לא לשאול את בית המשפט
הסמכות לקבוע קלון סדר יום י פ רשת הנ ג ב לא לשאול את בית המשפט חזקה היא שהרשעה בפלילים נושאת עימה קלון ,והשאלה מתי העבירה אינה נושאת קלון צריכה להיות שאלה שהחברה מחליטה עליה ,ולא בית המשפט .ראוי שבתי המשפט ינקטו גישה זהירה ביותר בקביעה שיש עם העבירה משום קלון ,וזאת עד שהמחוקק יתקן את החוק קנת מן עו"ד פרופ' קנת מן, משרד ליבאי ,מן ושות' 26׀ עורך הדין פרשת הנגבי העלתה לכותרות ,בין היתר ,גם את סוגיית הקלון .ללא קשר להכרעת בית המשפט בסומ גיה זו (רשימה זו נכתבה טרם ניתנה החלטת בית המשפט ,),בנסיבות הקיימות היום היה ראוי שה�מ חוקק יבטל את ההוראה המאפשרת לבתי המשפט בעניינים פליליים לקבוע כי "יש עם עבירה שבה הורשע אדם משום קלון" .בשלב זה ,כיוון שהוראת החוק עדיין קיימת והשופטים חייבים ליישמה כל עוד לא בוטלה ,על בתי המשפט הדנים בתיקים פלימ ליים להימנע מלקבוע שיש בעבירה קלון ,אלא בממ קרים המובהקים ביותר .חשוב גם ששופטים יסבירו מדוע יש לנקוט גישה מצמצמת בעניין זה. המושג קלון לקוח מתורת המוסר ומהסוציולוגיה של המשפט .תורת המוסר מנסה להגיע למסקנה מה הם המעשים שראוי שיביאו לתגובה החברתית השלילית הקשה ביותר על הפרת מוסכמותיה .תגומ בה נורמטיבית זו נקראת הטלת קלון .הסוציולוגיה רואה במושג קלון "דבק חברתי" -תגובה חברתית שלילית כלפי אדם שפגע בחברה ,המחזקת את ערמ כיה של החברה ואת הסולידריות החברתית הנחוצה לה ביחס לעבריינים המסכנים אותה .קלון הינו התמ גובה השלילית של החברה כלפי אלה שפוגעים בה בהתנהגותם .כאשר החברה מרחיקה אדם מקרבה, וחברים בה מגנים אדם ומקצים אותו מחמת התמ נהגותו הפוגענית ,אלו סימני ההיכר החברתיים של המושג קלון. חשוב להבין כי במקורו ,המשפט הפלילי נועד להטיל קלון על אנשים המפרים את הנורמות הבמ סיסיות של החברה ,והקלון נחשב לחלק בלתי נפרד מהסנקציה הפלילית .בגלל עוצמתו החברתית של הקלון ,ההרשעה בפלילים היתה הסנקציה החמורה ביותר שיכלה המדינה להטיל באמצעות המשפט על אנשים הפוגעים בה .ההרשעה בסופו של משפט פלילי טמנה בחובה הטלת קלון על העבריין ,כהגדמ רה .על פי תפיסה מקורית זו ,היתה חפיפה מלאה בין ההרשעה בפלילים לבין מושג הקלון. יש אפוא לשאול כיצד במרוצת השנים התפתמ חה הפרדה במשפט הפלילי ,כך שחלק מהעבירות נושאות עימן קלון ,וחלקן האחר אינו מטיל קלון. הפרדה זו התפתחה ונקלטה במערכות משפט רבות: המדינות החליטו להפוך לעבירות פליליות התנהמ גויות אשר פוגעות בחברה ,גם כאשר אין בהן יסוד חמור של פגם מוסרי .דוגמאות לכך הן עבירות בנייה בנסיבות מקילות ,שימוש חד־פעמי בסמים קלים על ידי בני נוער ,עבירות רשלנות ,עבירות שבהן קיימת אחריות קפידה דוגמת אי שמירה על חומרים מסומ נובמבר 2010 כנים ,עבירות תנועה מסוימות ,ועבירות רגולטוריות מסוימות בנסיבות מיוחדות ,דוגמת עבירות של אי הגשת דו"חות במועד .עבירות אלה לעיתים נעדרות יסוד של פגם מוסרי חמור ,והן התרבו במשך השנים והפכו להיות חלק נכבד מהמשפט הפלילי. ניתן לומר ,אך אין זה המקום להרחיב על כך ,שהמ תפתחות זו פוגעת בעקרונות המשפט הפלילי ונוטמ לת ממנו את הבסיס הערכי ,והוא שהמשפט הפלילי צריך להיות שמור אך ורק לפגיעות הקשות ביותר של אדם בחברה ,התנהגויות שיש בהן פגם מוסרי חמור .העיקרון הוא ש"עבירות" שאין בבסיסן יסוד של פגם מוסרי חמור ,אין מקומן במסגרת המשפט הפלילי .אך למרות זאת התפתח הרעיון שיש להמ פריד בין עבירות שיש עימן קלון לבין עבירות שאין עימן קלון ,וכיום ,במסגרת המשפט הפלילי המודרני, נהוג לחשוב שאין חפיפה מלאה בין המשפט הפלילי לבין פגם מוסרי חמור .בהתאם לכך ,בישראל רשאי נובמבר 2010 בית המשפט לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע אדם משום קלון .גישה עכשווית מקובלת זו הינה בעייתית ביותר ,משלוש סיבות עיקריות. סיבה ראשונה :מסר שיפוטי סותר ובלתי מובן. הבעיה הראשונה היא שהקביעה שאין עם העבירה שבה הורשע אדם משום קלון נושאת מסר שיפומ טי בעייתי ולא רצוי .אם בית המשפט מרשיע אדם בעבירה פלילית ,אפילו בלי פגם מוסרי חמור ,מתן החלטה על ידי בית המשפט כי אין עימה קלון יוצר מסר מבלבל שאינו מובן לנאשם או לציבור .מסר זה נתפס כסותר את קביעתו של בית המשפט שאותו אדם עבר עבירה פלילית .כך ,הקביעה שאין בעבירה קלון מרוקנת מתוכן את ההרשעה בעבירה "פלימ לית"; אם אין בהרשעה בעבירה פלילית משום קלון, מה יש בה? אין כלל צורך להניע את ההליך הפלילי אם יוחלט שאין בעבירה משום קלון. סיבה שנייה :היעדר מבחן ברור המבחין בין עבי־ עורך הדין ׀ 27 הסמכות לקבוע קלון סדר יום י פ רשת הנ ג ב המקצועי של המורשעים -האם יהיו רשאים לכהן רות שיש עימן קלון לבין עבירות שאין עימן קלון. כשרים בממשלה ,לשמש עורכי דין או רואי חשבון, הבעיה השנייה היא כי שאלת קיומו או אי קיומו של ראש עיר או תפקיד ציבורי אחר .ניתן לומר כי הממ קלון היא שאלה שלא יכולה להיות תשובה ברורה שמעות החשובה ביותר לשאלת הקלון ,כאשר היא עליה בחלק גדול מן המקרים הנדונים בבית המשמ נבדקת הלכה למעשה בסופו של המשפט הפלילי, פט ,מפני שכלל אין מוסכמה חברתית או שיפוטית איננה השאלה המוסרית ,המסתכלת על ההתנהגות מהי עבירה שיש עימה קלון .קשה לחשוב על שאלה בעבר של המורשע ,אלא שאלת כשירותו של נאשם בתחום המשפט הפלילי המודרני שיש לגביה יותר למילוי תפקיד בעתיד. חילוקי דעות משאלת הקלון .הפסיקה של בתי הממ במצב זה יש לשאול אם השופט הדן בשאלת הקמ שפט בישראל בנושא זה קבעה כי ברוב התיקים הפמ לון צריך לקבוע את עמדתו על פי מבחן משפטי הנומ ליליים התשובה לא תהיה תלויה בסוג העבירה שבה בע מתפיסה מוסרית מה היא עבירת קלון ,או האם הורשע אדם ,אלא בנסיבות שבהן העבירה בוצעה. השופט צריך להיות מודרך בקביעת עמדתו על ידי קביעה זו הופכת את שאלת הקלון לשאלה שבה השאלה האם מתאים שהנאשם המורשע יהיה רשאי השופטים צריכים להפעיל שיקול דעת נרחב ביותר, בעתיד למלא תפקיד ציבורי או מקצועי .לכאורה, היוצר מצב שבמקרים רבים אין כל אפשרות לצפות תפקידו של השופט לקבוע אם יש בעבירה שבה אדם לכך ששופטים שונים יגיעו לאותה תשובה .מצב זה הורשע משום קלון ללא קשר יוצר פגיעה בעקרונות משפט לשאלת מילוי תפקידו .שהרי בסיסיים כמו ודאות ,שוויון או חברתית מוסכמה אין בית המשפט אינו מתבקש ואחידות הדין. שיפוטית מהי עבירה שיש לקבוע אם הנאשם יכול למלא סיבה שלישית :שאלת תפקיד בעתיד אלא האם התמ הקלון איננה מסוג השאלות עימה קלון .למעשה ,קשה נהגות ו בעבר ,שהביאה להר�ש שבית המשפט הדן בפלילים לחשוב על שאלה בתחום עתו בפלילים ,נשאה עימה פגם צריך לדון בה .השאלה האם המודרני הפלילי המשפט מוסרי חמור אשר צריך להביא יש או אין קלו ן -על מנת ל�ק את השופט לקבוע שיש עימה בוע אם הנאשם ראוי למלא שיש עימה יותר חילוקי דעות קלון. תפקיד ציבורי או מקצועי - הקלון משאלת אין זה נכון לחשוב ששופטים אינה שאלה המתאימה בטיבה קובעים את עמדתם לגבי לסמכות השיפוט של השומ שאלת הקלון במנותק ממה שהם מבינים בצדק כהמ פט הדן בעבירות פליליות .בית המשפט לעניינים שלכה החשובה ביותר של החלטתם :האם האדם פליליים אמור להחליט אם התביעה הוכיחה את יוכל למלא תפקיד ציבורי .לא כל שכן ,לא יהיה נכון קיומן של יסודות העבירה שמוגדרים בחוק העומ ששופטים ינסו לנתק את עצמם מהשלכה זו ,שהרי נשין ,ברמת הוכחה שמעבר לכל ספק סביר ,ולגבי למעשה הסיבה שהם מתבקשים לקבוע עמדה לגבי המורשעים בדין -להחליט מה הוא העונש הראוי שאלת הקלון הינה על מנת להשיב על שאלה הנשאמ בנסיבות המקרה .בגזירת העונש ישנה התייחסות לת במקום אחר :בחקיקה הקובעת שאם אותו אדם לחומרת האשם במקרה ,אך שאלת העונש צריכה עבר עבירת קלון הוא פסול מלמלא תפקיד כשר, להיות מוכרעת על פי אמות מידה לענישה על העמ ראש עיר ,עורך דין או רואה חשבון ,לדוגמה. בירות השונות ,ומידת הפגם המוסרי בעבירה איננה הגישה הריאליסטית היא שבמתן תשובה לשאמ שאלה שבית המשפט צריך לדון בה במטרה להחליט לת הקלון ,השופט מתבקש לקבוע אם המורשע אם לפסול אדם מלמלא תפקיד. יוכל למלא תפקיד ציבורי בעתיד או לעבוד בעתיד שופטים הדנים בשאלת הקלון יודעים כי הבדימ במקצועו .מדובר בהחלטה שיפוטית חשובה הנוגמ קה האם יש בעבירה משום קלון אינה נעשית אך עת לזכויות יסוד של אדם בחברתו -חופש הביטוי כבדיקה מוסרית־חברתית .ברוב המקרים התשובה של המורשע ,חופש עיסוקו ,וזכות הציבור לבחור שייתנו לשאלת הקלון משליכה ישירות על עתידם 28׀ עורך הדין נובמבר 2010 המתקבלות בנושאים אלה ,אך הסמכות תהיה דרך את מנהיגיו .בסיכומו של דבר ,השאלה אשר מוכמ הפנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. רעת במתן תשובה לשאלת הקלון -בין אם מודים גישה פרשנית מצמצמת לשאלת הקלון .במצב בה מפורש בהחלטה המתקבלת ובין אם לאו -היא שהמחוקק קובע שיש להפריד בין עבירות שיש עימן בנוגע לעתידו של המורשע .בעוד השופטים נוהגים קלון לבין עבירות שאין עימן קלון ,לא ייתכן שבתי לנסח את תשובתם לשאלת הקלון בהתייחס להתמ המשפט יחזרו ליסודות ויקבעו כי למעשה המשפט נהגותו של המורשע בעבר ,קרי באפיון ההתנהגות הפלילי מתבסס כולו על מושג הקלון ,למרות שזו נשוא ההרשעה הפלילית ,נראה כי קשה מאוד לשומ הגישה העקרונית שצריכה להנהיג את המחוקק פטים להתעלם מכך שלמעשה הם קובעים את עתימ בקביעת עבירות פליליות .בנסיבות הקיימות ,ראוי דו של אותו אדם ואת זכויותיו של הציבור ליהנות שבתי המשפט ינקטו גישה זהירה ביותר בקביעה משירותו של המורשע .השופטים חייבים להיות שיש עם העבירה משום קלון ,וזאת עד שהמחוקק מודרכים מכך שזו התוצאה החשובה של החלטתם יתקן את החוק. בדבר הקלון. התערבות בלתי ראויה בסמכויות הרשות המ־ במצב שבו נפגעים כללים בסיסיים במשפט מעצם בצעת .כאשר בית המשפט לעניינים פליליים קובע מתן החלטות בנושא קיומו של קלון -כללי יסוד של עמדה לגבי שאלת הקלון ,תוך התחשבות בשאלה ודאות במשפט ,שוויון ואחידות ,ובמצב שבו יש בקמ כיצד החלטה זו תשפיע על בלת החלטות לגבי קיומו של יכולתו של אדם למלא תפקיד הקלון משום התערבות של ביותר החשובה המשמעות ציבורי או מקצועי בעתיד ,ישנן בית המשפט בתפקיד המתאים לשאלת הקלון איננה השאלה תוצאות הפוגעות הן ביצימ לרשות המבצעת (ולסמכות רת הגדרה נכונה למושג קלון הביקורת השיפוטית של בית המוסרית ,המסתכלת והן בהגדרת סמכות השיפוט משפט לעניינים מינהליים), על ההתנהגות בעבר של של בית המשפט .ראשית ,אין ראוי שבתי המשפט לעניינים שאלת אלא המורשע, זה ראוי שבתי המשפט יקבלו פליליים ינקטו גישה מצמצמת. החלטות שבהן הם מכריזים על פי גישה זו ,בתי המשפט כשירותו של נאשם למילוי על כך שעבירות פליליות אינן יקבעו כי יש עם העבירה משום בעתיד תפקיד נושאות עימן כל קלון .חזקה קלון אך ורק במצבים המובהמ היא שהרשעה בפלילים נושאת קים ביותר של חומרה מוסרית. עימה קלון ,והשאלה מתי העבירה אינה נושאת קלון על בתי המשפט להסביר כי מחמת בעיות דוגמת אלו צריכה להיות שאלה שהחברה מחליטה עליה ,ולא שהועלו כאן ,הם נמנעים בכל מקרה אשר אינו מומ בית המשפט .שנית ,הפקדת השאלה אם אדם ימלא בהק ביותר מלקבוע שיש עם העבירה קלון .גישה זו תפקיד ציבור או מקצועי בעתיד בידי בית המשפט מתבקשת הן מהרצון למנוע את הפגיעה בעקרונות לעניינים פליליים יוצרת סמכות במערכת בית הממ הוודאות ,האחידות והשוויון ,והן כדי לצמצם את שפט שצריכה להיות מופקדת בראש ובראשונה בידי ההתערבות של בית המשפט לעניינים פליליים בנומ הרשות המבצעת .הרשות המבצעת היא זו שצרימ שאים שהם בעיקרם מינהליים .מעבר לכך ,יהיה ראוי כה להחליט אם יש בעבירה שבה הורשע אדם סיבה שהמחוקק יבטל את השימוש במושג הקלון בהקשר לקבוע שאינו יכול למלא תפקיד ציבורי .על מנת זה ,כך שבתי המשפט לעניינים פליליים לא יתבקשו שייקבעו מבחנים מתאימים לשאלה זו ,ראוי שהיועץ לקבוע שאין קלון עם העבירה שבה הורשע אדם. המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה יפרסמו ראוי שהשאלה תהיה האם נוצרו תנאים הפוסמ כללים מחייבים בדבר העבירות והנסיבות אשר צרימ לים אדם מלמלא לתפקיד בשל הרשעה בפלילים ,על כות למנוע מאדם לכהן בתפקיד ציבורי .גם איגומ נסיבותיה ,ומתן התשובה לשאלה תימסר ראשית דים מקצועיים צריכים לקבוע קריטריונים לשאלה לרשות המבצעת ושנית לבית המשפט לעניינים מימ זו .מערכת בתי המשפט יכולה להתערב בהחלטות נהליים. נובמבר 2010 עורך הדין ׀ 29
© Copyright 2024