‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫ידיעון תש ע " ב ‪2011/2012‬‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫כתובת ומקום הלימודים‪:‬‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬ ‫ת"ד ‪ 39040‬תל אביב ‪.69978‬‬ ‫טלפונים‪03-6406853 ,03-6409902 :‬‬ ‫פקסימיליה‪03-6406387 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אתר התכנית‪www.medicine.tau.ac.il/psychotherapy:‬‬ ‫עורכת הידיעון‪:‬‬ ‫עוזרת עריכה‪:‬‬ ‫עוזרת עריכה‪:‬‬ ‫שוש אבירם ‪ -‬רכזת התכנית‬ ‫גלית בן‪-‬יהודה ‪ -‬לימודי תעודה‬ ‫שני האן ‪ -‬לימודים מתקדמים‬ ‫‪2‬‬ ‫יו"ר הוועד המנהל‪:‬‬ ‫ד"ר גיורא ירון‬ ‫יו"ר חבר הנאמנים‪:‬‬ ‫הארוי מ‪.‬קרוגר‬ ‫***‬ ‫רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' אהרון שי‬ ‫נשיא‪:‬‬ ‫פרופ' יוסף קלפטר‬ ‫פרו‪-‬רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' דני לויתן‬ ‫סגן רקטור‪:‬‬ ‫פרופ' דינה פריאלניק‬ ‫סגן נשיא למחקר ופתוח‪:‬‬ ‫פרופ' אהוד גזית‬ ‫דקאן סטודנטים‪:‬‬ ‫פרופ' יואב אריאל‬ ‫***‬ ‫מזכירה אקדמית‪:‬‬ ‫מריאנה שדה‬ ‫מנהל כללי‪:‬‬ ‫מרדכי כהן‬ ‫נציב קבילות סטודנטים‪:‬‬ ‫פרופ' רות סתוי‬ ‫ראש ביה"ס‬ ‫ללימודי המשך ברפואה‬ ‫פרופ' יחיאל לבקוביץ‬ ‫דקאן הפקולטה לרפואה‬ ‫פרופ' יוסף מקורי‬ ‫יו"ר ועדת הוראה‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫יפורסם בהמשך‬ ‫משנה מנהלי לדקאן‬ ‫יעל קיילין‬ ‫מרכזת ביה"ס‬ ‫ללימודי המשך ברפואה‬ ‫סוניה כשר‬ ‫ראש התוכנית‬ ‫לפסיכותרפיה‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מרכזת התוכנית‬ ‫לפסיכותרפיה‬ ‫שוש אבירם‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫סגל התכנית‪ ,‬חברי הועדות‬ ‫‪6‬‬ ‫תכניות הלימודים‬ ‫‪8‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מטרת הלימודים‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9.‬‬ ‫תנאי רישום וקבלה‬ ‫מסגרת הלימודים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.‬‬ ‫רישום לקורסים‬ ‫‪11‬‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫‪12‬‬ ‫פגישות עם מורים מלווים‬ ‫‪13‬‬ ‫הדרכה וסיכומה‬ ‫‪13‬‬ ‫קבלת תעודה‬ ‫‪13‬‬ ‫מבנה הלימודים‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .1‬קורסי חובה‬ ‫שנה א'‬ ‫‪17‬‬ ‫שנה ב'‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה ג'‬ ‫‪21 .‬‬ ‫‪ .2‬קורסי בחירה‬ ‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.‬‬ ‫טכניקה וקליניקה‬ ‫התפתחות‬ ‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫לוח שנה"ל ‪2011/2012‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכת שעות סמסטר א'‬ ‫סדנאות מרוכזות בחופשה בין הסמסטרים ובסוף השנה‬ ‫מערכת שעות סמסטר ב'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫תוכן עניינים )המשך(‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫‪41‬‬ ‫מסלולי התמחות‬ ‫‪42‬‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬ ‫‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫ח‪67‬‬ ‫קורסי המשך והעשרה‬ ‫‪69‬‬ ‫תנאי תשלום‬ ‫‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73.‬‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬ ‫‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬ ‫‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫לוח מועדים ללימודים המתקדמים לשנת תשע"ב‬ ‫‪77‬‬ ‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫‪78‬‬ ‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫‪79‬‬ ‫לימודי תעודה בגישה פסיכודינמית )דו‪-‬שנתי(‬ ‫‪82‬‬ ‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‬ ‫‪83.‬‬ ‫‪90 .‬‬ ‫נספחים‬ ‫רשימת המדריכים‬ ‫‪100‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫דוגמת השער של סיכום טיפול‬ ‫‪105.‬‬ ‫דוגמת השער של עבודת גמר עברית ‪ /‬אנגלית‬ ‫‪106‬‬ ‫‪108 .‬‬ ‫רשימת המורים עם הפניה לקורס‬ ‫‪5‬‬ ‫ועדת הוראה‬ ‫ראש התכנית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫רכזת התכנית – שוש אבירם‬ ‫נילי שור‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫ד"ר בעז שלגי‬ ‫יואל מילר‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫מיקי גולדין ‪ -‬תודר‬ ‫ועדת קבלה‬ ‫יו"ר אלינה שלקס‬ ‫נורית לביא‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫צביה אייזן‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫אורנה אלבק‬ ‫יואל מילר‬ ‫ד"ר רוני באט‬ ‫נעמי מילר‬ ‫ברקן אהובה‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫יהודית סובול‬ ‫ד"ר דליה גלבוע‬ ‫יעל סמואל‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫ד"ר שרי סמולינסקי‬ ‫ד"ר עדיאל דורון‬ ‫ריבה ספורטא‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫דתיה זיו‬ ‫ד"ר אלי קריצ'מן‬ ‫רות זכרין‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫אורלי חסון ‪ -‬כץ‬ ‫מירב רוט‬ ‫דיאנה טופילסקי‬ ‫ד"ר הנרי שור‬ ‫ידידה טורקניץ‬ ‫נילי שור‬ ‫ענת טלרנט‬ ‫שרון שטרסבורג‬ ‫מיכל טפר‬ ‫‪6‬‬ ‫ועדת עבודות גמר וסיכומי טפול*‬ ‫יו"ר‪ :‬מיקי תודר‪-‬גולדין‬ ‫דורית קבילי‬ ‫יעל חזקיהו‬ ‫רות קורמן‬ ‫איריס לרמן‬ ‫אורנה שור‬ ‫אלברטו מסצ'יאני‬ ‫שרון שטרסבורג‬ ‫דבורה פלורסהיים‬ ‫*יתכנו שינויים בהרכב הוועדה‪.‬‬ ‫ועדת אתיקה‬ ‫יו"ר אילנה שנבל‬ ‫ד"ר אלכס אביב‬ ‫תרצה מיכאלסון‬ ‫ד"ר דליה גלבוע‬ ‫ד"ר עדיאל דורון‬ ‫אסתר הירשפלד‬ ‫ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‬ ‫ועדה למתן הקלות בשכ"ל‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫שוש אבירם‬ ‫סוניה כשר‬ ‫‪7‬‬ ‫תכניות הלימודים *‬ ‫בסוף שנות ה‪ 60-‬התעורר בקרב הקהילה הפסיכותרפויטית בארץ צורך בהקמת מוסד‬ ‫לימודי‪ ,‬אשר יעניק הכשרה מקיפה תיאורטית ומעשית לאנשי בריאות הנפש‪ ,‬העוסקים‬ ‫בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫החזון קרם עור וגידים בהשקעתם הרבה של פרופ' פרנץ בריל ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫פרופ' אלברטה שליטא‪ ,‬אז יועצת לארגון הבריאות הבינלאומית ופרופסור לפסיכיאטריה‬ ‫באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬פרופ' לאון גרינברג‪ ,‬שחי באותו זמן בארגנטינה ופרופ' אדי רוזנברג‬ ‫ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬עזרתם התבטאה לא רק בהקמת החוג‪ ,‬אלא במעורבות‬ ‫רבה ותמיכה בהתפתחות החוג לשלב של עצמאות מחשבתית וארגונית‪.‬‬ ‫החוג לפסיכותרפיה נוסד בשנת ‪ 1971‬ובסתיו של אותה שנה מחזור ראשון של ‪20‬‬ ‫תלמידים החל ללמוד‪ ,‬כאשר פרופ' בריל היה ראש החוג ופרופ' שליטא יו"ר ועדת הוראה‪.‬‬ ‫במקביל נוסדה תכנית הדרכה והוראה לאנשי הסגל‪ ,‬אשר החלה לפעול בשנת ‪1971‬‬ ‫בניהולו של פרופ' אדי רוזנברג ז"ל‪ ,‬לימים ראש‪-‬החוג השני‪.‬‬ ‫במהלך השנים עמדו בראש התוכנית‪ :‬פרופ' פרנץ בריל‪ ,‬פרופ' אדי רוזנברג‪ ,‬פרופ' אבנר‬ ‫אליצור‪ ,‬ד"ר מקס שטרן‪ ,‬ד"ר רינה קרטש‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪.‬‬ ‫הלימודים בתכנית לפסיכותרפיה מתקיימים במסגרות הבאות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫תכנית זו מקנה לבוגרים תעודה בפסיכותרפיה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לימודים מתקדמים *‬ ‫התכנית מיועדת לבוגרים של תכניות יסוד בפסיכותרפיה‪ ,‬לחברי סגל ולאנשי מקצוע בכירים‪.‬‬ ‫הלימודים במסלולי ההתמחות מקנים לבוגרים תעודה מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫לימודי תעודה )דו‪-‬שנתי(‬ ‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוראה בחוגים אחרים בביה"ס לרפואה‬ ‫מיועדת לרופאים מתמחים‪.‬‬ ‫* יתכנו שינויים בתכניות הלימודים‬ ‫‪8‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מטרת הלימודים‬ ‫מטרת הלימודים היא להקנות ידע מעמיק ומקיף בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ולעובדים סוציאליים‪-‬פסיכיאטריים‪.‬‬ ‫המציאות בה אנו חיים כמטפלים‪ ,‬הן זו ה"עובדתית" הנפרשת לפנינו בעבודתנו‬ ‫היומיומית והן זו התיאורטית‪ ,‬האמורה לסייע לנו בהבנה טובה של תופעות נפשיות‬ ‫ואינטראקציות אנושיות‪ ,‬נעשית מורכבת יותר ויותר‪.‬‬ ‫אנו רואים את התכנית לפסיכותרפיה כנוטלת חלק בתהליך עיצוב אישיותו הטיפולית‬ ‫של התלמיד‪ .‬לשם כך מושם דגש הן על פסיכותרפיה אישית‪ ,‬הדרכה אישית וקבוצתית‪,‬‬ ‫וליווי אישי של כל תלמיד במהלך לימודיו‪ ,‬והן על חשיבה תיאורטית מקיפה ומעמיקה‪.‬‬ ‫התכנית מכוונת לחשוף את הלומד למורכבות החשיבה הפסיכואנליטית על קולותיה‬ ‫השונים‪ ,‬תוך התבוננות רציפה בקליניקה של כל אחד מאתנו‪ .‬ברצוננו להיות מעין סדנא‬ ‫לפיתוח קול טיפולי אישי ובאותה עת‪-‬מבוסס ידע‪ .‬רב קוליות זו באה לידי ביטוי גם בהרכב‬ ‫סגל ההוראה וההדרכה‪ ,‬בתכני הקורסים המוצעים הן כקורסי חובה והן כקורסי בחירה‪,‬‬ ‫ובאופן בו מעוצבת תכנית ההוראה‪ .‬קולם של התלמידים הנו מרכיב בחשיבה על התכנית‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ת נא י רי ש ום וקב לה‬ ‫רשאים להירשם‪:‬‬ ‫א‪ .‬רופאים‪ :‬רופאים‪ ,‬בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה או מתמחים בפסיכיאטריה לאחר‬ ‫לפחות שנת התמחות אחת ושלמדו לפחות שנה בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי‬ ‫המשך ברפואה‪ .‬נדרש ניסיון של עבודה פסיכותרפויטית בגישה דינמית במהלך לפחות‬ ‫שנה אחת עם לפחות שני מטופלים‪ ,‬בעת תחילת ההרשמה‪.‬‬ ‫משנה"ל ‪ 2012-13‬המתמחים בפסיכיאטריה יידרשו להיות‪ ,‬במועד תחילת הלימודים‪,‬‬ ‫אחרי שנתיים של התמחות ושנתיים בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי המשך‬ ‫ברפואה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פסיכולוגים‪ :‬פסיכולוגים קליניים או פסיכולוגים‪ ,‬בעלי תואר שני בפסיכולוגיה במסלול‬ ‫הקליני‪ ,‬הנמצאים בעת ההרשמה לפחות שנתיים בהתמחות בפסיכולוגיה קלינית‬ ‫במוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עובדים סוציאליים‪ :‬עובדים סוציאליים‪ ,‬בעלי תואר שני במסלול "בריאות הנפש"‪ ,‬לאחר‬ ‫שלוש שנות ניסיון בפסיכותרפיה בהיקף של חצי משרה לפחות‪ ,‬במוסדות מוכרים להתמחות‬ ‫בפסיכיאטריה או בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫• מכל מועמד נדרש ניסיון מקצועי בפסיכותרפיה באוריינטציה דינאמית‪.‬‬ ‫• מכל מועמד נדרשת פסיכותרפיה אישית של לפחות שנה במועד ההרשמה‪.‬‬ ‫• במקרה ובו תלמיד בתוכנית‪ ,‬המצוי בשלבי ההתמחות )התמחות בפסיכולוגיה‬ ‫קלינית או בפסיכיאטריה( מתכנן להפסיק )באופן זמני או לצמיתות( את התמחותו‪,‬‬ ‫עליו להודיע על כך למזכירות התוכנית כשלושה חודשים טרם הפסקת‬ ‫ההתמחות‪ .‬במקרה של הפסקת ההתמחות‪ ,‬תידון בועדת ההוראה שאלת המשך‬ ‫לימודיו של התלמיד‪ .‬עם שובו של התלמיד להתמחות )תוך שלוש שנים לכל היותר‬ ‫ממועד הפסקת התמחותו(‪ ,‬יוכל להמשיך לימודיו בתכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫מסגרת הלימודים‬ ‫תכנית הלימודים מתוכננת לשלוש שנים*‪ ,‬בהן נדרש מהלומד‪:‬‬ ‫‪ 24 .1‬יחידות לימוד סמסטריאליות הכוללות‪ 10 :‬שיעורי חובה‪ 8 ,‬שיעורי בחירה‬ ‫)הכוללים קורסים סמסטריאליים וסדנאות מרוכזות( ו‪ 6 -‬סמינרים קליניים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שתי פסיכותרפיות )לפחות( בכל שנת לימוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדרכה אישית בכל שנת לימוד ‪.‬‬ ‫‪ .4‬בסוף שנות לימוד א' וב' נדרשת עבודת סיכום טיפול‪) .‬ראה עמ' ‪(103‬‬ ‫‪ .5‬השתתפות ביום קליני מרוכז – סיום ופרידות )שנה ג'(‪.‬‬ ‫‪ .6‬הגשת עבודת גמר עם סיום הלימודים‪ .‬לאחר ההגנה עליה‪ ,‬יהא‪/‬תהא התלמיד‪/‬ה‬ ‫זכאי‪/‬ת לתעודה בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫שיעורי החובה מתקיימים בימי ב'‪.‬‬ ‫שיעורי הבחירה‪ ,‬המתקיימים בימי ב' מיועדים לתלמידי שנים ב'‪ ,‬ו‪-‬ג' בלבד‪ .‬לימודי‬ ‫הבחירה ביום ה' בסמסטר ב' מיועדים לכל התלמידים )כולל תלמידי הלימודים‬ ‫המתקדמים‪ ,‬אשר יתקבלו על בסיס מקום פנוי(‬ ‫בחופשה בין הסמסטרים ובתחילת חופשת הקיץ יתקיימו סדנאות מרוכזות הכלולות‬ ‫בשיעורי הבחירה‪.‬‬ ‫במהלך השנה יתקיימו ימי עיון והרצאות לסגל‪ ,‬לבוגרים ולתלמידי התכנית‪.‬‬ ‫בשנת לימודים חלקית‪ ,‬על התלמיד להשתתף בעדיפות יורדת‪ :‬בהדרכה‬ ‫קבוצתית; קורסי חובה; קורסי בחירה‪ .‬לימודים חלקיים דורשים אישור מוקדם של‬ ‫מזכירות התכנית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רישום לקורסים*‬ ‫בניית מערכת השעות מתקיימת לפני תחילת שנת הלימודים‪ .‬חברי ועדת ההוראה‪,‬‬ ‫ייעצו התאמת מערכת אישית לכל תלמיד‪ .‬סדר הזימון לייעוץ נקבע לפי הניקוד )מספר‬ ‫יחידות לימוד( שהתלמיד צבר במשך השנים הקודמות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חובה על התלמידים הנרשמים לשנים ב'‪ ,‬ג' להגיש ביום הייעוץ אישור על‬ ‫מסירת סיכום טיפול למדריך האישי )ראה עמ' ‪.(103‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬שנות הלימוד‪ ,‬ישתתפו התלמידים ב‪ 6 -‬סדנאות מרוכזות‪:‬‬ ‫שנה א' ‪ 2 -‬סדנאות חובה ‪ -‬סדנת אתיקה המתקיימת בסוף סמסטר א' והמזכה‬ ‫בנקודה‪ ,‬וסדנא מרוכזת בפסיכותרפיה המתקיימת בסמסטר קיץ והמזכה בנקודה‪.‬‬ ‫שנים ב' ו‪-‬ג '‪ 2 -‬סדנאות בכל שנה‪.‬‬ ‫תלמידים אשר לא יגישו אישור על הגשת עבודת סיכום ביום הייעוץ‪ ,‬תישלל‬ ‫זכותם לבחירת הקורסים ביום הייעוץ‪.‬‬ ‫ניתן לערוך שינויים בתכנית הלימודים עד השבוע השני בסמסטר )לשנים ב' ו‪-‬ג'‬ ‫בלבד(‪.‬‬ ‫ניתן לבטל השתתפות בסדנא מרוכזת בחופשת הסמסטר עד שבועיים לפני סוף‬ ‫הסמסטר הראשון‪ .‬את הסדנאות המרוכזות בקיץ ניתן לבטל עד חודש ימים לפני סיום‬ ‫שנה"ל‪ .‬סדנאות החובה לשנה א' אינן ניתנות לביטול‪.‬‬ ‫ההרשמה להמשך הלימודים מותנית במילוי כל דרישות התכנית‪.‬‬ ‫*פתיחת קורסי הבחירה והסדנאות מותנית במספר מינימום של נרשמים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור ‪ 24‬הנקודות הנדרשות‪ ,‬כולל ההדרכה האישית‪ ,‬הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ב'‬ ‫שנה ג'‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪ 100%‬שכ"ל‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫‪.₪ 14,000‬‬ ‫ב‪ .‬תלמידים שלא משלימים את ‪ 24‬הנקודות הנדרשות בשלוש שנים ומפצלים‬ ‫לימודיהם עד חמש שנות לימוד‪ ,‬יחויבו לפי‪:‬‬ ‫שנה ד'‬ ‫שנה ה'‬ ‫‪ 25%‬שכ"ל‬ ‫‪ 25%‬שכ"ל‬ ‫‪.₪ 3,500‬‬ ‫‪.₪ 3,500‬‬ ‫ג‪ .‬תלמידים‪ ,‬המגישים התחייבות לתשלום שכ"ל ממקום העבודה‪ ,‬מתבקשים להשלים‬ ‫את ההפרש בין התחייבות מקום העבודה לבין שכר הלימוד שנקבע ביום הרישום‪.‬‬ ‫יש להגיש את ההתחייבות ביום הרישום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המשך ההדרכה האישית בסמסטר קיץ )לבחירה( מותנה בתשלום נוסף של ‪.₪ 2,000‬‬ ‫ה‪ .‬הגשת עבודת גמר במועד מאוחר יותר מתום שנת הלימודים הרביעית‪ ,‬כרוכה‬ ‫בתשלום של ‪.₪ 2,000‬‬ ‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו ביום הרישום‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 8‬תשלומים‪,‬‬ ‫בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הרישום יתקיים בין התאריכים ‪.12-14/09/2011‬‬ ‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬ ‫בקשה לקבלת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה המנומקת )בצירוף ‪ 3‬תלושי‬ ‫משכורת אחרונים( יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬ ‫‪ .1‬מועמד שהתקבל לתכנית ושילם ‪ ₪ 800‬מקדמה על חשבון שכ"ל‬ ‫לשריון מקומו לשנה א' והודיע על ביטול לימודיו טרם פתיחת שנה"ל‪,‬‬ ‫המקדמה בסך ‪ ₪ 800‬לא תוחזר‪.‬‬ ‫‪ .2‬תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד‬ ‫שישה שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪,‬‬ ‫למעט ‪ 50%‬משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה בתכנית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פ גישות עם מור ים מלוו ים‬ ‫חברי ועדת ההוראה מלווים כל שנתון לאורך שלוש השנים הראשונות ללימודים‪ .‬כל‬ ‫תלמיד‪/‬ה יכול‪/‬ה ליזום פגישה עם המורה המלווה )הטיוטור( של השנתון‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫בסיום כל סמסטר יערכו מפגשים קבוצתיים בין המורה המלווה לבין התלמידים של כל שנתון‪.‬‬ ‫בסוף הסמסטר הראשון הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪23.01.2012‬‬ ‫בסוף הסמסטר השני הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪.04.06.2012‬‬ ‫שני המפגשים יערכו בין השעות ‪.16.00-16.45‬‬ ‫הדרכה קבוצתית באותם הימים תתקיים בין השעות ‪.17.00-18.30‬‬ ‫שיעורי הבחירה ייערכו בין השעות ‪19.00-20.30‬‬ ‫נילי שור‬ ‫שנה א' ‪:‬‬ ‫הטיוטורים הם‪:‬‬ ‫יואל מילר‬ ‫שנה ב' ‪:‬‬ ‫מיקי גולדין תודר‬ ‫שנה ג' ‪:‬‬ ‫קורסים ‪ :‬חובה ובחירה )מרגי קפלינסקי ‪ -‬מרכזת הוראה(‬ ‫נדרשת נוכחות ב‪ 80%-‬לפחות מהפגישות בכל קורס‪ .‬נדרשת קריאה של כל‬ ‫המאמרים המומלצים על ידי המורים‪.‬‬ ‫הדרכה וסיכומה )יואל מילר ‪ -‬מרכז הדרכה(‬ ‫כל תלמיד ישתתף בסמינר קליני באותו הרכב קבוצתי לאורך שלוש שנים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בשלוש שנות הלימוד הראשונות התלמיד יקבל הדרכה אישית שבועית‪ .‬המדריך‬ ‫האישי יקבע לכל תלמיד בעת הרישום‪ .‬ההדרכה האישית תחל עם פתיחת שנה"ל‬ ‫ותסתיים עם סיומה כולל חופשת סמסטר חורף ) נדרשת נוכחות של ‪ 80%‬לפחות‬ ‫מפגישות ההדרכה(‪ .‬קיימת אפשרות להמשיך הדרכה אישית בסמסטר קיץ )‪10‬‬ ‫שבועות( בהסכמה הדדית של המדריך והמודרך ובתוספת תשלום לתכנית‪.‬‬ ‫בתום כל שנת הדרכה אישית יש להגיש עבודה מסכמת‪ ,‬בהסוואת הפרטים המזהים של‬ ‫המטופל‪/‬ת‪ .‬בסיום שנים א'‪-‬ב' יש להגיש סיכום טיפול; בסיום שנה ג' יש להגיש הצעה‬ ‫לעבודת גמר; בסיום הלימודים יש להגיש עבודת גמר‪.‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‪/‬הצעה לעבודת גמר‪/‬עבודת גמר‪ ,‬ראה נספחים בע"מ ‪.103-108‬‬ ‫ק ב לת תע ו דה ) מיקי תודר‪-‬גולדין ‪ -‬יו"ר ועדת סיכומי טיפול ועבודות גמר(‬ ‫תלמיד‪/‬ה‪ ,‬אשר סיים‪/‬ה את כל חובותיו‪/‬ה לתכנית‪ ,‬עמד‪/‬ה בהגנת העבודה עד סוף‬ ‫חודש אפריל ומסר‪/‬ה את עבודתו‪/‬ה בהדפסה סופית כנדרש בשני עותקים‪ ,‬זכאי‪/‬ת לתעודה‪.‬‬ ‫טקס הענקת התעודות ופתיחת שנה"ל תשע"ג יתקיים ביום שני ‪.29/10/2012‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מבנה הלימודים‬ ‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬ ‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים ) חובה ובחירה (‬ ‫ב ‪ .‬סמינרים קליניים ) חובה (‬ ‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים‬ ‫התכנית כוללת ‪ 14‬יחידות לימוד בקורסי חובה תיאורטיים וקליניים‪ .‬שיעורי החובה‬ ‫כוללים קורסים סמסטריאליים ייחודיים לכל שנתון‪ ,‬בנוסף יתקיים מפגש בנושא "סיום‬ ‫ופרידות" לתלמידי שנה ג' )ביום האחרון ללימודים(‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬התכנית כוללת ‪ 10‬יחידות לימוד בקורסי בחירה‪ ,‬כולל סדנאות מרוכזות בחופשת‬ ‫הסמסטר ו‪/‬או בסוף שנה"ל‪ .‬בין קורסי הבחירה מוצע מגוון נושאים למטפלים בילדים ונוער‪.‬‬ ‫קורסי חובה ‪:‬‬ ‫שנה א'‪ :‬המסע הפסיכואנליטי‪:‬‬ ‫סמסטר א'‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מפרויד להתייחסותית‬ ‫קריאה בפרויד המוקדם‬ ‫סמסטר א'‬ ‫ד"ר הנרי שור‬ ‫"מאנה או דרך אליזבט ועד לדורה"‬ ‫החשיבה של מ‪ .‬קליין‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מירב רוט‬ ‫לשחק עם המציאות‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫נוגה בדנס‬ ‫*דילמות אתיות בהכשרת מטפלים‬ ‫סדנא מרוכזת‪-‬‬ ‫ועדת האתיקה‬ ‫סוף סמסטר א'‬ ‫פסיכותרפיה מהי?‬ ‫סדנא מרוכזת קיץ ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‬ ‫חנה ריינשרייבר‬ ‫שנה ב'‪ :‬קריאה בכתבי ד‪ .‬ויניקוט‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪:‬‬ ‫סמסטר א'‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫תמר זיידמן‬ ‫הגותו של היינץ קוהוט‬ ‫שנה ג'‪:‬‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫סמסטר א'‬ ‫ד"ר בעז שלגי‬ ‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪:‬‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫קליניקה ותיאוריה‬ ‫סיום ופרדות‬ ‫בסיום שנה"ל‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר אילן אמיר‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫קור סי בחירה ‪:‬‬ ‫בקורסי בחירה קיימות ‪ 3‬חטיבות‪.‬‬ ‫כל "חטיבה" כוללת מספר קורסים‪ ,‬המייצגים אספקטים שונים של נושא החטיבה‪.‬‬ ‫קורסים מסוימים מהווים מבוא לתת‪-‬נושא ודרושים לקורס המשך באותו תת‪-‬נושא‪.‬‬ ‫ההשתתפות בקורסים‪ ,‬השייכים לחטיבות השונות‪ ,‬מיועדת לאפשר במהלך הלימודים‬ ‫מפגש חוזר "שתי וערב" עם נושאים שונים כדי להגיע לאינטגרציה והעמקה‪.‬‬ ‫‪ . 1‬ה וג י דע ות ות י א ור ט יקנ ים ‪:‬‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫)סמ' ב' יום ה'(‬ ‫צביה אייזן‬ ‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון‬ ‫)סמ' ב' יום ב'(‬ ‫ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫)סדנת קיץ(‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה )סדנת חורף(‬ ‫)סדנת קיץ(‬ ‫טיפול באמצעות מנטליזציה‬ ‫איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫הוגו גולדיוק‬ ‫ד"ר אילן דיאמנט‪,‬‬ ‫יואב ברושי‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪) homas Ogden‬סדנת חורף(‬ ‫אנקה דיטרוי‬ ‫)סמ' ב' יום ב'(‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫האם אנחנו ממששים את אותו הפיל‬ ‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי )סדנת חורף(‬ ‫)סדנת חורף(‬ ‫ויניקוט וממשיכיו‬ ‫מיכל חזן‬ ‫חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫‪ . 2‬טכנ יקה וקלי נ יקה ‪:‬‬ ‫מפגשים במרחב השלישי –המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות )סמ' א' יום ב' (‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫פרברסיה‬ ‫)סמ' א' יום ב' (‬ ‫אורנה אלבק‬ ‫השימוש במטפל‬ ‫)סמ' ב' יום ב' (‬ ‫ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫החלום‬ ‫)סמ' א' יום ב' (‬ ‫עידית ברק מלמד‬ ‫מבוא לפסיכואנאליזה לאקאניאנית‬ ‫)סמ' א' יום ב'(‬ ‫פרופ' אורי הדר‬ ‫האזור הסכיזואידי באישיות‬ ‫)סמ'ב' יום ב'(‬ ‫הסובייקטיביות של המטפל‬ ‫)סדנת קיץ(‬ ‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול )סמ' ב' יום ב'(‬ ‫)סדנת קיץ(‬ ‫בין הזדהות השלכתית לאנאקטמנט‬ ‫אמפתיה‪ :‬בין המובן והמובן מאליו‬ ‫העברה והעברה נגדית‬ ‫‪15‬‬ ‫וונדי וייס‬ ‫אילנה לאור‬ ‫ד"ר דניאל לוי‬ ‫ד"ר אבי נוטקביץ‬ ‫)סדנת חורף(‬ ‫רותי קורמן‬ ‫)סמ' א' יום ב'(‬ ‫ממי שלוש‬ ‫‪ . 3‬ה ת פת ח ות‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד‬ ‫)סדנת חורף(‬ ‫צילה בניה‬ ‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה‬ ‫)סדנת קיץ (‬ ‫נעמה קינן‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪,‬בטיפול)סמ' ב' יום ה'(‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫ב ‪ .‬סמינרים קל יניים‬ ‫חנה איילון‬ ‫אסתי דינור‬ ‫יואל מילר‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יעל סגל‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫חגית צאן‬ ‫נילי שור‬ ‫‪16‬‬ ‫פירוט הקורסים‬ ‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬ ‫קורסי החובה‬ ‫שנה א'‬ ‫המסע הפסיכואנליטי‪ :‬מפרויד להתיחסותיות ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫מטרת הקורס היא לסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מימיו של פרויד ועד‬ ‫ימינו אנו‪ .‬מתוך הנחה )פרוידיאנית בעליל(‪ ,‬שהבנה כרוכה בחקר‪-‬התהוות‪ ,‬הקורס בוחן את‬ ‫התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית ואת הרקע החשיבתי‪-‬פילוסופי שממנו היא צמחה‪.‬‬ ‫במהלך הקורס‪ ,‬נבחן את ההתמרה שעברה הפסיכואנליזה מעולם הדחף )המודלים‬ ‫הפרוידיאניים הקלאסיים ופסיכולוגיית האגו(‪ ,‬עבור דרך עולם יחסי האובייקט וכלה בגישות‬ ‫התייחסותיות‪ .‬השוואת הגישות השונות‪ ,‬והנהרת התשתית הפילוסופית )הרציונליסטית‪,‬‬ ‫הפנומנולוגית או הפוסט‪-‬מודרנית( שלהן‪ ,‬יאפשרו להתבונן על צדדי הריבוי והאחדות‬ ‫שבפסיכואנליזה‪ ,‬וישרטטו את המסע אותו היא עברה במהלך מאה ועשרים שנה‪.‬‬ ‫הקורס מאפשר מחד‪ ,‬הכרה עם עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ומאידך‪ -‬מזמין‬ ‫להעמיק במקורותיה‪.‬‬ ‫הספרות המלווה את הקורס‪ ,‬מאפשרת מבט‪-‬על לעבר בסיס הידע הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫קריאה בפרויד המוקדם ‪" -‬מאנה או דרך אליזבט ועד לדורה" ‪ -‬ד"ר הנרי שור‬ ‫בקורס נקרא ביחד מבחר מכתביו המוקדמים של פרויד מ"מחקרים בהיסטריה"‪,‬‬ ‫ועד "שלוש מסות על המיניות"‪ .‬ננסה ללמוד את ה"דקדוק הפנימי" של התהוות‬ ‫ההגות הפרוידיאנית‪ ,‬את הצמתים הקריטיים בהתפתחותה‪ ,‬ואת רב הקוליות וריבוי‬ ‫הפנים שלה ולבחון את הרלבנטיות של פרויד עבורנו כיום‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪19.00-20.30‬‬ ‫‪17‬‬ ‫החשיבה של מלאני קליין ‪ -‬מירב רוט‬ ‫מטרת הקורס היא לערוך הכרות מקרוב עם מושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה‬ ‫הקלייניאנית‪ ,‬כגון‪ :‬חרדה‪-‬מרכזית‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬עמדות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪,‬‬ ‫צרות עין‪ ,‬תיקון העברה כסיטואציה טוטאלית ועוד‪ .‬נקרא קובץ ממאמרי המפתח של‬ ‫קליין עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לאופן בו התפתחה החשיבה הקלייניאנית בהמשך‪ ,‬מתוך‬ ‫אבני היסוד שהציבה‪ .‬במהלך העיסוק בחומר התיאורטי‪ ,‬ננסה להתבונן ביחד‬ ‫בוינייטות קליניות‪ ,‬בכל פעם מתוך הזווית המודגשת באותו מאמר‪/‬שיעור‪ ,‬על מנת‬ ‫לנסות להפוך את המושגים מושא למשחק‪ ,‬עיבוד ושימוש קליני‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬צוות ועדת האתיקה‬ ‫מטרת המפגש היא לחשוב עם תלמידים ועם מנחים מועדת האתיקה של התכנית על‬ ‫מספר דילמות אתיות‪ ,‬מתוך מכלול הדילמות שעולות בתהליך הכשרת מטפלים‪.‬‬ ‫המפגש ייפתח בהרצאת מבוא‪ ,‬בהמשך יודגמו דילמות תוך דיון בהן במשותף עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬ולבסוף נתחלק לקבוצות ונדון בבעיות אתיות המעסיקות את התלמידים‬ ‫בעבודתם ובלימודיהם‪ .‬לפני המפגש המשתתפים מתבקשים לקרוא‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקוד האתי של התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ויצטום א‪ ,.‬מרגולין י‪ .(2002) .‬תיאורי מקרה לשמירת הסודיות והפרטיות של מטופלים‪ .‬שיחות‪ .‬כ' ט"ז‪.‬‬ ‫‪ .3‬רובין ש‪ .(1998) .‬איזון בהדרכה בפסיכותרפיה‪ :‬מחויבות למטפל ומחויבות למטופל‪ .‬שיחות‪ .‬כ' י"ב‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬ד"ר אלכס אביב‪ ,‬ד"ר דליה גלבוע‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון‪ ,‬אסתר הירשפלד‪,‬‬ ‫תרצה מיכאלסון‪ ,‬ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‪ ,‬אילנה שנבל‪.‬‬ ‫סדנא מרוכזת‪ ,‬יום שני ‪ 06/02/2012‬בין השעות ‪15:00-20:00‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לשחק עם המציאות‪ :‬היבטים שונים על ההתפתחות הנפשית ‪ -‬נוגה בדנס‬ ‫בקורס זה נעסוק בתהליכים מוקדמים של ההבניה הנפשית ובתנאים הנחוצים לשם‬ ‫התגבשות האני והמשך התקיימותו‪.‬‬ ‫ניתן לדמות את תחושת האני כ"פעימה" שמכוננת אותו כישות חיה המצויה באופן‬ ‫תמידי בתהליך של חוויה‪ .‬כיצד זה מתרחש? כיצד מצרף תינוק תחושות‪ ,‬קולות‪,‬‬ ‫תנועות‪ ,‬ופנטזיות עד לגיבוש של תחושתו כאדם? איך החוויה של "להיות עם"‬ ‫אובייקט )פנימי או חיצוני( נחרטת בזיכרון‪ ,‬נמחקת או מיוצגת מנטלית?‬ ‫מה טיבה של החוויה הנפשית בשלבים שונים של ההתפתחות‪ ,‬ואיך מתקיימים‬ ‫המעברים התנועתיים בין יחסים נרקסיסטיים לבין יחסי אובייקט?‬ ‫נעסוק בשאלות אלו של התהליכים הנפשיים ההתפתחותיים מנקודות מבט תיאורטיות‬ ‫שונות‪ :‬פרויד‪ ,‬שטרן‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬בנג'מין וסימינגטון ועוד ונדון בהן תוך חיבור‬ ‫לחומר הקליני‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני בין השעות ‪ 19.00-20.30‬שיעור חובה שנה א'‬ ‫פסיכותרפיה מהי? – ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬ ‫הסדנא הינה במסגרת שיעורי החובה לתלמידי שנה א'‪ .‬התלמידים יתפצלו לשלוש‬ ‫קבוצות למידה‪.‬‬ ‫בכל קבוצה יעסקו במספר מוגבל של מושגים הקשורים להתרחשות הטיפולית‪ ,‬ויבחרו‬ ‫על ידי המנחה‪ .‬הנושאים שיבחרו בסדנא יהיו מתוך אותם המושגים שהם מוקדי דיון‬ ‫משמעותיים בקליניקה ובתאוריה כמו‪ ,‬סטינג‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬התנגדות‪,‬‬ ‫פירוש ‪,‬מרחב טיפולי‪ ,‬אסוציאציות חופשיות אמפטיה ועוד‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית תשלח בתחילת סמסטר ב' והמשתתפים יתבקשו לקרוא‬ ‫ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סדנת חובה קיץ ימים שני‪-‬שליש ‪02-03/06/2012‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שנה ב'‬ ‫קריאה בכתבי ויניקוט ‪ -‬ד"ר גבי מן‬ ‫שלושה צירים עיקריים מאפיינים את הגותו של ויניקוט‪ :‬מקום הסביבה‪ ,‬ניסוח חדש‬ ‫של תיאורית התוקפנות והאזור הפוטנציאלי‪ .‬הקורס יתמקד במאמרים אשר מדגימים‬ ‫את חשיבתו של ויניקוט בנושאים אלה‪ .‬עיוננו בכתבים אלה יתאים לסדר הכרונולוגי‬ ‫של כתיבתם‪ ,‬כך שאפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחות חשיבתו מראשית דרכו ועד‬ ‫סוף ימיו‪.‬‬ ‫הדיון שלנו יתייחס לויניקוט כמבשר הגישה הקונטקסטואלית בפסיכואנליזה‪ .‬על כן‬ ‫נתייחס לזיקה בין התיאוריה שלו לתיאוריות של הוגים אחרים באותן שנים‪ ,‬ביון‬ ‫וקוהוט‪ ,‬אשר תרמו גם הם להתבוננות הקונטקסטואלית‪.‬‬ ‫הלמידה תתקיים באמצעות קריאה משותפת של הטקסטים‪ ,‬דיון עליהם ודוגמאות‬ ‫קליניות של המשתתפים בקורס‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני ‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪ :‬הגותו של היינץ קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן‬ ‫בקורס נלמד מושגי יסוד בגישתו התיאורטית של ה‪ .‬קוהוט‪ :‬ה"עצמי" כמבנה‪-‬על של‬ ‫נפש האדם‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי מלידה עד מוות על‪-‬ידי ההחזקה האמפתית‬ ‫של ה"זולתעצמי"‪" ,‬שיקום‪-‬העצמי" מאפייניה של הנוכחות הטיפולית הנובעת מתוך‬ ‫התיאוריה והמחשתה באמצעות דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה ג'‬ ‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬ד"ר בעז שלגי‬ ‫בהעמידן את הסובייקט האנושי כהקשרי מטבעו וכמוגדר‪ ,‬מתהווה ומתפתח מתוך‬ ‫המגע המתמשך עם הסובייקט זולתו‪ ,‬משפיעות הגישות ההתייחסותיות או‬ ‫האינטרסובייקטיביות השפעה מכרעת על שאלות היסוד של הפסיכואנליזה‪ :‬מהו‬ ‫האדם‪ ,‬מהי המוטיבציה הבסיסית המניעה אותו‪ ,‬מהו תהליך התפתחותו‪ ,‬כיצד הוא‬ ‫מכיר את נפשו ואת נפש זולתו‪ ,‬מהי בריאות נפשית‪ ,‬מהי פתולוגיה‪ ,‬ואולי יותר מכל –‬ ‫כיצד מתהווה התהליך הטיפולי ומהם הגורמים מחוללי השינוי בו‪.‬‬ ‫בקורס ננסה להתמודד עם שאלות אלה מתוך עיסוק בכתביהם של סטיבן מיטשל‪,‬‬ ‫לואיס ארון‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין‪ ,‬ג'ודי מסלר‪-‬דייויס‪ ,‬רוברט סטולורו‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬עמנואל‬ ‫גנט‪ ,‬פיליפ ברומברג‪ ,‬ועוד‪ .‬מתוך קריאה זו נבחן את הרעיונות המרכזיים העומדים‬ ‫בבסיס הגישה‪ ,‬כמו הדיאלקטיקה בין עצמי מרובה לעצמי המשכי‪ ,‬תנועה בין מצבי‬ ‫עצמי‪ ,‬דיסוציאציה ו‪ ,Enactment-‬הכרה הדדית וההתפתחות מיחסי אובייקט ליחסי‬ ‫סובייקט‪ ,‬היחטפות אל תוך השלישי האנליטי ובחזרה )התנועה אינטרסובייקטיביות‪-‬‬ ‫סובייקטיביות(‪ ,‬התמסרות ליצירה ההדדית‪ ,‬ועוד‪ .‬רעיונות אלה יידונו הן מההיבט‬ ‫התיאורטי והן מההיבט הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬ ‫סמסטר א' ימי שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬קליניקה ותיאוריה ‪ -‬מרגי קפלינסקי‬ ‫בקורס נתבונן בזרמים העיקריים בפסיכואנליזה )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬קוהוט והזרם‬ ‫ההתייחסותי( אשר נלמדו בקורסי חובה במשך שלושת שנות הלימודים‪ ,‬ונתמקד באופני‬ ‫ההמשגה השונים של המעשה הטיפולי ויחסו לשינוי נפשי בכל אחד מהזרמים‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס ייערכו לסירוגין דיון קליני ודיון תיאורטי‪ .‬המשתתפים יתבקשו להביא חומר‬ ‫קליני עליו ייערך דיון עם מרצים אורחים המייצגים את הזרמים השונים‪ ,‬ובשיעור לאחר מכן‬ ‫יתקיים דיון תיאורטי באמצעות מאמר רלוונטי‪.‬‬ ‫שמות המרצים המשתתפים יפורסמו בהמשך‪.‬‬ ‫סמסטר ב' ימי שני‪ ,‬בין השעות ‪15:00-16:30‬‬ ‫סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬מיקי תודר‪-‬גולדין‬ ‫במפגש זה נעסוק בשאלות שיעלו התלמידים סביב הנושא של סיום ופרידות‪ ,‬ויחד‬ ‫נחשוב על המשמעות של סיום הלימודים וההשתייכות הכיתתית וההדרכתית בעבור‬ ‫התלמידים‪ .‬ניתן לנושא להתפתח בצורה יצירתית‪ ,‬ונקווה שהעבודה המשותפת תעשיר‬ ‫את כולנו‪.‬‬ ‫יום קליני מרוכז‪ ,‬יום שני ‪ 18/06/2012‬בין השעות ‪16.30-19.30‬‬ ‫‪21‬‬ ‫קורסי הבחירה‬ ‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח ‪ -‬צביה אייזן‬ ‫נקודת המוצא לדיון בהמשגה‪ ,‬בהסתכלות ובחשיבה של ביון אודות מורכבות המפגש‬ ‫הטיפולי‪ ,‬הינה עמדתו הפנימית של המטפל ויכולתו לקלוט את עומק המציאות‬ ‫הנפשית ואינסופיותה‪.‬‬ ‫ההמצאות באי ידיעה‪ ,‬החתירה לפענוח האמת הפנימית‪ ,‬הויתור על תשוקה‪ ,‬הבנה‬ ‫וזיכרון‪ ,‬היות ‪ ,0‬מצב הרוורי והקשרו ליכולת ההכלה‪ ,‬תוך הדגשת ההמשגה של מיכל‪-‬‬ ‫מוכל‪ ,‬הערנות להתקפות על חיבורים והבנת משמעותם‪ ,‬והקשר שבין תיאורית‬ ‫החשיבה הביוניאנית לתהליכים הנפשיים יהיו במרכז הדיון בקורס‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש ‪-‬‬ ‫ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫הקורס יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את‬ ‫החיים הנפשיים‪ ,‬כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון‪ .‬תיבחן חשיבתו התיאורטית‬ ‫והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה‪ ,‬דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל‪-‬‬ ‫מוכל‪ ,‬פונקציית ‪ ,α‬קשרי ‪ H ,L‬ו‪ ,contact barrier ,PS<->D ,K-‬הרשת‪ ,‬חלימת‬ ‫ערות‪ ,O ,‬והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה‪ ,‬במצבים‬ ‫פסיכוטיים ולא‪-‬פסיכוטיים‪ .‬מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו‬ ‫של ביון‪ ,‬ושל ממשיכי מחשבתו מהשנים האחרונות‪ .‬יודגש השימוש הקליני ברעיונות‬ ‫אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫פסיכופתולוגיה לפי פסיכולוגיית העצמי נעה על ציר הרגולציה של הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫הפנומנולוגיה שונה ממקרה למקרה ומורכבת מהאופן בו נפגשים גורמים ראשוניים‬ ‫פרה דיספוזיציוניים על ידי הסביבה‪.‬‬ ‫הערך של האבחנות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נטוע בעיקר ברמת ההתמצאות הראשונית של המטפל‪,‬‬ ‫כמפת שבילים‪ ,‬כניתוב לאזורי הרגישות הבולטים‪ ,‬המיידיים של המטופל‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫ההקשבה האמפטית תחליף את האינפורמציה החיצונית ואף תייתר את האבחנה‪.‬‬ ‫בסדנא נתמקד בהבנת הדיכאון על ידי פסיכולוגיית העצמי וכן נעסוק בהפרעה‬ ‫כפייתית ובבורדרליין‪.‬‬ ‫הסדנא תתבסס על קריאה מוקדמת‪ ,‬ודוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימים רביעי וחמישי ‪27-28/06/2012‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין‪ ,‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה ‪ -‬הוגו גולדיוק‬ ‫מלאני קליין פיתחה והעמיקה את תרומתו החלוצית של פרויד להבנת נפש האדם‪.‬‬ ‫כמה מרעיונותיה המקוריים‪ ,‬השפיעו ומשפיעים על עבודתם הקלינית של מטפלים‬ ‫המשתייכים לזרמים שונים בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬בסדנא נתמקד במספר רעיונות‬ ‫ומושגים קלייניאנים‪ ,‬אשר פותחו והורחבו ע"י ממשיכי דרכה של קליין )סגל‪ ,‬רוזנפלד‪,‬‬ ‫בטי ג'וזף‪ ,‬סטינר‪ ,‬פלדמן‪ ,‬בריטון ואחרים(‪ .‬אנו נדון במושגים כגון העברה טוטאלית‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬נרקיסיזם ויחסי אובייקט‪ ,‬הכלה‪ ,‬חשיבה וסימבוליזציה‪ ,‬חלקים‬ ‫פסיכוטיים ולא פסיכוטיים במרחב הנפשי‪ ,‬דחף המוות וצרות עין‪ .‬בהתאם למסורת‬ ‫הקלייניאנית ננסה לחבר בין המושגים שנדון עליהם לבין הקליניקה‪ ,‬באמצעות‬ ‫דוגמאות קליניות‪ ,‬הן מהספרות הפסיכואנליטית והן של משתתפי הסדנא‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי ‪ 15/02/2012‬ו‪22/02/2012 -‬‬ ‫טיפול באמצעות מנטליזציה ‪ -‬ד"ר אילן דיאמנט‪ ,‬יואב ברושי‬ ‫"אמא חושבת ‪ -‬משמע אני קיים" היא לא רק פרפרזה בנוסח דקארט‪-‬וויניקוט‪ ,‬אלא‬ ‫תמצית הרעיון שאנחנו מוצאים את התודעה )‪ (mind‬שלנו בתודעה של זולתנו‪ .‬זוהי‬ ‫מהות העמדה הטיפולית המודגשת בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה‪ ,‬אותו פיתחו‬ ‫פונגי‪ ,‬בייטמן ואחרים‪ .‬המושג מנטליזציה‪ ,‬מתייחס ליכולת שמתפתחת בסביבה של‬ ‫התקשרות בטוחה ומאפשרת יצירת משמעות סימבולית למצבים מנטאליים וליכולת‬ ‫לחשוב על מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬עמדות ואמונות‪.‬‬ ‫רעיונות מודל המנטליזציה נטועים עמוק בחשיבה הפסיכואנליטית‪ .‬גישה זו אינה‬ ‫מציעה חידוש‪ ,‬אלא הבנה שיטתית ורעננה של משמעות העיסוק ביכולת אנושית‬ ‫בסיסית זו‪ ,‬ודרכי הגברתה כאשר היא נחלשת‪.‬‬ ‫בסדנה נעקוב תחילה אחר השפעת חשיבתם של ביון‪ ,‬וויניקוט ואחרים על התגבשות‬ ‫התיאוריה והמודל הטיפולי‪ .‬בהמשך‪ ,‬נתמקד בתרומת מודל טיפולי זה להעשרת‬ ‫עמדת המטפל‪ ,‬כנקודה ארכימדית‪ .‬נראה כיצד שכלול העיסוק במנטליזציה שלנו‬ ‫כמטפלים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬משמש כמורה דרך להתמודדות עם מצבים טיפוליים טעונים‬ ‫רגשית ומאתגרים במיוחד‪ ,‬וכמנחה לשימוש בשיתוף המטופל בחשיפת תודעתנו‬ ‫ובפירושי ההעברה‪ ,‬כמרכיבים טרנספורמטיביים‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימים ג' ד' ‪26-27/06/2012‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‪ -‬פרופ' אורי הדר‬ ‫הקורס יציג וינתח באופן ביקורתי ופרשני את מושגי היסוד של ז'אק לאקאן על ידי‬ ‫קריאה בטקסטים ודיונים בכיתה‪ .‬המושגים שבהם נדון כוללים את המסמן ושרשרת‬ ‫ההשתמעות‪ ,‬הסובייקט והאחר‪ ,‬חלוקה וחיתוך‪ ,‬האחר הספקולרי והאחר הגדול‪ ,‬שלב‬ ‫המראה‪ ,‬מושגי הסדר )או המשלב(‪ ,‬הסדרים הסימבולים‪ ,‬המדומיין והממשי‪,‬‬ ‫האובייקט ב‪-‬אלף קטנה‪ ,‬האיווי והמועקה‪ .‬הטקסטים לשיעור כלולים כולם במהדורת‬ ‫האנגלית של ה"כתבים" של לאקאן )‪ (Ecrits‬בתרגומו של ברוס פינק )‪.(2006‬‬ ‫סמסטר א' יום ב' בין השעות ‪19.00-20.30‬‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬ ‫אוגדן כותב באופן יצירתי‪ ,‬אישי וקומוניקטיבי את מושגיו התיאורטיים; דוגמאותיו‬ ‫הקליניות‪ ,‬המתארות תנועה תוך‪ -‬נפשית ואינטרסובייקטיבית‪ -‬הן חגיגה‪ .‬מה שאפשר‬ ‫לשמוע בין התיאוריה והקליניקה שלו יוצר מסע הנבנה במשותף‪ -‬בהדדיות בין הכותב‪,‬‬ ‫הקורא והשיח שנוצר על כך‪ .‬הדבר מצריך תמהיל מאוד מסוים של התמסרות מחד‬ ‫ומשמעת עצמית מאידך‪.‬‬ ‫העבודה בקבוצה תאפשר היכרות מעמיקה עם ניסוחים חשובים מאוד של ‪ Ogden‬על‬ ‫מושג הסובייקט‪ ,‬השלישי האנליטי‪ ,‬רוורי‪ ,‬טכניקה אנליטית‪ ,‬צורות של חיוניות ומוות‬ ‫במפגש האנליטי‪ ,‬אינטרפרטציה והשימוש בשפה‪.‬‬ ‫בסדנא נשתמש בשדה האינטראקציות שבקבוצה‪ ,‬על מנת להקשיב למוסיקה של‬ ‫הדברים של ‪ Ogden‬המהדהדת בכל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫קריאה מומלצת תפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫המשתתפים מוזמנים לחשוב על דוגמאות קליניות‪ ,‬אשר יעשירו את השיח בינינו‬ ‫ויהפכו את הלמידה לחוויה אישית‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת יום א' ‪ 12/02/2012‬ויום שני ‪13/02/2012‬‬ ‫‪24‬‬ ‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?"‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות ‪-‬‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫ריבוי הגישות הפסיכואנליטיות‪ ,‬העושר הגלום בכל אחת מהן והמלחמות ביניהן‪,‬‬ ‫מעמתות כל אחד מאיתנו עם הצורך להתמקם בתוך הזירה הזו‪ .‬או דרך מציאת זהות‬ ‫טיפולית מגובשת שמתווה דרך טיפולית ברורה ואחידה או דרך תנועה אקלקטית‬ ‫שמאפשרת התאמה של תאוריות שונות למטופלים שונים ובזמנים שונים‬ ‫מיטשל‪ ,‬בהקדמה לספרו ""‪ "Relational Concepts in Psychoanalysis‬מביא את‬ ‫"משל העוורים"‪ -‬אלו שממששים את הפיל‪ ,‬כל אחד בחלקו האחר‪-‬כאופן התייחסות‬ ‫אפשרי לנקודה זו‪.‬‬ ‫האם הגישות השונות מתייחסות לחלקים שונים של המציאות הנפשית? או שמא‬ ‫עלינו לקחת בחשבון שאותה מציאות נפשית אינה נתון מראש‪ ,‬אלא היא עצמה יצירת‬ ‫פרדיגמה תאורטית מסויימת‪.‬לפיכך‪" ,‬הפיל" אינו אותו "הפיל"‪ .‬ואזי‪ ,‬כל גישה מתארת‬ ‫את "הפיל" שלה במלואה‪ .‬מאחוריה מונחת תפיסת עולם שלמה על האדם‪,‬‬ ‫התפתחותו‪ ,‬מקום ה"אחר" ועוד‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬הרי שהמטפל מחזיק בתוכו‪ -‬גם אם אינו נותן את דעתו‪ -‬תפיסת עולם‬ ‫שמחייבת אותו לגישה מסויימת‪ ,‬שהרי תפיסת האדם איתו הוא חי‪ ,‬מתווה את דרך‬ ‫התבוננותו על נפש האדם על כל פניה‪.‬‬ ‫בקורס נבדוק מהי תפיסת האדם שעומדת מאחורי כל גישות‪ .‬נקרא מאמרים‬ ‫שמתעסקים עם ההשוואה בין תפיסות האדם‪ ,‬ההתפתחות‪,‬הבריאות‪ ,‬והגורמים‬ ‫הקוראטיביים בין הגישות האנליטיות השונות‪.‬‬ ‫)גישת הדחף‪ ,‬העצמי‪ ,‬יחסי האובייקט – על כל הזרמים(‪.‬‬ ‫בעת הצורך‪ ,‬ואם הזמן יאפשר‪ ,‬נחזור לקרוא במקורות את הכתבים שרלבנטיים‬ ‫להבנת תפיסת העולם‪ .‬נלווה את הקורס בדוגמאות קליניות שידגימו את ההבדלים‬ ‫בעבודה הטיפולית בהתאם לגישות השונות‪ .‬כך ננסה להתמקם בתוך סבך ריבוי‬ ‫הגישות והזרמים‪ .‬נקווה שנוכל בתוך זה‪ ,‬לשוחח על ההשלכות לגבי התהוות ה"אני‬ ‫מטפל" המתגבש בתקופה זו של הלימודים‪-‬ובהמשך‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬מיכל חזן‬ ‫השיפוטיות ביחס לשבירות האדם ולצרכיו הנרקיססטיים מגבילה את יכולתנו להכיר‬ ‫בכוחה של התביעה הגרנדיוזית בצורתה הילדית או הבוגרת ובדרכי האירגון הנפשי‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫יכולת ההסתגלות האנושית לתנאי העדר ולמצבי לבד קיצוניים תומכת בביטול זה‪,‬‬ ‫בעוד נפילות פתאומיות בהערכה עצמית‪ ,‬עירעור בתחושת החוסן הגופני‪ ,‬מופעי זעם‬ ‫והרסנות‪ ,‬חושפים באחת את ה ְּפגִיעּות‪.‬‬ ‫נתחיל במבוא קצר להצגת קווי המתאר של התאוריה‪ ,‬בהצבת העצמי במרכז הקיום‬ ‫הנפשי‪ ,‬כמבנה לכיד וכאנרגיה נפשית הנתונה להתמרות‪.‬‬ ‫לאחר מכן נתמקד בתרומה החדשנית של קוהוט לטכניקה הפסיכואנליטית‪ ,‬בהגדרת‬ ‫אותו יחס מרפא שאינו ניתן לתצפית חיצונית הנובע מיכולתנו להיות בעמדת‬ ‫"זולתעצמי" )‪ .(selfobject‬מושג המגדיר התרחשות ספציפית ומורכבת וגם שכיחה‬ ‫למדי‪ ,‬הנחוצה לנו כל חיינו‪ ,‬להתפתחות ולשימור הקיים‪ .‬תמציתו בנוכחות של מישהו‬ ‫אחר )זולת( שמשמש עבורנו כפונקציה פנים נפשית‪ ,‬בשעה שמגיב כאילו הוא חי‬ ‫ופועל‪ ,‬לפרק זמן כזה או אחר‪ ,‬מטעם עצמנו‪.‬‬ ‫בטיפול נחוצה‪ ,‬כנקודת מוצא‪ ,‬הסכמה עקרונית של האחד )המטפל( להתכוון‬ ‫לראות‪ ,‬להבין ולקבל את המציאות מנקודת מבט של אחר )המטופל(‪ ,‬זאת מבלי‬ ‫למהר לארגן אותו‪.‬‬ ‫נתעמק במצב התכוונות זה‪ ,‬שלמעשה מוכר לכל מטפל ובגישה זו נלמד כעמדה‬ ‫עקבית ומאפשר פיתוח של דקויות בקשב "קרוב חוויה" ובדרך זו מעודד יצירת תנאים‬ ‫המותאמים באופן ייחודי לאדם שבטיפולנו‪.‬‬ ‫נראה כיצד בנוכחות זו‪ ,‬אספקטים של העצמי שלא נחוו‪ ,‬או לחילופין שנחוו בצורה‬ ‫מפוצלת‪ ,‬יכולים אז להופיע בהעברה ולעבור אינטגרציה‪ ,‬ההופכת את העצמי לעמיד‬ ‫ומעצימה את תחושת הקיום‪.‬‬ ‫נקדיש תשומת לב לתהליכים המקדמים אמפתיה ועבודה פנימית טרספורמטיבית‪,‬‬ ‫החל מקליטת מצבי עצמי מפוצל או שבור עד לבחירת התגובה )ההתערבות(‪.‬‬ ‫בין המושגים שיובהרו‪:‬‬ ‫‪vertical split, selfobject, immersion, fragmentation, narcissistic rage‬‬ ‫הקורס תאורטי‪-‬קליני‪ ,‬נשלב בו חומרים מספרות ומקולנוע‪ .‬כמו כן נעבוד‬ ‫באמצעות וינייטות מטיפולים של המשתתפים שישלחו מבעוד מועד‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ 09/02/2012‬ויום שני ‪13/02/2012‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫חשיבתו של ויניקוט שינתה את פני הפסיכואנליזה‪ .‬מאז מותו ב‪ 1971 -‬ממשיכים‬ ‫רעיונותיו ביחס להתפתחות העצמי‪ ,‬הסביבה המאפשרת‪ ,‬תופעות המעבר‪ ,‬השימוש‬ ‫באובייקט‪ ,‬והרגרסיה להעסיק כותבים שונים ברחבי העולם הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫הסדנא תעסוק בשני מעגלים של השפעות החשיבה הויניקוטיאנית‪ .‬המעגל הראשון‬ ‫קרוב יותר לחשיבתו של ויניקוט כפי שבא לידי ביטוי בעבודותיהם של חאן‪ ,‬בולאס‬ ‫קייסמנט ועוד‪ .‬המעגל השני כולל כותבים עכשוויים שהמשיכו את חשיבתו ויצרו‬ ‫אינטגרציה בין רעיונותיו ובין רעיונות של תיאורטיקנים אחרים‪ .‬נקרא בכתביהם של‬ ‫מחברים כגון אייגן‪ ,‬גרין ועוד‪.‬‬ ‫בסדנא נעזר בחומר קליני ודילמות טיפוליות שיוצגו על ידי המשתתפים‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת ימי שלישי ‪ 14/02/2012‬ו‪21/02/2012 -‬‬ ‫‪27‬‬ ‫טכניקה וקליניקה‬ ‫מפגשים במרחב השלישי ‪ -‬המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬ ‫האישיות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר‬ ‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬ ‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬ ‫הפסיכוטים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬ ‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬ ‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬ ‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביבלנטית‬ ‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬ ‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬ ‫מפגשים אלה‪.‬‬ ‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬ ‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬ ‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬ ‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬ ‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטים‬ ‫גלויים וסמויים‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫הסטיה מהנורמלי או הנורמלי שבסטיה‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על‬ ‫פרברסיה? ‪ -‬אורנה אלבק‬ ‫בתרבות ובחברה של ימינו‪ ,‬אנשים שהיו מוגדרים בעבר כפרברטים‪ ,‬משמשים כנושאי‬ ‫דגל מרכזיים וכקטליזטורים תרבותיים וחברתיים‪ .‬ההיבטים הפרברטיים נוגעים לרבים‬ ‫מהמטופלים שאנו פוגשים בחדר הטיפולים‪ .‬כיצד מוגדרת סטיה ומהו יחסה אל‬ ‫הנורמלי? בשאלה זו נדון בקורס תוך ניסיון להבין את יחסי הגומלין המורכבים והתלות‬ ‫ההדדית בין הסוטה לנורמלי‪ .‬כבר אצל פרויד מופיעה הפרברסיה מחד כחלק "נורמלי"‬ ‫בהתפתחות המינית‪ ,‬קרי‪ ,‬הפרברסיה הפולימורפית של המיניות הילדית‪ ,‬ומאידך‬ ‫כהפרעה מינית‪ .‬נפגוש בקורס מודלים המגדירים את הפרברסיה כ"סטיה מהאקט‬ ‫המיני הנורמלי" וכאלה המתמקדים בבחינתה בהקשר של יחסי האוביקט‪ .‬נדון בדימיון‬ ‫ובשוני בין הפרברסיה לבין הפרעות כגון נרקיסיזם והיסטריה‪ .‬נקרא מכתביהם של‬ ‫פרויד‪ ,‬חאן‪ ,‬מילנר‪ ,‬שסגה‪-‬סמירגייל ועוד‪ ,‬ונדון בהם תוך חיבור לחומר קליני‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫החלום ‪ -‬עידית ברק מלמד‬ ‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬ ‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪.‬‬ ‫נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬ ‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬ ‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬ ‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬ ‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬ ‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪.‬‬ ‫בין השאר‪ :‬החלום כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים;‬ ‫החלום כמיכל; החלום כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫האזור הסכיזואידי באישיות ‪ -‬וונדי וייס‬ ‫בכל אדם נמצא רובד סכיזואידי‪ ,‬אליו הוא בורח כתוצאה מדחיה ועלבון‪ .‬כלפי חוץ הוא‬ ‫מציג תמונה של "הכל בסדר"‪ ,‬כאשר בפנים תחושות העלבון והפגיעות מפוצלות ומוכחשות‬ ‫והופכות לא נגישות‪.‬‬ ‫בכל אחד מאיתנו קיים גרעין סכיזואידי שכזה‪ ,‬אך לעיתים הוא כובש את האישיות‬ ‫ומאבן את ההגנות כך שקשה ליצור קשר עם האדם‪ .‬גרעין זה חוסם באינטימיות ויוצר‬ ‫תחושות בידוד וריקנות‪ ,‬ובמצבים קשים מדלדל את איכות החיים ואף מרוקן את החיים‬ ‫מטעם ומשמעות‪.‬‬ ‫בקורס נדון במצב פנימי שכזה ובדילמות טיפוליות שהוא מעורר ונקרא בכתביהם של‬ ‫פיירביירן‪ ,‬גנטריפ ואחרים העוסקים בנושא‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫השימוש במטפל – ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫השאלה "כיצד טיפול עובד" )ומתי לא( עומדת במרכז השיח המקצועי שלנו כמו גם‬ ‫במוקד ויכוחנו הנסערים‪.‬‬ ‫הנחת המוצא הקלינית עליה מושתת הקורס היא כי על מנת שטיפול יהיה אפקטיבי‬ ‫על המטפל ללמוד כיצד המטופל מבקש "להשתמש" בטיפול ועל המטופל ללמוד כיצד‬ ‫"להשתמש" במטפל‪.‬‬ ‫מבחינה תיאורטית המונח "שימוש במטפל" הושאל כמובן מויניקוט‪ ,‬אך הורחב מעבר‬ ‫למשמעותו במקור על רקע דיון ביקורתי במאמרו )"השימוש באובייקט"( ‪ -‬כך שיוכל‬ ‫לכלול פונקציות טיפוליות מובחנות שהמטפל‪/‬ת מצופה למלא בין אם במודע ובין אם‬ ‫באופן בלתי מודע‪ .‬הסוגיה המרכזית שתידון היא כיצד להתמקם במרחב "המשחק"‬ ‫הטיפולי )בכל רגע נתון( כך שהמטפל יוכל לשמש למטופל כ"אובייקט" ו‪/‬או‬ ‫כ"סובייקט" של טרנספורמציה‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫הקורס יינתן במתכונת של סמינר תיאורטי‪-‬קליני ויבחן "פנטזיות טיפול" מודעות ובלתי‬ ‫מודעות בניסיון למתוח גשר בין התיאוריה של המטפל ו"התיאוריה" של המטופל ‪ .‬מן‬ ‫הזווית התיאורטית תוצג פרספקטיבה "על‪-‬מודלית" הממפה את תרומתם הייחודית‬ ‫של המודלים הפסיכואנליטיים השונים )לדורותיהם( דרך בחינת סוג "השימוש‬ ‫במטפל" שכל מודל מעצים ומדגיש‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪ ,‬בין השעות ‪19:00-20:30‬‬ ‫הסובייקטיביות של המטפל – אילנה לאור‬ ‫כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים‬ ‫הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו‪ .‬המחשבה הרווחת בגישה‬ ‫זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו‬ ‫התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו‪ ,‬על יכולותיו‪,‬‬ ‫רגישויותיו‪ ,‬הקונפליקטים בהם הוא נתון‪ ,‬משיכה שלו לתחומים אלה ואחרים‪ .‬במילים‬ ‫אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת‬ ‫מידע תיאורטי וחשיבה קלינית‪.‬‬ ‫בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפויי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת‬ ‫באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה‬ ‫הטיפולי‪ .‬נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית;‬ ‫נעסוק בסוגיית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול – מהי חשיפה זו ומה‬ ‫משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה‪-‬אנאקטמנט; את החשיבה על‬ ‫רגעים טרנספורמטיביים בטיפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות‬ ‫כחלק מההתנהלות הטיפולית‪ .‬נקרא מכתביהם של בנג'מין‪ ,‬ארון‪ ,‬רניק‪ ,‬ברומברג‬ ‫וג'ודי מסלר דיוויס‪ .‬המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים‬ ‫בהם הסובייקטיביות שלהם "מבצבצת" כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימי חמישי ‪ 28/06/2012‬ו‪05/07/2012 -‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‬ ‫חקר הטראומה הנפשית מתאפיין באמנזיה אפיזודית‪ .‬תקופות של מחקר נמרץ מתחלפות‬ ‫בתקופות של הכחשה ורצון שלא לדעת‪.‬‬ ‫האמנזיה איננה תוצר של תהליכי שכחה או חוסר עניין‪ .‬חקר הטראומה הנפשית גווע בגלל‬ ‫הידיעה של דברים שאין להעלותם על הדעת‪ .‬הטראומה קשורה במציאות ובתגובה‬ ‫הסובייקטיבית של האדם למציאות זו‪.‬‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע בסיסי בהבנת מהות הטראומה הנפשית‪ ,‬אבחנה של צורות‬ ‫הטראומה השונות וטכניקות הטיפול המקובלות כיום‪.‬‬ ‫התגובות הטראומטיות מתעוררות‪ ,‬כאשר אין כל תועלת בפעולה‪ .‬האירועים הטראומטיים‬ ‫מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בגוף‪ ,‬ברגש‪ ,‬בהכרה ובזיכרון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם עלולים‬ ‫לנתק זו מזו את הפונקציות האלה‪ .‬לסימפטומים הטראומטיים יש נטייה להתנתק ממקורם‬ ‫ולחיות חיים משלהם‪ .‬אנו מבדילים בין טראומה ממוקדת היוצרת ‪ PTSD‬ובין טראומה‬ ‫ממושכת )מורכבת(‪ .‬טראומה ממושכת אחראית להיווצרות הפרעות מגוונות ושונות כגון‪:‬‬ ‫הפרעות סומטיזציה‪ ,‬הפרעת אישיות רבת פנים‪ ,‬הפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות‬ ‫אחרות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות בשליטה ועוד‪ .‬בנוסף להבנת מהות ההפרעות השונות‪,‬‬ ‫נעסוק בלימוד הטכניקות הטיפוליות השונות‪ ,Traumatic Reconstruction :‬זיהוי‬ ‫הטראומה הבסיסית ועיבודה‪ .‬הטכניקות הללו מאפשרות להרחיב את טווח ההתערבות אל‬ ‫מעבר למטופלים הסובלים מתסמונת פוסט‪-‬טראומטית בלבד‪ .‬חשוב לרכוש מיומנות‬ ‫בטכניקות השחזור והחשיפה לטראומה בכדי למנוע רטראומטיזציה של המטופל המביאה‬ ‫להחמרה במצבו‪ .‬הבנת מהות הטראומה הנפשית מאפשרת הבנה טובה יותר של‬ ‫הפסיכופתולוגיה בכלל ושל הפסיכופתולוגיה הפוסט טראומטית בפרט‪ .‬רכישת מיומנות‬ ‫בטכניקות הטיפוליות הרלוונטיות מגדילה את הגמישות הטיפולית של המטפל ואת יכולתו‬ ‫להתמודד עם טווח רחב יותר של פסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬ ‫בין הזדהות השלכתית לאנאקטמנט ‪ -‬ד"ר אבי נוטקביץ‬ ‫הסדנא תעסוק במשמעות של אנאקטמנט ‪ -‬הן של המטפל והן של המטופל ‪ -‬במרחב‬ ‫האינטרסובייקטיבי הקיים במפגש הטיפולי‪ .‬בקצרה ניתן לומר שאנאקטמנט הינה‬ ‫איזושהי פעולה‪/‬מעשה‪/‬התנהגות‪/‬התערבות החורגת‪/‬שונה מההתנהגות הרגילה של‬ ‫המטפל )או המטופל(‪ .‬נדבר על "המארג" של ההעברה וההעברה נגדית שיש בו‬ ‫השלכות )היזדהות השלכתית( הדדיות בין מטפל למטופל שמתוכו מגיח האנאקטמנט‪.‬‬ ‫נחקור את הנושא מתוך המפגש בין הגישה ההתיחסותית והגישה הקליניאנית‪-‬‬ ‫ביוניאנית‪.‬‬ ‫נשלב בסדנא דיונים בחומרים תיאורטיים שהבסיס להם יהיו שני מאמרים שנקרא‬ ‫לקראת הסדנא וכן דיון בחומרים מתוך הקליניקה‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת ימי שני ‪ 25/06/2012‬ו‪02/07/2012 -‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אמפתיה‪ :‬בין המובן למובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬ ‫השימוש במושג אמפתיה הפך תדיר כל‪-‬כך עד כדי ‪ abuse‬מסוים של המושג ובלבול‬ ‫שלו עם טכניקות ועמדות טיפוליות רבות‪ .‬למרות השימוש היומיומי במושג‪ ,‬אין‬ ‫בספרות הקלאסית‪ ,‬אודות הטכניקה של הטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬פרקים על אמפתיה‪.‬‬ ‫האם עובדה זו מספרת על גילו הצעיר של המושג‪ ,‬המובנות‪-‬מאליו שלו‪ ,‬חוסר‬ ‫המובחנות שלו או‪/‬ו על המחלוקת התיאורטית סביבו?‬ ‫בסדנה נכיר ונדייק שוב את המושג‪ ,‬נעקוב אחר התפתחותו לאורך ההיסטוריה‬ ‫מנקודות ראות תיאורטיות שונות‪ .‬כמו כן נעסוק באמפתיה כמיומנות טיפולית‪ ,‬נתעכב‬ ‫על התפתחות היכולת לאמפתיה‪ ,‬על התהליך האמפתי בטיפול ועל קשיים בהשגתה‪.‬‬ ‫נדון בשאלה הקריטית‪ :‬האם אמפתיה היא מספקת בכדי לחולל את השינוי הטיפולי?‬ ‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ ,16/02/2012‬יום רביעי ‪22/02/2012‬‬ ‫העברה והעברה נגדית ‪ -‬ממי )מאיר( שלוש‬ ‫הקורס יתמקד בתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול הפסיכואנליטי‪ .‬נכיר את‬ ‫האטיולוגיה ההיסטורית והתאורטית של מושגים מרכזיים אלו שקיבלו פנים שונות‬ ‫דרך התפתחות האסכולות השונות בפסיכואנליזה‪ .‬ניקרא טקסטים של תאורטיקנים‬ ‫מרכזיים העוסקים בנושא )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ראקר‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬אוגדן ובולאס(‪ .‬דגש מיוחד‬ ‫ינתן להקשבה לאופן בו כלים אלו באים לידי ביטוי במפגש הטיפולי ומסייעים לנו‬ ‫בהקשבה למטופל ובהבנת מציאותו הפנימית‪ .‬בצד קריאה תאורטית שתעמיק את‬ ‫ההבנה נתבונן בשעות טיפוליות של משתתפי הקורס ודרכן נעקוב אחר פרישתם‬ ‫בחומר הקליני‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום ב' בין השעות ‪19.00-20.30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫התפתחות‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬ ‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר משולש ילד‪-‬הורים‪-‬מטפל‪ .‬הקורס יעסוק בשני צירים מרכזיים‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬מבנה המשאלות הבלתי מודעות )רשת המסמנים(‪ ,‬המחזיק את הילד עוד‬ ‫בטרם נולד‪ ,‬הוריו‪ ,‬מקומם בעולמו והיווצרות הילד כסובייקט‪.‬‬ ‫ציר שני‪ :‬הטכניקות הטיפוליות‪ ,‬שעומדות לרשותנו בפסיכותרפיה עם ילדים‪ .‬נדון על‬ ‫ההיבטים התיאורטיים והיישום בקליניקה של הילד‪.‬‬ ‫רשימה ביבליוגרפית תישלח למשתתפי הקורס בתחילת שנת הלימודים‪ .‬המשתתפים‬ ‫מתבקשים לקרוא את החומר ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫סדנת חורף מרוכזת יום שני ‪ 13/02/2012‬ויום רביעי ‪15/02/2012‬‬ ‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה ‪ -‬נעמה קינן‬ ‫בסדנא נעסוק בתאוריה של הטכניקה בעבודתנו עם המטופלים הקשים‪.‬‬ ‫המטופלים החסוכים שמביאים לטיפול את נפשם השבורה והמחוררת‪ ,‬אלו ש "עוד לא‬ ‫נולדו" והם מתהווים בהדבקות נצמדת בלתי מובחנת לכל משטח כדי להיות‪ ,‬אלו‬ ‫שמתנתקים ומתכמסים בתוך תחושתיות עצמית מרוקנת ומצמיתה‪ ,‬אלו שמוצפים‬ ‫ונשאבים עד טביעה בתוך ריגושים אקסטטים‪ ,‬אלו שחשים נחדרים מותקפים ונגזלים‬ ‫מול מרווחים‪ .‬מטופלים מאד פגועים אלו שמילים לא נוגעות בהם והן מאבדות את‬ ‫הפונקציה המכילה קומוניקטיבית ואילו השתיקות מלאות בחרדות פרנואידיות‬ ‫מחניקות או בהתקשחות אילמת הקרובה למוות נפשי‪.‬‬ ‫המטופלים הקשים שלנו מאתגרים את השימוש בשפה כאחד מהכלים העיקריים‬ ‫בטיפול הן בשיח בין מטפל ומטופל והן בדיבור בפנימי של המטפל עם עצמו ‪ .‬נלך‬ ‫מעבר לגישות התאורטיות השונות על מנת להרחיב את השפה והדקדוק שלנו‬ ‫למצבים של טרום התהוות ואולי אפילו טרם נרקיסיזם‪ ,‬לשים במילים את מה‬ ‫שמתרחש טרם היות מילים ולאפשר יצירת מרחב פנימי‪.‬‬ ‫נעזר בקריאה של‪ :‬אוגדן‪ ,‬אייגן‪ ,‬אלוורז‪ ,‬אנזיי‪ ,‬בוטלה‪ ,‬גרין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬מלצר‪ ,‬פרו‪.‬‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת יום שני ‪ 25/02/2012‬ויום חמישי ‪27/06/2012‬‬ ‫‪33‬‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול ‪ -‬אלינה שלקס‬ ‫מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬ ‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים ובתוך‬ ‫חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד‬ ‫תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על‬ ‫העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו(‬ ‫וויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על‬ ‫מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן‬ ‫האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון‬ ‫בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬ ‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הקורס‪.‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי ‪15:00-16:30‬‬ ‫‪34‬‬ ‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬ ‫מפגש תלמידי שנה א' עם נציגי ועדת ההוראה‬ ‫יום ה' ‪27/10/2011‬‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום ב' ‪31/10/2011‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬ ‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"‬ ‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬ ‫חופשת חנוכה**‬ ‫יום ב' ‪26/12/2011‬‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים והערכות‬ ‫יום ב' ‪23/01/2012‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬ ‫)שנים ב‪-‬ג‪-‬ד(‬ ‫סדנת אתיקה והיום האחרון לסמסטר א'‬ ‫)שנה א(‬ ‫יום ב' ‪30/01/2012‬‬ ‫יום ב' ‪06/02/2012‬‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ב' ‪05/03/2012‬‬ ‫ערב קליני לתלמידי התכנית ומדריכים קבוצתיים‬ ‫יום ב' ‪05/03/2012‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום ב' ‪02/04/2012‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום ב' ‪16/04/2012‬‬ ‫פגישת השנתונים עם המורים המלווים והערכות‬ ‫יום ב' ‪04/06/2012‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫יום ב' ‪11/06/2012‬‬ ‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג' )סיום ופרידות(‬ ‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬ ‫* ביום זה לא יתקיימו קורסי בחירה והתלמידים ישתתפו בכנס‬ ‫** ביום זה לא יתקיימו הלימודים בתכנית‬ ‫יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪35‬‬ ‫מערכת שעות לימוד ‪ -‬תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫סמסטר א' ‪ -‬יום ב'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪19:00 - 20:30‬‬ ‫המסע הפסיכואנליטי‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫קריאה בפרויד‬ ‫המוקדם‬ ‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫חנה איילון‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫חגית צאן‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫קריאה בכתבי‬ ‫ד‪ .‬ויניקוט‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יואל מילר‬ ‫יעל סגל‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫הגישה ההתייחסותית‬ ‫ד"ר בועז שלגי‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫אסתי דינור‬ ‫נילי שור‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה ג' חובה‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫ד"ר הנרי שור‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫פרברסיה‬ ‫אורנה אלבק‬ ‫מפגשים במרחב‬ ‫השלישי‬ ‫ד"ר אילן אמיר‬ ‫חשיבה וחלימה‬ ‫במחשבתו של ביון‬ ‫ד"ר משה ברגשטיין‬ ‫החלום‬ ‫עידית ברק מלמד‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה‬ ‫לאקאניאנית‬ ‫פרופ' אורי הדר‬ ‫*כפוף לשינויים‬ ‫‪36‬‬ ‫לוח אירועים בסמסטר א'‬ ‫מפגש תלמידי שנה א' עם חברי ועדת הוראה‬ ‫יום‬ ‫ה'‬ ‫‪27/10/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪07/11/2011‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫יום‬ ‫ב'‬ ‫‪12/12/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫"אינטימיות"‬ ‫יום‬ ‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫ג'‬ ‫‪13/12/2011‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫"אינטימיות"‬ ‫יום‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫ב'‬ ‫‪23/1/2012‬‬ ‫כנסים וימי עיון במהלך שנה"ל יפורסמו בהמשך‬ ‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪16:00-16:45‬‬ ‫סדנאות מרוכזות בחופשת הסמסטר )חורף (‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬ ‫יום שני ‪ 13.02.2012‬ויום רביעי ‪ 15.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬הוגו גולדיוק‬ ‫יום רביעי ‪ ,15.02.12‬יום רביעי ‪ 22.02.12‬בין השעות ‪08.30-16.30‬‬ ‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬ ‫יום ראשון ‪ 12.02.2012‬ויום שני ‪ 13.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫סוגיות בטכניקה פסיכואנליטית בגישת פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬מיכל חזן‬ ‫יום חמישי ‪ 09.02.2012‬ויום שני ‪ 13.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫אמפתיה ‪ -‬המובן והמובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬ ‫יום חמישי ‪ 16.02.2012‬ויום רביעי ‪ 22.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬ ‫ימי שלישי ‪ 21.02.2012 ,14.02.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫סדנאות מרוכזות בסוף השנה‬ ‫טיפול באמצעות מנטליזציה ‪ -‬ד"ר אילן דיאמנט‪ ,‬יואב ברושי‬ ‫יום שלישי ‪ 26.06.12‬ויום רביעי ‪ 27.06.12‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬ ‫יום רביעי ‪ 27.06.2012‬ויום חמישי ‪ 28.06.2012‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬ ‫הסוביקטיביות של המטפל ‪ -‬אילנה לאור‬ ‫ימי חמישי ‪ 28.06.2-012‬ו – ‪05.07.2012‬‬ ‫בין הזדהות לאנאקטמנט – ד"ר אבי נוטקביץ‬ ‫ימי שני ‪ 25.06.2011‬ו ‪02.07.2012 -‬‬ ‫מילים נוגעות‪ :‬עבודה עם המטופל הקשה ‪ -‬נעמה קינן‬ ‫ימי שני ‪ 25.06.2012‬ויום חמישי ‪02.07.2012‬‬ ‫סדנאות חובה‬ ‫דילמות אתיות בהכשרת המטפלים ‪ -‬חברי וועדת אתיקה )שנה א'(‬ ‫יום שני ‪ 06.02.2012‬בין השעות ‪.15:00-20:00‬‬ ‫סדנת סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר אילן אמיר ומיקי תודר‪-‬גולדין‬ ‫יום שני ‪ 18.06.2012‬בין השעות ‪16.30-19.30‬‬ ‫פסיכותרפיה מהי? ‪ -‬ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬ ‫סדנת קיץ מרוכזת – חובה שנה א' ימים שני ושלישי ‪02-03.07.2012‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מערכת שעות ‪ -‬תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫סמסטר ב' – יום ב'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪19:00 - 20:30‬‬ ‫החשיבה של מלאני‬ ‫קליין‬ ‫מירב רוט‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫חנה איילון‬ ‫יעל מאיר טפרברג‬ ‫חגית צאן‬ ‫ג'רמי רוז‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫לשחק עם המציאות‬ ‫היבטים שונים על‬ ‫ההתפתחות הנפשית‬ ‫נוגה בדנס‬ ‫פסיכולוגיית העצמי‬ ‫הגותו של היינץ‬ ‫קוהוט‬ ‫תמר זיידמן‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫מיכל טפר‬ ‫יואל מילר‬ ‫יעל סגל‬ ‫דוד קיטרון‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫שנה ב' חובה‬ ‫הפנים השונות‬ ‫של המעשה הטיפולי‬ ‫מרגי קפלינסקי‬ ‫סמינר קליני*‬ ‫אהובה ברקן‬ ‫ד"ר מישל גרנק‬ ‫אסתי דינור‬ ‫נילי שור‬ ‫שנה א' חובה‬ ‫)חובה שנה א'(‬ ‫האזור הסכיזואידי‬ ‫באישיות‬ ‫וונדי וייס‬ ‫האם אנו ממשים את‬ ‫אותו הפיל‬ ‫חנה וקשטיין‬ ‫השימוש במטפל‬ ‫ד"ר יוסי טריאסט‬ ‫הטראומה הנפשית‬ ‫ד"ר דני לוי‬ ‫העברה והעברה נגדית‬ ‫ממי )מאיר( שלוש‬ ‫* כפוף לשינויים‬ ‫‪39‬‬ ‫מערכת שעות לימוד – תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫סמסטר ב ‪ -‬יום ה'‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות‬ ‫נפשית מולן‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫צביה אייזן‬ ‫* * * * * * *‬ ‫לוח אירועים סמסטר ב'‬ ‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬ ‫יום ב' ‪16:00-16:45 28/05/2012‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫יום ב' ‪04/06/2012‬‬ ‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג'‬ ‫יום ב' ‪16:30-19:30 11/06/2012‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪20:00 11/06/2012‬‬ ‫כנסים וימי עיון במהלך שנה"ל יפורסמו בהמשך‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מספר שיעורים בימי ה' ‪14 -‬‬ ‫מספר שיעורים בימי ב' ‪14-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫לימודים מתקדמים*‬ ‫‪.I‬‬ ‫מסלולי התמחות‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית )לימודי תעודה תלת שנתיים(‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים )לימודי תעודה תלת שנתיים(‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי )לימודי תעודה ארבע שנתיים(‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬ ‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬ ‫א‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫ב‪ .‬סדנאות‬ ‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫* ראה הקריטריונים לקבלה בהמשך‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫שכר הלימוד בעבור מסלולי ההתמחות לשנה"ל תשע"ב הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ג'‬ ‫שנה ה'‬ ‫שנה א'‬ ‫שנה ג'‬ ‫שנה ב'‬ ‫‪₪ 7,600‬‬ ‫‪₪ 9,600‬‬ ‫‪₪ 9,000‬‬ ‫‪₪ 6,000‬‬ ‫‪₪ 13,600‬‬ ‫‪₪ 13,200‬‬ ‫‪₪ 7,000‬‬ ‫התשלום הינו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו לפניי תחילת השנה‪ ,‬בהתאם למפורט‬ ‫במכתב התשלום שנשלח לתלמידים‪.‬‬ ‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬ ‫בקשה לקבלת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה המנומקת )בצירוף ‪ 3‬תלושי‬ ‫משכורת אחרונים( יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬ ‫מרכז‪ :‬ד"ר אילן אמיר‬ ‫‪ .1‬פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬ ‫)שנה א'(‬ ‫אב‬ ‫מסלול לימודי תעודה תלת שנתי )החל משנת הלימודים תשע"ב(‬ ‫ראש המסלול‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬ ‫מרכז המסלול‪ :‬ד"ר רוני באט‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬ ‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי‬ ‫תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של‬ ‫התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫המסלול מציע תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה אשר נועדה לאפשר‬ ‫הכרות מעמיקה עם התיאוריה והקליניקה של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית‬ ‫ההתייחסותית‪.‬‬ ‫התכנית קיימת חמש שנים ומהווה את אחד ממסלולי ההכשרה הבולטים כיום בתחום‪.‬‬ ‫בתכנית מלמדים מיטב המרצים והקלינאים בתחום בארץ‪ ,‬בשיתוף מרצים וקלינאים‬ ‫מהמסלול לפסיכואנליזה התייחסותית באוניברסיטת ניו יורק‪.‬‬ ‫לתלמידים שיחלו לימודיהם במסלול בשנת הלימודים תשע"ב ויעמדו במטלות‬ ‫הנדרשות‪ ,‬תוענק תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית*‪.‬‬ ‫הזרם ההתייחסותי מכיר בהשפעה ההדדית הבלתי נמנעת של שני השותפים‬ ‫במפגש הטיפולי‪ ,‬חוקר את המארג הנוצר בין החוויה התוך נפשית לבין החוויה‬ ‫האינטר סובייקטיבית בתוך התהליך ומאפשר הבנייה משותפת של משמעויות‬ ‫המתגלות בתהליכי העברה והעברה נגדית‪ .‬פרספקטיבה זו מאפשרת התבוננות‬ ‫חדשה על שחזורים וחוויות טראומתיות בחיי המטופל והשפעותיהן על התפתחותו‬ ‫הנפשית‪ .‬בשנים האחרונות תורם הזרם ההתייחסותי מושגים אשר מרחיבים ומשנים‬ ‫את הבנתנו הפסיכואנליטית והקלינית לגבי הקשר בין מודע ולא מודע באמצעות‬ ‫משמעותו המתהווה של הקשר הטיפולי‪.‬‬ ‫* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' ‪.44‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים ומסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי חמישי בין השעות ‪.17:00-20:30‬‬ ‫קורסים עיוניים‪:‬‬ ‫בכל סמסטר יינתן קורס תיאורטי ובנוסף סדנא מרוכזת שתועבר על ידי מורה בכיר‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫קבוצות ההדרכה הקלינית כוללות בין ‪ 4-6‬תלמידים‪ .‬הקבוצות קבועות בהרכבן לאורך‬ ‫השנים‪ .‬המדריך הקבוצתי נקבע מתוך מורי סגל התכנית ומתחלף אחת לשנה‪ .‬מטרת‬ ‫הקבוצות ללמוד את ביטוייה של הגישה ההתיחסותית בתהליכי הטיפול‬ ‫הפסיכותרפויטי ולאפשר הטמעת התיאוריה בפרקטיקה הקלינית‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫ד"ר חנה אולמן‪ ,‬טליה אפלבאום‪-‬פלד‪ ,‬ד"ר רוני באט‪ ,‬ד"ר שלמה ביינארט‪ ,‬פרופ'‬ ‫עמנואל ברמן‪ ,‬תמר ברנע‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬ד"ר אילן טרבס‪ ,‬אילנה לאור‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪,‬‬ ‫אירנה מלניק‪ ,‬ד"ר אבי נוטקביץ‪ ,‬ד"ר בעז שלגי‪.‬‬ ‫הדרישות לקבלת תעודה‪:‬‬ ‫בשלוש שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬ ‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים בגישה פסיכואנליטית‬ ‫התייחסותית לכל אורך תקופת הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים )לפחות שלושה במהלך שלוש שנות הלימוד( במסגרת‬ ‫הסמינרים הקליניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בסיום הלימודים‪ ,‬הגשת עבודה המכילה סיכום טיפול ודיון תיאורטי המבוסס‬ ‫על הגישה ההתייחסותית‪.‬‬ ‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות‬ ‫הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬ ‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית‬ ‫‪44‬‬ ‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫עקרונות הגישה ההתייחסותית והתפתחותה ‪ -‬ד"ר אבי נוטקביץ )סמ' א'(‬ ‫הקורס יעסוק במושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה של הגישה ההתיחסותית‪ .‬נדון‬ ‫במעבר שבין "פסיכולוגיה של אדם אחד" ל"פסיכולוגיה של שניים" באינטראקציה‬ ‫הטיפולית‪ ,‬בסוגיות של השפעה הדדית בין מטפל ומטופל‪ ,‬בהבדלים בין הדדיות‬ ‫וסימטריה‪ ,‬בסוגיות של חשיפה עצמית ושל השימוש בסובייקטיביות של‬ ‫המטפל‪ .‬במסגרת הקורס נקרא בכתביהם של סטיבן מיצ'ל‪ ,‬לואיס ארון‪ ,‬סמויאל גרסון‪,‬‬ ‫ג'ודי דייויס‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין ותיאורטיקנים אחרים‪.‬‬ ‫עקרונות הגישה ההתייחסותית – ד"ר רוני באט )סמ' ב'(‬ ‫בקורס זה נמשיך לעסוק במושגי היסוד של העמדה ההתיחסותית תוך מתן דגש לזרמים‬ ‫השונים שהשפיעו על גישה זו החל מהתיאוריות הפוסט‪-‬מודרניסטיות‪ ,‬פמיניזם ומגדר וכן‬ ‫מחקרים התפתחותיים בגיל הרך‪ .‬נבדוק כיצד גוף ידע שהתפתח בעשורים האחרונים‬ ‫השפיע באופן ישיר ועקיף על התיאוריה והטכניקה הטיפולית‪ .‬הקורס ינוע בין לימוד של‬ ‫התיאוריה לבין דוגמאות קליניות של משתתפי הקורס‪.‬‬ ‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬ ‫בחינה השוואתית של הטכניקה הטיפולית בפסיכואנליזה –‬ ‫טליה אפלבאום‪-‬פלד וד"ר שלמה ביינארט )סמ' א'(‬ ‫בקורס זה נבחן את השינויים שעברו מושגים מרכזיים בטכניקה הטיפולית כחלק מפירוק‬ ‫ובחינה מחודשת של משמעותם בתוך "פסיכולוגיה של שני אנשים"‪ .‬מושגים טכניים‬ ‫מרכזיים כמו ניטראליות‪ ,‬הימנעות‪ ,‬אנונימיות והכלה ייבחנו בדגש על השינויים שמושגים‬ ‫אלו עברו כתוצאה מהדיון ההתייחסותי‪ .‬הקורס יתבסס על עמדה השוואתית בין הגישה‬ ‫ההתיחסותית לגישות אנליטיות אחרות ביחס לטכניקה הטיפולית‪ ,‬השוואה‪ ,‬שמטרתה‬ ‫להבין ולחדד כיצד חשיבה תיאורטית שונה ביחס לטיפול באה לידי ביטוי במצבים קליניים‪.‬‬ ‫השפעה הדדית ‪, Impasse, Enactment‬ושנוי‪ -‬סוגיות קליניות ותיאורטיות‬ ‫בעבודתו של המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – אילנה לאור )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יעסוק בשאלות קליניות תיאורטיות המאפיינות באופן ייחודי את עבודת המטפל‬ ‫בגישה האינטרסובייקטיבית‪ .‬נתמקד באופן בו המעורבות הבלתי נמנעת של המטפל‬ ‫מתבטאת במהלך הטפול‪ .‬נבחן זאת לאורך ציר שנכנה אותו פעולת המטפל‪ .‬נדון‬ ‫בפעולתם של מטפלים כאשר נראה שהם עוסקים בעבודה פרשנית לכל דבר‪ .‬מושג נוסף‬ ‫שנעמיק בו הוא מושג ה ‪ enactment‬על היבטיו השונים‪ .‬מושג זה מביא לידי ביטוי את‬ ‫‪45‬‬ ‫האופן הבלתי מודע בו המטפל נכנס לתוך הטיפול כפונקציה של המפגש בין עולמו הפנימי‬ ‫עם עולמו של המטופל‪ .‬לא מדובר בהעברה והעברה נגדית אלא במצב בו המטפל‬ ‫והמטופל מפעילים זה את זה ומתוך התבוננות זו לקדם את הטיפול‪.‬‬ ‫מושג נוסף שנעסוק בו הוא ה ‪ ,impasse‬מצב בו שני שותפי התהליך הטיפולי אינם‬ ‫יכולים לקדמו בגלל מעורבותם הרבה‪ .‬נדון באופן בו הגישה האינטרסובייקטיבית‬ ‫מאפשרת לנו להשתמש במושג ה‪ impasse -‬כבסיס לשינוי‪ .‬נקרא ממאמרים של דוויס‪,‬‬ ‫ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬בנג'מין ואחרים‪.‬‬ ‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ד ‪2013/14‬‬ ‫טראומה ודיסוציאציה מנקודת מבט התייחסותית ‪ -‬ד"ר חנה אולמן )סמ' א'(‬ ‫הקורס ידון במושגים טראומה ודיסוציאציה החל בהקשרם ההיסטורי בתיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית )ג'אנה‪ ,‬פרויד ופרנצי( וכלה במקומם הייחודי והמרכזי בכתבים‬ ‫התייחסותיים ואינטרסוביקטיבים עכשוויים‪ .‬נדון בגישה ההתיחסותית למושגים אלו דרך‬ ‫קריאה בדיוויס‪ ,‬דיוויס ופראולי‪ ,‬חפץ‪ ,‬ברומברג ‪,‬סטרן‪ ,‬אורנז וסו גרנד‪ .‬נתבונן במקומה של‬ ‫המציאות החיצונית כפוגעת בתהליך ההתפתחותי ובאופן שבו היא נרקמת בחיי הנפש הן‬ ‫בהתפתחות פתולוגית והן בהתפתחות הנורמלית‪ ,‬ונבדוק את משמעותו של מושג‬ ‫הדיסוציאציה בשונה מהדחקה וממודל של קונפליקט‪ ,‬ונדון בהשלכות הקליניות של הבנות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫אובייקט או סובייקט? עמדת המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – ד"ר אילן טרבס‬ ‫)סמ' ב'(‬ ‫הקורס יציג את הגישה האינטרסובייקטיבית ותרומתה הייחודית לתיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית‪.‬‬ ‫בניגוד לגישות המדגישות את השאיפה לצמצמם נוכחותו של המטפל‪ ,‬גישה זו טוענת‬ ‫לא רק כנגד השאיפה לאיפוק ניטראלי אלא רואה בהשתתפות האקספרסיבית של‬ ‫המטפל מרכיב חשוב )ובלתי נמנע( של העמדה הטיפולית‪ .‬במרכז הקורס נדון בשאלות‪:‬‬ ‫האם נחוץ למטופל לדעת את הסובייקטיביות של המטפל? כיצד המטופל חווה ומפרש‬ ‫את נוכחות המטפל? וכיצד משפיעה מעורבותו של המטפל על ההתערבויות שלו בשעה‬ ‫הטיפולית?‬ ‫הקורס יתבסס על מפגשים‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬של קריאת מאמרים )מיטשל‪ .‬ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬דיוייס‪,‬‬ ‫גנט‪ ,‬בנג'מין‪ (...‬ושל הצגת חומר קליני ע"י המשתתפים‪.‬‬ ‫סדנאות מרוכזות בתום הסמסטרים ורשימת המדריכים בסמינרים‬ ‫הקליניים יפורסמו בהמשך‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ .2‬מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫אב‬ ‫)שנה א'‪ ,‬שנה ג'‪ ,‬שנה ה'(‬ ‫מסלול לימודי תעודה תלת שנתי‬ ‫ראש המסלול‪ :‬אלינה שלקס‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬ ‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫המסלול מצבים מנטאליים ראשוניים )ממ"ר( הוקם בשנת ‪ 2007‬בעזרת ועדת היגוי‬ ‫שכללה את משה לנדאו‪ ,‬נעמה קינן ואלינה שלקס‪ .‬מאז הקמתו משמש המסלול‬ ‫מרחב ללמידה‪ ,‬חשיבה והתפתחות מקצועית הן עבור סגל המורים והן עבור תלמידיו‪.‬‬ ‫עד כה למדו במסלול שני מחזורי תלמידים‪ ,‬הממשיכים ללמוד בשנת ‪,2011-2012‬‬ ‫את לימודי השנה החמישית או השלישית במסלול‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪ :‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬אבנר ברגשטיין‪ ,‬עידית‬ ‫ברק מלמד‪ ,‬חיותה גורביץ'‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬עירית המאירי ולדרסקי‪,‬‬ ‫אורנה וסרמן‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬ ‫רות סגל‪ ,‬נחמה פבר בן פזי‪ ,‬תמי פולק‪ ,‬פרופ' ביאטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה‬ ‫שלקס‪ ,‬אלונה תימור‪.‬‬ ‫מבנה התכנית‪ :‬תכנית לימודים תלת שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬המאפשרת הכרות‬ ‫מעמיקה עם התיאוריה והקליניקה של מצבים מנטאליים ראשוניים‪ ,‬המאפיינים אזורים‬ ‫נפשיים של תחילת החיים ומצבים פסיכופתולוגיים קשים‪ .‬הלימודים מורכבים מקורסים‬ ‫עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:15‬‬ ‫קורסים עיוניים‪ :‬בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬קורסים עיוניים‪ ,‬ס"ה ‪ 12‬קורסים לאורך‬ ‫הלימודים‪ .‬בכל אחד מהם יושם דגש על שילוב בין ההבנות התיאורטיות לבין העבודה‬ ‫הקלינית‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים‪ :‬יתקיימו קבוצות הדרכה בנות ‪ 4-6‬משתתפים‪ .‬הרכב קבוצות ההדרכה‬ ‫יהיה קבוע לאורך כל שנות הלימוד‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת לשנה‪ ,‬כך שבמהלך התכנית‬ ‫לכל קבוצה יהיו שלשה מדריכים‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫הדרישות לקבלת תעודה ‪ -‬לתלמידים המתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ב‬ ‫‪:2011/2012‬‬ ‫בשלוש שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬ ‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים של מטופלים לכל אורך תקופת‬ ‫הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים )לפחות שלושה במהלך שלוש שנות הלימוד( במסגרת‬ ‫הסמינרים הקליניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגשת עבודת גמר המכילה סיכום‪-‬טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על הנלמד‬ ‫במסלול‪.‬‬ ‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות ‪ 75%‬של‬ ‫שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬ ‫לימודים מתקדמים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית – מצבים מנטאליים ראשוניים‬ ‫פעילות מדעית‪ :‬מספר פעמים בשנה‪ ,‬במקום ההדרכה הקבוצתית‪ ,‬יתקיים מפגש של‬ ‫כלל התלמידים עם צוות ההוראה‪/‬הדרכה‪ ,‬מעין קהילייה לומדת‪ ,‬בו יוצג חומר קליני‬ ‫שידון על ידי אנשים שונים מתוך הקהילייה או תינתן הרצאה על ידי אחד המשתתפים‬ ‫או מרצה אורח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מושקע מאמץ רב לארגן סדנאות וימי עיון עם אנשי מקצוע‬ ‫מובילים בתחום מהארץ ומחו"ל‪.‬‬ ‫לימודי המשך לבוגרי המסלול‪ :‬במסגרת המסלול מתקיימים קורסי המשך לבוגרי‬ ‫המסלול‪ ,‬על פי מידת העניין והתשוקה ללמידה של הבוגרים‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים עבור המחזור שיתחיל את לימודיו בשנה"ל ‪:2011/2012‬‬ ‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫ביון – משה לנדאו )סמ' א'(‬ ‫בקורס זה התלמידים יבססו את הרקע התיאורטי‪ ,‬עליו מושתתת ההתייחסות‬ ‫הפסיכואנליטית למצבים מנטאליים ראשוניים‪ ,‬כפי שפותח על ידי ביון‪ .‬העבודה בקורס‬ ‫תדגיש מושגים מרכזיים הרלוונטיים לנושא‪ :‬מיכל‪ -‬מוכל‪ ,‬התפתחות החשיבה‪,‬‬ ‫החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ ,‬התפתחות טרום לידה‪ ,‬מחשבות ללא חושב‬ ‫וטרנספורמציות‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫התפתחות נפשית מוקדמת – טסה צדוק )סמ' א'(‬ ‫בקורס זה תהיה הכרות עם תיאוריות שונות על התפתחות נפשית בראשית החיים‪,‬‬ ‫כולל בשלב פרה‪-‬נטלי‪ .‬תיאורטיקנים רלוונטיים‪ :‬פיונטלי‪ ,‬מאנצ'יה‪ ,‬מאילו‪ ,‬אנזיה‪ ,‬ביבי‬ ‫ולחמן‪ ,‬דניאל שטרן‪.‬‬ ‫מהגוף למילה ובחזרה – אלינה שלקס )סמ' ב'(‬ ‫בקורס זה יושם דגש על מצבים נפשיים בהם הגוף מדבר במקום בו נעדרת‬ ‫מנטליזציה‪ .‬בין התיאורטיקנים שרלוונטיים‪ :‬ביק‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬גדיני‪ ,‬אנזיה‪ ,‬מקדוגל‪ ,‬מיטרני‪,‬‬ ‫פררי‪ ,‬ויליאמס‪ ,‬מרטי ודה‪-‬מ'וזן‪ ,‬רוזנפלד ופלסמן‪.‬‬ ‫הגרעין האוטיסטי באישיות – נחמה פבר בן פזי )סמ' ב'(‬ ‫מצבים המאובחנים כאוטיזם פותחים לנו חלון חשוב להבנת מרכיבי יסוד בגרעין‬ ‫האוטיסטי באישיות‪ .‬חושים‪ ,‬אינטגרציה‪ ,‬תפיסת זמן‪ ,‬תפיסת האחר‪ ,‬הגנתיות והרס יהיו‬ ‫החומרים בהם נעסוק מתוך קריאה בתיאורטיקנים כביק‪ ,‬מלצר‪ ,‬טסטין‪ ,‬אלוורז‪,‬‬ ‫גרוטשטיין‪ ,‬האג‪ ,‬אוגדן ומיטרני‪.‬‬ ‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬ ‫מרחב נפשי או העדרו – רות סגל )סמ' א'(‬ ‫בקורס זה תועמק ההבנה של המושג מרחב נפשי שהיווצרותו הכרחית בהתפתחות‬ ‫נפשית נורמלית ואילו במצבים בהם נעדר מרחב נפשי יבלטו העדר היכולת‬ ‫לסימבוליזציה‪ ,‬העדר יכולת הכלה וויסות רגשי‪ ,‬העדר יכולת התבוננות על העצמי ועל‬ ‫הזולת‪ .‬בין התיאורטיקנים הרלוונטיים‪ :‬רזניק‪ ,‬ביק‪ ,‬אוגדן‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬בריטון‪ ,‬גדיני‪,‬‬ ‫לקור‪ ,‬בלינט‪ ,‬גרוטשטיין‪ ,‬מלצר‪.‬‬ ‫סימבוליזציה ומנטליזציה – יואל מילר )סמ' א'(‬ ‫הקורס יתמקד בהבנת ההתפתחות של סימבוליזציה ומנטאליזציה ושל תהליכים‬ ‫נפשיים המונעים התפתחות זו במצבים מנטאליים ראשוניים‪ .‬בין התיאורטיקנים‬ ‫הרלוונטיים לנושא‪ :‬קליין‪ ,‬סגל‪ ,‬מיטרני‪ ,‬בריטון‪ ,‬פונגי‪ ,‬גרין‪ ,‬ספירו‪ ,‬בוטלה ובוטלה‪.‬‬ ‫אבדון ואובדן במצבי נפש ראשוניים – יהושע דורבן )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יעסוק במצבי אבדון‪ ,‬אובדן ויגון ובמופעיהם השונים והחמקמקים בכל שכבות‬ ‫הנפש‪ .‬נסקור את ביטוייהם הגלויים יותר כמצבי אבל בצד סמויים יותר‪ -‬כמצבי אבדון‬ ‫ואובדן ראשוניים בהם לא תמיד ברור מי המתאבל ועל מה הוא אבל‪ ,‬ובכל זאת קיימת‬ ‫‪49‬‬ ‫נוכחות אין‪ ,‬מוות ושיתוק פנימי במלוא עוצמתה‪.‬‬ ‫לתופעת "יגון ללא‪-‬שם" זו תפקיד מכריע בקשת שלמה של הפרעות נפשיות‪ .‬נשתמש‬ ‫בתובנות של מגוון תיאורטיקנים‪ -‬החל במחקריהם החלוציים של פרויד וקליין‪ ,‬דרך‬ ‫ביון‪ ,‬טסטין‪ ,‬אנזייה‪ ,‬גרין‪ ,‬אברהם וטורוק‪ ,‬דה מאסי ועוד‪.‬‬ ‫מוות בנפש‪ :‬איזורי חיים ללא חיוניות ‪ -‬עירית המאירי ולדרסקי )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יעקוב אחר מצבים של מוות בנפש‪ ,‬תוך ניסיון להבחין בין התרחשויות ברמת‬ ‫החוויה וברמת המבנה הנפשי‪ .‬ננסה לאתר סוגים שונים של דינמיקה ואטיולוגיה‬ ‫מאחורי תחושות זמניות או מתמידות מסוג ריקנות‪ ,‬שיממון‪ ,‬ניתוק‪ ,‬חוסר משמעות‬ ‫וחוסר תוחלת‪ .‬בין השאר‪ ,‬נעסוק בטקסטים של פרויד‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬אוגדן‪ ,‬אייגן‪,‬‬ ‫מקדוגל‪ ,‬גרין‪ ,‬קווינודוז‪ ,‬מלצר‪ ,‬טסטין ואלברז‪ .‬הקורס ילווה בדיון קליני בדוגמאות‬ ‫שיביאו המשתתפים‪ ,‬ובהתבוננות ביצירות ספרות של חורחה סמפרון‪ ,‬פרימו לוי‪,‬‬ ‫אהרן אפלפלד‪ ,‬סביון ליברכט‪ ,‬נאוה סמל ואחרים‪.‬‬ ‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ד ‪2013/14‬‬ ‫הגרעין הסכיזואידי באישיות – רות סגל )סמ' א'(‬ ‫הקורס יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬ ‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬ ‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬ ‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬ ‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנרי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬ ‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬ ‫האישיות – ד"ר אילן אמיר )סמ' א'(‬ ‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬ ‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬ ‫הפסיכוטיים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬ ‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלאני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬ ‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬ ‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביוולנטית‬ ‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬ ‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬ ‫מפגשים אלה‪.‬‬ ‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬ ‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬ ‫‪50‬‬ ‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬ ‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬ ‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטיים‬ ‫גלויים וסמויים‪.‬‬ ‫מצבים רגרסיביים בטיפול – ד"ר עפרה אשל )סמ' ב'(‬ ‫בקורס זה ייסקרו הרעיונות התיאורטיים והקליניים לגבי הרגרסיה הטיפולית‪ ,‬אשר‬ ‫התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית‪ :‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬ובהמשך – מרגרט ליטל‪,‬‬ ‫מסוד חאן‪ ,‬ובולאס‪ .‬הדגש הוא שבמטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם‬ ‫המוקדמים‪ ,‬צריך שיתרחש בטיפול מצב רגרסיה‪ ,‬כי רק היא נותנת הזדמנות חדשה‬ ‫לתיקון היסטוריית‪ -‬העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו‪.‬‬ ‫טראומה נפשית מוקדמת ודיסוציאציה – חיותה גורביץ' )סמ' ב'(‬ ‫בשלב התלות המוחלטת התהוותו של העצמי והתפתחותו תוך כדי טראומה נפשית‬ ‫מצטברת כרוכים בגיבושו של העצמי מתוך ובתוך מצבים דיסוציאטיביים‪ ,‬ולא סביב‬ ‫קונפליקט והדחקה‪ .‬טראומה נפשית הינה קטיעה בהמשכיות וברציפות של קיומו של‬ ‫העצמי‪ .‬היעדר סביבה טובה דיה הגורמת לקטיעה זו‪ ,‬ובו זמנית מנותקת מהאימפקט‬ ‫שלה על נפש הילד‪ ,‬מעוררת אצל הילד תגובות הישרדות אוטומטיות של פרגמנטציה‬ ‫ודיסוציאציה‪ .‬הדיסוציאציה הינה מושג הכורך התרחשות סינכרונית בינאישית ותוך‬ ‫אישית המגולמת בהיעדר חיצוני ופנימי‪ ,‬אשר הנכחתו בטיפול הינה חיונית לכל שינוי‬ ‫נפשי משמעותי‪.‬‬ ‫להנחה זו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו‪ ,‬וכן על הקליניקה‬ ‫הטיפולית‪ .‬בקורס ידונו מבחר מאמרים הרלוונטיים לסוגיות אלו‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים המתקיימים לאורך שלש שנות הלימוד במסלול בהנחיית‬ ‫חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה שלקס‪,‬‬ ‫אלונה תימור‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫לימודי המשך של המסלול‪:‬‬ ‫תכנית הלימודים עבור המחזור שהחל את לימודיו בשנה"ל ‪:2009/2010‬‬ ‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫במסגרת לימודי ההמשך במסלול ילמדו תלמידי השנה השלישית שני קורסים‬ ‫תיאורטיים בכל סמסטר וישתתפו בסמינר קליני שנתי‪.‬‬ ‫‪ – To dream the Patient‬פרופ' ביאטריס פריאל ומשה לנדאו )סמ' א'(‬ ‫עבודותיו של ביון מאפשרות לנו להתבונן בתהליכי החלימה בערות ובשינה ומצביעות‬ ‫על האפשרות והחשיבות של המטפל לעסוק בתהליכים אלו‪ .‬בקורס נקרא בצורה‬ ‫מעמיקה את עבודותיהם של אוגדן וגרוטשטיין בנושאים אלו‪ ,‬וכן נרחיב על הקשר בין‬ ‫פסיכופתולוגיה וכשלון החלימה‪ .‬כמו כן נעסוק בדרכי הפעולה השונות של החלום‪,‬‬ ‫כולל הקשר בין חלימה‪ ,‬נרטיביות ויצירתיות‪.‬‬ ‫הטכניקה הטיפולית במצבים מנטאליים ראשוניים – סמינר אינטגרטיבי –‬ ‫חנה וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬אלינה שלקס )סמ' א'(‬ ‫קורס זה אמור לאפשר דיון מעמיק ואינטגרטיבי בהבנות התיאורטיות והקליניות‬ ‫שהצטברו ביתר הסמינרים על השינויים המתבקשים בטכניקה הטיפולית במצבים‬ ‫מנטאליים ראשוניים‪ .‬אומנם הקשר בין התיאוריה לקליניקה קיים בכל סמינר שמועבר‬ ‫בתכנית‪ ,‬מטרת קורס זה היא להתמקד בהיבטים הייחודיים בטכניקה הטיפולית‬ ‫במצבים אלה‪.‬‬ ‫הגרעין הסכיזואידי באישיות – רות סגל )סמ' ב'(‬ ‫הקורס יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬ ‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬ ‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬ ‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬ ‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנריי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫דיבור והקשבה באזור פסיכוטי – אורנה וסרמן )סמ' ב'(‬ ‫הדגש בקורס הוא על הבנת החוויה הסובייקטיבית באזורים פסיכוטיים‪,‬‬ ‫הקאונטרטרנספרנס המתעורר במקומות אלה‪ ,‬ומחשבות על אופן הדיבור הטיפולי‬ ‫הנגזר מכך‪ .‬כמו כן ננסה לחשוב על משמעויות לגבי טרנספרנס‪ ,‬המרחב הטיפולי‪,‬‬ ‫והתמקמות המטפל‪ .‬מבין התיאורטיקנים שנקרא‪ :‬פרויד‪ ,‬פרנצי‪ ,‬ג'יובאצ'יני‪,‬‬ ‫קרון‪ ,‬אוגדן‪ ,‬סירלס‪ .‬בנוסף נקרא דיווחים מנקודת מבט של מטופל‪.‬‬ ‫סמינרים קליניים שנתיים‬ ‫רשימת המדריכים תפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫שנה ה' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫תכנית הלימודים עבור המחזור שהחל את לימודיו בשנה"ל ‪:2007/2008‬‬ ‫במסגרת לימודי ההמשך במסלול ילמדו תלמידי השנה החמישית שני קורסים‬ ‫תיאורטיים בכל סמסטר‪.‬‬ ‫פרברסיות – מצבי נפש קפואים – יואל מילר )סמ' א'(‬ ‫הקורס יתמקד בהכרה של הקליניקה ובהבנת הדינמיקה הנפשית של מצבי פרברסיה‬ ‫שונים‪ .‬בדינמיקה זו בולט הקיפאון באופי יחסי האובייקט וביכולת המנטליזציה‪.‬‬ ‫בין היתר יתמקד הקורס בכתביהם של שסגה‪-‬סמירגל‪ ,‬סטולר‪ ,‬מלצר‪ ,‬מקדוגל‪ ,‬מסעוד‬ ‫חאן‪ ,‬קרנברג‪ ,‬סוקרידס‪ ,‬ארלו‪ ,‬שפר‪ ,‬גנט‪ ,‬דה‪-‬מאסי‪.‬‬ ‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬ ‫האישיות – ד"ר אילן אמיר )סמ' א'(‬ ‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬ ‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬ ‫הפסיכוטיים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬ ‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬ ‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬ ‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬ ‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביוולנטית‬ ‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬ ‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬ ‫מפגשים אלה‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬ ‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬ ‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬ ‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬ ‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטיים‬ ‫גלויים וסמויים‪.‬‬ ‫החלום – עידית ברק מלמד )סמ' ב'(‬ ‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬ ‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪ .‬נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬ ‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬ ‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬ ‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬ ‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬ ‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪ ,‬בין השאר‪ :‬החלום‬ ‫כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים; החלום כמיכל; החלום‬ ‫כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה צרפתית – ד"ר מישל גרנק )סמ' ב'(‬ ‫בקורס‪ ,‬נעבוד על כמה מאמרים קלאסיים המייצגים את החשיבה הפסיכואנליטית‬ ‫הצרפתית ואת המייחד אותה‪ :‬זו פסיכואנליזה הנשענת על ידע מעמיק את פרויד‪ ,‬על‬ ‫מושג הדחף‪ ,‬פסיכואנליזה המשלבת בין גישה סטרוקטורליסטית לבין תולדות הפרט‪,‬‬ ‫על אהבת הכתיבה והתייחסות לספרות‪.‬‬ ‫נקרא ביחד קטעים של מאמרים אם לא מאמרים שלמים‪ ,‬של גרין‪ ,‬גרנק‪ ,‬וידרמן‪,‬‬ ‫שסגה‪-‬סמירז'ל‪ ,‬פונטאליס‪ ,‬וידלושה‪ ,‬ונתקדם בהתאם לדיונים שיהיו בינינו‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ .3‬פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )שנה א'‪ ,‬שנה ג'(‬ ‫מסלול לימודי תעודה ארבע שנתי‬ ‫ראש המסלול‪ :‬אלדד אידן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪10 ,‬‬ ‫שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו לרופאים )‪ (MD‬ולמטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬ ‫הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית‬ ‫הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים ייחודית ומקיפה בת ארבע שנים‪ ,‬הפותחת שעריה למחזור חמישי‪.‬‬ ‫מטרתה לאפשר ללומדים בה לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי‬ ‫מיסודו של היינץ קוהוט ושל נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה‪ .‬התוכנית תסייע‬ ‫לתלמידים לגבש עמדה טיפולית המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של‬ ‫העצמי‪ ,‬תוך דיאלוג עם גישות פסיכואנליטיות אחרות‪.‬‬ ‫התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של‬ ‫העצמי‪.‬‬ ‫צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי‬ ‫הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת‬ ‫היום‪-‬יום של החיים‪.‬‬ ‫למסיימי הלימודים במסלול תוענק תעודה בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי*‪.‬‬ ‫מבנה תכנית הלימודים‪:‬‬ ‫הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים וסמינרים קליניים ויתקיימו בימי חמישי בין‬ ‫השעות ‪ .16:00-19:30‬הסמינר הקליני החודשי יתקיים בין ‪ .20:00-22:00‬מפגשי‬ ‫ההדרכה השבועיים ייקבעו בתיאום עם המדריכים‪.‬‬ ‫קורסים עיוניים‪:‬‬ ‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬קורסים עיוניים‪ ,‬סה''כ ‪ 16‬קורסים להשלמת הלימודים‪ .‬בכל‬ ‫אחד מהם יושם דגש על השילוב בין הבנות תיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬ ‫* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' ‪.56‬‬ ‫‪55‬‬ ‫סמינרים קליניים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סמינר קליני חודשי‪:‬‬ ‫לכלל התלמידים‪ ,‬בהשתתפות צוות המורים והמדריכים‪ ,‬ובהנחייתם של שני מרכזים‪.‬‬ ‫הסמינר יתקיים אחת לחודש‪ ,‬סה"כ ‪ 7‬מפגשים בשנה"ל‪ .‬בכל מפגש ישמש מקרה קליני‬ ‫של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הדרכות קליניות שבועיות‪:‬‬ ‫בקבוצות של כ‪ 3-‬משתתפים‪ ,‬בהנחיית מדריך‪/‬ה מצוות התכנית‪ .‬בהדרכות יביאו‬ ‫התלמידים את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון ולהתייעצות ‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת‬ ‫לשנה‪ .‬ההדרכות יתקיימו במהלך הסמסטרים וכן בחופשת הסמסטר בחורף וכחודש‬ ‫בחופשת הקיץ‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬ ‫אלדד אידן‪ ,‬ד"ר ארז בנאי‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬רונית גינתון‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬אסתי דינור‪,‬‬ ‫שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬דפנה הומינר‪ ,‬נורית הס‪ ,‬צילי זוננס‪ ,‬תמר זיידמן‪ ,‬מיכל חזן‪,‬‬ ‫אמינה טייבר‪ ,‬עפרה כהן‪-‬פריד‪ ,‬ד"ר גבי מן‪ ,‬מיקי פטרן‪ ,‬ענת פרי פיאמנטה‪ ,‬קלאודיה‬ ‫קוגן‪ ,‬רענן קולקה‪ ,‬רחל קלע‪ ,‬ד"ר אלי קריצ'מן‪ ,‬רינת רב‪-‬הון‪ ,‬ד"ר הנרי שור‪.‬‬ ‫הדרישות לקבלת תעודה ‪ -‬לתלמידים המתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ב‬ ‫‪:2011/2012‬‬ ‫בארבע שנות הלימוד‪ ,‬בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת‪:‬‬ ‫‪ .1‬החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים מונחים על ידי פסיכולוגיית העצמי‬ ‫לכל אורך תקופת הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצגת מקרים טיפוליים בסמינרים הקליניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגשת עבודת גמר המכילה סיכום‪-‬טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על גישת‬ ‫הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי‪.‬‬ ‫ הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות ‪ 75%‬של‬ ‫שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה בסיום הלימודים‪:‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬ ‫‪56‬‬ ‫שנה א' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫על הסובייקטיביות והעצמיות – היסודות ההיסטוריים והפילוסופיים של‬ ‫פסיכולוגיית העצמי – רענן קולקה )סמ' א'(‬ ‫מטרת הקורס הינה להניח בפני התלמידים את המסד האידיאי של הופעת‬ ‫פסיכולוגיית העצמי על במת הרעיונות של הפסיכואנליזה‪ .‬הקורס יבחן את ההקשרים‬ ‫ההיסטוריוסופיים מחוץ לפסיכואנליזה ובתוכה אשר היוו את המצע להופעת פרדיגמת‬ ‫העצמי של היינץ קוהוט‪.‬‬ ‫הקורס יעסוק בסוגיות הפסיכואנליטיות בהשקתן לשאלות עקרוניות של הקיום הנפשי‪,‬‬ ‫ויבקש להניח את יסודות הלמידה של מכלול התכנית הארבע‪-‬שנתית‪ .‬הקורס יושתת‬ ‫על הוראת המנחה ועל קריאה מודרכת של פסיפס מדגים של ספרות מקצועית‬ ‫מתאימה‪.‬‬ ‫לצד הנגיעה בנושאי יסוד עקרוניים‪ ,‬יפגיש הקורס את התלמידים עם היכרות סכמטית‬ ‫של מכלול עבודתו של קוהוט ונקודות ציון באבולוציה של הפרדיגמה הקוהוטיאנית;‬ ‫וזאת באמצעות עבודות מדגימות של דרך חשיבתו לאורך השנים‪ ,‬ולאו דווקא דרך‬ ‫המאמרים המכריעים של הקורפוס הקוהוטיאני‪ ,‬עבודות שיוצגו במסגרת כל מרכיבי‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫רציפות ושבר בהגותם של פרויד וקוהוט – פסיכואנליזה סופית ואינסופית בת‬ ‫ימינו – ד"ר הנרי שור )סמ' א'(‬ ‫הקורס יבחן את התפתחות הגותו של פרויד ביחס לפיתוח פסיכולוגית העצמי על ידי‬ ‫קוהוט‪ ,‬ובמהופך – את התפתחות התיאוריה של קוהוט כשהיא מושמת בהקשרה של‬ ‫התיאוריה הפרוידיאנית הקלסית‪ .‬נבחן היבטים ביוגרפים של השניים ובהתאמה‪ ,‬את‬ ‫"נקודות המפגש" שלהם ואת "תחומי ההבדל" ביניהם‪.‬‬ ‫נלמד תחומים נבחרים בהגותו של פרויד‪ ,‬את מגבלותיהם האינהרנטיות וכיצד באופן‬ ‫מסוים הם הצריכו פיתוח נוסף‪ ,‬מה שקוהוט ניסה להיענות לו ו"להגישו"‪.‬‬ ‫נדון בטבע השינוי האינהרנטי במעבר הזמן‪ ,‬המעבר מתיאוריה אחת לאחרת ובטבע‬ ‫השינוי המשתמע ממנו ונתפס על ידינו היום‪ .‬מה הרווח‪ ,‬מה אבד ומה "תחומי‬ ‫ההבדל"? כיצד נשמרת ההמשכיות? האם יש לכך חשיבות ואם כן – מדוע וכיצד?‬ ‫כיצד ממשיגים את אי‪-‬ההמשכיות וכיצד היא נחווית על ידינו? מהו טבעו של "היסט‬ ‫פרדיגמאטי" ומהו טבעו של "שינוי אבולוציוני"?‬ ‫הקורס הוא תיאורטי ביסודו‪ ,‬אך הכוונה היא שהמשתתפים יביאו חומר קליני רלוונטי‬ ‫לסוגיות שיידונו‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫העברת זולתעצמי – תגלית של העברה – רינת רב הון )סמ' ב'(‬ ‫נקודת המוצא של הקורס הנה‪ ,‬שמטפל הנוטל על עצמו את המחויבות לכינונה של‬ ‫עצמיותו של המטופל באמצעות העברת זולתעצמי‪ ,‬נחווה ע"י המטופל כחלק חיוני‬ ‫מעצמיותו הוא‪ ,‬כלומר כנציגות החיצונית של עצמיותו‪.‬‬ ‫הקורס עוסק תחילה בצרכי העצמי הדו קוטבי‪ ,‬כפי שהתגלה ע"י קוהוט‪ ,‬צרכי הניראות‬ ‫וצרכי האידיאליזציה ואופן ביטויים בהעברת זולתעצמי‪ .‬התהליך ההתפתחותי בטיפול‬ ‫מבוסס על התנעתם של צרכי העצמי‪ ,‬אשר נבלמו בעקבות כשלי העבר‪ ,‬וביטויים‬ ‫בטיפול באמצעות העברת זולתעצמי‪.‬‬ ‫יידונו ההשלכות התיאורטיות והקליניות שיש להבנות אלו‪ :‬המטפל איננו עוד "המסך‬ ‫החלק" עליו משליך המטופל את עולמו הפנימי באמצעות ההעברה‪ ,‬שאינה נתפסת‬ ‫כנתון קבוע המושלך החוצה‪ .‬המינוח העברת זולתעצמי מניח שלאופן בו יזהה‪ ,‬יבין‪,‬‬ ‫יקבל וישתתף המטפל בהעברת הזולתעצמי‪ ,‬תהיה השפעה מכרעת על מהותה של‬ ‫ההעברה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא נתן להפריד בין ההעברה לבין הזולתעצמי כלפיו‬ ‫מופנית ההעברה ומכאן המושג העברת זולתעצמי‪.‬‬ ‫הקורס עוסק בהבנת התהליכים הטיפוליים הנלווים להעברת זולתעצמי וביניהם‪:‬‬ ‫*החרדה מרה‪-‬טראומטיזציה‪ :‬התנעתה של העברת זולתעצמי מביאה עמה הן את‬ ‫התקווה העכשווית להמשך התפתחות והן את החרדה מפגיעה חוזרת‪ ,‬כלומר האימה‬ ‫מחזרתיות‪ .‬בשעת כשל אמפתי‪ ,‬תתעורר החרדה מפגיעה חוזרת ויחד עמה יעלו‬ ‫הביטויים של חרדה זו‪ :‬זעם‪ ,‬הסתגרות‪ ,‬ציניות וכו'‪ .‬הדגש הנו על כך שמדובר‬ ‫בתגובה לכשל‪ ,‬ובצורך הנלווה של הכרה בכך‪.‬‬ ‫*כדי לאפשר את פרישתה של העברת זולתעצמי במלוא עוצמתה‪ ,‬על המטפל לפגוש‬ ‫את ביטויים של צרכי העצמי בנוכחות מהווה‪ .‬חומרי הקריאה של הקורס כוללים את‬ ‫ממשיכיו של קוהוט ואת הבנתם הנוגעת לאופייה של נוכחות טיפולית ייחודית זו‪.‬‬ ‫חומרי הקריאה של הקורס כוללים גם מספר מאמרים קליניים הממחישים את‬ ‫מרכזיות העברת זולתעצמי‪.‬‬ ‫אמפתיה ברוחו של קוהוט – תיאוריה והמחשתה – ד"ר ארז בנאי )סמ' ב'(‬ ‫מושג האמפתיה הינו מושג יסודי המגדיר את השדה הפסיכולוגי על פי קוהוט‪ ,‬ועליו‬ ‫נשענים נושאי ההעברה והריפוי כפי שהציבם היינץ קוהוט במשנתו הסדורה‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נקרא את מאמרי היסוד של קוהוט בנושא האמפתיה ונעקוב אחרי‬ ‫התפתחות חשיבתו לגבי נושא מרכזי זה בגישת פסיכולוגית העצמי‪.‬‬ ‫כמו כן נדון בהגדרת המושג על פי התיאוריות הפסיכואנליטיות הקלאסיות ואלה‬ ‫שהתפתחו בעקבות פסיכולוגית העצמי‪ .‬ככל שהבנת המושג והשלכותיו על שאר‬ ‫מרכיבי התיאוריה ייעשו ברורים יותר כך נוכל לדון ולפתח את קשרי הגומלין בין‬ ‫אמפתיה לבין מושגים קריטיים נוספים כמו אכפתיות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬היענות‪ ,‬חמלה ופירוש‪.‬‬ ‫לא קל להיות אמפתי‪ ,‬אפילו קשה‪ ,‬מורכב ומסובך‪ .‬במהלך הקורס נשתמש בדוגמאות‬ ‫‪58‬‬ ‫קליניות מגוונות ובקטעי ספרות ושירה כדי להמחיש ולהדגים את מורכבות‬ ‫ההתייחסות האמפתית‪ ,‬מגבלותיה וקשריה עם עולם הרגשות‪ .‬כאמור‪ ,‬נעמוד על‬ ‫ההתפתחויות בתפיסת האמפתיה של קוהוט ונעמיק את הבנת המושג על ידי קריאה‬ ‫בדבריהם של תיאורטיקנים כמו באש וגולדברג‪ ,‬שהיו מתלמידיו הראשונים של קוהוט‬ ‫ופיתחו את התיאוריה של פסיכולוגית העצמי לכיוונים משיקים נוספים‪.‬‬ ‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬ ‫העצמי והלא מודע‪ :‬מושגים סותרים או הוויה כפולת פנים – תמר זיידמן )סמ' א'(‬ ‫הקורס יתמקד ‪ -‬דרך בחינת שני מושגי היסוד "הלא מודע" ו"העצמי" ‪ -‬בחקירת‬ ‫הזיקה בין האדם והמצע שממנו הוא מתפתח‪" .‬האדם האשם"‪ ,‬שראשיתו רקמה‬ ‫ביולוגית דחפית‪ ,‬מוטל לסביבה אנושית שאליה הוא אמור להסתגל מתוך קונפליקט‬ ‫מתמיד‪ .‬לעומתו‪" ,‬האדם הטרגי"‪ ,‬שמקורותיו פוטנציאלים של גרעיני עצמיות החותרים‬ ‫אל מימוש‪ ,‬תלוי תלות מוחלטת בהתאמתה האמפתית של הסביבה האנושית אליו‪.‬‬ ‫הקורס יפרוש את ממד הידיעה בפסיכואנליזה ‪ -‬התביעה מאדם לראות באומץ את‬ ‫האמת המוצפנת מתחת לפיצול האופקי על מנת לדעת את עצמו‪.‬‬ ‫לעומת ממד החוויה ‪ -‬זכותו של אדם להיראות על ידי זולתעצמי כדי לגדול להיות‬ ‫עצמו ללא שברים של פיצול אנכי‪ ,‬והזכות להפוך להיות הוא מצע גידול לאחרים‪.‬‬ ‫גלגולו של מושג בפסיכואנליזה – על "הנרקיסיזם החדש" של היינץ קוהוט –‬ ‫ענת פרי‪-‬פיאמנטה )סמ' א'(‬ ‫את השראתו למושג 'הנרקיסיזם החדש' שואב היינץ קוהוט ממאמרו המונומנטאלי של‬ ‫פרויד 'אודות הנרקיסיזם'‪ ,‬משנת ‪ ,1914‬ובליבתו הוא נטוע‪ .‬בקריאתו של מאמר זה‬ ‫נפתח את הסמינר‪ .‬בהמשך‪ ,‬נעקוב אחר גלגוליו של המושג בכתביהם של מספר‬ ‫תיאורטיקנים ונתמקד במהפכה הפרדיגמטית שמחולל קוהוט בחשיבה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ ,‬בהעזתו לנסח מחדש מושג יסוד זה‪.‬‬ ‫נסקור את השינויים בחשיבה הפסיכואנליטית‪ ,‬בעקבות השינוי שיצק קוהוט בתפיסת‬ ‫הנרקיסיזם ‪ -‬מן ההיבט הטופוגרפי‪ ,‬האקונומי‪ ,‬הסטרוקטוראלי והקוראטיבי‪ :‬נבחן יחד‬ ‫את המהלך שעושה קוהוט‪ ,‬מהגדרת הנרקיסיזם כשלב התפתחותי על ציר התפתחות‬ ‫הדחף המיני‪ ,‬לעבר הבנת הנרקיסיזם כקו התפתחות בפני עצמו‪ ,‬וכתווך‪ ,‬בתוכו‬ ‫מתרחשת ההוויה הנפשית‪ .‬נדון בשינוי תפיסת האנרגיה הנפשית‪ ,‬מתפיסה ביולוגית‬ ‫ פיזיולוגית במהותה ‪ -‬להבנת הצורך הנפשי כעניין פסיכולוגי‪ -‬רוחני מובהק‪ .‬נעסוק‬‫בתנועת הפסיכואנליזה מתפיסת הפסיכה כאפרט מנטאלי‪ -‬מכאני‪ ,‬לתפיסת נפש‬ ‫מטפיזית בעיקרה‪ ,‬שבה לעצמי ולעצמיות ‪ -‬מרכזיות מכרעת בהבנת החוויה‬ ‫האנושית‪ ,‬זו הקשורה בטבורה לשאלה הנרקיסיסטית‪ .‬נבחן את המעבר מתיאוריה‬ ‫טיפולית של טכניקה‪ ,‬לתיאוריה של נוכחות טיפולית‪ ,‬ונתחקה אחר משמעותה של‬ ‫‪59‬‬ ‫עמדה טיפולית זו‪ ,‬והתופעות ההעברתיות הנלוות אליה‪ .‬נקנח בהגדרה של‬ ‫פסיכואנליזה תלוית מבט‪ ,‬המפציעה מן החיבור בינה לבין מטפיזיקה קוואנטית‪ ,‬כפי‬ ‫שמציעים ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬ובייחוד‪ ,‬רענן קולקה‪.‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬ויניקוט וקוהוט‪ :‬המצע הרוחני של הנפש – ההוויה ומה‬ ‫שמעבר לה – מיקי פטרן )סמ' ב'(‬ ‫ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש‪ :‬האין סופי‬ ‫באדם‪ ,‬שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו‪ .‬נלמד את ההגות‬ ‫הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי" בחשיבה של קוהוט‪,‬‬ ‫שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה‪ ,‬לגעת במוחלט‪ ,‬באמת החיבור שפתוחה‬ ‫לאדם מעבר להפצעתו כנפרד‪.‬‬ ‫אצל שני ההוגים‪ ,‬שמחוללים טרנספורמאציה בתוך הפסיכואנליזה‪ ,‬מודגשת השעיית‬ ‫גבולות‪ ,‬שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות ‪ -‬וכך את כנון‬ ‫הוויית העצמי מתוך אי שניות אל תוך חוויה של שלמות‪ .‬היכן שהיה בפסיכואנליזה‬ ‫הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר‪ ,‬מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות‬ ‫אינטואיטיבית‪ ,‬פתוחה‪ ,‬נענית‪ ,‬מתחברת ומאפשרת התהוות של עצמיות‪.‬‬ ‫נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט ‪ ,‬נלבן סוגיות התפתחותיות‬ ‫וטיפוליות‪ :‬מקום היצירתיות‪ ,‬התוקפנות‪ ,‬התרבות ומקום האמונה‪ .‬נראה את התרומה‬ ‫הייחודית של כל אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬ונחשוב על האיכויות של המטפל‬ ‫האנליטי שצומח מתוך הגותם‪.‬‬ ‫היות זולתעצמי – חקר מרחב הנוכחות של המטפל – מיכל חזן )סמ' ב'(‬ ‫היינץ קוהוט הגדיר מחדש את שדה הטיפול הפסיכואנליטי באמצעות המושג‬ ‫אמפתיה‪ ,‬ביכולת האחד )המטפל( לתצפית אותה כינה "אינטרוספקציה מושאלת"‬ ‫לפנימיותו של אחר‪ .‬מעמדה זו נגזר יחס שיש בו סגולות ריפוי‪ ,‬אותו המשיג קוהוט‬ ‫כיחס עצמי‪-‬זולתעצמי ]‪. [self-selfobject‬‬ ‫המעבר ממודל תיאורטי לפיו יעדו של המטפל היא תובנה של המטופל לזה שבמרכזו‬ ‫איכויות יחס המאפשר תהליכי התהוות של דבר מה חסר )בניה ושיקום העצמי(‪,‬‬ ‫מעצב מחדש את נוכחות המטפל ואת ההתרחשות בתוכה‪.‬‬ ‫התרחשות בנפשו של המטפל המהווה זולתעצמי למטופל היא יעד לחקירה בקורס‬ ‫ותוגדר כך‪ :‬המטפל קשוב ובהגדרתו של קוהוט מצוי במשוקעות ]‪ [immersion‬בעולמו‬ ‫הפנימי של המטופל‪ .‬הוא יוצר תנאים שבהם תותנע ההעברה ומניח לעצמו להיות‬ ‫מופעל בצורה מבוקרת‪ ,‬בשעה שממלא פונקציה נפשית חסרה בעולמו של המטופל‪.‬‬ ‫נושאי הקורס‪:‬‬ ‫‪ .1‬התפתחות מושגים פסיכואנליטיים הנוגעים לסוג ההקשבה ולנוכחות זו כגון‪ :‬קשב‬ ‫‪60‬‬ ‫צף‪ ,‬טרנספורמציה באגו ובעצמי של המטפל‪ ,‬התמסרות אימהית ראשונית ] ‪[Primary‬‬ ‫‪ ,maternal preoccupation‬תהליכי חלימה ]‪ [reverie‬של המטפל את המטופל ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬דיון בסוגיות תיאורטיות טכניות כמו מידת ההיענות ומידת התסכול האופטימלי‬ ‫הנחוצים לריפוי והשלכותיהן על נוכחות המטפל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפרעות נרקיסיסטיות )מבנה הגנתי‪ ,‬פיצול אנכי(‪ ,‬השפעתן על תהליכים‬ ‫טרנספורמטיביים אצל המטפל‪.‬‬ ‫‪ .4‬מצבי העצמי של המטפל והאופנים שבהם המטופל קולט ומהווה זולתעצמי עבורו‪.‬‬ ‫חומר הקריאה יעסוק באופנים שבהם המשתתפים משקפים זה את עולמו של זה‪.‬‬ ‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ג ‪2013/14‬‬ ‫התהוות העצמיות והתפתחותה – דפנה הומינר וקלאודיה קוגן )סמ' א'(‬ ‫הקורס מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא מובן ומנוסח בתיאוריה‬ ‫הקוהוטיאנית‪ ,‬ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות כישות א‪-‬מבנית‪:‬‬ ‫העצמי כתוצר מבני המתפתח ליניארית וכרונולוגית‬ ‫בחקירת ההיבט המבני של העצמי‪ ,‬נתבסס על הסכימה ההתפתחותית שניסח היינץ‬ ‫קוהוט‪ ,‬המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים‪ :‬עצמי‬ ‫וירטואלי ‪ -‬עצמי גרעיני ‪ -‬עצמי מגובש ‪ -‬נרקיסיזם קוסמי )עצמיות קוסמית(‪.‬‬ ‫סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו ליניארית וכרונולוגית ומתחוללת דרך היענותו של‬ ‫הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪" ,‬העצמי‬ ‫הקוהסיבי" הוא תוצר מבני ליניארי‪ ,‬המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה‬ ‫דיה שקדמה להיווצרותו‪.‬‬ ‫העצמיות כתוצר א‪-‬מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב‬ ‫כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל‪ ,‬קוהוט הניח‪ ,‬בתחילת התהליך‬ ‫ההתפתחותי ובסופו‪ ,‬שתי פאזות ייחודיות‪" :‬העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות‬ ‫הקוסמית"‪.‬‬ ‫אזורים אלה הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת ‪,‬גלומה ואינסופית‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש יסוד להניח שתיאוריה זו ראתה את קיומו של העצמי גם באופנים לא‬ ‫מבניים‪.‬‬ ‫נדון בשני היבטים אלה של העצמי‪ ,‬המבני והא‪ -‬מבני‪ ,‬דרך קריאה בכתבי קוהוט‬ ‫וספרות פסיכואנליטית מגוונת‪ ,‬חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות‪.‬‬ ‫הטיפול בילדים מגישת פסיכולוגיית העצמי – אריה גרין ואלדד אידן )סמ' א'(‬ ‫מראשית ימיה של הפסיכואנליזה שאף פרויד כי תגליותיו לגבי ההתפתחות הנפשית‬ ‫המוקדמת ושורשי הפסיכופתולוגיה‪ ,‬שאליהן הגיע דרך שחזורים מתוך האנליזות של‬ ‫מטופלים מבוגרים‪ ,‬יזכו לתימוכין מתצפית ישירה בילדים‪ .‬הפוביה של האנס הקטן‬ ‫‪61‬‬ ‫והטיפול בו היוו מענה ראשון למשאלה זו‪.‬‬ ‫אנה פרויד ומלאני קליין התבססו על ממצאיו ותורתו של פרויד כשהניחו את היסודות‬ ‫לאנליזה של ילדים ופיתחו את ההתאמות הטכניות הנדרשות לכך‪ .‬הן ראו במשחק‬ ‫כלי מקביל לזה שמלאו האסוציאציות החופשיות של המבוגר‪ ,‬אמצעי ביטוי סמלי‬ ‫לעולמו הפנימי של הילד‪ .‬ההתרחשויות בהעברה ניצבו במוקד החשיבה והעשייה‬ ‫בתחום זה‪ .‬עבודותיהן החלוציות שימשו מתווים מרכזיים ובמודיפיקציות קלות הנחו‬ ‫אנליטיקאים של ילדים עד המחצית השנייה של המאה העשרים‪ .‬עבודתו של ויניקוט‬ ‫בלטה בייחודיותה ובדגשים ששמה על חשיבות הסביבה המגדלת ועל המשחק‬ ‫כמרחב החוויה הסובייקטיבית של הילד‪.‬‬ ‫עם גילוי העברות הזולתעצמי חולל קוהוט מהפך תיאורטי בתפיסה הפסיכואנליטית‬ ‫של הנפש‪ ,‬התפתחותה ומניעיה‪.‬‬ ‫שינויים אלה הצריכו התאמות ושינויים מקבילים בגישה לטיפול בילדים‪ .‬הקורס יוקדש‬ ‫לקריאה של עבודות תיאורטיות הנדרשות לחידושים ולשינויים אלה ולדיון בהן‪ ,‬וכן‬ ‫לדוגמאות קליניות מגוונות שימחישו את המפנה הרדיקלי שהתחולל בפסיכואנליזה‬ ‫של הילד‪.‬‬ ‫האם פסיכולוגיית העצמי פוגשת תוקפנות? – ד"ר גבי מן )סמ' ב'(‬ ‫יש הטוענים כי פסיכולוגית העצמי מתעלמת מתופעת התוקפנות‪ .‬הקורס מציע‬ ‫קריאה משותפת של טקסטים העוסקים בסוגית התוקפנות על פי החשיבה של‬ ‫פסיכולוגית העצמי ותיאוריות קרובות לה‪ .‬קריאה זו תהווה בסיס לדיון בדוגמאות‬ ‫הקליניות של המשתתפים‪.‬‬ ‫מיקוד מיוחד יינתן לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫כיצד לפגוש תוקפנות? כיצד ניתן למוסס אותה? האם ניתן לשנות את הסתכלותנו על‬ ‫התוקפנות ממקום שרואה אותה כתוצר של גורמים מולדים לעמדה שעושה מקום‬ ‫לסבל הגלום בה? מה מקום המטפל ? מה הוא מקומן של חמלה ומחילה?‬ ‫ההנחה היסודית שתנחה אותנו היא שתוקפנות היא מצב תלוי קונטקסט‪ ,‬לפיכך אופן‬ ‫ההתייחסות של המטפל ולקיחת אחריות על ידיו‪ ,‬הינם מפתח להתמרתה‪.‬‬ ‫כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? – עפרה כהן פריד )סמ' ב'(‬ ‫פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם‪ ,‬גיבורו הכאוב של מודל הדחף‬ ‫הפרוידיאני‪ ,‬אל האדם הטרגי‪ ,‬זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור‪ ,‬החי בשסע‬ ‫קיומי‪ .‬זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע‪,‬‬ ‫ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי‪ ,‬אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי‬ ‫העצמי‪ ,‬דרך החיפוש אחר וההיענות אל‪ ,‬מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי‬ ‫זולתעצמי‪.‬‬ ‫שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות‪ ,‬באזורי‬ ‫החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו‪ ,‬המכיל את תמצית שאיפותיו והאידיאלים‬ ‫‪62‬‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו‪.‬‬ ‫הקורס יתייחס וירחיב את ההתבוננות על הנחות אלו ועל הנושאים הבאים‪ :‬תפקידה‬ ‫של האמפתיה בתהליך הריפוי והמעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים‬ ‫המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי; התייחסות לסוגיית‬ ‫ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; מעשה הפרוש על פי פסיכולוגיית‬ ‫העצמי‪:‬‬ ‫*המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים‪ :‬א‪.‬‬ ‫הבנה ב‪ .‬הסבר‪.‬‬ ‫התייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים‪.‬‬ ‫*מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי‪.‬‬ ‫שנה ד' – שנה"ל תשע"ד ‪2014/15‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט – ליאורה גודר )סמ' א'(‬ ‫הקורס עוסק בתווך בין תיאוריות אנליטיות‪ ,‬שנתפסות כמייצגות קצוות בלתי‬ ‫מתפשרים בשדה האנליטי – לאקאן מצד אחד‪ ,‬וויניקוט וקוהוט מצד שני‪ ,‬באמצעות‬ ‫שלוש הבחנות שלקוחות מעולם הפילוסופיה‪ ,‬הספרות והאמנות‪ :‬ריאליזם‪-‬‬ ‫רומנטיציזם‪ ,‬אוביקטיביות‪-‬סובייקטיביות‪ ,‬מציאה‪-‬המצאה‪.‬‬ ‫לאקאן מייצג את הריאליזם האוונגרדי שרואה בחשיפת הממשי הבלתי אפשרי את‬ ‫מקור הערך והמשמעות‪ ,‬בעוד וויניקוט וקוהוט מייצגים את הרומנטיציזם הטרנסנדנטי‬ ‫שרואה במימוש העצמי הקריאטיבי את מקור הערך והמשמעות‪ .‬מאחר שהריאליזם‬ ‫האוונגרדי והרומנטיציזם הטרנסנדנטי מייצגים שניהם זרמים דה‪-‬קונסטרוקטיביים‪,‬‬ ‫הניגוד הבלתי מתפשר לכאורה ביניהם עובר בעצמו דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬ובהתאמה גם‬ ‫הניגוד בין לאקאן לבין וויניקוט וקוהוט‪ ,‬מה שמאפשר להעמיד את התיאוריות שלהם‬ ‫לא רק זו למול זו‪ ,‬אלא גם זו לצד זו ואפילו זו בתוך זו‪ ,‬כך שזרימת הקומוניקציה‬ ‫ביניהן היא החשובה‪.‬‬ ‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי –‬ ‫אסתי דינור ושלומית הבר‪-‬מושיוב )סמ' א'(‬ ‫היינץ קוהוט חולל מהפכה בפסיכואנליזה‪ .‬הוא ידע שהותיר שדות רבים בלתי חרושים‬ ‫ובלתי זרועים וייעד משימה זו לדורות הבאים אחריו‪ .‬הוא האמין שהדבר שהוא צריך‬ ‫להנחיל לממשיכיו‪ ,‬הינה הרוח האמיצה והחומלת בה חיפש להעמיק ולהבין את רוח‬ ‫האדם‪ .‬הקורס יפגיש אותנו עם ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬אשר ניסו להעמיק ולהבהיר את‬ ‫מושגיו‪ ,‬את האופן בו הם נבדלים מן המושגים המוכרים בפסיכואנליזה‪ ,‬והאופן בו‬ ‫ניתנים ליישום בפרקטיקה הפסיכואנליטית‪ .‬נתמקד במספר מושגים‪ ,‬נתבונן‬ ‫‪63‬‬ ‫בהשתנות שלהם לאורך השנים וננסה להדגים את הרלוונטיות שלהם לעבודתנו‪ .‬בין‬ ‫היתר נעמיק באבחנה בין תסכול אופטימלי לבין הענות אופטימלית או מאפשרת‪,‬‬ ‫משמעות הפירוש בתהליך האנליטי‪ ,‬הרטט בין אמפטיה לבין אותנטיות‪ ,‬נשאל על‬ ‫קיומם של צרכי עצמי נוספים‪ ,‬מעבר לאלה אליהם היפנה קוהוט את תשומת הלב‪ ,‬ועל‬ ‫אופנויות נוכחות המטפל כזולתעצמי‪ .‬נחשוב על הזכריות והנקביות של העבודה‬ ‫הטיפולית‪ ,‬על המבניות והעל‪-‬מבני שלה‪ ,‬ועל הרלוונטיות של הללו לסוגי נוכחות‬ ‫טיפולית‪.‬‬ ‫"פסיכולוגיות" העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה – מיכל חזן ואלדד אידן‬ ‫)מרכזים( )סמ' ב'(‬ ‫חידושיו של קוהוט כוננו את פסיכולוגיית העצמי כמערכת פסיכואנליטית תיאורטית‬ ‫וקלינית מגובשת שגרעיניות העצמי בבסיסה‪ .‬בשנים הבאות ועד ימינו חלו בשדה‬ ‫התפתחויות מגוונות היונקות מהתשתית הקוהוטיאנית‪ ,‬משכללות ומרחיבות אותה‪,‬‬ ‫עומדות על הזיקות בינה לבין תחומים סמוכים של טיפול והגות ואף חורגות ממנה‪.‬‬ ‫התיאוריה מאפשרת למטפלים שונים עם גרעין עצמיותם ונגזרותיה למצוא בה בית‬ ‫לעצמם וליצור בתוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המגדירים עצמם כיום כפסיכולוגים של העצמי אינם‬ ‫מייצגים גישה מונוליטית ומהווים פסיפס עשיר של חשיבה‪ ,‬יצירה‪ ,‬יישום ועשייה‪.‬‬ ‫מטרת הקורס היא לפרוש את הגיוון והמורכבות הללו באמצעות שורה של מפגשים‬ ‫עם קלינאים המוזמנים לשיעורים כדי להציג את עבודתם הנסמכת על עיקרי‬ ‫פסיכולוגיית העצמי או חלקים ממנה‪ ,‬ומיושמת על ידיהם לתחומי העיסוק הספציפיים‬ ‫שלהם תוך מודיפיקציות ותוספות ייחודיים‪ .‬יובאו דוגמאות קליניות מתחומים של‬ ‫טיפול בהפרעות קשות‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬בהורים‪ ,‬בהפרעות אכילה ועוד‪ .‬לתלמידים‬ ‫יתאפשרו חשיפה לכל אלה והפגשה ישירה של מה שרכשו במהלך שנות לימודיהם‬ ‫בתוכנית עם גישותיהם ועשייתם של האורחים השונים‪.‬‬ ‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי – קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית – רענן‬ ‫קולקה )סמ' ב'(‬ ‫ב‪ ,1977-‬כאשר הציב קוהוט את פסיכולוגיית העצמי במלוא היקפה בספרו ‪The‬‬ ‫‪ , Restoration of the Self‬הוא השווה את מפעלו המלא לדרמה הגדולה של המאה‬ ‫העשרים בפיזיקה‪ :‬כמו פיזיקת הקוונטים לפיזיקה הקלסית המיוסדת על העמדות‬ ‫הניוטוניאניות‪ ,‬כך‪ ,‬הציע קוהוט‪ ,‬היא פסיכולוגיית העצמי לפסיכואנליזה הקלסית‬ ‫המיוסדת על המורשת הפרוידיאנית‪.‬‬ ‫אף כי הצהרה זו מצאה את ביטויה הראשון בהערת שוליים )שם ע' ‪ ,(31‬נראה היה כי‬ ‫קוהוט מציב פרוגרמה נועזת במיוחד למקומה של פסיכולוגיית העצמי בתולדות הרעיון‬ ‫הפסיכואנליטי‪.‬‬ ‫זמן קצר לפני מותו‪ ,‬שקד היינץ קוהוט על כתיבת מאמרו האחרון לכבוד יובל‬ ‫‪64‬‬ ‫החמישים לחברה ולמכון הפסיכואנליטיים של שיקגו‪ ,‬אותו כבר לא זכה להציג‪ ,‬והוא‬ ‫הוקרא באירוע על ידי בנו‪ ,‬תומס א‪ .‬קוהוט‪ .‬במאמר‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1982-‬בכותרת ‪:‬‬ ‫‪ Introspection, Empathy, and the Semicircle of Mental Health‬מעיד קוהוט‬ ‫על עצמו כי למרות שאת עמדתה הבסיסית של פיזיקת הקוונטים קבל באופן טבעי‬ ‫וכדבר מובן מאליו‪ ,‬הרי שמורכבויות היישום העדינות שלה היו ונותרו מעבר לתפיסתו‪.‬‬ ‫דומה אפוא שאת מלאכת התמרתה של ההעזה הראשונית לדיאלוג אינטרדיסציפלינרי‬ ‫מעמיק ומושכל בין פסיכולוגיית העצמי לפיזיקת הקוונטים הותיר קוהוט לדור הבא של‬ ‫חוקרי פסיכולוגיית העצמי בשדה המעשה הטיפולי‪.‬‬ ‫ברוח זו‪ ,‬יחתור הקורס להיכרות ולמיפוי ראשוניים של מקבילות אפשריות בין פיזיקת‬ ‫הקוונטים ופסיכולוגיית העצמי; ישרטט את ציוני הדרך הבודדים של הניסיונות שנעשו‬ ‫עד כה‪ ,‬בעולם ובישראל‪ ,‬ליישום נקודות ההשקה בין שני השדות הדיסציפלינריים;‬ ‫ויציב יסודות שיטתיים ראשונים להפריה רחבת היקף בין התובנות הפילוסופיות‬ ‫הנגזרות מפיזיקת הקוונטים לבין תמונה חדשנית של פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬ ‫שנה ג' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ג' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬ ‫‪.2009/10‬‬ ‫במסגרת שנה זו יתקיימו הקורסים הבאים‪:‬‬ ‫‪2011/12‬‬ ‫‪16:00-17:30‬‬ ‫‪18:00-19:30‬‬ ‫‪20:00-22:00‬‬ ‫סמסטר‬ ‫א'‬ ‫התהוות העצמיות‬ ‫והתפתחותה‬ ‫הטיפול בילדים מפרספקטיבה‬ ‫של פסיכולוגיית העצמי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫דפנה הומינר‪ ,‬קלאודיה קוגן‬ ‫אלדד אידן‪ ,‬אריה גרין‬ ‫פעם בחודש‬ ‫התוקפנות בראי‬ ‫פסיכולוגיית העצמי‬ ‫כיצד מרפאת‬ ‫פסיכולוגיית העצמי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫ד"ר גבי מן‬ ‫עפרה כהן‪-‬פריד‬ ‫פעם בחודש‬ ‫סמסטר‬ ‫ב'‬ ‫‪65‬‬ ‫שנה ד' – שנה"ל תשע"ג ‪2012/13‬‬ ‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט – ליאורה גודר‬ ‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי – אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬‬ ‫מושיוב‬ ‫פסיכולוגיית העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה – מיכל חזן‪ ,‬אלדד אידן‬ ‫)מרכזים(‬ ‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי‪ :‬קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית – רענן‬ ‫קולקה‬ ‫‪66‬‬ ‫‪ .4‬פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬ ‫א ב ג ד‬ ‫מסלול דו שנתי‬ ‫מ"מ ראש המסלול‪ :‬אנקה דיטרוי‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 5 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬ ‫הלימודים יתקיימו בימי ה'‪ ,‬בין השעות ‪.17:30-20:45‬‬ ‫שנה ב' – שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫טיפול קבוצתי ‪ -‬התנסות חווייתית – אנקה דיטרוי )שנתי(‬ ‫המשתתפים ייטלו חלק בקבוצה טיפולית‪ .‬מטרת הקבוצה הינה להתנסות כמשתתף‪,‬‬ ‫לגלות את התובנות הנובעות מהשתתפות בקבוצה ולבחון את האפשרויות להרחבת‬ ‫המודעות המתגלה בתוך היחסים בקבוצה‪.‬‬ ‫קומוניקציה ואי קומוניקציה בטיפול הקבוצתי – ד"ר גילה עפר )סמ' א'(‬ ‫במטריצה של הטיפול הקבוצתי אנו עדים לצורות שונות של קומוניקציה‪ .‬עולמו הפנימי‬ ‫של כל אחד מחברי הקבוצה וביטויים בעולם הבינאישי באים לידי ביטוי באופנויות‬ ‫תקשורת שונות החל מסימפטומים וחלומות‪ ,‬דרך שתיקות‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬תנועתיות‪,‬‬ ‫טון וקצב‪ ,‬ודרכי דיבור שונות‪ .‬השיתוף בעולם הפנימי יכול להיות חסום משום חרדות‬ ‫חברתיות‪ ,‬בושה ואשמה אשר יוצרות ערפול‪ ,‬או משאירות אותו בתחום הסוד‪ .‬גם‬ ‫למטפל הקבוצתי דרכי קומוניקציה שונות בין פירוש לאי פירוש‪ ,‬בין שיתוף לשאלות‪.‬‬ ‫בשיעור נעסוק בנושא של דרכי קומוניקציה תוך התייחסויות לגישות עיוניות שונות‬ ‫ונעסוק בכתביהם של‪ :‬וויניקוט‪ ,‬אייגן‪ ,‬סימינגטון‪ ,‬פוקס‪ ,‬ביון‪ ,‬שלפוברסקי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫סוגיות בטיפול קבוצתי – שילוב מתודות ואינדיקציות לטיפול קבוצתי –‬ ‫ד"ר גיא אור‪ ,‬ברכה הדר‪ ,‬ד"ר רובי פרידמן )סמ' ב'(‬ ‫השליש הראשון של הקורס יעסוק בפסיכודרמה והתפתחות העצמי בקבוצה דרך‬ ‫התייחסות לתהליכים קבוצתיים "מבעד המשקפיים" של תיאוריות העצמי והתיאוריה‬ ‫של ויניקוט על יחסי אובייקט‪ .‬היכרות עם כלים בסיסיים מטכניקת הפסיכודרמה‬ ‫תעשה תוך דגש על התיאוריה שעומדת מאחורי השימוש בהם‪.‬‬ ‫השליש השני של הקורס יעסוק בשילוב הטיפול הקבוצתי עם אנליזה ביואנרגטית‬ ‫ממקום של חיבור החוויה הנפשית לחוויה הגופנית‪ .‬החומר התיאורטי הרלוונטי‬ ‫יתייחס לאופן שבו תהליכים בטיפול קבוצתי משפיעים‪ ,‬מתבטאים ומעצימים חיבור‬ ‫חוויתי זה ומאפשרים להעלותו למודעות‪.‬‬ ‫החלק האחרון של הקורס ידון בשאלות של הקמת קבוצות והחזקתן‪ ,‬התאמת יחידים‬ ‫לטיפול קבוצתי והכנתם‪ .‬הדיון יעסוק בשאלת מערכת אינדיקציות לטיפול בכלל‬ ‫ולטיפול קבוצתי בפרט‪ ,‬תוך בחינת הגדרה מחודשת של קטגוריות פתולוגיה במונחים‬ ‫של "הפרעות יחסים"; קטגוריות אלה פותחו להשלמת האבחנות הקיימות ומיעודות‬ ‫לעזור הן להפניית הפונה לסוג הטיפול האופטימלי והן להתאמת הטיפול למטופל‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫שכר הלימוד בעבור הקורסים לשנה"ל תשע"ב הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬ ‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬ ‫ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות )סדנא(‬ ‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה )סדנא(‬ ‫‪₪ 3,000‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 1,750‬‬ ‫‪₪ 2,000‬‬ ‫‪₪ 2,000‬‬ ‫‪₪ 2,000‬‬ ‫‪₪ 800‬‬ ‫‪₪ 650‬‬ ‫את התשלום יש להסדיר לפניי תחילת הקורס‪ ,‬בהתאם למפורט במכתב התשלום‬ ‫שנשלח לתלמידים‪.‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שלושה‬ ‫שבועות מפתיחת הקורס‪ ,‬יוכל לקבל החזר של ‪ 50%‬משכ"ל‪.‬‬ ‫למורים ומדריכים בתכנית לפסיכותרפיה יישקל מתן הנחה של עד ‪ 50%‬משכ"ל‪ ,‬מותנה‬ ‫במספר התלמידים בקורס‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לקורס‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ .II‬קורסי המשך והעשרה‬ ‫מרכזת‪ :‬אלינה שלקס‬ ‫א‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬ ‫‪ .1‬הקריאה בכתבי פרויד‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬ד"ר ערן רולניק‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬ ‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫זהו קורס קריאה מתקדם בכתבי זיגמונד פרויד‪.‬‬ ‫ביקור חוזר אצל פרויד הוא חיוני לא רק עבור המתעניין בהתפתחות החשיבה‬ ‫האנליטית ובודאי שלא רק עבור מי שרואים עצמם "פסיכואנליטיקאים פרוידיאנים"‪ ,‬כי‬ ‫אם עבור מטפלים המעוניינים להרהר באופן שבו התהוותה והתפתחה זהותם‬ ‫העצמית המקצועית כמטפלים אנליטיים באוריינטציה מסוימת‪ .‬הקריאה בפרויד‬ ‫מאפשרת הכרות עמוקה ומפתיעה עם ה"אובייקט האנליטי" הסמוי שלנו ועם האופן‬ ‫שאנו "משתמשים" בו בקליניקה‪ .‬היא מפגישה את הקלינאי עם המיתוסים המכוננים‬ ‫של זהותו כמטפל ועם ההזדהויות הלא מודעות העומדות בייסוד העדפותיו‬ ‫התיאורטיות‪.‬‬ ‫נלמד לקרוא בטקסט הפרוידיאני ב"תשומת לב מרחפת באחידות"‪ ,‬כלומר באופן‬ ‫הדומה לצורת ההקשבה שפרויד אימץ בהקשיבו למטופליו‪ .‬מדי פעם נשהה את‬ ‫הקריאה האנליטית "האיזוטרית" ‪ --‬זו המבקשת להבין את התפתחות מחשבתו של‬ ‫פרויד ואת הופעתו של לקסיקון המושגים האנליטי מתוך עצמם ‪ --‬לצורך התוודעות‬ ‫להקשרים תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וביוגרפיים הנוכחים‪ ,‬במפורש או במובלע‪ ,‬בטקסטים‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי כפול‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.16:30-20:00‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ .2‬חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬ ‫אבגד‬ ‫‪ -‬ידידה טורקניץ‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬ ‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬ ‫רגעים קולנועיים רבים זכורים לנו בזכות הדרמה העזה המתחוללת בנקודות המפגש‬ ‫והפרידה בין הדמויות על המסך‪ .‬בשפה פסיכואנליטית ניתן לראות רגעים אלו‬ ‫)ואחרים( כרגעים של חיבור ונפרדות‪ .‬בקורס נחקור‪ ,‬באמצעות מושגים‬ ‫פסיכואנליטיים‪ ,‬את נקודות החיבור והנפרדות שבין הדמות לבין עולמה הפנימי‬ ‫ועברה‪ ,‬בינה לבין אחרים‪ ,‬ובינה לבינינו כצופים‪ .‬במקביל נתבונן בחיבור ובנפרדות בין‬ ‫הפסיכואנליזה והקולנוע כשתי דיסציפלינות צעירות‪ ,‬יחסית‪ .‬במפגשים נצפה בקטעים‬ ‫מסרטים ונתבונן בכל סרט מכמה נקודות מבט‪ .‬מטרתנו תהיה להעמיק‪ ,‬להתעכב על‬ ‫פרטים קטנים‪ ,‬לעצור ולהבין יחד את נקודות המפגש המיוחדות שבין האמצעים‬ ‫הקולנועיים )למשל תאורה‪ ,‬צילום‪ ,‬עריכה‪ ,‬פס‪-‬קול‪ ,‬ליהוק( למושגים הפסיכואנליטיים‬ ‫שנעסוק בהם )בין היתר‪ ,‬סובייקט ואובייקט‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬אמפטיה‪,‬‬ ‫הזדהות‪ ,‬זמן‪ ,‬אובדן וטראומה(‪ .‬נשתמש באסוציאציות‪ ,‬תוך איסופן וגיבושן לכלל‬ ‫מחשבה על המושגים המשתקפים בסרט‪ .‬נקרא חומר תיאורטי הקשור למושגים ונדון‪,‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בחומר קליני רלוונטי מפרספקטיבה קולנועית‪ .‬זאת במטרה לחקור את יחסי‬ ‫הגומלין בין התחומים באופן יצירתי‪ ,‬הדדי ומפרה‪.‬‬ ‫נצפה ונדון בסרטים מתוך הרשימה הבאה‪:‬‬ ‫ורטיגו )אלפרד היצ'קוק‪(1958 ,‬‬ ‫השיחה )פרנסיס פורד קופולה‪(1974 ,‬‬ ‫חיים של אחרים )פלוריאן הנקל פון דונרסמרק‪(2006 ,‬‬ ‫ז'אן דילמן )שנטל אקרמן‪(1975 ,‬‬ ‫אורות הכרך )צ'רלי צ'פלין‪(1931 ,‬‬ ‫המשתתפים יתבקשו לצפות בסרטים לפני תחילת הסמינר או במהלכו מחוץ לשעות‬ ‫הקורס‪.‬‬ ‫בפתיחת הקורס תינתן רשימת קריאה מומלצת‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ .3‬תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬ ‫אבג‬ ‫מרכזות‪ :‬מיכל חזן‪ ,‬אהובה ברקן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬ ‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי והגישה ההתייחסותית מכירות בהשפעתם המכרעת של היחסים‬ ‫עם זולת על התפתחות העצמי‪ ,‬אך הן מדגישות היבטים שונים של נוכחות הזולת‬ ‫ואופנות היחס עימו‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי מדגישה את ההזדמנות החדשה להתפתחות העצמי של המטופל‬ ‫ולשיקומו באמצעות יכולת המטפל להיות באופנות הקשבה ותגובה יצירתית‪ ,‬מטעם‬ ‫פנימיותו הנבנית של המטופל‪ .‬עמדת יסוד זו מבוססת על יכולת טרנספורמטיבית של‬ ‫המטפל המתרחשת תוך אותה התכוונות לראות את העולם מעיני המטופל‪.‬‬ ‫הסובייקטיביות שלו תשמש למטרה זו‪.‬‬ ‫הגישה ההתייחסותית‪ ,‬מדגישה את הצורך לחבור לזולת אחר כאחר ואת הצורך‬ ‫בהכרה הדדית ובשיתוף כחיוניים להתפתחות העצמי‪ .‬על פי גישה זו ‪ ,‬המטפל נוכח‬ ‫לא רק כאובייקט הנענה לצרכי המטופל‪ ,‬אלא כסובייקט חווה המשפיע על המתרחש‬ ‫ונתון להשפעותיו של המטופל‪ .‬שדה ההתרחשות הטיפולית הוא יצירה של שניהם‬ ‫ומשמש להתנסויות המטופל עם עצמו ועם אחרים ‪.‬‬ ‫האם הבדלים אלו מצביעים על שוני מהותי בתפיסת נפש האדם? או שמא מדובר‬ ‫במימדים שונים של התנסות בתוך מרקם של יחסים הנחוצים להתפתחות העצמי?‬ ‫שאלות אלו וההשלכות על הקשר מטפל‪-‬מטופל ידונו בקורס דרך חומר קליני‬ ‫ותיאורטי‪ .‬יוזמנו אורחים משתי הגישות‪ :‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬ד"ר‬ ‫חנה אולמן‪ ,‬אסתי דינור‪.‬‬ ‫בכל מפגש יהיה דיון מסביב לחומר קליני אשר יימשך כשעה וחצי ודיון תיאורטי‬ ‫בעקבותיו אשר יאיר את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות‪ .‬כל מפגש יימשך‬ ‫שלוש שעות‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ 4 ,‬מפגשים במהלך סמסטר א'‪ ,‬ימי ה' בין השעות‬ ‫‪.17:00-20:00‬‬ ‫בתאריכים‪.09/02/2012 ,12/01/2012 ,08/12/2011 ,10/11/2011 :‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪ .4‬מבוא לפסיכואנליזה לאקאניאנית‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬פרופ' אורי הדר‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫הקורס יציג וינתח באופן ביקורתי ופרשני את מושגי היסוד של ז'אק לאקאן על ידי‬ ‫קריאה בטקסטים ודיונים בכיתה‪ .‬המושגים שבהם נדון כוללים את המסמן ושרשרת‬ ‫ההשתמעות‪ ,‬הסובייקט והאחר‪ ,‬חלוקה וחיתוך‪ ,‬האחר הספקולרי והאחר הגדול‪ ,‬שלב‬ ‫המראה‪ ,‬מושגי הסדר )או המשלב(‪ ,‬הסדרים הסימבולים‪ ,‬המדומיין והממשי‪,‬‬ ‫האובייקט ב‪-‬אלף קטנה‪ ,‬האיווי והמועקה‪ .‬הטקסטים לשיעור כלולים כולם במהדורת‬ ‫האנגלית של ה"כתבים" של לאקאן )‪ (Ecrits‬בתרגומו של ברוס פינק )‪.(2006‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ב' בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬ ‫‪ .5‬חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬ ‫אלינה שלקס‬ ‫אבג‬ ‫‪-‬‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬ ‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים‬ ‫ובתוך חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין‬ ‫וממשיכיה ועד תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת‬ ‫איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי‬ ‫והחרדות המאפיינות אותו( ויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג‬ ‫המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא‬ ‫‪73‬‬ ‫עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות‬ ‫דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬ ‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הסמינר‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫‪ .6‬ביון‪ :‬אל עבר הפתוח‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬צביה אייזן‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקורס משוייך לתכנית הליבה‪ .‬ההרשמה על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫נקודת המוצא לדיון בהמשגה‪ ,‬בהסתכלות ובחשיבה של ביון אודות מורכבות המפגש‬ ‫הטיפולי‪ ,‬הינה עמדתו הפנימית של המטפל ויכולתו לקלוט את עומק המציאות‬ ‫הנפשית ואינסופיותה‪.‬‬ ‫ההמצאות באי ידיעה‪ ,‬החתירה לפענוח האמת הפנימית‪ ,‬הויתור על תשוקה‪ ,‬הבנה‬ ‫וזיכרון‪ ,‬היות ‪ ,0‬מצב הרוורי והקשרו ליכולת ההכלה‪ ,‬תוך הדגשת ההמשגה של מיכל‪-‬‬ ‫מוכל‪ ,‬הערנות להתקפות על חיבורים והבנת משמעותם‪ ,‬והקשר שבין תיאורית‬ ‫החשיבה הביוניאנית לתהליכים הנפשיים יהיו במרכז הדיון בסמינר‪.‬‬ ‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫‪74‬‬ ‫ב‪ .‬סדנאות‬ ‫‪ .1‬מיכל‪-‬מוכל‪ :‬מחשבות נוספות‬ ‫אבג‬ ‫‪ -‬משה לנדאו‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬ ‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬ ‫בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫במסגרת הסדנא נתייחס להתפתחות של הרעיון והמודל מיכל –מוכל בכתביהם של‬ ‫ביון ומלצר‪.‬‬ ‫בסדנא נדגיש את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ביון סבור שתהליך החלימה מתרחש בערות ובשינה ומצביע על תפיסה שונה של‬ ‫תופעת החלום‪ .‬החלימה פרושה טרנספורמציה פנימית של מרכיבי ביתא לאלפא‪.‬‬ ‫במובן זה תהליך החלימה מתרחש ומתקיים במפגש הטיפולי ‪To Dream The -‬‬ ‫‪ .Patient‬החלימה היא מרכיב בלתי נפרד מההכלה )גרוטשטיין ‪.( 2009‬‬ ‫החלימה במפגש הטיפולי היא מרכיב מרכזי בתהליך המורכב שביון מדגיש במאמר‬ ‫"ללא זיכרון ותשוקה"‪.‬‬ ‫מאוחר יותר ביון פתח את הרעיון של ‪ ,0‬הממד הרגשי האין סופי והבלתי נתפס‪.‬‬ ‫הבנת המאמר "ללא זיכרון ותשוקה"‪ ,‬מאפשר לנו לחוות ו"לגעת" בממד של ‪ .0‬חווית‬ ‫ה‪ ,0-‬שלעיתים קרובות מורגשת אך בלתי נתפסת‪ ,‬על ידי המטפל והמטופל‪ ,‬מצויה‬ ‫במעין אזור דמדומים‪ .‬ביון מציע לנו כמטפלים לשאת את החוויה העמומה עד שתתבהר‬ ‫)‪.(Waiting for a Pattern to Emerge‬‬ ‫נראה שאנו עוסקים באפשרות להכיל ולשאת את הבלתי ידוע‪ ,‬המאיים‪ ,‬הקשור‬ ‫לתהליך של שנוי קטסטרופלי‪.‬‬ ‫ניתן לומר‪ ,‬שהאפשרות להכיל את הבלתי ידוע עד "שהדפוס" יתבהר‪ ,‬יש בו ממד של‬ ‫מתן משמעות‪ .‬תהליך יצירת המשמעות‪ ,‬יצירת הסימבול‪ ,‬כרוך וקשור בדפוסי ההכלה‬ ‫הפנימיים‪.‬‬ ‫מלצר מפתח את הרעיון המרתק של הקונפליקט האסתטי‪ .‬מבחינה התפתחותית‪,‬‬ ‫התינוק פוגש את פני האם וחיצוניותה על ידי החושים ומתפעם מיופייה‪ ,‬אולם עולמה‬ ‫‪75‬‬ ‫הפנימי של האם נסתר מעיניו‪ .‬תהליך דומה מתרחש אצל האם‪.‬‬ ‫מלצר סבור שהקונפליקט בין הידוע‪ ,‬החיצוני והיפה ללא ידוע הפנימי והמסתורי‪ ,‬הוא‬ ‫קיומי‪ .‬קיים מתח פנימי בין הידוע לדמיוני שיכול לשאת את העולם הפנימי הלא ידוע‬ ‫של הזולת‪ ,‬או בין הידוע והפרברטי‪ ,‬שמנסה לחדור לעולם הפנימי של הזולת‪.‬‬ ‫הרעיון של המפגש של התינוק עם היופי של האם‪ ,‬קשור לממד של האמת הרגשית‬ ‫של האם שהתינוק חווה )אני ריינר ‪.(2009‬‬ ‫נראה שאפשר להתבונן בתהליכים אלו כצורות שונות של היכולת להכיל את הלא ידוע‬ ‫של היופי והאמת הרגשית‪.‬‬ ‫בסדנא נרחיב בנושאים אלו ונקרא טקסטים של ביון ומלצר‪ .‬המשתתפים מתבקשים‬ ‫להביא מניסיונם הקליני בדיון המשותף‪.‬‬ ‫סדנא בת שני מפגשים‪ ,‬ימי שישי בין השעות ‪,09:00-14:00‬‬ ‫בתאריכים‪.03/02/2012 ,27/01/2012 :‬‬ ‫‪' .2‬מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬ ‫חגית אהרוני‬ ‫אבג ד‬ ‫–‬ ‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים‬ ‫לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 7 ,‬שנות‬ ‫ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה‬ ‫בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬ ‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של‬ ‫מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬ ‫בפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬ ‫בסדנא נעסוק ב"ספר הדקדוק הפנימי" של דוד גרוסמן וב"סיפור פשוט" של עגנון‪.‬‬ ‫נתבונן במבנה הטקסט‪ ,‬תחבולות ספרותיות‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬שפה‪ ,‬סמיוטיקה ואמצעים‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי לחשוב על נפש האדם ועל המפגש הטיפולי‪ .‬כל זאת בתקווה לקריאה‬ ‫מהנה‪.‬‬ ‫סדנא בת שני מפגשים‪ ,‬ימי שישי בין השעות ‪09:00-12:30‬‬ ‫בתאריכים‪.24/02/2012 ,10/02/2012 :‬‬ ‫‪76‬‬ ‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫לימודים מתקדמים‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום א'‬ ‫‪30/10/2011‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב'‬ ‫‪07/11/2011‬‬ ‫לבוגרי תכנית הליבה‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫יום ב'‬ ‫‪12/12/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫יום ג'‬ ‫‪13/12/2011‬‬ ‫חופשת חנוכה*‬ ‫יום ד'‬ ‫‪21/12/2011‬‬ ‫חופשת חנוכה*‬ ‫יום ה'‬ ‫‪22/12/2011‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר א'‬ ‫יום ו'‬ ‫‪03/02/2012‬‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ה'‬ ‫‪23/02/2012‬‬ ‫חופשת פורים*‬ ‫יום ד'‬ ‫‪07/03/2012‬‬ ‫חופשת פורים*‬ ‫יום ה'‬ ‫‪08/03/2012‬‬ ‫ערב קליני של המסלולים המתקדמים‬ ‫יום ה'‬ ‫‪15/03/2012‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום ג'‬ ‫‪03/04/2012‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום ד'‬ ‫‪18/04/2012‬‬ ‫יום הזיכרון*‬ ‫יום ד'‬ ‫‪25/04/2012‬‬ ‫יום העצמאות*‬ ‫יום ה'‬ ‫‪26/04/2012‬‬ ‫יום הסטודנט*‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ה'‬ ‫‪24/05/2012‬‬ ‫יום ב'‬ ‫‪18/06/2012‬‬ ‫יום ו'‬ ‫‪22/06/2012‬‬ ‫של כלל התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫* ביום זה לא יתקיימו לימודים‬ ‫ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪77‬‬ ‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫מרכז‪ :‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬ ‫החוג לפסיכיאטריה ‪ -‬קורס בפסיכותרפיה‬ ‫אחראי‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬ ‫מבוא לפסיכותרפיה א' ‪ -‬ד"ר אלכס אביב‬ ‫הקורס יעסוק בעקרונות הבסיסיים של הפסיכותרפיה הדינאמית‪ ,‬בהתבסס על תיאוריות‬ ‫פסיכואנליטיות מרכזיות‪ .‬ידונו המודלים של תיאורית הדחף‪ ,‬פסיכולוגיית האגו‪ ,‬יחסי‬ ‫אובייקט‪ ,‬פסיכולוגיית העצמי והגישה האינטרסובייקטיבית‪.‬‬ ‫בשנה זו הקורס מיועד למתחילים בלבד‪ .‬הקורס הינו מבוא לקורס ב' שיינתן בשנה הבאה‪.‬‬ ‫טיפול התנהגותי קוגניטיבי ‪ -‬ד"ר ניצה נקש‬ ‫מטרת הסמינר לאפשר הכרות עם העקרונות התיאורטיים והגישות השונות בטיפול‬ ‫הדינמי קצר המועד‪ ,‬תוך מתן דגש לאספקטים של הטכניקה הטיפולית‪ .‬תוך קריאה של‬ ‫חומר רלוונטי ודיון קבוצתי של המשתתפים‪ ,‬יעמיקו את ידיעותיהם בסוגיות מרכזיות‬ ‫הרלוונטיות לטכניקה הטיפולית‪ ,‬וזאת בהשוואה לגישות דינמיות ארוכות טווח ומצד שני‬ ‫להתערבות במשבר‪ .‬יובאו דוגמאות מן הפרקטיקה הקלינית לאורך כל הסמינר‪.‬‬ ‫הדרכה קבוצתית לטיפול פרטני ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון ופרופ' שמעון קורניצר‬ ‫ההדרכה תיערך במשך כל השנה‪ .‬קבוצות המשנה הקודמות ימשיכו באותה‬ ‫המתכונת‪ .‬חלוקה לקבוצות של מצטרפים חדשים תתבצע עפ"י רישום אצל רונית‬ ‫במזכירות לימודי המשך‪.‬‬ ‫* * * * * *‬ ‫‪78‬‬ ‫המעבדה‬ ‫לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫ המפגש בין פסיכואנליזה לתרבות‬ ‫ המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫ מבנה הלימודים במסגרת המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫ רישום למעבדה נעשה דרך רכזת התוכנית לפסיכותרפיה‪,‬שוש אבירם‬ ‫המפגש שבין פסיכואנליזה למחקר התרבות‬ ‫מראשית התהוותה‪ ,‬מצויה הפסיכואנליזה‪ ,‬אם כשדה של תיאוריה ואם כשדה של‬ ‫מעש קליני‪ ,‬בשיח עם תרבות זמנה‪ .‬הפסיכואנליזה נענית‪ ,‬לכן‪ ,‬לרוח התקופה‬ ‫והמקום‪ ,‬ובאותו זמן ממש משפיעה השפעה עמוקה על מכלול הדפוסים המארגנים‬ ‫את הפעילויות החברתיות ואת תוצריהן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הזיקה בין הפסיכואנליזה למחקר‬ ‫התרבות הולכת ומתחזקת בעשורים האחרונים לאור ההבנה הגוברת בשני התחומים‪,‬‬ ‫שמושגי יסוד כמו "זהות"‪" ,‬אישיות" או "רגש" אינם ניתנים להבנה כישויות נתונות‬ ‫אינהרנטיות‪ ,‬אלא הם תצורות דינמיות תלויות יחסים המהוות משאבים חברתיים‪,‬‬ ‫הבנה המתחייבת במיוחד לאור ריבוי מצבי ההגירה והטרנס‪-‬לאומיות ומצבים‬ ‫מורכבים אחרים של מגע בין‪-‬תרבותי‪ .‬תלות הדדית זו‪ ,‬בין הפסיכואנליזה לבין מחקר‬ ‫התרבות‪ ,‬היא אפוא מכרעת להבנת כל אחד מהתחומים‪ ,‬ומובילה להיווצרותם של‬ ‫תחומי משנה הנמצאים על קו התפר שבין שני התחומים‪ ,‬כמו פסיכולוגיה תרבותית‪,‬‬ ‫דיסקורסיבית וקהילתית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬תחומים אלה‪ ,‬הפורחים ומתעצמים בעולם‪,‬‬ ‫עדיין חסרים בנוף האקדמי בישראל‪ .‬חסר זה באה המעבדה המוצעת להתחיל ולמלא‪.‬‬ ‫הפסיכואנליזה ומחקר התרבות )במובנה הלא שיפוטי‪ ,‬מכליל‪-‬הכל‪ ,‬זה שיש בו‬ ‫מסמנים‪ ,‬ערכים ופעולה( התרחקו‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬זה מזה נוכח היותם נטועים‬ ‫בשדות שיח שונים‪ .‬כל אחד מהתחומים יצר מילון מושגים‪ ,‬מתודולוגיות מחקר‪,‬‬ ‫רטוריקה‪ ,‬ביקורת ואתיקה השונים מאלה הנהוגים בתחום השכן‪ .‬הפער שנוצר בין שני‬ ‫התחומים אינו קיטוע אפיסטמולוגי בלתי ניתן לגישור‪ ,‬כי אם תוצאה בלתי נמנעת של‬ ‫עצם הפיצול המקורי שבין העיסוק ביחיד‪ ,‬בפרטיקולארי‪ ,‬לבין העיסוק בכללי‪ .‬פער זה‬ ‫מהווה‪ ,‬על אף הקושי הגלום בו‪ ,‬הזמנה למפגש בין‪-‬תחומי מפרה‪ ,‬בין העיסוק ביחיד‬ ‫לבין עיסוק בתרבות‪ ,‬בין המעש הטיפולי לבין מחקר אפשרויות ארגון החיים‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,2010‬נועדה להיות‬ ‫"מקום" שיאפשר מפגש בין החשיבה הפסיכואנליטית לבין מחקר התרבות‪ .‬כ"מקום"‪,‬‬ ‫המעבדה מאפשרת את ההדהוד המבקר‪ ,‬המגדיר‪ ,‬המזקק והבונה שבין‬ ‫הפסיכואנליזה )לגלגוליה השונים‪ ,‬בזמן ובתפיסות היסוד שלה( לבין מחקר התרבות‬ ‫)ברמות השונות‪ ,‬החל מרמת האדם הבודד הנתון באינטראקציה נתונה‪ ,‬עבור דרך‬ ‫דינאמיקות ההבדלים וההבחנות שבין המרחבים החברתיים השונים וכלה בתהליכים‬ ‫במימד החברתי‪-‬היסטורי(‪ .‬מטבע אופייה המפגשי של המעבדה‪ ,‬חברים בה אנשי‬ ‫תיאוריה ופרקטיקה משני התחומים‪ ,‬פסיכואנליזה וחקר התרבות )על היחידה לחקר‬ ‫התרבות‪ ,‬עיין ‪ .(http://www.tau.ac.il/tarbut‬המפגש ביניהם‪ ,‬אם ברמה הפרטנית )הדרכה‬ ‫משותפת של עבודות מחקר במסגרת התואר השני או השלישי(‪ ,‬ואם ברמה הקיבוצית‬ ‫)השתתפות בסמינר מחקר חודשי של המעבדה( מהווה את לב ליבה של פעילות‬ ‫המעבדה‪.‬‬ ‫במעבדה לפסיכואנליזה ומחקר התרבות חברים אך ורק מורים )בעלי תואר דוקטור(‬ ‫או תלמידים הלומדים לתארים שני או שלישי בתחומים תיאורטיים הקשורים לתחום‬ ‫עניינה של המעבדה‪ .‬הקבלה למעבדה מותנית בראיון קבלה שיערך במשותף על ידי‬ ‫נציגים מהתוכנית לפסיכותרפיה ונציגים מהיחידה לחקר התרבות‪ .‬תלמידי התואר‬ ‫השלישי מורשים להשתתף במעבדה אך ורק אם הם מצויים‪ ,‬באופן פעיל‪ ,‬לקראת‬ ‫גיבוש ההצעה לתזה‪ ,‬או מימושה; תלמידי התואר השני יכולים להשתתף במעבדה‬ ‫במסגרת לימודי הפרויקט‪.‬‬ ‫המעבדה לפסיכואנליזה ומחקר התרבות רשומה כאשכול קורסים ביחידה למחקר‬ ‫התרבות‪ ,‬שמהווה מסלול לימודי פרויקט לתואר השני ואשכול קורסי השלמה לתואר‬ ‫השלישי‪ ,‬ומרכזיה הם‪ ,‬במשותף‪ ,‬פרופ' רקפת סלע‪-‬שפי וד"ר שלמה מנדלוביץ‪.‬‬ ‫מבנה הלימודים במסגרת המעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות‬ ‫במעבדה לפסיכואנליזה ולמחקר התרבות ניתנים ‪ 5‬קורסים סמסטריאליים‪ :‬שני‬ ‫סמינריוני מחקר מתחום החשיבה הפסיכואנליטית )האחד‪ ,‬המאפשר מבט פנוראמי‬ ‫על התפתחותה של החשיבה הפסיכואנליטית ביחס לסביבתה תוך הדגשת מאפייני‬ ‫הריבוי וההקשריות בעת החדשה‪ ,‬והשני ‪ -‬המחדד את עיקרי החשיבה ההתייחסותית‬ ‫בפסיכואנליזה( ושלושה קורסים מתחום מחקר התרבות )מבוא למחקר התרבות‪,‬‬ ‫מסורות ובעיות במחקר התרבות‪ ,‬מחקר דיבורי הזהות (‪ .‬קורסים אלה מאפשרים‬ ‫גיבושו של בסיס ידע משותף לחברים במעבדה‪ ,‬תנאי הכרחי לכל מפגש תיאורטי‪,‬‬ ‫מפרה וביקורתי בין שני התחומים‪.‬‬ ‫בנוסף לקורסים אלה‪ ,‬מתקיים סמינר חודשי )בימי ד' הראשונים של כל חודש לועזי‬ ‫בחודשים נובמבר‪ ,‬דצמבר‪ ,‬ינואר‪ ,‬מרץ‪ ,‬אפריל‪ ,‬מאי ויוני‪ (20:30-22:30 ,‬של‬ ‫המעבדה‪ ,‬בו משתפים המורים והתלמידים במעבדה‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫להלן קורסי החובה במעבדה שמוכרים לזכאות במסגרת התוכנית לפסיכותרפיה‬ ‫כסדנאות בחירה‪:‬‬ ‫•‬ ‫פסיכואנליזה וסביבתה‪ :‬הדהוד והבנייה – ד"ר שלמה מנדלוביץ ‪/‬התוכנית‬ ‫לפסיכותרפיה )סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה'‪(14:15-16:00 ,‬‬ ‫החשיבה הפסיכואנליטית עברה‪ ,‬מהלך יותר ממאה שנות התפתחות‪ ,‬שינויים רבים‪.‬‬ ‫אלו הביאו להסטת מרכזי הכובד התיאורטיים‪ ,‬הקליניים והטכניים שבה )מהדחפי אל‬ ‫ההתפתחותי‪ ,‬ומשם‪ -‬אל ההתייחסותי(‪ .‬השינויים אותם עברה הפסיכואנליזה קשורים‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לרוח התקופה בה היא נטועה‪ .‬אופני השיח‪ ,‬האתיקה ודפוסי ההתנהלות‬ ‫החברתיים הם‪ ,‬לכן‪ ,‬בין הגורמים שיש להם השפעה מכרעת על אופייה המשתנה של‬ ‫הפסיכואנליזה‪ .‬באותה עת ממש‪ ,‬הפסיכואנליזה‪ ,‬כמרחב של ידע וכשדה של‬ ‫פרקטיקה‪ ,‬משפיעה על תקופתה ומעצבת אותה‪ ,‬ובכך‪ -‬מהווה "שחקן פעיל"‪ ,‬אם לא‬ ‫מרכזי‪ ,‬בעיצובה של התרבות העכשווית‪.‬‬ ‫• התפתחות יחסי הסובייקט והזולת בפסיכואנליזה ‪ -‬ד"ר בעז שלגי ‪/‬התוכנית‬ ‫לפסיכותרפיה )סמסטר ב'‪ ,‬ימי ה'‪(16:15-18:00 ,‬‬ ‫‪The Development of Psychoanalytic Subject-Other Relations‬‬ ‫בקורס נעסוק בהתפתחות התפישה הפסיכואנליטית אודות יחסי האדם וזולתו‪,‬‬ ‫מיחסים חד כיווניים שבהם הזולת נתפש בעיקר כאובייקט‪ ,‬אל עבר יחסים דו כיווניים‬ ‫של יצירה הדדית בין סובייקטים‪ .‬מתוך מבט הן אל ההיסטוריה של הפילוסופיה‬ ‫המערבית והן אל ההיסטוריה של הפסיכואנליזה‪ ,‬נראה את חשיבותם של שלושה‬ ‫מימדים של הקיום האנושי‪ :‬קיומו העצמאי של האדם כסובייקט החש ויוצר את עצמו‪,‬‬ ‫קיומו כיוצר ונוצר על ידי היחס ההדדי בינו לבין זולתו‪ ,‬והתוקף האובייקטיבי של קיומו‬ ‫מעבר לכל תפישה עצמית או תפישה הדדית‪ .‬בקורס נתמקד בגישות ההתייחסותיות‬ ‫והאינטרסובייקטיביות בפסיכואנליזה ובניסיונות השונים הגלומים בהן להתמודד עם‬ ‫ההחזקה הדיאלקטית של שלושה מימדים אלה ועם משמעויותיה של החזקה זו לגבי‬ ‫הפסיכואנליזה כתיאוריה וכפרקטיקה של ריפוי נפשי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫לימודי תעודה דו‪ -‬שנתיים‬ ‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫מרכזת‪ :‬איריס מילר‬ ‫‪82‬‬ ‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫מטרות התכנית‪:‬‬ ‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬נועדה להקניית ידע תיאורטי וקליני בגישות פסיכודינאמיות‬ ‫שונות‪ ,‬שיעמיק את הבנת התפתחות היחיד ואת יחסי הגומלין שלו עם סביבתו ויאפשר‬ ‫את יישומו בעבודת הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ .‬התכנית כולל קורסים תיאורטיים‪ ,‬סדנאות‬ ‫התנסותיות וסמינרים קליניים )בקבוצות קטנות(‪.‬‬ ‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬ ‫רופאים )‪ ,(M.D.‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬עו"ס מטפלים משפחתיים‪ ,‬עו"ס רפואיים ושיקומיים‪,‬‬ ‫מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬יועצים חינוכיים ואירגוניים ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪,‬‬ ‫בעלי תואר ראשון לפחות באחד מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום‬ ‫של טיפול‪ ,‬ייעוץ או הדרכת מבוגרים במסגרות מוכרות‪ .‬על המועמדים להגיש ‪2‬‬ ‫המלצות ולעבור ראיון אישי‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי ראשון בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬ ‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400 -‬שעות‪.‬‬ ‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬ ‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים‬ ‫ומורכבת מקורסים תיאורטיים‪ ,‬סמינרים קליניים‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון‪ .‬כל‬ ‫סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬ש'‪ .‬כמו כן סמינרים‬ ‫מרוכזים וימי עיון‪ ,‬שייערכו במהלך כל אחת משנות הלימוד בהיקף של ‪ 64‬ש'‪,‬‬ ‫סה"כ ‪ 400‬שעות במשך שנתיים‪.‬‬ ‫ הלימודים בסמסמטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות הלימוד בכל‬ ‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫ בסיום הלימודים על התלמיד‪/‬ה להגיש עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות אלה תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬ ‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫‪83‬‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ , ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬ ‫בקשת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים(‬ ‫יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‬ ‫עירית בנקיר‪ ,‬עמי ברונסקי‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬דתיה זיו‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר ‪ ,‬תמר זיידמן‪,‬‬ ‫ענת טלרנט‪ ,‬אילונה טימור‪ ,‬ד"ר אסף טריפטו‪ ,‬ד"ר חני ישראלי‪ ,‬נורית לביא‪,‬‬ ‫אורי לוין‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬רות קורמן‪ ,‬שרון שטרסבורג‬ ‫*תכנית הלימודים שנה א' תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫היסטוריה של הפסיכואנליזה ‪ -‬מ‪ .‬גולדין‪-‬תודר )סמסטר א'(‬ ‫הקורס יעסוק בהיכרות‪ ,‬מתוך עדשה רחבת זווית‪ ,‬עם התפתחות התיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית לאורך מאה השנים האחרונות‪ :‬מתקופתו של פרויד‪ ,‬מייסד‬ ‫הפסיכואנליזה‪ ,‬דרך תיאוריות יחסי אובייקט )בעיקר קליין וויניקוט(‪ ,‬ופסיכולוגית העצמי )קוהוט(‪.‬‬ ‫במהלך הקורס ננסה להבין‪ ,‬כיצד השתנו לאורך התקופות והגישות השונות הבנת‬ ‫ההנעה המרכזית של האישיות‪ ,‬ראיית תהליכי התפתחות ראשוניים והבנת‬ ‫פסיכופתולוגיה‪ .‬נבחן‪ ,‬כיצד השפיעו עמדות אלה על יחסי מטפל ‪ -‬מטופל ועל‬ ‫הקליניקה‪ ,‬באמצעות חומר תיאורטי‪ ,‬דיון ושימוש בדוגמאות קליניות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫‪84‬‬ ‫מושגי יסוד פסיכודינאמיים ‪ -‬ע‪ .‬ברונסקי )סמסטר א'(‬ ‫המשתתפים יעסקו יחדיו בהעמקת החשיבה וההבנה של התערבויות פסיכודינאמיות‪,‬‬ ‫בתיאוריה ובטכניקה העומדות בבסיסה‪ .‬במהלך הקורס ייבחנו מושגי יסוד‪ ,‬כגון המסגרת‬ ‫הטיפולית וגבולותיה‪ ,‬המרחב הפסיכודינאמי‪ ,‬מאפייני נוכחות המטפל והכלים השונים‬ ‫העומדים לרשותו‪.‬‬ ‫במהלך הקורס יידונו סוגיות בטיפול‪ ,‬יעוץ והדרכה שהמשתתפים יתבקשו להביא מתוך‬ ‫עבודתם בראי המושגים הללו‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר א'(‬ ‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬ ‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬ ‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬ ‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי‬ ‫תוך שימוש בדוגמאות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫סמינר קליני‬ ‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים‬ ‫ויישומם בעבודה מעשית‪.‬‬ ‫)שמות המדריכים והחלוקה לקבוצות הדרכה ימסרו בתחילת השנה(‬ ‫בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬ ‫אמפתיה בשרות הייעוץ וההדרכה ‪ -‬ר‪ .‬קורמן )סדנא מרוכזת(‬ ‫מושג האמפתיה הפך למטבע לשון יומיומי כשמדובר בהתערבויות נפשיות מכל סוג‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫שימוש זה במושג הפך במובנים רבים לשימוש יתר והפך למילה נרדפת לטוב‪,‬‬ ‫סימפתיה‪ ,‬נחמדות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הענות וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫בסדנא נרענן הכרותינו עם מושג מורכב זה‪ ,‬דרך תאורטיקנים שונים וכפי שבא לידי‬ ‫ביטוי בעבודה הקלינית‪ .‬נעסוק בשאלת יעילות האמפתיה ככלי ייעוצי והדרכתי‬ ‫המביא לשינוי‪ ,‬האם הוא אמצעי או מטרה? נבחן דוגמאות קליניות וננסה לבדוק את‬ ‫רוחב היריעה של מושג האמפתיה בפועל‪.‬‬ ‫הסדנא בימי א' ה‪ 12/02/2012-‬ו – ‪ 19/02/2012‬בין השעות ‪15:00-20:30‬‬ ‫‪85‬‬ ‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר ב'(‬ ‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬ ‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬ ‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬ ‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי‬ ‫תוך שימוש בדוגמאות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫פסיכופתולוגיה בראי ההתפתחותי ‪ -‬ד"ר אסף טריפטו )סמסטר ב'(‬ ‫הקורס בפסיכופתולוגיה עוסק בנקודות המפגש שבין הסימפטומים הקליניים‪ ,‬הגדרות‬ ‫‪ DSM-IV‬וההבחנות הדינמיות ‪ -‬התפתחותיות של ההפרעות השונות‪.‬‬ ‫הקורס עוסק בהפרעות שונות כגון‪ :‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות דיסוציאטיביות‬ ‫וסומטומורפיות‪ ,‬מחלות אפקטיביות‪ ,‬פסיכוזות ומקצת הפרעות האישיות‪ .‬האטיולוגיה‪,‬‬ ‫המהלך‪ ,‬התמונה הקלינית והטיפול בהפרעות השונות ידונו מנקודת מבט‬ ‫אינטגרטיבית‪ ,‬המשלבת את הפן הקליני עם הפן ההתפתחותי‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫*תכנית הלימודים שנה ב' תשע"ב ‪2011/12‬‬ ‫מלאני קליין וממשיכיה ‪ -‬אורי לוין )סמסטר א'(‬ ‫בקורס נדון במושגים התיאורטיים המרכזיים בהם עסקו קליין וממשיכיה‪ ,‬כגון פנטזיות‬ ‫מולדות‪ ,‬פאזות התפתחותיות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪ ,‬קנאה והכרת תודה‪ ,‬יחסי מיכל‪ -‬מוכל‬ ‫ועוד‪ .‬נבדוק את יישומם של המושגים בטיפול‪ ,‬יעוץ ובהדרכת מבוגרים במסגרות שונות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬שרון שטרסבורג )סמסטר א'(‬ ‫הקורס יעסוק במושגים הבסיסיים בחשיבתו של ויניקוט )מרחב פוטנציאלי‪ ,‬תופעות מעבר‪,‬‬ ‫שימוש באובייקט והפרדוקסים המרכזיים(‪ ,‬ובהתפתחויות אצל ממשיכי דרכו )מ‪.‬ליטל‪,‬‬ ‫בולאס‪ ,‬אוגדן ואחרים(‪ .‬נתמקד בחיבור בין המושגים התיאורטיים לביטוייהם בעבודת‬ ‫הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫‪86‬‬ ‫סמינר קליני )שנתי(‬ ‫בין השעות ‪) .18:45-20:15‬שמות המדריכים ימסרו בהמשך(‪.‬‬ ‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬נורית לביא )סמסטר ב'(‬ ‫הגישה ההתייחסותית רואה את הסובייקט האנושי כמתהווה ומתפתח דרך קשריו עם‬ ‫סובייקטים אחרים‪ ,‬ומכירה בהשפעה ההדדית של שני השותפים במפגש הטיפולי‪.‬‬ ‫בקורס נתייחס להשפעתה של גישה זו על הנחות היסוד של הפסיכואליזה‪.‬‬ ‫נסקור רעיונות מרכזיים‪ ,‬ביניהם התפתחות מיחסי אובייקט ליחסי סובייקט‪ ,‬הכרה‬ ‫הדדית‪ enactment ,‬ועצמי מרובה‪ .‬כמו כן נדון באופן יישום רעיונות אלה בעבודת‬ ‫המטפל‪ ,‬המדריך והיועץ‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגית העצמי של קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן )סמסטר ב'(‬ ‫בקורס נלמד על תרומתו הייחודית של קוהוט לחשיבה הפסיכואנליטית ולטכניקה‬ ‫הטיפולית‪ .‬נכיר מושגים בסיסיים בתיאוריה של פסיכולוגית העצמי ונתבונן במאפייניה‬ ‫ובנוכחותם בסיטואציות טיפוליות ייעוציות והדרכתיות‪ ,‬ברוח הגישה של פסיכולוגית‬ ‫העצמי‪ ,‬דרך דוגמאות‪.‬‬ ‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬ ‫העברה נגדית מסייעת או מטרפדת? ‪ -‬צבי פיירמן )סדנא מרוכזת(‬ ‫בסדנא ננסה להעמיק בהבנת ההעברה הנגדית‪ ,‬מהותה ומשמעותה באינטראקציה‬ ‫הטיפולית‪ ,‬ייעוצית והדרכתית דרך הדיונים התיאורטיים והקליניים‪ .‬הדיון יערך סביב ‪4‬‬ ‫מקרים שיביאו המשתתפים‪.‬‬ ‫הסדנא תתקיים ביום א' ‪ 24/06/2012‬ו ‪ -‬יום א' ‪01/07/2012‬‬ ‫בין השעות ‪15:00-20:30‬‬ ‫*ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪87‬‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫‪18:45-20:15‬‬ ‫שנה א'‬ ‫ההיסטוריה של‬ ‫הפסיכואנליזה‬ ‫מ‪ .‬גולדין‪-‬תודר‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫בפסיכותרפיה‬ ‫ע‪ .‬ברונסקי‬ ‫סמינר קליני‬ ‫שנה ב'‬ ‫מלאני קליין‬ ‫וממשיכיה‬ ‫ויניקוט וממשיכיו‬ ‫סמינר קליני‬ ‫א‪ .‬לוין‬ ‫ש‪ .‬שטרסבורג‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫שנה‬ ‫א'‬ ‫מושגים מרכזיים‬ ‫בהתערבות דינאמית‬ ‫ד"ר ח‪ .‬ישראלי‬ ‫שנה‬ ‫ב'‬ ‫הגישה ההתיחסותית‬ ‫נ‪ .‬לביא‬ ‫‪17:00 - 18:30‬‬ ‫פסיכופתולוגיה‬ ‫בראי‬ ‫התפתחותי‬ ‫ד"ר אסף טריפטו‬ ‫מבוא לפסיכולוגיית‬ ‫העצמי‬ ‫ת‪ .‬זיידמן‬ ‫‪88‬‬ ‫‪18:45-20:15‬‬ ‫סמינר קליני‬ ‫סמינר קליני‬ ‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום א' ‪30/10/2011‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬ ‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"‬ ‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬ ‫חופשת חנוכה‬ ‫יום א' ‪25/12/2011‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬ ‫יום א' ‪29/01/2012‬‬ ‫סדנת אמפטיה לשנה א' בהנחיית רותי קורמן‬ ‫יום א' ‪12/02/2012‬‬ ‫סדנת אמפטיה לשנה א' בהנחיית רותי קורמן‬ ‫יום א' ‪19/02/2012‬‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום א' ‪04/03/2012‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום א' ‪01/04/2012‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום א' ‪15/04/2012‬‬ ‫יום הסטודנט‬ ‫יום ה' ‪24/05/2012‬‬ ‫חופשת שבועות‬ ‫יום א' ‪27/05/2012‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫יום א' ‪17/06/2012‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬ ‫סדנא מרוכזת לשנה ב' בהנחיית צבי פיירמן‬ ‫יום א' ‪24/06/2012‬‬ ‫סדנא מרוכזת לשנה ב' בהנחיית צבי פיירמן‬ ‫יום א' ‪01/07/2012‬‬ ‫מספר השעורים בסמסטר ב' ‪14‬‬ ‫מספר השעורים בסמסטר א' ‪- 13‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫מרכזת‪ :‬איריס מילר‬ ‫מטרות התכנית‪:‬‬ ‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬שנועדה להרחיב את הידע וההבנה של תהליכים‬ ‫התפתחותיים המתרחשים בעולמו הרגשי של הילד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מיועד הקורס ללימוד‬ ‫מושגים מרכזיים המאפיינים את המפגש הטיפולי‪ .‬הקורס יקנה ידע בתיאוריות‬ ‫הפסיכודינמיות והתאמתן לעבודה הטיפולית תוך שמירה על הייחודיות של המקצועות‬ ‫השונים‪ .‬התכנית כוללת קורסים תיאורטיים וסמינרים קליניים‪.‬‬ ‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬ ‫רופאי ילדים )‪ ,(M.D.‬פסיכולוגים חינוכיים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪,‬‬ ‫קלינאי תקשורת ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי תואר ראשון לפחות באחד‬ ‫מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של טיפול בילדים ונוער במסגרת‬ ‫טיפולית‪ .‬על המועמדים להגיש המלצות ולעבור ראיון קבלה‪ .‬יתקבלו עד ‪ 24‬מועמדים‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בימי ה' בין השעות ‪.09:00-14:30‬‬ ‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400-‬ש'‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬ ‫התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים ומורכבת‬ ‫מהרצאות‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ותצפיות בתינוקות שילוו בעבודה קבוצתית‪ ,‬סדנאות מרוכזות וימי‬ ‫עיון‪ .‬כל סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬שעות במשך‬ ‫שנתיים; בנוסף‪ ,‬סדנאות מרוכזות וימי עיון שייערכו במהלך כל אחת משתי שנות הלימוד‪:‬‬ ‫כ‪ 64-‬שעות במשך שנתיים סה"כ כ‪ 400-‬שעות לימוד‪.‬‬ ‫במשך שנתיים חייב התלמיד לערוך תצפיות בתינוקות בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬ ‫הלימודים בסמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75%-‬של שעות הלימוד בכל קורס‬ ‫ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬ ‫עבודות יוגשו בסיום של כל שנת לימוד‪ :‬בשנה הראשונה יחויב התלמיד בהכנת עבודה‬ ‫מתוך הנושאים שמוצעים בקורסים ובשנה השנייה עבודה המסכמת את התצפיות‬ ‫בתינוקות‪.‬‬ ‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬ ‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬ ‫‪90‬‬ ‫תנאי תשלום *‬ ‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ . ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫במקרים חריגים‪ ,‬קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס‬ ‫בקשת הקלות בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים(‬ ‫יש להגיש למזכירות התכנית עד התאריך ‪.14/09/2011‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬ ‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬ ‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬ ‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬ ‫סגל המורים והמדריכים‬ ‫גב' ג‪ .‬בורשטיין‪ ,‬ד"ר א‪ .‬בן‪-‬אמו‪ ,‬גב' ר‪ .‬גופר‪ ,‬גב' מ‪.‬זלינגר ‪ ,‬גב' נ‪ .‬זרחי‪ ,‬גב' א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫גב' צ‪ .‬קליש‪ ,‬גב' ר‪ .‬קלע‪ ,‬גב' ש‪ .‬רוזנבאום‪ ,‬מר י‪ .‬שור‪ ,‬גב' ר‪ .‬שפירא‬ ‫‪91‬‬ ‫שנה"ל תשע"א ‪ 2011/12‬שנה א'‬ ‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬ניצן זרחי‪ ,‬ציפי קליש‪ ,‬רוני שפירא )שנתי(‬ ‫הקורס מתקיים לאורך שתי שנות הלימוד‪ .‬התלמידים יערכו תצפיות שבועיות‬ ‫בתינוקות שתכלולנה מפגש עם האם והתינוק בבית המשפחה ושעת רישום לאחר‬ ‫המפגש‪ .‬הדיון הקליני בתצפיות אלה יערך במסגרת קבוצתית קטנה ומבוסס על‬ ‫"למידה מתוך ההתנסות"‪ .‬הקורס מאפשר התנסות ייחודית ובלתי אמצעית‬ ‫בהתפתחות של התהליכים המנטאליים הראשוניים‪.‬‬ ‫יום ה'‪ ,‬בין השעות ‪.09:00-10:30‬‬ ‫התפתחותם של מושגי יסוד בתיאוריות התפתחות ופסיכותרפיה ‪ -‬ר‪ .‬קלע‬ ‫בקורס נדון במושגי יסוד‪ ,‬בשנויים שהם עברו במהלך השנים ובהדגשים שקיבלו‬ ‫בתיאוריות שונות‪ ,‬אלו המדגישות התפתחות דיחפית‪ ,‬אלו המדגישות יחסי אובייקט‪ ,‬ואלו‬ ‫השמות במרכז את העצמי וההתפתחות הנרקיסיסטית‪ .‬המושגים ידונו תוך הדגשה של‬ ‫השימושים הקליניים שלהם במעשה הטפולי‪ .‬דוגמאות למושגים שיעלו לדיון‪ :‬דחף‪,‬‬ ‫קונפליקט לא מודע‪ ,‬מיניות ילדית‪ ,‬תהליכי נפרדות ואינדבידואציה‪ ,‬התקשרות‪ ,‬הזדהות‬ ‫השלכתית‪ ,‬קנאה‪ ,‬עמדה סכיזו‪-‬פרנואידית ודפרסיבית‪ ,‬תחושות העצמי‪ ,‬אמפטיה‪ ,‬פירוש‪,‬‬ ‫העברה ועוד‪.‬‬ ‫סמסטר א' יום ה' בין השעות ‪11:00-12:30‬‬ ‫מהוויה חושית ליצירה של מרחב פנימי וגדילה מנטאלית ‪ -‬ד"ר איזבל בן‪-‬אמו‬ ‫נדון במבט התפתחותי של התיאוריות הפסיכואנליטיות‪ ,‬המניחות קיומה של התמרה‬ ‫הדרגתית את החוויות החושיות של התינוק לגדילה מנטאלית‪ .‬התמרה זו מתרחשת‬ ‫במטריצה של דמות מטפלת ומותאמת לילד‪ .‬ההתפתחות של היכולת לחשוב‬ ‫והמשמעות של המערך האדיפאלי )מדיאדה לטריאדה(‪ ,‬יהיו צירים תיאורטיים‪ .‬נעסוק‬ ‫בשאלה‪ ,‬מה תורם או מעכב את ההתפתחות‪ ,‬יושם דגש על הדיאלוג בין התיאוריה‬ ‫לעבודה הטיפולית‪.‬‬ ‫סמסטר ב' יום ה' בין השעות ‪11:00-12:30‬‬ ‫‪92‬‬ ‫סמינר קליני‪ -‬גיתית בורשטיין‪ ,‬רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יוני שור )שנתי(‬ ‫לאורך שנתיים מתקיימים סמינרים קליניים בקבוצות קטנות‪ ,‬בהן התלמידים מציגים‬ ‫מקרים ומתקיימים דיונים‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬ ‫בעבודה המעשית ‪ .‬על התלמידים לעסוק בפועל בעבודה טיפולית בתחומם משך כל‬ ‫תקופת הלימודים‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 13:00-14:30‬שנתי(‬ ‫המשולש מ‪.‬י‪.‬ה‪" .‬אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" ‪ -‬צילה בניה‬ ‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר המשולש‪ ,‬מטפל – ילד – הורה‪ .‬כל אחד מן‬ ‫המרכיבים במשולש זה‪ ,‬יש לו תלות הדדית בשני וחשוב להבין את הדינאמיקה הזו‬ ‫ואיך אנו משתמשים בה‪.‬‬ ‫הסדנא תדון בריבוי המשתנים שמשחקים בפסיכותרפיה של הילד‪:‬‬ ‫‪ .1‬הילד כאדם אקטיבי המנסה למצוא משמעות קיומית פרטית וייחודית‪.‬‬ ‫‪ .2‬העולם הלא מודע של ההורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפונקציה של הילד בשרשרת המיתוסים הבין דורית‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפונקציה של האם ושל האב בהעברה של מטענים לא מודעים לילדם‪.‬‬ ‫‪ .5‬האני העצמי של המטפל‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפונקציה של המטפל בילדים‪.‬‬ ‫המטרה היא לאפשר את התנאים בהם נוכל לחדד את ההבנה של העמדה הטיפולית‬ ‫של המטפל בילדים‪ ,‬ובכך להעמיק את יכולתו הטיפולית‪.‬‬ ‫בסדנא הנוכחית נתמקד באופן שבו אנו מטפלים בהורים של הילדים שבטיפולנו‪.‬‬ ‫ננסה לחדד את המושג "הדרכת הורים"‪.‬‬ ‫המשתתפים מתבקשים להכין חומר קליני על מנת שנוכל להתבונן עליו ולהעשיר‬ ‫אותו עם הכלים התיאורטיים ששחקנו עימם קודם לכן‪ .‬בנוסף המתבקשים לראות‬ ‫את סרט הקולנוע "שוקולד"‪ :‬עם השחקנית ז'ולייט בינוש והבמאי לאסה הלסטרום‪,‬‬ ‫שמבוסס על ספרה של ג'ואן האריס‪.‬‬ ‫סדנא מרוכזת‬ ‫הסדנא תתקיים ביום ה' בין השעות ‪) 09:00-14:30‬מועד מדוייק יימסר בהמשך(‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫*תוכנית הלימודים שנה ב' תשע"ג ‪2012/13‬‬ ‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬ניצן זרחי‪ ,‬ציפי קליש‪ ,‬רוני שפירא )שנתי(‬ ‫"פרקים בתיאוריה של ויניקוט" – מיכל זלינגר )סמסטר א'(‬ ‫"הוא בכה כתינוק" זה‬ ‫כשרוצים לומר על צער אמיתי‪.‬‬ ‫אבל תינוק בוכה גם‬ ‫כשהוא רוצה לומר מילים פשוטות‪.‬‬ ‫לעולם לא יאמרו על תינוק‪:‬‬ ‫)יהודה עמיחי מתוך‪" :‬שירי גוף ונפש"(‬ ‫"הוא בכה כאיש גדול"‪.‬‬ ‫"הילוד ואמו‪-‬הזוג הטיפולי" הוא נושא רחב למדי‪ ,‬אך אין אני רוצה להתמקד במשימה‬ ‫של תאור הידוע על התינוק לבדו‪ .‬הנושא הנידון הוא הפסיכולוגיה‪ ,‬ואני יוצא מתוך‬ ‫הנחה שכאשר אנו רואים תינוק‪ ,‬אנו רואים גם את המשאב הסביבתי‪ ,‬ומאחוריו‪-‬את‬ ‫האם" )ד‪.‬ו‪ .‬ויניקוט ‪(1964‬‬ ‫ויניקוט מציג פרדיגמה חדשה בתוך הפסיכואנליזה בראותו את המטריצה "אם‬ ‫תינוק" כיחידה‪ .‬בכך מעביר ויניקוט את הפסיכואנליזה מן המוקד של הדחף כמניע‬ ‫את ההתפתחות האנושית אל המוקד של היחס של האדם עם סביבתו‪ .‬הוא מתאר‬ ‫את תפקידה המכריע של "האם הטובה דיה" כמגדלת ומאפשרת את הפצעת‬ ‫העצמיות של תינוקה‪ .‬עיון בכתביו של ויניקוט הוא מסע אינטלקטואלי וחוייתי בניסיון‬ ‫מעמיק ודקדקני לתהות על המורכבות של "המובן מאליו"‪ .‬הסביבה הופכת למושא‬ ‫להתבוננות אנליטית ומקבלת מקום בתוך הפסיכואנליזה המסורתית‪ ,‬בודאי רעיון‬ ‫מהפכני בזמנו‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נשלב קריאה משותפת בטקסטים ויניקוטיאניים‪ ,‬וזאת‪ -‬בניסיון להכיר‬ ‫את ההמשגות התיאורטיות ואת המשמעויות הקליניות‪-‬טכניות שלהן‪ .‬כל זאת‪,‬‬ ‫בהתייחס להתנסויות של התלמידים בתצפיות בתינוקות ובטיפול בילדים‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר א'(‬ ‫‪94‬‬ ‫המשחק‪ -‬הכלי הטיפולי בפסיכותרפיה עם ילדים ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמסטר ב'(‬ ‫מאז הבזק הגאוניות של מלאני קליין שהבחינה כי צורת הביטוי הטבעית של הילד‬ ‫היא המשחק‪ ,‬וניתן להשתמש בו כאמצעי תקשורת עם הילד‪ ,‬מקובל שהמשחק הוא‬ ‫כלי מרכזי בטיפול בילדים‪ .‬בקורס נתמקד בשלוש גישות מרכזיות למשחק‪ :‬הגישה‬ ‫הקליניאנית‪ ,‬הגישה הויניקוטיאנית והגישה ההתפתחותית של אן אלברז‪ .‬נלמד את‬ ‫התיאוריות ואת הטכניקות הנגזרות מהן‪ .‬נדון בשאלות דוגמת כיצד להיות עם הילד?‬ ‫כיצד להיות נוכח? כיצד לעשות את עבודת הפירוש וכמה לפרש את המשחק? האם‬ ‫להשתתף במשחק? ומה מקום העבודה עם ההורים?‬ ‫בקורס נקרא מאמרים של‪ :‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬אן אלברז‪ ,‬אסתר ביק‪ ,‬דינה רוזנבלט‪,‬‬ ‫מייקל פלדמן ואחרים‪.‬‬ ‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר ב'(‬ ‫גיתית בורשטיין‪ ,‬רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יוני שור סמינר קליני )שנתי(‬ ‫גיל ההתבגרות ‪ -‬נגה בדנס )סדנא מרוכזת בין הסמסטרים(‬ ‫תהליכי ההתבגרות כוללים מטלות התפתחותיות שונות‪ :‬הסתגלות להבשלה מינית‬ ‫ולשינויים הגופניים השונים‪ ,‬השגת עצמאות יחסית תוך כדי יציאה מתלות מרבית‬ ‫בהורים ‪ ,‬השגת יחסי אהבה ויכולת לאינטימיות ותחילת יכולת תכנון העתיד‪ .‬מטלות‬ ‫אלו דורשות הבנייה אינטרפסיכית וגיבוש הזהות‪ .‬הבנייה זו מתקיימת תוך טלטלות‬ ‫נפשיות הנעות בין נסיגות )רגרסיות( להתקדמויות רגשיות המלוות בחרדה‪ .‬כל אלו‬ ‫מביאים את המתבגר ומשפחתו להיות בשיח רגשי סוער‪ ,‬מטלטל‪ ,‬מכאיב ומגדל‪.‬‬ ‫מטרת הסדנא היא לנסות ולהבין את מערך גיל ההתבגרות‪ ,‬וזאת‪ -‬תוך העלאת‬ ‫שאלות שונות‪ :‬האם ההתבגרות היא תחנה ברצף בין ילדות לבגרות‪ ,‬או שמדובר‬ ‫בקפיצה התפתחותית? מהו הגבול בין נורמליות ופתלוגיה בגיל זה? מהו הקשר בין‬ ‫התעוררות המיניות לבין תחושת ערך עצמי?‬ ‫ומהי מקומה של המשפחה בתהליך זה בתקופתנו?‬ ‫בסדנא נעזר בשני מאמרים ‪:‬‬ ‫"השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות" – ד‪.‬ו‪ .‬וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק‬ ‫ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬ ‫"מושגים בני זמננו על התפתחות המתבגר והשלכותיהם על החינוך הגבוה" ‪ -‬ד‪.‬ו‪.‬‬ ‫וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬ ‫**יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬ ‫‪95‬‬ ‫שנה א'‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫שנה‬ ‫ב'‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫תצפיות בתינוקות‬ ‫התפתחותם של מושגי יסוד‬ ‫בתיאוריית ההתפתחות‬ ‫והפסיכותרפיה‬ ‫סמינר קליני‬ ‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬ ‫ר‪ .‬שפירא‬ ‫ר‪ .‬קלע‬ ‫חדר ‪ 103‬פקולטה לרפואה‬ ‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫י‪ .‬שור‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫שנה‬ ‫ב'‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫תצפיות‬ ‫בתינוקות‬ ‫מהוויה חושית ליצירה של‬ ‫מרחב פנימי וגדילה‬ ‫מנטאלית‬ ‫ד"ר א‪ .‬בן‪-‬אמו‬ ‫סמינר קליני‬ ‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬ ‫ר‪ .‬שפירא‬ ‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫יוני שור‬ ‫שנה ב'‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫שנה‬ ‫ב'‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫תצפיות בתינוקות‬ ‫פרקים בתיאוריה של‬ ‫ויניקוט‬ ‫סמינר קליני‬ ‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬ ‫ר‪ .‬שפירא‬ ‫מ‪ .‬זלינגר‬ ‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫יוני שור‬ ‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫שנה‬ ‫ב'‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫‪11:00-12:30‬‬ ‫‪13:00-14:30‬‬ ‫תצפיות‬ ‫בתינוקות‬ ‫המשחק ‪ -‬הכלי הטיפולי‬ ‫בפסיכורפיה עם ילדים‬ ‫סמינר קליני‬ ‫נ‪ .‬זרחי‪ ,‬צ‪.‬קליש‪,‬‬ ‫ר‪ .‬שפירא‬ ‫ש‪ .‬רוזנבראום‬ ‫* * * * *‬ ‫ג‪ .‬בורשטיין‪,‬‬ ‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬ ‫יוני שור‬ ‫‪96‬‬ ‫לוח שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫יום ראשון ללימודים‬ ‫יום ה' ‪03/11/2011‬‬ ‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬ ‫יום ב' ‪07/11/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה " *‬ ‫יום ב' ‪12/12/2011‬‬ ‫כנס "אינטימיות" בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬ ‫"‬ ‫יום ג' ‪13/12/2011‬‬ ‫חופשת חנוכה‬ ‫יום ה' ‪22/12/2011‬‬ ‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬ ‫יום ה' ‪02/02/2012‬‬ ‫סדנת "אבות אכלו בוסר ‪ "...‬הנחיית צילה בניה‬ ‫יום ה'‬ ‫היום הראשון לסמסטר ב'‬ ‫יום ה' ‪15/03/2012‬‬ ‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬ ‫יום ה' ‪29/03/2012‬‬ ‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬ ‫יום ה' ‪15/04/2012‬‬ ‫חופשת יום העצמאות‬ ‫יום ה' ‪26/04/2012‬‬ ‫היום האחרון ללימודים‬ ‫יום ה' ‪21/06/2012‬‬ ‫ערב סיום שנה"ל‬ ‫יום ב' ‪18/06/2012‬‬ ‫מספר השעורים בסמסטר א' ‪- 12‬‬ ‫מספר השעורים בסמסטר ב' ‪12‬‬ ‫‪97‬‬ ‫קורס שנתי לבוגרי‬ ‫גישות פסיכודינאמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬ ‫וגישות פסיכודינאמיות בהבנת התפתחותם ילדים ונוער‬ ‫קורס שנתי לבוגרי התכניות "גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחות של מבוגרים"‪,‬‬ ‫ו ‪" -‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער"‪ ,‬ובוגרי תכניות‬ ‫העשרה בגישה פסיכודינמית בהיקף דומה‪.‬‬ ‫"פסיכותרפיה של ההורות" בהנחיית צילה בניה‬ ‫ההורות‪.‬‬ ‫של‬ ‫והקלינים‬ ‫התאורטים‬ ‫בהבטים‬ ‫נתמקד‬ ‫בקורס‬ ‫נדון בכלים הטיפוליים שעומדים לפנינו כאשר ילד מגיע לטיפולינו ואנו מזמינים את‬ ‫הוריו לשותפות בתהליך‪ .‬דרך מקרים קליניים שהסטודנטים יתבקשו להביא נעמיק‬ ‫באתגרים שמפגש זה מעמיד לפנינו‪.‬‬ ‫סמסטר א' ימי שלישי בין השעות ‪09:00-10:30‬‬ ‫"סוגיות בעבודה עם הורים" ‪ -‬בהנחיית חנה אילון‬ ‫בכל מפגש עם ילד נוכח "לקוח משמעותי " נוסף והוא ההורה‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות‬ ‫הנוגעות לעבודה עם ההורים כחלק מהמערך הטיפולי בילד ובדילמות תיאורטיות‬ ‫וקליניות שעמן נפגש המטפל במצב הזה‪ .‬יידונו נושאים כמו ‪ -‬בנית תוכנית טיפולית‬ ‫שההורים שותפים לה‪ ,‬יצירת ברית טיפולית עם הורים‪ ,‬גיבוש החוזה הטיפולי‪,‬‬ ‫סגנונות שונים של הדרכת הורים‪ ,‬וכן‪ -‬סוגיות של העברה והעברת נגד בעבודה עם‬ ‫הורים‪ .‬הקורס יתבסס על קריאת מאמרים יחד עם ניתוח מצבים מהקליניקה שיוצגו‬ ‫על ידי המשתתפים‪.‬‬ ‫סמסטר ב' ימי שלישי בין השעות ‪09:00-10:30‬‬ ‫**הקורסים יתקיימו בימי שלישי בבוקר בין השעות ‪09:00-10:30‬‬ ‫שכר הלימוד ‪ 3500 -‬ש"ח לשנה‪.‬‬ ‫** פתיחת הקורס מותנית במספר מינימום של משתתפים‪.‬‬ 98 ‫הנספחים‪:‬‬ ‫רשימת המדריכים‬ ‫עמ' ‪100-102‬‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת הגמר‬ ‫עמ' ‪103-107‬‬ ‫גישה לקורסים לפי שמות המורים‬ ‫עמ' ‪108-109‬‬ ‫* * * * *‬ 99 ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫אביב אלכס‬ ‫אולמן חנה‬ ‫אוריין חנה‬ ‫אידן אלדד‬ ‫אייזן צביה‬ ‫איילון חנה‬ ‫אלבק אורנה‬ ‫אמיתי אשר‬ ‫אפטר אלן‬ ‫אשר סילביה‬ ‫באט רוני‬ ‫בניטה רחל‬ ‫בנקיר עירית‬ ‫ברגר בטי‬ ‫ברגר מאיר**‬ ‫ברוך חוה‬ ‫ברוך רוחמה‬ ‫בר נוף לילי‬ ‫ברקן אהובה‬ ‫גולדברג טובה‬ ‫גולדשטיין שרה‬ ‫גלבוע דליה**‬ ‫גרנק מישל‬ ‫וולקוביץ סוזנה‬ ‫וינטראוב אלישבע‬ ‫וייס ונדי‬ ‫ורדית וייס‬ ‫זוננס צילי‬ ‫זופניק מונה‬ ‫זכרין רות‬ ‫זקס חגי‬ ‫מ‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪B.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫‪100‬‬ ‫אזור‬ ‫ת"א‬ ‫רחובות‬ ‫ר"ג‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫הרצליה‬ ‫רמת חן‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫גבעת סביון‬ ‫ת"א‬ ‫רמת גן‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫יהוד‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫רעננה‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הוד השרון‬ ‫רשפון‬ ‫הרצליה‬ ‫חיפה‬ ‫ת''א‬ ‫ר"ג‬ ‫ת"א‬ ‫גבעתיים‬ ‫ת"א‬ ‫כוכב יאיר‬ ‫*מקראה‪:‬מדריך‪/‬ה מטפלים‬ ‫במבוגרים ובילדים‬ ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫חזקיהו יעל‬ ‫טופילסקי דיאנה‬ ‫טלר אירית‬ ‫טפר מיכל‬ ‫טפרברג יעל‬ ‫טריאסט יוסי‬ ‫טריף יעקבה‬ ‫לאור אילנה‬ ‫לוי דניאל‬ ‫לזר רינה‬ ‫ליכטמאייר מרקוס‬ ‫לרמן שוורצמן איריס‬ ‫מאואס ליליאנה‬ ‫מילר איריס‬ ‫מילר יואל‬ ‫מילר מרווין‬ ‫מילר נעמי‬ ‫מן גבי‬ ‫מסצ'יאני אלברטו‬ ‫סובול יהודית‬ ‫סיטון רות‬ ‫סמואל יעל‬ ‫ספורטא ריבה‬ ‫עפר גילה‬ ‫פטרן מיקי‬ ‫פיירמן צבי‬ ‫פיצ'וטקה ארנסטו‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.D‬‬ ‫‪Ph.D‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫אזור‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א‬ ‫רמה"ש‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫ראשל"צ‬ ‫ת"א‬ ‫ירושלים‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א‬ ‫צופית‬ ‫כ"ס‬ ‫ת"א‬ ‫כ"ס‬ ‫כפר שמריהו‬ ‫רמה"ש‬ ‫ת"א‬ ‫עמר‬ ‫רעננה‬ ‫ר"ג‬ ‫ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫שער הנגב‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫*מקראה‪:‬‬ ‫מ‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫☺‬ ‫‪101‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬ ‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"ב ‪2011-2012‬‬ ‫הדרכה*‬ ‫שם ותואר‬ ‫פלורסהיים דבורה‬ ‫פרוני אמיליה‬ ‫צאן חגית‬ ‫צדוק טסה‬ ‫צפריר עדה**‬ ‫קבילי דורית‬ ‫קורמן רות‬ ‫קיטרון דוד‬ ‫קלנר נעמי‬ ‫קפלינסקי מרגי‬ ‫קרטש רינה**‬ ‫רב הון רינת‬ ‫רוז ג'רמי‬ ‫רוזנבאום שרה‬ ‫רוט מירב‬ ‫ריינשרייבר חנה‬ ‫שונברגר רובי‬ ‫שור אורנה‬ ‫שור הנרי‬ ‫שטיין דניאל‬ ‫שטיינבוק מאיר‬ ‫שטראוס רונה‬ ‫שטרסבורג שרון‬ ‫שכטר מירה‬ ‫שלקס אלינה‬ ‫שמיר תרצה‬ ‫שנבל אילנה‬ ‫שפירא רוני‬ ‫תודר גולדין מיקי‬ ‫תימור אלונה‬ ‫תמרקין רחל‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪Ph.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪Prof.‬‬ ‫‪M.D.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫‪M.A.‬‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫☺‬ ‫אזור‬ ‫הרצליה‬ ‫ת"א וירושלים‬ ‫יהוד‬ ‫ת"א‬ ‫גבעתיים‬ ‫הרצליה‬ ‫הרצליה‪/‬ת"א‬ ‫ת"א‬ ‫רמת אילן‬ ‫ת"א‬ ‫הרצליה‬ ‫שילת‬ ‫רמה"ש‬ ‫כ"ס‬ ‫ת"א‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫גבעתיים‬ ‫הרצליה‬ ‫סביון‬ ‫ת"א‬ ‫ת''א‬ ‫רמה"ש‬ ‫צורן‬ ‫ת"א‬ ‫קרית אונו‬ ‫גבעתיים‬ ‫תל השומר‬ ‫נס‪-‬ציונה‬ ‫הרצליה‬ ‫ת''א‬ ‫כ"ס‬ ‫*מקראה‪:‬‬ ‫מ מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬ ‫** מדריך כבוד – לא פעיל‬ ‫☺‬ ‫‪102‬‬ ‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬ ‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‬ ‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫יש להסוות פרטים מזהים של המטופל‪/‬ת‬ ‫שנה‬ ‫א'‪:‬‬ ‫התוכן‪:‬‬ ‫ההליך‪:‬‬ ‫הערכה‪:‬‬ ‫שנה ב'‪:‬‬ ‫התוכן‪:‬‬ ‫ההליך‪:‬‬ ‫הערכה‪:‬‬ ‫המלצה‪:‬‬ ‫לקראת תום שנת הלימודים הראשונה על התלמיד להגיש סיכום‬ ‫טיפול כתוב למדריך האישי שלו‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת‬ ‫העבודה‪ .‬את האישור להגשת העבודה למדריך‪ ,‬יש להגיש במועד‬ ‫הרישום לשנה"ל העוקבת‪.‬‬ ‫סיכום הטיפול יתמקד בהיבטים‪ ,‬בשאלות ובלבטים שעלו בטיפול‬ ‫והובאו לדיון בהדרכה‪ ,‬ו‪/‬או בחלקה של ההדרכה בתהליך הלמידה‬ ‫והטיפול‪ ,‬ובהקשרים שבין תהליך ההדרכה ותהליך הטיפול‪.‬‬ ‫סיכום הטיפול יערך באופן עצמאי ע"י התלמיד ויובא לדיון למדריך‬ ‫האישי‪ .‬היקף העבודה ‪ 6-5‬עמודים‪.‬‬ ‫המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם‬ ‫העתק למזכירות‪.‬‬ ‫* הגשת סיכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫בתום שנת הלימודים השנייה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬ ‫למדריך האישי שלו‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה‪.‬‬ ‫את האישור להגשת העבודה למדריך‪ ,‬יש להגיש במועד הרישום‬ ‫לשנה"ל העוקבת‪.‬‬ ‫בדומה לסכום הטיפול של שנה ראשונה‪ ,‬עם הרחבה תיאורטית של‬ ‫רעיון או מושג שעולה מתוך העבודה הטיפולית‪ ,‬והדגמה כיצד בא‬ ‫לידי ביטוי בעבודת הטיפול וההדרכה‪.‬‬ ‫הסיכום יערך ע"י התלמיד באופן עצמאי ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬ ‫היקף העבודה הנו ‪ 8-7‬עמודים‪.‬‬ ‫המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם‬ ‫העתק למזכירות‪.‬‬ ‫*הגשת סכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫**סיכומי טיפול יעברו גריסה לאחר הקריאה באחריות המדריך‬ ‫הקורא‪.‬‬ ‫במידה והתלמיד ירצה‪ ,‬ניתן לבחור מהרעיונות שעולים מהסכום‬ ‫נושא להרחבה לעבודת גמר‪ .‬המדריך והמודרך יוכלו לגבש רעיון‬ ‫להצעה לעבודה‪ ,‬מחשבה על מנחה מתאים לנושא וצעדי המשך‬ ‫נוספים להתחלת כתיבה‪.‬‬ ‫ניתן לפנות גם לכל אחד מחברי וועדת עבודות גמר לקבלת עזרה‬ ‫בחיבור למנחה לעבודה ‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫הנחיות לכתיבת עבודת גמר‬ ‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬ ‫לאחר שגיבש התלמיד רעיון לעבודת גמר‪ ,‬ונוצר קשר עם מנחה‪ ,‬על התלמיד להעביר‬ ‫את הצעתו לוועדת עבודות גמר באמצעות שוש‪.‬‬ ‫את ההצעה יש להגיש בתחילת שנה"ל העוקבת והיא אינה כרוכה בתשלום‪.‬‬ ‫מרגע אישור ההצעה יתנהל תהליך הכתיבה בהתאם לבחירתם של הכותב והמנחה‪.‬‬ ‫צוות עבודות גמר מהווה מקום מסייע במידה וישנן שאלות במהלך הכתיבה‪.‬‬ ‫כאשר החליטו הכותב והמנחה שהעבודה מוכנה לקריאה ראשונה‪ ,‬יועבר עותק אחד‬ ‫למזכירות התכנית )ראה דוגמא בעמוד ‪ 104-106‬בידיעון(‪ .‬עותק זה יועבר לקריאה‬ ‫ראשונה‪.‬‬ ‫במידה והקורא הראשון יעלה הצעה לתיקונים יעביר הצעתו לכותב‪ .‬לאחר שהעבודה‬ ‫תוקנה בהתאם‪ ,‬יגיש הכותב שתי עבודות מתוקנות למזכירות‪ .‬העותק השני יועבר‬ ‫לקורא נוסף‪.‬‬ ‫הוועדה תעשה מאמץ להתאים את הקוראים לגישה לפיה נכתבה העבודה‪.‬‬ ‫עם סיום הקריאה יפגשו שני הקוראים עם התלמיד למפגש משוב‪ .‬הבוחנים יסכמו את‬ ‫חוות דעתם בכתב‪.‬‬ ‫חוות הדעת תועבר לתלמיד‪ ,‬ליו"ר ועדת עבודות גמר ולמדריך העבודה‪.‬‬ ‫מפגש זה מהווה את סיום חובותיו של התלמיד לתכנית‪ ,‬ולאחריו‪ ,‬במידה והעבודה‬ ‫אכן ראויה‪ ,‬הוא יכנס לרשימת בוגרי התכנית ויהיה זכאי לתעודה בכנס פתיחת‬ ‫שנה"ל העוקבת‪.‬‬ ‫עבודת הגמר הינה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בוגר התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬ ‫לא ניתן להגיש כעבודת גמר לתכנית עבודה שהוגשה כבר במסגרת אחרת‪.‬‬ ‫במידה והכותב ירצה להרחיב את עבודתו למאמר‪ ,‬הוא מוזמן לפנות לצוות עבודות גמר‬ ‫לקבלת סיוע ‪.‬‬ ‫מבין עבודות הגמר תיבחר עבודה שתימצא מתאימה להרצאה בערב פתיחת שנה"ל‬ ‫הבאה‪) .‬זאת כמובן במידה והכותב ירצה ובאישורו(‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬תלמידים אשר סיימו לימודיהם בתוכנית ולא הגישו הצעה לעבודת גמר ושם‬ ‫מנחה עד למועד תחילת שנת הלימודים העוקבת‪ ,‬וירצו להגיש במועד אחר תהיה‬ ‫הגשה זו כרוכה בתשלום של ‪.(₪ 2000‬‬ ‫‪104‬‬ ‫דוגמת הכותר של סיכום טיפול‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫סיכום טיפול‬ ‫)לשנים א' – ב'(‬ ‫‪,‬‬ ‫מוגש ע"י‪:‬‬ ‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬ ‫‪.‬‬ ‫מס' הטלפון‬ ‫‪.‬‬ ‫תלמיד‪/‬ית שנה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מדריך‪/‬ה‪:‬‬ ‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬ ‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬ ‫‪105‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬ ‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬ ‫התכנית לפסיכותרפיה‬ ‫נושא העבודה באותיות מודגשות‬ ‫מוגש כעבודת גמר לקבלת‬ ‫תעודה בפסיכותרפיה‬ ‫ע"י‪) :‬שם הכותב(‬ ‫מנחה העבודה‪) :‬שם המנחה(‬ ‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬ ‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר‪ .‬הדוגמא באנגלית ראה מעבר לדף‬ ‫‪106‬‬ ‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר מהצד האנגלי‬ Tel Aviv University Sackler Faculty of Medicine School of Continuing Medical Education Program of Psychotherapy Title (Capital letters) Presented in partial fulfillment of the requirements for a Diploma in Psychotherapy Submitted by: (Name of the Author) Supervised by: (Name of Supervisor) Date: Month, Year 107 ‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )א‪-‬ל(‬ ‫אביב אלכס‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18,82‬‬ ‫דיאמנט אילן‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,23,38‬‬ ‫אהרוני חגית‬ ‫עמ'‬ ‫‪78‬‬ ‫דיטרוי אנקה‬ ‫עמ'‬ ‫אולמן חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪46,48,74‬‬ ‫דינור אסתי‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,24,38,67‬‬ ‫‪16,36,39,56,63‬‬ ‫‪66,72‬‬ ‫אור גיא‬ ‫עמ'‬ ‫הדר אורי‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,24,36,73‬‬ ‫אידן אלדד‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪68‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,61,65‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪57,58,63,66,67,‬‬ ‫הדר ברכה‬ ‫‪68‬‬ ‫אייזן צביה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,15,22,42,76‬‬ ‫הומינר דפנה‬ ‫איילון חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,36,39,98‬‬ ‫הירשפלד אסתר עמ'‬ ‫אלבק אורנה‬ ‫עמ'‬ ‫אמיר אילן‬ ‫עמ'‬ ‫וייס וונדי‬ ‫‪7,18‬‬ ‫‪6,15,28,38‬‬ ‫‪6,14,15,21,28,36,‬‬ ‫וסרמן אורנה‬ ‫‪38,43,47,50,53‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,29,39‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,53‬‬ ‫באט רוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,43,44,45‬‬ ‫וקשטיין חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,15,25,39,47,51,52‬‬ ‫בדנס נגה‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,19,39,95‬‬ ‫זיו דתיה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,84‬‬ ‫בורשטיין גיתית‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,93,95‬‬ ‫זיידמן תמר‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,20,39,56,59,84,‬‬ ‫בן‪-‬אמו איזבל‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,92‬‬ ‫זכרין רות‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫בנאי ארז‬ ‫עמ'‬ ‫זלינגר מיכל‬ ‫בניה צילה‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,58‬‬ ‫‪16,33,38,93,97,‬‬ ‫זרחי ניצן‬ ‫‪98‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,94,96‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,92,94‬‬ ‫ברגשטיין משה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,22,39‬‬ ‫חזן מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫ברונסקי עמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪84,85,88‬‬ ‫חסון‪-‬כץ אורלי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫ברושי יואב‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,23,38‬‬ ‫טופילסקי דיאנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫ברק מלמד עידית‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,29,36,47,54‬‬ ‫טורקניץ ידידה‬ ‫עמ'‬ ‫ברקן אהובה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,36,39,72‬‬ ‫טלרנט ענת‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,71‬‬ ‫‪6,14,19,38,47,51,52‬‬ ‫‪,84‬‬ ‫גבריאלי‪-‬רחבי איריס‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,22,38‬‬ ‫טפר מיכל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,36,39‬‬ ‫גולדיוק הוגו‬ ‫עמ'‬ ‫טרבס אילן‬ ‫גולדין תודר מיקי‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,23,38‬‬ ‫‪6,7,13,14,21,38,8‬‬ ‫טריאסט יוסי‬ ‫‪2,83,84,88,103‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪43,46‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,30,39‬‬ ‫גלבוע דליה‬ ‫גרין אריה‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,7,18‬‬ ‫‪56,61,65‬‬ ‫טריפטו אסף‬ ‫עמ'‬ ‫‪84,86,88‬‬ ‫ישראלי חני‬ ‫עמ'‬ ‫‪84,85,86,88‬‬ ‫גרנק מישל‬ ‫עמ'‬ ‫‪ 6,8,16,36,39,47‬כהן‪-‬פריד עפרה‬ ‫‪54‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,65‬‬ ‫דורון עדיאל‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,30,38,44,45‬‬ ‫‪87,88‬‬ ‫לאור אילנה‬ ‫‪6,7,18,78‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪15,26,38,56,60‬‬ ‫‪64,66,72‬‬ ‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬ ‫המשך‬ ‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )ל‪-‬ת(‬ ‫לוי דניאל‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,15,31,39,78‬‬ ‫לוין אורי‬ ‫עמ'‬ ‫לביא נורית‬ ‫עמ'‬ ‫‪84,86,88‬‬ ‫‪ 6,14,19,38,84,87,‬קולקה רענן‬ ‫‪88‬‬ ‫עמ'‬ ‫לנדאו משה‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,48,52,75‬‬ ‫קורמן רותי‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,15,32,38,84,86,89‬‬ ‫‪6,16,36,39‬‬ ‫קיטרון דוד‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,36,39‬‬ ‫קינן נעמה‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,33,38,47‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,92,94‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,91,92‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,13,14,17,21,39‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,56‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,58‬‬ ‫רוז ג'רמי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,16,36,39‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,95,96‬‬ ‫‪6,14,18,39‬‬ ‫מאיר‪-‬טפרברג יעל עמ'‬ ‫קבילי דורית‬ ‫עמ'‬ ‫‪7‬‬ ‫קוגן קלאודיה‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,61,65‬‬ ‫‪56,57,64,66‬‬ ‫‪7,18‬‬ ‫‪ 82,90,91,92,93,‬קליש ציפי‬ ‫‪95,96‬‬ ‫‪6,13,16,36,39‬‬ ‫קלע רחל‬ ‫‪47,49,51,53‬‬ ‫מיכאלסון תרצה‬ ‫עמ'‬ ‫מילר איריס‬ ‫עמ'‬ ‫מילר יואל‬ ‫עמ'‬ ‫מילר נעמי‬ ‫עמ'‬ ‫מן גבי‬ ‫עמ'‬ ‫מנדלוביץ שלמה‬ ‫עמ'‬ ‫נוטקביץ אבי‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,31,38,44,45‬‬ ‫סגל יעל‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,36,39‬‬ ‫רוזנבאום שרה‬ ‫סגל רות‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,49,50,52‬‬ ‫רוט מירב‬ ‫עמ'‬ ‫סובול יהודית‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫רולניק ערן‬ ‫עמ'‬ ‫‪70‬‬ ‫סמולינסקי שרי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫ריינשרייבר חנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪14,19,38‬‬ ‫ספורטא ריבה‬ ‫עמ'‬ ‫‪6‬‬ ‫שור אורנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪7‬‬ ‫עפר גילה‬ ‫עמ'‬ ‫‪67‬‬ ‫שור הנרי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,14,17,36,56,57‬‬ ‫פבר‪-‬בן פזי נחמה‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,49‬‬ ‫שור יוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,93,95‬‬ ‫פטרן מיקי‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,60‬‬ ‫שור נילי‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,13,16,36,39‬‬ ‫פיירמן צבי‬ ‫עמ'‬ ‫‪84,87,89‬‬ ‫שטרסבורג שרון‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,7,84,86,88‬‬ ‫פרגו גופר רוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,93,95,96‬‬ ‫שילוח רז חמוטל‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,27,38‬‬ ‫פרי‪-‬פיאמנטה ענת‬ ‫עמ'‬ ‫‪56,59‬‬ ‫שלגי בעז‬ ‫עמ'‬ ‫‪6,14,21,36,44,81‬‬ ‫פריאל ביאטריס‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,52‬‬ ‫שלוש ממי )מאיר( עמ'‬ ‫פרידמן רובי‬ ‫עמ'‬ ‫‪68‬‬ ‫שלקס אלינה‬ ‫עמ'‬ ‫‪15,32,36‬‬ ‫‪6,16,34,40,47,49‬‬ ‫‪51,52,70,73‬‬ ‫צאן חגית‬ ‫עמ'‬ ‫‪16,36,39‬‬ ‫שנבל אילנה‬ ‫עמ'‬ ‫‪7,18‬‬ ‫צדוק טסה‬ ‫עמ'‬ ‫‪47,49,51‬‬ ‫שפירא רוני‬ ‫עמ'‬ ‫‪91,92,94‬‬ ‫קפלינסקי מרגי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 14,20,36,56,62,‬קריצ'מן אלי‬ ‫‪65‬‬ ‫‪3,6,7,14,17,36‬‬ ‫רב‪-‬הון רינת‬ ‫‪78,80,81‬‬ ‫‪109‬‬