התכנית לפסיכותרפיה - אוניברסיטת תל אביב

‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫התכנית לפסיכותרפיה‬
‫ידיעון תש ע " ב ‪2011/2012‬‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫כתובת ומקום הלימודים‪:‬‬
‫התכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫ת"ד ‪ 39040‬תל אביב ‪.69978‬‬
‫טלפונים‪03-6406853 ,03-6409902 :‬‬
‫פקסימיליה‪03-6406387 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אתר התכנית‪www.medicine.tau.ac.il/psychotherapy:‬‬
‫עורכת הידיעון‪:‬‬
‫עוזרת עריכה‪:‬‬
‫עוזרת עריכה‪:‬‬
‫שוש אבירם ‪ -‬רכזת התכנית‬
‫גלית בן‪-‬יהודה ‪ -‬לימודי תעודה‬
‫שני האן ‪ -‬לימודים מתקדמים‬
‫‪2‬‬
‫יו"ר הוועד המנהל‪:‬‬
‫ד"ר גיורא ירון‬
‫יו"ר חבר הנאמנים‪:‬‬
‫הארוי מ‪.‬קרוגר‬
‫***‬
‫רקטור‪:‬‬
‫פרופ' אהרון שי‬
‫נשיא‪:‬‬
‫פרופ' יוסף קלפטר‬
‫פרו‪-‬רקטור‪:‬‬
‫פרופ' דני לויתן‬
‫סגן רקטור‪:‬‬
‫פרופ' דינה פריאלניק‬
‫סגן נשיא למחקר ופתוח‪:‬‬
‫פרופ' אהוד גזית‬
‫דקאן סטודנטים‪:‬‬
‫פרופ' יואב אריאל‬
‫***‬
‫מזכירה אקדמית‪:‬‬
‫מריאנה שדה‬
‫מנהל כללי‪:‬‬
‫מרדכי כהן‬
‫נציב קבילות סטודנטים‪:‬‬
‫פרופ' רות סתוי‬
‫ראש ביה"ס‬
‫ללימודי המשך ברפואה‬
‫פרופ' יחיאל לבקוביץ‬
‫דקאן הפקולטה לרפואה‬
‫פרופ' יוסף מקורי‬
‫יו"ר ועדת הוראה‬
‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫יפורסם בהמשך‬
‫משנה מנהלי לדקאן‬
‫יעל קיילין‬
‫מרכזת ביה"ס‬
‫ללימודי המשך ברפואה‬
‫סוניה כשר‬
‫ראש התוכנית‬
‫לפסיכותרפיה‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫מרכזת התוכנית‬
‫לפסיכותרפיה‬
‫שוש אבירם‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫סגל התכנית‪ ,‬חברי הועדות‬
‫‪6‬‬
‫תכניות הלימודים‬
‫‪8‬‬
‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫מטרת הלימודים‬
‫‪9‬‬
‫‪9.‬‬
‫תנאי רישום וקבלה‬
‫מסגרת הלימודים‬
‫‪10‬‬
‫‪.‬‬
‫רישום לקורסים‬
‫‪11‬‬
‫תנאי תשלום‬
‫‪12‬‬
‫פגישות עם מורים מלווים‬
‫‪13‬‬
‫הדרכה וסיכומה‬
‫‪13‬‬
‫קבלת תעודה‬
‫‪13‬‬
‫מבנה הלימודים‬
‫‪14‬‬
‫‪ .1‬קורסי חובה‬
‫שנה א'‬
‫‪17‬‬
‫שנה ב'‬
‫‪20‬‬
‫שנה ג'‬
‫‪21 .‬‬
‫‪ .2‬קורסי בחירה‬
‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬
‫‪22‬‬
‫‪.‬‬
‫טכניקה וקליניקה‬
‫התפתחות‬
‫‪28‬‬
‫‪33‬‬
‫לוח שנה"ל ‪2011/2012‬‬
‫‪35‬‬
‫‪.‬‬
‫מערכת שעות סמסטר א'‬
‫סדנאות מרוכזות בחופשה בין הסמסטרים ובסוף השנה‬
‫מערכת שעות סמסטר ב'‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫תוכן עניינים )המשך(‬
‫לימודים מתקדמים‬
‫‪41‬‬
‫מסלולי התמחות‬
‫‪42‬‬
‫תנאי תשלום‬
‫‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬
‫‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬
‫ח‪67‬‬
‫קורסי המשך והעשרה‬
‫‪69‬‬
‫תנאי תשלום‬
‫‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫הקריאה בכתבי פרויד‬
‫‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬
‫‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪73.‬‬
‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬
‫‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬
‫‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬
‫‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫לוח מועדים ללימודים המתקדמים לשנת תשע"ב‬
‫‪77‬‬
‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫‪78‬‬
‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫‪79‬‬
‫לימודי תעודה בגישה פסיכודינמית )דו‪-‬שנתי(‬
‫‪82‬‬
‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‬
‫‪83.‬‬
‫‪90 .‬‬
‫נספחים‬
‫רשימת המדריכים‬
‫‪100‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬
‫‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫דוגמת השער של סיכום טיפול‬
‫‪105.‬‬
‫דוגמת השער של עבודת גמר עברית ‪ /‬אנגלית‬
‫‪106‬‬
‫‪108 .‬‬
‫רשימת המורים עם הפניה לקורס‬
‫‪5‬‬
‫ועדת הוראה‬
‫ראש התכנית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫רכזת התכנית – שוש אבירם‬
‫נילי שור‬
‫ד"ר אילן אמיר‬
‫ד"ר בעז שלגי‬
‫יואל מילר‬
‫אלינה שלקס‬
‫מרגי קפלינסקי‬
‫מיקי גולדין ‪ -‬תודר‬
‫ועדת קבלה‬
‫יו"ר אלינה שלקס‬
‫נורית לביא‬
‫ד"ר אילן אמיר‬
‫ד"ר דניאל לוי‬
‫צביה אייזן‬
‫יעל מאיר טפרברג‬
‫אורנה אלבק‬
‫יואל מילר‬
‫ד"ר רוני באט‬
‫נעמי מילר‬
‫ברקן אהובה‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫יהודית סובול‬
‫ד"ר דליה גלבוע‬
‫יעל סמואל‬
‫ד"ר מישל גרנק‬
‫ד"ר שרי סמולינסקי‬
‫ד"ר עדיאל דורון‬
‫ריבה ספורטא‬
‫חנה וקשטיין‬
‫מרגי קפלינסקי‬
‫דתיה זיו‬
‫ד"ר אלי קריצ'מן‬
‫רות זכרין‬
‫ג'רמי רוז‬
‫אורלי חסון ‪ -‬כץ‬
‫מירב רוט‬
‫דיאנה טופילסקי‬
‫ד"ר הנרי שור‬
‫ידידה טורקניץ‬
‫נילי שור‬
‫ענת טלרנט‬
‫שרון שטרסבורג‬
‫מיכל טפר‬
‫‪6‬‬
‫ועדת עבודות גמר וסיכומי טפול*‬
‫יו"ר‪ :‬מיקי תודר‪-‬גולדין‬
‫דורית קבילי‬
‫יעל חזקיהו‬
‫רות קורמן‬
‫איריס לרמן‬
‫אורנה שור‬
‫אלברטו מסצ'יאני‬
‫שרון שטרסבורג‬
‫דבורה פלורסהיים‬
‫*יתכנו שינויים בהרכב הוועדה‪.‬‬
‫ועדת אתיקה‬
‫יו"ר אילנה שנבל‬
‫ד"ר אלכס אביב‬
‫תרצה מיכאלסון‬
‫ד"ר דליה גלבוע‬
‫ד"ר עדיאל דורון‬
‫אסתר הירשפלד‬
‫ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‬
‫ועדה למתן הקלות בשכ"ל‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫שוש אבירם‬
‫סוניה כשר‬
‫‪7‬‬
‫תכניות הלימודים *‬
‫בסוף שנות ה‪ 60-‬התעורר בקרב הקהילה הפסיכותרפויטית בארץ צורך בהקמת מוסד‬
‫לימודי‪ ,‬אשר יעניק הכשרה מקיפה תיאורטית ומעשית לאנשי בריאות הנפש‪ ,‬העוסקים‬
‫בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫החזון קרם עור וגידים בהשקעתם הרבה של פרופ' פרנץ בריל ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫פרופ' אלברטה שליטא‪ ,‬אז יועצת לארגון הבריאות הבינלאומית ופרופסור לפסיכיאטריה‬
‫באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬פרופ' לאון גרינברג‪ ,‬שחי באותו זמן בארגנטינה ופרופ' אדי רוזנברג‬
‫ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬עזרתם התבטאה לא רק בהקמת החוג‪ ,‬אלא במעורבות‬
‫רבה ותמיכה בהתפתחות החוג לשלב של עצמאות מחשבתית וארגונית‪.‬‬
‫החוג לפסיכותרפיה נוסד בשנת ‪ 1971‬ובסתיו של אותה שנה מחזור ראשון של ‪20‬‬
‫תלמידים החל ללמוד‪ ,‬כאשר פרופ' בריל היה ראש החוג ופרופ' שליטא יו"ר ועדת הוראה‪.‬‬
‫במקביל נוסדה תכנית הדרכה והוראה לאנשי הסגל‪ ,‬אשר החלה לפעול בשנת ‪1971‬‬
‫בניהולו של פרופ' אדי רוזנברג ז"ל‪ ,‬לימים ראש‪-‬החוג השני‪.‬‬
‫במהלך השנים עמדו בראש התוכנית‪ :‬פרופ' פרנץ בריל‪ ,‬פרופ' אדי רוזנברג‪ ,‬פרופ' אבנר‬
‫אליצור‪ ,‬ד"ר מקס שטרן‪ ,‬ד"ר רינה קרטש‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪.‬‬
‫הלימודים בתכנית לפסיכותרפיה מתקיימים במסגרות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫תכנית זו מקנה לבוגרים תעודה בפסיכותרפיה‬
‫ב‪.‬‬
‫לימודים מתקדמים *‬
‫התכנית מיועדת לבוגרים של תכניות יסוד בפסיכותרפיה‪ ,‬לחברי סגל ולאנשי מקצוע בכירים‪.‬‬
‫הלימודים במסלולי ההתמחות מקנים לבוגרים תעודה מאוניברסיטת תל אביב‬
‫לימודי תעודה )דו‪-‬שנתי(‬
‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים ‪.‬‬
‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוראה בחוגים אחרים בביה"ס לרפואה‬
‫מיועדת לרופאים מתמחים‪.‬‬
‫* יתכנו שינויים בתכניות הלימודים‬
‫‪8‬‬
‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫מטרת הלימודים‬
‫מטרת הלימודים היא להקנות ידע מעמיק ומקיף בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ולעובדים סוציאליים‪-‬פסיכיאטריים‪.‬‬
‫המציאות בה אנו חיים כמטפלים‪ ,‬הן זו ה"עובדתית" הנפרשת לפנינו בעבודתנו‬
‫היומיומית והן זו התיאורטית‪ ,‬האמורה לסייע לנו בהבנה טובה של תופעות נפשיות‬
‫ואינטראקציות אנושיות‪ ,‬נעשית מורכבת יותר ויותר‪.‬‬
‫אנו רואים את התכנית לפסיכותרפיה כנוטלת חלק בתהליך עיצוב אישיותו הטיפולית‬
‫של התלמיד‪ .‬לשם כך מושם דגש הן על פסיכותרפיה אישית‪ ,‬הדרכה אישית וקבוצתית‪,‬‬
‫וליווי אישי של כל תלמיד במהלך לימודיו‪ ,‬והן על חשיבה תיאורטית מקיפה ומעמיקה‪.‬‬
‫התכנית מכוונת לחשוף את הלומד למורכבות החשיבה הפסיכואנליטית על קולותיה‬
‫השונים‪ ,‬תוך התבוננות רציפה בקליניקה של כל אחד מאתנו‪ .‬ברצוננו להיות מעין סדנא‬
‫לפיתוח קול טיפולי אישי ובאותה עת‪-‬מבוסס ידע‪ .‬רב קוליות זו באה לידי ביטוי גם בהרכב‬
‫סגל ההוראה וההדרכה‪ ,‬בתכני הקורסים המוצעים הן כקורסי חובה והן כקורסי בחירה‪,‬‬
‫ובאופן בו מעוצבת תכנית ההוראה‪ .‬קולם של התלמידים הנו מרכיב בחשיבה על התכנית‬
‫עצמה‪.‬‬
‫ת נא י רי ש ום וקב לה‬
‫רשאים להירשם‪:‬‬
‫א‪ .‬רופאים‪ :‬רופאים‪ ,‬בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה או מתמחים בפסיכיאטריה לאחר‬
‫לפחות שנת התמחות אחת ושלמדו לפחות שנה בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי‬
‫המשך ברפואה‪ .‬נדרש ניסיון של עבודה פסיכותרפויטית בגישה דינמית במהלך לפחות‬
‫שנה אחת עם לפחות שני מטופלים‪ ,‬בעת תחילת ההרשמה‪.‬‬
‫משנה"ל ‪ 2012-13‬המתמחים בפסיכיאטריה יידרשו להיות‪ ,‬במועד תחילת הלימודים‪,‬‬
‫אחרי שנתיים של התמחות ושנתיים בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי המשך‬
‫ברפואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסיכולוגים‪ :‬פסיכולוגים קליניים או פסיכולוגים‪ ,‬בעלי תואר שני בפסיכולוגיה במסלול‬
‫הקליני‪ ,‬הנמצאים בעת ההרשמה לפחות שנתיים בהתמחות בפסיכולוגיה קלינית‬
‫במוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬
‫ג‪ .‬עובדים סוציאליים‪ :‬עובדים סוציאליים‪ ,‬בעלי תואר שני במסלול "בריאות הנפש"‪ ,‬לאחר‬
‫שלוש שנות ניסיון בפסיכותרפיה בהיקף של חצי משרה לפחות‪ ,‬במוסדות מוכרים להתמחות‬
‫בפסיכיאטריה או בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫• מכל מועמד נדרש ניסיון מקצועי בפסיכותרפיה באוריינטציה דינאמית‪.‬‬
‫• מכל מועמד נדרשת פסיכותרפיה אישית של לפחות שנה במועד ההרשמה‪.‬‬
‫• במקרה ובו תלמיד בתוכנית‪ ,‬המצוי בשלבי ההתמחות )התמחות בפסיכולוגיה‬
‫קלינית או בפסיכיאטריה( מתכנן להפסיק )באופן זמני או לצמיתות( את התמחותו‪,‬‬
‫עליו להודיע על כך למזכירות התוכנית כשלושה חודשים טרם הפסקת‬
‫ההתמחות‪ .‬במקרה של הפסקת ההתמחות‪ ,‬תידון בועדת ההוראה שאלת המשך‬
‫לימודיו של התלמיד‪ .‬עם שובו של התלמיד להתמחות )תוך שלוש שנים לכל היותר‬
‫ממועד הפסקת התמחותו(‪ ,‬יוכל להמשיך לימודיו בתכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫מסגרת הלימודים‬
‫תכנית הלימודים מתוכננת לשלוש שנים*‪ ,‬בהן נדרש מהלומד‪:‬‬
‫‪ 24 .1‬יחידות לימוד סמסטריאליות הכוללות‪ 10 :‬שיעורי חובה‪ 8 ,‬שיעורי בחירה‬
‫)הכוללים קורסים סמסטריאליים וסדנאות מרוכזות( ו‪ 6 -‬סמינרים קליניים‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי פסיכותרפיות )לפחות( בכל שנת לימוד‪.‬‬
‫‪ .3‬הדרכה אישית בכל שנת לימוד ‪.‬‬
‫‪ .4‬בסוף שנות לימוד א' וב' נדרשת עבודת סיכום טיפול‪) .‬ראה עמ' ‪(103‬‬
‫‪ .5‬השתתפות ביום קליני מרוכז – סיום ופרידות )שנה ג'(‪.‬‬
‫‪ .6‬הגשת עבודת גמר עם סיום הלימודים‪ .‬לאחר ההגנה עליה‪ ,‬יהא‪/‬תהא התלמיד‪/‬ה‬
‫זכאי‪/‬ת לתעודה בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫שיעורי החובה מתקיימים בימי ב'‪.‬‬
‫שיעורי הבחירה‪ ,‬המתקיימים בימי ב' מיועדים לתלמידי שנים ב'‪ ,‬ו‪-‬ג' בלבד‪ .‬לימודי‬
‫הבחירה ביום ה' בסמסטר ב' מיועדים לכל התלמידים )כולל תלמידי הלימודים‬
‫המתקדמים‪ ,‬אשר יתקבלו על בסיס מקום פנוי(‬
‫בחופשה בין הסמסטרים ובתחילת חופשת הקיץ יתקיימו סדנאות מרוכזות הכלולות‬
‫בשיעורי הבחירה‪.‬‬
‫במהלך השנה יתקיימו ימי עיון והרצאות לסגל‪ ,‬לבוגרים ולתלמידי התכנית‪.‬‬
‫בשנת לימודים חלקית‪ ,‬על התלמיד להשתתף בעדיפות יורדת‪ :‬בהדרכה‬
‫קבוצתית; קורסי חובה; קורסי בחירה‪ .‬לימודים חלקיים דורשים אישור מוקדם של‬
‫מזכירות התכנית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫רישום לקורסים*‬
‫בניית מערכת השעות מתקיימת לפני תחילת שנת הלימודים‪ .‬חברי ועדת ההוראה‪,‬‬
‫ייעצו התאמת מערכת אישית לכל תלמיד‪ .‬סדר הזימון לייעוץ נקבע לפי הניקוד )מספר‬
‫יחידות לימוד( שהתלמיד צבר במשך השנים הקודמות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חובה על התלמידים הנרשמים לשנים ב'‪ ,‬ג' להגיש ביום הייעוץ אישור על‬
‫מסירת סיכום טיפול למדריך האישי )ראה עמ' ‪.(103‬‬
‫במהלך ‪ 3‬שנות הלימוד‪ ,‬ישתתפו התלמידים ב‪ 6 -‬סדנאות מרוכזות‪:‬‬
‫שנה א' ‪ 2 -‬סדנאות חובה ‪ -‬סדנת אתיקה המתקיימת בסוף סמסטר א' והמזכה‬
‫בנקודה‪ ,‬וסדנא מרוכזת בפסיכותרפיה המתקיימת בסמסטר קיץ והמזכה בנקודה‪.‬‬
‫שנים ב' ו‪-‬ג '‪ 2 -‬סדנאות בכל שנה‪.‬‬
‫תלמידים אשר לא יגישו אישור על הגשת עבודת סיכום ביום הייעוץ‪ ,‬תישלל‬
‫זכותם לבחירת הקורסים ביום הייעוץ‪.‬‬
‫ניתן לערוך שינויים בתכנית הלימודים עד השבוע השני בסמסטר )לשנים ב' ו‪-‬ג'‬
‫בלבד(‪.‬‬
‫ניתן לבטל השתתפות בסדנא מרוכזת בחופשת הסמסטר עד שבועיים לפני סוף‬
‫הסמסטר הראשון‪ .‬את הסדנאות המרוכזות בקיץ ניתן לבטל עד חודש ימים לפני סיום‬
‫שנה"ל‪ .‬סדנאות החובה לשנה א' אינן ניתנות לביטול‪.‬‬
‫ההרשמה להמשך הלימודים מותנית במילוי כל דרישות התכנית‪.‬‬
‫*פתיחת קורסי הבחירה והסדנאות מותנית במספר מינימום של נרשמים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תנאי תשלום *‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור ‪ 24‬הנקודות הנדרשות‪ ,‬כולל ההדרכה האישית‪ ,‬הוא כדלהלן‪:‬‬
‫שנה א'‬
‫שנה ב'‬
‫שנה ג'‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫ב‪ .‬תלמידים שלא משלימים את ‪ 24‬הנקודות הנדרשות בשלוש שנים ומפצלים‬
‫לימודיהם עד חמש שנות לימוד‪ ,‬יחויבו לפי‪:‬‬
‫שנה ד'‬
‫שנה ה'‬
‫‪ 25%‬שכ"ל‬
‫‪ 25%‬שכ"ל‬
‫‪.₪ 3,500‬‬
‫‪.₪ 3,500‬‬
‫ג‪ .‬תלמידים‪ ,‬המגישים התחייבות לתשלום שכ"ל ממקום העבודה‪ ,‬מתבקשים להשלים‬
‫את ההפרש בין התחייבות מקום העבודה לבין שכר הלימוד שנקבע ביום הרישום‪.‬‬
‫יש להגיש את ההתחייבות ביום הרישום‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשך ההדרכה האישית בסמסטר קיץ )לבחירה( מותנה בתשלום נוסף של ‪.₪ 2,000‬‬
‫ה‪ .‬הגשת עבודת גמר במועד מאוחר יותר מתום שנת הלימודים הרביעית‪ ,‬כרוכה‬
‫בתשלום של ‪.₪ 2,000‬‬
‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו ביום הרישום‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 8‬תשלומים‪,‬‬
‫בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הרישום יתקיים בין התאריכים ‪.12-14/09/2011‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬
‫בקשה לקבלת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה המנומקת )בצירוף ‪ 3‬תלושי‬
‫משכורת אחרונים( יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬
‫‪ .1‬מועמד שהתקבל לתכנית ושילם ‪ ₪ 800‬מקדמה על חשבון שכ"ל‬
‫לשריון מקומו לשנה א' והודיע על ביטול לימודיו טרם פתיחת שנה"ל‪,‬‬
‫המקדמה בסך ‪ ₪ 800‬לא תוחזר‪.‬‬
‫‪ .2‬תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד‬
‫שישה שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪,‬‬
‫למעט ‪ 50%‬משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה בתכנית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פ גישות עם מור ים מלוו ים‬
‫חברי ועדת ההוראה מלווים כל שנתון לאורך שלוש השנים הראשונות ללימודים‪ .‬כל‬
‫תלמיד‪/‬ה יכול‪/‬ה ליזום פגישה עם המורה המלווה )הטיוטור( של השנתון‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫בסיום כל סמסטר יערכו מפגשים קבוצתיים בין המורה המלווה לבין התלמידים של כל שנתון‪.‬‬
‫בסוף הסמסטר הראשון הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪23.01.2012‬‬
‫בסוף הסמסטר השני הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪.04.06.2012‬‬
‫שני המפגשים יערכו בין השעות ‪.16.00-16.45‬‬
‫הדרכה קבוצתית באותם הימים תתקיים בין השעות ‪.17.00-18.30‬‬
‫שיעורי הבחירה ייערכו בין השעות ‪19.00-20.30‬‬
‫נילי שור‬
‫שנה א' ‪:‬‬
‫הטיוטורים הם‪:‬‬
‫יואל מילר‬
‫שנה ב' ‪:‬‬
‫מיקי גולדין תודר‬
‫שנה ג' ‪:‬‬
‫קורסים ‪ :‬חובה ובחירה )מרגי קפלינסקי ‪ -‬מרכזת הוראה(‬
‫נדרשת נוכחות ב‪ 80%-‬לפחות מהפגישות בכל קורס‪ .‬נדרשת קריאה של כל‬
‫המאמרים המומלצים על ידי המורים‪.‬‬
‫הדרכה וסיכומה )יואל מילר ‪ -‬מרכז הדרכה(‬
‫כל תלמיד ישתתף בסמינר קליני באותו הרכב קבוצתי לאורך שלוש שנים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בשלוש שנות הלימוד הראשונות התלמיד יקבל הדרכה אישית שבועית‪ .‬המדריך‬
‫האישי יקבע לכל תלמיד בעת הרישום‪ .‬ההדרכה האישית תחל עם פתיחת שנה"ל‬
‫ותסתיים עם סיומה כולל חופשת סמסטר חורף ) נדרשת נוכחות של ‪ 80%‬לפחות‬
‫מפגישות ההדרכה(‪ .‬קיימת אפשרות להמשיך הדרכה אישית בסמסטר קיץ )‪10‬‬
‫שבועות( בהסכמה הדדית של המדריך והמודרך ובתוספת תשלום לתכנית‪.‬‬
‫בתום כל שנת הדרכה אישית יש להגיש עבודה מסכמת‪ ,‬בהסוואת הפרטים המזהים של‬
‫המטופל‪/‬ת‪ .‬בסיום שנים א'‪-‬ב' יש להגיש סיכום טיפול; בסיום שנה ג' יש להגיש הצעה‬
‫לעבודת גמר; בסיום הלימודים יש להגיש עבודת גמר‪.‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‪/‬הצעה לעבודת גמר‪/‬עבודת גמר‪ ,‬ראה נספחים בע"מ ‪.103-108‬‬
‫ק ב לת תע ו דה ) מיקי תודר‪-‬גולדין ‪ -‬יו"ר ועדת סיכומי טיפול ועבודות גמר(‬
‫תלמיד‪/‬ה‪ ,‬אשר סיים‪/‬ה את כל חובותיו‪/‬ה לתכנית‪ ,‬עמד‪/‬ה בהגנת העבודה עד סוף‬
‫חודש אפריל ומסר‪/‬ה את עבודתו‪/‬ה בהדפסה סופית כנדרש בשני עותקים‪ ,‬זכאי‪/‬ת לתעודה‪.‬‬
‫טקס הענקת התעודות ופתיחת שנה"ל תשע"ג יתקיים ביום שני ‪.29/10/2012‬‬
‫‪13‬‬
‫מבנה הלימודים‬
‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬
‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים ) חובה ובחירה (‬
‫ב ‪ .‬סמינרים קליניים ) חובה (‬
‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים‬
‫התכנית כוללת ‪ 14‬יחידות לימוד בקורסי חובה תיאורטיים וקליניים‪ .‬שיעורי החובה‬
‫כוללים קורסים סמסטריאליים ייחודיים לכל שנתון‪ ,‬בנוסף יתקיים מפגש בנושא "סיום‬
‫ופרידות" לתלמידי שנה ג' )ביום האחרון ללימודים(‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התכנית כוללת ‪ 10‬יחידות לימוד בקורסי בחירה‪ ,‬כולל סדנאות מרוכזות בחופשת‬
‫הסמסטר ו‪/‬או בסוף שנה"ל‪ .‬בין קורסי הבחירה מוצע מגוון נושאים למטפלים בילדים ונוער‪.‬‬
‫קורסי חובה ‪:‬‬
‫שנה א'‪ :‬המסע הפסיכואנליטי‪:‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫מפרויד להתייחסותית‬
‫קריאה בפרויד המוקדם‬
‫סמסטר א'‬
‫ד"ר הנרי שור‬
‫"מאנה או דרך אליזבט ועד לדורה"‬
‫החשיבה של מ‪ .‬קליין‬
‫סמסטר ב'‬
‫מירב רוט‬
‫לשחק עם המציאות‬
‫סמסטר ב'‬
‫נוגה בדנס‬
‫*דילמות אתיות בהכשרת מטפלים‬
‫סדנא מרוכזת‪-‬‬
‫ועדת האתיקה‬
‫סוף סמסטר א'‬
‫פסיכותרפיה מהי?‬
‫סדנא מרוכזת קיץ ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‬
‫חנה ריינשרייבר‬
‫שנה ב'‪ :‬קריאה בכתבי ד‪ .‬ויניקוט‬
‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪:‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד"ר גבי מן‬
‫סמסטר ב'‬
‫תמר זיידמן‬
‫הגותו של היינץ קוהוט‬
‫שנה ג'‪:‬‬
‫הגישה ההתייחסותית‬
‫סמסטר א'‬
‫ד"ר בעז שלגי‬
‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪:‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫מרגי קפלינסקי‬
‫קליניקה ותיאוריה‬
‫סיום ופרדות‬
‫בסיום שנה"ל‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר אילן אמיר‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫קור סי בחירה ‪:‬‬
‫בקורסי בחירה קיימות ‪ 3‬חטיבות‪.‬‬
‫כל "חטיבה" כוללת מספר קורסים‪ ,‬המייצגים אספקטים שונים של נושא החטיבה‪.‬‬
‫קורסים מסוימים מהווים מבוא לתת‪-‬נושא ודרושים לקורס המשך באותו תת‪-‬נושא‪.‬‬
‫ההשתתפות בקורסים‪ ,‬השייכים לחטיבות השונות‪ ,‬מיועדת לאפשר במהלך הלימודים‬
‫מפגש חוזר "שתי וערב" עם נושאים שונים כדי להגיע לאינטגרציה והעמקה‪.‬‬
‫‪ . 1‬ה וג י דע ות ות י א ור ט יקנ ים ‪:‬‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫)סמ' ב' יום ה'(‬
‫צביה אייזן‬
‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון‬
‫)סמ' ב' יום ב'(‬
‫ד"ר משה ברגשטיין‬
‫)סדנת קיץ(‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה )סדנת חורף(‬
‫)סדנת קיץ(‬
‫טיפול באמצעות מנטליזציה‬
‫איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫הוגו גולדיוק‬
‫ד"ר אילן דיאמנט‪,‬‬
‫יואב ברושי‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪) homas Ogden‬סדנת חורף(‬
‫אנקה דיטרוי‬
‫)סמ' ב' יום ב'(‬
‫חנה וקשטיין‬
‫האם אנחנו ממששים את אותו הפיל‬
‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי )סדנת חורף(‬
‫)סדנת חורף(‬
‫ויניקוט וממשיכיו‬
‫מיכל חזן‬
‫חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫‪ . 2‬טכנ יקה וקלי נ יקה ‪:‬‬
‫מפגשים במרחב השלישי –המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות )סמ' א' יום ב' (‬
‫ד"ר אילן אמיר‬
‫פרברסיה‬
‫)סמ' א' יום ב' (‬
‫אורנה אלבק‬
‫השימוש במטפל‬
‫)סמ' ב' יום ב' (‬
‫ד"ר יוסי טריאסט‬
‫החלום‬
‫)סמ' א' יום ב' (‬
‫עידית ברק מלמד‬
‫מבוא לפסיכואנאליזה לאקאניאנית‬
‫)סמ' א' יום ב'(‬
‫פרופ' אורי הדר‬
‫האזור הסכיזואידי באישיות‬
‫)סמ'ב' יום ב'(‬
‫הסובייקטיביות של המטפל‬
‫)סדנת קיץ(‬
‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול )סמ' ב' יום ב'(‬
‫)סדנת קיץ(‬
‫בין הזדהות השלכתית לאנאקטמנט‬
‫אמפתיה‪ :‬בין המובן והמובן מאליו‬
‫העברה והעברה נגדית‬
‫‪15‬‬
‫וונדי וייס‬
‫אילנה לאור‬
‫ד"ר דניאל לוי‬
‫ד"ר אבי נוטקביץ‬
‫)סדנת חורף(‬
‫רותי קורמן‬
‫)סמ' א' יום ב'(‬
‫ממי שלוש‬
‫‪ . 3‬ה ת פת ח ות‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד‬
‫)סדנת חורף(‬
‫צילה בניה‬
‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה‬
‫)סדנת קיץ (‬
‫נעמה קינן‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪,‬בטיפול)סמ' ב' יום ה'(‬
‫אלינה שלקס‬
‫ב ‪ .‬סמינרים קל יניים‬
‫חנה איילון‬
‫אסתי דינור‬
‫יואל מילר‬
‫דוד קיטרון‬
‫אהובה ברקן‬
‫מיכל טפר‬
‫יעל סגל‬
‫ג'רמי רוז‬
‫ד"ר מישל גרנק‬
‫יעל מאיר טפרברג‬
‫חגית צאן‬
‫נילי שור‬
‫‪16‬‬
‫פירוט הקורסים‬
‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬
‫קורסי החובה‬
‫שנה א'‬
‫המסע הפסיכואנליטי‪ :‬מפרויד להתיחסותיות ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫מטרת הקורס היא לסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מימיו של פרויד ועד‬
‫ימינו אנו‪ .‬מתוך הנחה )פרוידיאנית בעליל(‪ ,‬שהבנה כרוכה בחקר‪-‬התהוות‪ ,‬הקורס בוחן את‬
‫התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית ואת הרקע החשיבתי‪-‬פילוסופי שממנו היא צמחה‪.‬‬
‫במהלך הקורס‪ ,‬נבחן את ההתמרה שעברה הפסיכואנליזה מעולם הדחף )המודלים‬
‫הפרוידיאניים הקלאסיים ופסיכולוגיית האגו(‪ ,‬עבור דרך עולם יחסי האובייקט וכלה בגישות‬
‫התייחסותיות‪ .‬השוואת הגישות השונות‪ ,‬והנהרת התשתית הפילוסופית )הרציונליסטית‪,‬‬
‫הפנומנולוגית או הפוסט‪-‬מודרנית( שלהן‪ ,‬יאפשרו להתבונן על צדדי הריבוי והאחדות‬
‫שבפסיכואנליזה‪ ,‬וישרטטו את המסע אותו היא עברה במהלך מאה ועשרים שנה‪.‬‬
‫הקורס מאפשר מחד‪ ,‬הכרה עם עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ומאידך‪ -‬מזמין‬
‫להעמיק במקורותיה‪.‬‬
‫הספרות המלווה את הקורס‪ ,‬מאפשרת מבט‪-‬על לעבר בסיס הידע הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫קריאה בפרויד המוקדם ‪" -‬מאנה או דרך אליזבט ועד לדורה" ‪ -‬ד"ר הנרי שור‬
‫בקורס נקרא ביחד מבחר מכתביו המוקדמים של פרויד מ"מחקרים בהיסטריה"‪,‬‬
‫ועד "שלוש מסות על המיניות"‪ .‬ננסה ללמוד את ה"דקדוק הפנימי" של התהוות‬
‫ההגות הפרוידיאנית‪ ,‬את הצמתים הקריטיים בהתפתחותה‪ ,‬ואת רב הקוליות וריבוי‬
‫הפנים שלה ולבחון את הרלבנטיות של פרויד עבורנו כיום‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪19.00-20.30‬‬
‫‪17‬‬
‫החשיבה של מלאני קליין ‪ -‬מירב רוט‬
‫מטרת הקורס היא לערוך הכרות מקרוב עם מושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה‬
‫הקלייניאנית‪ ,‬כגון‪ :‬חרדה‪-‬מרכזית‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬עמדות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪,‬‬
‫צרות עין‪ ,‬תיקון העברה כסיטואציה טוטאלית ועוד‪ .‬נקרא קובץ ממאמרי המפתח של‬
‫קליין עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לאופן בו התפתחה החשיבה הקלייניאנית בהמשך‪ ,‬מתוך‬
‫אבני היסוד שהציבה‪ .‬במהלך העיסוק בחומר התיאורטי‪ ,‬ננסה להתבונן ביחד‬
‫בוינייטות קליניות‪ ,‬בכל פעם מתוך הזווית המודגשת באותו מאמר‪/‬שיעור‪ ,‬על מנת‬
‫לנסות להפוך את המושגים מושא למשחק‪ ,‬עיבוד ושימוש קליני‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬צוות ועדת האתיקה‬
‫מטרת המפגש היא לחשוב עם תלמידים ועם מנחים מועדת האתיקה של התכנית על‬
‫מספר דילמות אתיות‪ ,‬מתוך מכלול הדילמות שעולות בתהליך הכשרת מטפלים‪.‬‬
‫המפגש ייפתח בהרצאת מבוא‪ ,‬בהמשך יודגמו דילמות תוך דיון בהן במשותף עם‬
‫התלמידים‪ ,‬ולבסוף נתחלק לקבוצות ונדון בבעיות אתיות המעסיקות את התלמידים‬
‫בעבודתם ובלימודיהם‪ .‬לפני המפגש המשתתפים מתבקשים לקרוא‪:‬‬
‫‪ .1‬הקוד האתי של התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫‪ .2‬ויצטום א‪ ,.‬מרגולין י‪ .(2002) .‬תיאורי מקרה לשמירת הסודיות והפרטיות של מטופלים‪ .‬שיחות‪ .‬כ' ט"ז‪.‬‬
‫‪ .3‬רובין ש‪ .(1998) .‬איזון בהדרכה בפסיכותרפיה‪ :‬מחויבות למטפל ומחויבות למטופל‪ .‬שיחות‪ .‬כ' י"ב‪.‬‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר אלכס אביב‪ ,‬ד"ר דליה גלבוע‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון‪ ,‬אסתר הירשפלד‪,‬‬
‫תרצה מיכאלסון‪ ,‬ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‪ ,‬אילנה שנבל‪.‬‬
‫סדנא מרוכזת‪ ,‬יום שני ‪ 06/02/2012‬בין השעות ‪15:00-20:00‬‬
‫‪18‬‬
‫לשחק עם המציאות‪ :‬היבטים שונים על ההתפתחות הנפשית ‪ -‬נוגה בדנס‬
‫בקורס זה נעסוק בתהליכים מוקדמים של ההבניה הנפשית ובתנאים הנחוצים לשם‬
‫התגבשות האני והמשך התקיימותו‪.‬‬
‫ניתן לדמות את תחושת האני כ"פעימה" שמכוננת אותו כישות חיה המצויה באופן‬
‫תמידי בתהליך של חוויה‪ .‬כיצד זה מתרחש? כיצד מצרף תינוק תחושות‪ ,‬קולות‪,‬‬
‫תנועות‪ ,‬ופנטזיות עד לגיבוש של תחושתו כאדם? איך החוויה של "להיות עם"‬
‫אובייקט )פנימי או חיצוני( נחרטת בזיכרון‪ ,‬נמחקת או מיוצגת מנטלית?‬
‫מה טיבה של החוויה הנפשית בשלבים שונים של ההתפתחות‪ ,‬ואיך מתקיימים‬
‫המעברים התנועתיים בין יחסים נרקסיסטיים לבין יחסי אובייקט?‬
‫נעסוק בשאלות אלו של התהליכים הנפשיים ההתפתחותיים מנקודות מבט תיאורטיות‬
‫שונות‪ :‬פרויד‪ ,‬שטרן‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬בנג'מין וסימינגטון ועוד ונדון בהן תוך חיבור‬
‫לחומר הקליני‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני בין השעות ‪ 19.00-20.30‬שיעור חובה שנה א'‬
‫פסיכותרפיה מהי? – ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬
‫הסדנא הינה במסגרת שיעורי החובה לתלמידי שנה א'‪ .‬התלמידים יתפצלו לשלוש‬
‫קבוצות למידה‪.‬‬
‫בכל קבוצה יעסקו במספר מוגבל של מושגים הקשורים להתרחשות הטיפולית‪ ,‬ויבחרו‬
‫על ידי המנחה‪ .‬הנושאים שיבחרו בסדנא יהיו מתוך אותם המושגים שהם מוקדי דיון‬
‫משמעותיים בקליניקה ובתאוריה כמו‪ ,‬סטינג‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬התנגדות‪,‬‬
‫פירוש ‪,‬מרחב טיפולי‪ ,‬אסוציאציות חופשיות אמפטיה ועוד‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית תשלח בתחילת סמסטר ב' והמשתתפים יתבקשו לקרוא‬
‫ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סדנת חובה קיץ ימים שני‪-‬שליש ‪02-03/06/2012‬‬
‫‪19‬‬
‫שנה ב'‬
‫קריאה בכתבי ויניקוט ‪ -‬ד"ר גבי מן‬
‫שלושה צירים עיקריים מאפיינים את הגותו של ויניקוט‪ :‬מקום הסביבה‪ ,‬ניסוח חדש‬
‫של תיאורית התוקפנות והאזור הפוטנציאלי‪ .‬הקורס יתמקד במאמרים אשר מדגימים‬
‫את חשיבתו של ויניקוט בנושאים אלה‪ .‬עיוננו בכתבים אלה יתאים לסדר הכרונולוגי‬
‫של כתיבתם‪ ,‬כך שאפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחות חשיבתו מראשית דרכו ועד‬
‫סוף ימיו‪.‬‬
‫הדיון שלנו יתייחס לויניקוט כמבשר הגישה הקונטקסטואלית בפסיכואנליזה‪ .‬על כן‬
‫נתייחס לזיקה בין התיאוריה שלו לתיאוריות של הוגים אחרים באותן שנים‪ ,‬ביון‬
‫וקוהוט‪ ,‬אשר תרמו גם הם להתבוננות הקונטקסטואלית‪.‬‬
‫הלמידה תתקיים באמצעות קריאה משותפת של הטקסטים‪ ,‬דיון עליהם ודוגמאות‬
‫קליניות של המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני ‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪ :‬הגותו של היינץ קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן‬
‫בקורס נלמד מושגי יסוד בגישתו התיאורטית של ה‪ .‬קוהוט‪ :‬ה"עצמי" כמבנה‪-‬על של‬
‫נפש האדם‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי מלידה עד מוות על‪-‬ידי ההחזקה האמפתית‬
‫של ה"זולתעצמי"‪" ,‬שיקום‪-‬העצמי" מאפייניה של הנוכחות הטיפולית הנובעת מתוך‬
‫התיאוריה והמחשתה באמצעות דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫‪20‬‬
‫שנה ג'‬
‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬ד"ר בעז שלגי‬
‫בהעמידן את הסובייקט האנושי כהקשרי מטבעו וכמוגדר‪ ,‬מתהווה ומתפתח מתוך‬
‫המגע המתמשך עם הסובייקט זולתו‪ ,‬משפיעות הגישות ההתייחסותיות או‬
‫האינטרסובייקטיביות השפעה מכרעת על שאלות היסוד של הפסיכואנליזה‪ :‬מהו‬
‫האדם‪ ,‬מהי המוטיבציה הבסיסית המניעה אותו‪ ,‬מהו תהליך התפתחותו‪ ,‬כיצד הוא‬
‫מכיר את נפשו ואת נפש זולתו‪ ,‬מהי בריאות נפשית‪ ,‬מהי פתולוגיה‪ ,‬ואולי יותר מכל –‬
‫כיצד מתהווה התהליך הטיפולי ומהם הגורמים מחוללי השינוי בו‪.‬‬
‫בקורס ננסה להתמודד עם שאלות אלה מתוך עיסוק בכתביהם של סטיבן מיטשל‪,‬‬
‫לואיס ארון‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין‪ ,‬ג'ודי מסלר‪-‬דייויס‪ ,‬רוברט סטולורו‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬עמנואל‬
‫גנט‪ ,‬פיליפ ברומברג‪ ,‬ועוד‪ .‬מתוך קריאה זו נבחן את הרעיונות המרכזיים העומדים‬
‫בבסיס הגישה‪ ,‬כמו הדיאלקטיקה בין עצמי מרובה לעצמי המשכי‪ ,‬תנועה בין מצבי‬
‫עצמי‪ ,‬דיסוציאציה ו‪ ,Enactment-‬הכרה הדדית וההתפתחות מיחסי אובייקט ליחסי‬
‫סובייקט‪ ,‬היחטפות אל תוך השלישי האנליטי ובחזרה )התנועה אינטרסובייקטיביות‪-‬‬
‫סובייקטיביות(‪ ,‬התמסרות ליצירה ההדדית‪ ,‬ועוד‪ .‬רעיונות אלה יידונו הן מההיבט‬
‫התיאורטי והן מההיבט הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬
‫סמסטר א' ימי שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬קליניקה ותיאוריה ‪ -‬מרגי קפלינסקי‬
‫בקורס נתבונן בזרמים העיקריים בפסיכואנליזה )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬קוהוט והזרם‬
‫ההתייחסותי( אשר נלמדו בקורסי חובה במשך שלושת שנות הלימודים‪ ,‬ונתמקד באופני‬
‫ההמשגה השונים של המעשה הטיפולי ויחסו לשינוי נפשי בכל אחד מהזרמים‪.‬‬
‫במסגרת הקורס ייערכו לסירוגין דיון קליני ודיון תיאורטי‪ .‬המשתתפים יתבקשו להביא חומר‬
‫קליני עליו ייערך דיון עם מרצים אורחים המייצגים את הזרמים השונים‪ ,‬ובשיעור לאחר מכן‬
‫יתקיים דיון תיאורטי באמצעות מאמר רלוונטי‪.‬‬
‫שמות המרצים המשתתפים יפורסמו בהמשך‪.‬‬
‫סמסטר ב' ימי שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬
‫סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬מיקי תודר‪-‬גולדין‬
‫במפגש זה נעסוק בשאלות שיעלו התלמידים סביב הנושא של סיום ופרידות‪ ,‬ויחד‬
‫נחשוב על המשמעות של סיום הלימודים וההשתייכות הכיתתית וההדרכתית בעבור‬
‫התלמידים‪ .‬ניתן לנושא להתפתח בצורה יצירתית‪ ,‬ונקווה שהעבודה המשותפת תעשיר‬
‫את כולנו‪.‬‬
‫יום קליני מרוכז‪ ,‬יום שני ‪ 18/06/2012‬בין השעות ‪16.30-19.30‬‬
‫‪21‬‬
‫קורסי הבחירה‬
‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח ‪ -‬צביה אייזן‬
‫נקודת המוצא לדיון בהמשגה‪ ,‬בהסתכלות ובחשיבה של ביון אודות מורכבות המפגש‬
‫הטיפולי‪ ,‬הינה עמדתו הפנימית של המטפל ויכולתו לקלוט את עומק המציאות‬
‫הנפשית ואינסופיותה‪.‬‬
‫ההמצאות באי ידיעה‪ ,‬החתירה לפענוח האמת הפנימית‪ ,‬הויתור על תשוקה‪ ,‬הבנה‬
‫וזיכרון‪ ,‬היות ‪ ,0‬מצב הרוורי והקשרו ליכולת ההכלה‪ ,‬תוך הדגשת ההמשגה של מיכל‪-‬‬
‫מוכל‪ ,‬הערנות להתקפות על חיבורים והבנת משמעותם‪ ,‬והקשר שבין תיאורית‬
‫החשיבה הביוניאנית לתהליכים הנפשיים יהיו במרכז הדיון בקורס‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש ‪-‬‬
‫ד"ר משה ברגשטיין‬
‫הקורס יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את‬
‫החיים הנפשיים‪ ,‬כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון‪ .‬תיבחן חשיבתו התיאורטית‬
‫והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה‪ ,‬דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל‪-‬‬
‫מוכל‪ ,‬פונקציית ‪ ,α‬קשרי ‪ H ,L‬ו‪ ,contact barrier ,PS<->D ,K-‬הרשת‪ ,‬חלימת‬
‫ערות‪ ,O ,‬והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה‪ ,‬במצבים‬
‫פסיכוטיים ולא‪-‬פסיכוטיים‪ .‬מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו‬
‫של ביון‪ ,‬ושל ממשיכי מחשבתו מהשנים האחרונות‪ .‬יודגש השימוש הקליני ברעיונות‬
‫אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫פסיכופתולוגיה לפי פסיכולוגיית העצמי נעה על ציר הרגולציה של הדימוי העצמי‪.‬‬
‫הפנומנולוגיה שונה ממקרה למקרה ומורכבת מהאופן בו נפגשים גורמים ראשוניים‬
‫פרה דיספוזיציוניים על ידי הסביבה‪.‬‬
‫הערך של האבחנות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נטוע בעיקר ברמת ההתמצאות הראשונית של המטפל‪,‬‬
‫כמפת שבילים‪ ,‬כניתוב לאזורי הרגישות הבולטים‪ ,‬המיידיים של המטופל‪ .‬מכאן ואילך‬
‫ההקשבה האמפטית תחליף את האינפורמציה החיצונית ואף תייתר את האבחנה‪.‬‬
‫בסדנא נתמקד בהבנת הדיכאון על ידי פסיכולוגיית העצמי וכן נעסוק בהפרעה‬
‫כפייתית ובבורדרליין‪.‬‬
‫הסדנא תתבסס על קריאה מוקדמת‪ ,‬ודוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימים רביעי וחמישי ‪27-28/06/2012‬‬
‫‪22‬‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין‪ ,‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה ‪ -‬הוגו גולדיוק‬
‫מלאני קליין פיתחה והעמיקה את תרומתו החלוצית של פרויד להבנת נפש האדם‪.‬‬
‫כמה מרעיונותיה המקוריים‪ ,‬השפיעו ומשפיעים על עבודתם הקלינית של מטפלים‬
‫המשתייכים לזרמים שונים בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬בסדנא נתמקד במספר רעיונות‬
‫ומושגים קלייניאנים‪ ,‬אשר פותחו והורחבו ע"י ממשיכי דרכה של קליין )סגל‪ ,‬רוזנפלד‪,‬‬
‫בטי ג'וזף‪ ,‬סטינר‪ ,‬פלדמן‪ ,‬בריטון ואחרים(‪ .‬אנו נדון במושגים כגון העברה טוטאלית‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬נרקיסיזם ויחסי אובייקט‪ ,‬הכלה‪ ,‬חשיבה וסימבוליזציה‪ ,‬חלקים‬
‫פסיכוטיים ולא פסיכוטיים במרחב הנפשי‪ ,‬דחף המוות וצרות עין‪ .‬בהתאם למסורת‬
‫הקלייניאנית ננסה לחבר בין המושגים שנדון עליהם לבין הקליניקה‪ ,‬באמצעות‬
‫דוגמאות קליניות‪ ,‬הן מהספרות הפסיכואנליטית והן של משתתפי הסדנא‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי ‪ 15/02/2012‬ו‪22/02/2012 -‬‬
‫טיפול באמצעות מנטליזציה ‪ -‬ד"ר אילן דיאמנט‪ ,‬יואב ברושי‬
‫"אמא חושבת ‪ -‬משמע אני קיים" היא לא רק פרפרזה בנוסח דקארט‪-‬וויניקוט‪ ,‬אלא‬
‫תמצית הרעיון שאנחנו מוצאים את התודעה )‪ (mind‬שלנו בתודעה של זולתנו‪ .‬זוהי‬
‫מהות העמדה הטיפולית המודגשת בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה‪ ,‬אותו פיתחו‬
‫פונגי‪ ,‬בייטמן ואחרים‪ .‬המושג מנטליזציה‪ ,‬מתייחס ליכולת שמתפתחת בסביבה של‬
‫התקשרות בטוחה ומאפשרת יצירת משמעות סימבולית למצבים מנטאליים וליכולת‬
‫לחשוב על מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬עמדות ואמונות‪.‬‬
‫רעיונות מודל המנטליזציה נטועים עמוק בחשיבה הפסיכואנליטית‪ .‬גישה זו אינה‬
‫מציעה חידוש‪ ,‬אלא הבנה שיטתית ורעננה של משמעות העיסוק ביכולת אנושית‬
‫בסיסית זו‪ ,‬ודרכי הגברתה כאשר היא נחלשת‪.‬‬
‫בסדנה נעקוב תחילה אחר השפעת חשיבתם של ביון‪ ,‬וויניקוט ואחרים על התגבשות‬
‫התיאוריה והמודל הטיפולי‪ .‬בהמשך‪ ,‬נתמקד בתרומת מודל טיפולי זה להעשרת‬
‫עמדת המטפל‪ ,‬כנקודה ארכימדית‪ .‬נראה כיצד שכלול העיסוק במנטליזציה שלנו‬
‫כמטפלים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬משמש כמורה דרך להתמודדות עם מצבים טיפוליים טעונים‬
‫רגשית ומאתגרים במיוחד‪ ,‬וכמנחה לשימוש בשיתוף המטופל בחשיפת תודעתנו‬
‫ובפירושי ההעברה‪ ,‬כמרכיבים טרנספורמטיביים‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימים ג' ד' ‪26-27/06/2012‬‬
‫‪23‬‬
‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‪ -‬פרופ' אורי הדר‬
‫הקורס יציג וינתח באופן ביקורתי ופרשני את מושגי היסוד של ז'אק לאקאן על ידי‬
‫קריאה בטקסטים ודיונים בכיתה‪ .‬המושגים שבהם נדון כוללים את המסמן ושרשרת‬
‫ההשתמעות‪ ,‬הסובייקט והאחר‪ ,‬חלוקה וחיתוך‪ ,‬האחר הספקולרי והאחר הגדול‪ ,‬שלב‬
‫המראה‪ ,‬מושגי הסדר )או המשלב(‪ ,‬הסדרים הסימבולים‪ ,‬המדומיין והממשי‪,‬‬
‫האובייקט ב‪-‬אלף קטנה‪ ,‬האיווי והמועקה‪ .‬הטקסטים לשיעור כלולים כולם במהדורת‬
‫האנגלית של ה"כתבים" של לאקאן )‪ (Ecrits‬בתרגומו של ברוס פינק )‪.(2006‬‬
‫סמסטר א' יום ב' בין השעות ‪19.00-20.30‬‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬
‫אוגדן כותב באופן יצירתי‪ ,‬אישי וקומוניקטיבי את מושגיו התיאורטיים; דוגמאותיו‬
‫הקליניות‪ ,‬המתארות תנועה תוך‪ -‬נפשית ואינטרסובייקטיבית‪ -‬הן חגיגה‪ .‬מה שאפשר‬
‫לשמוע בין התיאוריה והקליניקה שלו יוצר מסע הנבנה במשותף‪ -‬בהדדיות בין הכותב‪,‬‬
‫הקורא והשיח שנוצר על כך‪ .‬הדבר מצריך תמהיל מאוד מסוים של התמסרות מחד‬
‫ומשמעת עצמית מאידך‪.‬‬
‫העבודה בקבוצה תאפשר היכרות מעמיקה עם ניסוחים חשובים מאוד של ‪ Ogden‬על‬
‫מושג הסובייקט‪ ,‬השלישי האנליטי‪ ,‬רוורי‪ ,‬טכניקה אנליטית‪ ,‬צורות של חיוניות ומוות‬
‫במפגש האנליטי‪ ,‬אינטרפרטציה והשימוש בשפה‪.‬‬
‫בסדנא נשתמש בשדה האינטראקציות שבקבוצה‪ ,‬על מנת להקשיב למוסיקה של‬
‫הדברים של ‪ Ogden‬המהדהדת בכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫קריאה מומלצת תפורסם בהמשך‪.‬‬
‫המשתתפים מוזמנים לחשוב על דוגמאות קליניות‪ ,‬אשר יעשירו את השיח בינינו‬
‫ויהפכו את הלמידה לחוויה אישית‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת יום א' ‪ 12/02/2012‬ויום שני ‪13/02/2012‬‬
‫‪24‬‬
‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?"‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות ‪-‬‬
‫חנה וקשטיין‬
‫ריבוי הגישות הפסיכואנליטיות‪ ,‬העושר הגלום בכל אחת מהן והמלחמות ביניהן‪,‬‬
‫מעמתות כל אחד מאיתנו עם הצורך להתמקם בתוך הזירה הזו‪ .‬או דרך מציאת זהות‬
‫טיפולית מגובשת שמתווה דרך טיפולית ברורה ואחידה או דרך תנועה אקלקטית‬
‫שמאפשרת התאמה של תאוריות שונות למטופלים שונים ובזמנים שונים‬
‫מיטשל‪ ,‬בהקדמה לספרו ""‪ "Relational Concepts in Psychoanalysis‬מביא את‬
‫"משל העוורים"‪ -‬אלו שממששים את הפיל‪ ,‬כל אחד בחלקו האחר‪-‬כאופן התייחסות‬
‫אפשרי לנקודה זו‪.‬‬
‫האם הגישות השונות מתייחסות לחלקים שונים של המציאות הנפשית? או שמא‬
‫עלינו לקחת בחשבון שאותה מציאות נפשית אינה נתון מראש‪ ,‬אלא היא עצמה יצירת‬
‫פרדיגמה תאורטית מסויימת‪.‬לפיכך‪" ,‬הפיל" אינו אותו "הפיל"‪ .‬ואזי‪ ,‬כל גישה מתארת‬
‫את "הפיל" שלה במלואה‪ .‬מאחוריה מונחת תפיסת עולם שלמה על האדם‪,‬‬
‫התפתחותו‪ ,‬מקום ה"אחר" ועוד‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬הרי שהמטפל מחזיק בתוכו‪ -‬גם אם אינו נותן את דעתו‪ -‬תפיסת עולם‬
‫שמחייבת אותו לגישה מסויימת‪ ,‬שהרי תפיסת האדם איתו הוא חי‪ ,‬מתווה את דרך‬
‫התבוננותו על נפש האדם על כל פניה‪.‬‬
‫בקורס נבדוק מהי תפיסת האדם שעומדת מאחורי כל גישות‪ .‬נקרא מאמרים‬
‫שמתעסקים עם ההשוואה בין תפיסות האדם‪ ,‬ההתפתחות‪,‬הבריאות‪ ,‬והגורמים‬
‫הקוראטיביים בין הגישות האנליטיות השונות‪.‬‬
‫)גישת הדחף‪ ,‬העצמי‪ ,‬יחסי האובייקט – על כל הזרמים(‪.‬‬
‫בעת הצורך‪ ,‬ואם הזמן יאפשר‪ ,‬נחזור לקרוא במקורות את הכתבים שרלבנטיים‬
‫להבנת תפיסת העולם‪ .‬נלווה את הקורס בדוגמאות קליניות שידגימו את ההבדלים‬
‫בעבודה הטיפולית בהתאם לגישות השונות‪ .‬כך ננסה להתמקם בתוך סבך ריבוי‬
‫הגישות והזרמים‪ .‬נקווה שנוכל בתוך זה‪ ,‬לשוחח על ההשלכות לגבי התהוות ה"אני‬
‫מטפל" המתגבש בתקופה זו של הלימודים‪-‬ובהמשך‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫‪25‬‬
‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬מיכל חזן‬
‫השיפוטיות ביחס לשבירות האדם ולצרכיו הנרקיססטיים מגבילה את יכולתנו להכיר‬
‫בכוחה של התביעה הגרנדיוזית בצורתה הילדית או הבוגרת ובדרכי האירגון הנפשי‬
‫שלה‪.‬‬
‫יכולת ההסתגלות האנושית לתנאי העדר ולמצבי לבד קיצוניים תומכת בביטול זה‪,‬‬
‫בעוד נפילות פתאומיות בהערכה עצמית‪ ,‬עירעור בתחושת החוסן הגופני‪ ,‬מופעי זעם‬
‫והרסנות‪ ,‬חושפים באחת את ה ְּפגִיעּות‪.‬‬
‫נתחיל במבוא קצר להצגת קווי המתאר של התאוריה‪ ,‬בהצבת העצמי במרכז הקיום‬
‫הנפשי‪ ,‬כמבנה לכיד וכאנרגיה נפשית הנתונה להתמרות‪.‬‬
‫לאחר מכן נתמקד בתרומה החדשנית של קוהוט לטכניקה הפסיכואנליטית‪ ,‬בהגדרת‬
‫אותו יחס מרפא שאינו ניתן לתצפית חיצונית הנובע מיכולתנו להיות בעמדת‬
‫"זולתעצמי" )‪ .(selfobject‬מושג המגדיר התרחשות ספציפית ומורכבת וגם שכיחה‬
‫למדי‪ ,‬הנחוצה לנו כל חיינו‪ ,‬להתפתחות ולשימור הקיים‪ .‬תמציתו בנוכחות של מישהו‬
‫אחר )זולת( שמשמש עבורנו כפונקציה פנים נפשית‪ ,‬בשעה שמגיב כאילו הוא חי‬
‫ופועל‪ ,‬לפרק זמן כזה או אחר‪ ,‬מטעם עצמנו‪.‬‬
‫בטיפול נחוצה‪ ,‬כנקודת מוצא‪ ,‬הסכמה עקרונית של האחד )המטפל( להתכוון‬
‫לראות‪ ,‬להבין ולקבל את המציאות מנקודת מבט של אחר )המטופל(‪ ,‬זאת מבלי‬
‫למהר לארגן אותו‪.‬‬
‫נתעמק במצב התכוונות זה‪ ,‬שלמעשה מוכר לכל מטפל ובגישה זו נלמד כעמדה‬
‫עקבית ומאפשר פיתוח של דקויות בקשב "קרוב חוויה" ובדרך זו מעודד יצירת תנאים‬
‫המותאמים באופן ייחודי לאדם שבטיפולנו‪.‬‬
‫נראה כיצד בנוכחות זו‪ ,‬אספקטים של העצמי שלא נחוו‪ ,‬או לחילופין שנחוו בצורה‬
‫מפוצלת‪ ,‬יכולים אז להופיע בהעברה ולעבור אינטגרציה‪ ,‬ההופכת את העצמי לעמיד‬
‫ומעצימה את תחושת הקיום‪.‬‬
‫נקדיש תשומת לב לתהליכים המקדמים אמפתיה ועבודה פנימית טרספורמטיבית‪,‬‬
‫החל מקליטת מצבי עצמי מפוצל או שבור עד לבחירת התגובה )ההתערבות(‪.‬‬
‫בין המושגים שיובהרו‪:‬‬
‫‪vertical split, selfobject, immersion, fragmentation, narcissistic rage‬‬
‫הקורס תאורטי‪-‬קליני‪ ,‬נשלב בו חומרים מספרות ומקולנוע‪ .‬כמו כן נעבוד‬
‫באמצעות וינייטות מטיפולים של המשתתפים שישלחו מבעוד מועד‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ 09/02/2012‬ויום שני ‪13/02/2012‬‬
‫‪26‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫חשיבתו של ויניקוט שינתה את פני הפסיכואנליזה‪ .‬מאז מותו ב‪ 1971 -‬ממשיכים‬
‫רעיונותיו ביחס להתפתחות העצמי‪ ,‬הסביבה המאפשרת‪ ,‬תופעות המעבר‪ ,‬השימוש‬
‫באובייקט‪ ,‬והרגרסיה להעסיק כותבים שונים ברחבי העולם הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫הסדנא תעסוק בשני מעגלים של השפעות החשיבה הויניקוטיאנית‪ .‬המעגל הראשון‬
‫קרוב יותר לחשיבתו של ויניקוט כפי שבא לידי ביטוי בעבודותיהם של חאן‪ ,‬בולאס‬
‫קייסמנט ועוד‪ .‬המעגל השני כולל כותבים עכשוויים שהמשיכו את חשיבתו ויצרו‬
‫אינטגרציה בין רעיונותיו ובין רעיונות של תיאורטיקנים אחרים‪ .‬נקרא בכתביהם של‬
‫מחברים כגון אייגן‪ ,‬גרין ועוד‪.‬‬
‫בסדנא נעזר בחומר קליני ודילמות טיפוליות שיוצגו על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ימי שלישי ‪ 14/02/2012‬ו‪21/02/2012 -‬‬
‫‪27‬‬
‫טכניקה וקליניקה‬
‫מפגשים במרחב השלישי ‪ -‬המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬
‫האישיות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר‬
‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬
‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬
‫הפסיכוטים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬
‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬
‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬
‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביבלנטית‬
‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬
‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬
‫מפגשים אלה‪.‬‬
‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬
‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬
‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬
‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬
‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטים‬
‫גלויים וסמויים‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫הסטיה מהנורמלי או הנורמלי שבסטיה‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על‬
‫פרברסיה? ‪ -‬אורנה אלבק‬
‫בתרבות ובחברה של ימינו‪ ,‬אנשים שהיו מוגדרים בעבר כפרברטים‪ ,‬משמשים כנושאי‬
‫דגל מרכזיים וכקטליזטורים תרבותיים וחברתיים‪ .‬ההיבטים הפרברטיים נוגעים לרבים‬
‫מהמטופלים שאנו פוגשים בחדר הטיפולים‪ .‬כיצד מוגדרת סטיה ומהו יחסה אל‬
‫הנורמלי? בשאלה זו נדון בקורס תוך ניסיון להבין את יחסי הגומלין המורכבים והתלות‬
‫ההדדית בין הסוטה לנורמלי‪ .‬כבר אצל פרויד מופיעה הפרברסיה מחד כחלק "נורמלי"‬
‫בהתפתחות המינית‪ ,‬קרי‪ ,‬הפרברסיה הפולימורפית של המיניות הילדית‪ ,‬ומאידך‬
‫כהפרעה מינית‪ .‬נפגוש בקורס מודלים המגדירים את הפרברסיה כ"סטיה מהאקט‬
‫המיני הנורמלי" וכאלה המתמקדים בבחינתה בהקשר של יחסי האוביקט‪ .‬נדון בדימיון‬
‫ובשוני בין הפרברסיה לבין הפרעות כגון נרקיסיזם והיסטריה‪ .‬נקרא מכתביהם של‬
‫פרויד‪ ,‬חאן‪ ,‬מילנר‪ ,‬שסגה‪-‬סמירגייל ועוד‪ ,‬ונדון בהם תוך חיבור לחומר קליני‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫‪28‬‬
‫החלום ‪ -‬עידית ברק מלמד‬
‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬
‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪.‬‬
‫נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬
‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬
‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬
‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬
‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬
‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪.‬‬
‫בין השאר‪ :‬החלום כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים;‬
‫החלום כמיכל; החלום כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫האזור הסכיזואידי באישיות ‪ -‬וונדי וייס‬
‫בכל אדם נמצא רובד סכיזואידי‪ ,‬אליו הוא בורח כתוצאה מדחיה ועלבון‪ .‬כלפי חוץ הוא‬
‫מציג תמונה של "הכל בסדר"‪ ,‬כאשר בפנים תחושות העלבון והפגיעות מפוצלות ומוכחשות‬
‫והופכות לא נגישות‪.‬‬
‫בכל אחד מאיתנו קיים גרעין סכיזואידי שכזה‪ ,‬אך לעיתים הוא כובש את האישיות‬
‫ומאבן את ההגנות כך שקשה ליצור קשר עם האדם‪ .‬גרעין זה חוסם באינטימיות ויוצר‬
‫תחושות בידוד וריקנות‪ ,‬ובמצבים קשים מדלדל את איכות החיים ואף מרוקן את החיים‬
‫מטעם ומשמעות‪.‬‬
‫בקורס נדון במצב פנימי שכזה ובדילמות טיפוליות שהוא מעורר ונקרא בכתביהם של‬
‫פיירביירן‪ ,‬גנטריפ ואחרים העוסקים בנושא‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫‪29‬‬
‫השימוש במטפל – ד"ר יוסי טריאסט‬
‫השאלה "כיצד טיפול עובד" )ומתי לא( עומדת במרכז השיח המקצועי שלנו כמו גם‬
‫במוקד ויכוחנו הנסערים‪.‬‬
‫הנחת המוצא הקלינית עליה מושתת הקורס היא כי על מנת שטיפול יהיה אפקטיבי‬
‫על המטפל ללמוד כיצד המטופל מבקש "להשתמש" בטיפול ועל המטופל ללמוד כיצד‬
‫"להשתמש" במטפל‪.‬‬
‫מבחינה תיאורטית המונח "שימוש במטפל" הושאל כמובן מויניקוט‪ ,‬אך הורחב מעבר‬
‫למשמעותו במקור על רקע דיון ביקורתי במאמרו )"השימוש באובייקט"( ‪ -‬כך שיוכל‬
‫לכלול פונקציות טיפוליות מובחנות שהמטפל‪/‬ת מצופה למלא בין אם במודע ובין אם‬
‫באופן בלתי מודע‪ .‬הסוגיה המרכזית שתידון היא כיצד להתמקם במרחב "המשחק"‬
‫הטיפולי )בכל רגע נתון( כך שהמטפל יוכל לשמש למטופל כ"אובייקט" ו‪/‬או‬
‫כ"סובייקט" של טרנספורמציה‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫הקורס יינתן במתכונת של סמינר תיאורטי‪-‬קליני ויבחן "פנטזיות טיפול" מודעות ובלתי‬
‫מודעות בניסיון למתוח גשר בין התיאוריה של המטפל ו"התיאוריה" של המטופל ‪ .‬מן‬
‫הזווית התיאורטית תוצג פרספקטיבה "על‪-‬מודלית" הממפה את תרומתם הייחודית‬
‫של המודלים הפסיכואנליטיים השונים )לדורותיהם( דרך בחינת סוג "השימוש‬
‫במטפל" שכל מודל מעצים ומדגיש‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪19:00-20:30‬‬
‫הסובייקטיביות של המטפל – אילנה לאור‬
‫כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים‬
‫הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו‪ .‬המחשבה הרווחת בגישה‬
‫זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו‬
‫התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו‪ ,‬על יכולותיו‪,‬‬
‫רגישויותיו‪ ,‬הקונפליקטים בהם הוא נתון‪ ,‬משיכה שלו לתחומים אלה ואחרים‪ .‬במילים‬
‫אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת‬
‫מידע תיאורטי וחשיבה קלינית‪.‬‬
‫בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפויי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת‬
‫באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה‬
‫הטיפולי‪ .‬נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית;‬
‫נעסוק בסוגיית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול – מהי חשיפה זו ומה‬
‫משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה‪-‬אנאקטמנט; את החשיבה על‬
‫רגעים טרנספורמטיביים בטיפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות‬
‫כחלק מההתנהלות הטיפולית‪ .‬נקרא מכתביהם של בנג'מין‪ ,‬ארון‪ ,‬רניק‪ ,‬ברומברג‬
‫וג'ודי מסלר דיוויס‪ .‬המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים‬
‫בהם הסובייקטיביות שלהם "מבצבצת" כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימי חמישי ‪ 28/06/2012‬ו‪05/07/2012 -‬‬
‫‪30‬‬
‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‬
‫חקר הטראומה הנפשית מתאפיין באמנזיה אפיזודית‪ .‬תקופות של מחקר נמרץ מתחלפות‬
‫בתקופות של הכחשה ורצון שלא לדעת‪.‬‬
‫האמנזיה איננה תוצר של תהליכי שכחה או חוסר עניין‪ .‬חקר הטראומה הנפשית גווע בגלל‬
‫הידיעה של דברים שאין להעלותם על הדעת‪ .‬הטראומה קשורה במציאות ובתגובה‬
‫הסובייקטיבית של האדם למציאות זו‪.‬‬
‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע בסיסי בהבנת מהות הטראומה הנפשית‪ ,‬אבחנה של צורות‬
‫הטראומה השונות וטכניקות הטיפול המקובלות כיום‪.‬‬
‫התגובות הטראומטיות מתעוררות‪ ,‬כאשר אין כל תועלת בפעולה‪ .‬האירועים הטראומטיים‬
‫מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בגוף‪ ,‬ברגש‪ ,‬בהכרה ובזיכרון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם עלולים‬
‫לנתק זו מזו את הפונקציות האלה‪ .‬לסימפטומים הטראומטיים יש נטייה להתנתק ממקורם‬
‫ולחיות חיים משלהם‪ .‬אנו מבדילים בין טראומה ממוקדת היוצרת ‪ PTSD‬ובין טראומה‬
‫ממושכת )מורכבת(‪ .‬טראומה ממושכת אחראית להיווצרות הפרעות מגוונות ושונות כגון‪:‬‬
‫הפרעות סומטיזציה‪ ,‬הפרעת אישיות רבת פנים‪ ,‬הפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות‬
‫אחרות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות בשליטה ועוד‪ .‬בנוסף להבנת מהות ההפרעות השונות‪,‬‬
‫נעסוק בלימוד הטכניקות הטיפוליות השונות‪ ,Traumatic Reconstruction :‬זיהוי‬
‫הטראומה הבסיסית ועיבודה‪ .‬הטכניקות הללו מאפשרות להרחיב את טווח ההתערבות אל‬
‫מעבר למטופלים הסובלים מתסמונת פוסט‪-‬טראומטית בלבד‪ .‬חשוב לרכוש מיומנות‬
‫בטכניקות השחזור והחשיפה לטראומה בכדי למנוע רטראומטיזציה של המטופל המביאה‬
‫להחמרה במצבו‪ .‬הבנת מהות הטראומה הנפשית מאפשרת הבנה טובה יותר של‬
‫הפסיכופתולוגיה בכלל ושל הפסיכופתולוגיה הפוסט טראומטית בפרט‪ .‬רכישת מיומנות‬
‫בטכניקות הטיפוליות הרלוונטיות מגדילה את הגמישות הטיפולית של המטפל ואת יכולתו‬
‫להתמודד עם טווח רחב יותר של פסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫בין הזדהות השלכתית לאנאקטמנט ‪ -‬ד"ר אבי נוטקביץ‬
‫הסדנא תעסוק במשמעות של אנאקטמנט ‪ -‬הן של המטפל והן של המטופל ‪ -‬במרחב‬
‫האינטרסובייקטיבי הקיים במפגש הטיפולי‪ .‬בקצרה ניתן לומר שאנאקטמנט הינה‬
‫איזושהי פעולה‪/‬מעשה‪/‬התנהגות‪/‬התערבות החורגת‪/‬שונה מההתנהגות הרגילה של‬
‫המטפל )או המטופל(‪ .‬נדבר על "המארג" של ההעברה וההעברה נגדית שיש בו‬
‫השלכות )היזדהות השלכתית( הדדיות בין מטפל למטופל שמתוכו מגיח האנאקטמנט‪.‬‬
‫נחקור את הנושא מתוך המפגש בין הגישה ההתיחסותית והגישה הקליניאנית‪-‬‬
‫ביוניאנית‪.‬‬
‫נשלב בסדנא דיונים בחומרים תיאורטיים שהבסיס להם יהיו שני מאמרים שנקרא‬
‫לקראת הסדנא וכן דיון בחומרים מתוך הקליניקה‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימי שני ‪ 25/06/2012‬ו‪02/07/2012 -‬‬
‫‪31‬‬
‫אמפתיה‪ :‬בין המובן למובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬
‫השימוש במושג אמפתיה הפך תדיר כל‪-‬כך עד כדי ‪ abuse‬מסוים של המושג ובלבול‬
‫שלו עם טכניקות ועמדות טיפוליות רבות‪ .‬למרות השימוש היומיומי במושג‪ ,‬אין‬
‫בספרות הקלאסית‪ ,‬אודות הטכניקה של הטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬פרקים על אמפתיה‪.‬‬
‫האם עובדה זו מספרת על גילו הצעיר של המושג‪ ,‬המובנות‪-‬מאליו שלו‪ ,‬חוסר‬
‫המובחנות שלו או‪/‬ו על המחלוקת התיאורטית סביבו?‬
‫בסדנה נכיר ונדייק שוב את המושג‪ ,‬נעקוב אחר התפתחותו לאורך ההיסטוריה‬
‫מנקודות ראות תיאורטיות שונות‪ .‬כמו כן נעסוק באמפתיה כמיומנות טיפולית‪ ,‬נתעכב‬
‫על התפתחות היכולת לאמפתיה‪ ,‬על התהליך האמפתי בטיפול ועל קשיים בהשגתה‪.‬‬
‫נדון בשאלה הקריטית‪ :‬האם אמפתיה היא מספקת בכדי לחולל את השינוי הטיפולי?‬
‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ ,16/02/2012‬יום רביעי ‪22/02/2012‬‬
‫העברה והעברה נגדית ‪ -‬ממי )מאיר( שלוש‬
‫הקורס יתמקד בתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול הפסיכואנליטי‪ .‬נכיר את‬
‫האטיולוגיה ההיסטורית והתאורטית של מושגים מרכזיים אלו שקיבלו פנים שונות‬
‫דרך התפתחות האסכולות השונות בפסיכואנליזה‪ .‬ניקרא טקסטים של תאורטיקנים‬
‫מרכזיים העוסקים בנושא )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ראקר‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬אוגדן ובולאס(‪ .‬דגש מיוחד‬
‫ינתן להקשבה לאופן בו כלים אלו באים לידי ביטוי במפגש הטיפולי ומסייעים לנו‬
‫בהקשבה למטופל ובהבנת מציאותו הפנימית‪ .‬בצד קריאה תאורטית שתעמיק את‬
‫ההבנה נתבונן בשעות טיפוליות של משתתפי הקורס ודרכן נעקוב אחר פרישתם‬
‫בחומר הקליני‪.‬‬
‫סמסטר א' יום ב' בין השעות ‪19.00-20.30‬‬
‫‪32‬‬
‫התפתחות‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬
‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר משולש ילד‪-‬הורים‪-‬מטפל‪ .‬הקורס יעסוק בשני צירים מרכזיים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬מבנה המשאלות הבלתי מודעות )רשת המסמנים(‪ ,‬המחזיק את הילד עוד‬
‫בטרם נולד‪ ,‬הוריו‪ ,‬מקומם בעולמו והיווצרות הילד כסובייקט‪.‬‬
‫ציר שני‪ :‬הטכניקות הטיפוליות‪ ,‬שעומדות לרשותנו בפסיכותרפיה עם ילדים‪ .‬נדון על‬
‫ההיבטים התיאורטיים והיישום בקליניקה של הילד‪.‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית תישלח למשתתפי הקורס בתחילת שנת הלימודים‪ .‬המשתתפים‬
‫מתבקשים לקרוא את החומר ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת יום שני ‪ 13/02/2012‬ויום רביעי ‪15/02/2012‬‬
‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה ‪ -‬נעמה קינן‬
‫בסדנא נעסוק בתאוריה של הטכניקה בעבודתנו עם המטופלים הקשים‪.‬‬
‫המטופלים החסוכים שמביאים לטיפול את נפשם השבורה והמחוררת‪ ,‬אלו ש "עוד לא‬
‫נולדו" והם מתהווים בהדבקות נצמדת בלתי מובחנת לכל משטח כדי להיות‪ ,‬אלו‬
‫שמתנתקים ומתכמסים בתוך תחושתיות עצמית מרוקנת ומצמיתה‪ ,‬אלו שמוצפים‬
‫ונשאבים עד טביעה בתוך ריגושים אקסטטים‪ ,‬אלו שחשים נחדרים מותקפים ונגזלים‬
‫מול מרווחים‪ .‬מטופלים מאד פגועים אלו שמילים לא נוגעות בהם והן מאבדות את‬
‫הפונקציה המכילה קומוניקטיבית ואילו השתיקות מלאות בחרדות פרנואידיות‬
‫מחניקות או בהתקשחות אילמת הקרובה למוות נפשי‪.‬‬
‫המטופלים הקשים שלנו מאתגרים את השימוש בשפה כאחד מהכלים העיקריים‬
‫בטיפול הן בשיח בין מטפל ומטופל והן בדיבור בפנימי של המטפל עם עצמו ‪ .‬נלך‬
‫מעבר לגישות התאורטיות השונות על מנת להרחיב את השפה והדקדוק שלנו‬
‫למצבים של טרום התהוות ואולי אפילו טרם נרקיסיזם‪ ,‬לשים במילים את מה‬
‫שמתרחש טרם היות מילים ולאפשר יצירת מרחב פנימי‪.‬‬
‫נעזר בקריאה של‪ :‬אוגדן‪ ,‬אייגן‪ ,‬אלוורז‪ ,‬אנזיי‪ ,‬בוטלה‪ ,‬גרין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬מלצר‪ ,‬פרו‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת יום שני ‪ 25/02/2012‬ויום חמישי ‪27/06/2012‬‬
‫‪33‬‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול ‪ -‬אלינה שלקס‬
‫מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬
‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים ובתוך‬
‫חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד‬
‫תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על‬
‫העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו(‬
‫וויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על‬
‫מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן‬
‫האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון‬
‫בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬
‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הקורס‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי ‪15:00-16:30‬‬
‫‪34‬‬
‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫מפגש תלמידי שנה א' עם נציגי ועדת ההוראה‬
‫יום ה' ‪27/10/2011‬‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום ב' ‪31/10/2011‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬
‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫"‬
‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬
‫חופשת חנוכה**‬
‫יום ב' ‪26/12/2011‬‬
‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים והערכות‬
‫יום ב' ‪23/01/2012‬‬
‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬
‫)שנים ב‪-‬ג‪-‬ד(‬
‫סדנת אתיקה והיום האחרון לסמסטר א'‬
‫)שנה א(‬
‫יום ב' ‪30/01/2012‬‬
‫יום ב' ‪06/02/2012‬‬
‫היום הראשון לסמסטר ב'‬
‫יום ב' ‪05/03/2012‬‬
‫ערב קליני לתלמידי התכנית ומדריכים קבוצתיים‬
‫יום ב' ‪05/03/2012‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום ב' ‪02/04/2012‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום ב' ‪16/04/2012‬‬
‫פגישת השנתונים עם המורים המלווים והערכות‬
‫יום ב' ‪04/06/2012‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום ב' ‪11/06/2012‬‬
‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג' )סיום ופרידות(‬
‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬
‫* ביום זה לא יתקיימו קורסי בחירה והתלמידים ישתתפו בכנס‬
‫** ביום זה לא יתקיימו הלימודים בתכנית‬
‫יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪35‬‬
‫מערכת שעות לימוד ‪ -‬תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫סמסטר א' ‪ -‬יום ב'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪19:00 - 20:30‬‬
‫המסע הפסיכואנליטי‬
‫סמינר קליני*‬
‫קריאה בפרויד‬
‫המוקדם‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫חנה איילון‬
‫יעל מאיר טפרברג‬
‫חגית צאן‬
‫ג'רמי רוז‬
‫שנה א' חובה‬
‫קריאה בכתבי‬
‫ד‪ .‬ויניקוט‬
‫ד"ר גבי מן‬
‫סמינר קליני*‬
‫מיכל טפר‬
‫יואל מילר‬
‫יעל סגל‬
‫דוד קיטרון‬
‫שנה ב' חובה‬
‫הגישה ההתייחסותית‬
‫ד"ר בועז שלגי‬
‫סמינר קליני*‬
‫אהובה ברקן‬
‫ד"ר מישל גרנק‬
‫אסתי דינור‬
‫נילי שור‬
‫שנה ג' חובה‬
‫שנה ג' חובה‬
‫שנה א' חובה‬
‫שנה ב' חובה‬
‫ד"ר הנרי שור‬
‫שנה א' חובה‬
‫פרברסיה‬
‫אורנה אלבק‬
‫מפגשים במרחב‬
‫השלישי‬
‫ד"ר אילן אמיר‬
‫חשיבה וחלימה‬
‫במחשבתו של ביון‬
‫ד"ר משה ברגשטיין‬
‫החלום‬
‫עידית ברק מלמד‬
‫מבוא לפסיכואנליזה‬
‫לאקאניאנית‬
‫פרופ' אורי הדר‬
‫*כפוף לשינויים‬
‫‪36‬‬
‫לוח אירועים בסמסטר א'‬
‫מפגש תלמידי שנה א' עם חברי ועדת הוראה‬
‫יום‬
‫ה'‬
‫‪27/10/2011‬‬
‫‪20:00‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪07/11/2011‬‬
‫‪19:30‬‬
‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪12/12/2011‬‬
‫‪20:00‬‬
‫"אינטימיות"‬
‫יום‬
‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫ג'‬
‫‪13/12/2011‬‬
‫‪09:00‬‬
‫"אינטימיות"‬
‫יום‬
‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬
‫ב'‬
‫‪23/1/2012‬‬
‫כנסים וימי עיון במהלך שנה"ל יפורסמו בהמשך‬
‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬
‫‪37‬‬
‫‪16:00-16:45‬‬
‫סדנאות מרוכזות בחופשת הסמסטר )חורף (‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬
‫יום שני ‪ 13.02.2012‬ויום רביעי ‪ 15.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬הוגו גולדיוק‬
‫יום רביעי ‪ ,15.02.12‬יום רביעי ‪ 22.02.12‬בין השעות ‪08.30-16.30‬‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬
‫יום ראשון ‪ 12.02.2012‬ויום שני ‪ 13.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬מיכל חזן‬
‫יום חמישי ‪ 09.02.2012‬ויום שני ‪ 13.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫אמפתיה ‪ -‬המובן והמובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬
‫יום חמישי ‪ 16.02.2012‬ויום רביעי ‪ 22.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫ימי שלישי ‪ 21.02.2012 ,14.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫סדנאות מרוכזות בסוף השנה‬
‫טיפול באמצעות מנטליזציה ‪ -‬ד"ר אילן דיאמנט‪ ,‬יואב ברושי‬
‫יום שלישי ‪ 26.06.12‬ויום רביעי ‪ 27.06.12‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫יום רביעי ‪ 27.06.2012‬ויום חמישי ‪ 28.06.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫הסוביקטיביות של המטפל ‪ -‬אילנה לאור‬
‫ימי חמישי ‪ 28.06.2-012‬ו – ‪05.07.2012‬‬
‫בין הזדהות לאנאקטמנט – ד"ר אבי נוטקביץ‬
‫ימי שני ‪ 25.06.2011‬ו ‪02.07.2012 -‬‬
‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה ‪ -‬נעמה קינן‬
‫ימי שני ‪ 25.06.2012‬ויום חמישי ‪02.07.2012‬‬
‫סדנאות חובה‬
‫דילמות אתיות בהכשרת המטפלים ‪ -‬חברי וועדת אתיקה )שנה א'(‬
‫יום שני ‪ 06.02.2012‬בין השעות ‪.15:00-20:00‬‬
‫סדנת סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר ומיקי תודר‪-‬גולדין‬
‫יום שני ‪ 18.06.2012‬בין השעות ‪16.30-19.30‬‬
‫פסיכותרפיה מהי? ‪ -‬ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬
‫סדנת קיץ מרוכזת – חובה שנה א' ימים שני ושלישי ‪02-03.07.2012‬‬
‫‪38‬‬
‫מערכת שעות ‪ -‬תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫סמסטר ב' – יום ב'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪19:00 - 20:30‬‬
‫החשיבה של מלאני‬
‫קליין‬
‫מירב רוט‬
‫סמינר קליני*‬
‫חנה איילון‬
‫יעל מאיר טפרברג‬
‫חגית צאן‬
‫ג'רמי רוז‬
‫שנה א' חובה‬
‫לשחק עם המציאות‬
‫היבטים שונים על‬
‫ההתפתחות הנפשית‬
‫נוגה בדנס‬
‫פסיכולוגיית העצמי‬
‫הגותו של היינץ‬
‫קוהוט‬
‫תמר זיידמן‬
‫סמינר קליני*‬
‫מיכל טפר‬
‫יואל מילר‬
‫יעל סגל‬
‫דוד קיטרון‬
‫שנה ב' חובה‬
‫שנה ב' חובה‬
‫הפנים השונות‬
‫של המעשה הטיפולי‬
‫מרגי קפלינסקי‬
‫סמינר קליני*‬
‫אהובה ברקן‬
‫ד"ר מישל גרנק‬
‫אסתי דינור‬
‫נילי שור‬
‫שנה א' חובה‬
‫)חובה שנה א'(‬
‫האזור הסכיזואידי‬
‫באישיות‬
‫וונדי וייס‬
‫האם אנו ממשים את‬
‫אותו הפיל‬
‫חנה וקשטיין‬
‫השימוש במטפל‬
‫ד"ר יוסי טריאסט‬
‫הטראומה הנפשית‬
‫ד"ר דני לוי‬
‫העברה והעברה נגדית‬
‫ממי )מאיר( שלוש‬
‫* כפוף לשינויים‬
‫‪39‬‬
‫מערכת שעות לימוד – תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫סמסטר ב ‪ -‬יום ה'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות‬
‫נפשית מולן‬
‫אלינה שלקס‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫צביה אייזן‬
‫* * * * * * *‬
‫לוח אירועים סמסטר ב'‬
‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬
‫יום ב' ‪16:00-16:45 28/05/2012‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום ב' ‪04/06/2012‬‬
‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג'‬
‫יום ב' ‪16:30-19:30 11/06/2012‬‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ב' ‪20:00 11/06/2012‬‬
‫כנסים וימי עיון במהלך שנה"ל יפורסמו בהמשך‬
‫סמסטר ב'‬
‫מספר שיעורים בימי ה' ‪14 -‬‬
‫מספר שיעורים בימי ב' ‪14-‬‬
‫‪40‬‬
‫לימודים מתקדמים*‬
‫‪.I‬‬
‫מסלולי התמחות‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית )לימודי תעודה תלת שנתיים(‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים )לימודי תעודה תלת שנתיים(‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי )לימודי תעודה ארבע שנתיים(‬
‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬
‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬
‫א‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬
‫הקריאה בכתבי פרויד‬
‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬
‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫ב‪ .‬סדנאות‬
‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬
‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬
‫* ראה הקריטריונים לקבלה בהמשך‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬
‫תנאי תשלום *‬
‫שכר הלימוד בעבור מסלולי ההתמחות לשנה"ל תשע"ב הוא כדלהלן‪:‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬
‫שנה א'‬
‫שנה א'‬
‫שנה ג'‬
‫שנה ה'‬
‫שנה א'‬
‫שנה ג'‬
‫שנה ב'‬
‫‪₪ 7,600‬‬
‫‪₪ 9,600‬‬
‫‪₪ 9,000‬‬
‫‪₪ 6,000‬‬
‫‪₪ 13,600‬‬
‫‪₪ 13,200‬‬
‫‪₪ 7,000‬‬
‫התשלום הינו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו לפניי תחילת השנה‪ ,‬בהתאם למפורט‬
‫במכתב התשלום שנשלח לתלמידים‪.‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬
‫בקשה לקבלת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה המנומקת )בצירוף ‪ 3‬תלושי‬
‫משכורת אחרונים( יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬
‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬
‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬
‫מרכז‪ :‬ד"ר אילן אמיר‬
‫‪ .1‬פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬
‫)שנה א'(‬
‫אב‬
‫מסלול לימודי תעודה תלת שנתי )החל משנת הלימודים תשע"ב(‬
‫ראש המסלול‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬
‫מרכז המסלול‪ :‬ד"ר רוני באט‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬
‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי‬
‫תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של‬
‫התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫המסלול מציע תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה אשר נועדה לאפשר‬
‫הכרות מעמיקה עם התיאוריה והקליניקה של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית‬
‫ההתייחסותית‪.‬‬
‫התכנית קיימת חמש שנים ומהווה את אחד ממסלולי ההכשרה הבולטים כיום בתחום‪.‬‬
‫בתכנית מלמדים מיטב המרצים והקלינאים בתחום בארץ‪ ,‬בשיתוף מרצים וקלינאים‬
‫מהמסלול לפסיכואנליזה התייחסותית באוניברסיטת ניו יורק‪.‬‬
‫לתלמידים שיחלו לימודיהם במסלול בשנת הלימודים תשע"ב ויעמדו במטלות‬
‫הנדרשות‪ ,‬תוענק תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית*‪.‬‬
‫הזרם ההתייחסותי מכיר בהשפעה ההדדית הבלתי נמנעת של שני השותפים‬
‫במפגש הטיפולי‪ ,‬חוקר את המארג הנוצר בין החוויה התוך נפשית לבין החוויה‬
‫האינטר סובייקטיבית בתוך התהליך ומאפשר הבנייה משותפת של משמעויות‬
‫המתגלות בתהליכי העברה והעברה נגדית‪ .‬פרספקטיבה זו מאפשרת התבוננות‬
‫חדשה על שחזורים וחוויות טראומתיות בחיי המטופל והשפעותיהן על התפתחותו‬
‫הנפשית‪ .‬בשנים האחרונות תורם הזרם ההתייחסותי מושגים אשר מרחיבים ומשנים‬
‫את הבנתנו הפסיכואנליטית והקלינית לגבי הקשר בין מודע ולא מודע באמצעות‬
‫משמעותו המתהווה של הקשר הטיפולי‪.‬‬
‫* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' ‪.44‬‬
‫‪43‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים ומסמינרים קליניים‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי חמישי בין השעות ‪.17:00-20:30‬‬
‫קורסים עיוניים‪:‬‬
‫בכל סמסטר יינתן קורס תיאורטי ובנוסף סדנא מרוכזת שתועבר על ידי מורה בכיר‬
‫בתחום‪.‬‬
‫סמינרים קליניים‪:‬‬
‫קבוצות ההדרכה הקלינית כוללות בין ‪ 4-6‬תלמידים‪ .‬הקבוצות קבועות בהרכבן לאורך‬
‫השנים‪ .‬המדריך הקבוצתי נקבע מתוך מורי סגל התכנית ומתחלף אחת לשנה‪ .‬מטרת‬
‫הקבוצות ללמוד את ביטוייה של הגישה ההתיחסותית בתהליכי הטיפול‬
‫הפסיכותרפויטי ולאפשר הטמעת התיאוריה בפרקטיקה הקלינית‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬
‫ד"ר חנה אולמן‪ ,‬טליה אפלבאום‪-‬פלד‪ ,‬ד"ר רוני באט‪ ,‬ד"ר שלמה ביינארט‪ ,‬פרופ'‬
‫עמנואל ברמן‪ ,‬תמר ברנע‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬ד"ר אילן טרבס‪ ,‬אילנה לאור‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪,‬‬
‫אירנה מלניק‪ ,‬ד"ר אבי נוטקביץ‪ ,‬ד"ר בעז שלגי‪.‬‬
‫הדרישות לקבלת תעודה‪:‬‬
‫בשלוש שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬
‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים בגישה פסיכואנליטית‬
‫התייחסותית לכל אורך תקופת הלימודים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים )לפחות שלושה במהלך שלוש שנות הלימוד( במסגרת‬
‫הסמינרים הקליניים‪.‬‬
‫‪ .3‬בסיום הלימודים‪ ,‬הגשת עבודה המכילה סיכום טיפול ודיון תיאורטי המבוסס‬
‫על הגישה ההתייחסותית‪.‬‬
‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות‬
‫הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬
‫‪44‬‬
‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫עקרונות הגישה ההתייחסותית והתפתחותה ‪ -‬ד"ר אבי נוטקביץ )סמ' א'(‬
‫הקורס יעסוק במושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה של הגישה ההתיחסותית‪ .‬נדון‬
‫במעבר שבין "פסיכולוגיה של אדם אחד" ל"פסיכולוגיה של שניים" באינטראקציה‬
‫הטיפולית‪ ,‬בסוגיות של השפעה הדדית בין מטפל ומטופל‪ ,‬בהבדלים בין הדדיות‬
‫וסימטריה‪ ,‬בסוגיות של חשיפה עצמית ושל השימוש בסובייקטיביות של‬
‫המטפל‪ .‬במסגרת הקורס נקרא בכתביהם של סטיבן מיצ'ל‪ ,‬לואיס ארון‪ ,‬סמויאל גרסון‪,‬‬
‫ג'ודי דייויס‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין ותיאורטיקנים אחרים‪.‬‬
‫עקרונות הגישה ההתייחסותית – ד"ר רוני באט )סמ' ב'(‬
‫בקורס זה נמשיך לעסוק במושגי היסוד של העמדה ההתיחסותית תוך מתן דגש לזרמים‬
‫השונים שהשפיעו על גישה זו החל מהתיאוריות הפוסט‪-‬מודרניסטיות‪ ,‬פמיניזם ומגדר וכן‬
‫מחקרים התפתחותיים בגיל הרך‪ .‬נבדוק כיצד גוף ידע שהתפתח בעשורים האחרונים‬
‫השפיע באופן ישיר ועקיף על התיאוריה והטכניקה הטיפולית‪ .‬הקורס ינוע בין לימוד של‬
‫התיאוריה לבין דוגמאות קליניות של משתתפי הקורס‪.‬‬
‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬
‫בחינה השוואתית של הטכניקה הטיפולית בפסיכואנליזה –‬
‫טליה אפלבאום‪-‬פלד וד"ר שלמה ביינארט )סמ' א'(‬
‫בקורס זה נבחן את השינויים שעברו מושגים מרכזיים בטכניקה הטיפולית כחלק מפירוק‬
‫ובחינה מחודשת של משמעותם בתוך "פסיכולוגיה של שני אנשים"‪ .‬מושגים טכניים‬
‫מרכזיים כמו ניטראליות‪ ,‬הימנעות‪ ,‬אנונימיות והכלה ייבחנו בדגש על השינויים שמושגים‬
‫אלו עברו כתוצאה מהדיון ההתייחסותי‪ .‬הקורס יתבסס על עמדה השוואתית בין הגישה‬
‫ההתיחסותית לגישות אנליטיות אחרות ביחס לטכניקה הטיפולית‪ ,‬השוואה‪ ,‬שמטרתה‬
‫להבין ולחדד כיצד חשיבה תיאורטית שונה ביחס לטיפול באה לידי ביטוי במצבים קליניים‪.‬‬
‫השפעה הדדית ‪, Impasse, Enactment‬ושנוי‪ -‬סוגיות קליניות ותיאורטיות‬
‫בעבודתו של המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – אילנה לאור )סמ' ב'(‬
‫הקורס יעסוק בשאלות קליניות תיאורטיות המאפיינות באופן ייחודי את עבודת המטפל‬
‫בגישה האינטרסובייקטיבית‪ .‬נתמקד באופן בו המעורבות הבלתי נמנעת של המטפל‬
‫מתבטאת במהלך הטפול‪ .‬נבחן זאת לאורך ציר שנכנה אותו פעולת המטפל‪ .‬נדון‬
‫בפעולתם של מטפלים כאשר נראה שהם עוסקים בעבודה פרשנית לכל דבר‪ .‬מושג נוסף‬
‫שנעמיק בו הוא מושג ה ‪ enactment‬על היבטיו השונים‪ .‬מושג זה מביא לידי ביטוי את‬
‫‪45‬‬
‫האופן הבלתי מודע בו המטפל נכנס לתוך הטיפול כפונקציה של המפגש בין עולמו הפנימי‬
‫עם עולמו של המטופל‪ .‬לא מדובר בהעברה והעברה נגדית אלא במצב בו המטפל‬
‫והמטופל מפעילים זה את זה ומתוך התבוננות זו לקדם את הטיפול‪.‬‬
‫מושג נוסף שנעסוק בו הוא ה ‪ ,impasse‬מצב בו שני שותפי התהליך הטיפולי אינם‬
‫יכולים לקדמו בגלל מעורבותם הרבה‪ .‬נדון באופן בו הגישה האינטרסובייקטיבית‬
‫מאפשרת לנו להשתמש במושג ה‪ impasse -‬כבסיס לשינוי‪ .‬נקרא ממאמרים של דוויס‪,‬‬
‫ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬בנג'מין ואחרים‪.‬‬
‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ד ‪2013/14‬‬
‫טראומה ודיסוציאציה מנקודת מבט התייחסותית ‪ -‬ד"ר חנה אולמן )סמ' א'(‬
‫הקורס ידון במושגים טראומה ודיסוציאציה החל בהקשרם ההיסטורי בתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית )ג'אנה‪ ,‬פרויד ופרנצי( וכלה במקומם הייחודי והמרכזי בכתבים‬
‫התייחסותיים ואינטרסוביקטיבים עכשוויים‪ .‬נדון בגישה ההתיחסותית למושגים אלו דרך‬
‫קריאה בדיוויס‪ ,‬דיוויס ופראולי‪ ,‬חפץ‪ ,‬ברומברג ‪,‬סטרן‪ ,‬אורנז וסו גרנד‪ .‬נתבונן במקומה של‬
‫המציאות החיצונית כפוגעת בתהליך ההתפתחותי ובאופן שבו היא נרקמת בחיי הנפש הן‬
‫בהתפתחות פתולוגית והן בהתפתחות הנורמלית‪ ,‬ונבדוק את משמעותו של מושג‬
‫הדיסוציאציה בשונה מהדחקה וממודל של קונפליקט‪ ,‬ונדון בהשלכות הקליניות של הבנות‬
‫אלו‪.‬‬
‫אובייקט או סובייקט? עמדת המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – ד"ר אילן טרבס‬
‫)סמ' ב'(‬
‫הקורס יציג את הגישה האינטרסובייקטיבית ותרומתה הייחודית לתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫בניגוד לגישות המדגישות את השאיפה לצמצמם נוכחותו של המטפל‪ ,‬גישה זו טוענת‬
‫לא רק כנגד השאיפה לאיפוק ניטראלי אלא רואה בהשתתפות האקספרסיבית של‬
‫המטפל מרכיב חשוב )ובלתי נמנע( של העמדה הטיפולית‪ .‬במרכז הקורס נדון בשאלות‪:‬‬
‫האם נחוץ למטופל לדעת את הסובייקטיביות של המטפל? כיצד המטופל חווה ומפרש‬
‫את נוכחות המטפל? וכיצד משפיעה מעורבותו של המטפל על ההתערבויות שלו בשעה‬
‫הטיפולית?‬
‫הקורס יתבסס על מפגשים‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬של קריאת מאמרים )מיטשל‪ .‬ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬דיוייס‪,‬‬
‫גנט‪ ,‬בנג'מין‪ (...‬ושל הצגת חומר קליני ע"י המשתתפים‪.‬‬
‫סדנאות מרוכזות בתום הסמסטרים ורשימת המדריכים בסמינרים‬
‫הקליניים יפורסמו בהמשך‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ .2‬מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫אב‬
‫)שנה א'‪ ,‬שנה ג'‪ ,‬שנה ה'(‬
‫מסלול לימודי תעודה תלת שנתי‬
‫ראש המסלול‪ :‬אלינה שלקס‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬
‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫המסלול מצבים מנטאליים ראשוניים )ממ"ר( הוקם בשנת ‪ 2007‬בעזרת ועדת היגוי‬
‫שכללה את משה לנדאו‪ ,‬נעמה קינן ואלינה שלקס‪ .‬מאז הקמתו משמש המסלול‬
‫מרחב ללמידה‪ ,‬חשיבה והתפתחות מקצועית הן עבור סגל המורים והן עבור תלמידיו‪.‬‬
‫עד כה למדו במסלול שני מחזורי תלמידים‪ ,‬הממשיכים ללמוד בשנת ‪,2011-2012‬‬
‫את לימודי השנה החמישית או השלישית במסלול‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‪ :‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬אבנר ברגשטיין‪ ,‬עידית‬
‫ברק מלמד‪ ,‬חיותה גורביץ'‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬עירית המאירי ולדרסקי‪,‬‬
‫אורנה וסרמן‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬
‫רות סגל‪ ,‬נחמה פבר בן פזי‪ ,‬תמי פולק‪ ,‬פרופ' ביאטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה‬
‫שלקס‪ ,‬אלונה תימור‪.‬‬
‫מבנה התכנית‪ :‬תכנית לימודים תלת שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬המאפשרת הכרות‬
‫מעמיקה עם התיאוריה והקליניקה של מצבים מנטאליים ראשוניים‪ ,‬המאפיינים אזורים‬
‫נפשיים של תחילת החיים ומצבים פסיכופתולוגיים קשים‪ .‬הלימודים מורכבים מקורסים‬
‫עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:15‬‬
‫קורסים עיוניים‪ :‬בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬קורסים עיוניים‪ ,‬ס"ה ‪ 12‬קורסים לאורך‬
‫הלימודים‪ .‬בכל אחד מהם יושם דגש על שילוב בין ההבנות התיאורטיות לבין העבודה‬
‫הקלינית‪.‬‬
‫סמינרים קליניים‪ :‬יתקיימו קבוצות הדרכה בנות ‪ 4-6‬משתתפים‪ .‬הרכב קבוצות ההדרכה‬
‫יהיה קבוע לאורך כל שנות הלימוד‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת לשנה‪ ,‬כך שבמהלך התכנית‬
‫לכל קבוצה יהיו שלשה מדריכים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫הדרישות לקבלת תעודה ‪ -‬לתלמידים המתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ב‬
‫‪:2011/2012‬‬
‫בשלוש שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬
‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים של מטופלים לכל אורך תקופת‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים )לפחות שלושה במהלך שלוש שנות הלימוד( במסגרת‬
‫הסמינרים הקליניים‪.‬‬
‫‪ .3‬הגשת עבודת גמר המכילה סיכום‪-‬טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על הנלמד‬
‫במסלול‪.‬‬
‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות ‪ 75%‬של‬
‫שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬
‫לימודים מתקדמים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית – מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫פעילות מדעית‪ :‬מספר פעמים בשנה‪ ,‬במקום ההדרכה הקבוצתית‪ ,‬יתקיים מפגש של‬
‫כלל התלמידים עם צוות ההוראה‪/‬הדרכה‪ ,‬מעין קהילייה לומדת‪ ,‬בו יוצג חומר קליני‬
‫שידון על ידי אנשים שונים מתוך הקהילייה או תינתן הרצאה על ידי אחד המשתתפים‬
‫או מרצה אורח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מושקע מאמץ רב לארגן סדנאות וימי עיון עם אנשי מקצוע‬
‫מובילים בתחום מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫לימודי המשך לבוגרי המסלול‪ :‬במסגרת המסלול מתקיימים קורסי המשך לבוגרי‬
‫המסלול‪ ,‬על פי מידת העניין והתשוקה ללמידה של הבוגרים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים עבור המחזור שיתחיל את לימודיו בשנה"ל ‪:2011/2012‬‬
‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫ביון – משה לנדאו )סמ' א'(‬
‫בקורס זה התלמידים יבססו את הרקע התיאורטי‪ ,‬עליו מושתתת ההתייחסות‬
‫הפסיכואנליטית למצבים מנטאליים ראשוניים‪ ,‬כפי שפותח על ידי ביון‪ .‬העבודה בקורס‬
‫תדגיש מושגים מרכזיים הרלוונטיים לנושא‪ :‬מיכל‪ -‬מוכל‪ ,‬התפתחות החשיבה‪,‬‬
‫החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ ,‬התפתחות טרום לידה‪ ,‬מחשבות ללא חושב‬
‫וטרנספורמציות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫התפתחות נפשית מוקדמת – טסה צדוק )סמ' א'(‬
‫בקורס זה תהיה הכרות עם תיאוריות שונות על התפתחות נפשית בראשית החיים‪,‬‬
‫כולל בשלב פרה‪-‬נטלי‪ .‬תיאורטיקנים רלוונטיים‪ :‬פיונטלי‪ ,‬מאנצ'יה‪ ,‬מאילו‪ ,‬אנזיה‪ ,‬ביבי‬
‫ולחמן‪ ,‬דניאל שטרן‪.‬‬
‫מהגוף למילה ובחזרה – אלינה שלקס )סמ' ב'(‬
‫בקורס זה יושם דגש על מצבים נפשיים בהם הגוף מדבר במקום בו נעדרת‬
‫מנטליזציה‪ .‬בין התיאורטיקנים שרלוונטיים‪ :‬ביק‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬גדיני‪ ,‬אנזיה‪ ,‬מקדוגל‪ ,‬מיטרני‪,‬‬
‫פררי‪ ,‬ויליאמס‪ ,‬מרטי ודה‪-‬מ'וזן‪ ,‬רוזנפלד ופלסמן‪.‬‬
‫הגרעין האוטיסטי באישיות – נחמה פבר בן פזי )סמ' ב'(‬
‫מצבים המאובחנים כאוטיזם פותחים לנו חלון חשוב להבנת מרכיבי יסוד בגרעין‬
‫האוטיסטי באישיות‪ .‬חושים‪ ,‬אינטגרציה‪ ,‬תפיסת זמן‪ ,‬תפיסת האחר‪ ,‬הגנתיות והרס יהיו‬
‫החומרים בהם נעסוק מתוך קריאה בתיאורטיקנים כביק‪ ,‬מלצר‪ ,‬טסטין‪ ,‬אלוורז‪,‬‬
‫גרוטשטיין‪ ,‬האג‪ ,‬אוגדן ומיטרני‪.‬‬
‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬
‫מרחב נפשי או העדרו – רות סגל )סמ' א'(‬
‫בקורס זה תועמק ההבנה של המושג מרחב נפשי שהיווצרותו הכרחית בהתפתחות‬
‫נפשית נורמלית ואילו במצבים בהם נעדר מרחב נפשי יבלטו העדר היכולת‬
‫לסימבוליזציה‪ ,‬העדר יכולת הכלה וויסות רגשי‪ ,‬העדר יכולת התבוננות על העצמי ועל‬
‫הזולת‪ .‬בין התיאורטיקנים הרלוונטיים‪ :‬רזניק‪ ,‬ביק‪ ,‬אוגדן‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬בריטון‪ ,‬גדיני‪,‬‬
‫לקור‪ ,‬בלינט‪ ,‬גרוטשטיין‪ ,‬מלצר‪.‬‬
‫סימבוליזציה ומנטליזציה – יואל מילר )סמ' א'(‬
‫הקורס יתמקד בהבנת ההתפתחות של סימבוליזציה ומנטאליזציה ושל תהליכים‬
‫נפשיים המונעים התפתחות זו במצבים מנטאליים ראשוניים‪ .‬בין התיאורטיקנים‬
‫הרלוונטיים לנושא‪ :‬קליין‪ ,‬סגל‪ ,‬מיטרני‪ ,‬בריטון‪ ,‬פונגי‪ ,‬גרין‪ ,‬ספירו‪ ,‬בוטלה ובוטלה‪.‬‬
‫אבדון ואובדן במצבי נפש ראשוניים – יהושע דורבן )סמ' ב'(‬
‫הקורס יעסוק במצבי אבדון‪ ,‬אובדן ויגון ובמופעיהם השונים והחמקמקים בכל שכבות‬
‫הנפש‪ .‬נסקור את ביטוייהם הגלויים יותר כמצבי אבל בצד סמויים יותר‪ -‬כמצבי אבדון‬
‫ואובדן ראשוניים בהם לא תמיד ברור מי המתאבל ועל מה הוא אבל‪ ,‬ובכל זאת קיימת‬
‫‪49‬‬
‫נוכחות אין‪ ,‬מוות ושיתוק פנימי במלוא עוצמתה‪.‬‬
‫לתופעת "יגון ללא‪-‬שם" זו תפקיד מכריע בקשת שלמה של הפרעות נפשיות‪ .‬נשתמש‬
‫בתובנות של מגוון תיאורטיקנים‪ -‬החל במחקריהם החלוציים של פרויד וקליין‪ ,‬דרך‬
‫ביון‪ ,‬טסטין‪ ,‬אנזייה‪ ,‬גרין‪ ,‬אברהם וטורוק‪ ,‬דה מאסי ועוד‪.‬‬
‫מוות בנפש‪ :‬איזורי חיים ללא חיוניות ‪ -‬עירית המאירי ולדרסקי )סמ' ב'(‬
‫הקורס יעקוב אחר מצבים של מוות בנפש‪ ,‬תוך ניסיון להבחין בין התרחשויות ברמת‬
‫החוויה וברמת המבנה הנפשי‪ .‬ננסה לאתר סוגים שונים של דינמיקה ואטיולוגיה‬
‫מאחורי תחושות זמניות או מתמידות מסוג ריקנות‪ ,‬שיממון‪ ,‬ניתוק‪ ,‬חוסר משמעות‬
‫וחוסר תוחלת‪ .‬בין השאר‪ ,‬נעסוק בטקסטים של פרויד‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬אוגדן‪ ,‬אייגן‪,‬‬
‫מקדוגל‪ ,‬גרין‪ ,‬קווינודוז‪ ,‬מלצר‪ ,‬טסטין ואלברז‪ .‬הקורס ילווה בדיון קליני בדוגמאות‬
‫שיביאו המשתתפים‪ ,‬ובהתבוננות ביצירות ספרות של חורחה סמפרון‪ ,‬פרימו לוי‪,‬‬
‫אהרן אפלפלד‪ ,‬סביון ליברכט‪ ,‬נאוה סמל ואחרים‪.‬‬
‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ד ‪2013/14‬‬
‫הגרעין הסכיזואידי באישיות – רות סגל )סמ' א'(‬
‫הקורס יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬
‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬
‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬
‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬
‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנרי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬
‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬
‫האישיות – ד"ר אילן אמיר )סמ' א'(‬
‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬
‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬
‫הפסיכוטיים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬
‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלאני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬
‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬
‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביוולנטית‬
‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬
‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬
‫מפגשים אלה‪.‬‬
‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬
‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬
‫‪50‬‬
‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬
‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬
‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטיים‬
‫גלויים וסמויים‪.‬‬
‫מצבים רגרסיביים בטיפול – ד"ר עפרה אשל )סמ' ב'(‬
‫בקורס זה ייסקרו הרעיונות התיאורטיים והקליניים לגבי הרגרסיה הטיפולית‪ ,‬אשר‬
‫התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית‪ :‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬ובהמשך – מרגרט ליטל‪,‬‬
‫מסוד חאן‪ ,‬ובולאס‪ .‬הדגש הוא שבמטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם‬
‫המוקדמים‪ ,‬צריך שיתרחש בטיפול מצב רגרסיה‪ ,‬כי רק היא נותנת הזדמנות חדשה‬
‫לתיקון היסטוריית‪ -‬העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו‪.‬‬
‫טראומה נפשית מוקדמת ודיסוציאציה – חיותה גורביץ' )סמ' ב'(‬
‫בשלב התלות המוחלטת התהוותו של העצמי והתפתחותו תוך כדי טראומה נפשית‬
‫מצטברת כרוכים בגיבושו של העצמי מתוך ובתוך מצבים דיסוציאטיביים‪ ,‬ולא סביב‬
‫קונפליקט והדחקה‪ .‬טראומה נפשית הינה קטיעה בהמשכיות וברציפות של קיומו של‬
‫העצמי‪ .‬היעדר סביבה טובה דיה הגורמת לקטיעה זו‪ ,‬ובו זמנית מנותקת מהאימפקט‬
‫שלה על נפש הילד‪ ,‬מעוררת אצל הילד תגובות הישרדות אוטומטיות של פרגמנטציה‬
‫ודיסוציאציה‪ .‬הדיסוציאציה הינה מושג הכורך התרחשות סינכרונית בינאישית ותוך‬
‫אישית המגולמת בהיעדר חיצוני ופנימי‪ ,‬אשר הנכחתו בטיפול הינה חיונית לכל שינוי‬
‫נפשי משמעותי‪.‬‬
‫להנחה זו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו‪ ,‬וכן על הקליניקה‬
‫הטיפולית‪ .‬בקורס ידונו מבחר מאמרים הרלוונטיים לסוגיות אלו‪.‬‬
‫סמינרים קליניים שנתיים המתקיימים לאורך שלש שנות הלימוד במסלול בהנחיית‬
‫חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה שלקס‪,‬‬
‫אלונה תימור‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫לימודי המשך של המסלול‪:‬‬
‫תכנית הלימודים עבור המחזור שהחל את לימודיו בשנה"ל ‪:2009/2010‬‬
‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫במסגרת לימודי ההמשך במסלול ילמדו תלמידי השנה השלישית שני קורסים‬
‫תיאורטיים בכל סמסטר וישתתפו בסמינר קליני שנתי‪.‬‬
‫‪ – To dream the Patient‬פרופ' ביאטריס פריאל ומשה לנדאו )סמ' א'(‬
‫עבודותיו של ביון מאפשרות לנו להתבונן בתהליכי החלימה בערות ובשינה ומצביעות‬
‫על האפשרות והחשיבות של המטפל לעסוק בתהליכים אלו‪ .‬בקורס נקרא בצורה‬
‫מעמיקה את עבודותיהם של אוגדן וגרוטשטיין בנושאים אלו‪ ,‬וכן נרחיב על הקשר בין‬
‫פסיכופתולוגיה וכשלון החלימה‪ .‬כמו כן נעסוק בדרכי הפעולה השונות של החלום‪,‬‬
‫כולל הקשר בין חלימה‪ ,‬נרטיביות ויצירתיות‪.‬‬
‫הטכניקה הטיפולית במצבים מנטאליים ראשוניים – סמינר אינטגרטיבי –‬
‫חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬אלינה שלקס )סמ' א'(‬
‫קורס זה אמור לאפשר דיון מעמיק ואינטגרטיבי בהבנות התיאורטיות והקליניות‬
‫שהצטברו ביתר הסמינרים על השינויים המתבקשים בטכניקה הטיפולית במצבים‬
‫מנטאליים ראשוניים‪ .‬אומנם הקשר בין התיאוריה לקליניקה קיים בכל סמינר שמועבר‬
‫בתכנית‪ ,‬מטרת קורס זה היא להתמקד בהיבטים הייחודיים בטכניקה הטיפולית‬
‫במצבים אלה‪.‬‬
‫הגרעין הסכיזואידי באישיות – רות סגל )סמ' ב'(‬
‫הקורס יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬
‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬
‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬
‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬
‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנריי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫דיבור והקשבה באזור פסיכוטי – אורנה וסרמן )סמ' ב'(‬
‫הדגש בקורס הוא על הבנת החוויה הסובייקטיבית באזורים פסיכוטיים‪,‬‬
‫הקאונטרטרנספרנס המתעורר במקומות אלה‪ ,‬ומחשבות על אופן הדיבור הטיפולי‬
‫הנגזר מכך‪ .‬כמו כן ננסה לחשוב על משמעויות לגבי טרנספרנס‪ ,‬המרחב הטיפולי‪,‬‬
‫והתמקמות המטפל‪ .‬מבין התיאורטיקנים שנקרא‪ :‬פרויד‪ ,‬פרנצי‪ ,‬ג'יובאצ'יני‪,‬‬
‫קרון‪ ,‬אוגדן‪ ,‬סירלס‪ .‬בנוסף נקרא דיווחים מנקודת מבט של מטופל‪.‬‬
‫סמינרים קליניים שנתיים‬
‫רשימת המדריכים תפורסם בהמשך‪.‬‬
‫שנה ה' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫תכנית הלימודים עבור המחזור שהחל את לימודיו בשנה"ל ‪:2007/2008‬‬
‫במסגרת לימודי ההמשך במסלול ילמדו תלמידי השנה החמישית שני קורסים‬
‫תיאורטיים בכל סמסטר‪.‬‬
‫פרברסיות – מצבי נפש קפואים – יואל מילר )סמ' א'(‬
‫הקורס יתמקד בהכרה של הקליניקה ובהבנת הדינמיקה הנפשית של מצבי פרברסיה‬
‫שונים‪ .‬בדינמיקה זו בולט הקיפאון באופי יחסי האובייקט וביכולת המנטליזציה‪.‬‬
‫בין היתר יתמקד הקורס בכתביהם של שסגה‪-‬סמירגל‪ ,‬סטולר‪ ,‬מלצר‪ ,‬מקדוגל‪ ,‬מסעוד‬
‫חאן‪ ,‬קרנברג‪ ,‬סוקרידס‪ ,‬ארלו‪ ,‬שפר‪ ,‬גנט‪ ,‬דה‪-‬מאסי‪.‬‬
‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬
‫האישיות – ד"ר אילן אמיר )סמ' א'(‬
‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬
‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬
‫הפסיכוטיים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬
‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬
‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬
‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביוולנטית‬
‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬
‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬
‫מפגשים אלה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬
‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬
‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬
‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬
‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטיים‬
‫גלויים וסמויים‪.‬‬
‫החלום – עידית ברק מלמד )סמ' ב'(‬
‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬
‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪ .‬נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬
‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬
‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬
‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬
‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬
‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪ ,‬בין השאר‪ :‬החלום‬
‫כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים; החלום כמיכל; החלום‬
‫כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬
‫מבוא לפסיכואנליזה צרפתית – ד"ר מישל גרנק )סמ' ב'(‬
‫בקורס‪ ,‬נעבוד על כמה מאמרים קלאסיים המייצגים את החשיבה הפסיכואנליטית‬
‫הצרפתית ואת המייחד אותה‪ :‬זו פסיכואנליזה הנשענת על ידע מעמיק את פרויד‪ ,‬על‬
‫מושג הדחף‪ ,‬פסיכואנליזה המשלבת בין גישה סטרוקטורליסטית לבין תולדות הפרט‪,‬‬
‫על אהבת הכתיבה והתייחסות לספרות‪.‬‬
‫נקרא ביחד קטעים של מאמרים אם לא מאמרים שלמים‪ ,‬של גרין‪ ,‬גרנק‪ ,‬וידרמן‪,‬‬
‫שסגה‪-‬סמירז'ל‪ ,‬פונטאליס‪ ,‬וידלושה‪ ,‬ונתקדם בהתאם לדיונים שיהיו בינינו‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .3‬פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )שנה א'‪ ,‬שנה ג'(‬
‫מסלול לימודי תעודה ארבע שנתי‬
‫ראש המסלול‪ :‬אלדד אידן‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬
‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו לרופאים )‪ (MD‬ולמטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬
‫הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית‬
‫הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫תוכנית לימודים ייחודית ומקיפה בת ארבע שנים‪ ,‬הפותחת שעריה למחזור חמישי‪.‬‬
‫מטרתה לאפשר ללומדים בה לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי‬
‫מיסודו של היינץ קוהוט ושל נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה‪ .‬התוכנית תסייע‬
‫לתלמידים לגבש עמדה טיפולית המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של‬
‫העצמי‪ ,‬תוך דיאלוג עם גישות פסיכואנליטיות אחרות‪.‬‬
‫התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של‬
‫העצמי‪.‬‬
‫צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי‬
‫הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת‬
‫היום‪-‬יום של החיים‪.‬‬
‫למסיימי הלימודים במסלול תוענק תעודה בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי*‪.‬‬
‫מבנה תכנית הלימודים‪:‬‬
‫הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים וסמינרים קליניים ויתקיימו בימי חמישי בין‬
‫השעות ‪ .16:00-19:30‬הסמינר הקליני החודשי יתקיים בין ‪ .20:00-22:00‬מפגשי‬
‫ההדרכה השבועיים ייקבעו בתיאום עם המדריכים‪.‬‬
‫קורסים עיוניים‪:‬‬
‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬קורסים עיוניים‪ ,‬סה''כ ‪ 16‬קורסים להשלמת הלימודים‪ .‬בכל‬
‫אחד מהם יושם דגש על השילוב בין הבנות תיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬
‫* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' ‪.56‬‬
‫‪55‬‬
‫סמינרים קליניים‪:‬‬
‫‪ .1‬סמינר קליני חודשי‪:‬‬
‫לכלל התלמידים‪ ,‬בהשתתפות צוות המורים והמדריכים‪ ,‬ובהנחייתם של שני מרכזים‪.‬‬
‫הסמינר יתקיים אחת לחודש‪ ,‬סה"כ ‪ 7‬מפגשים בשנה"ל‪ .‬בכל מפגש ישמש מקרה קליני‬
‫של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬
‫‪ .2‬הדרכות קליניות שבועיות‪:‬‬
‫בקבוצות של כ‪ 3-‬משתתפים‪ ,‬בהנחיית מדריך‪/‬ה מצוות התכנית‪ .‬בהדרכות יביאו‬
‫התלמידים את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון ולהתייעצות ‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת‬
‫לשנה‪ .‬ההדרכות יתקיימו במהלך הסמסטרים וכן בחופשת הסמסטר בחורף וכחודש‬
‫בחופשת הקיץ‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬
‫אלדד אידן‪ ,‬ד"ר ארז בנאי‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬רונית גינתון‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬אסתי דינור‪,‬‬
‫שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬דפנה הומינר‪ ,‬נורית הס‪ ,‬צילי זוננס‪ ,‬תמר זיידמן‪ ,‬מיכל חזן‪,‬‬
‫אמינה טייבר‪ ,‬עפרה כהן‪-‬פריד‪ ,‬ד"ר גבי מן‪ ,‬מיקי פטרן‪ ,‬ענת פרי פיאמנטה‪ ,‬קלאודיה‬
‫קוגן‪ ,‬רענן קולקה‪ ,‬רחל קלע‪ ,‬ד"ר אלי קריצ'מן‪ ,‬רינת רב‪-‬הון‪ ,‬ד"ר הנרי שור‪.‬‬
‫הדרישות לקבלת תעודה ‪ -‬לתלמידים המתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ב‬
‫‪:2011/2012‬‬
‫בארבע שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬
‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים מונחים על ידי פסיכולוגיית העצמי‬
‫לכל אורך תקופת הלימודים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים בסמינרים הקליניים‪.‬‬
‫‪ .3‬הגשת עבודת גמר המכילה סיכום‪-‬טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על גישת‬
‫הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי‪.‬‬
‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות ‪ 75%‬של‬
‫שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫‪56‬‬
‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫על הסובייקטיביות והעצמיות – היסודות ההיסטוריים והפילוסופיים של‬
‫פסיכולוגיית העצמי – רענן קולקה )סמ' א'(‬
‫מטרת הקורס הינה להניח בפני התלמידים את המסד האידיאי של הופעת‬
‫פסיכולוגיית העצמי על במת הרעיונות של הפסיכואנליזה‪ .‬הקורס יבחן את ההקשרים‬
‫ההיסטוריוסופיים מחוץ לפסיכואנליזה ובתוכה אשר היוו את המצע להופעת פרדיגמת‬
‫העצמי של היינץ קוהוט‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות הפסיכואנליטיות בהשקתן לשאלות עקרוניות של הקיום הנפשי‪,‬‬
‫ויבקש להניח את יסודות הלמידה של מכלול התכנית הארבע‪-‬שנתית‪ .‬הקורס יושתת‬
‫על הוראת המנחה ועל קריאה מודרכת של פסיפס מדגים של ספרות מקצועית‬
‫מתאימה‪.‬‬
‫לצד הנגיעה בנושאי יסוד עקרוניים‪ ,‬יפגיש הקורס את התלמידים עם היכרות סכמטית‬
‫של מכלול עבודתו של קוהוט ונקודות ציון באבולוציה של הפרדיגמה הקוהוטיאנית;‬
‫וזאת באמצעות עבודות מדגימות של דרך חשיבתו לאורך השנים‪ ,‬ולאו דווקא דרך‬
‫המאמרים המכריעים של הקורפוס הקוהוטיאני‪ ,‬עבודות שיוצגו במסגרת כל מרכיבי‬
‫התכנית‪.‬‬
‫רציפות ושבר בהגותם של פרויד וקוהוט – פסיכואנליזה סופית ואינסופית בת‬
‫ימינו – ד"ר הנרי שור )סמ' א'(‬
‫הקורס יבחן את התפתחות הגותו של פרויד ביחס לפיתוח פסיכולוגית העצמי על ידי‬
‫קוהוט‪ ,‬ובמהופך – את התפתחות התיאוריה של קוהוט כשהיא מושמת בהקשרה של‬
‫התיאוריה הפרוידיאנית הקלסית‪ .‬נבחן היבטים ביוגרפים של השניים ובהתאמה‪ ,‬את‬
‫"נקודות המפגש" שלהם ואת "תחומי ההבדל" ביניהם‪.‬‬
‫נלמד תחומים נבחרים בהגותו של פרויד‪ ,‬את מגבלותיהם האינהרנטיות וכיצד באופן‬
‫מסוים הם הצריכו פיתוח נוסף‪ ,‬מה שקוהוט ניסה להיענות לו ו"להגישו"‪.‬‬
‫נדון בטבע השינוי האינהרנטי במעבר הזמן‪ ,‬המעבר מתיאוריה אחת לאחרת ובטבע‬
‫השינוי המשתמע ממנו ונתפס על ידינו היום‪ .‬מה הרווח‪ ,‬מה אבד ומה "תחומי‬
‫ההבדל"? כיצד נשמרת ההמשכיות? האם יש לכך חשיבות ואם כן – מדוע וכיצד?‬
‫כיצד ממשיגים את אי‪-‬ההמשכיות וכיצד היא נחווית על ידינו? מהו טבעו של "היסט‬
‫פרדיגמאטי" ומהו טבעו של "שינוי אבולוציוני"?‬
‫הקורס הוא תיאורטי ביסודו‪ ,‬אך הכוונה היא שהמשתתפים יביאו חומר קליני רלוונטי‬
‫לסוגיות שיידונו‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫העברת זולתעצמי – תגלית של העברה – רינת רב הון )סמ' ב'(‬
‫נקודת המוצא של הקורס הנה‪ ,‬שמטפל הנוטל על עצמו את המחויבות לכינונה של‬
‫עצמיותו של המטופל באמצעות העברת זולתעצמי‪ ,‬נחווה ע"י המטופל כחלק חיוני‬
‫מעצמיותו הוא‪ ,‬כלומר כנציגות החיצונית של עצמיותו‪.‬‬
‫הקורס עוסק תחילה בצרכי העצמי הדו קוטבי‪ ,‬כפי שהתגלה ע"י קוהוט‪ ,‬צרכי הניראות‬
‫וצרכי האידיאליזציה ואופן ביטויים בהעברת זולתעצמי‪ .‬התהליך ההתפתחותי בטיפול‬
‫מבוסס על התנעתם של צרכי העצמי‪ ,‬אשר נבלמו בעקבות כשלי העבר‪ ,‬וביטויים‬
‫בטיפול באמצעות העברת זולתעצמי‪.‬‬
‫יידונו ההשלכות התיאורטיות והקליניות שיש להבנות אלו‪ :‬המטפל איננו עוד "המסך‬
‫החלק" עליו משליך המטופל את עולמו הפנימי באמצעות ההעברה‪ ,‬שאינה נתפסת‬
‫כנתון קבוע המושלך החוצה‪ .‬המינוח העברת זולתעצמי מניח שלאופן בו יזהה‪ ,‬יבין‪,‬‬
‫יקבל וישתתף המטפל בהעברת הזולתעצמי‪ ,‬תהיה השפעה מכרעת על מהותה של‬
‫ההעברה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא נתן להפריד בין ההעברה לבין הזולתעצמי כלפיו‬
‫מופנית ההעברה ומכאן המושג העברת זולתעצמי‪.‬‬
‫הקורס עוסק בהבנת התהליכים הטיפוליים הנלווים להעברת זולתעצמי וביניהם‪:‬‬
‫*החרדה מרה‪-‬טראומטיזציה‪ :‬התנעתה של העברת זולתעצמי מביאה עמה הן את‬
‫התקווה העכשווית להמשך התפתחות והן את החרדה מפגיעה חוזרת‪ ,‬כלומר האימה‬
‫מחזרתיות‪ .‬בשעת כשל אמפתי‪ ,‬תתעורר החרדה מפגיעה חוזרת ויחד עמה יעלו‬
‫הביטויים של חרדה זו‪ :‬זעם‪ ,‬הסתגרות‪ ,‬ציניות וכו'‪ .‬הדגש הנו על כך שמדובר‬
‫בתגובה לכשל‪ ,‬ובצורך הנלווה של הכרה בכך‪.‬‬
‫*כדי לאפשר את פרישתה של העברת זולתעצמי במלוא עוצמתה‪ ,‬על המטפל לפגוש‬
‫את ביטויים של צרכי העצמי בנוכחות מהווה‪ .‬חומרי הקריאה של הקורס כוללים את‬
‫ממשיכיו של קוהוט ואת הבנתם הנוגעת לאופייה של נוכחות טיפולית ייחודית זו‪.‬‬
‫חומרי הקריאה של הקורס כוללים גם מספר מאמרים קליניים הממחישים את‬
‫מרכזיות העברת זולתעצמי‪.‬‬
‫אמפתיה ברוחו של קוהוט – תיאוריה והמחשתה – ד"ר ארז בנאי )סמ' ב'(‬
‫מושג האמפתיה הינו מושג יסודי המגדיר את השדה הפסיכולוגי על פי קוהוט‪ ,‬ועליו‬
‫נשענים נושאי ההעברה והריפוי כפי שהציבם היינץ קוהוט במשנתו הסדורה‪.‬‬
‫במהלך הקורס נקרא את מאמרי היסוד של קוהוט בנושא האמפתיה ונעקוב אחרי‬
‫התפתחות חשיבתו לגבי נושא מרכזי זה בגישת פסיכולוגית העצמי‪.‬‬
‫כמו כן נדון בהגדרת המושג על פי התיאוריות הפסיכואנליטיות הקלאסיות ואלה‬
‫שהתפתחו בעקבות פסיכולוגית העצמי‪ .‬ככל שהבנת המושג והשלכותיו על שאר‬
‫מרכיבי התיאוריה ייעשו ברורים יותר כך נוכל לדון ולפתח את קשרי הגומלין בין‬
‫אמפתיה לבין מושגים קריטיים נוספים כמו אכפתיות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬היענות‪ ,‬חמלה ופירוש‪.‬‬
‫לא קל להיות אמפתי‪ ,‬אפילו קשה‪ ,‬מורכב ומסובך‪ .‬במהלך הקורס נשתמש בדוגמאות‬
‫‪58‬‬
‫קליניות מגוונות ובקטעי ספרות ושירה כדי להמחיש ולהדגים את מורכבות‬
‫ההתייחסות האמפתית‪ ,‬מגבלותיה וקשריה עם עולם הרגשות‪ .‬כאמור‪ ,‬נעמוד על‬
‫ההתפתחויות בתפיסת האמפתיה של קוהוט ונעמיק את הבנת המושג על ידי קריאה‬
‫בדבריהם של תיאורטיקנים כמו באש וגולדברג‪ ,‬שהיו מתלמידיו הראשונים של קוהוט‬
‫ופיתחו את התיאוריה של פסיכולוגית העצמי לכיוונים משיקים נוספים‪.‬‬
‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬
‫העצמי והלא מודע‪ :‬מושגים סותרים או הוויה כפולת פנים – תמר זיידמן )סמ' א'(‬
‫הקורס יתמקד ‪ -‬דרך בחינת שני מושגי היסוד "הלא מודע" ו"העצמי" ‪ -‬בחקירת‬
‫הזיקה בין האדם והמצע שממנו הוא מתפתח‪" .‬האדם האשם"‪ ,‬שראשיתו רקמה‬
‫ביולוגית דחפית‪ ,‬מוטל לסביבה אנושית שאליה הוא אמור להסתגל מתוך קונפליקט‬
‫מתמיד‪ .‬לעומתו‪" ,‬האדם הטרגי"‪ ,‬שמקורותיו פוטנציאלים של גרעיני עצמיות החותרים‬
‫אל מימוש‪ ,‬תלוי תלות מוחלטת בהתאמתה האמפתית של הסביבה האנושית אליו‪.‬‬
‫הקורס יפרוש את ממד הידיעה בפסיכואנליזה ‪ -‬התביעה מאדם לראות באומץ את‬
‫האמת המוצפנת מתחת לפיצול האופקי על מנת לדעת את עצמו‪.‬‬
‫לעומת ממד החוויה ‪ -‬זכותו של אדם להיראות על ידי זולתעצמי כדי לגדול להיות‬
‫עצמו ללא שברים של פיצול אנכי‪ ,‬והזכות להפוך להיות הוא מצע גידול לאחרים‪.‬‬
‫גלגולו של מושג בפסיכואנליזה – על "הנרקיסיזם החדש" של היינץ קוהוט –‬
‫ענת פרי‪-‬פיאמנטה )סמ' א'(‬
‫את השראתו למושג 'הנרקיסיזם החדש' שואב היינץ קוהוט ממאמרו המונומנטאלי של‬
‫פרויד 'אודות הנרקיסיזם'‪ ,‬משנת ‪ ,1914‬ובליבתו הוא נטוע‪ .‬בקריאתו של מאמר זה‬
‫נפתח את הסמינר‪ .‬בהמשך‪ ,‬נעקוב אחר גלגוליו של המושג בכתביהם של מספר‬
‫תיאורטיקנים ונתמקד במהפכה הפרדיגמטית שמחולל קוהוט בחשיבה‬
‫הפסיכואנליטית‪ ,‬בהעזתו לנסח מחדש מושג יסוד זה‪.‬‬
‫נסקור את השינויים בחשיבה הפסיכואנליטית‪ ,‬בעקבות השינוי שיצק קוהוט בתפיסת‬
‫הנרקיסיזם ‪ -‬מן ההיבט הטופוגרפי‪ ,‬האקונומי‪ ,‬הסטרוקטוראלי והקוראטיבי‪ :‬נבחן יחד‬
‫את המהלך שעושה קוהוט‪ ,‬מהגדרת הנרקיסיזם כשלב התפתחותי על ציר התפתחות‬
‫הדחף המיני‪ ,‬לעבר הבנת הנרקיסיזם כקו התפתחות בפני עצמו‪ ,‬וכתווך‪ ,‬בתוכו‬
‫מתרחשת ההוויה הנפשית‪ .‬נדון בשינוי תפיסת האנרגיה הנפשית‪ ,‬מתפיסה ביולוגית‬
‫ פיזיולוגית במהותה ‪ -‬להבנת הצורך הנפשי כעניין פסיכולוגי‪ -‬רוחני מובהק‪ .‬נעסוק‬‫בתנועת הפסיכואנליזה מתפיסת הפסיכה כאפרט מנטאלי‪ -‬מכאני‪ ,‬לתפיסת נפש‬
‫מטפיזית בעיקרה‪ ,‬שבה לעצמי ולעצמיות ‪ -‬מרכזיות מכרעת בהבנת החוויה‬
‫האנושית‪ ,‬זו הקשורה בטבורה לשאלה הנרקיסיסטית‪ .‬נבחן את המעבר מתיאוריה‬
‫טיפולית של טכניקה‪ ,‬לתיאוריה של נוכחות טיפולית‪ ,‬ונתחקה אחר משמעותה של‬
‫‪59‬‬
‫עמדה טיפולית זו‪ ,‬והתופעות ההעברתיות הנלוות אליה‪ .‬נקנח בהגדרה של‬
‫פסיכואנליזה תלוית מבט‪ ,‬המפציעה מן החיבור בינה לבין מטפיזיקה קוואנטית‪ ,‬כפי‬
‫שמציעים ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬ובייחוד‪ ,‬רענן קולקה‪.‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬ויניקוט וקוהוט‪ :‬המצע הרוחני של הנפש – ההוויה ומה‬
‫שמעבר לה – מיקי פטרן )סמ' ב'(‬
‫ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש‪ :‬האין סופי‬
‫באדם‪ ,‬שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו‪ .‬נלמד את ההגות‬
‫הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי" בחשיבה של קוהוט‪,‬‬
‫שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה‪ ,‬לגעת במוחלט‪ ,‬באמת החיבור שפתוחה‬
‫לאדם מעבר להפצעתו כנפרד‪.‬‬
‫אצל שני ההוגים‪ ,‬שמחוללים טרנספורמאציה בתוך הפסיכואנליזה‪ ,‬מודגשת השעיית‬
‫גבולות‪ ,‬שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות ‪ -‬וכך את כנון‬
‫הוויית העצמי מתוך אי שניות אל תוך חוויה של שלמות‪ .‬היכן שהיה בפסיכואנליזה‬
‫הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר‪ ,‬מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬פתוחה‪ ,‬נענית‪ ,‬מתחברת ומאפשרת התהוות של עצמיות‪.‬‬
‫נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט ‪ ,‬נלבן סוגיות התפתחותיות‬
‫וטיפוליות‪ :‬מקום היצירתיות‪ ,‬התוקפנות‪ ,‬התרבות ומקום האמונה‪ .‬נראה את התרומה‬
‫הייחודית של כל אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬ונחשוב על האיכויות של המטפל‬
‫האנליטי שצומח מתוך הגותם‪.‬‬
‫היות זולתעצמי – חקר מרחב הנוכחות של המטפל – מיכל חזן )סמ' ב'(‬
‫היינץ קוהוט הגדיר מחדש את שדה הטיפול הפסיכואנליטי באמצעות המושג‬
‫אמפתיה‪ ,‬ביכולת האחד )המטפל( לתצפית אותה כינה "אינטרוספקציה מושאלת"‬
‫לפנימיותו של אחר‪ .‬מעמדה זו נגזר יחס שיש בו סגולות ריפוי‪ ,‬אותו המשיג קוהוט‬
‫כיחס עצמי‪-‬זולתעצמי ]‪. [self-selfobject‬‬
‫המעבר ממודל תיאורטי לפיו יעדו של המטפל היא תובנה של המטופל לזה שבמרכזו‬
‫איכויות יחס המאפשר תהליכי התהוות של דבר מה חסר )בניה ושיקום העצמי(‪,‬‬
‫מעצב מחדש את נוכחות המטפל ואת ההתרחשות בתוכה‪.‬‬
‫התרחשות בנפשו של המטפל המהווה זולתעצמי למטופל היא יעד לחקירה בקורס‬
‫ותוגדר כך‪ :‬המטפל קשוב ובהגדרתו של קוהוט מצוי במשוקעות ]‪ [immersion‬בעולמו‬
‫הפנימי של המטופל‪ .‬הוא יוצר תנאים שבהם תותנע ההעברה ומניח לעצמו להיות‬
‫מופעל בצורה מבוקרת‪ ,‬בשעה שממלא פונקציה נפשית חסרה בעולמו של המטופל‪.‬‬
‫נושאי הקורס‪:‬‬
‫‪ .1‬התפתחות מושגים פסיכואנליטיים הנוגעים לסוג ההקשבה ולנוכחות זו כגון‪ :‬קשב‬
‫‪60‬‬
‫צף‪ ,‬טרנספורמציה באגו ובעצמי של המטפל‪ ,‬התמסרות אימהית ראשונית ] ‪[Primary‬‬
‫‪ ,maternal preoccupation‬תהליכי חלימה ]‪ [reverie‬של המטפל את המטופל ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬דיון בסוגיות תיאורטיות טכניות כמו מידת ההיענות ומידת התסכול האופטימלי‬
‫הנחוצים לריפוי והשלכותיהן על נוכחות המטפל‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרעות נרקיסיסטיות )מבנה הגנתי‪ ,‬פיצול אנכי(‪ ,‬השפעתן על תהליכים‬
‫טרנספורמטיביים אצל המטפל‪.‬‬
‫‪ .4‬מצבי העצמי של המטפל והאופנים שבהם המטופל קולט ומהווה זולתעצמי עבורו‪.‬‬
‫חומר הקריאה יעסוק באופנים שבהם המשתתפים משקפים זה את עולמו של זה‪.‬‬
‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ג ‪2013/14‬‬
‫התהוות העצמיות והתפתחותה – דפנה הומינר וקלאודיה קוגן )סמ' א'(‬
‫הקורס מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא מובן ומנוסח בתיאוריה‬
‫הקוהוטיאנית‪ ,‬ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות כישות א‪-‬מבנית‪:‬‬
‫העצמי כתוצר מבני המתפתח ליניארית וכרונולוגית‬
‫בחקירת ההיבט המבני של העצמי‪ ,‬נתבסס על הסכימה ההתפתחותית שניסח היינץ‬
‫קוהוט‪ ,‬המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים‪ :‬עצמי‬
‫וירטואלי ‪ -‬עצמי גרעיני ‪ -‬עצמי מגובש ‪ -‬נרקיסיזם קוסמי )עצמיות קוסמית(‪.‬‬
‫סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו ליניארית וכרונולוגית ומתחוללת דרך היענותו של‬
‫הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪" ,‬העצמי‬
‫הקוהסיבי" הוא תוצר מבני ליניארי‪ ,‬המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה‬
‫דיה שקדמה להיווצרותו‪.‬‬
‫העצמיות כתוצר א‪-‬מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב‬
‫כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל‪ ,‬קוהוט הניח‪ ,‬בתחילת התהליך‬
‫ההתפתחותי ובסופו‪ ,‬שתי פאזות ייחודיות‪" :‬העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות‬
‫הקוסמית"‪.‬‬
‫אזורים אלה הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת ‪,‬גלומה ואינסופית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש יסוד להניח שתיאוריה זו ראתה את קיומו של העצמי גם באופנים לא‬
‫מבניים‪.‬‬
‫נדון בשני היבטים אלה של העצמי‪ ,‬המבני והא‪ -‬מבני‪ ,‬דרך קריאה בכתבי קוהוט‬
‫וספרות פסיכואנליטית מגוונת‪ ,‬חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות‪.‬‬
‫הטיפול בילדים מגישת פסיכולוגיית העצמי – אריה גרין ואלדד אידן )סמ' א'(‬
‫מראשית ימיה של הפסיכואנליזה שאף פרויד כי תגליותיו לגבי ההתפתחות הנפשית‬
‫המוקדמת ושורשי הפסיכופתולוגיה‪ ,‬שאליהן הגיע דרך שחזורים מתוך האנליזות של‬
‫מטופלים מבוגרים‪ ,‬יזכו לתימוכין מתצפית ישירה בילדים‪ .‬הפוביה של האנס הקטן‬
‫‪61‬‬
‫והטיפול בו היוו מענה ראשון למשאלה זו‪.‬‬
‫אנה פרויד ומלאני קליין התבססו על ממצאיו ותורתו של פרויד כשהניחו את היסודות‬
‫לאנליזה של ילדים ופיתחו את ההתאמות הטכניות הנדרשות לכך‪ .‬הן ראו במשחק‬
‫כלי מקביל לזה שמלאו האסוציאציות החופשיות של המבוגר‪ ,‬אמצעי ביטוי סמלי‬
‫לעולמו הפנימי של הילד‪ .‬ההתרחשויות בהעברה ניצבו במוקד החשיבה והעשייה‬
‫בתחום זה‪ .‬עבודותיהן החלוציות שימשו מתווים מרכזיים ובמודיפיקציות קלות הנחו‬
‫אנליטיקאים של ילדים עד המחצית השנייה של המאה העשרים‪ .‬עבודתו של ויניקוט‬
‫בלטה בייחודיותה ובדגשים ששמה על חשיבות הסביבה המגדלת ועל המשחק‬
‫כמרחב החוויה הסובייקטיבית של הילד‪.‬‬
‫עם גילוי העברות הזולתעצמי חולל קוהוט מהפך תיאורטי בתפיסה הפסיכואנליטית‬
‫של הנפש‪ ,‬התפתחותה ומניעיה‪.‬‬
‫שינויים אלה הצריכו התאמות ושינויים מקבילים בגישה לטיפול בילדים‪ .‬הקורס יוקדש‬
‫לקריאה של עבודות תיאורטיות הנדרשות לחידושים ולשינויים אלה ולדיון בהן‪ ,‬וכן‬
‫לדוגמאות קליניות מגוונות שימחישו את המפנה הרדיקלי שהתחולל בפסיכואנליזה‬
‫של הילד‪.‬‬
‫האם פסיכולוגיית העצמי פוגשת תוקפנות? – ד"ר גבי מן )סמ' ב'(‬
‫יש הטוענים כי פסיכולוגית העצמי מתעלמת מתופעת התוקפנות‪ .‬הקורס מציע‬
‫קריאה משותפת של טקסטים העוסקים בסוגית התוקפנות על פי החשיבה של‬
‫פסיכולוגית העצמי ותיאוריות קרובות לה‪ .‬קריאה זו תהווה בסיס לדיון בדוגמאות‬
‫הקליניות של המשתתפים‪.‬‬
‫מיקוד מיוחד יינתן לשאלות הבאות‪:‬‬
‫כיצד לפגוש תוקפנות? כיצד ניתן למוסס אותה? האם ניתן לשנות את הסתכלותנו על‬
‫התוקפנות ממקום שרואה אותה כתוצר של גורמים מולדים לעמדה שעושה מקום‬
‫לסבל הגלום בה? מה מקום המטפל ? מה הוא מקומן של חמלה ומחילה?‬
‫ההנחה היסודית שתנחה אותנו היא שתוקפנות היא מצב תלוי קונטקסט‪ ,‬לפיכך אופן‬
‫ההתייחסות של המטפל ולקיחת אחריות על ידיו‪ ,‬הינם מפתח להתמרתה‪.‬‬
‫כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? – עפרה כהן פריד )סמ' ב'(‬
‫פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם‪ ,‬גיבורו הכאוב של מודל הדחף‬
‫הפרוידיאני‪ ,‬אל האדם הטרגי‪ ,‬זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור‪ ,‬החי בשסע‬
‫קיומי‪ .‬זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע‪,‬‬
‫ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי‪ ,‬אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי‬
‫העצמי‪ ,‬דרך החיפוש אחר וההיענות אל‪ ,‬מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי‬
‫זולתעצמי‪.‬‬
‫שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות‪ ,‬באזורי‬
‫החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו‪ ,‬המכיל את תמצית שאיפותיו והאידיאלים‬
‫‪62‬‬
‫שלו‪.‬‬
‫מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו‪.‬‬
‫הקורס יתייחס וירחיב את ההתבוננות על הנחות אלו ועל הנושאים הבאים‪ :‬תפקידה‬
‫של האמפתיה בתהליך הריפוי והמעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים‬
‫המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי; התייחסות לסוגיית‬
‫ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; מעשה הפרוש על פי פסיכולוגיית‬
‫העצמי‪:‬‬
‫*המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים‪ :‬א‪.‬‬
‫הבנה ב‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫התייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים‪.‬‬
‫*מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי‪.‬‬
‫שנה ד' – שנה"ל תשע"ד ‪2014/15‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט – ליאורה גודר )סמ' א'(‬
‫הקורס עוסק בתווך בין תיאוריות אנליטיות‪ ,‬שנתפסות כמייצגות קצוות בלתי‬
‫מתפשרים בשדה האנליטי – לאקאן מצד אחד‪ ,‬וויניקוט וקוהוט מצד שני‪ ,‬באמצעות‬
‫שלוש הבחנות שלקוחות מעולם הפילוסופיה‪ ,‬הספרות והאמנות‪ :‬ריאליזם‪-‬‬
‫רומנטיציזם‪ ,‬אוביקטיביות‪-‬סובייקטיביות‪ ,‬מציאה‪-‬המצאה‪.‬‬
‫לאקאן מייצג את הריאליזם האוונגרדי שרואה בחשיפת הממשי הבלתי אפשרי את‬
‫מקור הערך והמשמעות‪ ,‬בעוד וויניקוט וקוהוט מייצגים את הרומנטיציזם הטרנסנדנטי‬
‫שרואה במימוש העצמי הקריאטיבי את מקור הערך והמשמעות‪ .‬מאחר שהריאליזם‬
‫האוונגרדי והרומנטיציזם הטרנסנדנטי מייצגים שניהם זרמים דה‪-‬קונסטרוקטיביים‪,‬‬
‫הניגוד הבלתי מתפשר לכאורה ביניהם עובר בעצמו דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬ובהתאמה גם‬
‫הניגוד בין לאקאן לבין וויניקוט וקוהוט‪ ,‬מה שמאפשר להעמיד את התיאוריות שלהם‬
‫לא רק זו למול זו‪ ,‬אלא גם זו לצד זו ואפילו זו בתוך זו‪ ,‬כך שזרימת הקומוניקציה‬
‫ביניהן היא החשובה‪.‬‬
‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי –‬
‫אסתי דינור ושלומית הבר‪-‬מושיוב )סמ' א'(‬
‫היינץ קוהוט חולל מהפכה בפסיכואנליזה‪ .‬הוא ידע שהותיר שדות רבים בלתי חרושים‬
‫ובלתי זרועים וייעד משימה זו לדורות הבאים אחריו‪ .‬הוא האמין שהדבר שהוא צריך‬
‫להנחיל לממשיכיו‪ ,‬הינה הרוח האמיצה והחומלת בה חיפש להעמיק ולהבין את רוח‬
‫האדם‪ .‬הקורס יפגיש אותנו עם ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬אשר ניסו להעמיק ולהבהיר את‬
‫מושגיו‪ ,‬את האופן בו הם נבדלים מן המושגים המוכרים בפסיכואנליזה‪ ,‬והאופן בו‬
‫ניתנים ליישום בפרקטיקה הפסיכואנליטית‪ .‬נתמקד במספר מושגים‪ ,‬נתבונן‬
‫‪63‬‬
‫בהשתנות שלהם לאורך השנים וננסה להדגים את הרלוונטיות שלהם לעבודתנו‪ .‬בין‬
‫היתר נעמיק באבחנה בין תסכול אופטימלי לבין הענות אופטימלית או מאפשרת‪,‬‬
‫משמעות הפירוש בתהליך האנליטי‪ ,‬הרטט בין אמפטיה לבין אותנטיות‪ ,‬נשאל על‬
‫קיומם של צרכי עצמי נוספים‪ ,‬מעבר לאלה אליהם היפנה קוהוט את תשומת הלב‪ ,‬ועל‬
‫אופנויות נוכחות המטפל כזולתעצמי‪ .‬נחשוב על הזכריות והנקביות של העבודה‬
‫הטיפולית‪ ,‬על המבניות והעל‪-‬מבני שלה‪ ,‬ועל הרלוונטיות של הללו לסוגי נוכחות‬
‫טיפולית‪.‬‬
‫"פסיכולוגיות" העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה – מיכל חזן ואלדד אידן‬
‫)מרכזים( )סמ' ב'(‬
‫חידושיו של קוהוט כוננו את פסיכולוגיית העצמי כמערכת פסיכואנליטית תיאורטית‬
‫וקלינית מגובשת שגרעיניות העצמי בבסיסה‪ .‬בשנים הבאות ועד ימינו חלו בשדה‬
‫התפתחויות מגוונות היונקות מהתשתית הקוהוטיאנית‪ ,‬משכללות ומרחיבות אותה‪,‬‬
‫עומדות על הזיקות בינה לבין תחומים סמוכים של טיפול והגות ואף חורגות ממנה‪.‬‬
‫התיאוריה מאפשרת למטפלים שונים עם גרעין עצמיותם ונגזרותיה למצוא בה בית‬
‫לעצמם וליצור בתוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המגדירים עצמם כיום כפסיכולוגים של העצמי אינם‬
‫מייצגים גישה מונוליטית ומהווים פסיפס עשיר של חשיבה‪ ,‬יצירה‪ ,‬יישום ועשייה‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא לפרוש את הגיוון והמורכבות הללו באמצעות שורה של מפגשים‬
‫עם קלינאים המוזמנים לשיעורים כדי להציג את עבודתם הנסמכת על עיקרי‬
‫פסיכולוגיית העצמי או חלקים ממנה‪ ,‬ומיושמת על ידיהם לתחומי העיסוק הספציפיים‬
‫שלהם תוך מודיפיקציות ותוספות ייחודיים‪ .‬יובאו דוגמאות קליניות מתחומים של‬
‫טיפול בהפרעות קשות‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬בהורים‪ ,‬בהפרעות אכילה ועוד‪ .‬לתלמידים‬
‫יתאפשרו חשיפה לכל אלה והפגשה ישירה של מה שרכשו במהלך שנות לימודיהם‬
‫בתוכנית עם גישותיהם ועשייתם של האורחים השונים‪.‬‬
‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי – קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית – רענן‬
‫קולקה )סמ' ב'(‬
‫ב‪ ,1977-‬כאשר הציב קוהוט את פסיכולוגיית העצמי במלוא היקפה בספרו ‪The‬‬
‫‪ , Restoration of the Self‬הוא השווה את מפעלו המלא לדרמה הגדולה של המאה‬
‫העשרים בפיזיקה‪ :‬כמו פיזיקת הקוונטים לפיזיקה הקלסית המיוסדת על העמדות‬
‫הניוטוניאניות‪ ,‬כך‪ ,‬הציע קוהוט‪ ,‬היא פסיכולוגיית העצמי לפסיכואנליזה הקלסית‬
‫המיוסדת על המורשת הפרוידיאנית‪.‬‬
‫אף כי הצהרה זו מצאה את ביטויה הראשון בהערת שוליים )שם ע' ‪ ,(31‬נראה היה כי‬
‫קוהוט מציב פרוגרמה נועזת במיוחד למקומה של פסיכולוגיית העצמי בתולדות הרעיון‬
‫הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫זמן קצר לפני מותו‪ ,‬שקד היינץ קוהוט על כתיבת מאמרו האחרון לכבוד יובל‬
‫‪64‬‬
‫החמישים לחברה ולמכון הפסיכואנליטיים של שיקגו‪ ,‬אותו כבר לא זכה להציג‪ ,‬והוא‬
‫הוקרא באירוע על ידי בנו‪ ,‬תומס א‪ .‬קוהוט‪ .‬במאמר‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1982-‬בכותרת ‪:‬‬
‫‪ Introspection, Empathy, and the Semicircle of Mental Health‬מעיד קוהוט‬
‫על עצמו כי למרות שאת עמדתה הבסיסית של פיזיקת הקוונטים קבל באופן טבעי‬
‫וכדבר מובן מאליו‪ ,‬הרי שמורכבויות היישום העדינות שלה היו ונותרו מעבר לתפיסתו‪.‬‬
‫דומה אפוא שאת מלאכת התמרתה של ההעזה הראשונית לדיאלוג אינטרדיסציפלינרי‬
‫מעמיק ומושכל בין פסיכולוגיית העצמי לפיזיקת הקוונטים הותיר קוהוט לדור הבא של‬
‫חוקרי פסיכולוגיית העצמי בשדה המעשה הטיפולי‪.‬‬
‫ברוח זו‪ ,‬יחתור הקורס להיכרות ולמיפוי ראשוניים של מקבילות אפשריות בין פיזיקת‬
‫הקוונטים ופסיכולוגיית העצמי; ישרטט את ציוני הדרך הבודדים של הניסיונות שנעשו‬
‫עד כה‪ ,‬בעולם ובישראל‪ ,‬ליישום נקודות ההשקה בין שני השדות הדיסציפלינריים;‬
‫ויציב יסודות שיטתיים ראשונים להפריה רחבת היקף בין התובנות הפילוסופיות‬
‫הנגזרות מפיזיקת הקוונטים לבין תמונה חדשנית של פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬
‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ג' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬
‫‪.2009/10‬‬
‫במסגרת שנה זו יתקיימו הקורסים הבאים‪:‬‬
‫‪2011/12‬‬
‫‪16:00-17:30‬‬
‫‪18:00-19:30‬‬
‫‪20:00-22:00‬‬
‫סמסטר‬
‫א'‬
‫התהוות העצמיות‬
‫והתפתחותה‬
‫הטיפול בילדים מפרספקטיבה‬
‫של פסיכולוגיית העצמי‬
‫סמינר קליני‬
‫דפנה הומינר‪ ,‬קלאודיה קוגן‬
‫אלדד אידן‪ ,‬אריה גרין‬
‫פעם בחודש‬
‫התוקפנות בראי‬
‫פסיכולוגיית העצמי‬
‫כיצד מרפאת‬
‫פסיכולוגיית העצמי‬
‫סמינר קליני‬
‫ד"ר גבי מן‬
‫עפרה כהן‪-‬פריד‬
‫פעם בחודש‬
‫סמסטר‬
‫ב'‬
‫‪65‬‬
‫שנה ד' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט – ליאורה גודר‬
‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי – אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬‬
‫מושיוב‬
‫פסיכולוגיית העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה – מיכל חזן‪ ,‬אלדד אידן‬
‫)מרכזים(‬
‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי‪ :‬קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית – רענן‬
‫קולקה‬
‫‪66‬‬
‫‪ .4‬פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬
‫א ב ג ד‬
‫מסלול דו שנתי‬
‫מ"מ ראש המסלול‪ :‬אנקה דיטרוי‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 5 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו בימי ה'‪ ,‬בין השעות ‪.17:30-20:45‬‬
‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫טיפול קבוצתי ‪ -‬התנסות חווייתית – אנקה דיטרוי )שנתי(‬
‫המשתתפים ייטלו חלק בקבוצה טיפולית‪ .‬מטרת הקבוצה הינה להתנסות כמשתתף‪,‬‬
‫לגלות את התובנות הנובעות מהשתתפות בקבוצה ולבחון את האפשרויות להרחבת‬
‫המודעות המתגלה בתוך היחסים בקבוצה‪.‬‬
‫קומוניקציה ואי קומוניקציה בטיפול הקבוצתי – ד"ר גילה עפר )סמ' א'(‬
‫במטריצה של הטיפול הקבוצתי אנו עדים לצורות שונות של קומוניקציה‪ .‬עולמו הפנימי‬
‫של כל אחד מחברי הקבוצה וביטויים בעולם הבינאישי באים לידי ביטוי באופנויות‬
‫תקשורת שונות החל מסימפטומים וחלומות‪ ,‬דרך שתיקות‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬תנועתיות‪,‬‬
‫טון וקצב‪ ,‬ודרכי דיבור שונות‪ .‬השיתוף בעולם הפנימי יכול להיות חסום משום חרדות‬
‫חברתיות‪ ,‬בושה ואשמה אשר יוצרות ערפול‪ ,‬או משאירות אותו בתחום הסוד‪ .‬גם‬
‫למטפל הקבוצתי דרכי קומוניקציה שונות בין פירוש לאי פירוש‪ ,‬בין שיתוף לשאלות‪.‬‬
‫בשיעור נעסוק בנושא של דרכי קומוניקציה תוך התייחסויות לגישות עיוניות שונות‬
‫ונעסוק בכתביהם של‪ :‬וויניקוט‪ ,‬אייגן‪ ,‬סימינגטון‪ ,‬פוקס‪ ,‬ביון‪ ,‬שלפוברסקי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫סוגיות בטיפול קבוצתי – שילוב מתודות ואינדיקציות לטיפול קבוצתי –‬
‫ד"ר גיא אור‪ ,‬ברכה הדר‪ ,‬ד"ר רובי פרידמן )סמ' ב'(‬
‫השליש הראשון של הקורס יעסוק בפסיכודרמה והתפתחות העצמי בקבוצה דרך‬
‫התייחסות לתהליכים קבוצתיים "מבעד המשקפיים" של תיאוריות העצמי והתיאוריה‬
‫של ויניקוט על יחסי אובייקט‪ .‬היכרות עם כלים בסיסיים מטכניקת הפסיכודרמה‬
‫תעשה תוך דגש על התיאוריה שעומדת מאחורי השימוש בהם‪.‬‬
‫השליש השני של הקורס יעסוק בשילוב הטיפול הקבוצתי עם אנליזה ביואנרגטית‬
‫ממקום של חיבור החוויה הנפשית לחוויה הגופנית‪ .‬החומר התיאורטי הרלוונטי‬
‫יתייחס לאופן שבו תהליכים בטיפול קבוצתי משפיעים‪ ,‬מתבטאים ומעצימים חיבור‬
‫חוויתי זה ומאפשרים להעלותו למודעות‪.‬‬
‫החלק האחרון של הקורס ידון בשאלות של הקמת קבוצות והחזקתן‪ ,‬התאמת יחידים‬
‫לטיפול קבוצתי והכנתם‪ .‬הדיון יעסוק בשאלת מערכת אינדיקציות לטיפול בכלל‬
‫ולטיפול קבוצתי בפרט‪ ,‬תוך בחינת הגדרה מחודשת של קטגוריות פתולוגיה במונחים‬
‫של "הפרעות יחסים"; קטגוריות אלה פותחו להשלמת האבחנות הקיימות ומיעודות‬
‫לעזור הן להפניית הפונה לסוג הטיפול האופטימלי והן להתאמת הטיפול למטופל‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬
‫תנאי תשלום *‬
‫שכר הלימוד בעבור הקורסים לשנה"ל תשע"ב הוא כדלהלן‪:‬‬
‫הקריאה בכתבי פרויד‬
‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬
‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬
‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות )סדנא(‬
‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה )סדנא(‬
‫‪₪ 3,000‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 2,000‬‬
‫‪₪ 2,000‬‬
‫‪₪ 2,000‬‬
‫‪₪ 800‬‬
‫‪₪ 650‬‬
‫את התשלום יש להסדיר לפניי תחילת הקורס‪ ,‬בהתאם למפורט במכתב התשלום‬
‫שנשלח לתלמידים‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שלושה‬
‫שבועות מפתיחת הקורס‪ ,‬יוכל לקבל החזר של ‪ 50%‬משכ"ל‪.‬‬
‫למורים ומדריכים בתכנית לפסיכותרפיה יישקל מתן הנחה של עד ‪ 50%‬משכ"ל‪ ,‬מותנה‬
‫במספר התלמידים בקורס‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לקורס‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬
‫מרכזת‪ :‬אלינה שלקס‬
‫א‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬
‫‪ .1‬הקריאה בכתבי פרויד‬
‫אבג‬
‫‪ -‬ד"ר ערן רולניק‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬
‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫זהו קורס קריאה מתקדם בכתבי זיגמונד פרויד‪.‬‬
‫ביקור חוזר אצל פרויד הוא חיוני לא רק עבור המתעניין בהתפתחות החשיבה‬
‫האנליטית ובודאי שלא רק עבור מי שרואים עצמם "פסיכואנליטיקאים פרוידיאנים"‪ ,‬כי‬
‫אם עבור מטפלים המעוניינים להרהר באופן שבו התהוותה והתפתחה זהותם‬
‫העצמית המקצועית כמטפלים אנליטיים באוריינטציה מסוימת‪ .‬הקריאה בפרויד‬
‫מאפשרת הכרות עמוקה ומפתיעה עם ה"אובייקט האנליטי" הסמוי שלנו ועם האופן‬
‫שאנו "משתמשים" בו בקליניקה‪ .‬היא מפגישה את הקלינאי עם המיתוסים המכוננים‬
‫של זהותו כמטפל ועם ההזדהויות הלא מודעות העומדות בייסוד העדפותיו‬
‫התיאורטיות‪.‬‬
‫נלמד לקרוא בטקסט הפרוידיאני ב"תשומת לב מרחפת באחידות"‪ ,‬כלומר באופן‬
‫הדומה לצורת ההקשבה שפרויד אימץ בהקשיבו למטופליו‪ .‬מדי פעם נשהה את‬
‫הקריאה האנליטית "האיזוטרית" ‪ --‬זו המבקשת להבין את התפתחות מחשבתו של‬
‫פרויד ואת הופעתו של לקסיקון המושגים האנליטי מתוך עצמם ‪ --‬לצורך התוודעות‬
‫להקשרים תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וביוגרפיים הנוכחים‪ ,‬במפורש או במובלע‪ ,‬בטקסטים‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי כפול‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.16:30-20:00‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ .2‬חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬
‫אבגד‬
‫‪ -‬ידידה טורקניץ‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬
‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬
‫רגעים קולנועיים רבים זכורים לנו בזכות הדרמה העזה המתחוללת בנקודות המפגש‬
‫והפרידה בין הדמויות על המסך‪ .‬בשפה פסיכואנליטית ניתן לראות רגעים אלו‬
‫)ואחרים( כרגעים של חיבור ונפרדות‪ .‬בקורס נחקור‪ ,‬באמצעות מושגים‬
‫פסיכואנליטיים‪ ,‬את נקודות החיבור והנפרדות שבין הדמות לבין עולמה הפנימי‬
‫ועברה‪ ,‬בינה לבין אחרים‪ ,‬ובינה לבינינו כצופים‪ .‬במקביל נתבונן בחיבור ובנפרדות בין‬
‫הפסיכואנליזה והקולנוע כשתי דיסציפלינות צעירות‪ ,‬יחסית‪ .‬במפגשים נצפה בקטעים‬
‫מסרטים ונתבונן בכל סרט מכמה נקודות מבט‪ .‬מטרתנו תהיה להעמיק‪ ,‬להתעכב על‬
‫פרטים קטנים‪ ,‬לעצור ולהבין יחד את נקודות המפגש המיוחדות שבין האמצעים‬
‫הקולנועיים )למשל תאורה‪ ,‬צילום‪ ,‬עריכה‪ ,‬פס‪-‬קול‪ ,‬ליהוק( למושגים הפסיכואנליטיים‬
‫שנעסוק בהם )בין היתר‪ ,‬סובייקט ואובייקט‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬אמפטיה‪,‬‬
‫הזדהות‪ ,‬זמן‪ ,‬אובדן וטראומה(‪ .‬נשתמש באסוציאציות‪ ,‬תוך איסופן וגיבושן לכלל‬
‫מחשבה על המושגים המשתקפים בסרט‪ .‬נקרא חומר תיאורטי הקשור למושגים ונדון‪,‬‬
‫במקביל‪ ,‬בחומר קליני רלוונטי מפרספקטיבה קולנועית‪ .‬זאת במטרה לחקור את יחסי‬
‫הגומלין בין התחומים באופן יצירתי‪ ,‬הדדי ומפרה‪.‬‬
‫נצפה ונדון בסרטים מתוך הרשימה הבאה‪:‬‬
‫ורטיגו )אלפרד היצ'קוק‪(1958 ,‬‬
‫השיחה )פרנסיס פורד קופולה‪(1974 ,‬‬
‫חיים של אחרים )פלוריאן הנקל פון דונרסמרק‪(2006 ,‬‬
‫ז'אן דילמן )שנטל אקרמן‪(1975 ,‬‬
‫אורות הכרך )צ'רלי צ'פלין‪(1931 ,‬‬
‫המשתתפים יתבקשו לצפות בסרטים לפני תחילת הסמינר או במהלכו מחוץ לשעות‬
‫הקורס‪.‬‬
‫בפתיחת הקורס תינתן רשימת קריאה מומלצת‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ .3‬תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫אבג‬
‫מרכזות‪ :‬מיכל חזן‪ ,‬אהובה ברקן‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬
‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי והגישה ההתייחסותית מכירות בהשפעתם המכרעת של היחסים‬
‫עם זולת על התפתחות העצמי‪ ,‬אך הן מדגישות היבטים שונים של נוכחות הזולת‬
‫ואופנות היחס עימו‪.‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי מדגישה את ההזדמנות החדשה להתפתחות העצמי של המטופל‬
‫ולשיקומו באמצעות יכולת המטפל להיות באופנות הקשבה ותגובה יצירתית‪ ,‬מטעם‬
‫פנימיותו הנבנית של המטופל‪ .‬עמדת יסוד זו מבוססת על יכולת טרנספורמטיבית של‬
‫המטפל המתרחשת תוך אותה התכוונות לראות את העולם מעיני המטופל‪.‬‬
‫הסובייקטיביות שלו תשמש למטרה זו‪.‬‬
‫הגישה ההתייחסותית‪ ,‬מדגישה את הצורך לחבור לזולת אחר כאחר ואת הצורך‬
‫בהכרה הדדית ובשיתוף כחיוניים להתפתחות העצמי‪ .‬על פי גישה זו ‪ ,‬המטפל נוכח‬
‫לא רק כאובייקט הנענה לצרכי המטופל‪ ,‬אלא כסובייקט חווה המשפיע על המתרחש‬
‫ונתון להשפעותיו של המטופל‪ .‬שדה ההתרחשות הטיפולית הוא יצירה של שניהם‬
‫ומשמש להתנסויות המטופל עם עצמו ועם אחרים ‪.‬‬
‫האם הבדלים אלו מצביעים על שוני מהותי בתפיסת נפש האדם? או שמא מדובר‬
‫במימדים שונים של התנסות בתוך מרקם של יחסים הנחוצים להתפתחות העצמי?‬
‫שאלות אלו וההשלכות על הקשר מטפל‪-‬מטופל ידונו בקורס דרך חומר קליני‬
‫ותיאורטי‪ .‬יוזמנו אורחים משתי הגישות‪ :‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬ד"ר‬
‫חנה אולמן‪ ,‬אסתי דינור‪.‬‬
‫בכל מפגש יהיה דיון מסביב לחומר קליני אשר יימשך כשעה וחצי ודיון תיאורטי‬
‫בעקבותיו אשר יאיר את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות‪ .‬כל מפגש יימשך‬
‫שלוש שעות‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ 4 ,‬מפגשים במהלך סמסטר א'‪ ,‬ימי ה' בין השעות‬
‫‪.17:00-20:00‬‬
‫בתאריכים‪.09/02/2012 ,12/01/2012 ,08/12/2011 ,10/11/2011 :‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ .4‬מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬
‫אבג‬
‫‪ -‬פרופ' אורי הדר‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫הקורס יציג וינתח באופן ביקורתי ופרשני את מושגי היסוד של ז'אק לאקאן על ידי‬
‫קריאה בטקסטים ודיונים בכיתה‪ .‬המושגים שבהם נדון כוללים את המסמן ושרשרת‬
‫ההשתמעות‪ ,‬הסובייקט והאחר‪ ,‬חלוקה וחיתוך‪ ,‬האחר הספקולרי והאחר הגדול‪ ,‬שלב‬
‫המראה‪ ,‬מושגי הסדר )או המשלב(‪ ,‬הסדרים הסימבולים‪ ,‬המדומיין והממשי‪,‬‬
‫האובייקט ב‪-‬אלף קטנה‪ ,‬האיווי והמועקה‪ .‬הטקסטים לשיעור כלולים כולם במהדורת‬
‫האנגלית של ה"כתבים" של לאקאן )‪ (Ecrits‬בתרגומו של ברוס פינק )‪.(2006‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ב' בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬
‫‪ .5‬חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬
‫אלינה שלקס‬
‫אבג‬
‫‪-‬‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬
‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים‬
‫ובתוך חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין‬
‫וממשיכיה ועד תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת‬
‫איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי‬
‫והחרדות המאפיינות אותו( ויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג‬
‫המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא‬
‫‪73‬‬
‫עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות‬
‫דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬
‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫‪ .6‬ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬
‫אבג‬
‫‪ -‬צביה אייזן‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫נקודת המוצא לדיון בהמשגה‪ ,‬בהסתכלות ובחשיבה של ביון אודות מורכבות המפגש‬
‫הטיפולי‪ ,‬הינה עמדתו הפנימית של המטפל ויכולתו לקלוט את עומק המציאות‬
‫הנפשית ואינסופיותה‪.‬‬
‫ההמצאות באי ידיעה‪ ,‬החתירה לפענוח האמת הפנימית‪ ,‬הויתור על תשוקה‪ ,‬הבנה‬
‫וזיכרון‪ ,‬היות ‪ ,0‬מצב הרוורי והקשרו ליכולת ההכלה‪ ,‬תוך הדגשת ההמשגה של מיכל‪-‬‬
‫מוכל‪ ,‬הערנות להתקפות על חיבורים והבנת משמעותם‪ ,‬והקשר שבין תיאורית‬
‫החשיבה הביוניאנית לתהליכים הנפשיים יהיו במרכז הדיון בסמינר‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫‪74‬‬
‫ב‪ .‬סדנאות‬
‫‪ .1‬מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬
‫אבג‬
‫‪ -‬משה לנדאו‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬
‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬
‫בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫במסגרת הסדנא נתייחס להתפתחות של הרעיון והמודל מיכל –מוכל בכתביהם של‬
‫ביון ומלצר‪.‬‬
‫בסדנא נדגיש את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫ביון סבור שתהליך החלימה מתרחש בערות ובשינה ומצביע על תפיסה שונה של‬
‫תופעת החלום‪ .‬החלימה פרושה טרנספורמציה פנימית של מרכיבי ביתא לאלפא‪.‬‬
‫במובן זה תהליך החלימה מתרחש ומתקיים במפגש הטיפולי ‪To Dream The -‬‬
‫‪ .Patient‬החלימה היא מרכיב בלתי נפרד מההכלה )גרוטשטיין ‪.( 2009‬‬
‫החלימה במפגש הטיפולי היא מרכיב מרכזי בתהליך המורכב שביון מדגיש במאמר‬
‫"ללא זיכרון ותשוקה"‪.‬‬
‫מאוחר יותר ביון פתח את הרעיון של ‪ ,0‬הממד הרגשי האין סופי והבלתי נתפס‪.‬‬
‫הבנת המאמר "ללא זיכרון ותשוקה"‪ ,‬מאפשר לנו לחוות ו"לגעת" בממד של ‪ .0‬חווית‬
‫ה‪ ,0-‬שלעיתים קרובות מורגשת אך בלתי נתפסת‪ ,‬על ידי המטפל והמטופל‪ ,‬מצויה‬
‫במעין אזור דמדומים‪ .‬ביון מציע לנו כמטפלים לשאת את החוויה העמומה עד שתתבהר‬
‫)‪.(Waiting for a Pattern to Emerge‬‬
‫נראה שאנו עוסקים באפשרות להכיל ולשאת את הבלתי ידוע‪ ,‬המאיים‪ ,‬הקשור‬
‫לתהליך של שנוי קטסטרופלי‪.‬‬
‫ניתן לומר‪ ,‬שהאפשרות להכיל את הבלתי ידוע עד "שהדפוס" יתבהר‪ ,‬יש בו ממד של‬
‫מתן משמעות‪ .‬תהליך יצירת המשמעות‪ ,‬יצירת הסימבול‪ ,‬כרוך וקשור בדפוסי ההכלה‬
‫הפנימיים‪.‬‬
‫מלצר מפתח את הרעיון המרתק של הקונפליקט האסתטי‪ .‬מבחינה התפתחותית‪,‬‬
‫התינוק פוגש את פני האם וחיצוניותה על ידי החושים ומתפעם מיופייה‪ ,‬אולם עולמה‬
‫‪75‬‬
‫הפנימי של האם נסתר מעיניו‪ .‬תהליך דומה מתרחש אצל האם‪.‬‬
‫מלצר סבור שהקונפליקט בין הידוע‪ ,‬החיצוני והיפה ללא ידוע הפנימי והמסתורי‪ ,‬הוא‬
‫קיומי‪ .‬קיים מתח פנימי בין הידוע לדמיוני שיכול לשאת את העולם הפנימי הלא ידוע‬
‫של הזולת‪ ,‬או בין הידוע והפרברטי‪ ,‬שמנסה לחדור לעולם הפנימי של הזולת‪.‬‬
‫הרעיון של המפגש של התינוק עם היופי של האם‪ ,‬קשור לממד של האמת הרגשית‬
‫של האם שהתינוק חווה )אני ריינר ‪.(2009‬‬
‫נראה שאפשר להתבונן בתהליכים אלו כצורות שונות של היכולת להכיל את הלא ידוע‬
‫של היופי והאמת הרגשית‪.‬‬
‫בסדנא נרחיב בנושאים אלו ונקרא טקסטים של ביון ומלצר‪ .‬המשתתפים מתבקשים‬
‫להביא מניסיונם הקליני בדיון המשותף‪.‬‬
‫סדנא בת שני מפגשים‪ ,‬ימי שישי בין השעות ‪,09:00-14:00‬‬
‫בתאריכים‪.03/02/2012 ,27/01/2012 :‬‬
‫‪' .2‬מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬
‫חגית אהרוני‬
‫אבג ד‬
‫–‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬
‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬
‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬
‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬
‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬
‫בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬
‫בסדנא נעסוק ב"ספר הדקדוק הפנימי" של דוד גרוסמן וב"סיפור פשוט" של עגנון‪.‬‬
‫נתבונן במבנה הטקסט‪ ,‬תחבולות ספרותיות‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬שפה‪ ,‬סמיוטיקה ואמצעים‬
‫אחרים‪ ,‬כדי לחשוב על נפש האדם ועל המפגש הטיפולי‪ .‬כל זאת בתקווה לקריאה‬
‫מהנה‪.‬‬
‫סדנא בת שני מפגשים‪ ,‬ימי שישי בין השעות ‪09:00-12:30‬‬
‫בתאריכים‪.24/02/2012 ,10/02/2012 :‬‬
‫‪76‬‬
‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫לימודים מתקדמים‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום א'‬
‫‪30/10/2011‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום ב'‬
‫‪07/11/2011‬‬
‫לבוגרי תכנית הליבה‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫יום ב'‬
‫‪12/12/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫יום ג'‬
‫‪13/12/2011‬‬
‫חופשת חנוכה*‬
‫יום ד'‬
‫‪21/12/2011‬‬
‫חופשת חנוכה*‬
‫יום ה'‬
‫‪22/12/2011‬‬
‫היום האחרון לסמסטר א'‬
‫יום ו'‬
‫‪03/02/2012‬‬
‫היום הראשון לסמסטר ב'‬
‫יום ה'‬
‫‪23/02/2012‬‬
‫חופשת פורים*‬
‫יום ד'‬
‫‪07/03/2012‬‬
‫חופשת פורים*‬
‫יום ה'‬
‫‪08/03/2012‬‬
‫ערב קליני של המסלולים המתקדמים‬
‫יום ה'‬
‫‪15/03/2012‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום ג'‬
‫‪03/04/2012‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום ד'‬
‫‪18/04/2012‬‬
‫יום הזיכרון*‬
‫יום ד'‬
‫‪25/04/2012‬‬
‫יום העצמאות*‬
‫יום ה'‬
‫‪26/04/2012‬‬
‫יום הסטודנט*‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ה'‬
‫‪24/05/2012‬‬
‫יום ב'‬
‫‪18/06/2012‬‬
‫יום ו'‬
‫‪22/06/2012‬‬
‫של כלל התכנית לפסיכותרפיה‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫* ביום זה לא יתקיימו לימודים‬
‫ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪77‬‬
‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫מרכז‪ :‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫החוג לפסיכיאטריה ‪ -‬קורס בפסיכותרפיה‬
‫אחראי‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬
‫מבוא לפסיכותרפיה א' ‪ -‬ד"ר אלכס אביב‬
‫הקורס יעסוק בעקרונות הבסיסיים של הפסיכותרפיה הדינאמית‪ ,‬בהתבסס על תיאוריות‬
‫פסיכואנליטיות מרכזיות‪ .‬ידונו המודלים של תיאורית הדחף‪ ,‬פסיכולוגיית האגו‪ ,‬יחסי‬
‫אובייקט‪ ,‬פסיכולוגיית העצמי והגישה האינטרסובייקטיבית‪.‬‬
‫בשנה זו הקורס מיועד למתחילים בלבד‪ .‬הקורס הינו מבוא לקורס ב' שיינתן בשנה הבאה‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי קוגניטיבי ‪ -‬ד"ר ניצה נקש‬
‫מטרת הסמינר לאפשר הכרות עם העקרונות התיאורטיים והגישות השונות בטיפול‬
‫הדינמי קצר המועד‪ ,‬תוך מתן דגש לאספקטים של הטכניקה הטיפולית‪ .‬תוך קריאה של‬
‫חומר רלוונטי ודיון קבוצתי של המשתתפים‪ ,‬יעמיקו את ידיעותיהם בסוגיות מרכזיות‬
‫הרלוונטיות לטכניקה הטיפולית‪ ,‬וזאת בהשוואה לגישות דינמיות ארוכות טווח ומצד שני‬
‫להתערבות במשבר‪ .‬יובאו דוגמאות מן הפרקטיקה הקלינית לאורך כל הסמינר‪.‬‬
‫הדרכה קבוצתית לטיפול פרטני ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון ופרופ' שמעון קורניצר‬
‫ההדרכה תיערך במשך כל השנה‪ .‬קבוצות המשנה הקודמות ימשיכו באותה‬
‫המתכונת‪ .‬חלוקה לקבוצות של מצטרפים חדשים תתבצע עפ"י רישום אצל רונית‬
‫במזכירות לימודי המשך‪.‬‬
‫* * * * * *‬
‫‪78‬‬
‫המעבדה‬
‫לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫תוכן העניינים‬
‫ המפגש בין פסיכואנליזה לתרבות‬
‫ המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫ מבנה הלימודים במסגרת המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫ רישום למעבדה נעשה דרך רכזת התוכנית לפסיכותרפיה‪,‬שוש אבירם‬
‫המפגש שבין פסיכואנליזה למחקר התרבות‬
‫מראשית התהוותה‪ ,‬מצויה הפסיכואנליזה‪ ,‬אם כשדה של תיאוריה ואם כשדה של‬
‫מעש קליני‪ ,‬בשיח עם תרבות זמנה‪ .‬הפסיכואנליזה נענית‪ ,‬לכן‪ ,‬לרוח התקופה‬
‫והמקום‪ ,‬ובאותו זמן ממש משפיעה השפעה עמוקה על מכלול הדפוסים המארגנים‬
‫את הפעילויות החברתיות ואת תוצריהן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הזיקה בין הפסיכואנליזה למחקר‬
‫התרבות הולכת ומתחזקת בעשורים האחרונים לאור ההבנה הגוברת בשני התחומים‪,‬‬
‫שמושגי יסוד כמו "זהות"‪" ,‬אישיות" או "רגש" אינם ניתנים להבנה כישויות נתונות‬
‫אינהרנטיות‪ ,‬אלא הם תצורות דינמיות תלויות יחסים המהוות משאבים חברתיים‪,‬‬
‫הבנה המתחייבת במיוחד לאור ריבוי מצבי ההגירה והטרנס‪-‬לאומיות ומצבים‬
‫מורכבים אחרים של מגע בין‪-‬תרבותי‪ .‬תלות הדדית זו‪ ,‬בין הפסיכואנליזה לבין מחקר‬
‫התרבות‪ ,‬היא אפוא מכרעת להבנת כל אחד מהתחומים‪ ,‬ומובילה להיווצרותם של‬
‫תחומי משנה הנמצאים על קו התפר שבין שני התחומים‪ ,‬כמו פסיכולוגיה תרבותית‪,‬‬
‫דיסקורסיבית וקהילתית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬תחומים אלה‪ ,‬הפורחים ומתעצמים בעולם‪,‬‬
‫עדיין חסרים בנוף האקדמי בישראל‪ .‬חסר זה באה המעבדה המוצעת להתחיל ולמלא‪.‬‬
‫הפסיכואנליזה ומחקר התרבות )במובנה הלא שיפוטי‪ ,‬מכליל‪-‬הכל‪ ,‬זה שיש בו‬
‫מסמנים‪ ,‬ערכים ופעולה( התרחקו‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬זה מזה נוכח היותם נטועים‬
‫בשדות שיח שונים‪ .‬כל אחד מהתחומים יצר מילון מושגים‪ ,‬מתודולוגיות מחקר‪,‬‬
‫רטוריקה‪ ,‬ביקורת ואתיקה השונים מאלה הנהוגים בתחום השכן‪ .‬הפער שנוצר בין שני‬
‫התחומים אינו קיטוע אפיסטמולוגי בלתי ניתן לגישור‪ ,‬כי אם תוצאה בלתי נמנעת של‬
‫עצם הפיצול המקורי שבין העיסוק ביחיד‪ ,‬בפרטיקולארי‪ ,‬לבין העיסוק בכללי‪ .‬פער זה‬
‫מהווה‪ ,‬על אף הקושי הגלום בו‪ ,‬הזמנה למפגש בין‪-‬תחומי מפרה‪ ,‬בין העיסוק ביחיד‬
‫לבין עיסוק בתרבות‪ ,‬בין המעש הטיפולי לבין מחקר אפשרויות ארגון החיים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,2010‬נועדה להיות‬
‫"מקום" שיאפשר מפגש בין החשיבה הפסיכואנליטית לבין מחקר התרבות‪ .‬כ"מקום"‪,‬‬
‫המעבדה מאפשרת את ההדהוד המבקר‪ ,‬המגדיר‪ ,‬המזקק והבונה שבין‬
‫הפסיכואנליזה )לגלגוליה השונים‪ ,‬בזמן ובתפיסות היסוד שלה( לבין מחקר התרבות‬
‫)ברמות השונות‪ ,‬החל מרמת האדם הבודד הנתון באינטראקציה נתונה‪ ,‬עבור דרך‬
‫דינאמיקות ההבדלים וההבחנות שבין המרחבים החברתיים השונים וכלה בתהליכים‬
‫במימד החברתי‪-‬היסטורי(‪ .‬מטבע אופייה המפגשי של המעבדה‪ ,‬חברים בה אנשי‬
‫תיאוריה ופרקטיקה משני התחומים‪ ,‬פסיכואנליזה וחקר התרבות )על היחידה לחקר‬
‫התרבות‪ ,‬עיין ‪ .(http://www.tau.ac.il/tarbut‬המפגש ביניהם‪ ,‬אם ברמה הפרטנית )הדרכה‬
‫משותפת של עבודות מחקר במסגרת התואר השני או השלישי(‪ ,‬ואם ברמה הקיבוצית‬
‫)השתתפות בסמינר מחקר חודשי של המעבדה( מהווה את לב ליבה של פעילות‬
‫המעבדה‪.‬‬
‫במעבדה לפסיכואנליזה ומחקר התרבות חברים אך ורק מורים )בעלי תואר דוקטור(‬
‫או תלמידים הלומדים לתארים שני או שלישי בתחומים תיאורטיים הקשורים לתחום‬
‫עניינה של המעבדה‪ .‬הקבלה למעבדה מותנית בראיון קבלה שיערך במשותף על ידי‬
‫נציגים מהתוכנית לפסיכותרפיה ונציגים מהיחידה לחקר התרבות‪ .‬תלמידי התואר‬
‫השלישי מורשים להשתתף במעבדה אך ורק אם הם מצויים‪ ,‬באופן פעיל‪ ,‬לקראת‬
‫גיבוש ההצעה לתזה‪ ,‬או מימושה; תלמידי התואר השני יכולים להשתתף במעבדה‬
‫במסגרת לימודי הפרויקט‪.‬‬
‫המעבדה לפסיכואנליזה ומחקר התרבות רשומה כאשכול קורסים ביחידה למחקר‬
‫התרבות‪ ,‬שמהווה מסלול לימודי פרויקט לתואר השני ואשכול קורסי השלמה לתואר‬
‫השלישי‪ ,‬ומרכזיה הם‪ ,‬במשותף‪ ,‬פרופ' רקפת סלע‪-‬שפי וד"ר שלמה מנדלוביץ‪.‬‬
‫מבנה הלימודים במסגרת המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬
‫במעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות ניתנים ‪ 5‬קורסים סמסטריאליים‪ :‬שני‬
‫סמינריוני מחקר מתחום החשיבה הפסיכואנליטית )האחד‪ ,‬המאפשר מבט פנוראמי‬
‫על התפתחותה של החשיבה הפסיכואנליטית ביחס לסביבתה תוך הדגשת מאפייני‬
‫הריבוי וההקשריות בעת החדשה‪ ,‬והשני ‪ -‬המחדד את עיקרי החשיבה ההתייחסותית‬
‫בפסיכואנליזה( ושלושה קורסים מתחום מחקר התרבות )מבוא למחקר התרבות‪,‬‬
‫מסורות ובעיות במחקר התרבות‪ ,‬מחקר דיבורי הזהות (‪ .‬קורסים אלה מאפשרים‬
‫גיבושו של בסיס ידע משותף לחברים במעבדה‪ ,‬תנאי הכרחי לכל מפגש תיאורטי‪,‬‬
‫מפרה וביקורתי בין שני התחומים‪.‬‬
‫בנוסף לקורסים אלה‪ ,‬מתקיים סמינר חודשי )בימי ד' הראשונים של כל חודש לועזי‬
‫בחודשים נובמבר‪ ,‬דצמבר‪ ,‬ינואר‪ ,‬מרץ‪ ,‬אפריל‪ ,‬מאי ויוני‪ (20:30-22:30 ,‬של‬
‫המעבדה‪ ,‬בו משתפים המורים והתלמידים במעבדה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫להלן קורסי החובה במעבדה שמוכרים לזכאות במסגרת התוכנית לפסיכותרפיה‬
‫כסדנאות בחירה‪:‬‬
‫•‬
‫פסיכואנליזה וסביבתה‪ :‬הדהוד והבנייה – ד"ר שלמה מנדלוביץ ‪/‬התוכנית‬
‫לפסיכותרפיה )סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה'‪(14:15-16:00 ,‬‬
‫החשיבה הפסיכואנליטית עברה‪ ,‬מהלך יותר ממאה שנות התפתחות‪ ,‬שינויים רבים‪.‬‬
‫אלו הביאו להסטת מרכזי הכובד התיאורטיים‪ ,‬הקליניים והטכניים שבה )מהדחפי אל‬
‫ההתפתחותי‪ ,‬ומשם‪ -‬אל ההתייחסותי(‪ .‬השינויים אותם עברה הפסיכואנליזה קשורים‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לרוח התקופה בה היא נטועה‪ .‬אופני השיח‪ ,‬האתיקה ודפוסי ההתנהלות‬
‫החברתיים הם‪ ,‬לכן‪ ,‬בין הגורמים שיש להם השפעה מכרעת על אופייה המשתנה של‬
‫הפסיכואנליזה‪ .‬באותה עת ממש‪ ,‬הפסיכואנליזה‪ ,‬כמרחב של ידע וכשדה של‬
‫פרקטיקה‪ ,‬משפיעה על תקופתה ומעצבת אותה‪ ,‬ובכך‪ -‬מהווה "שחקן פעיל"‪ ,‬אם לא‬
‫מרכזי‪ ,‬בעיצובה של התרבות העכשווית‪.‬‬
‫• התפתחות יחסי הסובייקט והזולת בפסיכואנליזה ‪ -‬ד"ר בעז שלגי ‪/‬התוכנית‬
‫לפסיכותרפיה )סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה'‪(16:15-18:00 ,‬‬
‫‪The Development of Psychoanalytic Subject-Other Relations‬‬
‫בקורס נעסוק בהתפתחות התפישה הפסיכואנליטית אודות יחסי האדם וזולתו‪,‬‬
‫מיחסים חד כיווניים שבהם הזולת נתפש בעיקר כאובייקט‪ ,‬אל עבר יחסים דו כיווניים‬
‫של יצירה הדדית בין סובייקטים‪ .‬מתוך מבט הן אל ההיסטוריה של הפילוסופיה‬
‫המערבית והן אל ההיסטוריה של הפסיכואנליזה‪ ,‬נראה את חשיבותם של שלושה‬
‫מימדים של הקיום האנושי‪ :‬קיומו העצמאי של האדם כסובייקט החש ויוצר את עצמו‪,‬‬
‫קיומו כיוצר ונוצר על ידי היחס ההדדי בינו לבין זולתו‪ ,‬והתוקף האובייקטיבי של קיומו‬
‫מעבר לכל תפישה עצמית או תפישה הדדית‪ .‬בקורס נתמקד בגישות ההתייחסותיות‬
‫והאינטרסובייקטיביות בפסיכואנליזה ובניסיונות השונים הגלומים בהן להתמודד עם‬
‫ההחזקה הדיאלקטית של שלושה מימדים אלה ועם משמעויותיה של החזקה זו לגבי‬
‫הפסיכואנליזה כתיאוריה וכפרקטיקה של ריפוי נפשי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫לימודי תעודה דו‪ -‬שנתיים‬
‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫מרכזת‪ :‬איריס מילר‬
‫‪82‬‬
‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬נועדה להקניית ידע תיאורטי וקליני בגישות פסיכודינאמיות‬
‫שונות‪ ,‬שיעמיק את הבנת התפתחות היחיד ואת יחסי הגומלין שלו עם סביבתו ויאפשר‬
‫את יישומו בעבודת הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ .‬התכנית כולל קורסים תיאורטיים‪ ,‬סדנאות‬
‫התנסותיות וסמינרים קליניים )בקבוצות קטנות(‪.‬‬
‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬
‫רופאים )‪ ,(M.D.‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬עו"ס מטפלים משפחתיים‪ ,‬עו"ס רפואיים ושיקומיים‪,‬‬
‫מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬יועצים חינוכיים ואירגוניים ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪,‬‬
‫בעלי תואר ראשון לפחות באחד מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום‬
‫של טיפול‪ ,‬ייעוץ או הדרכת מבוגרים במסגרות מוכרות‪ .‬על המועמדים להגיש ‪2‬‬
‫המלצות ולעבור ראיון אישי‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי ראשון בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬
‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400 -‬שעות‪.‬‬
‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬
‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים‬
‫ומורכבת מקורסים תיאורטיים‪ ,‬סמינרים קליניים‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון‪ .‬כל‬
‫סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬ש'‪ .‬כמו כן סמינרים‬
‫מרוכזים וימי עיון‪ ,‬שייערכו במהלך כל אחת משנות הלימוד בהיקף של ‪ 64‬ש'‪,‬‬
‫סה"כ ‪ 400‬שעות במשך שנתיים‪.‬‬
‫ הלימודים בסמסמטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות הלימוד בכל‬
‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫ בסיום הלימודים על התלמיד‪/‬ה להגיש עבודה מסכמת‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות אלה תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬
‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫‪83‬‬
‫תנאי תשלום *‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ , ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬
‫בקשת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים(‬
‫יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬
‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬
‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‬
‫עירית בנקיר‪ ,‬עמי ברונסקי‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬דתיה זיו‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר ‪ ,‬תמר זיידמן‪,‬‬
‫ענת טלרנט‪ ,‬אילונה טימור‪ ,‬ד"ר אסף טריפטו‪ ,‬ד"ר חני ישראלי‪ ,‬נורית לביא‪,‬‬
‫אורי לוין‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬רות קורמן‪ ,‬שרון שטרסבורג‬
‫*תכנית הלימודים שנה א' תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫היסטוריה של הפסיכואנליזה ‪ -‬מ‪ .‬גולדין‪-‬תודר )סמסטר א'(‬
‫הקורס יעסוק בהיכרות‪ ,‬מתוך עדשה רחבת זווית‪ ,‬עם התפתחות התיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית לאורך מאה השנים האחרונות‪ :‬מתקופתו של פרויד‪ ,‬מייסד‬
‫הפסיכואנליזה‪ ,‬דרך תיאוריות יחסי אובייקט )בעיקר קליין וויניקוט(‪ ,‬ופסיכולוגית העצמי )קוהוט(‪.‬‬
‫במהלך הקורס ננסה להבין‪ ,‬כיצד השתנו לאורך התקופות והגישות השונות הבנת‬
‫ההנעה המרכזית של האישיות‪ ,‬ראיית תהליכי התפתחות ראשוניים והבנת‬
‫פסיכופתולוגיה‪ .‬נבחן‪ ,‬כיצד השפיעו עמדות אלה על יחסי מטפל ‪ -‬מטופל ועל‬
‫הקליניקה‪ ,‬באמצעות חומר תיאורטי‪ ,‬דיון ושימוש בדוגמאות קליניות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫‪84‬‬
‫מושגי יסוד פסיכודינאמיים ‪ -‬ע‪ .‬ברונסקי )סמסטר א'(‬
‫המשתתפים יעסקו יחדיו בהעמקת החשיבה וההבנה של התערבויות פסיכודינאמיות‪,‬‬
‫בתיאוריה ובטכניקה העומדות בבסיסה‪ .‬במהלך הקורס ייבחנו מושגי יסוד‪ ,‬כגון המסגרת‬
‫הטיפולית וגבולותיה‪ ,‬המרחב הפסיכודינאמי‪ ,‬מאפייני נוכחות המטפל והכלים השונים‬
‫העומדים לרשותו‪.‬‬
‫במהלך הקורס יידונו סוגיות בטיפול‪ ,‬יעוץ והדרכה שהמשתתפים יתבקשו להביא מתוך‬
‫עבודתם בראי המושגים הללו‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר א'(‬
‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬
‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬
‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬
‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬
‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי‬
‫תוך שימוש בדוגמאות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫סמינר קליני‬
‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים‬
‫ויישומם בעבודה מעשית‪.‬‬
‫)שמות המדריכים והחלוקה לקבוצות הדרכה ימסרו בתחילת השנה(‬
‫בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬
‫אמפתיה בשרות הייעוץ וההדרכה ‪ -‬ר‪ .‬קורמן )סדנא מרוכזת(‬
‫מושג האמפתיה הפך למטבע לשון יומיומי כשמדובר בהתערבויות נפשיות מכל סוג‬
‫שהוא‪.‬‬
‫שימוש זה במושג הפך במובנים רבים לשימוש יתר והפך למילה נרדפת לטוב‪,‬‬
‫סימפתיה‪ ,‬נחמדות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הענות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫בסדנא נרענן הכרותינו עם מושג מורכב זה‪ ,‬דרך תאורטיקנים שונים וכפי שבא לידי‬
‫ביטוי בעבודה הקלינית‪ .‬נעסוק בשאלת יעילות האמפתיה ככלי ייעוצי והדרכתי‬
‫המביא לשינוי‪ ,‬האם הוא אמצעי או מטרה? נבחן דוגמאות קליניות וננסה לבדוק את‬
‫רוחב היריעה של מושג האמפתיה בפועל‪.‬‬
‫הסדנא בימי א' ה‪ 12/02/2012-‬ו – ‪ 19/02/2012‬בין השעות ‪15:00-20:30‬‬
‫‪85‬‬
‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר ב'(‬
‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬
‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬
‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬
‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬
‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי‬
‫תוך שימוש בדוגמאות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫פסיכופתולוגיה בראי ההתפתחותי ‪ -‬ד"ר אסף טריפטו )סמסטר ב'(‬
‫הקורס בפסיכופתולוגיה עוסק בנקודות המפגש שבין הסימפטומים הקליניים‪ ,‬הגדרות‬
‫‪ DSM-IV‬וההבחנות הדינמיות ‪ -‬התפתחותיות של ההפרעות השונות‪.‬‬
‫הקורס עוסק בהפרעות שונות כגון‪ :‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות דיסוציאטיביות‬
‫וסומטומורפיות‪ ,‬מחלות אפקטיביות‪ ,‬פסיכוזות ומקצת הפרעות האישיות‪ .‬האטיולוגיה‪,‬‬
‫המהלך‪ ,‬התמונה הקלינית והטיפול בהפרעות השונות ידונו מנקודת מבט‬
‫אינטגרטיבית‪ ,‬המשלבת את הפן הקליני עם הפן ההתפתחותי‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫*תכנית הלימודים שנה ב' תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫מלאני קליין וממשיכיה ‪ -‬אורי לוין )סמסטר א'(‬
‫בקורס נדון במושגים התיאורטיים המרכזיים בהם עסקו קליין וממשיכיה‪ ,‬כגון פנטזיות‬
‫מולדות‪ ,‬פאזות התפתחותיות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪ ,‬קנאה והכרת תודה‪ ,‬יחסי מיכל‪ -‬מוכל‬
‫ועוד‪ .‬נבדוק את יישומם של המושגים בטיפול‪ ,‬יעוץ ובהדרכת מבוגרים במסגרות שונות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬שרון שטרסבורג )סמסטר א'(‬
‫הקורס יעסוק במושגים הבסיסיים בחשיבתו של ויניקוט )מרחב פוטנציאלי‪ ,‬תופעות מעבר‪,‬‬
‫שימוש באובייקט והפרדוקסים המרכזיים(‪ ,‬ובהתפתחויות אצל ממשיכי דרכו )מ‪.‬ליטל‪,‬‬
‫בולאס‪ ,‬אוגדן ואחרים(‪ .‬נתמקד בחיבור בין המושגים התיאורטיים לביטוייהם בעבודת‬
‫הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫‪86‬‬
‫סמינר קליני )שנתי(‬
‫בין השעות ‪) .18:45-20:15‬שמות המדריכים ימסרו בהמשך(‪.‬‬
‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬נורית לביא )סמסטר ב'(‬
‫הגישה ההתייחסותית רואה את הסובייקט האנושי כמתהווה ומתפתח דרך קשריו עם‬
‫סובייקטים אחרים‪ ,‬ומכירה בהשפעה ההדדית של שני השותפים במפגש הטיפולי‪.‬‬
‫בקורס נתייחס להשפעתה של גישה זו על הנחות היסוד של הפסיכואליזה‪.‬‬
‫נסקור רעיונות מרכזיים‪ ,‬ביניהם התפתחות מיחסי אובייקט ליחסי סובייקט‪ ,‬הכרה‬
‫הדדית‪ enactment ,‬ועצמי מרובה‪ .‬כמו כן נדון באופן יישום רעיונות אלה בעבודת‬
‫המטפל‪ ,‬המדריך והיועץ‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫מבוא לפסיכולוגית העצמי של קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן )סמסטר ב'(‬
‫בקורס נלמד על תרומתו הייחודית של קוהוט לחשיבה הפסיכואנליטית ולטכניקה‬
‫הטיפולית‪ .‬נכיר מושגים בסיסיים בתיאוריה של פסיכולוגית העצמי ונתבונן במאפייניה‬
‫ובנוכחותם בסיטואציות טיפוליות ייעוציות והדרכתיות‪ ,‬ברוח הגישה של פסיכולוגית‬
‫העצמי‪ ,‬דרך דוגמאות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫העברה נגדית מסייעת או מטרפדת? ‪ -‬צבי פיירמן )סדנא מרוכזת(‬
‫בסדנא ננסה להעמיק בהבנת ההעברה הנגדית‪ ,‬מהותה ומשמעותה באינטראקציה‬
‫הטיפולית‪ ,‬ייעוצית והדרכתית דרך הדיונים התיאורטיים והקליניים‪ .‬הדיון יערך סביב ‪4‬‬
‫מקרים שיביאו המשתתפים‪.‬‬
‫הסדנא תתקיים ביום א' ‪ 24/06/2012‬ו ‪ -‬יום א' ‪01/07/2012‬‬
‫בין השעות ‪15:00-20:30‬‬
‫*ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪87‬‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪18:45-20:15‬‬
‫שנה א'‬
‫ההיסטוריה של‬
‫הפסיכואנליזה‬
‫מ‪ .‬גולדין‪-‬תודר‬
‫מושגי יסוד‬
‫בפסיכותרפיה‬
‫ע‪ .‬ברונסקי‬
‫סמינר קליני‬
‫שנה ב'‬
‫מלאני קליין‬
‫וממשיכיה‬
‫ויניקוט וממשיכיו‬
‫סמינר קליני‬
‫א‪ .‬לוין‬
‫ש‪ .‬שטרסבורג‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫שנה‬
‫א'‬
‫מושגים מרכזיים‬
‫בהתערבות דינאמית‬
‫ד"ר ח‪ .‬ישראלי‬
‫שנה‬
‫ב'‬
‫הגישה ההתיחסותית‬
‫נ‪ .‬לביא‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫בראי‬
‫התפתחותי‬
‫ד"ר אסף טריפטו‬
‫מבוא לפסיכולוגיית‬
‫העצמי‬
‫ת‪ .‬זיידמן‬
‫‪88‬‬
‫‪18:45-20:15‬‬
‫סמינר קליני‬
‫סמינר קליני‬
‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום א' ‪30/10/2011‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬
‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫"‬
‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬
‫חופשת חנוכה‬
‫יום א' ‪25/12/2011‬‬
‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬
‫יום א' ‪29/01/2012‬‬
‫סדנת אמפטיה לשנה א' בהנחיית רותי קורמן‬
‫יום א' ‪12/02/2012‬‬
‫סדנת אמפטיה לשנה א' בהנחיית רותי קורמן‬
‫יום א' ‪19/02/2012‬‬
‫היום הראשון לסמסטר ב'‬
‫יום א' ‪04/03/2012‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום א' ‪01/04/2012‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום א' ‪15/04/2012‬‬
‫יום הסטודנט‬
‫יום ה' ‪24/05/2012‬‬
‫חופשת שבועות‬
‫יום א' ‪27/05/2012‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום א' ‪17/06/2012‬‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬
‫סדנא מרוכזת לשנה ב' בהנחיית צבי פיירמן‬
‫יום א' ‪24/06/2012‬‬
‫סדנא מרוכזת לשנה ב' בהנחיית צבי פיירמן‬
‫יום א' ‪01/07/2012‬‬
‫מספר השעורים בסמסטר ב' ‪14‬‬
‫מספר השעורים בסמסטר א' ‪- 13‬‬
‫‪89‬‬
‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫מרכזת‪ :‬איריס מילר‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬שנועדה להרחיב את הידע וההבנה של תהליכים‬
‫התפתחותיים המתרחשים בעולמו הרגשי של הילד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מיועד הקורס ללימוד‬
‫מושגים מרכזיים המאפיינים את המפגש הטיפולי‪ .‬הקורס יקנה ידע בתיאוריות‬
‫הפסיכודינמיות והתאמתן לעבודה הטיפולית תוך שמירה על הייחודיות של המקצועות‬
‫השונים‪ .‬התכנית כוללת קורסים תיאורטיים וסמינרים קליניים‪.‬‬
‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬
‫רופאי ילדים )‪ ,(M.D.‬פסיכולוגים חינוכיים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪,‬‬
‫קלינאי תקשורת ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי תואר ראשון לפחות באחד‬
‫מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של טיפול בילדים ונוער במסגרת‬
‫טיפולית‪ .‬על המועמדים להגיש המלצות ולעבור ראיון קבלה‪ .‬יתקבלו עד ‪ 24‬מועמדים‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי ה' בין השעות ‪.09:00-14:30‬‬
‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400-‬ש'‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬
‫התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים ומורכבת‬
‫מהרצאות‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ותצפיות בתינוקות שילוו בעבודה קבוצתית‪ ,‬סדנאות מרוכזות וימי‬
‫עיון‪ .‬כל סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬שעות במשך‬
‫שנתיים; בנוסף‪ ,‬סדנאות מרוכזות וימי עיון שייערכו במהלך כל אחת משתי שנות הלימוד‪:‬‬
‫כ‪ 64-‬שעות במשך שנתיים סה"כ כ‪ 400-‬שעות לימוד‪.‬‬
‫במשך שנתיים חייב התלמיד לערוך תצפיות בתינוקות בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬
‫הלימודים בסמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75%-‬של שעות הלימוד בכל קורס‬
‫ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫עבודות יוגשו בסיום של כל שנת לימוד‪ :‬בשנה הראשונה יחויב התלמיד בהכנת עבודה‬
‫מתוך הנושאים שמוצעים בקורסים ובשנה השנייה עבודה המסכמת את התצפיות‬
‫בתינוקות‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬
‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫‪90‬‬
‫תנאי תשלום *‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ . ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬
‫בקשת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים(‬
‫יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬
‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬
‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‬
‫גב' ג‪ .‬בורשטיין‪ ,‬ד"ר א‪ .‬בן‪-‬אמו‪ ,‬גב' ר‪ .‬גופר‪ ,‬גב' מ‪.‬זלינגר ‪ ,‬גב' נ‪ .‬זרחי‪ ,‬גב' א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫גב' צ‪ .‬קליש‪ ,‬גב' ר‪ .‬קלע‪ ,‬גב' ש‪ .‬רוזנבאום‪ ,‬מר י‪ .‬שור‪ ,‬גב' ר‪ .‬שפירא‬
‫‪91‬‬
‫שנה"ל תשע"א ‪ 2011/12‬שנה א'‬
‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬ניצן זרחי‪ ,‬ציפי קליש‪ ,‬רוני שפירא )שנתי(‬
‫הקורס מתקיים לאורך שתי שנות הלימוד‪ .‬התלמידים יערכו תצפיות שבועיות‬
‫בתינוקות שתכלולנה מפגש עם האם והתינוק בבית המשפחה ושעת רישום לאחר‬
‫המפגש‪ .‬הדיון הקליני בתצפיות אלה יערך במסגרת קבוצתית קטנה ומבוסס על‬
‫"למידה מתוך ההתנסות"‪ .‬הקורס מאפשר התנסות ייחודית ובלתי אמצעית‬
‫בהתפתחות של התהליכים המנטאליים הראשוניים‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬בין השעות ‪.09:00-10:30‬‬
‫התפתחותם של מושגי יסוד בתיאוריות התפתחות ופסיכותרפיה ‪ -‬ר‪ .‬קלע‬
‫בקורס נדון במושגי יסוד‪ ,‬בשנויים שהם עברו במהלך השנים ובהדגשים שקיבלו‬
‫בתיאוריות שונות‪ ,‬אלו המדגישות התפתחות דיחפית‪ ,‬אלו המדגישות יחסי אובייקט‪ ,‬ואלו‬
‫השמות במרכז את העצמי וההתפתחות הנרקיסיסטית‪ .‬המושגים ידונו תוך הדגשה של‬
‫השימושים הקליניים שלהם במעשה הטפולי‪ .‬דוגמאות למושגים שיעלו לדיון‪ :‬דחף‪,‬‬
‫קונפליקט לא מודע‪ ,‬מיניות ילדית‪ ,‬תהליכי נפרדות ואינדבידואציה‪ ,‬התקשרות‪ ,‬הזדהות‬
‫השלכתית‪ ,‬קנאה‪ ,‬עמדה סכיזו‪-‬פרנואידית ודפרסיבית‪ ,‬תחושות העצמי‪ ,‬אמפטיה‪ ,‬פירוש‪,‬‬
‫העברה ועוד‪.‬‬
‫סמסטר א' יום ה' בין השעות ‪11:00-12:30‬‬
‫מהוויה חושית ליצירה של מרחב פנימי וגדילה מנטאלית ‪ -‬ד"ר איזבל בן‪-‬אמו‬
‫נדון במבט התפתחותי של התיאוריות הפסיכואנליטיות‪ ,‬המניחות קיומה של התמרה‬
‫הדרגתית את החוויות החושיות של התינוק לגדילה מנטאלית‪ .‬התמרה זו מתרחשת‬
‫במטריצה של דמות מטפלת ומותאמת לילד‪ .‬ההתפתחות של היכולת לחשוב‬
‫והמשמעות של המערך האדיפאלי )מדיאדה לטריאדה(‪ ,‬יהיו צירים תיאורטיים‪ .‬נעסוק‬
‫בשאלה‪ ,‬מה תורם או מעכב את ההתפתחות‪ ,‬יושם דגש על הדיאלוג בין התיאוריה‬
‫לעבודה הטיפולית‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום ה' בין השעות ‪11:00-12:30‬‬
‫‪92‬‬
‫סמינר קליני‪ -‬גיתית בורשטיין‪ ,‬רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יוני שור )שנתי(‬
‫לאורך שנתיים מתקיימים סמינרים קליניים בקבוצות קטנות‪ ,‬בהן התלמידים מציגים‬
‫מקרים ומתקיימים דיונים‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬
‫בעבודה המעשית ‪ .‬על התלמידים לעסוק בפועל בעבודה טיפולית בתחומם משך כל‬
‫תקופת הלימודים‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 13:00-14:30‬שנתי(‬
‫המשולש מ‪.‬י‪.‬ה‪" .‬אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" ‪ -‬צילה בניה‬
‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר המשולש‪ ,‬מטפל – ילד – הורה‪ .‬כל אחד מן‬
‫המרכיבים במשולש זה‪ ,‬יש לו תלות הדדית בשני וחשוב להבין את הדינאמיקה הזו‬
‫ואיך אנו משתמשים בה‪.‬‬
‫הסדנא תדון בריבוי המשתנים שמשחקים בפסיכותרפיה של הילד‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד כאדם אקטיבי המנסה למצוא משמעות קיומית פרטית וייחודית‪.‬‬
‫‪ .2‬העולם הלא מודע של ההורים‪.‬‬
‫‪ .3‬הפונקציה של הילד בשרשרת המיתוסים הבין דורית‪.‬‬
‫‪ .4‬הפונקציה של האם ושל האב בהעברה של מטענים לא מודעים לילדם‪.‬‬
‫‪ .5‬האני העצמי של המטפל‪.‬‬
‫‪ .6‬הפונקציה של המטפל בילדים‪.‬‬
‫המטרה היא לאפשר את התנאים בהם נוכל לחדד את ההבנה של העמדה הטיפולית‬
‫של המטפל בילדים‪ ,‬ובכך להעמיק את יכולתו הטיפולית‪.‬‬
‫בסדנא הנוכחית נתמקד באופן שבו אנו מטפלים בהורים של הילדים שבטיפולנו‪.‬‬
‫ננסה לחדד את המושג "הדרכת הורים"‪.‬‬
‫המשתתפים מתבקשים להכין חומר קליני על מנת שנוכל להתבונן עליו ולהעשיר‬
‫אותו עם הכלים התיאורטיים ששחקנו עימם קודם לכן‪ .‬בנוסף המתבקשים לראות‬
‫את סרט הקולנוע "שוקולד"‪ :‬עם השחקנית ז'ולייט בינוש והבמאי לאסה הלסטרום‪,‬‬
‫שמבוסס על ספרה של ג'ואן האריס‪.‬‬
‫סדנא מרוכזת‬
‫הסדנא תתקיים ביום ה' בין השעות ‪) 09:00-14:30‬מועד מדוייק יימסר בהמשך(‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫*תוכנית הלימודים שנה ב' תשע"ג ‪2012/13‬‬
‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬ניצן זרחי‪ ,‬ציפי קליש‪ ,‬רוני שפירא )שנתי(‬
‫"פרקים בתיאוריה של ויניקוט" – מיכל זלינגר )סמסטר א'(‬
‫"הוא בכה כתינוק" זה‬
‫כשרוצים לומר על צער אמיתי‪.‬‬
‫אבל תינוק בוכה גם‬
‫כשהוא רוצה לומר מילים פשוטות‪.‬‬
‫לעולם לא יאמרו על תינוק‪:‬‬
‫)יהודה עמיחי מתוך‪" :‬שירי גוף ונפש"(‬
‫"הוא בכה כאיש גדול"‪.‬‬
‫"הילוד ואמו‪-‬הזוג הטיפולי" הוא נושא רחב למדי‪ ,‬אך אין אני רוצה להתמקד במשימה‬
‫של תאור הידוע על התינוק לבדו‪ .‬הנושא הנידון הוא הפסיכולוגיה‪ ,‬ואני יוצא מתוך‬
‫הנחה שכאשר אנו רואים תינוק‪ ,‬אנו רואים גם את המשאב הסביבתי‪ ,‬ומאחוריו‪-‬את‬
‫האם" )ד‪.‬ו‪ .‬ויניקוט ‪(1964‬‬
‫ויניקוט מציג פרדיגמה חדשה בתוך הפסיכואנליזה בראותו את המטריצה "אם‬
‫תינוק" כיחידה‪ .‬בכך מעביר ויניקוט את הפסיכואנליזה מן המוקד של הדחף כמניע‬
‫את ההתפתחות האנושית אל המוקד של היחס של האדם עם סביבתו‪ .‬הוא מתאר‬
‫את תפקידה המכריע של "האם הטובה דיה" כמגדלת ומאפשרת את הפצעת‬
‫העצמיות של תינוקה‪ .‬עיון בכתביו של ויניקוט הוא מסע אינטלקטואלי וחוייתי בניסיון‬
‫מעמיק ודקדקני לתהות על המורכבות של "המובן מאליו"‪ .‬הסביבה הופכת למושא‬
‫להתבוננות אנליטית ומקבלת מקום בתוך הפסיכואנליזה המסורתית‪ ,‬בודאי רעיון‬
‫מהפכני בזמנו‪.‬‬
‫במהלך הקורס נשלב קריאה משותפת בטקסטים ויניקוטיאניים‪ ,‬וזאת‪ -‬בניסיון להכיר‬
‫את ההמשגות התיאורטיות ואת המשמעויות הקליניות‪-‬טכניות שלהן‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫בהתייחס להתנסויות של התלמידים בתצפיות בתינוקות ובטיפול בילדים‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר א'(‬
‫‪94‬‬
‫המשחק‪ -‬הכלי הטיפולי בפסיכותרפיה עם ילדים ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמסטר ב'(‬
‫מאז הבזק הגאוניות של מלאני קליין שהבחינה כי צורת הביטוי הטבעית של הילד‬
‫היא המשחק‪ ,‬וניתן להשתמש בו כאמצעי תקשורת עם הילד‪ ,‬מקובל שהמשחק הוא‬
‫כלי מרכזי בטיפול בילדים‪ .‬בקורס נתמקד בשלוש גישות מרכזיות למשחק‪ :‬הגישה‬
‫הקליניאנית‪ ,‬הגישה הויניקוטיאנית והגישה ההתפתחותית של אן אלברז‪ .‬נלמד את‬
‫התיאוריות ואת הטכניקות הנגזרות מהן‪ .‬נדון בשאלות דוגמת כיצד להיות עם הילד?‬
‫כיצד להיות נוכח? כיצד לעשות את עבודת הפירוש וכמה לפרש את המשחק? האם‬
‫להשתתף במשחק? ומה מקום העבודה עם ההורים?‬
‫בקורס נקרא מאמרים של‪ :‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬אן אלברז‪ ,‬אסתר ביק‪ ,‬דינה רוזנבלט‪,‬‬
‫מייקל פלדמן ואחרים‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר ב'(‬
‫גיתית בורשטיין‪ ,‬רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יוני שור סמינר קליני )שנתי(‬
‫גיל ההתבגרות ‪ -‬נגה בדנס )סדנא מרוכזת בין הסמסטרים(‬
‫תהליכי ההתבגרות כוללים מטלות התפתחותיות שונות‪ :‬הסתגלות להבשלה מינית‬
‫ולשינויים הגופניים השונים‪ ,‬השגת עצמאות יחסית תוך כדי יציאה מתלות מרבית‬
‫בהורים ‪ ,‬השגת יחסי אהבה ויכולת לאינטימיות ותחילת יכולת תכנון העתיד‪ .‬מטלות‬
‫אלו דורשות הבנייה אינטרפסיכית וגיבוש הזהות‪ .‬הבנייה זו מתקיימת תוך טלטלות‬
‫נפשיות הנעות בין נסיגות )רגרסיות( להתקדמויות רגשיות המלוות בחרדה‪ .‬כל אלו‬
‫מביאים את המתבגר ומשפחתו להיות בשיח רגשי סוער‪ ,‬מטלטל‪ ,‬מכאיב ומגדל‪.‬‬
‫מטרת הסדנא היא לנסות ולהבין את מערך גיל ההתבגרות‪ ,‬וזאת‪ -‬תוך העלאת‬
‫שאלות שונות‪ :‬האם ההתבגרות היא תחנה ברצף בין ילדות לבגרות‪ ,‬או שמדובר‬
‫בקפיצה התפתחותית? מהו הגבול בין נורמליות ופתלוגיה בגיל זה? מהו הקשר בין‬
‫התעוררות המיניות לבין תחושת ערך עצמי?‬
‫ומהי מקומה של המשפחה בתהליך זה בתקופתנו?‬
‫בסדנא נעזר בשני מאמרים ‪:‬‬
‫"השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות" – ד‪.‬ו‪ .‬וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק‬
‫ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬
‫"מושגים בני זמננו על התפתחות המתבגר והשלכותיהם על החינוך הגבוה" ‪ -‬ד‪.‬ו‪.‬‬
‫וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬
‫**יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪95‬‬
‫שנה א'‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫שנה‬
‫ב'‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫תצפיות בתינוקות‬
‫התפתחותם של מושגי יסוד‬
‫בתיאוריית ההתפתחות‬
‫והפסיכותרפיה‬
‫סמינר קליני‬
‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬
‫ר‪ .‬שפירא‬
‫ר‪ .‬קלע‬
‫חדר ‪ 103‬פקולטה לרפואה‬
‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫י‪ .‬שור‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫שנה‬
‫ב'‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫תצפיות‬
‫בתינוקות‬
‫מהוויה חושית ליצירה של‬
‫מרחב פנימי וגדילה‬
‫מנטאלית‬
‫ד"ר א‪ .‬בן‪-‬אמו‬
‫סמינר קליני‬
‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬
‫ר‪ .‬שפירא‬
‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫יוני שור‬
‫שנה ב'‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ג ‪2012/2013‬‬
‫שנה‬
‫ב'‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫תצפיות בתינוקות‬
‫פרקים בתיאוריה של‬
‫ויניקוט‬
‫סמינר קליני‬
‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬
‫ר‪ .‬שפירא‬
‫מ‪ .‬זלינגר‬
‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫יוני שור‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ג ‪2012/2013‬‬
‫שנה‬
‫ב'‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫תצפיות‬
‫בתינוקות‬
‫המשחק ‪ -‬הכלי הטיפולי‬
‫בפסיכורפיה עם ילדים‬
‫סמינר קליני‬
‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬
‫ר‪ .‬שפירא‬
‫ש‪ .‬רוזנבראום‬
‫* * * * *‬
‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫יוני שור‬
‫‪96‬‬
‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום ה' ‪03/11/2011‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬
‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬
‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫"‬
‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬
‫חופשת חנוכה‬
‫יום ה' ‪22/12/2011‬‬
‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬
‫יום ה' ‪02/02/2012‬‬
‫סדנת "אבות אכלו בוסר ‪ "...‬הנחיית צילה בניה‬
‫יום ה'‬
‫היום הראשון לסמסטר ב'‬
‫יום ה' ‪15/03/2012‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום ה' ‪29/03/2012‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום ה' ‪15/04/2012‬‬
‫חופשת יום העצמאות‬
‫יום ה' ‪26/04/2012‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום ה' ‪21/06/2012‬‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬
‫מספר השעורים בסמסטר א' ‪- 12‬‬
‫מספר השעורים בסמסטר ב' ‪12‬‬
‫‪97‬‬
‫קורס שנתי לבוגרי‬
‫גישות פסיכודינאמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫וגישות פסיכודינאמיות בהבנת התפתחותם ילדים ונוער‬
‫קורס שנתי לבוגרי התכניות "גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחות של מבוגרים"‪,‬‬
‫ו ‪" -‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער"‪ ,‬ובוגרי תכניות‬
‫העשרה בגישה פסיכודינמית בהיקף דומה‪.‬‬
‫"פסיכותרפיה של ההורות" בהנחיית צילה בניה‬
‫ההורות‪.‬‬
‫של‬
‫והקלינים‬
‫התאורטים‬
‫בהבטים‬
‫נתמקד‬
‫בקורס‬
‫נדון בכלים הטיפוליים שעומדים לפנינו כאשר ילד מגיע לטיפולינו ואנו מזמינים את‬
‫הוריו לשותפות בתהליך‪ .‬דרך מקרים קליניים שהסטודנטים יתבקשו להביא נעמיק‬
‫באתגרים שמפגש זה מעמיד לפנינו‪.‬‬
‫סמסטר א' ימי שלישי בין השעות ‪09:00-10:30‬‬
‫"סוגיות בעבודה עם הורים" ‪ -‬בהנחיית חנה אילון‬
‫בכל מפגש עם ילד נוכח "לקוח משמעותי " נוסף והוא ההורה‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות‬
‫הנוגעות לעבודה עם ההורים כחלק מהמערך הטיפולי בילד ובדילמות תיאורטיות‬
‫וקליניות שעמן נפגש המטפל במצב הזה‪ .‬יידונו נושאים כמו ‪ -‬בנית תוכנית טיפולית‬
‫שההורים שותפים לה‪ ,‬יצירת ברית טיפולית עם הורים‪ ,‬גיבוש החוזה הטיפולי‪,‬‬
‫סגנונות שונים של הדרכת הורים‪ ,‬וכן‪ -‬סוגיות של העברה והעברת נגד בעבודה עם‬
‫הורים‪ .‬הקורס יתבסס על קריאת מאמרים יחד עם ניתוח מצבים מהקליניקה שיוצגו‬
‫על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫סמסטר ב' ימי שלישי בין השעות ‪09:00-10:30‬‬
‫**הקורסים יתקיימו בימי שלישי בבוקר בין השעות ‪09:00-10:30‬‬
‫שכר הלימוד ‪ 3500 -‬ש"ח לשנה‪.‬‬
‫** פתיחת הקורס מותנית במספר מינימום של משתתפים‪.‬‬
98
‫הנספחים‪:‬‬
‫רשימת המדריכים‬
‫עמ' ‪100-102‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת הגמר‬
‫עמ' ‪103-107‬‬
‫גישה לקורסים לפי שמות המורים‬
‫עמ' ‪108-109‬‬
‫* * * * *‬
99
‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬
‫הדרכה*‬
‫שם ותואר‬
‫אביב אלכס‬
‫אולמן חנה‬
‫אוריין חנה‬
‫אידן אלדד‬
‫אייזן צביה‬
‫איילון חנה‬
‫אלבק אורנה‬
‫אמיתי אשר‬
‫אפטר אלן‬
‫אשר סילביה‬
‫באט רוני‬
‫בניטה רחל‬
‫בנקיר עירית‬
‫ברגר בטי‬
‫ברגר מאיר**‬
‫ברוך חוה‬
‫ברוך רוחמה‬
‫בר נוף לילי‬
‫ברקן אהובה‬
‫גולדברג טובה‬
‫גולדשטיין שרה‬
‫גלבוע דליה**‬
‫גרנק מישל‬
‫וולקוביץ סוזנה‬
‫וינטראוב אלישבע‬
‫וייס ונדי‬
‫ורדית וייס‬
‫זוננס צילי‬
‫זופניק מונה‬
‫זכרין רות‬
‫זקס חגי‬
‫מ‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪B.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫‪100‬‬
‫אזור‬
‫ת"א‬
‫רחובות‬
‫ר"ג‬
‫י‪-‬ם‬
‫הרצליה‬
‫רמת חן‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫גבעת סביון‬
‫ת"א‬
‫רמת גן‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫יהוד‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫רעננה‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הוד השרון‬
‫רשפון‬
‫הרצליה‬
‫חיפה‬
‫ת''א‬
‫ר"ג‬
‫ת"א‬
‫גבעתיים‬
‫ת"א‬
‫כוכב יאיר‬
‫*מקראה‪:‬מדריך‪/‬ה מטפלים‬
‫במבוגרים ובילדים‬
‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬
‫הדרכה*‬
‫שם ותואר‬
‫חזקיהו יעל‬
‫טופילסקי דיאנה‬
‫טלר אירית‬
‫טפר מיכל‬
‫טפרברג יעל‬
‫טריאסט יוסי‬
‫טריף יעקבה‬
‫לאור אילנה‬
‫לוי דניאל‬
‫לזר רינה‬
‫ליכטמאייר מרקוס‬
‫לרמן שוורצמן איריס‬
‫מאואס ליליאנה‬
‫מילר איריס‬
‫מילר יואל‬
‫מילר מרווין‬
‫מילר נעמי‬
‫מן גבי‬
‫מסצ'יאני אלברטו‬
‫סובול יהודית‬
‫סיטון רות‬
‫סמואל יעל‬
‫ספורטא ריבה‬
‫עפר גילה‬
‫פטרן מיקי‬
‫פיירמן צבי‬
‫פיצ'וטקה ארנסטו‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.D‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫אזור‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ראשל"צ‬
‫ת"א‬
‫ירושלים‬
‫הרצליה‬
‫ת"א‬
‫צופית‬
‫כ"ס‬
‫ת"א‬
‫כ"ס‬
‫כפר שמריהו‬
‫רמה"ש‬
‫ת"א‬
‫עמר‬
‫רעננה‬
‫ר"ג‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫שער הנגב‬
‫זיכרון יעקב‬
‫*מקראה‪:‬‬
‫מ‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫☺‬
‫‪101‬‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬
‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬
‫הדרכה*‬
‫שם ותואר‬
‫פלורסהיים דבורה‬
‫פרוני אמיליה‬
‫צאן חגית‬
‫צדוק טסה‬
‫צפריר עדה**‬
‫קבילי דורית‬
‫קורמן רות‬
‫קיטרון דוד‬
‫קלנר נעמי‬
‫קפלינסקי מרגי‬
‫קרטש רינה**‬
‫רב הון רינת‬
‫רוז ג'רמי‬
‫רוזנבאום שרה‬
‫רוט מירב‬
‫ריינשרייבר חנה‬
‫שונברגר רובי‬
‫שור אורנה‬
‫שור הנרי‬
‫שטיין דניאל‬
‫שטיינבוק מאיר‬
‫שטראוס רונה‬
‫שטרסבורג שרון‬
‫שכטר מירה‬
‫שלקס אלינה‬
‫שמיר תרצה‬
‫שנבל אילנה‬
‫שפירא רוני‬
‫תודר גולדין מיקי‬
‫תימור אלונה‬
‫תמרקין רחל‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪Prof.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫אזור‬
‫הרצליה‬
‫ת"א וירושלים‬
‫יהוד‬
‫ת"א‬
‫גבעתיים‬
‫הרצליה‬
‫הרצליה‪/‬ת"א‬
‫ת"א‬
‫רמת אילן‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫שילת‬
‫רמה"ש‬
‫כ"ס‬
‫ת"א‬
‫כרמי יוסף‬
‫גבעתיים‬
‫הרצליה‬
‫סביון‬
‫ת"א‬
‫ת''א‬
‫רמה"ש‬
‫צורן‬
‫ת"א‬
‫קרית אונו‬
‫גבעתיים‬
‫תל השומר‬
‫נס‪-‬ציונה‬
‫הרצליה‬
‫ת''א‬
‫כ"ס‬
‫*מקראה‪:‬‬
‫מ מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫** מדריך כבוד – לא פעיל‬
‫☺‬
‫‪102‬‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‬
‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫יש להסוות פרטים מזהים של המטופל‪/‬ת‬
‫שנה‬
‫א'‪:‬‬
‫התוכן‪:‬‬
‫ההליך‪:‬‬
‫הערכה‪:‬‬
‫שנה ב'‪:‬‬
‫התוכן‪:‬‬
‫ההליך‪:‬‬
‫הערכה‪:‬‬
‫המלצה‪:‬‬
‫לקראת תום שנת הלימודים הראשונה על התלמיד להגיש סיכום‬
‫טיפול כתוב למדריך האישי שלו‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת‬
‫העבודה‪ .‬את האישור להגשת העבודה למדריך‪ ,‬יש להגיש במועד‬
‫הרישום לשנה"ל העוקבת‪.‬‬
‫סיכום הטיפול יתמקד בהיבטים‪ ,‬בשאלות ובלבטים שעלו בטיפול‬
‫והובאו לדיון בהדרכה‪ ,‬ו‪/‬או בחלקה של ההדרכה בתהליך הלמידה‬
‫והטיפול‪ ,‬ובהקשרים שבין תהליך ההדרכה ותהליך הטיפול‪.‬‬
‫סיכום הטיפול יערך באופן עצמאי ע"י התלמיד ויובא לדיון למדריך‬
‫האישי‪ .‬היקף העבודה ‪ 6-5‬עמודים‪.‬‬
‫המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם‬
‫העתק למזכירות‪.‬‬
‫* הגשת סיכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫בתום שנת הלימודים השנייה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬
‫למדריך האישי שלו‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה‪.‬‬
‫את האישור להגשת העבודה למדריך‪ ,‬יש להגיש במועד הרישום‬
‫לשנה"ל העוקבת‪.‬‬
‫בדומה לסכום הטיפול של שנה ראשונה‪ ,‬עם הרחבה תיאורטית של‬
‫רעיון או מושג שעולה מתוך העבודה הטיפולית‪ ,‬והדגמה כיצד בא‬
‫לידי ביטוי בעבודת הטיפול וההדרכה‪.‬‬
‫הסיכום יערך ע"י התלמיד באופן עצמאי ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬
‫היקף העבודה הנו ‪ 8-7‬עמודים‪.‬‬
‫המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם‬
‫העתק למזכירות‪.‬‬
‫*הגשת סכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫**סיכומי טיפול יעברו גריסה לאחר הקריאה באחריות המדריך‬
‫הקורא‪.‬‬
‫במידה והתלמיד ירצה‪ ,‬ניתן לבחור מהרעיונות שעולים מהסכום‬
‫נושא להרחבה לעבודת גמר‪ .‬המדריך והמודרך יוכלו לגבש רעיון‬
‫להצעה לעבודה‪ ,‬מחשבה על מנחה מתאים לנושא וצעדי המשך‬
‫נוספים להתחלת כתיבה‪.‬‬
‫ניתן לפנות גם לכל אחד מחברי וועדת עבודות גמר לקבלת עזרה‬
‫בחיבור למנחה לעבודה ‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫הנחיות לכתיבת עבודת גמר‬
‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫לאחר שגיבש התלמיד רעיון לעבודת גמר‪ ,‬ונוצר קשר עם מנחה‪ ,‬על התלמיד להעביר‬
‫את הצעתו לוועדת עבודות גמר באמצעות שוש‪.‬‬
‫את ההצעה יש להגיש בתחילת שנה"ל העוקבת והיא אינה כרוכה בתשלום‪.‬‬
‫מרגע אישור ההצעה יתנהל תהליך הכתיבה בהתאם לבחירתם של הכותב והמנחה‪.‬‬
‫צוות עבודות גמר מהווה מקום מסייע במידה וישנן שאלות במהלך הכתיבה‪.‬‬
‫כאשר החליטו הכותב והמנחה שהעבודה מוכנה לקריאה ראשונה‪ ,‬יועבר עותק אחד‬
‫למזכירות התכנית )ראה דוגמא בעמוד ‪ 104-106‬בידיעון(‪ .‬עותק זה יועבר לקריאה‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫במידה והקורא הראשון יעלה הצעה לתיקונים יעביר הצעתו לכותב‪ .‬לאחר שהעבודה‬
‫תוקנה בהתאם‪ ,‬יגיש הכותב שתי עבודות מתוקנות למזכירות‪ .‬העותק השני יועבר‬
‫לקורא נוסף‪.‬‬
‫הוועדה תעשה מאמץ להתאים את הקוראים לגישה לפיה נכתבה העבודה‪.‬‬
‫עם סיום הקריאה יפגשו שני הקוראים עם התלמיד למפגש משוב‪ .‬הבוחנים יסכמו את‬
‫חוות דעתם בכתב‪.‬‬
‫חוות הדעת תועבר לתלמיד‪ ,‬ליו"ר ועדת עבודות גמר ולמדריך העבודה‪.‬‬
‫מפגש זה מהווה את סיום חובותיו של התלמיד לתכנית‪ ,‬ולאחריו‪ ,‬במידה והעבודה‬
‫אכן ראויה‪ ,‬הוא יכנס לרשימת בוגרי התכנית ויהיה זכאי לתעודה בכנס פתיחת‬
‫שנה"ל העוקבת‪.‬‬
‫עבודת הגמר הינה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בוגר התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫לא ניתן להגיש כעבודת גמר לתכנית עבודה שהוגשה כבר במסגרת אחרת‪.‬‬
‫במידה והכותב ירצה להרחיב את עבודתו למאמר‪ ,‬הוא מוזמן לפנות לצוות עבודות גמר‬
‫לקבלת סיוע ‪.‬‬
‫מבין עבודות הגמר תיבחר עבודה שתימצא מתאימה להרצאה בערב פתיחת שנה"ל‬
‫הבאה‪) .‬זאת כמובן במידה והכותב ירצה ובאישורו(‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תלמידים אשר סיימו לימודיהם בתוכנית ולא הגישו הצעה לעבודת גמר ושם‬
‫מנחה עד למועד תחילת שנת הלימודים העוקבת‪ ,‬וירצו להגיש במועד אחר תהיה‬
‫הגשה זו כרוכה בתשלום של ‪.(₪ 2000‬‬
‫‪104‬‬
‫דוגמת הכותר של סיכום טיפול‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫התכנית לפסיכותרפיה‬
‫סיכום טיפול‬
‫)לשנים א' – ב'(‬
‫‪,‬‬
‫מוגש ע"י‪:‬‬
‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬
‫‪.‬‬
‫מס' הטלפון‬
‫‪.‬‬
‫תלמיד‪/‬ית שנה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫מדריך‪/‬ה‪:‬‬
‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬
‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬
‫‪105‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫התכנית לפסיכותרפיה‬
‫נושא העבודה באותיות מודגשות‬
‫מוגש כעבודת גמר לקבלת‬
‫תעודה בפסיכותרפיה‬
‫ע"י‪) :‬שם הכותב(‬
‫מנחה העבודה‪) :‬שם המנחה(‬
‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬
‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר‪ .‬הדוגמא באנגלית ראה מעבר לדף‬
‫‪106‬‬
‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר מהצד האנגלי‬
Tel Aviv University
Sackler Faculty of Medicine
School of Continuing Medical Education
Program of Psychotherapy
Title (Capital letters)
Presented in partial fulfillment of the requirements for a
Diploma in Psychotherapy
Submitted by: (Name of the Author)
Supervised by: (Name of Supervisor)
Date: Month, Year
107
‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )א‪-‬ל(‬
‫אביב אלכס‬
‫עמ'‬
‫‪7,18,82‬‬
‫דיאמנט אילן‬
‫עמ'‬
‫‪15,23,38‬‬
‫אהרוני חגית‬
‫עמ'‬
‫‪78‬‬
‫דיטרוי אנקה‬
‫עמ'‬
‫אולמן חנה‬
‫עמ'‬
‫‪46,48,74‬‬
‫דינור אסתי‬
‫עמ'‬
‫‪15,24,38,67‬‬
‫‪16,36,39,56,63‬‬
‫‪66,72‬‬
‫אור גיא‬
‫עמ'‬
‫הדר אורי‬
‫עמ'‬
‫‪15,24,36,73‬‬
‫אידן אלדד‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪68‬‬
‫עמ'‬
‫‪56,61,65‬‬
‫‪68‬‬
‫‪57,58,63,66,67,‬‬
‫הדר ברכה‬
‫‪68‬‬
‫אייזן צביה‬
‫עמ'‬
‫‪6,15,22,42,76‬‬
‫הומינר דפנה‬
‫איילון חנה‬
‫עמ'‬
‫‪16,36,39,98‬‬
‫הירשפלד אסתר עמ'‬
‫אלבק אורנה‬
‫עמ'‬
‫אמיר אילן‬
‫עמ'‬
‫וייס וונדי‬
‫‪7,18‬‬
‫‪6,15,28,38‬‬
‫‪6,14,15,21,28,36,‬‬
‫וסרמן אורנה‬
‫‪38,43,47,50,53‬‬
‫עמ'‬
‫‪15,29,39‬‬
‫עמ'‬
‫‪47,53‬‬
‫באט רוני‬
‫עמ'‬
‫‪6,43,44,45‬‬
‫וקשטיין חנה‬
‫עמ'‬
‫‪6,15,25,39,47,51,52‬‬
‫בדנס נגה‬
‫עמ'‬
‫‪14,19,39,95‬‬
‫זיו דתיה‬
‫עמ'‬
‫‪6,84‬‬
‫בורשטיין גיתית‬
‫עמ'‬
‫‪91,93,95‬‬
‫זיידמן תמר‬
‫עמ'‬
‫‪14,20,39,56,59,84,‬‬
‫בן‪-‬אמו איזבל‬
‫עמ'‬
‫‪91,92‬‬
‫זכרין רות‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫בנאי ארז‬
‫עמ'‬
‫זלינגר מיכל‬
‫בניה צילה‬
‫עמ'‬
‫‪56,58‬‬
‫‪16,33,38,93,97,‬‬
‫זרחי ניצן‬
‫‪98‬‬
‫עמ'‬
‫‪91,94,96‬‬
‫עמ'‬
‫‪91,92,94‬‬
‫ברגשטיין משה‬
‫עמ'‬
‫‪15,22,39‬‬
‫חזן מיכל‬
‫עמ'‬
‫ברונסקי עמי‬
‫עמ'‬
‫‪84,85,88‬‬
‫חסון‪-‬כץ אורלי‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫ברושי יואב‬
‫עמ'‬
‫‪15,23,38‬‬
‫טופילסקי דיאנה‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫ברק מלמד עידית‬
‫עמ'‬
‫‪15,29,36,47,54‬‬
‫טורקניץ ידידה‬
‫עמ'‬
‫ברקן אהובה‬
‫עמ'‬
‫‪16,36,39,72‬‬
‫טלרנט ענת‬
‫עמ'‬
‫‪6,71‬‬
‫‪6,14,19,38,47,51,52‬‬
‫‪,84‬‬
‫גבריאלי‪-‬רחבי איריס‬
‫עמ'‬
‫‪15,22,38‬‬
‫טפר מיכל‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,36,39‬‬
‫גולדיוק הוגו‬
‫עמ'‬
‫טרבס אילן‬
‫גולדין תודר מיקי‬
‫עמ'‬
‫‪15,23,38‬‬
‫‪6,7,13,14,21,38,8‬‬
‫טריאסט יוסי‬
‫‪2,83,84,88,103‬‬
‫עמ'‬
‫‪43,46‬‬
‫עמ'‬
‫‪15,30,39‬‬
‫גלבוע דליה‬
‫גרין אריה‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪6,7,18‬‬
‫‪56,61,65‬‬
‫טריפטו אסף‬
‫עמ'‬
‫‪84,86,88‬‬
‫ישראלי חני‬
‫עמ'‬
‫‪84,85,86,88‬‬
‫גרנק מישל‬
‫עמ'‬
‫‪ 6,8,16,36,39,47‬כהן‪-‬פריד עפרה‬
‫‪54‬‬
‫עמ'‬
‫‪56,65‬‬
‫דורון עדיאל‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪15,30,38,44,45‬‬
‫‪87,88‬‬
‫לאור אילנה‬
‫‪6,7,18,78‬‬
‫‪108‬‬
‫‪15,26,38,56,60‬‬
‫‪64,66,72‬‬
‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫המשך‬
‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )ל‪-‬ת(‬
‫לוי דניאל‬
‫עמ'‬
‫‪6,15,31,39,78‬‬
‫לוין אורי‬
‫עמ'‬
‫לביא נורית‬
‫עמ'‬
‫‪84,86,88‬‬
‫‪ 6,14,19,38,84,87,‬קולקה רענן‬
‫‪88‬‬
‫עמ'‬
‫לנדאו משה‬
‫עמ'‬
‫‪47,48,52,75‬‬
‫קורמן רותי‬
‫עמ'‬
‫‪7,15,32,38,84,86,89‬‬
‫‪6,16,36,39‬‬
‫קיטרון דוד‬
‫עמ'‬
‫‪16,36,39‬‬
‫קינן נעמה‬
‫עמ'‬
‫‪16,33,38,47‬‬
‫עמ'‬
‫‪91,92,94‬‬
‫עמ'‬
‫‪56,91,92‬‬
‫עמ'‬
‫‪6,13,14,17,21,39‬‬
‫עמ'‬
‫‪6,56‬‬
‫עמ'‬
‫‪56,58‬‬
‫רוז ג'רמי‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,36,39‬‬
‫עמ'‬
‫‪91,95,96‬‬
‫‪6,14,18,39‬‬
‫מאיר‪-‬טפרברג יעל עמ'‬
‫קבילי דורית‬
‫עמ'‬
‫‪7‬‬
‫קוגן קלאודיה‬
‫עמ'‬
‫‪56,61,65‬‬
‫‪56,57,64,66‬‬
‫‪7,18‬‬
‫‪ 82,90,91,92,93,‬קליש ציפי‬
‫‪95,96‬‬
‫‪6,13,16,36,39‬‬
‫קלע רחל‬
‫‪47,49,51,53‬‬
‫מיכאלסון תרצה‬
‫עמ'‬
‫מילר איריס‬
‫עמ'‬
‫מילר יואל‬
‫עמ'‬
‫מילר נעמי‬
‫עמ'‬
‫מן גבי‬
‫עמ'‬
‫מנדלוביץ שלמה‬
‫עמ'‬
‫נוטקביץ אבי‬
‫עמ'‬
‫‪15,31,38,44,45‬‬
‫סגל יעל‬
‫עמ'‬
‫‪16,36,39‬‬
‫רוזנבאום שרה‬
‫סגל רות‬
‫עמ'‬
‫‪47,49,50,52‬‬
‫רוט מירב‬
‫עמ'‬
‫סובול יהודית‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫רולניק ערן‬
‫עמ'‬
‫‪70‬‬
‫סמולינסקי שרי‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫ריינשרייבר חנה‬
‫עמ'‬
‫‪14,19,38‬‬
‫ספורטא ריבה‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫שור אורנה‬
‫עמ'‬
‫‪7‬‬
‫עפר גילה‬
‫עמ'‬
‫‪67‬‬
‫שור הנרי‬
‫עמ'‬
‫‪6,14,17,36,56,57‬‬
‫פבר‪-‬בן פזי נחמה‬
‫עמ'‬
‫‪47,49‬‬
‫שור יוני‬
‫עמ'‬
‫‪91,93,95‬‬
‫פטרן מיקי‬
‫עמ'‬
‫‪56,60‬‬
‫שור נילי‬
‫עמ'‬
‫‪6,13,16,36,39‬‬
‫פיירמן צבי‬
‫עמ'‬
‫‪84,87,89‬‬
‫שטרסבורג שרון‬
‫עמ'‬
‫‪6,7,84,86,88‬‬
‫פרגו גופר רוני‬
‫עמ'‬
‫‪91,93,95,96‬‬
‫שילוח רז חמוטל‬
‫עמ'‬
‫‪15,27,38‬‬
‫פרי‪-‬פיאמנטה ענת‬
‫עמ'‬
‫‪56,59‬‬
‫שלגי בעז‬
‫עמ'‬
‫‪6,14,21,36,44,81‬‬
‫פריאל ביאטריס‬
‫עמ'‬
‫‪47,52‬‬
‫שלוש ממי )מאיר( עמ'‬
‫פרידמן רובי‬
‫עמ'‬
‫‪68‬‬
‫שלקס אלינה‬
‫עמ'‬
‫‪15,32,36‬‬
‫‪6,16,34,40,47,49‬‬
‫‪51,52,70,73‬‬
‫צאן חגית‬
‫עמ'‬
‫‪16,36,39‬‬
‫שנבל אילנה‬
‫עמ'‬
‫‪7,18‬‬
‫צדוק טסה‬
‫עמ'‬
‫‪47,49,51‬‬
‫שפירא רוני‬
‫עמ'‬
‫‪91,92,94‬‬
‫קפלינסקי מרגי‬
‫‪6‬‬
‫‪ 14,20,36,56,62,‬קריצ'מן אלי‬
‫‪65‬‬
‫‪3,6,7,14,17,36‬‬
‫רב‪-‬הון רינת‬
‫‪78,80,81‬‬
‫‪109‬‬