חקירה ומחקר מדעי
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר
לחשיפת האמת בהליך הפלילי
המוגברת של
האחריות
לחשיפת– או
ומחקר מדעי
בהליך הפלילי
האמת
חקירההחוקר
מאיר גלבוע
מאיר גלבוע
בשנים האחרונות עומדת מערכת אכיפת החוק בפני מתקפה קשה ,שבמסגרתה חוזר
ועולה נושא ההרשעות המוטעות של חפים מפשע .במקרים רבים מתקן בית המשפט
את הטעויות שנעשו על ידי המשטרה והפרקליטות ומזכה נאשמים בעבירות חמורות
בעקבות פגמים ומחדלים מהותיים בחקירה ובתביעה.1
גם הנתונים על אודות הפשיעה וגילוי העבריינים מציירים תמונה קשה של פעילות
החקירות במשטרת ישראל .התפיסה השלטת מזה שנים רבות במשטרה היא שכדאי
להשקיע בתיקי "איכות" – חקירת עבירות חמורות וחקירת עבירות שבהן הסיכוי לפענח
את העבירה גבוה – ולא לבזבז את משאבי המשטרה המצומצמים .כל תיק שאינו עומד
בקריטריונים אלה נסגר תוך 24שעות מרגע הגשת התלונה ,ללא כל פעולת חקירה .אלא
שהמציאות טופחת על פני המשטרה .לפי נתוניה היא ,מספר העבירות הידועות
)העבריינות הגלויה ,כפי שמתבטאת ברישומי המשטרה( הולך ויורד בעשור האחרון.
בשנת 2004נרשמו כ 519,000 -תיקים ,שיעור הפשיעה לאלף נפש היה ,75.7מספר
התיקים שפוענחו ,לפי דיווחי המשטרה ,עמד על כ ,168,000 -מספר כתבי האישום
שהוגשו על ידי המשטרה עמד על כ ,57,000 -וסך כל כתבי האישום שהוגשו ,הן על ידי
1
אזכיר רק מעט מפסקי הדין שבהם נחשפו מחדלי חקירה שגרמו לזיכוי הנאשמים או להפחתה
משמעותית ביותר בעונשיהם :ע"פ 7443/06ארקה נ' מדינת ישראל) ,נבו ;(28.9.2008 ,ע"פ
1632/08טורק נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ;(2009) 175 (54) 2009ע"פ 1929/06פלוני נ' מדינת
ישראל ,דינים עליון ;(2009) 249 (26) 2009ת"פ )שלום טבריה( 3331/05מדינת ישראל נ' שוקרון,
דינים שלום ;(2009) 1218 (83) 2009ע"פ )מחוזי חיפה( 3149/08מדינת ישראל נ' דהן ,דינים מחוזי
;(2008)1471 (37) 2008ע"פ 5327/07סיורי נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ;(2008) 592 (13) 2008
ת"פ )מחוזי ת"א( 40291/05מדינת ישראל נ' אלעוברה ,דינים מחוזי ;(2007) 438 (12) 2007ע"פ
7220/05נימר נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ;(2007) 469 (28) 2007ע"פ 4414/05אבו חטב נ'
מדינת ישראל ,דינים עליון ;(2006) 1114 (65) 2006ע"פ )מחוזי מרכז( 2376/09גבוזדצקי נ' מדינת
ישראל ,דינים מחוזי ;(2010) 554 (58) 2010תפ"ח )מחוזי ת"א( 1050/03מדינת ישראל נ' טוקילה,
דינים מחוזי ;(2004) 981 (53) 2004תפ"ח )מחוזי ת"א( 1051/03מדינת ישראל נ' זוהר,
)נבו.(15.11.2007,
3
מאיר גלבוע
המשטרה והן על ידי הפרקליטות ,היה כ .80,000 -בשנת 2010מספר התיקים הכולל
היה כ ,380,000 -שיעור הפשיעה לאלף נפש היה ,49.9כ 164,000 -תיקים פוענחו,
המשטרה הגישה פחות מ 45,000 -כתבי אישום ,והמספר הכולל של כתבי האישום
שהוגשו לבתי המשפט היה כ 50,000 -בלבד .באותן שנים ,עלה מספר המעצרים מ-
48,000מעצרים בשנת ,2004ל 60,000 -מעצרים בשנת ) 2010משטרת ישראל – אתר
האינטרנט ,מידע על מספר כתבי אישום .(2009 ,כלומר ,למרות הירידה התלולה
בפשיעה )המדווחת( ועל אף "מדיניות התיעדוף" )כפי שהיא נקראת במשטרת ישראל(,
וחרף עלייה גדולה במספר המעצרים )שהיו אמורים לשפר את יכולת החקירה של
המשטרה( ,מספר התיקים המפוענחים ,כפי שמתבטא במספר כתבי האישום שהוגשו,
ירד.2
ההרשעות של חפים מפשע )רטנר ;1983 ,רטנר;1992 ,
,3Ramsey & Frank, 2007הירידה המשמעותית בגילוי האשמים האמיתיים ,ומחדלי
החקירה המתגלים חדשות לבקרים )שפירא ;2005 ,ע"פ 7220/05נימר" :חלק
מהתמיהות עולות ,מטבע הדברים ,לכלל מחדלים חקירתיים ,נושא העולה תדיר בבית
משפט זה"] ,ההדגשה שלי – מ"ג[ וכן בפסקי דין המוזכרים בו ובפסקי דין שׂ בהערה ,(1
גורמים לפגיעה חמורה בערך האמת ,שעליו מושתתת כל מערכת אכיפת חוק בכלל
ומערכת שיפוטית בפרט .האמת נחשבת ערך עליון בחקירה פלילית ובמשפט ,והחתירה
לאמת אמורה להיות המטרה האולטימטיבית בהליכים הללו .לא בכדי על בית המשפט
להזהיר כל עד בטרם יעיד ,כי "עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה" )סעיף 2
לחוק לתיקון דיני הראיות )אזהרת עדים וביטול שבועה( ,התש"ם ,1980-ס"ח .(202
;Huff Et.Al., 1966
נקודת האיזון בין הרשעה מוטעית של חפים מפשע לבין אי-העמדה לדין של אשמים
נטתה תמיד ,ובצדק ,לכיוון המונע הרשעות מוטעות של חפים מפשע ,כפי שנכתב
בערעור הפלילי הראשון של בית המשפט העליון במדינת ישראל" :מוטב שעשרה
2
3
4
כ 160,000 – 150,000 -תיקים ,שהם יותר משני שלישים מהתיקים הנפתחים מידי שנה ,מדווחים
כגלויים על ידי המשטרה .כ 60% -מהם נסגרים מסיבות שונות ,הגם שהם מדווחים כתיקים
מפוענחים או כ"גלויים" לפי המינוח המשטרתי המקובל ,אך רק ב 12% -מכל התיקים מוגשים
כתבי אישום .הדיווח הרשמי על כ 150,000 -תיקים גלויים יוצר רושם מוטעה ומנופח על הצלחות
של משטרת ישראל בפענוח עבירות ,ומהווה תמריץ שלילי לפענוח אמיתי של עבירות.
רטנר ) ,1983עמ' ;(14-7רטנר ) ,1992עמ' Ramsey R.J. & Frank J. (2007, pp. 436- ;(266-262
.(470); Huff C.R., Rattner A. & Sagarin E. (1996
במחקרם של Huffוחבריו מוערך שיעור ההרשעות של חפים מפשע בארה"ב בין 0.5%ל,1% -
ובמחקר של Ramsey & Frankבין 1%ל .3% -מדובר באלפי הרשעות מוטעות .בישראל לא נערך
מחקר כזה ,אך אחוז אחד בלבד של הרשעות מוטעות של חפים מפשע מכלל ההרשעות ב2008 -
בלבד הוא 530מקרים.
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
רשעים יצאו זכאים ,משצדיק אחד יצא חייב" )ע"פ 1/48סילוסטר ,עמ' .(18כך לדוגמה,
יש צורך בעמידה ברף גבוה מאוד של ראיות ,מעבר לספק סביר ,על מנת להרשיע אדם,
אך די בהקמת ספק סביר כדי למוצאו זכאי .האמת מעולם לא הייתה ערך יחיד במשפט
ושיקולים שונים הועמדו מול השיקול של גילוי האמת ,כפי שמבוטא הרעיון
"שהפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות דין[...].
פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה כדי למנוע עיוות
דין" )ע"פ 1/48סילוסטר ,עמ' .(18למרות זאת ,מעמדה של האמת היה ערך בעל
חשיבות רבה מאוד ,אם לא עליונה )כדוגמת אמירתו של הנשיא הראשון של בית
המשפט העליון משה זמורה ,בפסק דין שניתן כשנה אחת בלבד אחרי הקמת המדינה:
"אמת ויציב – אמת עדיף" )ע"א ,376/46רוזנבאום( .אף כי האמת המשפטית לא חפפה
תמיד את האמת העובדתית ,עשה בית המשפט בעבר ניסיון רציני וכן כדי להגיע
להתאמה מרבית בין השתיים )בג"ץ 152/82אלון(.
השערתי היא שבעשורים האחרונים התגבשה התפיסה כי יש לאזן בין האמת לבין
ערכים רבים אחרים ,שכבוד האדם הוא מהחשובים בהם ,תוך שקילת שיקולים שיפוטיים
המעמעמים את ערכה של האמת על אף חשיבותה במשפט ,כפי שביטא זאת נשיא בית
המשפט העליון לשעבר אהרן ברק )1996ב" :(14 ,המשפט מתחשב בערכים נוספים,
שיש בהם כדי להצדיק אי גילוי האמת" .התפתחות זו משפיעה ישירות גם על החקירה
ועל שיטותיה .4התוצאה היא שנקודת האיזון בין האמת לבין ערכים נוספים ,5שמשקלם
נקבע כשווה ערך או אף גבוה מערך האמת ושמטרתם הגנה על חשוד ועל נאשם ,נעה
לכיוון שאמור להקטין את הטעויות מסדר ראשון .בכך יש הפחתה של הרשעות של
חפים מפשע ,אך עלול לגדול שיעור הטעויות מסדר שני ,והתוצאה היא אי-העמדה לדין
של האשמים האמיתיים והתחמקותם מעונש .6לכך יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת
4
5
6
אין הכוונה כאן לדיון פילוסופי על תורת ההכרה )אפיסטמולוגיה( או על תורת ההוויה
)אונטולוגיה( .תורת ההכרה עוסקת בעולם התופעות ובאופן שבו אנו תופסים אותן .תורה זו נוגעת
בבעיות של ידיעה ,תפיסה ,תחושה ,ודאות ,הרגשה ,ניחוש ,טעות ,זכירה ,הוכחה ,היסק ,קביעה,
אישור ,תמיהה ,הרהור ,דימוי ,חלום וכיוצא באלה .תורת ההוויה היא ענף פילוסופי הקשור
למטפיזיקה ועניינו טבעה של המציאות ,חקר ההוויה ועיסוק בשאלת היש והאין .היא עוסקת
בעולם הישים המרכיבים את היקום .כמו כן ,אין הדיון עוסק ב"עימות" בין שתי שיטות המשפט –
האדוורסרית והאינקוויזיטורית – בעניין היעילות בקביעת העובדות ,אם כי אדרש במידה מוגבלת
גם לכך .הדיון יוצא מנקודת ההנחה העקרונית כי העד הדובר אמת מדווח על מה שקלט במו חושיו.
גם תקצר היריעה מלהרחיב את הדיון בבעיות של תפיסה ,זיכרון והטיות שונות המשפיעות על
התפיסה ,על הזיכרון ועל עיבוד המידע שנמסר לחוקר או לשופט.
לפירוט הערכים המתחרים בערך האמת ,ראו בפרק "התרחקות המשפט והשיפוט מהאמת" בהמשך
המאמר.
כמו במחקר מדעי ,השערת האפס היא המצב הקיים ,כלומר שכל אדם ,לרבות חשוד שנתפס ונחקר,
5
מאיר גלבוע
על אחריותו של החוקר ועל תפקידו לבחון היטב את הראיות שבידו ,כדי למנוע הרשעה
מוטעית של חף מפשע מחד גיסא ,אך לעשות הכול במסגרת המותר ,כדי לעבור את רף
דיות הראיות שיאפשר הרשעה של האשם האמיתי ,ולמנוע זיכוי מוטעה שלו על בסיס
טענות טכניות או כאלה המעוגנות באי-הגינות ההליכים ,מאידך גיסא.
במאמר זה אבדוק את ההשערה בדבר השינוי במעמדו של ערך האמת בחקירה
ובמשפט .עוד אטען ,כי העברת נקודת האיזון בין האמת לבין חירויות האדם וזכויות
הנאשם ,לקרבת ערכי החירות וזכויות הפרט ,עלולה להגדיל את הפער בין האמת
המשפטית לבין האמת העובדתית בהליכים המשפטיים ,ועל כן עולים משקלה של
החקירה וחשיבות תפקידו של החוקר בגילוי האמת ,הן כדי למנוע הרשעות מוטעות של
חפים מפשע והן כדי לצמצם את האפשרויות של עבריינים לחמוק ממשפט .לצורך זה
אסתייע בדיסציפלינה המדעית ובמאפייני המחקר המדעי ,ובמיוחד בדיסציפלינה של
המחקר ההיסטורי ,שלהן דמיון רב לחקירה פלילית ,כדי לבדוק אילו שיטות ניתן וראוי
לאמץ מהמחקר המדעי ומהמחקר ההיסטורי לחקירה פלילית ,לשם שיפור מערכת
החקירות במשטרה.
חקירה פלילית ,הגדרתה ומטרותיה
האקדמיה ללשון העברית לא ייחדה ערך לחקירה פלילית .גם המונחים "תשאול"
ו"תחקור" מופיעים בהקשרים שונים ,וביאור המונח "תשאול" ,המופיע במילון למונחי
דיפלומטיה דווקא כתרגום למילה " ,"questioningהוא "הצגת שאלות גישוש הנוגעות
לעברה שנעשתה .הנשאל עשוי להיות כל אדם הקשור קשר כלשהו לעברה" .למילה
"תחקור" לא נלווה כל ביאור ,והיא מופיעה כתרגום למילה " ."interrogationההגדרה
במילון אבן שושן תמציתית ביותר" :בדיקה ,דרישה ,גביית עדות" .דווקא הגדרת
"חקירה" רחבה יותר לפי הביאור המופיע לצד המונח "חקירת תאונה" במילון למונחי
תחבורה יבשתית ,והיא "כלל הפעולות הנעשות לגילוי סיבות התאונה ,דיווח עליה
והפקת לקחים ממנה".
אף בחקיקה הישראלית אין הגדרה מלאה וכוללת של המושג "חקירה פלילית" ,הגם
שניתן למצוא הגדרות חלקיות .בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ ,התשל"א ,1971-נ"ח
,390אין הגדרה ל"חקירה" ,אלא קביעה כללית בלבד של תפקידי המשטרה ,וביניהם
הוא בחזקת חף מפשע עד אשר יוכח אחרת .החקירה ,כמו המחקר המדעי ,נועדה לנסות לדחות את
השערת האפס ,קרי להוכיח כי החשוד הוא העבריין האמיתי .זאת תוך הימנעות משני סוגי
הטעויות :טעות מסדר ראשון – דיווח על קיומו של אפקט כאשר אין כזה ) ,(false alarmכלומר
לגרום להרשעת חף מפשע; וטעות מסדר שני – אי -גילוי האפקט המחקרי בשעה שהוא קיים,
כלומר לשחרר את העבריין האמיתי ).(misses
6
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
גילוי עבירות ותפיסת עבריינים )סעיף 3לפקודה( .גם בחוקים נוספים ,הגדרת
ה"חקירה" היא צרה ,ובדרך כלל הכוונה לתשאול ,קרי לסיטואציה של הצגת שאלות
לאדם המעורב בעבירה או היודע עליה פרטים מסוימים ,קבלת תשובות ורישום
השאלות והתשובות .7הגדרת "חקירה" על פי חוק הסעד )סדרי דין בענייני קטינים,
חולי-נפש ונעדרים( ,התשט"ו ,1955-ס"ח ,126היא רחבה מעט יותר .לפי חוק זה,
"חקירה" כוללת גם כניסה למקום שבו נמצא קטין או חולה נפש ,שבגינו יש להכין
תסקיר ,אף כי אין מדובר בחקירה פלילית .8על פי הגדרת "חוקר פרטי" בחוק חוקרים
פרטיים ושירותי שמירה ,התשל"ב ,1972-ס"ח ") 90מי שעוסק בהשגת ידיעות על
הזולת או באיסופן"(" ,חקירה" היא איסוף ידיעות ,הגם שאין פירוט של הדרכים
והשיטות לכך .חוק נוסף שבו מוזכר המונח "חקירה" ,גם אם לא מוגדר בו ,הוא חוק
ההוצאה לפועל ,התשכ"ז ,1967-ס"ח .116לפי סעיף )67א( לחוק זה ,חקירת יכולת של
חייבים מסמיכה את ראש ההוצאה לפועל "לחקור במצבו של החייב ,נכסיו ,הכנסותיו
וחובותיו" .בתחומיה של חקירה זו אפשר לחקור לא רק את החייב ,אלא גם כל אדם
שיש בידיו מידע על משאביו הכלכליים של החייב ,ולדרוש מכל עד שמוזמן לחקירה
להביא איתו מסמכים )בר-אופיר וגלבוע .(2007 ,בסעיפים 15-9לחוק ועדות חקירה,
התשכ"ט ,1968-ס"ח ,28מפורטות פעולות חקירה שונות שמהן ניתן לגזור ,אם כי
במידה מוגבלת ,מהי חקירה :זימון עד להעיד בפני הוועדה והעדתו; חיובו להציג
מסמכים או מוצגים; כפיית התייצבות כזו; הוצאת צו חיפוש ומתן הוראות על דרך
ביצועו; ומינוי אנשים לאיסוף חומר.
הגדרת המשטרה 9למונח זה היא מאוד כללית" :פעולה משטרתית לאיסוף ראיות ,בגין
חשד לביצוע עבירה ,לרבות הליך קבלת תלונה" .הגדרתו של חובב ) ,2001עמ' (23את
ה"חקירה" כ"מושג הכולל את כלל הפעילויות של המשטרה ושל הפרקליטות לצורך
איסוף ראיות )מוחשיות ,פיזיות או עדויות( הקשורות לאירוע פלילי" ,דומה להגדרתה של
משטרת ישראל ,הגם שככלל אין הפרקליטות עוסקת בחקירה ואין לעובדיה הסמכה לכך.
7
8
9
כך בסעיף 1לחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( ,התשס"ב ,2002 -ס"ח ,468מוגדרת "חקירה "
כ"תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה ,בידי שוטר" .כזו היא ההגדרה בחוק הנוער )שפיטה,
ענישה ודרכי טיפול( ,התשל"א ,1971 -ס"ח ,134שנוספה בתיקון בשנת .2008סעיף 2לפקודת
הפרוצדורה הפלילית )עדות( ,1927 ,חא"י ,כרך א' ,עמ' )ע( ) 439א( ,467הנחשבת לדין הבסיסי
המסמיך שוטרים לערוך חקירות פליליות ,אינו מגדיר חקירה מהי ,אך מתוכן הסעיף ברי כי הכוונה
היא לתשאול.
סעיפים 3-2לחוק" :רשאי בית משפט לצוות על פקיד סעד לחקור בעניין קטין ולחוות דעתו
בתסקיר בכתב .לצורך הכנת התסקיר הוא רשאי :להיכנס לכל מקום בו נמצא הקטין או חולה הנפש,
לחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות להם ,וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד
תשובות כנות ומלאות ,אך אינו חייב לעשות כך אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית".
בפקודת המטא"ר " 14.01.01הטיפול בתלונה ובתיק חקירה".
7
מאיר גלבוע
הגדרות רחבות יותר ניתן למצוא בספרות המקצועית .באחד מהספרים הפופולאריים
בארצות הברית בנושא חקירות ) ,(Swanson, Chamelin & Territo, 2000מוגדרת
ה"חקירה" כתהליך של איסוף עובדות על עבירה ,תיעודן והערכתן .מטרות החקירה הן
קביעה אם בוצעה עבירה ,זיהוי העבריין ומעצרו ,גילוי רכוש גנוב ,וסיוע לתביעה
בהעמדת העבריין לדין .הגדרתם של Osterburg & Wardי) (2000היא כללית מאוד:
שחזור של אירוע בעבר .אך בהמשכה מפורטות פעולות חקירה נוספות :איסוף מידע
וראיות לשם זיהוי ,מעצר והרשעה של חשודים בביצוע עבירות .כן יש פירוט של
תפקידי החוקר ושל מטרות החקירה הפלילית :קביעה אם בוצעה עבירה ואם זו בתחום
האחריות והסמכות של החוקר; גילוי כל העובדות הקשורות לתלונה; איסוף ראיות
חפציות ושימורן; פיתוח ראיות המבססות את החשדות; גילוי רכוש גנוב; זיהוי מבצע
העבירה או אלימינציה של חשוד חף מפשע; מעצר העבריין; סיוע לתביעה בהצגת
ראיות קבילות; ומסירת עדות בבית המשפט .הספר המסכם את המחקר רחב ההיקף של
קרן ראנד בתחום החקירות ) (Greenwood, Chaiken & Petresilia, 1977אינו כולל
הגדרה של החקירה הפלילית וגם אין בו רשימה מקובצת של תפקידי החוקר או מטרות
החקירה .אך לפי פעולות החקירה הנסקרות במחקר ,תהליכי חקירה כוללים :זיהוי
עבריינים; איתורם ומעצרם; איתור עדים וחקירתם; איסוף ראיות מוחשיות ושימורן;
ואיתור רכוש גנוב והחזרתו לבעליו.
מושג האמת אינו נכלל בהגדרות אלה ,אך מוזכר במפורש אצל בנט והס ) & Bennett
,(Hess, 1998המגדירים "חקירה פלילית" כתהליך של גילוי ראיות ,איסופן ,הכנתן,
זיהוין והגשתן לצורך אימות או הזמה של עניין שבדין .הליך זה כולל חיפוש אחר כל
העובדות הקשורות לעבירה כדי למצוא את האמת :מה קרה ומי אחראי לכך .ביין )(1987
רואה בצורך להגיע לחקר האמת שיקול הראשון האמור להנחות את כללי החקירה
במשטרה.
גם פסיקת בית המשפט רואה באמת את מטרתה של החקירה המשטרתית" :חקירה
עניינית מכוונת במישרין לגילוי האמת" )ע"פ 636/77לוי ,עמ' .(774גם בע"פ 721/80
תורג'מן )עמ' (472נאמר" :מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו
של חשוד ,אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת ,בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו
של חשוד ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" .בע"פ 5386/05אלחורטי אמר בית
המשפט העליון" :בבסיס חובת החקירה ,המוטלת על הרשויות ,עומדת החובה לפעול
לחקר האמת והחובה להביא לדין את האשם האמיתי בביצועה של העבירה .חובת
הרשויות למיצוי הליכי חקירה כראוי ,מהווה גם חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן,
בהיותו אמצעי לחשיפת האמת".10
10
8
וראו גם :ע"פ 4855/02בורוביץ ; ע"פ ;10735/04גולדמן; ברק ) ,1994עמ' .(290-271
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
להדגשת חשיבותה של האמת בחקירה )ובמשפט( ,כלולות בחוק העונשין עבירות
שביצוען עלול לפגוע במציאת האמת בחקירה ,רובן ככולן בפרק ט' ,סימן א' ,שכותרתו:
שיבוש עשיית משפט .לדוגמה ,העבירה של שיבוש מהלכי משפט נדונה בעניינו של
בירו )ע"פ ,6810/06עמ' ,(3244שם הורשע הנאשם בעבירה זו ,בניגוד להמלצת שירות
המבחן לסיים את ההליך המשפטי ללא הרשעה .בית המשפט דחה את הערעור ,הותיר
את ההרשעה על כנה וקבע ,בין היתר ,כדלקמן" :הקביעה הנורמטיבית בהקשר זה
מחייבת אמירה ברורה וצלולה כי בית המשפט לא ייתן ידו לכל מעשה הפוגם ביכולתם
של הגופים החוקרים לחשוף נתוני אמת ,שהרי יכולתה של מערכת המשפט לפסוק דין
צדק נשענת ויונקת את כוחה מהממצאים המובאים לפניה .השמעת גרסה כוזבת במהלך
חקירה ,היא מעשה מובהק של שיבוש הליכי חקירה ,שמעמיד בספק ,אם לא מאיין ,את
היכולת להגיע לממצאי אמת".
לא בכדי לא מצאנו הגדרה מקובלת אחת של "חקירה פלילית" .הליכי חקירה
מחייבים ידע רב תחומי ,הכרת שיטות מגוונות שמקורן בתחומי מדע שונים ,מדעי
הטבע ,מדעי החברה ,מדעי הרוח ,המשפט ,שאיבה מתורות מוסר והישענות על ערכים
מוסריים גבוהים .מדרך הטבע ,העיסוק בעבריינות ובעבריינים שואב את החוקרים
לרבדים הנמוכים בחברה )ה"ביבים"( ,ולטיפול בבני אדם ובמעשים או במחדלים שיש
בהם הפרות ,לעתים קרובות חמורות ,של נורמות חברתיות ,של חוקים ושל ערכים.
נוסף על כך ,לשוטרים מותר לפגוע בזכויותיהם של בני אדם אחרים במהלך חקירה,
בפעולות כמעצר וכשימוש בכוח ,ועושים שימוש בשיטות שבעצמן מהוות הפרות של
נורמות מוסר מוחלטות ,כגון תחבולות .עצם השימוש בפעולות ובשיטות אלה שיש בהן
פגיעה בזכויות והפרת ערכי מוסר ,על אף שיש הצדקה משפטית ,חברתית ואף מוסרית
לפגיעה בזכויות ולהפרת הערכים )כפי שמצוין למשל בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו(,
מעמיד את החוקר במקום בעייתי ומציב מולו דילמות אתיות בלתי פשוטות .זאת ועוד,
עצם מתן סמכויות ,לרבות סמכויות הפוגעות בחירות ,גורר את בעלי הסמכות לעשות
שימוש בהן ,לעתים תוך הפרת ערכים מוסריים ,גם כאשר יש דרכים חלופיות ומתוקנות
להגיע לאותן מטרות ) Galinsky, Gruenfeld & Magee, 2003; Galinsky, Magee, Ena
.(Inesi & Gruenfeld, 2006; Haney, Banks & Zimbardo, 1973אף כי ,כפי שנראה
בהמשך ,אחד המרכיבים החשובים בהגדרה של "מדע" הוא המתודולוגיה של מחקר
מדעי ,מרכיב זה נעדר מהגדרות מקובלות של "חקירה פלילית" .לעתים היעדר הגדרה
כוללת והסתפקות בהגדרה טכנית כמו הגדרת המשטרה ,הם מעשה המכוון להתחמקות
מבעיות סבוכות וקשות לפתרון.
הגדרה ראויה של "חקירה פלילית" צריכה לכלול הן את פעולות החקירה השונות והן
את מטרותיה ומגבלותיה – גילוי האמת תוך שמירה על נורמות חברתיות מקובלות.
לצורך מאמר זה אגדיר את "החקירה הפלילית" כמגוון של תהליכים ופעולות ,שרבות
9
מאיר גלבוע
מהן מערבות אינטראקציה בין-אישית עם בני אדם אחרים ,ומבוצעות על ידי בעל
הסמכה לחקירה בגין חשד לעבירה פלילית .תפקיד החוקר הוא איסוף עובדות ועיבודן
במסגרת סמכותו .מטרת החקירה היא להגיע למסקנה אמיתית אם בוצעה עבירה ,ואם
כן לאסוף ראיות שיאפשרו את העמדת העבריין האמיתי לדין ,תוך שמירה על כללים
ברורים וידועים ושימוש בשיטות המבטיחות אובייקטיביות ,הגינות וחתירה לאמת,
שאין בהן סטייה מערכים מוסריים .במהלך החקירה אוסף החוקר גם ראיות שאינן
קבילות ונעזר בהן .ההחלטה אם ניתן להגיש כתב אישום על פי החומר שנאסף מבוססת
על עובדות המהוות ראיות קבילות בלבד ,שניתן לעקוב אחר שיטות השגתן ולבדוק
אותן .לפי הגדרה זו ,האמת והמוסר מהווים מטרות-על ,מעין מטריה נורמטיבית החופה
על כל הליכי החקירה ואף משפיעה על תוכנה ,אף אם אינם ערכים מוחלטים.
מהו מדע?
למשפט ,לחקירה ולמחקר מדעי מאפיינים משותפים .לשם חשיפת המשותף ביניהם,
אערוך היכרות קצרה עם המושג "מדע" ועם המתודולוגיה המקובלת במחקר מדעי,
שנחשבת מבחינה בינו לבין פסיאודו-מדע.11
ההיסטוריה של המדע היא כהיסטוריה של האדם .מחקרים אמפיריים על העולם
הסובב אותנו נעשו כבר בעולם העתיק ,אולם המאות השש-עשרה והשבע-עשרה
נחשבות לערש המהפכה המדעית ,שאחד מסמניה הוא פרנסיס בייקון ,אשר נחשב לאבי
הגישה האינדוקטיבית במדע .ל"מדע" הגדרות רבות ,ויריעה זו תקצר מלפרט את כולן
ואף את רובן .במסגרת זו די אם אדגים בסיוע מספר הגדרות מקובלות ,שרובן הן בנות
העשורים האחרונים ,מהו "מדע" ומהי "חקירה מדעית" ,כדי לאפשר בהמשך השוואה
בין מדע למשפט ולחקירה.
המדריך של ה OECD -למחקר ופיתוח ) (Frascati Manual, 2002מחלק את המושג
"מו"פ" לשלושה סוגים של פעילות :מחקר בסיסי ,מחקר יישומי והתפתחות ניסויית.
הגדרת "המחקר הבסיסי" היא הקרובה ביותר להגדרת ה"מדע"" :עבודה ניסויית או
תיאורטית ,הנעשית בראש וראשונה לרכישת ידע חדש על מה שעומד בבסיסן של
תופעות ועובדות נצפות ,מבלי שצופים לכך יישום מסוים" .הדגש הברור הוא על רכישת
ידע עובדתי.
עמנואל קאנט ) ,1973עמ' (87שפעל בשחר המהפכה המדעית ,כתב שעניינו של
המדע הוא בהכרה של הסביבה או של חלקיה )בשפתו – מושאים( ,וזו מתחילה
11
10
על שימוש בתיאוריות פסיאודו-מדעיות )"מדע זבל"( בהליכים משפטיים ראו:
.1998
Edmond & Mercer,
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
בתצפיות ובתפיסה חושית של הסביבה ,ממשיכה במושגים ולבסוף מגיע המדע
לעקרונות או לחוקים .בניסוחה של פפיטה האזרחי ) ,1966עמ' (38פירושו של המדע
לפי קאנט ,הוא "מערכת חוקי טבע המבטאים קשרים סיבתיים הכרחיים בחלל ובזמן".
לפי הגדרה נוספת ,המדע הוא אוסף של דרכים שיטתיות של מחקר מתמשך,
המבוסס על תצפיות ,בחינת השערות ,מדידות ,ניסויים וגיבוש תיאוריה ,המובילות
להסבר הולם של תופעות טבעיות .הסברים אלה פתוחים לבחינה חוזרת ,לשינוי,
להפרכה ולדחייה על בסיס עובדות ,ולא על פי אמונה .המסקנות של מחקר מדעי הן
אובייקטיביות ).(Ohio Academy of Science
ההגדרה של בית המשפט העליון בארה"ב ל"מדע" חשובה לנושא רשימה זו ,ואף היא
אינה רחוקה מהגדרותיהם של המדענים :ידע מדעי הוא ידע שאינו מבוסס על אמונה
סובייקטיבית ,אלא על מערכת עובדות או רעיונות המקובלת כאמת ,על בסיס איתן של
שיטות בחינה מדעיות .המדע אינו סתם גוף ידע אנציקלופדי על היקום ,אלא מייצג
תהליך להצעת הסברים תיאורטיים על העולם ולשכלולם של הסברים אלה בתהליך
מתמיד של בחינה מחדש .כדי שלאמירה כלשהי יהיה תוקף של ידע מדעי ,עליה להיבחן
בשיטות מדעיות.12
לפי פיינמן ) (1999המדע הוא ניסיון להבין את האופן שבו פועל הטבע .משמעות
המילה "מדע" היא אחת משלוש אפשרויות או תערובת שלהן :שיטה מיוחדת לגילוי
דברים; גוף הידע שנוצר מהדברים שנתגלו; ודברים שאפשר לעשות אחרי גילוי של דבר
כלשהו או עשייה ממשית של דברים חדשים )וזו הטכנולוגיה( .המאפיינים והעקרונות
של המדע הם :תצפיות כאמצעי לשיפוט אם משהו נכון או לא; אובייקטיביות; כללים
רבי עוצמה המבוססים על תיאוריות ספציפיות; דמיון ויצירתיות מולידים בדיקות
ותצפיות על רעיונות חדשים ,שהם עצמם פרי דמיון ויצירתיות; וחשיבות הספק והטלת
הספק .השאלה החשובה אינה אם אפשר שזה קרה או יקרה ,אלא אם סביר שזה קרה או
יקרה.
12
"The adjective "scientific" implies a grounding in the methods and procedures of science.
Similarly, the word "knowledge" connotes more than subjective belief or unsupported
speculation. The term "applies to any body of known facts or to any body of ideas inferred
from such facts or accepted as truths on good grounds... Science is not an encyclopedic body
of knowledge about the universe. Instead, it represents a process for proposing and refining
theoretical explanations about the world that are subject to further testing and refinement".
But, in order to qualify as "scientific knowledge," an inference or assertion must be derived by
).the scientific method" (Daubert, 1993, p. 590
11
מאיר גלבוע
גוף הידע נחשב לעיקרו של המדע .אולם פופר ) (Popper, 1959טוען שעלינו
להתרגל לרעיון שאל לנו להסתכל על המדע כעל "גוף ידע" אפיסטמי ,אלא כעל מערכת
השערות ,שכעיקרון לא ניתן לאשש ולהצדיק אותן ,אך גם אם לעולם לא נוכל לומר על
השערות אלה שהן "אמת" ,הן נבחנות בתהליכי מחקר שיטתיים וקפדניים אך בלתי
דוגמאטיים ,וכל עוד הן עומדות או מוכחות במבחנים אלה ,הן מספקות בסיס טוב
לעבודה המדעית.
המדען הוא אדם העוסק בהבנה של העולם שמסביבנו ושל הסביבה הפנימית ,בדרך
שיטתית .מסגרת של התייחסות מדעית כופה פעולות המוגבלות על ידי כללי ראיות
מוגדרים .כללי הראיות )המתודולוגיה( מסייעים למדען להגיע למטרה – הבנת העולם,
אך כללים אלה אינם המטרה עצמה .כללי הראיות הם רציונאליים ,למרות שהראיות
עצמן אינן תמיד כאלה .סוגי הראיות רחבים ומגוונים ,וכוללים ראיות שלאו דווקא
מתקבלות בבית המשפט .המדען אינו שופט נורמטיבית את החברה ,אלא כאשר הוא
עוזב את מסגרת ההתייחסות המדעית ועובר ליישום התגליות המדעיות .ביישום הוא
עובר אל תחומי הערכים ,האמונות והאידיאות )ברגר.(1970 ,
תיאור שונה במידה מסוימת של ה"מדע" נמצא אצל קון ) ,(2005הגם שהוא מתמקד
בהתפתחות המדע ,בהתקדמותו ,בהתחדשותו ובדרך שבה מצטבר ידע .קון מתאר את
המדע כמערכת מושגית המאפשרת חקירה שיטתית ואובייקטיבית של העולם
שמסביבנו )כולל אותנו בתוכו( ,על מנת להגיע למכלול העובדות והתיאוריות על עולם
זה ,או בלשונו – מהם הישים ) (entitiesהיסודיים שמהם מורכב העולם ,ומהי פעולת
הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין החושים .טענת קון היא כי אין אמת מידה משותפת
בין תיאוריות ולכן אין אמת "אובייקטיבית" ,במובן של התאמה בין מושגי התיאוריה
לעצמים הקיימים הלכה למעשה במציאות .הערכת ערכי האמת אליבא דקון ,נעשית
תמיד בתוך המסגרת של ה"פרדיגמה" ,כלומר "המסגרת הרעיונית" שבתוכה פועל
המדען.
שרייק וחבריו ) (Shrake, Elfner, Hummon, Janson & Free, 2006מגדירים את
ה"מדע" כדיסציפלינה שיטתית המבוססת על עובדות ,שלעתים היא בעלת אופי
מצטבר ,כדי לתקף השערות ותיאוריות מדעיות על תופעות ,על תהליכים ועל
אובייקטים טבעיים" .השיטה המדעית" לפי חוקרים אלה ,היא כלי של מדענים הנועד
לספק תשובות לשאלותיהם .השיטה המדעית אינה מרשם לתגליות או להמצאות
מקוריות ,היא אינה קובעת את הדרך שבה מדענים צריכים ללכת כדי להצליח .מטרת
השיטות המדעיות היא לבדוק אם השערה מדעית היא ייצוג תקף של המציאות
הטבעית .הלוז של השיטה המדעית הוא עימות של רעיון )השערה מדעית( עם עובדות
הקשורות לרעיון זה.
12
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
נוימן ) (1990כותב שתיאוריות מדעיות לאורך ההיסטוריה התגלו באמצעות מתודות
שונות ,ויש גם גילויים חשובים שהתגלו במקרה ,אבל "מה שחשוב בעניין התיאוריות
המדעיות איננו בכך שהן אמיתיות ,אלא בכך שהן מתקדמות לקראת האמת .בסופו של
דבר ,קו אחד המפריד בין המדע והלא-מדע ,הוא זה ,שהתיאוריות המדעיות ,מופשטות
וספקולטיביות ככל שתהיינה ,מעומתות תמיד בנקודה מסוימת עם עדויות מהניסיון".
ה"מדע" אם כן ,מוגדר הן לפי מהותו והן לפי המתודולוגיה הנהוגה במחקר המדעי.
במהותו ,המדע הוא הידע על אודות העולם ,שהושג כתשובה להצגת שאלות על העולם,
באמצעות שיטות של מחקר מדעי .המתודולוגיה של המחקר המדעי היא חקירה
שיטתית ,מבוקרת ,אמפירית וביקורתית של השערות ,לגבי קשרים משוערים בין
תופעות טבעיות שונות בעולם ,תוך ניסיון להוכיח אותן אך גם להפריכן.
מדע וספק
מאפיין מרכזי של מדע הוא הטלת ספק .מדע אינו ידע סטטי ,אלא תהליך דינמי של
גילוי העולם ושל חיפוש אחרי הבנה אמינה שלו ) .(Jarrard, 2001הספק הוא הבסיס
להתקדמות בתהליך הגילוי והמחקר המדעי .עקרון הטלת הספק אינו חדש כלל .אך
הטלת הספק התקבעה כגישה חשובה בחקירה מדעית רק עם פרסום ספרו של קארל
פופר The Logic of Scientific Discoveryבשנת ,1959באמצעות המושג שחידש פופר
– ההפרכה.
פפיטה האזרחי ) ,1966עמ' (15מביאה מדברי סכסטוס אמפיריכוס ,13אשר כתב כי
"העיקרון הנ"ל ]עקרון ההעמדה של דעה כנגד דעה – מ"ג[ נובע מן ההנחה שכל דבר
הניתן לוויכוח ...מצריך החרפת הבדיקה של יסודותיו והנחותיו ,ואנליזה מעמיקה
והולכת של מושגיו .לפנינו שתי אפשרויות :או שהוויכוח מסתיים בחשיפת שגיאה
מתודית או סתירה לוגית באחד הצדדים המתווכחים )ומתוך כך בא למחיקת אותו הצד(
– וזהו התפקיד הפונקציונאלי של הספק בתוך גבולות המדע; או שהוויכוח והחזרה
ליסודות מתקדמים בקו אין סופי ,ולמרות התקדמותם זו ,משתיירת לנצח שארית בלתי
נחקרת – וזהו הספק הפילוסופי המוחלט בתפקידו .בשני המקרים משמש הספק מעין
כוח תנופה של החקירה ,שאינו מסתפק בשום שלב בתוצאות המושגות .אך ,במקרה
הראשון ,הטעם שעליו מתבסס הספק מוגדר כקריטריון האמת או הבניין ...בתוך מערכת
חוקים מדעית או שיטה פילוסופית מסוימת".14
13
14
פילוסוף ,אסטרונום ורופא יווני ,שחי בשנים 210-160בערך ,באתונה ובאלכסנדריה .בספרו
"תמצית הפירוניזם" סיכם את עיקרי תורת הספקנות לפי הפילוסוף פירון מאליס.
במסגרת מאמר זה אי -אפשר לסקור את ההיסטוריה המלאה של הטלת ספק וחשיבותה לחשיבה
המדעית ,אך ראוי להבחין בין ספקנות פילוסופית לבין ספקנות מדעית .הספקנות הפילוסופית היא
13
מאיר גלבוע
דיוויד יום )תש"ב( העלה את "בעיית האינדוקציה" כבר במאה ה 18 -ובכך העמיד
בספק את הידע המדעי שנצבר בשיטה זו ) .(Weintraub, 1995אולם ,היה זה פופר
שהציע פתרון מסוים ל"בעיית האינדוקציה" .כאמור ,הטלת הספק היא הטיעון העיקרי
של פופר )גם אם הוא קורא לכך "ניתנות להפרכה"( .בספרו "הלוגיקה של מחקר מדעי"
) ,(Popper, 1959ממשיך פופר להתמודד עם הגישה האינדוקטיבית ,באמצעות ביסוס
הידע המדעי על עצם קיומן של אפשרויות להפרכות דדוקטיביות ,במקום על הוכחות
אינדוקטיביות .היה מקובל שהמדע מתקדם בשיטה האינדוקטיבית .תמציתה של שיטה
זו היא הסתמכות על ניסיון העבר ועל הצטברות של תצפיות המגלות תבנית אחידה
ומשותפת ,וניסוחה בכלל אוניברסאלי .האינדוקציה מאפשרת להכליל ממספר )רצוי
שיהיה רב( של תצפיות לכדי עיקרון כללי ,שכל התצפיות והפרטים מצביעים על
אמיתותו .פופר טען שגם אם תצפיות רבות מאוד מאששות את הכלל ,אין כל ערובה
שתצפיות נוספות או מקרים נוספים יאששו גם הם את אותו כלל .לטענתו ,הקריטריון
לקביעת הסטטוס המדעי של תיאוריה הוא היותה ניתנת לבחינה ולהפרכה .פופר ניסח
את טענותיו כך ) ,1977עמ' :(5
להשיג אימותים כמעט לכל תיאוריה ,אם מחפשים כאלה.
יש להביא בחשבון אישושים רק אם הם תוצאה של חיזויים מסוכנים ,כלומר
חיזויים על אירועים המפריכים את התיאוריה ,אף בלי להכירה.
תיאוריה טובה אינה רק מאפשרת לחזות אירועים מסוימים ,אלא גם ובעיקר
מאפשרת לחזות שאירועים מסוימים לא יתרחשו.
תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה על ידי שום אירוע שניתן להעלותו על הדעת –
אינה מדעית .מבחנה האמיתי של תיאוריה הוא ניסיון להפריכה.
ניתן להתבסס על ראיות מאששות רק כאשר הן תוצאה של ניבויים של התיאוריה.
אולם התבחין שהציע פופר לבחינת מדעיותה של תיאוריה ,אינו מקובל על דעת כל
הפילוסופים של המדע .רבים מבחינים בין ההפרכה כמבחנה היחיד והאולטימטיבי של
תיאוריה מדעית לבין הטלת הספק ככלי להתקדמות מדעית.
גישה הגורסת שיכולת ההכרה של האדם מוגבלת ,שכן קיימים דברים ושיטות שאינם ניתנים להכרה
ומהימנותם מוטלת בספק .גם הספקנות הפילוסופית ככלל ,אינה ספקנות קיצונית שלפיה אין כל
הכרה ודאית והאדם לעולם יישאר במצב של ספק ,אלא הטלת הספק משמשת כלי לבדיקת
המציאות על ידי חיפוש של ישות ודאית שממנה ניתן יהיה להשיג ידיעה ודאית על העולם.
הספקנות המדעית היא עמדה מעשית שאינה מקבלת את תקופתן של טענות כלשהן ,עד שלא נבחנו
בשיטה מדעית מקובלת.
14
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
כמו מדענים רבים העוסקים בפילוסופיה של המדע ,גם פיינמן ) ,1999עמ' (33טוען
שהחופש להטיל ספק הוא עניין חשוב ביותר במדעים ,או בניסוחו הוא" :לא נגיע
לרעיונות חדשים אם איננו מסוגלים או שאיננו רוצים להסתכל לכל כיוון חדש ,אם אין
לנו ספק ואיננו מודים בבורות שלנו" .עיקרון זה מיושם בבדיקה של היוצא מן הכלל
הבודק את הכלל" ,זהו העיקרון של המדע .אם יש יוצא מן הכלל כלשהו ,ואם אפשר
להוכיח זאת באמצעות תצפית – אז הכלל מוטעה" )פיינמן ,1999 ,עמ' .(23
תומס קון ) (2000שעיקר ספרו עוסק במסלול ההתפתחות של המדע ,ולאו דווקא
במדעיותה של תיאוריה או של השערה ,חולק על גישת ההפרכות והאישושים של פופר.
הוא טוען שהתפתחות המדע ,המתרחשת במהפכות עם מעבר מפרדיגמה לפרדיגמה,
היא פרי הצטברות של ניסויים המניבים תוצאות שאינן מתאימות לפרדיגמה הקיימת
)תקופת המדע התקני( ,או כאשר מתגלות בה סתירות פנימיות .במילים אחרות,
המהפכה מתרחשת כאשר מתגלים בקיעים רציניים בפרדיגמה השלטת וממצאים
חדשים מצביעים על פרדיגמה שונה.
פייראבנד דוחה את התיאוריות של פופר ושל קון ,הן על אודות מתודת ההפרכה והן
על אודות התפתחות המדע בדרך של מהפכה מפרדיגמה שלטת אחת לאחרת .פייראבנד
סבור שלא תיתכן שום מתודת הכרעה אובייקטיבית בין שתי פרדיגמות ,ולכן יש
המקטלגים אותו כאנרכיסט אפיסטמולוגי .הוא דוחה גם את האפשרות לקבוע
קריטריונים רציונאליים להערכת תיאוריות ,להתפתחות המדע ולגידול הידע .לדבריו,
מונחים כגון "חשיבה ביקורתית" אינם מוגדרים דיים ,ומאחר שניתן ליצוק לתוכם תכנים
שונים ,הם גם אינם רציונאליים .לשיטתו ,שני עקרונות מנוגדים מנחים את העבודה
המדעית :אחד הוא עקרון הפוריות ,שלפיו מדענים עוסקים בהפרחת רעיונות מגוונים
וחדשים ,היכולים לשמש בסיס לתיאוריות שונות .השני הוא עקרון הדבקות ,שלפיו
מדענים שאימצו תיאוריה מסוימת אינם נוטים לנטוש אותה בקלות .הם עורכים ניסויים
הנובעים מהתיאוריה ,ומוכנים לשנות אותה נוכח תוצאות שאינן עולות בקנה אחד עם
הניסוח המקורי שלה .עם זאת ,אפשר לפרש גם את תפיסתו של פייראבנד )הטוען שאין
לדבוק בשיטה אחת במחקר המדעי( בדבר החיפוש המתמיד אחר רעיונות חדשים
והנכונות לבדוק נכונותה של תיאוריה ,כהסכמה לחשיבותו של הספק בהתקדמות
המדעית) .בן-ישראל.(Honingen-Huene, 2005 ;1999 ,
כך או אחרת ,עקרון הטלת הספק הוא עיקרון יסודי במדע ,במחקר המדעי
ובהתפתחות המדע ,הן כשיטה רציונאלית וסדורה עם קריטריונים רציונאליים ידועים
וברורים ,והן ככוח תנופה של החקירה ,כמאמרו של סכסטוס אמפיריקוס )האזרחי,
.(1966עקרון הטלת הספק בא לידי ביטוי בביקורתיות המאפיינת את הליכי המחקר
המדעי .אין מדובר ב"ספקנות של אמינות" ,המבטאת עמדה ששום טענה על העולם
אינה ודאית לחלוטין וכי אין טענה שהיא יותר אמינה מהטענה הסותרת אותה )פרוש,
15
מאיר גלבוע
.(1974אין זה ספק רדיקאלי או ספק משתק ,ולא אמונה שאין דרך להגיע לאמת או
לדעת אותה .הספק במחקר המדעי הוא העמדה הביקורתית של המדען כלפי עמדותיו
הוא ,והנכונות המלאה לבחון אותן מחדש בכל עת .הביקורתיות במדע היא המדרבנת
והמניעה את המדען לחיפוש הידע האמיתי על אודות העולם .אף כי הטלת הספק לפי
אמפיריקוס היא הטלת ספק פילוסופית ,הדברים נכונים למחקר מדעי ולחקירה פלילית,
כפי שאראה בהמשך.
היסטוריה כמדע
הדיון על מדעיותם של מדעי החברה בכלל ושל הדיסציפלינה של ההיסטוריה בפרט,
אינו חדש .בדרך כלל הדיון על ההיסטוריה כמדע מתמקד בהבדלים ובדמיון בין
ההיסטוריה כדיסציפלינה במדעי החברה לבין מדעי הטבע .15דיון זה חשוב לענייננו ,שכן
הדמיון של החקירה הפלילית לדיסציפלינה מדעית זו ,רב יותר מאשר למדעי הטבע
המדויקים ואפילו למדעי החברה .16אליבא דישעיהו ברלין ) ,(Berlin, 1966ההיסטוריון,
כמו הבלש ,דוחה אפשרויות אבסורדיות במפורש ,וחוקר את האפשריות הסבירות,
לרבות אפשרויות בעלות סבירות נמוכה אך לא אפסית.
הגם שניתן למצוא מספר הגדרות ל"היסטוריה" )ראו לדוגמה אצל וינריב ,(1987 ,יש
להן מאפיין משותף :שחזור העבר האנושי .לפי בלוך ) (2002ההיסטוריה היא מדע של
בני אדם בזמן .ההיסטוריה היא סיפור המכוון להיות אמיתי .המשימה הראשונה של
ההיסטוריון היא איסוף העובדות ומתן משמעות להן על פי הקשרן.
לפי הגדרה אחרת ,ההיסטוריה היא הזיכרון של דברים שנאמרו ושנעשו ) Becker,
.(1968ההיסטוריה ,בדומה למשפט ,עוסקת באיסוף עובדות ובהענקת משמעות
לאירועים שהתחוללו בעבר )גוטווין ומאוטנר .(1999 ,לפי גלבר ) ,(2007ל"היסטוריה"
משמעות משולשת :מחקר ,מציאות וסיפור העבר .ההיסטוריה היא צורה בת כלאיים של
ידע הממזגת עבר והווה ,זיכרון ומיתוס ,מסמכים כתובים ומילים מדוברות .על
ההיסטוריונים לעשות שימוש בכישוריהם הן הסיפוריים והן הניתוחיים ולהראות
אמפתיה וריחוק בעת אחת .הם עוסקים בשחזור ובהסבר ,והדיסציפלינה שלהם היא
מדעית ובה בעת אמנותית .גלבר טוען שההיסטוריה היא היררכית ,מעין פירמידה בת
15
16
16
פופר ) (2009דוחה את ההשקפה ההיסטוריציסטית ,המציעה עקרונות להסבר ,להערכה ולשיפוט
של התהליך ההיסטורי הכולל ,ולפי עקרונות אלה אפשר גם להעריך את עתידה של החברה
האנושית .אחד ההיסטוריציסטים המוכרים ביותר שפופר יוצא נגדו הוא קרל מרכס ,שטען שגילה
את חוקי ההתפתחות ההיסטורית ויודע לנבא את העתיד לפי חוקים אלה.
למשל" :ההיסטוריון כבלש" ) (Winks, 1968או "הסוציולוג כבלש :הקדמה לשיטות מחקר"
).(Sanders, 1974
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
ארבע קומות :בבסיס – סיפורים שונים של מה שאירע בעבר .מעליו – סיפור העל –
סינתזה של סיפורים שמבקשים להסביר קטע מסוים של ההיסטוריה – תקופתי ,מרחבי
או נושאי .בקומה השלישית – הסיפור הגדול ,המציע הסבר להיסטוריה בכללה ,ובקומה
הרביעית נמצא המטא-נרטיב – האמונה בכוח מארגן של ההיסטוריה ,כמו אלוהים ,חוק
טבע ,קידמה ,הישרדות של החזקים או סדר עולמי כולל אחד ,כוח מארגן המצדיק את
הסיפור הגדול .לפי הגדרה אחרת של ההיסטוריון אלטון )המצוטט אצל גלבר,(2007 ,
"היסטוריה" היא מדע של שחזור ,פענוח ופירוש ,ויש לה היבט סיפורי.
חלק ניכר מהדיון הפילוסופי והמדעי על אודות ההיסטוריה התמקד בשאלה :האם
היסטוריה היא מדע? אכן ,יש הסכמה כי היסטוריה אינה מדע כמדעי הטבע ,אך הניסיון
לדחות את תפיסתה כמדע בכלל לא צלח.17
אפילו קרל פופר ,מהמתנגדים העיקריים והחשובים ביותר לגישה ההיסטוריציסטית,
מסכים שיש שיטות של מחקר חברתי והיסטורי ,המאפשרות להגיע לתיקונים חברתיים
מקומיים ולגילוי מגמות בהיסטוריה .פופר מציע )בחלקו השני של חיבורו "דלות
ההיסטוריציזם (2009 ",שיטת מחקר אלטרנטיבית לשיטה ההיסטוריציסטית ,שאותה
הוא מכנה "טכנולוגיה קמעונאית" .מטרת הטכנולוגיה הקמעונאית היא חשיפה של מה
שאי-אפשר להשיג ,אך מבלי לוותר על גילוי של מה שניתן לתיקון ,אף אם התיקון
חלקי ,הדרגתי ,ממושך ואין ודאות בהצלחתו.
וינריב ) (1987אינו מכריע בשאלת ההקבלה בין היסטוריה למדע ,וטוען שקודם
שתוכרע שאלה זו יש להכריע איזה פירוש לתת למדע עצמו .בדומה לגישה השלטת
בפילוסופיה של המדע ,הוא מעדיף להשוות את שיטות החקירה הנהוגות במדעי הטבע
ובהיסטוריה .בין שורותיו ניתן להבין כי אופי החקירה ההיסטורית דומה לחקירה מדעית,
שכן חלק הארי של שני סוגי חקירה אלה הוא בגילוי עובדות חדשות ,שאף כי היו
קיימות ,קיומן לא היה ידוע.
בהתייחסו למדע ההיסטוריה ,כותב ברלין ) (1994כי העובדות ההיסטוריות הן
הנתונים שלו ,ואשר במסגרתו ניתן יהיה לחזות את העתיד ולהסביר את העבר ,ברגע
שיתגלו החוקים השולטים בשינוי החברתי .במסגרת גישה זו נתפסת ההיסטוריה כאוסף
שיטתי של תצפיות ,שמהן נגזרים חוקים .כלשונו של וינריב ) ,(1987איסוף העובדות או
גילויין הוא שלב חשוב ביותר במחקר ההיסטורי ,והשאיפה היא להגיע לתיאור מפורט
ומלא של האירועים וההתרחשויות" ,תיאור שלם" ) ,(Complete Descriptionכפי שקרא
17
דיוננו אינו מקבל את ההשקפה ההיסטוריציסטית הקיצונית ולא את שלילתה הקיצונית כפי שבאה
לידי ביטוי אצל פופר ) .(2009התפיסה המקבלת ביטוי במאמר זה היא תפיסה היסטוריציסטית
מתונה ,שלפיה ניתן לגלות חוקים הסתברותיים בהיסטוריה כמו גם בשאר מדעי החברה,
הרלוונטיים גם לחקירה ולמשפט.
17
מאיר גלבוע
לכך המפל ) .18(Hempel, 1942אף שהמפל טוען כי המשימה להשיג תיאור שלם אינה
אפשרית ,המשותף למדע הטבע ולהיסטוריה הוא ששניהם מסוגלים לתאר את מושאי
המחקר רק במונחים כלליים .ההיסטוריה יכולה לתפוס את הייחודי והאינדיווידואלי של
אירועים לא פחות ולא יותר טוב מאשר הפיזיקה או הכימיה.
יש חשיבות רבה לאיסוף השיטתי של הראיות ,וכדי לאפשר איסוף שיטתי כזה יש
להיעזר בפרדיגמה שתוביל את המחקר" .בהיעדר פרדיגמה או איזו מועמדת לפרדיגמה,
עשויות כל העובדות שאולי היו שייכות להתפתחותו של מדע נתון להיראות רלוונטיות
במידה שווה .כתוצאה מכך ,איסוף העובדות המוקדם ]בהיעדר פרדיגמה – מ"ג[ הוא
בחזקת פעילות הרבה יותר אקראית מכפי שיכולנו לדמות לנו מתוך היכרותנו עם
התפתחות מדעית מאוחרת יותר ...אף על פי שסוג זה של איסוף עובדות היה חיוני
בצמיחתם של רבים מן המדעים החשובים ...דרך האיסוף הזאת יוצרת מערפולת" )קון,
,2005עמ' .(52
במסגרת המחקר ההיסטורי בודק ההיסטוריון כל ראיה ,מאחר שאינו כבול לסוגים
מסוימים של ראיות .אולם ,מוטלת עליו החובה לבדוק את אמיתותן של אותן ראיות
עובדתיות ואת מידת האותנטיות שלהן .אימוץ המתודה הביקורתית בהיסטוריה הוא
שמוביל אל האמת ,ובעקבות האמת – אל הצדק .העיקרון החשוב של המתודה
הביקורתית הוא הטלת ספק .בהמשך כוללת מתודה זו בדיקת בסיסו של הסיפור;
השוואה עם עדויות ועם ראיות אחרות; בדיקה מה יש בסיפור הנבדק ,ובדיקה חשובה
לא פחות ,מה חסר בו; הכרת ההקשר )בדומה לפרדיגמה( המעניק משמעות לאירועים;
התייחסות סקפטית למידת האקראיות בהיסטוריה; ותפיסה שיש גבול לצירופי מקרים.
כדי שהספק ישמש כלי בידי הידיעה ,יש לשקול את מידת הדיוק של העובדה ,את
18
18
במידה מסוימת ניתן להשוות את "התיאור השלם" או את "התיאור הכללי" במונחיו של המפל
להיסטוריה הגדושה על פי ברלין ) .(Berlin, 1966זו כוללת הן את קווי ההשתלשלות של האירועים
והתהליכים והן את הטקסטורה הארוגה בין קווים אלה ,וכוללת גם את ניתוח האירועים ,ההשערות
הנגזרות מניתוח זה ,והצעת גורמים מסבירים נוספים לתהליכים ההיסטוריים .ייתכן שממושגים
אלה נגזר המונח "תיאור גדוש" של גירץ ) .(1990משמעותו היא תיאור מפורט של החומרים
שאותם אנו בוחנים במחקרים ,ברוח האתנוגראפית" .תיאור מחוק" הוא מה שהאנתרופולוג רואה
ומתעד ו"תיאור גדוש" עוסק בניתוח של משמעויות ההתנהגויות ושל החברות שבהן צופים
האנתרופולוגים .זהו תיאור של רובדי המשמעות הנמצאים מאחורי הפעילות האנושית .המטרה של
החוקר היא לחלץ את מבני המשמעויות שמהם מורכבת התרבות .מערכת זו היא סבוכה והיררכית.
גירץ מדגים מושג זה באמצעות הבחנה בין "מצמוצים" ל"קריצות" :מצמוצים וקריצות נראים
למתבונן מבחוץ כאותה הפעולה" .תיאור מחוק" יתאר אדם כמי ש"מכווץ במהירות את עפעף עינו
הימנית" ואילו "תיאור גדוש" יבחין בין מצמוץ ,קריצה ,קריצה מדומה ,פרודיה על קריצה וכדומה.
מאמריהם של המפל וברלין פורסמו לראשונה ב 1942 -וב 1960 -בהתאמה ,ומאמרו של גירץ פורסם
לראשונה ב.1973 -
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
סבירותה ואת סבירותו של צירוף מקרים בכל מקרה לגופו )בלוך .(2002 ,גם להיסטוריון
יש כללים להערכת הראיות ,ובהם בדיקת המהימנות ,הרלוונטיות ,המשמעות
והייחודיות של כל ראיה ).(Winks, 1968
הטלת הספק באה לידי ביטוי הן במדעי הטבע והן במדעי החברה והרוח ,כאשר
ההשערה או המודל שנבנו על בסיס הראיות שנאספו הם בני הפרכה .ההיסטוריון אוסף
עובדות וראיות ,ובוחן את הראיות על פי קני מידה של מהימנות ורלוונטיות
) .(Collingwood, 1968; Laudan, 2006ההיסטוריון משווה בין ראיות שונות לשם
בדיקת מהימנותן ובודק מהן העובדות העומדות מאחורי הראיות ,הן המהימנות והן אלה
שאינן מהימנות .מהותה של השיטה הביקורתית במחקר ההיסטורי היא הטלת הספק.
"המלה ביקורת עצמה ...קיבלה אז משמעות של מבחן אמיתיות" )בלוך ,2002 ,עמ'
.(115
יש המבחינים היטב בין מדעי הטבע לבין ההיסטוריה .הבחנה אחת היא בין מדעי
הטבע כתחום של מדעים נומותטיים לבין מדעי החברה והרוח ,וההיסטוריה ביניהם,
כתחום של מדעים אידיאוגרפיים – התחום הראשון עניינו בחקירה ובגילוי של חוקים
כלליים ,והתחום השני – חקירה של עובדות היסטוריות ספציפיותWindelband, ) .
.(1984היסטוריונים רבים טוענים שיש מקום גם לחוקים כלליים בהיסטוריה .ראינו כבר
כי גלבר ) (2007טוען שהרבדים העליונים של ההיסטוריה הם בבחינת חוקים ולא
הסברים בלבד ,גם אם הוא קורא להם במונחים אחרים ,כגון "ניסוח כללים המסבירים
קשרים בין אירועים היסטוריים"" ,ההסבר הכללי להיסטוריה" או "המטא-נרטיב של
ההיסטוריה" (2008) O'Sullivan .כולל את המושגים "סיבתיות" ו"הסתברות" בין
הקטגוריות של חשיבה היסטורית .אף כי ניטש ויכוח על קטגוריות אלה בקרב
ההיסטוריונים ,יש הסכמה שהערכות הסתברותיות המתייחסות לתוצאות של תהליכים
היסטוריים חיוניות לידע ההיסטורי ,על אף מגבלותיהן .אליבא דשחר )(1995
ההיסטוריה אינה תיאור גרידא ,אלא שיטת חקירה והסבר של אירועים היסטוריים
הקשורים ביניהם בעקיבויות היסטוריות) .וראו הדיון אצל .(Calhoun, 1998גם הניבוי
הוא אחת מהמטרות של המחקר ההיסטורי .עיקרון חשוב במחקר ההיסטורי הוא הערכה
ותיאור של יחסים סיבתיים בין העובדות שנאספו .על ההיסטוריון לשבץ את העובדות
בדפוס שיענה על השאלות "כיצד" ו"מדוע" ,ולא להסתפק בתיאור בלבד ) & Cantor
.(Schneider, 1967חוקים כלליים ,הסברים כלליים ,או קשרים סיבתיים ,הם אלה
שיאפשרו גם ניבוי .החוקים המסייעים להסביר את העבר הם אלה שיהיו הבסיס לניבוי
העתיד ) .(Fischhoff, 1980כיום יש הסכמה רחבה גם בין מדעני טבע ,שגם חוקים
במדעי הטבע הם הסתברותיים וצורתם אינה אוניברסאלית חמורה ,כפי שסברו בעבר.19
19
אסכולת ה-
Annales
הצרפתית )על שם כתב העת
D'Histoire Economique et Sociale
,Annales
19
מאיר גלבוע
המפל ) (1949טוען שהסברים היסטוריים מכוונים להראות שהתרחשות של אירוע
מסוים אינה עניין של מזל ,אלא ניתן לצפות אותה על פי הקשרה )תנאים קודמים
וסימולטניים( ועל בסיס הנחות מאוששות אמפירית ומבוססות על חוקים כלליים.
אליבא דהמפל ,לא כל ההסברים המדעיים מבוססים על חוקים שצורתם
אוניברסאלית חמורה .יש קשרים שאי-אפשר לנסח בחוק בעל צורה אוניברסאלית .כל
שאפשר לטעון הוא שבהינתן אירוע מסוים ,יש הסתברות גבוהה להתרחשות אירוע
אחר .המפל ) (1979מכנה זאת "חוקים הסתברותיים" .הוא אף דוחה את הטענה כי בשל
אופיים האינדוקטיבי ,ניסיונות הסבר הסתברותיים אינם מסבירים כלל את התרחשותו
של מאורע ,שכן לא ניתן להוציא באופן לוגי את האפשרות כי המאורע לא יתרחש.
"ואולם ,לנוכח התפקיד החשוב וההולך ומתרחב ,אשר תיאוריות וחוקים הסתברותיים
ממלאים במדע וביישומיו ,דומה כי עדיף לראות גם בהסברים הסתברותיים הסברים של
ממש ,אם כי מסוג חמור פחות מאשר ההסברים שצורתם דדוקטיבית-נומולוגית"
)המפל ,1979 ,עמ' .(79המפל טוען שההסבר ההיסטורי ,בין שהוא גנטי-התפתחותי
ובין שהוא רציונאלי ,הוא ביסודו הסבר נומולוגי-דדוקטיבי כמו במדעים אחרים ,גם אם
הוא פחות מדויק מההסברים במדעי הטבע .הייחודי אינו ניתן להבנה ,אלא כמקרה פרטי
של חוק כללי ,אלא שה"חוקים" המנחים את עבודת ההיסטוריונים הם כה כלליים
ומובנים מאליהם ,עד שההיסטוריונים עצמם אינם נותנים את דעתם עליהם .אמנם
מקובל לומר שהיסטוריה עוסקת בתיאורים של מאורעות בעבר ולא בחיפוש אחרי
חוקים כלליים על אודות אירועים אלה ,אך אף אם זהו מצב העניינים העכשווי
בהיסטוריה ,20המפל דוחה טענה זו כהיגד על הפונקציה של חוקים כלליים במחקר
ההיסטורי המדעי .לטענתו ,לחוקים כלליים יש פונקציות דומות בהיסטוריה כבמדעי
הטבע ,והם כלים הכרחיים במחקר ההיסטורי.
המפל ) (1979מציע מספר קריטריונים לאישוש ולקבלה של כללים ,הסברים,
תיאוריות או השערות ,הן במדעי הטבע והן בהיסטוריה:
20
20
כמות הראיות התומכות – בהיעדר ראיות נגדיות ,אישוש של השערה יתחזק עם
גידול מספר הממצאים החיוביים של "מבחנים" )ניסויים ,תצפיות וכדומה(
להשערה.
שנוסד על ידי מארק בלוך ולוסיין פבר( ,שמה לה למטרה לגבש היסטוריה ארוכת טווח במקום זו
המבוססת על אירועים קצרי טווח ,שתשולב במכלול מדעי החברה ולאו דווקא במדעי הרוח .לפי
אסכולה זו ,ידיעת העבר רלוונטית להבנת ההווה ולמציאת דרכה של החברה בעתיד )בלוך.(2002 ,
מאמרו של המפל פורסם ב.1942 -
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
גיוון הראיות התומכות – אישושים המגיעים מסביבות שונות שבהן נערכים
המבחנים לתקפות ההשערה.
דיוק הראיות התומכות – חזרה על התצפיות והמדידות באמצעים מדויקים יותר.
אישוש על ידי מציאת עובדות חדשות – עובדות אשר לא היו ידועות בעת ניסוח
ההשערה ,ונמצאו רק לפי ניבוי או הערכה שנגזרו מההשערה או מהתיאוריה.
תמיכה תיאורטית – תמיכה הנובעת מתיאוריות נושקות או מקיפות יותר .תמיכה
זו אינה מהסוג האינדוקטיבי-ראייתי דווקא ,כמו הקודמות ,כלומר אינה מתבססת
על נתונים אמפיריים המאשרים את המסקנות הנובעות מההשערה .מאחר
שמדובר בתמיכה תיאורטית ,יש לבדוק תמיכה מסוג זה בזהירות.
פשטות – פשטות ההשערה בהשוואה להשערות אלטרנטיביות היכולות להסביר
את אותה תופעה.
נוסף על קריטריונים אלה שרובם אינדוקטיביים ,המפל קובע שהסברים מדעיים חייבים
לעמוד בשתי דרישות שיטתיות :דרישת הרלוונטיות ההסברית )המידע צריך לתת יסוד
איתן להנחה שהתופעה התרחשה או מתרחשת ,כלומר שהתופעה הייתה צפויה באותן
נסיבות( ודרישת הבחינות )ההסבר המדעי צריך להיות ניתן לבחינה אמפירית(.
אמות מידה אלה מאפשרות לאמוד את האמינות היחסית של השערה ,הן השערות
בתחום מדעי הטבע והן בתחום מדעי החברה ,לרבות היסטוריה ,פסיכולוגיה ,כלכלה
סוציולוגיה ועוד )המפל .(Hempel, 1942 ;1979 ,בתחומי דעת אלה ,מחקר הנערך על
פי הפרדיגמה המקובלת במחקר המדעי מאפשר להבין תופעות ,תוך התייחסות כוללנית
להיבטים רבגוניים של ההתנהגות האנושית ולמכלול יחסי הגומלין המאפיינים התנהגות
זו ,כפי שניתן לנסח בחוקים כלליים ,גם אם הסתברותיים.
מדע ,משפט וחקירה – הצד השווה
ההגדרות שנסקרו בפרקים הקודמים מציגות תחומים רחבים במחקר המדעי ,במשפט
ובחקירה הפלילית ,שיש ביניהם חפיפה משמעותית.
שחזור אירועים בעבר
"משפט והיסטוריה עוסקים בשיחזור עובדות ובהענקת משמעות לאירועים שהתחוללו
בעבר" )גוטויין ומאוטנר .(1999 ,כמו המחקר ההיסטורי והמשפט ,גם עיקרה של
החקירה הוא מאמץ לשחזר תופעות ואירועים מסוימים ,לרבות תופעות ואירועים של
התנהגות אנושית תוך התמקדות באירועים פליליים ,במטרה להגיע לתיאור שלם ומלא
של אלה .השחזור כולל שלבים של חיפוש אחר ראיות ועובדות ,עיבוד הראיות והסקת
21
מאיר גלבוע
מסקנות כלליות ופרטניות על תהליכים ואירועים על פי הקשרם .המסקנות כוללות
דגמים )מודלים( או סיפרים )נרטיבים( של אירועים אלה.21
חשיפת תהליך וחוק טבע או חקר אירוע וגילוי עבריין
יש הטוענים שהחקירה והמשפט נבדלים מהמחקר המדעי ,לרבות המחקר ההיסטורי,
בנושאי ההתעניינות שלהם ) .(Jackson, 1988מחקר מדעי בודק אירועים מסוימים
כמייצגים חוקי טבע – חוקים אוניברסאליים – או אירועים הבוחנים תקפות של חוקים
כאלה .המחקר מבוצע בניסיון להגיע להכללות ,לחוקים או לעקרונות כלליים ולמציאת
יחסים קבועים בין תופעות שונות ,המאפשרים הסבר והבנה של תופעות אלה וגם ניבוי
או הערכה על התרחשותן בעתיד .אם בעבר רק חוקים שתחולתם אוניברסאלית חמורה,
כלומר חוקים שקיימים תמיד ובכל תנאי ,נחשבו לחוקים מדעיים ,כיום מוכרים חוקים
הסתברותיים גם במדעי הטבע ולא רק במדעי החברה וההיסטוריה .לעומת זאת ,חקירה
ומשפט עוסקים כמעט תמיד באירוע בודד ,ללא קשר לחוקים כלליים ואף לא לחוקים
הסתברותיים .אף כי טענה זו אינה טענת סרק ,הדברים אינם מדויקים .מחקר חברתי
ומחקר היסטורי מתמקדים לעתים בתקופות מוגבלות ובמקומות ספציפיים ,כמו
בחקירה פלילית .חקירות רבות מנוהלות בגין עבירות המתבצעות במשך תקופה
ארוכה ,ואין מדובר באירוע יחיד .אף כי מטרת החקירה היא גילוי העבריין ,לעתים
קרובות אין מדובר באירוע יחיד ,אלא בתהליך ארוך שבו מתגלים אינטראקציות בין
אישיות ויחסים מתמשכים בין בני אדם ובין קבוצות של בני אדם .חקירת עבירות של
פשע מאורגן ועבירות של צווארון לבן כגון הסדרים כובלים ,מעשי שחיתות ,גניבות
ומרמות בתוך מוסדות שונים ,כמו גם עבירות מתמשכות נוספות ,עוסקת בשרשרת של
אירועים ותהליכים הנמשכים על פני תקופות ארוכות ,לעתים מספר שנים .בחקירת
עבירות אחרות ,כגון עבירות שבהן יש להוכיח קשר סיבתי ,מחפשים קשר בין
התנהגויות לבין התנהגויות אחרות ,אירועים ותהליכים .בתהליכים כאלה נמצאות
לעתים גם ראיות לכללים רבים בתחום ההתנהגות האנושית.
ביסוס ממצאי חקירה ומשפט על חוקי התנהגות הסתברותיים
אף כי חקירה ומשפט אינם מתמקדים בגילוי חוקים ,אוניברסאליים או הסתברותיים
דווקא ,החלטות רבות העומדות בבסיס המלצות של חוקרים ,כתבי אישום והכרעות
משפטיות ,אינן מבוססות על עובדות בלבד ,אלא גם על הסברים כלליים להתנהגויות
של המעורבים בעבירות ,והם למעשה חוקים הסתברותיים לכל דבר ועניין .המניע
להתנהגות בכלל ולעבירה בפרט ,במשמעותו היומיומית ,הוא דוגמה לכלל כזה .באותם
21
22
על ההשוואה בין סגנונות חשיבה של חוקרים ושל מדענים ראו.Trywoniak & Dean, 2006 :
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
מקרים שבהם המניע אינו המונח המקביל ל"כוונה" )חוק העונשין ,סעיף 90א) ,((2והוא
אינו אחד מרכיבי העבירה ,הוא מסייע לקבוע קשרים ויחסים בין תופעות ואירועים
שונים ,כמו בין חשוד או נאשם לבין עבירה ,או בין חשוד או נאשם לבין הקורבן .ככזה,
המניע הוא כלל הסתברותי המסביר התנהגויות אנושיות שחלקן מהוות בסיס לחקירה
ולמשפט או ראיה בהליכים אלה .דוגמה שכיחה נוספת היא החזקה .החזקה היא מסקנה
המבוססת על עובדות ועל הקשר ביניהן .מקורה של חזקה שבעובדה הוא בניסיון החיים
ובשכל הישר .כך לדוגמה ,הוכחה שעובד ציבור נטל שוחד כרוכה בהבאת ראיות שהוא
היה מודע שהשוחד ניתן לו בעד פעולה הקשורה לתפקידו .הבאת ראיה כזו אינה דבר
של מה בכך .על כן ,בהיעדר ראיות ישירות נלמדת המודעות הזו מנסיבות המקרה,
ולמעשה מניסיון החיים המלמד שיש קשר סיבתי בין פעולה שעושה אדם ,ובמקרה זה
עובד ציבור ,המטיבה עם אחר ,לבין טובת הנאה שנתן לעובד הציבור אותו אחר .כך קבע
בית המשפט חזקה שלפיה מתת שעובד ציבור לוקח מאדם הנמצא עמו בקשר רשמי,
ניתנת בעד פעולה הקשורה לתפקידו )ע"פ 1877/99בן עטר(.22
אכן ,רוב החזקות ,בעיקר החזקות ההתנהגותיות והחזקות שבעובדה ,וכללים
משפטיים וראייתיים נהוגים נוספים ,הם בבחינת כללים הסתברותיים .אף כי חזקות
וכללים אלה ניתנים לסתירה ,הם חיוניים לחקירה ולמשפט .הם נקבעים על בסיס ידע
מצטבר ממספר רב של מקרים פרטיים .מחקרים במדעי החברה עשויים לספק בסיס
איתן לכללים ולחזקות במשפט ,ולגלות דפוסים רבים שניתן ליישמם במקרים
קונקרטיים ) .(Hart & Honore, 1966לכן ,לעתים במהלך חקירה צריך לחפש הוכחות
לכללים התנהגותיים )גם אם השופטים מוצאים את מקורם בניסיון החיים( ,קרי ,הוכחות
שהתנהגויות מסוימות שכיחות במצבים מסוימים או בתגובה לגירויים חיצוניים
מסוימים .תוקפן של מסקנות ממחקרים מדעיים גבוה יותר מתוקף מסקנות שהופקו
מניסיון החיים .גם רוב הבדיקות של ראיות מוחשיות המבוצעות במעבדות המחלקה
לזיהוי פלילי ,מבוססות על כללים שחלק ניכר מהם אוניברסאליים ,אך ממצאים של
בדיקות אחרות כגון ,DNAפוליגרף ,או רענון זיכרון ,משקפים כללים הסתברותיים.
נוסף על כך ,בית המשפט נזקק במהלך דיוניו לחוות דעת שונות ,שרובן ככולן הן מתחום
22
כדוגמת חזקות ראייתיות או חזקות אחרות .הדברים אמורים בעיקר בנוגע לחזקות שבעובדה :חזקת
הכוונה )החזקה שאדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו(; חזקת המודעות; חזקת הפזיזות עקב
שכרות; חזקת תקינות המינהל; החזקה בדבר ההחזקה התכופה ועוד )קדמי .(1999 ,עם זאת ,גם
חלק מהחזקות שבדין מהוות כללים בעניין התנהגויות של בני אדם ,כדוגמת עצימת עיניים )ע"פ
1877/99בן עטר( .במקום אחר ,בית המשפט קבע חזקה שבעובדה שנושא משרה ציבורית ,כעוזר
שר ,יודע שבסיוע שלו לקצין בכיר שהוא עצמו והשר שלו מרבים לפנות אליו בתחום עבודתו ,יש
משום שוחד )ע"פ 6258/94יעקובזון( .כך גם כללים אחרים שהלכה למעשה הם חזקות ,גם אם אינם
מוגדרים ככאלה ,כגון הכלל בדבר עדות כבושה )קדמי ,1999 ,ופסקי דין המוזכרים שם בעמ' ;(373
ואמרות של נפטרים )קדמי ;1999 ,רס גסטה )קדמי.((1999 ,
23
מאיר גלבוע
הפסיכולוגיה ומתבססות על כללים הסתברותיים ,ושעליהן הוא מתבסס בהחלטותיו,
כגון הערכת מסוכנות ,תסקיר שירות המבחן ,אבחון ליקויים שכליים ונפשיים ,פגיעות
פיזיות ונפשיות בתחום הנזיקין ועוד .23במדינות שונות נשמעות בדרך קבע חוות דעת
של פסיכולוגים על הודאות שניתנו ללא רצון חופשי ,וחוות דעת על זיהוי אנשים ועל
עדויות ראייה.
החוקר כשותף וככלי במחקר ובחקירה
המעורבות בתהליך של חשיפת העובדות משותפת לחוקר האקדמי ,לחוקר ולשופט .כך
הדברים בהצבת ההשערות או החשדות ,בניסוח שאלות המחקר ,בתכנון המחקר
והחקירה ,בביצועם ובהסקת המסקנות מהממצאים .הן במחקר המדעי במדעי החברה והן
בחקירה הפלילית ,החוקר הוא גם מכשיר המחקר וגם כלי עיקרי בגילוי ובחשיפה.
בהיותו בן אנוש הוא גם חלק מהתופעות הנחקרות .אמנם השופט אינו חושף העובדות
בפועל ,אולם תפקידו כקובע אמיתות העובדות המובאות לפניו וכקובע משקלן ,מציב
אותו בעמדה דומה )גם אם אינה זהה( לתפקיד של חושף העובדות )במידה מסוימת
דומה השופט לחוקר במדעי החברה העורך תצפית משתתפת ,ראוSchwartz & Green- :
.(Schwartz, 1955מערכת ההנחות של הצופה ,של ההיסטוריון ,של השופט או של
החוקר ,משפיעה על תפיסת האירועים ,על הרלוונטיות שלהם ועל ההבחנה בין אירועים
המהווים גורמים לבין אלה המהווים נסיבות או תנאי רקע )(mere conditionsץ) & Hart
.(Honore, 1966המעורבות עמוקה במיוחד בראיונות ובתצפיות הנערכים במסגרת
מחקר חברתי ,בתשאול במסגרת חקירה פלילית ,ובהצגת שאלות לעדים או בהחלטות
על שאלות מותרות ואסורות לעדים במהלך המשפט .זו דוגמה אחת בלבד להשתתפות
ולמעורבות העמוקות של בעלי תפקידים אלה במחקר ובחקירה.
גלבר ) ,(2007הטוען שלעתים ההיסטוריונים הם חלק מן התקופה ומהתופעות
שאותן הם חוקרים ,בין שהם נאמנים להן ובין שהם מבקרים אותן או מתנגדים להן,
שואל ,עד כמה יכולים היסטוריונים להיות אובייקטיבים? אותה סוגיה עולה לגבי
חוקרים :החוקר אינו רק חושף עובדות העבר ,אלא הוא חלק מתהליך החשיפה ,ובוודאי
הוא המכשיר של החשיפה .גם במהלך מסירת עדותו בבית המשפט הוא נחקר בחקירה
נגדית על אמינותו ,על מהימנותו ועל מקצועיותו ,עובדה המעצימה את היותו חלק
23
24
ראו לדוגמה את החלטת בית המשפט העליון שבה דיון על תופעת הזיכרון המושתל והכוזב .בסופו
של הדיון ,לאחר שבית המשפט קבע שההגנה לא הראתה כי דוקטרינת הזיכרון השגוי קיבלה
הכרה בקרב הקהילה המדעית או הגיעה למעמד של אסכולה מדעית ,זוכה הנאשם מטעמים של
דיות הראיות .בעניין זה אני חולק על עמדת בית המשפט העליון ,שכן ללא קשר למקרה
הספציפי נש ו א פסק דין זה ,ניתן לקבוע כי אכן מדובר בתיאוריה מדעית מקובלת ,מבוססת,
תקפה ומהימנה )ע"פ 5582/09פלוני(.
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
מתהליך החשיפה ,ומעלה בהכרח את שאלת האובייקטיביות של בעלי תפקידים אלה.
שאלה דומה אם כי לא זהה ,יש לשאול גם על השופט .גם מושגים כגון "האדם הסביר",
"האדם מן הישוב" )חוק העונשין ,סעיף (21או "הציבור הנאור" ,משקפים את העובדה
שהחוק והשופטים מזהים כללים חברתיים שונים הנהוגים בחברה שבה הם עצמם
חברים .הדברים בולטים במיוחד במשפטיהם של נאשמים ממעמד גבוה ובעבירות
הצווארון הלבן .במקרים כאלה יש דמיון מסוים בין השופטים לנשפטים :הם מאותה
קבוצה תרבותית ולעתים גם חברתית )במובן הרחב ,ולאו דווקא במובן של יחסים
חברתיים קונקרטיים בין השופט לבין הנאשם( ,יש דמיון בנורמות ,בערכים ובחינוך
שלהם ,ולשתי הקבוצות יש אותה קבוצת התייחסות .תרבות משותפת זו עשויה
להעלות את הדילמה באשר לקשיי השופטים להרשיע אנשים הדומים להם ושאליהם הם
חשים קרבה ) ;Valdesolo & DeSteno, 2007גלבוע .(2003 ,סוג נוסף של מעורבות
קיים כאשר שופט יושב בדינו של נאשם בעבירה שהוא עצמו או קרובו היה קורבן
לעבירה כזו או מעורב בדרך אחרת בעבירה דומה .לא זו אף זו ,בית המשפט העליון לא
פסל השתתפות של שופט בדיון שבו אחד הצדדים יוצג על ידי פרקליט שהוא חברו או
ידידו של אותו שופט .גם אם כטענת בית המשפט "השופטים מוחזקים כיודעים ואמונים
להבחין בין עשייתם על כס המשפט לבין חייהם הפרטיים" )בג"ץ 1622/00יצחק( ,קשה
להאמין שלידידות כזו אין כל השפעה על השופט ועל החלטותיו.
החתירה למציאת האמת
מאפיין משותף נוסף וחשוב למדע ,למשפט ולחקירה הוא ערך האמת והחתירה למציאת
האמת ,ומכאן גם מקומה של הספקנות במחקר ,במשפט ובחקירה .על מעמדו המרכזי
של ערך האמת בחקירה כבר עמדנו ,שכן החקירה היא היא המסד שעליו מבוססים כל
הליכי אכיפת החוק.
המחויבות המוסרית של המדען היא בראש וראשונה לחיפוש אחר האמת "או בניסוח
צנוע יותר ...מאמצינו להבין את היקום ...השאיפה להתבוננות ולהבנה רבות יותר"
)איינשטיין ,תשס"ה( .ההיסטוריון כמו כל איש מדע ,לרבות במדעי החברה ,שואף גם
הוא להגיע לחקר האמת ) .(Windschuttle, 1994מטרתו של המחקר ההיסטורי היא
האמת )לידל-הארט .(1985 ,גם להיסטוריון ,כמו לחוקרים במדעים אחרים ,יש כללים
ברורים לבחינת הראיות שהוא אוסף ,וביניהם כללים אתיים .ההיסטוריון אינו יכול
להתחמק מהחובה לבדוק את אמיתותן של הראיות העובדתיות ,את מידת האותנטיות
שלהן ,ואת הרלוונטיות שלהן לאירועים ולתהליכים הנחקרים על ידיו .חלק ניכר
מהמאמץ המחקרי של ההיסטוריון מוקדש לבדיקה של מקור הראיה ושל האותנטיות
שלה )בלוך.(2002 ,
25
מאיר גלבוע
חשיפת האמת במשפט היא ערך חשוב וכבד משקל ,שלכאורה נראה שלא ניתן
להפריז בחשיבותו .כבר בשנותיו הראשונות קבע בית המשפט העליון את ראשוניותו
ועליונותו של ערך האמת ,גם מול ערך אחר כמו יציבות ההלכה ,בקובעו "אמת ויציב –
אמת עדיף" )ע"א 376/46רוזנבאום .(254 ,דרך המלך לעשיית צדק היא מציאת האמת:
"מטרת המשפט הוא הצדק .האמצעי להשגת הצדק הוא חיפוש אחר האמת"; "המשפט
עומד על האמת ...האמת – אותה שואף ההליך המשפטי לחשוף – היא המציאות כמות
שהיא ...הערך המרכזי של המשפט הוא הצדק .הערך המרכזי של השיפוט הוא האמת"
)ברק1996 ,ב ,עמ' .24(11
מרק בלוך ) (2002השווה בין ההיסטוריון לבין השופט-החוקר .25ההיסטוריון משול
לשופט-חוקר המנסה לשחזר פשע שלא נכח בו .כלומר בניגוד מוחלט לידיעת ההווה,
ידיעת העבר היא בלתי ישירה מכורח הדברים .בלוך טוען שההבדל בין חקירה בנבכי
העבר הרחוק לבין חקירה בעבר הקרוב ,לרבות בחקירה פלילית ,איננו אלא עניין של
דרגה .אולם ,בלוך הזכיר ששפיטה נעשית על פי ערכי הזמן והמקום שבהם חי השופט,
ואילו ערכיהם של בני האדם שחיו בעבר שונים ,לעתים שונים מאוד ,מהערכים בעידן
שבו חי ההיסטוריון .גם כאן יש דמיון מסוים בין מחקר היסטורי לבין חקירה ומשפט.
הגם שברוב המקרים החוקרים והשופטים חיים באותה תקופה שבה התרחשו המקרים
הנחקרים ,יש יוצאים מן הכלל )המשפטים וההליכים המשפטיים בישראל ובעולם
שנוהלו בעשורים האחרונים נגד הנאצים ועוזריהם( .אולם ,הדמיון הרב בין שלושת
התחומים הללו הוא באותם מקרים שבהם החקירה או המשפט מתמקדים באנשים
שתרבותם שונה מזו של החוקרים והשופטים ,גם אם הם תושבי אותה מדינה .כך הם פני
הדברים גם כששופטים ,חוקרים וחשודים אינם נמנים על אותו מעמד חברתי או כלכלי.
הדבר בולט בעידן המודרני שבו האוכלוסיות באותן חברות ובאותן מדינות הן הטרוגניות
ורב תרבותיות .אף כי אין מדובר בעידנים שונים ,ההיסטוריונים ,החוקרים והשופטים
24
25
26
ברק )1996ב ,עמ' ;(12-11ראו גם :ע"פ 1/48סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל ,פ" ד
א) ;(1949) 5 (1ע"פ 951/80קניר נ' מדינת ישראל ,פ"ד לה) .(1981) 505 (3או במקום אחר:
"מטרתו של ההליך הפלילי היא להביא לזיכויו של החף מפשע ולהרשעתו של האשם .ההליך
הפלילי אינו תחרות ,לא ספורטיבית ולא אחרת .המשפט אינו משחק .מטרת הדיון הפלילי היא
לחשוף את האמת .הן התובע והן הנאשם צריכים לתרום את חלקם לגילוי האמת " )ע"פ 639/79
אפללו( .וכך גם בהליכים אזרחיים" :המשפט עומד על האמת .ביסוד ההליך השיפוטי עומדת
חשיפת האמת ...מטרת ההליך השיפוטי כולו הינה – כלשונו של הנשיא זמורה – להוציא כאור
משפט ...תפקידו של ההליך השיפוטי – האזרחי ,הפלילי והמינהלי – הינו לחשוף את האמת ,וזו
מטרתו העיקרית) "...רע"א 1412/94הדסה(.
בלוך חי בצרפת ,שם מופעלת השיטה האינקוויזיטורית שלפיה לשופט-חוקר יש סמכויות חקירה
).(Hodjson, 2001, 2004
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
אוספים נתונים ומסיקים מסקנות על מעשיהם של אנשים שערכיהם שונים ,לעתים
שונים מאוד ,מהערכים שלהם.26
גלבר ) (2007כותב כי בירורים משפטיים ומחקרים היסטוריים עוסקים בבחינה
ביקורתית של אירועים לאחר התרחשותם .שופטים והיסטוריונים עוסקים בבירור
עובדות ובחיפוש הוכחות והסברים .לטענתו רב הדמיון בין ההיסטוריון לבין החוקר ,שכן
גם במחקר ההיסטורי יש רכיב של בילוש וחיפוש אחר ראיות .אמנם המשפט נעדר בדרך
כלל רכיב של חיפוש אקטיבי אחרי ראיות ,אך גם לשופט יש סמכויות ,אם כי מוגבלות
במידה רבה ,להורות על חיפוש ראיות ועל הבאתן לפניו.
התרחקות המשפט והשיפוט מהאמת
על אף הדמיון הניכר בין המחקר ההיסטורי לחקירה הפלילית ולמשפט ,במטרותיהם ואף
בהיבטים נוספים שלהם )השימוש בעובדות ובראיות ,בחינתן הביקורתית ,עיבודן והסקת
מסקנות על אירועים ועל תהליכים אנושיים( ,יש הבדלים עמוקים בין ההיסטוריון
לחוקר מחד גיסא ,ובין ההיסטוריון לשופט מאידך גיסא .אלה קיימים בעיקר בראיות
הזמינות להם ,בסוגיהן ובמיקומו של ערך האמת בתהליכי שיקול הדעת וההחלטות.
הבדלים אלה פוערים פער בלתי עביר בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית,
למרות השיח המשפטי שלפיו על בית המשפט להקטין עד כמה שאפשר את המרחק
הזה" :שעתו היפה של השיפוט הנה כאשר 'האמת המשפטית' – זו האמת שבית המשפט
קובע אותה כקיימת – מתקרבת במלוא האפשר אל 'האמת העובדתית' – זו האמת אשר
קיימת במציאות כמות שהיא" ]ברק1996 ,ב ,עמ' .[12
ראשית ,השופט מחליט את החלטותיו אך ורק על סמך הראיות שמציגים לו
הצדדים .שנית ,השופט כבול בכללי פרוצדורה ובכללי ראיות ,שלפיהם מותר לו לקבל
רק ראיות שנאספו תוך שמירה על כללי הפרוצדורה וההליך הפלילי ורק ראיות
שעומדות במבחני הקבילות .שלישית ,גם ראיות שנאספו תוך הקפדה על כללי הקבילות
נשקלות אל מול ערכים אחרים ,ואם אינן עומדות בכללי איזון או בכללי פרשנות חדשים
– הן נדחות.
בית המשפט חסר כלים לחיפוש ראיות
בשיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל ,אין לשופט כלים משלו לאיתור ראיות ולביצוע
חקירה .שלא כמו בשיטת המשפט הקונטיננטלית-האינקוויזיטורית );Hodgson, 2001
26
וראו ההתייחסות למעלה למושגים "הציבור הנאור" ו"האדם מן הישוב" ,ולהשתייכות של השופטים
והנשפטים למעמדות אחרים כאשר מדובר בעבריינים "רגילים" ולאותם מעמדות ,כאשר מדובר
בעברייני צווארון לבן.
27
מאיר גלבוע
,(2004השופט אינו מוסמך להורות למשטרה לבצע פעולות חקירה משלימות .היוזמות
הבודדות של שופטים להבאת ראיות נוספות אינן מתקבלות בברכה" .במחלוקת כזו
יפסוק בית המשפט בפלוגתאות העולות מטענות הצדדים ,על פי חומר הראיות שאלה
מביאים לפניו" )בג"צ 469/74גונן ,עמ' .27(641בהחלט ייתכנו מצבים שהאינטרסים של
ההגנה ושל התביעה ימנעו משני הצדדים להביא לפני השופט ראיה כלשהי ) Damaska,
,(1975בעוד שידו של השופט קצרה מלהביאה .ידיהם של ההיסטוריון ושל החוקר
המבצעים מחקר וחקירה ארוכות יותר ,והם יכולים ואף חייבים ליזום בעצמם חיפושים
אחרי ראיות .שלושה ממאפייניה של השיטה האדוורסרית מנוגדים לשיטה המדעית
וקיימים בשיטה האינקוויזיטורית :השליטה של הצדדים ולא של השופט על הליך
המשפטי; שליטתם על איסוף הראיות; ושליטתם בכל הקשור להצגת הראיות לפני
השופט ) .(Jackson, 1988בעוד ש"בידי ההיסטוריון מרוכזים ומלוכדים כל שלושת
התפקידים של איסוף החומר העובדתי ,סינונו והערכתו גם יחד ,"...על השופט מוטל
"לפסוק את הדין ...אך ורק על סמך העדויות וההוכחות שהוגשו במשפט" )מעוז,1999 ,
עמ' .(467שטרוזמן מכנה זאת "שופט חסר אונים" )שטרוזמן.(2001 ,
ייחודם של המחקר המדעי-ההיסטורי ושל החקירה הפלילית הוא במאמץ הפעיל
לחיפוש ראיות ביוזמת ההיסטוריון והחוקר .אלו תחילתם של מחקר וחקירה ,עיקרם
ומהותם של תהליכים אלה ,והבסיס להערכת הראיות ,לשיקול הדעת ולמסקנות בסופם.
לא זאת אף זאת ,בשנים האחרונות התפתחה דוקטרינת הנזק הראייתי ,המדגישה את
הצורך בחקירה ממצה ובניסיון לאתר ראיות לשם אימות או הפרכה של טענות
המעורבים באירועים הנחקרים ,ושל דגמי האירועים שהתגבשו אצל החוקרים תוך כדי
החקירה .לפי דוקטרינה זו ,הימנעות מחקירה ודרישה במקום שיש חשיבות או צורך
בכך ,נחשבת למחדל חקירתי הגורם לקיפוח הגנתו של נאשם ,לפגיעה בראיות שהוצגו
על ידי התביעה ,ובמקרים מסוימים אף לזיכוי הנאשם )רע"א 4391/96עמר; ע"פ
4384/93מליקר; ע"פ 1929/06פלוני; ע"פ 5327/07סיורי; שפירא.(2005 ,
27
28
וראו גם ע"פ 21/72צייגר ,ודברי כבוד השופט אלון בבג"ץ 152/82אלון" :בית המשפט ,בשיטה
הנקוטה בידינו ,אינו יוזם הבאת ראיות .תפקיד זה מוטל הוא על בעלי הדין ,ולדיין אין לו 'אלא מה
שעיניו רואות' מחומר הראיות המובא בפניו" .וראו הרחבת היריעה ועמדה שונה על הראוי והרצוי
אצל שטרוזמן ) ,2001עמ' .(150-39, 200
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
כללי קבילות
כללי הקבילות קובעים אילו ראיות ניתן להציג לפני בית המשפט ואילו לאו.
הרציונאלים לכללים אלה מגוונים ,וביניהם :שמירה על סוד שיחו של אדם עם בעלי
מקצוע שונים )עורך דין ,כהן דת ,רופא ואף עיתונאי(; ביטחון המדינה והציבור; שמירה
על שלום בית; ראיות שאין להן בסיס מדעי אמין כמו מידע מודיעיני ,שהוא למעשה
עדות על פי השמועה ;28פוליגרף והודאה שניתנה שלא מרצון חופשי )בין היתר ,מחשש
שאינה אמיתית( )ראו הדיון על אבות הפסול אצל קדמי .(1999 ,אף כי בבסיס רובם
עומדת השאיפה למנוע קבלת ראיות בלתי אמינות ,ריבוי כללי הקבילות והגידול
במספרם גורמים לכך שיותר ויותר ראיות מוסתרות מהשופט.29
כללי הקבילות מונעים מן הצדדים להציג לפני שופטים ראיות שונות ומערימים
מכשולים שונים מפני השימוש בהן .לטענת ,Damaskaהמושג האפיסטמולוגי של
האמת שונה בין מערכות המשפט הקונטיננטלית )האינקוויזיטורית( לבין האנגלו-
אמריקנית )האדוורסרית( .המערכת האינקוויזיטורית כוללת פרדיגמה קרובה יותר
למחקר המדעי ,ואילו במערכת האדוורסרית האמת היא עניין של פרספקטיבה ,ואין
חשיבות מיוחדת ללוגיקה הפורמלית ככלי לניתוח הטיעונים ,הקיימת במערכת
האינקוויזיטורית ).(Damaska, 1975
ההיסטוריון לעומת השופט ,משוחרר מכללי הפרוצדורה ומכללי הראיות
המשפטיים; הוא חופשי לאסוף ראיות בשיטות שונות ,לרבות בשיטות האסורות
במשפט ,חופשי להשתמש בראיות שאינן קבילות במשפט ,וחופשי במידה רבה
ממגבלות הבחירה של עובדות ,משנקבע שהן רלוונטיות .במידה רבה כך גם החוקר התר
אחרי ראיות שונות ,כגון מידע מודיעיני ,עדויות על פי השמועה ,בדיקות פוליגרף ,זיהוי
לפי טביעות אצבע עם מספר קטן מהמקובל של נקודות השוואה ,זיהוי בלתי ודאי של
כתב יד ועוד ,ועושה בהן שימוש לקידום החקירה ולחשיפת האמת העובדתית.
קרמניצר רואה בשיטה האדוורסרית המגבילה את השופט ,אמצעי בלתי מספיק
לחשיפת האמת ,וגורס כי כדי לשפר את מערכת אכיפת החוק "נדרשת הגדרה חד
משמעית של מטרתו הראשונה והעיקרית של ההליך הפלילי כגילוי האמת ויישום הדין
עליה" )קרמניצר ,1987 ,עמ' .(490בין היתר קורא קרמניצר לתת לשופט תפקיד פעיל
28
29
אולם ,שופטים עושים שימוש בראיות בלתי קבילות כאלה לרבות במסגרת חומר חסוי שאינו חשוף
להגנה ,כבסיס להחלטות שונות כגון מעצר ,שחרור וחיפושים .כך גם בדיונים בעתירות אסירים
ובוועדות השחרורים בשירות בתי הסוהר ,ובערעורים על החלטות אלה לפני ערכאות משפטיות ,אף
שמידע חסוי בכלל וחומר מודיעיני בפרט אינם קבילים כראיה.
והתמונה בארצות הברית דומה .ראו אצל Pettysי ) ,(2008, 2010טיעונים נגד כללי פסילה גורפים
הפוגמים בגילוי האמת.
29
מאיר גלבוע
יותר ,מאחר "שהתפקיד הפעיל של הבאת כל הנתונים הנחוצים לאיתור האמת מוטל
במציאות שלנו על תובע וסניגור הפועלים תכופות להשגת יעד שונה מגילוי האמת,
שהוא הצגת גרסה חד-צדדית" )קרמניצר ,1987 ,עמ' .30(483
אמת וערכים אחרים
השינוי במעמדו של ערך האמת התרחש בהדרגה ,כאשר מול ערך האמת הוצבו ערכים
אחרים )שאין חולק על חשיבותם( .מאז ,האמת היא רק אחד מבין ערכים רבים שעל בית
המשפט לאזן ביניהם .31אף כי באיזון בין האמת לערכים האחרים רב משקלה של האמת,
היא אינה ערך מוחלט )ברק1996 ,ב( ,ולכן חשיפת האמת אינה המטרה החשובה ביותר
של החקירה והמשפט ואינה מטרה שיש להשיגה בכל מחיר.32
הדברים באים לידי ביטוי גם בפסיקה .לצד חשיבותה של חשיפת האמת בית המשפט
מכיר גם ביחסיותו של ערך זה" :מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה
ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו
שלא כדין ,ובהם :חשיפת האמת העובדתית ,הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום
הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה מחד גיסא; אל מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל
הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא" )ע"פ 5121/98יששכרוב ,סעיף .33(76
30
31
32
33
30
איני מתעלם מכך שההנמקה לחלק מכללי הקבילות נעוצה בתפיסה שראיות מסוימות חשודות
כבלתי מהימנות מלכתחילה ,כגון הודאה שהוצאה תוך שימוש בכוח .אולם ,טענתי היא שעל אף
השיח המשפטי שדגל במעבר מכללי קבילות נוקשים לכללי משקל גמישים )ע"פ 951/80קניר;
רע"א 423/83סילוורמן( ,בפועל ,מעבר זה לא נעשה וכללי הקבילות הפכו נוקשים יותר .ראו לעניין
זה את עמדתו של גרוס )תשנ"ג ,עמ' (892-867שאיני שותף לה ,שלפיה "מעידות המגמות
המסתמנות כיום בחקיקה ,ובמיוחד בפסיקה ,כי לשופט שמור כיום תפקיד אקטיבי בהרבה מבעבר
בניהול המשפט" .ההתפתחויות מאז שנכתב המאמר היו בכיוון ההפוך.
זאת ,על אף ש"בית המשפט לא פיתח כל תיאוריה ...באשר לדרכי הפעלתה של נוסחת 'איזון
האינטרסים'" )מאוטנר ,1993 ,ה"ש ,9עמ' .(163
גם מחקר מדעי כפוף למגבלות מסוימות כמו מגבלות אתיות .כך למשל ,על העורך ניסויים רפואיים
בבני אדם לעמוד בתנאים שנקבעו בסעיף 68א לפקודת בריאות העם ,1940 ,ע"ר תוס' ,1עמ' )ע(
) ,191א( ,239ולתקנות בריאות העם )ניסויים רפואיים בבני אדם( ,התשמ"א ,1980 -ק"ת 292
)הכללים המוכרים כ"כללי ועדת הלסינקי"( .ניתן לראות חלקים רלוונטיים באתר ההסתדרות
הרפואית בישראל – .http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=119עם
זאת ,הפגיעה של מגבלות אלה במציאת האמת נמוכה אם לא שולית.
וראו גם" :מן העבר האחד ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך ,ובהם העמדת
עבריינים לדין ומיצוי הדין עמהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול ,הרתעה וענישה;
שמירה על ביטחון הציבור; הגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע .ומן העבר האחר ניצבים
האינטרסים השוללים ,במקרה הקונקרטי ,את המשך קיומו של ההליך ,ובהם הגנה על זכויות היסוד
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
מלבד מחסומי הקבילות שנדונו קודם ,עלתה חשיבותם של ערכים נוספים שבית
המשפט מאזן ביניהם לבין האמת )מאוטנר .(1993 ,במקביל התפתחו פרקטיקות חדשות
בחקיקה ובפסיקה ,אשר נוספו בצדם השני של המאזניים אל מול ערכי האמת ,מיצוי
החקירה והמאבק בפשיעה .ערכים ופרקטיקות אלה דחקו את ערך האמת מפסגת
המעשה השיפוטי וגרמו לתזוזת נקודת האיזון בין האמת לבין המשפט ,לכיוון הערכים
הנוספים.
אמנה את הערכים החשובים והפרקטיקות העיקריות שהשפיעו על מקומו של ערך
האמת במשפט:
צדק – הצדק הוא ראש וראשון לערכים שאותם אמור בית משפט להגשים ,אך ערכי
האמת והצדק נחשבו למתחרים כבר במאה השמונה-עשרה באנגליה ,עם הופעתם של
ערכים ליברליים המתנגשים בערך האמת ועם עליית הצורך לאזן בין ערך האמת לבין
ערכים אלה ,שרובם מתחום זכויות האדם בכלל וזכויות חשוד ונאשם בפרט .מאז ,האמת
כבר אינה הערך הראשון בחשיבותו במשפט ) .(May, 2005גם אצלנו ,אף כי האמת
עומדת ביסודו של הצדק ,בעימות בין משפט לצדק – משפט עדיף )ברק1996 ,א(.
היציבות המשפטית – ערך היציבות נחשב לאחד הערכים התורמים לצדק .היציבות
מתבטאת בדבקות בכללים קבועים ,ו"באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק"
)לוין ,1999 ,עמ' ;22בג"ץ 9634/08חוף השרון; ע"א 1782/06משרד הבינוי והשיכון(.
באיזון בין ערך האמת לערך היציבות ,עלה משקלה של היציבות ונשחק ערך האמת )מזן,
תשכ"ט; בג"ץ 547/84עוף העמק( .אולם כפי שקבעה עדנה קפלן ) ,(1979גם ערך
היציבות "נכנע" ליצירתיות של בית המשפט .34וכך ,שני הערכים – יציבות ואמת,
הנחשבים בסיס לעשיית הצדק ,נשחקו אל מול ערכים ופרקטיקות חדשים ,שפותחו על
ידי בית המשפט .בלשונו המיוחדת "הודה" ברק "אין להבטיח יציבות ...בלא להבטיח
שינוי ...השופט שומר על יציבות המשפט רק כאשר הוא משנה אותו" )ברק ,תשנ"ח,
עמ' .(18
כבוד האדם – ערך חשוב נוסף שהאמת נסוגה מפניו הוא כבוד האדם" :ביסוד
תפיסתי את המשפט עומד האדם .כבוד האדם הוא ערך יסודי של החברה .כה יקר לנו
ערך זה ,עד כי מוכנים אנו לעתים להקריב על מזבחו ערך חשוב אחר – האמת" )ברק,
34
של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד;
שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; שמירת אמון הציבור בבית המשפט" )ע"פ 4855/02בורוביץ ,עמ'
.(807
קפלן ) ,1979עמ' " :(593בזיקתו להלכה הפסוקה לא דק בית המשפט העליון פורתא – ולא ציית
לכבלים שהציב לעצמו ...בכך התאפשרה מלאכה יוצרת מהדרגה הראשונה מחד ,אך ,ביטל יסודו
של הביטחון המשפטי מאידך".
31
מאיר גלבוע
תשס"ב ,עמ' .(9חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו היה נקודת מפנה בעימות בין הערכים
השונים הנאבקים ביניהם על הבכורה .חוק יסוד זה נתן משקל מיוחד לזכותו של אדם
לשמירת כבודו ולשמירה על הליך הוגן בעת שנחקר כחשוד במשטרה או שמואשם
בעבירה בבית המשפט )סגל וזמיר .(2009 ,תוספת משקל מיוחדת זו היא "על חשבון"
משקלה וכבודה של האמת.
פרשנות תכליתית – פרשנות זו מאפשרת לשופט להתנתק מדברי המחוקקים בעת
החקיקה ומפרשנות מילולית פשוטה של החוק .35על פי גישה זו יש לתת ללשון החוק
פירוש המגשים את מטרתו .השופט הוא החושף את תכלית החוק ,תוך הסתייעות
בהנחות שהוא מניח ,בערכי היסוד של השיטה המשפטית ,באינטרסים ובמטרות
הכלליות שעמדו מאחורי החקיקה ,במדיניות ובמגמות שביסוד החקיקה .הפרשנות
התכליתית נקבעת על ידי בית המשפט בלבד ,ולפיה החוק הוא עטיפה לרעיון חי,
המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום )בג"ץ 547/84עוף העמק( .פרשנות המשתנה עם
הזמן והמקום היא תמיד יחסית ,בעוד שהאמת כמעט תמיד אחת וקבועה.36
סבירות – מושג המשמש לבדיקה של האיזון הפנימי שבין השיקולים שעושה
הרשות ,אם הרשות שקלה את כל השיקולים הרלוונטים ואם נתנה לכל אחד מהם את
המשקל הנכון .אלא שהסבירות היא נורמה מאוד מופשטת שספק אם ניתן לקבוע
תבחינים להפעלתה ,ולכן אנשים שונים עשויים להגיע לתוצאות שונות ,שחלקן לא
ייראו סבירות בעיני אחרים ,לרבות בית המשפט .לעתים נתפסת הכרעה על פי עילה זו
כהכרעה על תבונת הרשות ולא הכרעה משפטית .לכן קשה מאוד להעריך מראש אם
החלטה מסוימת היא סבירה או לא )בג"ץ 389/90דפי זהב; בג"ץ 1635/90ז'רז'בסקי(.37
מידתיות – עילת המידתיות קובעת כי האמצעים השלטוניים צריכים להתאים
להגשמת המטרה ,ולא מעבר לנדרש לשם הגשמתה .עיקרון זה נועד להגן על הפרט
מפני השלטון ,ולמנוע פגיעה יתרה בחירותו של היחיד .האמצעי השלטוני צריך להיגזר
בקפדנות כדי שיהלום את הגשמתה של המטרה שהשלטון חפץ להשיג .38בית המשפט
35
36
37
38
32
סעיף34כא לחוק העונשין" :ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו ,יוכרע ;"...ע"א
4628/93אפרופים; ברק )תשנ"ז(.
לביקורת על הפרשנות התכליתית ראו :ציגנלאוב )תשס"ח ,עמ' ;(310-261ע"א 8836/07בלמורל
השקעות בע"מ.
להסבר נוסף על עילת הסבירות ראו :שמיר ) ,1994עמ' .(23-7לביקורת על עילת הסבירות ועל
עמימותה ראו :בנדור )תשנ"ב(; שמיר ).(1994
ב"פסקת ההגבלה" שבשני חוקי היסוד ,חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד :חופש העיסוק,
נכללת דרישה למידתיות בחקיקה הפוגעת בזכויות האדם" :אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה
אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ,שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על
הנדרש" .ראו :בג"ץ 3477/95בן -עטייה; בג"ץ 5016/96חורב.
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
הוא הקובע בדיעבד אם האמצעי שננקט היה מידתי או לא ,וגם לכך אין תבחינים
מדויקים.
הגנה מן הצדק – זוהי טענת הגנה מקדמית שפותחה בפסיקה ומצאה מקומה בחוק.39
ההחלטה בדבר החלתה של ההגנה מן הצדק אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים,
העקרונות והאינטרסים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי :העמדת עבריינים לדין
ומיצוי הדין עמם ,הוצאת האמת לאור ,שמירה על ביטחון הציבור ,הגנה על זכויותיו של
הקרבן; ומצד שני – הגנה על זכויות היסוד של הנאשם ,פסילת מהלכים נפסדים של
הרשויות והרתעתן ממהלכים דומים בעתיד ,ושמירה על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון
הציבור בבתי המשפט )סגל וזמיר ,2009 ,עמ' .(239הגנה זו מעמידה באופן מובהק את
הוצאת האמת לאור מול אינטרסים רבים אחרים" .דומה שהתיקון לחוק הביא עימו
שינוי בנקודת האיזון בכך שבית המשפט יוכל ,חרף הקרבה האמורה למבחן "הפגיעה
הממשית" ,להגיע למסקנה שלפיה במקרה ספציפי נוצרה סתירה מהותית לעקרונות
הצדק וההגינות" )סגל וזמיר ,2009 ,עמ' .(256לטעמי ,השינוי בנקודת האיזון מתבטא
בהרחקת נקודת האיזון הקודמת בין הצדק לבין האמת ,מהאמת והלאה .ואכן הם מציינים
ש"המטרה של חשיפת האמת אינה יכולה להביא לפגיעה בהגנה על זכויות האדם,
המהווה אף היא תכלית חשובה בשיטה המשפטית ...מן הראוי לצד החתירה לגילוי
האמת והלחימה בפשיעה ,לשמור על טוהר ההליך הפלילי ועל זכות הנאשם להליך הוגן"
)סגל וזמיר ,2009 ,עמ' .(257
אמת עובדתית ואמת משפטית
על אף האמור כאן ,בית המשפט בישראל ער להבחנה בין האמת העובדתית לבין האמת
המשפטית ,ואף מצהיר שצמצום ההבדלים בין שתי האמיתות הוא מטרה חשובה ביותר.
אולם הערכים ,המושגים והפרקטיקות שמניתי ,מוצדקים ככל שיהיו ,ועל אף חשיבותם
הרבה והשימוש החשוב שעשה ועושה בהם בית המשפט בשם הצדק המשפטי ,תורמים
לדחיקה הצידה של המטרה להגיע לאמת ולהגדלת המרחק שבין האמת העובדתית לבין
האמת המשפטית .התוצאה המעשית היא שבתי המשפט אכן מקריבים ,כלשונו של ברק
)ברק ,תשס"ב( ,את האמת על מזבח ערכים אחרים מעשה של יום ביומו )Laudan,
.(2006
39
ע"פ 2910/94יפת; סעיף (10)149לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[ ,התשמ"ב ,1982 -ס"ח :43
"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ,ובהן – ...הגשת כתב האישום או
ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
33
מאיר גלבוע
ההבחנה בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית עלתה בדיונים בעניין של
ועדות חקירה .בדיונים אלה הדגיש בית המשפט את ההבדלים שבין משפט לחקירה
בוועדות חקירה ולחקירה היסטורית .אלון מבחין בין האמת המשפטית לבין האמת
העובדתית בכך שהאחרונה "לא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת
המשפטית" .הוא אף מכיר בכך שחזקות והוראות שונות ,שביניהן הוראות המגבילות
קבלת ראיות ,הן בבחינת "פיקציות משפטיות" ,ואין ביניהן לבין האמת העובדתית ולא
כלום" :לא אחת מונע בית המשפט עצמו במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית
מטעמים של מדיניות משפטית ,כאשר השמירה על ערכים-אינטרסים מסוימים עדיפה
וחשובה בעיני המערכת המשפטית מגילוי האמת העובדתית" )בג"ץ 152/82אלון ,עמ'
;467וראו גם זלצמן.(2000 ,
וכך כתב השופט בכור ,יו"ר ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב" :נטען ,בין היתר ,שעניין
זה צריך להיות נושא לחקירת היסטוריונים ולא לחקירת ועדה ממלכתית ...כאשר באים
ההיסטוריונים לדון בשאלות מסוג זה ,הם בודקים את כל חומר הראיות שהיה לפני בית
המשפט ואת ההליכים המשפטיים ,וגם את חומר הראיות ...שלא הובא בבית המשפט
בגין היותו בלתי קביל מבחינה משפטית ,וכן גם חומר נוסף שנתגלה מאז" )מעוז ,עמ'
.(451-450
נראה שהשופטת בן פורת נשארה כמעט בודדה בקביעתה כי "חרף העובדה
שהשופט ,כמו איש המדע ,עשוי לעתים לשגות ,הרי מחקרו ובדיקתו הם בסיכומו של
דבר האמצעי היעיל לגילוי האמת" )בג"ץ 152/82אלון ,עמ' .(461שעתו היפה של בית
המשפט ,שבה מתקרבות האמת העובדתית והאמת המשפטית זו לזו ,מתרחקת והולכת.
מקומה של התביעה בחקר האמת
התביעה אינה כבולה כבית המשפט במחסומים מפני ראיות לחשיפת האמת ,והיא
גמישה יותר מבית המשפט .כך לדוגמה ,מוסמכת התביעה להורות למנגנון החוקר על
השלמת חקירה )סעיף 61לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[ ,התשמ"ב,(1982-
אולם יכולתה לחפש ראיות חדשות ,בעיקר בשלב הקריטי של החקירה ,או להשתמש
בראיות שונות ,מוגבלת )כאשר הדברים אמורים בראיות בלתי קבילות למשל( .ההכשרה
של התובעים לערוך חקירות וניסיונם בתחום זה אף הם מזעריים .במקרים רבים
התובעים אינם חשופים לכל חומר החקירה ולא בכל תיק תבחן התביעה את החומר
המודיעיני .לעתים קרובות המפגש הישיר שבין התובעים לבין העדים מתרחש רק אחרי
הגשת כתב האישום ולקראת הופעתם בבית המשפט ,ולעתים לזמן קצר רק ביום מסירת
עדותם .לכן ההתרשמות מהם אינה מהווה תשומה להחלטה בדבר הגשת כתב אישום
)אלא בחקירות רגישות במיוחד(.
34
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
בחקירות מורכבות ורגישות מתמנה פרקליט מלווה לצוות החוקר .פרקטיקה זו
שכיחה ,אם כי בצורה שונה במקצת ,גם ברשויות שבהן יחידות החקירה והתביעה
עובדות זו לצד זו תוך שיתוף פעולה הדוק מתחילת החקירה ,כגון רשות ההגבלים
העסקיים ,המחלקה לחקירות שוטרים ועוד .לצד יתרונותיה ,לפרקטיקה זו סיכונים
גדולים .הסיכון הגדול ביותר הוא שהצוות החוקר והפרקליט המלווה יגבשו עמדה
אחידה על החשודים ,על החשדות ועל הראיות שבתיק ,או במילים אחרות – יגבשו
מודל אחד או קונספציה משותפת בנוגע להתרחשות העבירה ולמבצעה .במקרה כזה,
הראיות לא ייבחנו על ידי הפרקליט בצורה עצמאית ,שכן תפיסתו ,שאותה גיבש וחלק
עם החוקרים ,כבר "משוחדת" .הוא לא ימלא את התפקיד של "היפכא מסתברא" ,ולא
יבדוק אם המודל המוצע על ידי החוקרים שגוי ,אלא יבדוק מהן הראיות שבתיק
המוכיחות את המודל המשותף לו ולחוקרים ,ומחזקות אותו.
חשש דומה הובע בצרפת מכך שהשופט החוקר ,אף שהוא יודע שמעמדו גבוה יותר
מאשר מעמד החוקר ,חש קרוב מדי לתביעה ולמשטרה מכדי לבקר אותן באופן אמיתי,
ועל כן לא יבחן את הראיות באופן בלתי תלוי בגופים אלה ולא יבקר את עמדותיהם
).(Hodgson, 2001; Jackson, 1988
תמונת המצב עגומה למדי :מערכות התביעה והשפיטה נכנסות ל"מגרש" רק אחרי
שלב החקירה .בשלב כזה קשה מאוד לתקן שגיאות ,אם נעשו כאלה במהלך החקירה ,או
אף לכוון את החקירה לחיפוש אחרי ראיות נוספות .בדרך כלל התביעה אינה נחשפת
לכל הראיות הבלתי קבילות שנאספו במהלך החקירה )אלא במקרים מיוחדים מעטים(,
והיא מוגבלת במידה רבה בכל הקשור ליוזמות לחפש באופן פעיל ראיות נוספות או
לבדוק מהימנותן של ראיות קיימות ,העשויות לסייע לחשוף את האמת העובדתית.
בית המשפט אינו יכול להתערב במהלך החקירה עצמה ,אלא בצורה עקיפה ומזערית
במסגרת הליכי ביניים ,כגון דיונים בבקשות לצו חיפוש או צווי מעצר ושחרור ,היתרים
להאזנות סתר ,עדות מוקדמת וכדומה .אין זו התערבות פעילה או יזומה ,אלא מעין
הערות שוליים ,שרק לעתים רחוקות ביותר נשקלות על ידי החוקרים .בית המשפט
הישראלי חסר כמעט לחלוטין כלים לגילוי ראיות שלא הוצגו לפניו על ידי הצדדים .גם
אם נודע לשופט שיש ראיות כאלה ,הוא מוגבל מאוד בהבאתן לבית המשפט .מחסומים
שונים מונעים ממנו לראות ראיות בלתי קבילות ורבים הם הערכים המעומתים מול ערך
האמת .הגם שהן המחוקק והן בית המשפט מובילים את ההליכים הללו בצורה מודעת
ומכוונת והם ערים לשחיקתו של ערך האמת במשפט ,התוצאה היא שהמרחק בין האמת
העובדתית לבין האמת המשפטית ,גדל והולך.
35
מאיר גלבוע
שעתם היפה של החוקרים
השלב החשוב ביותר בחקר האמת הוא שלב החקירה .אין כל ספק שהמפתח לחשיפת
האמת הוא ב"שלב הראשון שלאחר האירוע ,שלב החקירה] ,ש[הוא שלב מכריע וקריטי
בחשיפת האמת" )קרמניצר ,1996 ,עמ' .(177צעדי החקירה הראשוניים קובעים לעתים
את גורל החקירה כולה ,כדוגמת זמן ההגעה לזירת העבירה ,יסודיות החקירה בזירה,
הגרסה הראשונה שמוסר הנחקר למשטרה .אולם חשיבותה של החקירה נעוצה לא רק
בהיותה השלב הראשון בהליך של אכיפת החוק .החקירה חשובה למציאת האמת יותר
מההליכים הממשיכים אותה עקב החשש מהנצחת טעות .בשלבים מאוחרים של התהליך
קשה מאוד לתקן טעות המבוצעת בשלבים הראשונים ,והסיכויים לשרש טעויות כאלה
בהמשך נמוכים .לעתים קרובות טעויות הנעשות במהלך החקירה מתקבעות ונוטות
להיות מונצחות גם בהליכי התביעה והמשפט ,מאחר שכל הליך מבוסס על קודמו ,על
אף שבכל הליך יש מעין ביקורת על ההליכים הקודמים )רטנר ;1983 ,קרמניצר;1987 ,
שלף ;1994 ,גלבוע .(2008 ,רוב הטעויות המדווחות במקרים של הרשעות מוטעות של
חפים מפשע ,נעשו במהלך החקירה והשתמרו גם בשלב של בחינת התיק והגשת כתב
האישום על ידי התביעה ,ובשלבים ארוכים של משפטים וערעורים .המורשעים בטעות
שוהים שנים ארוכות בבתי הכלא עד לחשיפת הטעות .אורך המאסר הממוצע של
המורשעים בטעות שזוכו לאחר בדיקות DNAבסיוע פרויקט החפות בארצות הברית,
הוא 9.5שנים ).(Scheck, Neufeld & Dwyer, 2000
החקירה שונה מההליך המשפטי ודומה יותר למחקר המדעי וההיסטורי בכל הקשור
לחיפוש ראיות ,לשימוש בהן ולגיבוש תיאור שלם של האירוע הנחקר .לצורך ההחלטה
על הגשת כתב אישום ולצורך המשפט ,לא יזדקקו החוקרים והתובעים לראיות בלתי
קבילות וכך גם במשפט עצמו ,40אך לחוקרים מותר לעשות שימוש בשיטות מסוימות
האסורות במשפט עצמו ,ולהיעזר בראיות בלתי קבילות לצורך החלטה על פתיחת
חקירה ,במהלך החקירה ולצרכיה .במידה מסוימת הם חייבים לעשות כך .בית המשפט
אמנם מקבל במגבלות רבות ראיות הנאספות תוך שימוש בתחבולות ,אך לו עצמו אסור
להשתמש בתחבולות במהלך המשפט .ראיות ותוצאות של הליכי חקירה ,כגון בדיקות
פוליגרף ותוצאותיהן ,היפנוזה ,הודעות של בני משפחה מדרגת קרבה ראשונה בעבירות
שאין בהן אלימות ,עדות על פי השמועה ,לרבות מידע מודיעני ועוד ,הן שגרה בחקירות
פליליות ,אך אינן קבילות ואסורות במשפט.
40
36
תחום דיונה של רשימה זו הוא במערכת אכיפת החוק הפלילית ,אך יש סוגים שונים של ראיות
שנדחות גם במשפטים אזרחיים .חלקן משותף לאלה בהליכים הפליליים כגון החסיונות המנויים
בפקודת הראיות ,וחלקן ייחודי לתחום האזרחי כגון העדפת טובתו של קטין בנושא הוכחת אבהות
כאשר יש חשש לממזרות )ע"א 1354/92פלוני(.
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
בעוד שבשיטה המשפטית הנקוטה בישראל תפקיד השופט במשפט הוא מוגבל מאוד
וסמכותו להתערב וליזום מצומצמת ביותר ,מהות החקירה היא ביוזמה של החוקרים,
בדומה לוועדת חקירה" :תלונתו של העותר על האופי האינקוויזיטורי של החקירה
תלויה על בלימה .לא דומה ועדת חקירה לבית משפט ,אשר חייב לפסוק במחלוקת בין
שני בעלי-דין יריבים המתייצבים לפניו .במחלוקת כזו יפסוק בית המשפט בפלוגתאות
העולות מטענות הצדדים ,על פי חומר הראיות שאלה מביאים לפניו .ואילו ועדת
החקירה חייבת היא עצמה לגלות יזמה כדי להוציא אמת לאור .אין לפניה לא ריב ולא
בעלי-דין ,ולכן חייבת דרך חקירתה להיות "אינקוויזיטורית" ,או ,ביתר דיוק ,יזומה על
ידה עצמה" )בג"צ 469/74גונן( .על אחת כמה וכמה בחקירה ,שבה יש אפשרות רבה
יותר ויש גמישות רבה יותר לחיפוש ראיות ולעימות בין ראיות שונות ובין תפיסות
שונות.
אציע מספר שיטות המאפיינות את המחקר המדעי וההיסטורי ,שמן הראוי לאמץ
אותן בביצוע חקירות פליליות על מנת לשפר את התהליך של חשיפת האמת ולהעלות
את הסיכויים לגילויה ,באמצעות סינון ראיות שקריות ,קביעת משקלן האמיתי של
הראיות ,ובדיקה אם התזה העיקרית בחקירה – בדרך כלל שהחשוד הוא שביצע את
העבירה המיוחסת לו באותו תיק – היא נכונה או מוטעית.
אישוש
הפרקטיקה של אישוש החשדות היא הפרקטיקה השגרתית והעיקרית בחקירה ,ומבטאת
שיטת מחקר אינדוקטיבית .אי-אפשר לוותר על פרקטיקה זו ,שכן כל ההחלטות במשך
הליכי החקירה והמשפט מתקבלות על פי ראיות המצביעות על אשמת החשוד :קיום
חשד סביר המניע את התחלת החקירה ,ראיות המצדיקות מעצר ,הגשת כתב אישום,
וכמובן הרשעה .בהיעדר ראיות מספיקות באיכותן ובכמותן לכל שלב ,ייפסק ההליך
ועמו החיפוש אחר העבריין .כך לדוגמה ,רק ראיות המבססות חשד סביר יצדיקו מעצר
ובהיעדרן – החשוד ישוחרר ולעתים קרובות החקירה תיפסק .כתב אישום צריך להישען
על ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעה ,ובהיעדרן – ייסגר התיק .הרשעה מבוססת
על ראיות המצביעות על אשמת הנאשם מעבר לספק סביר ,ובהיעדרן – הנאשם יזוכה.
סגירת תיק או זיכוי נאשם מפסיקים את תהליך החיפוש אחרי העבריין האמיתי .תהליך
האישוש בא לידי ביטוי בשגרת החקירות ,באיסוף כל הראיות שבזירת העבירה
ובבדיקתן ,בחקירת כל המעורבים באירוע ,בחקירת כל הרמזים הכלולים בראיות
שנאספו כבר ובבדיקת כל מידע העשוי להוביל לגילוי ראיות חדשות .אחת התשומות
החשובות של שלב זה היא באיתור ראיות רבות ככל האפשר .כל הראיות הרלוונטית
ייאספו ומהימנותן תיבדק ,על מנת לאפשר הסקה אינדוקטיבית תקפה על אשמתו של
החשוד ועל סדר התרחשות העבירה ).(Laudan, 2006
37
מאיר גלבוע
הגישה הריאליסטית
השאלה החשובה לפי הגישה הריאליסטית היא :האם התיאוריה מתאימה למציאות
ומסבירה אותה? על פי גישה זו ,באמצעות מחקר מדעי ניתן לדעת לפחות בקירוב אם
טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות .הריאליזם המדעי מוגדר כמושג הנתפס
בשכל הישר ) ,(common-senseשלפיו בהינתן ההכרה ששיטות מדעיות אינן חסינות
מטעויות ושרוב הידע המדעי הוא מקורב ,ניתן לקבל ממצאי מחקר מדעי כתקפים על
פניהם ).(Sep, 2002
משמעות גישה זו לחקירות ולמשפט היא שהראיות המושגות באמצעות פעולות
חקירה צריכות לתת תמונה בעלת תוקף נראה ) (face valueמספק .השאלה הנשאלת
כדי להגיע למסקנה זו היא :האם החשדות ,סיפור התרחשות העבירה ,והדגם המחשבתי
שגיבשו החוקרים ,מתאימים לעדויות שנגבו ,לגרסות הנחקרים ולראיות המוחשיות
שנמצאו? איתור מגוון של ראיות ממקורות שונים מחזק את התוקף הנראה של תמונת
האירוע ,כפי שמתגלה מתוך כל הראיות יחד.
מבחן ידיעת הפרטים של התרחשות העבירה מהווה תמיכה פנימית לאמיתות הודעת
עד או הודאת חשוד .לדוגמה :האם תיאור של דירה שבה הותקף קורבן ,שלא היה בה
מעולם ,תואם את התיאור בפועל? מבחן זה עשוי לשמש "דבר מה נוסף" להודאת חשוד
או נאשם )קדמי .(1999 ,כזה גם מבחן התוקף הפנימי של הדגם שנבנה על ידי החוקרים
על מהלך ביצוע העבירה ומבצעיה .קיומן של סתירות פנימיות או היעדרן ,השלמות
הנראית של הדגם ,והתאמת הדגם לתיאור שהתקבל בחקירה ,מספקים מבחן טוב למדי
של חומר הראיות שנאסף .אולם אישוש פנימי כזה אינו מספיק בדרך כלל ,ויש צורך גם
בחיפוש סימנים חיצוניים להודאת החשוד ,כדי ללמד על תקפות הדגם של העבירה ועל
אמיתות ההודאה.
הגישה הפרגמטית
לפי גישה זו תיאוריה היא אמיתית אם היא מתרחשת במציאות ,והמבחן לכך הוא אם
ניתן "לייצר" לפיה הערכות וניבויים המוכחים כנכונים" .תיאוריה נחשבת מוצלחת אם
היא מבוססת על עקרונות כלליים פשוטים והיא יעילה במתן הסבר לנתונים הניסיוניים,
בדרך טבעית" )ויינברג ,1999 ,עמ' .(72הפרגמטיסטים מציעים לבדוק אם תיאוריות
וטענות הן אמיתיות לפי מידת הקוהרנטיות שלהן ולפי הערך המעשי שלהן .על כל
השערה או טענה יש לשאול מהן המסקנות שניתן להסיק מתוך התיאוריה בהנחה שהיא
אמיתית ,ואם מסקנות אלה מועילות .יישומים מועילים של ההנחה מאפשרים לראותה
כאמת ) .(Sep, 2008בשיטה זו ,הקרויה גם "שיטת ההיסק הטוב ביותר" ,מתקבלת
ההשערה המספקת לאירועים הנחקרים את ההסבר הטוב יותר מהסברים אחרים,
38
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
שמסקנותיהם אינן עומדות במבחן הראיות ).41(Amaya, 2009
בתחום החקירות ,אמיתותה של טענה )למשל כי אדם מסוים ביצע עבירה( נקבעת
על פי התוצאות המעשיות של פעולות החקירה :האם פעולות חקירה הנובעות מהטענה
ומהחשד תרמו לחשיפת ראיות חדשות ,שלא היו עליהן רמזים בראיות אחרות
ושהחוקרים לא ידעו עליהן ממקור אחר? באיזו מידה הראיות מצליחות להוכיח את
החשדות? הפרקטיקה המקובלת לאישוש החשד בדבר אשמתו של אדם מסוים היא
חיפוש ראיות הנובעות מההשערה או מהדגם שגובש .כך לדוגמה יתבצע חיפוש של
ראיות חיצוניות שיאששו הודעה של נחקר )חשוד ,עד או קורבן( או דגם של האירוע,
שהן תוצאה מסתברת הגיונית מחומר החקירה )גם אם נחקר לא סיפר עליהן( ,או ראיות
שרק הנחקר יכול היה לדעת על עצם הימצאותן ועל מקום הימצאן .חלק מראיות אלה הן
אותם פרטי חקירה מוכמנים )פח"מים( ,שחוקר אמור לחפש אחריהם כדרך של שגרה
בכל חקירה.
תמיכה תיאורטית
עבירות פליליות הן סוג של התנהגות אנושית שהוסברה ומוסברת בסיוע תיאוריות
שונות במדעי החברה ,שביניהן פסיכולוגיה ,סוציולוגיה ואנתרופולוגיה .אמנם חקירה
עוסקת בעובדות ,אך המשמעות של העובדות מוענקת להן על פי ההקשר שלהן ,הן
העובדתי והן התיאורטי .ככל שניתן יהיה לעגן את הראיות העובדתיות בתמיכה
תיאורטית איתנה ,בדומה לשימוש בחזקות ,כך קישור הראיות הבודדות לתמונה כוללת
יסייע להבהיר אותה ולתת לה תוקף רב יותר .אין זאת אומרת שנוכל למצוא הסברים
תיאורטיים טובים לכל התנהגות ,אך התיאוריות הקיימות כיום מאפשרות להסביר
התנהגויות רבות .התמיכה התיאורטית חשובה כדי להגביר את האמינות של ההסברים
האינדוקטיביים )המפל .(1979 ,די בהסברים בעלי הסתברות גבוהה כדי לעגן בהם את
הראיות ולהציג לבית המשפט תמונה מגובשת של האירועים.
הפרכה
למרות שאין תחליף לאישוש החשדות בשיטה האינדוקטיבית ,אין לדלג על הניסיון
להפריך את ההשערות בדבר אשמתו של החשוד .הבסיס לניסיון להפריך את ההשערות
)החשדות הקיימים( הוא הטלת הספק" :התלמיד ]של ההיסטוריה הצבאית – מ"ג[ חייב
קודם כל ללמוד לגשת לנושא ברוח של הטלת ספק ...אם אתה יכול להטיל ספק
41
מאמרה עוסק ביישום גישה זו למשפט .הגישה הפרגמטית תואמת את התפיסה של קון על
התפתחות המדע ,שלפיה התיאוריה המספקת הסבר טוב יותר הופכת לפרדיגמה השלטת.
39
מאיר גלבוע
בנקודות שבהן אנשים אחרים אינם רואים כל צורך לפקפק ,כי אז אתה מתקדם" )לידל-
הארט ,1985 ,עמ' .(30לפי לידל-הארט ,ניסיונות ההפרכה והטלת הספק הם היפוכה
של הנאמנות העיוורת למדינה ,לצבא ולחברים ,ואוסיף כי הם גם היפוכו של הדגם
המחשבתי שבנה החוקר על השתלשלות העבירה .עוד לפי לידל-הארט ,הנאמנות
העיוורת פוגעת במידה קשה בנאמנות לאמת וליושר )לידל-הארט ,(1985 ,וגם ביכולת
של המדען לביקורת עצמית.
כפי שהוצג בפרק הקודם ,ההפרכה היא אמצעי חשוב ביותר לא רק להתקדמות
מדעית ,אלא גם לחשיפת האמת בחקירת עבירות .אף כי מבחן ההפרכה התקבל בפסיקה
כאחת הדרכים לבחינת תקפותן ,קבילותן ומשקלן של ראיות מדעיות ,אין להסתפק בכך
ויש להרחיב מבחן זה כך שייעשה בו שימוש לכל אורך תהליך החקירה .42מבחן ההפרכה
מאפשר:
ביקורת תוך כדי החקירה ובסופה – ביקורת על הראיות שנאספו ועל מהימנותן,
ובעיקר אם אין ראיה כלשהי שעלולה לגרום לספקות באשר לנכונות התפיסה
והדגם שגיבשו החוקרים על אודות האירועים שהתרחשו במהלך ביצוע העבירה
ועל אודות האחראים להם ,או בשפה המשפטית – האם האשמה )בשלב החקירה(
הוכחה מעבר לספק סביר?
מניעת טעויות של הטיות קוגניטיביות – ההפרכה היא כלי יעיל למניעת טעויות
שמקורן בהטיות קוגניטיביות נפוצות בהליכי חשיבה וקבלת החלטות .אמנה מספר
הטיות שכיחות והשפעותיהן על החקירה:
42
43
40
הטיית האישוש – הנטייה להתעלם ממידע הסותר החלטה שהתקבלה בעבר,
ולחפש מידע המאשש ומחזק את ההחלטה או את ההשערה ) & Ask
.(Granhag, 2005הטיה זו עלולה להביא לזניחתם של כיווני חקירה שאינם
קשורים לחשודים המצויים בחקירה ובמעצר באותה עת.43
אשליית התוקף )טברסקי וכהנמן – (Oskamp, 1965 ;2005 ,מתבטאת
"תקפות התאוריה המדעית שלעניין תולה עצמה – לעולם – באפשרות הפרכתה על ידי ראיות
אמפיריות סותרות ובהיותה נתונה לביקורתם של מומחים )והרי זה נייר הלקמוס של כל תאוריה
מדעית(" )ע"פ 9724/02אבו-חמאד ,עמ' .(80
בניסוי פשוט שאני עורך מזה מספר שנים עם הסטודנטים שלי ,לאחר קריאת תיאור קצר של אירוע
פלילי ,חציים מתבקשים לרשום את שם החשוד העיקרי וחציים את שעת האירוע .לאחר מכן הם
מתבקשים לדרג את חשיבותן של הפעולות להמשך החקירה .פעולות החקירה שדורגו על ידי
הסטודנטים שרשמו שם של חשוד עיקרי והקשורות בחשוד זה נתפסות חשובות יותר מפעולות
המתייחסות לחשוד אחר ומפעולות שאינן קשורות לחשוד מסוים ,וכן מאותן פעולות הקשורות
באותו חשוד ,שדורגו על ידי סטודנטים שלא נדרשו לרשום שם של חשוד .התוצאה זהה ועקבית
לאורך שנים ,הן לגבי סטודנטים המשרתים ברשויות לאכיפת חוק והן לגבי אחרים.
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
בביטחון יתר במסקנה התואמת את הנתונים שעליהם התבססה .נתונים אלה
נראים כמייצגים את נושא ההחלטה מבלי שנבחנה התאמה לנתונים אחרים,
או התלות וההתאמה שבין מידת היציגות של מידע שניתן למקבל ההחלטה
לבין ההחלטה ,אף כאשר האדם מודע לגורמים המגבילים את דיוק החלטתו.
אפקט ההשקעה האבודה – זוהי הנטייה להימנע משינוי כיוון חקירה מסוים
מהטעם שהושקעו בו משאבים רבים ,גם נוכח ראיות סותרות .הפרכה,
בעיקר בשלב מוקדם ,עשויה למנוע את הנטייה להמשיך במשימה לאחר
שכבר הושקעו בה כסף ,מאמץ וזמן ,גם אם מתקבלים נתונים המצביעים על
אפשרות סבירה של טעות ) .(Arkes & Ayton, 1999לאחר הפרכה בשלב
החקירה ניתן עדיין לשנות את כיוון החקירה ולחפש את העבריין האמיתי.
הפרכה בשלב מתקדם ,בעת החלטת התביעה לסגור את התיק ובמיוחד
לאחר זיכוי הנאשם בבית המשפט ,סותמת למעשה את הגולל על התיק
והמשטרה אינה חוזרת לחקור ולחפש את העבריין ,גם כאשר בית המשפט
מזכה את הנאשם זיכוי מוחלט ומלא וקובע בצורה פוזיטיבית שהנאשם אינו
מבצע העבירה.
ניסיון הפרכה אפקטיבי בא לידי ביטוי בכך שהחוקר שואל את עצמו אם ניסה
להפריך את כל הדברים המשתמעים והניתנים לניבוי מתוך חומר החקירה ,מההשערה
בדבר אשמתו של החשוד או מהדגם המחשבתי של העבירה .ניסיון ההפרכה יושלם
בניסיון מקביל לאשש ראיות המעלות ספק סביר )ולא כל ספק בעלמא( בדבר אשמת
החשוד .עם זאת ,לא כל הפרכה נקודתית מהווה הוכחה אולטימטיבית להפרכת הדגם
כולו ,כפי שלא כל ממצא אינדוקטיבי הוא אישוש מלא להשערה .לקאטוש ) Lakatos,
(1973, 1976טען שכל תיאוריה בנויה מליבה ) (coreומתיאוריות המשנה התומכות
בליבה .תיאוריה תיפול רק אם הליבה תיסתר .סתירת אחת מתיאוריות המשנה )"חגורת
ההגנה"( לא תפגע בתיאוריית האם .גם בחקירה לא כל סתירה בין ראיות שונות תוביל
בהכרח לנטישת הדגם של העבירה ולנטישת ההשערה בדבר אשמת החשוד .לעתים
קרובות תופעת ראשומון כזו היא טבעית .44כאשר מתגלות סתירות או כאשר מופרך
אלמנט בודד ,יש לבדוק זאת ביסודיות תוך גילוי זהירות ,מבלי לדחות בקש כל הפרכה
44
מידי שנה ,באחד השיעורים הראשונים אני יוצר אירוע יוצא דופן בכיתה ,מבלי שהסטודנטים
יודעים שהאירוע מתוכנן מראש .בסוף השיעור הסטודנטים מתבקשים להגיש תיאור מלא של
האירוע .רוב התיאורים של הסטודנטים שונים זה מזה ,מופיעים בהם פרטים שלא היו כלל ,פרטים
שהיו ,ואפילו פרטים בולטים אינם נזכרים בתיאורים מסוימים ,יש חיבור בין פרטים שונים שאין
ביניהם קשר ועוד .לעתים התיאורים כה שונים עד כי הקורא התמים מקבל רושם שמדובר
באירועים שונים לחלוטין ולא בתיאורים של אנשים שהיו עדים לאותו אירוע ,וזאת גם כאשר אין
ל"עדים" מוטיבציה לשקר ,אלא הם מתארים הדברים כהווייתם.
41
מאיר גלבוע
כזו ,כדי לא "ליפול" בהטיית האישוש מחד גיסא ,אך מבלי לוותר על פשטות התמונה
הכללית מאידך גיסא .ככל שההסבר של השתלשלות החקירה פשוט יותר ,קל יותר
להבינו ולקבלו ,והוא יועדף על הסברים מפותלים ומסובכים יותר )המפל.(1979 ,
סיכום
תפקיד המשטרה הוא לחקור על מנת לגלות ראיות שיאפשרו העמדתם לדין של
העבריינים שביצעו את העבירות ,ולנקות חשודים ,בין אם נחשדו על לא עוול בכפם ובין
אם הנסיבות בשלבים הראשונים של החקירה הצדיקו את החשד ,על אף שהם לא ביצעו
כל עבירה .לחוקרים יש מרב המשאבים ,הסמכויות והיכולות לבצע את תפקידיהם ,והם
פחות מוגבלים מאשר הרשויות האחרות – התביעה ובתי המשפט .עיקר המעורבות של
התביעה בחקירה היא אחרי שתיק החקירה הועבר אליה ,בשלב ההמלצה אם להעמיד את
החשוד לדין או לסגור את התיק ,קרי בשלב מאוחר של החקירה .פרקטיקות משפטיות
המקובלות בשיטה המשפטית בישראל מונעות משופטים כמעט לחלוטין ,ליזום
חיפושים פעילים אחרי ראיות ועובדות .כללי קבילות וערכים שיש לאזן ביניהם לבין
האמת מהווים מחסומים נוספים מפני בדיקת הראיות שאספו החוקרים ומפני חיפוש
אחרי ראיות נוספות .מחסומים אלה מקשים על שיפור ההכרעות המשפטיות בכלל ועל
גילוי האמת העובדתית בפרט.
אולם כללים אלה חלים גם על החוקרים ,ואם לא יפעלו לפיהם בשלב החקירה הם
יגרמו לכך שעמל החקירה יהיה לריק .העבריינים האמיתיים לא יתגלו ולא יועמדו לדין
או שיזוכו; לחפים מפשע שנעצרו ,נחקרו ונשפטו ייגרם עוול בל יתואר ,והקורבנות לא
יראו בענישת הפוגעים בהם.
איני גורס שיש לבטל את המחסומים הללו .המחוקק ובתי המשפט הטילו ביודעין
מגבלות על עבודת המשטרה )וגם על בתי המשפט עצמם( כדי לשמור על זכויות האדם,
כחלק מ"מהפכת הזכויות" .ואכן ,המגבלות הן ששימשו את בית המשפט בהגנה על
זכויות הפרט ועל חירויותיו .הן כורח המציאות בעולם ,שבו כוחה של המדינה הולך
וגובר ,שבו המידע שיש למדינה ולגופים הפועלים בה על הפרט מתעצם ,שבו גם
השפעתם של גופים פרטיים ,עסקיים ,כלכליים או אחרים ,הן על חיי האזרח והן על
מנגנונים שלטוניים ,מתרחבת ומתעצמת ושבו התלות של הפרט במדינה וברשויותיה
הולכת וגדלה .במצב זה ,הצורך בהגנת בית המשפט על הפרט יתחזק" :הפעלת התרופה
של פסלות ראיות שהושגו תוך הפרת זכות חוקתית ,צריכה ,לגישתנו ,להיות הכלל...
]גם אם[ הגנה על זכויות אדם גובה מחיר חברתי .פעמים אנו נאלצים לשחרר לחופשי
אדם שפגע בחוקי החברה כדי להשיג בעתיד שמירה טובה יותר על זכויות אדם .בסופו
42
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
של דבר ,באמצעות מגילת זכויות היסוד של האדם אנו מבקשים לשפר את איכות חיינו"
)גרוס ,תשנ"ט .(45התוצאה היא שהשגת האמת נפגעת ,וייתכן שבמידה משמעותית.
הפגיעה באמת עלולה לפגוע הן בצדק והן בזכויות האדם ,ובעיקר בזכויותיהם של
קורבנות )שמגר.(2000 ,
החוקרים חייבים להיות מודעים לאפשרות שבתי המשפט יפסלו ראיות שהושגו
בניגוד לכללים .תפקידם הוא לפעול תחת מגבלות ועליהם מונחת האחריות הכבדה
למנוע טעויות ,שכן תפקיד מציאת הראיות ,לרבות עיבודן וביצוע פעולות לאימותן או
להפרכתן ,מוטל בראש וראשונה על החוקר .טעויות במהלך חקירה עלולות לגרום עוול
קשה לחשודים ולנאשמים חפים מפשע .העוול קשה אף אם בתי המשפט מצליחים
לעתים לתקן טעויות אלה .לעתים המשפטים שבהם מזוכים בדין חפים מפשע הם
ארוכים ויקרים ,ובחלקם מאבדים הנאשמים את חירותם ,אף אם לתקופה מוגבלת של
מעצר עד תום ההליכים בלבד ,ונגרמים להם גם נזקים כלכליים .על כן ,האחריות
המוטלת על החוקרים היא אחריות מוגברת ,גם מאחר שלעתים טעות במהלך החקירה
עלולה להיות מונצחת בהליכים המשפטיים שאחריה ,ותיקונה הוא קשה או כמעט בלתי
אפשרי.
בשיטה הקיימת במשטרה כיום" ,ננעלים" החוקרים על חשודים מסוימים מבלי
לערוך ביקורת עצמית וללא ניסיון לתקן עיוותים וטעויות ,בין אם בשל מחדלים
בחקירה ,בשל ביצוע מוטעה של פעולות חקירה או בשל פגיעה בערכים שיגרמו
לפסילת ראיות ,ובין אם טעויות הנגרמות בעקבות הטיות קוגניטיביות שהן כמעט נחלת
הכלל .חלק מהטעויות נגרמות בעקבות התפיסה שחשוד שנחקר במשטרה הוא העבריין
האמיתי ,עד כדי איונה של חזקת החפות.
אימוץ פרקטיקות הנהוגות במחקר מדעי עשוי לתרום תרומה מהותית למאבק
הקשה בפשיעה ,תוך הפחתת טעויות ,הן טעויות של הפללת חפים מפשע והרשעתם,
והן טעויות המאפשרות לעבריינים אמיתיים לחמוק מעונש .כפרקטיקה ראשונה ,על
החוקרים להתייחס לחשדות כלפי אדם זה או אחר ,לרבות לחשדות כבדים ,כאל השערה
בלבד שאותה צריכים להוכיח .חזקת החפות היא המקבילה ל"השערת האפס" במחקר
מדעי .כשהשערת האפס נדחית ומתקבלת ההשערה ההפוכה ,תוצאת המחקר נחשבת
נכונה .בענייננו ,הרשעה היא תוצאה של דחיית חזקת החפות וממצא שהחשוד הוא אכן
העבריין ,וזאת רק כשההשערה הזו מוכחת ברמה גבוהה מאוד של ודאות – ברמה של
מעבר לספק סביר.
45
מאמרו של עמנואל גרוס פורסם מספר שנים לפני שניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין
יששכרוב )ע"פ .(5121/98
43
מאיר גלבוע
מקורות
מאמרים וספרים – עברית
איינשטיין ,א' )תשס"ה( .רעיונות ודעות )ד' זינגר וי' אונא ,מתרגמים( .ירושלים :מאגנס
ביין ,ד' ) .(1987כללי החקירה המשטרתית – היש מקום לקודיפיקציה של 'חוקי
הציד'? .עיוני משפט ,יב).143-129 ,(1
בלוך ,מ' ) .(2002אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון )צ' זמירי,
מתרגמת( .ירושלים :מוסד ביאליק.
בן-ישראל ,י' ) .(1999הפילוסופיה של המודיעין .תל-אביב :משרד הביטחון.
בנדור ,א' )תשנ"ב( .המשפט המינהלי כתורת מינהל .משפט וממשל ,א.164-145 ,
בר-אופיר ,ד' וגלבוע ,מ' ) .(2007חקירת יכולת – תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת
ההתמודדות בין הזוכה לחייב .המשפט ,יא.472-437 ,
ברגר ,פ"ל ) .(1970הזמנה לפגישה ]עם הסוציולוגיה[ )י' עוזיאל ,מתרגם( .תל-אביב:
עם עובד.
ברלין ,י' ) .(1994האנושות – בול עץ עקר)ע' אופיר ,מתרגם( .תל-אביב :עם עובד.
ברק ,א' ) .(1994כבוד האדם כזכות חוקתית .הפרקליט ,מא).290-271 ,(3
ברק ,א' )1996א( .על משפט ,שיפוט וצדק .משפטים ,כז).9-5 ,(1
ברק ,א' )1996ב( .על משפט ,שיפוט ואמת .משפטים ,כז).16-11 ,(1
ברק ,א' )תשנ"ח( .תפקידו של בית-המשפט העליון בחברה דמוקרטית .עיוני משפט,
כא.19-13 ,
ברק ,א' )תשס"ב( .גבולות המשפט והשיפוט .קרית המשפט ,ב.13-5 ,
גוטויין ,ד' ומאוטנר ,מ' ) .(1999משפט והיסטוריה :מחקר ,פוליטיקה ותרבות .בתוך :ד'
גוטוויין ומ' מאוטנר )עורכים( ,משפט והיסטוריה )עמ' .(11-7ירושלים :מרכז זלמן
שזר.
גירץ ,ק' ) .(1990תיאור גדוש – לקראת תיאוריית תרבות .פרשנות של תרבויות )עמ'
) .(39-15י' מייזלר ,מתרגם( ירושלים :כתר.
גלבוע ,מ' ) .(2003החקירה בעבירות כלכליות ובעבירות הצווארון הלבן .בתוך :מ' חובב,
44
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
ל' סבה ומ' אמיר )עורכים( ,מגמות בקרימינולוגיה :תאוריה ,מדיניות ויישום )עמ'
.(772-711ירושלים :האוניברסיטה העברית.
גלבוע ,מ' ) .(2008האם נופל כתרה של מלכת הראיות? תסמונת "אנשי השוליים"
המודים הודיות שווא – כקורבנות מערכת אכיפת החוק .בתוך :י' קים ,י' בר-זוהר
ול' עדן )עורכים( ,קרבנות – אכיפת החוק ,מין וחברה )עמ' .(35-101תל-אביב:
מסדה.
גלבר ,י' ) .(2007היסטוריה ,זיכרון ותעמולה – הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ.
תל אביב :עם עובד.
גרוס ,ע' )תשנ"ג( .שיטת הדיון האדוורסרית בהליך הפלילי – האם היא מאפשרת
אקטיביזם שיפוטי? עיוני משפט ,יז.892-867,
גרוס ,ע' )תשנ"ט( .כלל פסילה חוקתי – האם יש לו מקום בישראל? משפטים ,ל,
181-
.145
האזרחי ,פ' ) .(1966על הספקנות .ירושלים :מאגנס.
המפל ,ק"ג ) .(1979פילוסופיה של מדע הטבע )ג' פרוידנטל ,מתרגם( .תל אביב:
האוניברסיטה הפתוחה.
ויינברג ,ס' ) .(1999המהפכה שלא התרחשה .גליליאו.32, 75-69 ,
וינריב ,א' ) .(1987חשיבה היסטורית .כרך א .תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה.
זלצמן ,נ' )' .(2000אמת עובדתית' ו'אמת משפטית' – מניעת מידע מבית המשפט לשם
הגנה על ערכים חברתיים .עיוני משפט ,כד).273-263 ,(2
חובב ,מ' ) .(2001ראיון /תשאול של קטינים במערכת המשפטית בישראל – הצעת
מודל .בתוך )מ' חובב ,א' הרשקוביץ וד' הורוביץ )עורכים( ,קטינים נפגעים וקטינים
פוגעים )עמ' .(53-19תל-אביב :צ'ריקובר.
טברסקי ,ע' וכהנמן ,ד' ) .(2005שיפוט בתנאי אי-ודאות :יוריסטיקות והטיות .בתוך :מ'
בר-הלל )עורכת( ,רציונליות ,הוגנות ,אושר )עמ' ) .(63-45ע' שגיב ומ' קראוס,
מתרגמות( .חיפה :אוניברסיטת חיפה.
יום ,ד' )תש"ב( .מסכת טבע האדם) .י' אור ,מתרגם( .ירושלים :האוניברסיטה העברית.
לוין ,ש' ) .(1999תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד .תל-אביב:
פרלשטיין-גינוסר.
לידל-הארט ,ב"ה ) (1985מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה? )י' שדה ,מתרגם( .תל
אביב :מערכות.
45
מאיר גלבוע
מאוטנר ,מ' .(1993) .ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי .תל-אביב:
מעגלי דעת.
מאוטנר ,מ' ) .(1994הסבירות של הפוליטיקה .תיאוריה וביקורת.5, 53-25 ,
מעוז ,א' ) .(1999שיפוט היסטורי – משפטי קסטנר וועדת החקירה בעניין רצח
ארלוזורוב .בתוך :ד' גוטוויין ומ' מאוטנר )עורכים( ,משפט והיסטוריה
.(441ירושלים :מרכז זלמן שזר.
)עמ' 471-
מזן ,י' )תשכ"ט( .אמת או יציב .הפרקליט ,כה.475-472 ,
משטרת ישראל – אתר האינטרנט – נדלה מhttp://police.gov.il/mehozot/ -
agafTichnon/Pages/mipoy_pshiha.aspx
משטרת ישראל ) ,(2009נתונים שהתקבלו מאת הממונה על חופש המידע במשטרת
ישראל) 26.11.2009 ,המסמך בידי המחבר(.
נוימן ,י' ) .(1990בין מדע לפילוסופיה] .גרסה אלקטרונית[ .העלון למורי הביולוגיה ,ד,
.122נדלה מhttp://www1.snunit.k12.il/heb_journals/allon/122001.html -
סגל ,ז' וזמיר ,א' ) .(2009הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי – סדר חדש
בהגינות משפטית .בתוך :ד' ארד-אילון ,י' רבין ו' .ואקי )עורכים( ,ספר דיויד וינר
על משפט פלילי ואתיקה )עמ' .(264-231תל-אביב :לשכת עורכי הדין.
פופר ,ק' ) .(1977מדע :השערות והפרכות .בתוך :פילוסופיה של המדע ,ספר מקורות
)י' נבון ,מתרגם( )עמ' .(23-1תל-אביב :האוניברסיטה הפתוחה.
פופר ,ק' ) .(2009דלות ההיסטוריציזם) .פ' זייץ ,מתרגמת( .ירושלים :שלם.
פיינמן ,ר' ) .(1999המשמעות של כל זה) .י' פרידמן ,מתרגם( .תל אביב :מחברות
לספרות.
פרוש ,ע' ) .(1974מגמות בתולדות הספקנות .ירושלים :מאגנס.
ציגנלאוב ,י' )תשס"ח( .פרשנות לגיטימית או התערבות הפוגעת ביציבות משפטית:
גישת הפרשנות התכליתית על פרשת דרכים .הפרקליט ,נ.310-261 ,
קאנט ,ע' ) .(1973ביקורת התבונה המעשית )ש"ה ברגמן ונ' רוטנשטרייך ,מתרגמים(.
ירושלים :מוסד ביאליק.
קדמי ,י' ) .(1999על הראיות 3) .כרכים( .תל-אביב :דיונון.
קון ,ת"ס ) ,(2005המבנה של מהפכות מדעיות) .י' מלצר ,מתרגם( .תל אביב :ספרי
עליית הגג ,ידיעות אחרונות.
46
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
קפלן ע' )" .(1979אמת ויציב" בראי הפסיקה .עיוני משפט ,ו.594-576 ,
קרמניצר ,מ' ) .(1987התאמת ההליך הפלילי למטרה של גילוי האמת או האם לא הגיעה
העת לסיים את עונת המשחקים? משפטים ,יז).499-475 ,(3
קרמניצר ,מ' ) .(1996תפקידו של התובע בהליך פלילי .פלילים ,ה.187-173 ,
רטנר ,א' ) .(1983הרשעתם של חפים מפשע .עבריינות וסטייה חברתית ,יא.14-7 ,
רטנר ,א' ) .(1992הרשעות שלא בצדק :טעויות בהערכת המשפט .פלילים ,ג.266-262 ,
שוהם גיורא ,ש' ) .(1980גאולה דרך הביבים .תל-אביב :צ'ריקובר.
שחר ,ד' ) .(1995בין עובדות היסטוריות לעקרונות פילוסופים על הבנת אופיו וטיבו של
ההסבר ההיסטורי .מעוף ומעשה.2, 57-51 ,
שטרוזמן ,א' ) .(2001שופט בכבלים .הרשות השופטת.31, 50-39 ,
שלף ,ל' ) .(1994סוף מאסר בחנינה תחילה .הפרקליט ,מד)א(.101-72 ,
שמגר ,מ' ) .(2000מדיניות משפטית על סף המילניום הבא .משטרה וחברה.4, 33-7 ,
שמיר ,ר' ) .(1994הפוליטיקה של הסבירות .תיאוריה וביקורת.5, 23-7 ,
שפירא ר' ) .(2005מחדלים בחקירת המשטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי .הסניגור,
חלק א' ,97, 9-5חלק ב'.98, 9-5 ,
ספרים ומאמרים – אנגלית
Amaya, A. (2009) Inference to the Best Legal Explanation. In: Kaptein, H.,
Prakken, H., & Verheij, B. (Eds.), Legal Evidence and Proof: Statisitcs,
Stories, Logic (pp. 135-160). Ashgate: Aldershot.
Arkes, H.R., & Ayton, P. (1999). The Sunk Cost and Concorde Effects: Are
Humans Less Rational Than Lower Animals?. Psychological Bulletin,
125(5), 591-600.
Ask, K., & Granhag, P.A. (2005). Motivational Sources of Confirmation Bias in
Criminal Investigations: The Need for Cognitive Closure. Journal of
Investigaive Psychology and Offender Profiling, 2, 43-63.
Becker, C.L. (1968). “What is Evidence?”, in: Winks, R.W. (Ed.), The Historian
as Detective (pp. 3-23). New York: Harper & Row.
Bennett, W.W., & Hess, K.M. (1998). Criminal Investigation. Belmont, Ca.:
47
מאיר גלבוע
Wadsworth Publishing Company (5th ed.).
Berlin, I. (1966). The Concept of Scientific History. In: Dray, W.H. (Ed.),
Philosophical Analysis of History (pp. 5-53). New York, N.Y.: Harper &
Row.
Calhoun, C. (1998). Explanation in Historical Sociology: Narrative, General
Theory and Historically Specific Theory. American Journal of Sociology,
104(3), 846-871.
Cantor, N.F., & Schneider, R.I (1967). How to Study History. Arlington Heights,
Ill.: AHM Publishing Corporation.
Collingwood, R.G. (1968). Who Killed John Doe? The Problem of Testimony.
In: Winks, R.W. (Ed.), The Historian as Detective (pp. 39-60). New York:
Harper & Row.
Damaska, M. (1975). Presentation of Evidence and Factfinding Precision.
University of Pennsylvania Law Review, 123(5), 1083-1106.
Edmond, G., & Mercer, D. (1998). Trashing "Junk Science". Stanford
Technology Law Review, 3, 1-32.
Fischhoff, B. (1980). For Those Condemned to Study the Past: Reflections on
historical Judgment. New Directions for Methodology of Social and
Behavioral Science, 4, 79-93.
Frascati Manual, 2002, The Measurement of Scientific and Technological
Activities. Proposed Standard Practice for Surveys on Research and
Experimental Development. [Electronic version]. OECD. Rerieved from:
http://browse.oecdbookshop.org/oecd/pdfs/browseit/9202081E.PDF
Galinsky, A.D., Gruenfeld, D.H., & Magee, J.C. (2003). From Power to Action.
Journal of Personality and Social Psychology, 85(3), 453-466.
Galinsky, A.D., Magee, J.C., Ena Inesi, M., & Gruenfeld, D.H. (2006). Power
and Perspectives Not Taken. Psychological Science, 17(12), 1068-1074.
Greenwood, P.W., Chaiken, J.M., & Petresilia, J. (1977). The Criminal
Investigation Process. Lexington, Ma.: D.C. Health
Haney, C., Banks, W.C., & Zimbardo, P.G. (1973). Interpersonal dynamics in a
simulated prison. International Journal of Criminology and Penology, 1, 69-97.
48
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
Hempel, C.G. (1942). The Function of General Laws in History. The Journal of
Philosophy, 39, 35-48.
Hodgson, J. (2001). The police, the Prosecutor and the Juge D'instruction. The
British Journal of Criminology, 41 (2), 342-362.
Hodgson, J. (2004). The Detention and Interrogation of Suspects in Police
Custody in France. European Journal of Criminology, 1 (2), 163-199.
Honingen-Huene, p. (2005). Three Biographies: Kuhn, Feyerband, and
Incommensurablity. In R.H. Harris, (Ed.), Rhetoric and Incommensurablity
(pp. 150-175). West lafayette, Indiana: parlor Press.
Huff, C.R., Rattner, A., & Sagarin, E. (1996). Convicted But Innocent. Thousand
Oaks, California: Sage Publications.
Jackson, J.D., 1988, Theories of Truth Finding in Criminal Procedure: An
Evolutionary Approach, Cardozo Law Review, 10, 475-527.
Jarrard, R.D. (2001). Scientific Methods.[Electronic version] (An Online Book).
Retrieved from http://www.emotionalcompetency.com/sci/booktoc.html
Kornprobst, M. (2007). Comparing Apples and Oranges? Leading and
Misleading Uses of Historical Analogies. Millennium Journal of
International Studies, 36(1), 29-49.
Lakatos, I. (1973). The Role of Crucial Experiments in Science. Studies in
History and Philosophy of Science, 4, 309-325.
Lakatos, I. (1976). Proofs and Refutations. Cambridge University Press.
Laudan, L. (2006). Truth, Error and Criminal Law. New York, N.Y.: Cambridge
University Press.
May, A. (2005) Advocates and Truth-Seeking in the Old Bailey Courtroom. The
Journal of Legal History, 26(1), 83-90.
Newall, P. (2005). Ockham's Razor. [Electronic version]. Retrieved from
http://www.galilean-library.org/manuscript.php?postid=43832
Ohio Academy of Science. (n.d.). What Is Science?.[Electronic version].
Retrieved from http://www.ohiosci.org/Whatisscience.PDF
Oskamp, S. (1965). Overconfidence in Case-study Judgements. The Journal of
49
מאיר גלבוע
Consulting Psychology, 29, 261-265.
Osterburg, J.W., & Ward, R.H. (2000). Criminal Investigation: A Method for
Reconstruction the Past. Cincinnai, Oh: Anderson Publishing Co. (3rd Ed.)
O'Sullivan, L. (2008) Categories of Historical Thought. Philosophia, 36, 429452.
Pettys, T.E. (2008). The Immoral Application of Exclusinary Rules. Wisconsin
Law Review, 3, 463-513.
Pettys, T.E. (2010). Instrumentalizing Jurors: An Argument Against the Fourth
Amendment Exclusionary Rule. [Electronic version] Fordham Urban Law
Journal, 37(3), Article 6. Retrieved from http://fordham.bepress.com/cgi/
viewcontent.cgi?article=1006&context=ulj
Popper, K. R. (1959). The Logic of Scientific Discovery. London: Hutchinson of
London
Sanders, W.B. (Ed.). (1974). The Sociologist as Detective: An Introduction to
Research Methods. New York: Praeger.
Ramsey, R.J., & Frank, J. (2007). Wrongful Convictions: Perceptions of
Criminal Justice Professionals Regarding the Frequency of Wrongful
Convictions and the Extent of System Errors. Crime and Delinquency, 53,
436-470.
Scheck, B., Neufeld, P., & Dwyer, J. (2000). Actual Innocence. New York,
N.Y.: Doubleday.
Sep, 2008 – Stanford Encyclopedia of Philosophy, Pragmatism. [Electronic
version]. Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/pragmatism/
Sep, 2004 – Stanford Encyclopedia of Philosophy, Simplicity. [Electronic
version].
Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/simplicity/
Sep, 2002 – Stanford Ecyclopedia of Philosophy, Scientific Realism. [Electronic
version].
Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/scientific-realism/
Shrake, D.L., Elfner, L.E., Hummon, W., Janson, R.W. & Free, M. (2006). What
50
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
is Science?, Ohio Journal of Science, 106(4), 130-135.
Swanson, C.R., Chamelin, N.C., & Territo, L. (2000) Criminal Investigation.
Boston, Ma.: McGraw-Hill. (7th Ed.).
Schwartz, M., & Green-Schwartz, C. (1955). Problems in Participant
Observation. American Journal of Sociology, 60(4), 343-353.
Tywoniak, S., & Dean, G. (2006) Cognition in Investigation: The Metaphor of
Detective's Thinking Styles and the research Process. [Electronic version].
In: Academy of Management, 11-16th August, Atlanta. Retrieved from
http://eprints.qut.edu.au/6466/
Valdesolo, P., & DeSteno, D. (2007). Moral Hypocrisy: Social Groups and the
Flexibility of Virtue. Psychological Science, 18(8), 689-690.
Weintraub, R. (1965). What Was Hume's Contribution to the Problem of
Induction? Philosophical Quarterly, 45, 181, 460-470.
Windschuttle, K. (1994). The Killing of History. Sydney, Australia: Mcleay
Press.
Windelband, W. (1980). Rectorial Address, Strasbourg. History and Theory,
19(2), 169-185.
Winks, R.W. (1968). The Historian as Detective. New York: Harper & Row.
פסקי דין
635 (1) פ"ד כט, אלוף נ' ועדת החקירה – מלחמת יום הכיפורים, גונן469/74 בג"צ
.(1974)
.(1980) 421 (1) פ"ד לה, דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור389/80 בג"ץ
.(1982) 449 (4) פ"ד לו, אלון נ' ממשלת ישראל152/82 בג"ץ
אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה המקומית רמת, עוף העמק547/84 בג"ץ
.(1986) 113 (1) פ"ד מ,ישי
.(1991) 749 (1) פ"ד מה, ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה1635/90 בג"צ
.(1996) 1 (5) פ"ד מט, התרבות והספורט,עטייה נ' שר החינוך- בן3477/95 בג"ץ
.(1997) 1 (4) פ"ד נא, חורב נ' שר התחבורה5016/96 בג"ץ
51
מאיר גלבוע
בג"ץ 1622/00יצחק נ' נשיא בית המשפט העליון ,פ"ד נד).(2000) 54 (2
בג"ץ 9634/08מועצה אזורית חוף השרון נ' שר הפנים ,תק-על 98 (4) 2009
).(2009
ע"א 376/46רוזנבאום נ' רוזנבאום ,פ"ד ב).(1949) 235 (1
ע"א 1354/92היועץ המשפטי נ' פלונית ,פ"ד מח).(1994) 711 (1
ע"א 4628/93מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום ) (1991בע"מ ,פ"ד מט)265 (2
).(1995
ע"א 456/01כץ נ' עמותת אלכסנדרוני )נבו.(6.11.2001 ,
ע"א 1782/06משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ ,תק-על .(2008) 53 (1)2008
ע"א 8836/07בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן )נבו(23.2.2010 ,
ע"פ 1/48סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל ,פ"ד א).(1949) 5 (1
ע"פ 21/72צייגר נ' מדינת ישראל ,פ"ד כז).(1973) 505 (1
ע"פ 636/77לוי נ' מדינת ישראל ,פ"ד לב).(1978) 768 (3
ע"פ 639/79אפללו נ' מדינת ישראל ,פ"ד לד).(1980) 561 (3
ע"פ 721/80תורג'מן נ' מדינת ישראל ,פ"ד לה).(1981) 466 (2
ע"פ 951/80קניר נ' מדינת ישראל ,פ"ד לה).(1981) 505 (3
ע"פ 4384/93מליקר נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ).(1994) 948 (1
ע"פ 2910/94יפת נ' מדינת ישראל ,פ"ד נ).(1996) 221 (2
ע"פ 6258/94יעקובזון נ' מדינת ישראל ,פ"ד נ).(1997) 845 (5
ע"פ 5121/98טור' )מיל'( יששכרוב נ' התובע הצבאי ,פ"ד סא).(2006) 461 (1
ע"פ 1877/99מדינת ישראל נ' בן עטר ,פ"ד נג).(1999) 695 (4
ע"פ 4855/02מדינת ישראל נ' בורוביץ ,פ"ד נט).(2005) 776 (6
ע"פ 9724/02אבו-חמאד נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח).(2003) 71 (1
ע"פ 10735/04גולדמן נ' מדינת ישראל ,תק-על .(2006) 2387 (1)2006
ע"פ 5386/05אלחורטי נ' מדינת ישראל ,פורסם בפדאור ).(2006
ע"פ 7220/05נימר נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ).(2009) 469 (28
ע"פ 1929/06פלוני נ' מדינת ישראל ,דינים עליון ).(2009) 249 (26
52
חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי
ע"פ 6810/06בירו נ' מדינת ישראל ,תק-על .(2007) 3242 (1) 2007
ע"פ 5327/07סיורי נ' מדינת ישראל ,דינים עליון .(2008) 592 (13) 2008
ע"פ 5582/09פלוני נ' מדינת ישראל )לא פורסם.(22.10.2009 ,
ר"ע 423/83מדינת ישראל נ' עזבון סילוורמן ,פ"ד לז).(1983) 281 (4
רע"א 1412/94הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד ,פ"ד מט).(1995) 516 (2
רע"א 4391/98קצין התגמולים נ' עמר ,פ"ד נג).(1999) 673 (2
Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals, Inc. (92-102), 509 U.S. 579 (1993).
53
© Copyright 2024