" קורבנות של הנרטיבים של עצמנו "? תיאור " האחר "

‫"קורבנות של הנרטיבים של עצמנו?"‬
‫תיאור "האחר" בספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים‬
‫ביוזמת "מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש"‬
‫המחקר מומן בעזרת מענק ל"עתיד שונה" )‪ (A Different Future‬מהמשרד‬
‫לדמוקרטיה‪ ,‬עבודה וזכויות האדם במחלקת המדינה של ארצות הברית‬
‫דוח מחקר‪ 4 ,‬בפברואר ‪1023‬‬
‫טיוטא סודית לא להפצה ולא לפרסום בכל דרך‬
‫תקציר‬
‫מתוך רצון לקדם פיתוח תרבות של שלום וכבוד הדדי בארץ הקודש‪ ,‬מועצת המוסדות הדתיים‬
‫בארץ הקודש הזמינה מחקר כדי לבדוק כיצד ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים מתארים אלה את אלה‪,‬‬
‫את שלוש הדתות האברהמיות ונושאים הקשורים לסכסוך ושלום‪ .‬צוות מחקר משותף ישראלי‪/‬פלסטיני‬
‫פיתח ויישם שיטת מחקר עם סטנדרטים מוגדרים‪ ,‬מבוססת על הנחיות ברורות ומרובת מעריכים במטרה‬
‫להגיע למקסימום אובייקטיביות‪ .‬שיטות המחקר והממצאים נבדקו על ידי ועדה מדעית מייעצת של‬
‫מומחים בינלאומיים בניתוח ספרי לימוד ואנשי אקדמיה ישראלים ופלסטינים מובילים‪.‬‬
‫הספרים הישראליים נלקחו ממערכת החינוך הממלכתית והממלכתית‪-‬דתית וכן מבתי ספר‬
‫חרדיים עצמאיים‪ .‬הספרים הפלסטיניים נלקחו כמעט כולם מספרי הלימוד של משרד החינוך‪ ,‬אך מספר‬
‫קטן של ספרים מבתי הספר העצמאיים הבודדים (אל‪-‬ווקף) שקיימים הוכללו כאשר היו רלוונטיים לנושאי‬
‫המחקר‪ .‬ספרים ישראליים היו בממוצע ארוכים פי ‪ 5.2‬מספרים פלסטיניים וכללו הרבה יותר תמונות‬
‫ואיורים‪ .‬ישראלים כתבו את ספרי הלימוד שלהם במשך למעלה מ‪ 06-‬שנים והם עברו סבבים חוזרים‬
‫ונשנים של בדיקה ועריכה‪ .‬הפלסטינים החלו לכתוב את ספרי הלימוד שלהם בעצמם לראשונה בשנת ‪5666‬‬
‫והשלימו את סדרת הספרים המלאה לכיתות א'‪-‬י"ב בשנת ‪ .5660‬כמה מן הספרים הראשונים שנכתבו‬
‫קיימים כעת במהדורה שנייה או שלישית‪.‬‬
‫המחקר העלה ארבעה ממצאים עיקריים‪ .‬הראשון‪ :‬אפיונים של דה‪-‬הומניזציה ודמוניזציה של‬
‫האחר‪ ,‬כפי שניתן למצוא בספרי לימוד במקומות אחרים בעולם ואשר מעוררים את דאגתו של הציבור‪,‬‬
‫נדירים גם בספרי הלימוד הישראליים וגם בספרים הפלסטיניים‪ .‬השני‪ :‬הספרים הישראליים‬
‫והפלסטיניים מציגים נרטיב לאומי חד‪-‬צדדי שמציג את האחר כאויב‪ ,‬שמתאר פעולות שליליות של האחר‬
‫שמכוונות כלפי קבוצת העצמי‪ ,‬ומציגים את קבוצת העצמי במונחים חיוביים בתיאור פעולות שמכוונות‬
‫להגנה עצמית ושמטרתן היא שלום‪ .‬תיאורי האחר כאויב בספרים הישראליים התייחסו בדרך כלל‬
‫להתקפות אלימות נגד ישראלים‪ ,‬והם תיארו את הפלסטיניים לעתים תכופות יותר כבעלי כוונות להשמיד‬
‫את ישראל ולא לשלוט בה‪ .‬תיאורי האחר כאויב בספרים הפלסטיניים התייחסו בדרך כלל לכך שהאדמה‬
‫והמשאבים הפלסטיניים (כגון מים) ניתנו ליהודים (על ידי מעצמות בינלאומיות) או שישראל נטלה אותם‬
‫לעצמה‪ ,‬והם תיארו את הישראלים לעתים יותר תכופות כשואפים לשלוט בפלסטינים מאשר להשמיד‬
‫אותם‪ .‬אירועים היסטוריים‪ ,‬שאמנם אינם שקריים או מומצאים‪ ,‬מוצגים באופן סלקטיבי במטרה לחזק‬
‫את הנרטיב הלאומי של כל אחד מהעמים‪ .‬השלישי‪ :‬קיים מחסור במידע על הדתות‪ ,‬התרבות‪ ,‬הכלכלה‬
‫וחיי היום יום של האחר‪ ,‬או אפילו על קיומו של האחר על גבי מפות‪ .‬העדר מידע מסוג זה על האחר תורם‬
‫לשלילת נוכחותו הלגיטימית של האחר‪ .‬ניתן להתמודד עם בעיה חשובה זו על ידי הוספת מידע על‬
‫התרבות‪ ,‬הדתות ופעילויות היום יום של האחר‪ .‬הרביעי‪ :‬ההטיה השלילית בהצגת האחר‪ ,‬ההטיה החיובית‬
‫בהצגת העצמי‪ ,‬והיעדר דימויים ומידע על האחר קיימים בכל שלוש מערכות החינוך והינם בעיתיים‪ ,‬אולם‬
‫כל אלה בולטים יותר באופן מובהק סטטיסטית‪ ,‬בספרים של מערכת החינוך החרדית בישראל ובספרים‬
‫הפלסטיניים מאשר בספרים של מערכת החינוך הכללית בישראל‪ .‬בספרים הישראלים בחינוך הממלכתי‬
‫כוללים מעט יותר מידע על האחר‪ ,‬פחות אפיונים שליליים כלליים של האחר‪ ,‬ומופיעות בהם הרבה‬
‫דוגמאות של פעולות שנעשו על ידי ישראלים נגד פלסטינים אשר אזרחים ומנהיגים בישראל מתחו עליהן‬
‫ביקורת‪ .‬בתחום זה אין הבדל משמעותי בין הספרים של מערכת החינוך החרדית בישראל ואלו של מערכת‬
‫החינוך הפלסטינית‪ .‬בהשוואה בין שני הזרמים של מערכת החינוך הממלכתית בישראל‪ ,‬בספרי הזרם‬
‫החילוני ביקורת עצמית נמצאה יותר נפוצה מאשר בספרים של הזרם הדתי; בספרים מהזרם הדתי הופיעו‬
‫מספר דוגמאות של ביקורת עצמית אך בדרך כלל הם היו דומים באופן ההצגה של קבוצת העצמי לספרים‬
‫של הזרם החרדי בישראל ושל הספרים הפלסטיניים‪.‬‬
‫דרך זאת של תיאורים של "האחר" הינה אופיינית לספרי לימוד של חברות בסכסוך‪ .‬כל חברה‬
‫יוצרת נרטיב לאומי המבוסס על תיאורים חוזרים ונשנים של האחר ופעולותיו במונחים שליליים‪ ,‬על‬
‫סיפור אירועים היסטוריים מנקודת המבט של המאמצים הלגיטימיים של קבוצת העצמי לשמירה על‬
‫עצמה מול איומים בהשמדה או שליטה מצד האחר‪ ,‬ועל היעדר מידע שיוצר לגיטימציה והומניזציה של‬
‫האחר‪ .‬נרטיבים אלה עוזרים לקיים את החברה בהתמודדותה עם האלימות‪ ,‬האבידות והחסכים של‬
‫הסכסוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם גם יכולים להוות מכשולים לשלום‪ ,‬שכן הם מולידים פחד‪ ,‬חוסר אמון‪ ,‬אי‪-‬הבנה‬
‫ודה‪-‬הומניזציה של האחר‪ .‬חוקרי מדעי החברה תיארו דרכים שבאמצעותם ניתן לשנות נרטיבים לאומיים‬
‫הקשורים לסכסוך וכמה ממשלות עלו על דרכים אלה בניסיונותיהן לצמצם את הסכסוך ולקדם שלום‪.‬‬
‫מומלץ כי משרדי החינוך הישראלי והפלסטיני יקימו בכול אחד ועדה שתורכב מעובדי המשרד‬
‫ומומחים בקהילה המדעית אשר תסקור ספרים קיימים ועתידיים לאור ממצאי המחקר ותכין תכנית‬
‫פעולה שתתבסס על דוח מחקר זה‪ .‬צעדים נוספים יידרשו כדי לאפשר קיום תהליכים דומים בנוגע לספרי‬
‫הלימוד בקהילות החרדיות בישראל‪.‬‬
‫מבוא‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני נמשך על רקע הגדרה עצמית‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬משאבים טבעיים‪ ,‬מקומות‬
‫קדושים ובטחון‪ .‬ואכן ביישוב סכסוך זה יהיה צורך לתת מענה למטרות ואינטרסים סותרים בתחומים‬
‫השונים‪ .‬אולם צריך לקחת בחשבון שכוחות פסיכו‪-‬חברתיים חזקים‪ ,‬המזינים חוסר אמון ועוינות‪ ,‬מקשים‬
‫עוד יותר על יישוב מחלוקות אלו‪ .‬כוחות אלה כוללים אמונות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬דימויים‪ ,‬מיתוסים או עמדות‬
‫ביחס ליריב‪ ,‬לעצמי הקולקטיבי ולסכסוך‪ .‬לעיתים קרובות אמונות ודימויים כאלה הם חלק מהנרטיב‬
‫הלאומי של כל חברה והנרטיבים האלה עשויים להיות פונקציונלים כאשר חברות ממשיכות לגייס‬
‫משאבים אנושיים וחומריים הנדרשים על ידי הסכסוך‪ .‬הנרטיבים מועברים לאורך שנים רבות על ידי‬
‫ערוצי תקשורת ומוסדות שונים בכל חברה המעורבת בסכסוך‪ ,‬כולל על ידי מערכת החינוך‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הנרטיבים הקולקטיביים האלה משאירים מקום מועט להכרה בעבר ההיסטורי‪ ,‬בתרבות ובשאיפות‬
‫העתידיות של הקולקטיב האחר‪ .‬לכן‪ ,‬בעוד שנרטיבים אלה מסייעים לקיום חברות במהלך סכסוכים‪ ,‬הם‬
‫יכולים להוות מכשול משמעותי בפני כל תהליך להשגת שלום ותהליכים מאוחרים יותר של פיוס‪ .‬כדי‬
‫לבנות מציאות חדשה של שלום יש צורך לשנות את הנרטיבים‪ .‬במסגרת מאמץ זה יכול להיות צורך לשנות‬
‫ספרי לימוד אשר עשויים לשמש סוכן אחד מיני רבים בחברּות דורות חדשים‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מתמקד בניתוחים של התיאורים של הצד האחר ושל הסכסוך באופן כללי‪ ,‬אשר‬
‫מופיעים בספרי הלימוד של מערכות החינוך הישראלית והפלסטינית‪ .‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני הוא‬
‫מתמשך ורבים העירו שתפיסות סטריאוטיפיות שליליות ודה‪-‬הומניזציה של "האחר" גורמים לפחד‪ ,‬שנאה‬
‫ורתיעה‪ ,‬תורמים לחוסר אמון ומכשילים מאמצים דיפלומטיים ליישוב סכסוכים‪ .‬בעבר נעשו ניסיונות‬
‫מפורשים לתת מענה לנושאים אלה‪ ,‬במיוחד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב‪ .3991-‬אולם לנרטיבים‬
‫הלאומיים יש שורשים חזקים בגלל המשכיותו הארוכה של הסכסוך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬האשמות של כל אחד‬
‫מהצדדים בדבר התוכן הנוכחי של ספרי הלימוד של הצד השני ממשיכות להישמע ובכך מגבירות את חוסר‬
‫האמון והאיבה‪.‬‬
‫שיחות שלום כללו מאמצים לכלול היבט זה של הסכסוך‪ .‬בהסכם טאבה (אוסלו ‪ ,5‬נחתם ב‪-‬‬
‫‪ ,)3992‬פרק רביעי‪" ,‬שיתוף פעולה"‪ ,‬סעיף ‪ ,55‬כול אחד מהצדדים אומר‪:‬‬
‫‪...‬ותימנענה‪ ,‬בהתאם לכך‪ ,‬מהסתה‪ ,‬ובכלל זה מתעמולה עוינת‪ ,‬זו נגד זו‪...‬‬
‫תבטחנה שמערכות החינוך של כל אחת מהן תתרומנה לשלום בין העם הישראלי‬
‫לפלסטיני‪ ,‬ולשלום באזור כולו‪ ,‬ותימנענה מהכנסת מוטיבים העלולים להשפיע לרעה על‬
‫תהליך ההתפייסות‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬במזכר הנהר ואי (אשר נחתם ב‪ )3991-‬נכללה בסעיף א' (פעולות ביטחון) הצהרה מפורשת על‬
‫הסתה אשר כללה קריאה להקמת ועדת מומחים בתחום החינוך (נקודה ‪ ,1‬מניעת הסתה)‪:‬‬
‫א‪ .‬הצד הפלסטיני יוציא צו האוסר על כל סוגי ההסתה לאלימות או טרור‪,‬‬
‫ולהקמת מנגנונים לפעולה שיטתית נגד כל הביטויים או האיומים באלימות או טרור‪ .‬צו‬
‫זה יהיה תואם לחקיקה הישראלית הקיימת אשר עוסקת באותו נושא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועדה‬
‫אמריקאית‪-‬פלסטינית‪-‬ישראלית תיפגש על בסיס קבוע כדי לעקוב אחר מקרים של‬
‫הסתה אפשרית לאלימות או טרור ולתת המלצות ודיווחים על האופן למנוע הסתה כזו‪.‬‬
‫הצדדים הישראלי‪ ,‬הפלסטיני והאמריקאי ימנו כל אחד לוועדה מומחה לתקשורת‪ ,‬נציג‬
‫של מערכת אכיפת החוק‪ ,‬מומחה לחינוך ואיש ציבור נבחר המכהן כיום או שכיהן בעבר‪.‬‬
‫ספרי לימוד בולטים בדיונים אלה משתי סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬מפני שאמונות ועמדות ביחס לאחר‬
‫בקרב הדור הצעיר עשויות להיות מעוצבות על ידי ספרי לימוד ודיונים המתבססים עליהם‪ .‬שנית‪ ,‬מפני‬
‫שהתוכן של ספרי לימוד הוא הצהרות פומביות מטעם הבכירים‪ ,‬המנהיגים והממשלות לגבי האופן בו הם‬
‫תופסים אלה את אלה ואת הקונפליקט‪ .‬בעוד שההשפעות על ילדים יכולות להזין פחד ותוקפנות על פני‬
‫דורות רבים‪ ,‬השפעותיהם של תיאורים פומביים כאלה של האחר יכולות לפגוע באמון בין אלה הממונים‬
‫על סיום הסכסוך בעת הזו‪.‬‬
‫ישראלים ופלסטינים מעלים לפחות שש האשמות והאשמות נגדיות עיקריות לגבי התפקיד של‬
‫ספרי לימוד בשימור הייצוג השלילי והלא‪-‬הולם של האחר ושל הסכסוך‪ .‬ההאשמה הראשונה היא שכל צד‬
‫כאומה‪ ,‬חברה‪ ,‬קהילה או דת מתואר באופן שלילי ו‪/‬או לא מדויק בספרי הלימוד של האחר ויש אפילו‬
‫התעלמות מהלגיטימיות שלו‪ .‬ההאשמה השנייה היא שספרי הלימוד לא מייצגים את תיאור הסכסוך‬
‫נאמנה על ידי השמטה‪ ,‬דחיקה לשוליים או העצמה של אירועים או תהליכים מסוימים‪ ,‬במטרה להציגם‬
‫באופן שעולה בקנה אחד עם הנרטיב הלאומי העצמי‪ .‬ההאשמה השלישית היא שספרי הלימוד מזניחים‬
‫את הצגת ההיסטוריה‪ ,‬התרבות‪ ,‬הדת והמסורת של האחר‪ ,‬ולכן מחמיצים את ההזדמנות להכיר באנושיות‬
‫של האחר (‪ .)PRIME project: 2001-2009‬ההאשמה הרביעית היא שספרי הלימוד של שני הצדדים אינם‬
‫מצליחים לכלול דוגמאות של תקופות דו‪-‬קיום בשלום בין שני הצדדים ובמיוחד אינם מתארים בצורה‬
‫הוגנת את אופי היחסים בין יהודים וערבים במהלך שנים של היסטוריה משותפת ארוכה ( ‪Firer and‬‬
‫‪ .)Adwan: 2004‬הטענה החמישית היא שרק לעיתים נדירות יש התייחסויות בספרי לימוד לאמונות‬
‫המשותפות של שלוש הדתות האברהמיות שעשויות לקדם אמון וקרבה‪ ,‬כולל העובדה שכתבי הקודש של‬
‫כל קהילה כוללים קטעים המדגישים את שוויון כל בני‪-‬האדם תחת אלוהים‪/‬אללה ואת הערך של‬
‫התייחסות לכל בני האדם בהתאם לכך‪ .‬הטענה השישית היא שספרי הלימוד אינם מכינים את תלמידיהם‬
‫לחיות בשלום על ידי חינוך אקטיבי לשלום‪.‬‬
‫הפרויקט הנוכחי משתמש במתודולוגיה חדשה על מנת ליצור ניתוח שקוף‪ ,‬בו‪-‬זמני‪ ,‬מקיף וקפדני‬
‫מבחינה מדעית של ספרי לימוד עדכניים‪ ,‬הן ישראליים והן פלסטיניים‪ .‬צוות המחקר מורכב מחוקרים‬
‫הבקיאים בעברית ובערבית‪ ,‬בהנחיה משותפת של חוקרים ישראלים ופלסטינים אשר מומחיותם בניתוח‬
‫ספרי לימוד זוכה להכרה רחבה‪ ,‬ובתמיכה של ועדה מייעצת בינלאומית של אנשי אקדמיה מובילים‬
‫ישראלים ופלסטינים ושל מומחים בניתוח ספרי לימוד מאירופה ומארצות הברית (נספח א')‪.‬‬
‫המאפיינים המרכזיים של המחקר‬
‫‪ -3‬צוות המחקר הינו צוות ישראלי‪/‬פלסטיני משותף בהובלת פרופסור ישראלי (דניאל בר טל)‬
‫ופרופסור פלסטיני (סאמי אדוואן)‪ ,‬אשר המומחיות של שניהם בניתוח ספרי לימוד זוכה להכרה‬
‫בינלאומית‪ ,‬וכולל עוזרי מחקר ישראלים ופלסטינים הבקיאים בערבית‪ ,‬עברית ואנגלית‪.‬‬
‫‪ -5‬פיתוח ושימוש בשיטת מחקר עם סטנדרטים מוגדרים‪ ,‬מבוססת על הנחיות ברורות ומרובת‬
‫מעריכים במטרה להגיע למקסימום אובייקטיביות‪.‬‬
‫‪ -1‬בדיקה בו‪-‬זמנית של ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים על ידי אותו צוות מחקר ובאמצעות אותן‬
‫שיטות עבור שתי קבוצות הספרים‪.‬‬
‫‪ -4‬מהימנות מוכחת בין מעריכים‪ :‬ישראלי‪-‬ישראלי‪ ,‬פלסטיני‪-‬פלסטיני‪ ,‬וישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬
‫‪ -2‬הזנת הנתונים מרחוק לבסיס נתונים באוניברסיטת ייל כך שאף אחד בצוות המחקר לא יודע איך‬
‫הנתונים מצטברים ככל שהמחקר מתקדם (למשל‪ ,‬אף אחד לא רואה את התוצאות לאחר הזנת‬
‫‪ 36‬הספרים הראשונים ואחר כך מושפע מהידע הזה‪ ,‬בין אם במודע או לא במודע‪ ,‬בניתוח‬
‫הספרים הבאים)‪.‬‬
‫‪ -0‬הרכבת ועדה מדעית מייעצת בינלאומית של מומחים עולמיים בניתוח ספרי לימוד (ראה נספח א')‬
‫אשר נפגשו בירושלים עם צוות המחקר על מנת לבחון את כל שיטות המחקר לפני שאיסוף‬
‫הנתונים החל‪ ,‬פיקחו על המשך העבודה כולל שיטות ניתוח הנתונים‪ ,‬בחנו את ממצאי המחקר‬
‫ואז התכנסו מחדש בירושלים על מנת להיפגש עם צוות המחקר במטרה לסייע לפרש את ממצאי‬
‫המחקר‪.‬‬
‫‪ -7‬התקשרות ישירה עם משרדי החינוך הישראלי והפלסטיני על מנת ליידע אותם לגבי המחקר‪,‬‬
‫להזמין דיון בשיטות מחקר מתוכננות ולעודד את השתתפותם העתידית בשינוי תוכנית הלימודים‬
‫אם ממצאי המחקר יציעו שיש שינויים רצויים‪.‬‬
‫סקירת מערכות החינוך‬
‫מערכת החינוך הישראלית‬
‫מערכת החינוך הישראלית כוללת בתי ספר יהודיים (שפת הלימוד עברית) ובתי ספר ערביים (שפת‬
‫הלימוד ערבית)‪ .‬החינוך העברי מחולק לשלושה מסלולים‪ :‬ממלכתי חילוני‪ ,‬ממלכתי דתי‪ ,‬ועצמאי‪-‬חרדי‪.‬‬
‫ספרים בשפה הערבית המשמשים בבתי הספר לילדים הערביים בישראל לא נכללו במחקר מכיוון שאינם‬
‫כוללים מידע על הדרכים בהן כול אחת מהחברות מתארת את האחר; האחר במקרה זה הוא הישראלי‬
‫היהודי אבל הספרים נערכים ומאושרים על ידי משרד החינוך הישראלי‪ ,‬לא על ידי הקהילה הערבית‬
‫בישראל‪ .‬בתי ספר ממלכתיים חילוניים מעניקים חינוך לא‪-‬דתי על פי תכנית לימודים שנמצאת באישור‬
‫ובפיקוח משרד החינוך‪ .‬בתי ספר ממלכתיים דתיים נמצאים תחת פיקוח דומה אך מעניקים חינוך דתי‬
‫הכולל לימודי יהדות אינטנסיביים לילדים במגזר האורתודוקסי בישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתי הספר‬
‫החרדיים פועלים באופן עצמאי וספרי הלימוד שלהם אינם מאושרים על ידי משרד החינוך הישראלי‪.‬‬
‫במקצת מבתי הספר החרדיים מלמדים לפחות חלק ממקצועות הליבה על פי תכנית הלימודים של משרד‬
‫החינוך בהתאם למגוון מערכות היחסים ביניהן ובין הממשלה ודרכי המימון הממשלתי שלהם (רמת‬
‫המימון של בתי הספר החרדיים היא בין ‪ 22%‬ו‪ 366%-‬מרמת המימון לתלמיד במערכת החינוך‬
‫הממלכתית)‪.‬‬
‫החוק קובע את מטרות החינוך הממלכתי בהתייחסות ללימוד ערכים אוניברסאליים; ערכיה של‬
‫מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית; ההיסטוריה והמורשת של ארץ ישראל ועם ישראל; זיכרון‬
‫השואה‬
‫והגבורה;‬
‫התפתחות‬
‫האישיות‪,‬‬
‫היצירתיות‬
‫והכישרונות‬
‫של‬
‫הילדים‬
‫ויכולותיהם‬
‫האינטלקטואליות; והיכרות עם התרבות והמורשת של הערבים והמיעוטים האחרים בישראל‪.‬‬
‫מספר התלמידים הכולל במוסדות חינוך בישראל בשנת הלימודים ‪ 5636/33‬היה ‪.3,937,191‬‬
‫מספר בתי הספר במערכת החינוך בישראל בשנת הלימודים ‪ 5636/33‬היה ‪( 4,112‬לא כולל גני ילדים וחינוך‬
‫גבוה)‪ ,‬מתוכם ‪ 5,199‬בתי ספר ממלכתיים חילוניים‪ 754 ,‬בתי ספר ממלכתיים דתיים ו‪ 3,505-‬בתי ספר‬
‫חרדיים‪ .‬מערכת החינוך הממלכתית כללה ‪ 3,216‬בתי ספר עבריים ו‪ 109-‬בתי ספר ערביים (משרד החינוך‪,‬‬
‫‪.)5635‬‬
‫מערכת החינוך החרדית משקפת את המבנה המורכב של הקהילה החרדית‪ .‬לכל פלג‪ ,‬ואפילו תת‪-‬‬
‫פלג‪ ,‬יש מערכת חינוך משלו‪ .‬לכן יש למעלה מ‪ 3,566-‬בתי ספר במערכת זו ומספר זה גדל בהתמדה‪ ,‬אם כי‬
‫מספר התלמידים בכל בית ספר עשוי להיות קטן‪ .‬בשנת ‪ 39.5% ,5666‬מהתלמידים בישראל למדו במערכת‬
‫החינוך החרדית‪ ,‬בעוד שב‪ 5664-‬עלה שיעורם ל‪( 50.5%-‬כ‪ 266,666-‬תלמידים)‪.‬‬
‫מערכת החינוך הפלסטינית‬
‫לאחר המלחמה ב‪ 3941-‬ועד ‪ ,3907‬החינוך הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה היה תחת חסותן של‬
‫ירדן ומצרים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬ילדים פלסטיניים השתמשו בספרי לימוד שהוכנו בהתאם לפילוסופיה החינוכית‬
‫והאידיאולוגיה של ירדן ומצרים; היעדים והמטרות‪ ,‬שיטות החינוך וההוראה‪ ,‬וכן הסמכת והכשרת‬
‫המורים נעשו בהתאם לאידיאולוגיות האלה‪ .‬לאחר מלחמת ‪ 3907‬הממשל הצבאי הישראלי קיבל את‬
‫השליטה על מערכת החינוך הפלסטינית‪ .‬בתי הספר המשיכו להשתמש באותם ספרי לימוד מצריים‬
‫וירדניים לאחר שאלו צונזרו על ידי מפקד החינוך הצבאי הישראלי‪ .‬קטעים מסוימים הושחרו וספרים‬
‫אחדים נאסרו (למשל‪ ,‬הספר "השאיפה הפלסטינית" לכיתה י"ב נאסר לשימוש החל במחצית שנות ה‪.)76-‬‬
‫פיתוח בתי הספר והכשרת מורים היו מאוד מוגבלים‪ ,‬וספרי הלימוד הפכו מיושנים‪.‬‬
‫הפלסטינים קיבלו שליטה במערכת החינוך שלהם ב‪ .3994-‬משרד החינוך הפלסטיני היה בין‬
‫ארבעה המשרדים הראשונים שהוקמו לאחר חתימת הסכמי אוסלו‪ .‬משרד החינוך הפלסטיני ירש מערכת‬
‫חינוך ממוטטת והחל בהכנת תכנית מקיפה לשיפור האיכות והסטנדרטים‪ .‬התכנית התמקדה במבנה משרד‬
‫החינוך עצמו וביצירת חוקים ותקנות עבור החינוך הפלסטיני‪ .‬התכנית כללה גם בניית בתי ספר חדשים‪,‬‬
‫איחוד מערכות החינוך בעזה ובגדה המערבית‪ ,‬הפקת ספרי לימוד פלסטיניים‪ ,‬ושיפור הכישורים והעלאת‬
‫רמת הידע של המורים ושל מנהלי בתי הספר באמצעות הכשרה תוך‪-‬כדי עבודה‪.‬‬
‫מטרותיה המוצהרות של מערכת החינוך הפלסטינית הן‪ :‬להכשיר תלמידים פלסטיניים מקצועית‬
‫ומדעית; לשפר את הבנת התלמידים הפלסטיניים את ההיסטוריה‪ ,‬התרבות‪ ,‬המורשות‪ ,‬השאיפות והזהות‬
‫שלהם; להדגיש ערכים אנושיים כגון חירות‪ ,‬צדק‪ ,‬ושוויון; לפתח את יכולות הילדים בתחומי הטכנולוגיה‬
‫והתקשורת; ולבסוף‪ ,‬להרחיב את הבנתם את העולם ואת נכונותם לחיות בעולם‪.‬‬
‫קיימים שלושה סוגים של בתי ספר פלסטיניים‪ ,‬על פי הרשות המפקחת‪ :‬ציבוריים (ממשלתיים)‪,‬‬
‫אונר"א (‪( )UNWRA‬סוכנות הרווחה והעבודה של האומות המאוחדות)‪ ,‬ופרטיים‪ .‬בתי הספר הממשלתיים‬
‫נתונים לפיקוח ישיר של משרד החינוך הפלסטיני באמצעות מנהלות חינוך ברמה האזורית‪ .‬פיקוח זה קיים‬
‫גם לגבי בתי ספר בגדה המערבית וגם בעזה‪ ,‬וכולם משתמשים באותם ספרי לימוד וניגשים לאותן בחינות‬
‫רשמיות – תאוג'יהי (זהאד זארקנה‪ ,‬עוזר סגן מנהל מרכז תכניות הלימודים‪ ,‬הרשות הפלסטינית‬
‫הלאומית)‪ .‬בתי הספר ומוסדות החינוך הגבוה של אונר"א הוקמו בשנות ה‪ 26-‬והם מיועדים בעיקר‬
‫לפליטים פלסטיניים‪ ,‬עד כיתה ט'‪ .‬למעלה ממחצית בתי הספר בעזה‪ ,‬בה נמצאים מרבית מחנות הפליטים‪,‬‬
‫מנוהלים על ידי אונר"א‪ .‬על פי החוק‪ ,‬בתי הספר של אונר"א משתמשים בספרי הלימוד המאושרים על ידי‬
‫משרד החינוך הפלסטיני‪ .‬אונר"א מספקת גם חומרי לימוד נוספים שכוללים יחידות בנושא זכויות האדם‬
‫ומפות רשמיות של האו"ם‪ .‬בתי ספר פרטיים נמצאים בעיקר בערים הגדולות‪ ,‬ונמצאים תחת פיקוח‬
‫רשויות דתיות‪ ,‬אנשים פרטיים ואגודות‪.‬‬
‫ב‪ 5635-‬היו בגדה המערבית וברצועת עזה ‪ 5,767‬בתי ספר פלסטיניים‪ .‬מתוכם‪ )74%( 5662 ,‬הם‬
‫בתי ספר ממשלתיים שנמצאים תחת פיקוח ישיר של משרד החינוך הפלסטיני באמצעות ‪ 55‬מנהלות חינוך‬
‫אזוריות (‪ 30‬בגדה המערבית ו‪ 0-‬ברצועת עזה)‪ .‬בתי הספר של אונר"א מיועדים בעיקר לילדיהם של פליטים‬
‫פלסטיניים‪ .‬על פי ההסכם שנחתם בין המדינות המארחות והאו"ם בתחילת שנות ה‪ ,26-‬בתי הספר של‬
‫אונר"א מחויבים להשתמש בספרי הלימוד של המדינות המארחות ולהעניק חינוך רק ללימודי החובה‬
‫(כיתה א' עד ט')‪ .‬לאונר"א יש ‪ 141‬בתי ספר שמהווים כ‪ 31%-‬ממערכת החינוך‪ .‬תלמידים בבתי הספר‬
‫הממשלתיים ושל אונר"א אינם משלמים שכר לימוד וספרי הלימוד ניתנים לתלמידים ללא תשלום‪ .‬מספר‬
‫בתי הספר הפרטיים הוא ‪ ,129‬כ‪ 31%-‬ממערכת החינוך‪ .‬בבתי הספר הפרטיים‪ ,‬התלמידים משלמים שכר‬
‫לימוד ועליהם לרכוש את ספרי הלימוד‪ .‬תלמידים בבתי ספר אלו הם בדרך כלל ממשפחות מהמעמד‬
‫הבינוני והגבוה‪ .‬קיימים ‪ 1‬בתי ספר פלסטיניים בהם תכנית הלימודים היא אסלאמית‪ :‬שניים ברצועת עזה‬
‫ו‪ 0-‬בגדה המערבית‪ .‬שלושה מבתי הספר האלה מיועדים לתלמידות (בית ספר אחד ברצועת עזה ושניים‬
‫בגדה המערבית)‪ ,‬ו‪ 2-‬מיועדים לתלמידים בלבד (אחד ברצועת עזה וארבעה בגדה המערבית)‪ .‬כ‪166-‬‬
‫תלמידים לומדים בבתי הספר האלה‪ .‬בנוסף לנושאים האחרים‪ ,‬הם לומדים מספרי לימוד אסלאמיים‬
‫דתיים שנערכו על ידי משרד הדתות והמענק הירדני‪ ,‬החל בכיתה ז'‪ .‬בסיום כיתה י"ב התלמידים ניגשים‬
‫לבחינות תאוהיג'י ככול התלמידים האחרים‪ .‬אותם ספרי לימוד משמשים בכל בתי הספר בשטחי הרשות‬
‫הפלסטינית הלאומית ללא קשר לרשות המפקחת עליהם‪ ,‬אולם ספרי לימוד אחרים בשפה האנגלית‬
‫משמשים בבתי ספר פרטיים וספרים אחרים בנושאי דת משמשים במספר הקטן של בתי ספר האסלאמיים‬
‫שתוארו לעיל‪ .‬מספרם הכולל של התלמידים הפלסטיניים ברצועת עזה ובגדה המערבית הוא ‪ .3,359,211‬כ‪-‬‬
‫‪ )76%( 706,193‬מהם לומדים בבתי ספר ציבוריים‪ )51%( 521,330 ,‬בבתי ספר של אונר"א ו‪)7%( 7,133-‬‬
‫בבתי ספר פרטיים‪ .‬כ‪ 166-‬תלמידים (‪ )6.3%‬לומדים בבתי ספר עם תכנית לימודים אסלאמית‪ .‬ברצועת‬
‫עזה‪ ,‬כ‪ 07%-‬מהתלמידים לומדים בבתי ספר של אונר"א‪ .‬מספרם הכולל של המורים הפלסטיניים הוא‬
‫‪ .25,375‬מתוכם ‪ )76%( 10,221‬מלמדים בבתי ספר ציבוריים‪ )39%( 9,961 ,‬בבתי ספר של אונר"א ו‪2,175-‬‬
‫(‪ )33%‬בבתי ספר פרטיים (מרכז מפקד האוכלוסין הפלסטיני‪.)5635 ,‬‬
‫שיטות מחקר‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתעד את הדרכים בהן פלסטינים וישראלים‪ ,‬והסכסוך ביניהם‪,‬‬
‫מתוארים בספרי הלימוד של כל אחד מהצדדים‪ .‬המחקר החל עם היעד של חיבור רשימה מקיפה של‬
‫ספרים הנמצאים כיום בשימוש במערכות החינוך הישראלית והפלסטינית‪ .‬בעוד שכל ספרי הלימוד‬
‫הפלסטינים זוהו‪ ,‬לא היה ניתן להשיג יעד זה במלואו עבור הספרים הישראליים בשל גיוון ומורכבות בבתי‬
‫הספר הישראליים החרדיים‪ .‬בכל הנוגע למערכת החינוך הממלכתית בישראל‪ ,‬התקבלה החלטה לנתח רק‬
‫את ספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫לאחר שהושגו ספרי הלימוד הרלוונטיים‪ ,‬זוהו אלה שעשירים בתוכן רלוונטי לנושאי המחקר‪.‬‬
‫לאחר מכן נעשה ניתוח תוכן למספר גדול מספיק של קטעים ממדגם גדול מספיק של ספרים מכל כיתות‬
‫הלימוד‪ ,‬על מנת להשיג אפיון בעל מהימנות גבוהה של תוכן הקשור לנושאי המחקר‪ .‬המחקר בדק שישה‬
‫תחומי נושא‪ )3 :‬קבוצת "האחר"; ‪ )5‬קבוצת העצמי; ‪ )1‬דת; ‪ )4‬שלום; ‪ )2‬הסכסוך; ו‪ )0-‬ערכים‪ .‬נלקחו‬
‫בחשבון תמונות‪ ,‬מפות‪ ,‬איורים‪ ,‬טבלאות ותרשימים‪ ,‬ופעילויות לתלמידים‪ ,‬כמו גם תוכן כתוב‪.‬‬
‫בחירת הספרים‬
‫רשימת הספרים הראשונית כללה את כל הספרים שאושרו על ידי משרדי החינוך הישראלי‬
‫והפלסטיני לשנת ‪ 5669‬וכן ספרים שנרכשו מחנויות לספרי לימוד בקהילות החרדיות‪ .‬מתוך רשימות אלו‪,‬‬
‫נכללו במחקר ספרים בנושאי הלימוד הבאים‪ :‬ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬לשון (ערבית ועברית)‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬מדעי‬
‫החברה‪ ,‬חינוך אזרחי‪/‬לאומי‪ ,‬דת‪ .‬בנושא הלימוד של דת לא נכללו כתבי הקודש עצמם‪ .‬ספרי לימוד דתיים‬
‫המשתמשים בחדית'ים של הנביא ובקודקסים דתיים כן נכללו‪ .‬ספרי לימוד של מדעי הטבע ומדעים‬
‫מדויקים הכוללים ביולוגיה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬גיאולוגיה וכיו"ב לא נכללו‪ .‬ספרי לימוד של שפות‬
‫לא נכללו‪ ,‬למעט ספרי לימוד של השפה הערבית במערכת החינוך הישראלית היהודית (לא היו ספרי לימוד‬
‫מקבילים לעברית במערכת החינוך הפלסטינית)‪ .‬רשימת הספרים הרשמית של משרד החינוך הישראלי‬
‫שונתה במהלך המחקר בשנת ‪ ,5633‬כאשר ‪ 09‬ספרים בנושאים הרלבנטיים הושמטו מהרשימה ו‪534-‬‬
‫התווספו‪ .‬מבין הספרים החדשים האלה‪ 1 ,‬היו רלבנטיים לנושאי המחקר והם צורפו לניתוח‪ .‬רשימת‬
‫הספרים הרשמית משנת ‪ 5669‬של משרד החינוך הפלסטיני נבדקה למציאת שינויים ב‪( 5633-‬מספר מילים‬
‫ושורות‪ ,‬שאלות לימוד)‪ ,‬והשינויים המועטים שנמצאו לא היו רלבנטיים לנושאי המחקר‪ .‬שיקולים אלה‬
‫הובילו בסופו של דבר לרשימה פוטנציאלית של ‪ 113‬ספרים ישראליים ו‪ 345-‬ספרים פלסטיניים משני‬
‫משרדי החינוך‪ .‬ספרים מבתי הספר החרדיים בנושאים רלוונטיים נרכשו ישירות מחנויות ספרים‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 22‬ספרים היו בשימוש בתי ספר במערכת החינוך אגודת ישראל ו‪ 00-‬מבתי ספר של מערכת חינוך מעיין‬
‫(של מפלגת ש"ס)‪ .‬סך הכל היו ‪ 495‬ספרים ישראליים‪ .‬כמו כן הושגו ‪ 54‬ספרים המשמשים בבתי הספר‬
‫הפלסטיניים הדתיים‪ ,‬שמתוכם רק שישה היו רלוונטיים לנושא המחקר‪ .‬כך היו בסך הכל ‪ 341‬ספרים‬
‫פלסטיניים‪.‬‬
‫התהליך הכללי‬
‫שיטות המחקר המשיכו בשני שלבים‪ .‬השלב הראשון כלל סקירה של כל ספרי הלימוד של המחקר‬
‫על מנת לבחון את מידת הרלוונטיות שלהם למחקר ולזהות את העמודים הרלוונטיים וחומר נלווה נוסף‪.‬‬
‫השלב השני היה ניתוח תוכן של נושאים שעומדים במוקד המחקר‪.‬‬
‫קביעת יחידת הניתוח והליכי הניתוח‬
‫יחידת הניתוח הייתה יחידה ספרותית (י"ס) שמספקת הצגה הוליסטית של הנושא בתוך ספר‪.‬‬
‫יחידה ספרותית יכולה להיות שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬פרק‪ ,‬חיבור‪ ,‬חלק מספר וכיו"ב‪ .‬מספר הדפים של היחידה יכול‬
‫להשתנות‪ .‬במקרה של מקראות‪ ,‬היחידה עשויה להיות מאוד קצרה – אפילו משפטים בודדים – בעוד‬
‫שבמקרה של ספרי היסטוריה‪ ,‬היחידה עשויה להיות פרק המכיל עשרות עמודים‪.‬‬
‫שלב א'‪ :‬זיהוי ספרים לניתוח תוכן מעמיק‬
‫ניתוח כל ספר החל בספירת מספר העמודים המוקדשים לנושאים הכלליים של המחקר בהשוואה‬
‫לסך כל העמודים בספר וביחס למספר הפרקים או היחידות בספר (למשל‪ ,‬מספר היחידות במקראות)‪ .‬כל‬
‫הספרים תועדו‪ ,‬תוך זיהוי של מחברים‪ ,‬שנת פרסום‪ ,‬מספר הפרקים והעמודים הרלוונטיים לשאלות‬
‫המחקר וכולל תיאור קצר מאוד המציין אילו נושאי מחקר נמצאו‪.‬‬
‫הספרים סווגו לחמש רמות רלוונטיות‪:‬‬
‫רמה ‪ -6‬ספרים שלא היה בהם אף עמוד המוקדש לנושאי המחקר;‬
‫רמה ‪ -3‬ספרים שהיו בהם עד ‪ 36%‬עמודים המוקדשים לשאלות המחקר;‬
‫רמה ‪ -5‬ספרים שהיו בהם בין ‪ 33%‬ל‪ 16%-‬עמודים המוקדשים לשאלות המחקר;‬
‫רמה ‪ -1‬ספרים שהיו בהם בין ‪ 13%‬ל‪ 26%-‬עמודים המוקדשים לשאלות המחקר;‬
‫רמה ‪ -4‬ספרים שהיו בהם בין ‪ 23%‬ל‪ 76%-‬עמודים המוקדשים לשאלות המחקר;‬
‫רמה ‪ -2‬ספרים שהיו בהם יותר מ‪ 76%-‬עמודים המוקדשים לשאלות המחקר‪.‬‬
‫דירוג הרלבנטיות של ספרים ישראליים ופלסטיניים‪ :‬סך כול הספרים וספרים שתוכנם נותח‪:‬‬
‫רמה ‪6‬‬
‫רמה ‪3‬‬
‫רמה ‪5‬‬
‫רמה ‪1‬‬
‫רמה ‪4‬‬
‫רמה ‪2‬‬
‫סך כול הספרים‬
‫הפלסטיניים‬
‫‪40‬‬
‫‪ 0( 49‬ווקף)‬
‫‪41‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ספרים פלסטיניים‬
‫שנותחו‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סך כול הספרים‬
‫הישראליים‬
‫‪187‬‬
‫‪173‬‬
‫‪107‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫ספרים ישראליים‬
‫שנותחו‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪38‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫בסך הכל נותחו ‪ 44‬ספרים ישראליים ו‪ 44-‬ספרים פלסטיניים‪ .‬סך הכל נותחו ‪ 1222‬יחידות‬
‫ספרותיות מספרים ישראליים ו‪ 460-‬מספרים פלסטיניים‪ .‬כמעט כול הספרים הפלסטיניים נותחו‪ .‬לאור‬
‫העובדה שהספרים הישראליים היו ארוכים יותר‪ ,‬המחקר התמקד על הספרים הרלבנטיים ביותר (רמות ‪1-‬‬
‫‪ )2‬ואז נותח מבחר אקראי של ספרים ברמות ‪ 3‬ו‪ .5-‬באופן זה הושג מספר יחידות ספרותיות גדול מספיק‪,‬‬
‫גם מספרים ישראליים וגם מספרים פלסטיניים‪ ,‬להבטחת רמת מהימנות גבוהה מאוד בניתוח‪ .‬מתוך‬
‫הספרים הישראליים‪ 53 ,‬היו בשימוש בבתי ספר ממלכתיים‪ 56 ,‬בבתי ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‪ 31 ,‬הן בבתי‬
‫ספר ממלכתיים והן בבתי ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‪ ,‬ו‪ 32-‬בבתי ספר חרדיים‪ .‬עוזרי מחקר ישראלים ניתחו‬
‫בערך ‪ 3/1‬מהספרים הפלסטיניים ו‪ 5/1-‬מהספרים הישראליים‪ .‬עוזרי מחקר פלסטינים ניתחו בערך ‪3/1‬‬
‫מהספרים הישראליים ו‪ 5/1-‬מהספרים הפלסטיניים‪.‬‬
‫שלב ב'‪ :‬ניתוח התוכן של ספרי הלימוד‬
‫על מנת להגיע לסטנדרטיזציה של בדיקת היחידות הספרותיות נבנתה מערכת ניתוח תוכן‬
‫שהתייחסה לנושאים השונים שעומדים בלב המחקר וחובר קובץ נלווה של הנחיות ליישום‪ .‬ששת נושאי‬
‫המחקר נקבעו בפגישה של ראשי צוות המחקר המדעי (‪ )SRT‬והוועדה המדעית המייעצת (‪)SAP‬‬
‫בירושלים‪ ,‬לפיתוח של שיטות מחקר‪ .‬באותו זמן הציעו חברי הוועדה המדעית המייעצת שאלות ספציפיות‬
‫שעליהן יש לענות בבדיקת קטעים הרלוונטיים לכל אחד מתחומי הנושא של המחקר‪ .‬לאחר מכן בנו‬
‫הפרופסורים אדוואן ובר‪-‬טל מערכת ניתוח תוכן ראשונית לנושאים השונים וקובץ ההנחיות הנלווה לה‪.‬‬
‫מערכת זאת וההנחיות חוברו באנגלית‪ ,‬שהיא השפה המדעית המשותפת לפרופסורים אדוואן‪ ,‬בר‪-‬טל‬
‫ווקסלר‪ ,‬ולוועדה המדעית המייעצת‪ .‬לאחר מכן תורגמו החומרים לערבית ולעברית על ידי צוות המחקר‬
‫הדו‪-‬לשוני‪ .‬צוות המחקר נפגש כמה פעמים בכדי לתרגל את השימוש במערכת ובקובץ ההנחיות‪ ,‬ובדק‬
‫יחידות ספרותיות ביחד כדי לזהות בעיות ונושאים שמצריכים הבהרות ושינויים נוספים‪ .‬במהלך אותה‬
‫תקופה‪ ,‬המערכת וקובץ ההנחיות עברו סבבים נוספים של סקירות ושינויים על ידי הוועדה המדעית‬
‫המייעצת לפני שהוכנו סופית לשימוש‪.‬‬
‫השאלות הראשונות במערכת הניתוח מספקות תיאור כללי והקשר של התוכן שמופיע ביחידה‬
‫הספרותית‪ .‬שאלות אלו עוסקות בתקופה ההיסטורית ובמיקום הגיאוגרפי‪ ,‬באופי הכללי של האירועים‬
‫המתוארים (מלחמה; עימות אלים ‪ /‬התנגדות אלימה; כיבוש; סכסוך לא אלים; ניטראלי; שיתוף פעולה;‬
‫הקשר של שלום)‪ ,‬ביחסים המתוארים בין שתי הקבוצות (מאוד אלימים; אלימים; תחרותיים ללא‬
‫אלימות; ניטראליים; קואופרטיביים; יחסי שלום)‪ ,‬האם יש התייחסות לאירועים קודמים או שמא זה‬
‫מקרה מבודד‪ ,‬והאם מעורבים תהליכים פוליטיים‪/‬חברתיים גדולים יותר וגורמים אחרים‪.‬‬
‫קבוצת השאלות הבאה בודקת את האופן בו מתואר "האחר"‪ .‬בספרים הפלסטיניים‪ ,‬האחר‬
‫מתייחס ליהודים באופן כללי‪ ,‬יהודים בישראל‪ ,‬ישראלים‪ ,‬ציונים ויהודים בארצות אחרות‪ .‬בספרים‬
‫הישראליים האחר מתייחס לערבים באופן כללי‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים ופלסטינים‪ .‬בדיקת החומר ביחס‬
‫לנושא מחקר עיקרי זה הובנתה על ידי סדרה של שאלות ספציפיות‪ :‬מי מתוארים? איך הם מאופיינים ומה‬
‫הם עושים? האם הם יחיד(ים)‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬קבוצה‪/‬קבוצות‪ ,‬עם? האם יש להם שמות או מאפיינים מזהים‬
‫אחרים? מה המגדר והמעמד הסוציו‪-‬אקונומי שלהם? האם הם מאופיינים במונחים של דה‪-‬לגיטימציה‬
‫(שדה‪-‬הומניזציה היא סוג אחד שלה)‪ ,‬סטריאוטיפים שליליים‪ ,‬סטריאוטיפים ניטראליים‪ ,‬סטריאוטיפים‬
‫חיוביים או הצגה חיובית מאוד? האם פעולותיהם מתוארות כמרושעות‪ ,‬שליליות‪ ,‬ניטראליות או חיוביות?‬
‫(הערכה זו של כול יחידה ספרותית בה נכלל תאור של האחר אפשרה ביצוע של ניתוח כמותי לאחר מכן)‪.‬‬
‫מה הכוונה של פעולותיהם והאם הם מיוצגים כקורבנות‪ ,‬תוקפנים או משקיפים מן הצד?‬
‫על מנת לספק זווית להשוואה או התייחסות פנימית‪ ,‬כל השאלות על קטעים המתארים את‬
‫האחר נשאלו גם לגבי קטעים המתארים את קבוצת העצמי‪ .‬מאחר שמטרת החלק הזה הייתה לספק‬
‫פרופיל השוואה‪ ,‬ומכיוון שיחידות ספרותיות המתארות את קבוצת העצמי היו נפוצות למדי‪ ,‬חלק זה‬
‫הושלם רק עבור החצי הראשון בקירוב של הספרים שנותחו‪ .‬בספרים הפלסטיניים הצגת קבוצת העצמי‬
‫מתייחסת לפלסטינים‪ ,‬ערבים‪ ,‬מוסלמים וערבים נוצרים‪ .‬בספרים הישראליים הצגת קבוצת העצמי‬
‫מתייחסת ליהודים‪ ,‬ישראלים וציונים‪.‬‬
‫החלק הבא בדק יחידות ספרותיות הקשורות לנצרות ואסלאם בספרים ישראליים ולנצרות‬
‫ויהדות בספרים פלסטיניים‪ .‬צוין האפיון הכללי‪ ,‬משלילי עד חיובי‪ ,‬כמו גם כמות המידע הניתנת לגבי‬
‫אמונות‪ ,‬מנהיגים דתיים‪ ,‬חגים ומקומות קדושים של כל דת‪ .‬לאחר החלק על דתות בא חלק הבודק יחידות‬
‫ספרותיות לגבי הסכסוך‪ ,‬עם שאלות ספציפיות על טבעו של הסכסוך‪ .‬הנושא הבא בדק תיאורים של שלום‪,‬‬
‫עשיית שלום‪ ,‬יישוב סכסוכים ופיוס‪ .‬שאלות ספציפיות כוללות את האפשרות לשלום‪ ,‬בסיסים שונים‬
‫לשלום‪ ,‬תפקידן של ישויות חיצוניות ואופי השלום האפשרי (חם‪/‬קר‪ ,‬זמני‪/‬מתמשך)‪ .‬לאחר מכן נתבקשו‬
‫עוזרי המחקר לזהות התייחסויות מפורשות לערכים של קבוצת האחר וקבוצת העצמי‪ ,‬כולל למשל כבוד‬
‫לחיים‪ ,‬כבוד לאחר‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬ג'יהאד‪ ,‬מות קדושים‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬ביטחון‪ ,‬חירות‪ ,‬כבוד האדם‬
‫והימנעות מאלימות‪ .‬החלקים האחרונים במערכת הניתוח בודקים תמונות‪ ,‬איורים ומפות‪.‬‬
‫הניתוח התבצע בשפה של ספרי הלימוד המנותחים‪ ,‬קרי‪ :‬על ידי שימוש בטופס בשפה של הספר‬
‫המנותח ללא תלות בהיות המעריכים ישראלים או פלסטינים‪ ,‬מפני שהמעריכים היו בקיאים בשתי‬
‫השפות‪ .‬החוקרים הזינו ציטוטים מהיחידות הספרותיות על מנת להמחיש את הבסיס להערכתם לגבי כל‬
‫יחידה ספרותית‪ .‬לאחר מכן תורגמו ציטוטים נבחרים לאנגלית‪ ,‬ולעברית או ערבית לפי הצורך‪ .‬אוסף‬
‫הציטוטים המלא בשלוש שפות מצורף במסמך נפרד‪ .‬ציטוטים נבחרים נכללו בגוף הדוח כדי להדגים כיצד‬
‫הושגו הדירוגים הכמותיים ולהעניק לדוח המחקר גם היבט איכותני‪.‬‬
‫שלב ב'‪ :‬הזנת הנתונים וניהול‬
‫עוזרי המחקר הזינו את ההערכות של היחידות הספרותיות דרך האינטרנט ישירות לתוך בסיס‬
‫נתונים שנוהל באוניברסיטת ייל על ידי פרופסור ווקסלר וצוות ניתוח הנתונים‪ .‬בסיס הנתונים ומערכת‬
‫הזנת הנתונים פותחו עבור פרויקט זה על ידי ‪ American IT Solutions‬וניתן לצפות בהם באופן‬
‫אינטראקטיבי על ידי ביצוע ההוראות ב‪.http://americanitsolutions.com/text-book-analysis-‬‬
‫שלב ב'‪ :‬מהימנות בין מעריכים‬
‫למעלה מ‪ 076-‬יחידות ספרותיות נותחו בשלב ב' על ידי שני עוזרי מחקר כדי לבדוק מהימנות‪.‬‬
‫המעריך השני בדק את היחידות הספרותיות שזוהו לניתוח בלי לדעת מה היו ההערכות של המעריך‬
‫הראשון‪ .‬נמצאה הסכמה של ‪ 91%‬בין המעריכים לגבי ההחלטות על אילו תחומי נושא קשורים לכל יחידה‬
‫ספרותית‪ .‬על מנת להעריך את סך כל ההסכמות בין מעריכים לגבי ההערכות של היחידות הספרותיות על‬
‫סולמות דירוג מספריים (לדוגמא‪ :‬תיאור מאוד שלילי של האחר‪ ,‬שלילי‪ ,‬ניטראלי‪ ,‬חיובי‪ ,‬מאוד חיובי; או‬
‫אפיון האופי של שלום אפשרי כקר‪ ,‬ניטראלי או חיובי)‪ ,‬נמנו מספר המקרים של הסכמה מלאה‪ ,‬מספר‬
‫המקרים שבהם שני המעריכים בחרו דירוגים סמוכים על הסולם (למשל‪ ,‬מאוד שלילי ושלילי) ומספר‬
‫המקרים בהם הדירוגים היו שונים יותר‪ .‬כפי שניתן לראות בתרשים ‪ ,3‬ב‪ 01%-‬מהפעמים שני המעריכים‬
‫היו בהסכמה מלאה וב‪ 93%-‬מהפעמים הם היו בהסכמה מלאה או במרחק צעד אחד בלבד (תרשים ‪.)3‬‬
‫תרשים ‪ 5‬מציג נתונים לגבי הדירוגים שנקבעו על ידי כול מעריך בהשוואה לדירוגים של כול המעריכים‬
‫השותפים האחרים שהעריכו אותן יחידות ספרותיות‪ .‬רמת המהימנות בין מעריכים הייתה דומה בקרב כול‬
‫חברי צוות המחקר; אף אחד מעוזרי המחקר לא נמצא מחוץ לנורמה הסטטיסטית או היה שונה מכול‬
‫האחרים‪ .‬תיאור מפורט של השיטות הסטטיסטיות ותוצאת הערכת המהימנות בין מעריכים מצורפת לדוח‬
‫זה כנספח ה'‪ .‬התפלגויות ציוני ההסכמה של ישראלים שהעריכו ספרים ישראליים בהשוואה להערכות של‬
‫פלסטינים שהעריכו את אותם הספרים‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬מוצגות בתרשימים ‪ 7‬ו‪ 1-‬בנספח ה'‪ .‬הישראלים נטו‬
‫להעריך את שתי קבוצות הספרים בצורה מעט יותר שלילית מאשר הפלסטינים‪ .‬הייתה גם נטייה קלה‬
‫ביותר בכל קבוצה להעריך את הספרים שלה בצורה יותר חיובית מאשר את הספרים של "האחר"‪ .‬שני‬
‫הבדלים אלה הינם כה קטנים שהם עשויים להיות בשל יד המקרה בלבד ואין להם כל השפעה משמעותית‬
‫על ההערכות הכוללות‪.‬‬
‫היסטוגרמת סטיות מהתשובה הממוצעת‬
‫היסטוגרמת סטיות מהמעריכים האחרים עבור כול אחד מהמעריכים‬
‫שלב ב'‪ :‬הצגת הנתונים וניתוח‬
‫הנתונים מוצגים ראשית באופן כמותי‪ ,‬בציון המספר והכמות היחסית של יחידות ספרותיות‬
‫שהוקצו לכול אחת מאפשרויות ההערכה בכל אחד מתחומי הנושא‪ .‬המידע הכמותי מתייחס לשתי שאלות‪.‬‬
‫השאלות הראשונות והעיקריות של המחקר מעריכות כיצד מוצגים נושאי המחקר‪ .‬למשל‪ :‬כאשר "האחר"‬
‫מוצג‪ ,‬כיצד הוא מאופיין? כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬כול היחידות הספרותיות שמתארות את "האחר" זוהו‬
‫ודורגו על פי סולם מ‪( 3-‬שלילי ביותר) עד ‪( 2‬חיובי ביותר)‪ .‬הבדלים בין מערכות החינוך הוערכו אז למציאת‬
‫מובהקות סטטיסטית בעזרת מבחן קולמוגורוב‪-‬סמירנוף (‪ )Kolmogorov-Smirnoff‬להבדלים במרכז‪,‬‬
‫בצורה‪ ,‬או גם במרכז וגם בצורה של שתי ההתפלגויות לאורך ציר האפשרויות מ‪ 3-‬עד ‪ .2‬מובהקות‬
‫סטטיסטית דווחה עם ובלי תיקון בונפרוני (‪ )Bonferronni‬להשוואות מרובות כאשר לתיקון יש השפעה על‬
‫מובהקות ההבדל‪ .‬ערכי ‪ p‬שהתקבלו הוכפלו פי ‪ 1‬לתיקון‪ .‬התפלגות זו מיוצגת גם בטבלאות בפרק‬
‫"תוצאות" שמראות כמה אחוזים מהיחידות הספרותיות קיבלו את כול אחד מהדירוגים האפשריים –‬
‫חיובים או שליליים מ‪ 3-‬עד ‪ .2‬כמו כן חושב ממוצע של הסיכומים של דירוגי ‪ 3‬עד ‪ 2‬עבור כול היחידות‬
‫הספרותיות מכול מערכת חינוך כדי להשוות תאורי "האחר" במערכות חנוך השונות‪ .‬מספרים אלה‬
‫מופיעים בטקסט‪ .‬השאלות הכמותיות הבאות היו כמה יחידות ספרותיות רלבנטיות קיימות ביחס לכול‬
‫אחד מנושאי המחקר? הטבלאות בפרק "תוצאות" מציגות גם את מספר היחידות הספרותיות מכל מערכת‬
‫חינוך שקיבלו כול דירוג‪ ,‬משלילי עד חיובי‪ .‬מכיוון שמספר העמודים שנותחו מכול מערכת חינוך היה שונה‪,‬‬
‫כימות הצגת האחר נעשה גם במונחי תדירות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מספר האפיונים השליליים מאוד של "האחר" לכול‬
‫עמוד‪ .‬לניתוחים הכמותיים השונים יש חשיבות משתי סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬הם מעניקים מדד לכמות תשומת‬
‫הלב המוקדשת ללימוד נושאי המחקר בכל מערכת ספרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם מתעלמים מ"האחר" או‬
‫מתייחסים אליו‪ .‬שנית‪ ,‬הם מסייעים בפענוח מבחני המשמעות הסטטיסטית מכיוון שאם מספר היחידות‬
‫הספרותיות קטן‪ ,‬יש יכולת נמוכה להבחין במובהקות סטטיסטית‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬קיימים מקרים שבהם‬
‫ההבדלים בין מערכות החינוך עשויים להיראות גדולים מבחינת אחוזי התגובות מסוגים שונים‪ ,‬אולם‬
‫מספרן הנמוך של כלל התשובות מגביל את רמת המהימנות של התוצאות באחוזים ומונע מציאת משמעות‬
‫סטטיסטית‪ .‬ולסיום‪ ,‬מספר מצומצם של ציטוטים מוצגים בדוח זה לצורך הדגמה‪ .‬מספר ציטוטים גדול‬
‫הרבה יותר קיים כמסמך נפרד‪.‬‬
‫לאור העובדה שכמעט חצי מהספרים שמשמשים את מערכת החינוך הממלכתי בישראל משמשים‬
‫גם את מערכת החינוך הממלכתי דתי‪ ,‬שני מרכיביה של מערכת החינוך הממלכתי בישראל אינם מהווים‬
‫דוגמאות עצמאיות להשוואה עם הספרים המשמשים את מערכת החינוך החרדי בישראל ואת מערכת‬
‫החינוך הפלסטינית‪ .‬עקב כך הניתוח הכמותי והסטטיסטי הראשוני משווה את הספרים ממערכת החינוך‬
‫הממלכתי בישראל בשלמותה לספרים של מערכת החינוך החרדי בישראל ושל מערכת החינוך הפלסטינית‪.‬‬
‫ניתוחים מאוחרים יותר הוקדשו באופן ספציפי לשני חלקיה של מערכת החינוך הממלכתי בישראל והשוו‬
‫אלו לאלו ספרים שמשמשים באופן בלעדי את אחד משני הזרמים‪ ,‬כולל השוואה בין הספרים המשמשים‬
‫את שתיהן‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫מבנה הספרים בכול אחת ממערכות החינוך‪ :‬הספרים הישראליים היו ארוכים בערך פי ‪ 5.2‬מהספרים‬
‫הפלסטיניים וכללו הרבה יותר צילומים‪ ,‬איורים ומפות‪ .‬אורכם הממוצע של הספרים היה‪ :‬בחינוך‬
‫הממלכתי הישראלי‪ 267 +/- 110 :‬עמודים‪ .‬בחינוך החרדי בישראל‪ 231 +/- 98 :‬עמודים‪ .‬בחינוך‬
‫הפלסטיני‪ 106 +/- 48 :‬עמודים‪ .‬כאשר מחברים את מספר כול העמודים של הספרים מכול מערכת חינוך‪,‬‬
‫סך כל העמודים שנסקרו היה‪ :‬בתי ספר ממלכתיים בישראל‪ 32,721 :‬עמודים; בתי ספר חרדיים בישראל‪:‬‬
‫‪ 1,402‬עמודים; בתי ספר פלסטיניים‪ 9,904 :‬עמודים‪.‬‬
‫‪ .3‬כוח משותף‪ :‬העדר דה‪-‬הומניזציה‬
‫אפיונים של דה‪-‬הומניזציה ודמוניזציה של האחר היו נדירים מאוד גם בספרים הישראליים וגם‬
‫בפלסטיניים‪ .‬זו עובדה משמעותית ביותר‪ .‬הטבלה העליונה בתרשים ‪ 1‬מציגה את מספר היחידות‬
‫הספרותיות מכל אחת משלוש מערכות החינוך שדורגו כשליליות מאוד‪ ,‬שליליות‪ ,‬ניטרליות חיוביות או‬
‫חיוביות מאוד‪ .‬הטבלה התחתונה עוסקת ספציפית ביחידות ספרותיות שדורגו שליליות מאוד ומעניקה להן‬
‫זיהוי נוסף בהתייחסות לסוג הצהרות הדה‪-‬לגיטימציה על פי הספרות המקצועית הכללית העוסקת‬
‫בהסתה‪ :‬דה‪-‬הומניזציה; דמוניזציה; השוואות של תכונה שלילית קיצונית; והשוואות קבוצתיות שליליות‬
‫קיצוניות‪ .‬הרוב המכריע של אפיונים שליליים קיצוניים של האחר היו בהגדרתו כ"אויב" ולא היו מסוג‬
‫דימויי הדה‪-‬הומניזציה והדמוניזציה שמופיעות בספרים במקומות אחרים ואשר מהווים גורם לדאגה רבה‬
‫בציבור הרחב‪ .‬המספר הכולל של אפיונים שליליים קיצוניים ‪ -‬מלבד ההתייחסות ל"אויב" ‪ -‬ומספר‬
‫הפעמים בעמוד שהם מופיעים בו מתוך העמודים שנבחנו‪ ,‬היו‪ :‬בתי ספר ממלכתיים ישראלים – סך הכול‬
‫‪ 6.663 ,56‬לעמוד; בתי ספר חרדיים בישראל – סך הכול ‪ 6.665 ,7‬לעמוד; ובספרים הפלסטיניים – רק ‪0‬‬
‫בסך הכול‪ 6.6660 ,‬לעמוד‪.‬‬
‫דה‪-‬הומניזציה‪ ,‬דמוניזציה‪ ,‬והשוואות קבוצתיות קיצוניות‪ ,‬כאשר דורגו על ידי מבצעי המחקר‪,‬‬
‫היו שלוחות של הנרטיב הלאומי העיקרי המתואר להלן‪ ,‬ולא היו קיצוניות או שכיחות כפי שנראה בספרי‬
‫לימוד במקומות אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬ספרים ישראליים תיארו התיישבות ישראלית שנוסדה על הריסות כפר‬
‫ערבי "שהיה תמיד קן של מרצחים" (בתי ספר חרדיים‪" ,‬הארץ הטובה"‪ :‬ספר לימוד לידיעת הארץ‪ ,‬כיתה‬
‫ד'‪ ,‬חלק ב'‪ ,3993 ,‬עמ ‪ ,350‬י"ס ‪ ,)307‬או התייחסו ל"המוני אומת הפורעים" (בתי ספר ממלכתיים דתיים‪,‬‬
‫"פתחו את השער"‪ :‬מקראה לכיתה ו'‪ ,‬עמ' ‪ ,316‬י"ס ‪ ,)3532‬או "שיירה של ערבים צמאי‪-‬דם (בתי ספר‬
‫חרדיים‪" ,‬ארץ ויושביה"‪ :‬לימודי ארץ ישראל‪ ,‬כיתה ב'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,395‬י"ס ‪ .)3516‬בספרים פלסטיניים‬
‫הייתה התייחסות לפעולות לא‪-‬אנושיות קיצוניות של ישראלים‪" :‬הייתי ב"בית המטבחיים" משך ‪31‬‬
‫ימים" ("בית המטבחיים" הוא חדר החקירות‪ ,‬האסירים העניקו לו כינוי זה בגלל אכזריותם של‬
‫החוקרים)"‪( ,‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ו'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,91‬י"ס ‪ ,)149‬ו"היא (ישראל)‬
‫השמידה גם חלקים גדולים של מערכות המים‪ ,‬למשל על ידי הריסת בארות‪ ,‬והרסה מערכות השקיה‪,‬‬
‫מתקני אגירת מים‪ ,‬וצינורות מים‪[ ...‬והיא] מאיימת לא לספק מים למספר ערים פלסטיניות" (בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של הערבים והעולם במאה העשרים"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,319‬י"ס ‪ .)144‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬רק שש י"ס מתוך ‪ 9,904‬עמודים של ספרים פלסטיניים שנבחנו דורגו כמציגות את האחר בצורה‬
‫שלילית קיצונית מלבד הגדרתו כאויב‪ ,‬ואף לא באחת מהשש היו אפיונים כלליים של דה‪-‬הומניזציה של‬
‫תכונות אישיות של יהודים או ישראלים‪.‬‬
‫‪ .5‬בעיה עיקרית משותפת‪ :‬הצגה שלילית עקבית של ה"אחר" בנרטיבים לאומיים חד צדדיים‬
‫ספרים ממערכת החינוך הממלכתית בישראל‪ ,‬ממערכת החינוך החרדית וממערכת החינוך‬
‫הפלסטינית מציגים את ההיסטוריה ואת המצב הנוכחי מנקודת מבט חד צדדית שמעניקה הרבה יותר‬
‫תיאורים שליליים של האחר מאשר תיאורים חיוביים‪ ,‬ומעניקה מידע מועט על הדתות‪ ,‬התרבות וחיי היום‬
‫יום של האחר‪ .‬קבוצת העצמי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מאופיינת במונחים חיוביים בדרך כלל‪ ,‬כקרבן שנאלץ להגן על‬
‫עצמו כנגד הפעולות והכוונות השליליות של האחר ואשר הדבר היחיד שהוא רוצה הוא שלום‪ .‬בספרים של‬
‫כול קבוצה יש דה‪-‬לגיטימציה של נוכחות האחר באמצעות צירוף של תיאורים שליליים והיעדר מידע על‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬הדתות‪ ,‬התרבות והסבל של האחר‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬דה‪-‬לגיטימציה של נוכחות האחר אינה‬
‫תוצאה של הצהרות היסטוריות שקריות‪ ,‬אלא נובעת מבחירת ההיבטים והאירועים ההיסטוריים‬
‫המדווחים‪ ,‬ומהשמטת מידע שמעניק לנוכחות האחר אנושיות ולגיטימציה‪.‬‬
‫א‪ .‬תיאורים של האחר‪:‬‬
‫אפיון במונחים שליליים‪ :‬כאשר אפיונים של האחר כשליליים מאוד או שליליים צורפו יחד‪49% ,‬‬
‫מהיחידות הספרותיות בספרים הישראליים הממלכתיים‪ 71% ,‬מהיחידות הספרותיות בספרים‬
‫הישראליים החרדיים ו‪ 14%-‬מהיחידות הספרותיות בספרים הפלסטיניים תארו את האחר באפיונים אלה‪.‬‬
‫(ראה תרשים ‪ ,1‬הטבלה העליונה וגרף העמודות)‪ .‬סך כול והשיעור לדף של האפיונים השליליים מאוד‬
‫והשליליים היו‪ :‬בתי ספר ממלכתיים ישראליים – סך הכול ‪ 6.635 ,390‬לעמוד; בתי ספר חרדיים‬
‫ישראליים – סך הכול ‪ 6.631 ,42‬לעמוד; בתי ספר פלסטיניים – סך הכול ‪ 6.660 ,27‬לעמוד‪( .‬הסיבה למספר‬
‫הנמוך לעמוד בספרים הפלסטיניים למרות האחוז הגבוה יותר של אפיונים שליליים של האחר היא נובעת‬
‫מהעובדה שסך הכול‪ ,‬אפיונים של האחר באופן כללי מופיעים בתדירות יותר נמוכה בספרים הפלסטיניים‬
‫מאשר בספרים הישראליים)‪.‬‬
‫דוגמאות מהספרים הישראליים‪:‬‬
‫"מאז הקמת המדינה ביקשה ישראל לכונן שלום עם שכנותיה‪ ,‬מדינות ערב‪ ,‬באמצעות‬
‫משא ומתן ישראלי‪-‬ערבי‪ .‬כל מאמציה נכשלו במשך שלושים השנים הראשונות לקיום מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬בשל סירובן של מדינות ערב והעמים הערביים להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל‬
‫כמדינה יהודית ריבונית‪ .‬על מנת לפגוע בישראל‪ ,‬להחליש אותה ולהביא לחיסולה‪ ,‬נקטו מדינות‬
‫ערב פעולות טרור שכללו גם חדירת מסתננים לתחומה של מדינת ישראל ופגיעה באוכלוסייה‬
‫אזרחית‪ .‬מדינות צברו נשק ותחמושת והגדילו את צבאן כדי לצאת למלחמה כוללת נגד ישראל‪".‬‬
‫(בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים; "להיות אזרחים בישראל‪ :‬במדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,115‬י"ס ‪)1572‬‬
‫" זה מזמן אסרו עלינו לעזוב את החצר ועל אחת כמה וכמה לצאת לטיולים‪ .‬הערבים היו‬
‫צולפים על הכבישים‪ .‬כדי להוביל את החלב‪ ,‬היו נוסעים שני נהגים במשאיות משוריינות‪ .‬אבל‬
‫פעם ירו הערבים על האוטו שהוביל את החלב ופגעו באורי הנהג‪ .‬את קברו של אורי כרו בלילה‬
‫שכן היה בית הקברות של הקיבוץ קרוב מדיי לכפר הערבי‪ ,‬סמוך לחצרו של אבו סאלח‪ .‬אבל אבו‬
‫סאלח עצמו נעלם ‪ -‬כך אמרו‪ .‬בחצר התבססו "כנופים" ערביים שהיו יוצאים מזמן לזמן להתקיף‬
‫את התחבורה בכבישים‪( .‬בתי ספר ממלכתיים דתיים‪" ,‬פתחו את השער‪ :‬מקראה לכיתה ו' "‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,162‬י"ס ‪)3524‬‬
‫"מאז ‪ ,3904‬שנת ייסוד אש"ף חדרו חוליות טרור פלשתיניות [לישראל]"‪" ...‬אש"פ ניצל‬
‫את התבוסה הצבאית של מדינות ערב כדי להגביר את פעילותו הטרוריסטית כלפי ישראל‪( ".‬בתי‬
‫ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,310‬י"ס‬
‫‪.)3657‬‬
‫"‪...‬ישראל מדינה צעירה ומוקפת אויבים‪ :‬סוריה‪ ,‬מצרים ירדן‪ ...‬ומכל עבר מדינות‬
‫עוינות חורשות מזימות שרק ממתינות לשעת כשר כדי לבצע את זממן‪ .‬ככבשה קטנה בים שבעים‬
‫זאבים נמצאת ישראל בין מדינות ערב‪ ,‬שמאז הקמתה ועד היום לא משלימות עם עובדת קיומה‪.‬‬
‫גם לאחר שאימו להשמיד את כל תושביה‪( "...‬בתי ספר חרדיים‪" ,‬ארץ ויושביה‪ :‬למודי ארץ‬
‫ישראל"‪ ,‬כיתה ד'‪ ,‬חלק ג'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,331‬י"ס ‪.)3111‬‬
‫"מדינות ערב לוטשות את עיניהן לשטחי ישראל‪ ,‬בטענה כי ישראל היהודית היא נטע זר‬
‫בלב ליבן של מדינות ערביות‪ .‬האמנה הפלשתינית קובעת שיש לצאת למלחמת קודש‪ ,‬ג'יהאד‪,‬‬
‫ולשחרר את ישראל‪-‬פלשתין מידי היהודים‪ .‬לא רק המדינות הגובלות עם ישראל פועלות נגדה‪,‬‬
‫אלא גם יתר מדינות ערב‪ .‬כמעט בכל המלחמות שהיו לישראל עם שכנותיה‪ ,‬שלחו העיראקים‬
‫חיילים להילחם בישראל‪ .‬עיראק גם מסייעת למחבלים המתגוררים בלבנון‪ .‬במלחמת המפרץ‬
‫שיגרה עיראק טילים לכוון ישראל‪ .‬אף עתה לא מפסיקה עיראק להשמיע איומים להשמדת‬
‫ישראל‪ .‬די להציץ בעיתונים ולראות כי גם איראן משמיעה ללא הרף איומים לעבר ישראל‪ .‬סוריה‬
‫הוא האויב הקשה ביותר שיש לישראל בגבולה‪ .‬בלבנון הבעיה העיקרית היא המחבלים החיים‬
‫בתוכה‪ .‬עם מצרים נחתם חוזה שלום‪ ,‬ואף עם ירדן‪ ,‬אך אזרחי אותן מדינות "ידידותיות" עוינים‬
‫את ישראל"‪( .‬בתי ספר חרדיים‪" ,‬המזרח הקרוב"‪ ,3991 ,‬עמ' ‪ ,19‬י"ס ‪.)49‬‬
‫דוגמאות מהספרים הפלסטיניים‪:‬‬
‫"הועידה הדגישה מחדש שהכיבוש הציוני‪ ,‬גזלת פלסטין וזכויותיו של עמה (של פלסטין)‬
‫הינם עיקרו של המאבק במזרח‪-‬התיכון‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של הערבים והעולם"‬
‫המאה העשרים"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,74‬י"ס ‪.)799‬‬
‫"ההיסטוריה הקדומה של פלסטין הייתה עדה לכניסתם של בני ישראל בהנהגתו של‬
‫יהושע בן נון במאה השתים‪-‬עשרה לפנה"ס ולמלחמתם בכנענים הפלסטיניים‪ .‬בשליש האחרון של‬
‫המאה האחת‪-‬עשרה לפנה"ס מונה שאול בן קיש (טאלות) להנהיג את בני‪-‬ישראל והוא נלחם‬
‫בפלסטינים שהונהגו על‪-‬ידי גוליית ושהצליחו להרוג אותו ואת בניו‪ .‬בסופה של המאה האחת‪-‬‬
‫עשרה לפנה"ס‪ ,‬אחרי מותו מונה הנביא דוד בן ישי להנהיג את בני‪-‬ישראל והמשיך להילחם‬
‫בפלסטינים ובכנענים‪ ,‬וייסד ממלכה בהנהגתו על חלק מהאדמות הפלסטיניות‪( "...‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,9‬י"ס‬
‫‪.)3664‬‬
‫"בריטניה ביקשה מהיהודים לסייע לה בהגשמת שאיפותיה האימפריאליסטיות‪ ,‬ולכן‬
‫היהודים התחילו להגר לפלסטין‪ ...‬אולם בעקבות התחזקות הקריאות באירופה ליישובם של‬
‫היהודים בפלסטין‪ ,‬החלו להופיע כמה מוסדות יהודיים שמטרתם היתה לבסס את השעבוד‬
‫האימפריאליסטי של ארץ הקודש‪( "...‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית‬
‫ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,21‬י"ס ‪.)3651‬‬
‫"וקרה המקרה ביום ששי‪ ,‬הוא יום החופש מבית הספר‪ .‬ועם קול כדורי הנשק‪ ,‬וקול‬
‫הארטילריה‪ ,‬מיהרה חיאת לאלונקת האמבולנס‪ ...‬פנה האויב לבתים הריקים מבעליהם‪ ,‬לגנוב‬
‫ולשאת כל מה שאפשר לשאת מהכפר שהפך להיות בית עלמין‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו‬
‫היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ,71‬י"ס ‪.)127‬‬
‫תרשים ‪ :3‬אפיוני האחר‬
‫אפיון האחר במונחים חיוביים‪ :‬האחר מאופיין במונחים חיוביים ב‪ 33%-‬מהיחידות הספרותיות בספרים‬
‫הישראליים הממלכתיים‪ ,‬ב‪ 7%-‬מהיחידות הספרותיות בספרים הישראליים החרדיים וב‪ 3%-‬מהיחידות‬
‫הספרותיות בספרים הפלסטיניים‪ .‬סך כול והשיעור לדף של האפיונים החיוביים של האחר היו‪ :‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים ישראליים – סך הכול ‪ 6.661 ,44‬לעמוד; בתי ספר חרדיים ישראליים – סך הכול ‪6.663 ,4‬‬
‫לעמוד; בתי ספר פלסטיניים – סך הכול ‪ 6.6663 ,3‬לעמוד‪.‬‬
‫סקירה כללית של אפיוני האחר‪ :‬בספרים מבתי הספר הממלכתיים הישראליים הופיעו יותר אפיונים של‬
‫פלסטינים וערבים בסך הכול (‪ )197‬ולעמוד (‪ )6.652‬מאשר בספרים מבתי הספר החרדיים בישראל (סך‬
‫הכול ‪ 6.631 ,03‬לעמוד)‪ .‬בספרים של שתי מערכות החינוך הישראליות היו יותר קטעים עם אפיונים של‬
‫פלסטינים וערבים מאשר מספר האפיונים של ישראלים ויהודים שהופיעו בספרים ממערכת החינוך‬
‫הפלסטינית (סך הכול ‪ 6.667 ,01‬לעמוד)‪ .‬בהתייחס למספר הכולל של אפיוני האחר‪ ,‬בספרים הישראליים‬
‫היו יותר אפיונים שליליים‪ ,‬יותר אפיונים ניטראליים ויותר אפיונים חיוביים של האחר מאשר בספרים‬
‫הפלסטיניים‪ .‬בהשוואת ההתפלגות או המאזן של האפיונים החיוביים‪ ,‬הניטראליים והשליליים בספרי‬
‫מערכת החינוך הממלכתית הישראלית‪ ,‬מאזן אפיוני האחר פחות שלילי במידה משמעותית מאשר בספרים‬
‫של מערכת החינוך החרדית (הבדל מובהק בשיעור ‪ )p=0.004‬ובספרים הפלסטיניים (‪ .)p<0.0001‬ההבדל‬
‫בין ספרי מערכת החינוך החרדית הישראלית והספרים הפלסטיניים לא היה משמעותי (‪ .)p=0.416‬הדירוג‬
‫הממוצע בסולם שבו ‪ = 3‬שלילי מאוד‪ = 5 ,‬שלילי‪ = 1 ,‬ניטראלי‪ = 4 ,‬חיובי ו‪ = 2-‬חיובי מאוד‪ 5.10 :‬בספרי‬
‫מערכת החינוך הממלכתית הישראלית‪ 3.91 ,‬בספרים של מערכת החינוך החרדית הישראלית‪ ,‬ו‪3.01-‬‬
‫בספרים של מערכת החינוך הפלסטינית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפיון הפעולות של האחר‪ :‬יחידות ספרותיות שמתארות פעולות של האחר היו יותר נפוצות בספרים של‬
‫מערכת החינוך הממלכתית הישראלית (סך הכול = ‪ ,215‬לעמוד = ‪ )6.614‬ושל מערכת החינוך החרדית‬
‫בישראל ( סך הכול = ‪ ,96‬לעמוד = ‪ )6.650‬מאשר בספרים של מערכת החינוך הפלסטינית (סך הכול = ‪,10‬‬
‫לעמוד = ‪.)6.669‬‬
‫כ‪( 16%-‬סך הכול = ‪ ,54‬או ‪ 6.673‬לעמוד) מהיחידות הספרותיות בספרים הישראליים החרדיים‬
‫מתארים את הפעולות של האחר כשליליות מאוד‪ .‬כך מתוארות פעולות האחר גם ב‪( 31%-‬סך הכול = ‪,91‬‬
‫או ‪ 6.660‬לעמוד) מהיחידות הספרותיות בספרים הישראליים הממלכתיים וב‪( 51%-‬סך הכול = ‪ ,56‬או‬
‫‪ 6.665‬לעמוד) מהיחידות הספרותיות בספרים הפלסטיניים (תרשים ‪ .)4‬כאשר מצרפים את שתי הקטגוריות‬
‫השליליות (שלילי מאוד ושלילי)‪ ,‬נראה שכ‪( 17%-‬סך הכול = ‪ ,72‬או ‪ 6.661‬לעמוד) מהיחידות הספרותיות‬
‫בספרים הפלסטיניים‪( 76% ,‬סך הכול = ‪ ,20‬או ‪ 6.65‬לעמוד)‪ ,‬מהיחידות הספרותיות בבתי הספר החרדיים‬
‫בישראל ו‪( 23%-‬סך הכול = ‪ ,570‬או ‪ 6.65‬לעמוד) מהיחידות הספרותיות בבתי הספר הממלכתיים‬
‫הישראליים מתארים פעולות שליליות של האחר‪( 34% .‬סך הכול = ‪ ,71‬או ‪ 6.662‬לעמוד) מהיחידות‬
‫הספרותיות של הספרים במערכת החינוך הממלכתית הישראלית מתוארות פעולות של האחר כחיוביות או‬
‫חיוביות מאוד‪ ,‬בעוד שכך הדבר רק ב‪( 2%-‬סך הכול = ‪ ,4‬או ‪ 6.663‬לעמוד) בספרים החרדיים הישראליים‬
‫וב‪( 1%-‬סך הכול = ‪ ,1‬או ‪ )6.6661‬בספרים הפלסטיניים‪ .‬בהשוואת ההתפלגות או המאזן של אפיונים‬
‫חיוביים‪ ,‬ניטראליים ושליליים של פעולות האחר‪ ,‬הספרים במערכת החינוך הממלכתית הישראלית‬
‫מכילים מאזן כללי פחות שלילי במידה משמעותית של אפיוני מעשיו של האחר מאשר הספרים של מערכת‬
‫החינוך החרדית הישראלית (הבדל מובהק ‪ p = 0.02‬בלי תיקון וקרוב מאוד למשמעותי עם תיקון‪p = ,‬‬
‫‪ )0.06‬ושל מערכת החינוך הפלסטינית (‪ .)p < 0.0001‬ההבדל בין הספרים של החינוך החרדי הישראלי‬
‫והחינוך הפלסטיני לא היה משמעותי (‪ .)p = 0.17‬הדירוג הממוצע בסולם שבו ‪ = 3‬שלילי מאוד‪ = 5 ,‬שלילי‪,‬‬
‫‪ = 1‬ניטראלי‪ = 4 ,‬חיובי ו‪ = 2-‬חיובי מאוד‪ 5.44 :‬בספרים של מערכת החינוך הממלכתית הישראלית‪5.62 ,‬‬
‫בספרים של מערכת החינוך החרדית הישראלית‪ ,‬ו‪ 3.91-‬בספרים הפלסטיניים‪ .‬גם כאן יש יותר יחידות‬
‫ספרותיות שמתארות את האחר בספרים הישראליים מאשר בספרים הפלסטיניים‪ ,‬ובכללן יותר פעולות‬
‫שליליות‪ ,‬ניטראליות וחיוביות‪ .‬בכול מערכות החינוך הופיעו הרבה יותר תיאורים של פעולות שליליות‬
‫מאשר של פעולות חיוביות‪ ,‬אולם המאזן בין פעולות שליליות וחיוביות הוא חיובי יותר‪ ,‬בשיעור בעל‬
‫משמעות סטטיסטית‪ ,‬בספרים ממערכת החינוך הממלכתית הישראלית מאשר בספרים ממערכת החינוך‬
‫החרדית הישראלית או ממערכת החינוך הפלסטינית‪.‬‬
‫דוגמאות לתיאורים שליליים של פעולות האחר‪:‬‬
‫דוגמאות מספרים ישראליים‪:‬‬
‫התייחסות לפוגרום בעיראק ב‪" :3943-‬בחג השבועות התנפלו ערבים על היהודים ורצחו‬
‫אותם‪ ,‬כולל נשים וילדים‪ ...‬הטבח ביהודי בגדד נמשך יומיים באין מפריע‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪,‬‬
‫"עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,306‬י"ס ‪.)931‬‬
‫או "תגובתה של ישראל למעשי החבלה והרצח הייתה "פעולות תגמול" מעבר לגבול‪".‬‬
‫(בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪ " ,‬הלאומיות בישראל ובעמים‪ :‬בונים מדינה במזרח‬
‫התיכון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,564‬י"ס ‪ ,)3015‬ו‪"-‬לא יכלו לשכוח ולו לרגע משנאת הערבים המצפים‬
‫להזדמנות כדי להתקיף את תושבי הארץ ולהרוג בהם ללא רחמים‪( "...‬בתי ספר חרדיים‪" ,‬ארץ‬
‫ויושביה‪ :‬לימודי ארץ ישראל"‪ ,‬כיתה ד'‪ ,‬חלק ג'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,346‬י"ס ‪.)3129‬‬
‫"בעיר יפו ישבו בעבר ערבים‪ .‬כאשר החלו המוני יהודים לעלות לארץ דרך נמל יפו‪ ,‬בחרו‬
‫רבים מהם להתיישב בעיר זו‪ .‬אולם הערבים שגרו במקום‪ ,‬בנוסף לשנאתם מימי קדם‪ ,‬צרה‬
‫הייתה עינם בהשתלטות היהודים על המקום שאותו חשבו לביתם‪ .‬ולכן התנכלו אליהם בכל עת‬
‫מצוא‪ ,‬וגרמו להם נזקים ועגמת נפש‪ .‬היהודים לא הורשו לעבוד בנמל‪ ,‬שסיפק לערבים פרנסה‬
‫בנוח‪ ,‬ואף סבלו מפרעות שוב ושוב‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬כשהפרעות הלכו וגברו‪ ,‬נאלצו היהודים לעזוב‬
‫את בתיהם הסמוכים לערבים‪ ,‬ולהתרכז רק בשכונות יהודיות בעיר‪ .‬גם מעבר זה לא מנע‬
‫מאורעות דמים‪ ,‬וליהודים לא נותרה בררה‪ ,‬הם החליטו לנטוש את יפו"‪( .‬בתי ספר חרדיים‪" ,‬ארץ‬
‫ויושביה‪ :‬לימודי ארץ ישראל"‪ ,‬כיתה ג'‪ ,‬חלק ב'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,331‬י"ס ‪.)232‬‬
‫"ביום י"א באדר תר"פ‪ ...‬הקיפו המוני ערבים חמושים את חצר תל חי וביקשו בדרכי‬
‫עורמה להיכנס פנימה‪ ...‬מאות ערבים מוסתים פרצו לירושלים בראשית אפריל"; (עמ' ‪)51‬‬
‫"המוני כפריים מוסתים נהרו לירושלים ופרצו לרחובות העיר"‪" ,‬הפורעים עברו מבית לבית‬
‫ורצחו ‪ 06‬יהודים‪( ;"...‬עמ' ‪" )16‬המון ערבי מוסת התנפל על יהודים עוברי אורח ביפו והרג תשעה‬
‫מהם‪ ...‬הכנופיות שרפו בתים על תכולתם‪ ,‬הציתו יערות ושדות ועקרו פרדסים"‪( .‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,15‬י"ס ‪)142‬‬
‫"אש"פ ניצל את התבוסה הצבאית של מדינות ערב כדי להגביר את פעילותו‬
‫הטרוריסטית כלפי ישראל‪ .‬הוא קבע את בסיסיו בירדן ‪ ...‬ב‪ 3976-‬החל מאבק צבאי בין המחבלים‬
‫לירדן‪ ,‬עד אשר סילקה ירדן סופית את כל ארגוני המחבלים משטחה‪ ...‬מאז ‪ 3976‬הפך דרום לבנון‬
‫לשמש בסיס מחבלים ("פתחלנד")‪ ,‬וממנו ערכו המחבלים פעולות טרור נגד ישראל"‪( .‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,397‬י"ס‬
‫‪.)3657‬‬
‫"לאחר המלחמה נוסחה מחדש "האמנה הפלסטינית" שחוברה על ידי המועצה‬
‫הלאומית של אש"פ (הארגון לשחרור פלסטין) בשנת ‪ .3904‬ברוח האמנה הפלסטינית החלו ארגוני‬
‫אש"פ במלחמת טרור קשה נגד ישראל ומוסדות יהודיים‪ .‬מטוסים נחטפו‪ ,‬ישראלים נרצחו ברחבי‬
‫הארץ ובעולם ונשלחו עשרות מעטפות נפץ‪ .‬הטרור הכה שוב ושוב‪ ,‬והגיע לשיאו בתקופה שאחרי‬
‫המלחמה‪ ,‬עם הירצחם של ‪ 31‬תלמידים ומורים ממושב אביבים בדרכם לבית הספר (מאי ‪,)3976‬‬
‫ושל ‪ 33‬ספורטאים באולימפיאדת מינכן (ספטמבר ‪ .)3975‬ישראל נאלצה להתמודד עם מלחמה‬
‫מסוג חדש שאין בה הכרעה‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬הלאומיות בישראל‬
‫ובעמים‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,517-511‬י"ס ‪.)3095‬‬
‫דוגמאות מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"[ממשלת המנדט] הקלה את הגירת היהודים אל פלסטין במטרה להפוך אותה למדינה‬
‫יהודית‪ ,‬לאחר הגליית תושביה או השמדתם‪ ...‬כנגד התכנית הציונית האימפריאליסטית הזאת‪...‬‬
‫המאבק עם ממשלת המנדט והציונות נמשך עד אשר ארעה הנכבה (האסון)‪ ...‬בשנת ‪ .3941‬מלחמת‬
‫פלסטין הסתיימה באסון אשר לא נראה כדוגמתו בהיסטוריה‪ ,‬שכן הכנופיות הציוניות גזלו את‬
‫פלסטין‪ ,‬גרשו את תושביה מעריהם‪ ,‬מכפריהם‪ ,‬מאדמתם ומבתיהם‪ ,‬והקימו את מדינת ישראל‪...‬‬
‫הטרגדיה החמירה עם כיבוש הישות הציונית את אשר נותר מפלסטין‪ ...‬רוב הפלסטינים עדיין‬
‫כורעים תחת עול הכיבוש‪ ,‬וחלקם האחר חיים חיי עקירה ואבדון (בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה‬
‫הערבית‪ :‬קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,97-91‬י"ס ‪.)110‬‬
‫"לאחר שהתנועה הציונית כשלה בהשגת הסכמה מגרמניה ומהאימפריה העות'מאנית‬
‫בפלסטין‪ ,‬היא הפנתה את מבטה אל עבר בריטניה‪ ,‬שנחשבה למעצמה האימפריאליסטית הגדולה‬
‫ביותר שבכוחה לסייע לתנועה הציונית להגשים את מטרותיה‪ .‬למפגש האינטרסים‬
‫האימפריאליסטיים של בריטניה עם האינטרסים של התנועה הציונית הייתה השפעה רבה על‬
‫הצלחת התנועה‪ ,‬ומשרד החוץ הבריטי פרסם את הצהרת בלפור ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ ,3937‬בצורת אגרת‬
‫מארתור בלפור‪ ,‬שר החוץ הבריטי‪ ,‬אל אדמונד רוטשילד‪ ,‬מגדולי עשירי היהודים‪( "...‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪( ,71‬י"ס‬
‫‪.)3114‬‬
‫ו"לאחר מכן היה אסון חיפה‪ ...‬הערב ההוא לא יישכח‪ ...‬הם ידעו על הקרבות אשר‬
‫התנהלו בחיפה‪ .‬הם גם ידעו על כך ששלטונות המנדט ביצרו את היהודים בחשאי בעמדות‬
‫מבוצרות‪ ...‬ונשפכה האימה מהר הכרמל על הערבים אשר חיים למרגלות ההר‪ ,‬והשלטונות‬
‫הכשירו את הקרקע למצב של בהלה באמצעות מלחמת שמועות‪ ,‬כשבמהלכה פתחו את הנמל‪,‬‬
‫ושלחו את אניותיהם לשאת כל מי שחפץ לעזוב‪ ,‬ואז הם הצטופפו בהן‪ ,‬בעוד האש יורקת עליהם‬
‫אימה מן ההר‪ .‬האניות פלטו אותם בחוף עכו‪ ...‬כגושי אדם‪( "...‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה‬
‫הערבית‪ :‬קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ 315-311‬י"ס ‪.)5456‬‬
‫"היהודים ראו אותה מרחוק‪ ,‬מצילה בחור ערבי‪ ,‬וכיוונו את האש עליה‪ ,‬ופגע בה קליע‬
‫קטלני‪ ,‬והיא נפלה כשאהידה בין השאהידים של דיר יאסין‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו‬
‫היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,71‬י"ס ‪.)127‬‬
‫"אל‪-‬נכסה – המלחמה שהחלה בחמישי ליוני בשנת ‪ :3907‬כשישראל יצאה למלחמה‬
‫בחמישי ליוני ‪ ,3907‬נגד במצרים סוריה וירדן‪ ,‬וכבשה את רמת גולן הסורית ואדמות ערביות‬
‫אחרות‪ ,‬ואז מועצת הביטחון החליטה את החלטה ‪ 545‬הקובעת נסיגת ישראל מהאדמות‬
‫הערביות שכבשה‪ .‬אך ישראל סירבה ליישם את ההחלטה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה‬
‫ערבית מודרנית"‪ ,‬כיתה ט'‪ ,5669 ,‬עמ' ‪ ,20‬י"ס ‪.)5735‬‬
‫"ציונות‪ :‬זוהי תנועה קולוניאליסטית פוליטית שנוסדה על ידי יהודי אירופה במחצית‬
‫השנייה של המאה ה‪ ,39-‬במטרה להביא יחד את היהודים מלאומים שונים מכל רחבי העולם‪,‬‬
‫ולאסוף אותם בפלסטין ובמדינות ערביות שכנות על ידי הגירה ועקירת העם הפלסטיני בפלסטין‬
‫מאדמתו‪ ,‬כדי להקים את מדינת ישראל‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה ערבית מודרנית"‪,‬‬
‫כיתה ט'‪ ,5669 ,‬עמ' ‪ ,15‬י"ס ‪.)5755‬‬
‫"היא פרצה ב‪ 51-‬לספטמבר שנת ‪ .5666‬הגורם הישיר לה היה ביקורו של אריאל שרון ‪-‬‬
‫ראש מפלגת הליכוד הישראלית ‪ -‬בחצר של מסגד אל אקצה‪ ,‬ואילו הסיבות העקיפות היו רבות‪,‬‬
‫והבולטת ביניהם הייתה כישלון פסגת קמפ דיוויד השנייה שנערכה על ידי הנשיא האמריקאי ביל‬
‫קלינטון בין נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל‪ ,‬אהוד ברק‪,‬‬
‫להנחת הקווים המנחים לפתרון הסופי לבעיה הפלסטינית‪ ,‬ולסחבת ישראלית ביישום ההסכמים‬
‫שנחתמו עם ההנהגה הפלסטינית‪ ,‬וניסיונותיה לכפות עובדה מוגמרת דרך ההתנחלות הציונית‬
‫בגדה המערבית וברצועת עזה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה ערבית מודרנית"‪ ,‬כיתה ט'‪,‬‬
‫‪ ,5669‬עמ' ‪ ,70‬י"ס ‪.)5755‬‬
‫"ישראל צורכת ‪ 10.2%‬מכלל המים הפלסטיניים‪ ,‬ולאורך תקופת כיבושה את האדמות‬
‫הערביות היא לא פעלה לפיתוח מערכות המים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרסה חלקים גדולים ממערכות המים‪,‬‬
‫כגון החרבת בארות‪ ,‬הרס רשתות השקיה‪ ,‬מאגרי וקווי מים‪ ,‬במהלך פעולות ההרס אשר ביצעה‬
‫עקב פרוץ אינתיפאדת אל‪-‬אקצה בספטמבר ‪ ...5666‬ישראל מאיימת לא לספק מים למספר ערים‬
‫פלסטיניות‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של הפלסטינים והעולם‪ :‬המאה העשרים"‪ ,‬כיתה‬
‫י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,319‬י"ס ‪.)144‬‬
‫"ישראל בנתה מאגרי מים עצומים בדרומה של העיירה עיתה אל‪-‬שעב‪ ,‬על‪-‬מנת לאחסן‬
‫בהם את מימי הליטאני ולהפיץ אתם בקרב יישובי‪/‬התנחלויות הגליל העליון‪ ,‬והיא החלה להטות‬
‫את מי הליטאני אל ימת טבריה באמצעות צינורות עצומים‪ ...‬ישראל השתלטה על מימי החצבאני‬
‫מיד לאחר שפלשה אל האדמות הלבנוניות בשנת ‪ ...3915‬ראוי לציין‪ ,‬שישראל עדיין שולטת על‬
‫חוות שבעא שיש לה חשיבות אסטרטגית‪ ...‬ולכן היא דבקה במקום זה ומקימה עליו‬
‫יישובים‪/‬התנחלויות"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של הפלסטינים והעולם‪ :‬המאה‬
‫העשרים"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,346-343‬י"ס ‪.)123‬‬
‫דוגמאות לתיאורים חיוביים של פעולות האחר בספרים ישראליים‪:‬‬
‫אחת הדוגמאות לכך מספר ישראלי מבתי הספר הממלכתיים היא בהקשר לפוגרום‬
‫בחברון ב‪" :3959-‬לולא עמידתו האמיצה של קצין משטרה בריטי וערבים מתונים שהגנו בגופם על‬
‫שכניהם היהודים‪ ,‬היה הטבח נורא יותר" (בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה‬
‫במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬י"ס ‪".)142‬‬
‫דוגמא נוספת‪" :‬ראיתי זאת מחובתי כערבי מוסלמי להגיש עזרה לחייל הישראלי שנפצע‬
‫בתאונה‪ ",‬אמר עבדאללה יוסוף יונס‪ ...‬שהגיש עזרה והסיע ברכבו חייל ישראלי (בתי ספר‬
‫ממלכתיים‪" ,‬דרך המילים‪ :‬ספר ד'‪ ,‬כנרת"‪ ,5669 ,‬כיתה ד'‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' ‪ ,561‬י"ס ‪".)3195‬‬
‫"אבו סאלח היה ידידנו ושכננו משכבר‪ .‬רק גדר אבנים נמוכה הפרידה בין בית הקברות‬
‫שלנו ובין חצרו‪ .‬אבו סאלח היה מביא לנו בקיץ פחמים לתנור המאפיה‪ ,‬ובחורף כשהיה האוטו‬
‫שלנו שוקע בבוץ‪ ,‬היה מוביל את החלב על גמליו‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים דתיים‪" ,‬פתחו את‬
‫השער‪ :‬מקראה לכיתה ו' "‪ ,‬כיתה ו'‪ ,‬עמ' ‪ ,164‬י"ס ‪.)3524‬‬
‫כפי שניתן לראות בשתיים מהדוגמאות הנ"ל‪ ,‬אפיונים חיוביים של ערבים או של פעולותיהם בספרים‬
‫ממערכת החינוך הממלכתית בישראל מתייחסים בדרך כלל ליחידים ולא לערבים ככלל או כאומה‪.‬‬
‫דוגמה של תיאור חיובי של פעולות האחר מספר פלסטיני‪:‬‬
‫ספרי אלוהים הבאים‪" - 3 :‬המסרים של אברהם אבינו (עליו השלום) והמסרים של משה‬
‫הקוראים לאמונה באלוהים יתברך‪ ,‬סוגדים לו ועבודתו ולהראות במוסר טוב‪ - 5 ".‬התורה‪:‬‬
‫נגלתה למשה (עליו השלום) כדי להדריך את בני ישראל‪ – 1 .‬זאבור (ספר תהילים)‪ :‬התגלה לדוד‬
‫(עליו השלום) עם דרשות והדרכה לבני ישראל‪ - 4 .‬הבשורה (הברית החדשה)‪ :‬התגלתה לישו (עליו‬
‫השלום) כדי להנחות את בני ישראל‪ ,‬כדי לחזק את מה שמשה (עליו השלום) הביא‪( ".‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪ ,‬חינוך אסלאמי‪ ,‬חלק א'‪ ,‬כיתה ג' עמ' ‪ ,37‬י"ס ‪)134‬‬
‫תרשים ‪ :4‬תיאורים של פעולות האחר‬
‫ג‪ .‬אפיון שאיפות המיוחסות לאחר‪ :‬מתוך כל הספרים‪ ,‬שתי יחידות ספרותיות בלבד מציינות כי מטרת‬
‫האחר הינה דו‪-‬קיום שוויוני; אחת בספר פלסטיני (דו‪-‬קיום שוויוני בשתי מדינות נפרדות) ואחת בספר‬
‫ישראלי ממלכתי (דו‪-‬קיום שוויוני במדינה אחת)‪ .‬בספרים ישראליים ממלכתיים הופיע לעיתים נדירות‬
‫מאוד (‪ 33%‬מהמקרים) ייחוס מפורש לשאיפות של האחר‪ .‬ייחוס זה היה שכיח יותר בספרים ישראליים‬
‫חרדיים (‪ )52%‬ופלסטיניים (‪( )03%‬תרשים ‪ .)2‬רוב מוחלט של היחידות הספרותיות מתארות את השאיפות‬
‫של האחר כהשמדה ושליטה על קבוצת העצמי‪ .‬אולם‪ ,‬הספרים הישראליים והפלסטיניים שונים בכך‬
‫שהיחידות הספרותיות בספרים הישראליים מתארות בשכיחות גבוהה יותר את שאיפות האחר כהשמדה‬
‫מאשר כשליטה על ישראל‪ ,‬ואילו הספרים הפלסטיניים נוטים יותר לתאר את השאיפות הישראליות‬
‫כשליטה על הפלסטינים מאשר השמדתם‪.‬‬
‫דוגמאות מספרים ישראליים‪:‬‬
‫דוגמא מספר ישראלי בהקשר לתפיסות הערבים באשר למלחמה הערבית‪-‬ישראלית ב‪-‬‬
‫‪" :3971‬אם ישראל תתחיל בתוקפנות כנגד סוריה או מצרים‪ ,‬יהיה הקרב נגד ישראל כולל ולא‬
‫יוגבל לנקודה זו או אחרת על הגבול המצרי או הסורי‪ .‬הקרב יהיה כולל‪ ,‬ומטרתנו הבסיסית‬
‫תהיה להחריב את ישראל‪ ...‬זו התחייה האמיתית של העם הערבי‪ ,‬שלפני כן היה מיואש (בתי ספר‬
‫ממלכתיים‪" ,‬הלאומיות‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬עמ' ‪ ,371‬י"ס ‪.)3099‬‬
‫בדיון בנושא ההתנגדות להקמת מדינת ישראל‪" :‬בין ‪ 3956‬ל‪ 3942-‬יזמו ערביי הארץ‬
‫כמה אירועים שבהם נהרגו ונפצעו מאות יהודים‪ .‬את ההתפרצויות הניעו סיבות שונות וארגונים‬
‫שונים‪ ,‬אבל מאחורי כולן עמדה ההתנגדות של ערביי ארץ ישראל הפלסטינים לבואם של היהודים‬
‫לארץ ישראל ולהקמתה של מדינה יהודית‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪,‬‬
‫"הלאומיות בישראל ובעמים‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,11‬י"ס ‪.)3562‬‬
‫בדיון בנושא התנגדות להקמת מדינת ישראל‪" :‬הערבים שללו את זכותם של היהודים‬
‫להתיישב בארץ ישראל‪ ...‬בטענה זו התעלמו הערבים לחלוטין מן הקשר ההיסטורי של היהודים‬
‫לארץ ישראל‪ ...‬הם אימצו את הטענה שהיהודים אינם אומה ושהיהדות היא דת בלבד‪ ,‬ומשום כך‬
‫אין ליהודים זכות על טריטוריה‪ .‬לעומת זאת הערבים הם אומה ולכן לטענתם ארץ ישראל שייכת‬
‫להם‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הגירת היהודים לא"י מבטלת את אופייה הערבי של הארץ‪ ,‬והציונים יוצרים‬
‫במכוון שפל כלכלי בא"י כדי לרושש את הערבים ולאלצם למכור את אדמותיהם‪( ".‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים‪" ,‬מסע אל העבר‪ :‬העולם המודרני במשבר‪ ,"3919-3176 ,‬עמ' ‪ ,301-309‬י"ס ‪.)3472‬‬
‫דוגמאות מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"אני לומד – ציונות‪ :‬זוהי תנועה קולוניאליסטית פוליטית שנוסדה על ידי יהודי אירופה‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ ,39-‬במטרה להביא יחד את היהודים מלאומים שונים מכל רחבי‬
‫העולם‪ ,‬ולאסוף אותם בפלסטין ובמדינות ערביות שכנות על ידי הגירה ועקירת העם הפלסטיני‬
‫בפלסטין מאדמתו‪ ,‬כדי להקים את מדינת ישראל‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה ערבית‬
‫מודרנית"‪ ,5669 ,‬כיתה ט'‪ ,‬עמ' ‪ ,75-70‬י"ס ‪.)5755‬‬
‫"לאחר שהמלחמה התקרבה לסיומה‪ ,‬וההשפעה העותומאנית במדינות הערביות‬
‫התמוטטה‪ ,‬פלסטין וארצות הלבנט נפלו תחת המנדט הבריטי‪ ,‬ומצבם של הערבים לא השתפר‬
‫הרבה‪ ...‬הצהרת בלפור‪ ...‬בשנת ‪ ,3937‬שהבטיחה ליהודים להקים בית לאומי בפלסטין‪ ,‬וב‪...‬‬
‫המנדט הבריטי ו[בריטניה] החלו להכין את הנסיבות הפוליטיות והכלכליות שיבטיחו את הקמת‬
‫מדינת הלאום‪ ,‬והתחילו להקל על הגירת היהודים לפלסטין על מנת להפוך אותה למדינה יהודית‬
‫לאחר הגליית וחיסול תושביה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה הערבית‪ :‬קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪,‬‬
‫כיתה י"ב‪( ,5661 ,‬מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ ,97‬י"ס ‪.)110‬‬
‫"בסביבות ‪ 320‬אלף פלסטינים נשארו לחיות בבתיהם‪ ,‬אשר ישראל השתלטה עליהם‬
‫בשנת ‪ ,3941‬והם התרכזו באזורי הגליל‪ ,‬המשולש והנגב‪ ...‬ישראל נקטה במספר פעולות שמטרתן‬
‫הייתה ייהוד האדמה הפלסטינית‪ ,‬הבטחת השלטון היהודי‪ ,‬ביטול האופי הערבי‪-‬הפלסטיני‬
‫וקיבוץ מספר גדול ככל האפשר של יהודי העולם ויישובם בישראל‪ ,‬במטרה לחולל מהפכה‬
‫דמוגרפית לטובתם על חשבון הפלסטינים‪ .‬בין הפעולות הללו‪ :‬עידוד ההגירה היהודית לפלסטין‬
‫והענקת הקלות ליהודים; הממשלה הישראלית פרסמה חוקים שהחשוב שבהם הוא חוק השבות‬
‫בשנת ‪ ,3926‬אשר העניק גושפנקא לזכותם של היהודים להגר לפלסטין הכבושה‪ .‬הממשלה‬
‫הישראלית חוקקה בשנת ‪ 3925‬את חוק האזרחות‪ ,‬אשר מעניק אזרחות ישראלית ליהודים‬
‫שמהגרים אל פלסטין‪ ...‬לעומת זאת‪ ,‬הערבים הפלסטינים נאלצו לבקש לקבל את האזרחות‬
‫הישראלית‪ ,‬ולמרות שהפלסטינים קיבלו אזרחות‪ ,‬הם לא נהנו מהזכויות והפריבילגיות אשר‬
‫היהודים בישראל נהנו מהן‪ ...‬ישראל השתמשה במדיניות אלימה על מנת לכפות על התושבים‬
‫הפלסטינים לעזוב את בתיהם ואדמותיהם‪ ,‬והדוגמה הטובה ביותר לכך היא טבח התושבים‬
‫הפלסטינים אשר אותו ביצעה בכפר קאסם ב‪ 59-‬באוקטובר ‪ 3920‬בערב "התוקפנות המשולשת"‬
‫כלפי מצרים‪ ,‬ו‪ 49-‬מבני הכפר נפלו קורבן‪ ...‬ישראל כבשה את רצועת עזה במהלך "התוקפנות‬
‫המשולשת" כלפי מצרים‪ ...‬ישראל המשיכה במדיניותה שמטרתה לכבוש את האדמה ולשלוט‬
‫עליה באמצעים שונים כגון קנייתה (של האדמה) בכסף ושינוי זכות הבעלות עליה בשם "הקרן‬
‫הקיימת"‪ ,‬או באמצעות השתלטות עליה למטרות צבאיות וביטחוניות‪ ,‬או בטענה שהן אדמות‬
‫ממשלתיות או אדמות בור‪ .‬ישראל הניחה את ידה על רכושה של הפלסטינים‪( ...‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ‪ ,43-45 3‬י"ס ‪.)1331‬‬
‫"המדיניות הישראלית כלפי העם הפלסטיני התגבשה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫המנהל הכללי‪ :‬ישראל פרסמה החלטה שגזרה על סיפוחה של ירושלים ועל תפישתה‬
‫כבירתה אחרי מלחמת יוני בתאריך ‪ 57‬ביוני ‪ ,3907‬ועל סמך זאת פירקה את מועצת עיריית‬
‫ירושלים הערבית וביטלה את המנהלות הערביות ואת בתי המשפט‪ ,‬וקשרה את השירותים‬
‫הציבוריים הכלליים לעיריית ירושלים הישראלית‪ .‬ירושלים בודדה מן הגדה המערבית מבחינה‬
‫כלכלית ומנהלתית‪ ,‬והרשויות ומשרדי הממשלה הישראליים הועברו אליה‪ .‬מצד שני‪ ,‬שלטונות‬
‫הכיבוש המשיכו להקיף את העיר בהתנחלויות‪/‬יישובים ולפנות אותה מתושביה הערבים‪.‬‬
‫הפקעת אדמות‪:‬‬
‫השלטונות הישראליים חוקקו אוסף של חוקים במטרה לשלוט על האדמות‬
‫הפלסטיניות‪ ,‬ומהחשובים שבהם‪ :‬א‪ .‬החוקים הראשונים שעליהם הסתמכו השלטונות‬
‫הישראליים בהפקעת האדמות‪ .3 :‬חוק ההפקעה עבור אינטרסים ציבוריים משנת ‪ – 3941‬החוק‬
‫הזה מעניק לגיטימציה להפקיע אדמות לטובת האינטרס הציבורי‪ ,‬לצורך הקמת פרויקטים‬
‫חיוניים כגון בתי ספר‪ ,‬בתי‪-‬חולים וכבישים‪ .5 ...‬תקנות ההגנה לשעת חירום משנת ‪ :3942‬אוסף‬
‫של תקנות וחוקים שחוקקה ממשלת המנדט הבריטי‪ ,‬בטענה שנועדו לשמור על הסדר הציבורי‬
‫בחברה ולהגן על ביטחון האזרחים‪ ,‬ושהשלטונות הישראליים ניצלו על מנת להפקיע או לסגור‬
‫אדמות למטרות ביטחוניות ואימונים צבאיים‪ .‬ב‪ .‬חוקים שהשלטונות הישראליים חוקקו אחרי‬
‫שנת ‪ .3 :3907‬חוק נכסי נפקדים‪ ... :‬עוסק בנכסי נפקדים‪ ,‬ניידים ולא‪-‬ניידים‪ .‬משימת השמירה‬
‫על נכסי הנפקדים נמסרה לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים עד לשובם של בעליהם‪ ,‬ומתוקף זכותו‬
‫המנהלתית הוא רשאי להשתמש בהם‪ ,‬להשכיר‪/‬להחכיר אותם‪ ,‬למכור אותם או לקנות אותם‪...‬‬
‫(בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק ב' עמ' ‪24-‬‬
‫‪ ,22‬י"ס ‪.)1300‬‬
‫תרשים ‪ :5‬שאיפות האחר‬
‫ד‪ .‬אפיון האחר בצילומים ואיורים‪ :‬צילומים ואיורים נכללו בניתוח אם היה להם קשר לאחד מנושאי‬
‫המחקר‪ .‬כאשר אנשים‪ ,‬או סמלים או מקומות אשר קשורים בבירור ל"אחר" הופיעו בצילום‪ ,‬הדרך בה‬
‫האחר אופיין דורגה בסולם משלילי עד חיובי‪ .‬כך היה ב‪( 7%-‬סך הכול ‪ 6.6660 ,0‬לעמוד) מהצילומים‬
‫בספרים הפלסטיניים‪ ,‬ב‪( 46% -‬סך הכול ‪ 6.667 ,51‬לעמוד) מהצילומים בספרים ממערכת החינוך החרדית‬
‫הישראלית‪ ,‬וב‪( 25% -‬סך הכול ‪ 6.65 ,101‬לעמוד) מהצילומים בספרים של מערכת החינוך הישראלית‬
‫הממלכתית‪ .‬אפיוני האחר בצילומים אלה היו כלהלן‪ :‬בספרים של מערכת החינוך הישראלית הממלכתית‪,‬‬
‫‪ 0%‬שליליים מאוד או שליליים‪ 19% ,‬ניטראליים ו‪ 4%-‬חיוביים או חיוביים מאוד; בספרים של מערכת‬
‫החינוך הישראלית החרדית‪ 4% ,‬שליליים מאוד ו‪ 90%-‬אחוז ניטראליים; ובספרים הפלסטיניים ‪07%‬‬
‫שליליים מאוד או שליליים ו‪ 11%-‬חיוביים‪ .‬לאור המספר הקטן מאוד של התמונות בספרים הפלסטיניים‬
‫שמעניקות מידע על האחר יש משמעות מועטה מאוד לאחוזי התפלגות ההערכות‪ ,‬ומאותה סיבה ההבדלים‬
‫בין שלוש מערכות החינוך לא היו משמעותיים סטטיסטית‪ .‬בין הדוגמאות של צילומי האחר מהספרים‬
‫הישראליים‪ :‬משפחה ערבית מוסקת זיתים‪ ,‬הכפר הבדואי רהט‪ ,‬דרוזים‪ ,‬מסגד בעיר הערבית סכנין‪ ,‬ילדים‬
‫ערבים ובני משפחותיהם‪ ,‬מסגדי אל‪-‬מדינה‪ ,‬הפירמידות במצרים‪ ,‬הסכמי אוסלו (עם רבין וערפאת)‪,‬‬
‫מנהיגים ערביים (ערפאת‪ ,‬אסאד‪ ,‬חוסיין)‪ ,‬ותמונה מהאינתיפאדה הראשונה‪ .‬דוגמאות לצילומים שהופיעו‬
‫בספרים ישראליים שמתייחסים לנושאי המחקר אבל אינם מעניקים מידע על האחר‪ :‬הכרזת העצמאות‬
‫(על ידי בן גוריון)‪ ,‬הקמת יחידה ‪( 363‬צה"ל)‪ ,‬חיילים מול הכותל המערבי‪ ,‬טנקים צבאיים‪ ,‬והפגנות‬
‫פוליטיות שמתייחסות להרג פלסטינים בסברה ושתילה‪ .‬דוגמאות של צילומים בספרים פלסטיניים‬
‫שמתייחסים לנושאי המחקר אבל אינם מעניקים מידע על האחר‪ :‬מסגד אל אקצה‪ ,‬חוף יפו‪ ,‬חומת עכו‪,‬‬
‫כנסיות בירושלים‪ ,‬הכרזת העצמאות הפלסטינית (על ידי יאסר ערפאת)‪ ,‬אגם טבריה‪ ,‬השייך אחמד יאסין‪,‬‬
‫פליטים פלסטיניים‪ ,‬מחנות פליטים‪ ,‬חומת אל‪-‬בוראק‪ ,‬והעיר העתיקה בירושלים‪.‬‬
‫המצב דומה לגבי איורים‪ .‬בין האיורים שמתייחסים לנושאי המחקר‪ ,‬אנשים‪ ,‬סמלים או מקומות‬
‫שקשורים בבירור ל"אחר" נמצאו ב‪( 31%-‬סך הכול ‪ 6.6667 ,7‬לעמוד) מהאיורים בספרים הפלסטיניים‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪( 41%‬סך הכול ‪ 6.665 ,0‬לעמוד) מהאיורים בספרים של מערכת החינוך הישראלית החרדית‪ ,‬וב‪( 43%-‬סך‬
‫הכול ‪ 6.662 ,71‬לעמוד) מהאיורים בספרים של מערכת החינוך הישראלית הממלכתית‪ .‬אפיוני האחר‬
‫באיורים אלה היו כלהלן‪ :‬בספרי הזרם הממלכתי בישראל – ‪ 37%‬שליליים מאוד או שליליים‪77% ,‬‬
‫ניטראליים ו‪ 7%-‬חיוביים; בספרי הזרם החרדי בישראל – ‪ 07%‬שליליים מאוד או שליליים‪41% ,‬‬
‫ניטראליים ו‪ 34%-‬חיוביים‪ .‬לאור המספר הקטן מאוד של איורים שמייצגים את האחר בספרים החרדיים‬
‫ובספרים הפלסטיניים‪ ,‬אחוזי התפלגות ההערכות אינם אמינים‪ ,‬ומאותה סיבה ההבדלים בין שלוש‬
‫מערכות החינוך היו חסרי משמעות סטטיסטית‪.‬‬
‫ה‪ .‬קבוצת העצמי‪:‬‬
‫אפיון הפעולות של קבוצת העצמי‪ :‬בדרך כלל הפעולות של קבוצת העצמי מתוארות כניטראליות‪ ,‬חיוביות‬
‫או מאוד חיוביות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בולטים כאן הבדלים מסוימים בין מערכות החינוך (תרשים ‪ .)0‬הספרים‬
‫הישראליים החרדיים (‪ ,366%‬סך הכול ‪ 6.661 ,33‬לעמוד) והפלסטיניים (‪ ,11%‬סך הכול ‪ ,26‬או ‪6.662‬‬
‫לעמוד) מציגים כמעט אך ורק פעולות של קבוצת העצמי שהן חיוביות או מאוד חיוביות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בספרי הלימוד הישראליים הממלכתיים ‪( 36%‬סך הכול ‪ ,53‬או ‪ 6.663‬לעמוד) מהאפיונים של הפעולות של‬
‫קבוצת העצמי מתאפיינים בביקורת עצמית (הערכות שליליות או מאוד שליליות‪/‬מרושעות)‪( 16% ,‬סך‬
‫הכול ‪ ,01‬או ‪ 6.664‬לעמוד) מהפעולות של קבוצת העצמי הן ניטראליות ורק ‪( 06%‬סך הכול ‪ ,359‬או ‪6.661‬‬
‫לעמוד) הן חיוביות או מאוד חיוביות‪ .‬בהשוואת ההתפלגות או המאזן בין האפיונים החיוביים‪,‬‬
‫הניטראליים והשליליים של קבוצת העצמי‪ ,‬בספרים בבתי הספר הממלכתיים בישראל יש משמעותית‬
‫פחות אפיונים חיוביים של קבוצת העצמי במאזן הכולל לעומת הספרים הפלסטיניים (‪ ,)p < 0.003‬וההבדל‬
‫בין בתי הספר הממלכתיים והחרדיים בישראל מתקרב למידה משמעותית ללא תיקון (‪ )p <0.08‬אבל לא‬
‫לאחר תיקון (‪ .)p < 0.24‬ההבדל בין הספרים במערכת החרדית בישראל ובמערכת החינוך הפלסטינית לא‬
‫היה משמעותי (‪ .)p = 0.8‬הדירוג הממוצע לפי הסולם שבו ‪ = 3‬שלילי מאוד‪ = 5 ,‬שלילי‪ = 1 ,‬ניטראלי‪= 4 ,‬‬
‫חיובי ו‪ = 2-‬חיובי מאוד‪ ,‬היה ‪ 1.1‬בספרי הזרם הממלכתי בישראל‪ 4.2 ,‬בספרי הזרם החרדי בישראל‪ ,‬ו‪4.5-‬‬
‫בספרים הפלסטיניים‪( .‬חלק מן היחידות הספרותיות הוערכו כ"אחר" ואינן מחושבות באחוזים דלעיל או‬
‫בשאלות הבאות‪ .‬מתן אפשרות התשובה של "אחר" בשאלה זו ובחלק מן השאלות הבאות מעלה את‬
‫הביטחון בכך שהיחידות הספרותיות שהוערכו כמתאימות לאפשרויות תשובה ספציפיות אכן מתאימות‬
‫לאפשרויות אלו‪ .‬הסיבה לכך שההבדל בין הספרים של מערכת החינוך הממלכתית והחרדית בישראל‬
‫באפיון העצמי לא הייתה בעלת משמעות סטטיסטית‪ ,‬למרות העובדה שההערכה העצמית הממוצעת‬
‫בספרים החרדיים הייתה יותר חיובית אפילו מאשר בספרים הפלסטיניים‪ ,‬היא המספר המועט של קטעים‬
‫שנותחו המתארים את קבוצת העצמי בספרים חרדיים)‪.‬‬
‫תיאורים חיוביים של העצמי הם תדירים ביחס לאחר כאויב‪ .‬להלן דוגמאות מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"היא הייתה יכולה לברוח‪ ...‬לחזור למקום ממנו באה‪ ,‬אך היא המשיכה ללכת‪ ,‬בעודה‬
‫נקרעת מכאבים‪ ,‬כשהיא מרטיבה את שפתי האחד בטיפת מים וחובשת את הפצע של השני‪ ...‬היא‬
‫צעדה בין חלקי הגופות ונהרות הדם‪ ...‬אחד מפרחי ארצי‪ ,‬בלביסי‪ ...‬היא הייתה בת שמונה עשרה‬
‫שנים ביום בו מתה מות קדושים‪ ,‬אך היא לא חיפשה שעשועים‪ ...‬אלא יצאה כדי לקיים חובה‬
‫קדושה‪ ,‬וההיסטוריה זוכרת אותה כאחת מהגיבורות אשר מתו מות קדושים‪( ".‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,71-79‬י"ס ‪.)127‬‬
‫"בני החברה הפלסטינית שואפים תמיד לחרות ועצמאות‪ ...‬הפלסטינים‪ ,‬יהיו במקום‬
‫אשר יהיו‪ ,‬קשורים לקרקע‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך לאומי"‪ ,‬כיתה ה'‪ ,‬עמ' ‪ ,50-51‬י"ס ‪.)19‬‬
‫"העם הפלסטיני מנהל מאבק למען חירות)‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה הערבית‪:‬‬
‫קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪ ,‬כיתה י"ב‪( ,5661 ,‬מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ ,9‬י"ס ‪.)142‬‬
‫"נאמנה החלטתכם להדוף את התוקפן המרושע‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪,‬‬
‫כיתה ז'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,360‬י"ס ‪.)436‬‬
‫"הורינו וסבינו שתלו ואנו אכלנו‪ ,‬ואנו שותלים על מנת שתאכלו אתם‪ ...‬הפלסטינים‬
‫משתתפים בתרבות‪ ,‬בשייכות‪ ,‬בגורל ובציפייה לעתיד‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך לאומי"‪,‬‬
‫כיתה ה'‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬י"ס ‪.)19‬‬
‫"היא נדרשת לדמוע תוך חיוך‪ ,‬לעבוד קשה מן העריסה ועד הקבר ולמלא את מקום האב‬
‫והאח בהיעדרם‪ ,‬אפילו אם הקרבה גוררת הקרבה‪ .‬היא שתתה מכוס הייסורים והמשיכה‬
‫להסתגל לזמנים קשים ולהתמיד בהקרבתה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ה'‪,‬‬
‫חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,13‬י"ס ‪.)571‬‬
‫"על אף שמחת הערבים בהוצאת החוקה‪ ,‬אשר המריצה אותם לדרוש שחרור‪ ,‬נפלו‬
‫פלסטין וארצות הלבנט תחת המנדט הבריטי‪ .‬בני פלסטין החליטו להיאבק ולהילחם (ג'יהאד)‬
‫בעזרת כספם ונפשם ועטיהם כדי למנוע מבריטניה את הקמת המדינה היהודית בפלסטין‪ .‬פרצו‬
‫מהפיכות רבות‪ ,‬ונמשך המאבק עם ממשלת המנדט והציונות עד לאירוע הנכבה (אסון)‪ .‬כנופיות‬
‫המחתרת הציונית גזלו את פלסטין ועקרו את תושביה‪ .‬הפליטים מבני פלסטין סבלו זוועות‬
‫כבדות מנשוא לבני אדם‪ ,‬והנסיבות הפוליטיות הקשות שעברו על פליטי העם הפלסטיני מאז‬
‫החצי השני של המאה התשע עשרה ועד עכשיו השפיעו על תחומי חייהם הכלכליים‪ ,‬החברתיים‬
‫והאינטלקטואליים‪ .‬משך עשרות שנים העם הפלסטיני סובל מעוני‪ ,‬דיכוי קולוניאלי‪ ,‬עקירה‬
‫וגלות‪ ,‬וגניבת חירויותיו הרוחניות והתרבותיות‪ .‬על אף זאת הצליח בכוח הרצון להתמודד מול כל‬
‫האתגרים ולעשות מהחרב והעט‪ ,‬שאינם נפרדים‪ ,‬להגנה על יישותו ולהשגת חירות ועצמאות‪...‬‬
‫אחד הנושאים הכי חשובים שהשירה הפלסטינית המודרנית דנה בו הוא טרגדיית פלסטין בשנת‬
‫‪ ,3941‬וההתנגדות של תושביה אשר הפגינו במהלכה גבורה נפלאה והקריבו קרבנות גדולים ביותר‬
‫ואשר היו לשיעור המהווה דוגמה בהתנגדות לאימפריאליזם ולכיבוש ולדיכוי בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫טרגדיית פלסטין והאסונות הבלתי פוסקים שעברו עליה‪ ,‬היו למעיין שאינו מתייבש המספק‬
‫למשוררים ולסופרים את מיטב יצירותיהם ושיריהם‪ ,‬המלהיטים רגשות ולבבות ומדהימים את‬
‫הרוח האנושית עד שהפכו מקור של השראה ויצירתיות‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה הערבית‪:‬‬
‫קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪ ,‬כיתה י"ב‪( ,5661 ,‬מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ ,91-99‬י"ס ‪.)110‬‬
‫להלן דוגמאות אחדות מספרים ישראליים‪:‬‬
‫"כפי שראינו‪ ,‬האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל גדלה כמעט פי עשרה במהלך פחות‬
‫משלושים שנה‪ .‬קצב גידול זה לא נבע‪ ,‬כמובן‪ ,‬מריבוי טבעי אלא מעליית יהודים לארץ‪"...‬‬
‫"ההתיישבות הייתה תמיד אחד מיעדיה המרכזיים של התנועה הציונית‪ ,‬ואף עצם קניית האדמות‬
‫זכתה לכינוי המעיד על חשיבותה‪" ,‬גאולת קרקעות"‪ .‬באופן רשמי הדגישה התנועה הציונית את‬
‫ההתיישבות החלוצית החקלאית‪ ,‬שנועדה לבסס את האחיזה היהודית בכל חלקי הארץ‪ .‬מגזר זה‬
‫כונה "ההתיישבות העובדת"‪ ,‬כרמז לכך שרק עבודה חקלאית ויצרנית נחשבת באמת לעבודה"‪...‬‬
‫"היישוב היהודי והתנועה הציונית פעלו בשנות המנדט במרץ רב להקמת מגוון מסגרות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ופוליטיות‪ ,‬והן היו יחד הבסיס לחברה עצמאית בדרך למדינה‪( "...‬בתי ספר ממלכתיים‪,‬‬
‫"הלאומיות‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬עמ' ‪ ,34-37‬י"ס ‪.)3216‬‬
‫"מי שברך את אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל‪,‬‬
‫העומדים על משמר ארצנו וערי אלוקינו‪ ,‬מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא‬
‫הערבה ביבשה באוויר ובים‪ .‬ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו נגפים לפניהם‪ .‬הקדוש ברוך הוא‬
‫ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה‬
‫ידיהם‪ .‬ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר שועה ובעטרת ניצחון‪ .‬וקוים בהם הכתוב‪" :‬כי ה'‬
‫אלוקיכם הולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם"‪ :‬ונאמר אמן‪( ".‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים דתיים‪" ,‬בין השורות‪ :‬מקראה בין‪-‬תחומית ג' "‪ ,‬כיתה ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,327‬י"ס ‪.)3117‬‬
‫"קרן קיימת לישראל – ממוסדות ההסתדרות הציונית‪ .‬נוסדה ב‪ 3963-‬בהחלטת‬
‫הקונגרס הציוני‪ ,‬ויועדה לרכוש אדמות בארץ ישראל – להכשיר אדמות להתיישבות ולייער‬
‫אדמות אחרות‪ .‬אדמות קק"ל‪ ,‬שהן אדמות בבעלות לאומית‪ ,‬נמסרו למתיישבים בהסכם חכירה‪.‬‬
‫גדוד העבודה – ארגון שהוקם בכנס זיכרון ליוסף טרומפלדור שערכו חניכיו מ"החלוץ" בקיץ‬
‫‪ .3956‬שמו המלא הוא "גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור‪ ".‬מטעמי חשאיות ומחשש‬
‫מהשלטון הבריטי הושמטה בדרך כלל המילה "הגנה" משם הגדוד והוא כונה בקיצור גדוד‬
‫העבודה‪ .‬לגדוד העבודה הייתה מטרה כפולה‪ :‬מטרה לאומית – בניין הארץ‪ ,‬ומטרה חברתית‪-‬‬
‫מעמדית – הקמת קומונה כללית‪ ,‬קיבוץ גדול של כל העובדים העבריים בגדוד ובכפר‪ ,‬שתהיה בו‬
‫קופה משותפת ושוויון מלא‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬מסע אל העבר‪ :‬העולם המודרני במשבר‪,‬‬
‫‪ ,"3919-3176‬כיתה ח'‪ ,‬עמ' ‪ ,565‬י"ס ‪.)3414‬‬
‫"מאז הקמת המדינה ביקשה ישראל לכונן שלום עם שכנותיה‪ ,‬מדינות ערב‪ ,‬באמצעות‬
‫משא ומתן ישראלי‪-‬ערבי‪ .‬כל מאמציה נכשלו במשך שלושים השנים הראשונות לקיום מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬בשל סירובן של מדינות ערב והעמים הערביים להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל‬
‫כמדינה יהודית ריבונית‪ .‬על מנת לפגוע בישראל להחליש אותה ולהביא לחיסולה‪ ,‬נקטו מדינות‬
‫ערב פעולות טרור שכללו גם חדירת מסתננים לתחומה של מדינת ישראל ופגיעה באוכלוסייה‬
‫אזרחית‪ .‬מדינות ערב צברו נשק ותחמושת והגדילו את צבאן כדי לצאת למלחמה כוללת נגד‬
‫ישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪ 3907‬יצאו מדינות ערב‪ :‬מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬וירדן למלחמה נגד מדינת ישראל‬
‫(מלחמת ששת הימים)" (בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬להיות אזרחים בישראל‪:‬‬
‫במדינה יהודית ודמוקרטית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,115‬י"ס ‪.)1572‬‬
‫תרשים ‪ :6‬תיאור פעולות קבוצת העצמי‬
‫דוגמא אחת להצגה של פעולות של קבוצת העצמי עם ביקורת עצמית בספרים ישראליים‬
‫ממלכתיים היא דיווח על ביקורת על פיצוץ מלון המלך דוד ב‪ – 3940-‬ראשית‪ ,‬על כך שבוצע מלכתחילה‪,‬‬
‫ושנית‪ ,‬על כך שבוצע במהלך היום כאשר היה יותר סיכוי שאנשים ייהרגו (כפי שאכן קרה)‪ .‬הקטע מסכם‪:‬‬
‫"ההתנערות מן הפיצוץ והמחלוקת החריפה שהתעוררה בעקבותיו הביאו לפירוק הסופי‬
‫של תנועת המרי העברי‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' – בונים מדינה במזרח התיכון"‪,‬‬
‫כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,01‬י"ס ‪.)264‬‬
‫דוגמא נוספת מתייחסת ל"טבח" במחנות הפליטים סברה ושתילה‪:‬‬
‫"בתל אביב התכנסה בכיכר העירייה [‪ ]...‬הפגנת המונים‪ ,‬הגדולה ביותר שידעה ישראל‬
‫עד אז‪ .‬רבים תבעו להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי הטבח‪ ,‬ולאחר לחצים עזים‬
‫אישר מנחם בגין את הקמתה‪ .‬ועדת כהאן [‪ ]...‬קבעה שהפלנגות הן שביצעו את הטבח‪ ,‬אולם היא‬
‫הטילה על ישראל אחריות עקיפה למעשה והמליצה להעביר את שר הביטחון מתפקידו‪( ".‬בתי‬
‫ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬הלאומיות בישראל ובעמים‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪,‬‬
‫כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,500‬י"ס ‪.)3720‬‬
‫בהקשר לאלימות בכפר הערבי דיר יאסין‪:‬‬
‫"במבצע נחשון התחולל קרב דיר יאסין שהתגלגל להרג עשרות ערבים חסרי ישע‪ ...‬ויצר‬
‫דימוי שלילי ואימתני של הכובש היהודי בעיני ערביי הארץ)‪ ...‬הלוחמים פעלו גלויים לאור היום‬
‫ונפגעו‪ ,‬ואז התפצלו הנותרים והמשיכו להילחם בחוליות קטנות‪ ,‬ללא שליטה מרכזית וללא קשר‬
‫ביניהן‪ .‬יושבי הכפר לא עזבו אותו‪ ,‬וזו הסיבה העיקרית לכך שמספר הנפגעים מקרב האזרחים‬
‫היה גדול‪ .‬בדיר יאסין נהרגו‪ ,‬לפי ממצאי המחקר ההיסטורי‪ ,‬כ‪ 366-‬בני אדם‪ ,‬רובם נשים‪ ,‬ילדים‬
‫וזקנים‪ ,‬אולם באותה תקופה דיברו על הרג מאות‪ ,‬ואצ"ל אף התרברב לאחר הקרב וסיפר על ‪546‬‬
‫הרוגים‪ ...‬פרשת דיר יאסין זעזעה את דעת הקהל בארץ ובעולם עקב הפגיעה הקשה באוכלוסייה‬
‫אזרחית‪ .‬הנהלת הסוכנות היהודית הביעה את "רגשי זוועתה ומחילתה לאופן הברברי שבו בוצעה‬
‫פעולה זו"‪ ...‬במישור המדיני הוא שימש ועדיין משמש נימוק בתעמולה הערבית נגד ישראל‪ ,‬אולם‬
‫עיקר השפעתו הייתה בטווח המיידי‪ :‬הדימוי שיצר קרב דיר יאסין לכובש היהודי היה לגורם‬
‫מרכזי ביציאתם של התושבים הערבים מיישוביהם ערב כיבושם‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‬
‫וממלכתיים דתיים‪" ,‬הלאומיות בישראל ובעמים‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,331‬י"ס ‪.)3459‬‬
‫"האצ"ל הזהיר בכרוזים שהפי כי דרך אחת בלבד תשליט סדר וביטחון בארץ ישראל‪:‬‬
‫דם תחת דם – מדיניות של הגנה והבלגה לא תוביל לניצחון ולא תשבור את כוחות האויב‪ .‬משום‬
‫כך נקטו חברי האצ"ל פעולות של טרור עיוור‪ ,‬טרור בלא הבחנה‪ ,‬מול הטרור הערבי‪ .‬פעולות אלו‬
‫היו פעולות נקם‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬מסע אל העבר‪ :‬העולם המודרני במשבר‪,"3919-3176 ,‬‬
‫כיתה ח'‪ ,‬עמ' ‪ ,519‬י"ס ‪.)3261‬‬
‫"תוכנית ד' שהוכנה כדי לקדם את פני הפלישה הצפויה של מדינות ערב העניקה יד‬
‫חופשית למפקדי ההגנה לרוקן מאוכלוסיה שטחים חיוניים מבחינה אסטרטגית ולגרש כפרים‬
‫עוינים‪ .‬כל יחידה פירשה ויישמה הנחיות אלה כהבנתה ובהתאם לנסיבות‪ .‬עם זאת ברור שלא‬
‫הייתה כל תוכנית לגרש את הערבים משטחי המדינה היהודית‪ ,‬והעניין לא נדון מעולם במוסדות‬
‫המדיניים העליונים‪( ",‬בתי ספר ממלכתיים דתיים‪" ,‬מהפכה וגאולה בישראל ובעמים‪ :‬חלק ג'‬
‫‪ ,"3919-3976‬כיתה י'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,531‬י"ס ‪.)3020‬‬
‫בהקשר לכפר קאסם‪ ,‬נכתב בספר המשמש את שתי מערכות החינוך הממלכתיות‪:‬‬
‫"ביומה הראשון של מלחמת סיני התרחש בכפר קאסם אירוע מחריד‪ .‬בכפר‪ ,‬השוכן‬
‫במרכז הארץ (עד ‪ 3907‬היה קרוב לגבול ירדן) נרצחו ‪ 49‬נשים‪ ,‬גברים וטף בידי פלוגת משמר‬
‫הגבול שפעלה במקום"‪( .‬בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬הלאומיות בישראל ובעמים‪:‬‬
‫בונים מדינה במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,531‬י"ס ‪.)3020‬‬
‫דוגמא שלישית מתייחסת לגרפיטי "אין ערבים – אין פיגועים" ומציינת‪:‬‬
‫המסמך מופיע בחלק העוסק בנושא‪" :‬הדמוקרטיה במבחן ‪ -‬המאבק באלימות"‪.‬‬
‫המסמך הוא "מודעת גינוי שפרסמו רבנים‪ ,‬ראשי ישיבות בני עקיבא כנגד כתובת הגרפיטי‬
‫שרוססה בכל הארץ‪" :‬אין ערבים ‪ -‬אין פיגועים"‪ .‬הם מביעים מחאתם על הכתובת המסיתה נגד‬
‫כלל הערבים"‪ .‬תוכן המסמך‪:‬‬
‫"מודעת גינוי בתגובה לסיסמה "אין ערבים ‪ -‬אין פיגועים" ‪ .3‬אנו החתומים מטה‪,‬‬
‫נזעמים ומזועזעים מהפיגועים והרציחות המתבצעים בנו מדי יום‪ .‬אין לנו ספק כי לפנינו ניצב‬
‫אויב קשה שעלינו להתמודד איתו‪ ,‬וכי זכותו של כל אדם להביע את זעמו נגד אויביו‪ .5 .‬אך עם‬
‫זאת‪ ,‬אנו מגנים בחריפות את הסיסמה "אין ערבים ‪ -‬אין פיגועים" המתנוססת בחוצות הארץ‪,‬‬
‫ומוקיעים אותה כסיסמה מכלילה ומתלהמת‪ ,‬החורגת מגבולות המוסר הטבעי והביטוי החופשי‪,‬‬
‫ומגבולות המחלוקות הפוליטיות‪ .1 .‬אמירות שכאלה מנוגדות לרוח התורה והיהדות ומהוות‬
‫חילול השם שאין כמוהו‪ .4 .‬אנו קוראים לכל גוף הרואה עצמו מנוגד לגזענות‪ ,‬להוקיע כל ביטוי‬
‫של דעות פסולות ובלתי‪-‬חוקיות‪ .‬אל לנו לאפשר לשנאה העיוורת דריסת רגל במקומותינו! על‬
‫החתום‪[ :‬שמות של ‪ 34‬רבנים]" (בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬ישראל דמוקרטית‪ :‬לימודי מורשת עם‪,‬‬
‫אזרחות ודמוקרטיה לחטיבות הביניים"‪ ,‬עמ' ‪ ,124‬י"ס ‪.)573‬‬
‫דוגמא לביקורת עצמית בספר פלסטיני‪:‬‬
‫"המדיניות של עומר כלפי נתיניו הינה דוגמה שמבהירה את שמירתו של האסלאם על‬
‫הבטחת זכויותיו של כל אחד מהנתינים ומאפשר להם לחיות בכבוד‪ ,‬תהא דתם אשר תהא‪,‬‬
‫וכאשר עומר‪ ,‬ירצהו אלוהים‪ ,‬ראה יהודי מבוגר מקבץ נדבות בגלל עוניו והזדקקותו‪ ,‬אמר לו‪:‬‬
‫"לא נהגנו בך במידת הצדק‪ :‬לקחנו ממך מס‪-‬גולגולת בצעירותך ולא מילאנו את חובתנו כלפיך‬
‫בזקנתך"‪ ,‬וציווה לתת לו ולשכמותו כסף מאוצר הצדקה האסלאמית‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪,‬‬
‫"חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪( ,5662 ,‬מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ ,07-01‬י"ס ‪.)5719‬‬
‫אפיון התפקיד של קבוצת העצמי בפעולות‪ :‬גם כאן יש הבדלים בין מערכות החינוך (תרשים ‪ .)7‬הספרים‬
‫הפלסטיניים מתארים באופן גורף את קבוצת העצמי כקורבנות (‪ 71%‬מהפעמים)‪ ,‬עם כמה תיאורים‬
‫כמגנים (‪ )34%‬ורק לעיתים רחוקות ביותר כתוקפנים (‪ .)5%‬באופן דומה‪ ,‬הספרים הישראליים החרדיים‬
‫מתמקדים בתפקידי העצמי כקורבנות (‪ ,)05%‬עם כמה תיאורים כמגנים (‪ )1%‬ולעיתים קרובות מעט יותר‬
‫תיאורים כתוקפנים (‪ .)1%‬לעומת זאת‪ ,‬בתי הספר הישראליים הממלכתיים מציגים את קבוצת העצמי‬
‫כקורבנות רק ב‪ 19%-‬מהפעמים‪ ,‬כמגנים ב‪ 55%-‬מהיחידות הספרותיות וכתוקפנים ב‪.33%-‬‬
‫דוגמאות מספרים ישראליים‪:‬‬
‫"העקורים היהודים‪ ,‬שהיו תחת הלך השואה וסבלו ממחלות ומטראומות נפשיות‪ ,‬חיו‬
‫בתנאים קשים ביותר בעשרות מחנות ריכוז לשעבר יחד עם עקורים לא יהודים‪ ...‬הציונות הייתה‬
‫עבור חלק מעקורי המחנות ביטוי של תקווה לעתיד‪ ,‬מילוי הצורך לחפש בית חדש ולחוש שייכות‬
‫למקום משלהם על פני העולם‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' – בונים מדינה במזרח‬
‫התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,24‬י"ס ‪.)416‬‬
‫"חומה ומגדל ‪ - 3919-3910‬נוכח ההתקפה הערבית היה צורך בגיבוש של מדיניות חדשה‪,‬‬
‫שתשלב בין ביטחון להתיישבות‪ .‬המטרה של הרחבת ההתיישבות הייתה "קביעת עובדות מדיניות‬
‫בשטח"‪ ,‬כדי להביא את הבריטים לידי מסקנה כי אין דרך חזרה‪ ,‬ואין מנוס מהקמת מדינה‬
‫יהודית נוכח המצב שנוצר‪ .‬הסוכנות והמוסדות המיישבים פיתחו אפוא אסטרטגיה התיישבותית‬
‫שכללה הגדרת מטרות‪ ,‬דרכים לרכישת אדמות‪ ,‬בחירת העיתוי לעלייה על הקרקע‪ ,‬ריכוז‬
‫ההתיישבות בגושים‪ ,‬אופן העברת המתיישבים ליישוב‪ ,‬וכן הלאה – מבצע לוגיסטי לכל דבר‪.‬‬
‫האמצעי למימוש האסטרטגיה היה דגם "חומה ומגדל"‪ .‬העלייה לתל עמל (ניר דוד) – אות‬
‫הפתיחה למפעל "חומה ומגדל" – ראשית השיטה בגרעין התיישבות שישב בבית אלפא והכין‬
‫עצמן זמן רב לעלייה על הקרקע באזור שבו לא ישבו עדיין יהודים – עמק בית שאן‪ .‬הימים היו‬
‫ימי המאורעות‪ ,‬והמוסדות המיישבים חששו מתגובת הערבים לעלייה על הקרקע‪ ,‬ואפילו העלו‬
‫חשש כי הערבים יהרגו את כל המתיישבים עוד לפני שיספיקו להקים את יישובם‪ .‬חברי הגרעין‬
‫לא ויתרו‪ ,‬וגיבשו תכנית שתמנע את התקפת הערבים עליהם‪ :‬מחנה מבוצר שכלל ארבעה צריפים‪,‬‬
‫מגדל שמירה‪ ,‬חומת עץ ממולאת חצץ נגד יריות מרחוק‪ ,‬שתי עמדות בפינות הנגדיות של החומה‪,‬‬
‫וגדר תיל היקפית שבאה למנוע זריקת רימונים מרחוק‪ .‬חלקי המחנה העשויים עץ הוקמו לפני‬
‫העלייה על הקרקע‪ ,‬כדי שניתן יהיה להרכיבם במהלך יום אחד בלבד‪ ...‬הערבים לא הגיבו לשיטת‬
‫הפעולה‪ ,‬והתוכנית הוכתרה בהצלחה‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה‬
‫במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,17‬י"ס ‪.)107‬‬
‫"כשפרצה מלחמת העצמאות (בשנת ‪ )3941‬קיבוץ נגבה היה היישוב היהודי הדרומי‬
‫ביותר‪ .‬הצבא המצרי וחלק מהערבים שחיו בסביבה התקיפו את הקיבוץ‪ ,‬הפגיזו אותו‪ ,‬וחיילים‬
‫מצרים ניסו שוב ושוב לכבוש אותו‪ .‬כדי להתגונן חפרו חברי הקיבוץ תעלות‪ ,‬ומהן ירו על‬
‫המתקיפים בנשק המועט שהיה בידיהם‪ .‬חברי ארגון ה"הגנה" (שהפך מאוחר יותר לצה"ל)‪,‬‬
‫מתנדבים מקיבוצים אחרים ועולים חדשים התגייסו ובאו לעזור לחברי נגבה להילחם [‪ ]...‬לאחר‬
‫מאבק של כמה חודשים הצליחו הלוחמים להתגבר על הצבא המצרי‪ ,‬ונגבה ניצלה‪( ".‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬לחיות יחד בישראל‪ :‬ספר לימוד במולדת‪ ,‬חברה ואזרחות"‪,‬‬
‫כיתה ד'‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' ‪ ,03‬י"ס ‪.)16‬‬
‫דוגמאות מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"הם כולם נמצאים בסולידריות‪ ,‬הם חוגגים ביחד כאשר השמחה ממלאת את לבם לרגל‬
‫שחרור האסירים‪ .‬הסולידריות הזו והשמחה מעידות על אחדותם וסולידריות שלהם כחברי חברה‬
‫וכמובן כבני מולדת אחת‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה א'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,14‬י"ס‬
‫‪.)330‬‬
‫"הילדים שלנו וזקנים מתים ולא נכנעים‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה‬
‫ו'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬י"ס ‪.)116‬‬
‫"השכנים מהרו לעזור‪ ,‬ואחד מהם לקח את הילדים לביתו‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪,‬‬
‫"שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה א'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,339‬י"ס ‪.)226‬‬
‫"הוא אוהב את עמו הסבלן המחזיק מעמד ‪...‬הוא לימד אותי את אהבת המולדת‪ ,‬להיות‬
‫נאמן לה‪ ,‬להגן עליה לשמור על שירותיה הציבוריים ‪...‬הבה נעבוד יחדיו להיות יד אחת בבניית‬
‫מולדתנו האהובה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה ג'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,36‬י"ס ‪.)001‬‬
‫"העם הפלסטיני מנהל מאבק למען החופש‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה הערבית‪:‬‬
‫קריאה‪ ,‬ספרות וניתוח"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,36‬י"ס ‪.)142‬‬
‫"היא (האישה הפלסטינית) נדרשת להזיל דמעות עם חיוך ולעבוד קשה מהלידה עד‬
‫לקבר‪ ,‬וכן לקחת את תפקיד האב והאח בהיעדרם‪ ,‬אפילו כשקרבן רודף קרבן‪ .‬היא שתתה מכוס‬
‫הסבל והמשיכה להסתגל לזמנים הקשים כשהיא ממשיכה בהקרבה‪ .‬היא נר‪ ,‬משואה נצחית‪ ,‬ירח‬
‫שמאיר את ימינו‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתנו היפה"‪ ,‬כיתה ה'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,13-15‬י"ס ‪.)571‬‬
‫"ג'יהאד (שם הנכד)‪ :‬מה נמצא בארגז הזה‪ ,‬סבא? הסב‪ :‬מסמכי הבעלות על האדמה‬
‫ששייכת לנו במישור החוף‪ ,‬והיא רשומה בספרי הטאבו הרשמיים במחלקת רישום הקרקעות‪,‬‬
‫ומפתח הבית אשר ברחנו ממנו‪ .‬הם ברשותך‪ ,‬על כן שמור עליהם‪ .‬ג'יהאד‪ :‬כמובן סבא‪ ,‬אשמור‬
‫עליהם ולעולם לא אזלזל בהם – אם ירצה אלוהים – יהא אשר יהא‪ .‬הסב‪ :‬טוב עבורך‪ ,‬בני"‪( .‬בתי‬
‫ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של תרבויות עתיקות"‪ ,‬כיתה ה'‪ ,5669 ,‬עמ' ‪ ,7‬י"ס ‪.)3474‬‬
‫"העמדה הערבית הפלסטינית שיחקה תפקיד חשוב בהתנגדות להגירה הציונית לפלסטין‬
‫ולסכנות שהיא הוותה‪ .‬בין היתר נכתבו ספרים בנושא‪ ,‬כגון‪ :‬ספרו של איסעאף א‪-‬נשאשיבי‬
‫"הקוסם והיהודי"‪ ,‬ספרו של רוחי אל‪-‬ח'אלידי "ההיסטוריה של הציונות"‪ ,‬והוצאו לאור עיתונים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬אל‪-‬מנאר‪ ,‬הכרמל‪ ,‬ואל‪-‬מונאדי"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬היסטוריה של פלסטין‪ :‬מודרנית‬
‫ועכשווית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,00‬י"ס ‪.)3659‬‬
‫"אחת מדרכי הסולידריות עם משפחות בחברה הפלסטינית הוא הטיפול והסעד‬
‫למשפחות הקורבנות‪ ,‬האסירים והפצועים בחברה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך לאומי"‪ ,‬כיתה‬
‫ה'‪ ,‬עמ' ‪ ,32‬י"ס ‪.)29‬‬
‫תרשים ‪ :4‬אחריות למעשים‬
‫ג‪ .‬נושאים מיוחדים‪ :‬דת‪ ,‬שלום‪ ,‬ערכים‪ ,‬מפות ושירים‬
‫חמישה נושאים נוספים הינם רלבנטיים למתן מידע שנותן לגיטימציה והאנשה של האחר‪ .‬חלק‬
‫ניכר מהקשרים להיסטוריה של האזור קשורים לדת‪ ,‬ועבור אנשים רבים כיום ההכרה ביכולת הגישה‬
‫שלהם למקומות הקדושים להם מהווה היבט משמעותי בלגיטימציה של נוכחותם‪ .‬הנושא של נוכחות‬
‫ה"אחר" מוצג באופן מאוד ברור במפות‪ .‬דיון בתהליך השלום ובמהותו מצביע על השאלה‪ ,‬האם האחר‬
‫יהיה נוכח בטווח הארוך‪ .‬ערכים שמצוינים בצורה מפורשת עשויים להיות בין השמדה או שליטה באחר‬
‫ועד כבוד לחיים וסובלנות כלפי השונה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬שירים מגייסים את האמנות והרגש במסגרת הנרטיב‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫דת‪:‬‬
‫שכיחות הייצוג‪ :‬יחידות ספרותיות על אסלאם היו קיימות ב‪( 26%-‬סך הכול = ‪ 76‬יחידות ספרותיות או‬
‫‪ 6.664‬לעמוד) מהספרים מבתי הספר הישראליים הממלכתיים אך רק ב‪( 7%-‬סך הכול = ‪ 5‬יחידות‬
‫ספרותיות‪ ,‬או ‪ 6.6662‬לעמוד) מהספרים מבתי ספר ישראליים חרדיים‪ .‬יחידות ספרותיות על יהדות היו‬
‫קיימות ב‪( 32%-‬סך הכול = ‪ 31‬יחידות ספרותיות‪ ,‬או ‪ 6.663‬לעמוד) מהספרים מבתי ספר פלסטיניים‪.‬‬
‫הנצרות יוצגה ב‪( 10%-‬סך הכול = ‪ 17‬יחידות ספרותיות או ‪ 6.665‬לעמוד) מהספרים מבתי ספר ישראליים‬
‫ממלכתיים וב‪ 34%-‬מהספרים מבתי ספר ישראליים חרדיים (סך הכול = ‪ 5‬יחידות ספרותיות או ‪6.6662‬‬
‫לעמוד) וב‪ 34%-‬מהספרים בבתי ספר פלסטיניים (סך הכול = ‪ 31‬יחידות ספרותיות או ‪ 6.663‬לעמוד)‪.‬‬
‫עושר הייצוג‪ :‬כמות המידע שניתן על הדתות האחרות הינה מאוד מצומצמת‪ ,‬אך היה שוני כלשהו בין‬
‫מערכות החינוך (תרשים ‪ .)1‬הדרוג נעשה על סמך מידע שהתייחס לחגים‪ ,‬מקומות קדושים‪ ,‬סמלים דתיים‪,‬‬
‫דמויות משמעותיות ואמונות עיקרית; דירוג "‪ "6‬משמעו שלא היה מידע כלל‪ – "3" ,‬ניתנו דוגמאות‬
‫אחדות‪ ,‬ו"‪ – "5‬ניתנו דוגמאות רבות‪ .‬חושב ממוצע של הדירוגים כדי להגיע לתוצאה אחת בין ‪ 6‬ל‪.5-‬‬
‫בהתייחס ליהדות‪ 05% ,‬מהיחידות הספרותיות בספרים פלסטיניים לא סיפקו שום מידע על המנהגים‪,‬‬
‫החגים‪ ,‬האמונות‪ ,‬הדמויות העיקריות או סמלים של הדת היהודית ואף יחידה ספרותית לא ציינה יותר‬
‫מאשר "מעט" פרטים כאלה‪ .‬בהתייחס לאסלאם‪ ,‬ספרים מבתי ספר ישראליים חרדיים היו גם הם חסרים‬
‫מידע‪ ,‬אך ספרים מבתי ספר ישראליים ממלכתיים סיפקו יותר פרטים‪ ,‬כאשר רק ‪ 57%‬מהיחידות‬
‫הספרותיות הוערכו ככאלה שלא מספקות כל מידע ו‪ 2%-‬הוערכו כמספקות יותר מכמה פרטים‪ .‬היו מעט‬
‫מדי יחידות ספרותיות מבתי ספר חרדיים בישראל שהתייחסו לנושא הזה כדי לחשב דרוג כללי בעל‬
‫משמעות‪ ,‬אולם עבור ספרים מבתי הספר הממלכתיים בישראל הדרוג היה ‪ 6.14‬ועבור הספרים‬
‫הפלסטיניים ‪ ,6.31‬הבדל מובהק ב ‪ . p < 0.004‬בהתייחס לנצרות‪ ,‬לא ניתן כל מידע ביותר מ‪02%-‬‬
‫מהיחידות הספרותיות בבתי ספר ישראליים ממלכתיים‪ ,‬ב‪ 366%-‬מהיחידות הספרותיות בבתי ספר‬
‫ישראליים חרדיים וב‪ 21%-‬מהיחידות הספרותיות בבתי ספר פלסטיניים‪ .‬גם כאן‪ ,‬מספר היחידות‬
‫הספרותיות בבתי הספר החרדיים בישראל שהתיחס לנושא זה היה מועט מכדי להעניק כימות יותר‬
‫משמעותי‪ ,‬אבל לא היה הבדל משמעותי בין ממוצע הדרוג של כמות המידע על הנצרות בספרים מבתי‬
‫הספר הישראליים הממלכתיים (‪ )6.30‬ובספרים הפלסטיניים (‪.)6.31‬‬
‫תרשים ‪:2‬‬
‫דרוג מצטבר (‪ )0-1‬לתדירות הופעת יהדות (בטקסטים פלסטיניים) ואסלאם (בטקסטים ישראליים)‬
‫אפיון‪ :‬נמצאו רק שני אפיונים של אסלאם ושניים של נצרות בספרים של מערכת החינוך החרדית בישראל;‬
‫אחד שלילי מאוד ואחד ניטראלי לכל אחת מהדתות‪ .‬בספרים ממערכת החינוך הממלכתית בישראל‪52% ,‬‬
‫(סך הכול ‪ ,37‬או ‪ 6.663‬לעמוד) מאפיוני האסלאם היו שליליים מאוד או שליליים‪ 76% ,‬היו ניטראליים (סך‬
‫הכול ‪ ,49‬או ‪ 6.661‬לעמוד)‪ ,‬ו‪( 0%-‬סך הכול ‪ ,4‬או ‪ 6.661‬לעמוד) היו חיוביים‪ .‬בספרים הפלסטיניים‪51% ,‬‬
‫(סך הכול ‪ ,1‬או ‪ 6.661‬לעמוד) מאפיוני היהדות היו שליליים ו‪( 77%-‬סך הכול ‪ ,36‬או ‪ 6.663‬לעמוד) היו‬
‫ניטראליים (תרשים ‪ .)9‬הדרוג הממוצע של אסלאם בספרים ממערכת החינוך הממלכתית בישראל ושל‬
‫יהדות בספרים ממערכת החינוך הפלסטינית היה זהה‪ .5.1 :‬אפיוני נצרות בספרים ממערכת החינוך‬
‫הממלכתית בישראל היו ברוב המקרים ניטראליים (‪ ,71%‬סך הכול ‪ ,57‬או ‪ 6.665‬לעמוד)‪ ,‬אבל היו חיוביים‬
‫ב‪ 33%-‬מהמקרים (סך הכול ‪ ,4‬או ‪ 6.6661‬לעמוד)‪ ,‬ושליליים רק ב‪ 37%-‬מהמקרים (סך הכול ‪ ,0‬או ‪6.6664‬‬
‫לעמוד)‪ .‬אפיוני הנצרות בספרים של מערכת החינוך הפלסטינית היו עוד יותר חיוביים‪ ,‬כאשר ‪( 11%‬סך‬
‫הכול ‪ ,2‬או ‪ 6.6662‬לעמוד) היו ניטראליים‪( 21% ,‬סך הכול ‪ ,7‬או ‪ 6.6667‬לעמוד) היו חיוביים ורק ‪( 1%‬סך‬
‫הכול ‪ ,3‬או ‪ 6.6663‬לעמוד) שליליים‪ .‬הדרוגים הממוצעים של הנצרות היו יותר חיוביים בספרים‬
‫הפלסטיניים (‪ )1.0‬מאשר בספרים הממלכתיים הישראליים (‪ ,)5.9‬הפרש קרוב מאוד להבדל עם מובהקות‬
‫סטטיסטית ללא תיקון ( ‪ )p < .06‬אבל לא לאחר תיקון (‪.)p < 0.18‬‬
‫דוגמאות לאפיונים ישראליים של אסלאם‪:‬‬
‫בספר המשמש את שתי מערכות החינוך הממלכתיות בישראל‪ ,‬נכתב‪" :‬בירושלים‪ ,‬שהיא‬
‫עיר המקודשת לשלוש הדתות‪ ,‬יש מבני תפילה בעלי כיפות – של יהודים‪ ,‬של מוסלמים ושל‬
‫נוצרים‪ .‬בין המבנים בעלי כיפה בעיר העתיקה‪ :‬כיפת הסלע ומסגד אל אקצא אצל המוסלמים‪,‬‬
‫כנסיית הקבר אצל הנוצרים‪ ,‬בית הכנסת "החורבה" אצל היהודים‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‬
‫וממלכתיים דתיים‪" ,‬ירושלים בנייה ואבן‪ :‬כיפות במבנים ובתי מדרון"‪ ,‬עמ' ‪ ,52‬י"ס ‪.)3643‬‬
‫בספר גיאוגרפיה המשמש את שתי מערכות החינוך הממלכתיות בישראל נכתב‪:‬‬
‫"האסלאם מעצב דרכי התנהגות‪ ,‬לבוש‪ ,‬כלכלה‪ ,‬אמנות‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬מזון ועוד‪.‬‬
‫האסלאם אינו רק דת או תרבות שלמה‪ ,‬זהו אורח חיים מיוחד‪ ...‬יותר מכל גורם אחר עיצבה את‬
‫המזרח התיכון דת האסלאם‪ ,‬שהתפתחה מן היהדות ומן הנצרות במאה ה‪( ".7-‬בתי ספר‬
‫ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪" ,‬גיאוגרפיה של המזרח התיכון‪ :‬תמורות על סף המאה ה‪,"53-‬‬
‫עמ' ‪ ,37‬י"ס ‪.)3613‬‬
‫בספר אזרחות המשמש את שתי מערכות החינוך הממלכתיות‪:‬‬
‫"לפי האסלאם‪ ,‬קיומו של הפלורליזם בחברה הוא צורך נחוץ וטבעי‪ ,‬שכן אין אחידות‬
‫במחשבותיהם ובתפיסות עולמם של בני האדם‪ .‬הפלורליזם באסלאם בא לידי ביטוי בריבוי של‬
‫זרמים וכיתות שונות הנחשבים כולם חלק מדת האסלאם‪( "...‬בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים‬
‫דתיים‪" ,‬להיות אזרחים בישראל‪ :‬במדינה יהודית ודמוקרטית"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬עמ' ‪ ,337‬י"ס ‪.)5140‬‬
‫דוגמאות לאפיונים פלסטיניים של יהדות‪:‬‬
‫"משה‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬אלוהים טיהר אותו ובחר בו מבין הבריות‪ ,‬קרא לו לצד הימני של‬
‫הר סיני והפך את אהרון אחיו‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬לנביא כמותו למען יעזור לו ויהיה יד ימינו"‪( .‬עמ' ‪)30‬‬
‫"והנביאים הללו אשר נזכרו בפסוקים הנכבדים‪ ,‬הם צאצאיהם של אדם ונח‪ ,‬עליהם השלום‪:‬‬
‫חלק מהם הם צאצאיהם של אברהם‪ ,‬ישמעאל‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬עליהם השלום‪ ,‬וחלק מהם הם‬
‫צאצאי ישראל – והוא יעקב – כמו משה‪ ,‬אהרון‪ ,‬זכריה‪ ,‬יוחנן וישו‪ ,‬עליהם השלום‪ .‬ועל כולם‬
‫הרעיף אלוהים את חסד הנבואה‪ ,‬הקרבה אליו‪ ,‬והמעמד הנעלה אצלו‪ ,‬ובחר אותם מבין משרתיו‪,‬‬
‫על מנת שיהיו שיהוו את הדוגמה האנושית הנעלה ביותר ואת המופת האנושי הטוב ביותר של‬
‫עבודת אלוהים וציות לו‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪,5662 ,‬‬
‫(מהדורה שנייה)‪ ,‬עמ' ‪ ,37‬י"ס ‪.)5773‬‬
‫"היהודים שמרו על קדושת יום השבת‪ ,‬עשוהו ליום מנוחה ותפילה‪ ,‬אסרו על כל עבודה‬
‫בו אפילו עבודה לדברים טובים וברפוי חולים ביום שבת‪ .‬ישוע לימד אותנו שאנו מחויבים‬
‫בעשיית הטוב בכל הימים‪ ,‬אפילו ביום ראשון"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך נוצרי"‪ ,‬כיתה ג'‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,11‬י"ס ‪.)972‬‬
‫"ספרי אלוהים הבאים‪ .3 :‬המסרים של אברהם אבינו (עליו השלום) והמסרים של משה‬
‫הקוראים לאמונה באלוהים יתברך‪ ,‬מעריצים אותו ‪ ,‬ממלאים אחר הוראות מוסריות‪ .5 .‬התורה‪:‬‬
‫נגלתה למשה (עליו השלום) כדי להדריך את בני ישראל‪ .1 .‬זאבור (ספר תהילים)‪ :‬התגלה לדוד‬
‫(עליו השלום) עם דרשות והדרכה לבני ישראל‪ .4 .‬הבשורה‪ :‬התגלתה לישו (עליו השלום) כדי‬
‫להנחות את בני ישראל‪ ,‬וכדי לחזק את מה שמשה (עליו השלום) הביא‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪,‬‬
‫"חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה ג'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,37‬י"ס ‪.)134‬‬
‫תרשים ‪ :4‬תיאורי יהדות (בטקסטים פלסטיניים) ואסלאם (בטקסטים ישראליים)‬
‫שלום‪:‬‬
‫ייצוג של שלום‪ :‬יחידות ספרותיות הקשורות לשלום הן נדירות מאוד בספרים ישראליים חרדיים (מופיעות‬
‫ב‪ 7%-‬מהספרים‪ ,‬סך הכול = ‪ 3‬יחידה ספרותית‪ ,‬או ‪ 6.6661‬לעמוד) ובספרים פלסטיניים (מופיעות ב‪5%-‬‬
‫מהספרים‪ ,‬סך הכול = ‪ 1‬יחידות ספרותיות‪ ,‬או ‪ 6.6661‬לעמוד)‪ ,‬ושכיחות יותר יחסית בספרים ישראליים‬
‫ממלכתיים (מופיעות ב‪ 52%-‬מהספרים‪ ,‬סך הכול ‪ 57‬יחידות ספרותיות או ‪ 6.665‬לעמוד)‪ .‬כאשר הופיעו‬
‫יחידות ספרותיות הקשורות לשלום‪ ,‬הן נטו‪ ,‬בכל הספרים‪ ,‬לתאר את הציפיות לשלום או את תהליך‬
‫השלום במונחים ריאליסטיים יותר מאשר אידיאליסטיים (יחס של ‪ .)3:5‬שלום תואר כמעט תמיד כמצב‬
‫של "מנצח‪-‬מנצח" (‪ )Win-Win‬בכל הספרים (‪ 96%‬מהפעמים)‪ .‬אמנם‪ ,‬קטעים הדנים בבסיס לשלום אפשרי‬
‫הופיעו רק לעיתים רחוקות‪ ,‬אבל בקטעים אלה הייתה התייחסות על פי רוב לגורמים פוליטיים וכלכליים‪,‬‬
‫לצד התייחסויות נדירות לגורמים דתיים (פעם אחת בלבד‪ ,‬בספר פלסטיני) או לכוחות בינלאומיים (‪4‬‬
‫פעמים בספרים ישראליים ופעם אחת בספרים פלסטיניים)‪ .‬בספרים ישראליים ממלכתיים‪ ,‬שלום שיושג‬
‫תואר כשלום חם עם שיתוף פעולה וכבוד ‪ 44%‬מהפעמים‪ ,‬כשלום קר עם הסכם רשמי ‪ 16%‬מהפעמים‪,‬‬
‫וכשלום שלילי עם העדר אלימות ללא הסכם רשמי ‪ 50%‬מהפעמים‪ .‬אפיונים מן הסוג הזה היו נדירים‬
‫מאוד בספרים הישראליים החרדיים או בספרים הפלסטיניים‪.‬‬
‫דוגמא מספר ישראלי‪" :‬הרים סביב לה‪ :‬גיאוגרפיה של יהודה‪ ,‬שומרון והעיר ירושלים"‪ ,)5661( ,‬ממערכת‬
‫החינוך הממלכתית‪:‬‬
‫"ממש בימים אלו עומדת מדינת ישראל בקשיים‪( ,‬בהם גם בעיות חברתיות כלכליות‬
‫מורכבות) – סביב שאלת הדרך לשלום והתנאים להשגתו‪ .‬בלב השאלה – הסדר בירושלים‪ .‬מן‬
‫הצד האחד קיים רצון עז לשמור על ירושלים בירת הנצח של מדינת ישראל והעם היהודי‪ ,‬כמקום‬
‫בלעדי קדוש של העם היהודי‪ ,‬בידיים ישראליות‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬קבוצה גדולה בחברה הישראלית‬
‫שרצונה עז לשלום‪ ,‬הפסקת הכיבוש והפסקת הלחימה – מוכנה להציע גם חלוקה בירושלים בין‬
‫תושביה היהודים והערבים‪ .‬המחלוקת קשה – פוליטית‪ ,‬חברתית‪ ,‬ומשסעת‪ .‬ממש בימים אלו‬
‫מתמודדת המערכת הפוליטית‪-‬מדינית כדי לקיים את עצמה בשל עוצמת המחלוקת‪ .‬בשנת ‪3992‬‬
‫נרצח ראש הממשלה יצחק רבין על רקע המחלוקת ומאז ועד ‪ 5661‬התקיימו בארץ ‪ 4‬מערכות‬
‫בחירות והוקמו ‪ 4‬ממשלות המתמודדות בקושי רב במחלוקת הבסיסית הזו‪ .‬בלב המחלוקת –‬
‫ירושלים וההתיישבות ביהודה ושומרון‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬הרים סביב לה‪ :‬גיאוגרפיה של‬
‫יהודה‪ ,‬שומרון והעיר ירושלים"‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,316‬י"ס ‪.)3619‬‬
‫דוגמה מספר פלסטיני‪:‬‬
‫"הואיל ומדינת פלסטין מצהירה שהיא מדינה אוהבת‪-‬שלום ומחויבת לעקרונות הדו‪-‬‬
‫קיום בשלום‪ ,‬הרי שהיא תפעל יחד עם המדינות והעמים למען השגת שלום תמידי מבוסס על‬
‫צדק‪ ,‬כיבוד הזכויות‪ ,‬שבצלו תפתחנה האנרגיות האנושיות לבנייה‪ ,‬ותתקיים בו תחרות על‬
‫חדשנות וחוסר‪-‬פחד מפני המחר‪ ,‬כי המחר יישא ביטחון לעושי הצדק או למי שחזר אל הצדק‪".‬‬
‫(בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬קריאה וטקסטים"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק א'‪ ,5669 ,‬עמ' ‪ ,05‬י"ס ‪.)5429‬‬
‫ערכים של העצמי ושל האחר‪ :‬התייחסויות מפורשות לערכים של קבוצת העצמי היו שכיחות יותר‬
‫בספרים הפלסטיניים מאשר בספרים הישראליים‪ :‬סך הכול בספרים הפלסטיניים – ‪ ,323‬או ‪ 6.632‬לעמוד‪,‬‬
‫סך הכול בספרים הישראליים הממלכתיים – ‪ ,96‬או ‪ 6.660‬לעמוד‪ ,‬ובספרים הישראליים החרדיים – ‪ ,5‬או‬
‫‪ 6.6660‬לעמוד (יתכן שערכי העצמי מופיעים בספרים החרדיים בצורה שונה מאשר בספרים האחרים‪ ,‬ולכן‬
‫לא נמצאו על ידי החוקרים)‪ .‬ערכים אנושיים כלליים – סובלנות‪ ,‬התחשבות‪ ,‬קבלת האחר‪ ,‬הימנעות‬
‫מאלימות‪ ,‬חירות‪ ,‬כבוד‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬מוסריות‪ ,‬שיתוף פעולה וקדושת החיים – קיבלו התייחסות מפורשת‬
‫‪ 04‬פעמים בספרים הפלסטיניים (‪ 6.660‬לעמוד) ו‪ 14-‬פעמים בספרים הממלכתיים הישראליים (‪6.665‬‬
‫לעמוד)‪ .‬שני ערכי העצמי השכיחים ביותר (ושכיחים במידה שווה) שהובעו בספרים הפלסטיניים היו שיתוף‬
‫פעולה וג'יהאד‪ .‬אחריהם‪ ,‬לפי סדר השכיחות‪ ,‬הופיעו מות קדושים באמצעות הקרבה עצמית‪ ,‬חירות‪,‬‬
‫והימנעות מאלימות‪ .‬בספרים הממלכתיים הישראליים‪ ,‬ערכי העצמי השכיחים ביותר שהופיעו היו חירות‪,‬‬
‫הימנעות מאלימות‪ ,‬מות קדושים באמצעות הקרבה עצמית‪ ,‬כיבוש‪/‬התרחבות ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫התייחסויות לערכים של קבוצת האחר היו מאוד לא שכיחות בכל הספרים‪ .‬בספרים‬
‫הפלסטיניים‪ ,‬הערך השכיח ביותר שיוחס לישראלים היה כיבוש‪/‬התרחבות‪ .‬בספרים הישראליים‪ ,‬הערכים‬
‫השכיחים ביותר שיוחסו לפלסטינים היו מות קדושים באמצעות הקרבה עצמית וג'האד‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫התייחסויות לערכים אנושיים כלליים היו שכיחות יחסית בתיאורי כל קבוצה את עצמה‪ ,‬הן נעדרו כמעט‬
‫לחלוטין ברשימת הערכים שכול קבוצה ייחסה לאחרת‪.‬‬
‫דוגמאות של ערכים אנושיים כלליים מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"כאשר האהבה מופצת בין האנשים היא משאירה עקבות טובים‪ ,‬כגון‪ :‬האדם מבקש‬
‫עבור רעהו האהוב‪ ...‬את החסדים והטוב שאותם הוא מבקש לעצמו‪ ,‬כפי שאמר נביאנו הנכבד‪,‬‬
‫עליו התפילה והשלום‪" :‬אף אחד מכם לא יאמין (כלומר‪ ,‬לא ייחשב למאמין)‪ ,‬עד אשר יאהב את‬
‫אחיו כשם שהוא אוהב את עצמו‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬קריאה וטקסטים"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק א'‪,‬‬
‫‪( ,5669‬מהדורה שלישית)‪ ,‬עמ' ‪ ,33‬י"ס ‪.)5447‬‬
‫"אנו אוהבים כל האנשים‪ ,‬גם אם התרחקו מאתנו בלשונותיהם‪ ,‬בצבעיהם ובמיניהם‪,‬‬
‫אפילו את אויבינו"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך נוצרי"‪ ,‬כיתה ו'‪ ,5661 ,‬עמ' ‪ ,361‬י"ס ‪.)162‬‬
‫"מדינת פלסטין מכריזה על מחויבותה לעקרונות האו"ם ומטרותיו ולהצהרת זכויות‬
‫האדם הבינ"ל‪ ,‬כמו גם על מחויבותה לעקרונות ולמדיניות של אי‪-‬ההזדהות‪ ...‬כמו כן היא מכריזה‬
‫שהיא מאמינה שניתן לפתור את הבעיות הבינלאומית והאזוריות בדרכי שלום בהתאם למגילת‬
‫האו"ם והחלטותיו‪ .‬ושהיא מסרבת לאיים בכוח‪ ,‬באלימות‪ ,‬בטרור או בפעולות נגד שלמות‪/‬בטחון‬
‫אדמותיה ועצמאותה המדינית ובטחון‪/‬שלמות אדמותיה של מדינה אחרת כלשהי‪ ,‬וזאת מבלי‬
‫לפגוע בזכותה הטבעית להגן על אדמותיה ועל עצמאותה‪ ...‬מדינת פלסטין מצהירה שהיא מדינה‬
‫אוהבת‪-‬שלום ומחויבת לעקרונות הדו‪-‬קיום בשלום‪ ,‬והרי שהיא פועלת יחד עם המדינות והעמים‬
‫למען הגשמת שלום תמידי‪/‬ממושך שיהיה מבוסס על צדק וכיבוד כול הזכויות‪( ".‬בתי ספר‬
‫פלסטיניים‪" ,‬קריאה וטקסטים"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק א'‪( ,5669 ,‬מהדורה שלישית)‪ ,‬עמ' ‪ ,03-05‬י"ס‬
‫‪.)5429‬‬
‫"איסור לשנוא אחרים – אלוהים ישתבח ברא את האדם כולם מיסוד אחד‪ ,‬ומבחינת‬
‫הבריאה הם אינם נבדלים זה מזה‪ ,‬היות והמקור הוא אחד ומשום שהבורא הוא אלוהים יתעלה‪,‬‬
‫ואין עדיפות לצבע‪ ,‬לארץ‪ ,‬לשפה‪ ,‬או להיותו של אדם גבוה או נמוך – משום שכל זה אינו נתון‬
‫לבחירתו של האדם‪ ,‬אלא הבורא ישתבח יצר אותו כך‪ .‬אלוהים יתעלה ויתפאר אמר‪" :‬הוי‬
‫האנשים‪ ,‬היו יראים את ריבונכם אשר ברא אתכם מתוך נפש יחידה‪ ,‬וברא מתוכה בת‪-‬זוג‪ ,‬והפיץ‬
‫משניהם אנשים ונשים לרוב‪ .‬היו יראים את אלוהים אשר בשמו תבקשו זה מזה‪ ,‬ושמרו על‬
‫חובתכם לקרובי משפחה‪ ,‬כי אלוהים צופה בכם" (‪ .)4:3‬הבורא הוא אחד – אלוהים יתעלה‪,‬‬
‫והיסוד הוא אחד – אדם הראשון‪ ,‬אשר אלוהים ציווה עליו לאהוב את עמלו – שהוא יראת‬
‫אלוהים‪ ,‬ויראה זו‪ ,‬אלוהים יצר אותה כקריטריון לאבחנה בין הבריות‪ ,‬כנאמר בפסוק‪" :‬הנכבד‬
‫מכולכם אצל אלוהים הוא הירא שבכם‪ .‬אכן‪ ,‬אללה יודע ומכיר‪ .)49:31( ".‬אשר לשנאהל וללגלוג‬
‫בגין צבע‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬ייחוס משפחתי‪ ,‬עוני‪ ,‬משלח יד – הרי שזה בבחינת הפרת‬
‫החינוך‪/‬המוסר האלוהי ומוביל לפירוד בשורות המוסלמים וגורם לשנאה הדדית ביניהם‬
‫ומחלוקת"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א'‪ ,5660 ,‬עמ' ‪ ,21‬י"ס‬
‫‪.)1626‬‬
‫דוגמאות של סובלנות ושיתוף פעולה מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"אפילו במצב של מלחמה‪ ,‬האסלאם אוסר להרוג ילדים‪ ,‬זקנים ונשים ומבטיח את‬
‫זכותו של הפצוע לקבל סיוע ואת זכותו של השבוי לזכות ביחס טוב‪ .‬כמו כן הוא אוסר על‬
‫התעללות בגופות ההרוגים‪ ,‬על עקירת עצים ועל השחתת החי והצומח‪ .‬ישתבח אמר‪" :‬הילחמו‬
‫למען אלוהים באלה אשר יילחמו בכם‪ ,‬ואל תשלחו יד‪ .‬אלוהים אינו אוהב את השולחים יד‪".‬‬
‫(בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬י"ס ‪.)5517‬‬
‫"האסלאם מצווה לדאוג לקרובי משפחה‪ ,‬לקיים יחסי שכנות טובה‪ ,‬לשתף פעולה למען‬
‫מטרות טובות‪ ,‬לקיים קשרי מסחר הוגנים‪ ,‬לגלות סולידריות כלפי פרטים אחרים בחברה‪.‬‬
‫האסלאם אוסר על כל צורה של עושק‪ ,‬עוינות‪ ,‬שחיתות‪ ,‬החרמה‪ ,‬הפניית עורף ושנאה‪ .‬אשר לקשר‬
‫בין המוסלמים ובין התושבים הלא‪-‬מוסלמים‪ ,‬הרי שהאסלאם מכונן אותו על בסיס של סובלנות‪,‬‬
‫צדק‪ ,‬אדיקות ורחמים‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,11‬י"ס‬
‫‪.)5517‬‬
‫"בפקודתו של אבו בכר (הח'ליף הראשון)‪ ,‬ירצה אותו אלוהים‪ ,‬לאוסמה‪ ,‬כאשר שלח‬
‫אותו לסוריה‪" :‬לא תבגדו‪ ,‬לא תפעלו ללא נאמנות‪ ,‬לא תבצעו הונאה‪ ,‬אל תתעללו בגופות‪ ,‬אל‬
‫תהרגו ילדים קטנים‪ ,‬זקנים ונשים‪ ,‬אל תעקרו עצי‪-‬פרי‪ ,‬אל תשחטו כבשים‪ ,‬פרות וגמלים – אלא‬
‫למאכל‪ ,‬ובעוברכם על פני תאי נזירים‪ ,‬עזבו אותם לנפשם ולעיסוקיהם‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪,‬‬
‫"חינוך אסלאמי"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬י"ס ‪.)5517‬‬
‫"המסר של האסלאם מבוסס על שחרורם של האנשים מכל צורה של עושק שעושקים‬
‫אותם העריצים המשעבדים‪ ,‬על מנת להבטיח את חופש האמונה ועבודת האלוהים‪ ,‬ועל מנת‬
‫להוציא אותם מפולחן האנשים לפולחן אלוהים‪ ,‬ריבון האנשים‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬חינוך‬
‫אסלאמי"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬י"ס ‪.)5517‬‬
‫"החברה האסלאמית מתאפיינת בכך שהיא חברה ממושמעת ומלוכדת‪ ,‬שכל פרט בה‬
‫פועל למען האינטרסים של האחרים ודואג לספק טוב לכל החברים בה‪ ,‬ובכך נעוצים כוחה‬
‫ולכידותה של החברה"‪( .‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬הנביא אומר"‪ ,‬כיתה י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,4‬י"ס ‪.)104‬‬
‫דוגמאות של מות קדושים באמצעות הקרבה עצמית מספרים פלסטיניים‪:‬‬
‫"אני מצטער רק על כך שאין לי חיים נוספים שאותם אוכל להקריב למען מולדתי‪".‬‬
‫"הבה נבחן את האמירות אשר מדרבנות להקרבה עצמית למען המולדת‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪,‬‬
‫"שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,310-317‬י"ס ‪.)407‬‬
‫"כל אבן כבודה חולל‪ ,‬כל כיכר קוראת בזעם‪ ,‬כול עצב מרוט‪ ,‬מוות לפני כניעה‪ ,‬מוות‬
‫לפני כניעה‪ ,‬קדימה!" (בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ו'‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,25‬י"ס ‪.)116‬‬
‫"כל המקרים הללו ההטפה להתעלות באמצעות פעולה עוברת למישור שבו בלתי אפשרי‬
‫לוותר על הקזת דם מבחינה חוקית‪ ,‬לאומית ודתית‪ .‬כתוב עד עשרים עמודים על אישה שהקריבה‬
‫למען מולדתה‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,09‬י"ס ‪.)423‬‬
‫דוגמאות של ערכים אנושיים כלליים מספרים ישראליים‪:‬‬
‫"נספח מס‪ - 1 .‬מדברים שלום חושבים שלום" ‪" -‬צרור היגדים על הסובלנות‪ ,‬כבוד‬
‫האדם והשלום‪ ".‬בין ההיגדים‪" :‬הטבע האנושי מעדיף שלום על מלחמה" (יצחק שמיר‪ ,‬ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬ועידת מדריד ‪" ;)3993‬מתוקה המלחמה למי שלא התנסה בה שלום לא נוח עדיף על‬
‫מלחמה שבה הניצחון מובטח" (ארסמוס‪ ,‬פילוסוף‪" ;)3400-3210 ,‬אמר הקב"ה‪ :‬התורה כולה‬
‫שלום‪ ,‬ולמי אני נותנה? לאומה שהיא אוהבת שלום" (ילקוט שמעוני‪ ,‬יתרו סימן רע"י) ‪" ...‬השלום‬
‫הוא לא המטרה – הוא הדרך‪ ,‬מעלתי היחידה היא האמת ואי האלימות" (מהאטמה גאנדי‪,‬‬
‫המנהיג הרוחני של הודו‪ ,‬מפתח תורת אי האלימות‪ ,‬נרצח על ידי הינדים קיצוניים ב‪( .)3947-‬בתי‬
‫ספר ממלכתיים‪" ,‬ישראל דמוקרטית‪ :‬לימודי מורשת עם‪ ,‬אזרחות ודמוקרטיה לחטיבות‬
‫הביניים"‪ ,5665 ,‬עמ' ‪ ,171-174‬י"ס ‪.)574‬‬
‫"רוצחו של רבין הודה והסביר שרצח מטעמים דתיים‪-‬אידיאולוגיים ושרצה לעצור ברצח‬
‫את תהליכי ההידברות עם הפלסטינים‪ .‬לאחר הרצח התעוררה בישראל תנועה לא מאורגנת של‬
‫אלפים שבאו לכיכר להזדהות עם דרכו של האיש וקראו לטפח סובלנות‪ .‬היו שם חילוניים‬
‫ודתיים‪ ,‬יהודים וערבים‪ .‬קמו בישראל ארגונים ותנועות למען הסובלנות ונגד האלימות‪ .‬יום רצח‬
‫רבין היה ליום זיכרון לאומי המוקדש לעידוד הסובלנות והאחדות‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪,‬‬
‫"ישראל דמוקרטית‪ :‬לימודי מורשת עם‪ ,‬אזרחות ודמוקרטיה לחטיבות הביניים"‪ ,5665 ,‬עמ'‬
‫‪ ,125-123‬י"ס ‪.)509‬‬
‫דוגמאות של מות קדושים באמצעות הקרבה עצמית מספרים ישראליים‪:‬‬
‫"יוסף אמר לחבריו‪" :‬אנחנו נעמוד כאיש אחד מול האויבים‪ .‬את האדמה אשר ירשנו‬
‫נשמור היטב‪ .‬את הבית אשר בנינו לא נעזוב"‪ .‬שלושה ימים הגנו יוסף וחבריו על תל חי ‪ -‬מעטים‬
‫מול רבים‪ .‬את הערבים גרש‪ ,‬אך נפצע קשה בקרב‪ .‬ברגעי חייו האחרונים דובבו שפתיו‪" :‬אין דבר‪,‬‬
‫טוב למות בעד ארצנו‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬מקראות ישראל חדשות ב' – מהדורה מעודכנת"‪,‬‬
‫כיתה ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,310-311‬י"ס ‪.)3691‬‬
‫"ב‪ 3-‬במרס ‪ ,3956‬הקיפו המוני ערבים חמושים את חצר תל חי‪ ,‬וביקשו בדרכי עורמה‬
‫להיכנס פנימה‪ .‬כאשר הותר להם להיכנס‪ ,‬פרץ קרב יריות ומיד הצטרפו לקרב המוני הערבים‬
‫שצרו על החצר מבחוץ‪ .‬יוסף טרומפלדור וחבריו ניסו לחצות את החצר כדי לסגור את השער‬
‫הפתוח‪ ,‬אך נפצעו אנושות‪ ...‬על קברם נבנה פסל האריה השואג בשנות ה‪ .16 -‬פרשת תל חי מהווה‬
‫מיתוס גבורה מרכזי בחיי היישוב‪ .‬טרומפלדור היה גיבור ייחודי שקל להזדהות עימו‪ .‬הוא היה‬
‫קצין בצבא הצאר הרוסי שזכה באותות הצטיינות‪ .‬הוא היה האדם המתאים לדמות "היהודי‬
‫החדש"‪ ,‬שנבנתה על שלילת דמותו של היהודי הגלותי‪ .‬טרומפלדור תואר כנצר ישיר לגיבורי‬
‫ישראל הקדמונים‪ ,‬שיש נקודות דמיון בין מעשי הגבורה שלו למעשי הגבורה של יהודה המכבי‬
‫ואנשיו‪ .‬חשיבות המיתוס של טרומפלדור היא בכך שהדורות הבאים אחריו התחנכו על מעשה‬
‫הגבורה שלו ואמירתו המפורסמת ("טוב למות בעד ארצנו") ושאבו מהם עידוד במהלך מאבקם‬
‫לחיזוק ההתיישבות העברית בארץ ישראל"‪( .‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬עולם לאומי ב' ‪ -‬בונים מדינה‬
‫במזרח התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,51‬י"ס ‪.)142‬‬
‫מפות‪:‬‬
‫השאלה הראשונה שנשאלה הייתה‪ :‬כיצד המפות מציגות את המרחב שבין נהר הירדן והים‬
‫התיכון? האם המפות מכירות בקיומה של הישות האחרת? לגבי הספרים הישראליים‪ ,‬האם מצוין שהגדה‬
‫המערבית ורצועת עזה הן שטחים כבושים (כלומר‪ ,‬ישות נפרדת שאינה חלק ממדינת ישראל) והחל ב‪3991-‬‬
‫הם ישות רשמית מוכרת (פלסטין‪ /‬הרשות הפלסטינית)? לגבי הספרים הפלסטיניים‪ ,‬האם המפות מכירות‬
‫בקיומה של מדינת ישראל? השאלה נבחנה על ידי התמקדות בסימון בגבולות ולשמות שנתנו כדי לתאר את‬
‫האזורים האלה‪.‬‬
‫החוקרים סקרו ‪ 164‬מפות מספרים פלסטיניים‪ 11 ,‬מתוכן היו מפות של אחרי ‪ 3907‬ושכוללות את‬
‫השטח בין הירדן והים‪ .‬מתוך ‪ 11‬מפות אלה‪ )21%( 41 ,‬לא ציינו גבולות בתוך האזור הזה‪ ,‬לא התייחסו‬
‫לישראל והתייחסו לאזור כולו תחת השם פלסטין‪ 57 .‬מפות נוספות (‪ )11%‬כללו את הקו הירוק (גבולות‬
‫שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק ב‪ ,3949-‬לאחר מלחמת ‪ 3941‬בין ישראל ומדינות ערב) אך לא הייתה בהן‬
‫התייחסות לישראל – הן התייחסו לשטח כולו כפלסטין‪ .‬ב‪ 1-‬מפות אחרות (‪ )9%‬הופיע הקו הירוק‪ ,‬ובנוסף‬
‫לכך השטחים הישראליים והפלסטיניים הובדלו על ידי צבעים שונים‪ ,‬ומפה אחת (‪ )3%‬אף הגדירה את‬
‫השטחים הפלסטיניים בשמות שטח ‪ B ,A‬ו‪ ,C-‬ובשם "שטח תחת שליטת הרשות הפלסטינית" (הגדרות‬
‫שנובעות מהסכם אוסלו‪-‬ב' ‪ .)1‬אף לא אחת מ‪ 9-‬המפות האלה השתמשו בשם ישראל‪ .‬לסיום‪ ,‬מ‪ 11-‬המפות‪,‬‬
‫‪ )4%( 1‬ציינו את גבול הקו הירוק והגדירו את השטח ממזרח לגבול "ישראל"‪.‬‬
‫החוקרים בחנו ‪ 222‬מפות מספרים ישראליים‪ ,‬מתוכן ‪ 116‬נשאו תאריך שלאחר ‪ ,3907‬ואלה‬
‫המפות שנותחו יותר לעומק‪ .‬מתוך ‪ 116‬המפות‪ 521 ,‬כללו את האזור שבין נהר הירדן והים‪ .‬מספר זה כולל‬
‫‪ 305‬מתוך ‪ 399‬מפות ממערכות החינוך הממלכתיות‪ ,‬ו‪ 90-‬מתוך ‪ 313‬מפות ממערכת החינוך החרדית‪ .‬מבין‬
‫‪ 521‬המפות שכוללות את האזור שבין נהר הירדן והים‪ )70%( 390 ,‬לא ציינו גבולות כלל (כלומר‪ ,‬קו‪ ,‬צבע או‬
‫סימון אחר) בין שטחים ישראליים ופלסטיניים‪ ,‬אם כי סומנו גבולות בין ישראל למדינות השכנות (למשל‬
‫מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון וסוריה)‪ ,‬והשמות "פלסטין" או "הרשות הפלסטינית" לא הופיעו כלל על גבי המפות‪.‬‬
‫לאור העובדה שבדרך כלל המפות האלה מוצגות כמפות של מדינת ישראל‪ ,‬העדר הגבולות בין ישראל‬
‫ופלסטין והעדר התווית "הרשות הפלסטינית" יכולים להשתמע כאילו השטחים הפלסטיניים הם חלק‬
‫ממדינת ישראל‪ .‬במערכת הממלכתית‪ ,‬ב‪ 02%-‬מהמפות לא מופיעים גבולות ובמערכת החרדית ב‪92%-‬‬
‫מהמפות לא מופיעים גבולות‪ .‬מתוך ‪ 05‬המפות שכללו גבולות‪ ,‬ב‪ )31%( 11-‬מסומנים גבולות שטחי ‪ B ,A‬או‬
‫‪ C‬על פי הסכמי אוסלו‪-‬ב'‪ ,‬תוך ציון ששטחים אלה נמצאים תחת שילטון הרשות הפלסטינית‪ .‬ביתרת‬
‫‪1‬‬
‫הסכמי אוסלו‪-‬ב' שנחתמו ב‪ 3992-‬יצרו באופן זמני שלושה אזורים מנהלתיים מוגדרים בשטחים הפלסטיניים‪ ,‬שטח ‪ ,B ,A‬ו‪,C-‬‬
‫עד להשגת הסכם קבע‪ .‬השטחים אינם רציפים אלא מפוצלים למדי על פי האוכלוסיות השונות וכן על פי צרכיה הצבאיים של‬
‫ישראל‪ .‬שטחי ‪ 31%( A‬מהגדה המערבית) כוללים את כול הערים הפלסטיניות והאזורים שסביבן‪ ,‬ללא התנחלויות ישראליות‪.‬‬
‫לרשות הפלסטינית שליטה מנהלתית וביטחונית מלאה בשטחים אלה‪ .‬שטחי ‪ 53%( B‬מהגדה המערבית) כוללים אזורים של ערים‪,‬‬
‫כפרים ושטחים רבים ללא התנחלויות ישראליות‪ .‬השליטה האזרחית בידי הרשות הפלסטינית והשליטה הביטחונית משותפת‬
‫לישראל ופלסטין‪ .‬שטחי ‪ 03%( C‬מהגדה המערבית) כוללים את כול ההתנחלויות הישראליות (ערים‪ ,‬עיירות‪ ,‬וכפרים) וכן כ‪-‬‬
‫‪ 326,666‬תושבים פלסטינים בכפרים‪ .‬שטחים אלה נמצאים תחת שליטה אזרחית וביטחונית מלאה של ישראל‪ ,‬מלבד על האזרחים‬
‫הפלסטינים‪.‬‬
‫(‪ 59 )33%‬המפות בהן מסומנים גבולות‪ ,‬הגבולות מסומנים בקו או בצבע אבל ללא התייחסות או תווית‬
‫"פלסטין" או "הרשות הפלסטינית"‪ .‬נראה שהסימונים בדרך כלל עוקבים אחר קווי גבול ‪( 3907‬הקו‬
‫הירוק)‪ .‬בין המפות ממערכת החינוך החרדית‪ ,‬אזורי הגדה המערבית מכונים "יהודה ושומרון" ב‪ 56-‬מפות‬
‫(‪ 52%‬מ‪ 13-‬המפות שהופיעו במערכת החרדית בהן הגדה המערבית מופיעה)‪ .‬כך הדבר גם ב‪ 1-‬מפות (‪2%‬‬
‫מתוך ‪ 341‬המפות המערכת הממלכתית בהן הגדה המערבית מופיעה) במערכת הממלכתית‪ .‬השימוש‬
‫בתוויות "יהודה ושומרון" עשוי לחזק את ההבנה שאזורים אלה הנם או צריכים להיות חלק ממדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫שאלת המחקר השנייה בהתייחסות למפות התמקדה בשאלת ייצוגה של ירושלים‪ .‬מתוך ‪11‬‬
‫המפות הרלבנטיות בספרים הפלסטיניים‪ ,‬ב‪ )06%( 26-‬לא הופיע כלל שם ליד העיר ירושלים למרות‬
‫שהאזור בו היא נמצאת נכלל במפה‪ .‬מבין ‪ 11‬המפות בהן צוין השם ירושלים‪ ,‬ב‪ )26%( 30-‬ירושלים הוצגה‬
‫כעיר פלסטינית‪ ,‬ב‪ )9%( 1-‬היא הוצגה כעיר ישראלית וב‪ 34-‬מפות (‪ )45%‬מעמד ירושלים נותר לא ברור‪.‬‬
‫במפות מספרים ישראליים‪ ,‬האזור בו נמצאת ירושלים מופיע ב‪ )76%( 511-‬מהמפות שלאחר‬
‫‪ 326( .3907‬מפות מהמערכת הממלכתית ו‪ 11-‬מהמערכת החרדית)‪ .‬ב‪ )21%( 314-‬ממפות אלה‪ ,‬ירושלים‬
‫צוינה בשמה‪ .‬כאשר בוחנים רק את ‪ 314‬המפות האלה‪ ,‬ב‪ 17-‬מפות (‪ )02%‬לא מופיעים גבולות בין שטחים‬
‫ישראליים ופלסטיניים‪ ,‬ירושלים אינה מחולקת וגם כאן משתמע מהמפות שירושלים כולה נמצאת בשטח‬
‫ישראל‪ .‬ב‪ 11-‬מפות (‪ )51%‬ירושלים כולה מוצגת כעיר ישראלית‪ ,‬וב‪ 9-‬מפות (‪ )7%‬העיר מוצגת מחולקת בין‬
‫עיר יהודית ועיר ערבית (אם כי במפות אלה משמשת המילה "ערבית" ולא "פלסטינית")‪ .‬כשמסתכלים שוב‬
‫ב‪ 511 -‬המפות‪ ,‬מעניין לציין שבספרי הלימוד של מערכת החינוך החרדית המפות לא כוללות את השם‬
‫ירושלים (‪ ,)09%‬או שהן מתארות אותה כעיר לא מחולקת (‪ )51%‬מבלי לציין במפורש אם זו עיר יהודית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במפות מספרי הלימוד של המערכת הממלכתית‪ ,‬העיר ירושלים מופיעה ללא שמה רק ב‪51%-‬‬
‫מהמפות וב‪ 46%-‬מהמפות היא מופיעה כעיר לא מחולקת מבלי ציון מפורש אם זו עיר יהודית‪ .‬ב‪54%-‬‬
‫מהמפות מהמערכת הממלכתית ירושלים מסומנת בבירור כעיר ישראלית‪-‬יהודית ורק ‪ 1%‬מהמפות‬
‫מציגות אותה כעיר מחולקת לאזורים יהודיים וערביים‪.‬‬
‫תרשים ‪ :20‬האם המפה כוללת מידע על האחר? (שמות מקומות‪ ,‬מקומות קדושים‪ ,‬כותרות)‬
‫שירים‪:‬‬
‫שירים שמתארים את "האחר" היו נדירים מכדי לאפיין בספרים ממערכת החינוך החרדית בישראל‪.‬‬
‫בספרים הפלסטיניים‪ 59% ,‬מהשירים תיארו ישראלים במונחים שליליים מאוד‪ 04% ,‬במונחים שליליים ו‪-‬‬
‫‪ 7%‬במונחים ניטראליים‪ .‬בספרים הממלכתיים הישראליים‪ 33% ,‬מהשירים תיארו פלסטינים במונחים‬
‫שליליים מאוד‪ 45% ,‬במונחים שליליים‪ 45% ,‬במונחים ניטראליים ו‪ 2%-‬במונחים חיוביים‪ .‬הדרוג‬
‫הממוצע של אפיוני האחר בשירים בספרים ממערכת החינוך הממלכתית בישראל הוא ‪ ,5.4‬ובספרים‬
‫הפלסטיניים ‪ – 3.1‬בסולם בו ‪ = 3‬שלילי מאוד ו‪ = 2-‬חיובי מאוד; הבדל זה‪ ,‬לאור המספר הקטן של שירים‬
‫על האחר שנדגמו‪ ,‬אין לו משמעות סטטיסטית (‪.)p < 0.15‬‬
‫להלן שלושה שירים מן הספרים הפלסטיניים‪:‬‬
‫"אם‪ ,‬יום אחד‪ ,‬העם ירצה לחיות‪ ,‬אז הגורל ודאי ישיב לקריאתו‪ /‬ולילם אז יתפוגג‪ ,‬וכבליו אז‬
‫לבטח יישברו)‪( ".‬בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ב'‪ ,‬חלק א'‪ ,5669 ,‬עמ' ‪ ,73‬י"ס‬
‫‪[ .)029‬הערת המתרגם‪ :‬משירו של אבו אלקאסם אלשאבי (‪ 3916‬בקירוב)‪ ,‬שהפך לסיסמת‬
‫התעוררות מלכדת של המהפכה בתוניס ב‪.]5633-‬‬
‫"משכן השלום ואדמת הברכה [פלסטין]‪ ,‬צערך מכביד על כולם‬
‫שהרי אסון פלסטין הוא אסון גדול‪ ,‬ואסון גדול אינו דבר קל‬
‫שנתנו נדדה בשל כך‪ ,‬כאילו החרבות מפלחים את ליבותינו‬
‫וכיצד יכולה השינה לבקר עיניים‪ ,‬אשר רואות כליה סביבן‬
‫וכיצד יכולים החיים להיטיב לאנשים‪ ,‬שדרכי תקוותיהם חסומות‬
‫אז אמור ליהודים ולתומכיהם‪ ,‬הנכם הולכתם שולל על‪-‬ידי אורות שאיפותיכם‪,‬‬
‫הו הלוואי שבלפור היה מעניק לכם את ארצו ולא את ארצנו‪,‬‬
‫שהרי לונדון רחבה יותר מאשר ירושלים שלנו‪ ,‬והנכם אהובים יותר על לונדון‪".‬‬
‫(בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬השפה הערבית" מדעי הלשון"‪ ,‬כיתה י"א‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,70‬י"ס ‪.)3312‬‬
‫"חרותי‬
‫ושתי הגדות חוזרות‪ :‬חרותי!‬
‫ומעבריה של הרוח הרוגזת‪,‬‬
‫והרעם‪ ,‬והסופה והגשם במולדתי‬
‫חוזרים על כך עמי‪:‬‬
‫חרותי! חרותי! חרותי!‬
‫אמשיך לחקוק את שמה‪ ,‬בעוד אני נלחם‪,‬‬
‫באדמה‪ ,‬בחומות‪ ,‬בשערים‪ ,‬במרפסות הבתים‪,‬‬
‫במקדש‪ /‬בדמות הבתולה‪ ,‬במ ְח ַראּב (שקע תפילה)‪ ,‬בשדות הזרועים‪,‬‬
‫בכל גבעה ומדרון‪ ,‬בכל פיתול ורחוב‪,‬‬
‫בכלא‪ ,‬בתא העינויים‪ ,‬בעמוד התלייה‪,‬‬
‫על אף השלשלאות וחרף הרס הבתים ואש הגיהינום‬
‫אמשיך לחקוק את שמה עד אשר אראה אותה‬
‫משתרעת במולדתי וגדלה‬
‫ומוסיפה לגדול‬
‫ומוסיפה לגדול‬
‫עד אשר תכסה היא כל טפח באדמתה‬
‫עד שאראה את החרות האדומה פותחת כל שער‬
‫ואת הלילה נס ואת האור הורס את עמודי הערפל‬
‫חרותי!‬
‫חרותי!‬
‫חוזרים הנהר הקדוש והגשרים‬
‫חרותי!‬
‫ומעבריה של הרוח הרוגזת‪,‬‬
‫והרעם‪ ,‬והסופה והגשם במולדתי‬
‫חוזרים על כך עמי‬
‫חרותי! חרותי! חרותי!"‬
‫(בתי ספר פלסטיניים‪" ,‬שפתינו היפה"‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,09-76‬י"ס ‪.)423‬‬
‫ושלושה שירים מספרים ישראליים‪:‬‬
‫"יונתן אחי!‬
‫הוא היה אחי‬
‫הוא איננו עוד‪...‬‬
‫ואימא שלי עצובה תמיד‬
‫עצובה מאד‪...‬‬
‫ואני מיכאל‬
‫אני הקטן‬
‫ואחי בהר חברון נפל‬
‫ולא שב‪...‬‬
‫האויב באלפי המוניו‬
‫אז קרב לירושלים‪ ,‬לבירה‬
‫ואחי ואתו חבריו‬
‫נלחמו בגבורה‬
‫ועצרו באויב הנלחם‬
‫בכל כוחם‪...‬‬
‫כך ספרה לי אמי‬
‫‪...‬‬
‫כאילו לא נפל חלל‬
‫כאילו הוא חי אחי יונתן‬
‫ונשמח עם כולם‪...‬‬
‫ונרקד ונשיר‪ .‬אולם‪...‬‬
‫עצובה היא אמי‬
‫ואחי יונתן נעלם‪,‬‬
‫הוא איננו‪ ,‬איננו עמי‪.‬‬
‫ישבתי בחדר בפינה‪,‬‬
‫ועיני מביטות בתמונה‪...‬‬
‫אז הביטה אמי בי פתאום‬
‫ואמרה‪ :‬מיכאל!‬
‫חג היום‪ ,‬בני‪ ,‬למדינה‪,‬‬
‫חג למדינת ישראל‪.‬‬
‫בוא נצא לחוצות אל העם‬
‫ונחוג ונשמח‪.‬‬
‫יונתן בהרים הן נלחם‬
‫בשביל כך‪...‬‬
‫הבט מיכאל בתמונה‬
‫האם לא נדמה‬
‫כי שמח גם הוא‪...‬‬
‫ביום חג המדינה?‬
‫ויצאנו לחג ברחובות‪...‬‬
‫ואחי יונתן‬
‫אחרינו מביט‬
‫בעיניים טובות‪".‬‬
‫(בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬כחול ולבן‪ :‬יום השואה‪ ,‬יום הזיכרון‪ ,‬יום העצמאות‪ :‬אחי יונתן"‪ ,‬כיתה‬
‫ב'‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,374-372‬י"ס ‪.)5999‬‬
‫"ראה אמותינו שחוחות ושותקות‪ ,‬ורעינו חונקים את בכיים‪ ...‬תקברונו כעת‪ ,‬ורגבי‬
‫העפר על פנינו‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬ספרות יפה"‪ ,‬כיתה ח'‪ ,‬עמ' ‪ ,410‬י"ס ‪)1131‬‬
‫"שתי אצבעות מצידון‪ ,‬אני יושב בדיכאון‪ ,‬כל היום סיור‪ ,‬שמירות מסתכלים על מי‬
‫לירות‪ ...‬שתי אצבעות מצידון‪ ,‬פתיחת צירים דבר ראשון‪ ,‬קצת בטוח קצת נפחד‪ ,‬בשיחים מטען‬
‫צד‪ ,‬על ענף יושב פרפר ובך אני נזכר‪( ".‬בתי ספר ממלכתיים‪" ,‬הלאומיות‪ :‬בונים מדינה במזרח‬
‫התיכון"‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬עמ' ‪ ,566‬י"ס ‪.)3714‬‬
‫השוואת הזרם הממלכתי והדתי במערכת החינוך בישראל‪ :‬הצגת ביקורת עצמית של קבוצת העצמי‬
‫נמצאה שכיחה יותר בספרי מערכת החינוך הממלכתית הישראלית מאשר בספרים של מערכת החינוך‬
‫החרדית הישראלית ושל מערכת החינוך הפלסטינית‪ .‬הבחנה זו נמצאה נכונה בעיקר לגבי ספרים מהזרם‬
‫החילוני במערכת החינוך הממלכתית בישראל‪ .‬יחידות ספרותיות מהזרם הדתי היו יותר חיוביות‪ ,‬במידה‬
‫בעלת משמעות סטטיסטית‪ ,‬מאשר יחידות ספרותיות מהזרם החילוני‪ ,‬גם בהשוואה רק בין הספרים‬
‫הייחודיים לכול אחד מהזרמים (‪ )p = 0.000‬וגם בהשוואה שכוללת את הספרים הייחודיים והמשותפים‬
‫לשני הזרמים (‪ .)p <0.001‬ההבדל בין הדרוג הממוצע בספרים הייחודיים לזרם הממלכתי דתי (‪,)4.4/2‬‬
‫ובכול הספרים שמשמשים את הזרם הדתי (‪ )4.6‬היה בלתי ניתן להבחנה מהדרוג הממוצע בספרים של‬
‫מערכת החינוך החרדית (‪ )4.2‬ובספרים הפלסטיניים (‪ .)4.5‬הדרוג הממוצע של היחידות הספרותיות מהזרם‬
‫החילוני היה ‪ 1.0‬לספרים ייחודיים לזרם החילוני ו‪ 1.2-‬לכול הספרים שמשמשים את הזרם החילוני‪.‬‬
‫דיון‬
‫ארבעה ממצאים עיקריים עולים מהמחקר הנוכחי של ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים‪:‬‬
‫‪ .3‬אפיונים של דה‪-‬הומניזציה ודמוניזציה של האחר‪ ,‬כפי שניתן למצוא בספרי לימוד במקומות‬
‫אחרים ואשר מעוררים דאגה בקרב הציבור הרחב‪ ,‬נדירים גם בספרים הישראליים וגם‬
‫בספרים הפלסטיניים‪.‬‬
‫‪ .5‬הספרים הישראליים והפלסטיניים מציגים נרטיב לאומי חד צדד בלבדי‪ ,‬וכוללים מידע עשיר‬
‫על האחר כאויב ומידע מועט מאוד על האחר באור חיובי או אנושי‪ .‬אירועים היסטוריים‪,‬‬
‫אשר אמנם אינם שקריים או מומצאים‪ ,‬מוצגים בצורה סלקטיבית לחיזוק הנרטיב הלאומי‬
‫של כול אחד מהצדדים‪.‬‬
‫‪ .1‬העדר מידע מסוגים שונים על האחר משרת כדי ליצור דה‪-‬לגיטימציה של נוכחות האחר‪.‬‬
‫בעיה חשובה זו יכולה להיפתר על ידי הוספת מידע על התרבות‪ ,‬הדתות ופעילויות היום יום‬
‫של האחר‪.‬‬
‫‪ .4‬ההטיה השלילית בהצגת האחר‪ ,‬ההטיה החיובית בהצגת העצמי והעדר תמונות ומידע על‬
‫האחר מודגשים יותר בספרים של מערכת החינוך החרדית בישראל ושל מערכת החינוך‬
‫הפלסטינית מאשר בספרים של מערכת החינוך הממלכתית בישראל‪ .‬ההבדלים האלה בעלי‬
‫משמעות סטטיסטית‪ .‬בתוך המערכת הממלכתית הישראלית‪ ,‬ההטיה החיובית בהצגת‬
‫העצמי בספרים שמשמשים את הזרם הדתי היא ברמה דומה לספרים של המערכת החרדית‬
‫ושל הפלסטינים‪ ,‬ורק הספרים שמשמשים את הזרם החילוני בחינוך הממלכתי הישראלי‬
‫כוללים יותר תוכן עם ביקורת עצמית במידה בעלת משמעות סטטיסטית‪.‬‬
‫העדר דה‪-‬הומניזציה ודמוניזציה של האחר‪:‬‬
‫יש לציין לשבחן של שתי הקהילות‪ ,‬הישראלית והפלסטינית‪ ,‬את ההיבט החיובי החשוב של העדר‬
‫דה‪-‬הומניזציה ודמוניזציה של האחר בספרי הלימוד‪ .‬אפיונים שליליים קיצוניים של האחר ניתן למצוא‬
‫בספרי לימוד במקומות אחרים בעולם‪ .‬הצהרות מסוג זה‪ ,‬אשר מפחיתות את דמות האחר עד שייחשב תת‪-‬‬
‫אנושי או מרושע מאוד‪ ,‬יכולות לשרת להצדקת פעולות תוקפניות קיצוניות נגד האחר‪ .‬מסיבה זו יש‬
‫הצדקה להקדיש תשומת לב מרובה להצהרות מסוג זה‪ .‬יש חשיבות רבה לממצא שהצהרות מסוג זה מאוד‬
‫נדירות בספרים הישראליים והפלסטיניים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אפילו כאשר הן קיימות‪ ,‬הצהרות שהוגדרו‬
‫מתאימ ות לקטגוריה הזו הוצגו בהמשך לנרטיב הלאומי ולדאגות של כול אחת מהקבוצות כפי שנראה‬
‫בדיון להלן‪ ,‬ולא הצהרות עצמאיות שמטרתן לשלול את אנושיותו הבסיסית של האחר‪ .‬בספרים‬
‫הישראליים‪ ,‬הצהרות אלה‪ ,‬כאשר הן קיימות‪ ,‬נקשרו לחששות מפני ניסיונות אלימים מצד פלסטינים‬
‫וערבים אחרים להשמיד את ישראל בדרכים אלימות‪ ,‬בהתייחסם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לכפר פלסטיני כ"קן מרצחים"‪,‬‬
‫או ל"ערבים צמאי דם"‪ .‬בספרים הפלסטיניים‪ ,‬הצהרות כאלה‪ ,‬כאשר הן קיימות‪ ,‬נקשרו לסכסוך העכשווי‬
‫ולכיבוש‪ ,‬התייחסו לחדר החקירות בבית כלא ישראלי כאל "בית מטבחיים" ולפעולות שליליות קיצוניות‬
‫על ידי כוחות ישראליים בהשמדת תשתית מערכת המים ואיומים בשלילת אספקת מים לכפרים‬
‫פלסטיניים‪.‬‬
‫נרטיבים חד צדדיים ובלבדיים‪:‬‬
‫שוב ושוב נמצא שחברות השרויות בסכסוך מתמשך מבנות נרטיב הגיוני‪ ,‬קוהרנטי ובעל משמעות‬
‫שנועד להסביר ולהצדיק אירועים שהן נוטלות בהם חלק ( ‪Heine, Proulx, & Vohs, 2006; László,‬‬
‫‪ .)2008‬צורך זה חשוב במיוחד בסכסוכים הכוללים אובדן חיי אדם‪ ,‬פציעות‪ ,‬הרס‪ ,‬סבל וקושי‪ ,‬והמובילים‬
‫באופן בלתי‪-‬נמנע לאי‪-‬וודאות‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬חוסר יכולת לצפות את האירועים‪ ,‬לחץ כרוני ומצוקה‪.‬‬
‫נרטיבים אלה עשויים להיות כה חזקים ומושרשים היטב ולהישמר גם אם לא מתקיים סכסוך ישיר במשך‬
‫עשורים‪ ,‬וגם אם החברות הן נפרדות גיאוגרפית ואינן באות במגע‪ .‬נרטיבים אלה עשויים להימצא בדרך‬
‫כלל בספרי לימוד‪ ,‬שכל אחת מהחברות מפתחת‪ ,‬כחלק מתהליכי חינוך וחברות של אזרחיה‪ .‬הדרך שבה‬
‫ספרי לימוד סיניים ויפניים מתארים אחד את השני‪ ,‬את ההיסטוריה של יחסיהם ואת הסכסוכים ביניהם‪,‬‬
‫היא דוגמא אחת מיני רבות לאופיים ולקיומם של הנרטיבים הלאומיים שמעוצבים על‪-‬ידי ההיסטוריה‪.‬‬
‫(למשל‪.)Barnard, 2011 ,‬‬
‫הנרטיבים‪ ,‬אשר מכונים על‪-‬ידי חוקרים "נרטיבים קולקטיביים ראשיים"‬
‫‪(collective‬‬
‫)‪ ,master narratives‬מסבירים בדרך כלל את הגורמים לסכסוך‪ ,‬מתארים את אופיו‪ ,‬מאפיינים את‬
‫אופיו של היריב‪ ,‬מציגים את קבוצת העצמי‪ ,‬ומפרטים את התנאים הנדרשים כדי לנצח את הסכסוך (‪Bar-‬‬
‫‪ .)Tal, 2013‬קיימים גם נרטיבים ספציפיים יותר שעוסקים באירועים בולטים בסכסוך כמו מלחמות‪,‬‬
‫ונרטיבים שמתייחסים למקרים מוגדרים כמו קרב‪ ,‬ואף לאירועים מאוד ספציפיים בתוך קרב או לדמויות‬
‫המעורבות בסכסוך (‪ .)Auerbach, 2010‬נרטיבים אלה בדרך כלל תורמים לשימור הסכסוך באמצעות‬
‫הדרכים בהן הם מתארים ומצדיקים את הסכסוך ואת האירועים הקשורים אליו‪.‬‬
‫הנרטיב הקולקטיבי הראשי מכונה לעיתים גם נרטיב של זיכרון קולקטיבי‪ ,‬משום שהוא מציג את‬
‫ההיסטוריה של הסכסוך לבני החברה‪ .‬הנרטיב מתפתח במהלך הזמן‪ ,‬והוא מתאר את התפרצות הסכסוך‬
‫ואת מהלכו‪ ,‬ומספק תמונה קוהרנטית ובעלת משמעות ( ;‪Firer and Adwan, 2004; Paez & Liu, 2011‬‬
‫‪ .)Tint, 2010‬הנרטיב הקולקטיבי הראשי בדרך כלל כולל שש תמות מרכזיות (‪ .)Bar-Tal, 2013‬ראשית‪,‬‬
‫הנרטיב הראשי מצדיק את המעורבות בסכסוך ואת כיוון התפתחותו‪ .‬הוא מסביר את החשיבות העליונה‬
‫והקיומית של יעדי קבוצת הפנים הנתונים במחלוקת‪ .‬באותה עת הוא מבטל את יעדי הצד השני‪ ,‬בכך‬
‫שמתאר אותם כבלתי מוצדקים ולא הגיוניים‪ .‬שנית‪ ,‬הוא מפרט את הסכנות שהסכסוך מציב בפני‬
‫החברה‪ :‬איום לקיום הפיזי של קבוצת הפנים‪ ,‬לערכיה המקודשים‪ ,‬לזהותה‪ ,‬לטריטוריה שלה ועוד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוא מפרט את מקורות האיום ואת התנאים שעשויים לסייע להתגבר עליהם‪ .‬שלישית‪ ,‬הנרטיב העיקרי‬
‫מאפיין לעיתים קרובות את היריב בדרכים שליליות‪ .‬במצבים קיצוניים‪ ,‬הוא עושה דה‪-‬הומניזציה‬
‫ודמוניזציה של האחר‪ ,‬על ידי השוואתם לחיות‪ ,‬וירוסים‪ ,‬או מחלת הסרטן‪ ,‬או על ידי קישורם לקבוצות‬
‫היסטוריות שנודעו לשמצה‪ .‬בכך הנרטיב מדיר את האחר מתחום של קבוצות אנושיות הפועלות בגבולות‬
‫הנורמות המקובלות ו‪/‬או הערכים המקובלים‪ ,‬וכך נותן הרשאה פסיכולוגית לפגוע בו‪Bar-Tal & ( .‬‬
‫‪ .)Hammack, 2012; Opotow, 1990‬בנוסף לכך‪ ,‬הנרטיב העיקרי מתמקד לעיתים קרובות באלימות‪,‬‬
‫בזוועות‪ ,‬בחוסר הרציונאליות‪ ,‬באי הפשרנות ובחוסר הדאגה לחיי אדם מצד היריב ( ‪(Firer and Adwan,‬‬
‫‪ .2004‬רביעית‪ ,‬בניגוד לכך‪ ,‬הוא מציג דימוי חיובי של קבוצת הפנים (למשל‪Baumeister, & Hastings, :‬‬
‫‪ .)1997; Firer and Adwan, 2004‬הנרטיב העיקרי מציג אירועים שמאירים את החברה באור חיובי‪,‬‬
‫מתאר את האפיונים החיוביים של החברה ובמיוחד את הצד האנושי והמוסרי שלה ( ‪Sande, Goethals,‬‬
‫‪ .)Ferrari, & Worth, 1989; White, 1970‬הנרטיב מתאר את החברה גם כשוחרת שלום ואת השלום‬
‫כמטרה הנעלה ביותר‪ .‬חמישית‪ ,‬הנרטיב העיקרי מציג את קבוצת הפנים כקורבן היחיד של הסכסוך ושל‬
‫היריב‪ .‬תפיסה זו מתפתחת לאורך תקופה ארוכה של אלימות‪ ,‬כתוצאה מסבל ומאובדן שחווה החברה‬
‫(‪ .)Bar-Tal, Chernyak-Hai, Schori, & Gundar, 2009; Vollhardt, 2012‬שישית‪ ,‬הנרטיב מעודד‬
‫פטריוטיות בשרות יעדי קבוצת הפנים‪ ,‬הכוללת מוכנות להקריב את החיים‪.‬‬
‫הנרטיב העיקרי משמש כמשקפים לפירוש המציאות – הוא משמש כאידיאולוגיה – המתקבלת‬
‫היטב בעתות סכסוך ושדבקים בה בני חברה רבים‪ ,‬משום שהיא מסייעת להם להתמודד עם האתגרים‬
‫הקשים בחיי הפרט או הקבוצה במהלך הסכסוך (‪ .)Bar-Tal, 2013‬כך‪ ,‬הנרטיבים הללו מספקים מרכיבים‬
‫פסיכולוגיים רבים שבני‪-‬אדם זקוקים להם על‪-‬מנת לקיים חיים נורמליים בתוך נסיבות מאתגרות מאוד‬
‫של סכסוך בלתי‪-‬נשלט‪ .‬הם ממלאים תפקיד אפיסטמי ומבהירים את מצב הסכסוך‪ ,‬שמאופיין באי‬
‫וודאות‪ ,‬לחץ וחוסר יכולת לצפות את האירועים (‪ .)Burton, 1990‬הם משמשים גם להצדקת הפעולות‬
‫השליליות של קבוצת הפנים כלפי האויב‪ ,‬הכוללות אלימות נגד בני‪-‬אדם והרס של רכוש (‪.)Apter, 1997‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הנרטיבים מכינים את החברה לאיומים ולפעולות האלימות של האויב‪ ,‬וכן לתנאי החיים‬
‫הקשים שעלולים להיגרם כתוצאה מכך‪ .‬הנרטיבים מספקים לחברה מידע על פגיעה אפשרית והמשכיות‬
‫של עימותים אלימים‪ ,‬תוך שהם מאפשרים הכנות פסיכולוגיות להמשכיות הסכסוך וחיסון נגד התנסויות‬
‫שליליות (למשל‪ .)Antonovsky, 1987; Lazarus & Folkman, 1984 ,‬בכך הם תורמים לאחדות‪,‬‬
‫סולידריות‪ ,‬התגייסות ומוכנות להקריב למען הקבוצה (‪ .)Bar-Tal & Staub, 1997‬הם גם מסייעים לשמור‬
‫על זהות עצמית חברתית חיובית עם תחושות צדקת הדרך‪ ,‬הערכה עצמית ומוסריות החשובות לכל קבוצה‬
‫(‪ .)Abrams & Hogg, 1990; Tajfel & Turner, 1986‬לעיתים קרובות‪ ,‬הם יוצרים הבחנה בין קבוצת‬
‫הפנים לבין קבוצת היריב ומספקים תחושת עליונות (‪ .)Sidanius & Pratto, 1999‬בעוד לנרטיב העיקרי‬
‫תפקידים רבים במהלך הסכסוך‪ ,‬כאשר נפתח חלון הזדמנויות לפתרון סכסוכים בלתי‪-‬נשלטים בדרכי‬
‫שלום‪ ,‬אותם הנרטיבים עלולים להוות חסמים עיקשים לתהליך השלום ( ;‪Bar-Tal & Halperin, 2011‬‬
‫‪.)Adwan et al, 2012‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי‪ ,‬באופן לא מפתיע‪ ,‬עולים בקנה אחד עם הספרות הרחבה המבוססת על‬
‫עדויות מתרבויות אחרות ברחבי העולם השרויות בסכסוך‪ .‬ספרי הלימוד הישראליים והפלסטיניים‬
‫מבססים נרטיביים חד צדדיים ומנוגדים בעקביות ובעוצמה‪ ,‬אודות אותה תקופת זמן‪ ,‬באותו אזור של‬
‫העולם (‪ .)Adwan et al, 2012‬בעיקרה‪ ,‬זו תוצאה של התמקדות סלקטיבית על היבטים מסוימים‬
‫בהיסטוריה מנקודת מבט חד צדדית ולא תוצאה של תרמית‪ .‬הנרטיב הישראלי מדגיש את האיומים‬
‫וההתקפות נגד ישראל על ידי הפלסטינים ומדינות ערב‪ ,‬ואלימות נגד יהודים משך השנים באזור‬
‫ובמקומות אחרים‪ .‬הנרטיב הפלסטיני מדגיש את עקירתם מבתי משפחה ומכפרים בני מאות שנים על ידי‬
‫יהודים שעברו לאזור לפני ואחרי מלחמת העולם ה‪ ,5-‬ואת תפקידה של בריטניה ותמיכתה בהגירה‬
‫ובייסודה של מדינת ישראל‪ .‬הוא מדגיש גם את אבדן החירות‪ ,‬ואת אבדן אדמה ושליטה על משאבים‬
‫חיוניים במהלך ‪ 42‬שנות כיבוש‪ .‬שני הנרטיבים מציגים את האחר כאויב שכוונתו להשמיד או לשלוט בהם‪,‬‬
‫וקוראים ליחידים בקבוצותיהם להיות מוכנים להקריב את הקורבן העליון‪ ,‬את חייהם‪ ,‬למען טובת הכלל‪.‬‬
‫חוסר הכרה בנוכחות האחר והעדר מידע על האחר‪:‬‬
‫בנוסף להצגתו העקבית של האחר כאויב אלים שכול רצונו להשמיד או לשלוט בקבוצת העצמי‪,‬‬
‫קיים חוסר במידע על האחר – בתחומי הדת‪ ,‬התרבות‪ ,‬האמונה והפעילות‪ .‬העדר מידע זה‪ ,‬אפילו יותר‬
‫מהמידע השלילי‪ ,‬מהווה חוסר הכרה בנוכחותו הלגיטימית של האחר‪ .‬בסכסוך זה‪ ,‬אולי יותר מאשר‬
‫בסכסוכים רבים אחרים‪ ,‬חוסר ההכרה בלגיטימיות של נוכחות האחר מהווה מכשול מרכזי לקבלה הדדית‬
‫ולסובלנות החיוניים לשלום‪ .‬הקשר לאדמה על בסיס דתי הוא בעל חשיבות מיוחדת לרבים בשתי‬
‫הקבוצות‪ .‬הגישה והבעלות על מקומות קדושים מעוררות לעתים קרובות רגשות עוצמתיים ומעוררי ויכוח‪.‬‬
‫היבטים רבים של שלוש הדתות הגדולות המעורבות‪ ,‬יהדות‪ ,‬נצרות ואסלאם‪ ,‬זוכים להערכה רבה בקרב‬
‫מאות מיליוני אנשים מסביב לעולם‪ .‬אולם‪ ,‬הדרוג הממוצע של כמות המידע הניתן על החגים‪ ,‬המקומות‬
‫הקדושים‪ ,‬הדמויות העיקריות והאמונות העיקריות של דת‪/‬ות האחר הוא בקירוב ‪ 6.56‬בסולם בו "‪"6‬‬
‫משמעו שאין כול מידע‪ "3" ,‬שניתנו דוגמאות מעטות‪ ,‬ו‪ "5"-‬שניתנו דוגמאות רבות‪ .‬קשה להעלות בדמיון‬
‫שישראלים ופלסטינים יחיו בשלום מבלי שילדיהם ילמדו יותר על האחר‪ ,‬כולל דתו‪ .‬אבל ברור גם‬
‫שבהענקת יותר מידע מסוג זה תגבר גם ההבנה של כיצד ומדוע האחר קשור לאזור ומרגיש שיש לו זכות‬
‫לחיות בו‪ .‬המפות שמופיעות בספרי הלימוד מעניקות הדגמה ואתגר עוד יותר חזקים‪ .‬בעוד מציירי מפות‬
‫משך מאות שנים שאפו לשרטט מפות שמייצגות באופן מדויק ככול האפשר את המציאות של ערים‪ ,‬עיירות‬
‫ותושביהן‪ ,‬הרי שמטרה זו נראית רחוקה מאוד מכוונותיהם של מכיני המפות בספרי הלימוד הישראליים‬
‫והפלסטיניים; השוואה בין השניים עשויה להראות שהן מגיעות מעולמות שונים לחלוטין‪.‬‬
‫הנושא הספציפי של מפות‪:‬‬
‫מפות בספרים מכול מערכות החינוך נותנות דוגמאות קונקרטיות של ההיבטים המנוגדים‬
‫והבעייתיים של הנרטיבים‪ .‬בספרים הישראליים‪ 70% ,‬מהמפות לא מציגות כלל גבול בשטח שבין נהר‬
‫הירדן והים התיכון‪ ,‬ומרמזות בכך שהשטח כולו הוא מדינת ישראל‪ .‬מפות אלה‪ ,‬וגם רבות מהמפות בהן‬
‫מוצגים גבולות‪ ,‬לא מציינות כלל את פלסטין או את הרשות הפלסטינית‪ .‬בין המפות ממערכת החינוך‬
‫החרדית‪ 92% ,‬אינן מציגות גבולות ו‪ 53%-‬גם מכנות את הגדה המערבית "יהודה ושומרון"‪ .‬לתכונות אלה‬
‫במפות הישראליות יש תהודה מטרידה עם הדאגה המרכזית בנרטיב הפלסטיני‪ ,‬שישראל שואפת להחזיק‬
‫ולהרחיב שטחים כבושים ולחסל כול אפשרות לקיום מדינה פלסטינית עצמאית‪ .‬בספרים הפלסטיניים‪,‬‬
‫‪ 21%‬מהמפות לא מציגות גבול ומגדירות את האזור כולו "פלסטין"‪ .‬למרות ציון הקו הירוק על גבי מפות‬
‫אחרות‪ ,‬ישראל מזוהה בשמה רק ב‪ 4%-‬מהמפות‪ .‬לתכונות אלה של המפות הפלסטיניות יש תהודה‬
‫מטרידה עם הדאגה המרכזית בנרטיב הישראלי‪ ,‬שמדינות ערב שואפות למחוק את ישראל מהמפה‪.‬‬
‫לתכונות אלה של המפות יש חשיבות מכיוון שהן מעצבות אצל הילד את הדמות הקוגניטיבית של מולדתו‪,‬‬
‫ויוצרות מצב שבו כול חלוקה עתידית של השטחים נראית כויתור חד צדדי על אדמת מולדת‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬הישראלים והפלסטינים כאחד גדלים עם קשר פטריוטי לכול השטח שבין נהר הירדן והים התיכון‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך יהיה להם קשה מאוד לחלק את השטח אותו הם רואים כמולדתם הבלעדית‪.‬‬
‫הבדלים בין ספרים ישראליים ופלסטיניים‪:‬‬
‫בנוסף לדברים הדומים בספרי הלימוד הישראליים והפלסטיניים‪ ,‬המחקר ציין גם הבדלים‬
‫אחדים‪ .‬ספרים מבתי הספר הממלכתיים הישראליים כללו יותר אפיונים חיוביים של האחר‪ ,‬יותר ביקורת‬
‫עצמית‪ ,‬ויותר מידע על האחר מאשר ספרי לימוד ממערכת החינוך החרדית בישראל או ממערכת החינוך‬
‫הפלסטינית‪ .‬דוגמא אחת להצגת יותר מידע על האחר בספרים של בתי הספר הממלכתיים בישראל היא‬
‫בצילומים‪ 15 .‬צילומים בספרים הפלסטיניים עברו הערכה על ידי עורכי המחקר מכיוון שהייתה בהם‬
‫התייחסות לנושאי המחקר‪ .‬אולם‪ ,‬מרביתם היו צילומים של מקומות בעלי חשיבות לפלסטינים ורק ‪0‬‬
‫מהם (‪ )7%‬מראים ישראלים או דברים שקשורים מספיק לישראלים כדי שאפשר יהיה לדרג אותם ביחס‬
‫לתרומתם לאפיון האחר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מתוך ‪ 769‬צילומים בספרים הממלכתיים הישראליים‪ ,‬ב‪)252( 101 -‬‬
‫הופיעו ערבים או פלסטינים‪ ,‬או דברים שקשורים אליהם בבירור‪ .‬הספרים מהזרם החילוני במערכת‬
‫החינוך הממלכתית בישראל ראויים לציון על כך שהם כוללים תיאורים עם ביקורת עצמית על פעולות‬
‫ישראליות אחדות בעבר‪ ,‬בהתאמה לחלק מהנרטיב הלאומי הפלסטיני‪ .‬תיאורים אלה כוללים ביקורת‬
‫עצמית על פעולות שקשורות למות פלסטינים‪ .‬היבטים חיוביים אלה של הספרים הישראליים צוינו כבר‬
‫בעבר (למשל‪ .)Firer & Adwan, 2004; Kitzel, 2008; Podeh, 2002; Yogev, 2010 ,‬באוסף הנתונים‬
‫הנוכחי‪ ,‬יש להבדלים אלה משמעות סטטיסטית מרובה‪.‬‬
‫העבודות האקדמיות הקיימות על תכנים של ספרי לימוד מצביעות גם על קשרים בין התוכן‬
‫שבספרי הלימוד של הקהילה לבין הביטחון בזהות הפוליטית הלאומית שלה (‪ ,)Podeh, 2002‬והכוח‬
‫היחסי שלה בסכסוך המתמשך (‪ .)Firer & Adwan, 2004‬הבדלים בין החברה הישראלית לבין החברה‬
‫הפלסטינית בהקשר זה עשויים להיות רלוונטיים כדי להבין כמה מההבדלים שצוינו באשר לספרי הלימוד‬
‫שלהן‪ .‬ישראל היא אומה צעירה שחשה פגיעה ביחס לכוח המשולב של המדינות המקיפות אותה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫אפילו במהלך ההיסטוריה הלאומית הקצרה של ישראל‪ ,‬מחקרים מצביעים על שינויים בתכנים של ספרי‬
‫הלימוד שלה‪ .‬מחקרים מזהים ארבעה "דורות" של ספרי לימוד ישראליים‪ ,‬ומצביעים על שינויים‪ ,‬במהלך‬
‫הדורות הללו‪ ,‬באשר לנרטיב הלאומי‪ ,‬אשר בהדרגה כולל התייחסויות חיוביות לפלסטינים‪ ,‬הכרה עצמית‬
‫רפלקטיבית של פעולות בעייתיות שנעשו על‪-‬ידי תנועות מחתרת יהודיות בשלבים המוקדמים של מאבק‬
‫ישראל לעצמאות‪ ,‬וכן כוללים קצת חומרים מ"נקודת המבט של האחר" (למשל‪Firer & Adwan, 2004; :‬‬
‫‪ .)Kitzel, 2008; Podeh, 2002; Yogev, 2010‬המחקר הנוכחי מצביע על מאפיינים אלה‪ ,‬למרות שבמחקר‬
‫זה לא נערכה השוואה עם ספרים ששימשו בעבר‪ .‬הפלסטינים נמצאים בשלבים מוקדמים של בניית אומה‪,‬‬
‫לכן ניתן לטעון כי במידה מסוימת השוואה הולמת יותר אמורה הייתה להיות עם הספרים הישראליים‬
‫הישנים יותר‪ .‬הספרים הפלסטיניים מהווים את "הדור הראשון"‪ ,‬משום שרק לאחרונה ניתנה לפלסטינים‬
‫הזדמנות לכתוב את ספריהם‪ .‬ההבדלים הבולטים בין ספרי הלימוד הישראליים לבין ספרי הלימוד‬
‫הפלסטיניים באורך ובמאפייני הייצור היקרים יותר כגון‪ :‬תמונות‪ ,‬מפות ואיורים‪ ,‬משקפים עוד יותר את‬
‫ההבדלים בין החברות במשאבים הזמינים העומדים לרשותן לייצור ספרים‪.‬‬
‫ניתן גם להציע כי החלש מבין שתי החברות השרויות בקונפליקט‪ ,‬במונחים צבאיים או כלכליים‪,‬‬
‫עשוי להחזיק בנרטיב לאומי צורמני יותר‪ ,‬משום שהוא נושא קשיים רבים יותר והוא פחות שבע רצון‬
‫מהמצב הקיים‪ .‬הפלסטינים הם גם חלשים יותר מבין שני היריבים בסכסוך‪ ,‬סובלים ממצוקה כלכלית‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬רמת האבטלה אצלם גבוהה יותר‪ ,‬ובאופן ניכר קיימת אצלם תמותה רבה יותר הן במספרים‬
‫מוחלטים והן לנפש‪ .‬למרות שהסכסוך יציב ובעייתי מאוד לישראלים ולפלסטינים‪ ,‬יש לו השפעה מתמשכת‬
‫ורבת פנים יותר על חיי היומיום של הפלסטינים‪ .‬הם מתמודדים‪ ,‬למשל‪ ,‬עם הגבלות על תנועה חופשית‬
‫המלווה בכיבוש שגורם להפרדת משפחות באופן מוחלט‪ ,‬מוסיף עיכובים ארוכים ובלתי‪-‬צפויים לנסיעה‬
‫לעבודה וחזרה ממנה‪ ,‬והופך לבלתי אפשרי את הגישה מקהילה פלסטינית אחת לאחרת ומקשה אפילו‬
‫לחשוב על קיום ישות עצמאית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בעוד שני הנרטיביים הלאומיים כוללים במרכזם קיום מדינה‬
‫עצמאית‪ ,‬הישראלים הגשימו זאת בעוד הפלסטיניים עדיין לא‪ .‬שיקולים אלה‪ ,‬ודאי‪ ,‬אינם משנים את‬
‫המציאות של מה שנמצא בספרים הנוכחיים ואת ההשפעה של התוכן הזה על תרבות שלום לעומת תרבות‬
‫של סכסוך‪ .‬אולם‪ ,‬חשוב להכיר בהם‪ ,‬אם חפצים בכך שהמידע שהושג מהמחקר הזה ישמש בצורה בונה‪,‬‬
‫ולא ייטמע בתוך הנרטיבים‪ ,‬חוסר האמון והאשמה‪.‬‬
‫חשיבות המחקר‪:‬‬
‫מידת ההתעניינות הבינלאומית בספרי הלימוד של שתי הקהילות גם יחד‪ ,‬המונות ‪ 35‬מיליון בני‪-‬‬
‫אדם‪ ,‬רבה יותר מההתעניינות בספרי לימוד בכול אזור עימות אחר‪ .‬סיבה אחת לתשומת הלב הבלתי רגילה‬
‫היא החשיבות הגיאופוליטית של הסכסוך המתמשך בהקשר של הפוליטיקה הרחבה של המזרח התיכון‪,‬‬
‫ובהקשר של יחסים רחבים עוד יותר בקרב אומות ערביות עם אוכלוסיות מוסלמיות גדולות במקומות‬
‫אחרים‪ ,‬ועם המערב‪ .‬סיבה שנייה לכך שספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים זוכים להתעניינות מחוץ‬
‫לקהילות אלה היא‪ ,‬שהסכסוך מתקיים באזור בעל חשיבות דתית גדולה למיליארדי בני אדם ברחבי‬
‫העולם‪ .‬ישנה משאלה‪ ,‬ורבים עשויים לטעון‪ ,‬קיים צורך‪ ,‬לצפות מהקבוצות הללו לסטנדרט גבוה יותר‪ ,‬הן‬
‫כדי שהמכשול הזה לשלום יוסר למען אלה שחיי היומיום שלהם מושפעים מכך‪ ,‬והן כדי שאלה החיים‬
‫בארץ הקודש יהוו דוגמא לעולם כולו‪.‬‬
‫במהלך ביקורה בוושינגטון הבירה בנובמבר ‪ ,5661‬הצהירה מועצת המוסדות הדתיים בארץ‬
‫הקודש בהודעתה הפומבית הרשמית‪" :‬אנחנו‪ ,‬מאמינים משלוש הדתות‪ ,‬שוכנו באדמה הזאת‪ ,‬יהודים‪,‬‬
‫נוצרים ומוסלמים‪ .‬זאת היא אחריותנו למצוא את הדרך הנכונה לחיות יחד בשלום ולא להיאבק ולהרוג‬
‫אחד את השני‪ ".‬המועצה בעצמה התפתחה מתוך פגישות אלכסנדריה ב‪ ,5665-‬שהסתיימו עם ההצהרה ש‪:‬‬
‫"בשם האל הכול יכול‪ ,‬החנון והרחום‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אשר התקבצנו כמנהיגי דת מהקהילות המוסלמיות‪,‬‬
‫הנוצריות והיהודיות‪ ,‬מתפללים למען שלום אמיתי בירושלים ובארץ הקודש‪ ,‬ומצהירים על מחויבותנו‬
‫לסיים את האלימות ואת שפיכות הדמים‪ ,‬אשר שוללות את הזכות לחיים ולכבוד האדם‪ ...‬האלימות בארץ‬
‫הקודש הנה רשע שחייב להידחות על‪-‬ידי כל האנשים שכוונתם טובה‪ .‬אנו מבקשים לחיות יחד כשכנים‬
‫המכבדים את שלמות המורשת ההיסטורית והדתית אחד של השני‪ .‬אנו קוראים לכולם להתנגד להסתה‪,‬‬
‫לשנאה ולהצגה השלילית של האחר‪".‬‬
‫תהליך סיום ההסתה‪ ,‬השנאה וההצגה השלילית של האחר באזורים השרויים בקונפליקט אלים‬
‫ומתמשך הוא קשה מאוד ומצריך מאמץ מתוכנן ואמיץ‪ .‬במקום לנסות לשנות היבטים מסוימים כלשהם‬
‫של הנרטיבים ההיסטוריים הקיימים‪ ,‬צעד ראשוני פשוט יותר עשוי להיות להוסיף מידע על האחר שיציג‬
‫אותם כאנושיים ויעניק לגיטימציה לנוכחותם‪ .‬צעדים נוספים שהוצעו על ידי אנשי אקדמיה שמתמחים‬
‫בתחום פיתרון סכסוכים יתחילו בכך שחברים מכל קבוצה צריכים להסכים להיחשף לנרטיב של קבוצת‬
‫היריב‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יש צורך להבין אותו‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬יש להכיר בקיום נקודת המבט של היריב על אירועי‬
‫הסכסוך‪ .‬בשלב הבא יש גם לקבל שחלקים מסוימים של הנרטיב של קבוצת הפנים‪ ,‬ממש כמו זה של‬
‫היריב‪ ,‬הם סלקטיביים‪ ,‬מוטים ואף מעוותים במידת מה‪ .‬על יסוד שלב זה‪ ,‬עשויה להתפתח הכרה שלפחות‬
‫חלקים מסוימים בנרטיב של היריב – אלו שאומתו ‪ --‬משקפים עובדות ותיאורים אמיתיים של אירועים‬
‫מסוימים‪ .‬הכרה זו עשויה להוביל לכך ששני היריבים לשעבר עשויים להסכים לשלב חלקים מהנרטיב של‬
‫האחר בנרטיב העצמי שלהם‪ .‬השלב האחרון הוא הניסיון להרכיב נרטיב משולב אחד לשתי הקבוצות כפי‬
‫שקורה כאשר ועדות רשמיות מוקמות על מנת להשיג מטרה זו‪ .‬תהליך כולל זה נמשך שנים ארוכות ועשוי‬
‫לעצור בכול שלב‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות לשינוי זיכרון קולקטיבי מסוג זה הוא הסכסוך בקפריסין‪ .‬פפדקיס ( ‪Papadakis,‬‬
‫‪ )2008‬דיווח על שינויים משמעותיים בספרי הלימוד הטורקיים‪-‬קפריסאיים בהיסטוריה ב‪ ,5661-‬בעקבות‬
‫עלייתה לשלטון של ממשלה חדשה בקפריסין הטורקית שהיו לה דעות פייסניות יותר לפתרון הסכסוך‬
‫בקפריסין‪ .‬השינויים השתקפו ראשית במטרות חדשות‪..." :‬להציג את המקום של קפריסין בהיסטוריה‬
‫העולמית‪[ ...‬לטפח] אזרחים בעלי חשיבה יצירתית‪ ,‬ששואלים שאלות‪ ,‬אחראיים ופעילים‪ ...‬סטודנטים‬
‫המתעניינים במחקר על ההשפעות בין קהילות ותרבויות שונות‪ ...‬התבוננות על ההיסטוריה ממקורות‬
‫שונים‪ ,‬נקודות מבט שונות ועובדות שונות‪ ...‬טיפוח אזרחים שוחרי שלום‪.)Papadakis, 2008, p. 17( "...‬‬
‫פותחו ספרי לימוד חדשים שעושים שימוש במושגים שונים מאוד ללאום‪ ,‬לאומיות וזהות‪ ,‬המתייחסים‬
‫למשל ל"אי שלנו" או ל"ארץ שלנו" עבור קפריסין‪ ,‬במקום המונח "מולדת" ששימש עבור טורקיה‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬הם התחילו לעשות שימוש במונחים כוללים יותר‪ ,‬כגון‪" :‬קפריסאים" ו"עם"‪ ,‬הכוללים הן קפריסאים‬
‫יווניים והן קפריסאים טורקיים‪ .‬למרות שלסכסוך בקפריסין יש שורשים שונים‪ ,‬הקשר אחר ומהלכים‬
‫אחרים מאשר לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הוא כולל דינאמיקה פסיכו‪-‬חברתית דומה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫קפריסאים מוכיחים כי אכן אפשרי לקהילות המופרדות זו מזו באופן עמוק‪ ,‬על‪-‬ידי סכסוך אלים ומתמשך‪,‬‬
‫ועל‪-‬ידי נרטיבים שנולדו מהסכסוך‪ ,‬לשנות את הנרטיבים שלהם וליצור עתיד אחר‪ ,‬אפילו לפני יישוב רשמי‬
‫של הסכסוך‪ .‬באופן דומה‪ ,‬בצפון אירלנד‪ ,‬שתי קהילות שהיו מעורבות בסכסוך ארוך ועקוב מדם התחילו‬
‫לשנות את ספרי הלימוד שלהם‪ ,‬על‪-‬מנת לשלב את הנרטיבים השונים‪ ,‬הרבה לפני הסכם "יום שישי הטוב"‬
‫שנחתם ב‪.)Duffy, 2000; Gallagher, 2010( 3991-‬‬
‫אפשר אפילו להגיע לשלב ששבו יריבים יוצרים נרטיב משותף‪ .‬ועדת ההיסטוריונים הצרפתית‪-‬‬
‫גרמנית‪ ,‬כבר בשנות החמישים של המאה העשרים‪ ,‬סקרה בביקורתיות את המיתוסים של היריבות‬
‫שנחשבה תורשתית בין העם הצרפתי והעם הגרמני והכניסה שינויים לספרי ההיסטוריה הקיימים‪ .‬כמוצר‬
‫סופי‪ ,‬הוועדה פרסמה תיאורים היסטוריים חדשים של שתי האומות‪ ,‬על בסיס עובדות מוסכמות‬
‫שהתקבלו על דעת ההיסטוריונים משתי הקבוצות )‪ .(Willis, 1965‬דוגמא נוספת היא ועדת ההיסטוריונים‬
‫מגרמניה ומהרפובליקה הצ'כית שהכינה מסמך המתאר באופן מוסכם את ההיסטוריה המשותפת‬
‫להם )‪.(Kopstein, 1997‬‬
‫בסכסוך בין ישראל ופלסטין‪ ,‬שני אנשי אקדמיה‪ ,‬אחד פלסטיני והשני ישראלי יהודי יזמו‬
‫פרויקט‪ ,‬לפני סיום הסכסוך בדרכי שלום‪ ,‬כדי לכול הפחות‪ ,‬להציג בפני תלמידי בתי הספר הפלסטיניים‬
‫והישראליים שני נרטיבים שונים זה לצד זה (‪ .)Adwan & Bar-On, 2004‬אבל פרויקט זה לא זכה לאישור‬
‫רשמי מטעם משרדי החינוך ובסופו של דבר היה מוגבל מאוד בהשפעתו‪.‬‬
‫זוהי החמצת הזדמנות חסרת מזל‪ ,‬שלמרות המאמצים להשגת שלום משנת ‪ ,3991‬פלסטינים‬
‫וישראלים לא פתחו במאמץ מתואם להניע את מערכות החינוך שלהם לשלב חדש של פיוס‪ .‬זהו צעד הכרחי‬
‫על מנת למנוע שפיכות דמים עתידית ולקדם במקומה את תהליך בניית השלום הכה נחוץ‪.‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫החוקרים עורכי המחקר מגישים את ממצאי המחקר הזה לתשומת ליבם של המנהיגות‬
‫הישראלית והפלסטינית‪ ,‬משרדי החינוך‪ ,‬משרדי ממשלה רלבנטיים אחרים וגופים מעוניינים‪ ,‬בציון היקפו‪,‬‬
‫הקריטריונים שלו ועומקו‪ ,‬שיטות המחקר החלוציות שנעשה בהן שימוש‪ ,‬המאמץ המתמשך ושיתוף‬
‫הפעולה של צוות המחקר המשותף הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הפיקוח על ידי הוועדה המדעית המייעצת‬
‫הבינלאומית שכללה אנשי אקדמיה מובילים פלסטיניים וישראליים‪ ,‬והערך הגלום בממצאי המחקר‬
‫כבסיס לסקירת ספרי הלימוד המשמשים כיום‪.‬‬
‫‪ .3‬החוקרים וחברי הוועדה המדעית המייעצת הבינלאומית קוראים למשרדי החינוך להקים‪ ,‬כול‬
‫אחד‪ ,‬ועדה של עובדי המשרד ומומחים מהקהילה כדי שהיא תבדוק את ספרי הלימוד הקיימים‬
‫והעתידיים לאור ממצאי המחקר ותכין תכנית פעולה על בסיס סקירתם זו‪ .‬פעולה זו תהיה על‬
‫בסיס הסכמים שכבר נחתמו באוסלו‪-‬ב' ב‪ 3992-‬ובנהר ואי ב‪.3991-‬‬
‫‪ .5‬החוקרים והוועדה המדעית המייעצת מציעים את עזרתם לקדם בכול צורה שהיא את המאמצים‬
‫שתוארו לעיל‪.‬‬
‫‪ .1‬החוקרים והוועדה המדעית המייעצת מציינים שצעדים נוספים יידרשו כדי לאפשר קידום‬
‫תהליכים דומים בנוגע לספרי הלימוד בקהילות החרדיות בישראל‪.‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית של הספרים המוזכרים בדוח נמצאת בסוף הגרסה האנגלית‪.‬‬