‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫דבר העורכת‬
‫יצירת קשר‬
‫‪www.rinunim.co.il‬‬
‫'נא לגעת' ביפו‪ ,‬הוענקו פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע'ש‬
‫לשנת ‪2013‬‬
‫ה הושקו פרסי השירה והאמנות החזותית‪ 1,200,000.‬ש'ח הוענקו ל‪ 12-‬הזוכים‪,‬‬
‫‪ 100,00‬ש'ח לכל זוכה‬
‫‪16:21 06/01/2014‬‬
‫לאמנים וליוצרים בעבור פעילות‬
‫מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה‪,‬‬
‫ומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות‬
‫השנה‪ ,‬החליט דירקטוריון קרן לנדאו‬
‫ני תחומים חדשים לפרסי האמנויות‪ :‬פרס‬
‫שירה ופרס בתחום האמנות החזותית‪.‬‬
‫חיפוש חופשי‬
‫ידיעות חמות‬
‫יריד 'כלות חכמות‪...‬‬
‫היריד יתקיים במתחם האירועים 'קליאו'‬
‫ברח'‪...‬‬
‫ד'ר אליעזר בן‪...‬‬
‫הם ‪,‬ביקרו בבית הספר כחלק מהפנינג‬
‫סיום‪...‬‬
‫מותג הטישו המוביל‪...‬‬
‫המגבונים נתונים במארז ניילון נוח‬
‫לנשיאה‪...‬‬
‫הוענקו חמישה פרסים לחמישה חוקרי‬
‫צילום‪ :‬אלדר רפאלי‬
‫אליים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם‬
‫ומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר‪ .‬הפרס נחשב לאחד הפרסים המשמעותיים‬
‫ם ביותר אשר מוענקים בתחום זה בישראל‪..‬‬
‫פרסי מפעל הפיס ע"ש לנדאו הוענקו שבעה פרסים בתחומי אמנויות לזוכים וחמישה פרסים‬
‫דעים ומחקר‪.‬‬
‫כים להם הוענק הפרס?‬
‫קולנוע הדוקומנטרי )במאי( הוענק פרס לבמאית ענת צוריה‪.‬‬
‫מחול ‪ -‬לכוריאוגרף עמוס חץ‪.‬‬
‫תיאטרון )שחקן( ‪ -‬לשחקנית לסלווה נקארה‪.‬‬
‫סיקת ג'אז ‪-‬ליוצר עמוס הופמן‬
‫סיקה ישראלית ‪ -‬לאתי אנקרי‪.‬‬
‫מנות חזותית‪-‬ציור ‪-‬לאמנית חן שיש‪.‬‬
‫שירה ‪-‬לנורית זרחי‪.‬‬
‫תחום המדע והמחקר לפי קטגוריות‪:‬‬
‫דעי הטבע‪ :‬בקטגורית מדעי הים והסביבה הימית ‪-‬פרופ' יונתן ארז‪.‬‬
‫דעי החיים‪ :‬בקטגורית כימיה רפואית ופרמקולוגיה ‪-‬פרופ' אילנה גוזס‬
‫מדעים המדויקים‪ :‬בקטגורית רובוטיקה ‪ -‬פרופ' גל קמינקא‪.‬‬
‫דעי החברה‪ :‬בקטגורית דמוגרפיה והגירה ‪-‬לפרופ' סרג'יו דלה פרגולה‪.‬‬
‫דעי הרוח‪ :‬בקטגורית היסטוריה ותרבויות היהודים בימי הביניים ‪ -‬לפרופ' מלאכי בית אריה‪.‬‬
‫דיין יו'ר מפעל הפיס‪'':‬אני מודה ליוצרים וליוצרות‪ ,‬אנו הזוכים ונהנים כל השנה מהיצירות‬
‫רה היא הדבר המחבר בין הגשמיות לרוחניות ובין המדעים לאמנות‪ .‬כפי שהשנה הוסיפו‬
‫ת תחומי הפרסים בשירה ואמנות חזותית ‪,‬כך יתווספו פרסים בשנים הבאות'‪.‬‬
‫שופטים בתחום האמנות‪:‬‬
‫קומנטרי‬
‫‪1/6‬‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬
‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫אית‪-‬ענת צוריה‬
‫שופטים ‪ :‬אבי מוגרבי‪ ,‬אילנה צור‪ ,‬דני מוג'ה‪.‬‬
‫ה‪ ,‬נמנית עם השורה הראשונה של יוצרי הקולנוע הישראלי‪ .‬היא מהווה קול נשי שמעמיד‬
‫צירה שלו 'נשים'‪ ,‬ומעלה סוגיות של נשיות‪ ,‬פמיניזם ומגדר‪ ,‬אך יחד עם זאת היא מתמודדת‬
‫ת רחבות יותר הנוגעות‪ ,‬בזהות‪ ,‬בשוליים ובהיברידיות המאפיינות כל כך את החברה‬
‫ת‪ .‬יצירתה פותחת צוהר אל עולם מודר‪ ,‬לעיתים מוסתר במתכוון‪ ,‬אך לא לשם הסנסציה או‬
‫אלא כדי לבחון‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחקור ולבקר וזאת על מנת להבין את הנסיבות והבעיות שעולות מן‬
‫מו‪ .‬הטרילוגיה הדוקומנטרית שעשתה בין ‪ 2002‬ל ‪ 2009‬שכללה את 'טהורה'‪' ,‬מקודשת'‬
‫ועסקה בעולמה של האישה הדתית והמקום שלה בחברה הישראלית המודרנית‪ ,‬השמיעה‬
‫הדהדת עד היום במגזר הדתי ומחוצה לו‪.‬‬
‫אחרון "השיעור" פיתחה ענת שפה קולנועית חדשה‪ ,‬עשירה בתחבולות יצירתיות ופתרונות‬
‫זו יצירה מתעתעת הנוגעת בצורה עמוקה בשאלת הזהות של הישראלים‪ ,‬והיא מותירה‬
‫לם לא מפוענח ומסתורי וצופה סקרן ונאמן לאומנות הקולנוע‪.‬על כל זאת מצאנו את ענת‬
‫יה יותר מכל לפרס לנדאו לשנת ‪2013‬‬
‫ר – עמוס הופמן‬
‫שופטים – יובל מסקין‪ ,‬זיו בן‪ ,‬ברק וייס‬
‫מן הוא גיטסריסט‪ ,‬נגן עוד‪ ,‬מלחין ‪ ,‬יוצר ומחנך מהרמה הגבוהה ביותר בארץ‪.‬‬
‫קשבה והטמעת הצליל המזרח תיכוני אל תוך הג'אז מביאה תוצאה מרתקת ‪ ,‬צבעונית‪,‬‬
‫נגן משתתף תרומתו בכל הרכב היא משמעותית ועל אחת כמה וכמה כשהוא משמש כנגן‬
‫משמעותיות ומפרות‪ .‬באישיותו המוזיקלית ישנו עומק רב המגיע ממחקר והשקעה וידע רב‬
‫ינתו מצד אחד הן וירטואוזיות ומשוכללות מאוד ומצד שני‪ ,‬צנועות ושומרות על חוש מידה‬
‫לב ביצירתו המוזיקאלית את רוח הג'אז הכנה ‪ ,‬את המלודיה הפשוטה עם התחכום ההרמוני‪,‬‬
‫דך את מסורת הג'אז המקומית‪.‬‬
‫קנית ‪ -‬סלווה נקארה‬
‫שופטים ‪ :‬סמדר יערון‪ ,‬פרופ' שמעון לוי‪ ,‬עמרי יבין‬
‫ארה היא אמנית ותיקה שעשייתה בתחום הבמה היא הרבה מעבר למעשה האמנות עצמו‪.‬‬
‫תה שחקנית מחוננת בעלת יכולת רחבה ועשירה לגלם קשת רחבה ומורכבת של דמויות‬
‫ש בעשייתה ערך מוסף מעבר לאמנות גרידא‪.‬‬
‫א אמנית‪,‬אשה‪,‬פלסטינית‪ ,‬תושבת ישראל וכל הפקטורים האלה באים לידי ביטוי בעבודתה‬
‫שהיא מביאה ‪.‬מחויבותה כאמנית לאמירה ולעשיה שתחולל שינוי בתודעת הקהל מעוררת‬
‫אנו מוצאים לנכון לעודד יוצרים שאינם מסתפקים בעשיה מקצועית בתחומם אלא רותמים‬
‫ג'נדה בעלת ערכים שהם מעבר למעשה התאטרון‪.‬‬
‫שראלית‬
‫רת‪-‬זמרת אתי אנקרי‬
‫שופטים‪ :‬דודי לוי‪ ,‬ישראל ברייט‪ ,‬חיים אוליאל‬
‫רי היאזמרת‪-‬יוצרת בעלת קול ייחודי שפועלת שנים רבות וזכתה לעשות מסע מוסיקלי מרתק‬
‫צליחה לשמור על איכויותיה במשך השנים‪.‬הוועדה מוצאת לנכון שהפרס יהווה עידוד ודחיפה‬
‫‪2/6‬‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬
‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫צירה מסקרן מצדה‪.‬‬
‫ליחה לגרום למוסיקה היהודית להגיע אל מרכז הזירה ובכך יש לה השפעה על התרבות‬
‫ת שלוקחת משהו מין העבר אל העתיד‪ .‬עבור היותה יוצרת מוערכת ומרתקת עבור היותה‬
‫גשת שנעה בין קטבים שונים ‪ ,‬עכשווים ובזכות מסע מוסיקלי מרשים ומעניין ‪,‬אנו מעניקים‬
‫אנקרי את הפרס‪.‬‬
‫ר‪/‬מבצע – עמוס חץ‬
‫שופטים ‪ :‬גבי אלדור‪,‬נועה דר‪ ,‬ליאורה בינג‪-‬היידינקר‬
‫להעניק את הפרס לעמוס חץ יש משום הפניית זרקור אל עשייה מקורית‪ ,‬בלתי מתפשרת‬
‫וח של יוצר ישראלי חשוב שפועל שנים רבות בשוליה של העשייה המרכזית במחול‬
‫עם זאת‪ ,‬אלמנטים מרכזיים מגוף עבודתו של חץ‪ ,‬אם במחקר‪ ,‬בלימוד וביצירה שהוא עוסק‬
‫חלחלים באופן גלוי וסמוי אל מעגלים רחבים שעבורם מהווה דרכו הייחודי אלטרנטיבה‬
‫מאתגרת לזרם השליט‪.‬‬
‫הוא מורה וכותב מעורר השראה שהטביע חותמו על תלמידים רבים במסגרת החוג לתנועה‬
‫למוסיקה ולמחול שייסד וניהל שנים רבות ובמסגרות נוספות שיזם בארץ ובאירופה אשר‬
‫סטיבל "ריקודי חדר" בניהולו האמנותי‪ ,‬המתקיים למעלה מ ‪ 20‬שנים‪ .‬חץ יצר בפסטיבל‬
‫ה בינ"ל ייחודית ליצירה וחשיפה של מחול קאמרי‪ ,‬שחוקר ומקיים חיבורים מרתקים בין‬
‫לל‪ ,‬מוזיקה וטקסט בחללים חוץ בימתיים ‪.‬‬
‫עידה על נביעה בלתי פוסקת שגורמת לעשייתו להתחדש ולסקרן תמיד‪.‬‬
‫ותית‪-‬ציור‬
‫נית בתחום הציור‪ :‬חן שיש‬
‫שופטים‪ :‬יהודית גואטה‪ ,‬עדנה מושינזסון‪ ,‬מאיר אהרונסון‬
‫יא מהאמנים הבולטים והמשפיעים בשדה האמנות הישראלית‪ ,‬ציירת מחוננת‪ ,‬אמנית‬
‫עלת סגנון ייחודי‪.‬‬
‫היא עושה שימוש וירטואוזי בטכניקות שונות‪ :‬רישום‪ ,‬ציור‪ ,‬קולאז' ציור קיר ומיצבים גדולי‬
‫מורכבים מכל אלה‪.‬‬
‫מרובדות במקורות השפעה והשראה מתולדות האמנות הישראלית והבינלאומית‪ ,‬מאמנות‬
‫וקולנוע לסוגיו ומטקסטים ספרותיים ותיאורטיים ונבנות על מסד של ביוגרפיה מורכבת‪.‬‬
‫את המתח והניגוד שבין מזרח למערב פילוסופית‪ ,‬תרבותית ואסתטית‪ .‬היא מעלה‬
‫עולמה הפרטי והמורכב תוך שהוא חושף את המורכבות החברתית התרבותית והפוליטית‬
‫ב בו היא פועלת ‪.‬‬
‫ת את הגבולות של הציור מחדש בשפע של דימויים‪ ,‬בפורמטים גדולים בטקסטורות רבות‬
‫צבע גרנדיוזיות בשחור זהב ואדום ובטקסטים פואטיים‪ .‬היא נעה בחופשיות מנאיביות‬
‫יורי‪ .‬את האינטואיטיביות והאנרגיה המתפרצת של ראשית יצירתה היא משמרת ומשלבת‬
‫ומן והמושכל‪ ,‬בידע ובשליטה שרכשה במהלך השנים‪ .‬שיש הציגה במוזיאונים גדולים בארץ‬
‫יא הולכת ומבססת את מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫וררת והסופרת נורית זרחי‬
‫שופטים‪ :‬דר' עומרי הרצוג ‪,‬פרופ' ניצה בן דב‪ ,‬דר' עמינדב דיקמן‬
‫רה הישראלית תופסת שירתה של נורית זרחי מקום חשוב ומיוחד‪ .‬בת דור המשוררים‬
‫ת דרכם בשנות השישים‪ ,‬עמיתתם של ויזלטיר‪ ,‬וולך והורביץ‪ ,‬העמידה נורית זרחי בחמשת‬
‫‪3/6‬‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬
‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫רתה גוף יצירה עשיר ומרשים ביותר‪ .‬יצירתה השירית של זרחי מצטיינת בייחוד שאין לטעות‬
‫ימן לידה מייחד‪ :‬כל הקורא בשיר משיריה חש מיד כי נכנס לארץ השירה‪ ,‬וכי בא בשעריו של‬
‫מי יוצא דופן‪ .‬מפעלה השירי של זרחי נפרש לעיני הקוראים כמחקר פיוטי מתמשך‪ ,‬מרחב‬
‫שֹיח מורכב ומרתק בין ה'אני'‪ ,‬הנפש והעולם‪.‬‬
‫רקם בו ִ‬
‫שירה השונים שלה‪ ,‬שכבר נעשו לנכסי צאן ברזל של קוראי השירה העברית‪ ,‬פרשה נורית‬
‫מרתק‪ ,‬רצוף הַמרָאוֹת דמיון עוצרות נשימה‪ ,‬תובנות עמוקות וחוכמת חיים אמתית‪ .‬כל זאת‬
‫רית זרחי בלשון מיוחדת‪ ,‬חפה מהתחכמויות ומעודף קישוטיות‪ ,‬עברית טהורה‪ ,‬שהאירוניה‬
‫ישיר שבה אינם עומדים למכשול בפני עומק ומורכבות פיוטיים‪ .‬מתוך הוקרה לקולה השירי‬
‫בהק והמרתק ראתה ועדת השופטים להעניק לנורית זרחי את פרס לנדאו לשירה לשנת‬
‫שופטים בתחום המדעים‪:‬‬
‫ם‪ -‬כימיה רפואית ופרמקולוגיה‪.‬‬
‫פרופ' אהוד גזית‪ ,‬ד"ר אהרון שוורץ‪ ,‬פרופ' עמירם גולדבלום‬
‫קרת ‪ -‬פרופ' אילנה גוזס‬
‫ל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בתחום הכימיה התרופתית והפרמקולוגיה ניתן לפרופ'‬
‫ס על פעילותה המחקרית הבולטת המשלבת מחקר ביולוגי וביוכימי בסיסי ברמה ובאיכות‬
‫ביחד עם פעילות לפיתוח תרופות חדשניות למחלות ניווניות ופסיכיאטריות‪ .‬פרופ' גוזס הינה‬
‫רייה‪ ,‬יצירתית ופורצת דרך אשר תרמה תרומה מרכזית ומהותית לתחום מדעי החיים‬
‫תרופתית ואשר מובילה פעילות רבה בהעברת תוצאות מהמחקר האקדמי לתעשיתי‪.‬‬
‫בתחום הפרמקולוגיה והכימיה התרופתית זוכים לפרסום נרחב והיא חוקרת מוערכת מאוד‬
‫המדעית הבינלאומית‪ .‬פרופ' גוזס זיהתה ובודדה חלבונים חדשים בעלי חשיבות מרכזית‬
‫ת המוח ותפקודו‪ .‬היא חקרה את תפקידיהם של החלבונים במוח הבריא ואת פעילותם‬
‫פני עקות שונות‪ .‬בגישה רדוקציונית וחדשנית אפיינה פרופ' גוזס מקטעים פעילים קצרים של‬
‫העשויים לשמש כחומרים תרופתיים‪ .,‬לפרופ' גוזס תפקיד מרכזי בפיתוח תרופות המגינות‬
‫החיוני בגופנו – מוח האדם‪ .‬על פעילותה של פרופ' גוזס המשמעותית לקידום המחקר‬
‫רופות החליטה ועדת השופטים להעניק לה את פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר לשנת‬
‫דעי החברה ‪ -‬דמוגרפיה והגירה‬
‫פרופ' עוזי רבהון‪ ,‬פרופ' אפרים יער‪ ,‬ארנון מנטבר‬
‫קר‪ -‬פרופ' סרג'יו דלה פרגולה‪.‬‬
‫שהפרס יכול להינתן באחד התחומים‪ ,‬כלומר או דמוגרפיה או הגירה‪ ,‬הרי שפרופ'‬
‫לה עונה על שני התחומים‪ :‬דמוגרפיה והגירה יחד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מהחומרים שעמדו לרשותנו‬
‫שפרופ' דלה‪-‬פרגולה הוא מבכירי הדמוגרפים היום בארץ‪ .‬הוא נחשב ל"דיקן" של‬
‫ה של היהודים לרבות זו של האוכלוסייה הישראלית‪ .‬הוא חקר היבטים דמוגרפים רבים‬
‫לרבות פריון‪ ,‬משפחה‪ ,‬נישואים‪ ,‬ניידות חברתית‪ ,‬תחזיות אוכלוסייה כאשר הגירה מהווה‬
‫המיקודים העיקריים של עבודתו המדעית לא רק בעולם היהודי אלא גם מחוצה לו‪ .‬מחקריו‬
‫פרגולה מתאפיינים בראיה מקיפה‪ ,‬חובקת עולם ועל פני זמן‪ ,‬של העם היהודי והוא מפגין‬
‫צאי דופן של איסוף קפדני של נתונים‪ ,‬הבאתם לידי מכנה משותף‪ ,‬ניתוחם ופירושם‬
‫ט של תהליכים כלל עולמיים‪ ,‬מגמות במדינת המגורים של היהודים‪ ,‬ושל דפוסים של‬
‫ה היהודית באופן ספציפי‪ .‬פרופ' דלה‪-‬פרגולה פיתח טיפולוגיות‪ ,‬פרדיגמות ומערכת מושגית‬
‫שר כיום שלא להשתמש בה בחקר הדמוגרפיה של היהודים בכלל וזו של ישראל בפרט ובתוך‬
‫תחום של ההגירה היהודית‪ .‬עבודותיו על הגירה מתייחסות לתופעה בצורתה ההוליסטית‬
‫גורמי דחיפה בארץ המוצא‪ ,‬גורמי משיכה בארץ היעד‪ ,‬מאפייני המהגרים‪ ,‬מדיניות הגירה‪,‬‬
‫פקידה של ההגירה בשינויים הדמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית השולחת והמקבלת‪,‬‬
‫של היהודים בחברה החדשה הן מבחינה חברתית וכלכלית והן מבחינה הזדהותית‪.‬‬
‫של פרופ' דלה‪-‬פרגולה היא רהוטה ומרתקת והוא עושה זאת תוך שימוש מיטבי בשליטה‬
‫ה שפות‪ ,‬לרבות עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬איטלקית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬וצרפתית‪ .‬לאור הנאמר לעיל החליטו‬
‫דה פה אחד להציע לדירקטוריון קרן לנדאו לבחור בפרופ' סרג'ו דלה‪-‬פרגולה כזוכה פרס‬
‫‪4/6‬‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬
‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫יס למדעים ולמחקר ע"ש מיכאל לנדאו בתחום מדעי החברה – דמוגרפיה והגירה ‪ -‬לשנת‬
‫דעי הרוח‪ -‬הסטוריה ותרבויות היהודיים בימי הביניים‬
‫ד"ר רם בן שלום‪ ,‬ד"ר אבריאל בר לבב‪ ,‬ד"ר קטרינה ריגו‬
‫קר ‪ -‬פרופ' מלאכי בית אריה‪.‬‬
‫ת‪-‬אריה במחקריו החלוציים בתחום כתבי‪-‬היד העבריים הרים תרומה ייחודית לחקר יצירתם‬
‫ים בימי‪-‬הביניים‪ ,‬תולדותיהם ותרבותם‪ .‬הוא ייסד דיסציפלינה חדשה‪ ,‬הקודיקולוגיה העברית‪,‬‬
‫בספר בצורת קודקס על מכלול היבטיו והכוללת בתוכה‪ ,‬כאחד מהיבטיה בלבד )הכתב(‪ ,‬את‬
‫פיה‪ .‬בית‪-‬אריה גורס שהקודיקולוגיה אינה רואה בכתבי‪-‬היד כלי למסירת טקסטים בלבד‬
‫צי תרבות" הראויים להיות נושאים למחקר בהיסטוריה חברתית ותרבותית של ימי‪-‬הביניים‪.‬‬
‫‪ ,1965‬כאשר יזם יחד עם קולט סיראט את ייסוד מפעל הפליאוגרפיה העברית‪ ,‬ביסס‬
‫את מחקרו על מתודה חדשנית של הקודיקולוגיה הכמותית‪ .‬אף על פי שראשיתה של‬
‫גיה העברית הייתה סמוכה להתחלותיה של הקודיקולוגיה הלטינית והיוונית‪ ,‬הניסיון ליצור‬
‫דיאכרונית וסינכרונית של כתבי‪-‬היד המתוארכים מתוך הישענות על השיטה הכמותית היה‬
‫עולם והוא בא לידי ביטוי כבר בשנת ‪ 1977‬בספרו של בית‪-‬אריה ‪Hebrew Codicology:‬‬
‫‪Tentative Typology of Technical Practices Employed in Hebrew Dated M‬‬
‫רות ספרים ובכמאה מאמרים )מקצתם בשיתוף עם סיראט( העשיר בית‪-‬אריה את מדעי‬
‫תחום ובמתודולוגיה חדשים והוסיף פרק חשוב בתולדות העם היהודי ובתרבותו‪.‬‬
‫בע‪ -‬מדעי הים והסביבה הימית‬
‫פרופ' עמוס טנדלר‪ ,‬פרופ' אלדו שמש‪ ,‬פרופ' משה מברך‬
‫קר ‪ -‬פרופ' יונתן ארז‬
‫תן ארז חוקר את מנגנון יצירתם בים של שלדים גירניים של אלמוגים ופורמיניפרים )חד‬
‫לי שלד גירני(‪ .‬תהליך זה הינו מרכזי בביולוגיה ובגאולוגיה וגורם לכך שרוב הפחמן בפני‬
‫ץ אגור בסלעי גיר )פחמת הסידן( ולא באטמוספירה‪ ,‬ובכך מאפשר חיים על פני הכדור‪.‬‬
‫לדים הגירניים עוזרת לתיעוד תולדות הסביבה האוקיאנית ובאמצעותה גם את תולדות‬
‫רה ופני היבשות‪ .‬שימורם של שלדים גירניים איפשר גם את מדע הפליאונטולוגיה המאפשר‬
‫ם של מאובנים ותרם במידה רבה את הבסיס העובדתי לתורת האבולוציה‬
‫ז הניח בסיס מוצק לחקר השפעתם של גורמים חיצוניים‪ ,‬כגון ריכוז דו‪-‬תחמוצת הפחמן‬
‫רה או דרגת החומציות באוקיאנוסים‪ ,‬על יצירת השלדים הגירניים‪ .‬מחקריו הראו‪ ,‬שתהליך‬
‫מי הים אשר כבר מתרחש באוקיאנוסים‪ ,‬מוביל לירידה דרסטית באינטנסיביות של בניית‬
‫רגניזמים הגירניים‪ .‬מנגנון ההשקעה שגילה ארז מסביר את הרגישות הרבה של האלמוגים‬
‫יכוז דו‪-‬תחמוצת הפחמן באטמוספרה ועל פי מחקריו יש כיום ירידה של כ‪ 40% -‬בבניית‬
‫מוגים‪ .‬תוצאותיו חוזות כי הכפלת כמות הגז באטמוספירה לעומת הריכוז שקדם לתיעוש‬
‫מאות ה‪ 20 -‬וה ‪ 21-‬תוביל לתחילת המסתן של שוניות אלמוגים בכל העולם‪.‬‬
‫מחקריו פורצי הדרך‪ ,‬תרומותיו למדעי הים בקנה מידה עולמי‪ ,‬קידום המחקר הימי בישראל‪,‬‬
‫שיכי הדרך אנו ממליצים על הענקת פרס לנדאו לפרופ ארז‪.‬‬
‫דעים מדויקים – רובוטיקה‬
‫אבי זייפרט‪ ,‬פרופ' הוגו גוטרמן‪ ,‬ד"ר אלי קולברג‬
‫קר‪ -‬פרופ' גל קמינקא‬
‫‪5/6‬‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬
‫במרכז 'נא לגעת' ב יפ ו‪ ,‬ה וענק ו פרס י מפעל הפ יס לאמנ ו י ות ולמדע ים ע'ש לנדא ו לשנת ‪ - 2013‬ר ינ ונ ים‬
‫‪7/1/2014‬‬
‫או מוענק לפרופ' גל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן על פעילותו המדעית הענפה במחקר‬
‫של רובוטיקה במובן הרחב‪ ,‬בינה מלאכותית ומערכות מרובות סוכנים‪ ,‬וביישומם המעשי‪.‬‬
‫למידיו עוסק פרופ' קמינקא בתכן‪ ,‬בקרה וגישות למידה של להקות רובוטים‪ .‬גל תרם‬
‫שמעותיות לגבי בקרת פעולות קבוצות מרובות רובוטים בסביבות דינמיות ואלגוריתמים‬
‫לפתרון בעיית מעקב יעיל של רובוטים מבוזרים‪ .‬יחד עם תלמידיו הציג גל תפיסה חדשה של‬
‫ים לפטרולים וכן לתכנון‪ ,‬בקרה‪ ,‬וגישות למידה למגוון מערכות מרובות רובוטים‪ .‬לפרופ'‬
‫מעלה מ ‪ 150‬פרסומים מדעיים והוא כתב כ ‪ 30‬פרקים בספרים מדעיים‪ .‬פרופ' קמינקא זכה‬
‫סים‪ ,‬במימון של ‪ 23‬מחקרים וברשותו ‪ 7‬פטנטים‪ .‬הוא חבר ועדה ב ‪ 17‬כנסים‪ ,‬שימש‬
‫בוגרי תואר שני ועשרה בוגרי תואר שלישי‪.‬‬
‫ק‪ ,‬ראש אגף תרבות ותדמית מפעל הפיס‪':‬פרסי מפעל הפיס לאמנויות ומדעים נועדו כיד‬
‫מנים ומדענים שהשפיעו על תחומם ‪.‬השנה‪ ,‬אנחנו משיקים שני פרסים נוספים בתחומי‬
‫ותית ושירה מתוך כוונה לחשוף ולקרב את התחומים לקהל הרחב ולתמוך ביוצרים ובאמנים'‪.‬‬
‫שלח לחבר‬
‫להדפסה‬
‫וספות במדור מפגשים ‪:‬‬
‫העיר חיפה יונה יהב‪ ,‬ערך קבלת פנים‪...‬‬
‫ת ידידי המרכז הרפואי 'בני ציון'‪...‬‬
‫לבועה' כנס חיפה לתקשורת התקיים‪...‬‬
‫ספרי בריאות‬
‫משכנתא‬
‫הוסף למועדפים‬
‫‪6/6‬‬
‫‪ SSD‬בניית אתרים‬
‫מפת אתר קישורים ‪ 1‬קישורים ‪ 2‬קישורים ‪ 3‬דף הבית יצירת קשר‬
‫‪http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=4&Page=1&ArticleID=33179‬‬