‫שאול אריאלי‬ ‫זכות החשיבה‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 1‬‬ ‫שאול אריאלי‬ ‫זכות החשיבה‬ ‫מהדורה שנייה מעודכנת‬ ‫© כל הזכויות שמורות לשאול אריאלי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.shaularieli.com‬‬ ‫‪052-4625148‬‬ ‫ניתן להשתמש בכל החומר הכלול‬ ‫בספר זה בכפוף לכללי הציטוט המקובלים‬ ‫הפקה‪ :‬כפיים‬ ‫עימוד‪ :‬ע‪.‬נ‪.‬ע‪ .‬בע"מ‬ ‫הדפסה‪ :‬דפוס טאצ' פרינט‬ ‫נדפס בישראל ‪2010‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 2‬‬ ‫לזכרם של אנשים יקרים לליבי שנפלו בלבנון‬ ‫אחייני עופר אריאלי חברי ופקודי גיורא רון חברי לצוות יוסי זייתוני‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 3‬‬ �� .indb 4 7/18/10 9:12 AM ‫תודות‬ ‫לקט זה לא היה יוצא לאור ללא סיועם של נטלי גורל‪ ,‬שקיבצה וערכה‬ ‫במסירות ובשקדנות את המאמרים הרבים‪ ,‬ושל דן רותם‪ ,‬שטרח רבות‬ ‫על הכנת המפות והנתונים‪ .‬תודה לעמוס בידרמן על הקריקטורה‬ ‫המעטרת את כריכתו של הלקט‪ ,‬ולקרן פרידריך אברט על תמיכתה‬ ‫הברוכה‪.‬‬ ‫הנני מבקש להודות לבעז קרני מהקרן לשיתוף פעולה כלכלי‪ ,‬לתא"ל‬ ‫(מיל') וניצב (בדימוס) שאול גבעולי‪ ,‬מנכ"ל המועצה לשלום ולביטחון‬ ‫ולגדי בלטיאנסקי‪ ,‬מנכ"ל יוזמת ז'נבה על עבודתינו המשותפת לקידום‬ ‫התהליכים המדיניים‪.‬‬ ‫תודה לחבריי ועמיתיי‪ ,‬לדר' יוסי ביילין‪ ,‬לתא"ל במיל' שלמה ברום‪,‬‬ ‫לרון בן‪-‬יעקב‪ ,‬לתא"ל במיל' אילן פז‪ ,‬לתא"ל במיל' דב צדקה‪ ,‬לדר'‬ ‫יאיר הירשפלד‪ ,‬לאבנר אזולאי‪ ,‬לתא"ל במיל' ישראלה אורון‪ ,‬לתא"ל‬ ‫במיל' ברוך שפיגל‪ ,‬לרון שצברג‪ ,‬לעו"ד גלעד שר‪ ,‬לדוד ברודט‪ ,‬לדר'‬ ‫יובל בנזימן‪ ,‬לדר' נימרוד נוביק‪ ,‬לאלוף במיל' נתי שרוני‪ ,‬ליוסי אלפר‪,‬‬ ‫לדר' רובי נתנזון‪ ,‬לאסי דוד‪ ,‬לרוני פורת‪ ,‬לעיתונאים והפרשנים עקיבא‬ ‫אלדר‪ ,‬עמוס הראל וארנון רגולר‪ ,‬על סיעור המוחות המתמיד שהצמיח‬ ‫לא מעט מהמאמרים בלקט זה‪.‬‬ ‫תודה גם לחבריי לסיורים‪ ,‬להרצאות ולניהול אתרי האינטרנט — ציון‬ ‫אבּו‪ ,‬גילי הרפז ומיכל רדושיצקי ממטה "יוזמת ז'נבה"‪ ,‬רותי לחי וג'ו‬ ‫יפה ז"ל מהמועצה לשלום ולביטחון ולרותם קידר ועומר מיכאלוב‬ ‫משער הגולן‪.‬‬ ‫רוב תודות לעורכים אלוף בן מהארץ‪ ,‬גיא רונן ואורלי פופר מווינט‬ ‫על ההערות וההארות לחלק נכבד מהמאמרים‪ .‬ולבסוף‪ ,‬תודה לחברי‪,‬‬ ‫צביקה קראוס על המאמץ היצירתי להפוך אסופה זו לחיה ובועטת‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪5‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 5‬‬ �� .indb 6 7/18/10 9:12 AM ‫פתח דבר‬ ‫לקט זה מרכז מאמרים נבחרים פרי עטי‪ ,‬העוסקים בסוגיות שונות של‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬עם הרחבות קלות לסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪,‬‬ ‫שפורסמו בכתבי עת ובעיתונים שונים בשנים האחרונות‪ .‬הם מבטאים‬ ‫ומשקפים בראש ובראשונה את הבנתי את התהליכים ואת עמדותיי‬ ‫כלפיהם‪ ,‬אך יש בם בכדי לייצג כתיבה ועשייה של החברה האזרחית‬ ‫בישראל במסגרת עמותות חוץ מימסדיות‪.‬‬ ‫חלוקתם של המאמרים ע"פ נושאים שונים — הסכם קבע‪ ,‬המדיניות‬ ‫בשטחים‪ ,‬ההתנתקות וההתכנסות‪ ,‬סוריה ולבנון‪ ,‬חמאס ועזה‪ ,‬גדר‬ ‫ההפרדה‪ ,‬ירושלים וערביי ישראל — מאפשרת לקורא לבחור את אלו‬ ‫המעניינים אותו‪ ,‬וסידורם באופן כרונולוגי‪ ,‬מהאחרון לראשון‪ ,‬מאפשר‬ ‫לעקוב אחר התפתחות התהליכים במהלך רוב העשור האחרון‪ .‬אני‬ ‫מניח‪ ,‬שהקורא יבחין בלא מעט הערכות שליליות שהתממשו לצערי‬ ‫ושניתן היה למונען‪ .‬מנגד ניתן יהיה למצוא "המלצות" אחרות שמומשו‬ ‫והביאו לתפנית חיובית במציאות של הסכסוך‪.‬‬ ‫בתוכן העניינים של כל פרק סימנתי בעיגול מאמרים מרכזיים אשר‬ ‫מעניקים סקירה היסטורית רחבה על התחום‪ .‬המפות המצורפות‬ ‫בסוף כול פרק מיועדות לבאר חלק מהמושגים והרעיונות המופיעים‬ ‫במאמרים ואף להקל על אלו המבקשים "לראות את השטח"‪ .‬הן הוכנו‬ ‫בשחור לבן בכדי להקל על אלו המבקשים לצלמן‪ .‬בחרתי להוסיף‬ ‫"אבני דרך" אשר מאפשרות למקם את המושגים‪ ,‬ההסכמים‪ ,‬הוועידות‪,‬‬ ‫ההחלטות‪ ,‬המלחמות ועוד על ציר הזמן מ"הצהרת בלפור" ועד ימינו‬ ‫אנו‪.‬‬ ‫מהדורה זו הינה שנייה ומעודכנת בכך שנוספו לה מספר מאמרים‬ ‫שהתפרסמו בחודשים האחרונים‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 7‬‬ �� .indb 8 7/18/10 9:12 AM ‫לקט מאמרים‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ'‬ ‫‪ .1‬הסכם קבע‬ ‫‪ .2‬המדיניות בשטחים‬ ‫‪ .3‬חמאס ועזה‬ ‫‪ .4‬התנתקות והתכנסות‬ ‫‪ .5‬גדר ההפרדה‬ ‫‪ .6‬ירושלים‬ ‫‪ .7‬סוריה ולבנון‬ ‫‪ .8‬ערביי ישראל‬ ‫‪ .9‬נספחים‬ ‫‪ .10‬אבני דרך‬ ‫‪15‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪319‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪445‬‬ ‫‪455‬‬ ‫‪459‬‬ ‫‪�� .indb 9‬‬ �� .indb 10 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫רשימת מפות‬ ‫עמ'‬ ‫מפה מספר ‪| 1‬המלצת ועדת פיל ‪1937‬‬ ‫מפה מספר ‪| 2‬החלטת האו"ם ‪" 1947 ,181‬החלטת החלוקה"‬ ‫מפה מספר ‪ | 3‬שטחים שסופחו לישראל במלחמת‬ ‫ העצמאות (‪)1948‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 4‬אזורים פלסטיניים‪ ,‬הסכם הביניים‪1999/1995 ,‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 5‬יוזמת ז'נבה (‪)2003‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 6‬חילופי שטחים — ‪ 2.4‬אחוזים‬ ‫מפה מספר ‪ | 7‬חילופי שטחים — ‪ 4‬אחוזים‬ ‫מפה מספר ‪ | 8‬חילופי שטחים — ‪ 5.1‬אחוזים‬ ‫מפה מספר ‪ | 9‬ישובים ישראלים ברצועת עזה ‪2005/1968‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 10‬ישובים ישראלים בגדה המערבית‬ ‫ ובמזרח ירושלים (‪)2009‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 11‬מאחזים (‪)2009‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 12‬מכשול — תוואי ‪2003‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 13‬מכשול — תוואי ‪2005‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 14‬מכשול — תוואי ‪2006‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 15‬חלופת המועצה לשלום ולביטחון לתוואי‬ ‫ המכשול ‪2003‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 16‬מכשול — סטאטוס ‪2009‬‬ ‫מפה מספר ‪ | 17‬מכשול — קטעים שפורקו‬ ‫מפה מספר ‪ | 18‬ירושלים – מזרחית‪ ,‬מערבית‪ ,‬מאוחדת‬ ‫מפה מספר ‪ | 19‬ירושלים רבתי – סטאטוס מכשול ‪2009‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪383‬‬ ‫‪384‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪386‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪�� .indb 11‬‬ �� .indb 12 7/18/10 9:12 AM ‫[הארץ | ‪]07/02/2010‬‬ ‫תג המחיר של "אווטאר"‬ ‫הסרט "אווטאר" מספר על משלחת מחקרית מטעם תאגיד‪ ,‬היוצאת‬ ‫את תחומי כדור הארץ ומגיעה לכוכב הלכת "פנדורה"‪ ,‬שם היא מגלה‬ ‫אל שונה מהאלוהים שלנו ‪ -‬אל "ירוק"‪ ,‬אוניוורסלי‪ ,‬שהחי והצומח הם‬ ‫חלק ממנו‪ .‬אל שפעם הכרנו ‪ -‬והיום הוא אולי חסר לנו‪.‬‬ ‫ראשיתה של התפישה המצווה על עבודת אל אחד בלבד‪ ,‬כפי שמתאר‬ ‫ישראל קנוהל בספרו "מאין באנו"‪ ,‬בימי אחנתון ששלט במצרים באמצע‬ ‫המאה ה‪ 14-‬לפני הספירה‪ .‬הוא הנהיג דת חדשה‪ ,‬שבמרכזה אל אחד ‪-‬‬ ‫אתון ‪ -‬שהוא האור המתגלה בשמש‪ .‬אחנתון סילק את משפחת האלים‬ ‫וניתק את אתון מן המחזור הביולוגי של לידה‪ ,‬מיניות ומוות‪ ,‬משום‬ ‫שלא רצה שיהיה כפוף לחוקיות שקדמה לו‪ .‬על אלה הוסיף משה את‬ ‫הניתוק בין האל לבין העולם והטבע‪ .‬האל אינו חלק מהטבע‪ ,‬אלא יוצרו‬ ‫והשולט בו כרצונו‪ ,‬לטובת בני האדם או נגדם‪.‬‬ ‫"אווטאר" לוקח אותנו לכאורה צעד אחד לאחור ומחזיר את האל לטבע‪.‬‬ ‫"איווה"‪ ,‬האלה של ה"נאבי"‪ ,‬תושבי "פנדורה"‪ ,‬היא הטבע‪ .‬תפישה זו‬ ‫מתוארת היום בהתנשאות כפרימיטיבית‪ ,‬אך היא זו שמקיימת את‬ ‫החוקיות המאפשרת את קיומו של כל חלק בטבע‪ .‬מדובר בתרבות‬ ‫שמגלה אחריות אישית וקהילתית בהכירה בזכותו של האחר והשונה‬ ‫לחיות‪ ,‬תוך שהיא מסתפקת במה שנדרש לקיום הפיסי והרוחני (הכלל‬ ‫הכי "ירוק")‪ ,‬ומתבססת על התובנה העמוקה בדבר התלות והקשר בין‬ ‫כל מרכיבי הקיים‪.‬‬ ‫בניגוד לתושבי "פנדורה"‪ ,‬בני האדם מסירים את אחריותם לשימורו של‬ ‫"חוט השערה האקלימי" בכדור הארץ‪ ,‬המאפשר את קיומם‪ .‬המאמינים‬ ‫שבהם מטילים את יהבם על האל‪ ,‬השולט כביכול בטבע‪ ,‬ומניחים כי‬ ‫ידאג לקיימו למענם בתמורה ל"עבודתם" אותו‪ .‬ואילו האחרים מאמינים‪,‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 13‬‬ ‫כי הטכנולוגיה היא אשר תיצור את בועת הקיום האנושי במושבות‬ ‫מהונדסות בלב כדור הארץ‪ ,‬אשר לא יימצאו בו עוד התנאים הטבעיים‬ ‫לקיומו של המין האנושי‪.‬‬ ‫כאשר "איווה" מצליחה להכריע את כוחות התאגיד ‪ -‬המנסים להשמידה‬ ‫בעזרת עליונותם הטכנולוגית ‪ -‬באמצעות גיוס כל פרטי החי והצומח‬ ‫הקשורים ביניהם בטריליוני קשרים ‪ -‬באה לביטוי במלוא עוצמתה‬ ‫האלוהות האחרת‪" .‬איווה" אינה עושה זאת מפני שבחרה צד ‪ -‬להילחם‬ ‫בפולשים מכדור הארץ ‪ -‬אלא משום שאלה בחרו להפר את ההרמוניה‬ ‫ושיווי המשקל של הטבע ב"פנדורה"‪ .‬אין זה אל ארצי הגומל חסד רק‬ ‫עם מאמיניו וממטיר אש וגופרית על "הכופרים" בעלי האמונה האחרת‪,‬‬ ‫אלא אל שמבטיח כי האיזון בין כולם לא יופר ומעניק לערך אוניוורסליות‬ ‫עומק בל ישוער ‪ -‬הרחק מעבר לגחמותיה של קבוצת מאמינים כזאת‬ ‫או אחרת בכדור הארץ‪ .‬אין "עם נבחר"‪" ,‬משיח בן האלוהים" ו"נביא‬ ‫אחרון" ב"פנדורה"‪ ,‬אלא סך כל החיים‪.‬‬ ‫בכך נהפך "אווטאר" לסרט חובה במסגרת תוכניות שיקום למציתי‬ ‫בתי כנסת‪ ,‬כנסיות ומסגדים‪ ,‬למחללי קברים ולמנתצי פסלים עתיקים‪,‬‬ ‫כמו גם לאלה שעדיין סבורים ש"עלינו להציל את כדור הארץ" ואינם‬ ‫מבינים‪ ,‬כי הוא ימשיך לשרוד גם שעה שנהרוס את יכולתו לספק לנו‬ ‫את התנאים ההכרחיים לקיומנו‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 14‬‬ ‫פרק ‪ | 1‬הסכם קבע‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 15‬‬ �� .indb 16 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ'‬ ‫ יוזמת ז'נבה‪ -‬הצעות חוץ מימסדיות לתיחום‬ ‫‪.1‬‬ ‫ גבולות ישראל‪ ,‬ניתוח ביקורתי [מכון תמי שטינמץ | ‪]07/06/2010‬‬ ‫ המאבק לשינוי התודעה [הארץ | ‪]03/05/2010‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ מתכון לפיצוץ [הארץ | ‪]21/03/2010‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ מיעוט יהודי בפלסטין [הארץ | ‪]28/02/2010‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ בטרם נוצקו היסודות [הארץ | ‪]14/12/2009‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ קריאה אחרונה [הארץ | ‪]17/11/2009‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .7‬הימין נגד הרעיון הציוני [הארץ | ‪]02/11/2009‬‬ ‫ הגלגל חוזר לאחור [הארץ | ‪]18/10/2009‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪ .9‬חיותן של ישראל ופלסטין ‪-‬‬ ‫ רקע‪ ,‬תנאים והערכתם [יפורסם באנגלית | ‪]21/09/2009‬‬ ‫‪ .10‬לקראת ההצעה האמריקאית [הארץ | ‪]11/09/2009‬‬ ‫‪ .11‬איך כן עושים שלום [הארץ | ‪]09/08/2009‬‬ ‫‪ .12‬תורו של אובאמה [הארץ | ‪]27/07/2009‬‬ ‫‪ .13‬אז אמר [הארץ | ‪]16/06/2009‬‬ ‫‪ .14‬הברירה של נתניהו [הארץ | ‪]05/06/2009‬‬ ‫‪ .15‬הכל בהסכם הקבע [הארץ | ‪]08/05/2009‬‬ ‫‪ .16‬שאלת מרחב ההסכמה [הארץ | ‪]10/04/2009‬‬ ‫‪ .17‬ישראל — פלסטין‪ ,‬קצור תולדות המשא ומתן‬ ‫ [“בבילון" הנורווגי | ‪]05/04/2009‬‬ ‫‪ .18‬היוזמה הסעודית‪ :‬אל תיתפסו לפרטים‬ ‫ [‪]19/12/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .19‬גם ממשלה מקרטעת חייבת לקדם הסכם‬ ‫ [‪]08/09/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .20‬הדרך לשיווק הסכם מדיני [‪]30/05/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .21‬תעודת שליש לאנאפוליס [‪]26/03/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .22‬יישום של הצהרת אנאפוליס‬ ‫ [פורסם באנגלית בביטרליימונס | ‪]31/01/2008‬‬ ‫‪ .23‬אחרי אנאפוליס ‪ -‬מוטב שנה‪[ ‬ישראל היום | ‪]14/01/2008‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪�� .indb 17‬‬ ‫קבע‪ ‬בשנה‪[ ‬כנס הרצליה של יוזמת ז'נבה | ‪]13/01/2008‬‬ ‫‪ .24‬הסכם‬ ‫‪ .25‬הדרך לקץ הסכסוך‬ ‫‪ .26‬אחד בעקבות שלושה — התנאים להסדר קבע‬ ‫ [אופקים חדשים | ‪]15/01/2007‬‬ ‫‪ .27‬אשליית חילופי השטחים‪[ ‬הארץ | ‪]08/06/2006‬‬ ‫‪ .28‬לפני שמציירים גבול ובורחים‪]12/03/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫‪ .29‬הסכם קבע בשל מחיר הטעות‪[ ‬הארץ | ‪]26/01/2006‬‬ ‫‪ .30‬לא הסדר ולא נעליים [‪]03/12/2005 | Ynet‬‬ ‫‪ .31‬לחזור לדבר עם אש"ף‪[ ‬הארץ | ‪]28/06/2004‬‬ ‫‪ .32‬ישור קו עם הרחוב המאוכזב‪[ ‬אופקים חדשים | ‪]30/6/2003‬‬ ‫[‪]27/03/2007 | Ynet‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪135‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 18‬‬ ‫[מכון תמי שטינמץ | ‪]07/06/2010‬‬ ‫‪ | 1‬יוזמת ז'נבה‪ -‬הצעות חוץ ‬ ‫ מימסדיות לתיחום גבולות‬ ‫‪1‬‬ ‫ ישראל‪ ,‬ניתוח ביקורתי‬ ‫"יוזמת ז'נבה" הושקה בדצמבר ‪ 2003‬לאחר מו"מ לא רשמי‪ ,‬שהתקיים‬ ‫בין ישראלים ופלסטינים בכירים במשך כשנתיים‪ .‬היא חתמה באופן לא‬ ‫רשמי את תהליך אוסלו‪ ,‬שהחל עשור קודם לכן‪ ,‬כאשר הציגה מתווה‬ ‫להסדר קבע מלא בין ישראל לפלסטינים‪ .‬מטרתו של מאמר זה היא‬ ‫להציג ולנתח את סוגיית הגבול שהוסכם בין הצדדים במסגרת היוזמה‪,‬‬ ‫קשריה לסוגיות הליבה האחרות — ביטחון‪ ,‬ירושלים ופליטים‪ ,‬מתוך‬ ‫הנחה וכוונה כי יש בתובנות ובלקחים שנלמדו מניסיון זה בכדי לסייע‬ ‫בעתיד בידי הנושאים והנותנים הרשמיים‪.‬‬ ‫רקע ונקודות הסכמה ופתיחה בסיסיות‬ ‫עם תחילת המפגשים בינואר ‪ ,2002‬אומצה גישה חדשה לניהול המו"מ‬ ‫בין הצדדים‪ .‬לא עוד גישת "משחק סכום אפס" שתפסה כל ויתור של‬ ‫האחד כרווח של השני והובילה לדינאמיקה בה כל צד חותר לסחוט את‬ ‫המקסימום שאפשר מהצד השני‪ ,‬אלא‪ ,‬גישה הרואה בהשגת הסכם אשר‬ ‫ייצור מציאות עתידית יציבה וחיובית כאינטרס משותף וחיוני‪ .‬מקורה של‬ ‫גישה זו בעבודה שנקראה "‪ — 2020‬היום שאחרי"‪ ,‬שהוכנה ע"י המועצה‬ ‫לביטחון לאומי (להלן‪ :‬המל"ל) בראשותו של האלוף במיל' גדעון שפר‬ ‫(אף הוא שותף בכיר ביוזמת ז'נבה)‪ ,‬עבור המו"מ בקמפ דיוויד‪ ,‬אך לא‬ ‫יושמה הלכה למעשה‪ .‬ברוח זו‪ ,‬הצדדים התאמצו להימנע מיצירתן של‬ ‫נקודות חיכוך פוטנציאליות‪ ,‬בולטות בפגיעה בריבונות ועוד‪.‬‬ ‫‪ 1‬הרצאה שניתנה ביום עיון שקיים מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום בנושא‬ ‫מפות וכרטוגראפיה בשיח הישראלי ערבי — הצעות חוץ מימסדיות לתיחום‬ ‫הגבול בין ישראל לפלסטין‬ ‫זכות החשיבה ‪19‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 19‬‬ ‫הצדדים הסכימו כי המו"מ ימשיך מהנקודה בו הופסק בשיחות הרשמיות‬ ‫שהתקיימו בין המשלחות בטאבה‪ ,‬בינואר ‪ .2001‬זה התאפשר בזכות‬ ‫השתתפותם של אישים רשמיים לשעבר משני הצדדים‪ ,‬שנטלו חלק‬ ‫פעיל ביותר במו"מ הרשמי‪ ,‬כמו השר ד"ר יוסי ביילין‪ ,‬הרמטכ"ל אמנון‬ ‫ליפקין שחק‪ ,‬השרים הפלסטינים יאסר עבד רבו‪ ,‬ד"ר סמיח אל‪-‬עבד‪,‬‬ ‫ד"ר נביל קסיס ועוד‪ .‬החלטה זו חסכה מהצדדים לחזור לנקודות פתיחה‬ ‫חדשות ישנות‪ ,‬ולהינות מההתקדמות המשמעותית שהושגה במו"מ‬ ‫בטאבה בה הצליחו הצדדים לגשר על פערים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא כבלה את‬ ‫הצדדים‪ ,‬שהיו לא רשמיים‪ ,‬לאינטרסים‪ ,‬העקרונות והעמדות הרשמיות‬ ‫שהנחו את הצדדים בתהליך אוסלו‪ .‬דבר שאומנם חסם לעיתים רעיונות‬ ‫חדשים "מחוץ לקופסא"‪ ,‬אך הבטיח המשכיות ועיקביות של התהליך‬ ‫המדיני הרשמי ואף הקל על שיווקה של היוזמה לדעת הקהל‪.‬‬ ‫הצדדים חזרו והסכימו לראות בחילופי השטחים כפתרון הדרוש למתח‬ ‫המתקיים בנושא הטריטוריאלי‪ .‬מתח זה מורכב מקוטב אחד הנשען‬ ‫על החלטת מועהב"ט ‪ 242‬ואופן יישומה בהסכמי השלום בין ישראל‬ ‫למצרים וירדן בהם דבקה ישראל בעיקרון של קווי יוני ‪ .1967‬מנגד‪,‬‬ ‫הקוטב השני נשען על צרכים ישראלים ביטחוניים ותשתיתיים‪ ,‬ועל‬ ‫המציאות הנוכחית בה מתגוררים למעלה מחצי מיליון ישראלים מעבר‬ ‫לקו הירוק‪ ,‬לרבות במזרח ירושלים‪ ,‬בכ‪ 140-‬יישובים ושכונות הפרוסים‬ ‫ברחבי הגדה המערבית‪ .‬לפתרון הבסיסי למתח זה בדמות חילופי שטחים‬ ‫היה על הנושאים ונותנים לקבוע עקרונות ומידות‪.‬‬ ‫הגישה שנבחרה למו"מ וההסכמות על הסוגייה הטריטוריאלית הייתה‬ ‫"עסקת חבילה" שגישרה על הפערים בסוגיות כולן‪ .‬קרי‪ ,‬העיקרון שקבע‬ ‫ברק בקמפ דיוויד "שכלום לא מוסכם עד שהכול מוסכם" נשאר בתוקפו‪.‬‬ ‫בהיעדר לחץ חיצוני של מתווכים ותקשורת‪ ,‬ותחת אמון בסיסי בין‬ ‫הנושאים ונותנים‪ ,‬התאפשרה גישה של "תן וקח" בין הסוגיות שהעניקה‬ ‫גמישות רבה יותר מאשר במו"מ בו מתקיימים ויתורים בכול נושא‬ ‫בנפרד‪ .‬גישה זו יצרה מצבים של "‪ "win-win‬במקרים רבים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫כאשר נידון נושא הריבונות הישראלית על המעבר בין עזה לגדה‪,‬‬ ‫הצד הישראלי נענה לעמדה הפלסטינית שלא לחשב שטח זה במניין‬ ‫‪ 20‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 20‬‬ ‫חילופי השטחים‪ ,‬ובתמורה ניתנה לישראל הזכות להשתמש בכבישים‬ ‫שבריבונות פלסטינית לצורך חציית הגדה המערבית (כביש ‪,60 ,443‬‬ ‫ו‪ .)90-‬בנוסף‪ ,‬היה קל ונכון יותר להציע בחילופי השטחים אזורים בצד‬ ‫הישראלי בהם היו כפרים ערביים טרם ‪ ,48‬בכדי להעניק לצד הפלסטיני‬ ‫"נכסים" בשיווק ההסכם בדעת הקהל הערבית‪.‬‬ ‫בהתאם להצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪( 2000‬שאושרה ע"י הצדדים‬ ‫ושימשה בסיס לשיחות) העמדה הישראלית בטאבה עמדה על סיפוח‬ ‫של ‪ 6-8%‬מהגדה המערבית‪ .‬ישראל תכננה שלא "להעביר" שטחים‬ ‫מתוך ישראל‪ ,‬כי אם להמיר את השטח לו הייתה מחויבת לפצות את‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬בשטח המסדרון היבשתי בין עזה לגדה ובנכסים אחרים‪.‬‬ ‫באמצעות סיפוח שטח זה‪ ,‬יכלה ישראל לשמור תחת ריבונותה ‪81%‬‬ ‫מהישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ .‬מנגד‪ ,‬ההצעה הפלסטינית‬ ‫לחילופי שטחים שעמדה על ‪ 2.4%‬איפשרה לישראל לשמור על כ‪70%-‬‬ ‫מהישראלים‪.‬‬ ‫ביחס לירושלים התקיים ויכוח מהותי על מעמדה העקרוני במסגרת‬ ‫המו"מ‪ .‬ככלל‪ ,‬ישראל שאפה להחיל עליה פרמטרים שונים מאלו של‬ ‫שאר שטחי הגדה המערבית‪ .‬בטאבה למשל‪ ,‬ישראל דרשה שהישראלים‬ ‫במזרח ירושלים לא ייכללו במניין ‪ 80%‬מהמתנחלים שיישארו בריבונותה‬ ‫כפי שנכתב בהצעת קלינטון‪ .‬הפלסטינים‪ ,‬שנתמכו בעמדה הבינלאומית‪,‬‬ ‫ראו במזרח ירושלים כשטח כבוש לכל דבר‪ ,‬על תושביה ושטחה‪ ,‬למעט‬ ‫המקומות הקדושים אשר זכו ליחס אחר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שני הצדדים‬ ‫הסכימו לקבל את הצעת הנשיא קלינטון ביחס לחלוקת השכונות במזרח‬ ‫ירושלים על פי העיקרון הדמוגראפי‪ -‬שכונות יהודיות לישראל ושכונות‬ ‫ערביות לפלסטין‪ .‬העמדות היו חלוקות ביחס ל"אגן ההיסטורי" והעיר‬ ‫העתיקה‪ .‬ישראל הציעה בטאבה משטר מיוחד‪ ,‬בעוד הפלסטינים דבקו‬ ‫בחלוקתו על פי הצעת קלינטון ("ועיקרון זה חל גם על העיר העתיקה")‬ ‫המשאירה את מרבית השטח בריבונותם‪.‬‬ ‫ויכוח נוסף שנשאר פתוח בין הצדדים היה ביחסם ל"שטח ההפקר"‬ ‫בלטרון ובירושלים שהשתרע על ‪ 48‬קמ"ר‪ .‬שני הצדדים טענו לבעלות‬ ‫זכות החשיבה ‪21‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 21‬‬ ‫עליו מנימוקים שונים‪ ,‬וכל צד‪ ,‬שעה שהציג את עמדותיו במפות‪ ,‬אף‬ ‫טרח והקפיד לכלול שטח זה בצידו‪.‬‬ ‫המרת הנוסחה שטחים = ביטחון‬ ‫החתימה על "הסכם העקרונות" (הסכם אוסלו) לא חוללה בתודעה‬ ‫הישראלית את השינוי הנדרש ביחס לתפיסת הקשר בין הסכם קבע‪,‬‬ ‫שטחים וביטחון‪ .‬בפסגת קמפ דיוויד ‪ 2000‬ישראל עדיין ביקשה להשאיר‬ ‫בריבונותה "אזורי ביטחון"‪ ,‬שהוגדרו לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שעה‬ ‫ש"שלושת הלאווים" של "ועידת חרטום" שיקפו את יחסו של העולם‬ ‫הערבי אליה‪ .‬ישראל נאטמה כלפי הטענה הפלסטינית כי הסדר קבע‬ ‫והכרזה על סיום הסכסוך יוצרים מציאות שונה המחייבת התייחסות‬ ‫אחרת לנושא הביטחון‪ .‬מרחבי הביטחון על פי תוכנית אלון מסוף שנות‬ ‫ה‪ '60-‬ותוכנית שרון כעשור לאחר מכן‪ ,‬השתרעו על פני ‪ 40%‬ו‪60%-‬‬ ‫משטחי הגדה בהתאמה‪ .‬הן כללו רצועות רחבות בבקעת הירדן‪ ,‬במדבר‬ ‫יהודה‪ ,‬בפרוזדור ירושלים ולאורך הקו הירוק‪ .‬גם על הרבה פחות שטחים‬ ‫מכך לא היה בנמצא "פרטנר" פלסטיני להסדר קבע‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬היה על ישראל להמיר את הנוסחה‪ ,‬שטחים = ביטחון‪ ,‬לנוסחה‬ ‫שונה שעיקרה ביטחון=פירוז‪ .‬בתמורה לוויתור על העומק האסטרטגי אשר‬ ‫מעניקה הגדה המערבית לישראל לאיום ממזרח‪ ,‬הפלסטינים נדרשו לפרז‬ ‫את מדינתם מצבא ומנשק כבד‪ ,‬לרבות מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬תותחים‪ ,‬ספינות‬ ‫קרב‪ ,‬טילים ועוד‪ .‬בהסכם ז'נבה‪ ,‬בנספח הביטחוני המפורט שפורסם בסוף‬ ‫‪ ,2008‬תורגם הפירוז לרשימה ארוכה של מרכיבי ביטחון‪ .‬הוסכם על בניית‬ ‫כוח בינלאומי חמוש בהרכב של ארבעה גדודים שייפרסו בבקעת הירדן‪,‬‬ ‫לאורך הגבול בין פלסטין לירדן‪ ,‬וברצועת עזה לאורך הגבול עם מצרים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ישראל תכפיף גדוד ממוכן צה"לי לכוח הבינלאומי שמקום מושבו‬ ‫נקבע במרכז בקעת הירדן‪ .‬ישראל תהנה משתי תחנות התרעה בבעל חצור‬ ‫ובהר עיבל‪ ,‬ומיכולת לאמן את חיל האוויר במרחב האווירי של פלסטין‪.‬‬ ‫לנושא המים הייתה דינאמיקה דומה; ‪ 23%‬משטחי הגדה מוגדרים‬ ‫כאזורים בעלי פוטנציאל שאיבה גבוה של אקוויפר ההר על שלושת‬ ‫חלקיו‪ .‬מדובר באזורים שגובהם מעל פני הים נמוך מ‪ 400-‬מטרים‪.‬‬ ‫‪ 22‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 22‬‬ ‫מפה מספר ‪ -1‬קו הגבול בין ישראל ופלסטין‬ ‫לפיכך‪ ,‬משום ששליטה פיזית ישירה של ישראל בשטח בהיקף זה אינה‬ ‫סבירה במסגרת הסדרי קבע‪ ,‬פנו הצדדים לפתרונות אחרים של חלוקת‬ ‫המים במנותק מקו הגבול שנקבע‪.‬‬ ‫עקרונות‬ ‫יש לזכור כי כמו בכל תהליך שבו שותפים צדדים בעלי אינטרסים‬ ‫שונים‪ ,‬לא ניתן להתקדם בצורה ליניארית ורצופה כמו בתהליך עבודה‬ ‫זכות החשיבה ‪23‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 23‬‬ ‫המאפיין מיזמים ברמת ודאות ויציבות גבוהה‪ .‬המו"מ וההתקדמות בו‬ ‫היו מעגליים‪ .‬לפעמים הביצה הקדימה לתרנגולת ולעיתים ההיפך‪ .‬קרי‪,‬‬ ‫לעתים העקרונות נקבעו ותיחום הגבול נקבע לאורם‪ ,‬ולעתים טיוטות‬ ‫המפות באזורים שונים יצרו עקרונות‪ .‬כך התגבשו והסתכמו בהדרגה‬ ‫לאורך סבבי השיחות בין הצדדים העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ההסכם מציב גבול קבוע‪ ,‬סופי‪ ,‬מוכר ומוסכם בין שתי המדינות‬ ‫ פלסטין וישראל‪ ,‬במטרה להביא לחלוקה סופית ומוסכמת של א"י‬‫המערבית והמנדטורית בין הצדדים‪ .‬הכוונה הייתה להגיע בסופו של‬ ‫המו"מ להסדר קבע שייושם מיד לאחריו‪ .‬כל הרעיונות להסכמי ביניים‪,‬‬ ‫לגבולות זמניים ולחילופי שטחים "משולשים"‪ ,‬עם ירדן ומצרים בשלב‬ ‫כזה או אחר נדחו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגבול בין ישראל לפלסטין יתבסס על קווי ‪ ,1967‬בהתאם להחלטה‬ ‫‪ 242‬של מועצת הביטחון ומתווה הנשיא קלינטון ‪ -‬הצדדים הסכימו‬ ‫כי תיושם הנוסחה של "שטחים תמורת שלום" בדומה להסכמי השלום‬ ‫הקודמים שחתמה ישראל עם מצרים וירדן‪ .‬יחד עם זאת הוסכם כי‬ ‫קווי ‪ 1967‬ישמשו כקו התייחסות לקו הגבול החדש בהתאם לרעיונות‬ ‫לחילופי השטחים שעלו בהצעת הנשיא קלינטון‪ ,‬בעיקר ביחס למזרח‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חילופי שטחים יתבצעו ביחס של ‪ 1:1‬באופן שמשרת את האינטרסים‬ ‫של הצדדים ‪ -‬הסכמה זו שימרה את היקף השטח של גבולות '‪ 67‬אולם‬ ‫לא את הקו עצמו‪ .‬יש להדגיש כי הסכמה זו חרגה באופן משמעותי‬ ‫ממתווה קלינטון מאחר וישראל ויתרה על ‪ 3%‬מהשטח שהייתה אמורה‬ ‫לספח ללא תמורה‪ .‬עראפאת‪ ,‬בתגובה למתווה קלינטון‪ ,‬אומנם שלל את‬ ‫הרעיון הזה בהסתייגויות שהגיש‪ ,‬אך לא עד כדי פסילת ההצעה כולה‪,‬‬ ‫והוא אף שלח את המשלחת הפלסטינית לטאבה על בסיסה‪ .‬בתמורה לכך‪,‬‬ ‫הצד הישראלי הצליח להוציא את "זכות השיבה" של הפליטים מנוסח‬ ‫ההסכם‪ .‬קלינטון אומנם הבהיר ש"אין זכות שיבה ספציפית לישראל"‪,‬‬ ‫אך הוא קבע כי "שני הצדדים מכירים בזכות הפליטים לחזור לפלסטין‬ ‫ההיסטורית" או "לחזור למולדתם"‪ .‬הצד הישראלי ביוזמת ז'נבה הצליח‬ ‫‪ 24‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 24‬‬ ‫להביא לפשרה שהתמקדה בפתרון המעשי של נושא הפליטים ללא‬ ‫שימוש "בזכות השיבה"‪ .‬הוא הביא לאימוץ הרעיון של קלינטון שחייב‬ ‫קליטה מסוימת של פליטים בישראל‪ ,‬אבל בכפוף לחוקיה הריבוניים‬ ‫ולמדיניות הקליטה שלה‪.‬‬ ‫נקודה חשובה נוספת הייתה שהפלסטינים דרשו כי חילופי השטחים‬ ‫יהיו שווים לא רק בהיקפם אלא גם באיכותם‪ ,‬שעה שמבחן האיכות היה‬ ‫טיב הקרקע מבחינה חקלאית‪ .‬בשלב מסוים של המו"מ הפלסטינים אף‬ ‫הגדילו לעשות וביקשו ביחס למדידת השטח‪ ,‬כי "ניישר" אותו באמצעות‬ ‫תוכנה מתאימה‪ .‬טענה זו נשענה על העובדה כי ישראל סיפחה אזורים‬ ‫הרריים וביקשה לפצות את הפלסטינים באזורים מישוריים‪ .‬שתי דרישות‬ ‫אלו אומנם נדחו על ידי הצד הישראלי‪ ,‬אך החלופות הישראליות של‬ ‫העברת שטחי מדבר הוסרו אף הן משולחן המו"מ‪.‬‬ ‫‪ .4‬שטחי ההפקר שהיו קיימים לאורך גבולות ‪ 1967‬יתחלקו בין הצדדים‬ ‫באופן שווה‪ -‬נימוקי שני הצדדים ביחס לשטח שהשתרע על כמעט‬ ‫אחוז אחד מסך שטחי הגדה המערבית היו בעלי תוקף‪ ,‬ולא נמצאה‬ ‫דרך לחלקם זולת חלוקה שווה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשל הקרבה של שטח‬ ‫זה לפרוזדור ירושלים ולכביש הגישה אל העיר‪ ,‬סוכם כי רוב השטח‬ ‫יישאר בריבונות ישראל והפלסטינים יפוצו בעבור חלקם במסגרת‬ ‫חילופי השטחים‪ .‬רעיון זה אומץ מאוחר יותר על ידי הצדדים במו"מ‬ ‫הרשמי באנאפוליס‪.‬‬ ‫‪ .5‬אף צד לא יספח ישובים או תושבים של הצד השני‪ -‬עקרון זה‬ ‫בא להבטיח לפלסטינים שלושה דברים מרכזיים‪ :‬למנוע מישראל את‬ ‫האפשרות לתבוע "יישור" של קו הגבול בהתאם ל"אצבע" שהתנחלות‬ ‫גדולה יוצרת (למשל‪ :‬גבעת זאב‪ ,‬מעלה אדומים ואחרות) על ידי סיפוח‬ ‫של יישובים פלסטינים סמוכים לה; לשלול את האפשרות‪ ,‬לה התנגדו‬ ‫הפלסטינים נחרצות‪ ,‬לקיים חילופי שטחים מאוכלסים בהם יועברו‬ ‫לריבונותם יישובים ערביים ישראליים; ולבסוף‪ ,‬למנוע אפשרות‬ ‫להשאיר מובלעות ישראליות בשטחי המדינה הפלסטינית‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪25‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 25‬‬ ‫מפה מספר ‪ -2‬חלוקת מזרח ירושלים‬ ‫עיקרי ההסכמות‬ ‫עסקת הבסיס שגובשה עם תחילתו של המו"מ‪ ,‬בין ד"ר סמיח אל‪ -‬עבד‪,‬‬ ‫סגן שר התכנון הפלסטיני והאחראי בצד הפלסטיני על המו"מ הטריטוריאלי‬ ‫מ‪ 1993-‬ועד היום‪ ,‬לביני‪ ,‬הייתה ביחס ל"גושי ההתנחלויות" המרכזיים‪.‬‬ ‫בטאבה הציגו הפלסטינים את הצעתם לגבול הכוללת את השארת אריאל‬ ‫בריבונות ישראל‪ ,‬אך לא כך לגבי מעלה אדומים וגבעת זאב‪ .‬ההצעה‬ ‫הפלסטינית זכתה לכינוי הישראלי "בלון על חוט"‪ .‬קרי‪ ,‬השטח הבנוי של‬ ‫אריאל חובר לאורך כביש ‪ ,5‬לגוש יישוביי קרני שומרון‪ ,‬ומשם בכביש צר‬ ‫לאלפי מנשה ולישראל‪ .‬היה זה‪ ,‬שר התיירות דאז רא"ל במיל' אמנון ליפקין‬ ‫שחק (חבר המשלחת הישראלית בטאבה) שהציע כי על ישראל להעריך‬ ‫מחדש את עמדתה ביחס לסיפוח יישובים כמו אריאל‪ ,‬הרחוקים למעלה‬ ‫‪ 26‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 26‬‬ ‫מ‪ 20-‬ק"מ מהקו הירוק‪ .‬בהמשך לגישה מרעננת זו‪ ,‬הוסכם ממש בהתחלת‬ ‫המו"מ כי ישראל תוותר על סיפוח אריאל‪ ,‬ובתמורה הפלסטינים יסכימו‬ ‫כי תספח את מעלה אדומים וגבעת זאב‪ .‬עסקה זו זכתה מאוחר יותר‬ ‫לביקורת קשה מצד חלק מחברי המשלחת הפלסטינית‪ ,‬והיו אף ניסיונות‬ ‫(שכשלו) להמירה בשטחים אחרים‪ .‬חשיבותה של עסקה זו התחוורה‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬שעה שבמסגרת ההצעה הפלסטינית לאולמרט במהלך‬ ‫תהליך אנאפוליס ניסו הפלסטינים שוב להוריד מהמפות את הישובים‬ ‫הללו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההערכה אז כמו היום היא שבמסגרת הסכם כולל‪,‬‬ ‫מעלה אדומים וגבעת זאב תישארנה בריבונות ישראלית‪.‬‬ ‫עסקה זו חזרה ומיקדה את ישראל באזור "עוטף " ירושלים‪ .‬רוב האוכלוסייה‬ ‫הישראלית מעבר לקו הירוק מתגוררת שם‪ ,‬וסיפוח היישובים המרכזיים‬ ‫באזור ענה על הצורך הישראלי להרחיב את "פרוזדור" ירושלים‪ ,‬וכן לא‬ ‫להחזיר את עיר הבירה להיות "עיר קצה" בדומה לתקופה טרם ‪.1967‬‬ ‫ירושלים נהנתה מסיפוח של מעלה אדומים במזרח‪ ,‬גבעת זאב בצפון‬ ‫וביתר עלית עם גוש עציון בדרום‪.‬‬ ‫הצדדים הסכימו על חילופי שטחים של ‪ 124‬קמ"ר בהם כל צד נהנה‬ ‫מתוספת של ‪ 24‬קמ"ר משטחי ההפקר‪ .‬בפועל ישראל זכתה ב ‪ 38‬קמ"ר‬ ‫והפלסטינים ב‪ 11-‬קמ"ר‪ ,‬אולם הם פוצו באזורים אחרים‪ .‬ישראל‬ ‫סיפחה ‪ 21‬יישובים ועשר שכונות בהם מתגוררים ‪ 75%‬מהאוכלוסייה‬ ‫הישראלית מעבר לקו הירוק‪ ,‬כ‪ 375-‬אלף ישראלים שיישארו בבתיהם‪.‬‬ ‫בתמורה ישראל תעביר לפלסטינים שטחים לא מאוכלסים ב"עוטף"‬ ‫עזה‪ ,‬בהיקף של ‪ 86‬קמ"ר שיגדילו את שטחה של הרצועה בכ‪ .25%-‬ואת‬ ‫היתר באזור חבל לכיש שבמערב יהודה(ראה מפה מספר ‪.)1‬‬ ‫מתווה קלינטון אומץ לטובת הפתרון לסוגיית ירושלים; השכונות היהודיות‬ ‫יסופחו לישראל והערביות לפלסטין‪ .‬מכלל זה הוצאה שכונת הר חומה‬ ‫משום שבנייתה ב‪ 1996-‬סתרה את "הצהרת העקרונות" לפיה התחייבו‬ ‫הצדדים להימנע מקביעת עובדות בשטח במהלך תקופת הביניים (ראה‬ ‫מפה מספר ‪ .)2‬העיר העתיקה חולקה באופן המשאיר תחת ריבונות‬ ‫ישראלית את הרובע היהודי ומחצית מהרובע הארמני בו מתגוררים‬ ‫זכות החשיבה ‪27‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 27‬‬ ‫מפה מספר ‪ - 3‬האגן ההיסטורי ‪ ,‬העיר העתיקה והר הבית‬ ‫האגן הקדוש‬ ‫ביוזמת ז'נבה‬ ‫יהודים‪ .‬כמו כן ישראל השאירה בשליטתה‪ ,‬באבטחתה‪ ,‬ובניהולה‪ ,‬אולם‬ ‫תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬את מצודת דוד‪ ,‬מנהרת החשמונאים ובית‬ ‫העלמין היהודי שבהר הזיתים‪ .‬בהר הבית ובכותל המערבי הסטאטוס‬ ‫קוו הניהולי דתי הפך למדיני ריבוני (ראה מפה מספר ‪.)3‬‬ ‫מודל "העיר הפתוחה" שעלה בוועידת טאבה אומץ ביחס לעיר העתיקה‬ ‫על מנת להימנע מהקמת מכשול פיזי בתוך חומות העיר העתיקה‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫נקבעו הסדרים מיוחדים על שיתוף כוחות בינלאומיים באבטחת חלקה‬ ‫הפלסטיני של העיר העתיקה‪ ,‬בדגש על הר הבית‪.‬‬ ‫סיכום והערכה‬ ‫המו"מ וההסכמות אליהן הגיעו במסגרת יוזמת ז'נבה קיבעו את האינטרס‬ ‫המהותי של כל אחד מהצדדים ביחס לטריטוריה‪ .‬הפלסטינים עיגנו‬ ‫את החלטת ‪ 242‬בדמות "כל השטחים תמורת שלום"‪ ,‬הישג שיאפשר‬ ‫להנהגה הפלסטינית להסביר את הוויתור ההיסטורי ב‪ 1988-‬על ‪100%‬‬ ‫של המולדת לטובת ‪ 22%‬של המדינה‪ .‬הישראלים עיגנו את עמדתם‬ ‫‪ 28‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 28‬‬ ‫בדבר אי חזרתם לגבולות ‪ 1967‬ואי פינויים של כל ההתנחלויות‪ .‬חילופי‬ ‫השטחים‪ ,‬אפשרו לישראל לשמור את מרבית המתנחלים בביתם‪.‬‬ ‫העמדת היחס של חילופי שטחים על ‪ 1:1‬הבטיח לפלסטינים‪ ,‬בנוסף‬ ‫לעיגון החלטה ‪ 242‬ע"פ פרשנותם‪ ,‬שהשטחים הישראלים שיסופחו‬ ‫יהיו בהיקף מינימאלי ובהשפעה מועטה על רציפות המדינה הפלסטינית‬ ‫ומרקם החיים של תושביה בסמוך לגבול עם ישראל‪ .‬היצמדות לקריטריון‬ ‫הכמותי בלבד והימנעות מהקריטריון האיכותי בשטחים שיוחלפו‪ ,‬מנע‬ ‫את פתיחתה של "תיבת פנדורה" שעלולה הייתה לפגוע בסיכויים להגיע‬ ‫להסכמות בנושא הגבולות ובכלל‪.‬‬ ‫תוספת השטחים לרצועת עזה נשענה בצד הישראלי על שתי החלטות‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬הגדלתה של רצועת עזה ככל שניתן בגלל ששטחה מהווה רק‬ ‫‪ 7%‬מהשטחים אך מרוכזים בה ‪ 40%‬מהפלסטינים שבשטחים; השנייה‪,‬‬ ‫שהייתה פנימית ישראלית‪ ,‬גרסה שיש לשתף את המגזר החקלאי של‬ ‫תנועת העבודה בנטל "המחיר הכואב" הנדרש להסכם קבע‪.‬‬ ‫חילופי שטחים בשיעור של ‪ 124‬קמ"ר (‪ )2.2%‬אינם בחזקת "תורה מסיני"‪.‬‬ ‫שיעור זה עשוי לעלות עד ‪ ,4%‬אך לא יותר מכך‪ .‬זאת‪ ,‬משני טעמים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬תחת שלוש ההנחות‪ :‬הצדדים אינם מעוניינים בחילופי שטחים‬ ‫מאוכלסים‪ ,‬הפלסטינים מסרבים לקבלת אדמות מדבר‪ ,‬וישראל תימנע‬ ‫מפינוי יישובים ותשתיות חיוניות בתחומי הקו הירוק‪ ,‬הרי שפוטנציאל‬ ‫השטחים בישראל לחילוף הינו מוגבל ביותר ואינו עולה על שיעור זה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬חילופי השטחים בעיקרם אינם קשורים לסוגיות של ביטחון‪,‬‬ ‫מים או צירים ראשיים‪ ,‬ונשענים על האילוץ הפנים ישראלי המבקש‬ ‫להביא לפינוי של מספר מינימאלי של ישראלים במסגרת ההסדר‪ .‬חילופי‬ ‫שטחים בשיעור העולה על ‪ 4%‬יאפשרו תביעות ישראליות לסיפוח של‬ ‫יישובים הרחוקים מהקו הירוק שייפגעו ברציפות המדינה הפלסטינית‬ ‫ובמרקם חייהם של תושביה‪ .‬תביעות שהפלסטינים לא מסכימים לקבל‪,‬‬ ‫ועשויות לזרוע זרעי פורענות עתידיים בין הצדדים‪.‬‬ ‫ההערכה של שני הצדדים בפתח המו"מ הייתה כי הסוגיה פתירה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪29‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 29‬‬ ‫מה שנדרש היה זה למצוא את נקודת המקסימום שכל צד יכול לתת‬ ‫ונקודת המינימום שכל צד יכול לקבל‪ .‬לענין זה הייתה עדיפה הגישה‬ ‫של "עסקת חבילה" שאפשרה המרות וויתורים בין הסוגיות ולא רק‬ ‫בתוכן‪ .‬כך למשל פתרון הסוגיה הטריטוריאלית התאפשר גם בעזרת‬ ‫הגמישות הפלסטינית שהופגנה בנושא הביטחון‪.‬‬ ‫יש המבקרים את יוזמת ז'נבה בטענה כי היה עליה להסתפק בקביעת‬ ‫העקרונות והפרמטרים ולהשאיר את שרטוט המפות לנושאים ונותנים‬ ‫הרשמיים‪ .‬לא היה זה הרעיון שהונח בבסיס היוזמה‪ .‬הייתה כוונה מודעת‬ ‫להראות כי ההיתכנות להסדר קבע‪ ,‬לאחר העקרונות וההכרזות‪ ,‬מונחת‬ ‫בפרטים‪ .‬הדקויות והפרשנויות המבקשות לעצב מציאות חדשה הן‬ ‫אילו המראות באם היא גם סבירה ואפשרית‪ ,‬מה שיכול להפוך אותה‬ ‫למוסכמת על הצדדים ולנשמרת על ידם‪.‬‬ ‫אסכם ואומר כי יוזמת ז'נבה‪ ,‬בהסכם‪ ,‬ומאוחר יותר בנספחים המפורטים‪,‬‬ ‫אכן הראתה שיתכן קו גבול בין ישראל ופלסטין העונה על האינטרסים‬ ‫והאילוצים של שני הצדדים‪ .‬הוא אינו יכול להבטיח לבדו את היציבות‬ ‫הנדרשת לאורך זמן מהגבול‪ ,‬אך הוא משרטט לראשונה גם קו לשיתוף‬ ‫פעולה אפשרי בין שתי המדינות ‪ -‬ישראל ופלסטין‪.‬‬ ‫‪ 30‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 30‬‬ ‫[הארץ | ‪]03/05/2010‬‬ ‫‪ | 2‬המאבק לשינוי התודעה‬ ‫רצינותו של בנימין נתניהו באשר לחידוש המו"מ עם הפלסטינים תיבחן‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬במידת המאמץ שישקיע בעיצוב דעת הקהל בישראל‪ ,‬שתודעת‬ ‫ה"אין פרטנר" נטמעה בו גם בשל סיסמאותיו של ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬עליו להתמודד עם התפישה הישראלית‪ ,‬שמעמדם של השטחים‬ ‫הוא במקרה הטוב שנוי "במחלוקת" (על פי רוב‪ ,‬השטחים נתפשים‬ ‫כ"שטחים משוחררים"‪ ,‬או "שטחים מובטחים" בכתב המנדט או מפי‬ ‫הגבורה)‪ .‬החלטות האו"ם הקובעות שאלו "שטחים כבושים" שנועדו‬ ‫למדינה הפלסטינית ‪ -‬אינן נחשבות‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל אחוז מהגדה היוצא‬ ‫משליטת ישראל הוא בחזקת ויתור‪ ,‬לא רק בממד ההיסטורי‪ ,‬אלא אף‬ ‫במעמד הקנייני‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬המציאות שבה ישראל שולטת בגדה נתפשת כנקודת הפתיחה‬ ‫ל"ויתורים הדדיים"‪ .‬הוויתור הפלסטיני ב‪ 1988-‬על ‪" 78%‬מפלסטין‬ ‫ההיסטורית" אינו נחשב רלוונטי‪ .‬מאהוד ברק ועד נתניהו הופגנה‬ ‫העמדה הישראלית השוללת חילופי שטחים ביחס ‪ ,1:1‬אשר משמעה‬ ‫הוא חלוקת "כבשת הרש"‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬על נתניהו להתמודד עם הרושם שנוצר בציבור‪ ,‬שאהוד אולמרט‪,‬‬ ‫כברק‪" ,‬נתן הכל"‪ ,‬והפלסטינים סירבו‪ .‬בתודעה הישראלית הביטוי‬ ‫"הכל" מתייחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬ומתעלם מירושלים‪ ,‬מהפליטים‬ ‫ומהביטחון‪ .‬הפלסטינים מתחו את הפרשנות של החלטות האו"ם לטובת‬ ‫הדרישות הישראליות‪ .‬אף שהקהילה הבינלאומית שוללת את חוקיותן של‬ ‫ההתנחלויות‪ ,‬הפלסטינים הציעו חילופי שטחים המאפשרים להשאיר ‪75%‬‬ ‫מהמתנחלים בריבונותנו; אף שזו קבעה שמעמדה של מזרח ירושלים כשאר‬ ‫הגדה‪ ,‬הסכימו הפלסטינים להשאיר את השכונות היהודיות בריבונות‬ ‫ישראל; למרות מרכזיותה של סוגיית הפליטים‪ ,‬הסכימו הפלסטינים‬ ‫לפתרונה המעשי באמצעות קליטתם בפלסטין ובפיצויים; אף שלכל‬ ‫זכות החשיבה ‪31‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 31‬‬ ‫מדינה יש זכויות טבועות ביחס למרחב האווירי והימי‪ ,‬הקמת צבא‬ ‫ועוד‪ ,‬נענו הפלסטינים לדרישות הנוגסות בריבונותם‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬יש להתמודד עם הבכורה הניתנת בציבור הישראלי לעיצוב‬ ‫המציאות בכוח‪ ,‬על פני חיפוש לגיטימציה בינלאומית ‪" -‬לא חשוב מה‬ ‫יגידו הגויים‪ ,‬חשוב מה יעשו היהודים"‪ .‬מקורה של תפישה זו בהצלחת‬ ‫ישראל לזכות בהכרת העולם בשטחים שנכבשו במלחמת העצמאות‪,‬‬ ‫שהתחוללה על רקע מציאות ומאפיינים שונים במהותם מאלו של היום‪.‬‬ ‫שילושו של מפעל ההתנחלות במהלך הסכמי אוסלו שיקף את האשליה‬ ‫שנוכל לספחן‪ ,‬רק מפני שכבר בנינו אותן‪.‬‬ ‫על נתניהו והציבור בישראל להפנים את העובדה שבהסכם אנחנו לא‬ ‫נותנים לפלסטינים מדינה‪ ,‬אלא מקבלים מחדש את המדינה היהודית‬ ‫ממרחב ערבי שמוכן בפעם הראשונה לקבלה‪ ,‬לא מאהבה‪ ,‬מחוסר ברירה‪.‬‬ ‫ישראל ניהלה במו"מ הרבה "משחקים מוקדמים"‪ ,‬רובם עם עצמה‪ .‬ברק‬ ‫ואולמרט התקרבו יותר מאשר שרון ונתניהו‪ ,‬אך אף ראש ממשלה לא‬ ‫אזר את האומץ להרחיק לנקודה שבה ניתן גם להוליד את ההסכם‪ .‬עד‬ ‫שלא נתייצב שם מרצוננו‪ ,‬יעדיפו הפלסטינים להישאר בחיק הבטוח‬ ‫של ההחלטות הבינלאומיות‪ ,‬בתקווה שאלו יתממשו כנגד האינטרסים‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫‪ 32‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 32‬‬ ‫[הארץ | ‪]21/3/2010‬‬ ‫‪ | 3‬מתכון לפיצוץ‬ ‫אי מיצויו של התהליך המדיני‪ ,‬הנמשך זה ‪ 17‬שנים‪ ,‬וגיבושו לכדי הסדר‬ ‫קבע בין ישראל לאש"ף‪ ,‬גורם לפלסטינים לאמץ בפועל‪ ,‬בדומה לישראל‪,‬‬ ‫מדיניות חד‪-‬צדדית במטרה להשיג יעדים שלא הושגו במו"מ‪ .‬האם‬ ‫למדיניות החדשה הזאת‪ ,‬בהנהגת סלאם פיאד ומחמוד עבאס‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫להצליח‪ ,‬או שמא גורלה יהיה כגורל תוכנית ההתנתקות וגדר ההפרדה‬ ‫הישראליות?‬ ‫פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה אמנם הוציא אותה מסל התביעות‬ ‫הטריטוריאלי‪ ,‬אך חיזק את האשליה‪ ,‬שעל פיה צמצום השליטה הישראלית‬ ‫הישירה על ‪ 7%‬מהשטחים ועל כ‪ 40%-‬מהפלסטינים יסייע לנו "להכיל"‬ ‫את אוכלוסיית הגדה בישראל‪ ,‬שתישאר גם "שלמה" וגם "יהודית‬ ‫ודמוקרטית"‪ .‬גם גדר ההפרדה‪ ,‬שנולדה מתוך צורך ביטחוני‪ ,‬אך ביקשה‬ ‫לקבוע את גבולות הסיפוח הישראלי‪ 20% ,‬מהגדה‪ ,‬מצליחה לשמור‬ ‫היום "רק" ‪ 4.5%‬מהשטח ב"צד הישראלי"‪ ,‬שעה שגוש עציון ומעלה‬ ‫אדומים הסמוכות לקו הירוק‪ ,‬כמו גם אריאל וקדומים הרחוקות ממנו‪,‬‬ ‫אינן כלולות בתחומה‪.‬‬ ‫ראש הממשלה הפלסטיני פיאד מבקש להקים את מוסדות "המדינה‬ ‫שבדרך" באופן שיעניק תוקף ממשי להכרזת העצמאות הפלסטינית‬ ‫מ‪ ,1988-‬וכך שיעמדו בתנאי המשפט הבינלאומי‪ .‬אך גם אם היוזמה‬ ‫האירופית האחרונה — להכיר במדינה הפלסטינית לפני השלמת המו"מ —‬ ‫תתממש‪ ,‬הרי ששליטתה של ישראל על כ‪ 60%-‬משטחי הגדה מסכלת כל‬ ‫סממן של עצמאות בפועל‪ .‬השליטה הישראלית על המעברים הבינלאומיים‪,‬‬ ‫הצירים המרכזיים‪ ,‬המרחב האווירי‪ ,‬המים והחשמל‪ ,‬אינה מאפשרת‬ ‫לפלסטינים לממש תוכניות בסיסיות כמו הקמת שדה תעופה‪ ,‬סלילת‬ ‫מערכת כבישים‪ ,‬פיתוח כלכלי וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫אך הסכנה הגדולה הטמונה בחד‪-‬צדדיות‪ ,‬המיישמת בכוח עמדות שנדחו‬ ‫זכות החשיבה ‪33‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 33‬‬ ‫במו"מ‪ ,‬היא בעצם יצירת התנאים להסלמה‪ .‬גם אם ביסודם המהלכים‬ ‫החד‪-‬צדדיים של ישראל נועדו להפחית את החיכוך בין הצדדים‪ ,‬הרי‬ ‫שהם כשלו במבחן התוצאה‪ .‬הנסיגה מעזה ללא הסכם ביססה את שליטת‬ ‫חמאס ברצועה וגררה את ישראל לשני מבצעים צבאיים‪ ,‬וקביעת תוואי‬ ‫הגדר על פי שיקולים פוליטיים התנחלותיים הפכה את המחאה נגדה‪ ,‬על‬ ‫פי הדגם של בילעין‪ ,‬לסמל להתנגדות הפלסטינית כולה‪ ,‬הזוכה לתמיכה‬ ‫גוברת של הקהילה הבינלאומית‪.‬‬ ‫ההתעלמות הבוטה מישראל בתוכנית פיאד‪ ,‬התביעה הפלסטינית להגברת‬ ‫הלחץ הבינלאומי עליה והאיומים בהפסקת התיאום הביטחוני על רקע‬ ‫ההסלמה ההדרגתית בשבועות האחרונים‪ ,‬עשויים לגרום לממשלת נתניהו‬ ‫להפסיק גם את המעט שעשתה בעניין הסרת המחסומים ופריסת כוחות‬ ‫הביטחון הפלסטיניים‪ .‬הקפאת הבנייה‪ ,‬גם אם היא מדומה‪ ,‬תופסק‪ ,‬ודי‬ ‫בכמה פיגועים כדי שיימצא התקציב הנדרש להשלמת הגדר בתוואי‬ ‫המקסימלי‪ .‬משם‪ ,‬בעידודן של איראן‪ ,‬סוריה ומדינות אחרות קצרה‬ ‫הדרך להתנגשות בין חסידי "תג המחיר" ואדוני "ארץ המאחזים" לבין‬ ‫נאמני "המאבק המזוין" ו"פלסטין אחת"‪ .‬השטח יבער ומעט היציבות‪,‬‬ ‫הביטחונית והכלכלית‪ ,‬שידעה הרשות הפלסטינית בשנתיים החולפות‬ ‫תהיה כלא היתה‪.‬‬ ‫על הפלסטינים לשוב אל החתירה לחידוש המו"מ‪ ,‬ועל הקהילה‬ ‫הבינלאומית בראשות ארה"ב לפעול ביתר נחרצות מול ממשלת נתניהו‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה נדרש לא רק כדי למנוע גל אלימות נוסף וכדי לגבש‬ ‫הסכמים‪ ,‬אלא בעיקר כדי לממש את ההסכמים במציאות גיאוגרפית‪,‬‬ ‫שבה שני העמים שותים בסופו של יום מאותם המים‪.‬‬ ‫‪ 34‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 34‬‬ ‫[הארץ ‪]28/2/2010‬‬ ‫‪ | 4‬מיעוט יהודי בפלסטין‬ ‫אחת הסוגיות הקשות במשא ומתן בינינו לבין הפלסטינים נוגעת‬ ‫למספר המתנחלים שאמורים להתפנות‪ .‬הוא נע בין ‪ 110‬אלף‪ ,‬לפי‬ ‫הצעת מחמוד עבאס‪ ,‬ל‪ 70-‬אלף — לפי הצעתם של אהוד ברק ואהוד‬ ‫אולמרט‪ .‬זאת מתוך חצי מיליון הישראלים המתגוררים כיום מעבר לקו‬ ‫הירוק‪ .‬באחרונה שוב הצהירה המנהיגות הפלסטינית על נכונות לשקול‬ ‫אפשרות להשארתם של ישראלים תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬ולפעמים‬ ‫נשמעות הצהרות דומות גם מצד ראשי המתנחלים‪ .‬אך בטרם מאמצים‬ ‫בשמחה את הפתרון הזה‪ ,‬מן הראוי לבדוק אותו לעומק‪.‬‬ ‫בקובעה את גבולות החלוקה‪ ,‬ב‪ ,1947-‬הותירה ועדת האו"ם כעשרת‬ ‫אלפים יהודים במדינה הערבית המתוכננת‪ .‬בנוכחותם‪ ,‬כמו גם בנוכחותו‬ ‫של מיעוט ערבי במדינה היהודית‪ ,‬היא ראתה סוג של עירבון שיבטיח‬ ‫שיתוף פעולה בין המדינות החדשות‪ .‬ואכן‪ ,‬נוכחותו של מיעוט יהודי‬ ‫בפלסטין תציב לפני שתי המדינות אתגר‪ ,‬שיחייב אותן להתייחס לשאלות‬ ‫של שוויון אזרחי‪ ,‬אוטונומיה תרבותית והשתתפות בשלטון‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫השאלה אם האתגר הזה ייהפך לאיום על היציבות תלויה ברמת הפנמתם‬ ‫של המיעוטים את מעמדם ככאלה‪.‬‬ ‫פתרון ההישארות יפטור אמנם את ישראל מהתמודדות עם פינוי‪ ,‬אך‬ ‫הוא עשוי לכרסם בעמדתה בכל הנוגע לחילופי שטחים‪ .‬העדר קשר‬ ‫מובהק בין עמדתה הטריטוריאלית של ישראל לבין נושאי ביטחון‪ ,‬מים‬ ‫ותשתיות‪ ,‬והחשש שלה מאיום הפינוי‪ ,‬מאפשרים לפלסטינים‪ ,‬עם אימוץ‬ ‫פתרון ההישארות‪ ,‬לתבוע ביתר תקיפות את קיצוצן של "אצבעות"‬ ‫ההתנחלות החודרות לעומק שטחם‪ ,‬כמו אריאל וקדומים‪.‬‬ ‫פתרון ההישארות יחייב התייחסות להיקף השטח‪ ,‬שעליו יושבות ‪96‬‬ ‫ההתנחלויות שאינן נכללות בתביעותיה הטריטוריאליות של ישראל‪ ,‬או‬ ‫זכות החשיבה ‪35‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 35‬‬ ‫ל‪ 107-‬שמחוץ להצעה הפלסטינית‪ .‬שטחן הכולל עומד על ‪ 83-114‬אלף‬ ‫דונם‪ ,‬שהם ‪ 2%-1.5%‬משטח הגדה‪ ,‬בהתאמה לעמדות הצדדים‪ .‬האם‬ ‫עובדה זו תוליד תביעה פלסטינית שבנוסף לחילופי השטחים תקצה‬ ‫ישראל שטח בהיקף זהה לטובת יישובים חדשים למיעוט הערבי שבה?‬ ‫הצדדים לא יוכלו להתחמק גם מהתמודדות עם מעמדן של האדמות‬ ‫הללו‪ .‬מאז ‪ 1967‬ועד היום‪ ,‬למרות פסיקת בג"ץ שאסרה זאת ‪ -‬המשיכה‬ ‫ישראל לבנות התנחלויות ומאחזים על אדמות פרטיות‪ .‬שיעורן מגיע‬ ‫כיום ל‪ 40%-‬מאדמות ההתנחלויות שממזרח לגדר‪ .‬ישראל ופלסטין‬ ‫יצטרכו לגלות נדיבות רבה כלפי בעלי הקרקע שנחמסה‪ ,‬כדי שזה ייאות‬ ‫לקבל את המתנחל כשכנו‪.‬‬ ‫כדי להגדיל את סיכויי הצלחתו של פתרון זה‪ ,‬דרושות שתי החלטות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬על ישראל לחדול מהרחבת ההתנחלויות שמחוץ לקו עמדותיה‪.‬‬ ‫ההרשאה שניתנה "בשנת ההקפאה" לכ‪ 1,500-‬יחידות דיור חדשות‬ ‫ממזרח לגדר‪ ,‬והענקת מעמד של עדיפות לאומית ליישובים מבודדים‪,‬‬ ‫אינם הדרך לעשות זאת‪ .‬מנגד‪ ,‬הפסקת "הלבנתם" ופינויים של המאחזים‬ ‫הלא מורשים‪ ,‬שעל פי נתוני "שלום עכשיו" כ‪ 84-‬מהם יושבים‪ ,‬באופן‬ ‫מלא או חלקי‪ ,‬על אדמות פרטיות‪ ,‬יכולה לצמצם את בעיית האדמות‬ ‫הפרטיות‪.‬‬ ‫פלסטין וישראל יכולות להתקיים עם מיעוט יהודי וערבי בתחומן‪.‬‬ ‫הקמתה של מדינה פלסטינית תבטיח‪ ,‬ראשית‪ ,‬שהפלסטינים יוכלו‬ ‫לממש את זכות ההגדרה העצמית מחוץ לגבולות ישראל‪ ,‬ושנית‪ ,‬שאלה‬ ‫שאינם מסכינים עם היותם מיעוט יוכלו תמיד להגר אל הבית הלאומי‬ ‫של עמם‪ ,‬שמעבר לגבול‪.‬‬ ‫‪ 36‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 36‬‬ ‫[הארץ | ‪]14/12/2009‬‬ ‫‪ | 5‬בטרם נוצקו היסודות‬ ‫הרציונל השזור במפת הדרכים‪ ,‬כמו בסיסמת "השלום הכלכלי" של בנימין‬ ‫נתניהו‪ ,‬הוא תביעה ישראלית‪ ,‬כי יש לבנות את המדינה הפלסטינית‬ ‫לפני ניהול משא ומתן על הסדר קבע ויישומו‪ ,‬או במקביל למו"מ‪ .‬רשות‬ ‫פלסטינית ממוסדת‪ ,‬המקיימת מינהל תקין ואוכפת חוק וסדר‪ ,‬תרגיע‬ ‫את חששות הישראלים מהישנות האלימות ומכך שרובי השוטרים‬ ‫הפלסטינים יכוונו נגדם‪ ,‬ותובטח תמיכתם ב"ויתורים כואבים"‪.‬‬ ‫אלא שלתהליך מבורך זה — בחסות הקוורטט ובמעורבות אמריקאית‬ ‫באמצעות הגנרל דייטון — יש "תקרת זכוכית" נמוכה מאוד בשל המציאות‬ ‫בשטח המעוצבת בידי ישראל‪ :‬הרחבת מפעל ההתנחלות‪ ,‬פריחת המאחזים‬ ‫הלא מורשים ואזלת היד של מערכת הביטחון‪ ,‬התנגדות ראשי יש"ע‬ ‫להסרת מחסומים וחסימות עפר‪ ,‬והדרת הפלסטינים משימוש בכבישים‬ ‫ראשיים הקרובים ליישובים יהודיים‪.‬‬ ‫הכפפה שזרק לפלסטינים הרמטכ"ל‪ ,‬גבי אשכנזי‪ ,‬באמירתו "ככל שתעשו‬ ‫יותר אנחנו נעשה פחות" הורמה בהתלהבות‪ .‬בשנה האחרונה התפרסו‬ ‫כמה גדודים‪ ,‬שהוכשרו בירדן על ידי האמריקאים‪ ,‬במרחב ג'נין‪ ,‬שאין‬ ‫בו יישובים ישראליים‪ ,‬בשכם‪ ,‬בבית לחם ובפריפריה של חברון‪ .‬הכל‬ ‫לשביעות רצונו של צה"ל‪.‬‬ ‫הסרת מחסומים וחסימות באזורים אלה‪ ,‬לצד הגברת הפעילות הכלכלית‬ ‫של ערביי ישראל בגדה‪ ,‬ותוכניתו של סלאם פיאד לתמיכה בעסקים קטנים‬ ‫במימון בינלאומי בלמו התרסקות מוחלטת של הכלכלה הפלסטינית‪.‬‬ ‫לראשונה מאז ‪ 2001‬יש שיפור קל במצבה‪.‬‬ ‫אך בימים אלה מתברר‪ ,‬כי כמה מאות שוטרים‪ ,‬שהשלימו את הכשרתם‬ ‫באחרונה‪" ,‬מקורקעים" ביריחו ואינם נפרסים במרחב רמאללה כמתוכנן‪.‬‬ ‫באזור זה של המועצה האזורית בנימין מאחזים רבים‪ ,‬יש בו כ־‪ 90‬חסימות‬ ‫זכות החשיבה ‪37‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 37‬‬ ‫ומחסומים בצירים היוצאים מהכפרים ובכניסות לרמאללה‪ ,‬ונאסר בו‬ ‫על הפלסטינים לנוע בכביש ‪ ,443‬המחבר את המרחב החקלאי למרכז‬ ‫העירוני ברמאללה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש שני צירים המיועדים לתנועת ישראלים‬ ‫בלבד‪ .‬כל זה הופך את התנועה הפלסטינית לבלתי כלכלית‪ ,‬ואת התיאום‬ ‫הנדרש לתנועת המשטרה הפלסטינית במרחב הפלסטיני לבלתי אפשרי‪.‬‬ ‫"השלום הכלכלי" והתוכנית של פיאד לבניית המדינה הפלסטינית מחייבים‬ ‫את ממשלת ישראל לנקוט כמה צעדים מיידיים‪ :‬לפנות את המאחזים‬ ‫הלא מורשים‪ ,‬כפי שהתחייבה לפני האמריקאים‪ ,‬להסיר את מרבית‬ ‫המחסומים והחסימות‪ ,‬להחזיר את בקעת הירדן ומדבר יהודה לתחום‬ ‫המחיה הפלסטיני‪ .‬כמו כן יש לפתוח את הצירים לתנועה פלסטינית‬ ‫וליצור מסדרונות לתנועה רציפה של המשטרה הפלסטינית‪.‬‬ ‫כל אלה‪ ,‬לצד מתן אישורים להקמת מיזמים פלסטיניים גם בשטחי ‪,C‬‬ ‫וגישה חופשית לשווקים בחו"ל‪ ,‬לרבות לישראל — עשויים להוליד את‬ ‫המציאות הכלכלית והשלטונית המיוחלת בצד הפלסטיני‪ .‬כך גם ייבלמו‬ ‫הלחצים והביקורת על שיתוף פעולה עם דייטון‪ ,‬המופנים כלפי פיאד‬ ‫מצד גורמים בפתח החוששים מעלייה ביוקרתו‪ ,‬ומצד החמאס‪ ,‬המנגח‬ ‫את מה שהוא מכנה "הצבא הפלסטיני של דייטון"‪.‬‬ ‫בהעדר מהלכים אלה ולצד הקיפאון המדיני‪ ,‬תיעצר בניית המדינה‬ ‫הפלסטינית בטרם נוצקו לה היסודות‪ .‬ישראל לא תוכל ליהנות מכל‬ ‫העולמות‪ .‬שוטרי מנגנוני הביטחון האפקטיביים יעדיפו ליישר קו‬ ‫עם המתנגדים להם מלהשתתף בתהליך חסר תוחלת‪ ,‬שאין מדינה‬ ‫פלסטינית בסופו‪ .‬ההשקעות החיצוניות‪ ,‬הרגישות לאי ודאות המדינית‪,‬‬ ‫יצטמצמו; ובהעדרן ייבלם הגידול המהיר בתוצר ויקבור תחתיו את‬ ‫רעיון השלום הכלכלי‪.‬‬ ‫‪ 38‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 38‬‬ ‫[הארץ | ‪]17/11/2009‬‬ ‫‪ | 6‬קריאה אחרונה‬ ‫טעות היא לראות בהכרזה של מחמוד עבאס‪ ,‬שלא יציג את מועמדותו‬ ‫בבחירות לרשות הפלסטינית‪ ,‬מהלך טקטי בלבד‪ ,‬שכל מטרתו ללחוץ‬ ‫על הקהילה הבינלאומית ועל ישראל לקבל את תנאיו לחידוש המשא‬ ‫ומתן‪ .‬גם אם כצפוי לא יתקיימו הבחירות לרשות בסוף ינואר‪ ,‬ועבאס‬ ‫יישאר בינתיים בתפקידו‪ ,‬הוא עלול עדיין לממש את איומו ולפרוש‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬וכך להעמיד את ישראל לפני מצב הדומה ביסודו למצב‬ ‫שלפני מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬אך בהשלכות קשות יותר‪.‬‬ ‫במבצע "עופרת יצוקה" החליטה ישראל להשאיר את השליטה ברצועה‬ ‫בידי החמאס‪ ,‬מתוך הבנה שהחלופה היחידה היא חידוש השלטון הישראלי‬ ‫במקום‪ ,‬על כל המשמעויות הרות האסון שיש לדבר‪ .‬התפרקות הרשות‬ ‫תביא אולי לגל צהלות "אמרנו לכם שהם לא יכולים" מצד הימין‪ ,‬אך‬ ‫יחייב את ישראל לשוב וליטול את מוסרות השלטון על חייהם של יותר‬ ‫משני מיליון פלסטינים בגדה‪ .‬בהעדר מועמד ראוי לתפקיד ראש הרשות‬ ‫תחת עבאס (בהנחה שמרוואן ברגותי‪ ,‬שהצהיר כי יתמודד על המשרה‪,‬‬ ‫לא יוכל לעשות זאת מתא כלאו)‪ ,‬התפרקות כזאת אינה תסריט בלתי‬ ‫מתקבל על הדעת‪.‬‬ ‫ההתפרקות יכולה להתרחש לצד החלטה של הפתח לפנות לפיוס פנים־‬ ‫פלסטיני עם החמאס‪ ,‬שילווה בהפסקת "תוכנית דייטון" לבניית מנגנוני‬ ‫הביטחון הפלסטיניים‪ ,‬ובעיקר בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל‪,‬‬ ‫בהתמוססות של תוכנית פיאד לבניית המדינה שבדרך‪ ,‬בשחרור עצורי‬ ‫החמאס בגדה ובחידוש צעדי המחאה העממיים‪.‬‬ ‫פירוק של הרשות יהיה בגדר הודאה פומבית של אש"ף בכישלון הדרך‬ ‫המדינית‪ .‬גם אם תנועת הפתח לא תכריז על כך בפומבי — התנועה‪,‬‬ ‫ההולכת ובמאבדת גובה ברחוב הפלסטיני‪ ,‬תיאלץ לאמץ את קריאתו‬ ‫של חאלד משעל השבוע "להקפיא את פרויקט ההסדר‪ ,‬לפחות לתקופה‬ ‫זכות החשיבה ‪39‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 39‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬ולאמץ את הג'יהאד‪ ,‬ההתנגדות ופעילות עממית לסוגיה"‪.‬‬ ‫החמאס ייהפך ל"שחקן היחידי בעיר" בשל העובדה שהצליח להביא‬ ‫לסיום הנוכחות הישראלית בעזה ומתחייב לעשות זאת גם בגדה‪.‬‬ ‫עבאס ואחרים בפתח יימנעו בתנאים הנוכחיים מהתמודדות עם החמאס‬ ‫בבחירות דמוקרטיות‪ .‬ההתארגנות הפוליטית של עבאס‪ ,‬שתוכננה להישען‬ ‫על המחנה הלאומי האנטי חמאסי‪ ,‬לא תצליח אם תצא רק נגד המצע‬ ‫החברתי של הארגון‪ ,‬שאותותיו האיסלאמיים הרדיקליים כבר נראים‬ ‫ברצועת עזה‪ .‬היא תידרש לחיזוקים מדיניים‪.‬‬ ‫עבאס בנאומו השאיר פתח לישראל וארצות הברית להתעשת ולפעול‬ ‫כדי למנוע את התממשות התרחיש המתואר‪ .‬גם היוזמה להכרזה חד־‬ ‫צדדית על מדינה פלסטינית מותירה פתח כזה — בהתחשב בעובדה‬ ‫כי מדובר בתוכנית היכולה אמנם להתממש‪ ,‬אך מורכבותה וסיכוניה‪,‬‬ ‫גם לצד הפלסטיני‪ ,‬יביאו ככל הנראה לדחייתה למועד כלשהו בעתיד‬ ‫ולאפשרות לחדש את המו"מ לפני מימושה‪.‬‬ ‫נתניהו‪ ,‬המדבר שוב ושוב על הצורך ליצור בידול בין עזה לגדה‪ ,‬נדרש‬ ‫לפעול כדי לממש את הרעיון הזה ולהשיב לפלסטינים בגדה את התחושה‬ ‫שיש תועלת בפתרון מדיני‪ .‬על ישראל ליצור את התנאים שיאפשרו‬ ‫בטווח הקצר את מימוש תוכנית פיאד לבניית המדינה הפלסטינית‬ ‫"מלמטה למעלה"‪ ,‬ובטווח הארוך את חידוש המו"מ‪ ,‬תוך כדי הסכמה‬ ‫על סדר יום ברור ולוח זמנים להשלמת המו"מ על הסדר הקבע‪.‬‬ ‫‪ 40‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 40‬‬ ‫[הארץ | ‪]02/11/2009‬‬ ‫‪ | 7‬הימין נגד הרעיון הציוני‬ ‫לאנשי ארץ ישראל השלמה יש תשובה ניצחת‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬לתביעות‬ ‫להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולמימוש פתרון שתי המדינות לשני‬ ‫העמים‪ .‬הם מטיפים ל"חזרה למקורות" — "הצהרת בלפור" וכתב המנדט‬ ‫על פלשתינה — כצידוק היסטורי ומשפטי להתנגדותם לחלוקת הארץ‬ ‫ולדבקותם בהמשך ההתנחלויות‪.‬‬ ‫דבקותם של אנשי הימין בהיסטוריה חלקית ומתעלמת מהחלטות‬ ‫האו"ם‪ ,‬יורשו של חבר הלאומים‪ ,‬כמו החלטת החלוקה מ‪ ,1947-‬שעל‬ ‫יסודה הכריז דוד בן־גוריון על הקמת המדינה‪ .‬אבל בעיקר היא מתעלמת‬ ‫מההתניה שנקבעה למימוש ההתחייבויות הבינלאומיות להקמת הבית‬ ‫הלאומי היהודי‪ .‬אימוץ הצהרת בלפור וכתב המנדט כלשונם יסתור‬ ‫ויבטל את הרעיון המכונן של התנועה הציונית — מדינה לעם היהודי‪.‬‬ ‫הפרשנות הסבירה ביותר להצהרת בלפור‪ ,‬שניתנה היום לפני ‪ 92‬שנים‪,‬‬ ‫היא קריאה ל"הקמת בית לאומי לעם היהודי ב (כל) ארץ ישראל"‪ .‬אבל‬ ‫אין להתעלם מההמשך‪" :‬מתוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול‬ ‫לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות"‪ .‬כתב המנדט‪,‬‬ ‫שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים ב‪ ,1922-‬מחייב "ליצור בארץ‬ ‫תנאים פוליטיים‪ ,‬מינהליים וכלכליים‪ ,‬שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי‬ ‫היהודי"‪ .‬המסמך אינו מזכיר בית לאומי נוסף לערבים תושבי הארץ‪,‬‬ ‫אבל חוזר על ההתחייבות ל"שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של‬ ‫כל תושבי פלשתינה‪ ,‬ללא הבדל גזע ודת"‪.‬‬ ‫מי שמבקשים גם היום שבארץ ישראל תהיה מדינה אחת‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫לבטל את התנאי המחייב הענקת זכויות אזרח לרוב הלא יהודי הקיים‬ ‫בה‪ .‬אין לפקפק בכנותם‪ ,‬משום שחלקם הצהירו שהם מעדיפים את‬ ‫"האשה"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬על פני "העוזרת"‪ ,‬מדינת ישראל‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪41‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 41‬‬ ‫העדפת הארץ על המדינה חותרת תחת הרעיון הציוני של הרצל‪ ,‬שבספרו‬ ‫"מדינת היהודים" ביקש ש"תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ כלשהו שתספיק‬ ‫לצורכי עמנו המוצדקים"‪ .‬בראייתו‪ ,‬ארץ ישראל היא אמנם המדינה‬ ‫המועדפת לחידוש ביתו הלאומי של העם היהודי‪ ,‬בגלל הקשר ההיסטורי‬ ‫של העם לארץ‪ ,‬אבל הפתרון ל"שאלת היהודים" הוא מדינה‪ ,‬והטריטוריה‬ ‫משנית בחשיבותה‪ .‬ואכן‪ ,‬התנועה הציונית ידעה לממש את כל יעדיה‬ ‫בגבולות ‪.1967‬‬ ‫התפישה האנטי־ציונית של הימין מתעלמת מהכלל שבמשטר דמוקרטי‬ ‫הרוב קובע את אופי המדינה ואת סמליה‪ .‬מיעוט יהודי במדינה דמוקרטית‬ ‫לא יוכל לממש את תכלית הבית הלאומי‪ ,‬שהוגדרה בכתב המנדט‪" :‬לעודד‬ ‫הגירת ההמונים היהודים לפלשתינה כדי שיוכלו לעצב שם את גורלם‬ ‫ולבנות שם את ביתם"‪ .‬היא חותרת תחת תפישתו של חיים ויצמן‪:‬‬ ‫"מן הדין שיהיה מקום אחד בעולם שבו נוכל לחיות את חיינו ולהביע‬ ‫את מהותנו בהתאם לטבענו‪ .‬אז אולי יבינו יותר לרוחנו‪ ,‬ויחסינו עם‬ ‫שאר אומות העולם יהיו יותר נורמליים"‪ .‬בשל כך סיכם בן גוריון את‬ ‫מלחמת העצמאות בהכרעה ברורה‪" :‬צה"ל יכול לכבוש את כל השטח‬ ‫בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה תהיה לנו‪ ,‬תהיה לנו כנסת עם רוב ערבי‪.‬‬ ‫בין שלמות הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו במדינה יהודית"‪.‬‬ ‫מימוש פתרון שתי המדינות‪ ,‬המבטיח רוב יהודי‪ ,‬יבטיח את הגשמת חזון‬ ‫הציונות‪ .‬למבקשים בחירה אחרת‪ ,‬תמיד עומדת האפשרות לחיות על‬ ‫אדמת אבותינו תחת דגל שאינו כחול־לבן ובמעמד של תושבות‪ .‬בכירים‬ ‫פלסטינים אמרו באחרונה שהם יאפשרו זאת‪ ,‬בהסכם קבע עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ 42‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 42‬‬ ‫[הארץ | ‪]18/10/2009‬‬ ‫‪ | 8‬הגלגל חוזר לאחור‬ ‫בסיום מבצע "עופרת יצוקה" התבססה ההערכה‪ ,‬שתוצאותיו ייבחנו‬ ‫בעיקר על פי האופן שבו יצליחו למנף תהליכים אזוריים ארוכי טווח‪:‬‬ ‫מצרים תמנע את ההברחות ותביא לפיוס פנים־פלסטיני‪ ,‬באופן שהחמאס‬ ‫יוכפף למעשה להנהגתו של מחמוד עבאס; ארצות הברית תפעל לחידוש‬ ‫המו"מ בין הרשות הפלסטינית לישראל כדי לשמוט את הבסיס שעליו‬ ‫נשענת איראן בניסיונותיה להשיג הגמוניה אזורית‪.‬‬ ‫רצף האירועים של השבועות האחרונים‪ ,‬ששיאו בחתימת הפתח על‬ ‫הסכם הפיוס‪ ,‬מעיד על כישלון בהשגת היעדים הללו‪ ,‬ומה שהזהרנו‬ ‫מפניו מתרחש — הגלגל חוזר לאחור‪ ,‬החמאס מתעצם‪ ,‬אבו מאזן נחלש‪,‬‬ ‫החדירה האיראנית מעמיקה‪ ,‬יש סימנים לחידוש האש ברצועה‪ ,‬במזרח‬ ‫ירושלים מתחוללת תסיסה וקיים חשש להתערערות היחסים בין ישראל‬ ‫למדינות האזור‪.‬‬ ‫בתשעת החודשים שחלפו‪ ,‬אבו מאזן אמנם הצליח לקדם רפורמות‬ ‫שלטוניות‪ ,‬לבנות את מנגנוני הביטחון ואף לצאת מחוזק מוועידת הפתח‬ ‫השישית‪ ,‬אבל כל אלו חיזקו את שלטונו רק במסגרת פתח־אשף‪ ,‬ובאזור‬ ‫הגדה‪ ,‬שבה פועל צה"ל‪ .‬בהתמודדות מול החמאס‪ ,‬בעזרת התיווך המצרי‬ ‫ובהעדר פירות מדיניים‪ ,‬הוא נמנע מלהתחייב בחתימתו על הסכם פיוס‪,‬‬ ‫שלא יאפשר לו חזרה חלקית לעזה ולא יעניק לו לגיטימציה ציבורית‬ ‫לייצג את הפלסטינים במו"מ‪.‬‬ ‫בעודו כבול על ידי דעת הקהל הפלסטינית לתביעה האמריקאית והאירופית‬ ‫להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות‪ ,‬נאלץ להגיע לפגישה המשולשת‬ ‫העקרה בניו יורק‪ ,‬שנוצלה על ידי החמאס להמשך ערעור הלגיטימיות‬ ‫שלו‪ .‬זו נפגעה עוד על ידי פרשת גולדסטון‪ .‬הימנעותה של הרשות‬ ‫הפלסטינית מהגשת הדו"ח למועצה לזכויות האדם של האו"ם נתפשה‬ ‫בקרב הציבור הפלסטיני ככניעה ללחצים הישראליים (אפרופו סירובה‬ ‫זכות החשיבה ‪43‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 43‬‬ ‫של ישראל להקצות לרשות תדרים להקמת רשות סלולרית שנייה)‬ ‫והאמריקאיים (שביקשו מחיר תמורת גרירתו של נתניהו לשולחן המו"מ)‪.‬‬ ‫כישלון מאמצי האמריקאים להנעת התהליך המדיני ולהקפאת הבנייה‬ ‫בהתנחלויות ושחרור האסירות הפלסטיניות בתמורה לקלטת של גלעד‬ ‫שליט — ביחד עם הכרזת המצרים שמעבר רפיח ייפתח באופן מלא‬ ‫במסגרת הסכם הפיוס — השלימו לעת עתה את ההיפוך בעמדותיהם‬ ‫ובמעמדם של החמאס והפתח‪ .‬הראשון‪ ,‬שחתר להסכם הפיוס כדי להשיג‬ ‫לגיטימציה ופתיחה של המעברים מבקש כעת מהמצרים להשהות את‬ ‫חתימתו הפומבית עד לשינוי "באווירה נגד אבו מאזן"; בפועל כוונתו‬ ‫לנסח את ההסכם מחדש באופן שישלול מאבו מאזן את חופש הפעולה‬ ‫המדיני‪ ,‬בטענה כי איבד את אמון העם הפלסטיני‪ .‬ואילו האחרון נאלץ‬ ‫עתה למהר ולאמץ את ההסכם בטרם ישתנה‪ ,‬כדי שיוכל לשרוד פוליטית‪,‬‬ ‫הן בתוך אש"ף והן בהתמודדות מול החמאס על ייצוג הפלסטינים‪.‬‬ ‫הניסיון האמריקאי להניא את המצרים מקידום הסכם הפיוס‪ ,‬בטענה‬ ‫כי יפגע בתהליך השלום‪ ,‬נראה ציני לנוכח התבהרות התמונה המדינית‬ ‫מול ממשלת נתניהו‪ .‬ראוי כי האמריקאים ימהרו להניח לפני הצדדים‬ ‫את הצעת הגישור הראשונה לחידוש המו"מ‪ ,‬כדי למנוע את המשך‬ ‫ההידרדרות במעמדו של עבאס‪ ,‬בטרם ייאלץ לבלוע את שאר תביעות‬ ‫החמאס‪ .‬היענות ישראלית להצעה יכולה גם לסייע להחזיר למסלולה‬ ‫את מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לטורקיה‪ ,‬לפני שזו תקרוס‬ ‫במקביל להתחזקות היחסים בין טורקיה לסוריה‪.‬‬ ‫‪ 44‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 44‬‬ ‫[‪]21/09/2009‬‬ ‫‪ | 9‬חיותן של ישראל ופלסטין —‬ ‫ רקע‪ ,‬תנאים והערכתם‬ ‫ממדינה אחת לשתיים‬ ‫שאלת חיותה של המדינה היהודית בארץ ישראל הדריכה את התנועה‬ ‫הציונית מראשית דרכה‪ ,‬עוד בטרם קמה לה התנועה הלאומית הפלסטינית‬ ‫כמתחרה על אותה כברת שטח‪ .‬תיאודור הרצל‪ ,‬חוזה המדינה‪ ,‬ביקש‬ ‫בספרו "מדינת היהודים" (‪ )1896‬כי "תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ‬ ‫כלשהו על פני האדמה‪ ,‬שיספיק לצורכי עמינו המוצדקים‪ .‬לכול השאר‬ ‫ועדת פיל ‪1937‬‬ ‫התישבות יהודית וערבית‬ ‫מקרא‬ ‫ישובים ערבים‬ ‫ישובים יהודים‬ ‫ישובים מעורבים‬ ‫ועד פיל ‪1937‬‬ ‫שטח שיסופח לעבר הירדן‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫שטח במנדט בריטי‬ ‫זכות החשיבה ‪45‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 45‬‬ ‫נדאג בעצמנו"‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ויצחק בן צבי‪,‬‬ ‫הנשיא השני כתבו בספרם "ארץ ישראל" (‪ )1918‬כי " אנחנו מבקשים‬ ‫לקבוע את גבולות ארץ ישראל של היום‪. .‬לא רק כנחלת העבר היהודי‬ ‫אלא כארץ העתיד היהודי"‪ .‬לפיכך‪ ,‬נציג ההסתדרות הציונית‪ ,‬חיים‬ ‫וויצמן‪ ,‬לימים נשיאה הראשון של ישראל‪ ,‬תבע בועידת השלום בפריס‪,‬‬ ‫ב‪ ,1919-‬שטח בן ‪ 45‬אלף קמ"ר לבית הלאומי היהודי‪ ,‬המשתרע בצפון‬ ‫עד לצידון וכולל את רמת הגולן וחלק מעבר הירדן המזרחי‪ .‬שטח זה‬ ‫נתבע משום שיקולי מים (הליטאני‪ ,‬החרמון והירדן)‪ ,‬חקלאות מודרנית‬ ‫(רמת הגולן‪ ,‬רמת אירביד ובקעת הירדן) ויציאה לים האדום (הנגב‬ ‫ומפרץ עקבה)‪ .‬כך גם זאב ז'בוטינסקי הרוויזיוניסט טען בפני הבריטים‬ ‫ב‪ 1937-‬כי "רק ארץ ישראל בשלמותה‪ ,‬ממזרח ומערב לירדן‪ ,‬מסוגלת‬ ‫לקלוט את מיליוני היהודים המשוועים לרשות כניסה" (ז'בוטינסקי‬ ‫העריך את כושר הקליטה של שתי הגדות ב‪ 3-4-‬מיליון יהודים בלבד)‪.‬‬ ‫צמיחתה של התנועה הלאומית של ערביי א"י והתנגדותם בכוח להחלטת‬ ‫חבר הלאומים בכתב מנדט ב‪ ,1922-‬להביא להפיכתה של פלסטינה לבית‬ ‫לאומי לעם היהודי‪ ,‬הביאו את הבריטים להיות הראשונים להעלות את‬ ‫רעיון החלוקה של ארץ ישראל המערבית בדו"ח הוועדה המלכותית ב‪1937-‬‬ ‫(הוועדה בראשותו של הלורד פיל)‪ ,‬משום שסברו כי מודבר ב"מאבק בין‬ ‫שתי תנועות לאומיות שתביעותיהן בעלות תוקף ולא ניתן ליישב אותן‬ ‫זו עם זו‪. .‬זולת חלוקה‪ ."...‬רעיון זה‪ ,‬שנדחה על ידי ערביי א"י‪ ,‬היה חוסך‬ ‫את הדיון בחיותה של המדינה הערבית משום שרוב שטחה של א"י‬ ‫המערבית (כמעט ‪ )80%‬היה אמור להסתפח יחד תושביה הערבים (כ־‪700‬‬ ‫אלף) לממלכת עבר הירדן תחת שלטונו של המלך עבדללה‪ .‬מנגד‪ ,‬עקרון‬ ‫החלוקה התקבל עקרונית על ידי הסוכנות היהודית בראשות בן גוריון‬ ‫והביא אותה להגדיר בהצעתה הנגדית לועדת וודהד (‪ )1938‬את התנאים‬ ‫הנדרשים להבטיח את חיותה של המדינה היהודית‪ ,‬שהסתכמו במימד‬ ‫הטריטוריאלי לכדי ‪ 10‬אלפי קמ"ר בלבד (‪ 34‬אחוזים משטחה של א"י‬ ‫המערבית)‪ .‬הסוכנות היהודית קבעה בהצעתה כי יש הכרח בגבולות בני‬ ‫הגנה שיבטיחו את צורכי הביטחון‪ ,‬בהנחה שגבולות שקשה להגן עליהם‬ ‫מזמינים מעשי תוקפנות וסכסוכי גבול‪ .‬לכן צריכה המדינה לכלול שטח‬ ‫גדול דיו לאפשר לה עומק אסטרטגי ולאכלס בה מספר מרבי של אוכלוסין‬ ‫‪ 46‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 46‬‬ ‫החלטת החלוקה‬ ‫כ"ט בנובמבר ‪1947‬‬ ‫התישבות יהודית וערבית‬ ‫מקרא‬ ‫ישובים ערבים‬ ‫ישובים יהודים‬ ‫ישובים מעורבים‬ ‫החלטה ‪( 181‬תכנית החלוקה)‬ ‫מדינה ערבית‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫הגוף הנפרד‬ ‫שיהיה בכוחם להגן על גבולותיה‪ .‬כמו כן ההצעה כללה דרישה לשליטה‬ ‫במרבית מקורות המים לצרכי חקלאות שתעזור להבטיח עצמאות כלכלית‬ ‫ולבסוף שליטה בצירי התחבורה העיקריים‪.‬‬ ‫רעיון החלוקה הפך תוך עשור להחלטת האו"מ מספר ‪( 181‬החלטת‬ ‫החלוקה) שקבעה כי בא"י תקומנה שתי מדינות־ יהודית וערבית‪ ,‬בנוסף‬ ‫ל"גוף הנפרד" של ירושלים שבשליטה בינלאומית‪ .‬שטחה הקטן של‬ ‫זכות החשיבה ‪47‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 47‬‬ ‫א"י‪ ,‬שאינו עולה על ‪ 28‬אלף קמ"ר ומחציתו מדבר‪ ,‬פריסת האוכלוסייה‬ ‫היהודית באזורים שונים בארץ שהתאפיינה ברוב ערבי של ‪ 66‬אחוזים‪,‬‬ ‫דלות המשאבים הטבעיים והיעדר תשתית תחבורתית מפותחת‪ ,‬הציבו‬ ‫בפני האו"מ את האתגר להבטיח בתוכניתו כי המדינות הללו תתקיימנה‬ ‫ותתנהלנה תחת משטר דמוקרטי‪ .‬לפיכך נשאה ההחלטה אופי של‬ ‫"חלוקה (מדינית) עם אחדות כלכלית"‪ .‬שתי המדינות נבנו משלוש‬ ‫יחידות טריטוריאליות משיקות שיצרו קווי גבול מפותלים וצמידות של‬ ‫ישובים‪ .‬בעזרת תיחום זה של הגבולות ובאמצעות השארת מיעוט בכל‬ ‫אחת מהן‪ ,‬ביקשו חברי הוועדה "להכריח" את הצדדים לשתף פעולה‬ ‫בעתיד בכדי להתקיים‪ .‬השיתוף הכלכלי היה אמור לבוא לידי מימוש‬ ‫בניהול משותף של מסילות הרכבת‪ ,‬הכבישים הבין־ארציים‪ ,‬שירותי‬ ‫הדואר‪ ,‬הטלפון והטלגרף‪ ,‬ושל נמלי חיפה ויפו‪.‬‬ ‫תוצאות מלחמת העצמאות (‪ ,)1948‬שפרצה על רקע הניסיון של ערביי‬ ‫ישראל ומדינות ערב לבטל בכוח את החלטת החלוקה‪ ,‬והסכמי שביתת‬ ‫הנשק שנחתמו ברודוס ב‪ 1949-‬בסיומה‪ ,‬הולידו תנאים טובים יותר‬ ‫להתפתחותה ולחיותה של מדינת ישראל‪ .‬זו נהנתה מרציפות מלאה‬ ‫ורחבה יותר של שטחיה‪ ,‬מרוב יהודי ברור של ‪ 80‬אחוזים‪ ,‬משליטה בצירי‬ ‫התחבורה הראשיים‪ ,‬משליטה מלאה בנמלי הים בתל אביב‪ -‬יפו וחיפה‪,‬‬ ‫מיציאה דרומית לים סוף ומשליטה ברוב מקורות המים‪ .‬יתרונות אלו‬ ‫אפשרו לתנועה הציונית להגשים את כול מטרותיה בגבולות ‪ –1949‬עלייה‬ ‫וקליטה‪ ,‬התיישבות‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬ביטחון ופיתוח כלכלי מואץ‪ .‬מנגד‪ ,‬שרידותן‬ ‫של הגדה המערבית ורצועת עזה‪ ,‬שאיבדו חצי משטחן‪ ,‬ותושביהן קלטו‬ ‫בעל כורחם מאות אלפי פליטים‪ ,‬נתקיימה הודות לחיבור הכלכלי והמדיני‬ ‫של הגדה לממלכת ירדן והשלטון הצבאי שקיימה מצריים ברצועת עזה‪.‬‬ ‫כיבושן של הגדה המערבית ורצועת עזה על ידי ישראל במלחמת ששת‬ ‫הימים (‪ )1967‬הוליד את מדיניות "הגשרים הפתוחים" שנועדה לשמר‬ ‫את הקשר הכלכלי בין הגדה המערבית והמזרחית‪ .‬ישראל הקפידה לא‬ ‫לפתח בשטחים כול מקורות תעסוקה משמעותיים בעבור תושביה‪ ,‬ואלו‬ ‫נסמכו על שירותים שונים מישראל כמו חשמל‪ ,‬בריאות ובעיקר תעסוקה‬ ‫בענפי הבנייה והשירותים השונים בישראל‪ .‬במקביל החלה ישראל במפעל‬ ‫‪ 48‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 48‬‬ ‫ההתנחלות בשטחים שיצר עד ‪ 2009‬מציאות בה חיים כ־‪ 500‬אלף ישראלים‬ ‫מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬כ־‪ 300‬אלף ב‪ 127-‬ישובים ביהודה ושומרון וכ־‪ 200‬אלף‬ ‫ב‪ 11-‬שכונות במזרח ירושלים‪ .‬כולם בניגוד למשפט ולעמדות הבינלאומיות‪.‬‬ ‫התיישבות זו נהנית ממערך כבישים מפותח‪ ,‬תשתיות מים וחשמל‪ ,‬ממספר‬ ‫קטן של אזורי תעשייה ומחוברת בכלל מרקם חייה למדינת ישראל‪.‬‬ ‫הסכמי אוסלו‬ ‫ההכרה של אש"ף ב‪ 1988-‬בהחלטות האו"מ ‪ 194‬ו־ ‪ 242‬וחילופי המכתבים‬ ‫בדבר הכרה הדדית בין ראש הממשלה יצחק רבין ויו"ר אש"ף יאסר‬ ‫עראפת באוגוסט ‪ ,1993‬הניבו את הסכמי אוסלו‪ .‬למרות ש"הצהרת‬ ‫העקרונות" שנחתמה בוושינגטון בספטמבר ‪ ,1993‬לא עסקה בסוגיות‬ ‫הקבע‪ ,‬בלט במבוא להסכם הסעיף אשר קבע כי הגדה המערבית ורצועת‬ ‫עזה הינן יחידה טריטוריאלית וגיאוגראפית אחת‪ .‬קרי‪ ,‬תידרש רציפות‬ ‫פלסטינית בין שני חלקי המדינה שתקום‪ .‬בתקופת הביניים הרציפות‬ ‫הזו התקיימה באופן חלקי ביותר באמצעות "המעבר הבטוח"‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הפלסטינים הצליחו לבנות שדה תעופה בעזה שפעל במשך תקופה קצרה‬ ‫אך לא נמל ימי‪ .‬למעט ייצור חשמל בהיקף מוגבל בעזרת טורבינות גז‬ ‫וגילוי גז בחופי עזה לא ניתן להצביע על כול פיתוח משמעותי בתחום‬ ‫התשתיות‪ ,‬כמו גם בתחומים נוספים‪ ,‬היכולים להצביע כי יש ביכולת‬ ‫הפלסטינים לנוע בכוון של עצמאות כלכלית‪.‬‬ ‫טיבו של הסכם הקבע‬ ‫ראשיתה ואחריתה של חיות למדינה הפלסטינית נעוץ בטיבו של הסכם‬ ‫הקבע ולא בתוכניות כלכליות המתקיימות תחת השליטה הישראלית‪,‬‬ ‫המחויבת בראש ובראשונה למפעל ההתנחלות־ התפתחותו וביטחון‬ ‫תושביו‪ .‬על ישראל לראות בהקמתה של מדינה פלסטינית יציבה ומתפתחת‬ ‫צורך ציוני המבטיח את האינטרסים שלה‪ ,‬ולא ישות מדינית שבאמצעות‬ ‫הקמתה היא תביא להסדר בסוגיות שלא ניתן לפותרן לפי ראות עיניה של‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו שיבת הפליטים הפלסטינים‪ .‬או לחילופין‪ ,‬מדינה שתפקידה‬ ‫מסתכם באספקת מסגרת פונקציונאלית לתושבים‪ ,‬שהפכו לסיכון‬ ‫ביטחוני ודמוגראפי ישיר על ישראל‪ ,‬כי אין ביכולתה של ישראל לגרש‬ ‫אותם או לשאת באחריות כלפיהם על ידי סיפוחם‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪49‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 49‬‬ ‫כדי שהסכם הקבע ישמור על היציבות הנדרשת לשני הצדדים לטובת‬ ‫קיומם והתפתחותם עליו לענות על האינטרסים המהותיים של כול‬ ‫השחקנים המעורבים בסכסוך תחת רציונאל של פשרה‪ .‬עבור ישראל‬ ‫והעם היהודי עליו להבטיח את שימור האופי היהודי והדמוקרטי של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ביטחון ויציבות אזורית‪ ,‬לגיטימציה בינלאומית וקבלה‬ ‫אזורית‪ .‬עבור העם הפלסטיני עליו להבטיח סוף לכיבוש בגדה המערבית‬ ‫והקמת מדינה עצמאית בשטחי הגדה ועזה‪ ,‬הכרה באל‪-‬קודס כבירת‬ ‫פלסטין‪ ,‬תהליך מוסכם לסיום בעיית הפליטים‪ ,‬קבלת ההסכם אזורית‪,‬‬ ‫ערבית ואסלאמית‪ ,‬וכן על ידי ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי והאו"ם‪ .‬עבור‬ ‫המיעוט הערבי בישראל עליו להבטיח את הזכות לבחור את המדינה‬ ‫שבה הוא מבקש לחיות כאזרח – פלסטין או ישראל ולהיות בה אזרח‬ ‫שווה זכויות וחובות‪ .‬עבור העולם הערבי המתון והקהילה הבינלאומית‬ ‫עליו להבטיח חיזוק מנגנון הלגיטימציה הבין‪-‬לאומית ביחס לפתרון‬ ‫סכסוכים מדיניים ותרומה ליציבות האזורית ולמלחמה הגלובלית נגד‬ ‫הטרור‪ .‬עבור הממשל האמריקאי הוא יידרש להבטיח לגיטימציה בין‪-‬‬ ‫לאומית שתאפשר לו לבנות ולהנהיג קואליציה בין‪-‬לאומית שתתמוך‬ ‫חלופת גבולות ‪4%‬‬ ‫(עם חילופי שטחים)‬ ‫מקרא‬ ‫הקו הירוק‬ ‫ירושלים (קו מוניציפלי)‬ ‫ישובים יהודיים‬ ‫ישובים פלסטינים‬ ‫סיפוח ישראלי‬ ‫סיפוח פלסטיני‬ ‫‪ 50‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 50‬‬ ‫במדיניותו ותתרום לתהליך המתמשך של בניית יציבות אזורית במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬כחלק מהמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬ ‫סוגיות ופרמטרים‬ ‫הפרמטרים להסכם שעשוי לענות על כלל הדרישות שלעיל מתייחסים‬ ‫לארבע הסוגיות המרכזיות בסכסוך‪ :‬פליטים‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬ירושלים‬ ‫וביטחון‪ .‬ראשית‪ ,‬פתרון בעיית הפליטים על ידי כך שיוכלו לשוב ככלל‬ ‫למדינה הפלסטינית‪ ,‬להישאר בארצות מושבם או להגר למדינה אחרת‬ ‫בהסכמתה ובכלל זה ישראל‪ .‬הקליטה של הפליטים בפלסטין תחייב‬ ‫יצירת מקומות עבודה שעיקרם יבוא מהשקעות חיצוניות ומתמיכה‬ ‫של הקהילה הבינלאומית‪ .‬היא תתבסס בחלקה על תשתית מגורים של‬ ‫ההתנחלויות הישראליות שתתפנינה ועל בניה חדשה באזורים שיפונו‬ ‫לחלוטין‪ ,‬כמו בקעת הירדן‪ ,‬שעד ‪ 1967‬ישבו בה כ־‪ 80‬אלף פלסטינים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קרן בינלאומית‪ ,‬בה תהיה שותפה ישראל על פי תנאי ההסכם‪,‬‬ ‫תנהל את חלוקת הפיצויים שינתנו לפלסטינים ואשר יהוו מקור השקעה‬ ‫משמעותי במדינה הפלסטינית‪ .‬על האו"מ להבטיח את פירוקה של‬ ‫אונר"א עם הקמת הקרן הבינלאומית על מנת לקיים אחידות בטיפול‬ ‫ומיצוי המשאבים לטובת המדינה הפלסטינית‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬פתרון סוגיית הגבולות יינתן על ידי חילופי שטחים‪ ,‬ביחס ‪ ,1:1‬על‬ ‫בסיס גבולות ‪ ,67‬ותחת העקרונות הבאים‪:‬השטחים שיסופחו לישראל‬ ‫יהיו קטנים ככל האפשר‪ ,‬עם מקסימום ישראלים וללא אוכלוסייה‬ ‫פלסטינית‪ .‬תיקוני הגבול ייעשו ללא פגיעה משמעותית במרקם החיים‬ ‫הפלסטיני הנוכחי‪ .‬חילופי שטחים ייעשו רק לאורך ה"קו הירוק"‪ .‬לא‬ ‫תתקיימנה "מובלעות" בשום צד‪ .‬לפלסטין יהיה קשר יבשתי מלא עם ירדן‬ ‫ומצרים‪ .‬המסדרון בין הגדה המערבית לעזה לא יפגע בריבונות ישראל‪.‬‬ ‫יש להזכיר כי מערכי ההתיישבות הישראלים בגדה הוקמו בזמנם‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬באופן הקובע טריזים במערך ההתיישבותי הפלסטיני‪ ,‬בכדי‬ ‫למנוע רציפות אשר תסייע בהקמתה של מדינה פלסטינית‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫הסרתם של הישובים הפוגעים באופן בולט ברציפות הפלסטינית‪ ,‬או‬ ‫צירופם למערך ההתיישבות הפלסטיני‪ ,‬יסייעו לרציפות ולחיות של‬ ‫זכות החשיבה ‪51‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 51‬‬ ‫גבול‬ ‫מכשול מול ז'נבה‬ ‫מקרא‬ ‫קווי ‪1967‬‬ ‫ירושלים — קו מוניציפלי‬ ‫ישובים פלסטינים‬ ‫כבישים ראשיים‬ ‫דתי‪-‬לאומי‬ ‫ממשלתי‬ ‫מאחזים‬ ‫סיפוח ישראלי ע"ב המכשול‬ ‫חילופי שטחים ע"ב המכשול‬ ‫גבול יוזמת ז'נבה‬ ‫המדינה הפלסטינית‪ ,‬בדומה למוצע בעמדה הפלסטינית לחלופי שטחים‬ ‫העומדת על ‪ .2%‬אם כך‪ ,‬העמדה הישראלית הגורסת סיפוח של כ־‪7‬‬ ‫אחוזים מהגדה עשויה לפגוע ברציפות הפלסטינית בשל "האצבעות"‬ ‫של אריאל וקדומים החודרים למרחק של ‪ 21‬ק"מ מזרחית לקו הירוק‪,‬‬ ‫כמו גם חלק ממרחב מעלה אדומים המגיע למרחק של ‪ 15‬ק"מ מהקו‬ ‫הירוק‪ .‬לא ניתן יהיה לקבל את הטענה שאפשר ליצור באמצעות הון‬ ‫עתק וזמן רב רצף תחבורתי פלסטיני אחר מזה שהתקיים עד הקמת גדר‬ ‫ההפרדה‪ .‬את השטחים מישראל על הפלסטינים לקבל בעיקר מסביב לעזה‬ ‫באופן שיגדיל אותה בעשרות אחוזים ויאפשר בנייה עתידית המתוכננת‬ ‫ונשלטת כולה על ידי הממשלה הפלסטינית‪ .‬לבסוף‪ ,‬יש להבטיח את‬ ‫המסדרון הטריטוריאלי בין עזה לגדה‪ .‬עליו להיות רחב דיו בכדי לאפשר‬ ‫בנייתם של כביש רב מסלולי ומסילת רכבת‪ ,‬כמו גם להנחתם של צינורות‬ ‫מים‪ ,‬גז ודלק‪ ,‬ושל כבלי חשמל ותקשורת‪ .‬על המסדרון להישמר פתוח‬ ‫כל העת ולהתנהל באחריות פלסטינית‪ .‬זרימה חופשית של כלי רכב‬ ‫וסחורות בו תבטיח את הקשר הנדרש בין הגדה לרצועה הן לצרכי‬ ‫כלכלה‪ ,‬תיירות וסדר ציבורי והן לצרכים חברתיים שייווצרו כתוצאה‬ ‫מהצורך לקלוט חלק מאוכלוסיית הפליטים של עזה בגדה הגדולה פי‬ ‫‪ 52‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 52‬‬ ‫‪ 16‬ממנה‪ .‬בשטחי המדינה הפלסטינית תתאפשר הקמתם של שדות‬ ‫תעופה — האחד בעזה והשני בבקעת הירדן או באזור ג'נין‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫אין לפסול את האפשרות שישראל תקצה טרמינל בנתב"ג או באחד‬ ‫משדות התעופה בנגב לשימוש של התחבורה האווירית הפלסטינית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מול הקמת נמל מים עמוקים מדרום לעזה‪ ,‬שכלכליותו מוטלת‬ ‫בספק רב‪ ,‬יש לשקול את האפשרות כי ישראל תקצה מזח לתחבורה‬ ‫הימית לפלסטין באשדוד‪ .‬כך יהיה על הפלסטינים לשקול הקמתם של‬ ‫מתקני התפלה בעזה על חשבון חופים לתיירות למול האפשרות לרכישת‬ ‫מים מותפלים מישראל או מירדן ומצרים‪ .‬לבסוף‪ ,‬שליטה פלסטינית‬ ‫מלאה במעברים הבינלאומיים למצרים ולירדן‪ ,‬לאחר התפוגגות הצורך‬ ‫בפיקוח בינלאומי‪ ,‬יאפשר לפלסטינים לקבוע באם ברצונם להמשיך‬ ‫ולקיים מעטפת מכס זהה לישראל או לקיים מדיניות עצמאית משלהם‬ ‫בכפוף לחוזקו של המטבע הפלסטיני שירצו להנפיק‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬חלוקתה של מזרח ירושלים לשתי בירות‪ .‬הקמתה של בירה‬ ‫למדינה הפלסטינית בירושלים על פי גבולות שייקבעו על ידם‪ ,‬תעניק‬ ‫תרומה משמעותית הן ליציבותו של ההסכם והן ליכולת חיותה של‬ ‫המדינה הפלסטינית‪ .‬יותר מכול יהיה חשוב לקבוע את עתידו של "האגן‬ ‫ההיסטורי"‪ ,‬אם באמצעות חלוקת ריבונות וניהול משותף בדגם של "עיר‬ ‫פתוחה"‪ ,‬ואם באמצעות וועדה בינלאומית בה תהיינה חברות ישראל‬ ‫ופלסטין‪ .‬משקלה ההיסטורי והדתי של העיר לשלוש הדתות יעמיד אותה‬ ‫כמוקד תיירותי וצלייני לעולם היהודי‪ ,‬הנוצרי והאסלאמי באופן שיכול‬ ‫לתרום תרומה משמעותית לכלכלת שתי המדינות באם תשכלנה לשתף‬ ‫פעולה ביחס לחבילות התיור לאתרים שבשליטתן‪ .‬הכרה של הקהילה‬ ‫הבינלאומית בירושלים ואלקודס כבירות המדינות תלווה בהצבתן של‬ ‫כ־‪ 200‬שגרירויות בכל בירה על כול ההשלכות הכלכליות והמדיניות‬ ‫שיש בכך‪ .‬ישכיל האו"מ לעשות באם יבטיח כי במסגרת מימושו של‬ ‫ההסכם הוא יעתיק חלק ממוסדותיו לירושלים‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬סוגיית הביטחון‪ .‬הגדרתה וקיומה של המדינה הפלסטינית‬ ‫כמדינה מפורזת מצבא זר ומנשק כבד תוכל להבטיח כי משאביה הדלים‬ ‫לא יוקדשו להתעצמות אשר עלולה לפגוע ביציבות ולהגביר את החשש‬ ‫זכות החשיבה ‪53‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 53‬‬ ‫הישראלי העשוי להוביל להידרדרות לאלימות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הצבת כוחות‬ ‫בינלאומיים לאורך גבולות המדינה הפלסטינית תוכל להבטיח מעורבות‬ ‫בינלאומית כנגד פעולה צבאית לא לגיטימית של אחת משכנותיה‪.‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫כפי שנכתב כבר‪ ,‬ישראל ידעה להגשים את כול מטרותיה בגבולות ‪.67‬‬ ‫חתימה על הסכם קבע עם הפלסטינים‪ ,‬כמו גם עם סוריה ולבנון‪ ,‬תחת‬ ‫"המטרייה" של יוזמת השלום של הליגה הערבית תעניק לה יתרונות רבים‬ ‫אשר טומנים בחובם את זינוקה המחודש לצמרת המדינות המפותחות‪.‬‬ ‫נורמליזציה עם העולם הערבי תביא לצמצום ניכר בהוצאה לביטחון‬ ‫באופן שיחזק את ההוצאה לטובת הצרכים החברתיים האחרים הקשורים‬ ‫בפתוח תשתיות ומקומות עבודה‪ ,‬בחינוך ובבריאות‪ .‬פתיחת שעריה‬ ‫עשויה להביא לגל של תיירים מרחבי העולם כולו הן לביקור בה והן‬ ‫בשל היותה ארץ מעבר היסטורית‪ .‬הכרה ערבית ואסלאמית בישראל‬ ‫עשויים להביא להשתלבותה במערך התשתיות האזורי בכול הקשור‬ ‫לנמלי ים ואוויר‪ ,‬מסילות רכבת וכבישים בין מדינתיים‪.‬‬ ‫התמונה שצוירה לעיל אינה מבוטחת לאף צד ומאוימת כל העת‪ .‬שני‬ ‫הצדדים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ייאלצו לעמול קשה כדי‬ ‫למנוע ממגמות רדיקאליות סותרות העשויות לחבל בסיכוי ההסדר‬ ‫להתממש וביציבותו לאורך זמן‪ .‬מתחים דתיים לא ייעלמו‪ ,‬אלא יזחלו‬ ‫לפרק זמן מתחת לפני השטח ויש להבטיח כי יישארו שם זמן מספיק כדי‬ ‫להעניק לצדדים את ההזדמנות להכיר בתועלות שבהסכם קבע שעיקרו‬ ‫פשרה‪ .‬כי חיות למדינה אינה תוצר רק של גודל השטח‪ ,‬המשאבים וההון‬ ‫האנושי העומדים לרשותה אלא גם של מערכת ההסכמים האזורית‬ ‫והעולמית אשר עונה באופן מתקבל על האינטרסים המהותיים של כול‬ ‫שחקן המעורב בסכסוך או המושפע ממנו‪.‬‬ ‫‪ 54‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 54‬‬ ‫[הארץ | ‪]11/09/2009‬‬ ‫‪ | 10‬לקראת ההצעה האמריקאית‬ ‫היוזמה האמריקאית לשלום במזרח התיכון‪ ,‬הצפויה להתפרסם בשבועות‬ ‫הבאים‪ ,‬מעוררת ציפיות וחששות בקרב הצדדים המעורבים‪ .‬דואליות זו‬ ‫ליוותה גם את אנשי הממשל האמריקאי‪ ,‬כאשר גיבשו את פרטי ההצעה‬ ‫והתלבטו בקשר לעיתוי המתאים לפרסומה‪.‬‬ ‫לקחי ‪ 16‬השנים שמאז חתימת הסכם אוסלו הם‪ ,‬כי הסכסוך הישראלי־‬ ‫הפלסטיני משול לקשר גורדי — סבוך ובלי שום קצה להתרתו‪ .‬כישלון‬ ‫הניסיון לפרימתו בתהליכי ביניים היה עשוי לגרום לאמריקאים לנסות‬ ‫להתירו באבחה אחת‪ :‬להציע הצעה מפורטת‪ ,‬מעוגנת בהחלטת מועצת‬ ‫הביטחון‪ ,‬אשר תותיר לצדדים את הברירה להסכים או לסרב‪ ,‬ולשאת‬ ‫באחריות לתוצאות‪ .‬אך ריכוז כל האפשרויות ל"כדור אחד בקנה"‪ ,‬בדומה‬ ‫לפסגת קמפ־דייוויד‪ ,‬הרתיע את האמריקאים‪ .‬הם חששו מקריסת התהליך‬ ‫המדיני אם היוזמה תיכשל כמו שקרה בקיץ ‪.2000‬‬ ‫ההתלבטות האמריקאית אינה מתייחסת לשאלה‪ ,‬אם לפעול "מלמטה‬ ‫למעלה" באמצעות הסכמי ביניים נוספים — או "מלמעלה למטה"‬ ‫באמצעות הצעה מפורטת ופסגה מסכמת‪ .‬הלקחים מתהליך אנאפוליס‬ ‫לימדו‪ ,‬כי לא ניתן להסתפק ב"בניית המדינה" הפלסטינית בלי להציב‬ ‫אופק מדיני בכל הקשור להקמתה בפועל‪ .‬ולהיפך‪ ,‬לא ניתן להסתפק‬ ‫במשא ומתן על הסדר קבע בלי ללוות אותו במהלכים משמעותיים בשטח‪,‬‬ ‫כאלה שייצרו את האווירה התומכת בוויתורים הנדרשים בהסדר הזה‬ ‫ואת היכולת המוסדית‪ ,‬הכלכלית‪ ,‬הביטחונית והמשפטית ליישם אותו‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬קיים מתח ביחס למידת הפירוט‪ ,‬לוח הזמנים ו"העיגון" הבינלאומי‬ ‫של היוזמה‪ .‬האמריקאים לא יסתפקו בעסקה שמציע להם בנימין נתניהו‬ ‫— הקפאת הבנייה בהתנחלויות לכמה חודשים בתמורה למהלכים נגד‬ ‫איראן — כדי להבטיח את התמיכה הערבית והאירופית שהם זקוקים לה‬ ‫למען האינטרסים שלהם ברחבי הגלובוס‪ .‬ברור לאמריקאים‪ ,‬כי מו"מ‬ ‫זכות החשיבה ‪55‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 55‬‬ ‫על הצעות עמומות יתבע זמן רב יותר מאשר שנה‪ .‬מנגד‪ ,‬שנה היא פרק‬ ‫זמן שבו יכולה לקרות קריסה של ממשלת נתניהו‪ ,‬בלחץ המתנחלים‬ ‫והימין — דבר שאין הוא אינטרס אמריקאי כיום‪.‬‬ ‫לפיכך צפויה יוזמה אמריקאית אזורית‪ ,‬תחילה בערוץ הפלסטיני‪ ,‬ובהמשך‬ ‫גם סוריה ולבנון‪ ,‬שתהיה מפורטת ומדויקת יותר מיוזמת הליגה הערבית‬ ‫ביחס לתנאים ולתגמולים הכלולים בהסדר קבע‪.‬‬ ‫האמריקאים לא יסתפקו בגמישות הערבית‪ ,‬המתבטאת בפרשנות הסבירה‬ ‫שלהם לסעיפים העוסקים בגבולות ובפליטים‪ ,‬כדי להביא את נתניהו‬ ‫אל שולחן המו"מ‪ ,‬אך גם לא יסטו מהפתרונות לסעיפים אלה ולא‬ ‫ילחצו לרתום את הסוסים לפני העגלה — כלומר‪ ,‬ליצור נורמליזציה‬ ‫מלאה לפני הסכם‪.‬‬ ‫במסלול הישראלי־הפלסטיני יבקשו האמריקאים ליצור בשטח מציאות‬ ‫שתאפשר את בניית המדינה שבדרך‪ ,‬בצירוף סדרת הצעות גישור‪,‬‬ ‫שיפורסמו בהדרגה במשך השנתיים שנקצבו למו"מ‪ .‬ההצעות האמריקאיות‬ ‫יונחו על השולחן במגוון הכלים הדיפלומטיים — מהזמנה לוועידה‬ ‫בינלאומית על פי מודל מדריד‪ ,‬עבור בחילופי איגרות על פי מודל‬ ‫אוסלו‪ ,‬ועד לפיקדונות על פי מודל סוריה ופרמטרים מפורטים לפתרון‬ ‫על פי מודל קלינטון‪.‬‬ ‫יש לקוות‪ ,‬שהאמריקאים‪ ,‬שהשכילו לאמץ את גישת "גם וגם" שלעיל‪,‬‬ ‫יימנעו מפשרות של "פגישה באמצע הדרך" בסוגיות המהותיות‪ ,‬מהקפאת‬ ‫הבנייה ועד "זכות השיבה"‪ .‬בקמפ דייוויד וטאבה למדנו‪ ,‬כי פשרת־‬ ‫אמצע כזאת בכל סוגיה בנפרד אינה מקרבת בין הצדדים‪ ,‬אלא יוצרת‬ ‫דווקא "מצב של הפסד־הפסד"‪ .‬את הפשרה יש לכוון לעסקת החבילה‬ ‫כולה‪ :‬ישראל מדינת הלאום היהודי‪ ,‬הנהנית מביטחון‪ ,‬מהכרה ומשלום‪,‬‬ ‫ופלסטין עצמאית לצדה‪.‬‬ ‫‪ 56‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 56‬‬ ‫[הארץ | ‪]09/08/2009‬‬ ‫‪ | 11‬איך כן עושים שלום‬ ‫הסכסוך הישראלי־הפלסטיני‪ ,‬הניזון זה יותר ממאה שנה ממתחים‬ ‫לאומיים‪ ,‬דתיים וחברתיים‪ ,‬יצר מציאות תודעתית ופיסית של חשד‪,‬‬ ‫שנאה ותחושת איום בשני הצדדים‪ ,‬שאין בכוחו של שום הסכם קבע‬ ‫לשנות באחת‪ .‬זוהי אחת מההנחות העומדות ביסוד יוזמת ז'נווה‪ .‬היוזמה‬ ‫נועדה‪ ,‬אמנם‪ ,‬להציע מתווה מעשי וקונקרטי להקמת המדינה הפלסטינית‪,‬‬ ‫אך גם להבטיח את האינטרסים החיוניים של ישראל‪ ,‬שהם אי מימוש‬ ‫זכות שיבה‪ ,‬הכרה בישראל כבבית הלאומי של העם היהודי ובעיקר —‬ ‫הסדרי ביטחון מפורטים וקפדניים החיוניים לשמירת קיומה וחוסנה‪.‬‬ ‫על הרקע הזה תמוהה הביקורת שמתח שלמה אבינרי על הפרק הביטחוני‬ ‫של היוזמה והנספח המפורט שלו ("כך לא עושים שלום"‪" ,‬הארץ"‪.)2.8 ,‬‬ ‫נראה שהיא מתעלמת ממציאות החיים כאן‪ ,‬שבה אין כמעט משפחה‬ ‫ישראלית או פלסטינית שאינה נושאת את צלקות הסכסוך‪.‬‬ ‫לכל תהיותיו של אבינרי יש תשובות ברורות כבר בפרק הביטחוני‪,‬‬ ‫שפורסם לפני כשש שנים‪ .‬הכוח הרב‪-‬לאומי אמור לפעול רק בשטחי‬ ‫פלסטין‪ ,‬כך שתושבי ישראל לא ייהפכו ל"נתיניהן של רשויות‬ ‫בינלאומיות"‪ ,‬כטענתו; הכותל ושאר חלקי העיר העתיקה בירושלים‬ ‫שבריבונות ישראל יהיו כפופים לשלטון הישראלי בלבד‪ ,‬בניגוד לחשש‬ ‫שמעלה אבינרי‪ ,‬שלפיו תושבי העיר העתיקה יהיו כפופים לכוחות‬ ‫הבינלאומיים‪ ,‬מה שייצור "פלונטר"‪.‬‬ ‫דיון רציני בהסדרי הביטחון (כמו הפירוז של פלסטין והנוכחות‬ ‫הבינלאומית)‪ ,‬המבקשים להשיג הן הרתעה שתניא את הצדדים מהפרת‬ ‫ההסכם בטווח הקצר והן תהליך פיוס ארוך טווח ויציב — מחייב לבחון‬ ‫את ההנחות שביסוד ההסדרים הללו‪ .‬אפשר לסכם אותן בקצרה‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬כדי להבטיח שהאיום הביטחוני על ישראל לא יהיה חמור‬ ‫זכות החשיבה ‪57‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 57‬‬ ‫מזה הקיים‪ ,‬במקרה שהסכם הקבע יקרוס‪ ,‬יש לדאוג לכך שבדומה‬ ‫למה שנקבע בהסכם עם מצרים (ובעתיד עם סוריה) צבא זר לא יחנה‬ ‫על גבולה‪ .‬שנית‪ ,‬בכל הסכם יימתח הגבול החדש על פי מיקומן של‬ ‫ההתנחלויות שיסופחו לישראל ולא על פי שיקולי ביטחון אסטרטגיים‬ ‫וטקטיים‪ .‬אורכו יהיה כפול משל "הקו הירוק"‪ .‬לפיכך יש להבטיח‪ ,‬כי‬ ‫פלסטין תוכל להקים כוח לביטחון פנים שימנע פעילות טרור עוד לפני‬ ‫הגבול‪ .‬האם אבינרי‪ ,‬למשל‪ ,‬היה ממליץ לפרק את גדר הביטחון שבין‬ ‫ישראל ופלסטין מיד אחרי החתימה על ההסכם?‬ ‫שלישית‪ ,‬ההסכם עם הפלסטינים לא יביא להסרת כל האיומים מעל‬ ‫ישראל‪ .‬לפיכך עליה להבטיח את אפשרות קיומם של מתקני התראה‬ ‫ואת יכולתה לטוס במרחב האווירי של פלסטין‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬נוכחותו של הכוח הבינלאומי אמורה להבטיח את מימוש‬ ‫ההתחייבויות הנוגעות לביטחונה של ישראל‪ ,‬אך היא משמשת גם‬ ‫ערובה לביטחונה של המדינה הפלסטינית המפורזת מפני מעבר מהיר‬ ‫של ישראל לשימוש בכוח‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ההסכם נהנה מיציבות וקיומו מאפשר לצדדים לדאוג באופן מוצלח‬ ‫יותר לאינטרסים החיוניים שלהם מכפי שהיו יכולים לעשות בלעדיו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש לראות את הפרק הביטחוני רק במסגרת חבילה כוללת של‬ ‫"תן וקח" שיש בה טיפול כולל בסוגיות הגבולות‪ ,‬הפליטים וירושלים‪.‬‬ ‫אם נגיע להסכם תצטרך ישראל להבטיח תחילה‪ ,‬כי ההסדרים הביטחוניים‬ ‫אינם הופכים‪ ,‬באמצעות פרשנות צינית וכוחנית‪ ,‬לזרעים של פורענות‬ ‫עתידית‪ ,‬אך גם לבחון במשך השנים אם התבססות ההסכם ויציבותו‬ ‫מאפשרות לסלק חלק מסידורי הביטחון‪ .‬עד אז יהיה עלינו לנקוט זהירות‬ ‫וגישה מפוכחת ואין ספק שהממשל האמריקאי יבין זאת‪.‬‬ ‫‪ 58‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 58‬‬ ‫[הארץ | ‪]27/07/2009‬‬ ‫‪ | 12‬תורו של אובמה‬ ‫עכשיו‪ ,‬לאחר שהצדדים לסכסוך הישראלי־הפלסטיני נחתו על קרקע‬ ‫המציאות‪ ,‬והם מסכימים סוף סוף על הרעיון של שתי מדינות לשני עמים‬ ‫— מוטל על ממשל אובמה להדליק את אורות המסלול המתאים בעבור‬ ‫שני היריבים המשוכנעים כל אחד‪ ,‬כי הכדור נמצא במגרשו של האחר‪.‬‬ ‫מחמוד עבאס‪ ,‬הדורש להמשיך את המו"מ בנקודה שבה הופסק‪ ,‬חושש‬ ‫כי בנימין נתניהו מבקש להעבירו ב"וויה דילורוזה"‪ ,‬המתחילה במפת‬ ‫"האינטרסים החיוניים"‪ ,‬זו ששירטט נתניהו לפני ‪ 11‬שנה‪ ,‬ועל פיה ייוותרו‬ ‫לפלסטינים ‪ 40%‬מהגדה‪ .‬נתניהו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מסרב להתחיל את המו"מ‬ ‫בנקודה שכבר חצתה את "הקו האדום" שלו‪ .‬הצעה אמריקאית‪ ,‬המציגה‬ ‫פרמטרים ברורים לכל הסוגיות‪ ,‬תוכל לצמצם את הפערים ולהפגיש את‬ ‫הצדדים למו"מ אפקטיווי‪ ,‬שייתמך על ידי תהליכים קיימים ועתידיים‪.‬‬ ‫כדי למצות כראוי את השנתיים שקצב אובמה לתהליך יש להתחיל במו"מ‬ ‫אינטנסיווי על הצעה שעיקריה‪ :‬חילופי שטחים של עד ‪ ,4.5%‬ביחס כמותי‬ ‫של ‪ ,1:1‬המאפשרים השארתם של ‪ 80%‬מהמתנחלים תחת ריבונות‬ ‫ישראל; העברת השכונות הערביות במזרח ירושלים לריבונות פלסטינית‪,‬‬ ‫ויצירת משטר מיוחד "באגן הקדוש" בירושלים‪ .‬בעניין הפליטים יידונו‬ ‫האופציות של פיצויים‪ ,‬שיבתם למדינת פלסטין‪ ,‬הישארותם במקומות‬ ‫מושבם‪ ,‬או קליטתם במדינה שלישית‪ .‬מדינת פלסטין תהיה מפורזת‬ ‫מצבא ומנשק כבד‪ ,‬ובעלת כוחות ביטחון המיועדים למלחמה בטרור‪.‬‬ ‫את המו"מ יש ללוות בארבעה תהליכים מקבילים‪ :‬המשך מדורג של‬ ‫בנייתה של המדינה הפלסטינית על פי המודל של "תוכנית ג'נין"‪ ,‬תוך‬ ‫שימת דגש על הקמת כוחות ביטחון בעלי יכולת מוכחת לאכוף את‬ ‫החוק והסדר; פינוי המאחזים הלא מורשים‪ ,‬בנייה ישראלית המוגבלת‬ ‫לקו הבנוי‪ ,‬הסרת מחסומים‪ ,‬ומימוש של פרויקטים כלכליים פלסטיניים‬ ‫מאושרים; יישום צעדי "נורמליזציה" מצד מדינות ערב ביחס לישראל‪,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪59‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 59‬‬ ‫בכפוף להתקדמות במו"מ; שימור הפסקת האש בעזה וחיזוקה‪ ,‬תוך‬ ‫כדי השלמת עסקת שליט והנהגת פיקוח יעיל של הרשות ומנגנונים‬ ‫בינלאומיים במעברים‪.‬‬ ‫תהליכים אלה אמורים ליצור את התנאים והאווירה הנדרשים לקיום מו"מ‬ ‫מוצלח‪ ,‬ולצמצם את פער הזמנים הרגיש שבין החתימה על ההסכם לבין‬ ‫יישומו‪ .‬היישום יותנה באופן טבעי בגורמים אובייקטיוויים וסובייקטיוויים‪.‬‬ ‫הראשונים כוללים את הזמן הנדרש לשרטוט הגבול החדש‪ ,‬להיערכות‬ ‫צה"ל‪ ,‬לבניית המסדרון בין עזה לגדה‪ ,‬להכנות לפינוי חלק מהמתנחלים‬ ‫ולקיומן של שתי בירות במרחב ירושלים‪ ,‬ועוד‪ .‬האחרונים אמורים‬ ‫להסיר את חששות הצדדים ממימוש חלקי שיפגע באינטרסים שלהם‪.‬‬ ‫ישראל לא תעביר שטחים לעזה במסגרת חילופי השטחים ולא תפתח‬ ‫את המסדרון בין עזה לגדה‪ ,‬בטרם תיכון שליטה פלסטינית מלאה‬ ‫על שני חלקי המדינה; כמו כן‪ ,‬היא לא תעביר את השליטה במעברים‬ ‫הבינלאומיים ולא תיסוג מבקעת הירדן לפני פריסתו של הכוח הרב‪-‬‬ ‫לאומי בהם‪ .‬מנגד‪ ,‬אונר"א לא תפסיק לטפל בפליטים בטרם יכונן‬ ‫המנגנון הבינלאומי לפתרון בעייתם‪.‬‬ ‫למרות מורכבותן של הבעיות‪ ,‬העדר האמון בין הצדדים והתלות בגורמים‬ ‫אזוריים כמו איראן וסוריה — מחובתם של הקוורטט וארה"ב "לבשל" את‬ ‫התנאים המתאימים לקראת התכנסותה של הוועידה הצפויה במוסקווה‪,‬‬ ‫העשויה לשמש אבן דרך משמעותית בקידום התהליך‪.‬‬ ‫‪ 60‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 60‬‬ ‫[הארץ | ‪]16/06/2009‬‬ ‫‪ | 13‬אז אמר‬ ‫בעקבות נאום נתניהו‬ ‫נאום ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬הראה שוב‪ ,‬כי למפלגות הימין‬ ‫בישראל אין חלופה ראויה ואפשרית לפתרון שתי המדינות לשני העמים‪.‬‬ ‫גוש הימין מתקיים רק מסביב לשלילת הרעיון ומתפוגג באחת כשהוא‬ ‫נדרש להציג חלופה מדינית להבטחת האינטרסים הישראליים‪.‬‬ ‫ההכרזות על הצורך להכריע את רעיון שתי המדינות התחלפו בקרבות‬ ‫מאסף למניעת מימושו‪ .‬ב‪ 1993-‬ביקש אריאל שרון להודיע‪ ,‬שאם הליכוד‬ ‫ישוב לשלטון‪ ,‬הוא יבטל את הסכם אוסלו; נתניהו הכריז‪ ,‬שתוכנית‬ ‫האוטונומיה תחת שליטת ישראל היא החלופה היחידה‪ .‬ההצהרות‬ ‫מיהרו להתחלף בדיבורים על "מדינה פלסטינית" ו"מדינה פלסטינית‬ ‫מפורזת"‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫לנתניהו ולקודמיו היה ברור‪ ,‬כי גוש הימין דרוש להם רק כדי להגיע לכס‬ ‫ראש הממשלה‪ .‬מרגע שהתיישבו שם‪ ,‬לא היה בידם לאמץ אף לא אחת‬ ‫מעמדות הימין‪ ,‬הפוגעות ברעיון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫תומכי הבית היהודי והאיחוד הלאומי רואים בריבונות על ארץ‬ ‫ישראל כולה תנאי לזהות של עם ישראל ולעתידו‪ .‬עמדתם מכתיבה‬ ‫את פתרון המדינה האחת‪ ,‬אך ביחס לאופיה ולמשטרה יש ביניהם‬ ‫מחלוקת‪ .‬חלקם מבינים‪ ,‬כי המשך השליטה בעם חסר זכויות אינו‬ ‫מיטיב עם ישראל ומסכימים לתת לו זכויות אזרח‪ ,‬גם אם התוצאה‬ ‫ברורה — אובדן הרוב היהודי וביטול הגדרת ישראל כמדינת העם‬ ‫היהודי‪ .‬לא תיתכן מדינה דו־לאומית כי ציבור זה מאמין‪ ,‬שהצטווינו‬ ‫לרשת את הארץ והדרך לעשות זאת היא להורישה מיושביה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫חיכוך מתמשך‪ ,‬שיוביל לעימותים לאומיים וחברתיים אלימים‪,‬‬ ‫לשקיעת המדינה ולפירוקה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪61‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 61‬‬ ‫אנשי הליכוד מנמקים את סרבנותם למדינה פלסטינית בטענה‪ ,‬ש"קיר‬ ‫הברזל" לא הכריע עדיין את דעת הפלסטינים ויש להימנע מהסדר‬ ‫עד שתעוקר שאיפתם להשמיד את ישראל‪ .‬אך הצעדים שנקטו לשם‬ ‫כך רק הרחיבו את הסדקים ב"קיר הברזל" ובמעמד של ישראל‪ .‬החל‬ ‫בהפסקת המשא ומתן‪ ,‬עבור בהרס הרשות הפלסטינית‪ ,‬ההתנתקות‪,‬‬ ‫התוואי הפולשני של גדר ההפרדה‪ ,‬ועד לשלילת יוזמת הליגה הערבית‪.‬‬ ‫מהלכים אלה סייעו בידי החמאס לזכות בבחירות ובשליטה על רצועת‬ ‫עזה‪ ,‬גרמו לישראל לצאת למבצעים צבאיים וחיזקו את חזית הסירוב‬ ‫בעולם הערבי‪.‬‬ ‫נאום הנסיגה וההשהיה של נתניהו הביא אותו לקו העמדות של ש"ס‬ ‫וישראל ביתנו‪ .‬אלה מקבלים את רעיון שתי המדינות‪ ,‬אך מבקשים‬ ‫לטרפד אותו על ידי תנאים ההופכים אותו למגוחך‪ .‬כך גם נתניהו בנאומו‬ ‫מוכן לפתוח מיד במו"מ לשלום בלי תנאים מוקדמים‪ ,‬אך דורש הכרה‬ ‫פלסטינית בישראל כמדינת העם היהודי‪ ,‬הסכמה למדינה מפורזת‪ ,‬הסרת‬ ‫סוגיית הפליטים מסדר היום ושמירה על ירושלים המאוחדת בריבונות‬ ‫ישראל — לפני תחילת המו"מ‪.‬‬ ‫גם אם אמר נתניהו "מדינה פלסטינית"‪ ,‬הוא לא הצליח להעביר את‬ ‫כתר הסרבנות לצד הפלסטיני והערבי‪ .‬טעה נתניהו בעת שמיהר לקחת‬ ‫בתמורה את המשך הבנייה בהתנחלויות‪.‬‬ ‫נתניהו מצרף את ההתנגשות עם ממשל אובמה לסל המחירים של קרב‬ ‫המאסף שבחר לנהל על גב הציבור בישראל ובניגוד לעמדתו‪ .‬בסקר שערך‬ ‫המכון למחקרי ביטחון לאומי נמצא‪ ,‬כי ‪ 64%‬מהציבור תומכים ברעיון‬ ‫שתי המדינות לשני העמים‪ ,‬רק ‪ 17%‬מוכנים להרחיב התנחלויות גם‬ ‫במחיר עימות עם ארה"ב‪ ,‬ו־‪ 77%‬תומכים בחוק פינוי־פיצוי‪.‬‬ ‫על הציבור לדרוש כעת מנתניהו להפסיק לשפוך מיליארדי שקל בתוכניות‬ ‫עקרות‪ ,‬לחדש לאלתר את המו"מ בלא תנאים‪ ,‬לאמץ את יוזמת השלום‬ ‫האזורית ולהציג תוכנית ישראלית המתרגמת אותה לתוצאה הציונית‬ ‫של מדינה יהודית ודמוקרטית החיה לצד מדינה פלסטינית‪.‬‬ ‫‪ 62‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 62‬‬ ‫[הארץ | ‪]05/06/2009‬‬ ‫‪ | 14‬הברירה של נתניהו‬ ‫כאשר בוחנים את דברי ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ומקורביו ביחס‬ ‫לתהליך המדיני בזירה הפלסטינית — חוזרים ועולים שני עיקרים‪ :‬שלילת‬ ‫העיקרון של שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬וסידורים שיבטיחו את ביטחונה‬ ‫של ישראל‪ .‬בחינת הקשר המרומז בין שני העיקרים הללו מראה‪ ,‬כי‬ ‫המדיניות וטקטיקת המו"מ‪ ,‬שאימץ נתניהו מול האמריקאים והפלסטינים‪,‬‬ ‫הן הימור מסוכן על האינטרסים הישראליים במסגרת הסדר הקבע‪.‬‬ ‫נתניהו מסרב להעלות על דל שפתיו את הביטוי "שתי מדינות לשני‬ ‫עמים"‪ ,‬משום שהוא עדיין רואה ב"מדינת אש"ף‪ ,‬שתושתל ‪ 15‬ק"מ‬ ‫מתל אביב‪ ,‬איום קיומי על מדינת ישראל"‪ .‬קרי‪ ,‬נתניהו מבקש לטעון‬ ‫כי "מדינה" משמעה בהכרח צבא‪ ,‬בריתות צבאיות‪ ,‬שליטה במרחב‬ ‫האווירי והימי ועוד‪ .‬מכאן ההצדקה להתנגדות הישראלית להגדרת‬ ‫הישות הפלסטינית כמדינה‪ .‬אבל טיעון זה יכול ליהפך די בקלות ל"חרב‬ ‫פיפיות" בידי הפלסטינים‪ ,‬כאשר נתניהו ייאלץ בעל כורחו להסכים‬ ‫לעקרון "המדינה"‪ ,‬הביטוי המודרני לזכותו של כל עם להגדרה עצמית‪.‬‬ ‫את דברי הילרי קלינטון בעד "שתי מדינות החיות זו לצד זו‪ ,‬ישראל‬ ‫ומדינה ריבונית לפלסטינים‪ ,‬שבמסגרתה יהיו לפלסטינים הסמכויות‬ ‫שבאות עם האחריות על מדינה" — ייקל עליהם לתרגם אז לדרישה‬ ‫לקבל את כל "הזכויות הטבועות" המוקנות במשפט הבינלאומי לכל‬ ‫מדינה — לרבות צבא‪ ,‬שליטה במרחב האווירי ושליטה במעברים‪ .‬אם‬ ‫יתקבלו‪ ,‬תנאים אלה עלולים להוות איום על ישראל‪.‬‬ ‫הטקטיקה הזאת של נתניהו מתאימה למדיניות התגובתית והמשמרת‬ ‫המאפיינת אותו‪ ,‬והגורמת לישראל לאחר את הרכבת בכל תחנה אפשרית‪.‬‬ ‫כנגד הסירוב לקבל את הרעיון המכונן לפתרון הסכסוך הישראלי־‬ ‫הפלסטיני מאז ‪ — 1937‬החלוקה — הוא אינו ממהר להעמיד חלופה אחרת‪.‬‬ ‫מבחינת נתניהו והימין "המשך המצב הקיים" הוא החלופה הנבחרת‪,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪63‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 63‬‬ ‫אף כי המגמות בשטח מראות כי חלופה זו מובילה את ישראל בבטחה‬ ‫לקראת אובדן צביונה היהודי במדינה דו־לאומית‪ ,‬לא לפני שתעבור‬ ‫בהכרח בתחנת הביניים של משטר אפרטהייד‪.‬‬ ‫לאחר ששלל את יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬הציב והסיר תנאים‬ ‫מוקדמים לחידוש המו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬דחה את הצעת שר הביטחון‪,‬‬ ‫אהוד ברק‪ ,‬לגבש תוכנית מדינית ישראלית‪ ,‬נראה הניסיון שלו — בעקבות‬ ‫"פגישת האזהרה" עם ברק אובמה — לשלב את התשומות הישראליות‬ ‫בתוכנית האמריקאית כניסיון להסיט מטוס ממריא ממסלולו‪.‬‬ ‫נתניהו דווקא איננו חסר את הניסיון המדיני והפוליטי הנדרש להתנהלות‬ ‫אחרת מול האמריקאים והערבים‪ .‬מי כמוהו — כמי שחתם על "פרוטוקול‬ ‫חברון" ו"מזכר וואי" — יודע‪ ,‬כי בהסכמים התוכן המעשי והפרטני‬ ‫מגשר וגובר על "הנרטיווים" שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת‪ .‬האם‬ ‫הפירוז של קוסטה ריקה או של סיני נעלם מעיניו? האם ישראל תדרוש‬ ‫לבטל את הגדרתה של סוריה כמדינה שעה שתתבע‪ ,‬במסגרת ההבטחה‬ ‫האמריקאית‪ ,‬לפרז את רמת הגולן? האם ויתור פלסטיני על הדרישה‬ ‫לריבונות בהר הבית יאפשר לישראל להחליף את נציגי הוואקף‪ ,‬המנהלים‬ ‫את המקום מאות שנים‪ ,‬בעובדי משרד הדתות או הרבנות הראשית?‬ ‫האם הכרה פלסטינית בישראל כבמדינה יהודית היא שתשמור על הרוב‬ ‫היהודי בה‪ ,‬או שמא דווקא העמידה על התביעה לקליטת הפליטים‬ ‫במדינה הפלסטינית וההיפרדות משלושה וחצי מיליון ערבים‪ ,‬לרבות‬ ‫רבע מיליון במזרח ירושלים? האם ביטחונה של ישראל מותנה בנוכחות‬ ‫צה"לית מוגבלת בבקעת הירדן ובמעברים הבינלאומיים‪ ,‬או שמא בהסכמי‬ ‫שלום עם העולם הערבי והמוסלמי‪ ,‬הסכמים המגובים בחיזוק הברית‬ ‫האמיתית עם ארה"ב ובמחויבות האירופית?‬ ‫התשובות לכל השאלות הרטוריות הללו ניתנו כבר בכל המשאים ומתנים‬ ‫הרשמיים והלא רשמיים — מקמפ־דייוויד ועד ז'נווה‪.‬‬ ‫לאחר ש"פיספס" את התחנות הראשונות ברכבת — עומדות לפני נתניהו‬ ‫שתי אפשרויות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬בהנחה שמפלגת העבודה לא תציב‬ ‫‪ 64‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 64‬‬ ‫לו אולטימטום אם ידחה את הצעת אובמה‪ ,‬היא לנסות לשרוד עם‬ ‫ממשלתו באמצעות התשת האמריקאים והסטתם מרעיון השלום‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫תוך שהוא מסתייע בקשיי הפלסטינים להציג "כתובת אחת" מדינית‬ ‫וטריטוריאלית‪ ,‬באיום האיראני ובתיאור הניסיון לפנות מאחזים כפגיעה‬ ‫ב"סלע קיומנו"‪ .‬השנייה‪ ,‬בהנחה שנתניהו לא ייכנס לתהליך המדיני אם‬ ‫לא יידע מראש את תוצאותיו — להחליט ללכת עם האמריקאים‪ ,‬גם‬ ‫אם ייאלץ להחליף את ישראל ביתנו בקדימה ולהציג תוכנית ישראלית‬ ‫להסדר‪ ,‬שתדאג לכך שהתכנים‪ ,‬ולאו דווקא הכותרות של הסדר הקבע‪,‬‬ ‫יבטיחו את השמירה על האינטרסים הישראליים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪65‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 65‬‬ ‫[הארץ | ‪]08/05/2009‬‬ ‫‪ | 15‬הכל בהסכם הקבע‬ ‫אין להרשות לראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬לנהוג בזילות במעמד‬ ‫ישראל כמדינה יהודית וכמדינת העם היהודי‪ .‬נתניהו מעמידו שוב להכרה‬ ‫ולגיטימיות בינלאומיות‪ ,‬שכבר ניתנו לו‪ ,‬בניסיון להימנע ממשא ומתן‪.‬‬ ‫ההכרה מעוגנת היסטורית ומשפטית‪ ,‬וגם הפלסטינים קיבלוה בעבר‬ ‫ויחזרו לקבל אותה — אך רק במסגרת הסכם קבע מלא‪ .‬שני הצדדים‬ ‫אינם יכולים לטעון לעמדתם בשם הלגיטימיות הבינלאומית ולהתעלם‬ ‫מחלק מהחלטות האו"ם‪.‬‬ ‫מוסדות הקהילה הבינלאומית‪ ,‬חבר הלאומים והאו"ם‪ ,‬שהחליטו על‬ ‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬ראו ורואים בה לא רק את "המדינה היהודית"‪,‬‬ ‫אלא גם את מדינת העם היהודי‪ .‬בכתב המנדט ב‪ 1922-‬הוחלט "להקים‬ ‫בית לאומי יהודי בפלסטינה ולעודד את ההגירה של המונים יהודיים‬ ‫לארץ זו‪ ,‬על מנת שיוכלו לעצב שם את גורלם ולבנות שם את ביתם"‪.‬‬ ‫קרי‪ ,‬המדינה היהודית בארץ ישראל נמצאה כאמצעי האפקטיווי להבטיח‬ ‫שהעם היהודי יוכל לקיים את תרבותו הייחודית ולשלוט בגורלו‪.‬‬ ‫עידוד ההגירה בא להבטיח שהיהודים ייהנו מרוב‪ ,‬שהוא תנאי הכרחי‬ ‫במשטר דמוקרטי לקביעת אופיה של המדינה וצביונה‪ .‬האו"ם אף אימץ‬ ‫את המלצות אונסקו"פ בדמות "החלטת החלוקה" (‪ )181‬בכ"ט בנובמבר‬ ‫‪ ,1947‬שבהן נכתב‪" :‬הן הצהרת בלפור והן המנדט כללו התחייבות‬ ‫בינלאומית לעם היהודי בכללותו‪ .‬היה ברור כי התחייבויות אלה לא היו‬ ‫מוגבלות רק לאוכלוסייה היהודית של פלשתינה"‪ .‬קרי‪ ,‬התחייבויות שיש‬ ‫בהן אף כדי לעגן את "חוק השבות" (‪ ,)1950‬המזכה כל יהודי לעלות‬ ‫לישראל ובא לבסס את אופיה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי‪.‬‬ ‫הזכות ההיסטורית והלגיטימציה הבינלאומית שוכנות אפוא לבטח‬ ‫בהחלטות פורמליות‪ ,‬ואפשר להוסיף עליהן את הכרזת העצמאות‬ ‫הפלסטינית בנובמבר ‪ ,1988‬שהיתה הראשונה להכרה פלסטינית במדינה‬ ‫‪ 66‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 66‬‬ ‫היהודית כשהתייחסה להחלטה ‪ 181‬וציינה כי "‪ ...‬זו חילקה את פלסטין‬ ‫לשתי מדינות‪ ,‬יהודית וערבית"‪.‬‬ ‫לפיכך אין ביכולת ראש הממשלה להבטיח את עתיד ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית על ידי תנאים מוקדמים‪ ,‬אלא רק בהסכמה על‬ ‫הסוגיות כולן‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬יש לראות בגבולות אמצעי ראשון במעלה לתחום את השטח שבו‬ ‫ניתן להבטיח את מימוש המטרה‪ ,‬ולא את המטרה עצמה‪ ,‬שניתנה "מפי‬ ‫הגבורה"‪ .‬עד ‪ 1967‬הוכיחה התנועה הציונית‪ ,‬שהיא יכולה לממש את כל‬ ‫מטרות היסוד שלה בתחומי הקו הירוק ואף להסתפק בכך — לו היתה‬ ‫זוכה להכרה ולהסכמי שלום עם שכנותיה‪ .‬לכן היפרדות מהפלסטינים‬ ‫בשטחים והקמת מדינה פלסטינית הן צורך ציוני‪ .‬השטח לעשות זאת‬ ‫הוא בסביבת הקו הירוק‪ ,‬ולא ב"מפת האינטרסים החיוניים" שקיבע‬ ‫נתניהו ב‪ ,1988-‬המותירה רק ‪ 40%‬מהגדה ל"ישות הפלסטינית"‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬המטרה לזכות את ירושלים בהכרה בינלאומית כבירת ישראל‬ ‫תמומש‪ ,‬רק אם ראש הממשלה ישיל מהמיתוס של ירושלים המאוחדת‬ ‫את ‪ 28‬השכונות והכפרים הערביים שצורפו לה ב‪ '67-‬ויאפשר ל־‪270‬‬ ‫אלף פלסטינים להחליף את התושבות הישראלית באזרחות פלסטינית‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬אין בהכרה פלסטינית חוזרת במדינה היהודית כדי להסיר‬ ‫את סוגיית הפליטים משולחן המו"מ‪ .‬ניסיון המו"מ בעשור האחרון‬ ‫מראה‪ ,‬כי האמצעי ליישב אותה לשביעות רצונה של ישראל ומטרותיה‬ ‫הוא הסכם כולל‪ ,‬המיישב את כל סוגיות הליבה‪ .‬יוזמת השלום הערבית‬ ‫מעניקה הזדמנות להגיע להסכמה על פתרון הבעיה בלי זכות השיבה‪.‬‬ ‫האמצעי להבטיח את ביטחון ישראל אינו נמצא רק בכנפי ה־‪ ,F15‬אלא‬ ‫בנוסף לפירוז סיני‪ ,‬רמת הגולן והמדינה הפלסטינית‪ ,‬כפי שהאמריקאים‬ ‫מכוונים‪ ,‬גם בהזדמנות להסדרים ולבריתות אזוריות הגלומים גם הם‬ ‫ביוזמת השלום הערבית‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪67‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 67‬‬ ‫תביעות רטוריות מכלות את הזמן למו"מ ומעניקות אותו לעיצוב מציאות‪,‬‬ ‫העלולה לפגוע בקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬הסכמי קבע הם‬ ‫אמצעי שכבר הוכיח את עצמו פעמיים‪ ,‬במטרה להבטיח את ישראל הן‬ ‫כמדינה יהודית והן כחברה במשפחת העמים‪.‬‬ ‫‪ 68‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 68‬‬ ‫[הארץ | ‪]10/04/2009‬‬ ‫‪ | 16‬שאלת מרחב ההסכמה‬ ‫זו פעם שנייה בתוך עשור שאנו מתבשרים‪ ,‬כי היינו "במרחק נגיעה" (לפי‬ ‫עו"ד גלעד שר) ו"כחוט השערה" (לדברי ראש הממשלה היוצא אהוד‬ ‫אולמרט) מהסכם עם הפלסטינים‪ .‬עם התמוססות הסכמי אוסלו‪ ,‬לאחר‬ ‫ועידת קמפ־דייוויד ‪ ,2000‬מיהר אהוד ברק להכריז "אין פרטנר" על יאסר‬ ‫ערפאת‪ ,‬ובסיומו של תהליך אנאפוליס בסוף ‪ 2008‬הפנה אולמרט אצבע‬ ‫מאשימה אל אבו מאזן‪ .‬האומנם המנהיגים הישראלים הלכו כברת דרך‬ ‫כה ארוכה לקראת הפלסטינים‪ ,‬והם אלה שקיבלו "רגליים קרות" ברגע‬ ‫האמת? או שמא ברק ואולמרט הם שביקשו למתוח את הפלסטינים‬ ‫מעבר ל"שפגט"‪ ,‬שכבר הפגינו במעבר מחלום "פלסטין אחת" ו"זכות‬ ‫השיבה" לרעיון של שתי מדינות לשני העמים?‬ ‫אף שהעמדות הפלסטיניות הבסיסיות נתמכות בהחלטות ובמשפט‬ ‫הבינלאומיים‪ ,‬הם הפגינו נכונות להתגמש בתחומים רבים כדי גשר בין‬ ‫אלו לבין יכולתה של ממשלה בישראל להעביר הסכם לנוכח המציאות‬ ‫ההתיישבותית בגדה ובמזרח ירושלים‪ .‬ערפאת יכול היה להסביר לציבור‬ ‫הפלסטיני את הוויתור על "המולדת פלסטין"‪ ,‬בתמורה למדינה על ‪22%‬‬ ‫ממנה‪ ,‬בכך שעמי ערב אינם מתגייסים ל"תקן את העוול ההיסטורי"‬ ‫המעצב את הנרטיב הפלסטיני‪ ,‬ובעמדה הבינלאומית שהכירה בזכותו‬ ‫של העם היהודי למדינה בארץ ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפלסטינים תמיד‬ ‫ראו בהסכם "עסקת חבילה"‪ .‬קרי‪ ,‬אם נותנים בסוגיה אחת חייבים‬ ‫לקבל באחרת‪.‬‬ ‫אולמרט‪ ,‬בדומה לברק‪ ,‬ניסה לשבור את הנוסחה שבהסכמי השלום בין‬ ‫ישראל למצרים וירדן — "כל השטחים תמורת שלום" — ולהגיע לחילופי‬ ‫שטחים שלא ביחס של ‪ .1:1‬הוא הציע למחמוד עבאס ‪ ,4.5%‬בתמורה‬ ‫ל־‪ 6%‬שישראל תספח מהגדה‪ ,‬וטען שהפער יכוסה על ידי המסדרון‬ ‫מהגדה לרצועת עזה‪ ,‬שלמרות משקלו הטריטוריאלי הזעום והעובדה‬ ‫שהוא נשאר בריבונות ישראל‪ ,‬תרומתו למדינה הפלסטינית מהותית‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪69‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 69‬‬ ‫עבאס לעומתו הסכים על חילופי שטחים של קצת יותר מ‪ ,2%-‬והתעקש‬ ‫על יחס של ‪ ,1:1‬המשמר את גודלה של ישראל בגבולות ‪ .'67‬במסדרון‬ ‫הוא ראה גמישות ישראלית מתחייבת מזו שהוא הפגין‪ .‬בהיבט הקונקרטי‬ ‫הוויכוח נסוב על "גוש אריאל" הנמתח לאורך ‪ 21‬ק"מ ממזרח לקו הירוק‪.‬‬ ‫ויתור ישראלי כאן יצמצם את הפער למינימום בר גישור‪.‬‬ ‫באשר למזרח ירושלים‪ ,‬אולמרט ועבאס הסכימו על חלוקתה על פי‬ ‫הפרמטרים שהתווה ביל קלינטון ב‪ 200 :2000-‬אלף יהודים ב‪ 14-‬שכונות‬ ‫שנבנו מעבר לקו הירוק יישארו בריבונות ישראל‪ ,‬ו־‪ 260‬אלף פלסטינים‬ ‫ב‪ 28-‬כפרים ושכונות יעברו לריבונות פלסטין‪ .‬בעוד עבאס נשאר צמוד‬ ‫לקלינטון‪ ,‬למו"מ בטאבה וליוזמת ז'נווה בנוגע לחלוקה דומה של העיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬אולמרט ביקש לדחות את הדיון ב"אגן ההיסטורי"‪ ,‬הכולל‬ ‫את העיר העתיקה‪ ,‬הר ציון‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬נחל הקידרון והר הזיתים בחמש‬ ‫שנים‪ .‬בתקופה זו ישראל תשמור על ריבונותה באגן‪ ,‬וועדה בינלאומית‬ ‫בהשתתפות מדינות ערביות כמו סעודיה תנהל אותו ותגבש הצעה‬ ‫בנוגע לעתידו שתביא לפני הצדדים‪.‬‬ ‫בסוגיית הפליטים‪ ,‬נרטיב "זכות השיבה" הטעון כל כך נדחק לטובת‬ ‫פתרונות מעשיים‪ ,‬שעיקרם קליטה מוגבלת של פליטים ופיצויים‪ .‬אולמרט‬ ‫ראה בקליטה של ‪ 30‬אלף פליטים לאורך עשר שנים פתרון המגשר על‬ ‫העמדות של הצדדים‪ ,‬בעוד עבאס ביקש להעלות את המספר ל־‪100‬‬ ‫אלף באותו פרק זמן‪.‬‬ ‫סוגיית הביטחון נענתה בעיקר באמצעות פירוז המדינה הפלסטינית‬ ‫מצבא ומנשק כבד‪ ,‬נוכחות של כוחות בינלאומיים‪ ,‬הסדרים מיוחדים‬ ‫באשר למרחב האווירי ועוד‪.‬‬ ‫בעוד שערפאת דחה את ההצעות הישראליות־אמריקאיות בטענה‪ ,‬כי‬ ‫גם אם יסכים להן לא יוכל להעבירן בציבור הפלסטיני‪ ,‬הרי שעבאס‬ ‫נמנע מלהמשיך ולנסות לצמצם את הפערים מרגע שאולמרט נהפך‬ ‫"לסוס מת" בשל כתבי האישום נגדו‪ .‬עבאס התייעץ עם רבים‪ ,‬אך איש‬ ‫מהם לא היה מוכן אפילו להעריך שאולמרט יזכה לתמיכת לבני וברק‬ ‫‪ 70‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 70‬‬ ‫אם יתגבש הסכם‪ .‬הוא חשש לנטוש את חיק הלגיטימציה הבינלאומית‬ ‫בדמות החלטות ‪ 242 ,338‬ואחרות לטובת הסכם מדף שבו ויתר למעשה‬ ‫על מימוש זכות השיבה והשאיר את אריאל לצד הישראלי‪ ,‬בעוד שזה‬ ‫האחרון כלל לא יכול לממש את ההסכם‪.‬‬ ‫אנאפוליס כמו אוסלו הבהירה פעם נוספת מהו מרחב ההסכמה‬ ‫האפשרי בין המתונים בשני הצדדים‪ ,‬והדגישה שוב כי מה שנדרשת‬ ‫היא החלטה לממשו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪71‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 71‬‬ ‫[‪]04/2009 | Babylon‬‬ ‫‪ | 17‬ישראל — פלסטין‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תולדות המשא ומתן‬ ‫קצור‬ ‫‬ ‫‬ ‫מבוא‬ ‫ראש ממשלת ישראל היוצא‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬עדכן בפברואר ‪ 2009‬את‬ ‫השליח האמריקאי של הנשיא אובמה‪ ,‬סנאטור ג'ורג' מיטשל‪ ,‬בפרטי‬ ‫ההבנות שהושגו במשא ומתן עם יו"ר אש"ף והרש"פ‪ ,‬מחמוד עבאס‪,‬‬ ‫ביחס לסוגיות המרכזיות שבהסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים‪ .‬באם‬ ‫נבחר להתעלם מהסקפטיות הרבה שרוחש הצבור הישראלי למניעיו‬ ‫של אולמרט‪ ,‬כמו גם ליכולתו של עבאס לממש את ההסכם עליו ירצה‬ ‫לחתום‪ ,‬ומהכרסום המתמשך בקרב העם הפלסטיני בלגיטימציה של‬ ‫עבאס להנהיגו ולייצגו‪ ,‬הרי שנוכל להצביע על התגבשותו של מרחב‬ ‫ההסכמה האפשרי בין המחנות המתונים שבחברה הישראלית והחברה‬ ‫הפלסטינית ביחס לסוגיות הליבה של הסכסוך‪ :‬טריטוריה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫פליטים וביטחון‪ .‬מרחב ההסכמה זה הינו תוצר של תהליך היסטורי‬ ‫ומדיני ארוך השוזר בתוכו את פעילותם של גורמים רבים‪ .‬הן של גורמים‬ ‫רשמיים והן של גורמים לא רשמיים‪ ,‬שנטלו חלק רב ערך בהשגתו‪.‬‬ ‫בכדי להכיר ולהבין את הדרך הארוכה אותה צעדו שני הצדדים לבדם‬ ‫ובמסגרת הסכסוך הערבי ישראלי‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בכדי להצביע על מה עוד‬ ‫נדרש מהם‪ ,‬ולא פחות‪ ,‬על מה עוד נדרש מהקהילה הבינלאומית התומכת‬ ‫בפתרון של שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬נידרש להרחיק בסקירתנו עד‬ ‫לתחילתה של המאה הקודמת‪ ,‬עת התנגשו שתי תביעות לאומיות בעלות‬ ‫תוקף‪ .‬זכותו של העם היהודי‪ ,‬שנרדף ברוב מדינות העולם‪ ,‬להגדרה‬ ‫‪ 1‬פורסם באנגלית באפריל ‪ 2009‬ב‪ ,Babylon-‬כתב העת הנורווגי האקדמי לענייני‬ ‫המזה"ת וצפון אפריקה‪ .‬להרחבה על כתב העת ‪http://foreninger.uio.no/‬‬ ‫‪ babylon/English.html‬לגרסה האנגלית של המאמר‬ ‫ _‪http://www.shaularieli.com/image/users/77951/ftp/my_files/articles_in‬‬ ‫‪english/babylon13.pdf‬‬ ‫‪ 72‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 72‬‬ ‫עצמית בארץ ישראל‪ ,‬מולדתו ההיסטורית‪ ,‬עם זכותו של הרוב הערבי‬ ‫הילידי שבפלסטין לעצמאות מדינית‪ ,‬שעה שהופרד מדינית ופיזית משאר‬ ‫העם הערבי בגמר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬אך בשל מגבלות המאמר‬ ‫והרצון לאפיינו בפרקטיות אבקש להתרכז בהתפתחותן של עמדות‬ ‫הצדדים ביחס לשלוש "הירושות" המעשיות שהותירה מלחמת ‪'48‬־‬ ‫גבולות‪ ,‬ירושלים ופליטים‪ ,‬שפתרונן מכתיב גם את הפתרון של סוגיות‬ ‫היסוד־ הכרה בזכותו של כול צד למדינה עצמאית משלו‪ ,‬המתקיימת‬ ‫בגבולות בטוחים ומוכרים‪ ,‬שבה ביכולתו לשמור על זהותה ואופייה‬ ‫הלאומי ועל משטרה הדמוקראטי‪ .‬התפתחות העמדות של הצדדים‬ ‫הייתה תוצר של מערכות לחצים ושינויים בזירה הפנימית של כל אחד‬ ‫מהם‪ ,‬בזירה הערבית והאזורית ובזירה הבינלאומית‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת העצמאות‬ ‫ועידת הפיוס בלוזאן‪ ,‬שוויץ‪ ,‬שהתקיימה מאפריל עד ספטמבר ‪,1949‬‬ ‫בגמר מלחמת ‪ ,'48‬הסתיימה בכישלון חרוץ‪ ,‬אך ניתן יהיה ללמוד ממנה‬ ‫את הפרטים החשובים הבאים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬למרות שניהלו באופן דו־צדדי את המו"מ להסכמי שביתת הנשק‬ ‫עם ישראל‪ ,‬שנחתמו בפברואר־יולי ‪ ,1949‬סירבו מדינות ערב למו"מ ישיר‬ ‫עם ישראל לטובת הסדרי קבע‪ ,‬והולידו את התובנה העמוקה בישראל‬ ‫כי אלו ידברו עימה רק שעה שיש ביכולתה לאיים על האינטרסים‬ ‫הפרטיקולאריים של כל אחת מהן או שהיא פוגעת בם בפועל‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫העדיפות הישראלית תינתן תמיד למשא ומתן ישיר מול כול אחת‬ ‫מהמדינות‪ ,‬אשר בכוחו להסיר ממנה את המחויבות לנרטיבים ואינטרסים‬ ‫כלל ערביים‪ ,‬אמיתיים או מדומים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬מדינות ערב לא רק כי ניסו בלוזאן לסובב את גלגלי ההיסטוריה‬ ‫לאחור ולתבוע מישראל להסתפק בגבולות החלוקה‪ ,‬שלבטלם הן יצאו‬ ‫למלחמה והובסו‪ ,‬אלא הן אף הוסיפו דרישות מפליגות נוספות המצמצמות‬ ‫אף שטח זה לטובתן ולא לטובת הקמתה של מדינה פלסטינית (‪ .)1‬מהלך‬ ‫זה חיזק בהנהגה הישראלית את התובנה כי מבחינת העולם הערבי אין‬ ‫מדובר בהכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו‪ ,‬אלא סכסוך‬ ‫זכות החשיבה ‪73‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 73‬‬ ‫גבולות שיכול לבוא על פתרונו במסגרת חלוקה של שטחי המדינה‬ ‫הערבית בין ישראל למדינות ערב‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נכונותה של ישראל לקלוט ‪ 100‬אלף מתוך ‪ 700‬אלף הפליטים‬ ‫הערביים‪ ,‬שנענתה בתגובה ערבית כי אין זה מספק‪ ,‬שיקפה את הויכוח‬ ‫המהותי על מי נושא באחריות לתופעת הפליטים־ ישראל או הערבים־‬ ‫וברובד העמוק יותר‪ ,‬תחת ההנחה כי במדינה דמוקראטית הרוב קובע‬ ‫את אופייה הלאומי והתרבותי‪ ,‬מה יהיה זה של מדינת ישראל באם כול‬ ‫הפליטים יחזרו אליה?! לעמדת ישראל‪ ,‬רוב ערבי בה היה סותר את‬ ‫החלטת האו"מ מספר ‪ ,181‬שקבע כי היא תקום כ"מדינה יהודית"‪ ,‬ואת‬ ‫דו"ח אונסקו"פ שקבע כי "הן הצהרת בלפור והן המנדט כללו התחייבות‬ ‫בינלאומית לעם היהודי בכללותו" (‪.)2‬‬ ‫רביעית‪ ,‬גם ירושלים המערבית שהייתה אמורה להיות על פי החלטת‬ ‫החלוקה חלק מ"הגוף הנפרד" של ירושלים שבשליטה בינלאומית‬ ‫נשארה בשליטת ישראל‪ .‬ירושלים הוכרזה כבירת ישראל ומשכן הכנסת‬ ‫והממשלה הועתקו אליה‪ ,‬למרות שבדצמבר ‪ 1949‬קיבלה העצרת‬ ‫הכללית החלטה ברוב גדול‪ ,‬שנשען על גוש המדינות המוסלמיות‪ ,‬גוש‬ ‫הארצות הקתוליות וגוש ברית המועצות ולווייניותיה‪ ,‬הקורא לראות‬ ‫בירושלים ישות נפרדת הנשלטת בידי האו"מ (‪ .)3‬הלקח הישראלי‬ ‫לחשיבות של יוזמה מקדימה והפגנת נחישות אל מול עמדת האו"מ‪,‬‬ ‫שנשא באמתחתו חוב כלפי ישראל משום שכשל ביישום החלטת‬ ‫החלוקה ובמניעתה של מלחמת ‪ ,'48‬נלמד‪.‬‬ ‫נסיגת ישראל מסיני בסוף מלחמת ‪ '56‬וחזרתה לגבולות ‪ '49‬הצביעו‬ ‫אומנם על יכולתן של המעצמות הגדולות‪ ,‬ארה"ב וברה"מ‪ ,‬לכפות את‬ ‫רצונן על ישראל ושותפותיה למבצע "סואץ" המניפולטיבי‪ ,‬אך גם חיזקה‬ ‫ללא ספק את אחיזתה של ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ‪'49‬‬ ‫ושהוחל עליהם החוק והמשפט הישראלי‪ .‬עד ‪ ,1967‬התנועה הציונית‬ ‫הוכיחה כי היא יכולה לממש את כול מטרות היסוד שלה בתחומי‬ ‫גבולות ‪ ,'49‬ואף להסתפק בכך‪ ,‬לו הייתה זוכה בהכרה ובהסכמי שלום‬ ‫עם שכנותיה‪.‬‬ ‫‪ 74‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 74‬‬ ‫אחרי מלחמת ששת הימים‬ ‫האו"מ וארה"ב‪ ,‬אשר ערבויותיהם לחופש שיט ישראלי ולפירוז סיני‪,‬‬ ‫טרם המלחמה‪ ,‬נתגלו לישראל כ"חתימה על הקרח" (‪ ,)4‬השלימו עם‬ ‫גבולות ‪ ,'49‬לפחות במשתמע‪ ,‬רק בהחלטת מועבי"ט ‪ ,242‬בגמר מלחמת‬ ‫‪ .'67‬למרות שההחלטה פותחת "בהדגישה שרכישת טריטוריה בדרך של‬ ‫מלחמה היא פסולה" היא ממשיכה וקובעת כי ישראל תזכה לשלום צודק‬ ‫ובר קיימא עם "פינוי כוחות מזוינים ישראליים מטריטוריות שנכבשו (רק‬ ‫ש‪.‬א) במסגרת הסכסוך האחרון"‪ .‬זו הייתה הולדתה של הנוסחה "שטחים‬ ‫תמורת שלום" שהנחתה בהמשך את פתרון הסכסוך הישראלי ערבי‪.‬‬ ‫קרי‪ ,‬תמורת נסיגה משטחים שנכבשו ב‪ '67-‬תינתן הכרה בינלאומית‬ ‫לגבולות ‪ .'49‬יותר מכך‪ ,‬נכתב כי בעיית הפליטים תיושב בהסדר צודק‬ ‫מבלי לאזכר את סעיף ‪ 11‬בהחלטת העצרת הכללית של האו"מ מספר‬ ‫‪ ,194‬שהתקבלה בדצמבר ‪ ,1948‬טרם סיומה של המלחמה‪.‬‬ ‫סרבנותן של מצרים וסוריה להצעה הישראלית באמצעות האמריקאים‪,‬‬ ‫מ‪ 19-‬ביוני ‪ ,1967‬לחתום על הסכמי שלום בתמורה לסיני ורמת הגולן‪,‬‬ ‫"שלושת הלאווים" של ועידת הליגה הערבית בחרטום בספטמבר ‪'67‬‬ ‫(‪ )5‬וסירובו של אש"ף‪ ,‬שאך קם‪ ,‬לכול פתרון זולת "פלסטין אחת" מחד‪,‬‬ ‫ושיכרון הכוח שאחז בישראל והוליד את התיאבון הטריטוריאלי ואת‬ ‫יצר ההתיישבות מאידך‪ ,‬חיזק את תפיסתה של ישראל בצורך להחזיק‬ ‫בשטחים‪ ,‬אך גם הניע את מפעל ההתנחלות הישראלי בם‪ .‬מה שנדמה‬ ‫שהתחיל על פי המשוואה הישראלית הישנה של התיישבות= ביטחון=‬ ‫גבולות‪ ,‬שכבר הוכיחה עצמה בהיסטוריה הציונית‪ ,‬מתוך כוונה לספוח‬ ‫אזורים חיוניים לביטחונה‪ ,‬התחלף מהר מאוד בתפיסה לפיה משקלה של‬ ‫"הזכות ההיסטורית" של עם ישראל גובר על כול שיקול או זכות אחרים‪,‬‬ ‫ולפיכך לגיטימי כי ישראל תשלוט בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה‬ ‫ותפעל לסיפוחם‪ .‬ישראל ביקשה לכבוש את הארץ‪ ,‬כפי שעשתה זאת‬ ‫אחרי מלחמת ‪ ,'48‬תוך שהיא מתעלמת מהנסיבות והתנאים השונים‬ ‫ששררו אז‪ ,‬ופעלה באשליה כי אפשר לעשות זאת מבלי לכבוש את העם‬ ‫הפלסטיני היושב עליה‪ .‬מדיניות שהובילה בהדרגה לנתיב של שליטה‬ ‫מתמשכת על אוכלוסיה חסרת זכויות‪ ,‬עוינת וזרה לישראל‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪75‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 75‬‬ ‫כישלונן הצבאי של סוריה ומצרים במלחמת ‪ '73‬לא מנע מהאחרונה‬ ‫להניע תהליך מדיני שסופו היה חתימה על הסכם שלום עם ישראל בו‬ ‫קיבלה לידיה בחזרה את כול חצי האי סיני‪ .‬ירדן‪ ,‬שלא השתתפה במלחמה‪,‬‬ ‫דחתה באוגוסט ‪ '74‬את האפשרות להסדרי ביניים עם ישראל‪ ,‬במסגרתם‬ ‫הייתה אמורה לקבל תחילה את איזור יריחו‪ ,‬והחלה לסתום את הגולל‬ ‫על "האופציה הירדנית" מבחינתה של ישראל‪ .‬אש"ף‪ ,‬בראשות עראפת‪,‬‬ ‫על פי החלטת הליגה הערבית באוקטובר ‪ 1974‬ברבאט שבמרוקו‪ ,‬נטל‬ ‫את האחריות לשטחים הכבושים בתוקף הגדרתו כ"נציג הלגיטימי היחיד‬ ‫של העם הפלסטיני"‪ ,‬והוא אף הוזמן לנאום בפני עצרת האו"מ (‪.)6‬‬ ‫התחזקות זו אפשרה לו לאמץ את "תוכנית השלבים" הטומנת בחובה את‬ ‫זרעי הפשרה מול ישראל‪ ,‬למרות שבקרב האחרונה היא נתפסה כשינוי‬ ‫טקטי ולא אסטרטגי במטרתו המוצהרת של הארגון להשמדתה (‪.)7‬‬ ‫הסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם במרץ ‪ 1979‬קבע שתי‬ ‫מסמרות ביחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ :‬הפרשנות היישומית של הסעיף‬ ‫הטריטוריאלי של החלטה מספר ‪ 242‬חיזקה את העמדה והפרשנות‬ ‫הערבית בדמות — "כול השטחים תמורת שלום"‪ ,‬ושרצועת עזה היא‬ ‫עניינם של הפלסטינים למול ישראל‪ .‬תוכנית האוטונומיה שהועלתה‬ ‫בדצמבר ‪ 1977‬על ידי מנחם בגין‪ ,‬ראש הממשלה החדש מטעם מפלגת‬ ‫"הליכוד"‪ ,‬ניסתה לחדש את רעיון המדינה אחת‪ ,‬אך היא התפוגגה‬ ‫וירדה מהר מעל סדר היום‪ ,‬לאור שלילתה המוחלטת על ידי אש"ף‬ ‫והתנגדות פנים ישראלית‪.‬‬ ‫טרפודו של "הסכם לונדון"‪ ,‬שגובש בין שמעון פרס למלך חוסיין באפריל‬ ‫‪ ,1987‬על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר מ"הליכוד"‪ ,‬הביא גם את‬ ‫ירדן שנה מאוחר יותר‪ ,‬ביולי ‪ ,1988‬לצאת מהמשחק הטריטוריאלי על‬ ‫ידי הכרזת המלך חוסיין על הינתקות ממלכת ירדן מהגדה המערבית‬ ‫והעברה סופית של כול האחריות והסמכות לידי אש"ף (‪ .)8‬כך תם גם‬ ‫פרק הכבוש הירדני את הגדה המערבית בעקבות מלחמת ‪ .'48‬בניגוד‬ ‫להצלחה הישראלית ביחס לשטחי המדינה הערבית המיועדת שכבשה‬ ‫באותה מלחמה‪ ,‬לא זכה הכבוש הירדני בזמנו להכרה של מדינות העולם‬ ‫למעט בריטניה ופקיסטאן‪ .‬העסקה הירדנית ישראלית של חלוקת שטחי‬ ‫‪ 76‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 76‬‬ ‫המדינה הערבית בינן פסה לאחר ‪ 40‬שנה מעל סדר היום‪ ,‬והעמידה‬ ‫מחדש זה מול זה‪ ,‬את שני השחקנים הלגיטימיים‪ ,‬ישראל והפלסטינים‪,‬‬ ‫לדון בחלוקה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אש"ף‪ ,‬לאחר שני עשורים בראשות יאסר עראפת‪ ,‬נקלע למגמות סותרות‬ ‫בשלהי שנות ה־‪ .80‬מחד‪ ,‬בנוסף ליציאת ירדן מהזירה הטריטוריאלית‪,‬‬ ‫הוא נתמך בזירה האזורית על ידי מהלכים נוספים‪ :‬האינתיפאדה של ‪'87‬‬ ‫שהבהירה לראשונה לישראל כי שלטון על עם אחר כרוך במחירים כואבים‬ ‫ולעיתים בלתי נסבלים מבחינתה‪ ,‬ועיקורן של ועידת מדריד שהתכנסה‬ ‫באוקטובר ‪ 1991‬ושל השיחות הדו צדדיות בין ישראל והפלסטינים‬ ‫שהתקיימו בדצמבר אותה שנה בוושינגטון בלא נוכחותו‪ .‬אך מנגד‪,‬‬ ‫תהליכים אזוריים ועולמיים חזקים יותר הביאו להיחלשותו ולכרסום‬ ‫במעמדו‪ :‬התרסקותה והתפרקותה של ברית המועצות פטרוניתו בדצמבר‬ ‫‪ ,1991‬המצב הכלכלי בארצות המפרץ עם הירידה במחירי הנפט ובחירתו‬ ‫הלא מוצלחת של עראפת בסאדם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫בתחילת ‪ .1991‬סופו של דבר‪ ,‬שהמציאות החד מעצמתית שנוצרה‪,‬‬ ‫הביאה להצלחת מאמציו ולחציו של ממשל רייגן על אש"ף לשנות את‬ ‫עמדותיו‪ .‬ב‪ 15-‬בנובמבר ‪ 1988‬קיבלה המועצה הלאומית הפלסטינית‬ ‫את החלטות האו"מ ‪ ,181‬שמשמעה הכרה בזכותה של ישראל להתקיים‬ ‫ואימוץ הפתרון הדו־ מדינתי‪ ,‬ובדצמבר אותה שנה עראפת מקבל את‬ ‫תנאי ארה"ב לשיחות עם אש"ף ובינן גם החלטות מועבי"ט ‪ 242‬ו־‪.338‬‬ ‫משם הדרך הייתה קצרה להכרה הדדית עם ישראל במסגרת חילופי‬ ‫המכתבים עם ראש הממשלה רבין באוגוסט ‪ ,1993‬ערב החתימה על‬ ‫"הצהרת העקרונות" ("הסכם אוסלו") ב‪ 13-‬בספטמבר ‪ 1993‬בוושינגטון‪.‬‬ ‫תהליך אוסלו‬ ‫תהליך אוסלו ידע עליות ומורדות רבים ונכשל מלהביא הסכם קבע‬ ‫כתוצאה מגורמים רבים ובעיקר משום‪ :‬שנקבעה התקדמות הדרגתית‬ ‫המותנת במציאות שברירית ומאוימת על ידי גורמים קיצוניים משני‬ ‫הצדדים‪ ,‬הפרשנות השונה של הצדדים את סעיפי ההסכם‪ ,‬מלחמתו‬ ‫הכושלת של עראפת בטרור של החמאס והג'יהאד האסלאמי שמטרתו‬ ‫הייתה עצירת התהליך המדיני‪ ,‬האצת מפעל ההתנחלות בשטחים על‬ ‫זכות החשיבה ‪77‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 77‬‬ ‫ידי ישראל‪ ,‬קיומו של הערוץ הסורי המתחרה על תשומת הלב והיכולת‬ ‫הישראליים‪ ,‬ניהול כושל של הצדדים את המו"מ ותווך לקוי של ארה"ב‪.‬‬ ‫אתייחס בקצרה ל"אבני הדרך" המרכזיות בתהליך אוסלו שהתנהל בשנים‬ ‫‪ 2001-1993‬ביחס לסוגיות הליבה‪.‬‬ ‫טריטוריה‬ ‫הסוגיה הטריטוריאלית הייתה מרכזית מתחילת הדרך ובכול הסכמי‬ ‫הביניים שנחתמו‪ .‬אי פתרונה שימש גורם מפתח בכישלון הצדדים‬ ‫להגיע להסכם קבע‪ .‬למרות שישראל חתמה בהסכמי אוסלו על הסעיף‬ ‫האומר כי "הסדר הקבע יבוסס על החלטות מועצת הביטחון מספר‬ ‫‪ 242‬ומספר ‪ 338‬והמיישם את הוראותיהן" (‪ ,)9‬היא לא ראתה את‬ ‫העיקרון הטריטוריאלי של "כול השטחים תמורת שלום"‪ ,‬כפי שיושם‬ ‫בהסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן‪ ,‬חל גם על ההסדר עם הפלסטינים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה יצחק רבין היה הראשון לשרטט את עמדת ישראל‬ ‫במונחים גיאוגרפיים ברורים בעת נאומו בכנסת באוקטובר ‪ .1995‬תרגום‬ ‫של דבריו למפה היה מביא את המדינה הפלסטינית‪ ,‬שנקראה על ידו‬ ‫"הישות הפלסטינית"‪ ,‬להסתפק בלא יותר מ‪ 75-‬אחוזים משטחי הגדה‬ ‫המערבית ורצועת עזה (‪ .)10‬בנימין נתניהו שנבחר לראשות הממשלה‬ ‫ב‪ ,1996-‬נאלץ לתמרן בין עמדתו שגרסה כי "מדינת אש"ף שתושתל‬ ‫‪ 15‬ק"מ מת"א תהווה איום קיומי למדינה היהודית" (‪ )11‬לבין מחויבותו‬ ‫להסכמים שישראל חתמה וללחץ הבינלאומי בראשות ארה"ב לקיימם‪.‬‬ ‫נתניהו הצליח להעביר החלטת ממשלה ב‪ 1998-‬על "מפת האינטרסים‬ ‫החיוניים" לישראל‪ ,‬שצמצמה את השטח האפשרי למדינה הפלסטינית‬ ‫ל־‪ 40‬אחוזים בלבד‪.‬‬ ‫אהוד ברק‪ ,‬שנכנס למשרד ראש הממשלה במאי ‪ ,1999‬החל את דרכו‬ ‫תחת ההגדרה שפתרון הסוגיה הטריטוריאלית יבוא על סיפוקו על ידי‬ ‫"חלוקה צודקת של שטחי יהודה ושומרון"‪ .‬הפרשנות המעשית לעמדה זו‬ ‫ייצרה בתחילת המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬מדינה פלסטינית על ‪ 66‬אחוזים‬ ‫מהשטח שהלכה וצמחה לכמעט ‪ 80‬אחוזים ערב ועידת קמפ דיוויד ביולי‬ ‫‪ .2000‬הפלסטינים דחו מכול וכול את העמדה הישראלית והעמידו נוסחא‬ ‫משלהם התואמת להבנתם את החלטה ‪ 100" — 242‬אחוז של השטחים‬ ‫‪ 78‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 78‬‬ ‫מינוס הצרכים הקריטיים של ישראל בחילופי שטחים"‪ .‬ישראל אימצה‪,‬‬ ‫חודש לפני קמפ דיוויד‪ ,‬רק את חלקה הראשון של הנוסחה‪ .‬קרי‪ ,‬גבולות‬ ‫‪ 67‬כקו התייחסות לנושא הגבולות‪ .‬דבר שיצר לראשונה בסיס משותף‬ ‫לניהול המו"מ ושנשאר תקף עד היום‪.‬‬ ‫חילופי השטחים היו הפגנת גמישות פלסטינית נוספת לעמדה הערבית‬ ‫הבסיסית של נסיגה ישראלית לקווי ‪ '67‬ופירוק כול ההתנחלויות‪ .‬ישראל‬ ‫כבר חוותה חילופי שטחים עם מדינות ערב‪ ,‬החל בישום הסכמי שביתת‬ ‫הנשק ב‪ .1949-‬שם קיבלה את אזור ואדי ערה לשליטתה והעבירה לירדן‬ ‫שטח שכבשה בדרום מערב הגדה המערבית‪ ,‬כמו גם שעה שקיבלה את‬ ‫השטח שמצפון לרצועת עזה והעבירה בתמורתו למצרים שטח בדרום‬ ‫מזרח הרצועה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בהסכם השלום עם ירדן ב‪ ,1994-‬ביצעו‬ ‫השתיים חילופי שטחים קטנים בערבה על מנת לאפשר לראש הממשלה‬ ‫רבין להציל שליש מהישובים הישראלים בערבה אשר השתלטו במשך‬ ‫השנים על אדמות ומים ירדניים‪ .‬עראפת ידע כי אין ביכולתה של שום‬ ‫ממשלה בישראל להביא לפינויים המוחלט של מאות אלפי הישראלים‬ ‫המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬חילופי השטחים ביחס ‪ 1:1‬שמרו מצד‬ ‫אחד על האינטרס הפלסטיני הנשען על החלטה ‪ ,242‬אך גם הקלו על‬ ‫ממשלת ישראל לשווק לצבור הישראלי את ההסכם שיושג במחיר פינוי‬ ‫של רק חלק קטן מהמתנחלים‪.‬‬ ‫הפסגה שכשלה בקמפ דיוויד ‪ 2000‬הביאה בסופה מחד לגמישות‬ ‫בעמדה ישראלית שנעה בין ‪87‬־‪ 92‬אחוזים למדינה הפלסטינית‪ ,‬אך‬ ‫הייתה רחוקה מהעמדה הפלסטינית שנעה סביב השארת ‪ 2‬אחוזים‬ ‫בלבד בריבונות ישראל‪ ,‬והתעקשה על חילופי שטחים ביחס ‪ 1:1‬ולא‬ ‫‪ 1:9‬כפי שישראל דרשה‪ .‬מפגש טאבה שהתקיים בינואר ‪ ,2001‬לאחר‬ ‫שהצדדים קיבלו באופן עקרוני את עקרונות הנשיא קלינטון‪ ,‬שפורסמו‬ ‫בדצמבר ‪ ,2000‬צמצם את הפער‪ .‬ישראל ירדה ל־‪ 8-6‬אחוזים בעוד‬ ‫הפלסטינים טיפסו ל־‪ 3.5-3‬אחוזים‪ .‬את הפיצוי לשטחים שישראל‬ ‫תספח מהגדה ברק סבר להעניק באמצעות המסדרון בין עזה לגדה‬ ‫המערבית ומרכיבים נוספים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪79‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 79‬‬ ‫ירושלים‬ ‫הצדדים פנו לעסוק בסוגיית ירושלים באופן פרטני רק במסגרת הסדר‬ ‫הקבע‪ ,‬כפי שנקבע ב"הצהרת העקרונות"‪ .‬ישראל שאפה לנתק את קשריה‬ ‫של "ירושלים המאוחדת " עם הסוגיה הטריטוריאלית הכוללת‪ ,‬בעוד‬ ‫הפלסטינים התעקשו על כך בהתאם להחלטה ‪ .242‬קרי‪ ,‬מעמדה של מזרח‬ ‫ירושלים המשתרעת על פני ‪ 70‬קמ"ר של הגדה המערבית ושסופחה לישראל‬ ‫ב‪ ,1967-‬זהה לכול שאר השטחים הפלסטינים הכבושים‪ .‬כמו שאר הסוגיות‬ ‫המרכזיות גם ירושלים‪ ,‬למרות המימד הדתי האופף אותה‪ ,‬הייתה חלק‬ ‫מכול "עסקת חבילה" שבאה לסכם ולגשר על כול ה"תן וקח" של הצדדים‬ ‫בסך כול הסוגיות‪ .‬בכפוף לגמישות שהפלסטינים הפגינו בעמדתם בנושאי‬ ‫הפליטים והביטחון‪ ,‬הפתרון שהסתמן בסופו של תהליך אוסלו היה חלוקה‬ ‫של השכונות במזרח ירושלים על פי העיקרון הדמוגראפי‪ ,‬לרבות בעיר‬ ‫העתיקה‪ .‬קרי‪ ,‬שכונות יהודיות בריבונות ישראל ושכונות ערביות בריבונות‬ ‫פלסטין‪ .‬וחלוקת הריבונות בהר הבית ובכותל המערבי על פי הסטאטוס קוו‬ ‫הניהולי הקיים‪ .‬למרות שנשלפו מפות לא התגבשה עמדה רשמית מגובה‬ ‫בקווים ברורים ביחס להסכמות ולמחלוקות‪ .‬כמו למשל שישראל‪ ,‬בדומה‬ ‫לפלסטינים‪ ,‬ראתה את כול הרובע הארמני נשאר בריבונותה‪.‬‬ ‫פליטים‬ ‫בסוגיית הפליטים הפלסטינים נדרשו לעשות את הויתור המשמעותי‬ ‫ביותר מבחינתם לאחר שויתרו להבנתם ב‪ 1988-‬על ‪ 78%‬מפלסטין‬ ‫(ישראל בגבולות ‪ .)67‬הנוסחה שהחלה להתגבש עוד טרם קמפ דיוויד‬ ‫יצרה את הפתרון המעשי‪ ,‬שעיקרו פתרון בעיית היעדר האזרחות של‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬שלא על ידי שיבה למדינת ישראל ומתן פיצויים באמצעות‬ ‫מנגנון בינלאומי‪ .‬המחלוקות בנושא הנרטיב של הפליטות והאחריות‬ ‫לתופעה לא יושבו לגמרי אך לא היו רחוקות מדי מכך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כל‬ ‫אימת שהפלסטינים חשו כי אינם מקבלים דיים בסוגיה הטריטוריאלית‬ ‫ובירושלים הם מיהרו לחזור לעמדות שהחלטה ‪ ,194‬שאינה מופיעה‬ ‫בהסכם העקרונות עליו חתמו‪ ,‬עומדת בבסיסן‪.‬‬ ‫במקביל למו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬ניהל ברק מו"מ בערוץ הסורי שלא הביא‬ ‫לכדי הסכם שלום‪ .‬הנסיגה החד צדדית מדרום לבנון‪ ,‬בקיץ ‪ ,2000‬הניבה‬ ‫‪ 80‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 80‬‬ ‫אומנם חיזוק מה לגבולות ‪ ,'49‬שעה שהאו"מ הכיר בכך כמילוי אחר‬ ‫החלטה ‪ ,425‬אך גם יצרה את התמונה כי ישראל נסוגה בפעם הראשונה‬ ‫משום הלחץ הצבאי שהפעיל כנגדה גורם ערבי‪ ,‬החיזבאללה‪ .‬לכך הייתה‬ ‫משמעות כבדה מבחינת הפלסטינים‪ .‬בקרב רבים מהם נולדה מחדש‬ ‫התחושה כי ניתן להחזיר שטחים מישראל מבלי לשלם בעדם בתמורה‬ ‫מדינית‪ .‬קרי‪ ,‬הבחירה של עראפת בתהליך המדיני במקום "המאבק‬ ‫המזוין"‪ ,‬הייתה ויתור רב מדי ומוקדם מדי בתמורה למדינה פלסטינית‬ ‫על פני ‪ 22%‬מהמולדת פלסטין‪ ,‬שנראית גם היא בלתי ניתנת להשגה‬ ‫מידי ישראל‪ .‬למרות שמהלך זה חיזק את תנועת החמאס המתנגדת‬ ‫לכול ויתור שהוא‪ ,‬חזרה ישראל בראשות שרון בקיץ ‪ 2005‬על נסיגה חד‬ ‫צדדית מעזה‪ ,‬שסייעה לניצחון החמאס בבחירות ‪ ,2006‬תוך התעלמות‬ ‫מכוונת מדרישתו של עבאס לקיימה בהסכם‪.‬‬ ‫אחרי ‪2001‬‬ ‫שש השנים בין ‪ ,2001‬בה נפסק המו"מ להסדר הקבע‪ ,‬ל־‪ ,2007‬עת‬ ‫חודש במסגרת ועידת אנאפוליס שבארה"ב‪ ,‬התאפיינו בשלל אירועים‬ ‫דרמטיים בזירה המקומית‪ .‬האינתיפאדה השנייה שפרצה באוקטובר‬ ‫‪ ,2000‬עליית שרון בפברואר ‪ ,2001‬מותו של עראפת ועלייתו של מחמוד‬ ‫עבאס ב‪ ,2004-‬נסיגת ישראל מעזה ופינוי כול ההתנחלויות הישראליות‬ ‫בה בקיץ ‪ ,2005‬ניצחון החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪2006-‬‬ ‫והשתלטותו הצבאית על עזה ב‪ ,2007-‬בחירתו של אולמרט ומלחמת‬ ‫לבנון השנייה בקיץ ‪ .2006‬בשנים הללו צמח מספר הישראלים המתגוררים‬ ‫מעבר לקו הירוק והגיע היום לכמעט חצי מיליון נפש‪ 194 .‬אלף ב‪14-‬‬ ‫השכונות היהודיות במזרח ירושלים‪ ,‬ו־‪ 290‬אלף בגדה המערבית ב‪130-‬‬ ‫ישובים ועשרות מאחזים בלתי מורשים‪.‬‬ ‫למרות שבשנים אלו היינו עדים לשורה ארוכה של תוכניות כמו דו"ח‬ ‫מיטשל (אפריל ‪ )2001‬ודו"ח טנט (ספטמבר ‪ )2001‬האמריקאים‪ ,‬ומפת‬ ‫הדרכים של הקוורטט (‪ ,)2002‬היו אלו דווקא היוזמות הלא פורמאליות‪,‬‬ ‫שהביאו לצמצום הפערים בין הצדדים‪ .‬יוזמת "איילון נוסייבה" שהושקה‬ ‫ב‪ 2002-‬בדמות עקרונות להסדר הקבע (‪ ,)12‬ובעיקר "הבנות ז'נבה"‬ ‫שהושקו בדצמבר ‪ .2003‬אלו‪ ,‬חתומות על ידי רשימה ארוכה של אישים‬ ‫זכות החשיבה ‪81‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 81‬‬ ‫בכירים לשעבר משני הצדדים‪ ,‬בראשות יאסר עבד רבו ויוסי ביילין‪,‬‬ ‫השלימו את "אבן המייל" האחרונה שעל הצדדים היה לצעוד בערוץ‬ ‫הפורמאלי‪ :‬גבולות ‪ '67‬כבסיס לגבול וחילופי שטחים ביחס ‪ .1:1‬חלוקת‬ ‫מזרח ירושלים על פי הפרמטר הדמוגראפי ושמירת העיר העתיקה‬ ‫במודל של "עיר פתוחה"‪ .‬פתרון בעיית הפליטים על ידי שיבתם למדינת‬ ‫פלסטין‪ ,‬או הישארותם במקום מושבם או הגירה למדינה שלישית ובכלל‬ ‫זה ישראל על פי שיקול דעתה והחלטתה של המדינה הקולטת (‪.)13‬‬ ‫גדר ההפרדה‬ ‫גורם רב השפעה לנושא הטריטוריאלי וירושלים היתה דווקא גדר ההפרדה‬ ‫שישראל בנתה‪ .‬למרות שהיא הוקמה משום הצורך הביטחוני אל מול גל‬ ‫הטרור ששטף את ישראל בשנים ‪ ,2003-2001‬עצם הקמתה חיזק את רעיון‬ ‫ההיפרדות‪ ,‬והתוואי בו נבנתה ביטא בצורה מדויקת להפליא את העמדה‬ ‫הישראלית ביחס לסוגית הגבולות‪ .‬הוא החל את דרכו בהחלטת ממשלת‬ ‫שרון באוקטובר ‪ 2003‬לנגוס בהיקף של ‪ 20‬אחוזים בצידה המערבי של‬ ‫הגדה המערבית‪ ,‬בתוספת כוונה לבנות גדר נוספת בצידה המזרחי באופן‬ ‫שיפריד את בקעת הירדן ומדבר יהודה משאר שטחי הגדה המערבית‪.‬‬ ‫התוואי "הביטחוני" תאם להפליא את ההצעה המדינית של ישראל בקמפ‬ ‫דיוויד ‪ .2000‬התוואי השתנה בפברואר ‪ 2005‬והצטמצם באופן דרסטי‬ ‫לכדי ‪ 9‬אחוזים בשל הלחץ הבינלאומי ולאור פסיקות בית המשפט העליון‬ ‫בישראל‪ .‬באפריל ‪ 2006‬השלים אולמרט את המהלך ואישר תוואי חדש ל‬ ‫‪ 8‬אחוזים שתאם להפליא את עמדת ישראל בטאבה בינואר ‪.)14( 2001‬‬ ‫ראוי לציין כי במסגרת בניית הגדר בירושלים הוצאו ‪ 5‬שכונות פלסטיניות‬ ‫על ‪ 60‬אלף תושביהן מ"הצד הישראלי" שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית הדין הבינלאומי‬ ‫בהאג שדן בחוקיות של גדר ההפרדה שישראל בונה בשטחים‪ ,‬פרסם ביולי‬ ‫‪ 2004‬את חוות דעתו המייעצת בה אומנם קבע כי תוואי הגדר והמשטר‬ ‫הנלווה אליה מפירים את המשפט הבינלאומי‪ ,‬אך גם העניק לראשונה‬ ‫לישראל‪ ,‬הכרה בינלאומית ניצחת בגבולות ‪ 67‬כגבולותיה המוכרים‪.‬‬ ‫אנאפוליס‬ ‫המו"מ שהתקיים בשנה האחרונה ברמות שונות של גורמי ממשל בין‬ ‫ישראל לאש"ף הסתכם לכדי ההבנות והפערים הבאים‪ .‬באלו שהתמונה‬ ‫‪ 82‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 82‬‬ ‫אינה ברורה דיה בחרתי להשלימה באמצעות הבנות המתקיימות בין‬ ‫הצדדים בערוצים לא רשמיים‪.‬‬ ‫טריטוריה‬ ‫בסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬ישראל עדיין מתעקשת על תוואי הגדר המתוכנן‬ ‫ל־‪ 8‬אחוזים כגבול הקבע‪ ,‬פחות שטחה של מזרח ירושלים הערבית‪,‬‬ ‫המעמיד את עמדתה על ‪ 6.5‬אחוזים‪ .‬מחמוד עבאס‪ ,‬למרות שהצהיר‬ ‫בנובמבר ‪ ,2007‬ערב כינוסה של ועידת אנאפוליס‪ ,‬כי הוא יסכים‬ ‫לחילופי שטחים בשיעור של ‪ 2‬אחוזים בלבד‪ ,‬הפגין במו"מ גמישות‬ ‫רבה יותר והתקרב לשלושה אחוזים מותנים בעסקת החבילה הכוללת‪.‬‬ ‫"החדשות הטובות" העשויות לצמצם את הפער הזה הן העובדה כי‬ ‫ישראל טרם השלימה את גדר ההפרדה‪ ,‬וזו משתרעת כיום רק על פני‬ ‫‪ 4.5‬אחוזים משטח הגדה לרבות בירושלים‪ .‬העבודות לבניית הגדר‬ ‫הופסקו כמעט כולן בנובמבר ‪ 2007‬ומקומות רבים עומדים ותלויים‬ ‫בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון‪ ,‬או שטרם פורסמו להם צווי‬ ‫תפיסה לקרקעות‪ .‬סלע המחלוקת האמיתי והמשמעותי ביותר הינו‬ ‫הויכוח על גוש אריאל‪ ,‬פתרונו יקדם משמעותית את הסיכוי לפתרון‬ ‫הסוגיה הטריטוריאלית כולה‪ .‬מחלוקת נוספת עדיין ניטשת על מעמדו‬ ‫של "שטח ההפקר"‪ ,‬שבמובלעת לטרון‪ ,‬בהיקף של ‪ 46‬קמ"ר (‪0.8%‬‬ ‫מהגדה המערבית)‪ .‬ישראל טוענת כי זהו שטח הפקר שהיא הייתה‬ ‫ראשונה להחיל עליו שלטון אפקטיבי ולכן על פי המשפט הנהוג הוא‬ ‫נתון לריבונותה‪ ,‬גם אם היא לא פירסמה צו המחיל את החוק הישראלי‬ ‫עליו בדומה למה שעשתה במזרח ירושלים (‪ .)15‬מנגד הפלסטינים‬ ‫טוענים ששטח זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ‪ '67‬לכן הוא בתכולת‬ ‫השטחים הכבושים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שטח זה היה אמור להיכלל במדינה‬ ‫הערבית על פי החלטת החלוקה מ‪ .1947-‬להערכתי‪ ,‬מחלוקת זו לא‬ ‫תהווה אבן נגף לסכום הגבול ופתרונה ידמה לפתרון שהוצע ביוזמת‬ ‫ז'נבה בדמות חלוקה שווה שלו בין הצדדים‪ .‬כך שגם אם כול השטח‬ ‫יישאר בריבונות ישראל‪ ,‬הפלסטינים יפוצו עליו במסגרת חילופי‬ ‫השטחים‪ .‬מחלוקת חריפה יותר נטושה עדיין על יחס החילופין‪ .‬ישראל‬ ‫מציעה ‪ 5.8‬אחוזים מסביב לרצועת עזה ומדרום לגדה המערבית ואת‬ ‫היתרה היא מבקשת להשלים באמצעות המסדרון הטריטוריאלי בין‬ ‫זכות החשיבה ‪83‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 83‬‬ ‫עזה לגדה המערבית‪ ,‬למרות ששטחו אפסי (‪ 4‬קמ"ר בלבד)‪ .‬הצידוק לכך‬ ‫נשען על העובדה כי קשר כזה לא התקיים טרם המלחמה ביוני ‪.'67‬‬ ‫הפלסטינים מתעקשים על יחס חילופין של ‪ 1:1‬ורואים במסדרון כפיצוי‬ ‫ישראלי לכול הגמישויות שהם הפגינו בסוגיות האחרות‪ ,‬לרבות שימוש‬ ‫ישראלי בהסדר מיוחד שהם מבטיחים בחלק מהכבישים הראשיים של‬ ‫מדינת פלסטין‪ .‬באם הפלסטינים ירצו להקשיח את עמדתם ולהכביד‬ ‫על סיכויי המו"מ הם יחזרו לתביעתם לחילופי שטחים זהים לא רק‬ ‫בגודלם אלא גם באיכותם‪ .‬דבר שיחריף את הקושי הישראלי למצוא‬ ‫כאלה בתחומי ה"קו הירוק" בהיקף של ‪ 4-3‬האחוזים הנדרשים‪.‬‬ ‫ירושלים‬ ‫בסוגית ירושלים הפתרון נשען על שני מרכיבים עיקריים‪ .‬האחד‪,‬‬ ‫חלוקה על הבסיס הדמוגראפי של השכונות היהודיות והערביות‬ ‫במזרח ירושלים ברוח הפרמטר שהציע הנשיא קלינטון‪ .‬במילים‬ ‫נוספות‪ ,‬חלוקת מזרח ירושלים בין ‪ 194‬אלף יהודים‪ ,‬שיסופחו למערב‬ ‫העיר‪ ,‬בת ‪ 300‬אלף התושבים היהודים‪ ,‬ו־‪ 270‬אלף פלסטינים‪ ,‬כולם‪,‬‬ ‫תושביה הנוכחיים של העיר המאוחדת‪ .‬השני‪ ,‬החלת משטר מיוחד‬ ‫ובינלאומי‪ ,‬בהשתתפות ישראל ופלסטין‪ ,‬על "האגן ההיסטורי" הכולל‬ ‫את מרבית המקומות הקדושים וההיסטוריים בירושלים‪ ,‬ומשתרע‬ ‫על פני כ־‪ 2500‬דונם (העיר העתיקה‪ ,‬הר ציון‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬נחל הקדרון‪,‬‬ ‫הר הזיתים והר המשחית)‪ .‬ניהול המקומות הקדושים יישאר ללא‬ ‫שינוי ועל פי הסטאטוס קוו‪.‬‬ ‫פליטים‬ ‫סוגיית הפליטים נשענת רובה ככולה על הפתרון שהוצע בתחילה בקמפ‬ ‫דיוויד ‪ 2000‬וסוכם באופן לא רשמי ביוזמת ז'נבה‪ .‬יחד עם זאת בניגוד‬ ‫לראש הממשלה היוצא‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬שרת החוץ‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬מתנגדת‬ ‫לחזרה כלשהי של פליטים לישראל‪ ,‬ולו סמלית‪.‬‬ ‫ביטחון‬ ‫דווקא נושא הביטחון ששימש את תביעות ישראל מאז הקמתה הינו‬ ‫יחסית קל יותר לסיכום‪ .‬תחת הרציונאל הגורס כי יש להימנע מהסדר‬ ‫‪ 84‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 84‬‬ ‫הקבע אשר ייצור מציאות בעלת פוטנציאל איום גדול יותר לישראל‬ ‫באם ההסדר יופר‪ ,‬ישראל מבקשת להבטיח שני אינטרסים‪ :‬האחד‪,‬‬ ‫שהמדינה הפלסטינית לא תשמש פלטפורמה נוחה יותר לתקיפתה של‬ ‫ישראל באם תיווצר קואליציה כזו ממזרח בטווח הזמן הבינוני והרחוק‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬למנוע טרור כנגד ישראל שמקורו במדינה הפלסטינית או העובר‬ ‫דרכה‪ .‬במהלך המשא ומתן ישראל הפנימה את טענת היסוד הפלסטינית‬ ‫שלא ניתן מצד אחד לחתום על הסכם קבע האמור לייצר באופן מובנה‬ ‫מציאות ביטחונית טובה יותר‪ ,‬ומצד שני לקיים היערכות צבאית בשטח‬ ‫המתאימה למציאות של קונפליקט ואלימות והמשמרת את הכיבוש‪.‬‬ ‫ישראל נדרשה עקב כך לוותר על מירב תביעותיה הטריטוריאליות‬ ‫בבקעת הירדן‪ ,‬שבאופן מעשי ותודעתי שימשה כמרחב המגננה של‬ ‫ישראל כנגד כול איום ממזרח‪ .‬כמו כן ישראל נדרשה לוותר על שליטה‬ ‫בשטחים שממזרח לקו הירוק השולטים על מישור החוף בו מרוכזים ‪73‬‬ ‫אחוזים מהאוכלוסייה בישראל ופועלים בו שדות התעופה האזרחיים‬ ‫והצבאיים‪ .‬לפיכך לא נמצא בקו הגבול המוצע על ידי ישראל התאמה‬ ‫לרציונאל ביטחוני‪ ,‬אלא בעיקר לשיקול הדמוגראפי פוליטי המבקש‬ ‫להבטיח כי מקסימום ישראלים ואפס פלסטינים יסופחו לישראל‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬הפלסטינים הקשיחו את עמדתם ביחס לתביעה כי הם‬ ‫נדרשים לכוח אשר יגן עליהם בעתיד מכול פלישה ישראלית‪ .‬למרות‬ ‫שהכבוש מחדש של שטחי ‪ B‬ו־‪ A‬על ידי ישראל ב‪ 2002-‬היה בתגובה‬ ‫לגל הטרור שגבה מאות קורבנות ואלפי פצועים מהצד הישראלי‪ ,‬נתפס‬ ‫הדבר בעיני הפלסטינים כהפעלת כוח והפרת הסכמים בקלות בלתי‬ ‫נסבלת מצידה של ישראל‪.‬‬ ‫דפוס ההסדר הנדרש לענות על הצרכים הישראלים והפלסטינים מכיל‬ ‫בתוכו מספר מרכיבים מרכזיים‪ .‬הראשון בתוכם הוא פירוז המדינה‬ ‫הפלסטינית מצבא פלסטיני ואיסור על הזמנה או חנייה של צבא זר‬ ‫בשטחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬פלסטין תפורז מנשק כבד כמו מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬תותחים‬ ‫ונשק רקטי ותותר להחזיק ברשימה מוסכמת של אמצעי לחימה‪ .‬המרחב‬ ‫האווירי ישמש את חיל האוויר הישראלי בנוסף לשימוש האזרחי לטובת‬ ‫התעופה הפלסטינית‪ .‬השני‪ ,‬הפלסטינים יקימו כוח משטרתי חזק אשר‬ ‫יהיה ביכולתו לאכוף חוק וסדר ולהילחם בטרור‪ .‬השלישי‪ ,‬ישראל תשמור‬ ‫זכות החשיבה ‪85‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 85‬‬ ‫בניהולה ‪ 2‬אתרים להתרעה מוקדמת‪ .‬הרביעי‪ ,‬כוחות בינלאומיים יפרסו‬ ‫באזורים רגישים מבחינת הצדדים־ בגבול בין ישראל לפלסטין‪ ,‬בגבול‬ ‫בין פלסטין לירדן ולמצרים‪ ,‬במעברים הבינלאומיים‪ ,‬בירושלים‪ ,‬באתרים‬ ‫להתרעה מוקדמת ולאורך צירים מוסכמים‪ .‬תיאום וקישור יופעלו בין‬ ‫כול הצדדים‪.‬‬ ‫בין חתימה ליישום‬ ‫לבסוף‪ ,‬אחד המכשולים המרכזיים להשגת ההסכם מתייחס לשאלת‬ ‫יישומו‪ ,‬על רקע העובדה כי החמאס שולט בעזה ומסרב להכיר בישראל‬ ‫ולחתום עימה על הסדר הנוגד את ההלכה האסלאמית‪ .‬לא ארצה להיכנס‬ ‫במאמר זה לסוגיית הקונפליקט הפנים פלסטיני אך אבקש להתגבר‬ ‫על המכשול הזה בדמות הפרדה עניינית בין החתימה על ההסכם לבין‬ ‫יישומו‪ .‬ההסכם שייחתם על ידי הצדדים יידרש לעבור את האישורים‬ ‫הנדרשים בשני הצדדים כמו הצבעות בפרלמנט או‪/‬ו משאלי עם‪ .‬תוכנית‬ ‫היישום תהיה מותנת באבני דרך ביצועיים ולא כרונולוגיים‪ .‬קרי‪ ,‬כול‬ ‫צד יצטרך להפגין יכולת אפקטיבית להבטיח את האינטרס של הצד‬ ‫השני טרם הצד השני מבצע את מה שנתפס כבעל פוטנציאל סיכון‬ ‫מבחינתו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ישראל לא תעביר את השליטה על המעברים על הירדן‬ ‫למדינה הפלסטינית טרם הקמתו של מנגנון בינלאומי ופלסטיני היכול‬ ‫להבטיח בשקיפות סבירה סיכול של ניסיונות הברחה של אמצעי לחימה‪,‬‬ ‫שאינם מותרים למדינה הפלסטינית‪ .‬דוגמה נוספת‪ ,‬ישראל לא תעביר‬ ‫לפלסטינים שטחים ישראלים הצמודים לרצועת עזה במסגרת חילופי‬ ‫השטחים טרם הפלסטינים יממשו בצורה ברורה בעזה את העיקרון של‬ ‫"רשות אחת נשק אחד" אל מול ארגוני הטרור‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפלסטינים‬ ‫לא יסכימו לפירוקה של אונר"א ולביטול מעמד הפליט עד אשר יוקם‬ ‫מנגנון בינלאומי אשר ישא באחריות לנושאי היישוב מחדש והפיצויים‪.‬‬ ‫לסכום‪ ,‬כפי שפתחתי את המאמר‪ ,‬אחזור ואציין כי הצדדים עברו דרך‬ ‫ארוכה ומורכבת‪ ,‬בה לשחקנים האזוריים והעולמיים הייתה השפעה רבה‬ ‫ביותר ביחס להתפתחות של עמדותיהם‪ .‬הנייר לא עסק דיו בהקשרים‬ ‫האזוריים ופסח כמעט לגמרי על אלו העולמיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להתנות את‬ ‫הסיכוי להביא לכדי הסכם קבע‪ ,‬וחשוב יותר להביא כדי מימושו‪ ,‬בשורה‬ ‫‪ 86‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 86‬‬ ‫של תהליכים וגורמים משפיעים שלא נותחו בנייר זה‪ .‬החל משרידותה‬ ‫של הצעת השלום של הליגה הערבית מ‪ 2002-‬הבאה לסיים את הסכסוך‬ ‫הישראלי ערבי בכפוף לתנאים ומחירים נקובים והכוללת הסכמי שלום‬ ‫בין ישראל לסוריה‪ ,‬ללבנון ולפלסטינים בדרך לנורמליזציה של ישראל‬ ‫עם העולם הערבי‪ .‬דרך עימותים ומתחים לאומיים‪ ,‬חברתיים ודתיים‬ ‫אזוריים בם מעורבים הסונים והשיעים‪ ,‬הפונדמנטליסטים והמתונים‪,‬‬ ‫הפרו מערביים והרדיקליים‪ ,‬המרכז והפריפריה במזרח התיכון ועוד‪ .‬דרך‬ ‫תוכנית הגרעין של אירן וההיערכות הנגדית לה‪ ,‬ועד עתידה של עיראק‬ ‫והמעורבות האמריקאית בה ובאפגניסטן‪.‬‬ ‫הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים מחייב מעורבות עמוקה‪ ,‬אינטנסיבית‬ ‫וכנה של המדינות התומכות בכך‪ .‬על ידי שימוש מאסיבי ב"גזרים" לצדדים‬ ‫אך גם ב"מקל" שעה שצריך‪ .‬מבלי להירתע משמוש ב"מטבעות לשון"‬ ‫ישנות — השגתו של הסכם כזה תביא לנטרולו של אחד מהנפצים הרגישים‬ ‫העלולים להביא להתלקחות מקומית ואזורית שגלי ההדף שלה יגיעו‬ ‫כמעט לכול מקום ולכול תחום בזירה העולמית‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪87‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 87‬‬ ‫הערות‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫שליים אבי‪ ,‬קיר הברזל‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות‬ ‫ועליית הגג‪ ,2005 ,‬עמ' ‪74-71‬‬ ‫"הוועדה המיוחדת של האו"מ לפלסטין‪ ,‬דווח לעצרת הכללית"‪ ,‬דו"ח רשמי‬ ‫למושב השני של העצרת הכללית‪ ,‬ני יורק‪ ,1947 ,‬פרק ‪ 2‬סעיף ‪146‬‬ ‫החלטת העצרת הכללית של האו"מ מספר ‪ 11 ,194‬בדצמבר ‪ ,1948‬סעיף ‪8‬‬ ‫אצל אבי שליים עמ' ‪ .89‬ב‪ 17-‬במאי דרש נשיא מצרים ממפקד כוח החירום‬ ‫של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו‬ ‫במחנותיהם‪ .‬כוחות האו"ם חיכו להוראה ממזכיר האו"ם ונאצר פנה למזכיר‬ ‫האו"ם‪ ,‬או טאנט‪ ,‬בבקשה שיורה על פינוי כללי של כוח החירום של האו"ם‬ ‫מאדמת מצרים‪ .‬ב‪ 22-‬במאי נענתה דרישתו של נאצר בחיוב‪ ,‬ואז הצהיר‬ ‫שלמחרת היום ייסגרו מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים‪ ,‬ושהוא מוכן‬ ‫ליציאת ישראל למלחמה נגדו‪ .‬ב‪ 23-‬במאי סגרה מצרים את מצרי טיראן‬ ‫למעבר ספינות ישראליות‪ .‬סגירת מצרי טיראן הייתה עילה למלחמה‪.‬‬ ‫ועידת חרטום נערכה ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1967‬בעקבות מלחמת ששת הימים‬ ‫והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות‪ .‬ההצהרה שנוסחה בסופה‬ ‫הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור‪.‬‬ ‫הצהרת הסיכום של הוועידה כללה גם את "שלושת הלאווים"‪ :‬לא לשלום‬ ‫עם ישראל‪ ,‬לא להכרה בישראל ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל‪.‬‬ ‫בוועידת רבאט (‪ )10/74‬הכירו מנהיגי מדינות ערב באש"ף כנציג הלגיטימי‬ ‫הבלעדי של העם הפלסטיני‪ .‬גם החלטת העצרת הכללית של האו"ם ‪3210‬‬ ‫(‪ )10/74‬הכירה בכך והחלטת העצרת הכללית של האו"ם ‪)11/74( 3237‬‬ ‫קבעה את מעמדו של אש"ף כמשקיף באו"ם‪.‬‬ ‫תוכנית השלבים של אש"ף הוא הכינוי לתוכנית שהתקבלה בכינוס ה־‪12‬‬ ‫של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך ביוני ‪ .1974‬סעיף ‪ 2‬בתוכנית‬ ‫קובע‪" :‬הארגון לשחרור פלסטין ינקוט בכל האמצעים‪ ,‬בראש ובראשונה‬ ‫מאבק מזוין‪ ,‬לשחרור טריטוריה פלסטינית‪ ,‬ולהקמת רשות לאומית לוחמת‬ ‫למען העם‪ ,‬על כל חלק מטריטוריה פלסטינית שישוחרר‪ .‬דבר זה ידרוש‬ ‫שינויים נוספים שיתבטאו במאזן הכוחות לטובת עמנו ומאבקו"‪.‬‬ ‫ב‪ 31-‬ביולי ‪ 1988‬הודיע המלך חוסיין כי ירדן מנתקת את קשריה המשפטיים‬ ‫והמנהליים עם הגדה המערבית‪ .‬ב‪ 7-‬באוגוסט אמר המלך במסיבת עיתונאים‬ ‫כי ירדן שוב לא תמלא לעולם תפקיד של נושא ונותן למען הפלסטינים‪.‬‬ ‫‪ 88‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 88‬‬ ‫‪ .9‬הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי עם אש"ף‪ ,‬וושינגטון‪,‬‬ ‫‪ 13‬בספטמבר ‪1993‬‬ ‫‪ .10‬נאום רבין בכנסת ב‪ 5-‬באוקטובר ‪ ,1995‬אתר הכנסת‬ ‫‪ .11‬נתניהו בנימין‪ ,‬מקום תחת השמש‪ ,‬ידיעות אחרונות‪1995 ,‬‬ ‫‪ .12‬ראה אתר ‪/http://www.mifkad.org.il‬‬ ‫‪ .13‬ראה אתר ‪/http://www.heskem.org.il‬‬ ‫‪ .14‬שאול אריאלי ומיכאל ספרד‪,‬חומה ומחדל‪ ,‬גדר ההפרדה ביטחון או חמדנות?‪,‬‬ ‫ידיעות ספרים ועליית הגג‪2008 ,‬‬ ‫‪ .15‬מדינת ישראל נגד איתן קרמר‪ ,3/3/2004 ,‬פ ‪1193/04‬‬ ‫‪ .16‬ראה אתר ‪ /http://www.heskem.org.il‬סעיף ‪ 7‬להסכם‬ ‫זכות החשיבה ‪89‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 89‬‬ ‫]‪[19/12/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 18‬היוזמה הסעודית‪:‬‬ ‫‬ ‫אל תיתפסו לפרטים‬ ‫מי שפוסל את היוזמה מחשש לנסיגה מלאה ויישום‬ ‫זכות השיבה‪ ,‬מוזמן להיזכר כיצד פירשנו עם אוייבינו‬ ‫הסכמים בעבר‬ ‫הררי הניתוחים המוקדשים בימים האחרונים ליוזמת השלום של הליגה‬ ‫הערבית מתקרבים במספרם לאלו שנכתבו בזמנו על החלטה ‪.242‬‬ ‫אז התנהל הוויכוח התאורטי ביחס להיקפה של הנסיגה הישראלית‬ ‫מ"השטחים" או מ"שטחים" שנכבשו ב‪ .'67-‬ויכוח זה הוכרע עת חתמה‬ ‫ישראל את הסכמי השלום עם מצרים וירדן‪.‬‬ ‫הוויכוח אודות היוזמה הסעודית שב ונסוב על הפרשנות לסעיף‬ ‫הטריטוריאלי וכן על סעיף הפליטים‪ .‬אך היישום המעשי של הסעיפים‬ ‫הללו הוא החשוב‪ .‬לא הוויכוח התאורטי על פרשנותם‪ .‬חובתה של ישראל‬ ‫לברר את הסוגיות שלעיל עם העולם הערבי מתוך כוונה כנה להגיע‬ ‫להסדר‪ .‬היא עשויה לגלות כי היוזמה מתיישבת היטב עם פרשנותה‬ ‫ועם האינטרסים שלה‪ .‬‬ ‫הסכם השלום בין ישראל למצרים ב‪ 1979-‬היה הראשון ליישם את‬ ‫המשוואה של "כל השטחים תמורת שלום"‪ ,‬תוך השארת רצועת עזה‬ ‫תחת תוכנית האוטונומיה של ישראל‪ .‬גם הניסיון של שרון לשבור את‬ ‫המשוואה על ידי בניית התנחלויות הדמה בסיני כדי ל"וותר" עליהן תמורת‬ ‫סיפוח יישובי פתחת רפיח — כשל‪ .‬ניסיון זה נרא היום מגוחך וחסר‬ ‫אחריות‪ ,‬נוכח פוטנציאל הפגיעה שלו במה שהפך כיום למציאות מבורכת‬ ‫– הוצאת מצרים אל מחוץ למעגל העימות ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ .‬‬ ‫בהסכם השלום עם ירדן ב‪ 1994-‬התחזקה המשוואה‪ .‬בזכות האמון‬ ‫ההדדי בין רבין וחוסיין גם נוסף לה תקדים חילופי שטחים‪.‬‬ ‫‪ 90‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 90‬‬ ‫מתנגדי היוזמה הערבית טוענים כי מנסחיה תובעים נסיגה מלאה לגבולות‬ ‫‪ ,'67‬אך חילופי השטחים עם הירדנים הדגימו כיצד ניתן להיצמד באופן‬ ‫הצהרתי לעמדה הבינלאומית והערבית ובפועל להגיע לקו מוסכם אחר‪ .‬‬ ‫במו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬עמדתה של ישראל בראשות ברק לפיה ‪ 242‬אינה‬ ‫חלה על השטחים‪ ,‬הביאה לחודשים ארוכים של דיונים עקרים בסוגיית‬ ‫הגבולות‪ .‬רק כשאימצו את המשוואה שלעיל‪ ,‬כחודש לפני פסגת קמפ‬ ‫דיוויד‪ ,‬החל להתקיים מו"מ מהותי‪ .‬‬ ‫במסגרת "עקרונות אילון נוסייבה" ו"הבנות ז'נבה" הלא רשמיות שגיבשו‬ ‫אנשי אבו מאזן וזכו לברכת חלקים נרחבים בעולם הערבי‪ ,‬ניתן לחזור‬ ‫ולזהות את הפרשנות הערבית לסעיפים הללו‪ .‬כבר במבוא ל"הסכם ז'נבה"‬ ‫הצדדים קושרים את הסכמותיהם ליוזמה הערבית שעה שהם "מצהירים‬ ‫שהסכם זה מציין פיוס היסטורי בין הפלסטינים והישראלים‪ ,‬וסולל את‬ ‫הדרך לפיוס בין העולם הערבי וישראל וליצירת יחסים נורמליים של‬ ‫שלום בין מדינות ערב לישראל‪ ,‬בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בהחלטת‬ ‫הליגה הערבית בביירות"‪ .‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬ביחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬מפריכים את טענות המתנגדים‬ ‫ליוזמה‪ ,‬לפיהן משמעותה היא נסיגה מלאה ופירוק כל ההתנחלויות‬ ‫לרבות בירושלים‪ .‬בתחילה חותמי ז'נבה קובעים כי "הגבול בין מדינת‬ ‫פלסטין לבין ישראל יהיה מבוסס על קווי ‪ 4‬ביוני ‪ ,"1967‬אך מיד הם‬ ‫מוספים "עם שינויים הדדיים ביחס של ‪ ."1:1‬כך שבפועל מתקיימים‬ ‫חילופי שטחים שבאמצעותם ישראל שומרת בריבונותה את השכונות‬ ‫היהודיות במזרח ירושלים‪ ,‬כמו גם עשרות התנחלויות ו־‪ 75‬אחוזים‬ ‫מהישראלים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‪.‬‬ ‫מנסחי היוזמה הערבית קבעו כי בירת המדינה הפלסטינית תהיה ירושלים‬ ‫המזרחית ולא מזרח ירושלים הגדולה ממנה פי ‪ 12‬וכוללת את השכונות‬ ‫היהודיות החדשות שנשארות בריבונות ישראל על פי ז'נבה‪ .‬גם הפתרון‬ ‫השומר את העיר העתיקה בירושלים במודל "עיר פתוחה" ממחיש את‬ ‫ניצול מרחב הגמישות שהותירו מנסחי היוזמה הערבית‪ ,‬שלא הוסיפו‬ ‫זכות החשיבה ‪91‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 91‬‬ ‫שום אמירה מפורשת ביחס להר הבית‪ .‬זאת‪ ,‬לא על מנת לוותר על‬ ‫שליטתם בו‪ ,‬אלא לאפשר סידורים מיוחדים לניהול האתרים הקדושים‪.‬‬ ‫פתרון סוגיית הפליטים בהבנות ז'נבה נשען אף הוא בצורה בולטת על‬ ‫יוזמת הליגה‪ .‬מנסחיה נמנעו מלאזכר את המושג "זכות השיבה"‪ .‬גם‬ ‫ב"אילון־נוסייבה" לא נמצא כל אזכור למושג‪ .‬בז'נבה הצדדים מכירים בכך‬ ‫שהחלטות ‪ 194‬ו־‪ 242‬של האו"ם ויוזמת השלום הערבית בנוגע לזכויות‬ ‫הפליטים הפלסטינים "מציגות את הבסיס לפתרון נושא הפליטים"‪,‬‬ ‫וישר מדלגים להסכמה ש"זכויות אלה ימומשו בהתאם לסעיף ‪ 7‬בהסכם‬ ‫זה"‪ .‬עיקרו‪ ,‬חזרה של פליטים לפלסטין או הישארותם במקום מושבם‪.‬‬ ‫הגירה למדינת שלישית‪ ,‬ובכלל זה ישראל‪ ,‬מחייבת את הסכמתה של‬ ‫המדינה הקולטת‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬גם תחת המטרייה של ועידת אנאפוליס‪ ,‬הבנות אלו קונות שבת‬ ‫במו"מ הפורמאלי‪ .‬הצדדים מכירים בגבולות ‪ '67‬כבסיס‪ ,‬ונושאים ונותנים‬ ‫על היקף ומיקום חילופי השטחים‪ .‬בסוגיית הפליטים הם נעים בין‬ ‫"אילון־נוסייבה" ל"הבנות ז'נבה"‪.‬‬ ‫אם אין די בהצגה פוזיטיבית כדי לדרוש את ממשלת ישראל לדון ולבדוק‬ ‫ברצינות את יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬אולי התגובה החריפה‬ ‫של מתנגדיה כמו מנהיג הג'יהד האיסלאמי‪ ,‬ראמדן שלח‪ ,‬יכולה לתרום‬ ‫את חלקה‪ .‬זה טען כי היוזמה גרועה הרבה יותר מהצהרת בלפור בזמנו‪,‬‬ ‫משום שבעוד שבאחרונה "מי שאיננו הבעלים של פלסטין (בריטניה)‬ ‫נתן למי שאיננו זכאי (היהודים)" הרי שבראשונה "מי שפלסטין היא‬ ‫בבעלותו (העולם הערבי) נתן למי שאיננו זכאי (ישראל)"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 92‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 92‬‬ ‫[‪]08/09/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 19‬גם ממשלה מקרטעת‬ ‫‬ ‫חייבת לקדם הסכם‬ ‫ההסכם המתגבש לשחרור שליט יותיר את אבו מאזן חלש‬ ‫מאי פעם‪ ,‬וישראל היא הראשונה שתצא נפסדת מכך‬ ‫ערב ירידתו הצפויה של ראש הממשלה אולמרט מהבמה הפוליטית‪,‬‬ ‫אנו עדים לרוחות הולכות ומתגברות בתביעה להשלים את עסקת‬ ‫שליט עם החמאס כמעט בכל מחיר‪ .‬מנגד‪ ,‬לא מורגשות ולו אוושות‬ ‫קלות של רוח ציבורית ותקשורתית התובעת מאולמרט להגיע להסכם‬ ‫כלשהו עם אבו מאזן על מנת ל"יישר את המגרש" בעבורו ולו במעט‪,‬‬ ‫במאבקו עם החמאס על השלטון בחברה הפלסטינית ועל הדרך לפתרון‬ ‫הסכסוך עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אולמרט וקודמו שרון‪ ,‬יחד עם מי שמבקש לרשת אותו‪ ,‬מופז‪ ,‬הצליחו‬ ‫במדיניות עקרה‪ ,‬שכשלה ביישום העיקרון "ביטחון יביא שלום"‪ .‬חיזוק‬ ‫החמאס היה תוצאה של חוסר הנכונות הנדרשת לשלם מחירים כואבים‬ ‫תמורת חיזוקו של אבו מאזן בסדרה של מהלכים חד צדדיים או הסכמיים‪.‬‬ ‫הפתח נתפס כמכלה את זמנו במו"מ עקר עם ישראל‪ ,‬המגבירה במרץ‬ ‫את אחיזתה בגדה המערבית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ההסכם המתגבש בין ישראל לחמאס כולל בתמורה לגלעד שליט את‬ ‫שחרורם של מאות אסירים פלסטינים‪ ,‬שחרור חברי הפרלמנט מטעם‬ ‫החמאס ופתיחתו של מעבר רפיח‪ .‬מול הישג חסר תקדים זה של החמאס‬ ‫ייוותר אבו מאזן בידיים ריקות מכל הישג מדיני בעל השלכות נראות‬ ‫בטווח הקרוב או הרחוק על עתידם של הפלסטינים‪ .‬בהיעדר כל נכס‬ ‫משמעותי‪ ,‬ולו בדמות שיפור משמעותי בחיי היום יום של תושבי הגדה‪,‬‬ ‫יכולתו של אבו מאזן להתמודד עם אופוזיציה מבית או הכלת החמאס‬ ‫באש"ף תחת שליטתו — הינה מוגבלת ביותר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫זכות החשיבה ‪93‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 93‬‬ ‫בפני אבו מאזן שעדיין דבק בתהליך המדיני של שתי מדינות לשני העמים‬ ‫צפויים ימים קשים יותר של התמודדות מול פארוק קדומי ואחרים בפתח‪.‬‬ ‫הם מתכננים סידרה של מהלכים לאחר תום חודש הרמדאן‪ ,‬שכוללים בין‬ ‫השאר ניסיון לכינוס של המועצה הלאומית הפלסטינית מחוץ לשטחים‬ ‫והעברת מספר הצעות החלטה‪ ,‬בהן הקפאת השינויים שערך אבו מאזן‬ ‫בשנים האחרונות באיוש הוועד הפועל של אש"ף‪ ,‬בחירתו של ועד פועל‬ ‫חדש והפרדת תפקיד יו"ר הרשות מתפקיד יו"ר אש"ף באופן שימנע את‬ ‫יכולת התמרון של אבו מאזן וימנע ממנו להמשיך במו"מ מול ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬המאבק בינו ובין החמאס על השליטה והלגיטימציה לניהול‬ ‫המו"מ עם ישראל נפתח מחדש ומסלים‪ .‬החמאס מתמקד ראשית‬ ‫בכרסום בשליטתו בעזה על ידי שלילת האפשרות לפריסת כוח כלל‬ ‫ערבי ברצועה‪ .‬הצעה זו זוכה לתמיכה של המצרים‪ ,‬כפי שראש ממשלת‬ ‫חמאס הנייה אמר השבוע‪" :‬רצועת עזה ששוחררה אינה זקוקה לכוחות‬ ‫ערביים שיפגעו בנחישות העם הפלסטיני להילחם‪ .‬לעומת זאת ראוי‬ ‫לפרוס כוחות כאלה בגדה המערבית וירושלים"‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החמאס דוחה את רעיון עריכת בחירות חדשות אלא אם כן אלו‬ ‫יהיו חלק ממערך רחב של הסכמות בכל התחומים כולל בנייה מחדש‬ ‫של אש"ף‪ ,‬שתממש את אסטרטגיית החמאס טרם הבחירות ב‪.2006-‬‬ ‫לדברי נציגיו‪" ,‬חמאס אינו מעוניין בהשתלטות מקומית על מאחז כזה‬ ‫או אחר‪ ,‬הוא מעוניין ביצירת שינוי היסטורי רחב‪ ...‬חמאס מכוון את‬ ‫מאמציו לכניסה לממשלת הרשות וליצירת אש"ף חדש"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫על עסקת שליט בה הצטיינה ממשלת אולמרט בביצוע אינספור טעויות‬ ‫— להתממש‪ .‬אך על אולמרט או יורשו מ"קדימה" החובה להציב כנגדה‬ ‫הישג כלשהו של התהליך המדיני‪ .‬כמו עבאס‪ ,‬שהתבטא במצרים בדבר‬ ‫הסיכוי הנמוך להגיע להסדר קבע השנה‪ ,‬עליו להפנים כי אין בשלב זה‬ ‫ביכולתם של הצדדים להגיע לסיכום של כלל הסוגיות המרכזיות שעל‬ ‫הפרק‪ ,‬ולהסתפק בהסכם צנוע יותר‪ ,‬אך הרבה יותר קונקרטי מסדרת‬ ‫ההצהרות העמומות שליוו אותנו ממפת הדרכים ועד אנאפוליס‪.‬‬ ‫‪ 94‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 94‬‬ ‫הסכם עקרונות מפורט ביחס לכל הסוגיות יצור בפעם הראשונה בסיס‬ ‫מעשי לכל המשך של משא ומתן‪ .‬בסוגיה הטריטוריאלית לדוגמא‪ ,‬על‬ ‫לבני ואבו עלא להפסיק לקיים סיורים בשטח לצוותי העבודה ולהתמקד‬ ‫יחד עם אולמרט ואבו מאזן בהסכמה על עקרונות במודל הבא‪ :‬גבולות‬ ‫‪ 67‬כבסיס לחילופי שטחים שייערכו ביחס ‪ ,1:1‬ובהיקף של ‪250( 4%‬‬ ‫קמ"ר)‪ .‬שטח ההפקר יחולק חישובית בין הצדדים‪ .‬בתמורה למסדרון‬ ‫גדה־עזה בשימוש פלסטיני‪ ,‬ישראל תהנה משימוש בכבישים שונים‬ ‫במדינה הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הסכם מסוג זה לא יסיים את המו"מ המפורט הנדרש‪ ,‬אך יעניק את‬ ‫הכוח והלגיטימציה לאבו מאזן במלחמותיו מבית‪ ,‬ישמר את המו"מ‬ ‫עד לחלופי ההנהגה הצפויים בישראל ובארה"ב ויהווה משקל נגד ראוי‬ ‫לתפיסת החמאס הגורסת כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬ ‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪ .‬‬ ‫זכות החשיבה ‪95‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 95‬‬ ‫[‪]30/05/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 20‬הדרך לשיווק הסכם מדיני‬ ‫סודו של המו"מ שהצליח להביא להסכמי שלום של‬ ‫ישראל עם שכנותיה היה טמון בניסוח שאיפשר להנהגות‬ ‫הערביות לשווקו לקהליהן מבלי לפגוע במעמדן‬ ‫ישראל לא תצליח להביא את העולם הערבי ואת הפלסטינים בפרט‬ ‫להכרה בלגיטימיות ובמוסריות של הקמתה בשטח שהיה בתחילת‬ ‫המנדט הבריטי בעל רוב ערבי ניכר‪ .‬זוהי הנחה שיש לאמץ בבסיס כל‬ ‫המשאים ומתנים שיקיימו מנהיגי המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כמו כן על ישראל להמשיך ולהניח במציאות האזורית והעולמית הנוכחית‪,‬‬ ‫כי כוחה מוגבל מכדי להכתיב את הסכמי הקבע שלה או לשמור לאורך‬ ‫זמן את כיבושי מלחמת ששת הימים‪ ,‬מבלי להידרש להקזת דם אחת‬ ‫לכמה שנים ולמחירים כלכליים‪ ,‬חברתיים ומוסרים הכבדים מיכולתה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בהעדר יכולת צבאית או מדינית של העולם הערבי ל"תקן את העוול‬ ‫ההיסטורי" שנגרם לו לטענתו‪ ,‬כל הסכם חייב לפחות לאזכר את הנרטיבים‬ ‫הערביים כמו "חזרה לגבולות ‪" ,"'67‬ביטול תוצאות התוקפנות הישראלית"‪,‬‬ ‫"זכות השיבה" ו"הנכבה"‪ .‬זאת באופן שההנהגות הערביות יוכלו לשווקו‬ ‫לציבורים שלהן מבלי לאבד את מעמדן‪ ,‬גם אם בפועל ובאופן משפטי‬ ‫תכנים אלה חסרי משמעות מעשית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חוסיין מלך ירדן התעקש לחתום על הסכם השלום עם ישראל‬ ‫תחת אותם תנאים שישראל חתמה עם מצרים‪ ,‬אך זה לא הפריע‬ ‫לו להסדיר בפועל את חילופי השטחים והמים באופן שאיפשר את‬ ‫המשך קיומם של אותם יישובים ישראלים בערבה שאדמותיהם‬ ‫גלשו ממזרח לקו הבינלאומי ושמימיהם מגיעים מבארות שישראל‬ ‫קדחה שם טרם ההסכם‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 96‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 96‬‬ ‫חוזה השלום עם מצרים העניק לה מחדש ריבונות מלאה על חצי האי‬ ‫סיני‪ .‬כל מאמצי ישראל להחזיק חלק מהיישובים הישראלים בריבונותה‬ ‫— בניית ישובי הדמה על ידי שרון‪ ,‬סוגיית טאבה ואבן הגבול — עלו‬ ‫בתוהו‪ .‬אך סאדאת הכיר בצורך הביטחוני האמיתי של ישראל לשמור את‬ ‫חצי האי סיני מפורז מכוחות צבא ונשק שיכולים לאיים עליה במתקפת‬ ‫פתע‪ ,‬והיו מחייבים אותנו לקיים נוכחות צבאית לאורך הגבול‪ ,‬שהיתה‬ ‫בלתי נסבלת מבחינה כלכלית וחברתית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫גם בגזרה הסורית ישראל לא תוכל ואף אינה דורשת להחזיק בריבונותה‬ ‫שטחים ממזרח לקו הבינלאומי של ‪ .1923‬הוויכוח הוא אודות השטחים‬ ‫המפורזים ושימושי המים‪ .‬סוריה בראשות אסד האב והבן תובעת‬ ‫כי הסכם שלום עם ישראל יתבסס על חזרה לגבולות ארבעה ביוני‬ ‫‪ 1967‬על מנת שהשלטון העלאווי יוכל להציג כי "ביטל את תוצאות‬ ‫התוקפנות הישראלית"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כל המעורה בסוגיית הגבול עם סוריה יודע כי קו זה מעולם לא סומן או‬ ‫התקיים באופן יציב לאורך זמן‪ .‬שטחים רבים מתוך השטחים המפורזים‬ ‫החליפו לא פעם ידיים בין ישראל לסוריה במשך השנים‪ .‬גם באפשרות‬ ‫הכי פחות מוצלחת מבחינתה של ישראל‪ ,‬חלוקת ‪ 65‬הקילומטרים‬ ‫הרבועים של השטחים המפורזים (‪ 0.2%‬משטחה של א"י) תשאיר בידי‬ ‫ישראל את החלק הארי‪ .‬ליתרה אין כל משמעות ביטחונית או אחרת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מעורבותה הברוכה של טורקיה בתהליך יכולה לענות באופן יצירתי על‬ ‫סוגיית המים‪ .‬כך שבסיומו של המו"מ ישראל וסוריה יכולות לצאת עם‬ ‫כל תאוותן בידן‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הסוגיה הפלסטינית היא ללא ספק המורכבת מכולן‪ .‬הפלסטינים חוזרים‬ ‫ותובעים נסיגה ישראלית לקווי ‪ '67‬לרבות בירושלים‪ ,‬בכפוף לכל החלטות‬ ‫האו"ם מאז ‪ .1967‬אך באותה הכרזה מוסיף מחמוד עבאס ומביע את‬ ‫נכונותו לחילופי שטחים עם ישראל במסגרת ההסכם‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫גם אם ישראל תסתפק בשני האחוזים שעבאס מציע היא תוכל לשמור‬ ‫זכות החשיבה ‪97‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 97‬‬ ‫בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרח ירושלים על ‪ 180‬אלף‬ ‫תושביהן ולמעלה ממחצית מהישראלים המתגוררים כיום בגדה המערבית‪.‬‬ ‫ל"אגן ההיסטורי" בירושלים יידרשו סדורים מיוחדים כדי להבטיח את‬ ‫חופש הגישה ואת חופש הפולחן במקומות הקדושים לשלוש הדתות‪.‬‬ ‫ניסיון ישראלי לתבוע ריבונות בהר הבית עלול לשמש דוגמא כושלת‬ ‫להשגת "כותרת"‪ ,‬חשובה מהבחינה הדתית‪ ,‬אך חסרת כל ערך מהפן‬ ‫המעשי‪ .‬ישראל לא תוכל לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית הנתון‬ ‫לשליטה וניהול של הווקף‪ ,‬ולו בדרישה "המינמאלית" הנשמעת מחוגים‬ ‫מצומצמים להקצאת שטח לתפילה יהודית בדרום ההר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ישראל תידרש להשכיל ולמצוא עם הפלסטינים את הנוסחה המאזכרת‬ ‫את נרטיב השיבה של הפליטים הפלסטינים אך תבטיח כי השיבה לתחומי‬ ‫המדינה הפלסטינית היא זו שבעצם מממשת במלואה את התביעה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כמובן שמהלכים אלו אינם חפים מסיכון של תביעות עתידיות אם‬ ‫אינם מנוהלים כהלכה‪ .‬על ישראל למשל‪ ,‬להקפיד בכולם כי הסעיפים‬ ‫המעשיים והפרטניים שבהסכמים יגברו על הכרזות הפתיחה שבם‪ .‬על‬ ‫הערובות הנוספות להיטמן בחוזקה בהסכמים בדמות פירוז רמת הגולן‬ ‫ופירוז המדינה הפלסטינית מצבא ונשק כבד באופן שהפרתם תאפשר‬ ‫לישראל להגן מבעוד מועד על גבולותיה ותושביה‪.‬‬ ‫אך עיקרם של הבלמים להפרות ההסכם נעוצים יותר בשמירת עליונותה‬ ‫הצבאית של ישראל ובמהלכים הקשורים לבריתות הגנה‪ ,‬לסיוע אמריקני‬ ‫ואירופי‪ ,‬לנוכחות בינלאומית בתפקידים שונים‪ ,‬לפתוח כלכלי אזורי‬ ‫ולנורמליזציה עם העולם הערבי על פי הצעת הליגה הערבית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אין כל ערובה להצלחה מלאה של מדיניות זו‪ ,‬אך על ישראל כמו גם‬ ‫העולם הערבי‪ ,‬להעדיפה על פני המדיניות האמריקנית — ישראלית של‬ ‫שבע השנים האחרונות‪ .‬זו הביאה להתחזקותה של איראן עד לכדי סף‬ ‫כושר גרעיני‪ ,‬ולשתי ממשלות בלבנון ושתי ממשלות פלסטיניות שבהן‬ ‫דווקא חיזבאללה וחמאס נותנות את הטון‪.‬‬ ‫‪ 98‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 98‬‬ ‫[‪]26/03/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 21‬תעודת שליש לאנאפוליס‬ ‫ועידת אנאפוליס אמורה היתה להתניע תהליך מדיני‪.‬‬ ‫האם אולמרט וממשלתו לא עושים די כדי לקדמו‪ ,‬או‬ ‫שמראש לא היה לכך סיכוי?‬ ‫אולמרט לא מגבה מילים במעשים‬ ‫שליש מ"שנת אנאפוליס" שיועדה להשגת הסדר קבע — חלף‪ .‬נדמה‬ ‫כי הממשלה סבורה שהזמן חזר לשחק לידי ישראל ואין מקום ליישום‬ ‫המסקנה אליה הגיעו חמשת ראשי הממשלות האחרונים‪" :‬שתי מדינות‬ ‫או שישראל גמורה"‪ ,‬כפי שניסח זאת אולמרט עצמו‪.‬‬ ‫אותו אולמרט סבור כי ללא קואליציה יציבה לא יתקיים מו"מ עם אבו‬ ‫מאזן‪ ,‬והוא משמר מדיניות של "דבר ואל תעשה"‪ .‬בממשלתו יושב שר‬ ‫הביטחון‪ ,‬שמבטיח כי המציאות היומיומית ביהודה ושומרון תיטול כל‬ ‫שביב של תקווה מהפלסטינים ביחס לכדאיות של תהליך מדיני עם‬ ‫ישראל‪ .‬לצידו מככב גם יו"ר ש"ס‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬המבטיח כי דווקא המו"מ‬ ‫על הסדר הקבע‪ ,‬זה האמור להוביל לסוף התביעות‪ ,‬לא יעסוק בסוגיות‬ ‫הליבה‪ ,‬ובראשן ירושלים‪.‬‬ ‫יש לחזור ולהזכיר לממשלה כי הסיבות שהניעו את ישראל כמו גם‬ ‫את הפלסטינים למצוא הסדר מדיני תוך כדי האינתיפאדה הראשונה‬ ‫בדמות תהליך אוסלו‪ ,‬לא נשענו על גילויי אהבה מאוחרת‪ ,‬אלא על‬ ‫תחושת ה"אין ברירה"‪ .‬סיבות אלו לא נעלמו‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬הן‬ ‫חזקות היום יותר מתמיד‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬זה עולה לנו ביוקר‪ .‬ישראל‪ ,‬שעד האינתיפאדה הראשונה נהנתה‬ ‫במחיר השקעת כוחות מינימאלי מכוח עבודה זול‪ ,‬ממים שמקורם באיו"ש‬ ‫וממיסים שנגבו מפלסטינים‪ ,‬נאלצת בהדרגה לוותר על כל אלה ומנגד‬ ‫לשלם מחירים גבוהים במיוחד‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪99‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 99‬‬ ‫מאז האינתיפאדה הראשונה נהרגו למעלה מ‪ 1,500-‬ישראלים ונפצעו‬ ‫אלפים‪ .‬צה"ל והמשטרה הגדילו את מערך הכוחות בשטחים פי ‪ 12‬ויותר!‬ ‫מ‪ 1987-‬ועד היום הוסיפה הממשלה למעלה מ‪ 40-‬מיליארד שקלים‬ ‫לעלויות השוטפות של הפעילות הצבאית בעזה ובגדה בגין "האירועים‬ ‫בשטחים"‪ .‬ישראל איבדה רק באינתיפאדה השנייה תוצר בגובה של ‪45‬‬ ‫מיליארד שקל לערך‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬כל זה לא יוסיף שטחים למדינת ישראל‪ .‬גם אם גידרנו מאות‬ ‫אלפי דונמים בגדה בעלות של ‪ 13‬מיליארד שקלים‪ ,‬וגם אם חלקו‬ ‫הראשון של מכתב בוש הכיר "במציאות החדשה" שנוצרה עם הקמת‬ ‫גושי ההתנחלויות‪ ,‬גם הוא התנה זאת בהסכמה הדדית שמשמעה חילופי‬ ‫שטחים ביחס ‪ .1:1‬הקהילה הבינלאומית נחושה ועקבית יותר בעמדתה‪.‬‬ ‫וקוראת לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים‪ ,‬לרבות ממזרח ירושלים‪,‬‬ ‫ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית‪ .‬גם העולם הערבי מדגיש ביוזמתו‬ ‫ממרץ ‪ 2002‬כי התנאי לשלום ולנורמליזציה עם ישראל הוא גבולות ‪'67‬‬ ‫והקמת מדינה פלסטינית‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬לכוח היום יש יותר מגבלות מאז‪ .‬בהיעדר יכולת למלחמה‬ ‫בנוסח מלחמת ששת הימים בה "צה"ל יכול לנצח"‪ ,‬ובהיעדר פיתרון‬ ‫מדיני אפשרי‪ ,‬איראן‪ ,‬סוריה‪ ,‬חיזבאללה וחמאס יעדיפו ישראל מדממת‬ ‫בעזה‪ ,‬בגדה ובלבנון‪.‬‬ ‫מדיניותם של שרון ומופז‪ ,‬אולמרט וברק‪ ,‬בדומה לנתניהו‪ ,‬ליברמן‬ ‫ואיתם‪ ,‬של "קודם ביטחון ואחר כך שלום"‪ ,‬שעה שלא מוצגת כול חלופה‬ ‫מדינית סבירה בפני הפלסטינים והסורים‪ ,‬היא המתכון לחיזוק הקשר‬ ‫אירן־ סוריה־חיזבאללה־חמאס ולקריסת האפשרות ליציבות ולהסכמי‬ ‫קבע שיבטיחו מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬רעיון שתי המדינות יפנה מקומו לברירת המחדל בדמות מדינה‬ ‫אחת בעלת רוב ערבי‪ .‬המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים משתנה‬ ‫בעקביות לטובת האחרונים‪ .‬החלטת הסוכנות לפרק את מחלקת העלייה‬ ‫מוכיחה סופית שאין עליה שתאזן את הריבוי הטבעי בשטחים‪ .‬ייחולו‬ ‫‪ 100‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 100‬‬ ‫של פרס בזמנו "כי אילו היה מתרחש נס ומספר היהודים בארץ ישראל‬ ‫היה מגיע לשמונה מיליון‪ "...‬רחוק מהתגשמותו לאור העובדה שמספר‬ ‫יהודים כזה‪ ,‬שמתגוררים בצפון אמריקה ובמערב אירופה נהנים מרמת‬ ‫חיים גבוהה יותר מאשר בישראל וקרוב ל־‪ 50‬אחוזים מהם נישאים‬ ‫לבני זוג שאינם יהודים‪.‬‬ ‫ויתור אסטרטגי של הפלסטינים על רעיון שתי המדינות והמרת המאבק‬ ‫הלאומי במאבק אזרחי יקרע את החברה בישראל בין חסידי הדמוקרטיה‬ ‫לחסידי האתנוקרטיה‪ ,‬וידחק את ישראל טרם כניעתה ללחץ הבינלאומי‬ ‫לעמדת המצורעת‪ ,‬עמדה שננטשה מזמן על ידי דרום אפריקה‪ .‬‬ ‫מן הראוי שהצהרות השלום של אולמרט יגובו גם במעשים של ממשלה‬ ‫אחראית‪ .‬אחרת התבטאותו של טדי קולק בזמנו‪" ,‬בממשלה שלך‪ ,‬כולם‬ ‫שיכורים‪ .‬יום אחד הם יתפכחו‪ ,‬אבל זה יהיה מאוחר מדי" — תטפח על‬ ‫פרצופם וגרוע מכך — על עתידנו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪101‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 101‬‬ ‫[ביטרליימונס | ‪( 31/01/2008‬פורסם באנגלית)]‬ ‫‪ | 22‬יישום של הצהרת אנאפוליס‬ ‫ועידת אנאפוליס הצליחה להניב‪ ,‬למעט הפגנת תמיכה בינלאומית‬ ‫בתהליך המדיני‪ ,‬לוח זמנים בן שנה לניהול המו"מ על הסדר הקבע‪.‬‬ ‫המועד בו הנשיא בוש יסיים לארוז את חפציו ולפנות מקום ליורש אשר‬ ‫יידרש לזמן רב ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ ,‬ובתנאי כי יעמידו‬ ‫בקדימות למיתון הצפוי בכלכלה האמריקאית ולנושאים אמריקאים‬ ‫בוערים אחרים‪ .‬בתחילת ‪ 2009‬הסיכויים למצוא את מחמוס עבאס‪ ,‬ללא‬ ‫התקדמות בתהליך המדיני‪ ,‬הינם נמוכים ואף אלו של ממשלת מרכז‬ ‫שמאל בראשות אולמרט או אחר אינם רבים‪ .‬המערכת האזורית־סוריה‪,‬‬ ‫לבנון‪ ,‬אירן ועיראק־ אינה תחומה אומנם בסד זמנים זה‪ ,‬אך המגמות‬ ‫בה רק מחזקות את הצורך בלהאיץ את מהלכם של ישראל והפלסטינים‪.‬‬ ‫שעון הזמן אינו פועל לטובת ישראל עקב ההתפתחויות האזוריות‪,‬‬ ‫היחלשות פת"ח והסימנים המעידים כי הפלסטינים נוטים לוותר על‬ ‫פתרון שתי המדינות ולהיאבק על מדינה אחת לכול אזרחיה בה הם‬ ‫רוב‪ .‬לפיכך על ישראל למהר ולהבטיח כי לא תיכשל בעמידה ביעדי‬ ‫המו"מ בלוח הזמנים הנתון בגלל כשלים בהתארגנות ובניהול המו"מ‪.‬‬ ‫טווח הזמן העומד לרשותה מאפשר ניהול מסודר ועקבי של המו"מ על‬ ‫הפערים אמיתיים בעמדות הצדדים והקושי לגשר עליהם‪.‬‬ ‫על אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬וועדת היגוי בדרג של שרים‪ ,‬להקים‬ ‫מנהלת הסכם ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים המדיניים‪,‬‬ ‫הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לפלסטין בטווח הרחוק הרבה יותר‬ ‫ממועד הבחירות הבאות‪.‬‬ ‫מנהלת ההסכם תידרש בלוח זמנים מואץ לכמה נושאים בשלב הראשון‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬זיהוי והגדרת האינטרסים של הצדדים‪ :‬לישראל כמו‪ ,‬אי חזרת‬ ‫פליטים לישראל‪ ,‬פירוז השטח ממערב לירדן מצבא זר ומנשק כבד‬ ‫ושמירת מרבית המתנחלים בגושי ההתיישבות הגדולים בריבונות ישראל‪.‬‬ ‫‪ 102‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 102‬‬ ‫לפלסטין כמו‪ ,‬הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה ורצועת‬ ‫עזה‪ ,‬הקמת בירה פלסטינית בירושלים המזרחית וחיבור טריטוריאלי‬ ‫בין עזה לגדה‪ .‬שנית‪ ,‬זיהוי כל בעלי העניין המעורבים בהסכם‪ :‬תומכיו‬ ‫כמו העולם הערבי המתון‪ ,‬ארה"ב והאיחוד האירופי‪ ,‬מתנגדיו כמו‬ ‫אירן והחיזבאללה ואף על השפעת התהליך על ערביי ישראל‪ .‬שלישית‪,‬‬ ‫הגדרת תכולת הפרוייקט על ידי קביעת הסוגיות למו"מ‪ :‬נושאי הליבה‬ ‫כמו קץ התביעות‪ ,‬פליטים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬גבולות וביטחון ונושאים גנריים‬ ‫כמו מים‪ ,‬סביבה‪ ,‬משטר‪ ,‬כלכלה ומשפט‪ .‬רביעית‪ ,‬הגדרת המכאניזם‬ ‫לתאום בין ניהול המו"מ לסדרה של גורמים המשפיעים על התהליך‬ ‫ועל ייצוב המציאות היומיומית‪ .‬כמו למשל בניית גדר ההפרדה‪ ,‬משטר‬ ‫התנועה‪ ,‬פתוח הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬ההתמודדות עם החמאס בעזה‪,‬‬ ‫יישום השלב הראשון של מפת הדרכים‪ ,‬שחרור אסירים ועוד‪.‬‬ ‫בשלב השני והמרכזי‪ ,‬לאור עבודה המטה שלעיל‪ ,‬תגבש מנהלת ההסכם‬ ‫ותמליץ על עמדות ישראל למו"מ ואופן ניהולו בכפוף לדירקטיבה‬ ‫הפוליטית שתיקבע על ידי צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‪.‬‬ ‫עמדות אלו ישרתו את צוותי המו"מ‪ ,‬בדפוסים גלויים או חשאיים‪,‬‬ ‫רשמיים או רשמיים למחצה‪ .‬בתחילה יסוכמו פרמטרים ועקרונות לניהול‬ ‫המו"מ ומרחבי הגמישות בו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן‬ ‫לאלו שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪ .2000‬בהמשך‪ ,‬מומלץ לנהל‬ ‫את המו"מ בקבוצות עבודה נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה‪,‬‬ ‫נגזרות מהליבה וגנריים‪ .‬מנהלת ההסכם תתמוך מקצועית בכל אחד‬ ‫מצוותי המו"מ‪ ,‬וועדת ההיגוי של השרים תידרש להחלטות הפוליטיות‬ ‫והמדיניות‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה ידרשו הנושאים ונותנים‬ ‫לגבש טיוטא להסכם מסגרת מפורט אשר הפערים החשובים‪ ,‬ובתנאי‬ ‫כי יהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה מסכמת של המנהיגים‪.‬‬ ‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‬ ‫המפורטים של הסוגיות השונות‪ .‬צוות המו"מ‪ ,‬על בסיס עבודת מטה‬ ‫של מנהלת ההסכם‪ ,‬יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ .‬זו‪ ,‬הקריטית‬ ‫והרגישה ביותר לאיומים מקיצוניים משני הצדדים‪ ,‬תכלול את ההתניות‬ ‫הפיזיות לביצוע כמו משך הזמן הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות‬ ‫זכות החשיבה ‪103‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 103‬‬ ‫צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות‬ ‫בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬ ‫ואת ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות הצדדים כמו משאלי‬ ‫עם‪ ,‬בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות הביטחון‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על‬ ‫תוכנית זו להתייחס להיבטים רצויים ואפשריים של נורמליזציה על פי‬ ‫יוזמת הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית בדפוסים של החלטת‬ ‫מועבי"ט המחליפה את כל ההחלטות הקודמות שלה בהסכם החדש‪,‬‬ ‫השקעות כלכליות‪ ,‬העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬ ‫הרבה החלטות לאומיות טובות לא בוצעו כתוצאה מחוסר היכולת‬ ‫לתרגמן לרמה אופרטיבית‪ ,‬על ישראל להימנע מלכלול בן גם את הצהרת‬ ‫ועידת אנאפוליס‪.‬‬ ‫‪ 104‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 104‬‬ ‫[ישראל היום | ‪]14/01/2008‬‬ ‫‪ | 23‬אחרי אנאפוליס — מוטב שנה‬ ‫ועידת ‍אנאפוליס הפכה את שעון החול והציבה בפני הצדדים את קו‬ ‫הגמר למשא ומתן על הסדר הקבע לסוף שנת ‪ 2008‬המועד שבו הנשיא‬ ‫בוש מסיים לארוז את חפציו ומפנה מקום ליורשו‪ .‬האחרון יידרש לזמן‬ ‫רב ללמוד את הסכסוך הישראלי־פלשתיני ולהעמידו בקדימות לנושאים‬ ‫אמריקניים בוערים אחרים‪ .‬זהו גם המועד שבו מבטיח אבו מאזן "לתלות‬ ‫את נעליו" לטובת מנהיגות אחרת לעם הפלשתיני‪ ,‬בתקווה שזו לא‬ ‫תחבוש את הכובע הקיצוני על מנת לקדם את מטרות העם הפלשתיני‪.‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬בישראל אין איש יכול לערוב להשלכות דו"ח וינוגרד‬ ‫ולשאיפותיהם של יו"ר העבודה ויו"ר הליכוד לגבי ירושת אולמרט‪.‬‬ ‫המערכת האזורית — סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬אירן ועיראק — לא תחומה אמנם‬ ‫בסד זה‪ ,‬אך המגמות בה רק מחזקות את הצורך להאיץ את מהלכיהם‬ ‫של ישראל והפלשתינים‪ .‬‬ ‫ממשלת ישראל רחוקה מלהגיע להסכמה פנימית ביחס למטרת המו"מ‬ ‫המדיני ולאופיו‪ .‬היא רחוקה אף יותר מלהצטייר כאחת "ההופכת כל‬ ‫אבן" על מנת להיערך ארגונית ומבנית כדי להגיע להסדר קבע ול"פודיום"‬ ‫בבית הלבן לטקס החתימה עליו‪ .‬שרת החוץ מונתה לראש צוות המו"מ‪,‬‬ ‫אך זה עצמו לא מונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בולט היעדרה של מינהלה האמורה לשמש‬ ‫כגוף המתאם את עבודת המטה למו"מ ואת תוצריו‪.‬‬ ‫כנס המומחים שהתקיים אתמול ואורגן על ידי מטה יוזמת ז'נבה‪,‬‬ ‫בהשתתפות נציגים ישראלים‪ ,‬פלשתינים ואמריקנים‪ ,‬נועד לרכז את‬ ‫הלקחים המבניים והארגוניים של ניהול מו"מ ולהניחם בהישג יד של‬ ‫אלה המוסמכים והמחויבים למצותו לכדי הסדר קבע עד סוף‍שנה זו‪.‬‬ ‫טווח הזמן העומד לרשותם הוא גדול ומאפשר ניהול מסודר של המו"מ‪,‬‬ ‫בניגוד ללחץ הזמנים הכבד שבו היו נתונים הנושאים ונותנים בסבב‬ ‫האחרון שהתקיים בטאבה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪105‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 105‬‬ ‫בשלב הראשון יידרש אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬ועדת היגוי בדרג של‬ ‫שרים‪ ,‬להקים מינהלה ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים בין‬ ‫ישראל לפלשתין‪ ,‬בטווח הרחוק הרבה יותר ממועד הבחירות הבאות‪.‬‬ ‫המנהלה תידרש‪ ,‬בלוח זמנים מואץ‪ ,‬להמליץ על עמדות ישראל למו"מ‬ ‫ועל אופן ניהולו‪ .‬היא תידרש להביא בחשבון שורה ארוכה של גורמים‬ ‫משפיעים‪ ,‬כמו‪ :‬הקהילה הבינלאומית בראשות ארה"ב‪ ,‬העולם הערבי‪,‬‬ ‫חמאס‪ ,‬דעת הקהל הישראלית והשפעת התהליך על ערביי ישראל‪.‬‬ ‫בשלב המרכזי צוותי המו"מ יידרשו לנהל את המו"מ בהתאם לפרמטרים‬ ‫ולעקרונות שיוסכמו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן לאלה‬ ‫שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪.2000‬‬ ‫בשונה מהמוסכם עד כה‪ ,‬מומלץ לנהל את המו"מ בקבוצות עבודה‬ ‫נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה — שתי מדינות לאום‪ ,‬קץ‬ ‫התביעות ההדדיות‪ ,‬פליטים וירושלים; נגזרות מהליבה־ גבולות‪ ,‬ביטחון‪,‬‬ ‫מים‪ ,‬התנחלויות ועוד; ואשכולות גנריים — כלכלה‪ ,‬משפט‪ ,‬סביבה‪,‬‬ ‫אסירים ועוד‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה יש לגבש טיוטה להסכם‬ ‫מסגרת שהפערים החשובים שבו‪ ,‬בתנאי שיהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה‬ ‫מסכמת של המנהיגים‪.‬‬ ‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‪ .‬צוות‬ ‫המו"מ יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ ,‬הרגישה לאיומים מקיצוניים‬ ‫משני הצדדים‪ .‬היא תכלול את ההתניות הפיזיות לביצוע‪ ,‬כמו משך הזמן‬ ‫הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על‬ ‫הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי‬ ‫לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬צריך יהיה לקבוע את ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות‬ ‫הצדדים‪ ,‬כמו משאלי עם‪ ,‬בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות‬ ‫הביטחון‪ .‬כמו כן‪ ,‬על תוכנית זו להתייחס להיבטים של נורמליזציה על פי‬ ‫יוזמת הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית‪ ,‬השקעות כלכליות‪,‬‬ ‫העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬ ‫‪ 106‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 106‬‬ ‫המשתתפים בכנס לא התיימרו להציע מודל אחד מושלם‪ ,‬ולא יכלו‬ ‫להעריך את שפע הגורמים הבלתי צפויים העלולים להפוך את התנאים‬ ‫הפנימיים והאזוריים על פיהם‪ .‬הדוברים בכנס רצו לשרטט קווים עקרוניים‬ ‫לניהול המו"מ המבוססים על ההנחה כי מהות ההסכם ומרחבי הפשרה‬ ‫האפשריים מוכרים לצדדים‪ ,‬ולהראות כי אפשר להגיע להסכם תוך‍שנה‬ ‫אם עובדים נכון ומבינים כי הזמן אינו משחק לטובת ישראל ו"עדיפה‬ ‫‍שנה אחת (‪)2008‬קודם"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪107‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 107‬‬ ‫[כנס הרצליה של יוזמת ז'נבה | ‪]13-14/01/2008‬‬ ‫‪ | 24‬הסכם קבע בשנה‬ ‫שעון הזמן אינו פועל לטובת ישראל עקב ההתפתחויות האזוריות‪,‬‬ ‫היחלשות פת"ח והסימנים המעידים כי הפלסטינים נוטים לוותר על‬ ‫פתרון שתי המדינות ולהיאבק על מדינה אחת לכול אזרחיה בה הם רוב‪.‬‬ ‫לפיכך על ישראל למהר ולהבטיח כי לא תיכשל בעמידה ביעדי המו"מ‬ ‫בלוח הזמנים הנתון‪ ,‬סוף ‪ ,2008‬בגלל כשלים בהתארגנות ובניהול המו"מ‪.‬‬ ‫טווח הזמן העומד לרשותה מאפשר ניהול מסודר ועקבי של המו"מ על‬ ‫הפערים אמיתיים בעמדות הצדדים והקושי לגשר עליהם‪.‬‬ ‫על אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬וועדת היגוי בדרג של שרים‪ ,‬להקים‬ ‫מנהלת הסכם ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים המדיניים‪,‬‬ ‫הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לפלסטין‪ .‬החזון הוא התפיסה‬ ‫הכוללת המניעה את הצדדים‪ ,‬מכתיבה את עמדותיהם ואת דפוסי‬ ‫הפעולה שלהם‪ ,‬ומתווה את מערכת היחסים בינהם‪ .‬החזון משמש‬ ‫מבחן העל שבאמצעותו נבחנת מידת ההצלחה של הצדדים המעורבים‪.‬‬ ‫כדי לגבשו יש לשרטט את המציאות בטווח הרחוק (‪ )2020‬התומכת‬ ‫במימוש האינטרסים ההדדיים‪ ,‬בהנחת פשרה‪ ,‬בפרמטרים של ביטחון‪,‬‬ ‫כלכלה‪ ,‬חברה ויציבות אזורית‪ .‬במסגרתה יהיה על ישראל להחליט‬ ‫על שאלות יסוד כמו מהי האוריינטציה העתידית של ישראל־‬ ‫מערבה (ארה"ב ואירופה)‪ ,‬מזרחה (העולם הערבי) גם וגם? מה אופי‬ ‫היחסים עם המדינה הפלסטינית ברצף בין תלות הדדית והיפרדות‬ ‫כמעט מוחלטת?‬ ‫אולמרט בראשות של צוות היגוי שרים יידרש גם להגדרת מטרת המו"מ‪.‬‬ ‫רוח הדברים של אנאפוליס מביאה להצעה הבאה‪ :‬הסכם המביא לסיומו‬ ‫בפועל‪ ,‬באופן קבוע ותמידי‪ ,‬של העימות והסכסוך בין שני העמים‪,‬‬ ‫לרבות כל התביעות הלאומיות של כל צד או מיעוט בעל שיוך לאומי‬ ‫לאחד הצדדים‪ .‬הסכם המבסס את היחסים בין הצדדים על שלום‪ ,‬כבוד‬ ‫הדדי‪ ,‬רווחה כלכלית‪ ,‬ביטחון ושיתוף פעולה‪ ,‬תוך הכרה הדדית בזכויות‬ ‫‪ 108‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 108‬‬ ‫הלגיטימיות והפוליטיות של כל צד‪ ,‬ובהתבסס על הכרה בקיומן של שתי‬ ‫מדינות נפרדות בשטחה של ארץ ישראל המערבית‪.‬‬ ‫הצלחת פרויקט מותנת בתמיכה מבנית נכונה בדפוסים של מבנה תכולת‬ ‫העבודה בפרויקט‪ ,‬מבנה ארגוני‪ ,‬והאינטגרציה בינהם באמצעות מרכזי עבודה‪.‬‬ ‫ליעודה ותפקידה של מנהלת ההסכם מומלצת ההצעה הבאה‪:‬‬ ‫ייעוד‬ ‫לשמש גוף מרכז‪ ,‬מתאם ‪,‬עוקב ומבקר את עבודת המטה של משרדי‬ ‫הגורמים העוסקים בתחום המו"מ עם הפלסטינים וההיפרדות‪ ,‬בכפוף‬ ‫להנחיות ראש הממשלה‪.‬‬ ‫תפקידים‬ ‫‪ .1‬ריכוז ותיאום עבודת המטה התומכות במו"מ המדיני‬ ‫‪ .2‬ריכוז ותיאום עבודות המטה הנוגעות להיפרדות‪ ,‬בתרחיש הסכמי‬ ‫או משברי‬ ‫‪ .3‬מעקב ובקרה אחר ישום הבנות‪ ,‬הסדרים והסכמים‬ ‫כפיפות‬ ‫ראש המנהלה יפעל בכפיפות למנהל המו"מ מטעם ראש הממשלה‬ ‫תקציב‬ ‫‪ 8-6‬מיליון ‪₪‬‬ ‫הערות ודגשים‬ ‫‪ .1‬המנהלה תהווה הגוף היחידי בתחומי עיסוקה ועל פי יעודה;‬ ‫‪ .2‬המנהלה תהווה גוף התומך בצוות המו"מ ובכלל הגופים בתחומי‬ ‫עיסוקה‪ :‬המו"מ וההיפרדות;‬ ‫‪ .3‬המנהלה תיסמך על הגופים הקיימים להכנת נמ"טים‪ ,‬למעקב‬ ‫ולמנהלות;‬ ‫‪ .4‬נציגי הגופים הפועלים במנהלה בנוסף על תפקידם ישמשו גם כקציני‬ ‫זכות החשיבה ‪109‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 109‬‬ ‫קישור בין המנהלה לגוף‪ .‬הצגת עמדת הגוף תעשה באמצעותם או‬ ‫מי מטעמו של הגוף;‬ ‫‪ .5‬כלל משרדי הממשלה ומערכות הביטחון ימציאו נתונים‪ ,‬מפות‬ ‫וכדומה למנהלה על פי בקשתה‪.‬‬ ‫מנהלת ההסכם תידרש בלוח זמנים מואץ לכמה נושאים בשלב הראשון‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬זיהוי והגדרת האינטרסים של הצדדים‪ ,‬בהנחיית ובאישור וועדת‬ ‫ההיגוי של השרים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫לישראל‬ ‫‪ .1‬סיום הסכסוך בפועל‬ ‫‪ .2‬קץ התביעות ההדדיות‬ ‫‪ .3‬אי חזרת פליטים למדינת ישראל‬ ‫‪ .4‬אי שיבה לגבולות ‪1967‬‬ ‫‪ .5‬מימוש אפקטיבי של חופש הגישה והפולחן במקומות הקדושים‬ ‫בירושלים‬ ‫‪ .6‬פירוז השטח ממערב לירדן מצבא זר ונשק כבד‬ ‫‪ .7‬רוב המתנחלים בגושי ההתיישבות העיקריים בריבונות ישראל‬ ‫‪ .8‬זכויות על המים שמקורם בגדה המערבית‬ ‫לפלסטין‬ ‫‪ .1‬הקמת מדינה פלסטינית עצמאית על כלל שטחי הגדה ורצועת עזה‬ ‫(שטחי ‪)67‬‬ ‫‪ .2‬בירת פלסטין בירושלים המזרחית‬ ‫‪ .3‬ריבונות פלסטינית מלאה על ביטחון הפנים והחוץ ועל קשרי החוץ‬ ‫‪ .4‬פתרון בעיית הפליטים בהתאם להחלטות האו"מ‬ ‫‪ .5‬זכות מלאה על המים שבתחום ריבונותם הטריטוריאלית‬ ‫‪ .6‬חילופי שטחים בשיעור נמוך‬ ‫‪ .7‬חבור טריטוריאלי בין עזה לגדה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬זיהוי כל בעלי העניין המעורבים בהסכם על יכולתם לתרום או‬ ‫להכשיל את המו"מ‪:‬‬ ‫‪ 110‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 110‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הצבור היהודי בישראל‬ ‫הצבור הפלסטיני‬ ‫העולם הערבי‬ ‫ערביי ישראל‬ ‫העולם המוסלמי‬ ‫האיחוד האירופי‬ ‫ארה"ב‬ ‫המדינות התורמות‬ ‫סוריה‬ ‫יהדות ארה"ב‬ ‫חמאס‬ ‫רוסיה‬ ‫שלישית‪ ,‬הגדרת תכולת הפרויקט על ידי קביעת הסוגיות למו"מ‪:‬‬ ‫נושאי הליבה‪ :‬שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬קץ התביעות‪ ,‬פליטים‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬גבולות וביטחון נושאים גנריים כמו מים‪ ,‬סביבה‪ ,‬משטר‪,‬‬ ‫כלכלה ומשפט‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬הגדרת המכאניזם לתאום בין ניהול המו"מ לסדרה של גורמים‬ ‫המשפיעים על התהליך ועל ייצוב המציאות היומיומית‪ ,‬כמו למשל‪ :‬בניית‬ ‫גדר ההפרדה‪ ,‬משטר התנועה‪ ,‬פתוח הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬ההתמודדות‬ ‫עם החמאס בעזה‪ ,‬יישום השלב הראשון של מפת הדרכים‪ ,‬שחרור‬ ‫אסירים ועוד‪.‬‬ ‫בשלב השני והמרכזי‪ ,‬לאור עבודה המטה של שלעיל‪ ,‬תגבש מנהלת‬ ‫ההסכם ותמליץ על עמדות ישראל למו"מ ואופן ניהולו בכפוף לדירקטיבה‬ ‫הפוליטית שתיקבע על ידי צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‪.‬‬ ‫לתהליך העבודה מוצע המרשם הבא‪:‬‬ ‫• קבוצת העבודה (נייר מטה)‬ ‫• התפישה הישראלית‬ ‫• התפישה הפלסטינית‬ ‫זכות החשיבה ‪111‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 111‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מסד משפטי‬ ‫מציאות המו"מ בסיום המו"מ הרשמי האחרון‬ ‫גיבוש העמדה הישראלית‪ :‬מה חשוב והיכן יש מרחבי גמישויות‬ ‫טעונים לחיזוק (קריטריונים חיצוניים)‬ ‫זיקות בין נושאיות‬ ‫אופציות ל"עסקות חבילה"‬ ‫בדיקה והערכה במנהלת ההסכם‬ ‫צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‬ ‫צוות המו"מ‬ ‫עמדות אלו ישרתו את צוותי המו"מ‪ ,‬בדפוסים גלויים או חשאיים‪,‬‬ ‫רשמיים או רשמיים למחצה‪ .‬בתחילה יסוכמו פרמטרים ועקרונות לניהול‬ ‫המו"מ ומרחבי הגמישות בו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן‬ ‫לאלו שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪ .2000‬בהמשך‪ ,‬מומלץ לנהל‬ ‫את המו"מ בקבוצות עבודה נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה‪,‬‬ ‫נגזרות מהליבה וגנריים‪ .‬מנהלת ההסכם תתמוך מקצועית בכל אחד‬ ‫מצוותי המו"מ‪ ,‬וועדת ההיגוי של השרים תידרש להחלטות הפוליטיות‬ ‫והמדיניות‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה ידרשו הנושאים ונותנים‬ ‫לגבש טיוטא להסכם מסגרת מפורט אשר הפערים החשובים‪ ,‬ובתנאי‬ ‫כי יהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה מסכמת של המנהיגים‪.‬‬ ‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‬ ‫המפורטים של הסוגיות השונות‪ .‬צוות המו"מ‪ ,‬על בסיס עבודת מטה‬ ‫של מנהלת ההסכם‪ ,‬יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ .‬זו ‪,‬הקריטית‬ ‫והרגישה ביותר לאיומים מקיצוניים משני הצדדים‪ ,‬תכלול את ההתניות‬ ‫הפיזיות לביצוע כמו משך הזמן הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות‬ ‫צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות‬ ‫בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬ ‫ואת ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות הצדדים כמו משאלי עם‬ ‫בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות הביטחון‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על תוכנית‬ ‫זו להתייחס להיבטים רצויים ואפשריים של נורמליזציה על פי יוזמת‬ ‫הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית בדפוסים של החלטת‬ ‫‪ 112‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 112‬‬ ‫מועבי"ט המחליפה את כל ההחלטות הקודמות שלה בהסכם החדש‪,‬‬ ‫השקעות כלכליות‪ ,‬העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬ ‫להלן סרגל זמנים כולל לתהליך‪:‬‬ ‫מינוי ראש צוות מו"מ ‪ +‬ראש מנהלת ההסכם‪ +‬וועדת היגוי שרים )‪(D‬‬ ‫מינוי צוות מו"מ ‪ +‬הקמת מנהלת ההסכם המורחבת (עד חודש)‬ ‫גיבוש עמדות למו"מ (עד חודשיים)‬ ‫הסכם על פרמטרים ועקרונות (עד ‪ 3‬חוד')‬ ‫גיבוש טיוטא והכנה לפסגה מסכמת (עד ‪ 8‬חוד')‬ ‫פסגה מסכמת וחתימה על הסכם (עד ‪ 9‬חוד')‬ ‫גיבוש תוכנית היישום ‪ +‬כתיבת ההסכמים המפורטים (נספחים)‬ ‫(עד ‪ 12‬חוד')‬ ‫תחילת יישום‬ ‫לסיכום‪ ,‬הרבה החלטות לאומיות טובות לא בוצעו כתוצאה מחוסר‬ ‫היכולת לתרגמן לרמה אופרטיבית‪ ,‬על ישראל להימנע מלכלול בן גם‬ ‫את הצהרת ועידת אנאפוליס‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪113‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 113‬‬ ‫[‪]27/03/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 25‬הדרך לקץ הסכסוך‬ ‫המתווה כבר ברור‪ ,‬להנהגות נותר רק לשכנע שזה‬ ‫המקסימום שאפשר לקבל — והמינימום שאפשר לתת‬ ‫השבועות והחודשים הבאים יגלו לנו באם יתממשו הצהרותיה של‬ ‫קונדוליזה רייס בדבר חידוש המשא־ומתן בין ישראל לפלסטינים‪.‬‬ ‫עד אז תצטרך רייס הן לצלוח עם אבו־מאזן את ימיה הראשונים של‬ ‫ממשלת האחדות ברשות‪ ,‬בתקווה שעזה לא תגיע לכדי פיצוץ‪ ,‬והן‬ ‫להמתין לממשלה ישראלית פוסט דו"ח וינוגרד או גילויים פליליים‬ ‫דרמטיים נוספים‪ ,‬העושה דרכה מחדש לקבלת אמון העם‪ .‬עד מהירה‬ ‫תופתע מזכירת המדינה לגלות‪ ,‬שהמשא־ומתן האמיתי שעליה להניע‬ ‫ולשמר הוא בעיקר זה שעל שתי ההנהגות לקיים עם ציבור בוחריהן‪.‬‬ ‫אשר למתכונתו של הסדר הקבע‪ ,‬הרי שזו ידועה זה מכבר גם לאלה‬ ‫משני הצדדים‪ ,‬אשר אינם חפצים בו‪.‬‬ ‫כדי שאותו הסדר מיוחל אכן יביא לקץ התביעות ההדדיות ולהכרה‬ ‫מלאה‪ ,‬עליו להתבסס על ארבעה גורמים הכרחיים‪:‬‬ ‫פיתרון בעיית הפליטים הפלסטינים שלא באמצעות שיבה לישראל;‬ ‫● גבולות ‪ '67‬כבסיס לחילופי שטחים ביחס ‪;1:1‬‬ ‫● חלוקת מזרח ירושלים לשתי הבירות;‬ ‫● הפסקת הטרור והאלימות‪.‬‬ ‫דרכים למימושם של ארבעת הגורמים הללו חזרו ועלו במהלך הדיונים‬ ‫הרשמיים והלא־רשמיים‪ ,‬ואף הסתכמו בטיוטות מפורטות על גבי מפות‬ ‫בקמפ־דיוויד‪ ,‬בטאבה וביוזמת ז'נבה‪ .‬עיקר הקושי בו נתקלו ההנהגות‬ ‫בדרך לאימוץ המתווים‪ ,‬היה ביכולת לשכנע את הציבור שלהן כי זהו‬ ‫המקסימום שיכול כל צד לקבל והמינימום שביכולתו לתת‪ ,‬מבלי להמיר‬ ‫את דתו או לוותר על האינטרסים החיוניים שלו; וכי זולת דרך זו‬ ‫‪ 114‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 114‬‬ ‫ישנה רק האלימות במתכונת השנים האחרונות‪ ,‬שגבתה מחירי דמים‬ ‫ומחירים חברתיים וכלכליים ולא הצליחה לשפר ולו במעט את עמדתם‬ ‫או עתידם של הצדדים‪.‬‬ ‫כעת ייאלצו אבו־מאזן וחבריו להסביר מחדש‪ ,‬שאף כי עמדו על תביעתם‬ ‫שהפליטים יממשו את זכותם לבחור בין שיבה לפיצויים על פי החלטה‬ ‫‪ — 194‬הם מוכנים לפרש זכות זאת בדמות מנגנון בינלאומי‪ ,‬אשר יציג‬ ‫חלופות שונות ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך שלישראל זכות וטו על‬ ‫קבלתם; שאף כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי הקהילה הבינלאומית‬ ‫ומשפטה‪ ,‬הם מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר‬ ‫מ‪ 70-‬אחוזים מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; שאף כי‬ ‫עמדו על נסיגה לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי‬ ‫ישראל תשמור בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות‬ ‫בעיר העתיקה; שאף כי קיבלו ללא תמורה מדינית מצידם את נסיגת‬ ‫ישראל מרצועת עזה‪ ,‬הם מפסיקים את המאבק המזוין ומסתפקים‬ ‫ב‪ 22%-‬מפלסטין‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל מצידה תיאלץ להסביר‪ ,‬שאף כי החזיקה ארבעים שנה‬ ‫במיתוס של ירושלים "המאוחדת" — היא מקבלת את העובדה שזו‬ ‫המזרחית מעולם לא הייתה חלק ממנה‪ ,‬ועליה לשמש בירה פלסטינית;‬ ‫שאף כי נופפה במכתבו של הנשיא בוש ביחס לעתידם של "גושי‬ ‫ההתיישבות" היהודיים‪ ,‬מקבלת היא את פינוי היישובים בלב השומרון‬ ‫כתנאי הכרחי ל"רציפותה וחיותה של המדינה הפלסטינית"; שאף כי‬ ‫זה עתה השקיעה מיליארדים רבים בהקמת גדר ההפרדה ומרחב התפר‬ ‫בעומק השטח במטרה לספחו לישראל‪ ,‬היא נאלצת לפרק ולהקים מחדש‬ ‫חלקים נרחבים מהגדר בעלות כפולה; שאף כי דחתה כל נוכחות של‬ ‫כוחות בינלאומיים במדינה הפלסטינית‪ ,‬היא מכירה בחיוניותם לשמירת‬ ‫ההסדר ולייצובו‪.‬‬ ‫תפקידה של ארצות־הברית‪ ,‬עם או בלי רייס‪ ,‬יהיה לגייס את הקהילה‬ ‫הבינלאומית והעולם הערבי העומד מאחורי יוזמת השלום‪ ,‬כדי לתמוך‬ ‫בשתי ההנהגות בהתמודדות הצפויה להן מול קהל המתנגדים לתהליך‬ ‫זכות החשיבה ‪115‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 115‬‬ ‫המדיני ולהסדר‪ .‬יהיה עליה להסיר מהמשא־ומתן לכשיתחדש כל פתח‬ ‫מילוט‪ ,‬שאחד הצדדים יבקש לחפש ולמצוא בעת משבר — אך בעיקר‪,‬‬ ‫לספק את כל התמריצים האפשריים לצדדים כדי שיתקדמו להסכם‪,‬‬ ‫ולנטרל את השפעתם ומעורבותם של אלה שינסו לחבל בו בשל האיום‬ ‫על שאיפתם למאזן כוחות ודת אחר במזרח התיכון‪.‬‬ ‫יש בהבנתן‪ ,‬בחובתן ובכוחן של וושינגטון והקהילה הבינלאומית לנצל‬ ‫את הסדק שנפתח כעת מחדש למשא־ומתן‪ .‬מוטב שיעשו זאת טרם‬ ‫סגירתו‪ ,‬שתאפשר את שקיעתם המחודשת של הצדדים לאשליית הכוח‬ ‫בסיבוב נוסף‪ ,‬שתחילתו בעזה וסופו מי ישורנו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 116‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 116‬‬ ‫[אופקים חדשים | ‪]15/01/2007‬‬ ‫‪ | 26‬אחד בעקבות שלושה —‬ ‫‬ ‫התנאים להסדר קבע‬ ‫ארבעה תנאים חייבים להתמלא על־מנת להגיע לאפשרות‬ ‫הסכם עם הפלסטינים‪ .‬התנאי הרביעי‪ ,‬שאותו אהוד‬ ‫אולמרט עדיין לא הפנים‪ ,‬הוא הפיכת חלק מירושלים‬ ‫לבירתו של העם הפלסטיני‪ ,‬על־פי "חזונו" של קלינטון‪.‬‬ ‫כל התחמקות מפתרון כזה תגרור בעקבותיה הקצנה‬ ‫והחמרה במצב הכלכלי־מדיני־בטחוני של ישראל‪.‬‬ ‫התבטאויותיו של אהוד אולמרט‪ ,‬בשבועות האחרונים‪ ,‬בהנחה שהם‬ ‫נאמרו באופן מכוון‪ ,‬עשויים להעיד כי אפשר והוא סוף־סוף הפנים לפחות‬ ‫שלושה תנאים הכרחיים להשגת הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים‪.‬‬ ‫לשלושה אלו חסר תנאי הכרחי רביעי ביחס לירושלים‪ ,‬כדי שהארבעה‬ ‫יהפכו יחדיו לתנאי מספיק לחתימה על הסכם שיניב את מצב הקבע‪,‬‬ ‫העונה על אינטרסי היסוד של שני הצדדים‪ :‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪,‬‬ ‫הנהנת מהכרה בגבולותיה ובזכותה לחיות בביטחון‪ ,‬ומדינה עצמאית‬ ‫בשטחים‪ ,‬שבירתה במזרח ירושלים‪ ,‬תוך יישובם מחדש של הפליטים‬ ‫עבור הפלסטינים‪ .‬ארבעת התנאים הללו מבטאים את הויתורים הנדרשים‬ ‫משני הצדדים‪ .‬זה המקסימום שכל צד יכול להעניק למשנהו‪ ,‬והמינימום‬ ‫שכל צד יוכל להסתפק בו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תנאי ראשון הוא פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים ללא שיבה למדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בנאומו על קבר פולה ודוד בן־גוריון דרש אולמרט מהפלסטינים‬ ‫"לוותר על הדרישה למימוש זכות השיבה"‪ .‬ניסוח זה יכול להעיד כי‬ ‫ראש הממשלה השכיל להפריד בין "זכות השיבה" לבין מימושה‪ .‬מאז‬ ‫הצהרתו של אבו איאד‪ ,‬סגנו של ערפאת‪ ,‬ב‪ 1988-‬כי "אנחנו מבינים‬ ‫ששיבה מוחלטת אינה אפשרית עוד‪ .‬אין אנו לגמרי לא מציאותיים כאשר‬ ‫אנו שוקלים כיצד לממש זכות זאת‪ .‬אסור לה (לזכות השיבה) להיות‬ ‫זכות החשיבה ‪117‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 117‬‬ ‫מכשול בלתי ניתן לגישור"‪ ,‬רבים מהפלסטינים‪ ,‬ובראשם יו"ר אש"ף‪,‬‬ ‫מחמוד עבאס‪ ,‬שותפים לעמדה זו‪ ,‬ואף הציגו אותה במו"מ שהתקיים‬ ‫בקמפ־דיוויד ובטאבה‪ .‬למעשה‪ ,‬אולמרט אף הרחיק מעבר לצפיותיהם‬ ‫של הפלסטינים בעניין זה‪ ,‬משום שניתן היה להבין מדבריו כי הוא מכיר‬ ‫בזכות‪ ,‬אך מתנגד למימושה‪ .‬מנהלי המו"מ בהסכמי אוסלו ויוזמי הבנות‬ ‫ז'נבה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התעקשו כל העת לשלול את הפרשנות הערבית‬ ‫לסעיף ‪ 11‬בהחלטה ‪ ,194‬הטוענת לזכות‪ ,‬וביקשו להסתפק ולראות‬ ‫את מימושו ביישובם מחדש של הפליטים בפלסטין‪ ,‬במדינות מושבם‬ ‫או במדינה שלישית‪ ,‬בלי לעסוק בנרטיבים העשויים להחיות תביעות‬ ‫ישנות‪ .‬עמדה זו זכתה לאחרונה לתמיכה משמעותית בתוכנית השלום‬ ‫של מזכ"ל האו"מ היוצא‪ ,‬קופי ענאן‪.‬‬ ‫תנאי שני הוא חילופי שטחים על בסיס קווי ‪ ,67‬המוכרים גם כ"הקו‬ ‫הירוק"‪ .‬ראש הממשלה‪ ,‬בשיחתו עם שרת החינוך יולי תמיר‪ ,‬אמר‬ ‫ש"אין מניעה לציין את הקו הירוק" בספרי הלימוד‪ .‬למרות ההסתייגות‬ ‫שאולמרט הצמיד לה בדבר עמדתה של ממשלת ישראל‪ ,‬השוללת חזרה‬ ‫ל"קו הירוק"‪ ,‬ניתן לחבר את האמירה הזו לדרישה שהופיעה בנאומו לפיה‬ ‫"ייקבעו קווי הגבול של מדינת ישראל בהתאם למה שציין הנשיא בוש‬ ‫במכתבו‪ ".‬שם נכתב אומנם‪ ,‬באפריל ‪ ,2004‬כי "יהיה זה בלתי מציאותי‬ ‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬ ‫מ‪( 1949-‬הקו הירוק)‪ " ,‬אך הנשיא האמריקאי‪ ,‬שעליו ראש הממשלה‬ ‫מטיל את יהבו‪ ,‬מיהר והוסיף כי "יהיה זה מציאותי לצפות שהסדר קבע‬ ‫יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪ ".‬יש לקוות‬ ‫כי החלטת האו"מ ברוב של ‪ 157‬מדינות‪ ,‬הדורשת את נסיגת ישראל‬ ‫לגבולות ‪ ,'67‬הבהירה לראש הממשלה מה מידת יכולתו לעצב באופן‬ ‫חד־צדדי את גבולותיה של ישראל באמצעות גדר ההפרדה ותוכנית‬ ‫"ההתכנסות"‪ ,‬ולצפות כי העולם יכיר בכך‪ .‬על אולמרט להפנים את‬ ‫התובנה כי רק הסכם עם הפלסטינים המתונים יוכל למנוע את חזרתה‬ ‫של ישראל לגבולות ה"קו הירוק" באופן חד־ צדדי‪ ,‬כפי שקרה בגבול עם‬ ‫לבנון‪ .‬קרי‪ ,‬חילופי שטחים ביחס ‪ 1:1‬על בסיס גבולות ‪ ,1967‬המותירים‬ ‫את גושי ההתנחלויות הסמוכים לקו ה"ירוק" בריבונות ישראל‪ ,‬וזאת‪,‬‬ ‫ללא כל "פזילה" לכיוון התוכניות ביחס לערביי ישראל‪ ,‬של שותפו‬ ‫‪ 118‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 118‬‬ ‫לממשלה‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬הנטולות כל בסיס מוסרי‪ ,‬משפטי ומעשי‪,‬‬ ‫והטומנות בחובן פגיעה קשה באינטרסים של ישראל‪.‬‬ ‫תנאי שלישי הוא הפסקת הטרור והאלימות‪ .‬נראה כי הפסקת האש‬ ‫בעזה‪ ,‬שעליה נתבשרנו לאחרונה‪ ,‬אינה האחרונה הצפויה לנו‪ .‬על ראש‬ ‫הממשלה לשנות את מדיניות קודמו‪ ,‬לה התאימה המימרה הצה"לית‬ ‫"מה שלא הולך בכוח הולך באלימות וביותר כוח"‪ ,‬למדיניות שאפיינה‬ ‫את ימי רבין‪ ,‬והמבוססת על שני ערוצים מקבילים־ הפעלה מידתית‬ ‫של כוח כנגד הטרור הפלסטיני‪ ,‬וחתירה מתמדת לחידוש ולקיום משא‬ ‫ומתן באמצעות הצעות מדיניות רצופות בפני הפלסטינים‪ .‬גם אם האש‬ ‫תתחדש‪ ,‬על ראש הממשלה לחתור להפסיקה ולחזקה במהלכים משלימים‬ ‫באמצעות הקלות בתנועה‪ ,‬בסחר ובהעברת הכספים‪ ,‬כדי שתוכל לשאת‬ ‫על כתפיה את התוכנית המדינית המתבקשת‪ .‬ללא הצבת תוכנית מדינית‬ ‫ראויה‪ ,‬ראש הממשלה מקל על בחירתו של הציבור הפלסטיני בהמשך‬ ‫האלימות והטרור‪ ,‬המוצעים על ידי ארגוני הסירוב והטרור הפלסטינים‬ ‫כדרך היחידה להשגת מטרותיו הלאומיות‪.‬‬ ‫להשלמת המהפך של אולמרט‪ ,‬אשר כמקווה‪ ,‬אינו רק הצהרתי‪ ,‬אלא‬ ‫גם תודעתי‪ ,‬על אולמרט לספק את התנאי הרביעי ביחס לירושלים‪.‬‬ ‫למרות שליטתה הפוליטית של ישראל במזרח ירושלים מאז ‪,1967‬‬ ‫במדיניות הנסמכת על קביעת עובדות בשטח‪ ,‬היא לא הצליחה להשיג‬ ‫את מטרתה האסטרטגית להביא להכרעה על גורל העיר‪ .‬למרות‬ ‫ההחלטה על "איחוד" ירושלים‪ ,‬חקיקת "חוק ירושלים" ובניית החומה‪,‬‬ ‫מוצאת עצמה ישראל כשבתוכה ירושלים פלסטינית‪ ,‬שלא ניתן לעכל‬ ‫אותה דמוגראפית‪ ,‬חברתית ומדינית‪ .‬קריסתה הכלכלית והחברתית‬ ‫של זו‪ ,‬כתוצאה מניתוקה ממרקם החיים הפלסטיני בגדה המערבית‬ ‫באמצעות חומת ההפרדה‪ ,‬גוררת את ירושלים כולה לשפל כלכלי‪ ,‬חברתי‬ ‫ודמוגראפי‪ .‬על אולמרט להפנים ולהכריז על הצורך בהקמתן של שתי‬ ‫בירות בירושלים‪ ,‬על פי הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪ ,2000‬קרי‪,‬‬ ‫חלוקת הריבונות במזרח ירושלים בין ‪ 180‬אלף הישראלים‪ ,‬היושבים‬ ‫על שליש מ‪ 70-‬הקילומטרים הרבועים שסופחו לישראל לאחר מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬לבין ‪ 250‬אלף פלסטינים היושבים בייתרת השטח‪ ,‬שכולו‬ ‫זכות החשיבה ‪119‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 119‬‬ ‫מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬כלל זה חל גם על העיר העתיקה‪ .‬אך לזו‪ ,‬במסגרת‬ ‫"האגן ההיסטורי"‪ ,‬יש לשלב הסדרים מיוחדים‪ ,‬שלא יפגעו בייחודיותה‬ ‫ובגישה החופשית למקומות הקדושים‪.‬‬ ‫‪ ‬בהצבת ארבעת התנאים הללו‪ ,‬בדומה לקיים במצעו של מחמוד עבאס‬ ‫בבחירות לראשות הרש"פ בינואר ‪ ,2005‬יוכל ראש הממשלה‪ ,‬ראשון מבין‬ ‫אלו שקדמו לו‪ ,‬להראות סימנים ברורים בהכרזתו כי "אני מושיט ידי‬ ‫לשלום לשכנינו הפלסטינים"‪ ,‬שעה שהוא נתלה באילנות הגבוהים בדמות‬ ‫החלטות ‪ ,338 ,242‬יוזמת הליגה הערבית ומכתב הנשיא בוש‪ .‬דרכם של‬ ‫הצדדים להשגת הסכם זה צפויה להיות ארוכה ורצופה מהמורות‪ ,‬אך‬ ‫בהצבת פרמטרים אלו להסכם הקבע יוכל ראש הממשלה ליישר קו עם‬ ‫הליגה הערבית‪ ,‬שחזרה והושיטה לישראל פלטפורמה למו"מ ולהסדרי‬ ‫קבע‪ ,‬לחזק את חסידי הפשרה בקרב הפלסטינים ולדחוק את הציבור‬ ‫הפלסטיני לנקודת הכרעה ביחס לעתידו ולהנהגתו‪ .‬אם יחטא אולמרט‬ ‫במיצוי אפשרות זו ליציאת ישראל ה מהסכסוך ההולך ומתרחב לאזור‬ ‫כולו‪ ,‬ומקבל צביון דתי וקנאי יותר‪ ,‬ימומש חששו כי "הדורות הבאים‬ ‫יוכלו להאשים את ממשלת ישראל שהיא שהחמיצה הזדמנות לשלום"‪.‬‬ ‫‪ 120‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 120‬‬ ‫[הארץ | ‪]08/06/2006‬‬ ‫‪ | 27‬אשליית חילופי השטחים‬ ‫להצעות לשלב את מצרים וירדן בפתרון הטריטוריאלי אין כל סיכוי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חוזרת ועולה ההצעה לחילופי שטחים אזוריים‪.‬‬ ‫ראש המועצה לביטחון לאומי היוצא‪ ,‬גיורא איילנד‪ ,‬התייחס אליה‬ ‫כ"פרדיגמה חדשה" לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני בראיון לארי‬ ‫שביט ("הארץ"‪ 4 ,‬ביוני)‪.‬‬ ‫טענותיהם העיקריות של מצדדי ההצעה הם שהמרחב בין הים התיכון‬ ‫לירדן אינו מספיק לשתי מדינות; שרצועת עזה קטנה מדי (‪ 363‬קמ"ר);‬ ‫ושישראל זקוקה ל־‪ 600-500‬קמ"ר משטחי הגדה לביטחונה‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫לטענתם‪" ,‬יש לצאת מהקופסה" ולשלב את מצרים ואולי גם את ירדן‬ ‫בפתרון הטריטוריאלי‪.‬‬ ‫יש צדק רב בדברים ביחס להתפתחות הכלכלית של המדינה הפלשתינית‬ ‫בשטחי הגדה והרצועה‪ ,‬וראוי להזכיר כי כל הוועדות שעסקו בחלוקת‬ ‫ארץ ישראל דיברו על "היפרדות מדינית עם אחדות כלכלית" באמצעות‬ ‫שימוש משותף בכבישים‪ ,‬רכבות ונמלי ים ואוויר‪ .‬אך כשפונים לבחון את‬ ‫ההצעות‪ ,‬מגלים כי ישראל היא המרוויחה העיקרית מהעסקה הסיבובית‬ ‫המוצעת‪ ,‬ושכל הטענות שהוזכרו יכולות לקבל מענה גם ב"תוך הקופסה"‬ ‫מבלי ליצור אשליה של פתרון‪ ,‬שאין לו כל סיכוי במערכת היחסים בין‬ ‫ישראל לעולם הערבי‪.‬‬ ‫בהיבט הטריטוריאלי‪ ,‬ישראל תרוויח ‪ 450‬קמ"ר‪ ,‬לאחר שתקבל ‪ 600‬קמ"ר‬ ‫של אדמה איכותית בגדה המערבית‪ ,‬ותעביר למצרים ‪ 150‬קמ"ר של אדמת‬ ‫מדבר‪ .‬הפלשתינאים ישאירו בידי ישראל ‪ 600‬קמ"ר של אדמה איכותית‪,‬‬ ‫ויקבלו אדמה בגודל ובאיכות דומה בצפון סיני‪ ,‬דבר שיותיר אותם עם‬ ‫‪ 22%‬של השטחים‪ ,‬גם אם ירדן תתנדב להעביר להם ‪ 100‬קמ"ר (שהם‬ ‫פחות מ‪ 2%-‬מהגדה‪ ,‬ולא כפי שאיילנד קבע בטעות‪ .)5% ,‬ירדן תיאלץ‬ ‫לשלם בחלק מהשטחים החקלאיים היחידים שברשותה — קרי‪ ,‬בקעת‬ ‫זכות החשיבה ‪121‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 121‬‬ ‫הירדן‪ .‬ולבסוף‪ ,‬מצרים תיאלץ לשלם את המחיר המשמעותי ביותר‪,‬‬ ‫‪ 600‬קמ"ר של אדמות‪ ,‬שפרופ' בן אריה מגדיר "שטח שאף יעלה בטיבו‬ ‫בהרבה על שטח הגדה‪ ".‬נתונים אלה‪ ,‬שמצטרפים להצעה הישראלית‬ ‫להפוך חלק מהפליטים הפלשתינאים בעזה למהגרים בפעם השנייה‬ ‫מחוץ לארצם‪ ,‬ולשיבה של הפזורה לאדמה מצרית כתחליף לאדמות‬ ‫בגדה המערבית‪ ,‬הופכת את ההצעות לבלתי אפשריות‪.‬‬ ‫אם ישראל באמת זקוקה ל־‪ 600‬קמ"ר ביטחוניים בגדה‪ ,‬היא יכולה‬ ‫להציע לפלשתינאים חילופי שטחים ולהעביר חלקים מהנגב המערבי‬ ‫לטובת הרצועה‪ .‬הדבר יאפשר את מה שאיילנד מייחל לו — בניית נמל‬ ‫ימי בעזה ושדה תעופה בינלאומי‪ ,‬ואפילו עיר למיליון תושבים‪ .‬באופן‬ ‫זה‪ ,‬ישראל ופלשתין אינן מרוויחות ואינן מפסידות שטח‪ ,‬וכל אחת‬ ‫מקבלת תשובה לצרכיה מבלי לערב את מצרים וירדן‪.‬‬ ‫בכל משא ומתן שהתקיים הסכימו הפלשתינאים שבמסגרת הסכם קבע‬ ‫תהיה המדינה הפלשתינית מפורזת מנשק כבד ומצבא; שלא תוכל להזמין‬ ‫צבא זר לתחומה או לחתום על בריתות צבאיות; ושבשנים הראשונות‬ ‫יתקיים פיקוח בינלאומי במעברים אליה‪ .‬שנית‪ ,‬אם לא מבקשים לספח‬ ‫את אצבעות אריאל וקדומים החודרות ‪ 20‬ק"מ ללב הגדה‪ ,‬ולא מרחיקים‬ ‫את הגדר במעלה אדומים מזרחה‪ ,‬ניתן להסתפק בשטח בהיקף שלא‬ ‫עולה על ‪ 300‬קמ"ר מגוש עציון בדרום ועד שקד בצפון‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬על ישראל לבחון מחדש את הצעת הליגה הערבית המציעה‬ ‫לראשונה נורמליזציה בין מדינות ערב לישראל תמורת נסיגה לקווי‬ ‫‪ .'67‬על בסיס זה ניתן לחדש ולהרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי‬ ‫בדפוסים שונים‪ :‬כביש טאבה־אילת־עקבה‪ ,‬שימוש ישראלי בשדה‬ ‫התעופה בעקבה ושימוש ירדני ברכבת המתוכננת מנחל צין לאילת‬ ‫ולעקבה‪ ,‬יצוא פלשתיני דרך נמל אשדוד או שדה התעופה באל עריש‬ ‫ועוד‪ .‬גם אם רק לחלק מאלה יש הצדקה כלכלית‪ ,‬הם ייתפשו כמהלך‬ ‫הוגן יותר בעיני הפלשתינאים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית‪.‬‬ ‫‪ 122‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 122‬‬ ‫[‪]12/03/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 28‬לפני שמציירים גבול ובורחים‬ ‫יש עוד כמה גופים שכדאי לשתפם במהלך השגוי‪,‬‬ ‫והם לא במועצת יש"ע‬ ‫בראיונות סוף־השבוע התבשרנו על תוכניותיו של ראש הממשלה המיועד‬ ‫לקבוע חד־צדדית את גבולות הקבע‪ ,‬ולשתף בהחלטה את מועצת יש"ע‪.‬‬ ‫קשה להבין את האמירה החפוזה ערב הבחירות בדבר מהלך חד־צדדי‬ ‫עתידי‪ ,‬וקשה לקבל את המעמד המיוחד לו זוכים ראשי המתנחלים‪,‬‬ ‫שעמדותיהם ידועות ואינן מתיישבות עם מדיניותו של אהוד אולמרט‪.‬‬ ‫ישנם גופים רבים אחרים‪ ,‬ששיתופם במהלך הדרמטי יהיה ראוי יותר‬ ‫— ביטחונית‪ ,‬חברתית‪ ,‬פוליטית ומוסרית‪ ,‬ושאפשר ודווקא הם יצביעו‬ ‫על דרך טובה יותר לקביעת קו הגבול העתידי‪.‬‬ ‫באם יטען אולמרט כי הסיבה לנסיגה היא ביטחונית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע‬ ‫תזעק שכל מאחז הוא "נדבך בביטחון ישראל"‪ .‬אולם ראוי יהיה לשמוע‬ ‫דווקא לעצתה של מערכת הביטחון‪ ,‬שהרי היא זו שתיאלץ להתמודד עם אלף‬ ‫ק"מ של קווי מגע — ‪ 759‬על קו התפר והיתר על כביש אלון בבקעת הירדן‪,‬‬ ‫פי שלושה ויותר מהקו הירוק; עם רבע מליון פלסטינים במזרח ירושלים‪,‬‬ ‫שינותקו מהגדה המערבית וימשיכו בהידרדרותם הכלכלית והחברתית שתביא‬ ‫להחרפת מאבקם בישראל; עם ירי תלול מסלול‪ ,‬שהגדר אינה מספקת לו‬ ‫מענה ביטחוני‪ ,‬ואינה פותרת את הצורך גם בפעולות קרקעיות הגובות‬ ‫מחיר דמים כבד; ועם התחזקות החמאס בהיעדר חלופה הסכמית‪ .‬האחרון‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬יוכל ליהנות משני העולמות‪ :‬גם להציג שוב לציבור הפלסטיני נסיגה‬ ‫ישראלית ללא כל שינוי בעמדתו‪ ,‬תוך ריסוק כל אופוזיציה של הפתח‪ ,‬וגם‬ ‫להכריז על המשך המאבק בישראל המתבצרת במרחב התפר‪.‬‬ ‫באם הסיבה לנסיגה היא כלכלית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען שערכם‬ ‫של חבלי מולדת לא נמדד בכסף‪ .‬אולם ראוי יהיה לדבר עם הקהילה‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬שחלקים ממנה לא יסירו את החרם על מוצרים שיגיעו‬ ‫זכות החשיבה ‪123‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 123‬‬ ‫מ"גושי ההתיישבות"‪ ,‬ורק ביכולתה לממן כל מהלך משמעותי עתידי‬ ‫ליישוב הסכסוך‪ .‬כיצד בכוונתו של אולמרט לפנות ‪ 70‬אלף מתנחלים‬ ‫המתגוררים מחוץ לגדר שלא בהסכם? הרי על־פי המודל הכושל של‬ ‫הפינוי מעזה‪ ,‬יידרשו עשרות מיליארדים לפיצויים למתפנים ומיליארדים‬ ‫נוספים להיערכות הצבאית החדשה‪ .‬מהיכן יגיעו כל המיליארדים ואלו‬ ‫הנוספים‪ ,‬שיידרשו ל"עיבוי הגושים"?‬ ‫באם הסיבה למהלך החד־צדדי היא חברתית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען‬ ‫כי בניה הם החלוצים הציוניים ההולכים לפני המחנה‪ ,‬ואוטוטו החלום‬ ‫הציוני מתגשם‪ .‬אולם ראוי יותר יהיה לדבר על מימוש החלום הציוני‬ ‫בשטחים‪ ,‬שעלה עד כה ‪ 175‬מיליארד שקלים‪ ,‬עם מערכת החינוך הכושלת‬ ‫בשל היעדר תקציב; עם החולים הגוססים באין תרופות; עם הגמלאים‬ ‫החיים מתחת לקו העוני בגלל הקיצוץ בקיצבאות; עם בני עיירות הפיתוח‬ ‫המשוועות להשקעות; עם רבע מיליון המובטלים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫באם הסיבה לנסיגה היא פוליטית‪ ,‬אזי ראוי לקיים את הדיאלוג בכנסת‬ ‫ישראל‪ ,‬בה יישבו גם נציגהם של המתנחלים והמאמינים בדרכם‪ .‬אלו‬ ‫יתנגדו לכל נסיגה‪ ,‬בהסכם או באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬כפי שעשו בהסכם‬ ‫השלום עם מצרים ובהסכמי אוסלו‪ .‬אך הם יישבו שם בהתאם להחלטתו‬ ‫של ציבור הבוחרים — ויהיו מחוייבים לקבל את דין הבוחר‪ .‬כל תירוצי‬ ‫משאל העם לא יוכלו שוב לשמש את סירובם להכיר בעליונות המוסדות‬ ‫הנבחרים‪ ,‬ואפילו התקבלה החלטה בדבר עזיבת חבלי מולדת‪.‬‬ ‫באם הסיבה היא מוסרית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען כי כל פינוי של חבלי‬ ‫מולדת הוא הפרה של ההבטחה האלוקית על־ידי השלטונות הזמניים‪.‬‬ ‫ראשיה אינם מתמודדים עם "נוער הגבעות" ו"הגרעין הקשה"‪ ,‬וממילא‬ ‫אין ביכולתם למנוע את אלימותם כלפי פלסטינים ולובשי המדים ואת‬ ‫דריסת שלטון החוק מצדם‪ .‬ראוי יותר לדבר עם הורי החיילים השומרים‬ ‫על המאחזים‪ ,‬או עם הורי השוטרים‪ ,‬הסופגים מדי יום עלבונות‪ ,‬איומים‬ ‫ואף אלימות פיזית בחברון וברחבי הארץ‪ .‬אלו גם אלו יאמרו שאחרי‬ ‫המחירים המוסריים שהחברה הישראלית שילמה‪ ,‬אין זה ראוי לוותר‬ ‫על מיצוי הסיכוי להסכם‪.‬‬ ‫‪ 124‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 124‬‬ ‫אך מעל הכל‪ ,‬נדמה כי ממלא־המקום שכח "להתייעץ" את הפלסטינים‪.‬‬ ‫הם שבחרו חמאס מבקשים עדיין‪ ,‬לפי כל הסקרים‪ ,‬להגיע להסדר קבע‪.‬‬ ‫אל לממשלת ישראל להסיר בטרם עת את האפשרות הזאת מעל סדר‬ ‫היום מול אש"ף בראשות אבו־מאזן‪ .‬ללא אלטרנטיבה מדינית ראויה‪,‬‬ ‫ימשיך הציבור הפלסטיני לתמוך במי שמציג בפניו דרך אפקטיבית לסיום‬ ‫הנוכחות הישראלית בשטחים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪125‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 125‬‬ ‫[הארץ | ‪]26/01/2006‬‬ ‫‪ | 29‬הסכם קבע בשל מחיר הטעות‬ ‫חלוקה לפי גבולות ‪ '67‬תגבה מחיר נמוך מחלופת הימין לרשת את כל‬ ‫הארץ‪ .‬ערב פתיחתו של חלון ההזדמנויות המדיני‪ ,‬ראוי היה לחדד לציבור‬ ‫הישראלי את המשמעויות ארוכות הטווח של ההצלחה או הכישלון של‬ ‫שני הצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולהגיע להסדר קבע‪ .‬הכרה זו אפשר‬ ‫ותשפיע על נכונותו של ראש הממשלה לנוע בנחישות הראויה מוועידת‬ ‫שארם לסיום הסכסוך‪.‬‬ ‫הוויכוח הישראלי על פתרון הסכסוך הישראלי־הפלשתיני נע בין שני‬ ‫קטבים‪ .‬האחד‪ ,‬המאומץ על ידי רוב הציבור‪ ,‬מבוסס על הרעיון של שתי‬ ‫מדינות לשני העמים‪ ,‬עם שלל עמדות בנוגע לפתרון הטריטוריאלי‪,‬‬ ‫מחזרה ל"קו ירוק" ועד פינוי לא יותר מ‪ 40%-‬מהשטחים‪ .‬השני‪ ,‬חלופת‬ ‫המתנחלים ונציגיהם הממוקמים מימין לראש הממשלה‪ ,‬שפועלים‬ ‫לרשת את כל הארץ ומבקשים לדחוק את הפלשתינאים מזרחה‪ ,‬אם‬ ‫בתהליך ארוך המתבסס על המדיניות הקיימת או כתוצאה ממלחמה‪,‬‬ ‫שלתפישתם היא בלתי נמנעת‪.‬‬ ‫הוויכוח בין תומכי שתי החלופות הוא עקרוני ואינו מתחולל באותו‬ ‫מישור‪ .‬גם מרביתם של הראשונים היו שמחים לעתיד שבו מדינת‬ ‫ישראל משתרעת מהים ועד לירדן‪ ,‬אך גם מצליחה לשמור על רוב‬ ‫יהודי‪ ,‬משטר דמוקרטי ופריחה כלכלית‪ ,‬והיא חלק ממשפחת העמים‪.‬‬ ‫ציבור זה מודע ברמות שונות למגבלות הכוח של החברה הישראלית‬ ‫ליהנות מכל העולמות‪ ,‬ומבקש לממש היום את החלום הציוני רק על‬ ‫חלק מארץ ישראל‪ .‬מתנחלי הימין לעומתם סבורים‪ ,‬כי המשך החלום‬ ‫הציוני מחייב זמן ארוך יותר בכדי לממש את ההבטחה האלוקית‪ ,‬כי ארץ‬ ‫ישראל שייכת רק לעם ישראל‪ ,‬ומסבירים כי נושא הדמוגרפיה ייפתר‬ ‫על ידי ההשגחה האלוהית‪ ,‬מבלי להתלהב במיוחד מערכי הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫באם העתיד השונה‪ ,‬המצויר לנו על ידי שתי החלופות‪ ,‬דומה במהותו‬ ‫‪ 126‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 126‬‬ ‫ושונה רק במשך זמן והמאמץ הנדרש להגשימם‪ ,‬הרי השאלות המתבקשות‬ ‫הן‪ :‬מהו מחיר הטעות של כל אחת מהחלופות? ומהי הסבירות למימושן?‬ ‫כישלונה של חלופת החלוקה על בסיס גבולות ‪ ,'67‬בנוסף לאובדן ‪23%‬‬ ‫מנחלת האבות‪ ,‬עשוי להתבטא בהיווצרות מדינה פלשתינית קטנה וענייה‪,‬‬ ‫הסובלת מאנרכיה ומהיעדר יציבות ואחידות שלטונית‪ ,‬שמייצאת טרור‬ ‫מקומי ופעילות פלילית כנגד ישראל כמוצא מועדף לתסכול וליאוש של‬ ‫אזרחיה‪ .‬מדינת ישראל תיאלץ להמשיך להילחם בפלשתינאים‪ ,‬במקביל‬ ‫לתמיכתה הכלכלית בה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התפוגגותו של חלום ארץ ישראל השלמה עלול ליהפך‬ ‫בשלב הראשון‪ ,‬בהיעדר הגירה פלשתינית מזרחה ובהיעדר היכולת‬ ‫להפרדה על בסיס דמוגרפי שעדיין קיימת היום‪ ,‬לסיוט שבו מדינת‬ ‫ישראל מקיימת שלטון אפרטהייד — כשהיהודים שוללים את התביעה‬ ‫של הרוב הערבי הגדל לשוויון זכויות אזרחי‪ .‬הנידוי והלחץ של הקהילה‬ ‫הבינלאומית לשינוי המצב עלול להוביל בשלב שני למדינה דו־לאומית‬ ‫המונהגת על ידי כנסת עם רוב ערבי‪ ,‬שממהר לבטל את חוק השבות‬ ‫ולפתוח את שערי המדינה לפלשתינאים באשר הם‪ .‬מצבה הכלכלי של‬ ‫מדינת ישראל־פלשתין‪ ,‬שעדיין יהיה משופר יחסית לשכנותיה‪ ,‬יהווה‬ ‫אבן שואבת לעניי האזור‪ ,‬דבר שידרבן נטישה של האוכלוסייה היהודית‬ ‫שתוכל להרשות זאת לעצמה‪ ,‬עד להפיכת החלום הציוני לאפיזודה חולפת‬ ‫בת מאה שנים ברצף של שלטון מוסלמי בין ‪ 1,500‬שנה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כישלון הסכמי אוסלו להגיע להסדר קבע ביסס בקרב הציבור הישראלי‬ ‫את העמדה כי אין "פרטנר" בצד הפלשתיני למימוש החלופה הראשונה‪,‬‬ ‫ויצר בברירת המחדל תמיכה בהמשך המצב הקיים‪ ,‬שמשרת את התרחבות‬ ‫מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון‪ ,‬לבה של החלופה השנייה‪.‬‬ ‫התחזקותו הצפויה של האיסלאם במאה ה־‪ ,21‬על מיליארד ושלוש מאות‬ ‫מיליון מאמיניו‪ ,‬הגירעון של המדינות האיסלאמיות והמשך מלחמת‬ ‫התרבויות‪ ,‬שבה המערב האירופי אינו רואה בישראל בעלת ברית או‬ ‫חוד החנית‪ ,‬מטה את כף הסבירות בטווח של פחות מדור להתממשותה‬ ‫זכות החשיבה ‪127‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 127‬‬ ‫של התוצאה השלילית בחלופת מתנחלי הימין‪ ,‬ולתשלום המלא בגין‬ ‫הטעות של תפישת "הכל או לא כלום"‪.‬‬ ‫העובדה שמחיר הטעות של חלופת המתנחלים הוא גדול באופן מובהק‬ ‫מחייבת את רוב החברה הישראלית להתחיל ולפעול למען רעיון החלוקה‪,‬‬ ‫בימים שיש "פרטנר" בדמותו של אבו מאזן‪ ,‬ולהתאחד מחדש מסביב‬ ‫לבחירה האסטרטגית של דוד בן־גוריון‪ ,‬שהעדיף את המדינה היהודית‬ ‫על שלמות הארץ‪.‬‬ ‫‪ 128‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 128‬‬ ‫[הארץ | ‪]03/12/2005‬‬ ‫‪ | 30‬לא הסדר ולא נעליים‬ ‫אל תאמינו לשרון ולפרץ כשהם מבטיחים להביא הסדר‬ ‫קבע‪ .‬שניהם לא מוכנים לשלם את מחיר השלום‬ ‫"סופיות הסכסוך וקץ התביעות"‪ ,‬ביקש ברק מהפלסטינים במהלך המו"מ‬ ‫להסדר קבע‪ .‬בתמורה‪ ,‬הציע לערפאת סט של פתרונות הרחוקים הן‬ ‫מפרשנות סבירה והן מתקדימים ישראלים ליישומה של החלטה ‪242‬‬ ‫של מועצת הביטחון‪ ,‬החלטה שגם הוא עצמו הסכים כי תשמש בסיס‬ ‫להסדר הקבע‪ .‬משכשלה תפישתו‪ ,‬נימק ברק וקבע כי "אין פרטנר"‬ ‫פלסטיני‪ ,‬הותיר את מחנה התומכים בהסדר קבע המום וזעום וסלל‬ ‫את הדרך לעלייתו לשלטון של שרון — אדם שמעולם לא חיפש במעשיו‬ ‫שותף פלסטיני לפתרון הסכסוך‪ .‬היום‪ ,‬ערב הבחירות‪ ,‬אנו עדים שוב‬ ‫לניסיונות של שרון ופרץ לגזול את מעט האמון שנבנה מחדש בין שני‬ ‫העמים להסכים לפשרה היסטורית‪ ,‬על־ידי יוזמות ציבוריות כמו המפקד‬ ‫הלאומי והבנות ז'נבה‪ .‬תוך ניצול ציני של הישגי היוזמות הללו‪ ,‬מפזרים‬ ‫השניים הבטחות חלולות להשגת "הסכם קבע"‪ ,‬שאף לא גורם מתון‬ ‫אחד בצד הפלסטיני ייאות לקבלן‪.‬‬ ‫שרון‪ ,‬שאכן הודה לפני שלושה חודשים כי "המציאות המשתנה בארץ‪,‬‬ ‫באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות"‪ ,‬עדיין רואה‬ ‫את הפתרון לסכסוך בהכתבה חד־צדדית של עמדותיו‪ .‬אין הוא מבקש‬ ‫את הפלסטינים כצד שווה להסכם‪ ,‬אלא מצהיר כי מפלגתו תתמוך‬ ‫בהקמת "מדינת לאום (איזה לאום בדיוק?) נוספת שעצם הקמתה פותר‬ ‫את בעיית הפליטים"‪ ,‬וזאת רק משום "הצורך ברוב יהודי"‪ .‬בתמורה הוא‬ ‫מכריז כי "עלינו לוותר על חלק מארץ ישראל"‪ .‬אולם איזה הוא החלק‬ ‫שבו ייאלצו הפלסטינים להסתפק‪ ,‬על־פי מצע קדימה? מדובר במה‬ ‫שיוותר מן הגדה המערבית בניכוי "גושי ההתיישבות הגדולים וירושלים‬ ‫המאוחדת" (וזאת כמובן בתנאי ש"מדינתם אינה מדינת טרור")‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬שרון יסכים רק למדינה פלסטינית על ‪ 80%‬משטח הגדה‪ ,‬ללא‬ ‫זכות החשיבה ‪129‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 129‬‬ ‫חילופי שטחים‪ ,‬ובתמורה ידרוש מהפלסטינים לסגור את תיק הפליטים‬ ‫של ‪ '48‬והעקורים של ‪ ,'67‬להקים בירה מחוץ לירושלים‪ ,‬להפסיק את‬ ‫הטרור ואולי באותו הגיון וסבירות אף להתפקד לקדימה‪.‬‬ ‫אבל זה עוד לא הכל‪ .‬דבקותו של שרון במפת הדרכים‪ ,‬שכזכור יעדה‬ ‫היה להקים מדינה פלסטינית עד סוף שנה זו‪ ,‬מדגימה אף היא את‬ ‫ה"נדיבות" הפתאומית הזו של ראש ממשלתנו‪ ,‬משום ששני הצדדים‬ ‫אינם יכולים לבצע את חלקם בשלב הראשון של המפה‪ .‬נראה‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫כי בניגוד להצהרותיו כי ישאף להגיע להסדר‪ ,‬שרון מעדיף לאמץ את‬ ‫הסבריו של ויסגלס לביצוע ההתנתקות‪ ,‬ולהאמין שישראל לאחריה באמת‬ ‫יכולה "לחנות במצב ביניים שמרחיק מאיתנו ככל הניתן לחץ מדיני"‪.‬‬ ‫ובינתיים עמיר פרץ‪ ,‬שהכריז בעצרת הזיכרון לרבין כי "תהליך אוסלו‬ ‫לא מת"‪ ,‬מיהר להסביר לקהל הבוחרים כי "הוא לא ז'נבה" ושירושלים‬ ‫המאוחדת תישאר כזו גם בהסדר הקבע‪ .‬למה מתכוון המנהיג האותנטי?‬ ‫להציע לאבו־מאזן להמיר את ההצעה הישראלית‪ ,‬שכבר נדחתה בקמפ־‬ ‫דיוויד‪ ,‬ב"הסכם קיבוצי"? לשכנע אותו שבירה פלסטינית באבו־דיס זו‬ ‫"תוספת היוקר" הטובה ביותר שאפשר לתת לעם הפלסטיני בתמורה‬ ‫לאל־קודס? או שמא הוא מתכוון לנהוג כשרון ולגלות רק אחרי ‪4,000‬‬ ‫הרוגים נוספים בשני הצדדים כי "המציאות המשתנה" מחייבת גם אותו‬ ‫"להערכה אחרת ולשינוי עמדות"?‬ ‫כוחו של הציבור גדול‪ ,‬ובעיקר ערב בחירות‪ .‬התנועות הציבוריות שקמו‬ ‫היו אלו שהכריחו את ברק לצאת מלבנון ואת שרון להיפרד מעזה‬ ‫ולבנות את הגדר בניגוד להכרזותיו חודשים מספר קודם לכן‪ .‬על הציבור‬ ‫בישראל‪ ,‬כמו גם הציבור הפלסטיני‪ ,‬לדרוש כי אלה המבקשים "פשרות‬ ‫כואבות" יאחזו בחוזקה בידם בסכין חדה וברורה של דרך ומדיניות‪.‬‬ ‫המפץ הפוליטי טישטש את החלוקה המדינית לימין ולשמאל ומחייב‬ ‫הגדרה חדשה של תומכי ומתנגדי הסדר קבע‪ .‬סיסמאות מעורפלות של‬ ‫"מתנגדים" לכאורה ושל "תומכים" לכאורה בהסדר‪ ,‬החומדים את קולו‬ ‫של הבוחר אך מזלזלים בתבונתו‪ ,‬עלולות לשחוט בסכין קהה את הסיכוי‬ ‫הקטן שעוד נותר בליבם של שני העמים להגיע לפשרה‪.‬‬ ‫‪ 130‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 130‬‬ ‫לא כל מי שמפריח בקול כי הוא בעד הסדר קבע אכן מבין ומתכוון‬ ‫לשלם את המחירים הכואבים תמורתו‪ .‬התנאים להסדר אמיתי ידועים‬ ‫וברורים‪ :‬פתרון סוגיית הפליטים שלא באמצעות שיבה לישראל‪ ,‬חילופי‬ ‫שטחים על בסיס הקו הירוק ביחס ‪ ,1:1‬חלוקת מזרח ירושלים לשתי‬ ‫בירות וסוף לטרור ולאלימות‪ .‬על הבוחרים בשני הצדדים‪ ,‬המאמינים‬ ‫בפתרון הסכסוך באמצעות פשרה כואבת‪ ,‬לתת את קולם רק לאלו‬ ‫שאינם יראים להציג דרך מדינית ברורה כזו באומץ ובקול רם — גם‬ ‫אם מספסלי האופוזיציה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪131‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 131‬‬ ‫[הארץ | ‪]28/06/2004‬‬ ‫‪ | 31‬לחזור לדבר עם אש"ף‬ ‫ההזדמנויות להסכם קבע עם הפלשתינאים קיימות‪ ,‬אך אין מי שיזהה‬ ‫אותן "שאלת הפרטנר" היא השאלה המהותית המלווה את הסכסוך‬ ‫הישראלי־הערבי במאה השנים האחרונות‪ ,‬אך יש להשלימה ולשאול —‬ ‫פרטנר לאיזו תוכנית‪ .‬עד חילופי השלטון ב‪ 2001-‬המשיכה ישראל לראות‬ ‫באש"ף פרטנר להשגת היעד האסטרטגי בדמות סיום הסכסוך בהסכם‪.‬‬ ‫אהוד ברק‪ ,‬בישיבת הקבינט בנובמבר ‪ ,2000‬קבע כי מדיניות הממשלה‬ ‫תתבסס על "מאמץ מדיני וביטחוני מתמשך לייצוב המציאות ולמיצוי‬ ‫הסיכוי להגיע להסכם תוך שמירת האינטרסים של מדינת ישראל"‪ ,‬ושיגר‬ ‫את משלחת ישראל לסבב שיחות בטאבה על בסיס הצעת קלינטון‪ .‬אף‬ ‫שהנשיא קלינטון הגדיר בספרו "חיי" את הצעת ברק בקמפ־דייוויד‬ ‫כ"הצעה כל כך טובה‪ " ...‬הוא היה פרטנר הרבה יותר נדיב בהצעתו‬ ‫לפלשתינאים חמישה חודשים בלבד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫סירובם של הפלשתינאים‪ ,‬החל ב‪ ,1937-‬לשמש פרטנר להצעות החלוקה‬ ‫השונות הותיר אותם עם ‪ 22%‬מחלום פלשתין‪ .‬בעקבות קבלתה של‬ ‫החלטת האו"ם ‪ ,242‬צורף אש"ף למעגל המדינות הערביות המבקשות‬ ‫הסכם עם ישראל על פי הנוסחה "שטחים תמורת שלום"‪ .‬ההסכם עם‬ ‫מצרים ב‪ 1978-‬קבע את התקדים של כל השטחים תמורת שלום‪ ,‬וההסכם‬ ‫עם ירדן ב‪ 1994-‬הוסיף על כך את חילופי השטחים ביחס של ‪.1:1‬‬ ‫אש"ף בראשותו של עראפת הסכים להיות פרטנר על בסיס נוסחה זו‬ ‫במלואה‪ ,‬לרבות בירושלים‪ ,‬ותבע ליישמה בהסדר הקבע‪ .‬אך ממשלות‬ ‫ישראל‪ ,‬אף שכולן חתמו על הסדר קבע המבוסס על החלטת האו"ם‬ ‫‪ ,242‬המשיכו במפעל ההתנחלות בתקופת הסכם הביניים‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫מתוך ניצול העמימות המובנת בהסכם‪ ,‬שנועדה במקורה לאפשר‬ ‫את תהליך הפשרה הכואבת בין העמים‪ .‬כך‪ ,‬בתוך עשור‪ ,‬הן הכפילו‬ ‫את מספר המתנחלים‪.‬‬ ‫‪ 132‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 132‬‬ ‫הגדיל לעשות ברק‪ ,‬שקיבל את עמדתו השנויה במחלוקת של היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬כי החלטה ‪ 242‬אינה רלוונטית לשטחי הגדה המערבית‬ ‫ורצועת עזה ושאין המדובר בשטחים כבושים אלא בשטחים השנויים‬ ‫במחלוקת בין הצדדים‪ .‬ישראל תבעה מהפלשתינאים להכיר במציאות‬ ‫החדשה ללא כל פיצוי והתעלמה מהמחיר ששילמו הפלשתינאים בשבר‬ ‫החלום ההיסטורי של מדינה המשתרעת על כל חלקי "פלשתין"‪ .‬לכך‬ ‫סירבו הפלשתינאים להיות פרטנר‪.‬‬ ‫ערפאת‪ ,‬שנמנע בתקופת הסכם הביניים ממלחמת חורמה רצופה בארגוני‬ ‫הטרור‪ ,‬סבר כי ההצעה הטריטוריאלית של ברק לסיפוח ‪ 13%‬מהגדה‪,‬‬ ‫נוסף להצעה בהר הבית‪ ,‬אינן מאפשרות לו להציג לעם הפלשתיני‬ ‫את הפתרון שהתגבש לסגירת תיק הפליטים מ‪ .1948-‬בהמשך הוא‬ ‫נכשל בבלימת זעמו ותסכולו של הציבור הפלשתיני מתוצאות תהליך‬ ‫השלום‪ ,‬וכמנהגו‪ ,‬במטרה להשיג את "אחדות השורה"‪ ,‬גייס מחדש את‬ ‫התביעה לזכות השיבה — הרעיון המכונן של העם הפלשתיני‪ .‬תביעה‬ ‫זו‪ ,‬התגובה הלא מידתית של צה"ל‪ ,‬ושחרור הרסן מעל ארגוני הטרור‪,‬‬ ‫הובילו את הצדדים שוב למעגל האלימות ולעמדות המסורתיות של‬ ‫הכל או לא כלום‪.‬‬ ‫ראש הממשלה אריאל שרון אימץ את טענת האין־פרטנר‪ ,‬אף כי ראשי‬ ‫הממשלה הפלשתינאים מונו בלחצו ובלחץ העולם‪ .‬והוא ניצל את כניעתו‬ ‫לדרישת הציבור בישראל להקים גדר ביטחון כדי לאכוף את תפישתו‬ ‫הטריטוריאלית ביהודה ושומרון בדפוס מרחב התפר‪ ,‬הנוגס ‪ 15%‬מן‬ ‫הגדה‪ .‬אך גם תמורת ההתנתקות מעזה הוא לא זכה להכרה אמריקאית‬ ‫לסיפוח זה בהסדר הקבע‪ .‬בהמשך נאלץ שרון‪ ,‬שנטש את תביעתה רבת‬ ‫השנים של ישראל לתהליך שלום דו־צדדי‪ ,‬לאמץ ללא הערכה והיערכות‬ ‫ראויים את המעורבות הרב‪-‬צדדית‪ ,‬מתוך תקווה שמעורבים אלה יכירו‬ ‫במהלכיו החד־צדדיים‪.‬‬ ‫דבקותם של בכירי אמ"ן כיום בקונצפציית האין־פרטנר‪ ,‬בלי לטרוח‬ ‫ולהבהיר לצורך איזו תוכנית נדרש פרטנר ומתוך ביטול טענתם של‬ ‫מי שקדמו להם בדבר שכתוב ההיסטוריה‪ ,‬מחזירה את אגף המודיעין‬ ‫זכות החשיבה ‪133‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 133‬‬ ‫לתחום הצר של התרעה מפני מלחמה ומונעת מהם לשמש המעריך‬ ‫הלאומי — זה המבקש לזהות נכונה‪ ,‬במחירים מוגדרים גם אם כואבים‪,‬‬ ‫את ההזדמנויות להסכם קבע‪.‬‬ ‫‪ 134‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 134‬‬ ‫[אופקים חדשים | ‪]30.6.2003‬‬ ‫‪ | 32‬ישור קו עם הרחוב המאוכזב‬ ‫רק תודעת ה"אין ברירה" בקרב הצדדים תיתן תקווה למשא־ומתן‪.‬‬ ‫הגורמים שיצרוה ב‪ 1993-‬תקפים גם עשור מאוחר יותר‪ .‬על ישראל‬ ‫להכיר בכישלונה לקבל הכרה בינלאומית למפעל ההתנחלות בשטחים‬ ‫לאחר ‪ ,1967‬ועל הפלסטינים להכיר כי יש לפתור את בעיית הפליטים‬ ‫ברוח החלטת מועב"ט ‪ 242‬הפרגמאטית ולא ברוח ‪ 194‬האוטופית‪.‬‬ ‫"הצהרת העקרונות" (הסכם אוסלו)‪ ,‬שנחתמה בין אש"ף לממשלת‬ ‫ישראל ב‪ ,'93-‬הייתה אמורה להוות את מפת־הדרכים ליישובו הסופי‬ ‫של הסכסוך בן מאה השנים בין ישראל לפלסטינים‪ .‬בהכרה ההדדית –‬ ‫כפי שפורסמה בחילופי האגרות בין יצחק רבין ליאסר ערפאת באוגוסט‬ ‫‪ '93‬וצורפה להצהרת העקרונות – דילגו המנהיגים מעל תודעה ציבורית‬ ‫ותיקה ופסימית של מאבק "סכום אפס"‪ :‬הרווח של האחד הוא הפסדו‬ ‫של השני‪.‬‬ ‫אולם מאז הצהרת העקרונות כשלו המנהיגים בניסיונם לממש את‬ ‫ה"קפיצה" התודעתית‪ ,‬הלכה למעשה ‪,‬לכדי יצירתה של הוויה חדשה‪,‬‬ ‫שתכֹונן עם השנים תודעה של " ‪ "win win‬בקרב העמים‪ .‬כך צנחו‪ ,‬יחד‬ ‫ִעם ַע ָמם‪ ,‬לבור שּכָ רו במו־ידיהם‪.‬‬ ‫הישראלים כשלו להבין כי תפישת" עיצוב המציאות" שלהם‪ ,‬שביססה את‬ ‫אחיזתם בארץ־ישראל‪ ,‬איבדה מתוקפה הבינלאומי לאחר ‪ '67‬והמשיכו‬ ‫להיאחז בה גם במהלך יישומו של הסכם אוסלו‪ .‬ואילו הפלסטינים כשלו‬ ‫פעמיים‪ :‬כאשר‪ ,‬למרות התחייבותו של ערפאת לרבין לפתור את הסכסוך‬ ‫באמצעות מו"מ בלבד‪ ,‬הרשות הפלסטינית התירה לארגונים האיסלמיים‬ ‫להמשיך לתופף על תופי הסירוב והאלימות באוזני הציבור הפלסטיני‪ ,‬עד‬ ‫שנאלצה להצטרף אליהם; וכאשר סירבו לקבל את המציאות המתהווה‬ ‫בסוגיית הפליטים‪ ,‬והמשיכו לטפח בקרב בני עמם את חלום השיבה‬ ‫כאילו הוא בר־השגה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪135‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 135‬‬ ‫האפשרות להחייאתו של התהליך המדיני כיום תלויה בשני תנאים‪ :‬בכינון‬ ‫מחדש – לאחר עשור מתיש של אלימות ושל תהליך מדיני – של תודעת‬ ‫ה"אין ברירה" (‪ (mutually hunting stalemate‬שהובילה להסכמי אוסלו;‬ ‫ובוויתור על שוט־האיומים ההדדי‪ ,‬שנהגו להשתמש בו כחלופה למשא־‬ ‫ומתן‪ :‬ישראל – בהרחבת ההתנחלויות והפלסטינים— בטרור‪ .‬רק אם‬ ‫יתקיימו שני התנאים הללו – יוחזר האמון הנדרש לניהול הדדי של תן וקח‪ .‬‬ ‫תודעת ה"אין ברירה" שהובילה להצהרת העקרונות נוצרה משילובן של‬ ‫תובנות ישנות וחדשות בקרב שני הצדדים‪.‬‬ ‫התובנה הישראלית הראשונה הייתה שהאינטרס הלאומי הישראלי‬ ‫מזוהה זה שנים רבות עם שמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כפי שבן־גוריון טען בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬באומרו‪" :‬צה"ל יכול‬ ‫לכבוש את כל השטח בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה תהיה לנו? תהיה‬ ‫לנו כנסת עם רוב ערבי‪ .‬בין שלמות הארץ למדינה יהודית – בחרנו‬ ‫במדינה יהודית‪".‬‬ ‫התובנה השנייה הייתה דמוגרפית‪ :‬המנהיגות הישראלית עמדה בפני נתונים‬ ‫שהצביעו על כך שהיהודים עתידים להפוך למיעוט בקרב האוכלוסייה‬ ‫שממערב לירדן‪ ,‬אם לא תיּכֹון הפרדה בין העמים על בסיס הקו הירוק‪.‬‬ ‫ותובנה שלישית‪ :‬האינתיפאדה שפרצה ב‪ '87-‬אכן העידה כי השליטה‬ ‫בעם אחר אינה מספקת לבדה את הביטחון הנדרש‪ ,‬וגם גובה מחיר‬ ‫דמים ומחיר כלכלי כבדים ביותר‪.‬‬ ‫גם באש"ף נבנתה תודעת ה"אין ברירה" מתוך שילוב של גורמים פנימיים‬ ‫וחיצוניים‪ .‬ועידת אלג'יר ב‪ '88-‬הייתה נקודת ציון חשובה‪ ,‬שכן בעקבותיה‬ ‫אירעו שני דברים‪ :‬חוסיין מלך ירדן הודיע על ההפרדה המדינית והמנהלית‬ ‫של הגדה המערבית מממלכת ירדן ועל ההכרה באש"ף כנציגו הבלעדי‬ ‫של העם הפלסטיני; וגם אש"ף מצדו הבהיר לישראל כי הוא הנציג‬ ‫הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני‪ ,‬לרבות בוועידת מדריד‪.‬‬ ‫‪ 136‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 136‬‬ ‫במקביל עברה מנהיגות אש"ף תהליכים מעצבים‪ ,‬שהביאו להבשלת תודעת‬ ‫ה"אין ברירה"‪ .‬עם תהליכים אלה ניתן למנות את קריסת ברית־המועצות;‬ ‫את תמיכתו של ערפאת בעיראק במלחמת המפרץ ב‪ ,'91-‬שהביאה‬ ‫לירידת קרנו במערב ובעולם הערבי; ואת תנופת ההתנחלות הישראלית‬ ‫בירושלים ובגדה המערבית‪ ,‬שהעיבה על ישימותה הטריטוריאלית של‬ ‫החלטת האו"ם ‪ .242‬בקרב אש"ף הלכה והתבססה התובנה‪ ,‬כי הכרזת‬ ‫העצמאות של ‪ ,'88‬בהיעדר תמיכה אמריקאית ובינלאומית‪ ,‬עשויה להצטרף‬ ‫ל"סל החלומות הבלתי־ממומשים" הפלסטיני‪ .‬תובנה זו‪ ,‬וההכרה בדבר‬ ‫מגבלות הכוח הפלסטיני‪ ,‬הנביטו את החלופה המדינית לדרך הטרור‪.‬‬ ‫"תכנית השלבים" הייתה ביטוי ראשון להכרה במגבלות הטרור‪.‬‬ ‫שנים רבות סירבה ישראל להיפרד מתפישת "עיצוב המציאות"‪ ,‬שלפיה‬ ‫העשייה היא הקובעת את גבולות הקבע של מדינת ישראל‪ .‬זה התחיל‬ ‫בשנת ‪ ,'39‬כאשר הנהגת היישוב הצליחה בעשייה התיישבותית להגדיל‬ ‫את שטחה של המדינה היהודית מ‪ 17%-‬משטחי ארץ־ישראל המערבית‬ ‫לכ־‪ 55%‬בכ"ט בנובמבר ‪ '47‬ול־‪ 77%‬לאחר מלחמת העצמאות )שהיהודים‬ ‫הופכים בפעם הראשונה לרוב בארץ עקב תופעת הפליטים הפלסטינים)‪.‬‬ ‫השטחים שנכבשו ב‪ '67-‬הוחזקו במשך עשור כ"פיקדון" להסכמי שלום‬ ‫עם מדינות ערב‪ ,‬והחלטת ממשלת הליכוד ב‪ '77-‬למחוק את ה"קו הירוק"‬ ‫מן המפות ולהאיץ את ההתיישבות בשטחים‪ ,‬החזירה עטרה לראשה‬ ‫של תפישת "עיצוב המציאות"‪ .‬עד ‪ '93‬כבר הגיע מספר הישובים ביש"ע‬ ‫ל־‪ ,140‬ובהם אוכלוסייה של כרבע מיליון ישראלים (כולל במזרח־ירושלים)‪.‬‬ ‫גם במהלך תקופת הסכם הביניים (‪ ,)'99-'94‬לא פסקו ממשלות ישראל‬ ‫השונות מלפעול להרחבת מפעל ההתיישבות ביהודה‪ ,‬בשומרון ובעזה‪,‬‬ ‫(כפי שבא לידי ביטוי בסלילת צירים עוקפים‪ ,‬בהגדלת שטחי השיפוט‪,‬‬ ‫בפיתוח תוכניות מתאר‪ ,‬בהקצאות ייחודיות‪ ,‬בתקציבים מוגדלים ובאי־‬ ‫אכיפת החוק כלפי פעולות לא חוקיות של המתנחלים)‪ ,‬עד שהגיע להיקף‬ ‫של למעלה מ‪ 400-‬אלף ישראלים ב‪.2002-‬‬ ‫בהסכמים השונים‪ ,‬ובעיקר במו"מ להסכם הקבע‪ ,‬ניסתה ישראל לקבע‬ ‫את המציאות הזאת‪ ,‬כפי שניתן לראות אף בנאומו של רבין בכנסת ב‪5-‬‬ ‫באוקטובר ‪..." :'95‬את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת‬ ‫זכות החשיבה ‪137‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 137‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שיכלול את מרבית שטחה של ארץ־ישראל כפי שהייתה תחת‬ ‫שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬ולצדה ישות פלסטינית אשר תהיה בית למרבית‬ ‫התושבים הפלסטינים החיים ברצועת עזה ובשטח הגדה המערבית‪..‬‬ ‫‪..‬גבולות מדינת ישראל‪ ,‬לעת פתרון הקבע‪ ,‬יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים‬ ‫לפני מלחמת ששת הימים‪ .‬ואלו הם עיקרי השינויים ‪,‬לא כולם‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע‪ :‬בראש ובראשונה ירושלים‬ ‫המאוחדת‪ ,‬שתכלול גם את מעלה־אדומים ואת גבעת־זאב‪ .‬גבול הביטחון‬ ‫להגנת ישראל יוצב בבקעת הירדן‪ ,‬בפירוש הנרחב‪-‬יותר של המושג הזה‪".‬‬ ‫הפלסטינים מצדם נהנו מתמיכת העולם‪ ,‬שהגדיר את ישוב ההתנחלויות‬ ‫כפעילות המנוגדת לחוק הבינלאומי‪ ,‬וסירבו לקבל את התביעות‬ ‫הישראליות במו"מ להסכם הקבע‪ .‬לטענתם‪ ,‬הם נדרשו כבר ב"הצהרת‬ ‫העקרונות" לוויתור המשמעותי ביותר על חלום "פלסטין הגדולה"‪ ,‬עד‬ ‫כדי הסתפקות ב‪ 23%-‬בלבד ממנה‪ .‬הפרשנות הפלסטינית להחלטת ‪242‬‬ ‫הייתה ונותרה כמו בנוסחת סאדאת ב‪ '78-‬ובנוסחת לבנון ב‪ ,2000-‬קרי‪:‬‬ ‫נסיגה מלאה של ישראל לקווי ‪ ,'67‬עם הבעת נכונות לתיקוני גבול קלים‪,‬‬ ‫בהתאם לצרכיה החיוניים של מדינת ישראל (כמו גוש־עציון והשכונות‬ ‫הישראליות במזרח־ירושלים)‪.‬‬ ‫העמדה העקרונית הזאת של הפלסטינים לאורך כל המשא־ומתן חלחלה‬ ‫בהדרגה אל התודעה הישראלית‪ .‬העמדה הישראלית‪ ,‬שהחלה בהצעה‬ ‫של ‪ 40%‬מן השטחים (שטחי ‪ A‬ו־‪ )B‬ועוד "מה שלא נדרש למדינת‬ ‫ישראל"‪ ,‬קיבלה רק בשלהי שנת ‪ 2000‬את העמדה הפלסטינית‪ ,‬שגרסה‬ ‫‪( 100%‬הגדה המערבית ועזה) "פחות מה שמאוד נדרש לישראל"‪ .‬היפוך‬ ‫זה היה מאוחר מדיי‪ ,‬ואף שעּוגן בהצעת קלינטון בדצמבר ‪ ,2000‬לא‬ ‫הצליח להביא את הצדדים לכדי סיכום הסוגיה הטריטוריאלית טרם‬ ‫החלפת שלטונו של ברק‪.‬‬ ‫ישראל כשלה גם בניסיונה להעניק לפלסטינים את תחושת ה"סוף לכיבוש"‪.‬‬ ‫הדילמה הישראלית נבעה מהרצון להיפרד מהפלסטינים‪ ,‬אך לא מהשטחים‬ ‫שלהם‪ .‬הישראלים לא היו אמפתים לפלסטינים‪ ,‬וסדרי העדיפויות שלהם‬ ‫נבנו על בסיס האינטרס הישראלי בלבד‪ .‬ראשי הממשלות הישראלים‬ ‫‪ 138‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 138‬‬ ‫נתנו למערכת הביטחון ולצה"ל לנווט את המציאות בתקופת הביניים‬ ‫(ומאוחר יותר הם אף מיאנו להיפרד מהתפקיד המרכזי הזה‪ ,‬גם אם‬ ‫לא במוצהר)‪ .‬המערכת הצבאית והביטחונית‪ ,‬גם אם הייתה אמונה על‬ ‫עבודת המטה‪ ,‬על השתתפות במו"מ ולעתים אף על ניהולו ועל תהליך‬ ‫היישום‪ ,‬לא קיימה שיח רצוף ומלא עם הדרג המדיני הישראלי לגבי‬ ‫תפישתו את הסדר הקבע‪ .‬לעתים אימצה המערכת הביטחונית חשיבה‬ ‫ועמדות לטווחים קצרים בנושאי הביטחון השוטף‪ ,‬בשל היעדר גיבוי‬ ‫מהדרג המדיני‪ .‬כך נוצרה מציאות יומיומית קשה ביותר לפלסטינים‪,‬‬ ‫שנשארו תחת כיבוש – רק באדרת אחרת‪.‬‬ ‫ואולם גם המנהיגות הפלסטינית כשלה‪ ,‬כאשר לא הכשירה את ַע ָמה‬ ‫לפיוס הנדרש עם ישראל‪ ,‬והתעלמה מהסתה מתמשכת בספרי לימוד‬ ‫רוויי־משטמה וממחיקתה של ישראל מכל מפה וספר‪ .‬במקביל‪ ,‬נהגה‬ ‫המנהיגות הפלסטינית בפייסנות כלפי ארגונים איסלמיים קיצוניים‪,‬‬ ‫השוללים כליל את זכות קיומה של מדינת ישראל‪ .‬ניסיונה של הרשות‬ ‫לשמור על "אחדות השורות" הפלסטינית הוא שאיפשר לחמאס ולג'יהאד‬ ‫האיסלמי להגביר את המתחים הקיימים בין הצדדים על־ידי פעולות טרור‬ ‫עד אובדן האימון ההדדי שכה נדרש לתהליך‪ .‬גם אם ערפאת יטען כי‬ ‫ישראל לא השאירה לו חלופה מדינית אחרת‪ ,‬הרי שחזרתו מההתחייבות‬ ‫לנטישת הטרור ב‪ ,'93-‬לא תיסלח לו – לא על־ידי הציבור בישראל‬ ‫ולא בארה"ב‪ .‬הפרת ההתחייבות הזאת התבטאה ביצירת התנאים‬ ‫הפוליטיים והחברתיים לצמיחת התנזים כמתחרה לחמאס ולגי'האד‬ ‫על לבו של הרחוב הפלסטיני ובשילוב גורמים במנגנוני הביטחון שלו‬ ‫בפיגועים נגד ישראל‪.‬‬ ‫ועוד כישלון גדול נרשם להנהגה הפלסטינית‪ ,‬והוא כישלונה בהקשר של‬ ‫"זכות השיבה"‪ .‬בהחלטת עצרת האו"ם ‪ ,194‬קיבלו הפלסטינים זכות לשוב‬ ‫לאדמותיהם במהלך המלחמה או לקבל תמורתן פיצויים‪ .‬אולם החלטתו‬ ‫של בן־גוריון מנעה מהם לעשות זאת‪ .‬זו הייתה החלטה קשה‪ ,‬ולדעתי גם‬ ‫בעלת מימד מוסרי בעייתי‪ ,‬אם כי הייתה לגיטימית מהבחינה הלאומית‬ ‫– לאור המאורעות שקדמו למלחמה‪ .‬עם חלוף השנים ונוכח התגברות‬ ‫המצוקה במחנות הפליטים‪ ,‬הפכו הסיפורים על הרכוש ועל האדמות‬ ‫זכות החשיבה ‪139‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 139‬‬ ‫שנותרו מאחור לאתוס לאומי מאחד‪ ,‬המזין את הזהות הפלסטינית (עד‬ ‫עצם היום הזה)‪ .‬אין ספק כי ה"נאּכְ ָּבה"‪ ,‬ויותר ממנה סוגיית הפליטים‪ ,‬הפכו‬ ‫למרכיב מרכזי בעיצוב הקולקטיב הפלסטיני‪ .‬אולם ההנהגה הפלסטינית‬ ‫חסרה את האומץ הנדרש כדי להתייצב בפני עמה‪ ,‬ולשכנעו כי "זכות‬ ‫ְ‬ ‫השיבה" שמורה לו רק למדינה הפלסטינית שתקום‪ ,‬ולא למדינת ישראל‪.‬‬ ‫היא לא השכילה להפנים את השינוי בעמדה העולמית מהחלטת האו"ם‬ ‫‪ – 194‬להחלטת מועצת הביטחון ‪"( 242‬יש להגיע להסדר צודק של בעיית‬ ‫הפליטים") וכלה בהצעת קלינטון ב‪.2000-‬‬ ‫הפלסטינים גם התעלמו מן התחושות הישראליות כי "הסכם אוסלו"‬ ‫אינו אלא חלק מ"תורת השלבים" לחיסול ישראל ומהעובדה הבסיסית‬ ‫שהמאבק הישראלי ביסודו הוא על קיום ישראל ולא על החזקת השטחים‪.‬‬ ‫אטימות זאת מתבטאת במלוא חריפותה במסמך רשמי שחיבר חבר הוועד‬ ‫הפועל של אש"ף ומחזיק תיק הפליטים והעקורים בארגון‪ ,‬ד"ר אסעד‬ ‫עבד־רחמן‪ ,‬ביוני ‪" :'99‬בניגוד לכל מה שנאמר בעבר‪ ,‬אני סבור כי לשיבת‬ ‫הפליטים תהיה השפעה מועטה על התושבים היהודים הנוכחים‪ ,‬ובנוסף‬ ‫הם יביאו לגידול בתוצרת החקלאית‪ ,‬שהחל לאחרונה לסגת כתוצאה‬ ‫מההידרדרות הפוליטית והאידיאולוגית בקיבוצים‪ ...‬המספרים מגלים‬ ‫כי למעלה מ‪ 78%-‬מהאוכלוסייה היהודית חיים באיזור ששטחו אינו‬ ‫עולה על ‪ 15%‬משטחה הכולל של ישראל‪ ...‬האיזור הנותר הוא בעיקרון‬ ‫אדמת הפליטים הפלסטינים‪ .‬פרט לכמה מרכזי התיישבות‪ ...‬אזורים‬ ‫אלה נטושים‪ .‬חיים בהם כ־ ‪ 154,000‬יהודים‪ ...‬לפיכך שיבת הפליטים לא‬ ‫תגרום לעקירת מספר גדול של מהגרים יהודים ממושבם הנוכחי"‪ .‬צריך‬ ‫לומר כי כבר תשע שנים לפני־כן נשבה רוח אחרת באש"ף‪ ,‬שבאה לידי‬ ‫ביטוי במאמרו של אבו־איאד "מורידים את החרב"‪ ,‬שפורסם בוושינגטון‬ ‫ב‪" :1990-‬על ישראל לקבל עקרונית את זכות השיבה‪ ,‬אולם אנחנו‬ ‫מבינים ששיבה מוחלטת אינה אפשרית עוד‪ .‬איננו בלתי־מציאותיים‬ ‫לגמרי כאשר אנו שוקלים כיצד לממש את הזכות הזאת‪". ‬‬ ‫מסתבר שדווקא המלחמה בשלוש השנים האחרונות עשויה להחזיר את‬ ‫הצדדים לשולחן המשא־ומתן‪ ,‬בשל ההבנה כי אין פתרון מלבד ההשלמה‬ ‫עם צרכי האחר‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שהכל רחצו בדם המיותר שנשפך‪ ,‬פני‬ ‫‪ 140‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 140‬‬ ‫הדברים נהירים דיים כדי לספק את חצי תאוותם‪ .‬האחריות להפנמת‬ ‫התובנות הללו מוטלת על כתפי המנהיגים‪ ,‬המחויבים ליטול מחדש את‬ ‫מושכות התהליך המדיני‪ ,‬ולסיים את הסכסוך‪ ,‬אולי דווקא במסגרת‬ ‫היוזמה האמריקנית העכשווית‪.‬‬ ‫יוזמת ז'נבה תומכת ומשלימה את "מפת הדרכים" בהיותה מודל לשלב‬ ‫השלישי שלה‪ .‬לתהליך הדרגתי נדרש בסופו פתרון ידוע מראש לכל‬ ‫השאלות של הסדר הקבע‪ ,‬אחרת כל צד מאמין שהיא מובילה להסדר‬ ‫שלו‪ .‬כדי שמפת הדרכים לא תתרסק כמו תהליך אוסלו‪ ,‬ז'נבה צריכה‬ ‫להוות את השלב האחרון והאור בקצה המנהרה‪.‬‬ ‫יוזמת ז'נבה היא תהליך חינוכי ודמוקרטי‪ ,‬משום שזו הפעם הראשונה‬ ‫מזה שלוש שנים שהקונסנסוס הקיצוני והאלים נשבר ומתקיים ויכוח‬ ‫פנימי בתוך שתי החברות בין קיצוניים למתונים‪ .‬המתונים הצליחו‬ ‫להשלים את תהליך ההתפכחות הארוך ונפרדו־ הישראלים מחלום‬ ‫"ישראל הגדולה" והפלסטינים מחלום השיבה‪ .‬הקיצוניים עדיין מחזיקים‬ ‫בחלומות אלו של "הכל או לא כלום" שיובילו בסופו של דבר להפסד של‬ ‫שני הצדדים את אשר ביכולתם לקבל היום באמצעות "יוזמת ז'נבה‪".‬‬ ‫דוד בן־גוריון‪ ,‬בתוך‪ :‬דברי הכנסת‪ ,‬כרך ‪4.4.1949 ,1‬‬ ‫• היהודים צפויים להוות רוב של ‪ 51%‬בשנת ‪ ,2010‬להידרדר ל־‪ 47%‬ב‪,2020-‬‬ ‫ול־‪ 37%‬ב‪ .2050-‬הפרדה תביא את השיעורים ל־‪ 77% ,79%‬ו־‪ 74%‬בהתאמה‬ ‫(דה פרגולה(‪.2000 ,‬‬ ‫• ירושלים המאוחדת משתרעת על ‪ 61‬קמ"ר משטחי הגדה‪ ,‬וכוללת כפרים‬ ‫ועיירות שלא הייתה בינם לבין מזרח ירושלים כל זיקה מוניציפלית‪ .‬בשנת ‪'67‬‬ ‫השתרעה מזרח ירושלים על ‪ 7‬קמ"ר בלבד‪ ,‬לרבות ‪ 980‬הדונמים של העיר העתיקה‪.‬‬ ‫• בקמפ־דייוויד עמדה ההצעה הישראלית על ‪ 650‬קמ"ר‪ ,‬מול העמדה הפלסטינית‬ ‫של כ־‪ 100‬קמ"ר‪ .‬בטאבה‪ ,‬שהדעות חלוקות לגבי תוקפה ‪,‬עמדה ההצעה הישראלית‬ ‫על ‪ 350‬קמ"ר‪ ,‬למול ההצעה הפלסטינית של ‪ 140‬קמ"ר‪.‬‬ ‫• רון פונדק‪ ,‬הדרך לשלום בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית‪ :‬פרספקטיבה‬ ‫מתומצתת‪ ,‬מרץ ‪.2000‬‬ ‫זכות החשיבה ‪141‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 141‬‬ ‫‪ 1937‬המלצת ועדת פיל‬ ‫‪ 142‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 142‬‬ ‫‪ 1947‬החלטת האו"ם ‪ 181‬‬ ‫['החלטת החלוקה']‬ ‫זכות החשיבה ‪143‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 143‬‬ ‫‪ 1948‬שטחים שסופחו‬ ‫לישראל במלחמת העצמאות‬ ‫‬ ‫‪ 144‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 144‬‬ ‫‪ 1995/1999‬אזורים פלסטיניים‬ ‫הסכם הביניים‬ ‫‬ ‫זכות החשיבה ‪145‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 145‬‬ ‫‪ 2003‬יוזמת ז'נבה‬ ‫‪ 146‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 146‬‬ ‫חילופי שטחים — ‪ 2.4‬אחוזים‬ ‫זכות החשיבה ‪147‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 147‬‬ ‫חילופי שטחים — ‪ 4‬אחוזים‬ ‫‪ 148‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 148‬‬ ‫חילופי שטחים — ‪ 5.1‬אחוזים‬ ‫זכות החשיבה ‪149‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 149‬‬ �� .indb 150 7/18/10 9:12 AM ‫פרק ‪| 2‬‬ ‫המדיניות בשטחים‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 151‬‬ �� .indb 152 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ'‬ ‫‪ .1‬קיבעון הכוח‬ ‫‪ .2‬מי ירצה לנסוע ב‪[ 443-‬הארץ | ‪]27/05/2010‬‬ ‫‪ .3‬קו הקפאה חדש [הארץ | ‪]05/01/2010‬‬ ‫‪ .4‬בלי התחכמות [הארץ | ‪]02/07/2009‬‬ ‫‪ .5‬הקול — קול ז'נבה‪ ,‬הידיים ידי שרון‪]29/01/2009 | Ynet[ ‬‬ ‫‪ .6‬המציאות השתנתה‪ ,‬הנבחרים לא [‪]29/11/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .7‬ברק מקריב את עתידנו [‪]11/05/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ .8‬מעטים מול רבים [הארץ | ‪]09/04/2008‬‬ ‫‪ .9‬רצועת עזה והגדה המערבית‪ -‬שני צדדים לאותה‬ ‫ מטבע מדינית [סנאט | ‪]7/2007‬‬ ‫‪ .10‬לא על הפתח לבדו [‪]20/06/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ .11‬דין חברון כדין נצרים [‪]20/04/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ .12‬לא תמימים במדים [‪]16/01/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ .13‬נושאת המטוסים של אולמרט [‪]31/12/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ .14‬אמרתם לנו? אמרנו לכם! [‪]10/10/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ .15‬האופציה הפלסטינית לא מתה‪]29/01/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫‪ .16‬האנטי‪-‬בולדוזר והעיזים [‪]18/01/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ .17‬ארץ ישראל נגד מדינת ישראל – טריטוריה‪,‬‬ ‫ ביטחון והתיישבות [אופקים חדשים | ‪]01/10/2005‬‬ ‫‪ .18‬גבורת הכובש את יצרו [הארץ | ‪]02/11/2004‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪171‬‬ ‫[הארץ | ‪]27/06/2010‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪193‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪208‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 153‬‬ �� .indb 154 7/18/10 9:12 AM ‫[הארץ | ‪]27/06/2010‬‬ ‫‪ | 1‬קיבעון הכוח‬ ‫כל ועדת חקירה של אירועי המשט צריכה להניח מה היה קורה אם‬ ‫ההשתלטות על המרמרה היתה מצליחה‪ ,‬ללא נפגעים‪ .‬בכך היא תיאלץ‪,‬‬ ‫ובעקבותיה ישראל‪ ,‬להתמודד עם השאלות המהותיות שמעבר לפעולה‬ ‫הצבאית‪ .‬בעיקר‪ :‬הערכת הקשר בין הסגר למטרותיו‪ ,‬ואופן ניהול העימות‬ ‫עם החמאס בקשר לסכסוך הישראלי‪-‬הפלסטיני ולמפת הכוח האזורית‪.‬‬ ‫בבסיס המדיניות הישראלית עמדה ההנחה‪ ,‬כי הסגר על עזה ייצור לחץ‬ ‫כלכלי ופסיכולוגי על הציבור הפלסטיני וישיג שלוש מטרות‪ :‬שחרור‬ ‫גלעד שליט‪ ,‬מניעת התעצמות צבאית של החמאס והפלתו מן השלטון‪.‬‬ ‫חמש שנים של סגר‪ ,‬שני מבצעים צבאיים‪ ,‬סגירת מעבר רפיח‪ ,‬שיחות‬ ‫“פיוס" בין החמאס לפתח (שבאמצעותן ביקשו המצרים להחזיר לעזה‬ ‫את מחמוד עבאס החילוני ולבלום כניסת גורמים כמו איראן וטורקיה)‬ ‫— כל אלה לא השיגו את המטרות שלשמן נעשו‪.‬‬ ‫להיפך‪ .‬באמצעות שליטתו במערכת המנהרות‪ ,‬ובעזרת התמיכה הצבאית‬ ‫והכספית של איראן‪ ,‬סוריה וקטאר‪ ,‬נהפך החמאס למונופול השולט בכל‬ ‫תחומי החיים ברצועה — בארגונים החמושים‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬במינהל הציבורי‬ ‫ובבריאות‪ .‬בתחום החינוך הוא מנהל מלחמת חורמה באונרוו"א על מנת‬ ‫להשליט את “השריעה"‪ .‬לאחר מבצע “עופרת יצוקה" מיהר החמאס‬ ‫לחדש את מלאי הרקטות שברשותו ואף להגדילו בתמיכה ובמימון‬ ‫איראני‪ .‬שליט‪ ,‬לתפישתו‪ ,‬נחטף על מנת להביא לשחרור אסיריו ורק‬ ‫בתמורה להם יסכים להחזירו לישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬מצדה‪ ,‬חייבת להשתחרר מקיבעון השימוש הבלבדי בכוח‬ ‫ולהשתמש בערוצי פעולה אחרים‪ ,‬כדי להשיג את מטרותיה החיוניות‪.‬‬ ‫עליה להכיר בעובדה שבדפוסי הפעולה שהיא מתעקשת עליהם — עופרת‬ ‫יצוקה‪ ,‬מרמרה‪ ,‬שייח ג'ראח‪ ,‬תוואי הגדר‪ ,‬כביש ‪ — 443‬היא מתעלמת‬ ‫מערכי העולם שאליו היא רוצה להשתייך‪ .‬עולם זה נשלט כיום על‬ ‫זכות החשיבה ‪155‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 155‬‬ ‫ידי “תאגיד רב‪-‬לאומי" שעניינו זכויות אדם‪ ,‬אזרח וקהילה; “תאגיד"‬ ‫חוצה מדינות‪ ,‬המורכב מארגונים בינלאומיים ובתוכם האו"ם והאיחוד‬ ‫האירופי‪ ,‬וכולל לא מעט יהודים וישראלים‪ .‬ישראל אינה רואה‪ ,‬כי אף‬ ‫שהיא הירבתה לפעול “בתחום האפור" נגד הטרור — הניף “התאגיד"‬ ‫“דגל שחור"‪ ,‬בצורה נחרצת יותר‪ ,‬כנגד שליטתה בעם הפלסטיני‪.‬‬ ‫אבו מאזן‪ ,‬והיום אפילו החמאס‪ ,‬מבינים כי נכון יותר להסתופף תחת קורת‬ ‫הגג של התאגיד‪ ,‬מאשר לדבוק “בהתנגדות" על מנת לקדם אינטרסים‪.‬‬ ‫גם ארה"ב מנסה לקבל את תמיכת “התאגיד" במלחמותיה בעולם‪.‬‬ ‫מבחינת ישראל‪ ,‬התרחיש המסוכן הוא ש"תאגיד" זה יאמץ‪ ,‬בדומה‬ ‫לימין בארץ‪ ,‬את רעיון המדינה האחת‪ ,‬אך יעניק לרוב הערבי שישרור‬ ‫בה את יכולת השליטה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬על ישראל למקד את הסגר במניעת הברחות של אמצעי לחימה‬ ‫— דבר שיזכה לתמיכה בינלאומית‪ .‬פתיחת המעברים‪ ,‬כפי שנוכחנו‬ ‫לאחרונה‪ ,‬אף תחליש את המערכת הכלכלית של החמאס‪ .‬את החלפת‬ ‫שלטון החמאס ניתן להשיג על ידי הכלתו באש"ף בהנהגת עבאס‪ ,‬אך‬ ‫הדבר מחייב הצבת חלופה מדינית מהותית בפני הציבור הפלסטיני‬ ‫בעזה בפרט ובשטחים בכלל‪ .‬מהלך זה נתבע מישראל על ידי המדינות‬ ‫הערביות הפרגמטיות‪ ,‬ובראשן מצרים‪ .‬פגישת נתניהו‪-‬אובמה בשבוע‬ ‫הבא יכולה להיות הזדמנות טובה לעשות את התפנית הזאת‪ .‬ישראל‬ ‫אינה חייבת להמשיך ולעשות את כל הטעויות בטרם תבחר בה‪.‬‬ ‫‪ 156‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 156‬‬ ‫[הארץ | ‪]27/05/2010‬‬ ‫‪ | 2‬מי ירצה לנסוע ב‪443-‬‬ ‫השיח הציבורי בעניין פסיקת בג"ץ ביחס לכביש ‪ — 443‬האמור להיפתח‬ ‫מחר לתנועה מבוקרת ומוגבלת של פלסטינים — מתמקד בביטול הצו‬ ‫האוסר תנועה פלסטינית‪ .‬השיח זה מתעלם מתפקיד הכביש במימוש‬ ‫המדיניות הישראלית ביחס למרחב “עוטף ירושלים"‪.‬‬ ‫ניכר שמערכת הביטחון לא למדה דבר מעניין גדר הפרדה‪ .‬על פי היערכותה‬ ‫למימוש פסק הדין באמצעות גדר ומעברים חדשים‪ ,‬בעלות עצומה‪ ,‬היא‬ ‫מאששת שוב את דו"ח ברודט‪ .‬הדו"ח קבע בשעתו‪ ,‬כי “ההתנהלות של‬ ‫בניית הגדר היא דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות לקויה ובזבזנית‪...‬‬ ‫הצבא ראה עצמו קבלן משנה המקיים הוראות לבנות גדר"‪ .‬גם היום‬ ‫המערכת נשארת נאמנה למימוש התוכנית הפוליטית‪ ,‬אשר נשענת על‬ ‫שיקולים זרים לביטחון‪ ,‬ושמה ללעג את רוח בג"ץ והאופק המדיני‪.‬‬ ‫הצורך הביטחוני שהולידו פיגועי הטרור נענה על ידי גדר הביטחון‪ .‬הגדר‬ ‫נבנתה בסמוך לקו הירוק וכללה התנחלויות הסמוכות אליו‪ .‬את כביש ‪443‬‬ ‫לא ביקשה ישראל לאבטח במודל הביטחוני של יתר הכבישים בגדה‪ ,‬אלא‬ ‫ראתה בו אמצעי לקביעת גבולות הקבע של “מסדרון" ירושלים החדש‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬על ידי מארג ביטחוני שתכליתו הדרת הפלסטינים מהמרחב‬ ‫והכלת שטחים להתרחבות ההתנחלויות באזור‪ ,‬ובראשן גבעת זאב‪.‬‬ ‫‪ 15‬ק"מ מהגדר שנבנו בפאתי רמאללה‪ ,‬כ‪ 3-‬ק"מ מצפון לכביש ‪,443‬‬ ‫סיפחו אלפי דונם בבעלות פלסטינית לגבעת זאב‪ ,‬והותירו ‪ 5‬ק"מ‬ ‫מהכביש ב"צד הישראלי"‪ .‬כדי להימנע מבידוק ביטחוני לעשרות אלפי‬ ‫כלי הרכב הישראליים המשתמשים בכביש‪ ,‬וכדי לחסוך את הקמת‬ ‫המעבר הנדרש על קו הגדר בבית חורון והרחבת המעברים בכניסות‬ ‫של ‪ 443‬לישראל‪ ,‬בחרה ישראל למנוע פיסית — ואחר כך בצו — את‬ ‫השימוש של הפלסטינים בכביש‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪157‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 157‬‬ ‫אך האיסור חייב את מערכת הביטחון בבניית כבישים לפלסטינים‪ .‬כך‬ ‫נבנו שניים במעבר מתחת ל‪ 443-‬ואחד ממזרח לגבעת זאב‪ ,‬באורך כולל‬ ‫של ‪ 22‬ק"מ‪ ,‬ונבנתה מנהרה שאורכה ‪ 1,400‬מטר‪.‬‬ ‫בג"ץ קבע עקרונית‪ ,‬כי לא ניתן לאיין את התכלית המקורית של הכביש‪,‬‬ ‫שעליה הצהירה מערכת הביטחון כשנימקה את החלטתה להפקיע את‬ ‫האדמות לסלילת הכביש בשנות ה‪ — 80-‬חיבור הכפרים שלאורכו‬ ‫לביתונייא‪ ,‬הסמוכה לרמאללה‪ .‬אך ההרשאה האופרטיבית למערכת‬ ‫הביטחון‪ ,‬שניתנה בפסק הדין‪ ,‬מרוקנת מתוכן את החלטתו לחדש את‬ ‫התנועה הפלסטינית ב‪ 443-‬והופכת אותה לאות מתה מהבחינה המעשית‪.‬‬ ‫בג"ץ איפשר‪ ,‬ומערכת הביטחון בחרה להישאר נאמנה לתכלית הפוליטית‬ ‫ולא לתכלית הפסיקה‪ .‬במקום להוציא מהגדר את חמשת הק"מ של‬ ‫הכביש‪ ,‬היא המציאה את עשרות המיליונים לבנייה של שתי נקודות‬ ‫ביקורת חדשות בכניסות ל‪ 443-‬ושל מעבר ליד מחנה “עופר" — הכל‬ ‫בשם הביטחון‪ .‬מה‪ ,‬לדעת מערכת הביטחון‪ ,‬יניע את הפלסטינים להיכנס‬ ‫ל‪ 443-‬כשהדבר כרוך בבידוק ביטחוני נוסף‪ ,‬שבסופו ממתין להם מחסום‬ ‫המונע את המשך נסיעתם לרמאללה?‬ ‫ישראל כשלה גם בקוצר ראייה מדיני‪ .‬בהסדר קבע‪ ,‬כביש ‪ 443‬יידרש‬ ‫לתנועת ישראלים בהסדרים מיוחדים‪ .‬במקום להפוך את פסיקת בג"ץ‬ ‫לפלטפורמה לעיצוב מציאות של תנועה משותפת‪ ,‬בחרה ישראל לטוות‬ ‫בנוסף לגדר הביטחון מערך נוסף‪ ,‬המבקש לתפוס הכל — אך סיכוייו‬ ‫גדולים יותר להשאירנו בלא כלום‪.‬‬ ‫‪ 158‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 158‬‬ ‫[הארץ | ‪]05/01/2010‬‬ ‫‪ | 3‬קו הקפאה חדש‬ ‫המהלכים המדיניים והחד‪-‬צדדיים של ישראל בעשור האחרון מראים‪,‬‬ ‫כי עמדתה ביחס לקו הגבול עם הפלסטינים מנותקת מצורכי ביטחון‪,‬‬ ‫תשתיות ומים ומוכתבת על ידי גורם אחד — ההתנחלויות‪ .‬ראשי‬ ‫ממשלות ישראל‪ ,‬מתוך מודעות לחולשתם הפוליטית הפנימית‪,‬‬ ‫מבקשים להימנע מפינוי משמעותי של מתנחלים‪ .‬אלא שבמקביל‪ ,‬לא‬ ‫רק שגם לא עשו דבר כדי לבלום את הגידול במספר המתנחלים — הם‬ ‫לא השכילו לכוונו לאזורים שביקשו לספח ולא הפרידו בין האינטרסים‬ ‫השונים של מקורותיו‪ .‬אם יסכים ראש הממשלה לחדש את המו"מ‬ ‫המדיני‪ ,‬בכפוף ללוח זמנים ונושאים ברורים‪ ,‬הוא עשוי לגלות‪ ,‬כי‬ ‫יישום שונה של הקפאת הבנייה בשטחים עשוי להוציא מתוק מעז‪.‬‬ ‫במהלך המו"מ שניהלו עם הפלסטינים שירטטו אהוד ברק‪ ,‬אהוד‬ ‫אולמרט וציפי לבני מפות של קו הגבול העתידי‪ .‬אריאל שרון ושאול‬ ‫מופז חתרו להשגת אותו קו במהלכים חד‪-‬צדדים כמו הקמת הגדר‬ ‫וההתנתקות‪ .‬בסך הכל‪ ,‬העמדה הישראלית מסוף שנת ‪ 2000‬מבקשת‬ ‫לספח ‪ 8%-6%‬משטח הגדה‪ .‬אף שקו הגבול אמור להתפתל על פני ‪800‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬כמעט פי שלושה מהקו הירוק‪ ,‬אין הוא יוצר עומק אסטרטגי או‬ ‫כולל מרחבי ביטחון (התחליף לאלה יושג בפירוז המדינה הפלסטינית)‪,‬‬ ‫אזורי שליטה על האקוויפרים‪ ,‬צירים אסטרטגיים בגדה או שטחים‬ ‫השולטים על מישור החוף היהודי ושדות התעופה שבו‪ .‬כל כולו קו‬ ‫מתפתל בין יישובים יהודיים לערביים‪ ,‬המבקש להשאיר תחת ריבונות‬ ‫ישראל ‪ 80%‬מהמתנחלים ולהימנע מסיפוח ערבים‪.‬‬ ‫אם ממשלות ישראל היו משכילות לרכז את הגידול בהתיישבות רק‬ ‫בתחומי הקו הזה‪ ,‬מאז נכנסו לתהליך המדיני ב‪ ,1993-‬הרי שהיום‬ ‫היה צורך בפינויים של ‪ 20‬אלף ישראלים בלבד‪ .‬אך בעוד שמספר‬ ‫המתנחלים בתחומי הקו הזה רק גדל בקצת יותר מפי שניים — עיוורון‬ ‫מדיני וחולשה פוליטית הובילו להכפלת המספר שמעבר לו פי חמישה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪159‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 159‬‬ ‫ישראל הושיבה ‪ 80‬אלף ישראלים‪ ,‬בהשקעה של מיליארדים‪ ,‬מחוץ לקו‬ ‫תביעותיה — רק כדי לפנותם ולפצותם במסגרת הסדר עתידי‪ .‬הקצאת‬ ‫חמישית מחריגי הבנייה בתקופת ההקפאה להתנחלויות שמחוץ לקו‬ ‫זה‪ ,‬וצירופן לאחרונה של ההתנחלויות המבודדות לאזורי העדיפות‬ ‫הלאומית מחזקים דווקא את הפלח בהתנחלויות האחראי לעיקר‬ ‫ההוצאה החריגה לנפש‪ ,‬מעבר לממוצע הישראלי בתחומי הביטחון‪,‬‬ ‫התשתיות והחינוך‪ ,‬ומדגים שוב את מידת האיוולת המדינית והכלכלית‬ ‫שבקיומן‪.‬‬ ‫עיקר הגידול הדמוגרפי בתחומי הקו נשען על צמיחתם של היישובים‬ ‫מודיעין עלית וביתר עלית‪ ,‬המעמידים את שיעור החרדים ביהודה‬ ‫ושומרון על יותר משליש‪ .‬הם צמודים לקו הירוק ובאו לענות בראש‬ ‫ובראשונה על מצוקת הדיור של מגזר זה‪ .‬יישובים אלו יסופחו לישראל‬ ‫גם על פי כל ההצעות הפלסטיניות שניתנו עד כה‪ .‬מעבר לקו זה‪ ,‬נמצא‬ ‫בעיקר את יורשי גוש אמונים‪ ,‬הפוסלים כל אפשרות לחלוקה‪ .‬החלתה‬ ‫אפוא של הקפאת הבנייה הכוללת גם על החרדים — הנדרשים לפתוח‬ ‫בכול שבוע כיתת גן חדשה במודיעין עלית — היא הכפפה צינית שלהם‬ ‫לאינטרסים של שליטי “ארץ המאחזים"‪.‬‬ ‫עם חידוש המו"מ ניתן יהיה לבדל בין האזורים באמצעות קו הקפאה‬ ‫אחר‪ ,‬להחליש את כוחם של המתנגדים לרעיון שתי המדינות‪ ,‬המרוכזים‬ ‫מעבר לקו העמדה הישראלית‪ ,‬ולגבש את הקואליציה הנדרשת לחדש‬ ‫את המו"מ ולתמוך בהסדר קבע‪ ,‬שבו ‪ 80%‬מהמתנחלים ימצאו עצמם‬ ‫בישראל יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ 160‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 160‬‬ ‫[הארץ | ‪]02/07/2009‬‬ ‫‪ | 4‬בלי התחכמות‬ ‫הדרישה החוזרת של ברק אובמה והאירופים להקפאת הבנייה בהתנחלויות‬ ‫מעידה‪ ,‬כי התחייבות בנימין נתניהו‪ ,‬שישראל לא תבנה התנחלויות‬ ‫חדשות ולא תפקיע שטחים לטובת התנחלויות‪ ,‬אינה אלא זריית חול‬ ‫בעיני הציבור‪.‬‬ ‫המשפט הבינלאומי המנהגי קובע‪ ,‬כי הבעלות על הקרקע היא זכות‬ ‫מוחלטת של הנכבש וחל איסור להפקיעה‪ .‬הפקעת אדמות על פי החוק‬ ‫הירדני‪ ,‬שישראל אימצה‪ ,‬מותרת רק למטרות המשרתות את הציבור‪.‬‬ ‫ישראל הפקיעה לשם הקמת התנחלות רק פעם אחת — ‪ 30‬אלף דונם‬ ‫למעלה אדומים‪ ,‬אך בהחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים הפקיעה‬ ‫שליש מ‪ 70-‬אלף הדונם שסופחו לשם הקמת שכונות יהודיות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לכובש מותר לתפוס מקרקעין באופן זמני לצרכים ביטחוניים‬ ‫מוגבלים‪ ,‬בלא רכישת זכות קניין ובתשלום פיצויים לבעלים‪ .‬עם הסרת‬ ‫הצורך הביטחוני עליו להחזיר את המקרקעין לבעלים‪ .‬בפתח צר זה‬ ‫נטלה ישראל בשנים ‪ 1967-79‬באמצעות "צווי תפיסה צבאיים" כ‪50-‬‬ ‫אלף דונם "לצרכים ביטחוניים" והקימה עליהם התנחלויות כמו קרית‬ ‫ארבע ובית אל‪ .‬פסיקת בג"ץ בתיק אלון מורה‪ ,‬שהורתה על ביטול צו‬ ‫תפיסה והחזרת ‪ 5,000‬דונם לכפר רוג'יב‪ ,‬סגרה פתח זה‪ .‬בין היתר בשל‬ ‫עדות של מנחם פליקס‪ ,‬מראשי גוש אמונים‪" :‬העמדת צו התפיסה על‬ ‫נימוקי הביטחון‪ ...‬פירושה אחד‪ :‬ארעיות ההתנחלות והיותה בת חלוף‪.‬‬ ‫מסקנה מחרידה זאת נדחית על ידינו מכל וכל‪ ...‬כולם רואים באלון מורה‬ ‫יישוב קבע לא פחות מדגניה ותל אביב"‪ .‬אז קבעה ממשלת מנחם בגין‪,‬‬ ‫שההתנחלויות יוקמו רק על "אדמות מדינה"‪.‬‬ ‫המאגר הראשוני של ישראל עד ‪ '79‬נולד מהכרזה על כ‪ 700-‬אלף דונם‬ ‫שהיו רשומים על שם ממשלת ירדן‪ ,‬בכפוף לצו שהיא עצמה הוציאה‬ ‫מיד בתום המלחמה‪ ,‬כאדמות מדינה‪ .‬בשנים ‪ 1980-84‬הכריזה ישראל‬ ‫זכות החשיבה ‪161‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 161‬‬ ‫על עוד ‪ 800‬אלף דונם כאדמות מדינה‪ .‬כך עמדו לרשותה ‪ 25%‬משטח‬ ‫הגדה‪ .‬רוב ההתנחלויות הוקמו על אדמות אלה‪.‬‬ ‫ישראל אינה זקוקה לכל להפקעה או הכרזה נוספת‪ .‬השטח הבנוי של‬ ‫כל ההתנחלויות‪ ,‬שמתגוררים בהן ‪ 294‬אלף איש‪ ,‬אינו גדול מ‪ 60-‬אלף‬ ‫דונם (‪ 1%‬מהגדה) ובו מאות דירות פנויות‪ .‬להתנחלויות עוד כ‪350-‬‬ ‫אלף דונם לבנייה בתוכניות מתאר בתחומן המוניציפלי‪ ,‬שהוא בכללו‬ ‫‪ 550‬אלף דונם‪.‬‬ ‫נתניהו גם לא צריך באמת להקים יישובים חדשים‪ ,‬אלא רק להשלים את‬ ‫"הלבנת" המאחזים שהוקמו לפני מארס ‪ ,2001‬אז עלה לשלטון אריאל‬ ‫שרון‪ .‬התחייבות ישראל ניתנה רק לפינוי ‪ 24‬מאחזים שהוקמו אחר כך‪,‬‬ ‫מתוך ה‪ 100-‬הקיימים‪ .‬נתניהו לא יוכל להלבין את המאחזים הנותרים‬ ‫כי מרביתם יושבים‪ ,‬כולם או בחלקם‪ ,‬על אדמה פרטית פלסטינית‪.‬‬ ‫במשא ומתן להסדר קבע היה ניתן להגיע להבנות עם ארצות הברית‬ ‫והפלסטינים ביחס להשלמת פרויקטים העומדים לפני סיומם‪ ,‬כמו במעלה‬ ‫אדומים‪ ,‬ולבנייה בתוך הקו הבנוי של היישוב‪ ,‬בעיקר במודיעין עילית‬ ‫וביתר עילית‪ ,‬הצמודות לקו הירוק‪ .‬לדרוש יותר מזה תמורת "נאום בר‬ ‫אילן"‪ ,‬תרגיל מגרון‪-‬אדם‪ ,‬או "בנייה לגובה"‪ ,‬נראה כניסיון התחכמות‬ ‫עם האמריקאים‪ ,‬המכירים היטב את דו"ח ששון ודו"ח שפיגל‪.‬‬ ‫‪ 162‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 162‬‬ ‫[‪]29/01/2009 | Ynet‬‬ ‫‪ | 5‬הקול — קול ז'נבה‪ ,‬הידיים‬ ‫ ידי שרון‬ ‫ההתחייבויות שנתן אולמרט חושפות עיוות‪ :‬ממשלתו‬ ‫מייצרת מציאות בלתי אפשרית בשטחים‪ ,‬ולא ברור מה‬ ‫מניע אותו להאמין שעוד יימצא פרטנר פלסטיני‬ ‫ראש הממשלה אהוד אולמרט בחר לעדכן את השליח האמריקני ג'ורג'‬ ‫מיטשל בדבר ההבנות וההתחייבויות שהושגו במו"מ עם הפלסטינים‬ ‫מאז ועידת אנאפוליס‪ .‬ממשלתו מסכמת את כהונתה בקולה של "יוזמת‬ ‫ז'נבה"‪ ,‬אך המציאות‪ ,‬הידיים‪ ,‬הן עדיין ידי שרון‪.‬‬ ‫מאז טבע אהוד ברק את המושג "אין פרטנר פלסטיני"‪ ,‬רבים וטובים‬ ‫אימצו את התזה בדבר "ניהול הסכסוך" תחת "פתרון הסכסוך"‪ .‬ניהול‬ ‫זה נתפס ככורח מתחייב עד שתימצא השעה ויימצא פרטנר פלסטיני‪.‬‬ ‫שרון שאימץ בחום את קביעתו של ברק‪ ,‬ביקש לעצב מציאות חדשה‬ ‫בגדה המערבית באופן ש"הפלסטינים כבר היו צריכים להבין שמה‬ ‫שלא קיבלו היום‪ ,‬ייתכן שכבר אי אפשר לתת להם מחר"‪ .‬אולמרט‬ ‫ולבני אמנם התפכחו והתנערו מהמדיניות החד צדדית ובחרו להסתופף‬ ‫תחת כנפי אנאפוליס כדי לממש את רעיון שתי המדינות לשני העמים‪.‬‬ ‫אך בשטח ממשיכה ממשלת ישראל זה שנים לדבוק בקנאות ביישום‬ ‫תוכניתו של שרון‪ .‬‬ ‫חולשת המנהיגות הישראלית ליצור היערכות ישראלית להשגת הסדר‬ ‫קבע בפרמטרים הידועים לכל‪ ,‬דווקא יוצרת מציאות המכרסמת עמוקות‬ ‫בסיכוי להגיע אליו‪ .‬מצד אחד היא ניהלה מו"מ בו התחוור מהו מרחב‬ ‫ההסכמה האפשרי עם הפלסטינים‪ ,‬ומצד שני היא מנסה באמצעות תקציבי‬ ‫עתק לעצב מציאות הסותרת את מרחב ההסכמה‪ .‬כך שאו שהיא מבזבזת‬ ‫זכות החשיבה ‪163‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 163‬‬ ‫במודע את כספי הציבור‪ ,‬או שהיא מחבלת במודע בסיכוי להסדר קבע‪ .‬‬ ‫ישראל שבמשך שנים בנתה את ההתנחלויות במערך נפרד ומתחרה למערך‬ ‫היישובים הפלסטיני במטרה להגבילו‪ ,‬בנתה מ‪ 2003-‬מערכות כבישים‬ ‫נפרדות לשני הצדדים במקביל לבניית גדר ההפרדה ובכפוף לתוואי שלה‪ .‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬במרחב שממערב לירושלים‪ ,‬לפלסטינים שאינם רשאים‬ ‫להשתמש בכביש ‪ ,45 ,443‬ו‪ ,404-‬נבנו שלושה כבישים ואף מנהרה‬ ‫באורך ‪ 1,400‬מטרים‪ ,‬בעלות של עשרות מיליונים רבים‪ ,‬לשימושם בלבד‪.‬‬ ‫מדיניות זו חוזרת על עצמה במקומות אחרים ביהודה ושומרון‪ ,‬כמו‬ ‫באזור בית אריה‪-‬עופרים ובמרחב מעלה אדומים ממזרח לירושלים‪,‬‬ ‫בניסיון לכפות את העמדה הישראלית על הפלסטינים‪.‬‬ ‫בעוד שרון כלל לא חיפש "פרטנר"‪ ,‬מעניין מה משכנע את אולמרט‪,‬‬ ‫לבני וברק להאמין שלמציאות הנרקמת הם ישיגו "פרטנר"‪.‬‬ ‫הבניית המציאות‬ ‫כדי להבטיח את סיפוח ההתנחלויות רחוקות מהקו הירוק‪ ,‬השלושה‬ ‫ממשיכים לקדם את המדיניות המנסה להפוך אותן באופן מלאכותי‬ ‫ל"גושי התיישבות"‪ .‬כך אוזלת היד המופגנת כלפי המאחזים הלא מורשים‬ ‫"והלבנתם" בדיעבד‪ ,‬כך הקפאת בניית גדר ההפרדה והשארת פרצות‬ ‫רחבות לטובת סיפוח עתידי של יישובים מרוחקים מהקו הירוק‪ ,‬כך‬ ‫אישורי הבנייה הנדיבים לשכונות חדשות ש"באורח פלא" מוקמות‬ ‫בשטח שצה"ל ביקש לשמור כ"מרחב התראה" בין היישוב הקיים לגדר‪.‬‬ ‫"ניהול הסכסוך" בדרך נמרצת לפתרונו מחויב בשורה של מהלכים שונים‬ ‫לגמרי‪ :‬השלמת גדר ההפרדה בתוואי ביטחוני הסמוך לקו הירוק‪ ,‬הסרת‬ ‫רוב המחסומים הפנימיים‪ ,‬פינוי מאחזים לא מורשים‪ ,‬פתיחת הצירים‬ ‫המרכזיים לשימוש משותף‪ ,‬הפסקה בהכרזה על אדמות מדינה‪ ,‬הפסקה‬ ‫בהשקעת מיליארדים במערכות כבישים נפרדות‪ ,‬העברת חוק פינוי‪-‬פיצוי‪,‬‬ ‫מימוש תוכנית אב פלסטינית לפיתוח כלכלי‪ ,‬בניית תשתית עירונית‬ ‫‪ 164‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 164‬‬ ‫במזרח ירושלים לקראת עצמאות תפקודית תוך כדי חיבורה המבוקר‬ ‫לגדה המערבית ועוד‪ .‬‬ ‫כך למשל העובדה שהסכמי הביניים הותירו ‪ 60‬אחוזים מהגדה במעמד‬ ‫שטח ‪ ,C‬המקיפים עשרות מובלעות פלסטיניות‪ ,‬והותירו לישראל בם‬ ‫את סמכויות המקרקעין והתשתיות‪ ,‬אפשרה לה לקדם את התכנון‬ ‫והפיתוח של הרשות‪ ,‬אך היא בחרה למנוע כול תכנון ובצוע משמעותי‬ ‫לפיתוח כלכלי ואורבאני של החברה והכלכלה הפלסטינית‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬נדמה שעדיין לא נפטרנו מ"הנאיביות" המדומה בדמות ההבטחה‬ ‫של מנחם בגין ביולי ‪ '77‬כי "הממשלה שבה ומציינת כי ההתנחלות לא‬ ‫תהיה מכשול כלשהו במשא ומתן על חוזי שלום"‪ .‬אף איננו נפטרים‬ ‫"מגלגולי העיניים" בדמות אמירתו של פרס ב‪ 1976-‬כי "העוול שאנו‬ ‫עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו‬ ‫הערבים בגזילת השלום"‪.‬‬ ‫היום יותר מתמיד ברור כי גזילת הקרקע תורמת תרומה משמעותית‬ ‫לגזילת השלום‪ .‬המשך מימושה של המדיניות הקיימת גם על ידי ממשלת‬ ‫ישראל הבאה‪ ,‬שעל פי הסקרים תורכב בידי נתניהו‪ ,‬לא תכריע את‬ ‫רעיון "שתי המדינות לשני העמים" לטובת "מדינה אחת דו לאומית"‪.‬‬ ‫האפשרות השנייה לא קיימת להערכתי‪ .‬בטרם כאוס ומלחמת אזרחים‬ ‫מתמשכת בה כל צד מבקש "להוריש אותה מיושביה ואז לשבת בה"‪,‬‬ ‫נקווה כי ישראל תמהר לאמץ את המסקנה הכואבת שהלורד פיל כבר‬ ‫הפנים ב‪ :1937-‬זהו מאבק "שלא ניתן ליישב אותו זולת חלוקה"‪ .‬‬ ‫זכות החשיבה ‪165‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 165‬‬ ‫[‪]29/11/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 6‬המציאות השתנתה‪,‬‬ ‫ הנבחרים לא‬ ‫עוד ועוד צעירים מתייאשים מהרעיון הציוני‪ ,‬אך במקום‬ ‫שהמנהיגים יספקו חזון הולם הם דבקים בסיסמאות‬ ‫נבובות‬ ‫התוצאות האמיתיות של הבחירות כבר התפרסמו‪ :‬לא פחות מ‪43%-‬‬ ‫מהצעירים חושבים ברצינות על ירידה מהארץ‪ .‬התגובה התקשורתית‬ ‫לכך היתה דממה עמוקה אף מזו הבאה בעקבות פרסום דו"ח העוני‪.‬‬ ‫תוצאות הסקר ניזונות מסל מלא של מחדלים בכל תחומי חיינו —‬ ‫האלימות והטרור‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬מצב החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬שלטון‬ ‫החוק‪ ,‬הביטחון התעסוקתי‪ ,‬עתיד הפנסיה ועוד‪ .‬כל אלה מצביעים על‬ ‫כישלונן של הנהגות ישראל בשנים האחרונות‪ .‬השלום‪ ,‬החינוך‪ ,‬הבריאות‬ ‫והתשתיות שהוצבו בראש סדר העדיפות הלאומי של רבין ב‪ ,1992-‬פינו‬ ‫את מקומם לעשור וחצי של מדיניות חלולה בהנהגת ממשלות שגם‬ ‫אורך הקדנציה שלהן היה קצר בהתאם‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬ערב הבחירות‪ ,‬שעה שעדיין מחצית מאותם צעירים השיבו שאינם‬ ‫יודעים אם ייטלו בהן חלק‪ ,‬אנו חוזרים ומגלים כי אותן מפלגות והעומדים‬ ‫בראשם עדיין מחזיקים בשלהם — המצעים‪ ,‬הסיסמאות ותעמולת‬ ‫הבחירות‪ ,‬ובעיקר מצעד המצטרפים — מסרבים להביט בפני הצעירים‬ ‫כמו בפני המבוגרים ולהציע דרך אחרת לזו שנכשלה‪.‬‬ ‫התחומים בהם כשלו הממשלות הם רבים מאוד‪ ,‬אך השפעתו של התחום‬ ‫המדיני היא משמעותית ביותר‪ .‬פחות מעשור מאז שנכשל והוחלף‬ ‫אנחנו חוזרים ופוגשים את הטוען לכתר נתניהו‪ .‬זה שזרה חול בעיני‬ ‫הצבור במדיניות ה"ייתנו יקבלו" שביקשה להסתיר את עמדתו שראתה‬ ‫‪ 166‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 166‬‬ ‫"במדינת אש"ף שתושתל ‪ 15‬ק"מ מחופי תל אביב סכנה מיידית למדינה‬ ‫היהודית" והביאה ל"תרומה" הישראלית לגסיסתו של תהליך אוסלו‪.‬‬ ‫לצדו ומולו נמצא מחדש את יורשו ברק‪ .‬זה ש"נתן הכל"‪ ,‬ש"חשף את‬ ‫פרצופו האמיתי של ערפאת" והביא לריסוקו של מחנה השלום הישראלי‬ ‫שהאמין לו כי "אין פרטנר" פלסטיני‪.‬‬ ‫איתם ונגדם נגלה את לבני‪ .‬זו שהיתה לצדו של אולמרט שהבטיח לצעירים‬ ‫בתחילת כהונתו ש"ישראל תהיה מקום שכיף לחיות בו" וש"גילה" רק‬ ‫לאחר שלוש שנים כי מתחייבות מכך שתי מדינות לשני העמים או‬ ‫ש"ישראל גמורה"‪ .‬היא מבקשת בסיסמא החלולה "מה שטוב למדינה"‬ ‫להנהיג את המפלגה והאנשים של שרון‪ .‬אותו שרון שהבטיח לנו "קודם‬ ‫ביטחון ואחר כך שלום"‪ ,‬כי "אינו מאמין בהסדרי קבע" וביקש מאיתנו‬ ‫לחכות עד ש"הפלסטינים יהפכו להיות פינלנדים"‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬המציאות המורכבת סירבה להתייצב ולהתיישר לצד הסיסמאות‬ ‫הפשטניות‪ .‬האינתיפאדה השנייה‪ ,‬הנסיגה החד צדדית מלבנון‪ ,‬ההתנתקות‬ ‫מעזה‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ניצחון החמאס בבחירות והשתלטותו על‬ ‫עזה לא הזיזו את ההנהגות מעמדותיהן‪ :‬מחד סירוב מתמשך זה שש שנים‬ ‫לדיון ביוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬ואי מיצוי השנה שהוקדשה‬ ‫לתהליך אנאפוליס‪ .‬מאידך‪ ,‬שילוש מספרם של הישראלים המתגוררים‬ ‫מעבר לקו הירוק מאז החתימה על אוסלו ואובדן שלטון החוק בשטחים‪.‬‬ ‫ולצד כל אלה‪ ,‬השקעה האדירה של כספי משלמי המיסים במדיניות החד‬ ‫צדדית שכשלה‪ :‬למעלה מעשרה מיליארדי שקלים בהתנתקות שעומדת‬ ‫לקום לה ועדת חקירה ממלכתית והון דומה בגדר ההפרדה ש‪40%-‬‬ ‫ממנה לא הושלמו בשל החמדנות העקרה המונחת בבסיס התוואי שלה‪.‬‬ ‫איזה עתיד חוזרים אלו ומציעים בבחירות הקרובות לצעירים ולכולנו?‬ ‫משהו בדומה לתשובתו של המלך רחבעם למצוקות עמו‪" :‬אבי ייסר‬ ‫אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים"‪ .‬לא רק שלקח המדיניות‬ ‫העקרה לא נלמד‪ ,‬אלא שהיא אף זוכה לחיזוק‪ .‬‬ ‫זכות החשיבה ‪167‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 167‬‬ ‫אנו עדים למצעד הגנרלים והנסיכים מימין המצטרפים והחוזרים לליכוד‪,‬‬ ‫אך נראה כי אינם מפנימים את אשר הצעירים זועקים‪ .‬מבוגי יעלון‪,‬‬ ‫שערב פרישתו מצה"ל קרא לציבור הישראלי להמשיך ולחנך את ילדיו‬ ‫לחיות בחברת מאבק‪ ,‬דרך עוזי לנדאו ש"מוכן" להציע לערבים רק שלום‬ ‫תמורת שלום‪ ,‬ועד בני בגין שחזר עם אותה משנה שלא זכתה בזמנו‬ ‫לתמיכה ציבורית והביאה לפרישתו‪.‬‬ ‫אין טעם להתנחם בעובדה כי חלק מהצעירים לא יממשו את "בחירתם"‬ ‫ולא יצטרפו למאות האלפים שכבר בחרו לעזוב את הארץ‪ .‬אין גם טעם‬ ‫לבקש להחליף את העם‪ .‬הצעירים הללו הם העם‪ .‬הם הרבה יותר מ‪43%-‬‬ ‫אף על פי שהוציאו מהסקר את ערביי המדינה‪ .‬הם אלו שהצטופפו ‪40‬‬ ‫בכיתה כדי ללמוד ממי שכינו אותם לאחרונה ברשעות "חמורים"‪ .‬הם‬ ‫אלו שמתגייסים ליחידות הלוחמות וממשיכים במילואים עוד עשרות‬ ‫שנים‪ .‬הם אלו שעובדים לפרנסתם ומשלמים את המסים שממנים גם‬ ‫את השאר‪.‬‬ ‫‪ ‬אין טעם במסכת השקרים‪ ,‬כי רוב הצעירים כבר לא מאמין להם‪ .‬חלקם‬ ‫החליטו שהם מרומים מדי מכדי להמשיך ולהשתתף במשחק‪ .‬הם פשוט‬ ‫הולכים למגרש משחקים אחר‪ .‬גם אם אינם מכירים אותו‪ ,‬לצערנו‪ ,‬הם‬ ‫עדיין סבורים כי הוא טוב יותר ממה שמבטיחים להם כאן כל פעם‬ ‫מחדש‪ .‬מחר תהיה ממשלה אבל לא יהיה אותו ציבור הנדרש למדינה‬ ‫כדי שתישאר המדינה שכולם מבטיחים לנו‪.‬‬ ‫‪ 168‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 168‬‬ ‫[‪]11/05/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 7‬ברק מקריב את עתידנו‬ ‫שר הביטחון מצטייר כמי שפיו ולבו אינם שווים‪ ,‬כשאינו‬ ‫טורח למלא אחר דרישות שהציב בעצמו לקודמיו בתפקיד‬ ‫שנה חלפה מאז החל אהוד ברק לכהן כשר ביטחון‪ ,‬ולדבריו החלטתו‬ ‫לפרוש מהממשלה לפני תום ‪ 2008‬כבר נפלה‪ ,‬אך העיתוי לא נקבע‪.‬‬ ‫עוד כשהתמודד על ראשות מפלגת העבודה‪ ,‬הצעתי להתמקד בשיפוט‬ ‫התנהלותו ולא בביקורת על אופיו‪ .‬טענתי כי אם יצטרף לממשלה מתוך‬ ‫כוונה לרשת את אולמרט מעשיו בעת שגם הוא נושא באחריות‪ ,‬יעידו‬ ‫אם יוכל לחזור ולהנהיג את המדינה באופן אחר בסיבוב הבא‪ .‬‬ ‫ברק מבקש לצבור נקודות בכהונתו ולמנוע זאת ממתחריו‪ ,‬ובכללם גם‬ ‫ראש הממשלה ושרת החוץ‪ .‬אך סופה של "אסטרטגיה" זו הוא כישלונו‬ ‫האישי של ברק ופגיעה בהזדמנות של מדינת ישראל לקדם את פתרון‬ ‫הקבע עם הפלסטינים במהלך ‪ 2008‬כפי שראש הממשלה הבטיח לכולנו‪.‬‬ ‫הצהרותיו של ברק באופוזיציה כמו גם בקואליציה רחוקות ת"ק פרסה‬ ‫ממעשיו ובכך אינו שונה מאולמרט או מיריבו מימין‪ ,‬נתניהו‪ .‬תזכורת‬ ‫מהירה על אלו וגם על אלו תאפשר לנו לומר בצורה נחרצת לשר‬ ‫הביטחון‪ ,‬ערב התלבטותה של מפלגת העבודה לפרוש מהממשלה על‬ ‫רקע הפרשייה החדשה של אולמרט‪ ,‬כי כשל במאזן נקודותיו‪.‬‬ ‫ברק היה זה שטבע את הביטוי "אנחנו פה והם שם" וראה בהיפרדות‬ ‫"צורך לאומי עליון של הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪ .‬זה‬ ‫שחתם על "הסכם המאחזים" ב‪ 1999-‬כדי להביא "סוף להפרות החוק‬ ‫גם ביהודה ושומרון"‪ .‬אותו ברק‪ ,‬כיום שר הביטחון‪ ,‬נמנע בעקשנות‬ ‫ממימוש שלטון החוק ביחס למאחזים הלא חוקיים העולים ופורחים‬ ‫ביהודה ושומרון והבאים לממש את סיסמתם ההפוכה של ראשי יש"ע‬ ‫בדמות "יש"ע זה כאן"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪169‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 169‬‬ ‫ברק של האופוזיציה היה זה שהטיל על שרון במאי ‪ 2003‬את האשמה‬ ‫החמורה כי "אי הקמת הגדר הוא המחדל הביטחוני הכי חמור שמתגלגל‬ ‫בחוצותינו זה שנתיים וחצי‪ .‬אילו הייתה בנויה גדר ההפרדה היו לנו‬ ‫היום ‪ 500-600‬אנשים חיים"‪ .‬אך זהו אותו שר הביטחון ברק שמזה‬ ‫כשנה לא טורח לתקצב את סגירת הפרצות בגדר‪ ,‬שנמנע מלהשיב לבג"ץ‪,‬‬ ‫שנמנע מלתקן קטעים שבג"ץ קבע "כי הם מסכנים את הכוחות הפועלים‬ ‫לאורכם"‪ ,‬ושנמנע מהכנסת אמצעי בידוק לישראלים במעברים ומפקיר‬ ‫את ביטחוננו לבידוק אקראי על פי "פרופיל אתני"‪.‬‬ ‫ברק שלאחר קמפ דיוויד היה זה שראה "שתי חומות בירושלים‪ :‬האחת‬ ‫מדינית‪ ,‬סביב לעיר הרחבה‪ ,‬השנייה ביטחונית‪ ,‬בין רוב השכונות‬ ‫הפלסטיניות לעיר המערבית"‪ .‬ברק של ממשלת אולמרט מקדש כיום‬ ‫רק את הגדר המדינית‪ ,‬שאף היא אינה מושלמת‪ ,‬אך דווקא כשר ביטחון‬ ‫הוא אינו עושה מאומה כדי לקדם את זו הביטחונית‪ .‬להיעדרה של זו‪,‬‬ ‫מעבר לתוצאות החמורות של פיגועים כפי שראינו לאחרונה בישיבת‬ ‫מרכז הרב‪ ,‬ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת על אופייה‪ ,‬כלכלתה‬ ‫ועתידה של עיר הבירה כפי שמתחוור לנו מעת לעת במחקרים של מכון‬ ‫ירושלים ואחרים‪.‬‬ ‫מערכת הביטחון היא זו שחזרה והצהירה בבית המשפט העליון כדי‬ ‫להצדיק את בניית הגדר‪ ,‬כי בהיעדרה "נאלץ צה"ל להגדיל את הנדבך‬ ‫ההתקפי על מנת לפעול לסיכול הטרור בתוך ריכוזי האוכלוסייה‪ .‬הדבר‬ ‫מביא לחיכוך מתמשך עם הפלסטינים (הגבלות תנועה‪ ,‬שהייה בריכוזי‬ ‫אוכלוסייה וכד')"‪ .‬אך היא זו‪ ,‬בראשות ברק‪ ,‬שמונעת כיום מראש‬ ‫הממשלה מלממש את התחייבותנו לאמריקנים ולפלסטינים‪ ,‬למרות‬ ‫בנייתה של מרבית הגדר הסמוכה לקו הירוק‪ .‬ברק ומערכת הביטחון‬ ‫מונעים היום באמצעות מדיניות המחסומים‪ ,‬איסורי התנועה‪ ,‬כבישי‬ ‫ההפרדה ומשטר ההיתרים את שיפור המציאות הפלסטינית ביהודה‬ ‫ושומרון באופן האמור להביא לחיזוקה של הכלכלה הפלסטינית הקורסת‪,‬‬ ‫לחיזוקה של הרשות הפלסטינית בראשות פאייד ועבאס‪ ,‬ולקידומו של‬ ‫המו"מ להסדר קבע‪.‬‬ ‫‪ 170‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 170‬‬ ‫מאות רבות של בכירים פורשי צה"ל‪ ,‬השב"כ‪ ,‬המוסד‪ ,‬משרד החוץ ואחרים‬ ‫המאכלסים את שורות המועצה לשלום ולביטחון ושורותיהן של קבוצות‬ ‫קצינים נוספות‪ ,‬דורשים מברק לאפשר את השינויים הנדרשים בשטח‪,‬‬ ‫אך לשווא‪ .‬ברק עדיין רואה בהסרת המחסומים‪ ,‬שרובם המכריע חסר‬ ‫תוחלת ביטחונית‪ ,‬כמחסום בדרכו לבית ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ברק היה זה ששלח את המשלחת הישראלית לטאבה עם מפות בהן‬ ‫לא הייתה תביעה ישראלית לבקעת הירדן או לשטחים השולטים על‬ ‫נתב"ג‪ .‬אך כיום זהו ברק המחשק את המו"מ הטריטוריאלי עם תביעות‬ ‫ישראליות שנעלמו משולחן המשא ומתן בעת כהונתו כראש ממשלה‪.‬‬ ‫בדוגמאות המתוארות יש כדי לומר כי קצנו בטקטיקנים לטווח קצר‬ ‫המקריבים את עתידנו על מזבח האמונה לפיה הציווי של גדעון "ממני‬ ‫תראו וכן תעשו" חל עליהם רק שעה שהם יושבים בכס ראש הממשלה‪.‬‬ ‫לאלו אולי גם נזכיר שטרם מונה גדעון למושיעו של עם ישראל הוא נאלץ‬ ‫לעבור שני מבחנים מקדימים‪ .‬מבחניו של ברק הם במשרד הביטחון‪.‬‬ ‫אם ירצה‪ ,‬ואם אולמרט שוב ישרוד‪ ,‬נותרו לו לא מעט חודשים לסוף‬ ‫שנה זו כדי לשפר את מאזנו דווקא בקרב תומכיו לקראת בחירות ‪.2009‬‬ ‫זכות החשיבה ‪171‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 171‬‬ ‫[הארץ | ‪]09/04/2008‬‬ ‫‪ | 8‬מעטים מול רבים‬ ‫תנועת “שלום עכשיו" ציינה ‪ 30‬שנה להקמתה‪ .‬במסגרת ההכרזה כי זו‬ ‫“תנועתם של אזרחים ישראלים הרואים בהשגת השלום‪ ,‬הפשרה והפיוס‬ ‫עם העם הפלסטיני ועם מדינות ערב"‪ ,‬היא הפכה בשנים האחרונות‬ ‫דווקא לאחת מנושאות המאבק על אופייה של מדינת ישראל‪ .‬הזירה‬ ‫למאבק נקבעה לשטחי הגדה ועזה‪ ,‬בה היריב‪ ,‬גוש אמונים ויורשיו‬ ‫הרבים‪ ,‬פועלים זה ‪ 40‬שנה‪.‬‬ ‫המאבק מתקיים על דעת הקהל בעיקר‪ ,‬לא רק משום שיצחק רבין תבע‬ ‫“שהכרח להיאבק מאבק אידאי‪ ,‬החושף את המשמעות האמיתית של‬ ‫עמדות הגוש (אמונים) ודרכי פעולתו"‪ ,‬אלא בעיקר משום שמתחילתו‬ ‫הוא לא מתקיים בין כוחות שווים‪ :‬שלום עכשיו החוץ פרלמנטרית מול‬ ‫היריב שמזמן הפך להיות חלק מהממסד והרשויות‪ ,‬ומול אלו עצמן‬ ‫המשקרות את הציבור‪.‬‬ ‫רבין הכריז בכהונתו הראשונה כראש ממשלה‪“ :‬בגוש אמונים ראיתי‬ ‫תופעה חמורה ביותר"‪ .‬הוא אמר זאת לא בעקבות תפיסתם המדינית‬ ‫השונה אלא משום ש"תפיסתם הבסיסית נוגדת את בסיסה הדמוקרטי‬ ‫של המדינה"‪ .‬אך גוש אמונים ויורשיו זכו לתמיכה מתמשכת של המדינה‬ ‫ומוסדותיה‪ :‬יצחק טבנקין טבע את התפיסה כי “בכל מקום שהמלחמה‬ ‫תאפשר נלך להחזיר את שלמות הארץ"‪ ,‬יגאל אלון שבתחילת דרכו‬ ‫סבר כי בין “שלמות הארץ עם כל הערבים או ויתור על הגדה‪ ,‬אני‬ ‫בעד שלמות הארץ עם כל הערבים"‪ .‬מנחם בגין שש לבנות “עוד הרבה‬ ‫אלון מורה"‪ ,‬ואריאל שרון ביקש ל"גאול את הערבים מהאשליה שנצא‬ ‫מעזה" על ידי הקמת ההתנחלויות‪ .‬מול החטיבה להתיישבות של‬ ‫ההסתדרות הציונית שדו"ח ששון מצא כי “הקימה בעיקר מאחזים‬ ‫בלתי מורשים רבים‪ ,‬ללא אישור הדרג המדיני המוסמך"‪ ,‬ומול שרי‬ ‫השיכון שמבקר המדינה מצא כי “בשנים ‪ 2000-2004‬העבירו למאחזים‬ ‫הלא חוקיים ‪ 71,800,000‬שקלים"‪ ,‬מנהלת “שלום עכשיו" את פרויקט‬ ‫‪ 172‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 172‬‬ ‫המעקב אחר ההתנחלויות‪ .‬במסגרתו היא חושפת בפני הציבור את‬ ‫מסכת היעדר החוק‪ ,‬בזבוז כספי הצבור והפרת מחויבויות של ראשי‬ ‫ממשלות ישראל‪.‬‬ ‫מול תסכולו של היועץ המשפטי לממשלה שבפנייה לשר הביטחון קובע‬ ‫כי נמשכת המגמה של בנייה במאחזים הבלתי חוקיים וש"מצב אכיפת‬ ‫החוק בשטחים לא רק שאינו משביע רצון אלא שהוא ברמה מאוד‬ ‫ירודה"‪ ,‬ומול אוזלת ידה של הממשלה שהעומד בראשה “נאלץ" להנחות‬ ‫את שריו “לבחון הצעות בדבר כלים משפטיים עבור ממשלת ישראל‬ ‫וכוחות הביטחון‪ ,‬שמטרתם לאכוף את החוק ביהודה ושומרון"‪ ,‬מנהלת‬ ‫“שלום עכשיו" באמצעות בג"ץ מאבק עיקש ומתמשך נגד הפרות חוק‬ ‫בוטות מעמונה ועד מגרון‪ ,‬מחרשה ועד מתתיהו מזרח‪.‬‬ ‫המאבק בין אנשיה ליורשי גוש אמונים אינו בינם לבין “אנשים מאמינים‬ ‫שהתמסרו בכל מאודם לאידיאל שגוי" או “בני עיירות הפיתוח ובני‬ ‫מושבים שמסרו את נפשם למפעל ציוני מאוחר וחסר תוחלת" כפי‬ ‫שארי שביט ניסה לתאר זאת‪ .‬זהו מאבק של מי שרואים בקיומו של‬ ‫שלטון החוק‪ ,‬בכבוד המשפט הבינלאומי וקהילתו‪ ,‬בהבטחת עליונותם‬ ‫של חוקי המוסדות הנבחרים על פסקי ההלכה של הרבנים כערובה‬ ‫הכרחית לעתידה‪ ,‬ביטחונה ואופייה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬‬ ‫תנועת “שלום עכשיו" אינה הראשונה ואינה היחידה שהצליחה לחבר‬ ‫את הנקודות לתמונה עגומה ש‪ 40-‬שנות השליטה בשטחים ציירו לנו‪.‬‬ ‫היא אף אינה היחידה שהתחוורות המגמות ההרסניות הללו לדמותה‬ ‫ומוסריותה של החברה הישראלית הביאו את חבריה לתחושה של צווי‬ ‫מוסרי להיאבק בהן‪.‬‬ ‫חבריה‪ ,‬העושים את ההבחנה בין הניתן והנדרש לעשות טרם הקמת‬ ‫המדינה ולאחריה‪ ,‬ראויים יותר לתיאורו של היועץ שרון באוזני ראש‬ ‫הממשלה רבין את אנשי גוש אמונים באירוע סבסטיה‪“ :‬הם כמו שאנחנו‬ ‫היינו בשנות ה‪ 40-‬אך הרבה יותר נחושים"‪ .‬לצערי‪ ,‬הם בין המעטים‬ ‫שעדיין מבקשים לעשות מעשה‪ ,‬מתוך קבוצה גדולה ששלטון החוק‬ ‫זכות החשיבה ‪173‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 173‬‬ ‫ואופייה של המדינה עדיין חשובים לה‪ .‬אך היא עברה מהר מדי מהכחשת‬ ‫המצב לייאוש ואדישות‪.‬‬ ‫‪ 174‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 174‬‬ ‫[סנאט | ‪]07/2007‬‬ ‫‪ | 9‬רצועת עזה והגדה המערבית —‬ ‫‬ ‫ שני צדדים לאותה מטבע‬ ‫ מדינית‬ ‫השתלטותו הצבאית של החמאס על עזה והרחקתם של דחאלן ותומכיו‬ ‫מהרצועה הולידו ויכוח ביחס להתנהלות הרצויה של השחקנים המרכזיים‬ ‫בעימות — פת"ח‪ ,‬ישראל‪ ,‬העולם הערבי‪ ,‬האיחוד האירופי וארה"ב — אל‬ ‫מול שלטון החמאס‪ .‬הגישה השלטת הנתמכת על ידי מרבית השחקנים‪,‬‬ ‫גורסת לאי לגיטימיות של ממשלת החמאס בראשות איסמעיל הנייה‪,‬‬ ‫לבידודה המוחלט מכל שתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בראשות‬ ‫מחמוד עבאס‪ ,‬משיח עם ישראל ועם הקהילה הבינלאומית‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫למוטטה‪ ,‬בעיקר על ידי לחץ הצבור הפלסטיני בעזה שנפשו עתידה‬ ‫לנקוע מרמת החיים ומאיכותם‪ .‬במקביל‪ ,‬מבקשים המחזיקים בגישה‬ ‫זו‪ ,‬לחזק את שלטונם של עבאס וסלם פיאד‪ ,‬ראש ממשלת המעבר‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬במהלכים שונים בדפוס שחרור כספי המיסים הפלסטינים‬ ‫שהוקפאו בידי ישראל‪ ,‬שחרור אסירים‪ ,‬אימון של כוחות הביטחון‬ ‫הפלסטינים ומחוות נוספות בסדר גודל דומה‪ .‬חיזוק זה נועד להבטיח‬ ‫בשלב הראשון את שלטונו של הפת"ח בגדה ועם קריסת החמאס את‬ ‫חזרתו בשלב השני גם לרצועה‪ .‬המבקרים גישה זו סבורים כי היא‬ ‫לוקה בהערכתה את המשמעויות הכרוכות בהפעלת" שוט" כבד למול‬ ‫החמאס ו"גזר" למול הפתח בטווח הקצר והשלכותיהן על הסיכוי להגעה‬ ‫להסדר קבע בר יישום בין ישראל לפלסטינים בטווח הארוך יותר‪.‬‬ ‫חיזוק שלטונו של עבאס בגדה כרוך במהלכים הרבה יותר משמעותיים‬ ‫מאשר ישראל מציעה ויותר ממה שעבאס נוקט עד כה‪.‬‬ ‫בכדי לחזק את הכלכלה הפלסטינית אין די בהעברת כספי המיסים‬ ‫שלהם‪ .‬על ישראל לבטל את משטר הכבישים הנהוג זה שש שנים בגדה‪.‬‬ ‫זה אינו מאפשר את תנועתם של פלסטינים לרבות סחורות ואנשי‬ ‫זכות החשיבה ‪175‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 175‬‬ ‫עסקים ומימשל במרבית הכבישים הראשיים‪ ,‬ומונע את כניסתם לאזור‬ ‫בקעת הירדן ומדבר יהודה ובעיקר למזרח ירושלים‪ .‬למהלך משמעותי‬ ‫נדרש זה תהיינה השלכות כבדות על תפיסת הפעולה של צה"ל בגדה‬ ‫המערבית המבוססת על "ביתור" ו"בידול "באמצעות מאות חסימות‬ ‫ומחסומים‪ .‬הוא יחייב זמן ארוך להיערכות הקשורה לתיקוני תוואי‬ ‫הגדר הנדרשים להוצאתם של כבישים ראשיים‪ ,‬כמו ‪ 60 ,443‬ו‪,1-‬‬ ‫מ"מרחב התפר" ולהקניית יכולות לבידוק של הישראלים במעברים‬ ‫לישראל משום חזרתם של הפלסטינים להשתמש בכבישים אלו‪.‬‬ ‫בכדי לחזק את יכולת השלטון ואכיפת החוק של הממשלה הפלסטינית‬ ‫על ישראל יהיה להרחיק מעבר להכנסתם של אפודי מגן ותחמושת‬ ‫קליעית ואף מעבר להיתר המבוקש על ידי עבאס לכניסתה של‬ ‫חטיבת באדר הפלסטינית שבצבא ירדן לגדה‪ .‬לטובת המלחמה‬ ‫בטרור ואכיפת הסדר הציבורי על ידי הפלסטינים עצמם על ישראל‬ ‫יהיה להתיר מחדש נשיאת כלי נשק על ידי המש"פ בשטחי ‪ A‬מבלי‬ ‫להיירות על ידי צלפי צה"ל‪ ,‬לפרוש מחדש את תחנות המשטרה‬ ‫בשטחי ‪ ,B‬לקיים הסדרי תנועה לכוחות הביטחון בין האזורים השונים‬ ‫ואף חידוש של מנגנון היידוע יותר מאשר של התאום הביטחוני‪.‬‬ ‫שינוי משמעותי בעמדות הצבור הפלסטיני בכלל ובעזה בפרט מחייב יצירת‬ ‫חלופה פוליטית ראויה לחמאס‪ .‬תנועת הפת"ח נדרשת לשידוד מערכות‬ ‫עמוק בכל הקשור להסדרת המאבקים הפנימיים בין חוץ ופנים‪ ,‬וותיקים‬ ‫וצעירים‪ ,‬למלחמת חורמה בשחיתות ולמנהיגות כריזמטית במודל מרואן‬ ‫ברגותי‪ .‬מהלכיו המאולצים של עבאס בדמות הצווים הנשיאותיים השונים‬ ‫כמו אלו שהוציא לתום המושב הנוכחי של הפרלמנט ולבחירת בעלי‬ ‫התפקידים המרכזיים בו בצל מעצרם של ‪ 41‬חברי פרלמנט של החמאס‬ ‫בידי ישראל‪ ,‬או פיזורו של הפרלמנט בכדי להעניק לעבאס את היכולת‬ ‫להגדיר את ממשלת פיאד כממשלת מעבר ולא חירום הזקוקה לאישור‬ ‫הפרלמנט‪ ,‬פוגעים בלגיטימיות של שלטונו יותר מאשר מחזקים אותו‪.‬‬ ‫בידודה של החמאס ברצועה נתפס על ידי הצבור הפלסטיני כניסיון‬ ‫של ישראל וארה"ב לשבור את מאבקו של העם הפלסטיני בהיעדר כל‬ ‫משא ומתן משמעותי בין הצדדים ובהיעדר הצעה ישראלית לפתרון‬ ‫‪ 176‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 176‬‬ ‫מדיני‪ .‬תפיסה זו מסבירה כי למרות הנהגתה של מדיניות זו בשנה וחצי‬ ‫האחרונות‪ ,‬מאז הבחירות לפרלמנט‪ ,‬אין כוחו של החמאס נחלש ואין‬ ‫הפת"ח מתחזק באופן משמעותי‪ .‬התמיכה הכספית לה זוכה החמאס‬ ‫מאיראן ומחלק מהעולם הערבי אינה מאפשרת לו לשקם את הכלכלה‬ ‫הפלסטינית אך שומרת על יכולתו לשלם משכורות ושירותים בסיסיים‪.‬‬ ‫המטרות האסטרטגיות של החמאס להגמוניה שלטונית ולהקמת מדינה‬ ‫איסלאמית‪ ,‬כמו גם היעדר תהליך מדיני‪ ,‬מדיניות הפעולה של צה"ל‬ ‫והאיום בכניסתו לעזה מדרבנות את החמאס להמשיך בהתעצמותו מתוך‬ ‫כוונה לקיים הרתעה כלפי ישראל באמצעות הברחות האמל"ח לסוגיו‪,‬‬ ‫ארגון הכוחות במסגרות מורכבות יותר מחוליות הפיגועים שהכרנו‪,‬‬ ‫המשך התבססותו של אל קעידה ברצועה והזרמת הידע מהחיזבאללה‪.‬‬ ‫"חניקתה" של עזה אם כך‪ ,‬עלולה להביא את החמאס‪ ,‬העושה בימים‬ ‫האחרונים כל מאמץ להפגין חוק סדר ואפקטיביות שלטונית‪ ,‬לנסות‬ ‫ולערער את השקט והזמן הדרוש לישראל ולפת"ח על מנת ליצור‬ ‫את התנאים הכלכליים‪ ,‬הביטחוניים והארגוניים לשיקומו וחיזוקו‬ ‫של האחרון‪ .‬נוכחותו של החמאס בגדה מורגש בכל מקום ובעיקר‬ ‫בחברון ובקלקיליה‪ .‬בשל נוכחותו של צה"ל יכולתו מוגבלת לפעולות‬ ‫רחבות היקף אך יש בכוחו להוציא מהגדה פיגועים בישראל או‬ ‫באישים פלסטינים בכירים בטווח זמן של שבועות או חודשים מספר‪.‬‬ ‫אלו‪ ,‬שעה שיקרו‪ ,‬ימנעו כל שינוי נדרש בשטח ויותירו את הפת"ח‬ ‫מדמם וגווע שרק כידוני צה"ל מונעים את מותו גם בגדה המערבית‪.‬‬ ‫מדיניות אלטרנטיבית אינה בהכרח היפוכה הגמור של הראשונה‪ .‬גישה‬ ‫זו הנתמכת בעיקר על ידי סעודיה וחלק ממדינות אירופה‪ ,‬כמו גם על‬ ‫ידי חוגים בצבור הישראלי‪ ,‬סבורה שבטווח הארוך מתקיים אינטרס‬ ‫משותף של איחוד השורות הפלסטיניות עם הנהגה מייצגת אחת הפועלת‬ ‫תחת תנאי הקוורטט לטובת השגתו של הסדר מדיני אחד בין ישראל‬ ‫לבין הפלסטינים שיוחל על שני האזורים של המדינה הפלסטינית‪-‬‬ ‫הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬אלו סבורים לפיכך‪ ,‬כי על מחמוד עבאס‬ ‫לקיים דיאלוג עם החמאס לגבי המשך תפקודה של הרשות הפלסטינית‬ ‫ולגבי המשך התהליך המדיני מול ישראל‪ .‬התנאים שהציב לחמאס‬ ‫זכות החשיבה ‪177‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 177‬‬ ‫כמו קבלת מרותה של ממשלת פיאד אינם הדרך להכלת החמאס אלא‬ ‫להביא אל קיצו את העידן הקצר של השתתפות החמאס במערכת‬ ‫הפוליטית הפלסטינית‪ ,‬דחיקתו מחדש לשימוש באמצעים צבאיים בלבד‬ ‫וסתימת הגולל על דרך ההתמתנות בה החל החמאס צועד בעל כורחו‪.‬‬ ‫על ישראל לנהל מדיניות שעיקרה הפסקת אש מול החמאס שמטרתה‬ ‫להעניק את האפשרות ואת הזמן הנדרש למהלכים משמעותיים בגדה‪.‬‬ ‫התאום לקיום היומיומי של הרצועה יחייב הידברות מסוימת כפי שנציגי‬ ‫החמאס הביעו את נכונותם לקיים עם ישראל ופתיחתו של מעבר רפיח‬ ‫בפיקוח הבינלאומי והמצרי לא יאיים על ישראל יותר מהפרצות שבציר‬ ‫"פילדלפי" והמנהרות שמתחתיו‪ .‬הפרה של הפסקת האש על ידי החמאס‪,‬‬ ‫שאסף את מרבית כלי הנשק בשבועות האחרונים ושולט שליטה אפקטיבית‬ ‫בשטח‪ ,‬תביא לתגובה לגיטימית ומידתית של ישראל שאינה מתיישבת עם‬ ‫אינטרס החמאס לשקט ויציבות לביסוס שלטונו‪ .‬מדיניות זו אכן כרוכה‬ ‫בסיכון של התבססות החמאס ברצועה והתעצמותו ללא מפריע‪ ,‬אך בהנחה‬ ‫כי זה קורה ויקרה ממילא יש בהפסקת האש המחייבת אותו לנצור את‬ ‫אישו‪ ,‬משום מחיר סביר בטווח הקצר לאינטרסי ישראל בטווח הארוך יותר‪.‬‬ ‫מדיניות זו מחייבת את ישראל לקיים את אותם מהלכים נדרשים בגדה‬ ‫המערבית ביחס לממשלת פיאד על מנת לבססה כחלופה לשלטון החמאס‪.‬‬ ‫הימנעות מהם תחזק את התפיסה הרווחת בצבור הפלסטיני כי "ישראל‬ ‫מבינה רק כוח" ותעניק את תמיכתה לחמאס‪ .‬הימנעות זו תחזק את הגורמים‬ ‫המיליטנטים יותר בפת"ח‪ ,‬שירצו להתרחק מסטיגמת "המשת"פים"‬ ‫שהודבקה להם‪ ,‬ועלולה להביא לפיצולם מהפת"ח ולחבירתם לחמאס‬ ‫ולשיתוף פעולה עימו‪ .‬אנו עדים כבר היום להבנות בין הארגונים בחברון‬ ‫ולכך שחלק מגדודי חללי אל אקצא קראו לפיאד להתפטר ופרשו מהפת"ח‪.‬‬ ‫במרכזם של הצעדים ההכרחיים יעמוד חידושו של משא ומתן מהותי על‬ ‫נושאי הליבה‪ -‬ירושלים‪ ,‬פליטים וגבולות ‪-‬כפי שהציעה קונדוליסה רייס‬ ‫לפני כחודשיים לאהוד אולמרט‪ ,‬וכפי שעבאס‪ ,‬העולם הערבי והאיחוד‬ ‫האירופי תובעים מישראל‪ .‬הנחת הסדר קבע במודל קלינטון או הבנות ז'נבה‬ ‫באמתחתו של אבו מאזן יציב מחדש בפני הצבור הפלסטיני חלופה אחרת‬ ‫‪ 178‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 178‬‬ ‫להמשך המאבק האלים ‪.‬בהליכת הפלסטינים למשאל עם או בחירות הוא‬ ‫יהווה איום כבד ביותר על עתידו הפוליטי והציבורי של החמאס באם זה לא‬ ‫ימצא את הדרך להשתלב במערכת הפוליטית תחת הנהגתו של אבו מאזן‬ ‫והפת"ח‪ .‬על עבאס לעודד את השתלבותו של החמאס אחרת ימצא אותו‬ ‫מוביל את ההתנגדות לכל פתרון בנושא הפליטים עד כדי ערעור מוחלט‬ ‫של הלגיטימיות הרופפת ממילא של אש"ף בקרב הפזורה הפלסטינית‪.‬‬ ‫לסכום‪ ,‬על הצדדים לשמר את אחד ההישגים המשמעותיים של הפלסטינים‬ ‫במו"מ והוא האחדות הטריטוריאלית והמדינית של הגדה והרצועה‬ ‫ולהבטיח כי בטווח הארוך שתיהן זוכות לייצוג אחד במו"מ עם ישראל‬ ‫על הסדר הקבע ובפתרון שיוסכם בו‪ .‬בדרך למטרה זו הפת"ח לא יוכל‬ ‫ליצור חלופה ראויה לשלטון החמאס באם יתעלם יחד עם ישראל מ‪40-‬‬ ‫אחוזים של הפלסטינים הדחוסים ב‪ 6-‬אחוזים מהשטחים והחיים‬ ‫מפחות מ‪ 2-‬דולר ליום המגיעים מהחמאס בעיקר‪ .‬יציבות המבוססת‬ ‫על הפסקת אש והידברות עשויה להעניק את הזמן הנדרש למיצוי‬ ‫ההזדמנות המדינית שהאירועים האחרונים ברשות הפלסטינים הניבו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪179‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 179‬‬ ‫[‪]20/06/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 10‬לא על הפַתח לבדו‬ ‫אסור לוותר על הסדר עם נציג לגיטימי של כל העם‬ ‫הפלסטיני — בגדה‪ ,‬בעזה ובפזורה‪ .‬עד אז‪ ,‬צריך "מקל"‬ ‫ו"גזר" אחרים‬ ‫הכרזתו של ראש הממשלה אולמרט‪ ,‬כי "צריך להוציא את החמאס‬ ‫מהמשחק באופן סופי"‪ ,‬מתורגמת על‪-‬ידו בחשיבה קצרת טווח למסקנה‪,‬‬ ‫ש"אסור לגרום למצב בו אבו‪-‬מאזן והנייה ימשיכו לשתף פעולה"‪ .‬אירועי‬ ‫הימים האחרונים אמנם הביאו‪ ,‬לראשונה מאז הסכמי אוסלו‪ ,‬לבידול‬ ‫טריטוריאלי‪ ,‬מדיני ובמידה מסוימת אף חברתי בין שני הזרמים העיקריים‬ ‫בחברה הפלסטינית‪ ,‬אך אין בכוחם להביא ליצירת שני פתרונות שונים‬ ‫לעם הפלסטיני בכללותו‪ ,‬השוהה עדיין ברובו מחוץ לשטחים‪ .‬ישראל‬ ‫תידרש למסקנה ולמדיניות אחרת‪ ,‬שתוכל לשרת אותה בטווח הארוך‪.‬‬ ‫הצטרפותו של החמאס לבחירות אשתקד נועדה לשרת מטרת ביניים‬ ‫— נטילת חלק ב"עוגה" השלטונית — בדרך להשגת המטרה האמיתית‪,‬‬ ‫בדמות השתלטות על אש"ף‪ ,‬נציגו המוכר והלגיטימי של העם הפלסטיני‪,‬‬ ‫או לחילופין‪ :‬נטילת מעמדו על‪-‬ידי יצירת "אש"ף חדש"‪ ,‬כפי שהתבטאו‬ ‫בזמנו ראשי הלשכה המדינית של התנועה‪ .‬מהלכי השבועיים האחרונים‬ ‫הרחיקו בטווח הקצר את החמאס מהשגת מטרתו‪ ,‬בשל פיטורי ממשלתו‬ ‫והוצאת כוחותיו אל מחוץ לחוק‪ ,‬במקביל להכרה הבינלאומית בממשלתו‬ ‫החדשה של סלאם פיאד‪ .‬ועדיין‪ ,‬ניסיון ישראלי למהלכים מדיניים‬ ‫משמעותיים בדמות הסדר קבע‪ ,‬הכרוך גם בפשרה פלסטינית בנושא‬ ‫שיבת הפליטים‪ ,‬אינו יכול להתבסס על אש"ף בהרכבו ובכוחו הנוכחי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקושי הרב הכרוך בשכנוע או באכיפה של מהלך כזה על רובו של העם‬ ‫הפלסטיני יביא לדחייתו של ההסדר‪ ,‬ויפתח פתח יקר מפז לחמאס לממש‬ ‫את תוכניתו‪ .‬זה האחרון‪ ,‬השולט בכל תחומי החיים בעזה‪ ,‬לרבות אמצעי‬ ‫התקשורת‪ ,‬יוכל להציג את הפשרה ההיסטורית כבגידה בעם הפלסטיני‪,‬‬ ‫‪ 180‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 180‬‬ ‫ולגייס לכך את הפזורה‪ .‬כך יישמט הבסיס הלגיטימי והמעשי של אש"ף‬ ‫בהנהגתו של הפתח‪ ,‬והוא יועבר לחמאס‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לכן‪ ,‬בטווח הבינוני והארוך‪ ,‬על ישראל להוציא את החמאס מהמשחק‬ ‫לא על‪-‬ידי הפיכתו לישות נפרדת ועצמאית של העם הפלסטיני‪ ,‬אלא‬ ‫באמצעות החלשתו דרך אובדן התמיכה למשנתו‪ ,‬עד למצב בו יוכל‬ ‫אש"ף הקיים להכיל אותו ולהחיל עליו את ההסכמים עם ישראל ואת‬ ‫ההכרה בזכותה להתקיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ישראל דווקא להדגיש את אחדותו‬ ‫של העם הפלסטיני ואת אחריותו של אש"ף לפתרון כולל‪ ,‬המחייב את‬ ‫כולו — בגדה‪ ,‬בעזה ובפזורה‪ .‬עליה לקוות כי הידברות ושיתוף פעולה‬ ‫בין אש"ף וחמאס דווקא יתחדש‪ ,‬אך תחת מציאות ויחסי כוחות שונים‬ ‫משל היום‪ ,‬שהשגתם מותנים גם בה‪ .‬על ישראל להפנים‪ ,‬כעצתה ועמדתה‬ ‫של וושינגטון‪ ,‬שלא תוכל ליהנות מפירות הסכם כלשהו שעה ש‪40-‬‬ ‫אחוזים מהפלסטינים בשטחים‪ ,‬המתגוררים בשישה אחוזים מגודלם‬ ‫(שטחה של רצועת עזה)‪ ,‬ממשיכים לדמם ולרעוב‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫זהירות‪ ,‬משטרה משת"פית‬ ‫בטווח הקצר‪ ,‬ההפרדה הנוכחית יכולה לשרת את ישראל להפגין מדיניות‬ ‫של "מקל" כלפי החמאס בעזה ו"גזר" כלפי הפתח בגדה‪ .‬אך זו מחויבת‬ ‫במאמץ ישראלי מורכב הרבה יותר מאשר צמד המילים השחוק הזה‪.‬‬ ‫ישראל נדרשת למדיניות "מקל" מתוחכמת יותר‪ ,‬מאשר חובתה וזכותה‬ ‫הבסיסית להגיב בכוח לירי תלול מסלול ולפיגועים בישראל‪ .‬אינטרסים‬ ‫משותפים עם מצרים — ביחס לאיום בהידוק הקשר בין חמאס לאחים‬ ‫המוסלמים‪ ,‬פעולות טרור בסיני והחשש מפליטים פלסטינים בגבולה‬ ‫— יכולים להצדיק לחץ על קהיר לפעול ביתר אפקטיביות נגד הברחות‬ ‫הנשק בציר "פילדלפי"‪ .‬הענקת סיוע הומניטרי ופתיחת המעברים יוכלו‬ ‫לשפר במעט את תדמיתה של ישראל‪ .‬מהלכים אלה ואחרים‪ ,‬למשל —‬ ‫ביחס למניעת התבססותם של תאי אל‪-‬קאעידה והטרור הבינלאומי‬ ‫ברצועה‪ ,‬לצד השיתוק הכלכלי והשלטוני — עשויים להוביל להיחלשות‬ ‫משמעותית במעמדה של תנועת חמאס בעזה ובכלל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מנגד‪ ,‬גם מדיניות ה"גזר" אינה פשוטה כלל‪ .‬ראשית‪ ,‬זו לבדה לא תוכל‬ ‫זכות החשיבה ‪181‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 181‬‬ ‫להחליף את הנדרש מארגון הפתח עצמו ביחס לשיקומו ולהסדרת‬ ‫העימותים בין נציגי החוץ והפנים‪ ,‬בין ההנהגה הוותיקה להנהגת השטח‪,‬‬ ‫בוגרת בתי‪-‬הכלא בישראל‪ .‬שנית‪ ,‬כלכלת הרשות הפלסטינית לא תוכל‬ ‫להתבסס רק על העברת הכספים מישראל ועל סיוע בינלאומי; זו חייבת‬ ‫להשתקם במציאות אחרת מזו הקיימת בכל הקשור לסגרים‪ ,‬מחסומים‪,‬‬ ‫שימוש בכבישים ראשיים‪ ,‬כניסה לבקעת הירדן‪ ,‬למרחב התפר ולמזרח‬ ‫ירושלים‪ .‬ללא שיפור כלכלי משמעותי‪ ,‬לא תוכל הממשלה החדשה‬ ‫להצדיק את האמון הבסיסי ביותר‪ ,‬הנדרש לה מהציבור הפלסטיני‬ ‫בגדה‪ .‬שלישית‪ ,‬ישראל תידרש להסדיר מחדש את הפעלתם של כוחות‬ ‫הביטחון הפלסטיניים מחוץ לערים הראשיות‪ ,‬כדי למנוע מהחמאס‬ ‫את פעילותו בכפרים הפלסטיניים‪ .‬כמו כן יידרש מנגנון ריאלי לתיאום‬ ‫ביטחוני‪ ,‬המבטיח כי המשטרה הפלסטינית לא תהפוך ל"משת"פית"‬ ‫הנעדרת את אמון הציבור‪.‬‬ ‫שלושת התנאים הללו הינם הכרחיים לשינוי‪ ,‬אך אינם מהווים תנאי‬ ‫מספיק לו‪ .‬רק חידוש התהליך המדיני בין הצדדים‪ ,‬באופן שיוביל להסדר‬ ‫קבע בעקרונות הידועים לשניהם‪ ,‬יוכל לספק את הסחורה‪ .‬הסדר קבע‬ ‫מסוג זה‪ ,‬שיונח על רקע חולשה מתמשכת של החמאס לשלוט ולהעניק‬ ‫שירותים וביטחון בעזה‪ ,‬ומנגד‪ -‬יציבות ומצב כלכלי אחר בגדה תחת‬ ‫שלטון הפתח המשוקם‪ ,‬יכול להביא להזדמנות נוספת לישראל ולנציגו‬ ‫הלגיטימי של כל העם הפלסטיני‪.‬‬ ‫‪ 182‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 182‬‬ ‫[‪]20/04/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 11‬דין חברון כדין נצרים‬ ‫הניסיון ליצור רצף יהודי עם קריית‪-‬ארבע יגדיל את‬ ‫שטחה של מדינת ישראל בדיוק כפי שעשו ההתיישבות‬ ‫בעזה ובסיני‬ ‫הניסיונות האחרונים להרחיב את היישוב היהודי בחברון מעידים‬ ‫כי עדיין יש בקרבנו כאלה המאמינים במיתוס‪ ,‬לפיו בכוחה של‬ ‫ההתיישבות היהודית — גם בלב ליבה של האוכלוסייה הפלסטינית‬ ‫— להגדיל את שטחה של מדינת ישראל‪ .‬אלא שהתבוננות היסטורית‬ ‫מעמיקה יותר תגלה‪ ,‬כי הניסיון לחבר את עשרות המשפחות היהודיות‬ ‫המתגוררות בחברון‪ ,‬באמצעות יצירת רצף מתל‪-‬רומיידה לקריית‪-‬‬ ‫ארבע על חשבון עשרות‪-‬אלפי פלסטינים‪ ,‬יצליח להוסיף לשטחה של‬ ‫המדינה היהודית בדיוק את אותו השטח שהוסיפה לה ההתיישבות‬ ‫בסיני וברצועת עזה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בניגוד למיתוס תל‪-‬חי‪ ,‬דווקא מטולה הייתה היישוב היהודי היחיד‬ ‫שהשפיע על גבולותיה של ארץ‪-‬ישראל המנדטורית‪ ,‬משום שזו זוהתה‬ ‫על‪-‬ידי צרפת ובריטניה כדן החדשה‪ .‬ההתיישבות היהודית בתקופת‬ ‫המנדט אכן השפיעה על הצעות החלוקה‪ ,‬אך אלו מעולם לא מומשו‪.‬‬ ‫אובדנם של תשעה יישובים יהודיים במלחמת העצמאות מעידים כי‬ ‫צה"ל נשלח לקבוע קו ולכבוש מחדש בעיקר את השטחים שתאמו‬ ‫את המדיניות הדמוגרפית והתפישה הביטחונית‪-‬אסטרטגית של בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬אשר הסתפק בקווי שביתת הנשק לשם ביצורה והתפתחותה‬ ‫של המדינה היהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ממלחמת העצמאות ועד היום‪ ,‬ההתיישבות היהודית הלכה תמיד בעקבות‬ ‫צה"ל לשטחים שכבש ולקווים בהם נערך‪ ,‬ונשענה לאורך כל קיומה‬ ‫על כוחו ופעילותו — אך היא לא השפיעה בסופו של דבר כהוא זה‬ ‫על שטחה של מדינת ישראל‪ .‬עם חתימת ההסכמים (מצרים)‪ ,‬אך גם‬ ‫זכות החשיבה ‪183‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 183‬‬ ‫בלעדיהם (ההתנתקות מעזה)‪ ,‬התקפלה ההתיישבות לקווים החדשים‬ ‫בהם נערך הצבא‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שליטתו של צה"ל באזור ‪ H2‬בחברון‪ ,‬לטובת ביטחונם של היהודים שם‪,‬‬ ‫היא אמנם כורח שנכפה עליו כתוצאה מהחשש של ממשלות ישראל‬ ‫להתמודד עם סוגיית עתידו של היישוב היהודי‪ ,‬קודם שהגיעו לקו הסיום‬ ‫של הסדר הקבע‪ .‬אולם אין הדבר יכול להצדיק את אוזלת היד של הצבא‬ ‫והמשטרה ביחס לאכיפת החוק וביחס למחיר ההפרדה הביטחונית בין‬ ‫האוכלוסיות‪ ,‬המושת כולו על זו הערבית‪ .‬קביעתו הנחרצת של צה"ל‬ ‫— לפיה בלתי אפשרי להגן על היישוב היהודי במרחב שכונותיו‪ ,‬כאשר‬ ‫אלו מבודדות זו מזו וביניהן חוצץ שטח פלסטיני — מובילה בהכרח‬ ‫לפעילות ביטחונית‪ ,‬המונעת את שגרת החיים הפלסטינית ומאפשרת‬ ‫את ההתנכלויות להם והרחקתם מהאזור‪ ,‬בדרך להשתלטות על מקום‬ ‫מגוריהם‪ .‬מדיניות זו משמרת את האשליה כי "עוד דונם ועוד עז"‪ ,‬או‬ ‫עוד בית פלסטיני‪ ,‬יקבעו את עתידו של היישוב היהודי בחברון בפרט‬ ‫ושל יהודה ושומרון בכלל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לחסידי המיתוס הזה יש לחזור ולהזכיר את עמדתה הברורה של הקהילה‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬השוללת את מפעל ההתיישבות בשטחים כגורם שיש‬ ‫להתחשב בו ביחס לגבולות הקבע של מדינת ישראל‪ .‬הנשיא בוש אמנם‬ ‫הכיר במכתבו לשרון במציאות החדשה שיצרו גושי ההתנחלויות בגדה‪,‬‬ ‫אך קבע כי הגבולות בין שתי המדינות ייקבעו בהסכמה‪ .‬היכולת של‬ ‫ההתנחלויות להשפיע על גבולות ישראל דומה לזו של גדר ההפרדה‪.‬‬ ‫הלוא חלק מהאזורים‪ ,‬הכלולים היום במרחב התפר שממערב לגדר‪,‬‬ ‫כבר הופיעו בעמדת ישראל במשא‪-‬ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬והאחרונים‬ ‫הביעו אז את הסכמתם להשארתם בריבונות ישראלית במסגרת חילופי‬ ‫שטחים (ביחס ‪ .)1:1‬היישוב היהודי בחברון ואף קריית‪-‬ארבע‪ ,‬שהמאמץ‬ ‫לחברם על‪-‬ידי דחיקת הפלסטינים מנחה את פעילות המתנחלים‪ ,‬הוצאו‬ ‫מתביעות ישראל כבר בקמפ‪-‬דיוויד ‪ .2000‬אפילו אריאל שרון‪ ,‬אף שביקש‬ ‫לנגוס ב‪ 20-‬אחוזים משטח הגדה המערבית באמצעות הגדר‪ ,‬לא נענה‬ ‫לתביעתו של נתניהו לכלול בה גם את קריית‪-‬ארבע‪.‬‬ ‫‪ 184‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 184‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬ההתיישבות הישראלית תביא לשינויים קלים‬ ‫ב"קו הירוק"‪ ,‬שיהווה בסיס לגבול בין שתי המדינות‪ .‬אך לא יהיה בה כדי‬ ‫להוסיף ולו מטר רבוע אחד של אדמה לשטחה של מדינת ישראל‪ ,‬בשל‬ ‫עיקרון חילופי השטחים‪ .‬ראוי שהאשליה הזו תתפוגג הן ביחס למאחזים‬ ‫הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬הממשיכים ופורחים בניסיון ליצור רצף יהודי להתנחלויות‬ ‫המבודדות בלב השומרון‪ ,‬והן ביחס לרכישת בתים מפלסטינים ואכלוסם‬ ‫ביהודים בחברון ובלב השכונות הערביות במזרח ירושלים‪ .‬על מקבלי‬ ‫ההחלטות וכוחות הביטחון להבטיח כי מתן הגנה למתנחלים שם אינו‬ ‫מבסס כשלעצמו את הקרקע לחיזוק האשליה‪ ,‬שמערערת את הסיכוי‬ ‫להגיע לגבולות מוכרים‪ .‬‬ ‫זכות החשיבה ‪185‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 185‬‬ ‫[‪]16/01/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 12‬לא תמימים במדים‬ ‫אי‪-‬אפשר לנתק את קיצוני חברון מהחיילים השומרים‬ ‫עליהם‪ ,‬שהפכו מרצון או בעל‪-‬כורחם לחלק ממפעל‬ ‫ההתנחלות‬ ‫"מזועזעים מהגילוי" של האירוע בחברון‪ ,‬מיהרו קברניטי המדינה להפריד‬ ‫בין נושאת שם ה"שרמוטה" על שפתיה לבין החייל שעמד לידה ולא‬ ‫מנע את המתרחש; בין "המתנחלים הקיצוניים" לבין צה"ל‪ ,‬השוקד על‬ ‫משמרתו‪ .‬מסרבים אותם קברניטים להפנים‪ ,‬כי הם אלו שכרכו אותם‬ ‫יחדיו‪ .‬נוסף על מלחמתם בטרור‪ ,‬הפכו חיילי צה"ל ומפקדיו לחלק ממפעל‬ ‫ההתנחלות בשטחים‪ ,‬חלקם בהזדהות מלאה עימו‪ ,‬ורובם — בשל חולשת‬ ‫דעתם וקוצר ראייתם של הנושאים באחריות — בעל כורחם‪.‬‬ ‫בקבוצה הראשונה‪ ,‬נדלג על הגנרלים שהמליצו בעבר על "מעשה‬ ‫התיישבות בעזה כדי לגמול את ערביה מן האשליה שאנו עתידים לצאת‬ ‫משם"‪ ,‬ועל אלה שנשבעו בבג"ץ אלון‪-‬מורה על "הצורך הביטחוני הזמני‬ ‫שבהקמתו של היישוב"‪ ,‬אף שהמתנחלים עצמם הודו שהדבר נעשה‬ ‫מהטעם האידיאולוגי וכי אופק הקיום של ההתנחלות הוא נצחי‪ .‬נתרכז‬ ‫לפיכך רק במצביאים הנוכחיים‪ ,‬אלה שאסרו על פלסטינים למסוק את‬ ‫זיתיהם במטעים הסמוכים להתנחלויות ולמאחזים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬בטענה‬ ‫כי לא יוכלו להגן עליהם מפני התנכלות המתנחלים; אלה שלא פתחו‬ ‫בחקירה שעה שהמטעים נכרתו או פירותיהם נחמסו‪ ,‬ו"עצים יהודיים"‬ ‫נטעו במקומם; אלה המופיעים "בשם הביטחון" וגדר ההפרדה בבית‪-‬‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬מטעים ומסתירים מפני שופטיו את האמת המושמעת‬ ‫על‪-‬ידי שרי ממשלת ישראל; אלה המצהירים כי אינם יוצרים כבישים‬ ‫ליהודים בלבד‪ ,‬ובפועל מתדרכים את חייליהם לעשות כך‪ .‬‬ ‫ובאותה קבוצה נמצא גם את המצביאים השולטים בעשרות מחסומים‬ ‫קבועים וניידים ברחבי יהודה ושומרון‪ ,‬החולשים על תנועתם של מיליוני‬ ‫‪ 186‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 186‬‬ ‫פלסטינים אך "אינם מצליחים" למנוע את העברתם של עשרות קרוואנים‬ ‫למאחזים הבלתי חוקיים; את אלה המצליחים לשמור על ביטחונם של‬ ‫רבע מיליון מתנחלים בגדה‪ ,‬אך אינם מונעים פגיעה בילדים פלסטינים‪,‬‬ ‫העושים דרכם לבית‪-‬הספר בדרך עוקפת מאחז לא‪-‬חוקי ובעיר חברון;‬ ‫את אלה הרומסים ‪ 35‬אלף פלסטינים — חוסמים את דלתות בתיהם‪,‬‬ ‫אוסרים עליהם תנועה ברחובות עירם‪ ,‬סוגרים את חנויותיהם עד כדי‬ ‫סילוקם מבתיהם — כדי שקומץ מתנחלים‪ ,‬המבקשים לרשת את עיר‬ ‫האבות ולא להיות חלק ממנה‪ ,‬ינועו בחופשיות‪.‬‬ ‫בקבוצה השנייה נמצא את "האנוסים"‪ ,‬המאמינים בצה"ל שונה אך‬ ‫נאלצים לפעול אחרת במציאות שנכפתה עליהם על‪-‬ידי הפוליטיקאים‬ ‫המכונים מנהיגים‪ .‬אלה היודעים על אי‪-‬חוקיותם של המאחזים‪ ,‬אך‬ ‫שומרים עליהם כי זכותו של כל ישראלי לביטחון בשטחים מעוגנת בחוק;‬ ‫אלה המונעים ללא צו והיתר תנועתם של פלסטינים‪ ,‬כי הסבירו להם‬ ‫ש"בידול" התנועה הוא חלק מ"הסיכול"; אלה המאמינים בסולידריות‬ ‫היהודית ונאלצים לשטוף את גופם משיירי החומרים‪ ,‬שהושלכו עליהם‬ ‫על‪-‬ידי אחיהם; אלה המנתקים את מזרח‪-‬ירושלים מסביבתה הפלסטינית‬ ‫הטבעית‪ ,‬כי השרים מדקלמים שבירתנו "מאוחדת" בריבונות ישראל לנצח‪.‬‬ ‫אם ממשלת ישראל מתעלמת מהמתפכחים בדמות "שוברים שתיקה"‬ ‫ומסרבת לפניות האגודה לזכויות האזרח‪" ,‬יש דין" ואחרות‪ ,‬עליה‬ ‫להקשיב לפחות ליועצה המשפטי‪ ,‬שהצהיר לאחרונה כי "מצב אכיפת‬ ‫החוק בשטחים מצוי ברמה מאוד ירודה‪ .‬זה עניין של הצבא קודם כל‪,‬‬ ‫ולצבא יש סדרי עדיפויות ומשימות שהוא רואה אותן כדחופות יותר"‪.‬‬ ‫עליה להפנים כי אין "קו ירוק" להפרת החוק‪ ,‬להעלמת העין‪ ,‬לכשל‬ ‫המוסרי והחברתי — ולאלימות‪ .‬כפל הלשון והקריצות פוגעים בחוסנו‬ ‫של צה"ל ובכושרו למלא את ייעודו האמיתי‪ ,‬שעה שהוא נדרש לכך‪.‬‬ ‫הצהרות והקמת ועדות בדיקה לחקר הידוע בשטחים כבר שנים הן לא‬ ‫יותר מביטוי להיעדר המנהיגות והנחישות‪ ,‬הנדרשת למדיניות ברורה‬ ‫של כיבוד החוק ואכיפתו‪ .‬על הציבור הישראלי להתעורר ולתבוע זאת‪.‬‬ ‫התעלמות ממורסות אלו‪ ,‬המצטרפות לאחרות מימיה הראשונים של‬ ‫המדינה‪ ,‬שטרם נמצא בנו העוז לנקזן — לא יוסיפו חישוקים לרוחו של‬ ‫זכות החשיבה ‪187‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 187‬‬ ‫הדור הנוכחי המשרת בשטחים‪ ,‬למוסריותה של החברה הישראלית‬ ‫ולתדמיתה של המדינה‪.‬‬ ‫‪ 188‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 188‬‬ ‫[‪]31/12/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 13‬נושאת המטוסים של אולמרט‬ ‫צעדים חד צדדיים וכוחניים במהותם‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫להשתלב בכיוון החדש של הידברות‪ ,‬אותה מנסה אולמרט‬ ‫להפגין‬ ‫יש הממחישים את הזמן הנדרש לזהות את שינוי מדיניותה של ממשלה‬ ‫על ידי השוואה לזמן הנדרש לנושאת מטוסים בכדי להגיע לכוון חדש‪.‬‬ ‫אפשר שסדרת מהלכיו והתבטאויותיו של ראש הממשלה אולמרט‬ ‫לאחרונה‪ ,‬מעידים כי החליט לסובב את הגה ממשלתו ממדיניות של‬ ‫חד צדדיות לזו של הידברות עם המתונים שבפלסטינים‪ ,‬בהנהגתו של‬ ‫אבו מאזן‪.‬‬ ‫נרצה לקוות כי אכן כך זה אך יותר נבקש להבטיח כי ראש הממשלה‬ ‫מודע להשלכות הקשות שעלול הוא להמיט על שני הצדדים אם ינסה‬ ‫לעצור באחת או לשנות שוב את יעדו‪.‬‬ ‫נאומו מעל קבר בן גוריון‪ ,‬בו דיבר על מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬הפסקת‬ ‫האש בעזה שהושקה בצמוד לה‪ ,‬הניסיון להקלות בתנועה הפלסטינית‬ ‫על ידי הסרת מחסומים ביהודה ושומרון‪ ,‬פגישתו עם אבו מאזן‪ ,‬העברת‬ ‫‪ 100‬מיליון דולר מכספי המיסים הפלסטינים לידי נשיא הרשות‪ ,‬מדיניות‬ ‫ההבלגה להפרות הפסקת האש של הג'יהאד האסלאמי‪ ,‬ההחלטה לאפשר‬ ‫מעבר ‪ 2,000‬רובים ותחמושת לידי כוחות הביטחון הנשלטים על ידי‬ ‫הפתח‪ ,‬והאפשרות להתיר את כניסתם של אלפי לוחמי אל באדר מירדן‬ ‫לעזה בכדי לסייע לאבו מאזן לשנות את יחסי הכוחות ברצועה‪ ,‬הנוטים‬ ‫היום בבירור לטובת החמאס‪ ,‬הם "עצים צעירים" שנקווה כי שתולים‬ ‫הם באותו "יער חדש" ואינם הסחות מהמדיניות המוכרת‪.‬‬ ‫צעדים אלו יכולים להעיד כי ראש הממשלה בחר להידבר מחדש עם אבו‬ ‫מאזן ולפעול בצעדים מעשיים לחיזוקו בהתמודדות מול החמאס‪ .‬כדי‬ ‫זכות החשיבה ‪189‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 189‬‬ ‫שזה יצלח‪ ,‬על ראש הממשלה להיענות להצעתו של נשיא הרשות ולפתוח‬ ‫במשא ומתן על הסדר קבע‪ .‬כוחו של החמאס אינו נשען רק על נשקו‪ ,‬או‬ ‫על חולשתו ושחיתותו של הפתח‪ ,‬אלא בעיקר על יכולתו לזכות באמון‬ ‫הרחוב הפלסטיני כי יש בידו להביא לסיום הכבוש בדרך "ההתנגדות"‪ .‬‬ ‫שילוב של לחימה ממוקדת‪ ,‬מבוקרת ואחראית בטרור‪ ,‬עם הקלות‬ ‫משמעותיות בחיי היום יום של האוכלוסייה הפלסטינית לצד הנחת‬ ‫הצעה מדינית ראויה להסדר‪ ,‬תוצר של חידוש ההידברות והמו"מ‪ ,‬יכול‬ ‫להניב את אותה "ממשלה חדשה" שאולמרט ייחל לה בנאומו‪.‬‬ ‫כדי לשמור על הכיוון הזה על ראש הממשלה להיות נחוש לעשות כך‬ ‫מול "איומי" צה"ל בהסרת המחסומים ובצורך לצאת ל"מבצע צבאי‬ ‫נרחב"‪ ,‬מול ההתגרות של הג'יהאד ודומיו המבקשים "להעתיק את‬ ‫האש בניהם לאויב הציוני" ומול הצהרות האופוזיציה מבית ומחוץ‬ ‫לממשלתו ביחס למהלכיו האחרונים‪ .‬אך יותר מכל צריך ראש הממשלה‬ ‫להפנים כי לא יוכל לאחוז במקל בשני קצותיו‪ .‬הוא אינו יכול להפגין‬ ‫מדיניות שונה ביחס לגדה המערבית מזו שבעזה‪ .‬הוא אינו יכול להכריז‬ ‫באותה נשימה על "דרך אחרת של אמון ושלום" ועל הקמתה בפועל‬ ‫של התנחלות חדשה בבקעת הירדן‪ .‬הוא אינו יכול להכריז בנאומו על‬ ‫"פרידה מחלומות שהזינו את האתוסים הלאומיים שלנו‪ "..‬ולאשר‬ ‫מחדש‪ ,‬בישיבה שקיים יומיים לאחר מכן‪ ,‬את בניית הגדר במקומות‬ ‫בו היא חודרת לעומק השטח הפלסטיני‪ ,‬מנתקת והורסת את מרקם‬ ‫חייהם ופרנסתם של מאות אלפים פלסטינים בגדה‪ ,‬ואף לשקול להוסיף‬ ‫עליה קטעים חדשים‪.‬‬ ‫מהלכים סותרים אלו יביאו להחזקתם של אבו מאזן ותומכיו בגדר‬ ‫מש"תפים ו"מגוייסים" של ישראל הפועלים כנגד האינטרס הפלסטיני‬ ‫ארוך הטווח‪ ,‬כפי שהחמאס מנסה להציגם בפני הצבור הפלסטיני‪.‬‬ ‫הגה נושאת המטוסים עשוי לספוג תיקוני כיוון קלים כנגד גלים וזרמים‬ ‫מקומיים‪ .‬אך צעדים אלו‪ ,‬חד צדדיים וכוחניים במהותם‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫להשתלב בכיוון החדש של הידברות אותה מנסה אולמרט להפגין‪ .‬על‬ ‫‪ 190‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 190‬‬ ‫ראש הממשלה להכיר בכך שהצבור הפלסטיני לא ייתן הזדמנות שלישית‬ ‫לפת"ח ולאבו מאזן בראשם‪ ,‬לחזור ולנסות את הדרך המדינית עם ישראל‪,‬‬ ‫בכדי להשיג את מטרתו בדמות מדינת פלסטינית עצמאית בשטחים‪.‬‬ ‫הרחוב הפלסטיני ער לעובדה כי משא ומתן של ‪ 10‬שנים בהנהגת הפתח‬ ‫לא הצליח להניב ולו את הנסיגה הישראלית מעזה הקטנה והצפופה‬ ‫אותה הביאה "ההתנגדות" בהובלת החמאס‪ .‬הבחירה מחדש של אולמרט‬ ‫בהידברות עם אבו מאזן‪ ,‬אם אכן נעשתה כזאת‪ ,‬היא בחירה של נושאת‬ ‫מטוסים ויש ללכת עימה בנחישות ובחירוק שניים‪ ,‬ולתבוע את אותו‬ ‫דבר מהפלסטינים‪ .‬כי אם אין בכוונתו של אולמרט לנהוג כך‪ ,‬עדיף היה‬ ‫באם לא היה מנסה זאת כלל‪.‬‬ ‫"חלון ההזדמנויות המדיני" הינו צר מדי כיום לניסיונות להרוויח זמן‬ ‫להעמקת האחיזה הישראלית בגדה המערבית כפי שתוכנית "ההתנתקות"‬ ‫ביקשה בזמנו להשיג‪ .‬הכשלת הניסיון הנוכחי לא תותיר בו הרבה מקום‬ ‫לעתיד אחר‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪191‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 191‬‬ ‫[‪]10/10/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 14‬אמרתם לנו? אמרנו לכם!‬ ‫טענתם שההתנתקות תיתן רוח גבית לחמאס‪ ,‬אך לא‬ ‫סיפרתם שתסרבו לדבר עם מנהיג פלסטיני מתון המכיר‬ ‫בישראל‪ ,‬ולא הצעתם שום אלטרנטיבה למשטר ההפרדה‬ ‫והכיבוש‬ ‫זה שלושה חודשים‪ ,‬מאז החלה המערכה בלבנון‪ ,‬קשת רחבה של דוברים —‬ ‫במדים ובלעדיהם — מגלגלת עיניים ומרעיפה עלינו הכרזות‪" :‬ההתנתקות‬ ‫הייתה התאבדות"‪" ,‬היא התפרשה כחולשה ולא תרמה לשלום"‪ ,‬וגם‬ ‫"המתנחלים עצרו בגופם את הטרור מלהגיע לאשקלון ושדרות"‪ .‬את‬ ‫ה"גילויים" חותמים הדוברים ב"אמרנו לכם" טיפוסי‪ ,‬ומחרים‪-‬מחזיקים‬ ‫אחריהם הטוקבקיסטים במשרה מלאה‪ .‬אלו גם אלו מכוונים אצבע‬ ‫מאשימה כמעט לכל עבר‪ ,‬עד כי נדמה שאיש מאיתנו לא היה פה בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬או שכח את שקרה במהלכן‪ .‬זה הזמן להזכיר כמה אמיתות‬ ‫לאלו שכבר יודעים הכל‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬היינו חלשים‪ .‬יצאנו מעזה כי היינו חלשים מכדי לנצח דמוגרפית‬ ‫באמצעות ‪ 7,000‬יהודים מיליון ורבע פלסטינים‪ ,‬המרוכזים באחוז ורבע‬ ‫משטחה של א"י המערבית‪ .‬יצאנו כי היינו חלשים לנצח מדינית את כל‬ ‫החלטות האו"ם ואת המשפט הבינלאומי‪ ,‬הקובעים כי עזה היא שטח‬ ‫כבוש‪ ,‬גם אם מבחינתנו היא בחזקת חבל מולדת‪ .‬יצאנו כי היינו חלשים‬ ‫מוסרית מלהחזיק משטר הפרדה בין שתי האוכלוסיות באותו שטח‬ ‫כבוש‪ .‬יצאנו כי צה"ל נחלש מלשאת על כידוניו את המציאות הבלתי‬ ‫אפשרית — ביטחונית‪ ,‬מדינית‪ ,‬דמוגרפית ומוסרית — שנכפתה עליו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כן‪ ,‬ההתנתקות לא תרמה לשלום‪ .‬כי הממשלה ומי שעמד בראשה‪ ,‬נבחריהם‬ ‫של המקטרגים דהיום‪ ,‬לא ביקשו שלום ולא רדפו הסדר קבע כפי שאנו‬ ‫ביקשנו‪ .‬שרון השיק את התוכנית שבועיים אחרי פרסומה של יוזמת‬ ‫ז'נבה‪ ,‬כי טען ש"הקיפאון הגלום במצב הנוכחי מזיק לישראל" ומשום‬ ‫‪ 192‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 192‬‬ ‫ש"ההתנתקות מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך‬ ‫מדיני עם הפלסטינים" (כך לפי וייסגלס)‪ .‬ההתנתקות הייתה מהלך חד‪-‬‬ ‫צדדי של ממשלה שהדגישה בהחלטתה כי זו "אינה חלק ממפת הדרכים"‬ ‫וש"על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני"‪.‬‬ ‫הפינוי לא היה צעד לשלום‪ ,‬כפי שהשמאל אשר תמך בו דרש שיהיה‪,‬‬ ‫אלא הצעד "לחיזוק ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון‪ ...‬אשר ברור‬ ‫כי יישארו בריבונות ישראל"‪ .‬ההתנתקות לא הייתה מהלך להקמתה של‬ ‫מדינה פלסטינית אלא "מהלך שישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל‬ ‫בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה"‪ ,‬גם אם ישראל ממשיכה לשלוט‬ ‫באוויר‪ ,‬בים‪ ,‬במעברים‪ ,‬בחשמל‪ ,‬במים בסחר ובמה לא‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לא‪ ,‬היפרדות פוליטית וטריטוריאלית מהפלסטינים בשטחים אינה‬ ‫התאבדות‪" .‬החזקת ‪ 3.5‬מיליון פלסטינים‪ ,"...‬כדברי שרון‪ ,‬היא התאבדותה‬ ‫של ישראל כמדינה היהודית‪..." .‬החזקתם תחת כיבוש" ומשטר של הפרדה‪,‬‬ ‫היא התאבדותה של ישראל כמדינה דמוקרטית‪ .‬הזרמת עשרות מיליארדים‬ ‫להתנחלויות מחד ואובדן מיליארדים של השקעות והכנסות מהקהילה‬ ‫הבינלאומית מאידך‪ ,‬הם ההתאבדות הכלכלית של ישראל‪ .‬תופעת‬ ‫המאחזים הבלתי חוקיים והפגיעה של חלק מהמתנחלים בפלסטינים‪,‬‬ ‫שאפילו קריאות היועץ המשפטי‪ ,‬פסיקות בית‪-‬המשפט העליון והחלטות‬ ‫הממשלה לא עזרה לעצרם — זו כבר התאבדותה של ישראל כמדינת החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לא‪ ,‬המתנחלים בעזה לא עצרו את הטרור בגופם‪ .‬הם לא הלכו לשם‬ ‫כדי להחליף את צה"ל בתפקידו אלא להתנחל על כידוניו‪ .‬חלקם הגיעו‬ ‫כדי לצאת מהשכונות באשקלון‪ ,‬שדרות ונתיבות וחלקם הגיעו ל"רשת‬ ‫את הארץ המובטחת"‪ .‬יישובי עוטף עזה נאלצו לשאת בעול הסכסוך‬ ‫עוד בשנים בהן המצרים שלטו בעזה‪ .‬פיגועים‪ ,‬קסאמים ופצצות מרגמה‬ ‫רבים יותר היו מנת חלקם גם כשיישובי גוש קטיף עמדו על תילם‪.‬‬ ‫ההתנחלויות‪ ,‬על ‪ 1,800‬משפחותיהן‪ ,‬ריתקו לאבטחתן אלפי חיילים‬ ‫ומאות מיליוני שקלים‪ ,‬כשהסיכוי האפסי כי ישפיעו בשימורן על ביטחון‬ ‫ישראל וגבולות הקבע של שלה נקלט אפילו על‪-‬ידי שרון‪ ,‬שעה שקבע‬ ‫כי "בכל הסדר קבע עתידי‪ ,‬לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועה" גם‬ ‫אם בתחילה סבר "כי דין נצרים כדין תל‪-‬אביב"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪193‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 193‬‬ ‫לא‪ ,‬לא "אמרתם לנו"‪ .‬אמרתם לנו כי הנכם מתנגדים לפינוי וליציאת‬ ‫צה"ל מעזה ללא הסכם‪ ,‬אך לא אמרתם שתסכימו לפנות גם את יהודה‬ ‫ושומרון‪ ,‬או לפחות להחליף שטחים‪ ,‬כמו שהצענו‪ ,‬תמורת הסכם קבע‪.‬‬ ‫דאגתם כל העת להכריז ש"אין עם פלסטיני"‪ ,‬ש"ארץ ישראל שייכת רק‬ ‫לעם ישראל"‪ ,‬ו"עדיף להתנתק ממדינת ישראל מאשר מארץ ישראל"‪.‬‬ ‫אמרתם כי על הממשלה לדאוג לביטחונכם ולכלכלתכם‪ ,‬אך לא סיפרתם‬ ‫כי הנכם פוסלים את סמכותן של ממשלת ישראל וכנסת ישראל הנבחרת‬ ‫לוותר על חלקי מולדת גם בתמורה להסכמי שלום‪ .‬אמרתם שההחלטה‬ ‫אינה חוקית אך לא אמרתם לנו שהלכתם לבג"ץ‪ ,‬רק כדי לפסול לאחר‬ ‫מכן את החלטתו שדחתה את עתירתכם‪ ,‬ושתצאו כאדוני הארץ להשבית‬ ‫את מהלך החיים בכבישי המדינה ובעריה‪ .‬אמרתם שההתנתקות תיתן‬ ‫רוח גבית לחמאס ולטרור‪ ,‬אך לא גיליתם לנו כי אינכם מוכנים לדבר‬ ‫עם כל פלסטיני אחר‪ ,‬גם אם הוא הכיר בישראל ומבקש להמשיך ולנהל‬ ‫משא ומתן עימה‪.‬‬ ‫התפיסה הכוחנית והחד‪-‬צדדית‪ ,‬שעמדה ביסוד ההתנתקות ועדיין‬ ‫מבקשת את ההתכנסות‪ ,‬היא הכישלון האסטרטגי של ממשלות ישראל‬ ‫האחרונות‪ .‬אנחנו אלה שביקשנו ליישם גם עם הפלסטינים את הנוסחא‬ ‫שהצליחה עם מצרים וירדן — "שטחים תמורת שלום"‪ .‬אך אתם רציתם‬ ‫את שניהם רק בצד הישראלי של המשוואה‪ .‬עליכם להפנים כי לא נוכל‬ ‫לשכנע את הערבים להצטרף מרצונם לתנועה הציונית‪ ,‬אך נוכל להבטיח‬ ‫שיקבלונו כעובדה קיימת במזרח התיכון‪ .‬זאת על‪-‬ידי עליונות צבאית‪,‬‬ ‫שאינה נשחקת במחסומי הדרכים ובבדיקת היתרים‪ ,‬המהווה תנאי הכרחי‬ ‫לקיומה של מדינת ישראל‪ ,‬אך גם על‪-‬ידי הקמתה של מדינה פלסטינית‬ ‫עצמאית בהסכם‪ ,‬המהווה תנאי הכרחי להישארותה של ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ 194‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 194‬‬ ‫[‪]29/01/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 15‬האופציה הפלסטינית לא מתה‬ ‫עוד מהלך חד‪-‬צדדי ישחק לטובת חמאס‪ .‬צריך לחזק‬ ‫אופוזיציה מתונה ברשות ולהציג לפלסטינים אלטרנטיבה‬ ‫שפויה להסדר‬ ‫הילולת ה"אמרתי לכם" ביחס לניצחון החמאס בבחירות מיותרת‪ ,‬ולא‬ ‫רק משום שמרביתה נעשית בדיעבד‪ .‬בתגובות הראשונות מכל קצות‬ ‫הקשת הפוליטית‪ ,‬נראה כי לא רק שאנו מתחזים ל"מופתעים"‪ ,‬אלא‬ ‫גם איננו מתכוונים ללמוד את השיעור מכך‪ .‬יותר מכל מקוממות שתי‬ ‫קביעות "מקוריות" שמושמעות מאז המהפך הזה‪ :‬האחת היא שהרשות‬ ‫הפלסטינית בהנהגת חמאס אינה פרטנר; השנייה היא שבשל כך‪ ,‬עכשיו‬ ‫יותר מתמיד‪ ,‬על ישראל להמשיך במהלכי התנתקות חד‪-‬צדדיים‪ .‬האמנם?‬ ‫על המחזיקים בטענה הראשונה לשאול את עצמם ביושר‪ :‬האם הם‬ ‫גורסים במשתמע כי הרשות בהנהגת ערפאת‪ ,‬אבו‪-‬מאזן ואבו‪-‬עלא‬ ‫אכן הייתה פרטנר? אם כן‪ ,‬מדוע נמנענו באדיקות במשך חמש השנים‬ ‫האחרונות מכל ניסיון אמיתי לחידוש המשא ומתן עימה? אם לא‪ ,‬למה‬ ‫על מדינת ישראל להתרגש מהיעדר השותף דווקא עכשיו? הרי שלטון‬ ‫ה"אין פרטנר" נותר על כנו‪ ,‬והמדיניות החד‪-‬צדדית‪ ,‬שנסמכה על הטענה‬ ‫הזאת‪ ,‬ראויה להישאר זו המועדפת‪ .‬אך לא באמת כך פני הדברים ביחס‬ ‫לשתי סוגיות מפתח — אידיאולוגיית החמאס ואסטרטגיית הפעולה‬ ‫ארוכת הטווח שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אש"ף של ערפאת ואבו‪-‬מאזן קיבל ב‪ 1988-‬את ‪ 242‬והכיר בישראל‬ ‫ב‪ 1993-‬מעמדה של חולשה‪ .‬קריסת ברית‪-‬המועצות‪ ,‬הלחץ של ממשל‬ ‫רייגן‪ ,‬הסכם השלום בין ישראל למצרים‪ ,‬חוסנה של ישראל והנהגת‬ ‫הפנים של האינתיפאדה הראשונה הביאו אותו לנטישת ה"מאבק המזוין"‬ ‫ולמעבר לחלופה מדינית להשגת חצי תאוותו‪ ,‬בדמות מדינה פלסטינית‬ ‫בגבולות ‪ .'67‬אך אוסלו‪ ,‬בשל טעויות שני הצדדים‪" ,‬הביא את הפלסטינים‬ ‫זכות החשיבה ‪195‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 195‬‬ ‫לאפס פוליטי"‪ ,‬כדברי מחמוד א‪-‬זהאר‪ ,‬ושלח את הפתח לגלות פוליטית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫החמאס ב‪ 2006-‬מגיע לשלטון מעמדה של כוח‪ .‬רוב הציבור הפלסטיני‬ ‫מאמין כי רק הטרור החמאסי הוא זה שהבריח את ישראל מעזה‪ ,‬ונמנע‬ ‫מלראות בהתנתקות גם מהלך — שגוי אמנם — באמצעותו ביקש שרון‬ ‫להרוויח את השנים הנדרשות לביסוס ההתיישבות ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫לכך מצרף החמאס הבטחה למלחמה בשחיתות ובאנרכיה השלטונית‪,‬‬ ‫וכל זאת כדי להציג בפני העם הפלסטיני‪ ,‬הסבור כי אין לו מה להפסיד‬ ‫יותר‪ ,‬חלופה מוצלחת יותר לסיום הכיבוש הישראלי ולשיקום החברה‪.‬‬ ‫החמאס ירצה בשנים הקרובות להגיע ליחסי כוחות אחרים עם ישראל‬ ‫לפני שישקול מו"מ טקטי עימה‪ ,‬כי "במו"מ מאזן הכוח נוטה תמיד לכוון‬ ‫החזק"‪ ,‬כפי שאיסמעיל הנייה מסביר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ישראל מסרבת מזה שנים להשלים את השאלה‪ :‬פרטנר לאיזה הסכם?‬ ‫נכון הוא כי החמאס‪ ,‬כמו אש"ף‪ ,‬אינו מוכן להיות שותף לישראל‬ ‫בהסכם קבע בו ישראל תשאיר בריבונותה את "ירושלים המאוחדת‪,‬‬ ‫בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות"‪ .‬החמאס מכריז בכנות כי הוא תומך‬ ‫בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ‪ ,1967‬אך בניגוד לאש"ף‪,‬‬ ‫אין הוא מוכן להסכם‪ ,‬לחילופי שטחים‪ ,‬לחלוקת ירושלים המזרחית‪,‬‬ ‫לפירוז המדינה הפלסטינית וכדומה‪ .‬הוא גם אינו מוכן לעצור כאן‪,‬‬ ‫כאש"ף‪ ,‬ולהכיר בשתי מדינות לשני העמים‪ ,‬כי "כל פלסטין‪ ,‬בין הים‬ ‫והנהר‪ ,‬היא הקדש איסלאמי"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫על ישראל‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להימנע מאשליות שווא ביחס להפיכתו של החמאס‬ ‫לפרטנר אפשרי להסכם קבע בשל ההקשר הדתי של תפישתו‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עליה להימנע מכל מהלך בו תחזור ההנהגה הפלסטינית לטפח את‬ ‫אשליית הכוח והסרבנות לפשרה‪ ,‬כדרך מעודפת להקמת מדינה ולפתרון‬ ‫סוגיית הפליטים‪ .‬דפוס החד‪-‬צדדיות לנסיגות משמעותיות כמעזה‪ ,‬בה‬ ‫ממשלת שרון עשתה ככל שביכולה להימנע מלהפוך אותה לפלטפורמה‬ ‫לחידוש המו"מ עם אבו‪-‬מאזן‪ ,‬אסור שיישנה‪ ,‬כי הוא ישרת את החמאס‬ ‫באסטרטגיה ארוכת הטווח שלו‪ .‬מנגד‪ ,‬על ישראל להשכיל ולהציב מחדש‬ ‫בפני הפלסטינים את החלופה המדינית בדפוס הסדר קבע הוגן המבוסס‬ ‫‪ 196‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 196‬‬ ‫על ‪ ,242‬ולא בדמות "מפת הדרכים" החלולה‪ .‬מהלכים אלו עשויים לחזק‬ ‫את הגורמים המתונים בחברה הפלסטינית בשרתם כאופוזיציה חילונית‬ ‫מחוץ לממשלת חמאס; אלה יוכלו לדבוק בעמדות הקוראות לפשרה‬ ‫היסטורית בין שני העמים‪ ,‬וללמוד את לקח השחיתות והאנרכיה ליום‬ ‫בו ישובו לשלטון‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫להצלחת מדיניות זו על ישראל לשתף פעולה עם ארצות‪-‬הברית וארצות‬ ‫אירופה וכן עם מצרים וירדן‪ ,‬שלא ירוו נחת מהשלכות ניצחון החמאס‬ ‫על "האחים המוסלמים" בקרבן‪ .‬אובדן האופוזיציה הפלסטינית‪ ,‬בשל‬ ‫החלטה שגויה להצטרף לחמאס או בשל טעויות ישראל‪ ,‬תסגור בפניהם‬ ‫ובפנינו את הסיכוי לפשרה ויונצח מחדש המאבק חסר התוחלת בין‬ ‫הקיצוניים על הארץ כולה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪197‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 197‬‬ ‫[‪]18/01/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 16‬האנטי‪-‬בולדוזר והעיזים‬ ‫טוב יעשה אולמרט אם ימנע כבר עכשיו‪ ,‬עוד בטרם נבחר‪,‬‬ ‫כניסה של "עיזים" אל הבית והשטחים‬ ‫אם יקרא ממלא‪-‬מקום ראש הממשלה את נחלי המילים שהחלו לזרום‬ ‫אודות מורשתו של שרון‪ ,‬בעת שזה נאבק על חייו‪ ,‬הוא יוכל לגלות‬ ‫באופן לא מפתיע‪ ,‬כי זכה לאהדה בקרב הציבור הישראלי בשתי תקופות‬ ‫בחייו‪ :‬הראשונה‪ ,‬במהלך שירותו הצבאי‪ ,‬בו הפגין מנהיגות‪ ,‬יצירתיות‬ ‫ונחישות שהפכו סמלים במורשתו של צה"ל‪ .‬השנייה‪ ,‬בשלוש השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬בהן זכה באופן פרדוכסאלי לעדנה על צעד שביצע בניגוד גמור‬ ‫לתפישותיו ועל הצהרות בדבר נכונותו לתקן את הטעויות שבעצמו עשה‪.‬‬ ‫באם יבקש‪ ,‬לא יוכל אולמרט ליהנות מהיסטוריה דומה‪ .‬הוא צמח כל‬ ‫חייו במערכת הפוליטית המפלגתית‪ ,‬ונעדר את מידת הסמכותיות‬ ‫והמנהיגות בתחומים המדיניים והביטחוניים ממנה נהנה שרון בשל‬ ‫עברו הצבאי‪ .‬הוא חסר את ה"בולדוזריות" של שרון‪ ,‬שהניעה את מפעל‬ ‫ההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים‪ ,‬כמו גם את תחילת פירוקם‪ .‬הוא‬ ‫לא יזכה לעדנה באם ישנה תוך כדי כהונתו את מהלכיו‪ .‬אך לכל הפחות‪,‬‬ ‫בהתחשב בעובדה שאין הוא יכול לפתוח במהלכים היסטוריים טרם‬ ‫זכייתו באמון הבוחר‪ ,‬רצוי שיימנע ממלא‪-‬המקום כבר כעת ממהלכים‬ ‫שיטרפדו בבוא העת כל מהלך שכזה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ראשית‪ ,‬עליו לעצור את דריסת החוק המשתוללת בשטחים‪ .‬כוחו לא‬ ‫יעמוד לו בעתיד לעצור את התופעה שחצתה זה מזמן את הקו הירוק‬ ‫ששרון ביקש למחוק‪ .‬כדי להצליח מחר בהנחיית הגורמים אשר ביכרו‬ ‫להשלים עם הפרת החוק‪ ,‬עליו להנחות עוד היום את שר הביטחון‬ ‫להפסיק להתחכם עם פסיקות בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬ולמלא אחריהן‬ ‫ביחס להריסת המבנים בעמונה‪ ,‬כמו גם בשאר המאחזים הבלתי חוקיים;‬ ‫לפתוח את השוק הסיטונאי בחברון ולהחזיר את חיי התושבים שם‬ ‫‪ 198‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 198‬‬ ‫למסלולם; לאכוף את צווי המינהל האזרחי‪ ,‬שתחת אחריותו‪ ,‬לעצירת‬ ‫הבנייה הבלתי חוקית במודיעין עלית ובהתנחלויות אחרות — תופעה שעל‬ ‫פי דו"ח המבקר מהחודש שעבר‪ ,‬פושה גם ברבות מהרשויות המקומיות‬ ‫בתוככי ישראל; לאפשר לפלסטינים למסוק את זיתיהם ולהגן עליהם‬ ‫מפני התנכלויות חלק מהמתנחלים‪ ,‬שמספרן הגיע ב‪ 2005-‬ל‪ 672-‬תיקים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫על אולמרט להנחות את שרת המשפטים‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬לפרסם מיד את‬ ‫סיכום פעילות הוועדה שעסקה בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים בראשותה‬ ‫— ולממשו‪ .‬לבני מצידה חייבת להכיר בעובדה כי רק ממשלת ישראל‬ ‫יכולה להקים יישובים ולשאת באחריות לכך‪ ,‬וכי הממשלה אינה יכולה‬ ‫להתחבא מאחורי גבם של גורמים מטעמה או גורמים אחרים המפרים‬ ‫את החוק דרך קבע כמעט‪ ,‬כפי שפורסם בדו"ח ששון‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שנית‪ ,‬כראש העיר ירושלים בעבר‪ ,‬יודע אולמרט כי לא נדרש לחלק‬ ‫את מה שכבר מחולק‪ ,‬וכי עתידה של מזרח ירושלים להתחלק בין‬ ‫שתי המדינות‪ .‬באם היה עד למושב שהוקדש לה בכנס הגיאוגרפי‬ ‫השנתי האחרון‪ ,‬היה משתכנע כי עליו לעצור את בניית החומה בתוואי‬ ‫הנוכחי‪ ,‬הפוגע בעתידה של ירושלים להיות בירה עברית הנהנית מחוסן‬ ‫כלכלי ושתושביה נהנים מביטחון אישי‪ .‬כראש הוועדה שמונתה לטיפול‬ ‫במרקם החיים הפלסטיני‪ ,‬אשר נהרס עקב בניית החומה‪ ,‬הוא יודע כי‬ ‫המעברים המתוכננים והרחוקים עדיין מלהיבנות לא יצילו את מזרח‬ ‫ירושלים הערבית מקריסה חברתית וכלכלית עקב ניתוקה משאר הגדה‪.‬‬ ‫זו הופכת לעיר במצוקה כלכלית וחברתית חריפה יותר מזו של היום‪ ,‬על‬ ‫כל ההשלכות הלאומיות‪ ,‬הבינלאומיות והביטחוניות‪ .‬עליו לחסוך את‬ ‫מאות מיליוני הדולרים הללו להגדלת מספר מקומות העבודה‪ ,‬להגדלת‬ ‫שיעור המועסקים ולשיפור מערכת החינוך בבירה עצמה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שלישית‪ ,‬כשר אוצר‪ ,‬מכיר אולמרט את המיליארדים שנדרשו להתנתקות‬ ‫מעזה‪ .‬הוא גם יודע כי במקביל לפינוי‪ ,‬עלה מספר‪ ‬המתנחלים בחצי‬ ‫השנה האחרונה בשטחי יהודה ושומרון במספר זהה‪ ,‬שעלות פינוים‬ ‫בעתיד תבוא על חשבון המשימות הלאומיות בתחום החברה‪ ,‬הכלכלה‪,‬‬ ‫הבריאות והחינוך‪ .‬לכן‪ ,‬עליו לרסן את הבנייה בהתנחלויות‪ ,‬כפי ששרון‬ ‫זכות החשיבה ‪199‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 199‬‬ ‫התחייב בפני האמריקנים‪ ,‬ולעת עתה ראוי היה כי לפחות ישלים את‬ ‫הטיפול בקליטתם המלאה של מפוני גוש קטיף בתחומי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בתפקידו החדש — ונאחל לו הצלחה — על אולמרט להימנע מלפעול מתוך‬ ‫שיקולי בחירות קצרי טווח‪ .‬כל "עז" שיאפשר את כניסתה הביתה בימי‬ ‫כהונתו הנוכחיים‪ ,‬תעלה לו ולמדינת ישראל עשרת מונים בהוצאתה‪.‬‬ ‫וככל שיאחר בפעולתו‪ ,‬עלול מספרן הרב של ה"עיזים" להביא לקריסתו‬ ‫של הבית כולו‪.‬‬ ‫‪ 200‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 200‬‬ ‫[אופקים חדשים | ‪]01/10/2005‬‬ ‫‪ | 17‬ארץ ישראל נגד מדינת ישראל —‬ ‫טריטוריה‪ ,‬ביטחון והתיישבות‬ ‫‬ ‫חסידי ארץ ישראל השלמה מתנגדים לחלוקת הארץ‪,‬‬ ‫אם מטעמים דתיים ורגשיים (הימין הדתי) ואם מטעמים‬ ‫פרקטיים‪-‬ביטחוניים (הימין החילוני)‪ .‬לראשונים אפשר‬ ‫לומר‪ ,‬כי תהליכי התיחום של א"י המנדטורית ומדינת‬ ‫ישראל לא כללו שום אלמנט של קדושה — ולאחרונים נזכיר‬ ‫כי הנסיגה מחצי‪-‬האי סיני‪ ,‬במסגרת הסכם השלום עם‬ ‫מצרים‪ ,‬יצרה גבול שקט ויציב‪ .‬אם נשכיל להגיע להסדר‬ ‫קבע עם הפלסטינים (כולל נסיגה לגבולות ‪ ,)'67‬נשַפר‬ ‫את מצבנו הכלכלי והביטחוני — ואת מעמדנו האזורי‬ ‫והבינלאומי‪.‬‬ ‫הוויכוח בין חסידי ארץ ישראל השלמה לחסידי הפשרה הטריטוריאלית‬ ‫בקרב הראשונים נמצא את רוב הזרם הדתי‪-‬ציוני‪,‬‬ ‫הוא אידיאולוגי בעיקרו‪ֵ .‬‬ ‫"גוש אמונים"‪ ,‬הרואה במדינת ישראל שלב בתהליך הגאולי של עם ישראל‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שאין לעצור בו עד השלמתו המלאה — בהתאם למשנתו‬ ‫של הראי"ה‪ .1‬על‪-‬פי גישה אקסיומטית‪-‬רגשית זו‪ 2‬לזהות הנדרשת בין‬ ‫גבולות המדינה והארץ‪ ,‬אשר נשענת על נימוקים דתיים‪ ,‬אין בכוונתו‬ ‫של הציבור המאמין לוותר על מימושה של ההבטחה האלוהית‪.‬‬ ‫קבוצה נוספת בקרב חסידי ארץ ישראל השלמה‪ ,‬ובה המפלגות החילוניות‪-‬‬ ‫הימניות‪ ,‬מנמקת את תפישתה מנקודת מבט אינסטרומנטלית (ולא‬ ‫אקסיומטית‪-‬רגשית) ביחס לטריטוריה וגבולות‪ .‬קבוצה זו טוענת לצורך‬ ‫הישראלי לשמור על מרחב ביטחוני מקסימלי להגנתה‪ ,‬עד אשר יכירו‬ ‫‪ 1‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬ ‫‪ 2‬גל‪-‬נור יצחק‪ ,‬ושבו בנים לגבולם‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬תשנ"ה עמ' ‪51-52‬‬ ‫זכות החשיבה ‪201‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 201‬‬ ‫הערבים באמת ותמים בזכותו של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בניגוד לשתי הקבוצות הללו — חסידי הפשרה הטריטוריאלית‪ ,‬שאף‬ ‫הם נמנים עם האסכולה האינסטרומנטלית‪ ,‬מאמינים כי השמירה על‬ ‫אופייה היהודי הדמוקרטי ועל ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל תושג‬ ‫דווקא על‪-‬ידי תנאים אזוריים שיוצרים הסכמי קבע‪ ,‬המעוגנים בהחלטות‬ ‫בינלאומיות‪ ,‬נוסף לתנאים אחרים כמו עליונות צבאית‪.‬‬ ‫נדון תחילה בטיעוניה האידיאולוגיים של הקבוצה הדתית‪-‬ציונית‪:‬‬ ‫נתאר את האופן שבו נתחמו גבולותיה של ארץ ישראל המנדטורית‪,‬‬ ‫ונראה כי אין בתהליך התיחום שום אלמנט של קדושה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נסקור את התמורות המרכזיות בסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫למרכיבים הטריטוריאליים של המענה הביטחוני של מדינת ישראל‬ ‫לאיומים שנשקפו ועדיין נשקפים לה‪.‬‬ ‫תהליך התיחום של גבולות ארץ ישראל המנדטורית‪ :‬דרישותיה והצעותיה‬ ‫של התנועה הציונית לתיחומה של ארץ ישראל בשנים ‪,1919-1923‬‬ ‫בהיקף של ‪ 45-50‬אלף קמ"ר‪ ,‬נומקו בעיקר בצורך להבטיח מרחב‬ ‫קליטה ופיתוח ל‪ 3-4-‬מיליוני היהודים שהיו אמורים להקים את הבית‬ ‫הלאומי — ובצורך לשלוט במקורות המים ובאסם התבואה משני צדדיו‬ ‫של הירדן‪ .‬התנועה הציונית לא תבעה כי תיחום הגבולות ישקף היבטים‬ ‫שונים של "הגבולות ההיסטוריים"‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫היא נמנעה מתביעת הנוסחה ההיסטורית‪ ,‬מ"דן ועד באר שבע"‪,‬‬ ‫שאומצה רעיונית על‪-‬ידי הקהילה הבינלאומית‪ ,‬עקב החשש לניתוקה‬ ‫של א"י מאזור המוצא לים סוף‪ ,‬מאסם התבואה שבעבר הירדן‬ ‫וממקורות המים של הליטני‪.‬‬ ‫היא נמנעה גם מתביעת "גבולות ההבטחה" על‪-‬פי המקרא‪" ,‬מנחל‬ ‫מצרים ועד לפרת"‪ ,‬כי להבנתה לא היה להם כל סיכוי להתקבל‪.‬‬ ‫ברמה העקרונית היה ברור למנסחי התביעות הציוניות כי כל נימוק‬ ‫היסטורי לקו זה או אחר ייתקל בתביעה נגדית‪ ,‬הנשענת על מצב‬ ‫‪ 202‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 202‬‬ ‫היסטורי‪-‬פוליטי שונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם ביססו את תביעתם באופן עקרוני‬ ‫על הזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל‪ -‬אך בשלב‬ ‫הדיון בקביעת הגבולות הם העדיפו את הגישה הריאלית ואת‬ ‫הטיעון הכלכלי‪-‬אסטרטגי על פני חזון בלתי‪-‬מציאותי‪ ,‬המתבסס‬ ‫על העבר הרחוק‪ .‬בסופו של תהליך התיחום נקבעו גבולותיה של‬ ‫ארץ ישראל‪ 28 :‬אלף קמ"ר ממערב לירדן‪.3‬‬ ‫התפתחותו והחרפתו של הסכסוך הערבי‪-‬יהודי בעשור שלאחר מכן‬ ‫הוביל את בריטניה ב‪( 1937-‬ואת הקהילה הבינלאומית ב‪ )1947-‬לרעיון‬ ‫חלוקתה של הארץ בין שתי התנועות הלאומיות‪ .‬הוועדה המיוחדת של‬ ‫האו"ם‪ ,‬שפעלה ב‪ ,1947-‬הציעה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית‬ ‫ולִ תחֹום את גבולותיה של המדינה היהודית‪ ,‬כך שיקיימו את התנאים‬ ‫הללו‪ :‬שטח לקליטת היהודים‪ ,‬פריסת האוכלוסייה‪ ,‬קרקעות בבעלות‬ ‫יהודית‪ ,‬ומתן מוצא לְ יָ ם סּוף‪ .‬בסֹופה של המלחמה‪ ,‬שנכפתה עלינו בידי‬ ‫הערבים — אשר שללו את החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר ‪ — 1947‬תבעה‬ ‫ישראל וקיבלה מהירדנים גם את חלקו המזרחי של מישור החוף‪ ,‬בשל‬ ‫צירי התחבורה העיקריים שבו‪.‬‬ ‫לסיכום תקופת טרום‪-‬המדינה‪ ,‬נוכל לומר לנאמני הראי"ה — ששללו‬ ‫את רעיון החלוקה מראשיתו בנימוקים דתיים‪-‬מקראיים‪ — 4‬כי גבולותיה‬ ‫של ארץ ישראל נקבעו על בסיס שיקולים כלכליים בעיקרם‪ ,‬וגבולותיה‬ ‫של מדינת ישראל נקבעו על בסיס פריסת ההתיישבות וקווי העמדות‬ ‫של הצדדים בתום מלחמת העצמאות‪ .‬השיקולים הביטחוניים באותה‬ ‫עת באו לידי ביטוי בניסיון ליצור רצפים התיישבותיים ולשלוט בצירים‬ ‫‪ 3‬ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .2001 ,‬עמ' ‪77-79‬‬ ‫‪ 4‬ביוני ‪ 1937‬התפרסם הכרוז “נגד כל הצעת חלוקה שהיא"‪ ,‬בחתימת שני הרבנים‬ ‫הראשיים ונציגים של שתי המפלגות הדתיות‪-‬ציוניות‪ ,‬ובו נאמר‪“ :‬אנו מצהירים‬ ‫בזה את עמדתנו המוצקה והמוחלטת נגד כל הצעה שיש בה משום צמצום גבולות‬ ‫א"י או חלוקתה באיזו צורה שהיא‪ַ .‬עם ישראל לא ויתר במשך אלפי שנות גלותו‬ ‫על זכותו בארץ האבות ולא יוותר גם כעת אף על שעל אחד מאדמת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אנו מכריזים בכל תוקף על זכותה הנצחית המלאה והשלמה של האומה על מול־‬ ‫דתה בגבולותיה ההיסטוריים‪ ,‬ואנו שוללים בהחלט כל ניסיון של הסכמה לחלוקת‬ ‫הארץ או הצעות אחרות הפוגעות בזכותנו זאת"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪203‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 203‬‬ ‫— ונעדרה מהם הראייה האזורית‪ .‬הזיקה ההיסטורית התמקדה בזכותו‬ ‫של העם היהודי על ארץ ישראל‪ ,‬אך לא בקביעת גבולותיה‪ .‬הכרעתו של‬ ‫דוד בן ‪-‬גוריון בתום מלחמת העצמאות היתה ברורה‪ ..." :‬בין שלמות‬ ‫הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו במדינה יהודית‪".‬‬ ‫תהליכים אזוריים ושינויים בהיבטי הביטחון‪ :‬כיבושם של יהודה‪,‬‬ ‫שומרון ורצועת עזה ב‪ 1967-‬הצעיד את נימוקי הביטחון לחזית הבמה‬ ‫הטריטוריאלית‪ֵ ,‬ואלה נכרכו מחדש בסוגיית ההתיישבות‪ .‬בהיעדר כל נכונּות‬ ‫ערבית להכרה בישראל‪ ,‬ביקשה ממשלת המערך לממש את "תוכנית אלון"‪:‬‬ ‫ַחיץ ביטחוני בבקעת הירדן ובשיפולים המזרחיים של גב ההר — אשר יחצוץ‬ ‫בין ישראל לירדן ול"חזית מזרחית" — וכן ַחיץ בין ישראל למצרים‪ ,‬בדמות‬ ‫פתחת רפיח וגוש קטיף; שטח הבירה ירושלים גדל פי שלושה‪ ,‬וסביבה‬ ‫נבנה "עוטף" שנועד להרחיקה מקו הגבול העתידי עם ירדן; ולבסוף‪ ,‬ישראל‬ ‫ביקשה להרחיב את "המותניים הצרים" במערב השומרון — ולהבטיח שם‬ ‫את שליטתה על המים‪ ,‬על חלק מדרכי הרוחב של השומרון ועל מבואות‬ ‫נתב"ג‪ .‬שאר השטח‪ ,60% ,‬נשמר כפיקדון להסדר קבע‪.‬‬ ‫עם עלייתו של הליכוד לשלטון ב‪ 1977-‬הורחבה הגדרת הצרכים‬ ‫הביטחוניים — ועל‪-‬פי תוכניתו של שר החקלאות דאז‪ ,‬אריאל שרון‪,‬‬ ‫החלה התיישבות בשטחים הריקים של גב ההר‪ ,‬כדי לשלוט בכל צירי‬ ‫הרוחב ובשטחים השולטים מבחינה טופוגרפית על ריכוזי האוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית‪" .‬גוש אמונים" השלים את שבירת הרצף ההתיישבותי‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬על‪-‬ידי בניית התנחלויות בלב האוכלוסייה הפלסטינית‪,‬‬ ‫וזאת כדי למנוע כל אפשרות לחלוקתה של הארץ‪.‬‬ ‫הסכם השלום עם מצרים ב‪ 1979-‬ופירוזו המחודש של חצי‪-‬האי סיני‬ ‫ייתרו את הצורך בחיץ נוסף‪ ,‬בדמות פתחת רפיח וגוש קטיף — והעניקו‬ ‫למדינת ישראל גבול שקט ויציב (כבר ‪ 26‬שנים)‪ ,‬בניגוד לתחזיותיהם‬ ‫של חסידי ארץ ישראל השלמה לסוגיהם‪.‬‬ ‫שני תהליכים נוספים כרסמו גם בחשיבותה הביטחונית של בקעת‬ ‫הירדן‪:‬‬ ‫‪ 204‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 204‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫השילוב של הסכם השלום עם ירדן ב‪ ,1994-‬כיבוש עיראק על‪-‬ידי‬ ‫ארצות‪-‬הברית ב‪ 2003-‬וחולשתה הברורה של סוריה‪ ,‬צמצם באופן‬ ‫ניכר את איום "החזית המזרחית"‪ ,‬בטווח הנראה לעין‪.‬‬ ‫המונחה בשדה הקרב‪ ,‬שצה"ל עבר בעשור‬ ‫ֵ‬ ‫מהפכת המידע והנשק‬ ‫האחרון‪ ,‬שיפרה מאוד את יכולתה של ישראל להגן על עצמה‬ ‫במלחמה גם מתוך שטח מצומצם‪.]7[5‬‬ ‫המו"מ עם הפלסטינים‪ :‬במסגרת המו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬הסכימו‬ ‫האחרונים שהמדינה הפלסטינית תפורז מצבא זר ומנשק כבד; שייאסר‬ ‫עליה לחתום על בריתות צבאיות — ושישראל תהנה מהמרחב האווירי‬ ‫המשותף ומ‪ 2-3-‬בסיסים להתרעה מוקדמת‪ .‬ישראל מצידה הסכימה‬ ‫לוותר על הריבונות בבקעת הירדן‪ ,‬בגב ההר ובמעברים הבינלאומיים‬ ‫— "האזורים הביטחוניים"‪ .‬אולם‪ ,‬שני הצדדים כשלו יחדיו בהשגתו של‬ ‫הסדר הקבע‪ ,‬בשל המחלוקת בסוגיות שאינן ביטחוניות — התנחלויות‬ ‫וירושלים‪.‬‬ ‫רבות מההתנחלויות שהיו אמורות להתפנות מאוכלסות בנאמני "גוש‬ ‫אמונים"‪ ,‬שנציגיהם בכנסת ובמועצת יש"ע עשו ככל שביכולתם לסכל‬ ‫את מימושו של הסכם אוסלו‪ .‬עד שניתנה דירקטיבה שונה מראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬המשיכה גם מערכת הביטחון לבקש שבהסדר הקבע ייכללו‬ ‫"מקדמי ביטחון" לְ איומים שהם תוצרי המציאות העכשווית – ואמורים‬ ‫ַ‬ ‫להצטמצם‪ ,‬או להיעלם‪ ,‬כתוצאה ממצב מדיני שונה‪ .‬מנגד‪ ,‬הפלסטינים‬ ‫כשלו במאבקם בטרור‪ ,‬לא סיפקו את הצורך הביטחוני הישראלי והעניקו‬ ‫‪6‬‬ ‫לגיטימציה מסוימת לטענותיהם של חסידי ארץ ישראל השלמה‪.‬‬ ‫ההינתקות והיום שאחרי‪ :‬כישלונם של שני הצדדים במיצוי הדרך המדינית‬ ‫להסדר קבע הובילה אותם לסבב אלימות נוסף‪ ,‬שבמהלכו הודיע ראש‬ ‫הממשלה שרון על הינתקות חד‪-‬צדדית מעזה ומצפון השומרון‪ .‬שרון‬ ‫‪ 5‬איתן בן אליהו‪ ,‬אצל שביט ארי‪ ,‬חלוקת הארץ‪ ,‬כתר‪ 2005 ,‬עמ' ‪45-46‬‬ ‫‪ 6‬פונדק רון ואריאלי שאול‪ ,‬ההיבט הטריטוריאלי במו"מ הישראלי‪-‬פלסטיני להסדר‬ ‫הקבע‪ ,‬מרכז פרס לשלום‪2004 ,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪205‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 205‬‬ ‫הדגיש את הגורם הדמוגרפי כשיקול ראשי‪ ,‬אך הזכיר גם את המחיר‬ ‫החברתי‪ ,‬הכלכלי והביטחוני הכרוך בהחזקת גוש קטיף בלב הרצועה‪.7‬‬ ‫הרווחים הביטחוניים של ההינתקות תלויים בחידושו של התהליך המדיני‬ ‫בין הצדדים‪ ,‬שאמור להוליך לחלוקת הארץ ולביסוסה של מדינת ישראל‬ ‫על ‪ 78%‬ממנה‪ .‬אז תוכל ישראל להקצות את הכוחות שהתפנו משמירה‬ ‫המפקדות‬ ‫על ביטחונם של המתנחלים למשימות אחרות; לצמצם את ִ‬ ‫ברצועה; ובטווח הארוך יותר אף לחסוך בהוצאות הביטחוניות‪ ,‬על‪-‬‬ ‫ידי איחודם של פיקוד דרום ופיקוד מרכז‪ .‬בתגובה לפעולות טרור של‬ ‫אלה שיבקשו להפר את התהליך‪ ,‬יהיה לישראל נוח יותר לפעול מחוץ‬ ‫לרצועה — מן האוויר או מן הקרקע — כנגד משגרי הרקטות‪ ,‬בתאום‬ ‫עם הרש"פ או בלעדיו‪.‬‬ ‫מצד אחר‪ ,‬אי‪-‬חידושה של ההידברות בין הצדדים‪ ,‬כישלון הרש"פ‬ ‫בשמירה על הסכם הרגיעה עם ארגוני הסירוב והטרור — והעמקת‬ ‫האחיזה ההתיישבותית ביהודה ושומרון‪ ,‬יביאו להסלמה מהירה וגורפת‬ ‫של האלימות‪ .‬במבט לעתיד‪ ,‬לא יהיה זה נכון מצד ישראל להמשיך ולסגת‬ ‫משטחים באופן משמעותי וחד‪-‬צדדי‪ ,‬בשל הפגיעה בכושר ההרתעה‬ ‫שלה וחיזוקם של גורמי הטרור עקב כך‪.‬‬ ‫אם תעשה כן‪ ,‬היא עלולה להידרש לכיבוש‪-‬מחדש של השטחים ולסבול‬ ‫מן ההשלכות הבינלאומיות והפנימיות של צעד כזה – ובכללן‪ ,‬המחיר‬ ‫הביטחוני‪-‬כלכלי של גיוס מילואים למבצעים קרקעיים גדולים; של‬ ‫הגדלת הכוחות המאבטחים את הישובים המבודדים ואת צירי התנועה‬ ‫המוליכים אליהם; של הקצאת מיליארדי שקלים ל"חבילות מיגון"‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫סוף דבר‪ :‬מדינת ישראל יכולה להמשיך ולהיות הגורם הדומיננטי באזור‬ ‫וכן להשתלב בו‪ ,‬אם תשכיל לחזור לגבולות ‪ — 1967‬עם תיקוני הגבול‬ ‫הנדרשים — במסגרת הסכם קבע‪ .‬מהלך זה‪ ,‬שלא יפגע משמעותית‬ ‫ביכולתה של ישראל להגן על עצמה‪ ,‬יעניק לה מעמד בינלאומי מחוזק‪,‬‬ ‫‪ 7‬מסמך ההתנתקות של שרון (פורסם ב‪ 15-‬באפריל ‪ 2004‬ב"הארץ")‬ ‫‪ 206‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 206‬‬ ‫הכרה בסופיות הסכסוך ונורמליזציה ביחסיה עם העולם הערבי‪ ,‬כפי‬ ‫שזה הציע במרץ ‪( 2002‬במסגרת "היוזמה הסעודית")‪.‬‬ ‫יציבותו של הגבול נקבעת על‪-‬ידי טיב היחסים בין השוכנים משני‬ ‫עבריו‪ ,‬בעיקר אם יחסים אלה מבוססים על הכרה הדדית בזכויות הצד‬ ‫האחר‪ .‬הסדר קבע ומציאות יציבה אינם מבטלים את הצורך של מדינת‬ ‫ישראל לשמור על עליונותה הצבאית‪ ,‬אך מצב כזה יצמצם במאוד את‬ ‫הצורך בהקמתן של התנחלויות ב"שטחים שולטים" ובבניית חומות‬ ‫לאורך "עורקי חיים"‪.‬‬ ‫לימין הדתי יש לומר כי אי‪-‬אפשר "לרשת" את הארץ מבלי לרשת את‬ ‫"טבעיותם" של "הגבולות הטבעיים"‪ ,‬כדאי להזכיר‬ ‫תושביה כולם‪ .‬בנושא ִ‬ ‫לימין הדתי וגם לימין החילוני כי "גבולות טבעיים" הם תמיד הקווים‬ ‫שאליהם המדינה רוצה להתפשט‪ .‬לא ידוע על מקרה שבו מדינה הביעה‬ ‫את רצונה לסגת ל"גבולות טבעיים"‪ .8‬על הציבור להכיר בכך שהניסיון‬ ‫לממש כוונות אלו עלול להביא לאובדן הרוב היהודי והמשטר הדמוקרטי‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 8‬יצחק גל –נור‪ ,‬ושבו בנים לגבולם‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬ ‫זכות החשיבה ‪207‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 207‬‬ ‫[הארץ | ‪]02/11/2004‬‬ ‫‪ | 18‬גבורת הכובש את יצרו‬ ‫במדיניות הנוכחית של ישראל יש אולי גבורה‪ ,‬אבל אין‬ ‫תבונה וטהרה‬ ‫"בשתי המערכות הללו (מדינית וצבאית) נתבעים מאתנו שלושה דברים‪:‬‬ ‫גבורה‪ ,‬תבונה‪ ,‬טהרה‪ ...‬דרושה מאתנו גבורה כדי ליצור ולבנות‪ ,‬לעמוד‬ ‫על נפשנו‪ ,‬לעשות שמות בטרוריסטים‪ .‬אבל דרושה מאתנו גם תבונה‬ ‫בשעה מטורפת זו‪ ,‬בתוך סבך דמים זה‪ ...‬שומה עלינו למצוא את הדרך‬ ‫שתרבה לנו ידידים עוזרים ותמעיט עד כמה שאפשר את מספר אויבינו‬ ‫וצרינו‪ .‬ודרושה מאתנו טהרה‪ ...‬כוחנו בנכס הדגול שיש לעם היהודי —‬ ‫בנכס המוסרי‪ ,‬בטהרה המוסרית של חיינו‪ ,‬של בנינו‪ ,‬של שאיפותינו‪,‬‬ ‫של הליכותינו עם העולם‪ .‬ובשלוש אלה — בגבורה‪ ,‬בתבונה ובטהרה‬ ‫— נעמוד עד הניצחון"‪.‬‬ ‫היינו שמחים לגלות שהמדיניות שדוד בן‪-‬גוריון הציע ליישוב העברי‬ ‫לנקוט מול המרד הערבי ב‪ 1936-‬היא זו שמדריכה את ממשלת ישראל‬ ‫גם בימים אלו‪ .‬לצערנו‪ ,‬אנו מגלים כי אין זה כך‪.‬‬ ‫אפשר והגבורה מתקיימת בנחישותם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות‬ ‫הביטחון האחרים בלחימה עקבית ונחרצת‪ ,‬במחיר דמים יום‪-‬יומי כמעט‪.‬‬ ‫הצלחתם מעניקה לממשלה את היכולת לשווק את האשליה שכוח יכול‬ ‫לפתור כל בעיה ולתבוע מהחברה לשלם מחיר מיותר‪ ,‬בשל מאבקים‬ ‫פוליטיים פנים מפלגתיים‪ .‬אך נראה כי התבונה נעדרת ממחוזותינו‬ ‫דבקותה של הממשלה במדיניות ה"אין פרטנר" מביאה לקריסת החוגים‬ ‫המתונים בחברה הפלשתינית‪ ,‬המסכימים לקבל את מדינת ישראל לצד‬ ‫מדינת פלשתין‪ .‬בד בבד עולה כוחם של השוללים גישה זאת‪ .‬ישראל‬ ‫נותרת אמנם עם מחויבותה של המעצמה החזקה בעולם‪ ,‬אך העולם הערבי‬ ‫והעולם המערבי‪ ,‬לרבות ידידות נאמנות‪ ,‬הולכים ומתרחקים מתמיכה בה‪.‬‬ ‫‪ 208‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 208‬‬ ‫גם הטהרה רחקה ממעשיה של ישראל‪ .‬אנו עדים לתופעות הנלוות‬ ‫למה שראש הממשלה הגדיר "כיבוש משחית"‪ ,‬כמו מעשים של חיילי‬ ‫צה"ל‪ ,‬אנשי משמר הגבול וזרועות הביטחון האחרות‪ ,‬שיש לקוות כי‬ ‫ייזכרו כחריגים‪.‬‬ ‫שלטון החוק‪ ,‬סדרי המינהל וערכי החברה הראויים נתונים לביזוי מתמיד‪.‬‬ ‫חלק מציבור המתנחלים ונציגיו בממשלה רומסים את החוק מתחת‬ ‫לאפו של שר הביטחון‪ ,‬כפי שהיטיב לתאר מבקר המדינה בדו"ח על‬ ‫המאחזים הלא חוקיים‪ .‬משרדי ממשלה הפכו למכשיר לחלוקת הטבות‪,‬‬ ‫תופעה שהביאה את היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לפתוח‬ ‫בחקירה פלילית נגד השר לביטחון פנים‪ ,‬בחשד להפרת אמונים ולשוחד‬ ‫בחירות‪ .‬האלימות והפשיעה גוברות‪ ,‬השכבות החלשות סובלות מפגיעה‬ ‫מתמשכת והקיטוב החברתי מחריף‪.‬‬ ‫ראוי שממשלת ישראל תחזור ותאמץ את הבחירה האסטרטגית של‬ ‫בן‪-‬גוריון במלחמת העצמאות‪" :‬בין שלמות הארץ למדינה היהודית‪,‬‬ ‫בחרנו במדינה היהודית"‪ .‬יש לחזור לתהליך המדיני על בסיס החלטת‬ ‫האו"ם ‪ ,242‬המאפשר לשמור על אופיה היהודי של ישראל ועל משטרה‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬לצד מדינה פלשתינית‪.‬‬ ‫גם מדיניות הגבורה תצטרך להשתנות‪ .‬במקום מבצעים צבאיים רחבי‬ ‫היקף ורבי נפגעים יש להעדיף את גבורת הכובש את יצרו‪ .‬מדיניות כזאת‬ ‫תאפשר לנו להקצות יותר משאבים להתמודדות עם חוליי החברה ולהפוך‬ ‫את ישראל למדינה שאותה ביקש לבנות הנשיא הראשון‪ ,‬חיים וייצמן‪.‬‬ ‫בנאומו לפני ועדת פיל ב‪ 1937-‬תיאר וייצמן את ישראל כ"מקום אחד‬ ‫בעולם שבו נוכל לחיות את חיינו ולהביע את מהותנו בהתאם לטבענו‪,‬‬ ‫ולתת את חלקנו לתרבות האנושית לפי דרכנו אנו‪ ...‬אז אולי יבינו יותר‬ ‫לרוחנו‪ ,‬ויחסינו עם שאר אומות העולם יהיו יותר נורמליים"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪209‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 209‬‬ ‫‪ 1968/2005‬ישובים ישראליים‬ ‫ברצועת עזה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 210‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 210‬‬ ‫‪ 2009‬יישובים ישראלים בגדה‬ ‫המערבית ובמזרח ירושלים‬ ‫‬ ‫זכות החשיבה ‪211‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 211‬‬ ‫‪ | 2009‬מאחזים‬ ‫‪ 212‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 212‬‬ ‫פרק ‪ | 3‬חמאס ועזה‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 213‬‬ �� .indb 214 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫עמ’‬ ‫אזרחי ישראל בחרו בחמאס‬ ‫מבצע "עופרת יצוקה" – גורמים‪ ,‬התנהלות‪ ,‬תוצאות‬ ‫ראשוניות והמשמעויות שלהם [סנאט ‪]02/2009 | 362‬‬ ‫היום שאחרי המלחמה כבר היה כאן‪]16/01/2009 | Ynet[ ‬‬ ‫אל תצפו לניסים ונפלאות‪[ ‬מודיעין ניוז | ‪]15/01/2009‬‬ ‫רק ‪ 40‬ק"מ‪ ,‬זוכרים? [‪]06/07/2006 | Ynet‬‬ ‫מלחמה בלי אופק [‪]29/06/2006 | Ynet‬‬ ‫[הארץ און‪-‬ליין | ‪]01/03/2009‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪244‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 215‬‬ �� .indb 216 7/18/10 9:12 AM ‫[הארץ | ‪]01/03/2009‬‬ ‫‪ | 1‬אזרחי ישראל בחרו בחמאס‬ ‫בבחירות לכנסת ה‪ 18-‬הכריעו אזרחי ישראל גם את עתידה של ההנהגה‬ ‫הפלסטינית‪ .‬הסיכוי שמחמוד עבאס ומשנתו המדינית יצליחו לשרוד‬ ‫ולהחזיק מעמד מול ממשלת בנימין נתניהו‪ ,‬בדומה ליאסר ערפאת‬ ‫ב‪ ,1996-‬קטן ביותר‪ .‬העדרו של תהליך מדיני וההתחזקות הצפויה של‬ ‫החמאס בשל כך‪ ,‬יגרמו לכך שהפתח ינטוש את הזירה המדינית ויצטרף‪,‬‬ ‫או יפנה את מקומו‪ ,‬לחמאס‪.‬‬ ‫ערפאת נאלץ לצפות בנתניהו‪ ,‬שראה ב"מדינת אש"ף" סכנה קיומית‪,‬‬ ‫מרכיב ממשלת ימין‪ .‬אירועי "מנהרת הכותל"‪ ,‬הלחץ האמריקאי‪ ,‬המלחמה‬ ‫הזמנית בטרור ותמיכת רוב הציבור בתהליך המדיני‪ ,‬הניבו רק מעט‬ ‫"פירות מדיניים" — "פרוטוקול חברון" ו"מזכר וואי" — אך מנעו את‬ ‫ביטול התהליך‪ .‬אש"ף לא איבד את בכורתו לחמאס אפילו כשנתניהו‬ ‫ביטל את המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬קיצץ בנסיגות שנקבעו בהסכם הביניים‪,‬‬ ‫והביא להכפלת מספר הישראלים בשטחים‪.‬‬ ‫עבאס הצליח לשרוד במהלך כהונתה של ממשלת אהוד אולמרט בזכות‬ ‫תמיכתן של מדינות ערב המתונות ומרבית הקהילה הבינלאומית‪ ,‬הסיוע‬ ‫האמריקאי ונוכחות צה"ל בגדה‪ .‬ממשלת נתניהו השנייה פירושה החמרת‬ ‫התנאים שבהם הוא שרוי‪ :‬סירוב ישראלי לדון ביוזמה הערבית‪ ,‬העדרו‬ ‫של מסמך מחייב בעקבות תהליך אנאפוליס‪ ,‬שליטת החמאס בעזה‪,‬‬ ‫שהולכת וזוכה ללגיטימציה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬התחזקות‬ ‫"המחנה האיראני"‪ ,‬כלכלה חנוקה וגידול נוסף במספר המתנחלים‪.‬‬ ‫אם נתניהו יצליח להתגבר על הלחץ האמריקאי ועל חרמות מצד אירופה‬ ‫ומדינות ערב‪ ,‬הוא יידרש רק לבצע בשטח את "מורשת" אולמרט‪ ,‬ציפי‬ ‫לבני ואהוד ברק‪ .‬אם אביגדור ליברמן יצליח להגביל את בג"ץ בנושאי‬ ‫ביטחון‪ ,‬נתניהו יוכל להשלים את גדר ההפרדה בתוואי שיבתר את הגדה‪.‬‬ ‫הוא יוכל להיענות לתביעת האיחוד הלאומי "להלבין" את המאחזים‪,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪217‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 217‬‬ ‫ברוח ההסכמים של אהוד ברק עם המתנחלים‪ .‬הוא ישחרר מכרזים‬ ‫לבנייה בהתנחלויות שבתוך הגדר‪ ,‬ו"השלישייה" שקידשה את תוואי‬ ‫הגדר כגבול העתידי לא תוכל לפצות הגה מהאופוזיציה‪ .‬התסיסה שתגבר‬ ‫בגדה תשמש לנתניהו עילה להשאיר את מאות המחסומים שחנקו את‬ ‫הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬וברק יוכל רק למלא פיו מים‪.‬‬ ‫התגובה לבחירות בישראל היתה האצת ההידברות בין החמאס לפתח‬ ‫בגיבוי מצרי‪ ,‬במטרה ליצור כתובת פלסטינית‪ ,‬שתתמודד עם הנטישה‬ ‫הצפויה של ישראל את תהליך אנאפוליס‪ ,‬ועם דרישת ליברמן למיטוט‬ ‫החמאס‪ ,‬כלומר להפרת הסכם הרגיעה החדש‪ ,‬אם יושג‪ .‬אם תהליך הפיוס‬ ‫הפלסטיני יצליח‪ ,‬החמאס יוותר על הצהרתו בעניין הקמת אש"ף חדש‬ ‫ויצטרף לזה הקיים — מהלך שיחזק את הקריאות להכניס מחדש למצע‬ ‫אש"ף את "ההתנגדות" ולהתנות את מחויבותו להסכמים בכיבודם על‬ ‫ידי ישראל‪.‬‬ ‫העדרו של תהליך מדיני משמעותי יגרום לפתח‪ 16 ,‬שנה אחרי הסכם‬ ‫אוסלו‪ ,‬להודות שהחלטתו האסטרטגית לבחור בדרך המדינית ולנטוש‬ ‫את "המאבק המזוין" נכשלה‪ .‬משם קצרה הדרך להשתלטות האג'נדה‬ ‫החמאסית על אש"ף‪ ,‬המוכר כנציגו הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬נחזה בנתניהו ובליברמן מנהלים מו"מ עם אש"ף‬ ‫בעל עמדות חמאסיות‪ ,‬בשל הלחץ הבינלאומי שיופעל על ישראל לקדם‬ ‫את הפתרון של שתי מדינות לשני העמים‪ .‬אפשר להניח‪ ,‬כי אף לא‬ ‫אחד מהם לא ירצה לדון בחלופה של מדינה אחת בין הים לירדן‪ ,‬משום‬ ‫שבמדינה כזאת‪ ,‬שרוב אזרחיה יהיו פלסטינים‪" ,‬חוק האזרחות" של‬ ‫ליברמן יפעל נגדנו כבומרנג‪.‬‬ ‫‪ 218‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 218‬‬ ‫["סנאט" מספר ‪ 362‬בנושאים מדיניים | ‪]02/2009‬‬ ‫‪ | 2‬מבצע "עופרת יצוקה" —‬ ‫גורמים‪ ,‬התנהלות‪ ,‬תוצאות ראשוניות‬ ‫והמשמעויות שלהם‬ ‫‪ .1‬תקציר מנהלים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מבצע "עופרת יצוקה" משמש כאבן דרך נוספת בעימות שבין ישראל‬ ‫לחמאס אך הוא חורג במשמעויותיו‪ ,‬כמו בגורמיו ובתוצאותיו‪,‬‬ ‫הרבה מעבר לרצועה עזה הצרה‪ .‬תוצאותיו של המבצע ייבחנו‬ ‫בעיקר ביכולתן למנף תהליכים ארוכי טווח בהקשר האזורי ולאו‬ ‫דווקא ביחס לתוצאות בעין‪.‬‬ ‫שני מהלכים מכוננים לתנועת החמאס‪ :‬צירוף המטרה הלאומית‬ ‫פלסטינית לזו החברתית אסלאמית ב‪ 1987-‬והצטרפות למאבק‬ ‫הפוליטי מפלגתי ב‪.2006-‬‬ ‫התבססות החמאס הושתתה על‪ :‬היעדרה של התקדמות משמעותית‬ ‫בתהליך המדיני בין ישראל לאש"ף‪ ,‬העמקת הכבוש הישראלי בגדה‬ ‫בדמות גדר ההפרדה‪ ,‬המחסומים ועוד‪ .‬חטיפתו של גלעד שליט‬ ‫ביוני ‪ 2006‬על מנת לשחר את אסירי החמאס ‪ ,‬תוצאות מלחמת‬ ‫לבנון השנייה‪ ,‬התמיכה האיראנית‪ -‬סורית‪ ,‬התעצמות צבאית‪,‬‬ ‫פגיעה מתמשכת בשגרת חייהם של תושבי "עוטף עזה" על מנת‬ ‫להסיר את "המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה" האחרונה שהושגה לחצי שנה‪.‬‬ ‫היעדים הגלויים של המבצע הוגבלו לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי‬ ‫מהרצועה לישראל והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה מסיני‬ ‫לרצועה‪ .‬הכתובת להשגת היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי‬ ‫המרכזי שנמצא לכך הוא פגיעה משמעותית בכוח הלוחם של‬ ‫החמאס‪ .‬הכתובת להשגת היעד השני הינה מצריים ומולה ישראל‬ ‫מנהלת את מאבקה הן בערוץ המדיני והן בקיומו של איום סמוי ‪.‬‬ ‫יוזמת התווך המצרית‪ ,‬על רקע החלטת מועבי"ט ‪ ,1860‬החזירה‬ ‫את מוברק ומצרים למרכז ההשפעה והעשייה בשלושת המעגלים‪:‬‬ ‫המקומי‪ ,‬האזורי והבינלאומי‪ .‬המצרים‪ ,‬מבקשים להביא פתרון לפרץ‬ ‫זכות החשיבה ‪219‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 219‬‬ ‫האלימות הנוכחי תוך כדי החזרתה של הרש"פ בראשות עבאס‬ ‫ופייאד למגרש המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים מבקשים להבטיח‬ ‫כי החמאס המאבדת מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‪ ,‬תשולב מחדש‬ ‫בעמדת נחיתות ברש"פ‪ ,‬ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת כתובת‬ ‫פלסטינית אחת להמשך המו"מ עם ישראל‪ .‬במעגל האזורי‪ ,‬לעת‬ ‫עתה‪ ,‬מצרים עיקרה את הציר האירני–סורי ובמעגל הבינלאומי אף‬ ‫זכתה למצעד תמיכה מהקהילה האירופית‪.‬‬ ‫• כישלון בהשגת היעדים ארוכי הטווח‪ ,‬יחזירו את הגלגל להסתובב‬ ‫שוב אחורה‪ :‬התעצמות החמאס‪ ,‬היחלשות אש"ף‪ ,‬העמקת החדירה‬ ‫האיראנית ואף זו של אל קיעדה‪ ,‬חידוש האש ברצועה ואף בגדה‬ ‫ובמזרח ירושלים וערעור היחסים בין ישראל למצרים ירדן ואחרות‪.‬‬ ‫מבצע "עופרת יצוקה" משמש כאבן דרך נוספת בעימות שבין ישראל‬ ‫לחמאס אך הוא חורג במשמעויותיו‪ ,‬כמו בגורמיו ובתוצאותיו‪ ,‬הרבה‬ ‫מעבר לרצועה עזה הצרה ואף מעבר לגבולותיו של הסכסוך הישראלי‬ ‫פלסטיני‪ .‬אלו כולם נעוצים במעגלי סכסוך מקומיים ואזוריים‪ ,‬חברתיים‬ ‫ודתיים בהם נוטלים חלק במידה משתנה שחקנים מרכזיים רבים —‬ ‫החמאס‪ ,‬אש"ף‪ ,‬ישראל‪ ,‬מצריים‪ ,‬חיזבאללה‪ ,‬אירן‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן וטורקיה‬ ‫ואף שחקנים נוספים במעגל הרחב כמו ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי האו"מ‬ ‫ועוד‪ .‬לפיכך‪ ,‬המבצע הצבאי ברצועת עזה ותוצאותיו אינם ניתנות‬ ‫לתיאור‪ ,‬ניתוח והסבר ללא התייחסות מעמיקה להשתלשלות והתפתחות‬ ‫האירועים שהובילו אליו ולמעגלי הסכסוך השונים המשתקפים בו‪.‬‬ ‫הלחימה אומנם מתבצעת ברצועה אך גורמיה כמו גלי ההדף שלה‬ ‫מגיעים בין השאר לגדה המערבית‪ ,‬למדינות השכנות באזורינו ואף‬ ‫רחוק מכך‪ .‬במידה רבה תוצאותיו של המבצע ייבחנו בעיקר ביכולתן‬ ‫למנף תהליכים ארוכי טווח בהקשר האזורי ולאו דווקא ביחס לתוצאות‬ ‫בעין בדפוס של "ספירת גופות"‪ ,‬השמדת מנהרות ופגיעה בתשתיות‪.‬‬ ‫אלו האחרונות בעלות השפעה זמנית משום היותן הפיכות בנקל על‬ ‫ידי המגמות העמוקות יותר‪.‬‬ ‫החמאס עולה לבמה הלאומית והפוליטית‬ ‫מאז האינתיפאדה הראשונה ב‪ 1987-‬תנועת החמאס אימצה שתי‬ ‫‪ 220‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 220‬‬ ‫החלטות מכריעות לגבי מעמדה ועתידה החברתיים והלאומיים‪.‬‬ ‫בראשונה‪ ,‬עם פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬היא נאלצה להוסיף את הרעיון‬ ‫הלאומי למצעה החברתי דתי‪ ,‬הנשאב מחזונה ועמדתה של תנועת‬ ‫"האחים המוסלמים"‪ ,‬הורתה ומולידה‪ .‬קרי‪ ,‬לצרף את ההיבט הלאומי‬ ‫הפלסטיני הפרטיקולארי לפעילותה‪ ,‬ואף להעניק לו מקום בקדמת‬ ‫הבמה לצידו‪ ,‬ולעיתים על חשבונו‪ ,‬של ההיבט האסלאמי כדת בעלת‬ ‫שליחות אוניברסאלית‪ ,‬שבא לידי ביטוי ב"דעווה"‪ .‬בהחלטה השנייה‪,‬‬ ‫החמאס בוחרת "להתמסד" בדפוס מפלגה‪" ,‬תנועת הרפורמה והשינוי"‪,‬‬ ‫וליטול חלק במאבק הפוליטי‪ -‬דמוקראטי על ידי הצטרפותה למערכת‬ ‫הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪ .2006-‬שני מהלכים אלו לא באו על‬ ‫מנת ליישר קו עם האחות הבכירה‪ ,‬תנועת הפת"ח‪ ,‬שנאלצה לנטוש‬ ‫את המאבק המזוין לטובת התהליך המדיני כאסטרטגית יסוד להקמתה‬ ‫של מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬אלא על מנת לתפוס את מקומה‪ ,‬תוך‬ ‫שינוי קיצוני במטרותיהם ובמדיניות הפעולה של הפלסטינים‪ .‬כך‬ ‫התבטאו טרם הבחירות ראשי החמאס‪ :‬איסמעיל הנייה‪ ,‬לימים ראש‬ ‫הממשלה‪ " ,‬מטרת החמאס היא להביא ליצירת שינוי היסטורי רחב‪...‬‬ ‫חמאס מכוון את מאמציו‪ ....‬ליצירת אש"ף חדש"‪ ,‬וחאלד משעל‪ ,‬ראש‬ ‫הלשכה המדינית‪ ,‬הבהיר כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬ ‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪.‬‬ ‫קרי‪ ,‬תנועת החמאס במשנתה הדתית לאומית שוללת כול פיתרון קבע‬ ‫עם ישראל שפשרה ביסודו‪ ,‬האסור על פי ההלכה האסלאמית‪ .‬אף כי‬ ‫מחמוד אל‪-‬זהאר‪ ,‬אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה‪,‬לאחר חיסולם‬ ‫של השייח אחמד יאסין ויורשו רנטיסי‪ ,‬אמר‪ " :‬אם נוכל להשיג את‬ ‫מטרותינו בלי אלימות‪ ,‬נעשה כן‪ "....‬היא רואה בפועל בג'יהאד הכוחני‬ ‫כדרך היחידה האפשרית ל"שחרור כול פלסטין" על מנת לכונן את‬ ‫הישות האסלאמית פלסטינית‪ .‬לפיכך‪ ,‬החמאס שוללת מכול וכול את‬ ‫ההפרדה שאש"ף נאלץ להסכים לה בנובמבר ‪ 1988‬בועידת אלג'יר‪,‬‬ ‫ובמהלך "הסכמי אוסלו"‪ ,‬שעה שויתר על "המולדת" על כול פלסטין‬ ‫לטובת "המדינה הפלסטינית" על ‪ 22‬אחוזים ממנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תחת‬ ‫ההכרה בכוחה הנוכחי של ישראל‪ ,‬מבקשת החמאס לאחוז בתפיסת‬ ‫"השלבים" כדרך הפעולה להשגת מטרתה המלאה‪ .‬אך היא מדגישה כי‬ ‫כול שלב ייכפה בכוח על ישראל ללא כול מתן תמורה מדינית מצידה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪221‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 221‬‬ ‫החמאס — התבססות ובידוד‬ ‫כישלון התהליך המדיני בין ישראל ואש"ף‪ ,‬לצד תופעת השחיתות‬ ‫השלטונית של בכירי הרש"פ‪ ,‬הזין וחיזק את כוחה של החמאס‪ ,‬שעשתה‬ ‫כול שביכולתה על מנת לפגוע במו"מ המדיני שקיימו אש"ף וישראל‬ ‫באמצעות פיגועי טרור למינם‪ .‬הנסיגה החד צדדית של ישראל מדרום‬ ‫לבנון‪ ,‬שנתפסה ונזקפה לזכותו ולדרכו של החיזבאללה‪" ,‬ההתנגדות"‪,‬‬ ‫הביאה את מנהיגי החמאס להדק את קשריהם עם חיזבאללה‪ ,‬לאחר‬ ‫שאלו נוצרו בעת שהותם של ‪ 415‬פעילי החמאס המגורשים בלבנון‪.‬‬ ‫הבדידות המדינית והיכולת הפיננסית המוגבלת‪ ,‬הניעו את החמאס בהמשך‬ ‫ל"נישואי נוחות" עם "הספונסרית" האיראנית למרות חילוקי הדעות‬ ‫האידיאולוגיים המהותיים שבינן‪ .‬אך את זריקת העידוד המשמעותית‬ ‫ביותר למדיניותה ולדרכה‪ ,‬קיבלה החמאס דווקא מישראל‪ ,‬בעת ביצוע‬ ‫תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת ‪ .2005‬זו ניתנה שעה שממשלת‬ ‫ישראל בראשות שרון‪ ,‬סירבה בתקיפות לכול הידברות והסכם עם אבו‪-‬‬ ‫מאזן‪ ,‬והתעקשה על מהלך חד צדדי במופגן למרות האזהרות הרבות‬ ‫שהושמעו באוזניה ביחס להתחזקותם של הגורמים הקיצוניים בחברה‬ ‫הפלסטינית על חשבון אלו המתונים‪.‬‬ ‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ .‬בבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הפלסטיני‪,‬‬ ‫שנכפו על ידי האמריקאים עיוורון מדיני ותרבותי‪ ,‬מפלגת החמאס זכתה‬ ‫בניצחון גורף והרכיבה את ממשלתה‪ .‬אך הממשלה הפלסטינית לא שרדה את‬ ‫המתחים הבסיסיים בין הפת"ח לחמאס וסופו של דבר היתה השתלטותה‬ ‫הצבאית של החמאס על כול רצועת עזה בקיץ ‪ .2007‬התגובה מנגד הייתה‪:‬‬ ‫הידוק הבידוד מדיני שישראל‪ ,‬אש"ף‪ ,‬מצריים ורובה המכריע של הקהילה‬ ‫הבינלאומית כפו על החמאס עד שתקבל את שלושת התנאים‪ :‬הכרה‬ ‫בהסכמים שנחתמו בין אש"ף וישראל‪ ,‬לרבות הסכמי אוסלו‪ ,‬התנערות‬ ‫מהתמיכה בטרור והכרה בישראל‪ .‬לכך התווסף בידוד כלכלי פיזי על ידי‬ ‫סגירת מעבר רפיח וצמצום הסחורות הנכנסות במעברים לישראל למוצרי‬ ‫יסוד חיוניים בלבד‪ .‬כולם הניחו כי "המצור" יכריע את דעת הקהל העזתי‬ ‫וזה ימשוך את תמיכתו מהנהגתה חסרת הניסיון השלטוני של החמאס‪.‬‬ ‫חמאס סירבה לשתף פעולה עם תוכנית זו ועשתה הכול להבטיח‬ ‫‪ 222‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 222‬‬ ‫את שרידותו של הניסוי האסלאמי‪ .‬החמאס פעלה בעקביות על מנת‬ ‫לחזק את קשריה עם אירן וסוריה ולזכות בתמיכתן המדינית והכספית‬ ‫ובהכשרת כוחה הצבאי‪ .‬אירן מצידה שמחה על ההזדמנות לתקוע את‬ ‫הלחי השנייה והדרומית של הצבת הפונדמנטליסטית שכבר הציבה קודם‬ ‫לכן מצפון לישראל בדמות החיזבאללה‪ .‬שתיהן יחד אמורות לשרת שתי‬ ‫מטרות איראניות‪ :‬האחת‪ ,‬לשמש אקדח טעון לעורף הישראלי באם זו‬ ‫תיבחר להפעיל את חיל האוויר שלה כנגד תוכנית הגרעין האיראנית‪,‬‬ ‫ולהסיט את תשומת הלב הבינלאומית ממנה‪ .‬השנייה‪ ,‬לשמש יתדות‬ ‫מסייעות בדרכה של אירן להגמוניה אזורית וחברתית אל מול ישראל‪,‬‬ ‫מצרים וסעודיה‪.‬‬ ‫בתוך הרצועה החמאס הצליחה להשליט את מרותה על הפלגים‬ ‫הפלסטינים ברצועת עזה ולכוון את פעילותם הצבאית למול ישראל‬ ‫בשני מהלכים עיקריים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ביצירת מאזן הרתעה מקומי למול ישראל באמצעות פיתוח‬ ‫והברחת נשק רקטי ארוך טווח דרך סיני באמצעות המנהרות שמתחת‬ ‫לציר "פילדלפי"‪ ,‬שעה שהמצרים מפגינים אוזלת יד מכוונת‪ .‬מוברק‬ ‫ראה בהתנתקות‪ ,‬בסגירת המעברים מישראל לעזה ובניתוק עזה מהגדה‬ ‫כניסיון ישראלי לדחוף את עזה על צרותיה לחיק מצריים‪ .‬להבנות בגובה‬ ‫מסוים בין ישראל לחמאס יבטיחו להבנתו את הקשר בין הרצועה‬ ‫לגדה ביחס לכול פתרון מדיני שיושג עם אבו מאזן‪ .‬לכן פעל במקביל‬ ‫לחידוש הדיאלוג הפלסטיני הפנימי ולהכלת החמאס מחדש בכתובת‬ ‫אחת בראשות אבו מאזן‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬הכשרת הכוח ואימונו במסגרות סמי צבאיות‪ ,‬והיערכות קרקעית‬ ‫המבוססת על מלכודה של עזה לקראת כניסה ישראלית קרקעית במודל‬ ‫לבנון‪.‬‬ ‫תמונת "היום שלפני"‬ ‫אם כך‪ ,‬שורה של התפתחויות בשלוש השנים האחרונות יצרו בקרב‬ ‫תנועת החמאס תחושת כוח ואף ביטחון ביחס לבחירת האסטרטגיה‬ ‫זכות החשיבה ‪223‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 223‬‬ ‫שלה להשגת מטרותיה‪ :‬חטיפתו של גלעד שליט ביוני ‪ 2006‬על מנת‬ ‫לשחר את אסירי החמאס הניבה את מבצע "גשמי קיץ" ברצועה שנסתיים‬ ‫ללא תוצאות וכרסם בכושר ההרתעה הישראלי‪ .‬תוצאות מלחמת לבנון‬ ‫השנייה‪ ,‬בקיץ ‪ ,2006‬שריסנו אומנם את החיזבאללה אך גם העצימו את‬ ‫כוחו בדרך להשתלטות פוליטית על לבנון כולה‪ .‬היעדרה של התקדמות‬ ‫משמעותית בתהליך המדיני בין ישראל לאש"ף‪/‬פת"ח בתווך האמריקאי‪,‬‬ ‫לרבות במסגרת "תהליך אנאפוליס"‪ ,‬הקלה על החמאס לשווק את‬ ‫משנתה‪ .‬היא הדגישה הן את חוסר התוחלת באופציית המו"מ שאומצה‬ ‫על ידי אבו מאזן לקדום האינטרסים של העם הפלסטיני והן את העמקת‬ ‫הכבוש הישראלי בגדה בדמות גדר ההפרדה‪ ,‬המחסומים ועוד‪ .‬פגיעה‬ ‫מתמשכת בשגרת חייהם של תושבי "עוטף עזה" על מנת להסיר את‬ ‫"המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה" האחרונה שהושגה לחצי שנה נתפסה בעיני‬ ‫החמאס כהצלחה משום שהצליחה לכפותה על ישראל‪ .‬בעיקר ביחס‬ ‫לסעיף בו נאמר כי זו תוחל גם על הגדה המערבית כעבור חצי שנה‪.‬‬ ‫החמאס‪ ,‬להבנתה‪ ,‬החלה בספירה לאחור של השלב השני להשלמת‬ ‫ניצחון תפיסתה ומדיניותה הלאומית חברתית על זו של הפת"ח בקרב‬ ‫הצבור הפלסטיני גם בגדה המערבית‪.‬‬ ‫ערב "עופרת יצוקה" יוהרת החמאס הגיעה לשיאה‪ .‬יוהרה שאת תחילת‬ ‫ביטוייה ניתן לראות בסירובה של החמאס לקיים את הדיאלוג הפלסטיני‬ ‫הפנימי למול הפת"ח בתווך מצרי‪ ,‬וניסיונותיה לקעקע את מעמדה‬ ‫של מצריים כמתווכת יחידה‪ ,‬לרבות האשמתה בנטייה פרו ישראלית‪.‬‬ ‫במשור הצבאי החליטה החמאס לקבוע תג מחיר אחר לחיסול החוליה‬ ‫בצפון הרצועה ע"י ישראל‪ ,‬באמצעות ירי רקטות שהביא לשבירת‬ ‫ה"רגיעה" כחודש לפני מועד פקיעתה‪ .‬בהמשך ניתן לסמן את סירובה‬ ‫של החמאס לחידוש ה"רגיעה"‪ ,‬ושיאה בקריאת התגר חסרת התקדים‪,‬‬ ‫שעה שראשיה החלו לתת פומבי ‪ ,‬על כול במה‪ ,‬לשבועת האמונים‬ ‫לתנועת האחים המוסלמים — "הבייעה"‪ .‬קרי‪ ,‬תנועת החמאס נופפה‬ ‫בהישגיה בפני העולם הערבי והאסלאמי תוך שהיא מתיימרת לשמש‬ ‫מודל לכול הסניפים של "האחים המוסלמים" ביחס למאבקם במשטרים‬ ‫הפרו מערביים "המושחתים" (רש"פ ומצריים) וב"כופרים" (ישראל)‪.‬‬ ‫‪ 224‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 224‬‬ ‫שחרור "הקפיץ הדרוך" על ידי ישראל‬ ‫ההכנות וההתכוננות המתמדת של ישראל לקראת העימות‪ ,‬פרי לקחי‬ ‫וועדת וינוגרד וחילופי הגברא במשרד הביטחון ובצה"ל‪ ,‬תוך כדי צבירת‬ ‫נקודות בקרב מדינות רבות בשל האיפוק הרב שהפגינה במשך חודשים‬ ‫רבים‪ ,‬בשילוב עם הפתעה צבאית טקטית‪ ,‬הניבו את התוצאות הקשות‬ ‫לחמאס כבר בשני גלי התקיפה האוויריים‪ ,‬שפתחו את מבצע "עופרת‬ ‫יצוקה"‪ .‬העמימות בהגדרת הדרג המדיני‪-‬אולמרט ברק ולבני‪ -‬את יעדי‬ ‫המבצע התבהרה בהדרגה‪ .‬לצבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית התחוור‬ ‫שאין בכוונתה של ממשלת ישראל להביא למיגור שלטון החמאס משתי‬ ‫סיבות‪ .‬הגלויה‪ ,‬ישראל אינה מעוניינת כי צה"ל יחליף את החמאס בשליטה‬ ‫על רצועת עזה על כול המחירים המדיניים‪ ,‬הביטחוניים‪ ,‬התקציביים‬ ‫והאחרים הכרוכים בכך‪ .‬הסמויה‪ ,‬ישראל נמנעת מטעויות העבר בהן‬ ‫ביקשה והצטיירה כמבקשת ל"המליך" את בני בריתה על "כידוני צה"ל"‪.‬‬ ‫התובנה בדבר הצורך בהשארת החמאס ככתובת אפקטיבית זמנית אשר‬ ‫תמנע את הכאוס ברצועת עזה ותמשיך לשאת באחריות כלפי ‪ 1.5‬מליון‬ ‫פלסטינים‪ ,‬יצר את השלביות במבצע הצה"לי מתוך כוונה להבטיח נקודת‬ ‫יציאה בכול שלב‪ ,‬באם הוא יספק את השגת היעדים שנקבעו‪.‬‬ ‫היעדים הגלויים הוגבלו לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי מהרצועה לישראל‬ ‫והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה מסיני לרצועה‪ .‬הכתובת להשגת‬ ‫היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי המרכזי שנמצא לכך הוא פגיעה‬ ‫משמעותית בכוח הלוחם של החמאס‪ ,‬משום שהוא זה המבטיח את‬ ‫שרידותו של שלטון החמאס במהלך ובגמר המבצע‪ .‬יכולתה של החמאס‬ ‫לחזור ולשלוט ברצועה הוגדרה כיעד האולטימטיבי של התנועה ומנהיגיה‬ ‫מבית ומחוץ‪ .‬הכתובת להשגת היעד השני הינה מצריים ומולה ישראל‬ ‫מנהלת את מאבקה הן בערוץ המדיני והן בקיומו של איום גלוי לתסיסה‬ ‫בצבור המצרי ואיום סמוי של גל פליטים עזתים שישטוף את הגבול עם‬ ‫מצרים כתוצאה מכבוש מלא של הרצועה על ידי צה"ל‪.‬‬ ‫דפוס הפעולה הצבאי בו נקט צה"ל‪ ,‬בעיקר עם כניסתם של הכוחות‬ ‫הקרקעיים‪ ,‬התבסס על שימוש מסיבי באש‪ ,‬התקדמות איטית וזהירה‪,‬‬ ‫חיפוי אווירי צמוד לכוחות הקרקע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת לשליטה‬ ‫זכות החשיבה ‪225‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 225‬‬ ‫ובקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היערכות מוקדמת וכוללת של שרותי ההצלה והחירום‬ ‫תחת שרביטו של פקוד העורף אשר מונעת את הפגיעה בעורף המביא‬ ‫עימו בד"כ לחץ פנימי להפסקת המבצע‪ ,‬ואף משטרת ישראל שנערכה‬ ‫במגזר הערבי ובמזרח ירושלים‪ .‬דפוס זה של פעילות בשטח בנוי בצפיפות‪,‬‬ ‫בנוסף לשימוש הציני שעשו חמושי החמאס לעיתים בתושבי הרצועה‪,‬‬ ‫גרר בעקבותיו פגיעה מרובה של צה"ל בחפים מפשע‪ ,‬והעצים את‬ ‫ההשלכות של המבצע על מדינות ערב והעולם כולו‪ .‬זעם שלא עומם על‬ ‫ידי תמונות של המסדרון והסיוע ההומניטארי שצה"ל יזם לטובת תושבי‬ ‫הרצועה בדפוסים של מאות משאיות מזון וציוד‪ ,‬סיוע רפואי ואחר‪.‬‬ ‫אך בעוד שאנו עדים לתגובות והפגנות של צבורים וקהלים פרו פלסטינים‬ ‫ואחרים כנגד ישראל ‪ ,‬ממשלותיהם נוטים להפגין עמדה יותר מאוזנת‬ ‫כלפיה‪.‬‬ ‫האם שינוי כוון?‬ ‫החלטת מועבי"ט מספר ‪ ,1860‬שנתקבלה כבר ב‪ 9-‬בינואר‪ ,‬לא כובדה‬ ‫על ידי הצדדים הלוחמים עם פרסומה‪ .‬למרות העובדה כי חמאס לא‬ ‫הוזכרה בה היא העניקה לה לגיטימיות מדינית מסוימת לצידה של‬ ‫ישראל שמתעקשת למנוע זאת‪ ,‬גם במחיר של נסיגה חד צדדית‪ .‬למרות‬ ‫העובדה כי ניתן למצוא בה את כול האלמנטים לסיום העימות הנוכחי‪,‬‬ ‫היא לא הצביעה על מנגנוני בצוע ובקרה מוגדרים כפי שישראל דרשה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת היא סימנה בארבעת סעיפיה האחרונים את תמיכת ‪15‬‬ ‫חברותיה ביצירת כתובת פלסטינית אחת בהנהגתו של מחמוד עבאס‪,‬‬ ‫ובתפיסת פתרון הקבע העתידי‪ ,‬במודל של "שתי מדינות לשני העמים"‪,‬‬ ‫שאושרה כבר בהחלטה ‪.1850‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬סעיפי ההחלטה‪ ,‬אם כי בשלב זה הראשונים בלבד‪ ,‬מומשו‬ ‫השבוע בפועל באמצעות יוזמת התווך המצרית‪ ,‬שהחזירה את מוברק‬ ‫ומצרים למרכז ההשפעה והעשייה בשלושת המעגלים‪ :‬המקומי‪ ,‬האזורי‬ ‫והבינלאומי‪ .‬המצרים‪ ,‬שחזרו להיות הגורם המרכזי במשחק‪ ,‬למורת‬ ‫רוחו של החמאס ובעל כורחו‪ ,‬מבקשים להביא פתרון לפרץ האלימות‬ ‫הנוכחי תוך כדי החזרתה של הרש"פ בראשות עבאס ופייאד למגרש‬ ‫‪ 226‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 226‬‬ ‫המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים מבקשים להבטיח כי החמאס המאבדת‬ ‫מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‪ ,‬תשולב מחדש בעמדת נחיתות ברש"פ‪,‬‬ ‫ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת כתובת פלסטינית אחת להמשך המו"מ‬ ‫עם ישראל‪ .‬במילים אחרות ‪ ,‬המצרים מבקשים למנף את התווך שלהם‬ ‫לטווח הקצר בכדי להביא בהמשך למצב בו ישראל לא תוכל להתחמק‬ ‫מפתרון כולל של העניין הפלסטיני שעה שמולה יישב אבו מאזן כמייצג‬ ‫של כול העם הפלסטיני בשטחים‪ .‬בתמורה‪ ,‬מצרים תפעל באפקטיביות‬ ‫רבה יותר למניעת התעצמות החמאס על ידי הברחות הנשק באמצעות‬ ‫המנהרות‪ .‬עניין זה משרת היום גם את אינטרסיה של מצריים שחוותה‬ ‫על בשרה בחודשים האחרונים‪ ,‬ובעיקר בשבועות הלחימה‪ ,‬את יכולת‬ ‫ההתססה של הצבור המצרי והערבי על ידי "האחים המוסלמים" במצריים‬ ‫על רקע התמונות המשודרות מעזה‪.‬‬ ‫במעגל האזורי‪ ,‬מצרים יחד עם סעודיה ואש"ף‪ ,‬הצליחה לעקר ולבלום‬ ‫את הציר המיליטנטי של סוריה ואירן ‪ ,‬שזכה לבמה בקטאר‪ .‬שם הושמעו‬ ‫הצעות בדבר הכרזה על ישראל כ" ישות טרוריסטית" ובדבר משיכת‬ ‫יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬המונחת זה ‪ 7‬שנים מתחת לחוטמה‬ ‫של ישראל‪ .‬מצרים בחרה השבוע להפוך את הכינוס בכוות ליצירת חזית‬ ‫ערבית מתונה הקוראת הן לפיוס פנים פלסטיני‪ ,‬והן לאחדות ערבית‬ ‫למול המעורבות האיראנית‪ .‬למול הסיוע הכספי המובטח לחמאס מאיראן‬ ‫לשיקומה של רצועת עזה‪ ,‬הצליח הציר המתון להעמיד הבטחות בסך של‬ ‫‪ 2‬מיליארד ‪ .$‬על כנפי "החבילה" הזו מבקשים מוברק ועבדאללה לחזק‬ ‫את אבו מאזן וליצור כתובת פלסטינית אחת למו"מ עם ישראל‪ ,‬תוך‬ ‫שאינם שומטים את האיום‪ ,‬כי אם ישראל לא תתייחס אליה ברצינות‬ ‫הראויה‪ ,‬יוזמת הליגה הערבית תעבור לארכיון ההיסטוריה‪ .‬להוקרה‬ ‫ותמיכה על כי מצרים הפכה המוציאה והמביאה בפועל של החלטות‬ ‫מועצת הביטחון נרתמו בכירי מנהיגי אירופה למפגש שארגן מוברק‬ ‫בשארם ולמחווה צנועה יותר לישראל בירושלים‪.‬‬ ‫"עופרת יצוקה" חשפה ואף השפיעה על יעדיו של הממשל האמריקאי‬ ‫החדש בראשות ברק אובמה‪ .‬ארה"ב ‪ ,‬כמו ישראל‪ ,‬רואה בתוכנית הגרעין‬ ‫האיראנית והאידיאולוגיה שבבסיס שלטון המולות כאיום ואתגר גדול‬ ‫זכות החשיבה ‪227‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 227‬‬ ‫יותר למדיניות החוץ שלה‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬היא מעדיפה להיערך לכך מאשר‬ ‫להתיש עצמה למול שלוחתה החמאסית בעזה‪ .‬כך התבשרנו כי בניגוד‬ ‫להערכות קודמות‪ ,‬הסכסוך הישראלי‪ -‬פלסטיני‪ ,‬אמור להישאר בקדמת‬ ‫סדר העדיפויות ואין כוונה לקדם את זה הסורי על פניו‪ .‬אך הנשיא‬ ‫ומזכירת המדינה החדשים מתכוונים לטפול מעמיק יותר בסכסוך בדמות‬ ‫הסדר קבע ויבקשו להימנע משחיקת מעמדה של ארה"ב כמוציאה ומביאה‬ ‫הסכמים שוליים ביחס למעברים או למספר המאחזים והמחסומים‬ ‫בשטחים‪ .‬ישראל תרמה את חלקה בכך שהעניקה לממשל אובמה את‬ ‫השלמת הנסיגה של צה"ל מרצועת עזה בערב הכתרתו לנשיא ב‪20-‬‬ ‫בינואר ‪.2009‬‬ ‫שבריריותה של הפסקת האש הזמנית ידועה לכולם‪ .‬זו יכולה להתחדש‬ ‫במיידית באם יתברר שאין ביכולתה של החמאס לכפותה על כול הפלגים‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬או על ידה עצמה ככלי לשיפור תדמיתה שנפגעה אנושות‪.‬‬ ‫זאת לאור העובדה שמספרם של הנפגעים הפלסטינים עומד על למעלה‬ ‫מ‪ 1315-‬הרוגים ולמעלה מ‪ 5,000-‬פצועים‪ 80 ,‬אחוזים מהמנהרות נפגעו‬ ‫וקרוב ל‪ 30-‬אלף בניינים ניזוקו בצורה חלקית או מלאה תוך קריסה‬ ‫של רובם המכריע של שירותים השלטוניים של החמאס‪ .‬האש יכולה‬ ‫להתחדש מאוחר יותר‪ ,‬גם בדפוס של פיגועים בגדה‪ ,‬תחת הניסיון של‬ ‫החמאס להשיג יותר ביחס לפתיחת המעברים‪ -‬היעד המרכזי מבחינתה‬ ‫לביסוס מחדש של שלטונה‪.‬‬ ‫לכן אנו עתידים בימים הבאים לראות את צה"ל בעמדות המתנה מחוץ‬ ‫לרצועה ‪ ,‬מאופק אך עדיין מוכן לחדש את האש‪ .‬על רקע הצורך בשיקום‬ ‫מסיבי של עזה‪ ,‬ושליטתה של ישראל במעברים‪ ,‬כושר המיקוח של‬ ‫ישראל הן ביחס לעסקה לשחרורו של גלעד שליט והן ביחס לאינטרס‬ ‫של החמאס לשמור על הפסקת האש‪ ,‬עולה‪.‬‬ ‫אך הערכת הצלחתו של המבצע תתייחס לא פחות ביחס למניעת‬ ‫ההברחות על ידי מצרים ובעיקר ביכולתה של האחרונה להביא לפיוס‬ ‫פלסטיני בהנהגת אבו מאזן ובחידוש המו"מ עם ישראל מיד לאחר‬ ‫הבחירות בפברואר‪ .‬כישלון בהשגת היעדים הללו‪ ,‬יחזירו את הגלגל‬ ‫‪ 228‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 228‬‬ ‫להסתובב שוב אחורה‪ :‬התעצמות החמאס‪ ,‬היחלשות אבו מאזן‪ ,‬העמקת‬ ‫החדירה האיראנית ואף של אל קעידה‪ ,‬חידוש האש ברצועה ואף אולי‬ ‫בגדה וערעור היחסים בין ישראל למצרים ירדן ואחרות‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪229‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 229‬‬ ‫[‪]16/01/2009 | Ynet‬‬ ‫‪ | 3‬היום שאחרי המלחמה‬ ‫ כבר היה כאן‬ ‫הניצחון בעימות הוא זה שניתן להשיג לאו דווקא בכמות‬ ‫העופרת היצוקה‪ ,‬אלא בתובנות שכבר היו לנו בעבר‬ ‫מדינה שוחרת שלום מפעילה את כוחותיה המזוינים לשתי מטרות יסוד‪:‬‬ ‫כדי לשמור על ריבונותה וביטחון תושביה‪ ,‬וכדי להבטיח שההפעלה‬ ‫הבאה של הכוחות תידרש מאוחר ככל שניתן‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין "הניצחון"‬ ‫ראוי להימדד אך ורק בפרמטרים של "ספירת גופות"‪ ,‬השמדת אמצעי‬ ‫לחימה או אפילו קווי העמדות של הכוחות בסיום הלחימה‪.‬‬ ‫הניצחון הנדרש בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הוא זה המשפיע מטובו‬ ‫גם על הצד השני‪ ,‬ויוצר אצלו את המחויבות ארוכת הטווח למציאות‬ ‫החדשה‪ .‬הוא זה שניתן להשיגו לאו דווקא בכמות "העופרת היצוקה"‪,‬‬ ‫אלא בתובנות אחרות שכבר היו מנת חלקנו בעבר‪.‬‬ ‫מדיניות "קיר הברזל" הישראלית מזה עשורים רבים‪ ,‬מדיניות העוצמה‬ ‫והעליונות הצבאית‪ ,‬הייתה נדרשת‪ ,‬מוצדקת ומוצלחת מול הסרבנות‬ ‫הערבית להכיר בזכויותינו‪ .‬זאת‪ ,‬כל עוד לא שכחה ישראל את הצורך‬ ‫התמידי בהצגת אלטרנטיבה מדינית‪ ,‬שעיקרה הסדר קבע בו כל צד נשאר‬ ‫עם חצי תאוותו בידו‪ .‬תנאי מרכזי זה הביא לתהליך המדיני שהניב שני‬ ‫הסכמי שלום עם מצרים וירדן‪ ,‬ואת הנכונות הסורית לחתום על הסכם‬ ‫שלום בכפוף לנוסחה של שטחים תמורת שלום‪ .‬זה התנאי שהביא את‬ ‫אש"ף ב‪ 1988-‬להחליף את המאבק המזוין העקר לשחרור כל פלסטין‪,‬‬ ‫"המולדת"‪ ,‬במאבק המדיני למימוש זכות ההגדרה העצמית בשטחי הגדה‬ ‫המערבית ורצועת עזה‪",‬המדינה"‪ ,‬לצידה של ישראל‪.‬‬ ‫תנועת החמאס האמונה על האסלאם המיליטנטי נעדר הנכונות לפשרות‬ ‫‪ 230‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 230‬‬ ‫משמעותיות‪ ,‬חרתה על דגלה את "שחרור כל פלסטין" ואימצה מחדש‬ ‫את "שלושת הלאווים של ועידת חרטום"‪ .‬התשובה הישראלית כלפיה‬ ‫חייבת להישמר בדמות "קיר ברזל שלא יהיה בכוחה לפרוץ"‪ ,‬כדברי‬ ‫ז'בוטינסקי‪ .‬זאת כדי לקיים את המצב בו ישראל נתפסת כעובדה ניצחת‬ ‫המביאה לכך ש"הקבוצות הקיצוניות‪ ,‬שסיסמתן — לא‪ ,‬בשום אופן‬ ‫לא‪ -‬מאבדות את השפעתן"‪ .‬‬ ‫אך כוחו של "קיר הברזל" אינו נמדד רק בעוצמתו הצבאית‪ .‬למבצע‬ ‫"עופרת יצוקה" גם אם יצלח בפרמטרים הפשטניים שהוצגו‪ ,‬לא תהיה‬ ‫תרומה משמעותית לאורך זמן אם בסופו לא נאפשר לפלסטינים לקיים‬ ‫חיים ריבוניים ולהבטיח את רווחתם של תושבי המדינה ועתידם‪ .‬ואין‬ ‫זה משנה אם החמאס ימשיך לשלוט ברצועה‪ ,‬או צה"ל יאלץ לחזור‬ ‫ולשאת באחריות עליה‪ .‬‬ ‫המגמות הבסיסיות של הצדדים השוללים באופן מוחלט אחד את השני‬ ‫יניבו בהכרח תוך זמן קצר סיבובים אלימים נוספים‪ .‬השנים מאז פריצת‬ ‫האינתיפאדה הראשונה לימדו אותנו כי בדומה לנו‪ ,‬בשעה שאין מה‬ ‫להפסיד והגב נלחץ לקיר או לים‪ ,‬גם הצד השני נלחם על הקמת "קיר‬ ‫הברזל" שלו‪ .‬‬ ‫כוחו של "הקיר" מוכפל עשרת מונים שעה שלצידו מונחת אלטרנטיבה‬ ‫שונה מהפעלת כוח‪ .‬עיקרה הסדר מדיני המקיים את האינטרסים היסודיים‬ ‫של הצדדים ונהנה מתמיכה בינלאומית‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ישראל לחזור לעם‬ ‫הפלסטיני ולהנהגתו הלגיטימית בעיני העולם הערבי והבינלאומי‪ ,‬אש"ף‪,‬‬ ‫עם המשך משנתו של ז'בוטינסקי הגורסת כי "ההשפעה עוברת אל‬ ‫הקבוצות המתונות שתבואנה אלינו עם הצעה לוויתורים הדדיים"‪,‬‬ ‫ולקבל אותם‪ .‬‬ ‫בעשור האחרון הוכח שיותר כוח לא הביא לוויתורים מהותיים נוספים‬ ‫לאלו שכבר עשה אש"ף עד היום במו"מ‪ .‬למרות שעמדותיו הבסיסיות‬ ‫נשענות על המשפט הבינלאומי‪ ,‬הוא התגמש בסדרה ארוכה של תחומים‪:‬‬ ‫מנהיגיו עמדו על תביעתו שהפליטים יממשו את זכותם לבחור בין שיבה‬ ‫זכות החשיבה ‪231‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 231‬‬ ‫לפיצויים על פי החלטה ‪ ,194‬אך הם מוכנים לפרש זכות זאת בדמות‬ ‫מנגנון בינלאומי שיציג חלופות שונות ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך‬ ‫שלישראל זכות וטו על קבלתם;‬ ‫אף כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי הדין הבינלאומי‪ ,‬הפלסטינים‬ ‫מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר מ‪ 70-‬אחוזים‬ ‫מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; אף כי עמדו על נסיגה‬ ‫לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי ישראל תשמור‬ ‫בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות בעיר העתיקה;‬ ‫אף כי חיו תחת כיבושים שונים‪ ,‬הם מקבלים את התביעה הישראלית‬ ‫לפירוזם מצבא ונשק כבד‪ .‬‬ ‫על ישראל ב"יום שאחרי"‪ ,‬שכבר היה פה‪ ,‬למהר ולחזור לשולחן המו"מ‬ ‫עם אש"ף‪ .‬החלטת מועצת הביטחון האחרונה‪ ,1860 ,‬קוראת "להשיג‬ ‫שלום כולל המבוסס על החזון של אזור שבו שתי מדינות דמוקרטיות‪,‬‬ ‫ישראל ופלסטין‪ ,‬יחיו זו לצד זו בשלום עם גבולות בטוחים ומוכרים"‪,‬‬ ‫ומאזכרת גם את חשיבותה של יוזמת השלום הערבית‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬על שולחן המו"מ‪ ,‬יותר מאשר ב"עופרת יצוקה"‪ ,‬על מנהיגי ישראל‬ ‫"להיות חזקים"‪ ,‬ל"הסתכל לאמת בעיניים" "עם אומץ לשנות"‪ ,‬כסיסמאות‬ ‫הקמפיינים של המפלגות‪ .‬אך הפעם‪ ,‬בלי המרכאות של קמפיין הבחירות‪.‬‬ ‫‪ 232‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 232‬‬ ‫[מודיעין ניוז | ‪]15/01/2009‬‬ ‫‪ | 4‬אל תצפו לניסים ונפלאות‬ ‫החמאס לא ייעלם מהשטח‪ ,‬אבל בנסיבות מסוימות‬ ‫ניתן יהיה להכפיף אותו שוב למרות הרשות הפלסטינית‬ ‫ואבו מאזן • זה התסריט האופטימי‪ ,‬שבו עושות ישראל‪,‬‬ ‫מצרים וארה"ב יד אחת ומחזירות את התהליך המדיני‬ ‫למסלולו • אל"מ שאול אריאלי מרעות‪ ,‬מבכירי המומחים‬ ‫לסכסוך הפלסטיני‪-‬ישראלי‪ ,‬מנתח את מה שנראה כמו‬ ‫הימים האחרונים של מבצע "עופרת יצוקה"‬ ‫לא ניתן יהיה לתאר את מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬המתנהל מזה שלושה‬ ‫שבועות ברצועת עזה‪ ,‬אלא רק בהתייחסות אליו כאל תמונה בסרט‬ ‫ארוך ומורכב יותר‪ .‬גם לא ראוי יהיה לנסות ולבחון ולהעריך את כל‬ ‫מהלכיו ותוצאותיו בשלב כה מוקדם‪ ,‬עדיין טרם סיומו‪ ,‬אך יש מקום‬ ‫להביא תיאור זהיר של שורשיו‪ ,‬גורמיו‪ ,‬התנהלותו ותוצאותיו האפשריות‪.‬‬ ‫כולם נעוצים במעגלים רבים בם מעורבים השחקנים המרכזיים – החמאס‪,‬‬ ‫ישראל ומצרים – ושחקנים במעגל הראשון כמו אש"ף‪ ,‬חיזבאללה‪,‬‬ ‫איראן‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ובמעגל השני כמו ארה"ב‪ ,‬צרפת והאו"ם‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫המבצע הצבאי ברצועת עזה אינו ניתן לניתוק מההקשר ההתפתחותי‬ ‫ומההקשר האזורי שלו‪ .‬הלחימה אמנם מתבצעת ברצועה אך גורמיה‪,‬‬ ‫כמו גלי ההדף שלה‪ ,‬מגיעים בין השאר לגדה המערבית‪ ,‬למדינות השכנות‬ ‫באזורינו ואף רחוק מכך‪ .‬במידה רבה‪ ,‬תוצאותיו של המבצע ייבחנו בעיקר‬ ‫בהקשר האזורי ולאו דווקא ביחס לתוצאות המקומיות ברצועת עזה‪.‬‬ ‫מאז האינתיפאדה הראשונה ב‪ ,1987-‬תנועת החמאס אימצה שתי‬ ‫החלטות מכריעות לגבי מעמדה ועתידה החברתיים והלאומיים‪ .‬בראשונה‪,‬‬ ‫עם פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬היא נאלצה להוסיף את הרעיון הלאומי למצעה‬ ‫החברתי דתי‪ ,‬הנשאב מחזונה ועמדתה של תנועת "האחים המוסלמים"‪,‬‬ ‫הורתה ומולדתה‪ .‬קרי – לצרף את ההיבט הלאומי הפלסטיני לפעילותה‬ ‫זכות החשיבה ‪233‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 233‬‬ ‫ואף להעניק לו מקום בקדמת הבמה לצדו (ולעיתים על חשבונו) של‬ ‫ההיבט האסלאמי כדת בעלת שליחות אוניברסאלית‪ .‬בשנייה‪ ,‬היא בוחרת‬ ‫"להתמסד" וליטול חלק במאבק הפוליטי‪-‬דמוקרטי‪ ,‬על ידי הצטרפותה‬ ‫למערכת הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪.2006-‬‬ ‫שני מהלכים אלה לא באו על מנת ליישר קו עם האחות הבכירה‪ ,‬תנועת‬ ‫הפת"ח (שנאלצה לנטוש את המאבק המזוין לטובת התהליך המדיני‬ ‫כאסטרטגית יסוד להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית) אלא על מנת‬ ‫לתפוס את מקומה בשני ההיבטים‪ .‬הן בזה הלאומי והן בזה החברתי דתי‪,‬‬ ‫תוך שינוי קיצוני במטרות ובמדיניות הפעולה של הפלסטינים‪ .‬כך התבטא‬ ‫בזמנו מחמוד א‪-‬זהר‪ ,‬שהפך לאחד מראשיה הבולטים של התנועה לאחר‬ ‫חיסולם של יאסין‪ ,‬מייסד התנועה‪ ,‬ורנטיסי יורשו‪" :‬מטרת החמאס היא‬ ‫להביא ליצירת שינוי היסטורי רחב‪ ...‬חמאס מכוון את מאמציו‪ ...‬ליצירת‬ ‫אש"ף חדש"‪ .‬הוא גם הבהיר כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬ ‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫תנועת החמאס‪ ,‬במשנתה הדתית לאומית‪ ,‬שוללת כל פיתרון קבע עם‬ ‫ישראל שפשרה ביסודו‪ ,‬האסור על פי ההלכה האסלאמית‪ ,‬ורואה בג'יהאד‬ ‫הכוחני כדרך היחידה ל"שחרור כל פלסטין" על מנת לכונן את הישות‬ ‫האסלאמית פלסטינית‪ .‬לפיכך‪ ,‬החמאס שולל מכל וכל את ההפרדה שאש"ף‬ ‫נאלץ להסכים לה ב‪ 1988-‬ובתהליך אוסלו‪ ,‬שעה שוויתר על כל "המולדת‬ ‫הפלסטינית" לטובת "המדינה הפלסטינית" על ‪ 22‬אחוזים ממנה‪ .‬למול‬ ‫תפיסה זו‪ ,‬ותחת ההכרה בכוחה הנוכחי של ישראל‪ ,‬חזרה החמאס לאחוז‬ ‫בתפיסת "השלבים" כדרך הפעולה להשגת מטרתה המלאה‪ ,‬אך בדגש‬ ‫כי כל שלב ייכפה בכוח על ישראל ללא כל מתן תמורה מדינית מצידה‪.‬‬ ‫כישלון התהליך המדיני בין ישראל ואש"ף‪ ,‬לצד תופעת השחיתות‬ ‫השלטונית של בכירי הרש"פ‪ ,‬הזין וחיזק את כוחה של החמאס‪ ,‬שעשתה‬ ‫כל שביכולתה על מנת לפגוע במו"מ המדיני שקיימו אש"ף וישראל‪,‬‬ ‫באמצעות פיגועי טרור‪ .‬הנסיגה החד הצדדית של ישראל מדרום לבנון‬ ‫הביאה את מנהיגי החמאס להדק את קשריהם עם חיזבאללה‪ ,‬שזקף‬ ‫את הנסיגה לזכותו‪ ,‬לאחר שקשרים אלה נוצרו בעת שהותם של ‪415‬‬ ‫פעילי החמאס המגורשים בלבנון‪.‬‬ ‫‪ 234‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 234‬‬ ‫"נישואי נוחות" עם איראן‬ ‫הבדידות המדינית והיכולת הפיננסית המוגבלת הניעו את החמאס בהמשך‬ ‫ל"נישואי נוחות" עם "הספונסרית" האיראנית‪ ,‬למרות חילוקי הדעות‬ ‫האידיאולוגיים המהותיים שבינן‪ .‬אך את זריקת העידוד המשמעותית‬ ‫ביותר למדיניותה ולדרכה קיבלה החמאס דווקא מישראל בעת ביצוע‬ ‫ההתנתקות‪ .‬זו ניתנה שעה שממשלת ישראל (בראשות שרון) סירבה‬ ‫בתקיפות לכל הידברות והסכם עם אבו‪-‬מאזן‪ ,‬והתעקשה על מהלך חד‬ ‫צדדי במופגן‪ ,‬למרות האזהרות הרבות שהושמעו באוזניה‪ .‬כמו למשל‬ ‫זו שהח"מ פרסם ערב ההתנתקות‪ ..." :‬באם ההתנתקות תיתפס על ידי‬ ‫הפלסטינים כצעד יחיד‪ ,‬שמטרתו האמיתית היא חיזוק ההתנחלויות‬ ‫באזור יהודה ושומרון ובירושלים ודחיית ההידברות גם לאחר הבחירות‬ ‫הצפויות בשני הצדדים – אזי סיכויי הפסקת האש להתמיד נמוכים‬ ‫מאוד והעימות האלים יתחדש יותר מוקדם מאשר מאוחר וביתר שאת‪.‬‬ ‫הפלסטינים ימשיכו במאמציהם בחפירת המנהרות‪ ,‬לשיגור מחבלים‬ ‫ולהחדרת אמצעי לחימה‪ ,‬ובפיתוח היכולת לשגר רקטות לעבר יישובים‬ ‫בשטח ישראל‪ .‬ניתן להניח כי בהמשך יצליחו הפלסטינים לפתח או‬ ‫להבריח רקטות בעלות טווח ארוך יותר‪ ,‬שיאיימו גם על ישובים נוספים‬ ‫ובניהם העיר אשקלון"‪.‬‬ ‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ .‬בבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הפלסטיני‬ ‫(שנכפו על ידי האמריקאים בעיוורון מדיני ותרבותי) החמאס זכה‬ ‫בניצחון גורף והרכיב את ממשלתו‪ .‬אך ממשלת האחדות הפלסטינית לא‬ ‫שרדה את המתחים הבסיסיים בין הפת"ח לחמאס וסופו של דבר היה‬ ‫בהשתלטותה הצבאית של החמאס על כל רצועת עזה‪ .‬התגובה‪ :‬בידוד‬ ‫מדיני שישראל‪ ,‬אש"ף‪ ,‬מצריים ורובה המכריע של הקהילה הבינלאומית‬ ‫כפו על החמאס – עד שתחזור משלושת הלאווים‪ :‬לא להכרה בישראל‪,‬‬ ‫לא למו"מ ולא להסכם שלום עימה‪ .‬לכך התווסף בידוד כלכלי פיזי‪ ,‬על‬ ‫ידי סגירת מעבר רפיח וצמצום הסחורות הנכנסות במעברים עם ישראל‬ ‫למוצרי יסוד חיוניים בלבד‪ .‬כולם הניחו כי ה"מצור" ימשוך את תמיכת‬ ‫הציבור הפלסטיני מהנהגתה חסרת הניסיון השלטוני‪.‬‬ ‫אבל תנועת החמאס סירבה לשתף פעולה עם תכנית זו ועשתה הכול‬ ‫זכות החשיבה ‪235‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 235‬‬ ‫להבטיח את שרידותו של הניסוי האסלאמי‪ .‬החמאס פעלה במהירות‬ ‫על מנת לחזק את קשריה עם איראן וסוריה ולזכות בתמיכתן המדינית‬ ‫והכספית ובהכשרת כוחה הצבאי‪ .‬איראן מצדה שמחה על ההזדמנות‬ ‫לתקוע את הלחי השנייה והדרומית של הצבת הפונדמנטליסטית שכבר‬ ‫הציבה קודם לכן מצפון לישראל בדמות החיזבאללה‪ .‬שתיהן יחד אמורות‬ ‫להוות אקדח טעון המכוון לרקת העורף הישראלי אם ישראל תבחר‬ ‫להפעיל את חיל האוויר שלה כנגד תכנית הגרעין האיראנית‪ ,‬ולהוות‬ ‫יתדות מסייעות בדרכה של איראן להגמוניה אזורית אל מול ישראל‪,‬‬ ‫מצרים וסעודיה‪ .‬בתוך הרצועה החמאס הצליחה להשליט את מרותה‬ ‫על הפלגים הפלסטינים השונים ולכוון את פעילותם הצבאית למול‬ ‫ישראל בשני מהלכים עיקריים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ביצירת מאזן הרתעה מקומי למול ישראל‪ ,‬באמצעות פיתוח‬ ‫והברחת נשק רקטי ארוך טווח דרך סיני דרך המנהרות שמתחת לציר‬ ‫"פילדלפי"‪ ,‬שעה שהמצרים מפגינים אוזלת יד מכוונת‪ .‬מובארק ראה‬ ‫בהתנתקות‪ ,‬בסגירת המעברים מישראל לעזה ובניתוק עזה מהגדה‬ ‫ניסיון ישראלי לדחוף את עזה על צרותיה לחיק מצרים‪ .‬להבות בגובה‬ ‫מסוים בין ישראל לחמאס יבטיחו– להבנתו – את הקשר בין הרצועה‬ ‫לגדה ביחס לכל פיתרון מדיני שיושג עם אבו מאזן‪ .‬לכן פעל במקביל‬ ‫לחידוש הדיאלוג הפלסטיני הפנימי ולהכלת החמאס מחדש בכתובת‬ ‫אחת‪ ,‬בראשות אבו מאזן‪.‬‬ ‫שנית — הכשרת הכוח ואימונו במסגרות סמי צבאיות‪ ,‬והיערכות קרקעית‬ ‫המבוססת על מלכודה של עזה לקראת כניסה ישראלית קרקעית במודל‬ ‫לבנון‪.‬‬ ‫שורה של התפתחויות יצרו בקרב החמאס תחושת כוח ואף ביטחון‬ ‫ביחס לבחירת האסטרטגיה שלה‪ :‬היעדר התקדמות משמעותית בתהליך‬ ‫המדיני בין ישראל לאש"ף‪/‬פת"ח בתיווך האמריקאי‪ ,‬במסגרת תהליך‬ ‫אנאפוליס‪ ,‬הקל על חמאס לשווק את משנתו ביחס לסרבנותה של ישראל‬ ‫וחוסר התוחלת באופציית המו"מ לקידום האינטרסים של העם פלסטיני‪.‬‬ ‫חטיפתו של גלעד שליט הניבה את מבצע "גשמי קיץ" ברצועה‪ ,‬שהסתיים‬ ‫‪ 236‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 236‬‬ ‫ללא תוצאות וכרסם בכושר ההרתעה הישראלי‪ .‬תוצאות מלחמת לבנון‬ ‫השנייה ריסנו אמנם את החיזבאללה‪ ,‬אך גם העצימו את כוחו עד כדי‬ ‫השתלטות פוליטית על לבנון כולה‪ .‬פגיעה מתמשכת בשגרת חייהם‬ ‫של תושבי "עוטף עזה" על מנת להסיר את "המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה"‬ ‫שהושגה לחצי שנה נתפסה בעיני החמאס כהצלחה משום שהצליחה‬ ‫לכפותה על ישראל‪ .‬בעיקר ביחס לסעיף בו נאמר כי זו תוחל גם על‬ ‫הגדה המערבית כעבור חצי שנה‪.‬‬ ‫החמאס‪ ,‬להבנתה‪ ,‬החלה בספירה לאחור של השלב השני להשלמת‬ ‫ניצחון תפיסתה ומדיניותה הלאומית על זו של הפת"ח בקרב הציבור‬ ‫הפלסטיני – גם בגדה המערבית‪.‬‬ ‫המפתח נמצא בקהיר‬ ‫ערב "עופרת יצוקה"‪ ,‬יוהרת החמאס הגיעה לשיאה‪ .‬יוהרה שאת תחילת‬ ‫ביטוייה ניתן לראות בסירוב החמאס לקיים את הדיאלוג הפלסטיני‬ ‫הפנימי למול פת"ח בתיווך מצרי‪ ,‬דרך האשמתה את מצרים בנטייה פרו‬ ‫ישראלית‪ ,‬דרך החלטתה לקבוע תג מחיר חדש ל"חיסולים" ישראלים‬ ‫באמצעות ירי רקטות שהביא לשבירת ה"רגיעה"‪ .‬בהמשך ניתן לסמן‬ ‫את סירובה של החמאס לחידוש הרגיעה‪ ,‬וסופה בקריאת התגר חסרת‬ ‫התקדים‪ ,‬שעה שראשיה החלו לתת פומבי‪ ,‬על כל במה‪ ,‬לשבועת האמונים‬ ‫לתנועת אחים המוסלמים – "הבייעה"‪ .‬כלומר — תנועת החמאס נופפה‬ ‫בהישגיה בפני העולם הערבי והאסלאמי תוך שהיא מתיימרת לשמש‬ ‫מודל לכל הסניפים של "האחים המוסלמים" ביחס למאבקם במשטרים‬ ‫הפרו מערביים "המושחתים" )רש"פ ומצרים) וב"כופרים" (ישראל)‪.‬‬ ‫ההכנות וההתכוננות המתמדת של ישראל לקראת העימות‪ ,‬פרי לקחי‬ ‫וועדת וינוגרד וחילופי הגברא במשרד הביטחון ובצה"ל‪ ,‬תוך כדי צבירת‬ ‫נקודות בקרב מדינות רבות בשל האיפוק הרב שהפגינה במשך חודשים‬ ‫רבים‪ ,‬בשילוב עם הפתעה צבאית טקטית‪ ,‬הניבו את התוצאות הקשות‬ ‫לחמאס כבר בשני גלי התקיפה האוויריים שפתחו את מבצע "עופרת‬ ‫יצוקה"‪ .‬העמימות הראשונית בהגדרת יעדי המבצע התבהרה בהדרגה‬ ‫ולציבור התחוור שאין בכוונתה של ממשלת ישראל להביא למיטוט‬ ‫זכות החשיבה ‪237‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 237‬‬ ‫שלטון החמאס‪ ,‬שמשמעותו הבלתי רצויה לישראל היא החלפתו בצה"ל‪,‬‬ ‫על כל המחירים הכרוכים בכך‪ .‬התובנה בדבר הצורך בהשארת החמאס‬ ‫ככתובת אפקטיבית אשר תמנע את הכאוס ברצועת עזה ותמשיך לשאת‬ ‫באחריות כלפי ‪ 1.5‬מיליון פלסטינים‪ ,‬יצר את השלביות במבצע הצה"לי‪,‬‬ ‫מתוך כוונה להבטיח נקודת יציאה בכל שלב‪ ,‬באם הוא יספיק בכדי להבטיח‬ ‫את השגת היעדים שנקבעו‪ .‬אלה מוגבלים לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי‬ ‫מהרצועה לישראל והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה‪ .‬הכתובת‬ ‫להשגת היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי המרכזי שנמצא לכך הוא‬ ‫פגיעה משמעותית בכוח הלוחם של החמאס‪ ,‬משום שהוא זה המבטיח‬ ‫את שרידותו של שלטון החמאס במהלך ובגמר המבצע (דבר שהוגדר‬ ‫כיעד האולטימטיבי של תנועת החמאס ותומכיה מבית ומחוץ)‪ .‬הכתובת‬ ‫להשגת היעד השני הינה מצרים ומולה ישראל מנהלת את מאבקה הן‬ ‫בערוץ המדיני והן ביצירת איום סמוי של גל פליטים עזתים שישטוף את‬ ‫הגבול עם מצרים כתוצאה מכניסה מאסיבית של צה"ל לתוך הרצועה‪.‬‬ ‫דפוס הפעולה הצבאי בו נוקט צה"ל‪ ,‬בעיקר עם כניסתם של הכוחות‬ ‫הקרקעיים‪ ,‬מבוסס על שימוש מסיבי באש‪ ,‬זהירות רבה בהתקדמות‬ ‫האיטית‪ ,‬חיפוי אווירי צמוד לכוחות הקרקע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת‬ ‫לשליטה ובקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היערכות מוקדמת וכוללת של שרותי ההצלה‬ ‫והחירום תחת שרביטו של פיקוד העורף אשר מונעת את הפגיעה בעורף‬ ‫המביא עימו בדרך כלל לחץ פנימי להפסקת המבצע‪ .‬דפוס זה של פעילות‬ ‫בשטח בנוי‪ ,‬על רקע השימוש הציני שעושה החמאס לעיתים קרובות‬ ‫בתושבי הרצועה‪ ,‬גורר בעקבותיו פגיעה מרובה של צה"ל בחפים מפשע‬ ‫ומעצים את ההשלכות של המבצע על מדינות ערב והעולם כולו‪ .‬זעם‬ ‫שאינו מעומם על ידי תמונות המסדרון והסיוע ההומניטארי שצה"ל‬ ‫יזם לטובת תושבי הרצועה‪ .‬אך בעוד שאנו עדים לתגובות והפגנות של‬ ‫ציבורים וקהלים פרו‪-‬פלסטינים ואחרים כנגד ישראל‪ ,‬ממשלותיהם‬ ‫נוטות להפגין עמדה יותר מאוזנת כלפיה‪.‬‬ ‫אז מה יהיה?‬ ‫בסוף שבוע זה עומדת על הפרק המדיני יוזמת התיווך המצרית‪ .‬זו באה‬ ‫במקביל להחלטת האו"ם מספר ‪ ,1860‬אשר למרות העובדה שהעניקה‬ ‫‪ 238‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 238‬‬ ‫לגיטימיות מדינית מסוימת לחמאס לצידה של ישראל ולא הצביעה על‬ ‫מנגנוני ביצוע ובקרה מוגדרים — ניתן למצוא בה את כל האלמנטים‬ ‫לסיום העימות הנוכחי ואף לתפיסת פתרון הקבע העתידי‪ ,‬במודל של‬ ‫"שתי מדינות לשני העמים"‪ ,‬שאושרה בהחלטה‪ . 1850‬המצרים‪ ,‬שחזרו‬ ‫להיות הגורם המרכזי במשחק‪ ,‬למורת רוחו של החמאס ובעל כורחו‪,‬‬ ‫מבקשים להביא פתרון לפרץ האלימות הנוכחי תוך כדי החזרתה של‬ ‫הרש"פ בראשות עבאס ופייאד למגרש המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים‬ ‫מבקשים להבטיח כי החמאס — המאבדת מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‬ ‫— תשולב מחדש בעמדת נחיתות ברש"פ‪ ,‬ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת‬ ‫כתובת פלסטינית אחת להמשך המו"מ עם ישראל‪ .‬במילים אחרות —‬ ‫המצרים מבקשים למנף את התיווך שלהם לטווח הקצר בכדי להביא‬ ‫בהמשך למצב בו ישראל לא תוכל להתחמק מפתרון כולל של העניין‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬שעה שמולה יישב אבו מאזן כמייצג של כל העם הפלסטיני‬ ‫בשטחים‪ .‬הזמן לו זקוקים המצרים בכדי להניע ולהשיג את התהליך הזה‪,‬‬ ‫האמור גם לשפר את דימויה בקרב ההמון הערבי‪ ,‬עלול להשאיר את‬ ‫צה"ל יותר זמן מהמתוכנן בין שמים וארץ‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המשך הפעילות‬ ‫בדפוס הקיים על בסיס קו העמדות שבט פאתי השטח הבנוי יכול להניב‬ ‫"תמונת ניצחון" לחמאס בהצלחה צבאית נקודתית‪ ,‬בדמות חטיפת חייל‬ ‫נוספת או פגיעה במספר גדול יחסית של חיילים‪ .‬מצד שני‪ ,‬השלמת‬ ‫כיבוש הרצועה יעלה את הסיכויים כי ישראל תתחיל להתבוסס מחדש‬ ‫בביוב העזתי‪ ,‬שעה שגם פרויקט השיקום של עזה המוחרבת ייפול על‬ ‫כתפיה‪ ,‬ואף האיום הסמוי כלפי מצרים עלול להיעלם עם חזרת צה"ל‬ ‫לציר "פילדלפי"‪ .‬בשני התרחישים‪ ,‬הצרכים ההומניטאריים הבלתי‬ ‫מסופקים של האוכלוסייה העזתית עשויים להביא את דעת הקהל‬ ‫העולמית (ובהמשך את הממשלות) לנקודת רתיחה ביחס ליחסיהן כלפי‬ ‫ישראל‪ ,‬ואף להסלמה מחודשת בארץ ומחוצה לה‪.‬‬ ‫מחכים לאובמה‬ ‫"עופרת יצוקה" חשפה ואף משפיעה על יעדיו של הממשל האמריקאי‬ ‫החדש בראשות ברק אובמה‪ .‬ארה"ב‪ ,‬כמו ישראל‪ ,‬רואה בתוכנית הגרעין‬ ‫האיראנית והאידיאולוגיה שבבסיס שלטון‬ ‫זכות החשיבה ‪239‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 239‬‬ ‫המולות כאיום ואתגר גדול יותר למדיניות החוץ שלה‪ .‬לפיכך היא תעדיף‬ ‫להיערך לכך מאשר להתיש עצמה למול שלוחתה החמאסית בעזה‪ .‬כך‬ ‫התבשרנו כי בניגוד להערכות קודמות‪ ,‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני אמור‬ ‫להישאר בקדמת סדר העדיפויות ואין כוונה לקדם את זה הסורי על‬ ‫פניו‪ .‬אך הנשיא ומזכירת המדינה החדשים מתכוונים לטיפול מעמיק‬ ‫יותר בסכסוך בדמות הסדר קבע ויבקשו להימנע משחיקת מעמדה של‬ ‫ארה"ב כמוציאה ומביאה הסכמים שוליים ביחס למעברים או למספר‬ ‫המאחזים והמחסומים בשטחים‪.‬‬ ‫הפרמטרים להסדר הקבע ידועים זה מכבר‪ .‬יש להבטיח כי ישראל תמנף‬ ‫לכדי הסדר את הגמישויות שהפגין אש"ף עד היום במו"מ‪ ,‬תוך הפגנת‬ ‫נכונות דומה‪ .‬אף כי מנהיגיו עמדו על תביעתם שהפליטים יממשו את‬ ‫זכותם לבחור בין שיבה לפיצויים על פי החלטה ‪ — 194‬הם מוכנים‬ ‫לפרש זכות זאת בדמות מנגנון בינלאומי‪ ,‬אשר יציג חלופות שונות‬ ‫ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך שלישראל זכות וטו על קבלתם; אף כי‬ ‫ההתנחלויות אינן חוקיות על פי עמדת הקהילה הבינלאומית ומשפטה‪,‬‬ ‫הם מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר מ‪70-‬‬ ‫אחוזים מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; אף כי עמדו על‬ ‫נסיגה לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי ישראל‬ ‫תשמור בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות בעיר‬ ‫העתיקה; אף כי חיו תחת כיבושים שונים‪ ,‬הם מקבלים את התביעה‬ ‫הישראלית לפירוזם מצבא ונשק כבד‪ .‬הפערים שנותרו אינם גדולים‬ ‫מכדי האפשרות לגשר עליהם‪ .‬על נחישותה של ישראל להישמר יותר‬ ‫בפרק היישום של ההסדר‪ .‬קרי‪ ,‬להבטיח כי קצב היישום של ההסכם‬ ‫יהיה מותנה ותואם את היכולת השלטונית האפקטיבית של הפלסטינים‬ ‫ועמידתם במחויבויות שלהם בהסכם‪.‬‬ ‫‪ 240‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 240‬‬ ‫[‪]06/07/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 5‬רק ‪ 40‬ק"מ‪ ,‬זוכרים?‪ ‬‬ ‫ההרפתקה הכושלת בלבנון מלמדת שאסור למנף את פרשת החייל‬ ‫החטוף להמלכת שלטון נוח‪ .‬ב‪ 1982-‬יצאה ישראל למבצע "שלום‬ ‫הגליל"‪ ,‬שהסתיים רק במאי ‪ 2000‬עם הפינוי הסופי של דרום לבנון‪.‬‬ ‫נדרש רק מבט חטוף כדי להבין‪ ,‬שהכרוניקה בה צועדת ישראל כיום‬ ‫דומה להפליא לזו שעברה אז‪ .‬אולם יש צורך במבט נוסף כדי לעמוד‬ ‫על ההבדלים‪ ,‬שעלולים להביא אותנו כעת לתוצאות גרועות עוד יותר‪.‬‬ ‫ב‪ ,'82-‬לאחר חודשים ארוכים של התכתשויות בין הארטילריה של אש"ף‬ ‫לזו של צה"ל לרבות חיל‪-‬האוויר‪ ,‬הביא ניסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב‬ ‫את ממשלת ישראל (בראשות בגין ובאדריכלות שרון) לצאת למבצע צבאי‬ ‫לכינון סדר חדש בלבנון — הוצאת הסורים מהתמונה והמלכת הנוצרים‬ ‫בראשות בשיר ג'ומאייל‪ .‬המטרה הצבאית המוכרזת הייתה צנועה יותר‪ :‬הרס‬ ‫תשתית הטרור האש"פי והרחקת הקטיושות המאיימות על צפון המדינה‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬לאחר חודשים ארוכים של התכתשות בין הקסאמים של ארגוני‬ ‫הטרור לבין הארטילריה וחיל‪-‬האוויר של צה"ל‪ ,‬מביאה חטיפתו של החייל‬ ‫גלעד שליט את ממשלת ישראל בראשות אולמרט לצאת למבצע צבאי‪,‬‬ ‫שמיומו השני העיד כי ישראל מבקשת "לירות בקשת רחבה"‪ :‬לירות שוב‬ ‫לעבר הסורים‪ ,‬מארחיו של חאלד משעל‪ ,‬בדמות מטס אווירי נאיבי; לירות‬ ‫לעבר עתידה של ממשלת החמאס בדמות ליל מעצרים של חברי פרלמנט‬ ‫וממשלה בגדה המערבית; ולירות לעבר יורי הקסאמים וחוטפי החייל‪ ,‬בדפוס‬ ‫של ריכוז כוחות משני צידי הגדר ברצועה וירי אווירי וארטילרי לעת עתה‪.‬‬ ‫אך כאמור‪ ,‬מבט השוואתי נוסף יחשוף את ההבדלים בין ‪ '82‬ל‪.2006-‬‬ ‫ראשית‪ ,‬למרות התוחלת ההזויה של מטרת המלחמה בלבנון‪ ,‬היא שימשה‬ ‫נר לרגלי אלו שחתרו לקרב‪ :‬צה"ל הוכשר והתאמן במשך חודשים רבים‬ ‫בכל התרחישים האפשריים של תוכנית "אורנים"‪ .‬גם אם דובר על ‪40‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬הרי שכבר ביום השני למלחמה התחלנו לנוע צפונה לכביש ביירות‪-‬‬ ‫זכות החשיבה ‪241‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 241‬‬ ‫דמשק‪ .‬מי יכול לתקוע כף לידנו ולהצביע על ההיערכות וההכנות שנעשו‬ ‫לטובת ריסוק ממשלת החמאס? האם היה זה בהנהגתו של אולמרט‪,‬‬ ‫שהקדיש את כל מרצו וזמנו לקידום תוכנית ההתכנסות — כאילו כל שאר‬ ‫השחקנים בסביבה דורכים במקומם? או אולי בהנהגתו של פרץ‪ ,‬שעדיין‬ ‫לא השלים את מאת ימי החסד שלו‪ ,‬ונאלץ השבוע לבקש מבית‪-‬המשפט‬ ‫העליון לדחות את הדיונים בעתירות נגד הגדר עד שיוכל להציג את‬ ‫עמדתו למערכת הביטחון (שעדיין מתנהלת ברוח קודמו בסוגיה)? בעצם‪,‬‬ ‫אולי היה זה דווקא גיורא איילנד‪ ,‬שהוריש "תוכנית" סודית למחליפו‬ ‫מזרחי אשר עושה את פעמיו הראשונים במועצה לביטחון לאומי?‬ ‫שנית‪ ,‬לשלטון בלבנון הוצגה והועמדה חלופה בדמות ג'ומאייל הנוצרי‪,‬‬ ‫שלפלנגות שלו בביירות חברנו לאחר שבוע לחימה‪ .‬על איזו חלופה‬ ‫מבקשת ממשלת ישראל להצביע כיום? על אבו‪-‬מאזן‪ ,‬שלהחלשתו עשתה‬ ‫כל מאמץ כמעט בשנים האחרונות? האם אבו‪-‬מאזן יוכל לבוא לציבור‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬הרואה בישראל את מקור כל צרותיו‪ ,‬ולבקש את תמיכתו על‬ ‫גבי כידוני צה"ל? על ישראל להשתחרר מדפוס ה"המלכות" ולתת לחברה‬ ‫הפלסטינית להגיד את דברה‪ .‬באם תרצה לחזק את אבו‪-‬מאזן‪ ,‬עליה‬ ‫לעשות זאת יותר בדפוס של "גזרי השלום" מאשר ב"מקלות המלחמה‪".‬‬ ‫שלישית‪ ,‬כדאי לשים לב כי בשל"ג‪ ,‬רוב המטרות שלא היו ריאליות —‬ ‫לא הושגו‪ .‬אף אחד לא יודע במדויק איך הייתה ההיסטוריה מתפתחת‬ ‫אילו סיים צה"ל את המלחמה בקו ה‪ 40-‬ק"מ‪ 18 .‬שנה לאחר המבצע‪,‬‬ ‫נסוגה ישראל מלבנון‪ ,‬שבדרומה פרוס איום ארטילרי חריף יותר של‬ ‫חיזבאללה הנהנה מחסות אירן‪ .‬סוריה יצאה מלבנון בכוח החברה‬ ‫האזרחית המתעוררת של לבנון והקהילה הבינלאומית‪ ,‬ואפשר כי זו‬ ‫גם תביא בעתיד לפריסת צבא לבנון בדרום המדינה‪ .‬את הלקח הזה‪,‬‬ ‫של הכישלון בהשגת המטרות הלא ריאליות — צריך להפנים כעת‪.‬‬ ‫על ישראל להימנע מלהפוך את ההתמודדות עם חטיפת החייל למהלך‬ ‫יומרני מדי לכינונו של שלטון חדש‪ ,‬נוח יותר עבורה‪ ,‬ועוד מהלך שאפילו‬ ‫אינו נשען על תכנון ראוי‪ .‬על ישראל להפריד בשלב זה במאמציה ולהביא‬ ‫ראשית לשחרורו של החייל בכל דרך ובמחיר הנמוך האפשרי‪ .‬מהלך‬ ‫‪ 242‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 242‬‬ ‫זה לא יפתור אותו מחובתה למצוא תשובה אחרת לירי הקסאמים על‬ ‫אשקלון‪ ,‬שדרות ויישובי עוטף עזה‪ .‬תשובה זו טמונה ביציאה מהמדיניות‬ ‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬אותה מנסה להמשיך אולמרט‪ ,‬ולנסות בהידברות לייצב את‬ ‫המצב בדמות הפסקת אש בדרך להסכם משמעותי יותר; הפסקת אש‬ ‫שתמנע מישראל את הצורך בחידוש הממשל הצבאי בשטחים בעלות‬ ‫של מיליארדים‪ ,‬והסכם שימנע נסיגה חד‪-‬צדדית לעבר הקו הירוק‪ .‬על‬ ‫מפלגת העבודה בראשות פרץ למשוך את קדימה לכיוון זה‪ ,‬אחרת לא‬ ‫יהיה מי שיצביע על הבדל כלשהו בינה לבין הליכוד של נתניהו‪ ,‬שתקוע‬ ‫עדיין בוויכוח פנימי לגבי מדינה פלסטינית בשטחים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪243‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 243‬‬ ‫[‪]29/06/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 6‬מלחמה בלי אופק‬ ‫ישראל טומנת את ראשה בחול אם היא חושבת‬ ‫שבפעולותיה הצבאיות‪ ,‬תשלול את הלגיטימציה‬ ‫הפלסטינית‬ ‫ביסודה של הפעילות הישראלית הנוכחית בעזה ובגדה‪ ,‬בדגש על ה"סיכול‬ ‫הממוקד" ומעצר שרים וחברי פרלמנט פלסטינים מהחמאס‪ ,‬ניתן לזהות‬ ‫פרק נוסף במאבק המחודש בין הפלסטינים לישראל על הלגיטימציה‬ ‫אותה מבקש כל צד לעצמו — תוך שלילתה מהאחר‪ .‬זה נכון ביחס‬ ‫לפעילות הצבאית‪ ,‬להכרה בשלטון ולזכות למדינה עצמאית‪.‬‬ ‫במשך כל ‪ 19‬שנות קיומו של החמאס‪ ,‬הצליחה אמנם ישראל לתייגו‬ ‫כארגון טרור‪ ,‬העושה ככל שביכולתו לפגוע בפשרה ההיסטורית הנרקמת‬ ‫בינה לבין אש"ף (זאת מבלי שפעלה לשמר את האחרון כשותף לגיטימי‬ ‫לפיתרון)‪ .‬תיוג זה הצליח להצדיק את חיסולם — בנוסף לפעילי השטח‬ ‫— של מנהיגי חמאס כמו יאסין ורנטיסי בשטחים‪ ,‬או את הניסיון הכושל‬ ‫לחיסולו של חאלד משעל בירדן‪ .‬הפעילות האלימה של חמאס נגד‬ ‫ישראל‪ ,‬שחרגה לתוככי הקו הירוק ונתמכה באמנה הקוראת לחיסולה‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬שללה ממנו את ההכרה הבינלאומית למה שכינה‬ ‫ה"התנגדות" וליומרתו לייצג את העם הפלסטיני‪ .‬אך בהיעדר הצלחה‬ ‫של אש"ף להביא בערוץ של מו"מ להקמתה של מדינה פלסטינית ולסדרי‬ ‫שלטון תקינים‪ ,‬זכה הוא לבסוף באמון הבוחר הפלסטיני‪.‬‬ ‫עם ניצחונו של החמאס בבחירות למועצה המחוקקת והרכבת הממשלה‬ ‫בראשותו‪ ,‬השלילה ההדדית החריפה — וחזר הדיון בזכות להגדרה עצמית‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬שני הצדדים הרקיעו בהצהרות השוללות כל הכרה‪ ,‬אך‬ ‫גם רמזו לאפשרות אחרת‪ :‬החמאס קרא למדינת פלסטין "מהים ועד‬ ‫הנהר" והחזרת הפליטים לבתיהם‪ ,‬אולם קבע את גבולות ‪ '67‬כפשרה‬ ‫אפשרית ל"הודנה" ארוכת טווח‪ ,‬עד שחתם בימים אלו על "מסמך‬ ‫‪ 244‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 244‬‬ ‫האסירים"‪ .‬ירושלים מצידה ניסתה להכשיר את דעת הקהל והממשלות‬ ‫בעולם לתוכנית ה"התכנסות"‪ ,‬בה ישראל תזכה לגבולות קבע בתוכם‬ ‫תשמור בין היתר על ירושלים "המאוחדת"‪" ,‬גושי" ההתיישבות‪ ,‬אזורי‬ ‫הביטחון ומקומות קדושים בריבונותה‪ .‬אך הכתף הקרה‪ ,‬לה זכתה מכל‬ ‫עבר‪ ,‬שלחה אותה לחפש מחדש שותף פלסטיני לתוכניותיה‪ ,‬תוך שהיא‬ ‫נגררת לפעולות צבאיות שתוחלתן המדינית אינה ברורה‪.‬‬ ‫הטריגר האחרון ליציאת צה"ל למבצע "גשמי קיץ" היה הפעולה הפלסטינית‬ ‫בכרם שלום וחטיפת החייל‪ .‬אך יש בתגובה זו של ממשלת ישראל‬ ‫כדי להעיד כי היא מבקשת — בנוסף להחזרתו של רב"ט גלעד שליט‬ ‫ולניסיון למצוא תשובה מבצעית אחרת לירי הקסאמים — גם לשלול‬ ‫את הלגיטימציה של פעולה פלסטינית מסוג זה‪ ,‬אף שבוצעה נגד חיילים‬ ‫בלבד ועוד במסגרת פעילותם המבצעית‪ .‬כך מנסה ישראל לשמור את‬ ‫הלגיטימיות של פעולותיה בעזה תחת ההגדרה של "מלחמה בטרור"‪,‬‬ ‫גם אם נפגעים ממנה לא מעט חפים מפשע‪ ,‬ומנגד — לשלול הכרה‬ ‫בינלאומית בכל פעילות אלימה של הפלסטינים‪.‬‬ ‫מעצר שרי החמאס וחברי הפרלמנט מטעמו מבקש לשלול גם את‬ ‫הלגיטימציה מההליך הדמוקרטי ברשות‪ ,‬הנשען — למרבה ההפתעה‬ ‫— על הסכמים שישראל דורשת מהחמאס ודומיו דווקא להכיר בם‪.‬‬ ‫המעצר בכפיפה אחת של נבחרים ופעילי שטח מבקש לשדר כי למרות‬ ‫דפוס המאבק השונה שלהם‪ ,‬כולם שייכים לאותה משפחה המבקשת‬ ‫להשמיד את מדינת ישראל‪ .‬‬ ‫המבצע הנוכחי כשלעצמו הוא לגיטימי‪ ,‬אך בלי אופק אמיתי — לא‬ ‫ישיג שינוי אמיתי‪ .‬על ישראל‪ ,‬כמו על החמאס‪ ,‬להפסיק ולטמון את‬ ‫ראשה בחול‪ .‬מטסים מעל ארמונו של אסד יכולים רק להזכיר לעולם‬ ‫כי אנו מחזיקים ברמת‪-‬הגולן‪ ,‬וקסאמים על שדרות אינם הדרך למדינה‬ ‫פלסטינית‪ .‬אין גם ביכולתם של התדרוכים של שרת החוץ לשנות את‬ ‫נוסחת הפיתרון שהעולם קבע בדמות ‪ ,242‬ואין בדרישה להשבת הפליטים‬ ‫לאדמתם כדי להגיע לפיתרון הפשרה של "שתי מדינות לשני העמים"‪.‬‬ ‫על ישראל לכוון את כל פעילותה — לרבות זו המתקיימת בימים אלו‬ ‫זכות החשיבה ‪245‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 245‬‬ ‫— תוך התבוננות ליום שאחרי‪ :‬ניתן לשלול את הלגיטימציה מארגון‬ ‫הקורא להשמדת ישראל‪ ,‬אך יש לחזק ולדבר עם אלו המכריזים את‬ ‫ההיפך‪ .‬אחרת‪ ,‬דפוס השולל כל פרטנר ימשיך להביא אותנו בכל פעם‬ ‫לשקול לכבוש את עזה מחדש‪.‬‬ ‫‪ 246‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 246‬‬ ‫פרק ‪| 4‬‬ ‫התנתקות והתכנסות‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 247‬‬ �� .indb 248 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ’‬ ‫‪ .1‬התכנסות עם חילופי שטחים‬ ‫‬ ‫[“עיצוב המרחב בישראל" | ‪]13/04/2008‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‬ ‫חד‪-‬צדדיות‪[ ‬הארץ | ‪]26/09/2006‬‬ ‫הידברות‪ ,‬לא‬ ‫שטות חד‪-‬צדדית‪]05/06/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫התכנסות על שולחן הניתוחים‪]01/06/2006[ ‬‬ ‫תכנית ההתכנסות סנאט ‪[ 285‬סנאט | ‪]15/05/2006‬‬ ‫“ההינתקות"‪ ,‬מרחב “התפר" וחלופה אחרת לניהול הסכסוך‬ ‫[עדכן אסטרטגי | ‪]7/2004‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪289‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪300‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 249‬‬ �� .indb 250 7/18/10 9:12 AM ‫["עיצוב המרחב בישראל" | ‪ 13‬באפריל ‪]2008‬‬ ‫‪" | 1‬התכנסות עם חילופי שטחים"‬ ‫התיישבות ביהודה ושומרון — אסטרטגיה יישובית‪:‬‬ ‫התכנסות עם חילופי שטחים מועטים‬ ‫רעיון חילופי שטחים מכיל בחובו את ההכרה וההסכמה לחלוקתה של‬ ‫ארץ ישראל לשתי מדינות במסגרת הסכם קבע‪ .‬חילופי השטחים הינם‬ ‫הפתרון שבא לענות על המתח המתקיים בין מפעל ההתנחלות הישראלי‬ ‫לבין התביעה הפלסטינית המעוגנת בהחלטות הקהילה הבינלאומית‬ ‫לנסיגה ישראלית מלאה לגבולות ‪ .67‬מפעל ההתנחלות הישראלי בשטחי‬ ‫הגדה המערבית‪ ,‬לאחר כיבושה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫מגיע כיום להיקף של ‪ 275‬אלף ישראלים ב‪ 130-‬ישובים ביהודה ושומרון‪,‬‬ ‫ו‪ 180-‬אלף ישראלים במזרח ירושלים‪ .‬ישראל‪ ,‬הפלסטינים והקהילה‬ ‫הבינלאומית מודעים לאי יכולתה של כול ממשלה בישראל להביא‬ ‫לפינויים של כחצי מיליון ישראלים ‪.‬מנגד‪ ,‬הפלסטינים‪ ,‬בהנהגת מחמוד‬ ‫עבאס‪ ,‬דורשים כי הבסיס הטריטוריאלי להסכם הקבע יהיה החלטה‬ ‫‪ 242‬בפרשנות של כל השטחים תמורת שלום‪ ,‬אך מציעים גם חילופי‬ ‫שטחים בהיקף של ‪ 2‬אחוזים (‪ 124‬קמ"ר)‪ .‬בכדי להתמודד עם המתח‬ ‫הזה ולהציע הצעות המאפשרות להפיגו יש להכיר ולהבין את הגישות‬ ‫השונות ביחס למסגרת הפוליטית של שני העמים ותנועותיהם הלאומיות‬ ‫בארץ ישראל‪ -‬שילוב או הפרדה‪ .‬את הגישות השונות ביחס לפריסתה‬ ‫של ההתיישבות היהודית בגדה המערבית ‪ -‬ביטחונית‪ ,‬כלכלית ודתית‪.‬‬ ‫ואת העקרונות לקביעת גבולות בכל שעה שנבחרת חלופת ההיפרדות‪.‬‬ ‫הגישות והעקרונות להתיישבות היהודית בארץ ישראל‬ ‫ולהפרדה בינה לבין הישוב הערבי‬ ‫שתי חלופות מדיניות עומדות בפני שתי הקהילות ותנועותיהן הלאומיות‪,‬‬ ‫המסתופפות בשטחי ארץ ישראל‪ :‬הפרדה מדינית וטריטוריאלית בדמות‬ ‫שתי מדינות לאום — המתבססת על החלטות בינלאומיות מוכרות‬ ‫ועל הסכמים והבנות שנוצרו בין הצדדים‪ ,‬או ישות מדינית אחת לשני‬ ‫זכות החשיבה ‪251‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 251‬‬ ‫העמים‪ ,‬בין הים לירדן ‪.‬הפלסטינים‪ ,‬ערביי ארץ ישראל‪ ,‬התנגדו בעבר‬ ‫לכל אפשרות של חלוקה ואף יצאו למלחמה בה בעקבות החלטת האו"ם‬ ‫בכ"ט בנובמבר ‪( 1947‬החלטה מספר‪ .)181‬הם לא הכירו בזכותה של‬ ‫מדינה יהודית להתקיים‪ ,‬שללו את הצהרת בלפור‪ ,‬את נוסח המנדט‬ ‫הבריטי ואת החלטת החלוקה‪ ,‬והכריזו כי בכוונתם להקים מדינה ערבית‬ ‫דמוקרטית חילונית שבה יחיו יחדיו מוסלמים‪ ,‬נוצרים ויהודים‪ ,‬אך אלה‬ ‫האחרונים יוכלו להישאר בפלסטין רק אם גרו בה לפני" הצהרת בלפור"‪.‬‬ ‫ארבעים שנה מאוחר יותר נאלץ הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף)‪ ,‬נציגו‬ ‫הלגיטימי של העם הפלסטיני‪ ,‬להשלים עם החלטות מועצת הביטחון ‪242‬‬ ‫ו‪ ,338-‬המכירות בחלוקת הארץ‪ ,‬ובזכותה של מדינת ישראל להתקיים‬ ‫במסגרת גבולות בני קיימא וב‪ 1993-‬החליף יו"ר אש"ף‪ ,‬ערפאת‪ ,‬עם ראש‬ ‫הממשלה רבין‪ ,‬מכתבים להכרה הדדית‪ .‬יחד עם זאת ‪,‬תנועת החמאס‪,‬‬ ‫שקמה ברצועת עזה ב‪ ,1988-‬זכתה בבחירות למועצה המחוקקת של‬ ‫הרשות הפלסטינית שנערכו בינואר ‪ ,2006‬הרכיבה את ממשלתה שפורקה‬ ‫לאחר השתלטותה על כל רצועת עזה בכוח ביוני ‪ ,2007‬ממשיכה לדבוק‬ ‫בפומבי בתפישה על פיה מתקיימת רק "פלסטין אחת בין הים לנהר"‬ ‫ועל הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם שבישראל‪.‬‬ ‫העמדה הישראלית בסכסוך זה עברה גם היא תהפוכות‪ ,‬שניתן לחלקן‬ ‫לשתי תקופות עיקריות‪ :‬את הראשונה‪ ,‬בין השנים ‪ 1922‬ועד ‪ ,1967‬ניתן‬ ‫לכנות מ"שילוב (העם הפלסטיני מוכל כפרטים במדינה היהודית בכל‬ ‫ארץ ישראל המערבית) ל"הפרדה" (פוליטית ופיזית בין שני העמים)‪.‬‬ ‫"השילוב" תקף לחלקה הראשון של התקופה‪ ,‬עד להצעת וועדת פיל‬ ‫ב‪ 1937-‬בה אומצה גישת "ההפרדה" ששלטה עד ל‪(.1967-‬אם כי חלקו‬ ‫של העם הפלסטיני שנותר במדינה היהודית זכה לשילוב)‪ .‬את התקופה‬ ‫השנייה‪ ,‬בין השנים ‪ ,2007-1967‬ניתן לכנות מ"הכלה להפרדה"‪ .‬השנים‬ ‫‪1967-1993‬מתאפיינות במדיניות "ההכלה" של שטחי הגדה המערבית‬ ‫ורצועת עזה בשטחי המחייה של הישראלים אך ללא כוונה ל"שילוב"‬ ‫של האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בם‪ .‬יחד עם זאת התקיימה‬ ‫פעילות מדינית להעברת השטחים המאוכלסים בצפיפות לירדן או‬ ‫להעניק לפלסטינים בם אוטונומיה תרבותית‪ .‬מ‪ 1993-‬ועד היום חזרה‬ ‫לשלוט בכיפה מדיניות "ההפרדה" בין שני העמים לשתי ישויות פוליטיות‬ ‫‪ 252‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 252‬‬ ‫נפרדות‪ ,‬הן באמצעות מהלכים מדיניים והן במהלכים חד צדדיים‪ ,‬ויש‬ ‫כאלו המבקשים להחיל את ההפרדה היזומה אף על חלק מערביי מדינת‬ ‫‪2‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫קביעת גבולותיה של ארץ ישראל המנדטורית בשנים ‪ ,1920-1923‬בהמשך‬ ‫ל"הצהרת בלפור" וכתב המנדט‪ ,‬הגדירה את המרחב הטריטוריאלי שהועמד‬ ‫אז לרשות העם היהודי לבנות את ביתו הלאומי‪ .‬ראשי הציבור היהודי‬ ‫בארץ היו בטוחים שעלייתם לארץ של מיליוני יהודים‪ ,‬בתמיכתם של‬ ‫הבריטים ובהתאם לכתב המנדט של חבר הלאומים‪ ,‬תגרום לכך שבתוך‬ ‫שנים מעטות ייווצר וישלוט רוב יהודי בכל שטחה של ארץ ישראל‬ ‫המערבית‪ .‬זו תוכרז כמדינת העם היהודי‪ .‬בגבולותיה של זו יחיה גם‬ ‫מיעוט הערבי‪ ,‬אשר לא ינושל מאדמתו וייהנה מן הפריחה הכלכלית‬ ‫שיביאו היהודים‪ 3.‬צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית ויציאתה‬ ‫כנגד החזון הציוני בגל של אירועי דמים‪ ,‬ששיאם במרד הערבי שהתחולל‬ ‫ב‪ ,1936-‬ואי עלייתם של המוני היהודים‪ ,‬הבהירו להנהגה הציונית‬ ‫בראשות חיים ווייצמן‪ ,‬לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬ודוד‬ ‫בן גוריון‪ ,‬לימים ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬כי קיומן‬ ‫של שתי התנועות הלאומיות הללו במסגרת מדינית אחת איננו אפשרי‪,‬‬ ‫וכי אין מנוס מחלוקתה של הארץ ביניהן‪ .‬אנשי התנועה הרוויזיוניסטית‪,‬‬ ‫בראשותו של זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שללו את רעיון החלוקה וטענו כי מהלך‬ ‫‪4‬‬ ‫כזה יחסום את האפשרות לקלוט את מיליוני היהודים הממתינים בגולה‪.‬‬ ‫שלילת כל אפשרות של חלוקה הייתה גם עמדתו של הזרם הדתי בתנועה‬ ‫הציונית‪ ,‬שהתנגד לצמצום מרצון של "גבולות ההבטחה"‪ .‬המחלוקת‬ ‫הזאת הוכרעה מדינית פעמיים‪ ,‬לטובת רעיון החלוקה‪ :‬בפעם הראשונה‬ ‫ב‪ , 1937-‬עם פרסום דו"ח וועדת פיל ובפעם השנייה עם קבלת החלטת‬ ‫‪5‬‬ ‫האו"ם על החלוקה ב‪.1947-‬‬ ‫השלמתה של התנועה הציונית עם רעיון חלוקת ארץ ישראל של הוועדה‬ ‫המלכותית הבריטית (וועדת פיל) בפעם הראשונה‪ ,‬ב‪ ,1937-‬נסמכה על‬ ‫ההכרה כי צמצום שטחו של הבית הלאומי היהודי הוא תנאי להקמתה של‬ ‫מדינה יהודית עצמאית ודמוקרטית בשטחי ארץ ישראל‪ .‬השלמה זו הביאה‬ ‫בהכרח לצורך לקבוע את עקרונות ההפרדה המדינית והטריטוריאלית‬ ‫זכות החשיבה ‪253‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 253‬‬ ‫בין שני העמים‪ .‬הסוכנות היהודית גיבשה בתגובה לדו"ח הוועדה{פיל}‬ ‫תוכנית חלוקה משלה והגישה אותה במאי ‪1938‬לוועדת החלוקה‬ ‫הבריטית בראשותו של סר וודהד‪ .‬בתהליך זה נתקבעו בתודעת ההנהגה‬ ‫היהודית שלושה עקרונות מנחים ביחס להפרדה בין שני העמים ואלה‬ ‫ליוו אותה עד ימינו‪.‬‬ ‫העיקרון המנחה הראשון התייחס לסוגיה הביטחונית‪ .‬בניגוד להצעת‬ ‫ההסתדרות הציונית בוועידת ורסאי ב‪ 1919-‬לקביעת גבולותיה של ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬שהתבססה על שיקולים כלכליים‪ ,‬נקבע בעיקרון זה כי יש לקבוע‬ ‫גבולות בני הגנה‪ ,‬וזאת כלקח מאירועי הדמים של המרד הערבי ב‪.1936-‬‬ ‫בדיוני הנהלת הסוכנות וועדת הגבולות נטען כי גבולות שקשה להגן‬ ‫עליהם מזמינים מעשי תוקפנות וסכסוכי גבול‪ .‬המתדיינים הרחיקו ראות‬ ‫וביקשו גבולות בני הגנה לא רק כנגד שימוש ברובים ובמכונות ירייה‬ ‫אלא גם כנגד "ציוד משוכלל משני הצדדים‪ ,‬ארטילריה כבדה‪ ,‬אווירונים‬ ‫וכדומה"‪ 6.‬בנוסף לגבולות ברי הגנה ביקשה הסוכנות היהודית‪ ,‬כי שטח‬ ‫המדינה יעניק עומק אסטרטגי אשר יאפשר מרחב מחיה למספר מרבי‬ ‫‪7‬‬ ‫של אזרחים שיהיה בכוחם להגן על גבולות המדינה ההולכת וקמה‪.‬‬ ‫העיקרון המנחה השני התייחס להיבט הדמוגראפי‪ .‬הסוכנות היהודית‬ ‫ביקשה להוסיף על ‪ 5,000‬הקילומטרים הרבועים שהוקצו למדינה היהודית‬ ‫על ידי ועדת פיל שטחים המאוכלסים במספר קטן של ערבים‪ .‬בנוסף‬ ‫להנחיה שקיבלה ועדת החלוקה מממשלת בריטניה ‪,‬למתוח קווי גבול‬ ‫שיכללו מספר מועט ככל שאפשר של ערבים ושל מפעלים ערביים‬ ‫במדינה היהודית ולהיפך‪ ,‬ולאור העובדה כי ממשלת בריטניה שללה את‬ ‫המלצת ועדת פיל להעברה כפויה של תושבים‪ ,‬ראתה הנהלת הסוכנות‬ ‫ברוב יהודי ניכר במדינה היהודית והדמוקרטית אינטרס ביטחוני ופוליטי‬ ‫מן המעלה הראשונה‪.‬‬ ‫שני היבטים אלה‪ ,‬הביטחוני והדמוגראפי‪ ,‬תוך איזון השפעותיהם‬ ‫המנוגדות‪ ,‬הביאו את הסוכנות היהודית לתבוע שטחים נוספים למדינה‬ ‫היהודית‪ ,‬שערבים אינם יושבים בהם‪ .‬בשומרון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬היא ביקשה‬ ‫להרחיק את הקו מזרחה‪ ,‬ולמקמו בדומה לקו שנוצר מאוחר יותר בעקבות‬ ‫‪ 254‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 254‬‬ ‫מלחמת הקוממיות והסכמי רודוס — מבית שאן דרך ואדי ערה ועד‬ ‫ללטרון‪ .‬ביהודה ובדרום הארץ היא העדיפה להשאיר את מרביתו של‬ ‫השטח תחת מנדט בריטי‪ ,‬מתוך ההנחה כי תוכל לספח אותו בעתיד‪,‬‬ ‫באמצעות התיישבות יהודית‪.‬‬ ‫התיישבות יהודית הייתה‪ ,‬אכן‪ ,‬העיקרון המנחה השלישי‪ .‬הצעת הוועדה‬ ‫המלכותית הבהירה כי אזורים בהם תהיה נוכחות של יישובים יהודים‬ ‫יכללו בתחומי המדינה היהודית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאחר דחיית ההצעה הציונית‬ ‫ורעיון החלוקה על ידי וועדת וודהד‪ ,‬ראתה הסוכנות היהודית בפריסת‬ ‫ההתיישבות היהודית מכשיר לקביעת גבולותיה של המדינה היהודית‪.‬‬ ‫בעשור האחרון לשלטון הבריטי בארץ ישראל התגברה תנופת ההתיישבות‬ ‫היהודית וזו נפרסה אל עבר הגליל המערבי‪ ,‬עמק בית שאן והנגב‪ ,‬מתוך‬ ‫כוונה לקבוע עובדות דמוגרפיות‪ ,‬לקראת השלב הבא של חלוקת שטחי‬ ‫‪8‬‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ — 1977-1967‬הכלת השטחים תוך שילוב כלכלי והפרדה התיישבותית‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה כבשה ישראל את הגדה המערבית ורצועת‬ ‫עזה‪ ,‬פתחה מחדש את הוויכוח בין הכלה להפרדה — בכל הנוגע לקשרים‬ ‫שבין מדינת ישראל לעם הפלסטיני‪ .‬הוא ניטש ראשית לכל בתוך תנועת‬ ‫העבודה עצמה‪ ,‬שהנהיגה את המדינה באותן שנים‪ .‬בראש המחנה שצידד‬ ‫בהכלה מדינית של השטח תוך שילוב כלכלי בין שני העמים עמד שר‬ ‫הביטחון משה דיין‪ ,‬מראשי רפ"י‪ ,‬אשר נתמך על ידי שמעון פרס‪ ,‬אף‬ ‫הוא מרפ"י‪ 9,‬ומנגד עמדו שוללי האינטגרציה‪ ,‬ראשי מפא"י ו"אחדות‬ ‫העבודה"‪ 10,‬לוי אשכול‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬פינחס ספיר ‪,‬שר האוצר‪ ,‬ישראל‬ ‫‪11‬‬ ‫גלילי‪ ,‬שר ההסברה ויו"ר וועדת שרים להתיישבות‪ ,‬ואף יגאל אלון‪.‬‬ ‫הראשונים ראו בשילוב כלכלי ובמתן חופש תנועה לערבים בכל שטחי‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬דרך למימוש היעדים הלאומיים הציוניים‪ ,‬תוך כיבוד תרבותם‪,‬‬ ‫חירותם האישית והקהילתית של הפלסטינים‪ ,‬זאת מבלי להעניק להם‬ ‫זכות להגדרה עצמית בדמות מדינה ערבית עצמאית‪.‬‬ ‫האחרונים ביקשו להיפרד מהשטחים המאוכלסים בצפיפות על ידי‬ ‫פלסטינים לטובת ירדן‪ .‬הם ראו במרבית שטחה של הגדה פיקדון מדיני‬ ‫זכות החשיבה ‪255‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 255‬‬ ‫שיישמר בידי ישראל לקראת הסדר שלום עם ירדן – שבמסגרתו תיסוג‬ ‫‪12‬‬ ‫ישראל משטחים המאוכלסים בצפיפות על ידי פלסטינים‪.‬‬ ‫מדיניות השילוב של דיין צלחה בתחומי המסחר‪ ,‬התיירות‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬ ‫התשתית והבריאות — על חשבון התפתחותה האוטונומית של הגדה‬ ‫המערבית — אך היא נבלמה בכל הנוגע לנושא ההתיישבות‪ .‬באוגוסט ‪1968‬‬ ‫הגיש דיין לממשלה תוכנית לביסוסה ופיתוחה של האחיזה הישראלית‬ ‫בגדה המערבית‪ ,‬אשר במסגרתה ביקש להקים על "גב ההר" ארבעה‬ ‫מרכזים עירוניים ‪,‬שיהיו סמוכים לערים הפלסטיניות הראשיות‪ ,‬כדי לשנות‬ ‫את המאזן הדמוגראפי הקיים שם‪ ,‬אך ממשלת אשכול דחתה אותה‪.‬‬ ‫בתחום ההתיישבות נחלה הצלחה ראשונית דווקא תוכניתו של אלון‪,‬‬ ‫אשר הוצגה לממשלה כבר ביולי ‪ ,1967‬ומטרתה היתה להבטיח את‬ ‫אופייה היהודי של ישראל וביטחונה‪ ,‬תוך התחשבות בזכויותיה של‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ 13.‬אלון ביקש להשיג זאת על ידי השארתן של‬ ‫עזה וירושלים‪ 14‬בידי ישראל ובאמצעות פריסתה של התיישבות יהודית‬ ‫בבקעת הירדן ועל המורדות המזרחיים של מדבר יהודה והשומרון‪ .‬אלון‬ ‫אף הציע לקבוע את נהר הירדן ואת הקו החוצה את ים המלח כקו‬ ‫הגבול של ישראל עם ממלכת ירדן‪ .‬כדי שגבול זה יתקיים למעשה ולא‬ ‫רק להלכה‪ ,‬צריך היה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לספח לישראל רצועה ברוחב עשרה עד‬ ‫חמישה‪-‬עשר קילומטרים לאורך הבקעה‪ ,‬עד לים המלח‪ .‬גבולה המערבי‬ ‫של בקעת הירדן חייב היה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬להתבסס על שורה של מאחזים‬ ‫טופוגרפיים מתאימים‪ ,‬תוך הימנעות מרבית מהכללת אוכלוסייה ערבית‬ ‫גדולה באזורים אלה‪ .‬בריחתם של חמישים אלף פלסטינים מבקעת הירדן‬ ‫יצרה למעשה חיץ של מרחב ריק מיישובים ערביים בין היישובים הערביים‬ ‫באזור ההר לבין ממלכת ירדן‪ .‬ממשלת ישראל‪ .‬אף שלא אימצה את‬ ‫תוכנית אלון‪ ,‬החלה להפוך את בקעת הירדן לחבל התיישבות‪ ,‬במטרה‬ ‫להגן על גבולה המזרחי מפני התבססותה האפשרית של קואליציה‬ ‫ירדנית‪-‬סורית‪ -‬עיראקית ("החזית המזרחית")‪.‬‬ ‫בגבולה המערבי של הגדה ‪,‬שהיה מאוכלס בצפיפות על ידי אוכלוסייה‬ ‫פלסטינית‪ ,‬ביקש אלון להנהיג תיקוני גבול מזעריים של "הקו הירוק"‬ ‫‪ 256‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 256‬‬ ‫ואילו ב"גב ההר" שבגדה הוא תבע להימנע מהקמת יישובים יהודיים‬ ‫‪15‬‬ ‫וגרס שיש לשמר אזור זה כאוטונומיה ערבית לטובת הסדר קבע עתידי‪.‬‬ ‫את כל אלה ביקש אלון‪ ,‬כמו ראש ממשלתו‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬לקבוע בהסדר‬ ‫שלום עם ירדן‪.‬‬ ‫בספרו "פנקס שירות"‪ ,‬סיכם יצחק רבין ביחס למרכיב ההתיישבות את‬ ‫כהונתו כראש ממשלה בשנים ‪ ,1974-1977‬לאחר שהחליף את גולדה‬ ‫מאיר וחתם את התקופה בה תנועת העבודה שמרה ברציפות על שלטונה‬ ‫מאז קום המדינה‪ ,‬בדברים הבאים‪:‬‬ ‫“שלושים ושלושה יישובים‪ ,‬כחמישים אחוז מכלל היישובים שקמו‬ ‫מעבר ל"קו הירוק"‪ ,‬מאז מלחמת ששת הימים ב‪ -1967-‬הוקמו בשלוש‬ ‫שנות כהונתה של הממשלה בראשותי‪ ,‬כפוף לכללים של תפישה מדינית‬ ‫וביטחונית באשר לגבולות השלום במזרח התיכון‪ .‬הממשלה אימצה לה‬ ‫מדיניות ביטחונית מוגדרת‪ ,‬היכן ראוי להתיישב והיכן לא‪ .‬ברמת הגולן‪,‬‬ ‫בבקעת הירדן‪ ,‬באזור ירושלים ובגוש עציון‪ ,‬ובפתחת רפיח — כן‪ .‬מגילת‬ ‫ההישגים בשטחים אלה מדברת בזכות עצמה‪ .‬בשומרון‪ -‬לא !ללב הגדה‬ ‫המערבית‪ ,‬המאוכלס בצפיפות על ידי הערבים‪ ,‬אל לנו לדחוק מתיישבים‬ ‫יהודיים ‪.‬התיישבות דרמטית כזאת יש בה מסממני הראווה וההתגרות‬ ‫בערבים ובארצות הברית‪ ,‬ואין בה צורך והצדקה מבחינה ביטחונית‪".‬‬ ‫בהמשך הוא מדגיש את מאבקו בגוש אמונים שביקש את ההיפך‪" :‬בגוש‬ ‫אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר‪ -‬סרטן בגופה של הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית‪ .‬נגד תפישתם הבסיסית‪ ,‬הנוגדת את בסיסה הדמוקרטי‬ ‫של ישראל‪ ,‬היה הכרח להיאבק מאבק אידיאי‪ ,‬החושף את המשמעות‬ ‫‪16‬‬ ‫האמיתית של עמדות הגוש ודרכי פעולתו‪.‬‬ ‫לאחר עשר שנות שלטונו של "המערך" וערב המהפך הפוליטי בבחירות‬ ‫של ‪ 1977‬עמדה אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית וברצועת עזה‬ ‫(ללא מזרח ירושלים) על חמשת‪-‬אלפים נפש‪ ,‬שהתגוררו בעשרים ושמונה‬ ‫יישובים חקלאיים בשלושה אזורים בלבד‪ :‬רובם בבקעת הירדן ‪ -‬מרחב‬ ‫הביטחון המזרחי‪ ,‬ויתרתם בגוש עציון וחבל עזה‪ 17.‬עקרונות הביטחון‬ ‫זכות החשיבה ‪257‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 257‬‬ ‫והפריסה הדמוגרפית‪ ,‬שנקבעו ב‪ 1937-‬הנחו בשנים הללו את קובעי‬ ‫המדיניות ‪,‬כשאלה שבאו לקבוע את מקומה והיקפה של ההתיישבות‬ ‫הישראלית בגדה המערבית‪ ,‬באזורים מעוטי אוכלוסייה ערבית‪.‬‬ ‫‪" — 1977-1993‬יורשים את הארץ"‬ ‫אריאל שרון נתמנה לשר החקלאות בממשלת בגין הראשונה ונכנס‬ ‫לתפקידו ביוני ‪ 1977.‬הוא חבש אז כובע פוליטי‪-‬ביצועי נוסף‪ ,‬בהיותו‬ ‫יו"ר ועדת השרים להתיישבות‪ 18 .‬למרות שטען בריאיון שהעניק‬ ‫לידיעות אחרונות בסוף אותו חודש כי "‪...‬החלטותיי יהיו חקלאיות‬ ‫ולא אידיאולוגיות"‪ ,‬ביקש שרון להקדיש את כהונתו ליישוב השטחים‬ ‫שנכבשו במלחמת ששת הימים באמצעות מתנחלים יהודים‪ .‬הוא גרס‬ ‫כי הכיבוש הצבאי הינו זמני ובסופו של דבר ייקבעו גבולות הארץ על‬ ‫ידי המחרשה והדמוגרפיה‪ .‬הוא ראה בגישה זו המשך טבעי לתפישת‬ ‫ההתיישבות של מפא"י‪ ,‬ושלל את האבחנה המדינית והמשפטית בין‬ ‫התקופה בה פעלה התנועה הציונית טרם הקמת המדינה לתקופה בה‬ ‫זכה העם היהודי להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית משלו‪.‬‬ ‫כבר בספטמבר ‪ ,1977‬הגיש שרון את תוכניתו לקבינט הביטחוני שהתכנס‬ ‫לדיון מיוחד על עתיד יהודה ושומרון‪ .‬תוכנית זו באה לענות‪ ,‬לתפיסתו‪,‬‬ ‫על הבעיות המרכזיות הניצבות בפני מדינת ישראל בגבולה המזרחי‪,‬‬ ‫ובהן התפשטות האוכלוסייה הפלסטינית — שמתאפיינת בהתרבות‬ ‫טבעית מהירה ביחס לזו הישראלית — אל שטחים שממערב ל"קו הירוק"‬ ‫ההולך ומתפוגג; שליטתו הטופוגרפית של אזור "גב ההר "ומורדותיו‬ ‫המערביים של השומרון על מישור החוף המאוכלס בצפיפות רבה על‬ ‫ידי יהודים ;היעדר עומק אסטרטגי לישראל אל מול "חזית מזרחית"‬ ‫‪19‬‬ ‫המורכבת מקואליציה צבאית של ירדן ‪,‬סוריה ועיראק‪.‬‬ ‫התוכנית כללה מספר מרכיבים שחלקם הופיעו כבר בתוכניתו של יגאל‬ ‫אלון ויושמו אז הלכה למעשה‪ ,‬וב"תפישת הגושים העירוניים" של משה‬ ‫דיין‪ ,‬אשר לא אושרה בזמנו‪.‬‬ ‫הראשון בהם – הקמת יישובים עירוניים על "גב ההר" ועל המורדות‬ ‫המערביים של השומרון‪ ,‬שנועדו למנוע "זליגה" של אוכלוסייה פלסטינית‬ ‫‪ 258‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 258‬‬ ‫לתוך ישראל ‪,‬ליצור חיץ יהודי בינה לבין ערביי ישראל היושבים בוואדי‬ ‫ערה ו"במשולש הקטן" ולשלוט על גבעות המפתח החולשות על מישור‬ ‫החוף ושדה התעופה בלוד‪ .‬יש לציין כי שרון בחר בישובים בעלי אופי‬ ‫עירוני משום שהינם יחסית‪ ,‬קלים להקמה‪ ,‬שיווק ואכלוס‪ ,‬וזאת בשונה‬ ‫מן האופי החקלאי שאפיין עד כה את ההתיישבות הישראלית בבקעת‬ ‫הירדן בגוש עציון ובחבל עזה‪ ,‬שהוקמה בהשראת תוכניתו של אלון‪,‬‬ ‫שביקש להמשיך את מסורת "ארץ ישראל העובדת"‪ .‬גם שמעון פרס‪,‬‬ ‫חסיד הגישה המשלבת‪ ,‬בדומה לשרון ובניגוד לאלון‪ ,‬החשיב למדי את‬ ‫המרכיב הזה‪ .‬לדעתו‪" ,‬ההתיישבות בשיפוליהם המערביים של הרי‬ ‫שומרון ויהודה תגאל אותנו מקללת המותניים הצרים של ישראל‪]20[."...‬‬ ‫מרכיב זה בתוכנית שרון כונה "מרחב הביטחון המערבי"‪ ,‬ועתיד היה‬ ‫להיתחם על ידו באמצעות גדר‪ ,‬תחת הכינויים "מרחב התפר" ו"גדר‬ ‫ההפרדה" – עשרים וחמש שנים מאוחר יותר‪.‬‬ ‫המרכיב השני היה השלמת שרשרת היישובים היהודים שהוקמו במסגרת‬ ‫תוכנית אלון לאורך הירדן‪ ,‬מבית שאן ועד לים המלח ‪,‬לרבות ה"מדרגה"‬ ‫שממערב לבקעה‪ ,‬על מנת ליצור אזור חיץ ביטחוני אל מול "החזית‬ ‫המזרחית"‪ ,‬וחיץ דמוגראפי בשטחים שהתרוקנו מתושביהם הפלסטינים‪,‬‬ ‫בין תושבי הגדה המערבית לאלה המתגוררים בגדה המזרחית‪ .‬מרכיב‬ ‫זה זכה גם הוא להיקרא בפי שרון "מרחב הביטחון המזרחי‪".‬‬ ‫המרכיב השלישי‪ ,‬שהופיע אך לא מומש בתוכנית אלון‪ ,‬חיזוק הבירה‬ ‫ירושלים והפרדה בין צפון הגדה לדרומה‪ ,‬באמצעות הקמת חגורה של‬ ‫שכונות ויישובים יהודיים מסביב למזרח ירושלים הערבית‪ ,‬מגוש עציון‬ ‫ואפרת בדרום‪ ,‬מרחב מעלה אדומים (עד ל"שומרוני הטוב") במזרח ובית‬ ‫אל ועופרה בצפון‪ .‬זהו מרכיב המתיישב היטב עם תפישתו של שמעון‬ ‫פרס אותה פירט בספרו כעת מחר‪ ,‬על פיה יש ליצור רצף חדש של‬ ‫התיישבות‪ ,‬תוך כדי" ביצור ירושלים והריה‪ ,‬מצפון‪ ,‬ממזרח‪ ,‬וממערב‪,‬‬ ‫על ידי הקמת ערי משנה‪ ,‬פרברים ויישובים — מעלה אדומים‪ ,‬עופרה‪,‬‬ ‫גילה‪ ,‬בית אל ‪ ,‬גבעון‪ 21"...‬לימים‪ ,‬עת ישב פרס‪ ,‬ואחריו שרון‪ ,‬על כס‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬יזכה אזור זה לכותרת "עוטף ירושלים"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪259‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 259‬‬ ‫המרכיב הרביעי‪ ,‬סלילת כבישי רוחב שיחברו בין מרחב הביטחון המערבי‬ ‫לזה המזרחי‪ ,‬בעיקר לצורך הנעת כוחות מזרחה בשעת חירום‪ ,‬ואבטחתם‬ ‫באמצעות יישובים יהודיים שיוקמו לאורכם‪ 22.‬שיטה זו של הקמת ישובים‬ ‫לאורך הצירים לא השתנתה גם ארבעים שנה מאוחר יותר‪ ,‬שעה ששרון‬ ‫וממשלתו העלימו עין והכשירו את שרשרת המאחזים הלא חוקיים שנבנו‬ ‫לאורך כביש ‪ 446‬בקטע המחבר בין חוצה שומרון לבית אריה בכדי‬ ‫ליצור רצף התיישבותי נוסף במרחב ה"תפר" בין אריאל ל"קו הירוק"‪.‬‬ ‫את הצגת תוכניתו סיכם שרון בפני הממשלה במילים הבאות‪" :‬אני‬ ‫המפא"יניק היחיד בממשלה הזו‪ .‬אני לא מדבר כאן כדי שדברי יוקלטו‬ ‫לפרוטוקול‪ .‬שיקלו היטב‪ .‬ברגע שזה יאושר‪ ,‬אני הולך לעשות זאת"‪.23‬‬ ‫הממשלה אכן אישרה את התוכנית בשני באוקטובר והיא הוצגה בפני‬ ‫הכנסת בתשיעי בנובמבר‪ ,‬כדי ששרון ימשיך את מה שממילא התחיל כבר‬ ‫שלושה חודשים קודם לכן‪ ,‬שעה שוועדת ההתיישבות אישרה‪ ,‬בעשרים‬ ‫ושישה ביולי ‪ ,1977‬בישיבה שארכה עשרים דקות‪ ,‬להכיר באלון מורה‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מעלה אדומים ועופרה כיישובים חוקיים לכל דבר‪.‬‬ ‫האישור שנתנה הממשלה לביצוע תוכנית שרון אפשר להעמיד את‬ ‫התקציבים הנדרשים לביצור ביטחונה של מדינת ישראל ולעיצוב גבולות‬ ‫הקבע שלה‪ 25‬על פי תפיסתו של האיש‪ .‬בכך הושם באופן זמני הקץ‬ ‫לאופציה של חלוקת הארץ והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית‬ ‫בשטחי הגדה ורצועת עזה‪ .‬בניגוד לאלון ורבין‪ ,‬שראו ברציפות ובצפיפות‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית ב"גב ההר" ובסמוך ל"קו הירוק" מרכיב שיש‬ ‫להימנע מלשלוט בו ולשמר אותו לקראת ולטובת הסדר קבע‪ ,‬שרון‬ ‫התייחס אליו כגורם שיש להחלישו ולבתרו‪ ,‬על מנת לאפשר שליטה‬ ‫ביטחונית ומדינית של ישראל בשטחי הגדה והרצועה‪.‬‬ ‫מושגים המלווים את השיח הציבורי היום‪ ,‬כמן "מרחב התפר המערבי"‬ ‫ו"עוטף ירושלים"‪ ,‬נולדו באותה החלטה‪ ,‬שביקשה לנכס את הפיקדון‬ ‫הטריטוריאלי להסדר עם ירדן או הפלסטינים‪ ,‬באמצעות יישובה של‬ ‫הגדה המערבית ביהודים‪.‬‬ ‫‪ 260‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 260‬‬ ‫לשרון ולממשלת הליכוד בראשות בגין היה שותף פעיל ביותר במפעל‬ ‫ההתנחלות– "גוש אמונים" — שהוקם ב‪ ,1974-‬ואשר השקפת עולמו‬ ‫נסמכה ונשענה על תורתם של הרבנים אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)‪,‬‬ ‫מקים הרבנות הראשית לישראל ומייסד ישיבת מרכז הרב ‪,‬ובנו‪ ,‬הרב‬ ‫צבי יהודה קוק (הרצי"ה)‪ .‬הראי"ה האמין כי קדושת עם ישראל וארץ‬ ‫ישראל היא נצחית‪ ,‬וכי תנועת שיבת ציון המתחדשת מבשרת את ימות‬ ‫המשיח‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬הקמת מדינת ישראל היתה צעד חשוב בתהליך‬ ‫הגאולה‪ ,‬שהחל עם שיבת ציון המודרנית‪ .‬כיבוש שטחי ארץ ישראל‬ ‫ואיחוד ירושלים היוו שלב נוסף וחשוב בקידום התהליך המשיחי‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫ראו אנשי "הגוש" לחובה להם להשלים את המפעל הציוני ביישובם‬ ‫של שטחי הגדה‪ ,‬רצועת עזה ‪,‬רמת הגולן וסיני‪ 26.‬ואכן‪ ,‬בתוך ארבע‬ ‫שנים הקים שרון לבד ויחד עם "גוש אמונים "ויורשיו שישים וארבעה‬ ‫יישובים יהודיים בגדה המערבית‪ .‬בשלב הראשון היו מרביתם לא יותר‬ ‫מאשר קומץ אוהלים וצריפים‪ ,‬אבל אלה יצרו תשתית פיזית ומשפטית‬ ‫להתיישבותם של רבע מיליון ישראלים בגדה המערבית‪ ,‬להוציא מזרח‬ ‫‪27‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬עד לסוף שנת ‪.2005‬‬ ‫במרוצת השנים יצרה תנועת ההתנחלות היהודית בשטחים מערך יישובי‬ ‫מפוזר‪ ,‬שתקע טריזים בין גושי ההתיישבות הכפרית הפלסטינית‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬לא נוצרה שם עקב כך שליטה יהודית דומיננטית — לא מבחינת‬ ‫שיעור האוכלוסייה היהודית בהשוואה לזו הפלסטינית‪ ,‬ולא בהיקף‬ ‫השטח שתפסו ההתנחלויות בפועל‪ .‬מערך היישובים הישראלים היה‬ ‫מקביל לזה הפלסטיני ולא משלים לו‪ .‬הוא נשען על התיישבות עירונית‬ ‫ולא חקלאית‪ ,‬התפרס על רכסי ההרים והגבעות ולא על מורדותיהם‪,‬‬ ‫נתמך ברשתות כבישים‪-‬מקשרים בין ההתנחלויות לישראל ולא כאלה‬ ‫שהתחברו לערים פלסטיניות קיימות‪ .‬לכן‪ ,‬לימים יילחמו חלק מיישובים‬ ‫אלה על עתידם המדיני במסגרת "מרחב התפר" ויכללו במושגים כמו‬ ‫"האצבעות" של אריאל או קדומים ‪,‬המפלסות את דרכן בפיתולים‬ ‫אינסופיים בין היישובים הפלסטיניים לעומק של עשרים קילומטרים‬ ‫מזרחה ל"קו הירוק‪".‬‬ ‫ממשלת האחדות של אמצע שנות השמונים‪ ,‬בראשותם של שמעון פרס‬ ‫זכות החשיבה ‪261‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 261‬‬ ‫ויצחק שמיר‪ ,‬לא שינתה את מדיניות ישראל בכל הנוגע לעתיד השטחים‪.‬‬ ‫רק עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב‪ ,1987-‬החלו להיחרץ סדקים‬ ‫ראשונים במדיניות זו ואלה התרחבו לאחר ועידת מדריד באוקטובר‬ ‫‪ ,1991‬עת שימש יצחק שמיר כראש ממשלה‪ ,‬ו"הושלמו "עם נעיצת‬ ‫הסיכה האחרונה בחלום ארץ ישראל השלמה — מהלך שהתרחש בד‬ ‫בבד עם התייצבותו של יצחק רבין בראשות ממשלת ישראל ב‪1992-‬‬ ‫והתגבשותם של הסכמי אוסלו ב‪.1993-‬‬ ‫ערב המהפך הפוליטי ו"התפיסתי" ב‪ ,1993-‬הגיע מניין המתנחלים‬ ‫בשטחים — להוציא את מזרח ירושלים — ל‪ ,109,100-‬אשר התגוררו‬ ‫במאה שלושים וארבעה יישובים‪ 28.‬תפיסת ההתיישבות הביטחונית‬ ‫של שרון וההתנחלות המשיחית שחדרו ללב השומרון וללב יהודה‬ ‫המאוכלסים בצפיפות על ידי הפלסטינים‪ ,‬יצרו מציאות החדשה‪ ,‬עמה‬ ‫נאלץ להתמודד ראש הממשלה רבין בהסכמי אוסלו ושרון עצמו שעה‬ ‫שנאלץ לתחום את גבולות ההתיישבות היהודית בגדר‪.‬‬ ‫‪ -1993-2002‬כשלון ההיפרדות המוסכמת ולידתה של‬ ‫ההפרדה החד צדדית‬ ‫רבין היה אמון מראשיתו על "תפיסת ההפרדה"‪ ,‬אך בתקופת כהונתו‬ ‫הראשונה כראש ממשלה‪ ,‬לא הצליח‪" ,‬לשבור" את מדיניות האינטגרציה‬ ‫של דיין ששלטה בכיפה‪ ,‬וזאת בעיקר לנוכח התנגדותם של שר הביטחון‬ ‫שמעון פרס ושל ראש האופוזיציה מנחם בגין ‪.‬בהיותו ראש ממשלה‬ ‫בשנים ‪ '77 -'74‬הציג רבין תפיסה ברורה של תהליך היפרדות‪ .‬גם‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬במאי ‪ ,1989‬בהיותו שר ביטחון‪ ,‬אף יצא ביוזמה מדינית‬ ‫שביקשה לממשו באמצעות הסכם שלום עם ירדן‪ 29.‬תחילת כהונתו‬ ‫השנייה כראש ממשלה עמדה בסימן השיחות שהתקיימו בוושינגטון בין‬ ‫משלחות ישראל והרשות הפלסטינית‪ ,‬על רקע הסלמתה של האינתיפאדה‬ ‫‪30‬‬ ‫בשטחים‪ .‬רבין חתר אז להיפרדות כלכלית ופיזית יזומה על ידי ישראל‪,‬‬ ‫אך הסכם אוסלו‪ ,‬שנרקם באותם ימים על ידי יוסי ביילין ושמעון פרס‬ ‫אומץ על ידו ויצר את האפשרות להיפרדות במהלכים מוסכמים‪ .‬הסכם‬ ‫זה ביקש ליצור מציאות מורכבת של הפרדה מדינית ושילוב כלכלי‬ ‫בין שתי הישויות‪ ,‬בדומה מאוד לרעיון החלוקה מ‪ .1947-‬מצד אחד‬ ‫‪ 262‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 262‬‬ ‫הוסכם על תהליך אשר יוביל להפרדה מדינית‪ ,‬שבעקבותיה תקום מדינה‬ ‫פלסטינית מוגבלת בריבונותה‪ .‬מהצד האחר הכירו קברניטי התהליך‬ ‫בעובדה כי למשך תקופת ביניים לא קצרה יש לכונן מסגרת כלכלית‬ ‫אינטגרטיבית‪ ,‬שנחתמה בהסכמי פאריס ב‪ ,1995-‬על פיהם תתמוך‬ ‫ישראל ברשות הפלסטינית‪ ,‬עד שתהיה מסוגלת לעמוד כלכלית ברשות‬ ‫עצמה‪ .‬רבין תמך בסופו של דבר בפתרון זה‪ ,‬מחשש כי מצוקה כלכלית‬ ‫קשה ומתמשכת בקרב הפלסטינים תמוטט את היסודות הפוליטיים‬ ‫‪31‬‬ ‫של תהליך אוסלו כולו‪.‬‬ ‫ראוי להזכיר בהקשר זה כי בנאומו בכנסת ‪,‬בחמישי באוקטובר ‪,1995‬‬ ‫לקראת אישור הסכם הביניים‪ ,‬נמנע רבין מלהזכיר את שמות יישובי‬ ‫השומרון(גוש אריאל קדומים) שיכללו בהסדר הקבע "‪....‬בראש ובראשונה‬ ‫[יכלול הסדר הקבע את] ירושלים המאוחדת‪ ,‬שתכלול גם את מעלה‬ ‫האדומים וגבעת זאב‪ ,.....‬שינויים שיכללו את צירוף גוש עציון‪ ,‬אפרת‪,‬‬ ‫ביתר‪"...‬‬ ‫את ההפרדה המדינית בדמות שטחי ‪ A‬ו‪ 32B-‬הותיר רבין לצה"ל לתכנן‬ ‫על ידי שרטוט המפות‪ ,‬בו ייקבע היקף השטחים שיועברו לפלסטינים‬ ‫ומיקומם‪ .‬כך הועברו בשנים ‪ 1999-1994‬הסמכויות על ‪ 40%‬משטחי‬ ‫הגדה המערבית לידי הרשות הפלסטינית‪ ,‬שעה שבבקעת הירדן‪ ,‬ב"מרחב‬ ‫התפר" המערבי וב"עוטף ירושלים" — האזורים בם ישראל תכננה תיקוני‬ ‫גבול‪ -‬הועברו הסמכויות רק על שטחם הבנוי של הכפרים הפלסטינים‪,‬‬ ‫ללא רציפות טריטוריאלית בניהם‪ ,‬במעמד שטח ‪.B‬‬ ‫רצח רבין בידי יהודי בעל דעות משיחיות הותיר דווקא את אהוד ברק‪,‬‬ ‫ארבע שנים אחר כך‪ ,‬בתור מנהל המו"מ על הסדר הקבע‪ .‬את העמדה‬ ‫הישראלית הטריטוריאלית בעניין הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים‬ ‫אפשר לסכם בקצרה בתיאור שנתן ברק עצמו‪:‬‬ ‫כינון מדינה פלסטינית מפורזת על פני כ‪ 92%-‬משטחי הגדה המערבית‬ ‫ו‪ 100%-‬של שטחי רצועת עזה‪ ,‬לרבות פיצוי מסוים בשטח לפלסטינים‬ ‫משטחי ישראל של טרום ‪ ;1967‬פירוק רוב ההתנחלויות וריכוז עיקר‬ ‫זכות החשיבה ‪263‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 263‬‬ ‫המתנחלים כבשמונה אחוזים משטחי הגדה המערבית העתידים להיות‬ ‫מסופחים לישראל; כינון בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪ ,‬שבה יעברו‬ ‫כמה מן השכונות לריבונות פלסטינית‪ ,‬ואחרות ייהנו מ"אוטונומיה‬ ‫תפקודית"; ריבונות פלסטינית במחצית מהעיר העתיקה (הרובע המוסלמי‬ ‫והרובע הנוצרי) ו"אפטרופוסות" – אף כי לא ריבונות – בהר הבית;‬ ‫שיבת פליטים למדינה הפלסטינית העתידית‪ ,‬אף כי ללא "זכות השיבה"‬ ‫לישראל גופא; וארגון תכנית סיוע ענקית על ידי הקהילה הבינלאומית‬ ‫‪33‬‬ ‫לשם הסדרת שיקומם של הפליטים‪.‬‬ ‫מול ההצעה הזאת עמדה ההצעה הפלסטינית בקמפ דיוויד – הכרה‬ ‫בישראל‪ ,‬תיקוני גבול ביחס ‪ 1:1‬על בסיס גבולות ‪ ,'67‬חלוקת ירושלים‬ ‫המזרחית‪ ,‬סידורי ביטחון לישראל ופתרון בעיית הפליטים‪.‬‬ ‫בהקשר המדיני והדמוגראפי של הסכסוך‪ ,‬ברק היה מוטרד גם מבעיית‬ ‫המיעוט הערבי בישראל‪ .‬הוא הסכים כי בהיעדר הסדר שלום עם‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬מהווים ערביי מדינת ישראל "פצצת זמן"‪ ,‬ושאיפתם להצטרף‬ ‫אל הקבוצה הלאומית שאליה הם משתייכים‪" :‬ערביי ישראל ישמשו כחוד‬ ‫החנית במאבק‪ .‬זה עלול להצריך שינוי בכללי המשחק הדמוקרטיים כדי‬ ‫להבטיח את אופייה היהודי של מדינת ישראל"‪ .‬ברק מעלה אפוא את‬ ‫האפשרות שבהסכם עתידי יועברו כמה אזורים בעלי ריכוז ערבי גדול‬ ‫– כמו ה"משולש הקטן" ואום אל פחם‪ ,‬הגובלים בגדה המערבית – על‬ ‫‪34‬‬ ‫יושביהם אל המדינה הפלסטינית שתוקם‪.‬‬ ‫התהליך המדיני‪ ,‬שכשל להגיע לכדי הסדר קבע‪ ,‬לּווה מתחילתו באירועי‬ ‫טרור של תנועות החמאס והג'יהאד האסלאמי‪ ,‬אשר ביקשו לטרפדו‬ ‫בעיקר באמצעות פיגועי התאבדות‪ ,‬שנתפסו על ידן כנשק אסטרטגי‬ ‫לכל דבר‪ .‬מ‪ 1993-‬ועד אוקטובר ‪ ,2000‬בוצעו עשרים ושישה פיגועי‬ ‫התאבדות‪ ,‬בהם נהרגו מאה שישים ושלושה ישראלים ומאות רבות‬ ‫נפצעו‪ .‬שישה‪-‬עשר מן הפיגועים הללו בוצעו בשטח ישראל‪ ,‬מחציתם‬ ‫בירושלים‪ .‬אירועים אלה חיזקו את עמדתו של רבין בעניין ההפרדה‪ ,‬לא‬ ‫רק כאמצעי להתמודדות עם האלימות הפלסטינית‪ ,‬אלא כביטוי לתפיסה‬ ‫פוליטית כוללת‪ .‬הוא דיבר על "ההפרדה" "לא רק כסגר טכני לכמה ימים‪,‬‬ ‫‪ 264‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 264‬‬ ‫אלא כתפיסת עולם"‪ ,‬ו"לא רק כטכניקה לזמן מוגבל אלא גם כפתרון‬ ‫מדיני"‪ 35.‬בפועל נדרש רבין בראש ובראשונה להיבט הביטחוני‪ .‬לכתבים‬ ‫בכנסת אמר בסוף ינואר ‪ 1995‬כי הוא "רואה בעניין ההפרדה נושא‬ ‫מרכזי" והוסיף כי‪" ,‬אי אפשר להמשיך ולאפשר למחבלים מתאבדים‬ ‫להיכנס לישראל‪ .‬היעד שלהם הוא להגיע לישראל‪ ,‬כי הם יודעים שפה‬ ‫יש מטרות גדולות יותר לפיגוע מבשטחים‪ ,‬והם משקיעים כדי להשיג את‬ ‫מטרתם — לרצוח ישראלים ולטרפד את השלום"‪ 36.‬החלטה זו הולידה‬ ‫מאותה עת ועד לשנת ‪ 2001‬ועדות ותוכניות רבות‪ ,‬שנועדו למנוע מעבר‬ ‫לא מבוקר של פלסטינים‪ ,‬כלי רכב וסחורות משטחי יהודה ושומרון‬ ‫לישראל‪ .‬אך יש להדגיש כי רבין‪ ,‬פרס וברק ביקשו לעשות זאת תוך‬ ‫כדי התקיימותו של תהליך מדיני שיביא להיפרדות מתוך הסכמה ‪ .37‬כך‬ ‫רבין‪ ,‬לאחר הפיגוע בצומת השרון בינואר ‪" :1995‬ישראל תמשיך בתהליך‬ ‫השלום ‪,‬תנהל מלחמת חורמה בטרור‪ ,‬ותשאף ליצור הפרדה בין ישראל‬ ‫לפלסטינים"‪ 38.‬כך גם ברק ‪,‬שראה בהיפרדות "צורך לאומי עליון של‬ ‫הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪ ,‬וטבע את המושג "אנחנו‬ ‫פה והם שם"‪ 39.‬ברק הוא שקבע בישיבת הקבינט בנובמבר ‪ ,2000‬לאחר‬ ‫כשלון פסגת קמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה‪ ,‬כי "ההיערכות‬ ‫הנוכחית של ישראל תתבסס על מאמץ מדיני למיצוי הסיכוי להגיע‬ ‫להסכם מלווה בהיערכות טריטוריאלית כלכלית ואזרחית המונחית על‬ ‫ידי הצורך הביטחוני — שמירת ביטחונם של הישראלים ביש"ע ובתחומי‬ ‫מדינת ישראל ומתן מענה לשגרת החיים המתהווה‪".‬‬ ‫המתח שהתקיים בין הצורך להגן על תושבי ישראל לבין החשש כי‬ ‫המכשול יקבע גבול סופי בין ישראל לפלסטינים לפני הדיון בו בהסדר‬ ‫הקבע‪ ,‬מסמס את כל התוכניות שגובשו בתקופתם של רבין‪ ,‬פרס וברק‬ ‫להפרדה ולבניית מכשול פיזי‪ .‬ראוי לציין שלעומת התנהלות זו בגדה‪,‬‬ ‫בלחצו של אלוף פיקוד הדרום דאז‪ ,‬מתן וילנאי‪ ,‬הוקמה גדר ביטחונית‬ ‫במהלך ‪ 1994‬סביב רצועת עזה‪ .‬היא הוקמה לאורך" הקו הירוק" ללא‬ ‫פינוי יישובים‪ ,‬שזכו למעטפת ביטחונית מורכבת‪ ,‬וללא השפעה על‬ ‫המו"מ המדיני שהתנהל באותם ימים על הסכם הביניים‪ .‬בשלהי כהונתו‬ ‫הקצרה‪ ,‬לאחר פסגת קמפ דיוויד ותחילת "האינתיפאדה השנייה"‪,‬‬ ‫ניסה ברק לענות על מתח זה בהחלטה על הקמתה של גדר כפולה גם‬ ‫זכות החשיבה ‪265‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 265‬‬ ‫בגדה‪ .‬האחת על "הקו הירוק"‪ ,‬שתיבנה במהירות כדי למנוע כניסת‬ ‫פלסטינים לתחומו והשנייה סביב לגושי ההתיישבות הישראלים‪ ,‬תוך‬ ‫התחשבות ברעיונות קמפ דיוויד ועל פי שני עקרונות‪ :‬שמירה על הרציפות‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬ומקסימום ישראלים ומינימום פלסטינים בשטח שבשליטת‬ ‫ישראל‪ .‬הסיבה לתפיסה מצמצמת זו בבחירת תוואי הגדר נעשתה" משום‬ ‫שבפועל כבר כולם מבינים שעומד להיות גבול עם הפלסטינים‪ ,‬וגם את‬ ‫האזור הכללי בו יעבור הגבול‪ ,‬לפיכך אין כל טעם להסתתר מאחורי‬ ‫טענות שונות של משא ומתן‪ ,‬ובכך לסכן את אזרחי ישראל‪ ...‬אסור‬ ‫לשכוח כי הגדר תשמש‪ ,‬ייתכן כבר בשנים הקרובות‪ ,‬כבסיס לקו הגבול‬ ‫בין ישראל לפלסטינים‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקומות שניתן צה"ל יצמיד אותה לקו‬ ‫הירוק ‪,‬על מנת שלא יצטרכו לפרק את הגדר ולהרכיבה מחדש בעקבות‬ ‫השיחות עם הפלסטינים על הגבולות"‪ 40.‬הפסדו הצורב של ברק לשרון‬ ‫בבחירות שנערכו בשנת ‪ 41 2001‬הותיר גם את התוכנית הזאת לבניית‬ ‫‪42‬‬ ‫גדר ביטחונית‪ ,‬תוך חתירה להסכם מדיני‪ ,‬ללא מימוש‪.‬‬ ‫‪ — 2004-2002‬הפרדה חד צדדית באמצעות תוכנית‬ ‫ההתנתקות וגדר ההפרדה‬ ‫האינתיפאדה השנייה ותגובת צה"ל אליה הביאו למחיר דמים ולמחיר‬ ‫כלכלי כבד ביותר לשני הצדדים‪ .‬מתחילת אינתיפאדה זו ועד למועד‬ ‫כתיבת ספר זה נהרגו למעלה מאלף ומאה ישראלים ונפצעו אלפים‪,‬‬ ‫ונהרגו למעלה מארבעת אלפים פלסטינים ונפצעו עשרות אלפים‪ .‬בלט‬ ‫בזמנו היקף הנפגעים בחודש מרץ ‪ ,2002‬בו אירעו שבעה‪-‬עשר פיגועי‬ ‫התאבדות ונרצחו תשעים ותשעה ישראלים‪ .‬בשנים ‪ 2002-2001‬איבדה‬ ‫ישראל ‪ 4%-3%‬מהתוצר הלאומי השנתי שלה‪ ,‬ששוויים חמישה‪-‬עשר‬ ‫עד עשרים מיליארדי שקלים‪ ,‬ורמת החיים בארץ ירדה ב‪ .15%-‬בצד‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬למעלה מ‪ 80%-‬של האוכלוסייה נמצאים מתחת לקו העוני‬ ‫הבינלאומי ‪,‬העומד על שני דולר ליום‪.‬‬ ‫גלי הטרור שלא נבלמו גם לאחר מבצע "חומת מגן "באפריל ‪,2002‬‬ ‫העצימו מאוד את הלחץ הציבורי להיפרדות ולהקמת גדר‪ .‬כך עמרם‬ ‫מצנע שנבחר ליו"ר מפלגת העבודה והתמודד מול שרון על ראשות‬ ‫הממשלה ב‪ ,2003-‬בדברים שאמר בספטמבר"‪ 2001 :‬לאחר כישלון‬ ‫‪ 266‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 266‬‬ ‫תהליך אוסלו (ולא אכנס עכשיו לסיבות) הגעתי למסקנה כי בנקודת‬ ‫הזמן שבה המציאות בלתי אפשרית ובלתי הגיונית‪ ,‬הדרך היחידה‬ ‫הנראית לי שפויה ונכונה היא היפרדות"‪ 43.‬בכינוס של תנועות להיפרדות‬ ‫חד צדדית שנערך במאי ‪ 2002‬תבעו נציגי המועצה לשלום ולביטחון‬ ‫"לשרטט גבול אמיתי מאובטח כהלכה שיאפשר לצה"ל להגן בצורה‬ ‫הרבה יותר יעילה על אזרחי ישראל כנגד מתקפת הטרור"‪ 44,‬ובהמשך‬ ‫לכך‪ ,‬בסקר שערך העיתון "מעריב" בעשרים ואחד ביוני ‪ 2002‬נמצא כי‬ ‫‪ 69%‬מהציבור תומך בהקמת הגדר‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬המתנגד לה‪ .‬הלחצים‬ ‫הרבים מוססו במידה רבה גם את התנגדות הימין הפוליטי‪ ,‬שחשש כי‬ ‫הקמת הגדר תביא לוויתור על מימושו של מפעל ההתנחלות בכל שטחי‬ ‫הגדה המערבית‪ 45,‬אך ידע לקרוא את רחשי לב הציבור היהודי המתגורר‬ ‫בתחומי "הקו הירוק"‪ .‬כל אלה הביאו את שרון‪ ,‬שהחל מאבד את תמיכת‬ ‫‪46‬‬ ‫הצבור‪ ,‬להתחיל לעסוק ברצינות בהקמתה של הגדר‪.‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬לאחר ש‪ 650 -‬ישראלים נהרגו מתחילת האירועים‪ 47,‬לאחר‬ ‫שהוקמו שבע ועדות ממשלתיות ושורטטו אינספור תוכניות של מערכת‬ ‫הביטחון‪ ,‬ולאחר שחמש החלטות ממשלה בנושא לא בוצעו‪ ,‬התקבלה‬ ‫ב‪ 23-‬ביוני ‪ ,2002‬בעקבות שני דיונים מקדימים במרץ ובאפריל של‬ ‫שנה זו‪ ,‬החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית משרד הביטחון להקים‬ ‫בקו התפר מכשול הפרדה לאורך ‪ 110‬ק"מ‪ ,‬מכפר סאלם בצפון ועד‬ ‫כפר קאסם בדרום וכן בשני קטעים נוספים בצפון ובדרום ירושלים‪.‬‬ ‫בעקבות החלטה זו הוקמה לראשונה במשרד הביטחון מנהלת הנושאת‬ ‫באחריות לכל היבטי הביצוע של הקמת המכשול‪ ,‬בראשותו של אל"מ‬ ‫(מיל') נצח משיח‪ .‬מנכ"ל משרד הביטחון דאז‪ ,‬עמוס ירון‪ ,‬נקבע להיות‬ ‫אחראי לביצוע התוכנית ולמתאם משרדי הממשלה ומערכות הביטחון‪.‬‬ ‫החלטה זו עדיין הותירה ‪ 70%‬אחוזים מ"הקו הירוק" ומהקו בירושלים‬ ‫פרוצים‪ .‬לחץ ציבורי נוסף‪ ,‬הביא את ממשלת ישראל לאשר בדצמבר‬ ‫‪ 2002‬את שלב ב 'של התוכנית וזו הורתה להקים מכשול מסאלם ועד‬ ‫לטירת צבי שבבקעת הירדן באורך של כ‪ 62-‬ק"מ נוספים‪.‬‬ ‫כבר בהחלטות ראשוניות אלה הסתמנה מגמה חדשה שהעידה על‬ ‫זכות החשיבה ‪267‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 267‬‬ ‫כוונותיו של שרון ביחס לגדר‪ .‬התברר יותר ויותר שהוא מתכוון לממש‬ ‫את תוכניתו להסדר עם הפלסטינים‪ ,‬אותה הוא נושא מזה שנים מספר‬ ‫וטורח להציג בפני אישים רבים בשנים שקדמו לבחירתו לראש הממשלה‪.‬‬ ‫תוכניתו הייתה פשוטה‪ :‬יש לקבוע שלושה אזורים פלסטינים בגדה‬ ‫ולתחום אותם בשתי רצועות ביטחון‪ ,‬בן מרוכזת רוב האוכלוסייה‬ ‫היהודית‪ ,‬שיפרידו אותם מהירדן ומ"הקו הירוק" ולחלק אותן באמצעות‬ ‫צירי הרוחב העיקריים‪ .‬כשהחל פיקוד המרכז בהכנת תכנית לתוואי הגדר‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬המליץ אלוף הפיקוד‪ ,‬יצחק איתן‪ ,‬על תוואי שברובו חפף‬ ‫את "הקו הירוק"‪ .‬אך שרון‪ ,‬בסדרה של סיורים ואישורים בשטח החל‬ ‫להרחיק את הגדר מזרחה לעומק השטח הפלסטיני‪.‬‬ ‫תוואי המכשול שאושר על ידי הממשלה באוקטובר ‪ 2003‬ביקש ליצור‬ ‫את "מרחב הביטחון המערבי" ואת "עוטף ירושלים" ששרון ייחל להם‪.‬‬ ‫תוואי המכשול נמתח לאורך שש‪-‬מאות ועשרה קילומטרים ‪ ,‬השתרע‬ ‫על תשע‪-‬מאות ועשרים קילומטרים רבועים (‪ )16.35%‬משטח הגדה‪,‬‬ ‫ללא אזור מעלה אדומים‪ ,‬ובו התגוררו שלוש‪-‬מאות ושלושים אלף‬ ‫ישראלים ונכלאו בו שלוש‪-‬מאות ועשרים אלף פלסטינים‪ ,‬לרבות‬ ‫תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬ ‫‪ — 2006-2004‬בנייתה של "הגדר המידתית" וגניזתה‬ ‫של תוכנית ההתכנסות החד צדדית‬ ‫לא הכול הסכימו עם תוכניותיו של שרון ל"מרחבי התפר "המערבי‬ ‫והמזרחי‪ .‬גורמים רבים פעלו כדי למנוע את הקמת הגדר באזור זה‪ .‬בד בבד‬ ‫היו מי שתמכו בהקמתה אך ביקשו לשנות את התוואי שלה‪ .‬השחקנים‬ ‫הראשיים לעניין זה היו הקהילה הבינלאומית ובראשם האמריקאים‬ ‫והאירופים‪ ,‬ולצדם הפלסטינים‪ ,‬תנועות ציבוריות‪ 48‬שונות ומעל כולם‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבית דין גבוה לצדק בעתירות שהוגשו‬ ‫על ידי פלסטינים וישראלים בכל הקשור לתוואי הגדר‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ ,2003‬התנגדו האמריקאים לפלישתו של התוואי אל עומק השומרון‪,‬‬ ‫בטענה כי הדבר יפגע ברציפות המדינה הפלסטינית וביכולתה להתקיים‪.‬‬ ‫בסוף יוני ‪ ,2004‬הביא הלחץ האמריקאי לביטולן של שתי גדרות עומק‬ ‫‪ 268‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 268‬‬ ‫שתוכננו‪ :‬האחת מצפון לכביש מספר ‪ ,443‬השנייה‪ ,‬בין בית אריה‬ ‫למודיעין עלית וממזרח לנילי נעלה‪ .‬הלחץ האמריקאי הביא גם לביטולו‬ ‫של החלק הצפוני בגדר המזרחית‪.‬‬ ‫הפלסטינים ראו בקביעת "מרחב התפר" מהלך ישראלי שנועד להוסיף‬ ‫שטחים להרחבת ההתנחלויות‪ ,‬תוך כדי ביצוע טרנספר סמוי לפלסטינים‬ ‫משטחים אלה‪ .‬לקראת פגישתו של ראש הממשלה הפלסטיני‪ ,‬מחמוד‬ ‫עבאס‪ ,‬עם שרון‪ ,‬במאי ‪ ,2003‬הגישה ההנהגה הפלסטינית מסמך הדורש‬ ‫מישראל להפסיק את הקמת הגדר‪.‬‬ ‫בשלושים ביוני ‪ ,2004‬כשבוע בטרם ניתנה חוות‪-‬הדעת של בית הדין‬ ‫הבינלאומי לצדק שבהאג‪ ,‬פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה‬ ‫שהגישו תושבי הכפר בית סוריק ותושבי מבשרת ציון שמצפון מערב‬ ‫לירושלים כנגד צווי תפיסת הקרקעות שהוצאו לצורך הקמת הגדר‬ ‫באזורם‪ .‬לעתירה בפסיקתו קבע בית המשפט כי על שאלת חוקיות‬ ‫תוואי הגדר יחלוש עיקרון המידתיות – עקרון המברר את היחס בין‬ ‫התועלת לביטחון מחד והפגיעה ההומניטארית מאידך‪ .‬בית המשפט‬ ‫קיבל את העתירה והנחה את מערכת הביטחון לתכנן תוואי אחר‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא מכוון לתוואי שהוצע על ידי המועצה לשלום ולביטחון‪.‬‬ ‫בניגוד לחוות דעתו של בית הדין בהאג‪ ,‬פסק בג"צ כי לצה"ל יש סמכות‬ ‫להקים את גדר הביטחון בשטחי הגדה מסיבות ביטחוניות ואף הרחיק‬ ‫לכת וקבע כי מותר לבנות את הגדר גם מעבר ל"קו הירוק" לשם שמירה‬ ‫על ביטחון ההתנחלויות‪ .‬כלומר‪ ,‬על‪-‬פי פסיקת בג"צ בפרשת אלפי‪-‬‬ ‫מנשה‪ ,‬לא רק שמותר לבנות גדר בשטח כבוש כדי להגן על שטחה‬ ‫הריבוני של ישראל אלא שתוואי הגדר רשאי להיקבע משיקולי הגנה‬ ‫על המתנחלים בגדה‪.‬‬ ‫פסק הדין בתיק בית סוריך‪ ,‬שניתן כאמור בסוף יוני ‪ ,2004‬הביא לשינוי‬ ‫דרסטי בתוואי הגדר והתוואי המחודש אושר על ידי ממשלת ישראל‬ ‫בעשרים בפברואר ‪ .2005‬בתוואי החדש כללה הממשלה גם את הגדר‬ ‫המקיפה את מרחב מעלה אדומים‪ .‬פסקי דין נוספים של בית המשפט‬ ‫זכות החשיבה ‪269‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 269‬‬ ‫הגבוה לצדק‪ ,‬בנוסף ללחצים שהופעלו ע"י גורמים שונים‪ ,‬הביאו את‬ ‫ממשלת אולמרט בשלושים באפריל ‪ 2006‬לצמצם שוב את שטחו של‬ ‫"מרחב התפר" לארבע‪-‬מאות שמונים וארבעה קילומטרים רבועים (‪8.6%‬‬ ‫משטח הגדה)‪ ,‬כמעט מבלי לשנות את מספר הישראלים והפלסטינים‬ ‫המתגוררים בו‪ ,‬אך תוך כדי הגדלת אורכו ל‪ 790-‬ק"מ‪.‬‬ ‫מה שהתחיל ב‪ 2002-‬כתיכנון לספח ‪ 45%‬מהגדה‪ ,‬הצטמצם בשנת ‪2007‬‬ ‫לשטח קטן יותר ממה שישראל דרשה במפגש האחרון של המו"מ להסדר‬ ‫קבע בינואר ‪ 2001‬בטאבה‪ ,‬בפועל קרוב יותר למה שהוסכם בהבנות‬ ‫ז'נבה הלא פורמאליות‪ .‬יחד עם זאת ישראל שהתאהבה בחד‪-‬צדדיות‬ ‫הכוחנית‪ ,‬ממשיכה ליישם בשטח‪ ,‬גם בימים אלו‪ ,‬סיפוח‪-‬למעשה וללא‬ ‫הסכמה של למעלה משמונה אחוזים של הגדה המערבית‪ ,‬הוא מרחב‬ ‫ה"תפר"‪ .‬זאת היא עושה באמצעים צבאיים ומשפטיים היוצרים מציאות‬ ‫של הרחקה כפויה של התושבים הפלסטינים ממרחב ה"תפר"‪ ,‬יישוב‬ ‫מאסיבי של המרחב ביהודים וחיבורו למדינת ישראל בכל רמה חברתית‪,‬‬ ‫כלכלית‪ ,‬מסחרית ופוליטית‪.‬‬ ‫בממשלתו הראשונה המשיכו שרון ושרים אחדים להשלות את בני בריתו‬ ‫המתנחלים כי אם ימשיכו בבניית המאחזים הלא‪-‬חוקיים יצליחו לחבר‬ ‫בעתיד יישובים מבודדים למרחבי הביטחון ולישראל ‪.‬כדאי לזכור כי עצם‬ ‫השימוש במונח "מאחזים לא‪-‬חוקיים" יש בו כדי להטעות‪ :‬משתמע‬ ‫ממנו כאילו שאר ההתנחלויות בשטחים הן כן חוקיות‪ .‬ולא היא‪ :‬הן‬ ‫"חוקיות" אך ורק בעיניים ישראליות‪ ,‬שכן‪ ,‬על פי המשפט הבינלאומי‬ ‫והחלטות האו"מ‪ ,‬העולם כולו (ולא מעט ישראלים )אינו מכיר בחוקיותן‪,‬‬ ‫ודומה שאין סיכוי רב שיכיר בהן אי‪-‬פעם‪ .‬המאחזים הם אפוא לכל‬ ‫היותר "בלתי מורשים" בסדר‪.‬‬ ‫הקמת המאחזים הבלתי מורשים‪ ,‬כתופעה בהיקף נרחב ‪,‬החלה במחצית‬ ‫שנות ה‪ .1990-‬למעשה‪ ,‬תופעת המאחזים הבלתי מורשים היא המשך‬ ‫מפעל ההתנחלות בשטחים לאחר ‪ .1967‬אך בעוד שבעבר זכה מפעל‬ ‫ההתנחלות – לפחות בחלק מהתקופה — להכרה ולעידוד רשמיים מצד‬ ‫ממשלות ישראל‪ ,‬הרי מתחילת שנות ה‪ 1990-‬הוא שינה את פניו‪.‬‬ ‫‪ 270‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 270‬‬ ‫ממשלות ישראל לא היו מעורבות יותר באופן רשמי בהקמת יישובים‪,‬‬ ‫ככל הנראה מחמת מצבה הבינלאומי של ישראל ועמדתן השלילית של‬ ‫רוב מדינות העולם כלפי מפעל ההתנחלות ‪,‬וכן הביקורת בישראל‪.‬‬ ‫שונה המצב לגבי רשויות ציבוריות וגופים מטעם המדינה ‪,‬שהמשיכו ליטול‬ ‫חלק מרכזי בהקמת המאחזים הבלתי מורשים יחד עם אחרים‪" ,‬בחלקם‬ ‫בהשראת הדרג המדיני‪ ]...[ ,‬אך ללא החלטה של הדרג המדיני המוסמך‬ ‫מטעם המדינה" לאחר שהבנייה בשטחי יהודה ושומרון הוקפאה על‪-‬ידי‬ ‫ממשלת רבין בשנת ‪ ,1993‬עדיין אושרה אומנם בנייה בהתנחלויות‪ ,‬אך‬ ‫קצב האישורים הלך ופחת ככל שהלך ותפס תאוצה התהליך המדיני מול‬ ‫נציגי העם הפלסטיני‪ .‬לנוכח עמדת הממשלה החלה להתרחב תופעת‬ ‫המאחזים הבלתי מורשים‪ .‬כך כתבה עו"ד טליה ששון‪ ,‬לשעבר מנהלת‬ ‫המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה‪ ,‬בדו"ח על המאחזים‬ ‫הבלתי מורשים [ההדגשות שלי]‪ .‬ש"א‪:‬‬ ‫ההסתדרות הציונית אליה שייכת החטיבה להתיישבות הינה גוף מיישב‪,‬‬ ‫בהתאם להחלטת הממשלה בעניין‪ .‬מתפקידה של החטיבה להתיישבות‬ ‫לסייע לממשלה בהקמת יישובים ישראלים בשטחי איו"ש‪ .‬היא מתוקצבת‬ ‫כולה על‪-‬ידי אוצר המדינה‪ .‬החטיבה להתיישבות פעלה רבות להקמת‬ ‫יישובים ישראלים בשטחי איו"ש‪ .‬מימצאי הדו"ח מלמדים שהיא הקימה‬ ‫בעיקר מאחזים בלתי מורשים רבים‪ ,‬ללא אישור הדרג המדיני המוסמך‪.‬‬ ‫מעשיה של החטיבה מעלים שלא קיים עוד מנגנון מדיני להקמת יישובים‬ ‫חדשים בשטחים‪ .‬ההחלטה על הקמת יישובים "ירדה מדרגה" והפכה‬ ‫להחלטה של פקידים‪ ,‬אף שלא הוסמכו לכך‪ .‬אין זו החלטה של דרג נבחר‪,‬‬ ‫שיש לו אחריות ציבורית כלפי ציבור בוחריו‪" .‬הקטר המניע" להחלטה‬ ‫על הקמת מאחזים הן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מועצות אזוריות באיו"ש‪ ,‬מתנחלים‬ ‫ופעילים‪ ,‬חדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה להגברת ההתנחלות הישראלית‬ ‫בשטחי איו"ש‪ .‬עימם שותפים חלק מפקידי החטיבה להתיישבות של‬ ‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬ומי מבין עובדי משרד הבינוי והשיכון שפעלו‬ ‫לקידום תופעת המאחזים הבלתי מורשים‪ .‬כל אלה נעשו‪ ,‬החל מאמצע‬ ‫שנות התשעים ואילך‪ ,‬ככל הנראה בהשראת שרי שיכון שונים‪ ,‬מי מהם‬ ‫בעצימת עין ומי מהם בתמיכה עידוד וזירוז‪ ,‬תוך מתן עזרה ותמיכה של‬ ‫זכות החשיבה ‪271‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 271‬‬ ‫משרדי ממשלה אחרים‪ ,‬בין מיוזמת פקידים מסוימים ובין מיוזמה ועידוד‬ ‫של הדרג המדיני של אותו משרד [בשנים ‪ 2000-2004‬שילם משרד הבינוי‬ ‫והשיכון עבור מאחזים בלתי מורשים סכום של‪ 71,870,000‬שקלים]‪.‬‬ ‫עדי מינץ‪ ,‬מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע‪ ,‬אמר ל'הארץ' את הדברים‬ ‫הבאים‪ ,‬הממחישים את המשמעות של "השראת הדרג המדיני"‪:‬‬ ‫לאורך השנים סבר הדרג המדיני שרצוי וניתן ליצור את הרצפים‬ ‫ההתיישבותיים הללו‪ .‬המאחזים אינם נוער גבעות‪ .‬מדובר בתכנון‬ ‫מדוקדק‪ .‬בתפיסה של מקומות אסטרטגיים‪ .‬המאחזים תואמו עם ראש‬ ‫הממשלה‪ .‬ישב מי שישב עם שרון ואמר לו" ‪:‬הנקודה הזאת אסטרטגית‬ ‫וחשובה"‪ .‬ראש הממשלה חזר אליו אחרי כמה ימים ואמר לו‪" :‬אתה‬ ‫צודק‪ ,‬זאת נקודה חשובה‪ .‬צריך לתפוס אותה"‪ .‬המאחזים כולם עלו‬ ‫בתיאום עם הדרג המדיני ‪.‬הדרג המדיני ידע עליהם‪ .‬זה היה התהליך‪.‬‬ ‫אפילו בן אליעזר‪ ,‬כשר ביטחון אצל שרון‪ ,‬קלט את "רוח המפקד"‪,‬‬ ‫התיישר‪ ,‬אישר‪ ,‬והנחה את המערכת לשתף פעולה‪ .‬לכן הליך האישור‬ ‫והרישוי של מרבית המאחזים יצא לדרך‪".‬‬ ‫אך המציאות המדינית‪ ,‬שהשתנתה להבנתו של שרון בקדנציה השנייה‬ ‫שלו‪ ,‬הביאה‪ ,‬כפי שמינץ מתאר‪ ,‬לכך ש"בשלב מסוים שרון הפך את עורו‬ ‫ושינה את גישתו במאה שמונים מעלות‪ .‬באותו שלב‪ ,‬המערכת חדלה‬ ‫לשתף פעולה ‪,‬אבל בשטח היו כבר מאה מאחזים‪[...] ".‬‬ ‫במסגרת מהלכים לא רשמיים שנעשו על‪-‬ידי תומכי הסדר קבע‪ ,‬במטרה‬ ‫להוציא את הצדדים ממעגל האלימות של האינתיפאדה השנייה ולהחזירם‬ ‫להידברות‪ ,‬אפשר לציין את "המפקד הלאומי" – יוזמתם של עמי איילון‪,‬‬ ‫ראש השב"כ לשעבר וכיום שר מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬ופרופסור סרי‬ ‫נוסייבה‪ ,‬שהחזיק בתיק ירושלים ברשות הפלסטינית‪ .‬היוזמה הושקה‬ ‫ב‪ ,2002-‬ובה הוסכם על העקרונות לפתרון הסכסוך ‪ .‬אשר להיבטים‬ ‫הדמוגרפים והטריטוריאליים הם קובעים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שתי מדינות לשני העמים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גבולות הקבע ייקבעו על בסיס קווי ‪ 4‬ביוני ‪ .1967‬תיקוני הגבול‬ ‫‪ 272‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 272‬‬ ‫יהיו ביחס שווה‪ .‬לא יישארו מתנחלים במדינה הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירושלים תהיה עיר פתוחה‪ ,‬בירת שתי המדינות‪ .‬שכונות ערביות‬ ‫תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬שכונות יהודיות תחת ריבונות ישראלית‪.‬‬ ‫מהלך משמעותי יותר היה יוזמת ז'נבה ‪,‬שהושקה ב‪ 2003-‬ונבעה מהסכמה‬ ‫בין קבוצה של אישים ישראלים ופלסטינים‪ :‬שרים‪ ,‬חברי כנסת ופרלמנט‪,‬‬ ‫קציני צבא ומשטרה בכירים‪ ,‬אנשי אקדמיה ואנשי רוח משני הצדדים‬ ‫‪ ]49[.‬הבנות ז'נבה לוו בהסכם ובמפות מפורטות‪ ,‬ועיקריו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שתי מדינות לשני העמים‪ .‬תום הסכסוך וסוף כל התביעות‪.‬‬ ‫‪ .2‬גבול סופי המבוסס על קווי ‪ 4‬ביוני ‪ 1967‬עם שינויים הדדיים ביחס‬ ‫של ‪.1:1‬‬ ‫‪ .3‬גושי התנחלויות ורוב המתנחלים ( ‪75%‬מסופחים לישראל)‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקמת שתי בירות בירושלים על בסיס חלוקה דמוגרפית (חלוקת‬ ‫מזרח ירושלים על‪-‬פי הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪.)2000‬‬ ‫הצעת להיפרדות עלו גם במסגרת סיבוב האלימות האחרון בין הצדדים‬ ‫על ידי ארצות הברית ו"הקוורטט" (הרביעייה‪ :‬ארה"ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬האיחוד‬ ‫האירופי והאו"ם) העומד מאחורי "מפת הדרכים"‪ .‬ב‪ 24-‬ביוני ‪,2002‬‬ ‫לאחר שכמעט שנתיים לא חלה כל התקדמות בתהליך המדיני על רקע‬ ‫האינתיפאדה השנייה‪ ,‬הציג הנשיא בוש ִמתווה לחידוש התהליך המדיני‬ ‫המתווה‪ ,‬שזכה לתואר "מפת הדרכים"‪ ,‬קובע‬ ‫בין ישראל לפלסטינים‪ִ .‬‬ ‫בתור מטרה סופית הקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל‪,‬‬ ‫מטרה שתושג לאחר שיושם קץ לאלימות ולטרור הפלסטיני נגד ישראל‪,‬‬ ‫תוך שיתוף פעולה ישראלי בתהליך הקמת המדינה הפלסטינית‪ .‬מסמך‬ ‫רשמי של מפת הדרכים הוצא לראשונה ב‪ 20-‬בדצמבר ‪ ,2002‬ופורסם‬ ‫ב‪ 30-‬באפריל ‪ .2003‬המסמך מתאר שלבי ביצוע ברורים‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫תאריכי יעד והן מבחינת ההישגים בכל שלב ושלב‪ .‬כל התהליך אמור‬ ‫להתבצע בחסות הקוורטט‪.‬‬ ‫במקביל המשיכה ארה"ב את הדיאלוג עם ישראל ‪.‬באפריל ‪ 2004‬התקיימו‬ ‫חילופי מכתבים ומסמכים בין ישראל לארה"ב‪ ,‬ושיאם בהגשת "תכנית‬ ‫ההתנתקות"‪ ,‬שבה פירטה ישראל את כוונתה לסגת באופן חד‪-‬צדדי‬ ‫זכות החשיבה ‪273‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 273‬‬ ‫מעזה ומארבעה יישובים בצפון השומרון‪ .‬במכתב נלווה התחייב שרון‬ ‫לבצע את הצעדים המתבקשים על‪-‬פי מפת הדרכים‪.‬‬ ‫בתמורה מדגיש הנשיא בוש‪:‬‬ ‫ברור כי מסגרת צודקת‪ ,‬הוגנת ומציאותית לפתרון בעיית הפליטים‬ ‫הפלסטינים כחלק מהסכם סופי תצטרך לכלול הקמה של מדינה פלסטינית‪,‬‬ ‫שבה ייקלטו הפליטים‪ ,‬ולא בישראל‪ .‬כחלק מהסדר שלום קבוע‪ ,‬לישראל‬ ‫יהיו גבולות מוכרים ובטוחים‪ ,‬שייקבעו במו"מ בין שני הצדדים ובהתאם‬ ‫להחלטות האו"ם ‪242‬ו‪ .338-‬לאור העובדות החדשות בשטח‪ ,‬ובהן‬ ‫קיומם של מרכזי אוכלוסייה ישראלים גדולים ‪,‬יהיה זה בלתי מציאותי‬ ‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬ ‫מ‪ – 1949-‬זאת הייתה גם המסקנה בכל המאמצים הקודמים לשאת‬ ‫ולתת על פתרון של שתי מדינות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהיה זה מציאותי לצפות‬ ‫שהסדר קבע יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪,‬‬ ‫ושישקפו את המציאות בשטח‪.‬‬ ‫שרון‪ ,‬כמתואר‪ ,‬העדיף להשפיע על קביעת גבולות הקבע של מדינת‬ ‫ישראל באמצעות מדיניות המבוססת על התיישבות ובטענה לביטחון‪ .‬אם‬ ‫נבחן את תוואי המכשול שאישרה ממשלת שרון ביוני ‪2002‬ובאוקטובר‬ ‫‪ ,2003‬נגלה מחדש כי במהלך חד‪-‬צדדי חיפש שרון לספח שטח מרבי‪,‬‬ ‫עם ישראלים רבים ופלסטינים מעטים ככל האפשר‪ .‬המפה המתקבלת‬ ‫דומה להפליא להצעה הישראלית של ברק בקמפ דיוויד ‪ .2000‬הדמוגרפיה‬ ‫היהודית נתחמת בטריטוריה שבה היא רוב‪ ,‬ואילו מקומות יישוב אחרים‪,‬‬ ‫יצירי כפיו של שרון ב‪ 35-‬השנים שקדמו לכך‪ ,‬נשמטים מ"מרחב התפר"‪.‬‬ ‫כך אמר שרון בריאיון ב‪ 22-‬באפריל ‪:2005‬‬ ‫השיקול הדמוגרפי מילא תפקיד חשוב בקביעת תוואי גדר ההפרדה‬ ‫בגלל חשש לסיפוח מאות אלפי פלסטינים שיתחברו לערביי ישראל ‪.‬אי‬ ‫אפשר לאורך תקופות ממושכות גם לשלוט באזורים צפופי אוכלוסין‬ ‫‪50‬‬ ‫מבלי שבסופו של דבר הם יצטרכו לקבל זכויות‪.‬‬ ‫אהוד אולמרט ‪ ,‬שירש את שרון בתחילת ‪ ,2006‬נישא בבחירות על כנפי‬ ‫תוכנית ההתכנסות החד צדדית‪ .‬עיקרה‪ ,‬פינוי הישובים והמתנחלים‬ ‫שממזרח לגדר ויישובם ממערב לה על מנת לחזק את האחיזה היהודית‬ ‫‪ 274‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 274‬‬ ‫בשטחים אלו‪ .‬תוכנית זו נגנזה מאוחר יותר בעקבות מלחמת לבנון‬ ‫השנייה והמצב הביטחוני ברצועת עזה‪.‬‬ ‫ממשלות ישראל בראשות שרון ואולמרט העניקו תנופה מחודשת‬ ‫להתנחלויות שבמרחב התפר על‪-‬ידי הקמת עשרות אלפי יחידות דיור‬ ‫חדשות לחיזוק הנוכחות היהודית‪ .‬שלוש הערים הישראליות בגדה‬ ‫המערבית – מעלה אדומים‪ ,‬ביתר עלית ומודיעין עלית — נמצאו בתהליך‬ ‫הרחבה מואץ‪ .‬במעלה אדומים‪ ,‬נוסף לתנופת הבנייה הקיימת‪ ,‬דורשת‬ ‫העירייה לבנות שכונה חדשה‪ ,‬בשם ‪ E1,‬שבה מתוכננות בן היתר ‪3,500‬‬ ‫יחידות דיור ועשרה בתי מלון‪ .‬בביתר עילית‪ ,‬שמספר תושביה עומד‬ ‫על ‪ 35‬אלף תושבים‪ ,‬נמשכת בנייתה של גבעה ב‪ ,‬המיועדת להכפיל‬ ‫כמעט את מספר תושבי העיר‪ ,‬עם ‪ 1,102‬יחידות דיור בבנייה ו‪5,800-‬‬ ‫בתכנון‪ .‬מודיעין עילית‪ ,‬שמספר תושביה הגיע לכמעט ‪ 30,000‬והבנייה‬ ‫ה"חוקית" הנרחבת בה אמורה להביא אותה תוך עשור ל‪ 150-‬אלף‬ ‫תושבים‪ ,‬התפרסמה נוסף לכך עם בניית השכונה החדשה מול בלעין‬ ‫– בנייה הנעשית ללא היתר ובחלקה על אדמות פרטיות פלסטיניות‪.‬‬ ‫אלפי מנשה השלימה בימים אלה את מכירתן של ‪400‬יחידות דיור מתוך‬ ‫‪ 1,400‬המתוכננות להיבנות בגבעת טל‪ ,‬ובצופין ממתינים לפסיקת בג"ץ‬ ‫כדי להוסיף ‪ 2,100‬יחידות דיור ל‪ 200-‬הקיימות‪.‬‬ ‫מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ביוני ‪ 2007‬חיו‬ ‫בהתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון ‪ 275,156‬נפש ‪ (47.3‬אחוזים מתוכם‬ ‫חרדים)‪ .‬זוהי עלייה של ‪ 5.45‬אחוזים בהשוואה ליוני ‪ .2006‬בסך‪-‬הכל‬ ‫נוספו במהלך השנה האחרונה להתנחלויות כ‪ 15-‬אלף נפש‪ .‬כשני שלישים‬ ‫מתוספת זו‪ ,‬כ‪9,300 -‬נפש‪ ,‬נובעים מריבוי טבעי גבוה (‪ 3.5‬אחוז שנתי)‪,‬‬ ‫ורק כשליש אחד מהגירה אל תוך ההתנחלויות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ברור למדי שהמאזן הדמוגראפי בין שני העמים ימשיך‬ ‫להתפתח לטובת הערבים‪ ,‬שאצלם שיעור הריבוי גבוה יותר‪ .‬פוטנציאל‬ ‫העלייה מקרב שמונה מיליון היהודים החיים מחוץ לישראל מיצה את‬ ‫עצמו‪ :‬יותר מ‪ 90-‬אחוזים מן הפזורה היהודית חיים במדינות העולם‬ ‫הראשון‪ ,‬נהנים מרמת חיים דומה או גבוהה מזו שבישראל ‪,‬וכ‪50-‬‬ ‫זכות החשיבה ‪275‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 275‬‬ ‫אחוזים מתוכם מתחתנים בנישואי תערובת ואינם מתכוונים לעלות‬ ‫בשנים הקרובות ‪.‬ישראל‪ ,‬נאמנה לעקרון הרוב היהודי‪ ,‬לא תרצה להעניק‬ ‫אזרחות לכל הערבים המתגוררים תחת שליטתה‪.‬‬ ‫משמעותו הפוליטית‪ ,‬המדינית והחברתית של התסריט היא ברורה‪ ,‬ומשום‬ ‫כך הגיעה ישראל למסקנה שעליה להיפרד מהאוכלוסייה הפלסטינית‬ ‫בשטחים בטרם יוותרו הפלסטינים על פתרון שתי המדינות וימירו אותו‬ ‫במאבק לשוויון זכויות אזרחי במדינת ישראל‪ .‬האפשרות השנייה‪ ,‬שחלק‬ ‫מראשי יש"ע וממפלגות הימין מעדיפים אותה בגרסה האתנוקרטית‬ ‫שלהם — אזרחות ליהודים ותֹושבּות לערבים בכל ארץ ישראל — תדחוק‬ ‫את ישראל לעמדת "המצורעת" בקהילה הבינלאומית‪ ,‬שעד שנים לא‬ ‫רבות החזיקה בה דרום אפריקה הלבנה‪.‬‬ ‫מפעל ההתנחלות‪ ,‬הפרויקט הציבורי האזרחי‪-‬צבאי היקר ביותר מאז‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬שנהנה מתמיכת כל ממשלות ישראל וסקטורים‬ ‫רחבים בחברה הישראלית‪ ,‬לא השפיע כהוא‪-‬זה על הפלסטינים‪ ,‬העולם‬ ‫הערבי והקהילה הבינלאומית בכל מה שנוגע לקבלה ולהכרה בתביעות‬ ‫הישראליות לשנות את גבולותיה באמצעותו‪ .‬למרות שכפי הנראה לא‬ ‫יחול שינוי בממדיה של מדינת ישראל‪ ,‬קווי הגבול שלה עשויים להשתנות‬ ‫כתוצאה מחילופי שטחים‪ ,‬אם יסופחו לישראל ההתנחלויות בגדה‬ ‫המערבית הקרובות לקו הירוק וישראל תעביר בתמורה שטחים מתחומה‪.‬‬ ‫אודות האפשרות לחילופי השטחים המאוכלסים‬ ‫מוקד הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני בשנים האחרונות הוא על עתיד השליטה‬ ‫בשטחי הגדה המערבית‪ .‬האם יימשך השלטון הישראלי‪ ,‬או שמא תקום‬ ‫מדינה פלסטינית בת‪-‬קיימא לצדה של מדינת ישראל‪ ,‬באופן שיבטיח‬ ‫את קיומן של שתי המדינות בביטחון ובשלום‪ .‬נושאי המו"מ העיקריים‬ ‫שעל סדר היום הם גבולות‪ ,‬פליטים וירושלים המזרחית‪ .‬הערבים אזרחי‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬המהווים חמישית מאזרחי ישראל וכחמישית מהעם‬ ‫הפלסטיני בשטחי ארץ ישראל‪ ,‬לא היו חלק מנושאי הסדר הקבע בין‬ ‫ישראל לאש"ף ועניינם לא עלה לדיון‪.‬‬ ‫‪ 276‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 276‬‬ ‫הצעות לחילופי שטחים לא מאוכלסים הועלו במסגרת המו"מ בין ישראל‬ ‫לפלסטינים‪ ,‬ובאופן מפורש עלו לראשונה בהצעת הנשיא קלינטון (דצמבר‬ ‫‪ ,)2000‬על פי התקדים שנקבע בהסכם השלום בין ירדן לישראל (‪.)1994‬‬ ‫בעת האחרונה‪ ,‬על רקע התגברות המתח והניכור בין הציבור היהודי‬ ‫לערבי‪ ,‬בעיקר לאחר אירועי אוקטובר ‪ ,2000‬עלתה הקריאה בציבור‬ ‫היהודי בישראל להעברת שטחים המאוכלסים באזרחים ערבים מישראל‬ ‫למדינה הפלסטינית לכשתקום‪ .‬שיח "המאזן הדמוגרפי" הורחב אל תוך‬ ‫גבולות מדינת ישראל‪ .‬הקולות נשמעים לא רק מהכיוון הימני של המפה‬ ‫הפוליטית בישראל‪ ,‬נוסח ח"כ אביגדור ליברמן‪ ,‬אלא גם מפי חוגים‬ ‫הרחוקים ממנו ‪,‬כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק‪ .‬עד כה לא הוצגה‬ ‫תכנית מפורטת ובה תיחום השטח ונתוני האוכלוסייה‪ ,‬ולא התקיים דיון‬ ‫מהותי בהיתכנות‪ ,‬באינטרסים ובהשלכות הנגזרים מרעיון זה‪.‬‬ ‫המטרה שביסוד רעיון העברת שטחי מדינת ישראל המאוכלסים בערבים‬ ‫למדינה הפלסטינית היא בראש ובראשונה חיזוק הרוב היהודי במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬הרעיון המסדר שבבסיס ההצעה‪ ,‬זהה לעקרונות החלוקה משנת‬ ‫‪ – 1947‬חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום על פי הפריסה הדמוגרפית‬ ‫ופריסת ההתיישבות בעוד ש"הקו הירוק" משמש קו התייחסות‪ .‬לחלק‬ ‫מתומכיה ‪,‬הצעה זו היא בחזקת "שתי ציפורים במכה אחת" – סיפוח‬ ‫גושי התנחלויות וחיזוק הרוב היהודי‪.‬‬ ‫היתכנותו של רעיון זה תלויה בראש ובראשונה בהסכמה פלסטינית‪.‬‬ ‫צעד של קביעת גבול בין מדינות והעברת אוכלוסייה אינו יכול להתבצע‬ ‫באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬אלא רק כחלק מהסכם דו‪-‬צדדי‪ .‬לפי מצב הדברים‬ ‫היום‪ ,‬אין לרעיון זה שותף פלסטיני‪ .‬לצד הפלסטיני אין כל אינטרס‬ ‫להגשים תכנית זו‪ .‬גם לא נראה שמנהיגי הפלסטינים יסכימו לצעד‬ ‫שמתנגדים לו אזרחים ערבים שאמורים להפוך לאזרחי מדינתם‪ ,‬מה‬ ‫עוד שיישום התכנית הוא חלק מחילופי שטחים שבמסגרתם יושארו‬ ‫גושי התנחלויות בעומק המדינה הפלסטינית‪.‬‬ ‫להצבתו של הנושא על סדר היום הפוליטי הפנימי בישראל‪ ,‬עוד לפני‬ ‫זכות החשיבה ‪277‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 277‬‬ ‫שהפך לחלק מעמדה ישראלית במו"מ כלשהו‪ ,‬השלכות רבות על החברה‬ ‫הישראלית בכלל‪ ,‬ועל החברה הערבית בפרט‪ .‬נראה כי הצעה מסוג זה‬ ‫תחסל את המעט שעוד נותר מרגשי ההשתייכות של הערבים בישראל‬ ‫למדינה ואת סיכויי ההצלחה של מגמות האינטגרציה שלהם בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬האוכלוסייה הערבית בישראל פועלת בעקביות להשגת שוויון‬ ‫ולהגברת השתלבותה בכלל החברה הישראלית‪ .‬תכנית להעברת שטחים‬ ‫המאוכלסים באזרחים ערבים עלולה להיות השלב האחרון בתהליך פוליטי‬ ‫וחברתי של דה‪-‬לגיטימציה אזרחית והדרה של האוכלוסייה הערבית‬ ‫מן המערכת הישראלית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היחסים בין רוב ומיעוט ובין‬ ‫המדינה לאוכלוסייה הערבית ‪,‬עלולים ללבוש שוב צביון אלים על רקע‬ ‫לאומי‪ ,‬כזה שמחפש עימות ולא פיוס‪.‬‬ ‫בזירה החיצונית‪ ,‬הכללת סוגיה זו במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים‬ ‫מעבירה את ההתדיינות מן הוויכוח על גבולות ‪ 1967‬לדיון על גבולות‬ ‫חלוקה אתניים‪-‬התיישבותיים ויוצרת תקדים לנכונות ישראלית לוותר‬ ‫על שטחים נוספים מאוכלסי ערבים בתוך מדינת ישראל‪ .‬צירופו של‬ ‫נושא הערבים בישראל אל שאר הסוגיות העומדות להכרעה במסגרת‬ ‫המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬יגרור עמו גם דיון בסוגיות אחרות הקשורות‬ ‫לציבור זה‪ ,‬כמו "הפליטים הפנימיים"‪ ]51[,‬הפקעת הקרקעות הערביות‬ ‫ויחסי רוב ומיעוט במדינה‪ ,‬ויביא לבינאום היחסים ביו רוב למיעוט –‬ ‫נושא שעד כה היה מענייניה הפנימיים של המדינה‪.‬‬ ‫היות ואין‪ ,‬כאמור‪ ,‬בני שיח פלסטינים פנימיים וחיצוניים לרעיון חילופי‬ ‫שטחים מאוכלסים‪ ,‬שאינו אפשרי בכפייה מבחינת המשפט הישראלי‬ ‫או מבחינת המשפט הבינלאומי והוא בעל משמעות דמוגרפית שולית‬ ‫ביותר‪ ,‬יש לראות הצעה זו‪ ,‬המבקשת להעביר אוכלוסייה ערבית לריבונות‬ ‫פלסטינית‪ ,‬כחלק מתהליך פוליטי בחברה היהודית בישראל כיום‪ ,‬שבו‬ ‫נוצרות הסכמות פוליטיות וקואליציות חדשות בין אישי שמאל וימין‬ ‫(שלא היו אפשריות בעבר)‪ ,‬על בסיס ההנחה המקבלת את עקרון חלוקת‬ ‫הארץ לשתי מדינות לאום‪ .‬הדיון ברעיון זה הוא בעצם חלק מדיון על‬ ‫הרחבת הלגיטימציה הציבורית להסדר הקבע המוצע‪ ,‬חלק מהוויכוח על‬ ‫עתיד גושי ההתנחלויות ועל עיצוב אופייה של מדינת הלאום היהודית‬ ‫‪ 278‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 278‬‬ ‫בעידן שלאחר הסכמי השלום‪ .‬דיון זה הוא חשוב ולגיטימי כל עוד הוא‬ ‫מוצג כהווייתו ולא על ידי הכרעה מראש באמצעות מהלכים שאינם‬ ‫מתיישבים עם החוק הבינלאומי והישראלי‪ ,‬חסרי משמעות דמוגרפית‬ ‫בפועל‪ ,‬ויבואו על חשבון זכויותיו ועתידו של הציבור הערבי כולו במדינת‬ ‫ישראל תוך פגיעה אנושה ביחסי ערבים‪-‬יהודים ובאופייה הדמוקרטי‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת‬ ‫עזה כדי לממש את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית‪ ,‬תאפשר‬ ‫לכלל אזרחי ישראל הערבים להגדיר את זהותם והשתייכותם למדינת‬ ‫ישראל ולבחור‪ ,‬מעמדה לאומית שוויונית‪ ,‬את המדינה שאתה הם‬ ‫מזדהים ובה הם מבקשים לממש את אזרחותם‪.‬‬ ‫מה אם כך ההצעה?‬ ‫לעתיד הסכסוך הישראלי‪-‬הפלסטיני‪ ,‬בהנחה שרק באמצעות הסכם‬ ‫קבע נוכל להכריז על סוף התביעות ההדדיות בין הצדדים‪ ,‬אבקש למנות‬ ‫את המרכיבים שעל פתרון אפקטיבי להבטיח לצדדים המעורבים בו‪:‬‬ ‫עבור ישראל והעם היהודי‪ ,‬על הפתרון להבטיח את שימור האופי היהודי‬ ‫והדמוקרטי של מדינת ישראל‪ ,‬ביטחון ויציבות אזורית אופטימלית‪,‬‬ ‫לגיטימציה בינלאומית וקבלה אזורית‪.‬‬ ‫עבור המיעוט הערבי בישראל‪ ,‬הזכות לבחור את המדינה שעמה הוא מבקש‬ ‫להזדהות – פלסטין או ישראל‪ ,‬ולהיות בה אזרח שווה זכויות וחובות‪.‬‬ ‫עבור העם הפלסטיני‪ ,‬על הפתרון לספק את הדברים האלה‪ :‬סוף לכיבוש‬ ‫בגדה ובעזה והקמת מדינה עצמאית‪ ,‬הכרה באל‪-‬קודס כבירת פלסטין‪,‬‬ ‫תהליך מוסכם לסיום בעיית הפליטים‪ ,‬קבלה אזורית‪ ,‬ערבית ואסלאמית‪,‬‬ ‫וכן של ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי והאו"ם‪.‬‬ ‫עבור העולם הערבי והקהילה הבין לאומית‪ ,‬על הפתרון להבטיח חיזוק‬ ‫מנגנון הלגיטימציה הבין‪-‬לאומית ביחס לפתרון סכסוכים מדיניים‪,‬‬ ‫ותרומה ליציבות האזורית ולמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪279‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 279‬‬ ‫עבור הממשל האמריקאי‪ ,‬על הפתרון להבטיח לגיטימציה בין‪-‬לאומית‬ ‫שתאפשר לארה"ב לבנות ולהנהיג קואליציה בין‪-‬לאומית שתתמוך‬ ‫במדיניותה ותתרום לתהליך המתמשך של בניית יציבות אזורית במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬כחלק מהמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬ ‫כדי להפוך הצעה זו לקונקרטית ופתוחה לביקורת‪ ,‬הנה עיקרי הצעה‬ ‫טריטוריאלית המבקשת‪ ,‬ויכולה‪ ,‬לענות על התנאים שהוזכרו ‪:‬‬ ‫כדי להפוך הצעה זו לקונקרטית ופתוחה לביקורת‪ ,‬הנה עיקרי הצעה‬ ‫טריטוריאלית המבקשת‪ ,‬ויכולה‪ ,‬לענות על התנאים שהוזכרו‪:‬‬ ‫הנחות העבודה להצעה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הגבול במשמעותו המדינית יהיה פרי של מו"מ והסכם מדיני שיוביל‬ ‫להכרה בשתי מדינות‪.‬‬ ‫החלטות האו"ם ‪ 242‬ו‪ 338-‬תשמשנה כבסיס לכל פתרון‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬הצעת קלינטון והצהרת בוש תאפשרנה פתיחת גבולות ‪'67‬‬ ‫למו"מ וחילופי שטחים‪.‬‬ ‫תוצאות המו"מ בקמפ דיוויד ובטאבה תשמשנה נקודת מוצא לקביעת‬ ‫הגבול בין הצדדים‪ ,‬לרבות חילופי שטחים ביחס של ‪.1:1‬‬ ‫פריסת ההתיישבות הישראלית הסמוכה לקו הירוק תהיה גורם ראשון‬ ‫במעלה לתביעות ישראל לתיקוני גבול‪ ,‬ואחריה נושא הביטחון‪,‬‬ ‫המים‪ ,‬התשתיות וצירי התחבורה‪.‬‬ ‫חילופי שטחים ישראליים מאוכלוסים בערביי ישראל ייעשה אך‬ ‫ורק בהסכמתם‪.‬‬ ‫ישראל תקבל שטחים רק מהגדה‪ ,‬ותעביר שטחים לגדה ולעזה‪.‬‬ ‫עקרונות לחילופי השטחים‬ ‫‪ .1‬השטחים שיסופחו לישראל יהיו קטנים ככל האפשר‪ ,‬עם מקסימום‬ ‫ישראלים וללא אוכלוסייה פלסטינית‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיקוני הגבול ייעשו ללא פגיעה משמעותית במרקם החיים הנוכחי‬ ‫של הפלסטינים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חילופי שטחים ייעשו רק לאורך הקו הירוק‪.‬‬ ‫‪ 280‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 280‬‬ ‫‪ .4‬לא תתקיימנה "מובלעות" בשום צד‪.‬‬ ‫‪ .5‬לפלסטין יהיה קשר יבשתי מלא עם ירדן ומצרים‪.‬‬ ‫‪ .6‬המסדרון בין הגדה המערבית לעזה לא יפגע בריבונות ישראל‪.‬‬ ‫‪ .7‬לא יועברו שטחים מאוכלסים ממדינת ישראל שלא בהסכמת תושביהם‪.‬‬ ‫‪ .8‬מזרח ירושלים תחולק על‪-‬פי הפריסה הדמוגרפית (מתווה קלינטון)‪.‬‬ ‫‪ .9‬באגן הקדוש יתקיים משטר מיוחד נוסף על חלוקת הריבונות בין‬ ‫‪52‬‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .10‬הסדרי תחבורה ותעופה ילוו את חלוקת הריבונות ללא פגיעה בה‪.‬‬ ‫‪ .11‬ישראל תיהנה מ‪ 2-3-‬אתרים להתרעה מוקדמת בשטח פלסטין‪.‬‬ ‫הנחות ועקרונות אלו מובילים אותי לשרטוטה של המפה‬ ‫המציעה את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫חילופי שטחים בהיקף של ‪ 4‬אחוזים‪ 255 -‬קמ"ר‬ ‫‪ 75‬אחוז מהישראלים בריבונות ישראל‪ 340 -‬אלף ב‪ 43-‬ישובים וכל‬ ‫השכונות היהודיות במזרח ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 25‬אחוזים מהישראלים לפינוי‪ 115 -‬אלף ב‪ 94-‬ישובים‬ ‫ללא אוכלוסייה פלסטינית (‪ 250‬אלף פלסטינים מועברים לריבונות‬ ‫פלסטינית ומאבדים את התושבות הישראלית)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬גבולות יוני ‪ 67‬משמשים כבסיס לפתרון הסוגיה הטריטוריאלית‬ ‫בין ישראל לפלסטינים ‪ ,‬אך הם כרוכים בחילופי שטחים ביחס ‪1:1‬בשל‬ ‫מפעל ההתנחלות הישראלי בשטחים‪ .‬פריסת ההתיישבות הישראלית‬ ‫בגדה המערבית בסמוך לקו הירוק מעצבת מחדש את קו הגבול בין‬ ‫ישראל לפלסטין ותחייב תיקוני גבול באופן שיבטיח את הישארותם‬ ‫של ‪ 75‬אחוזים ממנה בריבונות ישראל בתמורה לשטחים ברי התיישבות‬ ‫וללא אוכלוסייה‪ ,‬אשר ישראל תעביר לפלסטינים‪.‬‬ ‫מקורות נבחרים‬ ‫‪ .1‬אדליסט רן‪ ,‬אהוד ברק‪ -‬מלחמתו בשדים‪ ,‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬‬ ‫ביתן‪ ,‬וידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪2003 ,‬‬ ‫‪ .2‬אדמוני יחיאל‪ ,‬עשור של שיקול דעת‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫זכות החשיבה ‪281‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 281‬‬ ‫‪ .3‬אלדר עקיבא ועידית זרטל‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬הוצאת כנרת זמורה ביתן‬ ‫דביר‪2004 ,‬‬ ‫‪ .4‬אלון יגאל‪ ,‬כלים שלובים‪ ,‬הוצאת הקבוץ המאוחד‪.1980 ,‬‬ ‫‪ .5‬אלון יגאל‪ ,‬בחתירה לשלום ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.1989 ,‬‬ ‫‪ .6‬אריאלי שאול‪ ,‬תפשת מרובה לא תפשת‪ ,‬גישות במאבק על גבולותיה‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬הוצאת כרמל‪.2006 ,‬‬ ‫‪ .7‬אריאלי שאול‪ ,‬דובי שורץ והדס תגרי‪ ,‬עוון ואיוולת‪ ,‬על ההצעות‬ ‫להעביר ישובים ערביים מישראל לפלסטין‪ ,‬מכון פלורסהיימר‪,‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪ .8‬אריאלי שאול‪" ,‬ירושלים – בדרך להסדר קבע"‪ ,‬עדכן אסטרטגי‪,‬‬ ‫כרך ‪ ,8‬גיליון ‪ ,1‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪17-24‬‬ ‫‪ .9‬ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪,‬‬ ‫‪ .10‬גזית שלמה‪ ,‬פתאים במלכודת‪ ,‬הוצאת זמורה ביתן‪1999 ,‬‬ ‫‪ .11‬חפץ ניר ובלום גדי‪ ,‬הרועה‪ ,‬הוצאת למשכל‪2005 ,‬‬ ‫‪ .12‬כהן הלל‪ ,‬הנפקדים הנוכחים – הפליטים הפלסטינים בישראל מאז‬ ‫‪ ,1948‬המרכז לחקר החברה הערבית בישראל‪ ,‬מכון ון ליר‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫‪.2000‬‬ ‫‪ .13‬כץ יוסי‪ ,‬מדינה בדרך‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬ירושלים‪2000 ,‬‬ ‫‪ .14‬רובינשטיין דני (עורך)‪ ,‬קמפ דיוויד ‪ – 2000‬מה באמת קרה שם?‬ ‫הוצאת עליית הגג‪.2003 ,‬‬ ‫‪ .15‬פולמן ישעיהו‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת חיים?‬ ‫הוצאת כרמל‪200 ,‬‬ ‫‪ .16‬פרס שמעון‪" ,‬כעת מחר"‪ ,‬ספרי מבט‪1978 ,‬‬ ‫‪ .17‬רבין יצחק‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬ספטמבר ‪1979‬‬ ‫‪ .18‬שיפטן דן‪ ,‬כורח ההפרדה‪ ,‬ישראל והישות הפלסטינית‪ ,‬הוצאת‬ ‫הספרים של אוניברסיטת חיפה‪/‬זמורה ביתן‪.1999 ,‬‬ ‫‪ 282‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 282‬‬ ‫הערות‬ ‫[‪]2‬‬ ‫[‪]3‬‬ ‫[‪]4‬‬ ‫[‪]5‬‬ ‫[‪]6‬‬ ‫[‪]7‬‬ ‫[‪]8‬‬ ‫[‪]9‬‬ ‫[‪]10‬‬ ‫[‪]11‬‬ ‫[‪]12‬‬ ‫[‪]13‬‬ ‫[‪]14‬‬ ‫להרחבה ראו דן שיפטן‪ ,‬כורח ההפרדה‪ ,‬ישראל והישות הפלסטינית ‪,‬הוצאת הספרים‬ ‫של אוניברסיטת חיפה‪/‬זמורה ביתן‪ .1999 ,‬שאול אריאלי‪ ,‬תפשת מרובה לא תפשת‪,‬‬ ‫גישות במאבק על גבולותיה של מדינת ישראל‪ ,‬הוצאת כרמל‪ .2006 ,‬שאול אריאלי‪,‬‬ ‫דובי שורץ והדס תגרי‪ ,‬עוון ואיוולת‪ ,‬על ההצעות להעביר ישובים ערביים מישראל‬ ‫לפלסטין‪ ,‬מכון פלורסהיימר‪2006 ,‬‬ ‫בדו"ח הוועדה המלכותית ‪ ,1937,‬בפרק הפותח‪ ,‬סעיף ‪ 3‬נכתב‪ " :‬הנהגת משטר המנדטים‬ ‫בארץ בכלל והמנדט הפלסטיני בפרט‪ ,‬נבעה מתוך האמונה כי במרוצת הימים יתברר כי‬ ‫ההתחייבויות שהתחייבו כלפי הערבים וכלפי היהודים תהיינה מתיישבות אלה עם אלה‪,‬‬ ‫שכן הברכה החומרית שהעלייה היהודית תביא לארץ בכלל תפעל פעולה מרגיעה על‬ ‫ערביי פלסטינה‪ .‬אמונה זו לא היה לה יסוד‪ ,‬ולדעתנו אין תקווה כי יהיה לה יסוד להבא‪".‬‬ ‫ז'בוטינסקי סבר כי רק ארץ ישראל על שתי גדות הירדן תהיה מסוגלת כלכלית לקלוט‬ ‫‪ 3-4‬מיליוני יהודים‪.‬‬ ‫המלצת הוועדה המיוחדת של האו"ם לעניין פלסטינה זכתה לתואר "חלוקה (מדינית)‬ ‫עם אחדות כלכלית ‪".‬שיתוף הפעולה הכלכלי כלל ניהול משותף של מסילות הרכבת‪,‬‬ ‫הכבישים הבינארציים‪ ,‬שירותי הדואר‪ ,‬הטלפון והטלגרף ונמלי חיפה ויפו‪.‬‬ ‫דו"ח מסכם של זלמן ליפשיץ" ‪.‬ועדת הגבולות‪ -‬הצעות לחלוקת הארץ מיום ‪,"14.4.38‬‬ ‫הערה ‪ 39‬אצל יוסי כץ‪,‬מדינה בדרך ‪,‬הוצאת מגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫מעניין לציין כי גדולה של המדינה היהודית המתבקשת עמד על כ‪ 10,000-‬קמ"ר‬ ‫בלבד — כמחצית משטחה של מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק‪.‬‬ ‫ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬עמ' ‪.209‬‬ ‫מדיניותו של דיין כונתה "חלוקה פונקציונאלית"‪ ,‬בעוד אצל פרס היא כונתה "פשרה‬ ‫פונקציונאלית ‪".‬כך דיין במכתב לאשכול בספטמבר ‪" :1968‬כידוע‪ ,‬איני גורס תחימה‬ ‫של גבול מדיני בין ישראל לשכנתה המזרחית‪ ,‬בין שזו ירדן ובין שזו מדינה פלסטינית‪,‬‬ ‫מערבית מנהר הירדן( "יחיאל אדמוני‪ ,‬עשור של שיקול דעת‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫‪ .)1992‬כך פרס בספרו כעת מחר‪ " :‬מסגרת היחסים אשר תיקבע ליהודה ושומרון‬ ‫ולרצועת עזה — בין בהסדר שלום ובין בהסדר ביניים לקראתו‪ -‬צריכה להבטיח את‬ ‫היסודות האלה‪ :‬גבולות פתוחים‪ ,‬תשתית כלכלית משותפת‪( "...‬שמעון פרס‪" ,‬כעת‬ ‫מחר"‪ ,‬ספרי מבט‪.)1978 ,‬‬ ‫ראוי לציין כי" אחדות העבודה" שינתה את עמדתה ההיסטורית‪ .‬ב‪ ,1944-‬פרשה‬ ‫"אחדות העבודה" ממפא"י על רקע התנגדותה ל"תוכנית בולטימור"‪ ,‬שעיקרה היה‬ ‫הקמת מדינה יהודית בחלק מא"י המנדטורית‪.‬‬ ‫אם כי ב‪ 30-‬באוקטובר ‪ 1967‬הורה יגאל אלון לראשי אגף המדידות למחוק את הקו‬ ‫הירוק מכל המפות שהופקו מאז ואילך‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות מנחם בגין ובראשות לוי אשכול‬ ‫קיבלה פה אחד ב‪19 -‬ביוני ‪ 1967‬החלטה המביעה נכונות לסגת מכל סיני ורמת‬ ‫הגולן תמורת פירוזם במסגרת הסכמי שלום‪ ,‬חופש שייט וערבויות למי הירדן‪ .‬לגבי‬ ‫רצועת עזה עמדת ראש הממשלה היתה כי זו היוותה סיכון ביטחוני לישראל תחת‬ ‫הכבוש המצרי ולכן יש להשאירה בשליטת ישראל‪.‬‬ ‫אלון ביקש למצוא את הפשרה הטריטוריאלית במתח שבין ביטחון לדמוגרפיה‪.‬‬ ‫בספריו כלים שלובים (הוצאת הקבוץ המאוחד‪ )1980 ,‬ובחתירה לשלום (הוצאת‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪ )1989 ,‬הוא כותב כי " אין לסגת לגבולות ‪ 1967‬כי חזרה אל גבולות‬ ‫בלתי בטוחים היא מלחמה בטוחה בעתיד הלא רחוק"‪ .‬עם זאת הוא הקפיד לציין‬ ‫כי תמיד התנגד למדינה דו לאומית‪.‬‬ ‫אלון‪ ,‬כמו כל שאר ההנהגה‪ ,‬כיוון לירושלים "המאוחדת" פרי החלטת הממשלה מ‪26-‬‬ ‫זכות החשיבה ‪283‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 283‬‬ ‫[‪]15‬‬ ‫[‪]16‬‬ ‫[‪]17‬‬ ‫[‪]18‬‬ ‫[‪]19‬‬ ‫[‪]20‬‬ ‫[‪]21‬‬ ‫[‪]22‬‬ ‫[‪]32‬‬ ‫[‪]24‬‬ ‫[‪]25‬‬ ‫[‪]26‬‬ ‫[‪]27‬‬ ‫[‪]28‬‬ ‫[‪]29‬‬ ‫[‪]30‬‬ ‫ביוני ‪ 1967‬שהוסיפה לירושלים המערבית ‪ 70‬אלף דונם מהגדה המערבית ובכלל זה‬ ‫ירושלים המזרחית שהשתרעה רק על ‪ 6000‬דונם‪.‬‬ ‫למרות עמדתו זו ביקש אלון בינואר ‪ 1968‬להקים שכונה יהודית ליד חברון‪ ,‬ובעקבות‬ ‫כך הוקמה אז קריית ארבע ‪ ,‬שאכלוסה החל בשנת ‪ .1971‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 1974-‬הציע‬ ‫אלון את "תוכנית יריחו"‪ ,‬על פיה תחזיר ישראל לירדן את יריחו וסביבותיה בתמורה‬ ‫להסכם ביניים הדומה להסכמים שהושגו עם מצרים וסוריה במהלך אותה שנה‪.‬‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬ספטמבר ‪ 1979,‬עמ' ‪551-549‬‬ ‫למעט קריית ארבע שהוזכרה‪ ,‬ועופרה שפרס אפשר את הקמתה ב‪.1975-‬‬ ‫בהחלטת הממשלה מספר ‪ 803‬מיום ‪ 27‬ביולי ‪ 1977‬נקבע כי " בממשלה שבה ומסמיכה‬ ‫את הוועדה להתיישבות‪ ,‬המשותפת עם ההנהלה הציונית‪ ,‬להחליט על הקמת חישובים‬ ‫חדשים‪".‬‬ ‫ב‪ 23-‬בספטמבר ‪ ,1977‬שלושה ימים לפני הצגת" תוכנית שרון" חשף העיתונאי אהרון‬ ‫בכר בידיעות אחרונות כי התוכנית מתבססת במידה רבה על נייר העבודה‪ ,‬שכונה‬ ‫"השדרה הכפולה" שהגיש הארכיטקט אברהם וכמן בינואר ‪ 1976‬לראש הממשלה‬ ‫רבין אשר דחה אותה‪ .‬אצל ניר חפץ וגדי בלום‪ ,‬הרועה‪ ,‬הוצאת למשכל‪ ,2005 ,‬עמ'‬ ‫‪.314‬‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬כעת מחר‪ ,‬ספרי מבט‪1978. ,‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בהחלטת הממשלה מספר ‪ 262‬מיום ה‪ 3-‬בינואר ‪ 1978‬נקבע בין היתר "‪..‬לאשר את‬ ‫סלילת הדרכים ביהודה ובשומרון כפי שהציע שר החקלאות ובהתאם למפה שהביא‬ ‫לידיעת הממשלה (המפה נמצאת במזכירות הממשלה)‪".‬‬ ‫אצל עקיבא אלדר ועידית זרטל‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר‪,2004 ,‬‬ ‫עמוד ‪.88‬‬ ‫הרועה ‪,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.313‬‬ ‫על פי הערכות שונות‪ ,‬מדינת ישראל השקיעה בגדה המערבית וברצועת עזה כמאה‬ ‫שבעים וחמישה מיליארד שקלים בארבעים שנות שלטונה שם‪.‬‬ ‫להרחבה ראו עידית זרטל ועקיבא אלדר‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬כנרת זמורה ביתן דביר‪,2004 ,‬‬ ‫עמ' ‪.258- 267‬‬ ‫בהחלטת ממשלה מספר שהת‪ 12/‬נקבע " לאשר את הקמתם של היישובים המפורטים‬ ‫להלן‪ ,‬ביהודה ושומרון‪ ,‬בשנת ‪(1978‬רשימה של ‪ 10‬ישובים) הישובים יעלו על הקרקע‬ ‫בקצב של שני ישובים או יישוב אחד‪ -‬לחודש"‪ .‬ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ , 1979‬החלטה מספר‬ ‫‪145‬של הממשלה‪ ,‬נכתב " מדיניות ההתנחלות‪ -‬מחליטים (פה אחד)‪ :‬להרחיב את‬ ‫ההתנחלות ביהודה ‪ ,‬בשומרון‪ ,‬בקעת הירדן‪ ,‬חבל עזה ורמת הגולן‪ ,‬על ידי תוספת‬ ‫אוכלוסים ליישובים הקיימים ועל ידי הקמת ישובים נוספים על קרקע שבבעלות‬ ‫המדינה"‪ .‬בהחלטת הממשלה מספר נח‪ , 2/‬יום ה‪ 25-‬בנובמבר נכתב "הרחבת‬ ‫התנחלויות‪... -‬להקים ‪ 19‬הישובים שאושרו להקמה‪...‬להתחיל באזרוח ‪ 12‬היאחזויות‬ ‫הנ"ל‪ ...‬לבצע תכניות בינוי רב שנתית של ‪ 10,000-15,000‬יחידות דיור לשנה‪".‬‬ ‫השנתון הסטטיסטי לישראל‪1993. ,‬‬ ‫רבין שלל ביוזמתו את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית נוספת בשטח שבין ישראל‬ ‫לירדן ומו"מ עם אש"ף‪ .‬הוא ביקש להגיע להסדר עם ירדן‪ ,‬לאחר שראש הממשלה‬ ‫שמיר טרפד את הסכם לונדון שהושג על ידי שר החוץ פרס והמלך חוסיין ב‪-‬אפריל‬ ‫‪ 1987‬ולאחר הודעתו של המלך על התנתקותו מהגדה ביולי ‪ .1988‬להרחבה אודות‬ ‫היוזמה ראו שלמה גזית ‪,‬פתאים במלכודת‪ ,‬הוצאת זמורה ביתן‪ ,1999 ,‬נספח ‪ 3‬עמ'‬ ‫‪.304-301‬‬ ‫בשמיני באפריל ‪ ,1993‬בדבריו בכנסת אמר רבין‪ ..." :‬תכלית הסגר הזה ליצור‪ ,‬לא‬ ‫במכה אחת‪ ,‬יתר הפרדה‪ ,‬בלי כל קשר לשאלת התהליך המדיני‪ ...‬נוצרה לדעתי‬ ‫‪ 284‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 284‬‬ ‫הזדמנות לפתור בעיות נוספות בכלכלה ובחברה הישראלית‪ ...‬אני מסתכל קדימה‬ ‫ומאמין שאפשר ליישם את האמצעים שהתחלנו לנקוט בתהליך מדורג‪ ,‬כי אי אפשר‬ ‫לעשות זאת במכה אחת‪ .‬אי אפשר לשנות דברים שהשתרשו במשך ‪ 26-25‬שנים"‪...‬‬ ‫[‪ ]31‬דן שיפטן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.51-50‬‬ ‫[‪ ]32‬על‪-‬פי "הצהרת העקרונות" שנחתמה בין ישראל לאש"ף בספטמבר ‪ ,1993‬והסכם‬ ‫הביניים שנחתם בספטמבר ‪ ,1995‬נקבעו שלושה סוגי אזורים ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫שטח – ‪ A‬שטח תחת אחריותה המלאה של הרשות הפלסטינית‪ ,‬שנטלה את כל‬ ‫הסמכויות האזרחיות‪ ,‬והסמכות לביטחון ולסדר ציבורי מידי ישראל‪ .‬שטח – ‪ B‬כמו‬ ‫שטח ‪ ,A‬למעט זאת שישראל החזיקה בסמכות גוברת לביטחון ולמלחמה בטרור‬ ‫[‪]33‬‬ ‫[‪]34‬‬ ‫[‪]35‬‬ ‫[‪]36‬‬ ‫[‪]37‬‬ ‫[‪]38‬‬ ‫[‪]39‬‬ ‫בשטחים אלו‪ .‬שטח – ‪ C‬שטח שבו ישראל החזיקה בסמכויות האזרחיות לתשתית‬ ‫בלבד‪ ,‬בסמכות הביטחון ובסמכויות לסדר הציבורי‪ .‬שאר הסמכויות הפונקציונאליות‬ ‫והפרסונאליות ביחס לפלסטינים הועברו לידי הרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫רובינשטיין (עורך)‪ ,‬עמ' ‪.100-101‬‬ ‫מוריס וברק עמ' ‪.121‬‬ ‫משרד החוץ‪ ,‬שנתון המסמכים הרשמיים ‪ ,1994‬ירושלים‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.414-415‬‬ ‫הארץ‪ 25 ,‬בינואר ‪.1995‬‬ ‫לפירוט התוכניות ראה ישעיהו פולמן‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת‬ ‫חיים? הוצאת כרמל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.178-88‬‬ ‫הארץ‪.25.1.95 ,‬‬ ‫רן אדליסט‪ ,‬אהוד ברק‪ -‬מלחמתו בשדים ‪,‬הוצאת כנרת‪,‬זמורה‪ -‬ביתן‪ ,‬וידיעות‬ ‫אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪ ,2003 ,‬עמ' ‪422.‬‬ ‫[‪ ]40‬פריש פליקס‪ ,‬מערכת הביטחון תקים גדר מערכת לאורך קו התפר‪, YNET, 25.12.00‬‬ ‫[‪ 62.5% ]41‬לשרון ו‪ 37.4%-‬לברק‬ ‫[‪ ]42‬בנובמבר ‪ ,2000‬אישר ברק תוכנית להקמת מכשול נגד כלי רכב ממושב מי עמי ועד‬ ‫למחלף לטרון‪ .‬לתוכנית אושרו מאה מיליון ש"ח אך הוקצבו רק חמישה‪-‬עשר מיליון‬ ‫ש"ח שאפשרו למע"ץ להקים בקטעים קטנים של התוואי שאושר מעקה בטיחות‬ ‫המונע מעבר כלי רכב‪.‬‬ ‫[‪]43‬‬ ‫[‪]44‬‬ ‫[‪]45‬‬ ‫[‪]46‬‬ ‫[‪]47‬‬ ‫[‪]48‬‬ ‫[‪]49‬‬ ‫‪NRG,;;.9.01‬‬ ‫היום השביעי‪14.4.01. ,‬‬ ‫כפי שהתבטא השר אפי איתם‪" ,‬אתה לא בונה גדר באמצע הבית"‪ .‬אצל ישעיהו‬ ‫פולמן‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת חיים‪ ,‬הוצאת כרמל‪ ,2004 ,‬עמ'‬ ‫‪.132‬‬ ‫בסקר מעריב מהעשרים ואחד ביוני ‪ ,2002‬נמצא כי שרון איבד תוך שבועיים ‪8%‬‬ ‫ממידת שביעות הרצון של הציבור ממנו‪.‬‬ ‫אזרחים ואנשי כוחות הביטחון‬ ‫ניתן למנות בין המרכזיות שביניהן את האגודה לזכויות האזרח בישראל‪ ,‬במקום –‬ ‫מתכננים למען זכויות בתכנון‪ ,‬המוקד להגנת הפרט‪" ,‬עיר עמים "ורבנים למען זכויות‬ ‫אדם‪ ,‬שהיו שותפות לחלק ניכר מן העתירות כנגד תוואי הגדר‬ ‫המחבר הינו מיוזמי הבנות ז'נבה והיה אחראי בין היתר על המשא ומתן הטריטוריאלי‬ ‫ועל סרטוט קו הגבול במסגרתה‪ .‬ראה‪www.shaularieli.com‬‬ ‫[‪" ]50‬גם המלך שלמה מסר שטחים מארץ ישראל"‪ ,‬הארץ‪ 22 ,‬באפריל ‪.2005‬‬ ‫[‪ ]51‬הפליטים הפנימיים הם ערבים‪-‬פלסטינים שעזבו או גורשו ממקום מושבם במהלך‬ ‫מלחמת העצמאות‪ ,‬לא הורשו לחזור לביתם על ידי מדינת ישראל‪ ,‬והפכו תושבים‬ ‫זכות החשיבה ‪285‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 285‬‬ ‫של כפרים ערביים אחרים שנשארו בתחומי מדינת ישראל‪ .‬ר' הלל כהן‪ ,‬הנפקדים‬ ‫הנוכחים – הפליטים הפלסטינים בישראל מאז ‪ ,1948‬המרכז לחקר החברה הערבית‬ ‫בישראל‪ ,‬מכון ון ליר‪ ,‬ירושלים‪2000. ,‬‬ ‫[‪ ]52‬להרחבה ראו אריאלי שאול‪" ,‬ירושלים – בדרך להסדר קבע"‪ ,‬עדכן אסטרטגי‪ ,‬כרך‬ ‫‪ ,8‬גיליון‪ 1‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪.17-24‬‬ ‫‪ 286‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 286‬‬ ‫[הארץ | ‪]26/09/2006‬‬ ‫‪ | 2‬הידברות‪ ,‬לא חד‪-‬צדדיות‬ ‫על ישראל ליצור תנאים שיאפשרו לדחות ככל האפשר‬ ‫לחימה נוספת‬ ‫הפעלת צה"ל על ידי מדינת ישראל לאורך כל שנות קיומה‪ ,‬נועדה להגן על‬ ‫ריבונותה ועל תושביה‪ ,‬וכן ליצור תנאים מדיניים שיאפשרו לדחות ככל‬ ‫שניתן הפעלה נוספת שלו‪ .‬שתי המטרות גם יחד מעניקות לחברה פסק‬ ‫זמן בין מלחמות‪ ,‬שמאפשר את ביסוסה הכלכלי‪ ,‬הביטחוני והתרבותי‪.‬‬ ‫המלחמה האחרונה בלבנון הציבה סימני שאלה על מידת הצלחתה‬ ‫של ישראל להשיג את המטרה הראשונה‪ ,‬אך מעט שאלות הועלו לגבי‬ ‫השגת המטרה השנייה‪ .‬האם מותם של כמעט ‪ 40‬אזרחים ישראלים‪,‬‬ ‫פציעתם של מאות אחרים‪ ,‬שהייתם במקלטים או נדידתם דרומה של‬ ‫מאות אלפים ופגיעה ברכוש רב במהלך ‪ 34‬ימי הלחימה‪ ,‬הם כישלון‬ ‫רק בהשגת התכלית הראשונה? או שמא זהו כישלון חריף הרבה יותר‪,‬‬ ‫לאור התנהלותן של ממשלות ישראל בשנים האחרונות‪ ,‬להשגתה של‬ ‫התכלית השנייה?‬ ‫מי שהתמקד במחירים הללו כהוכחה לכישלון המדינה בהגנה על תושביה‪,‬‬ ‫טען כי על ישראל היה לפגוע באופן חריף יותר בתשתיות הלבנוניות‪,‬‬ ‫לתקוף את סוריה ולכבוש את דרום לבנון עד מצפון לליטאני‪ .‬טענה זו‬ ‫לוקה בהבנת הקשר בין שתי התכליות בהפעלת צה"ל‪.‬‬ ‫ישראל תידרש לבדיקה מעמיקה של כל מהלכי המלחמה ואלו שקדמו‬ ‫לה‪ ,‬אך עליה לעשות זאת לאורן של שתי המטרות‪ .‬השאלות שיישאלו‬ ‫יבדקו האם התוצאות הצבאיות משקפות את היכולות והמוכנות של‬ ‫צה"ל או את היכולות והמוכנות לניהול המערכה של הדרג המדיני‪,‬‬ ‫שעסק עד אז בהתכנסות וביחסי עובדים‪-‬מעבידים? האם היה תיאום בין‬ ‫ההתנהלות המדינית שדחתה כל הידברות עם סוריה לתוכנית העבודה‬ ‫זכות החשיבה ‪287‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 287‬‬ ‫והאימונים של צה"ל שנדרש לצאת למלחמה תוך שעות? האם ישראל‬ ‫השכילה לזהות את הקו בו הפעלת הכוח אינה תורמת יותר להשגת‬ ‫היעדים המדיניים והשגת "תמונת הניצחון" היא דבר שעשוי אף לפגוע‬ ‫בכך? האם החברה בישראל ערוכה לשלם את מחירי המלחמה? והאם‬ ‫ניתן היה להגיע להכרעה צבאית מוחלטת של חיזבאללה‪ ,‬מבלי לחבל‬ ‫בהשגת התכלית השנייה?‬ ‫ניצחונה הצבאי המרשים של ישראל במלחמת ששת הימים שמר על‬ ‫ריבונותה ועל תושביה ואף יצר אצל העולם הערבי תודעה אחרת ביחס‬ ‫להכרה בקיומה‪ ,‬אך הוא לא העניק לה שקט‪ :‬מיד לאחריה פרצה מלחמת‬ ‫ההתשה ומאוחר יותר מלחמת יום הכיפורים ‪.‬לעומתו‪ ,‬הישגה הצבאי‬ ‫הפחות מרשים של ישראל במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬סלל במגעים מדיניים‬ ‫את הדרך להשגת גבול שקט עם מצרים זה יותר מ‪ 30-‬שנה‪.‬‬ ‫ישראל אינה יכולה לאבד את עליונותה הצבאית האזורית גם במסגרת‬ ‫הסכמי שלום ובוודאי שלא אל מול האיום האיראני‪ .‬לכן‪ ,‬עליה להפיק‬ ‫לקחים מבצעיים וניהוליים מהמלחמה שעלולה להתחדש בכל רגע ‪.‬אך‬ ‫חשובה מכך היא ההבנה שישראל אינה יכולה לבקש יציבות אך ורק‬ ‫בכוחה הצבאי‪.‬‬ ‫החלטת מועצת הביטחון ‪ 1701‬אינה התוצר המדיני המושלם עבור‬ ‫ישראל להשגת המטרה השנייה‪ ,‬אבל יש בה את כל הרכיבים שיעניקו‬ ‫לה יציבות בהמשך‪ .‬בהחלטה זו נזרעו שתילים רכים — בדמות פריסת‬ ‫צבא לבנון בדרום המדינה ופירוק חיזבאללה מנשקו — היכולים למנוע‬ ‫את חזרתנו למציאות של טרם כניסת צה"ל ללבנון‪ .‬את השתילים האלה‬ ‫חייבים לטפח כדי למנוע את המלחמה הבאה‪.‬‬ ‫חידוש ההידברות בין ישראל‪ ,‬לבנון‪ ,‬סוריה והפלשתינאים‪ ,‬במקביל‬ ‫לשמירת השיח עם הקהילה הבינלאומית‪ ,‬הינו צעד שעל ישראל להעדיף‬ ‫על פני ניסיונות חד‪-‬צדדיים וכוחניים לפתרון הסכסוך ביניהם‪.‬‬ ‫‪ 288‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 288‬‬ ‫[‪]05/06/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 3‬שטות חד‪-‬צדדית‬ ‫שוב מחזקת ישראל במו ידיה את סרבני השלום‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬והכל למען גבולות שלא יזכו להכרה עולמית‬ ‫תוכנית ההתכנסות מביאה לשיא חדש את השינוי המהותי שמתרחש‬ ‫מאז ‪ 2000‬במדיניות ישראל ביחס לגבולותיה‪ :‬מעבר מתפישת השטחים‬ ‫כפיקדון להסדרי קבע ושלום‪ ,‬לתפישה המבכרת הגעה לסימון התחום‪,‬‬ ‫בו תתקיים ותילחם המדינה היהודית‪ ,‬באמצעות מהלכים חד‪-‬צדדיים‪.‬‬ ‫זוהי טעות גמורה‪.‬‬ ‫ביטוייה של התפישה הישנה היו בהסכמי השלום עם מצרים וירדן‪ .‬כישלון‬ ‫השיחות עם סוריה הביא את אהוד ברק ביולי ‪ 2000‬לבצע את הנסיגה‬ ‫חד‪-‬צדדית מדרום לבנון‪ ,‬ללא כל הסכם — אך בהכרה של האו"ם כי‬ ‫ישראל מילאה אחר החלטתו ביחס לקו הגבול בין המדינות‪ .‬חמש שנים‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬תחת הלחץ הפנימי והבינלאומי ותחת השאיפה לחזק את‬ ‫האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון‪ ,‬ביצע שרון את ההתנתקות מעזה‪,‬‬ ‫במדיניות עיקשת של הימנעות מכל סממן של שיתוף פעולה והסכם עם‬ ‫הרשות הפלסטינית‪ .‬המהלך זכה לברכות מרוב הקהילה הבינלאומית‪,‬‬ ‫אך לא העניק לישראל כל הכרה במהלכיה ביהודה ושומרון בדפוס גדר‬ ‫ההפרדה‪ ,‬ואף תרם לניצחונו של החמאס בבחירות למועצה המחוקקת‪.‬‬ ‫להיטותה של ממשלת אולמרט לקבוע גבול מזרחי כעת ללא מיצוי כן‬ ‫של האפשרות לחידוש המו"מ להסדר קבע‪ ,‬לוקה בכמה היבטים חשובים‪.‬‬ ‫ברשימת הגורמים שהביאו להכרתו של העולם הערבי‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬נמצא במקום גבוה את עליונותה הצבאית‪.‬‬ ‫תוצאות מלחמת יום הכיפורים הניעו את התהליך שעיקרו מימוש‬ ‫נוסחת ‪ — 242‬שטחים תמורת שלום — וב‪ 1988-‬הצטרף אליו גם אש"ף‪.‬‬ ‫העליונות הישראלית שימשה בפי המתונים בעולם הערבי קלף מנצח‬ ‫לצורך בפשרה ובהכרה בישראל‪ .‬לחזית הסירוב ולקיצוניים נאמר כי‬ ‫זכות החשיבה ‪289‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 289‬‬ ‫הגיע הזמן להשיג במילים יותר מאשר השיגו הרובים‪ .‬תגובתו הקשה‬ ‫של ערפאת לנסיגה הישראלית מלבנון‪ ,‬בטענה כי היא מחלישה את‬ ‫דרכו מול חסידי המאבק המזוין‪ ,‬ותחינתו של אבו‪-‬מאזן לקבל לידיו‬ ‫את רצועת עזה‪ ,‬מעידים על משקלה של העליונות הצבאית ב מערכת‬ ‫השיקולים הפלסטינית‪ ,‬בעיקר כאשר מוצעת על‪-‬ידי ישראל חלופה‬ ‫מדינית למאבק המזוין‪ .‬אמנם‪ ,‬נסיגה מלאה של צה"ל משטחי יהודה‬ ‫ושומרון אינה מתוכננת כעת על‪-‬ידי אולמרט‪ ,‬אולם די בפינוי משמעותי‬ ‫של יישובים ובסיסים כדי שהדבר יזין את מתנגדי ההסכם עם ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא היחידה בעולם‪ ,‬מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שהצליחה‬ ‫להוסיף לגבולות החלוקה שטחים שנכבשו במלחמת הקוממיות — ולזכות‬ ‫להכרה בינלאומית בהם‪ .‬אלא שמלחמת ששת הימים לא נתפשת בקהילה‬ ‫הבינלאומית כאירוע מכונן דומה‪ ,‬המצדיק את סיפוחם של שטחים‬ ‫מהגדה המערבית‪ .‬גבולות ‪ 1967‬הם הבסיס לכל הסדר שלום בין ישראל‬ ‫לשכנותיה‪ .‬הסכמת הפלסטינים לחילופי שטחים (מתכונת שכבר יושמה‬ ‫בחלקה בהסכם השלום עם ירדן) מאפשרת לישראל לשמור בריבונותה‬ ‫את מרבית הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ ,‬אך בפיצוי זהה‬ ‫בגודלו של שטחים מתחומי הקו הירוק‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל ניסיון ישראלי לקבוע‬ ‫גבולות ללא הצד הפלסטיני נידון להיכשל מול העמדה הבינלאומית‬ ‫האיתנה זה ‪ 39‬שנים‪ .‬אף ניסיון קיצוני היפותטי של נסיגה מלאה לגבולות‬ ‫‪ '67‬לא יזכה להכרה בינלאומית כמימוש של ‪ ,242‬כפי שנעשה ביחס‬ ‫ל‪ 425-‬במקרה הלבנוני‪ ,‬משום שסעיף מפתח שאינו ממומש בהחלטה‬ ‫הוא "פתרון צודק של בעיית הפליטים"‪.‬‬ ‫בהנחה שממשלת ישראל מבקשת בעתיד לספח רק את "מרחב התפר"‪,‬‬ ‫הרי שאנו עוסקים ב‪ 8.5%-‬משטח הגדה המערבית‪ .‬הקמתה של בירה‬ ‫פלסטינית במזרח ירושלים היא אקסיומה ביחס להסדר קבע‪ ,‬והיא‬ ‫מצמצמת את השטח האמור ל‪ .7%-‬גם אם מניחה ישראל שהפלסטינים‬ ‫יסכימו להשאיר בריבונותה את אצבעות אריאל וקדומים‪ ,‬החודרות ‪20‬‬ ‫ק"מ ללב הגדה‪ ,‬הרי שהם יתבעו את האחוזים הללו משטחי ישראל‬ ‫בקו הירוק‪ .‬כך שבפועל‪ ,‬הניסיון הישראלי כיום לקבוע גבול ללא הצד‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬ללא סיכוי לאימוצו על‪-‬ידי הקהילה הבינלאומית‪ ,‬ותוך פגיעה‬ ‫‪ 290‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 290‬‬ ‫בפלסטינים חסידי הפשרה‪ ,‬עידוד מתנגדיהם וכן ויתור על הוצאת ה"פקק"‬ ‫הפלסטיני מ"אמבטיית" הטענות של איראן‪ ,‬חיזבאללה ואל‪-‬קעידה —‬ ‫הוא ויכוח על אחוז אחד בלבד משטחה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫החתירה לגבולות קבע היא מטרה ראויה ונדרשת מאין כמותה‪ .‬על‬ ‫ממשלת אולמרט לנסות ולהשיגם בהסכמה ובתמיכה בינלאומית —‬ ‫המחירים ידועים ומוכרים לשני הצדדים‪ .‬מהלכים של פינוי יישובים‬ ‫מבודדים תוך כדי חידוש המו"מ יוכיחו לצד הפלסטיני כי ישראל כנה‬ ‫בכוונותיה‪ .‬להיערכות יישובית וביטחונית אחרת של ישראל בגדה יש‬ ‫אמנם יתרונות‪ ,‬אך אל לה להציגה כעמדתה לגבולות קבע — אלו יישארו‬ ‫תוצר של הסכם בלבד‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪291‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 291‬‬ ‫[‪]01/06/2006‬‬ ‫‪ | 4‬התכנסות על שולחן הניתוחים‬ ‫בתוף מכבסת המילים של ממשלת ישראל‪ ,‬ביחס לניהול הקונפליקט‬ ‫הישראלי פלסטיני‪ ,‬מתגלגל לו מזה מספר חודשים רעיון "ההתכנסות"‪.‬‬ ‫למרות שהינו מהווה את אידרת המצע המדיני של מפלגת קדימה‪ ,‬שזכתה‬ ‫בבחירות האחרונות להרכיב את ממשלת ישראל‪ ,‬הערפול והעמעום‬ ‫המלווים אותו יצרו סל פרשנויות תומכות ומתנגדות בהתאם להנחות‬ ‫אותן הניח כל גורם שהתייחס אליו‪ .‬באם נרצה לקבוע את עמדתנו‬ ‫ביחס ל"התכנסות" נדמה כי נדרשים הצגה וניתוח של המשמעויות‬ ‫וההשלכות של ההתכנסות על האינטרס ארוך הטווח הישראלי בדמות‬ ‫מדינה יהודית דמוקראטית החיה בשלום עם שכנותיה‪.‬‬ ‫האם ישראל יכולה לקבוע במהלך חד צדדי זה את גבולותיה?‬ ‫התשובה הינה שלילית הן ברמה המעשית והן בעקרונית‪ .‬ישראל המבקשת‬ ‫להשאיר בשליטתה כ‪ 10-‬אחוזים משטח הגדה‪ ,‬ובכלל זה ירושלים‬ ‫המזרחית וגושי ההתיישבות‪ ,‬אינה יכולה לצפות להסכמה של הקהילה‬ ‫הבינלאומית להכיר בכך ועל אחת כמה וכמה לא על ידי הפלסטינים‪.‬‬ ‫גם באפשרות התיאורטית של נסיגה לקווי ‪ 67‬לא תוכל ישראל‪ ,‬לתבוע‬ ‫מהקהילה הבינלאומית הכרזה על יישום מלא של ‪ ,242‬כפי שעשתה‬ ‫עם ‪ 425‬בלבנון‪ ,‬כי החלטה זו כוללת סעיף העוסק בפתרון של סוגיית‬ ‫הפליטים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בנסיגת ישראל מ‪ 90%-‬מהגדה היא מסמנת‬ ‫כי הויכוח הטריטוריאלי בהסדר הקבע מצטמצם ל ‪ 10%‬הנותרים‪,‬‬ ‫מספר הקרוב יותר למרחב ההסכמה בן ‪ 3-5‬אחוזים‪ ,‬במתכונת חילופי‬ ‫השטחים‪ ,‬של הגורמים הפלסטינים המתונים‪.‬‬ ‫האם ישראל יכולה להתכנס למרחב ה"תפר" של ‪ 10%‬מהגדה?‬ ‫ראש הממשלה וחלק משריו הכריזו על התכנסות לאזורים שממערב לגדר‬ ‫ההפרדה‪ ,‬שמשמעה פינויים של ‪ 70‬אלף מתנחלים מ‪57 -‬התנחלויות‪.‬‬ ‫‪ 292‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 292‬‬ ‫באם ישראל מבקשת להעתיקם למרחב "התפר" שבגדה אזי עליה לבדוק‬ ‫האם האוכלוסייה החילונית המהווה ‪ 70%‬ממתנחלי הגדה תסכים לבקש‬ ‫את עתידה מחדש בשטח כבוש ‪,‬והאם הגרעין הקשה באוכלוסייה הדתית‬ ‫לאומית יסכים להבדיל בין חלקי מולדת ביחס לתביעתו להתיישבות‬ ‫יהודית בכל א"י? אם ישראל מבקשת את העתקתם לישראל‪ ,‬מהלך‬ ‫שיתקבל ביתר הבנה בקהילה הבינלאומית אזי עליה ראשית להיפרד‬ ‫מהכותרת התכנסות ולהחליפה בנסיגה‪ ,‬ושנית סיכוייה של התוכנית ליהנות‬ ‫מהסכמת ראשי המתנחלים ביש"ע ומפלגות הימין בישראל פוחתים עוד‬ ‫יותר‪ .‬גורם נוסף שיש לציין בהקשר זה הוא ההיבט הכלכלי של המהלך‪.‬‬ ‫זה המתייחס לשאלה האם ישראל תוכל להוציא מתקציבה את עשרות‬ ‫המיליארדים הנדרשים לפיצוי ולהעתקת המתנחלים ולהיערכות מחודשת‬ ‫של צה"ל ושאר כוחות הביטחון על חשבון התקציבים האזרחיים שעה‬ ‫שבממשלתה יושבות ש"ס‪ ,‬הגמלאים ומפלגת העבודה!?‬ ‫האם ישראל תוכל ליהנות מביטחון טוב יותר?‬ ‫אין להניח כי הפלסטינים יניחו את נשקם ויאפשרו לישראל לחזק את‬ ‫אחיזתה בשטחים שבשליטתה‪ ,‬בדגש על "עוטף" ירושלים‪ ,‬באופן שתעוצב‬ ‫מציאות שיש להתחשב בה על פי הגדרת הנשיא בוש מאפריל ‪ .2004‬לכך יש‬ ‫להוסיף את המאבק הפלסטיני הפנימי שלא יניח לממשלת הרש"פ לשקוד‬ ‫על כינון המדינה בשטחים שהתפנו ‪.‬לכן השאלה האמיתית היא האם‬ ‫לישראל יהיה נוח וזול יותר להפעיל את עוצמתה למול גילויי האלימות‬ ‫והאם אזרחיה יהינו מביטחון אישי טוב יותר‪ .‬ניתן יהיה אומנם להניח‪,‬‬ ‫בהיעדר מהלכים מדיניים משלימים‪ ,‬כי גם מרכז הארץ יהיה נתון לירי‬ ‫קאסמים ומרגמות‪ ,‬אך תוצאה זו היא בלתי נמנעת להערכתי גם באם‬ ‫המצב הנוכחי יימשך‪ .‬כמו כן‪ ,‬צה"ל אומנם יוכל להפעיל את כוחותיו באופן‬ ‫נוח יותר בשטחים נעדרי אוכלוסייה ישראלית ‪ ,‬צירי תנועה ובסיסים‬ ‫צבאיים המחייבים אותו כיום לרתק אלפי חיילים למשימות שיגרה אך‬ ‫בהיעדר שלטון פלסטיני אפקטיבי הוא ייאלץ להמשיך ולפעול בשטחים‬ ‫שממזרח לגדר במודל של צפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישראל תידרש להחליט לגבי שליטתה במעברים על הירדן‪.‬‬ ‫לקח פילדלפי המעיד כי לא היה ברצונם וביכולתם של המצרים למנוע‬ ‫זכות החשיבה ‪293‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 293‬‬ ‫את הברחתם של טונות אמצעי לחימה לרצועה צריך לעמוד לנגד עיני‬ ‫הממשלה‪ .‬הסתפקות בנוכחות ירדנית‪ ,‬מבורכת בפעילותה‪ ,‬או נוכחות‬ ‫בינלאומית ולא ישראלית מחייבת את ההבנה והקבלה שהפלסטינים‬ ‫לארגוניהם השונים יעשו ככל שביכולתם להגיע למאזן הרתעה מקומי‬ ‫מול ישראל על ידי הברחת אמל"ח מתקדם יותר בדמות רקטות ארוכות‬ ‫טווח‪ .‬תוצאות מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה ו"שכר הולם" בלבנון‬ ‫ישפיעו באופן ניכר על כללי המשחק במאזן זה‪.‬‬ ‫האם ישראל תוכל ליהנות בגמר ההתכנסות מ"פרטנר" פלסטיני להסדר‬ ‫קבע על פי ‪?242‬‬ ‫אין זה סוד כי המדיניות העיקשת של שרון לא להפוך את הנסיגה ופינוי‬ ‫הישובים מעזה לפלטפורמה לחידוש המו"מ באמצעות אבו מאזן הינה‬ ‫אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שהביאו לניצחון חמאס בבחירות‬ ‫לפרלמנט‪ .‬מהלכי הטרור של החמאס נתפשו בצד הפלסטיני כגורם‬ ‫המרכזי לנסיגת צה"ל ובהיעדר חלופה מדינית לסיום הכבוש הישראלי‬ ‫חלק לא מבוטל בקרבם סבור כי זוהי הדרך היחידה להשיג זאת‪ .‬נסיגה‬ ‫זו באה חמש שנים לאחר הנסיגה מדרום לבנון‪ ,‬שנתפשה בעולם הערבי‬ ‫כהישג צבאי של החיזבאללה‪ ,‬חיזקה את אתוס המאבק המזוין וכרסמה‬ ‫באופק עמוק בנימוק החזק ביותר של הפלסטינים המתונים בראשות‬ ‫אבו מאזן ‪.‬מאז ‪ 1988‬אלו טוענים בפני הצבור הפלסטיני כי ישראל היא‬ ‫עובדה ניצחת הנהנת מעליונות צבאית ומתמיכה בינלאומית‪ ,‬ושהסיכויים‬ ‫להקים מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר על חורבותיה אינם קיימים‪ .‬לכן‬ ‫לתפישתם תהליך אוסלו היה אומנם כתב כניעה של החלום הפלסטיני‬ ‫בפני התנועה הציונית אך מהלך נדרש בכדי לסיים את הכבוש ופליטותם‬ ‫של מיליונים באמצעות הקמתה של מדינה עצמאית בשטחים‪ .‬קריאת‬ ‫התגר המתמשכת של חיזבאללה בחסות אירן ושל החמאס על תובנה‬ ‫זו יכולה ליהנות מהעצמה בשל נסיגה ישראלית נוספת שלא בהסכם‪.‬‬ ‫גם התשובה לשאלה זו תושפע מאוד מהעימות המתנהל בימים אלו‬ ‫ברצועת עזה ובלבנון אך יש לזכור את ההבדל המהותי שבין שניהם‪ .‬בעוד‬ ‫שהראשון נתפס על ידי מרבית הקהילה הבינלאומית כחלק מהמאבק‬ ‫נגד הכבוש‪ ,‬למרות הגדרתו של החמאס כארגון טרור‪ ,‬הרי שביחס לשני‬ ‫‪ 294‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 294‬‬ ‫ישראל זכתה ללגיטימציה ולהכרה גמורה ביישום החלטות האו"מ‪ .‬בעוד‬ ‫שבראשון ישראל נמנעת מהצגת חלופה מדינית ראויה למאבק הצבאי‬ ‫בפני הצבור הפלסטיני הרי שבשני לבנון זכתה לאפשרות לממש את‬ ‫ריבונותה כמדינה עצמאית במלואה לרבות בדרומה ולא עשתה זאת‪.‬‬ ‫לבסוף נדרשת הצבתה של שאלה נוספת‪ -‬האם תוכנית ההתכנסות‬ ‫עדיפה על המצב הקיים?‬ ‫זוהי שאלה המבקשת לבחון בין האלטרנטיבות הקיימות‪ .‬קרי האם‬ ‫ההתכנסות יכולה להיות הרע במיעוטו ביחס לחלופות האחרות להמשך‬ ‫ניהול הסכסוך או שמא היא הרסנית בטווח הארוך ביחס למטרה שהוצבה‪.‬‬ ‫ברור כי חלק מהתשובה נעוץ בתשובות לשאלות הקודמות ‪,‬אך לכך יש‬ ‫להוסיף דברים נוספים‪ .‬האם הפלסטינים יכולים לגבש כתובת אחת‬ ‫למול ישראל במציאות הנוכחית או שמא החברה הפלסטינית תמשיך‬ ‫להתרסק ולהתפצל עד למצב בו אפשר וישראל תידרש לחדש את הממשל‬ ‫הצבאי?! האם הפלסטינים יתמידו בתביעתם למדינה עצמאית או שמא‬ ‫יחדלו לתבוע הגדרה עצמית נפרדת ויטילו את יהבם על מאבק אזרחי‬ ‫שיובילם בסופו של דבר למדינה עם רוב ערבי?! האם יתכן חידוש המו"מ‬ ‫להסדר עם קבע עם הנשיא הפלסטיני כעת או שעל ישראל להימנע‬ ‫מהתחייבויות שאין יכולת מימוש בצידן?‬ ‫לסכום‪ ,‬נראה כי אמוץ מלא של אחת השלוש החלופות המוכרות‪ -‬המשך‬ ‫המצב הקיים‪ ,‬מו"מ להסדר קבע והתכנסות חד צדדית‪ -‬אינה יכולה‬ ‫לאור השאלות שהוצגו להביא לכדי פתרון יציב‪ .‬על ממשלת ישראל‬ ‫לבקש ולחבר את אופציית המו"מ יחד עם מהלכים שמצמצמים את‬ ‫היקף השליטה בפלסטינים בשטחים‪ .‬על התנהלות זו להתקיים לאור‬ ‫המטרה האסטרטגית שהוצגה ותוך כדי תיאום צפיות בקרב הצבור‬ ‫הישראלי ומפלגותיו ביחס ליעדים‪ ,‬לתועלות ולסיכונים הכרוכים בכל‬ ‫צעד במסע הארוך הזה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪295‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 295‬‬ ‫[סנאט ‪]15/05/2006 | 285‬‬ ‫‪ | 5‬תוכנית ההתכנסות‬ ‫תוכנית ההתכנסות‬ ‫תוכנית ה"התכנסות" אמורה ומבקשת להיות ליבת כהונתו של אהוד‬ ‫אולמרט כראש ממשלת ישראל‪ .‬זה הצהיר במסגרת נאום הניצחון בבחירות‬ ‫לכנסת ה‪ 17-‬כי " בתקופה הקרובה נשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע‬ ‫של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם רוב יהודי וכמדינה דמוקראטית"‪.‬‬ ‫בנאום הודגש כי ישראל "‪..‬תפעל לעשות כך במשא במתן והסכם‪"..‬‬ ‫וכי "‪ ..‬אין תחליף טוב יותר להסכם שלום‪ "..‬אך "‪ ..‬אם (הפלסטינים)‬ ‫לא יעשו כן‪ ,‬תיקח ישראל את גורלה בידה ועל בסיס הסכמה לאומית‬ ‫רחבה בתוכנו‪ ,‬והבנה עמוקה עם ידידנו בעולם ‪,‬ובראשם ארה"ב‪ ,‬נפעל‬ ‫גם בהעדר הסכמה איתם"‪.‬‬ ‫בכדי לעמוד על מהותם ותוכנם של גבולות הקבע אותם מבקש אולמרט‬ ‫נפנה לתוכנית המדינית שבמצע מפלגתו "קדימה"‪ ,‬ונשרטט את המפה‬ ‫המיוחלת לאור שלושת העקרונות המופיעים בה‪:‬‬ ‫"הכללת אזורים נדרשים לביטחון ישראל"‪ -‬בכדי להגיע לקונקרטיזציה‬ ‫של אזורים אלו נוכל להיעזר גם ב"מפת האינטרסים הביטחוניים"‬ ‫שאושרה על ידי ממשלתו של נתניהו ב‪ ,1998-‬ולהגדיר בקטגוריה זו‬ ‫את בקעת הירדן בחלופה המורחבת שלה‪.‬‬ ‫זו כוללת‪ ,‬על פי משנתו של שרון‪ ,‬את "דרך אלון" ו"המדרגה שמעליה"‪,‬‬ ‫ואת שטחי האש של צה"ל במדבר יהודה‪ ,‬משתרעת על פני כ‪1850-‬‬ ‫קמ"ר כ‪ 33% -‬מהגדה ומתגוררים בה כ‪ 10,000-‬ישראלים ב‪ 29-‬ישובים‬ ‫מוכרים‪ .‬נציין כי לבקעת הירדן ישנה חלופה צנועה יותר המבוססת על‬ ‫כביש מספר ‪ ,90‬וכן נדגיש כי שטח זה ‪,‬כפי הנראה‪ ,‬יישמר בשליטת‬ ‫ישראל‪ ,‬שעה שזו תאמץ מהלך חד צדדי שלא במסגרת הסכם קבע‪.‬‬ ‫"הכללת מקומות קדושים לדת היהודית וחשובים כסמל לאומי ובראשם‪,‬‬ ‫ירושלים המאוחדת‪ ,‬בירת ישראל"‪ -‬בקטגוריה זו נגדיר את ירושלים‬ ‫‪ 296‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 296‬‬ ‫בגבולותיה החדשים כפי שאלו הוצבו באמצעות גדר ההפרדה והעמידו‬ ‫את היקף השטח שממזרח לקו ה"ירוק" על ‪ 74‬קמ"ר ‪,‬מספר כמעט זהה‬ ‫לגודלה של מזרח ירושלים‪ ,‬העומד על ‪ 70‬קמ"ר‪ .‬לכך נוסיף רק את‬ ‫קריית ארבע והישוב היהודי בחברון‪ ,‬עיר האבות‪ ,‬לרבות הציר המוביל‬ ‫אליהן מהקו הירוק ‪,‬המשתרעים על ‪ 65‬קמ"ר נוספים ומתגוררים בם‬ ‫כ‪ 7,000-‬ישראלים‪.‬‬ ‫"הכללת מקסימום מתיישבים יהודיים בפועל‪ ,‬בדגש על גושי ההתיישבות"‪-‬‬ ‫יהיה זה נכון להיעזר בגדר ההפרדה ההולכת ונשלמת בכדי להגדיר את‬ ‫"גושי" ההתיישבות‪ ,‬ונזכיר כי מרחב ה"תפר" מהווה גם הוא את "מרחב‬ ‫הביטחון המערבי" על פי משנתו של שרון‪ .‬ראשית‪ ,‬שלושת ה"גושים"‬ ‫המהווים את "עוטף " ירושלים‪ -‬גבעת זאב‪ ,‬מעלה אדומים וגוש עציון‬ ‫המורחב‪ .‬אלו משתרעים על כ‪ 165-‬קמ"ר ומתגוררים בם כ‪88,000-‬‬ ‫ישראלים ב‪ 17-‬התנחלויות‪ .‬שנית‪" ,‬גוש" אריאל קדומים ‪,‬שעל פי החלטת‬ ‫הממשלה מ‪ 30-‬באפריל ‪ ,2006‬יתפצל בעתיד לשתי "אצבעות"‪ ,‬המשתרע‬ ‫על פני ‪ 123‬קמ"ר ומתגוררים בו כ‪ 38,000-‬ישראלים ב‪ 14-‬התנחלויות‪.‬‬ ‫שלישית‪" ,‬גוש" חשמונאים ‪,‬המשתרע על פני כ‪ 12 -‬קמ"ר ומתגוררים‬ ‫בו כ‪ 36,000-‬ישראלים ב‪ 5-‬ישובים‪ .‬לבסוף‪ ,‬ניתן להוסיף את ה"גושים"‬ ‫הקטנים‪ ,‬כמו שקד‪ ,‬אלפי מנשה‪ ,‬צופין ואחרים המשתרעים על פני שטח‬ ‫של כ‪ 153-‬קמ"ר ומתגוררים בם כ‪ 25,000-‬ישראלים ב‪ 14-‬התנחלויות‪.‬‬ ‫התמונה הכוללת המתקבלת מניתוח זה מצביעה על כך שאולמרט יבקש‬ ‫לשמור‪ ,‬עם גדר ובלעדיה‪ ,‬במהלך ההתכנסות החד צדדי ‪ ,‬על שטח‬ ‫בהיקף של כ‪ 2,440 -‬קמ"ר המהווה כ‪ 43% -‬משטח הגדה המערבית‪ ,‬בו‬ ‫מתגוררים ב‪ 52-‬ישובים‪ 377,000 ,‬ישראלים (לרבות השכונות היהודיות‬ ‫במזרח ירושלים) המהווים כ‪ 90%-‬מהישראלים המתגוררים מעבר לקו‬ ‫ה"ירוק"‪ .‬בשטח זה עדיין ייוותרו כ‪ 270,000-‬פלסטינים‪ ,‬רובם במזרח‬ ‫ירושלים וחלקם בשטח ‪ H2‬שבחברון‪ .‬ביתרת השטח‪ ,‬יבקש אולמרט‬ ‫לפנות או "לכנס" כ‪ 40,000-‬ישראלים המתגוררים ב‪ 31-‬ישובים מוכרים‪,‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬עופרה‪ ,‬עלי‪ ,‬שילה‪ ,‬בית אל ואלון מורה‪.‬‬ ‫מה סיכוייה של מפה זו ליהנות מ"הסכמה לאומית רחבה בתוכנו‪ ,‬והבנה‬ ‫זכות החשיבה ‪297‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 297‬‬ ‫עמוקה עם ידידנו בעולם‪ ,‬ובראשם ארה"ב"? מפה זו תזכה ללא ספק‬ ‫לתמיכה כמעט מקיר לקיר במערכת הפוליטית בישראל באם מובטח‬ ‫היה כי הייתה הופכת לגבולות קבע מוכרים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן להניח‬ ‫כי המפלגות מ"קדימה" ושמאלה היו נפרדות אף מבקעת הירדן ומדבר‬ ‫יהודה במסגרת הסכם קבע שהיה מותיר בריבונות ישראל ‪10%‬מהגדה‪.‬‬ ‫אך במסגרת תוכנית ה"התכנסות" החד צדדית‪ ,‬נראה כי כל המפלגות‬ ‫מימין ל"קדימה ‪",‬ובראשן "הליכוד"‪ ,‬יתנגדו לכל מהלך חד צדדי משמעותי‬ ‫הכרוך בפינוי ישובים ללא כל תמורה מדינית והמפלגות המפד"ל והאיחוד‬ ‫הלאומי יתנגדו לכל פינוי‪.‬‬ ‫בקרב הפלסטינים‪ ,‬הפת"ח והחמאס יברכו בצנעה על כל נסיגה ישראלית‪,‬‬ ‫אך בעוד הראשונים ‪,‬יסתייגו מהמהלך שיחזק לטענתם את יריביהם‬ ‫הקיצוניים‪ ,‬ויחזרו ויטענו כי הבסיס לגבולות הקבע היא החלטה ‪242‬‬ ‫והסכם בין הצדדים לאורה‪ ,‬האחרונים‪ ,‬בהתאם להצהרותיהם עד כה‪,‬‬ ‫יפסלו כל הכרה בגבולות שישראל מבקשת לקבוע‪ ,‬ויחזיקו בעמדתם‬ ‫השוללת הכרה בישראל בכלל‪.‬‬ ‫העולם הערבי חזר ואימץ את החלטתו ממרץ ‪ 2002‬הקוראת לשלום‬ ‫מלא ונורמליזציה עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה לקווי‬ ‫יוני ‪ 1967‬והקמת מדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים‪.‬‬ ‫בעמדה האירופית מאומה לא השתנה מאז שתשע חברות בקהילה‬ ‫האירופית הכריזו ביוני ‪ 1980‬בוונציה כי על ישראל "‪..‬לשים קץ לכיבוש‬ ‫הטריטוריאלי שהיא מקיימת מאז ‪ ,"1967‬וש " לא יקבלו כל יזמה‬ ‫חד‪-‬צדדית שתכליתה לשנות את מעמדה של ירושלים"‪ .‬ביחס לגושי‬ ‫ההתנחלויות שישראל מבקשת לספח "הינן סבורות כי התנחלויות‬ ‫אלה‪ ,‬כמו גם השינויים במערך האוכלוסייה והרכוש בשטחים הערביים‬ ‫הכבושים‪ ,‬הן בלתי‪-‬חוקיות בהתאם לחוק הבין‪-‬לאומי"‪ .‬כך שלישראל‬ ‫לא צפויה עדנה מהיבשת האירופית‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬זו תילך ותגביר את‬ ‫צעדי ההחרמה כנגד הנוכחות הישראלית בשטחים‪.‬‬ ‫ארה"ב בראשות הנשיא לשעבר קלינטון‪ ,‬חרגה מהעמדה הבסיסית‬ ‫‪ 298‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 298‬‬ ‫האמריקאית‪ ,‬שעה שזה הציג בדצמבר ‪ 2000‬את תוכניתו להסדר קבע‬ ‫על פיו מעבר לסיפוח הישראלי ופיצוי טריטוריאלי מסוים לפלסטינים‪,‬‬ ‫ישראל תיהנה מ‪ 3-‬אחוזים נוספים משטחי הגדה יהודה ושומרון‪ ,‬ללא‬ ‫כל פיצוי לפלסטינים‪ .‬אך היה זה דווקא הנשיא הנוכחי בוש‪ ,‬שבאפריל‬ ‫‪ ,2004‬במכתב התשובה לשרון‪ ,‬הודיע כי אומנם "יהיה זה בלתי מציאותי‬ ‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬ ‫מ‪ "1949-‬אך מיהר להוסיף כי "יהיה זה מציאותי לצפות שהסדר קבע‬ ‫יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪".‬‬ ‫לסכום‪ ,‬ממשלת ישראל בראשותו של אולמרט יכולה לפנות התנחלויות‬ ‫ממזרח לגדר או להוציא שכונות פלסטיניות בירושלים מחוצה לה‪.‬‬ ‫השיקולים למהלכים אלו יכולים להיות רבים ושונים‪ ,‬שעיקרן היערכות‬ ‫ביטחונית ישראלית טובה יותר וחיזוק התודעה הישראלית בדבר הצורך‬ ‫בהפרדה מדינית ודמוגרפית בין שני הצדדים‪ .‬אך קשה יהיה להניח כי‬ ‫באמצעות מהלכים חד צדדיים ניתן יהיה להגיע לגבולות קבע מוכרים‬ ‫לישראל‪ .‬עמדת הפלסטינים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ברורה‬ ‫ומוצקה‪ .‬תתמוך היא ככלל בכל מהלך שיצמצם את הכבוש הישראלי‬ ‫בשטחים‪ ,‬אך היא לא תעניק שום הכשר למציאות שישראל מבקשת‬ ‫ליצור באמצעות מהלכים חד צדדיים בנוסח "ההתכנסות"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪299‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 299‬‬ ‫[עדכן אסטרטגי | ‪]07/2004‬‬ ‫‪" | 6‬ההינתקות"‪ ,‬מרחב "התפר"‬ ‫ וחלופה אחרת לניהול הסכסוך‬ ‫מטרתה האסטרטגית של מדינת ישראל לטווח הארוך היא לסיים את‬ ‫הסכסוך עם הפלסטינים‪ .‬דבר זה ניתן למימוש רק בהסכם שבו ייקבעו‬ ‫ויעוגנו דפוסי ההיפרדות המדינית של ישראל מן הפלסטינים מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ושיתוף הפעולה בתחומי החיים השונים מצד אחר‪ .‬היפרדות זו‬ ‫תאפשר למדינת ישראל לקיים חיים בעלי אופי יהודי‪ ,‬לשמור על משטר‬ ‫דמוקרטי‪ ,‬שבו יש מיעוט ערבי שווה‪-‬זכויות‪ ,‬ולהיות חלק מהמזרח‬ ‫התיכון ומהעולם כולו‪.‬‬ ‫התהליך המדיני הבילטראלי בין ישראל לפלסטינים קפא בטענה ש"אין‬ ‫פרטנר" ופינה את מקומו לעימות אלים הגובה מחיר דמים משני הצדדים‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬בראשותו של אריאל שרון‪ ,‬בחרה לנהל את הסכסוך‬ ‫באופן חד‪-‬צדדי ולדחות את הניסיון ליישבו באמצעות משא ומתן ישיר‬ ‫עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית‪.‬‬ ‫ניהול סכסוך ודחיית פתרונו הוא מהלך ראוי רק אם הוא מתקיים לאורה‬ ‫של המטרה האסטרטגית‪ ,‬כלומר מביא להבשלת התנאים לקיומו של‬ ‫משא ומתן‪ .‬ניהול לא ראוי של הסכסוך עלול להחריף את העימותים‬ ‫הקיימים‪ ,‬להרחיב את חוסר היציבות ולהרחיק את הצדדים משולחן‬ ‫המשא ומתן‪.‬‬ ‫במאמר זה אבקש לטעון‪ ,‬שמהלכיה של ממשלת ישראל כפי שהם‬ ‫מתבטאים בבניית מרחב "התפר" – גדר ההפרדה – ביהודה ושומרון‬ ‫ובתכנית ה"הינתקות" של ראש הממשלה‪ 2,‬עדיפים על עמדת ראשי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬אושר על‪-‬ידי הממשלה בשני שלבים – ביוני ‪ 2002‬ובאוקטובר ‪.2003‬‬ ‫‪ 2‬תכנית ההינתקות אושרה בידי ממשלת ישראל ב‪ 6-‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫‪ 300‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 300‬‬ ‫המתנחלים ונציגהם בממשלה‪ ,‬הדוגלים בהמשך המצב הקיים‪ .‬מאידך יש‬ ‫במהלכים אלה כדי להוביל לדחייה בהשגתה של המטרה האסטרטגית‬ ‫וכן הם עלולים לאלץ את ישראל לשלם מחירים מיותרים‪.‬‬ ‫לאחר שאציג את תכנית המתנחלים בחלקו הראשון של המאמר ואת‬ ‫תכנית ראש הממשלה בחלקו השני‪ ,‬אציע תכנית חלופית‪ ,‬הכוללת‬ ‫גם תוואי אחר לגדר ההפרדה‪ ,‬שאימוצו יאפשר חיי יום‪-‬יום סדירים‬ ‫לישראלים ולפלסטינים ביהודה ושומרון‪ .‬תכנית זו חוזרת ומתבססת‬ ‫על מדיניות שראשיתה בממשלת רבין‪ ,‬שביקש להתמודד עם הטרור‬ ‫הפלסטיני בלי לוותר על החתירה לפתרון הסכסוך‪.‬‬ ‫תכנית המתנחלים — המשך המצב הקיים‬ ‫ממשלת ישראל נאלצה להגיב על הלחץ שגאה בקרב הציבור שגר‬ ‫ממערב ל"קו הירוק" ושקרא לה להתמודד עם ההסלמה בעימות‬ ‫וההידרדרות במצב הביטחון‪ 3,‬ולפעול בשונה ממדיניותן של ממשלות‬ ‫ישראל בעשור האחרון שנמנעו מהקמתה של גדר הפרדה‪ ,‬שמא זו‬ ‫תפגע בתביעותיה של ישראל בעת משא ומתן על גבולות הקבע‪.‬‬ ‫אולם ראשי המתנחלים ומפלגות הימין ניסו למנוע את ההחלטה של‬ ‫ממשלת האחדות בראשותו של אריאל שרון בעניין הגדר‪ .‬הם חששו‪,‬‬ ‫כי זו תצמצם את הוויכוח הטריטוריאלי באזורים שעדיין הם מבקשים‬ ‫לרישתם במפעל ההתנחלות‪ 4.‬הם מבקשים מראש הממשלה ומהציבור‬ ‫בישראל להיאזר בסבלנות מתוך אמונה כי המציאות שהם יוצרים‬ ‫באזורי יהודה ושומרון תכתיב את המפה המדינית‪ 5,‬וגם תזכה בעתיד‬ ‫להכרה בינלאומית‪ ,‬כפי שקרה באשר לגבולות ‪ .1967‬הנחתם היא‪,‬‬ ‫שבקעת הירדן‪ ,‬הדלילה באוכלוסייה פלסטינית ומהווה את "מרחב‬ ‫הביטחון המזרחי" ב"מפת האינטרסים החיוניים" שאישרה ממשלת‬ ‫‪ 3‬קרוב ל‪ 1000-‬הרוגים ישראלים ואלפי פצועים‪ ,‬מאז אוקטובר ‪. 2000‬‬ ‫‪ 4‬המתנחלים מממשים את קריאתו של שרון שהושמעה אחרי ועידת "וואי פל�נ‬ ‫טיישן" באוקטובר ‪ ..." 1998‬לתפוס כל גבעה‪."...‬‬ ‫‪ 5‬הטענה נסמכת על עובדות כמו נטישתם של ‪ 8000‬פלסטינים את קלקיליה‬ ‫מאז בניית הגדר שם והגירתם של כ‪ 10,000 -‬פלסטינים בני השכבה המשכילה‬ ‫בעלי דרכונים כפולים מרמאללה ומשאר ערי הגדה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪301‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 301‬‬ ‫ישראל בראשותו של בנימין נתניהו‪ ,‬יכולה להישאר בשליטת ישראל‬ ‫בטווח הנראה לעין‪ .‬לכן הם מבקשים לחזק את יישובי דרך אלון בגבול‬ ‫הבקעה וליצור רצף התיישבותי מ"התנחלויות האם" ב"גב ההר" לכביש‬ ‫אלון באמצעות עשרות מאחזים‪ 6.‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא ‪ 17‬מאחזים בין‬ ‫אריאל למבוא שילה בואכה ציר אלון‪ 6 ,‬מאחזים המבקשים לחבר את‬ ‫איתמר מזרחה לאורך קו הרכס‪ ,‬ו‪ 14-‬מאחזים שמטרתם לחבר את‬ ‫עופרה ובית אל לצפון ירושלים (ראו מפה ‪.)1‬‬ ‫מפה ‪ :1‬חיבור יישובי "גב ההר" לציר אלון‬ ‫‪ 6‬רובם נבנו בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫‪ 302‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 302‬‬ ‫מדיניות זו של הימין מבקשת להביא – באפשרות הגרועה להשקפתו‬ ‫– להקמתה של אוטונומיה‪ /‬מדינה פלסטינית‪ ,‬שתשתרע על פחות‬ ‫מ‪ 40-‬אחוזים של הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬באפשרות הטובה‬ ‫יותר להשקפתו‪ ,‬תחת מציאות היום‪-‬יום או עקב מלחמה נוספת‪ ,‬בלתי‬ ‫נמנעת להערכתו‪ ,‬הפלסטינים ינדדו מזרחה אל ממלכת ירדן‪ ,‬שמרבית‬ ‫אוכלוסייתה פלסטינית‪.‬‬ ‫לאחר שלושים שנה של מאמץ התנחלותי‪ ,‬היבטיה הדמוגרפיים של‬ ‫המציאות בשטח שונים מציפיות המתנחלים ברובו המכריע של מרחב‬ ‫יהודה ושומרון‪ 400,000 .‬הישראלים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‬ ‫נבלעים בקרב ‪ 2.2‬מיליון הפלסטינים‪ ,‬חוץ מברצועה צרה במערב‬ ‫השומרון ובמזרח ירושלים‪ 7.‬אין בסיס לאמונה שתינתן בעתיד לגיטימציה‬ ‫בינלאומית לתוכניתם או לתפיסתם‪ .‬מאז שנתקבלה החלטת מועצת‬ ‫הביטחון ‪( 242‬נובמבר ‪ ,)1967‬שבמשתמע העניקה הכרה לריבונותה‬ ‫של מדינת ישראל על ‪ 77‬אחוזים של ארץ ישראל המערבית‪ 8,‬לא היה‬ ‫כל שינוי בעמדה הזאת‪ .‬גם החלטה ‪ 338‬של מועצת הביטחון לאחר‬ ‫מלחמת יום הכיפורים (‪ )1973‬לא שינתה עמדה זו‪ .‬לפי הצעת קלינטון‬ ‫מדצמבר ‪ 9,2000‬אמורה היתה ישראל לספח שלושה אחוזים משטחי‬ ‫יהודה ושומרון בנוסף על חילופי שטחים‪ ,‬אך הצעה זו הוסרה מסדר‬ ‫היום עם סיום כהונתו של קלינטון‪.‬‬ ‫חמור מכך‪ ,‬המשך המצב הקיים עלול להביא לפגיעה באופייה היהודי‬ ‫ובמשטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬ככל שיחלוף הזמן ללא פתרון‬ ‫כן יהפוך הרעיון של שתי מדינות לשני עמים לבלתי ישים‪ ,‬שהרי במדינה‬ ‫דו‪-‬לאומית‪ ,‬ידרשו הפלסטינים בצדק‪ ,‬זכויות פוליטיות שוות (‪One‬‬ ‫‪ )man, one vote‬ואז ישראל תיאלץ לבחור בין זהותה הדמוקרטית‬ ‫לבין זהותה היהודית‪.‬‬ ‫‪ 7‬ראו‪ :‬אלישע אפרת‪ ,‬גיאוגראפיה של כיבוש‪ ,‬כרמל‪ ,‬ירושלים‪.2002 :‬‬ ‫‪ 8‬בדומה להסכמי רודוס מאפריל ‪.1949‬‬ ‫‪..." 9‬יש להקצות ‪ 94%-96%‬משטחה של הגדה המערבית למדינה הפלסטינית; תמ�ו‬ ‫רת השטח שיסופח לישראל‪ ,‬יש לפצות את הצד הפלסטיני בחילופי שטחים של‬ ‫‪(."...1%-3%‬הצעת קלינטון‪ ,‬דצמבר ‪)2000‬‬ ‫זכות החשיבה ‪303‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 303‬‬ ‫תכניתו של ראש הממשלה ומכשלותיה‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬ממלא מקומו השר אהוד אולמרט‪ ,‬שקרא בדצמבר ‪2003‬‬ ‫להפרדה חד‪-‬צדדית בין ישראל לפלסטינים‪ ,‬ועוד רבים בליכוד‪ ,‬הפנימו‬ ‫את ההכרח בהקמתה של מדינה פלסטינית ובפתרון הסכסוך‪ .‬ראש‬ ‫הממשלה מבקש להניע את התהליך באופן חד‪-‬צדדי כדי לא לוותר על‬ ‫השקפתו בדבר הפתרון הטריטוריאלי הרצוי‪ 10.‬גישה זו דוחה את הפתרון‬ ‫וגורמת ל"תשלום מחיר" כואב ומיותר לשני הצדדים‪.‬‬ ‫נראה שתוואי הגדר‪ ,‬שאושר בידי ראש הממשלה עצמו‪ ,‬מצביע על תפיסתו‬ ‫את הפתרון הטריטוריאלי‪ .‬הצהרתית‪ ,‬בבניית הגדר רוצה ממשלת ישראל‬ ‫לתת הגנה מפני הטרור וכן להתגונן מפני הפשיעה הפלילית‪ 11‬הנובעת‬ ‫מהפער הכלכלי בין שתי החברות‪ 12,‬ומפני השהייה הבלתי חוקית של‬ ‫פלסטינים המשפיעה על המאזן הדמוגרפי בתוך מדינת ישראל (כיום‬ ‫שוהים באופן לא חוקי בצד הישראלי של הקו הירוק כ‪ 200,000-‬אלף‬ ‫פלסטינים)‪ .‬ואולם נראה שיותר מכל‪ ,‬ממשלת ישראל רוצה להשפיע על‬ ‫קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל באמצעות תוואי הגדר‪ ,‬הנשען‬ ‫על פריסת ההתיישבות בחבלי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫תחילתו של התהליך בהסכם הביניים שנחתם בספטמבר ‪ 1995‬בין ממשלת‬ ‫ישראל לאש"ף ויצר שלושה אזורים בגדה המערבית‪ B ,A :‬ו‪ .C-‬השטח‬ ‫הבנוי של כפרי הפלסטינים ושל הערים הפלסטיניות נתחם והוגדר‬ ‫כשטחי ‪ A‬ו‪ .B -‬בשטחים אלו לא נכללו מרבית האדמות החקלאיות של‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬בייחוד באזורים שהוגדרו בתחום האינטרסים של מדינת‬ ‫ישראל להסדר הקבע‪ :‬מערב שומרון ויהודה‪ ,‬בקעת הירדן ו"עוטף" ירושלים‪.‬‬ ‫תוואי הגדר משמר בפועל את התפיסה הזאת‪ .‬באתר האינטרנט של‬ ‫משרד הביטחון מפורטים עשרה עקרונות שתוואי הגדר נקבע‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫‪ 1 0‬בשל חששו מאכיפת פתרונות מדיניים אחרים (כמו "יוזמת ז'נבה") דרש שרון‬ ‫כי במכתבו של בוש אליו ייכלל גם המשפט‪ ..." :‬ארה"ב תישאר מחויבת לחזוני‬ ‫וליישומו בהתאם למפת הדרכים‪ .‬ארה"ב תעשה כמיטב יכולתה לסכל כל ניסיון‬ ‫לכפות כל תכנית אחרת‪"...‬‬ ‫‪ 11‬עבודה ללא היתר‪ ,‬גנבות חקלאיות‪ ,‬גנבת כלי רכב‪ ,‬סמים ועוד‪.‬‬ ‫‪ 12‬התמ"ג לנפש בישראל‪ 16,300 :‬דולר; ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה – ‪ 940‬דולר‪ .‬לפי‬ ‫דו"ח הבנק העולמי‪.2003 ,‬‬ ‫‪ 304‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 304‬‬ ‫לפיהם‪ 13.‬העקרונות ראויים‪ ,‬אך במציאות נקבע התוואי בעיקר על‪-‬פי‬ ‫שני עקרונות‪ .‬האחד‪ ,‬המיושם כלשונו‪ ,‬הוא "הימנעות מהכללת פלסטינים‬ ‫ממערב למכשול"‪ ,‬והאחר‪" ,‬הכללת מקסימום ישראלים ומקסימום שטח‬ ‫ממערב למכשול"‪ ,‬אינו מופיע ברשימת העקרונות ואפשר שהוא מתחבא‬ ‫מאחורי הניסוח של העיקרון החמישי‪" :‬התחשבות במרקם חיי האוכלוסייה‬ ‫בקו התפר‪ ,‬בזיקות של האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית"‪.‬‬ ‫אמנם יש ניסיון לאפשר את המשך עיבוד האדמות הפלסטיניות באמצעות‬ ‫שערים חקלאיים ומשטר של היתרים שימוסד לאורך גדר ההפרדה‪ ,‬ויש‬ ‫הבטחה כי שטח שנתפס בצו תפיסה צבאי יוחזר לבעליו לכשלא יהיה עוד צורך‬ ‫בגדר הביטחונית‪ 14,‬אך גם בג"צ‪ ,‬בפסיקתו בעתירה שהוגשה ביחס לשטח‬ ‫ממערב לירושלים‪ ,‬קבע‪ ,‬כי פתרון זה אינו שקול לחוסר המידתיות בפגיעה‬ ‫שהתוואי גורם לפלסטינים‪ 15.‬כך שרק לנוכח העיקרון דלעיל אפשר להסביר‬ ‫את התוואי התוחם‪ ,‬בכל מקום שאפשר‪ ,‬את שטחי ‪ A‬ו‪ B-‬ומשאיר את‬ ‫‪16‬‬ ‫אדמות הפלסטינים בצד המערבי של הגדר‪ ,‬יחד עם ההתנחלויות הישראליות‬ ‫או בלעדיהן (ראה מפה מספר ‪ – 17)2‬בלי שום הצדקה ביטחונית מספקת‪.‬‬ ‫האם תוואי זה מחליש את האיומים הביטחוניים‪ ,‬הכלכליים והדמוגרפיים‬ ‫או מחריפם? מריכוז הנתונים על תוואי הגדר אנו מגלים כי קרוב ל‪400,000-‬‬ ‫פלסטינים מתגוררים בין ה"קו הירוק" לבין הגדרות בתוואי שאושר‪– 18‬‬ ‫מספר שאינו תורם לשמירה על מאזן דמוגרפי‪ ,‬גם אם מעמדם האזרחי‬ ‫לא ישתנה בשנים הקרובות‪ .‬למספר זה יש להוסיף למעלה מ‪200,000-‬‬ ‫פלסטינים בשתי קבוצות‪ .‬הראשונה‪ ,‬שהגדר אמורה להקיפם מכל עבריהם‬ ‫למעט ציר גישה אחד‪ ,‬מנותקים ממרבית אדמותיהם‪ ,‬מבארות המים‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1 5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ראו ‪http://www.seamzone.mod.gov.il/Pages/Heb/tvai.htm‬‬ ‫יישומו של פתרון השערים נכשל ברמת הגולן בנוגע לאדמות הדרוזים‪ ,‬ובמסגרת‬ ‫ההתנחלויות שיש בתחומן אדמות פרטיות של פלסטינים‪ ,‬המותרות לעיבוד בידי‬ ‫בעליהן על‪-‬פי החוק‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪2056/04‬‬ ‫ראו לדוגמה את אזור ג'יוס א‪-‬רס וההתנחלויות צופין וסלעית‪.‬‬ ‫ראו לדוגמה את אזור בקעה אל‪-‬שרקייה שתוקן או אזור ברטעה וזיתא‪.‬‬ ‫מספר זה כולל את ‪ 186,000‬הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים ואת ‪ 112,000‬הפלסטינים‬ ‫המתגוררים בין גדר ההפרדה העיקרית לבין גדרות העומק המתוכננות באזור נילי‪,‬‬ ‫נעלה וכביש ‪ .443‬אפשר שמספר זה ישתנה בשל שינויים מתוכננים בתוואי הגדר‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪305‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 305‬‬ ‫מפה ‪ -2‬מרחב ה"תפר" המערבי‬ ‫ומנגישות סבירה לערים הפלסטיניות המרכזיות‪ .‬והשניה‪ ,‬שהגדר אמורה‬ ‫להפרידם מאדמותיהם שתיוותרנה ממערב למכשול‪ 19.‬שתי אוכלוסיות‬ ‫אלו‪ ,‬כפריות ברובן הגדול‪ ,‬נעשות עניות יותר ונזקקות יותר‪ .‬מצב זה‬ ‫יגביר את הלחץ הן להשגת עבודה בישראל‪ ,‬הן לגנֵ בות חקלאיות‪ ,‬הן‬ ‫לעבריינות פלילית מסוגים שונים והן לשהייה בלתי חוקית ממושכת‬ ‫בישראל‪ ,‬בכפרים הערביים ובערים המעורבות ובעיקר בירושלים‪ .‬סביר‬ ‫גם שאוכלוסיות אלו‪ ,‬הנפגעות הישירות מבניית הגדר‪ ,‬תגברנה כציבור‬ ‫את תמיכתן בפעולות הטרור עד כדי השתתפות בו כפרטים‪.‬‬ ‫‪ 19‬ראו לדוגמה‪ :‬קלקיליה‪ ,‬בתיר‪ ,‬חוסן‪ ,‬רפת‪ ,‬א‪-‬זוויה‪ ,‬חבלה‪ ,‬ג'יוס ועוד‪.‬‬ ‫‪ 306‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 306‬‬ ‫סיפוח מרחב ה"תפר" המערבי הוא החלק העיקרי במפת הפתרון של‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬כפי שהוצגה החל בשנת ‪ .1995‬על כך יש להוסיף את‬ ‫‪20‬‬ ‫סיפוח מרחב מעלה אדומים‪ ,‬קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון‪,‬‬ ‫ואת "מרחב הביטחון המזרחי"‪ ,‬אם כי יש סימנים לכך שחיוניותו של‬ ‫מרחב זה לפי תפיסה זו נמוכה יותר‪ ,‬והוא נועד בעיקר לצורכי מיקוח‬ ‫‪21‬‬ ‫במשא ומתן בעתיד‪.‬‬ ‫המפה המתקבלת מחיבורם של מרחבים אלו דומה‪ ,‬שלא במפתיע‪ ,‬למפה‬ ‫שהציגה ישראל לפלסטינים בפסגת קמפ דייויד ביולי ‪ .2000‬דמיון ברור‬ ‫זה מפריך את הטענה שתוואי הגדר הוא ביטחוני בלבד ואין בו שום‬ ‫יומרות לפתרון מדיני עתידי‪.‬‬ ‫מדיניות זו של "עיצוב המציאות"‪ 22,‬גם אם היא צנועה בהיקפה בהרבה‬ ‫משאיפות ראשי המתנחלים‪ ,‬תזדקק בסופו של דבר ללגיטימציה‬ ‫בינלאומית‪ .‬ואולם לגיטימציה כזו ניתנה לישראל רק בשעה שהוכיחה את‬ ‫עליונותה הצבאית במלחמות המגן ואילו העולם הערבי ובו הפלסטינים‪,‬‬ ‫סירבו להיות "פרטנר" לרעיון החלוקה ולקבלת מדינת ישראל כחלק‬ ‫לגיטימי במזרח התיכון‪ .‬מצב זה השתנה לאחר שמדינות ערב קיבלו את‬ ‫החלטת מועצת הביטחון ‪ .242‬כאשר ישראל חתמה על הסכמי שלום‬ ‫עם מצרים ועם ירדן (בשנת ‪ 1978‬ובשנת ‪ 1994‬בהתאמה) היא למעשה‬ ‫קיבלה את התקדים ולפיו הפרשנות של הסעיף העוסק ב"פינוי כוחות‬ ‫מזוינים ישראלים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך האחרון"‪,‬‬ ‫משמעה — פינוי כל השטחים שנכבשו בשנת ‪.1967‬‬ ‫על רקע זה אפשר להבין את התעקשותו של ראש הממשלה לא לקבל‬ ‫את ההנהגה הפלסטינית כ"פרטנר"‪ ,‬ובכלל זה את ראש הממשלה‬ ‫‪ 2 0‬כפי שביקש שרון להודיע בנאומו בפסח ‪ 2004‬טרם שיצא לפגישה עם נשיא‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬ג'ורג' בוש‪.‬‬ ‫‪ 21‬בתפיסה זו אימץ שרון את גישתו של שר החוץ לשעבר‪ ,‬שלמה בן עמי ‪ ,‬ששכנע‬ ‫את ברק להתמקד בהסדר הקבע בגבול המערבי על חשבון המזרחי‪ .‬שלמה בן עמי‪,‬‬ ‫חזית ללא עורף‪ ,‬משכל‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .2004 ,‬פרק ‪.4‬‬ ‫‪ 22‬על עיצוב המציאות ראו‪ :‬שאול אריאלי‪" ,‬יישור קו עם הרחוב המאוכזב"‪ ,‬אופקים‬ ‫חדשים‪ ,‬יולי ‪ .2003‬עמ ‪.8-9‬‬ ‫זכות החשיבה ‪307‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 307‬‬ ‫לשעבר אבו מאזן ואחריו ראש הממשלה אבו עלא‪ ,‬שמונו לאחר‬ ‫לחץ של ישראל‪ .‬על ניסיון ומאמץ להצמיח ולחזק מנהיגות מתונה‬ ‫אין לדבר כלל‪ ,‬כי אפשרות זו תשלול את הלגיטימיות של המהלכים‬ ‫החד‪-‬צדדיים של ישראל‪.‬‬ ‫לדעת ראש הממשלה‪ ,‬הלגיטימציה למהלכיו תבוא מהממשל האמריקני‬ ‫הנוכחי‪ ,‬וזה משום העמדה של רוב מדינות העולם בנוגע לפרשנות‬ ‫הטריטוריאלית של החלטה ‪ .242‬כמו מנחם בגין‪ ,‬שבאמצעות הסכם‬ ‫השלום עם מצרים והוויתור על סיני כולה‪ ,‬רצה להבטיח את המשך‬ ‫שלטון ישראל ביהודה ושומרון‪ ,‬מבקש שרון להציע‪ ,‬בתמורה להכרה‬ ‫אמריקנית בסיפוח עתידי של מרחב ה"תפר" המערבי ושל אזורים‬ ‫נוספים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬את פינויין של ‪ 17‬ההתנחלויות בעזה ועוד ארבע‬ ‫‪23‬‬ ‫התנחלויות בצפון השומרון תחת השם "הינתקות"‪.‬‬ ‫מקריאה של מסמך "ההינתקות" מתברר שמעבר לצעד של פינוי ‪7500‬‬ ‫מתנחלים‪ ,‬היושבים בקרב ‪ 1.3‬מיליון פלסטינים ומחזיקים ב‪ 17-‬אחוזים‬ ‫מאדמות הרצועה‪ ,‬בהעדר כל רצון למצוא "פרטנר"‪ ,‬תמשיך ישראל‬ ‫לשלוט ברצועה הלכה למעשה‪ .‬היא תשלוט במרחב האווירי‪ ,‬במים‬ ‫הטריטוריאליים‪ ,‬במרחב הדיג‪ ,‬במעבר למצרים‪ ,‬בגבול עם מצרים‪,‬‬ ‫ובמעבר סחורות‪ .‬כמו כן תספק ישראל חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ושירותים נוספים‪.‬‬ ‫כמו כן תמנע ישראל קשר בין הרצועה לאזורי יהודה ושומרון‪ ,‬אך גם‬ ‫תיאלץ להפעיל את צה"ל באינטנסיביות משתנה למבצעים נגד פעילי‬ ‫‪24‬‬ ‫הטרור וארגוניו‪.‬‬ ‫למרות הפרשנויות השונות שניתנו למכתבו של בוש לשרון‪ ,‬גם האמריקנים‪,‬‬ ‫המבקשים להניע מחדש את התהליך המדיני‪ ,‬תומכים במהלכיו של‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬לטווח הקצר בלבד‪ ,‬אך מיישרים עמדות עם אירופה‬ ‫‪ 2 3‬אפשר שהשם יוחלף והתכנית תדורג‪ ,‬אך במהותה היא תישאר מהלך חד‪-‬צדדי‪,‬‬ ‫דומה לנסיגה ההדרגתית מלבנון בשנים ‪ 1985 ,1983‬ו‪, 2000-‬שלא הניבה בתמורה‪,‬‬ ‫הסכם שלום‪ ,‬משום סירובה של ישראל לפנות את רמת הגולן‪.‬‬ ‫‪ 24‬מהלך שעלול לגבות מחיר דמים כואב מצה"ל‪.‬‬ ‫‪ 308‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 308‬‬ ‫ונותנים מחויבות מעורפלת בנוגע לסוגיה הטריטוריאלית בהסדר הקבע‪.‬‬ ‫אין חדש בקביעה שגושי התנחלויות יישארו בריבונות ישראל מכיוון‬ ‫שהפלסטינים כבר הסכימו לכך ביולי ‪ 2000‬בפסגת קמפ דייויד‪ .‬הוויכוח‬ ‫הוא על תיחום הגושים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫התמונה המתקבלת מתכניתו הבסיסית של שרון בדבר עתידה של המדינה‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬ברורה למדי‪ :‬מדינת ישראל תספח כ‪ 20-‬אחוזים משטחי‬ ‫יהודה ושומרון ובסך הכל כ‪ 82-‬אחוזים מארץ ישראל המערבית ישמשו‬ ‫בית ל‪ 5.3 -‬מיליון יהודים ו‪ 1.3-‬מיליון ערבים‪ .‬היתרה‪ 80 ,‬אחוזים‬ ‫מיהודה‪ ,‬שומרון ורצועת עזה (‪ 18‬אחוזים מפלסטין ההיסטורית)‪ ,‬יהוו‬ ‫בית ל‪ 3.5-‬מיליון פלסטינים שיידרשו לקלוט מאות אלפי פליטים במדינת‬ ‫פלסטין‪ .‬מובן שאין מנהיג פלסטיני משמעותי שיסכים לתכנית כזאת‬ ‫לאחר שיאסר ערפאת‪ ,‬שהסכים בשנת ‪ ,1993‬בניגוד לדעת מרבית הנהגת‬ ‫אש"ף‪ ,‬להתפשר על ‪ 23‬אחוזים מפלסטין‪ ,‬סירב להצעתו של ברק בקמפ‬ ‫דייויד‪ ,‬לספח לישראל "רק" ‪ 13‬אחוזים מהגדה המערבית‪.‬‬ ‫נוסף על אפסות סיכוייה להתקבל כפתרון מוסכם על הפלסטינים כהסדר‬ ‫קבע‪ ,‬תכריח תכניתו של ראש הממשלה את שני העמים להמשיך ולהתקיים‬ ‫במציאות נטולת "פרטנר" ונטולת הינתקות ביהודה ובשומרון למשך‬ ‫תקופה ארוכה‪ .‬מימוש תכנית ההינתקות והשלמתו של מרחב ה"תפר"‬ ‫המערבי יאפשרו לממשלת ישראל‪ 26,‬לפנות את צה"ל ואת המתנחלים‬ ‫מרצועת עזה‪ ,‬אך ישאירו ממזרח לגדר ‪ 58‬התנחלויות‪ ,‬עשרות מאחזים‬ ‫לא חוקיים ועשרות מתקנים ובסיסים של כוחות הביטחון‪ .‬המתנחלים‬ ‫ואחרים ימשיכו לנוע על למעלה מ‪ 700-‬ק"מ של כבישים ראשיים‪,‬‬ ‫האסורים בכניסה לפלסטינים‪(.‬ראו מפה ‪.)3‬‬ ‫‪ ..." 2 5‬יהיה זה בלתי מציאותי לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת‬ ‫לקווי שביתת הנשק מ‪ – 1949-‬זאת הייתה גם המסקנה בכל המאמצים הקודמים‬ ‫לשאת ולתת על פתרון של שתי מדינות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהיה זה מציאותי לצפות‬ ‫שהסדר קבע יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪ ,‬ושישקפו‬ ‫את המציאות בשטח" – מכתב בוש לשרון מאפריל ‪.2004‬‬ ‫‪ 26‬על‪-‬פי הבטחתו של ראש הממשלה לשר האוצר בנימין נתניהו ושרים נוספים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪309‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 309‬‬ ‫מפה ‪ :3‬התנחלויות וכבישים ממזרח לגדר‬ ‫ומה באשר לאלימות ולטרור? בטווח הזמן הקצר אלה יוסטו מישראל‪,‬‬ ‫המוגנת בגדר המערבית‪ ,‬להתנחלויות ולמאחזים לא חוקיים‪ .‬כוחות הביטחון‬ ‫יידרשו לשאת בנטל כפול ומכופל – שמירת ‪ 700‬ק"מ של הגדר‪ ,‬שמירת‬ ‫ההתנחלויות‪ ,‬עשרות המאחזים ו‪ 700-‬ק"מ כבישים ממזרח לגדר וסיכול‬ ‫פעילות טרור‪ .‬ואם בכך אין די‪ ,‬ממשלת ישראל צריכה לקוות שהרשות‬ ‫הפלסטינית לא תקרוס לגמרי או תתפרק‪ ,‬מה שיחייב את ישראל להקים‬ ‫המנהל האזרחי ולטפל ב‪ 3.5 -‬מיליון פלסטינים‪.‬‬ ‫מחדש את ִ‬ ‫לסיכום‪ ,‬תכניתו של ראש הממשלה‪ ,‬המבוססת על ההנחה שאין לישראל‬ ‫"פרטנר" ועל הכוונה לקבוע עובדות בשטח‪ ,‬בהנחה שאלו יזכו בהמשך‬ ‫‪ 310‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 310‬‬ ‫הדרך להכרת העולם – תכנית זו עלולה להחריף את הסכסוך בכל היבט‬ ‫שעמו היא ביקשה להתמודד‪ :‬הדמוגרפי – בשל קיומם של כ‪400,000 -‬‬ ‫פלסטינים בין הגדר לקו ה"ירוק"; הכלכלי – בשל הפיכתם של למעלה‬ ‫מ‪ 200,000-‬פלסטינים נוספים לתלויים בחסדי משטר ההיתרים לעיבוד‬ ‫אדמתם; הביטחוני – בשל התססת האוכלוסייה הנפגעת וחיזוק הלקח‬ ‫בקרב הפלסטינים שרק הטרור – לפי המודל של חזבאללה בלבנון והחמאס‬ ‫בעזה – יביא להקמת מדינת פלסטין; המדיני – ישראל תמשיך לאבד‬ ‫ממעמדה כאשר יתבררו השלכות תכניתו המלאה של ראש הממשלה‪.‬‬ ‫האם האפשרות הקלושה לסיפוחם של עוד כמה אחוזים מארץ‪-‬ישראל‬ ‫המערבית‪ ,‬בנוסף על השטחים שכבר הוסכם עליהם בעבר‪ ,‬שווים את‬ ‫כל המחירים האלו?‬ ‫נדמה שהיום ברור למרבית השחקנים בקהילה הבינלאומית‪ ,‬כמו‪-‬גם‬ ‫לגורמים הפרגמטיים בשני הצדדים‪ ,‬כי הסכם על קץ הסכסוך אפשרי‪,‬‬ ‫אם יתבסס על עקרונות החלטה ‪ )1( :242‬פתרון סוגיית הפליטים שלא‬ ‫באמצעות שיבה למדינת ישראל; (‪ )2‬נסיגת ישראל לגבולות ‪ 1967‬עם‬ ‫תיקוני גבול הדדיים; (‪ )3‬הגדרת שתי הבירות בירושלים‪ ,‬לרבות בעיר‬ ‫העתיקה; (‪ )4‬הפסקת האלימות והטרור‪ .‬הדרך מובילה בסופו של עניין‬ ‫להסכם על בסיס העקרונות דלעיל‪ ,‬ולכן נדרש להציג דפוס אחר של‬ ‫ניהול הסכסוך‪ ,‬העשוי להוביל את הצדדים לאותו יעד‪ ,‬אך ללא המחירים‬ ‫הכואבים והמיותרים של השנים האחרונות‪.‬‬ ‫החלופה המוצעת‬ ‫עיקריה של החלופה המוצעת כאן הם שלושה‪ :‬ראשית‪ ,‬פינוי עזה וצפון‬ ‫השומרון ממתנחלים ומבסיסי צה"ל‪ ,‬מהלך העשוי לחזק את ה"פרטנר"‬ ‫הפלסטיני המתון‪ ,‬אם האזור יועבר לשליטתו‪ ,‬ולהניע את "מפת הדרכים"‬ ‫ששני הצדדים קיבלוה עקרונית והיא נתמכת בידי הקוורטט והקהילה‬ ‫הבינלאומית‪ .‬שנית‪ ,‬בניית הגדר בתוואי אחר‪ .‬שלישית‪ ,‬צעדים ליצירת‬ ‫תנאים להשגת הסכם ולמימושו בתמיכה בינלאומית‪.‬‬ ‫גם בהנחה המחמירה של העדר "פרטנר" להסכם קבע כיום‪ ,‬השגת היעד‬ ‫האסטרטגי של מדינת ישראל – סיום הסכסוך בהסכם – מחייבת לחזק‬ ‫זכות החשיבה ‪311‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 311‬‬ ‫ואף "ליצור" פרטנר מתון‪ ,‬הרואה בארבעת התנאים דלעיל בסיס להסכם‬ ‫הקבע‪ .‬נראה שכיום ה"פרטנר" הפלסטיני האפשרי הוא עדיין אש"ף‪.‬‬ ‫ארגון זה הוא היחיד בין הארגונים הפלסטיניים שקיבל את החלטה ‪242‬‬ ‫ואת רעיון שתי המדינות לשני העמים‪ 28.‬אם ערפאת מוחזק כבלתי אמין‬ ‫וכמי שאינו מסוגל נפשית או שאינו רוצה לסיים את הסכסוך‪ ,‬אפשר‬ ‫לחזק את ראש הממשלה הפלסטיני אבו עלא או גורמים מתונים אחרים‪,‬‬ ‫הנהנים גם מבסיסי כוח אישיים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תכנית זו מבקשת ליצור דפוס קבוע של "תן וקח" וחוויית הצלחה לצד‬ ‫השני בכל שלב כדי להשיג את היעדים שהוגדרו‪ .‬הישראלים והפלסטינים‬ ‫יחליפו נכסים על‪-‬פי פרמטרים שיסוכמו‪ ,‬כך שיחוזק הבסיס של האינטרסים‬ ‫המשותפים ויוביל ליצירת אמון בתהליך כולו‪ .‬אחזור ואדגיש כי התנעתו‬ ‫של התהליך כולו ושרידותו בפני ארגוני הטרור ובפני קיצונים בשני‬ ‫המחנות‪ ,‬מותנה בהבנתם של שני הצדדים שהסדר הקבע חייב להתבסס‬ ‫על קבלת ארבעת התנאים שהוזכרו‪ .‬בלי הבנה זו יחזרו הצדדים למודל‬ ‫הקריסה של תהליך אוסלו‪.‬‬ ‫פינוי רצועת עזה וצפון השומרון‪ 29‬צריך שילווה במהלכים משלימים‪,‬‬ ‫מותנים בחלקם‪ ,‬האמורים ליצור את תשתיתה של המדינה הפלסטינית‬ ‫תוך שמירת האינטרסים של מדינת ישראל‪ .‬ישראל – הצד החזק והמאורגן‬ ‫מבין השניים – "תקפיא" את הבנייה בכל ההתנחלויות ביהודה ושומרון‪,‬‬ ‫כפי שהתחייב ראש הממשלה לנשיא ארצות‪-‬הברית‪ ,‬תמנע בנייתם של‬ ‫מאחזים לא חוקיים ותפרק את אלו שכבר נבנו‪ .‬באופן מותנה בפעילות‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬תאפשר ישראל מעבר בין עזה לגדה המערבית בנוהל המחמיר‬ ‫של "המעבר הבטוח"‪ ,‬תאפשר לפלסטינים להתחיל לבנות את הנמל‬ ‫הימי – פרויקט שייצור כ‪ 30,000-‬מקומות עבודה ברצועה ויניע את‬ ‫גלגלי מחצבות האבן בדרום הר חברון‪ ,‬וכן את הביקוש למלט המיוצר‬ ‫בישראל ואת יכולות השינוע של ישראל ושל הפלסטינים‪ .‬כמו‪-‬כן תגדיל‬ ‫‪ 2 7‬אפשר שבעתיד יכלול גוף זה גם חלקים פרגמאטיים מתנועת החמאס‪.‬‬ ‫‪ 28‬בוועידת אלג'יר בשנת ‪ ;1988‬באישור המל"פ לתיקון האמנה הפלסטינית באפריל‬ ‫‪ ;1996‬ובכינוס המל"פ עם קלינטון בעזה‪ ,‬בדצמבר ‪.1998‬‬ ‫‪ 29‬לפנות את שש ההתנחלוית‪ -‬גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬שא‪-‬נור‪ ,‬חומש‪ ,‬מבוא דותן וחרמש‪.‬‬ ‫‪ 312‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 312‬‬ ‫ישראל מחדש את מרחב הדיג ברצועה‪ ,‬צעד שיחזיר פרנסה לאלפי דייגים‪,‬‬ ‫ותאפשר לחזור ולהפעיל את שדה תעופה בדהנייה על‪-‬פי הפרוטוקול‬ ‫הביטחוני משנת ‪ .1998‬בד בבד יממשו הפלסטינים במהלך שנה זו את‬ ‫תכנית הרפורמות‪ ,‬שראשיתה העברה של מרכזי הכוח משליטה בלעדית‬ ‫של ערפאת לממשלה הפלסטינית‪ 30,‬ויוציאו לפועל את תכנית הביטחון‬ ‫שגובשה עם ישראל‪ ,‬בריטניה וארצות‪-‬הברית‪ .‬ישראל תשמור לעצמה‬ ‫את זכותה להמשיך ולהילחם בארגוני הטרור ותממשה בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫בניית הגדר ביהודה ושומרון תלווה את התהליך‪ ,‬תימשך באופן שאינו‬ ‫מותנה בפלסטינים ותתבסס על העקרונות האלה‪ :‬א‪ .‬ייכללו בה גושי‬ ‫ההתיישבות בקרבת הקו הירוק הניתנים לחיבור רציף בלי פגיעה ב"רקמת‬ ‫החיים" הפלסטינית; ב‪ .‬גושים אחרים יאובטחו במסגרת מרחב מוגן;‬ ‫ג‪ .‬יתרת התוואי תתבסס על הקו ה"ירוק"‪.‬‬ ‫מהשוואת התוואי שהחליטה עליו הממשלה לתוואי המוצע (ראו מפה ‪,4‬‬ ‫וטבלה ‪ )1‬אפשר לראות שכמעט אותו מספר של ישראלים יימצא ממערב‬ ‫לגדר‪ ,‬אך בתוואי המוצע הם תופסים רק רבע מהשטח המוצע בתוואי‬ ‫עליו החליטה הממשלה‪ .‬בשטח זה נמצאים כ‪ 3130,000-‬פלסטינים בין‬ ‫הגדר ל"קו הירוק" והתוואי אינו פוגע בפלסטינים נוספים בשל הפרדה‬ ‫מאדמותיהם‪ ,‬מהתשתית המשרתת אותם‪ ,‬מבארות המים ומצירי התנועה‬ ‫לערים הפלסטיניות המרכזיות‪.‬‬ ‫פסיקתו של בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה כנגד תוואי הגדר‪,‬‬ ‫הנבנית מערבית לירושלים‪ ,‬אמורה לשמש את מערכת הביטחון לקביעת‬ ‫המידתיות בשינויים הנדרשים בתוואי הגדר העתידי כמו גם הקיים‪.‬‬ ‫מימושו הראוי של פסק הדין יתקיים באם מערכת הביטחון תחזור לאמץ‬ ‫את עשרת העקרונות שהיא קבעה לתכנון התוואי – הלכה למעשה –‬ ‫ולא רק באופן תיאורטי‪.‬‬ ‫‪ 3 0‬איחוד ושליטה במנגנוני הביטחון‪ ,‬שקיפות ושליטה בתקציב ואישור העמדות‬ ‫למשא ומתן‪.‬‬ ‫‪ 31‬מספר זה מורכב מתושבי מזרח ירושלים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪313‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 313‬‬ ‫מפה ‪ :4‬הצעת חלופה לתוואי הגדר‬ ‫שלושה העקרונות שהוצגו למעלה הם שהנחו את ההצעה החלופית‬ ‫המוצגת כאן לתוואי הגדר‪ .‬בית המשפט העליון אף מפנה פעמיים את‬ ‫מערכת הביטחון לתוואי המוצע‪" :‬פגיעות אלו אינן מידתיות‪ .‬ניתן‬ ‫להפחיתן באופן משמעותי על ידי תוואי חלופי‪ ...‬תוואי חלופי כזה‬ ‫קיים‪ .‬אין הוא פרי הדמיון‪ .‬הוא הוצג לפנינו"‪ 32.‬ובהמשך ‪"..‬ההצעות‬ ‫של מומחי המועצה לשלום וביטחון – אשר מומחיותם הביטחונית‬ ‫מקובלת על המפקד הצבאי – יכולות להישקל"‪ 33.‬אמוץ תוואי זה‪ ,‬לא‬ ‫‪ 3 2‬בג"ץ ‪ ,2056/04‬עמי ‪.33‬‬ ‫‪ 33‬שם‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫‪ 314‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 314‬‬ ‫ישנה את פסיקתו של בית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬שקבע כי יש‬ ‫לפרק את כל הגדר בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬אך ניתן בהחלט לקבלו‬ ‫כתוואי ביטחוני זמני במסגרת התוכנית הכוללת לקידום הסדר הקבע‬ ‫כפי שהוצעה כאן‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬נתוני "תכנית" ראש הממשלה וההצעה החלופית לתוואי‬ ‫תוואי הממשלה‬ ‫הפרמטר‬ ‫תוואי‬ ‫ממשלה‬ ‫מאושר‬ ‫מעלה‬ ‫אדומים‬ ‫וקריית ארבע‬ ‫(הערכה)‬ ‫תוואי מוצע‬ ‫מרחב‬ ‫ביטחון‬ ‫מזרחי‬ ‫(הערכה)‬ ‫תוואי‬ ‫חליפי מוצע‬ ‫(כולל מעלה‬ ‫אדומים)‬ ‫אריאל‬ ‫עמנואל‬ ‫קרני שומרון‬ ‫כגוש נפרד‬ ‫מרחב‬ ‫ביטחון‬ ‫מזרחי‬ ‫(ללא גדר)‬ ‫‪ 508‬ק"מ‬ ‫‪ 52‬ק"מ‬ ‫‪ 150‬ק"מ‬ ‫‪ 62‬קמ"ר‬ ‫‪ 812‬קמ"ר‬ ‫‪301,000‬‬ ‫‪29,000‬‬ ‫‪7,500‬‬ ‫‪31,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫אורך‬ ‫‪ 686‬ק"מ‬ ‫‪ 80‬ק"מ‬ ‫‪ 200‬ק"מ‬ ‫שטח‬ ‫‪ 904‬קמ"ר‬ ‫‪ 150‬קמ"ר‬ ‫‪ 1700‬קמ"ר ‪ 266‬קמ"ר‬ ‫ישראלים‬ ‫‪316,000‬‬ ‫‪38,000‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫פלסטינים ‪389,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪14,500‬‬ ‫ההשוואה המוצגת בטבלה ‪ 1‬מראה שבשלושה היבטים – הביטחוני‪,‬‬ ‫הכלכלי והדמוגרפי – להצעה זו יש יתרון בולט כמפורט להלן‪:‬‬ ‫בהיבט הביטחוני – תוואי הגדר הקצר יותר והצימצום הדרסטי‬ ‫במספר השערים החקלאיים יפחיתו במידה ניכרת את מספר החיילים‬ ‫הנדרשים לתפעול מרחב ה"תפר"‪ .‬אי הפרדת האדמות מבעליהן‬ ‫הפלסטיניים תפחית את המוטיווציה לנקם‪ .‬אי פגיעה במרקם‬ ‫החיים‪-‬בצירי התנועה בין הישובים הפלסטיניים‪ ,‬במרכזי המסחר‬ ‫והכלכלה‪ ,‬בעיקר במזרח ירושלים‪ ,‬וביכולת לקבל שירותים הניתנים‬ ‫על ידי הרשות הפלסטינית‪ ,‬תפחית בצורה ניכרת את מספר נקודות‬ ‫החיכוך בין צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬הימצאותם של כלל‬ ‫הפלסטינים מצידו האחד של הגדר תחסוך את הפעילות המיוחדת‬ ‫הנדרשת מצה"ל‪ ,‬המשטרה‪ ,‬והשב"כ למניעת כניסתם למדינת ישראל‬ ‫באופן בלתי מבוקר‪.‬‬ ‫בהיבט הכלכלי – אי הפרדת האדמות ובארות המים מבעליהן הפלסטינים‪,‬‬ ‫אי פגיעה במאות אלפי עצי זית ואחרים‪ ,‬שמירת צירי התנועה פתוחים‬ ‫זכות החשיבה ‪315‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 315‬‬ ‫לפלסטינים ואי נתוקה של מזרח ירושלים משאר האוכלוסיה הפלסטינית‬ ‫ביהודה ושומרון‪ ,‬יאפשרו את המשך הפעילות הכלכלית הפלסטינית גם‬ ‫ברמת הקהילה וגם ברמת הכפר‪.‬‬ ‫בהיבט הדמוגראפי – האוכלוסיה הפלסטינית ממערב למכשול תהנה‬ ‫מרמת חיים גבוהה יותר בשל נגישותה לעבודה ולמסחר בישראל ועשויה‬ ‫להוות גרעין משיכה להצטרפות לא חוקית של פלסטינים נוספים מיהודה‬ ‫ושומרון‪ .‬התקבעות המצב והכרה בגבולות מרחב ה"תפר" המערבי‬ ‫במסגרת הסדר קבע עשויה לפגוע במאזן הדמוגראפי של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫בהתאם לרעיון המנחה של תכנית זו‪ ,‬גם באפשרות לא רצויה של‬ ‫השהיית התהליך בשלב זה‪ ,‬שני הצדדים יימצאו בעמדות נוחות‬ ‫יותר להמשך לאחר שישראל תפנה את עזה בהסכם עם הגורם‬ ‫המתון והמרכזי בקרב הפלסטינים‪ ,‬הגדר ביהודה ובשומרון תהיה‬ ‫בנויה בתוואי צנוע יותר – כזה הנותן תשובה הולמת לאיומים‪ ,‬אך‬ ‫בפגיעה מינימלית באוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬הקהילה הבינלאומית‬ ‫תהיה שותפה למאמץ להגיע לפתרון הוגן של הסכסוך‪ .‬לפלסטינים‬ ‫תהיה שליטה בכל שטח הרצועה‪ ,‬תתאפשר להם פעילות כלכלית‬ ‫ואפשר שתהיינה גם השקעות‪.‬‬ ‫אפשר לפתח חלופה זאת ולהרחיבה לשני כיוונים‪ :‬האחד – המומלץ‬ ‫פחות – לאמץ את השלב השני של "מפת הדרכים"‪ ,‬שפורסמה במאי‬ ‫‪ ,2003‬ולהקים מדינה פלסטינית בגבולות זמניים‪ .‬והשני‪ ,‬להתחיל ליישם‬ ‫בהדרגה הסכם קבע שיושג במשא ומתן בין הצדדים‪.‬‬ ‫בכיוון האחד – תמשיך מדינת ישראל לפנות התנחלויות מבודדות‬ ‫שממזרח לגדר ותשמור בשליטתה את האזור שממערב לו ואת גוש‬ ‫אריאל – עמנואל – קרני שומרון‪ .‬כן תשמור ישראל בשליטתה מרחב‬ ‫מצומצם בבקעת הירדן‪ ,‬המבוסס על כביש ‪ 90‬בלבד (ראו מפה ‪.)4‬‬ ‫בתקופה זו ימשיכו הפלסטינים בבנייה ובהסדרת התשתית המוסדית‪,‬‬ ‫הפיזית והביטחונית של המדינה שבדרך‪ .‬שני הצדדים והקהילה‬ ‫הבינלאומית יכינו את התשתית הארגונית והפיזית לשיתוף הפעולה‬ ‫‪ 316‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 316‬‬ ‫הנדרש לניהול שתי העיריות בירושלים‪ ,‬לפתרון סוגיית הפליטים‪,‬‬ ‫לקליטת הישראלים המתפנים מיהודה ושומרון‪ ,‬לקשר בין עזה לגדה‬ ‫המערבית ועוד‪.‬‬ ‫בכיוון השני – המועדף‪ ,‬כל הפעילות שתוארה לעיל תשתלב בתכנית‬ ‫הכללית ליישום הסכם הקבע‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תכנית זו מחייבת מעורבות בינלאומית עמוקה‪ ,‬מאמץ ואופטימיות‬ ‫של כל הגורמים המשתתפים בה‪ .‬אך נדמה שמעל הכול‪ ,‬לחצן של‬ ‫שתי החברות‪ ,‬הישראלית והפלסטינית‪ ,‬על הנהגותיהן להוציאן ממעגל‬ ‫הדמים חסר התוחלת‪ ,‬שהקיצונים בשני הצדדים מבקשים לקיים‪ ,‬יהיה‬ ‫בעל ההשפעה המשמעותית ביותר לאי‪-‬נטישתו של התהליך‪ 34.‬המחיר‬ ‫ששתי החברות שילמו וממשיכות לשלם‪ ,‬בלא קבלת תמורה כלשהי‪,‬‬ ‫לפתחן‪ ,‬ימשיך לשמש להן גורם‬ ‫ובלי שינוי בבעיות היסוד העומדות ִ‬ ‫מדרבן להמשיך ולהגיד את דברן‪.‬‬ ‫מדינת ישראל צריכה לחזור ולקבוע את הנקודה האופטימלית לעתידה‬ ‫במשולש שקודקודיו הם גיאוגרפיה‪ ,‬דמוגרפיה ודמוקרטיה‪ ,‬על גבולות‬ ‫‪ 1967‬עם תיקוני הגבול המוסכמים על הפלסטינים – ירושלים ומערב‬ ‫השומרון‪ .‬הכרעה זו‪ ,‬תחדש את בחירתו האסטראטגית של דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון‪" :‬צה"ל יכול לכבוש את כל השטח בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה‬ ‫תהיה לנו‪ ,‬בהנחה שיש בחירות ודיר יאסין לא המדיניות שלנו‪ .‬תהיה‬ ‫לנו כנסת עם רוב ערבי‪ .‬בין שלמות הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו‬ ‫‪35‬‬ ‫במדינה יהודית"‪.‬‬ ‫‪ 3 4‬למשל‪ :‬ההפגנה בת ‪ 150,000‬משתתפים ב‪ 15-‬במאי בכיכר רבין בתל‪-‬אביב ואת‬ ‫מכתבם של ‪ 70‬אנשי רוח‪ ,‬ממשל ואקדמיה פלסטינים בגנות האלימות‪.‬‬ ‫‪ 3 5‬דברי הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 4 ,1‬באפריל ‪.1949‬‬ ‫זכות החשיבה ‪317‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 317‬‬ �� .indb 318 7/18/10 9:12 AM ‫פרק ‪ | 5‬גדר ההפרדה‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 319‬‬ �� .indb 320 7/18/10 9:12 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‬ ‫עמ'‬ ‫חומה בסורה‪[ ‬מכון ואן ליר | ‪]01/2010‬‬ ‫קודם בונים‪ ,‬אחר כך חושבים [מעריב | ‪]24/09/2009‬‬ ‫גדר ההפרדה‪ .‬זוכרים?‪[ ‬הארץ | ‪]29/03/2009‬‬ ‫בילעין‪ ,‬הסיפור של כולנו‪]19/07/2008 | Ynet[ ‬‬ ‫לשנות את תוואי הגדר‪[ ‬הארץ | ‪]04/2008‬‬ ‫מפקירים את ביטחוננו בשם שיקולים זרים‬ ‫‪323‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪357‬‬ ‫[‪]10/03/2008 | Ynet‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪368‬‬ ‫‪371‬‬ ‫‪374‬‬ ‫‪377‬‬ ‫והמוסר [‪]30/07/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ .7‬גדר הביטחון‬ ‫‪ .8‬לא רק הגדר טיפשה‪]30/04/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫‪ .9‬הגבול המזרחי האמיתי ‪]14/02/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫‪ .10‬יש גדרות זיגזג‪]14/12/2005 | nrg[ ‬‬ ‫‪ .11‬המרחק בין הגדר להסדר קבע‪[ ‬הארץ | ‪]13/03/2005‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 321‬‬ �� .indb 322 7/18/10 9:12 AM ‫[מכון ואן ליר | ‪]01/2010‬‬ ‫‪ | 1‬חומה בסורה‬ ‫‪1‬‬ ‫"המלחמה" שצה"ל מנהל באמצעות "מרחב התפר"‬ ‫"המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" היא ממימרותיו‬ ‫הידועות של קלאזוביץ‪ .‬גדר ההפרדה הנבנית מזה שבע שנים בגדה‬ ‫המערבית משמשת ללא ספק חלק מ "תוכנית מרחב התפר שנועדה‬ ‫להוות מרכיב בלחימה בטרור הפלסטיני‪ ,2"..‬אך האם המלחמה בטרור‬ ‫היא המלחמה היחידה שבה משמשת גדר ההפרדה כמרכיב למימוש‬ ‫מדיניות? נרצה לענות על שאלה זו כמו גם על אחרות הקשורות בסוגיית‬ ‫גדר ההפרדה‪ .‬איזו מדיניות הגדר מממשת בעצם בנייתה? איזו מדיניות‬ ‫מבקשים לממש באמצעות התוואי המתוכנן? ועיקר ענייננו בנייר זה‪-‬‬ ‫כיצד צה"ל מנהל את המלחמה הזו? מהו המחיר המקצועי והערכי הנדרש‬ ‫מצה"ל לשלם בעבורה?‬ ‫המדיניות ‪" :‬אנחנו פה והם שם"‬ ‫"מרחב התפר"‪ ,‬הינו יצירה ישראלית ייחודית של רצועת אדמה המתפרסת‬ ‫על פני כמה מאות קילומטרים רבועים ממזרח ל"קו הירוק"‪ ,‬כשהיא‬ ‫מתוחמת בגדר‪ ,‬מופרדת פיזית ומשפטית מיתר חלקי הגדה המערבית‪,‬‬ ‫וכל כולה איננה אלא נדבך נוסף בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי‬ ‫פלסטיני וביטוי לתוכניתן המדינית של ממשלות ישראל האחרונות‬ ‫ביחס למרכיב הטריטוריאלי שבו‪.‬‬ ‫הגדר‪ ,‬שנבנתה משום האיום הביטחוני שהולידה "האינתיפאדה השנייה"‬ ‫שפרצה בסוף שנת ‪ 2000‬על שגרת חייהם של תושבי ישראל‪ ,‬ביטאה את‬ ‫התובנה של החברה הישראלית כי חלום ארץ ישראל השלמה התנפץ‬ ‫‪ 1‬הרצאה שניתנה בינואר ‪ 2010‬במכון ואן ליר במסגרת הסדנא "מרחב וביטחון" של‬ ‫דר' עמירם אורן‪ .‬המאמר יפורסם במסגרת קובץ בהוצאת המכון‬ ‫‪ 2‬אתר מרחב התפר של משרד הביטחון‪www.seamzone.mod.gov .‬‬ ‫זכות החשיבה ‪323‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 323‬‬ ‫על "קיר הברזל" הפלסטיני‪ ,‬בעיקר זה הדמוגראפי‪ ,‬אך גם על המאבק‬ ‫המזוין‪ ,‬לרבות טרור‪ ,‬של שני העשורים האחרונים‪ .‬הביטחון האישי של‬ ‫תושביה והמחיר הנמוך אותו שילמה ישראל בשני העשורים הראשונים‬ ‫לשליטתה בשטחים (סבירסקי ‪ ,)2005‬הצליחו לקיים את העמימות ביחס‬ ‫לעתידם המדיני ואת יכולתה של ישראל להימנע מקביעת עובדות פיזיות‬ ‫היכולות להתפרש כעמדתה המדינית ביחס לגבולותיה‪ .‬האינתיפאדה‬ ‫הראשונה השנייה‪ ,‬הפכו את יחס העלות תועלת והולידו את רעיון‬ ‫ההפרדה הפיזית כחלק מההיפרדות המדינית של ישראל מהשטחים‬ ‫ובדרך אליה‪ .‬כך יצחק רבין‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬אמר כי הוא "רואה בעיניין‬ ‫ההפרדה נושא מרכזי" (בן ‪ .)1995‬כך גם אהוד ברק‪ ,‬שראה בהיפרדות‬ ‫"צורך לאומי עליון של הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪,‬‬ ‫וטבע את המושג "אנחנו פה והם שם"(אדליסט ‪ .)422 ,2003‬ערב החלפתו‬ ‫כראש ממשלה על ידי אריאל שרון קבע "‪ ..‬הדרך היחידה לישראל בסופו‬ ‫של יום היא היפרדות מהפלסטינים‪ ,‬אם ניתן בהסכם‪ ,‬ואם יסתבר שלא‬ ‫ניתן‪ ,‬היפרדות ביטחונית יזומה‪ ,‬מדודה ומדתית‪ .3"...‬שרון‪ ,‬היטיב לבטא‬ ‫את הפרידה מהדרך אותה הוביל במשך שנים "האמנתי וקיוויתי שנוכל‬ ‫להיאחז לעד‪...‬אך המציאות המשתנה בארץ‪ ,‬באזור ובעולם חייבה אותי‬ ‫להערכה אחרת ולשינויי עמדות"‪ .4‬גם אלו אשר התנגדו לבניית הגדר‬ ‫הכירו במשמעותה המדינית וגרסו כי זו תתחום את מדינת הטרור‬ ‫שתקום מעבר לגדר‪.‬‬ ‫שאול מופז הרמטכ"ל וסגנו מחליפו משה יעלון התנגדו להקמת הגדר‪.‬‬ ‫הם התעלמו‪ ,‬או לפחות נהגו כך‪ ,‬מהמטרה המדינית פוליטית של עצם‬ ‫הקמת הגדר וטענו בנוגע להיבט הביטחוני שלה‪ .‬הם ראו בה סימן‬ ‫לתבוסתנות ולפסיביות צבאית‪ ,‬בעיקר לנוכח הנסיגה החד צדדית‬ ‫מלבנון במאי ‪ .2000‬הגדר לתפיסתם‪ ,‬הייתה מכשול הגנתי‪ ,‬משהו המייצר‬ ‫שיגרה‪ ,‬סיורים קבועים והזמנה לאויב להיות יוזם ותוקפני‪ .‬הם הזהירו‬ ‫כי הפלסטינים פשוט לא ייתנו לישראל לבנות את הגדר‪ .‬הם יגבירו‬ ‫את עוצמת הפיגועים‪ ,‬יגנבו את חומרי הבנייה‪ ,‬וייחפרו מנהרות מתחת‬ ‫‪ 3‬דברי הכנסת‪.14.2.01 ,‬‬ ‫‪ 4‬נאום ראש הממשלה שרון‪ 15 ,‬באוגוסט ‪ .2005‬אתר משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪ 324‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 324‬‬ ‫לגדר אל תוך ישראל‪ .‬אנחנו נבנה את הגדר ביום ונילחם עליה בלילה‬ ‫אמר הרמטכ"ל מופז‪ ,‬היא לא תפתור דבר (דרוקר ושלח ‪.)262 ,2005‬‬ ‫אך המציאות הביטחונית והכלכלית העגומה של מחצית ‪ 2002‬הובילה‬ ‫את שרון‪ ,‬שהפופולאריות שלו באותם ימים צנחה בסקרים‪ ,‬להכריע‬ ‫בעד הקמת הגדר ולהנחות את מערכת הביטחון וצה"ל על הקמתה‪.‬‬ ‫הדרג הפוליטי היה זה שכפה את הקמת הגדר על צה"ל‪ .‬זה שלא רצה בה‪,‬‬ ‫למרות הכרעת הדרג המדיני‪ ,‬המשיך ונהג בהתאם לעמדתו הראשונית‬ ‫"‪ ..‬הצבא ראה עצמו קבלן מישנה המקיים הוראות לבנות גדר‪ ..‬הצבא‬ ‫לא רואה בגדר פרויקט שלו" נכתב במאי ‪ 2007‬בדו"ח וועדת ברודט‬ ‫שבחנה את תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ .‬קרי‪ ,‬למרות‬ ‫המשמעויות וההשלכות הביטחוניות האדירות שהיו לעצם הקמת הגדר‪,‬‬ ‫הרמטכ"לים מופז ולאחריו יעלון וחלוץ נמנעו מלעסוק בה במחויבות‬ ‫המקצועית הנדרשת‪ .‬ההשלכות להתנהלות זו היו קשות‪ ,‬כפי שהמשיך‬ ‫ונכתב בדו"ח ברודט‬ ‫ההתנהלות של בניית הגדר היא דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות‬ ‫לקויה ובזבזנית‪ .‬הוועדה לא השתכנעה כי תהליך בניית הגדר‬ ‫נעשה תוך שיקול דעת מעמיק ושקילת כל השיקולים הביטחוניים‬ ‫והכלכליים‪ .‬הוועדה לא ראתה שום ניתוח של עלות‪-‬תועלת‬ ‫ובחינה יסודית‪...‬לא התקיים על כך שום דיון‪.‬‬ ‫מטרת התוואי‪ :‬גבולות הקבע בין ישראל ופלסטין‬ ‫סוגיית המדיניות ביחס לתוואי של הגדר הייתה כבר ספור מורכב יותר‪.‬‬ ‫הייתה זו ציפי לבני‪ ,‬בהיותה שרת המשפטים‪ ,‬שביטאה זו בצורה הברורה‬ ‫ביותר‪ ,‬שעה שאמרה כי גדר ההפרדה תשמש כ"גבולה העתידי של מדינת‬ ‫ישראל"‪ ,‬וכי בפועל "בג"ץ משרטט באמצעות פסקי הדין שלו בעניין‬ ‫הגדר את גבולות המדינה"(יועז ‪.5)2005‬‬ ‫‪ 5‬בידיעה צוטט המשנה לנשיא בית המשפט העליון‪ ,‬מישאל חשין‪ ,‬שאמר בתגובה‪:‬‬ ‫"‪..‬זה לא מה שטענתם בבית המשפט"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪325‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 325‬‬ ‫גם ברק‪ ,‬בשמשו כשר הביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט‪ ,‬הבהיר‬ ‫כי " ‪..‬כאשר אנו בונים גדר ברור שיש אזורים שהם מעבר לגדר‪ ,‬וברור‬ ‫שבהסדר קבע‪...‬האזורים האלה שמעבר לגדר לא יהיו חלק ממדינת‬ ‫ישראל"‪ .6‬ראש הממשלה שרון‪ ,‬אבי התוואי‪ ,‬טען ביחס למטרתו של‬ ‫תוואי הגדר כי "‪..‬הפלסטינים כבר היו צריכים להבין שמה שלא קיבלו‬ ‫היום‪ ,‬ייתכן וכבר אי אפשר לתת להם מחר" (בחור ניר ‪ .)2003‬והוסיף‬ ‫והדגיש כי " השיקול הדמוגראפי מילא תפקיד חשוב בקביעת תוואי גדר‬ ‫ההפרדה בגלל החשש לסיפוח מאות אלפי פלסטינים שיתחברו לערביי‬ ‫ישראל‪("..‬ורטר ובן ‪ .)2005‬לאולמרט‪ ,‬מחליפו‪ ,‬נותר רק להחרות אחריהם‬ ‫"‪...‬הכיוון הוא ברור‪ ,‬אנחנו הולכים להיפרדות מהפלסטינים‪ ,‬לקביעת גבול‬ ‫קבע של ישראל"‪ .7‬קרי‪ ,‬לתוואי הגדר ישנן מטרות מדיניות ברורות ביחס‬ ‫לגבולות הקבע בין מדינת ישראל לפלסטין‪ -‬סיפוח השטח בו מרבית‬ ‫הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ ,‬תוך שמירת היחס הדמוגראפי‬ ‫הקיים בין יהודים ללא יהודים‪ .‬גם שוללי הפשרה הטריטוריאלית‪ ,‬ראשי‬ ‫מפלגות הימין ומועצת יש"ע‪ ,‬שביקשו להעביר את הגדר מזרחה ככל‬ ‫שאפשר מן הקו הירוק הודו במטרת מלחמתם על התוואי "ניסינו לשבש‬ ‫את התוכנית להקים את הגדר על הקו הירוק‪ ,‬אבל אם נהיה כנים עם‬ ‫עצמנו‪ ,‬לא הצלחנו לשבש את התוואי הזה עד כדי שבוש היכולת להקים‬ ‫מדינה פלסטינית" (שרגאי ‪.)2003‬‬ ‫הדרג הפוליטי היה זה שהכריע בהצבעות הממשלה על תוואי הגדר‪,‬‬ ‫אך את מלאכת ההגנה על התוואי הפוליטי שגלש עמוק לתוך שטחי‬ ‫הגדה המערבית הנחשבת לשטח כבוש‪ ,‬אל מול העתירות שהוגשו לבג"ץ‬ ‫כנגדו‪ ,‬נאלץ צה"ל לשאת בסיוע מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה‪.‬‬ ‫רק צה"ל‪ ,‬המגלם בשטח הכבוש את כול רשויות השלטון‪ ,‬יכול היה על‬ ‫פי דיני הכבוש לפגוע בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים על ידי‬ ‫הגדרת הגדר "כצורך ביטחוני הכרחי" ולהוציא "צווי תפיסה" זמניים‬ ‫לקרקע שנדרשה להקמת הגדר‪ .‬הממשלה הסתפקה במכתבו של שרון‬ ‫אל הנשיא בוש בו הוצהר כי "‪..‬הגדר היא מחסום ביטחוני ולא פוליטי‪,‬‬ ‫‪ 6‬ראיון לגל"צ‪ 4 .‬בדצמבר ‪2007‬‬ ‫‪ 7‬בריאיון לתכנית "משעל חם" בערוץ ‪7.2.06 , 2‬‬ ‫‪ 326‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 326‬‬ ‫זמני ולא קבוע‪ ,‬ולכן לא תשפיע על סוגיות של הסדר הקבע‪ ,‬ובהן‬ ‫הגדרת גבולות סופיים"‪.8‬‬ ‫צה"ל לא יכול היה ולא בחר לנהוג כפי שנהגה המועצה לביטחון לאומי‬ ‫בראשותו של האלוף עוזי דיין‪ .‬על פי מבקר המדינה בדו"ח ‪ 2003‬המל"ל‬ ‫"‪ ..‬שהייתה אמורה למלא את התפקיד הזה (גוף מרכז בעל סמכויות‬ ‫ואחריות)‪ ,‬הפסיקה ביוזמתה את ריכוז התוכנית(של מרחב התפר) בניגוד‬ ‫לכללי מינהל תקין‪ ,‬ובלי לקבל את אישור הממשלה לכך"‪ .‬צה"ל הכיר‬ ‫ביתרונות ובחובות בלהיות גוף המטה המשמעותי והדומיננטי ביותר‬ ‫של ממשלת ישראל בנושאי ביטחון וחוץ‪ .‬הוא קיבל בעל כורחו את‬ ‫הכרעת ראש הממשלה‪ .‬תוכניתה הראשונית של מערכת הביטחון ביחס‬ ‫לתוואי‪ ,‬שהתבססה על עבודות קודמות שנערכו‪ ,‬הציבה קו ביטחוני‬ ‫הצמוד וקרוב ל"קו הירוק"‪ .‬כשהחל שרון להסיט את הגדר מזרחה‪ ,‬ולבטל‬ ‫את ההצעות לקו שהציע אלוף פקוד המרכז יצחק איתן‪ ,‬התפתח ויכוח‬ ‫בינו לבין סגן הרמטכ"ל דאז‪ ,‬האלוף גבי אשכנזי‪ .‬שרון תמך בהרחקת‬ ‫הגדר מזרחה‪ ,‬בשעה שאשכנזי‪ ,‬שסבר כי התוואי צריך להכיל "מקסימום‬ ‫ישראלים ואפס פלסטינים"‪ ,‬ביקש להסיט את התוואי מערבה (דרוקר‬ ‫ושלח ‪.)267--270 ,2005‬‬ ‫חוסר יכולתו של צה"ל להימנע מלעסוק בכך גררו אותו למצב ממנו‬ ‫הזהירו החוקרים משה ליסק ויורם פרי עשור קודם לכן – צה"ל אינו יכול‬ ‫לפעול בשטחים הפלסטינים בהסתמך על תורות הביטחון הקלאסיות‬ ‫של ישראל‪ .‬בעוד שבעת מלחמה צה"ל יודע לפעול על פי שקולים‬ ‫צבאיים בלבד‪ ,‬באינתיפאדה הוא אינו יכול לנתק את עצמו משיקולים‬ ‫פוליטיים ואידיאולוגיים‪ .‬משום כך‪ ,‬צה"ל מוצא עצמו בעימותים עם‬ ‫אישים פוליטיים מרכזיים ועם המתנחלים‪ .‬ליסק הצביע על סכנה‬ ‫מוחשית של פוליטיזציה של המערכת הצבאית‪ ,‬דבר שעלול להביא‬ ‫לכרסום בבסיסי התמיכה הציבורית בפקוד העליון של צה"ל‪ ,‬הן מימין‬ ‫והן משמאל(ליסק ‪.)1990‬‬ ‫‪ 8‬מכתב ראש הממשלה שרון לנשיא האמריקאי בוש‪ ,‬פורסם בהארץ‪ 15 ,‬באפריל ‪2004‬‬ ‫זכות החשיבה ‪327‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 327‬‬ ‫יורם פרי‪ ,‬טען כי כתוצאה מהעובדה שהאינתיפאדה היא בבחינת מלחמה‬ ‫בעלת אופי פוליטי צה"ל נאלץ לפתח דוקטרינה צבאית פוליטית שסופה‬ ‫פגיעה בניטרליות הפוליטית של הצבא(פרי ‪ .)1990‬נראה שחלק מאלו‬ ‫בצמרת צה"ל שסוגיית התוואי היתה בתחום אחריותם בחרו להימנע‬ ‫מעימות גלוי עם הדרג הפוליטי ולא להתעקש על עמדותיהם המקצועיות‪.‬‬ ‫צה"ל לא נלחם על עמדתו המקצועית והחל מכופף ורותם אותה במקרים‬ ‫רבים לשיקולים פוליטיים זרים לביטחון‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא נרתם להגן על‬ ‫תוואי הגדר ששימש כמרכיב "במלחמה" על מימוש מדיניות שעניינה‬ ‫העיקרי היה פוליטי ולא ביטחוני‪ .‬כפי שבג"ץ חזר והבהיר זאת‬ ‫אשר לסמכות המפקד הצבאי להקים את גדר הביטחון באזור‪,‬‬ ‫נקבע כי על פי דיני התפיסה הלוחמתית‪ ,‬מוסמך המפקד הצבאי‬ ‫להורות‪ ,‬משיקולים צבאיים‪ ,‬על הקמת גדר הפרדה באזור יהודה‬ ‫ושומרון‪...‬סמכות זו קמה רק כאשר הטעם המונח ביסוד הקמת‬ ‫הגדר הינו ביטחוני‪-‬צבאי‪ .‬המפקד הצבאי אינו מוסמך להורות‬ ‫על הקמת גדר ביטחון אם טעמיו הם מדיניים – פוליטיים‪ .‬גדר‬ ‫הביטחון אינה יכולה לבוא מטעמים של סיפוח שטחים מהאזור‬ ‫למדינת ישראל‪ .‬מטרתה של גדר ההפרדה אינה יכולה להיות‬ ‫‪9‬‬ ‫התווית גבול מדיני‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬צה"ל נכשל במחויבות המקצועית וביושרה שלו‪ .‬בחלק מהמקרים‬ ‫הוא הקריב את הצרכים הביטחוניים על מזבח השיקולים הפוליטיים‬ ‫הפנימיים‪ .‬כך לדוגמא הנשיאה בייניש בפסק הדין בתיק בילעין —‬ ‫מודיעין עלית‬ ‫נראה כי נוכח הרצון להבטיח את הקמת השכונה המזרחית בעתיד‪ ,‬נקבע‬ ‫תוואי הגדר במקום שהוא נטול יתרון ביטחוני‪ .‬התוואי הקיים של הגדר‬ ‫מעורר תהיות גם מבחינת היתרון הביטחוני שהוא מעניק‪ .‬אין חולק כי‬ ‫התוואי עובר ברובו בשטח נחות מבחינה טופוגרפית הן ביחס למודיעין‬ ‫עילית‪ ,‬הן ביחס לבילעין‪ .‬הוא מותיר מספר גבעות בצד הפלסטיני ושתי‬ ‫‪ 9‬בג"צ ‪ 2056/04‬מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪ ,‬פ"ד נח (‪807 )5‬‬ ‫‪ 328‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 328‬‬ ‫גבעות בצד הישראלי‪ .‬הוא מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי‪.‬‬ ‫על רקע תפיסת הביטחון שהוצגה לנו במקרים רבים אחרים‪ ,‬לפיה קיימת‬ ‫חשיבות ביטחונית להקמת הגדר בשטחים טופוגרפיים שולטים‪ ,‬מעורר‬ ‫התוואי הקיים תמיהות‪ .‬ככלל‪ ,‬מציג המפקד הצבאי במקרים רבים של‬ ‫תכנון תוואי הגדר את החזקתן של גבעות שולטות כיתרון ביטחוני‬ ‫משמעותי‪ ,‬ואילו במקרה שלפנינו נקבע תוואי אשר לפחות בחלקו מצוי‬ ‫בשטח נחות ביחס לגבעות‪.10‬‬ ‫פרי מוסיף ומזהיר מפני היווצרות מתח בין צה"ל והמערכת המשפטית‬ ‫כתוצאה מהקושי בהגדרת כללי ההתנהגות המותרים במסגרת מלחמה‬ ‫בהתקוממות עממית‪ ,‬ומפני פגיעה בתרבות הדיווח של צה"ל‪ ,‬כל אלו התגשמו‬ ‫במלוא חריפותם בסופו של דבר‪ .‬כך לדוגמא הנשיא ברק בתיק צופין מזרח‬ ‫בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה חמורה‪ :‬לא הוצגה בפני בית‬ ‫המשפט העליון בעתירה הראשונה התמונה בשלמותה‪ .‬בית‬ ‫המשפט דחה את העתירה הראשונה על בסיס מידע שרק בחלקו‬ ‫היה מבוסס [‪ ]...‬העתירה שלפנינו מצביעה על אירוע שאין‬ ‫להשלים עימו‪ ,‬ולפיו המידע שסופק לבית המשפט לא שיקף את‬ ‫מלוא השיקולים שעמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות [‪]...‬‬ ‫מקווים אנו כי הדבר לא יישנה‪.11‬‬ ‫התנהלות זו פגעה בסופו של דבר בצה"ל כפי שהתייחסו לכך מחברי‬ ‫דו"ח ברודט‬ ‫הצבא ראה עצמו קבלן משנה המקיים הוראות לבניית גדר מבלי‬ ‫להבהיר לעצמו את משמעות ההוצאה ואת מחיר האחזקה אשר‬ ‫יגיע למאות מיליוני שקלים בשנה‪ .‬הצבא‪...‬אינו מפנים כי הוצאה‬ ‫כה גדולה תשפיע גם על תקציבו הוא‪.‬‬ ‫‪ 1 0‬בג"צ ‪ 8414/05‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין‪ ,‬ראש המועצה הכפרית בילעין נ'‬ ‫ממשלת ישראל והמפקד הצבאי בגדה המערבית‪.‬‬ ‫‪ 11‬בג"צ ‪ 2732/05‬ראש מועצת עירית עזון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית‪,‬‬ ‫תקדים עליון ‪,3672 )2( 2006‬‬ ‫זכות החשיבה ‪329‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 329‬‬ ‫ניהול "המלחמה"‬ ‫הפרק הזה יעסוק בתיאור ובניתוח של ניהול "המלחמה" של צה"ל‬ ‫באמצעות תוואי הגדר ומרכיבים אחרים של מרחב התפר כ"אמצעים‬ ‫אחרים להמשך המדיניות"‪ ,‬שעיקרה היה עצוב גבולות הקבע של מדינת‬ ‫ישראל על פי העיקרון של סיפוח "מקסימום שטח וישראלים ומינימום‬ ‫פלסטינים"‪.‬‬ ‫רטוריקה של עקרונות‬ ‫משרד הביטחון וצה"ל ליוו את הקמת הגדר באתר אינטרנט מפואר‬ ‫ומעודכן שהציג את התפיסה המבצעית ביחס לגדר‪ . 12‬המטרה המוצהרת‬ ‫של הקמת הגדר‪:‬‬ ‫תוכנית 'מרחב התפר' נועדה להוות מרכיב בלחימה בטרור‬ ‫הפלשתיני מתוך כוונה להקטין את יכולת החדירה של מפגעים‬ ‫משטח הרשות הפלשתינאית לשטח ישראל‪.‬‬ ‫ביחס לתפיסה המבצעית נכתב שם‪:‬‬ ‫העיקרון המנחה [את הפעילות הצבאית] הוא‪" :‬יותר הגנה‪,‬‬ ‫פחות התקפה"‪ :‬המענה הכולל לטרור מושתת על שילוב של‬ ‫הנדבך ההגנתי והנדבך ההתקפי‪ .‬הגדר הינה מרכיב הגנתי חיוני‬ ‫להשלמת מערך ההתמודדות עם הטרור‪ .‬בהעדר גדר‪ ,‬נאלץ צה"ל‬ ‫להגדיל את הנדבך ההתקפי על‪-‬מנת לפעול לסיכול הטרור בתוך‬ ‫ריכוזי האוכלוסייה‪ .‬הדבר מביא לחיכוך מתמשך עם הפלסטינים‬ ‫(הגבלות תנועה‪ ,‬שהייה בריכוזי אוכלוסייה וכד')‪ ,‬ואף מצריך‬ ‫הפעלת כוחות בהיקפים גדולים‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬המציאות העידה על ההפך‪ .‬צה"ל דווקא העמיק את פעילותו ואת‬ ‫התערבותו במרקם החיים הפלסטיני‪ ,‬למרות שהגדר שהלכה וקמה נתנה‬ ‫פיתרון סביר למניעת מעבר לא מבוקר של פלסטינים וכלי רכב לתוך שטח‬ ‫‪www.seamzone.mod.gov 12‬‬ ‫‪ 330‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 330‬‬ ‫ישראל‪ .‬אנו עדים כיום למאות מחסומים מסוגים שונים המבתרים את‬ ‫הרצף התחבורתי בין הישובים הפלסטינים בגדה המערבית ומשמשים‬ ‫בחלקם המאויש נקודת חיכוך יומיומית בין צה"ל לאוכלוסייה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אנו עדים למשטר תנועה בכבישים שמחוץ למרחב התפר שהעיקרון‬ ‫המוביל בו הוא הדרת התנועה הפלסטינית מהכבישים הראשיים ודחיקתם‬ ‫לכבישים ישנים או מחודשים באופן המשנה באופן בולט את מרקם‬ ‫החיים שלהם‪.‬‬ ‫לשיאים של רטוריקה מופרכת הגיעה מערכת הביטחון כאשר פירסמה‬ ‫את העקרונות שגיבשה להתוויית תוואי המכשול‪ .‬אחד העקרונות מבקש‪,‬‬ ‫למשל‪" ,‬ביטחון לכוח הפועל לאורך המכשול"‪ .‬אך בתיק ּבילעין‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫באופן תקדימי‪ ,‬מצאה הנשיאה בייניש לנכון למתוח ביקורת נוקבת על‬ ‫שיקולי המפקד הצבאי ביחס לתוואי שם‪" :‬אין חולק שהתוואי עובר‬ ‫ברובו בשטח נחות מבחינה טופוגרפית [‪ ]...‬המסכן את הכוחות המסיירים‬ ‫לאורך התוואי‪ .‬התוואי הקיים מעורר תמיהות‪ ,‬ואין להסבירו אלא ברצון‬ ‫לכלול את החלק המזרחי של מתתיהו מזרח ממערב לגדר"‪ .‬גם במקומות‬ ‫שניתן היה לתכנן בהם אחרת את התוואי של הגדר‪ ,‬התוואי סומן במרחק‬ ‫עשרות מטרים בלבד מבתי הכפרים הפלסטיניים‪ :‬כך בכפרים בית סּוריק‪,‬‬ ‫ּבידּו‪ּ ,‬ביר נּבאללה‪ ,‬בית חנינא‪ ,‬אל‪-‬ג'יּב‪ ,‬נַ חלין‪ַּ ,‬בתיר‪ ,‬חּוסאן‪ ,‬ומקומות‬ ‫מפגע לירות באין‬ ‫רבים אחרים‪ .‬מידת קירבה כזו היתה מאפשרת לכל ַ‬ ‫מפריע‪ ,‬תחת מסתור ומחסה‪ ,‬מאחד הבתים הסמוכים‪ .‬תגובה צפויה‬ ‫ומיידית לירי כזה היתה גוררת בהכרח פגיעה "באזרחים פלסטינים בלתי‬ ‫מעורבים"‪ ,‬וכך מביאה להחרפה נוספת באלימות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬מעצם הקמת הגדר בסמוך כל‪-‬כך לבתי התושבים ולאזור‬ ‫מחייתם היומיומי‪ ,‬סביר להניח כי הקרבה היתה מביאה למאות התרעות‬ ‫שווא‪ ,‬שהיו נקלטות על‪-‬ידי החיישנים בגדר‪ ,‬מתישות את הכוחות‬ ‫המוקפצים ומביאות לפעילות צה"לית מיותרת נגד תמימים שאין להם‬ ‫כוונות פיגוע‪ .‬באזורים אחרים (כמו ַפקּועה‪ ,‬ג'ילַ ּבּון‪ַ ,‬קפין‪ ,‬ניעלין ועוד)‪,‬‬ ‫נבחר תוואי טופוגרפי שהיה נחות באופן ניכר מתוואי הקו הירוק‪ .‬במזרח‬ ‫ירושלים נקבע תוואי הגדר בליבו של שטח מאוכלס פלסטינים‪ ,‬ומשמעות‬ ‫הדבר ּפגיעּות של הכוח בשטח‪ ,‬הנתון בסכנה משני צידיו של המכשול‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪331‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 331‬‬ ‫כך מסכם יוסי חן‪ ,‬בכיר בשב"כ לשעבר‪ ,‬את מסקנותיו במחקר שבו‬ ‫השווה בין תוואי הגדר לקו הירוק‪:‬‬ ‫לצורך הבדיקה נבחנו תשעה אזורים‪ .‬בחמש מן המובלעות ובנוסף‬ ‫בחלק הצפוני של מובלעת מרג'ה (ששטחן יחד ‪ 42,462‬דונם) אין‬ ‫כל יתרון ביטחוני בסטיית הגדר מן הקו הירוק‪ .‬אדרבה‪ ,‬מבחינה‬ ‫טופוגרפית‪ ,‬בשל קירבה לשטח פלסטיני בנוי ובשל הבעייתיות של‬ ‫השערים החקלאיים‪ ,‬יש אף מגרעת במיקום תוואי הגדר (חן‪. )2006 ,‬‬ ‫"פשטות בתפעול ואחזקה לאורך זמן של המכשול" ‪ -‬גם עיקרון זה‬ ‫ביקשה מערכת הביטחון להשיג‪ .‬ואכן‪ ,‬בתחום אחד היא פעלה כהלכה‪.‬‬ ‫היא ביקשה להגיע לאחידות המרבית האפשרית ביחס לדגמי הגדר‪,‬‬ ‫ולשם כך הגבילה את מספר החברות שבנו אותה‪ .‬בשאר התחומים‬ ‫נאלץ צה"ל‪ ,‬בגלל האופי הפוליטי של התוואי‪ ,‬להפר עיקרון זה באופן‬ ‫בולט‪ .‬ניקח לדוגמה את אורכה של הגדר‪ :‬הסכמי שביתת הנשק משנת‬ ‫‪ 1949‬יצרו קו ירוק לאורך ‪ 313‬ק"מ; תוואי הגדר שכבר אושר על‪-‬ידי‬ ‫הממשלה הוא בן ‪ 760‬ק"מ! כלומר‪ ,‬הקו הלך והתארך והתפתל עם הזמן‪,‬‬ ‫בניגוד לעקרונות ביטחוניים‪ ,‬במטרה לשמור מקסימום התנחלויות מצידו‬ ‫המערבי ולהוציא מתחומו כמעט כל כפר פלסטיני‪.‬‬ ‫מעבר לעלות הקמתו של המכשול‪ ,‬שהגיעה ל‪ 12-‬מיליון שקלים לק"מ‬ ‫ֵ‬ ‫גדר ו‪ 16 -‬מיליון שקלים לק"מ חומה‪ ,‬שילוש אורכו של הקו הירוק גורר‬ ‫הוצאות מיותרות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לתפעולו השוטף‪.13‬‬ ‫ואין זה הכול‪ .‬באתר משרד הביטחון ניתן למצוא את ההצהרה הבאה‪,‬‬ ‫הסותרת כל עיקרון של "פשטות בתפעול"‪:‬‬ ‫במטרה לאפשר עיבוד חקלאי‪ ,‬לשמר את רצף התנועה בין הכפרים‬ ‫והערים ולהבטיח את הגישה לשירותים עירוניים‪ ,‬תברואתיים‬ ‫וחברתיים בין הכפרים לבין עיר המחוז לאורך הגדר‪ ,‬הוקמו‬ ‫‪ 13‬ההערכה היא כי עלות התפעול השנתית של מרחב התפר מגיעה למיליארד שקלים‪.‬‬ ‫כך גם נכתב בדו"ח ברודט "‪...‬מחיר האחזקה שיגיע למאות מיליוני שקלים בשנה‪"..‬‬ ‫‪ 332‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 332‬‬ ‫מעברים רבים לשימוש הפלסטינים‪ .‬במסגרת זו הוקמו עד כה ‪37‬‬ ‫שערים (מתוך ‪ 53‬בסה"כ) למעבר חקלאים תושבי כפרי הסביבה‪,‬‬ ‫‪ 34‬נקודות ביקורת [‪.]...‬‬ ‫כשבוחנים את תוואי הגדר שאושר באוקטובר ‪ ,2003‬ניתן לראות כי‬ ‫המכשול תוכנן כך שיקיף מקסימום אדמות פלסטיניות ללא הבתים‬ ‫של בעליהן‪ ,‬וברור היה שצבירת השטח באה על חשבון ביטחונם של‬ ‫הכוחות הפועלים‪ .‬אלה יידרשו להפעיל עשרות שערים חקלאיים למעבר‬ ‫פלסטינים לאדמותיהם שנשארו מעבר לגדר‪ ,‬שעליהם טענה המדינה‬ ‫עצמה בתצהירים שהגישה לבג"ץ‪ ,‬כי "כל נקודת מעבר מגדילה את‬ ‫הסיכון הכרוך בהסתננותם של מחבלים לישראל‪ ,‬ומהווה נקודת חיכוך‬ ‫המגדילה את הסיכון לכוחות הביטחון המופקדים על נקודת המעבר"‪.14‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬במקום להוציא את מירב האדמות הפלסטיניות ממרחב‬ ‫התפר בכל מקום שניתן‪ ,‬הפרידו אותן מבעליהן‪ ,‬ולכן נאלצו להקים שערים‬ ‫רבים המהווים איום ביטחוני והמרתקים כוחות איכותיים לתפעולם‪.‬‬ ‫אבסורד המעברים לפלסטינים מגיע לשיאו בירושלים‪ 12 .‬המעברים‬ ‫שם‪ ,‬ובינם ‪ 3‬הגדולים ‪ -‬רחל‪ ,‬קלנדיה וזיתים ‪ -‬הוקמו בהשקעה של‬ ‫מאות מיליוני שקלים ואחזקתם מעסיקה מאות בודקים‪ .‬ייעודם הוא‬ ‫לאפשר לפלסטינים במזרח ירושלים לבקר את עמיתיהם בגדה לאחר‬ ‫שהופרדו מהם בחומה‪.‬‬ ‫טיעונים והיפוכם‬ ‫התיקים הבאים הינם דוגמאות להונאה ביטחונית שעה המדינה השתמשה‬ ‫בנימוקים ביטחוניים להצדקת התוואי הפוליטי בתיק אחד ובתיקים‬ ‫אחרים השתמשה בנימוקים ביטחוניים הפוכים וסותרים לחלוטין את‬ ‫אלו הקודמים‪ .‬שוב‪ ,‬בכדי להצדיק את התוואי הפוליטי בם‪ .‬קבוצת‬ ‫פרקליטים מצומצמת וקבועה ייצגה את המדינה בתיקי הגדר בבג"ץ‪,‬‬ ‫מלווים על ידי אל"מ דני תרזה‪ ,‬ומאוחר יותר על ידי מחליפו אל"מ‬ ‫‪( 14‬בג"ץ ‪.)4289/05‬‬ ‫זכות החשיבה ‪333‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 333‬‬ ‫עופר הינדי‪ .‬הקבוצה המנוסה אמורה היתה לשמור על עקביות בטענות‬ ‫המדינה‪ ,‬אך בפועל לא נשמרה העמדה האחידה‪.‬‬ ‫דוגמה קיצונית לעיקרון של "מוכרים או קונים" נתגלתה בסתירה בין‬ ‫תשובות המדינה לעתירה נגד תוואי הגדר בגוש עציון‪ ,‬שהוגשה ביולי‬ ‫‪ 2006‬על ידי עו"ד נאסר גיאת ועו"ד אוסמה חלבי‪ ,‬ובין תשובת המדינה‬ ‫לעתירות שהוגשו נגד "משטר ההיתרים" על‪-‬ידי האגודה לזכויות האזרח‬ ‫והמוקד להגנת הפרט‪ ,‬בדצמבר ‪( 2006‬בג"ץ עדיין לא פסק בשתיהן)‪.15‬‬ ‫בעתירה הראשונה ביקשו נציגי המדינה להגן על תוואי הגדר‪ ,‬שכלא בשטח‬ ‫שבין גוש עציון לירושלים חמישה כפרים פלסטינים‪ ,‬בניגוד גמור לנהוג‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי ויתור ל‪ 20-‬אלף הפלסטינים המתגוררים בהם‪ ,‬ולכל האחרים‬ ‫שממזרח לגדר‪ ,‬על הצורך בהיתרים לכניסה ויציאה‪ ,‬כי הניחו שבג"ץ לא‬ ‫יאפשר להם להחיל את "משטר ההיתרים"‪ 16‬על שטח ואוכלוסייה כל כך‬ ‫גדולים‪" :‬יודגש ויוצהר‪ ,‬כי לא תימנע כניסתו של כל אדם למרחב גוש‬ ‫עציון (אף של אנשים מוגבלים מבחינה ביטחונית) וזאת בכפוף לבדיקתו‬ ‫הביטחונית‪ .‬כניסה זו לא תחויב בהיתר כניסה [‪ ,"]...‬התחייבה המדינה‪.‬‬ ‫לא עברו ארבעה חודשים‪ ,‬וכבר כתבו הפרקליטים בהנחיית צה"ל את‬ ‫ההפך‪ .‬הפעם דווקא ניסו להסביר כי אין כל תחליף למשטר ההיתרים‬ ‫מן הבחינה הביטחונית‪ .‬הם כתבו‪:‬‬ ‫קיים קשר רציונאלי וישיר בין סגירת שטח מרחב התפר וקביעת‬ ‫משטר היתרים לבין הצורך הביטחוני‪ .‬הגבלת הכניסה רק למי‬ ‫שיש לו זיקה פרטנית ממשית לשטח זה והתניית הכניסה גם‬ ‫בקבלת היתר המותנה בקיום בדיקה ביטחונית פרטנית‪ ,‬מצמצמות‬ ‫בצורה משמעותית ביותר את אפשרותם של מחבלים לעבור את‬ ‫גדר הביטחון ולהיכנס לאחר מכן לישראל לשם ביצוע פיגועים‪.‬‬ ‫‪ 1 5‬בג"צ ‪ 639/04‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה‬ ‫ושומרון ואחרים‪.‬‬ ‫‪ 16‬משטר ההיתרים חייב פלסטיני שרצה להיכנס או לשהות במרחב התפר (השטח‬ ‫שבין הגדר לקו הירוק) להמציא היתר מהמנהל האזרחי על סמך הוכחה כי הוא‬ ‫תושב המקום או מחזיק באדמות או בעסק במרחב התפר‪.‬‬ ‫‪ 334‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 334‬‬ ‫הם הוסיפו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים(ההערות שלי‪ .‬ש‪.‬א)‪:‬‬ ‫אין חלופה אחרת שתשיג‪ ,‬אף לא בקירוב‪ ,‬את המטרה ההחלטית‬ ‫המושגת על‪-‬ידי סגירת מרחב התפר וקביעת משטר ההיתרים‪.‬‬ ‫כאמור החלופה שמציעה העותרת‪ ,‬קרי‪ ,‬בידוק ביטחוני על הגוף‬ ‫בלבד בכניסה למרחב התפר [בדיוק כפי שהמדינה הציעה בתגובתה‬ ‫מסּפקת מענה ראוי לצורך הביטחוני‪.‬‬ ‫לעתירה הראשונה] כלל אינה ַ‬ ‫אין די בבידוק ביטחוני על הגוף כדי למנוע כניסתו של מחבל‬ ‫למרחב התפר ומשם להמשיך לשטח ישראל‪ ,‬תוך שכלי הנשק או‬ ‫המטען יועבר לחזקתו בשטח מרחב התפר‪ ,‬למשל בדרך זריקתו‬ ‫מעל הגדר‪ ,‬או הברחתו בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫בעתירה הראשונה‪ ,‬הם תקפו את הצעת המועצה לשלום ולביטחון‪,‬‬ ‫שנהנתה ממעמד של "ידיד בית המשפט" והציעה חלופה לתוואי הגדר‪,‬‬ ‫בטענה כי "הפלסטינים המעבדים קרקעות בשטחים אלה [המועצה‬ ‫דווקא ביקשה להוציא את הכפרים ומרבית האדמות המעובדות שלהם‬ ‫אל מחוץ לגדר] ייאלצו למעשה לעבור למשטר היתרים‪ .‬ברור"‪ ,‬הדגישו‬ ‫נציגי המדינה‪" ,‬שמדובר בשינוי דרסטי לרעה באורחות החיים של‬ ‫תושבים אלה"‪.‬‬ ‫בעתירה השנייה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משטר ההיתרים דווקא לא מחולל "שינוי‬ ‫דרסטי לרעה"‪" :‬התועלת הרבה בסגירת השטח‪ ,‬תוך קביעה במקביל של‬ ‫משטר ההיתרים [‪ ]...‬הינה מידתית ביחס לקשיים שנגרמים לתושבים‬ ‫המקומיים"‪.‬‬ ‫בעתירה הראשונה גילתה מערכת הביטחון רוחב לב והודיעה כי "סחורות‬ ‫ממזרח ומדרום לגדר יוכלו לעבור למרחב גוש עציון בבידוק‪ ,‬אך לא‬ ‫יידרש יישום נוהל "גב אל גב"‪ ,17‬ובשנייה היא הסבירה מדוע בדיוק‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬המתבקש על ידי העותרים‪ ,‬לא ניתן לביצוע ב"מרחב התפר"‪:‬‬ ‫‪ 17‬הכוונה לפריקת כול הסחורה ממשאית אחת והעברתה תוך בדיקה ביטחונית‬ ‫למשאית בצד השני של הגדר‬ ‫זכות החשיבה ‪335‬‬ ‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬ ‫‪�� .indb 335‬‬ ‫[‪ ]...‬מבקשים העותרים כי תינתן אפשרות גישה לכל סוחר מזדמן‪,‬‬ ‫העובר במקום‪ .‬דא עקא‪ ,‬לא ניתן להיענות לדרישה זו מסיבות‬ ‫ביטחוניות ברורות [‪ ]...‬קיים חשש ממשי‪ ,‬כי משאיות שכאלה‬ ‫ישמשו להברחת מחבלים‪ ,‬מטעני נפץ ואמצעי לחימה שונים‬ ‫לישראל‪ .‬בהקשר זה יצוין‪ ,‬כי בדיקה של כל משאית מזדמנת‪,‬‬ ‫ללא מידע על בעליה‪ ,‬אינה יעילה או אפשרית מבחינה ביטחונית‬ ‫[ההדגשה שלי‪ .‬ש"א]‪.‬‬ ‫"מושכים את השטיח" מתחת לרגלי בג"צ‬ ‫בית המשפט העליון פסק בחמישה‪-‬עשר בספטמבר ‪ ,2005‬בהרכב מורחב‬ ‫של תשעה שופטים‪ ,‬בעתירה העוסקת בחוקיותה של "גדר ההפרדה" באזור‬ ‫אלפי מנשה‪ .18‬בית המשפט העליון פסק פה אחד כי מותר לבנות את‬ ‫הגדר גם מעבר ל"קו הירוק" לשם שמירה על ביטחון היישובים הנמצאים‬ ‫שם‪ .‬פסק הדין התייחס לממד העקרוני של העתירה‪ ,‬שנסמכה על חוות‬ ‫הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג שנתקבלה ביולי ‪.200419‬‬ ‫במעמד זה נקבע‪ ,‬בניגוד לחוות דעתו של בית הדין בהאג‪ ,‬כי לצה"ל יש‬ ‫סמכות להקים את גדר הביטחון בשטחי הגדה על מנת להגן על חייהם‬ ‫וביטחונם של המתיישבים הישראלים באזור‪ ,‬קרי — הגדר יכולה להגן גם‬ ‫על ההתיישבות בגדה ולא רק על שטחה הריבוני של ישראל‪ .‬פסק הדין‬ ‫קבע גם כי יש לבחון בנפרד כל קטע של הגדר‪ ,‬על פי מבחן המידתיות‪,‬‬ ‫קרי ‪ -‬האיזון בין צרכי הביטחון של ישראל לפגיעה בזכויות האדם של‬ ‫הפלסטינים‪ .‬בממד העקרוני נבחנה גם "מידת השפעתה של חוות הדעת‬ ‫המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג" על המשך התייחסותו של‬ ‫בית המשפט העליון לשאלת חוקיות הגדר לפי המשפט הבינלאומי‪.‬‬ ‫נאמר בו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי בית הדין בהאג ביסס את פסק דינו על תשתית‬ ‫עובדתית‪ ,‬באשר לפגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים‪ ,‬מבלי שנזקק‬ ‫לתשתית עובדתית המתייחסת לצורך הביטחוני‪-‬צבאי של ישראל בהקמת‬ ‫הגדר‪ .‬פסק הדין קובע כי בשל העובדה שמידע שהוצג בפני בית המשפט‬ ‫‪ 1 8‬בג"צ ‪ 7957‬זהראן יונס מחמד מרעאבה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪ ,‬תקדין עליון‬ ‫‪,3333 )3( 2005‬‬ ‫‪Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied 19‬‬ ‫‪Palestinian Territory, Advisory opinion of 9 July 2004, ICJ Reports‬‬ ‫‪ 336‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 336‬‬ ‫העליון בהאג כלל אי דיוקים‪ ,‬הוטל מלוא המשקל על כף הפגיעה בזכויות‬ ‫התושבים‪ ,‬ואולם לא ניתן על ידי בית המשפט בהאג כל משקל לצרכיה‬ ‫הביטחוניים‪-‬צבאיים של ישראל‪ ,‬וממילא לא נידונה שאלת המידתיות‬ ‫בכל הנוגע לאיזון שבין פגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים לבין השיקול‬ ‫הביטחוני‪-‬צבאי (ספרד ‪ )2008‬התיקים הבאים מתייחסים למקרים בם‬ ‫צה"ל הטעה בצורה ברורה את בית המשפט ביחס לשיקולים האמיתיים‬ ‫העומדים בבסיס קביעת התוואי של הגדר‪ .‬קרי‪ ,‬בעצם ההטעייה צה"ל‬ ‫שלל במידה רבה מבג"ץ‪ ,‬וממדינת ישראל‪ ,‬את הטעון המרכזי לדחיית‬ ‫חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג שאומצה על ידי עצרת האו"מ‪.‬‬ ‫נתחיל בתוואי הגדר בנעלין שליד חשמונאים‪ .‬זה אושר על‪-‬ידי הממשלה‬ ‫באוקטובר ‪ ,2003‬ושּונה כשנה וחצי לאחר מכן‪ ,‬לאחר פסק הדין בתיק‬ ‫בית סוריק ביוני ‪ .2004‬התוואי החדש תאם את הצעת המועצה לשלום‬ ‫ולביטחון והורחק מבתי הפלסטינים‪ .‬מאוחר יותר הוחלט לשנות שוב את‬ ‫התוואי במקום‪ ,‬בטענה שעכשיו הוא קרוב מדי לבתי היישוב חשמונאים‪.‬‬ ‫העותרים הפלסטינים‪ ,‬דחו טענה זו‪ .‬הם זכו לחיזוק שעה שנציגי החברה‬ ‫הקבלנית‪ ,‬שהשטח החדש שהתווסף מחדש למרחב התפר נמצא בבעלותה‪,‬‬ ‫כראיה‪ ,‬מכתב ששלח משרד הביטחון‬ ‫הציגו במהלך הדיון בבית המשפט ָ‬ ‫אליהם‪ ,‬ועליו חתום אל"מ דני תרזה‪ .‬במכתב מתיר תרזה לחברה לתכנן‬ ‫את הפרויקט – ו"בלבד שהבתים העתידיים יהיו במרחק של ‪ 150‬מטרים‬ ‫מקו הגדר העתידי"‪.‬‬ ‫בתגובה לכך טען תרזה בבית המשפט העליון כי האישור ניתן "רק לתכנן‬ ‫אך לא לבנות"‪ .‬הנשיאה דורית ביניש לא קנתה את התירוץ לתוואי החדש‬ ‫הזה‪ ,‬שנועד להרחיב את ההתנחלות ולאו דווקא להגן על המתנחלים‬ ‫התמיהות בנוגע לשינוי בעמדה הביטחונית גוברות לאור העובדה‬ ‫שהמפקד הצבאי נתן אישור עקרוני לתכנון שכונה חדשה באופן‬ ‫שבתי השכונה ייבנו במרחק של ‪ 150‬מטרים מגדר הביטחון [‪ ]...‬לא‬ ‫הוברר לנו כיצד הדבר מתיישב עם תפיסת הביטחון בדבר הצורך‬ ‫במרחב התרעה ומרדף של מאות מטרים מבתי תושבים ישראלים‪.20‬‬ ‫‪ 20‬בג"ץ ‪ ,1361/08‬פסק הדין ניתן ב‪ 10-‬באוגוסט ‪.2008‬‬ ‫זכות החשיבה ‪337‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 337‬‬ ‫הסיבות האמיתיות להרחקת הגדר מזרחה כמעט בכל מקום שבו נמצאו‬ ‫יישובים ישראלים נגלו בפני בית המשפט באופן ברור בתיק צֹופין מזרח‪.‬‬ ‫נציגי צה"ל הסתירו בתיק זה את הגורם המרכזי לקביעת התוואי במקום‬ ‫זה גם משותפיהם בפרקליטות המדינה‪ .‬נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬אהרֹן‬ ‫ברק‪ ,‬כתב בפסק הדין ‪:‬‬ ‫תוואי הגדר באזור זה נידון בפני בית משפט זה בשתי עתירות‬ ‫קודמות‪ .‬בבקשה לדחותן עמדו המשיבים על כך שתוואי הגדר‬ ‫בקטע המזרחי נקבע משיקולים ביטחוניים‪-‬מבצעיים בלבד [‪]...‬‬ ‫על בסיס עמדתם זו של המשיבים נדחו העתירות הראשונות‬ ‫[‪ ]...‬בעקבות דחיית העתירות הושלמה בניית הגדר באזור [‪]...‬‬ ‫העתירה שלפנינו הוגשה בחלוף שנתיים [‪]...‬‬ ‫בפי העותרים שתי טענות מרכזיות‪ .‬ראשית‪ ,‬כי בניגוד לדברי המשיבים‬ ‫בעתירות הראשונות‪ ,‬הסתבר לעותרים שתוואי הגדר בקטע המזרחי לא‬ ‫נקבע משיקולים ביטחוניים‪ ,‬כי אם נועד לכלול בצידה "הישראלי" של הגדר‬ ‫שטחים אשר נועדו להרחבת היישוב צופין [‪ ]...‬בעמדת המשיבים בעתירה‬ ‫שלפנינו חל שינוי מהותי ממועד הגשת העתירה ועד לדיון המסכם בה‪.‬‬ ‫בסופו של פסק הדין כותב נשיא בית המשפט העליון דברים חסרי‬ ‫תקדים בחריפותם‪:‬‬ ‫בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה חמורה‪ :‬לא הוצגה בפני בית‬ ‫המשפט העליון בעתירה הראשונה התמונה בשלמותה‪ .‬בית‬ ‫המשפט דחה את העתירה הראשונה על בסיס מידע שרק בחלקו‬ ‫היה מבוסס [‪ ]...‬העתירה שלפנינו מצביעה על אירוע שאין‬ ‫להשלים עימו‪ ,‬ולפיו המידע שסופק לבית המשפט לא שיקף את‬ ‫מלוא השיקולים שעמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות [‪]...‬‬ ‫מקווים אנו כי הדבר לא יישנה‪.‬‬ ‫ולסיום נחזור לפסיקת בג"ץ בתיק בילעין כדי לעמוד על הסבות האמיתיות‬ ‫לתוואי שם‪:‬‬ ‫‪ 338‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 338‬‬ ‫בעניין שלפנינו ניכר בבירור כי קביעת תוואי הגדר הושפעה באופן‬ ‫משמעותי מהתוכניות להקמת שכונות חדשות ממזרח למודיעין‬ ‫עילית [‪ ]...‬אין מקום בתכנון התוואי לשיקולים הקשורים בתוכניות‬ ‫בנייה בלתי תקפות או בתוכניות עתידיות שטרם מומשו ואף‬ ‫אינן צפויות להתממש במועד קרוב‪.‬‬ ‫בית המשפט קובע בבירור שמתכנני הגדר הקריבו את הביטחון על מזבח‬ ‫השאיפה להרחיב את ההתנחלות‪:‬‬ ‫"אין להסביר תוואי זה אלא ברצון לכלול את החלק המזרחי של "מתתיהו‬ ‫מזרח" ממערב לגדר‪ ,‬שאלמלא כן ספק אם קיים טעם ביטחוני צבאי‬ ‫לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה"‪.‬‬ ‫לפסול בכדי לאמץ‬ ‫התיקים הבאים מתייחסים לאירועים בם צה"ל אימץ תוואים אשר קודם‬ ‫לכן פסל מכול וכול‪ ,‬בכדי לממש את מטרתו הפוליטית של התוואי‪.‬‬ ‫המקרה הבולט ביותר הוא תיק מעלה אדומים‪ .‬תוואי הגדר שפורסם‬ ‫לראשונה בפברואר ‪ 2005‬אמור היה בחלקו הדרומי לכלול גם את הישוב‬ ‫קידר ואתר הקרוונים בסמוך לו‪ .‬במהלך הדיונים שהתקיימו בבג"ץ בתיק‬ ‫זה הציג נציג צה"ל "חלופות" לכאורה לתוואי הגדר תוך שהוא מכוון‬ ‫באופן ברור‪ ,‬לקבלת התוואי המועדף על ידו‪.‬‬ ‫לאחר שנה ומחצה של עיכובים במתן התשובה חזר צה"ל עם הצעה‬ ‫חדשה התואמת לחלוטין את אחת "החלופות" "שנבחנה" ונפסלה‬ ‫על ידו במהלך ‪ .2006‬בכתב התשובה מטעם המדינה בדצמבר ‪,2006‬‬ ‫מגובה בתצהיר ביטחוני של ראש המטה של פקוד המרכז דאז‪ ,‬נציגיו‬ ‫התייחסו למשמעויות של החלופה הזו‪ ,‬שעיקרה הוא חציית ואדי אבו‬ ‫הינדי המפריד בין קידר למעלה אדומים‪ .‬כך הם תיארו את המשמעויות‬ ‫לחלופה שהם שללו בתוקף בזמנו ואימצו לאחרונה‬ ‫זכות החשיבה ‪339‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 339‬‬ ‫אם הייתה ממומשת חלופה זו‪..‬היה צורך לחצות את הנחל העמוק‬ ‫והתלול המתואר לעיל ‪..‬חצייה זו הייתה יוצרת תוואי בעייתי‬ ‫ביותר מבחינה מבצעית‪ ,‬בטיחותית והנדסית שכן‪...‬היה נוצר תוואי‬ ‫מפותל במיוחד בעל שיפועי צד חדים ושפועים אורכיים אשר‬ ‫הינם על גבול הקריטריונים לתכנון פטרול מבחינה בטיחותית‪.‬‬ ‫חלק מן התוואי עובר במבתר שהוא גם נחות מבחינה מבצעית‪.‬‬ ‫עקב שיפועי הצד‪ ,‬המעבר הבוטה וחציית ואדי אבו הינדי הייתה‬ ‫נוצרת גם פגיעה נופית קשה ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלות ביצוע תוואי זה‬ ‫תהייה גבוהה במיוחד‪ ....‬לאור האמור נמצא כי מבחינה הנדסית‪,‬‬ ‫ביטחונית ומבצעית כאחד‪ ,‬לא ניתן לקבל את החלופה האמורה‪.‬‬ ‫סופו הזמני של תיק זה היה בדמות הודעת עדכון שנשלחה לבג"ץ על‬ ‫ידי פרקליטות המדינה טרם הדיון שהתקיים ביולי ‪ 2009‬ובה נאמר‬ ‫כי " לעת הזו‪ ,‬בשל מגבלות תקציביות ובשל צרכים אחרים המונחים‬ ‫לפתחה שלמערכת הביטחון‪ ,‬בניית הגדר בתוואי בו מדובר אינה עומדת‬ ‫במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשיבים הנוגע להשלמת בניית גדר‬ ‫הביטחון ברחבי איו"ש"‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת מתייחסת לתוואי הגדר באזור צופים‪-‬פאלמיה שמצפון‬ ‫מזרח לקלקיליה‪ .‬בקטע זה תוואי הגדר הושלם במהלך ‪ 2003‬ומאז הוגשה‬ ‫עתירה של תושבי הכפרים הפלסטינים המיוצגים על ידי האגודה לזכויות‬ ‫האזרח בישראל‪ .‬גם בתיק זה הדבר חזר על עצמו‪ .‬כחלופה לתוואי הקיים‬ ‫הציגה המועצה לשלום לביטחון תוואי ביטחוני ומידתי יותר להבנתה‪.‬‬ ‫בתגובה של צה"ל במהלך ‪ 2006‬להצעה זו‪ ,‬הוצגו שתי חלופות נוספות‬ ‫לתוואי הקיים‪ .‬אחת מהן הייתה זו של המועצה לשלום ולביטחון והשנייה‬ ‫הייתה החלופה החדשה של צה"ל‪ .‬בגמר "הבחינה המדוקדקת" נמצאה‬ ‫חלופת המועצה כחלופה הגרועה ביותר מבחינה ביטחונית ואף הכי‬ ‫פחות מידתית ביחס לפגיעה בתושבים הפלסטינים‪ ,‬בעוד שהחלופה‬ ‫החדשה של צה"ל זכתה בבכורה‪ .‬גם במקרה זה בית המשפט ביקש את‬ ‫המשיבים לשקול מחדש את התוואי המוצע על ידם לאור פסיקות שונות‬ ‫בתיק בילעין המתייחסות לבניית הגדר "הביטחונית" ו"הזמנית" מסביב‬ ‫לשכונות שטרם הוקמו‪ .‬לאחר עיכובים והשהיות במשך שנה תמימה‬ ‫‪ 340‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 340‬‬ ‫הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט ביולי ‪ 2008‬כי ראש הממשלה‬ ‫ושר הביטחון החליטו לשנות את החלופה המוצעת והציגו לבית המשפט‬ ‫חלופה זהה לזו שהוצעה על ידי המועצה לשלום ולביטחון‪ .‬זו שנשללה‬ ‫על ידם במשך שנתיים של דיונים‪ .‬יש לציין במקרה זה כי מעורבותו של‬ ‫הרמטכ"ל אשכנזי הייתה מכרעת כפי שדיווח העיתונאי עמוס הראל‬ ‫מהארץ " ‪...‬רב אלוף אשכנזי‪ :‬צה"ל אינו צריך להתערב בקביעת תוואי‬ ‫הגדר‪ ,‬ועליו להשאיר את ההחלטה לדרג המדיני‪ .‬הרמטכ"ל קבע זאת‬ ‫לאחר שגילה שתוואי הגדר באזור לא נקבע משיקולים ביטחוניים‪ ,‬אלא‬ ‫כדי לאפשר להקים שכונה בהתנחלות צופין"(הראל‪.)2008 ,‬‬ ‫בפסק הדין‪ ,‬שפורסם ב‪ 9-‬בספטמבר ‪ ,2009‬סמכה בייניש את ידיה על‬ ‫השינוי אך מבלי לחסוך את הערתה בדמות "‪...‬תוואי זה דומה‪ ,‬בעיקרו‪,‬‬ ‫לחלופה אשר הוצעה מלכתחילה על ידי המועצה לשלום ולביטחון"‬ ‫ופסקה על המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסך ‪ 20,000‬שקלים‪.‬‬ ‫באותו איזור נכללה גם העתירה כנגד תוואי הגדר בין ההתנחלות סלעית‬ ‫לטול כרם‪ .‬שם התקיים תהליך דומה של "שלילה ואימוץ" של התוואי‬ ‫שהציעה מלכתחילה המועצה לשלום ולביטחון‪ ,‬אך זה הסתיים כבר‬ ‫באוקטובר ‪ 2006‬וחסך שנתיים מיותרות של הדיינות בבג"ץ‪.‬‬ ‫דוגמא קיצונית אחרת היא מקרה כביש מספר ‪ 55‬בתיק אלפי מנשה‪.‬‬ ‫במהלך הדיונים הגיש צה"ל תצהיר ובו ציין כמופיע בפסק הדין‬ ‫בעניין זה (של כביש ‪ )55‬ציין בפנינו מר תירזה כי מיקומו של‬ ‫כביש ‪ 55‬הוא בעייתי מבחינה ביטחונית‪ .‬ישראלים נפגעו בו‬ ‫מירי מכיוון קלקיליה‪ .‬מהחומר שלפנינו למדנו כי על‪-‬פי תכנית‬ ‫מקורית‪ ,‬היה צריך להתבטל הקטע בכביש ‪ 55‬המחבר את אלפי‬ ‫מנשה עם ישראל‪ .‬תחתיו היה צריך להיסלל כביש חדש‪ ,‬אשר‬ ‫מחבר את אלפי מנשה עם ישראל דרום‪-‬מערבית למובלעת‪ ,‬ליד‬ ‫היישוב מתן שבתוך הקו הירוק‪ ... .‬מר תירזה ציין בפנינו כי על‬ ‫הכביש המחבר את אלפי מנשה עם ישראל (הוא כביש ‪ )55‬יש‬ ‫להשקיף כעל כביש זמני‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪341‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 341‬‬ ‫לפיכך בית המשפט פסק בספטמבר ‪ 2005‬כי ""‪..‬בהקשר זה יש לבחון‬ ‫את החלופה לפיה המובלעת תכלול את אלפי מנשה בלבד וכביש מחבר‬ ‫לישראל‪ ,‬תוך העתקת הכביש הקיים המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל‬ ‫למקום אחר בדרום המובלעת"‪.‬‬ ‫אך להפתעת בית המשפט‪ ,‬בדיון שהתקיים בתוואי החדש שהוצע על‬ ‫ידי צה"ל‪ ,‬מסתבר כי כביש ‪ 55‬נשאר על כנו ככביש המחבר את אלפי‬ ‫מנשה לישראל ‪ .‬בתגובת צה"ל להצעת המועצה לשלום ולביטחון לסלול‬ ‫את הכביש החדש מהסיבות הביטחוניות שצה"ל עצמו טען בעתירה‬ ‫הראשונה‪ ,‬מצאנו את ההתקפה הבאה על הכביש שהם עצמם ביקשו‬ ‫בעתירה הראשונה " לחלופה ב חסרון מבחינה ביטחונית‪ ,‬שכן כביש‬ ‫הגישה על פיה יעבור בשטח הנשלט‪."...‬‬ ‫קרב נסיגה והשהייה מול בית המשפט העליון‬ ‫תוואי הגדר הראשוני בדרום הר חברון‪ ,‬שאושר באוקטובר ‪ ,2003‬כלל‬ ‫שטח מצפון לכביש מספר ‪ ,317‬המחבר את יישובי דרום הר חברון עם‬ ‫קריית ארבע ועם ישראל‪ ,‬ועד לקו הירוק‪ .‬בעקבות פסיקת בג"ץ בתיק בית‬ ‫סוריק‪ ,‬נאלצה הממשלה‪ ,‬בפברואר ‪ ,2005‬לשנות את התוואי ולהצמידו‬ ‫לקו הירוק‪ .‬אלא ששרון לא השלים עם החלטת בג"ץ וביקש לעקוף אותה‪,‬‬ ‫ולכן אישר את הקמתו של מעקה בטון בגובה של ‪ 82‬ס"מ לאורך הכביש‪.‬‬ ‫בעתירה שהוגשה בעניין זה לא הצליחו נציגי צה"ל למצוא למעקה הצדקה‬ ‫ביטחונית התואמת את תורת הלחימה הצה"לית‪ .‬למרות זאת התעקשו‬ ‫לכנותו "מעקה ביטחון"‪ .‬בפועל‪ ,‬המעקה יצר ‪ -‬לאורך ארבעים ואחד‬ ‫קילומטרים (!)‪ ,‬ובמחיר עשרות מיליוני שקלים – עמדות ירי ממוגנות‬ ‫לכל מי שמבקש לפגוע בישראלים המשתמשים בכביש‪.‬‬ ‫המעקה עמד בסתירה גמורה לתורת הלחימה של הצבא‪ :‬הוא לא הגן על‬ ‫המכוניות‪ ,‬משום שאין קושי לירות מעליו‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬המעקה מסתיר‬ ‫את היורה מן הנוסעים בכביש ומקשה על הצבא ללכוד אותו במקרה‬ ‫של פיגוע‪ .‬מה כן מֹונע המעקה? תנועה של הולכי רגל‪ ,‬של חולים‪ ,‬נשים‬ ‫וילדים‪ ,‬ושל עדרי צאן‪.‬‬ ‫‪ 342‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 342‬‬ ‫מעקה הבטון נועד‪ ,‬אם כן‪ ,‬לתכלית אחת‪ :‬למנוע מן הפלסטינים להגיע‬ ‫לשטחיהם‪ ,‬ולקבוע במרחב נוכחות ישראלית בלבד‪ ,‬רובה מבוססת על‬ ‫מאחזים לא מורשים ‪ -‬מפעל שנועד לעקוף את המגבלות והאילוצים‬ ‫המדיניים והפוליטיים של ממשלת ישראל לחיזוק מפעל ההתנחלות‬ ‫בגדה (ששון ‪.)2005‬‬ ‫ב‪ 14-‬בדצמבר ‪ 2006‬הכריע בג"ץ בעניין מעקה הבטון‪:‬‬ ‫‪..‬על המשיבים לפרק בתוך שישה חודשים את מעקה הבטון שבנו‬ ‫בין כרמל לבין היישוב טנא‪ ,‬לאורך כביש ‪ ,60‬כביש ‪ 317‬והכביש‬ ‫המוביל אל היישוב טנא [‪.]...‬‬ ‫למרות שבהירותה של הפסיקה לא מוטלת בספק צה"ל המשיך לעשות‬ ‫בכדי לבטלה‪ .‬הוראתו של השופט ברק לא נענתה במשך שישה חודשים‪.‬‬ ‫נציגי צה"ל הציגו "פיתרון חלופי"‪ ,‬שכבר הוצע לבית המשפט ושלא‬ ‫ניתן לראות בו פרשנות סבירה לפסיקת בג"ץ‪ .‬גם שר הביטחון‪ ,‬עמיר‬ ‫פרץ‪ ,‬וסגנו‪ ,‬אפרים סנה‪ ,‬שהוכנסו לתהליך קבלת ההחלטות באיחור‬ ‫רב‪ ,‬רק לאחר שצה"ל כבר ענה בשמם לבית המשפט‪ ,‬נאלצו לקבל את‬ ‫הפרשנות הזאת‪ ,‬שנתמכה גם על‪-‬ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬ ‫מייק בלאס‪ .‬אך השופטת ביניש קבעה נחרצות ביחס ל"פיתרון" המוצע‬ ‫כי "המדינה בחרה שלא למלא אחר צו בית המשפט"‪.‬‬ ‫הקלות שבה צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון ואנשי משרד המשפטים החליטו‬ ‫כי "המדינה [‪ ]...‬על אף הצו שיצא מלפני בית משפט זה‪ ,‬מתכוונת‬ ‫להשאיר את המכשול הקיים [‪ ,"]...‬הכעיסה את הנשיאה‪ .‬הדיון בביזיון‬ ‫בית המשפט ביולי ‪ 2007‬הסתיים בפסיקה חוזרת לפירוק המעקה תוך‬ ‫‪ 14‬ימים‪ ,‬שמומשה תוך שבוע‪ ,‬והשית על המדינה באופן נדיר ‪ 30‬אלף‬ ‫רֹוקצ'יה תרעומת‬ ‫שקלים הוצאות‪ .‬במהלך המשפט הביעה השופטת ְפ ַ‬ ‫חריפה על המעשה‪" :‬אם כך נוהגת המדינה ביחס לפסקי דין‪ ,‬מה אפשר‬ ‫לבקש מן האזרח הרגיל?!"‬ ‫הקלות בה התייחס צה"ל לפסיקות ברורות של בג"ץ וניסה להתעלם‬ ‫זכות החשיבה ‪343‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 343‬‬ ‫מהן באה לידי ביטוי שוב בתיק בילעין‪ .‬למרות שבית המשפט ציין ‪8‬‬ ‫פעמים בפסק הדין שניתן בספטמבר ‪ 2007‬כי "‪ ..‬על תוואי הגדר החדש‬ ‫לכלול את השטחים המעובדים בנחל דולב ואת השטחים המיועדים‬ ‫לשלב ב' של שכונת "מתתיהו מזרח" ממזרח לו‪ ,‬פרסם צה"ל‪ 10 ,‬חודשים‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬תוואי חדש המשאיר שטחים אלו ממערב לגדר‪ .‬נשיאת‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬בייניש‪ ,‬נאלצה לקיים דיון נוסף באוגוסט ‪,2008‬‬ ‫ובו פסקה " נוכח הדברים שהתבררו היום בטיעוני הצדדים לפנינו‪,‬‬ ‫יכינו המשיבים ‪ 1‬ו‪ 2-‬את תכנון תוואי הגדר החלופי באופן שיעלה‬ ‫בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בפסק דיננו‪ .‬המשיבים יגישו תשובה‬ ‫המציגה את התוואי המוצע על ידם בהתאם לפסק הדין בתוך ‪ 45‬ימים‬ ‫וימי הפגרה במניין‪".‬‬ ‫ב‪ 16-‬בספטמבר חזר והגיש צה"ל הצעה נוספת לתוואי הגדר בבלעין‪.‬‬ ‫אך שוב קבע בג"ץ בפסק הדין שפורסם ב‪ 15-‬בדצמבר כי "נמצא‪ ,‬כי אין‬ ‫בחלופה שנבחרה כדי לקיים את הוראות פסק הדין‪ .‬המשיבים מצווים‪,‬‬ ‫איפה‪ ,‬לקיים את הוראות פסק הדין ללא השתהות נוספת‪ "...‬ואף פסקו‬ ‫‪21‬‬ ‫באופן חריג הוצאות בסך ‪ ₪ 10,000‬על המשיבים‪.‬‬ ‫כך סיכם זאת העיתונאי דן מרגלית‪ ,‬מהתומכים העיקשים בהקמת‬ ‫הגדר הביטחונית‬ ‫‪...‬בבילעין‪ -‬מקום שבו נכפה על צה"ל להתמודד מדי ערב שבת‬ ‫עם מפגינים פלשתינים‪ -‬נקבע התוואי עקב שיקולים שאין להם‬ ‫דבר עם ביטחון המדינה‪ .‬השופטים הורו לצמצם את התוואי‬ ‫ולהחזיר את האדמות לבעליהן הפלשתינים‪ ,‬והממשלה חומקת‬ ‫(מרגלית ‪.)197 ,2009‬‬ ‫מערכת הביטחון מקיימת לאיטה את פסיקות בג"ץ ביחס לפירוק הגדר‬ ‫הקיימת ובניית חדשה במקומה‪ .‬דוגמא קיצונית לכך היא פסיקת בג"צ‬ ‫‪ 21‬החלטה בתיק בג"ץ ‪ ,8414/05‬הדיון נערך ב‪ 3-‬באוגוסט ‪ 2008‬ופסק הדין ניתן‬ ‫ב‪ 15-‬בדצמבר ‪2008‬‬ ‫‪ 344‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 344‬‬ ‫לפירוק קטע הגדר שממזרח לישוב צופין שניתנה ב‪ 15-‬ביוני ‪ .2006‬כך‬ ‫מסביר את העיכוב סגן פרקליט המדינה‪ ,‬אבי ליכט‪ ,‬בתגובתו לבקשת‬ ‫העותרים להוציא צו על פי פקודת ביזיון בית המשפט‬ ‫"‪..‬ביום ‪ 15.6.06‬קבע בית המשפט כי תוואי גדר ההפרדה שנבנה‬ ‫בקטע המזרחי של הישוב צופין בטל‪...‬ביום ‪ 6.3.07‬הוצא צו תפיסה‬ ‫חדש( ‪ 8‬חודשים!!!ש‪.‬א)‪...‬ביום ‪ 18.3.07‬הגישו העותרים השגה על‬ ‫צו התפיסה (תוך פחות משבועיים‪ .‬ש‪.‬א)‪ .‬ההשגה נדחתה ביום‬ ‫‪ .5.8.07‬ביום ‪ 5.8.07‬הודיעו העותרים כי אין בדעתם לעתור נגד‬ ‫הצו החדש‪....‬בעקבות מלחמת לבנון השנייה קוצצו התקציבים‬ ‫שהופנו להקמת גדר הביטחון‪...‬יחד עם זאת‪ ,‬בשל ההכרח לקיים‬ ‫את פסק הדין במהירות האפשרית הוחלט לתקצב את תיקון‬ ‫התוואי לביצוע במהלך שנת ‪ ....2008‬בחודש אפריל ‪22( 2008‬‬ ‫חודשים לאחר פסק הדין‪ .‬ש‪.‬א) נקלטה בצה"ל ובמערכת הביטחון‬ ‫מערכת תקציבית חדשה‪ .‬תהליך התכנון התקציבי להקמת התוואי‬ ‫החדש התעכב בשל קשיי הקליטה של המערכת‪ ....‬מייד עם סיום‬ ‫הטמעת המערכת החדשה בחודש יולי ‪( 2008‬שנתיים וחודש!‬ ‫ש‪.‬א) הוחל בגיבוש תוכנית הפעולה לסלילת התוואי החדש‪......‬‬ ‫סלילת התוואי החדש צפויה להתחיל בחודש דצמבר השנה‬ ‫(שנתיים וחצי)‪...‬העבודות צפויות להסתיים במהלך שנת ‪.22"2009‬‬ ‫קרי‪ ,‬שלוש שנים ויותר נדרשות למערכת הביטחון בכדי ליישם את‬ ‫פסיקת בג"ץ ביחס לקטע העומד על ‪ 1300‬מטרים בלבד!‬ ‫התנהלות זו של מערכת הביטחון לא נעלמה מעיני שופטי בית המשפט‬ ‫העליון ולכן הנשיאה ‪ ,‬דורית בייניש‪ ,‬כתבה בהחלטתה‬ ‫במקרה שלפנינו‪ ,‬עשתה המדינה דין לעצמה ולא החלה ביישומו‬ ‫של פסק הדין אלא לאחר הגשתה של בקשה לצו לפי פקודת‬ ‫ביזיון בית המשפט‪ .‬בפסק דיננו מיום ‪ 15.6.2006‬נקבעה אי‬ ‫‪ 22‬תגובה לבקשה מטעם המשיבים‪,‬אבי ליכט‪ ,‬סגן בכיר לפרקליט המדינה‪28.10.2008 ,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪345‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 345‬‬ ‫חוקיותו – ובהתאם לכך בטלותו‪ -‬של תוואי הגדר נשוא העתירה‪,‬‬ ‫תוך העלאת ביקורת חריפה כלפי המדינה‪ ,‬אשר הציגה לפני בית‬ ‫המשפט מידע חלקי ובלתי מבוסס בעת הדיון בעתירה‪...‬אין‬ ‫להשלים עם התנהלות מעין זו‪ .‬פסקי‪ -‬דינו של בית משפט זה‬ ‫אינם בגדר המלצות וחובה על המדינה לכבדם ולקיימם במהירות‬ ‫וביעילות הדרושים לפי נסיבות העיניין‪.23‬‬ ‫ובפסק הדין האחרון בנושא בילעין בחרה להוסיף את ההבהרות הבאות‬ ‫ביחס למערכת היחסים הנדרשת בין הרשות השופטת לזו המבצעת‬ ‫יודגש‪ ,‬כי בפסק הדין הורינו למשיבים לשנות את תוואי הגדר לאחר‬ ‫שמצאנו כי התוואי הקיים אינו עומד במבחן המידתיות‪ ,‬אולם‬ ‫נמנענו מטעמים מובנים מלקבוע במדויק את החלופה ההולמת‪,‬‬ ‫היות ואין זו דרכו של בית המשפט‪....‬בית המשפט אינו מורה‬ ‫למפקד הצבאי כיצד לפעול‪ ,‬אלא מעביר את ביקורתו השיפוטית‬ ‫על החלטותיו‪ ,‬ובוחן את חוקיותן על פי אמות המידה שהותוו‬ ‫בפסיקה‪ .‬בדומה‪ ,‬בית המשפט לא קצב לוח זמנים מדויק לביצוע‬ ‫פסק הדין‪ ,‬מתוך הבנה כי השינוי עליו הורינו מחייב היערכות‬ ‫וזמן מתאימים‪ ,‬ועל יסוד החזקה כי המשיבים יעשו למימוש‬ ‫פסק הדין במהירות האפשרית הנדרשת מנסיבות העניין‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫התברר כי למדינה נדרשו חודשים ארוכים לקבוע תוואי חדש‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬התוואי שנבחר בסופם של הדברים אינו תואם את‬ ‫אמות המידה אשר נקבעו בפסק הדין‪.24‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫ראינו כי מעורבותו של צה"ל בסוגיית גדר ההפרדה לא היטיבה עמו‬ ‫בהיבטים שונים‪ .‬הקמת הגדר שהוכתבה על ידי ראש הממשלה שרון בשל‬ ‫היעדר מענה ביטחוני אחר באותם הימים לגל הטרור ששטף את ישראל‬ ‫הביא את מערכת הביטחון בעל כורחה לעסוק בהקמת הגדר‪ .‬מאוחר‬ ‫‪ 2 3‬בג"ץ ‪ 2732/05‬החלטה שניתנה ב‪ 5-‬באוקטובר ‪2009‬‬ ‫‪ 24‬החלטה בתיק בג"ץ ‪8414/05‬‬ ‫‪ 346‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 346‬‬ ‫יותר צה"ל ניסה ככול יכולתו להימנע מלשאת באחריות הביטחונית‬ ‫לגדר והעדיף כי משמר הגבול ישא בכך‪ .‬אך גם שויכוח זה הוכרע על‬ ‫ידי הממשלה צה"ל לא קיים את עבודת המטה הנדרשת ממנו ולו למען‬ ‫ההשלכות הביטחוניות והתקציביות עליו‪.‬‬ ‫סוגיית קביעת התוואי צרבה את ידיו של צה"ל‪ .‬מדיניותו של שרון‬ ‫שהועצמה על ידי ראשי יש"ע לדחוף את הגדר מזרחה כך שתכיל את‬ ‫מירב הישובים הישראלים‪ ,‬סתרה את הבנתו של צה"ל כי על התוואי‬ ‫לעבור סמוך יותר לקו הירוק‪ .‬צה"ל לא עמד‪ ,‬וחלק מבכיריו אף לא‬ ‫רצו לעמוד‪ ,‬בלחץ הפוליטי‪ ,‬ונאלצו להקריב‪ ,‬בחלק ניכר של התוואי‪,‬‬ ‫את הביטחון על מזבח ההתנחלויות‪ .‬צה"ל כשל במחויבותו המקצועית‬ ‫וביושרה הנדרשת ממעמדו‪ .‬מהרגע שהפסיק להתנגד לתוואי הפוליטי‪,‬‬ ‫הוא החל "תופר" את הכסות הביטחונית לו והחל נסחף במסכת של‬ ‫אירועים חמורים‪ :‬הסתרת מידע מפרקליטות המדינה ומבית המשפט‬ ‫העליון‪ ,‬בחירת תוואים ושערים המסכנים את חיי הכוחות הפועלים‬ ‫לאורכם‪ ,‬היעדר עקביות מקצועית בעמדות הביטחוניות שהוצגו לבית‬ ‫המשפט‪ ,‬הצגת חלופות מדומות‪ ,‬אמוץ חלופות שנשללו על ידו באופן‬ ‫ברור ועוד‪.‬‬ ‫לא נוכל לקבוע היום כי צה"ל למד את הלקחים ומבקש לשנות את‬ ‫התנהלותו בסוגיית הגדר‪ .‬בחודשים האחרונים אנו עדיין עדים לכך‪,‬‬ ‫כמו בתיק מעלה אדומים ותיק בילעין‪ ,‬כי צה"ל לא חורג ממנהגו‪ .‬סוגיית‬ ‫הגדר מצטרפת לשורה ארוכה של סוגיות הסובלות מהמתח הקיים‬ ‫בעצם המעורבות הצבאית בהיבטים הפוליטיים של השליטה הישראלית‬ ‫בגדה‪ -‬מאחזים לא מורשים‪ ,‬משטר התנועות‪ ,‬חברון‪ ,‬התנחלויות ועוד‪.‬‬ ‫צה"ל נכשל לעיתים קרובות ומפיל את הרף הנדרש ממנו להציב בינו‬ ‫לבין הלחץ הפוליטי המופעל עליו ל"הלבין" או להעדיף שיקולים זרים‬ ‫לביטחון על פני אלו שהם ייעודו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪347‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 347‬‬ ‫רשימה ביבלוגרפית‬ ‫ספרים‬ ‫‪1 .1‬אדליסט‪ ,‬ר'‪ .2003 ,‬אהוד ברק ‪ -‬מלחמתו בשדים‪ ,‬כנרת‪,‬זמורה‪-‬‬ ‫ביתן‪,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪.‬‬ ‫‪2 .2‬אריאלי‪ ,‬ש'‪ ,‬ספרד‪ ,‬מ'‪ .2008 ,‬חומה ומחדל‪ ,‬עליית הגג וידיעות ספרים‪.‬‬ ‫‪3 .3‬דרוקר‪ ,‬ר'‪ ,‬שלח‪ ,‬ע'‪ .2005 ,‬בומרנג‪ ,‬כתר‪.‬‬ ‫‪4 .4‬מרגלית‪ ,‬ד'‪ .2009 ,‬התפכחות‪ ,‬זמורה ביתן‪.‬‬ ‫‪5 .5‬סבירסקי‪ ,‬ש'‪ .2005 ,‬מחיר היוהרה‪:‬הכבוש‪ -‬המחיר שישראל משלמת‪,‬‬ ‫‪ ,1967-2005‬הוצאת מפה‪.‬‬ ‫מאמרים בקבצים‬ ‫‪1 .1‬ליסק‪ ,‬מ'‪" .1990 ,‬האינתיפאדה והחברה הישראלית‪ :‬פרספקטיבה‬ ‫היסטורית וסוציולוגית"‪ .‬ר' מגל (עורך) המלחמה השביעית‪:‬השפעות‬ ‫האינתיפאדה על החברה בישראל‪ .‬הקבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫‪2 .2‬פרי‪ ,‬י'‪" .1990 ,‬השפעת האינתיפאדה על צה"ל"‪ .‬ר' מגל (עורך)‬ ‫המלחמה השביעית‪:‬השפעות האינתיפאדה על החברה בישראל‪.‬‬ ‫הקבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫דו"חות‬ ‫‪ .1‬מבקר המדינה ‪ ,‬דו"ח מספר ‪ ,48‬אפריל ‪.1998‬‬ ‫‪ .2‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח שנתי ‪54‬א לשנת ‪.2003‬‬ ‫‪ .3‬ששון טליה‪ ,‬דו"ח המאחזים הבלתי מורשים‪ ,‬מרץ ‪2005‬‬ ‫עיתונים יומיים‬ ‫‪1 .1‬בן‪ ,‬א'‪" .1995 ,‬רבין‪ :‬לא חייבים גדר בכל מקום‪ .‬פרס‪ :‬המחסום מדבר‬ ‫אל ליבי"‪ ,‬הארץ‪.25.1.1995 ,‬‬ ‫‪2 .2‬בן‪ ,‬א'‪ ,‬ורטר‪ ,‬י'‪" .2005 ,‬גם המלך שלמה מסר שטחים מארץ ישראל"‪,‬‬ ‫הארץ‪.22.4.2005 ,‬‬ ‫‪3 .3‬הראל‪ ,‬ע'‪" .2008 ,‬מערכת הביטחון מתקפלת‪ :‬קטע מגדר ההפרדה‬ ‫יועתק בעלות של ‪ 50‬מיליון שקלים"‪ ,‬הארץ‪.28.7.2008 ,‬‬ ‫‪4 .4‬יועז‪ ,‬י'‪" .2005 ,‬לבני‪ :‬גדר ההפרדה‪ -‬גבולה העתידי של ישראל"‪,‬‬ ‫‪ 348‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 348‬‬ ‫הארץ‪.1.12.2005 ,‬‬ ‫‪5 .5‬שרגאי‪ ,‬נ'‪"" .2003 ,‬בהתנחלויות חוששים ש"אנרגיית הטרור" תתנפץ‬ ‫על הגדר ותופנה לאלה שממזרח לה"‪ ,‬הארץ‪.3.10.2003,‬‬ ‫עבודת מוסמך‬ ‫‪1 .1‬חן‪ ,‬י'‪" .2006 ,‬גדר ההפרדה‪ -‬מכשול או גבול?‪ ,‬הזיקה ויחסי הגומלין‬ ‫בין תוואי הגדר ל"קו הירוק"‪ ,‬עבודת ‪ ,M.A‬בהדרכת נורית קליאוט‪,‬‬ ‫החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט‬ ‫‪2 .2‬אתר מרחב התפר של משרד הביטחון ‪seamzone.mod.gov‬‬ ‫‪3 .3‬אתר של שאול אריאלי ‪shaularieli.com‬‬ ‫‪4 .4‬בחור ניר‪ ,‬ד'‪ " .2003 ,‬שרון‪ :‬אין פגם בשיחות לונדון‪ ,‬יוזמת ז'נווה‪-‬‬ ‫הצגה"‪ ,‬ווינט‪.27.11.2003. ,‬‬ ‫פסקי דין‬ ‫‪1 .1‬בג"צ ‪ 2056/04‬מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל‬ ‫ואח'‪ ,‬פ"ד נח (‪807 )5‬‬ ‫‪2 .2‬בג"צ ‪ 639/04‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל‬ ‫ביהודה ושומרון ואחרים‬ ‫‪Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied3 .3‬‬ ‫‪Palestinian Territory, Advisory opinion of 9 July 2004, ICJ‬‬ ‫‪Reports‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪4‬בג"צ ‪ 7957‬זהראן יונס מחמד מרעאבה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪,‬‬ ‫תקדין עליון ‪.,3333 )3( 2005‬‬ ‫‪5‬בג"צ ‪ 2732/05‬ראש מועצת עירית עזון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל‬ ‫בגדה המערבית‪ ,‬תקדים עליון ‪,3672 )2( 2006‬‬ ‫‪6‬בג"צ ‪ 8414/05‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין‪ ,‬ראש המועצה הכפרית‬ ‫בילעין נ' ממשלת ישראל והמפקד הצבאי בגדה המערבית‪,‬‬ ‫‪7‬בג"צ ‪ 3998/06‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין ו‪ 21-‬אח' נ' המפקד‬ ‫הצבאי בגדה המערבית ואח'‪ ,‬תקדין עליון ‪.1383 )4( 2006‬‬ ‫זכות החשיבה ‪349‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 349‬‬ ‫[מעריב | ‪]24/09/2009‬‬ ‫‪ | 2‬קודם בונים‪ ,‬אחר כך חושבים‬ ‫גדר ההפרדה חשובה לביטחון המדינה‪ ,‬אבל בוניה נתקפו‬ ‫תאוות נדל"ן‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשבג"ץ הורה לשנות את התוואי‪,‬‬ ‫אזרחי ישראל משלמים‬ ‫פסק הדין שניתן בבג"ץ (‪ )9/9/09‬ביחס לארבע עתירות שהוגשו‬ ‫בעניין תוואי הגדר בין קלקיליה לטול כרם‪ ,‬מסכם הדיינות ארוכה‬ ‫בת שש שנים‪ ,‬ומשקף הן את התפתחות הפסיקה והן את החוליים‬ ‫המיותרים שליוו את בנייתה של מה שהייתה והינה כה נדרשת למדינת‬ ‫ישראל‪ .‬החל בהכרת בג"ץ‪ ,‬בנגוד לחוות הדעת של בית הדין הבי"ל‬ ‫בהאג‪ ,‬בזכותה של ישראל לבנות את הגדר מעבר לקו הירוק על מנת‬ ‫להגן גם על חיי הישראלים שם‪ ,‬אך בתוואי ביטחוני ומידתי ביחס‬ ‫לפגיעתו בפלסטינים‪ ,‬ועד להטעיית בית המשפט‪ ,‬להעדפת אינטרסים‬ ‫התנחלותיים על פני ביטחוניים‪ ,‬לבזבוז משווע של כספי צבור ולתהליכי‬ ‫קבלת החלטות לקויים‪.‬‬ ‫קטע זה שנבנה על רקע גל פיגועי הטרור‪ ,‬ששיאו הנתעב היה בפסח‬ ‫‪ ,2002‬במלון פארק בנתניה‪ ,‬נדרש היה להוולד בתוואי ביטחוני‬ ‫שבנייתו מהירה‪ .‬אך הוא נבנה בתוואי שבא לממש חלומות ספוח‬ ‫ותאוות נדל"ן‪ .‬הגדר שהורחקה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק ומבתי‬ ‫ההתנחלות צופין‪ ,‬באה להכיל תוכניות פתוח עתידיות‪ ,‬מאושרות ולא‬ ‫מאושרות של אזור תעשייה ושכונה חדשה‪ .‬חלק ממידע זה‪ ,‬שהוסתר‬ ‫מבית המשפט עד שנחשף ע"י העותרים‪ ,‬הביא להחלטת בג"ץ לפסול‬ ‫חלק מהתוואי בלווי התוכחה “בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה‬ ‫חמורה‪(...‬היא) מצביעה על אירוע שאין להשלים עימו‪..‬מקווים אנו כי‬ ‫הדבר לא יישנה"‪.‬‬ ‫במשך שנים של הדיינות על שאר התוואי הציגה המועצה לשלום‬ ‫ולביטחון הצעה לתוואי שהיה ביטחוני יותר ומידתי ביחס לפגיעה‬ ‫‪ 350‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 350‬‬ ‫בפלסטינים — מערכת הביטחון שללה הצעה זו בנימוקים “ביטחוניים"‬ ‫והתיישבותיים‪ .‬שרי הביטחון‪ ,‬פרץ וברק‪ ,‬נמנעו במשך חודשים ארוכים‬ ‫מלהכריע בעיניין התוואי החלופי‪ ,‬למרות שהרמטכ"ל אשכנזי העדיף‬ ‫זאת‪ .‬סופו של דבר‪ ,‬שמערכת הביטחון‪ ,‬הציגה לבג"ץ את חלופתה‪,‬‬ ‫ואפשרה לנשיאה בייניש לדחות את העתירות תוך שהיא מציינת‬ ‫כי השיקול למימושה העתידי של השכונה‪“ ,‬צופין צפון"‪ ,‬שהיה‬ ‫חלק בקביעת התוואי הקיים “הינו זר למטרות הקמת הגדר" ובעצם‬ ‫“‪..‬שתוואי זה דומה‪ ,‬בעיקרו‪ ,‬לחלופה אשר הוצעה מלכתחילה על ידי‬ ‫המועצה לשלום ולביטחון"‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שש שנים מיום השלמתה‪ ,‬הגדר בקטע זה תתוקן לתוואי שיעניק‬ ‫לנו יותר ביטחון ויעתיק אלפי דונמים של אדמה חקלאית של שישה‬ ‫כפרים לצדו הפלסטיני‪ .‬עלות החמדנות והסתרת המידע תעלה למשלם‬ ‫המיסים הישראלי כ‪ 200-‬מיליון שקלים! בכך מצטרף פס"ד זה לשורה‬ ‫של תיקים בם נאלצה המדינה מסיבות דומות לפרק ולבנות מחדש‬ ‫את הגדר בתוואי ביטחוני ומידתי יותר בעלות של למעלה ממיליארד‬ ‫שקלים! בדיוק כפי שנכתב ב‪ 2007-‬בדו"ח ברודט על תקציב הביטחון‬ ‫“ההתנהלות של בניית הגדר היא דוגמא נוספת לחשיבה ולהתנהלות‬ ‫לקויה ובזבזנית"‪.‬‬ ‫תיקונים אלו יחתמו גם את תוואי הגדר שבנייתה בפועל הופסקה בסוף‬ ‫‪ .2007‬חלומות הממשלה ב‪ 2003-‬לספוח דה פאקטו של כ‪ 20-‬אחוזים‬ ‫מהגדה‪ ,‬תוך ניצול ציני של חרדות הישראלים‪ ,‬הצטמצמו ב‪ 2009-‬לגדר‬ ‫בנוייה מסביב ל‪ 4.5%-‬משטח הגדה ולהשלמת ‪ 60%‬בלבד מהתוואי‬ ‫המתוכנן שלה‪ .‬העדפת השיקולים הפוליטיים וההתנחלותיים על אילו‬ ‫הביטחוניים לא צלחו את בית המשפט העליון שהביטחון עמד גם לנגד‬ ‫עיניו‪ .‬פסיקותיו‪ ,‬יחד עם הלחץ הבינלאומי‪ ,‬הביאו לשינוי משמעותי‬ ‫ביותר בתוואי הגדר — צמצום של למעלה מ‪ 60%-‬בשטח שמצידו‬ ‫הישראלי‪ ,‬ללא כול פגיעה בביטחון שהגדר מעניקה‪ -‬שעשוי דווקא‬ ‫לחזק את תפיסת ההפרדה של “אנחנו פה והם שם"‪ ,‬בדרך להיפרדות‬ ‫מדינית‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪351‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 351‬‬ ‫[הארץ | ‪]29/03/2009‬‬ ‫‪ | 3‬גדר ההפרדה‪ .‬זוכרים?‬ ‫במלאות כמעט עשור לאינתיפאדה השנייה‪ ,‬שבעטיה החליטה ישראל‬ ‫לבנות את גדר ההפרדה‪ ,‬ורגע לפני שממשלת אולמרט מפנה את מקומה‬ ‫— רק ‪ 60%‬מ‪ 760-‬הק"מ המתוכננים של הגדר בנויים‪ .‬ארבע פרצות‬ ‫ענקיות ועשרות פרצות קטנות‪ ,‬בתוספת מעברים ללא בידוק ביטחוני‪,‬‬ ‫יקבילו את פני ההסלמה העלולה להתרחש בשל העדר תהליך מדיני‪,‬‬ ‫הבערת מזרח ירושלים על ידי צווי הריסה‪ ,‬תנופת בנייה בהתנחלויות‬ ‫ואי השלמת המו"מ על הרגיעה ושחרור גלעד שליט‪.‬‬ ‫לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬בפסח ‪ ,2006‬הנחה ראש‬ ‫הממשלה אהוד אולמרט את מערכת הביטחון “למצוא דרך לחסום את‬ ‫הפרצות"‪ .‬אך זו היתה הנחיה ריקה‪ .‬כמעט שלוש שנים חלפו‪ ,‬והגדר‬ ‫פרוצה כשהיתה‪ ,‬אף שסגן מפקד מחוז ירושלים ציין כי “בגלל הפרצות‬ ‫יש מעבר של גנבים‪ ,‬וחמור מכך — של מפגעים לכל רחבי הארץ"‪.‬‬ ‫מבקר המדינה קבע‪ ,‬כי מאז נובמבר ‪ 2007‬הופסקו כמעט כל העבודות‬ ‫על הגדר‪.‬‬ ‫בנוסף למחדל היסודי שבקביעת תוואי הגדר על פי שיקולים פוליטיים‬ ‫והתנחלותיים‪ ,‬שלא שיכנעו אפילו את תומכיה המובהקים של ישראל‬ ‫— או את בג"ץ למרות פרשנותו המקילה והגמישה — אפשר להצביע‬ ‫על שלוש סיבות להפקרות הנמשכת‪.‬‬ ‫הסיבה הראשונה היא תקציבית‪ .‬בסוף ‪ ,2007‬בעקבות מלחמת לבנון‬ ‫השנייה ודו"ח ברודט‪ ,‬הוחלט להעביר חצי מיליארד שקל מתקציב‬ ‫הגדר לשימושים אחרים בתקציב הביטחון‪ .‬החלטה זו אמנם עצרה‬ ‫תוכניות סיפוח במסווה ביטחוני‪ ,‬כמו באזור בית אריה‪-‬עופרים‪ ,‬אך‬ ‫ההחלטה הנדרשת — להשלים את הגדר בתוואי ביטחוני‪ ,‬קצר וזול‬ ‫בהרבה — לא התקבלה‪.‬‬ ‫‪ 352‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 352‬‬ ‫הסיבה השנייה להקפאת הבנייה היא מיקומן של הפרצות בגדר —‬ ‫באזורים שהיו נתונים במחלוקת בין צוותי המו"מ הישראליים‬ ‫והפלסטיניים — באריאל‪ ,‬בקדומים‪ ,‬במעלה אדומים‪ ,‬במזרח גוש עציון‬ ‫ובדרום מדבר יהודה‪.‬‬ ‫“השלישייה" אולמרט‪-‬ברק‪-‬לבני נמנעה מלקדם את בניית הגדר‪,‬‬ ‫מחשש לתגובה הפלסטינית ולפגיעה במעמדו של מחמוד עבאס‪ ,‬ובגלל‬ ‫העמדה האמריקאית‪ ,‬השוללת את ביתור הגדה לקנטונים — כמו גם‬ ‫בשל הרתיעה מבזבוז הון עתק‪ ,‬נוסף לזה שכבר בוזבז בפרויקט הגדר‬ ‫בשל החמדנות לאדמות ובשל “חשיבה והתנהלות לקויה ובזבזנית"‪,‬‬ ‫כמצוין בדו"ח ברודט‪ .‬ואולם‪ ,‬השלושה גם נמנעו מהשלמת הגדר‬ ‫בתוואי אחר‪ ,‬כי עדיין האמינו בטענות של עצמם ביחס לייעודו המדיני‬ ‫של התוואי‪ .‬כך ציפי לבני‪ ,‬שקבעה כי “בג"ץ משרטט באמצעות פסקי‬ ‫הדין שלו בעניין הגדר את גבולות המדינה"‪ ,‬וכך אהוד ברק‪ ,‬שהבהיר‪:‬‬ ‫“כאשר אנו בונים גדר ברור שיש אזורים שהם מעבר לגדר‪ ,‬שבהסדר‬ ‫קבע‪ ...‬לא יהיו חלק ממדינת ישראל"‪.‬‬ ‫הסיבה השלישית היא חוסר העניין הציבורי‪ .‬עם דעיכת הפיגועים‬ ‫והתחושה ש"הגדה תחת שליטה"‪ ,‬נעלמו גם המחאה הציבורית והלחץ‬ ‫התקשורתי שדחפו את ממשלתו של אריאל שרון להקים את הגדר‪.‬‬ ‫ישראל עלולה למצוא עצמה בקרוב מול גל נוסף של אלימות וטרור‬ ‫פלסטיניים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על הציבור לתבוע מהממשלה החדשה להשלים‬ ‫את הגדר במהירות ובתוואי הגיוני‪ .‬על המשטרה‪ ,‬השב"כ וצה"ל‬ ‫לדרוש את התקציב לכך‪ ,‬וחשוב יותר — להתעקש על עמדתם‬ ‫המקצועית ביחס לתוואי‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪353‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 353‬‬ ‫[‪]19/07/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 4‬בילעין‪ ,‬הסיפור של כולנו‬ ‫סיפורו של בילעין צריך להעיר גם את מי שאינם חרדים‬ ‫לאדמות הפלסטינים‪ .‬מדובר בפגיעה בשלטון החוק‬ ‫ובסדרי מינהל תקין‪ ,‬עוד כתובת על הקיר שאמורה להזהיר‬ ‫מפני מדינת “הקומבינה"‬ ‫סיפורו של הכפר הפלסטיני בילעין מצטייר בתקשורת ובדעת הקהל‬ ‫באופן חד מימדי המתמקד במאבקם של תושבי הכפר ומאות פעילים‬ ‫מישראל ומהעולם‪ ,‬לשמור את אדמתם מחוץ לגדר ההפרדה ולתוכניות‬ ‫ההתפתחות של מודיעין עלית‪ ,‬העיר החרדית הגדולה ביותר בגדה‬ ‫המערבית‪.‬‬ ‫אך סיפורו של בילעין מורכב מפרקים רבים האמורים היו להביא‬ ‫מוקדם יותר וצבור ישראלי רחב יותר למאבק במה שהפך לאחד‬ ‫מהשיאים בביורוקרטיזציה של הרוע‪ .‬מאבק מתחייב בסדרה של‬ ‫מהלכים הנמשכת שנים רבות בחלקת האלוהים הקטנה הזו והמקפלת‬ ‫בתוכה התגייסות של נהלים ביורוקרטים לפגיעה מתמשכת בשלטון‬ ‫החוק ובאושיותיה של החברה בישראל‪.‬‬ ‫שורשיו של הסיפור נעוצים בהכרזה על ‪ 780‬דונם מאדמות בילעין‬ ‫כאדמות מדינה ב‪ .1991-‬הכרזה זו לא נשענה על הנוהל המקובל — אי‬ ‫עבודה של האדמה או נטישתה אלא על בקשה של “הקרן לגאולת‬ ‫הקרקע" ממנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה דאז‪ ,‬פליאה‬ ‫אלבק‪ ,‬לרשום את האדמה כאדמת מדינה‪ ,‬בטענה כי רכשה אותה אך‬ ‫היא אינה מעוניינת לבצע רישום בטאבו‪ .‬אלבק הסכימה להסתיר את‬ ‫הרכישה ולהכריז על האדמות מבלי לבדוק כלל את טענת הרכישה‬ ‫כמתחייב בחוק‪ ,‬ולאחר מכן להעביר את האדמות לקרן‪ .‬על אלו הקימו‬ ‫את השכונה “מתתיהו מזרח"‪.‬‬ ‫‪ 354‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 354‬‬ ‫ב‪ 2004-‬נכתב הפרק השני בספור‪ .‬פרנסי העיר מודיעין יחד עם חברות‬ ‫הבניה חפציבה וגרין פארק החליטו כי אין די בבנייה של ‪ 1500‬יחידות‬ ‫דיור בשכונה החדשה‪ ,‬וביקשו להכפיל את המספר ל‪ .3,000-‬מועצת‬ ‫התכנון העליונה במנהל האזרחי מיהרה לאשר את השלב הראשון‬ ‫בתהליך האישור של התוכנית החדשה‪ ,‬אך כדי להקשות על תושבי‬ ‫בילעין את האפשרות להגיש התנגדויות כמקובל‪ ,‬היא הקפידה לקיים‬ ‫את הנוהל המחייב של פרסום התוכנית‪ ,‬באמצעות מודעות שהופיעו‬ ‫ב"הצופה" וב"המודיע"‪ -‬שני “רבי תפוצה" ידועים בקרב הפלסטינים‪.‬‬ ‫אך טרם אישורה של התוכנית מיהרה הוועדה המקומית של מודיעין‬ ‫עלית להנפיק עבור חברות הבנייה היתרי בנייה לא חוקיים‪ .‬גם‬ ‫מכתביהם של היועץ המשפטי והמבקר של מועצת מודיעין עלית למנוע‬ ‫את הפרת החוק המוסדית זו לא מנעה את הקמתם של ‪ 43‬בניינים רבי‬ ‫קומות‪ 22 -‬על סמך ההיתרים הלא חוקיים ו‪ 21-‬ללא היתרים כלל‪.‬‬ ‫“הנימוק להוצאת ההיתרים" כתב ראש מועצת התכנון העליונה במנהל‬ ‫האזרחי האחראית לכל התכנון והבנייה בגדה‪“ ,‬היה קביעת עובדות‬ ‫בשטח‪ ,‬מניעה מחברת חפציבה מלעזוב את האתר"‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2007‬אישרה סופית המועצה העליונה את הבנייה הלא‬ ‫חוקית והפכה את מתתיהו מזרח למאחז הגדול ביותר ה"מולבן"‬ ‫בדיעבד בתולדות המאחזים הלא מורשים‪.‬‬ ‫הפרק השלישי עוסק בתוואי גדר ההפרדה‪ .‬תחילתו ב‪ 2004-‬במכתב‬ ‫שהגיש היועץ המשפטי של המנהל האזרחי ובו הקביעה “שהתוואי‬ ‫נקבע משיקולים ביטחוניים וטופוגראפיים"‪ ,‬וסופו ב‪ 2006-‬בפסק‬ ‫דין של נשיאת בית המשפט העליון בו היא קובעת כי “תוואי הגדר‬ ‫נקבע במקום שהוא נטול יתרון ביטחוני‪ .‬הוא עובר בשטח נחות‪ ,‬הוא‬ ‫מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי‪ .‬על רקע תפיסת הביטחון‬ ‫שהוצגה לנו במקרים רבים אחרים‪..‬מעורר התוואי הקיים תמיהות‪.‬‬ ‫“בית המשפט קבע בבירור שממתכנני תוואי הגדר הקריבו את הביטחון‬ ‫זכות החשיבה ‪355‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 355‬‬ ‫על מזבח השאיפה להרחיב את ההתנחלות וגייסו לשם כך את כל‬ ‫הפרוצדורות שבסמכותם‪ .‬אין להסביר תוואי זה אלא ברצון לכלול‬ ‫את ממתתיהו מזרח ממערב לגדר‪ ,‬שאלמלא כן ספק אם קיים טעם‬ ‫ביטחוני צבאי בכדי לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה"‪.‬‬ ‫הפרק האחרון לעת עתה‪ ,‬החל שעה שמערכת הביטחון פרסמה‬ ‫לאחרונה את התוואי החדש האמור להחליף את זה הקיים על פי פסק‬ ‫הדין הברור של בג"ץ‪ .‬אך “להפתעת" הנוגעים בדבר חוזרת מערכת‬ ‫הביטחון המשפט על “תרגילי עוקף בג"ץ" שבהם כשלה כבר במקרים‬ ‫אחרים ובזבזה מאות מיליונים מכספי משלם המיסים‪.‬‬ ‫למרות שבג"ץ קבע כי “השטחים החקלאיים שבוואדי דולב והשטחים‬ ‫המיועדים להקמת שלב ב' של שכונת מתתיהו מזרח יוותרו מצידה‬ ‫המזרחי של הגדר"‪ ,‬הגישה מערכת הביטחון תוואי שמשאיר אותם‬ ‫בצד המערבי‪ .‬ללא נחישות נדרשת מבג"ץ‪ ,‬התהליך המשפטי החדש‬ ‫יכול להימשך עד שייכתב הפרק הבא של פשיטת הרגל המוסרית‬ ‫והחוקית ובו יושלם גם שלב ב'‪.‬‬ ‫אסור לו‪ ,‬לסיפור של בילעין‪ ,‬להיות “קיצור תולדות הציונות ושלטון‬ ‫החוק" בעשורים האחרונים‪ .‬לציבור הישראלי נוח לראות בהפגנות‬ ‫השבועיות את חזות הכל בסיפור בילעין‪ .‬אך גם על אלו שאינם חרדים‬ ‫לאדמות הפלסטינים וליכולתם להתקיים מהן‪ ,‬לפקוח עיניים להצטרף‬ ‫למאבק נגד הפגיעה בשלטון החוק ובסדרי מינהל תקין‪ ,‬המתבצעת‬ ‫לעיתים גם על ידי המוסדות עצמם בפלטפורמה של נהלים ביורקרטיים‪.‬‬ ‫סיפורו של בילעין הוא עוד כתובת אחת על הקיר האמורה להזהיר‬ ‫אותנו ממדינת “הקומבינה" שקמה בגדה המערבית והשלכותיה על‬ ‫החברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ 356‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 356‬‬ ‫[הארץ | ‪]04/2008‬‬ ‫‪ | 5‬לשנות את תוואי הגדר‬ ‫“מרחב התפר" הוא יצירה ישראלית מקורית‪“ .‬מרחב התפר" היא רצועת‬ ‫אדמה המתפרסת על פני כמה מאות קילומטרים רבועים ממזרח ל"קו‬ ‫הירוק"‪ ,‬היא מתוחמת בגדר‪ ,‬מנותקת פיזית ומשפטית מיתר חלקי‬ ‫הגדה המערבית‪ ,‬כניסתם ויציאתם של תושביה הפלסטינים אליה‬ ‫מוגבלת‪“ .‬מרחב התפר" הוא נדבך בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי‬ ‫פלסטיני וביטוי למבוכתן המדינית של ממשלות ישראל האחרונות‬ ‫ביחס למרכיב הטריטוריאלי של אותו סכסוך‪ .‬הוא נשען על תיזת‬ ‫ההפרדה‪ .‬ההפרדה היא תיזת‪-‬על מדינית וביטחונית המעצבת את‬ ‫צורת השליטה הישראלית בגדה המערבית בעשור האחרון ומכתיבה‬ ‫מציאות פיזית ומשפטית של הפרדה ושליטה על‪-‬פי מפתח לאומי‪.‬‬ ‫“מרחב התפר" הוא אמנם ביטוי מעשי לפרידתה של ישראל‪ ,‬מחלום‬ ‫ארץ ישראל השלמה‪ ,‬אבל השתלב גם בשאיפתה לקבוע את גבולה‬ ‫ממזרח ל"קו הירוק" באמצעות “מרחבי ביטחון"‪ .‬מרחבי הביטחון הם‬ ‫כלי בידיה של מדינה שאיננה סומכת על הגבול כמפריד בין עמים אלא‬ ‫מבקשת להרחיק אותם זה מזה כש"מרחב התפר" מפריד ביניהם‪.‬‬ ‫“מרחב התפר" המערבי היה הבסיס בסוף שנות השבעים לתוכנית‬ ‫ההתנחלות של שר החקלאות דאז‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬שאושרה על ידי‬ ‫ממשלת בגין הראשונה‪ .‬שרון חתר לבסס את השליטה ישראלית‪,‬‬ ‫בנוסף לבקעת הירדן וירושלים‪ ,‬שהיו נתונים בקונסנסוס עם מפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬גם לאורך השטחים השולטים על מישור החוף על ידי‬ ‫הקמתם של יישובים ישראלים עירוניים ותעשייתיים על “גב ההר" ועל‬ ‫המורדות המערביים של השומרון‪ .‬שלושים שנים מאוחר יותר קיבלה‬ ‫התוכנית ביטוי מעשי כשמרחב זה נתחם במכשול ארוך ופתלתל‪,‬‬ ‫שביקש להבטיח את סיפוח מרביתם של ‪ 450‬אלף האזרחים הישראלים‬ ‫המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"(כולל במזרח ירושלים) למדינת ישראל‬ ‫והיום הוא מוכר בשמות “גדר ההפרדה" או “גדר הביטחון"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪357‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 357‬‬ ‫המאבק הפלסטיני בכלל‪ ,‬ופעילות הטרור בפרט הם שהניעו את ממשלת‬ ‫ישראל בראשותו של אריאל שרון לתחום את שטח המריבה ְ ּבגדר‪ ,‬ועל‬ ‫ידי כך להיענות לתביעה ציבורית שנתמכה על ידי גורמים מעטים‬ ‫במערכת הביטחון – להקים גדר‪ ,‬מכשול פיסי ביטחוני בין ישראל‬ ‫לאוכלוסייה הפלסטינית עד למו"מ המדיני על גבולות קבע‪ .‬אותם‬ ‫גורמים טענו‪ ,‬ושכנעו את הציבור‪ ,‬שהקמת גדר כזאת תעניק לאזרחי‬ ‫המדינה את הביטחון הראוי ותציל את הכלכלה הישראלית המידרדרת‬ ‫בשל פעולות הטרור האלימות‪ .‬אלה היו הנימוקים המוצהרים לעצם‬ ‫הקמת הגדר‪ ,‬שהחלה להיבנות במחצית ‪ ,2002‬אך לאמתו של דבר‬ ‫השיקול המרכזי בקביעת התוואי שלה לא היה בטחוני אלא פוליטי‬ ‫ודמוגראפי‪ :‬ממשלת ישראל ביקשה לעצב מציאות שתאפשר לספח‬ ‫לשטחה את אזורי ההתיישבות היהודיים העיקריים שבגדה‪ ,‬לרבות אלו‬ ‫שבלב האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬עם מקסימום הישראלים ומינימום‬ ‫פלסטינים‪ .‬משמעות “השיקול הביטחוני" פרשה כנפיים לאזורים לא‬ ‫לה‪ ,‬היא הורחבה‪ ,‬עוותה ועוקמה בכדי לתרץ את הסיפוח בפועל בפני‬ ‫הקהילה הבינלאומית ובפני בית המשפט העליון בישראל‪.‬‬ ‫יחסו של אריאל שרון כראש ממשלה ל"מרחב התפר" היה מובנה‬ ‫בתוך תפיסתו המדינית הכוללת לסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬הפער בין‬ ‫חלומותיו למציאות אילצו אותו לתמרן ולזגזג על הקו שנמתח בין‬ ‫עמדותיו הבסיסיות‪ ,‬לבין לחצים שהופעלו על ממשלתו מצד הקהילייה‬ ‫הבינלאומית ומצדה של דעת הקהל בישראל‪.‬‬ ‫הדרך בה הלך עד להקמת גדר ההפרדה‪ ,‬ותוכנית ההתנתקות שנולדה‬ ‫בעקבותיה‪ ,‬צמחו על רקע העימות עם הפלסטינים לאחר ועידות‬ ‫קמפ דיוויד וטאבה‪ .‬שרון פעל מתוך הנחה שאין בשלב זה סיכוי‬ ‫למשא ומתן על הסדר קבע בין הצדדים‪ ,‬וביקש לשמר את הקיפאון‬ ‫המדיני‪ .‬את הזמן ביקש לנצל כדי להעמיק את האחיזה בשטחים‪ .‬אלא‬ ‫שבינתיים נולדה “מפת הדרכים" שביקשה להתנער מהקיפאון ונהגתה‬ ‫על ידי הממשל בארצות הברית‪“ .‬מפת הדרכים" ביקשה למצוא פיתרון‬ ‫בשלבים לסכסוך ובמרכזה העיקרון של שתי מדינות לשני העמים‪ .‬שרון‬ ‫האמין שהזמן פועל לטובתנו‪ .‬הוא ביקש להציל חלקים ממפעל חייו‬ ‫‪ 358‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 358‬‬ ‫על ידי דחיית המו"מ להסדר הקבע וניצול הזמן לחיזוק ההתיישבות‬ ‫הישראלית במרחבי הביטחון שבגדה המערבית‪ .‬היה לו גם משהו‬ ‫להציע בתמורה‪ :‬פינוי ישובי גוש קטיף וצפון השומרון‪.‬‬ ‫הלחצים שהפעיל הצבור הובילו בסופו של דבר‪ ,‬להחלטה על הקמת‬ ‫גדר ההפרדה‪ .‬שרון קיבל בעל כורחו את הגזירה אבל ניסה לנצל את‬ ‫ההכרח ביטחוני כמסווה לתוכנית שיש לה תכלית ברורה‪ :‬מקסימום‬ ‫ישראלים על מקסימום שטח ובו מינימום פלסטינים‪ .‬את עול הקמתה‬ ‫וההגנה המשפטית על הגדר הטיל על צווארה של מערכת הביטחון‪.‬‬ ‫שרון שנלחץ ונתמך חליפות בידי ראשי יש"ע הכתיב לנציגי מערכת‬ ‫הביטחון את התוואי המדיני‪-‬דמוגראפי אותו ביקש להעביר בגדה‬ ‫המערבית ואלה נתבקשו לבנותו ולהגן עליו בבית המשפט כתוואי‬ ‫ביטחוני‪ .‬כך נולדה הכסות הביטחונית המדומה ל"מרחב"‪ ,‬שהוצגה‬ ‫קבל עם ועולם‪ ,‬לעתים תוך כדי הטעייתו של בית המשפט הגבוה‬ ‫לצדק‪ ,‬תוך כדי הסתרת אופיים ומהותם של השיקולים המדיניים‪-‬‬ ‫דמוגראפיים שעמדו ביסוד התוואי‪ .‬עד כדי כך הגיעו הדברים‪ ,‬שלעתים‬ ‫הנימוקים לבחירתו של תוואי כזה או אחר היו הפוכים וסותרים‬ ‫לעקרונות הביטחוניים שקבעה ופרסמה מערכת הביטחון בעצמה‪.‬‬ ‫תוכנית שרון להנצחת השליטה של ישראל במרחבי הביטחון המערבי‬ ‫והמזרחי על פני ‪ 45%‬משטחי הגדה המערבית נכשלה‪ .‬הקהילה‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬תנועות ציבוריות בישראל‪ ,‬ארגוני זכויות אדם וגופים‬ ‫פלסטיניים‪ ,‬ובית המשפט העליון‪ ,‬הביאו לכך שהמרחב אותו רצה‬ ‫שרון לספח לישראל באמצעות הגדר הצטמצם היום עד לפחות מ‪.8%-‬‬ ‫הקהילייה הבינלאומית חששה מכך שהתוואי הגדר אותו הכתיב שרון‬ ‫יסכל את התכנית להקמת מדינה פלסטינית רציפה ובעלת חיות‬ ‫משלה וגופים ישראליים שפעלו כנגד תוואי המכשול שנבחר חששו‬ ‫מאבדן הסיכויים להגיע להסדר קבע ומהידרדרות ביטחונית קשה‪ .‬בית‬ ‫המשפט העליון קנה תחילה את הסיפור הביטחוני והכשיר את תוואי‬ ‫הגדר‪ ,‬אך דרש כי הוא לא יחרוג ממה שהגדיר כ"מידתיות"‪ :‬יחס סביר‬ ‫בין פגיעה בפלסטינים לצורך הביטחוני‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪359‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 359‬‬ ‫“קדימה" בראשותו של אהוד אולמרט ניצחה בבחירות ‪ .2006‬תוכנית‬ ‫“ההתנתקות" מעזה‪ ,‬הצגת תוכנית “ההתכנסות" בגדה המערבית החד‬ ‫צדדיות‪ ,‬והקמתה של ממשלה פלסטינית בהנהגתה של תנועת החמאס‬ ‫המסרבת להכרה ומו"מ עם ישראל‪ ,‬העניקו למאבק על גבולותיו של‬ ‫“מרחב התפר" ההולך ומתגבש חשיבות רבה‪ .‬גבולות אלה הוכרזו‬ ‫כתוואי שאליו תכונס ההתיישבות היהודית בגדה‪ ,‬ובהמשך יהפכו‬ ‫לגבולות הקבע בפועל של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הניסיון שהתחיל ב‪ 2002-‬לספח ‪ 45%‬מהגדה‪ ,‬הצטמצם בשנת ‪2007‬‬ ‫לשטח קטן יותר מהשטח אותו דרשה ישראל במפגש האחרון של‬ ‫המו"מ להסדר קבע בינואר ‪ 2001‬בטאבה‪ ,‬וקרוב יותר למה שהוסכם‬ ‫בהבנות ז'נבה הלא פורמאליות‪ .‬את המשא והמתן על תוואי הגדר‬ ‫ניהלה ממשלת ישראל עם עצמה‪ .‬העומדים בראשה לא שיערו לעצמם‬ ‫עד כמה קל לסובב את הגלגל אחורנית ולאלץ אותה לשוב ולתבוע‬ ‫את אשר כבר מסרה ולהתמקח על כל מה שקיבלה או לקחה‪ .‬המעגל‬ ‫כמעט הושלם — ההינתקות‪ ,‬שנולדה בין היתר כתגובה ליוזמת ז'נבה‬ ‫ובניסיון להוריד את התהליך המדיני מעל סדר היום‪ ,‬ביקשה להיות‬ ‫האתנן לניסיון הסיפוח של שטחים בגדה באמצעות הגדר‪ ,‬אך זו מצאה‬ ‫עצמה בסופה באופן חד צדדי בתוואי של יוזמת ז'נבה‪ ,‬ללא היתרונות‬ ‫הניתנים בהסכם על ידי הצד הפלסטיני והקהילה הבינלאומית‪.‬‬ ‫‪ 360‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 360‬‬ ‫[‪]10/03/2008 | Ynet‬‬ ‫‪ | 6‬מפקירים את ביטחוננו‬ ‫ בשם שיקולים זרים‬ ‫ראשי ממשלות ישראל כשלו באחריותם לתת מענה‬ ‫ביטחוני לתושביה‪ ,‬כששיקולים זרים ולחץ פוליטי פנימי‬ ‫גברו על הצורך לנקוט פעולות כמו השלמת הגדר‬ ‫ממשלת ישראל רשאית למקד את הזעם והתגובה על הפיגוע הרצחני‬ ‫בישיבת מרכז הרב במחבל ובחמאס‪ ,‬ואף לטעון להגנתה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כי‬ ‫אין ביטחון והצלחה של מאה אחוזים במלחמה בטרור‪ ,‬וכי יש להוקיר‬ ‫את השקט היחסי של השנים האחרונות בירושלים‪ ,‬הודות למערכת‬ ‫הביטחון‪ .‬אך ממשלת ישראל לא יכולה לטעון כי עשתה את שמחובתה‬ ‫ואת שביכולתה להגנת תושבי ישראל‪ ,‬מול האיום הקיים והאפשרות‬ ‫של הסלמה בפעילות הטרור מיהודה ושומרון‪.‬‬ ‫ראשי ממשלות ישראל‪ ,‬שרון ואולמרט‪ ,‬שרי הביטחון שלהם ושרי‬ ‫ממשלותיהם‪ ,‬כשלו באחריותם לתת מענה ביטחוני‪ .‬זאת לא רק מפני‬ ‫שטעו בשיקולים ביחס להתמודדות עם החמאס ולהשלכות הפעילות‬ ‫הצבאית בעזה על האזור כולו‪ ,‬בהיעדר תהליך מדיני משמעותי ובהיעדר‬ ‫נכונות לנקוט בפעולה שתביא ליציבות הנדרשת לתהליך כזה‪ .‬חמור‬ ‫מכך‪ :‬הם חטאו כששיקולים זרים ולחץ פוליטי פנימי גברו על הצורך‬ ‫במענה ביטחוני הולם‪.‬‬ ‫הם מועלים באמון הציבור כשהם בוחרים במודע לא להשלים את הגדר‪,‬‬ ‫לקבוע אותה בתוואי המסכן לא פעם את הכוחות‪ ,‬נמנעים מהשלמת‬ ‫ההיערכות הביטחונית במעברים‪ ,‬קובעים עשרות שערים חקלאיים‬ ‫שמסכנים את חיילי צה"ל עקב חמדנות האדמות הפלסטיניות‪ ,‬מביאים‬ ‫לפגיעה מיותרת בפלסטינים שמלבה טרור‪ ,‬נמנעים ממימוש ההבטחות‬ ‫המדיניות לחיזוקו של אבו מאזן‪ ,‬והכל תוך בזבוז אדיר של כספי הציבור‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪361‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 361‬‬ ‫שבע שנים תמימות חלפו מתחילת האינתיפאדה השנייה ועדיין ‪40%‬‬ ‫מתוואי גדר ההפרדה לא הושלמו‪ .‬ראשי הממשלה ושרי הביטחון‬ ‫נמנעים מסגירת הפרצות בגדר עקב רצונם לצרף יישובים נוספים או‬ ‫לספח אדמות פלסטיניות לשטח שממערב לה‪ .‬כך לדוגמא הפירצה‬ ‫בבית איכסא‪ ,‬ממנה יצא בזמנו מחבל לכביש מספר ‪ ,1‬למרות שבג"ץ‬ ‫פסק את דברו כבר לפני ארבע שנים‪ .‬כך נותרה פרצה של קילומטרים‬ ‫במזרח ירושלים‪ ,‬עקב החשש להשאיר את מרחב מעלה אדומים מחוץ‬ ‫לגדר ולגבולות הקבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישראל חוזרת ומצהירה כי השיקולים‬ ‫לתוואי הגדר הינם ביטחוניים בלבד‪.‬‬ ‫העובדות לא הפריעו למקורביו של אולמרט להאשים אחרים באי סגירת‬ ‫הפרצות בעקבות חדירת המחבל שהתאבד בתחנה המרכזית בתל אביב‬ ‫ב‪ .2006-‬גם הבטחתו והנחייתו לסגור מייד את כל הפרצות היו בחזקת‬ ‫“חתימה על הקרח" שנוצלו לא מזמן על ידי מפגעים מחברון שהגיעו‬ ‫לדימונה‪ .‬היעדר התקציב להשלמת הגדר מותיר גם על כנם קטעים‬ ‫שפסל בג"ץ בגין חוסר מידתיות‪ ,‬שיקולים זרים ואף משום “שהוא‬ ‫מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי"‪ .‬בג"ץ ממתין מזה ‪22‬‬ ‫חודשים! לתשובת המדינה ומערכת הביטחון כדי לפסוק ביחס לתוואי‬ ‫סביב למעלה אדומים‪ ,‬אך לשר הביטחון‪ ,‬זה שהאשים לפני שנים את‬ ‫שרון ש"אילו קמה הגדר היה נחסך מותם של מאות ישראלים‪ ,"..‬לא‬ ‫אצה הדרך לענות לבית המשפט‪ .‬לא עונים ואף לא בונים‪ .‬מזה ארבעה‬ ‫חודשים כל העבודות במרחב התפר פסקו‪.‬‬ ‫מדינת ישראל השקיעה למעלה מ‪ 13-‬מיליארד שקלים בפרויקט מרחב‬ ‫התפר‪ .‬אך למרות הסכום האגדי הממשלה לא הקצתה את התקציב‬ ‫הנדרש לאמצעי בידוק במעברים שבגדר‪ ,‬והפכה אותה ל"פיל לבן"‪.‬‬ ‫הסיבה אינה כלכלית אלא פוליטית‪ .‬הממשלה אינה רוצה להתעמת‬ ‫עם המתנחלים המתגוררים ממזרח לגדר ולהחיל עליהם את הבידוק‬ ‫הביטחוני הנדרש‪ ,‬שעלול להוביל לעימותים במעברים או לנטישה של‬ ‫ההתנחלויות‪ .‬התוצאה‪ :‬הפקרות בלתי נסבלת שנוצלה בקלות לפני‬ ‫כשנה למעבר משאית תופת מקלקיליה שבנס לא הצליחה להתפוצץ‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫‪ 362‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 362‬‬ ‫כל ההיערכות הצבאית הזו היא פוליטית ביסודה‪ ,‬וחסרה מהבחינה‬ ‫הביטחונית‪ .‬יש לה השלכות כבדות משקל על יכולתה של ממשלת‬ ‫ישראל לממש את מחויבותיה והצהרותיה ביחס לתהליך המדיני עם‬ ‫הפלסטינים‪.‬‬ ‫הפלסטינים ממודרים מהכבישים הראשיים משום שאלו מובילים‬ ‫למעברים המופקרים לישראל‪ .‬ירושלים “המאוחדת" חבוקה בחומה‬ ‫משום שהמדינה הודיעה לבג"ץ כי לזו “הביטחונית" לכאורה‪“ ,‬יש‬ ‫השלכות מדיניות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬פעילי השטח של החמאס השולטים במזרח‬ ‫ירושלים נהנים מחופש תנועה למערבה ולתוך ישראל ללא כל בקרה‪.‬‬ ‫במקרה של הסלמה במזרח העיר‪ ,‬ייאלצו כוחות הביטחון לפלס את‬ ‫דרכם דרך שכונות ערביות בוערות רק כדי להגיע לחומה המפרידה בין‬ ‫פלסטינים לפלסטינים‪ ,‬שהתוואי שלה נקבע כדי לקדש את הגבולות‬ ‫הבלתי הגיוניים של הבירה‪.‬‬ ‫בשל מאות המחסומים אין ביכולתה של הכלכלה הפלסטינית להשתקם‬ ‫ואף לא לקלוט את ההבטחות והתרומות האחרונות של ועידת פאריס‪ .‬‬ ‫אירועי עזה האחרונים — הריסת החומה בפילדלפי והמבצע האחרון‬ ‫בתגובה לירי הגראדים על אשקלון‪ ,‬מעידים על קוצר הראייה המדהים‬ ‫של הממשלה ביחס להשלכות של המתרחש בעזה על הגדה המערבית‬ ‫ועל מדינות האזור‪ .‬האשליה כי נוכל לרסק את שלטון החמאס בסגר‬ ‫ובכוח מבלי להקים עלינו את הפלסטינים בגדה‪ ,‬שמזלם לא שפר‬ ‫עליהם בהרבה מאחיהם ברצועה‪ ,‬וגם להתחמק מהחרפת היחסים עם‬ ‫מצרים ולהצליח אף לצלוח את דעת הקהל העולמית כשמעלים רעיון‬ ‫תעתועים להפגיז משגרי קאסם גם בריכוזי אוכלוסייה — היא בלתי‬ ‫סבירה בעליל‪.‬‬ ‫זוהי מציאות בעלת מגמה ברורה‪ ,‬שבהיעדר תהליך מדיני משמעותי‬ ‫עם אבו מאזן תוביל בהכרח לקריסת המעט שנותר מהפתח ומהרשות‬ ‫ישירות לידי החמאס‪ .‬כוחו במזרח ירושלים‪ ,‬בדרום הר חברון ובמקומות‬ ‫נוספים נמצא כל הזמן בעלייה‪ .‬לאולמרט וממשלתו עדיין יש היכולת‬ ‫זכות החשיבה ‪363‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 363‬‬ ‫לתרגם את המדיניות המדוקלמת למציאות אחרת בשטח‪ ,‬גם אם לא‬ ‫תוכל להתחמק מנכונות אמרתו של אבא אבן ש"ממשלות נוטות לקבל‬ ‫את ההחלטות הנכונות לאחר שמיצו את כל שאר האפשרויות"‪.‬‬ ‫‪ 364‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 364‬‬ ‫[‪]30/07/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 7‬גדר הביטחון והמוסר‬ ‫הניסיון לצבוע את התוואי הפוליטי בכסות ביטחונית‬ ‫גרר חלק מנציגיה הרשמיים של המדינה למחוזות שלא‬ ‫יזכרו לטוב‬ ‫החלטת נשיאת בית המשפט העליון‪ ,‬דורית בייניש‪ ,‬שניתנה בסוגיית‬ ‫מעקה הבטון בדרום הר חברון‪ ,‬קבעה כי “המדינה בחרה שלא למלא‬ ‫אחר צו בית המשפט‪ "...‬והצליחה להחריד את מנוחתו של חלק‬ ‫מהציבור הישראלי‪ ,‬האדיש כל כך להשלכות החברתיות‪ ,‬המשפטיות‬ ‫והשלטוניות הכרוכות בניסיון להקים את הגדר בתוואי פוליטי‪ ,‬תוך‬ ‫הצגתו החוזרת והמטעה כתוואי ביטחוני גרידא‪.‬‬ ‫הקלות הבלתי נסבלת בה צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון ואנשי משרד‬ ‫המשפטים מחליטים כי “המדינה‪ ...‬על אף הצו שיצא מלפני בית‬ ‫משפט זה‪ ,‬מתכוונת להשאיר את המכשול הקיים‪ "...‬אינה בחזקת חריג‬ ‫המעיד על הכלל‪ .‬בשנתיים האחרונות הולך ומתחוור כי המושגים‬ ‫“השורטים" של גדר ההפרדה בדפוס ה"אצבעות" של אריאל וקדומים‪,‬‬ ‫ו"הציפורניים" של בית אריה וקרני שומרון שלא נחתכו בתוואי הנכון‪,‬‬ ‫צמחו הפוך‪ ,‬חדרו ופצעו את הגוף‪.‬‬ ‫פסיקת בג"צ בתיק נעלין החודש הראתה כיצד חילופי אלופים‬ ‫בפקוד המרכז נותנים מקום לשינוי תוואי שתוקן ואושר כבר על‪-‬‬ ‫ידי הממשלה‪ ,‬בשל שקולי הרצון להרחיב את ההתנחלות ולא לשם‬ ‫הגנה על המתנחלים‪ ,‬המתגוררים בה כיום‪“ .‬התמיהות בנוגע לשינוי‬ ‫בעמדה הביטחונית גוברות לאור העובדה שהמפקד הצבאי נתן אישור‬ ‫עקרוני לתכנון שכונה חדשה באופן‪ ,‬שבתי השכונה ייבנו במרחק של‬ ‫‪ 150‬מטרים מגדר הביטחון"‪ ,‬פסקה הנשיאה בייניש‪“ .‬לא הוברר לנו‬ ‫כיצד הדבר מתיישב עם תפיסת הביטחון בדבר הצורך במרחב התרעה‬ ‫ומרדף של מאות מטרים מבתי תושבים ישראלים"‪..‬‬ ‫זכות החשיבה ‪365‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 365‬‬ ‫תופעה מסוכנת נוספת נתגלתה שעה שבג"צ הכריע בספטמבר ‪2005‬‬ ‫כי על המדינה להוציא את חמשת הכפרים הפלסטינים הכלואים‬ ‫במובלעת אלפי מנשה‪ .‬הניסיון המתמיד להתחכם לבג"צ הוליד הצעות‬ ‫“יצירתיות" כמו זו של היועץ המשפטי של יהודה ושומרון בדמות‬ ‫“נבחנת האפשרות להציע לתושבים הבדואים המתגוררים (בשניים‬ ‫מהכפרים) הסדר מגורים באתר המצוי מחוץ לתחום הגדר"‪ .‬קרי‪,‬‬ ‫במקום לתקן את תוואי הגדר‪“ ,‬נטרנספר" את הפלסטינים‪.‬‬ ‫אחד השיאים לחוליים שהדביק התוואי הפוליטי של הגדר חלק‬ ‫מהעוסקים בו היה פרשת מעקה הבטון שחזרה להתפרסם לאחרונה‪.‬‬ ‫ראשיתה בניסיון של שרון לעקוף את פסיקת בג"צ בתיק בית סוריק‬ ‫והחלטת הממשלה להעתיק את תוואי הגדר סמוך יותר לקו הירוק‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי בניית מעקה בטון בסמוך לתוואי הישן‪ ,‬שנועד לנתק את דרום‬ ‫הר חברון משטח המחייה הפלסטיני ולחזק את ההתנחלויות הבודדות‬ ‫שם‪ .‬כך יכולה הייתה המדינה להתהדר בקיום פסיקת בג"צ ובה בעת‬ ‫להבטיח את הגחמות הפוליטיות שלה‪.‬‬ ‫נציגי המדינה בדיוני בג"צ לא בחלו מלהשמיע נימוקים “ביטחוניים"‬ ‫מגוחכים המנוגדים לתורת הלחימה הרשמית של צה"ל‪ .,‬פסיקתו‬ ‫הברורה כשמש של השופט ברק להסיר את המעקה לא כובדה‪ .‬נציגי‬ ‫המדינה הציגו “פתרון" שעל פניו ובעליל לא היה יכול להוות פרשנות‬ ‫סבירה לפסיקת בג"ץ‪ .‬גם שר הביטחון וסגנו שהוכנסו לתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות באיחור רב המשיכו לקבל את הפרשנות הזו שנתמכה למרבה‬ ‫הצער גם על‪-‬ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלאס‪ .‬הדיון‬ ‫בבית המשפט הסתיים בפסיקה חוזרת לפירוק המעקה תוך ‪ 14‬ימים‪.‬‬ ‫סדרה של אירועים אלו ואחרים חושפת פן כואב יותר לחברה‬ ‫הישראלית מאשר הויכוח על תוואי הגדר‪ .‬הניסיון לצבוע את התוואי‬ ‫הפוליטי בכסות ביטחונית גרר חלק מנציגיה הרשמיים של המדינה‬ ‫למחוזות שלא יזכרו לטוב‪ .‬אלו שכחו כי שלטון החוק תורם לחוסנה‬ ‫הלאומי של ישראל הרבה יותר מעוד כמה אלפי דונמים בגדה המערבית‬ ‫שקברניטיה מנסים לחמוד משטח המחייה הפלסטיני‪ ,‬לעיתים בתוואי‬ ‫‪ 366‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 366‬‬ ‫אנטי‪-‬ביטחוני‪ ,‬וכי מרות הדרג המדיני על הצבאי היא תנאי קריטי‬ ‫להפעלת כוח ואלימות על‪-‬ידי מדינה דמוקרטית גם אם הראשון‬ ‫מתקשה “לרדת לפרטים הביטחוניים" ו"נדרש לו זמן ללימוד הנושא"‪.‬‬ ‫אין תופעות אלו בחזקת כשלים בהפקת לקחים ובלימוד פסקי בית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬אלא ביטויים לרוח סוררת והרסנית הנושבת בשנים‬ ‫אלו מהקומות העליונות‪ ,‬רוח אותה יש להפסיק‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪367‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 367‬‬ ‫[‪]30/04/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 8‬לא רק הגדר טיפשה‬ ‫האופן בו הוחלט לסתום את הפרצות בעוטף י‪-‬ם מציב‬ ‫סימן שאלה ענק מעל קבלת ההחלטות כולה‬ ‫אולמרט מעניק חשיבות עליונה להשלמת גדר ההפרדה — זו המסקנה‬ ‫מההחלטות שהתקבלו בשבוע שעבר בדיון הביטחוני שכינס ראש‬ ‫הממשלה בפועל‪ .‬אולם זוהי גם עדות נחרצת לכישלון הקונספטואלי‬ ‫והתכנוני‪ ,‬שמלווה את הקמת הגדר מאז אירועי אוקטובר ‪.2000‬‬ ‫הניסיון לסכור את עשרות הקילומטרים בעוטף ירושלים באמצעות‬ ‫אלפי שוטרי מג"ב וחיילי תגבור‪ ,‬שייעזרו בגדר זמנית “טיפשה"‪,‬‬ ‫מתאים אולי למענה האפשרי היחידי שהיה ברשות ישראל בתחילת‬ ‫האירועים‪ ,‬אך מציב סימן שאלה ענק מעל תהליך קבלת ההחלטות‬ ‫ומדיניות הממשלה במשך שש השנים שחלפו מאז‪ .‬‬ ‫בהסתפקות בפתרון “יצירתי" זה מגולמות כמה מהנסיבות שהביאו‬ ‫להשלמה של פחות מ‪ 40%-‬מהמכשול עד היום — והן כנראה יחזרו על‬ ‫עצמן וימנעו את השלמתו גם בשנה הקרובה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יש בדפוס‬ ‫זה כדי להעיד ולהדאיג כי לקראת תוכנית ההתכנסות‪ ,‬שתלווה בלא‬ ‫מעט “היערכויות ביניים"‪ ,‬חלק מהגורמים המעורבים‪ ,‬שעדיין לא‬ ‫השכילו להפנים את הטעויות שנעשו‪ ,‬ימיטו עלינו מחירים מיותרים‪.‬‬ ‫באם נניח כי ממשלת ישראל השלימה עם הצורך בהפרדה ובגדר‬ ‫— עניין שלהפנמתו נדרשו שלוש שנים יקרות של טרור — והכירה‬ ‫מחדש באחריותה לפלסטינים שתחת שליטתה‪ ,‬כפי שבג"ץ הבהיר לה‬ ‫בשנתיים האחרונות — מה ראוי שתאמץ כדי להשלים את ‪ 500‬הק"מ‬ ‫של הגדר?‬ ‫ראשית‪ ,‬על מקבלי ההחלטות והגורמים המתכננים להפסיק ולבקש גדר‬ ‫בתוואי שיהפוך ל"גבולות הקבע של מדינת ישראל"‪ .‬עמדת הקהילה‬ ‫הבינלאומית ובראשה ארצות‪-‬הברית שלילית‪ ,‬ברורה ונחרצת‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫‪ 368‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 368‬‬ ‫יש להביא לקיצור התוואי‪ ,‬שאורכו הגיע לפי שלושה מהקו הירוק‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי הימנעות מהכללתם של יישובים קטנים כמו קידר או מרוחקים‬ ‫כמו קדומים‪ ,‬ולבסס את אבטחתם במרחבים מוגנים הנפרדים מהגדר‬ ‫המרכזית‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬יש להימנע ככל שניתן מפגיעה מיותרת באדמות פרטיות‬ ‫פלסטיניות‪ .‬התוואי המתוכנן לאורך ‪ 200‬ק"מ מגוש עציון למדבר‬ ‫יהודה כולל בתוכו רק שלושה יישובים ישראליים — אשכולות‪ ,‬שני‬ ‫ומצדות יהודה — הצמודים לקו הירוק‪ .‬לפיכך יש להיצמד לגמרי בקטע‬ ‫זה לקו עצמו ולחסוך עשרות עתירות של הכפרים הפלסטיניים‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬יש לרכז את המשאבים בהקמת הגדר המרכזית ולהימנע‬ ‫מ"תרגילים עוקפי בג"ץ"‪ .‬הדוגמה הבולטת היא בדרום הר חברון‪,‬‬ ‫בניסיון להקים‪ ,‬מצפון לגדר המרכזית‪“ ,‬מיני חומה" לאורך ‪ 41‬ק"מ‬ ‫בהשקעה מרובה‪ .‬לכך אוסיף את הניסיון להימנע ממימוש החלטת‬ ‫בג"ץ ביחס לתיקון התוואי וכביש הגישה באלפי מנשה‪ ,‬שהביא‬ ‫לעתירה נוספת‪ .‬ולסיום אציין את הצורך בצמצום ההשקעה בכבישים‬ ‫ומחלפים לפלסטינים בלבד על‪-‬ידי פתיחת המובלעות שנוצרו כמו‬ ‫בביר נאבללה‪ ,‬או מדרום לכביש ‪.443‬‬ ‫רביעית‪ ,‬יש לסגור את כל ה"פרצות" היזומות שהושארו במתכוון על‪-‬‬ ‫ידי המתכננים‪ ,‬במטרה להרחיב בבוא העת את “מרחב התפר"‪ .‬אל‬ ‫לממשלה לבנות את התוואי המתוכנן בגוש עציון המותיר “פרצה"‬ ‫באורך קילומטרים ומותיר את בית"ר עלית ללא כל גדר מול שלושת‬ ‫הכפרים הפלסטיניים שמסביבה‪ .‬הניסיון הזהה שנעשה עם “הפרצה"‬ ‫במזרח ירושלים בין אבו‪-‬דיס לשועפט‪ ,‬כדי לצרף בעתיד את מרחב‬ ‫מעלה אדומים — לא נסגרה מאז התקבלה ההחלטה על כך לפני יותר‬ ‫משנתיים וחצי‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬ירושלים‪ .‬בעוד ישראל השכילה באישור התוואי המתוקן‬ ‫להוציא מחוץ לגבולותיו כמעט את כל הכפרים הפלסטיניים‪ ,‬הרי‬ ‫שהיא עדיין מתעקשת לנתק את ‪ 200‬אלף הפלסטינים במזרח ירושלים‬ ‫זכות החשיבה ‪369‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 369‬‬ ‫משאר אחיהם בגדה‪ .‬גם באם תשלים ישראל באיחור רב ובהשקעה‬ ‫של מיליארדים את ‪ 11‬המעברים והכבישים הנדרשים לפלסטינים‬ ‫כדי שבג"ץ יאפשר את סגירת “הפרצות"‪ ,‬הרי שהחיכוך היומיומי —‬ ‫תולדה של למעלה מ‪ 100-‬אלף מעברי פלסטינים ביום‪ ,‬על‪-‬פי מחקרו‬ ‫של מכון ירושלים — ייצור כר נרחב לאלימות בתוך הבירה ובנקודות‬ ‫הממשק שלה עם רמאללה ובית לחם‪ .‬‬ ‫אין חדש בדברים אלו‪ ,‬אך אפשר ובכך תביעתם המוצדקת של אזרחי‬ ‫ישראל מזה שש שנים תאפשר לאנשי הביצוע המעולים של משרד‬ ‫הביטחון לספק את הסחורה למדינת ישראל כבר בשנה הבאה‪ ,‬טרם‬ ‫כניסתה לתהליך ההתכנסות‪.‬‬ ‫‪ 370‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 370‬‬ ‫[‪]14/02/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 9‬הגבול המזרחי האמיתי‬ ‫במקום לפזר הצהרות על בקעת הירדן לנצח נצחים‪,‬‬ ‫דרוש קו גבול המצרף שטח מינימלי מהגדה‪ ,‬ואורכו‬ ‫מחצית מאורך הגדר‬ ‫קו הגבול המזרחי של מדינת ישראל מלווה ומספר את סיפורו‬ ‫הטראגי של הסכסוך כולו‪ .‬הצהרותיהם של ראשי המפלגות הגדולות‬ ‫ערב הבחירות לכנסת — בדבר עתידם של בקעת הירדן ומדבר יהודה‬ ‫והתוכניות המתבצעות בפועל לבניית הגדר המערבית ולניתוק הבקעה‬ ‫ממרקם החיים הפלסטיני בגב ההר — מביאות את הטרגיּות והאיוולת‬ ‫לשיאים חדשים‪.‬‬ ‫ב‪ 1922-‬נקבע על‪-‬ידי הבריטים ואושר על‪-‬ידי חבר הלאומים גבולה‬ ‫המזרחי של פלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬באורך של ‪ 501‬ק"מ ממפרץ אילת ועד‬ ‫לירמוך‪ .‬המאבק האלים בין שתי התנועות הלאומיות — הציונית‬ ‫והערבית‪-‬פלסטינית — הביאה ב‪ 1949-‬את מדינת ישראל‪ ,‬בגמר‬ ‫מלחמת העצמאות שנכפתה עליה והסכמי רודוס בעקבותיה‪ ,‬לגבול‬ ‫עם ממלכת ירדן באורך של ‪ 624‬ק"מ‪ ,‬שמתוכו ‪ 313‬ק"מ אורכו של‬ ‫הקו הירוק‪ .‬גבול זה לא היה צמוד לא לגורמי נוף‪ ,‬לא לגבול היסטורי‬ ‫כלשהו ולא לתחומי כפרים או לשטחי נדודים של שבטים בדואים‪.‬‬ ‫בהתוויה שלו לא ניתנה הדעת לרוב הגורמים הפיזיים‪-‬גיאוגרפיים או‬ ‫החברתיים‪ .‬הוא הפריד ‪ 71‬כפרים פלסטיניים מאדמותיהם ומנגד‪ ,‬הפך‬ ‫את עיר הבירה הישראלית — ירושלים — לעיר קצה‪.‬‬ ‫גדר ההפרדה‪ ,‬שנכפתה על ממשלת שרון בשל פיגועי הטרור‪ ,‬ביקשה‬ ‫להפריד את מקסימום הישראלים מהפלסטינים‪ .‬באמצעות התפתלויות‬ ‫אין קץ‪ ,‬במנהרות ובגשרים‪ ,‬וללא כל התחשבות בהשלכות החברתיות‪,‬‬ ‫האקולוגיות‪ ,‬הכלכליות והביטחוניות על החברה הישראלית‬ ‫והפלסטינית — מנסה תוואי הגדר לצרף כל התנחלות אפשרית‪,‬‬ ‫זכות החשיבה ‪371‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 371‬‬ ‫להוציא כל כפר פלסטיני ולהימתח לאורך המדהים של ‪ 759‬ק"מ עם‬ ‫יהודה ושומרון‪ .‬בסך‪-‬הכל מדובר ב‪ 1,050-‬ק"מ של גבול מזרחי‪ .‬‬ ‫הצהרותיהם של אולמרט‪ ,‬נתניהו ומופז כי בקעת הירדן תישאר בכל‬ ‫הסדר קבע בריבונות ישראל מתיישבות היטב עם המאמץ הישראלי‬ ‫לנתקה משטח המחייה הפלסטיני באמצעות מערכת מחסומים וכבישי‬ ‫הפרדה‪ .‬לא ירחק יום בו רף האלימות ישוב ויעלה‪ ,‬ונתניהו יתבע את‬ ‫השלמתה של גדר מזרחית שתגן על יישובי בקעת הירדן ודרך אלון‪.‬‬ ‫או אז אנו צפויים לתוספת גדר הפרדה של כ‪ 200-‬ק"מ נוספים‪ .‬וכמה‬ ‫זה עולה לנו?‬ ‫הגדר המערבית המתפתלת ואזור הביטחון המזרחי יעלו ‪ 10‬מיליארד‬ ‫שקלים‪ ,‬על פי תחשיב משרד הביטחון שעומד על ‪ 2‬מיליון דולר לק"מ‬ ‫מכשול‪ .‬מיליארדים נוספים יושקעו בבניית מעברים ומיליארדים‬ ‫אחרים יצטרפו לשניים שכבר הוקצבו לשיקום מרקם החיים הפלסטיני‪,‬‬ ‫אשר נפגע עקב בניית הגדר‪ .‬אך סכום זה בטל בשישים לעומת הסכום‬ ‫שיידרש להחזקת הכוחות בקו הגבול החדש‪ ,‬הארוך פי שלושה‬ ‫מהקו הירוק‪ ,‬ולתחזוק המכשול עצמו‪ ,‬שיהווה מטרה קלה לחבלות‬ ‫פלסטיניות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההוצאה הגדולה ביותר המתוכננת למשלם המסים‬ ‫הישראלי היא השלמת החלום “אנחנו פה והם שם"‪ .‬בין הגדרות הללו‬ ‫יוותרו ‪ 70,000‬ישראלים‪ ,‬שעלות פינוים על‪-‬פי מפתח עזה תעמוד על‬ ‫‪ 70‬מיליארד שקלים נוספים‪ .‬ממשלת ישראל‪ ,‬באם תתמיד במדיניותה‬ ‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬לא תזכה לכל תמיכה כספית מקהילה הבינלאומית כדי‬ ‫לממש מדינה פלסטינית על ‪ 50‬אחוזים משטח הגדה המערבית וללא‬ ‫מזרח ירושלים‪.‬‬ ‫על ממשלתו הנוכחית (וכנראה גם העתידית) של אולמרט לקבוע גבול‬ ‫מזרחי אחד למדינת ישראל‪ .‬עליו לכלול שטח בגודל מינימלי מהגדה‪,‬‬ ‫תמורתו תוכל ישראל לפצות את הפלסטינים בעתיד‪ ,‬במסגרת הסדר‬ ‫קבע‪ .‬לשם כך רצוי כי ישראל‪ ,‬הממתינה להתבהרות הדברים בצד‬ ‫הפלסטיני ותוך כדי חתירה כנה להסדר‪ ,‬תגדר רק את ההתנחלויות‬ ‫הגדולות והקרובות לקו הירוק‪ ,‬כנזכר בהצעת המועצה לשלום‬ ‫‪ 372‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 372‬‬ ‫ולביטחון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הכלתן של השכונות היהודיות במזרח ירושלים‬ ‫ושלוש הערים מודיעין עלית‪ ,‬מעלה אדומים ובית"ר עלית — באלו‬ ‫מתגוררים כשני‪-‬שלישים מהישראלים שמעבר לקו הירוק — תציב‬ ‫גבול שאורכו כמחצית מאורך הגדר‪ ,‬ותדרוש חילופי שטחים עתידיים‬ ‫של פחות מ‪ .2%-‬מספרים שהפלסטינים בהנהגת הפתח כבר הסכימו‪,‬‬ ‫במסגרת השיחות בקמפ‪-‬דיוויד‪ ,‬בטאבה ובז'נבה — לגדולים מהם‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪373‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 373‬‬ ‫[‪]14/12/2005 | nrg‬‬ ‫‪ | 10‬יש גדרות זיגזג‬ ‫שאול אריאלי מזכיר את השינויים שחלו בגדר ההפרדה‪,‬‬ ‫ומסביר למה הסוף אינו באופק‬ ‫התרגשות מועטה מדיי הורגשה בציבור הישראלי לאחר הדיווח הקצר‬ ‫של מערכת הביטחון על כך שרק שליש מגדר ההפרדה‪ ,‬ולא כולה‪ ,‬ולא‬ ‫כולה כפי שהובטח לנו על ידי שרון ומופז‪ ,‬עומדת על תילה בסוף שנת‬ ‫‪.2005‬‬ ‫קשה יהיה לבקש את הצבור‪ ,‬שמתקשה לזכור כל יום מחדש‬ ‫מי היא מפלגת הבית “האידיאולוגית" של שר הביטחון‪ ,‬לחזור‬ ‫לקורות הגדר‪ ,‬שנולדה תחת השם “גדר ההפרדה"‪ ,‬דילגה לתואר‬ ‫“גדר ביטחונית" והיום זוכה להכרה רשמית כ"גדר מדינית"‪.‬‬ ‫רענון קצר של מסלול “הזיגזגים" שעברה הגדר‪ ,‬הכל כך אופייני לפוליטיקה‬ ‫הישראלית‪ ,‬מעמיד למבחן את ההכרזה המגוחכת של מערכת הביטחון‪,‬‬ ‫לפיה “הפלשתינים אשמים בעיכוב בניית הגדר"‪.‬‬ ‫באמצע ‪ ,2001‬טען שרון כי “אין אפשרות של הפרדה‪ .‬אני לא מאמין ב‬ ‫‘אנחנו פה והם שם'‪ .‬לדעתי‪ ,‬באופן מעשי האפשרות הזאת לא קיימת"‪.‬‬ ‫הצהרה זו לא הפריעה לממשלה בראשותו להחליט על הקמתה של‬ ‫הגדר בדרום ובצפון ירושלים‪.‬‬ ‫החלטה חפוזה זו‪ ,‬שמקורה ב"יישור הקו" של שרון לתביעת הציבור‬ ‫הישראלי להגן עליו באמצעות גדר‪ ,‬הולידה עד היום שורה של תיקונים‬ ‫בקטע זה של הגדר בעלות של מיליונים רבים‪ .‬המפורסם שבהם היה‬ ‫ערב הדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬שעה שישראל פירקה‬ ‫ובנתה מחדש את הגדר באיזור באקה אל‪-‬גרבייה‪.‬‬ ‫החלטה על תוואי הגדר בגדה המערבית כולה התקבלה בממשלה רק‬ ‫‪ 374‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 374‬‬ ‫באוקטובר ‪ ,2003‬כמעט שלוש שנים לאחר ששרון ומופז הבטיחו לנו‬ ‫“ביטחון ושלום"‪ .‬אולי משום ששרון סבר כי “הצבת גדר הפרדה אינה‬ ‫פתרון ריאלי או יעיל"‪.‬‬ ‫למרות שהגדר נהנתה אז מהשם “גדר ההפרדה"‪ ,‬בשטח שבינה לבין‬ ‫הקו הירוק ביקשה ממשלת ישראל להפריד כ‪ 400-‬אלף פלשתינים‬ ‫מבני עמם‪ ,‬כדי לספח בעתיד כ‪ 20%-‬משטח הגדה המערבית‪.‬‬ ‫“יום שחור למדינת ישראל"‬ ‫היה זה בית המשפט העליון‪ ,‬שביוני ‪ ,2004‬שבוע לפני פרסום חוות‬ ‫הדעת המייעצת של בית המשפט בהאג‪ ,‬שהציל את ישראל מהתוואי‬ ‫“הדמוגראפי" הזה‪ .‬היום בו פסק בית המשפט נגד התוואי תואר על‬ ‫ידי נציג מערכת הביטחון כ"יום שחור למדינת ישראל"‪ ,‬ובית המשפט‬ ‫“הואשם" בעיכוב בניית הגדר‪.‬‬ ‫מערכת הביטחון תכננה במהירות תוואי חדש לגדר‪ ,‬שאמור היה‬ ‫להסתפק “רק" ב‪ 9%-‬מהגדה המערבית‪ ,‬להיפרד ממחצית ממספר‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬ו"להפתעת" הכול‪ ,‬בשינוי זעום ביותר במספר הישראלים‬ ‫שיישארו “בצד הישראלי" של הגדר‪.‬‬ ‫אך שמונה חודשים תמימים חלפו מהחלטת בג"ץ ועד ששרון מצא‬ ‫את הזמן להביא לאישור ממשלתו את התוואי החדש‪ .‬הגדר‪ ,‬ששינתה‬ ‫כותרתה ל"גדר ביטחונית"‪ ,‬כפי שנציגי המדינה הקפידו להדגיש‪,‬‬ ‫מבקשת להימתח לאורך ‪ 759‬ק"מ‪ .‬פי שתיים ויותר מאורכו של הקו‬ ‫הירוק‪ .‬שליש מכך כדי לחבר לישראל את אריאל‪ ,‬הרחוקה ‪ 23‬ק"מ‬ ‫מהקו הירוק‪ ,‬ואת היישוב אלון הרחוק ‪ 15‬ק"מ ממנו‪.‬‬ ‫כל בר דעת‪ ,‬גם אם אינו גנרל כשרון ומופז‪ ,‬יודע לתרגם את הקו‬ ‫הארוך והמפותל הזה לכמות הגדודים והמפקדות שיצטרכו להגן עליו‪.‬‬ ‫קו “ביטחוני" באורך כזה “מצדיק" כמובן‪ ‬גם את בנייתם של ‪39‬‬ ‫מעברים‪ ,‬שאף הם ירתקו אליהם כוחות אבטחה גדולים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪375‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 375‬‬ ‫והכסף?‬ ‫והכסף? משרד הביטחון מסר כי עלות בניית הגדר היא ‪ 7.5‬מיליארד‬ ‫שקל ועוד שני מיליארד לשיפור תנאי חייהם של הפלשתינים שנפגעו‬ ‫מבנייתה‪ .‬מופז ומתכנניו שכחו כי במקור דובר על מיליון דולר לק"מ‪,‬‬ ‫שטיפס ועלה לשני מיליון דולר‪ ,‬ועוד היד נטויה‪ .‬לכך יש להוסיף את‬ ‫עלות התפעול השנתי‪ ,‬שתרקיע למאות מיליונים בשנה‪ ,‬אחזקה‪ ,‬שינויי‬ ‫תוואי ועוד‪ .‬והכל על חשבון משלם המסים‪.‬‬ ‫בשלב בו המדינה התחילה להודות כי לתוואי הגדר ישנן “השלכות‬ ‫מדיניות"‪ ,‬נדרש גם הצבור לפקוח את עיניו ולהכיר כי הפרדה בין‬ ‫ישראל לפלשתינים אכן נדרשת‪ .‬אך לא ניתן להשיג זאת באמצעות‬ ‫גדר מזגזגת‪.‬‬ ‫הגדר צריכה להיבנות על תוואי שהוא תוצר של הידברות והסכם‪.‬‬ ‫כל “קיצורי הדרך" ששרון מבקש להעביר אותנו בדרך לגבול מדיני‬ ‫מוסכם עולים לנו בדם ובדמים מיותרים‪ .‬כבר היום ניתן לראות‬ ‫שבאזור ה"מותניים הצרות" של ישראל‪ ,‬יוזמת ז'נבה מרחיקה בהסכמה‪ ‬‬ ‫את הגבול מזרחה יותר מאשר הגדר‪ .‬אך כדי להגיע להסכמה עם‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬צריך להתחיל באמירת האמת לצבור הישראלי‪.‬‬ ‫‪ 376‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 376‬‬ ‫[הארץ | ‪]13/03/2005‬‬ ‫‪ | 11‬המרחק בין הגדר להסדר קבע‬ ‫יש דמיון רב בין מפת שרון למרחב התפר לבין הצעת‬ ‫ברק להסדר קבע‬ ‫אישור התוואי החדש לגדר מצטייר במבט ראשון כפיצוי למתנחלים‬ ‫על אישור תוכנית ההתנתקות‪ .‬אך מי שטרחו לעקוב אחר השינויים‬ ‫בתוואי‪ ,‬הבחינו בתהליך שבו שרון הולך בעקבותיו של אהוד ברק‪,‬‬ ‫ביחס לתביעותיה של ישראל לספח שטחים לריבונותה בהסדר הקבע‪,‬‬ ‫אך בשני הבדלים‪ .‬ראשית‪ ,‬ברק התפכח מתפישתו במהלך המו"מ וזכה‬ ‫גם לתמורה בסוגיות שונות של הסדר הקבע‪ .‬שרון‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מתפכח‬ ‫בעודו מתקשה להיפרד מקונספציית ה"אין פרטנר"‪ .‬שנית‪ ,‬בעוד ברק‬ ‫מייחל לתפוש את מקומו של ראש הממשלה‪ ,‬שרון מבסס את שלטונו‬ ‫בתמיכת העבודה וממשל בוש‪ ,‬ויכול להמשיך‪ ,‬אם ירצה‪ ,‬את מסעו‬ ‫להסדר קבע‪.‬‬ ‫תוואי הגדר שהממשלה אישרה ביולי ‪ ,2003‬אמור היה לצמצם את‬ ‫הוויכוח הטריטוריאלי עם הפלשתינאים ל‪ 18%-‬מהגדה‪ .‬ישראל‬ ‫הודיעה בתמורה על פינוי עזה וצפון השומרון‪ .‬אך בשל העובדה‬ ‫שישראל ביקשה להימנע משיח מדיני ריאלי עם הפלשתינאים‪ ,‬היה‬ ‫מובטח לנו המשך העימות‪ ,‬שהיה מגשים את רצונו של שרון‪ ,‬על פי‬ ‫וייסגלס‪ ,‬להקפיא את התהליך המדיני ל‪ 15-10-‬שנים‪ .‬זה הזמן הנדרש‬ ‫לשנות את המאזן הדמוגרפי במרחב התפר באופן שיצדיק את התביעה‬ ‫לסיפוחו המלא לישראל בהסדר קבע‪.‬‬ ‫כך ניתן גם להסביר מדוע הממשלה ביכרה לאשר תחילה את תוואי הגדר‬ ‫המזרחית בין הגלבוע לתייסיר שבבקעת הירדן‪ ,‬שיישוביה הישראלים‬ ‫היו עשויים לספוג את פיגועי הפלשתינאים לאחר חסימת הקו הירוק‪,‬‬ ‫ולהצדיק גם את הקמתו של מרחב הביטחון המזרחי‪ ,‬שעדיין לא נמחק‬ ‫ממפת האינטרסים החיוניים שאישרה ממשלת נתניהו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪377‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 377‬‬ ‫רב הדימיון בין מפת שרון למרחב התפר‪ ,‬להצעה הרשמית של ברק‬ ‫בקמפ דייוויד למפת הסדר הקבע‪ .‬שני ראשי הממשלות ביקשו‪ ,‬בצדק‪,‬‬ ‫לצמצם עד למינימום את מספר הישראלים שיתפנו בהסדר קבע‪,‬‬ ‫והעמידו את מספר הישראלים בין הגדר לקו הירוק על ‪ 350‬אלף‪ .‬אך‬ ‫שניהם‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬ביקשו לספח גם מאות קילומטרים רבועים של‬ ‫אדמות פלשתיניות‪ ,‬ללא תמורה הוגנת ובניגוד למחויבותה של ישראל‬ ‫לבסס את הסדר הקבע על החלטה ‪ ,242‬שעיקרה “שטחים תמורת‬ ‫שלום"‪.‬‬ ‫תוואי הגדר שהממשלה אישרה נובע בעיקר מפסיקת בג"ץ ביוני‬ ‫‪ ,2004‬שפסלה את תוואי הגדר ממערב לירושלים בטענה כי אינו עומד‬ ‫באיזון הנדרש בין צורכי הביטחון הישראליים לצורכי היומיום של‬ ‫הפלשתינאים‪ .‬התוואי החדש מפחית את מספר הישראלים שנמצאים‬ ‫בתחומו אך מצמצם את השטח שייתבע מהפלשתניאים ביותר‬ ‫מ‪ .60%-‬תהליך דומה עבר ברק בעקבות כישלון פסגת קמפ‪-‬דיוויד‬ ‫והצעת קלינטון שבאה בעקבותיה‪ ,‬וצימצם את התביעה הישראלית‬ ‫במפגש טאבה לכדי ‪ 6%-8%‬מהגדה‪ .‬ושוב‪ ,‬בהשוואת מפת טאבה‬ ‫למפת התוואי החדש לגדר‪ ,‬נמצא דימיון כמעט מלא ביניהן‪ ,‬תחת‬ ‫האילוץ המכריע של מספר הישראלים שיישארו בריבונות ישראל‪.‬‬ ‫עד כאן הדמיון‪ .‬שרון יכול להשלים את המהלך באמצעות הסדר‬ ‫קבע יחד עם עמיתו‪ ,‬אבו מאזן‪ .‬אם הוא נאמן לתפישה המבקשת רק‬ ‫לצמצם את מספר הישראלים המתפנים בהסדר קבע‪ ,‬ומכיר בהיעדר‬ ‫הצורך הביטחוני של בקעת הירדן‪ ,‬הרי כל שנדרש ממנו זה לאמץ‬ ‫את המפה של יוזמת ז'נווה שבה נשארים ‪ 300‬אלף ישראלים תחת‬ ‫ריבונות ישראלית‪ ,‬והיא מאפשרת את הרצף הפלשתיני שדורש הנשיא‬ ‫בוש‪ ,‬עסקה שגם אבו מאזן‪ ,‬כמו מרבית הצמרת הפלשתינית‪ ,‬עומד‬ ‫מאחוריה‪ .‬אך בניגוד להצעות הקודמות‪ ,‬הצעת יוזמת ז'נווה מחייבת‪,‬‬ ‫ראשית‪ ,‬את סיפוחם של ‪ 2.5%‬בלבד מהגדה‪ .‬שנית‪ ,‬היא מאפשרת את‬ ‫הקמתן של שתי בירות בירושלים‪ ,‬סוגיה המחייבת פתרון גם בתוואי‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫‪ 378‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 378‬‬ ‫עם נתונים אלו צריכים להתמודד המתנגדים לפשרה טריטוריאלית‬ ‫בכלל ולתוכנית ההינתקות בפרט‪ .‬כמו גם ראש הממשלה ותומכיו‬ ‫הנדרשים להסבר אם פינוים של עוד ‪ 40‬אלף ישראלים‪ ,‬מצדיק את‬ ‫ההתעלמות מהתביעה של אבו מאזן לדיון מיידי בהסדר הקבע‪ .‬ולבסוף‪,‬‬ ‫הציבור בישראל צריך לשאול את עצמו האם ‪ 5%‬מיהודה ושומרון‬ ‫שהם אחוז בלבד משטחה של ארץ ישראל‪ ,‬הם סיבה טובה לדחות את‬ ‫סוף הסכסוך וגמר התביעות כפי שהצדדים התחייבו בקמפ דייוויד‪,‬‬ ‫טאבה וז'נווה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪379‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 379‬‬ ‫מכשול — תוואי ‪2003‬‬ ‫‪ 380‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 380‬‬ ‫מכשול — תוואי ‪2005‬‬ ‫זכות החשיבה ‪381‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 381‬‬ ‫מכשול — תוואי ‪2006‬‬ ‫‪ 382‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 382‬‬ ‫‪ 2003‬חלופת המועצה לשלום‬ ‫ולבטחון לתוואי המכשול‬ ‫‬ ‫זכות החשיבה ‪383‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 383‬‬ ‫מכשול — סטאטוס ‪2009‬‬ ‫‪ 384‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 384‬‬ ‫מכשול — קטעים שפורקו‬ ‫זכות החשיבה ‪385‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 385‬‬ �� .indb 386 7/18/10 9:13 AM ‫פרק ‪ | 6‬ירושלים‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 387‬‬ �� .indb 388 7/18/10 9:13 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‬ ‫‪.6‬‬ ‫נגדנו‪[ ‬הארץ | ‪]14/04/2010‬‬ ‫הסיפוח זוחל‬ ‫ירושלים – בין חומה להסדר או בין ה"אגן ההיסטורי"‬ ‫ל"שכונות הקצה"‪[ ‬סנאט | ‪]11/2007‬‬ ‫לחלק את מזרח ירושלים‪]18/12/2005 | Ynet[ ‬‬ ‫העיר שכלואה לה יחדיו‪]01/11/2005 | Ynet[ ‬‬ ‫ירושלים בהסדר הקבע ובדרך אליו‪ :‬חלוקה או ארגון‬ ‫והגדרה מחדש? [עדכן אסטרטגי | ‪]05/2005‬‬ ‫הגדר בירושלים במבחן בג"ץ [אופקים חדשים | ‪]19/02/2005‬‬ ‫עמ’‬ ‫‪391‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪398‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪404‬‬ ‫‪420‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 389‬‬ �� .indb 390 7/18/10 9:13 AM ‫[הארץ | ‪]14/04/2010‬‬ ‫‪ | 1‬הסיפוח זוחל נגדנו‬ ‫התנהלותה של ממשלת נתניהו מציינת שיא חדש במצעד האיוולת של‬ ‫ממשלות ישראל ביחס לירושלים‪ .‬מצעד‪ ,‬שבמקרה הטוב יציב את ישראל‬ ‫בעמדת נחיתות כשיתחדש המשא ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬ובמקרה הרע‬ ‫יקדם את הפיכתה של ירושלים לבירה בעלת רוב ערבי‪ ,‬במדינה אחת‬ ‫בין הירדן לים‪.‬‬ ‫ניתוקה של מזרח ירושלים מהגדה המערבית והוצאתם של ‪ 60‬אלף‬ ‫פלסטינים מתחומה באמצעות חומת ההפרדה‪ ,‬ביקשה להבטיח את‬ ‫שליטת ישראל ב"ירושלים המאוחדת" וביסוס של רוב יהודי מוצק‬ ‫בתחומה‪ .‬אולם מאז הקמתה של החומה‪ ,‬נכנסו אלפי פלסטינים למזרח‬ ‫העיר וגם למערבה‪.‬‬ ‫ההגירה נובעת מהחשש של פלסטינים הגרים מחוץ לירושלים או מחוץ‬ ‫למדינה‪ ,‬כי תושבותם הישראלית תישלל ובכך ינותקו מירושלים המזרחית‬ ‫המשמשת כמרכז החיים שלהם‪ .‬היא מונעת גם מהבדיקות הביטחוניות‪,‬‬ ‫המקשות יותר ויותר על נגישותם לעיר‪ .‬מימוש האיומים הללו בשנה‬ ‫האחרונה הגבירו את ההגירה‪ ,‬המקרבת את היום שבו שיעור האוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית בבירה (שעלה מ‪ 25%-‬ב‪ 1967-‬ל‪ 36%-‬ב‪ ,)2009-‬יחצה‬ ‫את קו האמצע‪.‬‬ ‫נטישתה של תפישת "הפסיפס" שהנחתה את טדי קולק ועיקרה שמירת‬ ‫הרצף היהודי הבנוי‪ ,‬פינתה את מקומה לתפישת "האיגוף האנכי" —‬ ‫רכישת בתים והקמת שכונות יהודיות בלב הכפרים הערבים כמו מעלה‬ ‫הזיתים בראס אל עמוד‪ ,‬קדמת ציון באבו‪-‬דיס‪ ,‬בית יהונתן ובית הדבש‬ ‫בסילואן‪ ,‬והניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש העיר ירושלים‬ ‫ניר ברקת‪ ,‬לייהד את שייח ג'ראח‪.‬‬ ‫אין בכוחה של נוכחות זו להכריע דמוגרפית את השכונות הערביות‪ ,‬אלא‬ ‫זכות החשיבה ‪391‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 391‬‬ ‫רק להחריף את החיכוך היום‪-‬יומי‪ ,‬ולהביא להוצאה של כ‪ 50-‬מיליון‬ ‫שקלים מן הקופה הציבורית לצורך אבטחה‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬מהלכים אלו‬ ‫יחבלו בתנאי ההכרחי להסדר קבע — בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪.‬‬ ‫עשרות השנים שבהן הוזנחו השכונות הערביות בתחומי התשתית‪,‬‬ ‫החינוך והבריאות‪ ,‬וקיבלו רק ‪ 7%‬מהתקציב העירוני ל‪ 36%-‬מתושבי‬ ‫העיר‪ ,‬כמו גם צווי הריסה לאלפי בתים שנבנו ללא היתר בשכונות שזה‬ ‫‪ 40‬שנה לא הוכנה להן תוכנית מתאר‪ ,‬לא הניעה אותם לעקור אל מחוץ‬ ‫לבירה‪ ,‬להיפך‪.‬‬ ‫מסקר שנערך באחרונה בשכונותיה היהודיות של העיר‪ ,‬עולה כי בשלוש‬ ‫השנים האחרונות נמכרו בן ‪ 1,361‬דירות לערבים‪ .‬המחסור ב‪1,500-‬‬ ‫כיתות לימוד הופך את הילדים המשוטטים ברחובות לטרף קל לכנופיות‬ ‫הפשע ולארגוני הטרור‪ .‬לא היתה זו הפתעה שבבחירות ‪ 2006‬זכה‬ ‫החמאס בכל המושבים של ירושלים לפרלמנט הפלסטיני‪.‬‬ ‫ההתבטאויות של חלק מחברי הממשלה והכנסת‪ ,‬בדבר נכונות להיפרד‬ ‫משכונות הקצה הערביות‪ ,‬נסתרות בפעולות העירייה‪ .‬כך נסלל בימים‬ ‫אלו כביש מפסגת זאב לשדרות בגין החוצה את בית חנינא‪ ,‬ונתיב הרכבת‬ ‫הקלה חוצה את שועפאט‪ .‬את הבתים החדשים הנבנים בבית חנינא‬ ‫מחברים דווקא לרשת המים הירושלמית‪ ,‬בעוד ששכניהם מחוברים‬ ‫לרמאללה‪.‬‬ ‫מגמות ומהלכים אילו לא ייטיבו עם ישראל בעת מו"מ‪ ,‬ולא בהעדרו‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל נדרשת לוותר על חלום "ירושלים המאוחדת לנצח‬ ‫נצחים" כדי להבטיח שירושלים העברית תישאר בירת המדינה היהודית‬ ‫גם בדור הבא‪.‬‬ ‫‪ 392‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 392‬‬ ‫[סנאט ‪]11/2007 | 329‬‬ ‫‪ | 2‬ירושלים‪ -‬בין חומה להסדר‬ ‫ או בין ה”אגן ההיסטורי”‬ ‫ ל”שכונות הקצה”‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫‪ .1‬ירושלים לאחר ‪ 40‬שנות “איחוד" עדיין מתפקדת כשתי בירות‪:‬‬ ‫האחת לישראל והשנייה לפלסטינים בגדה המערבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ממשלת ישראל נאלצה להקים מכשול בירושלים בשל המחיר הכבד‬ ‫ששילמו תושביה בפיגועי הטרור בעיר‪.‬‬ ‫אך היא בחרה להציבו על הגבול המוניציפאלי למרות שחוסר‬ ‫הרלוונטיות של השיקולים להקמתו ופגיעתו באינטרסים של‬ ‫ישראל כבר היו ידועים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלוקת ‪ 97‬אחוזים ממזרח ירושלים בין ‪ 180‬אלף ישראלים ו‪250-‬‬ ‫אלף פלסטינים הינה אפשרית על בסיס הקו הדמוגראפי‪ .‬ל‪3-‬‬ ‫האחוזים הנותרים של האגן ההיסטורי יש למצוא הסדרים מיוחדים‬ ‫שיבטיחו את חופש הפולחן והגישה למקומות הקדושים של שלוש‬ ‫הדתות‪.‬‬ ‫גבולותיה החדשים של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו לקדם‬ ‫את עתידה המדיני והביטחוני של בירת ישראל אל מול הסדר אפשרי‬ ‫עם ירדן יותר מאשר להדגיש את גבולותיה ההיסטוריים או לחדש את‬ ‫אלו המוניציפאליים בטרם החלוקה הכפויה ב‪ .1948-‬שטחים בעלי‬ ‫שליטה ביטחונית‪ ,‬חיזוקה של הדמוגרפיה היהודית על ידי צירופם של‬ ‫שטחים פתוחים לבניית שכונות יהודיות חדשות‪ ,‬שדה תעופה עירוני‪,‬‬ ‫בית עלמין יהודי‪ ,‬הפרדת כלכלת ירושלים מזו של הגדה ובעלויות על‬ ‫הקרקע היו העקרונות המרכזיים שהביאו את ממשלת ישראל לאשר‪,‬‬ ‫‪ 17‬ימים בלבד מסיום המלחמה‪ ,‬את הצעת הוועדה המיוחדת להרחבת‬ ‫שטח השיפוט של העיר ב‪ 70,000-‬דונמים מהגדה המערבית‪ ,‬למרות‬ ‫זכות החשיבה ‪393‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 393‬‬ ‫שחלקה של ירושלים המזרחית בם עמד על ‪ 6,000‬דונמים וזו של העיר‬ ‫העתיקה על ‪ 1000‬דונמים בלבד‪ .‬הכפרים הפלסטינים שהיוו במשך‬ ‫שנים את המרחב החקלאי של ירושלים המזרחית‪ ,‬רמאללה ובית לחם‬ ‫הפכו בן לילה לשכונות הקצה של ירושלים “המאוחדת” בירת ישראל‪.‬‬ ‫המציאות המדינית‪ ,‬הביטחונית‪ ,‬הכלכלית והדמוגרפית בירושלים שלאחר‬ ‫‪ 40‬שנות “איחוד” מעידה כי מהלך זה היה בחזקת “תפשת מרובה לא‬ ‫תפשת”‪ .‬כל העקרונות שביקשו להביא לעיר בירה בעלת מטרופולין כלכלי‬ ‫יהודי‪ ,‬הנהנת מרוב יהודי מוצק‪ ,‬איבדו את משקלם בעיצוב המציאות‬ ‫שהתהוותה בלחצם של מגמות אחרות‪:‬‬ ‫ירדן ויתרה ב‪ 1988-‬לאש”ף על זכויותיה ממערב לירדן ואין בכוונתו של‬ ‫זה האחרון‪ ,‬לוותר על בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪ .‬ירושלים הוגדרה‬ ‫כאחת מסוגיות הליבה שיידונו בין הצדדים במסגרת המו”מ על הסגר הקבע‬ ‫והקהילה הבינלאומית קוראת בעקביות מדי שנה לנסיגה ישראלית ל”קו‬ ‫הירוק” גם במזרח ירושלים‪ .‬מתוקף הסכמי הביניים משתתפים תושבי‬ ‫העיר הפלסטינים מאז ‪ 1996‬בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית‬ ‫וליו”ר הרש”פ‪.‬‬ ‫ישראל אומנם יישבה ‪ 180,000‬ישראלים כבעשר שכונות חדשות בשליש‬ ‫מהשטח שסופח במזרח העיר והרחיבה את שטח העיר מערבה והעמידה‬ ‫אותו על ‪ 126,400‬דונם — פי שניים וחצי מת”א‪ ,‬אך ‪ 69,000‬הפלסטינים‬ ‫שנוספו לאוכלוסיית העיר והוו ‪ 24%‬אחוזים ממנה ב‪ 1967-‬צמחו‬ ‫ל‪ 260,000-‬נפש ולשיעור של למעלה משליש מתושביה‪ .‬אוכלוסייה זו‪,‬‬ ‫חסרת אזרחות ישראלית ברובה המוחלט‪ ,‬מקיימת את חייה באורח‬ ‫נפרד מזו היהודית‪ .‬מערכות חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬סחר‪,‬תעסוקה‬ ‫ובילוי נפרדות בנוסף להחרמה קבועה של הבחירות העירוניות מדגישות‬ ‫את “המחולק” על “המאוחד”‪ .‬בעיר הבירה‪ .‬שינוי במדיניות החרמת‬ ‫הבחירות העירוניות עשוי להוביל לחלוקה אחרת של מוקדי מרכזי‬ ‫הכוח בעיר הבירה‪.‬‬ ‫שכונותיה היהודיות של מזרח העיר נמתחו ונבנו עד לקצה קו הגבול‬ ‫‪ 394‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 394‬‬ ‫העירוני ועל פני כל הגבעות השולטות מצפון ומדרום על מערב העיר‪.‬‬ ‫כוונה ישראלית להרחיב את האחיזה בשטחים השולטים על השכונות‬ ‫החדשות תחייב את כבושם מחדש של רכס בית גאללה‪ -‬בית לחם‬ ‫בדרום ורכס רמאללה ביתוניא בצפון המאוכלסים בצפיפות על ידי‬ ‫מאות אלפי פלסטינים‪.‬‬ ‫הקבורה בבית העלמין בהר הזיתים כמעט פסקה ושדה התעופה הושבת‬ ‫מסיבות כלכליות‪.‬למרות הכוונה ההפוכה‪ ,‬בהעדר כול מכשול פיזי‬ ‫בגבולותיה‪ ,‬שימשה ירושלים המזרחית במשך כל השנים כמרכז כלכלי‪,‬‬ ‫מסחרי ותיירותי למיליון מתושביה הפלסטינים של הגדה המערבית‪ ,‬בדומה‬ ‫לירושלים העברית בעבור ‪ 100‬אלף ישראלים המתגוררים בישובי הלווין‬ ‫שצמחו סביבה‪ -‬מעלה אדומים‪ ,‬גבעת זאב‪ ,‬ביתר עלית‪ ,‬אפרת ועוד‪.‬‬ ‫גל הטרור שבא בסוף שנת ‪ 2000‬בעקבות כישלונם של הצדדים להגיע‬ ‫לחלוקה מוסכמת של העיר במסגרת תהליך אוסלו פגע בירושלים‬ ‫ובתושביה יותר מבכל עיר אחרת בישראל‪ .‬הקושי המדיני‪ ,‬הכלכלי‬ ‫והחברתי העצום בקביעת התוואי המזרחי של המכשול אילץ את ממשלת‬ ‫ישראל לבנות אותו בשלושה שלבים נפרדים במשך חמש שנים וזה‬ ‫עדיין אינו מושלם‪ .‬לקחי העבר לא נלמדו — הצבתו של המכשול בדפוס‬ ‫חומה על קו הגבול העירוני ומעבר לו‪ ,‬בניסיון לקבע בכוח את הגבולות‬ ‫הבלתי רלוונטיים ולעצב את מרקם החיים הפלסטיני בגדה ללא מזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬החריפה והעצימה את הפגיעה והאיום על אינטרסיה של‬ ‫ישראל ביחס לבירתה‪:‬‬ ‫הוצאתם של ‪ 60,000‬מתושביה הפלסטינים של העיר אל מחוץ למכשול‪,‬‬ ‫בנוסף למספר דומה של פלסטינים המחזיקים בת”ז ישראלית ומתגוררים‬ ‫בגדה‪ ,‬והפגיעה האנושה בחופש תנועתם ובקשריהם עם מזרח ירושלים‪,‬‬ ‫לא נענתה בהיערכות ממשלתית ועירונית נאותה‪ .‬הקמת “קריית הממשלה”‬ ‫במעבר קלנדיה לא הסירה את הצורך של “החיצוניים” להיכנס לעיר לקבלת‬ ‫שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ותעסוקה‪ .‬מספרם הקטן של המעברים שנבנו‬ ‫ויכולותיהם המוגבלות במתן שירות סביר ללמעלה ממאה אלף תנועות‬ ‫יומיות של פלסטינים נושאי ת”ז ישראלית אל ירושלים וממנה‪ ,‬הכריעו‬ ‫זכות החשיבה ‪395‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 395‬‬ ‫בסופו של דבר את הכף ביחס למגמה הדמוגרפית בירושלים‪ .‬עשרות‬ ‫אלפי פלסטינים החלו לנהור באופן חוקי ושאינו כזה אל תוך השכונות‬ ‫הצפופות ש‪ 50%-‬מהן עדיין סובלות מבעיות של חיבורי מים‪ ,‬חשמל‬ ‫ופיתוח סביבתי‪ .‬מחירי הדירות המאמירים בשכונות הערביות העצימו את‬ ‫המגמה והעמיקו את ההגירה אל תוך שכונות הקצה היהודיות שהוקפו‬ ‫בחומה‪ .‬התוצאה‪ -‬המתחים הביטחוניים והחברתיים בין האוכלוסיות‬ ‫מגבירים את ההגירה של אוכלוסייה יהודית מירושלים אל ערים אחרות‬ ‫והתחזית היא כי בשנת ‪ 2020‬היחס ירד ל‪.60:40-‬‬ ‫האיסור הגורף שהוטל על כניסת פלסטינים לישראל הוחל גם על מזרח‬ ‫ירושלים והביא להאמרת מחירים ולעלייה ביוקר המחייה במזרח העיר‬ ‫שעה שספקי המזון וחומרי הגלם‪ ,‬חסרי ת”ז ישראלית‪ ,‬נותרו מחוץ‬ ‫לשעריה‪ .‬המתפללים‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬הסטודנטים ואחרים שנוכחותם במזרח‬ ‫העיר הלכה והתפוגגה הביאו לירידה בתשלומי המיסים והאגרות של‬ ‫תושבי מזרח ירושלים ולפגיעה בכלכלתה ובכלכלת העיר כולה‪.‬‬ ‫תמונת המציאות הנוכחית הולכת ומחזקת את הקולות הקוראים לבלום‬ ‫את המגמות הקיימות על ידי הגדרה מחודשת של גבולות העיר‪ .‬ניתן‬ ‫לזהות בקרבם שלושה תיחומים עיקריים‪:‬‬ ‫הראשון מבקש להוציא את השכונות שמצפון לבית חנינא‪ ,‬מדרום‬ ‫וממזרח לרכס ארמון הנציב על ‪ 100‬אלף תושביהן תחת ההגדרה של‬ ‫“שכונות הקצה”‪.‬‬ ‫השני מבקש להשאיר בשטח העיר רק את ‪ 6,000‬הדונמים של ירושלים‬ ‫המזרחית‪ ,‬בקו שועפט‪ -‬א‪-‬טור‪ -‬הר הזיתים‪ -‬אבו תור‪ ,‬ולגרוע מהעיר‬ ‫למעלה מ‪ 150,000-‬מתושביה הפלסטינים‪.‬‬ ‫האחרון מבקש ליישם בכל מזרח העיר את הפרמטר שטבע הנשיא‬ ‫קלינטון בדצמבר ‪ — 2000‬שכונות ערביות בריבונות פלסטינית ושכונות‬ ‫יהודיות בריבונות ישראל‪ -‬באופן שיעביר את כל רבע מליון תושביה‬ ‫הפלסטינים לריבונות פלסטינית‪ .‬גם בתיחום זה מוצגות עמדות שונות‬ ‫‪ 396‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 396‬‬ ‫ביחס לשליטה ב”אגן ההיסטורי”‪ ,‬המשתרע על ‪ 2200‬הדונמים וכולל את‬ ‫האזורים החשובים לשלוש הדתות‪ -‬העיר העתיקה‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬הר ציון‪,‬‬ ‫הר הזיתים‪ ,‬הר המשחית ונחל הקדרון‪ .‬יש התובעים ריבונות ישראלית‬ ‫בשטח זה‪ ,‬יש המבקשים לחלוק בריבונות אך לנהל את האזור במשותף‬ ‫במודלים עירוניים שונים ויש הטוענים כי רק ניהול בינלאומי יכול‬ ‫להבטיח את חופש הדת והפולחן למאמיני שלוש הדתות‪.‬‬ ‫רבים מקברניטי ישראל וירושלים‪ ,‬שניהלו במשך שנים ארוכות מדיניות‬ ‫של הכלת השטח ללא שילוב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬השכילו להפנים‬ ‫לאחרונה‪ ,‬כמו מחצית מהצבור היהודי שענה לאחרונה לסקרים‪ ,‬כי‬ ‫הניסיון לשמור את העיר ה”מאוחדת” תחת מדיניות זו באמצעות מהלכים‬ ‫כוחניים‪ ,‬פוגע באינטרסים של המדינה ובירתה בטווח הבינוני והארוך‪.‬‬ ‫עתידה של ירושלים קשור קשר הדוק לאופיו של הסכסוך הישראלי‬ ‫פלסטיני ודפוסי ההסדר הטריטוריאלי‪ ,‬הביטחוני והכלכלי בעיר ישענו‬ ‫אומנם על אותם עקרונות שיכתיבו את ההסדר הכולל‪-‬קווי '‪ ,67‬חילופי‬ ‫שטחים‪ ,‬פירוז ועוד‪ ,‬אך יחייבו גם הסדרים מיוחדים בשל אופייה הדתי‪,‬‬ ‫ההיסטורי והבינלאומי הייחודי של העיר‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪397‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 397‬‬ ‫[‪]18/12/2005 | Ynet‬‬ ‫‪ | 3‬לחלק את מזרח ירושלים‬ ‫“חלוקת ירושלים" היא מניפולציה קבועה של ערב בחירות‬ ‫— מה גם שבפועל‪ ,‬העיר כבר מחולקת‬ ‫עשר שנים עברו ממערכת הבחירות שבה נתניהו איים על קהל הבוחרים‬ ‫בישראל כי “פרס יחלק את ירושלים”‪ ,‬ועד להכרזתו הזהה היום על שרון‪,‬‬ ‫מי שהיה שותף לו אז וכעת מאפשר לפרס להסתופף בצילו‪ .‬עשר שנים‬ ‫תמימות — וכאילו לא קרה מאומה‪ .‬כאילו מזרח ירושלים לא נטלה חלק‬ ‫פעיל ביותר באינתיפאדה‪ ,‬כאילו לא הייתה פסגת קמפ‪-‬דיוויד‪ ,‬כאילו‬ ‫הנשיא קלינטון לא הציע מעולם חלוקה על בסיס דמוגראפי‪ ,‬כאילו‬ ‫ישראל לא קיבלה את ההצעה ודנה בה בטאבה‪ ,‬כאילו החומה שנבנית‬ ‫לא הוציאה מתחומה ‪ 55,000‬מתושבי ירושלים הפלסטינים וכאילו‬ ‫שישנה ולו מדינה אחת בעולם כולו המכירה בהחלת החוק הישראלי על‬ ‫מזרח ירושלים‪ .‬אני מניח שגם אם לשאלות הללו יידע חלק מהציבור‬ ‫הישראלי למצוא את התשובות הנכונות‪ ,‬בשאלה האמיתית — מהי‬ ‫ירושלים המאוחדת ואת מה מבקשים לחלק? — רובו המכריע ימשיך‬ ‫לבלבל בין עובדות למיתוס‪.‬‬ ‫עם הצגת השאלה‪ :‬מהי מזרח ירושלים‪ ,‬ימהרו רוב הישראלים לענות‬ ‫“העיר העתיקה”‪ .‬מעטים יגדילו לעשות ויוסיפו שתיים‪-‬שלוש שכונות‬ ‫נוספות‪ ,‬כמו שייח' ג'ראח‪ ,‬ואדי ג'וז וסילואן‪ .‬מרבית הציבור הישראלי‬ ‫אינו יודע — ובצדק! — כי צור באחר‪ ,‬ג'בל מוכבר‪ ,‬כפר עקב‪ ,‬סיררמיס‪,‬‬ ‫בית חנינא‪ ,‬אום טובה‪ ,‬ערב א‪-‬סאחוורה אף הן שכונות בירושלים‪.‬‬ ‫ירושלים הירדנית השתרעה ב‪ 1967-‬על ‪ 6‬קמ”ר בלבד‪ ,‬מתוכם פחות‬ ‫מקמ”ר אחד העיר העתיקה‪ .‬כל זה לא הפריע לישראל להחיל את החוק‬ ‫הישראלי — בצו‪ ,‬ללא מפה וללא אזכור שמה של ירושלים כלל — על ‪70‬‬ ‫קמ”ר מהגדה המערבית‪ ,‬ולקרוא להם “העיר שחוברה לה יחדיו”‪ .‬שטח‬ ‫זה‪ ,‬אשר הכיל ‪ 28‬כפרים פלסטינים (רובם לא נכללו כלל בירושלים)‬ ‫‪ 398‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 398‬‬ ‫נקבע על‪-‬ידי ועדה בראשות סגן שר הפנים מאיר‪ ,‬ששיקוליה אז כבר‬ ‫אינם רלוונטיים יותר היום‪ .‬הפלסטינים בירושלים — שמספרם עלה‬ ‫מ‪ 70-‬אלף ב‪ 67'-‬לרבע מיליון נפש היום‪ 35% ,‬מאוכלוסיית העיר —‬ ‫קיימו ומקיימים מערכות חינוך ובריאות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬אזורי סחר‬ ‫ובילוי ועוד‪ ,‬הנפרדים כמעט לחלוטין מירושלים היהודית‪ .‬הם מחזיקים‬ ‫בתעודת תושב ישראל אך אינם אזרחים‪ .‬הם השתתפו בבחירות למועצה‬ ‫המחוקקת הפלסטינית‪ ,‬בחרו בראיס ערפאת ואף הכניסו מטעמם את‬ ‫פייסל חוסייני כמחזיק תיק ירושלים בבחירות שהתקיימו ברשות ב‪.1996-‬‬ ‫הם חזרו ובחרו באבו‪-‬מאזן ב‪ ,2005-‬ובחודש הבא שוב ישתתפו בבחירות‬ ‫הפלסטיניות‪ .‬מנגד‪ ,‬הם מוותרים על האפשרות למנות ראש עיר ערבי‬ ‫בבחירות העירוניות‪ ,‬כי שיעור ההצבעה בקרבם לא עולה על ‪.4%‬‬ ‫מדיניות הממשלה אינה מבקשת את שילובם של הפלסטינים בירושלים‪,‬‬ ‫אלא את הכלת שטחם‪ 21 .‬קמ”ר מתוך ה‪ 70-‬שסופחו‪ ,‬הופקעו על‪-‬ידי‬ ‫ישראל ונבנו עליהם שכונות יהודיות‪ ,‬כמעט כולן מחוץ לגבולותיה של‬ ‫ירושלים המזרחית הירדנית‪ ,‬ולכן הן מוגדרות כהתנחלויות לכל דבר על‬ ‫פי החוק הבינלאומי‪ 180 .‬אלף היהודים שמתגוררים בהן היום מהווים‬ ‫‪ 40%‬מאוכלוסיית העיר היהודית‪ .‬אלה נהנים מרמת חיים ישראלית‬ ‫לכל דבר‪ ,‬בעוד שכניהם סובלים מהיעדר שירותים ופיתוח‪ ,‬גם אם ‪73%‬‬ ‫מהם משלמים ארנונה לעירייה‪ 50% .‬מהשכונות הפלסטיניות בירושלים‬ ‫נעדרות תוכניות מתאר מאושרות‪ 40 ,‬שנה אחרי סיפוחן‪ ,‬דבר שאיפשר‬ ‫לאחרונה להרוס בית בג'בל מוכבר שנבנה ללא היתר בכספי ביטוח‬ ‫לאומי שניתנו למשפחה בה חיים ‪ 4‬נכים‪ ,‬בעוד שליד מודיעין עלית‬ ‫ניבנת כמעט עיר שלמה ללא תוכנית מתאר מאושרת‪.‬‬ ‫החומה ההולכת ונשלמת בירושלים הורסת את המעט שנותר ממרקם‬ ‫החיים הפלסטיני‪ ,‬המחבר בין מזרח ירושלים לגדה המערבית‪ ,‬תוך‬ ‫שהיא מבקשת לספח עוד כ‪ 150-‬קמ”ר מהגדה המערבית שיוכלו להיכלל‬ ‫בעתיד בתואר המופרך היסטורית ומעשית של “ירושלים המאוחדת‬ ‫בירת ישראל לנצח נצחים”‪.‬‬ ‫“חלוקת ירושלים” היא בעצם מיתוס הנשען על בורות ומניפולציות‬ ‫זכות החשיבה ‪399‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 399‬‬ ‫פוליטיות החוזרות ועולות ערב בחירות‪ .‬הפלסטינים קיבלו בקמפ‪-‬‬ ‫דיוויד ובטאבה את העיקרון הדמוגראפי‪ ,‬המשאיר בידי ישראל את כל‬ ‫השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק‪ ,‬לרבות בעיר העתיקה‪ .‬מערב‬ ‫ירושלים היא מחוץ למשחק הריבוני‪ .‬באם משתמשים במושג “חלוקה”‪,‬‬ ‫זה רלוונטי למזרח ירושלים בלבד — חלוקה בין ‪ 180‬אלף יהודים ורבע‬ ‫מיליון פלסטינים‪ 25 .‬קמ”ר לישראל — פי ‪ 4‬מממזרח ירושלים הירדנית‬ ‫— והשאר לפלסטינים‪ .‬אך כדאי יותר להשתמש במושג “הגדרה מחדש”‬ ‫של גבולות העיר ירושלים‪ .‬אלו האחרונים נקבעו לפני ‪ 40‬שנה ואין‬ ‫ב‪ 98%-‬מהם שום קדושה לעם היהודי‪ ,‬שירושלים ההיסטורית שלו‬ ‫מעולם לא עלתה בגודלה על ‪ 2‬קמ”ר‪ .‬חלוקת מזרח ירושלים תאפשר‬ ‫סוף‪-‬סוף לישראל ליהנות מבירה המוכרת על‪-‬ידי העולם כולו‪ ,‬ולהסיר‬ ‫את אחת מאבני הנגף המרכזיות במו”מ להסדר הקבע‪.‬‬ ‫‪ 400‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 400‬‬ ‫[‪]01/11/2005 | Ynet‬‬ ‫‪ | 4‬העיר שכלואה לה יחדיו‬ ‫תוואי עוטף ירושלים‪ ,‬שכולא רבע מיליון פלסטינים‪ ,‬מביא‬ ‫לגידול בשיעורם בבירה ומונע כל סיכוי להסדר‬ ‫תוואי המכשול ההולך ונשלם בימים אלה סביב ירושלים מבטא יותר מכל‬ ‫את מדיניותו של שרון‪ :‬ניסיון לקבוע גבולות קבע למדינת ישראל בעזרת‬ ‫מהלך התיישבותי בכסות ביטחונית‪ ,‬באמתלה של היעדר פרטנר פלסטיני‬ ‫לתהליך מדיני מהותי‪ .‬התוצאה של מדיניות זו עלולה להיות טראגית‪:‬‬ ‫בהיעדר היכולת להבטיח את הקמתה של בירה למדינה הפלסטינית‬ ‫בירושלים המזרחית — תנאי בל יעבור לסיום הסכסוך ולקץ התביעות‬ ‫— מֹונעת מדיניות זו כל אפשרות להגעה להסדר עתידי‪ ,‬ומנציחה את‬ ‫העימות והאלימות‪.‬‬ ‫מרחב ה”תפר”‪ ,‬שאושר בממשלה ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ ,2003‬שירטט למעשה‬ ‫את גבולותיו של “פרוזדור” ירושלים שהממשלה ייחלה לו‪ .‬בצפון ביקשה‬ ‫הממשלה את הכלת התוואי העתידי של כביש מספר ‪ ,45‬האמור לקשר‬ ‫את מרכז הארץ עם צפון ירושלים‪ .‬לצורך כך הוצעה הקמתה של גדר‬ ‫“עומק”‪ ,‬שנקבעה במרחק של ‪ 3-4‬ק”מ צפונית לכביש ‪( 443‬כאשר‬ ‫נשאלה למטרת הגדר‪ ,‬טענה הממשלה כי היא נועדה להגן על הכביש‬ ‫מירי מנשק קל)‪ .‬הערכת הממשלה הייתה כי חלק מ‪ 90-‬אלף הפלסטינים‪,‬‬ ‫שנכלאו על ‪ 14‬כפריהם בין המכשול המרכזי לגדר העומק והופרדו‬ ‫מרבות מאדמותיהם‪ ,‬יבקשו את עתידם במרחב אחר‪ ,‬בדומה למה שעשו‬ ‫אלפים מתושבי קלקיליה הכלואה — ואילו הפלסטינים הנותרים יסופחו‬ ‫לישראל‪ .‬בדרום נמתח תוואי המכשול מדרום לגוש עציון וממזרח לכביש‬ ‫‪ 60‬ואפרתה‪ ,‬שעה שהוא “מציע” ל‪ 17-‬אלף הפלסטינים על חמשת‬ ‫כפריהם הכלואים בו עתיד דומה‪.‬‬ ‫פסיקת בג”ץ מיוני ‪ 2004‬ומעורבות בינלאומית הביאו לשינויים משמעותיים‬ ‫בתוכנית זו‪ ,‬אך עם שינוי התוכנית בפברואר ‪ 2005‬אישרה הממשלה‬ ‫זכות החשיבה ‪401‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 401‬‬ ‫גם תוואי חדש המכיל ‪ 67‬קמ”ר בין ירושלים למעלה אדומים וממזרח‬ ‫למעלה אדומים‪ .‬מרחב זה (הגדול פי ‪ 10‬מהשטח הבנוי של מעלה‬ ‫אדומים) משלים את מה שמכונה “עוטף ירושלים” ונועד להבטיח‬ ‫כי ירושלים לא תהיה עוד “עיר קצה”‪ .‬תוכנית זו‪ ,‬לה שותפה עיריית‬ ‫ירושלים‪ ,‬המבקשת להצדיק תביעה ישראלית לסיפוח המרחב בהסדר‬ ‫קבע‪ ,‬מתממשת בשני דפוסים‪ :‬דפוס גיאוגרפי — על‪-‬ידי הקמת המכשול‬ ‫המנתק את מזרח ירושלים הפלסטינית מהגדה המערבית‪ ,‬לה היא משמשת‬ ‫כבירה לא רשמית‪ ,‬ודפוס דמוגראפי — בניית “חגורה אורבאנית יהודית”‬ ‫מסביב למזרח ירושלים הפלסטינית (על‪-‬ידי בניית ‪ 1,200‬יחידות דיור‬ ‫בגבע בנימין בצפון‪ 3,500 ,‬מתוכננות ב‪ E1-‬במרכז‪ 200 ,‬ב”קדמת ציון”‬ ‫באבו דיס‪ 350 ,‬בנוף ציון בג'בל מוכאבר‪ ,‬הר חומה ב' ו‪ 13,600-‬ב”נוף‬ ‫יעל”‪ ,‬ליד וולג'ה)‪ .‬הפתרונות התחבורתיים שישראל מציעה — כביש‬ ‫‪“ ,80‬טבעת מזרחית” ומנהרה — יכולים אמנם להבטיח תוך עשור את‬ ‫ישמרו את מזרח‬ ‫התנועה הפלסטינית בין בית‪-‬לחם ורמאללה‪ ,‬אך לא ַ‬ ‫ירושלים כמרכז מדיני‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי ודתי לפלסטינים בגדה המערבית‪.‬‬ ‫מדיניות זו מביאה כיום לתוצאות הפוכות מהמצופה‪ ,‬משום שאלפי‬ ‫פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה‪ ,‬מהשכונות שהוצאו אל מחוץ למכשול‪,‬‬ ‫עושים את דרכם חזרה לתוככי העיר ומצטרפים ל‪ 200-‬אלף התושבים‬ ‫הפלסטינים שנותרו בה‪ .‬תופעה זו מחזקת את המגמה הדמוגרפית של‬ ‫גידול משמעותי בשיעור הפלסטינים בבירה‪ ,‬מ‪ 22%-‬ב‪ 1967-‬ללמעלה‬ ‫משליש מהאוכלוסייה כיום‪ .‬מגמה זו גם מערערת את כושר תפקודה‬ ‫של ירושלים‪ ,‬משום שהתושבים הפלסטינים מחרימים את הבחירות‬ ‫בה ומקיימים מערכת חיים חינוכית‪ ,‬בריאותית‪ ,‬תחבורתית‪ ,‬עסקית‬ ‫ותרבותית נפרדת כמעט לגמרי מזו של האוכלוסייה היהודית שבעיר‪.‬‬ ‫למול תוכנית הממשלה מציעה “המועצה לשלום ובביטחון” פתרון‬ ‫ביטחוני בעזרת תוואי מכשול המבוסס על הפרדה דמוגרפית (בין שכונות‬ ‫יהודיות ופלסטיניות בעיר) ללא צירופם של שטחים נוספים מהגדה‬ ‫המערבית‪ .‬התוכנית החלופית מדגישה את ההפרדה על בסיס דמוגראפי‪,‬‬ ‫המקיימת את ביטחונם של הישראלים בשכונות במערב ובמזרח העיר‪.‬‬ ‫בכך‪ ,‬שומרת תוכנית זו עבור הצדדים את האפשרות לחזור לשולחן‬ ‫‪ 402‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 402‬‬ ‫המו”מ ולהשלימו על בסיס הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪.2000‬‬ ‫בעקבות הנשיא בוש והממשל האמריקני‪ ,‬המתנגד להקמת המכשול‬ ‫המזרחי בירושלים ולהרחבת הבנייה היהודית במזרח העיר‪ ,‬ראוי כי גם‬ ‫שרי ממשלת ישראל ישלימו עם הגדרתם מחדש של גבולות ירושלים‬ ‫העברית‪ ,‬שכן הניסיון להכיל גם את אל‪-‬קודס הפלסטינית בתוכם כולא‬ ‫לא רק את רבע מיליון הפלסטינים הגרים בעיר‪ ,‬אלא בעיקר את הסיכוי‬ ‫להגיע אי‪-‬פעם להסדר קבע וליציבות אזורית‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪403‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 403‬‬ ‫[עדכן אסטרטגי | ‪]05/2005‬‬ ‫‪ | 5‬ירושלים בהסדר הקבע‬ ‫ ובדרך אליו‪ :‬חלוקה או ארגון‬ ‫ והגדרה מחדש?‬ ‫‪ 99‬ההצעות והעמדות שהועלו במהלך המאה העשרים בנוגע לעתידה‬ ‫של ירושלים‪ 1,‬מעידות על חשיבותה של העיר לשלוש הדתות – יהדות‪,‬‬ ‫נצרות ואסלאם – ועל מאבק האינטרסים המתמיד בין נציגיהן המדיניים‪.‬‬ ‫כל אחת מההצעות ביקשה לשקף את מאזן הכוחות המקומי והעולמי‬ ‫בתקופה מסוימת בגבולות העיר ובשליטה בה‪ ,‬תוך הבטחת חופש‬ ‫הפולחן והניהול הפנימי של המקומות הקדושים‪ .‬סלע המחלוקת המרכזי‬ ‫בנושא השליטה המדינית היה והינו הר הבית‪ .‬נדמה שבעיני הקיצונים‬ ‫בשלוש הדתות כל הסדר הוא בחזקת זמני‪ ,‬עד שיבשילו התנאים לשינוי‬ ‫בו לטובת הגשמת האידיאל הרוחני‪ .‬במאה האחרונה נוספו למתחים‬ ‫‪2‬‬ ‫הדתיים של העיר גם המתחים הלאומיים של הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪,‬‬ ‫המועצמים כל העת על ידי הצדדים עצמם ואף על ידי גורמים נוספים‬ ‫‪3‬‬ ‫בעולם המוסלמי והנוצרי‪.‬‬ ‫נוסף על תביעות באתרים המקודשים‪ ,‬חלק גדול של הציבור הישראלי‬ ‫רואה בירושלים המאוחדת בגבולותיה הנוכחים ִמקשה אחת ומסתייג‬ ‫מחלוקתה‪ 4.‬מקורה של עמדה זו במעמד המיתי שניתן לגבולות אלו‬ ‫בעקבות חקיקת חוק היסוד “ירושלים‪ :‬בירת ישראל‪ .1980” ,‬האם מדינת‬ ‫ישראל והעם היהודי נדרשים באמת לחלוקה של ירושלים ולוויתור על‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לפי מניינם של רות לפידות‪,‬משה הירש ודבורה האוסן‪ ,‬ירושלים לאן‪ ,‬מכון‬ ‫ירושלים ‪.1999‬‬ ‫מעצבי הציונות המדינית היו מודעים לרגישות הגבוהה הטמונה במקומות‬ ‫הקדושים בירושלים‪ .‬הרצל דגל בבינאום המקומות הקדושים; וייצמן התנגד‬ ‫לצירוף ירושלים העתיקה למדינה העברית‪.‬‬ ‫ראו סקירת עמדות בהסדרי שלום בירושלים‪ ,‬מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים‪,‬‬ ‫מכון ירושלים למחקר ישראל‪2000 ,‬‬ ‫אם כי מאז שנת ‪ 2000‬יותר ישראלים מסכימים לחלוקה והוויכוח הוא על היקפה‪.‬‬ ‫‪ 404‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 404‬‬ ‫קודשיה כדי לגשר על אחד המחסומים המהותיים בדרך להסכם הקבע‬ ‫ולסוף הסכסוך עם הפלסטינים‪ ,‬או שמא פתרון סוגיית גבולותיה של‬ ‫ירושלים הוא עניין של הגדרה מחדש?‬ ‫טענתי במאמר זה‪ ,‬כי התנאים האזוריים שנוצרו בעקבות התהליך המדיני‬ ‫בין ישראל לעולם הערבי יכולים לאפשר‪ ,‬על בסיס ה”סטטוס קוו”‬ ‫במקומות הקדושים‪ ,‬גם לכונן פתרון מדיני בירושלים בין הפלסטינים‬ ‫לבין מדינת ישראל‪ .‬לצורך הצגת פתרון מעשי לשני הצדדים אבחן בחלק‬ ‫הראשון של המאמר את גבולותיה של ירושלים המאוחדת בהבטים‬ ‫היסטוריים‪ ,‬בזיקה לאזוריה המקודשים‪ ,‬ובהיבטים עכשווים ומעשיים‬ ‫בנוגע למידת איחודה‪ .‬בחלק השני אציע להגדיר את גבולותיה של‬ ‫ירושלים בשלבים הבאים‪ :‬ראשית אציג מודל זמני לניהול ירושלים‬ ‫המאוחדת – המביא בחשבון את הצרכים הביטחוניים של ישראל‪ ,‬את‬ ‫מרקם החיים הפלסטיני במזרח ירושלים ובגדה המערבית ואת הצורך‬ ‫של הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן – כפתרון ביניים עד למימושו‬ ‫של הסדר הקבע בירושלים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אטען כי בהסדר קבע‪ ,‬בשל הזהות בין השייכות הדתית לשליטה‬ ‫הניהוליות במרבית האתרים‪ ,‬מתחייב פתרון טריטוריאלי המתבסס ככל‬ ‫האפשר על התאמת המעמד המדיני למעמד הדתי המתקיים במקומות‬ ‫הקדושים‪ ,‬ואציע בם ארגון פיזי שונה במקצת כדי לאפשר זאת‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫את יתרת שטח העיר אציע להגדיר על‪-‬פי הקריטריונים שהתגבשו‬ ‫במהלך המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים ובאו לידי סיכום בהצעת‬ ‫זכות החשיבה ‪405‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 405‬‬ ‫קלינטון בדצמבר ‪.2000‬‬ ‫האומנם העיר כולה קדושה? ההיסטוריה של ירושלים‪,‬‬ ‫משמעותה הדתית ומעמדה המשפטי‬ ‫ירושלים הפכה בירתה של ממלכת ישראל עם כיבושה בידי המלך‬ ‫דוד בשנת ‪ 1000‬בקירוב לפני ספירת הנוצרים ושטחה היה כ‪ 30-‬עד‬ ‫‪ 40‬דונם‪ .‬בסוף ימי בית שני‪ ,‬ערב חורבנה בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬הגיעה‬ ‫ירושלים לשיא פריחתה ולשיא התפשטותה‪ 2200 ,‬דונם‪ ,‬שיא שאליו‬ ‫חזרה רק באמצע המאה ה‪ .19-‬מלחמת העצמאות בשנת ‪ 1948‬הותירה‬ ‫את העיר העתיקה ריקה מיהודים ובשליטת ירדן ל‪ 19-‬שנה‪ 5,‬עת שבה‬ ‫ישראל וכבשה את ירושלים המזרחית ואת הגדה המערבית כולה וקבעה‬ ‫מחדש את גבולותיה של העיר‪ .‬הממשל הצבאי הישראלי בחר לשמור על‬ ‫הסטאטוס קוו במקומות הקדושים‪ .‬לנוצרים ניתנה ריבונות דה פאקטו‬ ‫בכנסיית הקבר ובחלקים של הרובע הנוצרי‪ .‬רובו של הר הבית הושאר‬ ‫בידי המוסלמים וליהודים ניתנה גישה חופשית לכותל המערבי ולאורך‬ ‫חומות הר הבית‪ .‬הותר ליהודים לבקר בהר הבית אך לא להתפלל בו‪.‬‬ ‫כמו כן אין מונפים בתחומי ההר דגלים שיש בהם סמלי ריבונות‪.‬‬ ‫אם נבקש לתאר בקצרה את מעמדה המשפטי של ירושלים המאוחדת‪,‬‬ ‫נוכל לטעון כי מרבית הקהילה הבינלאומית השלימה למעשה עם שליטת‬ ‫ישראל במערב העיר‪ ,‬אך לא במזרחה‪ 7.‬שלטונות ישראל רואים במזרח‬ ‫ירושלים חלק ממדינת ישראל‪ 8,‬אך הקהילה הבינלאומית דוחה זאת מכול‬ ‫וכול‪ .9‬מועצת הביטחון קבעה שאמנת ז'נבה בדבר הגנה על אזרחים‬ ‫בזמן מלחמה חלה על מזרח ירושלים ומעשיה של ישראל בעיר בטלים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הירדנים הפרו את מחויבותם לחופש גישה אל המקומות הקדושים ואף חיללו את‬ ‫בית העלמין היהודי בהר הזיתים ‪.‬‬ ‫ירושלים היבטים משפטיים‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.1999 ,‬‬ ‫החלטת מועצת הביטחון ‪ ,242‬נובמבר ‪ ,1967‬דורשת נסיגה ישראלית לגבולות‬ ‫‪ 1967‬הכוללים רק את העיר המערבית‪.‬‬ ‫על‪-‬פי חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל‪ "1980 ,‬שחזר על הדברים שנקבעו בחוק‬ ‫לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מספר ‪ ,)11‬תשכ"ז‪.1967-‬‬ ‫כפי שלא הכירה בסיפוח הירדני ב‪.1950-‬‬ ‫‪ 406‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 406‬‬ ‫ומבוטלים ואין להם כל תוקף‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לסיכום פרק זה‪ :‬היהודים כבשו את ירושלים לפני כ‪ 3000-‬שנה‪ ,‬הפכוה‬ ‫לבירתם ונהנו משליטה דתית בה באלף השנים הראשונות ומריבונות‬ ‫מדינית במחציתם‪ .‬מאז ועד היום משמשת ירושלים מושא ההזדהות‬ ‫של העם היהודי עם מכורתו‪ .‬המוסלמים קידשו את ירושלים מעט‬ ‫לאחר כיבושה במאה השביעית לספירה הנוצרית‪ ,‬לא הפכוה מעולם‬ ‫לבירה של ישות מדינית כלשהי‪ ,‬אך שלטו בה שליטה דתית ומדינית של‬ ‫כמעט ‪ 1400‬שנים‪ .‬האזורים המקודשים וההיסטוריים לשלוש הדתות‬ ‫משתרעים על פחות מ‪ 2000-‬דונם‪ ,‬שהם כאחוז וחצי בלבד משטחה‬ ‫של ירושלים המאוחדת‪ .‬מרבית מדינות העולם מכירות במערב ירושלים‬ ‫כבירת ישראל‪ ,‬אך לא בתביעותיה לגבי מזרח העיר‪.‬‬ ‫העיר ה”מאוחדת”– האומנם?‬ ‫הרחבת שטח השיפוט של ירושלים בשנת ‪ 1967‬לא נעשה בדרך המקובלת‬ ‫של הקמת ועדת חקירה על ידי שר הפנים ודיון מסודר בנושא‪ ,‬אלא‬ ‫באמצעות תיקון ל”פקודת סדרי השלטון והמשפט “ מספטמבר ‪1948‬‬ ‫והנוסח של סעיף ‪ 11‬ב ִאפשר את השלמת מלאכת ה”איחוד” בתוך ‪17‬‬ ‫יום מתום המלחמה‪ .‬הצו שפרסמה למחרת מזכירות הממשלה פירט קו‬ ‫באזכור קווים דמיוניים בין נקודות ציון‪ .‬בכל ההליך‬ ‫לא על גבי מפה‪ ,‬אלא ִ‬ ‫המשפטי לא נזכר שמה של ירושלים‪ ,‬ובולט בו רצון הממשלה להסוות‬ ‫ולטשטש את מעשה הסיפוח מחשש לתגובה בינלאומית קשה‪ 11.‬אנה‬ ‫חזן מפרטת את העקרונות המרכזיים שקבעו את גבולותיה החדשים‬ ‫של העיר‪ ,‬ותחילה אבקש לבחון את הרלוונטיות של העקרונות האלה‬ ‫להסדר קבע תוך התחשבות במציאות שנוצרה מאז‪.‬‬ ‫העיקרון הראשון והחשוב ביותר היה דמוגראפי טריטוריאלי – לספח‬ ‫לירושלים שטחים נרחבים כדי להבטיח את התרחבותה ופיתוחה‪ ,‬אך‬ ‫‪ 1 0‬ב‪ 9-‬ביולי ‪ 2004‬פסק בית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬בחוות הדעת המייעצת‪ ,‬כי‬ ‫בניית המכשול בשטחי הגדה וירושלים אינה חוקית‪ ,‬על ישראל לפרקו ולפצות את‬ ‫הפלסטינים שנפגעו מבנייתו‪.‬‬ ‫‪ 11‬אנה חזן‪ ,‬גבולות השיפוט של ירושלים ‪ ,1993-1948‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪407‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 407‬‬ ‫מפה ‪1‬‬ ‫להימנע מלכלול בתחום העיר מחנות פליטים וכפרים ערביים המאוכלסים‬ ‫בצפיפות‪ .‬בפועל‪ ,‬סך כל השטח שסופח לירושלים הוא ‪ 70,000‬דונם‬ ‫ובהם רק כ‪ 6000-‬דונם של ירושלים הירדנית‪ .‬שאר השטח היה שייך‬ ‫ל‪ 28-‬כפרים‪ ,‬שמיעוטם סופחו במלואם והשאר בחלקם (ראו מפה ‪.)1‬‬ ‫מספר הפלסטינים שהפכו לתושבי ירושלים בעלי תעודות זהות של‬ ‫ישראל הגיע בן לילה ל ‪ ,69,000‬שהם ‪ 23‬אחוז מאוכלוסיית העיר‪.‬‬ ‫הסיפוח שנועד לאפשר בניית שכונות יהודיות שיכשילו כל ניסיון לחלק‬ ‫מחדש את העיר‪ 12,‬הביא להפקעת ‪ 21,000‬דונם מתוך השטח שסופח‪,‬‬ ‫אך שאר השטח התמלא במהירות באוכלוסייה פלסטינית‪ .‬כיום מונים‬ ‫הפלסטינים ‪ 231,000‬נפש שהם ‪ 33‬אחוז מאוכלוסיית העיר ומספר‬ ‫היהודים המתגוררים בעשר השכונות היהודיות הוא ‪ 179,000‬נפש שהם‬ ‫כ‪ 40-‬אחוז מהאוכלוסייה היהודית של העיר‪.‬‬ ‫העיקרון השני היה להפריד כלכלית בין ירושלים לבין אזורי הגדה‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫‪ 12‬שם‪.‬‬ ‫‪ 408‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 408‬‬ ‫מזרח ירושלים נשארה הליּבה האורבאנית והכלכלית של הגדה‪ .‬במזרח‬ ‫ירושלים ובפרברים מרוכזת האוכלוסייה הגדולה ביותר בגדה המערבית‪,‬‬ ‫כ‪ 800,000-‬פלסטינים‪ ,‬ויש בה פעילויות כלכליות רבות‪.‬‬ ‫העיקרון השלישי היה אסטרטגי‪-‬ביטחוני‪ .‬מכיוון שהעוסקים בנושא‬ ‫היו בטוחים שהגבולות שהם מסמנים יהיו גבולות המדינה בעתיד‬ ‫הקרוב הם ביקשו להכליל בתוכם חלק ניכר מרכסי ההרים המקיפים‬ ‫את ירושלים‪ .‬בפועל‪ ,‬במשך השנים בנתה ישראל על הרכסים הללו‬ ‫את השכונות החדשות‪ :‬רמות אלון ורמת שלמה בצפון‪ ,‬וגילה‬ ‫בדרום‪ ,‬כך שכיום הר גילה בדרום‪ ,‬נבי סמואל בצפון ומשלטי מעלה‬ ‫אדומים במזרח‪ ,‬שמחוץ לגבולות הסיפוח‪ ,‬הם השולטים על העיר‬ ‫שהתרחבה‪ 13.‬הפלסטינים הסכימו שמדינתם לעתיד תהיה מפורזת‬ ‫מצבא זר ומנשק כבד‪ .‬לפיכך הצורך הביטחוני מצטמצם להגנה מפני‬ ‫טרור‪ ,‬שאינו מחייב לספח את המרחבים הפלסטיניים שבגבולות העיר‪,‬‬ ‫ועל אחת כמה וכמה את המרחבים שמחוץ לעיר‪ ,‬שהחומה מבקשת‬ ‫להבטיח‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עצם הוצאתם של אזורים פלסטיניים מאוכלסים‬ ‫בצפיפות מתחום העיר עשוי להקל את מתן המענה הביטחוני הנדרש‬ ‫לחיי היומיום בירושלים‪.‬‬ ‫העיקרון הרביעי היה לכלול בתחומי העיר מתקנים חשובים‪ ,‬כגון שדה‬ ‫התעופה בעטרות‪ ,‬בית המטבחיים בשועפט ובית הקברות בהר הזיתים‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬שדה התעופה אינו מופעל וחסרונו אינו מורגש; בית המטבחיים‬ ‫הפסיק לפעול; והקבורה בהר הזיתים כמעט שפסקה‪.‬‬ ‫העיקרון החמישי היה להתחשב בבעלויות על קרקעות ובהסדרים קודמים‪.‬‬ ‫בפועל סופחו שטחים שהיו בתחום העיריות של בית לחם‪ ,‬בית ג'אלה‬ ‫ואל‪-‬בירה והופקעו ‪ 21,000‬דונם של אדמות פלסטינים לבניין השכונות‬ ‫היהודיות‪ .‬אמנם על‪-‬פי החוק הישראלי‪ ,‬חוק נכסי נפקדים משנת ‪,1950‬‬ ‫רשאית הממשלה להפקיע את אדמותיהם ורכושם של הפלסטינים‪ ,‬אבל‬ ‫‪ 13‬כולם נכללים או מתוכננים כיום בתחום הגדר‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪409‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 409‬‬ ‫ממשלת ישראל נמנעה מליישמו‪ .‬ואולם בעקבות בניית הגדר ביקשה‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬בישיבתה ב‪ 8-‬באפריל ‪ ,2004‬להפקיע ללא זכות ערעור‬ ‫נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים מבעליהם החוקיים‪ 14.‬במשא ומתן‬ ‫בין ישראל לפלסטינים התקבעה ההבנה שבהסדר הקבע תושארנה‬ ‫השכונות היהודיות בריבונות ישראל‪.‬‬ ‫למרות ‪ 37‬שנות “איחוד”‪ ,‬מזרח ירושלים הערבית מתנהלת בפועל בנפרד‬ ‫ממערב העיר ומהשכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬כפי שמתאר צוות החשיבה‬ ‫בסוגיית ירושלים במכון ירושלים‪ 50 15.‬אחוז משטחי מזרח ירושלים הם‬ ‫בלי רשת מים וניקוז‪ .‬ל‪ 50-‬אחוז משטחי מזרח ירושלים אין תוכניות‬ ‫מתאר מותאמות‪ ,‬מפורטות ומאושרות‪ ,‬מה שמקשה לתכנן מערכות‬ ‫כבישים ותשתיות ומקשה על מתן אישורי בנייה האמורים להינתן על‪-‬פי‬ ‫תוכניות מתאר‪ .‬למרות נגישותו החופשית כמעט של כוח עבודה ערבי‬ ‫לשוק התעסוקה היהודי בירושלים אפשר לדבר על המשך קיומם של שני‬ ‫שוקי תעסוקה סקטוריאליים בשני חלקי העיר‪ 16.‬כך גם בתחום התחבורה‬ ‫והחינוך‪ .‬מזרח ירושלים ופרבריה מהווים גם כיום‪ ,‬מציינים החוקרים‪ ,‬את‬ ‫הליּבה האורבאנית של תושבי הגדה‪ .‬רק מיעוט מבוטל‪ 6000 ,‬איש‪ ,‬מקרב‬ ‫האוכלוסייה הערבית ניצלו את האפשרות לבחור באזרחות ישראלית‬ ‫בהמשך למעמד של כתושב ישראל‪ .‬הפלסטינים משלמים ִמסים ונהנים‬ ‫משירותים ומהטבות הניתנים לכל תושב ישראלי‪ ,‬אך הם פונים לרשויות‬ ‫הממלכתיות הישראליות רק אם אין להם חלופה אחרת‪ .‬הם מחרימים את‬ ‫הבחירות המוניציפאליות‪ ,‬ומי שיש לו כתובת גם מחוץ לירושלים הלכו‬ ‫להצביע בבחירות ליושב ראש הרשות הפלסטינית ולמועצה הפלסטינית‬ ‫שהתקיימו בינואר ‪ ,1996‬ובבחירות ליושב ראש הרשות בינואר ‪.2005‬‬ ‫מציאות זו וההתקדמות במשא ומתן בפסגת קמפ דייוויד ביולי ‪2000‬‬ ‫‪ 1 4‬מירון רפופורט‪ ,‬הארץ‪ 22 ,‬בינואר ‪ .2005‬החלטה זו הוקפאה בינתיים על ידי‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫‪ 15‬הסדרי שלום בירושלים‪ ,‬מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים‪ ,‬מכון ירושלים למחקר‬ ‫ישראל‪.2000 ,‬‬ ‫‪ 16‬ערבים ממזרח ירושלים כמעט שאינם נקלטים במפעלים עתירי ידע וטכנולוגיה‪,‬‬ ‫אלא בענפי התעשייה‪ ,‬הטקסטיל‪ ,‬המתכת‪ ,‬ההנעלה והאבן‪.‬‬ ‫‪ 410‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 410‬‬ ‫הכתיבו את הצעת קלינטון להסדר קבע בשונה מהעמדה האמריקנית‬ ‫המסורתית‪ ,‬הרואה בשכונות “צעדים זמניים שאין בהם כדי להשפיע על‬ ‫‪17‬‬ ‫הסטטוס הנוכחי או העתידי של העיר במשא ומתן על הסדרי הקבע”‪.‬‬ ‫קלינטון הציע שבחלוקת העיר “השטחים הערביים הינם פלסטיניים ואלו‬ ‫היהודיים הינם ישראליים‪ .‬עיקרון זה יחול גם על העיר העתיקה”‪ .‬הצדדים‬ ‫‪18‬‬ ‫קיבלו הצעה זו והתקדמו לפתרונה בסבב השיחות בטאבה בינואר ‪.2001‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ב”יוזמת ז'נבה” הלא רשמית התוו הצדדים קו גבול המממש הלכה‬ ‫למעשה את הצעתו של הנשיא קלינטון‪( 19‬ראו מפה ‪ 3‬ונספח א)‪.‬‬ ‫קריסתו של התהליך המדיני בעקבות פסגת קמפ דיוויד הביאה למציאות‬ ‫מפה ‪2‬‬ ‫‪ 1 7‬דברי השגריר גולדברג בעצרת האו"ם ודברי השגריר יוסט במועצת הביטחון‬ ‫בשנת ‪.1969‬‬ ‫‪ 18‬ראו‪ :‬גלעד שר‪ ,‬במרחק נגיעה‪ :‬המשא ומתן לשלום ‪ ,1999-2001‬עדות‪ .‬רמי טל‬ ‫(עורך)‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪ .2001 ,‬שלמה בין עמי‪ ,‬חזית ללא עורף" מסע‬ ‫אל גבולות תהליך השלום‪ .‬רמי טל (עורך)‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.2004 ,‬‬ ‫‪ 19‬כפי שזה הודה בדצמבר ‪ 2003‬בפגישה עם יוזמי הבנות ז'נבה‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪411‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 411‬‬ ‫שונה של אלימות בה שני הצדדים מרגישים נבגדים וחסרים “פרטנר”‬ ‫לפתרון המקובל עליהם‪ .‬הלחץ הציבורי בשל האלימות והטרור המאפיינים‬ ‫את המציאות של ארבע השנים האחרונות‪ ,‬אילץ את ממשלת ישראל‬ ‫להחליט על הקמתו של מרחב ה”תפר”‪ ,‬לרבות בירושלים‪ .‬התוואי‬ ‫שאושר בממשלה ביוני ‪ 2002‬ובאוקטובר ‪ 2003‬ביקש לכאורה להעניק‬ ‫לגבולותיה של ירושלים מרחב ביטחוני נוסף‪ .‬כל הרכסים השולטים על‬ ‫ירושלים והממוקמים מחוץ לגבולותיה נכללו במרחב ה”תפר”‪ .‬הר גילה‬ ‫בדרום‪ ,‬השולט גם על בית לחם ובית ג'אלה‪ ,‬נבי סמואל ורכס שייח‬ ‫זייתון בצפון השולטים גם על ביתונייא ורמאללה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל בחרה לכלול במרחב “התפר” את השטח שסופח ב‪1967-‬‬ ‫ושטחים נוספים‪ ,‬אך היא נמנעת מלשלב את האוכלוסייה הפלסטינית‬ ‫בחברה הישראלית‪ 20.‬הגדר הנבנית משנה מהותית את סדרי החיים של‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ובמטרופולין ירושלים‪200,000 .‬‬ ‫הפלסטינים האמורים להתגורר בין הגדר לבין “הקו הירוק” ייאלצו לפתח‬ ‫דפוסי חיים חדשים בתוך הגדר כמו אלו שמחוצה לה‪ ,‬אך אלו לא ישנו‬ ‫כפי הנראה את המשך תביעת הפלסטינים שירושלים תהיה בירת מדינתם‬ ‫לכשתוקם‪ .‬פסיקתו של בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה‬ ‫לצדק ביוני ‪ 2004‬בעתירה שהגישו תושבי הכפר הפלסטיני בית סוריך‪,‬‬ ‫שהצטרפו אליה תושבי מבשרת ציון והמועצה לשלום וביטחון‪ ,‬הכריחה‬ ‫את ממשלת ישראל לאשר בפברואר ‪ 2005‬תוואי חלופי לגדר‪ ,‬העומד‬ ‫בעיקרון המידתיות המבקש לשמור על איזון בין צורכי הביטחון של‬ ‫ישראל לבין שמירה על מרקם החיים הפלסטיני‪ .‬תוואי חדש זה יצמצם‬ ‫מעט את השטח הפלסטיני המופרד מבעליו ואת מספר הפלסטינים‬ ‫ב”צד הישראלי” של הגדר‪ ,‬אך אינו משנה מהותית את הפרדתה של‬ ‫מזרח ירושלים מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ראו מפה ‪.)3‬‬ ‫מהסקירה לעיל עולה כי האזורים ההיסטוריים בירושלים המקודשים לשלוש‬ ‫הדתות משתרעים על פני כ‪ 2000-‬דונם מתוך ‪ 126,400‬דונם של שטח‬ ‫‪ 20‬יעקב גארב‪ ,‬גדר ההפרדה והשכונות העבריות בירושלים‪ ,‬מכון פלורסהיימר‬ ‫למחקרי מדיניות‪ ,‬נובמבר ‪.2004‬‬ ‫‪ 412‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 412‬‬ ‫מפה ‪3‬‬ ‫השיפוט של ירושלים‪ .‬למרות “איחודה” העיר מתפקדת ברוב תחומי החיים‬ ‫כשתי בירות נפרדות לישראל ולפלסטינים בגדה המערבית‪ 21.‬כל חמשת‬ ‫העקרונות שהובילו לקביעת גבולותיה של העיר ב‪ 1967-‬אינם רלוונטיים‬ ‫עוד – אם משום כישלון מטרתם‪ ,‬כמו ניתוק מזרח ירושלים מהגדה‪ ,‬ואם‬ ‫‪22‬‬ ‫בשל ההתפתחויות המדיניות המייתרות את הצורך בהגנה מפני צבא סדיר‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬בהנחה שהסיפוח ובניית השכונות היהודיות החדשות לא הצליחו‬ ‫להניא את הפלסטינים מלחתור להקמת בירתם במזרח העיר‪ ,‬נדמה כי‬ ‫נדרש תחילה להסדיר את תקופת הביניים במעבר מעיר “מאוחדת” לשתי‬ ‫בירות של שתי מדינות‪ ,‬ובשלב שני לארגן מחדש את האזורים המקודשים‬ ‫כדי שבפתרון הטריטוריאלי של ירושלים בהסדר הקבע נוכל לאחד את‬ ‫ההיבט הדתי עם ההיבט המדיני‪ .‬תקפותו של הפתרון בשלב השני תישען‬ ‫על הסכמת שני הצדדים במסגרת הסכם קבע והוא ימומש רק במסגרתו‬ ‫‪ 2 1‬נתון מרשים המעיד על כך פרסם מכון ירושלים‪ ,‬חלופות להתוויית גדר הביטחון‬ ‫בירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ ,2004‬המראה כי מספר התנועות היומיות החוצות את הקו‬ ‫המוניציפאלי גדול פי עשרה מאלו החוצות את הקו הדמוגראפי‪.‬‬ ‫‪ 22‬משה עמירב‪" ,‬אם לא נחלק את ירושלים – נאבד אותה"‪ ,‬אופקים חדשים‪17 ,‬‬ ‫(ינואר ‪.)2005‬‬ ‫זכות החשיבה ‪413‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 413‬‬ ‫כדי למנוע מהצד החזק להשליט את הדומיננטיות שלו בהסדר ביניים‪.‬‬ ‫תקופת המעבר‬ ‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬פסיקת בית המשפט העליון בעתירת בית סוריך לא‬ ‫הביאה לשינוי מהותי בתוואי הגדר שקבעו מערכת הביטחון וממשלת ישראל‬ ‫במרחב ירושלים‪ .‬מרקם החיים של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינית ושל‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית ייפגעו מאוד עם השלמתה של‬ ‫הגדר‪ .‬מהלכים נוספים של עיריית ירושלים‪ ,‬כמו הכוונה לבנות שכונות‬ ‫יהודיות בלב האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬עשויים להכביד עד מאוד על‬ ‫‪23‬‬ ‫ההיתכנות להפרדה על בסיס דמוגראפי‪ ,‬שעדיין מתקיימת היום בירושלים‪.‬‬ ‫מפה ‪ 5‬וטבלה ‪ 1‬מתארות את ההצעה לשילוב המענה הביטחוני הנדרש‬ ‫לשכונות היהודיות במזרח העיר ובמערבה‪ ,‬עם שמירת מרקם החיים של‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית במרחב ירושלים ובעיר עצמה‪ ,‬בלי לשנות את‬ ‫מעמדם החוקי של העיר ושל תושביה ובלי לפגוע בזכויותיהם החברתיות‪.‬‬ ‫העקרונות שעליהם מתבססת ההצעה ל”מרחב תפר” מצומצם יותר הם‪:‬‬ ‫‪1 .1‬צה”ל‪ ,‬השב”כ והמשטרה ימשיכו לפעול משני צדי המכשול עד‬ ‫להשגת הסדר בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪2 .2‬אבטחת השכונות היהודיות בירושלים במרחב מוגן המופרד מהשכונות‬ ‫הפלסטיניות‪ 24.‬דפוס ההפרדה יתבסס על פרופיל שונה מהקיים‪ .‬ניתן‬ ‫לשלב גדר אלקטרונית דקורטיבית בחלק מהמכשול ובחלקו לקיים‬ ‫הפרדה הנשענת על התוואי הטופוגראפי הקיים‪.‬‬ ‫‪3 .3‬יצירת רצף קרקעי בין ירושלים ליישובים הישראליים הגדולים‬ ‫במטרופולין (מעלה אדומים וגבעת זאב) והכללתם במרחב המוגן‪.‬‬ ‫‪4 .4‬יצירת מערכת מעברים שתאפשר תנועה של תושבי ישראל – ישראלים‬ ‫ופלסטינים – למרחב המוגן הישראלי (היציאה ממנו לא תבוקר)‪.‬‬ ‫‪5 .5‬שימור מרבית המכשול הקיים עם שבעה מעברים שיהיו בסטאטוס‬ ‫‪ 2 3‬שכונת קידמת ציון באבו דיס‪ ,‬שכונת נוף ציון בג'בל מוכבר‪ ,‬שכונה בוואגי ג'וז‬ ‫ואחרות‪.‬‬ ‫‪ 24‬מבוסס על הצעתה של המועצה לשלום וביטחון‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬ ‫‪ 414‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 414‬‬ ‫מפה ‪4‬‬ ‫”‪ "Normally Open‬בהתאם לצורכי מרקם החיים הפלסטיני והתנועה‬ ‫הישראלית עוקפת ירושלים‪ ,‬תוך קיום שגרת בדיקות אקראיות או‬ ‫בקרה מוחלטת‪ ,‬בכפוף להערכת מצב עדכניות‪ .‬מכשול זה ייצור מרחב‬ ‫לניטור מוקדם של פח”ע טרם הגעתה למרחב המוגן‪.‬‬ ‫‪6 .6‬שמירת הנגישות של שתי האוכלוסיות למקומות הקדושים לשלוש הדתות‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬נתונים למרחב ירושלים בתקופת המעבר‬ ‫(כל הנתונים מכוונים לשטח ולאוכלוסיה שמחוץ לגבולות ‪)1967‬‬ ‫מסד נתון‬ ‫מזרח‬ ‫המרחב‬ ‫מרחב ירושלים מרחב ירושלים מרחב‬ ‫הניטור‬ ‫המוגן‬ ‫‪165,359‬‬ ‫‪125,376‬‬ ‫‪30,032‬‬ ‫‪95,344‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫‪199,485 231,000‬‬ ‫‪158,161‬‬ ‫‪25,255 132,906‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ישראלים‬ ‫‪215,458 179,000‬‬ ‫‪212,362‬‬ ‫ירושלים המאושר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שטח (דונם) ‪70,000‬‬ ‫המוצע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3,174‬‬ ‫‪209,188‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬פלסטיני נושא תעודת זהות של הרשות הפלסטינית בלבד יוכל‬ ‫זכות החשיבה ‪415‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 415‬‬ ‫לצאת מגוש הכפרים שמדרום לכביש ‪( 443‬מודיעין – גבעת זאב) לנסוע‬ ‫על הכביש‪ ,‬להיכנס למרחב הניטור ליד בית חורון בנקודת שהיא “פתוחה‬ ‫בשגרה”‪ ,‬לחצותו ולצאת לביתוניא באזור מחנה עופר בנקודה דומה‪.‬‬ ‫לחלופין יוכל להגיע לשכונות הפלסטיניות בצפון ירושלים‪ ,‬שועפאת‬ ‫ובית חנינא‪ ,‬ולעבור מזרחה ודרומה מתחת לגשר באזור מחנה הפליטים‬ ‫שועפאת ללא כל עיכוב‪ .‬בהתאם להערכות המצב הביטחוניות‪ ,‬כניסה זו‬ ‫למרחב הניטור תבוקר בידי כוחות הביטחון של ישראל‪ .‬אם והפלסטיני‬ ‫הוא גם מורשה כניסה לירושלים הוא יוכל להשתמש באחד משלושת‬ ‫המעברים הבאים‪ :‬בידו בצפון‪ 300”“ ,‬בדרום והר הצופים במזרח‪ .‬ישראלי‬ ‫שאינו מעוניין להיכנס לירושלים יוכל להשתמש באותה דרך ולהמשיך‬ ‫לבקעת הירדן או לים המלח בלא כל עיכוב‪ .‬כניסה לעיר עצמה תיעשה‬ ‫דרך נקודות הביקורת לישראלים המופיעות במפת ההצעה‪.‬‬ ‫תחת הנחת העבודה שממשלת ישראל ואש”ף יכולים לסיים את‬ ‫הסכסוך רק באמצעות שיבה לשולחן המו”מ והסדר קבע הצעה זו‬ ‫נהנית מהיתרונות הבאים‪:‬‬ ‫• המענה הביטחוני לאוכלוסייה היהודית בעיר טוב יותר בשל הכללתה‬ ‫במרחב מוגן ללא אוכלוסייה פלסטינית השותפה למאבק הפלסטיני‪.‬‬ ‫• מעמדה החוקי של העיר ותושביה אינו נפגע והתושבים הפלסטינים‬ ‫ימשיכו ליהנות משירותי העירייה ומתשלומי הביטוח הלאומי ושאר‬ ‫המוסדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם ממשלת ישראל תסכם זאת עם הרשות‬ ‫הפלסטינית אפשר להעביר את השכונות או את חלקן לאחריותה‬ ‫במעמד שטח ‪.B‬‬ ‫• מרקם החיים הישראלי והפלסטיני במרחב ירושלים ובעיר עצמה‬ ‫יישמר במתכונתו הנוכחית‪ :‬מערב העיר והשכונות היהודיות במדינת‬ ‫ישראל והשכונות הפלסטיניות בגדה המערבית‪ .‬בכך תיבלם המגמה‬ ‫המתרחבת של הגירת פלסטינים בעלי תעודת זהות ישראלית אל‬ ‫תוך ישראל‪ 25,‬וכן תיעצר הירידה ברמת החיים של תושבי מזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬המכשירה את הקרקע לגיוסם של פרטים לפעילות של‬ ‫‪ 25‬לדוגמה‪ ,‬רק ֵמא‪-‬רם‪ ,‬המונה ‪ 63,000‬אלף תושבים היגרו בשנתיים האחרונות ‪5000‬‬ ‫אל תוך ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 416‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 416‬‬ ‫ארגוני הטרור‪.‬‬ ‫• ההצעה בעלת היתכנות פיזית לבנייתה ואינה מעכבת את השלמת‬ ‫הגדר שאישרה הממשלה‪.‬‬ ‫• ההצעה מאפשרת לדחות את הויכוח הפוליטי הפרטני על גבולותיה‬ ‫של ירושלים בשל שמירת הסטאטוס קוו העירוני‪ ,‬אם כי יש מי‬ ‫שיטענו בדיוק את ההפך בשל קביעת גבולות המרחב המוגן על‬ ‫בסיס הקו הדמוגראפי‪.‬‬ ‫• ההצעה מעניקה אפשרות לפתרון מדיני של הסכסוך ואינה מערימה‬ ‫מכשולים על מימושו של הסכם המבוסס על הצעת קלינטון‪.‬‬ ‫• ההצעה מצביעה על חיסכון של מאות מיליוני שקלים בבניית המעברים‬ ‫הנדרשים למרקם החיים הפלסטיני‪.‬‬ ‫להצעה יש כמובן גם חסרונות‪ ,‬ויש מתנגדים להנחה המונחת בבסיסה‬ ‫– חלוקה על‪-‬פי הצעת קלינטון‪:‬‬ ‫• צפויה התנגדות מימין לקביעת תוואי מדיני על בסיס הקו הדמוגראפי‬ ‫המוציא את עיר דוד והר הזיתים מהשטח הישראלי‪.‬‬ ‫• צפויה התנגדות של תושבי העיר הפלסטינים לבקרת מעברם ממזרח‬ ‫‪26‬‬ ‫העיר למערבה‪.‬‬ ‫• צפויה ביקורת פלסטינית על היכולת לסגור את מרחב הניטור בפני‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית של הגדה המערבית‪.‬‬ ‫• עלויות הבנייה והתפעול של המכשול יגדלו בשל קיומם של כמעט‬ ‫שתי מערכות‪.‬‬ ‫• צמצום הזמן והמרחב למפגע הבא משטחי הגדה כדי לפעול במערב‬ ‫העיר‪ ,‬וזה בשל תפיסת ה “”‪ Normally Open‬של הכניסות למרחב‬ ‫הניטור הגובל בחלקו במרחב המוגן‪.‬‬ ‫לסכום‪ ,‬נראה כי הצעה זו תכשיר את מרקם החיים ואת דעת הקהל‬ ‫בשני הצדדים להגדרה מחדש של ירושלים ה”מאוחדת” לשתי בירות‬ ‫‪ 26‬אף שבפועל בקרה חלקית מתקיימת גם היום באמצעות מחסומים ניידים של‬ ‫משטרת ישראל וצה"ל‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪417‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 417‬‬ ‫לשתי מדינות עצמאיות‪.‬‬ ‫הצעה לפתרון קבע‪ :‬ארגון המרחב ההיסטורי‬ ‫בשלב זה אבקש להתמודד עם שלב הקבע של ירושלים תוך הצעת פתרון‬ ‫המרכז את המקומות‬ ‫למרחב ההיסטורי‪ .‬מפה ‪ 6‬מתארת את האזור ְ‬ ‫המקודשים לשלוש הדתות בדפוסים של מוסדות דת ובתי קברות‪ .‬חלק‬ ‫מאזור זה מתוחם פיזית בחומות העות'מאניות שנבנו בתחילת המאה‬ ‫ה‪ 16-‬ושאינן נהנות מקדושה כלשהי‪ ,‬המחייבת שימוש בהן כקריטריון‬ ‫בלעדי‪.‬‬ ‫בנייתן של “חומות” חדשות‪ ,‬מסביב לאזור המתוחם‪ ,‬בלי לפגוע בחומות‬ ‫הקיימות‪ 27,‬יביא לבידול פיזי של המקומות המקודשים משאר העיר (ראו‬ ‫מפה ‪ 6‬וטבלה ‪ .)2‬ה”חומות” ייבנו כפרויקט משותף‪ .‬התפיסה בבנייתן‬ ‫תהיה של מרחב בעל שימוש משותף ולא של קו גבול מפריד‪ ,‬אם כי‬ ‫‪28‬‬ ‫תתקיים יכולת הפרדה המתבססת על פתרונות אדריכליים קיימים‪.‬‬ ‫אפשר שהן תכלולנה מתחמי תחבורה‪ ,‬תרבות‪,‬סחר‪ ,‬בילוי‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬ ‫מיצגים וכדומה לשלוש הדתות החיות במשותף בעיר‪ .‬הפרדה פיזית זו‬ ‫תאפשר להחיל את המודל של “עיר פתוחה”‪ ,‬שהוצע ביוזמת ז'נבה לעיר‬ ‫העתיקה בלבד‪ ,‬על האזור כולו‪ .‬בתוך האזור תחולק אמנם הריבונות‬ ‫בין הצדדים באופן רשמי על‪-‬פי הצעת קלינטון‪ ,‬אך ללא הצבת מכשול‬ ‫פיזי‪ ,‬ובאופן מעשי יישמר הסטאטוס קוו בכל האתרים המקודשים‬ ‫לשלוש הדתות‪.‬‬ ‫החלת המודל של עיר פתוחה על השטח המוצע‪ ,‬נוסף על העיר העתיקה‪,‬‬ ‫היא הוגנת לשני הצדדים‪ .‬ישראל תחיל את המשטר המיוחד על הר ציון‬ ‫והפלסטינים על עיר דוד והאתרים בנחל ִקדרון‪ .‬לא יחול שינוי במעמד‬ ‫המיוחד שיש לבית הקברות היהודי בהר הזיתים ולמצודת דוד בניהול‬ ‫ישראלי כפי שנקבע ב”הסכם ז'נבה”‪ .‬ייחסכו כל הסידורים המיוחדים‬ ‫‪ 2 7‬אלה נכללות במסגרת העיר העתיקה ברשימת הנכסים התרבותיים העולמיים של‬ ‫אונסק"ו‪.‬‬ ‫‪ 28‬יהודה גרינפלד‪ ,‬קרן לי‪-‬ברכה‪ ,‬איה שפירא‪ ,‬טרמינל בקו הגבול‪ ,‬עבודת גמר‬ ‫בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‪.2004 ,‬‬ ‫‪ 418‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 418‬‬ ‫הנדרשים כדי להבטיח את חופש הפולחן הדתי באתרים שמחוץ לחומות‬ ‫העות'מאניות‪ .‬ישראלי יהודי שיבקש לבקר בשטח שבריבונות פלסטינית‬ ‫ייכנס באחד מארבעת השערים שבריבונות ישראל‪ ,‬יבקר בעיר דוד‪ ,‬ללא‬ ‫כל צורך בהצגת דרכון או שימוש בשאטל מלווה‪ ,‬ויחזור באותה הדרך‪ .‬כך‬ ‫גם פלסטיני נוצרי שירצה לבקר בכנסייה בהר ציון או פלסטיני מוסלמי‬ ‫המבקש לבקר שם בבית הקברות המוסלמי‪ .‬תושב סילוואן בחלק של‬ ‫“עיר דוד” לא יידרש להקיף את העיר העתיקה כדי להיכנס לשוק ברובע‬ ‫המוסלמי דרך שער האריות אלא יוכל לעשות זאת בקלות דרך השער‬ ‫הדרומי החדש‪ ,‬המוביל לשער האשפות‪ .‬כל הפרטים הקשורים לתנועה‪,‬‬ ‫תושבות שירותים מונציפאליים וביטחון יהיו על‪-‬פי סעיף ‪-6‬ירושלים‬ ‫ב”הסכם ז'נבה”‪ .‬נוהלי הקניין הפרטי יהיו שווים לאלה שייקבעו בעניין‬ ‫זה לגבי כל השטח של מדינת פלסטין ומדינת ישראל‪ .‬אפשר‪ ,‬בהסכמת‬ ‫שני הצדדים בלבד‪ ,‬שהתיאום בין שתי העיריות לגבי ניהול האזור‬ ‫המשותף יכלול את האפשרות להמשך המגורים ההדדיים –יהודים‬ ‫באזורים שבריבונות הפלסטינית‪ ,‬כמו “עיר דוד”‪ ,‬או להפך‪.‬‬ ‫יתרת השטח המונציפאלי של ירושלים המאוחדת תחולק על בסיס‬ ‫הצעת קלינטון‪ ,‬תוך הסדרת משטר הגבול במעברים שייבנו על בסיס‬ ‫מערכת הכבישים הקיימת והמתוכננת‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬המרחב ההיסטורי‬ ‫מסד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הפרמטר‬ ‫היקף‬ ‫שטח‬ ‫בניית "חומה" חדשה‬ ‫שערים קיימים‪/‬חדשים‬ ‫פלסטינים‬ ‫ישראלים‬ ‫נתונים‬ ‫‪ 6700‬מטר‬ ‫‪ 1791‬דונם‬ ‫‪ 4600‬מטר‬ ‫‪4/5‬‬ ‫‪36,400‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫סיכום‬ ‫ההצעה המוצגת מספקת תשובות מעשיות והוגנות למתחים הדתיים‬ ‫זכות החשיבה ‪419‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 419‬‬ ‫והלאומיים בין ישראל לפלסטינים‪ ,‬המגיעים לשיאם בעיר ירושלים‪.‬‬ ‫ההצעה בפרטיה נשענת על תפישה של ”‪ “win-win‬ולא על “משחק סכום‬ ‫אפס”‪ .‬הפתרון אינו מעמעם את החלוקה הריבונית ולכן מונע תמריץ‬ ‫להפרת הסכם על ידי ניסיונות לקבוע עובדות בשטח‪ .‬אימוץ הפתרון‬ ‫המוצע יאפשר להתגבר על אחת מאבני הנגף המהותיות ביותר בדרך‬ ‫לכינון הסדר קבע בין הצדדים‪ .‬בדור שייכון בו גם שלום בין הצדדים‬ ‫יהיה אפשר להרחיב את המודל לאזורים נוספים בירושלים או במקומות‬ ‫אחרים ללא בניית מכשול פיזי‪.‬‬ ‫‪ 420‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 420‬‬ ‫[אופקים חדשים | ‪]19/02/2005‬‬ ‫‪ | 6‬הגדר בירושלים במבחן בג”ץ‬ ‫התוואי המאושר של גדר ההפרדה במרחב ירושלים פוגע במרקם החיים‬ ‫של הפלסטינים‪ ,‬ועלול להוליך לעימות דתי מסיבי‪ .‬בג”ץ פסל חלק‬ ‫ממנו‪ ,‬אך מערכת הביטחון אינה ממהרת לתכנן תוואי חלופי שיאזן את‬ ‫צורכי הביטחון לעומת שמירה על מרקם החיים וחופש הפולחן של‬ ‫המיעוט הפלסטיני‪.‬‬ ‫לפני חודשיים פסל בית המשפט העליון את קטע המכשול שממערב‬ ‫לירושלים ואילץ את מערכת הביטחון לתכנן תוואי חלופי‪ ,‬השומר על‬ ‫האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון ומרקם החיים הפלסטיני‪ .‬בפסיקה‬ ‫זו הוא טלטל את התפישה שהנחתה עד אז את מקבלי ההחלטות‬ ‫במערכת הביטחון‪.‬‬ ‫עיקרו של התוואי המוצע‪ ,‬שאושר על‪-‬ידי הממשלה באוקטובר ‪,2003‬‬ ‫חופף את גבולותיה המוניציפליים של ירושלים‪ .‬אבל ה”אצבע” המפורסמת‬ ‫לכוון שדה התעופה עטרות בצפון העיר מתרחבת מערבה‪ ,‬כך שהיא‬ ‫כוללת ‪ ‬ב”צד הישראלי” עוד חמישה כפרים פלסטיניים ובהם ‪40,000‬‬ ‫תושבים (העתידים להיכלא בגדר נוספת) ושלושה ישובים ישראליים‪:‬‬ ‫גבעת זאב‪ ,‬חדשה ובית חורון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כ‪ 50,000-‬ירושלמים ממוצא‬ ‫פלסטיני‪ ,‬כמו תושבי כפר עקב‪ ,‬הוצאו מתחום הגדר‪.‬‬ ‫ב‪ 1967-‬נמתחו גבולות ירושלים אל מעבר לגבעות השולטות על חלקה‬ ‫המערבי‪ ,‬מאחר שאנשי הוועדה לאיחוד העיר חששו כי הם קובעים את‬ ‫קו ההגנה של ירושלים במלחמה הבאה נגד ירדן‪ .‬עם בנייתן של שכונות‬ ‫ישראליות חדשות עד לקצה הקו העירוני‪ ,‬מבקשים תומכי התוואי‬ ‫המאושר‪ ‬להרחיק את הקו עד לרכסים התוחמים את השטח הבנוי‬ ‫של רמאללה מצפון‪ ,‬עד בית לחם מדרום ואולי גם עד מעלה אדומים‬ ‫ממזרח – בטענה כי עדיין קיימת סכנה לעימות מוגבל‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪421‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 421‬‬ ‫למרות שמערכת הביטחון מיהרה לתכנן את התוואי בכל שאר האזורים‪,‬‬ ‫היא מהססת לשנות אותו במרחב ירושלים‪ .‬היסוס זה אינו נובע רק‬ ‫מלבטים ביטחוניים אלא גם מחוסר יכולתה לענות לצורכי הפלסטינים‬ ‫— ובעיקר מלחצים פוליטיים‪ ,‬גלויים וסמויים‪ ,‬הקשורים לעתידה של‬ ‫ירושלים המאוחדת‪.‬‬ ‫איחודה של ירושלים ב‪ 1967-‬התבסס על סיפוח של ‪ 71,500‬דונם משטחי‬ ‫הגדה המערבית‪ .‬משטח זה הופקעו ‪ 21,000‬דונם‪ ,‬ובהם מתגוררים כיום‬ ‫‪ 180,000‬יהודים‪ .‬מספר הפלסטינים בשטח הנותר מגיע ל‪ 231,000-‬נפש‪,‬‬ ‫כלומר ‪ 31%‬מאוכלוסיית העיר המאוחדת‪ .‬יש הרואים בתוואי המאושר‬ ‫אמצעי‪ ‬למוסס את תביעת הפלסטינים להקמת בירתם בירושלים – אך‬ ‫לא לכך כיוון בית המשפט‪.‬‬ ‫ירושלים המזרחית היא עיר נפרדת מבחינות רבות‪ :‬שוק עבודה סקטוריאלי‬ ‫(על אף נגישותו החופשית של כוח עבודה ערבי לירושלים היהודית);‬ ‫מערך תחבורה נפרד; תוכנית לימודים עצמית – תחילה ירדנית‪ ,‬ובהמשך‬ ‫פלסטינית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬תושביה מעדיפים שלא לפנות לרשויות הממלכתיות‬ ‫הישראליות‪ ,‬למרות היותם אזרחים משלמי מסים‪ ,‬הזכאים לשירותים‬ ‫והטבות ככל אזרח; הם מחרימים את הבחירות המוניציפליות‪ ,‬ובעלי‬ ‫הכתובת הנוספת (חוץ מירושלים) השתתפו בבחירות למועצה הפלסטינית‬ ‫שהתקיימו בינואר ‪.1996‬‬ ‫‪ ‬מזרח ירושלים ופרבריה הם הליבה האורבנית של תושבי הגדה‪ .‬אימוצו‬ ‫של תוואי הגדר המאושר עלול לחולל שינוי מהותי‪ ‬בסדרי החיים‬ ‫של האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ובירושלים רבתי‪ 230 .‬אלף‬ ‫הפלסטינים המתגוררים בין הגדר ל”קו הירוק” יידרשו לפתח דפוסי חיים‬ ‫חדשים בתוך הגדר – וכמוהם גם הפלסטינים המתגוררים מחוץ לגדר‪.‬‬ ‫האתרים הקדושים לשלוש הדתות מתרכזים בירושלים ב”אגן ההיסטורי”‪ ,‬‬ ‫ששטחו פחות מ‪ 1,500-‬דונם — אחוז אחד מכלל שטחה הנוכחי‬ ‫של העיר‪ .‬הקמת‪ ‬הגדר בתוואי המאושר תאפשר אמנם לפלסטינים‬ ‫שבתחומה את המשך הגישה הקיימת להר הבית‪ ,‬אך תשבש לחלוטין‬ ‫‪ 422‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 422‬‬ ‫את גישתם המבוקרת‪-‬ביטחונית של מיליון וחצי הפלסטינים משאר‬ ‫אזורי הגדה המערבית‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬עצם בידודם של האתרים הקדושים באמצעות חומה‪ ,‬תוך‬ ‫הכרזה על ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל‪ ,‬עלול להעיר את העולם‬ ‫המוסלמי מאדישותו לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬להעניק לגיטימציה‬ ‫לטרור הגלובלי של אל‪-‬קעידה ולהרחיב אותו לעימות דתי בלתי‪-‬מתפשר‪.‬‬ ‫כדי שתוואי זה או אחר יעמוד במבחן המידתיות שמנחה את בג”ץ‪ ,‬עליו‬ ‫להתמודד עם פרמטרים אחדים‪ :‬שמירה על מרקם חייהם של תושבי‬ ‫ירושלים‪ ,‬אתריה הקדושים וצרכיה הביטחוניים‪ .‬התוואי המאושר יפגע‬ ‫במרקם החיים של הפלסטינים ובגישתם לאתרים הקדושים – וזאת‪ ,‬בלי‬ ‫שום פרופורציה למידת התועלת הביטחונית שתצמח ממנו‪.‬‬ ‫נראה כי בית המשפט העליון כיוון לתוואי אחר‪ ,‬כפי שהציעו מומחים‬ ‫לנושא ירושלים (וכן המועצה לשלום וביטחון‪ ,‬שחבריה עמדו מאחורי‬ ‫העתירה נגד התוואי במערב העיר) — קו שעיקרו הפרדה דמוגרפית‪,‬‬ ‫המבוססת על מרקם החיים הנוכחי של הפלסטינים והישראלים במרחב‬ ‫ירושלים‪ ,‬בתוספת החיץ הביטחוני הנדרש‪ ,‬ותוך שמירה על חופש הגישה‬ ‫לאתרים הקדושים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש להניח כי המכשול בירושלים ישקף גם בעתיד את המדיניות‬ ‫הקיימת — פרצות גדולות עם קטעי חיבור רעועים‪ ,‬שקיומם תלוי‬ ‫במאמציהם של צה”ל ושאר זרועות הביטחון‪ .‬ההתפכחות ממדיניות‬ ‫זו‪ ,‬כתוצאה מאיבוד חיים‪ ,‬זמן‪ ,‬ומשאבים יקרים של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫חייבת להוליך להכרה מחודשת בצורך הממשי בהסכם‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪423‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 423‬‬ ‫‪ 424‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 424‬‬ ‫ירושלים מזרחית‪ ,‬מערבית‪,‬‬ ‫מאוחדת‬ ‫‬ ‫זכות החשיבה ‪425‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 425‬‬ ‫‪ 2009‬ירושלים רבתי —‬ ‫סטאטוס מכשול‬ ‫‬ ‫‪ 426‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 426‬‬ ‫פרק ‪ | 7‬סוריה ולבנון‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 427‬‬ �� .indb 428 7/18/10 9:13 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫רמאללה [‪]08/06/2007 | Ynet‬‬ ‫עמ'‬ ‫גם דמשק‪ ,‬גם‬ ‫איום צבאי – בומרנג חברתי‪]06/09/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫מו"מ בשתי חזיתות‪]09/08/2006 | Ynet[ ‬‬ ‫לרסק את חיזבאללה‪ ,‬לשמור על לבנון [‪]24/07/2006 | Ynet‬‬ ‫בצפון יוכרע גורל המזרח התיכון [‪]17/07/2006 | Ynet‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪434‬‬ ‫‪436‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪442‬‬ ‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 429‬‬ �� .indb 430 7/18/10 9:13 AM ‫[‪]08/06/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ | 1‬גם דמשק‪ ,‬גם רמאללה‬ ‫נטישת הערוץ הפלסטיני לטובת זה הסורי תזיק לשניהם‪.‬‬ ‫ישראל צריכה להניף את דגל המו”מ המקביל‬ ‫נכונותו המאולצת‪-‬קמעה של ראש הממשלה לפתוח במשא‪-‬ומתן עם‬ ‫סוריה מתיישבת עם הערכה שנשמעת לאחרונה מפי אינטלקטואלים‬ ‫פלסטינים מתונים‪ ,‬תומכי פתח‪ .‬אלה סבורים — באופן מפתיע ובניגוד‬ ‫לעמדה הפלסטינית המקובלת ‪ -‬כי כיום‪ ,‬בהיעדר מנהיגות ישראלית‬ ‫איתנה ויכולת אמיתית של הפתח ליטול את המושכות באופן לגיטימי‬ ‫מידי החמאס‪ ,‬העימות בין הצדדים עלול להימשך ואף להחריף‪,‬‬ ‫ויש לנצל את הזמן למשא‪-‬ומתן בין ישראל לסוריה‪ .‬האחרון נושא‬ ‫בחובו‪ ,‬על פי הערכתם‪ ,‬מקדמים חיוביים לחידוש הדיונים בעתיד בין‬ ‫ישראל לפלסטינים‪ .‬עמדה זו נסמכת בין היתר על הערכה הקבועה‪ ,‬כי‬ ‫אין ביכולתה של כל ממשלה בישראל להניע את הציבור לוויתורים‬ ‫ולפינויים בשני מסלולים במקביל‪ ,‬ולכן‪ ,‬לטובת היציבות האזורית‬ ‫והסכמי הקבע‪ ,‬מוטב להשקיע את המאמצים במסלול בעל הסיכויים‬ ‫הטובים יותר באותו מועד‪.‬‬ ‫הערוץ הסורי יכול על פי תפישה זו לאפשר לארצות‪-‬הברית לייצב‬ ‫את המצב בעיראק‪ ,‬ולשפר את סיכוייה לצאת משם בהקדם‪ .‬הוא יכול‬ ‫לחזק את שורת המדינות הערביות המתונות‪ ,‬המאוימות מעליית כוחה‬ ‫של איראן‪ ,‬ולהפחית את האיום על ישראל‪ .‬הסכם ישראלי‪-‬סורי יניב‬ ‫בעקבותיו מהר מאוד גם הסכם עם לבנון‪ ,‬תוך החלשה משמעותית‬ ‫ביכולותיו של חיזבאללה לאיים על גבולה הצפוני של ישראל ולתמוך‬ ‫בחמאס‪ .‬החלשת הכוחות האיסלאמיים הקיצוניים תחייב את החמאס‬ ‫בריכוך עמדותיו ובעלייה על ערוץ המשא‪-‬ומתן וההכרה בישראל‪ ,‬או‬ ‫לחלופין‪ ,‬תאפשר את החלפתו בממשלת פתח‪ ,‬באם האחרון ימצא את‬ ‫הכוחות הדרושים לשיקומו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪431‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 431‬‬ ‫אולם בחירה בערוץ הסורי מתעלמת מאיומים‪ ,‬הטמונים דווקא בהיעדר‬ ‫תהליך מדיני משמעותי בערוץ הפלסטיני‪ .‬במציאות הנוכחית‪ ,‬חמאס‬ ‫נהנה מעלייה מתמדת בכוחו ביחס לפתח ובשליטתו ברצועת עזה‪ .‬בהיעדר‬ ‫שינוי מדיני‪ ,‬סיכוייה של ישראל למצוא בקרב הפלסטינים מנהיגים‬ ‫המוכנים לחתום עימה על הסכם קבע ילכו וייעלמו במשך הזמן‪ .‬המשך‬ ‫המדיניות השוללת ממשלה פלסטינית בהובלת החמאס ובהשתתפותו‬ ‫עלולה להביא במהרה לקריסה ולפירוק הרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫מהלך זה יטיל מחדש על ישראל את האחריות לגורלם של הפלסטינים‪,‬‬ ‫ממנה כבר הצליחה להתנער במסגרת הסכמי אוסלו‪ .‬מהלך שכזה גם‬ ‫יחסל כל כתובת אפשרית‪ ,‬שתוכל לנהל את מערכת היחסים היומיומית‬ ‫עם ישראל ‪ -‬ועל אחת כמה וכמה משא‪-‬ומתן ויישום של הסדר‪ .‬כאוס‬ ‫שכזה יוכל אולי להביא‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬להתערבות בינלאומית נמרצת‬ ‫ואפקטיבית‪ ,‬אך סביר יותר כי הוא יאפשר לכל ארגון קיצוני כמו אל‪-‬‬ ‫קאעידה למצוא גם הוא את נחלתו הפרטית בשטח ולאיים על ישראל‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬דימומו של העימות ישרת את איראן כפלטפורמה לאיומיה על‬ ‫ישראל ולהתחזקותה שלה‪.‬‬ ‫הערכה זהירה זו עשויה להוביל אותנו למסקנה כי על ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬הנוכחית ובעיקר העתידית‪ ,‬להרים דווקא את כפפת המשא‪-‬‬ ‫ומתן בשני הערוצים גם יחד‪ ,‬ואף להוסיף להם את הערוץ הלבנוני‪,‬‬ ‫הנעדר צורך בוויתורים משמעותיים‪ .‬קיימת מעורבות וזיקה ערבית‬ ‫חזקה ביחס לפיתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים‪ .‬לבנון לא תמהר‬ ‫לחתום על הסכם טרם נקבע עתידם של אלה המצויים בתחומה‪.‬‬ ‫העולם הערבי והאיסלאמי‪ ,‬החרד לגורלו של הר הבית (“אל‪-‬חארם‬ ‫א‪-‬שריף”‪ ,‬כלשונו)‪ ,‬לא יזדרז לאפשר לפלסטינים לחתום על הסדרים‬ ‫לא מתואמים עמו‪ .‬סוגיית הגבולות וקווי ‪ '67‬רלוונטית לשלוש‬ ‫השותפות הללו‪ ,‬המחושקות והמאוימות מפני תקדים השונה מההסכם‬ ‫עם מצרים‪ ,‬ואפשר שעיקרון של תיקוני גבול במודל הירדני יוכל לשמש‬ ‫מכנה משותף לכך‪.‬‬ ‫תהליכי הנורמליזציה מתייחסים אף להיבטים אזוריים של תחבורה‪,‬‬ ‫‪ 432‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 432‬‬ ‫תיירות‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬מים ועוד‪ ,‬ומחייבים לכן שיתוף פעולה לתוכנית‬ ‫אזורית מתואמת לגבולותיה השונים של ישראל‪ .‬כל ההסכמים‬ ‫מחייבים מעורבות בינלאומית עמוקה ועתירת משאבים לטובת קליטת‬ ‫פליטים‪ ,‬קליטת מתנחלים‪ ,‬היערכות מחודשת של צה”ל‪ ,‬ביסוסן של‬ ‫שתי הבירות בירושלים‪ ,‬קידום הכלכלה הפלסטינית והסורית ועוד‪.‬‬ ‫היכולת לגייס ולארגן זאת בקהילה בינלאומית שבעת כישלונות באופן‬ ‫מדורג קשה יותר מריכוז מאמץ‪ ,‬הנושא בחובו פיתרון אזורי כולל‪.‬‬ ‫בפני ישראל כבר הוצגה הפלטפורמה וה”מטרייה” למהלך שכזה ‪-‬‬ ‫הן בדמות יוזמת הליגה הערבית והן בדמות הוועידה הבינלאומית‪,‬‬ ‫שתלווה את השלב השני ב”מפת הדרכים”‪ .‬אלו אינן נעדרות קשיים‬ ‫או סיכונים‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬יציאה מדפוס המחשבה של המשא‪-‬ומתן הטורי‬ ‫(שאף הוא אינו מאומץ עדיין ברצינות בירושלים) יכולה להביא לשינוי‬ ‫משמעותי בסיכוייה של ישראל ליהנות מיציבות‪ ,‬ביטחון והשתלבות‬ ‫בין עמי האזור‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪433‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 433‬‬ ‫[‪]06/09/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 2‬איום צבאי ‪ -‬בומרנג חברתי‬ ‫אולמרט חוטא במחשבה שיוכל להתמיד באיומיו על‬ ‫דמשק‪ ,‬ובמקביל לצמצם את הפערים בחברה‬ ‫בהכריזו‪ ‬כי במערכה מול סוריה “נסיר את המגבלות שגזרנו על‬ ‫עצמנו”‪ ,‬מעיד אולמרט כי אפילו לאחר המלחמה‪ ,‬הוא מתקשה להכיר‬ ‫בהשפעות ההדדיות שבין מדיניותו בתחום המדיני ‪ -‬לזו שבתחום‬ ‫החברתי והכלכלי‪.‬‬ ‫כל ועדת חקירה תבהיר לראש הממשלה כי איומים מסוג זה ‪-‬‬ ‫המושמעים ללא “גזר” של חלופה מדינית‪ ,‬ועוד מפיו של מי שהחליט‬ ‫לצאת למלחמה תוך שעות ‪ -‬גוררים בהכרח את דמשק להתעצמות‬ ‫צבאית‪ ,‬להידוק קשריה עם איראן ולשיקומו של חיזבאללה ככוח מגן‬ ‫מפני מהלך ישראלי מאגף דרך לבנון‪ .‬כל אלה יחייבו את צה”ל לתוכנית‬ ‫התעצמות משלו‪ ,‬לעוד אימונים וליתר כוננות‪ .‬אלו בתורם יעלו עשרות‬ ‫מיליארדים‪ ,‬שימוססו את כל הבטחותיו של אולמרט לצמצם את‬ ‫הפערים החברתיים ולהיאבק במצוקה‪.‬‬ ‫באם היה אולמרט קשוב יותר לרחשי ליבו של הציבור‪ ,‬היה ודאי‬ ‫עומד על המשמעות של סקר “דחף” מגמר המלחמה‪ ,‬לפיו בין ‪86‬‬ ‫ל‪ 88-‬אחוזים מהציבור סבורים כי תפיסת הקיצוץ בתקציבי הרווחה‬ ‫אינה מוצדקת‪ ,‬ואין לממשלה עילה להוסיף על חשבונם את הכספים‬ ‫הדרושים לביטחון‪ .‬לכך ניתן להוסיף את העובדה שנדרשו דיונים‬ ‫רבים והחלפת חברים בוועדת הכספים‪ ,‬כדי לאשר את הקיצוץ הרוחבי‬ ‫במשרדי הממשלה למימון עלויות המלחמה והשיקום‪.‬‬ ‫אולמרט חוטא במחשבה שיצליח לממן הן את תפיסתו המדינית‬ ‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬הנעדרת את מימוש הציווי “בקש שלום ורדפהו”‪ ,‬והן‬ ‫את צמצום הפערים החברתיים‪ .‬היציאה והפינוי מעזה‪ ,‬שעלו כ‪10-‬‬ ‫‪ 434‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 434‬‬ ‫מיליארד שקלים; גדר ההפרדה‪ ,‬שהוסיפה סכום דומה; ועלות העימות‬ ‫ברצועה הצומחת מיום ליום ‪ -‬כל אלו באים מתקציב המדינה וללא‬ ‫כל סיוע חוץ‪ ,‬שהיה ניתן חלקית אילו בוצעה הנסיגה במסגרת הסכם‪.‬‬ ‫ודאי שלא זו הדרך להפחית את מספר העניים‪ ,‬שצפוי לעמוד בסוף‬ ‫‪ 2006‬על למעלה מ‪ 2.2-‬מיליון נפש‪ ,‬או להשלים את ‪ 6,000‬הכיתות‬ ‫שחסרות בבתי‪-‬הספר בישראל‪.‬‬ ‫ברק נכשל בניסיונו להוציא את סוריה ממעגל העימות באמצעות‬ ‫הסכם ונסוג מדרום לבנון‪ .‬שרון בתורו בחר להתעלם ממנה כי היא‬ ‫“חלשה” מכדי לחתום‪ .‬כעת מבקש אולמרט לאיים על אסד‪ ,‬שמדבר‬ ‫בגלוי על השבת הגולן לידיים‬ ‫סוריות בכוח הזרוע‪ .‬כמו שני קודמיו‪ ,‬גם הוא לא משכיל לחתור‬ ‫להשלמת מעגל השלום סביב ישראל בחלון הזמנים‪ ,‬ערב התחמשותה‬ ‫של איראן בנשק גרעיני והשתלטותה של תנועה רדיקלית על אחת‬ ‫המדינות הגובלות בישראל‪ .‬אילו נהגו הוא וקודמיו אחרת‪ ,‬ניתן היה‬ ‫לשנות באמת ובתמים את הקצאת המשאבים החברתית ביחס להוצאה‬ ‫הביטחונית‪ ,‬ולקיים את ההבטחות החברתיות‪.‬‬ ‫באותו נאום מפורסם‪ ,‬בחר הנשיא הסורי לפתוח דווקא ב”בחירה‬ ‫האסטרטגית בשלום”‪ .‬מסיבות שונות‪ ,‬בחרו בישראל להתעלם מחלק‬ ‫זה של דבריו‪ .‬בזאת חוטא אולמרט לתפקידו של כל ראש ממשלה‪,‬‬ ‫להרחיק ככל שיוכל את המועד בו ייאלץ להורות לצה”ל לפעול במלוא‬ ‫עוצמתו‪ .‬את המשאבים הנחסכים עד אז יש להקצות לחיזוקה ורווחתה‬ ‫של החברה הישראלית כולה‪ ,‬שאפשר ותיכפה עליה מלחמה נוספת‪.‬‬ ‫השמיכה התקציבית הקצרה לא תגדל בעזרתם של איומים מיותרים;‬ ‫בעזרת חידוש המו”מ עם סוריה ועם הפלסטינים ‪ -‬אולי דווקא כן‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪435‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 435‬‬ ‫[‪]09/08/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 3‬מו”מ בשתי חזיתות‬ ‫עוד לפני “היום שאחרי”‪ ,‬על אולמרט לשבור את אזיקי‬ ‫מחשבתו ולחתור באמת לגבול קבע ‪ -‬כולל בגולן‬ ‫העימות בצפון‪ ,‬כמו גם מקבילו ברצועת עזה‪ ,‬מלמד מחדש כי התעלמות‬ ‫מהשכן היריב‪ ,‬מצרכיו והאינטרסים שלו‪ ,‬בדפוס מהלכים חד‪-‬צדדיים‬ ‫המבקשים לקבוע מציאות מדינית יציבה ‪ -‬אינה אפשרית‪ .‬ממניעים‬ ‫שונים ומגוונים‪ ,‬הוא יעשה יותר מתמיד כדי להעיד על קיומו ולקדם את‬ ‫הרלוונטיות שלו‪ ,‬בעיקר מול המתעלם ממנו ‪ -‬כך סוריה וכך הפלסטינים‪.‬‬ ‫כישלונן של ישראל וסוריה להגיע בשפרדסטאון להסכם שלום‪,‬‬ ‫שהיה מניב גם הסכם עם לבנון תמורת נסיגה ישראלית מהגולן‬ ‫ומדרום לבנון‪ ,‬הביא בסופו של דבר לנסיגה מדרום לבנון ללא הסכם‪,‬‬ ‫בהתעלמות מסוריה‪ ,‬ועם איום חיזבאללה על קו הגבול‪ .‬הכרת הקהילה‬ ‫הבינלאומית במילוי החלטה ‪ 425‬מצד ישראל לא ביטלה את האינטרס‬ ‫הסורי בהשבת רמת הגולן‪ ,‬אלא אילצה את אסד להגביר מאמציו‪.‬‬ ‫דמשק בחרה לפעול באמצעות חיזבאללה מאדמת לבנון ולא מכיוון‬ ‫הרמה עקב חולשתה המתמשכת‪ ,‬שאילצה אותה לפזול ואף לכרות‬ ‫ברית צבאית עם איראן‪ ,‬בניגוד למיצובה ההיסטורי באזור‪.‬‬ ‫הפגיעה בחיזבאללה וכניסת צה”ל לדרום לבנון ליצירת רצועת ביטחון‬ ‫חדשה‪ ,‬המצמצמת את איום הרקטות קצרות הטווח ובכך גם שוחקת‬ ‫את כושר ההרתעה של איראן כלפי ישראל‪ ,‬היא המקסימום האפשרי‬ ‫שצה”ל יכול היה להשיג‪ .‬את שחרורם של החיילים ופריסת צבא‬ ‫לבנון וכוח בינלאומי תוכל ישראל לקבל רק במסגרת הסדרים עם‬ ‫לבנון ובתמיכה משמעותית של הקהילה הבינלאומית‪ ,‬וכל זאת בתנאי‬ ‫שלחיזבאללה תינתן הלגיטימציה להישאר גורם כוח אזרחי במערכת‬ ‫הלבנונית‪ ,‬וככזה התורם את חלקו לייצובה של לבנון ‪ -‬אינטרס לו‬ ‫חרדה גם הקהילה הבינלאומית‪.‬‬ ‫‪ 436‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 436‬‬ ‫למניעת שיקומו של חיזבאללה כגורם צבאי בעל יכולות צבאיות‬ ‫משמעותיות‪ ,‬וחשוב מכל ‪ -‬למען הרחקת איראן מהיכולת לקבוע את‬ ‫סדר היום האזורי ולהחזיקו כבן ערובה נגד הפעלת סנקציות נגדה‪ ,‬על‬ ‫ישראל והקהילה הבינלאומית לפעול ולשנות את מיקומה של סוריה‬ ‫במשוואה האזורית באמצעות חידוש ההידברות עימה‪ ,‬לרבות על רמת‬ ‫הגולן‪ .‬זהו מהלך אשר ייהנה מתמיכה של העולם הערבי בראשות‬ ‫מצרים וסעודיה והעולם האיסלאמי הסוני‪.‬‬ ‫ומה בזירה הפלסטינית? קונספציית ה”אין פרטנר” שמשה את שרון‬ ‫לסגת מרצועת עזה כדי לנסות ולהרוויח זמן לחיזוק האחיזה הישראלית‬ ‫ביהודה ושומרון‪ .‬התעלמותו מאבו‪-‬מאזן תרמה לניצחון חמאס‬ ‫בבחירות‪ ,‬והביאה את אולמרט לכס ראש הממשלה על כנפי תוכנית‬ ‫ההתכנסות‪ -‬ניסיון חד‪-‬צדדי נוסף לקבוע גבול למדינת ישראל‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫הפסקת אש כוללת‪ ,‬שחרור אסירים וחידוש ההידברות עם אבו‪-‬מאזן‪,‬‬ ‫במקביל למחויבויות פלסטיניות נדרשות‪ ,‬יכולות לפגוע באינטרס‬ ‫לשמירת הקשר חמאס‪-‬חיזבאללה‪ ,‬לשיקום הפתח המתון יותר‪,‬‬ ‫ולעידוד שינוי הכוון ברשות‪ ,‬שהחל בפרסומו של “מסמך האסירים”‪.‬‬ ‫לגורסים תדירות כי אין ביכולתה של ישראל להניע מו”מ בשתי חזיתות‬ ‫אטען ראשית‪ ,‬כי מנהיגות היוצאת בתוך ימים למלחמה בשתי חזיתות‬ ‫יכולה גם לנהל מו”מ בשתיהן‪ .‬הדבר אינו כרוך בדם והרס‪ ,‬ועולה הרבה‬ ‫פחות דולרים מיום אחד של מלחמה‪ .‬שנית‪ ,‬במדיניותה החד‪-‬צדדית‬ ‫כלפי הפלסטינים ש”אינם פרטנר” ובהתעלמותה משדריה הבלתי‬ ‫פוסקים של סוריה “החלשה מכדי לחתום “‪ ,‬איבדה ישראל את השנים‬ ‫הנדרשות לניהול טורי של מו”מ‪ .‬התרכזות בערוץ הסורי‪ ,‬כפי שנעשה‬ ‫בפברואר ‪ ,2000‬לא תשכנע את הפלסטינים להניח את נשקם ולהמתין‬ ‫לישראל‪ ,‬ומהלך הפוך לא ישכנע את דמשק להפסיק מניסיונותיה‬ ‫לעורר את עניין הגולן באמצעות לבנון השסועה‪ .‬את הפלטפורמה‬ ‫למהלך כולל זה‪ ,‬הליגה הערבית כבר הציעה שעה שאימצה את היוזמה‬ ‫הסעודית במרס ‪.2002‬‬ ‫אל לממשלת אולמרט לפחד מכך שהציבור לא יצעד בעקבותיה; היא‬ ‫זכות החשיבה ‪437‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 437‬‬ ‫הרי נבחרה והורכבה משום שהינה נטולת אידיאולוגיה‪ .‬אין בה נציגי‬ ‫הימין ואף לא את השמאל‪ .‬פרגמטיזם הוא שם המטרייה‪ ,‬תחתיה‬ ‫הצטופפו כל פורשי ואסופי המפלגות אל “קדימה”‪ .‬שמו של המבצע‬ ‫בלבנון‪“ ,‬שינוי כיוון”‪ ,‬ראוי כי יאומץ על‪-‬ידה בתפישתה את הדרך‬ ‫לניהול הסכסוך‪ .‬על אולמרט לשבור את אזיקי מחשבתו עוד טרם‬ ‫הטלטלה הגדולה הצפויה לחברה הישראלית בסיומה של המלחמה‪,‬‬ ‫ולחתור באמת להבטחתו לציבור הבוחרים להשגת גבולות קבע‬ ‫למדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 438‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 438‬‬ ‫[‪]24/07/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 4‬לרסק את חיזבאללה‪,‬‬ ‫ לשמור על לבנון‬ ‫ישראל יכולה וצריכה לנצח‪ ,‬אך ראוי שהמחיר שהיא‬ ‫נדרשת לשלם יקדם מציאות יציבה באמת‬ ‫במלחמה זו חובה על ישראל לנצח‪ ,‬במשמעות של פגיעה אנושה‬ ‫ביכולתו הצבאית של החיזבאללה והשגת הסדר או הבנות‪ ,‬שיביאו‬ ‫לפריסת צבא לבנון וכוחות בינלאומיים ייעודיים בגבול הצפון‪.‬‬ ‫התביעה לשחרורם של שני החיילים ללא תמורה כלשהי אינה ריאלית‪,‬‬ ‫ויכולה לשמש בעיקר להארכת הזמן שישראל יכולה לתבוע מהקהילה‬ ‫הבינלאומית להשגת יעדיו האחרים של המבצע‪ .‬אך חשובה יותר היא‬ ‫שאלת היום שאחרי‪ ,‬שבו תוכל ישראל לתרגם את הישגיה הצבאיים‬ ‫למציאות מדינית טובה יותר מזו שהייתה בה טרם המלחמה‪ .‬לשם‬ ‫כך על ממשלתה לפעול כבר עתה במישור המדיני ולהנביט מהלכים‪,‬‬ ‫שאפשר ויניבו פירות מאוחרים שימנעו גם את הוויכוח הפנימי הצפוי‬ ‫על הישגי העימות‪.‬‬ ‫אחד הלקחים המרכזיים מהאירועים‪ ,‬אם כי אין הוא חדש לגמרי‪ ,‬הוא‬ ‫ההבנה ששלטון מרכזי חלש מהווה כר נוח לצמיחת גורמים שליליים‪,‬‬ ‫מונעים על‪-‬ידי כוחות בעלי אינטרסים שונים‪ .‬כך חיזבאללה בלבנון‬ ‫וכך הג'יהאד האיסלאמי והחמאס בשטחים‪ ,‬המופעלים הן על‪-‬ידי‬ ‫הסורים‪ ,‬לטובת הצבה מתמדת של סוגיית הגולן על סדר היום האזורי‬ ‫והעולמי‪ ,‬והן על‪-‬ידי איראן‪ ,‬בדפוס מוצב קדמי לקידום ההגמוניה‬ ‫האיראנית באזור למול ישראל ומצרים ולמיסוך הנדרש עבור תוכנית‬ ‫הגרעין‪.‬‬ ‫כיבוש רובה של לבנון בידי צה”ל ב‪ 1982-‬וגירושו של אש”ף מביירות‬ ‫לא לימד את ממשלת לבנון לאמץ את המודל של חוסיין בספטמבר‬ ‫זכות החשיבה ‪439‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 439‬‬ ‫‪ 1970‬ביחס להקמת מדינת פתח בתוך ארצו ופגיעה ישראלית מתמדת‬ ‫באינטרסים הירדניים‪ .‬למרות ההבדל בין אש”ף שהגיע מירדן לבין‬ ‫חיזבאללה‪ ,‬המייצג את האוכלוסייה השיעית החיה בלבנון‪ ,‬על‬ ‫הלבנונים לזכור כי האחרון מבכר את תפקידו כמגן האסלאם על פני‬ ‫תפקידו הממלכתי בממשל הלבנוני‪ .‬העדפה זו ראויה שתביא לכרסום‬ ‫משמעותי בכוחו בקרב הציבור הלבנוני‪ ,‬בעיקר למול הארגון השיעי‬ ‫האחר‪ ,‬אל‪-‬אמל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החברה בלבנון הראתה את כוחה‪,‬‬ ‫ובתמיכה בינלאומית הרחיקה את חיילי סוריה מרחובותיה ושטחה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬על ישראל לעשות ככל שביכולתה להימנע מצעדים שיותירו את‬ ‫הממשל בלבנון מרוסק בסופה של המלחמה‪ ,‬בדמות הרס מוחלט של‬ ‫התשתית ומאות אלפים המצטופפים במחנות פליטים מסביב לבירה‪,‬‬ ‫דבר שיאפשר את חידוש כוחו של חיזבאללה על‪-‬ידי היושבים בדמשק‬ ‫ובטהרן‪ .‬עליה להיענות לשיח עם ראש ממשלת לבנון באופן שיוציא‬ ‫את סוגיית שלושת האסירים הלבנונים משליטת נסראללה ואף יפריד‬ ‫בינם לבין האסירים הפלסטינים‪ ,‬ויביא לפריסת הצבא הלבנוני מדרום‬ ‫לליטאני‪ ,‬גם אם מדובר בעיקר קואליציה של כוחות חמושים‪.‬‬ ‫ריסוק חיזבאללה נדרש‪ ,‬ויעניק לישראל את האפשרות לבחור במהלך‬ ‫נרחב לצמצום ההשפעה האיראנית על סדר יומה‪ .‬באם תרצה לעשות‬ ‫זאת‪ ,‬עליה לפעול כבר היום להוציא את החוליה הסורית מהשרשרת‪.‬‬ ‫סוריה היא זו שמאפשרת את חימושו ואימוניו של חיזבאללה‪ ,‬או של‬ ‫כוח אחר שיקום לשירותה ולשירות טהרן‪ .‬אף היא עצמה משמשת כלי‬ ‫משחק בידי איראן‪ ,‬לאור חולשתה המדינית‪ ,‬הצבאית והכלכלית ביחס‬ ‫לישראל‪ .‬מהלך שכזה יחייב את ישראל לאפשר למאמצים הבינלאומיים‬ ‫להבטיח להעלות מחדש‪ ,‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬את רמת הגולן על שולחן‬ ‫הדיונים‪ .‬גם אם ייתפס הדבר כהישג למדיניות של אסד לדורותיו‪,‬‬ ‫הרי באם יניב הסכם שלום עם סוריה ולבנון בעקבותיו‪ ,‬לצד בידודה‬ ‫של איראן וניתוקה מקשר יבשתי עם גבול ישראל ‪ -‬ייפתחו סיכויים‬ ‫טובים יותר ליציבות באזור‪ ,‬ותישמר ההגמוניה המצרית‪-‬סעודית‬ ‫הפרו‪-‬מערבית בעולם הערבי‪.‬‬ ‫‪ 440‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 440‬‬ ‫על הקהילה הבינלאומית‪ ,‬המפוצלת באינטרסים שלה באיראן‪ ,‬לאזור‬ ‫את הכוח הנדרש ולהפעיל את שוט הסנקציות הכלכליות נגדה‪ ,‬לאחר‬ ‫הסחבת בה היא נוקטת ביחס לתוכנית הגרעין‪ .‬לא נדרש דמיון רב כדי‬ ‫לחבר את ה‪ 12-‬ביולי לשני אירועים שקרו בו‪ :‬העברת התיק הגרעיני‬ ‫האיראני על‪-‬ידי סולאנה למועצת הביטחון‪ ,‬כתגובה לתשובת ראש‬ ‫המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן‪ ,‬והמבצע שבמהלכו נהרגו‬ ‫ונחטפו חיילי צה”ל‪ .‬איראן מצליחה‪ ,‬בשל אוזלת ידה של הקהילה‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬לשמור על מאזן הרתעה עם ישראל באמצעות חיזבאללה‪,‬‬ ‫עוד בטרם מימשה את תוכניתה הגרעינית‪ .‬כשגם זה יקרה‪ ,‬מעמדה‬ ‫ישודרג לאין שיעור‪ ,‬על כל ההשלכות בזירה האזורית והעולמית‪.‬‬ ‫ישראל יכולה וצריכה לנצח את החמאס והחיזבאללה בעימות הנוכחי‪,‬‬ ‫אך מן הראוי שהמחיר אותו היא נדרשת לשלם כדי להשיג זאת יחייב‬ ‫את ה”מנהיגות האזרחית” שבראשה להשתמש בתוצאות המערכה‬ ‫ליצירת מציאות שונה‪ ,‬יציבה יותר‪ .‬ללא שינוי עמוק בתובנות ובעמדות‬ ‫הצדדים המעורבים‪ ,‬מושגים כמו “רצועת הביטחון”‪“ ,‬שחר אדום”‪,‬‬ ‫“פליטים בארצם” ועוד ימשיכו להוות את שגרת קיומינו‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪441‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 441‬‬ ‫[‪]17/07/2006 | Ynet‬‬ ‫‪ | 5‬בצפון יוכרע גורל המזרח התיכון‬ ‫חולשה ישראלית תערער את היציבות האזורית ותחסל‬ ‫את הסיכוי לשלום עם המתונים בעולם הערבי‬ ‫אף שהאש בוערת בצפון רק חמישה ימים‪ ,‬כבר יש בה בכדי להאיר‬ ‫לצדדים המעורבים את הכיוון לכיבויה‪ ,‬כמו גם להתנהלותם במערכת‬ ‫האזורית‪ .‬העימות בלבנון פותח בפני הקהילה הבינלאומית הזדמנות‬ ‫להציג את הבחנתה בין העימותים שישראל מנהלת בימים אלו מול‬ ‫הפלסטינים ולבנון; לישראל הוא פותח את האפשרות לסיים את‬ ‫העימות בעזה תוך כדי השגת מטרותיה בטווח הקצר; ואילו ללבנונים‬ ‫ את הסיכוי להשלטת ריבונותם בדרום ולהשתחררות מהחיבוק‬‫האיראני‪-‬סורי‪ .‬הם וגם הפלסטינים צריכים להחליט עכשיו‪ ,‬בידי מי‬ ‫הם מבקשים להשאיר את המפתח לעתידם‪.‬‬ ‫גם אם צרפת ורוסיה גינו את ישראל על היעדר מידתיות בהפעלת‬ ‫כוחה‪ ,‬על אירופה והאו”ם ‪ -‬יותר מאשר ארצות‪-‬הברית ‪ -‬להמשיך‬ ‫ולהעניק לישראל את הלגיטימיות והתמיכה להפעלת כוחה הצבאי‬ ‫להגנתה‪ .‬מדיניות הפוכה או הססנית של הקהילה הבינלאומית תעקר‬ ‫מתוכן את ההכרה שנתנה לישראל ביישומה המלא של החלטה ‪,425‬‬ ‫עם נסיגת צה”ל מלבנון‪ ,‬ותעניק הכשר לאוזלת היד הלבנונית ביישום‬ ‫החלטה ‪ 1559‬ביחס לחיזבאללה ולארגונים הפלסטיניים הפועלים‬ ‫בקרבה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬הערבויות הבינלאומיות המובטחות לישראל בכל מו”מ‬ ‫שניהלה עם סוריה והפלסטינים תאבדנה ממהימנותן וממשקלן ביחס‬ ‫לסיכונים שישראל תסכים ליטול על עצמה‪ .‬שחרורה של סוריה מכל‬ ‫אחריות למהלך שטביעות אצבעותיה ניכרות בה (כמו גם של איראן)‬ ‫עלול לאלץ את ישראל לנסות ולגבות ממנה מחיר שהוא יותר ממטס‬ ‫מעל ארמונו של אסד ‪ -‬באופן שידרדר את העימות לאזורי‪ .‬ההוראות‬ ‫‪ 442‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 442‬‬ ‫שיוצאות מדמשק שמות לצחוק את שאיפת הלבנונים‪ ,‬בגיבוי האו”ם‪,‬‬ ‫לסיים את השליטה הסורית בעתידם‪ ,‬גם אם כוחותיו של אסד עזבו‬ ‫את אדמתה‪ .‬אך חמור מכך‪ :‬באמצעות חיזבאללה‪ ,‬מצליחות איראן‬ ‫וסוריה לקבוע את סדר היום האזורי ולמנוע מהלכים שאפשר שיובילו‬ ‫ליציבות בעימות הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬ ‫על ישראל לבחור בזירה הצפונית כמרכזית במאבקה‪ ,‬משום שלעת‬ ‫עתה‪ ,‬רק בה יש לה סיכוי לשינוי אמיתי וארוך טווח‪ .‬עליה לנצל את‬ ‫ההזדמנות להחלשת הקשר חמאס‪-‬חיזבאללה על‪-‬ידי מהלך מתווך‪,‬‬ ‫שירגיע את האש ברצועה בדמות עסקת חבילה הכוללת את שחרורו‬ ‫של שליט‪ ,‬שחרור מאוחר של אסירים על‪-‬פי ההבטחה שניתנה לאבו‪-‬‬ ‫מאזן מאולמרט טרם האירועים‪ ,‬הפסקה מוחלטת של ירי הקסאמים‬ ‫והפסקת הסיכולים נגד כל מי ששותף להפסקת האש בצד הפלסטיני‪.‬‬ ‫התמקדות בגזרה הצפונית תאפשר לישראל להימנע מכישלון בגזרה‬ ‫בה אינה יכולה לסיים כשידה על התחתונה‪ ,‬תוצאה שתביא לטלטלה‬ ‫עזה בכל רחבי העולם הערבי ביחס לעתיד יחסיו עם ישראל‪.‬‬ ‫חיסול הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בקו הגבול עם ישראל תרחיק את‬ ‫האצבע של נסראללה מהדק האקדח הצמוד לרקתם של ישראל ולבנון‪,‬‬ ‫אך חשוב יותר ‪ -‬תמנע מחסידי הפשרה עם ישראל בעולם הערבי‪,‬‬ ‫ובראשם מצרים וירדן‪ ,‬להתנצל על הסכמי השלום‪ .‬השיעור האלים‬ ‫שכפה נסראללה על ממשלת לבנון חפצת השיקום חייב ללמדה‪ ,‬כי לא‬ ‫ניתן לתבוע את כיבוד הריבונות מישראל בשטח שהיא עצמה לא עשתה‬ ‫כדי לממשה‪ ,‬הן בהיבט הצבאי והן בהיבט האזרחי‪ .‬תמיכה בינלאומית‬ ‫אמיצה יותר בממשלת לבנון יכולה להניע אותה לשלוח את כוחותיה‬ ‫לדרום‪ ,‬כדי לחסוך מישראל את הצורך לחזור לשם‪ .‬הלקח הצפוני‬ ‫הזה ראוי שיילמד על‪-‬ידי הפלסטינים‪ ,‬הן ביחס לעצמאות ההחלטה‬ ‫הפלסטינית ‪ -‬שנלקחה מיושבי עזה ורמאללה בידי יושבי דמשק ‪ -‬והן‬ ‫ביחס לפעולות נגד ישראל שייצאו מהשטח שיעבור לאחריותם‪.‬‬ ‫חשיבותו האסטרטגית של מבצע “שכר הולם”‪ ,‬שהפך בינתיים “לשינוי‬ ‫כיוון”‪ ,‬הינה רבה לאין ערוך מ”ענבי זעם” ו”דין וחשבון” שהכרנו‪ ,‬ואף‬ ‫זכות החשיבה ‪443‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 443‬‬ ‫מ”גשמי קיץ” בעזה‪ .‬זהו מאבק על המשך תהליך הפשרה והשלום‬ ‫בין ישראל לגורמים המתונים בעולם הערבי‪ .‬הצלחתם של נסראללה‬ ‫ואחמדי‪-‬נג'אד‪ ,‬הקוראים להשמדת ישראל בכל תנאי‪ ,‬תערער את‬ ‫היציבות האזורית המבוססת על עליונותה הצבאית של ישראל והסכמי‬ ‫השלום עימה‪ ,‬ותביא לחזרה לדפוסי העימות שקדמו לה‪ .‬על גורמי‬ ‫הקהילה הבינלאומית‪ ,‬כמו גם על ישראל‪ ,‬לתעדף את פעילותם באופן‬ ‫שימנע זאת עוד בטרם המבצע הופך למלחמה‪ ,‬שבעקבותיה ‪ -‬אף‬ ‫שהצדדים המתונים ינצחו ‪ -‬יידרשו שנים לשיקום ההריסות‪.‬‬ ‫‪ 444‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 444‬‬ ‫פרק ‪ | 8‬ערביי ישראל‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 445‬‬ �� .indb 446 7/18/10 9:13 AM ‫‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫רוב [‪]03/09/2007 | Ynet‬‬ ‫‪ .1‬לא כך נשיג‬ ‫‪ .2‬התנתקות מאזרחי ישראל‪[ ‬הארץ | ‪]07/08/2005‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫עמ’‬ ‫‪449‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪�� .indb 447‬‬ �� .indb 448 7/18/10 9:13 AM ‫[הארץ | ‪]03/09/2007‬‬ ‫‪ | 1‬לא כך נשיג רוב‬ ‫הרעיון להעביר שטחים מאוכלסים בערבים‪-‬ישראלים‬ ‫לפלשתין לא מעשי — ומסוכן‬ ‫בעקבות הידיעות על מו”מ מחודש להסדר קבע עם הפלשתינאים‬ ‫שב פרופ’ גדעון ביגר ומעלה את ההצעה להעביר שטחים מאוכלסים‬ ‫בערבים‪-‬ישראלים למדינה הפלשתינית שתקום‪ ,‬בתמורה להעברת‬ ‫חלק מהיישובים הישראליים בגדה לריבונות ישראל (“הדרך היחידה‬ ‫להסכם”‪“ ,‬הארץ” ‪ .)14.8‬כך יובטח הרוב היהודי במדינת ישראל ויוגדל‬ ‫שטח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל‪ .‬אך כשבוחנים את פרטי‬ ‫ההצעה מבחינה מעשית ובעיני המשפט הבינלאומי והישראלי‪ ,‬מגלים‬ ‫שמדובר ברעיון לא מעשי ומסוכן‪.‬‬ ‫ביגר טוען שרעיון חילופי השטחים הועלה בעבר כדי להבטיח את‬ ‫מה שהוא מכנה “השוויון הלאומי”‪ ,‬המופר להבנתו מעצם העובדה‬ ‫שבישראל קיים מיעוט ערבי‪ ,‬בעוד שבפלשתין העתידה לקום אין‬ ‫מיעוט יהודי‪ .‬אך האמת היא שההצעה לחילופי שטחים עלתה בקמפ‬ ‫דייוויד‪ ,‬בטאבה‪ ,‬בז’נווה ואצל הנשיאים ביל קלינטון וג’ורג’ בוש כדי‬ ‫לספק את האינטרסים הישראליים ולהתגבר על הקושי שבפינוים‬ ‫של מאות‪-‬אלפי ישראלים מהשטחים‪ ,‬למרות מעמדן הלא‪-‬חוקי של‬ ‫ההתנחלויות במשפט הבינלאומי‪.‬‬ ‫תומכי ההצעה מבקשים להביא ל”התאמת קווי שביתת הנשק‬ ‫למציאות הדמוגרפית שהתהוותה בארץ ישראל”‪ .‬די במבט חטוף‬ ‫במפות שמפרסם פרופ’ ארנון סופר כדי להבין כמה מסוכנת קביעה‬ ‫גורפת זו‪ .‬קל יותר לחבר את הגליל הערבי לג’נין ואת ריכוזי הבדווים‬ ‫בנגב לאזור חברון‪ ,‬מאשר לשלוח אצבע של ‪ 21‬ק”מ ללב השומרון כדי‬ ‫לחבר את אריאל לישראל‪ .‬מי ערב לכך שאחרי שישראל תביע נכונות‬ ‫לפתוח את גבולות ’‪ ,67‬שעל בסיסם היא נהנית מ‪ 78%-‬מהשטח בין‬ ‫זכות החשיבה ‪449‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 449‬‬ ‫הירדן לים‪ ,‬הדבר יסתיים בכך ולא יגרום לפתיחת תיקי ’‪ — 48‬גבולות‬ ‫החלוקה‪ ,‬בינאום ירושלים‪ ,‬הרס הכפרים‪ ,‬הפליטים הפנימיים‪ ,‬האדמות‬ ‫המופקעות‪ ,‬הרכוש שנותר ועוד‪.‬‬ ‫ביגר מביא כדוגמה את חילופי האוכלוסייה בין יוון לטורקיה ובין‬ ‫הודו לפקיסטאן (שבמהלכם מתו רבים)‪ .‬אבל החוק הבינלאומי היום‬ ‫אוסר מפורשות על כל העברה של אוכלוסייה משום החשיבות הרבה‬ ‫המוענקת למקום המגורים ולמרקם החיים בסל הבינלאומי של זכויות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫היתכנותה של העברת הריבונות תלוי בראש ובראשונה בהסכמה‬ ‫פלשתינית — תנאי הכרחי שביגר כלל אינו מתייחס אליו‪ .‬אבל לאש”ף‬ ‫אין כל אינטרס להיכנס למהלך שאותם אזרחים ערבים האמורים‬ ‫להפוך אזרחי המדינה החדשה מתנגדים לו נחרצות‪ .‬אש”ף מעוניין‬ ‫בשטחים נוספים ריקים מכל אוכלוסייה לטובת קליטת הפליטים‪.‬‬ ‫גם אם הארגון ישנה את עמדתו‪ ,‬עדיין יצטרכו הצדדים‪ ,‬על פי מה‬ ‫שהופך למקובל ומחייב בדין הבינלאומי היום‪ ,‬להעמיד לכלל התושבים‬ ‫באזור שתי אפשרויות לשמור על אזרחותם הישראלית‪ .‬גם זהו תנאי‬ ‫הכרחי שנעדר מהצגת הדברים על ידי ביגר‪ :‬אותם אזרחים יוכלו‬ ‫להעתיק את מקום מגוריהם לתוך ישראל‪ ,‬או לשמור על האזרחות‬ ‫הישראלית תוך המשך המגורים בשטח המועבר‪ ,‬דבר שיחייב את‬ ‫ישראל בהסדרי מעבר ותעסוקה מורכבים‪ ,‬אך ישלול מהם את הזכות‬ ‫להשתתף בבחירות לכנסת ומילדיהם‪ ,‬שייוולדו בפלשתין‪ ,‬אף את‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫ביגר טוען שהמהלך יצמצם את המיעוט הערבי ל‪ 14%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫בישראל‪ ,‬וטוען כי ‪ 200‬אלף ערבים יעברו לרשות הפלשתינית‪ .‬אך‬ ‫מעשית לא ניתן להגיע לכך‪ .‬הדבר מחייב את העברתם של יישובים‬ ‫ערביים היושבים ממערב לכביש “חוצה ישראל” — קלנסואה‪ ,‬טירה‬ ‫וג’לגוליה; ויתור על גוש ההתנחלויות שקד בכדי להעביר את יישובי‬ ‫ואדי ערה וויתור על גוש יישובי מערב השומרון (אלקנה‪ ,‬אורנית‪ ,‬שערי‬ ‫‪ 450‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 450‬‬ ‫תקווה‪ ,‬עץ אפרים ועוד) באם רוצים להעביר את כפר קאסם וסביבתו‪.‬‬ ‫אם מורידים את היישובים הללו‪ ,‬שבלתי אפשרי להעבירם‪ ,‬יוצא שרק‬ ‫‪ 12%‬מהמיעוט הערבי בישראל — ‪ 2.3%‬בלבד מאוכלוסיית המדינה‬ ‫יועבר לרשות הפלשתינית‪ .‬זאת ועוד‪ :‬שטח מגוריה של אוכלוסייה‬ ‫קטנה זו משתרע על קצת יותר מ‪ 120-‬קמ”ר‪ ,‬הרבה פחות ממה‬ ‫שישראל מבקשת לספח במסגרת גושי ההתנחלויות בגדה‪.‬‬ ‫הדרך הנכונה לצמצם את המיעוט הערבי החי בישראל היא הסכם קבע‬ ‫שבמסגרתו ‪ 250‬אלף ערביי מזרח ירושלים יעברו לריבונות פלשתינית‬ ‫ויאבדו את התושבות הישראלית‪ .‬כך‪ ,‬היחס בין יהודים וערבים יחזור‬ ‫להיות כפי שהיה ערב מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫התשובה הישראלית לזרמים הערביים הבדלניים השוללים את אופיה‬ ‫היהודי של מדינת ישראל טמונה בהשוואת הזכויות והחובות של ערביי‬ ‫מדינת ישראל ובכינונה של מדינה פלשתינית עצמאית בשטחי הגדה‬ ‫ורצועת עזה‪.‬‬ ‫המדינה הפלשתינית תממש את תביעתו וזכותו של העם הפלשתיני‬ ‫להגדרה עצמית מחוץ לגבולות מדינת ישראל‪ ,‬ותאפשר לכלל אזרחי‬ ‫ישראל הערבים להגדיר את זהותם והשתייכותם למדינת ישראל‬ ‫ולבחור‪ ,‬מעמדה לאומית שוויונית‪ ,‬את המדינה שאתה הם מזדהים‬ ‫ושבה הם מבקשים להתגורר ולממש את אזרחותם‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪451‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 451‬‬ ‫[הארץ | ‪]07/08/2005‬‬ ‫‪ | 2‬התנתקות מאזרחי ישראל‬ ‫העברת ערביי ישראל לריבונות פלשתינית אינה מעשית‬ ‫ואינה ראויה‬ ‫שלטי חוצות שפירסם אביגדור ליברמן באחרונה קראו ל”התנתקות‬ ‫מאום אל‪-‬פחם”‪ .‬מתגברים גם הקולות שקוראים לחילופי שטחים‬ ‫המאוכלסים באזרחים ערבים בין ישראל למדינה פלשתינית‪ ,‬לכשתקום‪.‬‬ ‫הקולות שנשמעים אינם רק מכיוונו של הימין הרדיקלי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי‬ ‫לבחון את העמדות השונות‪ ,‬את אפשרויות מימושן ואת ההשלכות‬ ‫הצפויות מכך על כלל החברה בישראל‪.‬‬ ‫שטחו של אזור ואדי ערה כ‪ 90-‬קמ”ר ובו כ‪ 15-‬יישובים‪ .‬הגדול שבהם‪,‬‬ ‫אום אל‪-‬פחם‪ ,‬מונה כ‪ 40-‬אלף תושבים‪ .‬כלל האוכלוסייה הערבית‬ ‫באזור — כ‪ 90-‬אלף תושבים‪ .‬ואדי ערה והמשולש הוכללו בשטח מדינת‬ ‫ישראל על פי הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן (הסכמי רודוס‬ ‫‪ .)1949‬הגם שהם חלק אתני‪ ,‬היסטורי‪ ,‬דתי ותרבותי של העם הערבי‪-‬‬ ‫הפלשתיני‪ ,‬ב‪ 56-‬השנים האחרונות הם יצרו‪ ,‬כמו כלל האוכלוסייה‬ ‫הערבית בישראל‪ ,‬מסגרת ייחודית בהיבטים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים‪,‬‬ ‫החברתיים ואף התודעתיים‪ .‬אף שהאזרחים הערבים בישראל אוהדים‬ ‫את המאבק הפלשתיני‪ ,‬הם רואים עצמם כאזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הטענה התומכת בחילופי שטחים ואוכלוסייה נשענת בדרך כלל על‬ ‫שתי רגליים‪ :‬רגל ימין‪“ ,‬הטריטוריאלית”‪ ,‬רוצה לאפשר בכך חילופי‬ ‫שטחים עם גושי התנחלויות‪ ,‬בעיקר קדומים ואריאל‪ .‬רגל שמאל‪,‬‬ ‫“הדמוגרפית”‪ ,‬רוצה לחזק את הרוב היהודי של מדינת ישראל בדרך‬ ‫של העברת אוכלוסייה ערבית למדינת פלשתין ושלילת אזרחותם‬ ‫הישראלית של המועברים‪.‬‬ ‫יש לבחון את ההצעה ביחס לארבעה גורמים‪ :‬מדינת ישראל‪ ,‬האזרחים‬ ‫‪ 452‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 452‬‬ ‫הערבים‪ ,‬אש”ף והמערכת הבינלאומית‪ .‬מבחינת ערכיה של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬מגילת העצמאות שמצהירה על קבלה שוויונית של האזרחים‬ ‫הערבים‪ ,‬ומערכת החוקים וחוקי היסוד שמבטאים זאת‪ ,‬אין אפשרות‬ ‫חוקית לשלול אזרחות ולפגוע בזכויות של ציבור אזרחים על רקע‬ ‫אתני‪-‬לאומי או גיאוגרפי‪ .‬המסר שיועבר בעצם העלאת הצעת‬ ‫החילופים הוא‪ ,‬שהערבים בישראל‪ ,‬כולם‪ ,‬אינם אזרחים לגיטימיים‬ ‫אלא קלף מיקוח מדיני ואזרחים על תנאי‪.‬‬ ‫יהיה זה צעד אל‪-‬חזור בקשר עם המיעוט הערבי בישראל‪ ,‬שלאחריו‬ ‫לא יהיה כל בסיס לתבוע ממיעוט זה נאמנות ומחויבות כלפי מדינה‬ ‫הרוצה לשלול את אזרחות חבריו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין למדינת ישראל כל‬ ‫אינטרס להביא לפתיחת תיקי ’‪ 49’-48‬ולחזרה לדיון בגבולות החלוקה‪.‬‬ ‫ובכל מקרה — מדובר על פחות מ‪ 7%-‬מכלל האוכלוסיה הערבית‬ ‫בישראל‪ ,‬כך שהמשמעות ה”דמוגרפית” היא שולית‪.‬‬ ‫האזרחים הערבים‪ ,‬ברובם הגדול‪ ,‬רוצים להיות אזרחים שווים במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬קביעה זו באה לידי ביטוי באופן חד משמעי בכל הסקרים‬ ‫שעשו גורמים שונים בשנים האחרונות‪ .‬סקרים אלה גם העלו‪ ,‬שרוב‬ ‫ברור של תושבי ואדי ערה מסרבים בכל תוקף לעבור לריבונות המדינה‬ ‫הפלשתינית; אש”ף מתנגד בכל תוקף לרעיון של החלפת שטחי ואדי‬ ‫ערה ואום אל‪-‬פחם בגושי ההתנחלויות של קדומים ואריאל‪ ,‬שיפגעו‬ ‫ברציפות המדינה הפלשתינית; המערכת הבינלאומית‪ ,‬ובעיקר המשפט‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬לא מאפשרים שלילת אזרחות והעברת אוכלוסייה‪ .‬ישראל‬ ‫חתומה על אמנות שונות שמחייבות אותה בשמירת האזרחות וזכויות‬ ‫הפרט של אזרחיה‪.‬‬ ‫שלילת אזרחות מעשרות אלפי אזרחים ישראלים והעברתם לריבונות‬ ‫מדינה אחרת אינן ראויות ערכית‪ ,‬אינן מעשיות ותוצאותיהן עשויות‬ ‫להיות הרות גורל לחברה הישראלית‪ .‬יש ‪ 3.5‬מיליון פלשתינאים‬ ‫שמבקשים להיפרד מישראל‪ ,‬ובתוכם רבע מיליון במזרח ירושלים‪,‬‬ ‫שראוי להגיע עמם להסדר קבע‪ .‬מדינה פלשתינית עצמאית תציב בפני‬ ‫כל פלשתינאי את האפשרות לבחור את מדינתו‪ .‬הקוראים להעברת‬ ‫זכות החשיבה ‪453‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 453‬‬ ‫אוכלוסייה ערבית לריבונות פלשתינית מחזקים את מגמת הבדלנות‬ ‫מבית מדרשו של שייח ראאד סלאח‪ .‬על מדינת ישראל לעשות כל‬ ‫שביכולתה כדי לחבר את ערבייה לחברה הישראלית‪ ,‬בהגינות ובשוויון‪,‬‬ ‫במקביל להקמתה של מדינה פלשתינית על בסיס החלטה ‪ ,242‬לשם‬ ‫שמירתה של מדינת ישראל דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ 454‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 454‬‬ ‫נספחים‬ ‫אוכלוסיית ארץ ישראל – מאי ‪2009‬‬ ‫השטח‬ ‫בגבולות ‪1967‬‬ ‫‪3‬‬ ‫במזרח ירושלים‬ ‫סה"כ (בשטח שתחת החוק‬ ‫יהודים‬ ‫‪5,104,000‬‬ ‫‪)41.8%( 194,000‬‬ ‫‪5,298,000‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫‪1,228,000‬‬ ‫‪)58.2%( 270,000‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1,498,000‬‬ ‫הישראלי)‬ ‫גדה מערבית‬ ‫רצועת עזה‬ ‫‪)11.7%( 295,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪)88.3%( 2,231,000‬‬ ‫‪1,460,000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫עולים לא רשומים‬ ‫‪5,593,000‬‬ ‫‪320,000‬‬ ‫כיהודים(אחרים)‬ ‫סה"כ בא"י המערבית‬ ‫‪)53.3%( 5,913,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪)100%‬‬ ‫‪5,189,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪)46.7%( 5,189,000‬‬ ‫הנתונים על יהודים וערבים במדינת ישראל נלקחו מפרסומי הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה בישראל (מאי ‪.)2009‬‬ ‫הנתונים על הערבים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה נלקחו מפרסומי הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית(מאי ‪.)2009‬‬ ‫שטח בן ‪ 70,500‬דונם אשר ישראל החילה עליו את החוק המשפט והמנהל‬ ‫הישראלי מיד לאחר מלחמת ששת הימים (סוף יוני ‪ .)1967‬תושביו היהודים‬ ‫הינם אזרחי מדינת ישראל בעוד רובם המכריע של תושביו הערביים אינם אזרחי‬ ‫המדינה אלא הינם תושבי המדינה (ת”ז ישראלית)‪ ,‬מתוקף החלת החוק הישראלי‬ ‫ולא מתוקף הגשת בקשה לתושבות‪ .‬הקהילה הבינלאומית אינה מכירה במהלך‬ ‫הישראלי ורואה בשכונות היהודיות בשטח זה התנחלויות לא חוקיות בדומה‬ ‫להתנחלויות ביהודה ושומרון‪ .‬במערב העיר מתגוררים עוד ‪ 300‬אלף יהודים‪.‬‬ ‫למען הסר ספק‪ ,‬מספר זה כולל את הערבים הנוצרים‪ ,‬הדרוזים והבדואים בישראל‬ ‫אשר נהנים מהאזרחות הישראלית‪.‬‬ ‫מספר זה נחשב למספר הרשמי בפרסומי הלמ”ס ביחס למספר היהודים בישראל‬ ‫גם אם חלקם גר מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫אלו עולים מברית המועצות לשעבר וצאצאיהם אשר אינם רשומים כיהודים‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪455‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 455‬‬ ‫תושבי ישראל‪ +67( 7‬ירושלים‪+‬‬ ‫יהודים בגדה)‬ ‫‪7,411,000‬‬ ‫יהודים ואחרים‪)75.5+4.3( 79.8%-‬‬ ‫תושבי הגדה ועזה‬ ‫‪8‬‬ ‫סה"כ תושבים בא"י המערבית‬ ‫ערבים‪20.2% -‬‬ ‫‪3,691,000‬‬ ‫‪11,102,000‬‬ ‫יהודים ואחרים‪53.3%-‬‬ ‫ערבים‪46.7% -‬‬ ‫‪ 7‬מספר זה נחשב למספר הרשמי של הלמ”ס ביחס לתושבי ישראל גם אם חלק‬ ‫מהיהודים שבהם מתגורר מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫‪ 8‬תושביהם הפלסטינים של הגדה והרצועה נתונים לאחריותה של הרשות‬ ‫הפלסטינית‪ .‬מספר זה אינו כולל כמובן את הפלסטינים במזרח ירושלים‪ ,‬אך‬ ‫יש לציין כי אלו רשאים ומשתתפים בבחירות לפרלמנט ולנשיא של הרשות‬ ‫הפלסטינית מאז ‪ 1996‬בכפוף להסכמי הביניים (אוסלו)‬ ‫‪ 456‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 456‬‬ ‫ריבוי טבעי או גידול בהגירה?!‬ ‫הממשלה שנים‬ ‫התנחלויות‬ ‫ישראלים סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫במזרח‬ ‫במזרח‬ ‫מצטבר‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪11‬‬ ‫ישראלים שכונות‬ ‫ביש"ע‬ ‫ביש"ע‬ ‫מערך‬ ‫‪67-77‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪32,000‬‬ ‫‪38,000‬‬ ‫‪38,000‬‬ ‫לכוד‬ ‫‪77-81‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪11,000‬‬ ‫‪26,000‬‬ ‫‪37,000‬‬ ‫‪75,000‬‬ ‫לכוד‬ ‫‪81-84‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪29,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪49,000‬‬ ‫‪124,000‬‬ ‫אחדות‬ ‫‪84-90‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪46,000‬‬ ‫‪32,000‬‬ ‫‪78,000‬‬ ‫‪202,000‬‬ ‫לכוד‬ ‫‪90-92‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪222,000‬‬ ‫עבודה‬ ‫‪92-2001‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪93,000‬‬ ‫‪52,000‬‬ ‫‪367,000 145,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לכוד‬ ‫לכוד‬ ‫‪27,000‬‬ ‫‪ 100 2001-2008‬מאחזים ‪76,000‬‬ ‫‪470,000 103,000‬‬ ‫קדימה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪127‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪276,000‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪194,000‬‬ ‫‪470,000‬‬ ‫‪ 9‬בקיץ ‪ 2005‬פונו ‪ 21‬ישובים מעזה ומצפון השומרון‬ ‫זכות החשיבה ‪457‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 457‬‬ ‫עיקר הממצאים‬ ‫‪ .1‬כול ממשלות ישראל בנו התנחלויות בשטחי יש”ע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ב‪ 15-‬השנים הראשונות נתנה ממשלת ישראל עדיפות לאכלוסה‬ ‫של מזרח ירושלים על ידי יהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מ‪ 2001-‬החליפו המאחזים הלא מורשים את הקמתן של התנחלויות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שליש מהישראלים המתגוררים ביש”ע עשו זאת עד החתימה‬ ‫על הסכם אוסלו (‪ 25‬שנים)‪ ,‬שליש נוסף במהלך הסכם אוסלו(‪8‬‬ ‫שנים)‪ ,‬ושליש לאחר הקפאתו (‪ 8‬שנים)!!!‬ ‫‪ 55% .5‬מהישראלים המתגוררים במזרח ירושלים עשו זאת עד‬ ‫החתימה על הסכם אוסלו והשאר במהלכו או לאחר הקפאתו!!!‬ ‫‪ .6‬הגידול הטבעי בקרב יהודים עומד על ‪.1.6%‬‬ ‫‪ .7‬גודלה של משפחה ממוצעת בישראל עומד על ‪ 3.1‬נפשות‪.‬‬ ‫‪ 458‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 458‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 459‬‬ �� .indb 460 7/18/10 9:13 AM ‫• ‪ 2 ,1917‬בנובמבר | הצהרת בלפור‪.‬‬ ‫• ‪ | 1919‬ועידת השלום מתכנסת בורסאי ומוקם חבר הלאומים‪.‬‬ ‫• ‪ | 1919‬ההסתדרות הציונית מגישה תזכיר הטריטוריאלי לוועידת‬ ‫השלום בורסאי‪.‬‬ ‫• ‪ | 1922‬חבר הלאומים מאשר את המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫• ‪ | 1937‬מוגש הדו”ח של הוועדה המלכותית הבריטית בראשות‬ ‫הלורד פיל‪.‬‬ ‫• ‪ | 1938‬הנהלת הסוכנות היהודית מגישה הצעה לתכנית חלוקה‬ ‫לוועדת החלוקה הבריטית בראשות סר וודהד‪.‬‬ ‫• ‪ | 1946‬עצמאות מוענקת לעבר הירדן ולסוריה‪.‬‬ ‫• ‪ ,1947‬כ”ט בנובמבר | תכנית החלוקה מאושרת על ידי האו”ם‬ ‫(החלטת העצרת הכללית מס’ ‪.)181‬‬ ‫• ‪ 30 ,1947‬בנובמבר | תחילת מלחמת הקוממיות‪.‬‬ ‫• ‪ 14 ,1948‬במאי | הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫• ‪ 15 ,1948‬במאי | מדינות ערב פולשות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫• ‪ 1‬באוגוסט | ממשלת ישראל מכריזה על ירושלים כשטח כיבוש‬ ‫וממנה לה מושל צבאי‪.‬‬ ‫• ‪ 26‬בספטמבר | נחקקת פקודת שטח השיפוט והסמכויות‪ ,‬תש”ח‪-‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫• ‪ 11‬בדצמבר | מוקמת ועדת פיוס — החלטה ‪ 194‬של העצרת הכללית‬ ‫של האו”ם‪.‬‬ ‫• ‪ ,1949‬פברואר‪-‬יולי | הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למצרים‪,‬‬ ‫ירדן‪ ,‬לבנון וסוריה נחתמים ברודוס‪.‬‬ ‫• ‪ ,1949‬אפריל | אוגוסט‪ ,‬ועידת הפיוס לארץ ישראל של האו”מ‪,‬‬ ‫מתכנסת בלוזן שבשוויץ‬ ‫• ‪ ,1949‬פברואר | ירושלים מוכרזת כחלק משטח מדינת ישראל‬ ‫• ‪ 5 ,1949‬בדצמבר | ממשלת ישראל מכריזה על ירושלים כבירת‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫• ‪ 13 ,1949‬בדצמבר | הכנסת מחליטה על העברת מושבה לירושלים‬ ‫• ‪ | 1964‬הקמת אש”ף (ארגון השחרור הפלסטיני) בראשות אחמד‬ ‫שוקרי מאושרת על ידי הליגה הערבית‪.‬‬ ‫– האמנה הפלסטינית מאושרת‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪461‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 461‬‬ ‫הספר בישראל‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫• ‪ | 1966‬מבוטל הממשל הצבאי באזור‬ ‫• ‪ 6 ,1967‬ביוני | מלחמת ששת הימים‪ .‬בסיומה ישראל מחזיקה‬ ‫בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬רצועת עזה וירושלים המזרחית‪.‬‬ ‫• ‪ 28 ,1967‬ביוני | הממשלה מתקינה את צו סדרי השלטון והמשפט‬ ‫(מספר ‪ )1‬תשכ”ז‪ ,1967-‬הקובע את גבולות שטחה של ירושלים‬ ‫• ‪ ,1967‬יולי | סגן ראש הממשלה יגאל אלון מציג את תוכניתו‬ ‫לממשלה בראשות אשכול‪ .‬הממשלה לא מעמידה אותה להצבעה‬ ‫• ‪ 1 ,1967‬בספטמבר | ועידת הליגה הערבית מתכנסת בחרטום‪.‬‬ ‫• ‪ 27 ,1967‬בספטמבר | כפר עציון עולה לקרקע‪.‬‬ ‫• ‪ 30 ,1967‬באוקטובר | סגן ראש הממשלה יגאל אלון מנחה את‬ ‫ראשי אגף המדידות למחוק את ה”קו הירוק” מהמפות‬ ‫• ‪ ,1967‬נובמבר | מועצת הביטחון מחליטה בהחלטה ‪ 242‬על סיום‬ ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫• ‪ ,1968‬אוגוסט | יאסר ערפאת נבחר ליו”ר אש”ף‪.‬‬ ‫• ‪ ,1973‬אוקטובר | מועצת הביטחון מחליטה בהחלטה ‪ 338‬על סיום‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫• ‪ ,1974‬ינואר | פברואר — מוקמת תנועת גוש אמונים‪.‬‬ ‫• ‪ ,1977‬מרץ | ממשלת רבין מאשרת את הקמת אריאל‪.‬‬ ‫• ‪ 17‬באפריל | ממשלת רבין מחליטה על הקמת הישוב קדומים‬ ‫• ‪ 17‬במאי | הליכוד בראשות בגין מנצח בבחירות ומרכיב את‬ ‫הממשלה‬ ‫• יוני | שרון ממונה לשר החקלאות וליו”ר ועדת השרים לענייני‬ ‫התיישבות‪.‬‬ ‫• ‪ 29‬בספטמבר | אריאל שרון‪ ,‬יו”ר וועדת השרים לענייני התיישבות‪,‬‬ ‫מציג את תוכנית ההתנחלות שלו‪.‬‬ ‫• ‪ 2‬באוקטובר | הממשלה מאשרת את “תוכנית שרון” המוצגת בפני‬ ‫הכנסת ב‪ 9-‬בנובמבר‪.‬‬ ‫• ‪ 28 ,1978‬בדצמבר | ראש הממשלה מנחם בגין מציג את תכנית‬ ‫האוטונומיה לפלסטינים‪.‬‬ ‫• ‪ 26 ,1979‬במרס | הסכם שלום נחתם בין ישראל למצרים‪.‬‬ ‫• ‪ 22 ,1979‬באוקטובר | בית המשפט העליון קובע שתפיסת קרקעות‬ ‫פרטיות אפשרית רק “לצרכים צבאיים”‪ .‬הוא פוסל את תפיסת הקרקע‬ ‫‪ 462‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 462‬‬ ‫הפרטית לצורך הקמת ההתנחלות אלון מורה‪.‬‬ ‫• ‪ | 1980‬נקבע חוק היסוד “ירושלים‪ :‬בירת ישראל‪.1980”,‬‬ ‫• ‪ ,1980‬יוני | הקהילה האירופית יוצאת ב”הצהרת ונציה” ששוללת‬ ‫כל סיפוח שטחים לישראל‬ ‫• ‪ ,1981‬ינואר | מתכנסת המועצה הנבחרת של ישובי יש”ע לכנס‬ ‫יסוד בקיבוץ ראש צורים‬ ‫• ‪ 6 ,1982‬ביוני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)‪.‬‬ ‫• ‪ 11 ,1987‬באפריל | “הסכם לונדון” ‪.‬מסמך סודי שהוסכם עליו‬ ‫על‪-‬ידי המלך חוסיין ושר החוץ הישראלי שמעון פרס‪ ,‬שעסק בכינון‬ ‫ועידת שלום בחסות האו”ם‪ .‬ההסכם הובא להצבעת ממשלת האחדות‬ ‫הלאומית במאי‪ ,‬אך לא אושר‪.‬‬ ‫• ‪ 7 ,1987‬בדצמבר | האינתיפאדה הראשונה בשטחים‪.‬‬ ‫• ‪ | 1988‬החמאס קם כאופוזיציה לאש”פ‪ .‬מוסיף לסדר היום המוסלמי‬ ‫הדתי סעיף לאומי דתי‪ :‬שחרור פלסטין‪.‬‬ ‫• ‪ ,1988‬נובמבר | המועצה הלאומית הפלסטינית (המל”פ) מתכנסת‬ ‫באלג’יר‪ .‬במסגרת הכרזת העצמאות הפלסטינית‪ .‬מחליטה שלא להכיר‬ ‫בהחלטות האו”ם ‪ 242 ,181‬ו‪ ,338-‬שנדחו בזמנו על‪-‬ידי האמנה‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬ובכך דוחה הכרה בפועל בקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫• ‪ 30 ,1991‬באוקטובר | ועידת מדריד מתכנסת בחסות ארה”ב‬ ‫וברה”מ‪ ,‬בהשתתפות ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ונציגות‬ ‫פלסטינית — ירדנית מהשטחים‪.‬‬ ‫• ‪ ,1992‬יוני | יצחק רבין נבחר לראש ממשלת ישראל בבחירות‬ ‫כלליות‪.‬‬ ‫• ‪ 13 ,1993‬בספטמבר | יצחק רבין ויו”ר אש”ף יאסר ערפאת‬ ‫חותמים על “הצהרת העקרונות” (הסכם אוסלו) בוושינגטון‪ ,‬ארה”ב‪.‬‬ ‫אושר בכנסת ב‪ 29-‬בספטמבר ברוב של ‪ 61‬כנגד ‪.50‬‬ ‫• ‪ 4 ,1994‬במאי | הסכם עזה יריחו נחתם בקהיר‪ .‬מסמן את תחילת‬ ‫תקופת הביניים ליישום “הסכם אוסלו”‪.‬‬ ‫• ‪ ,1994‬יולי | יו”ר אש”ף‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬והמנהיגות הגולה שבים‬ ‫לשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה ומקימים את הרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫• ‪ | 1994‬הקמת גדר על הקו הירוק מסביב לרצועת עזה‪.‬‬ ‫• ‪ 26 ,1994‬באוקטובר | הסכם שלום נחתם בין ישראל לירדן‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪463‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 463‬‬ ‫• ‪ 28 ,1995‬בספטמבר | הסכם הביניים (אוסלו ‪ )2‬בין ישראל לאש”ף‬ ‫בנוגע לעזה ולגדה המערבית נחתם בוושינגטון‪.‬‬ ‫• ‪ 4 ,1995‬בנובמבר | נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בתל אביב‪.‬‬ ‫• ‪ 20 ,1996‬בינואר | יאסר ערפאת נבחר ברוב גדול ליו”ר הרשות‬ ‫הפלסטינית‪ .‬בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית‪ ,‬אשר נערכו‬ ‫תחת פיקוח בינלאומי‪ ,‬השיג הפת”ח רוב ברור‪.‬‬ ‫• ‪ 20 ,1996‬במאי | בנימין נתניהו נבחר בבחירות אישיות לראשות‬ ‫הממשלה ומקים ממשלת ליכוד ימין‪.‬‬ ‫• ‪ 17 ,1997‬בינואר | נחתם פרוטוקול לפריסה מחדש בחברון | הסכם‬ ‫נלווה להסכם טאבה‪ ,‬לגבי הפריסה מחדש של צה”ל בחברון‪ .‬הפרוטוקול‬ ‫נחתם ע”י ממשלתו של בנימין נתניהו‬ ‫• ‪ 23 ,1998‬באוקטובר | נחתם מזכר וואי במרילנד‪ ,‬ארה”ב ע”י‬ ‫ממשלתו של בנימין נתניהו וקובע את ההיערכויות הנוספות של צה”ל‬ ‫בשטחי הגדה המערבית‪.‬‬ ‫• ‪ 4 ,1999‬במאי | מועד סיום תקופת הביניים על פי הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫• ‪ 17 ,1999‬במאי | אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה בבחירות‬ ‫אישיות‪.‬‬ ‫• ‪ ,1999‬דצמבר | שיחות שלום מתחדשות בין ישראל לסוריה‪.‬‬ ‫• ‪ 24 ,2000‬במאי | ישראל נסוגה באופן חד צדדי מדרום לבנון‪.‬‬ ‫• ‪ 12-25 ,2000‬ביולי | מתכנסת ועידת קמפ דיוויד בהשתתפות‬ ‫משלחת ישראלית בראשות ראש הממשלה ברק ומשלחת פלסטינית‬ ‫בראשות יו”ר אש”ף יאסר ערפאת‬ ‫• ‪ 28 ,2000‬בספטמבר | ראש האופוזיציה אריאל שרון מבקר בהר‬ ‫הבית בלוית שוטרים רבים ותחילתה של “האינתיפאדה השנייה”‪.‬‬ ‫• ‪ 23 ,2000‬בדצמבר | פרסום ‘מתווה קלינטון’‪ ,‬הכולל פרמטרים‬ ‫להסדר קבע ישראלי פלסטיני‪.‬‬ ‫• ‪ ,2001‬ינואר | מתנהלות שיחות טאבה בין ישראל לפלסטינים על‬ ‫בסיס “מתווה קלינטון”‪.‬‬ ‫• ‪ 6 ,2001‬בפברואר | אריאל שרון נבחר לראשות הממשלה‪.‬‬ ‫• ‪ ,2001‬יוני | הממשלה מטילה על המועצה לביטחון לאומי ‪ ,‬צה”ל‬ ‫ומשטרת ישראל‪ ,‬את עבודת המטה לגיבוש תוכנית לחסימת קו התפר‬ ‫בפני הסתננות של מחבלים ושוהים בלתי חוקיים‬ ‫‪ 464‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 464‬‬ ‫• ‪ 28 ,2002‬במרס | ועידת הליגה הערבית מקבלת תכנית שלום על‬ ‫בסיס היוזמה הסעודית‪ ,‬ולפיה מדינות ערב מכריזות על נכונותן להכיר‬ ‫בישראל ולקיים יחסי שלום עמה אם זו תיסוג לקווי ‪ 1967‬ויימצא‬ ‫פתרון מוסכם לבעיית הפליטים‪.‬‬ ‫• ‪ 27 ,2002‬במרץ | פיגוע במלון “פארק” בו נהרגים ‪ 29‬ונפצעים ‪140‬‬ ‫במהלך עריכת סדר פסח‪ .‬יציאה למבצע “חומת מגן” ב‪ 29-‬במרץ‪.‬‬ ‫• ‪ 30 ,2002‬באפריל | הקוורטט (ארה”ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬האו”ם והאיחוד‬ ‫האירופי) מגיש את “מפת הדרכים” להסדר קבע בדמות שתי מדינות‪.‬‬ ‫• ‪ 23 ,2002‬ביוני | לאחר שני דיונים מקדימים במרץ ובאפריל ‪,2002‬‬ ‫מחליטה הממשלה לאשר את תוכנית משרד הביטחון להקים בקו‬ ‫התפר מכשול הפרדה לאורך ‪ 110‬ק”מ‪.‬‬ ‫• ‪ 2 ,2002‬בנובמבר | מתפרקת ממשלת האחדות הלאומית בראשות‬ ‫שרון‬ ‫• ‪ 2002‬דצמבר | הממשלה מאשרת את שלב ב’ של התוכנית ומורה‬ ‫להקים מכשול מסאלם ועד לטירת צבי בבקעת הירדן שאורכו כ‪70-‬‬ ‫ק”מ נוספים‬ ‫• ‪ 28 ,2003‬בינואר | שרון גובר על מצנע‪ ,‬יו”ר העבודה‪ ,‬בבחירות‬ ‫מוקדמות ומרכיב ממשלת ימין‪.‬‬ ‫• ‪ 20 ,2003‬באוגוסט | דיון נוסף של ועדת השרים לענייני ביטחון‬ ‫לאומי‪ .‬הממשלה שבה ומאשרת את תוואי הגדר במרחב “עוטף‬ ‫ירושלים” כפי שהוצג על ידי משרד הביטחון‪ ,‬ומנחה את משרד‬ ‫הביטחון לבצע את העבודות במהירות האפשרית‪.‬‬ ‫• ‪ 1 ,2003‬באוקטובר | מליאת הממשלה מאשרת את תוואי “גדר‬ ‫הביטחון” במסגרת תכנית “מרחב התפר”‪ ,‬ומאשרת את המשך הקמת‬ ‫המכשול למניעת פיגועי טרור על פי השלבים והתוואי שהוצגו על ידי‬ ‫מערכת הביטחון‬ ‫• ‪ ,2003‬אוקטובר | מתפרסמת יוזמת ז’נבה‬ ‫• ‪ 22 ,2003‬באוקטובר | ברוב של ‪ 144‬מדינות נגד ארבע‪ ,‬מתקבלת‬ ‫בעצרת הכללית של האו”מ ההצעה האירופית הקובעת כי הקמת הגדר‬ ‫מנוגדת לחוק הבינלאומי ותובעת מישראל להפסיק את הקמת הגדר‬ ‫ולהשיב את המצב לקדמותו ‪.‬‬ ‫• ‪ 18 ,2003‬בדצמבר | שרון מודיע בכנס הרצלייה על תוכנית‬ ‫זכות החשיבה ‪465‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 465‬‬ ‫ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון הגדה‪.‬‬ ‫• ‪ 29 ,2003‬בינואר | אריאל שרון בראש הליכוד מנצח שוב בבחירות‬ ‫לכנסת ומקים ממשלה בראשותו‪.‬‬ ‫• ‪ 4 ,2003‬ביוני | ממשלת ישראל מאשרת את “מפת הדרכים”‬ ‫• ‪ 1 ,2003‬באוקטובר | הממשלה מאשרת את תוואי גדר ההפרדה‬ ‫בגדה המערבית‬ ‫• ‪ ,2003‬אוקטובר | מוגשת עתירה עקרונית ראשונה לבג”צ‬ ‫שמערערת על החלטת הממשלה להקים את גדר ההפרדה כולה על ידי‬ ‫ארגון זכויות האדם הישראלי “המוקד להגנת הפרט”‬ ‫• ‪ ,2004‬אפריל | חילופי מכתבים ומסמכים בין לשכת ראש ממשלת‬ ‫ישראל לארה”ב‪ ,‬ששיאם בהגשת ‘תכנית ההתנתקות’ החד‪-‬צדדית של‬ ‫ישראל מרצועת עזה ומצפון השומרון‪.‬‬ ‫• ‪ 6 ,2004‬ביוני | ממשלת ישראל מאשרת את תכנית “ההתנתקות”‬ ‫המתוקנת‪.‬‬ ‫• ‪ 30 ,2004‬ביוני | בעתירה שמגישים תושבי הכפר בית סוריך‬ ‫ותושבי מבשרת ציון שמצפון מערב לירושלים‪ .‬קובע בג”צ כי בניית‬ ‫הגדר חוקית מבחינה עקרונית אך פוסל לראשונה קטע גדר בנימוק‬ ‫שפגיעתו בזכויות פלסטינים אינה פרופורציונית לתועלת הביטחונית‪.‬‬ ‫לעתירה זו מצטרפת בפעם הראשונה המועצה לשלום ולביטחון‬ ‫• ‪ 7 ,2004‬ביולי | מתפרסמת חוות הדעת המייעצת של בית הדין‬ ‫הבינלאומי ובה נקבע כי לאחר בחינת מכלול החומר והטענות שבפניו‪,‬‬ ‫הגיע בית הדין למסקנה‪ ,‬כי בניית הגדר בתוואי שהוצג בפניו‪ ,‬והמשטר‬ ‫הנלווה לה‪ ,‬עומדים בסתירה למשפט הבינלאומי‪.‬‬ ‫• ‪ 21 ,2004‬ביולי | עצרת האו”מ‪ ,‬מחליטה‪ ,‬ברוב של ‪ 150‬מדינות מול‬ ‫שש מתנגדות‪ ,‬כי על מדינת ישראל לפרק את הגדר‪.‬‬ ‫• ‪ 26 ,2004‬באוקטובר | הכנסת מכריעה ברוב של ‪ 67‬תומכים לטובת‬ ‫תוכנית “ההתנתקות”‬ ‫• ‪ 24 ,2004‬בדצמבר | ממשלת ישראל מאשרת את החוק ליישום‬ ‫תוכנית “ההתנתקות”‬ ‫• ‪ ,2005‬ינואר | בישראל מוקמת קואליציה חדשה | מפלגת העבודה‬ ‫מצטרפת לליכוד‪.‬‬ ‫– מחמוד עבאס (אבו מאזן) נבחר ליו”ר הרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪ 466‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 466‬‬ ‫• ‪ 20 ,2005‬בפברואר | הממשלה מאשרת את פינוי היישובים‬ ‫ברצועת עזה ובצפון השומרון ואת התוואי החדש של גדר ההפרדה‬ ‫בגדה המערבית‬ ‫• ‪ ,2005‬אוגוסט‪-‬ספטמבר | ישראל מפנה את כל יישובי גוש קטיף‬ ‫וארבעה מיישובי צפון השומרון וצה”ל נערך מחוץ לרצועת עזה‪.‬‬ ‫• ‪ 20 ,2005‬בפברואר | ממשלת ישראל מאשרת תוואי חדש לגדר‬ ‫בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בפרשת בית סוריך‬ ‫• ‪ 15 ,2005‬בספטמבר | בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה‬ ‫שופטים פוסק בעתירה העוסקת בחוקיותה של “גדר ההפרדה” באזור‬ ‫אלפי מנשה וקובע כי למרות פסיקת בית המשפט הבינלאומי לצדק | הגדר‬ ‫חוקית וכי גם הגנה על התנחלויות היא עילה חוקית לבנייתה‪ .‬יחד עם‪-‬‬ ‫זאת נפסל המקטע שכלא חמישה כפרים פלסטינים בין הגדר לקו הירוק‪.‬‬ ‫• ‪ ,2005‬אוגוסט | התנתקות מעזה ומצפון השומרון‬ ‫• ‪ ,2005‬נובמבר | שרון פורש מהליכוד ומקים את מפלגת קדימה‪.‬‬ ‫• ‪ ,2006‬ינואר | אהוד אולמרט מחליף את שרון שמתמוטט ומאושפז‬ ‫בתפקיד ראש הממשלה בפועל ומשיק את רעיון “ההתכנסות”‪.‬‬ ‫• ‪ ,2006‬ינואר | החמאס זוכה ברוב בבחירות למועצה המחוקקת‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫• ‪ ,2006‬מרץ‪-‬אפריל | אהוד אולמרט בראשות “קדימה” מנצח‬ ‫בבחירות לכנסת ומקים עם מפלגת העבודה ממשלה בראשותו‪.‬‬ ‫– איסמעיל הנייה מקים ממשלת חמאס‪.‬‬ ‫• ‪ 30 ,2006‬באפריל | ראש הממשלה בפועל‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬מאשר‬ ‫בתמיכת ארבעה שרים בממשלת המעבר את התוואי החדש למרחב‬ ‫ה”תפר”‬ ‫• ‪ 28 ,2006‬במאי | בג”ץ מקבל את העתירה נגד תוואי הגדר ממזרח‬ ‫לצופין וקובע שנציגי המדינה העלימו משופטיו בעתירה קודמת‬ ‫שהתוואי נקבע משיקולים של הרחבת ההתנחלות ולא ביטחוניים‪.‬‬ ‫• ‪ | 2006‬יוני‪-‬נובמבר | מבצע “גשמי קיץ”‬ ‫• ‪ ,2006‬יולי‪-‬אוגוסט | מלחמת לבנון השנייה‬ ‫• ‪ 29 ,2006‬בנובמבר | עצרת האו”מ מקבלת שש החלטות שקוראות‬ ‫לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים‪ .‬ההחלטה הראשונה‪ ,‬ברוב של‬ ‫‪ 157‬מדינות מתוך ‪ 192‬החברות באו”מ‪ ,‬מכירה בזכות העם הפלסטיני‬ ‫זכות החשיבה ‪467‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 467‬‬ ‫להגדרה עצמית והקמת מדינה עצמאית‪ .‬בנושא ירושלים חודשה‬ ‫ההחלטה שאינה מכירה בסמכויות ישראל לשלוט בעיר בעתיקה‬ ‫וקוראת לישראל לחדול מבניית ההתנחלויות סביב מזרח ירושלים‪.‬‬ ‫• ‪ ,2006‬דצמבר | בג”ץ דוחה את העתירות נגד תוואי הגדר בביר‬ ‫נבאללה וא‪-‬רם‬ ‫• ‪ 14 ,2006‬בדצמבר | בג”ץ פוסק על פירוק מעקה הבטון לאורך‬ ‫כביש ‪ 317‬וכביש ‪60‬‬ ‫• ‪ ,2007‬מאי | פרסום המלצותיה של הועדה לבחינת תקציב הביטחון‬ ‫(דו”ח ברודט)‬ ‫• ‪ 18 ,2007‬ביוני | אהוד ברק מחליף את עמיר פרץ ומושבע לתפקיד‬ ‫שר הביטחון‬ ‫• ‪ ,2007‬יולי | החמאס משתלט צבאית על רצועת עזה‪ .‬אבו מאזן‬ ‫מקים ממשלה בראשותו של סאלם פיאד הזוכה להכרה מישראל‬ ‫ומהקהילה הבינלאומית‪.‬‬ ‫• ‪ 20 ,2007‬ביולי | בג”צ מקבל את העתירה של תושבי נעלין ומורה‬ ‫על קבלת התוואי של המועצה לשלום ולביטחון מול חשמונאים‪.‬‬ ‫• ‪ 25 ,2007‬ביולי | בג”צ בראשות בייניש מחליט על פירוק מיידי תוך‬ ‫‪ 14‬יום של מעקה הבטון לאורך כביש ‪ 317‬ו‪ 60-‬ומשית באופן נדיר‬ ‫תשלום של ‪ 30‬אלף שקלים הוצאות על המדינה‪ .‬פסק הדין מבוצע‪.‬‬ ‫• ‪ 4 ,2007‬בספטמבר | בג”צ קובע כי יש לשנות את תוואי גדר‬ ‫ההפרדה סמוך לבילעין כך שייבחן תוואי חלופי המוציא מתחום הגדר‬ ‫את האדמות המעובדות באזור נחל דולב‪ ,‬וכן את שלב ב’ של תוכנית‬ ‫מתתיהו מזרח‪.‬‬ ‫• ‪ ,2007‬נובמבר | הפסקת עבודות מרחב התפר‬ ‫• ‪ 4 ,2008‬בנובמבר | ברק אובמה מנצח בבחירות לנשיאות ארה”ב‬ ‫• ‪ 21 ,2009‬בספטמבר | ראש הממשלה אהוד אולמרט מגיש את‬ ‫התפטרותו לנשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪.‬‬ ‫• ‪ 10 ,2009‬בפברואר | בחירות לכנסת ה‪18-‬‬ ‫• ‪ 31 ,2009‬במרץ | השבעת ממשלת נתניהו השנייה‬ ‫• ‪ 4 ,2009‬ביוני | נשיא ארה”ב ברק אובמה נושא את “נאום קהיר”‪,‬‬ ‫בו הוא שוטח את אמונותיו וכוונותיו לגבי עתיד היחסים בין ארצו‬ ‫לבין העולם המוסלמי‪.‬‬ ‫‪ 468‬שאול אריאלי‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 468‬‬ ‫• ‪ 14 ,2009‬ביוני | ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא את “נאום‬ ‫בר אילן”‪ ,‬בו הוא פורש את חזונו המדיני ומביע לראשונה הסכמה‬ ‫עקרונית להקמת מדינה פלסטינית מפורזת‪.‬‬ ‫• ‪ 7 ,2009‬באוגוסט | מחמוד עבאס נבחר בשנית לראש תנועת‬ ‫הפת”ח במסגרת הועידה השישית של התנועה שהתקיימה בבית לחם‪.‬‬ ‫• ‪ 31 ,2010‬במאי | במהלך עצירת המשט הטורקי לעזה‪ ,‬נהרגים ‪9‬‬ ‫מבין נוסעי האוניה “מרמרה" ונפצעים מספר חיילי השייטת‪.‬‬ ‫• ‪ 15 ,2010‬ביוני | השופט מצא מגיש את דו"ח ועדת החקירה‬ ‫להתנתקות — "המדינה כשלה בטיפול במפוני ההתנתקות"‪.‬‬ ‫זכות החשיבה ‪469‬‬ ‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬ ‫‪�� .indb 469‬‬