בעברית - Jewish Agency for Israel
נעים מאוד! אני מתתיהו אני אביהם הּגֵ ֶאה של חמישה בנים :יוחנן ,שמעון ,יהודה, אלעזר ויונתן .בלעדיהם לא היינו מצליחים במרד שלנו! לא היינו זוכים לחירות ולעצמאות שנמשכו 130שנה .אני חייתי לפני אלפיים ומאתיים שנים בערך – ואני מאוד מקווה שאתם עדיין זוכרים אותנו ,כאן בישראל וגם שם ,מעבר לים! כי בעצם האדמה עליה גרנו ונלחמנו לפני כל כך הרבה שנים – היא בדיוק אותה האדמה עליה נמצא בית הספר שלכם היום וזו אותה האדמה אליה מגיעים המון תיירים יהודים מחו”ל כל שנה. למה מרדנו? שאלה טובה .מרד הוא צעד קיצוני .מאז שאבדנו את העצמאות שלנו ,שלטו בארצנו שליטים רבים – ִ ובכל זאת לא מרדנו .היה קשה ,אבל נסבל .הקמנו אפילו בית מקדש שני ,במקום זה שהוחרב על-ידי ממלכת ָּב ֶבל .השליטים הזרים אמנם גבו מאתנו ִמסים ,אבל אף פעם לא מנעו מאתנו לקיים את המנהגים שלנו ,את המסורת העתיקה שלנו .עד שהגיע המלך היווני-סורי :אנטיוכוס .אני ויהודים רבים אחרים, לא יכולנו לסבול בשום אופן את הגזֵ רות הקשות שלו .כמו שאומרים אצלנו" :הגיעו מים עד נפש!" לכן הנפתי את נֵ ס המרד בעיר מודיעין! אנטיוכוס פשוט הגזים! לא סתם קראנו לו רשע :הוא מאתנו החרים את האדמות שלנו; לקח את רוב כספנו; הרג רבים ִ בירושלים ובערים אחרות; והכי גרוע – הוא שדד את אוצרות בית המקדש שלנו! והוא לא הסתפק בכך .הוא ניסה לקבוע לנו איך לחיות את חיינו ,וזה היה בניגוד מוחלט למסורת היהודית שירשנו מאבות-אבותינו .תארו לעצמכם :אנטיוכוס נתן פקודה שנפסיק לקיים ברית מילה ,שנאכל בשר חזיר ,שנפסיק לשמור את השבת והחגים ונקריב קרבנות לאלילים יווניים ,פסלים שעשויים מאבן ומשיש .מה הוא חשב לעצמו – שאני אשתחווה לאל בשם זאוס?! מה פתאום! אתם ודאי זוכרים את הקריאה המפורסמת שלי" :מי לאדונַ י – ֵאלַ י!" בימים שלי הכוונה היתה: מי שמאמין באלוהי ישראל ובתורתו ,ומוכן להילחם על אמונתו – שיבוא אלי ,ויחד ננצח! היו שקראו לי קנאי ,קיצוני ,מסכן את שלום העם ,אבל אני עשיתי הכל מתוך רגש חזק של אחריות לזהות שלנו .לא פחדנו ,נאבקנו וניצחנו .הקמנו את ממלכת החשמונאים בארץ ישראל! אני לא יודע מה תחשבו עלי היום ...תלמידים יקרים וחופשיים שכמוכם .בכל מקרה ,יש לי שאלה אליכם :האם יש דבר שהוא מאוד-מאוד-מאוד חשוב בעיניכם? איך אתם חושבים להשיג אותו? האם תשתמשו בכל האמצעים כולם? או שיש לכם קו אדום שאותו לא תעברו ,גם אם תצטרכו לוותר על החלום או להסתפק בפחות מהגשמה מלאה שלו? מה דעתכם? זהו ,אני חייב לצאת ,יש המון פילים בדרך ,ואשתי מחכה לי לארוחת ערב עם הבנות והבנים, ועלי להספיק עוד להדליק את האש בתנור ....קר היום. נעים מאוד! אני אלעזר אני בנו הרביעי של מתיתיהו ,ואני גאה להיות אחיהם של יוחנן, שמעון ,יהודה המכבי ,וכמובן של יונתן ,אחינו הצעיר והמוכשר .גם אני יצאתי למלחמה נגד היוונים ,בעקבות קריאתו של אבא שלי .היינו משפחה מאוד מלוכדת. למה בכלל יצאנו למרד הזה? הרי היינו מעטים ,ולא מאומנים ומצוידים כמו הצבא הגדול של אנטיוכוס! ובכן ,עשינו את זה בגלל שזה מה שעושים כשמישהו פוגע לך ב"ציפור הנפש" .זה דימוי .החופש שלנו היה כמו ציפור עדינה השוכנת בנפש שלנו .ומישהו ניסה לפגוע בה אחי ,יהודה ושמעון ,או אפילו פגיעה קשה .אם זה לא ברור ,תשאלו את ַ את אבא שלי הזקן -הם כבר יסבירו לכם... אני הייתי לוחם מצטיין .השתתפתי בהרבה קרבות ,גם אחרי שאנטיוכוס הרשע מת .היורש שלו היה בנו ,ילד בן ,9קרוב לגיל שלכם ...לכן איש צבא אחר ,מצביא בשם ליסיאס ,לקח את הפיקוד במקומו והמשיך במלחמה נגדנו .האמת שהיו לו עוד אויבים מלבדנו, כל האזור היה במלחמות בלתי-פוסקות ,אבל ההבדל הוא שאנחנו לחמנו כנגד גזרות קשות ,ואילו האחרים פשוט רצו לשלוט בכל האזור, להקים אימפריה .הרגתי המון חיילי אויב .תמיד "שמתי נפשי בכפי", כמו שאומרים בעברית ,ותקפתי .עד רגע זה יצאתי בשלום ,אבל – לרוע המזל ,באחד הקרבות – נהרגתי .זה קרה ליד בית זכריה בדרך לירושלים, בשנת 163לפני הספירה של הנוצרים .זה חבל ועצוב ,כי לא הספקתי אפילו להקים משפחה משלי. איך זה קרה?! אתם יודעים שלצבא היווני-סורי היו הרבה פילים .פילים בימים ההם זה כמו טנקים בימינו .ולי היה רק אומץ לב וחרב חדה .יום אחד בזמן קרב קשה נגד אחד הכוחות הזרים שפלש לארצנו ,רצתי לעבר פיל אחד ,ודקרתי אותו ,כי חשבתי שהרוכב על הפיל הוא האויב הכי גדול שלנו ,ליסיאס ,בכבודו ובעצמו .הפיל התמוטט ,אבל אני ,לא הספקתי להימלט – והפיל דרס אותי ומעך אותי למוות .לקרב הזה היתה גם תוצאה טובה :בעיצומו של הקרבִ ,שכנע אחי יהודה את ליסיאס לכרות עמו ברית שלום! איך זה שליסיאס הסכים? כנראה שהוא היה כבר מותש ,ועמד להפסיד .או שגם הוא הבין שלמלחמה יש מחיר כבד מדי ,ועדיף הסכם שלום ,אם מציעים לך .מה דעתכם? האם 2100 שנים מאוחר יותר יש בעולם שלכם מקרים כאלה ,שאויבים כורתים ביניהם ברית למען מטרה משותפת? העיקר שבעקבות הסכם זה ,נפטרנו סופסוף מן השלטון ההרסני של אנטיוכוס .סופסוף זכינו בחופש הדת ,שנגזל מאתנו קודם לכן .אתם מחכים כל שנה ל"חופש הגדול" ,אבל האם אי- פעם נלחמתם אתם למען חופש אחר? אני אלעזר ,ממרחק של יותר מ 2100-שנים ,אשמח אם תמצאו פעם תשובה לשאלה הזאת. זהו ,אני חייב לצאת ,עוד מעט מחשיך ,והאחים שלי לא יבינו מה אני עושה פה ...כל כך הרבה זמן לא נפגשנו ...אני מתגעגע לריח של השמיכות בחורף ,בבית ...גם במקום שאני נמצא קר מאוד עכשיו. נעים מאוד! אני שמעון אני מאוד גאה להיות להיות בן מתיתיהו ,בן למשפחת המ ַּכ ִּבים ,כמו שחלק מכם קורא לנו .אני בנו החשמונאים ,או ַ השני של מתיתיהו ,וכמובן אחיהם של יוחנן ,יהודה המכבי, אלעזר ויונתן – ֲא ַחי גיבורי התהילה. גם אני יצאתי למלחמה נגד הכובשים הזרים של הארץ ,ובראשם יפנֵ ס) .הוא פלש לארץ המלך אנטיוכוס הרביעי (המכּונֶ ה ֶא ִפ ָ שלנו מצפון ,מסוריה .איזה מלך רשע! מה הוא חשב לעצמו, שאם הוא חלק משושלת מלכים ארוכה ,אז מותר לו הכל? אנטיוכוס הזה ,נכשל בכיבוש מצרים ,לכן חזר כועס ומושפל מאתנו לירושלים .מרוב כעס ,הוא הרס את העיר ,הרג רבים ִ באכזריות ,והכריז על כמה גזֵ רות ,שפגעו בנו מאוד :נאסרה קריאה בתורה ,נאסר מנהג ברית המילה ,נאסרה שמירת השבת. ברור שלא יכולנו לשתוק על כך .נלחמנו בכל כוחנו. אחרי שאיבדנו את אחינו יהודה (כואב מאוד .נספר על זה אחר כך) ואחרי ההצלחה שלנו בכיבוש ירושלים ,המשכתי ,יחד עם יונתן אחי ,לכבוש עוד שטחים בארץ ישראל .זאת בדיוק אותה אדמה בה חלק מכם גרים היום .אני למשל כבשתי את גזר ,יישוב בדרך לירושלים ,לא רחוק ממודיעין שלנו ,וכבשתי גם את יפו ואת עכו ועוד ערים חשובות ,ערים שקיימות עד היום בישראל החדשה .היינו מאוד מלוכדים ובטוחים בדרך שלנו .אני חושב שבזכות זה ניצחנו. אחרי מות יונתן (כן ,מאוד עצוב .גם על זה תשמעו עוד מעט) ,הפכתי מיד למנהיג החשמונאים במקומו .החלטתי לנקום במפקד הצבא היווני ,טריפון – כיוון שהוא זה שהרג את אחי האהוב ,יונתן .מה עשיתי? ָּכ ַר ִּתי ברית עם האויב שלוִ ,דמטריוס השני ,וכך ניצחתי אותו! ולמה זה כל-כך חשוב? כי בזכות בריתות כאלה ,הפכנו לכוח החזק באזור ,וסופסוף קיבלתי כתב מינוי מלכותי מדמטריוס :איגרת המכירה בממלכת יהודה כממלכה חופשית ועצמאית – וכל זה קרה 140שנה לפני הספירה הנוצרית ,שיטת ספירה של שנים ,שעד היום לצערי אתם נוהגים לפיה .אמנם אני הייתי מנהיג הממלכה כבר שנתיים קודם – כי אספת נכבדי העם שלנו מינתה אותי למושל וכוהן גדול -אבל באמת תודה על ההכרה הבינלאומית, דמטריוס ידידי. בין שני האירועים האלה קרה עוד משהו חשוב .ביום כ"ג באייר ( 141לפני הספירה הנוצרית) כבשתי סופסוף את המצודה (בארמית" :חקרא") שהקים אנטיוכוס אפיפנס בירושלים. היא היתה גבוהה יותר מבית המקדש ,ולכן התחלנו להרוס אותה .זה היה יום חג עבורנו! מבחינתי ,זה יום העצמאות שלנו ,ולא אחר .גם לכם בישראל יש יום עצמאות באותו חודש אייר – נכון? ומתי אתם ,יהודים בתפוצות ,חוגגים את יום העצמאות של המדינה בם אתם חיים? כל אחד מכם יודע שהמבוגרים במשפחה ,או הסבים של הסבים שלכם ,ניהלו מלחמה קשה כדי להשיג חופש ועצמאות עבורכם ,נכון? מה דעתכם – אפשר לנוח על זרי הדפנה של הניצחון? במילים אחרות -לשמור על המדינה שלכם חופשית ועצמאית ,זה קשה או קל? זהו ,אני חייב לצאת ,יש המון פילים בדרך ,ואח שלי מחכה לי שאעזור לו עם השמיכות-צמר כבשים שלנו ....נעשה קר היום. נעים מאוד! אני יונתן אני בן למשפחת חשמונאי ,אחיהם הצעיר של אחי גיבורי התהילה :יוחנן ,שמעון ,יהודה ואלעזר .אני אמנם הייתי "האח הקטן" ,אבל אחרי מות אחי האהוב יהודה ,אני הוא זה שהמשיך את דרכו והנהיג את המרד ,במיוחד אחרי שאנטיוכוס מת סופסוף .הקמתי שוב את צבא המכבים ,והשתלטתי על ירושלים ,עיר הקודש שלנו. האם לא פחדתי לצאת לקרבות נגד צבא של אימפריה? אסביר זאת כך :כשמישהו פוגע ביקר לך מכל, אתה נוהג לפי הכלל הגדול" :ייהרג ובל יעבור"! מה זאת אומרת? זאת אומרת שלפי ההשקפה של המשפחה שלי ,יש דברים ,ששווה לסכן את חייך בשבילם ,העיקר לא לתת להם לעבור ,כלומר לקרות ,להתקיים. זה לא סוד שהצטיינתי בהישגים רבים :בתקופתי הפכה המשפחה שלי ,משפחת חשמונאי ,למנהיגה של ארץ יהודה. הכישרון שלי כמנהיג אפשר לי לנצל לטובתי את כל המריבות הבלתי פוסקות בין השליטים השונים באזור .כל פעם כרתי ברית עם כוח חזק אחר ,עד שכל המלכים מסביב הכירו בנו, והבינו ש"יהודה" היא מדינה חזקה .לא רק שהורידו את גובה המסים ,אלא גם קיבלנו בחזרה את חופש הדת שבשבילו נלחמנו :השליט החזק באזור (קראו לו אלכסנדר באלאס) מינה אותי לתפקיד מאוד-מאוד מכובד" :כהן גדול" .הייתי אחראי על כל ענייני הדת היהודית בארץ ישראל .בכל עיר שכבשתי, ביטלתי את עבודת האלילים .יותר ממאה שנים אחר כך ,עוד המשרה החשובה הזאת לעבור בירושה בתוך משפחת המשיכה ִ חשמונאי. במשך 18שנות שלטוני הרחבתי כל הזמן את גבולות ממלכת יהודה .בניתי מצודה חשובה שקיימת עד היום בעיר גזר .נוסף לכך חיזקתי את ירושלים ושיקמתי את מה שאנטיוכוס הרס .לצערי ,בסוף זה נגמר לא טוב .מנהיג אחר באזור ,שקראו לו טריפון ,ראה שאני מתחזק. בשנת 143לפניה"ס הוא טמן לי מלכודת – הביא אותי לעכו בעורמה ,ושם לכד אותי והרג אותי .שמעון אחי לא שתק לו על זה .הוא עשה צעד דיפלומטי חכם ,בזכותו הצליח להגדיל את כוחו ולנצח את טריפון הרשע .כך הפך למנהיג הממלכה ,במקומי .ידעתי שאפשר לסמוך עליך ,אחי שמעון. בכל אופן ,אני גאה מאוד שתרמתי לכך שקמה לנו ממלכה עצמאית .ושימו לב לדמיון בינינו – ממלכת החשמונאים שלנו היא הממלכה העצמאית הראשונה שקמה בארץ מאז שנחרב המקדש הראשון (זה שבנה שלמה המלך); ואילו מדינת ישראל שלכם ,היא המדינה העצמאית הראשונה שקמה בארץ מאז שנחרב בית המקדש השני! מרגש ,לא? האם אתם מתכננים להקים את בית המקדש השלישי? ומה דעת היהודים בתפוצות על כך? זהו ,אני מוכרח לרוץ .הבטחתי לאמא שלי לטפס על העץ שליד הבית ולכרות כמה ענפים להסקה. לפני שירד גשם .כל כך קר היום... נעים מאוד! אני יהודה הכינוי שלי הוא המכבי או המקבי אני בנו השלישי של מתיתיהו ואחיהם של יוחנן ,שמעון, אלעזר ויונתן .כולנו נולדנו בכפר ליד היישוב מודיעין .אגב, שמחתי לשמוע שממש ליד הכפר שלי קיים היום יישוב ישראלי בשם" :כפר חשמונאי" ,ובו מדגימים איך נראו החיים שלנו לפני יותר מ 2000-שנה. למה קוראים לי "המכבי"? – שמעתי שפירוש השם הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים יְ יָ " .פעמיים האות י' -זו אחת הדרכים לציין את שמו של אדוני ,אלוהי ישראל .האגדה מספרת כי פסוק זה היה רשום על סמל המורדים ,כמו קמע .אבל הכינוי קצת מוזר, כי הוא מדבר על "אלים" אחרים .אני בכלל לא מאמין שיש עוד אלים ,חוץ מאלוהים שלנו ,כך שהוא לא בתחרות עם אף אחד. ואל תספרו לי שפסלים יפים שעשויים משיש בראו את העולם, כמו שמספרות האגדות של היוונים. חוץ מזה ,יש מקומות שכותבים "יהודה המקבי" ,בקו"ף .את זה אני יותר אוהב .למה? השם מקבי גזור מן המילה ָמ ֶק ֶבת ,שפירושה פטיש ,ופטיש זהו כינוי למישהו חזק ,הגובר על אויביו .בכל מקרה ,אני שמח שאחרי שנים רבות כל כך ,הפך השם "מכבי" לשם אהוב של קבוצות ספורט יהודיות בכל רחבי העולם ,ופעם בארבע שנים מתכנסת בישראל המכבייה! אני מאוד גאה בזה. כידוע לכם ,אני עמדתי בראש צבא החשמונאים נגד הכובשים הזרים של הארץ ,ובראשם המלך אנטיוכוס הרביעי (שכינויו: מאתנו ,שדד יפנֵ ס) .הוא הטיל עלינו מסים כבדים ,הרג רבים ִ ֶא ִפ ָ את אדמותינו ואת אוצרות בית המקדש – אבל הכי גרוע :הוא קבע שאסור לנו לקיים את מצוות הדת שלנו .הדת שלנו היא אורח חיים מיוחד ,שאנו מקיימים מדורי דורות .מדובר ברגש אמונה עמוק .איך הוא העז לקבוע שעלינו לחיות חיים אחרים? חיים שפוגעים בכל מה שיקר וחשוב לנו?! באחת מהמגילות הקדושות שלנו כתב הנביא חבקוק ,בפרק ב פסוק ד" :וְ ַצ ִּדיק ֶּב ֱאמּונָ תֹו יִ ְחיֶ ה" .שמעתי שהיום אתם משתמשים לפעמים בביטוי דומה" :איש ֶּב ֱאמּונָ תֹו יִ ְחיֶ ה" .האם זה אומר שביישוב שלכם יכולים לגור יחד עובד אלילים עם עובד אלוהים? יש בחברה שלכם עובדי אלילים בכלל? איך אתם מסתדרים עם דעות שונות באותו רחוב? אצלנו זה לא כל-כך הצליח. אני גאה באבא שלי שסירב לפקודה להשתחוות לפסל .ואני גאה גם להיות זה שהגשים את משאלתו – לנתץ את האלילים ולעצור את מנהגי ההתייוונות בארץ .בזכות המרד ,הצלחנו לחדש את המנהגים המסורתיים שלנו בבית המקדש ,להאיר אותו ,ולכבד את האלוהים שלנו בדרך בה אנחנו מאמינים .אני שמח מאוד שעד היום אתם זוכרים אותי ,מאירים את בתיכם בחנוכיות, ומגרשים את החושך ,יחד עם המון יהודים בכל העולם .בחג הזה כל בית הוא כמו בית-מקדש קטן... זהו ,אני חייב לצאת ,יש המון פילים בדרך ,ואח שלי מחכה לי שאעזור לו לצפות את השמיכות ,כי הצמר כבשים נורא מגרד ...נעשה קר היום. נעים מאוד! אני יוחנן אני יוחנן בן מתיתיהו... (אל תתבלבלו – במשפחת חשמונאי היו שלושה יוחנן. יוחנן בן מתיתיהו – זה אני! לסבא שלי גם קראו יוחנן וגם לאחי שמעון היה בן ,שנקרא יוחנן הורקנוס .אחיין שלי. תכירו אותו בפעם אחרת). אני בנו הבכור של מתיתיהו החשמונאי .גדלתי במשפחה של גברים נאמנים מאוד לדת היהודית .נהגנו לבקר בבית המקדש השני בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ולעבוד את אלוהי ישראל על-פי מסורת בת 1000שנים ויותר .סיפורי התנ"ך עברו במשפחתנו מסבא לנכד ,מאבא לבן .לכן ,כשאבא שלי הכריז על מרד נגד גזרות אנטיוכוס ,היה ברור שאני אתגייס ראשון ,אני אתן דוגמה לאחים שלי – שמעון ,יהודה ,אלעזר ויונתן – הרי אני הבכור. כולנו היינו בעלי כושר לחימה יוצא מן הכלל ,ובכל זאת -איך העזנו לצאת למרד נגד צבא יווני גדול ומאומן?! לא היתה לנו בררה ,כי "הגיעו מים עד נפש" ...זאת אומרת שהרגשנו שאנחנו טובעים בים של גזרות ,הגזרות של אנטיוכוס. לפי אחת האגדות ב"מגילת חנוכה" (לפעמים החוקרים שלכם קוראים לה גם" :מגילת אנטיוכוס") אני הוא זה שהרג בעורמה רבה את איש הצבא הבכיר ביותר של ניקנֹור .בעולם הממוחשב שלכם, אנטיוכוס ,שנקרא ָ אפשר למצוא את הסיפור הזה באינטרנט ,ולקרוא בו היְ שר מתוך המגילה ...בימים ההם לא רק שלא היתה קיימת המילה אינטרנט ,אלא אפילו חשמל לא היה לנו... איך שדברים משתנים .אני שמח שבזכות החוכמה הרבה של הדור שלכם ,כל אדם בעולם יכול להכיר את הסיפור שלי. אחד הדברים שלא השתנו ,לצערי ,מאז ועד היום ,הוא שבמלחמות – נהרגים חיילים .גם אני, שתמיד הצטיינתי באומץ ובדבקות במשימה ,נפלתי באחד הקרבות נגד צבאו של אנטיוכוס. הותרתי חלל בלב של כל המשפחה .היוונים היו רבים כל כך ,והם רכבו על פילים ...תשאלו את אלעזר אחי מה פיל כזה מסוגל להפיל ...הרבה חיילים יהודים נהרגו במלחמה ההיא. לכל מלחמה יש מחיר ,ובטח למלחמה למען עצמאות וחירות .אנחנו אכן הישגנו את שתיהן. עצמאות וחירות בעיניי הן כמו אוצר של כלי זכוכית יקרים .צריך לשמור עליהן מכל משמר, ללא הפסקה ,אחרת הן יישברו .מה אתם חושבים ,אפשר להשיג חירות ועצמאות ללא מלחמות, בלי אלימות? זהו ,אני חייב לצאת ,יש המון פילים בדרך ,ואמא שלי מחכה לי להוצאת השמיכות החמות מעליית הגג ... .קר היום. נעים מאוד! אני בתיה אמא של חמישה בנים ושלוש בנות ,אשתו של מתיתיהו... בתיה: שלום! אחרי שכל הגברים במשפחה שלי דיברו ,אני כאן כדי שתכירו גם אותנו ,אמהות ואחיות של כל הגיבורים שלנו ,שלכבודם אתם חוגגים את חג החנוכה .כן ,שמעתם היטב .לי ולמתיתיהו יש גם שלוש בנות ,שפרה ,נועה ודבורה. בחרנו את השמות יחד ,מתוך מגילות התורה שלנו .חיפשנו שמות של נשים חזקות ,שמרדו במשהו ,עשו שינוי במציאות שלהן .אני גאה בבנות שלי ,הן אמיצות וחכמות ,ולא מסתירות את דעתן על מה שקורה בבית וגם לא על מה שקורה בשדה הקרב .אנחנו רוצות לומר "משהו נשי" ,אם יש דבר כזה בכלל... לכל אחד מהבנים במשפחה: שפרה :אחי יונתן ,אמרת קודם את המשפט הקשה" :ייהרג ובל יעבור"! אני יודעת שמאז שאתה השתמשת בביטוי הזה, אנשים משתמשים בו לפעמים יותר מדי ,בלי להתכוון באמת. בתור האחות הגדולה שלך ,אני מקווה שנשים כמוני ידעו גם הן לומר משפט כזה .לעמוד על שלהן ,ולשים גבול ברור בפני ניצול או קיפוח .אני מקווה שאנשים יבינו מהו קו אדום ,וינהגו בכולם בכבוד ,מבלי שנצטרך להרוג... אמא בתיה: אלעזר בני ,כמה ניסיתי למנוע ממך לצאת שוב אל הקרב ,אחרי שאנטיוכוס הרשע כבר מת .התחננתי לפניך שתשוב הביתה ,שעשית את שלך ,ועכשיו תורם של אחרים. בכל יום ששי בבוקר יצאתי לקניות בשוק ובישלתי את המטעמים שאתה הכי אוהב .בערב שבת ערכתי את השולחן והדלקתי נרות ,אולי תגיע .אבל אתה התעקשת ,והמשכת להילחם .כאמא שלך אני מתפללת שבדורות הבאים נוכל לחלוק בנטל .גם נשים ונערות יוכלו להתגייס ולעזור במאמץ המלחמתי .בינתיים אנחנו כאן ,דואגות לשמור על הבית ועל השדה. נועה: אחי יהודה ,כמה גאה הייתי בך כשציטטת את הנביא שלנו ,חבקוק ,שאמר" :וְ ַצ ִּדיק ֶּב ֱאמּונָ תֹו יִ ְחיֶ ה" .וצדיקה? מרגש לחשוב כמה כוח יכולה לתת אמונה ,אמונה במשהו גבוה יותר מכל עבודות היומיום שאני עושה כאן .אני רוצה ללמוד תורה ,הרי אני כבר בת 12ויום אחד. שפרה אחותנו הגדולה הסבירה לי שיש יותר מדרך אחת לפרש את הטקסט ,ולי הרי יש תמיד רעיונות מקוריים ...אתה זוכר איך השכנים שלנו רבו ביניהם על הפירוש הנכון לכינוי שלך ,מכבי, עד שהגעתי ועשיתי סדר בכל האפשרויות? אמא בתיה :שמעון ,איזה בן! איזה בן! מרגש היה לשמוע על כיבוש החקרא בירושלים .נזכרתי במשחקי הילדות שלך ,רץ עם חץ וקשת אחרי איזו עז בחצר ודורש ממנה בצחוק שתיתן לך תיכף ומיד כוס חלב ...אני רק לא מבינה למה השקעת שלוש שנים בהרס המצודה הזאת שבנה אנטיוכוס הרשע .רק בגלל שהיא היתה יותר גבוהה מבית המקדש?! לא חבל? דבורה: חבל ,באמת .יכולתי להדריך שם תיירים מכל העולם ,להשוות בין שני הבניינים .יוחנן, אחי הבכור ,הזכרת קודם את התקשורת המתקדמת של העתיד ...אז דע לך שבדקתי את זה. גלשתי במנהרת הזמן אל בית ספר בישראל ואז לבי"ס באמריקה ,ולא האמנתי למראה עיניי. כל כך הרבה נשים מנהיגות ומנהלות .אהבתי .שאלתי את התלמידים שם :האם תוכלו ליצור עבורנו ,בנות משפחת חשמונאי ,דף בספר-הפנים שלכם? תאר לך ,יוחנן ,יהיה לי שם ותמונה משלי .וכל אחת מאתנו תוכל לספר איזו אישה גיבורה עומדת מאחורי השם שנתנו לנו הורינו. ועד שישתנו הזמנים ,יוחנן ,כתוב לנו על קלף ,כתוב מכתב לאמא ולאחיות ,כתוב במקל טבול בפחם או בדם עיזים ושלח במרוץ שליחים ,מהר. ואחרון אחרון חביב ,בעלי ואבינו מתיתיהו .בקושי התראינו בתקופת המרד .כסבא ,לא היה לך אף פעם זמן לנכדים ,לתינוקות של הבנות שלנו .היית מגויס לחלוטין למשימה .אפשר לומר קנאי .אולי בגלל זה אהבת את התפקיד שלך בבית ,להבעיר אש בתנור בחורף ,והמבין יבין .טוב טוב ,אתם כבר תחליטו אם קנאות ,קיצוניות ללא פשרות ,זה טוב או רע .זהו ,אנחנו מוכרחות לרוץ .כל המשפחה מתכנסת היום לארוחת ערב משותפת ,זה דבר נדיר אצלנו .כשכולנו יחד – קצת פחות קר...
© Copyright 2024