‫עדות חוקרי ילדים בבית המשפט כעדות מומחה‬ ‫מאת‪ :‬שמואל ברוך * ‪ ‬‬ ‫מי מאיתנו שנזדמן לו לדון בהליכים פליליים‪ ,‬הבאים בגדר ההליכים עליהם חלות הוראות סעיף ‪9‬‬ ‫לחוק לתיקון דיני הראיות )הגנת ילדים(‪ , 1‬מכיר את הסיטואציה‪ ,‬לפיה עולה חוקר‪/‬ת ילדים )שלמען‬ ‫הנוחות יכונו במאוחד חוקר או חוקרי ילדים‪ ,‬בלשון זכר( על הדוכן‪ ,‬ובטרם נכנסת התביעה לשאלות‬ ‫העוסקות במקרה הספציפי ובהערכת המהימנות כפי שנקבעה ביחס לקטין ממנו נגבתה העדות‪ ,‬היא‬ ‫מעתירה על חוקר הילדים שורה של שאלות‪ ,‬המיועדות לקבל ממנו אינפורמציה לגבי שיטות החקירה‬ ‫של חוקרי הילדים‪ ,‬שיטות קביעת מהימנות על ידם‪ ,‬והכללים המקצועיים לפיהם הם עובדים ובהם‬ ‫הם נעזרים בקביעת המהימנות‪.‬‬ ‫לחלק זה של העדות אין זכר בטופס גביית העדות והערכת המהימנות של חוקר הילדים‪ ,‬אך מאחר‬ ‫ולרוב מדובר בחוקרים עתירי ניסיון‪ ,‬הם באים ובפיהם משנה מקצועית סדורה‪ ,‬אותה הם מרצים‬ ‫לבית המשפט וגם לסניגור )המופתע(‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬חלק לא מבוטל מהסניגורים אינם ערוכים להתמודדות עם רכיב זה בעדות‪ ,‬שהיה‬ ‫בגדר נעלם עבורם עד לרגע בו נשאלו השאלות לראשונה‪ ,‬בעיקר משום העובדה שלא חקרו חוקר‬ ‫ילדים בעבר ולא היו ערוכים לכך שאגב עדות בדבר מהימנות ילד במקרה קונקרטי‪ ,‬תובא כל המשנה‬ ‫הסדורה של חקירות ילדים‪ .‬ברוב המקרים ‪ -‬כך מלמד הניסיון‪ ,‬למרבה הצער ‪ -‬אין בהיעדר אותו רכיב‬ ‫בעדות בטופס החקירה‪ ,‬כדי למנוע מהסניגורים לנהל את החקירה על אתר‪ ,‬לא אחת במחיר חקירה‬ ‫חפוזה‪ ,‬מאולתרת ובוודאי שלא רצינית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אפילו מהפן הפרקטי‪ ,‬אותה הרצאה מלומדת‬ ‫ומפתיעה‪ ,‬היא בדרך כלל ארוכה‪ ,‬וגוזלת זמן ניכר‪ ,‬שכידוע אין לבתי המשפט אותו בשפע‪.‬‬ ‫האם מדובר בגזירה שיש לקבלה כרע הכרחי‪ ,‬או שמא החוק מספק לסניגורים כלים להתמודד עם‬ ‫נוהג )פסול( זה? לדעת הח"מ‪ ,‬כפי שכבר נרמז לעיל‪ ,‬ההימנעות מהמצאת מלוא הנתונים ביחס לכל‬ ‫רכיבי העדות‪ ,‬מנוגדת להוראת הדין ובתי המשפט מצווים שלא לאפשר אותה‪ ,‬אלא אם רכיב זה‬ ‫הועבר אף הוא מראש‪ ,‬לעיון ההגנה‪.‬‬ ‫סעיף ‪)74‬א( לחוק סדר הדין הפלילי‪ 2‬קובע כי‪" :‬הוגש כתב אישום בפשע או בעוון‪ ,‬רשאים הנאשם‬ ‫וסניגורו‪ ,‬וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך‪ ,‬או‪ ,‬בהסכמת התובע‪ ,‬אדם שהנאשם הסמיכו לכך‪ ,‬לעיין‬ ‫בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת‪,‬‬ ‫והנוגע לאישום‪ ,‬שבידי התובע ולהעתיקו‪".‬‬ ‫בהתאם למדיניות הפסיקה העקבית‪ ,‬כפי שהותוותה ברבות השנים‪ ,‬החל בבג"צ ‪ 233/85‬עלי אל הוזייל‬ ‫ואח' נ' משטרת ישראל ואח'‪ ,‬פ"ד לט)‪ ,124 ,(4‬עמ' ‪ ,126-127‬עבור בע"פ ‪ 1152/91‬סעיד בן אסמעיל‬ ‫סיקסיק נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מו)‪ ,8 ,(5‬עמ' ‪ 19-20‬ולאחרונה בבש"פ ‪ 5881/06‬שלמה בניזרי נ' מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,1713 ,(1)2007‬עמ' ‪) 1716‬חרף הגישה המצמצמת שננקטה בו(‪ ,‬דומה שלא ימצא חולק‬ ‫על כך‪ ,‬שעדות חוקר ילדים‪ ,‬גם בשאלות המקצועיות ה"טהורות"‪ ,‬ולא בהתייחס למקרה הפרטני‪,‬‬ ‫הינה בבחינת חומר חקירה‪ ,‬שעל התביעה מוטלת החובה להעמיד לרשות ההגנה‪.‬‬ ‫אולם מעבר לכך‪ ,‬סעיף ‪)74‬ו( לחוק סדר הדין הפלילי‪ ,‬העוסק בחובת המדינה להעמיד מראש לרשות‬ ‫ההגנה את חומר הראיות המצוי ברשותה‪ ,‬מוסיף ואומר‪ ,‬כי "אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק‬ ‫*‬ ‫רשם ושופט בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‪.‬‬ ‫‪ 1‬חוק לתיקון דיני הראיות )הגנת ילדים(‪ ,‬תשט"ו‪) 1955-‬להלן ‪ -‬החוק(‪.‬‬ ‫‪ 2‬חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪) 1982-‬להלן ‪ -‬חוק סדר הדין הפלילי(‪.‬‬ ‫ג' לפקודת הראיות ]נוסח חדש[‪ ,‬התשל"א‪ ." 31971-‬משמעות הדבר היא ברורה‪ ,‬כל אימת שמדובר‬ ‫בעדות מומחה‪ ,‬חלות הוראות פקודת הראיות‪ ,‬העוסקות בעדויות מומחים בפני בית המשפט‪.‬‬ ‫האם חוקר ילדים הינו "מומחה"‪ ,‬בכל הנוגע לאותו חלק בעדותו שאינו עוסק במקרה הפרטני‪ ,‬אלא‬ ‫בכללים המיושמים על ידי חוקרי הילדים‪ ,‬שעה שהם בוחנים את נסיבות המקרה הפרטני‪ ,‬שהם‪ ,‬ללא‬ ‫ספק‪ ,‬כללים מקצועיים‪ ,‬המבוססים על מחקרים ועל ספרות מקצועית? אם ניישם את ההלכה‬ ‫הפסוקה על הנסיבות דלעיל‪ ,‬התשובה לשאלה חייבת להיות חיובית‪.‬‬ ‫פרופ' הרנון בספרו דיני ראיות‪ 4‬כותב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‪" :‬כדי שחוות דעת העד תתקבל כעדות מומחה‪ ,‬יש‬ ‫להוכיח שלעד הידע הדרוש בתחום שעליו הוא מעיד‪ .‬בתחומים מסוימים ידע כזה יכול לנבוע מלימוד‬ ‫עיוני בלבד‪ ,‬בתחומים אחרים ‪ -‬מעבודה מעשית בלבד‪ ,‬ובמקרים רבים ‪ -‬משני הדברים האלה יחד"‪.‬‬ ‫משמעות הדברים היא‪ ,‬שעל מנת שעד ייחשב כמומחה‪ ,‬אין הוא חייב לשאת בתואר פורמאלי כזה או‬ ‫אחר ודי אם רכש הוא את מומחיותו מעבודה מעשית בתחום ביחס אליו הוא צפוי להעיד בבית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫בע"א שחר ואח' נ' לאה בור ואח' נאמר‪" :‬ישנם "מומחים" במובן הקלאסי של המונח‪ ,‬היינו‪ ,‬אנשים‬ ‫שהתמחו במדע או במקצוע‪ ,‬בעלי תארים ודיפלומות‪ ,‬אשר בתי משפט נזקקים לעדותם‪ ,‬כאשר‬ ‫מחווים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת‪ .‬ומאידך גיסא ישנם אנשים אחרים‪,‬‬ ‫אשר בדרך זו או אחרת‪ ,‬אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת‪ ,‬רכשו‬ ‫מידע כללי בנושא מסוים‪ ,‬ובעת המשפט סבור‪ ,‬כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט‬ ‫בנושא או בנושאים העומדים להכרעה בפניו"‪ 5.‬חוקרי הילדים‪ ,‬ברובם המכריע‪ ,‬נמנים על הסוג‬ ‫הראשון של המומחים‪ ,‬אלה שיש להם השכלה והתמחות מקצועית בתחום עיסוקם‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬גם‬ ‫אלה שרכשו את מיומנותם אגב עבודתם )בצד תואר כללי בעבודה סוציאלית או תחום דומה(‪ ,‬בהחלט‬ ‫ראויים להיכנס תחת ההגדרה של מומחה‪.‬‬ ‫בתי המשפט מרבים‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לאבחן בין הרובד העובדתי העומד ביסודה של חוות דעת מומחה‪ ,‬לבין‬ ‫רובד המסקנות שבחוות הדעת‪ ,‬הנוגע לשאלות שבמומחיות )"שבמדע‪ ,‬שבמחקר‪ ,‬שבאמנות או‬ ‫שבידיעה מקצועית"‪ ,‬כמצויין בסעיף ‪ 20‬לפקודת הראיות(‪ ,‬כאשר את התשתית העובדתית שבבסיס‬ ‫חוות דעת המומחה יש להוכיח באופן עצמאי ונפרד‪ ,‬בדרך הקבועה בדין‪ ,‬כמו כל עובדה אחרת הטעונה‬ ‫הוכחה‪ ,‬ולא על‪-‬ידי עדות שמיעה‪. 6‬‬ ‫אותה אבחנה‪ ,‬מחייבת גישה‪ ,‬כפי זו שהוצעה לעיל‪ ,‬ביחס לעדויות חוקרי הילדים‪ .‬מחד‪ ,‬העדות כוללת‬ ‫רבדים תיאורטיים לחלוטין‪ ,‬שהם רבדים מקצועיים ולמעשה ‪ -‬עדות מומחה לכל דבר ועניין‪ ,‬ומנגד‪,‬‬ ‫רבדים פרטניים‪ ,‬של ניתוח העדות הספציפית‪ ,‬בהם משמשים בערבוביה עדות מכלי ראשון ביחס‬ ‫להתנהגות הילד במהלך גביית העדות‪ ,‬והשלמת החלק המקצועי‪ ,‬בדמות יישום הכללים המקצועיים‬ ‫על אותם ממצאים שבעובדה‪ .‬המכלול שמתקבל‪ ,‬מביא את חוקר הילדים למסקנה המקצועית‪ ,‬שבה‬ ‫הוא מבקש לשכנע את בית המשפט‪.‬‬ ‫אין לשכוח‪ ,‬שבמקרים בהם מדובר בילדים‪ ,‬פועלים מספר כוחות נוגדים‪ ,‬כולם משמעותיים במיוחד‪:‬‬ ‫מחד‪ ,‬הרצון החשוב וההכרחי להגן על ילדים רכים‪ ,‬שעל פני הדברים כבר נפגעו בצורה לא פשוטה‪,‬‬ ‫מפני הצורך בהעדתם בבית המשפט‪ ,‬על כל הקושי המובנה למצב שכזה‪ ,‬תוך הצבת חוקר הילדים‬ ‫כמעין חיץ מבודד בינם לבין בית המשפט ובעיקר ‪ -‬הסניגור ומנגד‪ ,‬זכותו של הנאשם למשפט הוגן‬ ‫)שדומה שלא ימצא חולק על כך שהיא כיום בבחינת זכות חוקתית(‪ ,‬שלשם מיצויה‪ ,‬יש ליתן בידו את‬ ‫מירב הכלים להתגונן מפני האישומים המוטחים בו‪ ,‬במיוחד כשמדובר בעבירות הקשורות בפגיעה‬ ‫בקטינים‪ ,‬שאם יורשע בביצוען‪ ,‬הוא צפוי לעונש חמור‪.‬‬ ‫‪ 3‬פקודת הראיות ]נוסח חדש[‪ ,‬התשל"א‪) 1971-‬להלן ‪ -‬פקודת הראיות(‪.‬‬ ‫‪ 4‬פרופ' אליהו הרנון‪ ,‬דיני ראיות )כרך ב'( תשמ"ה בעמ' ‪.296‬‬ ‫‪ 5‬ע"א ‪ 745/82‬שחר ואח' נ' לאה בור ואח' פ"ד מ)‪) 50 ,46 , (2‬מול האות ו'(‬ ‫‪ 6‬ראו‪ :‬ע"פ ‪ 889/79‬חמן נ' מ"י‪ ,‬פ"ד לו)‪ .498 ,479 ,(4‬עוד ראו‪ :‬רע"א ‪ 1559/96‬קופת חולים של ההסתדרות נ' כהן )לא פורסם(‬ ‫ויעקב קדמי‪ ,‬על הראיות‪ ,‬חלק ראשון )מהדורת תשנ"ט( בעמ' ‪.444‬‬ ‫עמד על כך בית המשפט העליון עת אמר‪" :‬ההסדר הקבוע בחוק הגנת ילדים‪ ,‬בדבר חקירת ילדים על‪-‬‬ ‫ידי חוקר ילדים בעבירות מסוימות המנויות בתוספת לחוק )שהן בעיקרן עבירות זנות‪ ,‬תועבה‪ ,‬מין‪,‬‬ ‫עבירות של הורה או אחראי על קטין‪ ,‬וכן עבירות הנלוות לעבירות הללו( ‪ -‬בא ליצור איזון בין‬ ‫אינטרסים נוגדים‪ .‬מחד גיסא ‪ -‬נועד החוק להעניק הגנה לילדים‪ ,‬מתחת לגיל ‪ ,14‬ולמנוע פגיעה‬ ‫בשלומם הנפשי עקב מתן עדות בבית‪-‬משפט‪ .‬מאידך גיסא ‪ -‬מבקש החוק ליתן הגנה ראויה‪ ,‬ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬לזכויותיו של הנאשם‪ ,‬אשר נמנעת ממנו האפשרות לחקור את הילד בחקירה נגדית )‪ (...‬איזון‬ ‫זה נגזר מן הזכות להליך משפטי הוגן‪". 7‬‬ ‫כדי לאפשר לנאשמים להתמודד עם דרך חקירה קשה זו‪ ,‬של גורם "מתווך"‪ ,‬שהוא זה הנחקר בבית‬ ‫המשפט )ברוב המקרים( ולא הקטין עצמו‪ ,‬הוספו למשל החקירות בוידיאו ובתי המשפט נקטו בגישה‬ ‫קשיחה יחסית‪ ,‬בכל הנוגע להפרה של הכללים על פיהם אמורות להתנהל חקירות שכאלה‪. 8‬‬ ‫בת"פ )רמלה( ‪ 2310/03‬מדינת ישראל נ' פלונית‪ ,‬נזדמן לח"מ להביע עמדה כפי זו המובעת לעיל )אף‬ ‫שבקצרה( וכך היה גם במספר תיקים נוספים )ויצוין‪ ,‬שאגב כך‪ ,‬תוקנה עוד תקלה קבועה היוצאת‬ ‫מעם חוקרי הילדים ‪ -‬שלא באשמתם ‪ -‬תיקון תמלילי החקירה במעמד הדיון‪ ,‬לעיתים תוך הוספת‬ ‫אמירות משמעותיות ביותר לתמליל הקיים(‪ .‬ההנחיה הוכיחה את עצמה‪ ,‬והתוצאה הייתה שעדויות‬ ‫החוקרים בתיק זה‪ ,‬כמו גם בתיקים האחרים היו ענייניות‪ ,‬ממוקדות‪ ,‬קצרות הרבה יותר ועסקו‬ ‫בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫חוקר הילדים הינו מומחה‪ .‬משכך‪ ,‬על המדינה לקבל ממנו חוות דעת בכל הנוגע לרכיבים המקצועיים‬ ‫הכלליים של עדותו וכן התייחסות פרטנית לנסיבות המקרה הפרטני‪ .‬חוות הדעת צריכה להיות‬ ‫מועברת לידי ההגנה ביחד עם יתר ראיות התביעה‪ ,‬בסמוך לאחר הגשת כתב האישום‪ ,‬על מנת שזאת‬ ‫תוכל להיערך כדבעי לחקירת חוקר הילדים בשלב הבאת הראיות‪.‬‬ ‫‪ 7‬ע"פ ‪ 446/02‬מדינת ישראל נ' גלעד חיים קובי‪ ,‬פ"ד נז)‪ ,769 ,(3‬עמ' ‪.776-777‬‬ ‫‪ 8‬ראו למשל ע"פ ‪ 4649/01‬רפאל אסולין נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו)‪ 624-625 ,616 ,(1‬שם זוכה נאשם‬ ‫בשלב הערעור‪ ,‬אך משום החשש שעדות הקטינה "זוהמה" עובר לגבייתה בידי חוקרת הילדים‪ ,‬על ידי חקירה‬ ‫"פרטית" שערכה לקטינה מעורבת אחרת בפרשה(‪.‬‬