‬ואנסה לשלב חלק אינטראקטיבי בקורס‬ ‫בעזרת שאלונים ייחודיים‪.‬‬ ‫על מעשה האמנות המשמעותי‪ ,‬זה שמבקש ליצור חיבורים חדשים‪ ,‬אפשרויות חדשות‪,‬‬ ‫אני חושבת כעל "התקפה על חיבור"‪ ,‬ומשאילה מונח זה מביון‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בין נושאי הסמינר‪:‬‬ ‫* צילום ‪ -‬על ידיעה‪ ,‬מקריות‪ ,‬אמת ובדיה‪ ,‬אתיקה‪ ,‬טיפולוגיות‪ ,‬והוראות הפעלה‪.‬‬ ‫* צילום מטופל ‪ -‬על יחסי הכוח צלם‪-‬מצולם )מטפל‪-‬מטופל(‪) Setting ,‬רקע‪ ,‬אביזרים(‪.‬‬ ‫* וידיאו ‪ -‬מצלמה בפעולה‪ ,‬צילום עצמי‪ ,‬קול‪ ,‬זהות‪ ,‬וכפיל‪.‬‬ ‫* מחשבות על גוף ‪ -‬שתיקה והשתקה‪ ,‬כאב‪ ,‬זיכרון‪ ,Sleeping Beauty ,‬ילדות ומוות‪.‬‬ ‫* 'טרור נגדי' ‪ -‬חשיבה בין תחומית‪ ,‬טכנולוגיה ומדיה של יחידים וקבוצות‪.‬‬ ‫* נשים אמניות ‪ -‬טקסט‪ ,‬מיצג‪ ,‬טרנספורמציה‪ ,‬אונס וגילוי עריות‪.‬‬ ‫* העבודה שלי והקשריה ‪ -‬הדגמת הקשר אמנות ופסיכואנליזה )מבחני השלכה ה‪,(M.H.T-‬‬ ‫מושג הארכיון‪ ,‬צלם לא ידוע‪' ,‬מצילים – תוקפים' )בהיסטוריה של האמנות‪ ,‬באלבום‬ ‫המשפחה‪ ,‬ובין מאות תיאורי מקרה בין דפי הפסיכואנליזה(‪ ,‬וביון ‪War Memories -‬‬ ‫ על החזותי בעבודת ביון ו"התקפות על חיבור" ‪ -‬סדרת סרטים שלי ‪.‬‬‫אמנים ואמניות דרכם יוצגו נושאי הסמינר ‪ -‬רשימה חלקית‪:‬‬ ‫קלוד כהון‪ ,‬סופי קאל‪ ,‬כריסטיאן בולטנסקי‪ ,‬גיא בן נר‪ ,‬מרינה אברמוביץ'‪ ,‬שריף ואכד‪,‬‬ ‫בועז ארד‪ ,‬קריסטוף וודיצ'קו‪ ,‬קרן רוסו‪ ,‬שירין נישאט‪ ,‬סינדי שרמן‪ ,‬גלעד רטמן‪ ,‬נלי‬ ‫אגסי‪ ,‬סיגלית לנדאו‪ ,‬ואחרים‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫* מיכל היימן היא אמנית רב תחומית )מיצב‪ ,‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬וידאו(‪ ,‬אוצרת‪ ,‬מחברת מבחני‬ ‫השלכה )‪ ,(M.H.T‬מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל‪ ,‬במדרשת בית ברל לאמנות‪,‬‬ ‫ובפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬ד"ר ערן רולניק‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫זהו סמינר קריאה מתקדם בכתבי זיגמונד פרויד‪.‬‬ ‫ביקור חוזר אצל פרויד הוא חיוני לא רק עבור המתעניין בהתפתחות החשיבה‬ ‫האנליטית ובודאי שלא רק עבור מי שרואים עצמם "פסיכואנליטיקאים פרוידיאנים"‪ ,‬כי‬ ‫אם עבור מטפלים המעוניינים להרהר באופן שבו התהוותה והתפתחה זהותם‬ ‫‪73‬‬ ‫העצמית המקצועית כמטפלים אנליטיים באוריינטציה מסויימת‪ .‬הקריאה בפרויד‬ ‫מאפשרת הכרות עמוקה ומפתיעה עם ה"אובייקט האנליטי" הסמוי שלנו ועם האופן‬ ‫שאנו "משתמשים" בו בקליניקה‪ .‬היא מפגישה את הקלינאי עם המיתוסים המכוננים‬ ‫של זהותו כמטפל ועם ההזדהויות הלא מודעות העומדות בייסוד העדפותיו‬ ‫התיאורטיות‪.‬‬ ‫נלמד לקרוא בטקסט הפרוידיאני ב"תשומת לב מרחפת באחידות"‪ ,‬כלומר באופן‬ ‫הדומה לצורת ההקשבה שפרויד אימץ בהקשיבו למטופליו‪ .‬מדי פעם נשהה את‬ ‫הקריאה האנליטית "האיזוטרית" ‪ --‬זו המבקשת להבין את התפתחות מחשבתו של‬ ‫פרויד ואת הופעתו של לקסיקון המושגים האנליטי מתוך עצמם ‪ --‬לצורך התוודעות‬ ‫להקשרים תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וביוגרפיים הנוכחים‪ ,‬במפורש או במובלע‪ ,‬בטקסטים‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי כפול‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-20:30‬‬ ‫‪' .5‬מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות ‪ -‬חומר למחשבה‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬חגית אהרוני‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫הפסיכואנליזה היא אחות צעירה על מדף הספרים‪ ,‬אבל במאה ומשהו שנותיה היא‬ ‫מקיימת יחסים מורכבים‪ ,‬עמוקים ואף סוערים‪ ,‬עם אחותה הבכירה ‪ -‬הספרות‪ .‬חלחול‬ ‫חוצה גבולות מתקיים בין השתיים מראשית ימי הכתיבה הפסיכואנליטית‪,‬‬ ‫כשההשפעה היא הדדית ודו‪-‬סטרית‪ .‬מבטים שונים נשלחים ומצטלבים‪ :‬התבוננות‬ ‫בטקסטים ספרותיים בכלים פסיכואנליטיים‪ ,‬ובחינה של המעשה הפסיכואנליטי‬ ‫כנרטיב וכטקסט ספרותי; ניתוח דמויות ספרותיות באמצעים פסיכואנליטיים‪ ,‬ושימוש‬ ‫כדמויות ספרותיות להבנה עמוקה של מהלכים נפשיים; מפגשים אינטר‪-‬טקסטואליים‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫בסמינר זה נפגיש טקסטים פסיכואנליטיים וספרותיים בניסיון ללמוד ממעשה הספרות‬ ‫עצמו‪ .‬נשתמש במבנים ספרותיים‪ ,‬מקצבים‪' ,‬תחבולות' ספרותיות‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬שימוש‬ ‫בשפה ואמצעים אחרים‪ ,‬לשם מחשבה על נפש האדם ועל טיפול‪ .‬כל זאת‪ ,‬בתקווה‬ ‫לקריאה מהנה‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬ ‫‪74‬‬ ‫ג‪ .‬פורומים‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬ ‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הלימודים מיועדים גם לתלמידי שנים ד'‪-‬ה' בתכנית הבסיסית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬ ‫פורום ביון‬ ‫א ב ג ד ה‬ ‫מרכז‪ :‬משה לנדאו‬ ‫במהלך השנה יתקיימו ‪ 6‬מפגשים העוסקים בעבודתו התיאורטית והקלינית של ביון‪.‬‬ ‫המפגשים יתקיימו בימי ה' בין השעות ‪.19:30-22.30‬‬ ‫מבנה המפגשים הקליניים‪:‬‬ ‫‪ 19:30-21:00‬הצגת שעה טיפולית וניתוחה על פי רעיונותיו של ביון ודיון במליאה‪.‬‬ ‫‪ 21:00-22:30‬עבודה בקבוצות קטנות בהן ייקרא טקסט של ביון שקשור לאחד‬ ‫מרעיונותיו שהובאו במליאה‪ .‬חומר הקריאה יועבר למשתתפים מראש‪.‬‬ ‫המרצים‪:‬‬ ‫חני בירן‪ ,‬יעקבה טריף‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬פרופ' ביאטריס פריאל‪ ,‬רובי שונברגר‪.‬‬ ‫מועדי המפגשים‪:‬‬ ‫סמסטר א'‪28/10/10 :‬‬ ‫רובי שונברגר‬ ‫‪25/11/10‬‬ ‫יעקבה טריף‬ ‫‪23/12/10‬‬ ‫משה לנדאו‬ ‫סמסטר ב'‪03/03/11 :‬‬ ‫חני בירן‬ ‫‪28/04/11‬‬ ‫פרופ' ביאטריס פריאל‬ ‫מאי‪/‬יוני ‪2011‬‬ ‫יפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫לוח שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום ד'‬ ‫‪20/10/2010‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב'‬ ‫‪25/10/2010‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫לבוגרי תכנית הליבה‬ ‫יום ו'‬ ‫‪12/11/2010‬‬ ‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל‬ ‫יום ה'‬ ‫‪02/12/2010‬‬ ‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫יום ב'‬ ‫‪20/12/2010‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫יום ג'‬ ‫‪21/12/2010‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר א'‬ ‫יום ו'‬ ‫‪21/01/2011‬‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ד'‬ ‫‪23/02/2011‬‬ ‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬ ‫יום ו'‬ ‫‪11/03/2011‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום ד'‬ ‫‪13/04/2011‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום ד'‬ ‫‪27/04/2011‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪15/05/2011‬‬ ‫"ההורים שחיים דרכי"‬ ‫חופשת חנוכה*‬ ‫כנס עם ד"ר ניל אלטמן‬ ‫"על תרומתה הייחודית של‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬ ‫יום הסטודנט*‬ ‫יום ה'‬ ‫‪26/05/2011‬‬ ‫חופשת שבועות*‬ ‫יום ד'‬ ‫‪08/06/2011‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ו'‬ ‫‪10/06/2011‬‬ ‫יום ב'‬ ‫‪13/06/2011‬‬ ‫של כלל התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫כנס עם ד"ר סם גרסון‬ ‫)יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬ ‫* ביום זה לא יתקיימו לימודים‬ ‫ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪76‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪17/06/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין‬ ‫החוג לפילוסופיה‬ ‫"קריאות בפרויד"‬ ‫"מעבר לעקרון העונג"‪ :‬חיים בצל המוות או המוות לאור החיים‬ ‫סמינר לתלמידים מתקדמים*‬ ‫מרכזי הסמינר‪ :‬ד"ר רינה לזר ופרופ' שלמה בידרמן‪.‬‬ ‫בספרו "אלברטין איננה" כותב פרוסט‪:‬‬ ‫"אבל תבניתו הרת האסון של העולם הפסיכופתלוגי גוזרת שמעשה כשל‪ ,‬מעשה‬ ‫שיש למנוע אותו יותר מכל‪ ,‬הוא הוא המעשה המרגיע‪ ,‬המעשה הפותח לפנינו‬ ‫בטרם נדע מה יהיו תוצאותיו‪ ,‬אופקים חדשים לתקווה‪ ,‬ומשחרר אותנו לזמן מה‬ ‫מן הכאב הקשה מנשוא שהוליד בנו הסירוב‪ ,‬וכך כאשר הכאב קשה מנשוא אנו‬ ‫נחפזים לעשות מעשה איוולת" )שם"‪ ,‬עמ‪.(57 '.‬‬ ‫ומה יש לפרויד לומר על חזרתה של האיוולת בעבודתו זו – "מעבר לעקרון העונג"‬ ‫ שדנה במה שקרא לו "כפיית החזרה" והניחה לפתחנו את אחד המושגים‬‫המטרידים ביותר ‪" -‬דחף המוות" ‪ -‬כהסבר‪ .‬האם תיתכן חזרה בחיינו הנפשיים‪.‬‬ ‫האם דחף המוות הוא מושג מסביר‪ ,‬ומה בא להסביר? ומה בינו לבין העונג‪ ,‬והיכן‬ ‫אנחנו בני האנוש ממוקמים במתח הזה?‬ ‫ננסה לעסוק בשאלות אלו בסמינר הנוכחי‪.‬‬ ‫הסמינר ייערך במסגרת לימודי תואר שני בחוג לפילוסופיה ולימודי המשך בתכנית‬ ‫לפסיכותרפיה בסמסטר הראשון של שנת הלימודים תשע"א )אוקטובר ‪-2010‬‬ ‫ינואר ‪ (2011‬בימי שני בין השעות ‪.18:00-16:00‬‬ ‫ישתתפו בו תלמידים מתחום הפילוסופיה ומתחום הפסיכותרפיה‪ .‬הסמינר יינתן‬ ‫על יד מורים משני התחומים‪.‬‬ ‫המרצים‪ :‬אליס בוראס‪ ,‬פרופ' שלמה בידרמן‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬פרופ' יולנדה גמפל ‪,‬‬ ‫שוקי דורבן‪ ,‬נעמי הולר‪ ,‬פרופ' צבי טאובר‪ ,‬ד"ר רינה לזר ‪ ,‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‪,‬‬ ‫ד"ר איריס מילנר‪ ,‬ד"ר בועז נוימן‪ ,‬ד"ר שי פרוגל‪ ,‬שרה קולקר‪ ,‬פרופ' רותי רונן‪.‬‬ ‫המעוניינים להשתתף בסמינר זה יפנו בדוא"ל ל – ‪[email protected]‬‬ ‫מספר המקומות מוגבל‪.‬‬ ‫* בוגרי תוכניות לפסיכותרפיה או בכירים בתחום‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫מרכז‪ :‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫החוג לפסיכיאטריה ‪ -‬קורס בפסיכותרפיה‬ ‫אחראי‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬ ‫מבוא לפסיכותרפיה א' ‪ -‬ד"ר אלכס אביב‬ ‫הקורס יעסוק בעקרונות הבסיסיים של הפסיכותרפיה הדינאמית‪ ,‬בהתבסס על תיאוריות‬ ‫פסיכואנליטיות מרכזיות‪ .‬ידונו המודלים של תיאורית הדחף‪ ,‬פסיכולוגיית האגו‪ ,‬יחסי‬ ‫אובייקט‪ ,‬פסיכולוגיית העצמי והגישה האינטרסובייקטיבית‪.‬‬ ‫בשנה זו הקורס מיועד למתחילים בלבד‪ .‬הקורס הינו מבוא לקורס ב' שיינתן בשנה הבאה‪.‬‬ ‫טיפול התנהגותי קוגניטיבי ‪ -‬ד"ר ניצה נקש‬ ‫מטרת הסמינר לאפשר הכרות עם העקרונות התיאורטיים והגישות השונות בטיפול‬ ‫הדינמי קצר המועד‪ ,‬תוך מתן דגש לאספקטים של הטכניקה הטיפולית‪ .‬תוך קריאה של‬ ‫חומר רלוונטי ודיון קבוצתי של המשתתפים‪ ,‬יעמיקו את ידיעותיהם בסוגיות מרכזיות‬ ‫הרלוונטיות לטכניקה הטיפולית‪ ,‬וזאת בהשוואה לגישות דינמיות ארוכות טווח ומצד שני‬ ‫להתערבות במשבר‪ .‬יובאו דוגמאות מן הפרקטיקה הקלינית לאורך כל הסמינר‪.‬‬ ‫הדרכה קבוצתית לטיפול פרטני ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון ופרופ' שמעון קורניצר‬ ‫ההדרכה תיערך במשך כל השנה‪ .‬קבוצות המשנה הקודמות ימשיכו באותה‬ ‫המתכונת‪ .‬חלוקה לקבוצות של מצטרפים חדשים תתבצע עפ"י רישום אצל רונית‬ ‫במזכירות לימודי המשך‪.‬‬ ‫* * * * * *‬ ‫‪78‬‬ ‫לימודי תעודה דו‪ -‬ש נתיים‬ ‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫מרכזת‪ :‬מרים רוזנטל‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫מטרות התכנית‪:‬‬ ‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬נועדה להקניית ידע תיאורטי וקליני בגישות פסיכודינאמיות‬ ‫שונות‪ ,‬שיעמיק את הבנת התפתחות היחיד ואת יחסי הגומלין שלו עם סביבתו ויאפשר‬ ‫את יישומו בעבודת הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ .‬התכנית כולל קורסים תיאורטיים‪ ,‬סדנאות‬ ‫התנסותיות וסמינרים קליניים )בקבוצות קטנות(‪.‬‬ ‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬ ‫רופאים )‪ ,(M.D.‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬עו"ס מטפלים משפחתיים‪ ,‬עו"ס רפואיים ושיקומיים‪,‬‬ ‫מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬יועצים חינוכיים ואירגוניים ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי‬ ‫תואר ראשון לפחות באחד מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של‬ ‫טיפול‪ ,‬ייעוץ או הדרכת במבוגרים במסגרות מוכרות‪ .‬על המועמדים להגיש ‪ 2‬המלצות‬ ‫ולעבור ראיון אישי‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי ראשון בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬ ‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400 -‬שעות‪.‬‬ ‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬ ‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים‬ ‫ומורכבת מקורסים תיאורטיים‪ ,‬סמינרים קליניים‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון‪ .‬כל‬ ‫סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬ש'‪ .‬כמו כן סמינרים‬ ‫מרוכזים וימי עיון‪ ,‬שייערכו במהלך כל אחת משנות הלימוד בהיקף של ‪ 64‬ש'‪,‬‬ ‫סה"כ ‪ 400‬שעות במשך שנתיים‪.‬‬ ‫ הלימודים בסמסמטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות הלימוד בכל‬ ‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫ בסיום הלימודים על התלמיד‪/‬ה להגיש עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות אלה תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬ ‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫‪Psychodynamic approaches in understanding‬‬ ‫‪the development of adults‬‬ ‫‪80‬‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ , ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס בקשת הקלות‬ ‫בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים( יש להגיש‬ ‫למזכירות התכנית עד התאריך ‪.15/09/2010‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‬ ‫ארנה אלבק‪ ,‬עירית בנקיר‪ ,‬עמי ברונסקי‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר ‪,‬דתיה זיו‪ ,‬תמר זיידמן‪,‬‬ ‫ענת טלרנט‪ ,‬אילונה טימור‪ ,‬ד"ר אסף טריפטו‪ ,‬ד"ר חני ישראלי‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪,‬‬ ‫אורי לוין‪ ,‬ליאורה מוהבן‪-‬אגסי‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬רות קורמן‪ ,‬שרון שטרסבורג‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫*תכנית הלימודים שנה א' תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫היסטוריה של הפסיכואנליזה ‪ -‬נורית לביא ששון )סמסטר א'(‬ ‫הקורס יעסוק בהיכרות‪ ,‬מתוך עדשה רחבת זווית‪ ,‬עם התפתחות התיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית לאורך מאה השנים האחרונות‪ :‬מתקופתו של פרויד‪ ,‬מייסד‬ ‫הפסיכואנליזה‪ ,‬דרך תיאוריות יחסי אובייקט )בעיקר קליין וויניקוט(‪ ,‬ופסיכולוגית העצמי )קוהוט(‪.‬‬ ‫במהלך הקורס ננסה להבין‪ ,‬כיצד השתנו לאורך התקופות והגישות השונות הבנת‬ ‫ההנעה המרכזית של האישיות‪ ,‬ראיית תהליכי התפתחות ראשוניים והבנת‬ ‫פסיכופתולוגיה‪ .‬נבחן‪ ,‬כיצד השפיעו עמדות אלה על יחסי מטפל ‪ -‬מטופל ועל‬ ‫הקליניקה‪ ,‬באמצעות חומר תיאורטי‪ ,‬דיון ושימוש בדוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫מושגי יסוד פסיכודינאמיים ‪ -‬עמי ברונסקי )סמסטר א'(‬ ‫המשתתפים יעסקו יחדיו בהעמקת החשיבה וההבנה של התערבויות פסיכואינאמיות‪,‬‬ ‫בתיאוריה ובטכניקה העומדות בבסיסה‪ .‬במהלך הקורס ייבחנו מושגי יסוד‪ ,‬כגון המסגרת‬ ‫הטיפולית וגבולותיה‪ ,‬המרחב הפסיכודינאמי‪ ,‬מאפייני נוכחות המטפל והכלים השונים‬ ‫העומדים לרשותו‪.‬‬ ‫במהלך הקורס יידונו סוגיות בטיפול‪ ,‬יעוץ והדרכה שהמשתתפים יתבקשו להביא מתוך‬ ‫עבודתם בראי המושגים הללו‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫סמינר קליני ‪ -‬עירית בנקיר‪ ,‬אילונה תימור‪ ,‬ליאורה מוהבן אגסי )שנתי(‬ ‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬ ‫בעבודה מעשית‪.‬‬ ‫בין השעות ‪) .19:00-20:30‬יתכנו שינויים בין מדריכי שנה ראשונה ושנייה(‬ ‫אמפתיה בשרות הייעוץ וההדרכה ‪ -‬רותי קורמן )סדנא מרוכזת(‬ ‫מושג האמפתיה הפך למטבע לשון יומיומי כשמדובר בהתערבויות נפשיות מכל סוג‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫שימוש זה במושג הפך במובנים רבים לשימוש יתר והפך למילה נרדפת לטוב‪,‬‬ ‫סימפתיה‪ ,‬נחמדות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הענות וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫בסדנא נרענן הכרותינו עם מושג מורכב זה‪ ,‬דרך תאורטיקנים שונים וכפי שבא לידי‬ ‫ביטוי בעבודה הקלינית‪ .‬נעסוק בשאלת יעילות האמפתיה ככלי ייעוצי והדרכתי המביא‬ ‫לשינוי‪ ,‬האם הוא אמצעי או מטרה? נבחן דוגמאות קליניות וננסה לבדוק את רוחב‬ ‫היריעה של מושג האמפתיה בפועל‪.‬‬ ‫הסדנא תתפרס על פני יומיים מרוכזים בין הסמסטרים – מועד מדוייק ימסר בהמשך‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר ב'(‬ ‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬ ‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬ ‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬ ‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי תוך‬ ‫שימוש בדוגמאות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫פסיכופתולוגיה בראי ההתפתחותי ‪ -‬ד"ר אסף טריפטו )סמסטר ב'(‬ ‫הקורס בפסיכופתולוגיה עוסק בנקודות המפגש שבין הסימפטומים הקליניים‪ ,‬הגדרות‬ ‫‪ DSM-IV‬וההבחנות הדינמיות ‪ -‬התפתחותיות של ההפרעות השונות‪.‬‬ ‫הקורס עוסק בהפרעות שונות כגון‪ :‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות דיסוציאטיביות‬ ‫וסומטומורפיות‪ ,‬מחלות אפקטיביות‪ ,‬פסיכוזות ומקצת הפרעות האישיות‪ .‬האטיולוגיה‪,‬‬ ‫המהלך‪ ,‬התמונה הקלינית והטיפול בהפרעות השונות ידונו מנקודת מבט‬ ‫אינטגרטיבית‪ ,‬המשלבת את הפן הקליני עם הפן ההתפתחותי‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫‪83‬‬ ‫*תכנית הלימודים שנה ב' תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫מלאני קליין וממשיכיה –אורי לוין )סמסטר א'(‬ ‫בקורס נדון במושגים התיאורטיים המרכזיים בהם עסקו קליין וממשיכיה‪ ,‬כגון פנטזיות‬ ‫מולדות‪ ,‬פאזות התפתחותיות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪ ,‬קנאה והכרת תודה‪ ,‬יחסי מיכל‪ -‬מוכל‬ ‫ועוד‪ .‬נבדוק את יישומם של המושגים בטיפול‪ ,‬יעוץ ובהדרכת מבוגרים במסגרות שונות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬שרון שטרסבורג )סמסטר א'(‬ ‫הקורס יעסוק במושגים הבסיסיים בחשיבתו של ויניקוט )מרחב פוטנציאלי‪ ,‬תופעות מעבר‪,‬‬ ‫שימוש באובייקט והפרדוקסים המרכזיים(‪ ,‬ובהתפתחויות אצל ממשיכי דרכו )מ‪.‬ליטל‪,‬‬ ‫בולאס‪ ,‬אוגדן ואחרים(‪ .‬נתמקד בחיבור בין המושגים התיאורטיים לביטוייהם בעבודת‬ ‫הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫סמינר קליני –אורנה אלבק‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬דתיה זיו )שנתי(‬ ‫בין השעות ‪) .18:45-20:15‬יתכנו שינויים בין מדריכי שנה ראשונה ושנייה(‪.‬‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים ‪ -‬ענת טלרנט )סמסטר ב'(‬ ‫בסמינר זה נכיר את התיאוריות העוסקות בהתפתחות הנפשית בראשית החיים‪ ,‬נסקור‬ ‫את ההתייחסויות הפסיכואנליטיות אל מצבים מנטאליים ראשוניים אלו‪ ,‬דרך הקשר אם‪-‬תינוק‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגית העצמי של קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן )סמסטר ב'(‬ ‫בקורס נלמד על תרומתו הייחודית של קוהוט לחשיבה הפסיכואנליטית ולטכניקה‬ ‫הטיפולית‪ .‬נכיר מושגים בסיסיים בתיאוריה של פסיכולוגית העצמי ונתבונן במאפייניה‬ ‫ובנוכחותם בסיטואציות טיפוליות ייעוציות והדרכתיות‪ ,‬ברוח הגישה של פסיכולוגית‬ ‫העצמי‪ ,‬דרך דוגמאות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫העברה נגדית מסייעת או מטרפדת? ‪ -‬צבי פיירמן )סמינר מרוכז(‬ ‫בסמינר ננסה להעמיק בהבנת ההעברה הנגדית‪ ,‬מהותה ומשמעותה באינטראקציה‬ ‫הטיפולית‪ ,‬ייעוצית והדרכתית דרך הדיונים התיאורטיים והקליניים‪ .‬הדיון יערך סביב ‪4‬‬ ‫מקרים שיביאו המשתתפים‪.‬‬ ‫הסדנא תתקיים בחודש יוני בתום השנה האקדמית ותתפרש על פני יומיים מרוכזים‪.‬‬ ‫*ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪84‬‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪18:45-20:15‬‬ ‫שנה א'‬ ‫ההיסטוריה של‬ ‫הפסיכואנליזה‬ ‫נ‪ .‬לביא ששון‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫בפסיכותרפיה‬ ‫ע‪ .‬ברונסקי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ע‪ .‬בנקיר‬ ‫א‪ .‬תימור‬ ‫ל‪ .‬מוהבן אגסי‬ ‫שנה ב'‬ ‫מלאני קליין וממשיכיה‬ ‫א‪ .‬לוין‬ ‫ויניקוט וממשיכיו‬ ‫ש‪ .‬שטרסבורג‬ ‫סמינר קליני‬ ‫א‪ .‬אלבק‬ ‫ד‪ .‬ברנע‬ ‫ד‪ .‬זיו‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪18:45-20:15‬‬ ‫שנה א'‬ ‫מושגים מרכזיים‬ ‫בהתערבות דינאמית‬ ‫ד"ר ח‪ .‬ישראלי‬ ‫פסיכופתולוגיה בראי‬ ‫התפתחותי‬ ‫ד"ר אסף טריפטו‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ע‪ .‬בנקיר‬ ‫א‪ .‬טימור‬ ‫ל‪ .‬מוהבן אגסי‬ ‫שנה ב'‬ ‫מצבים מנטאליים‬ ‫ראשוניים‬ ‫ע‪ .‬טלרנט‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית‬ ‫העצמי‬ ‫ת‪ .‬זיידמן‬ ‫סמינר קליני‬ ‫א‪ .‬אלבק‬ ‫ד‪ .‬ברנע‬ ‫ד‪ .‬זיו‬ ‫‪85‬‬ ‫לוח חופשות ואירועים‬ ‫היום הראשון לסמסטר א'‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת‬ ‫התעודות‬ ‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל " ההורים שחיים‬ ‫דרכי"‬ ‫חופשת חנוכה‬ ‫כנס – בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר‬ ‫כנס – בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר‬ ‫יום א'‬ ‫‪17/10/2010‬‬ ‫יום ב'‬ ‫‪25/10/2010‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪12/11/2010‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪5/12/2010‬‬ ‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר א'‬ ‫יום ג'‬ ‫‪21/12/2010‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪16/01/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫סדנא מרוכזת לשנה א' עם רותי קורמן – מועד מדויק יימסר בהמשך‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום א'‬ ‫‪20/02/2011‬‬ ‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬ ‫יום ו'‬ ‫‪11/03/2011‬‬ ‫חופשת פורים‬ ‫יום א'‬ ‫‪20/3/2011‬‬ ‫היום האחרון ללימודים לפני חופשת פסח‬ ‫היום הראשון ללימודים לאחר חופשת‬ ‫הפסח‬ ‫כנס עם ד"ר ניל אלטמן‬ ‫"על תרומתה הייחודית של הפסיכותרפיה‬ ‫הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬ ‫יום א'‬ ‫‪10/04/2011‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪01/05/2011‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪15/05/2011‬‬ ‫ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫הלימודים יסתיימו בשעה ‪18:00‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר ב'‬ ‫כנס עם ד"ר סם גרסון‬ ‫)יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום א'‬ ‫‪05/06/2011‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪17/06/2011‬‬ ‫יום ב'‬ ‫‪13/06/2011‬‬ ‫סדנא מרוכזת בת יומיים לשנה ב' עם צבי פיירמן ‪ -‬מועד מדויק יימסר בהמשך‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר ב' ‪13-‬‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫מרכזת‪ :‬מרים רוזנטל‬ ‫מטרות התכנית‪:‬‬ ‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬שנועדה להרחיב את הידע וההבנה של תהליכים‬ ‫התפתחותיים המתרחשים בעולמו הרגשי של הילד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מיועד הקורס ללימוד‬ ‫מושגים מרכזיים המאפיינים את המפגש הטיפולי‪ .‬הקורס יקנה ידע בתיאוריות‬ ‫הפסיכודינמיות והתאמתן לעבודה הטיפולית תוך שמירה על הייחודיות של המקצועות‬ ‫השונים‪ .‬התכנית כוללת קורסים תיאורטיים וסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬ ‫רופאי ילדים )‪ ,(M.D.‬פסיכולוגים חינוכיים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪,‬‬ ‫קלינאי תקשורת ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי תואר ראשון לפחות באחד‬ ‫מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של טיפול בילדים ונוער במסגרת‬ ‫טיפולית‪ .‬על המועמדים להגיש המלצות ולעבור ראיון קבלה‪ .‬יתקבלו עד ‪ 24‬מועמדים‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי ה' בין השעות ‪.09:00-14:30‬‬ ‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400-‬ש'‪.‬‬ ‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬ ‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים ומורכבת‬ ‫מהרצאות‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ותצפיות בתינוקות שילוו בעבודה קבוצתית‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי‬ ‫עיון‪ .‬כל סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬שעות במשך‬ ‫שנתיים; בנוסף‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון שייערכו במהלך כל אחת משתי שנות‬ ‫הלימוד‪ :‬כ‪ 64-‬שעות במשך שנתיים סה"כ כ‪ 400-‬שעות לימוד‪.‬‬ ‫ במשך שנתיים חייב התלמיד לערוך תצפיות בתינוקות בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬ ‫ הלימודים בסמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75%-‬של שעות הלימוד בכל‬ ‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫ עבודות יוגשו בסיום של כל שנת לימוד‪ :‬בשנה הראשונה יחויב התלמיד בהכנת עבודה‬ ‫מתוך הנושאים שמוצעים בקורסים ובשנה השנייה עבודה המסכמת את התצפיות‬ ‫בתינוקות‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬ ‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫‪Psychodynamic approaches in understanding‬‬ ‫‪the development of children‬‬ ‫‪87‬‬ ‫תנאי תש לום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ . ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס בקשת הקלות‬ ‫בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים( יש להגיש‬ ‫למזכירות התכנית עד התאריך ‪.15/09/2010‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‬ ‫רוני גופר‪ ,‬שרי דרורי‪ ,‬מיכל זלינגר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬דורית קבילי‪,‬‬ ‫רחל קלע‪ ,‬שרה רוזנבאום‪ ,‬מרים רוזנטל‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫*תוכנית הלימודים שנה ב' תשע"א ‪2010/11‬‬ ‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬טסה צדוק‪ ,‬שרי דרורי‪ ,‬מרים רוזנטל )שנתי(‬ ‫כל תלמיד‪/‬ה יערוך‪/‬תערוך תצפית שבועית בתינוק בביתו של התינוק‪ .‬התצפיות‬ ‫תכלולנה מפגש עם האם והתינוק ושעת רישום כל תצפית לאחר המפגש‪ .‬הדיון הקליני‬ ‫בתצפיות אלה יערך במסגרת קבוצת דיון קטנה‪ ,‬בה תידון התפתחות פסיכודינמית‬ ‫במערכת יחסים הורה‪/‬ילד‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בתצפית‪.‬‬ ‫יום ה'‪ ,‬בין השעות ‪.09:00-10:30‬‬ ‫"פרקים בתיאוריה של ויניקוט" – מיכל זלינגר )סמסטר א'(‬ ‫"הוא בכה כתינוק" זה‬ ‫כשרוצים לומר על צער אמיתי‪.‬‬ ‫אבל תינוק בוכה גם‬ ‫כשהוא רוצה לומר מילים פשוטות‪.‬‬ ‫לעולם לא יאמרו על תינוק‪:‬‬ ‫)יהודה עמיחי מתוך‪" :‬שירי גוף ונפש"(‬ ‫"הוא בכה כאיש גדול"‪.‬‬ ‫"הילוד ואמו‪-‬הזוג הטיפולי‪-‬הוא נושא רחב למדי‪ ,‬אך אין אני רוצה להתמקד במשימה‬ ‫של תאור הידוע על התינוק לבדו‪ .‬הנושא הנידון הוא הפסיכולוגיה‪ ,‬ואני יוצא מתוך‬ ‫הנחה שכאשר אנו רואים תינוק‪ ,‬אנו רואים גם את המשאב הסביבתי‪ ,‬ומאחוריו‪-‬את‬ ‫האם" )ד‪.‬ו‪ .‬ויניקוט ‪(1964‬‬ ‫ויניקוט מציג פרדיגמה חדשה בתוך הפסיכואנליזה בראותו את המטריצה "אם תינוק"‬ ‫כיחידה‪ .‬בכך מעביר ויניקוט את הפסיכואנליזה מן המוקד של הדחף כמניע את‬ ‫ההתפתחות האנושית אל המוקד של היחס של האדם עם סביבתו‪ .‬הוא מתאר את‬ ‫תפקידה המכריע של "האם הטובה דיה" כמגדלת ומאפשרת את הפצעת העצמיות של‬ ‫תינוקה‪ .‬עיון בכתביו של ויניקוט הוא מסע אינטלקטואלי וחוייתי בניסיון מעמיק‬ ‫ודקדקני לתהות על המורכבות של "המובן מאליו"‪ .‬הסביבה הופכת למושא‬ ‫להתבוננות אנליטית ומקבלת מקום בתוך הפסיכואנליזה המסורתית‪ ,‬בודאי רעיון‬ ‫מהפכני בזמנו‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נשלב קריאה משותפת בטקסטים ויניקוטיאניים‪ ,‬וזאת‪ -‬בניסיון להכיר‬ ‫את ההמשגות התיאורטיות ואת המשמעויות הקליניות‪-‬טכניות שלהן‪ .‬כל זאת‪,‬‬ ‫בהתייחס להתנסויות של התלמידים בתצפיות בתינוקות ובטיפול בילדים‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר א'(‬ ‫‪89‬‬ ‫המשחק‪ -‬הכלי הטיפולי בפסיכותרפיה עם ילדים ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמסטר ב'(‬ ‫מאז הבזק הגאוניות של מלאני קליין שהבחינה כי צורת הביטוי הטבעית של הילד היא‬ ‫המשחק‪ ,‬וניתן להשתמש בו כאמצעי תקשורת עם הילד‪ ,‬מקובל שהמשחק הוא כלי‬ ‫מרכזי בטיפול בילדים‪ .‬בקורס נתמקד בשלוש גישות מרכזיות למשחק‪ :‬הגישה‬ ‫הקליניאנית‪ ,‬הגישה הויניקוטיאנית והגישה ההתפתחותית של אן אלברז‪ .‬נלמד את‬ ‫התיאוריות ואת הטכניקות הנגזרות מהן‪ .‬נדון בשאלות דוגמת כיצד להיות עם הילד?‬ ‫כיצד להיות נוכח? כיצד לעשות את עבודת הפירוש וכמה לפרש את המשחק? האם‬ ‫להשתתף במשחק? ומה מקום העבודה עם ההורים?‬ ‫בקורס נקרא מאמרים של‪ :‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬אן אלברז‪ ,‬אסתר ביק‪ ,‬דינה רוזנבלט‪ ,‬מייקל‬ ‫פלדמן ואחרים‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר ב'(‬ ‫רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬ציפי קליש ‪ -‬סמינר קליני )שנתי(‬ ‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬ ‫בעבודה מעשית‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 13:00-14:30‬שנתי(‬ ‫גיל ההתבגרות ‪ -‬נגה בדנס )סדנא מרוכזת בין הסמסטרים(‬ ‫תהליכי ההתבגרות כוללים מטלות התפתחותיות שונות‪ :‬הסתגלות להבשלה מינית‬ ‫ולשינויים הגופניים השונים‪ ,‬השגת עצמאות יחסית תוך כדי יציאה מתלות מרבית‬ ‫בהורים ‪ ,‬השגת יחסי אהבה ויכולת לאינטימיות ותחילת יכולת תכנון העתיד‪ .‬מטלות‬ ‫אלו דורשות הבנייה אינטרפסיכית וגיבוש הזהות‪ .‬הבנייה זו מתקיימת תוך טלטלות‬ ‫נפשיות הנעות בין נסיגות )רגרסיות( להתקדמויות רגשיות המלוות בחרדה‪ .‬כל אלו‬ ‫מביאים את המתבגר ומשפחתו להיות בשיח רגשי סוער‪ ,‬מטלטל‪ ,‬מכאיב ומגדל‪.‬‬ ‫מטרת הסדנא היא לנסות ולהבין את מערת גיל ההתבגרות‪ ,‬וזאת‪ -‬תוך העלאת‬ ‫שאלות שונות‪ :‬האם ההתבגרות היא תחנה ברצף בין ילדות לבגרות‪ ,‬או שמדובר‬ ‫בקפיצה התפתחותית? מהו הגבול בין נורמליות ופתלוגיה בגיל זה? מהו הקשר בין‬ ‫התעוררות המיניות לבין תחושת ערך עצמי? ומהי מקומה של המשפחה בתהליך זה‬ ‫בתקופתנו?‬ ‫‪90‬‬ ‫בסדנא נעזר בשני מאמרים ‪:‬‬ ‫"השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות" – ד‪.‬ו‪ .‬וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק‬ ‫ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬ ‫"מושגים בני זמננו על התפתחות המתבגר והשלכותיהם על החינוך הגבוה" ‪ -‬ד‪.‬ו‪.‬‬ ‫וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬ ‫*יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫שנה ב' תצפיות בתינוקות‬ ‫ש‪ .‬דרורי‪ ,‬ט‪ .‬צדוק‪,‬‬ ‫מ‪.‬רוזנטל‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫פרקים בתיאוריה של‬ ‫ויניקוט‬ ‫סמינר קליני‬ ‫מ‪ .‬זלינגר‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫צ‪ .‬קליש‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫שנה ב'‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫תצפיות בתינוקות‬ ‫המשחק ‪ -‬הכלי הטיפולי‬ ‫בפסיכורפיה עם ילדים‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ש‪ .‬דרורי‪ ,‬ט‪ .‬צדוק‪,‬‬ ‫מ‪.‬רוזנטל‬ ‫ש‪ .‬רוזנבראום‬ ‫* * * * *‬ ‫‪91‬‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫צ‪ .‬קליש‬ ‫לוח חופשות ואירועים‬ ‫היום הראשון לסמסטר א'‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת‬ ‫התעודות‬ ‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל " ההורים שחיים‬ ‫דרכי"‬ ‫כנס – בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫כנס – בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬ ‫יום ה'‬ ‫‪21/10/2010‬‬ ‫יום ב'‬ ‫‪25/10/2010‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪12/11/2010‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫יום ה'‬ ‫היום האחרון לסמסטר א'‬ ‫‪13/01/2011‬‬ ‫סדנא מרוכזת לשנה א' עם נגה בדנס– מועד מדויק יימסר בהמשך‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ה'‬ ‫‪17/02/2011‬‬ ‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬ ‫יום ו'‬ ‫‪11/03/2011‬‬ ‫היום האחרון ללימודים לפני חופשת פסח‬ ‫היום הראשון ללימודים לאחר חופשת‬ ‫הפסח‬ ‫כנס עם ד"ר ניל אלטמן‬ ‫"על תרומתה הייחודית של הפסיכותרפיה‬ ‫הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬ ‫יום ה'‬ ‫‪07/04/2011‬‬ ‫יום ה'‬ ‫‪28/04/2011‬‬ ‫יום א'‬ ‫‪15/05/2011‬‬ ‫יום הסטודנט ‪ -‬ביום זה לא יתקיימו לימודים‬ ‫יום ה'‬ ‫‪26/05/2011‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר ב'‬ ‫יום א'‬ ‫‪09/06/2011‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫כנס עם ד"ר סם גרסון‬ ‫יום ב'‬ ‫‪13/06/2011‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪17/06/2011‬‬ ‫)יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר ב' ‪14‬‬ ‫‪92‬‬ ‫קורסי המשך לבוגרי‬ ‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫ושל גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם ילדים ונוער‬ ‫קורסי המשך לבוגרי התכניות "גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחות של מבוגרים"‪,‬‬ ‫"גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער" ובוגרי תכניות העשרה‬ ‫בגישה פסיכודינמית בהיקף דומה‪.‬‬ ‫הילד שבהורה וההורה שבילד ‪-‬עבודה עם הורים בראיה פסיכו‪-‬דינמית ‪ -‬עירית בנקיר‬ ‫המפגש עם הורי הילד המטופל מעלה דילמות ומורכבויות הקשורות בשאלות כגון‪ :‬מי‬ ‫הוא "הילד הממשי"‪ ,‬כיצד נתפס הילד בעיני ההורים‪ ,‬כיצד נפגש ההורה עם הילד שבו‬ ‫ומהי משמעות מפגש זה והשפעתה על יחסי ילד‪-‬הורה‪-‬מטפל‪ .‬ממוקומות אלו עולות‬ ‫שאלות כמו מי הוא המטופל‪ ,‬מהו מיקוד הטיפול‪ ,‬כיצד תבנה ותישמר הברית‬ ‫הטיפולית‪ ,‬מהם דרישות החוזה הטיפולי ‪ ,‬כיצד מתמודדים עם קונפליקט נאמנויות‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מטרת הקורס הינה להתבונן בשאלות אלו דרך קריאה ודיון בחומר תיאורטי וקליני של‬ ‫כותבים העוסקים בתחום‪ ) .‬ויניקוט‪ ,‬מנוני‪ ,‬סלמה פרייברג‪ ,‬רסטין ועוד( ודרך עבודה‬ ‫על דוגמאות קליניות שיובאו ע"י המשתתפים עצמם‪.‬‬ ‫מבנה ונושאי הקורס‪:‬‬ ‫סקירה היסטורית של עמדת הטיפול הפסיכולוגי כלפי הורים לילדים בטיפול‪.‬‬ ‫הורות כתהליך התפתחותי‪.‬‬ ‫המרחב הטיפולי ההורי ‪ -‬הבדלים בין הדרכת הורים לבין טיפול בהורים‪.‬‬ ‫המפגש של ההורה עם ילדותו שלו וראית אספקטים של העברה בינדורית‪) .‬יבחנו‬ ‫מושגים של "רוחות בחדר הילדים"‪" ,‬שיירים רדיואקטיביים"‪.(...‬‬ ‫הקורס יתקיים בסמסטר ב' בימי א' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫נשיות‪ ,‬גבריות‪ ,‬ופסיכולוגיה‪ :‬סוגיות במפגש של פסיכולוגיה ומגדר‬ ‫ד"ר חני ישראלי‬ ‫פרויד הודה באחת משיחותיו עם מארי בונפרט‪ ,‬שלמרות שעסק שלושים שנה בהבנת‬ ‫המיניות הנשית‪ ,‬הוא עדיין לא יודע לענות על השאלה‪" :‬מה רוצה האשה"?‬ ‫‪93‬‬ ‫התייחסויות רבות ומגוונות ניתנו אחרי פרויד למיניות הנשית‪ ,‬לנסיונות להתחבר‬ ‫לחווייתה של האשה ולסוגיות של נשיות וגבריות‪.‬‬ ‫בקורס נסקור את ההתייחסות לנשיות וגבריות לאורך ‪ 100‬שנים של חשיבה‬ ‫פסיכואנליטית‪ .‬נבדוק כיצד השפיעה החשיבה הפמיניסטית על תיאוריות פסיכולוגיות‪.‬‬ ‫נקרא התייחסויות של כותבים‪/‬ות שונים‪/‬ות )כגון‪ :‬פרויד‪ ,‬קארן הורני‪ ,‬ננסי צ'ודורו‪,‬‬ ‫ג'סיקה בנג'מין( לשאלה‪ :‬מה חלקם של האנטומיה והסביבה בעיצוב סטריאוטיפים‬ ‫מגדריים? נדון בהיבטים הקשורים למפגש בין פסיכולוגיה ומגדר כגון‪ :‬התפתחות‬ ‫זהות מגדרית‪ ,‬דימוי גוף‪ ,‬אמהות בראי תיאוריות שונות‪ .‬נבדוק כיצד החשיבה‬ ‫התיאורטית באה לידי ביטוי במפגש הטיפולי‪ .‬בקורס נשלב דיון תיאורטי עם דוגמאות‬ ‫קליניות‪ ,‬וצפייה בקטעי סרטים‪.‬‬ ‫הקורס יתקיים בסמסטר א' בימי ג' בין השעות ‪.18:00-19:30‬‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬קולנוע ופסיכואנליזה‪ -‬עמי ברונסקי‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬להשתמש במושגים פסיכואנליטיים על מנת לנתח יצירות מתחום‬ ‫הקולנוע והטלוויזיה‪ .‬להתבונן בהשפעתה של החשיבה הפסיכואנליטית על היצירה‬ ‫הקולנועית והטלוויזיונית‪ ,‬דרך שימוש במושגים פסיכואנליטיים לניתוח סרטי קולנוע‬ ‫וסדרות טלוויזיה‪.‬‬ ‫מסגרת הקורס‪ :‬הקורס סמסטריאלי‪ ,‬שמורכב מסקירה על המפגש שבין‬ ‫הפסיכואנליזה והקולנוע ובצפיה בסרטים ובפרקים מסדרות טלוויזיה וניתוחם‬ ‫באמצעות תיאוריות פסיכואנליטיות‪ .‬רוב השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים‬ ‫והשאר על ידי מנחה הקורס‪ .‬רשימה מוקדמת של סרטים לצפייה ומועדי ההרצאות‬ ‫התואמות תינתנה לנרשמים מראש‪.‬‬ ‫בין המרצים‪ :‬עמי ברונסקי‪ ,‬ורדה בלום‪ ,‬ד"ר יוסי טריאסט ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬‬ ‫תודר ועוד‪.‬‬ ‫הקורס יתקיים בסמסטר ב' בימי א' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫לבוגרי המסלולים הדו‪-‬שנתיים יתאפשר להירשם לקורסים בלימודים המתקדמים‬ ‫המופיעים בע"מ ‪.69-75‬‬ ‫‪94‬‬ ‫הנספחים‪:‬‬ ‫רשימת המדריכים‬ ‫עמ' ‪96-98‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת הגמר‬ ‫עמ' ‪99-103‬‬ ‫גישה לקורסים לפי שמות המורים‬ ‫ע"מ ‪104-105‬‬ ‫* * * * *‬ ‫‪95‬‬ ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫אביב אלכס‬ ‫אולמן חנה‬ ‫אוריין חנה‬ ‫אידן אלדד‬ ‫אייזן צביה‬ ‫איילון חנה‬ ‫אלבק אורנה‬ ‫אמיר אילן‬ ‫אמיתי אשר‬ ‫אפטר אלן‬ ‫אשר סילביה‬ ‫באט רוני‬ ‫בוראס אליס**‬ ‫בניטה רחל‬ ‫בנקיר עירית‬ ‫ברגר בטי‬ ‫ברגר מאיר‬ ‫ברוך חוה‬ ‫ברוך רוחמה‬ ‫בר נוף לילי‬ ‫ברקן אהובה‬ ‫גולדברג טובה‬ ‫גולדין תודר מיקי‬ ‫גלבוע דליה‬ ‫גרנק מישל‬ ‫וולקוביץ סוזנה‬ ‫ורדית וייס‬ ‫זוננס צילי‬ ‫זופניק מונה‬ ‫זכרין רות‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪B.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫אזור‬ ‫ת"א‬ ‫רחובות‬ ‫ר"ג‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫הרצליה‬ ‫רמת חן‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫גבעת סביון‬ ‫ת"א‬ ‫רמת גן‬ ‫רחובות‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫יהוד‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫רעננה‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫הוד השרון‬ ‫רשפון‬ ‫הרצליה‬ ‫ר"ג‬ ‫ת"א‬ ‫גבעתיים‬ ‫ת"א‬ ‫*מקראה‪:‬‬ ‫מ‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫☺‬ ‫‪96‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬ ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫זקס חגי‬ ‫חזקיהו יעל‬ ‫טופילסקי דיאנה‬ ‫טלר אירית‬ ‫טפר מיכל‬ ‫טפרברג יעל‬ ‫טריאסט יוסי‬ ‫טריף יעקבה‬ ‫לאור אילנה‬ ‫לוי דניאל‬ ‫לזר רינה‬ ‫ליכטמאייר מרקוס‬ ‫לרמן שוורצמן איריס‬ ‫מאואס ליליאנה‬ ‫מילר איריס‬ ‫מילר יואל‬ ‫מילר מרווין‬ ‫מילר נעמי‬ ‫מן גבי‬ ‫מסצ'יאני אלברטו‬ ‫סובול יהודית‬ ‫סיטון רות‬ ‫ספורטא ריבה‬ ‫עפר גילה‬ ‫פטרן מיקי‬ ‫פיירמן צבי‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.D‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫אזור‬ ‫כוכב יאיר‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫ראשל"צ‬ ‫ת"א‬ ‫ירושלים‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א‬ ‫צופית‬ ‫כ"ס‬ ‫ת"א‬ ‫כ"ס‬ ‫כפר שמריהו‬ ‫רמה"ש‬ ‫ת"א‬ ‫עמר‬ ‫ר"ג‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫שער הנגב‬ ‫*מקראה‪:‬‬ ‫מ‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫☺‬ ‫‪97‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬ ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫פיצ'וטקה ארנסטו‬ ‫פלורסהיים דבורה‬ ‫פרוני אמיליה‬ ‫צאן חגית‬ ‫צדוק טסה‬ ‫צפריר עדה**‬ ‫קבילי דורית‬ ‫קורמן רות‬ ‫קיטרון דוד‬ ‫קלנר נעמי‬ ‫קפלינסקי מרגי‬ ‫קרטש רינה**‬ ‫רב הון רינת‬ ‫רוז ג'רמי‬ ‫רוזנבאום שרה‬ ‫רוזנטל מרים‬ ‫רוט מירב‬ ‫ריינשרייבר חנה‬ ‫שונברגר רובי‬ ‫שור אורנה‬ ‫שור הנרי‬ ‫שטיין דניאל‬ ‫שטיינבוק מאיר‬ ‫שטראוס רונה‬ ‫שטרן דינה‬ ‫שטרסבורג שרון‬ ‫שכטר מירה‬ ‫שלקס אלינה‬ ‫שמיר תרצה‬ ‫שנבל אילנה‬ ‫שפירא רוני‬ ‫תימור אלונה‬ ‫תמרקין רחל‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ☺‬ ‫מ‬ ‫מ☺‬ ‫אזור‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א וירושלים‬ ‫יהוד‬ ‫ת"א‬ ‫גבעתיים‬ ‫הרצליה‬ ‫הרצליה‪/‬ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫רמת אילן‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫שילת‬ ‫רמה"ש‬ ‫כ"ס‬ ‫כ"ס‬ ‫ת"א‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫גבעתיים‬ ‫הרצליה‬ ‫סביון‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫כוכב‪-‬יאיר‬ ‫צורן‬ ‫ת"א‬ ‫קרית אונו‬ ‫גבעתיים‬ ‫תל השומר‬ ‫נס‪-‬ציונה‬ ‫ת"א‬ ‫כ"ס‬ ‫*מקראה‪:‬‬ ‫מ מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫** מדריך כבוד – לא פעיל‬ ‫☺‬ ‫‪98‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬ ‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫סיכום‬ ‫טיפול*‬ ‫יש להסוות פרטים מזהים של המטופל‪/‬ת‬ ‫שנה א'‪ :‬לקראת תום שנת הלימודים הראשונה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬ ‫למדריך האישי‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה ‪) .‬ראה נספח‪ ,‬עמ' ‪.(101‬‬ ‫התוכן‪ :‬סיכום הטיפול יתמקד בהיבטים‪ ,‬בשאלות ובלבטים שעלו בטיפול‪ ,‬בחלקה של‬ ‫ההדרכה בתהליך הלמידה והטיפול ובהקשרים שבין תהליך ההדרכה ותהליך הטיפול‪.‬‬ ‫ההליך‪ :‬סיכום הטיפול יערך באופן עצמאי ע"י התלמיד ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬ ‫היקף העבודה ‪ 6-5‬עמודים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם העתק למזכירות‪.‬‬ ‫• הגשת סיכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫• במידה והתלמיד מעדיף שהסיכום יקרא על ידי קורא אחר‪ ,‬ולא על ידי‬ ‫המדריך‪ ,‬הוא מתבקש לפנות לשם כך ליו"ר וועדת עבודות גמר‪.‬‬ ‫שנה ב'‪ :‬לקראת תום שנת הלימודים השנייה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬ ‫למדריך האישי‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה‪) .‬ראה נספח‪ ,‬עמ' ‪.(101‬‬ ‫התוכן‪ :‬בדומה לסיכום הטיפול של שנה ראשונה‪ ,‬עם הרחבה תיאורטית של רעיון או מושג‬ ‫שעולה מתוך העבודה הטיפולית‪ ,‬והדגמה כיצד בא רעיון זה לידי ביטוי בעבודת‬ ‫הטיפול וההדרכה‪.‬‬ ‫ההליך‪ :‬הסיכום יערך ע"י התלמיד באופן עצמאי ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬ ‫היקף העבודה הינו ‪ 8-7‬עמודים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬המדריך האישי יקרא את סיכום הטיפול וייתן את המשוב לתלמיד עם העתק‬ ‫למזכירות‪.‬‬ ‫• הגשת העבודה הינה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫המלצה‪ :‬במידה והתלמיד ירצה‪ ,‬ניתן לבחור מהרעיונות שעולים מהסיכום נושא להרחבה‬ ‫לעבודת גמר‪ .‬המדריך והמודרך יוכלו לגבש רעיון להצעת לעבודה‪ ,‬מחשבה על‬ ‫מתאים לנושא וצעדי המשך נוספים להתחלת כתיבה‪ .‬ניתן לפנות גם לכל אחד‬ ‫מחברי ועדת עבודות גמר לקבלת עזרה בחיבור למנחה לעבודה‪.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫עבודת‬ ‫גמר*‬ ‫‪ .1‬לאחר שגיבש התלמיד רעיון לעבודת גמר‪ ,‬ונוצר קשר עם מנחה‪ ,‬על התלמיד‬ ‫להעביר את הצעתו לועדת עבודות גמר‪ .‬צוות עבודות גמר מהווה מקום מסייע במידה‬ ‫וישנן שאלות במהלך הכתיבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאשר החליטו הכותב והמנחה שהעבודה מוכנה כטיוטא ראשונה לקריאה‪ ,‬יועבר‬ ‫עותק אחד למזכירות התכנית )ראה נספח בעמוד ‪ .(102‬עותק זה יועבר לקריאה‬ ‫ראשונה‪.‬‬ ‫‪ .3‬במידה והקורא הראשון יעלה הצעה לתיקונים‪ ,‬יעביר הצעתו לכותב‪ .‬לאחר‬ ‫שהעבודה תוקנה בהתאם‪ ,‬יגיש הכותב שתי עבודות מתוקנות למזכירות‪ .‬העותק השני‬ ‫יועבר לקורא נוסף‪.‬‬ ‫‪ .4‬עם סיום הקריאה ואישורה של העבודה‪ ,‬יפגשו שני הקוראים עם התלמיד למפגש‬ ‫משוב‪ .‬לאחר המפגש הם יסכמו את חוות דעתם בכתב‪ .‬חוות הדעת תועבר לתלמיד‪,‬‬ ‫ליו"ר ועדת עבודות גמר ולמדריך העבודה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מפגש זה מהווה את סיום חובותיו של התלמיד לתכנית‪ ,‬ולאחריו הוא יכנס‬ ‫לרשימת בוגרי התכנית ויהיה זכאי לתעודה בכנס פתיחת שנה"ל העוקבת‪.‬‬ ‫* הוועדה תעשה מאמץ להתאים את הקוראים לגישה לפיה נכתבה העבודה‪.‬‬ ‫מבין עבודות הגמר תיבחר עבודה שתימצא מתאימה להרצאה בערב פתיחת שנה"ל‬ ‫הבאה )זאת כמובן במידה והכותב ירצה ובאישורו(‪.‬‬ ‫* עבודת הגמר הינה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בוגר התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫* לא ניתן להגיש כעבודת גמר לתכנית‪ ,‬עבודה שהוגשה כבר במסגרת אחרת‪.‬‬ ‫* במידה והכותב ירצה להרחיב את עבודתו למאמר‪ ,‬הוא מוזמן לפנות לצוות עבודות גמר‬ ‫לקבלת סיוע ‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לתלמידים אשר סיימו לימודיהם בתוכנית ללא הגשת עבודה וירצו להגישה‬ ‫במועד אחר‪ ,‬תהיה הגשה זו כרוכה בתשלום של ‪) ₪ 1750‬נכון לרגע זה(‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫דוגמת הכותר של סיכום טיפול ‪ /‬הצעה לעבודת גמר‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫סיכום טיפול‬ ‫)לשנים א' – ב'(‬ ‫מוגש ע"י‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מס' הטלפון‬ ‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬ ‫‪.‬‬ ‫תלמיד‪/‬ית שנה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מדריך‪/‬ה‪:‬‬ ‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬ ‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬ ‫‪101‬‬ ‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר‪ .‬הדוגמה באנגלית ראה מעבר לדף‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫נושא העבודה באותיות מודגשות‬ ‫מוגש כעבודת גמר לקבלת‬ ‫תעודה בפסיכותרפיה‬ ‫ע"י‪) :‬שם הכותב(‬ ‫מנחה העבודה‪) :‬שם המנחה(‬ ‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬ ‫‪102‬‬ ‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר מהצד האנגלי‬ Tel Aviv University Sackler Faculty of Medicine School of Continuing Medical Education Program of Psychotherapy Title (Capital letters) Presented in partial fulfillment of the requirements for a Diploma in Psychotherapy Submitted by: (Name of the Author) Supervised by: (Name of Supervisor) Date: Month, Year 103 ‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬ ‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )א‪-‬ל(‬ ‫אביב אלכס‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18,78‬‬ ‫אהרוני חגית‬ ‫עמ'‬ ‫‪74‬‬ ‫גלבוע דליה‬ ‫גרין אריה‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,7,18‬‬ ‫‪43,45,46,59,63‬‬ ‫אולמן חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪52,54‬‬ ‫גרנק מישל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,8,16,34,38‬‬ ‫אטינגר ברכה‬ ‫עמ'‬ ‫‪69‬‬ ‫דיאמנט אילן‬ ‫עמ'‬ ‫‪69‬‬ ‫אידן אלדד‬ ‫עמ'‬ ‫‪59,60,63,66,67‬‬ ‫דורבן יהושע‬ ‫עמ'‬ ‫‪55,59,67,69,77‬‬ ‫אייזן צביה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,43,45,46,48‬‬ ‫דורון עדיאל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,7,18,78‬‬ ‫אלבק אורנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 6,15,21,81,84,85‬דיטרוי אנקה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,23,36‬‬ ‫אמיר אילן‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 6,15,26,34,42,55‬דרורי שרי‬ ‫עמ'‬ ‫‪88,89,91‬‬ ‫אמיר דנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,31,35‬‬ ‫היימן מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫‪72‬‬ ‫אמיתי אשר‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,26,34‬‬ ‫הירשפלד אסתר עמ'‬ ‫אשל עפרה‬ ‫עמ'‬ ‫‪55,56,58,69‬‬ ‫באט רוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 6,14,20,37,52,94‬וייס וונדי‬ ‫הלוי סנדרה‬ ‫‪7,18‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪52,54‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,27,38‬‬ ‫בדנס נגה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,21,39,90,92‬‬ ‫וקשטיין חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,15,23,38,55,57,58‬‬ ‫בידרמן שלמה‬ ‫עמ'‬ ‫‪77‬‬ ‫זיו דתיה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,81,84,85‬‬ ‫בירן חני‬ ‫עמ'‬ ‫‪51,75‬‬ ‫זופניק מונה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,27,36‬‬ ‫בן פזי נחמה‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,50‬‬ ‫זיידמן תמר‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,19,59,60,81,84‬‬ ‫בניה צילה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,31,36,43,47‬‬ ‫זכרין רות‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫בנקיר עירית‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,81,82,85,93‬‬ ‫זלינגר מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫ברגשטיין אבנר‬ ‫עמ'‬ ‫‪57‬‬ ‫חזן מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫‪88,89,91‬‬ ‫‪15,24, 36, 59, 60,‬‬ ‫‪61, 67, 70, 71‬‬ ‫ברגשטיין משה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,22,38‬‬ ‫חמיצר‪-‬לובושיץ ניני‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,47,49,50‬‬ ‫ברמן אבי‬ ‫עמ'‬ ‫‪51‬‬ ‫חנין יעל‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,50‬‬ ‫ברנע דורית‬ ‫עמ'‬ ‫‪81,84,85‬‬ ‫חסון‪-‬כץ אורלי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫ברנע תמר‬ ‫עמ'‬ ‫‪52,54‬‬ ‫טופילסקי דיאנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫ברק מלמד עדית‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,27,34‬‬ ‫טורקניץ ידידה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,70‬‬ ‫ברקן אהובה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,34,38,71‬‬ ‫טלרנט ענת‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,14,18,37,55,81,84‬‬ ‫גבריאלי‪-‬רחבי איריס‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,22,36‬‬ ‫טפר מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,34,38‬‬ ‫גוטמן‪-‬אבנר נטע‬ ‫עמ‬ ‫‪43,44,48‬‬ ‫טרבס אילן‬ ‫עמ'‬ ‫‪52,53,71,78‬‬ ‫גודר ליאורה‬ ‫עמ'‬ ‫‪59,65,67,77‬‬ ‫טריאסט יהודית‬ ‫עמ'‬ ‫‪55,57‬‬ ‫גולדיוק הוגו‬ ‫עמ'‬ ‫טריאסט יוסי‬ ‫גולדין תודר מיקי‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,22,36‬‬ ‫‪6,7,13,14,15,20,30‬‬ ‫טריף יעקבה‬ ‫‪36,37,79,80,81,94,99‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,17,34,94‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪75‬‬ ‫גורביץ חיותה‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,28,36,52,53‬‬ ‫לאור אילנה‬ ‫‪55,56‬‬ ‫‪104‬‬ ‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"א ‪20109/2011‬‬ ‫המשך‬ ‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )ל‪-‬ת(‬ ‫‪ 6,15,28,38,69,78‬פרי‪-‬פיאמנטה ענת עמ'‬ ‫לוי דניאל‬ ‫עמ'‬ ‫לוין אורי‬ ‫עמ'‬ ‫‪81,84,85‬‬ ‫פריאל ביאטריס‬ ‫‪59,60‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,32,36,55,57,75‬‬ ‫לביא ששון נורית‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 6,14,18,37,81,82‬צאן חגית‬ ‫עמ'‬ ‫לזר רינה‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 8,15,29,36,52,69,77‬צדוק טסה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,34,38‬‬ ‫‪43,45,46,48,49,55,‬‬ ‫‪57,88,89,91‬‬ ‫לנדאו משה‬ ‫עמ'‬ ‫‪55,57,75‬‬ ‫קבילי דורית‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,88‬‬ ‫לנדאו‪-‬פרכטר אתי‬ ‫עמ'‬ ‫‪69‬‬ ‫קורמן רותי‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,15,30,36,81,82,86‬‬ ‫מאיר‪-‬טפרברג יעל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,34,38‬‬ ‫קיטרון דוד‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,34,38‬‬ ‫מולד גרשון‬ ‫עמ'‬ ‫‪69‬‬ ‫קלע רחל‬ ‫עמ'‬ ‫‪59,88‬‬ ‫מיכאלסון תרצה‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18‬‬ ‫קפלינסקי מרגי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,13,14,17,20,38‬‬ ‫מילר איריס‬ ‫עמ'‬ ‫מילר יואל‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 43,45,46,88,90,91‬קריצ'מן אלי‬ ‫‪6,13,16,34,38,42,43‬‬ ‫רבניצקי אבי‬ ‫‪45,46,48,55,56,57‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,59‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,24,38‬‬ ‫מילר נעמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫רוז ג'רמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,34,38‬‬ ‫מלניק אירנה‬ ‫עמ'‬ ‫רוזנטל מרים‬ ‫מן גבי‬ ‫עמ'‬ ‫‪52,54‬‬ ‫‪14,19,34,59,64,‬‬ ‫רוט מירב‬ ‫‪67‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪79,87,88,89,91‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,14,18,38‬‬ ‫מנדלוביץ שלמה‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪73‬‬ ‫סגל יעל‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,34,38,43‬‬ ‫ריינשרייבר חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,16,18,34,37,38‬‬ ‫סגל רות‬ ‫עמ'‬ ‫‪55,56,58‬‬ ‫שונברגר רובי‬ ‫עמ'‬ ‫‪75‬‬ ‫סובול יהודית‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫שור אורנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪7‬‬ ‫סמולינסקי שרי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫שור הנרי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,59‬‬ ‫ספורטא ריבה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫שור נילי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,34,38‬‬ ‫עציון נעמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18‬‬ ‫שטיינבוק מאיר‬ ‫עמ'‬ ‫‪69‬‬ ‫פטרן מיקי‬ ‫עמ'‬ ‫‪59,61‬‬ ‫שטרסבורג שרון‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,7,81,84,85‬‬ ‫פיירמן צבי‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,44,81,84,86‬‬ ‫שילוח רז חמוטל‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,25,36‬‬ ‫פלגי הקר ענת‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,29,34‬‬ ‫שלגי בועז‬ ‫עמ'‬ ‫פרגו גופר עמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪51‬‬ ‫שלקס אלינה‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,20,34,52,69‬‬ ‫‪6,16,32,39,55,57‬‬ ‫‪58,69‬‬ ‫פרגו גופר רוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪88,90,91‬‬ ‫שנבל אילנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18‬‬ ‫פרוהוף טליה‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,45,46,48‬‬ ‫תימור אילונה‬ ‫עמ'‬ ‫‪81,82,85‬‬ ‫‪ 6,7,14,17,34,77,78‬רולניק ערן‬ ‫‪105‬‬