זכות החשיבה - שאול אריאלי

‫שאול אריאלי‬
‫זכות החשיבה‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 1‬‬
‫שאול אריאלי‬
‫זכות החשיבה‬
‫מהדורה שנייה מעודכנת‬
‫© כל הזכויות שמורות לשאול אריאלי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.shaularieli.com‬‬
‫‪052-4625148‬‬
‫ניתן להשתמש בכל החומר הכלול‬
‫בספר זה בכפוף לכללי הציטוט המקובלים‬
‫הפקה‪ :‬כפיים‬
‫עימוד‪ :‬ע‪.‬נ‪.‬ע‪ .‬בע"מ‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס טאצ' פרינט‬
‫נדפס בישראל ‪2010‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 2‬‬
‫לזכרם של אנשים יקרים לליבי שנפלו בלבנון‬
‫אחייני עופר אריאלי חברי ופקודי גיורא רון חברי לצוות יוסי זייתוני‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 3‬‬
����� ����� ������.indb 4
7/18/10 9:12 AM
‫תודות‬
‫לקט זה לא היה יוצא לאור ללא סיועם של נטלי גורל‪ ,‬שקיבצה וערכה‬
‫במסירות ובשקדנות את המאמרים הרבים‪ ,‬ושל דן רותם‪ ,‬שטרח רבות‬
‫על הכנת המפות והנתונים‪ .‬תודה לעמוס בידרמן על הקריקטורה‬
‫המעטרת את כריכתו של הלקט‪ ,‬ולקרן פרידריך אברט על תמיכתה‬
‫הברוכה‪.‬‬
‫הנני מבקש להודות לבעז קרני מהקרן לשיתוף פעולה כלכלי‪ ,‬לתא"ל‬
‫(מיל') וניצב (בדימוס) שאול גבעולי‪ ,‬מנכ"ל המועצה לשלום ולביטחון‬
‫ולגדי בלטיאנסקי‪ ,‬מנכ"ל יוזמת ז'נבה על עבודתינו המשותפת לקידום‬
‫התהליכים המדיניים‪.‬‬
‫תודה לחבריי ועמיתיי‪ ,‬לדר' יוסי ביילין‪ ,‬לתא"ל במיל' שלמה ברום‪,‬‬
‫לרון בן‪-‬יעקב‪ ,‬לתא"ל במיל' אילן פז‪ ,‬לתא"ל במיל' דב צדקה‪ ,‬לדר'‬
‫יאיר הירשפלד‪ ,‬לאבנר אזולאי‪ ,‬לתא"ל במיל' ישראלה אורון‪ ,‬לתא"ל‬
‫במיל' ברוך שפיגל‪ ,‬לרון שצברג‪ ,‬לעו"ד גלעד שר‪ ,‬לדוד ברודט‪ ,‬לדר'‬
‫יובל בנזימן‪ ,‬לדר' נימרוד נוביק‪ ,‬לאלוף במיל' נתי שרוני‪ ,‬ליוסי אלפר‪,‬‬
‫לדר' רובי נתנזון‪ ,‬לאסי דוד‪ ,‬לרוני פורת‪ ,‬לעיתונאים והפרשנים עקיבא‬
‫אלדר‪ ,‬עמוס הראל וארנון רגולר‪ ,‬על סיעור המוחות המתמיד שהצמיח‬
‫לא מעט מהמאמרים בלקט זה‪.‬‬
‫תודה גם לחבריי לסיורים‪ ,‬להרצאות ולניהול אתרי האינטרנט — ציון‬
‫אבּו‪ ,‬גילי הרפז ומיכל רדושיצקי ממטה "יוזמת ז'נבה"‪ ,‬רותי לחי וג'ו‬
‫יפה ז"ל מהמועצה לשלום ולביטחון ולרותם קידר ועומר מיכאלוב‬
‫משער הגולן‪.‬‬
‫רוב תודות לעורכים אלוף בן מהארץ‪ ,‬גיא רונן ואורלי פופר מווינט‬
‫על ההערות וההארות לחלק נכבד מהמאמרים‪ .‬ולבסוף‪ ,‬תודה לחברי‪,‬‬
‫צביקה קראוס על המאמץ היצירתי להפוך אסופה זו לחיה ובועטת‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪5‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 5‬‬
����� ����� ������.indb 6
7/18/10 9:12 AM
‫פתח דבר‬
‫לקט זה מרכז מאמרים נבחרים פרי עטי‪ ,‬העוסקים בסוגיות שונות של‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬עם הרחבות קלות לסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪,‬‬
‫שפורסמו בכתבי עת ובעיתונים שונים בשנים האחרונות‪ .‬הם מבטאים‬
‫ומשקפים בראש ובראשונה את הבנתי את התהליכים ואת עמדותיי‬
‫כלפיהם‪ ,‬אך יש בם בכדי לייצג כתיבה ועשייה של החברה האזרחית‬
‫בישראל במסגרת עמותות חוץ מימסדיות‪.‬‬
‫חלוקתם של המאמרים ע"פ נושאים שונים — הסכם קבע‪ ,‬המדיניות‬
‫בשטחים‪ ,‬ההתנתקות וההתכנסות‪ ,‬סוריה ולבנון‪ ,‬חמאס ועזה‪ ,‬גדר‬
‫ההפרדה‪ ,‬ירושלים וערביי ישראל — מאפשרת לקורא לבחור את אלו‬
‫המעניינים אותו‪ ,‬וסידורם באופן כרונולוגי‪ ,‬מהאחרון לראשון‪ ,‬מאפשר‬
‫לעקוב אחר התפתחות התהליכים במהלך רוב העשור האחרון‪ .‬אני‬
‫מניח‪ ,‬שהקורא יבחין בלא מעט הערכות שליליות שהתממשו לצערי‬
‫ושניתן היה למונען‪ .‬מנגד ניתן יהיה למצוא "המלצות" אחרות שמומשו‬
‫והביאו לתפנית חיובית במציאות של הסכסוך‪.‬‬
‫בתוכן העניינים של כל פרק סימנתי בעיגול מאמרים מרכזיים אשר‬
‫מעניקים סקירה היסטורית רחבה על התחום‪ .‬המפות המצורפות‬
‫בסוף כול פרק מיועדות לבאר חלק מהמושגים והרעיונות המופיעים‬
‫במאמרים ואף להקל על אלו המבקשים "לראות את השטח"‪ .‬הן הוכנו‬
‫בשחור לבן בכדי להקל על אלו המבקשים לצלמן‪ .‬בחרתי להוסיף‬
‫"אבני דרך" אשר מאפשרות למקם את המושגים‪ ,‬ההסכמים‪ ,‬הוועידות‪,‬‬
‫ההחלטות‪ ,‬המלחמות ועוד על ציר הזמן מ"הצהרת בלפור" ועד ימינו‬
‫אנו‪.‬‬
‫מהדורה זו הינה שנייה ומעודכנת בכך שנוספו לה מספר מאמרים‬
‫שהתפרסמו בחודשים האחרונים‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 7‬‬
����� ����� ������.indb 8
7/18/10 9:12 AM
‫לקט מאמרים‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמ'‬
‫‪ .1‬הסכם קבע‬
‫‪ .2‬המדיניות בשטחים‬
‫‪ .3‬חמאס ועזה‬
‫‪ .4‬התנתקות והתכנסות‬
‫‪ .5‬גדר ההפרדה‬
‫‪ .6‬ירושלים‬
‫‪ .7‬סוריה ולבנון‬
‫‪ .8‬ערביי ישראל‬
‫‪ .9‬נספחים‬
‫‪ .10‬אבני דרך‬
‫‪15‬‬
‫‪152‬‬
‫‪213‬‬
‫‪247‬‬
‫‪319‬‬
‫‪387‬‬
‫‪427‬‬
‫‪445‬‬
‫‪455‬‬
‫‪459‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 9‬‬
����� ����� ������.indb 10
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫רשימת מפות‬
‫עמ'‬
‫מפה מספר ‪| 1‬המלצת ועדת פיל ‪1937‬‬
‫מפה מספר ‪| 2‬החלטת האו"ם ‪" 1947 ,181‬החלטת החלוקה"‬
‫מפה מספר ‪ | 3‬שטחים שסופחו לישראל במלחמת‬
‫ העצמאות (‪)1948‬‬
‫מפה מספר ‪ | 4‬אזורים פלסטיניים‪ ,‬הסכם הביניים‪1999/1995 ,‬‬
‫מפה מספר ‪ | 5‬יוזמת ז'נבה (‪)2003‬‬
‫מפה מספר ‪ | 6‬חילופי שטחים — ‪ 2.4‬אחוזים‬
‫מפה מספר ‪ | 7‬חילופי שטחים — ‪ 4‬אחוזים‬
‫מפה מספר ‪ | 8‬חילופי שטחים — ‪ 5.1‬אחוזים‬
‫מפה מספר ‪ | 9‬ישובים ישראלים ברצועת עזה ‪2005/1968‬‬
‫מפה מספר ‪ | 10‬ישובים ישראלים בגדה המערבית‬
‫ ובמזרח ירושלים (‪)2009‬‬
‫מפה מספר ‪ | 11‬מאחזים (‪)2009‬‬
‫מפה מספר ‪ | 12‬מכשול — תוואי ‪2003‬‬
‫מפה מספר ‪ | 13‬מכשול — תוואי ‪2005‬‬
‫מפה מספר ‪ | 14‬מכשול — תוואי ‪2006‬‬
‫מפה מספר ‪ | 15‬חלופת המועצה לשלום ולביטחון לתוואי‬
‫ המכשול ‪2003‬‬
‫מפה מספר ‪ | 16‬מכשול — סטאטוס ‪2009‬‬
‫מפה מספר ‪ | 17‬מכשול — קטעים שפורקו‬
‫מפה מספר ‪ | ­18‬ירושלים – מזרחית‪ ,‬מערבית‪ ,‬מאוחדת‬
‫מפה מספר ‪ | 19‬ירושלים רבתי – סטאטוס מכשול ‪2009‬‬
‫‪142‬‬
‫‪143‬‬
‫‪144‬‬
‫‪145‬‬
‫‪146‬‬
‫‪147‬‬
‫‪148‬‬
‫‪149‬‬
‫‪210‬‬
‫‪211‬‬
‫‪212‬‬
‫‪381‬‬
‫‪382‬‬
‫‪383‬‬
‫‪384‬‬
‫‪385‬‬
‫‪386‬‬
‫‪425‬‬
‫‪426‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 11‬‬
����� ����� ������.indb 12
7/18/10 9:12 AM
‫[הארץ | ‪]07/02/2010‬‬
‫תג המחיר של "אווטאר"‬
‫הסרט "אווטאר" מספר על משלחת מחקרית מטעם תאגיד‪ ,‬היוצאת‬
‫את תחומי כדור הארץ ומגיעה לכוכב הלכת "פנדורה"‪ ,‬שם היא מגלה‬
‫אל שונה מהאלוהים שלנו ‪ -‬אל "ירוק"‪ ,‬אוניוורסלי‪ ,‬שהחי והצומח הם‬
‫חלק ממנו‪ .‬אל שפעם הכרנו ‪ -‬והיום הוא אולי חסר לנו‪.‬‬
‫ראשיתה של התפישה המצווה על עבודת אל אחד בלבד‪ ,‬כפי שמתאר‬
‫ישראל קנוהל בספרו "מאין באנו"‪ ,‬בימי אחנתון ששלט במצרים באמצע‬
‫המאה ה‪ 14-‬לפני הספירה‪ .‬הוא הנהיג דת חדשה‪ ,‬שבמרכזה אל אחד ‪-‬‬
‫אתון ‪ -‬שהוא האור המתגלה בשמש‪ .‬אחנתון סילק את משפחת האלים‬
‫וניתק את אתון מן המחזור הביולוגי של לידה‪ ,‬מיניות ומוות‪ ,‬משום‬
‫שלא רצה שיהיה כפוף לחוקיות שקדמה לו‪ .‬על אלה הוסיף משה את‬
‫הניתוק בין האל לבין העולם והטבע‪ .‬האל אינו חלק מהטבע‪ ,‬אלא יוצרו‬
‫והשולט בו כרצונו‪ ,‬לטובת בני האדם או נגדם‪.‬‬
‫"אווטאר" לוקח אותנו לכאורה צעד אחד לאחור ומחזיר את האל לטבע‪.‬‬
‫"איווה"‪ ,‬האלה של ה"נאבי"‪ ,‬תושבי "פנדורה"‪ ,‬היא הטבע‪ .‬תפישה זו‬
‫מתוארת היום בהתנשאות כפרימיטיבית‪ ,‬אך היא זו שמקיימת את‬
‫החוקיות המאפשרת את קיומו של כל חלק בטבע‪ .‬מדובר בתרבות‬
‫שמגלה אחריות אישית וקהילתית בהכירה בזכותו של האחר והשונה‬
‫לחיות‪ ,‬תוך שהיא מסתפקת במה שנדרש לקיום הפיסי והרוחני (הכלל‬
‫הכי "ירוק")‪ ,‬ומתבססת על התובנה העמוקה בדבר התלות והקשר בין‬
‫כל מרכיבי הקיים‪.‬‬
‫בניגוד לתושבי "פנדורה"‪ ,‬בני האדם מסירים את אחריותם לשימורו של‬
‫"חוט השערה האקלימי" בכדור הארץ‪ ,‬המאפשר את קיומם‪ .‬המאמינים‬
‫שבהם מטילים את יהבם על האל‪ ,‬השולט כביכול בטבע‪ ,‬ומניחים כי‬
‫ידאג לקיימו למענם בתמורה ל"עבודתם" אותו‪ .‬ואילו האחרים מאמינים‪,‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 13‬‬
‫כי הטכנולוגיה היא אשר תיצור את בועת הקיום האנושי במושבות‬
‫מהונדסות בלב כדור הארץ‪ ,‬אשר לא יימצאו בו עוד התנאים הטבעיים‬
‫לקיומו של המין האנושי‪.‬‬
‫כאשר "איווה" מצליחה להכריע את כוחות התאגיד ‪ -‬המנסים להשמידה‬
‫בעזרת עליונותם הטכנולוגית ‪ -‬באמצעות גיוס כל פרטי החי והצומח‬
‫הקשורים ביניהם בטריליוני קשרים ‪ -‬באה לביטוי במלוא עוצמתה‬
‫האלוהות האחרת‪" .‬איווה" אינה עושה זאת מפני שבחרה צד ‪ -‬להילחם‬
‫בפולשים מכדור הארץ ‪ -‬אלא משום שאלה בחרו להפר את ההרמוניה‬
‫ושיווי המשקל של הטבע ב"פנדורה"‪ .‬אין זה אל ארצי הגומל חסד רק‬
‫עם מאמיניו וממטיר אש וגופרית על "הכופרים" בעלי האמונה האחרת‪,‬‬
‫אלא אל שמבטיח כי האיזון בין כולם לא יופר ומעניק לערך אוניוורסליות‬
‫עומק בל ישוער ‪ -‬הרחק מעבר לגחמותיה של קבוצת מאמינים כזאת‬
‫או אחרת בכדור הארץ‪ .‬אין "עם נבחר"‪" ,‬משיח בן האלוהים" ו"נביא‬
‫אחרון" ב"פנדורה"‪ ,‬אלא סך כל החיים‪.‬‬
‫בכך נהפך "אווטאר" לסרט חובה במסגרת תוכניות שיקום למציתי‬
‫בתי כנסת‪ ,‬כנסיות ומסגדים‪ ,‬למחללי קברים ולמנתצי פסלים עתיקים‪,‬‬
‫כמו גם לאלה שעדיין סבורים ש"עלינו להציל את כדור הארץ" ואינם‬
‫מבינים‪ ,‬כי הוא ימשיך לשרוד גם שעה שנהרוס את יכולתו לספק לנו‬
‫את התנאים ההכרחיים לקיומנו‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 14‬‬
‫פרק ‪ | 1‬הסכם קבע‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 15‬‬
����� ����� ������.indb 16
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמ'‬
‫ יוזמת ז'נבה‪ -‬הצעות חוץ מימסדיות לתיחום‬
‫‪.1‬‬
‫ גבולות ישראל‪ ,‬ניתוח ביקורתי [מכון תמי שטינמץ | ‪]07/06/2010‬‬
‫ המאבק לשינוי התודעה [הארץ | ‪]03/05/2010‬‬
‫‪.2‬‬
‫ מתכון לפיצוץ [הארץ | ‪]21/03/2010‬‬
‫‪.3‬‬
‫ מיעוט יהודי בפלסטין [הארץ | ‪]28/02/2010‬‬
‫‪.4‬‬
‫ בטרם נוצקו היסודות [הארץ | ‪]14/12/2009‬‬
‫‪.5‬‬
‫ קריאה אחרונה [הארץ | ‪]17/11/2009‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪ .7‬הימין נגד הרעיון הציוני [הארץ | ‪]02/11/2009‬‬
‫ הגלגל חוזר לאחור [הארץ | ‪]18/10/2009‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ .9‬חיותן של ישראל ופלסטין ‪-‬‬
‫ רקע‪ ,‬תנאים והערכתם [יפורסם באנגלית | ‪]21/09/2009‬‬
‫‪ .10‬לקראת ההצעה האמריקאית [הארץ | ‪]11/09/2009‬‬
‫‪ .11‬איך כן עושים שלום [הארץ | ‪]09/08/2009‬‬
‫‪ .12‬תורו של אובאמה [הארץ | ‪]27/07/2009‬‬
‫‪ .13‬אז אמר [הארץ | ‪]16/06/2009‬‬
‫‪ .14‬הברירה של נתניהו [הארץ | ‪]05/06/2009‬‬
‫‪ .15‬הכל בהסכם הקבע [הארץ | ‪]08/05/2009‬‬
‫‪ .16‬שאלת מרחב ההסכמה [הארץ | ‪]10/04/2009‬‬
‫‪ .17‬ישראל — פלסטין‪ ,‬קצור תולדות המשא ומתן‬
‫ [“בבילון" הנורווגי | ‪]05/04/2009‬‬
‫‪ .18‬היוזמה הסעודית‪ :‬אל תיתפסו לפרטים‬
‫ [‪]19/12/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .19‬גם ממשלה מקרטעת חייבת לקדם הסכם‬
‫ [‪]08/09/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .20‬הדרך לשיווק הסכם מדיני [‪]30/05/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .21‬תעודת שליש לאנאפוליס [‪]26/03/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .22‬יישום של הצהרת אנאפוליס‬
‫ [פורסם באנגלית בביטרליימונס | ‪]31/01/2008‬‬
‫‪ .23‬אחרי אנאפוליס ‪ -‬מוטב שנה‪[ ‬ישראל היום | ‪]14/01/2008‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪19‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪55‬‬
‫‪57‬‬
‫‪59‬‬
‫‪61‬‬
‫‪63‬‬
‫‪66‬‬
‫‪69‬‬
‫‪72‬‬
‫‪90‬‬
‫‪93‬‬
‫‪96‬‬
‫‪99‬‬
‫‪102‬‬
‫‪105‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 17‬‬
‫קבע‪ ‬בשנה‪[ ‬כנס הרצליה של יוזמת ז'נבה | ‪]13/01/2008‬‬
‫‪ .24‬הסכם‬
‫‪ .25‬הדרך לקץ הסכסוך‬
‫‪ .26‬אחד בעקבות שלושה — התנאים להסדר קבע‬
‫ [אופקים חדשים | ‪]15/01/2007‬‬
‫‪ .27‬אשליית חילופי השטחים‪[ ‬הארץ | ‪]08/06/2006‬‬
‫‪ .28‬לפני שמציירים גבול ובורחים‪]12/03/2006 | Ynet[ ‬‬
‫‪ .29‬הסכם קבע בשל מחיר הטעות‪[ ‬הארץ | ‪]26/01/2006‬‬
‫‪ .30‬לא הסדר ולא נעליים [‪]03/12/2005 | Ynet‬‬
‫‪ .31‬לחזור לדבר עם אש"ף‪[ ‬הארץ | ‪]28/06/2004‬‬
‫‪ .32‬ישור קו עם הרחוב המאוכזב‪[ ‬אופקים חדשים | ‪]30/6/2003‬‬
‫[‪]27/03/2007 | Ynet‬‬
‫‪108‬‬
‫‪114‬‬
‫‪117‬‬
‫‪121‬‬
‫‪123‬‬
‫‪126‬‬
‫‪129‬‬
‫‪132‬‬
‫‪135‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 18‬‬
‫[מכון תמי שטינמץ | ‪]07/06/2010‬‬
‫‪ | 1‬יוזמת ז'נבה‪ -‬הצעות חוץ ‬
‫ מימסדיות לתיחום גבולות‬
‫‪1‬‬
‫ ישראל‪ ,‬ניתוח ביקורתי‬
‫"יוזמת ז'נבה" הושקה בדצמבר ‪ 2003‬לאחר מו"מ לא רשמי‪ ,‬שהתקיים‬
‫בין ישראלים ופלסטינים בכירים במשך כשנתיים‪ .‬היא חתמה באופן לא‬
‫רשמי את תהליך אוסלו‪ ,‬שהחל עשור קודם לכן‪ ,‬כאשר הציגה מתווה‬
‫להסדר קבע מלא בין ישראל לפלסטינים‪ .‬מטרתו של מאמר זה היא‬
‫להציג ולנתח את סוגיית הגבול שהוסכם בין הצדדים במסגרת היוזמה‪,‬‬
‫קשריה לסוגיות הליבה האחרות — ביטחון‪ ,‬ירושלים ופליטים‪ ,‬מתוך‬
‫הנחה וכוונה כי יש בתובנות ובלקחים שנלמדו מניסיון זה בכדי לסייע‬
‫בעתיד בידי הנושאים והנותנים הרשמיים‪.‬‬
‫רקע ונקודות הסכמה ופתיחה בסיסיות‬
‫עם תחילת המפגשים בינואר ‪ ,2002‬אומצה גישה חדשה לניהול המו"מ‬
‫בין הצדדים‪ .‬לא עוד גישת "משחק סכום אפס" שתפסה כל ויתור של‬
‫האחד כרווח של השני והובילה לדינאמיקה בה כל צד חותר לסחוט את‬
‫המקסימום שאפשר מהצד השני‪ ,‬אלא‪ ,‬גישה הרואה בהשגת הסכם אשר‬
‫ייצור מציאות עתידית יציבה וחיובית כאינטרס משותף וחיוני‪ .‬מקורה של‬
‫גישה זו בעבודה שנקראה "‪ — 2020‬היום שאחרי"‪ ,‬שהוכנה ע"י המועצה‬
‫לביטחון לאומי (להלן‪ :‬המל"ל) בראשותו של האלוף במיל' גדעון שפר‬
‫(אף הוא שותף בכיר ביוזמת ז'נבה)‪ ,‬עבור המו"מ בקמפ דיוויד‪ ,‬אך לא‬
‫יושמה הלכה למעשה‪ .‬ברוח זו‪ ,‬הצדדים התאמצו להימנע מיצירתן של‬
‫נקודות חיכוך פוטנציאליות‪ ,‬בולטות בפגיעה בריבונות ועוד‪.‬‬
‫‪ 1‬הרצאה שניתנה ביום עיון שקיים מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום בנושא‬
‫מפות וכרטוגראפיה בשיח הישראלי ערבי — הצעות חוץ מימסדיות לתיחום‬
‫הגבול בין ישראל לפלסטין‬
‫זכות החשיבה ‪19‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 19‬‬
‫הצדדים הסכימו כי המו"מ ימשיך מהנקודה בו הופסק בשיחות הרשמיות‬
‫שהתקיימו בין המשלחות בטאבה‪ ,‬בינואר ‪ .2001‬זה התאפשר בזכות‬
‫השתתפותם של אישים רשמיים לשעבר משני הצדדים‪ ,‬שנטלו חלק‬
‫פעיל ביותר במו"מ הרשמי‪ ,‬כמו השר ד"ר יוסי ביילין‪ ,‬הרמטכ"ל אמנון‬
‫ליפקין שחק‪ ,‬השרים הפלסטינים יאסר עבד רבו‪ ,‬ד"ר סמיח אל‪-‬עבד‪,‬‬
‫ד"ר נביל קסיס ועוד‪ .‬החלטה זו חסכה מהצדדים לחזור לנקודות פתיחה‬
‫חדשות ישנות‪ ,‬ולהינות מההתקדמות המשמעותית שהושגה במו"מ‬
‫בטאבה בה הצליחו הצדדים לגשר על פערים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא כבלה את‬
‫הצדדים‪ ,‬שהיו לא רשמיים‪ ,‬לאינטרסים‪ ,‬העקרונות והעמדות הרשמיות‬
‫שהנחו את הצדדים בתהליך אוסלו‪ .‬דבר שאומנם חסם לעיתים רעיונות‬
‫חדשים "מחוץ לקופסא"‪ ,‬אך הבטיח המשכיות ועיקביות של התהליך‬
‫המדיני הרשמי ואף הקל על שיווקה של היוזמה לדעת הקהל‪.‬‬
‫הצדדים חזרו והסכימו לראות בחילופי השטחים כפתרון הדרוש למתח‬
‫המתקיים בנושא הטריטוריאלי‪ .‬מתח זה מורכב מקוטב אחד הנשען‬
‫על החלטת מועהב"ט ‪ 242‬ואופן יישומה בהסכמי השלום בין ישראל‬
‫למצרים וירדן בהם דבקה ישראל בעיקרון של קווי יוני ‪ .1967‬מנגד‪,‬‬
‫הקוטב השני נשען על צרכים ישראלים ביטחוניים ותשתיתיים‪ ,‬ועל‬
‫המציאות הנוכחית בה מתגוררים למעלה מחצי מיליון ישראלים מעבר‬
‫לקו הירוק‪ ,‬לרבות במזרח ירושלים‪ ,‬בכ‪ 140-‬יישובים ושכונות הפרוסים‬
‫ברחבי הגדה המערבית‪ .‬לפתרון הבסיסי למתח זה בדמות חילופי שטחים‬
‫היה על הנושאים ונותנים לקבוע עקרונות ומידות‪.‬‬
‫הגישה שנבחרה למו"מ וההסכמות על הסוגייה הטריטוריאלית הייתה‬
‫"עסקת חבילה" שגישרה על הפערים בסוגיות כולן‪ .‬קרי‪ ,‬העיקרון שקבע‬
‫ברק בקמפ דיוויד "שכלום לא מוסכם עד שהכול מוסכם" נשאר בתוקפו‪.‬‬
‫בהיעדר לחץ חיצוני של מתווכים ותקשורת‪ ,‬ותחת אמון בסיסי בין‬
‫הנושאים ונותנים‪ ,‬התאפשרה גישה של "תן וקח" בין הסוגיות שהעניקה‬
‫גמישות רבה יותר מאשר במו"מ בו מתקיימים ויתורים בכול נושא‬
‫בנפרד‪ .‬גישה זו יצרה מצבים של "‪ "win-win‬במקרים רבים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫כאשר נידון נושא הריבונות הישראלית על המעבר בין עזה לגדה‪,‬‬
‫הצד הישראלי נענה לעמדה הפלסטינית שלא לחשב שטח זה במניין‬
‫‪ 20‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 20‬‬
‫חילופי השטחים‪ ,‬ובתמורה ניתנה לישראל הזכות להשתמש בכבישים‬
‫שבריבונות פלסטינית לצורך חציית הגדה המערבית (כביש ‪,60 ,443‬‬
‫ו‪ .)90-‬בנוסף‪ ,‬היה קל ונכון יותר להציע בחילופי השטחים אזורים בצד‬
‫הישראלי בהם היו כפרים ערביים טרם ‪ ,48‬בכדי להעניק לצד הפלסטיני‬
‫"נכסים" בשיווק ההסכם בדעת הקהל הערבית‪.‬‬
‫בהתאם להצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪( 2000‬שאושרה ע"י הצדדים‬
‫ושימשה בסיס לשיחות) העמדה הישראלית בטאבה עמדה על סיפוח‬
‫של ‪ 6-8%‬מהגדה המערבית‪ .‬ישראל תכננה שלא "להעביר" שטחים‬
‫מתוך ישראל‪ ,‬כי אם להמיר את השטח לו הייתה מחויבת לפצות את‬
‫הפלסטינים‪ ,‬בשטח המסדרון היבשתי בין עזה לגדה ובנכסים אחרים‪.‬‬
‫באמצעות סיפוח שטח זה‪ ,‬יכלה ישראל לשמור תחת ריבונותה ‪81%‬‬
‫מהישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ .‬מנגד‪ ,‬ההצעה הפלסטינית‬
‫לחילופי שטחים שעמדה על ‪ 2.4%‬איפשרה לישראל לשמור על כ‪70%-‬‬
‫מהישראלים‪.‬‬
‫ביחס לירושלים התקיים ויכוח מהותי על מעמדה העקרוני במסגרת‬
‫המו"מ‪ .‬ככלל‪ ,‬ישראל שאפה להחיל עליה פרמטרים שונים מאלו של‬
‫שאר שטחי הגדה המערבית‪ .‬בטאבה למשל‪ ,‬ישראל דרשה שהישראלים‬
‫במזרח ירושלים לא ייכללו במניין ‪ 80%‬מהמתנחלים שיישארו בריבונותה‬
‫כפי שנכתב בהצעת קלינטון‪ .‬הפלסטינים‪ ,‬שנתמכו בעמדה הבינלאומית‪,‬‬
‫ראו במזרח ירושלים כשטח כבוש לכל דבר‪ ,‬על תושביה ושטחה‪ ,‬למעט‬
‫המקומות הקדושים אשר זכו ליחס אחר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שני הצדדים‬
‫הסכימו לקבל את הצעת הנשיא קלינטון ביחס לחלוקת השכונות במזרח‬
‫ירושלים על פי העיקרון הדמוגראפי‪ -‬שכונות יהודיות לישראל ושכונות‬
‫ערביות לפלסטין‪ .‬העמדות היו חלוקות ביחס ל"אגן ההיסטורי" והעיר‬
‫העתיקה‪ .‬ישראל הציעה בטאבה משטר מיוחד‪ ,‬בעוד הפלסטינים דבקו‬
‫בחלוקתו על פי הצעת קלינטון ("ועיקרון זה חל גם על העיר העתיקה")‬
‫המשאירה את מרבית השטח בריבונותם‪.‬‬
‫ויכוח נוסף שנשאר פתוח בין הצדדים היה ביחסם ל"שטח ההפקר"‬
‫בלטרון ובירושלים שהשתרע על ‪ 48‬קמ"ר‪ .‬שני הצדדים טענו לבעלות‬
‫זכות החשיבה ‪21‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 21‬‬
‫עליו מנימוקים שונים‪ ,‬וכל צד‪ ,‬שעה שהציג את עמדותיו במפות‪ ,‬אף‬
‫טרח והקפיד לכלול שטח זה בצידו‪.‬‬
‫המרת הנוסחה שטחים = ביטחון‬
‫החתימה על "הסכם העקרונות" (הסכם אוסלו) לא חוללה בתודעה‬
‫הישראלית את השינוי הנדרש ביחס לתפיסת הקשר בין הסכם קבע‪,‬‬
‫שטחים וביטחון‪ .‬בפסגת קמפ דיוויד ‪ 2000‬ישראל עדיין ביקשה להשאיר‬
‫בריבונותה "אזורי ביטחון"‪ ,‬שהוגדרו לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שעה‬
‫ש"שלושת הלאווים" של "ועידת חרטום" שיקפו את יחסו של העולם‬
‫הערבי אליה‪ .‬ישראל נאטמה כלפי הטענה הפלסטינית כי הסדר קבע‬
‫והכרזה על סיום הסכסוך יוצרים מציאות שונה המחייבת התייחסות‬
‫אחרת לנושא הביטחון‪ .‬מרחבי הביטחון על פי תוכנית אלון מסוף שנות‬
‫ה‪ '60-‬ותוכנית שרון כעשור לאחר מכן‪ ,‬השתרעו על פני ‪ 40%‬ו‪60%-‬‬
‫משטחי הגדה בהתאמה‪ .‬הן כללו רצועות רחבות בבקעת הירדן‪ ,‬במדבר‬
‫יהודה‪ ,‬בפרוזדור ירושלים ולאורך הקו הירוק‪ .‬גם על הרבה פחות שטחים‬
‫מכך לא היה בנמצא "פרטנר" פלסטיני להסדר קבע‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היה על ישראל להמיר את הנוסחה‪ ,‬שטחים = ביטחון‪ ,‬לנוסחה‬
‫שונה שעיקרה ביטחון=פירוז‪ .‬בתמורה לוויתור על העומק האסטרטגי אשר‬
‫מעניקה הגדה המערבית לישראל לאיום ממזרח‪ ,‬הפלסטינים נדרשו לפרז‬
‫את מדינתם מצבא ומנשק כבד‪ ,‬לרבות מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬תותחים‪ ,‬ספינות‬
‫קרב‪ ,‬טילים ועוד‪ .‬בהסכם ז'נבה‪ ,‬בנספח הביטחוני המפורט שפורסם בסוף‬
‫‪ ,2008‬תורגם הפירוז לרשימה ארוכה של מרכיבי ביטחון‪ .‬הוסכם על בניית‬
‫כוח בינלאומי חמוש בהרכב של ארבעה גדודים שייפרסו בבקעת הירדן‪,‬‬
‫לאורך הגבול בין פלסטין לירדן‪ ,‬וברצועת עזה לאורך הגבול עם מצרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישראל תכפיף גדוד ממוכן צה"לי לכוח הבינלאומי שמקום מושבו‬
‫נקבע במרכז בקעת הירדן‪ .‬ישראל תהנה משתי תחנות התרעה בבעל חצור‬
‫ובהר עיבל‪ ,‬ומיכולת לאמן את חיל האוויר במרחב האווירי של פלסטין‪.‬‬
‫לנושא המים הייתה דינאמיקה דומה; ‪ 23%‬משטחי הגדה מוגדרים‬
‫כאזורים בעלי פוטנציאל שאיבה גבוה של אקוויפר ההר על שלושת‬
‫חלקיו‪ .‬מדובר באזורים שגובהם מעל פני הים נמוך מ‪ 400-‬מטרים‪.‬‬
‫‪ 22‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 22‬‬
‫מפה מספר ‪ -1‬קו הגבול בין ישראל ופלסטין‬
‫לפיכך‪ ,‬משום ששליטה פיזית ישירה של ישראל בשטח בהיקף זה אינה‬
‫סבירה במסגרת הסדרי קבע‪ ,‬פנו הצדדים לפתרונות אחרים של חלוקת‬
‫המים במנותק מקו הגבול שנקבע‪.‬‬
‫עקרונות‬
‫יש לזכור כי כמו בכל תהליך שבו שותפים צדדים בעלי אינטרסים‬
‫שונים‪ ,‬לא ניתן להתקדם בצורה ליניארית ורצופה כמו בתהליך עבודה‬
‫זכות החשיבה ‪23‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 23‬‬
‫המאפיין מיזמים ברמת ודאות ויציבות גבוהה‪ .‬המו"מ וההתקדמות בו‬
‫היו מעגליים‪ .‬לפעמים הביצה הקדימה לתרנגולת ולעיתים ההיפך‪ .‬קרי‪,‬‬
‫לעתים העקרונות נקבעו ותיחום הגבול נקבע לאורם‪ ,‬ולעתים טיוטות‬
‫המפות באזורים שונים יצרו עקרונות‪ .‬כך התגבשו והסתכמו בהדרגה‬
‫לאורך סבבי השיחות בין הצדדים העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ההסכם מציב גבול קבוע‪ ,‬סופי‪ ,‬מוכר ומוסכם בין שתי המדינות‬
‫ פלסטין וישראל‪ ,‬במטרה להביא לחלוקה סופית ומוסכמת של א"י‬‫המערבית והמנדטורית בין הצדדים‪ .‬הכוונה הייתה להגיע בסופו של‬
‫המו"מ להסדר קבע שייושם מיד לאחריו‪ .‬כל הרעיונות להסכמי ביניים‪,‬‬
‫לגבולות זמניים ולחילופי שטחים "משולשים"‪ ,‬עם ירדן ומצרים בשלב‬
‫כזה או אחר נדחו‪.‬‬
‫‪ .2‬הגבול בין ישראל לפלסטין יתבסס על קווי ‪ ,1967‬בהתאם להחלטה‬
‫‪ 242‬של מועצת הביטחון ומתווה הנשיא קלינטון ‪ -‬הצדדים הסכימו‬
‫כי תיושם הנוסחה של "שטחים תמורת שלום" בדומה להסכמי השלום‬
‫הקודמים שחתמה ישראל עם מצרים וירדן‪ .‬יחד עם זאת הוסכם כי‬
‫קווי ‪ 1967‬ישמשו כקו התייחסות לקו הגבול החדש בהתאם לרעיונות‬
‫לחילופי השטחים שעלו בהצעת הנשיא קלינטון‪ ,‬בעיקר ביחס למזרח‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬חילופי שטחים יתבצעו ביחס של ‪ 1:1‬באופן שמשרת את האינטרסים‬
‫של הצדדים ‪ -‬הסכמה זו שימרה את היקף השטח של גבולות '‪ 67‬אולם‬
‫לא את הקו עצמו‪ .‬יש להדגיש כי הסכמה זו חרגה באופן משמעותי‬
‫ממתווה קלינטון מאחר וישראל ויתרה על ‪ 3%‬מהשטח שהייתה אמורה‬
‫לספח ללא תמורה‪ .‬עראפאת‪ ,‬בתגובה למתווה קלינטון‪ ,‬אומנם שלל את‬
‫הרעיון הזה בהסתייגויות שהגיש‪ ,‬אך לא עד כדי פסילת ההצעה כולה‪,‬‬
‫והוא אף שלח את המשלחת הפלסטינית לטאבה על בסיסה‪ .‬בתמורה לכך‪,‬‬
‫הצד הישראלי הצליח להוציא את "זכות השיבה" של הפליטים מנוסח‬
‫ההסכם‪ .‬קלינטון אומנם הבהיר ש"אין זכות שיבה ספציפית לישראל"‪,‬‬
‫אך הוא קבע כי "שני הצדדים מכירים בזכות הפליטים לחזור לפלסטין‬
‫ההיסטורית" או "לחזור למולדתם"‪ .‬הצד הישראלי ביוזמת ז'נבה הצליח‬
‫‪ 24‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 24‬‬
‫להביא לפשרה שהתמקדה בפתרון המעשי של נושא הפליטים ללא‬
‫שימוש "בזכות השיבה"‪ .‬הוא הביא לאימוץ הרעיון של קלינטון שחייב‬
‫קליטה מסוימת של פליטים בישראל‪ ,‬אבל בכפוף לחוקיה הריבוניים‬
‫ולמדיניות הקליטה שלה‪.‬‬
‫נקודה חשובה נוספת הייתה שהפלסטינים דרשו כי חילופי השטחים‬
‫יהיו שווים לא רק בהיקפם אלא גם באיכותם‪ ,‬שעה שמבחן האיכות היה‬
‫טיב הקרקע מבחינה חקלאית‪ .‬בשלב מסוים של המו"מ הפלסטינים אף‬
‫הגדילו לעשות וביקשו ביחס למדידת השטח‪ ,‬כי "ניישר" אותו באמצעות‬
‫תוכנה מתאימה‪ .‬טענה זו נשענה על העובדה כי ישראל סיפחה אזורים‬
‫הרריים וביקשה לפצות את הפלסטינים באזורים מישוריים‪ .‬שתי דרישות‬
‫אלו אומנם נדחו על ידי הצד הישראלי‪ ,‬אך החלופות הישראליות של‬
‫העברת שטחי מדבר הוסרו אף הן משולחן המו"מ‪.‬‬
‫‪ .4‬שטחי ההפקר שהיו קיימים לאורך גבולות ‪ 1967‬יתחלקו בין הצדדים‬
‫באופן שווה‪ -‬נימוקי שני הצדדים ביחס לשטח שהשתרע על כמעט‬
‫אחוז אחד מסך שטחי הגדה המערבית היו בעלי תוקף‪ ,‬ולא נמצאה‬
‫דרך לחלקם זולת חלוקה שווה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשל הקרבה של שטח‬
‫זה לפרוזדור ירושלים ולכביש הגישה אל העיר‪ ,‬סוכם כי רוב השטח‬
‫יישאר בריבונות ישראל והפלסטינים יפוצו בעבור חלקם במסגרת‬
‫חילופי השטחים‪ .‬רעיון זה אומץ מאוחר יותר על ידי הצדדים במו"מ‬
‫הרשמי באנאפוליס‪.‬‬
‫‪ .5‬אף צד לא יספח ישובים או תושבים של הצד השני‪ -‬עקרון זה‬
‫בא להבטיח לפלסטינים שלושה דברים מרכזיים‪ :‬למנוע מישראל את‬
‫האפשרות לתבוע "יישור" של קו הגבול בהתאם ל"אצבע" שהתנחלות‬
‫גדולה יוצרת (למשל‪ :‬גבעת זאב‪ ,‬מעלה אדומים ואחרות) על ידי סיפוח‬
‫של יישובים פלסטינים סמוכים לה; לשלול את האפשרות‪ ,‬לה התנגדו‬
‫הפלסטינים נחרצות‪ ,‬לקיים חילופי שטחים מאוכלסים בהם יועברו‬
‫לריבונותם יישובים ערביים ישראליים; ולבסוף‪ ,‬למנוע אפשרות‬
‫להשאיר מובלעות ישראליות בשטחי המדינה הפלסטינית‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪25‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 25‬‬
‫מפה מספר ‪ -2‬חלוקת מזרח ירושלים‬
‫עיקרי ההסכמות‬
‫עסקת הבסיס שגובשה עם תחילתו של המו"מ‪ ,‬בין ד"ר סמיח אל‪ -‬עבד‪,‬‬
‫סגן שר התכנון הפלסטיני והאחראי בצד הפלסטיני על המו"מ הטריטוריאלי‬
‫מ‪ 1993-‬ועד היום‪ ,‬לביני‪ ,‬הייתה ביחס ל"גושי ההתנחלויות" המרכזיים‪.‬‬
‫בטאבה הציגו הפלסטינים את הצעתם לגבול הכוללת את השארת אריאל‬
‫בריבונות ישראל‪ ,‬אך לא כך לגבי מעלה אדומים וגבעת זאב‪ .‬ההצעה‬
‫הפלסטינית זכתה לכינוי הישראלי "בלון על חוט"‪ .‬קרי‪ ,‬השטח הבנוי של‬
‫אריאל חובר לאורך כביש ‪ ,5‬לגוש יישוביי קרני שומרון‪ ,‬ומשם בכביש צר‬
‫לאלפי מנשה ולישראל‪ .‬היה זה‪ ,‬שר התיירות דאז רא"ל במיל' אמנון ליפקין‬
‫שחק (חבר המשלחת הישראלית בטאבה) שהציע כי על ישראל להעריך‬
‫מחדש את עמדתה ביחס לסיפוח יישובים כמו אריאל‪ ,‬הרחוקים למעלה‬
‫‪ 26‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 26‬‬
‫מ‪ 20-‬ק"מ מהקו הירוק‪ .‬בהמשך לגישה מרעננת זו‪ ,‬הוסכם ממש בהתחלת‬
‫המו"מ כי ישראל תוותר על סיפוח אריאל‪ ,‬ובתמורה הפלסטינים יסכימו‬
‫כי תספח את מעלה אדומים וגבעת זאב‪ .‬עסקה זו זכתה מאוחר יותר‬
‫לביקורת קשה מצד חלק מחברי המשלחת הפלסטינית‪ ,‬והיו אף ניסיונות‬
‫(שכשלו) להמירה בשטחים אחרים‪ .‬חשיבותה של עסקה זו התחוורה‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬שעה שבמסגרת ההצעה הפלסטינית לאולמרט במהלך‬
‫תהליך אנאפוליס ניסו הפלסטינים שוב להוריד מהמפות את הישובים‬
‫הללו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההערכה אז כמו היום היא שבמסגרת הסכם כולל‪,‬‬
‫מעלה אדומים וגבעת זאב תישארנה בריבונות ישראלית‪.‬‬
‫עסקה זו חזרה ומיקדה את ישראל באזור "עוטף " ירושלים‪ .‬רוב האוכלוסייה‬
‫הישראלית מעבר לקו הירוק מתגוררת שם‪ ,‬וסיפוח היישובים המרכזיים‬
‫באזור ענה על הצורך הישראלי להרחיב את "פרוזדור" ירושלים‪ ,‬וכן לא‬
‫להחזיר את עיר הבירה להיות "עיר קצה" בדומה לתקופה טרם ‪.1967‬‬
‫ירושלים נהנתה מסיפוח של מעלה אדומים במזרח‪ ,‬גבעת זאב בצפון‬
‫וביתר עלית עם גוש עציון בדרום‪.‬‬
‫הצדדים הסכימו על חילופי שטחים של ‪ 124‬קמ"ר בהם כל צד נהנה‬
‫מתוספת של ‪ 24‬קמ"ר משטחי ההפקר‪ .‬בפועל ישראל זכתה ב ‪ 38‬קמ"ר‬
‫והפלסטינים ב‪ 11-‬קמ"ר‪ ,‬אולם הם פוצו באזורים אחרים‪ .‬ישראל‬
‫סיפחה ‪ 21‬יישובים ועשר שכונות בהם מתגוררים ‪ 75%‬מהאוכלוסייה‬
‫הישראלית מעבר לקו הירוק‪ ,‬כ‪ 375-‬אלף ישראלים שיישארו בבתיהם‪.‬‬
‫בתמורה ישראל תעביר לפלסטינים שטחים לא מאוכלסים ב"עוטף"‬
‫עזה‪ ,‬בהיקף של ‪ 86‬קמ"ר שיגדילו את שטחה של הרצועה בכ‪ .25%-‬ואת‬
‫היתר באזור חבל לכיש שבמערב יהודה(ראה מפה מספר ‪.)1‬‬
‫מתווה קלינטון אומץ לטובת הפתרון לסוגיית ירושלים; השכונות היהודיות‬
‫יסופחו לישראל והערביות לפלסטין‪ .‬מכלל זה הוצאה שכונת הר חומה‬
‫משום שבנייתה ב‪ 1996-‬סתרה את "הצהרת העקרונות" לפיה התחייבו‬
‫הצדדים להימנע מקביעת עובדות בשטח במהלך תקופת הביניים (ראה‬
‫מפה מספר ‪ .)2‬העיר העתיקה חולקה באופן המשאיר תחת ריבונות‬
‫ישראלית את הרובע היהודי ומחצית מהרובע הארמני בו מתגוררים‬
‫זכות החשיבה ‪27‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 27‬‬
‫מפה מספר ‪ - 3‬האגן ההיסטורי ‪ ,‬העיר העתיקה והר הבית‬
‫האגן הקדוש‬
‫ביוזמת ז'נבה‬
‫יהודים‪ .‬כמו כן ישראל השאירה בשליטתה‪ ,‬באבטחתה‪ ,‬ובניהולה‪ ,‬אולם‬
‫תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬את מצודת דוד‪ ,‬מנהרת החשמונאים ובית‬
‫העלמין היהודי שבהר הזיתים‪ .‬בהר הבית ובכותל המערבי הסטאטוס‬
‫קוו הניהולי דתי הפך למדיני ריבוני (ראה מפה מספר ‪.)3‬‬
‫מודל "העיר הפתוחה" שעלה בוועידת טאבה אומץ ביחס לעיר העתיקה‬
‫על מנת להימנע מהקמת מכשול פיזי בתוך חומות העיר העתיקה‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫נקבעו הסדרים מיוחדים על שיתוף כוחות בינלאומיים באבטחת חלקה‬
‫הפלסטיני של העיר העתיקה‪ ,‬בדגש על הר הבית‪.‬‬
‫סיכום והערכה‬
‫המו"מ וההסכמות אליהן הגיעו במסגרת יוזמת ז'נבה קיבעו את האינטרס‬
‫המהותי של כל אחד מהצדדים ביחס לטריטוריה‪ .‬הפלסטינים עיגנו‬
‫את החלטת ‪ 242‬בדמות "כל השטחים תמורת שלום"‪ ,‬הישג שיאפשר‬
‫להנהגה הפלסטינית להסביר את הוויתור ההיסטורי ב‪ 1988-‬על ‪100%‬‬
‫של המולדת לטובת ‪ 22%‬של המדינה‪ .‬הישראלים עיגנו את עמדתם‬
‫‪ 28‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 28‬‬
‫בדבר אי חזרתם לגבולות ‪ 1967‬ואי פינויים של כל ההתנחלויות‪ .‬חילופי‬
‫השטחים‪ ,‬אפשרו לישראל לשמור את מרבית המתנחלים בביתם‪.‬‬
‫העמדת היחס של חילופי שטחים על ‪ 1:1‬הבטיח לפלסטינים‪ ,‬בנוסף‬
‫לעיגון החלטה ‪ 242‬ע"פ פרשנותם‪ ,‬שהשטחים הישראלים שיסופחו‬
‫יהיו בהיקף מינימאלי ובהשפעה מועטה על רציפות המדינה הפלסטינית‬
‫ומרקם החיים של תושביה בסמוך לגבול עם ישראל‪ .‬היצמדות לקריטריון‬
‫הכמותי בלבד והימנעות מהקריטריון האיכותי בשטחים שיוחלפו‪ ,‬מנע‬
‫את פתיחתה של "תיבת פנדורה" שעלולה הייתה לפגוע בסיכויים להגיע‬
‫להסכמות בנושא הגבולות ובכלל‪.‬‬
‫תוספת השטחים לרצועת עזה נשענה בצד הישראלי על שתי החלטות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬הגדלתה של רצועת עזה ככל שניתן בגלל ששטחה מהווה רק‬
‫‪ 7%‬מהשטחים אך מרוכזים בה ‪ 40%‬מהפלסטינים שבשטחים; השנייה‪,‬‬
‫שהייתה פנימית ישראלית‪ ,‬גרסה שיש לשתף את המגזר החקלאי של‬
‫תנועת העבודה בנטל "המחיר הכואב" הנדרש להסכם קבע‪.‬‬
‫חילופי שטחים בשיעור של ‪ 124‬קמ"ר (‪ )2.2%‬אינם בחזקת "תורה מסיני"‪.‬‬
‫שיעור זה עשוי לעלות עד ‪ ,4%‬אך לא יותר מכך‪ .‬זאת‪ ,‬משני טעמים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬תחת שלוש ההנחות‪ :‬הצדדים אינם מעוניינים בחילופי שטחים‬
‫מאוכלסים‪ ,‬הפלסטינים מסרבים לקבלת אדמות מדבר‪ ,‬וישראל תימנע‬
‫מפינוי יישובים ותשתיות חיוניות בתחומי הקו הירוק‪ ,‬הרי שפוטנציאל‬
‫השטחים בישראל לחילוף הינו מוגבל ביותר ואינו עולה על שיעור זה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬חילופי השטחים בעיקרם אינם קשורים לסוגיות של ביטחון‪,‬‬
‫מים או צירים ראשיים‪ ,‬ונשענים על האילוץ הפנים ישראלי המבקש‬
‫להביא לפינוי של מספר מינימאלי של ישראלים במסגרת ההסדר‪ .‬חילופי‬
‫שטחים בשיעור העולה על ‪ 4%‬יאפשרו תביעות ישראליות לסיפוח של‬
‫יישובים הרחוקים מהקו הירוק שייפגעו ברציפות המדינה הפלסטינית‬
‫ובמרקם חייהם של תושביה‪ .‬תביעות שהפלסטינים לא מסכימים לקבל‪,‬‬
‫ועשויות לזרוע זרעי פורענות עתידיים בין הצדדים‪.‬‬
‫ההערכה של שני הצדדים בפתח המו"מ הייתה כי הסוגיה פתירה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪29‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 29‬‬
‫מה שנדרש היה זה למצוא את נקודת המקסימום שכל צד יכול לתת‬
‫ונקודת המינימום שכל צד יכול לקבל‪ .‬לענין זה הייתה עדיפה הגישה‬
‫של "עסקת חבילה" שאפשרה המרות וויתורים בין הסוגיות ולא רק‬
‫בתוכן‪ .‬כך למשל פתרון הסוגיה הטריטוריאלית התאפשר גם בעזרת‬
‫הגמישות הפלסטינית שהופגנה בנושא הביטחון‪.‬‬
‫יש המבקרים את יוזמת ז'נבה בטענה כי היה עליה להסתפק בקביעת‬
‫העקרונות והפרמטרים ולהשאיר את שרטוט המפות לנושאים ונותנים‬
‫הרשמיים‪ .‬לא היה זה הרעיון שהונח בבסיס היוזמה‪ .‬הייתה כוונה מודעת‬
‫להראות כי ההיתכנות להסדר קבע‪ ,‬לאחר העקרונות וההכרזות‪ ,‬מונחת‬
‫בפרטים‪ .‬הדקויות והפרשנויות המבקשות לעצב מציאות חדשה הן‬
‫אילו המראות באם היא גם סבירה ואפשרית‪ ,‬מה שיכול להפוך אותה‬
‫למוסכמת על הצדדים ולנשמרת על ידם‪.‬‬
‫אסכם ואומר כי יוזמת ז'נבה‪ ,‬בהסכם‪ ,‬ומאוחר יותר בנספחים המפורטים‪,‬‬
‫אכן הראתה שיתכן קו גבול בין ישראל ופלסטין העונה על האינטרסים‬
‫והאילוצים של שני הצדדים‪ .‬הוא אינו יכול להבטיח לבדו את היציבות‬
‫הנדרשת לאורך זמן מהגבול‪ ,‬אך הוא משרטט לראשונה גם קו לשיתוף‬
‫פעולה אפשרי בין שתי המדינות ‪ -‬ישראל ופלסטין‪.‬‬
‫‪ 30‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 30‬‬
‫[הארץ | ‪]03/05/2010‬‬
‫‪ | 2‬המאבק לשינוי התודעה‬
‫רצינותו של בנימין נתניהו באשר לחידוש המו"מ עם הפלסטינים תיבחן‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬במידת המאמץ שישקיע בעיצוב דעת הקהל בישראל‪ ,‬שתודעת‬
‫ה"אין פרטנר" נטמעה בו גם בשל סיסמאותיו של ראש הממשלה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬עליו להתמודד עם התפישה הישראלית‪ ,‬שמעמדם של השטחים‬
‫הוא במקרה הטוב שנוי "במחלוקת" (על פי רוב‪ ,‬השטחים נתפשים‬
‫כ"שטחים משוחררים"‪ ,‬או "שטחים מובטחים" בכתב המנדט או מפי‬
‫הגבורה)‪ .‬החלטות האו"ם הקובעות שאלו "שטחים כבושים" שנועדו‬
‫למדינה הפלסטינית ‪ -‬אינן נחשבות‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל אחוז מהגדה היוצא‬
‫משליטת ישראל הוא בחזקת ויתור‪ ,‬לא רק בממד ההיסטורי‪ ,‬אלא אף‬
‫במעמד הקנייני‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬המציאות שבה ישראל שולטת בגדה נתפשת כנקודת הפתיחה‬
‫ל"ויתורים הדדיים"‪ .‬הוויתור הפלסטיני ב‪ 1988-‬על ‪" 78%‬מפלסטין‬
‫ההיסטורית" אינו נחשב רלוונטי‪ .‬מאהוד ברק ועד נתניהו הופגנה‬
‫העמדה הישראלית השוללת חילופי שטחים ביחס ‪ ,1:1‬אשר משמעה‬
‫הוא חלוקת "כבשת הרש"‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬על נתניהו להתמודד עם הרושם שנוצר בציבור‪ ,‬שאהוד אולמרט‪,‬‬
‫כברק‪" ,‬נתן הכל"‪ ,‬והפלסטינים סירבו‪ .‬בתודעה הישראלית הביטוי‬
‫"הכל" מתייחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬ומתעלם מירושלים‪ ,‬מהפליטים‬
‫ומהביטחון‪ .‬הפלסטינים מתחו את הפרשנות של החלטות האו"ם לטובת‬
‫הדרישות הישראליות‪ .‬אף שהקהילה הבינלאומית שוללת את חוקיותן של‬
‫ההתנחלויות‪ ,‬הפלסטינים הציעו חילופי שטחים המאפשרים להשאיר ‪75%‬‬
‫מהמתנחלים בריבונותנו; אף שזו קבעה שמעמדה של מזרח ירושלים כשאר‬
‫הגדה‪ ,‬הסכימו הפלסטינים להשאיר את השכונות היהודיות בריבונות‬
‫ישראל; למרות מרכזיותה של סוגיית הפליטים‪ ,‬הסכימו הפלסטינים‬
‫לפתרונה המעשי באמצעות קליטתם בפלסטין ובפיצויים; אף שלכל‬
‫זכות החשיבה ‪31‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 31‬‬
‫מדינה יש זכויות טבועות ביחס למרחב האווירי והימי‪ ,‬הקמת צבא‬
‫ועוד‪ ,‬נענו הפלסטינים לדרישות הנוגסות בריבונותם‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬יש להתמודד עם הבכורה הניתנת בציבור הישראלי לעיצוב‬
‫המציאות בכוח‪ ,‬על פני חיפוש לגיטימציה בינלאומית ‪" -‬לא חשוב מה‬
‫יגידו הגויים‪ ,‬חשוב מה יעשו היהודים"‪ .‬מקורה של תפישה זו בהצלחת‬
‫ישראל לזכות בהכרת העולם בשטחים שנכבשו במלחמת העצמאות‪,‬‬
‫שהתחוללה על רקע מציאות ומאפיינים שונים במהותם מאלו של היום‪.‬‬
‫שילושו של מפעל ההתנחלות במהלך הסכמי אוסלו שיקף את האשליה‬
‫שנוכל לספחן‪ ,‬רק מפני שכבר בנינו אותן‪.‬‬
‫על נתניהו והציבור בישראל להפנים את העובדה שבהסכם אנחנו לא‬
‫נותנים לפלסטינים מדינה‪ ,‬אלא מקבלים מחדש את המדינה היהודית‬
‫ממרחב ערבי שמוכן בפעם הראשונה לקבלה‪ ,‬לא מאהבה‪ ,‬מחוסר ברירה‪.‬‬
‫ישראל ניהלה במו"מ הרבה "משחקים מוקדמים"‪ ,‬רובם עם עצמה‪ .‬ברק‬
‫ואולמרט התקרבו יותר מאשר שרון ונתניהו‪ ,‬אך אף ראש ממשלה לא‬
‫אזר את האומץ להרחיק לנקודה שבה ניתן גם להוליד את ההסכם‪ .‬עד‬
‫שלא נתייצב שם מרצוננו‪ ,‬יעדיפו הפלסטינים להישאר בחיק הבטוח‬
‫של ההחלטות הבינלאומיות‪ ,‬בתקווה שאלו יתממשו כנגד האינטרסים‬
‫של ישראל‪.‬‬
‫‪ 32‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 32‬‬
‫[הארץ | ‪]21/3/2010‬‬
‫‪ | 3‬מתכון לפיצוץ‬
‫אי מיצויו של התהליך המדיני‪ ,‬הנמשך זה ‪ 17‬שנים‪ ,‬וגיבושו לכדי הסדר‬
‫קבע בין ישראל לאש"ף‪ ,‬גורם לפלסטינים לאמץ בפועל‪ ,‬בדומה לישראל‪,‬‬
‫מדיניות חד‪-‬צדדית במטרה להשיג יעדים שלא הושגו במו"מ‪ .‬האם‬
‫למדיניות החדשה הזאת‪ ,‬בהנהגת סלאם פיאד ומחמוד עבאס‪ ,‬יש סיכוי‬
‫להצליח‪ ,‬או שמא גורלה יהיה כגורל תוכנית ההתנתקות וגדר ההפרדה‬
‫הישראליות?‬
‫פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה אמנם הוציא אותה מסל התביעות‬
‫הטריטוריאלי‪ ,‬אך חיזק את האשליה‪ ,‬שעל פיה צמצום השליטה הישראלית‬
‫הישירה על ‪ 7%‬מהשטחים ועל כ‪ 40%-‬מהפלסטינים יסייע לנו "להכיל"‬
‫את אוכלוסיית הגדה בישראל‪ ,‬שתישאר גם "שלמה" וגם "יהודית‬
‫ודמוקרטית"‪ .‬גם גדר ההפרדה‪ ,‬שנולדה מתוך צורך ביטחוני‪ ,‬אך ביקשה‬
‫לקבוע את גבולות הסיפוח הישראלי‪ 20% ,‬מהגדה‪ ,‬מצליחה לשמור‬
‫היום "רק" ‪ 4.5%‬מהשטח ב"צד הישראלי"‪ ,‬שעה שגוש עציון ומעלה‬
‫אדומים הסמוכות לקו הירוק‪ ,‬כמו גם אריאל וקדומים הרחוקות ממנו‪,‬‬
‫אינן כלולות בתחומה‪.‬‬
‫ראש הממשלה הפלסטיני פיאד מבקש להקים את מוסדות "המדינה‬
‫שבדרך" באופן שיעניק תוקף ממשי להכרזת העצמאות הפלסטינית‬
‫מ‪ ,1988-‬וכך שיעמדו בתנאי המשפט הבינלאומי‪ .‬אך גם אם היוזמה‬
‫האירופית האחרונה — להכיר במדינה הפלסטינית לפני השלמת המו"מ —‬
‫תתממש‪ ,‬הרי ששליטתה של ישראל על כ‪ 60%-‬משטחי הגדה מסכלת כל‬
‫סממן של עצמאות בפועל‪ .‬השליטה הישראלית על המעברים הבינלאומיים‪,‬‬
‫הצירים המרכזיים‪ ,‬המרחב האווירי‪ ,‬המים והחשמל‪ ,‬אינה מאפשרת‬
‫לפלסטינים לממש תוכניות בסיסיות כמו הקמת שדה תעופה‪ ,‬סלילת‬
‫מערכת כבישים‪ ,‬פיתוח כלכלי וכיוצא באלה‪.‬‬
‫אך הסכנה הגדולה הטמונה בחד‪-‬צדדיות‪ ,‬המיישמת בכוח עמדות שנדחו‬
‫זכות החשיבה ‪33‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 33‬‬
‫במו"מ‪ ,‬היא בעצם יצירת התנאים להסלמה‪ .‬גם אם ביסודם המהלכים‬
‫החד‪-‬צדדיים של ישראל נועדו להפחית את החיכוך בין הצדדים‪ ,‬הרי‬
‫שהם כשלו במבחן התוצאה‪ .‬הנסיגה מעזה ללא הסכם ביססה את שליטת‬
‫חמאס ברצועה וגררה את ישראל לשני מבצעים צבאיים‪ ,‬וקביעת תוואי‬
‫הגדר על פי שיקולים פוליטיים התנחלותיים הפכה את המחאה נגדה‪ ,‬על‬
‫פי הדגם של בילעין‪ ,‬לסמל להתנגדות הפלסטינית כולה‪ ,‬הזוכה לתמיכה‬
‫גוברת של הקהילה הבינלאומית‪.‬‬
‫ההתעלמות הבוטה מישראל בתוכנית פיאד‪ ,‬התביעה הפלסטינית להגברת‬
‫הלחץ הבינלאומי עליה והאיומים בהפסקת התיאום הביטחוני על רקע‬
‫ההסלמה ההדרגתית בשבועות האחרונים‪ ,‬עשויים לגרום לממשלת נתניהו‬
‫להפסיק גם את המעט שעשתה בעניין הסרת המחסומים ופריסת כוחות‬
‫הביטחון הפלסטיניים‪ .‬הקפאת הבנייה‪ ,‬גם אם היא מדומה‪ ,‬תופסק‪ ,‬ודי‬
‫בכמה פיגועים כדי שיימצא התקציב הנדרש להשלמת הגדר בתוואי‬
‫המקסימלי‪ .‬משם‪ ,‬בעידודן של איראן‪ ,‬סוריה ומדינות אחרות קצרה‬
‫הדרך להתנגשות בין חסידי "תג המחיר" ואדוני "ארץ המאחזים" לבין‬
‫נאמני "המאבק המזוין" ו"פלסטין אחת"‪ .‬השטח יבער ומעט היציבות‪,‬‬
‫הביטחונית והכלכלית‪ ,‬שידעה הרשות הפלסטינית בשנתיים החולפות‬
‫תהיה כלא היתה‪.‬‬
‫על הפלסטינים לשוב אל החתירה לחידוש המו"מ‪ ,‬ועל הקהילה‬
‫הבינלאומית בראשות ארה"ב לפעול ביתר נחרצות מול ממשלת נתניהו‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה נדרש לא רק כדי למנוע גל אלימות נוסף וכדי לגבש‬
‫הסכמים‪ ,‬אלא בעיקר כדי לממש את ההסכמים במציאות גיאוגרפית‪,‬‬
‫שבה שני העמים שותים בסופו של יום מאותם המים‪.‬‬
‫‪ 34‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 34‬‬
‫[הארץ ‪]28/2/2010‬‬
‫‪ | 4‬מיעוט יהודי בפלסטין‬
‫אחת הסוגיות הקשות במשא ומתן בינינו לבין הפלסטינים נוגעת‬
‫למספר המתנחלים שאמורים להתפנות‪ .‬הוא נע בין ‪ 110‬אלף‪ ,‬לפי‬
‫הצעת מחמוד עבאס‪ ,‬ל‪ 70-‬אלף — לפי הצעתם של אהוד ברק ואהוד‬
‫אולמרט‪ .‬זאת מתוך חצי מיליון הישראלים המתגוררים כיום מעבר לקו‬
‫הירוק‪ .‬באחרונה שוב הצהירה המנהיגות הפלסטינית על נכונות לשקול‬
‫אפשרות להשארתם של ישראלים תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬ולפעמים‬
‫נשמעות הצהרות דומות גם מצד ראשי המתנחלים‪ .‬אך בטרם מאמצים‬
‫בשמחה את הפתרון הזה‪ ,‬מן הראוי לבדוק אותו לעומק‪.‬‬
‫בקובעה את גבולות החלוקה‪ ,‬ב‪ ,1947-‬הותירה ועדת האו"ם כעשרת‬
‫אלפים יהודים במדינה הערבית המתוכננת‪ .‬בנוכחותם‪ ,‬כמו גם בנוכחותו‬
‫של מיעוט ערבי במדינה היהודית‪ ,‬היא ראתה סוג של עירבון שיבטיח‬
‫שיתוף פעולה בין המדינות החדשות‪ .‬ואכן‪ ,‬נוכחותו של מיעוט יהודי‬
‫בפלסטין תציב לפני שתי המדינות אתגר‪ ,‬שיחייב אותן להתייחס לשאלות‬
‫של שוויון אזרחי‪ ,‬אוטונומיה תרבותית והשתתפות בשלטון‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫השאלה אם האתגר הזה ייהפך לאיום על היציבות תלויה ברמת הפנמתם‬
‫של המיעוטים את מעמדם ככאלה‪.‬‬
‫פתרון ההישארות יפטור אמנם את ישראל מהתמודדות עם פינוי‪ ,‬אך‬
‫הוא עשוי לכרסם בעמדתה בכל הנוגע לחילופי שטחים‪ .‬העדר קשר‬
‫מובהק בין עמדתה הטריטוריאלית של ישראל לבין נושאי ביטחון‪ ,‬מים‬
‫ותשתיות‪ ,‬והחשש שלה מאיום הפינוי‪ ,‬מאפשרים לפלסטינים‪ ,‬עם אימוץ‬
‫פתרון ההישארות‪ ,‬לתבוע ביתר תקיפות את קיצוצן של "אצבעות"‬
‫ההתנחלות החודרות לעומק שטחם‪ ,‬כמו אריאל וקדומים‪.‬‬
‫פתרון ההישארות יחייב התייחסות להיקף השטח‪ ,‬שעליו יושבות ‪96‬‬
‫ההתנחלויות שאינן נכללות בתביעותיה הטריטוריאליות של ישראל‪ ,‬או‬
‫זכות החשיבה ‪35‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 35‬‬
‫ל‪ 107-‬שמחוץ להצעה הפלסטינית‪ .‬שטחן הכולל עומד על ‪ 83-114‬אלף‬
‫דונם‪ ,‬שהם ‪ 2%-1.5%‬משטח הגדה‪ ,‬בהתאמה לעמדות הצדדים‪ .‬האם‬
‫עובדה זו תוליד תביעה פלסטינית שבנוסף לחילופי השטחים תקצה‬
‫ישראל שטח בהיקף זהה לטובת יישובים חדשים למיעוט הערבי שבה?‬
‫הצדדים לא יוכלו להתחמק גם מהתמודדות עם מעמדן של האדמות‬
‫הללו‪ .‬מאז ‪ 1967‬ועד היום‪ ,‬למרות פסיקת בג"ץ שאסרה זאת ‪ -‬המשיכה‬
‫ישראל לבנות התנחלויות ומאחזים על אדמות פרטיות‪ .‬שיעורן מגיע‬
‫כיום ל‪ 40%-‬מאדמות ההתנחלויות שממזרח לגדר‪ .‬ישראל ופלסטין‬
‫יצטרכו לגלות נדיבות רבה כלפי בעלי הקרקע שנחמסה‪ ,‬כדי שזה ייאות‬
‫לקבל את המתנחל כשכנו‪.‬‬
‫כדי להגדיל את סיכויי הצלחתו של פתרון זה‪ ,‬דרושות שתי החלטות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬על ישראל לחדול מהרחבת ההתנחלויות שמחוץ לקו עמדותיה‪.‬‬
‫ההרשאה שניתנה "בשנת ההקפאה" לכ‪ 1,500-‬יחידות דיור חדשות‬
‫ממזרח לגדר‪ ,‬והענקת מעמד של עדיפות לאומית ליישובים מבודדים‪,‬‬
‫אינם הדרך לעשות זאת‪ .‬מנגד‪ ,‬הפסקת "הלבנתם" ופינויים של המאחזים‬
‫הלא מורשים‪ ,‬שעל פי נתוני "שלום עכשיו" כ‪ 84-‬מהם יושבים‪ ,‬באופן‬
‫מלא או חלקי‪ ,‬על אדמות פרטיות‪ ,‬יכולה לצמצם את בעיית האדמות‬
‫הפרטיות‪.‬‬
‫פלסטין וישראל יכולות להתקיים עם מיעוט יהודי וערבי בתחומן‪.‬‬
‫הקמתה של מדינה פלסטינית תבטיח‪ ,‬ראשית‪ ,‬שהפלסטינים יוכלו‬
‫לממש את זכות ההגדרה העצמית מחוץ לגבולות ישראל‪ ,‬ושנית‪ ,‬שאלה‬
‫שאינם מסכינים עם היותם מיעוט יוכלו תמיד להגר אל הבית הלאומי‬
‫של עמם‪ ,‬שמעבר לגבול‪.‬‬
‫‪ 36‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 36‬‬
‫[הארץ | ‪]14/12/2009‬‬
‫‪ | 5‬בטרם נוצקו היסודות‬
‫הרציונל השזור במפת הדרכים‪ ,‬כמו בסיסמת "השלום הכלכלי" של בנימין‬
‫נתניהו‪ ,‬הוא תביעה ישראלית‪ ,‬כי יש לבנות את המדינה הפלסטינית‬
‫לפני ניהול משא ומתן על הסדר קבע ויישומו‪ ,‬או במקביל למו"מ‪ .‬רשות‬
‫פלסטינית ממוסדת‪ ,‬המקיימת מינהל תקין ואוכפת חוק וסדר‪ ,‬תרגיע‬
‫את חששות הישראלים מהישנות האלימות ומכך שרובי השוטרים‬
‫הפלסטינים יכוונו נגדם‪ ,‬ותובטח תמיכתם ב"ויתורים כואבים"‪.‬‬
‫אלא שלתהליך מבורך זה — בחסות הקוורטט ובמעורבות אמריקאית‬
‫באמצעות הגנרל דייטון — יש "תקרת זכוכית" נמוכה מאוד בשל המציאות‬
‫בשטח המעוצבת בידי ישראל‪ :‬הרחבת מפעל ההתנחלות‪ ,‬פריחת המאחזים‬
‫הלא מורשים ואזלת היד של מערכת הביטחון‪ ,‬התנגדות ראשי יש"ע‬
‫להסרת מחסומים וחסימות עפר‪ ,‬והדרת הפלסטינים משימוש בכבישים‬
‫ראשיים הקרובים ליישובים יהודיים‪.‬‬
‫הכפפה שזרק לפלסטינים הרמטכ"ל‪ ,‬גבי אשכנזי‪ ,‬באמירתו "ככל שתעשו‬
‫יותר אנחנו נעשה פחות" הורמה בהתלהבות‪ .‬בשנה האחרונה התפרסו‬
‫כמה גדודים‪ ,‬שהוכשרו בירדן על ידי האמריקאים‪ ,‬במרחב ג'נין‪ ,‬שאין‬
‫בו יישובים ישראליים‪ ,‬בשכם‪ ,‬בבית לחם ובפריפריה של חברון‪ .‬הכל‬
‫לשביעות רצונו של צה"ל‪.‬‬
‫הסרת מחסומים וחסימות באזורים אלה‪ ,‬לצד הגברת הפעילות הכלכלית‬
‫של ערביי ישראל בגדה‪ ,‬ותוכניתו של סלאם פיאד לתמיכה בעסקים קטנים‬
‫במימון בינלאומי בלמו התרסקות מוחלטת של הכלכלה הפלסטינית‪.‬‬
‫לראשונה מאז ‪ 2001‬יש שיפור קל במצבה‪.‬‬
‫אך בימים אלה מתברר‪ ,‬כי כמה מאות שוטרים‪ ,‬שהשלימו את הכשרתם‬
‫באחרונה‪" ,‬מקורקעים" ביריחו ואינם נפרסים במרחב רמאללה כמתוכנן‪.‬‬
‫באזור זה של המועצה האזורית בנימין מאחזים רבים‪ ,‬יש בו כ־‪ 90‬חסימות‬
‫זכות החשיבה ‪37‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 37‬‬
‫ומחסומים בצירים היוצאים מהכפרים ובכניסות לרמאללה‪ ,‬ונאסר בו‬
‫על הפלסטינים לנוע בכביש ‪ ,443‬המחבר את המרחב החקלאי למרכז‬
‫העירוני ברמאללה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש שני צירים המיועדים לתנועת ישראלים‬
‫בלבד‪ .‬כל זה הופך את התנועה הפלסטינית לבלתי כלכלית‪ ,‬ואת התיאום‬
‫הנדרש לתנועת המשטרה הפלסטינית במרחב הפלסטיני לבלתי אפשרי‪.‬‬
‫"השלום הכלכלי" והתוכנית של פיאד לבניית המדינה הפלסטינית מחייבים‬
‫את ממשלת ישראל לנקוט כמה צעדים מיידיים‪ :‬לפנות את המאחזים‬
‫הלא מורשים‪ ,‬כפי שהתחייבה לפני האמריקאים‪ ,‬להסיר את מרבית‬
‫המחסומים והחסימות‪ ,‬להחזיר את בקעת הירדן ומדבר יהודה לתחום‬
‫המחיה הפלסטיני‪ .‬כמו כן יש לפתוח את הצירים לתנועה פלסטינית‬
‫וליצור מסדרונות לתנועה רציפה של המשטרה הפלסטינית‪.‬‬
‫כל אלה‪ ,‬לצד מתן אישורים להקמת מיזמים פלסטיניים גם בשטחי ‪,C‬‬
‫וגישה חופשית לשווקים בחו"ל‪ ,‬לרבות לישראל — עשויים להוליד את‬
‫המציאות הכלכלית והשלטונית המיוחלת בצד הפלסטיני‪ .‬כך גם ייבלמו‬
‫הלחצים והביקורת על שיתוף פעולה עם דייטון‪ ,‬המופנים כלפי פיאד‬
‫מצד גורמים בפתח החוששים מעלייה ביוקרתו‪ ,‬ומצד החמאס‪ ,‬המנגח‬
‫את מה שהוא מכנה "הצבא הפלסטיני של דייטון"‪.‬‬
‫בהעדר מהלכים אלה ולצד הקיפאון המדיני‪ ,‬תיעצר בניית המדינה‬
‫הפלסטינית בטרם נוצקו לה היסודות‪ .‬ישראל לא תוכל ליהנות מכל‬
‫העולמות‪ .‬שוטרי מנגנוני הביטחון האפקטיביים יעדיפו ליישר קו‬
‫עם המתנגדים להם מלהשתתף בתהליך חסר תוחלת‪ ,‬שאין מדינה‬
‫פלסטינית בסופו‪ .‬ההשקעות החיצוניות‪ ,‬הרגישות לאי ודאות המדינית‪,‬‬
‫יצטמצמו; ובהעדרן ייבלם הגידול המהיר בתוצר ויקבור תחתיו את‬
‫רעיון השלום הכלכלי‪.‬‬
‫‪ 38‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 38‬‬
‫[הארץ | ‪]17/11/2009‬‬
‫‪ | 6‬קריאה אחרונה‬
‫טעות היא לראות בהכרזה של מחמוד עבאס‪ ,‬שלא יציג את מועמדותו‬
‫בבחירות לרשות הפלסטינית‪ ,‬מהלך טקטי בלבד‪ ,‬שכל מטרתו ללחוץ‬
‫על הקהילה הבינלאומית ועל ישראל לקבל את תנאיו לחידוש המשא‬
‫ומתן‪ .‬גם אם כצפוי לא יתקיימו הבחירות לרשות בסוף ינואר‪ ,‬ועבאס‬
‫יישאר בינתיים בתפקידו‪ ,‬הוא עלול עדיין לממש את איומו ולפרוש‬
‫לאחר מכן‪ ,‬וכך להעמיד את ישראל לפני מצב הדומה ביסודו למצב‬
‫שלפני מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬אך בהשלכות קשות יותר‪.‬‬
‫במבצע "עופרת יצוקה" החליטה ישראל להשאיר את השליטה ברצועה‬
‫בידי החמאס‪ ,‬מתוך הבנה שהחלופה היחידה היא חידוש השלטון הישראלי‬
‫במקום‪ ,‬על כל המשמעויות הרות האסון שיש לדבר‪ .‬התפרקות הרשות‬
‫תביא אולי לגל צהלות "אמרנו לכם שהם לא יכולים" מצד הימין‪ ,‬אך‬
‫יחייב את ישראל לשוב וליטול את מוסרות השלטון על חייהם של יותר‬
‫משני מיליון פלסטינים בגדה‪ .‬בהעדר מועמד ראוי לתפקיד ראש הרשות‬
‫תחת עבאס (בהנחה שמרוואן ברגותי‪ ,‬שהצהיר כי יתמודד על המשרה‪,‬‬
‫לא יוכל לעשות זאת מתא כלאו)‪ ,‬התפרקות כזאת אינה תסריט בלתי‬
‫מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫ההתפרקות יכולה להתרחש לצד החלטה של הפתח לפנות לפיוס פנים־‬
‫פלסטיני עם החמאס‪ ,‬שילווה בהפסקת "תוכנית דייטון" לבניית מנגנוני‬
‫הביטחון הפלסטיניים‪ ,‬ובעיקר בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל‪,‬‬
‫בהתמוססות של תוכנית פיאד לבניית המדינה שבדרך‪ ,‬בשחרור עצורי‬
‫החמאס בגדה ובחידוש צעדי המחאה העממיים‪.‬‬
‫פירוק של הרשות יהיה בגדר הודאה פומבית של אש"ף בכישלון הדרך‬
‫המדינית‪ .‬גם אם תנועת הפתח לא תכריז על כך בפומבי — התנועה‪,‬‬
‫ההולכת ובמאבדת גובה ברחוב הפלסטיני‪ ,‬תיאלץ לאמץ את קריאתו‬
‫של חאלד משעל השבוע "להקפיא את פרויקט ההסדר‪ ,‬לפחות לתקופה‬
‫זכות החשיבה ‪39‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 39‬‬
‫מסוימת‪ ,‬ולאמץ את הג'יהאד‪ ,‬ההתנגדות ופעילות עממית לסוגיה"‪.‬‬
‫החמאס ייהפך ל"שחקן היחידי בעיר" בשל העובדה שהצליח להביא‬
‫לסיום הנוכחות הישראלית בעזה ומתחייב לעשות זאת גם בגדה‪.‬‬
‫עבאס ואחרים בפתח יימנעו בתנאים הנוכחיים מהתמודדות עם החמאס‬
‫בבחירות דמוקרטיות‪ .‬ההתארגנות הפוליטית של עבאס‪ ,‬שתוכננה להישען‬
‫על המחנה הלאומי האנטי חמאסי‪ ,‬לא תצליח אם תצא רק נגד המצע‬
‫החברתי של הארגון‪ ,‬שאותותיו האיסלאמיים הרדיקליים כבר נראים‬
‫ברצועת עזה‪ .‬היא תידרש לחיזוקים מדיניים‪.‬‬
‫עבאס בנאומו השאיר פתח לישראל וארצות הברית להתעשת ולפעול‬
‫כדי למנוע את התממשות התרחיש המתואר‪ .‬גם היוזמה להכרזה חד־‬
‫צדדית על מדינה פלסטינית מותירה פתח כזה — בהתחשב בעובדה‬
‫כי מדובר בתוכנית היכולה אמנם להתממש‪ ,‬אך מורכבותה וסיכוניה‪,‬‬
‫גם לצד הפלסטיני‪ ,‬יביאו ככל הנראה לדחייתה למועד כלשהו בעתיד‬
‫ולאפשרות לחדש את המו"מ לפני מימושה‪.‬‬
‫נתניהו‪ ,‬המדבר שוב ושוב על הצורך ליצור בידול בין עזה לגדה‪ ,‬נדרש‬
‫לפעול כדי לממש את הרעיון הזה ולהשיב לפלסטינים בגדה את התחושה‬
‫שיש תועלת בפתרון מדיני‪ .‬על ישראל ליצור את התנאים שיאפשרו‬
‫בטווח הקצר את מימוש תוכנית פיאד לבניית המדינה הפלסטינית‬
‫"מלמטה למעלה"‪ ,‬ובטווח הארוך את חידוש המו"מ‪ ,‬תוך כדי הסכמה‬
‫על סדר יום ברור ולוח זמנים להשלמת המו"מ על הסדר הקבע‪.‬‬
‫‪ 40‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 40‬‬
‫[הארץ | ‪]02/11/2009‬‬
‫‪ | 7‬הימין נגד הרעיון הציוני‬
‫לאנשי ארץ ישראל השלמה יש תשובה ניצחת‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬לתביעות‬
‫להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולמימוש פתרון שתי המדינות לשני‬
‫העמים‪ .‬הם מטיפים ל"חזרה למקורות" — "הצהרת בלפור" וכתב המנדט‬
‫על פלשתינה — כצידוק היסטורי ומשפטי להתנגדותם לחלוקת הארץ‬
‫ולדבקותם בהמשך ההתנחלויות‪.‬‬
‫דבקותם של אנשי הימין בהיסטוריה חלקית ומתעלמת מהחלטות‬
‫האו"ם‪ ,‬יורשו של חבר הלאומים‪ ,‬כמו החלטת החלוקה מ‪ ,1947-‬שעל‬
‫יסודה הכריז דוד בן־גוריון על הקמת המדינה‪ .‬אבל בעיקר היא מתעלמת‬
‫מההתניה שנקבעה למימוש ההתחייבויות הבינלאומיות להקמת הבית‬
‫הלאומי היהודי‪ .‬אימוץ הצהרת בלפור וכתב המנדט כלשונם יסתור‬
‫ויבטל את הרעיון המכונן של התנועה הציונית — מדינה לעם היהודי‪.‬‬
‫הפרשנות הסבירה ביותר להצהרת בלפור‪ ,‬שניתנה היום לפני ‪ 92‬שנים‪,‬‬
‫היא קריאה ל"הקמת בית לאומי לעם היהודי ב (כל) ארץ ישראל"‪ .‬אבל‬
‫אין להתעלם מההמשך‪" :‬מתוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול‬
‫לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות"‪ .‬כתב המנדט‪,‬‬
‫שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים ב‪ ,1922-‬מחייב "ליצור בארץ‬
‫תנאים פוליטיים‪ ,‬מינהליים וכלכליים‪ ,‬שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי‬
‫היהודי"‪ .‬המסמך אינו מזכיר בית לאומי נוסף לערבים תושבי הארץ‪,‬‬
‫אבל חוזר על ההתחייבות ל"שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של‬
‫כל תושבי פלשתינה‪ ,‬ללא הבדל גזע ודת"‪.‬‬
‫מי שמבקשים גם היום שבארץ ישראל תהיה מדינה אחת‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לבטל את התנאי המחייב הענקת זכויות אזרח לרוב הלא יהודי הקיים‬
‫בה‪ .‬אין לפקפק בכנותם‪ ,‬משום שחלקם הצהירו שהם מעדיפים את‬
‫"האשה"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬על פני "העוזרת"‪ ,‬מדינת ישראל‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪41‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 41‬‬
‫העדפת הארץ על המדינה חותרת תחת הרעיון הציוני של הרצל‪ ,‬שבספרו‬
‫"מדינת היהודים" ביקש ש"תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ כלשהו שתספיק‬
‫לצורכי עמנו המוצדקים"‪ .‬בראייתו‪ ,‬ארץ ישראל היא אמנם המדינה‬
‫המועדפת לחידוש ביתו הלאומי של העם היהודי‪ ,‬בגלל הקשר ההיסטורי‬
‫של העם לארץ‪ ,‬אבל הפתרון ל"שאלת היהודים" הוא מדינה‪ ,‬והטריטוריה‬
‫משנית בחשיבותה‪ .‬ואכן‪ ,‬התנועה הציונית ידעה לממש את כל יעדיה‬
‫בגבולות ‪.1967‬‬
‫התפישה האנטי־ציונית של הימין מתעלמת מהכלל שבמשטר דמוקרטי‬
‫הרוב קובע את אופי המדינה ואת סמליה‪ .‬מיעוט יהודי במדינה דמוקרטית‬
‫לא יוכל לממש את תכלית הבית הלאומי‪ ,‬שהוגדרה בכתב המנדט‪" :‬לעודד‬
‫הגירת ההמונים היהודים לפלשתינה כדי שיוכלו לעצב שם את גורלם‬
‫ולבנות שם את ביתם"‪ .‬היא חותרת תחת תפישתו של חיים ויצמן‪:‬‬
‫"מן הדין שיהיה מקום אחד בעולם שבו נוכל לחיות את חיינו ולהביע‬
‫את מהותנו בהתאם לטבענו‪ .‬אז אולי יבינו יותר לרוחנו‪ ,‬ויחסינו עם‬
‫שאר אומות העולם יהיו יותר נורמליים"‪ .‬בשל כך סיכם בן גוריון את‬
‫מלחמת העצמאות בהכרעה ברורה‪" :‬צה"ל יכול לכבוש את כל השטח‬
‫בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה תהיה לנו‪ ,‬תהיה לנו כנסת עם רוב ערבי‪.‬‬
‫בין שלמות הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו במדינה יהודית"‪.‬‬
‫מימוש פתרון שתי המדינות‪ ,‬המבטיח רוב יהודי‪ ,‬יבטיח את הגשמת חזון‬
‫הציונות‪ .‬למבקשים בחירה אחרת‪ ,‬תמיד עומדת האפשרות לחיות על‬
‫אדמת אבותינו תחת דגל שאינו כחול־לבן ובמעמד של תושבות‪ .‬בכירים‬
‫פלסטינים אמרו באחרונה שהם יאפשרו זאת‪ ,‬בהסכם קבע עם ישראל‪.‬‬
‫‪ 42‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 42‬‬
‫[הארץ | ‪]18/10/2009‬‬
‫‪ | 8‬הגלגל חוזר לאחור‬
‫בסיום מבצע "עופרת יצוקה" התבססה ההערכה‪ ,‬שתוצאותיו ייבחנו‬
‫בעיקר על פי האופן שבו יצליחו למנף תהליכים אזוריים ארוכי טווח‪:‬‬
‫מצרים תמנע את ההברחות ותביא לפיוס פנים־פלסטיני‪ ,‬באופן שהחמאס‬
‫יוכפף למעשה להנהגתו של מחמוד עבאס; ארצות הברית תפעל לחידוש‬
‫המו"מ בין הרשות הפלסטינית לישראל כדי לשמוט את הבסיס שעליו‬
‫נשענת איראן בניסיונותיה להשיג הגמוניה אזורית‪.‬‬
‫רצף האירועים של השבועות האחרונים‪ ,‬ששיאו בחתימת הפתח על‬
‫הסכם הפיוס‪ ,‬מעיד על כישלון בהשגת היעדים הללו‪ ,‬ומה שהזהרנו‬
‫מפניו מתרחש — הגלגל חוזר לאחור‪ ,‬החמאס מתעצם‪ ,‬אבו מאזן נחלש‪,‬‬
‫החדירה האיראנית מעמיקה‪ ,‬יש סימנים לחידוש האש ברצועה‪ ,‬במזרח‬
‫ירושלים מתחוללת תסיסה וקיים חשש להתערערות היחסים בין ישראל‬
‫למדינות האזור‪.‬‬
‫בתשעת החודשים שחלפו‪ ,‬אבו מאזן אמנם הצליח לקדם רפורמות‬
‫שלטוניות‪ ,‬לבנות את מנגנוני הביטחון ואף לצאת מחוזק מוועידת הפתח‬
‫השישית‪ ,‬אבל כל אלו חיזקו את שלטונו רק במסגרת פתח־אשף‪ ,‬ובאזור‬
‫הגדה‪ ,‬שבה פועל צה"ל‪ .‬בהתמודדות מול החמאס‪ ,‬בעזרת התיווך המצרי‬
‫ובהעדר פירות מדיניים‪ ,‬הוא נמנע מלהתחייב בחתימתו על הסכם פיוס‪,‬‬
‫שלא יאפשר לו חזרה חלקית לעזה ולא יעניק לו לגיטימציה ציבורית‬
‫לייצג את הפלסטינים במו"מ‪.‬‬
‫בעודו כבול על ידי דעת הקהל הפלסטינית לתביעה האמריקאית והאירופית‬
‫להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות‪ ,‬נאלץ להגיע לפגישה המשולשת‬
‫העקרה בניו יורק‪ ,‬שנוצלה על ידי החמאס להמשך ערעור הלגיטימיות‬
‫שלו‪ .‬זו נפגעה עוד על ידי פרשת גולדסטון‪ .‬הימנעותה של הרשות‬
‫הפלסטינית מהגשת הדו"ח למועצה לזכויות האדם של האו"ם נתפשה‬
‫בקרב הציבור הפלסטיני ככניעה ללחצים הישראליים (אפרופו סירובה‬
‫זכות החשיבה ‪43‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 43‬‬
‫של ישראל להקצות לרשות תדרים להקמת רשות סלולרית שנייה)‬
‫והאמריקאיים (שביקשו מחיר תמורת גרירתו של נתניהו לשולחן המו"מ)‪.‬‬
‫כישלון מאמצי האמריקאים להנעת התהליך המדיני ולהקפאת הבנייה‬
‫בהתנחלויות ושחרור האסירות הפלסטיניות בתמורה לקלטת של גלעד‬
‫שליט — ביחד עם הכרזת המצרים שמעבר רפיח ייפתח באופן מלא‬
‫במסגרת הסכם הפיוס — השלימו לעת עתה את ההיפוך בעמדותיהם‬
‫ובמעמדם של החמאס והפתח‪ .‬הראשון‪ ,‬שחתר להסכם הפיוס כדי להשיג‬
‫לגיטימציה ופתיחה של המעברים מבקש כעת מהמצרים להשהות את‬
‫חתימתו הפומבית עד לשינוי "באווירה נגד אבו מאזן"; בפועל כוונתו‬
‫לנסח את ההסכם מחדש באופן שישלול מאבו מאזן את חופש הפעולה‬
‫המדיני‪ ,‬בטענה כי איבד את אמון העם הפלסטיני‪ .‬ואילו האחרון נאלץ‬
‫עתה למהר ולאמץ את ההסכם בטרם ישתנה‪ ,‬כדי שיוכל לשרוד פוליטית‪,‬‬
‫הן בתוך אש"ף והן בהתמודדות מול החמאס על ייצוג הפלסטינים‪.‬‬
‫הניסיון האמריקאי להניא את המצרים מקידום הסכם הפיוס‪ ,‬בטענה‬
‫כי יפגע בתהליך השלום‪ ,‬נראה ציני לנוכח התבהרות התמונה המדינית‬
‫מול ממשלת נתניהו‪ .‬ראוי כי האמריקאים ימהרו להניח לפני הצדדים‬
‫את הצעת הגישור הראשונה לחידוש המו"מ‪ ,‬כדי למנוע את המשך‬
‫ההידרדרות במעמדו של עבאס‪ ,‬בטרם ייאלץ לבלוע את שאר תביעות‬
‫החמאס‪ .‬היענות ישראלית להצעה יכולה גם לסייע להחזיר למסלולה‬
‫את מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לטורקיה‪ ,‬לפני שזו תקרוס‬
‫במקביל להתחזקות היחסים בין טורקיה לסוריה‪.‬‬
‫‪ 44‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 44‬‬
‫[‪]21/09/2009‬‬
‫‪ | 9‬חיותן של ישראל ופלסטין —‬
‫ רקע‪ ,‬תנאים והערכתם‬
‫ממדינה אחת לשתיים‬
‫שאלת חיותה של המדינה היהודית בארץ ישראל הדריכה את התנועה‬
‫הציונית מראשית דרכה‪ ,‬עוד בטרם קמה לה התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫כמתחרה על אותה כברת שטח‪ .‬תיאודור הרצל‪ ,‬חוזה המדינה‪ ,‬ביקש‬
‫בספרו "מדינת היהודים" (‪ )1896‬כי "תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ‬
‫כלשהו על פני האדמה‪ ,‬שיספיק לצורכי עמינו המוצדקים‪ .‬לכול השאר‬
‫ועדת פיל ‪1937‬‬
‫התישבות יהודית וערבית‬
‫מקרא‬
‫ישובים ערבים‬
‫ישובים יהודים‬
‫ישובים מעורבים‬
‫ועד פיל ‪1937‬‬
‫שטח שיסופח לעבר הירדן‬
‫מדינה יהודית‬
‫שטח במנדט בריטי‬
‫זכות החשיבה ‪45‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 45‬‬
‫נדאג בעצמנו"‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ויצחק בן צבי‪,‬‬
‫הנשיא השני כתבו בספרם "ארץ ישראל" (‪ )1918‬כי " אנחנו מבקשים‬
‫לקבוע את גבולות ארץ ישראל של היום‪. .‬לא רק כנחלת העבר היהודי‬
‫אלא כארץ העתיד היהודי"‪ .‬לפיכך‪ ,‬נציג ההסתדרות הציונית‪ ,‬חיים‬
‫וויצמן‪ ,‬לימים נשיאה הראשון של ישראל‪ ,‬תבע בועידת השלום בפריס‪,‬‬
‫ב‪ ,1919-‬שטח בן ‪ 45‬אלף קמ"ר לבית הלאומי היהודי‪ ,‬המשתרע בצפון‬
‫עד לצידון וכולל את רמת הגולן וחלק מעבר הירדן המזרחי‪ .‬שטח זה‬
‫נתבע משום שיקולי מים (הליטאני‪ ,‬החרמון והירדן)‪ ,‬חקלאות מודרנית‬
‫(רמת הגולן‪ ,‬רמת אירביד ובקעת הירדן) ויציאה לים האדום (הנגב‬
‫ומפרץ עקבה)‪ .‬כך גם זאב ז'בוטינסקי הרוויזיוניסט טען בפני הבריטים‬
‫ב‪ 1937-‬כי "רק ארץ ישראל בשלמותה‪ ,‬ממזרח ומערב לירדן‪ ,‬מסוגלת‬
‫לקלוט את מיליוני היהודים המשוועים לרשות כניסה" (ז'בוטינסקי‬
‫העריך את כושר הקליטה של שתי הגדות ב‪ 3-4-‬מיליון יהודים בלבד)‪.‬‬
‫צמיחתה של התנועה הלאומית של ערביי א"י והתנגדותם בכוח להחלטת‬
‫חבר הלאומים בכתב מנדט ב‪ ,1922-‬להביא להפיכתה של פלסטינה לבית‬
‫לאומי לעם היהודי‪ ,‬הביאו את הבריטים להיות הראשונים להעלות את‬
‫רעיון החלוקה של ארץ ישראל המערבית בדו"ח הוועדה המלכותית ב‪1937-‬‬
‫(הוועדה בראשותו של הלורד פיל)‪ ,‬משום שסברו כי מודבר ב"מאבק בין‬
‫שתי תנועות לאומיות שתביעותיהן בעלות תוקף ולא ניתן ליישב אותן‬
‫זו עם זו‪. .‬זולת חלוקה‪ ."...‬רעיון זה‪ ,‬שנדחה על ידי ערביי א"י‪ ,‬היה חוסך‬
‫את הדיון בחיותה של המדינה הערבית משום שרוב שטחה של א"י‬
‫המערבית (כמעט ‪ )80%‬היה אמור להסתפח יחד תושביה הערבים (כ־‪700‬‬
‫אלף) לממלכת עבר הירדן תחת שלטונו של המלך עבדללה‪ .‬מנגד‪ ,‬עקרון‬
‫החלוקה התקבל עקרונית על ידי הסוכנות היהודית בראשות בן גוריון‬
‫והביא אותה להגדיר בהצעתה הנגדית לועדת וודהד (‪ )1938‬את התנאים‬
‫הנדרשים להבטיח את חיותה של המדינה היהודית‪ ,‬שהסתכמו במימד‬
‫הטריטוריאלי לכדי ‪ 10‬אלפי קמ"ר בלבד (‪ 34‬אחוזים משטחה של א"י‬
‫המערבית)‪ .‬הסוכנות היהודית קבעה בהצעתה כי יש הכרח בגבולות בני‬
‫הגנה שיבטיחו את צורכי הביטחון‪ ,‬בהנחה שגבולות שקשה להגן עליהם‬
‫מזמינים מעשי תוקפנות וסכסוכי גבול‪ .‬לכן צריכה המדינה לכלול שטח‬
‫גדול דיו לאפשר לה עומק אסטרטגי ולאכלס בה מספר מרבי של אוכלוסין‬
‫‪ 46‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 46‬‬
‫החלטת החלוקה‬
‫כ"ט בנובמבר ‪1947‬‬
‫התישבות יהודית וערבית‬
‫מקרא‬
‫ישובים ערבים‬
‫ישובים יהודים‬
‫ישובים מעורבים‬
‫החלטה ‪( 181‬תכנית החלוקה)‬
‫מדינה ערבית‬
‫מדינה יהודית‬
‫הגוף הנפרד‬
‫שיהיה בכוחם להגן על גבולותיה‪ .‬כמו כן ההצעה כללה דרישה לשליטה‬
‫במרבית מקורות המים לצרכי חקלאות שתעזור להבטיח עצמאות כלכלית‬
‫ולבסוף שליטה בצירי התחבורה העיקריים‪.‬‬
‫רעיון החלוקה הפך תוך עשור להחלטת האו"מ מספר ‪( 181‬החלטת‬
‫החלוקה) שקבעה כי בא"י תקומנה שתי מדינות־ יהודית וערבית‪ ,‬בנוסף‬
‫ל"גוף הנפרד" של ירושלים שבשליטה בינלאומית‪ .‬שטחה הקטן של‬
‫זכות החשיבה ‪47‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 47‬‬
‫א"י‪ ,‬שאינו עולה על ‪ 28‬אלף קמ"ר ומחציתו מדבר‪ ,‬פריסת האוכלוסייה‬
‫היהודית באזורים שונים בארץ שהתאפיינה ברוב ערבי של ‪ 66‬אחוזים‪,‬‬
‫דלות המשאבים הטבעיים והיעדר תשתית תחבורתית מפותחת‪ ,‬הציבו‬
‫בפני האו"מ את האתגר להבטיח בתוכניתו כי המדינות הללו תתקיימנה‬
‫ותתנהלנה תחת משטר דמוקרטי‪ .‬לפיכך נשאה ההחלטה אופי של‬
‫"חלוקה (מדינית) עם אחדות כלכלית"‪ .‬שתי המדינות נבנו משלוש‬
‫יחידות טריטוריאליות משיקות שיצרו קווי גבול מפותלים וצמידות של‬
‫ישובים‪ .‬בעזרת תיחום זה של הגבולות ובאמצעות השארת מיעוט בכל‬
‫אחת מהן‪ ,‬ביקשו חברי הוועדה "להכריח" את הצדדים לשתף פעולה‬
‫בעתיד בכדי להתקיים‪ .‬השיתוף הכלכלי היה אמור לבוא לידי מימוש‬
‫בניהול משותף של מסילות הרכבת‪ ,‬הכבישים הבין־ארציים‪ ,‬שירותי‬
‫הדואר‪ ,‬הטלפון והטלגרף‪ ,‬ושל נמלי חיפה ויפו‪.‬‬
‫תוצאות מלחמת העצמאות (‪ ,)1948‬שפרצה על רקע הניסיון של ערביי‬
‫ישראל ומדינות ערב לבטל בכוח את החלטת החלוקה‪ ,‬והסכמי שביתת‬
‫הנשק שנחתמו ברודוס ב‪ 1949-‬בסיומה‪ ,‬הולידו תנאים טובים יותר‬
‫להתפתחותה ולחיותה של מדינת ישראל‪ .‬זו נהנתה מרציפות מלאה‬
‫ורחבה יותר של שטחיה‪ ,‬מרוב יהודי ברור של ‪ 80‬אחוזים‪ ,‬משליטה בצירי‬
‫התחבורה הראשיים‪ ,‬משליטה מלאה בנמלי הים בתל אביב‪ -‬יפו וחיפה‪,‬‬
‫מיציאה דרומית לים סוף ומשליטה ברוב מקורות המים‪ .‬יתרונות אלו‬
‫אפשרו לתנועה הציונית להגשים את כול מטרותיה בגבולות ‪ –1949‬עלייה‬
‫וקליטה‪ ,‬התיישבות‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬ביטחון ופיתוח כלכלי מואץ‪ .‬מנגד‪ ,‬שרידותן‬
‫של הגדה המערבית ורצועת עזה‪ ,‬שאיבדו חצי משטחן‪ ,‬ותושביהן קלטו‬
‫בעל כורחם מאות אלפי פליטים‪ ,‬נתקיימה הודות לחיבור הכלכלי והמדיני‬
‫של הגדה לממלכת ירדן והשלטון הצבאי שקיימה מצריים ברצועת עזה‪.‬‬
‫כיבושן של הגדה המערבית ורצועת עזה על ידי ישראל במלחמת ששת‬
‫הימים (‪ )1967‬הוליד את מדיניות "הגשרים הפתוחים" שנועדה לשמר‬
‫את הקשר הכלכלי בין הגדה המערבית והמזרחית‪ .‬ישראל הקפידה לא‬
‫לפתח בשטחים כול מקורות תעסוקה משמעותיים בעבור תושביה‪ ,‬ואלו‬
‫נסמכו על שירותים שונים מישראל כמו חשמל‪ ,‬בריאות ובעיקר תעסוקה‬
‫בענפי הבנייה והשירותים השונים בישראל‪ .‬במקביל החלה ישראל במפעל‬
‫‪ 48‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 48‬‬
‫ההתנחלות בשטחים שיצר עד ‪ 2009‬מציאות בה חיים כ־‪ 500‬אלף ישראלים‬
‫מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬כ־‪ 300‬אלף ב‪ 127-‬ישובים ביהודה ושומרון וכ־‪ 200‬אלף‬
‫ב‪ 11-‬שכונות במזרח ירושלים‪ .‬כולם בניגוד למשפט ולעמדות הבינלאומיות‪.‬‬
‫התיישבות זו נהנית ממערך כבישים מפותח‪ ,‬תשתיות מים וחשמל‪ ,‬ממספר‬
‫קטן של אזורי תעשייה ומחוברת בכלל מרקם חייה למדינת ישראל‪.‬‬
‫הסכמי אוסלו‬
‫ההכרה של אש"ף ב‪ 1988-‬בהחלטות האו"מ ‪ 194‬ו־ ‪ 242‬וחילופי המכתבים‬
‫בדבר הכרה הדדית בין ראש הממשלה יצחק רבין ויו"ר אש"ף יאסר‬
‫עראפת באוגוסט ‪ ,1993‬הניבו את הסכמי אוסלו‪ .‬למרות ש"הצהרת‬
‫העקרונות" שנחתמה בוושינגטון בספטמבר ‪ ,1993‬לא עסקה בסוגיות‬
‫הקבע‪ ,‬בלט במבוא להסכם הסעיף אשר קבע כי הגדה המערבית ורצועת‬
‫עזה הינן יחידה טריטוריאלית וגיאוגראפית אחת‪ .‬קרי‪ ,‬תידרש רציפות‬
‫פלסטינית בין שני חלקי המדינה שתקום‪ .‬בתקופת הביניים הרציפות‬
‫הזו התקיימה באופן חלקי ביותר באמצעות "המעבר הבטוח"‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הפלסטינים הצליחו לבנות שדה תעופה בעזה שפעל במשך תקופה קצרה‬
‫אך לא נמל ימי‪ .‬למעט ייצור חשמל בהיקף מוגבל בעזרת טורבינות גז‬
‫וגילוי גז בחופי עזה לא ניתן להצביע על כול פיתוח משמעותי בתחום‬
‫התשתיות‪ ,‬כמו גם בתחומים נוספים‪ ,‬היכולים להצביע כי יש ביכולת‬
‫הפלסטינים לנוע בכוון של עצמאות כלכלית‪.‬‬
‫טיבו של הסכם הקבע‬
‫ראשיתה ואחריתה של חיות למדינה הפלסטינית נעוץ בטיבו של הסכם‬
‫הקבע ולא בתוכניות כלכליות המתקיימות תחת השליטה הישראלית‪,‬‬
‫המחויבת בראש ובראשונה למפעל ההתנחלות־ התפתחותו וביטחון‬
‫תושביו‪ .‬על ישראל לראות בהקמתה של מדינה פלסטינית יציבה ומתפתחת‬
‫צורך ציוני המבטיח את האינטרסים שלה‪ ,‬ולא ישות מדינית שבאמצעות‬
‫הקמתה היא תביא להסדר בסוגיות שלא ניתן לפותרן לפי ראות עיניה של‬
‫ישראל‪ ,‬כמו שיבת הפליטים הפלסטינים‪ .‬או לחילופין‪ ,‬מדינה שתפקידה‬
‫מסתכם באספקת מסגרת פונקציונאלית לתושבים‪ ,‬שהפכו לסיכון‬
‫ביטחוני ודמוגראפי ישיר על ישראל‪ ,‬כי אין ביכולתה של ישראל לגרש‬
‫אותם או לשאת באחריות כלפיהם על ידי סיפוחם‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪49‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 49‬‬
‫כדי שהסכם הקבע ישמור על היציבות הנדרשת לשני הצדדים לטובת‬
‫קיומם והתפתחותם עליו לענות על האינטרסים המהותיים של כול‬
‫השחקנים המעורבים בסכסוך תחת רציונאל של פשרה‪ .‬עבור ישראל‬
‫והעם היהודי עליו להבטיח את שימור האופי היהודי והדמוקרטי של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ביטחון ויציבות אזורית‪ ,‬לגיטימציה בינלאומית וקבלה‬
‫אזורית‪ .‬עבור העם הפלסטיני עליו להבטיח סוף לכיבוש בגדה המערבית‬
‫והקמת מדינה עצמאית בשטחי הגדה ועזה‪ ,‬הכרה באל‪-‬קודס כבירת‬
‫פלסטין‪ ,‬תהליך מוסכם לסיום בעיית הפליטים‪ ,‬קבלת ההסכם אזורית‪,‬‬
‫ערבית ואסלאמית‪ ,‬וכן על ידי ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי והאו"ם‪ .‬עבור‬
‫המיעוט הערבי בישראל עליו להבטיח את הזכות לבחור את המדינה‬
‫שבה הוא מבקש לחיות כאזרח – פלסטין או ישראל ולהיות בה אזרח‬
‫שווה זכויות וחובות‪ .‬עבור העולם הערבי המתון והקהילה הבינלאומית‬
‫עליו להבטיח חיזוק מנגנון הלגיטימציה הבין‪-‬לאומית ביחס לפתרון‬
‫סכסוכים מדיניים ותרומה ליציבות האזורית ולמלחמה הגלובלית נגד‬
‫הטרור‪ .‬עבור הממשל האמריקאי הוא יידרש להבטיח לגיטימציה בין‪-‬‬
‫לאומית שתאפשר לו לבנות ולהנהיג קואליציה בין‪-‬לאומית שתתמוך‬
‫חלופת גבולות ‪4%‬‬
‫(עם חילופי שטחים)‬
‫מקרא‬
‫הקו הירוק‬
‫ירושלים (קו מוניציפלי)‬
‫ישובים יהודיים‬
‫ישובים פלסטינים‬
‫סיפוח ישראלי‬
‫סיפוח פלסטיני‬
‫‪ 50‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 50‬‬
‫במדיניותו ותתרום לתהליך המתמשך של בניית יציבות אזורית במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬כחלק מהמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬
‫סוגיות ופרמטרים‬
‫הפרמטרים להסכם שעשוי לענות על כלל הדרישות שלעיל מתייחסים‬
‫לארבע הסוגיות המרכזיות בסכסוך‪ :‬פליטים‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬ירושלים‬
‫וביטחון‪ .‬ראשית‪ ,‬פתרון בעיית הפליטים על ידי כך שיוכלו לשוב ככלל‬
‫למדינה הפלסטינית‪ ,‬להישאר בארצות מושבם או להגר למדינה אחרת‬
‫בהסכמתה ובכלל זה ישראל‪ .‬הקליטה של הפליטים בפלסטין תחייב‬
‫יצירת מקומות עבודה שעיקרם יבוא מהשקעות חיצוניות ומתמיכה‬
‫של הקהילה הבינלאומית‪ .‬היא תתבסס בחלקה על תשתית מגורים של‬
‫ההתנחלויות הישראליות שתתפנינה ועל בניה חדשה באזורים שיפונו‬
‫לחלוטין‪ ,‬כמו בקעת הירדן‪ ,‬שעד ‪ 1967‬ישבו בה כ־‪ 80‬אלף פלסטינים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קרן בינלאומית‪ ,‬בה תהיה שותפה ישראל על פי תנאי ההסכם‪,‬‬
‫תנהל את חלוקת הפיצויים שינתנו לפלסטינים ואשר יהוו מקור השקעה‬
‫משמעותי במדינה הפלסטינית‪ .‬על האו"מ להבטיח את פירוקה של‬
‫אונר"א עם הקמת הקרן הבינלאומית על מנת לקיים אחידות בטיפול‬
‫ומיצוי המשאבים לטובת המדינה הפלסטינית‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬פתרון סוגיית הגבולות יינתן על ידי חילופי שטחים‪ ,‬ביחס ‪ ,1:1‬על‬
‫בסיס גבולות ‪ ,67‬ותחת העקרונות הבאים‪:‬השטחים שיסופחו לישראל‬
‫יהיו קטנים ככל האפשר‪ ,‬עם מקסימום ישראלים וללא אוכלוסייה‬
‫פלסטינית‪ .‬תיקוני הגבול ייעשו ללא פגיעה משמעותית במרקם החיים‬
‫הפלסטיני הנוכחי‪ .‬חילופי שטחים ייעשו רק לאורך ה"קו הירוק"‪ .‬לא‬
‫תתקיימנה "מובלעות" בשום צד‪ .‬לפלסטין יהיה קשר יבשתי מלא עם ירדן‬
‫ומצרים‪ .‬המסדרון בין הגדה המערבית לעזה לא יפגע בריבונות ישראל‪.‬‬
‫יש להזכיר כי מערכי ההתיישבות הישראלים בגדה הוקמו בזמנם‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬באופן הקובע טריזים במערך ההתיישבותי הפלסטיני‪ ,‬בכדי‬
‫למנוע רציפות אשר תסייע בהקמתה של מדינה פלסטינית‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הסרתם של הישובים הפוגעים באופן בולט ברציפות הפלסטינית‪ ,‬או‬
‫צירופם למערך ההתיישבות הפלסטיני‪ ,‬יסייעו לרציפות ולחיות של‬
‫זכות החשיבה ‪51‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 51‬‬
‫גבול‬
‫מכשול מול ז'נבה‬
‫מקרא‬
‫קווי ‪1967‬‬
‫ירושלים — קו מוניציפלי‬
‫ישובים פלסטינים‬
‫כבישים ראשיים‬
‫דתי‪-‬לאומי‬
‫ממשלתי‬
‫מאחזים‬
‫סיפוח ישראלי ע"ב המכשול‬
‫חילופי שטחים ע"ב המכשול‬
‫גבול יוזמת ז'נבה‬
‫המדינה הפלסטינית‪ ,‬בדומה למוצע בעמדה הפלסטינית לחלופי שטחים‬
‫העומדת על ‪ .2%‬אם כך‪ ,‬העמדה הישראלית הגורסת סיפוח של כ־‪7‬‬
‫אחוזים מהגדה עשויה לפגוע ברציפות הפלסטינית בשל "האצבעות"‬
‫של אריאל וקדומים החודרים למרחק של ‪ 21‬ק"מ מזרחית לקו הירוק‪,‬‬
‫כמו גם חלק ממרחב מעלה אדומים המגיע למרחק של ‪ 15‬ק"מ מהקו‬
‫הירוק‪ .‬לא ניתן יהיה לקבל את הטענה שאפשר ליצור באמצעות הון‬
‫עתק וזמן רב רצף תחבורתי פלסטיני אחר מזה שהתקיים עד הקמת גדר‬
‫ההפרדה‪ .‬את השטחים מישראל על הפלסטינים לקבל בעיקר מסביב לעזה‬
‫באופן שיגדיל אותה בעשרות אחוזים ויאפשר בנייה עתידית המתוכננת‬
‫ונשלטת כולה על ידי הממשלה הפלסטינית‪ .‬לבסוף‪ ,‬יש להבטיח את‬
‫המסדרון הטריטוריאלי בין עזה לגדה‪ .‬עליו להיות רחב דיו בכדי לאפשר‬
‫בנייתם של כביש רב מסלולי ומסילת רכבת‪ ,‬כמו גם להנחתם של צינורות‬
‫מים‪ ,‬גז ודלק‪ ,‬ושל כבלי חשמל ותקשורת‪ .‬על המסדרון להישמר פתוח‬
‫כל העת ולהתנהל באחריות פלסטינית‪ .‬זרימה חופשית של כלי רכב‬
‫וסחורות בו תבטיח את הקשר הנדרש בין הגדה לרצועה הן לצרכי‬
‫כלכלה‪ ,‬תיירות וסדר ציבורי והן לצרכים חברתיים שייווצרו כתוצאה‬
‫מהצורך לקלוט חלק מאוכלוסיית הפליטים של עזה בגדה הגדולה פי‬
‫‪ 52‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 52‬‬
‫‪ 16‬ממנה‪ .‬בשטחי המדינה הפלסטינית תתאפשר הקמתם של שדות‬
‫תעופה — האחד בעזה והשני בבקעת הירדן או באזור ג'נין‪ .‬יחד עם זאת‬
‫אין לפסול את האפשרות שישראל תקצה טרמינל בנתב"ג או באחד‬
‫משדות התעופה בנגב לשימוש של התחבורה האווירית הפלסטינית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מול הקמת נמל מים עמוקים מדרום לעזה‪ ,‬שכלכליותו מוטלת‬
‫בספק רב‪ ,‬יש לשקול את האפשרות כי ישראל תקצה מזח לתחבורה‬
‫הימית לפלסטין באשדוד‪ .‬כך יהיה על הפלסטינים לשקול הקמתם של‬
‫מתקני התפלה בעזה על חשבון חופים לתיירות למול האפשרות לרכישת‬
‫מים מותפלים מישראל או מירדן ומצרים‪ .‬לבסוף‪ ,‬שליטה פלסטינית‬
‫מלאה במעברים הבינלאומיים למצרים ולירדן‪ ,‬לאחר התפוגגות הצורך‬
‫בפיקוח בינלאומי‪ ,‬יאפשר לפלסטינים לקבוע באם ברצונם להמשיך‬
‫ולקיים מעטפת מכס זהה לישראל או לקיים מדיניות עצמאית משלהם‬
‫בכפוף לחוזקו של המטבע הפלסטיני שירצו להנפיק‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬חלוקתה של מזרח ירושלים לשתי בירות‪ .‬הקמתה של בירה‬
‫למדינה הפלסטינית בירושלים על פי גבולות שייקבעו על ידם‪ ,‬תעניק‬
‫תרומה משמעותית הן ליציבותו של ההסכם והן ליכולת חיותה של‬
‫המדינה הפלסטינית‪ .‬יותר מכול יהיה חשוב לקבוע את עתידו של "האגן‬
‫ההיסטורי"‪ ,‬אם באמצעות חלוקת ריבונות וניהול משותף בדגם של "עיר‬
‫פתוחה"‪ ,‬ואם באמצעות וועדה בינלאומית בה תהיינה חברות ישראל‬
‫ופלסטין‪ .‬משקלה ההיסטורי והדתי של העיר לשלוש הדתות יעמיד אותה‬
‫כמוקד תיירותי וצלייני לעולם היהודי‪ ,‬הנוצרי והאסלאמי באופן שיכול‬
‫לתרום תרומה משמעותית לכלכלת שתי המדינות באם תשכלנה לשתף‬
‫פעולה ביחס לחבילות התיור לאתרים שבשליטתן‪ .‬הכרה של הקהילה‬
‫הבינלאומית בירושלים ואלקודס כבירות המדינות תלווה בהצבתן של‬
‫כ־‪ 200‬שגרירויות בכל בירה על כול ההשלכות הכלכליות והמדיניות‬
‫שיש בכך‪ .‬ישכיל האו"מ לעשות באם יבטיח כי במסגרת מימושו של‬
‫ההסכם הוא יעתיק חלק ממוסדותיו לירושלים‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬סוגיית הביטחון‪ .‬הגדרתה וקיומה של המדינה הפלסטינית‬
‫כמדינה מפורזת מצבא זר ומנשק כבד תוכל להבטיח כי משאביה הדלים‬
‫לא יוקדשו להתעצמות אשר עלולה לפגוע ביציבות ולהגביר את החשש‬
‫זכות החשיבה ‪53‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 53‬‬
‫הישראלי העשוי להוביל להידרדרות לאלימות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הצבת כוחות‬
‫בינלאומיים לאורך גבולות המדינה הפלסטינית תוכל להבטיח מעורבות‬
‫בינלאומית כנגד פעולה צבאית לא לגיטימית של אחת משכנותיה‪.‬‬
‫אחרית דבר‬
‫כפי שנכתב כבר‪ ,‬ישראל ידעה להגשים את כול מטרותיה בגבולות ‪.67‬‬
‫חתימה על הסכם קבע עם הפלסטינים‪ ,‬כמו גם עם סוריה ולבנון‪ ,‬תחת‬
‫"המטרייה" של יוזמת השלום של הליגה הערבית תעניק לה יתרונות רבים‬
‫אשר טומנים בחובם את זינוקה המחודש לצמרת המדינות המפותחות‪.‬‬
‫נורמליזציה עם העולם הערבי תביא לצמצום ניכר בהוצאה לביטחון‬
‫באופן שיחזק את ההוצאה לטובת הצרכים החברתיים האחרים הקשורים‬
‫בפתוח תשתיות ומקומות עבודה‪ ,‬בחינוך ובבריאות‪ .‬פתיחת שעריה‬
‫עשויה להביא לגל של תיירים מרחבי העולם כולו הן לביקור בה והן‬
‫בשל היותה ארץ מעבר היסטורית‪ .‬הכרה ערבית ואסלאמית בישראל‬
‫עשויים להביא להשתלבותה במערך התשתיות האזורי בכול הקשור‬
‫לנמלי ים ואוויר‪ ,‬מסילות רכבת וכבישים בין מדינתיים‪.‬‬
‫התמונה שצוירה לעיל אינה מבוטחת לאף צד ומאוימת כל העת‪ .‬שני‬
‫הצדדים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ייאלצו לעמול קשה כדי‬
‫למנוע ממגמות רדיקאליות סותרות העשויות לחבל בסיכוי ההסדר‬
‫להתממש וביציבותו לאורך זמן‪ .‬מתחים דתיים לא ייעלמו‪ ,‬אלא יזחלו‬
‫לפרק זמן מתחת לפני השטח ויש להבטיח כי יישארו שם זמן מספיק כדי‬
‫להעניק לצדדים את ההזדמנות להכיר בתועלות שבהסכם קבע שעיקרו‬
‫פשרה‪ .‬כי חיות למדינה אינה תוצר רק של גודל השטח‪ ,‬המשאבים וההון‬
‫האנושי העומדים לרשותה אלא גם של מערכת ההסכמים האזורית‬
‫והעולמית אשר עונה באופן מתקבל על האינטרסים המהותיים של כול‬
‫שחקן המעורב בסכסוך או המושפע ממנו‪.‬‬
‫‪ 54‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 54‬‬
‫[הארץ | ‪]11/09/2009‬‬
‫‪ | 10‬לקראת ההצעה האמריקאית‬
‫היוזמה האמריקאית לשלום במזרח התיכון‪ ,‬הצפויה להתפרסם בשבועות‬
‫הבאים‪ ,‬מעוררת ציפיות וחששות בקרב הצדדים המעורבים‪ .‬דואליות זו‬
‫ליוותה גם את אנשי הממשל האמריקאי‪ ,‬כאשר גיבשו את פרטי ההצעה‬
‫והתלבטו בקשר לעיתוי המתאים לפרסומה‪.‬‬
‫לקחי ‪ 16‬השנים שמאז חתימת הסכם אוסלו הם‪ ,‬כי הסכסוך הישראלי־‬
‫הפלסטיני משול לקשר גורדי — סבוך ובלי שום קצה להתרתו‪ .‬כישלון‬
‫הניסיון לפרימתו בתהליכי ביניים היה עשוי לגרום לאמריקאים לנסות‬
‫להתירו באבחה אחת‪ :‬להציע הצעה מפורטת‪ ,‬מעוגנת בהחלטת מועצת‬
‫הביטחון‪ ,‬אשר תותיר לצדדים את הברירה להסכים או לסרב‪ ,‬ולשאת‬
‫באחריות לתוצאות‪ .‬אך ריכוז כל האפשרויות ל"כדור אחד בקנה"‪ ,‬בדומה‬
‫לפסגת קמפ־דייוויד‪ ,‬הרתיע את האמריקאים‪ .‬הם חששו מקריסת התהליך‬
‫המדיני אם היוזמה תיכשל כמו שקרה בקיץ ‪.2000‬‬
‫ההתלבטות האמריקאית אינה מתייחסת לשאלה‪ ,‬אם לפעול "מלמטה‬
‫למעלה" באמצעות הסכמי ביניים נוספים — או "מלמעלה למטה"‬
‫באמצעות הצעה מפורטת ופסגה מסכמת‪ .‬הלקחים מתהליך אנאפוליס‬
‫לימדו‪ ,‬כי לא ניתן להסתפק ב"בניית המדינה" הפלסטינית בלי להציב‬
‫אופק מדיני בכל הקשור להקמתה בפועל‪ .‬ולהיפך‪ ,‬לא ניתן להסתפק‬
‫במשא ומתן על הסדר קבע בלי ללוות אותו במהלכים משמעותיים בשטח‪,‬‬
‫כאלה שייצרו את האווירה התומכת בוויתורים הנדרשים בהסדר הזה‬
‫ואת היכולת המוסדית‪ ,‬הכלכלית‪ ,‬הביטחונית והמשפטית ליישם אותו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬קיים מתח ביחס למידת הפירוט‪ ,‬לוח הזמנים ו"העיגון" הבינלאומי‬
‫של היוזמה‪ .‬האמריקאים לא יסתפקו בעסקה שמציע להם בנימין נתניהו‬
‫— הקפאת הבנייה בהתנחלויות לכמה חודשים בתמורה למהלכים נגד‬
‫איראן — כדי להבטיח את התמיכה הערבית והאירופית שהם זקוקים לה‬
‫למען האינטרסים שלהם ברחבי הגלובוס‪ .‬ברור לאמריקאים‪ ,‬כי מו"מ‬
‫זכות החשיבה ‪55‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 55‬‬
‫על הצעות עמומות יתבע זמן רב יותר מאשר שנה‪ .‬מנגד‪ ,‬שנה היא פרק‬
‫זמן שבו יכולה לקרות קריסה של ממשלת נתניהו‪ ,‬בלחץ המתנחלים‬
‫והימין — דבר שאין הוא אינטרס אמריקאי כיום‪.‬‬
‫לפיכך צפויה יוזמה אמריקאית אזורית‪ ,‬תחילה בערוץ הפלסטיני‪ ,‬ובהמשך‬
‫גם סוריה ולבנון‪ ,‬שתהיה מפורטת ומדויקת יותר מיוזמת הליגה הערבית‬
‫ביחס לתנאים ולתגמולים הכלולים בהסדר קבע‪.‬‬
‫האמריקאים לא יסתפקו בגמישות הערבית‪ ,‬המתבטאת בפרשנות הסבירה‬
‫שלהם לסעיפים העוסקים בגבולות ובפליטים‪ ,‬כדי להביא את נתניהו‬
‫אל שולחן המו"מ‪ ,‬אך גם לא יסטו מהפתרונות לסעיפים אלה ולא‬
‫ילחצו לרתום את הסוסים לפני העגלה — כלומר‪ ,‬ליצור נורמליזציה‬
‫מלאה לפני הסכם‪.‬‬
‫במסלול הישראלי־הפלסטיני יבקשו האמריקאים ליצור בשטח מציאות‬
‫שתאפשר את בניית המדינה שבדרך‪ ,‬בצירוף סדרת הצעות גישור‪,‬‬
‫שיפורסמו בהדרגה במשך השנתיים שנקצבו למו"מ‪ .‬ההצעות האמריקאיות‬
‫יונחו על השולחן במגוון הכלים הדיפלומטיים — מהזמנה לוועידה‬
‫בינלאומית על פי מודל מדריד‪ ,‬עבור בחילופי איגרות על פי מודל‬
‫אוסלו‪ ,‬ועד לפיקדונות על פי מודל סוריה ופרמטרים מפורטים לפתרון‬
‫על פי מודל קלינטון‪.‬‬
‫יש לקוות‪ ,‬שהאמריקאים‪ ,‬שהשכילו לאמץ את גישת "גם וגם" שלעיל‪,‬‬
‫יימנעו מפשרות של "פגישה באמצע הדרך" בסוגיות המהותיות‪ ,‬מהקפאת‬
‫הבנייה ועד "זכות השיבה"‪ .‬בקמפ דייוויד וטאבה למדנו‪ ,‬כי פשרת־‬
‫אמצע כזאת בכל סוגיה בנפרד אינה מקרבת בין הצדדים‪ ,‬אלא יוצרת‬
‫דווקא "מצב של הפסד־הפסד"‪ .‬את הפשרה יש לכוון לעסקת החבילה‬
‫כולה‪ :‬ישראל מדינת הלאום היהודי‪ ,‬הנהנית מביטחון‪ ,‬מהכרה ומשלום‪,‬‬
‫ופלסטין עצמאית לצדה‪.‬‬
‫‪ 56‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 56‬‬
‫[הארץ | ‪]09/08/2009‬‬
‫‪ | 11‬איך כן עושים שלום‬
‫הסכסוך הישראלי־הפלסטיני‪ ,‬הניזון זה יותר ממאה שנה ממתחים‬
‫לאומיים‪ ,‬דתיים וחברתיים‪ ,‬יצר מציאות תודעתית ופיסית של חשד‪,‬‬
‫שנאה ותחושת איום בשני הצדדים‪ ,‬שאין בכוחו של שום הסכם קבע‬
‫לשנות באחת‪ .‬זוהי אחת מההנחות העומדות ביסוד יוזמת ז'נווה‪ .‬היוזמה‬
‫נועדה‪ ,‬אמנם‪ ,‬להציע מתווה מעשי וקונקרטי להקמת המדינה הפלסטינית‪,‬‬
‫אך גם להבטיח את האינטרסים החיוניים של ישראל‪ ,‬שהם אי מימוש‬
‫זכות שיבה‪ ,‬הכרה בישראל כבבית הלאומי של העם היהודי ובעיקר —‬
‫הסדרי ביטחון מפורטים וקפדניים החיוניים לשמירת קיומה וחוסנה‪.‬‬
‫על הרקע הזה תמוהה הביקורת שמתח שלמה אבינרי על הפרק הביטחוני‬
‫של היוזמה והנספח המפורט שלו ("כך לא עושים שלום"‪" ,‬הארץ"‪.)2.8 ,‬‬
‫נראה שהיא מתעלמת ממציאות החיים כאן‪ ,‬שבה אין כמעט משפחה‬
‫ישראלית או פלסטינית שאינה נושאת את צלקות הסכסוך‪.‬‬
‫לכל תהיותיו של אבינרי יש תשובות ברורות כבר בפרק הביטחוני‪,‬‬
‫שפורסם לפני כשש שנים‪ .‬הכוח הרב‪-‬לאומי אמור לפעול רק בשטחי‬
‫פלסטין‪ ,‬כך שתושבי ישראל לא ייהפכו ל"נתיניהן של רשויות‬
‫בינלאומיות"‪ ,‬כטענתו; הכותל ושאר חלקי העיר העתיקה בירושלים‬
‫שבריבונות ישראל יהיו כפופים לשלטון הישראלי בלבד‪ ,‬בניגוד לחשש‬
‫שמעלה אבינרי‪ ,‬שלפיו תושבי העיר העתיקה יהיו כפופים לכוחות‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬מה שייצור "פלונטר"‪.‬‬
‫דיון רציני בהסדרי הביטחון (כמו הפירוז של פלסטין והנוכחות‬
‫הבינלאומית)‪ ,‬המבקשים להשיג הן הרתעה שתניא את הצדדים מהפרת‬
‫ההסכם בטווח הקצר והן תהליך פיוס ארוך טווח ויציב — מחייב לבחון‬
‫את ההנחות שביסוד ההסדרים הללו‪ .‬אפשר לסכם אותן בקצרה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬כדי להבטיח שהאיום הביטחוני על ישראל לא יהיה חמור‬
‫זכות החשיבה ‪57‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 57‬‬
‫מזה הקיים‪ ,‬במקרה שהסכם הקבע יקרוס‪ ,‬יש לדאוג לכך שבדומה‬
‫למה שנקבע בהסכם עם מצרים (ובעתיד עם סוריה) צבא זר לא יחנה‬
‫על גבולה‪ .‬שנית‪ ,‬בכל הסכם יימתח הגבול החדש על פי מיקומן של‬
‫ההתנחלויות שיסופחו לישראל ולא על פי שיקולי ביטחון אסטרטגיים‬
‫וטקטיים‪ .‬אורכו יהיה כפול משל "הקו הירוק"‪ .‬לפיכך יש להבטיח‪ ,‬כי‬
‫פלסטין תוכל להקים כוח לביטחון פנים שימנע פעילות טרור עוד לפני‬
‫הגבול‪ .‬האם אבינרי‪ ,‬למשל‪ ,‬היה ממליץ לפרק את גדר הביטחון שבין‬
‫ישראל ופלסטין מיד אחרי החתימה על ההסכם?‬
‫שלישית‪ ,‬ההסכם עם הפלסטינים לא יביא להסרת כל האיומים מעל‬
‫ישראל‪ .‬לפיכך עליה להבטיח את אפשרות קיומם של מתקני התראה‬
‫ואת יכולתה לטוס במרחב האווירי של פלסטין‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬נוכחותו של הכוח הבינלאומי אמורה להבטיח את מימוש‬
‫ההתחייבויות הנוגעות לביטחונה של ישראל‪ ,‬אך היא משמשת גם‬
‫ערובה לביטחונה של המדינה הפלסטינית המפורזת מפני מעבר מהיר‬
‫של ישראל לשימוש בכוח‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ההסכם נהנה מיציבות וקיומו מאפשר לצדדים לדאוג באופן מוצלח‬
‫יותר לאינטרסים החיוניים שלהם מכפי שהיו יכולים לעשות בלעדיו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לראות את הפרק הביטחוני רק במסגרת חבילה כוללת של‬
‫"תן וקח" שיש בה טיפול כולל בסוגיות הגבולות‪ ,‬הפליטים וירושלים‪.‬‬
‫אם נגיע להסכם תצטרך ישראל להבטיח תחילה‪ ,‬כי ההסדרים הביטחוניים‬
‫אינם הופכים‪ ,‬באמצעות פרשנות צינית וכוחנית‪ ,‬לזרעים של פורענות‬
‫עתידית‪ ,‬אך גם לבחון במשך השנים אם התבססות ההסכם ויציבותו‬
‫מאפשרות לסלק חלק מסידורי הביטחון‪ .‬עד אז יהיה עלינו לנקוט זהירות‬
‫וגישה מפוכחת ואין ספק שהממשל האמריקאי יבין זאת‪.‬‬
‫‪ 58‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 58‬‬
‫[הארץ | ‪]27/07/2009‬‬
‫‪ | 12‬תורו של אובמה‬
‫עכשיו‪ ,‬לאחר שהצדדים לסכסוך הישראלי־הפלסטיני נחתו על קרקע‬
‫המציאות‪ ,‬והם מסכימים סוף סוף על הרעיון של שתי מדינות לשני עמים‬
‫— מוטל על ממשל אובמה להדליק את אורות המסלול המתאים בעבור‬
‫שני היריבים המשוכנעים כל אחד‪ ,‬כי הכדור נמצא במגרשו של האחר‪.‬‬
‫מחמוד עבאס‪ ,‬הדורש להמשיך את המו"מ בנקודה שבה הופסק‪ ,‬חושש‬
‫כי בנימין נתניהו מבקש להעבירו ב"וויה דילורוזה"‪ ,‬המתחילה במפת‬
‫"האינטרסים החיוניים"‪ ,‬זו ששירטט נתניהו לפני ‪ 11‬שנה‪ ,‬ועל פיה ייוותרו‬
‫לפלסטינים ‪ 40%‬מהגדה‪ .‬נתניהו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מסרב להתחיל את המו"מ‬
‫בנקודה שכבר חצתה את "הקו האדום" שלו‪ .‬הצעה אמריקאית‪ ,‬המציגה‬
‫פרמטרים ברורים לכל הסוגיות‪ ,‬תוכל לצמצם את הפערים ולהפגיש את‬
‫הצדדים למו"מ אפקטיווי‪ ,‬שייתמך על ידי תהליכים קיימים ועתידיים‪.‬‬
‫כדי למצות כראוי את השנתיים שקצב אובמה לתהליך יש להתחיל במו"מ‬
‫אינטנסיווי על הצעה שעיקריה‪ :‬חילופי שטחים של עד ‪ ,4.5%‬ביחס כמותי‬
‫של ‪ ,1:1‬המאפשרים השארתם של ‪ 80%‬מהמתנחלים תחת ריבונות‬
‫ישראל; העברת השכונות הערביות במזרח ירושלים לריבונות פלסטינית‪,‬‬
‫ויצירת משטר מיוחד "באגן הקדוש" בירושלים‪ .‬בעניין הפליטים יידונו‬
‫האופציות של פיצויים‪ ,‬שיבתם למדינת פלסטין‪ ,‬הישארותם במקומות‬
‫מושבם‪ ,‬או קליטתם במדינה שלישית‪ .‬מדינת פלסטין תהיה מפורזת‬
‫מצבא ומנשק כבד‪ ,‬ובעלת כוחות ביטחון המיועדים למלחמה בטרור‪.‬‬
‫את המו"מ יש ללוות בארבעה תהליכים מקבילים‪ :‬המשך מדורג של‬
‫בנייתה של המדינה הפלסטינית על פי המודל של "תוכנית ג'נין"‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על הקמת כוחות ביטחון בעלי יכולת מוכחת לאכוף את‬
‫החוק והסדר; פינוי המאחזים הלא מורשים‪ ,‬בנייה ישראלית המוגבלת‬
‫לקו הבנוי‪ ,‬הסרת מחסומים‪ ,‬ומימוש של פרויקטים כלכליים פלסטיניים‬
‫מאושרים; יישום צעדי "נורמליזציה" מצד מדינות ערב ביחס לישראל‪,‬‬
‫זכות החשיבה ‪59‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 59‬‬
‫בכפוף להתקדמות במו"מ; שימור הפסקת האש בעזה וחיזוקה‪ ,‬תוך‬
‫כדי השלמת עסקת שליט והנהגת פיקוח יעיל של הרשות ומנגנונים‬
‫בינלאומיים במעברים‪.‬‬
‫תהליכים אלה אמורים ליצור את התנאים והאווירה הנדרשים לקיום מו"מ‬
‫מוצלח‪ ,‬ולצמצם את פער הזמנים הרגיש שבין החתימה על ההסכם לבין‬
‫יישומו‪ .‬היישום יותנה באופן טבעי בגורמים אובייקטיוויים וסובייקטיוויים‪.‬‬
‫הראשונים כוללים את הזמן הנדרש לשרטוט הגבול החדש‪ ,‬להיערכות‬
‫צה"ל‪ ,‬לבניית המסדרון בין עזה לגדה‪ ,‬להכנות לפינוי חלק מהמתנחלים‬
‫ולקיומן של שתי בירות במרחב ירושלים‪ ,‬ועוד‪ .‬האחרונים אמורים‬
‫להסיר את חששות הצדדים ממימוש חלקי שיפגע באינטרסים שלהם‪.‬‬
‫ישראל לא תעביר שטחים לעזה במסגרת חילופי השטחים ולא תפתח‬
‫את המסדרון בין עזה לגדה‪ ,‬בטרם תיכון שליטה פלסטינית מלאה‬
‫על שני חלקי המדינה; כמו כן‪ ,‬היא לא תעביר את השליטה במעברים‬
‫הבינלאומיים ולא תיסוג מבקעת הירדן לפני פריסתו של הכוח הרב‪-‬‬
‫לאומי בהם‪ .‬מנגד‪ ,‬אונר"א לא תפסיק לטפל בפליטים בטרם יכונן‬
‫המנגנון הבינלאומי לפתרון בעייתם‪.‬‬
‫למרות מורכבותן של הבעיות‪ ,‬העדר האמון בין הצדדים והתלות בגורמים‬
‫אזוריים כמו איראן וסוריה — מחובתם של הקוורטט וארה"ב "לבשל" את‬
‫התנאים המתאימים לקראת התכנסותה של הוועידה הצפויה במוסקווה‪,‬‬
‫העשויה לשמש אבן דרך משמעותית בקידום התהליך‪.‬‬
‫‪ 60‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 60‬‬
‫[הארץ | ‪]16/06/2009‬‬
‫‪ | 13‬אז אמר‬
‫בעקבות נאום נתניהו‬
‫נאום ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬הראה שוב‪ ,‬כי למפלגות הימין‬
‫בישראל אין חלופה ראויה ואפשרית לפתרון שתי המדינות לשני העמים‪.‬‬
‫גוש הימין מתקיים רק מסביב לשלילת הרעיון ומתפוגג באחת כשהוא‬
‫נדרש להציג חלופה מדינית להבטחת האינטרסים הישראליים‪.‬‬
‫ההכרזות על הצורך להכריע את רעיון שתי המדינות התחלפו בקרבות‬
‫מאסף למניעת מימושו‪ .‬ב‪ 1993-‬ביקש אריאל שרון להודיע‪ ,‬שאם הליכוד‬
‫ישוב לשלטון‪ ,‬הוא יבטל את הסכם אוסלו; נתניהו הכריז‪ ,‬שתוכנית‬
‫האוטונומיה תחת שליטת ישראל היא החלופה היחידה‪ .‬ההצהרות‬
‫מיהרו להתחלף בדיבורים על "מדינה פלסטינית" ו"מדינה פלסטינית‬
‫מפורזת"‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫לנתניהו ולקודמיו היה ברור‪ ,‬כי גוש הימין דרוש להם רק כדי להגיע לכס‬
‫ראש הממשלה‪ .‬מרגע שהתיישבו שם‪ ,‬לא היה בידם לאמץ אף לא אחת‬
‫מעמדות הימין‪ ,‬הפוגעות ברעיון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫תומכי הבית היהודי והאיחוד הלאומי רואים בריבונות על ארץ‬
‫ישראל כולה תנאי לזהות של עם ישראל ולעתידו‪ .‬עמדתם מכתיבה‬
‫את פתרון המדינה האחת‪ ,‬אך ביחס לאופיה ולמשטרה יש ביניהם‬
‫מחלוקת‪ .‬חלקם מבינים‪ ,‬כי המשך השליטה בעם חסר זכויות אינו‬
‫מיטיב עם ישראל ומסכימים לתת לו זכויות אזרח‪ ,‬גם אם התוצאה‬
‫ברורה — אובדן הרוב היהודי וביטול הגדרת ישראל כמדינת העם‬
‫היהודי‪ .‬לא תיתכן מדינה דו־לאומית כי ציבור זה מאמין‪ ,‬שהצטווינו‬
‫לרשת את הארץ והדרך לעשות זאת היא להורישה מיושביה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫חיכוך מתמשך‪ ,‬שיוביל לעימותים לאומיים וחברתיים אלימים‪,‬‬
‫לשקיעת המדינה ולפירוקה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪61‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 61‬‬
‫אנשי הליכוד מנמקים את סרבנותם למדינה פלסטינית בטענה‪ ,‬ש"קיר‬
‫הברזל" לא הכריע עדיין את דעת הפלסטינים ויש להימנע מהסדר‬
‫עד שתעוקר שאיפתם להשמיד את ישראל‪ .‬אך הצעדים שנקטו לשם‬
‫כך רק הרחיבו את הסדקים ב"קיר הברזל" ובמעמד של ישראל‪ .‬החל‬
‫בהפסקת המשא ומתן‪ ,‬עבור בהרס הרשות הפלסטינית‪ ,‬ההתנתקות‪,‬‬
‫התוואי הפולשני של גדר ההפרדה‪ ,‬ועד לשלילת יוזמת הליגה הערבית‪.‬‬
‫מהלכים אלה סייעו בידי החמאס לזכות בבחירות ובשליטה על רצועת‬
‫עזה‪ ,‬גרמו לישראל לצאת למבצעים צבאיים וחיזקו את חזית הסירוב‬
‫בעולם הערבי‪.‬‬
‫נאום הנסיגה וההשהיה של נתניהו הביא אותו לקו העמדות של ש"ס‬
‫וישראל ביתנו‪ .‬אלה מקבלים את רעיון שתי המדינות‪ ,‬אך מבקשים‬
‫לטרפד אותו על ידי תנאים ההופכים אותו למגוחך‪ .‬כך גם נתניהו בנאומו‬
‫מוכן לפתוח מיד במו"מ לשלום בלי תנאים מוקדמים‪ ,‬אך דורש הכרה‬
‫פלסטינית בישראל כמדינת העם היהודי‪ ,‬הסכמה למדינה מפורזת‪ ,‬הסרת‬
‫סוגיית הפליטים מסדר היום ושמירה על ירושלים המאוחדת בריבונות‬
‫ישראל — לפני תחילת המו"מ‪.‬‬
‫גם אם אמר נתניהו "מדינה פלסטינית"‪ ,‬הוא לא הצליח להעביר את‬
‫כתר הסרבנות לצד הפלסטיני והערבי‪ .‬טעה נתניהו בעת שמיהר לקחת‬
‫בתמורה את המשך הבנייה בהתנחלויות‪.‬‬
‫נתניהו מצרף את ההתנגשות עם ממשל אובמה לסל המחירים של קרב‬
‫המאסף שבחר לנהל על גב הציבור בישראל ובניגוד לעמדתו‪ .‬בסקר שערך‬
‫המכון למחקרי ביטחון לאומי נמצא‪ ,‬כי ‪ 64%‬מהציבור תומכים ברעיון‬
‫שתי המדינות לשני העמים‪ ,‬רק ‪ 17%‬מוכנים להרחיב התנחלויות גם‬
‫במחיר עימות עם ארה"ב‪ ,‬ו־‪ 77%‬תומכים בחוק פינוי־פיצוי‪.‬‬
‫על הציבור לדרוש כעת מנתניהו להפסיק לשפוך מיליארדי שקל בתוכניות‬
‫עקרות‪ ,‬לחדש לאלתר את המו"מ בלא תנאים‪ ,‬לאמץ את יוזמת השלום‬
‫האזורית ולהציג תוכנית ישראלית המתרגמת אותה לתוצאה הציונית‬
‫של מדינה יהודית ודמוקרטית החיה לצד מדינה פלסטינית‪.‬‬
‫‪ 62‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 62‬‬
‫[הארץ | ‪]05/06/2009‬‬
‫‪ | 14‬הברירה של נתניהו‬
‫כאשר בוחנים את דברי ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ומקורביו ביחס‬
‫לתהליך המדיני בזירה הפלסטינית — חוזרים ועולים שני עיקרים‪ :‬שלילת‬
‫העיקרון של שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬וסידורים שיבטיחו את ביטחונה‬
‫של ישראל‪ .‬בחינת הקשר המרומז בין שני העיקרים הללו מראה‪ ,‬כי‬
‫המדיניות וטקטיקת המו"מ‪ ,‬שאימץ נתניהו מול האמריקאים והפלסטינים‪,‬‬
‫הן הימור מסוכן על האינטרסים הישראליים במסגרת הסדר הקבע‪.‬‬
‫נתניהו מסרב להעלות על דל שפתיו את הביטוי "שתי מדינות לשני‬
‫עמים"‪ ,‬משום שהוא עדיין רואה ב"מדינת אש"ף‪ ,‬שתושתל ‪ 15‬ק"מ‬
‫מתל אביב‪ ,‬איום קיומי על מדינת ישראל"‪ .‬קרי‪ ,‬נתניהו מבקש לטעון‬
‫כי "מדינה" משמעה בהכרח צבא‪ ,‬בריתות צבאיות‪ ,‬שליטה במרחב‬
‫האווירי והימי ועוד‪ .‬מכאן ההצדקה להתנגדות הישראלית להגדרת‬
‫הישות הפלסטינית כמדינה‪ .‬אבל טיעון זה יכול ליהפך די בקלות ל"חרב‬
‫פיפיות" בידי הפלסטינים‪ ,‬כאשר נתניהו ייאלץ בעל כורחו להסכים‬
‫לעקרון "המדינה"‪ ,‬הביטוי המודרני לזכותו של כל עם להגדרה עצמית‪.‬‬
‫את דברי הילרי קלינטון בעד "שתי מדינות החיות זו לצד זו‪ ,‬ישראל‬
‫ומדינה ריבונית לפלסטינים‪ ,‬שבמסגרתה יהיו לפלסטינים הסמכויות‬
‫שבאות עם האחריות על מדינה" — ייקל עליהם לתרגם אז לדרישה‬
‫לקבל את כל "הזכויות הטבועות" המוקנות במשפט הבינלאומי לכל‬
‫מדינה — לרבות צבא‪ ,‬שליטה במרחב האווירי ושליטה במעברים‪ .‬אם‬
‫יתקבלו‪ ,‬תנאים אלה עלולים להוות איום על ישראל‪.‬‬
‫הטקטיקה הזאת של נתניהו מתאימה למדיניות התגובתית והמשמרת‬
‫המאפיינת אותו‪ ,‬והגורמת לישראל לאחר את הרכבת בכל תחנה אפשרית‪.‬‬
‫כנגד הסירוב לקבל את הרעיון המכונן לפתרון הסכסוך הישראלי־‬
‫הפלסטיני מאז ‪ — 1937‬החלוקה — הוא אינו ממהר להעמיד חלופה אחרת‪.‬‬
‫מבחינת נתניהו והימין "המשך המצב הקיים" הוא החלופה הנבחרת‪,‬‬
‫זכות החשיבה ‪63‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 63‬‬
‫אף כי המגמות בשטח מראות כי חלופה זו מובילה את ישראל בבטחה‬
‫לקראת אובדן צביונה היהודי במדינה דו־לאומית‪ ,‬לא לפני שתעבור‬
‫בהכרח בתחנת הביניים של משטר אפרטהייד‪.‬‬
‫לאחר ששלל את יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬הציב והסיר תנאים‬
‫מוקדמים לחידוש המו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬דחה את הצעת שר הביטחון‪,‬‬
‫אהוד ברק‪ ,‬לגבש תוכנית מדינית ישראלית‪ ,‬נראה הניסיון שלו — בעקבות‬
‫"פגישת האזהרה" עם ברק אובמה — לשלב את התשומות הישראליות‬
‫בתוכנית האמריקאית כניסיון להסיט מטוס ממריא ממסלולו‪.‬‬
‫נתניהו דווקא איננו חסר את הניסיון המדיני והפוליטי הנדרש להתנהלות‬
‫אחרת מול האמריקאים והערבים‪ .‬מי כמוהו — כמי שחתם על "פרוטוקול‬
‫חברון" ו"מזכר וואי" — יודע‪ ,‬כי בהסכמים התוכן המעשי והפרטני‬
‫מגשר וגובר על "הנרטיווים" שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת‪ .‬האם‬
‫הפירוז של קוסטה ריקה או של סיני נעלם מעיניו? האם ישראל תדרוש‬
‫לבטל את הגדרתה של סוריה כמדינה שעה שתתבע‪ ,‬במסגרת ההבטחה‬
‫האמריקאית‪ ,‬לפרז את רמת הגולן? האם ויתור פלסטיני על הדרישה‬
‫לריבונות בהר הבית יאפשר לישראל להחליף את נציגי הוואקף‪ ,‬המנהלים‬
‫את המקום מאות שנים‪ ,‬בעובדי משרד הדתות או הרבנות הראשית?‬
‫האם הכרה פלסטינית בישראל כבמדינה יהודית היא שתשמור על הרוב‬
‫היהודי בה‪ ,‬או שמא דווקא העמידה על התביעה לקליטת הפליטים‬
‫במדינה הפלסטינית וההיפרדות משלושה וחצי מיליון ערבים‪ ,‬לרבות‬
‫רבע מיליון במזרח ירושלים? האם ביטחונה של ישראל מותנה בנוכחות‬
‫צה"לית מוגבלת בבקעת הירדן ובמעברים הבינלאומיים‪ ,‬או שמא בהסכמי‬
‫שלום עם העולם הערבי והמוסלמי‪ ,‬הסכמים המגובים בחיזוק הברית‬
‫האמיתית עם ארה"ב ובמחויבות האירופית?‬
‫התשובות לכל השאלות הרטוריות הללו ניתנו כבר בכל המשאים ומתנים‬
‫הרשמיים והלא רשמיים — מקמפ־דייוויד ועד ז'נווה‪.‬‬
‫לאחר ש"פיספס" את התחנות הראשונות ברכבת — עומדות לפני נתניהו‬
‫שתי אפשרויות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬בהנחה שמפלגת העבודה לא תציב‬
‫‪ 64‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 64‬‬
‫לו אולטימטום אם ידחה את הצעת אובמה‪ ,‬היא לנסות לשרוד עם‬
‫ממשלתו באמצעות התשת האמריקאים והסטתם מרעיון השלום‪ .‬זאת‪,‬‬
‫תוך שהוא מסתייע בקשיי הפלסטינים להציג "כתובת אחת" מדינית‬
‫וטריטוריאלית‪ ,‬באיום האיראני ובתיאור הניסיון לפנות מאחזים כפגיעה‬
‫ב"סלע קיומנו"‪ .‬השנייה‪ ,‬בהנחה שנתניהו לא ייכנס לתהליך המדיני אם‬
‫לא יידע מראש את תוצאותיו — להחליט ללכת עם האמריקאים‪ ,‬גם‬
‫אם ייאלץ להחליף את ישראל ביתנו בקדימה ולהציג תוכנית ישראלית‬
‫להסדר‪ ,‬שתדאג לכך שהתכנים‪ ,‬ולאו דווקא הכותרות של הסדר הקבע‪,‬‬
‫יבטיחו את השמירה על האינטרסים הישראליים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪65‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 65‬‬
‫[הארץ | ‪]08/05/2009‬‬
‫‪ | 15‬הכל בהסכם הקבע‬
‫אין להרשות לראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬לנהוג בזילות במעמד‬
‫ישראל כמדינה יהודית וכמדינת העם היהודי‪ .‬נתניהו מעמידו שוב להכרה‬
‫ולגיטימיות בינלאומיות‪ ,‬שכבר ניתנו לו‪ ,‬בניסיון להימנע ממשא ומתן‪.‬‬
‫ההכרה מעוגנת היסטורית ומשפטית‪ ,‬וגם הפלסטינים קיבלוה בעבר‬
‫ויחזרו לקבל אותה — אך רק במסגרת הסכם קבע מלא‪ .‬שני הצדדים‬
‫אינם יכולים לטעון לעמדתם בשם הלגיטימיות הבינלאומית ולהתעלם‬
‫מחלק מהחלטות האו"ם‪.‬‬
‫מוסדות הקהילה הבינלאומית‪ ,‬חבר הלאומים והאו"ם‪ ,‬שהחליטו על‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬ראו ורואים בה לא רק את "המדינה היהודית"‪,‬‬
‫אלא גם את מדינת העם היהודי‪ .‬בכתב המנדט ב‪ 1922-‬הוחלט "להקים‬
‫בית לאומי יהודי בפלסטינה ולעודד את ההגירה של המונים יהודיים‬
‫לארץ זו‪ ,‬על מנת שיוכלו לעצב שם את גורלם ולבנות שם את ביתם"‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬המדינה היהודית בארץ ישראל נמצאה כאמצעי האפקטיווי להבטיח‬
‫שהעם היהודי יוכל לקיים את תרבותו הייחודית ולשלוט בגורלו‪.‬‬
‫עידוד ההגירה בא להבטיח שהיהודים ייהנו מרוב‪ ,‬שהוא תנאי הכרחי‬
‫במשטר דמוקרטי לקביעת אופיה של המדינה וצביונה‪ .‬האו"ם אף אימץ‬
‫את המלצות אונסקו"פ בדמות "החלטת החלוקה" (‪ )181‬בכ"ט בנובמבר‬
‫‪ ,1947‬שבהן נכתב‪" :‬הן הצהרת בלפור והן המנדט כללו התחייבות‬
‫בינלאומית לעם היהודי בכללותו‪ .‬היה ברור כי התחייבויות אלה לא היו‬
‫מוגבלות רק לאוכלוסייה היהודית של פלשתינה"‪ .‬קרי‪ ,‬התחייבויות שיש‬
‫בהן אף כדי לעגן את "חוק השבות" (‪ ,)1950‬המזכה כל יהודי לעלות‬
‫לישראל ובא לבסס את אופיה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי‪.‬‬
‫הזכות ההיסטורית והלגיטימציה הבינלאומית שוכנות אפוא לבטח‬
‫בהחלטות פורמליות‪ ,‬ואפשר להוסיף עליהן את הכרזת העצמאות‬
‫הפלסטינית בנובמבר ‪ ,1988‬שהיתה הראשונה להכרה פלסטינית במדינה‬
‫‪ 66‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 66‬‬
‫היהודית כשהתייחסה להחלטה ‪ 181‬וציינה כי "‪ ...‬זו חילקה את פלסטין‬
‫לשתי מדינות‪ ,‬יהודית וערבית"‪.‬‬
‫לפיכך אין ביכולת ראש הממשלה להבטיח את עתיד ישראל כמדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית על ידי תנאים מוקדמים‪ ,‬אלא רק בהסכמה על‬
‫הסוגיות כולן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לראות בגבולות אמצעי ראשון במעלה לתחום את השטח שבו‬
‫ניתן להבטיח את מימוש המטרה‪ ,‬ולא את המטרה עצמה‪ ,‬שניתנה "מפי‬
‫הגבורה"‪ .‬עד ‪ 1967‬הוכיחה התנועה הציונית‪ ,‬שהיא יכולה לממש את כל‬
‫מטרות היסוד שלה בתחומי הקו הירוק ואף להסתפק בכך — לו היתה‬
‫זוכה להכרה ולהסכמי שלום עם שכנותיה‪ .‬לכן היפרדות מהפלסטינים‬
‫בשטחים והקמת מדינה פלסטינית הן צורך ציוני‪ .‬השטח לעשות זאת‬
‫הוא בסביבת הקו הירוק‪ ,‬ולא ב"מפת האינטרסים החיוניים" שקיבע‬
‫נתניהו ב‪ ,1988-‬המותירה רק ‪ 40%‬מהגדה ל"ישות הפלסטינית"‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬המטרה לזכות את ירושלים בהכרה בינלאומית כבירת ישראל‬
‫תמומש‪ ,‬רק אם ראש הממשלה ישיל מהמיתוס של ירושלים המאוחדת‬
‫את ‪ 28‬השכונות והכפרים הערביים שצורפו לה ב‪ '67-‬ויאפשר ל־‪270‬‬
‫אלף פלסטינים להחליף את התושבות הישראלית באזרחות פלסטינית‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬אין בהכרה פלסטינית חוזרת במדינה היהודית כדי להסיר‬
‫את סוגיית הפליטים משולחן המו"מ‪ .‬ניסיון המו"מ בעשור האחרון‬
‫מראה‪ ,‬כי האמצעי ליישב אותה לשביעות רצונה של ישראל ומטרותיה‬
‫הוא הסכם כולל‪ ,‬המיישב את כל סוגיות הליבה‪ .‬יוזמת השלום הערבית‬
‫מעניקה הזדמנות להגיע להסכמה על פתרון הבעיה בלי זכות השיבה‪.‬‬
‫האמצעי להבטיח את ביטחון ישראל אינו נמצא רק בכנפי ה־‪ ,F15‬אלא‬
‫בנוסף לפירוז סיני‪ ,‬רמת הגולן והמדינה הפלסטינית‪ ,‬כפי שהאמריקאים‬
‫מכוונים‪ ,‬גם בהזדמנות להסדרים ולבריתות אזוריות הגלומים גם הם‬
‫ביוזמת השלום הערבית‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪67‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 67‬‬
‫תביעות רטוריות מכלות את הזמן למו"מ ומעניקות אותו לעיצוב מציאות‪,‬‬
‫העלולה לפגוע בקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬הסכמי קבע הם‬
‫אמצעי שכבר הוכיח את עצמו פעמיים‪ ,‬במטרה להבטיח את ישראל הן‬
‫כמדינה יהודית והן כחברה במשפחת העמים‪.‬‬
‫‪ 68‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 68‬‬
‫[הארץ | ‪]10/04/2009‬‬
‫‪ | 16‬שאלת מרחב ההסכמה‬
‫זו פעם שנייה בתוך עשור שאנו מתבשרים‪ ,‬כי היינו "במרחק נגיעה" (לפי‬
‫עו"ד גלעד שר) ו"כחוט השערה" (לדברי ראש הממשלה היוצא אהוד‬
‫אולמרט) מהסכם עם הפלסטינים‪ .‬עם התמוססות הסכמי אוסלו‪ ,‬לאחר‬
‫ועידת קמפ־דייוויד ‪ ,2000‬מיהר אהוד ברק להכריז "אין פרטנר" על יאסר‬
‫ערפאת‪ ,‬ובסיומו של תהליך אנאפוליס בסוף ‪ 2008‬הפנה אולמרט אצבע‬
‫מאשימה אל אבו מאזן‪ .‬האומנם המנהיגים הישראלים הלכו כברת דרך‬
‫כה ארוכה לקראת הפלסטינים‪ ,‬והם אלה שקיבלו "רגליים קרות" ברגע‬
‫האמת? או שמא ברק ואולמרט הם שביקשו למתוח את הפלסטינים‬
‫מעבר ל"שפגט"‪ ,‬שכבר הפגינו במעבר מחלום "פלסטין אחת" ו"זכות‬
‫השיבה" לרעיון של שתי מדינות לשני העמים?‬
‫אף שהעמדות הפלסטיניות הבסיסיות נתמכות בהחלטות ובמשפט‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬הם הפגינו נכונות להתגמש בתחומים רבים כדי גשר בין‬
‫אלו לבין יכולתה של ממשלה בישראל להעביר הסכם לנוכח המציאות‬
‫ההתיישבותית בגדה ובמזרח ירושלים‪ .‬ערפאת יכול היה להסביר לציבור‬
‫הפלסטיני את הוויתור על "המולדת פלסטין"‪ ,‬בתמורה למדינה על ‪22%‬‬
‫ממנה‪ ,‬בכך שעמי ערב אינם מתגייסים ל"תקן את העוול ההיסטורי"‬
‫המעצב את הנרטיב הפלסטיני‪ ,‬ובעמדה הבינלאומית שהכירה בזכותו‬
‫של העם היהודי למדינה בארץ ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפלסטינים תמיד‬
‫ראו בהסכם "עסקת חבילה"‪ .‬קרי‪ ,‬אם נותנים בסוגיה אחת חייבים‬
‫לקבל באחרת‪.‬‬
‫אולמרט‪ ,‬בדומה לברק‪ ,‬ניסה לשבור את הנוסחה שבהסכמי השלום בין‬
‫ישראל למצרים וירדן — "כל השטחים תמורת שלום" — ולהגיע לחילופי‬
‫שטחים שלא ביחס של ‪ .1:1‬הוא הציע למחמוד עבאס ‪ ,4.5%‬בתמורה‬
‫ל־‪ 6%‬שישראל תספח מהגדה‪ ,‬וטען שהפער יכוסה על ידי המסדרון‬
‫מהגדה לרצועת עזה‪ ,‬שלמרות משקלו הטריטוריאלי הזעום והעובדה‬
‫שהוא נשאר בריבונות ישראל‪ ,‬תרומתו למדינה הפלסטינית מהותית‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪69‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 69‬‬
‫עבאס לעומתו הסכים על חילופי שטחים של קצת יותר מ‪ ,2%-‬והתעקש‬
‫על יחס של ‪ ,1:1‬המשמר את גודלה של ישראל בגבולות ‪ .'67‬במסדרון‬
‫הוא ראה גמישות ישראלית מתחייבת מזו שהוא הפגין‪ .‬בהיבט הקונקרטי‬
‫הוויכוח נסוב על "גוש אריאל" הנמתח לאורך ‪ 21‬ק"מ ממזרח לקו הירוק‪.‬‬
‫ויתור ישראלי כאן יצמצם את הפער למינימום בר גישור‪.‬‬
‫באשר למזרח ירושלים‪ ,‬אולמרט ועבאס הסכימו על חלוקתה על פי‬
‫הפרמטרים שהתווה ביל קלינטון ב‪ 200 :2000-‬אלף יהודים ב‪ 14-‬שכונות‬
‫שנבנו מעבר לקו הירוק יישארו בריבונות ישראל‪ ,‬ו־‪ 260‬אלף פלסטינים‬
‫ב‪ 28-‬כפרים ושכונות יעברו לריבונות פלסטין‪ .‬בעוד עבאס נשאר צמוד‬
‫לקלינטון‪ ,‬למו"מ בטאבה וליוזמת ז'נווה בנוגע לחלוקה דומה של העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬אולמרט ביקש לדחות את הדיון ב"אגן ההיסטורי"‪ ,‬הכולל‬
‫את העיר העתיקה‪ ,‬הר ציון‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬נחל הקידרון והר הזיתים בחמש‬
‫שנים‪ .‬בתקופה זו ישראל תשמור על ריבונותה באגן‪ ,‬וועדה בינלאומית‬
‫בהשתתפות מדינות ערביות כמו סעודיה תנהל אותו ותגבש הצעה‬
‫בנוגע לעתידו שתביא לפני הצדדים‪.‬‬
‫בסוגיית הפליטים‪ ,‬נרטיב "זכות השיבה" הטעון כל כך נדחק לטובת‬
‫פתרונות מעשיים‪ ,‬שעיקרם קליטה מוגבלת של פליטים ופיצויים‪ .‬אולמרט‬
‫ראה בקליטה של ‪ 30‬אלף פליטים לאורך עשר שנים פתרון המגשר על‬
‫העמדות של הצדדים‪ ,‬בעוד עבאס ביקש להעלות את המספר ל־‪100‬‬
‫אלף באותו פרק זמן‪.‬‬
‫סוגיית הביטחון נענתה בעיקר באמצעות פירוז המדינה הפלסטינית‬
‫מצבא ומנשק כבד‪ ,‬נוכחות של כוחות בינלאומיים‪ ,‬הסדרים מיוחדים‬
‫באשר למרחב האווירי ועוד‪.‬‬
‫בעוד שערפאת דחה את ההצעות הישראליות־אמריקאיות בטענה‪ ,‬כי‬
‫גם אם יסכים להן לא יוכל להעבירן בציבור הפלסטיני‪ ,‬הרי שעבאס‬
‫נמנע מלהמשיך ולנסות לצמצם את הפערים מרגע שאולמרט נהפך‬
‫"לסוס מת" בשל כתבי האישום נגדו‪ .‬עבאס התייעץ עם רבים‪ ,‬אך איש‬
‫מהם לא היה מוכן אפילו להעריך שאולמרט יזכה לתמיכת לבני וברק‬
‫‪ 70‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 70‬‬
‫אם יתגבש הסכם‪ .‬הוא חשש לנטוש את חיק הלגיטימציה הבינלאומית‬
‫בדמות החלטות ‪ 242 ,338‬ואחרות לטובת הסכם מדף שבו ויתר למעשה‬
‫על מימוש זכות השיבה והשאיר את אריאל לצד הישראלי‪ ,‬בעוד שזה‬
‫האחרון כלל לא יכול לממש את ההסכם‪.‬‬
‫אנאפוליס כמו אוסלו הבהירה פעם נוספת מהו מרחב ההסכמה‬
‫האפשרי בין המתונים בשני הצדדים‪ ,‬והדגישה שוב כי מה שנדרשת‬
‫היא החלטה לממשו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪71‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 71‬‬
‫[‪]04/2009 | Babylon‬‬
‫‪ | 17‬ישראל — פלסטין‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫תולדות המשא ומתן‬
‫קצור‬
‫‬
‫‬
‫מבוא‬
‫ראש ממשלת ישראל היוצא‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬עדכן בפברואר ‪ 2009‬את‬
‫השליח האמריקאי של הנשיא אובמה‪ ,‬סנאטור ג'ורג' מיטשל‪ ,‬בפרטי‬
‫ההבנות שהושגו במשא ומתן עם יו"ר אש"ף והרש"פ‪ ,‬מחמוד עבאס‪,‬‬
‫ביחס לסוגיות המרכזיות שבהסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים‪ .‬באם‬
‫נבחר להתעלם מהסקפטיות הרבה שרוחש הצבור הישראלי למניעיו‬
‫של אולמרט‪ ,‬כמו גם ליכולתו של עבאס לממש את ההסכם עליו ירצה‬
‫לחתום‪ ,‬ומהכרסום המתמשך בקרב העם הפלסטיני בלגיטימציה של‬
‫עבאס להנהיגו ולייצגו‪ ,‬הרי שנוכל להצביע על התגבשותו של מרחב‬
‫ההסכמה האפשרי בין המחנות המתונים שבחברה הישראלית והחברה‬
‫הפלסטינית ביחס לסוגיות הליבה של הסכסוך‪ :‬טריטוריה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫פליטים וביטחון‪ .‬מרחב ההסכמה זה הינו תוצר של תהליך היסטורי‬
‫ומדיני ארוך השוזר בתוכו את פעילותם של גורמים רבים‪ .‬הן של גורמים‬
‫רשמיים והן של גורמים לא רשמיים‪ ,‬שנטלו חלק רב ערך בהשגתו‪.‬‬
‫בכדי להכיר ולהבין את הדרך הארוכה אותה צעדו שני הצדדים לבדם‬
‫ובמסגרת הסכסוך הערבי ישראלי‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬בכדי להצביע על מה עוד‬
‫נדרש מהם‪ ,‬ולא פחות‪ ,‬על מה עוד נדרש מהקהילה הבינלאומית התומכת‬
‫בפתרון של שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬נידרש להרחיק בסקירתנו עד‬
‫לתחילתה של המאה הקודמת‪ ,‬עת התנגשו שתי תביעות לאומיות בעלות‬
‫תוקף‪ .‬זכותו של העם היהודי‪ ,‬שנרדף ברוב מדינות העולם‪ ,‬להגדרה‬
‫‪ 1‬פורסם באנגלית באפריל ‪ 2009‬ב‪ ,Babylon-‬כתב העת הנורווגי האקדמי לענייני‬
‫המזה"ת וצפון אפריקה‪ .‬להרחבה על כתב העת ‪http://foreninger.uio.no/‬‬
‫‪ babylon/English.html‬לגרסה האנגלית של המאמר‬
‫ _‪http://www.shaularieli.com/image/users/77951/ftp/my_files/articles_in‬‬
‫‪english/babylon13.pdf‬‬
‫‪ 72‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 72‬‬
‫עצמית בארץ ישראל‪ ,‬מולדתו ההיסטורית‪ ,‬עם זכותו של הרוב הערבי‬
‫הילידי שבפלסטין לעצמאות מדינית‪ ,‬שעה שהופרד מדינית ופיזית משאר‬
‫העם הערבי בגמר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬אך בשל מגבלות המאמר‬
‫והרצון לאפיינו בפרקטיות אבקש להתרכז בהתפתחותן של עמדות‬
‫הצדדים ביחס לשלוש "הירושות" המעשיות שהותירה מלחמת ‪'48‬־‬
‫גבולות‪ ,‬ירושלים ופליטים‪ ,‬שפתרונן מכתיב גם את הפתרון של סוגיות‬
‫היסוד־ הכרה בזכותו של כול צד למדינה עצמאית משלו‪ ,‬המתקיימת‬
‫בגבולות בטוחים ומוכרים‪ ,‬שבה ביכולתו לשמור על זהותה ואופייה‬
‫הלאומי ועל משטרה הדמוקראטי‪ .‬התפתחות העמדות של הצדדים‬
‫הייתה תוצר של מערכות לחצים ושינויים בזירה הפנימית של כל אחד‬
‫מהם‪ ,‬בזירה הערבית והאזורית ובזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אחרי מלחמת העצמאות‬
‫ועידת הפיוס בלוזאן‪ ,‬שוויץ‪ ,‬שהתקיימה מאפריל עד ספטמבר ‪,1949‬‬
‫בגמר מלחמת ‪ ,'48‬הסתיימה בכישלון חרוץ‪ ,‬אך ניתן יהיה ללמוד ממנה‬
‫את הפרטים החשובים הבאים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬למרות שניהלו באופן דו־צדדי את המו"מ להסכמי שביתת הנשק‬
‫עם ישראל‪ ,‬שנחתמו בפברואר־יולי ‪ ,1949‬סירבו מדינות ערב למו"מ ישיר‬
‫עם ישראל לטובת הסדרי קבע‪ ,‬והולידו את התובנה העמוקה בישראל‬
‫כי אלו ידברו עימה רק שעה שיש ביכולתה לאיים על האינטרסים‬
‫הפרטיקולאריים של כל אחת מהן או שהיא פוגעת בם בפועל‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫העדיפות הישראלית תינתן תמיד למשא ומתן ישיר מול כול אחת‬
‫מהמדינות‪ ,‬אשר בכוחו להסיר ממנה את המחויבות לנרטיבים ואינטרסים‬
‫כלל ערביים‪ ,‬אמיתיים או מדומים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מדינות ערב לא רק כי ניסו בלוזאן לסובב את גלגלי ההיסטוריה‬
‫לאחור ולתבוע מישראל להסתפק בגבולות החלוקה‪ ,‬שלבטלם הן יצאו‬
‫למלחמה והובסו‪ ,‬אלא הן אף הוסיפו דרישות מפליגות נוספות המצמצמות‬
‫אף שטח זה לטובתן ולא לטובת הקמתה של מדינה פלסטינית (‪ .)1‬מהלך‬
‫זה חיזק בהנהגה הישראלית את התובנה כי מבחינת העולם הערבי אין‬
‫מדובר בהכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו‪ ,‬אלא סכסוך‬
‫זכות החשיבה ‪73‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 73‬‬
‫גבולות שיכול לבוא על פתרונו במסגרת חלוקה של שטחי המדינה‬
‫הערבית בין ישראל למדינות ערב‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬נכונותה של ישראל לקלוט ‪ 100‬אלף מתוך ‪ 700‬אלף הפליטים‬
‫הערביים‪ ,‬שנענתה בתגובה ערבית כי אין זה מספק‪ ,‬שיקפה את הויכוח‬
‫המהותי על מי נושא באחריות לתופעת הפליטים־ ישראל או הערבים־‬
‫וברובד העמוק יותר‪ ,‬תחת ההנחה כי במדינה דמוקראטית הרוב קובע‬
‫את אופייה הלאומי והתרבותי‪ ,‬מה יהיה זה של מדינת ישראל באם כול‬
‫הפליטים יחזרו אליה?! לעמדת ישראל‪ ,‬רוב ערבי בה היה סותר את‬
‫החלטת האו"מ מספר ‪ ,181‬שקבע כי היא תקום כ"מדינה יהודית"‪ ,‬ואת‬
‫דו"ח אונסקו"פ שקבע כי "הן הצהרת בלפור והן המנדט כללו התחייבות‬
‫בינלאומית לעם היהודי בכללותו" (‪.)2‬‬
‫רביעית‪ ,‬גם ירושלים המערבית שהייתה אמורה להיות על פי החלטת‬
‫החלוקה חלק מ"הגוף הנפרד" של ירושלים שבשליטה בינלאומית‬
‫נשארה בשליטת ישראל‪ .‬ירושלים הוכרזה כבירת ישראל ומשכן הכנסת‬
‫והממשלה הועתקו אליה‪ ,‬למרות שבדצמבר ‪ 1949‬קיבלה העצרת‬
‫הכללית החלטה ברוב גדול‪ ,‬שנשען על גוש המדינות המוסלמיות‪ ,‬גוש‬
‫הארצות הקתוליות וגוש ברית המועצות ולווייניותיה‪ ,‬הקורא לראות‬
‫בירושלים ישות נפרדת הנשלטת בידי האו"מ (‪ .)3‬הלקח הישראלי‬
‫לחשיבות של יוזמה מקדימה והפגנת נחישות אל מול עמדת האו"מ‪,‬‬
‫שנשא באמתחתו חוב כלפי ישראל משום שכשל ביישום החלטת‬
‫החלוקה ובמניעתה של מלחמת ‪ ,'48‬נלמד‪.‬‬
‫נסיגת ישראל מסיני בסוף מלחמת ‪ '56‬וחזרתה לגבולות ‪ '49‬הצביעו‬
‫אומנם על יכולתן של המעצמות הגדולות‪ ,‬ארה"ב וברה"מ‪ ,‬לכפות את‬
‫רצונן על ישראל ושותפותיה למבצע "סואץ" המניפולטיבי‪ ,‬אך גם חיזקה‬
‫ללא ספק את אחיזתה של ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ‪'49‬‬
‫ושהוחל עליהם החוק והמשפט הישראלי‪ .‬עד ‪ ,1967‬התנועה הציונית‬
‫הוכיחה כי היא יכולה לממש את כול מטרות היסוד שלה בתחומי‬
‫גבולות ‪ ,'49‬ואף להסתפק בכך‪ ,‬לו הייתה זוכה בהכרה ובהסכמי שלום‬
‫עם שכנותיה‪.‬‬
‫‪ 74‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 74‬‬
‫אחרי מלחמת ששת הימים‬
‫האו"מ וארה"ב‪ ,‬אשר ערבויותיהם לחופש שיט ישראלי ולפירוז סיני‪,‬‬
‫טרם המלחמה‪ ,‬נתגלו לישראל כ"חתימה על הקרח" (‪ ,)4‬השלימו עם‬
‫גבולות ‪ ,'49‬לפחות במשתמע‪ ,‬רק בהחלטת מועבי"ט ‪ ,242‬בגמר מלחמת‬
‫‪ .'67‬למרות שההחלטה פותחת "בהדגישה שרכישת טריטוריה בדרך של‬
‫מלחמה היא פסולה" היא ממשיכה וקובעת כי ישראל תזכה לשלום צודק‬
‫ובר קיימא עם "פינוי כוחות מזוינים ישראליים מטריטוריות שנכבשו (רק‬
‫ש‪.‬א) במסגרת הסכסוך האחרון"‪ .‬זו הייתה הולדתה של הנוסחה "שטחים‬
‫תמורת שלום" שהנחתה בהמשך את פתרון הסכסוך הישראלי ערבי‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬תמורת נסיגה משטחים שנכבשו ב‪ '67-‬תינתן הכרה בינלאומית‬
‫לגבולות ‪ .'49‬יותר מכך‪ ,‬נכתב כי בעיית הפליטים תיושב בהסדר צודק‬
‫מבלי לאזכר את סעיף ‪ 11‬בהחלטת העצרת הכללית של האו"מ מספר‬
‫‪ ,194‬שהתקבלה בדצמבר ‪ ,1948‬טרם סיומה של המלחמה‪.‬‬
‫סרבנותן של מצרים וסוריה להצעה הישראלית באמצעות האמריקאים‪,‬‬
‫מ‪ 19-‬ביוני ‪ ,1967‬לחתום על הסכמי שלום בתמורה לסיני ורמת הגולן‪,‬‬
‫"שלושת הלאווים" של ועידת הליגה הערבית בחרטום בספטמבר ‪'67‬‬
‫(‪ )5‬וסירובו של אש"ף‪ ,‬שאך קם‪ ,‬לכול פתרון זולת "פלסטין אחת" מחד‪,‬‬
‫ושיכרון הכוח שאחז בישראל והוליד את התיאבון הטריטוריאלי ואת‬
‫יצר ההתיישבות מאידך‪ ,‬חיזק את תפיסתה של ישראל בצורך להחזיק‬
‫בשטחים‪ ,‬אך גם הניע את מפעל ההתנחלות הישראלי בם‪ .‬מה שנדמה‬
‫שהתחיל על פי המשוואה הישראלית הישנה של התיישבות= ביטחון=‬
‫גבולות‪ ,‬שכבר הוכיחה עצמה בהיסטוריה הציונית‪ ,‬מתוך כוונה לספוח‬
‫אזורים חיוניים לביטחונה‪ ,‬התחלף מהר מאוד בתפיסה לפיה משקלה של‬
‫"הזכות ההיסטורית" של עם ישראל גובר על כול שיקול או זכות אחרים‪,‬‬
‫ולפיכך לגיטימי כי ישראל תשלוט בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה‬
‫ותפעל לסיפוחם‪ .‬ישראל ביקשה לכבוש את הארץ‪ ,‬כפי שעשתה זאת‬
‫אחרי מלחמת ‪ ,'48‬תוך שהיא מתעלמת מהנסיבות והתנאים השונים‬
‫ששררו אז‪ ,‬ופעלה באשליה כי אפשר לעשות זאת מבלי לכבוש את העם‬
‫הפלסטיני היושב עליה‪ .‬מדיניות שהובילה בהדרגה לנתיב של שליטה‬
‫מתמשכת על אוכלוסיה חסרת זכויות‪ ,‬עוינת וזרה לישראל‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪75‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 75‬‬
‫כישלונן הצבאי של סוריה ומצרים במלחמת ‪ '73‬לא מנע מהאחרונה‬
‫להניע תהליך מדיני שסופו היה חתימה על הסכם שלום עם ישראל בו‬
‫קיבלה לידיה בחזרה את כול חצי האי סיני‪ .‬ירדן‪ ,‬שלא השתתפה במלחמה‪,‬‬
‫דחתה באוגוסט ‪ '74‬את האפשרות להסדרי ביניים עם ישראל‪ ,‬במסגרתם‬
‫הייתה אמורה לקבל תחילה את איזור יריחו‪ ,‬והחלה לסתום את הגולל‬
‫על "האופציה הירדנית" מבחינתה של ישראל‪ .‬אש"ף‪ ,‬בראשות עראפת‪,‬‬
‫על פי החלטת הליגה הערבית באוקטובר ‪ 1974‬ברבאט שבמרוקו‪ ,‬נטל‬
‫את האחריות לשטחים הכבושים בתוקף הגדרתו כ"נציג הלגיטימי היחיד‬
‫של העם הפלסטיני"‪ ,‬והוא אף הוזמן לנאום בפני עצרת האו"מ (‪.)6‬‬
‫התחזקות זו אפשרה לו לאמץ את "תוכנית השלבים" הטומנת בחובה את‬
‫זרעי הפשרה מול ישראל‪ ,‬למרות שבקרב האחרונה היא נתפסה כשינוי‬
‫טקטי ולא אסטרטגי במטרתו המוצהרת של הארגון להשמדתה (‪.)7‬‬
‫הסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם במרץ ‪ 1979‬קבע שתי‬
‫מסמרות ביחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ :‬הפרשנות היישומית של הסעיף‬
‫הטריטוריאלי של החלטה מספר ‪ 242‬חיזקה את העמדה והפרשנות‬
‫הערבית בדמות — "כול השטחים תמורת שלום"‪ ,‬ושרצועת עזה היא‬
‫עניינם של הפלסטינים למול ישראל‪ .‬תוכנית האוטונומיה שהועלתה‬
‫בדצמבר ‪ 1977‬על ידי מנחם בגין‪ ,‬ראש הממשלה החדש מטעם מפלגת‬
‫"הליכוד"‪ ,‬ניסתה לחדש את רעיון המדינה אחת‪ ,‬אך היא התפוגגה‬
‫וירדה מהר מעל סדר היום‪ ,‬לאור שלילתה המוחלטת על ידי אש"ף‬
‫והתנגדות פנים ישראלית‪.‬‬
‫טרפודו של "הסכם לונדון"‪ ,‬שגובש בין שמעון פרס למלך חוסיין באפריל‬
‫‪ ,1987‬על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר מ"הליכוד"‪ ,‬הביא גם את‬
‫ירדן שנה מאוחר יותר‪ ,‬ביולי ‪ ,1988‬לצאת מהמשחק הטריטוריאלי על‬
‫ידי הכרזת המלך חוסיין על הינתקות ממלכת ירדן מהגדה המערבית‬
‫והעברה סופית של כול האחריות והסמכות לידי אש"ף (‪ .)8‬כך תם גם‬
‫פרק הכבוש הירדני את הגדה המערבית בעקבות מלחמת ‪ .'48‬בניגוד‬
‫להצלחה הישראלית ביחס לשטחי המדינה הערבית המיועדת שכבשה‬
‫באותה מלחמה‪ ,‬לא זכה הכבוש הירדני בזמנו להכרה של מדינות העולם‬
‫למעט בריטניה ופקיסטאן‪ .‬העסקה הירדנית ישראלית של חלוקת שטחי‬
‫‪ 76‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 76‬‬
‫המדינה הערבית בינן פסה לאחר ‪ 40‬שנה מעל סדר היום‪ ,‬והעמידה‬
‫מחדש זה מול זה‪ ,‬את שני השחקנים הלגיטימיים‪ ,‬ישראל והפלסטינים‪,‬‬
‫לדון בחלוקה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫אש"ף‪ ,‬לאחר שני עשורים בראשות יאסר עראפת‪ ,‬נקלע למגמות סותרות‬
‫בשלהי שנות ה־‪ .80‬מחד‪ ,‬בנוסף ליציאת ירדן מהזירה הטריטוריאלית‪,‬‬
‫הוא נתמך בזירה האזורית על ידי מהלכים נוספים‪ :‬האינתיפאדה של ‪'87‬‬
‫שהבהירה לראשונה לישראל כי שלטון על עם אחר כרוך במחירים כואבים‬
‫ולעיתים בלתי נסבלים מבחינתה‪ ,‬ועיקורן של ועידת מדריד שהתכנסה‬
‫באוקטובר ‪ 1991‬ושל השיחות הדו צדדיות בין ישראל והפלסטינים‬
‫שהתקיימו בדצמבר אותה שנה בוושינגטון בלא נוכחותו‪ .‬אך מנגד‪,‬‬
‫תהליכים אזוריים ועולמיים חזקים יותר הביאו להיחלשותו ולכרסום‬
‫במעמדו‪ :‬התרסקותה והתפרקותה של ברית המועצות פטרוניתו בדצמבר‬
‫‪ ,1991‬המצב הכלכלי בארצות המפרץ עם הירידה במחירי הנפט ובחירתו‬
‫הלא מוצלחת של עראפת בסאדם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה‬
‫בתחילת ‪ .1991‬סופו של דבר‪ ,‬שהמציאות החד מעצמתית שנוצרה‪,‬‬
‫הביאה להצלחת מאמציו ולחציו של ממשל רייגן על אש"ף לשנות את‬
‫עמדותיו‪ .‬ב‪ 15-‬בנובמבר ‪ 1988‬קיבלה המועצה הלאומית הפלסטינית‬
‫את החלטות האו"מ ‪ ,181‬שמשמעה הכרה בזכותה של ישראל להתקיים‬
‫ואימוץ הפתרון הדו־ מדינתי‪ ,‬ובדצמבר אותה שנה עראפת מקבל את‬
‫תנאי ארה"ב לשיחות עם אש"ף ובינן גם החלטות מועבי"ט ‪ 242‬ו־‪.338‬‬
‫משם הדרך הייתה קצרה להכרה הדדית עם ישראל במסגרת חילופי‬
‫המכתבים עם ראש הממשלה רבין באוגוסט ‪ ,1993‬ערב החתימה על‬
‫"הצהרת העקרונות" ("הסכם אוסלו") ב‪ 13-‬בספטמבר ‪ 1993‬בוושינגטון‪.‬‬
‫תהליך אוסלו‬
‫תהליך אוסלו ידע עליות ומורדות רבים ונכשל מלהביא הסכם קבע‬
‫כתוצאה מגורמים רבים ובעיקר משום‪ :‬שנקבעה התקדמות הדרגתית‬
‫המותנת במציאות שברירית ומאוימת על ידי גורמים קיצוניים משני‬
‫הצדדים‪ ,‬הפרשנות השונה של הצדדים את סעיפי ההסכם‪ ,‬מלחמתו‬
‫הכושלת של עראפת בטרור של החמאס והג'יהאד האסלאמי שמטרתו‬
‫הייתה עצירת התהליך המדיני‪ ,‬האצת מפעל ההתנחלות בשטחים על‬
‫זכות החשיבה ‪77‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 77‬‬
‫ידי ישראל‪ ,‬קיומו של הערוץ הסורי המתחרה על תשומת הלב והיכולת‬
‫הישראליים‪ ,‬ניהול כושל של הצדדים את המו"מ ותווך לקוי של ארה"ב‪.‬‬
‫אתייחס בקצרה ל"אבני הדרך" המרכזיות בתהליך אוסלו שהתנהל בשנים‬
‫‪ 2001-1993‬ביחס לסוגיות הליבה‪.‬‬
‫טריטוריה‬
‫הסוגיה הטריטוריאלית הייתה מרכזית מתחילת הדרך ובכול הסכמי‬
‫הביניים שנחתמו‪ .‬אי פתרונה שימש גורם מפתח בכישלון הצדדים‬
‫להגיע להסכם קבע‪ .‬למרות שישראל חתמה בהסכמי אוסלו על הסעיף‬
‫האומר כי "הסדר הקבע יבוסס על החלטות מועצת הביטחון מספר‬
‫‪ 242‬ומספר ‪ 338‬והמיישם את הוראותיהן" (‪ ,)9‬היא לא ראתה את‬
‫העיקרון הטריטוריאלי של "כול השטחים תמורת שלום"‪ ,‬כפי שיושם‬
‫בהסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן‪ ,‬חל גם על ההסדר עם הפלסטינים‪.‬‬
‫ראש הממשלה יצחק רבין היה הראשון לשרטט את עמדת ישראל‬
‫במונחים גיאוגרפיים ברורים בעת נאומו בכנסת באוקטובר ‪ .1995‬תרגום‬
‫של דבריו למפה היה מביא את המדינה הפלסטינית‪ ,‬שנקראה על ידו‬
‫"הישות הפלסטינית"‪ ,‬להסתפק בלא יותר מ‪ 75-‬אחוזים משטחי הגדה‬
‫המערבית ורצועת עזה (‪ .)10‬בנימין נתניהו שנבחר לראשות הממשלה‬
‫ב‪ ,1996-‬נאלץ לתמרן בין עמדתו שגרסה כי "מדינת אש"ף שתושתל‬
‫‪ 15‬ק"מ מת"א תהווה איום קיומי למדינה היהודית" (‪ )11‬לבין מחויבותו‬
‫להסכמים שישראל חתמה וללחץ הבינלאומי בראשות ארה"ב לקיימם‪.‬‬
‫נתניהו הצליח להעביר החלטת ממשלה ב‪ 1998-‬על "מפת האינטרסים‬
‫החיוניים" לישראל‪ ,‬שצמצמה את השטח האפשרי למדינה הפלסטינית‬
‫ל־‪ 40‬אחוזים בלבד‪.‬‬
‫אהוד ברק‪ ,‬שנכנס למשרד ראש הממשלה במאי ‪ ,1999‬החל את דרכו‬
‫תחת ההגדרה שפתרון הסוגיה הטריטוריאלית יבוא על סיפוקו על ידי‬
‫"חלוקה צודקת של שטחי יהודה ושומרון"‪ .‬הפרשנות המעשית לעמדה זו‬
‫ייצרה בתחילת המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬מדינה פלסטינית על ‪ 66‬אחוזים‬
‫מהשטח שהלכה וצמחה לכמעט ‪ 80‬אחוזים ערב ועידת קמפ דיוויד ביולי‬
‫‪ .2000‬הפלסטינים דחו מכול וכול את העמדה הישראלית והעמידו נוסחא‬
‫משלהם התואמת להבנתם את החלטה ‪ 100" — 242‬אחוז של השטחים‬
‫‪ 78‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 78‬‬
‫מינוס הצרכים הקריטיים של ישראל בחילופי שטחים"‪ .‬ישראל אימצה‪,‬‬
‫חודש לפני קמפ דיוויד‪ ,‬רק את חלקה הראשון של הנוסחה‪ .‬קרי‪ ,‬גבולות‬
‫‪ 67‬כקו התייחסות לנושא הגבולות‪ .‬דבר שיצר לראשונה בסיס משותף‬
‫לניהול המו"מ ושנשאר תקף עד היום‪.‬‬
‫חילופי השטחים היו הפגנת גמישות פלסטינית נוספת לעמדה הערבית‬
‫הבסיסית של נסיגה ישראלית לקווי ‪ '67‬ופירוק כול ההתנחלויות‪ .‬ישראל‬
‫כבר חוותה חילופי שטחים עם מדינות ערב‪ ,‬החל בישום הסכמי שביתת‬
‫הנשק ב‪ .1949-‬שם קיבלה את אזור ואדי ערה לשליטתה והעבירה לירדן‬
‫שטח שכבשה בדרום מערב הגדה המערבית‪ ,‬כמו גם שעה שקיבלה את‬
‫השטח שמצפון לרצועת עזה והעבירה בתמורתו למצרים שטח בדרום‬
‫מזרח הרצועה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בהסכם השלום עם ירדן ב‪ ,1994-‬ביצעו‬
‫השתיים חילופי שטחים קטנים בערבה על מנת לאפשר לראש הממשלה‬
‫רבין להציל שליש מהישובים הישראלים בערבה אשר השתלטו במשך‬
‫השנים על אדמות ומים ירדניים‪ .‬עראפת ידע כי אין ביכולתה של שום‬
‫ממשלה בישראל להביא לפינויים המוחלט של מאות אלפי הישראלים‬
‫המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬חילופי השטחים ביחס ‪ 1:1‬שמרו מצד‬
‫אחד על האינטרס הפלסטיני הנשען על החלטה ‪ ,242‬אך גם הקלו על‬
‫ממשלת ישראל לשווק לצבור הישראלי את ההסכם שיושג במחיר פינוי‬
‫של רק חלק קטן מהמתנחלים‪.‬‬
‫הפסגה שכשלה בקמפ דיוויד ‪ 2000‬הביאה בסופה מחד לגמישות‬
‫בעמדה ישראלית שנעה בין ‪87‬־‪ 92‬אחוזים למדינה הפלסטינית‪ ,‬אך‬
‫הייתה רחוקה מהעמדה הפלסטינית שנעה סביב השארת ‪ 2‬אחוזים‬
‫בלבד בריבונות ישראל‪ ,‬והתעקשה על חילופי שטחים ביחס ‪ 1:1‬ולא‬
‫‪ 1:9‬כפי שישראל דרשה‪ .‬מפגש טאבה שהתקיים בינואר ‪ ,2001‬לאחר‬
‫שהצדדים קיבלו באופן עקרוני את עקרונות הנשיא קלינטון‪ ,‬שפורסמו‬
‫בדצמבר ‪ ,2000‬צמצם את הפער‪ .‬ישראל ירדה ל־‪ 8-6‬אחוזים בעוד‬
‫הפלסטינים טיפסו ל־‪ 3.5-3‬אחוזים‪ .‬את הפיצוי לשטחים שישראל‬
‫תספח מהגדה ברק סבר להעניק באמצעות המסדרון בין עזה לגדה‬
‫המערבית ומרכיבים נוספים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪79‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 79‬‬
‫ירושלים‬
‫הצדדים פנו לעסוק בסוגיית ירושלים באופן פרטני רק במסגרת הסדר‬
‫הקבע‪ ,‬כפי שנקבע ב"הצהרת העקרונות"‪ .‬ישראל שאפה לנתק את קשריה‬
‫של "ירושלים המאוחדת " עם הסוגיה הטריטוריאלית הכוללת‪ ,‬בעוד‬
‫הפלסטינים התעקשו על כך בהתאם להחלטה ‪ .242‬קרי‪ ,‬מעמדה של מזרח‬
‫ירושלים המשתרעת על פני ‪ 70‬קמ"ר של הגדה המערבית ושסופחה לישראל‬
‫ב‪ ,1967-‬זהה לכול שאר השטחים הפלסטינים הכבושים‪ .‬כמו שאר הסוגיות‬
‫המרכזיות גם ירושלים‪ ,‬למרות המימד הדתי האופף אותה‪ ,‬הייתה חלק‬
‫מכול "עסקת חבילה" שבאה לסכם ולגשר על כול ה"תן וקח" של הצדדים‬
‫בסך כול הסוגיות‪ .‬בכפוף לגמישות שהפלסטינים הפגינו בעמדתם בנושאי‬
‫הפליטים והביטחון‪ ,‬הפתרון שהסתמן בסופו של תהליך אוסלו היה חלוקה‬
‫של השכונות במזרח ירושלים על פי העיקרון הדמוגראפי‪ ,‬לרבות בעיר‬
‫העתיקה‪ .‬קרי‪ ,‬שכונות יהודיות בריבונות ישראל ושכונות ערביות בריבונות‬
‫פלסטין‪ .‬וחלוקת הריבונות בהר הבית ובכותל המערבי על פי הסטאטוס קוו‬
‫הניהולי הקיים‪ .‬למרות שנשלפו מפות לא התגבשה עמדה רשמית מגובה‬
‫בקווים ברורים ביחס להסכמות ולמחלוקות‪ .‬כמו למשל שישראל‪ ,‬בדומה‬
‫לפלסטינים‪ ,‬ראתה את כול הרובע הארמני נשאר בריבונותה‪.‬‬
‫פליטים‬
‫בסוגיית הפליטים הפלסטינים נדרשו לעשות את הויתור המשמעותי‬
‫ביותר מבחינתם לאחר שויתרו להבנתם ב‪ 1988-‬על ‪ 78%‬מפלסטין‬
‫(ישראל בגבולות ‪ .)67‬הנוסחה שהחלה להתגבש עוד טרם קמפ דיוויד‬
‫יצרה את הפתרון המעשי‪ ,‬שעיקרו פתרון בעיית היעדר האזרחות של‬
‫הפלסטינים‪ ,‬שלא על ידי שיבה למדינת ישראל ומתן פיצויים באמצעות‬
‫מנגנון בינלאומי‪ .‬המחלוקות בנושא הנרטיב של הפליטות והאחריות‬
‫לתופעה לא יושבו לגמרי אך לא היו רחוקות מדי מכך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כל‬
‫אימת שהפלסטינים חשו כי אינם מקבלים דיים בסוגיה הטריטוריאלית‬
‫ובירושלים הם מיהרו לחזור לעמדות שהחלטה ‪ ,194‬שאינה מופיעה‬
‫בהסכם העקרונות עליו חתמו‪ ,‬עומדת בבסיסן‪.‬‬
‫במקביל למו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬ניהל ברק מו"מ בערוץ הסורי שלא הביא‬
‫לכדי הסכם שלום‪ .‬הנסיגה החד צדדית מדרום לבנון‪ ,‬בקיץ ‪ ,2000‬הניבה‬
‫‪ 80‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 80‬‬
‫אומנם חיזוק מה לגבולות ‪ ,'49‬שעה שהאו"מ הכיר בכך כמילוי אחר‬
‫החלטה ‪ ,425‬אך גם יצרה את התמונה כי ישראל נסוגה בפעם הראשונה‬
‫משום הלחץ הצבאי שהפעיל כנגדה גורם ערבי‪ ,‬החיזבאללה‪ .‬לכך הייתה‬
‫משמעות כבדה מבחינת הפלסטינים‪ .‬בקרב רבים מהם נולדה מחדש‬
‫התחושה כי ניתן להחזיר שטחים מישראל מבלי לשלם בעדם בתמורה‬
‫מדינית‪ .‬קרי‪ ,‬הבחירה של עראפת בתהליך המדיני במקום "המאבק‬
‫המזוין"‪ ,‬הייתה ויתור רב מדי ומוקדם מדי בתמורה למדינה פלסטינית‬
‫על פני ‪ 22%‬מהמולדת פלסטין‪ ,‬שנראית גם היא בלתי ניתנת להשגה‬
‫מידי ישראל‪ .‬למרות שמהלך זה חיזק את תנועת החמאס המתנגדת‬
‫לכול ויתור שהוא‪ ,‬חזרה ישראל בראשות שרון בקיץ ‪ 2005‬על נסיגה חד‬
‫צדדית מעזה‪ ,‬שסייעה לניצחון החמאס בבחירות ‪ ,2006‬תוך התעלמות‬
‫מכוונת מדרישתו של עבאס לקיימה בהסכם‪.‬‬
‫אחרי ‪2001‬‬
‫שש השנים בין ‪ ,2001‬בה נפסק המו"מ להסדר הקבע‪ ,‬ל־‪ ,2007‬עת‬
‫חודש במסגרת ועידת אנאפוליס שבארה"ב‪ ,‬התאפיינו בשלל אירועים‬
‫דרמטיים בזירה המקומית‪ .‬האינתיפאדה השנייה שפרצה באוקטובר‬
‫‪ ,2000‬עליית שרון בפברואר ‪ ,2001‬מותו של עראפת ועלייתו של מחמוד‬
‫עבאס ב‪ ,2004-‬נסיגת ישראל מעזה ופינוי כול ההתנחלויות הישראליות‬
‫בה בקיץ ‪ ,2005‬ניצחון החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪2006-‬‬
‫והשתלטותו הצבאית על עזה ב‪ ,2007-‬בחירתו של אולמרט ומלחמת‬
‫לבנון השנייה בקיץ ‪ .2006‬בשנים הללו צמח מספר הישראלים המתגוררים‬
‫מעבר לקו הירוק והגיע היום לכמעט חצי מיליון נפש‪ 194 .‬אלף ב‪14-‬‬
‫השכונות היהודיות במזרח ירושלים‪ ,‬ו־‪ 290‬אלף בגדה המערבית ב‪130-‬‬
‫ישובים ועשרות מאחזים בלתי מורשים‪.‬‬
‫למרות שבשנים אלו היינו עדים לשורה ארוכה של תוכניות כמו דו"ח‬
‫מיטשל (אפריל ‪ )2001‬ודו"ח טנט (ספטמבר ‪ )2001‬האמריקאים‪ ,‬ומפת‬
‫הדרכים של הקוורטט (‪ ,)2002‬היו אלו דווקא היוזמות הלא פורמאליות‪,‬‬
‫שהביאו לצמצום הפערים בין הצדדים‪ .‬יוזמת "איילון נוסייבה" שהושקה‬
‫ב‪ 2002-‬בדמות עקרונות להסדר הקבע (‪ ,)12‬ובעיקר "הבנות ז'נבה"‬
‫שהושקו בדצמבר ‪ .2003‬אלו‪ ,‬חתומות על ידי רשימה ארוכה של אישים‬
‫זכות החשיבה ‪81‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 81‬‬
‫בכירים לשעבר משני הצדדים‪ ,‬בראשות יאסר עבד רבו ויוסי ביילין‪,‬‬
‫השלימו את "אבן המייל" האחרונה שעל הצדדים היה לצעוד בערוץ‬
‫הפורמאלי‪ :‬גבולות ‪ '67‬כבסיס לגבול וחילופי שטחים ביחס ‪ .1:1‬חלוקת‬
‫מזרח ירושלים על פי הפרמטר הדמוגראפי ושמירת העיר העתיקה‬
‫במודל של "עיר פתוחה"‪ .‬פתרון בעיית הפליטים על ידי שיבתם למדינת‬
‫פלסטין‪ ,‬או הישארותם במקום מושבם או הגירה למדינה שלישית ובכלל‬
‫זה ישראל על פי שיקול דעתה והחלטתה של המדינה הקולטת (‪.)13‬‬
‫גדר ההפרדה‬
‫גורם רב השפעה לנושא הטריטוריאלי וירושלים היתה דווקא גדר ההפרדה‬
‫שישראל בנתה‪ .‬למרות שהיא הוקמה משום הצורך הביטחוני אל מול גל‬
‫הטרור ששטף את ישראל בשנים ‪ ,2003-2001‬עצם הקמתה חיזק את רעיון‬
‫ההיפרדות‪ ,‬והתוואי בו נבנתה ביטא בצורה מדויקת להפליא את העמדה‬
‫הישראלית ביחס לסוגית הגבולות‪ .‬הוא החל את דרכו בהחלטת ממשלת‬
‫שרון באוקטובר ‪ 2003‬לנגוס בהיקף של ‪ 20‬אחוזים בצידה המערבי של‬
‫הגדה המערבית‪ ,‬בתוספת כוונה לבנות גדר נוספת בצידה המזרחי באופן‬
‫שיפריד את בקעת הירדן ומדבר יהודה משאר שטחי הגדה המערבית‪.‬‬
‫התוואי "הביטחוני" תאם להפליא את ההצעה המדינית של ישראל בקמפ‬
‫דיוויד ‪ .2000‬התוואי השתנה בפברואר ‪ 2005‬והצטמצם באופן דרסטי‬
‫לכדי ‪ 9‬אחוזים בשל הלחץ הבינלאומי ולאור פסיקות בית המשפט העליון‬
‫בישראל‪ .‬באפריל ‪ 2006‬השלים אולמרט את המהלך ואישר תוואי חדש ל‬
‫‪ 8‬אחוזים שתאם להפליא את עמדת ישראל בטאבה בינואר ‪.)14( 2001‬‬
‫ראוי לציין כי במסגרת בניית הגדר בירושלים הוצאו ‪ 5‬שכונות פלסטיניות‬
‫על ‪ 60‬אלף תושביהן מ"הצד הישראלי" שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית הדין הבינלאומי‬
‫בהאג שדן בחוקיות של גדר ההפרדה שישראל בונה בשטחים‪ ,‬פרסם ביולי‬
‫‪ 2004‬את חוות דעתו המייעצת בה אומנם קבע כי תוואי הגדר והמשטר‬
‫הנלווה אליה מפירים את המשפט הבינלאומי‪ ,‬אך גם העניק לראשונה‬
‫לישראל‪ ,‬הכרה בינלאומית ניצחת בגבולות ‪ 67‬כגבולותיה המוכרים‪.‬‬
‫אנאפוליס‬
‫המו"מ שהתקיים בשנה האחרונה ברמות שונות של גורמי ממשל בין‬
‫ישראל לאש"ף הסתכם לכדי ההבנות והפערים הבאים‪ .‬באלו שהתמונה‬
‫‪ 82‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 82‬‬
‫אינה ברורה דיה בחרתי להשלימה באמצעות הבנות המתקיימות בין‬
‫הצדדים בערוצים לא רשמיים‪.‬‬
‫טריטוריה‬
‫בסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬ישראל עדיין מתעקשת על תוואי הגדר המתוכנן‬
‫ל־‪ 8‬אחוזים כגבול הקבע‪ ,‬פחות שטחה של מזרח ירושלים הערבית‪,‬‬
‫המעמיד את עמדתה על ‪ 6.5‬אחוזים‪ .‬מחמוד עבאס‪ ,‬למרות שהצהיר‬
‫בנובמבר ‪ ,2007‬ערב כינוסה של ועידת אנאפוליס‪ ,‬כי הוא יסכים‬
‫לחילופי שטחים בשיעור של ‪ 2‬אחוזים בלבד‪ ,‬הפגין במו"מ גמישות‬
‫רבה יותר והתקרב לשלושה אחוזים מותנים בעסקת החבילה הכוללת‪.‬‬
‫"החדשות הטובות" העשויות לצמצם את הפער הזה הן העובדה כי‬
‫ישראל טרם השלימה את גדר ההפרדה‪ ,‬וזו משתרעת כיום רק על פני‬
‫‪ 4.5‬אחוזים משטח הגדה לרבות בירושלים‪ .‬העבודות לבניית הגדר‬
‫הופסקו כמעט כולן בנובמבר ‪ 2007‬ומקומות רבים עומדים ותלויים‬
‫בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון‪ ,‬או שטרם פורסמו להם צווי‬
‫תפיסה לקרקעות‪ .‬סלע המחלוקת האמיתי והמשמעותי ביותר הינו‬
‫הויכוח על גוש אריאל‪ ,‬פתרונו יקדם משמעותית את הסיכוי לפתרון‬
‫הסוגיה הטריטוריאלית כולה‪ .‬מחלוקת נוספת עדיין ניטשת על מעמדו‬
‫של "שטח ההפקר"‪ ,‬שבמובלעת לטרון‪ ,‬בהיקף של ‪ 46‬קמ"ר (‪0.8%‬‬
‫מהגדה המערבית)‪ .‬ישראל טוענת כי זהו שטח הפקר שהיא הייתה‬
‫ראשונה להחיל עליו שלטון אפקטיבי ולכן על פי המשפט הנהוג הוא‬
‫נתון לריבונותה‪ ,‬גם אם היא לא פירסמה צו המחיל את החוק הישראלי‬
‫עליו בדומה למה שעשתה במזרח ירושלים (‪ .)15‬מנגד הפלסטינים‬
‫טוענים ששטח זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ‪ '67‬לכן הוא בתכולת‬
‫השטחים הכבושים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שטח זה היה אמור להיכלל במדינה‬
‫הערבית על פי החלטת החלוקה מ‪ .1947-‬להערכתי‪ ,‬מחלוקת זו לא‬
‫תהווה אבן נגף לסכום הגבול ופתרונה ידמה לפתרון שהוצע ביוזמת‬
‫ז'נבה בדמות חלוקה שווה שלו בין הצדדים‪ .‬כך שגם אם כול השטח‬
‫יישאר בריבונות ישראל‪ ,‬הפלסטינים יפוצו עליו במסגרת חילופי‬
‫השטחים‪ .‬מחלוקת חריפה יותר נטושה עדיין על יחס החילופין‪ .‬ישראל‬
‫מציעה ‪ 5.8‬אחוזים מסביב לרצועת עזה ומדרום לגדה המערבית ואת‬
‫היתרה היא מבקשת להשלים באמצעות המסדרון הטריטוריאלי בין‬
‫זכות החשיבה ‪83‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 83‬‬
‫עזה לגדה המערבית‪ ,‬למרות ששטחו אפסי (‪ 4‬קמ"ר בלבד)‪ .‬הצידוק לכך‬
‫נשען על העובדה כי קשר כזה לא התקיים טרם המלחמה ביוני ‪.'67‬‬
‫הפלסטינים מתעקשים על יחס חילופין של ‪ 1:1‬ורואים במסדרון כפיצוי‬
‫ישראלי לכול הגמישויות שהם הפגינו בסוגיות האחרות‪ ,‬לרבות שימוש‬
‫ישראלי בהסדר מיוחד שהם מבטיחים בחלק מהכבישים הראשיים של‬
‫מדינת פלסטין‪ .‬באם הפלסטינים ירצו להקשיח את עמדתם ולהכביד‬
‫על סיכויי המו"מ הם יחזרו לתביעתם לחילופי שטחים זהים לא רק‬
‫בגודלם אלא גם באיכותם‪ .‬דבר שיחריף את הקושי הישראלי למצוא‬
‫כאלה בתחומי ה"קו הירוק" בהיקף של ‪ 4-3‬האחוזים הנדרשים‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫בסוגית ירושלים הפתרון נשען על שני מרכיבים עיקריים‪ .‬האחד‪,‬‬
‫חלוקה על הבסיס הדמוגראפי של השכונות היהודיות והערביות‬
‫במזרח ירושלים ברוח הפרמטר שהציע הנשיא קלינטון‪ .‬במילים‬
‫נוספות‪ ,‬חלוקת מזרח ירושלים בין ‪ 194‬אלף יהודים‪ ,‬שיסופחו למערב‬
‫העיר‪ ,‬בת ‪ 300‬אלף התושבים היהודים‪ ,‬ו־‪ 270‬אלף פלסטינים‪ ,‬כולם‪,‬‬
‫תושביה הנוכחיים של העיר המאוחדת‪ .‬השני‪ ,‬החלת משטר מיוחד‬
‫ובינלאומי‪ ,‬בהשתתפות ישראל ופלסטין‪ ,‬על "האגן ההיסטורי" הכולל‬
‫את מרבית המקומות הקדושים וההיסטוריים בירושלים‪ ,‬ומשתרע‬
‫על פני כ־‪ 2500‬דונם (העיר העתיקה‪ ,‬הר ציון‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬נחל הקדרון‪,‬‬
‫הר הזיתים והר המשחית)‪ .‬ניהול המקומות הקדושים יישאר ללא‬
‫שינוי ועל פי הסטאטוס קוו‪.‬‬
‫פליטים‬
‫סוגיית הפליטים נשענת רובה ככולה על הפתרון שהוצע בתחילה בקמפ‬
‫דיוויד ‪ 2000‬וסוכם באופן לא רשמי ביוזמת ז'נבה‪ .‬יחד עם זאת בניגוד‬
‫לראש הממשלה היוצא‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬שרת החוץ‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬מתנגדת‬
‫לחזרה כלשהי של פליטים לישראל‪ ,‬ולו סמלית‪.‬‬
‫ביטחון‬
‫דווקא נושא הביטחון ששימש את תביעות ישראל מאז הקמתה הינו‬
‫יחסית קל יותר לסיכום‪ .‬תחת הרציונאל הגורס כי יש להימנע מהסדר‬
‫‪ 84‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 84‬‬
‫הקבע אשר ייצור מציאות בעלת פוטנציאל איום גדול יותר לישראל‬
‫באם ההסדר יופר‪ ,‬ישראל מבקשת להבטיח שני אינטרסים‪ :‬האחד‪,‬‬
‫שהמדינה הפלסטינית לא תשמש פלטפורמה נוחה יותר לתקיפתה של‬
‫ישראל באם תיווצר קואליציה כזו ממזרח בטווח הזמן הבינוני והרחוק‪.‬‬
‫השני‪ ,‬למנוע טרור כנגד ישראל שמקורו במדינה הפלסטינית או העובר‬
‫דרכה‪ .‬במהלך המשא ומתן ישראל הפנימה את טענת היסוד הפלסטינית‬
‫שלא ניתן מצד אחד לחתום על הסכם קבע האמור לייצר באופן מובנה‬
‫מציאות ביטחונית טובה יותר‪ ,‬ומצד שני לקיים היערכות צבאית בשטח‬
‫המתאימה למציאות של קונפליקט ואלימות והמשמרת את הכיבוש‪.‬‬
‫ישראל נדרשה עקב כך לוותר על מירב תביעותיה הטריטוריאליות‬
‫בבקעת הירדן‪ ,‬שבאופן מעשי ותודעתי שימשה כמרחב המגננה של‬
‫ישראל כנגד כול איום ממזרח‪ .‬כמו כן ישראל נדרשה לוותר על שליטה‬
‫בשטחים שממזרח לקו הירוק השולטים על מישור החוף בו מרוכזים ‪73‬‬
‫אחוזים מהאוכלוסייה בישראל ופועלים בו שדות התעופה האזרחיים‬
‫והצבאיים‪ .‬לפיכך לא נמצא בקו הגבול המוצע על ידי ישראל התאמה‬
‫לרציונאל ביטחוני‪ ,‬אלא בעיקר לשיקול הדמוגראפי פוליטי המבקש‬
‫להבטיח כי מקסימום ישראלים ואפס פלסטינים יסופחו לישראל‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫עם השנים‪ ,‬הפלסטינים הקשיחו את עמדתם ביחס לתביעה כי הם‬
‫נדרשים לכוח אשר יגן עליהם בעתיד מכול פלישה ישראלית‪ .‬למרות‬
‫שהכבוש מחדש של שטחי ‪ B‬ו־‪ A‬על ידי ישראל ב‪ 2002-‬היה בתגובה‬
‫לגל הטרור שגבה מאות קורבנות ואלפי פצועים מהצד הישראלי‪ ,‬נתפס‬
‫הדבר בעיני הפלסטינים כהפעלת כוח והפרת הסכמים בקלות בלתי‬
‫נסבלת מצידה של ישראל‪.‬‬
‫דפוס ההסדר הנדרש לענות על הצרכים הישראלים והפלסטינים מכיל‬
‫בתוכו מספר מרכיבים מרכזיים‪ .‬הראשון בתוכם הוא פירוז המדינה‬
‫הפלסטינית מצבא פלסטיני ואיסור על הזמנה או חנייה של צבא זר‬
‫בשטחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬פלסטין תפורז מנשק כבד כמו מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬תותחים‬
‫ונשק רקטי ותותר להחזיק ברשימה מוסכמת של אמצעי לחימה‪ .‬המרחב‬
‫האווירי ישמש את חיל האוויר הישראלי בנוסף לשימוש האזרחי לטובת‬
‫התעופה הפלסטינית‪ .‬השני‪ ,‬הפלסטינים יקימו כוח משטרתי חזק אשר‬
‫יהיה ביכולתו לאכוף חוק וסדר ולהילחם בטרור‪ .‬השלישי‪ ,‬ישראל תשמור‬
‫זכות החשיבה ‪85‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 85‬‬
‫בניהולה ‪ 2‬אתרים להתרעה מוקדמת‪ .‬הרביעי‪ ,‬כוחות בינלאומיים יפרסו‬
‫באזורים רגישים מבחינת הצדדים־ בגבול בין ישראל לפלסטין‪ ,‬בגבול‬
‫בין פלסטין לירדן ולמצרים‪ ,‬במעברים הבינלאומיים‪ ,‬בירושלים‪ ,‬באתרים‬
‫להתרעה מוקדמת ולאורך צירים מוסכמים‪ .‬תיאום וקישור יופעלו בין‬
‫כול הצדדים‪.‬‬
‫בין חתימה ליישום‬
‫לבסוף‪ ,‬אחד המכשולים המרכזיים להשגת ההסכם מתייחס לשאלת‬
‫יישומו‪ ,‬על רקע העובדה כי החמאס שולט בעזה ומסרב להכיר בישראל‬
‫ולחתום עימה על הסדר הנוגד את ההלכה האסלאמית‪ .‬לא ארצה להיכנס‬
‫במאמר זה לסוגיית הקונפליקט הפנים פלסטיני אך אבקש להתגבר‬
‫על המכשול הזה בדמות הפרדה עניינית בין החתימה על ההסכם לבין‬
‫יישומו‪ .‬ההסכם שייחתם על ידי הצדדים יידרש לעבור את האישורים‬
‫הנדרשים בשני הצדדים כמו הצבעות בפרלמנט או‪/‬ו משאלי עם‪ .‬תוכנית‬
‫היישום תהיה מותנת באבני דרך ביצועיים ולא כרונולוגיים‪ .‬קרי‪ ,‬כול‬
‫צד יצטרך להפגין יכולת אפקטיבית להבטיח את האינטרס של הצד‬
‫השני טרם הצד השני מבצע את מה שנתפס כבעל פוטנציאל סיכון‬
‫מבחינתו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ישראל לא תעביר את השליטה על המעברים על הירדן‬
‫למדינה הפלסטינית טרם הקמתו של מנגנון בינלאומי ופלסטיני היכול‬
‫להבטיח בשקיפות סבירה סיכול של ניסיונות הברחה של אמצעי לחימה‪,‬‬
‫שאינם מותרים למדינה הפלסטינית‪ .‬דוגמה נוספת‪ ,‬ישראל לא תעביר‬
‫לפלסטינים שטחים ישראלים הצמודים לרצועת עזה במסגרת חילופי‬
‫השטחים טרם הפלסטינים יממשו בצורה ברורה בעזה את העיקרון של‬
‫"רשות אחת נשק אחד" אל מול ארגוני הטרור‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפלסטינים‬
‫לא יסכימו לפירוקה של אונר"א ולביטול מעמד הפליט עד אשר יוקם‬
‫מנגנון בינלאומי אשר ישא באחריות לנושאי היישוב מחדש והפיצויים‪.‬‬
‫לסכום‪ ,‬כפי שפתחתי את המאמר‪ ,‬אחזור ואציין כי הצדדים עברו דרך‬
‫ארוכה ומורכבת‪ ,‬בה לשחקנים האזוריים והעולמיים הייתה השפעה רבה‬
‫ביותר ביחס להתפתחות של עמדותיהם‪ .‬הנייר לא עסק דיו בהקשרים‬
‫האזוריים ופסח כמעט לגמרי על אלו העולמיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להתנות את‬
‫הסיכוי להביא לכדי הסכם קבע‪ ,‬וחשוב יותר להביא כדי מימושו‪ ,‬בשורה‬
‫‪ 86‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 86‬‬
‫של תהליכים וגורמים משפיעים שלא נותחו בנייר זה‪ .‬החל משרידותה‬
‫של הצעת השלום של הליגה הערבית מ‪ 2002-‬הבאה לסיים את הסכסוך‬
‫הישראלי ערבי בכפוף לתנאים ומחירים נקובים והכוללת הסכמי שלום‬
‫בין ישראל לסוריה‪ ,‬ללבנון ולפלסטינים בדרך לנורמליזציה של ישראל‬
‫עם העולם הערבי‪ .‬דרך עימותים ומתחים לאומיים‪ ,‬חברתיים ודתיים‬
‫אזוריים בם מעורבים הסונים והשיעים‪ ,‬הפונדמנטליסטים והמתונים‪,‬‬
‫הפרו מערביים והרדיקליים‪ ,‬המרכז והפריפריה במזרח התיכון ועוד‪ .‬דרך‬
‫תוכנית הגרעין של אירן וההיערכות הנגדית לה‪ ,‬ועד עתידה של עיראק‬
‫והמעורבות האמריקאית בה ובאפגניסטן‪.‬‬
‫הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים מחייב מעורבות עמוקה‪ ,‬אינטנסיבית‬
‫וכנה של המדינות התומכות בכך‪ .‬על ידי שימוש מאסיבי ב"גזרים" לצדדים‬
‫אך גם ב"מקל" שעה שצריך‪ .‬מבלי להירתע משמוש ב"מטבעות לשון"‬
‫ישנות — השגתו של הסכם כזה תביא לנטרולו של אחד מהנפצים הרגישים‬
‫העלולים להביא להתלקחות מקומית ואזורית שגלי ההדף שלה יגיעו‬
‫כמעט לכול מקום ולכול תחום בזירה העולמית‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪87‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 87‬‬
‫הערות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫שליים אבי‪ ,‬קיר הברזל‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות‬
‫ועליית הגג‪ ,2005 ,‬עמ' ‪74-71‬‬
‫"הוועדה המיוחדת של האו"מ לפלסטין‪ ,‬דווח לעצרת הכללית"‪ ,‬דו"ח רשמי‬
‫למושב השני של העצרת הכללית‪ ,‬ני יורק‪ ,1947 ,‬פרק ‪ 2‬סעיף ‪146‬‬
‫החלטת העצרת הכללית של האו"מ מספר ‪ 11 ,194‬בדצמבר ‪ ,1948‬סעיף ‪8‬‬
‫אצל אבי שליים עמ' ‪ .89‬ב‪ 17-‬במאי דרש נשיא מצרים ממפקד כוח החירום‬
‫של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו‬
‫במחנותיהם‪ .‬כוחות האו"ם חיכו להוראה ממזכיר האו"ם ונאצר פנה למזכיר‬
‫האו"ם‪ ,‬או טאנט‪ ,‬בבקשה שיורה על פינוי כללי של כוח החירום של האו"ם‬
‫מאדמת מצרים‪ .‬ב‪ 22-‬במאי נענתה דרישתו של נאצר בחיוב‪ ,‬ואז הצהיר‬
‫שלמחרת היום ייסגרו מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים‪ ,‬ושהוא מוכן‬
‫ליציאת ישראל למלחמה נגדו‪ .‬ב‪ 23-‬במאי סגרה מצרים את מצרי טיראן‬
‫למעבר ספינות ישראליות‪ .‬סגירת מצרי טיראן הייתה עילה למלחמה‪.‬‬
‫ועידת חרטום נערכה ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1967‬בעקבות מלחמת ששת הימים‬
‫והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות‪ .‬ההצהרה שנוסחה בסופה‬
‫הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫הצהרת הסיכום של הוועידה כללה גם את "שלושת הלאווים"‪ :‬לא לשלום‬
‫עם ישראל‪ ,‬לא להכרה בישראל ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל‪.‬‬
‫בוועידת רבאט (‪ )10/74‬הכירו מנהיגי מדינות ערב באש"ף כנציג הלגיטימי‬
‫הבלעדי של העם הפלסטיני‪ .‬גם החלטת העצרת הכללית של האו"ם ‪3210‬‬
‫(‪ )10/74‬הכירה בכך והחלטת העצרת הכללית של האו"ם ‪)11/74( 3237‬‬
‫קבעה את מעמדו של אש"ף כמשקיף באו"ם‪.‬‬
‫תוכנית השלבים של אש"ף הוא הכינוי לתוכנית שהתקבלה בכינוס ה־‪12‬‬
‫של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך ביוני ‪ .1974‬סעיף ‪ 2‬בתוכנית‬
‫קובע‪" :‬הארגון לשחרור פלסטין ינקוט בכל האמצעים‪ ,‬בראש ובראשונה‬
‫מאבק מזוין‪ ,‬לשחרור טריטוריה פלסטינית‪ ,‬ולהקמת רשות לאומית לוחמת‬
‫למען העם‪ ,‬על כל חלק מטריטוריה פלסטינית שישוחרר‪ .‬דבר זה ידרוש‬
‫שינויים נוספים שיתבטאו במאזן הכוחות לטובת עמנו ומאבקו"‪.‬‬
‫ב‪ 31-‬ביולי ‪ 1988‬הודיע המלך חוסיין כי ירדן מנתקת את קשריה המשפטיים‬
‫והמנהליים עם הגדה המערבית‪ .‬ב‪ 7-‬באוגוסט אמר המלך במסיבת עיתונאים‬
‫כי ירדן שוב לא תמלא לעולם תפקיד של נושא ונותן למען הפלסטינים‪.‬‬
‫‪ 88‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 88‬‬
‫‪ .9‬הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי עם אש"ף‪ ,‬וושינגטון‪,‬‬
‫‪ 13‬בספטמבר ‪1993‬‬
‫‪ .10‬נאום רבין בכנסת ב‪ 5-‬באוקטובר ‪ ,1995‬אתר הכנסת‬
‫‪ .11‬נתניהו בנימין‪ ,‬מקום תחת השמש‪ ,‬ידיעות אחרונות‪1995 ,‬‬
‫‪ .12‬ראה אתר ‪/http://www.mifkad.org.il‬‬
‫‪ .13‬ראה אתר ‪/http://www.heskem.org.il‬‬
‫‪ .14‬שאול אריאלי ומיכאל ספרד‪,‬חומה ומחדל‪ ,‬גדר ההפרדה ביטחון או חמדנות?‪,‬‬
‫ידיעות ספרים ועליית הגג‪2008 ,‬‬
‫‪ .15‬מדינת ישראל נגד איתן קרמר‪ ,3/3/2004 ,‬פ ‪1193/04‬‬
‫‪ .16‬ראה אתר ‪ /http://www.heskem.org.il‬סעיף ‪ 7‬להסכם‬
‫זכות החשיבה ‪89‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 89‬‬
‫]‪[19/12/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 18‬היוזמה הסעודית‪:‬‬
‫‬
‫אל תיתפסו לפרטים‬
‫מי שפוסל את היוזמה מחשש לנסיגה מלאה ויישום‬
‫זכות השיבה‪ ,‬מוזמן להיזכר כיצד פירשנו עם אוייבינו‬
‫הסכמים בעבר‬
‫הררי הניתוחים המוקדשים בימים האחרונים ליוזמת השלום של הליגה‬
‫הערבית מתקרבים במספרם לאלו שנכתבו בזמנו על החלטה ‪.242‬‬
‫אז התנהל הוויכוח התאורטי ביחס להיקפה של הנסיגה הישראלית‬
‫מ"השטחים" או מ"שטחים" שנכבשו ב‪ .'67-‬ויכוח זה הוכרע עת חתמה‬
‫ישראל את הסכמי השלום עם מצרים וירדן‪.‬‬
‫הוויכוח אודות היוזמה הסעודית שב ונסוב על הפרשנות לסעיף‬
‫הטריטוריאלי וכן על סעיף הפליטים‪ .‬אך היישום המעשי של הסעיפים‬
‫הללו הוא החשוב‪ .‬לא הוויכוח התאורטי על פרשנותם‪ .‬חובתה של ישראל‬
‫לברר את הסוגיות שלעיל עם העולם הערבי מתוך כוונה כנה להגיע‬
‫להסדר‪ .‬היא עשויה לגלות כי היוזמה מתיישבת היטב עם פרשנותה‬
‫ועם האינטרסים שלה‪ .‬‬
‫הסכם השלום בין ישראל למצרים ב‪ 1979-‬היה הראשון ליישם את‬
‫המשוואה של "כל השטחים תמורת שלום"‪ ,‬תוך השארת רצועת עזה‬
‫תחת תוכנית האוטונומיה של ישראל‪ .‬גם הניסיון של שרון לשבור את‬
‫המשוואה על ידי בניית התנחלויות הדמה בסיני כדי ל"וותר" עליהן תמורת‬
‫סיפוח יישובי פתחת רפיח — כשל‪ .‬ניסיון זה נרא היום מגוחך וחסר‬
‫אחריות‪ ,‬נוכח פוטנציאל הפגיעה שלו במה שהפך כיום למציאות מבורכת‬
‫– הוצאת מצרים אל מחוץ למעגל העימות ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ .‬‬
‫בהסכם השלום עם ירדן ב‪ 1994-‬התחזקה המשוואה‪ .‬בזכות האמון‬
‫ההדדי בין רבין וחוסיין גם נוסף לה תקדים חילופי שטחים‪.‬‬
‫‪ 90‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 90‬‬
‫מתנגדי היוזמה הערבית טוענים כי מנסחיה תובעים נסיגה מלאה לגבולות‬
‫‪ ,'67‬אך חילופי השטחים עם הירדנים הדגימו כיצד ניתן להיצמד באופן‬
‫הצהרתי לעמדה הבינלאומית והערבית ובפועל להגיע לקו מוסכם אחר‪ .‬‬
‫במו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬עמדתה של ישראל בראשות ברק לפיה ‪ 242‬אינה‬
‫חלה על השטחים‪ ,‬הביאה לחודשים ארוכים של דיונים עקרים בסוגיית‬
‫הגבולות‪ .‬רק כשאימצו את המשוואה שלעיל‪ ,‬כחודש לפני פסגת קמפ‬
‫דיוויד‪ ,‬החל להתקיים מו"מ מהותי‪ .‬‬
‫במסגרת "עקרונות אילון נוסייבה" ו"הבנות ז'נבה" הלא רשמיות שגיבשו‬
‫אנשי אבו מאזן וזכו לברכת חלקים נרחבים בעולם הערבי‪ ,‬ניתן לחזור‬
‫ולזהות את הפרשנות הערבית לסעיפים הללו‪ .‬כבר במבוא ל"הסכם ז'נבה"‬
‫הצדדים קושרים את הסכמותיהם ליוזמה הערבית שעה שהם "מצהירים‬
‫שהסכם זה מציין פיוס היסטורי בין הפלסטינים והישראלים‪ ,‬וסולל את‬
‫הדרך לפיוס בין העולם הערבי וישראל וליצירת יחסים נורמליים של‬
‫שלום בין מדינות ערב לישראל‪ ,‬בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בהחלטת‬
‫הליגה הערבית בביירות"‪ .‬‬
‫בהמשך‪ ,‬ביחס לסוגיה הטריטוריאלית‪ ,‬מפריכים את טענות המתנגדים‬
‫ליוזמה‪ ,‬לפיהן משמעותה היא נסיגה מלאה ופירוק כל ההתנחלויות‬
‫לרבות בירושלים‪ .‬בתחילה חותמי ז'נבה קובעים כי "הגבול בין מדינת‬
‫פלסטין לבין ישראל יהיה מבוסס על קווי ‪ 4‬ביוני ‪ ,"1967‬אך מיד הם‬
‫מוספים "עם שינויים הדדיים ביחס של ‪ ."1:1‬כך שבפועל מתקיימים‬
‫חילופי שטחים שבאמצעותם ישראל שומרת בריבונותה את השכונות‬
‫היהודיות במזרח ירושלים‪ ,‬כמו גם עשרות התנחלויות ו־‪ 75‬אחוזים‬
‫מהישראלים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‪.‬‬
‫מנסחי היוזמה הערבית קבעו כי בירת המדינה הפלסטינית תהיה ירושלים‬
‫המזרחית ולא מזרח ירושלים הגדולה ממנה פי ‪ 12‬וכוללת את השכונות‬
‫היהודיות החדשות שנשארות בריבונות ישראל על פי ז'נבה‪ .‬גם הפתרון‬
‫השומר את העיר העתיקה בירושלים במודל "עיר פתוחה" ממחיש את‬
‫ניצול מרחב הגמישות שהותירו מנסחי היוזמה הערבית‪ ,‬שלא הוסיפו‬
‫זכות החשיבה ‪91‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 91‬‬
‫שום אמירה מפורשת ביחס להר הבית‪ .‬זאת‪ ,‬לא על מנת לוותר על‬
‫שליטתם בו‪ ,‬אלא לאפשר סידורים מיוחדים לניהול האתרים הקדושים‪.‬‬
‫פתרון סוגיית הפליטים בהבנות ז'נבה נשען אף הוא בצורה בולטת על‬
‫יוזמת הליגה‪ .‬מנסחיה נמנעו מלאזכר את המושג "זכות השיבה"‪ .‬גם‬
‫ב"אילון־נוסייבה" לא נמצא כל אזכור למושג‪ .‬בז'נבה הצדדים מכירים בכך‬
‫שהחלטות ‪ 194‬ו־‪ 242‬של האו"ם ויוזמת השלום הערבית בנוגע לזכויות‬
‫הפליטים הפלסטינים "מציגות את הבסיס לפתרון נושא הפליטים"‪,‬‬
‫וישר מדלגים להסכמה ש"זכויות אלה ימומשו בהתאם לסעיף ‪ 7‬בהסכם‬
‫זה"‪ .‬עיקרו‪ ,‬חזרה של פליטים לפלסטין או הישארותם במקום מושבם‪.‬‬
‫הגירה למדינת שלישית‪ ,‬ובכלל זה ישראל‪ ,‬מחייבת את הסכמתה של‬
‫המדינה הקולטת‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬גם תחת המטרייה של ועידת אנאפוליס‪ ,‬הבנות אלו קונות שבת‬
‫במו"מ הפורמאלי‪ .‬הצדדים מכירים בגבולות ‪ '67‬כבסיס‪ ,‬ונושאים ונותנים‬
‫על היקף ומיקום חילופי השטחים‪ .‬בסוגיית הפליטים הם נעים בין‬
‫"אילון־נוסייבה" ל"הבנות ז'נבה"‪.‬‬
‫אם אין די בהצגה פוזיטיבית כדי לדרוש את ממשלת ישראל לדון ולבדוק‬
‫ברצינות את יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬אולי התגובה החריפה‬
‫של מתנגדיה כמו מנהיג הג'יהד האיסלאמי‪ ,‬ראמדן שלח‪ ,‬יכולה לתרום‬
‫את חלקה‪ .‬זה טען כי היוזמה גרועה הרבה יותר מהצהרת בלפור בזמנו‪,‬‬
‫משום שבעוד שבאחרונה "מי שאיננו הבעלים של פלסטין (בריטניה)‬
‫נתן למי שאיננו זכאי (היהודים)" הרי שבראשונה "מי שפלסטין היא‬
‫בבעלותו (העולם הערבי) נתן למי שאיננו זכאי (ישראל)"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 92‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 92‬‬
‫[‪]08/09/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 19‬גם ממשלה מקרטעת‬
‫‬
‫חייבת לקדם הסכם‬
‫ההסכם המתגבש לשחרור שליט יותיר את אבו מאזן חלש‬
‫מאי פעם‪ ,‬וישראל היא הראשונה שתצא נפסדת מכך‬
‫ערב ירידתו הצפויה של ראש הממשלה אולמרט מהבמה הפוליטית‪,‬‬
‫אנו עדים לרוחות הולכות ומתגברות בתביעה להשלים את עסקת‬
‫שליט עם החמאס כמעט בכל מחיר‪ .‬מנגד‪ ,‬לא מורגשות ולו אוושות‬
‫קלות של רוח ציבורית ותקשורתית התובעת מאולמרט להגיע להסכם‬
‫כלשהו עם אבו מאזן על מנת ל"יישר את המגרש" בעבורו ולו במעט‪,‬‬
‫במאבקו עם החמאס על השלטון בחברה הפלסטינית ועל הדרך לפתרון‬
‫הסכסוך עם ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אולמרט וקודמו שרון‪ ,‬יחד עם מי שמבקש לרשת אותו‪ ,‬מופז‪ ,‬הצליחו‬
‫במדיניות עקרה‪ ,‬שכשלה ביישום העיקרון "ביטחון יביא שלום"‪ .‬חיזוק‬
‫החמאס היה תוצאה של חוסר הנכונות הנדרשת לשלם מחירים כואבים‬
‫תמורת חיזוקו של אבו מאזן בסדרה של מהלכים חד צדדיים או הסכמיים‪.‬‬
‫הפתח נתפס כמכלה את זמנו במו"מ עקר עם ישראל‪ ,‬המגבירה במרץ‬
‫את אחיזתה בגדה המערבית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ההסכם המתגבש בין ישראל לחמאס כולל בתמורה לגלעד שליט את‬
‫שחרורם של מאות אסירים פלסטינים‪ ,‬שחרור חברי הפרלמנט מטעם‬
‫החמאס ופתיחתו של מעבר רפיח‪ .‬מול הישג חסר תקדים זה של החמאס‬
‫ייוותר אבו מאזן בידיים ריקות מכל הישג מדיני בעל השלכות נראות‬
‫בטווח הקרוב או הרחוק על עתידם של הפלסטינים‪ .‬בהיעדר כל נכס‬
‫משמעותי‪ ,‬ולו בדמות שיפור משמעותי בחיי היום יום של תושבי הגדה‪,‬‬
‫יכולתו של אבו מאזן להתמודד עם אופוזיציה מבית או הכלת החמאס‬
‫באש"ף תחת שליטתו — הינה מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫זכות החשיבה ‪93‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 93‬‬
‫בפני אבו מאזן שעדיין דבק בתהליך המדיני של שתי מדינות לשני העמים‬
‫צפויים ימים קשים יותר של התמודדות מול פארוק קדומי ואחרים בפתח‪.‬‬
‫הם מתכננים סידרה של מהלכים לאחר תום חודש הרמדאן‪ ,‬שכוללים בין‬
‫השאר ניסיון לכינוס של המועצה הלאומית הפלסטינית מחוץ לשטחים‬
‫והעברת מספר הצעות החלטה‪ ,‬בהן הקפאת השינויים שערך אבו מאזן‬
‫בשנים האחרונות באיוש הוועד הפועל של אש"ף‪ ,‬בחירתו של ועד פועל‬
‫חדש והפרדת תפקיד יו"ר הרשות מתפקיד יו"ר אש"ף באופן שימנע את‬
‫יכולת התמרון של אבו מאזן וימנע ממנו להמשיך במו"מ מול ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המאבק בינו ובין החמאס על השליטה והלגיטימציה לניהול‬
‫המו"מ עם ישראל נפתח מחדש ומסלים‪ .‬החמאס מתמקד ראשית‬
‫בכרסום בשליטתו בעזה על ידי שלילת האפשרות לפריסת כוח כלל‬
‫ערבי ברצועה‪ .‬הצעה זו זוכה לתמיכה של המצרים‪ ,‬כפי שראש ממשלת‬
‫חמאס הנייה אמר השבוע‪" :‬רצועת עזה ששוחררה אינה זקוקה לכוחות‬
‫ערביים שיפגעו בנחישות העם הפלסטיני להילחם‪ .‬לעומת זאת ראוי‬
‫לפרוס כוחות כאלה בגדה המערבית וירושלים"‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החמאס דוחה את רעיון עריכת בחירות חדשות אלא אם כן אלו‬
‫יהיו חלק ממערך רחב של הסכמות בכל התחומים כולל בנייה מחדש‬
‫של אש"ף‪ ,‬שתממש את אסטרטגיית החמאס טרם הבחירות ב‪.2006-‬‬
‫לדברי נציגיו‪" ,‬חמאס אינו מעוניין בהשתלטות מקומית על מאחז כזה‬
‫או אחר‪ ,‬הוא מעוניין ביצירת שינוי היסטורי רחב‪ ...‬חמאס מכוון את‬
‫מאמציו לכניסה לממשלת הרשות וליצירת אש"ף חדש"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫על עסקת שליט בה הצטיינה ממשלת אולמרט בביצוע אינספור טעויות‬
‫— להתממש‪ .‬אך על אולמרט או יורשו מ"קדימה" החובה להציב כנגדה‬
‫הישג כלשהו של התהליך המדיני‪ .‬כמו עבאס‪ ,‬שהתבטא במצרים בדבר‬
‫הסיכוי הנמוך להגיע להסדר קבע השנה‪ ,‬עליו להפנים כי אין בשלב זה‬
‫ביכולתם של הצדדים להגיע לסיכום של כלל הסוגיות המרכזיות שעל‬
‫הפרק‪ ,‬ולהסתפק בהסכם צנוע יותר‪ ,‬אך הרבה יותר קונקרטי מסדרת‬
‫ההצהרות העמומות שליוו אותנו ממפת הדרכים ועד אנאפוליס‪.‬‬
‫‪ 94‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 94‬‬
‫הסכם עקרונות מפורט ביחס לכל הסוגיות יצור בפעם הראשונה בסיס‬
‫מעשי לכל המשך של משא ומתן‪ .‬בסוגיה הטריטוריאלית לדוגמא‪ ,‬על‬
‫לבני ואבו עלא להפסיק לקיים סיורים בשטח לצוותי העבודה ולהתמקד‬
‫יחד עם אולמרט ואבו מאזן בהסכמה על עקרונות במודל הבא‪ :‬גבולות‬
‫‪ 67‬כבסיס לחילופי שטחים שייערכו ביחס ‪ ,1:1‬ובהיקף של ‪250( 4%‬‬
‫קמ"ר)‪ .‬שטח ההפקר יחולק חישובית בין הצדדים‪ .‬בתמורה למסדרון‬
‫גדה־עזה בשימוש פלסטיני‪ ,‬ישראל תהנה משימוש בכבישים שונים‬
‫במדינה הפלסטינית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הסכם מסוג זה לא יסיים את המו"מ המפורט הנדרש‪ ,‬אך יעניק את‬
‫הכוח והלגיטימציה לאבו מאזן במלחמותיו מבית‪ ,‬ישמר את המו"מ‬
‫עד לחלופי ההנהגה הצפויים בישראל ובארה"ב ויהווה משקל נגד ראוי‬
‫לתפיסת החמאס הגורסת כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬
‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪ .‬‬
‫זכות החשיבה ‪95‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 95‬‬
‫[‪]30/05/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 20‬הדרך לשיווק הסכם מדיני‬
‫סודו של המו"מ שהצליח להביא להסכמי שלום של‬
‫ישראל עם שכנותיה היה טמון בניסוח שאיפשר להנהגות‬
‫הערביות לשווקו לקהליהן מבלי לפגוע במעמדן‬
‫ישראל לא תצליח להביא את העולם הערבי ואת הפלסטינים בפרט‬
‫להכרה בלגיטימיות ובמוסריות של הקמתה בשטח שהיה בתחילת‬
‫המנדט הבריטי בעל רוב ערבי ניכר‪ .‬זוהי הנחה שיש לאמץ בבסיס כל‬
‫המשאים ומתנים שיקיימו מנהיגי המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כמו כן על ישראל להמשיך ולהניח במציאות האזורית והעולמית הנוכחית‪,‬‬
‫כי כוחה מוגבל מכדי להכתיב את הסכמי הקבע שלה או לשמור לאורך‬
‫זמן את כיבושי מלחמת ששת הימים‪ ,‬מבלי להידרש להקזת דם אחת‬
‫לכמה שנים ולמחירים כלכליים‪ ,‬חברתיים ומוסרים הכבדים מיכולתה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בהעדר יכולת צבאית או מדינית של העולם הערבי ל"תקן את העוול‬
‫ההיסטורי" שנגרם לו לטענתו‪ ,‬כל הסכם חייב לפחות לאזכר את הנרטיבים‬
‫הערביים כמו "חזרה לגבולות ‪" ,"'67‬ביטול תוצאות התוקפנות הישראלית"‪,‬‬
‫"זכות השיבה" ו"הנכבה"‪ .‬זאת באופן שההנהגות הערביות יוכלו לשווקו‬
‫לציבורים שלהן מבלי לאבד את מעמדן‪ ,‬גם אם בפועל ובאופן משפטי‬
‫תכנים אלה חסרי משמעות מעשית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫חוסיין מלך ירדן התעקש לחתום על הסכם השלום עם ישראל‬
‫תחת אותם תנאים שישראל חתמה עם מצרים‪ ,‬אך זה לא הפריע‬
‫לו להסדיר בפועל את חילופי השטחים והמים באופן שאיפשר את‬
‫המשך קיומם של אותם יישובים ישראלים בערבה שאדמותיהם‬
‫גלשו ממזרח לקו הבינלאומי ושמימיהם מגיעים מבארות שישראל‬
‫קדחה שם טרם ההסכם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 96‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 96‬‬
‫חוזה השלום עם מצרים העניק לה מחדש ריבונות מלאה על חצי האי‬
‫סיני‪ .‬כל מאמצי ישראל להחזיק חלק מהיישובים הישראלים בריבונותה‬
‫— בניית ישובי הדמה על ידי שרון‪ ,‬סוגיית טאבה ואבן הגבול — עלו‬
‫בתוהו‪ .‬אך סאדאת הכיר בצורך הביטחוני האמיתי של ישראל לשמור את‬
‫חצי האי סיני מפורז מכוחות צבא ונשק שיכולים לאיים עליה במתקפת‬
‫פתע‪ ,‬והיו מחייבים אותנו לקיים נוכחות צבאית לאורך הגבול‪ ,‬שהיתה‬
‫בלתי נסבלת מבחינה כלכלית וחברתית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫גם בגזרה הסורית ישראל לא תוכל ואף אינה דורשת להחזיק בריבונותה‬
‫שטחים ממזרח לקו הבינלאומי של ‪ .1923‬הוויכוח הוא אודות השטחים‬
‫המפורזים ושימושי המים‪ .‬סוריה בראשות אסד האב והבן תובעת‬
‫כי הסכם שלום עם ישראל יתבסס על חזרה לגבולות ארבעה ביוני‬
‫‪ 1967‬על מנת שהשלטון העלאווי יוכל להציג כי "ביטל את תוצאות‬
‫התוקפנות הישראלית"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל המעורה בסוגיית הגבול עם סוריה יודע כי קו זה מעולם לא סומן או‬
‫התקיים באופן יציב לאורך זמן‪ .‬שטחים רבים מתוך השטחים המפורזים‬
‫החליפו לא פעם ידיים בין ישראל לסוריה במשך השנים‪ .‬גם באפשרות‬
‫הכי פחות מוצלחת מבחינתה של ישראל‪ ,‬חלוקת ‪ 65‬הקילומטרים‬
‫הרבועים של השטחים המפורזים (‪ 0.2%‬משטחה של א"י) תשאיר בידי‬
‫ישראל את החלק הארי‪ .‬ליתרה אין כל משמעות ביטחונית או אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מעורבותה הברוכה של טורקיה בתהליך יכולה לענות באופן יצירתי על‬
‫סוגיית המים‪ .‬כך שבסיומו של המו"מ ישראל וסוריה יכולות לצאת עם‬
‫כל תאוותן בידן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הסוגיה הפלסטינית היא ללא ספק המורכבת מכולן‪ .‬הפלסטינים חוזרים‬
‫ותובעים נסיגה ישראלית לקווי ‪ '67‬לרבות בירושלים‪ ,‬בכפוף לכל החלטות‬
‫האו"ם מאז ‪ .1967‬אך באותה הכרזה מוסיף מחמוד עבאס ומביע את‬
‫נכונותו לחילופי שטחים עם ישראל במסגרת ההסכם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫גם אם ישראל תסתפק בשני האחוזים שעבאס מציע היא תוכל לשמור‬
‫זכות החשיבה ‪97‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 97‬‬
‫בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרח ירושלים על ‪ 180‬אלף‬
‫תושביהן ולמעלה ממחצית מהישראלים המתגוררים כיום בגדה המערבית‪.‬‬
‫ל"אגן ההיסטורי" בירושלים יידרשו סדורים מיוחדים כדי להבטיח את‬
‫חופש הגישה ואת חופש הפולחן במקומות הקדושים לשלוש הדתות‪.‬‬
‫ניסיון ישראלי לתבוע ריבונות בהר הבית עלול לשמש דוגמא כושלת‬
‫להשגת "כותרת"‪ ,‬חשובה מהבחינה הדתית‪ ,‬אך חסרת כל ערך מהפן‬
‫המעשי‪ .‬ישראל לא תוכל לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית הנתון‬
‫לשליטה וניהול של הווקף‪ ,‬ולו בדרישה "המינמאלית" הנשמעת מחוגים‬
‫מצומצמים להקצאת שטח לתפילה יהודית בדרום ההר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ישראל תידרש להשכיל ולמצוא עם הפלסטינים את הנוסחה המאזכרת‬
‫את נרטיב השיבה של הפליטים הפלסטינים אך תבטיח כי השיבה לתחומי‬
‫המדינה הפלסטינית היא זו שבעצם מממשת במלואה את התביעה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כמובן שמהלכים אלו אינם חפים מסיכון של תביעות עתידיות אם‬
‫אינם מנוהלים כהלכה‪ .‬על ישראל למשל‪ ,‬להקפיד בכולם כי הסעיפים‬
‫המעשיים והפרטניים שבהסכמים יגברו על הכרזות הפתיחה שבם‪ .‬על‬
‫הערובות הנוספות להיטמן בחוזקה בהסכמים בדמות פירוז רמת הגולן‬
‫ופירוז המדינה הפלסטינית מצבא ונשק כבד באופן שהפרתם תאפשר‬
‫לישראל להגן מבעוד מועד על גבולותיה ותושביה‪.‬‬
‫אך עיקרם של הבלמים להפרות ההסכם נעוצים יותר בשמירת עליונותה‬
‫הצבאית של ישראל ובמהלכים הקשורים לבריתות הגנה‪ ,‬לסיוע אמריקני‬
‫ואירופי‪ ,‬לנוכחות בינלאומית בתפקידים שונים‪ ,‬לפתוח כלכלי אזורי‬
‫ולנורמליזציה עם העולם הערבי על פי הצעת הליגה הערבית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אין כל ערובה להצלחה מלאה של מדיניות זו‪ ,‬אך על ישראל כמו גם‬
‫העולם הערבי‪ ,‬להעדיפה על פני המדיניות האמריקנית — ישראלית של‬
‫שבע השנים האחרונות‪ .‬זו הביאה להתחזקותה של איראן עד לכדי סף‬
‫כושר גרעיני‪ ,‬ולשתי ממשלות בלבנון ושתי ממשלות פלסטיניות שבהן‬
‫דווקא חיזבאללה וחמאס נותנות את הטון‪.‬‬
‫‪ 98‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 98‬‬
‫[‪]26/03/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 21‬תעודת שליש לאנאפוליס‬
‫ועידת אנאפוליס אמורה היתה להתניע תהליך מדיני‪.‬‬
‫האם אולמרט וממשלתו לא עושים די כדי לקדמו‪ ,‬או‬
‫שמראש לא היה לכך סיכוי?‬
‫אולמרט לא מגבה מילים במעשים‬
‫שליש מ"שנת אנאפוליס" שיועדה להשגת הסדר קבע — חלף‪ .‬נדמה‬
‫כי הממשלה סבורה שהזמן חזר לשחק לידי ישראל ואין מקום ליישום‬
‫המסקנה אליה הגיעו חמשת ראשי הממשלות האחרונים‪" :‬שתי מדינות‬
‫או שישראל גמורה"‪ ,‬כפי שניסח זאת אולמרט עצמו‪.‬‬
‫אותו אולמרט סבור כי ללא קואליציה יציבה לא יתקיים מו"מ עם אבו‬
‫מאזן‪ ,‬והוא משמר מדיניות של "דבר ואל תעשה"‪ .‬בממשלתו יושב שר‬
‫הביטחון‪ ,‬שמבטיח כי המציאות היומיומית ביהודה ושומרון תיטול כל‬
‫שביב של תקווה מהפלסטינים ביחס לכדאיות של תהליך מדיני עם‬
‫ישראל‪ .‬לצידו מככב גם יו"ר ש"ס‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬המבטיח כי דווקא המו"מ‬
‫על הסדר הקבע‪ ,‬זה האמור להוביל לסוף התביעות‪ ,‬לא יעסוק בסוגיות‬
‫הליבה‪ ,‬ובראשן ירושלים‪.‬‬
‫יש לחזור ולהזכיר לממשלה כי הסיבות שהניעו את ישראל כמו גם‬
‫את הפלסטינים למצוא הסדר מדיני תוך כדי האינתיפאדה הראשונה‬
‫בדמות תהליך אוסלו‪ ,‬לא נשענו על גילויי אהבה מאוחרת‪ ,‬אלא על‬
‫תחושת ה"אין ברירה"‪ .‬סיבות אלו לא נעלמו‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬הן‬
‫חזקות היום יותר מתמיד‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬זה עולה לנו ביוקר‪ .‬ישראל‪ ,‬שעד האינתיפאדה הראשונה נהנתה‬
‫במחיר השקעת כוחות מינימאלי מכוח עבודה זול‪ ,‬ממים שמקורם באיו"ש‬
‫וממיסים שנגבו מפלסטינים‪ ,‬נאלצת בהדרגה לוותר על כל אלה ומנגד‬
‫לשלם מחירים גבוהים במיוחד‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪99‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 99‬‬
‫מאז האינתיפאדה הראשונה נהרגו למעלה מ‪ 1,500-‬ישראלים ונפצעו‬
‫אלפים‪ .‬צה"ל והמשטרה הגדילו את מערך הכוחות בשטחים פי ‪ 12‬ויותר!‬
‫מ‪ 1987-‬ועד היום הוסיפה הממשלה למעלה מ‪ 40-‬מיליארד שקלים‬
‫לעלויות השוטפות של הפעילות הצבאית בעזה ובגדה בגין "האירועים‬
‫בשטחים"‪ .‬ישראל איבדה רק באינתיפאדה השנייה תוצר בגובה של ‪45‬‬
‫מיליארד שקל לערך‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כל זה לא יוסיף שטחים למדינת ישראל‪ .‬גם אם גידרנו מאות‬
‫אלפי דונמים בגדה בעלות של ‪ 13‬מיליארד שקלים‪ ,‬וגם אם חלקו‬
‫הראשון של מכתב בוש הכיר "במציאות החדשה" שנוצרה עם הקמת‬
‫גושי ההתנחלויות‪ ,‬גם הוא התנה זאת בהסכמה הדדית שמשמעה חילופי‬
‫שטחים ביחס ‪ .1:1‬הקהילה הבינלאומית נחושה ועקבית יותר בעמדתה‪.‬‬
‫וקוראת לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים‪ ,‬לרבות ממזרח ירושלים‪,‬‬
‫ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית‪ .‬גם העולם הערבי מדגיש ביוזמתו‬
‫ממרץ ‪ 2002‬כי התנאי לשלום ולנורמליזציה עם ישראל הוא גבולות ‪'67‬‬
‫והקמת מדינה פלסטינית‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬לכוח היום יש יותר מגבלות מאז‪ .‬בהיעדר יכולת למלחמה‬
‫בנוסח מלחמת ששת הימים בה "צה"ל יכול לנצח"‪ ,‬ובהיעדר פיתרון‬
‫מדיני אפשרי‪ ,‬איראן‪ ,‬סוריה‪ ,‬חיזבאללה וחמאס יעדיפו ישראל מדממת‬
‫בעזה‪ ,‬בגדה ובלבנון‪.‬‬
‫מדיניותם של שרון ומופז‪ ,‬אולמרט וברק‪ ,‬בדומה לנתניהו‪ ,‬ליברמן‬
‫ואיתם‪ ,‬של "קודם ביטחון ואחר כך שלום"‪ ,‬שעה שלא מוצגת כול חלופה‬
‫מדינית סבירה בפני הפלסטינים והסורים‪ ,‬היא המתכון לחיזוק הקשר‬
‫אירן־ סוריה־חיזבאללה־חמאס ולקריסת האפשרות ליציבות ולהסכמי‬
‫קבע שיבטיחו מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬רעיון שתי המדינות יפנה מקומו לברירת המחדל בדמות מדינה‬
‫אחת בעלת רוב ערבי‪ .‬המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים משתנה‬
‫בעקביות לטובת האחרונים‪ .‬החלטת הסוכנות לפרק את מחלקת העלייה‬
‫מוכיחה סופית שאין עליה שתאזן את הריבוי הטבעי בשטחים‪ .‬ייחולו‬
‫‪ 100‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 100‬‬
‫של פרס בזמנו "כי אילו היה מתרחש נס ומספר היהודים בארץ ישראל‬
‫היה מגיע לשמונה מיליון‪ "...‬רחוק מהתגשמותו לאור העובדה שמספר‬
‫יהודים כזה‪ ,‬שמתגוררים בצפון אמריקה ובמערב אירופה נהנים מרמת‬
‫חיים גבוהה יותר מאשר בישראל וקרוב ל־‪ 50‬אחוזים מהם נישאים‬
‫לבני זוג שאינם יהודים‪.‬‬
‫ויתור אסטרטגי של הפלסטינים על רעיון שתי המדינות והמרת המאבק‬
‫הלאומי במאבק אזרחי יקרע את החברה בישראל בין חסידי הדמוקרטיה‬
‫לחסידי האתנוקרטיה‪ ,‬וידחק את ישראל טרם כניעתה ללחץ הבינלאומי‬
‫לעמדת המצורעת‪ ,‬עמדה שננטשה מזמן על ידי דרום אפריקה‪ .‬‬
‫מן הראוי שהצהרות השלום של אולמרט יגובו גם במעשים של ממשלה‬
‫אחראית‪ .‬אחרת התבטאותו של טדי קולק בזמנו‪" ,‬בממשלה שלך‪ ,‬כולם‬
‫שיכורים‪ .‬יום אחד הם יתפכחו‪ ,‬אבל זה יהיה מאוחר מדי" — תטפח על‬
‫פרצופם וגרוע מכך — על עתידנו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪101‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 101‬‬
‫[ביטרליימונס | ‪( 31/01/2008‬פורסם באנגלית)]‬
‫‪ | 22‬יישום של הצהרת אנאפוליס‬
‫ועידת אנאפוליס הצליחה להניב‪ ,‬למעט הפגנת תמיכה בינלאומית‬
‫בתהליך המדיני‪ ,‬לוח זמנים בן שנה לניהול המו"מ על הסדר הקבע‪.‬‬
‫המועד בו הנשיא בוש יסיים לארוז את חפציו ולפנות מקום ליורש אשר‬
‫יידרש לזמן רב ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ ,‬ובתנאי כי יעמידו‬
‫בקדימות למיתון הצפוי בכלכלה האמריקאית ולנושאים אמריקאים‬
‫בוערים אחרים‪ .‬בתחילת ‪ 2009‬הסיכויים למצוא את מחמוס עבאס‪ ,‬ללא‬
‫התקדמות בתהליך המדיני‪ ,‬הינם נמוכים ואף אלו של ממשלת מרכז‬
‫שמאל בראשות אולמרט או אחר אינם רבים‪ .‬המערכת האזורית־סוריה‪,‬‬
‫לבנון‪ ,‬אירן ועיראק־ אינה תחומה אומנם בסד זמנים זה‪ ,‬אך המגמות‬
‫בה רק מחזקות את הצורך בלהאיץ את מהלכם של ישראל והפלסטינים‪.‬‬
‫שעון הזמן אינו פועל לטובת ישראל עקב ההתפתחויות האזוריות‪,‬‬
‫היחלשות פת"ח והסימנים המעידים כי הפלסטינים נוטים לוותר על‬
‫פתרון שתי המדינות ולהיאבק על מדינה אחת לכול אזרחיה בה הם‬
‫רוב‪ .‬לפיכך על ישראל למהר ולהבטיח כי לא תיכשל בעמידה ביעדי‬
‫המו"מ בלוח הזמנים הנתון בגלל כשלים בהתארגנות ובניהול המו"מ‪.‬‬
‫טווח הזמן העומד לרשותה מאפשר ניהול מסודר ועקבי של המו"מ על‬
‫הפערים אמיתיים בעמדות הצדדים והקושי לגשר עליהם‪.‬‬
‫על אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬וועדת היגוי בדרג של שרים‪ ,‬להקים‬
‫מנהלת הסכם ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים המדיניים‪,‬‬
‫הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לפלסטין בטווח הרחוק הרבה יותר‬
‫ממועד הבחירות הבאות‪.‬‬
‫מנהלת ההסכם תידרש בלוח זמנים מואץ לכמה נושאים בשלב הראשון‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬זיהוי והגדרת האינטרסים של הצדדים‪ :‬לישראל כמו‪ ,‬אי חזרת‬
‫פליטים לישראל‪ ,‬פירוז השטח ממערב לירדן מצבא זר ומנשק כבד‬
‫ושמירת מרבית המתנחלים בגושי ההתיישבות הגדולים בריבונות ישראל‪.‬‬
‫‪ 102‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 102‬‬
‫לפלסטין כמו‪ ,‬הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה ורצועת‬
‫עזה‪ ,‬הקמת בירה פלסטינית בירושלים המזרחית וחיבור טריטוריאלי‬
‫בין עזה לגדה‪ .‬שנית‪ ,‬זיהוי כל בעלי העניין המעורבים בהסכם‪ :‬תומכיו‬
‫כמו העולם הערבי המתון‪ ,‬ארה"ב והאיחוד האירופי‪ ,‬מתנגדיו כמו‬
‫אירן והחיזבאללה ואף על השפעת התהליך על ערביי ישראל‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫הגדרת תכולת הפרוייקט על ידי קביעת הסוגיות למו"מ‪ :‬נושאי הליבה‬
‫כמו קץ התביעות‪ ,‬פליטים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬גבולות וביטחון ונושאים גנריים‬
‫כמו מים‪ ,‬סביבה‪ ,‬משטר‪ ,‬כלכלה ומשפט‪ .‬רביעית‪ ,‬הגדרת המכאניזם‬
‫לתאום בין ניהול המו"מ לסדרה של גורמים המשפיעים על התהליך‬
‫ועל ייצוב המציאות היומיומית‪ .‬כמו למשל בניית גדר ההפרדה‪ ,‬משטר‬
‫התנועה‪ ,‬פתוח הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬ההתמודדות עם החמאס בעזה‪,‬‬
‫יישום השלב הראשון של מפת הדרכים‪ ,‬שחרור אסירים ועוד‪.‬‬
‫בשלב השני והמרכזי‪ ,‬לאור עבודה המטה שלעיל‪ ,‬תגבש מנהלת ההסכם‬
‫ותמליץ על עמדות ישראל למו"מ ואופן ניהולו בכפוף לדירקטיבה‬
‫הפוליטית שתיקבע על ידי צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‪.‬‬
‫עמדות אלו ישרתו את צוותי המו"מ‪ ,‬בדפוסים גלויים או חשאיים‪,‬‬
‫רשמיים או רשמיים למחצה‪ .‬בתחילה יסוכמו פרמטרים ועקרונות לניהול‬
‫המו"מ ומרחבי הגמישות בו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן‬
‫לאלו שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪ .2000‬בהמשך‪ ,‬מומלץ לנהל‬
‫את המו"מ בקבוצות עבודה נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה‪,‬‬
‫נגזרות מהליבה וגנריים‪ .‬מנהלת ההסכם תתמוך מקצועית בכל אחד‬
‫מצוותי המו"מ‪ ,‬וועדת ההיגוי של השרים תידרש להחלטות הפוליטיות‬
‫והמדיניות‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה ידרשו הנושאים ונותנים‬
‫לגבש טיוטא להסכם מסגרת מפורט אשר הפערים החשובים‪ ,‬ובתנאי‬
‫כי יהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה מסכמת של המנהיגים‪.‬‬
‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‬
‫המפורטים של הסוגיות השונות‪ .‬צוות המו"מ‪ ,‬על בסיס עבודת מטה‬
‫של מנהלת ההסכם‪ ,‬יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ .‬זו‪ ,‬הקריטית‬
‫והרגישה ביותר לאיומים מקיצוניים משני הצדדים‪ ,‬תכלול את ההתניות‬
‫הפיזיות לביצוע כמו משך הזמן הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות‬
‫זכות החשיבה ‪103‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 103‬‬
‫צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות‬
‫בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬
‫ואת ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות הצדדים כמו משאלי‬
‫עם‪ ,‬בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות הביטחון‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על‬
‫תוכנית זו להתייחס להיבטים רצויים ואפשריים של נורמליזציה על פי‬
‫יוזמת הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית בדפוסים של החלטת‬
‫מועבי"ט המחליפה את כל ההחלטות הקודמות שלה בהסכם החדש‪,‬‬
‫השקעות כלכליות‪ ,‬העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬
‫הרבה החלטות לאומיות טובות לא בוצעו כתוצאה מחוסר היכולת‬
‫לתרגמן לרמה אופרטיבית‪ ,‬על ישראל להימנע מלכלול בן גם את הצהרת‬
‫ועידת אנאפוליס‪.‬‬
‫‪ 104‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 104‬‬
‫[ישראל היום | ‪]14/01/2008‬‬
‫‪ | 23‬אחרי אנאפוליס — מוטב שנה‬
‫ועידת ‍אנאפוליס הפכה את שעון החול והציבה בפני הצדדים את קו‬
‫הגמר למשא ומתן על הסדר הקבע לסוף שנת ‪ 2008‬המועד שבו הנשיא‬
‫בוש מסיים לארוז את חפציו ומפנה מקום ליורשו‪ .‬האחרון יידרש לזמן‬
‫רב ללמוד את הסכסוך הישראלי־פלשתיני ולהעמידו בקדימות לנושאים‬
‫אמריקניים בוערים אחרים‪ .‬זהו גם המועד שבו מבטיח אבו מאזן "לתלות‬
‫את נעליו" לטובת מנהיגות אחרת לעם הפלשתיני‪ ,‬בתקווה שזו לא‬
‫תחבוש את הכובע הקיצוני על מנת לקדם את מטרות העם הפלשתיני‪.‬‬
‫באותה עת‪ ,‬בישראל אין איש יכול לערוב להשלכות דו"ח וינוגרד‬
‫ולשאיפותיהם של יו"ר העבודה ויו"ר הליכוד לגבי ירושת אולמרט‪.‬‬
‫המערכת האזורית — סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬אירן ועיראק — לא תחומה אמנם‬
‫בסד זה‪ ,‬אך המגמות בה רק מחזקות את הצורך להאיץ את מהלכיהם‬
‫של ישראל והפלשתינים‪ .‬‬
‫ממשלת ישראל רחוקה מלהגיע להסכמה פנימית ביחס למטרת המו"מ‬
‫המדיני ולאופיו‪ .‬היא רחוקה אף יותר מלהצטייר כאחת "ההופכת כל‬
‫אבן" על מנת להיערך ארגונית ומבנית כדי להגיע להסדר קבע ול"פודיום"‬
‫בבית הלבן לטקס החתימה עליו‪ .‬שרת החוץ מונתה לראש צוות המו"מ‪,‬‬
‫אך זה עצמו לא מונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בולט היעדרה של מינהלה האמורה לשמש‬
‫כגוף המתאם את עבודת המטה למו"מ ואת תוצריו‪.‬‬
‫כנס המומחים שהתקיים אתמול ואורגן על ידי מטה יוזמת ז'נבה‪,‬‬
‫בהשתתפות נציגים ישראלים‪ ,‬פלשתינים ואמריקנים‪ ,‬נועד לרכז את‬
‫הלקחים המבניים והארגוניים של ניהול מו"מ ולהניחם בהישג יד של‬
‫אלה המוסמכים והמחויבים למצותו לכדי הסדר קבע עד סוף‍שנה זו‪.‬‬
‫טווח הזמן העומד לרשותם הוא גדול ומאפשר ניהול מסודר של המו"מ‪,‬‬
‫בניגוד ללחץ הזמנים הכבד שבו היו נתונים הנושאים ונותנים בסבב‬
‫האחרון שהתקיים בטאבה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪105‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 105‬‬
‫בשלב הראשון יידרש אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬ועדת היגוי בדרג של‬
‫שרים‪ ,‬להקים מינהלה ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים בין‬
‫ישראל לפלשתין‪ ,‬בטווח הרחוק הרבה יותר ממועד הבחירות הבאות‪.‬‬
‫המנהלה תידרש‪ ,‬בלוח זמנים מואץ‪ ,‬להמליץ על עמדות ישראל למו"מ‬
‫ועל אופן ניהולו‪ .‬היא תידרש להביא בחשבון שורה ארוכה של גורמים‬
‫משפיעים‪ ,‬כמו‪ :‬הקהילה הבינלאומית בראשות ארה"ב‪ ,‬העולם הערבי‪,‬‬
‫חמאס‪ ,‬דעת הקהל הישראלית והשפעת התהליך על ערביי ישראל‪.‬‬
‫בשלב המרכזי צוותי המו"מ יידרשו לנהל את המו"מ בהתאם לפרמטרים‬
‫ולעקרונות שיוסכמו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן לאלה‬
‫שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪.2000‬‬
‫בשונה מהמוסכם עד כה‪ ,‬מומלץ לנהל את המו"מ בקבוצות עבודה‬
‫נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה — שתי מדינות לאום‪ ,‬קץ‬
‫התביעות ההדדיות‪ ,‬פליטים וירושלים; נגזרות מהליבה־ גבולות‪ ,‬ביטחון‪,‬‬
‫מים‪ ,‬התנחלויות ועוד; ואשכולות גנריים — כלכלה‪ ,‬משפט‪ ,‬סביבה‪,‬‬
‫אסירים ועוד‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה יש לגבש טיוטה להסכם‬
‫מסגרת שהפערים החשובים שבו‪ ,‬בתנאי שיהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה‬
‫מסכמת של המנהיגים‪.‬‬
‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‪ .‬צוות‬
‫המו"מ יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ ,‬הרגישה לאיומים מקיצוניים‬
‫משני הצדדים‪ .‬היא תכלול את ההתניות הפיזיות לביצוע‪ ,‬כמו משך הזמן‬
‫הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על‬
‫הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי‬
‫לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צריך יהיה לקבוע את ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות‬
‫הצדדים‪ ,‬כמו משאלי עם‪ ,‬בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות‬
‫הביטחון‪ .‬כמו כן‪ ,‬על תוכנית זו להתייחס להיבטים של נורמליזציה על פי‬
‫יוזמת הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית‪ ,‬השקעות כלכליות‪,‬‬
‫העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬
‫‪ 106‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 106‬‬
‫המשתתפים בכנס לא התיימרו להציע מודל אחד מושלם‪ ,‬ולא יכלו‬
‫להעריך את שפע הגורמים הבלתי צפויים העלולים להפוך את התנאים‬
‫הפנימיים והאזוריים על פיהם‪ .‬הדוברים בכנס רצו לשרטט קווים עקרוניים‬
‫לניהול המו"מ המבוססים על ההנחה כי מהות ההסכם ומרחבי הפשרה‬
‫האפשריים מוכרים לצדדים‪ ,‬ולהראות כי אפשר להגיע להסכם תוך‍שנה‬
‫אם עובדים נכון ומבינים כי הזמן אינו משחק לטובת ישראל ו"עדיפה‬
‫‍שנה אחת (‪)2008‬קודם"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪107‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 107‬‬
‫[כנס הרצליה של יוזמת ז'נבה | ‪]13-14/01/2008‬‬
‫‪ | 24‬הסכם קבע בשנה‬
‫שעון הזמן אינו פועל לטובת ישראל עקב ההתפתחויות האזוריות‪,‬‬
‫היחלשות פת"ח והסימנים המעידים כי הפלסטינים נוטים לוותר על‬
‫פתרון שתי המדינות ולהיאבק על מדינה אחת לכול אזרחיה בה הם רוב‪.‬‬
‫לפיכך על ישראל למהר ולהבטיח כי לא תיכשל בעמידה ביעדי המו"מ‬
‫בלוח הזמנים הנתון‪ ,‬סוף ‪ ,2008‬בגלל כשלים בהתארגנות ובניהול המו"מ‪.‬‬
‫טווח הזמן העומד לרשותה מאפשר ניהול מסודר ועקבי של המו"מ על‬
‫הפערים אמיתיים בעמדות הצדדים והקושי לגשר עליהם‪.‬‬
‫על אולמרט למנות צוות מו"מ‪ ,‬וועדת היגוי בדרג של שרים‪ ,‬להקים‬
‫מנהלת הסכם ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים המדיניים‪,‬‬
‫הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לפלסטין‪ .‬החזון הוא התפיסה‬
‫הכוללת המניעה את הצדדים‪ ,‬מכתיבה את עמדותיהם ואת דפוסי‬
‫הפעולה שלהם‪ ,‬ומתווה את מערכת היחסים בינהם‪ .‬החזון משמש‬
‫מבחן העל שבאמצעותו נבחנת מידת ההצלחה של הצדדים המעורבים‪.‬‬
‫כדי לגבשו יש לשרטט את המציאות בטווח הרחוק (‪ )2020‬התומכת‬
‫במימוש האינטרסים ההדדיים‪ ,‬בהנחת פשרה‪ ,‬בפרמטרים של ביטחון‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬חברה ויציבות אזורית‪ .‬במסגרתה יהיה על ישראל להחליט‬
‫על שאלות יסוד כמו מהי האוריינטציה העתידית של ישראל־‬
‫מערבה (ארה"ב ואירופה)‪ ,‬מזרחה (העולם הערבי) גם וגם? מה אופי‬
‫היחסים עם המדינה הפלסטינית ברצף בין תלות הדדית והיפרדות‬
‫כמעט מוחלטת?‬
‫אולמרט בראשות של צוות היגוי שרים יידרש גם להגדרת מטרת המו"מ‪.‬‬
‫רוח הדברים של אנאפוליס מביאה להצעה הבאה‪ :‬הסכם המביא לסיומו‬
‫בפועל‪ ,‬באופן קבוע ותמידי‪ ,‬של העימות והסכסוך בין שני העמים‪,‬‬
‫לרבות כל התביעות הלאומיות של כל צד או מיעוט בעל שיוך לאומי‬
‫לאחד הצדדים‪ .‬הסכם המבסס את היחסים בין הצדדים על שלום‪ ,‬כבוד‬
‫הדדי‪ ,‬רווחה כלכלית‪ ,‬ביטחון ושיתוף פעולה‪ ,‬תוך הכרה הדדית בזכויות‬
‫‪ 108‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 108‬‬
‫הלגיטימיות והפוליטיות של כל צד‪ ,‬ובהתבסס על הכרה בקיומן של שתי‬
‫מדינות נפרדות בשטחה של ארץ ישראל המערבית‪.‬‬
‫הצלחת פרויקט מותנת בתמיכה מבנית נכונה בדפוסים של מבנה תכולת‬
‫העבודה בפרויקט‪ ,‬מבנה ארגוני‪ ,‬והאינטגרציה בינהם באמצעות מרכזי עבודה‪.‬‬
‫ליעודה ותפקידה של מנהלת ההסכם מומלצת ההצעה הבאה‪:‬‬
‫ייעוד‬
‫לשמש גוף מרכז‪ ,‬מתאם ‪,‬עוקב ומבקר את עבודת המטה של משרדי‬
‫הגורמים העוסקים בתחום המו"מ עם הפלסטינים וההיפרדות‪ ,‬בכפוף‬
‫להנחיות ראש הממשלה‪.‬‬
‫תפקידים‬
‫‪ .1‬ריכוז ותיאום עבודת המטה התומכות במו"מ המדיני‬
‫‪ .2‬ריכוז ותיאום עבודות המטה הנוגעות להיפרדות‪ ,‬בתרחיש הסכמי‬
‫או משברי‬
‫‪ .3‬מעקב ובקרה אחר ישום הבנות‪ ,‬הסדרים והסכמים‬
‫כפיפות‬
‫ראש המנהלה יפעל בכפיפות למנהל המו"מ מטעם ראש הממשלה‬
‫תקציב‬
‫‪ 8-6‬מיליון ‪₪‬‬
‫הערות ודגשים‬
‫‪ .1‬המנהלה תהווה הגוף היחידי בתחומי עיסוקה ועל פי יעודה;‬
‫‪ .2‬המנהלה תהווה גוף התומך בצוות המו"מ ובכלל הגופים בתחומי‬
‫עיסוקה‪ :‬המו"מ וההיפרדות;‬
‫‪ .3‬המנהלה תיסמך על הגופים הקיימים להכנת נמ"טים‪ ,‬למעקב‬
‫ולמנהלות;‬
‫‪ .4‬נציגי הגופים הפועלים במנהלה בנוסף על תפקידם ישמשו גם כקציני‬
‫זכות החשיבה ‪109‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 109‬‬
‫קישור בין המנהלה לגוף‪ .‬הצגת עמדת הגוף תעשה באמצעותם או‬
‫מי מטעמו של הגוף;‬
‫‪ .5‬כלל משרדי הממשלה ומערכות הביטחון ימציאו נתונים‪ ,‬מפות‬
‫וכדומה למנהלה על פי בקשתה‪.‬‬
‫מנהלת ההסכם תידרש בלוח זמנים מואץ לכמה נושאים בשלב הראשון‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬זיהוי והגדרת האינטרסים של הצדדים‪ ,‬בהנחיית ובאישור וועדת‬
‫ההיגוי של השרים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫לישראל‬
‫‪ .1‬סיום הסכסוך בפועל‬
‫‪ .2‬קץ התביעות ההדדיות‬
‫‪ .3‬אי חזרת פליטים למדינת ישראל‬
‫‪ .4‬אי שיבה לגבולות ‪1967‬‬
‫‪ .5‬מימוש אפקטיבי של חופש הגישה והפולחן במקומות הקדושים‬
‫בירושלים‬
‫‪ .6‬פירוז השטח ממערב לירדן מצבא זר ונשק כבד‬
‫‪ .7‬רוב המתנחלים בגושי ההתיישבות העיקריים בריבונות ישראל‬
‫‪ .8‬זכויות על המים שמקורם בגדה המערבית‬
‫לפלסטין‬
‫‪ .1‬הקמת מדינה פלסטינית עצמאית על כלל שטחי הגדה ורצועת עזה‬
‫(שטחי ‪)67‬‬
‫‪ .2‬בירת פלסטין בירושלים המזרחית‬
‫‪ .3‬ריבונות פלסטינית מלאה על ביטחון הפנים והחוץ ועל קשרי החוץ‬
‫‪ .4‬פתרון בעיית הפליטים בהתאם להחלטות האו"מ‬
‫‪ .5‬זכות מלאה על המים שבתחום ריבונותם הטריטוריאלית‬
‫‪ .6‬חילופי שטחים בשיעור נמוך‬
‫‪ .7‬חבור טריטוריאלי בין עזה לגדה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬זיהוי כל בעלי העניין המעורבים בהסכם על יכולתם לתרום או‬
‫להכשיל את המו"מ‪:‬‬
‫‪ 110‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 110‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצבור היהודי בישראל‬
‫הצבור הפלסטיני‬
‫העולם הערבי‬
‫ערביי ישראל‬
‫העולם המוסלמי‬
‫האיחוד האירופי‬
‫ארה"ב‬
‫המדינות התורמות‬
‫סוריה‬
‫יהדות ארה"ב‬
‫חמאס‬
‫רוסיה‬
‫שלישית‪ ,‬הגדרת תכולת הפרויקט על ידי קביעת הסוגיות למו"מ‪:‬‬
‫נושאי הליבה‪ :‬שתי מדינות לשני העמים‪ ,‬קץ התביעות‪ ,‬פליטים‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬גבולות וביטחון נושאים גנריים כמו מים‪ ,‬סביבה‪ ,‬משטר‪,‬‬
‫כלכלה ומשפט‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬הגדרת המכאניזם לתאום בין ניהול המו"מ לסדרה של גורמים‬
‫המשפיעים על התהליך ועל ייצוב המציאות היומיומית‪ ,‬כמו למשל‪ :‬בניית‬
‫גדר ההפרדה‪ ,‬משטר התנועה‪ ,‬פתוח הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬ההתמודדות‬
‫עם החמאס בעזה‪ ,‬יישום השלב הראשון של מפת הדרכים‪ ,‬שחרור‬
‫אסירים ועוד‪.‬‬
‫בשלב השני והמרכזי‪ ,‬לאור עבודה המטה של שלעיל‪ ,‬תגבש מנהלת‬
‫ההסכם ותמליץ על עמדות ישראל למו"מ ואופן ניהולו בכפוף לדירקטיבה‬
‫הפוליטית שתיקבע על ידי צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‪.‬‬
‫לתהליך העבודה מוצע המרשם הבא‪:‬‬
‫• קבוצת העבודה (נייר מטה)‬
‫• התפישה הישראלית‬
‫• התפישה הפלסטינית‬
‫זכות החשיבה ‪111‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 111‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מסד משפטי‬
‫מציאות המו"מ בסיום המו"מ הרשמי האחרון‬
‫גיבוש העמדה הישראלית‪ :‬מה חשוב והיכן יש מרחבי גמישויות‬
‫טעונים לחיזוק (קריטריונים חיצוניים)‬
‫זיקות בין נושאיות‬
‫אופציות ל"עסקות חבילה"‬
‫בדיקה והערכה במנהלת ההסכם‬
‫צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה‬
‫צוות המו"מ‬
‫עמדות אלו ישרתו את צוותי המו"מ‪ ,‬בדפוסים גלויים או חשאיים‪,‬‬
‫רשמיים או רשמיים למחצה‪ .‬בתחילה יסוכמו פרמטרים ועקרונות לניהול‬
‫המו"מ ומרחבי הגמישות בו על ידי ההנהגות‪ ,‬בהגדרות הדומות בפירוטן‬
‫לאלו שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף ‪ .2000‬בהמשך‪ ,‬מומלץ לנהל‬
‫את המו"מ בקבוצות עבודה נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים‪ :‬ליבה‪,‬‬
‫נגזרות מהליבה וגנריים‪ .‬מנהלת ההסכם תתמוך מקצועית בכל אחד‬
‫מצוותי המו"מ‪ ,‬וועדת ההיגוי של השרים תידרש להחלטות הפוליטיות‬
‫והמדיניות‪ .‬עד הרבעון השלישי של השנה ידרשו הנושאים ונותנים‬
‫לגבש טיוטא להסכם מסגרת מפורט אשר הפערים החשובים‪ ,‬ובתנאי‬
‫כי יהיו מעטים‪ ,‬יובאו לפסגה מסכמת של המנהיגים‪.‬‬
‫חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים‬
‫המפורטים של הסוגיות השונות‪ .‬צוות המו"מ‪ ,‬על בסיס עבודת מטה‬
‫של מנהלת ההסכם‪ ,‬יידרש לסכם את תוכנית היישום‪ .‬זו ‪,‬הקריטית‬
‫והרגישה ביותר לאיומים מקיצוניים משני הצדדים‪ ,‬תכלול את ההתניות‬
‫הפיזיות לביצוע כמו משך הזמן הנדרש לפינוי התנחלויות‪ ,‬להיערכות‬
‫צה"ל‪ ,‬להשלמת גדר ההפרדה על הגבול המוסכם‪ ,‬להקמת שתי בירות‬
‫בירושלים‪ ,‬להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד‪.‬‬
‫ואת ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות הצדדים כמו משאלי עם‬
‫בחירות‪ ,‬שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות הביטחון‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על תוכנית‬
‫זו להתייחס להיבטים רצויים ואפשריים של נורמליזציה על פי יוזמת‬
‫הליגה הערבית‪ ,‬מעורבות ונוכחות בינלאומית בדפוסים של החלטת‬
‫‪ 112‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 112‬‬
‫מועבי"ט המחליפה את כל ההחלטות הקודמות שלה בהסכם החדש‪,‬‬
‫השקעות כלכליות‪ ,‬העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד‪.‬‬
‫להלן סרגל זמנים כולל לתהליך‪:‬‬
‫מינוי ראש צוות מו"מ ‪ +‬ראש מנהלת ההסכם‪ +‬וועדת היגוי שרים )‪(D‬‬
‫מינוי צוות מו"מ ‪ +‬הקמת מנהלת ההסכם המורחבת (עד חודש)‬
‫גיבוש עמדות למו"מ (עד חודשיים)‬
‫הסכם על פרמטרים ועקרונות (עד ‪ 3‬חוד')‬
‫גיבוש טיוטא והכנה לפסגה מסכמת (עד ‪ 8‬חוד')‬
‫פסגה מסכמת וחתימה על הסכם (עד ‪ 9‬חוד')‬
‫גיבוש תוכנית היישום ‪ +‬כתיבת ההסכמים המפורטים (נספחים)‬
‫(עד ‪ 12‬חוד')‬
‫תחילת יישום‬
‫לסיכום‪ ,‬הרבה החלטות לאומיות טובות לא בוצעו כתוצאה מחוסר‬
‫היכולת לתרגמן לרמה אופרטיבית‪ ,‬על ישראל להימנע מלכלול בן גם‬
‫את הצהרת ועידת אנאפוליס‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪113‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 113‬‬
‫[‪]27/03/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 25‬הדרך לקץ הסכסוך‬
‫המתווה כבר ברור‪ ,‬להנהגות נותר רק לשכנע שזה‬
‫המקסימום שאפשר לקבל — והמינימום שאפשר לתת‬
‫השבועות והחודשים הבאים יגלו לנו באם יתממשו הצהרותיה של‬
‫קונדוליזה רייס בדבר חידוש המשא־ומתן בין ישראל לפלסטינים‪.‬‬
‫עד אז תצטרך רייס הן לצלוח עם אבו־מאזן את ימיה הראשונים של‬
‫ממשלת האחדות ברשות‪ ,‬בתקווה שעזה לא תגיע לכדי פיצוץ‪ ,‬והן‬
‫להמתין לממשלה ישראלית פוסט דו"ח וינוגרד או גילויים פליליים‬
‫דרמטיים נוספים‪ ,‬העושה דרכה מחדש לקבלת אמון העם‪ .‬עד מהירה‬
‫תופתע מזכירת המדינה לגלות‪ ,‬שהמשא־ומתן האמיתי שעליה להניע‬
‫ולשמר הוא בעיקר זה שעל שתי ההנהגות לקיים עם ציבור בוחריהן‪.‬‬
‫אשר למתכונתו של הסדר הקבע‪ ,‬הרי שזו ידועה זה מכבר גם לאלה‬
‫משני הצדדים‪ ,‬אשר אינם חפצים בו‪.‬‬
‫כדי שאותו הסדר מיוחל אכן יביא לקץ התביעות ההדדיות ולהכרה‬
‫מלאה‪ ,‬עליו להתבסס על ארבעה גורמים הכרחיים‪:‬‬
‫פיתרון בעיית הפליטים הפלסטינים שלא באמצעות שיבה לישראל;‬
‫● גבולות ‪ '67‬כבסיס לחילופי שטחים ביחס ‪;1:1‬‬
‫● חלוקת מזרח ירושלים לשתי הבירות;‬
‫● הפסקת הטרור והאלימות‪.‬‬
‫דרכים למימושם של ארבעת הגורמים הללו חזרו ועלו במהלך הדיונים‬
‫הרשמיים והלא־רשמיים‪ ,‬ואף הסתכמו בטיוטות מפורטות על גבי מפות‬
‫בקמפ־דיוויד‪ ,‬בטאבה וביוזמת ז'נבה‪ .‬עיקר הקושי בו נתקלו ההנהגות‬
‫בדרך לאימוץ המתווים‪ ,‬היה ביכולת לשכנע את הציבור שלהן כי זהו‬
‫המקסימום שיכול כל צד לקבל והמינימום שביכולתו לתת‪ ,‬מבלי להמיר‬
‫את דתו או לוותר על האינטרסים החיוניים שלו; וכי זולת דרך זו‬
‫‪ 114‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 114‬‬
‫ישנה רק האלימות במתכונת השנים האחרונות‪ ,‬שגבתה מחירי דמים‬
‫ומחירים חברתיים וכלכליים ולא הצליחה לשפר ולו במעט את עמדתם‬
‫או עתידם של הצדדים‪.‬‬
‫כעת ייאלצו אבו־מאזן וחבריו להסביר מחדש‪ ,‬שאף כי עמדו על תביעתם‬
‫שהפליטים יממשו את זכותם לבחור בין שיבה לפיצויים על פי החלטה‬
‫‪ — 194‬הם מוכנים לפרש זכות זאת בדמות מנגנון בינלאומי‪ ,‬אשר יציג‬
‫חלופות שונות ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך שלישראל זכות וטו על‬
‫קבלתם; שאף כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי הקהילה הבינלאומית‬
‫ומשפטה‪ ,‬הם מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר‬
‫מ‪ 70-‬אחוזים מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; שאף כי‬
‫עמדו על נסיגה לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי‬
‫ישראל תשמור בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות‬
‫בעיר העתיקה; שאף כי קיבלו ללא תמורה מדינית מצידם את נסיגת‬
‫ישראל מרצועת עזה‪ ,‬הם מפסיקים את המאבק המזוין ומסתפקים‬
‫ב‪ 22%-‬מפלסטין‪.‬‬
‫ממשלת ישראל מצידה תיאלץ להסביר‪ ,‬שאף כי החזיקה ארבעים שנה‬
‫במיתוס של ירושלים "המאוחדת" — היא מקבלת את העובדה שזו‬
‫המזרחית מעולם לא הייתה חלק ממנה‪ ,‬ועליה לשמש בירה פלסטינית;‬
‫שאף כי נופפה במכתבו של הנשיא בוש ביחס לעתידם של "גושי‬
‫ההתיישבות" היהודיים‪ ,‬מקבלת היא את פינוי היישובים בלב השומרון‬
‫כתנאי הכרחי ל"רציפותה וחיותה של המדינה הפלסטינית"; שאף כי‬
‫זה עתה השקיעה מיליארדים רבים בהקמת גדר ההפרדה ומרחב התפר‬
‫בעומק השטח במטרה לספחו לישראל‪ ,‬היא נאלצת לפרק ולהקים מחדש‬
‫חלקים נרחבים מהגדר בעלות כפולה; שאף כי דחתה כל נוכחות של‬
‫כוחות בינלאומיים במדינה הפלסטינית‪ ,‬היא מכירה בחיוניותם לשמירת‬
‫ההסדר ולייצובו‪.‬‬
‫תפקידה של ארצות־הברית‪ ,‬עם או בלי רייס‪ ,‬יהיה לגייס את הקהילה‬
‫הבינלאומית והעולם הערבי העומד מאחורי יוזמת השלום‪ ,‬כדי לתמוך‬
‫בשתי ההנהגות בהתמודדות הצפויה להן מול קהל המתנגדים לתהליך‬
‫זכות החשיבה ‪115‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 115‬‬
‫המדיני ולהסדר‪ .‬יהיה עליה להסיר מהמשא־ומתן לכשיתחדש כל פתח‬
‫מילוט‪ ,‬שאחד הצדדים יבקש לחפש ולמצוא בעת משבר — אך בעיקר‪,‬‬
‫לספק את כל התמריצים האפשריים לצדדים כדי שיתקדמו להסכם‪,‬‬
‫ולנטרל את השפעתם ומעורבותם של אלה שינסו לחבל בו בשל האיום‬
‫על שאיפתם למאזן כוחות ודת אחר במזרח התיכון‪.‬‬
‫יש בהבנתן‪ ,‬בחובתן ובכוחן של וושינגטון והקהילה הבינלאומית לנצל‬
‫את הסדק שנפתח כעת מחדש למשא־ומתן‪ .‬מוטב שיעשו זאת טרם‬
‫סגירתו‪ ,‬שתאפשר את שקיעתם המחודשת של הצדדים לאשליית הכוח‬
‫בסיבוב נוסף‪ ,‬שתחילתו בעזה וסופו מי ישורנו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 116‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 116‬‬
‫[אופקים חדשים | ‪]15/01/2007‬‬
‫‪ | 26‬אחד בעקבות שלושה —‬
‫‬
‫התנאים להסדר קבע‬
‫ארבעה תנאים חייבים להתמלא על־מנת להגיע לאפשרות‬
‫הסכם עם הפלסטינים‪ .‬התנאי הרביעי‪ ,‬שאותו אהוד‬
‫אולמרט עדיין לא הפנים‪ ,‬הוא הפיכת חלק מירושלים‬
‫לבירתו של העם הפלסטיני‪ ,‬על־פי "חזונו" של קלינטון‪.‬‬
‫כל התחמקות מפתרון כזה תגרור בעקבותיה הקצנה‬
‫והחמרה במצב הכלכלי־מדיני־בטחוני של ישראל‪.‬‬
‫התבטאויותיו של אהוד אולמרט‪ ,‬בשבועות האחרונים‪ ,‬בהנחה שהם‬
‫נאמרו באופן מכוון‪ ,‬עשויים להעיד כי אפשר והוא סוף־סוף הפנים לפחות‬
‫שלושה תנאים הכרחיים להשגת הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים‪.‬‬
‫לשלושה אלו חסר תנאי הכרחי רביעי ביחס לירושלים‪ ,‬כדי שהארבעה‬
‫יהפכו יחדיו לתנאי מספיק לחתימה על הסכם שיניב את מצב הקבע‪,‬‬
‫העונה על אינטרסי היסוד של שני הצדדים‪ :‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪,‬‬
‫הנהנת מהכרה בגבולותיה ובזכותה לחיות בביטחון‪ ,‬ומדינה עצמאית‬
‫בשטחים‪ ,‬שבירתה במזרח ירושלים‪ ,‬תוך יישובם מחדש של הפליטים‬
‫עבור הפלסטינים‪ .‬ארבעת התנאים הללו מבטאים את הויתורים הנדרשים‬
‫משני הצדדים‪ .‬זה המקסימום שכל צד יכול להעניק למשנהו‪ ,‬והמינימום‬
‫שכל צד יוכל להסתפק בו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫תנאי ראשון הוא פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים ללא שיבה למדינת‬
‫ישראל‪ .‬בנאומו על קבר פולה ודוד בן־גוריון דרש אולמרט מהפלסטינים‬
‫"לוותר על הדרישה למימוש זכות השיבה"‪ .‬ניסוח זה יכול להעיד כי‬
‫ראש הממשלה השכיל להפריד בין "זכות השיבה" לבין מימושה‪ .‬מאז‬
‫הצהרתו של אבו איאד‪ ,‬סגנו של ערפאת‪ ,‬ב‪ 1988-‬כי "אנחנו מבינים‬
‫ששיבה מוחלטת אינה אפשרית עוד‪ .‬אין אנו לגמרי לא מציאותיים כאשר‬
‫אנו שוקלים כיצד לממש זכות זאת‪ .‬אסור לה (לזכות השיבה) להיות‬
‫זכות החשיבה ‪117‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 117‬‬
‫מכשול בלתי ניתן לגישור"‪ ,‬רבים מהפלסטינים‪ ,‬ובראשם יו"ר אש"ף‪,‬‬
‫מחמוד עבאס‪ ,‬שותפים לעמדה זו‪ ,‬ואף הציגו אותה במו"מ שהתקיים‬
‫בקמפ־דיוויד ובטאבה‪ .‬למעשה‪ ,‬אולמרט אף הרחיק מעבר לצפיותיהם‬
‫של הפלסטינים בעניין זה‪ ,‬משום שניתן היה להבין מדבריו כי הוא מכיר‬
‫בזכות‪ ,‬אך מתנגד למימושה‪ .‬מנהלי המו"מ בהסכמי אוסלו ויוזמי הבנות‬
‫ז'נבה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התעקשו כל העת לשלול את הפרשנות הערבית‬
‫לסעיף ‪ 11‬בהחלטה ‪ ,194‬הטוענת לזכות‪ ,‬וביקשו להסתפק ולראות‬
‫את מימושו ביישובם מחדש של הפליטים בפלסטין‪ ,‬במדינות מושבם‬
‫או במדינה שלישית‪ ,‬בלי לעסוק בנרטיבים העשויים להחיות תביעות‬
‫ישנות‪ .‬עמדה זו זכתה לאחרונה לתמיכה משמעותית בתוכנית השלום‬
‫של מזכ"ל האו"מ היוצא‪ ,‬קופי ענאן‪.‬‬
‫תנאי שני הוא חילופי שטחים על בסיס קווי ‪ ,67‬המוכרים גם כ"הקו‬
‫הירוק"‪ .‬ראש הממשלה‪ ,‬בשיחתו עם שרת החינוך יולי תמיר‪ ,‬אמר‬
‫ש"אין מניעה לציין את הקו הירוק" בספרי הלימוד‪ .‬למרות ההסתייגות‬
‫שאולמרט הצמיד לה בדבר עמדתה של ממשלת ישראל‪ ,‬השוללת חזרה‬
‫ל"קו הירוק"‪ ,‬ניתן לחבר את האמירה הזו לדרישה שהופיעה בנאומו לפיה‬
‫"ייקבעו קווי הגבול של מדינת ישראל בהתאם למה שציין הנשיא בוש‬
‫במכתבו‪ ".‬שם נכתב אומנם‪ ,‬באפריל ‪ ,2004‬כי "יהיה זה בלתי מציאותי‬
‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬
‫מ‪( 1949-‬הקו הירוק)‪ " ,‬אך הנשיא האמריקאי‪ ,‬שעליו ראש הממשלה‬
‫מטיל את יהבו‪ ,‬מיהר והוסיף כי "יהיה זה מציאותי לצפות שהסדר קבע‬
‫יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪ ".‬יש לקוות‬
‫כי החלטת האו"מ ברוב של ‪ 157‬מדינות‪ ,‬הדורשת את נסיגת ישראל‬
‫לגבולות ‪ ,'67‬הבהירה לראש הממשלה מה מידת יכולתו לעצב באופן‬
‫חד־צדדי את גבולותיה של ישראל באמצעות גדר ההפרדה ותוכנית‬
‫"ההתכנסות"‪ ,‬ולצפות כי העולם יכיר בכך‪ .‬על אולמרט להפנים את‬
‫התובנה כי רק הסכם עם הפלסטינים המתונים יוכל למנוע את חזרתה‬
‫של ישראל לגבולות ה"קו הירוק" באופן חד־ צדדי‪ ,‬כפי שקרה בגבול עם‬
‫לבנון‪ .‬קרי‪ ,‬חילופי שטחים ביחס ‪ 1:1‬על בסיס גבולות ‪ ,1967‬המותירים‬
‫את גושי ההתנחלויות הסמוכים לקו ה"ירוק" בריבונות ישראל‪ ,‬וזאת‪,‬‬
‫ללא כל "פזילה" לכיוון התוכניות ביחס לערביי ישראל‪ ,‬של שותפו‬
‫‪ 118‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 118‬‬
‫לממשלה‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬הנטולות כל בסיס מוסרי‪ ,‬משפטי ומעשי‪,‬‬
‫והטומנות בחובן פגיעה קשה באינטרסים של ישראל‪.‬‬
‫תנאי שלישי הוא הפסקת הטרור והאלימות‪ .‬נראה כי הפסקת האש‬
‫בעזה‪ ,‬שעליה נתבשרנו לאחרונה‪ ,‬אינה האחרונה הצפויה לנו‪ .‬על ראש‬
‫הממשלה לשנות את מדיניות קודמו‪ ,‬לה התאימה המימרה הצה"לית‬
‫"מה שלא הולך בכוח הולך באלימות וביותר כוח"‪ ,‬למדיניות שאפיינה‬
‫את ימי רבין‪ ,‬והמבוססת על שני ערוצים מקבילים־ הפעלה מידתית‬
‫של כוח כנגד הטרור הפלסטיני‪ ,‬וחתירה מתמדת לחידוש ולקיום משא‬
‫ומתן באמצעות הצעות מדיניות רצופות בפני הפלסטינים‪ .‬גם אם האש‬
‫תתחדש‪ ,‬על ראש הממשלה לחתור להפסיקה ולחזקה במהלכים משלימים‬
‫באמצעות הקלות בתנועה‪ ,‬בסחר ובהעברת הכספים‪ ,‬כדי שתוכל לשאת‬
‫על כתפיה את התוכנית המדינית המתבקשת‪ .‬ללא הצבת תוכנית מדינית‬
‫ראויה‪ ,‬ראש הממשלה מקל על בחירתו של הציבור הפלסטיני בהמשך‬
‫האלימות והטרור‪ ,‬המוצעים על ידי ארגוני הסירוב והטרור הפלסטינים‬
‫כדרך היחידה להשגת מטרותיו הלאומיות‪.‬‬
‫להשלמת המהפך של אולמרט‪ ,‬אשר כמקווה‪ ,‬אינו רק הצהרתי‪ ,‬אלא‬
‫גם תודעתי‪ ,‬על אולמרט לספק את התנאי הרביעי ביחס לירושלים‪.‬‬
‫למרות שליטתה הפוליטית של ישראל במזרח ירושלים מאז ‪,1967‬‬
‫במדיניות הנסמכת על קביעת עובדות בשטח‪ ,‬היא לא הצליחה להשיג‬
‫את מטרתה האסטרטגית להביא להכרעה על גורל העיר‪ .‬למרות‬
‫ההחלטה על "איחוד" ירושלים‪ ,‬חקיקת "חוק ירושלים" ובניית החומה‪,‬‬
‫מוצאת עצמה ישראל כשבתוכה ירושלים פלסטינית‪ ,‬שלא ניתן לעכל‬
‫אותה דמוגראפית‪ ,‬חברתית ומדינית‪ .‬קריסתה הכלכלית והחברתית‬
‫של זו‪ ,‬כתוצאה מניתוקה ממרקם החיים הפלסטיני בגדה המערבית‬
‫באמצעות חומת ההפרדה‪ ,‬גוררת את ירושלים כולה לשפל כלכלי‪ ,‬חברתי‬
‫ודמוגראפי‪ .‬על אולמרט להפנים ולהכריז על הצורך בהקמתן של שתי‬
‫בירות בירושלים‪ ,‬על פי הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪ ,2000‬קרי‪,‬‬
‫חלוקת הריבונות במזרח ירושלים בין ‪ 180‬אלף הישראלים‪ ,‬היושבים‬
‫על שליש מ‪ 70-‬הקילומטרים הרבועים שסופחו לישראל לאחר מלחמת‬
‫ששת הימים‪ ,‬לבין ‪ 250‬אלף פלסטינים היושבים בייתרת השטח‪ ,‬שכולו‬
‫זכות החשיבה ‪119‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 119‬‬
‫מעבר ל"קו הירוק"‪ .‬כלל זה חל גם על העיר העתיקה‪ .‬אך לזו‪ ,‬במסגרת‬
‫"האגן ההיסטורי"‪ ,‬יש לשלב הסדרים מיוחדים‪ ,‬שלא יפגעו בייחודיותה‬
‫ובגישה החופשית למקומות הקדושים‪.‬‬
‫‪ ‬בהצבת ארבעת התנאים הללו‪ ,‬בדומה לקיים במצעו של מחמוד עבאס‬
‫בבחירות לראשות הרש"פ בינואר ‪ ,2005‬יוכל ראש הממשלה‪ ,‬ראשון מבין‬
‫אלו שקדמו לו‪ ,‬להראות סימנים ברורים בהכרזתו כי "אני מושיט ידי‬
‫לשלום לשכנינו הפלסטינים"‪ ,‬שעה שהוא נתלה באילנות הגבוהים בדמות‬
‫החלטות ‪ ,338 ,242‬יוזמת הליגה הערבית ומכתב הנשיא בוש‪ .‬דרכם של‬
‫הצדדים להשגת הסכם זה צפויה להיות ארוכה ורצופה מהמורות‪ ,‬אך‬
‫בהצבת פרמטרים אלו להסכם הקבע יוכל ראש הממשלה ליישר קו עם‬
‫הליגה הערבית‪ ,‬שחזרה והושיטה לישראל פלטפורמה למו"מ ולהסדרי‬
‫קבע‪ ,‬לחזק את חסידי הפשרה בקרב הפלסטינים ולדחוק את הציבור‬
‫הפלסטיני לנקודת הכרעה ביחס לעתידו ולהנהגתו‪ .‬אם יחטא אולמרט‬
‫במיצוי אפשרות זו ליציאת ישראל ה מהסכסוך ההולך ומתרחב לאזור‬
‫כולו‪ ,‬ומקבל צביון דתי וקנאי יותר‪ ,‬ימומש חששו כי "הדורות הבאים‬
‫יוכלו להאשים את ממשלת ישראל שהיא שהחמיצה הזדמנות לשלום"‪.‬‬
‫‪ 120‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 120‬‬
‫[הארץ | ‪]08/06/2006‬‬
‫‪ | 27‬אשליית חילופי השטחים‬
‫להצעות לשלב את מצרים וירדן בפתרון הטריטוריאלי אין כל סיכוי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חוזרת ועולה ההצעה לחילופי שטחים אזוריים‪.‬‬
‫ראש המועצה לביטחון לאומי היוצא‪ ,‬גיורא איילנד‪ ,‬התייחס אליה‬
‫כ"פרדיגמה חדשה" לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני בראיון לארי‬
‫שביט ("הארץ"‪ 4 ,‬ביוני)‪.‬‬
‫טענותיהם העיקריות של מצדדי ההצעה הם שהמרחב בין הים התיכון‬
‫לירדן אינו מספיק לשתי מדינות; שרצועת עזה קטנה מדי (‪ 363‬קמ"ר);‬
‫ושישראל זקוקה ל־‪ 600-500‬קמ"ר משטחי הגדה לביטחונה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לטענתם‪" ,‬יש לצאת מהקופסה" ולשלב את מצרים ואולי גם את ירדן‬
‫בפתרון הטריטוריאלי‪.‬‬
‫יש צדק רב בדברים ביחס להתפתחות הכלכלית של המדינה הפלשתינית‬
‫בשטחי הגדה והרצועה‪ ,‬וראוי להזכיר כי כל הוועדות שעסקו בחלוקת‬
‫ארץ ישראל דיברו על "היפרדות מדינית עם אחדות כלכלית" באמצעות‬
‫שימוש משותף בכבישים‪ ,‬רכבות ונמלי ים ואוויר‪ .‬אך כשפונים לבחון את‬
‫ההצעות‪ ,‬מגלים כי ישראל היא המרוויחה העיקרית מהעסקה הסיבובית‬
‫המוצעת‪ ,‬ושכל הטענות שהוזכרו יכולות לקבל מענה גם ב"תוך הקופסה"‬
‫מבלי ליצור אשליה של פתרון‪ ,‬שאין לו כל סיכוי במערכת היחסים בין‬
‫ישראל לעולם הערבי‪.‬‬
‫בהיבט הטריטוריאלי‪ ,‬ישראל תרוויח ‪ 450‬קמ"ר‪ ,‬לאחר שתקבל ‪ 600‬קמ"ר‬
‫של אדמה איכותית בגדה המערבית‪ ,‬ותעביר למצרים ‪ 150‬קמ"ר של אדמת‬
‫מדבר‪ .‬הפלשתינאים ישאירו בידי ישראל ‪ 600‬קמ"ר של אדמה איכותית‪,‬‬
‫ויקבלו אדמה בגודל ובאיכות דומה בצפון סיני‪ ,‬דבר שיותיר אותם עם‬
‫‪ 22%‬של השטחים‪ ,‬גם אם ירדן תתנדב להעביר להם ‪ 100‬קמ"ר (שהם‬
‫פחות מ‪ 2%-‬מהגדה‪ ,‬ולא כפי שאיילנד קבע בטעות‪ .)5% ,‬ירדן תיאלץ‬
‫לשלם בחלק מהשטחים החקלאיים היחידים שברשותה — קרי‪ ,‬בקעת‬
‫זכות החשיבה ‪121‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 121‬‬
‫הירדן‪ .‬ולבסוף‪ ,‬מצרים תיאלץ לשלם את המחיר המשמעותי ביותר‪,‬‬
‫‪ 600‬קמ"ר של אדמות‪ ,‬שפרופ' בן אריה מגדיר "שטח שאף יעלה בטיבו‬
‫בהרבה על שטח הגדה‪ ".‬נתונים אלה‪ ,‬שמצטרפים להצעה הישראלית‬
‫להפוך חלק מהפליטים הפלשתינאים בעזה למהגרים בפעם השנייה‬
‫מחוץ לארצם‪ ,‬ולשיבה של הפזורה לאדמה מצרית כתחליף לאדמות‬
‫בגדה המערבית‪ ,‬הופכת את ההצעות לבלתי אפשריות‪.‬‬
‫אם ישראל באמת זקוקה ל־‪ 600‬קמ"ר ביטחוניים בגדה‪ ,‬היא יכולה‬
‫להציע לפלשתינאים חילופי שטחים ולהעביר חלקים מהנגב המערבי‬
‫לטובת הרצועה‪ .‬הדבר יאפשר את מה שאיילנד מייחל לו — בניית נמל‬
‫ימי בעזה ושדה תעופה בינלאומי‪ ,‬ואפילו עיר למיליון תושבים‪ .‬באופן‬
‫זה‪ ,‬ישראל ופלשתין אינן מרוויחות ואינן מפסידות שטח‪ ,‬וכל אחת‬
‫מקבלת תשובה לצרכיה מבלי לערב את מצרים וירדן‪.‬‬
‫בכל משא ומתן שהתקיים הסכימו הפלשתינאים שבמסגרת הסכם קבע‬
‫תהיה המדינה הפלשתינית מפורזת מנשק כבד ומצבא; שלא תוכל להזמין‬
‫צבא זר לתחומה או לחתום על בריתות צבאיות; ושבשנים הראשונות‬
‫יתקיים פיקוח בינלאומי במעברים אליה‪ .‬שנית‪ ,‬אם לא מבקשים לספח‬
‫את אצבעות אריאל וקדומים החודרות ‪ 20‬ק"מ ללב הגדה‪ ,‬ולא מרחיקים‬
‫את הגדר במעלה אדומים מזרחה‪ ,‬ניתן להסתפק בשטח בהיקף שלא‬
‫עולה על ‪ 300‬קמ"ר מגוש עציון בדרום ועד שקד בצפון‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬על ישראל לבחון מחדש את הצעת הליגה הערבית המציעה‬
‫לראשונה נורמליזציה בין מדינות ערב לישראל תמורת נסיגה לקווי‬
‫‪ .'67‬על בסיס זה ניתן לחדש ולהרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי‬
‫בדפוסים שונים‪ :‬כביש טאבה־אילת־עקבה‪ ,‬שימוש ישראלי בשדה‬
‫התעופה בעקבה ושימוש ירדני ברכבת המתוכננת מנחל צין לאילת‬
‫ולעקבה‪ ,‬יצוא פלשתיני דרך נמל אשדוד או שדה התעופה באל עריש‬
‫ועוד‪ .‬גם אם רק לחלק מאלה יש הצדקה כלכלית‪ ,‬הם ייתפשו כמהלך‬
‫הוגן יותר בעיני הפלשתינאים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית‪.‬‬
‫‪ 122‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 122‬‬
‫[‪]12/03/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 28‬לפני שמציירים גבול ובורחים‬
‫יש עוד כמה גופים שכדאי לשתפם במהלך השגוי‪,‬‬
‫והם לא במועצת יש"ע‬
‫בראיונות סוף־השבוע התבשרנו על תוכניותיו של ראש הממשלה המיועד‬
‫לקבוע חד־צדדית את גבולות הקבע‪ ,‬ולשתף בהחלטה את מועצת יש"ע‪.‬‬
‫קשה להבין את האמירה החפוזה ערב הבחירות בדבר מהלך חד־צדדי‬
‫עתידי‪ ,‬וקשה לקבל את המעמד המיוחד לו זוכים ראשי המתנחלים‪,‬‬
‫שעמדותיהם ידועות ואינן מתיישבות עם מדיניותו של אהוד אולמרט‪.‬‬
‫ישנם גופים רבים אחרים‪ ,‬ששיתופם במהלך הדרמטי יהיה ראוי יותר‬
‫— ביטחונית‪ ,‬חברתית‪ ,‬פוליטית ומוסרית‪ ,‬ושאפשר ודווקא הם יצביעו‬
‫על דרך טובה יותר לקביעת קו הגבול העתידי‪.‬‬
‫באם יטען אולמרט כי הסיבה לנסיגה היא ביטחונית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע‬
‫תזעק שכל מאחז הוא "נדבך בביטחון ישראל"‪ .‬אולם ראוי יהיה לשמוע‬
‫דווקא לעצתה של מערכת הביטחון‪ ,‬שהרי היא זו שתיאלץ להתמודד עם אלף‬
‫ק"מ של קווי מגע — ‪ 759‬על קו התפר והיתר על כביש אלון בבקעת הירדן‪,‬‬
‫פי שלושה ויותר מהקו הירוק; עם רבע מליון פלסטינים במזרח ירושלים‪,‬‬
‫שינותקו מהגדה המערבית וימשיכו בהידרדרותם הכלכלית והחברתית שתביא‬
‫להחרפת מאבקם בישראל; עם ירי תלול מסלול‪ ,‬שהגדר אינה מספקת לו‬
‫מענה ביטחוני‪ ,‬ואינה פותרת את הצורך גם בפעולות קרקעיות הגובות‬
‫מחיר דמים כבד; ועם התחזקות החמאס בהיעדר חלופה הסכמית‪ .‬האחרון‪,‬‬
‫אגב‪ ,‬יוכל ליהנות משני העולמות‪ :‬גם להציג שוב לציבור הפלסטיני נסיגה‬
‫ישראלית ללא כל שינוי בעמדתו‪ ,‬תוך ריסוק כל אופוזיציה של הפתח‪ ,‬וגם‬
‫להכריז על המשך המאבק בישראל המתבצרת במרחב התפר‪.‬‬
‫באם הסיבה לנסיגה היא כלכלית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען שערכם‬
‫של חבלי מולדת לא נמדד בכסף‪ .‬אולם ראוי יהיה לדבר עם הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬שחלקים ממנה לא יסירו את החרם על מוצרים שיגיעו‬
‫זכות החשיבה ‪123‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 123‬‬
‫מ"גושי ההתיישבות"‪ ,‬ורק ביכולתה לממן כל מהלך משמעותי עתידי‬
‫ליישוב הסכסוך‪ .‬כיצד בכוונתו של אולמרט לפנות ‪ 70‬אלף מתנחלים‬
‫המתגוררים מחוץ לגדר שלא בהסכם? הרי על־פי המודל הכושל של‬
‫הפינוי מעזה‪ ,‬יידרשו עשרות מיליארדים לפיצויים למתפנים ומיליארדים‬
‫נוספים להיערכות הצבאית החדשה‪ .‬מהיכן יגיעו כל המיליארדים ואלו‬
‫הנוספים‪ ,‬שיידרשו ל"עיבוי הגושים"?‬
‫באם הסיבה למהלך החד־צדדי היא חברתית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען‬
‫כי בניה הם החלוצים הציוניים ההולכים לפני המחנה‪ ,‬ואוטוטו החלום‬
‫הציוני מתגשם‪ .‬אולם ראוי יותר יהיה לדבר על מימוש החלום הציוני‬
‫בשטחים‪ ,‬שעלה עד כה ‪ 175‬מיליארד שקלים‪ ,‬עם מערכת החינוך הכושלת‬
‫בשל היעדר תקציב; עם החולים הגוססים באין תרופות; עם הגמלאים‬
‫החיים מתחת לקו העוני בגלל הקיצוץ בקיצבאות; עם בני עיירות הפיתוח‬
‫המשוועות להשקעות; עם רבע מיליון המובטלים ועוד ועוד‪.‬‬
‫באם הסיבה לנסיגה היא פוליטית‪ ,‬אזי ראוי לקיים את הדיאלוג בכנסת‬
‫ישראל‪ ,‬בה יישבו גם נציגהם של המתנחלים והמאמינים בדרכם‪ .‬אלו‬
‫יתנגדו לכל נסיגה‪ ,‬בהסכם או באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬כפי שעשו בהסכם‬
‫השלום עם מצרים ובהסכמי אוסלו‪ .‬אך הם יישבו שם בהתאם להחלטתו‬
‫של ציבור הבוחרים — ויהיו מחוייבים לקבל את דין הבוחר‪ .‬כל תירוצי‬
‫משאל העם לא יוכלו שוב לשמש את סירובם להכיר בעליונות המוסדות‬
‫הנבחרים‪ ,‬ואפילו התקבלה החלטה בדבר עזיבת חבלי מולדת‪.‬‬
‫באם הסיבה היא מוסרית‪ ,‬הרי שמועצת יש"ע תטען כי כל פינוי של חבלי‬
‫מולדת הוא הפרה של ההבטחה האלוקית על־ידי השלטונות הזמניים‪.‬‬
‫ראשיה אינם מתמודדים עם "נוער הגבעות" ו"הגרעין הקשה"‪ ,‬וממילא‬
‫אין ביכולתם למנוע את אלימותם כלפי פלסטינים ולובשי המדים ואת‬
‫דריסת שלטון החוק מצדם‪ .‬ראוי יותר לדבר עם הורי החיילים השומרים‬
‫על המאחזים‪ ,‬או עם הורי השוטרים‪ ,‬הסופגים מדי יום עלבונות‪ ,‬איומים‬
‫ואף אלימות פיזית בחברון וברחבי הארץ‪ .‬אלו גם אלו יאמרו שאחרי‬
‫המחירים המוסריים שהחברה הישראלית שילמה‪ ,‬אין זה ראוי לוותר‬
‫על מיצוי הסיכוי להסכם‪.‬‬
‫‪ 124‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 124‬‬
‫אך מעל הכל‪ ,‬נדמה כי ממלא־המקום שכח "להתייעץ" את הפלסטינים‪.‬‬
‫הם שבחרו חמאס מבקשים עדיין‪ ,‬לפי כל הסקרים‪ ,‬להגיע להסדר קבע‪.‬‬
‫אל לממשלת ישראל להסיר בטרם עת את האפשרות הזאת מעל סדר‬
‫היום מול אש"ף בראשות אבו־מאזן‪ .‬ללא אלטרנטיבה מדינית ראויה‪,‬‬
‫ימשיך הציבור הפלסטיני לתמוך במי שמציג בפניו דרך אפקטיבית לסיום‬
‫הנוכחות הישראלית בשטחים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪125‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 125‬‬
‫[הארץ | ‪]26/01/2006‬‬
‫‪ | 29‬הסכם קבע בשל מחיר הטעות‬
‫חלוקה לפי גבולות ‪ '67‬תגבה מחיר נמוך מחלופת הימין לרשת את כל‬
‫הארץ‪ .‬ערב פתיחתו של חלון ההזדמנויות המדיני‪ ,‬ראוי היה לחדד לציבור‬
‫הישראלי את המשמעויות ארוכות הטווח של ההצלחה או הכישלון של‬
‫שני הצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולהגיע להסדר קבע‪ .‬הכרה זו אפשר‬
‫ותשפיע על נכונותו של ראש הממשלה לנוע בנחישות הראויה מוועידת‬
‫שארם לסיום הסכסוך‪.‬‬
‫הוויכוח הישראלי על פתרון הסכסוך הישראלי־הפלשתיני נע בין שני‬
‫קטבים‪ .‬האחד‪ ,‬המאומץ על ידי רוב הציבור‪ ,‬מבוסס על הרעיון של שתי‬
‫מדינות לשני העמים‪ ,‬עם שלל עמדות בנוגע לפתרון הטריטוריאלי‪,‬‬
‫מחזרה ל"קו ירוק" ועד פינוי לא יותר מ‪ 40%-‬מהשטחים‪ .‬השני‪ ,‬חלופת‬
‫המתנחלים ונציגיהם הממוקמים מימין לראש הממשלה‪ ,‬שפועלים‬
‫לרשת את כל הארץ ומבקשים לדחוק את הפלשתינאים מזרחה‪ ,‬אם‬
‫בתהליך ארוך המתבסס על המדיניות הקיימת או כתוצאה ממלחמה‪,‬‬
‫שלתפישתם היא בלתי נמנעת‪.‬‬
‫הוויכוח בין תומכי שתי החלופות הוא עקרוני ואינו מתחולל באותו‬
‫מישור‪ .‬גם מרביתם של הראשונים היו שמחים לעתיד שבו מדינת‬
‫ישראל משתרעת מהים ועד לירדן‪ ,‬אך גם מצליחה לשמור על רוב‬
‫יהודי‪ ,‬משטר דמוקרטי ופריחה כלכלית‪ ,‬והיא חלק ממשפחת העמים‪.‬‬
‫ציבור זה מודע ברמות שונות למגבלות הכוח של החברה הישראלית‬
‫ליהנות מכל העולמות‪ ,‬ומבקש לממש היום את החלום הציוני רק על‬
‫חלק מארץ ישראל‪ .‬מתנחלי הימין לעומתם סבורים‪ ,‬כי המשך החלום‬
‫הציוני מחייב זמן ארוך יותר בכדי לממש את ההבטחה האלוקית‪ ,‬כי ארץ‬
‫ישראל שייכת רק לעם ישראל‪ ,‬ומסבירים כי נושא הדמוגרפיה ייפתר‬
‫על ידי ההשגחה האלוהית‪ ,‬מבלי להתלהב במיוחד מערכי הדמוקרטיה‪.‬‬
‫באם העתיד השונה‪ ,‬המצויר לנו על ידי שתי החלופות‪ ,‬דומה במהותו‬
‫‪ 126‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 126‬‬
‫ושונה רק במשך זמן והמאמץ הנדרש להגשימם‪ ,‬הרי השאלות המתבקשות‬
‫הן‪ :‬מהו מחיר הטעות של כל אחת מהחלופות? ומהי הסבירות למימושן?‬
‫כישלונה של חלופת החלוקה על בסיס גבולות ‪ ,'67‬בנוסף לאובדן ‪23%‬‬
‫מנחלת האבות‪ ,‬עשוי להתבטא בהיווצרות מדינה פלשתינית קטנה וענייה‪,‬‬
‫הסובלת מאנרכיה ומהיעדר יציבות ואחידות שלטונית‪ ,‬שמייצאת טרור‬
‫מקומי ופעילות פלילית כנגד ישראל כמוצא מועדף לתסכול וליאוש של‬
‫אזרחיה‪ .‬מדינת ישראל תיאלץ להמשיך להילחם בפלשתינאים‪ ,‬במקביל‬
‫לתמיכתה הכלכלית בה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התפוגגותו של חלום ארץ ישראל השלמה עלול ליהפך‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬בהיעדר הגירה פלשתינית מזרחה ובהיעדר היכולת‬
‫להפרדה על בסיס דמוגרפי שעדיין קיימת היום‪ ,‬לסיוט שבו מדינת‬
‫ישראל מקיימת שלטון אפרטהייד — כשהיהודים שוללים את התביעה‬
‫של הרוב הערבי הגדל לשוויון זכויות אזרחי‪ .‬הנידוי והלחץ של הקהילה‬
‫הבינלאומית לשינוי המצב עלול להוביל בשלב שני למדינה דו־לאומית‬
‫המונהגת על ידי כנסת עם רוב ערבי‪ ,‬שממהר לבטל את חוק השבות‬
‫ולפתוח את שערי המדינה לפלשתינאים באשר הם‪ .‬מצבה הכלכלי של‬
‫מדינת ישראל־פלשתין‪ ,‬שעדיין יהיה משופר יחסית לשכנותיה‪ ,‬יהווה‬
‫אבן שואבת לעניי האזור‪ ,‬דבר שידרבן נטישה של האוכלוסייה היהודית‬
‫שתוכל להרשות זאת לעצמה‪ ,‬עד להפיכת החלום הציוני לאפיזודה חולפת‬
‫בת מאה שנים ברצף של שלטון מוסלמי בין ‪ 1,500‬שנה בארץ ישראל‪.‬‬
‫כישלון הסכמי אוסלו להגיע להסדר קבע ביסס בקרב הציבור הישראלי‬
‫את העמדה כי אין "פרטנר" בצד הפלשתיני למימוש החלופה הראשונה‪,‬‬
‫ויצר בברירת המחדל תמיכה בהמשך המצב הקיים‪ ,‬שמשרת את התרחבות‬
‫מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון‪ ,‬לבה של החלופה השנייה‪.‬‬
‫התחזקותו הצפויה של האיסלאם במאה ה־‪ ,21‬על מיליארד ושלוש מאות‬
‫מיליון מאמיניו‪ ,‬הגירעון של המדינות האיסלאמיות והמשך מלחמת‬
‫התרבויות‪ ,‬שבה המערב האירופי אינו רואה בישראל בעלת ברית או‬
‫חוד החנית‪ ,‬מטה את כף הסבירות בטווח של פחות מדור להתממשותה‬
‫זכות החשיבה ‪127‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 127‬‬
‫של התוצאה השלילית בחלופת מתנחלי הימין‪ ,‬ולתשלום המלא בגין‬
‫הטעות של תפישת "הכל או לא כלום"‪.‬‬
‫העובדה שמחיר הטעות של חלופת המתנחלים הוא גדול באופן מובהק‬
‫מחייבת את רוב החברה הישראלית להתחיל ולפעול למען רעיון החלוקה‪,‬‬
‫בימים שיש "פרטנר" בדמותו של אבו מאזן‪ ,‬ולהתאחד מחדש מסביב‬
‫לבחירה האסטרטגית של דוד בן־גוריון‪ ,‬שהעדיף את המדינה היהודית‬
‫על שלמות הארץ‪.‬‬
‫‪ 128‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 128‬‬
‫[הארץ | ‪]03/12/2005‬‬
‫‪ | 30‬לא הסדר ולא נעליים‬
‫אל תאמינו לשרון ולפרץ כשהם מבטיחים להביא הסדר‬
‫קבע‪ .‬שניהם לא מוכנים לשלם את מחיר השלום‬
‫"סופיות הסכסוך וקץ התביעות"‪ ,‬ביקש ברק מהפלסטינים במהלך המו"מ‬
‫להסדר קבע‪ .‬בתמורה‪ ,‬הציע לערפאת סט של פתרונות הרחוקים הן‬
‫מפרשנות סבירה והן מתקדימים ישראלים ליישומה של החלטה ‪242‬‬
‫של מועצת הביטחון‪ ,‬החלטה שגם הוא עצמו הסכים כי תשמש בסיס‬
‫להסדר הקבע‪ .‬משכשלה תפישתו‪ ,‬נימק ברק וקבע כי "אין פרטנר"‬
‫פלסטיני‪ ,‬הותיר את מחנה התומכים בהסדר קבע המום וזעום וסלל‬
‫את הדרך לעלייתו לשלטון של שרון — אדם שמעולם לא חיפש במעשיו‬
‫שותף פלסטיני לפתרון הסכסוך‪ .‬היום‪ ,‬ערב הבחירות‪ ,‬אנו עדים שוב‬
‫לניסיונות של שרון ופרץ לגזול את מעט האמון שנבנה מחדש בין שני‬
‫העמים להסכים לפשרה היסטורית‪ ,‬על־ידי יוזמות ציבוריות כמו המפקד‬
‫הלאומי והבנות ז'נבה‪ .‬תוך ניצול ציני של הישגי היוזמות הללו‪ ,‬מפזרים‬
‫השניים הבטחות חלולות להשגת "הסכם קבע"‪ ,‬שאף לא גורם מתון‬
‫אחד בצד הפלסטיני ייאות לקבלן‪.‬‬
‫שרון‪ ,‬שאכן הודה לפני שלושה חודשים כי "המציאות המשתנה בארץ‪,‬‬
‫באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות"‪ ,‬עדיין רואה‬
‫את הפתרון לסכסוך בהכתבה חד־צדדית של עמדותיו‪ .‬אין הוא מבקש‬
‫את הפלסטינים כצד שווה להסכם‪ ,‬אלא מצהיר כי מפלגתו תתמוך‬
‫בהקמת "מדינת לאום (איזה לאום בדיוק?) נוספת שעצם הקמתה פותר‬
‫את בעיית הפליטים"‪ ,‬וזאת רק משום "הצורך ברוב יהודי"‪ .‬בתמורה הוא‬
‫מכריז כי "עלינו לוותר על חלק מארץ ישראל"‪ .‬אולם איזה הוא החלק‬
‫שבו ייאלצו הפלסטינים להסתפק‪ ,‬על־פי מצע קדימה? מדובר במה‬
‫שיוותר מן הגדה המערבית בניכוי "גושי ההתיישבות הגדולים וירושלים‬
‫המאוחדת" (וזאת כמובן בתנאי ש"מדינתם אינה מדינת טרור")‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬שרון יסכים רק למדינה פלסטינית על ‪ 80%‬משטח הגדה‪ ,‬ללא‬
‫זכות החשיבה ‪129‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 129‬‬
‫חילופי שטחים‪ ,‬ובתמורה ידרוש מהפלסטינים לסגור את תיק הפליטים‬
‫של ‪ '48‬והעקורים של ‪ ,'67‬להקים בירה מחוץ לירושלים‪ ,‬להפסיק את‬
‫הטרור ואולי באותו הגיון וסבירות אף להתפקד לקדימה‪.‬‬
‫אבל זה עוד לא הכל‪ .‬דבקותו של שרון במפת הדרכים‪ ,‬שכזכור יעדה‬
‫היה להקים מדינה פלסטינית עד סוף שנה זו‪ ,‬מדגימה אף היא את‬
‫ה"נדיבות" הפתאומית הזו של ראש ממשלתנו‪ ,‬משום ששני הצדדים‬
‫אינם יכולים לבצע את חלקם בשלב הראשון של המפה‪ .‬נראה‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫כי בניגוד להצהרותיו כי ישאף להגיע להסדר‪ ,‬שרון מעדיף לאמץ את‬
‫הסבריו של ויסגלס לביצוע ההתנתקות‪ ,‬ולהאמין שישראל לאחריה באמת‬
‫יכולה "לחנות במצב ביניים שמרחיק מאיתנו ככל הניתן לחץ מדיני"‪.‬‬
‫ובינתיים עמיר פרץ‪ ,‬שהכריז בעצרת הזיכרון לרבין כי "תהליך אוסלו‬
‫לא מת"‪ ,‬מיהר להסביר לקהל הבוחרים כי "הוא לא ז'נבה" ושירושלים‬
‫המאוחדת תישאר כזו גם בהסדר הקבע‪ .‬למה מתכוון המנהיג האותנטי?‬
‫להציע לאבו־מאזן להמיר את ההצעה הישראלית‪ ,‬שכבר נדחתה בקמפ־‬
‫דיוויד‪ ,‬ב"הסכם קיבוצי"? לשכנע אותו שבירה פלסטינית באבו־דיס זו‬
‫"תוספת היוקר" הטובה ביותר שאפשר לתת לעם הפלסטיני בתמורה‬
‫לאל־קודס? או שמא הוא מתכוון לנהוג כשרון ולגלות רק אחרי ‪4,000‬‬
‫הרוגים נוספים בשני הצדדים כי "המציאות המשתנה" מחייבת גם אותו‬
‫"להערכה אחרת ולשינוי עמדות"?‬
‫כוחו של הציבור גדול‪ ,‬ובעיקר ערב בחירות‪ .‬התנועות הציבוריות שקמו‬
‫היו אלו שהכריחו את ברק לצאת מלבנון ואת שרון להיפרד מעזה‬
‫ולבנות את הגדר בניגוד להכרזותיו חודשים מספר קודם לכן‪ .‬על הציבור‬
‫בישראל‪ ,‬כמו גם הציבור הפלסטיני‪ ,‬לדרוש כי אלה המבקשים "פשרות‬
‫כואבות" יאחזו בחוזקה בידם בסכין חדה וברורה של דרך ומדיניות‪.‬‬
‫המפץ הפוליטי טישטש את החלוקה המדינית לימין ולשמאל ומחייב‬
‫הגדרה חדשה של תומכי ומתנגדי הסדר קבע‪ .‬סיסמאות מעורפלות של‬
‫"מתנגדים" לכאורה ושל "תומכים" לכאורה בהסדר‪ ,‬החומדים את קולו‬
‫של הבוחר אך מזלזלים בתבונתו‪ ,‬עלולות לשחוט בסכין קהה את הסיכוי‬
‫הקטן שעוד נותר בליבם של שני העמים להגיע לפשרה‪.‬‬
‫‪ 130‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 130‬‬
‫לא כל מי שמפריח בקול כי הוא בעד הסדר קבע אכן מבין ומתכוון‬
‫לשלם את המחירים הכואבים תמורתו‪ .‬התנאים להסדר אמיתי ידועים‬
‫וברורים‪ :‬פתרון סוגיית הפליטים שלא באמצעות שיבה לישראל‪ ,‬חילופי‬
‫שטחים על בסיס הקו הירוק ביחס ‪ ,1:1‬חלוקת מזרח ירושלים לשתי‬
‫בירות וסוף לטרור ולאלימות‪ .‬על הבוחרים בשני הצדדים‪ ,‬המאמינים‬
‫בפתרון הסכסוך באמצעות פשרה כואבת‪ ,‬לתת את קולם רק לאלו‬
‫שאינם יראים להציג דרך מדינית ברורה כזו באומץ ובקול רם — גם‬
‫אם מספסלי האופוזיציה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪131‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 131‬‬
‫[הארץ | ‪]28/06/2004‬‬
‫‪ | 31‬לחזור לדבר עם אש"ף‬
‫ההזדמנויות להסכם קבע עם הפלשתינאים קיימות‪ ,‬אך אין מי שיזהה‬
‫אותן "שאלת הפרטנר" היא השאלה המהותית המלווה את הסכסוך‬
‫הישראלי־הערבי במאה השנים האחרונות‪ ,‬אך יש להשלימה ולשאול —‬
‫פרטנר לאיזו תוכנית‪ .‬עד חילופי השלטון ב‪ 2001-‬המשיכה ישראל לראות‬
‫באש"ף פרטנר להשגת היעד האסטרטגי בדמות סיום הסכסוך בהסכם‪.‬‬
‫אהוד ברק‪ ,‬בישיבת הקבינט בנובמבר ‪ ,2000‬קבע כי מדיניות הממשלה‬
‫תתבסס על "מאמץ מדיני וביטחוני מתמשך לייצוב המציאות ולמיצוי‬
‫הסיכוי להגיע להסכם תוך שמירת האינטרסים של מדינת ישראל"‪ ,‬ושיגר‬
‫את משלחת ישראל לסבב שיחות בטאבה על בסיס הצעת קלינטון‪ .‬אף‬
‫שהנשיא קלינטון הגדיר בספרו "חיי" את הצעת ברק בקמפ־דייוויד‬
‫כ"הצעה כל כך טובה‪ " ...‬הוא היה פרטנר הרבה יותר נדיב בהצעתו‬
‫לפלשתינאים חמישה חודשים בלבד מאוחר יותר‪.‬‬
‫סירובם של הפלשתינאים‪ ,‬החל ב‪ ,1937-‬לשמש פרטנר להצעות החלוקה‬
‫השונות הותיר אותם עם ‪ 22%‬מחלום פלשתין‪ .‬בעקבות קבלתה של‬
‫החלטת האו"ם ‪ ,242‬צורף אש"ף למעגל המדינות הערביות המבקשות‬
‫הסכם עם ישראל על פי הנוסחה "שטחים תמורת שלום"‪ .‬ההסכם עם‬
‫מצרים ב‪ 1978-‬קבע את התקדים של כל השטחים תמורת שלום‪ ,‬וההסכם‬
‫עם ירדן ב‪ 1994-‬הוסיף על כך את חילופי השטחים ביחס של ‪.1:1‬‬
‫אש"ף בראשותו של עראפת הסכים להיות פרטנר על בסיס נוסחה זו‬
‫במלואה‪ ,‬לרבות בירושלים‪ ,‬ותבע ליישמה בהסדר הקבע‪ .‬אך ממשלות‬
‫ישראל‪ ,‬אף שכולן חתמו על הסדר קבע המבוסס על החלטת האו"ם‬
‫‪ ,242‬המשיכו במפעל ההתנחלות בתקופת הסכם הביניים‪ .‬זאת‪,‬‬
‫מתוך ניצול העמימות המובנת בהסכם‪ ,‬שנועדה במקורה לאפשר‬
‫את תהליך הפשרה הכואבת בין העמים‪ .‬כך‪ ,‬בתוך עשור‪ ,‬הן הכפילו‬
‫את מספר המתנחלים‪.‬‬
‫‪ 132‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 132‬‬
‫הגדיל לעשות ברק‪ ,‬שקיבל את עמדתו השנויה במחלוקת של היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬כי החלטה ‪ 242‬אינה רלוונטית לשטחי הגדה המערבית‬
‫ורצועת עזה ושאין המדובר בשטחים כבושים אלא בשטחים השנויים‬
‫במחלוקת בין הצדדים‪ .‬ישראל תבעה מהפלשתינאים להכיר במציאות‬
‫החדשה ללא כל פיצוי והתעלמה מהמחיר ששילמו הפלשתינאים בשבר‬
‫החלום ההיסטורי של מדינה המשתרעת על כל חלקי "פלשתין"‪ .‬לכך‬
‫סירבו הפלשתינאים להיות פרטנר‪.‬‬
‫ערפאת‪ ,‬שנמנע בתקופת הסכם הביניים ממלחמת חורמה רצופה בארגוני‬
‫הטרור‪ ,‬סבר כי ההצעה הטריטוריאלית של ברק לסיפוח ‪ 13%‬מהגדה‪,‬‬
‫נוסף להצעה בהר הבית‪ ,‬אינן מאפשרות לו להציג לעם הפלשתיני‬
‫את הפתרון שהתגבש לסגירת תיק הפליטים מ‪ .1948-‬בהמשך הוא‬
‫נכשל בבלימת זעמו ותסכולו של הציבור הפלשתיני מתוצאות תהליך‬
‫השלום‪ ,‬וכמנהגו‪ ,‬במטרה להשיג את "אחדות השורה"‪ ,‬גייס מחדש את‬
‫התביעה לזכות השיבה — הרעיון המכונן של העם הפלשתיני‪ .‬תביעה‬
‫זו‪ ,‬התגובה הלא מידתית של צה"ל‪ ,‬ושחרור הרסן מעל ארגוני הטרור‪,‬‬
‫הובילו את הצדדים שוב למעגל האלימות ולעמדות המסורתיות של‬
‫הכל או לא כלום‪.‬‬
‫ראש הממשלה אריאל שרון אימץ את טענת האין־פרטנר‪ ,‬אף כי ראשי‬
‫הממשלה הפלשתינאים מונו בלחצו ובלחץ העולם‪ .‬והוא ניצל את כניעתו‬
‫לדרישת הציבור בישראל להקים גדר ביטחון כדי לאכוף את תפישתו‬
‫הטריטוריאלית ביהודה ושומרון בדפוס מרחב התפר‪ ,‬הנוגס ‪ 15%‬מן‬
‫הגדה‪ .‬אך גם תמורת ההתנתקות מעזה הוא לא זכה להכרה אמריקאית‬
‫לסיפוח זה בהסדר הקבע‪ .‬בהמשך נאלץ שרון‪ ,‬שנטש את תביעתה רבת‬
‫השנים של ישראל לתהליך שלום דו־צדדי‪ ,‬לאמץ ללא הערכה והיערכות‬
‫ראויים את המעורבות הרב‪-‬צדדית‪ ,‬מתוך תקווה שמעורבים אלה יכירו‬
‫במהלכיו החד־צדדיים‪.‬‬
‫דבקותם של בכירי אמ"ן כיום בקונצפציית האין־פרטנר‪ ,‬בלי לטרוח‬
‫ולהבהיר לצורך איזו תוכנית נדרש פרטנר ומתוך ביטול טענתם של‬
‫מי שקדמו להם בדבר שכתוב ההיסטוריה‪ ,‬מחזירה את אגף המודיעין‬
‫זכות החשיבה ‪133‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 133‬‬
‫לתחום הצר של התרעה מפני מלחמה ומונעת מהם לשמש המעריך‬
‫הלאומי — זה המבקש לזהות נכונה‪ ,‬במחירים מוגדרים גם אם כואבים‪,‬‬
‫את ההזדמנויות להסכם קבע‪.‬‬
‫‪ 134‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 134‬‬
‫[אופקים חדשים | ‪]30.6.2003‬‬
‫‪ | 32‬ישור קו עם הרחוב המאוכזב‬
‫רק תודעת ה"אין ברירה" בקרב הצדדים תיתן תקווה למשא־ומתן‪.‬‬
‫הגורמים שיצרוה ב‪ 1993-‬תקפים גם עשור מאוחר יותר‪ .‬על ישראל‬
‫להכיר בכישלונה לקבל הכרה בינלאומית למפעל ההתנחלות בשטחים‬
‫לאחר ‪ ,1967‬ועל הפלסטינים להכיר כי יש לפתור את בעיית הפליטים‬
‫ברוח החלטת מועב"ט ‪ 242‬הפרגמאטית ולא ברוח ‪ 194‬האוטופית‪.‬‬
‫"הצהרת העקרונות" (הסכם אוסלו)‪ ,‬שנחתמה בין אש"ף לממשלת‬
‫ישראל ב‪ ,'93-‬הייתה אמורה להוות את מפת־הדרכים ליישובו הסופי‬
‫של הסכסוך בן מאה השנים בין ישראל לפלסטינים‪ .‬בהכרה ההדדית –‬
‫כפי שפורסמה בחילופי האגרות בין יצחק רבין ליאסר ערפאת באוגוסט‬
‫‪ '93‬וצורפה להצהרת העקרונות – דילגו המנהיגים מעל תודעה ציבורית‬
‫ותיקה ופסימית של מאבק "סכום אפס"‪ :‬הרווח של האחד הוא הפסדו‬
‫של השני‪.‬‬
‫אולם מאז הצהרת העקרונות כשלו המנהיגים בניסיונם לממש את‬
‫ה"קפיצה" התודעתית‪ ,‬הלכה למעשה ‪,‬לכדי יצירתה של הוויה חדשה‪,‬‬
‫שתכֹונן עם השנים תודעה של " ‪ "win win‬בקרב העמים‪ .‬כך צנחו‪ ,‬יחד‬
‫ִעם ַע ָמם‪ ,‬לבור שּכָ רו במו־ידיהם‪.‬‬
‫הישראלים כשלו להבין כי תפישת" עיצוב המציאות" שלהם‪ ,‬שביססה את‬
‫אחיזתם בארץ־ישראל‪ ,‬איבדה מתוקפה הבינלאומי לאחר ‪ '67‬והמשיכו‬
‫להיאחז בה גם במהלך יישומו של הסכם אוסלו‪ .‬ואילו הפלסטינים כשלו‬
‫פעמיים‪ :‬כאשר‪ ,‬למרות התחייבותו של ערפאת לרבין לפתור את הסכסוך‬
‫באמצעות מו"מ בלבד‪ ,‬הרשות הפלסטינית התירה לארגונים האיסלמיים‬
‫להמשיך לתופף על תופי הסירוב והאלימות באוזני הציבור הפלסטיני‪ ,‬עד‬
‫שנאלצה להצטרף אליהם; וכאשר סירבו לקבל את המציאות המתהווה‬
‫בסוגיית הפליטים‪ ,‬והמשיכו לטפח בקרב בני עמם את חלום השיבה‬
‫כאילו הוא בר־השגה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪135‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 135‬‬
‫האפשרות להחייאתו של התהליך המדיני כיום תלויה בשני תנאים‪ :‬בכינון‬
‫מחדש – לאחר עשור מתיש של אלימות ושל תהליך מדיני – של תודעת‬
‫ה"אין ברירה" (‪ (mutually hunting stalemate‬שהובילה להסכמי אוסלו;‬
‫ובוויתור על שוט־האיומים ההדדי‪ ,‬שנהגו להשתמש בו כחלופה למשא־‬
‫ומתן‪ :‬ישראל – בהרחבת ההתנחלויות והפלסטינים— בטרור‪ .‬רק אם‬
‫יתקיימו שני התנאים הללו – יוחזר האמון הנדרש לניהול הדדי של תן וקח‪ .‬‬
‫תודעת ה"אין ברירה" שהובילה להצהרת העקרונות נוצרה משילובן של‬
‫תובנות ישנות וחדשות בקרב שני הצדדים‪.‬‬
‫התובנה הישראלית הראשונה הייתה שהאינטרס הלאומי הישראלי‬
‫מזוהה זה שנים רבות עם שמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫כפי שבן־גוריון טען בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬באומרו‪" :‬צה"ל יכול‬
‫לכבוש את כל השטח בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה תהיה לנו? תהיה‬
‫לנו כנסת עם רוב ערבי‪ .‬בין שלמות הארץ למדינה יהודית – בחרנו‬
‫במדינה יהודית‪".‬‬
‫התובנה השנייה הייתה דמוגרפית‪ :‬המנהיגות הישראלית עמדה בפני נתונים‬
‫שהצביעו על כך שהיהודים עתידים להפוך למיעוט בקרב האוכלוסייה‬
‫שממערב לירדן‪ ,‬אם לא תיּכֹון הפרדה בין העמים על בסיס הקו הירוק‪.‬‬
‫ותובנה שלישית‪ :‬האינתיפאדה שפרצה ב‪ '87-‬אכן העידה כי השליטה‬
‫בעם אחר אינה מספקת לבדה את הביטחון הנדרש‪ ,‬וגם גובה מחיר‬
‫דמים ומחיר כלכלי כבדים ביותר‪.‬‬
‫גם באש"ף נבנתה תודעת ה"אין ברירה" מתוך שילוב של גורמים פנימיים‬
‫וחיצוניים‪ .‬ועידת אלג'יר ב‪ '88-‬הייתה נקודת ציון חשובה‪ ,‬שכן בעקבותיה‬
‫אירעו שני דברים‪ :‬חוסיין מלך ירדן הודיע על ההפרדה המדינית והמנהלית‬
‫של הגדה המערבית מממלכת ירדן ועל ההכרה באש"ף כנציגו הבלעדי‬
‫של העם הפלסטיני; וגם אש"ף מצדו הבהיר לישראל כי הוא הנציג‬
‫הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני‪ ,‬לרבות בוועידת מדריד‪.‬‬
‫‪ 136‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 136‬‬
‫במקביל עברה מנהיגות אש"ף תהליכים מעצבים‪ ,‬שהביאו להבשלת תודעת‬
‫ה"אין ברירה"‪ .‬עם תהליכים אלה ניתן למנות את קריסת ברית־המועצות;‬
‫את תמיכתו של ערפאת בעיראק במלחמת המפרץ ב‪ ,'91-‬שהביאה‬
‫לירידת קרנו במערב ובעולם הערבי; ואת תנופת ההתנחלות הישראלית‬
‫בירושלים ובגדה המערבית‪ ,‬שהעיבה על ישימותה הטריטוריאלית של‬
‫החלטת האו"ם ‪ .242‬בקרב אש"ף הלכה והתבססה התובנה‪ ,‬כי הכרזת‬
‫העצמאות של ‪ ,'88‬בהיעדר תמיכה אמריקאית ובינלאומית‪ ,‬עשויה להצטרף‬
‫ל"סל החלומות הבלתי־ממומשים" הפלסטיני‪ .‬תובנה זו‪ ,‬וההכרה בדבר‬
‫מגבלות הכוח הפלסטיני‪ ,‬הנביטו את החלופה המדינית לדרך הטרור‪.‬‬
‫"תכנית השלבים" הייתה ביטוי ראשון להכרה במגבלות הטרור‪.‬‬
‫שנים רבות סירבה ישראל להיפרד מתפישת "עיצוב המציאות"‪ ,‬שלפיה‬
‫העשייה היא הקובעת את גבולות הקבע של מדינת ישראל‪ .‬זה התחיל‬
‫בשנת ‪ ,'39‬כאשר הנהגת היישוב הצליחה בעשייה התיישבותית להגדיל‬
‫את שטחה של המדינה היהודית מ‪ 17%-‬משטחי ארץ־ישראל המערבית‬
‫לכ־‪ 55%‬בכ"ט בנובמבר ‪ '47‬ול־‪ 77%‬לאחר מלחמת העצמאות )שהיהודים‬
‫הופכים בפעם הראשונה לרוב בארץ עקב תופעת הפליטים הפלסטינים)‪.‬‬
‫השטחים שנכבשו ב‪ '67-‬הוחזקו במשך עשור כ"פיקדון" להסכמי שלום‬
‫עם מדינות ערב‪ ,‬והחלטת ממשלת הליכוד ב‪ '77-‬למחוק את ה"קו הירוק"‬
‫מן המפות ולהאיץ את ההתיישבות בשטחים‪ ,‬החזירה עטרה לראשה‬
‫של תפישת "עיצוב המציאות"‪ .‬עד ‪ '93‬כבר הגיע מספר הישובים ביש"ע‬
‫ל־‪ ,140‬ובהם אוכלוסייה של כרבע מיליון ישראלים (כולל במזרח־ירושלים)‪.‬‬
‫גם במהלך תקופת הסכם הביניים (‪ ,)'99-'94‬לא פסקו ממשלות ישראל‬
‫השונות מלפעול להרחבת מפעל ההתיישבות ביהודה‪ ,‬בשומרון ובעזה‪,‬‬
‫(כפי שבא לידי ביטוי בסלילת צירים עוקפים‪ ,‬בהגדלת שטחי השיפוט‪,‬‬
‫בפיתוח תוכניות מתאר‪ ,‬בהקצאות ייחודיות‪ ,‬בתקציבים מוגדלים ובאי־‬
‫אכיפת החוק כלפי פעולות לא חוקיות של המתנחלים)‪ ,‬עד שהגיע להיקף‬
‫של למעלה מ‪ 400-‬אלף ישראלים ב‪.2002-‬‬
‫בהסכמים השונים‪ ,‬ובעיקר במו"מ להסכם הקבע‪ ,‬ניסתה ישראל לקבע‬
‫את המציאות הזאת‪ ,‬כפי שניתן לראות אף בנאומו של רבין בכנסת ב‪5-‬‬
‫באוקטובר ‪..." :'95‬את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת‬
‫זכות החשיבה ‪137‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 137‬‬
‫ישראל‪ ,‬שיכלול את מרבית שטחה של ארץ־ישראל כפי שהייתה תחת‬
‫שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬ולצדה ישות פלסטינית אשר תהיה בית למרבית‬
‫התושבים הפלסטינים החיים ברצועת עזה ובשטח הגדה המערבית‪..‬‬
‫‪..‬גבולות מדינת ישראל‪ ,‬לעת פתרון הקבע‪ ,‬יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים‬
‫לפני מלחמת ששת הימים‪ .‬ואלו הם עיקרי השינויים ‪,‬לא כולם‪ ,‬כפי שאנו‬
‫רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע‪ :‬בראש ובראשונה ירושלים‬
‫המאוחדת‪ ,‬שתכלול גם את מעלה־אדומים ואת גבעת־זאב‪ .‬גבול הביטחון‬
‫להגנת ישראל יוצב בבקעת הירדן‪ ,‬בפירוש הנרחב‪-‬יותר של המושג הזה‪".‬‬
‫הפלסטינים מצדם נהנו מתמיכת העולם‪ ,‬שהגדיר את ישוב ההתנחלויות‬
‫כפעילות המנוגדת לחוק הבינלאומי‪ ,‬וסירבו לקבל את התביעות‬
‫הישראליות במו"מ להסכם הקבע‪ .‬לטענתם‪ ,‬הם נדרשו כבר ב"הצהרת‬
‫העקרונות" לוויתור המשמעותי ביותר על חלום "פלסטין הגדולה"‪ ,‬עד‬
‫כדי הסתפקות ב‪ 23%-‬בלבד ממנה‪ .‬הפרשנות הפלסטינית להחלטת ‪242‬‬
‫הייתה ונותרה כמו בנוסחת סאדאת ב‪ '78-‬ובנוסחת לבנון ב‪ ,2000-‬קרי‪:‬‬
‫נסיגה מלאה של ישראל לקווי ‪ ,'67‬עם הבעת נכונות לתיקוני גבול קלים‪,‬‬
‫בהתאם לצרכיה החיוניים של מדינת ישראל (כמו גוש־עציון והשכונות‬
‫הישראליות במזרח־ירושלים)‪.‬‬
‫העמדה העקרונית הזאת של הפלסטינים לאורך כל המשא־ומתן חלחלה‬
‫בהדרגה אל התודעה הישראלית‪ .‬העמדה הישראלית‪ ,‬שהחלה בהצעה‬
‫של ‪ 40%‬מן השטחים (שטחי ‪ A‬ו־‪ )B‬ועוד "מה שלא נדרש למדינת‬
‫ישראל"‪ ,‬קיבלה רק בשלהי שנת ‪ 2000‬את העמדה הפלסטינית‪ ,‬שגרסה‬
‫‪( 100%‬הגדה המערבית ועזה) "פחות מה שמאוד נדרש לישראל"‪ .‬היפוך‬
‫זה היה מאוחר מדיי‪ ,‬ואף שעּוגן בהצעת קלינטון בדצמבר ‪ ,2000‬לא‬
‫הצליח להביא את הצדדים לכדי סיכום הסוגיה הטריטוריאלית טרם‬
‫החלפת שלטונו של ברק‪.‬‬
‫ישראל כשלה גם בניסיונה להעניק לפלסטינים את תחושת ה"סוף לכיבוש"‪.‬‬
‫הדילמה הישראלית נבעה מהרצון להיפרד מהפלסטינים‪ ,‬אך לא מהשטחים‬
‫שלהם‪ .‬הישראלים לא היו אמפתים לפלסטינים‪ ,‬וסדרי העדיפויות שלהם‬
‫נבנו על בסיס האינטרס הישראלי בלבד‪ .‬ראשי הממשלות הישראלים‬
‫‪ 138‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 138‬‬
‫נתנו למערכת הביטחון ולצה"ל לנווט את המציאות בתקופת הביניים‬
‫(ומאוחר יותר הם אף מיאנו להיפרד מהתפקיד המרכזי הזה‪ ,‬גם אם‬
‫לא במוצהר)‪ .‬המערכת הצבאית והביטחונית‪ ,‬גם אם הייתה אמונה על‬
‫עבודת המטה‪ ,‬על השתתפות במו"מ ולעתים אף על ניהולו ועל תהליך‬
‫היישום‪ ,‬לא קיימה שיח רצוף ומלא עם הדרג המדיני הישראלי לגבי‬
‫תפישתו את הסדר הקבע‪ .‬לעתים אימצה המערכת הביטחונית חשיבה‬
‫ועמדות לטווחים קצרים בנושאי הביטחון השוטף‪ ,‬בשל היעדר גיבוי‬
‫מהדרג המדיני‪ .‬כך נוצרה מציאות יומיומית קשה ביותר לפלסטינים‪,‬‬
‫שנשארו תחת כיבוש – רק באדרת אחרת‪.‬‬
‫ואולם גם המנהיגות הפלסטינית כשלה‪ ,‬כאשר לא הכשירה את ַע ָמה‬
‫לפיוס הנדרש עם ישראל‪ ,‬והתעלמה מהסתה מתמשכת בספרי לימוד‬
‫רוויי־משטמה וממחיקתה של ישראל מכל מפה וספר‪ .‬במקביל‪ ,‬נהגה‬
‫המנהיגות הפלסטינית בפייסנות כלפי ארגונים איסלמיים קיצוניים‪,‬‬
‫השוללים כליל את זכות קיומה של מדינת ישראל‪ .‬ניסיונה של הרשות‬
‫לשמור על "אחדות השורות" הפלסטינית הוא שאיפשר לחמאס ולג'יהאד‬
‫האיסלמי להגביר את המתחים הקיימים בין הצדדים על־ידי פעולות טרור‬
‫עד אובדן האימון ההדדי שכה נדרש לתהליך‪ .‬גם אם ערפאת יטען כי‬
‫ישראל לא השאירה לו חלופה מדינית אחרת‪ ,‬הרי שחזרתו מההתחייבות‬
‫לנטישת הטרור ב‪ ,'93-‬לא תיסלח לו – לא על־ידי הציבור בישראל‬
‫ולא בארה"ב‪ .‬הפרת ההתחייבות הזאת התבטאה ביצירת התנאים‬
‫הפוליטיים והחברתיים לצמיחת התנזים כמתחרה לחמאס ולגי'האד‬
‫על לבו של הרחוב הפלסטיני ובשילוב גורמים במנגנוני הביטחון שלו‬
‫בפיגועים נגד ישראל‪.‬‬
‫ועוד כישלון גדול נרשם להנהגה הפלסטינית‪ ,‬והוא כישלונה בהקשר של‬
‫"זכות השיבה"‪ .‬בהחלטת עצרת האו"ם ‪ ,194‬קיבלו הפלסטינים זכות לשוב‬
‫לאדמותיהם במהלך המלחמה או לקבל תמורתן פיצויים‪ .‬אולם החלטתו‬
‫של בן־גוריון מנעה מהם לעשות זאת‪ .‬זו הייתה החלטה קשה‪ ,‬ולדעתי גם‬
‫בעלת מימד מוסרי בעייתי‪ ,‬אם כי הייתה לגיטימית מהבחינה הלאומית‬
‫– לאור המאורעות שקדמו למלחמה‪ .‬עם חלוף השנים ונוכח התגברות‬
‫המצוקה במחנות הפליטים‪ ,‬הפכו הסיפורים על הרכוש ועל האדמות‬
‫זכות החשיבה ‪139‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 139‬‬
‫שנותרו מאחור לאתוס לאומי מאחד‪ ,‬המזין את הזהות הפלסטינית (עד‬
‫עצם היום הזה)‪ .‬אין ספק כי ה"נאּכְ ָּבה"‪ ,‬ויותר ממנה סוגיית הפליטים‪ ,‬הפכו‬
‫למרכיב מרכזי בעיצוב הקולקטיב הפלסטיני‪ .‬אולם ההנהגה הפלסטינית‬
‫חסרה את האומץ הנדרש כדי להתייצב בפני עמה‪ ,‬ולשכנעו כי "זכות‬
‫ְ‬
‫השיבה" שמורה לו רק למדינה הפלסטינית שתקום‪ ,‬ולא למדינת ישראל‪.‬‬
‫היא לא השכילה להפנים את השינוי בעמדה העולמית מהחלטת האו"ם‬
‫‪ – 194‬להחלטת מועצת הביטחון ‪"( 242‬יש להגיע להסדר צודק של בעיית‬
‫הפליטים") וכלה בהצעת קלינטון ב‪.2000-‬‬
‫הפלסטינים גם התעלמו מן התחושות הישראליות כי "הסכם אוסלו"‬
‫אינו אלא חלק מ"תורת השלבים" לחיסול ישראל ומהעובדה הבסיסית‬
‫שהמאבק הישראלי ביסודו הוא על קיום ישראל ולא על החזקת השטחים‪.‬‬
‫אטימות זאת מתבטאת במלוא חריפותה במסמך רשמי שחיבר חבר הוועד‬
‫הפועל של אש"ף ומחזיק תיק הפליטים והעקורים בארגון‪ ,‬ד"ר אסעד‬
‫עבד־רחמן‪ ,‬ביוני ‪" :'99‬בניגוד לכל מה שנאמר בעבר‪ ,‬אני סבור כי לשיבת‬
‫הפליטים תהיה השפעה מועטה על התושבים היהודים הנוכחים‪ ,‬ובנוסף‬
‫הם יביאו לגידול בתוצרת החקלאית‪ ,‬שהחל לאחרונה לסגת כתוצאה‬
‫מההידרדרות הפוליטית והאידיאולוגית בקיבוצים‪ ...‬המספרים מגלים‬
‫כי למעלה מ‪ 78%-‬מהאוכלוסייה היהודית חיים באיזור ששטחו אינו‬
‫עולה על ‪ 15%‬משטחה הכולל של ישראל‪ ...‬האיזור הנותר הוא בעיקרון‬
‫אדמת הפליטים הפלסטינים‪ .‬פרט לכמה מרכזי התיישבות‪ ...‬אזורים‬
‫אלה נטושים‪ .‬חיים בהם כ־ ‪ 154,000‬יהודים‪ ...‬לפיכך שיבת הפליטים לא‬
‫תגרום לעקירת מספר גדול של מהגרים יהודים ממושבם הנוכחי"‪ .‬צריך‬
‫לומר כי כבר תשע שנים לפני־כן נשבה רוח אחרת באש"ף‪ ,‬שבאה לידי‬
‫ביטוי במאמרו של אבו־איאד "מורידים את החרב"‪ ,‬שפורסם בוושינגטון‬
‫ב‪" :1990-‬על ישראל לקבל עקרונית את זכות השיבה‪ ,‬אולם אנחנו‬
‫מבינים ששיבה מוחלטת אינה אפשרית עוד‪ .‬איננו בלתי־מציאותיים‬
‫לגמרי כאשר אנו שוקלים כיצד לממש את הזכות הזאת‪". ‬‬
‫מסתבר שדווקא המלחמה בשלוש השנים האחרונות עשויה להחזיר את‬
‫הצדדים לשולחן המשא־ומתן‪ ,‬בשל ההבנה כי אין פתרון מלבד ההשלמה‬
‫עם צרכי האחר‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שהכל רחצו בדם המיותר שנשפך‪ ,‬פני‬
‫‪ 140‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 140‬‬
‫הדברים נהירים דיים כדי לספק את חצי תאוותם‪ .‬האחריות להפנמת‬
‫התובנות הללו מוטלת על כתפי המנהיגים‪ ,‬המחויבים ליטול מחדש את‬
‫מושכות התהליך המדיני‪ ,‬ולסיים את הסכסוך‪ ,‬אולי דווקא במסגרת‬
‫היוזמה האמריקנית העכשווית‪.‬‬
‫יוזמת ז'נבה תומכת ומשלימה את "מפת הדרכים" בהיותה מודל לשלב‬
‫השלישי שלה‪ .‬לתהליך הדרגתי נדרש בסופו פתרון ידוע מראש לכל‬
‫השאלות של הסדר הקבע‪ ,‬אחרת כל צד מאמין שהיא מובילה להסדר‬
‫שלו‪ .‬כדי שמפת הדרכים לא תתרסק כמו תהליך אוסלו‪ ,‬ז'נבה צריכה‬
‫להוות את השלב האחרון והאור בקצה המנהרה‪.‬‬
‫יוזמת ז'נבה היא תהליך חינוכי ודמוקרטי‪ ,‬משום שזו הפעם הראשונה‬
‫מזה שלוש שנים שהקונסנסוס הקיצוני והאלים נשבר ומתקיים ויכוח‬
‫פנימי בתוך שתי החברות בין קיצוניים למתונים‪ .‬המתונים הצליחו‬
‫להשלים את תהליך ההתפכחות הארוך ונפרדו־ הישראלים מחלום‬
‫"ישראל הגדולה" והפלסטינים מחלום השיבה‪ .‬הקיצוניים עדיין מחזיקים‬
‫בחלומות אלו של "הכל או לא כלום" שיובילו בסופו של דבר להפסד של‬
‫שני הצדדים את אשר ביכולתם לקבל היום באמצעות "יוזמת ז'נבה‪".‬‬
‫דוד בן־גוריון‪ ,‬בתוך‪ :‬דברי הכנסת‪ ,‬כרך ‪4.4.1949 ,1‬‬
‫• היהודים צפויים להוות רוב של ‪ 51%‬בשנת ‪ ,2010‬להידרדר ל־‪ 47%‬ב‪,2020-‬‬
‫ול־‪ 37%‬ב‪ .2050-‬הפרדה תביא את השיעורים ל־‪ 77% ,79%‬ו־‪ 74%‬בהתאמה‬
‫(דה פרגולה(‪.2000 ,‬‬
‫• ירושלים המאוחדת משתרעת על ‪ 61‬קמ"ר משטחי הגדה‪ ,‬וכוללת כפרים‬
‫ועיירות שלא הייתה בינם לבין מזרח ירושלים כל זיקה מוניציפלית‪ .‬בשנת ‪'67‬‬
‫השתרעה מזרח ירושלים על ‪ 7‬קמ"ר בלבד‪ ,‬לרבות ‪ 980‬הדונמים של העיר העתיקה‪.‬‬
‫• בקמפ־דייוויד עמדה ההצעה הישראלית על ‪ 650‬קמ"ר‪ ,‬מול העמדה הפלסטינית‬
‫של כ־‪ 100‬קמ"ר‪ .‬בטאבה‪ ,‬שהדעות חלוקות לגבי תוקפה ‪,‬עמדה ההצעה הישראלית‬
‫על ‪ 350‬קמ"ר‪ ,‬למול ההצעה הפלסטינית של ‪ 140‬קמ"ר‪.‬‬
‫• רון פונדק‪ ,‬הדרך לשלום בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית‪ :‬פרספקטיבה‬
‫מתומצתת‪ ,‬מרץ ‪.2000‬‬
‫זכות החשיבה ‪141‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 141‬‬
‫‪ 1937‬המלצת ועדת פיל‬
‫‪ 142‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 142‬‬
‫‪ 1947‬החלטת האו"ם ‪ 181‬‬
‫['החלטת החלוקה']‬
‫זכות החשיבה ‪143‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 143‬‬
‫‪ 1948‬שטחים שסופחו‬
‫לישראל במלחמת העצמאות‬
‫‬
‫‪ 144‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 144‬‬
‫‪ 1995/1999‬אזורים פלסטיניים‬
‫הסכם הביניים‬
‫‬
‫זכות החשיבה ‪145‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 145‬‬
‫‪ 2003‬יוזמת ז'נבה‬
‫‪ 146‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 146‬‬
‫חילופי שטחים — ‪ 2.4‬אחוזים‬
‫זכות החשיבה ‪147‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 147‬‬
‫חילופי שטחים — ‪ 4‬אחוזים‬
‫‪ 148‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 148‬‬
‫חילופי שטחים — ‪ 5.1‬אחוזים‬
‫זכות החשיבה ‪149‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 149‬‬
����� ����� ������.indb 150
7/18/10 9:12 AM
‫פרק ‪| 2‬‬
‫המדיניות בשטחים‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 151‬‬
����� ����� ������.indb 152
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמ'‬
‫‪ .1‬קיבעון הכוח‬
‫‪ .2‬מי ירצה לנסוע ב‪[ 443-‬הארץ | ‪]27/05/2010‬‬
‫‪ .3‬קו הקפאה חדש [הארץ | ‪]05/01/2010‬‬
‫‪ .4‬בלי התחכמות [הארץ | ‪]02/07/2009‬‬
‫‪ .5‬הקול — קול ז'נבה‪ ,‬הידיים ידי שרון‪]29/01/2009 | Ynet[ ‬‬
‫‪ .6‬המציאות השתנתה‪ ,‬הנבחרים לא [‪]29/11/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .7‬ברק מקריב את עתידנו [‪]11/05/2008 | Ynet‬‬
‫‪ .8‬מעטים מול רבים [הארץ | ‪]09/04/2008‬‬
‫‪ .9‬רצועת עזה והגדה המערבית‪ -‬שני צדדים לאותה‬
‫ מטבע מדינית [סנאט | ‪]7/2007‬‬
‫‪ .10‬לא על הפתח לבדו [‪]20/06/2007 | Ynet‬‬
‫‪ .11‬דין חברון כדין נצרים [‪]20/04/2007 | Ynet‬‬
‫‪ .12‬לא תמימים במדים [‪]16/01/2007 | Ynet‬‬
‫‪ .13‬נושאת המטוסים של אולמרט [‪]31/12/2006 | Ynet‬‬
‫‪ .14‬אמרתם לנו? אמרנו לכם! [‪]10/10/2006 | Ynet‬‬
‫‪ .15‬האופציה הפלסטינית לא מתה‪]29/01/2006 | Ynet[ ‬‬
‫‪ .16‬האנטי‪-‬בולדוזר והעיזים [‪]18/01/2006 | Ynet‬‬
‫‪ .17‬ארץ ישראל נגד מדינת ישראל – טריטוריה‪,‬‬
‫ ביטחון והתיישבות [אופקים חדשים | ‪]01/10/2005‬‬
‫‪ .18‬גבורת הכובש את יצרו [הארץ | ‪]02/11/2004‬‬
‫‪155‬‬
‫‪157‬‬
‫‪159‬‬
‫‪161‬‬
‫‪163‬‬
‫‪166‬‬
‫‪169‬‬
‫‪171‬‬
‫[הארץ | ‪]27/06/2010‬‬
‫‪175‬‬
‫‪180‬‬
‫‪183‬‬
‫‪186‬‬
‫‪189‬‬
‫‪192‬‬
‫‪193‬‬
‫‪198‬‬
‫‪201‬‬
‫‪208‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 153‬‬
����� ����� ������.indb 154
7/18/10 9:12 AM
‫[הארץ | ‪]27/06/2010‬‬
‫‪ | 1‬קיבעון הכוח‬
‫כל ועדת חקירה של אירועי המשט צריכה להניח מה היה קורה אם‬
‫ההשתלטות על המרמרה היתה מצליחה‪ ,‬ללא נפגעים‪ .‬בכך היא תיאלץ‪,‬‬
‫ובעקבותיה ישראל‪ ,‬להתמודד עם השאלות המהותיות שמעבר לפעולה‬
‫הצבאית‪ .‬בעיקר‪ :‬הערכת הקשר בין הסגר למטרותיו‪ ,‬ואופן ניהול העימות‬
‫עם החמאס בקשר לסכסוך הישראלי‪-‬הפלסטיני ולמפת הכוח האזורית‪.‬‬
‫בבסיס המדיניות הישראלית עמדה ההנחה‪ ,‬כי הסגר על עזה ייצור לחץ‬
‫כלכלי ופסיכולוגי על הציבור הפלסטיני וישיג שלוש מטרות‪ :‬שחרור‬
‫גלעד שליט‪ ,‬מניעת התעצמות צבאית של החמאס והפלתו מן השלטון‪.‬‬
‫חמש שנים של סגר‪ ,‬שני מבצעים צבאיים‪ ,‬סגירת מעבר רפיח‪ ,‬שיחות‬
‫“פיוס" בין החמאס לפתח (שבאמצעותן ביקשו המצרים להחזיר לעזה‬
‫את מחמוד עבאס החילוני ולבלום כניסת גורמים כמו איראן וטורקיה)‬
‫— כל אלה לא השיגו את המטרות שלשמן נעשו‪.‬‬
‫להיפך‪ .‬באמצעות שליטתו במערכת המנהרות‪ ,‬ובעזרת התמיכה הצבאית‬
‫והכספית של איראן‪ ,‬סוריה וקטאר‪ ,‬נהפך החמאס למונופול השולט בכל‬
‫תחומי החיים ברצועה — בארגונים החמושים‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬במינהל הציבורי‬
‫ובבריאות‪ .‬בתחום החינוך הוא מנהל מלחמת חורמה באונרוו"א על מנת‬
‫להשליט את “השריעה"‪ .‬לאחר מבצע “עופרת יצוקה" מיהר החמאס‬
‫לחדש את מלאי הרקטות שברשותו ואף להגדילו בתמיכה ובמימון‬
‫איראני‪ .‬שליט‪ ,‬לתפישתו‪ ,‬נחטף על מנת להביא לשחרור אסיריו ורק‬
‫בתמורה להם יסכים להחזירו לישראל‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬מצדה‪ ,‬חייבת להשתחרר מקיבעון השימוש הבלבדי בכוח‬
‫ולהשתמש בערוצי פעולה אחרים‪ ,‬כדי להשיג את מטרותיה החיוניות‪.‬‬
‫עליה להכיר בעובדה שבדפוסי הפעולה שהיא מתעקשת עליהם — עופרת‬
‫יצוקה‪ ,‬מרמרה‪ ,‬שייח ג'ראח‪ ,‬תוואי הגדר‪ ,‬כביש ‪ — 443‬היא מתעלמת‬
‫מערכי העולם שאליו היא רוצה להשתייך‪ .‬עולם זה נשלט כיום על‬
‫זכות החשיבה ‪155‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 155‬‬
‫ידי “תאגיד רב‪-‬לאומי" שעניינו זכויות אדם‪ ,‬אזרח וקהילה; “תאגיד"‬
‫חוצה מדינות‪ ,‬המורכב מארגונים בינלאומיים ובתוכם האו"ם והאיחוד‬
‫האירופי‪ ,‬וכולל לא מעט יהודים וישראלים‪ .‬ישראל אינה רואה‪ ,‬כי אף‬
‫שהיא הירבתה לפעול “בתחום האפור" נגד הטרור — הניף “התאגיד"‬
‫“דגל שחור"‪ ,‬בצורה נחרצת יותר‪ ,‬כנגד שליטתה בעם הפלסטיני‪.‬‬
‫אבו מאזן‪ ,‬והיום אפילו החמאס‪ ,‬מבינים כי נכון יותר להסתופף תחת קורת‬
‫הגג של התאגיד‪ ,‬מאשר לדבוק “בהתנגדות" על מנת לקדם אינטרסים‪.‬‬
‫גם ארה"ב מנסה לקבל את תמיכת “התאגיד" במלחמותיה בעולם‪.‬‬
‫מבחינת ישראל‪ ,‬התרחיש המסוכן הוא ש"תאגיד" זה יאמץ‪ ,‬בדומה‬
‫לימין בארץ‪ ,‬את רעיון המדינה האחת‪ ,‬אך יעניק לרוב הערבי שישרור‬
‫בה את יכולת השליטה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על ישראל למקד את הסגר במניעת הברחות של אמצעי לחימה‬
‫— דבר שיזכה לתמיכה בינלאומית‪ .‬פתיחת המעברים‪ ,‬כפי שנוכחנו‬
‫לאחרונה‪ ,‬אף תחליש את המערכת הכלכלית של החמאס‪ .‬את החלפת‬
‫שלטון החמאס ניתן להשיג על ידי הכלתו באש"ף בהנהגת עבאס‪ ,‬אך‬
‫הדבר מחייב הצבת חלופה מדינית מהותית בפני הציבור הפלסטיני‬
‫בעזה בפרט ובשטחים בכלל‪ .‬מהלך זה נתבע מישראל על ידי המדינות‬
‫הערביות הפרגמטיות‪ ,‬ובראשן מצרים‪ .‬פגישת נתניהו‪-‬אובמה בשבוע‬
‫הבא יכולה להיות הזדמנות טובה לעשות את התפנית הזאת‪ .‬ישראל‬
‫אינה חייבת להמשיך ולעשות את כל הטעויות בטרם תבחר בה‪.‬‬
‫‪ 156‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 156‬‬
‫[הארץ | ‪]27/05/2010‬‬
‫‪ | 2‬מי ירצה לנסוע ב‪443-‬‬
‫השיח הציבורי בעניין פסיקת בג"ץ ביחס לכביש ‪ — 443‬האמור להיפתח‬
‫מחר לתנועה מבוקרת ומוגבלת של פלסטינים — מתמקד בביטול הצו‬
‫האוסר תנועה פלסטינית‪ .‬השיח זה מתעלם מתפקיד הכביש במימוש‬
‫המדיניות הישראלית ביחס למרחב “עוטף ירושלים"‪.‬‬
‫ניכר שמערכת הביטחון לא למדה דבר מעניין גדר הפרדה‪ .‬על פי היערכותה‬
‫למימוש פסק הדין באמצעות גדר ומעברים חדשים‪ ,‬בעלות עצומה‪ ,‬היא‬
‫מאששת שוב את דו"ח ברודט‪ .‬הדו"ח קבע בשעתו‪ ,‬כי “ההתנהלות של‬
‫בניית הגדר היא דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות לקויה ובזבזנית‪...‬‬
‫הצבא ראה עצמו קבלן משנה המקיים הוראות לבנות גדר"‪ .‬גם היום‬
‫המערכת נשארת נאמנה למימוש התוכנית הפוליטית‪ ,‬אשר נשענת על‬
‫שיקולים זרים לביטחון‪ ,‬ושמה ללעג את רוח בג"ץ והאופק המדיני‪.‬‬
‫הצורך הביטחוני שהולידו פיגועי הטרור נענה על ידי גדר הביטחון‪ .‬הגדר‬
‫נבנתה בסמוך לקו הירוק וכללה התנחלויות הסמוכות אליו‪ .‬את כביש ‪443‬‬
‫לא ביקשה ישראל לאבטח במודל הביטחוני של יתר הכבישים בגדה‪ ,‬אלא‬
‫ראתה בו אמצעי לקביעת גבולות הקבע של “מסדרון" ירושלים החדש‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬על ידי מארג ביטחוני שתכליתו הדרת הפלסטינים מהמרחב‬
‫והכלת שטחים להתרחבות ההתנחלויות באזור‪ ,‬ובראשן גבעת זאב‪.‬‬
‫‪ 15‬ק"מ מהגדר שנבנו בפאתי רמאללה‪ ,‬כ‪ 3-‬ק"מ מצפון לכביש ‪,443‬‬
‫סיפחו אלפי דונם בבעלות פלסטינית לגבעת זאב‪ ,‬והותירו ‪ 5‬ק"מ‬
‫מהכביש ב"צד הישראלי"‪ .‬כדי להימנע מבידוק ביטחוני לעשרות אלפי‬
‫כלי הרכב הישראליים המשתמשים בכביש‪ ,‬וכדי לחסוך את הקמת‬
‫המעבר הנדרש על קו הגדר בבית חורון והרחבת המעברים בכניסות‬
‫של ‪ 443‬לישראל‪ ,‬בחרה ישראל למנוע פיסית — ואחר כך בצו — את‬
‫השימוש של הפלסטינים בכביש‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪157‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 157‬‬
‫אך האיסור חייב את מערכת הביטחון בבניית כבישים לפלסטינים‪ .‬כך‬
‫נבנו שניים במעבר מתחת ל‪ 443-‬ואחד ממזרח לגבעת זאב‪ ,‬באורך כולל‬
‫של ‪ 22‬ק"מ‪ ,‬ונבנתה מנהרה שאורכה ‪ 1,400‬מטר‪.‬‬
‫בג"ץ קבע עקרונית‪ ,‬כי לא ניתן לאיין את התכלית המקורית של הכביש‪,‬‬
‫שעליה הצהירה מערכת הביטחון כשנימקה את החלטתה להפקיע את‬
‫האדמות לסלילת הכביש בשנות ה‪ — 80-‬חיבור הכפרים שלאורכו‬
‫לביתונייא‪ ,‬הסמוכה לרמאללה‪ .‬אך ההרשאה האופרטיבית למערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬שניתנה בפסק הדין‪ ,‬מרוקנת מתוכן את החלטתו לחדש את‬
‫התנועה הפלסטינית ב‪ 443-‬והופכת אותה לאות מתה מהבחינה המעשית‪.‬‬
‫בג"ץ איפשר‪ ,‬ומערכת הביטחון בחרה להישאר נאמנה לתכלית הפוליטית‬
‫ולא לתכלית הפסיקה‪ .‬במקום להוציא מהגדר את חמשת הק"מ של‬
‫הכביש‪ ,‬היא המציאה את עשרות המיליונים לבנייה של שתי נקודות‬
‫ביקורת חדשות בכניסות ל‪ 443-‬ושל מעבר ליד מחנה “עופר" — הכל‬
‫בשם הביטחון‪ .‬מה‪ ,‬לדעת מערכת הביטחון‪ ,‬יניע את הפלסטינים להיכנס‬
‫ל‪ 443-‬כשהדבר כרוך בבידוק ביטחוני נוסף‪ ,‬שבסופו ממתין להם מחסום‬
‫המונע את המשך נסיעתם לרמאללה?‬
‫ישראל כשלה גם בקוצר ראייה מדיני‪ .‬בהסדר קבע‪ ,‬כביש ‪ 443‬יידרש‬
‫לתנועת ישראלים בהסדרים מיוחדים‪ .‬במקום להפוך את פסיקת בג"ץ‬
‫לפלטפורמה לעיצוב מציאות של תנועה משותפת‪ ,‬בחרה ישראל לטוות‬
‫בנוסף לגדר הביטחון מערך נוסף‪ ,‬המבקש לתפוס הכל — אך סיכוייו‬
‫גדולים יותר להשאירנו בלא כלום‪.‬‬
‫‪ 158‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 158‬‬
‫[הארץ | ‪]05/01/2010‬‬
‫‪ | 3‬קו הקפאה חדש‬
‫המהלכים המדיניים והחד‪-‬צדדיים של ישראל בעשור האחרון מראים‪,‬‬
‫כי עמדתה ביחס לקו הגבול עם הפלסטינים מנותקת מצורכי ביטחון‪,‬‬
‫תשתיות ומים ומוכתבת על ידי גורם אחד — ההתנחלויות‪ .‬ראשי‬
‫ממשלות ישראל‪ ,‬מתוך מודעות לחולשתם הפוליטית הפנימית‪,‬‬
‫מבקשים להימנע מפינוי משמעותי של מתנחלים‪ .‬אלא שבמקביל‪ ,‬לא‬
‫רק שגם לא עשו דבר כדי לבלום את הגידול במספר המתנחלים — הם‬
‫לא השכילו לכוונו לאזורים שביקשו לספח ולא הפרידו בין האינטרסים‬
‫השונים של מקורותיו‪ .‬אם יסכים ראש הממשלה לחדש את המו"מ‬
‫המדיני‪ ,‬בכפוף ללוח זמנים ונושאים ברורים‪ ,‬הוא עשוי לגלות‪ ,‬כי‬
‫יישום שונה של הקפאת הבנייה בשטחים עשוי להוציא מתוק מעז‪.‬‬
‫במהלך המו"מ שניהלו עם הפלסטינים שירטטו אהוד ברק‪ ,‬אהוד‬
‫אולמרט וציפי לבני מפות של קו הגבול העתידי‪ .‬אריאל שרון ושאול‬
‫מופז חתרו להשגת אותו קו במהלכים חד‪-‬צדדים כמו הקמת הגדר‬
‫וההתנתקות‪ .‬בסך הכל‪ ,‬העמדה הישראלית מסוף שנת ‪ 2000‬מבקשת‬
‫לספח ‪ 8%-6%‬משטח הגדה‪ .‬אף שקו הגבול אמור להתפתל על פני ‪800‬‬
‫ק"מ‪ ,‬כמעט פי שלושה מהקו הירוק‪ ,‬אין הוא יוצר עומק אסטרטגי או‬
‫כולל מרחבי ביטחון (התחליף לאלה יושג בפירוז המדינה הפלסטינית)‪,‬‬
‫אזורי שליטה על האקוויפרים‪ ,‬צירים אסטרטגיים בגדה או שטחים‬
‫השולטים על מישור החוף היהודי ושדות התעופה שבו‪ .‬כל כולו קו‬
‫מתפתל בין יישובים יהודיים לערביים‪ ,‬המבקש להשאיר תחת ריבונות‬
‫ישראל ‪ 80%‬מהמתנחלים ולהימנע מסיפוח ערבים‪.‬‬
‫אם ממשלות ישראל היו משכילות לרכז את הגידול בהתיישבות רק‬
‫בתחומי הקו הזה‪ ,‬מאז נכנסו לתהליך המדיני ב‪ ,1993-‬הרי שהיום‬
‫היה צורך בפינויים של ‪ 20‬אלף ישראלים בלבד‪ .‬אך בעוד שמספר‬
‫המתנחלים בתחומי הקו הזה רק גדל בקצת יותר מפי שניים — עיוורון‬
‫מדיני וחולשה פוליטית הובילו להכפלת המספר שמעבר לו פי חמישה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪159‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 159‬‬
‫ישראל הושיבה ‪ 80‬אלף ישראלים‪ ,‬בהשקעה של מיליארדים‪ ,‬מחוץ לקו‬
‫תביעותיה — רק כדי לפנותם ולפצותם במסגרת הסדר עתידי‪ .‬הקצאת‬
‫חמישית מחריגי הבנייה בתקופת ההקפאה להתנחלויות שמחוץ לקו‬
‫זה‪ ,‬וצירופן לאחרונה של ההתנחלויות המבודדות לאזורי העדיפות‬
‫הלאומית מחזקים דווקא את הפלח בהתנחלויות האחראי לעיקר‬
‫ההוצאה החריגה לנפש‪ ,‬מעבר לממוצע הישראלי בתחומי הביטחון‪,‬‬
‫התשתיות והחינוך‪ ,‬ומדגים שוב את מידת האיוולת המדינית והכלכלית‬
‫שבקיומן‪.‬‬
‫עיקר הגידול הדמוגרפי בתחומי הקו נשען על צמיחתם של היישובים‬
‫מודיעין עלית וביתר עלית‪ ,‬המעמידים את שיעור החרדים ביהודה‬
‫ושומרון על יותר משליש‪ .‬הם צמודים לקו הירוק ובאו לענות בראש‬
‫ובראשונה על מצוקת הדיור של מגזר זה‪ .‬יישובים אלו יסופחו לישראל‬
‫גם על פי כל ההצעות הפלסטיניות שניתנו עד כה‪ .‬מעבר לקו זה‪ ,‬נמצא‬
‫בעיקר את יורשי גוש אמונים‪ ,‬הפוסלים כל אפשרות לחלוקה‪ .‬החלתה‬
‫אפוא של הקפאת הבנייה הכוללת גם על החרדים — הנדרשים לפתוח‬
‫בכול שבוע כיתת גן חדשה במודיעין עלית — היא הכפפה צינית שלהם‬
‫לאינטרסים של שליטי “ארץ המאחזים"‪.‬‬
‫עם חידוש המו"מ ניתן יהיה לבדל בין האזורים באמצעות קו הקפאה‬
‫אחר‪ ,‬להחליש את כוחם של המתנגדים לרעיון שתי המדינות‪ ,‬המרוכזים‬
‫מעבר לקו העמדה הישראלית‪ ,‬ולגבש את הקואליציה הנדרשת לחדש‬
‫את המו"מ ולתמוך בהסדר קבע‪ ,‬שבו ‪ 80%‬מהמתנחלים ימצאו עצמם‬
‫בישראל יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ 160‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 160‬‬
‫[הארץ | ‪]02/07/2009‬‬
‫‪ | 4‬בלי התחכמות‬
‫הדרישה החוזרת של ברק אובמה והאירופים להקפאת הבנייה בהתנחלויות‬
‫מעידה‪ ,‬כי התחייבות בנימין נתניהו‪ ,‬שישראל לא תבנה התנחלויות‬
‫חדשות ולא תפקיע שטחים לטובת התנחלויות‪ ,‬אינה אלא זריית חול‬
‫בעיני הציבור‪.‬‬
‫המשפט הבינלאומי המנהגי קובע‪ ,‬כי הבעלות על הקרקע היא זכות‬
‫מוחלטת של הנכבש וחל איסור להפקיעה‪ .‬הפקעת אדמות על פי החוק‬
‫הירדני‪ ,‬שישראל אימצה‪ ,‬מותרת רק למטרות המשרתות את הציבור‪.‬‬
‫ישראל הפקיעה לשם הקמת התנחלות רק פעם אחת — ‪ 30‬אלף דונם‬
‫למעלה אדומים‪ ,‬אך בהחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים הפקיעה‬
‫שליש מ‪ 70-‬אלף הדונם שסופחו לשם הקמת שכונות יהודיות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לכובש מותר לתפוס מקרקעין באופן זמני לצרכים ביטחוניים‬
‫מוגבלים‪ ,‬בלא רכישת זכות קניין ובתשלום פיצויים לבעלים‪ .‬עם הסרת‬
‫הצורך הביטחוני עליו להחזיר את המקרקעין לבעלים‪ .‬בפתח צר זה‬
‫נטלה ישראל בשנים ‪ 1967-79‬באמצעות "צווי תפיסה צבאיים" כ‪50-‬‬
‫אלף דונם "לצרכים ביטחוניים" והקימה עליהם התנחלויות כמו קרית‬
‫ארבע ובית אל‪ .‬פסיקת בג"ץ בתיק אלון מורה‪ ,‬שהורתה על ביטול צו‬
‫תפיסה והחזרת ‪ 5,000‬דונם לכפר רוג'יב‪ ,‬סגרה פתח זה‪ .‬בין היתר בשל‬
‫עדות של מנחם פליקס‪ ,‬מראשי גוש אמונים‪" :‬העמדת צו התפיסה על‬
‫נימוקי הביטחון‪ ...‬פירושה אחד‪ :‬ארעיות ההתנחלות והיותה בת חלוף‪.‬‬
‫מסקנה מחרידה זאת נדחית על ידינו מכל וכל‪ ...‬כולם רואים באלון מורה‬
‫יישוב קבע לא פחות מדגניה ותל אביב"‪ .‬אז קבעה ממשלת מנחם בגין‪,‬‬
‫שההתנחלויות יוקמו רק על "אדמות מדינה"‪.‬‬
‫המאגר הראשוני של ישראל עד ‪ '79‬נולד מהכרזה על כ‪ 700-‬אלף דונם‬
‫שהיו רשומים על שם ממשלת ירדן‪ ,‬בכפוף לצו שהיא עצמה הוציאה‬
‫מיד בתום המלחמה‪ ,‬כאדמות מדינה‪ .‬בשנים ‪ 1980-84‬הכריזה ישראל‬
‫זכות החשיבה ‪161‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 161‬‬
‫על עוד ‪ 800‬אלף דונם כאדמות מדינה‪ .‬כך עמדו לרשותה ‪ 25%‬משטח‬
‫הגדה‪ .‬רוב ההתנחלויות הוקמו על אדמות אלה‪.‬‬
‫ישראל אינה זקוקה לכל להפקעה או הכרזה נוספת‪ .‬השטח הבנוי של‬
‫כל ההתנחלויות‪ ,‬שמתגוררים בהן ‪ 294‬אלף איש‪ ,‬אינו גדול מ‪ 60-‬אלף‬
‫דונם (‪ 1%‬מהגדה) ובו מאות דירות פנויות‪ .‬להתנחלויות עוד כ‪350-‬‬
‫אלף דונם לבנייה בתוכניות מתאר בתחומן המוניציפלי‪ ,‬שהוא בכללו‬
‫‪ 550‬אלף דונם‪.‬‬
‫נתניהו גם לא צריך באמת להקים יישובים חדשים‪ ,‬אלא רק להשלים את‬
‫"הלבנת" המאחזים שהוקמו לפני מארס ‪ ,2001‬אז עלה לשלטון אריאל‬
‫שרון‪ .‬התחייבות ישראל ניתנה רק לפינוי ‪ 24‬מאחזים שהוקמו אחר כך‪,‬‬
‫מתוך ה‪ 100-‬הקיימים‪ .‬נתניהו לא יוכל להלבין את המאחזים הנותרים‬
‫כי מרביתם יושבים‪ ,‬כולם או בחלקם‪ ,‬על אדמה פרטית פלסטינית‪.‬‬
‫במשא ומתן להסדר קבע היה ניתן להגיע להבנות עם ארצות הברית‬
‫והפלסטינים ביחס להשלמת פרויקטים העומדים לפני סיומם‪ ,‬כמו במעלה‬
‫אדומים‪ ,‬ולבנייה בתוך הקו הבנוי של היישוב‪ ,‬בעיקר במודיעין עילית‬
‫וביתר עילית‪ ,‬הצמודות לקו הירוק‪ .‬לדרוש יותר מזה תמורת "נאום בר‬
‫אילן"‪ ,‬תרגיל מגרון‪-‬אדם‪ ,‬או "בנייה לגובה"‪ ,‬נראה כניסיון התחכמות‬
‫עם האמריקאים‪ ,‬המכירים היטב את דו"ח ששון ודו"ח שפיגל‪.‬‬
‫‪ 162‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 162‬‬
‫[‪]29/01/2009 | Ynet‬‬
‫‪ | 5‬הקול — קול ז'נבה‪ ,‬הידיים‬
‫ ידי שרון‬
‫ההתחייבויות שנתן אולמרט חושפות עיוות‪ :‬ממשלתו‬
‫מייצרת מציאות בלתי אפשרית בשטחים‪ ,‬ולא ברור מה‬
‫מניע אותו להאמין שעוד יימצא פרטנר פלסטיני‬
‫ראש הממשלה אהוד אולמרט בחר לעדכן את השליח האמריקני ג'ורג'‬
‫מיטשל בדבר ההבנות וההתחייבויות שהושגו במו"מ עם הפלסטינים‬
‫מאז ועידת אנאפוליס‪ .‬ממשלתו מסכמת את כהונתה בקולה של "יוזמת‬
‫ז'נבה"‪ ,‬אך המציאות‪ ,‬הידיים‪ ,‬הן עדיין ידי שרון‪.‬‬
‫מאז טבע אהוד ברק את המושג "אין פרטנר פלסטיני"‪ ,‬רבים וטובים‬
‫אימצו את התזה בדבר "ניהול הסכסוך" תחת "פתרון הסכסוך"‪ .‬ניהול‬
‫זה נתפס ככורח מתחייב עד שתימצא השעה ויימצא פרטנר פלסטיני‪.‬‬
‫שרון שאימץ בחום את קביעתו של ברק‪ ,‬ביקש לעצב מציאות חדשה‬
‫בגדה המערבית באופן ש"הפלסטינים כבר היו צריכים להבין שמה‬
‫שלא קיבלו היום‪ ,‬ייתכן שכבר אי אפשר לתת להם מחר"‪ .‬אולמרט‬
‫ולבני אמנם התפכחו והתנערו מהמדיניות החד צדדית ובחרו להסתופף‬
‫תחת כנפי אנאפוליס כדי לממש את רעיון שתי המדינות לשני העמים‪.‬‬
‫אך בשטח ממשיכה ממשלת ישראל זה שנים לדבוק בקנאות ביישום‬
‫תוכניתו של שרון‪ .‬‬
‫חולשת המנהיגות הישראלית ליצור היערכות ישראלית להשגת הסדר‬
‫קבע בפרמטרים הידועים לכל‪ ,‬דווקא יוצרת מציאות המכרסמת עמוקות‬
‫בסיכוי להגיע אליו‪ .‬מצד אחד היא ניהלה מו"מ בו התחוור מהו מרחב‬
‫ההסכמה האפשרי עם הפלסטינים‪ ,‬ומצד שני היא מנסה באמצעות תקציבי‬
‫עתק לעצב מציאות הסותרת את מרחב ההסכמה‪ .‬כך שאו שהיא מבזבזת‬
‫זכות החשיבה ‪163‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 163‬‬
‫במודע את כספי הציבור‪ ,‬או שהיא מחבלת במודע בסיכוי להסדר קבע‪ .‬‬
‫ישראל שבמשך שנים בנתה את ההתנחלויות במערך נפרד ומתחרה למערך‬
‫היישובים הפלסטיני במטרה להגבילו‪ ,‬בנתה מ‪ 2003-‬מערכות כבישים‬
‫נפרדות לשני הצדדים במקביל לבניית גדר ההפרדה ובכפוף לתוואי שלה‪ .‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במרחב שממערב לירושלים‪ ,‬לפלסטינים שאינם רשאים‬
‫להשתמש בכביש ‪ ,45 ,443‬ו‪ ,404-‬נבנו שלושה כבישים ואף מנהרה‬
‫באורך ‪ 1,400‬מטרים‪ ,‬בעלות של עשרות מיליונים רבים‪ ,‬לשימושם בלבד‪.‬‬
‫מדיניות זו חוזרת על עצמה במקומות אחרים ביהודה ושומרון‪ ,‬כמו‬
‫באזור בית אריה‪-‬עופרים ובמרחב מעלה אדומים ממזרח לירושלים‪,‬‬
‫בניסיון לכפות את העמדה הישראלית על הפלסטינים‪.‬‬
‫בעוד שרון כלל לא חיפש "פרטנר"‪ ,‬מעניין מה משכנע את אולמרט‪,‬‬
‫לבני וברק להאמין שלמציאות הנרקמת הם ישיגו "פרטנר"‪.‬‬
‫הבניית המציאות‬
‫כדי להבטיח את סיפוח ההתנחלויות רחוקות מהקו הירוק‪ ,‬השלושה‬
‫ממשיכים לקדם את המדיניות המנסה להפוך אותן באופן מלאכותי‬
‫ל"גושי התיישבות"‪ .‬כך אוזלת היד המופגנת כלפי המאחזים הלא מורשים‬
‫"והלבנתם" בדיעבד‪ ,‬כך הקפאת בניית גדר ההפרדה והשארת פרצות‬
‫רחבות לטובת סיפוח עתידי של יישובים מרוחקים מהקו הירוק‪ ,‬כך‬
‫אישורי הבנייה הנדיבים לשכונות חדשות ש"באורח פלא" מוקמות‬
‫בשטח שצה"ל ביקש לשמור כ"מרחב התראה" בין היישוב הקיים לגדר‪.‬‬
‫"ניהול הסכסוך" בדרך נמרצת לפתרונו מחויב בשורה של מהלכים שונים‬
‫לגמרי‪ :‬השלמת גדר ההפרדה בתוואי ביטחוני הסמוך לקו הירוק‪ ,‬הסרת‬
‫רוב המחסומים הפנימיים‪ ,‬פינוי מאחזים לא מורשים‪ ,‬פתיחת הצירים‬
‫המרכזיים לשימוש משותף‪ ,‬הפסקה בהכרזה על אדמות מדינה‪ ,‬הפסקה‬
‫בהשקעת מיליארדים במערכות כבישים נפרדות‪ ,‬העברת חוק פינוי‪-‬פיצוי‪,‬‬
‫מימוש תוכנית אב פלסטינית לפיתוח כלכלי‪ ,‬בניית תשתית עירונית‬
‫‪ 164‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 164‬‬
‫במזרח ירושלים לקראת עצמאות תפקודית תוך כדי חיבורה המבוקר‬
‫לגדה המערבית ועוד‪ .‬‬
‫כך למשל העובדה שהסכמי הביניים הותירו ‪ 60‬אחוזים מהגדה במעמד‬
‫שטח ‪ ,C‬המקיפים עשרות מובלעות פלסטיניות‪ ,‬והותירו לישראל בם‬
‫את סמכויות המקרקעין והתשתיות‪ ,‬אפשרה לה לקדם את התכנון‬
‫והפיתוח של הרשות‪ ,‬אך היא בחרה למנוע כול תכנון ובצוע משמעותי‬
‫לפיתוח כלכלי ואורבאני של החברה והכלכלה הפלסטינית‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬נדמה שעדיין לא נפטרנו מ"הנאיביות" המדומה בדמות ההבטחה‬
‫של מנחם בגין ביולי ‪ '77‬כי "הממשלה שבה ומציינת כי ההתנחלות לא‬
‫תהיה מכשול כלשהו במשא ומתן על חוזי שלום"‪ .‬אף איננו נפטרים‬
‫"מגלגולי העיניים" בדמות אמירתו של פרס ב‪ 1976-‬כי "העוול שאנו‬
‫עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו‬
‫הערבים בגזילת השלום"‪.‬‬
‫היום יותר מתמיד ברור כי גזילת הקרקע תורמת תרומה משמעותית‬
‫לגזילת השלום‪ .‬המשך מימושה של המדיניות הקיימת גם על ידי ממשלת‬
‫ישראל הבאה‪ ,‬שעל פי הסקרים תורכב בידי נתניהו‪ ,‬לא תכריע את‬
‫רעיון "שתי המדינות לשני העמים" לטובת "מדינה אחת דו לאומית"‪.‬‬
‫האפשרות השנייה לא קיימת להערכתי‪ .‬בטרם כאוס ומלחמת אזרחים‬
‫מתמשכת בה כל צד מבקש "להוריש אותה מיושביה ואז לשבת בה"‪,‬‬
‫נקווה כי ישראל תמהר לאמץ את המסקנה הכואבת שהלורד פיל כבר‬
‫הפנים ב‪ :1937-‬זהו מאבק "שלא ניתן ליישב אותו זולת חלוקה"‪ .‬‬
‫זכות החשיבה ‪165‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 165‬‬
‫[‪]29/11/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 6‬המציאות השתנתה‪,‬‬
‫ הנבחרים לא‬
‫עוד ועוד צעירים מתייאשים מהרעיון הציוני‪ ,‬אך במקום‬
‫שהמנהיגים יספקו חזון הולם הם דבקים בסיסמאות‬
‫נבובות‬
‫התוצאות האמיתיות של הבחירות כבר התפרסמו‪ :‬לא פחות מ‪43%-‬‬
‫מהצעירים חושבים ברצינות על ירידה מהארץ‪ .‬התגובה התקשורתית‬
‫לכך היתה דממה עמוקה אף מזו הבאה בעקבות פרסום דו"ח העוני‪.‬‬
‫תוצאות הסקר ניזונות מסל מלא של מחדלים בכל תחומי חיינו —‬
‫האלימות והטרור‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬מצב החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬שלטון‬
‫החוק‪ ,‬הביטחון התעסוקתי‪ ,‬עתיד הפנסיה ועוד‪ .‬כל אלה מצביעים על‬
‫כישלונן של הנהגות ישראל בשנים האחרונות‪ .‬השלום‪ ,‬החינוך‪ ,‬הבריאות‬
‫והתשתיות שהוצבו בראש סדר העדיפות הלאומי של רבין ב‪ ,1992-‬פינו‬
‫את מקומם לעשור וחצי של מדיניות חלולה בהנהגת ממשלות שגם‬
‫אורך הקדנציה שלהן היה קצר בהתאם‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬ערב הבחירות‪ ,‬שעה שעדיין מחצית מאותם צעירים השיבו שאינם‬
‫יודעים אם ייטלו בהן חלק‪ ,‬אנו חוזרים ומגלים כי אותן מפלגות והעומדים‬
‫בראשם עדיין מחזיקים בשלהם — המצעים‪ ,‬הסיסמאות ותעמולת‬
‫הבחירות‪ ,‬ובעיקר מצעד המצטרפים — מסרבים להביט בפני הצעירים‬
‫כמו בפני המבוגרים ולהציע דרך אחרת לזו שנכשלה‪.‬‬
‫התחומים בהם כשלו הממשלות הם רבים מאוד‪ ,‬אך השפעתו של התחום‬
‫המדיני היא משמעותית ביותר‪ .‬פחות מעשור מאז שנכשל והוחלף‬
‫אנחנו חוזרים ופוגשים את הטוען לכתר נתניהו‪ .‬זה שזרה חול בעיני‬
‫הצבור במדיניות ה"ייתנו יקבלו" שביקשה להסתיר את עמדתו שראתה‬
‫‪ 166‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 166‬‬
‫"במדינת אש"ף שתושתל ‪ 15‬ק"מ מחופי תל אביב סכנה מיידית למדינה‬
‫היהודית" והביאה ל"תרומה" הישראלית לגסיסתו של תהליך אוסלו‪.‬‬
‫לצדו ומולו נמצא מחדש את יורשו ברק‪ .‬זה ש"נתן הכל"‪ ,‬ש"חשף את‬
‫פרצופו האמיתי של ערפאת" והביא לריסוקו של מחנה השלום הישראלי‬
‫שהאמין לו כי "אין פרטנר" פלסטיני‪.‬‬
‫איתם ונגדם נגלה את לבני‪ .‬זו שהיתה לצדו של אולמרט שהבטיח לצעירים‬
‫בתחילת כהונתו ש"ישראל תהיה מקום שכיף לחיות בו" וש"גילה" רק‬
‫לאחר שלוש שנים כי מתחייבות מכך שתי מדינות לשני העמים או‬
‫ש"ישראל גמורה"‪ .‬היא מבקשת בסיסמא החלולה "מה שטוב למדינה"‬
‫להנהיג את המפלגה והאנשים של שרון‪ .‬אותו שרון שהבטיח לנו "קודם‬
‫ביטחון ואחר כך שלום"‪ ,‬כי "אינו מאמין בהסדרי קבע" וביקש מאיתנו‬
‫לחכות עד ש"הפלסטינים יהפכו להיות פינלנדים"‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬המציאות המורכבת סירבה להתייצב ולהתיישר לצד הסיסמאות‬
‫הפשטניות‪ .‬האינתיפאדה השנייה‪ ,‬הנסיגה החד צדדית מלבנון‪ ,‬ההתנתקות‬
‫מעזה‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ניצחון החמאס בבחירות והשתלטותו על‬
‫עזה לא הזיזו את ההנהגות מעמדותיהן‪ :‬מחד סירוב מתמשך זה שש שנים‬
‫לדיון ביוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬ואי מיצוי השנה שהוקדשה‬
‫לתהליך אנאפוליס‪ .‬מאידך‪ ,‬שילוש מספרם של הישראלים המתגוררים‬
‫מעבר לקו הירוק מאז החתימה על אוסלו ואובדן שלטון החוק בשטחים‪.‬‬
‫ולצד כל אלה‪ ,‬השקעה האדירה של כספי משלמי המיסים במדיניות החד‬
‫צדדית שכשלה‪ :‬למעלה מעשרה מיליארדי שקלים בהתנתקות שעומדת‬
‫לקום לה ועדת חקירה ממלכתית והון דומה בגדר ההפרדה ש‪40%-‬‬
‫ממנה לא הושלמו בשל החמדנות העקרה המונחת בבסיס התוואי שלה‪.‬‬
‫איזה עתיד חוזרים אלו ומציעים בבחירות הקרובות לצעירים ולכולנו?‬
‫משהו בדומה לתשובתו של המלך רחבעם למצוקות עמו‪" :‬אבי ייסר‬
‫אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים"‪ .‬לא רק שלקח המדיניות‬
‫העקרה לא נלמד‪ ,‬אלא שהיא אף זוכה לחיזוק‪ .‬‬
‫זכות החשיבה ‪167‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 167‬‬
‫אנו עדים למצעד הגנרלים והנסיכים מימין המצטרפים והחוזרים לליכוד‪,‬‬
‫אך נראה כי אינם מפנימים את אשר הצעירים זועקים‪ .‬מבוגי יעלון‪,‬‬
‫שערב פרישתו מצה"ל קרא לציבור הישראלי להמשיך ולחנך את ילדיו‬
‫לחיות בחברת מאבק‪ ,‬דרך עוזי לנדאו ש"מוכן" להציע לערבים רק שלום‬
‫תמורת שלום‪ ,‬ועד בני בגין שחזר עם אותה משנה שלא זכתה בזמנו‬
‫לתמיכה ציבורית והביאה לפרישתו‪.‬‬
‫אין טעם להתנחם בעובדה כי חלק מהצעירים לא יממשו את "בחירתם"‬
‫ולא יצטרפו למאות האלפים שכבר בחרו לעזוב את הארץ‪ .‬אין גם טעם‬
‫לבקש להחליף את העם‪ .‬הצעירים הללו הם העם‪ .‬הם הרבה יותר מ‪43%-‬‬
‫אף על פי שהוציאו מהסקר את ערביי המדינה‪ .‬הם אלו שהצטופפו ‪40‬‬
‫בכיתה כדי ללמוד ממי שכינו אותם לאחרונה ברשעות "חמורים"‪ .‬הם‬
‫אלו שמתגייסים ליחידות הלוחמות וממשיכים במילואים עוד עשרות‬
‫שנים‪ .‬הם אלו שעובדים לפרנסתם ומשלמים את המסים שממנים גם‬
‫את השאר‪.‬‬
‫‪ ‬אין טעם במסכת השקרים‪ ,‬כי רוב הצעירים כבר לא מאמין להם‪ .‬חלקם‬
‫החליטו שהם מרומים מדי מכדי להמשיך ולהשתתף במשחק‪ .‬הם פשוט‬
‫הולכים למגרש משחקים אחר‪ .‬גם אם אינם מכירים אותו‪ ,‬לצערנו‪ ,‬הם‬
‫עדיין סבורים כי הוא טוב יותר ממה שמבטיחים להם כאן כל פעם‬
‫מחדש‪ .‬מחר תהיה ממשלה אבל לא יהיה אותו ציבור הנדרש למדינה‬
‫כדי שתישאר המדינה שכולם מבטיחים לנו‪.‬‬
‫‪ 168‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 168‬‬
‫[‪]11/05/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 7‬ברק מקריב את עתידנו‬
‫שר הביטחון מצטייר כמי שפיו ולבו אינם שווים‪ ,‬כשאינו‬
‫טורח למלא אחר דרישות שהציב בעצמו לקודמיו בתפקיד‬
‫שנה חלפה מאז החל אהוד ברק לכהן כשר ביטחון‪ ,‬ולדבריו החלטתו‬
‫לפרוש מהממשלה לפני תום ‪ 2008‬כבר נפלה‪ ,‬אך העיתוי לא נקבע‪.‬‬
‫עוד כשהתמודד על ראשות מפלגת העבודה‪ ,‬הצעתי להתמקד בשיפוט‬
‫התנהלותו ולא בביקורת על אופיו‪ .‬טענתי כי אם יצטרף לממשלה מתוך‬
‫כוונה לרשת את אולמרט מעשיו בעת שגם הוא נושא באחריות‪ ,‬יעידו‬
‫אם יוכל לחזור ולהנהיג את המדינה באופן אחר בסיבוב הבא‪ .‬‬
‫ברק מבקש לצבור נקודות בכהונתו ולמנוע זאת ממתחריו‪ ,‬ובכללם גם‬
‫ראש הממשלה ושרת החוץ‪ .‬אך סופה של "אסטרטגיה" זו הוא כישלונו‬
‫האישי של ברק ופגיעה בהזדמנות של מדינת ישראל לקדם את פתרון‬
‫הקבע עם הפלסטינים במהלך ‪ 2008‬כפי שראש הממשלה הבטיח לכולנו‪.‬‬
‫הצהרותיו של ברק באופוזיציה כמו גם בקואליציה רחוקות ת"ק פרסה‬
‫ממעשיו ובכך אינו שונה מאולמרט או מיריבו מימין‪ ,‬נתניהו‪ .‬תזכורת‬
‫מהירה על אלו וגם על אלו תאפשר לנו לומר בצורה נחרצת לשר‬
‫הביטחון‪ ,‬ערב התלבטותה של מפלגת העבודה לפרוש מהממשלה על‬
‫רקע הפרשייה החדשה של אולמרט‪ ,‬כי כשל במאזן נקודותיו‪.‬‬
‫ברק היה זה שטבע את הביטוי "אנחנו פה והם שם" וראה בהיפרדות‬
‫"צורך לאומי עליון של הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪ .‬זה‬
‫שחתם על "הסכם המאחזים" ב‪ 1999-‬כדי להביא "סוף להפרות החוק‬
‫גם ביהודה ושומרון"‪ .‬אותו ברק‪ ,‬כיום שר הביטחון‪ ,‬נמנע בעקשנות‬
‫ממימוש שלטון החוק ביחס למאחזים הלא חוקיים העולים ופורחים‬
‫ביהודה ושומרון והבאים לממש את סיסמתם ההפוכה של ראשי יש"ע‬
‫בדמות "יש"ע זה כאן"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪169‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 169‬‬
‫ברק של האופוזיציה היה זה שהטיל על שרון במאי ‪ 2003‬את האשמה‬
‫החמורה כי "אי הקמת הגדר הוא המחדל הביטחוני הכי חמור שמתגלגל‬
‫בחוצותינו זה שנתיים וחצי‪ .‬אילו הייתה בנויה גדר ההפרדה היו לנו‬
‫היום ‪ 500-600‬אנשים חיים"‪ .‬אך זהו אותו שר הביטחון ברק שמזה‬
‫כשנה לא טורח לתקצב את סגירת הפרצות בגדר‪ ,‬שנמנע מלהשיב לבג"ץ‪,‬‬
‫שנמנע מלתקן קטעים שבג"ץ קבע "כי הם מסכנים את הכוחות הפועלים‬
‫לאורכם"‪ ,‬ושנמנע מהכנסת אמצעי בידוק לישראלים במעברים ומפקיר‬
‫את ביטחוננו לבידוק אקראי על פי "פרופיל אתני"‪.‬‬
‫ברק שלאחר קמפ דיוויד היה זה שראה "שתי חומות בירושלים‪ :‬האחת‬
‫מדינית‪ ,‬סביב לעיר הרחבה‪ ,‬השנייה ביטחונית‪ ,‬בין רוב השכונות‬
‫הפלסטיניות לעיר המערבית"‪ .‬ברק של ממשלת אולמרט מקדש כיום‬
‫רק את הגדר המדינית‪ ,‬שאף היא אינה מושלמת‪ ,‬אך דווקא כשר ביטחון‬
‫הוא אינו עושה מאומה כדי לקדם את זו הביטחונית‪ .‬להיעדרה של זו‪,‬‬
‫מעבר לתוצאות החמורות של פיגועים כפי שראינו לאחרונה בישיבת‬
‫מרכז הרב‪ ,‬ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת על אופייה‪ ,‬כלכלתה‬
‫ועתידה של עיר הבירה כפי שמתחוור לנו מעת לעת במחקרים של מכון‬
‫ירושלים ואחרים‪.‬‬
‫מערכת הביטחון היא זו שחזרה והצהירה בבית המשפט העליון כדי‬
‫להצדיק את בניית הגדר‪ ,‬כי בהיעדרה "נאלץ צה"ל להגדיל את הנדבך‬
‫ההתקפי על מנת לפעול לסיכול הטרור בתוך ריכוזי האוכלוסייה‪ .‬הדבר‬
‫מביא לחיכוך מתמשך עם הפלסטינים (הגבלות תנועה‪ ,‬שהייה בריכוזי‬
‫אוכלוסייה וכד')"‪ .‬אך היא זו‪ ,‬בראשות ברק‪ ,‬שמונעת כיום מראש‬
‫הממשלה מלממש את התחייבותנו לאמריקנים ולפלסטינים‪ ,‬למרות‬
‫בנייתה של מרבית הגדר הסמוכה לקו הירוק‪ .‬ברק ומערכת הביטחון‬
‫מונעים היום באמצעות מדיניות המחסומים‪ ,‬איסורי התנועה‪ ,‬כבישי‬
‫ההפרדה ומשטר ההיתרים את שיפור המציאות הפלסטינית ביהודה‬
‫ושומרון באופן האמור להביא לחיזוקה של הכלכלה הפלסטינית הקורסת‪,‬‬
‫לחיזוקה של הרשות הפלסטינית בראשות פאייד ועבאס‪ ,‬ולקידומו של‬
‫המו"מ להסדר קבע‪.‬‬
‫‪ 170‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 170‬‬
‫מאות רבות של בכירים פורשי צה"ל‪ ,‬השב"כ‪ ,‬המוסד‪ ,‬משרד החוץ ואחרים‬
‫המאכלסים את שורות המועצה לשלום ולביטחון ושורותיהן של קבוצות‬
‫קצינים נוספות‪ ,‬דורשים מברק לאפשר את השינויים הנדרשים בשטח‪,‬‬
‫אך לשווא‪ .‬ברק עדיין רואה בהסרת המחסומים‪ ,‬שרובם המכריע חסר‬
‫תוחלת ביטחונית‪ ,‬כמחסום בדרכו לבית ראש הממשלה‪.‬‬
‫ברק היה זה ששלח את המשלחת הישראלית לטאבה עם מפות בהן‬
‫לא הייתה תביעה ישראלית לבקעת הירדן או לשטחים השולטים על‬
‫נתב"ג‪ .‬אך כיום זהו ברק המחשק את המו"מ הטריטוריאלי עם תביעות‬
‫ישראליות שנעלמו משולחן המשא ומתן בעת כהונתו כראש ממשלה‪.‬‬
‫בדוגמאות המתוארות יש כדי לומר כי קצנו בטקטיקנים לטווח קצר‬
‫המקריבים את עתידנו על מזבח האמונה לפיה הציווי של גדעון "ממני‬
‫תראו וכן תעשו" חל עליהם רק שעה שהם יושבים בכס ראש הממשלה‪.‬‬
‫לאלו אולי גם נזכיר שטרם מונה גדעון למושיעו של עם ישראל הוא נאלץ‬
‫לעבור שני מבחנים מקדימים‪ .‬מבחניו של ברק הם במשרד הביטחון‪.‬‬
‫אם ירצה‪ ,‬ואם אולמרט שוב ישרוד‪ ,‬נותרו לו לא מעט חודשים לסוף‬
‫שנה זו כדי לשפר את מאזנו דווקא בקרב תומכיו לקראת בחירות ‪.2009‬‬
‫זכות החשיבה ‪171‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 171‬‬
‫[הארץ | ‪]09/04/2008‬‬
‫‪ | 8‬מעטים מול רבים‬
‫תנועת “שלום עכשיו" ציינה ‪ 30‬שנה להקמתה‪ .‬במסגרת ההכרזה כי זו‬
‫“תנועתם של אזרחים ישראלים הרואים בהשגת השלום‪ ,‬הפשרה והפיוס‬
‫עם העם הפלסטיני ועם מדינות ערב"‪ ,‬היא הפכה בשנים האחרונות‬
‫דווקא לאחת מנושאות המאבק על אופייה של מדינת ישראל‪ .‬הזירה‬
‫למאבק נקבעה לשטחי הגדה ועזה‪ ,‬בה היריב‪ ,‬גוש אמונים ויורשיו‬
‫הרבים‪ ,‬פועלים זה ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫המאבק מתקיים על דעת הקהל בעיקר‪ ,‬לא רק משום שיצחק רבין תבע‬
‫“שהכרח להיאבק מאבק אידאי‪ ,‬החושף את המשמעות האמיתית של‬
‫עמדות הגוש (אמונים) ודרכי פעולתו"‪ ,‬אלא בעיקר משום שמתחילתו‬
‫הוא לא מתקיים בין כוחות שווים‪ :‬שלום עכשיו החוץ פרלמנטרית מול‬
‫היריב שמזמן הפך להיות חלק מהממסד והרשויות‪ ,‬ומול אלו עצמן‬
‫המשקרות את הציבור‪.‬‬
‫רבין הכריז בכהונתו הראשונה כראש ממשלה‪“ :‬בגוש אמונים ראיתי‬
‫תופעה חמורה ביותר"‪ .‬הוא אמר זאת לא בעקבות תפיסתם המדינית‬
‫השונה אלא משום ש"תפיסתם הבסיסית נוגדת את בסיסה הדמוקרטי‬
‫של המדינה"‪ .‬אך גוש אמונים ויורשיו זכו לתמיכה מתמשכת של המדינה‬
‫ומוסדותיה‪ :‬יצחק טבנקין טבע את התפיסה כי “בכל מקום שהמלחמה‬
‫תאפשר נלך להחזיר את שלמות הארץ"‪ ,‬יגאל אלון שבתחילת דרכו‬
‫סבר כי בין “שלמות הארץ עם כל הערבים או ויתור על הגדה‪ ,‬אני‬
‫בעד שלמות הארץ עם כל הערבים"‪ .‬מנחם בגין שש לבנות “עוד הרבה‬
‫אלון מורה"‪ ,‬ואריאל שרון ביקש ל"גאול את הערבים מהאשליה שנצא‬
‫מעזה" על ידי הקמת ההתנחלויות‪ .‬מול החטיבה להתיישבות של‬
‫ההסתדרות הציונית שדו"ח ששון מצא כי “הקימה בעיקר מאחזים‬
‫בלתי מורשים רבים‪ ,‬ללא אישור הדרג המדיני המוסמך"‪ ,‬ומול שרי‬
‫השיכון שמבקר המדינה מצא כי “בשנים ‪ 2000-2004‬העבירו למאחזים‬
‫הלא חוקיים ‪ 71,800,000‬שקלים"‪ ,‬מנהלת “שלום עכשיו" את פרויקט‬
‫‪ 172‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 172‬‬
‫המעקב אחר ההתנחלויות‪ .‬במסגרתו היא חושפת בפני הציבור את‬
‫מסכת היעדר החוק‪ ,‬בזבוז כספי הצבור והפרת מחויבויות של ראשי‬
‫ממשלות ישראל‪.‬‬
‫מול תסכולו של היועץ המשפטי לממשלה שבפנייה לשר הביטחון קובע‬
‫כי נמשכת המגמה של בנייה במאחזים הבלתי חוקיים וש"מצב אכיפת‬
‫החוק בשטחים לא רק שאינו משביע רצון אלא שהוא ברמה מאוד‬
‫ירודה"‪ ,‬ומול אוזלת ידה של הממשלה שהעומד בראשה “נאלץ" להנחות‬
‫את שריו “לבחון הצעות בדבר כלים משפטיים עבור ממשלת ישראל‬
‫וכוחות הביטחון‪ ,‬שמטרתם לאכוף את החוק ביהודה ושומרון"‪ ,‬מנהלת‬
‫“שלום עכשיו" באמצעות בג"ץ מאבק עיקש ומתמשך נגד הפרות חוק‬
‫בוטות מעמונה ועד מגרון‪ ,‬מחרשה ועד מתתיהו מזרח‪.‬‬
‫המאבק בין אנשיה ליורשי גוש אמונים אינו בינם לבין “אנשים מאמינים‬
‫שהתמסרו בכל מאודם לאידיאל שגוי" או “בני עיירות הפיתוח ובני‬
‫מושבים שמסרו את נפשם למפעל ציוני מאוחר וחסר תוחלת" כפי‬
‫שארי שביט ניסה לתאר זאת‪ .‬זהו מאבק של מי שרואים בקיומו של‬
‫שלטון החוק‪ ,‬בכבוד המשפט הבינלאומי וקהילתו‪ ,‬בהבטחת עליונותם‬
‫של חוקי המוסדות הנבחרים על פסקי ההלכה של הרבנים כערובה‬
‫הכרחית לעתידה‪ ,‬ביטחונה ואופייה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬‬
‫תנועת “שלום עכשיו" אינה הראשונה ואינה היחידה שהצליחה לחבר‬
‫את הנקודות לתמונה עגומה ש‪ 40-‬שנות השליטה בשטחים ציירו לנו‪.‬‬
‫היא אף אינה היחידה שהתחוורות המגמות ההרסניות הללו לדמותה‬
‫ומוסריותה של החברה הישראלית הביאו את חבריה לתחושה של צווי‬
‫מוסרי להיאבק בהן‪.‬‬
‫חבריה‪ ,‬העושים את ההבחנה בין הניתן והנדרש לעשות טרם הקמת‬
‫המדינה ולאחריה‪ ,‬ראויים יותר לתיאורו של היועץ שרון באוזני ראש‬
‫הממשלה רבין את אנשי גוש אמונים באירוע סבסטיה‪“ :‬הם כמו שאנחנו‬
‫היינו בשנות ה‪ 40-‬אך הרבה יותר נחושים"‪ .‬לצערי‪ ,‬הם בין המעטים‬
‫שעדיין מבקשים לעשות מעשה‪ ,‬מתוך קבוצה גדולה ששלטון החוק‬
‫זכות החשיבה ‪173‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 173‬‬
‫ואופייה של המדינה עדיין חשובים לה‪ .‬אך היא עברה מהר מדי מהכחשת‬
‫המצב לייאוש ואדישות‪.‬‬
‫‪ 174‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 174‬‬
‫[סנאט | ‪]07/2007‬‬
‫‪ | 9‬רצועת עזה והגדה המערבית —‬
‫‬
‫ שני צדדים לאותה מטבע‬
‫ מדינית‬
‫השתלטותו הצבאית של החמאס על עזה והרחקתם של דחאלן ותומכיו‬
‫מהרצועה הולידו ויכוח ביחס להתנהלות הרצויה של השחקנים המרכזיים‬
‫בעימות — פת"ח‪ ,‬ישראל‪ ,‬העולם הערבי‪ ,‬האיחוד האירופי וארה"ב — אל‬
‫מול שלטון החמאס‪ .‬הגישה השלטת הנתמכת על ידי מרבית השחקנים‪,‬‬
‫גורסת לאי לגיטימיות של ממשלת החמאס בראשות איסמעיל הנייה‪,‬‬
‫לבידודה המוחלט מכל שתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בראשות‬
‫מחמוד עבאס‪ ,‬משיח עם ישראל ועם הקהילה הבינלאומית‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫למוטטה‪ ,‬בעיקר על ידי לחץ הצבור הפלסטיני בעזה שנפשו עתידה‬
‫לנקוע מרמת החיים ומאיכותם‪ .‬במקביל‪ ,‬מבקשים המחזיקים בגישה‬
‫זו‪ ,‬לחזק את שלטונם של עבאס וסלם פיאד‪ ,‬ראש ממשלת המעבר‬
‫הפלסטינית‪ ,‬במהלכים שונים בדפוס שחרור כספי המיסים הפלסטינים‬
‫שהוקפאו בידי ישראל‪ ,‬שחרור אסירים‪ ,‬אימון של כוחות הביטחון‬
‫הפלסטינים ומחוות נוספות בסדר גודל דומה‪ .‬חיזוק זה נועד להבטיח‬
‫בשלב הראשון את שלטונו של הפת"ח בגדה ועם קריסת החמאס את‬
‫חזרתו בשלב השני גם לרצועה‪ .‬המבקרים גישה זו סבורים כי היא‬
‫לוקה בהערכתה את המשמעויות הכרוכות בהפעלת" שוט" כבד למול‬
‫החמאס ו"גזר" למול הפתח בטווח הקצר והשלכותיהן על הסיכוי להגעה‬
‫להסדר קבע בר יישום בין ישראל לפלסטינים בטווח הארוך יותר‪.‬‬
‫חיזוק שלטונו של עבאס בגדה כרוך במהלכים הרבה יותר משמעותיים‬
‫מאשר ישראל מציעה ויותר ממה שעבאס נוקט עד כה‪.‬‬
‫בכדי לחזק את הכלכלה הפלסטינית אין די בהעברת כספי המיסים‬
‫שלהם‪ .‬על ישראל לבטל את משטר הכבישים הנהוג זה שש שנים בגדה‪.‬‬
‫זה אינו מאפשר את תנועתם של פלסטינים לרבות סחורות ואנשי‬
‫זכות החשיבה ‪175‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 175‬‬
‫עסקים ומימשל במרבית הכבישים הראשיים‪ ,‬ומונע את כניסתם לאזור‬
‫בקעת הירדן ומדבר יהודה ובעיקר למזרח ירושלים‪ .‬למהלך משמעותי‬
‫נדרש זה תהיינה השלכות כבדות על תפיסת הפעולה של צה"ל בגדה‬
‫המערבית המבוססת על "ביתור" ו"בידול "באמצעות מאות חסימות‬
‫ומחסומים‪ .‬הוא יחייב זמן ארוך להיערכות הקשורה לתיקוני תוואי‬
‫הגדר הנדרשים להוצאתם של כבישים ראשיים‪ ,‬כמו ‪ 60 ,443‬ו‪,1-‬‬
‫מ"מרחב התפר" ולהקניית יכולות לבידוק של הישראלים במעברים‬
‫לישראל משום חזרתם של הפלסטינים להשתמש בכבישים אלו‪.‬‬
‫בכדי לחזק את יכולת השלטון ואכיפת החוק של הממשלה הפלסטינית‬
‫על ישראל יהיה להרחיק מעבר להכנסתם של אפודי מגן ותחמושת‬
‫קליעית ואף מעבר להיתר המבוקש על ידי עבאס לכניסתה של‬
‫חטיבת באדר הפלסטינית שבצבא ירדן לגדה‪ .‬לטובת המלחמה‬
‫בטרור ואכיפת הסדר הציבורי על ידי הפלסטינים עצמם על ישראל‬
‫יהיה להתיר מחדש נשיאת כלי נשק על ידי המש"פ בשטחי ‪ A‬מבלי‬
‫להיירות על ידי צלפי צה"ל‪ ,‬לפרוש מחדש את תחנות המשטרה‬
‫בשטחי ‪ ,B‬לקיים הסדרי תנועה לכוחות הביטחון בין האזורים השונים‬
‫ואף חידוש של מנגנון היידוע יותר מאשר של התאום הביטחוני‪.‬‬
‫שינוי משמעותי בעמדות הצבור הפלסטיני בכלל ובעזה בפרט מחייב יצירת‬
‫חלופה פוליטית ראויה לחמאס‪ .‬תנועת הפת"ח נדרשת לשידוד מערכות‬
‫עמוק בכל הקשור להסדרת המאבקים הפנימיים בין חוץ ופנים‪ ,‬וותיקים‬
‫וצעירים‪ ,‬למלחמת חורמה בשחיתות ולמנהיגות כריזמטית במודל מרואן‬
‫ברגותי‪ .‬מהלכיו המאולצים של עבאס בדמות הצווים הנשיאותיים השונים‬
‫כמו אלו שהוציא לתום המושב הנוכחי של הפרלמנט ולבחירת בעלי‬
‫התפקידים המרכזיים בו בצל מעצרם של ‪ 41‬חברי פרלמנט של החמאס‬
‫בידי ישראל‪ ,‬או פיזורו של הפרלמנט בכדי להעניק לעבאס את היכולת‬
‫להגדיר את ממשלת פיאד כממשלת מעבר ולא חירום הזקוקה לאישור‬
‫הפרלמנט‪ ,‬פוגעים בלגיטימיות של שלטונו יותר מאשר מחזקים אותו‪.‬‬
‫בידודה של החמאס ברצועה נתפס על ידי הצבור הפלסטיני כניסיון‬
‫של ישראל וארה"ב לשבור את מאבקו של העם הפלסטיני בהיעדר כל‬
‫משא ומתן משמעותי בין הצדדים ובהיעדר הצעה ישראלית לפתרון‬
‫‪ 176‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 176‬‬
‫מדיני‪ .‬תפיסה זו מסבירה כי למרות הנהגתה של מדיניות זו בשנה וחצי‬
‫האחרונות‪ ,‬מאז הבחירות לפרלמנט‪ ,‬אין כוחו של החמאס נחלש ואין‬
‫הפת"ח מתחזק באופן משמעותי‪ .‬התמיכה הכספית לה זוכה החמאס‬
‫מאיראן ומחלק מהעולם הערבי אינה מאפשרת לו לשקם את הכלכלה‬
‫הפלסטינית אך שומרת על יכולתו לשלם משכורות ושירותים בסיסיים‪.‬‬
‫המטרות האסטרטגיות של החמאס להגמוניה שלטונית ולהקמת מדינה‬
‫איסלאמית‪ ,‬כמו גם היעדר תהליך מדיני‪ ,‬מדיניות הפעולה של צה"ל‬
‫והאיום בכניסתו לעזה מדרבנות את החמאס להמשיך בהתעצמותו מתוך‬
‫כוונה לקיים הרתעה כלפי ישראל באמצעות הברחות האמל"ח לסוגיו‪,‬‬
‫ארגון הכוחות במסגרות מורכבות יותר מחוליות הפיגועים שהכרנו‪,‬‬
‫המשך התבססותו של אל קעידה ברצועה והזרמת הידע מהחיזבאללה‪.‬‬
‫"חניקתה" של עזה אם כך‪ ,‬עלולה להביא את החמאס‪ ,‬העושה בימים‬
‫האחרונים כל מאמץ להפגין חוק סדר ואפקטיביות שלטונית‪ ,‬לנסות‬
‫ולערער את השקט והזמן הדרוש לישראל ולפת"ח על מנת ליצור‬
‫את התנאים הכלכליים‪ ,‬הביטחוניים והארגוניים לשיקומו וחיזוקו‬
‫של האחרון‪ .‬נוכחותו של החמאס בגדה מורגש בכל מקום ובעיקר‬
‫בחברון ובקלקיליה‪ .‬בשל נוכחותו של צה"ל יכולתו מוגבלת לפעולות‬
‫רחבות היקף אך יש בכוחו להוציא מהגדה פיגועים בישראל או‬
‫באישים פלסטינים בכירים בטווח זמן של שבועות או חודשים מספר‪.‬‬
‫אלו‪ ,‬שעה שיקרו‪ ,‬ימנעו כל שינוי נדרש בשטח ויותירו את הפת"ח‬
‫מדמם וגווע שרק כידוני צה"ל מונעים את מותו גם בגדה המערבית‪.‬‬
‫מדיניות אלטרנטיבית אינה בהכרח היפוכה הגמור של הראשונה‪ .‬גישה‬
‫זו הנתמכת בעיקר על ידי סעודיה וחלק ממדינות אירופה‪ ,‬כמו גם על‬
‫ידי חוגים בצבור הישראלי‪ ,‬סבורה שבטווח הארוך מתקיים אינטרס‬
‫משותף של איחוד השורות הפלסטיניות עם הנהגה מייצגת אחת הפועלת‬
‫תחת תנאי הקוורטט לטובת השגתו של הסדר מדיני אחד בין ישראל‬
‫לבין הפלסטינים שיוחל על שני האזורים של המדינה הפלסטינית‪-‬‬
‫הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬אלו סבורים לפיכך‪ ,‬כי על מחמוד עבאס‬
‫לקיים דיאלוג עם החמאס לגבי המשך תפקודה של הרשות הפלסטינית‬
‫ולגבי המשך התהליך המדיני מול ישראל‪ .‬התנאים שהציב לחמאס‬
‫זכות החשיבה ‪177‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 177‬‬
‫כמו קבלת מרותה של ממשלת פיאד אינם הדרך להכלת החמאס אלא‬
‫להביא אל קיצו את העידן הקצר של השתתפות החמאס במערכת‬
‫הפוליטית הפלסטינית‪ ,‬דחיקתו מחדש לשימוש באמצעים צבאיים בלבד‬
‫וסתימת הגולל על דרך ההתמתנות בה החל החמאס צועד בעל כורחו‪.‬‬
‫על ישראל לנהל מדיניות שעיקרה הפסקת אש מול החמאס שמטרתה‬
‫להעניק את האפשרות ואת הזמן הנדרש למהלכים משמעותיים בגדה‪.‬‬
‫התאום לקיום היומיומי של הרצועה יחייב הידברות מסוימת כפי שנציגי‬
‫החמאס הביעו את נכונותם לקיים עם ישראל ופתיחתו של מעבר רפיח‬
‫בפיקוח הבינלאומי והמצרי לא יאיים על ישראל יותר מהפרצות שבציר‬
‫"פילדלפי" והמנהרות שמתחתיו‪ .‬הפרה של הפסקת האש על ידי החמאס‪,‬‬
‫שאסף את מרבית כלי הנשק בשבועות האחרונים ושולט שליטה אפקטיבית‬
‫בשטח‪ ,‬תביא לתגובה לגיטימית ומידתית של ישראל שאינה מתיישבת עם‬
‫אינטרס החמאס לשקט ויציבות לביסוס שלטונו‪ .‬מדיניות זו אכן כרוכה‬
‫בסיכון של התבססות החמאס ברצועה והתעצמותו ללא מפריע‪ ,‬אך בהנחה‬
‫כי זה קורה ויקרה ממילא יש בהפסקת האש המחייבת אותו לנצור את‬
‫אישו‪ ,‬משום מחיר סביר בטווח הקצר לאינטרסי ישראל בטווח הארוך יותר‪.‬‬
‫מדיניות זו מחייבת את ישראל לקיים את אותם מהלכים נדרשים בגדה‬
‫המערבית ביחס לממשלת פיאד על מנת לבססה כחלופה לשלטון החמאס‪.‬‬
‫הימנעות מהם תחזק את התפיסה הרווחת בצבור הפלסטיני כי "ישראל‬
‫מבינה רק כוח" ותעניק את תמיכתה לחמאס‪ .‬הימנעות זו תחזק את הגורמים‬
‫המיליטנטים יותר בפת"ח‪ ,‬שירצו להתרחק מסטיגמת "המשת"פים"‬
‫שהודבקה להם‪ ,‬ועלולה להביא לפיצולם מהפת"ח ולחבירתם לחמאס‬
‫ולשיתוף פעולה עימו‪ .‬אנו עדים כבר היום להבנות בין הארגונים בחברון‬
‫ולכך שחלק מגדודי חללי אל אקצא קראו לפיאד להתפטר ופרשו מהפת"ח‪.‬‬
‫במרכזם של הצעדים ההכרחיים יעמוד חידושו של משא ומתן מהותי על‬
‫נושאי הליבה‪ -‬ירושלים‪ ,‬פליטים וגבולות ‪-‬כפי שהציעה קונדוליסה רייס‬
‫לפני כחודשיים לאהוד אולמרט‪ ,‬וכפי שעבאס‪ ,‬העולם הערבי והאיחוד‬
‫האירופי תובעים מישראל‪ .‬הנחת הסדר קבע במודל קלינטון או הבנות ז'נבה‬
‫באמתחתו של אבו מאזן יציב מחדש בפני הצבור הפלסטיני חלופה אחרת‬
‫‪ 178‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 178‬‬
‫להמשך המאבק האלים ‪.‬בהליכת הפלסטינים למשאל עם או בחירות הוא‬
‫יהווה איום כבד ביותר על עתידו הפוליטי והציבורי של החמאס באם זה לא‬
‫ימצא את הדרך להשתלב במערכת הפוליטית תחת הנהגתו של אבו מאזן‬
‫והפת"ח‪ .‬על עבאס לעודד את השתלבותו של החמאס אחרת ימצא אותו‬
‫מוביל את ההתנגדות לכל פתרון בנושא הפליטים עד כדי ערעור מוחלט‬
‫של הלגיטימיות הרופפת ממילא של אש"ף בקרב הפזורה הפלסטינית‪.‬‬
‫לסכום‪ ,‬על הצדדים לשמר את אחד ההישגים המשמעותיים של הפלסטינים‬
‫במו"מ והוא האחדות הטריטוריאלית והמדינית של הגדה והרצועה‬
‫ולהבטיח כי בטווח הארוך שתיהן זוכות לייצוג אחד במו"מ עם ישראל‬
‫על הסדר הקבע ובפתרון שיוסכם בו‪ .‬בדרך למטרה זו הפת"ח לא יוכל‬
‫ליצור חלופה ראויה לשלטון החמאס באם יתעלם יחד עם ישראל מ‪40-‬‬
‫אחוזים של הפלסטינים הדחוסים ב‪ 6-‬אחוזים מהשטחים והחיים‬
‫מפחות מ‪ 2-‬דולר ליום המגיעים מהחמאס בעיקר‪ .‬יציבות המבוססת‬
‫על הפסקת אש והידברות עשויה להעניק את הזמן הנדרש למיצוי‬
‫ההזדמנות המדינית שהאירועים האחרונים ברשות הפלסטינים הניבו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪179‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 179‬‬
‫[‪]20/06/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 10‬לא על הפַתח לבדו‬
‫אסור לוותר על הסדר עם נציג לגיטימי של כל העם‬
‫הפלסטיני — בגדה‪ ,‬בעזה ובפזורה‪ .‬עד אז‪ ,‬צריך "מקל"‬
‫ו"גזר" אחרים‬
‫הכרזתו של ראש הממשלה אולמרט‪ ,‬כי "צריך להוציא את החמאס‬
‫מהמשחק באופן סופי"‪ ,‬מתורגמת על‪-‬ידו בחשיבה קצרת טווח למסקנה‪,‬‬
‫ש"אסור לגרום למצב בו אבו‪-‬מאזן והנייה ימשיכו לשתף פעולה"‪ .‬אירועי‬
‫הימים האחרונים אמנם הביאו‪ ,‬לראשונה מאז הסכמי אוסלו‪ ,‬לבידול‬
‫טריטוריאלי‪ ,‬מדיני ובמידה מסוימת אף חברתי בין שני הזרמים העיקריים‬
‫בחברה הפלסטינית‪ ,‬אך אין בכוחם להביא ליצירת שני פתרונות שונים‬
‫לעם הפלסטיני בכללותו‪ ,‬השוהה עדיין ברובו מחוץ לשטחים‪ .‬ישראל‬
‫תידרש למסקנה ולמדיניות אחרת‪ ,‬שתוכל לשרת אותה בטווח הארוך‪.‬‬
‫הצטרפותו של החמאס לבחירות אשתקד נועדה לשרת מטרת ביניים‬
‫— נטילת חלק ב"עוגה" השלטונית — בדרך להשגת המטרה האמיתית‪,‬‬
‫בדמות השתלטות על אש"ף‪ ,‬נציגו המוכר והלגיטימי של העם הפלסטיני‪,‬‬
‫או לחילופין‪ :‬נטילת מעמדו על‪-‬ידי יצירת "אש"ף חדש"‪ ,‬כפי שהתבטאו‬
‫בזמנו ראשי הלשכה המדינית של התנועה‪ .‬מהלכי השבועיים האחרונים‬
‫הרחיקו בטווח הקצר את החמאס מהשגת מטרתו‪ ,‬בשל פיטורי ממשלתו‬
‫והוצאת כוחותיו אל מחוץ לחוק‪ ,‬במקביל להכרה הבינלאומית בממשלתו‬
‫החדשה של סלאם פיאד‪ .‬ועדיין‪ ,‬ניסיון ישראלי למהלכים מדיניים‬
‫משמעותיים בדמות הסדר קבע‪ ,‬הכרוך גם בפשרה פלסטינית בנושא‬
‫שיבת הפליטים‪ ,‬אינו יכול להתבסס על אש"ף בהרכבו ובכוחו הנוכחי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הקושי הרב הכרוך בשכנוע או באכיפה של מהלך כזה על רובו של העם‬
‫הפלסטיני יביא לדחייתו של ההסדר‪ ,‬ויפתח פתח יקר מפז לחמאס לממש‬
‫את תוכניתו‪ .‬זה האחרון‪ ,‬השולט בכל תחומי החיים בעזה‪ ,‬לרבות אמצעי‬
‫התקשורת‪ ,‬יוכל להציג את הפשרה ההיסטורית כבגידה בעם הפלסטיני‪,‬‬
‫‪ 180‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 180‬‬
‫ולגייס לכך את הפזורה‪ .‬כך יישמט הבסיס הלגיטימי והמעשי של אש"ף‬
‫בהנהגתו של הפתח‪ ,‬והוא יועבר לחמאס‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לכן‪ ,‬בטווח הבינוני והארוך‪ ,‬על ישראל להוציא את החמאס מהמשחק‬
‫לא על‪-‬ידי הפיכתו לישות נפרדת ועצמאית של העם הפלסטיני‪ ,‬אלא‬
‫באמצעות החלשתו דרך אובדן התמיכה למשנתו‪ ,‬עד למצב בו יוכל‬
‫אש"ף הקיים להכיל אותו ולהחיל עליו את ההסכמים עם ישראל ואת‬
‫ההכרה בזכותה להתקיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ישראל דווקא להדגיש את אחדותו‬
‫של העם הפלסטיני ואת אחריותו של אש"ף לפתרון כולל‪ ,‬המחייב את‬
‫כולו — בגדה‪ ,‬בעזה ובפזורה‪ .‬עליה לקוות כי הידברות ושיתוף פעולה‬
‫בין אש"ף וחמאס דווקא יתחדש‪ ,‬אך תחת מציאות ויחסי כוחות שונים‬
‫משל היום‪ ,‬שהשגתם מותנים גם בה‪ .‬על ישראל להפנים‪ ,‬כעצתה ועמדתה‬
‫של וושינגטון‪ ,‬שלא תוכל ליהנות מפירות הסכם כלשהו שעה ש‪40-‬‬
‫אחוזים מהפלסטינים בשטחים‪ ,‬המתגוררים בשישה אחוזים מגודלם‬
‫(שטחה של רצועת עזה)‪ ,‬ממשיכים לדמם ולרעוב‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫זהירות‪ ,‬משטרה משת"פית‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬ההפרדה הנוכחית יכולה לשרת את ישראל להפגין מדיניות‬
‫של "מקל" כלפי החמאס בעזה ו"גזר" כלפי הפתח בגדה‪ .‬אך זו מחויבת‬
‫במאמץ ישראלי מורכב הרבה יותר מאשר צמד המילים השחוק הזה‪.‬‬
‫ישראל נדרשת למדיניות "מקל" מתוחכמת יותר‪ ,‬מאשר חובתה וזכותה‬
‫הבסיסית להגיב בכוח לירי תלול מסלול ולפיגועים בישראל‪ .‬אינטרסים‬
‫משותפים עם מצרים — ביחס לאיום בהידוק הקשר בין חמאס לאחים‬
‫המוסלמים‪ ,‬פעולות טרור בסיני והחשש מפליטים פלסטינים בגבולה‬
‫— יכולים להצדיק לחץ על קהיר לפעול ביתר אפקטיביות נגד הברחות‬
‫הנשק בציר "פילדלפי"‪ .‬הענקת סיוע הומניטרי ופתיחת המעברים יוכלו‬
‫לשפר במעט את תדמיתה של ישראל‪ .‬מהלכים אלה ואחרים‪ ,‬למשל —‬
‫ביחס למניעת התבססותם של תאי אל‪-‬קאעידה והטרור הבינלאומי‬
‫ברצועה‪ ,‬לצד השיתוק הכלכלי והשלטוני — עשויים להוביל להיחלשות‬
‫משמעותית במעמדה של תנועת חמאס בעזה ובכלל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מנגד‪ ,‬גם מדיניות ה"גזר" אינה פשוטה כלל‪ .‬ראשית‪ ,‬זו לבדה לא תוכל‬
‫זכות החשיבה ‪181‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 181‬‬
‫להחליף את הנדרש מארגון הפתח עצמו ביחס לשיקומו ולהסדרת‬
‫העימותים בין נציגי החוץ והפנים‪ ,‬בין ההנהגה הוותיקה להנהגת השטח‪,‬‬
‫בוגרת בתי‪-‬הכלא בישראל‪ .‬שנית‪ ,‬כלכלת הרשות הפלסטינית לא תוכל‬
‫להתבסס רק על העברת הכספים מישראל ועל סיוע בינלאומי; זו חייבת‬
‫להשתקם במציאות אחרת מזו הקיימת בכל הקשור לסגרים‪ ,‬מחסומים‪,‬‬
‫שימוש בכבישים ראשיים‪ ,‬כניסה לבקעת הירדן‪ ,‬למרחב התפר ולמזרח‬
‫ירושלים‪ .‬ללא שיפור כלכלי משמעותי‪ ,‬לא תוכל הממשלה החדשה‬
‫להצדיק את האמון הבסיסי ביותר‪ ,‬הנדרש לה מהציבור הפלסטיני‬
‫בגדה‪ .‬שלישית‪ ,‬ישראל תידרש להסדיר מחדש את הפעלתם של כוחות‬
‫הביטחון הפלסטיניים מחוץ לערים הראשיות‪ ,‬כדי למנוע מהחמאס‬
‫את פעילותו בכפרים הפלסטיניים‪ .‬כמו כן יידרש מנגנון ריאלי לתיאום‬
‫ביטחוני‪ ,‬המבטיח כי המשטרה הפלסטינית לא תהפוך ל"משת"פית"‬
‫הנעדרת את אמון הציבור‪.‬‬
‫שלושת התנאים הללו הינם הכרחיים לשינוי‪ ,‬אך אינם מהווים תנאי‬
‫מספיק לו‪ .‬רק חידוש התהליך המדיני בין הצדדים‪ ,‬באופן שיוביל להסדר‬
‫קבע בעקרונות הידועים לשניהם‪ ,‬יוכל לספק את הסחורה‪ .‬הסדר קבע‬
‫מסוג זה‪ ,‬שיונח על רקע חולשה מתמשכת של החמאס לשלוט ולהעניק‬
‫שירותים וביטחון בעזה‪ ,‬ומנגד‪ -‬יציבות ומצב כלכלי אחר בגדה תחת‬
‫שלטון הפתח המשוקם‪ ,‬יכול להביא להזדמנות נוספת לישראל ולנציגו‬
‫הלגיטימי של כל העם הפלסטיני‪.‬‬
‫‪ 182‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 182‬‬
‫[‪]20/04/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 11‬דין חברון כדין נצרים‬
‫הניסיון ליצור רצף יהודי עם קריית‪-‬ארבע יגדיל את‬
‫שטחה של מדינת ישראל בדיוק כפי שעשו ההתיישבות‬
‫בעזה ובסיני‬
‫הניסיונות האחרונים להרחיב את היישוב היהודי בחברון מעידים‬
‫כי עדיין יש בקרבנו כאלה המאמינים במיתוס‪ ,‬לפיו בכוחה של‬
‫ההתיישבות היהודית — גם בלב ליבה של האוכלוסייה הפלסטינית‬
‫— להגדיל את שטחה של מדינת ישראל‪ .‬אלא שהתבוננות היסטורית‬
‫מעמיקה יותר תגלה‪ ,‬כי הניסיון לחבר את עשרות המשפחות היהודיות‬
‫המתגוררות בחברון‪ ,‬באמצעות יצירת רצף מתל‪-‬רומיידה לקריית‪-‬‬
‫ארבע על חשבון עשרות‪-‬אלפי פלסטינים‪ ,‬יצליח להוסיף לשטחה של‬
‫המדינה היהודית בדיוק את אותו השטח שהוסיפה לה ההתיישבות‬
‫בסיני וברצועת עזה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בניגוד למיתוס תל‪-‬חי‪ ,‬דווקא מטולה הייתה היישוב היהודי היחיד‬
‫שהשפיע על גבולותיה של ארץ‪-‬ישראל המנדטורית‪ ,‬משום שזו זוהתה‬
‫על‪-‬ידי צרפת ובריטניה כדן החדשה‪ .‬ההתיישבות היהודית בתקופת‬
‫המנדט אכן השפיעה על הצעות החלוקה‪ ,‬אך אלו מעולם לא מומשו‪.‬‬
‫אובדנם של תשעה יישובים יהודיים במלחמת העצמאות מעידים כי‬
‫צה"ל נשלח לקבוע קו ולכבוש מחדש בעיקר את השטחים שתאמו‬
‫את המדיניות הדמוגרפית והתפישה הביטחונית‪-‬אסטרטגית של בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬אשר הסתפק בקווי שביתת הנשק לשם ביצורה והתפתחותה‬
‫של המדינה היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ממלחמת העצמאות ועד היום‪ ,‬ההתיישבות היהודית הלכה תמיד בעקבות‬
‫צה"ל לשטחים שכבש ולקווים בהם נערך‪ ,‬ונשענה לאורך כל קיומה‬
‫על כוחו ופעילותו — אך היא לא השפיעה בסופו של דבר כהוא זה‬
‫על שטחה של מדינת ישראל‪ .‬עם חתימת ההסכמים (מצרים)‪ ,‬אך גם‬
‫זכות החשיבה ‪183‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 183‬‬
‫בלעדיהם (ההתנתקות מעזה)‪ ,‬התקפלה ההתיישבות לקווים החדשים‬
‫בהם נערך הצבא‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שליטתו של צה"ל באזור ‪ H2‬בחברון‪ ,‬לטובת ביטחונם של היהודים שם‪,‬‬
‫היא אמנם כורח שנכפה עליו כתוצאה מהחשש של ממשלות ישראל‬
‫להתמודד עם סוגיית עתידו של היישוב היהודי‪ ,‬קודם שהגיעו לקו הסיום‬
‫של הסדר הקבע‪ .‬אולם אין הדבר יכול להצדיק את אוזלת היד של הצבא‬
‫והמשטרה ביחס לאכיפת החוק וביחס למחיר ההפרדה הביטחונית בין‬
‫האוכלוסיות‪ ,‬המושת כולו על זו הערבית‪ .‬קביעתו הנחרצת של צה"ל‬
‫— לפיה בלתי אפשרי להגן על היישוב היהודי במרחב שכונותיו‪ ,‬כאשר‬
‫אלו מבודדות זו מזו וביניהן חוצץ שטח פלסטיני — מובילה בהכרח‬
‫לפעילות ביטחונית‪ ,‬המונעת את שגרת החיים הפלסטינית ומאפשרת‬
‫את ההתנכלויות להם והרחקתם מהאזור‪ ,‬בדרך להשתלטות על מקום‬
‫מגוריהם‪ .‬מדיניות זו משמרת את האשליה כי "עוד דונם ועוד עז"‪ ,‬או‬
‫עוד בית פלסטיני‪ ,‬יקבעו את עתידו של היישוב היהודי בחברון בפרט‬
‫ושל יהודה ושומרון בכלל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לחסידי המיתוס הזה יש לחזור ולהזכיר את עמדתה הברורה של הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬השוללת את מפעל ההתיישבות בשטחים כגורם שיש‬
‫להתחשב בו ביחס לגבולות הקבע של מדינת ישראל‪ .‬הנשיא בוש אמנם‬
‫הכיר במכתבו לשרון במציאות החדשה שיצרו גושי ההתנחלויות בגדה‪,‬‬
‫אך קבע כי הגבולות בין שתי המדינות ייקבעו בהסכמה‪ .‬היכולת של‬
‫ההתנחלויות להשפיע על גבולות ישראל דומה לזו של גדר ההפרדה‪.‬‬
‫הלוא חלק מהאזורים‪ ,‬הכלולים היום במרחב התפר שממערב לגדר‪,‬‬
‫כבר הופיעו בעמדת ישראל במשא‪-‬ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬והאחרונים‬
‫הביעו אז את הסכמתם להשארתם בריבונות ישראלית במסגרת חילופי‬
‫שטחים (ביחס ‪ .)1:1‬היישוב היהודי בחברון ואף קריית‪-‬ארבע‪ ,‬שהמאמץ‬
‫לחברם על‪-‬ידי דחיקת הפלסטינים מנחה את פעילות המתנחלים‪ ,‬הוצאו‬
‫מתביעות ישראל כבר בקמפ‪-‬דיוויד ‪ .2000‬אפילו אריאל שרון‪ ,‬אף שביקש‬
‫לנגוס ב‪ 20-‬אחוזים משטח הגדה המערבית באמצעות הגדר‪ ,‬לא נענה‬
‫לתביעתו של נתניהו לכלול בה גם את קריית‪-‬ארבע‪.‬‬
‫‪ 184‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 184‬‬
‫להערכתי‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬ההתיישבות הישראלית תביא לשינויים קלים‬
‫ב"קו הירוק"‪ ,‬שיהווה בסיס לגבול בין שתי המדינות‪ .‬אך לא יהיה בה כדי‬
‫להוסיף ולו מטר רבוע אחד של אדמה לשטחה של מדינת ישראל‪ ,‬בשל‬
‫עיקרון חילופי השטחים‪ .‬ראוי שהאשליה הזו תתפוגג הן ביחס למאחזים‬
‫הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬הממשיכים ופורחים בניסיון ליצור רצף יהודי להתנחלויות‬
‫המבודדות בלב השומרון‪ ,‬והן ביחס לרכישת בתים מפלסטינים ואכלוסם‬
‫ביהודים בחברון ובלב השכונות הערביות במזרח ירושלים‪ .‬על מקבלי‬
‫ההחלטות וכוחות הביטחון להבטיח כי מתן הגנה למתנחלים שם אינו‬
‫מבסס כשלעצמו את הקרקע לחיזוק האשליה‪ ,‬שמערערת את הסיכוי‬
‫להגיע לגבולות מוכרים‪ .‬‬
‫זכות החשיבה ‪185‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 185‬‬
‫[‪]16/01/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 12‬לא תמימים במדים‬
‫אי‪-‬אפשר לנתק את קיצוני חברון מהחיילים השומרים‬
‫עליהם‪ ,‬שהפכו מרצון או בעל‪-‬כורחם לחלק ממפעל‬
‫ההתנחלות‬
‫"מזועזעים מהגילוי" של האירוע בחברון‪ ,‬מיהרו קברניטי המדינה להפריד‬
‫בין נושאת שם ה"שרמוטה" על שפתיה לבין החייל שעמד לידה ולא‬
‫מנע את המתרחש; בין "המתנחלים הקיצוניים" לבין צה"ל‪ ,‬השוקד על‬
‫משמרתו‪ .‬מסרבים אותם קברניטים להפנים‪ ,‬כי הם אלו שכרכו אותם‬
‫יחדיו‪ .‬נוסף על מלחמתם בטרור‪ ,‬הפכו חיילי צה"ל ומפקדיו לחלק ממפעל‬
‫ההתנחלות בשטחים‪ ,‬חלקם בהזדהות מלאה עימו‪ ,‬ורובם — בשל חולשת‬
‫דעתם וקוצר ראייתם של הנושאים באחריות — בעל כורחם‪.‬‬
‫בקבוצה הראשונה‪ ,‬נדלג על הגנרלים שהמליצו בעבר על "מעשה‬
‫התיישבות בעזה כדי לגמול את ערביה מן האשליה שאנו עתידים לצאת‬
‫משם"‪ ,‬ועל אלה שנשבעו בבג"ץ אלון‪-‬מורה על "הצורך הביטחוני הזמני‬
‫שבהקמתו של היישוב"‪ ,‬אף שהמתנחלים עצמם הודו שהדבר נעשה‬
‫מהטעם האידיאולוגי וכי אופק הקיום של ההתנחלות הוא נצחי‪ .‬נתרכז‬
‫לפיכך רק במצביאים הנוכחיים‪ ,‬אלה שאסרו על פלסטינים למסוק את‬
‫זיתיהם במטעים הסמוכים להתנחלויות ולמאחזים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬בטענה‬
‫כי לא יוכלו להגן עליהם מפני התנכלות המתנחלים; אלה שלא פתחו‬
‫בחקירה שעה שהמטעים נכרתו או פירותיהם נחמסו‪ ,‬ו"עצים יהודיים"‬
‫נטעו במקומם; אלה המופיעים "בשם הביטחון" וגדר ההפרדה בבית‪-‬‬
‫המשפט העליון‪ ,‬מטעים ומסתירים מפני שופטיו את האמת המושמעת‬
‫על‪-‬ידי שרי ממשלת ישראל; אלה המצהירים כי אינם יוצרים כבישים‬
‫ליהודים בלבד‪ ,‬ובפועל מתדרכים את חייליהם לעשות כך‪ .‬‬
‫ובאותה קבוצה נמצא גם את המצביאים השולטים בעשרות מחסומים‬
‫קבועים וניידים ברחבי יהודה ושומרון‪ ,‬החולשים על תנועתם של מיליוני‬
‫‪ 186‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 186‬‬
‫פלסטינים אך "אינם מצליחים" למנוע את העברתם של עשרות קרוואנים‬
‫למאחזים הבלתי חוקיים; את אלה המצליחים לשמור על ביטחונם של‬
‫רבע מיליון מתנחלים בגדה‪ ,‬אך אינם מונעים פגיעה בילדים פלסטינים‪,‬‬
‫העושים דרכם לבית‪-‬הספר בדרך עוקפת מאחז לא‪-‬חוקי ובעיר חברון;‬
‫את אלה הרומסים ‪ 35‬אלף פלסטינים — חוסמים את דלתות בתיהם‪,‬‬
‫אוסרים עליהם תנועה ברחובות עירם‪ ,‬סוגרים את חנויותיהם עד כדי‬
‫סילוקם מבתיהם — כדי שקומץ מתנחלים‪ ,‬המבקשים לרשת את עיר‬
‫האבות ולא להיות חלק ממנה‪ ,‬ינועו בחופשיות‪.‬‬
‫בקבוצה השנייה נמצא את "האנוסים"‪ ,‬המאמינים בצה"ל שונה אך‬
‫נאלצים לפעול אחרת במציאות שנכפתה עליהם על‪-‬ידי הפוליטיקאים‬
‫המכונים מנהיגים‪ .‬אלה היודעים על אי‪-‬חוקיותם של המאחזים‪ ,‬אך‬
‫שומרים עליהם כי זכותו של כל ישראלי לביטחון בשטחים מעוגנת בחוק;‬
‫אלה המונעים ללא צו והיתר תנועתם של פלסטינים‪ ,‬כי הסבירו להם‬
‫ש"בידול" התנועה הוא חלק מ"הסיכול"; אלה המאמינים בסולידריות‬
‫היהודית ונאלצים לשטוף את גופם משיירי החומרים‪ ,‬שהושלכו עליהם‬
‫על‪-‬ידי אחיהם; אלה המנתקים את מזרח‪-‬ירושלים מסביבתה הפלסטינית‬
‫הטבעית‪ ,‬כי השרים מדקלמים שבירתנו "מאוחדת" בריבונות ישראל לנצח‪.‬‬
‫אם ממשלת ישראל מתעלמת מהמתפכחים בדמות "שוברים שתיקה"‬
‫ומסרבת לפניות האגודה לזכויות האזרח‪" ,‬יש דין" ואחרות‪ ,‬עליה‬
‫להקשיב לפחות ליועצה המשפטי‪ ,‬שהצהיר לאחרונה כי "מצב אכיפת‬
‫החוק בשטחים מצוי ברמה מאוד ירודה‪ .‬זה עניין של הצבא קודם כל‪,‬‬
‫ולצבא יש סדרי עדיפויות ומשימות שהוא רואה אותן כדחופות יותר"‪.‬‬
‫עליה להפנים כי אין "קו ירוק" להפרת החוק‪ ,‬להעלמת העין‪ ,‬לכשל‬
‫המוסרי והחברתי — ולאלימות‪ .‬כפל הלשון והקריצות פוגעים בחוסנו‬
‫של צה"ל ובכושרו למלא את ייעודו האמיתי‪ ,‬שעה שהוא נדרש לכך‪.‬‬
‫הצהרות והקמת ועדות בדיקה לחקר הידוע בשטחים כבר שנים הן לא‬
‫יותר מביטוי להיעדר המנהיגות והנחישות‪ ,‬הנדרשת למדיניות ברורה‬
‫של כיבוד החוק ואכיפתו‪ .‬על הציבור הישראלי להתעורר ולתבוע זאת‪.‬‬
‫התעלמות ממורסות אלו‪ ,‬המצטרפות לאחרות מימיה הראשונים של‬
‫המדינה‪ ,‬שטרם נמצא בנו העוז לנקזן — לא יוסיפו חישוקים לרוחו של‬
‫זכות החשיבה ‪187‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 187‬‬
‫הדור הנוכחי המשרת בשטחים‪ ,‬למוסריותה של החברה הישראלית‬
‫ולתדמיתה של המדינה‪.‬‬
‫‪ 188‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 188‬‬
‫[‪]31/12/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 13‬נושאת המטוסים של אולמרט‬
‫צעדים חד צדדיים וכוחניים במהותם‪ ,‬אינם יכולים‬
‫להשתלב בכיוון החדש של הידברות‪ ,‬אותה מנסה אולמרט‬
‫להפגין‬
‫יש הממחישים את הזמן הנדרש לזהות את שינוי מדיניותה של ממשלה‬
‫על ידי השוואה לזמן הנדרש לנושאת מטוסים בכדי להגיע לכוון חדש‪.‬‬
‫אפשר שסדרת מהלכיו והתבטאויותיו של ראש הממשלה אולמרט‬
‫לאחרונה‪ ,‬מעידים כי החליט לסובב את הגה ממשלתו ממדיניות של‬
‫חד צדדיות לזו של הידברות עם המתונים שבפלסטינים‪ ,‬בהנהגתו של‬
‫אבו מאזן‪.‬‬
‫נרצה לקוות כי אכן כך זה אך יותר נבקש להבטיח כי ראש הממשלה‬
‫מודע להשלכות הקשות שעלול הוא להמיט על שני הצדדים אם ינסה‬
‫לעצור באחת או לשנות שוב את יעדו‪.‬‬
‫נאומו מעל קבר בן גוריון‪ ,‬בו דיבר על מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬הפסקת‬
‫האש בעזה שהושקה בצמוד לה‪ ,‬הניסיון להקלות בתנועה הפלסטינית‬
‫על ידי הסרת מחסומים ביהודה ושומרון‪ ,‬פגישתו עם אבו מאזן‪ ,‬העברת‬
‫‪ 100‬מיליון דולר מכספי המיסים הפלסטינים לידי נשיא הרשות‪ ,‬מדיניות‬
‫ההבלגה להפרות הפסקת האש של הג'יהאד האסלאמי‪ ,‬ההחלטה לאפשר‬
‫מעבר ‪ 2,000‬רובים ותחמושת לידי כוחות הביטחון הנשלטים על ידי‬
‫הפתח‪ ,‬והאפשרות להתיר את כניסתם של אלפי לוחמי אל באדר מירדן‬
‫לעזה בכדי לסייע לאבו מאזן לשנות את יחסי הכוחות ברצועה‪ ,‬הנוטים‬
‫היום בבירור לטובת החמאס‪ ,‬הם "עצים צעירים" שנקווה כי שתולים‬
‫הם באותו "יער חדש" ואינם הסחות מהמדיניות המוכרת‪.‬‬
‫צעדים אלו יכולים להעיד כי ראש הממשלה בחר להידבר מחדש עם אבו‬
‫מאזן ולפעול בצעדים מעשיים לחיזוקו בהתמודדות מול החמאס‪ .‬כדי‬
‫זכות החשיבה ‪189‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 189‬‬
‫שזה יצלח‪ ,‬על ראש הממשלה להיענות להצעתו של נשיא הרשות ולפתוח‬
‫במשא ומתן על הסדר קבע‪ .‬כוחו של החמאס אינו נשען רק על נשקו‪ ,‬או‬
‫על חולשתו ושחיתותו של הפתח‪ ,‬אלא בעיקר על יכולתו לזכות באמון‬
‫הרחוב הפלסטיני כי יש בידו להביא לסיום הכבוש בדרך "ההתנגדות"‪ .‬‬
‫שילוב של לחימה ממוקדת‪ ,‬מבוקרת ואחראית בטרור‪ ,‬עם הקלות‬
‫משמעותיות בחיי היום יום של האוכלוסייה הפלסטינית לצד הנחת‬
‫הצעה מדינית ראויה להסדר‪ ,‬תוצר של חידוש ההידברות והמו"מ‪ ,‬יכול‬
‫להניב את אותה "ממשלה חדשה" שאולמרט ייחל לה בנאומו‪.‬‬
‫כדי לשמור על הכיוון הזה על ראש הממשלה להיות נחוש לעשות כך‬
‫מול "איומי" צה"ל בהסרת המחסומים ובצורך לצאת ל"מבצע צבאי‬
‫נרחב"‪ ,‬מול ההתגרות של הג'יהאד ודומיו המבקשים "להעתיק את‬
‫האש בניהם לאויב הציוני" ומול הצהרות האופוזיציה מבית ומחוץ‬
‫לממשלתו ביחס למהלכיו האחרונים‪ .‬אך יותר מכל צריך ראש הממשלה‬
‫להפנים כי לא יוכל לאחוז במקל בשני קצותיו‪ .‬הוא אינו יכול להפגין‬
‫מדיניות שונה ביחס לגדה המערבית מזו שבעזה‪ .‬הוא אינו יכול להכריז‬
‫באותה נשימה על "דרך אחרת של אמון ושלום" ועל הקמתה בפועל‬
‫של התנחלות חדשה בבקעת הירדן‪ .‬הוא אינו יכול להכריז בנאומו על‬
‫"פרידה מחלומות שהזינו את האתוסים הלאומיים שלנו‪ "..‬ולאשר‬
‫מחדש‪ ,‬בישיבה שקיים יומיים לאחר מכן‪ ,‬את בניית הגדר במקומות‬
‫בו היא חודרת לעומק השטח הפלסטיני‪ ,‬מנתקת והורסת את מרקם‬
‫חייהם ופרנסתם של מאות אלפים פלסטינים בגדה‪ ,‬ואף לשקול להוסיף‬
‫עליה קטעים חדשים‪.‬‬
‫מהלכים סותרים אלו יביאו להחזקתם של אבו מאזן ותומכיו בגדר‬
‫מש"תפים ו"מגוייסים" של ישראל הפועלים כנגד האינטרס הפלסטיני‬
‫ארוך הטווח‪ ,‬כפי שהחמאס מנסה להציגם בפני הצבור הפלסטיני‪.‬‬
‫הגה נושאת המטוסים עשוי לספוג תיקוני כיוון קלים כנגד גלים וזרמים‬
‫מקומיים‪ .‬אך צעדים אלו‪ ,‬חד צדדיים וכוחניים במהותם‪ ,‬אינם יכולים‬
‫להשתלב בכיוון החדש של הידברות אותה מנסה אולמרט להפגין‪ .‬על‬
‫‪ 190‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 190‬‬
‫ראש הממשלה להכיר בכך שהצבור הפלסטיני לא ייתן הזדמנות שלישית‬
‫לפת"ח ולאבו מאזן בראשם‪ ,‬לחזור ולנסות את הדרך המדינית עם ישראל‪,‬‬
‫בכדי להשיג את מטרתו בדמות מדינת פלסטינית עצמאית בשטחים‪.‬‬
‫הרחוב הפלסטיני ער לעובדה כי משא ומתן של ‪ 10‬שנים בהנהגת הפתח‬
‫לא הצליח להניב ולו את הנסיגה הישראלית מעזה הקטנה והצפופה‬
‫אותה הביאה "ההתנגדות" בהובלת החמאס‪ .‬הבחירה מחדש של אולמרט‬
‫בהידברות עם אבו מאזן‪ ,‬אם אכן נעשתה כזאת‪ ,‬היא בחירה של נושאת‬
‫מטוסים ויש ללכת עימה בנחישות ובחירוק שניים‪ ,‬ולתבוע את אותו‬
‫דבר מהפלסטינים‪ .‬כי אם אין בכוונתו של אולמרט לנהוג כך‪ ,‬עדיף היה‬
‫באם לא היה מנסה זאת כלל‪.‬‬
‫"חלון ההזדמנויות המדיני" הינו צר מדי כיום לניסיונות להרוויח זמן‬
‫להעמקת האחיזה הישראלית בגדה המערבית כפי שתוכנית "ההתנתקות"‬
‫ביקשה בזמנו להשיג‪ .‬הכשלת הניסיון הנוכחי לא תותיר בו הרבה מקום‬
‫לעתיד אחר‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪191‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 191‬‬
‫[‪]10/10/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 14‬אמרתם לנו? אמרנו לכם!‬
‫טענתם שההתנתקות תיתן רוח גבית לחמאס‪ ,‬אך לא‬
‫סיפרתם שתסרבו לדבר עם מנהיג פלסטיני מתון המכיר‬
‫בישראל‪ ,‬ולא הצעתם שום אלטרנטיבה למשטר ההפרדה‬
‫והכיבוש‬
‫זה שלושה חודשים‪ ,‬מאז החלה המערכה בלבנון‪ ,‬קשת רחבה של דוברים —‬
‫במדים ובלעדיהם — מגלגלת עיניים ומרעיפה עלינו הכרזות‪" :‬ההתנתקות‬
‫הייתה התאבדות"‪" ,‬היא התפרשה כחולשה ולא תרמה לשלום"‪ ,‬וגם‬
‫"המתנחלים עצרו בגופם את הטרור מלהגיע לאשקלון ושדרות"‪ .‬את‬
‫ה"גילויים" חותמים הדוברים ב"אמרנו לכם" טיפוסי‪ ,‬ומחרים‪-‬מחזיקים‬
‫אחריהם הטוקבקיסטים במשרה מלאה‪ .‬אלו גם אלו מכוונים אצבע‬
‫מאשימה כמעט לכל עבר‪ ,‬עד כי נדמה שאיש מאיתנו לא היה פה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬או שכח את שקרה במהלכן‪ .‬זה הזמן להזכיר כמה אמיתות‬
‫לאלו שכבר יודעים הכל‪:‬‬
‫כן‪ ,‬היינו חלשים‪ .‬יצאנו מעזה כי היינו חלשים מכדי לנצח דמוגרפית‬
‫באמצעות ‪ 7,000‬יהודים מיליון ורבע פלסטינים‪ ,‬המרוכזים באחוז ורבע‬
‫משטחה של א"י המערבית‪ .‬יצאנו כי היינו חלשים לנצח מדינית את כל‬
‫החלטות האו"ם ואת המשפט הבינלאומי‪ ,‬הקובעים כי עזה היא שטח‬
‫כבוש‪ ,‬גם אם מבחינתנו היא בחזקת חבל מולדת‪ .‬יצאנו כי היינו חלשים‬
‫מוסרית מלהחזיק משטר הפרדה בין שתי האוכלוסיות באותו שטח‬
‫כבוש‪ .‬יצאנו כי צה"ל נחלש מלשאת על כידוניו את המציאות הבלתי‬
‫אפשרית — ביטחונית‪ ,‬מדינית‪ ,‬דמוגרפית ומוסרית — שנכפתה עליו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כן‪ ,‬ההתנתקות לא תרמה לשלום‪ .‬כי הממשלה ומי שעמד בראשה‪ ,‬נבחריהם‬
‫של המקטרגים דהיום‪ ,‬לא ביקשו שלום ולא רדפו הסדר קבע כפי שאנו‬
‫ביקשנו‪ .‬שרון השיק את התוכנית שבועיים אחרי פרסומה של יוזמת‬
‫ז'נבה‪ ,‬כי טען ש"הקיפאון הגלום במצב הנוכחי מזיק לישראל" ומשום‬
‫‪ 192‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 192‬‬
‫ש"ההתנתקות מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך‬
‫מדיני עם הפלסטינים" (כך לפי וייסגלס)‪ .‬ההתנתקות הייתה מהלך חד‪-‬‬
‫צדדי של ממשלה שהדגישה בהחלטתה כי זו "אינה חלק ממפת הדרכים"‬
‫וש"על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני"‪.‬‬
‫הפינוי לא היה צעד לשלום‪ ,‬כפי שהשמאל אשר תמך בו דרש שיהיה‪,‬‬
‫אלא הצעד "לחיזוק ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון‪ ...‬אשר ברור‬
‫כי יישארו בריבונות ישראל"‪ .‬ההתנתקות לא הייתה מהלך להקמתה של‬
‫מדינה פלסטינית אלא "מהלך שישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל‬
‫בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה"‪ ,‬גם אם ישראל ממשיכה לשלוט‬
‫באוויר‪ ,‬בים‪ ,‬במעברים‪ ,‬בחשמל‪ ,‬במים בסחר ובמה לא‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לא‪ ,‬היפרדות פוליטית וטריטוריאלית מהפלסטינים בשטחים אינה‬
‫התאבדות‪" .‬החזקת ‪ 3.5‬מיליון פלסטינים‪ ,"...‬כדברי שרון‪ ,‬היא התאבדותה‬
‫של ישראל כמדינה היהודית‪..." .‬החזקתם תחת כיבוש" ומשטר של הפרדה‪,‬‬
‫היא התאבדותה של ישראל כמדינה דמוקרטית‪ .‬הזרמת עשרות מיליארדים‬
‫להתנחלויות מחד ואובדן מיליארדים של השקעות והכנסות מהקהילה‬
‫הבינלאומית מאידך‪ ,‬הם ההתאבדות הכלכלית של ישראל‪ .‬תופעת‬
‫המאחזים הבלתי חוקיים והפגיעה של חלק מהמתנחלים בפלסטינים‪,‬‬
‫שאפילו קריאות היועץ המשפטי‪ ,‬פסיקות בית‪-‬המשפט העליון והחלטות‬
‫הממשלה לא עזרה לעצרם — זו כבר התאבדותה של ישראל כמדינת החוק‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לא‪ ,‬המתנחלים בעזה לא עצרו את הטרור בגופם‪ .‬הם לא הלכו לשם‬
‫כדי להחליף את צה"ל בתפקידו אלא להתנחל על כידוניו‪ .‬חלקם הגיעו‬
‫כדי לצאת מהשכונות באשקלון‪ ,‬שדרות ונתיבות וחלקם הגיעו ל"רשת‬
‫את הארץ המובטחת"‪ .‬יישובי עוטף עזה נאלצו לשאת בעול הסכסוך‬
‫עוד בשנים בהן המצרים שלטו בעזה‪ .‬פיגועים‪ ,‬קסאמים ופצצות מרגמה‬
‫רבים יותר היו מנת חלקם גם כשיישובי גוש קטיף עמדו על תילם‪.‬‬
‫ההתנחלויות‪ ,‬על ‪ 1,800‬משפחותיהן‪ ,‬ריתקו לאבטחתן אלפי חיילים‬
‫ומאות מיליוני שקלים‪ ,‬כשהסיכוי האפסי כי ישפיעו בשימורן על ביטחון‬
‫ישראל וגבולות הקבע של שלה נקלט אפילו על‪-‬ידי שרון‪ ,‬שעה שקבע‬
‫כי "בכל הסדר קבע עתידי‪ ,‬לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועה" גם‬
‫אם בתחילה סבר "כי דין נצרים כדין תל‪-‬אביב"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪193‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 193‬‬
‫לא‪ ,‬לא "אמרתם לנו"‪ .‬אמרתם לנו כי הנכם מתנגדים לפינוי וליציאת‬
‫צה"ל מעזה ללא הסכם‪ ,‬אך לא אמרתם שתסכימו לפנות גם את יהודה‬
‫ושומרון‪ ,‬או לפחות להחליף שטחים‪ ,‬כמו שהצענו‪ ,‬תמורת הסכם קבע‪.‬‬
‫דאגתם כל העת להכריז ש"אין עם פלסטיני"‪ ,‬ש"ארץ ישראל שייכת רק‬
‫לעם ישראל"‪ ,‬ו"עדיף להתנתק ממדינת ישראל מאשר מארץ ישראל"‪.‬‬
‫אמרתם כי על הממשלה לדאוג לביטחונכם ולכלכלתכם‪ ,‬אך לא סיפרתם‬
‫כי הנכם פוסלים את סמכותן של ממשלת ישראל וכנסת ישראל הנבחרת‬
‫לוותר על חלקי מולדת גם בתמורה להסכמי שלום‪ .‬אמרתם שההחלטה‬
‫אינה חוקית אך לא אמרתם לנו שהלכתם לבג"ץ‪ ,‬רק כדי לפסול לאחר‬
‫מכן את החלטתו שדחתה את עתירתכם‪ ,‬ושתצאו כאדוני הארץ להשבית‬
‫את מהלך החיים בכבישי המדינה ובעריה‪ .‬אמרתם שההתנתקות תיתן‬
‫רוח גבית לחמאס ולטרור‪ ,‬אך לא גיליתם לנו כי אינכם מוכנים לדבר‬
‫עם כל פלסטיני אחר‪ ,‬גם אם הוא הכיר בישראל ומבקש להמשיך ולנהל‬
‫משא ומתן עימה‪.‬‬
‫התפיסה הכוחנית והחד‪-‬צדדית‪ ,‬שעמדה ביסוד ההתנתקות ועדיין‬
‫מבקשת את ההתכנסות‪ ,‬היא הכישלון האסטרטגי של ממשלות ישראל‬
‫האחרונות‪ .‬אנחנו אלה שביקשנו ליישם גם עם הפלסטינים את הנוסחא‬
‫שהצליחה עם מצרים וירדן — "שטחים תמורת שלום"‪ .‬אך אתם רציתם‬
‫את שניהם רק בצד הישראלי של המשוואה‪ .‬עליכם להפנים כי לא נוכל‬
‫לשכנע את הערבים להצטרף מרצונם לתנועה הציונית‪ ,‬אך נוכל להבטיח‬
‫שיקבלונו כעובדה קיימת במזרח התיכון‪ .‬זאת על‪-‬ידי עליונות צבאית‪,‬‬
‫שאינה נשחקת במחסומי הדרכים ובבדיקת היתרים‪ ,‬המהווה תנאי הכרחי‬
‫לקיומה של מדינת ישראל‪ ,‬אך גם על‪-‬ידי הקמתה של מדינה פלסטינית‬
‫עצמאית בהסכם‪ ,‬המהווה תנאי הכרחי להישארותה של ישראל כמדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ 194‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 194‬‬
‫[‪]29/01/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 15‬האופציה הפלסטינית לא מתה‬
‫עוד מהלך חד‪-‬צדדי ישחק לטובת חמאס‪ .‬צריך לחזק‬
‫אופוזיציה מתונה ברשות ולהציג לפלסטינים אלטרנטיבה‬
‫שפויה להסדר‬
‫הילולת ה"אמרתי לכם" ביחס לניצחון החמאס בבחירות מיותרת‪ ,‬ולא‬
‫רק משום שמרביתה נעשית בדיעבד‪ .‬בתגובות הראשונות מכל קצות‬
‫הקשת הפוליטית‪ ,‬נראה כי לא רק שאנו מתחזים ל"מופתעים"‪ ,‬אלא‬
‫גם איננו מתכוונים ללמוד את השיעור מכך‪ .‬יותר מכל מקוממות שתי‬
‫קביעות "מקוריות" שמושמעות מאז המהפך הזה‪ :‬האחת היא שהרשות‬
‫הפלסטינית בהנהגת חמאס אינה פרטנר; השנייה היא שבשל כך‪ ,‬עכשיו‬
‫יותר מתמיד‪ ,‬על ישראל להמשיך במהלכי התנתקות חד‪-‬צדדיים‪ .‬האמנם?‬
‫על המחזיקים בטענה הראשונה לשאול את עצמם ביושר‪ :‬האם הם‬
‫גורסים במשתמע כי הרשות בהנהגת ערפאת‪ ,‬אבו‪-‬מאזן ואבו‪-‬עלא‬
‫אכן הייתה פרטנר? אם כן‪ ,‬מדוע נמנענו באדיקות במשך חמש השנים‬
‫האחרונות מכל ניסיון אמיתי לחידוש המשא ומתן עימה? אם לא‪ ,‬למה‬
‫על מדינת ישראל להתרגש מהיעדר השותף דווקא עכשיו? הרי שלטון‬
‫ה"אין פרטנר" נותר על כנו‪ ,‬והמדיניות החד‪-‬צדדית‪ ,‬שנסמכה על הטענה‬
‫הזאת‪ ,‬ראויה להישאר זו המועדפת‪ .‬אך לא באמת כך פני הדברים ביחס‬
‫לשתי סוגיות מפתח — אידיאולוגיית החמאס ואסטרטגיית הפעולה‬
‫ארוכת הטווח שלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אש"ף של ערפאת ואבו‪-‬מאזן קיבל ב‪ 1988-‬את ‪ 242‬והכיר בישראל‬
‫ב‪ 1993-‬מעמדה של חולשה‪ .‬קריסת ברית‪-‬המועצות‪ ,‬הלחץ של ממשל‬
‫רייגן‪ ,‬הסכם השלום בין ישראל למצרים‪ ,‬חוסנה של ישראל והנהגת‬
‫הפנים של האינתיפאדה הראשונה הביאו אותו לנטישת ה"מאבק המזוין"‬
‫ולמעבר לחלופה מדינית להשגת חצי תאוותו‪ ,‬בדמות מדינה פלסטינית‬
‫בגבולות ‪ .'67‬אך אוסלו‪ ,‬בשל טעויות שני הצדדים‪" ,‬הביא את הפלסטינים‬
‫זכות החשיבה ‪195‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 195‬‬
‫לאפס פוליטי"‪ ,‬כדברי מחמוד א‪-‬זהאר‪ ,‬ושלח את הפתח לגלות פוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫החמאס ב‪ 2006-‬מגיע לשלטון מעמדה של כוח‪ .‬רוב הציבור הפלסטיני‬
‫מאמין כי רק הטרור החמאסי הוא זה שהבריח את ישראל מעזה‪ ,‬ונמנע‬
‫מלראות בהתנתקות גם מהלך — שגוי אמנם — באמצעותו ביקש שרון‬
‫להרוויח את השנים הנדרשות לביסוס ההתיישבות ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫לכך מצרף החמאס הבטחה למלחמה בשחיתות ובאנרכיה השלטונית‪,‬‬
‫וכל זאת כדי להציג בפני העם הפלסטיני‪ ,‬הסבור כי אין לו מה להפסיד‬
‫יותר‪ ,‬חלופה מוצלחת יותר לסיום הכיבוש הישראלי ולשיקום החברה‪.‬‬
‫החמאס ירצה בשנים הקרובות להגיע ליחסי כוחות אחרים עם ישראל‬
‫לפני שישקול מו"מ טקטי עימה‪ ,‬כי "במו"מ מאזן הכוח נוטה תמיד לכוון‬
‫החזק"‪ ,‬כפי שאיסמעיל הנייה מסביר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ישראל מסרבת מזה שנים להשלים את השאלה‪ :‬פרטנר לאיזה הסכם?‬
‫נכון הוא כי החמאס‪ ,‬כמו אש"ף‪ ,‬אינו מוכן להיות שותף לישראל‬
‫בהסכם קבע בו ישראל תשאיר בריבונותה את "ירושלים המאוחדת‪,‬‬
‫בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות"‪ .‬החמאס מכריז בכנות כי הוא תומך‬
‫בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ‪ ,1967‬אך בניגוד לאש"ף‪,‬‬
‫אין הוא מוכן להסכם‪ ,‬לחילופי שטחים‪ ,‬לחלוקת ירושלים המזרחית‪,‬‬
‫לפירוז המדינה הפלסטינית וכדומה‪ .‬הוא גם אינו מוכן לעצור כאן‪,‬‬
‫כאש"ף‪ ,‬ולהכיר בשתי מדינות לשני העמים‪ ,‬כי "כל פלסטין‪ ,‬בין הים‬
‫והנהר‪ ,‬היא הקדש איסלאמי"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫על ישראל‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להימנע מאשליות שווא ביחס להפיכתו של החמאס‬
‫לפרטנר אפשרי להסכם קבע בשל ההקשר הדתי של תפישתו‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עליה להימנע מכל מהלך בו תחזור ההנהגה הפלסטינית לטפח את‬
‫אשליית הכוח והסרבנות לפשרה‪ ,‬כדרך מעודפת להקמת מדינה ולפתרון‬
‫סוגיית הפליטים‪ .‬דפוס החד‪-‬צדדיות לנסיגות משמעותיות כמעזה‪ ,‬בה‬
‫ממשלת שרון עשתה ככל שביכולה להימנע מלהפוך אותה לפלטפורמה‬
‫לחידוש המו"מ עם אבו‪-‬מאזן‪ ,‬אסור שיישנה‪ ,‬כי הוא ישרת את החמאס‬
‫באסטרטגיה ארוכת הטווח שלו‪ .‬מנגד‪ ,‬על ישראל להשכיל ולהציב מחדש‬
‫בפני הפלסטינים את החלופה המדינית בדפוס הסדר קבע הוגן המבוסס‬
‫‪ 196‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 196‬‬
‫על ‪ ,242‬ולא בדמות "מפת הדרכים" החלולה‪ .‬מהלכים אלו עשויים לחזק‬
‫את הגורמים המתונים בחברה הפלסטינית בשרתם כאופוזיציה חילונית‬
‫מחוץ לממשלת חמאס; אלה יוכלו לדבוק בעמדות הקוראות לפשרה‬
‫היסטורית בין שני העמים‪ ,‬וללמוד את לקח השחיתות והאנרכיה ליום‬
‫בו ישובו לשלטון‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫להצלחת מדיניות זו על ישראל לשתף פעולה עם ארצות‪-‬הברית וארצות‬
‫אירופה וכן עם מצרים וירדן‪ ,‬שלא ירוו נחת מהשלכות ניצחון החמאס‬
‫על "האחים המוסלמים" בקרבן‪ .‬אובדן האופוזיציה הפלסטינית‪ ,‬בשל‬
‫החלטה שגויה להצטרף לחמאס או בשל טעויות ישראל‪ ,‬תסגור בפניהם‬
‫ובפנינו את הסיכוי לפשרה ויונצח מחדש המאבק חסר התוחלת בין‬
‫הקיצוניים על הארץ כולה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪197‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 197‬‬
‫[‪]18/01/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 16‬האנטי‪-‬בולדוזר והעיזים‬
‫טוב יעשה אולמרט אם ימנע כבר עכשיו‪ ,‬עוד בטרם נבחר‪,‬‬
‫כניסה של "עיזים" אל הבית והשטחים‬
‫אם יקרא ממלא‪-‬מקום ראש הממשלה את נחלי המילים שהחלו לזרום‬
‫אודות מורשתו של שרון‪ ,‬בעת שזה נאבק על חייו‪ ,‬הוא יוכל לגלות‬
‫באופן לא מפתיע‪ ,‬כי זכה לאהדה בקרב הציבור הישראלי בשתי תקופות‬
‫בחייו‪ :‬הראשונה‪ ,‬במהלך שירותו הצבאי‪ ,‬בו הפגין מנהיגות‪ ,‬יצירתיות‬
‫ונחישות שהפכו סמלים במורשתו של צה"ל‪ .‬השנייה‪ ,‬בשלוש השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬בהן זכה באופן פרדוכסאלי לעדנה על צעד שביצע בניגוד גמור‬
‫לתפישותיו ועל הצהרות בדבר נכונותו לתקן את הטעויות שבעצמו עשה‪.‬‬
‫באם יבקש‪ ,‬לא יוכל אולמרט ליהנות מהיסטוריה דומה‪ .‬הוא צמח כל‬
‫חייו במערכת הפוליטית המפלגתית‪ ,‬ונעדר את מידת הסמכותיות‬
‫והמנהיגות בתחומים המדיניים והביטחוניים ממנה נהנה שרון בשל‬
‫עברו הצבאי‪ .‬הוא חסר את ה"בולדוזריות" של שרון‪ ,‬שהניעה את מפעל‬
‫ההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים‪ ,‬כמו גם את תחילת פירוקם‪ .‬הוא‬
‫לא יזכה לעדנה באם ישנה תוך כדי כהונתו את מהלכיו‪ .‬אך לכל הפחות‪,‬‬
‫בהתחשב בעובדה שאין הוא יכול לפתוח במהלכים היסטוריים טרם‬
‫זכייתו באמון הבוחר‪ ,‬רצוי שיימנע ממלא‪-‬המקום כבר כעת ממהלכים‬
‫שיטרפדו בבוא העת כל מהלך שכזה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ראשית‪ ,‬עליו לעצור את דריסת החוק המשתוללת בשטחים‪ .‬כוחו לא‬
‫יעמוד לו בעתיד לעצור את התופעה שחצתה זה מזמן את הקו הירוק‬
‫ששרון ביקש למחוק‪ .‬כדי להצליח מחר בהנחיית הגורמים אשר ביכרו‬
‫להשלים עם הפרת החוק‪ ,‬עליו להנחות עוד היום את שר הביטחון‬
‫להפסיק להתחכם עם פסיקות בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬ולמלא אחריהן‬
‫ביחס להריסת המבנים בעמונה‪ ,‬כמו גם בשאר המאחזים הבלתי חוקיים;‬
‫לפתוח את השוק הסיטונאי בחברון ולהחזיר את חיי התושבים שם‬
‫‪ 198‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 198‬‬
‫למסלולם; לאכוף את צווי המינהל האזרחי‪ ,‬שתחת אחריותו‪ ,‬לעצירת‬
‫הבנייה הבלתי חוקית במודיעין עלית ובהתנחלויות אחרות — תופעה שעל‬
‫פי דו"ח המבקר מהחודש שעבר‪ ,‬פושה גם ברבות מהרשויות המקומיות‬
‫בתוככי ישראל; לאפשר לפלסטינים למסוק את זיתיהם ולהגן עליהם‬
‫מפני התנכלויות חלק מהמתנחלים‪ ,‬שמספרן הגיע ב‪ 2005-‬ל‪ 672-‬תיקים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫על אולמרט להנחות את שרת המשפטים‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬לפרסם מיד את‬
‫סיכום פעילות הוועדה שעסקה בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים בראשותה‬
‫— ולממשו‪ .‬לבני מצידה חייבת להכיר בעובדה כי רק ממשלת ישראל‬
‫יכולה להקים יישובים ולשאת באחריות לכך‪ ,‬וכי הממשלה אינה יכולה‬
‫להתחבא מאחורי גבם של גורמים מטעמה או גורמים אחרים המפרים‬
‫את החוק דרך קבע כמעט‪ ,‬כפי שפורסם בדו"ח ששון‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שנית‪ ,‬כראש העיר ירושלים בעבר‪ ,‬יודע אולמרט כי לא נדרש לחלק‬
‫את מה שכבר מחולק‪ ,‬וכי עתידה של מזרח ירושלים להתחלק בין‬
‫שתי המדינות‪ .‬באם היה עד למושב שהוקדש לה בכנס הגיאוגרפי‬
‫השנתי האחרון‪ ,‬היה משתכנע כי עליו לעצור את בניית החומה בתוואי‬
‫הנוכחי‪ ,‬הפוגע בעתידה של ירושלים להיות בירה עברית הנהנית מחוסן‬
‫כלכלי ושתושביה נהנים מביטחון אישי‪ .‬כראש הוועדה שמונתה לטיפול‬
‫במרקם החיים הפלסטיני‪ ,‬אשר נהרס עקב בניית החומה‪ ,‬הוא יודע כי‬
‫המעברים המתוכננים והרחוקים עדיין מלהיבנות לא יצילו את מזרח‬
‫ירושלים הערבית מקריסה חברתית וכלכלית עקב ניתוקה משאר הגדה‪.‬‬
‫זו הופכת לעיר במצוקה כלכלית וחברתית חריפה יותר מזו של היום‪ ,‬על‬
‫כל ההשלכות הלאומיות‪ ,‬הבינלאומיות והביטחוניות‪ .‬עליו לחסוך את‬
‫מאות מיליוני הדולרים הללו להגדלת מספר מקומות העבודה‪ ,‬להגדלת‬
‫שיעור המועסקים ולשיפור מערכת החינוך בבירה עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שלישית‪ ,‬כשר אוצר‪ ,‬מכיר אולמרט את המיליארדים שנדרשו להתנתקות‬
‫מעזה‪ .‬הוא גם יודע כי במקביל לפינוי‪ ,‬עלה מספר‪ ‬המתנחלים בחצי‬
‫השנה האחרונה בשטחי יהודה ושומרון במספר זהה‪ ,‬שעלות פינוים‬
‫בעתיד תבוא על חשבון המשימות הלאומיות בתחום החברה‪ ,‬הכלכלה‪,‬‬
‫הבריאות והחינוך‪ .‬לכן‪ ,‬עליו לרסן את הבנייה בהתנחלויות‪ ,‬כפי ששרון‬
‫זכות החשיבה ‪199‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 199‬‬
‫התחייב בפני האמריקנים‪ ,‬ולעת עתה ראוי היה כי לפחות ישלים את‬
‫הטיפול בקליטתם המלאה של מפוני גוש קטיף בתחומי מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בתפקידו החדש — ונאחל לו הצלחה — על אולמרט להימנע מלפעול מתוך‬
‫שיקולי בחירות קצרי טווח‪ .‬כל "עז" שיאפשר את כניסתה הביתה בימי‬
‫כהונתו הנוכחיים‪ ,‬תעלה לו ולמדינת ישראל עשרת מונים בהוצאתה‪.‬‬
‫וככל שיאחר בפעולתו‪ ,‬עלול מספרן הרב של ה"עיזים" להביא לקריסתו‬
‫של הבית כולו‪.‬‬
‫‪ 200‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 200‬‬
‫[אופקים חדשים | ‪]01/10/2005‬‬
‫‪ | 17‬ארץ ישראל נגד מדינת ישראל —‬
‫טריטוריה‪ ,‬ביטחון והתיישבות‬
‫‬
‫חסידי ארץ ישראל השלמה מתנגדים לחלוקת הארץ‪,‬‬
‫אם מטעמים דתיים ורגשיים (הימין הדתי) ואם מטעמים‬
‫פרקטיים‪-‬ביטחוניים (הימין החילוני)‪ .‬לראשונים אפשר‬
‫לומר‪ ,‬כי תהליכי התיחום של א"י המנדטורית ומדינת‬
‫ישראל לא כללו שום אלמנט של קדושה — ולאחרונים נזכיר‬
‫כי הנסיגה מחצי‪-‬האי סיני‪ ,‬במסגרת הסכם השלום עם‬
‫מצרים‪ ,‬יצרה גבול שקט ויציב‪ .‬אם נשכיל להגיע להסדר‬
‫קבע עם הפלסטינים (כולל נסיגה לגבולות ‪ ,)'67‬נשַפר‬
‫את מצבנו הכלכלי והביטחוני — ואת מעמדנו האזורי‬
‫והבינלאומי‪.‬‬
‫הוויכוח בין חסידי ארץ ישראל השלמה לחסידי הפשרה הטריטוריאלית‬
‫בקרב הראשונים נמצא את רוב הזרם הדתי‪-‬ציוני‪,‬‬
‫הוא אידיאולוגי בעיקרו‪ֵ .‬‬
‫"גוש אמונים"‪ ,‬הרואה במדינת ישראל שלב בתהליך הגאולי של עם ישראל‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬שאין לעצור בו עד השלמתו המלאה — בהתאם למשנתו‬
‫של הראי"ה‪ .1‬על‪-‬פי גישה אקסיומטית‪-‬רגשית זו‪ 2‬לזהות הנדרשת בין‬
‫גבולות המדינה והארץ‪ ,‬אשר נשענת על נימוקים דתיים‪ ,‬אין בכוונתו‬
‫של הציבור המאמין לוותר על מימושה של ההבטחה האלוהית‪.‬‬
‫קבוצה נוספת בקרב חסידי ארץ ישראל השלמה‪ ,‬ובה המפלגות החילוניות‪-‬‬
‫הימניות‪ ,‬מנמקת את תפישתה מנקודת מבט אינסטרומנטלית (ולא‬
‫אקסיומטית‪-‬רגשית) ביחס לטריטוריה וגבולות‪ .‬קבוצה זו טוענת לצורך‬
‫הישראלי לשמור על מרחב ביטחוני מקסימלי להגנתה‪ ,‬עד אשר יכירו‬
‫‪ 1‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫‪ 2‬גל‪-‬נור יצחק‪ ,‬ושבו בנים לגבולם‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬תשנ"ה עמ' ‪51-52‬‬
‫זכות החשיבה ‪201‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 201‬‬
‫הערבים באמת ותמים בזכותו של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בניגוד לשתי הקבוצות הללו — חסידי הפשרה הטריטוריאלית‪ ,‬שאף‬
‫הם נמנים עם האסכולה האינסטרומנטלית‪ ,‬מאמינים כי השמירה על‬
‫אופייה היהודי הדמוקרטי ועל ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל תושג‬
‫דווקא על‪-‬ידי תנאים אזוריים שיוצרים הסכמי קבע‪ ,‬המעוגנים בהחלטות‬
‫בינלאומיות‪ ,‬נוסף לתנאים אחרים כמו עליונות צבאית‪.‬‬
‫נדון תחילה בטיעוניה האידיאולוגיים של הקבוצה הדתית‪-‬ציונית‪:‬‬
‫נתאר את האופן שבו נתחמו גבולותיה של ארץ ישראל המנדטורית‪,‬‬
‫ונראה כי אין בתהליך התיחום שום אלמנט של קדושה‪ .‬לאחר מכן‬
‫נסקור את התמורות המרכזיות בסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫למרכיבים הטריטוריאליים של המענה הביטחוני של מדינת ישראל‬
‫לאיומים שנשקפו ועדיין נשקפים לה‪.‬‬
‫תהליך התיחום של גבולות ארץ ישראל המנדטורית‪ :‬דרישותיה והצעותיה‬
‫של התנועה הציונית לתיחומה של ארץ ישראל בשנים ‪,1919-1923‬‬
‫בהיקף של ‪ 45-50‬אלף קמ"ר‪ ,‬נומקו בעיקר בצורך להבטיח מרחב‬
‫קליטה ופיתוח ל‪ 3-4-‬מיליוני היהודים שהיו אמורים להקים את הבית‬
‫הלאומי — ובצורך לשלוט במקורות המים ובאסם התבואה משני צדדיו‬
‫של הירדן‪ .‬התנועה הציונית לא תבעה כי תיחום הגבולות ישקף היבטים‬
‫שונים של "הגבולות ההיסטוריים"‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫היא נמנעה מתביעת הנוסחה ההיסטורית‪ ,‬מ"דן ועד באר שבע"‪,‬‬
‫שאומצה רעיונית על‪-‬ידי הקהילה הבינלאומית‪ ,‬עקב החשש לניתוקה‬
‫של א"י מאזור המוצא לים סוף‪ ,‬מאסם התבואה שבעבר הירדן‬
‫וממקורות המים של הליטני‪.‬‬
‫היא נמנעה גם מתביעת "גבולות ההבטחה" על‪-‬פי המקרא‪" ,‬מנחל‬
‫מצרים ועד לפרת"‪ ,‬כי להבנתה לא היה להם כל סיכוי להתקבל‪.‬‬
‫ברמה העקרונית היה ברור למנסחי התביעות הציוניות כי כל נימוק‬
‫היסטורי לקו זה או אחר ייתקל בתביעה נגדית‪ ,‬הנשענת על מצב‬
‫‪ 202‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 202‬‬
‫היסטורי‪-‬פוליטי שונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם ביססו את תביעתם באופן עקרוני‬
‫על הזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל‪ -‬אך בשלב‬
‫הדיון בקביעת הגבולות הם העדיפו את הגישה הריאלית ואת‬
‫הטיעון הכלכלי‪-‬אסטרטגי על פני חזון בלתי‪-‬מציאותי‪ ,‬המתבסס‬
‫על העבר הרחוק‪ .‬בסופו של תהליך התיחום נקבעו גבולותיה של‬
‫ארץ ישראל‪ 28 :‬אלף קמ"ר ממערב לירדן‪.3‬‬
‫התפתחותו והחרפתו של הסכסוך הערבי‪-‬יהודי בעשור שלאחר מכן‬
‫הוביל את בריטניה ב‪( 1937-‬ואת הקהילה הבינלאומית ב‪ )1947-‬לרעיון‬
‫חלוקתה של הארץ בין שתי התנועות הלאומיות‪ .‬הוועדה המיוחדת של‬
‫האו"ם‪ ,‬שפעלה ב‪ ,1947-‬הציעה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית‬
‫ולִ תחֹום את גבולותיה של המדינה היהודית‪ ,‬כך שיקיימו את התנאים‬
‫הללו‪ :‬שטח לקליטת היהודים‪ ,‬פריסת האוכלוסייה‪ ,‬קרקעות בבעלות‬
‫יהודית‪ ,‬ומתן מוצא לְ יָ ם סּוף‪ .‬בסֹופה של המלחמה‪ ,‬שנכפתה עלינו בידי‬
‫הערבים — אשר שללו את החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר ‪ — 1947‬תבעה‬
‫ישראל וקיבלה מהירדנים גם את חלקו המזרחי של מישור החוף‪ ,‬בשל‬
‫צירי התחבורה העיקריים שבו‪.‬‬
‫לסיכום תקופת טרום‪-‬המדינה‪ ,‬נוכל לומר לנאמני הראי"ה — ששללו‬
‫את רעיון החלוקה מראשיתו בנימוקים דתיים‪-‬מקראיים‪ — 4‬כי גבולותיה‬
‫של ארץ ישראל נקבעו על בסיס שיקולים כלכליים בעיקרם‪ ,‬וגבולותיה‬
‫של מדינת ישראל נקבעו על בסיס פריסת ההתיישבות וקווי העמדות‬
‫של הצדדים בתום מלחמת העצמאות‪ .‬השיקולים הביטחוניים באותה‬
‫עת באו לידי ביטוי בניסיון ליצור רצפים התיישבותיים ולשלוט בצירים‬
‫‪ 3‬ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .2001 ,‬עמ' ‪77-79‬‬
‫‪ 4‬ביוני ‪ 1937‬התפרסם הכרוז “נגד כל הצעת חלוקה שהיא"‪ ,‬בחתימת שני הרבנים‬
‫הראשיים ונציגים של שתי המפלגות הדתיות‪-‬ציוניות‪ ,‬ובו נאמר‪“ :‬אנו מצהירים‬
‫בזה את עמדתנו המוצקה והמוחלטת נגד כל הצעה שיש בה משום צמצום גבולות‬
‫א"י או חלוקתה באיזו צורה שהיא‪ַ .‬עם ישראל לא ויתר במשך אלפי שנות גלותו‬
‫על זכותו בארץ האבות ולא יוותר גם כעת אף על שעל אחד מאדמת ארץ ישראל‪.‬‬
‫אנו מכריזים בכל תוקף על זכותה הנצחית המלאה והשלמה של האומה על מול־‬
‫דתה בגבולותיה ההיסטוריים‪ ,‬ואנו שוללים בהחלט כל ניסיון של הסכמה לחלוקת‬
‫הארץ או הצעות אחרות הפוגעות בזכותנו זאת"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪203‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 203‬‬
‫— ונעדרה מהם הראייה האזורית‪ .‬הזיקה ההיסטורית התמקדה בזכותו‬
‫של העם היהודי על ארץ ישראל‪ ,‬אך לא בקביעת גבולותיה‪ .‬הכרעתו של‬
‫דוד בן ‪-‬גוריון בתום מלחמת העצמאות היתה ברורה‪ ..." :‬בין שלמות‬
‫הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו במדינה יהודית‪".‬‬
‫תהליכים אזוריים ושינויים בהיבטי הביטחון‪ :‬כיבושם של יהודה‪,‬‬
‫שומרון ורצועת עזה ב‪ 1967-‬הצעיד את נימוקי הביטחון לחזית הבמה‬
‫הטריטוריאלית‪ֵ ,‬ואלה נכרכו מחדש בסוגיית ההתיישבות‪ .‬בהיעדר כל נכונּות‬
‫ערבית להכרה בישראל‪ ,‬ביקשה ממשלת המערך לממש את "תוכנית אלון"‪:‬‬
‫ַחיץ ביטחוני בבקעת הירדן ובשיפולים המזרחיים של גב ההר — אשר יחצוץ‬
‫בין ישראל לירדן ול"חזית מזרחית" — וכן ַחיץ בין ישראל למצרים‪ ,‬בדמות‬
‫פתחת רפיח וגוש קטיף; שטח הבירה ירושלים גדל פי שלושה‪ ,‬וסביבה‬
‫נבנה "עוטף" שנועד להרחיקה מקו הגבול העתידי עם ירדן; ולבסוף‪ ,‬ישראל‬
‫ביקשה להרחיב את "המותניים הצרים" במערב השומרון — ולהבטיח שם‬
‫את שליטתה על המים‪ ,‬על חלק מדרכי הרוחב של השומרון ועל מבואות‬
‫נתב"ג‪ .‬שאר השטח‪ ,60% ,‬נשמר כפיקדון להסדר קבע‪.‬‬
‫עם עלייתו של הליכוד לשלטון ב‪ 1977-‬הורחבה הגדרת הצרכים‬
‫הביטחוניים — ועל‪-‬פי תוכניתו של שר החקלאות דאז‪ ,‬אריאל שרון‪,‬‬
‫החלה התיישבות בשטחים הריקים של גב ההר‪ ,‬כדי לשלוט בכל צירי‬
‫הרוחב ובשטחים השולטים מבחינה טופוגרפית על ריכוזי האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית‪" .‬גוש אמונים" השלים את שבירת הרצף ההתיישבותי‬
‫הפלסטיני‪ ,‬על‪-‬ידי בניית התנחלויות בלב האוכלוסייה הפלסטינית‪,‬‬
‫וזאת כדי למנוע כל אפשרות לחלוקתה של הארץ‪.‬‬
‫הסכם השלום עם מצרים ב‪ 1979-‬ופירוזו המחודש של חצי‪-‬האי סיני‬
‫ייתרו את הצורך בחיץ נוסף‪ ,‬בדמות פתחת רפיח וגוש קטיף — והעניקו‬
‫למדינת ישראל גבול שקט ויציב (כבר ‪ 26‬שנים)‪ ,‬בניגוד לתחזיותיהם‬
‫של חסידי ארץ ישראל השלמה לסוגיהם‪.‬‬
‫שני תהליכים נוספים כרסמו גם בחשיבותה הביטחונית של בקעת‬
‫הירדן‪:‬‬
‫‪ 204‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 204‬‬
‫‬
‫‬
‫השילוב של הסכם השלום עם ירדן ב‪ ,1994-‬כיבוש עיראק על‪-‬ידי‬
‫ארצות‪-‬הברית ב‪ 2003-‬וחולשתה הברורה של סוריה‪ ,‬צמצם באופן‬
‫ניכר את איום "החזית המזרחית"‪ ,‬בטווח הנראה לעין‪.‬‬
‫המונחה בשדה הקרב‪ ,‬שצה"ל עבר בעשור‬
‫ֵ‬
‫מהפכת המידע והנשק‬
‫האחרון‪ ,‬שיפרה מאוד את יכולתה של ישראל להגן על עצמה‬
‫במלחמה גם מתוך שטח מצומצם‪.]7[5‬‬
‫המו"מ עם הפלסטינים‪ :‬במסגרת המו"מ עם הפלסטינים‪ ,‬הסכימו‬
‫האחרונים שהמדינה הפלסטינית תפורז מצבא זר ומנשק כבד; שייאסר‬
‫עליה לחתום על בריתות צבאיות — ושישראל תהנה מהמרחב האווירי‬
‫המשותף ומ‪ 2-3-‬בסיסים להתרעה מוקדמת‪ .‬ישראל מצידה הסכימה‬
‫לוותר על הריבונות בבקעת הירדן‪ ,‬בגב ההר ובמעברים הבינלאומיים‬
‫— "האזורים הביטחוניים"‪ .‬אולם‪ ,‬שני הצדדים כשלו יחדיו בהשגתו של‬
‫הסדר הקבע‪ ,‬בשל המחלוקת בסוגיות שאינן ביטחוניות — התנחלויות‬
‫וירושלים‪.‬‬
‫רבות מההתנחלויות שהיו אמורות להתפנות מאוכלסות בנאמני "גוש‬
‫אמונים"‪ ,‬שנציגיהם בכנסת ובמועצת יש"ע עשו ככל שביכולתם לסכל‬
‫את מימושו של הסכם אוסלו‪ .‬עד שניתנה דירקטיבה שונה מראש‬
‫הממשלה‪ ,‬המשיכה גם מערכת הביטחון לבקש שבהסדר הקבע ייכללו‬
‫"מקדמי ביטחון" לְ איומים שהם תוצרי המציאות העכשווית – ואמורים‬
‫ַ‬
‫להצטמצם‪ ,‬או להיעלם‪ ,‬כתוצאה ממצב מדיני שונה‪ .‬מנגד‪ ,‬הפלסטינים‬
‫כשלו במאבקם בטרור‪ ,‬לא סיפקו את הצורך הביטחוני הישראלי והעניקו‬
‫‪6‬‬
‫לגיטימציה מסוימת לטענותיהם של חסידי ארץ ישראל השלמה‪.‬‬
‫ההינתקות והיום שאחרי‪ :‬כישלונם של שני הצדדים במיצוי הדרך המדינית‬
‫להסדר קבע הובילה אותם לסבב אלימות נוסף‪ ,‬שבמהלכו הודיע ראש‬
‫הממשלה שרון על הינתקות חד‪-‬צדדית מעזה ומצפון השומרון‪ .‬שרון‬
‫‪ 5‬איתן בן אליהו‪ ,‬אצל שביט ארי‪ ,‬חלוקת הארץ‪ ,‬כתר‪ 2005 ,‬עמ' ‪45-46‬‬
‫‪ 6‬פונדק רון ואריאלי שאול‪ ,‬ההיבט הטריטוריאלי במו"מ הישראלי‪-‬פלסטיני להסדר‬
‫הקבע‪ ,‬מרכז פרס לשלום‪2004 ,‬‬
‫זכות החשיבה ‪205‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 205‬‬
‫הדגיש את הגורם הדמוגרפי כשיקול ראשי‪ ,‬אך הזכיר גם את המחיר‬
‫החברתי‪ ,‬הכלכלי והביטחוני הכרוך בהחזקת גוש קטיף בלב הרצועה‪.7‬‬
‫הרווחים הביטחוניים של ההינתקות תלויים בחידושו של התהליך המדיני‬
‫בין הצדדים‪ ,‬שאמור להוליך לחלוקת הארץ ולביסוסה של מדינת ישראל‬
‫על ‪ 78%‬ממנה‪ .‬אז תוכל ישראל להקצות את הכוחות שהתפנו משמירה‬
‫המפקדות‬
‫על ביטחונם של המתנחלים למשימות אחרות; לצמצם את ִ‬
‫ברצועה; ובטווח הארוך יותר אף לחסוך בהוצאות הביטחוניות‪ ,‬על‪-‬‬
‫ידי איחודם של פיקוד דרום ופיקוד מרכז‪ .‬בתגובה לפעולות טרור של‬
‫אלה שיבקשו להפר את התהליך‪ ,‬יהיה לישראל נוח יותר לפעול מחוץ‬
‫לרצועה — מן האוויר או מן הקרקע — כנגד משגרי הרקטות‪ ,‬בתאום‬
‫עם הרש"פ או בלעדיו‪.‬‬
‫מצד אחר‪ ,‬אי‪-‬חידושה של ההידברות בין הצדדים‪ ,‬כישלון הרש"פ‬
‫בשמירה על הסכם הרגיעה עם ארגוני הסירוב והטרור — והעמקת‬
‫האחיזה ההתיישבותית ביהודה ושומרון‪ ,‬יביאו להסלמה מהירה וגורפת‬
‫של האלימות‪ .‬במבט לעתיד‪ ,‬לא יהיה זה נכון מצד ישראל להמשיך ולסגת‬
‫משטחים באופן משמעותי וחד‪-‬צדדי‪ ,‬בשל הפגיעה בכושר ההרתעה‬
‫שלה וחיזוקם של גורמי הטרור עקב כך‪.‬‬
‫אם תעשה כן‪ ,‬היא עלולה להידרש לכיבוש‪-‬מחדש של השטחים ולסבול‬
‫מן ההשלכות הבינלאומיות והפנימיות של צעד כזה – ובכללן‪ ,‬המחיר‬
‫הביטחוני‪-‬כלכלי של גיוס מילואים למבצעים קרקעיים גדולים; של‬
‫הגדלת הכוחות המאבטחים את הישובים המבודדים ואת צירי התנועה‬
‫המוליכים אליהם; של הקצאת מיליארדי שקלים ל"חבילות מיגון"‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫סוף דבר‪ :‬מדינת ישראל יכולה להמשיך ולהיות הגורם הדומיננטי באזור‬
‫וכן להשתלב בו‪ ,‬אם תשכיל לחזור לגבולות ‪ — 1967‬עם תיקוני הגבול‬
‫הנדרשים — במסגרת הסכם קבע‪ .‬מהלך זה‪ ,‬שלא יפגע משמעותית‬
‫ביכולתה של ישראל להגן על עצמה‪ ,‬יעניק לה מעמד בינלאומי מחוזק‪,‬‬
‫‪ 7‬מסמך ההתנתקות של שרון (פורסם ב‪ 15-‬באפריל ‪ 2004‬ב"הארץ")‬
‫‪ 206‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 206‬‬
‫הכרה בסופיות הסכסוך ונורמליזציה ביחסיה עם העולם הערבי‪ ,‬כפי‬
‫שזה הציע במרץ ‪( 2002‬במסגרת "היוזמה הסעודית")‪.‬‬
‫יציבותו של הגבול נקבעת על‪-‬ידי טיב היחסים בין השוכנים משני‬
‫עבריו‪ ,‬בעיקר אם יחסים אלה מבוססים על הכרה הדדית בזכויות הצד‬
‫האחר‪ .‬הסדר קבע ומציאות יציבה אינם מבטלים את הצורך של מדינת‬
‫ישראל לשמור על עליונותה הצבאית‪ ,‬אך מצב כזה יצמצם במאוד את‬
‫הצורך בהקמתן של התנחלויות ב"שטחים שולטים" ובבניית חומות‬
‫לאורך "עורקי חיים"‪.‬‬
‫לימין הדתי יש לומר כי אי‪-‬אפשר "לרשת" את הארץ מבלי לרשת את‬
‫"טבעיותם" של "הגבולות הטבעיים"‪ ,‬כדאי להזכיר‬
‫תושביה כולם‪ .‬בנושא ִ‬
‫לימין הדתי וגם לימין החילוני כי "גבולות טבעיים" הם תמיד הקווים‬
‫שאליהם המדינה רוצה להתפשט‪ .‬לא ידוע על מקרה שבו מדינה הביעה‬
‫את רצונה לסגת ל"גבולות טבעיים"‪ .8‬על הציבור להכיר בכך שהניסיון‬
‫לממש כוונות אלו עלול להביא לאובדן הרוב היהודי והמשטר הדמוקרטי‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 8‬יצחק גל –נור‪ ,‬ושבו בנים לגבולם‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
‫זכות החשיבה ‪207‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 207‬‬
‫[הארץ | ‪]02/11/2004‬‬
‫‪ | 18‬גבורת הכובש את יצרו‬
‫במדיניות הנוכחית של ישראל יש אולי גבורה‪ ,‬אבל אין‬
‫תבונה וטהרה‬
‫"בשתי המערכות הללו (מדינית וצבאית) נתבעים מאתנו שלושה דברים‪:‬‬
‫גבורה‪ ,‬תבונה‪ ,‬טהרה‪ ...‬דרושה מאתנו גבורה כדי ליצור ולבנות‪ ,‬לעמוד‬
‫על נפשנו‪ ,‬לעשות שמות בטרוריסטים‪ .‬אבל דרושה מאתנו גם תבונה‬
‫בשעה מטורפת זו‪ ,‬בתוך סבך דמים זה‪ ...‬שומה עלינו למצוא את הדרך‬
‫שתרבה לנו ידידים עוזרים ותמעיט עד כמה שאפשר את מספר אויבינו‬
‫וצרינו‪ .‬ודרושה מאתנו טהרה‪ ...‬כוחנו בנכס הדגול שיש לעם היהודי —‬
‫בנכס המוסרי‪ ,‬בטהרה המוסרית של חיינו‪ ,‬של בנינו‪ ,‬של שאיפותינו‪,‬‬
‫של הליכותינו עם העולם‪ .‬ובשלוש אלה — בגבורה‪ ,‬בתבונה ובטהרה‬
‫— נעמוד עד הניצחון"‪.‬‬
‫היינו שמחים לגלות שהמדיניות שדוד בן‪-‬גוריון הציע ליישוב העברי‬
‫לנקוט מול המרד הערבי ב‪ 1936-‬היא זו שמדריכה את ממשלת ישראל‬
‫גם בימים אלו‪ .‬לצערנו‪ ,‬אנו מגלים כי אין זה כך‪.‬‬
‫אפשר והגבורה מתקיימת בנחישותם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות‬
‫הביטחון האחרים בלחימה עקבית ונחרצת‪ ,‬במחיר דמים יום‪-‬יומי כמעט‪.‬‬
‫הצלחתם מעניקה לממשלה את היכולת לשווק את האשליה שכוח יכול‬
‫לפתור כל בעיה ולתבוע מהחברה לשלם מחיר מיותר‪ ,‬בשל מאבקים‬
‫פוליטיים פנים מפלגתיים‪ .‬אך נראה כי התבונה נעדרת ממחוזותינו‬
‫דבקותה של הממשלה במדיניות ה"אין פרטנר" מביאה לקריסת החוגים‬
‫המתונים בחברה הפלשתינית‪ ,‬המסכימים לקבל את מדינת ישראל לצד‬
‫מדינת פלשתין‪ .‬בד בבד עולה כוחם של השוללים גישה זאת‪ .‬ישראל‬
‫נותרת אמנם עם מחויבותה של המעצמה החזקה בעולם‪ ,‬אך העולם הערבי‬
‫והעולם המערבי‪ ,‬לרבות ידידות נאמנות‪ ,‬הולכים ומתרחקים מתמיכה בה‪.‬‬
‫‪ 208‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 208‬‬
‫גם הטהרה רחקה ממעשיה של ישראל‪ .‬אנו עדים לתופעות הנלוות‬
‫למה שראש הממשלה הגדיר "כיבוש משחית"‪ ,‬כמו מעשים של חיילי‬
‫צה"ל‪ ,‬אנשי משמר הגבול וזרועות הביטחון האחרות‪ ,‬שיש לקוות כי‬
‫ייזכרו כחריגים‪.‬‬
‫שלטון החוק‪ ,‬סדרי המינהל וערכי החברה הראויים נתונים לביזוי מתמיד‪.‬‬
‫חלק מציבור המתנחלים ונציגיו בממשלה רומסים את החוק מתחת‬
‫לאפו של שר הביטחון‪ ,‬כפי שהיטיב לתאר מבקר המדינה בדו"ח על‬
‫המאחזים הלא חוקיים‪ .‬משרדי ממשלה הפכו למכשיר לחלוקת הטבות‪,‬‬
‫תופעה שהביאה את היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לפתוח‬
‫בחקירה פלילית נגד השר לביטחון פנים‪ ,‬בחשד להפרת אמונים ולשוחד‬
‫בחירות‪ .‬האלימות והפשיעה גוברות‪ ,‬השכבות החלשות סובלות מפגיעה‬
‫מתמשכת והקיטוב החברתי מחריף‪.‬‬
‫ראוי שממשלת ישראל תחזור ותאמץ את הבחירה האסטרטגית של‬
‫בן‪-‬גוריון במלחמת העצמאות‪" :‬בין שלמות הארץ למדינה היהודית‪,‬‬
‫בחרנו במדינה היהודית"‪ .‬יש לחזור לתהליך המדיני על בסיס החלטת‬
‫האו"ם ‪ ,242‬המאפשר לשמור על אופיה היהודי של ישראל ועל משטרה‬
‫הדמוקרטי‪ ,‬לצד מדינה פלשתינית‪.‬‬
‫גם מדיניות הגבורה תצטרך להשתנות‪ .‬במקום מבצעים צבאיים רחבי‬
‫היקף ורבי נפגעים יש להעדיף את גבורת הכובש את יצרו‪ .‬מדיניות כזאת‬
‫תאפשר לנו להקצות יותר משאבים להתמודדות עם חוליי החברה ולהפוך‬
‫את ישראל למדינה שאותה ביקש לבנות הנשיא הראשון‪ ,‬חיים וייצמן‪.‬‬
‫בנאומו לפני ועדת פיל ב‪ 1937-‬תיאר וייצמן את ישראל כ"מקום אחד‬
‫בעולם שבו נוכל לחיות את חיינו ולהביע את מהותנו בהתאם לטבענו‪,‬‬
‫ולתת את חלקנו לתרבות האנושית לפי דרכנו אנו‪ ...‬אז אולי יבינו יותר‬
‫לרוחנו‪ ,‬ויחסינו עם שאר אומות העולם יהיו יותר נורמליים"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪209‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 209‬‬
‫‪ 1968/2005‬ישובים ישראליים‬
‫ברצועת עזה‬
‫‬
‫‬
‫‪ 210‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 210‬‬
‫‪ 2009‬יישובים ישראלים בגדה‬
‫המערבית ובמזרח ירושלים‬
‫‬
‫זכות החשיבה ‪211‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 211‬‬
‫‪ | 2009‬מאחזים‬
‫‪ 212‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 212‬‬
‫פרק ‪ | 3‬חמאס ועזה‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 213‬‬
����� ����� ������.indb 214
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫עמ’‬
‫אזרחי ישראל בחרו בחמאס‬
‫מבצע "עופרת יצוקה" – גורמים‪ ,‬התנהלות‪ ,‬תוצאות‬
‫ראשוניות והמשמעויות שלהם [סנאט ‪]02/2009 | 362‬‬
‫היום שאחרי המלחמה כבר היה כאן‪]16/01/2009 | Ynet[ ‬‬
‫אל תצפו לניסים ונפלאות‪[ ‬מודיעין ניוז | ‪]15/01/2009‬‬
‫רק ‪ 40‬ק"מ‪ ,‬זוכרים? [‪]06/07/2006 | Ynet‬‬
‫מלחמה בלי אופק [‪]29/06/2006 | Ynet‬‬
‫[הארץ און‪-‬ליין | ‪]01/03/2009‬‬
‫‪217‬‬
‫‪219‬‬
‫‪230‬‬
‫‪233‬‬
‫‪241‬‬
‫‪244‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 215‬‬
����� ����� ������.indb 216
7/18/10 9:12 AM
‫[הארץ | ‪]01/03/2009‬‬
‫‪ | 1‬אזרחי ישראל בחרו בחמאס‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ 18-‬הכריעו אזרחי ישראל גם את עתידה של ההנהגה‬
‫הפלסטינית‪ .‬הסיכוי שמחמוד עבאס ומשנתו המדינית יצליחו לשרוד‬
‫ולהחזיק מעמד מול ממשלת בנימין נתניהו‪ ,‬בדומה ליאסר ערפאת‬
‫ב‪ ,1996-‬קטן ביותר‪ .‬העדרו של תהליך מדיני וההתחזקות הצפויה של‬
‫החמאס בשל כך‪ ,‬יגרמו לכך שהפתח ינטוש את הזירה המדינית ויצטרף‪,‬‬
‫או יפנה את מקומו‪ ,‬לחמאס‪.‬‬
‫ערפאת נאלץ לצפות בנתניהו‪ ,‬שראה ב"מדינת אש"ף" סכנה קיומית‪,‬‬
‫מרכיב ממשלת ימין‪ .‬אירועי "מנהרת הכותל"‪ ,‬הלחץ האמריקאי‪ ,‬המלחמה‬
‫הזמנית בטרור ותמיכת רוב הציבור בתהליך המדיני‪ ,‬הניבו רק מעט‬
‫"פירות מדיניים" — "פרוטוקול חברון" ו"מזכר וואי" — אך מנעו את‬
‫ביטול התהליך‪ .‬אש"ף לא איבד את בכורתו לחמאס אפילו כשנתניהו‬
‫ביטל את המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬קיצץ בנסיגות שנקבעו בהסכם הביניים‪,‬‬
‫והביא להכפלת מספר הישראלים בשטחים‪.‬‬
‫עבאס הצליח לשרוד במהלך כהונתה של ממשלת אהוד אולמרט בזכות‬
‫תמיכתן של מדינות ערב המתונות ומרבית הקהילה הבינלאומית‪ ,‬הסיוע‬
‫האמריקאי ונוכחות צה"ל בגדה‪ .‬ממשלת נתניהו השנייה פירושה החמרת‬
‫התנאים שבהם הוא שרוי‪ :‬סירוב ישראלי לדון ביוזמה הערבית‪ ,‬העדרו‬
‫של מסמך מחייב בעקבות תהליך אנאפוליס‪ ,‬שליטת החמאס בעזה‪,‬‬
‫שהולכת וזוכה ללגיטימציה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬התחזקות‬
‫"המחנה האיראני"‪ ,‬כלכלה חנוקה וגידול נוסף במספר המתנחלים‪.‬‬
‫אם נתניהו יצליח להתגבר על הלחץ האמריקאי ועל חרמות מצד אירופה‬
‫ומדינות ערב‪ ,‬הוא יידרש רק לבצע בשטח את "מורשת" אולמרט‪ ,‬ציפי‬
‫לבני ואהוד ברק‪ .‬אם אביגדור ליברמן יצליח להגביל את בג"ץ בנושאי‬
‫ביטחון‪ ,‬נתניהו יוכל להשלים את גדר ההפרדה בתוואי שיבתר את הגדה‪.‬‬
‫הוא יוכל להיענות לתביעת האיחוד הלאומי "להלבין" את המאחזים‪,‬‬
‫זכות החשיבה ‪217‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 217‬‬
‫ברוח ההסכמים של אהוד ברק עם המתנחלים‪ .‬הוא ישחרר מכרזים‬
‫לבנייה בהתנחלויות שבתוך הגדר‪ ,‬ו"השלישייה" שקידשה את תוואי‬
‫הגדר כגבול העתידי לא תוכל לפצות הגה מהאופוזיציה‪ .‬התסיסה שתגבר‬
‫בגדה תשמש לנתניהו עילה להשאיר את מאות המחסומים שחנקו את‬
‫הכלכלה הפלסטינית‪ ,‬וברק יוכל רק למלא פיו מים‪.‬‬
‫התגובה לבחירות בישראל היתה האצת ההידברות בין החמאס לפתח‬
‫בגיבוי מצרי‪ ,‬במטרה ליצור כתובת פלסטינית‪ ,‬שתתמודד עם הנטישה‬
‫הצפויה של ישראל את תהליך אנאפוליס‪ ,‬ועם דרישת ליברמן למיטוט‬
‫החמאס‪ ,‬כלומר להפרת הסכם הרגיעה החדש‪ ,‬אם יושג‪ .‬אם תהליך הפיוס‬
‫הפלסטיני יצליח‪ ,‬החמאס יוותר על הצהרתו בעניין הקמת אש"ף חדש‬
‫ויצטרף לזה הקיים — מהלך שיחזק את הקריאות להכניס מחדש למצע‬
‫אש"ף את "ההתנגדות" ולהתנות את מחויבותו להסכמים בכיבודם על‬
‫ידי ישראל‪.‬‬
‫העדרו של תהליך מדיני משמעותי יגרום לפתח‪ 16 ,‬שנה אחרי הסכם‬
‫אוסלו‪ ,‬להודות שהחלטתו האסטרטגית לבחור בדרך המדינית ולנטוש‬
‫את "המאבק המזוין" נכשלה‪ .‬משם קצרה הדרך להשתלטות האג'נדה‬
‫החמאסית על אש"ף‪ ,‬המוכר כנציגו הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬נחזה בנתניהו ובליברמן מנהלים מו"מ עם אש"ף‬
‫בעל עמדות חמאסיות‪ ,‬בשל הלחץ הבינלאומי שיופעל על ישראל לקדם‬
‫את הפתרון של שתי מדינות לשני העמים‪ .‬אפשר להניח‪ ,‬כי אף לא‬
‫אחד מהם לא ירצה לדון בחלופה של מדינה אחת בין הים לירדן‪ ,‬משום‬
‫שבמדינה כזאת‪ ,‬שרוב אזרחיה יהיו פלסטינים‪" ,‬חוק האזרחות" של‬
‫ליברמן יפעל נגדנו כבומרנג‪.‬‬
‫‪ 218‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 218‬‬
‫["סנאט" מספר ‪ 362‬בנושאים מדיניים | ‪]02/2009‬‬
‫‪ | 2‬מבצע "עופרת יצוקה" —‬
‫גורמים‪ ,‬התנהלות‪ ,‬תוצאות ראשוניות‬
‫והמשמעויות שלהם‬
‫‪ .1‬תקציר מנהלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מבצע "עופרת יצוקה" משמש כאבן דרך נוספת בעימות שבין ישראל‬
‫לחמאס אך הוא חורג במשמעויותיו‪ ,‬כמו בגורמיו ובתוצאותיו‪,‬‬
‫הרבה מעבר לרצועה עזה הצרה‪ .‬תוצאותיו של המבצע ייבחנו‬
‫בעיקר ביכולתן למנף תהליכים ארוכי טווח בהקשר האזורי ולאו‬
‫דווקא ביחס לתוצאות בעין‪.‬‬
‫שני מהלכים מכוננים לתנועת החמאס‪ :‬צירוף המטרה הלאומית‬
‫פלסטינית לזו החברתית אסלאמית ב‪ 1987-‬והצטרפות למאבק‬
‫הפוליטי מפלגתי ב‪.2006-‬‬
‫התבססות החמאס הושתתה על‪ :‬היעדרה של התקדמות משמעותית‬
‫בתהליך המדיני בין ישראל לאש"ף‪ ,‬העמקת הכבוש הישראלי בגדה‬
‫בדמות גדר ההפרדה‪ ,‬המחסומים ועוד‪ .‬חטיפתו של גלעד שליט‬
‫ביוני ‪ 2006‬על מנת לשחר את אסירי החמאס ‪ ,‬תוצאות מלחמת‬
‫לבנון השנייה‪ ,‬התמיכה האיראנית‪ -‬סורית‪ ,‬התעצמות צבאית‪,‬‬
‫פגיעה מתמשכת בשגרת חייהם של תושבי "עוטף עזה" על מנת‬
‫להסיר את "המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה" האחרונה שהושגה לחצי שנה‪.‬‬
‫היעדים הגלויים של המבצע הוגבלו לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי‬
‫מהרצועה לישראל והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה מסיני‬
‫לרצועה‪ .‬הכתובת להשגת היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי‬
‫המרכזי שנמצא לכך הוא פגיעה משמעותית בכוח הלוחם של‬
‫החמאס‪ .‬הכתובת להשגת היעד השני הינה מצריים ומולה ישראל‬
‫מנהלת את מאבקה הן בערוץ המדיני והן בקיומו של איום סמוי ‪.‬‬
‫יוזמת התווך המצרית‪ ,‬על רקע החלטת מועבי"ט ‪ ,1860‬החזירה‬
‫את מוברק ומצרים למרכז ההשפעה והעשייה בשלושת המעגלים‪:‬‬
‫המקומי‪ ,‬האזורי והבינלאומי‪ .‬המצרים‪ ,‬מבקשים להביא פתרון לפרץ‬
‫זכות החשיבה ‪219‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 219‬‬
‫האלימות הנוכחי תוך כדי החזרתה של הרש"פ בראשות עבאס‬
‫ופייאד למגרש המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים מבקשים להבטיח‬
‫כי החמאס המאבדת מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‪ ,‬תשולב מחדש‬
‫בעמדת נחיתות ברש"פ‪ ,‬ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת כתובת‬
‫פלסטינית אחת להמשך המו"מ עם ישראל‪ .‬במעגל האזורי‪ ,‬לעת‬
‫עתה‪ ,‬מצרים עיקרה את הציר האירני–סורי ובמעגל הבינלאומי אף‬
‫זכתה למצעד תמיכה מהקהילה האירופית‪.‬‬
‫• כישלון בהשגת היעדים ארוכי הטווח‪ ,‬יחזירו את הגלגל להסתובב‬
‫שוב אחורה‪ :‬התעצמות החמאס‪ ,‬היחלשות אש"ף‪ ,‬העמקת החדירה‬
‫האיראנית ואף זו של אל קיעדה‪ ,‬חידוש האש ברצועה ואף בגדה‬
‫ובמזרח ירושלים וערעור היחסים בין ישראל למצרים ירדן ואחרות‪.‬‬
‫מבצע "עופרת יצוקה" משמש כאבן דרך נוספת בעימות שבין ישראל‬
‫לחמאס אך הוא חורג במשמעויותיו‪ ,‬כמו בגורמיו ובתוצאותיו‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לרצועה עזה הצרה ואף מעבר לגבולותיו של הסכסוך הישראלי‬
‫פלסטיני‪ .‬אלו כולם נעוצים במעגלי סכסוך מקומיים ואזוריים‪ ,‬חברתיים‬
‫ודתיים בהם נוטלים חלק במידה משתנה שחקנים מרכזיים רבים —‬
‫החמאס‪ ,‬אש"ף‪ ,‬ישראל‪ ,‬מצריים‪ ,‬חיזבאללה‪ ,‬אירן‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן וטורקיה‬
‫ואף שחקנים נוספים במעגל הרחב כמו ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי האו"מ‬
‫ועוד‪ .‬לפיכך‪ ,‬המבצע הצבאי ברצועת עזה ותוצאותיו אינם ניתנות‬
‫לתיאור‪ ,‬ניתוח והסבר ללא התייחסות מעמיקה להשתלשלות והתפתחות‬
‫האירועים שהובילו אליו ולמעגלי הסכסוך השונים המשתקפים בו‪.‬‬
‫הלחימה אומנם מתבצעת ברצועה אך גורמיה כמו גלי ההדף שלה‬
‫מגיעים בין השאר לגדה המערבית‪ ,‬למדינות השכנות באזורינו ואף‬
‫רחוק מכך‪ .‬במידה רבה תוצאותיו של המבצע ייבחנו בעיקר ביכולתן‬
‫למנף תהליכים ארוכי טווח בהקשר האזורי ולאו דווקא ביחס לתוצאות‬
‫בעין בדפוס של "ספירת גופות"‪ ,‬השמדת מנהרות ופגיעה בתשתיות‪.‬‬
‫אלו האחרונות בעלות השפעה זמנית משום היותן הפיכות בנקל על‬
‫ידי המגמות העמוקות יותר‪.‬‬
‫החמאס עולה לבמה הלאומית והפוליטית‬
‫מאז האינתיפאדה הראשונה ב‪ 1987-‬תנועת החמאס אימצה שתי‬
‫‪ 220‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 220‬‬
‫החלטות מכריעות לגבי מעמדה ועתידה החברתיים והלאומיים‪.‬‬
‫בראשונה‪ ,‬עם פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬היא נאלצה להוסיף את הרעיון‬
‫הלאומי למצעה החברתי דתי‪ ,‬הנשאב מחזונה ועמדתה של תנועת‬
‫"האחים המוסלמים"‪ ,‬הורתה ומולידה‪ .‬קרי‪ ,‬לצרף את ההיבט הלאומי‬
‫הפלסטיני הפרטיקולארי לפעילותה‪ ,‬ואף להעניק לו מקום בקדמת‬
‫הבמה לצידו‪ ,‬ולעיתים על חשבונו‪ ,‬של ההיבט האסלאמי כדת בעלת‬
‫שליחות אוניברסאלית‪ ,‬שבא לידי ביטוי ב"דעווה"‪ .‬בהחלטה השנייה‪,‬‬
‫החמאס בוחרת "להתמסד" בדפוס מפלגה‪" ,‬תנועת הרפורמה והשינוי"‪,‬‬
‫וליטול חלק במאבק הפוליטי‪ -‬דמוקראטי על ידי הצטרפותה למערכת‬
‫הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪ .2006-‬שני מהלכים אלו לא באו על‬
‫מנת ליישר קו עם האחות הבכירה‪ ,‬תנועת הפת"ח‪ ,‬שנאלצה לנטוש‬
‫את המאבק המזוין לטובת התהליך המדיני כאסטרטגית יסוד להקמתה‬
‫של מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬אלא על מנת לתפוס את מקומה‪ ,‬תוך‬
‫שינוי קיצוני במטרותיהם ובמדיניות הפעולה של הפלסטינים‪ .‬כך‬
‫התבטאו טרם הבחירות ראשי החמאס‪ :‬איסמעיל הנייה‪ ,‬לימים ראש‬
‫הממשלה‪ " ,‬מטרת החמאס היא להביא ליצירת שינוי היסטורי רחב‪...‬‬
‫חמאס מכוון את מאמציו‪ ....‬ליצירת אש"ף חדש"‪ ,‬וחאלד משעל‪ ,‬ראש‬
‫הלשכה המדינית‪ ,‬הבהיר כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬
‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬תנועת החמאס במשנתה הדתית לאומית שוללת כול פיתרון קבע‬
‫עם ישראל שפשרה ביסודו‪ ,‬האסור על פי ההלכה האסלאמית‪ .‬אף כי‬
‫מחמוד אל‪-‬זהאר‪ ,‬אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה‪,‬לאחר חיסולם‬
‫של השייח אחמד יאסין ויורשו רנטיסי‪ ,‬אמר‪ " :‬אם נוכל להשיג את‬
‫מטרותינו בלי אלימות‪ ,‬נעשה כן‪ "....‬היא רואה בפועל בג'יהאד הכוחני‬
‫כדרך היחידה האפשרית ל"שחרור כול פלסטין" על מנת לכונן את‬
‫הישות האסלאמית פלסטינית‪ .‬לפיכך‪ ,‬החמאס שוללת מכול וכול את‬
‫ההפרדה שאש"ף נאלץ להסכים לה בנובמבר ‪ 1988‬בועידת אלג'יר‪,‬‬
‫ובמהלך "הסכמי אוסלו"‪ ,‬שעה שויתר על "המולדת" על כול פלסטין‬
‫לטובת "המדינה הפלסטינית" על ‪ 22‬אחוזים ממנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תחת‬
‫ההכרה בכוחה הנוכחי של ישראל‪ ,‬מבקשת החמאס לאחוז בתפיסת‬
‫"השלבים" כדרך הפעולה להשגת מטרתה המלאה‪ .‬אך היא מדגישה כי‬
‫כול שלב ייכפה בכוח על ישראל ללא כול מתן תמורה מדינית מצידה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪221‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 221‬‬
‫החמאס — התבססות ובידוד‬
‫כישלון התהליך המדיני בין ישראל ואש"ף‪ ,‬לצד תופעת השחיתות‬
‫השלטונית של בכירי הרש"פ‪ ,‬הזין וחיזק את כוחה של החמאס‪ ,‬שעשתה‬
‫כול שביכולתה על מנת לפגוע במו"מ המדיני שקיימו אש"ף וישראל‬
‫באמצעות פיגועי טרור למינם‪ .‬הנסיגה החד צדדית של ישראל מדרום‬
‫לבנון‪ ,‬שנתפסה ונזקפה לזכותו ולדרכו של החיזבאללה‪" ,‬ההתנגדות"‪,‬‬
‫הביאה את מנהיגי החמאס להדק את קשריהם עם חיזבאללה‪ ,‬לאחר‬
‫שאלו נוצרו בעת שהותם של ‪ 415‬פעילי החמאס המגורשים בלבנון‪.‬‬
‫הבדידות המדינית והיכולת הפיננסית המוגבלת‪ ,‬הניעו את החמאס בהמשך‬
‫ל"נישואי נוחות" עם "הספונסרית" האיראנית למרות חילוקי הדעות‬
‫האידיאולוגיים המהותיים שבינן‪ .‬אך את זריקת העידוד המשמעותית‬
‫ביותר למדיניותה ולדרכה‪ ,‬קיבלה החמאס דווקא מישראל‪ ,‬בעת ביצוע‬
‫תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת ‪ .2005‬זו ניתנה שעה שממשלת‬
‫ישראל בראשות שרון‪ ,‬סירבה בתקיפות לכול הידברות והסכם עם אבו‪-‬‬
‫מאזן‪ ,‬והתעקשה על מהלך חד צדדי במופגן למרות האזהרות הרבות‬
‫שהושמעו באוזניה ביחס להתחזקותם של הגורמים הקיצוניים בחברה‬
‫הפלסטינית על חשבון אלו המתונים‪.‬‬
‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ .‬בבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הפלסטיני‪,‬‬
‫שנכפו על ידי האמריקאים עיוורון מדיני ותרבותי‪ ,‬מפלגת החמאס זכתה‬
‫בניצחון גורף והרכיבה את ממשלתה‪ .‬אך הממשלה הפלסטינית לא שרדה את‬
‫המתחים הבסיסיים בין הפת"ח לחמאס וסופו של דבר היתה השתלטותה‬
‫הצבאית של החמאס על כול רצועת עזה בקיץ ‪ .2007‬התגובה מנגד הייתה‪:‬‬
‫הידוק הבידוד מדיני שישראל‪ ,‬אש"ף‪ ,‬מצריים ורובה המכריע של הקהילה‬
‫הבינלאומית כפו על החמאס עד שתקבל את שלושת התנאים‪ :‬הכרה‬
‫בהסכמים שנחתמו בין אש"ף וישראל‪ ,‬לרבות הסכמי אוסלו‪ ,‬התנערות‬
‫מהתמיכה בטרור והכרה בישראל‪ .‬לכך התווסף בידוד כלכלי פיזי על ידי‬
‫סגירת מעבר רפיח וצמצום הסחורות הנכנסות במעברים לישראל למוצרי‬
‫יסוד חיוניים בלבד‪ .‬כולם הניחו כי "המצור" יכריע את דעת הקהל העזתי‬
‫וזה ימשוך את תמיכתו מהנהגתה חסרת הניסיון השלטוני של החמאס‪.‬‬
‫חמאס סירבה לשתף פעולה עם תוכנית זו ועשתה הכול להבטיח‬
‫‪ 222‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 222‬‬
‫את שרידותו של הניסוי האסלאמי‪ .‬החמאס פעלה בעקביות על מנת‬
‫לחזק את קשריה עם אירן וסוריה ולזכות בתמיכתן המדינית והכספית‬
‫ובהכשרת כוחה הצבאי‪ .‬אירן מצידה שמחה על ההזדמנות לתקוע את‬
‫הלחי השנייה והדרומית של הצבת הפונדמנטליסטית שכבר הציבה קודם‬
‫לכן מצפון לישראל בדמות החיזבאללה‪ .‬שתיהן יחד אמורות לשרת שתי‬
‫מטרות איראניות‪ :‬האחת‪ ,‬לשמש אקדח טעון לעורף הישראלי באם זו‬
‫תיבחר להפעיל את חיל האוויר שלה כנגד תוכנית הגרעין האיראנית‪,‬‬
‫ולהסיט את תשומת הלב הבינלאומית ממנה‪ .‬השנייה‪ ,‬לשמש יתדות‬
‫מסייעות בדרכה של אירן להגמוניה אזורית וחברתית אל מול ישראל‪,‬‬
‫מצרים וסעודיה‪.‬‬
‫בתוך הרצועה החמאס הצליחה להשליט את מרותה על הפלגים‬
‫הפלסטינים ברצועת עזה ולכוון את פעילותם הצבאית למול ישראל‬
‫בשני מהלכים עיקריים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬ביצירת מאזן הרתעה מקומי למול ישראל באמצעות פיתוח‬
‫והברחת נשק רקטי ארוך טווח דרך סיני באמצעות המנהרות שמתחת‬
‫לציר "פילדלפי"‪ ,‬שעה שהמצרים מפגינים אוזלת יד מכוונת‪ .‬מוברק‬
‫ראה בהתנתקות‪ ,‬בסגירת המעברים מישראל לעזה ובניתוק עזה מהגדה‬
‫כניסיון ישראלי לדחוף את עזה על צרותיה לחיק מצריים‪ .‬להבנות בגובה‬
‫מסוים בין ישראל לחמאס יבטיחו להבנתו את הקשר בין הרצועה‬
‫לגדה ביחס לכול פתרון מדיני שיושג עם אבו מאזן‪ .‬לכן פעל במקביל‬
‫לחידוש הדיאלוג הפלסטיני הפנימי ולהכלת החמאס מחדש בכתובת‬
‫אחת בראשות אבו מאזן‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הכשרת הכוח ואימונו במסגרות סמי צבאיות‪ ,‬והיערכות קרקעית‬
‫המבוססת על מלכודה של עזה לקראת כניסה ישראלית קרקעית במודל‬
‫לבנון‪.‬‬
‫תמונת "היום שלפני"‬
‫אם כך‪ ,‬שורה של התפתחויות בשלוש השנים האחרונות יצרו בקרב‬
‫תנועת החמאס תחושת כוח ואף ביטחון ביחס לבחירת האסטרטגיה‬
‫זכות החשיבה ‪223‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 223‬‬
‫שלה להשגת מטרותיה‪ :‬חטיפתו של גלעד שליט ביוני ‪ 2006‬על מנת‬
‫לשחר את אסירי החמאס הניבה את מבצע "גשמי קיץ" ברצועה שנסתיים‬
‫ללא תוצאות וכרסם בכושר ההרתעה הישראלי‪ .‬תוצאות מלחמת לבנון‬
‫השנייה‪ ,‬בקיץ ‪ ,2006‬שריסנו אומנם את החיזבאללה אך גם העצימו את‬
‫כוחו בדרך להשתלטות פוליטית על לבנון כולה‪ .‬היעדרה של התקדמות‬
‫משמעותית בתהליך המדיני בין ישראל לאש"ף‪/‬פת"ח בתווך האמריקאי‪,‬‬
‫לרבות במסגרת "תהליך אנאפוליס"‪ ,‬הקלה על החמאס לשווק את‬
‫משנתה‪ .‬היא הדגישה הן את חוסר התוחלת באופציית המו"מ שאומצה‬
‫על ידי אבו מאזן לקדום האינטרסים של העם הפלסטיני והן את העמקת‬
‫הכבוש הישראלי בגדה בדמות גדר ההפרדה‪ ,‬המחסומים ועוד‪ .‬פגיעה‬
‫מתמשכת בשגרת חייהם של תושבי "עוטף עזה" על מנת להסיר את‬
‫"המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה" האחרונה שהושגה לחצי שנה נתפסה בעיני‬
‫החמאס כהצלחה משום שהצליחה לכפותה על ישראל‪ .‬בעיקר ביחס‬
‫לסעיף בו נאמר כי זו תוחל גם על הגדה המערבית כעבור חצי שנה‪.‬‬
‫החמאס‪ ,‬להבנתה‪ ,‬החלה בספירה לאחור של השלב השני להשלמת‬
‫ניצחון תפיסתה ומדיניותה הלאומית חברתית על זו של הפת"ח בקרב‬
‫הצבור הפלסטיני גם בגדה המערבית‪.‬‬
‫ערב "עופרת יצוקה" יוהרת החמאס הגיעה לשיאה‪ .‬יוהרה שאת תחילת‬
‫ביטוייה ניתן לראות בסירובה של החמאס לקיים את הדיאלוג הפלסטיני‬
‫הפנימי למול הפת"ח בתווך מצרי‪ ,‬וניסיונותיה לקעקע את מעמדה‬
‫של מצריים כמתווכת יחידה‪ ,‬לרבות האשמתה בנטייה פרו ישראלית‪.‬‬
‫במשור הצבאי החליטה החמאס לקבוע תג מחיר אחר לחיסול החוליה‬
‫בצפון הרצועה ע"י ישראל‪ ,‬באמצעות ירי רקטות שהביא לשבירת‬
‫ה"רגיעה" כחודש לפני מועד פקיעתה‪ .‬בהמשך ניתן לסמן את סירובה‬
‫של החמאס לחידוש ה"רגיעה"‪ ,‬ושיאה בקריאת התגר חסרת התקדים‪,‬‬
‫שעה שראשיה החלו לתת פומבי ‪ ,‬על כול במה‪ ,‬לשבועת האמונים‬
‫לתנועת האחים המוסלמים — "הבייעה"‪ .‬קרי‪ ,‬תנועת החמאס נופפה‬
‫בהישגיה בפני העולם הערבי והאסלאמי תוך שהיא מתיימרת לשמש‬
‫מודל לכול הסניפים של "האחים המוסלמים" ביחס למאבקם במשטרים‬
‫הפרו מערביים "המושחתים" (רש"פ ומצריים) וב"כופרים" (ישראל)‪.‬‬
‫‪ 224‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 224‬‬
‫שחרור "הקפיץ הדרוך" על ידי ישראל‬
‫ההכנות וההתכוננות המתמדת של ישראל לקראת העימות‪ ,‬פרי לקחי‬
‫וועדת וינוגרד וחילופי הגברא במשרד הביטחון ובצה"ל‪ ,‬תוך כדי צבירת‬
‫נקודות בקרב מדינות רבות בשל האיפוק הרב שהפגינה במשך חודשים‬
‫רבים‪ ,‬בשילוב עם הפתעה צבאית טקטית‪ ,‬הניבו את התוצאות הקשות‬
‫לחמאס כבר בשני גלי התקיפה האוויריים‪ ,‬שפתחו את מבצע "עופרת‬
‫יצוקה"‪ .‬העמימות בהגדרת הדרג המדיני‪-‬אולמרט ברק ולבני‪ -‬את יעדי‬
‫המבצע התבהרה בהדרגה‪ .‬לצבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית התחוור‬
‫שאין בכוונתה של ממשלת ישראל להביא למיגור שלטון החמאס משתי‬
‫סיבות‪ .‬הגלויה‪ ,‬ישראל אינה מעוניינת כי צה"ל יחליף את החמאס בשליטה‬
‫על רצועת עזה על כול המחירים המדיניים‪ ,‬הביטחוניים‪ ,‬התקציביים‬
‫והאחרים הכרוכים בכך‪ .‬הסמויה‪ ,‬ישראל נמנעת מטעויות העבר בהן‬
‫ביקשה והצטיירה כמבקשת ל"המליך" את בני בריתה על "כידוני צה"ל"‪.‬‬
‫התובנה בדבר הצורך בהשארת החמאס ככתובת אפקטיבית זמנית אשר‬
‫תמנע את הכאוס ברצועת עזה ותמשיך לשאת באחריות כלפי ‪ 1.5‬מליון‬
‫פלסטינים‪ ,‬יצר את השלביות במבצע הצה"לי מתוך כוונה להבטיח נקודת‬
‫יציאה בכול שלב‪ ,‬באם הוא יספק את השגת היעדים שנקבעו‪.‬‬
‫היעדים הגלויים הוגבלו לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי מהרצועה לישראל‬
‫והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה מסיני לרצועה‪ .‬הכתובת להשגת‬
‫היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי המרכזי שנמצא לכך הוא פגיעה‬
‫משמעותית בכוח הלוחם של החמאס‪ ,‬משום שהוא זה המבטיח את‬
‫שרידותו של שלטון החמאס במהלך ובגמר המבצע‪ .‬יכולתה של החמאס‬
‫לחזור ולשלוט ברצועה הוגדרה כיעד האולטימטיבי של התנועה ומנהיגיה‬
‫מבית ומחוץ‪ .‬הכתובת להשגת היעד השני הינה מצריים ומולה ישראל‬
‫מנהלת את מאבקה הן בערוץ המדיני והן בקיומו של איום גלוי לתסיסה‬
‫בצבור המצרי ואיום סמוי של גל פליטים עזתים שישטוף את הגבול עם‬
‫מצרים כתוצאה מכבוש מלא של הרצועה על ידי צה"ל‪.‬‬
‫דפוס הפעולה הצבאי בו נקט צה"ל‪ ,‬בעיקר עם כניסתם של הכוחות‬
‫הקרקעיים‪ ,‬התבסס על שימוש מסיבי באש‪ ,‬התקדמות איטית וזהירה‪,‬‬
‫חיפוי אווירי צמוד לכוחות הקרקע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת לשליטה‬
‫זכות החשיבה ‪225‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 225‬‬
‫ובקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היערכות מוקדמת וכוללת של שרותי ההצלה והחירום‬
‫תחת שרביטו של פקוד העורף אשר מונעת את הפגיעה בעורף המביא‬
‫עימו בד"כ לחץ פנימי להפסקת המבצע‪ ,‬ואף משטרת ישראל שנערכה‬
‫במגזר הערבי ובמזרח ירושלים‪ .‬דפוס זה של פעילות בשטח בנוי בצפיפות‪,‬‬
‫בנוסף לשימוש הציני שעשו חמושי החמאס לעיתים בתושבי הרצועה‪,‬‬
‫גרר בעקבותיו פגיעה מרובה של צה"ל בחפים מפשע‪ ,‬והעצים את‬
‫ההשלכות של המבצע על מדינות ערב והעולם כולו‪ .‬זעם שלא עומם על‬
‫ידי תמונות של המסדרון והסיוע ההומניטארי שצה"ל יזם לטובת תושבי‬
‫הרצועה בדפוסים של מאות משאיות מזון וציוד‪ ,‬סיוע רפואי ואחר‪.‬‬
‫אך בעוד שאנו עדים לתגובות והפגנות של צבורים וקהלים פרו פלסטינים‬
‫ואחרים כנגד ישראל ‪ ,‬ממשלותיהם נוטים להפגין עמדה יותר מאוזנת‬
‫כלפיה‪.‬‬
‫האם שינוי כוון?‬
‫החלטת מועבי"ט מספר ‪ ,1860‬שנתקבלה כבר ב‪ 9-‬בינואר‪ ,‬לא כובדה‬
‫על ידי הצדדים הלוחמים עם פרסומה‪ .‬למרות העובדה כי חמאס לא‬
‫הוזכרה בה היא העניקה לה לגיטימיות מדינית מסוימת לצידה של‬
‫ישראל שמתעקשת למנוע זאת‪ ,‬גם במחיר של נסיגה חד צדדית‪ .‬למרות‬
‫העובדה כי ניתן למצוא בה את כול האלמנטים לסיום העימות הנוכחי‪,‬‬
‫היא לא הצביעה על מנגנוני בצוע ובקרה מוגדרים כפי שישראל דרשה‪.‬‬
‫יחד עם זאת היא סימנה בארבעת סעיפיה האחרונים את תמיכת ‪15‬‬
‫חברותיה ביצירת כתובת פלסטינית אחת בהנהגתו של מחמוד עבאס‪,‬‬
‫ובתפיסת פתרון הקבע העתידי‪ ,‬במודל של "שתי מדינות לשני העמים"‪,‬‬
‫שאושרה כבר בהחלטה ‪.1850‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬סעיפי ההחלטה‪ ,‬אם כי בשלב זה הראשונים בלבד‪ ,‬מומשו‬
‫השבוע בפועל באמצעות יוזמת התווך המצרית‪ ,‬שהחזירה את מוברק‬
‫ומצרים למרכז ההשפעה והעשייה בשלושת המעגלים‪ :‬המקומי‪ ,‬האזורי‬
‫והבינלאומי‪ .‬המצרים‪ ,‬שחזרו להיות הגורם המרכזי במשחק‪ ,‬למורת‬
‫רוחו של החמאס ובעל כורחו‪ ,‬מבקשים להביא פתרון לפרץ האלימות‬
‫הנוכחי תוך כדי החזרתה של הרש"פ בראשות עבאס ופייאד למגרש‬
‫‪ 226‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 226‬‬
‫המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים מבקשים להבטיח כי החמאס המאבדת‬
‫מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‪ ,‬תשולב מחדש בעמדת נחיתות ברש"פ‪,‬‬
‫ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת כתובת פלסטינית אחת להמשך המו"מ‬
‫עם ישראל‪ .‬במילים אחרות ‪ ,‬המצרים מבקשים למנף את התווך שלהם‬
‫לטווח הקצר בכדי להביא בהמשך למצב בו ישראל לא תוכל להתחמק‬
‫מפתרון כולל של העניין הפלסטיני שעה שמולה יישב אבו מאזן כמייצג‬
‫של כול העם הפלסטיני בשטחים‪ .‬בתמורה‪ ,‬מצרים תפעל באפקטיביות‬
‫רבה יותר למניעת התעצמות החמאס על ידי הברחות הנשק באמצעות‬
‫המנהרות‪ .‬עניין זה משרת היום גם את אינטרסיה של מצריים שחוותה‬
‫על בשרה בחודשים האחרונים‪ ,‬ובעיקר בשבועות הלחימה‪ ,‬את יכולת‬
‫ההתססה של הצבור המצרי והערבי על ידי "האחים המוסלמים" במצריים‬
‫על רקע התמונות המשודרות מעזה‪.‬‬
‫במעגל האזורי‪ ,‬מצרים יחד עם סעודיה ואש"ף‪ ,‬הצליחה לעקר ולבלום‬
‫את הציר המיליטנטי של סוריה ואירן ‪ ,‬שזכה לבמה בקטאר‪ .‬שם הושמעו‬
‫הצעות בדבר הכרזה על ישראל כ" ישות טרוריסטית" ובדבר משיכת‬
‫יוזמת השלום של הליגה הערבית‪ ,‬המונחת זה ‪ 7‬שנים מתחת לחוטמה‬
‫של ישראל‪ .‬מצרים בחרה השבוע להפוך את הכינוס בכוות ליצירת חזית‬
‫ערבית מתונה הקוראת הן לפיוס פנים פלסטיני‪ ,‬והן לאחדות ערבית‬
‫למול המעורבות האיראנית‪ .‬למול הסיוע הכספי המובטח לחמאס מאיראן‬
‫לשיקומה של רצועת עזה‪ ,‬הצליח הציר המתון להעמיד הבטחות בסך של‬
‫‪ 2‬מיליארד ‪ .$‬על כנפי "החבילה" הזו מבקשים מוברק ועבדאללה לחזק‬
‫את אבו מאזן וליצור כתובת פלסטינית אחת למו"מ עם ישראל‪ ,‬תוך‬
‫שאינם שומטים את האיום‪ ,‬כי אם ישראל לא תתייחס אליה ברצינות‬
‫הראויה‪ ,‬יוזמת הליגה הערבית תעבור לארכיון ההיסטוריה‪ .‬להוקרה‬
‫ותמיכה על כי מצרים הפכה המוציאה והמביאה בפועל של החלטות‬
‫מועצת הביטחון נרתמו בכירי מנהיגי אירופה למפגש שארגן מוברק‬
‫בשארם ולמחווה צנועה יותר לישראל בירושלים‪.‬‬
‫"עופרת יצוקה" חשפה ואף השפיעה על יעדיו של הממשל האמריקאי‬
‫החדש בראשות ברק אובמה‪ .‬ארה"ב ‪ ,‬כמו ישראל‪ ,‬רואה בתוכנית הגרעין‬
‫האיראנית והאידיאולוגיה שבבסיס שלטון המולות כאיום ואתגר גדול‬
‫זכות החשיבה ‪227‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 227‬‬
‫יותר למדיניות החוץ שלה‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬היא מעדיפה להיערך לכך מאשר‬
‫להתיש עצמה למול שלוחתה החמאסית בעזה‪ .‬כך התבשרנו כי בניגוד‬
‫להערכות קודמות‪ ,‬הסכסוך הישראלי‪ -‬פלסטיני‪ ,‬אמור להישאר בקדמת‬
‫סדר העדיפויות ואין כוונה לקדם את זה הסורי על פניו‪ .‬אך הנשיא‬
‫ומזכירת המדינה החדשים מתכוונים לטפול מעמיק יותר בסכסוך בדמות‬
‫הסדר קבע ויבקשו להימנע משחיקת מעמדה של ארה"ב כמוציאה ומביאה‬
‫הסכמים שוליים ביחס למעברים או למספר המאחזים והמחסומים‬
‫בשטחים‪ .‬ישראל תרמה את חלקה בכך שהעניקה לממשל אובמה את‬
‫השלמת הנסיגה של צה"ל מרצועת עזה בערב הכתרתו לנשיא ב‪20-‬‬
‫בינואר ‪.2009‬‬
‫שבריריותה של הפסקת האש הזמנית ידועה לכולם‪ .‬זו יכולה להתחדש‬
‫במיידית באם יתברר שאין ביכולתה של החמאס לכפותה על כול הפלגים‬
‫הפלסטינים‪ ,‬או על ידה עצמה ככלי לשיפור תדמיתה שנפגעה אנושות‪.‬‬
‫זאת לאור העובדה שמספרם של הנפגעים הפלסטינים עומד על למעלה‬
‫מ‪ 1315-‬הרוגים ולמעלה מ‪ 5,000-‬פצועים‪ 80 ,‬אחוזים מהמנהרות נפגעו‬
‫וקרוב ל‪ 30-‬אלף בניינים ניזוקו בצורה חלקית או מלאה תוך קריסה‬
‫של רובם המכריע של שירותים השלטוניים של החמאס‪ .‬האש יכולה‬
‫להתחדש מאוחר יותר‪ ,‬גם בדפוס של פיגועים בגדה‪ ,‬תחת הניסיון של‬
‫החמאס להשיג יותר ביחס לפתיחת המעברים‪ -‬היעד המרכזי מבחינתה‬
‫לביסוס מחדש של שלטונה‪.‬‬
‫לכן אנו עתידים בימים הבאים לראות את צה"ל בעמדות המתנה מחוץ‬
‫לרצועה ‪ ,‬מאופק אך עדיין מוכן לחדש את האש‪ .‬על רקע הצורך בשיקום‬
‫מסיבי של עזה‪ ,‬ושליטתה של ישראל במעברים‪ ,‬כושר המיקוח של‬
‫ישראל הן ביחס לעסקה לשחרורו של גלעד שליט והן ביחס לאינטרס‬
‫של החמאס לשמור על הפסקת האש‪ ,‬עולה‪.‬‬
‫אך הערכת הצלחתו של המבצע תתייחס לא פחות ביחס למניעת‬
‫ההברחות על ידי מצרים ובעיקר ביכולתה של האחרונה להביא לפיוס‬
‫פלסטיני בהנהגת אבו מאזן ובחידוש המו"מ עם ישראל מיד לאחר‬
‫הבחירות בפברואר‪ .‬כישלון בהשגת היעדים הללו‪ ,‬יחזירו את הגלגל‬
‫‪ 228‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 228‬‬
‫להסתובב שוב אחורה‪ :‬התעצמות החמאס‪ ,‬היחלשות אבו מאזן‪ ,‬העמקת‬
‫החדירה האיראנית ואף של אל קעידה‪ ,‬חידוש האש ברצועה ואף אולי‬
‫בגדה וערעור היחסים בין ישראל למצרים ירדן ואחרות‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪229‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 229‬‬
‫[‪]16/01/2009 | Ynet‬‬
‫‪ | 3‬היום שאחרי המלחמה‬
‫ כבר היה כאן‬
‫הניצחון בעימות הוא זה שניתן להשיג לאו דווקא בכמות‬
‫העופרת היצוקה‪ ,‬אלא בתובנות שכבר היו לנו בעבר‬
‫מדינה שוחרת שלום מפעילה את כוחותיה המזוינים לשתי מטרות יסוד‪:‬‬
‫כדי לשמור על ריבונותה וביטחון תושביה‪ ,‬וכדי להבטיח שההפעלה‬
‫הבאה של הכוחות תידרש מאוחר ככל שניתן‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין "הניצחון"‬
‫ראוי להימדד אך ורק בפרמטרים של "ספירת גופות"‪ ,‬השמדת אמצעי‬
‫לחימה או אפילו קווי העמדות של הכוחות בסיום הלחימה‪.‬‬
‫הניצחון הנדרש בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הוא זה המשפיע מטובו‬
‫גם על הצד השני‪ ,‬ויוצר אצלו את המחויבות ארוכת הטווח למציאות‬
‫החדשה‪ .‬הוא זה שניתן להשיגו לאו דווקא בכמות "העופרת היצוקה"‪,‬‬
‫אלא בתובנות אחרות שכבר היו מנת חלקנו בעבר‪.‬‬
‫מדיניות "קיר הברזל" הישראלית מזה עשורים רבים‪ ,‬מדיניות העוצמה‬
‫והעליונות הצבאית‪ ,‬הייתה נדרשת‪ ,‬מוצדקת ומוצלחת מול הסרבנות‬
‫הערבית להכיר בזכויותינו‪ .‬זאת‪ ,‬כל עוד לא שכחה ישראל את הצורך‬
‫התמידי בהצגת אלטרנטיבה מדינית‪ ,‬שעיקרה הסדר קבע בו כל צד נשאר‬
‫עם חצי תאוותו בידו‪ .‬תנאי מרכזי זה הביא לתהליך המדיני שהניב שני‬
‫הסכמי שלום עם מצרים וירדן‪ ,‬ואת הנכונות הסורית לחתום על הסכם‬
‫שלום בכפוף לנוסחה של שטחים תמורת שלום‪ .‬זה התנאי שהביא את‬
‫אש"ף ב‪ 1988-‬להחליף את המאבק המזוין העקר לשחרור כל פלסטין‪,‬‬
‫"המולדת"‪ ,‬במאבק המדיני למימוש זכות ההגדרה העצמית בשטחי הגדה‬
‫המערבית ורצועת עזה‪",‬המדינה"‪ ,‬לצידה של ישראל‪.‬‬
‫תנועת החמאס האמונה על האסלאם המיליטנטי נעדר הנכונות לפשרות‬
‫‪ 230‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 230‬‬
‫משמעותיות‪ ,‬חרתה על דגלה את "שחרור כל פלסטין" ואימצה מחדש‬
‫את "שלושת הלאווים של ועידת חרטום"‪ .‬התשובה הישראלית כלפיה‬
‫חייבת להישמר בדמות "קיר ברזל שלא יהיה בכוחה לפרוץ"‪ ,‬כדברי‬
‫ז'בוטינסקי‪ .‬זאת כדי לקיים את המצב בו ישראל נתפסת כעובדה ניצחת‬
‫המביאה לכך ש"הקבוצות הקיצוניות‪ ,‬שסיסמתן — לא‪ ,‬בשום אופן‬
‫לא‪ -‬מאבדות את השפעתן"‪ .‬‬
‫אך כוחו של "קיר הברזל" אינו נמדד רק בעוצמתו הצבאית‪ .‬למבצע‬
‫"עופרת יצוקה" גם אם יצלח בפרמטרים הפשטניים שהוצגו‪ ,‬לא תהיה‬
‫תרומה משמעותית לאורך זמן אם בסופו לא נאפשר לפלסטינים לקיים‬
‫חיים ריבוניים ולהבטיח את רווחתם של תושבי המדינה ועתידם‪ .‬ואין‬
‫זה משנה אם החמאס ימשיך לשלוט ברצועה‪ ,‬או צה"ל יאלץ לחזור‬
‫ולשאת באחריות עליה‪ .‬‬
‫המגמות הבסיסיות של הצדדים השוללים באופן מוחלט אחד את השני‬
‫יניבו בהכרח תוך זמן קצר סיבובים אלימים נוספים‪ .‬השנים מאז פריצת‬
‫האינתיפאדה הראשונה לימדו אותנו כי בדומה לנו‪ ,‬בשעה שאין מה‬
‫להפסיד והגב נלחץ לקיר או לים‪ ,‬גם הצד השני נלחם על הקמת "קיר‬
‫הברזל" שלו‪ .‬‬
‫כוחו של "הקיר" מוכפל עשרת מונים שעה שלצידו מונחת אלטרנטיבה‬
‫שונה מהפעלת כוח‪ .‬עיקרה הסדר מדיני המקיים את האינטרסים היסודיים‬
‫של הצדדים ונהנה מתמיכה בינלאומית‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ישראל לחזור לעם‬
‫הפלסטיני ולהנהגתו הלגיטימית בעיני העולם הערבי והבינלאומי‪ ,‬אש"ף‪,‬‬
‫עם המשך משנתו של ז'בוטינסקי הגורסת כי "ההשפעה עוברת אל‬
‫הקבוצות המתונות שתבואנה אלינו עם הצעה לוויתורים הדדיים"‪,‬‬
‫ולקבל אותם‪ .‬‬
‫בעשור האחרון הוכח שיותר כוח לא הביא לוויתורים מהותיים נוספים‬
‫לאלו שכבר עשה אש"ף עד היום במו"מ‪ .‬למרות שעמדותיו הבסיסיות‬
‫נשענות על המשפט הבינלאומי‪ ,‬הוא התגמש בסדרה ארוכה של תחומים‪:‬‬
‫מנהיגיו עמדו על תביעתו שהפליטים יממשו את זכותם לבחור בין שיבה‬
‫זכות החשיבה ‪231‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 231‬‬
‫לפיצויים על פי החלטה ‪ ,194‬אך הם מוכנים לפרש זכות זאת בדמות‬
‫מנגנון בינלאומי שיציג חלופות שונות ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך‬
‫שלישראל זכות וטו על קבלתם;‬
‫אף כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי הדין הבינלאומי‪ ,‬הפלסטינים‬
‫מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר מ‪ 70-‬אחוזים‬
‫מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; אף כי עמדו על נסיגה‬
‫לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי ישראל תשמור‬
‫בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות בעיר העתיקה;‬
‫אף כי חיו תחת כיבושים שונים‪ ,‬הם מקבלים את התביעה הישראלית‬
‫לפירוזם מצבא ונשק כבד‪ .‬‬
‫על ישראל ב"יום שאחרי"‪ ,‬שכבר היה פה‪ ,‬למהר ולחזור לשולחן המו"מ‬
‫עם אש"ף‪ .‬החלטת מועצת הביטחון האחרונה‪ ,1860 ,‬קוראת "להשיג‬
‫שלום כולל המבוסס על החזון של אזור שבו שתי מדינות דמוקרטיות‪,‬‬
‫ישראל ופלסטין‪ ,‬יחיו זו לצד זו בשלום עם גבולות בטוחים ומוכרים"‪,‬‬
‫ומאזכרת גם את חשיבותה של יוזמת השלום הערבית‪.‬‬
‫שם‪ ,‬על שולחן המו"מ‪ ,‬יותר מאשר ב"עופרת יצוקה"‪ ,‬על מנהיגי ישראל‬
‫"להיות חזקים"‪ ,‬ל"הסתכל לאמת בעיניים" "עם אומץ לשנות"‪ ,‬כסיסמאות‬
‫הקמפיינים של המפלגות‪ .‬אך הפעם‪ ,‬בלי המרכאות של קמפיין הבחירות‪.‬‬
‫‪ 232‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 232‬‬
‫[מודיעין ניוז | ‪]15/01/2009‬‬
‫‪ | 4‬אל תצפו לניסים ונפלאות‬
‫החמאס לא ייעלם מהשטח‪ ,‬אבל בנסיבות מסוימות‬
‫ניתן יהיה להכפיף אותו שוב למרות הרשות הפלסטינית‬
‫ואבו מאזן • זה התסריט האופטימי‪ ,‬שבו עושות ישראל‪,‬‬
‫מצרים וארה"ב יד אחת ומחזירות את התהליך המדיני‬
‫למסלולו • אל"מ שאול אריאלי מרעות‪ ,‬מבכירי המומחים‬
‫לסכסוך הפלסטיני‪-‬ישראלי‪ ,‬מנתח את מה שנראה כמו‬
‫הימים האחרונים של מבצע "עופרת יצוקה"‬
‫לא ניתן יהיה לתאר את מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬המתנהל מזה שלושה‬
‫שבועות ברצועת עזה‪ ,‬אלא רק בהתייחסות אליו כאל תמונה בסרט‬
‫ארוך ומורכב יותר‪ .‬גם לא ראוי יהיה לנסות ולבחון ולהעריך את כל‬
‫מהלכיו ותוצאותיו בשלב כה מוקדם‪ ,‬עדיין טרם סיומו‪ ,‬אך יש מקום‬
‫להביא תיאור זהיר של שורשיו‪ ,‬גורמיו‪ ,‬התנהלותו ותוצאותיו האפשריות‪.‬‬
‫כולם נעוצים במעגלים רבים בם מעורבים השחקנים המרכזיים – החמאס‪,‬‬
‫ישראל ומצרים – ושחקנים במעגל הראשון כמו אש"ף‪ ,‬חיזבאללה‪,‬‬
‫איראן‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ובמעגל השני כמו ארה"ב‪ ,‬צרפת והאו"ם‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫המבצע הצבאי ברצועת עזה אינו ניתן לניתוק מההקשר ההתפתחותי‬
‫ומההקשר האזורי שלו‪ .‬הלחימה אמנם מתבצעת ברצועה אך גורמיה‪,‬‬
‫כמו גלי ההדף שלה‪ ,‬מגיעים בין השאר לגדה המערבית‪ ,‬למדינות השכנות‬
‫באזורינו ואף רחוק מכך‪ .‬במידה רבה‪ ,‬תוצאותיו של המבצע ייבחנו בעיקר‬
‫בהקשר האזורי ולאו דווקא ביחס לתוצאות המקומיות ברצועת עזה‪.‬‬
‫מאז האינתיפאדה הראשונה ב‪ ,1987-‬תנועת החמאס אימצה שתי‬
‫החלטות מכריעות לגבי מעמדה ועתידה החברתיים והלאומיים‪ .‬בראשונה‪,‬‬
‫עם פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬היא נאלצה להוסיף את הרעיון הלאומי למצעה‬
‫החברתי דתי‪ ,‬הנשאב מחזונה ועמדתה של תנועת "האחים המוסלמים"‪,‬‬
‫הורתה ומולדתה‪ .‬קרי – לצרף את ההיבט הלאומי הפלסטיני לפעילותה‬
‫זכות החשיבה ‪233‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 233‬‬
‫ואף להעניק לו מקום בקדמת הבמה לצדו (ולעיתים על חשבונו) של‬
‫ההיבט האסלאמי כדת בעלת שליחות אוניברסאלית‪ .‬בשנייה‪ ,‬היא בוחרת‬
‫"להתמסד" וליטול חלק במאבק הפוליטי‪-‬דמוקרטי‪ ,‬על ידי הצטרפותה‬
‫למערכת הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב‪.2006-‬‬
‫שני מהלכים אלה לא באו על מנת ליישר קו עם האחות הבכירה‪ ,‬תנועת‬
‫הפת"ח (שנאלצה לנטוש את המאבק המזוין לטובת התהליך המדיני‬
‫כאסטרטגית יסוד להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית) אלא על מנת‬
‫לתפוס את מקומה בשני ההיבטים‪ .‬הן בזה הלאומי והן בזה החברתי דתי‪,‬‬
‫תוך שינוי קיצוני במטרות ובמדיניות הפעולה של הפלסטינים‪ .‬כך התבטא‬
‫בזמנו מחמוד א‪-‬זהר‪ ,‬שהפך לאחד מראשיה הבולטים של התנועה לאחר‬
‫חיסולם של יאסין‪ ,‬מייסד התנועה‪ ,‬ורנטיסי יורשו‪" :‬מטרת החמאס היא‬
‫להביא ליצירת שינוי היסטורי רחב‪ ...‬חמאס מכוון את מאמציו‪ ...‬ליצירת‬
‫אש"ף חדש"‪ .‬הוא גם הבהיר כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד‬
‫שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים"‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫תנועת החמאס‪ ,‬במשנתה הדתית לאומית‪ ,‬שוללת כל פיתרון קבע עם‬
‫ישראל שפשרה ביסודו‪ ,‬האסור על פי ההלכה האסלאמית‪ ,‬ורואה בג'יהאד‬
‫הכוחני כדרך היחידה ל"שחרור כל פלסטין" על מנת לכונן את הישות‬
‫האסלאמית פלסטינית‪ .‬לפיכך‪ ,‬החמאס שולל מכל וכל את ההפרדה שאש"ף‬
‫נאלץ להסכים לה ב‪ 1988-‬ובתהליך אוסלו‪ ,‬שעה שוויתר על כל "המולדת‬
‫הפלסטינית" לטובת "המדינה הפלסטינית" על ‪ 22‬אחוזים ממנה‪ .‬למול‬
‫תפיסה זו‪ ,‬ותחת ההכרה בכוחה הנוכחי של ישראל‪ ,‬חזרה החמאס לאחוז‬
‫בתפיסת "השלבים" כדרך הפעולה להשגת מטרתה המלאה‪ ,‬אך בדגש‬
‫כי כל שלב ייכפה בכוח על ישראל ללא כל מתן תמורה מדינית מצידה‪.‬‬
‫כישלון התהליך המדיני בין ישראל ואש"ף‪ ,‬לצד תופעת השחיתות‬
‫השלטונית של בכירי הרש"פ‪ ,‬הזין וחיזק את כוחה של החמאס‪ ,‬שעשתה‬
‫כל שביכולתה על מנת לפגוע במו"מ המדיני שקיימו אש"ף וישראל‪,‬‬
‫באמצעות פיגועי טרור‪ .‬הנסיגה החד הצדדית של ישראל מדרום לבנון‬
‫הביאה את מנהיגי החמאס להדק את קשריהם עם חיזבאללה‪ ,‬שזקף‬
‫את הנסיגה לזכותו‪ ,‬לאחר שקשרים אלה נוצרו בעת שהותם של ‪415‬‬
‫פעילי החמאס המגורשים בלבנון‪.‬‬
‫‪ 234‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 234‬‬
‫"נישואי נוחות" עם איראן‬
‫הבדידות המדינית והיכולת הפיננסית המוגבלת הניעו את החמאס בהמשך‬
‫ל"נישואי נוחות" עם "הספונסרית" האיראנית‪ ,‬למרות חילוקי הדעות‬
‫האידיאולוגיים המהותיים שבינן‪ .‬אך את זריקת העידוד המשמעותית‬
‫ביותר למדיניותה ולדרכה קיבלה החמאס דווקא מישראל בעת ביצוע‬
‫ההתנתקות‪ .‬זו ניתנה שעה שממשלת ישראל (בראשות שרון) סירבה‬
‫בתקיפות לכל הידברות והסכם עם אבו‪-‬מאזן‪ ,‬והתעקשה על מהלך חד‬
‫צדדי במופגן‪ ,‬למרות האזהרות הרבות שהושמעו באוזניה‪ .‬כמו למשל‬
‫זו שהח"מ פרסם ערב ההתנתקות‪ ..." :‬באם ההתנתקות תיתפס על ידי‬
‫הפלסטינים כצעד יחיד‪ ,‬שמטרתו האמיתית היא חיזוק ההתנחלויות‬
‫באזור יהודה ושומרון ובירושלים ודחיית ההידברות גם לאחר הבחירות‬
‫הצפויות בשני הצדדים – אזי סיכויי הפסקת האש להתמיד נמוכים‬
‫מאוד והעימות האלים יתחדש יותר מוקדם מאשר מאוחר וביתר שאת‪.‬‬
‫הפלסטינים ימשיכו במאמציהם בחפירת המנהרות‪ ,‬לשיגור מחבלים‬
‫ולהחדרת אמצעי לחימה‪ ,‬ובפיתוח היכולת לשגר רקטות לעבר יישובים‬
‫בשטח ישראל‪ .‬ניתן להניח כי בהמשך יצליחו הפלסטינים לפתח או‬
‫להבריח רקטות בעלות טווח ארוך יותר‪ ,‬שיאיימו גם על ישובים נוספים‬
‫ובניהם העיר אשקלון"‪.‬‬
‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ .‬בבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הפלסטיני‬
‫(שנכפו על ידי האמריקאים בעיוורון מדיני ותרבותי) החמאס זכה‬
‫בניצחון גורף והרכיב את ממשלתו‪ .‬אך ממשלת האחדות הפלסטינית לא‬
‫שרדה את המתחים הבסיסיים בין הפת"ח לחמאס וסופו של דבר היה‬
‫בהשתלטותה הצבאית של החמאס על כל רצועת עזה‪ .‬התגובה‪ :‬בידוד‬
‫מדיני שישראל‪ ,‬אש"ף‪ ,‬מצריים ורובה המכריע של הקהילה הבינלאומית‬
‫כפו על החמאס – עד שתחזור משלושת הלאווים‪ :‬לא להכרה בישראל‪,‬‬
‫לא למו"מ ולא להסכם שלום עימה‪ .‬לכך התווסף בידוד כלכלי פיזי‪ ,‬על‬
‫ידי סגירת מעבר רפיח וצמצום הסחורות הנכנסות במעברים עם ישראל‬
‫למוצרי יסוד חיוניים בלבד‪ .‬כולם הניחו כי ה"מצור" ימשוך את תמיכת‬
‫הציבור הפלסטיני מהנהגתה חסרת הניסיון השלטוני‪.‬‬
‫אבל תנועת החמאס סירבה לשתף פעולה עם תכנית זו ועשתה הכול‬
‫זכות החשיבה ‪235‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 235‬‬
‫להבטיח את שרידותו של הניסוי האסלאמי‪ .‬החמאס פעלה במהירות‬
‫על מנת לחזק את קשריה עם איראן וסוריה ולזכות בתמיכתן המדינית‬
‫והכספית ובהכשרת כוחה הצבאי‪ .‬איראן מצדה שמחה על ההזדמנות‬
‫לתקוע את הלחי השנייה והדרומית של הצבת הפונדמנטליסטית שכבר‬
‫הציבה קודם לכן מצפון לישראל בדמות החיזבאללה‪ .‬שתיהן יחד אמורות‬
‫להוות אקדח טעון המכוון לרקת העורף הישראלי אם ישראל תבחר‬
‫להפעיל את חיל האוויר שלה כנגד תכנית הגרעין האיראנית‪ ,‬ולהוות‬
‫יתדות מסייעות בדרכה של איראן להגמוניה אזורית אל מול ישראל‪,‬‬
‫מצרים וסעודיה‪ .‬בתוך הרצועה החמאס הצליחה להשליט את מרותה‬
‫על הפלגים הפלסטינים השונים ולכוון את פעילותם הצבאית למול‬
‫ישראל בשני מהלכים עיקריים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬ביצירת מאזן הרתעה מקומי למול ישראל‪ ,‬באמצעות פיתוח‬
‫והברחת נשק רקטי ארוך טווח דרך סיני דרך המנהרות שמתחת לציר‬
‫"פילדלפי"‪ ,‬שעה שהמצרים מפגינים אוזלת יד מכוונת‪ .‬מובארק ראה‬
‫בהתנתקות‪ ,‬בסגירת המעברים מישראל לעזה ובניתוק עזה מהגדה‬
‫ניסיון ישראלי לדחוף את עזה על צרותיה לחיק מצרים‪ .‬להבות בגובה‬
‫מסוים בין ישראל לחמאס יבטיחו– להבנתו – את הקשר בין הרצועה‬
‫לגדה ביחס לכל פיתרון מדיני שיושג עם אבו מאזן‪ .‬לכן פעל במקביל‬
‫לחידוש הדיאלוג הפלסטיני הפנימי ולהכלת החמאס מחדש בכתובת‬
‫אחת‪ ,‬בראשות אבו מאזן‪.‬‬
‫שנית — הכשרת הכוח ואימונו במסגרות סמי צבאיות‪ ,‬והיערכות קרקעית‬
‫המבוססת על מלכודה של עזה לקראת כניסה ישראלית קרקעית במודל‬
‫לבנון‪.‬‬
‫שורה של התפתחויות יצרו בקרב החמאס תחושת כוח ואף ביטחון‬
‫ביחס לבחירת האסטרטגיה שלה‪ :‬היעדר התקדמות משמעותית בתהליך‬
‫המדיני בין ישראל לאש"ף‪/‬פת"ח בתיווך האמריקאי‪ ,‬במסגרת תהליך‬
‫אנאפוליס‪ ,‬הקל על חמאס לשווק את משנתו ביחס לסרבנותה של ישראל‬
‫וחוסר התוחלת באופציית המו"מ לקידום האינטרסים של העם פלסטיני‪.‬‬
‫חטיפתו של גלעד שליט הניבה את מבצע "גשמי קיץ" ברצועה‪ ,‬שהסתיים‬
‫‪ 236‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 236‬‬
‫ללא תוצאות וכרסם בכושר ההרתעה הישראלי‪ .‬תוצאות מלחמת לבנון‬
‫השנייה ריסנו אמנם את החיזבאללה‪ ,‬אך גם העצימו את כוחו עד כדי‬
‫השתלטות פוליטית על לבנון כולה‪ .‬פגיעה מתמשכת בשגרת חייהם‬
‫של תושבי "עוטף עזה" על מנת להסיר את "המצור"‪ ,‬ואף "הרגיעה"‬
‫שהושגה לחצי שנה נתפסה בעיני החמאס כהצלחה משום שהצליחה‬
‫לכפותה על ישראל‪ .‬בעיקר ביחס לסעיף בו נאמר כי זו תוחל גם על‬
‫הגדה המערבית כעבור חצי שנה‪.‬‬
‫החמאס‪ ,‬להבנתה‪ ,‬החלה בספירה לאחור של השלב השני להשלמת‬
‫ניצחון תפיסתה ומדיניותה הלאומית על זו של הפת"ח בקרב הציבור‬
‫הפלסטיני – גם בגדה המערבית‪.‬‬
‫המפתח נמצא בקהיר‬
‫ערב "עופרת יצוקה"‪ ,‬יוהרת החמאס הגיעה לשיאה‪ .‬יוהרה שאת תחילת‬
‫ביטוייה ניתן לראות בסירוב החמאס לקיים את הדיאלוג הפלסטיני‬
‫הפנימי למול פת"ח בתיווך מצרי‪ ,‬דרך האשמתה את מצרים בנטייה פרו‬
‫ישראלית‪ ,‬דרך החלטתה לקבוע תג מחיר חדש ל"חיסולים" ישראלים‬
‫באמצעות ירי רקטות שהביא לשבירת ה"רגיעה"‪ .‬בהמשך ניתן לסמן‬
‫את סירובה של החמאס לחידוש הרגיעה‪ ,‬וסופה בקריאת התגר חסרת‬
‫התקדים‪ ,‬שעה שראשיה החלו לתת פומבי‪ ,‬על כל במה‪ ,‬לשבועת האמונים‬
‫לתנועת אחים המוסלמים – "הבייעה"‪ .‬כלומר — תנועת החמאס נופפה‬
‫בהישגיה בפני העולם הערבי והאסלאמי תוך שהיא מתיימרת לשמש‬
‫מודל לכל הסניפים של "האחים המוסלמים" ביחס למאבקם במשטרים‬
‫הפרו מערביים "המושחתים" )רש"פ ומצרים) וב"כופרים" (ישראל)‪.‬‬
‫ההכנות וההתכוננות המתמדת של ישראל לקראת העימות‪ ,‬פרי לקחי‬
‫וועדת וינוגרד וחילופי הגברא במשרד הביטחון ובצה"ל‪ ,‬תוך כדי צבירת‬
‫נקודות בקרב מדינות רבות בשל האיפוק הרב שהפגינה במשך חודשים‬
‫רבים‪ ,‬בשילוב עם הפתעה צבאית טקטית‪ ,‬הניבו את התוצאות הקשות‬
‫לחמאס כבר בשני גלי התקיפה האוויריים שפתחו את מבצע "עופרת‬
‫יצוקה"‪ .‬העמימות הראשונית בהגדרת יעדי המבצע התבהרה בהדרגה‬
‫ולציבור התחוור שאין בכוונתה של ממשלת ישראל להביא למיטוט‬
‫זכות החשיבה ‪237‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 237‬‬
‫שלטון החמאס‪ ,‬שמשמעותו הבלתי רצויה לישראל היא החלפתו בצה"ל‪,‬‬
‫על כל המחירים הכרוכים בכך‪ .‬התובנה בדבר הצורך בהשארת החמאס‬
‫ככתובת אפקטיבית אשר תמנע את הכאוס ברצועת עזה ותמשיך לשאת‬
‫באחריות כלפי ‪ 1.5‬מיליון פלסטינים‪ ,‬יצר את השלביות במבצע הצה"לי‪,‬‬
‫מתוך כוונה להבטיח נקודת יציאה בכל שלב‪ ,‬באם הוא יספיק בכדי להבטיח‬
‫את השגת היעדים שנקבעו‪ .‬אלה מוגבלים לשניים מרכזיים‪ :‬הפסקת הירי‬
‫מהרצועה לישראל והפסקת ההברחות של אמצעי הלחימה‪ .‬הכתובת‬
‫להשגת היעד הראשון היא החמאס‪ ,‬והאמצעי המרכזי שנמצא לכך הוא‬
‫פגיעה משמעותית בכוח הלוחם של החמאס‪ ,‬משום שהוא זה המבטיח‬
‫את שרידותו של שלטון החמאס במהלך ובגמר המבצע (דבר שהוגדר‬
‫כיעד האולטימטיבי של תנועת החמאס ותומכיה מבית ומחוץ)‪ .‬הכתובת‬
‫להשגת היעד השני הינה מצרים ומולה ישראל מנהלת את מאבקה הן‬
‫בערוץ המדיני והן ביצירת איום סמוי של גל פליטים עזתים שישטוף את‬
‫הגבול עם מצרים כתוצאה מכניסה מאסיבית של צה"ל לתוך הרצועה‪.‬‬
‫דפוס הפעולה הצבאי בו נוקט צה"ל‪ ,‬בעיקר עם כניסתם של הכוחות‬
‫הקרקעיים‪ ,‬מבוסס על שימוש מסיבי באש‪ ,‬זהירות רבה בהתקדמות‬
‫האיטית‪ ,‬חיפוי אווירי צמוד לכוחות הקרקע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת‬
‫לשליטה ובקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היערכות מוקדמת וכוללת של שרותי ההצלה‬
‫והחירום תחת שרביטו של פיקוד העורף אשר מונעת את הפגיעה בעורף‬
‫המביא עימו בדרך כלל לחץ פנימי להפסקת המבצע‪ .‬דפוס זה של פעילות‬
‫בשטח בנוי‪ ,‬על רקע השימוש הציני שעושה החמאס לעיתים קרובות‬
‫בתושבי הרצועה‪ ,‬גורר בעקבותיו פגיעה מרובה של צה"ל בחפים מפשע‬
‫ומעצים את ההשלכות של המבצע על מדינות ערב והעולם כולו‪ .‬זעם‬
‫שאינו מעומם על ידי תמונות המסדרון והסיוע ההומניטארי שצה"ל‬
‫יזם לטובת תושבי הרצועה‪ .‬אך בעוד שאנו עדים לתגובות והפגנות של‬
‫ציבורים וקהלים פרו‪-‬פלסטינים ואחרים כנגד ישראל‪ ,‬ממשלותיהם‬
‫נוטות להפגין עמדה יותר מאוזנת כלפיה‪.‬‬
‫אז מה יהיה?‬
‫בסוף שבוע זה עומדת על הפרק המדיני יוזמת התיווך המצרית‪ .‬זו באה‬
‫במקביל להחלטת האו"ם מספר ‪ ,1860‬אשר למרות העובדה שהעניקה‬
‫‪ 238‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 238‬‬
‫לגיטימיות מדינית מסוימת לחמאס לצידה של ישראל ולא הצביעה על‬
‫מנגנוני ביצוע ובקרה מוגדרים — ניתן למצוא בה את כל האלמנטים‬
‫לסיום העימות הנוכחי ואף לתפיסת פתרון הקבע העתידי‪ ,‬במודל של‬
‫"שתי מדינות לשני העמים"‪ ,‬שאושרה בהחלטה‪ . 1850‬המצרים‪ ,‬שחזרו‬
‫להיות הגורם המרכזי במשחק‪ ,‬למורת רוחו של החמאס ובעל כורחו‪,‬‬
‫מבקשים להביא פתרון לפרץ האלימות הנוכחי תוך כדי החזרתה של‬
‫הרש"פ בראשות עבאס ופייאד למגרש המשחקים העזתי‪ .‬כך המצרים‬
‫מבקשים להבטיח כי החמאס — המאבדת מכוחה ומתמיכת האוכלוסייה‬
‫— תשולב מחדש בעמדת נחיתות ברש"פ‪ ,‬ואולי באש"ף‪ ,‬ותביא ליצירת‬
‫כתובת פלסטינית אחת להמשך המו"מ עם ישראל‪ .‬במילים אחרות —‬
‫המצרים מבקשים למנף את התיווך שלהם לטווח הקצר בכדי להביא‬
‫בהמשך למצב בו ישראל לא תוכל להתחמק מפתרון כולל של העניין‬
‫הפלסטיני‪ ,‬שעה שמולה יישב אבו מאזן כמייצג של כל העם הפלסטיני‬
‫בשטחים‪ .‬הזמן לו זקוקים המצרים בכדי להניע ולהשיג את התהליך הזה‪,‬‬
‫האמור גם לשפר את דימויה בקרב ההמון הערבי‪ ,‬עלול להשאיר את‬
‫צה"ל יותר זמן מהמתוכנן בין שמים וארץ‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המשך הפעילות‬
‫בדפוס הקיים על בסיס קו העמדות שבט פאתי השטח הבנוי יכול להניב‬
‫"תמונת ניצחון" לחמאס בהצלחה צבאית נקודתית‪ ,‬בדמות חטיפת חייל‬
‫נוספת או פגיעה במספר גדול יחסית של חיילים‪ .‬מצד שני‪ ,‬השלמת‬
‫כיבוש הרצועה יעלה את הסיכויים כי ישראל תתחיל להתבוסס מחדש‬
‫בביוב העזתי‪ ,‬שעה שגם פרויקט השיקום של עזה המוחרבת ייפול על‬
‫כתפיה‪ ,‬ואף האיום הסמוי כלפי מצרים עלול להיעלם עם חזרת צה"ל‬
‫לציר "פילדלפי"‪ .‬בשני התרחישים‪ ,‬הצרכים ההומניטאריים הבלתי‬
‫מסופקים של האוכלוסייה העזתית עשויים להביא את דעת הקהל‬
‫העולמית (ובהמשך את הממשלות) לנקודת רתיחה ביחס ליחסיהן כלפי‬
‫ישראל‪ ,‬ואף להסלמה מחודשת בארץ ומחוצה לה‪.‬‬
‫מחכים לאובמה‬
‫"עופרת יצוקה" חשפה ואף משפיעה על יעדיו של הממשל האמריקאי‬
‫החדש בראשות ברק אובמה‪ .‬ארה"ב‪ ,‬כמו ישראל‪ ,‬רואה בתוכנית הגרעין‬
‫האיראנית והאידיאולוגיה שבבסיס שלטון‬
‫זכות החשיבה ‪239‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 239‬‬
‫המולות כאיום ואתגר גדול יותר למדיניות החוץ שלה‪ .‬לפיכך היא תעדיף‬
‫להיערך לכך מאשר להתיש עצמה למול שלוחתה החמאסית בעזה‪ .‬כך‬
‫התבשרנו כי בניגוד להערכות קודמות‪ ,‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני אמור‬
‫להישאר בקדמת סדר העדיפויות ואין כוונה לקדם את זה הסורי על‬
‫פניו‪ .‬אך הנשיא ומזכירת המדינה החדשים מתכוונים לטיפול מעמיק‬
‫יותר בסכסוך בדמות הסדר קבע ויבקשו להימנע משחיקת מעמדה של‬
‫ארה"ב כמוציאה ומביאה הסכמים שוליים ביחס למעברים או למספר‬
‫המאחזים והמחסומים בשטחים‪.‬‬
‫הפרמטרים להסדר הקבע ידועים זה מכבר‪ .‬יש להבטיח כי ישראל תמנף‬
‫לכדי הסדר את הגמישויות שהפגין אש"ף עד היום במו"מ‪ ,‬תוך הפגנת‬
‫נכונות דומה‪ .‬אף כי מנהיגיו עמדו על תביעתם שהפליטים יממשו את‬
‫זכותם לבחור בין שיבה לפיצויים על פי החלטה ‪ — 194‬הם מוכנים‬
‫לפרש זכות זאת בדמות מנגנון בינלאומי‪ ,‬אשר יציג חלופות שונות‬
‫ליישוב הפליטים‪ ,‬ולהכיר בכך שלישראל זכות וטו על קבלתם; אף כי‬
‫ההתנחלויות אינן חוקיות על פי עמדת הקהילה הבינלאומית ומשפטה‪,‬‬
‫הם מקבלים את העובדה שישראל תספח את מקצתן עם יותר מ‪70-‬‬
‫אחוזים מתושביהן‪ ,‬בתמורה לשטחים אחרים שתמסור; אף כי עמדו על‬
‫נסיגה לגבולות ‪ '67‬גם בירושלים‪ ,‬הם מקבלים את העובדה כי ישראל‬
‫תשמור בריבונותה את כל השכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬לרבות בעיר‬
‫העתיקה; אף כי חיו תחת כיבושים שונים‪ ,‬הם מקבלים את התביעה‬
‫הישראלית לפירוזם מצבא ונשק כבד‪ .‬הפערים שנותרו אינם גדולים‬
‫מכדי האפשרות לגשר עליהם‪ .‬על נחישותה של ישראל להישמר יותר‬
‫בפרק היישום של ההסדר‪ .‬קרי‪ ,‬להבטיח כי קצב היישום של ההסכם‬
‫יהיה מותנה ותואם את היכולת השלטונית האפקטיבית של הפלסטינים‬
‫ועמידתם במחויבויות שלהם בהסכם‪.‬‬
‫‪ 240‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 240‬‬
‫[‪]06/07/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 5‬רק ‪ 40‬ק"מ‪ ,‬זוכרים?‪ ‬‬
‫ההרפתקה הכושלת בלבנון מלמדת שאסור למנף את פרשת החייל‬
‫החטוף להמלכת שלטון נוח‪ .‬ב‪ 1982-‬יצאה ישראל למבצע "שלום‬
‫הגליל"‪ ,‬שהסתיים רק במאי ‪ 2000‬עם הפינוי הסופי של דרום לבנון‪.‬‬
‫נדרש רק מבט חטוף כדי להבין‪ ,‬שהכרוניקה בה צועדת ישראל כיום‬
‫דומה להפליא לזו שעברה אז‪ .‬אולם יש צורך במבט נוסף כדי לעמוד‬
‫על ההבדלים‪ ,‬שעלולים להביא אותנו כעת לתוצאות גרועות עוד יותר‪.‬‬
‫ב‪ ,'82-‬לאחר חודשים ארוכים של התכתשויות בין הארטילריה של אש"ף‬
‫לזו של צה"ל לרבות חיל‪-‬האוויר‪ ,‬הביא ניסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב‬
‫את ממשלת ישראל (בראשות בגין ובאדריכלות שרון) לצאת למבצע צבאי‬
‫לכינון סדר חדש בלבנון — הוצאת הסורים מהתמונה והמלכת הנוצרים‬
‫בראשות בשיר ג'ומאייל‪ .‬המטרה הצבאית המוכרזת הייתה צנועה יותר‪ :‬הרס‬
‫תשתית הטרור האש"פי והרחקת הקטיושות המאיימות על צפון המדינה‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬לאחר חודשים ארוכים של התכתשות בין הקסאמים של ארגוני‬
‫הטרור לבין הארטילריה וחיל‪-‬האוויר של צה"ל‪ ,‬מביאה חטיפתו של החייל‬
‫גלעד שליט את ממשלת ישראל בראשות אולמרט לצאת למבצע צבאי‪,‬‬
‫שמיומו השני העיד כי ישראל מבקשת "לירות בקשת רחבה"‪ :‬לירות שוב‬
‫לעבר הסורים‪ ,‬מארחיו של חאלד משעל‪ ,‬בדמות מטס אווירי נאיבי; לירות‬
‫לעבר עתידה של ממשלת החמאס בדמות ליל מעצרים של חברי פרלמנט‬
‫וממשלה בגדה המערבית; ולירות לעבר יורי הקסאמים וחוטפי החייל‪ ,‬בדפוס‬
‫של ריכוז כוחות משני צידי הגדר ברצועה וירי אווירי וארטילרי לעת עתה‪.‬‬
‫אך כאמור‪ ,‬מבט השוואתי נוסף יחשוף את ההבדלים בין ‪ '82‬ל‪.2006-‬‬
‫ראשית‪ ,‬למרות התוחלת ההזויה של מטרת המלחמה בלבנון‪ ,‬היא שימשה‬
‫נר לרגלי אלו שחתרו לקרב‪ :‬צה"ל הוכשר והתאמן במשך חודשים רבים‬
‫בכל התרחישים האפשריים של תוכנית "אורנים"‪ .‬גם אם דובר על ‪40‬‬
‫ק"מ‪ ,‬הרי שכבר ביום השני למלחמה התחלנו לנוע צפונה לכביש ביירות‪-‬‬
‫זכות החשיבה ‪241‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 241‬‬
‫דמשק‪ .‬מי יכול לתקוע כף לידנו ולהצביע על ההיערכות וההכנות שנעשו‬
‫לטובת ריסוק ממשלת החמאס? האם היה זה בהנהגתו של אולמרט‪,‬‬
‫שהקדיש את כל מרצו וזמנו לקידום תוכנית ההתכנסות — כאילו כל שאר‬
‫השחקנים בסביבה דורכים במקומם? או אולי בהנהגתו של פרץ‪ ,‬שעדיין‬
‫לא השלים את מאת ימי החסד שלו‪ ,‬ונאלץ השבוע לבקש מבית‪-‬המשפט‬
‫העליון לדחות את הדיונים בעתירות נגד הגדר עד שיוכל להציג את‬
‫עמדתו למערכת הביטחון (שעדיין מתנהלת ברוח קודמו בסוגיה)? בעצם‪,‬‬
‫אולי היה זה דווקא גיורא איילנד‪ ,‬שהוריש "תוכנית" סודית למחליפו‬
‫מזרחי אשר עושה את פעמיו הראשונים במועצה לביטחון לאומי?‬
‫שנית‪ ,‬לשלטון בלבנון הוצגה והועמדה חלופה בדמות ג'ומאייל הנוצרי‪,‬‬
‫שלפלנגות שלו בביירות חברנו לאחר שבוע לחימה‪ .‬על איזו חלופה‬
‫מבקשת ממשלת ישראל להצביע כיום? על אבו‪-‬מאזן‪ ,‬שלהחלשתו עשתה‬
‫כל מאמץ כמעט בשנים האחרונות? האם אבו‪-‬מאזן יוכל לבוא לציבור‬
‫הפלסטיני‪ ,‬הרואה בישראל את מקור כל צרותיו‪ ,‬ולבקש את תמיכתו על‬
‫גבי כידוני צה"ל? על ישראל להשתחרר מדפוס ה"המלכות" ולתת לחברה‬
‫הפלסטינית להגיד את דברה‪ .‬באם תרצה לחזק את אבו‪-‬מאזן‪ ,‬עליה‬
‫לעשות זאת יותר בדפוס של "גזרי השלום" מאשר ב"מקלות המלחמה‪".‬‬
‫שלישית‪ ,‬כדאי לשים לב כי בשל"ג‪ ,‬רוב המטרות שלא היו ריאליות —‬
‫לא הושגו‪ .‬אף אחד לא יודע במדויק איך הייתה ההיסטוריה מתפתחת‬
‫אילו סיים צה"ל את המלחמה בקו ה‪ 40-‬ק"מ‪ 18 .‬שנה לאחר המבצע‪,‬‬
‫נסוגה ישראל מלבנון‪ ,‬שבדרומה פרוס איום ארטילרי חריף יותר של‬
‫חיזבאללה הנהנה מחסות אירן‪ .‬סוריה יצאה מלבנון בכוח החברה‬
‫האזרחית המתעוררת של לבנון והקהילה הבינלאומית‪ ,‬ואפשר כי זו‬
‫גם תביא בעתיד לפריסת צבא לבנון בדרום המדינה‪ .‬את הלקח הזה‪,‬‬
‫של הכישלון בהשגת המטרות הלא ריאליות — צריך להפנים כעת‪.‬‬
‫על ישראל להימנע מלהפוך את ההתמודדות עם חטיפת החייל למהלך‬
‫יומרני מדי לכינונו של שלטון חדש‪ ,‬נוח יותר עבורה‪ ,‬ועוד מהלך שאפילו‬
‫אינו נשען על תכנון ראוי‪ .‬על ישראל להפריד בשלב זה במאמציה ולהביא‬
‫ראשית לשחרורו של החייל בכל דרך ובמחיר הנמוך האפשרי‪ .‬מהלך‬
‫‪ 242‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 242‬‬
‫זה לא יפתור אותו מחובתה למצוא תשובה אחרת לירי הקסאמים על‬
‫אשקלון‪ ,‬שדרות ויישובי עוטף עזה‪ .‬תשובה זו טמונה ביציאה מהמדיניות‬
‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬אותה מנסה להמשיך אולמרט‪ ,‬ולנסות בהידברות לייצב את‬
‫המצב בדמות הפסקת אש בדרך להסכם משמעותי יותר; הפסקת אש‬
‫שתמנע מישראל את הצורך בחידוש הממשל הצבאי בשטחים בעלות‬
‫של מיליארדים‪ ,‬והסכם שימנע נסיגה חד‪-‬צדדית לעבר הקו הירוק‪ .‬על‬
‫מפלגת העבודה בראשות פרץ למשוך את קדימה לכיוון זה‪ ,‬אחרת לא‬
‫יהיה מי שיצביע על הבדל כלשהו בינה לבין הליכוד של נתניהו‪ ,‬שתקוע‬
‫עדיין בוויכוח פנימי לגבי מדינה פלסטינית בשטחים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪243‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 243‬‬
‫[‪]29/06/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 6‬מלחמה בלי אופק‬
‫ישראל טומנת את ראשה בחול אם היא חושבת‬
‫שבפעולותיה הצבאיות‪ ,‬תשלול את הלגיטימציה‬
‫הפלסטינית‬
‫ביסודה של הפעילות הישראלית הנוכחית בעזה ובגדה‪ ,‬בדגש על ה"סיכול‬
‫הממוקד" ומעצר שרים וחברי פרלמנט פלסטינים מהחמאס‪ ,‬ניתן לזהות‬
‫פרק נוסף במאבק המחודש בין הפלסטינים לישראל על הלגיטימציה‬
‫אותה מבקש כל צד לעצמו — תוך שלילתה מהאחר‪ .‬זה נכון ביחס‬
‫לפעילות הצבאית‪ ,‬להכרה בשלטון ולזכות למדינה עצמאית‪.‬‬
‫במשך כל ‪ 19‬שנות קיומו של החמאס‪ ,‬הצליחה אמנם ישראל לתייגו‬
‫כארגון טרור‪ ,‬העושה ככל שביכולתו לפגוע בפשרה ההיסטורית הנרקמת‬
‫בינה לבין אש"ף (זאת מבלי שפעלה לשמר את האחרון כשותף לגיטימי‬
‫לפיתרון)‪ .‬תיוג זה הצליח להצדיק את חיסולם — בנוסף לפעילי השטח‬
‫— של מנהיגי חמאס כמו יאסין ורנטיסי בשטחים‪ ,‬או את הניסיון הכושל‬
‫לחיסולו של חאלד משעל בירדן‪ .‬הפעילות האלימה של חמאס נגד‬
‫ישראל‪ ,‬שחרגה לתוככי הקו הירוק ונתמכה באמנה הקוראת לחיסולה‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬שללה ממנו את ההכרה הבינלאומית למה שכינה‬
‫ה"התנגדות" וליומרתו לייצג את העם הפלסטיני‪ .‬אך בהיעדר הצלחה‬
‫של אש"ף להביא בערוץ של מו"מ להקמתה של מדינה פלסטינית ולסדרי‬
‫שלטון תקינים‪ ,‬זכה הוא לבסוף באמון הבוחר הפלסטיני‪.‬‬
‫עם ניצחונו של החמאס בבחירות למועצה המחוקקת והרכבת הממשלה‬
‫בראשותו‪ ,‬השלילה ההדדית החריפה — וחזר הדיון בזכות להגדרה עצמית‬
‫בארץ ישראל‪ .‬שני הצדדים הרקיעו בהצהרות השוללות כל הכרה‪ ,‬אך‬
‫גם רמזו לאפשרות אחרת‪ :‬החמאס קרא למדינת פלסטין "מהים ועד‬
‫הנהר" והחזרת הפליטים לבתיהם‪ ,‬אולם קבע את גבולות ‪ '67‬כפשרה‬
‫אפשרית ל"הודנה" ארוכת טווח‪ ,‬עד שחתם בימים אלו על "מסמך‬
‫‪ 244‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 244‬‬
‫האסירים"‪ .‬ירושלים מצידה ניסתה להכשיר את דעת הקהל והממשלות‬
‫בעולם לתוכנית ה"התכנסות"‪ ,‬בה ישראל תזכה לגבולות קבע בתוכם‬
‫תשמור בין היתר על ירושלים "המאוחדת"‪" ,‬גושי" ההתיישבות‪ ,‬אזורי‬
‫הביטחון ומקומות קדושים בריבונותה‪ .‬אך הכתף הקרה‪ ,‬לה זכתה מכל‬
‫עבר‪ ,‬שלחה אותה לחפש מחדש שותף פלסטיני לתוכניותיה‪ ,‬תוך שהיא‬
‫נגררת לפעולות צבאיות שתוחלתן המדינית אינה ברורה‪.‬‬
‫הטריגר האחרון ליציאת צה"ל למבצע "גשמי קיץ" היה הפעולה הפלסטינית‬
‫בכרם שלום וחטיפת החייל‪ .‬אך יש בתגובה זו של ממשלת ישראל‬
‫כדי להעיד כי היא מבקשת — בנוסף להחזרתו של רב"ט גלעד שליט‬
‫ולניסיון למצוא תשובה מבצעית אחרת לירי הקסאמים — גם לשלול‬
‫את הלגיטימציה של פעולה פלסטינית מסוג זה‪ ,‬אף שבוצעה נגד חיילים‬
‫בלבד ועוד במסגרת פעילותם המבצעית‪ .‬כך מנסה ישראל לשמור את‬
‫הלגיטימיות של פעולותיה בעזה תחת ההגדרה של "מלחמה בטרור"‪,‬‬
‫גם אם נפגעים ממנה לא מעט חפים מפשע‪ ,‬ומנגד — לשלול הכרה‬
‫בינלאומית בכל פעילות אלימה של הפלסטינים‪.‬‬
‫מעצר שרי החמאס וחברי הפרלמנט מטעמו מבקש לשלול גם את‬
‫הלגיטימציה מההליך הדמוקרטי ברשות‪ ,‬הנשען — למרבה ההפתעה‬
‫— על הסכמים שישראל דורשת מהחמאס ודומיו דווקא להכיר בם‪.‬‬
‫המעצר בכפיפה אחת של נבחרים ופעילי שטח מבקש לשדר כי למרות‬
‫דפוס המאבק השונה שלהם‪ ,‬כולם שייכים לאותה משפחה המבקשת‬
‫להשמיד את מדינת ישראל‪ .‬‬
‫המבצע הנוכחי כשלעצמו הוא לגיטימי‪ ,‬אך בלי אופק אמיתי — לא‬
‫ישיג שינוי אמיתי‪ .‬על ישראל‪ ,‬כמו על החמאס‪ ,‬להפסיק ולטמון את‬
‫ראשה בחול‪ .‬מטסים מעל ארמונו של אסד יכולים רק להזכיר לעולם‬
‫כי אנו מחזיקים ברמת‪-‬הגולן‪ ,‬וקסאמים על שדרות אינם הדרך למדינה‬
‫פלסטינית‪ .‬אין גם ביכולתם של התדרוכים של שרת החוץ לשנות את‬
‫נוסחת הפיתרון שהעולם קבע בדמות ‪ ,242‬ואין בדרישה להשבת הפליטים‬
‫לאדמתם כדי להגיע לפיתרון הפשרה של "שתי מדינות לשני העמים"‪.‬‬
‫על ישראל לכוון את כל פעילותה — לרבות זו המתקיימת בימים אלו‬
‫זכות החשיבה ‪245‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 245‬‬
‫— תוך התבוננות ליום שאחרי‪ :‬ניתן לשלול את הלגיטימציה מארגון‬
‫הקורא להשמדת ישראל‪ ,‬אך יש לחזק ולדבר עם אלו המכריזים את‬
‫ההיפך‪ .‬אחרת‪ ,‬דפוס השולל כל פרטנר ימשיך להביא אותנו בכל פעם‬
‫לשקול לכבוש את עזה מחדש‪.‬‬
‫‪ 246‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 246‬‬
‫פרק ‪| 4‬‬
‫התנתקות והתכנסות‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 247‬‬
����� ����� ������.indb 248
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמ’‬
‫‪ .1‬התכנסות עם חילופי שטחים‬
‫‬
‫[“עיצוב המרחב בישראל" | ‪]13/04/2008‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫חד‪-‬צדדיות‪[ ‬הארץ | ‪]26/09/2006‬‬
‫הידברות‪ ,‬לא‬
‫שטות חד‪-‬צדדית‪]05/06/2006 | Ynet[ ‬‬
‫התכנסות על שולחן הניתוחים‪]01/06/2006[ ‬‬
‫תכנית ההתכנסות סנאט ‪[ 285‬סנאט | ‪]15/05/2006‬‬
‫“ההינתקות"‪ ,‬מרחב “התפר" וחלופה אחרת לניהול הסכסוך‬
‫[עדכן אסטרטגי | ‪]7/2004‬‬
‫‪251‬‬
‫‪287‬‬
‫‪289‬‬
‫‪292‬‬
‫‪296‬‬
‫‪300‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 249‬‬
����� ����� ������.indb 250
7/18/10 9:12 AM
‫["עיצוב המרחב בישראל" | ‪ 13‬באפריל ‪]2008‬‬
‫‪" | 1‬התכנסות עם חילופי שטחים"‬
‫התיישבות ביהודה ושומרון — אסטרטגיה יישובית‪:‬‬
‫התכנסות עם חילופי שטחים מועטים‬
‫רעיון חילופי שטחים מכיל בחובו את ההכרה וההסכמה לחלוקתה של‬
‫ארץ ישראל לשתי מדינות במסגרת הסכם קבע‪ .‬חילופי השטחים הינם‬
‫הפתרון שבא לענות על המתח המתקיים בין מפעל ההתנחלות הישראלי‬
‫לבין התביעה הפלסטינית המעוגנת בהחלטות הקהילה הבינלאומית‬
‫לנסיגה ישראלית מלאה לגבולות ‪ .67‬מפעל ההתנחלות הישראלי בשטחי‬
‫הגדה המערבית‪ ,‬לאחר כיבושה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫מגיע כיום להיקף של ‪ 275‬אלף ישראלים ב‪ 130-‬ישובים ביהודה ושומרון‪,‬‬
‫ו‪ 180-‬אלף ישראלים במזרח ירושלים‪ .‬ישראל‪ ,‬הפלסטינים והקהילה‬
‫הבינלאומית מודעים לאי יכולתה של כול ממשלה בישראל להביא‬
‫לפינויים של כחצי מיליון ישראלים ‪.‬מנגד‪ ,‬הפלסטינים‪ ,‬בהנהגת מחמוד‬
‫עבאס‪ ,‬דורשים כי הבסיס הטריטוריאלי להסכם הקבע יהיה החלטה‬
‫‪ 242‬בפרשנות של כל השטחים תמורת שלום‪ ,‬אך מציעים גם חילופי‬
‫שטחים בהיקף של ‪ 2‬אחוזים (‪ 124‬קמ"ר)‪ .‬בכדי להתמודד עם המתח‬
‫הזה ולהציע הצעות המאפשרות להפיגו יש להכיר ולהבין את הגישות‬
‫השונות ביחס למסגרת הפוליטית של שני העמים ותנועותיהם הלאומיות‬
‫בארץ ישראל‪ -‬שילוב או הפרדה‪ .‬את הגישות השונות ביחס לפריסתה‬
‫של ההתיישבות היהודית בגדה המערבית ‪ -‬ביטחונית‪ ,‬כלכלית ודתית‪.‬‬
‫ואת העקרונות לקביעת גבולות בכל שעה שנבחרת חלופת ההיפרדות‪.‬‬
‫הגישות והעקרונות להתיישבות היהודית בארץ ישראל‬
‫ולהפרדה בינה לבין הישוב הערבי‬
‫שתי חלופות מדיניות עומדות בפני שתי הקהילות ותנועותיהן הלאומיות‪,‬‬
‫המסתופפות בשטחי ארץ ישראל‪ :‬הפרדה מדינית וטריטוריאלית בדמות‬
‫שתי מדינות לאום — המתבססת על החלטות בינלאומיות מוכרות‬
‫ועל הסכמים והבנות שנוצרו בין הצדדים‪ ,‬או ישות מדינית אחת לשני‬
‫זכות החשיבה ‪251‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 251‬‬
‫העמים‪ ,‬בין הים לירדן ‪.‬הפלסטינים‪ ,‬ערביי ארץ ישראל‪ ,‬התנגדו בעבר‬
‫לכל אפשרות של חלוקה ואף יצאו למלחמה בה בעקבות החלטת האו"ם‬
‫בכ"ט בנובמבר ‪( 1947‬החלטה מספר‪ .)181‬הם לא הכירו בזכותה של‬
‫מדינה יהודית להתקיים‪ ,‬שללו את הצהרת בלפור‪ ,‬את נוסח המנדט‬
‫הבריטי ואת החלטת החלוקה‪ ,‬והכריזו כי בכוונתם להקים מדינה ערבית‬
‫דמוקרטית חילונית שבה יחיו יחדיו מוסלמים‪ ,‬נוצרים ויהודים‪ ,‬אך אלה‬
‫האחרונים יוכלו להישאר בפלסטין רק אם גרו בה לפני" הצהרת בלפור"‪.‬‬
‫ארבעים שנה מאוחר יותר נאלץ הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף)‪ ,‬נציגו‬
‫הלגיטימי של העם הפלסטיני‪ ,‬להשלים עם החלטות מועצת הביטחון ‪242‬‬
‫ו‪ ,338-‬המכירות בחלוקת הארץ‪ ,‬ובזכותה של מדינת ישראל להתקיים‬
‫במסגרת גבולות בני קיימא וב‪ 1993-‬החליף יו"ר אש"ף‪ ,‬ערפאת‪ ,‬עם ראש‬
‫הממשלה רבין‪ ,‬מכתבים להכרה הדדית‪ .‬יחד עם זאת ‪,‬תנועת החמאס‪,‬‬
‫שקמה ברצועת עזה ב‪ ,1988-‬זכתה בבחירות למועצה המחוקקת של‬
‫הרשות הפלסטינית שנערכו בינואר ‪ ,2006‬הרכיבה את ממשלתה שפורקה‬
‫לאחר השתלטותה על כל רצועת עזה בכוח ביוני ‪ ,2007‬ממשיכה לדבוק‬
‫בפומבי בתפישה על פיה מתקיימת רק "פלסטין אחת בין הים לנהר"‬
‫ועל הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם שבישראל‪.‬‬
‫העמדה הישראלית בסכסוך זה עברה גם היא תהפוכות‪ ,‬שניתן לחלקן‬
‫לשתי תקופות עיקריות‪ :‬את הראשונה‪ ,‬בין השנים ‪ 1922‬ועד ‪ ,1967‬ניתן‬
‫לכנות מ"שילוב (העם הפלסטיני מוכל כפרטים במדינה היהודית בכל‬
‫ארץ ישראל המערבית) ל"הפרדה" (פוליטית ופיזית בין שני העמים)‪.‬‬
‫"השילוב" תקף לחלקה הראשון של התקופה‪ ,‬עד להצעת וועדת פיל‬
‫ב‪ 1937-‬בה אומצה גישת "ההפרדה" ששלטה עד ל‪(.1967-‬אם כי חלקו‬
‫של העם הפלסטיני שנותר במדינה היהודית זכה לשילוב)‪ .‬את התקופה‬
‫השנייה‪ ,‬בין השנים ‪ ,2007-1967‬ניתן לכנות מ"הכלה להפרדה"‪ .‬השנים‬
‫‪1967-1993‬מתאפיינות במדיניות "ההכלה" של שטחי הגדה המערבית‬
‫ורצועת עזה בשטחי המחייה של הישראלים אך ללא כוונה ל"שילוב"‬
‫של האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בם‪ .‬יחד עם זאת התקיימה‬
‫פעילות מדינית להעברת השטחים המאוכלסים בצפיפות לירדן או‬
‫להעניק לפלסטינים בם אוטונומיה תרבותית‪ .‬מ‪ 1993-‬ועד היום חזרה‬
‫לשלוט בכיפה מדיניות "ההפרדה" בין שני העמים לשתי ישויות פוליטיות‬
‫‪ 252‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 252‬‬
‫נפרדות‪ ,‬הן באמצעות מהלכים מדיניים והן במהלכים חד צדדיים‪ ,‬ויש‬
‫כאלו המבקשים להחיל את ההפרדה היזומה אף על חלק מערביי מדינת‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫קביעת גבולותיה של ארץ ישראל המנדטורית בשנים ‪ ,1920-1923‬בהמשך‬
‫ל"הצהרת בלפור" וכתב המנדט‪ ,‬הגדירה את המרחב הטריטוריאלי שהועמד‬
‫אז לרשות העם היהודי לבנות את ביתו הלאומי‪ .‬ראשי הציבור היהודי‬
‫בארץ היו בטוחים שעלייתם לארץ של מיליוני יהודים‪ ,‬בתמיכתם של‬
‫הבריטים ובהתאם לכתב המנדט של חבר הלאומים‪ ,‬תגרום לכך שבתוך‬
‫שנים מעטות ייווצר וישלוט רוב יהודי בכל שטחה של ארץ ישראל‬
‫המערבית‪ .‬זו תוכרז כמדינת העם היהודי‪ .‬בגבולותיה של זו יחיה גם‬
‫מיעוט הערבי‪ ,‬אשר לא ינושל מאדמתו וייהנה מן הפריחה הכלכלית‬
‫שיביאו היהודים‪ 3.‬צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית ויציאתה‬
‫כנגד החזון הציוני בגל של אירועי דמים‪ ,‬ששיאם במרד הערבי שהתחולל‬
‫ב‪ ,1936-‬ואי עלייתם של המוני היהודים‪ ,‬הבהירו להנהגה הציונית‬
‫בראשות חיים ווייצמן‪ ,‬לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬ודוד‬
‫בן גוריון‪ ,‬לימים ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬כי קיומן‬
‫של שתי התנועות הלאומיות הללו במסגרת מדינית אחת איננו אפשרי‪,‬‬
‫וכי אין מנוס מחלוקתה של הארץ ביניהן‪ .‬אנשי התנועה הרוויזיוניסטית‪,‬‬
‫בראשותו של זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שללו את רעיון החלוקה וטענו כי מהלך‬
‫‪4‬‬
‫כזה יחסום את האפשרות לקלוט את מיליוני היהודים הממתינים בגולה‪.‬‬
‫שלילת כל אפשרות של חלוקה הייתה גם עמדתו של הזרם הדתי בתנועה‬
‫הציונית‪ ,‬שהתנגד לצמצום מרצון של "גבולות ההבטחה"‪ .‬המחלוקת‬
‫הזאת הוכרעה מדינית פעמיים‪ ,‬לטובת רעיון החלוקה‪ :‬בפעם הראשונה‬
‫ב‪ , 1937-‬עם פרסום דו"ח וועדת פיל ובפעם השנייה עם קבלת החלטת‬
‫‪5‬‬
‫האו"ם על החלוקה ב‪.1947-‬‬
‫השלמתה של התנועה הציונית עם רעיון חלוקת ארץ ישראל של הוועדה‬
‫המלכותית הבריטית (וועדת פיל) בפעם הראשונה‪ ,‬ב‪ ,1937-‬נסמכה על‬
‫ההכרה כי צמצום שטחו של הבית הלאומי היהודי הוא תנאי להקמתה של‬
‫מדינה יהודית עצמאית ודמוקרטית בשטחי ארץ ישראל‪ .‬השלמה זו הביאה‬
‫בהכרח לצורך לקבוע את עקרונות ההפרדה המדינית והטריטוריאלית‬
‫זכות החשיבה ‪253‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 253‬‬
‫בין שני העמים‪ .‬הסוכנות היהודית גיבשה בתגובה לדו"ח הוועדה{פיל}‬
‫תוכנית חלוקה משלה והגישה אותה במאי ‪1938‬לוועדת החלוקה‬
‫הבריטית בראשותו של סר וודהד‪ .‬בתהליך זה נתקבעו בתודעת ההנהגה‬
‫היהודית שלושה עקרונות מנחים ביחס להפרדה בין שני העמים ואלה‬
‫ליוו אותה עד ימינו‪.‬‬
‫העיקרון המנחה הראשון התייחס לסוגיה הביטחונית‪ .‬בניגוד להצעת‬
‫ההסתדרות הציונית בוועידת ורסאי ב‪ 1919-‬לקביעת גבולותיה של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שהתבססה על שיקולים כלכליים‪ ,‬נקבע בעיקרון זה כי יש לקבוע‬
‫גבולות בני הגנה‪ ,‬וזאת כלקח מאירועי הדמים של המרד הערבי ב‪.1936-‬‬
‫בדיוני הנהלת הסוכנות וועדת הגבולות נטען כי גבולות שקשה להגן‬
‫עליהם מזמינים מעשי תוקפנות וסכסוכי גבול‪ .‬המתדיינים הרחיקו ראות‬
‫וביקשו גבולות בני הגנה לא רק כנגד שימוש ברובים ובמכונות ירייה‬
‫אלא גם כנגד "ציוד משוכלל משני הצדדים‪ ,‬ארטילריה כבדה‪ ,‬אווירונים‬
‫וכדומה"‪ 6.‬בנוסף לגבולות ברי הגנה ביקשה הסוכנות היהודית‪ ,‬כי שטח‬
‫המדינה יעניק עומק אסטרטגי אשר יאפשר מרחב מחיה למספר מרבי‬
‫‪7‬‬
‫של אזרחים שיהיה בכוחם להגן על גבולות המדינה ההולכת וקמה‪.‬‬
‫העיקרון המנחה השני התייחס להיבט הדמוגראפי‪ .‬הסוכנות היהודית‬
‫ביקשה להוסיף על ‪ 5,000‬הקילומטרים הרבועים שהוקצו למדינה היהודית‬
‫על ידי ועדת פיל שטחים המאוכלסים במספר קטן של ערבים‪ .‬בנוסף‬
‫להנחיה שקיבלה ועדת החלוקה מממשלת בריטניה ‪,‬למתוח קווי גבול‬
‫שיכללו מספר מועט ככל שאפשר של ערבים ושל מפעלים ערביים‬
‫במדינה היהודית ולהיפך‪ ,‬ולאור העובדה כי ממשלת בריטניה שללה את‬
‫המלצת ועדת פיל להעברה כפויה של תושבים‪ ,‬ראתה הנהלת הסוכנות‬
‫ברוב יהודי ניכר במדינה היהודית והדמוקרטית אינטרס ביטחוני ופוליטי‬
‫מן המעלה הראשונה‪.‬‬
‫שני היבטים אלה‪ ,‬הביטחוני והדמוגראפי‪ ,‬תוך איזון השפעותיהם‬
‫המנוגדות‪ ,‬הביאו את הסוכנות היהודית לתבוע שטחים נוספים למדינה‬
‫היהודית‪ ,‬שערבים אינם יושבים בהם‪ .‬בשומרון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬היא ביקשה‬
‫להרחיק את הקו מזרחה‪ ,‬ולמקמו בדומה לקו שנוצר מאוחר יותר בעקבות‬
‫‪ 254‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 254‬‬
‫מלחמת הקוממיות והסכמי רודוס — מבית שאן דרך ואדי ערה ועד‬
‫ללטרון‪ .‬ביהודה ובדרום הארץ היא העדיפה להשאיר את מרביתו של‬
‫השטח תחת מנדט בריטי‪ ,‬מתוך ההנחה כי תוכל לספח אותו בעתיד‪,‬‬
‫באמצעות התיישבות יהודית‪.‬‬
‫התיישבות יהודית הייתה‪ ,‬אכן‪ ,‬העיקרון המנחה השלישי‪ .‬הצעת הוועדה‬
‫המלכותית הבהירה כי אזורים בהם תהיה נוכחות של יישובים יהודים‬
‫יכללו בתחומי המדינה היהודית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאחר דחיית ההצעה הציונית‬
‫ורעיון החלוקה על ידי וועדת וודהד‪ ,‬ראתה הסוכנות היהודית בפריסת‬
‫ההתיישבות היהודית מכשיר לקביעת גבולותיה של המדינה היהודית‪.‬‬
‫בעשור האחרון לשלטון הבריטי בארץ ישראל התגברה תנופת ההתיישבות‬
‫היהודית וזו נפרסה אל עבר הגליל המערבי‪ ,‬עמק בית שאן והנגב‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה לקבוע עובדות דמוגרפיות‪ ,‬לקראת השלב הבא של חלוקת שטחי‬
‫‪8‬‬
‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ — 1977-1967‬הכלת השטחים תוך שילוב כלכלי והפרדה התיישבותית‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה כבשה ישראל את הגדה המערבית ורצועת‬
‫עזה‪ ,‬פתחה מחדש את הוויכוח בין הכלה להפרדה — בכל הנוגע לקשרים‬
‫שבין מדינת ישראל לעם הפלסטיני‪ .‬הוא ניטש ראשית לכל בתוך תנועת‬
‫העבודה עצמה‪ ,‬שהנהיגה את המדינה באותן שנים‪ .‬בראש המחנה שצידד‬
‫בהכלה מדינית של השטח תוך שילוב כלכלי בין שני העמים עמד שר‬
‫הביטחון משה דיין‪ ,‬מראשי רפ"י‪ ,‬אשר נתמך על ידי שמעון פרס‪ ,‬אף‬
‫הוא מרפ"י‪ 9,‬ומנגד עמדו שוללי האינטגרציה‪ ,‬ראשי מפא"י ו"אחדות‬
‫העבודה"‪ 10,‬לוי אשכול‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬פינחס ספיר ‪,‬שר האוצר‪ ,‬ישראל‬
‫‪11‬‬
‫גלילי‪ ,‬שר ההסברה ויו"ר וועדת שרים להתיישבות‪ ,‬ואף יגאל אלון‪.‬‬
‫הראשונים ראו בשילוב כלכלי ובמתן חופש תנועה לערבים בכל שטחי‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬דרך למימוש היעדים הלאומיים הציוניים‪ ,‬תוך כיבוד תרבותם‪,‬‬
‫חירותם האישית והקהילתית של הפלסטינים‪ ,‬זאת מבלי להעניק להם‬
‫זכות להגדרה עצמית בדמות מדינה ערבית עצמאית‪.‬‬
‫האחרונים ביקשו להיפרד מהשטחים המאוכלסים בצפיפות על ידי‬
‫פלסטינים לטובת ירדן‪ .‬הם ראו במרבית שטחה של הגדה פיקדון מדיני‬
‫זכות החשיבה ‪255‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 255‬‬
‫שיישמר בידי ישראל לקראת הסדר שלום עם ירדן – שבמסגרתו תיסוג‬
‫‪12‬‬
‫ישראל משטחים המאוכלסים בצפיפות על ידי פלסטינים‪.‬‬
‫מדיניות השילוב של דיין צלחה בתחומי המסחר‪ ,‬התיירות‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬
‫התשתית והבריאות — על חשבון התפתחותה האוטונומית של הגדה‬
‫המערבית — אך היא נבלמה בכל הנוגע לנושא ההתיישבות‪ .‬באוגוסט ‪1968‬‬
‫הגיש דיין לממשלה תוכנית לביסוסה ופיתוחה של האחיזה הישראלית‬
‫בגדה המערבית‪ ,‬אשר במסגרתה ביקש להקים על "גב ההר" ארבעה‬
‫מרכזים עירוניים ‪,‬שיהיו סמוכים לערים הפלסטיניות הראשיות‪ ,‬כדי לשנות‬
‫את המאזן הדמוגראפי הקיים שם‪ ,‬אך ממשלת אשכול דחתה אותה‪.‬‬
‫בתחום ההתיישבות נחלה הצלחה ראשונית דווקא תוכניתו של אלון‪,‬‬
‫אשר הוצגה לממשלה כבר ביולי ‪ ,1967‬ומטרתה היתה להבטיח את‬
‫אופייה היהודי של ישראל וביטחונה‪ ,‬תוך התחשבות בזכויותיה של‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ 13.‬אלון ביקש להשיג זאת על ידי השארתן של‬
‫עזה וירושלים‪ 14‬בידי ישראל ובאמצעות פריסתה של התיישבות יהודית‬
‫בבקעת הירדן ועל המורדות המזרחיים של מדבר יהודה והשומרון‪ .‬אלון‬
‫אף הציע לקבוע את נהר הירדן ואת הקו החוצה את ים המלח כקו‬
‫הגבול של ישראל עם ממלכת ירדן‪ .‬כדי שגבול זה יתקיים למעשה ולא‬
‫רק להלכה‪ ,‬צריך היה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לספח לישראל רצועה ברוחב עשרה עד‬
‫חמישה‪-‬עשר קילומטרים לאורך הבקעה‪ ,‬עד לים המלח‪ .‬גבולה המערבי‬
‫של בקעת הירדן חייב היה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬להתבסס על שורה של מאחזים‬
‫טופוגרפיים מתאימים‪ ,‬תוך הימנעות מרבית מהכללת אוכלוסייה ערבית‬
‫גדולה באזורים אלה‪ .‬בריחתם של חמישים אלף פלסטינים מבקעת הירדן‬
‫יצרה למעשה חיץ של מרחב ריק מיישובים ערביים בין היישובים הערביים‬
‫באזור ההר לבין ממלכת ירדן‪ .‬ממשלת ישראל‪ .‬אף שלא אימצה את‬
‫תוכנית אלון‪ ,‬החלה להפוך את בקעת הירדן לחבל התיישבות‪ ,‬במטרה‬
‫להגן על גבולה המזרחי מפני התבססותה האפשרית של קואליציה‬
‫ירדנית‪-‬סורית‪ -‬עיראקית ("החזית המזרחית")‪.‬‬
‫בגבולה המערבי של הגדה ‪,‬שהיה מאוכלס בצפיפות על ידי אוכלוסייה‬
‫פלסטינית‪ ,‬ביקש אלון להנהיג תיקוני גבול מזעריים של "הקו הירוק"‬
‫‪ 256‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 256‬‬
‫ואילו ב"גב ההר" שבגדה הוא תבע להימנע מהקמת יישובים יהודיים‬
‫‪15‬‬
‫וגרס שיש לשמר אזור זה כאוטונומיה ערבית לטובת הסדר קבע עתידי‪.‬‬
‫את כל אלה ביקש אלון‪ ,‬כמו ראש ממשלתו‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬לקבוע בהסדר‬
‫שלום עם ירדן‪.‬‬
‫בספרו "פנקס שירות"‪ ,‬סיכם יצחק רבין ביחס למרכיב ההתיישבות את‬
‫כהונתו כראש ממשלה בשנים ‪ ,1974-1977‬לאחר שהחליף את גולדה‬
‫מאיר וחתם את התקופה בה תנועת העבודה שמרה ברציפות על שלטונה‬
‫מאז קום המדינה‪ ,‬בדברים הבאים‪:‬‬
‫“שלושים ושלושה יישובים‪ ,‬כחמישים אחוז מכלל היישובים שקמו‬
‫מעבר ל"קו הירוק"‪ ,‬מאז מלחמת ששת הימים ב‪ -1967-‬הוקמו בשלוש‬
‫שנות כהונתה של הממשלה בראשותי‪ ,‬כפוף לכללים של תפישה מדינית‬
‫וביטחונית באשר לגבולות השלום במזרח התיכון‪ .‬הממשלה אימצה לה‬
‫מדיניות ביטחונית מוגדרת‪ ,‬היכן ראוי להתיישב והיכן לא‪ .‬ברמת הגולן‪,‬‬
‫בבקעת הירדן‪ ,‬באזור ירושלים ובגוש עציון‪ ,‬ובפתחת רפיח — כן‪ .‬מגילת‬
‫ההישגים בשטחים אלה מדברת בזכות עצמה‪ .‬בשומרון‪ -‬לא !ללב הגדה‬
‫המערבית‪ ,‬המאוכלס בצפיפות על ידי הערבים‪ ,‬אל לנו לדחוק מתיישבים‬
‫יהודיים ‪.‬התיישבות דרמטית כזאת יש בה מסממני הראווה וההתגרות‬
‫בערבים ובארצות הברית‪ ,‬ואין בה צורך והצדקה מבחינה ביטחונית‪".‬‬
‫בהמשך הוא מדגיש את מאבקו בגוש אמונים שביקש את ההיפך‪" :‬בגוש‬
‫אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר‪ -‬סרטן בגופה של הדמוקרטיה‬
‫הישראלית‪ .‬נגד תפישתם הבסיסית‪ ,‬הנוגדת את בסיסה הדמוקרטי‬
‫של ישראל‪ ,‬היה הכרח להיאבק מאבק אידיאי‪ ,‬החושף את המשמעות‬
‫‪16‬‬
‫האמיתית של עמדות הגוש ודרכי פעולתו‪.‬‬
‫לאחר עשר שנות שלטונו של "המערך" וערב המהפך הפוליטי בבחירות‬
‫של ‪ 1977‬עמדה אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית וברצועת עזה‬
‫(ללא מזרח ירושלים) על חמשת‪-‬אלפים נפש‪ ,‬שהתגוררו בעשרים ושמונה‬
‫יישובים חקלאיים בשלושה אזורים בלבד‪ :‬רובם בבקעת הירדן ‪ -‬מרחב‬
‫הביטחון המזרחי‪ ,‬ויתרתם בגוש עציון וחבל עזה‪ 17.‬עקרונות הביטחון‬
‫זכות החשיבה ‪257‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 257‬‬
‫והפריסה הדמוגרפית‪ ,‬שנקבעו ב‪ 1937-‬הנחו בשנים הללו את קובעי‬
‫המדיניות ‪,‬כשאלה שבאו לקבוע את מקומה והיקפה של ההתיישבות‬
‫הישראלית בגדה המערבית‪ ,‬באזורים מעוטי אוכלוסייה ערבית‪.‬‬
‫‪" — 1977-1993‬יורשים את הארץ"‬
‫אריאל שרון נתמנה לשר החקלאות בממשלת בגין הראשונה ונכנס‬
‫לתפקידו ביוני ‪ 1977.‬הוא חבש אז כובע פוליטי‪-‬ביצועי נוסף‪ ,‬בהיותו‬
‫יו"ר ועדת השרים להתיישבות‪ 18 .‬למרות שטען בריאיון שהעניק‬
‫לידיעות אחרונות בסוף אותו חודש כי "‪...‬החלטותיי יהיו חקלאיות‬
‫ולא אידיאולוגיות"‪ ,‬ביקש שרון להקדיש את כהונתו ליישוב השטחים‬
‫שנכבשו במלחמת ששת הימים באמצעות מתנחלים יהודים‪ .‬הוא גרס‬
‫כי הכיבוש הצבאי הינו זמני ובסופו של דבר ייקבעו גבולות הארץ על‬
‫ידי המחרשה והדמוגרפיה‪ .‬הוא ראה בגישה זו המשך טבעי לתפישת‬
‫ההתיישבות של מפא"י‪ ,‬ושלל את האבחנה המדינית והמשפטית בין‬
‫התקופה בה פעלה התנועה הציונית טרם הקמת המדינה לתקופה בה‬
‫זכה העם היהודי להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית משלו‪.‬‬
‫כבר בספטמבר ‪ ,1977‬הגיש שרון את תוכניתו לקבינט הביטחוני שהתכנס‬
‫לדיון מיוחד על עתיד יהודה ושומרון‪ .‬תוכנית זו באה לענות‪ ,‬לתפיסתו‪,‬‬
‫על הבעיות המרכזיות הניצבות בפני מדינת ישראל בגבולה המזרחי‪,‬‬
‫ובהן התפשטות האוכלוסייה הפלסטינית — שמתאפיינת בהתרבות‬
‫טבעית מהירה ביחס לזו הישראלית — אל שטחים שממערב ל"קו הירוק"‬
‫ההולך ומתפוגג; שליטתו הטופוגרפית של אזור "גב ההר "ומורדותיו‬
‫המערביים של השומרון על מישור החוף המאוכלס בצפיפות רבה על‬
‫ידי יהודים ;היעדר עומק אסטרטגי לישראל אל מול "חזית מזרחית"‬
‫‪19‬‬
‫המורכבת מקואליציה צבאית של ירדן ‪,‬סוריה ועיראק‪.‬‬
‫התוכנית כללה מספר מרכיבים שחלקם הופיעו כבר בתוכניתו של יגאל‬
‫אלון ויושמו אז הלכה למעשה‪ ,‬וב"תפישת הגושים העירוניים" של משה‬
‫דיין‪ ,‬אשר לא אושרה בזמנו‪.‬‬
‫הראשון בהם – הקמת יישובים עירוניים על "גב ההר" ועל המורדות‬
‫המערביים של השומרון‪ ,‬שנועדו למנוע "זליגה" של אוכלוסייה פלסטינית‬
‫‪ 258‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 258‬‬
‫לתוך ישראל ‪,‬ליצור חיץ יהודי בינה לבין ערביי ישראל היושבים בוואדי‬
‫ערה ו"במשולש הקטן" ולשלוט על גבעות המפתח החולשות על מישור‬
‫החוף ושדה התעופה בלוד‪ .‬יש לציין כי שרון בחר בישובים בעלי אופי‬
‫עירוני משום שהינם יחסית‪ ,‬קלים להקמה‪ ,‬שיווק ואכלוס‪ ,‬וזאת בשונה‬
‫מן האופי החקלאי שאפיין עד כה את ההתיישבות הישראלית בבקעת‬
‫הירדן בגוש עציון ובחבל עזה‪ ,‬שהוקמה בהשראת תוכניתו של אלון‪,‬‬
‫שביקש להמשיך את מסורת "ארץ ישראל העובדת"‪ .‬גם שמעון פרס‪,‬‬
‫חסיד הגישה המשלבת‪ ,‬בדומה לשרון ובניגוד לאלון‪ ,‬החשיב למדי את‬
‫המרכיב הזה‪ .‬לדעתו‪" ,‬ההתיישבות בשיפוליהם המערביים של הרי‬
‫שומרון ויהודה תגאל אותנו מקללת המותניים הצרים של ישראל‪]20[."...‬‬
‫מרכיב זה בתוכנית שרון כונה "מרחב הביטחון המערבי"‪ ,‬ועתיד היה‬
‫להיתחם על ידו באמצעות גדר‪ ,‬תחת הכינויים "מרחב התפר" ו"גדר‬
‫ההפרדה" – עשרים וחמש שנים מאוחר יותר‪.‬‬
‫המרכיב השני היה השלמת שרשרת היישובים היהודים שהוקמו במסגרת‬
‫תוכנית אלון לאורך הירדן‪ ,‬מבית שאן ועד לים המלח ‪,‬לרבות ה"מדרגה"‬
‫שממערב לבקעה‪ ,‬על מנת ליצור אזור חיץ ביטחוני אל מול "החזית‬
‫המזרחית"‪ ,‬וחיץ דמוגראפי בשטחים שהתרוקנו מתושביהם הפלסטינים‪,‬‬
‫בין תושבי הגדה המערבית לאלה המתגוררים בגדה המזרחית‪ .‬מרכיב‬
‫זה זכה גם הוא להיקרא בפי שרון "מרחב הביטחון המזרחי‪".‬‬
‫המרכיב השלישי‪ ,‬שהופיע אך לא מומש בתוכנית אלון‪ ,‬חיזוק הבירה‬
‫ירושלים והפרדה בין צפון הגדה לדרומה‪ ,‬באמצעות הקמת חגורה של‬
‫שכונות ויישובים יהודיים מסביב למזרח ירושלים הערבית‪ ,‬מגוש עציון‬
‫ואפרת בדרום‪ ,‬מרחב מעלה אדומים (עד ל"שומרוני הטוב") במזרח ובית‬
‫אל ועופרה בצפון‪ .‬זהו מרכיב המתיישב היטב עם תפישתו של שמעון‬
‫פרס אותה פירט בספרו כעת מחר‪ ,‬על פיה יש ליצור רצף חדש של‬
‫התיישבות‪ ,‬תוך כדי" ביצור ירושלים והריה‪ ,‬מצפון‪ ,‬ממזרח‪ ,‬וממערב‪,‬‬
‫על ידי הקמת ערי משנה‪ ,‬פרברים ויישובים — מעלה אדומים‪ ,‬עופרה‪,‬‬
‫גילה‪ ,‬בית אל ‪ ,‬גבעון‪ 21"...‬לימים‪ ,‬עת ישב פרס‪ ,‬ואחריו שרון‪ ,‬על כס‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬יזכה אזור זה לכותרת "עוטף ירושלים"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪259‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 259‬‬
‫המרכיב הרביעי‪ ,‬סלילת כבישי רוחב שיחברו בין מרחב הביטחון המערבי‬
‫לזה המזרחי‪ ,‬בעיקר לצורך הנעת כוחות מזרחה בשעת חירום‪ ,‬ואבטחתם‬
‫באמצעות יישובים יהודיים שיוקמו לאורכם‪ 22.‬שיטה זו של הקמת ישובים‬
‫לאורך הצירים לא השתנתה גם ארבעים שנה מאוחר יותר‪ ,‬שעה ששרון‬
‫וממשלתו העלימו עין והכשירו את שרשרת המאחזים הלא חוקיים שנבנו‬
‫לאורך כביש ‪ 446‬בקטע המחבר בין חוצה שומרון לבית אריה בכדי‬
‫ליצור רצף התיישבותי נוסף במרחב ה"תפר" בין אריאל ל"קו הירוק"‪.‬‬
‫את הצגת תוכניתו סיכם שרון בפני הממשלה במילים הבאות‪" :‬אני‬
‫המפא"יניק היחיד בממשלה הזו‪ .‬אני לא מדבר כאן כדי שדברי יוקלטו‬
‫לפרוטוקול‪ .‬שיקלו היטב‪ .‬ברגע שזה יאושר‪ ,‬אני הולך לעשות זאת"‪.23‬‬
‫הממשלה אכן אישרה את התוכנית בשני באוקטובר והיא הוצגה בפני‬
‫הכנסת בתשיעי בנובמבר‪ ,‬כדי ששרון ימשיך את מה שממילא התחיל כבר‬
‫שלושה חודשים קודם לכן‪ ,‬שעה שוועדת ההתיישבות אישרה‪ ,‬בעשרים‬
‫ושישה ביולי ‪ ,1977‬בישיבה שארכה עשרים דקות‪ ,‬להכיר באלון מורה‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫מעלה אדומים ועופרה כיישובים חוקיים לכל דבר‪.‬‬
‫האישור שנתנה הממשלה לביצוע תוכנית שרון אפשר להעמיד את‬
‫התקציבים הנדרשים לביצור ביטחונה של מדינת ישראל ולעיצוב גבולות‬
‫הקבע שלה‪ 25‬על פי תפיסתו של האיש‪ .‬בכך הושם באופן זמני הקץ‬
‫לאופציה של חלוקת הארץ והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית‬
‫בשטחי הגדה ורצועת עזה‪ .‬בניגוד לאלון ורבין‪ ,‬שראו ברציפות ובצפיפות‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית ב"גב ההר" ובסמוך ל"קו הירוק" מרכיב שיש‬
‫להימנע מלשלוט בו ולשמר אותו לקראת ולטובת הסדר קבע‪ ,‬שרון‬
‫התייחס אליו כגורם שיש להחלישו ולבתרו‪ ,‬על מנת לאפשר שליטה‬
‫ביטחונית ומדינית של ישראל בשטחי הגדה והרצועה‪.‬‬
‫מושגים המלווים את השיח הציבורי היום‪ ,‬כמן "מרחב התפר המערבי"‬
‫ו"עוטף ירושלים"‪ ,‬נולדו באותה החלטה‪ ,‬שביקשה לנכס את הפיקדון‬
‫הטריטוריאלי להסדר עם ירדן או הפלסטינים‪ ,‬באמצעות יישובה של‬
‫הגדה המערבית ביהודים‪.‬‬
‫‪ 260‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 260‬‬
‫לשרון ולממשלת הליכוד בראשות בגין היה שותף פעיל ביותר במפעל‬
‫ההתנחלות– "גוש אמונים" — שהוקם ב‪ ,1974-‬ואשר השקפת עולמו‬
‫נסמכה ונשענה על תורתם של הרבנים אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)‪,‬‬
‫מקים הרבנות הראשית לישראל ומייסד ישיבת מרכז הרב ‪,‬ובנו‪ ,‬הרב‬
‫צבי יהודה קוק (הרצי"ה)‪ .‬הראי"ה האמין כי קדושת עם ישראל וארץ‬
‫ישראל היא נצחית‪ ,‬וכי תנועת שיבת ציון המתחדשת מבשרת את ימות‬
‫המשיח‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬הקמת מדינת ישראל היתה צעד חשוב בתהליך‬
‫הגאולה‪ ,‬שהחל עם שיבת ציון המודרנית‪ .‬כיבוש שטחי ארץ ישראל‬
‫ואיחוד ירושלים היוו שלב נוסף וחשוב בקידום התהליך המשיחי‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫ראו אנשי "הגוש" לחובה להם להשלים את המפעל הציוני ביישובם‬
‫של שטחי הגדה‪ ,‬רצועת עזה ‪,‬רמת הגולן וסיני‪ 26.‬ואכן‪ ,‬בתוך ארבע‬
‫שנים הקים שרון לבד ויחד עם "גוש אמונים "ויורשיו שישים וארבעה‬
‫יישובים יהודיים בגדה המערבית‪ .‬בשלב הראשון היו מרביתם לא יותר‬
‫מאשר קומץ אוהלים וצריפים‪ ,‬אבל אלה יצרו תשתית פיזית ומשפטית‬
‫להתיישבותם של רבע מיליון ישראלים בגדה המערבית‪ ,‬להוציא מזרח‬
‫‪27‬‬
‫ירושלים‪ ,‬עד לסוף שנת ‪.2005‬‬
‫במרוצת השנים יצרה תנועת ההתנחלות היהודית בשטחים מערך יישובי‬
‫מפוזר‪ ,‬שתקע טריזים בין גושי ההתיישבות הכפרית הפלסטינית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא נוצרה שם עקב כך שליטה יהודית דומיננטית — לא מבחינת‬
‫שיעור האוכלוסייה היהודית בהשוואה לזו הפלסטינית‪ ,‬ולא בהיקף‬
‫השטח שתפסו ההתנחלויות בפועל‪ .‬מערך היישובים הישראלים היה‬
‫מקביל לזה הפלסטיני ולא משלים לו‪ .‬הוא נשען על התיישבות עירונית‬
‫ולא חקלאית‪ ,‬התפרס על רכסי ההרים והגבעות ולא על מורדותיהם‪,‬‬
‫נתמך ברשתות כבישים‪-‬מקשרים בין ההתנחלויות לישראל ולא כאלה‬
‫שהתחברו לערים פלסטיניות קיימות‪ .‬לכן‪ ,‬לימים יילחמו חלק מיישובים‬
‫אלה על עתידם המדיני במסגרת "מרחב התפר" ויכללו במושגים כמו‬
‫"האצבעות" של אריאל או קדומים ‪,‬המפלסות את דרכן בפיתולים‬
‫אינסופיים בין היישובים הפלסטיניים לעומק של עשרים קילומטרים‬
‫מזרחה ל"קו הירוק‪".‬‬
‫ממשלת האחדות של אמצע שנות השמונים‪ ,‬בראשותם של שמעון פרס‬
‫זכות החשיבה ‪261‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 261‬‬
‫ויצחק שמיר‪ ,‬לא שינתה את מדיניות ישראל בכל הנוגע לעתיד השטחים‪.‬‬
‫רק עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב‪ ,1987-‬החלו להיחרץ סדקים‬
‫ראשונים במדיניות זו ואלה התרחבו לאחר ועידת מדריד באוקטובר‬
‫‪ ,1991‬עת שימש יצחק שמיר כראש ממשלה‪ ,‬ו"הושלמו "עם נעיצת‬
‫הסיכה האחרונה בחלום ארץ ישראל השלמה — מהלך שהתרחש בד‬
‫בבד עם התייצבותו של יצחק רבין בראשות ממשלת ישראל ב‪1992-‬‬
‫והתגבשותם של הסכמי אוסלו ב‪.1993-‬‬
‫ערב המהפך הפוליטי ו"התפיסתי" ב‪ ,1993-‬הגיע מניין המתנחלים‬
‫בשטחים — להוציא את מזרח ירושלים — ל‪ ,109,100-‬אשר התגוררו‬
‫במאה שלושים וארבעה יישובים‪ 28.‬תפיסת ההתיישבות הביטחונית‬
‫של שרון וההתנחלות המשיחית שחדרו ללב השומרון וללב יהודה‬
‫המאוכלסים בצפיפות על ידי הפלסטינים‪ ,‬יצרו מציאות החדשה‪ ,‬עמה‬
‫נאלץ להתמודד ראש הממשלה רבין בהסכמי אוסלו ושרון עצמו שעה‬
‫שנאלץ לתחום את גבולות ההתיישבות היהודית בגדר‪.‬‬
‫‪ -1993-2002‬כשלון ההיפרדות המוסכמת ולידתה של‬
‫ההפרדה החד צדדית‬
‫רבין היה אמון מראשיתו על "תפיסת ההפרדה"‪ ,‬אך בתקופת כהונתו‬
‫הראשונה כראש ממשלה‪ ,‬לא הצליח‪" ,‬לשבור" את מדיניות האינטגרציה‬
‫של דיין ששלטה בכיפה‪ ,‬וזאת בעיקר לנוכח התנגדותם של שר הביטחון‬
‫שמעון פרס ושל ראש האופוזיציה מנחם בגין ‪.‬בהיותו ראש ממשלה‬
‫בשנים ‪ '77 -'74‬הציג רבין תפיסה ברורה של תהליך היפרדות‪ .‬גם‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬במאי ‪ ,1989‬בהיותו שר ביטחון‪ ,‬אף יצא ביוזמה מדינית‬
‫שביקשה לממשו באמצעות הסכם שלום עם ירדן‪ 29.‬תחילת כהונתו‬
‫השנייה כראש ממשלה עמדה בסימן השיחות שהתקיימו בוושינגטון בין‬
‫משלחות ישראל והרשות הפלסטינית‪ ,‬על רקע הסלמתה של האינתיפאדה‬
‫‪30‬‬
‫בשטחים‪ .‬רבין חתר אז להיפרדות כלכלית ופיזית יזומה על ידי ישראל‪,‬‬
‫אך הסכם אוסלו‪ ,‬שנרקם באותם ימים על ידי יוסי ביילין ושמעון פרס‬
‫אומץ על ידו ויצר את האפשרות להיפרדות במהלכים מוסכמים‪ .‬הסכם‬
‫זה ביקש ליצור מציאות מורכבת של הפרדה מדינית ושילוב כלכלי‬
‫בין שתי הישויות‪ ,‬בדומה מאוד לרעיון החלוקה מ‪ .1947-‬מצד אחד‬
‫‪ 262‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 262‬‬
‫הוסכם על תהליך אשר יוביל להפרדה מדינית‪ ,‬שבעקבותיה תקום מדינה‬
‫פלסטינית מוגבלת בריבונותה‪ .‬מהצד האחר הכירו קברניטי התהליך‬
‫בעובדה כי למשך תקופת ביניים לא קצרה יש לכונן מסגרת כלכלית‬
‫אינטגרטיבית‪ ,‬שנחתמה בהסכמי פאריס ב‪ ,1995-‬על פיהם תתמוך‬
‫ישראל ברשות הפלסטינית‪ ,‬עד שתהיה מסוגלת לעמוד כלכלית ברשות‬
‫עצמה‪ .‬רבין תמך בסופו של דבר בפתרון זה‪ ,‬מחשש כי מצוקה כלכלית‬
‫קשה ומתמשכת בקרב הפלסטינים תמוטט את היסודות הפוליטיים‬
‫‪31‬‬
‫של תהליך אוסלו כולו‪.‬‬
‫ראוי להזכיר בהקשר זה כי בנאומו בכנסת ‪,‬בחמישי באוקטובר ‪,1995‬‬
‫לקראת אישור הסכם הביניים‪ ,‬נמנע רבין מלהזכיר את שמות יישובי‬
‫השומרון(גוש אריאל קדומים) שיכללו בהסדר הקבע "‪....‬בראש ובראשונה‬
‫[יכלול הסדר הקבע את] ירושלים המאוחדת‪ ,‬שתכלול גם את מעלה‬
‫האדומים וגבעת זאב‪ ,.....‬שינויים שיכללו את צירוף גוש עציון‪ ,‬אפרת‪,‬‬
‫ביתר‪"...‬‬
‫את ההפרדה המדינית בדמות שטחי ‪ A‬ו‪ 32B-‬הותיר רבין לצה"ל לתכנן‬
‫על ידי שרטוט המפות‪ ,‬בו ייקבע היקף השטחים שיועברו לפלסטינים‬
‫ומיקומם‪ .‬כך הועברו בשנים ‪ 1999-1994‬הסמכויות על ‪ 40%‬משטחי‬
‫הגדה המערבית לידי הרשות הפלסטינית‪ ,‬שעה שבבקעת הירדן‪ ,‬ב"מרחב‬
‫התפר" המערבי וב"עוטף ירושלים" — האזורים בם ישראל תכננה תיקוני‬
‫גבול‪ -‬הועברו הסמכויות רק על שטחם הבנוי של הכפרים הפלסטינים‪,‬‬
‫ללא רציפות טריטוריאלית בניהם‪ ,‬במעמד שטח ‪.B‬‬
‫רצח רבין בידי יהודי בעל דעות משיחיות הותיר דווקא את אהוד ברק‪,‬‬
‫ארבע שנים אחר כך‪ ,‬בתור מנהל המו"מ על הסדר הקבע‪ .‬את העמדה‬
‫הישראלית הטריטוריאלית בעניין הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים‬
‫אפשר לסכם בקצרה בתיאור שנתן ברק עצמו‪:‬‬
‫כינון מדינה פלסטינית מפורזת על פני כ‪ 92%-‬משטחי הגדה המערבית‬
‫ו‪ 100%-‬של שטחי רצועת עזה‪ ,‬לרבות פיצוי מסוים בשטח לפלסטינים‬
‫משטחי ישראל של טרום ‪ ;1967‬פירוק רוב ההתנחלויות וריכוז עיקר‬
‫זכות החשיבה ‪263‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 263‬‬
‫המתנחלים כבשמונה אחוזים משטחי הגדה המערבית העתידים להיות‬
‫מסופחים לישראל; כינון בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪ ,‬שבה יעברו‬
‫כמה מן השכונות לריבונות פלסטינית‪ ,‬ואחרות ייהנו מ"אוטונומיה‬
‫תפקודית"; ריבונות פלסטינית במחצית מהעיר העתיקה (הרובע המוסלמי‬
‫והרובע הנוצרי) ו"אפטרופוסות" – אף כי לא ריבונות – בהר הבית;‬
‫שיבת פליטים למדינה הפלסטינית העתידית‪ ,‬אף כי ללא "זכות השיבה"‬
‫לישראל גופא; וארגון תכנית סיוע ענקית על ידי הקהילה הבינלאומית‬
‫‪33‬‬
‫לשם הסדרת שיקומם של הפליטים‪.‬‬
‫מול ההצעה הזאת עמדה ההצעה הפלסטינית בקמפ דיוויד – הכרה‬
‫בישראל‪ ,‬תיקוני גבול ביחס ‪ 1:1‬על בסיס גבולות ‪ ,'67‬חלוקת ירושלים‬
‫המזרחית‪ ,‬סידורי ביטחון לישראל ופתרון בעיית הפליטים‪.‬‬
‫בהקשר המדיני והדמוגראפי של הסכסוך‪ ,‬ברק היה מוטרד גם מבעיית‬
‫המיעוט הערבי בישראל‪ .‬הוא הסכים כי בהיעדר הסדר שלום עם‬
‫הפלסטינים‪ ,‬מהווים ערביי מדינת ישראל "פצצת זמן"‪ ,‬ושאיפתם להצטרף‬
‫אל הקבוצה הלאומית שאליה הם משתייכים‪" :‬ערביי ישראל ישמשו כחוד‬
‫החנית במאבק‪ .‬זה עלול להצריך שינוי בכללי המשחק הדמוקרטיים כדי‬
‫להבטיח את אופייה היהודי של מדינת ישראל"‪ .‬ברק מעלה אפוא את‬
‫האפשרות שבהסכם עתידי יועברו כמה אזורים בעלי ריכוז ערבי גדול‬
‫– כמו ה"משולש הקטן" ואום אל פחם‪ ,‬הגובלים בגדה המערבית – על‬
‫‪34‬‬
‫יושביהם אל המדינה הפלסטינית שתוקם‪.‬‬
‫התהליך המדיני‪ ,‬שכשל להגיע לכדי הסדר קבע‪ ,‬לּווה מתחילתו באירועי‬
‫טרור של תנועות החמאס והג'יהאד האסלאמי‪ ,‬אשר ביקשו לטרפדו‬
‫בעיקר באמצעות פיגועי התאבדות‪ ,‬שנתפסו על ידן כנשק אסטרטגי‬
‫לכל דבר‪ .‬מ‪ 1993-‬ועד אוקטובר ‪ ,2000‬בוצעו עשרים ושישה פיגועי‬
‫התאבדות‪ ,‬בהם נהרגו מאה שישים ושלושה ישראלים ומאות רבות‬
‫נפצעו‪ .‬שישה‪-‬עשר מן הפיגועים הללו בוצעו בשטח ישראל‪ ,‬מחציתם‬
‫בירושלים‪ .‬אירועים אלה חיזקו את עמדתו של רבין בעניין ההפרדה‪ ,‬לא‬
‫רק כאמצעי להתמודדות עם האלימות הפלסטינית‪ ,‬אלא כביטוי לתפיסה‬
‫פוליטית כוללת‪ .‬הוא דיבר על "ההפרדה" "לא רק כסגר טכני לכמה ימים‪,‬‬
‫‪ 264‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 264‬‬
‫אלא כתפיסת עולם"‪ ,‬ו"לא רק כטכניקה לזמן מוגבל אלא גם כפתרון‬
‫מדיני"‪ 35.‬בפועל נדרש רבין בראש ובראשונה להיבט הביטחוני‪ .‬לכתבים‬
‫בכנסת אמר בסוף ינואר ‪ 1995‬כי הוא "רואה בעניין ההפרדה נושא‬
‫מרכזי" והוסיף כי‪" ,‬אי אפשר להמשיך ולאפשר למחבלים מתאבדים‬
‫להיכנס לישראל‪ .‬היעד שלהם הוא להגיע לישראל‪ ,‬כי הם יודעים שפה‬
‫יש מטרות גדולות יותר לפיגוע מבשטחים‪ ,‬והם משקיעים כדי להשיג את‬
‫מטרתם — לרצוח ישראלים ולטרפד את השלום"‪ 36.‬החלטה זו הולידה‬
‫מאותה עת ועד לשנת ‪ 2001‬ועדות ותוכניות רבות‪ ,‬שנועדו למנוע מעבר‬
‫לא מבוקר של פלסטינים‪ ,‬כלי רכב וסחורות משטחי יהודה ושומרון‬
‫לישראל‪ .‬אך יש להדגיש כי רבין‪ ,‬פרס וברק ביקשו לעשות זאת תוך‬
‫כדי התקיימותו של תהליך מדיני שיביא להיפרדות מתוך הסכמה ‪ .37‬כך‬
‫רבין‪ ,‬לאחר הפיגוע בצומת השרון בינואר ‪" :1995‬ישראל תמשיך בתהליך‬
‫השלום ‪,‬תנהל מלחמת חורמה בטרור‪ ,‬ותשאף ליצור הפרדה בין ישראל‬
‫לפלסטינים"‪ 38.‬כך גם ברק ‪,‬שראה בהיפרדות "צורך לאומי עליון של‬
‫הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪ ,‬וטבע את המושג "אנחנו‬
‫פה והם שם"‪ 39.‬ברק הוא שקבע בישיבת הקבינט בנובמבר ‪ ,2000‬לאחר‬
‫כשלון פסגת קמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה‪ ,‬כי "ההיערכות‬
‫הנוכחית של ישראל תתבסס על מאמץ מדיני למיצוי הסיכוי להגיע‬
‫להסכם מלווה בהיערכות טריטוריאלית כלכלית ואזרחית המונחית על‬
‫ידי הצורך הביטחוני — שמירת ביטחונם של הישראלים ביש"ע ובתחומי‬
‫מדינת ישראל ומתן מענה לשגרת החיים המתהווה‪".‬‬
‫המתח שהתקיים בין הצורך להגן על תושבי ישראל לבין החשש כי‬
‫המכשול יקבע גבול סופי בין ישראל לפלסטינים לפני הדיון בו בהסדר‬
‫הקבע‪ ,‬מסמס את כל התוכניות שגובשו בתקופתם של רבין‪ ,‬פרס וברק‬
‫להפרדה ולבניית מכשול פיזי‪ .‬ראוי לציין שלעומת התנהלות זו בגדה‪,‬‬
‫בלחצו של אלוף פיקוד הדרום דאז‪ ,‬מתן וילנאי‪ ,‬הוקמה גדר ביטחונית‬
‫במהלך ‪ 1994‬סביב רצועת עזה‪ .‬היא הוקמה לאורך" הקו הירוק" ללא‬
‫פינוי יישובים‪ ,‬שזכו למעטפת ביטחונית מורכבת‪ ,‬וללא השפעה על‬
‫המו"מ המדיני שהתנהל באותם ימים על הסכם הביניים‪ .‬בשלהי כהונתו‬
‫הקצרה‪ ,‬לאחר פסגת קמפ דיוויד ותחילת "האינתיפאדה השנייה"‪,‬‬
‫ניסה ברק לענות על מתח זה בהחלטה על הקמתה של גדר כפולה גם‬
‫זכות החשיבה ‪265‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 265‬‬
‫בגדה‪ .‬האחת על "הקו הירוק"‪ ,‬שתיבנה במהירות כדי למנוע כניסת‬
‫פלסטינים לתחומו והשנייה סביב לגושי ההתיישבות הישראלים‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות ברעיונות קמפ דיוויד ועל פי שני עקרונות‪ :‬שמירה על הרציפות‬
‫הפלסטינית‪ ,‬ומקסימום ישראלים ומינימום פלסטינים בשטח שבשליטת‬
‫ישראל‪ .‬הסיבה לתפיסה מצמצמת זו בבחירת תוואי הגדר נעשתה" משום‬
‫שבפועל כבר כולם מבינים שעומד להיות גבול עם הפלסטינים‪ ,‬וגם את‬
‫האזור הכללי בו יעבור הגבול‪ ,‬לפיכך אין כל טעם להסתתר מאחורי‬
‫טענות שונות של משא ומתן‪ ,‬ובכך לסכן את אזרחי ישראל‪ ...‬אסור‬
‫לשכוח כי הגדר תשמש‪ ,‬ייתכן כבר בשנים הקרובות‪ ,‬כבסיס לקו הגבול‬
‫בין ישראל לפלסטינים‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקומות שניתן צה"ל יצמיד אותה לקו‬
‫הירוק ‪,‬על מנת שלא יצטרכו לפרק את הגדר ולהרכיבה מחדש בעקבות‬
‫השיחות עם הפלסטינים על הגבולות"‪ 40.‬הפסדו הצורב של ברק לשרון‬
‫בבחירות שנערכו בשנת ‪ 41 2001‬הותיר גם את התוכנית הזאת לבניית‬
‫‪42‬‬
‫גדר ביטחונית‪ ,‬תוך חתירה להסכם מדיני‪ ,‬ללא מימוש‪.‬‬
‫‪ — 2004-2002‬הפרדה חד צדדית באמצעות תוכנית‬
‫ההתנתקות וגדר ההפרדה‬
‫האינתיפאדה השנייה ותגובת צה"ל אליה הביאו למחיר דמים ולמחיר‬
‫כלכלי כבד ביותר לשני הצדדים‪ .‬מתחילת אינתיפאדה זו ועד למועד‬
‫כתיבת ספר זה נהרגו למעלה מאלף ומאה ישראלים ונפצעו אלפים‪,‬‬
‫ונהרגו למעלה מארבעת אלפים פלסטינים ונפצעו עשרות אלפים‪ .‬בלט‬
‫בזמנו היקף הנפגעים בחודש מרץ ‪ ,2002‬בו אירעו שבעה‪-‬עשר פיגועי‬
‫התאבדות ונרצחו תשעים ותשעה ישראלים‪ .‬בשנים ‪ 2002-2001‬איבדה‬
‫ישראל ‪ 4%-3%‬מהתוצר הלאומי השנתי שלה‪ ,‬ששוויים חמישה‪-‬עשר‬
‫עד עשרים מיליארדי שקלים‪ ,‬ורמת החיים בארץ ירדה ב‪ .15%-‬בצד‬
‫הפלסטיני‪ ,‬למעלה מ‪ 80%-‬של האוכלוסייה נמצאים מתחת לקו העוני‬
‫הבינלאומי ‪,‬העומד על שני דולר ליום‪.‬‬
‫גלי הטרור שלא נבלמו גם לאחר מבצע "חומת מגן "באפריל ‪,2002‬‬
‫העצימו מאוד את הלחץ הציבורי להיפרדות ולהקמת גדר‪ .‬כך עמרם‬
‫מצנע שנבחר ליו"ר מפלגת העבודה והתמודד מול שרון על ראשות‬
‫הממשלה ב‪ ,2003-‬בדברים שאמר בספטמבר"‪ 2001 :‬לאחר כישלון‬
‫‪ 266‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 266‬‬
‫תהליך אוסלו (ולא אכנס עכשיו לסיבות) הגעתי למסקנה כי בנקודת‬
‫הזמן שבה המציאות בלתי אפשרית ובלתי הגיונית‪ ,‬הדרך היחידה‬
‫הנראית לי שפויה ונכונה היא היפרדות"‪ 43.‬בכינוס של תנועות להיפרדות‬
‫חד צדדית שנערך במאי ‪ 2002‬תבעו נציגי המועצה לשלום ולביטחון‬
‫"לשרטט גבול אמיתי מאובטח כהלכה שיאפשר לצה"ל להגן בצורה‬
‫הרבה יותר יעילה על אזרחי ישראל כנגד מתקפת הטרור"‪ 44,‬ובהמשך‬
‫לכך‪ ,‬בסקר שערך העיתון "מעריב" בעשרים ואחד ביוני ‪ 2002‬נמצא כי‬
‫‪ 69%‬מהציבור תומך בהקמת הגדר‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬המתנגד לה‪ .‬הלחצים‬
‫הרבים מוססו במידה רבה גם את התנגדות הימין הפוליטי‪ ,‬שחשש כי‬
‫הקמת הגדר תביא לוויתור על מימושו של מפעל ההתנחלות בכל שטחי‬
‫הגדה המערבית‪ 45,‬אך ידע לקרוא את רחשי לב הציבור היהודי המתגורר‬
‫בתחומי "הקו הירוק"‪ .‬כל אלה הביאו את שרון‪ ,‬שהחל מאבד את תמיכת‬
‫‪46‬‬
‫הצבור‪ ,‬להתחיל לעסוק ברצינות בהקמתה של הגדר‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬לאחר ש‪ 650 -‬ישראלים נהרגו מתחילת האירועים‪ 47,‬לאחר‬
‫שהוקמו שבע ועדות ממשלתיות ושורטטו אינספור תוכניות של מערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬ולאחר שחמש החלטות ממשלה בנושא לא בוצעו‪ ,‬התקבלה‬
‫ב‪ 23-‬ביוני ‪ ,2002‬בעקבות שני דיונים מקדימים במרץ ובאפריל של‬
‫שנה זו‪ ,‬החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית משרד הביטחון להקים‬
‫בקו התפר מכשול הפרדה לאורך ‪ 110‬ק"מ‪ ,‬מכפר סאלם בצפון ועד‬
‫כפר קאסם בדרום וכן בשני קטעים נוספים בצפון ובדרום ירושלים‪.‬‬
‫בעקבות החלטה זו הוקמה לראשונה במשרד הביטחון מנהלת הנושאת‬
‫באחריות לכל היבטי הביצוע של הקמת המכשול‪ ,‬בראשותו של אל"מ‬
‫(מיל') נצח משיח‪ .‬מנכ"ל משרד הביטחון דאז‪ ,‬עמוס ירון‪ ,‬נקבע להיות‬
‫אחראי לביצוע התוכנית ולמתאם משרדי הממשלה ומערכות הביטחון‪.‬‬
‫החלטה זו עדיין הותירה ‪ 70%‬אחוזים מ"הקו הירוק" ומהקו בירושלים‬
‫פרוצים‪ .‬לחץ ציבורי נוסף‪ ,‬הביא את ממשלת ישראל לאשר בדצמבר‬
‫‪ 2002‬את שלב ב 'של התוכנית וזו הורתה להקים מכשול מסאלם ועד‬
‫לטירת צבי שבבקעת הירדן באורך של כ‪ 62-‬ק"מ נוספים‪.‬‬
‫כבר בהחלטות ראשוניות אלה הסתמנה מגמה חדשה שהעידה על‬
‫זכות החשיבה ‪267‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 267‬‬
‫כוונותיו של שרון ביחס לגדר‪ .‬התברר יותר ויותר שהוא מתכוון לממש‬
‫את תוכניתו להסדר עם הפלסטינים‪ ,‬אותה הוא נושא מזה שנים מספר‬
‫וטורח להציג בפני אישים רבים בשנים שקדמו לבחירתו לראש הממשלה‪.‬‬
‫תוכניתו הייתה פשוטה‪ :‬יש לקבוע שלושה אזורים פלסטינים בגדה‬
‫ולתחום אותם בשתי רצועות ביטחון‪ ,‬בן מרוכזת רוב האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ ,‬שיפרידו אותם מהירדן ומ"הקו הירוק" ולחלק אותן באמצעות‬
‫צירי הרוחב העיקריים‪ .‬כשהחל פיקוד המרכז בהכנת תכנית לתוואי הגדר‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬המליץ אלוף הפיקוד‪ ,‬יצחק איתן‪ ,‬על תוואי שברובו חפף‬
‫את "הקו הירוק"‪ .‬אך שרון‪ ,‬בסדרה של סיורים ואישורים בשטח החל‬
‫להרחיק את הגדר מזרחה לעומק השטח הפלסטיני‪.‬‬
‫תוואי המכשול שאושר על ידי הממשלה באוקטובר ‪ 2003‬ביקש ליצור‬
‫את "מרחב הביטחון המערבי" ואת "עוטף ירושלים" ששרון ייחל להם‪.‬‬
‫תוואי המכשול נמתח לאורך שש‪-‬מאות ועשרה קילומטרים ‪ ,‬השתרע‬
‫על תשע‪-‬מאות ועשרים קילומטרים רבועים (‪ )16.35%‬משטח הגדה‪,‬‬
‫ללא אזור מעלה אדומים‪ ,‬ובו התגוררו שלוש‪-‬מאות ושלושים אלף‬
‫ישראלים ונכלאו בו שלוש‪-‬מאות ועשרים אלף פלסטינים‪ ,‬לרבות‬
‫תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ — 2006-2004‬בנייתה של "הגדר המידתית" וגניזתה‬
‫של תוכנית ההתכנסות החד צדדית‬
‫לא הכול הסכימו עם תוכניותיו של שרון ל"מרחבי התפר "המערבי‬
‫והמזרחי‪ .‬גורמים רבים פעלו כדי למנוע את הקמת הגדר באזור זה‪ .‬בד בבד‬
‫היו מי שתמכו בהקמתה אך ביקשו לשנות את התוואי שלה‪ .‬השחקנים‬
‫הראשיים לעניין זה היו הקהילה הבינלאומית ובראשם האמריקאים‬
‫והאירופים‪ ,‬ולצדם הפלסטינים‪ ,‬תנועות ציבוריות‪ 48‬שונות ומעל כולם‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבית דין גבוה לצדק בעתירות שהוגשו‬
‫על ידי פלסטינים וישראלים בכל הקשור לתוואי הגדר‪.‬‬
‫בקיץ ‪ ,2003‬התנגדו האמריקאים לפלישתו של התוואי אל עומק השומרון‪,‬‬
‫בטענה כי הדבר יפגע ברציפות המדינה הפלסטינית וביכולתה להתקיים‪.‬‬
‫בסוף יוני ‪ ,2004‬הביא הלחץ האמריקאי לביטולן של שתי גדרות עומק‬
‫‪ 268‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 268‬‬
‫שתוכננו‪ :‬האחת מצפון לכביש מספר ‪ ,443‬השנייה‪ ,‬בין בית אריה‬
‫למודיעין עלית וממזרח לנילי נעלה‪ .‬הלחץ האמריקאי הביא גם לביטולו‬
‫של החלק הצפוני בגדר המזרחית‪.‬‬
‫הפלסטינים ראו בקביעת "מרחב התפר" מהלך ישראלי שנועד להוסיף‬
‫שטחים להרחבת ההתנחלויות‪ ,‬תוך כדי ביצוע טרנספר סמוי לפלסטינים‬
‫משטחים אלה‪ .‬לקראת פגישתו של ראש הממשלה הפלסטיני‪ ,‬מחמוד‬
‫עבאס‪ ,‬עם שרון‪ ,‬במאי ‪ ,2003‬הגישה ההנהגה הפלסטינית מסמך הדורש‬
‫מישראל להפסיק את הקמת הגדר‪.‬‬
‫בשלושים ביוני ‪ ,2004‬כשבוע בטרם ניתנה חוות‪-‬הדעת של בית הדין‬
‫הבינלאומי לצדק שבהאג‪ ,‬פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה‬
‫שהגישו תושבי הכפר בית סוריק ותושבי מבשרת ציון שמצפון מערב‬
‫לירושלים כנגד צווי תפיסת הקרקעות שהוצאו לצורך הקמת הגדר‬
‫באזורם‪ .‬לעתירה בפסיקתו קבע בית המשפט כי על שאלת חוקיות‬
‫תוואי הגדר יחלוש עיקרון המידתיות – עקרון המברר את היחס בין‬
‫התועלת לביטחון מחד והפגיעה ההומניטארית מאידך‪ .‬בית המשפט‬
‫קיבל את העתירה והנחה את מערכת הביטחון לתכנן תוואי אחר‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מכוון לתוואי שהוצע על ידי המועצה לשלום ולביטחון‪.‬‬
‫בניגוד לחוות דעתו של בית הדין בהאג‪ ,‬פסק בג"צ כי לצה"ל יש סמכות‬
‫להקים את גדר הביטחון בשטחי הגדה מסיבות ביטחוניות ואף הרחיק‬
‫לכת וקבע כי מותר לבנות את הגדר גם מעבר ל"קו הירוק" לשם שמירה‬
‫על ביטחון ההתנחלויות‪ .‬כלומר‪ ,‬על‪-‬פי פסיקת בג"צ בפרשת אלפי‪-‬‬
‫מנשה‪ ,‬לא רק שמותר לבנות גדר בשטח כבוש כדי להגן על שטחה‬
‫הריבוני של ישראל אלא שתוואי הגדר רשאי להיקבע משיקולי הגנה‬
‫על המתנחלים בגדה‪.‬‬
‫פסק הדין בתיק בית סוריך‪ ,‬שניתן כאמור בסוף יוני ‪ ,2004‬הביא לשינוי‬
‫דרסטי בתוואי הגדר והתוואי המחודש אושר על ידי ממשלת ישראל‬
‫בעשרים בפברואר ‪ .2005‬בתוואי החדש כללה הממשלה גם את הגדר‬
‫המקיפה את מרחב מעלה אדומים‪ .‬פסקי דין נוספים של בית המשפט‬
‫זכות החשיבה ‪269‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 269‬‬
‫הגבוה לצדק‪ ,‬בנוסף ללחצים שהופעלו ע"י גורמים שונים‪ ,‬הביאו את‬
‫ממשלת אולמרט בשלושים באפריל ‪ 2006‬לצמצם שוב את שטחו של‬
‫"מרחב התפר" לארבע‪-‬מאות שמונים וארבעה קילומטרים רבועים (‪8.6%‬‬
‫משטח הגדה)‪ ,‬כמעט מבלי לשנות את מספר הישראלים והפלסטינים‬
‫המתגוררים בו‪ ,‬אך תוך כדי הגדלת אורכו ל‪ 790-‬ק"מ‪.‬‬
‫מה שהתחיל ב‪ 2002-‬כתיכנון לספח ‪ 45%‬מהגדה‪ ,‬הצטמצם בשנת ‪2007‬‬
‫לשטח קטן יותר ממה שישראל דרשה במפגש האחרון של המו"מ להסדר‬
‫קבע בינואר ‪ 2001‬בטאבה‪ ,‬בפועל קרוב יותר למה שהוסכם בהבנות‬
‫ז'נבה הלא פורמאליות‪ .‬יחד עם זאת ישראל שהתאהבה בחד‪-‬צדדיות‬
‫הכוחנית‪ ,‬ממשיכה ליישם בשטח‪ ,‬גם בימים אלו‪ ,‬סיפוח‪-‬למעשה וללא‬
‫הסכמה של למעלה משמונה אחוזים של הגדה המערבית‪ ,‬הוא מרחב‬
‫ה"תפר"‪ .‬זאת היא עושה באמצעים צבאיים ומשפטיים היוצרים מציאות‬
‫של הרחקה כפויה של התושבים הפלסטינים ממרחב ה"תפר"‪ ,‬יישוב‬
‫מאסיבי של המרחב ביהודים וחיבורו למדינת ישראל בכל רמה חברתית‪,‬‬
‫כלכלית‪ ,‬מסחרית ופוליטית‪.‬‬
‫בממשלתו הראשונה המשיכו שרון ושרים אחדים להשלות את בני בריתו‬
‫המתנחלים כי אם ימשיכו בבניית המאחזים הלא‪-‬חוקיים יצליחו לחבר‬
‫בעתיד יישובים מבודדים למרחבי הביטחון ולישראל ‪.‬כדאי לזכור כי עצם‬
‫השימוש במונח "מאחזים לא‪-‬חוקיים" יש בו כדי להטעות‪ :‬משתמע‬
‫ממנו כאילו שאר ההתנחלויות בשטחים הן כן חוקיות‪ .‬ולא היא‪ :‬הן‬
‫"חוקיות" אך ורק בעיניים ישראליות‪ ,‬שכן‪ ,‬על פי המשפט הבינלאומי‬
‫והחלטות האו"מ‪ ,‬העולם כולו (ולא מעט ישראלים )אינו מכיר בחוקיותן‪,‬‬
‫ודומה שאין סיכוי רב שיכיר בהן אי‪-‬פעם‪ .‬המאחזים הם אפוא לכל‬
‫היותר "בלתי מורשים" בסדר‪.‬‬
‫הקמת המאחזים הבלתי מורשים‪ ,‬כתופעה בהיקף נרחב ‪,‬החלה במחצית‬
‫שנות ה‪ .1990-‬למעשה‪ ,‬תופעת המאחזים הבלתי מורשים היא המשך‬
‫מפעל ההתנחלות בשטחים לאחר ‪ .1967‬אך בעוד שבעבר זכה מפעל‬
‫ההתנחלות – לפחות בחלק מהתקופה — להכרה ולעידוד רשמיים מצד‬
‫ממשלות ישראל‪ ,‬הרי מתחילת שנות ה‪ 1990-‬הוא שינה את פניו‪.‬‬
‫‪ 270‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 270‬‬
‫ממשלות ישראל לא היו מעורבות יותר באופן רשמי בהקמת יישובים‪,‬‬
‫ככל הנראה מחמת מצבה הבינלאומי של ישראל ועמדתן השלילית של‬
‫רוב מדינות העולם כלפי מפעל ההתנחלות ‪,‬וכן הביקורת בישראל‪.‬‬
‫שונה המצב לגבי רשויות ציבוריות וגופים מטעם המדינה ‪,‬שהמשיכו ליטול‬
‫חלק מרכזי בהקמת המאחזים הבלתי מורשים יחד עם אחרים‪" ,‬בחלקם‬
‫בהשראת הדרג המדיני‪ ]...[ ,‬אך ללא החלטה של הדרג המדיני המוסמך‬
‫מטעם המדינה" לאחר שהבנייה בשטחי יהודה ושומרון הוקפאה על‪-‬ידי‬
‫ממשלת רבין בשנת ‪ ,1993‬עדיין אושרה אומנם בנייה בהתנחלויות‪ ,‬אך‬
‫קצב האישורים הלך ופחת ככל שהלך ותפס תאוצה התהליך המדיני מול‬
‫נציגי העם הפלסטיני‪ .‬לנוכח עמדת הממשלה החלה להתרחב תופעת‬
‫המאחזים הבלתי מורשים‪ .‬כך כתבה עו"ד טליה ששון‪ ,‬לשעבר מנהלת‬
‫המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה‪ ,‬בדו"ח על המאחזים‬
‫הבלתי מורשים [ההדגשות שלי]‪ .‬ש"א‪:‬‬
‫ההסתדרות הציונית אליה שייכת החטיבה להתיישבות הינה גוף מיישב‪,‬‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה בעניין‪ .‬מתפקידה של החטיבה להתיישבות‬
‫לסייע לממשלה בהקמת יישובים ישראלים בשטחי איו"ש‪ .‬היא מתוקצבת‬
‫כולה על‪-‬ידי אוצר המדינה‪ .‬החטיבה להתיישבות פעלה רבות להקמת‬
‫יישובים ישראלים בשטחי איו"ש‪ .‬מימצאי הדו"ח מלמדים שהיא הקימה‬
‫בעיקר מאחזים בלתי מורשים רבים‪ ,‬ללא אישור הדרג המדיני המוסמך‪.‬‬
‫מעשיה של החטיבה מעלים שלא קיים עוד מנגנון מדיני להקמת יישובים‬
‫חדשים בשטחים‪ .‬ההחלטה על הקמת יישובים "ירדה מדרגה" והפכה‬
‫להחלטה של פקידים‪ ,‬אף שלא הוסמכו לכך‪ .‬אין זו החלטה של דרג נבחר‪,‬‬
‫שיש לו אחריות ציבורית כלפי ציבור בוחריו‪" .‬הקטר המניע" להחלטה‬
‫על הקמת מאחזים הן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מועצות אזוריות באיו"ש‪ ,‬מתנחלים‬
‫ופעילים‪ ,‬חדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה להגברת ההתנחלות הישראלית‬
‫בשטחי איו"ש‪ .‬עימם שותפים חלק מפקידי החטיבה להתיישבות של‬
‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬ומי מבין עובדי משרד הבינוי והשיכון שפעלו‬
‫לקידום תופעת המאחזים הבלתי מורשים‪ .‬כל אלה נעשו‪ ,‬החל מאמצע‬
‫שנות התשעים ואילך‪ ,‬ככל הנראה בהשראת שרי שיכון שונים‪ ,‬מי מהם‬
‫בעצימת עין ומי מהם בתמיכה עידוד וזירוז‪ ,‬תוך מתן עזרה ותמיכה של‬
‫זכות החשיבה ‪271‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 271‬‬
‫משרדי ממשלה אחרים‪ ,‬בין מיוזמת פקידים מסוימים ובין מיוזמה ועידוד‬
‫של הדרג המדיני של אותו משרד [בשנים ‪ 2000-2004‬שילם משרד הבינוי‬
‫והשיכון עבור מאחזים בלתי מורשים סכום של‪ 71,870,000‬שקלים]‪.‬‬
‫עדי מינץ‪ ,‬מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע‪ ,‬אמר ל'הארץ' את הדברים‬
‫הבאים‪ ,‬הממחישים את המשמעות של "השראת הדרג המדיני"‪:‬‬
‫לאורך השנים סבר הדרג המדיני שרצוי וניתן ליצור את הרצפים‬
‫ההתיישבותיים הללו‪ .‬המאחזים אינם נוער גבעות‪ .‬מדובר בתכנון‬
‫מדוקדק‪ .‬בתפיסה של מקומות אסטרטגיים‪ .‬המאחזים תואמו עם ראש‬
‫הממשלה‪ .‬ישב מי שישב עם שרון ואמר לו" ‪:‬הנקודה הזאת אסטרטגית‬
‫וחשובה"‪ .‬ראש הממשלה חזר אליו אחרי כמה ימים ואמר לו‪" :‬אתה‬
‫צודק‪ ,‬זאת נקודה חשובה‪ .‬צריך לתפוס אותה"‪ .‬המאחזים כולם עלו‬
‫בתיאום עם הדרג המדיני ‪.‬הדרג המדיני ידע עליהם‪ .‬זה היה התהליך‪.‬‬
‫אפילו בן אליעזר‪ ,‬כשר ביטחון אצל שרון‪ ,‬קלט את "רוח המפקד"‪,‬‬
‫התיישר‪ ,‬אישר‪ ,‬והנחה את המערכת לשתף פעולה‪ .‬לכן הליך האישור‬
‫והרישוי של מרבית המאחזים יצא לדרך‪".‬‬
‫אך המציאות המדינית‪ ,‬שהשתנתה להבנתו של שרון בקדנציה השנייה‬
‫שלו‪ ,‬הביאה‪ ,‬כפי שמינץ מתאר‪ ,‬לכך ש"בשלב מסוים שרון הפך את עורו‬
‫ושינה את גישתו במאה שמונים מעלות‪ .‬באותו שלב‪ ,‬המערכת חדלה‬
‫לשתף פעולה ‪,‬אבל בשטח היו כבר מאה מאחזים‪[...] ".‬‬
‫במסגרת מהלכים לא רשמיים שנעשו על‪-‬ידי תומכי הסדר קבע‪ ,‬במטרה‬
‫להוציא את הצדדים ממעגל האלימות של האינתיפאדה השנייה ולהחזירם‬
‫להידברות‪ ,‬אפשר לציין את "המפקד הלאומי" – יוזמתם של עמי איילון‪,‬‬
‫ראש השב"כ לשעבר וכיום שר מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬ופרופסור סרי‬
‫נוסייבה‪ ,‬שהחזיק בתיק ירושלים ברשות הפלסטינית‪ .‬היוזמה הושקה‬
‫ב‪ ,2002-‬ובה הוסכם על העקרונות לפתרון הסכסוך ‪ .‬אשר להיבטים‬
‫הדמוגרפים והטריטוריאליים הם קובעים‪:‬‬
‫‪ .1‬שתי מדינות לשני העמים‪.‬‬
‫‪ .2‬גבולות הקבע ייקבעו על בסיס קווי ‪ 4‬ביוני ‪ .1967‬תיקוני הגבול‬
‫‪ 272‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 272‬‬
‫יהיו ביחס שווה‪ .‬לא יישארו מתנחלים במדינה הפלסטינית‪.‬‬
‫‪ .3‬ירושלים תהיה עיר פתוחה‪ ,‬בירת שתי המדינות‪ .‬שכונות ערביות‬
‫תחת ריבונות פלסטינית‪ ,‬שכונות יהודיות תחת ריבונות ישראלית‪.‬‬
‫מהלך משמעותי יותר היה יוזמת ז'נבה ‪,‬שהושקה ב‪ 2003-‬ונבעה מהסכמה‬
‫בין קבוצה של אישים ישראלים ופלסטינים‪ :‬שרים‪ ,‬חברי כנסת ופרלמנט‪,‬‬
‫קציני צבא ומשטרה בכירים‪ ,‬אנשי אקדמיה ואנשי רוח משני הצדדים‬
‫‪ ]49[.‬הבנות ז'נבה לוו בהסכם ובמפות מפורטות‪ ,‬ועיקריו‪:‬‬
‫‪ .1‬שתי מדינות לשני העמים‪ .‬תום הסכסוך וסוף כל התביעות‪.‬‬
‫‪ .2‬גבול סופי המבוסס על קווי ‪ 4‬ביוני ‪ 1967‬עם שינויים הדדיים ביחס‬
‫של ‪.1:1‬‬
‫‪ .3‬גושי התנחלויות ורוב המתנחלים ( ‪75%‬מסופחים לישראל)‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת שתי בירות בירושלים על בסיס חלוקה דמוגרפית (חלוקת‬
‫מזרח ירושלים על‪-‬פי הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪.)2000‬‬
‫הצעת להיפרדות עלו גם במסגרת סיבוב האלימות האחרון בין הצדדים‬
‫על ידי ארצות הברית ו"הקוורטט" (הרביעייה‪ :‬ארה"ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬האיחוד‬
‫האירופי והאו"ם) העומד מאחורי "מפת הדרכים"‪ .‬ב‪ 24-‬ביוני ‪,2002‬‬
‫לאחר שכמעט שנתיים לא חלה כל התקדמות בתהליך המדיני על רקע‬
‫האינתיפאדה השנייה‪ ,‬הציג הנשיא בוש ִמתווה לחידוש התהליך המדיני‬
‫המתווה‪ ,‬שזכה לתואר "מפת הדרכים"‪ ,‬קובע‬
‫בין ישראל לפלסטינים‪ִ .‬‬
‫בתור מטרה סופית הקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל‪,‬‬
‫מטרה שתושג לאחר שיושם קץ לאלימות ולטרור הפלסטיני נגד ישראל‪,‬‬
‫תוך שיתוף פעולה ישראלי בתהליך הקמת המדינה הפלסטינית‪ .‬מסמך‬
‫רשמי של מפת הדרכים הוצא לראשונה ב‪ 20-‬בדצמבר ‪ ,2002‬ופורסם‬
‫ב‪ 30-‬באפריל ‪ .2003‬המסמך מתאר שלבי ביצוע ברורים‪ ,‬הן מבחינת‬
‫תאריכי יעד והן מבחינת ההישגים בכל שלב ושלב‪ .‬כל התהליך אמור‬
‫להתבצע בחסות הקוורטט‪.‬‬
‫במקביל המשיכה ארה"ב את הדיאלוג עם ישראל ‪.‬באפריל ‪ 2004‬התקיימו‬
‫חילופי מכתבים ומסמכים בין ישראל לארה"ב‪ ,‬ושיאם בהגשת "תכנית‬
‫ההתנתקות"‪ ,‬שבה פירטה ישראל את כוונתה לסגת באופן חד‪-‬צדדי‬
‫זכות החשיבה ‪273‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 273‬‬
‫מעזה ומארבעה יישובים בצפון השומרון‪ .‬במכתב נלווה התחייב שרון‬
‫לבצע את הצעדים המתבקשים על‪-‬פי מפת הדרכים‪.‬‬
‫בתמורה מדגיש הנשיא בוש‪:‬‬
‫ברור כי מסגרת צודקת‪ ,‬הוגנת ומציאותית לפתרון בעיית הפליטים‬
‫הפלסטינים כחלק מהסכם סופי תצטרך לכלול הקמה של מדינה פלסטינית‪,‬‬
‫שבה ייקלטו הפליטים‪ ,‬ולא בישראל‪ .‬כחלק מהסדר שלום קבוע‪ ,‬לישראל‬
‫יהיו גבולות מוכרים ובטוחים‪ ,‬שייקבעו במו"מ בין שני הצדדים ובהתאם‬
‫להחלטות האו"ם ‪242‬ו‪ .338-‬לאור העובדות החדשות בשטח‪ ,‬ובהן‬
‫קיומם של מרכזי אוכלוסייה ישראלים גדולים ‪,‬יהיה זה בלתי מציאותי‬
‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬
‫מ‪ – 1949-‬זאת הייתה גם המסקנה בכל המאמצים הקודמים לשאת‬
‫ולתת על פתרון של שתי מדינות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהיה זה מציאותי לצפות‬
‫שהסדר קבע יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪,‬‬
‫ושישקפו את המציאות בשטח‪.‬‬
‫שרון‪ ,‬כמתואר‪ ,‬העדיף להשפיע על קביעת גבולות הקבע של מדינת‬
‫ישראל באמצעות מדיניות המבוססת על התיישבות ובטענה לביטחון‪ .‬אם‬
‫נבחן את תוואי המכשול שאישרה ממשלת שרון ביוני ‪2002‬ובאוקטובר‬
‫‪ ,2003‬נגלה מחדש כי במהלך חד‪-‬צדדי חיפש שרון לספח שטח מרבי‪,‬‬
‫עם ישראלים רבים ופלסטינים מעטים ככל האפשר‪ .‬המפה המתקבלת‬
‫דומה להפליא להצעה הישראלית של ברק בקמפ דיוויד ‪ .2000‬הדמוגרפיה‬
‫היהודית נתחמת בטריטוריה שבה היא רוב‪ ,‬ואילו מקומות יישוב אחרים‪,‬‬
‫יצירי כפיו של שרון ב‪ 35-‬השנים שקדמו לכך‪ ,‬נשמטים מ"מרחב התפר"‪.‬‬
‫כך אמר שרון בריאיון ב‪ 22-‬באפריל ‪:2005‬‬
‫השיקול הדמוגרפי מילא תפקיד חשוב בקביעת תוואי גדר ההפרדה‬
‫בגלל חשש לסיפוח מאות אלפי פלסטינים שיתחברו לערביי ישראל ‪.‬אי‬
‫אפשר לאורך תקופות ממושכות גם לשלוט באזורים צפופי אוכלוסין‬
‫‪50‬‬
‫מבלי שבסופו של דבר הם יצטרכו לקבל זכויות‪.‬‬
‫אהוד אולמרט ‪ ,‬שירש את שרון בתחילת ‪ ,2006‬נישא בבחירות על כנפי‬
‫תוכנית ההתכנסות החד צדדית‪ .‬עיקרה‪ ,‬פינוי הישובים והמתנחלים‬
‫שממזרח לגדר ויישובם ממערב לה על מנת לחזק את האחיזה היהודית‬
‫‪ 274‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 274‬‬
‫בשטחים אלו‪ .‬תוכנית זו נגנזה מאוחר יותר בעקבות מלחמת לבנון‬
‫השנייה והמצב הביטחוני ברצועת עזה‪.‬‬
‫ממשלות ישראל בראשות שרון ואולמרט העניקו תנופה מחודשת‬
‫להתנחלויות שבמרחב התפר על‪-‬ידי הקמת עשרות אלפי יחידות דיור‬
‫חדשות לחיזוק הנוכחות היהודית‪ .‬שלוש הערים הישראליות בגדה‬
‫המערבית – מעלה אדומים‪ ,‬ביתר עלית ומודיעין עלית — נמצאו בתהליך‬
‫הרחבה מואץ‪ .‬במעלה אדומים‪ ,‬נוסף לתנופת הבנייה הקיימת‪ ,‬דורשת‬
‫העירייה לבנות שכונה חדשה‪ ,‬בשם ‪ E1,‬שבה מתוכננות בן היתר ‪3,500‬‬
‫יחידות דיור ועשרה בתי מלון‪ .‬בביתר עילית‪ ,‬שמספר תושביה עומד‬
‫על ‪ 35‬אלף תושבים‪ ,‬נמשכת בנייתה של גבעה ב‪ ,‬המיועדת להכפיל‬
‫כמעט את מספר תושבי העיר‪ ,‬עם ‪ 1,102‬יחידות דיור בבנייה ו‪5,800-‬‬
‫בתכנון‪ .‬מודיעין עילית‪ ,‬שמספר תושביה הגיע לכמעט ‪ 30,000‬והבנייה‬
‫ה"חוקית" הנרחבת בה אמורה להביא אותה תוך עשור ל‪ 150-‬אלף‬
‫תושבים‪ ,‬התפרסמה נוסף לכך עם בניית השכונה החדשה מול בלעין‬
‫– בנייה הנעשית ללא היתר ובחלקה על אדמות פרטיות פלסטיניות‪.‬‬
‫אלפי מנשה השלימה בימים אלה את מכירתן של ‪400‬יחידות דיור מתוך‬
‫‪ 1,400‬המתוכננות להיבנות בגבעת טל‪ ,‬ובצופין ממתינים לפסיקת בג"ץ‬
‫כדי להוסיף ‪ 2,100‬יחידות דיור ל‪ 200-‬הקיימות‪.‬‬
‫מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ביוני ‪ 2007‬חיו‬
‫בהתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון ‪ 275,156‬נפש ‪ (47.3‬אחוזים מתוכם‬
‫חרדים)‪ .‬זוהי עלייה של ‪ 5.45‬אחוזים בהשוואה ליוני ‪ .2006‬בסך‪-‬הכל‬
‫נוספו במהלך השנה האחרונה להתנחלויות כ‪ 15-‬אלף נפש‪ .‬כשני שלישים‬
‫מתוספת זו‪ ,‬כ‪9,300 -‬נפש‪ ,‬נובעים מריבוי טבעי גבוה (‪ 3.5‬אחוז שנתי)‪,‬‬
‫ורק כשליש אחד מהגירה אל תוך ההתנחלויות‪.‬‬
‫יחד עם זאת ברור למדי שהמאזן הדמוגראפי בין שני העמים ימשיך‬
‫להתפתח לטובת הערבים‪ ,‬שאצלם שיעור הריבוי גבוה יותר‪ .‬פוטנציאל‬
‫העלייה מקרב שמונה מיליון היהודים החיים מחוץ לישראל מיצה את‬
‫עצמו‪ :‬יותר מ‪ 90-‬אחוזים מן הפזורה היהודית חיים במדינות העולם‬
‫הראשון‪ ,‬נהנים מרמת חיים דומה או גבוהה מזו שבישראל ‪,‬וכ‪50-‬‬
‫זכות החשיבה ‪275‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 275‬‬
‫אחוזים מתוכם מתחתנים בנישואי תערובת ואינם מתכוונים לעלות‬
‫בשנים הקרובות ‪.‬ישראל‪ ,‬נאמנה לעקרון הרוב היהודי‪ ,‬לא תרצה להעניק‬
‫אזרחות לכל הערבים המתגוררים תחת שליטתה‪.‬‬
‫משמעותו הפוליטית‪ ,‬המדינית והחברתית של התסריט היא ברורה‪ ,‬ומשום‬
‫כך הגיעה ישראל למסקנה שעליה להיפרד מהאוכלוסייה הפלסטינית‬
‫בשטחים בטרם יוותרו הפלסטינים על פתרון שתי המדינות וימירו אותו‬
‫במאבק לשוויון זכויות אזרחי במדינת ישראל‪ .‬האפשרות השנייה‪ ,‬שחלק‬
‫מראשי יש"ע וממפלגות הימין מעדיפים אותה בגרסה האתנוקרטית‬
‫שלהם — אזרחות ליהודים ותֹושבּות לערבים בכל ארץ ישראל — תדחוק‬
‫את ישראל לעמדת "המצורעת" בקהילה הבינלאומית‪ ,‬שעד שנים לא‬
‫רבות החזיקה בה דרום אפריקה הלבנה‪.‬‬
‫מפעל ההתנחלות‪ ,‬הפרויקט הציבורי האזרחי‪-‬צבאי היקר ביותר מאז‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬שנהנה מתמיכת כל ממשלות ישראל וסקטורים‬
‫רחבים בחברה הישראלית‪ ,‬לא השפיע כהוא‪-‬זה על הפלסטינים‪ ,‬העולם‬
‫הערבי והקהילה הבינלאומית בכל מה שנוגע לקבלה ולהכרה בתביעות‬
‫הישראליות לשנות את גבולותיה באמצעותו‪ .‬למרות שכפי הנראה לא‬
‫יחול שינוי בממדיה של מדינת ישראל‪ ,‬קווי הגבול שלה עשויים להשתנות‬
‫כתוצאה מחילופי שטחים‪ ,‬אם יסופחו לישראל ההתנחלויות בגדה‬
‫המערבית הקרובות לקו הירוק וישראל תעביר בתמורה שטחים מתחומה‪.‬‬
‫אודות האפשרות לחילופי השטחים המאוכלסים‬
‫מוקד הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני בשנים האחרונות הוא על עתיד השליטה‬
‫בשטחי הגדה המערבית‪ .‬האם יימשך השלטון הישראלי‪ ,‬או שמא תקום‬
‫מדינה פלסטינית בת‪-‬קיימא לצדה של מדינת ישראל‪ ,‬באופן שיבטיח‬
‫את קיומן של שתי המדינות בביטחון ובשלום‪ .‬נושאי המו"מ העיקריים‬
‫שעל סדר היום הם גבולות‪ ,‬פליטים וירושלים המזרחית‪ .‬הערבים אזרחי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬המהווים חמישית מאזרחי ישראל וכחמישית מהעם‬
‫הפלסטיני בשטחי ארץ ישראל‪ ,‬לא היו חלק מנושאי הסדר הקבע בין‬
‫ישראל לאש"ף ועניינם לא עלה לדיון‪.‬‬
‫‪ 276‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 276‬‬
‫הצעות לחילופי שטחים לא מאוכלסים הועלו במסגרת המו"מ בין ישראל‬
‫לפלסטינים‪ ,‬ובאופן מפורש עלו לראשונה בהצעת הנשיא קלינטון (דצמבר‬
‫‪ ,)2000‬על פי התקדים שנקבע בהסכם השלום בין ירדן לישראל (‪.)1994‬‬
‫בעת האחרונה‪ ,‬על רקע התגברות המתח והניכור בין הציבור היהודי‬
‫לערבי‪ ,‬בעיקר לאחר אירועי אוקטובר ‪ ,2000‬עלתה הקריאה בציבור‬
‫היהודי בישראל להעברת שטחים המאוכלסים באזרחים ערבים מישראל‬
‫למדינה הפלסטינית לכשתקום‪ .‬שיח "המאזן הדמוגרפי" הורחב אל תוך‬
‫גבולות מדינת ישראל‪ .‬הקולות נשמעים לא רק מהכיוון הימני של המפה‬
‫הפוליטית בישראל‪ ,‬נוסח ח"כ אביגדור ליברמן‪ ,‬אלא גם מפי חוגים‬
‫הרחוקים ממנו ‪,‬כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק‪ .‬עד כה לא הוצגה‬
‫תכנית מפורטת ובה תיחום השטח ונתוני האוכלוסייה‪ ,‬ולא התקיים דיון‬
‫מהותי בהיתכנות‪ ,‬באינטרסים ובהשלכות הנגזרים מרעיון זה‪.‬‬
‫המטרה שביסוד רעיון העברת שטחי מדינת ישראל המאוכלסים בערבים‬
‫למדינה הפלסטינית היא בראש ובראשונה חיזוק הרוב היהודי במדינת‬
‫ישראל‪ .‬הרעיון המסדר שבבסיס ההצעה‪ ,‬זהה לעקרונות החלוקה משנת‬
‫‪ – 1947‬חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום על פי הפריסה הדמוגרפית‬
‫ופריסת ההתיישבות בעוד ש"הקו הירוק" משמש קו התייחסות‪ .‬לחלק‬
‫מתומכיה ‪,‬הצעה זו היא בחזקת "שתי ציפורים במכה אחת" – סיפוח‬
‫גושי התנחלויות וחיזוק הרוב היהודי‪.‬‬
‫היתכנותו של רעיון זה תלויה בראש ובראשונה בהסכמה פלסטינית‪.‬‬
‫צעד של קביעת גבול בין מדינות והעברת אוכלוסייה אינו יכול להתבצע‬
‫באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬אלא רק כחלק מהסכם דו‪-‬צדדי‪ .‬לפי מצב הדברים‬
‫היום‪ ,‬אין לרעיון זה שותף פלסטיני‪ .‬לצד הפלסטיני אין כל אינטרס‬
‫להגשים תכנית זו‪ .‬גם לא נראה שמנהיגי הפלסטינים יסכימו לצעד‬
‫שמתנגדים לו אזרחים ערבים שאמורים להפוך לאזרחי מדינתם‪ ,‬מה‬
‫עוד שיישום התכנית הוא חלק מחילופי שטחים שבמסגרתם יושארו‬
‫גושי התנחלויות בעומק המדינה הפלסטינית‪.‬‬
‫להצבתו של הנושא על סדר היום הפוליטי הפנימי בישראל‪ ,‬עוד לפני‬
‫זכות החשיבה ‪277‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 277‬‬
‫שהפך לחלק מעמדה ישראלית במו"מ כלשהו‪ ,‬השלכות רבות על החברה‬
‫הישראלית בכלל‪ ,‬ועל החברה הערבית בפרט‪ .‬נראה כי הצעה מסוג זה‬
‫תחסל את המעט שעוד נותר מרגשי ההשתייכות של הערבים בישראל‬
‫למדינה ואת סיכויי ההצלחה של מגמות האינטגרציה שלהם בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬האוכלוסייה הערבית בישראל פועלת בעקביות להשגת שוויון‬
‫ולהגברת השתלבותה בכלל החברה הישראלית‪ .‬תכנית להעברת שטחים‬
‫המאוכלסים באזרחים ערבים עלולה להיות השלב האחרון בתהליך פוליטי‬
‫וחברתי של דה‪-‬לגיטימציה אזרחית והדרה של האוכלוסייה הערבית‬
‫מן המערכת הישראלית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היחסים בין רוב ומיעוט ובין‬
‫המדינה לאוכלוסייה הערבית ‪,‬עלולים ללבוש שוב צביון אלים על רקע‬
‫לאומי‪ ,‬כזה שמחפש עימות ולא פיוס‪.‬‬
‫בזירה החיצונית‪ ,‬הכללת סוגיה זו במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים‬
‫מעבירה את ההתדיינות מן הוויכוח על גבולות ‪ 1967‬לדיון על גבולות‬
‫חלוקה אתניים‪-‬התיישבותיים ויוצרת תקדים לנכונות ישראלית לוותר‬
‫על שטחים נוספים מאוכלסי ערבים בתוך מדינת ישראל‪ .‬צירופו של‬
‫נושא הערבים בישראל אל שאר הסוגיות העומדות להכרעה במסגרת‬
‫המו"מ על הסדר הקבע‪ ,‬יגרור עמו גם דיון בסוגיות אחרות הקשורות‬
‫לציבור זה‪ ,‬כמו "הפליטים הפנימיים"‪ ]51[,‬הפקעת הקרקעות הערביות‬
‫ויחסי רוב ומיעוט במדינה‪ ,‬ויביא לבינאום היחסים ביו רוב למיעוט –‬
‫נושא שעד כה היה מענייניה הפנימיים של המדינה‪.‬‬
‫היות ואין‪ ,‬כאמור‪ ,‬בני שיח פלסטינים פנימיים וחיצוניים לרעיון חילופי‬
‫שטחים מאוכלסים‪ ,‬שאינו אפשרי בכפייה מבחינת המשפט הישראלי‬
‫או מבחינת המשפט הבינלאומי והוא בעל משמעות דמוגרפית שולית‬
‫ביותר‪ ,‬יש לראות הצעה זו‪ ,‬המבקשת להעביר אוכלוסייה ערבית לריבונות‬
‫פלסטינית‪ ,‬כחלק מתהליך פוליטי בחברה היהודית בישראל כיום‪ ,‬שבו‬
‫נוצרות הסכמות פוליטיות וקואליציות חדשות בין אישי שמאל וימין‬
‫(שלא היו אפשריות בעבר)‪ ,‬על בסיס ההנחה המקבלת את עקרון חלוקת‬
‫הארץ לשתי מדינות לאום‪ .‬הדיון ברעיון זה הוא בעצם חלק מדיון על‬
‫הרחבת הלגיטימציה הציבורית להסדר הקבע המוצע‪ ,‬חלק מהוויכוח על‬
‫עתיד גושי ההתנחלויות ועל עיצוב אופייה של מדינת הלאום היהודית‬
‫‪ 278‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 278‬‬
‫בעידן שלאחר הסכמי השלום‪ .‬דיון זה הוא חשוב ולגיטימי כל עוד הוא‬
‫מוצג כהווייתו ולא על ידי הכרעה מראש באמצעות מהלכים שאינם‬
‫מתיישבים עם החוק הבינלאומי והישראלי‪ ,‬חסרי משמעות דמוגרפית‬
‫בפועל‪ ,‬ויבואו על חשבון זכויותיו ועתידו של הציבור הערבי כולו במדינת‬
‫ישראל תוך פגיעה אנושה ביחסי ערבים‪-‬יהודים ובאופייה הדמוקרטי‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬
‫כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת‬
‫עזה כדי לממש את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית‪ ,‬תאפשר‬
‫לכלל אזרחי ישראל הערבים להגדיר את זהותם והשתייכותם למדינת‬
‫ישראל ולבחור‪ ,‬מעמדה לאומית שוויונית‪ ,‬את המדינה שאתה הם‬
‫מזדהים ובה הם מבקשים לממש את אזרחותם‪.‬‬
‫מה אם כך ההצעה?‬
‫לעתיד הסכסוך הישראלי‪-‬הפלסטיני‪ ,‬בהנחה שרק באמצעות הסכם‬
‫קבע נוכל להכריז על סוף התביעות ההדדיות בין הצדדים‪ ,‬אבקש למנות‬
‫את המרכיבים שעל פתרון אפקטיבי להבטיח לצדדים המעורבים בו‪:‬‬
‫עבור ישראל והעם היהודי‪ ,‬על הפתרון להבטיח את שימור האופי היהודי‬
‫והדמוקרטי של מדינת ישראל‪ ,‬ביטחון ויציבות אזורית אופטימלית‪,‬‬
‫לגיטימציה בינלאומית וקבלה אזורית‪.‬‬
‫עבור המיעוט הערבי בישראל‪ ,‬הזכות לבחור את המדינה שעמה הוא מבקש‬
‫להזדהות – פלסטין או ישראל‪ ,‬ולהיות בה אזרח שווה זכויות וחובות‪.‬‬
‫עבור העם הפלסטיני‪ ,‬על הפתרון לספק את הדברים האלה‪ :‬סוף לכיבוש‬
‫בגדה ובעזה והקמת מדינה עצמאית‪ ,‬הכרה באל‪-‬קודס כבירת פלסטין‪,‬‬
‫תהליך מוסכם לסיום בעיית הפליטים‪ ,‬קבלה אזורית‪ ,‬ערבית ואסלאמית‪,‬‬
‫וכן של ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי והאו"ם‪.‬‬
‫עבור העולם הערבי והקהילה הבין לאומית‪ ,‬על הפתרון להבטיח חיזוק‬
‫מנגנון הלגיטימציה הבין‪-‬לאומית ביחס לפתרון סכסוכים מדיניים‪,‬‬
‫ותרומה ליציבות האזורית ולמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪279‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 279‬‬
‫עבור הממשל האמריקאי‪ ,‬על הפתרון להבטיח לגיטימציה בין‪-‬לאומית‬
‫שתאפשר לארה"ב לבנות ולהנהיג קואליציה בין‪-‬לאומית שתתמוך‬
‫במדיניותה ותתרום לתהליך המתמשך של בניית יציבות אזורית במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬כחלק מהמלחמה הגלובלית נגד הטרור‪.‬‬
‫כדי להפוך הצעה זו לקונקרטית ופתוחה לביקורת‪ ,‬הנה עיקרי הצעה‬
‫טריטוריאלית המבקשת‪ ,‬ויכולה‪ ,‬לענות על התנאים שהוזכרו ‪:‬‬
‫כדי להפוך הצעה זו לקונקרטית ופתוחה לביקורת‪ ,‬הנה עיקרי הצעה‬
‫טריטוריאלית המבקשת‪ ,‬ויכולה‪ ,‬לענות על התנאים שהוזכרו‪:‬‬
‫הנחות העבודה להצעה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫הגבול במשמעותו המדינית יהיה פרי של מו"מ והסכם מדיני שיוביל‬
‫להכרה בשתי מדינות‪.‬‬
‫החלטות האו"ם ‪ 242‬ו‪ 338-‬תשמשנה כבסיס לכל פתרון‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬הצעת קלינטון והצהרת בוש תאפשרנה פתיחת גבולות ‪'67‬‬
‫למו"מ וחילופי שטחים‪.‬‬
‫תוצאות המו"מ בקמפ דיוויד ובטאבה תשמשנה נקודת מוצא לקביעת‬
‫הגבול בין הצדדים‪ ,‬לרבות חילופי שטחים ביחס של ‪.1:1‬‬
‫פריסת ההתיישבות הישראלית הסמוכה לקו הירוק תהיה גורם ראשון‬
‫במעלה לתביעות ישראל לתיקוני גבול‪ ,‬ואחריה נושא הביטחון‪,‬‬
‫המים‪ ,‬התשתיות וצירי התחבורה‪.‬‬
‫חילופי שטחים ישראליים מאוכלוסים בערביי ישראל ייעשה אך‬
‫ורק בהסכמתם‪.‬‬
‫ישראל תקבל שטחים רק מהגדה‪ ,‬ותעביר שטחים לגדה ולעזה‪.‬‬
‫עקרונות לחילופי השטחים‬
‫‪ .1‬השטחים שיסופחו לישראל יהיו קטנים ככל האפשר‪ ,‬עם מקסימום‬
‫ישראלים וללא אוכלוסייה פלסטינית‪.‬‬
‫‪ .2‬תיקוני הגבול ייעשו ללא פגיעה משמעותית במרקם החיים הנוכחי‬
‫של הפלסטינים‪.‬‬
‫‪ .3‬חילופי שטחים ייעשו רק לאורך הקו הירוק‪.‬‬
‫‪ 280‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 280‬‬
‫‪ .4‬לא תתקיימנה "מובלעות" בשום צד‪.‬‬
‫‪ .5‬לפלסטין יהיה קשר יבשתי מלא עם ירדן ומצרים‪.‬‬
‫‪ .6‬המסדרון בין הגדה המערבית לעזה לא יפגע בריבונות ישראל‪.‬‬
‫‪ .7‬לא יועברו שטחים מאוכלסים ממדינת ישראל שלא בהסכמת תושביהם‪.‬‬
‫‪ .8‬מזרח ירושלים תחולק על‪-‬פי הפריסה הדמוגרפית (מתווה קלינטון)‪.‬‬
‫‪ .9‬באגן הקדוש יתקיים משטר מיוחד נוסף על חלוקת הריבונות בין‬
‫‪52‬‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫‪ .10‬הסדרי תחבורה ותעופה ילוו את חלוקת הריבונות ללא פגיעה בה‪.‬‬
‫‪ .11‬ישראל תיהנה מ‪ 2-3-‬אתרים להתרעה מוקדמת בשטח פלסטין‪.‬‬
‫הנחות ועקרונות אלו מובילים אותי לשרטוטה של המפה‬
‫המציעה את הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫חילופי שטחים בהיקף של ‪ 4‬אחוזים‪ 255 -‬קמ"ר‬
‫‪ 75‬אחוז מהישראלים בריבונות ישראל‪ 340 -‬אלף ב‪ 43-‬ישובים וכל‬
‫השכונות היהודיות במזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ 25‬אחוזים מהישראלים לפינוי‪ 115 -‬אלף ב‪ 94-‬ישובים‬
‫ללא אוכלוסייה פלסטינית (‪ 250‬אלף פלסטינים מועברים לריבונות‬
‫פלסטינית ומאבדים את התושבות הישראלית)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬גבולות יוני ‪ 67‬משמשים כבסיס לפתרון הסוגיה הטריטוריאלית‬
‫בין ישראל לפלסטינים ‪ ,‬אך הם כרוכים בחילופי שטחים ביחס ‪1:1‬בשל‬
‫מפעל ההתנחלות הישראלי בשטחים‪ .‬פריסת ההתיישבות הישראלית‬
‫בגדה המערבית בסמוך לקו הירוק מעצבת מחדש את קו הגבול בין‬
‫ישראל לפלסטין ותחייב תיקוני גבול באופן שיבטיח את הישארותם‬
‫של ‪ 75‬אחוזים ממנה בריבונות ישראל בתמורה לשטחים ברי התיישבות‬
‫וללא אוכלוסייה‪ ,‬אשר ישראל תעביר לפלסטינים‪.‬‬
‫מקורות נבחרים‬
‫‪ .1‬אדליסט רן‪ ,‬אהוד ברק‪ -‬מלחמתו בשדים‪ ,‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬‬
‫ביתן‪ ,‬וידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪2003 ,‬‬
‫‪ .2‬אדמוני יחיאל‪ ,‬עשור של שיקול דעת‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫‪1992‬‬
‫זכות החשיבה ‪281‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 281‬‬
‫‪ .3‬אלדר עקיבא ועידית זרטל‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬הוצאת כנרת זמורה ביתן‬
‫דביר‪2004 ,‬‬
‫‪ .4‬אלון יגאל‪ ,‬כלים שלובים‪ ,‬הוצאת הקבוץ המאוחד‪.1980 ,‬‬
‫‪ .5‬אלון יגאל‪ ,‬בחתירה לשלום ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.1989 ,‬‬
‫‪ .6‬אריאלי שאול‪ ,‬תפשת מרובה לא תפשת‪ ,‬גישות במאבק על גבולותיה‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬הוצאת כרמל‪.2006 ,‬‬
‫‪ .7‬אריאלי שאול‪ ,‬דובי שורץ והדס תגרי‪ ,‬עוון ואיוולת‪ ,‬על ההצעות‬
‫להעביר ישובים ערביים מישראל לפלסטין‪ ,‬מכון פלורסהיימר‪,‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪ .8‬אריאלי שאול‪" ,‬ירושלים – בדרך להסדר קבע"‪ ,‬עדכן אסטרטגי‪,‬‬
‫כרך ‪ ,8‬גיליון ‪ ,1‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪17-24‬‬
‫‪ .9‬ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪,‬‬
‫‪ .10‬גזית שלמה‪ ,‬פתאים במלכודת‪ ,‬הוצאת זמורה ביתן‪1999 ,‬‬
‫‪ .11‬חפץ ניר ובלום גדי‪ ,‬הרועה‪ ,‬הוצאת למשכל‪2005 ,‬‬
‫‪ .12‬כהן הלל‪ ,‬הנפקדים הנוכחים – הפליטים הפלסטינים בישראל מאז‬
‫‪ ,1948‬המרכז לחקר החברה הערבית בישראל‪ ,‬מכון ון ליר‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪.2000‬‬
‫‪ .13‬כץ יוסי‪ ,‬מדינה בדרך‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬ירושלים‪2000 ,‬‬
‫‪ .14‬רובינשטיין דני (עורך)‪ ,‬קמפ דיוויד ‪ – 2000‬מה באמת קרה שם?‬
‫הוצאת עליית הגג‪.2003 ,‬‬
‫‪ .15‬פולמן ישעיהו‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת חיים?‬
‫הוצאת כרמל‪200 ,‬‬
‫‪ .16‬פרס שמעון‪" ,‬כעת מחר"‪ ,‬ספרי מבט‪1978 ,‬‬
‫‪ .17‬רבין יצחק‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬ספטמבר ‪1979‬‬
‫‪ .18‬שיפטן דן‪ ,‬כורח ההפרדה‪ ,‬ישראל והישות הפלסטינית‪ ,‬הוצאת‬
‫הספרים של אוניברסיטת חיפה‪/‬זמורה ביתן‪.1999 ,‬‬
‫‪ 282‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 282‬‬
‫הערות‬
‫[‪]2‬‬
‫[‪]3‬‬
‫[‪]4‬‬
‫[‪]5‬‬
‫[‪]6‬‬
‫[‪]7‬‬
‫[‪]8‬‬
‫[‪]9‬‬
‫[‪]10‬‬
‫[‪]11‬‬
‫[‪]12‬‬
‫[‪]13‬‬
‫[‪]14‬‬
‫להרחבה ראו דן שיפטן‪ ,‬כורח ההפרדה‪ ,‬ישראל והישות הפלסטינית ‪,‬הוצאת הספרים‬
‫של אוניברסיטת חיפה‪/‬זמורה ביתן‪ .1999 ,‬שאול אריאלי‪ ,‬תפשת מרובה לא תפשת‪,‬‬
‫גישות במאבק על גבולותיה של מדינת ישראל‪ ,‬הוצאת כרמל‪ .2006 ,‬שאול אריאלי‪,‬‬
‫דובי שורץ והדס תגרי‪ ,‬עוון ואיוולת‪ ,‬על ההצעות להעביר ישובים ערביים מישראל‬
‫לפלסטין‪ ,‬מכון פלורסהיימר‪2006 ,‬‬
‫בדו"ח הוועדה המלכותית ‪ ,1937,‬בפרק הפותח‪ ,‬סעיף ‪ 3‬נכתב‪ " :‬הנהגת משטר המנדטים‬
‫בארץ בכלל והמנדט הפלסטיני בפרט‪ ,‬נבעה מתוך האמונה כי במרוצת הימים יתברר כי‬
‫ההתחייבויות שהתחייבו כלפי הערבים וכלפי היהודים תהיינה מתיישבות אלה עם אלה‪,‬‬
‫שכן הברכה החומרית שהעלייה היהודית תביא לארץ בכלל תפעל פעולה מרגיעה על‬
‫ערביי פלסטינה‪ .‬אמונה זו לא היה לה יסוד‪ ,‬ולדעתנו אין תקווה כי יהיה לה יסוד להבא‪".‬‬
‫ז'בוטינסקי סבר כי רק ארץ ישראל על שתי גדות הירדן תהיה מסוגלת כלכלית לקלוט‬
‫‪ 3-4‬מיליוני יהודים‪.‬‬
‫המלצת הוועדה המיוחדת של האו"ם לעניין פלסטינה זכתה לתואר "חלוקה (מדינית)‬
‫עם אחדות כלכלית ‪".‬שיתוף הפעולה הכלכלי כלל ניהול משותף של מסילות הרכבת‪,‬‬
‫הכבישים הבינארציים‪ ,‬שירותי הדואר‪ ,‬הטלפון והטלגרף ונמלי חיפה ויפו‪.‬‬
‫דו"ח מסכם של זלמן ליפשיץ" ‪.‬ועדת הגבולות‪ -‬הצעות לחלוקת הארץ מיום ‪,"14.4.38‬‬
‫הערה ‪ 39‬אצל יוסי כץ‪,‬מדינה בדרך ‪,‬הוצאת מגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.24‬‬
‫מעניין לציין כי גדולה של המדינה היהודית המתבקשת עמד על כ‪ 10,000-‬קמ"ר‬
‫בלבד — כמחצית משטחה של מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק‪.‬‬
‫ביגר גדעון‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬עמ' ‪.209‬‬
‫מדיניותו של דיין כונתה "חלוקה פונקציונאלית"‪ ,‬בעוד אצל פרס היא כונתה "פשרה‬
‫פונקציונאלית ‪".‬כך דיין במכתב לאשכול בספטמבר ‪" :1968‬כידוע‪ ,‬איני גורס תחימה‬
‫של גבול מדיני בין ישראל לשכנתה המזרחית‪ ,‬בין שזו ירדן ובין שזו מדינה פלסטינית‪,‬‬
‫מערבית מנהר הירדן( "יחיאל אדמוני‪ ,‬עשור של שיקול דעת‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫‪ .)1992‬כך פרס בספרו כעת מחר‪ " :‬מסגרת היחסים אשר תיקבע ליהודה ושומרון‬
‫ולרצועת עזה — בין בהסדר שלום ובין בהסדר ביניים לקראתו‪ -‬צריכה להבטיח את‬
‫היסודות האלה‪ :‬גבולות פתוחים‪ ,‬תשתית כלכלית משותפת‪( "...‬שמעון פרס‪" ,‬כעת‬
‫מחר"‪ ,‬ספרי מבט‪.)1978 ,‬‬
‫ראוי לציין כי" אחדות העבודה" שינתה את עמדתה ההיסטורית‪ .‬ב‪ ,1944-‬פרשה‬
‫"אחדות העבודה" ממפא"י על רקע התנגדותה ל"תוכנית בולטימור"‪ ,‬שעיקרה היה‬
‫הקמת מדינה יהודית בחלק מא"י המנדטורית‪.‬‬
‫אם כי ב‪ 30-‬באוקטובר ‪ 1967‬הורה יגאל אלון לראשי אגף המדידות למחוק את הקו‬
‫הירוק מכל המפות שהופקו מאז ואילך‪.‬‬
‫מעניין לציין כי ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות מנחם בגין ובראשות לוי אשכול‬
‫קיבלה פה אחד ב‪19 -‬ביוני ‪ 1967‬החלטה המביעה נכונות לסגת מכל סיני ורמת‬
‫הגולן תמורת פירוזם במסגרת הסכמי שלום‪ ,‬חופש שייט וערבויות למי הירדן‪ .‬לגבי‬
‫רצועת עזה עמדת ראש הממשלה היתה כי זו היוותה סיכון ביטחוני לישראל תחת‬
‫הכבוש המצרי ולכן יש להשאירה בשליטת ישראל‪.‬‬
‫אלון ביקש למצוא את הפשרה הטריטוריאלית במתח שבין ביטחון לדמוגרפיה‪.‬‬
‫בספריו כלים שלובים (הוצאת הקבוץ המאוחד‪ )1980 ,‬ובחתירה לשלום (הוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ )1989 ,‬הוא כותב כי " אין לסגת לגבולות ‪ 1967‬כי חזרה אל גבולות‬
‫בלתי בטוחים היא מלחמה בטוחה בעתיד הלא רחוק"‪ .‬עם זאת הוא הקפיד לציין‬
‫כי תמיד התנגד למדינה דו לאומית‪.‬‬
‫אלון‪ ,‬כמו כל שאר ההנהגה‪ ,‬כיוון לירושלים "המאוחדת" פרי החלטת הממשלה מ‪26-‬‬
‫זכות החשיבה ‪283‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 283‬‬
‫[‪]15‬‬
‫[‪]16‬‬
‫[‪]17‬‬
‫[‪]18‬‬
‫[‪]19‬‬
‫[‪]20‬‬
‫[‪]21‬‬
‫[‪]22‬‬
‫[‪]32‬‬
‫[‪]24‬‬
‫[‪]25‬‬
‫[‪]26‬‬
‫[‪]27‬‬
‫[‪]28‬‬
‫[‪]29‬‬
‫[‪]30‬‬
‫ביוני ‪ 1967‬שהוסיפה לירושלים המערבית ‪ 70‬אלף דונם מהגדה המערבית ובכלל זה‬
‫ירושלים המזרחית שהשתרעה רק על ‪ 6000‬דונם‪.‬‬
‫למרות עמדתו זו ביקש אלון בינואר ‪ 1968‬להקים שכונה יהודית ליד חברון‪ ,‬ובעקבות‬
‫כך הוקמה אז קריית ארבע ‪ ,‬שאכלוסה החל בשנת ‪ .1971‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 1974-‬הציע‬
‫אלון את "תוכנית יריחו"‪ ,‬על פיה תחזיר ישראל לירדן את יריחו וסביבותיה בתמורה‬
‫להסכם ביניים הדומה להסכמים שהושגו עם מצרים וסוריה במהלך אותה שנה‪.‬‬
‫יצחק רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬ספטמבר ‪ 1979,‬עמ' ‪551-549‬‬
‫למעט קריית ארבע שהוזכרה‪ ,‬ועופרה שפרס אפשר את הקמתה ב‪.1975-‬‬
‫בהחלטת הממשלה מספר ‪ 803‬מיום ‪ 27‬ביולי ‪ 1977‬נקבע כי " בממשלה שבה ומסמיכה‬
‫את הוועדה להתיישבות‪ ,‬המשותפת עם ההנהלה הציונית‪ ,‬להחליט על הקמת חישובים‬
‫חדשים‪".‬‬
‫ב‪ 23-‬בספטמבר ‪ ,1977‬שלושה ימים לפני הצגת" תוכנית שרון" חשף העיתונאי אהרון‬
‫בכר בידיעות אחרונות כי התוכנית מתבססת במידה רבה על נייר העבודה‪ ,‬שכונה‬
‫"השדרה הכפולה" שהגיש הארכיטקט אברהם וכמן בינואר ‪ 1976‬לראש הממשלה‬
‫רבין אשר דחה אותה‪ .‬אצל ניר חפץ וגדי בלום‪ ,‬הרועה‪ ,‬הוצאת למשכל‪ ,2005 ,‬עמ'‬
‫‪.314‬‬
‫שמעון פרס‪ ,‬כעת מחר‪ ,‬ספרי מבט‪1978. ,‬‬
‫שם‪.‬‬
‫בהחלטת הממשלה מספר ‪ 262‬מיום ה‪ 3-‬בינואר ‪ 1978‬נקבע בין היתר "‪..‬לאשר את‬
‫סלילת הדרכים ביהודה ובשומרון כפי שהציע שר החקלאות ובהתאם למפה שהביא‬
‫לידיעת הממשלה (המפה נמצאת במזכירות הממשלה)‪".‬‬
‫אצל עקיבא אלדר ועידית זרטל‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר‪,2004 ,‬‬
‫עמוד ‪.88‬‬
‫הרועה ‪,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.313‬‬
‫על פי הערכות שונות‪ ,‬מדינת ישראל השקיעה בגדה המערבית וברצועת עזה כמאה‬
‫שבעים וחמישה מיליארד שקלים בארבעים שנות שלטונה שם‪.‬‬
‫להרחבה ראו עידית זרטל ועקיבא אלדר‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬כנרת זמורה ביתן דביר‪,2004 ,‬‬
‫עמ' ‪.258- 267‬‬
‫בהחלטת ממשלה מספר שהת‪ 12/‬נקבע " לאשר את הקמתם של היישובים המפורטים‬
‫להלן‪ ,‬ביהודה ושומרון‪ ,‬בשנת ‪(1978‬רשימה של ‪ 10‬ישובים) הישובים יעלו על הקרקע‬
‫בקצב של שני ישובים או יישוב אחד‪ -‬לחודש"‪ .‬ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ , 1979‬החלטה מספר‬
‫‪145‬של הממשלה‪ ,‬נכתב " מדיניות ההתנחלות‪ -‬מחליטים (פה אחד)‪ :‬להרחיב את‬
‫ההתנחלות ביהודה ‪ ,‬בשומרון‪ ,‬בקעת הירדן‪ ,‬חבל עזה ורמת הגולן‪ ,‬על ידי תוספת‬
‫אוכלוסים ליישובים הקיימים ועל ידי הקמת ישובים נוספים על קרקע שבבעלות‬
‫המדינה"‪ .‬בהחלטת הממשלה מספר נח‪ , 2/‬יום ה‪ 25-‬בנובמבר נכתב "הרחבת‬
‫התנחלויות‪... -‬להקים ‪ 19‬הישובים שאושרו להקמה‪...‬להתחיל באזרוח ‪ 12‬היאחזויות‬
‫הנ"ל‪ ...‬לבצע תכניות בינוי רב שנתית של ‪ 10,000-15,000‬יחידות דיור לשנה‪".‬‬
‫השנתון הסטטיסטי לישראל‪1993. ,‬‬
‫רבין שלל ביוזמתו את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית נוספת בשטח שבין ישראל‬
‫לירדן ומו"מ עם אש"ף‪ .‬הוא ביקש להגיע להסדר עם ירדן‪ ,‬לאחר שראש הממשלה‬
‫שמיר טרפד את הסכם לונדון שהושג על ידי שר החוץ פרס והמלך חוסיין ב‪-‬אפריל‬
‫‪ 1987‬ולאחר הודעתו של המלך על התנתקותו מהגדה ביולי ‪ .1988‬להרחבה אודות‬
‫היוזמה ראו שלמה גזית ‪,‬פתאים במלכודת‪ ,‬הוצאת זמורה ביתן‪ ,1999 ,‬נספח ‪ 3‬עמ'‬
‫‪.304-301‬‬
‫בשמיני באפריל ‪ ,1993‬בדבריו בכנסת אמר רבין‪ ..." :‬תכלית הסגר הזה ליצור‪ ,‬לא‬
‫במכה אחת‪ ,‬יתר הפרדה‪ ,‬בלי כל קשר לשאלת התהליך המדיני‪ ...‬נוצרה לדעתי‬
‫‪ 284‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 284‬‬
‫הזדמנות לפתור בעיות נוספות בכלכלה ובחברה הישראלית‪ ...‬אני מסתכל קדימה‬
‫ומאמין שאפשר ליישם את האמצעים שהתחלנו לנקוט בתהליך מדורג‪ ,‬כי אי אפשר‬
‫לעשות זאת במכה אחת‪ .‬אי אפשר לשנות דברים שהשתרשו במשך ‪ 26-25‬שנים"‪...‬‬
‫[‪ ]31‬דן שיפטן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.51-50‬‬
‫[‪ ]32‬על‪-‬פי "הצהרת העקרונות" שנחתמה בין ישראל לאש"ף בספטמבר ‪ ,1993‬והסכם‬
‫הביניים שנחתם בספטמבר ‪ ,1995‬נקבעו שלושה סוגי אזורים ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫שטח – ‪ A‬שטח תחת אחריותה המלאה של הרשות הפלסטינית‪ ,‬שנטלה את כל‬
‫הסמכויות האזרחיות‪ ,‬והסמכות לביטחון ולסדר ציבורי מידי ישראל‪ .‬שטח – ‪ B‬כמו‬
‫שטח ‪ ,A‬למעט זאת שישראל החזיקה בסמכות גוברת לביטחון ולמלחמה בטרור‬
‫[‪]33‬‬
‫[‪]34‬‬
‫[‪]35‬‬
‫[‪]36‬‬
‫[‪]37‬‬
‫[‪]38‬‬
‫[‪]39‬‬
‫בשטחים אלו‪ .‬שטח – ‪ C‬שטח שבו ישראל החזיקה בסמכויות האזרחיות לתשתית‬
‫בלבד‪ ,‬בסמכות הביטחון ובסמכויות לסדר הציבורי‪ .‬שאר הסמכויות הפונקציונאליות‬
‫והפרסונאליות ביחס לפלסטינים הועברו לידי הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫רובינשטיין (עורך)‪ ,‬עמ' ‪.100-101‬‬
‫מוריס וברק עמ' ‪.121‬‬
‫משרד החוץ‪ ,‬שנתון המסמכים הרשמיים ‪ ,1994‬ירושלים‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.414-415‬‬
‫הארץ‪ 25 ,‬בינואר ‪.1995‬‬
‫לפירוט התוכניות ראה ישעיהו פולמן‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת‬
‫חיים? הוצאת כרמל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.178-88‬‬
‫הארץ‪.25.1.95 ,‬‬
‫רן אדליסט‪ ,‬אהוד ברק‪ -‬מלחמתו בשדים ‪,‬הוצאת כנרת‪,‬זמורה‪ -‬ביתן‪ ,‬וידיעות‬
‫אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪ ,2003 ,‬עמ' ‪422.‬‬
‫[‪ ]40‬פריש פליקס‪ ,‬מערכת הביטחון תקים גדר מערכת לאורך קו התפר‪, YNET, 25.12.00‬‬
‫[‪ 62.5% ]41‬לשרון ו‪ 37.4%-‬לברק‬
‫[‪ ]42‬בנובמבר ‪ ,2000‬אישר ברק תוכנית להקמת מכשול נגד כלי רכב ממושב מי עמי ועד‬
‫למחלף לטרון‪ .‬לתוכנית אושרו מאה מיליון ש"ח אך הוקצבו רק חמישה‪-‬עשר מיליון‬
‫ש"ח שאפשרו למע"ץ להקים בקטעים קטנים של התוואי שאושר מעקה בטיחות‬
‫המונע מעבר כלי רכב‪.‬‬
‫[‪]43‬‬
‫[‪]44‬‬
‫[‪]45‬‬
‫[‪]46‬‬
‫[‪]47‬‬
‫[‪]48‬‬
‫[‪]49‬‬
‫‪NRG,;;.9.01‬‬
‫היום השביעי‪14.4.01. ,‬‬
‫כפי שהתבטא השר אפי איתם‪" ,‬אתה לא בונה גדר באמצע הבית"‪ .‬אצל ישעיהו‬
‫פולמן‪ ,‬סיפורה של גדר ההפרדה‪ ,‬האומנם הפקרת חיים‪ ,‬הוצאת כרמל‪ ,2004 ,‬עמ'‬
‫‪.132‬‬
‫בסקר מעריב מהעשרים ואחד ביוני ‪ ,2002‬נמצא כי שרון איבד תוך שבועיים ‪8%‬‬
‫ממידת שביעות הרצון של הציבור ממנו‪.‬‬
‫אזרחים ואנשי כוחות הביטחון‬
‫ניתן למנות בין המרכזיות שביניהן את האגודה לזכויות האזרח בישראל‪ ,‬במקום –‬
‫מתכננים למען זכויות בתכנון‪ ,‬המוקד להגנת הפרט‪" ,‬עיר עמים "ורבנים למען זכויות‬
‫אדם‪ ,‬שהיו שותפות לחלק ניכר מן העתירות כנגד תוואי הגדר‬
‫המחבר הינו מיוזמי הבנות ז'נבה והיה אחראי בין היתר על המשא ומתן הטריטוריאלי‬
‫ועל סרטוט קו הגבול במסגרתה‪ .‬ראה‪www.shaularieli.com‬‬
‫[‪" ]50‬גם המלך שלמה מסר שטחים מארץ ישראל"‪ ,‬הארץ‪ 22 ,‬באפריל ‪.2005‬‬
‫[‪ ]51‬הפליטים הפנימיים הם ערבים‪-‬פלסטינים שעזבו או גורשו ממקום מושבם במהלך‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬לא הורשו לחזור לביתם על ידי מדינת ישראל‪ ,‬והפכו תושבים‬
‫זכות החשיבה ‪285‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 285‬‬
‫של כפרים ערביים אחרים שנשארו בתחומי מדינת ישראל‪ .‬ר' הלל כהן‪ ,‬הנפקדים‬
‫הנוכחים – הפליטים הפלסטינים בישראל מאז ‪ ,1948‬המרכז לחקר החברה הערבית‬
‫בישראל‪ ,‬מכון ון ליר‪ ,‬ירושלים‪2000. ,‬‬
‫[‪ ]52‬להרחבה ראו אריאלי שאול‪" ,‬ירושלים – בדרך להסדר קבע"‪ ,‬עדכן אסטרטגי‪ ,‬כרך‬
‫‪ ,8‬גיליון‪ 1‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪.17-24‬‬
‫‪ 286‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 286‬‬
‫[הארץ | ‪]26/09/2006‬‬
‫‪ | 2‬הידברות‪ ,‬לא חד‪-‬צדדיות‬
‫על ישראל ליצור תנאים שיאפשרו לדחות ככל האפשר‬
‫לחימה נוספת‬
‫הפעלת צה"ל על ידי מדינת ישראל לאורך כל שנות קיומה‪ ,‬נועדה להגן על‬
‫ריבונותה ועל תושביה‪ ,‬וכן ליצור תנאים מדיניים שיאפשרו לדחות ככל‬
‫שניתן הפעלה נוספת שלו‪ .‬שתי המטרות גם יחד מעניקות לחברה פסק‬
‫זמן בין מלחמות‪ ,‬שמאפשר את ביסוסה הכלכלי‪ ,‬הביטחוני והתרבותי‪.‬‬
‫המלחמה האחרונה בלבנון הציבה סימני שאלה על מידת הצלחתה‬
‫של ישראל להשיג את המטרה הראשונה‪ ,‬אך מעט שאלות הועלו לגבי‬
‫השגת המטרה השנייה‪ .‬האם מותם של כמעט ‪ 40‬אזרחים ישראלים‪,‬‬
‫פציעתם של מאות אחרים‪ ,‬שהייתם במקלטים או נדידתם דרומה של‬
‫מאות אלפים ופגיעה ברכוש רב במהלך ‪ 34‬ימי הלחימה‪ ,‬הם כישלון‬
‫רק בהשגת התכלית הראשונה? או שמא זהו כישלון חריף הרבה יותר‪,‬‬
‫לאור התנהלותן של ממשלות ישראל בשנים האחרונות‪ ,‬להשגתה של‬
‫התכלית השנייה?‬
‫מי שהתמקד במחירים הללו כהוכחה לכישלון המדינה בהגנה על תושביה‪,‬‬
‫טען כי על ישראל היה לפגוע באופן חריף יותר בתשתיות הלבנוניות‪,‬‬
‫לתקוף את סוריה ולכבוש את דרום לבנון עד מצפון לליטאני‪ .‬טענה זו‬
‫לוקה בהבנת הקשר בין שתי התכליות בהפעלת צה"ל‪.‬‬
‫ישראל תידרש לבדיקה מעמיקה של כל מהלכי המלחמה ואלו שקדמו‬
‫לה‪ ,‬אך עליה לעשות זאת לאורן של שתי המטרות‪ .‬השאלות שיישאלו‬
‫יבדקו האם התוצאות הצבאיות משקפות את היכולות והמוכנות של‬
‫צה"ל או את היכולות והמוכנות לניהול המערכה של הדרג המדיני‪,‬‬
‫שעסק עד אז בהתכנסות וביחסי עובדים‪-‬מעבידים? האם היה תיאום בין‬
‫ההתנהלות המדינית שדחתה כל הידברות עם סוריה לתוכנית העבודה‬
‫זכות החשיבה ‪287‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 287‬‬
‫והאימונים של צה"ל שנדרש לצאת למלחמה תוך שעות? האם ישראל‬
‫השכילה לזהות את הקו בו הפעלת הכוח אינה תורמת יותר להשגת‬
‫היעדים המדיניים והשגת "תמונת הניצחון" היא דבר שעשוי אף לפגוע‬
‫בכך? האם החברה בישראל ערוכה לשלם את מחירי המלחמה? והאם‬
‫ניתן היה להגיע להכרעה צבאית מוחלטת של חיזבאללה‪ ,‬מבלי לחבל‬
‫בהשגת התכלית השנייה?‬
‫ניצחונה הצבאי המרשים של ישראל במלחמת ששת הימים שמר על‬
‫ריבונותה ועל תושביה ואף יצר אצל העולם הערבי תודעה אחרת ביחס‬
‫להכרה בקיומה‪ ,‬אך הוא לא העניק לה שקט‪ :‬מיד לאחריה פרצה מלחמת‬
‫ההתשה ומאוחר יותר מלחמת יום הכיפורים ‪.‬לעומתו‪ ,‬הישגה הצבאי‬
‫הפחות מרשים של ישראל במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬סלל במגעים מדיניים‬
‫את הדרך להשגת גבול שקט עם מצרים זה יותר מ‪ 30-‬שנה‪.‬‬
‫ישראל אינה יכולה לאבד את עליונותה הצבאית האזורית גם במסגרת‬
‫הסכמי שלום ובוודאי שלא אל מול האיום האיראני‪ .‬לכן‪ ,‬עליה להפיק‬
‫לקחים מבצעיים וניהוליים מהמלחמה שעלולה להתחדש בכל רגע ‪.‬אך‬
‫חשובה מכך היא ההבנה שישראל אינה יכולה לבקש יציבות אך ורק‬
‫בכוחה הצבאי‪.‬‬
‫החלטת מועצת הביטחון ‪ 1701‬אינה התוצר המדיני המושלם עבור‬
‫ישראל להשגת המטרה השנייה‪ ,‬אבל יש בה את כל הרכיבים שיעניקו‬
‫לה יציבות בהמשך‪ .‬בהחלטה זו נזרעו שתילים רכים — בדמות פריסת‬
‫צבא לבנון בדרום המדינה ופירוק חיזבאללה מנשקו — היכולים למנוע‬
‫את חזרתנו למציאות של טרם כניסת צה"ל ללבנון‪ .‬את השתילים האלה‬
‫חייבים לטפח כדי למנוע את המלחמה הבאה‪.‬‬
‫חידוש ההידברות בין ישראל‪ ,‬לבנון‪ ,‬סוריה והפלשתינאים‪ ,‬במקביל‬
‫לשמירת השיח עם הקהילה הבינלאומית‪ ,‬הינו צעד שעל ישראל להעדיף‬
‫על פני ניסיונות חד‪-‬צדדיים וכוחניים לפתרון הסכסוך ביניהם‪.‬‬
‫‪ 288‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 288‬‬
‫[‪]05/06/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 3‬שטות חד‪-‬צדדית‬
‫שוב מחזקת ישראל במו ידיה את סרבני השלום‬
‫הפלסטינים‪ ,‬והכל למען גבולות שלא יזכו להכרה עולמית‬
‫תוכנית ההתכנסות מביאה לשיא חדש את השינוי המהותי שמתרחש‬
‫מאז ‪ 2000‬במדיניות ישראל ביחס לגבולותיה‪ :‬מעבר מתפישת השטחים‬
‫כפיקדון להסדרי קבע ושלום‪ ,‬לתפישה המבכרת הגעה לסימון התחום‪,‬‬
‫בו תתקיים ותילחם המדינה היהודית‪ ,‬באמצעות מהלכים חד‪-‬צדדיים‪.‬‬
‫זוהי טעות גמורה‪.‬‬
‫ביטוייה של התפישה הישנה היו בהסכמי השלום עם מצרים וירדן‪ .‬כישלון‬
‫השיחות עם סוריה הביא את אהוד ברק ביולי ‪ 2000‬לבצע את הנסיגה‬
‫חד‪-‬צדדית מדרום לבנון‪ ,‬ללא כל הסכם — אך בהכרה של האו"ם כי‬
‫ישראל מילאה אחר החלטתו ביחס לקו הגבול בין המדינות‪ .‬חמש שנים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬תחת הלחץ הפנימי והבינלאומי ותחת השאיפה לחזק את‬
‫האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון‪ ,‬ביצע שרון את ההתנתקות מעזה‪,‬‬
‫במדיניות עיקשת של הימנעות מכל סממן של שיתוף פעולה והסכם עם‬
‫הרשות הפלסטינית‪ .‬המהלך זכה לברכות מרוב הקהילה הבינלאומית‪,‬‬
‫אך לא העניק לישראל כל הכרה במהלכיה ביהודה ושומרון בדפוס גדר‬
‫ההפרדה‪ ,‬ואף תרם לניצחונו של החמאס בבחירות למועצה המחוקקת‪.‬‬
‫להיטותה של ממשלת אולמרט לקבוע גבול מזרחי כעת ללא מיצוי כן‬
‫של האפשרות לחידוש המו"מ להסדר קבע‪ ,‬לוקה בכמה היבטים חשובים‪.‬‬
‫ברשימת הגורמים שהביאו להכרתו של העולם הערבי‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הפלסטינים‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬נמצא במקום גבוה את עליונותה הצבאית‪.‬‬
‫תוצאות מלחמת יום הכיפורים הניעו את התהליך שעיקרו מימוש‬
‫נוסחת ‪ — 242‬שטחים תמורת שלום — וב‪ 1988-‬הצטרף אליו גם אש"ף‪.‬‬
‫העליונות הישראלית שימשה בפי המתונים בעולם הערבי קלף מנצח‬
‫לצורך בפשרה ובהכרה בישראל‪ .‬לחזית הסירוב ולקיצוניים נאמר כי‬
‫זכות החשיבה ‪289‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 289‬‬
‫הגיע הזמן להשיג במילים יותר מאשר השיגו הרובים‪ .‬תגובתו הקשה‬
‫של ערפאת לנסיגה הישראלית מלבנון‪ ,‬בטענה כי היא מחלישה את‬
‫דרכו מול חסידי המאבק המזוין‪ ,‬ותחינתו של אבו‪-‬מאזן לקבל לידיו‬
‫את רצועת עזה‪ ,‬מעידים על משקלה של העליונות הצבאית ב מערכת‬
‫השיקולים הפלסטינית‪ ,‬בעיקר כאשר מוצעת על‪-‬ידי ישראל חלופה‬
‫מדינית למאבק המזוין‪ .‬אמנם‪ ,‬נסיגה מלאה של צה"ל משטחי יהודה‬
‫ושומרון אינה מתוכננת כעת על‪-‬ידי אולמרט‪ ,‬אולם די בפינוי משמעותי‬
‫של יישובים ובסיסים כדי שהדבר יזין את מתנגדי ההסכם עם ישראל‪.‬‬
‫מדינת ישראל היא היחידה בעולם‪ ,‬מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שהצליחה‬
‫להוסיף לגבולות החלוקה שטחים שנכבשו במלחמת הקוממיות — ולזכות‬
‫להכרה בינלאומית בהם‪ .‬אלא שמלחמת ששת הימים לא נתפשת בקהילה‬
‫הבינלאומית כאירוע מכונן דומה‪ ,‬המצדיק את סיפוחם של שטחים‬
‫מהגדה המערבית‪ .‬גבולות ‪ 1967‬הם הבסיס לכל הסדר שלום בין ישראל‬
‫לשכנותיה‪ .‬הסכמת הפלסטינים לחילופי שטחים (מתכונת שכבר יושמה‬
‫בחלקה בהסכם השלום עם ירדן) מאפשרת לישראל לשמור בריבונותה‬
‫את מרבית הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ ,‬אך בפיצוי זהה‬
‫בגודלו של שטחים מתחומי הקו הירוק‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל ניסיון ישראלי לקבוע‬
‫גבולות ללא הצד הפלסטיני נידון להיכשל מול העמדה הבינלאומית‬
‫האיתנה זה ‪ 39‬שנים‪ .‬אף ניסיון קיצוני היפותטי של נסיגה מלאה לגבולות‬
‫‪ '67‬לא יזכה להכרה בינלאומית כמימוש של ‪ ,242‬כפי שנעשה ביחס‬
‫ל‪ 425-‬במקרה הלבנוני‪ ,‬משום שסעיף מפתח שאינו ממומש בהחלטה‬
‫הוא "פתרון צודק של בעיית הפליטים"‪.‬‬
‫בהנחה שממשלת ישראל מבקשת בעתיד לספח רק את "מרחב התפר"‪,‬‬
‫הרי שאנו עוסקים ב‪ 8.5%-‬משטח הגדה המערבית‪ .‬הקמתה של בירה‬
‫פלסטינית במזרח ירושלים היא אקסיומה ביחס להסדר קבע‪ ,‬והיא‬
‫מצמצמת את השטח האמור ל‪ .7%-‬גם אם מניחה ישראל שהפלסטינים‬
‫יסכימו להשאיר בריבונותה את אצבעות אריאל וקדומים‪ ,‬החודרות ‪20‬‬
‫ק"מ ללב הגדה‪ ,‬הרי שהם יתבעו את האחוזים הללו משטחי ישראל‬
‫בקו הירוק‪ .‬כך שבפועל‪ ,‬הניסיון הישראלי כיום לקבוע גבול ללא הצד‬
‫הפלסטיני‪ ,‬ללא סיכוי לאימוצו על‪-‬ידי הקהילה הבינלאומית‪ ,‬ותוך פגיעה‬
‫‪ 290‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 290‬‬
‫בפלסטינים חסידי הפשרה‪ ,‬עידוד מתנגדיהם וכן ויתור על הוצאת ה"פקק"‬
‫הפלסטיני מ"אמבטיית" הטענות של איראן‪ ,‬חיזבאללה ואל‪-‬קעידה —‬
‫הוא ויכוח על אחוז אחד בלבד משטחה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫החתירה לגבולות קבע היא מטרה ראויה ונדרשת מאין כמותה‪ .‬על‬
‫ממשלת אולמרט לנסות ולהשיגם בהסכמה ובתמיכה בינלאומית —‬
‫המחירים ידועים ומוכרים לשני הצדדים‪ .‬מהלכים של פינוי יישובים‬
‫מבודדים תוך כדי חידוש המו"מ יוכיחו לצד הפלסטיני כי ישראל כנה‬
‫בכוונותיה‪ .‬להיערכות יישובית וביטחונית אחרת של ישראל בגדה יש‬
‫אמנם יתרונות‪ ,‬אך אל לה להציגה כעמדתה לגבולות קבע — אלו יישארו‬
‫תוצר של הסכם בלבד‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪291‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 291‬‬
‫[‪]01/06/2006‬‬
‫‪ | 4‬התכנסות על שולחן הניתוחים‬
‫בתוף מכבסת המילים של ממשלת ישראל‪ ,‬ביחס לניהול הקונפליקט‬
‫הישראלי פלסטיני‪ ,‬מתגלגל לו מזה מספר חודשים רעיון "ההתכנסות"‪.‬‬
‫למרות שהינו מהווה את אידרת המצע המדיני של מפלגת קדימה‪ ,‬שזכתה‬
‫בבחירות האחרונות להרכיב את ממשלת ישראל‪ ,‬הערפול והעמעום‬
‫המלווים אותו יצרו סל פרשנויות תומכות ומתנגדות בהתאם להנחות‬
‫אותן הניח כל גורם שהתייחס אליו‪ .‬באם נרצה לקבוע את עמדתנו‬
‫ביחס ל"התכנסות" נדמה כי נדרשים הצגה וניתוח של המשמעויות‬
‫וההשלכות של ההתכנסות על האינטרס ארוך הטווח הישראלי בדמות‬
‫מדינה יהודית דמוקראטית החיה בשלום עם שכנותיה‪.‬‬
‫האם ישראל יכולה לקבוע במהלך חד צדדי זה את גבולותיה?‬
‫התשובה הינה שלילית הן ברמה המעשית והן בעקרונית‪ .‬ישראל המבקשת‬
‫להשאיר בשליטתה כ‪ 10-‬אחוזים משטח הגדה‪ ,‬ובכלל זה ירושלים‬
‫המזרחית וגושי ההתיישבות‪ ,‬אינה יכולה לצפות להסכמה של הקהילה‬
‫הבינלאומית להכיר בכך ועל אחת כמה וכמה לא על ידי הפלסטינים‪.‬‬
‫גם באפשרות התיאורטית של נסיגה לקווי ‪ 67‬לא תוכל ישראל‪ ,‬לתבוע‬
‫מהקהילה הבינלאומית הכרזה על יישום מלא של ‪ ,242‬כפי שעשתה‬
‫עם ‪ 425‬בלבנון‪ ,‬כי החלטה זו כוללת סעיף העוסק בפתרון של סוגיית‬
‫הפליטים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בנסיגת ישראל מ‪ 90%-‬מהגדה היא מסמנת‬
‫כי הויכוח הטריטוריאלי בהסדר הקבע מצטמצם ל ‪ 10%‬הנותרים‪,‬‬
‫מספר הקרוב יותר למרחב ההסכמה בן ‪ 3-5‬אחוזים‪ ,‬במתכונת חילופי‬
‫השטחים‪ ,‬של הגורמים הפלסטינים המתונים‪.‬‬
‫האם ישראל יכולה להתכנס למרחב ה"תפר" של ‪ 10%‬מהגדה?‬
‫ראש הממשלה וחלק משריו הכריזו על התכנסות לאזורים שממערב לגדר‬
‫ההפרדה‪ ,‬שמשמעה פינויים של ‪ 70‬אלף מתנחלים מ‪57 -‬התנחלויות‪.‬‬
‫‪ 292‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 292‬‬
‫באם ישראל מבקשת להעתיקם למרחב "התפר" שבגדה אזי עליה לבדוק‬
‫האם האוכלוסייה החילונית המהווה ‪ 70%‬ממתנחלי הגדה תסכים לבקש‬
‫את עתידה מחדש בשטח כבוש ‪,‬והאם הגרעין הקשה באוכלוסייה הדתית‬
‫לאומית יסכים להבדיל בין חלקי מולדת ביחס לתביעתו להתיישבות‬
‫יהודית בכל א"י? אם ישראל מבקשת את העתקתם לישראל‪ ,‬מהלך‬
‫שיתקבל ביתר הבנה בקהילה הבינלאומית אזי עליה ראשית להיפרד‬
‫מהכותרת התכנסות ולהחליפה בנסיגה‪ ,‬ושנית סיכוייה של התוכנית ליהנות‬
‫מהסכמת ראשי המתנחלים ביש"ע ומפלגות הימין בישראל פוחתים עוד‬
‫יותר‪ .‬גורם נוסף שיש לציין בהקשר זה הוא ההיבט הכלכלי של המהלך‪.‬‬
‫זה המתייחס לשאלה האם ישראל תוכל להוציא מתקציבה את עשרות‬
‫המיליארדים הנדרשים לפיצוי ולהעתקת המתנחלים ולהיערכות מחודשת‬
‫של צה"ל ושאר כוחות הביטחון על חשבון התקציבים האזרחיים שעה‬
‫שבממשלתה יושבות ש"ס‪ ,‬הגמלאים ומפלגת העבודה!?‬
‫האם ישראל תוכל ליהנות מביטחון טוב יותר?‬
‫אין להניח כי הפלסטינים יניחו את נשקם ויאפשרו לישראל לחזק את‬
‫אחיזתה בשטחים שבשליטתה‪ ,‬בדגש על "עוטף" ירושלים‪ ,‬באופן שתעוצב‬
‫מציאות שיש להתחשב בה על פי הגדרת הנשיא בוש מאפריל ‪ .2004‬לכך יש‬
‫להוסיף את המאבק הפלסטיני הפנימי שלא יניח לממשלת הרש"פ לשקוד‬
‫על כינון המדינה בשטחים שהתפנו ‪.‬לכן השאלה האמיתית היא האם‬
‫לישראל יהיה נוח וזול יותר להפעיל את עוצמתה למול גילויי האלימות‬
‫והאם אזרחיה יהינו מביטחון אישי טוב יותר‪ .‬ניתן יהיה אומנם להניח‪,‬‬
‫בהיעדר מהלכים מדיניים משלימים‪ ,‬כי גם מרכז הארץ יהיה נתון לירי‬
‫קאסמים ומרגמות‪ ,‬אך תוצאה זו היא בלתי נמנעת להערכתי גם באם‬
‫המצב הנוכחי יימשך‪ .‬כמו כן‪ ,‬צה"ל אומנם יוכל להפעיל את כוחותיו באופן‬
‫נוח יותר בשטחים נעדרי אוכלוסייה ישראלית ‪ ,‬צירי תנועה ובסיסים‬
‫צבאיים המחייבים אותו כיום לרתק אלפי חיילים למשימות שיגרה אך‬
‫בהיעדר שלטון פלסטיני אפקטיבי הוא ייאלץ להמשיך ולפעול בשטחים‬
‫שממזרח לגדר במודל של צפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישראל תידרש להחליט לגבי שליטתה במעברים על הירדן‪.‬‬
‫לקח פילדלפי המעיד כי לא היה ברצונם וביכולתם של המצרים למנוע‬
‫זכות החשיבה ‪293‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 293‬‬
‫את הברחתם של טונות אמצעי לחימה לרצועה צריך לעמוד לנגד עיני‬
‫הממשלה‪ .‬הסתפקות בנוכחות ירדנית‪ ,‬מבורכת בפעילותה‪ ,‬או נוכחות‬
‫בינלאומית ולא ישראלית מחייבת את ההבנה והקבלה שהפלסטינים‬
‫לארגוניהם השונים יעשו ככל שביכולתם להגיע למאזן הרתעה מקומי‬
‫מול ישראל על ידי הברחת אמל"ח מתקדם יותר בדמות רקטות ארוכות‬
‫טווח‪ .‬תוצאות מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה ו"שכר הולם" בלבנון‬
‫ישפיעו באופן ניכר על כללי המשחק במאזן זה‪.‬‬
‫האם ישראל תוכל ליהנות בגמר ההתכנסות מ"פרטנר" פלסטיני להסדר‬
‫קבע על פי ‪?242‬‬
‫אין זה סוד כי המדיניות העיקשת של שרון לא להפוך את הנסיגה ופינוי‬
‫הישובים מעזה לפלטפורמה לחידוש המו"מ באמצעות אבו מאזן הינה‬
‫אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שהביאו לניצחון חמאס בבחירות‬
‫לפרלמנט‪ .‬מהלכי הטרור של החמאס נתפשו בצד הפלסטיני כגורם‬
‫המרכזי לנסיגת צה"ל ובהיעדר חלופה מדינית לסיום הכבוש הישראלי‬
‫חלק לא מבוטל בקרבם סבור כי זוהי הדרך היחידה להשיג זאת‪ .‬נסיגה‬
‫זו באה חמש שנים לאחר הנסיגה מדרום לבנון‪ ,‬שנתפשה בעולם הערבי‬
‫כהישג צבאי של החיזבאללה‪ ,‬חיזקה את אתוס המאבק המזוין וכרסמה‬
‫באופק עמוק בנימוק החזק ביותר של הפלסטינים המתונים בראשות‬
‫אבו מאזן ‪.‬מאז ‪ 1988‬אלו טוענים בפני הצבור הפלסטיני כי ישראל היא‬
‫עובדה ניצחת הנהנת מעליונות צבאית ומתמיכה בינלאומית‪ ,‬ושהסיכויים‬
‫להקים מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר על חורבותיה אינם קיימים‪ .‬לכן‬
‫לתפישתם תהליך אוסלו היה אומנם כתב כניעה של החלום הפלסטיני‬
‫בפני התנועה הציונית אך מהלך נדרש בכדי לסיים את הכבוש ופליטותם‬
‫של מיליונים באמצעות הקמתה של מדינה עצמאית בשטחים‪ .‬קריאת‬
‫התגר המתמשכת של חיזבאללה בחסות אירן ושל החמאס על תובנה‬
‫זו יכולה ליהנות מהעצמה בשל נסיגה ישראלית נוספת שלא בהסכם‪.‬‬
‫גם התשובה לשאלה זו תושפע מאוד מהעימות המתנהל בימים אלו‬
‫ברצועת עזה ובלבנון אך יש לזכור את ההבדל המהותי שבין שניהם‪ .‬בעוד‬
‫שהראשון נתפס על ידי מרבית הקהילה הבינלאומית כחלק מהמאבק‬
‫נגד הכבוש‪ ,‬למרות הגדרתו של החמאס כארגון טרור‪ ,‬הרי שביחס לשני‬
‫‪ 294‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 294‬‬
‫ישראל זכתה ללגיטימציה ולהכרה גמורה ביישום החלטות האו"מ‪ .‬בעוד‬
‫שבראשון ישראל נמנעת מהצגת חלופה מדינית ראויה למאבק הצבאי‬
‫בפני הצבור הפלסטיני הרי שבשני לבנון זכתה לאפשרות לממש את‬
‫ריבונותה כמדינה עצמאית במלואה לרבות בדרומה ולא עשתה זאת‪.‬‬
‫לבסוף נדרשת הצבתה של שאלה נוספת‪ -‬האם תוכנית ההתכנסות‬
‫עדיפה על המצב הקיים?‬
‫זוהי שאלה המבקשת לבחון בין האלטרנטיבות הקיימות‪ .‬קרי האם‬
‫ההתכנסות יכולה להיות הרע במיעוטו ביחס לחלופות האחרות להמשך‬
‫ניהול הסכסוך או שמא היא הרסנית בטווח הארוך ביחס למטרה שהוצבה‪.‬‬
‫ברור כי חלק מהתשובה נעוץ בתשובות לשאלות הקודמות ‪,‬אך לכך יש‬
‫להוסיף דברים נוספים‪ .‬האם הפלסטינים יכולים לגבש כתובת אחת‬
‫למול ישראל במציאות הנוכחית או שמא החברה הפלסטינית תמשיך‬
‫להתרסק ולהתפצל עד למצב בו אפשר וישראל תידרש לחדש את הממשל‬
‫הצבאי?! האם הפלסטינים יתמידו בתביעתם למדינה עצמאית או שמא‬
‫יחדלו לתבוע הגדרה עצמית נפרדת ויטילו את יהבם על מאבק אזרחי‬
‫שיובילם בסופו של דבר למדינה עם רוב ערבי?! האם יתכן חידוש המו"מ‬
‫להסדר עם קבע עם הנשיא הפלסטיני כעת או שעל ישראל להימנע‬
‫מהתחייבויות שאין יכולת מימוש בצידן?‬
‫לסכום‪ ,‬נראה כי אמוץ מלא של אחת השלוש החלופות המוכרות‪ -‬המשך‬
‫המצב הקיים‪ ,‬מו"מ להסדר קבע והתכנסות חד צדדית‪ -‬אינה יכולה‬
‫לאור השאלות שהוצגו להביא לכדי פתרון יציב‪ .‬על ממשלת ישראל‬
‫לבקש ולחבר את אופציית המו"מ יחד עם מהלכים שמצמצמים את‬
‫היקף השליטה בפלסטינים בשטחים‪ .‬על התנהלות זו להתקיים לאור‬
‫המטרה האסטרטגית שהוצגה ותוך כדי תיאום צפיות בקרב הצבור‬
‫הישראלי ומפלגותיו ביחס ליעדים‪ ,‬לתועלות ולסיכונים הכרוכים בכל‬
‫צעד במסע הארוך הזה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪295‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 295‬‬
‫[סנאט ‪]15/05/2006 | 285‬‬
‫‪ | 5‬תוכנית ההתכנסות‬
‫תוכנית ההתכנסות‬
‫תוכנית ה"התכנסות" אמורה ומבקשת להיות ליבת כהונתו של אהוד‬
‫אולמרט כראש ממשלת ישראל‪ .‬זה הצהיר במסגרת נאום הניצחון בבחירות‬
‫לכנסת ה‪ 17-‬כי " בתקופה הקרובה נשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע‬
‫של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם רוב יהודי וכמדינה דמוקראטית"‪.‬‬
‫בנאום הודגש כי ישראל "‪..‬תפעל לעשות כך במשא במתן והסכם‪"..‬‬
‫וכי "‪ ..‬אין תחליף טוב יותר להסכם שלום‪ "..‬אך "‪ ..‬אם (הפלסטינים)‬
‫לא יעשו כן‪ ,‬תיקח ישראל את גורלה בידה ועל בסיס הסכמה לאומית‬
‫רחבה בתוכנו‪ ,‬והבנה עמוקה עם ידידנו בעולם ‪,‬ובראשם ארה"ב‪ ,‬נפעל‬
‫גם בהעדר הסכמה איתם"‪.‬‬
‫בכדי לעמוד על מהותם ותוכנם של גבולות הקבע אותם מבקש אולמרט‬
‫נפנה לתוכנית המדינית שבמצע מפלגתו "קדימה"‪ ,‬ונשרטט את המפה‬
‫המיוחלת לאור שלושת העקרונות המופיעים בה‪:‬‬
‫"הכללת אזורים נדרשים לביטחון ישראל"‪ -‬בכדי להגיע לקונקרטיזציה‬
‫של אזורים אלו נוכל להיעזר גם ב"מפת האינטרסים הביטחוניים"‬
‫שאושרה על ידי ממשלתו של נתניהו ב‪ ,1998-‬ולהגדיר בקטגוריה זו‬
‫את בקעת הירדן בחלופה המורחבת שלה‪.‬‬
‫זו כוללת‪ ,‬על פי משנתו של שרון‪ ,‬את "דרך אלון" ו"המדרגה שמעליה"‪,‬‬
‫ואת שטחי האש של צה"ל במדבר יהודה‪ ,‬משתרעת על פני כ‪1850-‬‬
‫קמ"ר כ‪ 33% -‬מהגדה ומתגוררים בה כ‪ 10,000-‬ישראלים ב‪ 29-‬ישובים‬
‫מוכרים‪ .‬נציין כי לבקעת הירדן ישנה חלופה צנועה יותר המבוססת על‬
‫כביש מספר ‪ ,90‬וכן נדגיש כי שטח זה ‪,‬כפי הנראה‪ ,‬יישמר בשליטת‬
‫ישראל‪ ,‬שעה שזו תאמץ מהלך חד צדדי שלא במסגרת הסכם קבע‪.‬‬
‫"הכללת מקומות קדושים לדת היהודית וחשובים כסמל לאומי ובראשם‪,‬‬
‫ירושלים המאוחדת‪ ,‬בירת ישראל"‪ -‬בקטגוריה זו נגדיר את ירושלים‬
‫‪ 296‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 296‬‬
‫בגבולותיה החדשים כפי שאלו הוצבו באמצעות גדר ההפרדה והעמידו‬
‫את היקף השטח שממזרח לקו ה"ירוק" על ‪ 74‬קמ"ר ‪,‬מספר כמעט זהה‬
‫לגודלה של מזרח ירושלים‪ ,‬העומד על ‪ 70‬קמ"ר‪ .‬לכך נוסיף רק את‬
‫קריית ארבע והישוב היהודי בחברון‪ ,‬עיר האבות‪ ,‬לרבות הציר המוביל‬
‫אליהן מהקו הירוק ‪,‬המשתרעים על ‪ 65‬קמ"ר נוספים ומתגוררים בם‬
‫כ‪ 7,000-‬ישראלים‪.‬‬
‫"הכללת מקסימום מתיישבים יהודיים בפועל‪ ,‬בדגש על גושי ההתיישבות"‪-‬‬
‫יהיה זה נכון להיעזר בגדר ההפרדה ההולכת ונשלמת בכדי להגדיר את‬
‫"גושי" ההתיישבות‪ ,‬ונזכיר כי מרחב ה"תפר" מהווה גם הוא את "מרחב‬
‫הביטחון המערבי" על פי משנתו של שרון‪ .‬ראשית‪ ,‬שלושת ה"גושים"‬
‫המהווים את "עוטף " ירושלים‪ -‬גבעת זאב‪ ,‬מעלה אדומים וגוש עציון‬
‫המורחב‪ .‬אלו משתרעים על כ‪ 165-‬קמ"ר ומתגוררים בם כ‪88,000-‬‬
‫ישראלים ב‪ 17-‬התנחלויות‪ .‬שנית‪" ,‬גוש" אריאל קדומים ‪,‬שעל פי החלטת‬
‫הממשלה מ‪ 30-‬באפריל ‪ ,2006‬יתפצל בעתיד לשתי "אצבעות"‪ ,‬המשתרע‬
‫על פני ‪ 123‬קמ"ר ומתגוררים בו כ‪ 38,000-‬ישראלים ב‪ 14-‬התנחלויות‪.‬‬
‫שלישית‪" ,‬גוש" חשמונאים ‪,‬המשתרע על פני כ‪ 12 -‬קמ"ר ומתגוררים‬
‫בו כ‪ 36,000-‬ישראלים ב‪ 5-‬ישובים‪ .‬לבסוף‪ ,‬ניתן להוסיף את ה"גושים"‬
‫הקטנים‪ ,‬כמו שקד‪ ,‬אלפי מנשה‪ ,‬צופין ואחרים המשתרעים על פני שטח‬
‫של כ‪ 153-‬קמ"ר ומתגוררים בם כ‪ 25,000-‬ישראלים ב‪ 14-‬התנחלויות‪.‬‬
‫התמונה הכוללת המתקבלת מניתוח זה מצביעה על כך שאולמרט יבקש‬
‫לשמור‪ ,‬עם גדר ובלעדיה‪ ,‬במהלך ההתכנסות החד צדדי ‪ ,‬על שטח‬
‫בהיקף של כ‪ 2,440 -‬קמ"ר המהווה כ‪ 43% -‬משטח הגדה המערבית‪ ,‬בו‬
‫מתגוררים ב‪ 52-‬ישובים‪ 377,000 ,‬ישראלים (לרבות השכונות היהודיות‬
‫במזרח ירושלים) המהווים כ‪ 90%-‬מהישראלים המתגוררים מעבר לקו‬
‫ה"ירוק"‪ .‬בשטח זה עדיין ייוותרו כ‪ 270,000-‬פלסטינים‪ ,‬רובם במזרח‬
‫ירושלים וחלקם בשטח ‪ H2‬שבחברון‪ .‬ביתרת השטח‪ ,‬יבקש אולמרט‬
‫לפנות או "לכנס" כ‪ 40,000-‬ישראלים המתגוררים ב‪ 31-‬ישובים מוכרים‪,‬‬
‫ביניהם‪ ,‬עופרה‪ ,‬עלי‪ ,‬שילה‪ ,‬בית אל ואלון מורה‪.‬‬
‫מה סיכוייה של מפה זו ליהנות מ"הסכמה לאומית רחבה בתוכנו‪ ,‬והבנה‬
‫זכות החשיבה ‪297‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 297‬‬
‫עמוקה עם ידידנו בעולם‪ ,‬ובראשם ארה"ב"? מפה זו תזכה ללא ספק‬
‫לתמיכה כמעט מקיר לקיר במערכת הפוליטית בישראל באם מובטח‬
‫היה כי הייתה הופכת לגבולות קבע מוכרים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן להניח‬
‫כי המפלגות מ"קדימה" ושמאלה היו נפרדות אף מבקעת הירדן ומדבר‬
‫יהודה במסגרת הסכם קבע שהיה מותיר בריבונות ישראל ‪10%‬מהגדה‪.‬‬
‫אך במסגרת תוכנית ה"התכנסות" החד צדדית‪ ,‬נראה כי כל המפלגות‬
‫מימין ל"קדימה ‪",‬ובראשן "הליכוד"‪ ,‬יתנגדו לכל מהלך חד צדדי משמעותי‬
‫הכרוך בפינוי ישובים ללא כל תמורה מדינית והמפלגות המפד"ל והאיחוד‬
‫הלאומי יתנגדו לכל פינוי‪.‬‬
‫בקרב הפלסטינים‪ ,‬הפת"ח והחמאס יברכו בצנעה על כל נסיגה ישראלית‪,‬‬
‫אך בעוד הראשונים ‪,‬יסתייגו מהמהלך שיחזק לטענתם את יריביהם‬
‫הקיצוניים‪ ,‬ויחזרו ויטענו כי הבסיס לגבולות הקבע היא החלטה ‪242‬‬
‫והסכם בין הצדדים לאורה‪ ,‬האחרונים‪ ,‬בהתאם להצהרותיהם עד כה‪,‬‬
‫יפסלו כל הכרה בגבולות שישראל מבקשת לקבוע‪ ,‬ויחזיקו בעמדתם‬
‫השוללת הכרה בישראל בכלל‪.‬‬
‫העולם הערבי חזר ואימץ את החלטתו ממרץ ‪ 2002‬הקוראת לשלום‬
‫מלא ונורמליזציה עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה לקווי‬
‫יוני ‪ 1967‬והקמת מדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים‪.‬‬
‫בעמדה האירופית מאומה לא השתנה מאז שתשע חברות בקהילה‬
‫האירופית הכריזו ביוני ‪ 1980‬בוונציה כי על ישראל "‪..‬לשים קץ לכיבוש‬
‫הטריטוריאלי שהיא מקיימת מאז ‪ ,"1967‬וש " לא יקבלו כל יזמה‬
‫חד‪-‬צדדית שתכליתה לשנות את מעמדה של ירושלים"‪ .‬ביחס לגושי‬
‫ההתנחלויות שישראל מבקשת לספח "הינן סבורות כי התנחלויות‬
‫אלה‪ ,‬כמו גם השינויים במערך האוכלוסייה והרכוש בשטחים הערביים‬
‫הכבושים‪ ,‬הן בלתי‪-‬חוקיות בהתאם לחוק הבין‪-‬לאומי"‪ .‬כך שלישראל‬
‫לא צפויה עדנה מהיבשת האירופית‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬זו תילך ותגביר את‬
‫צעדי ההחרמה כנגד הנוכחות הישראלית בשטחים‪.‬‬
‫ארה"ב בראשות הנשיא לשעבר קלינטון‪ ,‬חרגה מהעמדה הבסיסית‬
‫‪ 298‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 298‬‬
‫האמריקאית‪ ,‬שעה שזה הציג בדצמבר ‪ 2000‬את תוכניתו להסדר קבע‬
‫על פיו מעבר לסיפוח הישראלי ופיצוי טריטוריאלי מסוים לפלסטינים‪,‬‬
‫ישראל תיהנה מ‪ 3-‬אחוזים נוספים משטחי הגדה יהודה ושומרון‪ ,‬ללא‬
‫כל פיצוי לפלסטינים‪ .‬אך היה זה דווקא הנשיא הנוכחי בוש‪ ,‬שבאפריל‬
‫‪ ,2004‬במכתב התשובה לשרון‪ ,‬הודיע כי אומנם "יהיה זה בלתי מציאותי‬
‫לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת לקווי שביתת הנשק‬
‫מ‪ "1949-‬אך מיהר להוסיף כי "יהיה זה מציאותי לצפות שהסדר קבע‬
‫יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪".‬‬
‫לסכום‪ ,‬ממשלת ישראל בראשותו של אולמרט יכולה לפנות התנחלויות‬
‫ממזרח לגדר או להוציא שכונות פלסטיניות בירושלים מחוצה לה‪.‬‬
‫השיקולים למהלכים אלו יכולים להיות רבים ושונים‪ ,‬שעיקרן היערכות‬
‫ביטחונית ישראלית טובה יותר וחיזוק התודעה הישראלית בדבר הצורך‬
‫בהפרדה מדינית ודמוגרפית בין שני הצדדים‪ .‬אך קשה יהיה להניח כי‬
‫באמצעות מהלכים חד צדדיים ניתן יהיה להגיע לגבולות קבע מוכרים‬
‫לישראל‪ .‬עמדת הפלסטינים‪ ,‬העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ברורה‬
‫ומוצקה‪ .‬תתמוך היא ככלל בכל מהלך שיצמצם את הכבוש הישראלי‬
‫בשטחים‪ ,‬אך היא לא תעניק שום הכשר למציאות שישראל מבקשת‬
‫ליצור באמצעות מהלכים חד צדדיים בנוסח "ההתכנסות"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪299‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 299‬‬
‫[עדכן אסטרטגי | ‪]07/2004‬‬
‫‪" | 6‬ההינתקות"‪ ,‬מרחב "התפר"‬
‫ וחלופה אחרת לניהול הסכסוך‬
‫מטרתה האסטרטגית של מדינת ישראל לטווח הארוך היא לסיים את‬
‫הסכסוך עם הפלסטינים‪ .‬דבר זה ניתן למימוש רק בהסכם שבו ייקבעו‬
‫ויעוגנו דפוסי ההיפרדות המדינית של ישראל מן הפלסטינים מצד‬
‫אחד‪ ,‬ושיתוף הפעולה בתחומי החיים השונים מצד אחר‪ .‬היפרדות זו‬
‫תאפשר למדינת ישראל לקיים חיים בעלי אופי יהודי‪ ,‬לשמור על משטר‬
‫דמוקרטי‪ ,‬שבו יש מיעוט ערבי שווה‪-‬זכויות‪ ,‬ולהיות חלק מהמזרח‬
‫התיכון ומהעולם כולו‪.‬‬
‫התהליך המדיני הבילטראלי בין ישראל לפלסטינים קפא בטענה ש"אין‬
‫פרטנר" ופינה את מקומו לעימות אלים הגובה מחיר דמים משני הצדדים‪.‬‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬בראשותו של אריאל שרון‪ ,‬בחרה לנהל את הסכסוך‬
‫באופן חד‪-‬צדדי ולדחות את הניסיון ליישבו באמצעות משא ומתן ישיר‬
‫עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית‪.‬‬
‫ניהול סכסוך ודחיית פתרונו הוא מהלך ראוי רק אם הוא מתקיים לאורה‬
‫של המטרה האסטרטגית‪ ,‬כלומר מביא להבשלת התנאים לקיומו של‬
‫משא ומתן‪ .‬ניהול לא ראוי של הסכסוך עלול להחריף את העימותים‬
‫הקיימים‪ ,‬להרחיב את חוסר היציבות ולהרחיק את הצדדים משולחן‬
‫המשא ומתן‪.‬‬
‫במאמר זה אבקש לטעון‪ ,‬שמהלכיה של ממשלת ישראל כפי שהם‬
‫מתבטאים בבניית מרחב "התפר" – גדר ההפרדה – ביהודה ושומרון‬
‫ובתכנית ה"הינתקות" של ראש הממשלה‪ 2,‬עדיפים על עמדת ראשי‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬אושר על‪-‬ידי הממשלה בשני שלבים – ביוני ‪ 2002‬ובאוקטובר ‪.2003‬‬
‫‪ 2‬תכנית ההינתקות אושרה בידי ממשלת ישראל ב‪ 6-‬ביוני ‪.2004‬‬
‫‪ 300‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 300‬‬
‫המתנחלים ונציגהם בממשלה‪ ,‬הדוגלים בהמשך המצב הקיים‪ .‬מאידך יש‬
‫במהלכים אלה כדי להוביל לדחייה בהשגתה של המטרה האסטרטגית‬
‫וכן הם עלולים לאלץ את ישראל לשלם מחירים מיותרים‪.‬‬
‫לאחר שאציג את תכנית המתנחלים בחלקו הראשון של המאמר ואת‬
‫תכנית ראש הממשלה בחלקו השני‪ ,‬אציע תכנית חלופית‪ ,‬הכוללת‬
‫גם תוואי אחר לגדר ההפרדה‪ ,‬שאימוצו יאפשר חיי יום‪-‬יום סדירים‬
‫לישראלים ולפלסטינים ביהודה ושומרון‪ .‬תכנית זו חוזרת ומתבססת‬
‫על מדיניות שראשיתה בממשלת רבין‪ ,‬שביקש להתמודד עם הטרור‬
‫הפלסטיני בלי לוותר על החתירה לפתרון הסכסוך‪.‬‬
‫תכנית המתנחלים — המשך המצב הקיים‬
‫ממשלת ישראל נאלצה להגיב על הלחץ שגאה בקרב הציבור שגר‬
‫ממערב ל"קו הירוק" ושקרא לה להתמודד עם ההסלמה בעימות‬
‫וההידרדרות במצב הביטחון‪ 3,‬ולפעול בשונה ממדיניותן של ממשלות‬
‫ישראל בעשור האחרון שנמנעו מהקמתה של גדר הפרדה‪ ,‬שמא זו‬
‫תפגע בתביעותיה של ישראל בעת משא ומתן על גבולות הקבע‪.‬‬
‫אולם ראשי המתנחלים ומפלגות הימין ניסו למנוע את ההחלטה של‬
‫ממשלת האחדות בראשותו של אריאל שרון בעניין הגדר‪ .‬הם חששו‪,‬‬
‫כי זו תצמצם את הוויכוח הטריטוריאלי באזורים שעדיין הם מבקשים‬
‫לרישתם במפעל ההתנחלות‪ 4.‬הם מבקשים מראש הממשלה ומהציבור‬
‫בישראל להיאזר בסבלנות מתוך אמונה כי המציאות שהם יוצרים‬
‫באזורי יהודה ושומרון תכתיב את המפה המדינית‪ 5,‬וגם תזכה בעתיד‬
‫להכרה בינלאומית‪ ,‬כפי שקרה באשר לגבולות ‪ .1967‬הנחתם היא‪,‬‬
‫שבקעת הירדן‪ ,‬הדלילה באוכלוסייה פלסטינית ומהווה את "מרחב‬
‫הביטחון המזרחי" ב"מפת האינטרסים החיוניים" שאישרה ממשלת‬
‫‪ 3‬קרוב ל‪ 1000-‬הרוגים ישראלים ואלפי פצועים‪ ,‬מאז אוקטובר ‪. 2000‬‬
‫‪ 4‬המתנחלים מממשים את קריאתו של שרון שהושמעה אחרי ועידת "וואי פל�נ‬
‫טיישן" באוקטובר ‪ ..." 1998‬לתפוס כל גבעה‪."...‬‬
‫‪ 5‬הטענה נסמכת על עובדות כמו נטישתם של ‪ 8000‬פלסטינים את קלקיליה‬
‫מאז בניית הגדר שם והגירתם של כ‪ 10,000 -‬פלסטינים בני השכבה המשכילה‬
‫בעלי דרכונים כפולים מרמאללה ומשאר ערי הגדה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪301‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 301‬‬
‫ישראל בראשותו של בנימין נתניהו‪ ,‬יכולה להישאר בשליטת ישראל‬
‫בטווח הנראה לעין‪ .‬לכן הם מבקשים לחזק את יישובי דרך אלון בגבול‬
‫הבקעה וליצור רצף התיישבותי מ"התנחלויות האם" ב"גב ההר" לכביש‬
‫אלון באמצעות עשרות מאחזים‪ 6.‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא ‪ 17‬מאחזים בין‬
‫אריאל למבוא שילה בואכה ציר אלון‪ 6 ,‬מאחזים המבקשים לחבר את‬
‫איתמר מזרחה לאורך קו הרכס‪ ,‬ו‪ 14-‬מאחזים שמטרתם לחבר את‬
‫עופרה ובית אל לצפון ירושלים (ראו מפה ‪.)1‬‬
‫מפה ‪ :1‬חיבור יישובי "גב ההר" לציר אלון‬
‫‪ 6‬רובם נבנו בניגוד לחוק‪.‬‬
‫‪ 302‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 302‬‬
‫מדיניות זו של הימין מבקשת להביא – באפשרות הגרועה להשקפתו‬
‫– להקמתה של אוטונומיה‪ /‬מדינה פלסטינית‪ ,‬שתשתרע על פחות‬
‫מ‪ 40-‬אחוזים של הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬באפשרות הטובה‬
‫יותר להשקפתו‪ ,‬תחת מציאות היום‪-‬יום או עקב מלחמה נוספת‪ ,‬בלתי‬
‫נמנעת להערכתו‪ ,‬הפלסטינים ינדדו מזרחה אל ממלכת ירדן‪ ,‬שמרבית‬
‫אוכלוסייתה פלסטינית‪.‬‬
‫לאחר שלושים שנה של מאמץ התנחלותי‪ ,‬היבטיה הדמוגרפיים של‬
‫המציאות בשטח שונים מציפיות המתנחלים ברובו המכריע של מרחב‬
‫יהודה ושומרון‪ 400,000 .‬הישראלים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"‬
‫נבלעים בקרב ‪ 2.2‬מיליון הפלסטינים‪ ,‬חוץ מברצועה צרה במערב‬
‫השומרון ובמזרח ירושלים‪ 7.‬אין בסיס לאמונה שתינתן בעתיד לגיטימציה‬
‫בינלאומית לתוכניתם או לתפיסתם‪ .‬מאז שנתקבלה החלטת מועצת‬
‫הביטחון ‪( 242‬נובמבר ‪ ,)1967‬שבמשתמע העניקה הכרה לריבונותה‬
‫של מדינת ישראל על ‪ 77‬אחוזים של ארץ ישראל המערבית‪ 8,‬לא היה‬
‫כל שינוי בעמדה הזאת‪ .‬גם החלטה ‪ 338‬של מועצת הביטחון לאחר‬
‫מלחמת יום הכיפורים (‪ )1973‬לא שינתה עמדה זו‪ .‬לפי הצעת קלינטון‬
‫מדצמבר ‪ 9,2000‬אמורה היתה ישראל לספח שלושה אחוזים משטחי‬
‫יהודה ושומרון בנוסף על חילופי שטחים‪ ,‬אך הצעה זו הוסרה מסדר‬
‫היום עם סיום כהונתו של קלינטון‪.‬‬
‫חמור מכך‪ ,‬המשך המצב הקיים עלול להביא לפגיעה באופייה היהודי‬
‫ובמשטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬ככל שיחלוף הזמן ללא פתרון‬
‫כן יהפוך הרעיון של שתי מדינות לשני עמים לבלתי ישים‪ ,‬שהרי במדינה‬
‫דו‪-‬לאומית‪ ,‬ידרשו הפלסטינים בצדק‪ ,‬זכויות פוליטיות שוות (‪One‬‬
‫‪ )man, one vote‬ואז ישראל תיאלץ לבחור בין זהותה הדמוקרטית‬
‫לבין זהותה היהודית‪.‬‬
‫‪ 7‬ראו‪ :‬אלישע אפרת‪ ,‬גיאוגראפיה של כיבוש‪ ,‬כרמל‪ ,‬ירושלים‪.2002 :‬‬
‫‪ 8‬בדומה להסכמי רודוס מאפריל ‪.1949‬‬
‫‪..." 9‬יש להקצות ‪ 94%-96%‬משטחה של הגדה המערבית למדינה הפלסטינית; תמ�ו‬
‫רת השטח שיסופח לישראל‪ ,‬יש לפצות את הצד הפלסטיני בחילופי שטחים של‬
‫‪(."...1%-3%‬הצעת קלינטון‪ ,‬דצמבר ‪)2000‬‬
‫זכות החשיבה ‪303‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 303‬‬
‫תכניתו של ראש הממשלה ומכשלותיה‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬ממלא מקומו השר אהוד אולמרט‪ ,‬שקרא בדצמבר ‪2003‬‬
‫להפרדה חד‪-‬צדדית בין ישראל לפלסטינים‪ ,‬ועוד רבים בליכוד‪ ,‬הפנימו‬
‫את ההכרח בהקמתה של מדינה פלסטינית ובפתרון הסכסוך‪ .‬ראש‬
‫הממשלה מבקש להניע את התהליך באופן חד‪-‬צדדי כדי לא לוותר על‬
‫השקפתו בדבר הפתרון הטריטוריאלי הרצוי‪ 10.‬גישה זו דוחה את הפתרון‬
‫וגורמת ל"תשלום מחיר" כואב ומיותר לשני הצדדים‪.‬‬
‫נראה שתוואי הגדר‪ ,‬שאושר בידי ראש הממשלה עצמו‪ ,‬מצביע על תפיסתו‬
‫את הפתרון הטריטוריאלי‪ .‬הצהרתית‪ ,‬בבניית הגדר רוצה ממשלת ישראל‬
‫לתת הגנה מפני הטרור וכן להתגונן מפני הפשיעה הפלילית‪ 11‬הנובעת‬
‫מהפער הכלכלי בין שתי החברות‪ 12,‬ומפני השהייה הבלתי חוקית של‬
‫פלסטינים המשפיעה על המאזן הדמוגרפי בתוך מדינת ישראל (כיום‬
‫שוהים באופן לא חוקי בצד הישראלי של הקו הירוק כ‪ 200,000-‬אלף‬
‫פלסטינים)‪ .‬ואולם נראה שיותר מכל‪ ,‬ממשלת ישראל רוצה להשפיע על‬
‫קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל באמצעות תוואי הגדר‪ ,‬הנשען‬
‫על פריסת ההתיישבות בחבלי יהודה ושומרון‪.‬‬
‫תחילתו של התהליך בהסכם הביניים שנחתם בספטמבר ‪ 1995‬בין ממשלת‬
‫ישראל לאש"ף ויצר שלושה אזורים בגדה המערבית‪ B ,A :‬ו‪ .C-‬השטח‬
‫הבנוי של כפרי הפלסטינים ושל הערים הפלסטיניות נתחם והוגדר‬
‫כשטחי ‪ A‬ו‪ .B -‬בשטחים אלו לא נכללו מרבית האדמות החקלאיות של‬
‫הפלסטינים‪ ,‬בייחוד באזורים שהוגדרו בתחום האינטרסים של מדינת‬
‫ישראל להסדר הקבע‪ :‬מערב שומרון ויהודה‪ ,‬בקעת הירדן ו"עוטף" ירושלים‪.‬‬
‫תוואי הגדר משמר בפועל את התפיסה הזאת‪ .‬באתר האינטרנט של‬
‫משרד הביטחון מפורטים עשרה עקרונות שתוואי הגדר נקבע‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫‪ 1 0‬בשל חששו מאכיפת פתרונות מדיניים אחרים (כמו "יוזמת ז'נבה") דרש שרון‬
‫כי במכתבו של בוש אליו ייכלל גם המשפט‪ ..." :‬ארה"ב תישאר מחויבת לחזוני‬
‫וליישומו בהתאם למפת הדרכים‪ .‬ארה"ב תעשה כמיטב יכולתה לסכל כל ניסיון‬
‫לכפות כל תכנית אחרת‪"...‬‬
‫‪ 11‬עבודה ללא היתר‪ ,‬גנבות חקלאיות‪ ,‬גנבת כלי רכב‪ ,‬סמים ועוד‪.‬‬
‫‪ 12‬התמ"ג לנפש בישראל‪ 16,300 :‬דולר; ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה – ‪ 940‬דולר‪ .‬לפי‬
‫דו"ח הבנק העולמי‪.2003 ,‬‬
‫‪ 304‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 304‬‬
‫לפיהם‪ 13.‬העקרונות ראויים‪ ,‬אך במציאות נקבע התוואי בעיקר על‪-‬פי‬
‫שני עקרונות‪ .‬האחד‪ ,‬המיושם כלשונו‪ ,‬הוא "הימנעות מהכללת פלסטינים‬
‫ממערב למכשול"‪ ,‬והאחר‪" ,‬הכללת מקסימום ישראלים ומקסימום שטח‬
‫ממערב למכשול"‪ ,‬אינו מופיע ברשימת העקרונות ואפשר שהוא מתחבא‬
‫מאחורי הניסוח של העיקרון החמישי‪" :‬התחשבות במרקם חיי האוכלוסייה‬
‫בקו התפר‪ ,‬בזיקות של האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית"‪.‬‬
‫אמנם יש ניסיון לאפשר את המשך עיבוד האדמות הפלסטיניות באמצעות‬
‫שערים חקלאיים ומשטר של היתרים שימוסד לאורך גדר ההפרדה‪ ,‬ויש‬
‫הבטחה כי שטח שנתפס בצו תפיסה צבאי יוחזר לבעליו לכשלא יהיה עוד צורך‬
‫בגדר הביטחונית‪ 14,‬אך גם בג"צ‪ ,‬בפסיקתו בעתירה שהוגשה ביחס לשטח‬
‫ממערב לירושלים‪ ,‬קבע‪ ,‬כי פתרון זה אינו שקול לחוסר המידתיות בפגיעה‬
‫שהתוואי גורם לפלסטינים‪ 15.‬כך שרק לנוכח העיקרון דלעיל אפשר להסביר‬
‫את התוואי התוחם‪ ,‬בכל מקום שאפשר‪ ,‬את שטחי ‪ A‬ו‪ B-‬ומשאיר את‬
‫‪16‬‬
‫אדמות הפלסטינים בצד המערבי של הגדר‪ ,‬יחד עם ההתנחלויות הישראליות‬
‫או בלעדיהן (ראה מפה מספר ‪ – 17)2‬בלי שום הצדקה ביטחונית מספקת‪.‬‬
‫האם תוואי זה מחליש את האיומים הביטחוניים‪ ,‬הכלכליים והדמוגרפיים‬
‫או מחריפם? מריכוז הנתונים על תוואי הגדר אנו מגלים כי קרוב ל‪400,000-‬‬
‫פלסטינים מתגוררים בין ה"קו הירוק" לבין הגדרות בתוואי שאושר‪– 18‬‬
‫מספר שאינו תורם לשמירה על מאזן דמוגרפי‪ ,‬גם אם מעמדם האזרחי‬
‫לא ישתנה בשנים הקרובות‪ .‬למספר זה יש להוסיף למעלה מ‪200,000-‬‬
‫פלסטינים בשתי קבוצות‪ .‬הראשונה‪ ,‬שהגדר אמורה להקיפם מכל עבריהם‬
‫למעט ציר גישה אחד‪ ,‬מנותקים ממרבית אדמותיהם‪ ,‬מבארות המים‬
‫‪1 3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1 5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ראו ‪http://www.seamzone.mod.gov.il/Pages/Heb/tvai.htm‬‬
‫יישומו של פתרון השערים נכשל ברמת הגולן בנוגע לאדמות הדרוזים‪ ,‬ובמסגרת‬
‫ההתנחלויות שיש בתחומן אדמות פרטיות של פלסטינים‪ ,‬המותרות לעיבוד בידי‬
‫בעליהן על‪-‬פי החוק‪.‬‬
‫בג"ץ ‪2056/04‬‬
‫ראו לדוגמה את אזור ג'יוס א‪-‬רס וההתנחלויות צופין וסלעית‪.‬‬
‫ראו לדוגמה את אזור בקעה אל‪-‬שרקייה שתוקן או אזור ברטעה וזיתא‪.‬‬
‫מספר זה כולל את ‪ 186,000‬הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים ואת ‪ 112,000‬הפלסטינים‬
‫המתגוררים בין גדר ההפרדה העיקרית לבין גדרות העומק המתוכננות באזור נילי‪,‬‬
‫נעלה וכביש ‪ .443‬אפשר שמספר זה ישתנה בשל שינויים מתוכננים בתוואי הגדר‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪305‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 305‬‬
‫מפה ‪ -2‬מרחב ה"תפר" המערבי‬
‫ומנגישות סבירה לערים הפלסטיניות המרכזיות‪ .‬והשניה‪ ,‬שהגדר אמורה‬
‫להפרידם מאדמותיהם שתיוותרנה ממערב למכשול‪ 19.‬שתי אוכלוסיות‬
‫אלו‪ ,‬כפריות ברובן הגדול‪ ,‬נעשות עניות יותר ונזקקות יותר‪ .‬מצב זה‬
‫יגביר את הלחץ הן להשגת עבודה בישראל‪ ,‬הן לגנֵ בות חקלאיות‪ ,‬הן‬
‫לעבריינות פלילית מסוגים שונים והן לשהייה בלתי חוקית ממושכת‬
‫בישראל‪ ,‬בכפרים הערביים ובערים המעורבות ובעיקר בירושלים‪ .‬סביר‬
‫גם שאוכלוסיות אלו‪ ,‬הנפגעות הישירות מבניית הגדר‪ ,‬תגברנה כציבור‬
‫את תמיכתן בפעולות הטרור עד כדי השתתפות בו כפרטים‪.‬‬
‫‪ 19‬ראו לדוגמה‪ :‬קלקיליה‪ ,‬בתיר‪ ,‬חוסן‪ ,‬רפת‪ ,‬א‪-‬זוויה‪ ,‬חבלה‪ ,‬ג'יוס ועוד‪.‬‬
‫‪ 306‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 306‬‬
‫סיפוח מרחב ה"תפר" המערבי הוא החלק העיקרי במפת הפתרון של‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬כפי שהוצגה החל בשנת ‪ .1995‬על כך יש להוסיף את‬
‫‪20‬‬
‫סיפוח מרחב מעלה אדומים‪ ,‬קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון‪,‬‬
‫ואת "מרחב הביטחון המזרחי"‪ ,‬אם כי יש סימנים לכך שחיוניותו של‬
‫מרחב זה לפי תפיסה זו נמוכה יותר‪ ,‬והוא נועד בעיקר לצורכי מיקוח‬
‫‪21‬‬
‫במשא ומתן בעתיד‪.‬‬
‫המפה המתקבלת מחיבורם של מרחבים אלו דומה‪ ,‬שלא במפתיע‪ ,‬למפה‬
‫שהציגה ישראל לפלסטינים בפסגת קמפ דייויד ביולי ‪ .2000‬דמיון ברור‬
‫זה מפריך את הטענה שתוואי הגדר הוא ביטחוני בלבד ואין בו שום‬
‫יומרות לפתרון מדיני עתידי‪.‬‬
‫מדיניות זו של "עיצוב המציאות"‪ 22,‬גם אם היא צנועה בהיקפה בהרבה‬
‫משאיפות ראשי המתנחלים‪ ,‬תזדקק בסופו של דבר ללגיטימציה‬
‫בינלאומית‪ .‬ואולם לגיטימציה כזו ניתנה לישראל רק בשעה שהוכיחה את‬
‫עליונותה הצבאית במלחמות המגן ואילו העולם הערבי ובו הפלסטינים‪,‬‬
‫סירבו להיות "פרטנר" לרעיון החלוקה ולקבלת מדינת ישראל כחלק‬
‫לגיטימי במזרח התיכון‪ .‬מצב זה השתנה לאחר שמדינות ערב קיבלו את‬
‫החלטת מועצת הביטחון ‪ .242‬כאשר ישראל חתמה על הסכמי שלום‬
‫עם מצרים ועם ירדן (בשנת ‪ 1978‬ובשנת ‪ 1994‬בהתאמה) היא למעשה‬
‫קיבלה את התקדים ולפיו הפרשנות של הסעיף העוסק ב"פינוי כוחות‬
‫מזוינים ישראלים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך האחרון"‪,‬‬
‫משמעה — פינוי כל השטחים שנכבשו בשנת ‪.1967‬‬
‫על רקע זה אפשר להבין את התעקשותו של ראש הממשלה לא לקבל‬
‫את ההנהגה הפלסטינית כ"פרטנר"‪ ,‬ובכלל זה את ראש הממשלה‬
‫‪ 2 0‬כפי שביקש שרון להודיע בנאומו בפסח ‪ 2004‬טרם שיצא לפגישה עם נשיא‬
‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬ג'ורג' בוש‪.‬‬
‫‪ 21‬בתפיסה זו אימץ שרון את גישתו של שר החוץ לשעבר‪ ,‬שלמה בן עמי ‪ ,‬ששכנע‬
‫את ברק להתמקד בהסדר הקבע בגבול המערבי על חשבון המזרחי‪ .‬שלמה בן עמי‪,‬‬
‫חזית ללא עורף‪ ,‬משכל‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .2004 ,‬פרק ‪.4‬‬
‫‪ 22‬על עיצוב המציאות ראו‪ :‬שאול אריאלי‪" ,‬יישור קו עם הרחוב המאוכזב"‪ ,‬אופקים‬
‫חדשים‪ ,‬יולי ‪ .2003‬עמ ‪.8-9‬‬
‫זכות החשיבה ‪307‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 307‬‬
‫לשעבר אבו מאזן ואחריו ראש הממשלה אבו עלא‪ ,‬שמונו לאחר‬
‫לחץ של ישראל‪ .‬על ניסיון ומאמץ להצמיח ולחזק מנהיגות מתונה‬
‫אין לדבר כלל‪ ,‬כי אפשרות זו תשלול את הלגיטימיות של המהלכים‬
‫החד‪-‬צדדיים של ישראל‪.‬‬
‫לדעת ראש הממשלה‪ ,‬הלגיטימציה למהלכיו תבוא מהממשל האמריקני‬
‫הנוכחי‪ ,‬וזה משום העמדה של רוב מדינות העולם בנוגע לפרשנות‬
‫הטריטוריאלית של החלטה ‪ .242‬כמו מנחם בגין‪ ,‬שבאמצעות הסכם‬
‫השלום עם מצרים והוויתור על סיני כולה‪ ,‬רצה להבטיח את המשך‬
‫שלטון ישראל ביהודה ושומרון‪ ,‬מבקש שרון להציע‪ ,‬בתמורה להכרה‬
‫אמריקנית בסיפוח עתידי של מרחב ה"תפר" המערבי ושל אזורים‬
‫נוספים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬את פינויין של ‪ 17‬ההתנחלויות בעזה ועוד ארבע‬
‫‪23‬‬
‫התנחלויות בצפון השומרון תחת השם "הינתקות"‪.‬‬
‫מקריאה של מסמך "ההינתקות" מתברר שמעבר לצעד של פינוי ‪7500‬‬
‫מתנחלים‪ ,‬היושבים בקרב ‪ 1.3‬מיליון פלסטינים ומחזיקים ב‪ 17-‬אחוזים‬
‫מאדמות הרצועה‪ ,‬בהעדר כל רצון למצוא "פרטנר"‪ ,‬תמשיך ישראל‬
‫לשלוט ברצועה הלכה למעשה‪ .‬היא תשלוט במרחב האווירי‪ ,‬במים‬
‫הטריטוריאליים‪ ,‬במרחב הדיג‪ ,‬במעבר למצרים‪ ,‬בגבול עם מצרים‪,‬‬
‫ובמעבר סחורות‪ .‬כמו כן תספק ישראל חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ושירותים נוספים‪.‬‬
‫כמו כן תמנע ישראל קשר בין הרצועה לאזורי יהודה ושומרון‪ ,‬אך גם‬
‫תיאלץ להפעיל את צה"ל באינטנסיביות משתנה למבצעים נגד פעילי‬
‫‪24‬‬
‫הטרור וארגוניו‪.‬‬
‫למרות הפרשנויות השונות שניתנו למכתבו של בוש לשרון‪ ,‬גם האמריקנים‪,‬‬
‫המבקשים להניע מחדש את התהליך המדיני‪ ,‬תומכים במהלכיו של‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬לטווח הקצר בלבד‪ ,‬אך מיישרים עמדות עם אירופה‬
‫‪ 2 3‬אפשר שהשם יוחלף והתכנית תדורג‪ ,‬אך במהותה היא תישאר מהלך חד‪-‬צדדי‪,‬‬
‫דומה לנסיגה ההדרגתית מלבנון בשנים ‪ 1985 ,1983‬ו‪, 2000-‬שלא הניבה בתמורה‪,‬‬
‫הסכם שלום‪ ,‬משום סירובה של ישראל לפנות את רמת הגולן‪.‬‬
‫‪ 24‬מהלך שעלול לגבות מחיר דמים כואב מצה"ל‪.‬‬
‫‪ 308‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 308‬‬
‫ונותנים מחויבות מעורפלת בנוגע לסוגיה הטריטוריאלית בהסדר הקבע‪.‬‬
‫אין חדש בקביעה שגושי התנחלויות יישארו בריבונות ישראל מכיוון‬
‫שהפלסטינים כבר הסכימו לכך ביולי ‪ 2000‬בפסגת קמפ דייויד‪ .‬הוויכוח‬
‫הוא על תיחום הגושים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫התמונה המתקבלת מתכניתו הבסיסית של שרון בדבר עתידה של המדינה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬ברורה למדי‪ :‬מדינת ישראל תספח כ‪ 20-‬אחוזים משטחי‬
‫יהודה ושומרון ובסך הכל כ‪ 82-‬אחוזים מארץ ישראל המערבית ישמשו‬
‫בית ל‪ 5.3 -‬מיליון יהודים ו‪ 1.3-‬מיליון ערבים‪ .‬היתרה‪ 80 ,‬אחוזים‬
‫מיהודה‪ ,‬שומרון ורצועת עזה (‪ 18‬אחוזים מפלסטין ההיסטורית)‪ ,‬יהוו‬
‫בית ל‪ 3.5-‬מיליון פלסטינים שיידרשו לקלוט מאות אלפי פליטים במדינת‬
‫פלסטין‪ .‬מובן שאין מנהיג פלסטיני משמעותי שיסכים לתכנית כזאת‬
‫לאחר שיאסר ערפאת‪ ,‬שהסכים בשנת ‪ ,1993‬בניגוד לדעת מרבית הנהגת‬
‫אש"ף‪ ,‬להתפשר על ‪ 23‬אחוזים מפלסטין‪ ,‬סירב להצעתו של ברק בקמפ‬
‫דייויד‪ ,‬לספח לישראל "רק" ‪ 13‬אחוזים מהגדה המערבית‪.‬‬
‫נוסף על אפסות סיכוייה להתקבל כפתרון מוסכם על הפלסטינים כהסדר‬
‫קבע‪ ,‬תכריח תכניתו של ראש הממשלה את שני העמים להמשיך ולהתקיים‬
‫במציאות נטולת "פרטנר" ונטולת הינתקות ביהודה ובשומרון למשך‬
‫תקופה ארוכה‪ .‬מימוש תכנית ההינתקות והשלמתו של מרחב ה"תפר"‬
‫המערבי יאפשרו לממשלת ישראל‪ 26,‬לפנות את צה"ל ואת המתנחלים‬
‫מרצועת עזה‪ ,‬אך ישאירו ממזרח לגדר ‪ 58‬התנחלויות‪ ,‬עשרות מאחזים‬
‫לא חוקיים ועשרות מתקנים ובסיסים של כוחות הביטחון‪ .‬המתנחלים‬
‫ואחרים ימשיכו לנוע על למעלה מ‪ 700-‬ק"מ של כבישים ראשיים‪,‬‬
‫האסורים בכניסה לפלסטינים‪(.‬ראו מפה ‪.)3‬‬
‫‪ ..." 2 5‬יהיה זה בלתי מציאותי לצפות שתוצאות המו"מ יסתיימו בחזרה מוחלטת‬
‫לקווי שביתת הנשק מ‪ – 1949-‬זאת הייתה גם המסקנה בכל המאמצים הקודמים‬
‫לשאת ולתת על פתרון של שתי מדינות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהיה זה מציאותי לצפות‬
‫שהסדר קבע יושג רק על בסיס שינויים שעליהם תהיה הסכמה הדדית‪ ,‬ושישקפו‬
‫את המציאות בשטח" – מכתב בוש לשרון מאפריל ‪.2004‬‬
‫‪ 26‬על‪-‬פי הבטחתו של ראש הממשלה לשר האוצר בנימין נתניהו ושרים נוספים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪309‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 309‬‬
‫מפה ‪ :3‬התנחלויות וכבישים ממזרח לגדר‬
‫ומה באשר לאלימות ולטרור? בטווח הזמן הקצר אלה יוסטו מישראל‪,‬‬
‫המוגנת בגדר המערבית‪ ,‬להתנחלויות ולמאחזים לא חוקיים‪ .‬כוחות הביטחון‬
‫יידרשו לשאת בנטל כפול ומכופל – שמירת ‪ 700‬ק"מ של הגדר‪ ,‬שמירת‬
‫ההתנחלויות‪ ,‬עשרות המאחזים ו‪ 700-‬ק"מ כבישים ממזרח לגדר וסיכול‬
‫פעילות טרור‪ .‬ואם בכך אין די‪ ,‬ממשלת ישראל צריכה לקוות שהרשות‬
‫הפלסטינית לא תקרוס לגמרי או תתפרק‪ ,‬מה שיחייב את ישראל להקים‬
‫המנהל האזרחי ולטפל ב‪ 3.5 -‬מיליון פלסטינים‪.‬‬
‫מחדש את ִ‬
‫לסיכום‪ ,‬תכניתו של ראש הממשלה‪ ,‬המבוססת על ההנחה שאין לישראל‬
‫"פרטנר" ועל הכוונה לקבוע עובדות בשטח‪ ,‬בהנחה שאלו יזכו בהמשך‬
‫‪ 310‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 310‬‬
‫הדרך להכרת העולם – תכנית זו עלולה להחריף את הסכסוך בכל היבט‬
‫שעמו היא ביקשה להתמודד‪ :‬הדמוגרפי – בשל קיומם של כ‪400,000 -‬‬
‫פלסטינים בין הגדר לקו ה"ירוק"; הכלכלי – בשל הפיכתם של למעלה‬
‫מ‪ 200,000-‬פלסטינים נוספים לתלויים בחסדי משטר ההיתרים לעיבוד‬
‫אדמתם; הביטחוני – בשל התססת האוכלוסייה הנפגעת וחיזוק הלקח‬
‫בקרב הפלסטינים שרק הטרור – לפי המודל של חזבאללה בלבנון והחמאס‬
‫בעזה – יביא להקמת מדינת פלסטין; המדיני – ישראל תמשיך לאבד‬
‫ממעמדה כאשר יתבררו השלכות תכניתו המלאה של ראש הממשלה‪.‬‬
‫האם האפשרות הקלושה לסיפוחם של עוד כמה אחוזים מארץ‪-‬ישראל‬
‫המערבית‪ ,‬בנוסף על השטחים שכבר הוסכם עליהם בעבר‪ ,‬שווים את‬
‫כל המחירים האלו?‬
‫נדמה שהיום ברור למרבית השחקנים בקהילה הבינלאומית‪ ,‬כמו‪-‬גם‬
‫לגורמים הפרגמטיים בשני הצדדים‪ ,‬כי הסכם על קץ הסכסוך אפשרי‪,‬‬
‫אם יתבסס על עקרונות החלטה ‪ )1( :242‬פתרון סוגיית הפליטים שלא‬
‫באמצעות שיבה למדינת ישראל; (‪ )2‬נסיגת ישראל לגבולות ‪ 1967‬עם‬
‫תיקוני גבול הדדיים; (‪ )3‬הגדרת שתי הבירות בירושלים‪ ,‬לרבות בעיר‬
‫העתיקה; (‪ )4‬הפסקת האלימות והטרור‪ .‬הדרך מובילה בסופו של עניין‬
‫להסכם על בסיס העקרונות דלעיל‪ ,‬ולכן נדרש להציג דפוס אחר של‬
‫ניהול הסכסוך‪ ,‬העשוי להוביל את הצדדים לאותו יעד‪ ,‬אך ללא המחירים‬
‫הכואבים והמיותרים של השנים האחרונות‪.‬‬
‫החלופה המוצעת‬
‫עיקריה של החלופה המוצעת כאן הם שלושה‪ :‬ראשית‪ ,‬פינוי עזה וצפון‬
‫השומרון ממתנחלים ומבסיסי צה"ל‪ ,‬מהלך העשוי לחזק את ה"פרטנר"‬
‫הפלסטיני המתון‪ ,‬אם האזור יועבר לשליטתו‪ ,‬ולהניע את "מפת הדרכים"‬
‫ששני הצדדים קיבלוה עקרונית והיא נתמכת בידי הקוורטט והקהילה‬
‫הבינלאומית‪ .‬שנית‪ ,‬בניית הגדר בתוואי אחר‪ .‬שלישית‪ ,‬צעדים ליצירת‬
‫תנאים להשגת הסכם ולמימושו בתמיכה בינלאומית‪.‬‬
‫גם בהנחה המחמירה של העדר "פרטנר" להסכם קבע כיום‪ ,‬השגת היעד‬
‫האסטרטגי של מדינת ישראל – סיום הסכסוך בהסכם – מחייבת לחזק‬
‫זכות החשיבה ‪311‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 311‬‬
‫ואף "ליצור" פרטנר מתון‪ ,‬הרואה בארבעת התנאים דלעיל בסיס להסכם‬
‫הקבע‪ .‬נראה שכיום ה"פרטנר" הפלסטיני האפשרי הוא עדיין אש"ף‪.‬‬
‫ארגון זה הוא היחיד בין הארגונים הפלסטיניים שקיבל את החלטה ‪242‬‬
‫ואת רעיון שתי המדינות לשני העמים‪ 28.‬אם ערפאת מוחזק כבלתי אמין‬
‫וכמי שאינו מסוגל נפשית או שאינו רוצה לסיים את הסכסוך‪ ,‬אפשר‬
‫לחזק את ראש הממשלה הפלסטיני אבו עלא או גורמים מתונים אחרים‪,‬‬
‫הנהנים גם מבסיסי כוח אישיים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫תכנית זו מבקשת ליצור דפוס קבוע של "תן וקח" וחוויית הצלחה לצד‬
‫השני בכל שלב כדי להשיג את היעדים שהוגדרו‪ .‬הישראלים והפלסטינים‬
‫יחליפו נכסים על‪-‬פי פרמטרים שיסוכמו‪ ,‬כך שיחוזק הבסיס של האינטרסים‬
‫המשותפים ויוביל ליצירת אמון בתהליך כולו‪ .‬אחזור ואדגיש כי התנעתו‬
‫של התהליך כולו ושרידותו בפני ארגוני הטרור ובפני קיצונים בשני‬
‫המחנות‪ ,‬מותנה בהבנתם של שני הצדדים שהסדר הקבע חייב להתבסס‬
‫על קבלת ארבעת התנאים שהוזכרו‪ .‬בלי הבנה זו יחזרו הצדדים למודל‬
‫הקריסה של תהליך אוסלו‪.‬‬
‫פינוי רצועת עזה וצפון השומרון‪ 29‬צריך שילווה במהלכים משלימים‪,‬‬
‫מותנים בחלקם‪ ,‬האמורים ליצור את תשתיתה של המדינה הפלסטינית‬
‫תוך שמירת האינטרסים של מדינת ישראל‪ .‬ישראל – הצד החזק והמאורגן‬
‫מבין השניים – "תקפיא" את הבנייה בכל ההתנחלויות ביהודה ושומרון‪,‬‬
‫כפי שהתחייב ראש הממשלה לנשיא ארצות‪-‬הברית‪ ,‬תמנע בנייתם של‬
‫מאחזים לא חוקיים ותפרק את אלו שכבר נבנו‪ .‬באופן מותנה בפעילות‬
‫הפלסטינית‪ ,‬תאפשר ישראל מעבר בין עזה לגדה המערבית בנוהל המחמיר‬
‫של "המעבר הבטוח"‪ ,‬תאפשר לפלסטינים להתחיל לבנות את הנמל‬
‫הימי – פרויקט שייצור כ‪ 30,000-‬מקומות עבודה ברצועה ויניע את‬
‫גלגלי מחצבות האבן בדרום הר חברון‪ ,‬וכן את הביקוש למלט המיוצר‬
‫בישראל ואת יכולות השינוע של ישראל ושל הפלסטינים‪ .‬כמו‪-‬כן תגדיל‬
‫‪ 2 7‬אפשר שבעתיד יכלול גוף זה גם חלקים פרגמאטיים מתנועת החמאס‪.‬‬
‫‪ 28‬בוועידת אלג'יר בשנת ‪ ;1988‬באישור המל"פ לתיקון האמנה הפלסטינית באפריל‬
‫‪ ;1996‬ובכינוס המל"פ עם קלינטון בעזה‪ ,‬בדצמבר ‪.1998‬‬
‫‪ 29‬לפנות את שש ההתנחלוית‪ -‬גנים‪ ,‬כדים‪ ,‬שא‪-‬נור‪ ,‬חומש‪ ,‬מבוא דותן וחרמש‪.‬‬
‫‪ 312‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 312‬‬
‫ישראל מחדש את מרחב הדיג ברצועה‪ ,‬צעד שיחזיר פרנסה לאלפי דייגים‪,‬‬
‫ותאפשר לחזור ולהפעיל את שדה תעופה בדהנייה על‪-‬פי הפרוטוקול‬
‫הביטחוני משנת ‪ .1998‬בד בבד יממשו הפלסטינים במהלך שנה זו את‬
‫תכנית הרפורמות‪ ,‬שראשיתה העברה של מרכזי הכוח משליטה בלעדית‬
‫של ערפאת לממשלה הפלסטינית‪ 30,‬ויוציאו לפועל את תכנית הביטחון‬
‫שגובשה עם ישראל‪ ,‬בריטניה וארצות‪-‬הברית‪ .‬ישראל תשמור לעצמה‬
‫את זכותה להמשיך ולהילחם בארגוני הטרור ותממשה בהתאם לנסיבות‪.‬‬
‫בניית הגדר ביהודה ושומרון תלווה את התהליך‪ ,‬תימשך באופן שאינו‬
‫מותנה בפלסטינים ותתבסס על העקרונות האלה‪ :‬א‪ .‬ייכללו בה גושי‬
‫ההתיישבות בקרבת הקו הירוק הניתנים לחיבור רציף בלי פגיעה ב"רקמת‬
‫החיים" הפלסטינית; ב‪ .‬גושים אחרים יאובטחו במסגרת מרחב מוגן;‬
‫ג‪ .‬יתרת התוואי תתבסס על הקו ה"ירוק"‪.‬‬
‫מהשוואת התוואי שהחליטה עליו הממשלה לתוואי המוצע (ראו מפה ‪,4‬‬
‫וטבלה ‪ )1‬אפשר לראות שכמעט אותו מספר של ישראלים יימצא ממערב‬
‫לגדר‪ ,‬אך בתוואי המוצע הם תופסים רק רבע מהשטח המוצע בתוואי‬
‫עליו החליטה הממשלה‪ .‬בשטח זה נמצאים כ‪ 3130,000-‬פלסטינים בין‬
‫הגדר ל"קו הירוק" והתוואי אינו פוגע בפלסטינים נוספים בשל הפרדה‬
‫מאדמותיהם‪ ,‬מהתשתית המשרתת אותם‪ ,‬מבארות המים ומצירי התנועה‬
‫לערים הפלסטיניות המרכזיות‪.‬‬
‫פסיקתו של בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה כנגד תוואי הגדר‪,‬‬
‫הנבנית מערבית לירושלים‪ ,‬אמורה לשמש את מערכת הביטחון לקביעת‬
‫המידתיות בשינויים הנדרשים בתוואי הגדר העתידי כמו גם הקיים‪.‬‬
‫מימושו הראוי של פסק הדין יתקיים באם מערכת הביטחון תחזור לאמץ‬
‫את עשרת העקרונות שהיא קבעה לתכנון התוואי – הלכה למעשה –‬
‫ולא רק באופן תיאורטי‪.‬‬
‫‪ 3 0‬איחוד ושליטה במנגנוני הביטחון‪ ,‬שקיפות ושליטה בתקציב ואישור העמדות‬
‫למשא ומתן‪.‬‬
‫‪ 31‬מספר זה מורכב מתושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪313‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 313‬‬
‫מפה ‪ :4‬הצעת חלופה לתוואי הגדר‬
‫שלושה העקרונות שהוצגו למעלה הם שהנחו את ההצעה החלופית‬
‫המוצגת כאן לתוואי הגדר‪ .‬בית המשפט העליון אף מפנה פעמיים את‬
‫מערכת הביטחון לתוואי המוצע‪" :‬פגיעות אלו אינן מידתיות‪ .‬ניתן‬
‫להפחיתן באופן משמעותי על ידי תוואי חלופי‪ ...‬תוואי חלופי כזה‬
‫קיים‪ .‬אין הוא פרי הדמיון‪ .‬הוא הוצג לפנינו"‪ 32.‬ובהמשך ‪"..‬ההצעות‬
‫של מומחי המועצה לשלום וביטחון – אשר מומחיותם הביטחונית‬
‫מקובלת על המפקד הצבאי – יכולות להישקל"‪ 33.‬אמוץ תוואי זה‪ ,‬לא‬
‫‪ 3 2‬בג"ץ ‪ ,2056/04‬עמי ‪.33‬‬
‫‪ 33‬שם‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪ 314‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 314‬‬
‫ישנה את פסיקתו של בית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬שקבע כי יש‬
‫לפרק את כל הגדר בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬אך ניתן בהחלט לקבלו‬
‫כתוואי ביטחוני זמני במסגרת התוכנית הכוללת לקידום הסדר הקבע‬
‫כפי שהוצעה כאן‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬נתוני "תכנית" ראש הממשלה וההצעה החלופית לתוואי‬
‫תוואי הממשלה‬
‫הפרמטר‬
‫תוואי‬
‫ממשלה‬
‫מאושר‬
‫מעלה‬
‫אדומים‬
‫וקריית ארבע‬
‫(הערכה)‬
‫תוואי מוצע‬
‫מרחב‬
‫ביטחון‬
‫מזרחי‬
‫(הערכה)‬
‫תוואי‬
‫חליפי מוצע‬
‫(כולל מעלה‬
‫אדומים)‬
‫אריאל‬
‫עמנואל‬
‫קרני שומרון‬
‫כגוש נפרד‬
‫מרחב‬
‫ביטחון‬
‫מזרחי‬
‫(ללא גדר)‬
‫‪ 508‬ק"מ‬
‫‪ 52‬ק"מ‬
‫‪ 150‬ק"מ‬
‫‪ 62‬קמ"ר‬
‫‪ 812‬קמ"ר‬
‫‪301,000‬‬
‫‪29,000‬‬
‫‪7,500‬‬
‫‪31,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6,500‬‬
‫אורך‬
‫‪ 686‬ק"מ‬
‫‪ 80‬ק"מ‬
‫‪ 200‬ק"מ‬
‫שטח‬
‫‪ 904‬קמ"ר‬
‫‪ 150‬קמ"ר‬
‫‪ 1700‬קמ"ר ‪ 266‬קמ"ר‬
‫ישראלים‬
‫‪316,000‬‬
‫‪38,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫פלסטינים ‪389,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪14,500‬‬
‫ההשוואה המוצגת בטבלה ‪ 1‬מראה שבשלושה היבטים – הביטחוני‪,‬‬
‫הכלכלי והדמוגרפי – להצעה זו יש יתרון בולט כמפורט להלן‪:‬‬
‫בהיבט הביטחוני – תוואי הגדר הקצר יותר והצימצום הדרסטי‬
‫במספר השערים החקלאיים יפחיתו במידה ניכרת את מספר החיילים‬
‫הנדרשים לתפעול מרחב ה"תפר"‪ .‬אי הפרדת האדמות מבעליהן‬
‫הפלסטיניים תפחית את המוטיווציה לנקם‪ .‬אי פגיעה במרקם‬
‫החיים‪-‬בצירי התנועה בין הישובים הפלסטיניים‪ ,‬במרכזי המסחר‬
‫והכלכלה‪ ,‬בעיקר במזרח ירושלים‪ ,‬וביכולת לקבל שירותים הניתנים‬
‫על ידי הרשות הפלסטינית‪ ,‬תפחית בצורה ניכרת את מספר נקודות‬
‫החיכוך בין צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬הימצאותם של כלל‬
‫הפלסטינים מצידו האחד של הגדר תחסוך את הפעילות המיוחדת‬
‫הנדרשת מצה"ל‪ ,‬המשטרה‪ ,‬והשב"כ למניעת כניסתם למדינת ישראל‬
‫באופן בלתי מבוקר‪.‬‬
‫בהיבט הכלכלי – אי הפרדת האדמות ובארות המים מבעליהן הפלסטינים‪,‬‬
‫אי פגיעה במאות אלפי עצי זית ואחרים‪ ,‬שמירת צירי התנועה פתוחים‬
‫זכות החשיבה ‪315‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 315‬‬
‫לפלסטינים ואי נתוקה של מזרח ירושלים משאר האוכלוסיה הפלסטינית‬
‫ביהודה ושומרון‪ ,‬יאפשרו את המשך הפעילות הכלכלית הפלסטינית גם‬
‫ברמת הקהילה וגם ברמת הכפר‪.‬‬
‫בהיבט הדמוגראפי – האוכלוסיה הפלסטינית ממערב למכשול תהנה‬
‫מרמת חיים גבוהה יותר בשל נגישותה לעבודה ולמסחר בישראל ועשויה‬
‫להוות גרעין משיכה להצטרפות לא חוקית של פלסטינים נוספים מיהודה‬
‫ושומרון‪ .‬התקבעות המצב והכרה בגבולות מרחב ה"תפר" המערבי‬
‫במסגרת הסדר קבע עשויה לפגוע במאזן הדמוגראפי של מדינת ישראל ‪.‬‬
‫בהתאם לרעיון המנחה של תכנית זו‪ ,‬גם באפשרות לא רצויה של‬
‫השהיית התהליך בשלב זה‪ ,‬שני הצדדים יימצאו בעמדות נוחות‬
‫יותר להמשך לאחר שישראל תפנה את עזה בהסכם עם הגורם‬
‫המתון והמרכזי בקרב הפלסטינים‪ ,‬הגדר ביהודה ובשומרון תהיה‬
‫בנויה בתוואי צנוע יותר – כזה הנותן תשובה הולמת לאיומים‪ ,‬אך‬
‫בפגיעה מינימלית באוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬הקהילה הבינלאומית‬
‫תהיה שותפה למאמץ להגיע לפתרון הוגן של הסכסוך‪ .‬לפלסטינים‬
‫תהיה שליטה בכל שטח הרצועה‪ ,‬תתאפשר להם פעילות כלכלית‬
‫ואפשר שתהיינה גם השקעות‪.‬‬
‫אפשר לפתח חלופה זאת ולהרחיבה לשני כיוונים‪ :‬האחד – המומלץ‬
‫פחות – לאמץ את השלב השני של "מפת הדרכים"‪ ,‬שפורסמה במאי‬
‫‪ ,2003‬ולהקים מדינה פלסטינית בגבולות זמניים‪ .‬והשני‪ ,‬להתחיל ליישם‬
‫בהדרגה הסכם קבע שיושג במשא ומתן בין הצדדים‪.‬‬
‫בכיוון האחד – תמשיך מדינת ישראל לפנות התנחלויות מבודדות‬
‫שממזרח לגדר ותשמור בשליטתה את האזור שממערב לו ואת גוש‬
‫אריאל – עמנואל – קרני שומרון‪ .‬כן תשמור ישראל בשליטתה מרחב‬
‫מצומצם בבקעת הירדן‪ ,‬המבוסס על כביש ‪ 90‬בלבד (ראו מפה ‪.)4‬‬
‫בתקופה זו ימשיכו הפלסטינים בבנייה ובהסדרת התשתית המוסדית‪,‬‬
‫הפיזית והביטחונית של המדינה שבדרך‪ .‬שני הצדדים והקהילה‬
‫הבינלאומית יכינו את התשתית הארגונית והפיזית לשיתוף הפעולה‬
‫‪ 316‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 316‬‬
‫הנדרש לניהול שתי העיריות בירושלים‪ ,‬לפתרון סוגיית הפליטים‪,‬‬
‫לקליטת הישראלים המתפנים מיהודה ושומרון‪ ,‬לקשר בין עזה לגדה‬
‫המערבית ועוד‪.‬‬
‫בכיוון השני – המועדף‪ ,‬כל הפעילות שתוארה לעיל תשתלב בתכנית‬
‫הכללית ליישום הסכם הקבע‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תכנית זו מחייבת מעורבות בינלאומית עמוקה‪ ,‬מאמץ ואופטימיות‬
‫של כל הגורמים המשתתפים בה‪ .‬אך נדמה שמעל הכול‪ ,‬לחצן של‬
‫שתי החברות‪ ,‬הישראלית והפלסטינית‪ ,‬על הנהגותיהן להוציאן ממעגל‬
‫הדמים חסר התוחלת‪ ,‬שהקיצונים בשני הצדדים מבקשים לקיים‪ ,‬יהיה‬
‫בעל ההשפעה המשמעותית ביותר לאי‪-‬נטישתו של התהליך‪ 34.‬המחיר‬
‫ששתי החברות שילמו וממשיכות לשלם‪ ,‬בלא קבלת תמורה כלשהי‪,‬‬
‫לפתחן‪ ,‬ימשיך לשמש להן גורם‬
‫ובלי שינוי בבעיות היסוד העומדות ִ‬
‫מדרבן להמשיך ולהגיד את דברן‪.‬‬
‫מדינת ישראל צריכה לחזור ולקבוע את הנקודה האופטימלית לעתידה‬
‫במשולש שקודקודיו הם גיאוגרפיה‪ ,‬דמוגרפיה ודמוקרטיה‪ ,‬על גבולות‬
‫‪ 1967‬עם תיקוני הגבול המוסכמים על הפלסטינים – ירושלים ומערב‬
‫השומרון‪ .‬הכרעה זו‪ ,‬תחדש את בחירתו האסטראטגית של דוד בן‪-‬‬
‫גוריון‪" :‬צה"ל יכול לכבוש את כל השטח בין הירדן לים‪ .‬אבל איזו מדינה‬
‫תהיה לנו‪ ,‬בהנחה שיש בחירות ודיר יאסין לא המדיניות שלנו‪ .‬תהיה‬
‫לנו כנסת עם רוב ערבי‪ .‬בין שלמות הארץ או מדינה יהודית‪ ,‬בחרנו‬
‫‪35‬‬
‫במדינה יהודית"‪.‬‬
‫‪ 3 4‬למשל‪ :‬ההפגנה בת ‪ 150,000‬משתתפים ב‪ 15-‬במאי בכיכר רבין בתל‪-‬אביב ואת‬
‫מכתבם של ‪ 70‬אנשי רוח‪ ,‬ממשל ואקדמיה פלסטינים בגנות האלימות‪.‬‬
‫‪ 3 5‬דברי הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 4 ,1‬באפריל ‪.1949‬‬
‫זכות החשיבה ‪317‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 317‬‬
����� ����� ������.indb 318
7/18/10 9:12 AM
‫פרק ‪ | 5‬גדר ההפרדה‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 319‬‬
����� ����� ������.indb 320
7/18/10 9:12 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫עמ'‬
‫חומה בסורה‪[ ‬מכון ואן ליר | ‪]01/2010‬‬
‫קודם בונים‪ ,‬אחר כך חושבים [מעריב | ‪]24/09/2009‬‬
‫גדר ההפרדה‪ .‬זוכרים?‪[ ‬הארץ | ‪]29/03/2009‬‬
‫בילעין‪ ,‬הסיפור של כולנו‪]19/07/2008 | Ynet[ ‬‬
‫לשנות את תוואי הגדר‪[ ‬הארץ | ‪]04/2008‬‬
‫מפקירים את ביטחוננו בשם שיקולים זרים‬
‫‪323‬‬
‫‪350‬‬
‫‪352‬‬
‫‪354‬‬
‫‪357‬‬
‫[‪]10/03/2008 | Ynet‬‬
‫‪361‬‬
‫‪365‬‬
‫‪368‬‬
‫‪371‬‬
‫‪374‬‬
‫‪377‬‬
‫והמוסר [‪]30/07/2007 | Ynet‬‬
‫‪ .7‬גדר הביטחון‬
‫‪ .8‬לא רק הגדר טיפשה‪]30/04/2006 | Ynet[ ‬‬
‫‪ .9‬הגבול המזרחי האמיתי ‪]14/02/2006 | Ynet[ ‬‬
‫‪ .10‬יש גדרות זיגזג‪]14/12/2005 | nrg[ ‬‬
‫‪ .11‬המרחק בין הגדר להסדר קבע‪[ ‬הארץ | ‪]13/03/2005‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 321‬‬
����� ����� ������.indb 322
7/18/10 9:12 AM
‫[מכון ואן ליר | ‪]01/2010‬‬
‫‪ | 1‬חומה בסורה‬
‫‪1‬‬
‫"המלחמה" שצה"ל מנהל באמצעות "מרחב התפר"‬
‫"המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" היא ממימרותיו‬
‫הידועות של קלאזוביץ‪ .‬גדר ההפרדה הנבנית מזה שבע שנים בגדה‬
‫המערבית משמשת ללא ספק חלק מ "תוכנית מרחב התפר שנועדה‬
‫להוות מרכיב בלחימה בטרור הפלסטיני‪ ,2"..‬אך האם המלחמה בטרור‬
‫היא המלחמה היחידה שבה משמשת גדר ההפרדה כמרכיב למימוש‬
‫מדיניות? נרצה לענות על שאלה זו כמו גם על אחרות הקשורות בסוגיית‬
‫גדר ההפרדה‪ .‬איזו מדיניות הגדר מממשת בעצם בנייתה? איזו מדיניות‬
‫מבקשים לממש באמצעות התוואי המתוכנן? ועיקר ענייננו בנייר זה‪-‬‬
‫כיצד צה"ל מנהל את המלחמה הזו? מהו המחיר המקצועי והערכי הנדרש‬
‫מצה"ל לשלם בעבורה?‬
‫המדיניות ‪" :‬אנחנו פה והם שם"‬
‫"מרחב התפר"‪ ,‬הינו יצירה ישראלית ייחודית של רצועת אדמה המתפרסת‬
‫על פני כמה מאות קילומטרים רבועים ממזרח ל"קו הירוק"‪ ,‬כשהיא‬
‫מתוחמת בגדר‪ ,‬מופרדת פיזית ומשפטית מיתר חלקי הגדה המערבית‪,‬‬
‫וכל כולה איננה אלא נדבך נוסף בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי‬
‫פלסטיני וביטוי לתוכניתן המדינית של ממשלות ישראל האחרונות‬
‫ביחס למרכיב הטריטוריאלי שבו‪.‬‬
‫הגדר‪ ,‬שנבנתה משום האיום הביטחוני שהולידה "האינתיפאדה השנייה"‬
‫שפרצה בסוף שנת ‪ 2000‬על שגרת חייהם של תושבי ישראל‪ ,‬ביטאה את‬
‫התובנה של החברה הישראלית כי חלום ארץ ישראל השלמה התנפץ‬
‫‪ 1‬הרצאה שניתנה בינואר ‪ 2010‬במכון ואן ליר במסגרת הסדנא "מרחב וביטחון" של‬
‫דר' עמירם אורן‪ .‬המאמר יפורסם במסגרת קובץ בהוצאת המכון‬
‫‪ 2‬אתר מרחב התפר של משרד הביטחון‪www.seamzone.mod.gov .‬‬
‫זכות החשיבה ‪323‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 323‬‬
‫על "קיר הברזל" הפלסטיני‪ ,‬בעיקר זה הדמוגראפי‪ ,‬אך גם על המאבק‬
‫המזוין‪ ,‬לרבות טרור‪ ,‬של שני העשורים האחרונים‪ .‬הביטחון האישי של‬
‫תושביה והמחיר הנמוך אותו שילמה ישראל בשני העשורים הראשונים‬
‫לשליטתה בשטחים (סבירסקי ‪ ,)2005‬הצליחו לקיים את העמימות ביחס‬
‫לעתידם המדיני ואת יכולתה של ישראל להימנע מקביעת עובדות פיזיות‬
‫היכולות להתפרש כעמדתה המדינית ביחס לגבולותיה‪ .‬האינתיפאדה‬
‫הראשונה השנייה‪ ,‬הפכו את יחס העלות תועלת והולידו את רעיון‬
‫ההפרדה הפיזית כחלק מההיפרדות המדינית של ישראל מהשטחים‬
‫ובדרך אליה‪ .‬כך יצחק רבין‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬אמר כי הוא "רואה בעיניין‬
‫ההפרדה נושא מרכזי" (בן ‪ .)1995‬כך גם אהוד ברק‪ ,‬שראה בהיפרדות‬
‫"צורך לאומי עליון של הדמוגרפיה‪ ,‬הזהות והדמוקרטיה הישראלית"‪,‬‬
‫וטבע את המושג "אנחנו פה והם שם"(אדליסט ‪ .)422 ,2003‬ערב החלפתו‬
‫כראש ממשלה על ידי אריאל שרון קבע "‪ ..‬הדרך היחידה לישראל בסופו‬
‫של יום היא היפרדות מהפלסטינים‪ ,‬אם ניתן בהסכם‪ ,‬ואם יסתבר שלא‬
‫ניתן‪ ,‬היפרדות ביטחונית יזומה‪ ,‬מדודה ומדתית‪ .3"...‬שרון‪ ,‬היטיב לבטא‬
‫את הפרידה מהדרך אותה הוביל במשך שנים "האמנתי וקיוויתי שנוכל‬
‫להיאחז לעד‪...‬אך המציאות המשתנה בארץ‪ ,‬באזור ובעולם חייבה אותי‬
‫להערכה אחרת ולשינויי עמדות"‪ .4‬גם אלו אשר התנגדו לבניית הגדר‬
‫הכירו במשמעותה המדינית וגרסו כי זו תתחום את מדינת הטרור‬
‫שתקום מעבר לגדר‪.‬‬
‫שאול מופז הרמטכ"ל וסגנו מחליפו משה יעלון התנגדו להקמת הגדר‪.‬‬
‫הם התעלמו‪ ,‬או לפחות נהגו כך‪ ,‬מהמטרה המדינית פוליטית של עצם‬
‫הקמת הגדר וטענו בנוגע להיבט הביטחוני שלה‪ .‬הם ראו בה סימן‬
‫לתבוסתנות ולפסיביות צבאית‪ ,‬בעיקר לנוכח הנסיגה החד צדדית‬
‫מלבנון במאי ‪ .2000‬הגדר לתפיסתם‪ ,‬הייתה מכשול הגנתי‪ ,‬משהו המייצר‬
‫שיגרה‪ ,‬סיורים קבועים והזמנה לאויב להיות יוזם ותוקפני‪ .‬הם הזהירו‬
‫כי הפלסטינים פשוט לא ייתנו לישראל לבנות את הגדר‪ .‬הם יגבירו‬
‫את עוצמת הפיגועים‪ ,‬יגנבו את חומרי הבנייה‪ ,‬וייחפרו מנהרות מתחת‬
‫‪ 3‬דברי הכנסת‪.14.2.01 ,‬‬
‫‪ 4‬נאום ראש הממשלה שרון‪ 15 ,‬באוגוסט ‪ .2005‬אתר משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪ 324‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 324‬‬
‫לגדר אל תוך ישראל‪ .‬אנחנו נבנה את הגדר ביום ונילחם עליה בלילה‬
‫אמר הרמטכ"ל מופז‪ ,‬היא לא תפתור דבר (דרוקר ושלח ‪.)262 ,2005‬‬
‫אך המציאות הביטחונית והכלכלית העגומה של מחצית ‪ 2002‬הובילה‬
‫את שרון‪ ,‬שהפופולאריות שלו באותם ימים צנחה בסקרים‪ ,‬להכריע‬
‫בעד הקמת הגדר ולהנחות את מערכת הביטחון וצה"ל על הקמתה‪.‬‬
‫הדרג הפוליטי היה זה שכפה את הקמת הגדר על צה"ל‪ .‬זה שלא רצה בה‪,‬‬
‫למרות הכרעת הדרג המדיני‪ ,‬המשיך ונהג בהתאם לעמדתו הראשונית‬
‫"‪ ..‬הצבא ראה עצמו קבלן מישנה המקיים הוראות לבנות גדר‪ ..‬הצבא‬
‫לא רואה בגדר פרויקט שלו" נכתב במאי ‪ 2007‬בדו"ח וועדת ברודט‬
‫שבחנה את תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ .‬קרי‪ ,‬למרות‬
‫המשמעויות וההשלכות הביטחוניות האדירות שהיו לעצם הקמת הגדר‪,‬‬
‫הרמטכ"לים מופז ולאחריו יעלון וחלוץ נמנעו מלעסוק בה במחויבות‬
‫המקצועית הנדרשת‪ .‬ההשלכות להתנהלות זו היו קשות‪ ,‬כפי שהמשיך‬
‫ונכתב בדו"ח ברודט‬
‫ההתנהלות של בניית הגדר היא דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות‬
‫לקויה ובזבזנית‪ .‬הוועדה לא השתכנעה כי תהליך בניית הגדר‬
‫נעשה תוך שיקול דעת מעמיק ושקילת כל השיקולים הביטחוניים‬
‫והכלכליים‪ .‬הוועדה לא ראתה שום ניתוח של עלות‪-‬תועלת‬
‫ובחינה יסודית‪...‬לא התקיים על כך שום דיון‪.‬‬
‫מטרת התוואי‪ :‬גבולות הקבע בין ישראל ופלסטין‬
‫סוגיית המדיניות ביחס לתוואי של הגדר הייתה כבר ספור מורכב יותר‪.‬‬
‫הייתה זו ציפי לבני‪ ,‬בהיותה שרת המשפטים‪ ,‬שביטאה זו בצורה הברורה‬
‫ביותר‪ ,‬שעה שאמרה כי גדר ההפרדה תשמש כ"גבולה העתידי של מדינת‬
‫ישראל"‪ ,‬וכי בפועל "בג"ץ משרטט באמצעות פסקי הדין שלו בעניין‬
‫הגדר את גבולות המדינה"(יועז ‪.5)2005‬‬
‫‪ 5‬בידיעה צוטט המשנה לנשיא בית המשפט העליון‪ ,‬מישאל חשין‪ ,‬שאמר בתגובה‪:‬‬
‫"‪..‬זה לא מה שטענתם בבית המשפט"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪325‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 325‬‬
‫גם ברק‪ ,‬בשמשו כשר הביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט‪ ,‬הבהיר‬
‫כי " ‪..‬כאשר אנו בונים גדר ברור שיש אזורים שהם מעבר לגדר‪ ,‬וברור‬
‫שבהסדר קבע‪...‬האזורים האלה שמעבר לגדר לא יהיו חלק ממדינת‬
‫ישראל"‪ .6‬ראש הממשלה שרון‪ ,‬אבי התוואי‪ ,‬טען ביחס למטרתו של‬
‫תוואי הגדר כי "‪..‬הפלסטינים כבר היו צריכים להבין שמה שלא קיבלו‬
‫היום‪ ,‬ייתכן וכבר אי אפשר לתת להם מחר" (בחור ניר ‪ .)2003‬והוסיף‬
‫והדגיש כי " השיקול הדמוגראפי מילא תפקיד חשוב בקביעת תוואי גדר‬
‫ההפרדה בגלל החשש לסיפוח מאות אלפי פלסטינים שיתחברו לערביי‬
‫ישראל‪("..‬ורטר ובן ‪ .)2005‬לאולמרט‪ ,‬מחליפו‪ ,‬נותר רק להחרות אחריהם‬
‫"‪...‬הכיוון הוא ברור‪ ,‬אנחנו הולכים להיפרדות מהפלסטינים‪ ,‬לקביעת גבול‬
‫קבע של ישראל"‪ .7‬קרי‪ ,‬לתוואי הגדר ישנן מטרות מדיניות ברורות ביחס‬
‫לגבולות הקבע בין מדינת ישראל לפלסטין‪ -‬סיפוח השטח בו מרבית‬
‫הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק‪ ,‬תוך שמירת היחס הדמוגראפי‬
‫הקיים בין יהודים ללא יהודים‪ .‬גם שוללי הפשרה הטריטוריאלית‪ ,‬ראשי‬
‫מפלגות הימין ומועצת יש"ע‪ ,‬שביקשו להעביר את הגדר מזרחה ככל‬
‫שאפשר מן הקו הירוק הודו במטרת מלחמתם על התוואי "ניסינו לשבש‬
‫את התוכנית להקים את הגדר על הקו הירוק‪ ,‬אבל אם נהיה כנים עם‬
‫עצמנו‪ ,‬לא הצלחנו לשבש את התוואי הזה עד כדי שבוש היכולת להקים‬
‫מדינה פלסטינית" (שרגאי ‪.)2003‬‬
‫הדרג הפוליטי היה זה שהכריע בהצבעות הממשלה על תוואי הגדר‪,‬‬
‫אך את מלאכת ההגנה על התוואי הפוליטי שגלש עמוק לתוך שטחי‬
‫הגדה המערבית הנחשבת לשטח כבוש‪ ,‬אל מול העתירות שהוגשו לבג"ץ‬
‫כנגדו‪ ,‬נאלץ צה"ל לשאת בסיוע מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה‪.‬‬
‫רק צה"ל‪ ,‬המגלם בשטח הכבוש את כול רשויות השלטון‪ ,‬יכול היה על‬
‫פי דיני הכבוש לפגוע בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים על ידי‬
‫הגדרת הגדר "כצורך ביטחוני הכרחי" ולהוציא "צווי תפיסה" זמניים‬
‫לקרקע שנדרשה להקמת הגדר‪ .‬הממשלה הסתפקה במכתבו של שרון‬
‫אל הנשיא בוש בו הוצהר כי "‪..‬הגדר היא מחסום ביטחוני ולא פוליטי‪,‬‬
‫‪ 6‬ראיון לגל"צ‪ 4 .‬בדצמבר ‪2007‬‬
‫‪ 7‬בריאיון לתכנית "משעל חם" בערוץ ‪7.2.06 , 2‬‬
‫‪ 326‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 326‬‬
‫זמני ולא קבוע‪ ,‬ולכן לא תשפיע על סוגיות של הסדר הקבע‪ ,‬ובהן‬
‫הגדרת גבולות סופיים"‪.8‬‬
‫צה"ל לא יכול היה ולא בחר לנהוג כפי שנהגה המועצה לביטחון לאומי‬
‫בראשותו של האלוף עוזי דיין‪ .‬על פי מבקר המדינה בדו"ח ‪ 2003‬המל"ל‬
‫"‪ ..‬שהייתה אמורה למלא את התפקיד הזה (גוף מרכז בעל סמכויות‬
‫ואחריות)‪ ,‬הפסיקה ביוזמתה את ריכוז התוכנית(של מרחב התפר) בניגוד‬
‫לכללי מינהל תקין‪ ,‬ובלי לקבל את אישור הממשלה לכך"‪ .‬צה"ל הכיר‬
‫ביתרונות ובחובות בלהיות גוף המטה המשמעותי והדומיננטי ביותר‬
‫של ממשלת ישראל בנושאי ביטחון וחוץ‪ .‬הוא קיבל בעל כורחו את‬
‫הכרעת ראש הממשלה‪ .‬תוכניתה הראשונית של מערכת הביטחון ביחס‬
‫לתוואי‪ ,‬שהתבססה על עבודות קודמות שנערכו‪ ,‬הציבה קו ביטחוני‬
‫הצמוד וקרוב ל"קו הירוק"‪ .‬כשהחל שרון להסיט את הגדר מזרחה‪ ,‬ולבטל‬
‫את ההצעות לקו שהציע אלוף פקוד המרכז יצחק איתן‪ ,‬התפתח ויכוח‬
‫בינו לבין סגן הרמטכ"ל דאז‪ ,‬האלוף גבי אשכנזי‪ .‬שרון תמך בהרחקת‬
‫הגדר מזרחה‪ ,‬בשעה שאשכנזי‪ ,‬שסבר כי התוואי צריך להכיל "מקסימום‬
‫ישראלים ואפס פלסטינים"‪ ,‬ביקש להסיט את התוואי מערבה (דרוקר‬
‫ושלח ‪.)267--270 ,2005‬‬
‫חוסר יכולתו של צה"ל להימנע מלעסוק בכך גררו אותו למצב ממנו‬
‫הזהירו החוקרים משה ליסק ויורם פרי עשור קודם לכן – צה"ל אינו יכול‬
‫לפעול בשטחים הפלסטינים בהסתמך על תורות הביטחון הקלאסיות‬
‫של ישראל‪ .‬בעוד שבעת מלחמה צה"ל יודע לפעול על פי שקולים‬
‫צבאיים בלבד‪ ,‬באינתיפאדה הוא אינו יכול לנתק את עצמו משיקולים‬
‫פוליטיים ואידיאולוגיים‪ .‬משום כך‪ ,‬צה"ל מוצא עצמו בעימותים עם‬
‫אישים פוליטיים מרכזיים ועם המתנחלים‪ .‬ליסק הצביע על סכנה‬
‫מוחשית של פוליטיזציה של המערכת הצבאית‪ ,‬דבר שעלול להביא‬
‫לכרסום בבסיסי התמיכה הציבורית בפקוד העליון של צה"ל‪ ,‬הן מימין‬
‫והן משמאל(ליסק ‪.)1990‬‬
‫‪ 8‬מכתב ראש הממשלה שרון לנשיא האמריקאי בוש‪ ,‬פורסם בהארץ‪ 15 ,‬באפריל ‪2004‬‬
‫זכות החשיבה ‪327‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 327‬‬
‫יורם פרי‪ ,‬טען כי כתוצאה מהעובדה שהאינתיפאדה היא בבחינת מלחמה‬
‫בעלת אופי פוליטי צה"ל נאלץ לפתח דוקטרינה צבאית פוליטית שסופה‬
‫פגיעה בניטרליות הפוליטית של הצבא(פרי ‪ .)1990‬נראה שחלק מאלו‬
‫בצמרת צה"ל שסוגיית התוואי היתה בתחום אחריותם בחרו להימנע‬
‫מעימות גלוי עם הדרג הפוליטי ולא להתעקש על עמדותיהם המקצועיות‪.‬‬
‫צה"ל לא נלחם על עמדתו המקצועית והחל מכופף ורותם אותה במקרים‬
‫רבים לשיקולים פוליטיים זרים לביטחון‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא נרתם להגן על‬
‫תוואי הגדר ששימש כמרכיב "במלחמה" על מימוש מדיניות שעניינה‬
‫העיקרי היה פוליטי ולא ביטחוני‪ .‬כפי שבג"ץ חזר והבהיר זאת‬
‫אשר לסמכות המפקד הצבאי להקים את גדר הביטחון באזור‪,‬‬
‫נקבע כי על פי דיני התפיסה הלוחמתית‪ ,‬מוסמך המפקד הצבאי‬
‫להורות‪ ,‬משיקולים צבאיים‪ ,‬על הקמת גדר הפרדה באזור יהודה‬
‫ושומרון‪...‬סמכות זו קמה רק כאשר הטעם המונח ביסוד הקמת‬
‫הגדר הינו ביטחוני‪-‬צבאי‪ .‬המפקד הצבאי אינו מוסמך להורות‬
‫על הקמת גדר ביטחון אם טעמיו הם מדיניים – פוליטיים‪ .‬גדר‬
‫הביטחון אינה יכולה לבוא מטעמים של סיפוח שטחים מהאזור‬
‫למדינת ישראל‪ .‬מטרתה של גדר ההפרדה אינה יכולה להיות‬
‫‪9‬‬
‫התווית גבול מדיני‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬צה"ל נכשל במחויבות המקצועית וביושרה שלו‪ .‬בחלק מהמקרים‬
‫הוא הקריב את הצרכים הביטחוניים על מזבח השיקולים הפוליטיים‬
‫הפנימיים‪ .‬כך לדוגמא הנשיאה בייניש בפסק הדין בתיק בילעין —‬
‫מודיעין עלית‬
‫נראה כי נוכח הרצון להבטיח את הקמת השכונה המזרחית בעתיד‪ ,‬נקבע‬
‫תוואי הגדר במקום שהוא נטול יתרון ביטחוני‪ .‬התוואי הקיים של הגדר‬
‫מעורר תהיות גם מבחינת היתרון הביטחוני שהוא מעניק‪ .‬אין חולק כי‬
‫התוואי עובר ברובו בשטח נחות מבחינה טופוגרפית הן ביחס למודיעין‬
‫עילית‪ ,‬הן ביחס לבילעין‪ .‬הוא מותיר מספר גבעות בצד הפלסטיני ושתי‬
‫‪ 9‬בג"צ ‪ 2056/04‬מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪ ,‬פ"ד נח (‪807 )5‬‬
‫‪ 328‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 328‬‬
‫גבעות בצד הישראלי‪ .‬הוא מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי‪.‬‬
‫על רקע תפיסת הביטחון שהוצגה לנו במקרים רבים אחרים‪ ,‬לפיה קיימת‬
‫חשיבות ביטחונית להקמת הגדר בשטחים טופוגרפיים שולטים‪ ,‬מעורר‬
‫התוואי הקיים תמיהות‪ .‬ככלל‪ ,‬מציג המפקד הצבאי במקרים רבים של‬
‫תכנון תוואי הגדר את החזקתן של גבעות שולטות כיתרון ביטחוני‬
‫משמעותי‪ ,‬ואילו במקרה שלפנינו נקבע תוואי אשר לפחות בחלקו מצוי‬
‫בשטח נחות ביחס לגבעות‪.10‬‬
‫פרי מוסיף ומזהיר מפני היווצרות מתח בין צה"ל והמערכת המשפטית‬
‫כתוצאה מהקושי בהגדרת כללי ההתנהגות המותרים במסגרת מלחמה‬
‫בהתקוממות עממית‪ ,‬ומפני פגיעה בתרבות הדיווח של צה"ל‪ ,‬כל אלו התגשמו‬
‫במלוא חריפותם בסופו של דבר‪ .‬כך לדוגמא הנשיא ברק בתיק צופין מזרח‬
‫בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה חמורה‪ :‬לא הוצגה בפני בית‬
‫המשפט העליון בעתירה הראשונה התמונה בשלמותה‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את העתירה הראשונה על בסיס מידע שרק בחלקו‬
‫היה מבוסס [‪ ]...‬העתירה שלפנינו מצביעה על אירוע שאין‬
‫להשלים עימו‪ ,‬ולפיו המידע שסופק לבית המשפט לא שיקף את‬
‫מלוא השיקולים שעמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות [‪]...‬‬
‫מקווים אנו כי הדבר לא יישנה‪.11‬‬
‫התנהלות זו פגעה בסופו של דבר בצה"ל כפי שהתייחסו לכך מחברי‬
‫דו"ח ברודט‬
‫הצבא ראה עצמו קבלן משנה המקיים הוראות לבניית גדר מבלי‬
‫להבהיר לעצמו את משמעות ההוצאה ואת מחיר האחזקה אשר‬
‫יגיע למאות מיליוני שקלים בשנה‪ .‬הצבא‪...‬אינו מפנים כי הוצאה‬
‫כה גדולה תשפיע גם על תקציבו הוא‪.‬‬
‫‪ 1 0‬בג"צ ‪ 8414/05‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין‪ ,‬ראש המועצה הכפרית בילעין נ'‬
‫ממשלת ישראל והמפקד הצבאי בגדה המערבית‪.‬‬
‫‪ 11‬בג"צ ‪ 2732/05‬ראש מועצת עירית עזון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית‪,‬‬
‫תקדים עליון ‪,3672 )2( 2006‬‬
‫זכות החשיבה ‪329‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 329‬‬
‫ניהול "המלחמה"‬
‫הפרק הזה יעסוק בתיאור ובניתוח של ניהול "המלחמה" של צה"ל‬
‫באמצעות תוואי הגדר ומרכיבים אחרים של מרחב התפר כ"אמצעים‬
‫אחרים להמשך המדיניות"‪ ,‬שעיקרה היה עצוב גבולות הקבע של מדינת‬
‫ישראל על פי העיקרון של סיפוח "מקסימום שטח וישראלים ומינימום‬
‫פלסטינים"‪.‬‬
‫רטוריקה של עקרונות‬
‫משרד הביטחון וצה"ל ליוו את הקמת הגדר באתר אינטרנט מפואר‬
‫ומעודכן שהציג את התפיסה המבצעית ביחס לגדר‪ . 12‬המטרה המוצהרת‬
‫של הקמת הגדר‪:‬‬
‫תוכנית 'מרחב התפר' נועדה להוות מרכיב בלחימה בטרור‬
‫הפלשתיני מתוך כוונה להקטין את יכולת החדירה של מפגעים‬
‫משטח הרשות הפלשתינאית לשטח ישראל‪.‬‬
‫ביחס לתפיסה המבצעית נכתב שם‪:‬‬
‫העיקרון המנחה [את הפעילות הצבאית] הוא‪" :‬יותר הגנה‪,‬‬
‫פחות התקפה"‪ :‬המענה הכולל לטרור מושתת על שילוב של‬
‫הנדבך ההגנתי והנדבך ההתקפי‪ .‬הגדר הינה מרכיב הגנתי חיוני‬
‫להשלמת מערך ההתמודדות עם הטרור‪ .‬בהעדר גדר‪ ,‬נאלץ צה"ל‬
‫להגדיל את הנדבך ההתקפי על‪-‬מנת לפעול לסיכול הטרור בתוך‬
‫ריכוזי האוכלוסייה‪ .‬הדבר מביא לחיכוך מתמשך עם הפלסטינים‬
‫(הגבלות תנועה‪ ,‬שהייה בריכוזי אוכלוסייה וכד')‪ ,‬ואף מצריך‬
‫הפעלת כוחות בהיקפים גדולים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬המציאות העידה על ההפך‪ .‬צה"ל דווקא העמיק את פעילותו ואת‬
‫התערבותו במרקם החיים הפלסטיני‪ ,‬למרות שהגדר שהלכה וקמה נתנה‬
‫פיתרון סביר למניעת מעבר לא מבוקר של פלסטינים וכלי רכב לתוך שטח‬
‫‪www.seamzone.mod.gov 12‬‬
‫‪ 330‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 330‬‬
‫ישראל‪ .‬אנו עדים כיום למאות מחסומים מסוגים שונים המבתרים את‬
‫הרצף התחבורתי בין הישובים הפלסטינים בגדה המערבית ומשמשים‬
‫בחלקם המאויש נקודת חיכוך יומיומית בין צה"ל לאוכלוסייה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אנו עדים למשטר תנועה בכבישים שמחוץ למרחב התפר שהעיקרון‬
‫המוביל בו הוא הדרת התנועה הפלסטינית מהכבישים הראשיים ודחיקתם‬
‫לכבישים ישנים או מחודשים באופן המשנה באופן בולט את מרקם‬
‫החיים שלהם‪.‬‬
‫לשיאים של רטוריקה מופרכת הגיעה מערכת הביטחון כאשר פירסמה‬
‫את העקרונות שגיבשה להתוויית תוואי המכשול‪ .‬אחד העקרונות מבקש‪,‬‬
‫למשל‪" ,‬ביטחון לכוח הפועל לאורך המכשול"‪ .‬אך בתיק ּבילעין‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫באופן תקדימי‪ ,‬מצאה הנשיאה בייניש לנכון למתוח ביקורת נוקבת על‬
‫שיקולי המפקד הצבאי ביחס לתוואי שם‪" :‬אין חולק שהתוואי עובר‬
‫ברובו בשטח נחות מבחינה טופוגרפית [‪ ]...‬המסכן את הכוחות המסיירים‬
‫לאורך התוואי‪ .‬התוואי הקיים מעורר תמיהות‪ ,‬ואין להסבירו אלא ברצון‬
‫לכלול את החלק המזרחי של מתתיהו מזרח ממערב לגדר"‪ .‬גם במקומות‬
‫שניתן היה לתכנן בהם אחרת את התוואי של הגדר‪ ,‬התוואי סומן במרחק‬
‫עשרות מטרים בלבד מבתי הכפרים הפלסטיניים‪ :‬כך בכפרים בית סּוריק‪,‬‬
‫ּבידּו‪ּ ,‬ביר נּבאללה‪ ,‬בית חנינא‪ ,‬אל‪-‬ג'יּב‪ ,‬נַ חלין‪ַּ ,‬בתיר‪ ,‬חּוסאן‪ ,‬ומקומות‬
‫מפגע לירות באין‬
‫רבים אחרים‪ .‬מידת קירבה כזו היתה מאפשרת לכל ַ‬
‫מפריע‪ ,‬תחת מסתור ומחסה‪ ,‬מאחד הבתים הסמוכים‪ .‬תגובה צפויה‬
‫ומיידית לירי כזה היתה גוררת בהכרח פגיעה "באזרחים פלסטינים בלתי‬
‫מעורבים"‪ ,‬וכך מביאה להחרפה נוספת באלימות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬מעצם הקמת הגדר בסמוך כל‪-‬כך לבתי התושבים ולאזור‬
‫מחייתם היומיומי‪ ,‬סביר להניח כי הקרבה היתה מביאה למאות התרעות‬
‫שווא‪ ,‬שהיו נקלטות על‪-‬ידי החיישנים בגדר‪ ,‬מתישות את הכוחות‬
‫המוקפצים ומביאות לפעילות צה"לית מיותרת נגד תמימים שאין להם‬
‫כוונות פיגוע‪ .‬באזורים אחרים (כמו ַפקּועה‪ ,‬ג'ילַ ּבּון‪ַ ,‬קפין‪ ,‬ניעלין ועוד)‪,‬‬
‫נבחר תוואי טופוגרפי שהיה נחות באופן ניכר מתוואי הקו הירוק‪ .‬במזרח‬
‫ירושלים נקבע תוואי הגדר בליבו של שטח מאוכלס פלסטינים‪ ,‬ומשמעות‬
‫הדבר ּפגיעּות של הכוח בשטח‪ ,‬הנתון בסכנה משני צידיו של המכשול‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪331‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 331‬‬
‫כך מסכם יוסי חן‪ ,‬בכיר בשב"כ לשעבר‪ ,‬את מסקנותיו במחקר שבו‬
‫השווה בין תוואי הגדר לקו הירוק‪:‬‬
‫לצורך הבדיקה נבחנו תשעה אזורים‪ .‬בחמש מן המובלעות ובנוסף‬
‫בחלק הצפוני של מובלעת מרג'ה (ששטחן יחד ‪ 42,462‬דונם) אין‬
‫כל יתרון ביטחוני בסטיית הגדר מן הקו הירוק‪ .‬אדרבה‪ ,‬מבחינה‬
‫טופוגרפית‪ ,‬בשל קירבה לשטח פלסטיני בנוי ובשל הבעייתיות של‬
‫השערים החקלאיים‪ ,‬יש אף מגרעת במיקום תוואי הגדר (חן‪. )2006 ,‬‬
‫"פשטות בתפעול ואחזקה לאורך זמן של המכשול" ‪ -‬גם עיקרון זה‬
‫ביקשה מערכת הביטחון להשיג‪ .‬ואכן‪ ,‬בתחום אחד היא פעלה כהלכה‪.‬‬
‫היא ביקשה להגיע לאחידות המרבית האפשרית ביחס לדגמי הגדר‪,‬‬
‫ולשם כך הגבילה את מספר החברות שבנו אותה‪ .‬בשאר התחומים‬
‫נאלץ צה"ל‪ ,‬בגלל האופי הפוליטי של התוואי‪ ,‬להפר עיקרון זה באופן‬
‫בולט‪ .‬ניקח לדוגמה את אורכה של הגדר‪ :‬הסכמי שביתת הנשק משנת‬
‫‪ 1949‬יצרו קו ירוק לאורך ‪ 313‬ק"מ; תוואי הגדר שכבר אושר על‪-‬ידי‬
‫הממשלה הוא בן ‪ 760‬ק"מ! כלומר‪ ,‬הקו הלך והתארך והתפתל עם הזמן‪,‬‬
‫בניגוד לעקרונות ביטחוניים‪ ,‬במטרה לשמור מקסימום התנחלויות מצידו‬
‫המערבי ולהוציא מתחומו כמעט כל כפר פלסטיני‪.‬‬
‫מעבר לעלות הקמתו של המכשול‪ ,‬שהגיעה ל‪ 12-‬מיליון שקלים לק"מ‬
‫ֵ‬
‫גדר ו‪ 16 -‬מיליון שקלים לק"מ חומה‪ ,‬שילוש אורכו של הקו הירוק גורר‬
‫הוצאות מיותרות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לתפעולו השוטף‪.13‬‬
‫ואין זה הכול‪ .‬באתר משרד הביטחון ניתן למצוא את ההצהרה הבאה‪,‬‬
‫הסותרת כל עיקרון של "פשטות בתפעול"‪:‬‬
‫במטרה לאפשר עיבוד חקלאי‪ ,‬לשמר את רצף התנועה בין הכפרים‬
‫והערים ולהבטיח את הגישה לשירותים עירוניים‪ ,‬תברואתיים‬
‫וחברתיים בין הכפרים לבין עיר המחוז לאורך הגדר‪ ,‬הוקמו‬
‫‪ 13‬ההערכה היא כי עלות התפעול השנתית של מרחב התפר מגיעה למיליארד שקלים‪.‬‬
‫כך גם נכתב בדו"ח ברודט "‪...‬מחיר האחזקה שיגיע למאות מיליוני שקלים בשנה‪"..‬‬
‫‪ 332‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 332‬‬
‫מעברים רבים לשימוש הפלסטינים‪ .‬במסגרת זו הוקמו עד כה ‪37‬‬
‫שערים (מתוך ‪ 53‬בסה"כ) למעבר חקלאים תושבי כפרי הסביבה‪,‬‬
‫‪ 34‬נקודות ביקורת [‪.]...‬‬
‫כשבוחנים את תוואי הגדר שאושר באוקטובר ‪ ,2003‬ניתן לראות כי‬
‫המכשול תוכנן כך שיקיף מקסימום אדמות פלסטיניות ללא הבתים‬
‫של בעליהן‪ ,‬וברור היה שצבירת השטח באה על חשבון ביטחונם של‬
‫הכוחות הפועלים‪ .‬אלה יידרשו להפעיל עשרות שערים חקלאיים למעבר‬
‫פלסטינים לאדמותיהם שנשארו מעבר לגדר‪ ,‬שעליהם טענה המדינה‬
‫עצמה בתצהירים שהגישה לבג"ץ‪ ,‬כי "כל נקודת מעבר מגדילה את‬
‫הסיכון הכרוך בהסתננותם של מחבלים לישראל‪ ,‬ומהווה נקודת חיכוך‬
‫המגדילה את הסיכון לכוחות הביטחון המופקדים על נקודת המעבר"‪.14‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬במקום להוציא את מירב האדמות הפלסטיניות ממרחב‬
‫התפר בכל מקום שניתן‪ ,‬הפרידו אותן מבעליהן‪ ,‬ולכן נאלצו להקים שערים‬
‫רבים המהווים איום ביטחוני והמרתקים כוחות איכותיים לתפעולם‪.‬‬
‫אבסורד המעברים לפלסטינים מגיע לשיאו בירושלים‪ 12 .‬המעברים‬
‫שם‪ ,‬ובינם ‪ 3‬הגדולים ‪ -‬רחל‪ ,‬קלנדיה וזיתים ‪ -‬הוקמו בהשקעה של‬
‫מאות מיליוני שקלים ואחזקתם מעסיקה מאות בודקים‪ .‬ייעודם הוא‬
‫לאפשר לפלסטינים במזרח ירושלים לבקר את עמיתיהם בגדה לאחר‬
‫שהופרדו מהם בחומה‪.‬‬
‫טיעונים והיפוכם‬
‫התיקים הבאים הינם דוגמאות להונאה ביטחונית שעה המדינה השתמשה‬
‫בנימוקים ביטחוניים להצדקת התוואי הפוליטי בתיק אחד ובתיקים‬
‫אחרים השתמשה בנימוקים ביטחוניים הפוכים וסותרים לחלוטין את‬
‫אלו הקודמים‪ .‬שוב‪ ,‬בכדי להצדיק את התוואי הפוליטי בם‪ .‬קבוצת‬
‫פרקליטים מצומצמת וקבועה ייצגה את המדינה בתיקי הגדר בבג"ץ‪,‬‬
‫מלווים על ידי אל"מ דני תרזה‪ ,‬ומאוחר יותר על ידי מחליפו אל"מ‬
‫‪( 14‬בג"ץ ‪.)4289/05‬‬
‫זכות החשיבה ‪333‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 333‬‬
‫עופר הינדי‪ .‬הקבוצה המנוסה אמורה היתה לשמור על עקביות בטענות‬
‫המדינה‪ ,‬אך בפועל לא נשמרה העמדה האחידה‪.‬‬
‫דוגמה קיצונית לעיקרון של "מוכרים או קונים" נתגלתה בסתירה בין‬
‫תשובות המדינה לעתירה נגד תוואי הגדר בגוש עציון‪ ,‬שהוגשה ביולי‬
‫‪ 2006‬על ידי עו"ד נאסר גיאת ועו"ד אוסמה חלבי‪ ,‬ובין תשובת המדינה‬
‫לעתירות שהוגשו נגד "משטר ההיתרים" על‪-‬ידי האגודה לזכויות האזרח‬
‫והמוקד להגנת הפרט‪ ,‬בדצמבר ‪( 2006‬בג"ץ עדיין לא פסק בשתיהן)‪.15‬‬
‫בעתירה הראשונה ביקשו נציגי המדינה להגן על תוואי הגדר‪ ,‬שכלא בשטח‬
‫שבין גוש עציון לירושלים חמישה כפרים פלסטינים‪ ,‬בניגוד גמור לנהוג‪,‬‬
‫על‪-‬ידי ויתור ל‪ 20-‬אלף הפלסטינים המתגוררים בהם‪ ,‬ולכל האחרים‬
‫שממזרח לגדר‪ ,‬על הצורך בהיתרים לכניסה ויציאה‪ ,‬כי הניחו שבג"ץ לא‬
‫יאפשר להם להחיל את "משטר ההיתרים"‪ 16‬על שטח ואוכלוסייה כל כך‬
‫גדולים‪" :‬יודגש ויוצהר‪ ,‬כי לא תימנע כניסתו של כל אדם למרחב גוש‬
‫עציון (אף של אנשים מוגבלים מבחינה ביטחונית) וזאת בכפוף לבדיקתו‬
‫הביטחונית‪ .‬כניסה זו לא תחויב בהיתר כניסה [‪ ,"]...‬התחייבה המדינה‪.‬‬
‫לא עברו ארבעה חודשים‪ ,‬וכבר כתבו הפרקליטים בהנחיית צה"ל את‬
‫ההפך‪ .‬הפעם דווקא ניסו להסביר כי אין כל תחליף למשטר ההיתרים‬
‫מן הבחינה הביטחונית‪ .‬הם כתבו‪:‬‬
‫קיים קשר רציונאלי וישיר בין סגירת שטח מרחב התפר וקביעת‬
‫משטר היתרים לבין הצורך הביטחוני‪ .‬הגבלת הכניסה רק למי‬
‫שיש לו זיקה פרטנית ממשית לשטח זה והתניית הכניסה גם‬
‫בקבלת היתר המותנה בקיום בדיקה ביטחונית פרטנית‪ ,‬מצמצמות‬
‫בצורה משמעותית ביותר את אפשרותם של מחבלים לעבור את‬
‫גדר הביטחון ולהיכנס לאחר מכן לישראל לשם ביצוע פיגועים‪.‬‬
‫‪ 1 5‬בג"צ ‪ 639/04‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה‬
‫ושומרון ואחרים‪.‬‬
‫‪ 16‬משטר ההיתרים חייב פלסטיני שרצה להיכנס או לשהות במרחב התפר (השטח‬
‫שבין הגדר לקו הירוק) להמציא היתר מהמנהל האזרחי על סמך הוכחה כי הוא‬
‫תושב המקום או מחזיק באדמות או בעסק במרחב התפר‪.‬‬
‫‪ 334‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 334‬‬
‫הם הוסיפו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים(ההערות שלי‪ .‬ש‪.‬א)‪:‬‬
‫אין חלופה אחרת שתשיג‪ ,‬אף לא בקירוב‪ ,‬את המטרה ההחלטית‬
‫המושגת על‪-‬ידי סגירת מרחב התפר וקביעת משטר ההיתרים‪.‬‬
‫כאמור החלופה שמציעה העותרת‪ ,‬קרי‪ ,‬בידוק ביטחוני על הגוף‬
‫בלבד בכניסה למרחב התפר [בדיוק כפי שהמדינה הציעה בתגובתה‬
‫מסּפקת מענה ראוי לצורך הביטחוני‪.‬‬
‫לעתירה הראשונה] כלל אינה ַ‬
‫אין די בבידוק ביטחוני על הגוף כדי למנוע כניסתו של מחבל‬
‫למרחב התפר ומשם להמשיך לשטח ישראל‪ ,‬תוך שכלי הנשק או‬
‫המטען יועבר לחזקתו בשטח מרחב התפר‪ ,‬למשל בדרך זריקתו‬
‫מעל הגדר‪ ,‬או הברחתו בדרכים אחרות‪.‬‬
‫בעתירה הראשונה‪ ,‬הם תקפו את הצעת המועצה לשלום ולביטחון‪,‬‬
‫שנהנתה ממעמד של "ידיד בית המשפט" והציעה חלופה לתוואי הגדר‪,‬‬
‫בטענה כי "הפלסטינים המעבדים קרקעות בשטחים אלה [המועצה‬
‫דווקא ביקשה להוציא את הכפרים ומרבית האדמות המעובדות שלהם‬
‫אל מחוץ לגדר] ייאלצו למעשה לעבור למשטר היתרים‪ .‬ברור"‪ ,‬הדגישו‬
‫נציגי המדינה‪" ,‬שמדובר בשינוי דרסטי לרעה באורחות החיים של‬
‫תושבים אלה"‪.‬‬
‫בעתירה השנייה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משטר ההיתרים דווקא לא מחולל "שינוי‬
‫דרסטי לרעה"‪" :‬התועלת הרבה בסגירת השטח‪ ,‬תוך קביעה במקביל של‬
‫משטר ההיתרים [‪ ]...‬הינה מידתית ביחס לקשיים שנגרמים לתושבים‬
‫המקומיים"‪.‬‬
‫בעתירה הראשונה גילתה מערכת הביטחון רוחב לב והודיעה כי "סחורות‬
‫ממזרח ומדרום לגדר יוכלו לעבור למרחב גוש עציון בבידוק‪ ,‬אך לא‬
‫יידרש יישום נוהל "גב אל גב"‪ ,17‬ובשנייה היא הסבירה מדוע בדיוק‬
‫הדבר הזה‪ ,‬המתבקש על ידי העותרים‪ ,‬לא ניתן לביצוע ב"מרחב התפר"‪:‬‬
‫‪ 17‬הכוונה לפריקת כול הסחורה ממשאית אחת והעברתה תוך בדיקה ביטחונית‬
‫למשאית בצד השני של הגדר‬
‫זכות החשיבה ‪335‬‬
‫‪7/18/10 9:12 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 335‬‬
‫[‪ ]...‬מבקשים העותרים כי תינתן אפשרות גישה לכל סוחר מזדמן‪,‬‬
‫העובר במקום‪ .‬דא עקא‪ ,‬לא ניתן להיענות לדרישה זו מסיבות‬
‫ביטחוניות ברורות [‪ ]...‬קיים חשש ממשי‪ ,‬כי משאיות שכאלה‬
‫ישמשו להברחת מחבלים‪ ,‬מטעני נפץ ואמצעי לחימה שונים‬
‫לישראל‪ .‬בהקשר זה יצוין‪ ,‬כי בדיקה של כל משאית מזדמנת‪,‬‬
‫ללא מידע על בעליה‪ ,‬אינה יעילה או אפשרית מבחינה ביטחונית‬
‫[ההדגשה שלי‪ .‬ש"א]‪.‬‬
‫"מושכים את השטיח" מתחת לרגלי בג"צ‬
‫בית המשפט העליון פסק בחמישה‪-‬עשר בספטמבר ‪ ,2005‬בהרכב מורחב‬
‫של תשעה שופטים‪ ,‬בעתירה העוסקת בחוקיותה של "גדר ההפרדה" באזור‬
‫אלפי מנשה‪ .18‬בית המשפט העליון פסק פה אחד כי מותר לבנות את‬
‫הגדר גם מעבר ל"קו הירוק" לשם שמירה על ביטחון היישובים הנמצאים‬
‫שם‪ .‬פסק הדין התייחס לממד העקרוני של העתירה‪ ,‬שנסמכה על חוות‬
‫הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג שנתקבלה ביולי ‪.200419‬‬
‫במעמד זה נקבע‪ ,‬בניגוד לחוות דעתו של בית הדין בהאג‪ ,‬כי לצה"ל יש‬
‫סמכות להקים את גדר הביטחון בשטחי הגדה על מנת להגן על חייהם‬
‫וביטחונם של המתיישבים הישראלים באזור‪ ,‬קרי — הגדר יכולה להגן גם‬
‫על ההתיישבות בגדה ולא רק על שטחה הריבוני של ישראל‪ .‬פסק הדין‬
‫קבע גם כי יש לבחון בנפרד כל קטע של הגדר‪ ,‬על פי מבחן המידתיות‪,‬‬
‫קרי ‪ -‬האיזון בין צרכי הביטחון של ישראל לפגיעה בזכויות האדם של‬
‫הפלסטינים‪ .‬בממד העקרוני נבחנה גם "מידת השפעתה של חוות הדעת‬
‫המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג" על המשך התייחסותו של‬
‫בית המשפט העליון לשאלת חוקיות הגדר לפי המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫נאמר בו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי בית הדין בהאג ביסס את פסק דינו על תשתית‬
‫עובדתית‪ ,‬באשר לפגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים‪ ,‬מבלי שנזקק‬
‫לתשתית עובדתית המתייחסת לצורך הביטחוני‪-‬צבאי של ישראל בהקמת‬
‫הגדר‪ .‬פסק הדין קובע כי בשל העובדה שמידע שהוצג בפני בית המשפט‬
‫‪ 1 8‬בג"צ ‪ 7957‬זהראן יונס מחמד מרעאבה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪ ,‬תקדין עליון‬
‫‪,3333 )3( 2005‬‬
‫‪Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied 19‬‬
‫‪Palestinian Territory, Advisory opinion of 9 July 2004, ICJ Reports‬‬
‫‪ 336‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 336‬‬
‫העליון בהאג כלל אי דיוקים‪ ,‬הוטל מלוא המשקל על כף הפגיעה בזכויות‬
‫התושבים‪ ,‬ואולם לא ניתן על ידי בית המשפט בהאג כל משקל לצרכיה‬
‫הביטחוניים‪-‬צבאיים של ישראל‪ ,‬וממילא לא נידונה שאלת המידתיות‬
‫בכל הנוגע לאיזון שבין פגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים לבין השיקול‬
‫הביטחוני‪-‬צבאי (ספרד ‪ )2008‬התיקים הבאים מתייחסים למקרים בם‬
‫צה"ל הטעה בצורה ברורה את בית המשפט ביחס לשיקולים האמיתיים‬
‫העומדים בבסיס קביעת התוואי של הגדר‪ .‬קרי‪ ,‬בעצם ההטעייה צה"ל‬
‫שלל במידה רבה מבג"ץ‪ ,‬וממדינת ישראל‪ ,‬את הטעון המרכזי לדחיית‬
‫חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג שאומצה על ידי עצרת האו"מ‪.‬‬
‫נתחיל בתוואי הגדר בנעלין שליד חשמונאים‪ .‬זה אושר על‪-‬ידי הממשלה‬
‫באוקטובר ‪ ,2003‬ושּונה כשנה וחצי לאחר מכן‪ ,‬לאחר פסק הדין בתיק‬
‫בית סוריק ביוני ‪ .2004‬התוואי החדש תאם את הצעת המועצה לשלום‬
‫ולביטחון והורחק מבתי הפלסטינים‪ .‬מאוחר יותר הוחלט לשנות שוב את‬
‫התוואי במקום‪ ,‬בטענה שעכשיו הוא קרוב מדי לבתי היישוב חשמונאים‪.‬‬
‫העותרים הפלסטינים‪ ,‬דחו טענה זו‪ .‬הם זכו לחיזוק שעה שנציגי החברה‬
‫הקבלנית‪ ,‬שהשטח החדש שהתווסף מחדש למרחב התפר נמצא בבעלותה‪,‬‬
‫כראיה‪ ,‬מכתב ששלח משרד הביטחון‬
‫הציגו במהלך הדיון בבית המשפט ָ‬
‫אליהם‪ ,‬ועליו חתום אל"מ דני תרזה‪ .‬במכתב מתיר תרזה לחברה לתכנן‬
‫את הפרויקט – ו"בלבד שהבתים העתידיים יהיו במרחק של ‪ 150‬מטרים‬
‫מקו הגדר העתידי"‪.‬‬
‫בתגובה לכך טען תרזה בבית המשפט העליון כי האישור ניתן "רק לתכנן‬
‫אך לא לבנות"‪ .‬הנשיאה דורית ביניש לא קנתה את התירוץ לתוואי החדש‬
‫הזה‪ ,‬שנועד להרחיב את ההתנחלות ולאו דווקא להגן על המתנחלים‬
‫התמיהות בנוגע לשינוי בעמדה הביטחונית גוברות לאור העובדה‬
‫שהמפקד הצבאי נתן אישור עקרוני לתכנון שכונה חדשה באופן‬
‫שבתי השכונה ייבנו במרחק של ‪ 150‬מטרים מגדר הביטחון [‪ ]...‬לא‬
‫הוברר לנו כיצד הדבר מתיישב עם תפיסת הביטחון בדבר הצורך‬
‫במרחב התרעה ומרדף של מאות מטרים מבתי תושבים ישראלים‪.20‬‬
‫‪ 20‬בג"ץ ‪ ,1361/08‬פסק הדין ניתן ב‪ 10-‬באוגוסט ‪.2008‬‬
‫זכות החשיבה ‪337‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 337‬‬
‫הסיבות האמיתיות להרחקת הגדר מזרחה כמעט בכל מקום שבו נמצאו‬
‫יישובים ישראלים נגלו בפני בית המשפט באופן ברור בתיק צֹופין מזרח‪.‬‬
‫נציגי צה"ל הסתירו בתיק זה את הגורם המרכזי לקביעת התוואי במקום‬
‫זה גם משותפיהם בפרקליטות המדינה‪ .‬נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬אהרֹן‬
‫ברק‪ ,‬כתב בפסק הדין ‪:‬‬
‫תוואי הגדר באזור זה נידון בפני בית משפט זה בשתי עתירות‬
‫קודמות‪ .‬בבקשה לדחותן עמדו המשיבים על כך שתוואי הגדר‬
‫בקטע המזרחי נקבע משיקולים ביטחוניים‪-‬מבצעיים בלבד [‪]...‬‬
‫על בסיס עמדתם זו של המשיבים נדחו העתירות הראשונות‬
‫[‪ ]...‬בעקבות דחיית העתירות הושלמה בניית הגדר באזור [‪]...‬‬
‫העתירה שלפנינו הוגשה בחלוף שנתיים [‪]...‬‬
‫בפי העותרים שתי טענות מרכזיות‪ .‬ראשית‪ ,‬כי בניגוד לדברי המשיבים‬
‫בעתירות הראשונות‪ ,‬הסתבר לעותרים שתוואי הגדר בקטע המזרחי לא‬
‫נקבע משיקולים ביטחוניים‪ ,‬כי אם נועד לכלול בצידה "הישראלי" של הגדר‬
‫שטחים אשר נועדו להרחבת היישוב צופין [‪ ]...‬בעמדת המשיבים בעתירה‬
‫שלפנינו חל שינוי מהותי ממועד הגשת העתירה ועד לדיון המסכם בה‪.‬‬
‫בסופו של פסק הדין כותב נשיא בית המשפט העליון דברים חסרי‬
‫תקדים בחריפותם‪:‬‬
‫בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה חמורה‪ :‬לא הוצגה בפני בית‬
‫המשפט העליון בעתירה הראשונה התמונה בשלמותה‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את העתירה הראשונה על בסיס מידע שרק בחלקו‬
‫היה מבוסס [‪ ]...‬העתירה שלפנינו מצביעה על אירוע שאין‬
‫להשלים עימו‪ ,‬ולפיו המידע שסופק לבית המשפט לא שיקף את‬
‫מלוא השיקולים שעמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות [‪]...‬‬
‫מקווים אנו כי הדבר לא יישנה‪.‬‬
‫ולסיום נחזור לפסיקת בג"ץ בתיק בילעין כדי לעמוד על הסבות האמיתיות‬
‫לתוואי שם‪:‬‬
‫‪ 338‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 338‬‬
‫בעניין שלפנינו ניכר בבירור כי קביעת תוואי הגדר הושפעה באופן‬
‫משמעותי מהתוכניות להקמת שכונות חדשות ממזרח למודיעין‬
‫עילית [‪ ]...‬אין מקום בתכנון התוואי לשיקולים הקשורים בתוכניות‬
‫בנייה בלתי תקפות או בתוכניות עתידיות שטרם מומשו ואף‬
‫אינן צפויות להתממש במועד קרוב‪.‬‬
‫בית המשפט קובע בבירור שמתכנני הגדר הקריבו את הביטחון על מזבח‬
‫השאיפה להרחיב את ההתנחלות‪:‬‬
‫"אין להסביר תוואי זה אלא ברצון לכלול את החלק המזרחי של "מתתיהו‬
‫מזרח" ממערב לגדר‪ ,‬שאלמלא כן ספק אם קיים טעם ביטחוני צבאי‬
‫לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה"‪.‬‬
‫לפסול בכדי לאמץ‬
‫התיקים הבאים מתייחסים לאירועים בם צה"ל אימץ תוואים אשר קודם‬
‫לכן פסל מכול וכול‪ ,‬בכדי לממש את מטרתו הפוליטית של התוואי‪.‬‬
‫המקרה הבולט ביותר הוא תיק מעלה אדומים‪ .‬תוואי הגדר שפורסם‬
‫לראשונה בפברואר ‪ 2005‬אמור היה בחלקו הדרומי לכלול גם את הישוב‬
‫קידר ואתר הקרוונים בסמוך לו‪ .‬במהלך הדיונים שהתקיימו בבג"ץ בתיק‬
‫זה הציג נציג צה"ל "חלופות" לכאורה לתוואי הגדר תוך שהוא מכוון‬
‫באופן ברור‪ ,‬לקבלת התוואי המועדף על ידו‪.‬‬
‫לאחר שנה ומחצה של עיכובים במתן התשובה חזר צה"ל עם הצעה‬
‫חדשה התואמת לחלוטין את אחת "החלופות" "שנבחנה" ונפסלה‬
‫על ידו במהלך ‪ .2006‬בכתב התשובה מטעם המדינה בדצמבר ‪,2006‬‬
‫מגובה בתצהיר ביטחוני של ראש המטה של פקוד המרכז דאז‪ ,‬נציגיו‬
‫התייחסו למשמעויות של החלופה הזו‪ ,‬שעיקרה הוא חציית ואדי אבו‬
‫הינדי המפריד בין קידר למעלה אדומים‪ .‬כך הם תיארו את המשמעויות‬
‫לחלופה שהם שללו בתוקף בזמנו ואימצו לאחרונה‬
‫זכות החשיבה ‪339‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 339‬‬
‫אם הייתה ממומשת חלופה זו‪..‬היה צורך לחצות את הנחל העמוק‬
‫והתלול המתואר לעיל ‪..‬חצייה זו הייתה יוצרת תוואי בעייתי‬
‫ביותר מבחינה מבצעית‪ ,‬בטיחותית והנדסית שכן‪...‬היה נוצר תוואי‬
‫מפותל במיוחד בעל שיפועי צד חדים ושפועים אורכיים אשר‬
‫הינם על גבול הקריטריונים לתכנון פטרול מבחינה בטיחותית‪.‬‬
‫חלק מן התוואי עובר במבתר שהוא גם נחות מבחינה מבצעית‪.‬‬
‫עקב שיפועי הצד‪ ,‬המעבר הבוטה וחציית ואדי אבו הינדי הייתה‬
‫נוצרת גם פגיעה נופית קשה ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלות ביצוע תוואי זה‬
‫תהייה גבוהה במיוחד‪ ....‬לאור האמור נמצא כי מבחינה הנדסית‪,‬‬
‫ביטחונית ומבצעית כאחד‪ ,‬לא ניתן לקבל את החלופה האמורה‪.‬‬
‫סופו הזמני של תיק זה היה בדמות הודעת עדכון שנשלחה לבג"ץ על‬
‫ידי פרקליטות המדינה טרם הדיון שהתקיים ביולי ‪ 2009‬ובה נאמר‬
‫כי " לעת הזו‪ ,‬בשל מגבלות תקציביות ובשל צרכים אחרים המונחים‬
‫לפתחה שלמערכת הביטחון‪ ,‬בניית הגדר בתוואי בו מדובר אינה עומדת‬
‫במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשיבים הנוגע להשלמת בניית גדר‬
‫הביטחון ברחבי איו"ש"‪.‬‬
‫דוגמא נוספת מתייחסת לתוואי הגדר באזור צופים‪-‬פאלמיה שמצפון‬
‫מזרח לקלקיליה‪ .‬בקטע זה תוואי הגדר הושלם במהלך ‪ 2003‬ומאז הוגשה‬
‫עתירה של תושבי הכפרים הפלסטינים המיוצגים על ידי האגודה לזכויות‬
‫האזרח בישראל‪ .‬גם בתיק זה הדבר חזר על עצמו‪ .‬כחלופה לתוואי הקיים‬
‫הציגה המועצה לשלום לביטחון תוואי ביטחוני ומידתי יותר להבנתה‪.‬‬
‫בתגובה של צה"ל במהלך ‪ 2006‬להצעה זו‪ ,‬הוצגו שתי חלופות נוספות‬
‫לתוואי הקיים‪ .‬אחת מהן הייתה זו של המועצה לשלום ולביטחון והשנייה‬
‫הייתה החלופה החדשה של צה"ל‪ .‬בגמר "הבחינה המדוקדקת" נמצאה‬
‫חלופת המועצה כחלופה הגרועה ביותר מבחינה ביטחונית ואף הכי‬
‫פחות מידתית ביחס לפגיעה בתושבים הפלסטינים‪ ,‬בעוד שהחלופה‬
‫החדשה של צה"ל זכתה בבכורה‪ .‬גם במקרה זה בית המשפט ביקש את‬
‫המשיבים לשקול מחדש את התוואי המוצע על ידם לאור פסיקות שונות‬
‫בתיק בילעין המתייחסות לבניית הגדר "הביטחונית" ו"הזמנית" מסביב‬
‫לשכונות שטרם הוקמו‪ .‬לאחר עיכובים והשהיות במשך שנה תמימה‬
‫‪ 340‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 340‬‬
‫הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט ביולי ‪ 2008‬כי ראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון החליטו לשנות את החלופה המוצעת והציגו לבית המשפט‬
‫חלופה זהה לזו שהוצעה על ידי המועצה לשלום ולביטחון‪ .‬זו שנשללה‬
‫על ידם במשך שנתיים של דיונים‪ .‬יש לציין במקרה זה כי מעורבותו של‬
‫הרמטכ"ל אשכנזי הייתה מכרעת כפי שדיווח העיתונאי עמוס הראל‬
‫מהארץ " ‪...‬רב אלוף אשכנזי‪ :‬צה"ל אינו צריך להתערב בקביעת תוואי‬
‫הגדר‪ ,‬ועליו להשאיר את ההחלטה לדרג המדיני‪ .‬הרמטכ"ל קבע זאת‬
‫לאחר שגילה שתוואי הגדר באזור לא נקבע משיקולים ביטחוניים‪ ,‬אלא‬
‫כדי לאפשר להקים שכונה בהתנחלות צופין"(הראל‪.)2008 ,‬‬
‫בפסק הדין‪ ,‬שפורסם ב‪ 9-‬בספטמבר ‪ ,2009‬סמכה בייניש את ידיה על‬
‫השינוי אך מבלי לחסוך את הערתה בדמות "‪...‬תוואי זה דומה‪ ,‬בעיקרו‪,‬‬
‫לחלופה אשר הוצעה מלכתחילה על ידי המועצה לשלום ולביטחון"‬
‫ופסקה על המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסך ‪ 20,000‬שקלים‪.‬‬
‫באותו איזור נכללה גם העתירה כנגד תוואי הגדר בין ההתנחלות סלעית‬
‫לטול כרם‪ .‬שם התקיים תהליך דומה של "שלילה ואימוץ" של התוואי‬
‫שהציעה מלכתחילה המועצה לשלום ולביטחון‪ ,‬אך זה הסתיים כבר‬
‫באוקטובר ‪ 2006‬וחסך שנתיים מיותרות של הדיינות בבג"ץ‪.‬‬
‫דוגמא קיצונית אחרת היא מקרה כביש מספר ‪ 55‬בתיק אלפי מנשה‪.‬‬
‫במהלך הדיונים הגיש צה"ל תצהיר ובו ציין כמופיע בפסק הדין‬
‫בעניין זה (של כביש ‪ )55‬ציין בפנינו מר תירזה כי מיקומו של‬
‫כביש ‪ 55‬הוא בעייתי מבחינה ביטחונית‪ .‬ישראלים נפגעו בו‬
‫מירי מכיוון קלקיליה‪ .‬מהחומר שלפנינו למדנו כי על‪-‬פי תכנית‬
‫מקורית‪ ,‬היה צריך להתבטל הקטע בכביש ‪ 55‬המחבר את אלפי‬
‫מנשה עם ישראל‪ .‬תחתיו היה צריך להיסלל כביש חדש‪ ,‬אשר‬
‫מחבר את אלפי מנשה עם ישראל דרום‪-‬מערבית למובלעת‪ ,‬ליד‬
‫היישוב מתן שבתוך הקו הירוק‪ ... .‬מר תירזה ציין בפנינו כי על‬
‫הכביש המחבר את אלפי מנשה עם ישראל (הוא כביש ‪ )55‬יש‬
‫להשקיף כעל כביש זמני‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪341‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 341‬‬
‫לפיכך בית המשפט פסק בספטמבר ‪ 2005‬כי ""‪..‬בהקשר זה יש לבחון‬
‫את החלופה לפיה המובלעת תכלול את אלפי מנשה בלבד וכביש מחבר‬
‫לישראל‪ ,‬תוך העתקת הכביש הקיים המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל‬
‫למקום אחר בדרום המובלעת"‪.‬‬
‫אך להפתעת בית המשפט‪ ,‬בדיון שהתקיים בתוואי החדש שהוצע על‬
‫ידי צה"ל‪ ,‬מסתבר כי כביש ‪ 55‬נשאר על כנו ככביש המחבר את אלפי‬
‫מנשה לישראל ‪ .‬בתגובת צה"ל להצעת המועצה לשלום ולביטחון לסלול‬
‫את הכביש החדש מהסיבות הביטחוניות שצה"ל עצמו טען בעתירה‬
‫הראשונה‪ ,‬מצאנו את ההתקפה הבאה על הכביש שהם עצמם ביקשו‬
‫בעתירה הראשונה " לחלופה ב חסרון מבחינה ביטחונית‪ ,‬שכן כביש‬
‫הגישה על פיה יעבור בשטח הנשלט‪."...‬‬
‫קרב נסיגה והשהייה מול בית המשפט העליון‬
‫תוואי הגדר הראשוני בדרום הר חברון‪ ,‬שאושר באוקטובר ‪ ,2003‬כלל‬
‫שטח מצפון לכביש מספר ‪ ,317‬המחבר את יישובי דרום הר חברון עם‬
‫קריית ארבע ועם ישראל‪ ,‬ועד לקו הירוק‪ .‬בעקבות פסיקת בג"ץ בתיק בית‬
‫סוריק‪ ,‬נאלצה הממשלה‪ ,‬בפברואר ‪ ,2005‬לשנות את התוואי ולהצמידו‬
‫לקו הירוק‪ .‬אלא ששרון לא השלים עם החלטת בג"ץ וביקש לעקוף אותה‪,‬‬
‫ולכן אישר את הקמתו של מעקה בטון בגובה של ‪ 82‬ס"מ לאורך הכביש‪.‬‬
‫בעתירה שהוגשה בעניין זה לא הצליחו נציגי צה"ל למצוא למעקה הצדקה‬
‫ביטחונית התואמת את תורת הלחימה הצה"לית‪ .‬למרות זאת התעקשו‬
‫לכנותו "מעקה ביטחון"‪ .‬בפועל‪ ,‬המעקה יצר ‪ -‬לאורך ארבעים ואחד‬
‫קילומטרים (!)‪ ,‬ובמחיר עשרות מיליוני שקלים – עמדות ירי ממוגנות‬
‫לכל מי שמבקש לפגוע בישראלים המשתמשים בכביש‪.‬‬
‫המעקה עמד בסתירה גמורה לתורת הלחימה של הצבא‪ :‬הוא לא הגן על‬
‫המכוניות‪ ,‬משום שאין קושי לירות מעליו‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬המעקה מסתיר‬
‫את היורה מן הנוסעים בכביש ומקשה על הצבא ללכוד אותו במקרה‬
‫של פיגוע‪ .‬מה כן מֹונע המעקה? תנועה של הולכי רגל‪ ,‬של חולים‪ ,‬נשים‬
‫וילדים‪ ,‬ושל עדרי צאן‪.‬‬
‫‪ 342‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 342‬‬
‫מעקה הבטון נועד‪ ,‬אם כן‪ ,‬לתכלית אחת‪ :‬למנוע מן הפלסטינים להגיע‬
‫לשטחיהם‪ ,‬ולקבוע במרחב נוכחות ישראלית בלבד‪ ,‬רובה מבוססת על‬
‫מאחזים לא מורשים ‪ -‬מפעל שנועד לעקוף את המגבלות והאילוצים‬
‫המדיניים והפוליטיים של ממשלת ישראל לחיזוק מפעל ההתנחלות‬
‫בגדה (ששון ‪.)2005‬‬
‫ב‪ 14-‬בדצמבר ‪ 2006‬הכריע בג"ץ בעניין מעקה הבטון‪:‬‬
‫‪..‬על המשיבים לפרק בתוך שישה חודשים את מעקה הבטון שבנו‬
‫בין כרמל לבין היישוב טנא‪ ,‬לאורך כביש ‪ ,60‬כביש ‪ 317‬והכביש‬
‫המוביל אל היישוב טנא [‪.]...‬‬
‫למרות שבהירותה של הפסיקה לא מוטלת בספק צה"ל המשיך לעשות‬
‫בכדי לבטלה‪ .‬הוראתו של השופט ברק לא נענתה במשך שישה חודשים‪.‬‬
‫נציגי צה"ל הציגו "פיתרון חלופי"‪ ,‬שכבר הוצע לבית המשפט ושלא‬
‫ניתן לראות בו פרשנות סבירה לפסיקת בג"ץ‪ .‬גם שר הביטחון‪ ,‬עמיר‬
‫פרץ‪ ,‬וסגנו‪ ,‬אפרים סנה‪ ,‬שהוכנסו לתהליך קבלת ההחלטות באיחור‬
‫רב‪ ,‬רק לאחר שצה"ל כבר ענה בשמם לבית המשפט‪ ,‬נאלצו לקבל את‬
‫הפרשנות הזאת‪ ,‬שנתמכה גם על‪-‬ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫מייק בלאס‪ .‬אך השופטת ביניש קבעה נחרצות ביחס ל"פיתרון" המוצע‬
‫כי "המדינה בחרה שלא למלא אחר צו בית המשפט"‪.‬‬
‫הקלות שבה צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון ואנשי משרד המשפטים החליטו‬
‫כי "המדינה [‪ ]...‬על אף הצו שיצא מלפני בית משפט זה‪ ,‬מתכוונת‬
‫להשאיר את המכשול הקיים [‪ ,"]...‬הכעיסה את הנשיאה‪ .‬הדיון בביזיון‬
‫בית המשפט ביולי ‪ 2007‬הסתיים בפסיקה חוזרת לפירוק המעקה תוך‬
‫‪ 14‬ימים‪ ,‬שמומשה תוך שבוע‪ ,‬והשית על המדינה באופן נדיר ‪ 30‬אלף‬
‫רֹוקצ'יה תרעומת‬
‫שקלים הוצאות‪ .‬במהלך המשפט הביעה השופטת ְפ ַ‬
‫חריפה על המעשה‪" :‬אם כך נוהגת המדינה ביחס לפסקי דין‪ ,‬מה אפשר‬
‫לבקש מן האזרח הרגיל?!"‬
‫הקלות בה התייחס צה"ל לפסיקות ברורות של בג"ץ וניסה להתעלם‬
‫זכות החשיבה ‪343‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 343‬‬
‫מהן באה לידי ביטוי שוב בתיק בילעין‪ .‬למרות שבית המשפט ציין ‪8‬‬
‫פעמים בפסק הדין שניתן בספטמבר ‪ 2007‬כי "‪ ..‬על תוואי הגדר החדש‬
‫לכלול את השטחים המעובדים בנחל דולב ואת השטחים המיועדים‬
‫לשלב ב' של שכונת "מתתיהו מזרח" ממזרח לו‪ ,‬פרסם צה"ל‪ 10 ,‬חודשים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬תוואי חדש המשאיר שטחים אלו ממערב לגדר‪ .‬נשיאת‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬בייניש‪ ,‬נאלצה לקיים דיון נוסף באוגוסט ‪,2008‬‬
‫ובו פסקה " נוכח הדברים שהתבררו היום בטיעוני הצדדים לפנינו‪,‬‬
‫יכינו המשיבים ‪ 1‬ו‪ 2-‬את תכנון תוואי הגדר החלופי באופן שיעלה‬
‫בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בפסק דיננו‪ .‬המשיבים יגישו תשובה‬
‫המציגה את התוואי המוצע על ידם בהתאם לפסק הדין בתוך ‪ 45‬ימים‬
‫וימי הפגרה במניין‪".‬‬
‫ב‪ 16-‬בספטמבר חזר והגיש צה"ל הצעה נוספת לתוואי הגדר בבלעין‪.‬‬
‫אך שוב קבע בג"ץ בפסק הדין שפורסם ב‪ 15-‬בדצמבר כי "נמצא‪ ,‬כי אין‬
‫בחלופה שנבחרה כדי לקיים את הוראות פסק הדין‪ .‬המשיבים מצווים‪,‬‬
‫איפה‪ ,‬לקיים את הוראות פסק הדין ללא השתהות נוספת‪ "...‬ואף פסקו‬
‫‪21‬‬
‫באופן חריג הוצאות בסך ‪ ₪ 10,000‬על המשיבים‪.‬‬
‫כך סיכם זאת העיתונאי דן מרגלית‪ ,‬מהתומכים העיקשים בהקמת‬
‫הגדר הביטחונית‬
‫‪...‬בבילעין‪ -‬מקום שבו נכפה על צה"ל להתמודד מדי ערב שבת‬
‫עם מפגינים פלשתינים‪ -‬נקבע התוואי עקב שיקולים שאין להם‬
‫דבר עם ביטחון המדינה‪ .‬השופטים הורו לצמצם את התוואי‬
‫ולהחזיר את האדמות לבעליהן הפלשתינים‪ ,‬והממשלה חומקת‬
‫(מרגלית ‪.)197 ,2009‬‬
‫מערכת הביטחון מקיימת לאיטה את פסיקות בג"ץ ביחס לפירוק הגדר‬
‫הקיימת ובניית חדשה במקומה‪ .‬דוגמא קיצונית לכך היא פסיקת בג"צ‬
‫‪ 21‬החלטה בתיק בג"ץ ‪ ,8414/05‬הדיון נערך ב‪ 3-‬באוגוסט ‪ 2008‬ופסק הדין ניתן‬
‫ב‪ 15-‬בדצמבר ‪2008‬‬
‫‪ 344‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 344‬‬
‫לפירוק קטע הגדר שממזרח לישוב צופין שניתנה ב‪ 15-‬ביוני ‪ .2006‬כך‬
‫מסביר את העיכוב סגן פרקליט המדינה‪ ,‬אבי ליכט‪ ,‬בתגובתו לבקשת‬
‫העותרים להוציא צו על פי פקודת ביזיון בית המשפט‬
‫"‪..‬ביום ‪ 15.6.06‬קבע בית המשפט כי תוואי גדר ההפרדה שנבנה‬
‫בקטע המזרחי של הישוב צופין בטל‪...‬ביום ‪ 6.3.07‬הוצא צו תפיסה‬
‫חדש( ‪ 8‬חודשים!!!ש‪.‬א)‪...‬ביום ‪ 18.3.07‬הגישו העותרים השגה על‬
‫צו התפיסה (תוך פחות משבועיים‪ .‬ש‪.‬א)‪ .‬ההשגה נדחתה ביום‬
‫‪ .5.8.07‬ביום ‪ 5.8.07‬הודיעו העותרים כי אין בדעתם לעתור נגד‬
‫הצו החדש‪....‬בעקבות מלחמת לבנון השנייה קוצצו התקציבים‬
‫שהופנו להקמת גדר הביטחון‪...‬יחד עם זאת‪ ,‬בשל ההכרח לקיים‬
‫את פסק הדין במהירות האפשרית הוחלט לתקצב את תיקון‬
‫התוואי לביצוע במהלך שנת ‪ ....2008‬בחודש אפריל ‪22( 2008‬‬
‫חודשים לאחר פסק הדין‪ .‬ש‪.‬א) נקלטה בצה"ל ובמערכת הביטחון‬
‫מערכת תקציבית חדשה‪ .‬תהליך התכנון התקציבי להקמת התוואי‬
‫החדש התעכב בשל קשיי הקליטה של המערכת‪ ....‬מייד עם סיום‬
‫הטמעת המערכת החדשה בחודש יולי ‪( 2008‬שנתיים וחודש!‬
‫ש‪.‬א) הוחל בגיבוש תוכנית הפעולה לסלילת התוואי החדש‪......‬‬
‫סלילת התוואי החדש צפויה להתחיל בחודש דצמבר השנה‬
‫(שנתיים וחצי)‪...‬העבודות צפויות להסתיים במהלך שנת ‪.22"2009‬‬
‫קרי‪ ,‬שלוש שנים ויותר נדרשות למערכת הביטחון בכדי ליישם את‬
‫פסיקת בג"ץ ביחס לקטע העומד על ‪ 1300‬מטרים בלבד!‬
‫התנהלות זו של מערכת הביטחון לא נעלמה מעיני שופטי בית המשפט‬
‫העליון ולכן הנשיאה ‪ ,‬דורית בייניש‪ ,‬כתבה בהחלטתה‬
‫במקרה שלפנינו‪ ,‬עשתה המדינה דין לעצמה ולא החלה ביישומו‬
‫של פסק הדין אלא לאחר הגשתה של בקשה לצו לפי פקודת‬
‫ביזיון בית המשפט‪ .‬בפסק דיננו מיום ‪ 15.6.2006‬נקבעה אי‬
‫‪ 22‬תגובה לבקשה מטעם המשיבים‪,‬אבי ליכט‪ ,‬סגן בכיר לפרקליט המדינה‪28.10.2008 ,‬‬
‫זכות החשיבה ‪345‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 345‬‬
‫חוקיותו – ובהתאם לכך בטלותו‪ -‬של תוואי הגדר נשוא העתירה‪,‬‬
‫תוך העלאת ביקורת חריפה כלפי המדינה‪ ,‬אשר הציגה לפני בית‬
‫המשפט מידע חלקי ובלתי מבוסס בעת הדיון בעתירה‪...‬אין‬
‫להשלים עם התנהלות מעין זו‪ .‬פסקי‪ -‬דינו של בית משפט זה‬
‫אינם בגדר המלצות וחובה על המדינה לכבדם ולקיימם במהירות‬
‫וביעילות הדרושים לפי נסיבות העיניין‪.23‬‬
‫ובפסק הדין האחרון בנושא בילעין בחרה להוסיף את ההבהרות הבאות‬
‫ביחס למערכת היחסים הנדרשת בין הרשות השופטת לזו המבצעת‬
‫יודגש‪ ,‬כי בפסק הדין הורינו למשיבים לשנות את תוואי הגדר לאחר‬
‫שמצאנו כי התוואי הקיים אינו עומד במבחן המידתיות‪ ,‬אולם‬
‫נמנענו מטעמים מובנים מלקבוע במדויק את החלופה ההולמת‪,‬‬
‫היות ואין זו דרכו של בית המשפט‪....‬בית המשפט אינו מורה‬
‫למפקד הצבאי כיצד לפעול‪ ,‬אלא מעביר את ביקורתו השיפוטית‬
‫על החלטותיו‪ ,‬ובוחן את חוקיותן על פי אמות המידה שהותוו‬
‫בפסיקה‪ .‬בדומה‪ ,‬בית המשפט לא קצב לוח זמנים מדויק לביצוע‬
‫פסק הדין‪ ,‬מתוך הבנה כי השינוי עליו הורינו מחייב היערכות‬
‫וזמן מתאימים‪ ,‬ועל יסוד החזקה כי המשיבים יעשו למימוש‬
‫פסק הדין במהירות האפשרית הנדרשת מנסיבות העניין‪ .‬והנה‪,‬‬
‫התברר כי למדינה נדרשו חודשים ארוכים לקבוע תוואי חדש‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬התוואי שנבחר בסופם של הדברים אינו תואם את‬
‫אמות המידה אשר נקבעו בפסק הדין‪.24‬‬
‫סוף דבר‬
‫ראינו כי מעורבותו של צה"ל בסוגיית גדר ההפרדה לא היטיבה עמו‬
‫בהיבטים שונים‪ .‬הקמת הגדר שהוכתבה על ידי ראש הממשלה שרון בשל‬
‫היעדר מענה ביטחוני אחר באותם הימים לגל הטרור ששטף את ישראל‬
‫הביא את מערכת הביטחון בעל כורחה לעסוק בהקמת הגדר‪ .‬מאוחר‬
‫‪ 2 3‬בג"ץ ‪ 2732/05‬החלטה שניתנה ב‪ 5-‬באוקטובר ‪2009‬‬
‫‪ 24‬החלטה בתיק בג"ץ ‪8414/05‬‬
‫‪ 346‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 346‬‬
‫יותר צה"ל ניסה ככול יכולתו להימנע מלשאת באחריות הביטחונית‬
‫לגדר והעדיף כי משמר הגבול ישא בכך‪ .‬אך גם שויכוח זה הוכרע על‬
‫ידי הממשלה צה"ל לא קיים את עבודת המטה הנדרשת ממנו ולו למען‬
‫ההשלכות הביטחוניות והתקציביות עליו‪.‬‬
‫סוגיית קביעת התוואי צרבה את ידיו של צה"ל‪ .‬מדיניותו של שרון‬
‫שהועצמה על ידי ראשי יש"ע לדחוף את הגדר מזרחה כך שתכיל את‬
‫מירב הישובים הישראלים‪ ,‬סתרה את הבנתו של צה"ל כי על התוואי‬
‫לעבור סמוך יותר לקו הירוק‪ .‬צה"ל לא עמד‪ ,‬וחלק מבכיריו אף לא‬
‫רצו לעמוד‪ ,‬בלחץ הפוליטי‪ ,‬ונאלצו להקריב‪ ,‬בחלק ניכר של התוואי‪,‬‬
‫את הביטחון על מזבח ההתנחלויות‪ .‬צה"ל כשל במחויבותו המקצועית‬
‫וביושרה הנדרשת ממעמדו‪ .‬מהרגע שהפסיק להתנגד לתוואי הפוליטי‪,‬‬
‫הוא החל "תופר" את הכסות הביטחונית לו והחל נסחף במסכת של‬
‫אירועים חמורים‪ :‬הסתרת מידע מפרקליטות המדינה ומבית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬בחירת תוואים ושערים המסכנים את חיי הכוחות הפועלים‬
‫לאורכם‪ ,‬היעדר עקביות מקצועית בעמדות הביטחוניות שהוצגו לבית‬
‫המשפט‪ ,‬הצגת חלופות מדומות‪ ,‬אמוץ חלופות שנשללו על ידו באופן‬
‫ברור ועוד‪.‬‬
‫לא נוכל לקבוע היום כי צה"ל למד את הלקחים ומבקש לשנות את‬
‫התנהלותו בסוגיית הגדר‪ .‬בחודשים האחרונים אנו עדיין עדים לכך‪,‬‬
‫כמו בתיק מעלה אדומים ותיק בילעין‪ ,‬כי צה"ל לא חורג ממנהגו‪ .‬סוגיית‬
‫הגדר מצטרפת לשורה ארוכה של סוגיות הסובלות מהמתח הקיים‬
‫בעצם המעורבות הצבאית בהיבטים הפוליטיים של השליטה הישראלית‬
‫בגדה‪ -‬מאחזים לא מורשים‪ ,‬משטר התנועות‪ ,‬חברון‪ ,‬התנחלויות ועוד‪.‬‬
‫צה"ל נכשל לעיתים קרובות ומפיל את הרף הנדרש ממנו להציב בינו‬
‫לבין הלחץ הפוליטי המופעל עליו ל"הלבין" או להעדיף שיקולים זרים‬
‫לביטחון על פני אלו שהם ייעודו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪347‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 347‬‬
‫רשימה ביבלוגרפית‬
‫ספרים‬
‫‪1 .1‬אדליסט‪ ,‬ר'‪ .2003 ,‬אהוד ברק ‪ -‬מלחמתו בשדים‪ ,‬כנרת‪,‬זמורה‪-‬‬
‫ביתן‪,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪.‬‬
‫‪2 .2‬אריאלי‪ ,‬ש'‪ ,‬ספרד‪ ,‬מ'‪ .2008 ,‬חומה ומחדל‪ ,‬עליית הגג וידיעות ספרים‪.‬‬
‫‪3 .3‬דרוקר‪ ,‬ר'‪ ,‬שלח‪ ,‬ע'‪ .2005 ,‬בומרנג‪ ,‬כתר‪.‬‬
‫‪4 .4‬מרגלית‪ ,‬ד'‪ .2009 ,‬התפכחות‪ ,‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫‪5 .5‬סבירסקי‪ ,‬ש'‪ .2005 ,‬מחיר היוהרה‪:‬הכבוש‪ -‬המחיר שישראל משלמת‪,‬‬
‫‪ ,1967-2005‬הוצאת מפה‪.‬‬
‫מאמרים בקבצים‬
‫‪1 .1‬ליסק‪ ,‬מ'‪" .1990 ,‬האינתיפאדה והחברה הישראלית‪ :‬פרספקטיבה‬
‫היסטורית וסוציולוגית"‪ .‬ר' מגל (עורך) המלחמה השביעית‪:‬השפעות‬
‫האינתיפאדה על החברה בישראל‪ .‬הקבוץ המאוחד‪.‬‬
‫‪2 .2‬פרי‪ ,‬י'‪" .1990 ,‬השפעת האינתיפאדה על צה"ל"‪ .‬ר' מגל (עורך)‬
‫המלחמה השביעית‪:‬השפעות האינתיפאדה על החברה בישראל‪.‬‬
‫הקבוץ המאוחד‪.‬‬
‫דו"חות‬
‫‪ .1‬מבקר המדינה ‪ ,‬דו"ח מספר ‪ ,48‬אפריל ‪.1998‬‬
‫‪ .2‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח שנתי ‪54‬א לשנת ‪.2003‬‬
‫‪ .3‬ששון טליה‪ ,‬דו"ח המאחזים הבלתי מורשים‪ ,‬מרץ ‪2005‬‬
‫עיתונים יומיים‬
‫‪1 .1‬בן‪ ,‬א'‪" .1995 ,‬רבין‪ :‬לא חייבים גדר בכל מקום‪ .‬פרס‪ :‬המחסום מדבר‬
‫אל ליבי"‪ ,‬הארץ‪.25.1.1995 ,‬‬
‫‪2 .2‬בן‪ ,‬א'‪ ,‬ורטר‪ ,‬י'‪" .2005 ,‬גם המלך שלמה מסר שטחים מארץ ישראל"‪,‬‬
‫הארץ‪.22.4.2005 ,‬‬
‫‪3 .3‬הראל‪ ,‬ע'‪" .2008 ,‬מערכת הביטחון מתקפלת‪ :‬קטע מגדר ההפרדה‬
‫יועתק בעלות של ‪ 50‬מיליון שקלים"‪ ,‬הארץ‪.28.7.2008 ,‬‬
‫‪4 .4‬יועז‪ ,‬י'‪" .2005 ,‬לבני‪ :‬גדר ההפרדה‪ -‬גבולה העתידי של ישראל"‪,‬‬
‫‪ 348‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 348‬‬
‫הארץ‪.1.12.2005 ,‬‬
‫‪5 .5‬שרגאי‪ ,‬נ'‪"" .2003 ,‬בהתנחלויות חוששים ש"אנרגיית הטרור" תתנפץ‬
‫על הגדר ותופנה לאלה שממזרח לה"‪ ,‬הארץ‪.3.10.2003,‬‬
‫עבודת מוסמך‬
‫‪1 .1‬חן‪ ,‬י'‪" .2006 ,‬גדר ההפרדה‪ -‬מכשול או גבול?‪ ,‬הזיקה ויחסי הגומלין‬
‫בין תוואי הגדר ל"קו הירוק"‪ ,‬עבודת ‪ ,M.A‬בהדרכת נורית קליאוט‪,‬‬
‫החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‬
‫‪2 .2‬אתר מרחב התפר של משרד הביטחון ‪seamzone.mod.gov‬‬
‫‪3 .3‬אתר של שאול אריאלי ‪shaularieli.com‬‬
‫‪4 .4‬בחור ניר‪ ,‬ד'‪ " .2003 ,‬שרון‪ :‬אין פגם בשיחות לונדון‪ ,‬יוזמת ז'נווה‪-‬‬
‫הצגה"‪ ,‬ווינט‪.27.11.2003. ,‬‬
‫פסקי דין‬
‫‪1 .1‬בג"צ ‪ 2056/04‬מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל‬
‫ואח'‪ ,‬פ"ד נח (‪807 )5‬‬
‫‪2 .2‬בג"צ ‪ 639/04‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל‬
‫ביהודה ושומרון ואחרים‬
‫‪Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied3 .3‬‬
‫‪Palestinian Territory, Advisory opinion of 9 July 2004, ICJ‬‬
‫‪Reports‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪4‬בג"צ ‪ 7957‬זהראן יונס מחמד מרעאבה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'‪,‬‬
‫תקדין עליון ‪.,3333 )3( 2005‬‬
‫‪5‬בג"צ ‪ 2732/05‬ראש מועצת עירית עזון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל‬
‫בגדה המערבית‪ ,‬תקדים עליון ‪,3672 )2( 2006‬‬
‫‪6‬בג"צ ‪ 8414/05‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין‪ ,‬ראש המועצה הכפרית‬
‫בילעין נ' ממשלת ישראל והמפקד הצבאי בגדה המערבית‪,‬‬
‫‪7‬בג"צ ‪ 3998/06‬אחמד עיסא עבדאללה יאסין ו‪ 21-‬אח' נ' המפקד‬
‫הצבאי בגדה המערבית ואח'‪ ,‬תקדין עליון ‪.1383 )4( 2006‬‬
‫זכות החשיבה ‪349‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 349‬‬
‫[מעריב | ‪]24/09/2009‬‬
‫‪ | 2‬קודם בונים‪ ,‬אחר כך חושבים‬
‫גדר ההפרדה חשובה לביטחון המדינה‪ ,‬אבל בוניה נתקפו‬
‫תאוות נדל"ן‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשבג"ץ הורה לשנות את התוואי‪,‬‬
‫אזרחי ישראל משלמים‬
‫פסק הדין שניתן בבג"ץ (‪ )9/9/09‬ביחס לארבע עתירות שהוגשו‬
‫בעניין תוואי הגדר בין קלקיליה לטול כרם‪ ,‬מסכם הדיינות ארוכה‬
‫בת שש שנים‪ ,‬ומשקף הן את התפתחות הפסיקה והן את החוליים‬
‫המיותרים שליוו את בנייתה של מה שהייתה והינה כה נדרשת למדינת‬
‫ישראל‪ .‬החל בהכרת בג"ץ‪ ,‬בנגוד לחוות הדעת של בית הדין הבי"ל‬
‫בהאג‪ ,‬בזכותה של ישראל לבנות את הגדר מעבר לקו הירוק על מנת‬
‫להגן גם על חיי הישראלים שם‪ ,‬אך בתוואי ביטחוני ומידתי ביחס‬
‫לפגיעתו בפלסטינים‪ ,‬ועד להטעיית בית המשפט‪ ,‬להעדפת אינטרסים‬
‫התנחלותיים על פני ביטחוניים‪ ,‬לבזבוז משווע של כספי צבור ולתהליכי‬
‫קבלת החלטות לקויים‪.‬‬
‫קטע זה שנבנה על רקע גל פיגועי הטרור‪ ,‬ששיאו הנתעב היה בפסח‬
‫‪ ,2002‬במלון פארק בנתניה‪ ,‬נדרש היה להוולד בתוואי ביטחוני‬
‫שבנייתו מהירה‪ .‬אך הוא נבנה בתוואי שבא לממש חלומות ספוח‬
‫ותאוות נדל"ן‪ .‬הגדר שהורחקה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק ומבתי‬
‫ההתנחלות צופין‪ ,‬באה להכיל תוכניות פתוח עתידיות‪ ,‬מאושרות ולא‬
‫מאושרות של אזור תעשייה ושכונה חדשה‪ .‬חלק ממידע זה‪ ,‬שהוסתר‬
‫מבית המשפט עד שנחשף ע"י העותרים‪ ,‬הביא להחלטת בג"ץ לפסול‬
‫חלק מהתוואי בלווי התוכחה “בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה‬
‫חמורה‪(...‬היא) מצביעה על אירוע שאין להשלים עימו‪..‬מקווים אנו כי‬
‫הדבר לא יישנה"‪.‬‬
‫במשך שנים של הדיינות על שאר התוואי הציגה המועצה לשלום‬
‫ולביטחון הצעה לתוואי שהיה ביטחוני יותר ומידתי ביחס לפגיעה‬
‫‪ 350‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 350‬‬
‫בפלסטינים — מערכת הביטחון שללה הצעה זו בנימוקים “ביטחוניים"‬
‫והתיישבותיים‪ .‬שרי הביטחון‪ ,‬פרץ וברק‪ ,‬נמנעו במשך חודשים ארוכים‬
‫מלהכריע בעיניין התוואי החלופי‪ ,‬למרות שהרמטכ"ל אשכנזי העדיף‬
‫זאת‪ .‬סופו של דבר‪ ,‬שמערכת הביטחון‪ ,‬הציגה לבג"ץ את חלופתה‪,‬‬
‫ואפשרה לנשיאה בייניש לדחות את העתירות תוך שהיא מציינת‬
‫כי השיקול למימושה העתידי של השכונה‪“ ,‬צופין צפון"‪ ,‬שהיה‬
‫חלק בקביעת התוואי הקיים “הינו זר למטרות הקמת הגדר" ובעצם‬
‫“‪..‬שתוואי זה דומה‪ ,‬בעיקרו‪ ,‬לחלופה אשר הוצעה מלכתחילה על ידי‬
‫המועצה לשלום ולביטחון"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שש שנים מיום השלמתה‪ ,‬הגדר בקטע זה תתוקן לתוואי שיעניק‬
‫לנו יותר ביטחון ויעתיק אלפי דונמים של אדמה חקלאית של שישה‬
‫כפרים לצדו הפלסטיני‪ .‬עלות החמדנות והסתרת המידע תעלה למשלם‬
‫המיסים הישראלי כ‪ 200-‬מיליון שקלים! בכך מצטרף פס"ד זה לשורה‬
‫של תיקים בם נאלצה המדינה מסיבות דומות לפרק ולבנות מחדש‬
‫את הגדר בתוואי ביטחוני ומידתי יותר בעלות של למעלה ממיליארד‬
‫שקלים! בדיוק כפי שנכתב ב‪ 2007-‬בדו"ח ברודט על תקציב הביטחון‬
‫“ההתנהלות של בניית הגדר היא דוגמא נוספת לחשיבה ולהתנהלות‬
‫לקויה ובזבזנית"‪.‬‬
‫תיקונים אלו יחתמו גם את תוואי הגדר שבנייתה בפועל הופסקה בסוף‬
‫‪ .2007‬חלומות הממשלה ב‪ 2003-‬לספוח דה פאקטו של כ‪ 20-‬אחוזים‬
‫מהגדה‪ ,‬תוך ניצול ציני של חרדות הישראלים‪ ,‬הצטמצמו ב‪ 2009-‬לגדר‬
‫בנוייה מסביב ל‪ 4.5%-‬משטח הגדה ולהשלמת ‪ 60%‬בלבד מהתוואי‬
‫המתוכנן שלה‪ .‬העדפת השיקולים הפוליטיים וההתנחלותיים על אילו‬
‫הביטחוניים לא צלחו את בית המשפט העליון שהביטחון עמד גם לנגד‬
‫עיניו‪ .‬פסיקותיו‪ ,‬יחד עם הלחץ הבינלאומי‪ ,‬הביאו לשינוי משמעותי‬
‫ביותר בתוואי הגדר — צמצום של למעלה מ‪ 60%-‬בשטח שמצידו‬
‫הישראלי‪ ,‬ללא כול פגיעה בביטחון שהגדר מעניקה‪ -‬שעשוי דווקא‬
‫לחזק את תפיסת ההפרדה של “אנחנו פה והם שם"‪ ,‬בדרך להיפרדות‬
‫מדינית‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪351‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 351‬‬
‫[הארץ | ‪]29/03/2009‬‬
‫‪ | 3‬גדר ההפרדה‪ .‬זוכרים?‬
‫במלאות כמעט עשור לאינתיפאדה השנייה‪ ,‬שבעטיה החליטה ישראל‬
‫לבנות את גדר ההפרדה‪ ,‬ורגע לפני שממשלת אולמרט מפנה את מקומה‬
‫— רק ‪ 60%‬מ‪ 760-‬הק"מ המתוכננים של הגדר בנויים‪ .‬ארבע פרצות‬
‫ענקיות ועשרות פרצות קטנות‪ ,‬בתוספת מעברים ללא בידוק ביטחוני‪,‬‬
‫יקבילו את פני ההסלמה העלולה להתרחש בשל העדר תהליך מדיני‪,‬‬
‫הבערת מזרח ירושלים על ידי צווי הריסה‪ ,‬תנופת בנייה בהתנחלויות‬
‫ואי השלמת המו"מ על הרגיעה ושחרור גלעד שליט‪.‬‬
‫לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬בפסח ‪ ,2006‬הנחה ראש‬
‫הממשלה אהוד אולמרט את מערכת הביטחון “למצוא דרך לחסום את‬
‫הפרצות"‪ .‬אך זו היתה הנחיה ריקה‪ .‬כמעט שלוש שנים חלפו‪ ,‬והגדר‬
‫פרוצה כשהיתה‪ ,‬אף שסגן מפקד מחוז ירושלים ציין כי “בגלל הפרצות‬
‫יש מעבר של גנבים‪ ,‬וחמור מכך — של מפגעים לכל רחבי הארץ"‪.‬‬
‫מבקר המדינה קבע‪ ,‬כי מאז נובמבר ‪ 2007‬הופסקו כמעט כל העבודות‬
‫על הגדר‪.‬‬
‫בנוסף למחדל היסודי שבקביעת תוואי הגדר על פי שיקולים פוליטיים‬
‫והתנחלותיים‪ ,‬שלא שיכנעו אפילו את תומכיה המובהקים של ישראל‬
‫— או את בג"ץ למרות פרשנותו המקילה והגמישה — אפשר להצביע‬
‫על שלוש סיבות להפקרות הנמשכת‪.‬‬
‫הסיבה הראשונה היא תקציבית‪ .‬בסוף ‪ ,2007‬בעקבות מלחמת לבנון‬
‫השנייה ודו"ח ברודט‪ ,‬הוחלט להעביר חצי מיליארד שקל מתקציב‬
‫הגדר לשימושים אחרים בתקציב הביטחון‪ .‬החלטה זו אמנם עצרה‬
‫תוכניות סיפוח במסווה ביטחוני‪ ,‬כמו באזור בית אריה‪-‬עופרים‪ ,‬אך‬
‫ההחלטה הנדרשת — להשלים את הגדר בתוואי ביטחוני‪ ,‬קצר וזול‬
‫בהרבה — לא התקבלה‪.‬‬
‫‪ 352‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 352‬‬
‫הסיבה השנייה להקפאת הבנייה היא מיקומן של הפרצות בגדר —‬
‫באזורים שהיו נתונים במחלוקת בין צוותי המו"מ הישראליים‬
‫והפלסטיניים — באריאל‪ ,‬בקדומים‪ ,‬במעלה אדומים‪ ,‬במזרח גוש עציון‬
‫ובדרום מדבר יהודה‪.‬‬
‫“השלישייה" אולמרט‪-‬ברק‪-‬לבני נמנעה מלקדם את בניית הגדר‪,‬‬
‫מחשש לתגובה הפלסטינית ולפגיעה במעמדו של מחמוד עבאס‪ ,‬ובגלל‬
‫העמדה האמריקאית‪ ,‬השוללת את ביתור הגדה לקנטונים — כמו גם‬
‫בשל הרתיעה מבזבוז הון עתק‪ ,‬נוסף לזה שכבר בוזבז בפרויקט הגדר‬
‫בשל החמדנות לאדמות ובשל “חשיבה והתנהלות לקויה ובזבזנית"‪,‬‬
‫כמצוין בדו"ח ברודט‪ .‬ואולם‪ ,‬השלושה גם נמנעו מהשלמת הגדר‬
‫בתוואי אחר‪ ,‬כי עדיין האמינו בטענות של עצמם ביחס לייעודו המדיני‬
‫של התוואי‪ .‬כך ציפי לבני‪ ,‬שקבעה כי “בג"ץ משרטט באמצעות פסקי‬
‫הדין שלו בעניין הגדר את גבולות המדינה"‪ ,‬וכך אהוד ברק‪ ,‬שהבהיר‪:‬‬
‫“כאשר אנו בונים גדר ברור שיש אזורים שהם מעבר לגדר‪ ,‬שבהסדר‬
‫קבע‪ ...‬לא יהיו חלק ממדינת ישראל"‪.‬‬
‫הסיבה השלישית היא חוסר העניין הציבורי‪ .‬עם דעיכת הפיגועים‬
‫והתחושה ש"הגדה תחת שליטה"‪ ,‬נעלמו גם המחאה הציבורית והלחץ‬
‫התקשורתי שדחפו את ממשלתו של אריאל שרון להקים את הגדר‪.‬‬
‫ישראל עלולה למצוא עצמה בקרוב מול גל נוסף של אלימות וטרור‬
‫פלסטיניים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על הציבור לתבוע מהממשלה החדשה להשלים‬
‫את הגדר במהירות ובתוואי הגיוני‪ .‬על המשטרה‪ ,‬השב"כ וצה"ל‬
‫לדרוש את התקציב לכך‪ ,‬וחשוב יותר — להתעקש על עמדתם‬
‫המקצועית ביחס לתוואי‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪353‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 353‬‬
‫[‪]19/07/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 4‬בילעין‪ ,‬הסיפור של כולנו‬
‫סיפורו של בילעין צריך להעיר גם את מי שאינם חרדים‬
‫לאדמות הפלסטינים‪ .‬מדובר בפגיעה בשלטון החוק‬
‫ובסדרי מינהל תקין‪ ,‬עוד כתובת על הקיר שאמורה להזהיר‬
‫מפני מדינת “הקומבינה"‬
‫סיפורו של הכפר הפלסטיני בילעין מצטייר בתקשורת ובדעת הקהל‬
‫באופן חד מימדי המתמקד במאבקם של תושבי הכפר ומאות פעילים‬
‫מישראל ומהעולם‪ ,‬לשמור את אדמתם מחוץ לגדר ההפרדה ולתוכניות‬
‫ההתפתחות של מודיעין עלית‪ ,‬העיר החרדית הגדולה ביותר בגדה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫אך סיפורו של בילעין מורכב מפרקים רבים האמורים היו להביא‬
‫מוקדם יותר וצבור ישראלי רחב יותר למאבק במה שהפך לאחד‬
‫מהשיאים בביורוקרטיזציה של הרוע‪ .‬מאבק מתחייב בסדרה של‬
‫מהלכים הנמשכת שנים רבות בחלקת האלוהים הקטנה הזו והמקפלת‬
‫בתוכה התגייסות של נהלים ביורוקרטים לפגיעה מתמשכת בשלטון‬
‫החוק ובאושיותיה של החברה בישראל‪.‬‬
‫שורשיו של הסיפור נעוצים בהכרזה על ‪ 780‬דונם מאדמות בילעין‬
‫כאדמות מדינה ב‪ .1991-‬הכרזה זו לא נשענה על הנוהל המקובל — אי‬
‫עבודה של האדמה או נטישתה אלא על בקשה של “הקרן לגאולת‬
‫הקרקע" ממנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה דאז‪ ,‬פליאה‬
‫אלבק‪ ,‬לרשום את האדמה כאדמת מדינה‪ ,‬בטענה כי רכשה אותה אך‬
‫היא אינה מעוניינת לבצע רישום בטאבו‪ .‬אלבק הסכימה להסתיר את‬
‫הרכישה ולהכריז על האדמות מבלי לבדוק כלל את טענת הרכישה‬
‫כמתחייב בחוק‪ ,‬ולאחר מכן להעביר את האדמות לקרן‪ .‬על אלו הקימו‬
‫את השכונה “מתתיהו מזרח"‪.‬‬
‫‪ 354‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 354‬‬
‫ב‪ 2004-‬נכתב הפרק השני בספור‪ .‬פרנסי העיר מודיעין יחד עם חברות‬
‫הבניה חפציבה וגרין פארק החליטו כי אין די בבנייה של ‪ 1500‬יחידות‬
‫דיור בשכונה החדשה‪ ,‬וביקשו להכפיל את המספר ל‪ .3,000-‬מועצת‬
‫התכנון העליונה במנהל האזרחי מיהרה לאשר את השלב הראשון‬
‫בתהליך האישור של התוכנית החדשה‪ ,‬אך כדי להקשות על תושבי‬
‫בילעין את האפשרות להגיש התנגדויות כמקובל‪ ,‬היא הקפידה לקיים‬
‫את הנוהל המחייב של פרסום התוכנית‪ ,‬באמצעות מודעות שהופיעו‬
‫ב"הצופה" וב"המודיע"‪ -‬שני “רבי תפוצה" ידועים בקרב הפלסטינים‪.‬‬
‫אך טרם אישורה של התוכנית מיהרה הוועדה המקומית של מודיעין‬
‫עלית להנפיק עבור חברות הבנייה היתרי בנייה לא חוקיים‪ .‬גם‬
‫מכתביהם של היועץ המשפטי והמבקר של מועצת מודיעין עלית למנוע‬
‫את הפרת החוק המוסדית זו לא מנעה את הקמתם של ‪ 43‬בניינים רבי‬
‫קומות‪ 22 -‬על סמך ההיתרים הלא חוקיים ו‪ 21-‬ללא היתרים כלל‪.‬‬
‫“הנימוק להוצאת ההיתרים" כתב ראש מועצת התכנון העליונה במנהל‬
‫האזרחי האחראית לכל התכנון והבנייה בגדה‪“ ,‬היה קביעת עובדות‬
‫בשטח‪ ,‬מניעה מחברת חפציבה מלעזוב את האתר"‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2007‬אישרה סופית המועצה העליונה את הבנייה הלא‬
‫חוקית והפכה את מתתיהו מזרח למאחז הגדול ביותר ה"מולבן"‬
‫בדיעבד בתולדות המאחזים הלא מורשים‪.‬‬
‫הפרק השלישי עוסק בתוואי גדר ההפרדה‪ .‬תחילתו ב‪ 2004-‬במכתב‬
‫שהגיש היועץ המשפטי של המנהל האזרחי ובו הקביעה “שהתוואי‬
‫נקבע משיקולים ביטחוניים וטופוגראפיים"‪ ,‬וסופו ב‪ 2006-‬בפסק‬
‫דין של נשיאת בית המשפט העליון בו היא קובעת כי “תוואי הגדר‬
‫נקבע במקום שהוא נטול יתרון ביטחוני‪ .‬הוא עובר בשטח נחות‪ ,‬הוא‬
‫מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי‪ .‬על רקע תפיסת הביטחון‬
‫שהוצגה לנו במקרים רבים אחרים‪..‬מעורר התוואי הקיים תמיהות‪.‬‬
‫“בית המשפט קבע בבירור שממתכנני תוואי הגדר הקריבו את הביטחון‬
‫זכות החשיבה ‪355‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 355‬‬
‫על מזבח השאיפה להרחיב את ההתנחלות וגייסו לשם כך את כל‬
‫הפרוצדורות שבסמכותם‪ .‬אין להסביר תוואי זה אלא ברצון לכלול‬
‫את ממתתיהו מזרח ממערב לגדר‪ ,‬שאלמלא כן ספק אם קיים טעם‬
‫ביטחוני צבאי בכדי לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה"‪.‬‬
‫הפרק האחרון לעת עתה‪ ,‬החל שעה שמערכת הביטחון פרסמה‬
‫לאחרונה את התוואי החדש האמור להחליף את זה הקיים על פי פסק‬
‫הדין הברור של בג"ץ‪ .‬אך “להפתעת" הנוגעים בדבר חוזרת מערכת‬
‫הביטחון המשפט על “תרגילי עוקף בג"ץ" שבהם כשלה כבר במקרים‬
‫אחרים ובזבזה מאות מיליונים מכספי משלם המיסים‪.‬‬
‫למרות שבג"ץ קבע כי “השטחים החקלאיים שבוואדי דולב והשטחים‬
‫המיועדים להקמת שלב ב' של שכונת מתתיהו מזרח יוותרו מצידה‬
‫המזרחי של הגדר"‪ ,‬הגישה מערכת הביטחון תוואי שמשאיר אותם‬
‫בצד המערבי‪ .‬ללא נחישות נדרשת מבג"ץ‪ ,‬התהליך המשפטי החדש‬
‫יכול להימשך עד שייכתב הפרק הבא של פשיטת הרגל המוסרית‬
‫והחוקית ובו יושלם גם שלב ב'‪.‬‬
‫אסור לו‪ ,‬לסיפור של בילעין‪ ,‬להיות “קיצור תולדות הציונות ושלטון‬
‫החוק" בעשורים האחרונים‪ .‬לציבור הישראלי נוח לראות בהפגנות‬
‫השבועיות את חזות הכל בסיפור בילעין‪ .‬אך גם על אלו שאינם חרדים‬
‫לאדמות הפלסטינים וליכולתם להתקיים מהן‪ ,‬לפקוח עיניים להצטרף‬
‫למאבק נגד הפגיעה בשלטון החוק ובסדרי מינהל תקין‪ ,‬המתבצעת‬
‫לעיתים גם על ידי המוסדות עצמם בפלטפורמה של נהלים ביורקרטיים‪.‬‬
‫סיפורו של בילעין הוא עוד כתובת אחת על הקיר האמורה להזהיר‬
‫אותנו ממדינת “הקומבינה" שקמה בגדה המערבית והשלכותיה על‬
‫החברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ 356‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 356‬‬
‫[הארץ | ‪]04/2008‬‬
‫‪ | 5‬לשנות את תוואי הגדר‬
‫“מרחב התפר" הוא יצירה ישראלית מקורית‪“ .‬מרחב התפר" היא רצועת‬
‫אדמה המתפרסת על פני כמה מאות קילומטרים רבועים ממזרח ל"קו‬
‫הירוק"‪ ,‬היא מתוחמת בגדר‪ ,‬מנותקת פיזית ומשפטית מיתר חלקי‬
‫הגדה המערבית‪ ,‬כניסתם ויציאתם של תושביה הפלסטינים אליה‬
‫מוגבלת‪“ .‬מרחב התפר" הוא נדבך בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי‬
‫פלסטיני וביטוי למבוכתן המדינית של ממשלות ישראל האחרונות‬
‫ביחס למרכיב הטריטוריאלי של אותו סכסוך‪ .‬הוא נשען על תיזת‬
‫ההפרדה‪ .‬ההפרדה היא תיזת‪-‬על מדינית וביטחונית המעצבת את‬
‫צורת השליטה הישראלית בגדה המערבית בעשור האחרון ומכתיבה‬
‫מציאות פיזית ומשפטית של הפרדה ושליטה על‪-‬פי מפתח לאומי‪.‬‬
‫“מרחב התפר" הוא אמנם ביטוי מעשי לפרידתה של ישראל‪ ,‬מחלום‬
‫ארץ ישראל השלמה‪ ,‬אבל השתלב גם בשאיפתה לקבוע את גבולה‬
‫ממזרח ל"קו הירוק" באמצעות “מרחבי ביטחון"‪ .‬מרחבי הביטחון הם‬
‫כלי בידיה של מדינה שאיננה סומכת על הגבול כמפריד בין עמים אלא‬
‫מבקשת להרחיק אותם זה מזה כש"מרחב התפר" מפריד ביניהם‪.‬‬
‫“מרחב התפר" המערבי היה הבסיס בסוף שנות השבעים לתוכנית‬
‫ההתנחלות של שר החקלאות דאז‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬שאושרה על ידי‬
‫ממשלת בגין הראשונה‪ .‬שרון חתר לבסס את השליטה ישראלית‪,‬‬
‫בנוסף לבקעת הירדן וירושלים‪ ,‬שהיו נתונים בקונסנסוס עם מפלגת‬
‫העבודה‪ ,‬גם לאורך השטחים השולטים על מישור החוף על ידי‬
‫הקמתם של יישובים ישראלים עירוניים ותעשייתיים על “גב ההר" ועל‬
‫המורדות המערביים של השומרון‪ .‬שלושים שנים מאוחר יותר קיבלה‬
‫התוכנית ביטוי מעשי כשמרחב זה נתחם במכשול ארוך ופתלתל‪,‬‬
‫שביקש להבטיח את סיפוח מרביתם של ‪ 450‬אלף האזרחים הישראלים‬
‫המתגוררים מעבר ל"קו הירוק"(כולל במזרח ירושלים) למדינת ישראל‬
‫והיום הוא מוכר בשמות “גדר ההפרדה" או “גדר הביטחון"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪357‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 357‬‬
‫המאבק הפלסטיני בכלל‪ ,‬ופעילות הטרור בפרט הם שהניעו את ממשלת‬
‫ישראל בראשותו של אריאל שרון לתחום את שטח המריבה ְ ּבגדר‪ ,‬ועל‬
‫ידי כך להיענות לתביעה ציבורית שנתמכה על ידי גורמים מעטים‬
‫במערכת הביטחון – להקים גדר‪ ,‬מכשול פיסי ביטחוני בין ישראל‬
‫לאוכלוסייה הפלסטינית עד למו"מ המדיני על גבולות קבע‪ .‬אותם‬
‫גורמים טענו‪ ,‬ושכנעו את הציבור‪ ,‬שהקמת גדר כזאת תעניק לאזרחי‬
‫המדינה את הביטחון הראוי ותציל את הכלכלה הישראלית המידרדרת‬
‫בשל פעולות הטרור האלימות‪ .‬אלה היו הנימוקים המוצהרים לעצם‬
‫הקמת הגדר‪ ,‬שהחלה להיבנות במחצית ‪ ,2002‬אך לאמתו של דבר‬
‫השיקול המרכזי בקביעת התוואי שלה לא היה בטחוני אלא פוליטי‬
‫ודמוגראפי‪ :‬ממשלת ישראל ביקשה לעצב מציאות שתאפשר לספח‬
‫לשטחה את אזורי ההתיישבות היהודיים העיקריים שבגדה‪ ,‬לרבות אלו‬
‫שבלב האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬עם מקסימום הישראלים ומינימום‬
‫פלסטינים‪ .‬משמעות “השיקול הביטחוני" פרשה כנפיים לאזורים לא‬
‫לה‪ ,‬היא הורחבה‪ ,‬עוותה ועוקמה בכדי לתרץ את הסיפוח בפועל בפני‬
‫הקהילה הבינלאומית ובפני בית המשפט העליון בישראל‪.‬‬
‫יחסו של אריאל שרון כראש ממשלה ל"מרחב התפר" היה מובנה‬
‫בתוך תפיסתו המדינית הכוללת לסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬הפער בין‬
‫חלומותיו למציאות אילצו אותו לתמרן ולזגזג על הקו שנמתח בין‬
‫עמדותיו הבסיסיות‪ ,‬לבין לחצים שהופעלו על ממשלתו מצד הקהילייה‬
‫הבינלאומית ומצדה של דעת הקהל בישראל‪.‬‬
‫הדרך בה הלך עד להקמת גדר ההפרדה‪ ,‬ותוכנית ההתנתקות שנולדה‬
‫בעקבותיה‪ ,‬צמחו על רקע העימות עם הפלסטינים לאחר ועידות‬
‫קמפ דיוויד וטאבה‪ .‬שרון פעל מתוך הנחה שאין בשלב זה סיכוי‬
‫למשא ומתן על הסדר קבע בין הצדדים‪ ,‬וביקש לשמר את הקיפאון‬
‫המדיני‪ .‬את הזמן ביקש לנצל כדי להעמיק את האחיזה בשטחים‪ .‬אלא‬
‫שבינתיים נולדה “מפת הדרכים" שביקשה להתנער מהקיפאון ונהגתה‬
‫על ידי הממשל בארצות הברית‪“ .‬מפת הדרכים" ביקשה למצוא פיתרון‬
‫בשלבים לסכסוך ובמרכזה העיקרון של שתי מדינות לשני העמים‪ .‬שרון‬
‫האמין שהזמן פועל לטובתנו‪ .‬הוא ביקש להציל חלקים ממפעל חייו‬
‫‪ 358‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 358‬‬
‫על ידי דחיית המו"מ להסדר הקבע וניצול הזמן לחיזוק ההתיישבות‬
‫הישראלית במרחבי הביטחון שבגדה המערבית‪ .‬היה לו גם משהו‬
‫להציע בתמורה‪ :‬פינוי ישובי גוש קטיף וצפון השומרון‪.‬‬
‫הלחצים שהפעיל הצבור הובילו בסופו של דבר‪ ,‬להחלטה על הקמת‬
‫גדר ההפרדה‪ .‬שרון קיבל בעל כורחו את הגזירה אבל ניסה לנצל את‬
‫ההכרח ביטחוני כמסווה לתוכנית שיש לה תכלית ברורה‪ :‬מקסימום‬
‫ישראלים על מקסימום שטח ובו מינימום פלסטינים‪ .‬את עול הקמתה‬
‫וההגנה המשפטית על הגדר הטיל על צווארה של מערכת הביטחון‪.‬‬
‫שרון שנלחץ ונתמך חליפות בידי ראשי יש"ע הכתיב לנציגי מערכת‬
‫הביטחון את התוואי המדיני‪-‬דמוגראפי אותו ביקש להעביר בגדה‬
‫המערבית ואלה נתבקשו לבנותו ולהגן עליו בבית המשפט כתוואי‬
‫ביטחוני‪ .‬כך נולדה הכסות הביטחונית המדומה ל"מרחב"‪ ,‬שהוצגה‬
‫קבל עם ועולם‪ ,‬לעתים תוך כדי הטעייתו של בית המשפט הגבוה‬
‫לצדק‪ ,‬תוך כדי הסתרת אופיים ומהותם של השיקולים המדיניים‪-‬‬
‫דמוגראפיים שעמדו ביסוד התוואי‪ .‬עד כדי כך הגיעו הדברים‪ ,‬שלעתים‬
‫הנימוקים לבחירתו של תוואי כזה או אחר היו הפוכים וסותרים‬
‫לעקרונות הביטחוניים שקבעה ופרסמה מערכת הביטחון בעצמה‪.‬‬
‫תוכנית שרון להנצחת השליטה של ישראל במרחבי הביטחון המערבי‬
‫והמזרחי על פני ‪ 45%‬משטחי הגדה המערבית נכשלה‪ .‬הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬תנועות ציבוריות בישראל‪ ,‬ארגוני זכויות אדם וגופים‬
‫פלסטיניים‪ ,‬ובית המשפט העליון‪ ,‬הביאו לכך שהמרחב אותו רצה‬
‫שרון לספח לישראל באמצעות הגדר הצטמצם היום עד לפחות מ‪.8%-‬‬
‫הקהילייה הבינלאומית חששה מכך שהתוואי הגדר אותו הכתיב שרון‬
‫יסכל את התכנית להקמת מדינה פלסטינית רציפה ובעלת חיות‬
‫משלה וגופים ישראליים שפעלו כנגד תוואי המכשול שנבחר חששו‬
‫מאבדן הסיכויים להגיע להסדר קבע ומהידרדרות ביטחונית קשה‪ .‬בית‬
‫המשפט העליון קנה תחילה את הסיפור הביטחוני והכשיר את תוואי‬
‫הגדר‪ ,‬אך דרש כי הוא לא יחרוג ממה שהגדיר כ"מידתיות"‪ :‬יחס סביר‬
‫בין פגיעה בפלסטינים לצורך הביטחוני‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪359‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 359‬‬
‫“קדימה" בראשותו של אהוד אולמרט ניצחה בבחירות ‪ .2006‬תוכנית‬
‫“ההתנתקות" מעזה‪ ,‬הצגת תוכנית “ההתכנסות" בגדה המערבית החד‬
‫צדדיות‪ ,‬והקמתה של ממשלה פלסטינית בהנהגתה של תנועת החמאס‬
‫המסרבת להכרה ומו"מ עם ישראל‪ ,‬העניקו למאבק על גבולותיו של‬
‫“מרחב התפר" ההולך ומתגבש חשיבות רבה‪ .‬גבולות אלה הוכרזו‬
‫כתוואי שאליו תכונס ההתיישבות היהודית בגדה‪ ,‬ובהמשך יהפכו‬
‫לגבולות הקבע בפועל של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הניסיון שהתחיל ב‪ 2002-‬לספח ‪ 45%‬מהגדה‪ ,‬הצטמצם בשנת ‪2007‬‬
‫לשטח קטן יותר מהשטח אותו דרשה ישראל במפגש האחרון של‬
‫המו"מ להסדר קבע בינואר ‪ 2001‬בטאבה‪ ,‬וקרוב יותר למה שהוסכם‬
‫בהבנות ז'נבה הלא פורמאליות‪ .‬את המשא והמתן על תוואי הגדר‬
‫ניהלה ממשלת ישראל עם עצמה‪ .‬העומדים בראשה לא שיערו לעצמם‬
‫עד כמה קל לסובב את הגלגל אחורנית ולאלץ אותה לשוב ולתבוע‬
‫את אשר כבר מסרה ולהתמקח על כל מה שקיבלה או לקחה‪ .‬המעגל‬
‫כמעט הושלם — ההינתקות‪ ,‬שנולדה בין היתר כתגובה ליוזמת ז'נבה‬
‫ובניסיון להוריד את התהליך המדיני מעל סדר היום‪ ,‬ביקשה להיות‬
‫האתנן לניסיון הסיפוח של שטחים בגדה באמצעות הגדר‪ ,‬אך זו מצאה‬
‫עצמה בסופה באופן חד צדדי בתוואי של יוזמת ז'נבה‪ ,‬ללא היתרונות‬
‫הניתנים בהסכם על ידי הצד הפלסטיני והקהילה הבינלאומית‪.‬‬
‫‪ 360‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 360‬‬
‫[‪]10/03/2008 | Ynet‬‬
‫‪ | 6‬מפקירים את ביטחוננו‬
‫ בשם שיקולים זרים‬
‫ראשי ממשלות ישראל כשלו באחריותם לתת מענה‬
‫ביטחוני לתושביה‪ ,‬כששיקולים זרים ולחץ פוליטי פנימי‬
‫גברו על הצורך לנקוט פעולות כמו השלמת הגדר‬
‫ממשלת ישראל רשאית למקד את הזעם והתגובה על הפיגוע הרצחני‬
‫בישיבת מרכז הרב במחבל ובחמאס‪ ,‬ואף לטעון להגנתה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כי‬
‫אין ביטחון והצלחה של מאה אחוזים במלחמה בטרור‪ ,‬וכי יש להוקיר‬
‫את השקט היחסי של השנים האחרונות בירושלים‪ ,‬הודות למערכת‬
‫הביטחון‪ .‬אך ממשלת ישראל לא יכולה לטעון כי עשתה את שמחובתה‬
‫ואת שביכולתה להגנת תושבי ישראל‪ ,‬מול האיום הקיים והאפשרות‬
‫של הסלמה בפעילות הטרור מיהודה ושומרון‪.‬‬
‫ראשי ממשלות ישראל‪ ,‬שרון ואולמרט‪ ,‬שרי הביטחון שלהם ושרי‬
‫ממשלותיהם‪ ,‬כשלו באחריותם לתת מענה ביטחוני‪ .‬זאת לא רק מפני‬
‫שטעו בשיקולים ביחס להתמודדות עם החמאס ולהשלכות הפעילות‬
‫הצבאית בעזה על האזור כולו‪ ,‬בהיעדר תהליך מדיני משמעותי ובהיעדר‬
‫נכונות לנקוט בפעולה שתביא ליציבות הנדרשת לתהליך כזה‪ .‬חמור‬
‫מכך‪ :‬הם חטאו כששיקולים זרים ולחץ פוליטי פנימי גברו על הצורך‬
‫במענה ביטחוני הולם‪.‬‬
‫הם מועלים באמון הציבור כשהם בוחרים במודע לא להשלים את הגדר‪,‬‬
‫לקבוע אותה בתוואי המסכן לא פעם את הכוחות‪ ,‬נמנעים מהשלמת‬
‫ההיערכות הביטחונית במעברים‪ ,‬קובעים עשרות שערים חקלאיים‬
‫שמסכנים את חיילי צה"ל עקב חמדנות האדמות הפלסטיניות‪ ,‬מביאים‬
‫לפגיעה מיותרת בפלסטינים שמלבה טרור‪ ,‬נמנעים ממימוש ההבטחות‬
‫המדיניות לחיזוקו של אבו מאזן‪ ,‬והכל תוך בזבוז אדיר של כספי הציבור‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪361‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 361‬‬
‫שבע שנים תמימות חלפו מתחילת האינתיפאדה השנייה ועדיין ‪40%‬‬
‫מתוואי גדר ההפרדה לא הושלמו‪ .‬ראשי הממשלה ושרי הביטחון‬
‫נמנעים מסגירת הפרצות בגדר עקב רצונם לצרף יישובים נוספים או‬
‫לספח אדמות פלסטיניות לשטח שממערב לה‪ .‬כך לדוגמא הפירצה‬
‫בבית איכסא‪ ,‬ממנה יצא בזמנו מחבל לכביש מספר ‪ ,1‬למרות שבג"ץ‬
‫פסק את דברו כבר לפני ארבע שנים‪ .‬כך נותרה פרצה של קילומטרים‬
‫במזרח ירושלים‪ ,‬עקב החשש להשאיר את מרחב מעלה אדומים מחוץ‬
‫לגדר ולגבולות הקבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישראל חוזרת ומצהירה כי השיקולים‬
‫לתוואי הגדר הינם ביטחוניים בלבד‪.‬‬
‫העובדות לא הפריעו למקורביו של אולמרט להאשים אחרים באי סגירת‬
‫הפרצות בעקבות חדירת המחבל שהתאבד בתחנה המרכזית בתל אביב‬
‫ב‪ .2006-‬גם הבטחתו והנחייתו לסגור מייד את כל הפרצות היו בחזקת‬
‫“חתימה על הקרח" שנוצלו לא מזמן על ידי מפגעים מחברון שהגיעו‬
‫לדימונה‪ .‬היעדר התקציב להשלמת הגדר מותיר גם על כנם קטעים‬
‫שפסל בג"ץ בגין חוסר מידתיות‪ ,‬שיקולים זרים ואף משום “שהוא‬
‫מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי"‪ .‬בג"ץ ממתין מזה ‪22‬‬
‫חודשים! לתשובת המדינה ומערכת הביטחון כדי לפסוק ביחס לתוואי‬
‫סביב למעלה אדומים‪ ,‬אך לשר הביטחון‪ ,‬זה שהאשים לפני שנים את‬
‫שרון ש"אילו קמה הגדר היה נחסך מותם של מאות ישראלים‪ ,"..‬לא‬
‫אצה הדרך לענות לבית המשפט‪ .‬לא עונים ואף לא בונים‪ .‬מזה ארבעה‬
‫חודשים כל העבודות במרחב התפר פסקו‪.‬‬
‫מדינת ישראל השקיעה למעלה מ‪ 13-‬מיליארד שקלים בפרויקט מרחב‬
‫התפר‪ .‬אך למרות הסכום האגדי הממשלה לא הקצתה את התקציב‬
‫הנדרש לאמצעי בידוק במעברים שבגדר‪ ,‬והפכה אותה ל"פיל לבן"‪.‬‬
‫הסיבה אינה כלכלית אלא פוליטית‪ .‬הממשלה אינה רוצה להתעמת‬
‫עם המתנחלים המתגוררים ממזרח לגדר ולהחיל עליהם את הבידוק‬
‫הביטחוני הנדרש‪ ,‬שעלול להוביל לעימותים במעברים או לנטישה של‬
‫ההתנחלויות‪ .‬התוצאה‪ :‬הפקרות בלתי נסבלת שנוצלה בקלות לפני‬
‫כשנה למעבר משאית תופת מקלקיליה שבנס לא הצליחה להתפוצץ‬
‫בתל אביב‪.‬‬
‫‪ 362‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 362‬‬
‫כל ההיערכות הצבאית הזו היא פוליטית ביסודה‪ ,‬וחסרה מהבחינה‬
‫הביטחונית‪ .‬יש לה השלכות כבדות משקל על יכולתה של ממשלת‬
‫ישראל לממש את מחויבותיה והצהרותיה ביחס לתהליך המדיני עם‬
‫הפלסטינים‪.‬‬
‫הפלסטינים ממודרים מהכבישים הראשיים משום שאלו מובילים‬
‫למעברים המופקרים לישראל‪ .‬ירושלים “המאוחדת" חבוקה בחומה‬
‫משום שהמדינה הודיעה לבג"ץ כי לזו “הביטחונית" לכאורה‪“ ,‬יש‬
‫השלכות מדיניות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬פעילי השטח של החמאס השולטים במזרח‬
‫ירושלים נהנים מחופש תנועה למערבה ולתוך ישראל ללא כל בקרה‪.‬‬
‫במקרה של הסלמה במזרח העיר‪ ,‬ייאלצו כוחות הביטחון לפלס את‬
‫דרכם דרך שכונות ערביות בוערות רק כדי להגיע לחומה המפרידה בין‬
‫פלסטינים לפלסטינים‪ ,‬שהתוואי שלה נקבע כדי לקדש את הגבולות‬
‫הבלתי הגיוניים של הבירה‪.‬‬
‫בשל מאות המחסומים אין ביכולתה של הכלכלה הפלסטינית להשתקם‬
‫ואף לא לקלוט את ההבטחות והתרומות האחרונות של ועידת פאריס‪ .‬‬
‫אירועי עזה האחרונים — הריסת החומה בפילדלפי והמבצע האחרון‬
‫בתגובה לירי הגראדים על אשקלון‪ ,‬מעידים על קוצר הראייה המדהים‬
‫של הממשלה ביחס להשלכות של המתרחש בעזה על הגדה המערבית‬
‫ועל מדינות האזור‪ .‬האשליה כי נוכל לרסק את שלטון החמאס בסגר‬
‫ובכוח מבלי להקים עלינו את הפלסטינים בגדה‪ ,‬שמזלם לא שפר‬
‫עליהם בהרבה מאחיהם ברצועה‪ ,‬וגם להתחמק מהחרפת היחסים עם‬
‫מצרים ולהצליח אף לצלוח את דעת הקהל העולמית כשמעלים רעיון‬
‫תעתועים להפגיז משגרי קאסם גם בריכוזי אוכלוסייה — היא בלתי‬
‫סבירה בעליל‪.‬‬
‫זוהי מציאות בעלת מגמה ברורה‪ ,‬שבהיעדר תהליך מדיני משמעותי‬
‫עם אבו מאזן תוביל בהכרח לקריסת המעט שנותר מהפתח ומהרשות‬
‫ישירות לידי החמאס‪ .‬כוחו במזרח ירושלים‪ ,‬בדרום הר חברון ובמקומות‬
‫נוספים נמצא כל הזמן בעלייה‪ .‬לאולמרט וממשלתו עדיין יש היכולת‬
‫זכות החשיבה ‪363‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 363‬‬
‫לתרגם את המדיניות המדוקלמת למציאות אחרת בשטח‪ ,‬גם אם לא‬
‫תוכל להתחמק מנכונות אמרתו של אבא אבן ש"ממשלות נוטות לקבל‬
‫את ההחלטות הנכונות לאחר שמיצו את כל שאר האפשרויות"‪.‬‬
‫‪ 364‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 364‬‬
‫[‪]30/07/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 7‬גדר הביטחון והמוסר‬
‫הניסיון לצבוע את התוואי הפוליטי בכסות ביטחונית‬
‫גרר חלק מנציגיה הרשמיים של המדינה למחוזות שלא‬
‫יזכרו לטוב‬
‫החלטת נשיאת בית המשפט העליון‪ ,‬דורית בייניש‪ ,‬שניתנה בסוגיית‬
‫מעקה הבטון בדרום הר חברון‪ ,‬קבעה כי “המדינה בחרה שלא למלא‬
‫אחר צו בית המשפט‪ "...‬והצליחה להחריד את מנוחתו של חלק‬
‫מהציבור הישראלי‪ ,‬האדיש כל כך להשלכות החברתיות‪ ,‬המשפטיות‬
‫והשלטוניות הכרוכות בניסיון להקים את הגדר בתוואי פוליטי‪ ,‬תוך‬
‫הצגתו החוזרת והמטעה כתוואי ביטחוני גרידא‪.‬‬
‫הקלות הבלתי נסבלת בה צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון ואנשי משרד‬
‫המשפטים מחליטים כי “המדינה‪ ...‬על אף הצו שיצא מלפני בית‬
‫משפט זה‪ ,‬מתכוונת להשאיר את המכשול הקיים‪ "...‬אינה בחזקת חריג‬
‫המעיד על הכלל‪ .‬בשנתיים האחרונות הולך ומתחוור כי המושגים‬
‫“השורטים" של גדר ההפרדה בדפוס ה"אצבעות" של אריאל וקדומים‪,‬‬
‫ו"הציפורניים" של בית אריה וקרני שומרון שלא נחתכו בתוואי הנכון‪,‬‬
‫צמחו הפוך‪ ,‬חדרו ופצעו את הגוף‪.‬‬
‫פסיקת בג"צ בתיק נעלין החודש הראתה כיצד חילופי אלופים‬
‫בפקוד המרכז נותנים מקום לשינוי תוואי שתוקן ואושר כבר על‪-‬‬
‫ידי הממשלה‪ ,‬בשל שקולי הרצון להרחיב את ההתנחלות ולא לשם‬
‫הגנה על המתנחלים‪ ,‬המתגוררים בה כיום‪“ .‬התמיהות בנוגע לשינוי‬
‫בעמדה הביטחונית גוברות לאור העובדה שהמפקד הצבאי נתן אישור‬
‫עקרוני לתכנון שכונה חדשה באופן‪ ,‬שבתי השכונה ייבנו במרחק של‬
‫‪ 150‬מטרים מגדר הביטחון"‪ ,‬פסקה הנשיאה בייניש‪“ .‬לא הוברר לנו‬
‫כיצד הדבר מתיישב עם תפיסת הביטחון בדבר הצורך במרחב התרעה‬
‫ומרדף של מאות מטרים מבתי תושבים ישראלים"‪..‬‬
‫זכות החשיבה ‪365‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 365‬‬
‫תופעה מסוכנת נוספת נתגלתה שעה שבג"צ הכריע בספטמבר ‪2005‬‬
‫כי על המדינה להוציא את חמשת הכפרים הפלסטינים הכלואים‬
‫במובלעת אלפי מנשה‪ .‬הניסיון המתמיד להתחכם לבג"צ הוליד הצעות‬
‫“יצירתיות" כמו זו של היועץ המשפטי של יהודה ושומרון בדמות‬
‫“נבחנת האפשרות להציע לתושבים הבדואים המתגוררים (בשניים‬
‫מהכפרים) הסדר מגורים באתר המצוי מחוץ לתחום הגדר"‪ .‬קרי‪,‬‬
‫במקום לתקן את תוואי הגדר‪“ ,‬נטרנספר" את הפלסטינים‪.‬‬
‫אחד השיאים לחוליים שהדביק התוואי הפוליטי של הגדר חלק‬
‫מהעוסקים בו היה פרשת מעקה הבטון שחזרה להתפרסם לאחרונה‪.‬‬
‫ראשיתה בניסיון של שרון לעקוף את פסיקת בג"צ בתיק בית סוריק‬
‫והחלטת הממשלה להעתיק את תוואי הגדר סמוך יותר לקו הירוק‪,‬‬
‫על‪-‬ידי בניית מעקה בטון בסמוך לתוואי הישן‪ ,‬שנועד לנתק את דרום‬
‫הר חברון משטח המחייה הפלסטיני ולחזק את ההתנחלויות הבודדות‬
‫שם‪ .‬כך יכולה הייתה המדינה להתהדר בקיום פסיקת בג"צ ובה בעת‬
‫להבטיח את הגחמות הפוליטיות שלה‪.‬‬
‫נציגי המדינה בדיוני בג"צ לא בחלו מלהשמיע נימוקים “ביטחוניים"‬
‫מגוחכים המנוגדים לתורת הלחימה הרשמית של צה"ל‪ .,‬פסיקתו‬
‫הברורה כשמש של השופט ברק להסיר את המעקה לא כובדה‪ .‬נציגי‬
‫המדינה הציגו “פתרון" שעל פניו ובעליל לא היה יכול להוות פרשנות‬
‫סבירה לפסיקת בג"ץ‪ .‬גם שר הביטחון וסגנו שהוכנסו לתהליך קבלת‬
‫ההחלטות באיחור רב המשיכו לקבל את הפרשנות הזו שנתמכה למרבה‬
‫הצער גם על‪-‬ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלאס‪ .‬הדיון‬
‫בבית המשפט הסתיים בפסיקה חוזרת לפירוק המעקה תוך ‪ 14‬ימים‪.‬‬
‫סדרה של אירועים אלו ואחרים חושפת פן כואב יותר לחברה‬
‫הישראלית מאשר הויכוח על תוואי הגדר‪ .‬הניסיון לצבוע את התוואי‬
‫הפוליטי בכסות ביטחונית גרר חלק מנציגיה הרשמיים של המדינה‬
‫למחוזות שלא יזכרו לטוב‪ .‬אלו שכחו כי שלטון החוק תורם לחוסנה‬
‫הלאומי של ישראל הרבה יותר מעוד כמה אלפי דונמים בגדה המערבית‬
‫שקברניטיה מנסים לחמוד משטח המחייה הפלסטיני‪ ,‬לעיתים בתוואי‬
‫‪ 366‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 366‬‬
‫אנטי‪-‬ביטחוני‪ ,‬וכי מרות הדרג המדיני על הצבאי היא תנאי קריטי‬
‫להפעלת כוח ואלימות על‪-‬ידי מדינה דמוקרטית גם אם הראשון‬
‫מתקשה “לרדת לפרטים הביטחוניים" ו"נדרש לו זמן ללימוד הנושא"‪.‬‬
‫אין תופעות אלו בחזקת כשלים בהפקת לקחים ובלימוד פסקי בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬אלא ביטויים לרוח סוררת והרסנית הנושבת בשנים‬
‫אלו מהקומות העליונות‪ ,‬רוח אותה יש להפסיק‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪367‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 367‬‬
‫[‪]30/04/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 8‬לא רק הגדר טיפשה‬
‫האופן בו הוחלט לסתום את הפרצות בעוטף י‪-‬ם מציב‬
‫סימן שאלה ענק מעל קבלת ההחלטות כולה‬
‫אולמרט מעניק חשיבות עליונה להשלמת גדר ההפרדה — זו המסקנה‬
‫מההחלטות שהתקבלו בשבוע שעבר בדיון הביטחוני שכינס ראש‬
‫הממשלה בפועל‪ .‬אולם זוהי גם עדות נחרצת לכישלון הקונספטואלי‬
‫והתכנוני‪ ,‬שמלווה את הקמת הגדר מאז אירועי אוקטובר ‪.2000‬‬
‫הניסיון לסכור את עשרות הקילומטרים בעוטף ירושלים באמצעות‬
‫אלפי שוטרי מג"ב וחיילי תגבור‪ ,‬שייעזרו בגדר זמנית “טיפשה"‪,‬‬
‫מתאים אולי למענה האפשרי היחידי שהיה ברשות ישראל בתחילת‬
‫האירועים‪ ,‬אך מציב סימן שאלה ענק מעל תהליך קבלת ההחלטות‬
‫ומדיניות הממשלה במשך שש השנים שחלפו מאז‪ .‬‬
‫בהסתפקות בפתרון “יצירתי" זה מגולמות כמה מהנסיבות שהביאו‬
‫להשלמה של פחות מ‪ 40%-‬מהמכשול עד היום — והן כנראה יחזרו על‬
‫עצמן וימנעו את השלמתו גם בשנה הקרובה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יש בדפוס‬
‫זה כדי להעיד ולהדאיג כי לקראת תוכנית ההתכנסות‪ ,‬שתלווה בלא‬
‫מעט “היערכויות ביניים"‪ ,‬חלק מהגורמים המעורבים‪ ,‬שעדיין לא‬
‫השכילו להפנים את הטעויות שנעשו‪ ,‬ימיטו עלינו מחירים מיותרים‪.‬‬
‫באם נניח כי ממשלת ישראל השלימה עם הצורך בהפרדה ובגדר‬
‫— עניין שלהפנמתו נדרשו שלוש שנים יקרות של טרור — והכירה‬
‫מחדש באחריותה לפלסטינים שתחת שליטתה‪ ,‬כפי שבג"ץ הבהיר לה‬
‫בשנתיים האחרונות — מה ראוי שתאמץ כדי להשלים את ‪ 500‬הק"מ‬
‫של הגדר?‬
‫ראשית‪ ,‬על מקבלי ההחלטות והגורמים המתכננים להפסיק ולבקש גדר‬
‫בתוואי שיהפוך ל"גבולות הקבע של מדינת ישראל"‪ .‬עמדת הקהילה‬
‫הבינלאומית ובראשה ארצות‪-‬הברית שלילית‪ ,‬ברורה ונחרצת‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫‪ 368‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 368‬‬
‫יש להביא לקיצור התוואי‪ ,‬שאורכו הגיע לפי שלושה מהקו הירוק‪,‬‬
‫על‪-‬ידי הימנעות מהכללתם של יישובים קטנים כמו קידר או מרוחקים‬
‫כמו קדומים‪ ,‬ולבסס את אבטחתם במרחבים מוגנים הנפרדים מהגדר‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬יש להימנע ככל שניתן מפגיעה מיותרת באדמות פרטיות‬
‫פלסטיניות‪ .‬התוואי המתוכנן לאורך ‪ 200‬ק"מ מגוש עציון למדבר‬
‫יהודה כולל בתוכו רק שלושה יישובים ישראליים — אשכולות‪ ,‬שני‬
‫ומצדות יהודה — הצמודים לקו הירוק‪ .‬לפיכך יש להיצמד לגמרי בקטע‬
‫זה לקו עצמו ולחסוך עשרות עתירות של הכפרים הפלסטיניים‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬יש לרכז את המשאבים בהקמת הגדר המרכזית ולהימנע‬
‫מ"תרגילים עוקפי בג"ץ"‪ .‬הדוגמה הבולטת היא בדרום הר חברון‪,‬‬
‫בניסיון להקים‪ ,‬מצפון לגדר המרכזית‪“ ,‬מיני חומה" לאורך ‪ 41‬ק"מ‬
‫בהשקעה מרובה‪ .‬לכך אוסיף את הניסיון להימנע ממימוש החלטת‬
‫בג"ץ ביחס לתיקון התוואי וכביש הגישה באלפי מנשה‪ ,‬שהביא‬
‫לעתירה נוספת‪ .‬ולסיום אציין את הצורך בצמצום ההשקעה בכבישים‬
‫ומחלפים לפלסטינים בלבד על‪-‬ידי פתיחת המובלעות שנוצרו כמו‬
‫בביר נאבללה‪ ,‬או מדרום לכביש ‪.443‬‬
‫רביעית‪ ,‬יש לסגור את כל ה"פרצות" היזומות שהושארו במתכוון על‪-‬‬
‫ידי המתכננים‪ ,‬במטרה להרחיב בבוא העת את “מרחב התפר"‪ .‬אל‬
‫לממשלה לבנות את התוואי המתוכנן בגוש עציון המותיר “פרצה"‬
‫באורך קילומטרים ומותיר את בית"ר עלית ללא כל גדר מול שלושת‬
‫הכפרים הפלסטיניים שמסביבה‪ .‬הניסיון הזהה שנעשה עם “הפרצה"‬
‫במזרח ירושלים בין אבו‪-‬דיס לשועפט‪ ,‬כדי לצרף בעתיד את מרחב‬
‫מעלה אדומים — לא נסגרה מאז התקבלה ההחלטה על כך לפני יותר‬
‫משנתיים וחצי‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬ירושלים‪ .‬בעוד ישראל השכילה באישור התוואי המתוקן‬
‫להוציא מחוץ לגבולותיו כמעט את כל הכפרים הפלסטיניים‪ ,‬הרי‬
‫שהיא עדיין מתעקשת לנתק את ‪ 200‬אלף הפלסטינים במזרח ירושלים‬
‫זכות החשיבה ‪369‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 369‬‬
‫משאר אחיהם בגדה‪ .‬גם באם תשלים ישראל באיחור רב ובהשקעה‬
‫של מיליארדים את ‪ 11‬המעברים והכבישים הנדרשים לפלסטינים‬
‫כדי שבג"ץ יאפשר את סגירת “הפרצות"‪ ,‬הרי שהחיכוך היומיומי —‬
‫תולדה של למעלה מ‪ 100-‬אלף מעברי פלסטינים ביום‪ ,‬על‪-‬פי מחקרו‬
‫של מכון ירושלים — ייצור כר נרחב לאלימות בתוך הבירה ובנקודות‬
‫הממשק שלה עם רמאללה ובית לחם‪ .‬‬
‫אין חדש בדברים אלו‪ ,‬אך אפשר ובכך תביעתם המוצדקת של אזרחי‬
‫ישראל מזה שש שנים תאפשר לאנשי הביצוע המעולים של משרד‬
‫הביטחון לספק את הסחורה למדינת ישראל כבר בשנה הבאה‪ ,‬טרם‬
‫כניסתה לתהליך ההתכנסות‪.‬‬
‫‪ 370‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 370‬‬
‫[‪]14/02/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 9‬הגבול המזרחי האמיתי‬
‫במקום לפזר הצהרות על בקעת הירדן לנצח נצחים‪,‬‬
‫דרוש קו גבול המצרף שטח מינימלי מהגדה‪ ,‬ואורכו‬
‫מחצית מאורך הגדר‬
‫קו הגבול המזרחי של מדינת ישראל מלווה ומספר את סיפורו‬
‫הטראגי של הסכסוך כולו‪ .‬הצהרותיהם של ראשי המפלגות הגדולות‬
‫ערב הבחירות לכנסת — בדבר עתידם של בקעת הירדן ומדבר יהודה‬
‫והתוכניות המתבצעות בפועל לבניית הגדר המערבית ולניתוק הבקעה‬
‫ממרקם החיים הפלסטיני בגב ההר — מביאות את הטרגיּות והאיוולת‬
‫לשיאים חדשים‪.‬‬
‫ב‪ 1922-‬נקבע על‪-‬ידי הבריטים ואושר על‪-‬ידי חבר הלאומים גבולה‬
‫המזרחי של פלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬באורך של ‪ 501‬ק"מ ממפרץ אילת ועד‬
‫לירמוך‪ .‬המאבק האלים בין שתי התנועות הלאומיות — הציונית‬
‫והערבית‪-‬פלסטינית — הביאה ב‪ 1949-‬את מדינת ישראל‪ ,‬בגמר‬
‫מלחמת העצמאות שנכפתה עליה והסכמי רודוס בעקבותיה‪ ,‬לגבול‬
‫עם ממלכת ירדן באורך של ‪ 624‬ק"מ‪ ,‬שמתוכו ‪ 313‬ק"מ אורכו של‬
‫הקו הירוק‪ .‬גבול זה לא היה צמוד לא לגורמי נוף‪ ,‬לא לגבול היסטורי‬
‫כלשהו ולא לתחומי כפרים או לשטחי נדודים של שבטים בדואים‪.‬‬
‫בהתוויה שלו לא ניתנה הדעת לרוב הגורמים הפיזיים‪-‬גיאוגרפיים או‬
‫החברתיים‪ .‬הוא הפריד ‪ 71‬כפרים פלסטיניים מאדמותיהם ומנגד‪ ,‬הפך‬
‫את עיר הבירה הישראלית — ירושלים — לעיר קצה‪.‬‬
‫גדר ההפרדה‪ ,‬שנכפתה על ממשלת שרון בשל פיגועי הטרור‪ ,‬ביקשה‬
‫להפריד את מקסימום הישראלים מהפלסטינים‪ .‬באמצעות התפתלויות‬
‫אין קץ‪ ,‬במנהרות ובגשרים‪ ,‬וללא כל התחשבות בהשלכות החברתיות‪,‬‬
‫האקולוגיות‪ ,‬הכלכליות והביטחוניות על החברה הישראלית‬
‫והפלסטינית — מנסה תוואי הגדר לצרף כל התנחלות אפשרית‪,‬‬
‫זכות החשיבה ‪371‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 371‬‬
‫להוציא כל כפר פלסטיני ולהימתח לאורך המדהים של ‪ 759‬ק"מ עם‬
‫יהודה ושומרון‪ .‬בסך‪-‬הכל מדובר ב‪ 1,050-‬ק"מ של גבול מזרחי‪ .‬‬
‫הצהרותיהם של אולמרט‪ ,‬נתניהו ומופז כי בקעת הירדן תישאר בכל‬
‫הסדר קבע בריבונות ישראל מתיישבות היטב עם המאמץ הישראלי‬
‫לנתקה משטח המחייה הפלסטיני באמצעות מערכת מחסומים וכבישי‬
‫הפרדה‪ .‬לא ירחק יום בו רף האלימות ישוב ויעלה‪ ,‬ונתניהו יתבע את‬
‫השלמתה של גדר מזרחית שתגן על יישובי בקעת הירדן ודרך אלון‪.‬‬
‫או אז אנו צפויים לתוספת גדר הפרדה של כ‪ 200-‬ק"מ נוספים‪ .‬וכמה‬
‫זה עולה לנו?‬
‫הגדר המערבית המתפתלת ואזור הביטחון המזרחי יעלו ‪ 10‬מיליארד‬
‫שקלים‪ ,‬על פי תחשיב משרד הביטחון שעומד על ‪ 2‬מיליון דולר לק"מ‬
‫מכשול‪ .‬מיליארדים נוספים יושקעו בבניית מעברים ומיליארדים‬
‫אחרים יצטרפו לשניים שכבר הוקצבו לשיקום מרקם החיים הפלסטיני‪,‬‬
‫אשר נפגע עקב בניית הגדר‪ .‬אך סכום זה בטל בשישים לעומת הסכום‬
‫שיידרש להחזקת הכוחות בקו הגבול החדש‪ ,‬הארוך פי שלושה‬
‫מהקו הירוק‪ ,‬ולתחזוק המכשול עצמו‪ ,‬שיהווה מטרה קלה לחבלות‬
‫פלסטיניות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההוצאה הגדולה ביותר המתוכננת למשלם המסים‬
‫הישראלי היא השלמת החלום “אנחנו פה והם שם"‪ .‬בין הגדרות הללו‬
‫יוותרו ‪ 70,000‬ישראלים‪ ,‬שעלות פינוים על‪-‬פי מפתח עזה תעמוד על‬
‫‪ 70‬מיליארד שקלים נוספים‪ .‬ממשלת ישראל‪ ,‬באם תתמיד במדיניותה‬
‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬לא תזכה לכל תמיכה כספית מקהילה הבינלאומית כדי‬
‫לממש מדינה פלסטינית על ‪ 50‬אחוזים משטח הגדה המערבית וללא‬
‫מזרח ירושלים‪.‬‬
‫על ממשלתו הנוכחית (וכנראה גם העתידית) של אולמרט לקבוע גבול‬
‫מזרחי אחד למדינת ישראל‪ .‬עליו לכלול שטח בגודל מינימלי מהגדה‪,‬‬
‫תמורתו תוכל ישראל לפצות את הפלסטינים בעתיד‪ ,‬במסגרת הסדר‬
‫קבע‪ .‬לשם כך רצוי כי ישראל‪ ,‬הממתינה להתבהרות הדברים בצד‬
‫הפלסטיני ותוך כדי חתירה כנה להסדר‪ ,‬תגדר רק את ההתנחלויות‬
‫הגדולות והקרובות לקו הירוק‪ ,‬כנזכר בהצעת המועצה לשלום‬
‫‪ 372‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 372‬‬
‫ולביטחון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הכלתן של השכונות היהודיות במזרח ירושלים‬
‫ושלוש הערים מודיעין עלית‪ ,‬מעלה אדומים ובית"ר עלית — באלו‬
‫מתגוררים כשני‪-‬שלישים מהישראלים שמעבר לקו הירוק — תציב‬
‫גבול שאורכו כמחצית מאורך הגדר‪ ,‬ותדרוש חילופי שטחים עתידיים‬
‫של פחות מ‪ .2%-‬מספרים שהפלסטינים בהנהגת הפתח כבר הסכימו‪,‬‬
‫במסגרת השיחות בקמפ‪-‬דיוויד‪ ,‬בטאבה ובז'נבה — לגדולים מהם‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪373‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 373‬‬
‫[‪]14/12/2005 | nrg‬‬
‫‪ | 10‬יש גדרות זיגזג‬
‫שאול אריאלי מזכיר את השינויים שחלו בגדר ההפרדה‪,‬‬
‫ומסביר למה הסוף אינו באופק‬
‫התרגשות מועטה מדיי הורגשה בציבור הישראלי לאחר הדיווח הקצר‬
‫של מערכת הביטחון על כך שרק שליש מגדר ההפרדה‪ ,‬ולא כולה‪ ,‬ולא‬
‫כולה כפי שהובטח לנו על ידי שרון ומופז‪ ,‬עומדת על תילה בסוף שנת‬
‫‪.2005‬‬
‫קשה יהיה לבקש את הצבור‪ ,‬שמתקשה לזכור כל יום מחדש‬
‫מי היא מפלגת הבית “האידיאולוגית" של שר הביטחון‪ ,‬לחזור‬
‫לקורות הגדר‪ ,‬שנולדה תחת השם “גדר ההפרדה"‪ ,‬דילגה לתואר‬
‫“גדר ביטחונית" והיום זוכה להכרה רשמית כ"גדר מדינית"‪.‬‬
‫רענון קצר של מסלול “הזיגזגים" שעברה הגדר‪ ,‬הכל כך אופייני לפוליטיקה‬
‫הישראלית‪ ,‬מעמיד למבחן את ההכרזה המגוחכת של מערכת הביטחון‪,‬‬
‫לפיה “הפלשתינים אשמים בעיכוב בניית הגדר"‪.‬‬
‫באמצע ‪ ,2001‬טען שרון כי “אין אפשרות של הפרדה‪ .‬אני לא מאמין ב‬
‫‘אנחנו פה והם שם'‪ .‬לדעתי‪ ,‬באופן מעשי האפשרות הזאת לא קיימת"‪.‬‬
‫הצהרה זו לא הפריעה לממשלה בראשותו להחליט על הקמתה של‬
‫הגדר בדרום ובצפון ירושלים‪.‬‬
‫החלטה חפוזה זו‪ ,‬שמקורה ב"יישור הקו" של שרון לתביעת הציבור‬
‫הישראלי להגן עליו באמצעות גדר‪ ,‬הולידה עד היום שורה של תיקונים‬
‫בקטע זה של הגדר בעלות של מיליונים רבים‪ .‬המפורסם שבהם היה‬
‫ערב הדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬שעה שישראל פירקה‬
‫ובנתה מחדש את הגדר באיזור באקה אל‪-‬גרבייה‪.‬‬
‫החלטה על תוואי הגדר בגדה המערבית כולה התקבלה בממשלה רק‬
‫‪ 374‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 374‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2003‬כמעט שלוש שנים לאחר ששרון ומופז הבטיחו לנו‬
‫“ביטחון ושלום"‪ .‬אולי משום ששרון סבר כי “הצבת גדר הפרדה אינה‬
‫פתרון ריאלי או יעיל"‪.‬‬
‫למרות שהגדר נהנתה אז מהשם “גדר ההפרדה"‪ ,‬בשטח שבינה לבין‬
‫הקו הירוק ביקשה ממשלת ישראל להפריד כ‪ 400-‬אלף פלשתינים‬
‫מבני עמם‪ ,‬כדי לספח בעתיד כ‪ 20%-‬משטח הגדה המערבית‪.‬‬
‫“יום שחור למדינת ישראל"‬
‫היה זה בית המשפט העליון‪ ,‬שביוני ‪ ,2004‬שבוע לפני פרסום חוות‬
‫הדעת המייעצת של בית המשפט בהאג‪ ,‬שהציל את ישראל מהתוואי‬
‫“הדמוגראפי" הזה‪ .‬היום בו פסק בית המשפט נגד התוואי תואר על‬
‫ידי נציג מערכת הביטחון כ"יום שחור למדינת ישראל"‪ ,‬ובית המשפט‬
‫“הואשם" בעיכוב בניית הגדר‪.‬‬
‫מערכת הביטחון תכננה במהירות תוואי חדש לגדר‪ ,‬שאמור היה‬
‫להסתפק “רק" ב‪ 9%-‬מהגדה המערבית‪ ,‬להיפרד ממחצית ממספר‬
‫הפלשתינים‪ ,‬ו"להפתעת" הכול‪ ,‬בשינוי זעום ביותר במספר הישראלים‬
‫שיישארו “בצד הישראלי" של הגדר‪.‬‬
‫אך שמונה חודשים תמימים חלפו מהחלטת בג"ץ ועד ששרון מצא‬
‫את הזמן להביא לאישור ממשלתו את התוואי החדש‪ .‬הגדר‪ ,‬ששינתה‬
‫כותרתה ל"גדר ביטחונית"‪ ,‬כפי שנציגי המדינה הקפידו להדגיש‪,‬‬
‫מבקשת להימתח לאורך ‪ 759‬ק"מ‪ .‬פי שתיים ויותר מאורכו של הקו‬
‫הירוק‪ .‬שליש מכך כדי לחבר לישראל את אריאל‪ ,‬הרחוקה ‪ 23‬ק"מ‬
‫מהקו הירוק‪ ,‬ואת היישוב אלון הרחוק ‪ 15‬ק"מ ממנו‪.‬‬
‫כל בר דעת‪ ,‬גם אם אינו גנרל כשרון ומופז‪ ,‬יודע לתרגם את הקו‬
‫הארוך והמפותל הזה לכמות הגדודים והמפקדות שיצטרכו להגן עליו‪.‬‬
‫קו “ביטחוני" באורך כזה “מצדיק" כמובן‪ ‬גם את בנייתם של ‪39‬‬
‫מעברים‪ ,‬שאף הם ירתקו אליהם כוחות אבטחה גדולים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪375‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 375‬‬
‫והכסף?‬
‫והכסף? משרד הביטחון מסר כי עלות בניית הגדר היא ‪ 7.5‬מיליארד‬
‫שקל ועוד שני מיליארד לשיפור תנאי חייהם של הפלשתינים שנפגעו‬
‫מבנייתה‪ .‬מופז ומתכנניו שכחו כי במקור דובר על מיליון דולר לק"מ‪,‬‬
‫שטיפס ועלה לשני מיליון דולר‪ ,‬ועוד היד נטויה‪ .‬לכך יש להוסיף את‬
‫עלות התפעול השנתי‪ ,‬שתרקיע למאות מיליונים בשנה‪ ,‬אחזקה‪ ,‬שינויי‬
‫תוואי ועוד‪ .‬והכל על חשבון משלם המסים‪.‬‬
‫בשלב בו המדינה התחילה להודות כי לתוואי הגדר ישנן “השלכות‬
‫מדיניות"‪ ,‬נדרש גם הצבור לפקוח את עיניו ולהכיר כי הפרדה בין‬
‫ישראל לפלשתינים אכן נדרשת‪ .‬אך לא ניתן להשיג זאת באמצעות‬
‫גדר מזגזגת‪.‬‬
‫הגדר צריכה להיבנות על תוואי שהוא תוצר של הידברות והסכם‪.‬‬
‫כל “קיצורי הדרך" ששרון מבקש להעביר אותנו בדרך לגבול מדיני‬
‫מוסכם עולים לנו בדם ובדמים מיותרים‪ .‬כבר היום ניתן לראות‬
‫שבאזור ה"מותניים הצרות" של ישראל‪ ,‬יוזמת ז'נבה מרחיקה בהסכמה‪ ‬‬
‫את הגבול מזרחה יותר מאשר הגדר‪ .‬אך כדי להגיע להסכמה עם‬
‫הפלשתינים‪ ,‬צריך להתחיל באמירת האמת לצבור הישראלי‪.‬‬
‫‪ 376‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 376‬‬
‫[הארץ | ‪]13/03/2005‬‬
‫‪ | 11‬המרחק בין הגדר להסדר קבע‬
‫יש דמיון רב בין מפת שרון למרחב התפר לבין הצעת‬
‫ברק להסדר קבע‬
‫אישור התוואי החדש לגדר מצטייר במבט ראשון כפיצוי למתנחלים‬
‫על אישור תוכנית ההתנתקות‪ .‬אך מי שטרחו לעקוב אחר השינויים‬
‫בתוואי‪ ,‬הבחינו בתהליך שבו שרון הולך בעקבותיו של אהוד ברק‪,‬‬
‫ביחס לתביעותיה של ישראל לספח שטחים לריבונותה בהסדר הקבע‪,‬‬
‫אך בשני הבדלים‪ .‬ראשית‪ ,‬ברק התפכח מתפישתו במהלך המו"מ וזכה‬
‫גם לתמורה בסוגיות שונות של הסדר הקבע‪ .‬שרון‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מתפכח‬
‫בעודו מתקשה להיפרד מקונספציית ה"אין פרטנר"‪ .‬שנית‪ ,‬בעוד ברק‬
‫מייחל לתפוש את מקומו של ראש הממשלה‪ ,‬שרון מבסס את שלטונו‬
‫בתמיכת העבודה וממשל בוש‪ ,‬ויכול להמשיך‪ ,‬אם ירצה‪ ,‬את מסעו‬
‫להסדר קבע‪.‬‬
‫תוואי הגדר שהממשלה אישרה ביולי ‪ ,2003‬אמור היה לצמצם את‬
‫הוויכוח הטריטוריאלי עם הפלשתינאים ל‪ 18%-‬מהגדה‪ .‬ישראל‬
‫הודיעה בתמורה על פינוי עזה וצפון השומרון‪ .‬אך בשל העובדה‬
‫שישראל ביקשה להימנע משיח מדיני ריאלי עם הפלשתינאים‪ ,‬היה‬
‫מובטח לנו המשך העימות‪ ,‬שהיה מגשים את רצונו של שרון‪ ,‬על פי‬
‫וייסגלס‪ ,‬להקפיא את התהליך המדיני ל‪ 15-10-‬שנים‪ .‬זה הזמן הנדרש‬
‫לשנות את המאזן הדמוגרפי במרחב התפר באופן שיצדיק את התביעה‬
‫לסיפוחו המלא לישראל בהסדר קבע‪.‬‬
‫כך ניתן גם להסביר מדוע הממשלה ביכרה לאשר תחילה את תוואי הגדר‬
‫המזרחית בין הגלבוע לתייסיר שבבקעת הירדן‪ ,‬שיישוביה הישראלים‬
‫היו עשויים לספוג את פיגועי הפלשתינאים לאחר חסימת הקו הירוק‪,‬‬
‫ולהצדיק גם את הקמתו של מרחב הביטחון המזרחי‪ ,‬שעדיין לא נמחק‬
‫ממפת האינטרסים החיוניים שאישרה ממשלת נתניהו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪377‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 377‬‬
‫רב הדימיון בין מפת שרון למרחב התפר‪ ,‬להצעה הרשמית של ברק‬
‫בקמפ דייוויד למפת הסדר הקבע‪ .‬שני ראשי הממשלות ביקשו‪ ,‬בצדק‪,‬‬
‫לצמצם עד למינימום את מספר הישראלים שיתפנו בהסדר קבע‪,‬‬
‫והעמידו את מספר הישראלים בין הגדר לקו הירוק על ‪ 350‬אלף‪ .‬אך‬
‫שניהם‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬ביקשו לספח גם מאות קילומטרים רבועים של‬
‫אדמות פלשתיניות‪ ,‬ללא תמורה הוגנת ובניגוד למחויבותה של ישראל‬
‫לבסס את הסדר הקבע על החלטה ‪ ,242‬שעיקרה “שטחים תמורת‬
‫שלום"‪.‬‬
‫תוואי הגדר שהממשלה אישרה נובע בעיקר מפסיקת בג"ץ ביוני‬
‫‪ ,2004‬שפסלה את תוואי הגדר ממערב לירושלים בטענה כי אינו עומד‬
‫באיזון הנדרש בין צורכי הביטחון הישראליים לצורכי היומיום של‬
‫הפלשתינאים‪ .‬התוואי החדש מפחית את מספר הישראלים שנמצאים‬
‫בתחומו אך מצמצם את השטח שייתבע מהפלשתניאים ביותר‬
‫מ‪ .60%-‬תהליך דומה עבר ברק בעקבות כישלון פסגת קמפ‪-‬דיוויד‬
‫והצעת קלינטון שבאה בעקבותיה‪ ,‬וצימצם את התביעה הישראלית‬
‫במפגש טאבה לכדי ‪ 6%-8%‬מהגדה‪ .‬ושוב‪ ,‬בהשוואת מפת טאבה‬
‫למפת התוואי החדש לגדר‪ ,‬נמצא דימיון כמעט מלא ביניהן‪ ,‬תחת‬
‫האילוץ המכריע של מספר הישראלים שיישארו בריבונות ישראל‪.‬‬
‫עד כאן הדמיון‪ .‬שרון יכול להשלים את המהלך באמצעות הסדר‬
‫קבע יחד עם עמיתו‪ ,‬אבו מאזן‪ .‬אם הוא נאמן לתפישה המבקשת רק‬
‫לצמצם את מספר הישראלים המתפנים בהסדר קבע‪ ,‬ומכיר בהיעדר‬
‫הצורך הביטחוני של בקעת הירדן‪ ,‬הרי כל שנדרש ממנו זה לאמץ‬
‫את המפה של יוזמת ז'נווה שבה נשארים ‪ 300‬אלף ישראלים תחת‬
‫ריבונות ישראלית‪ ,‬והיא מאפשרת את הרצף הפלשתיני שדורש הנשיא‬
‫בוש‪ ,‬עסקה שגם אבו מאזן‪ ,‬כמו מרבית הצמרת הפלשתינית‪ ,‬עומד‬
‫מאחוריה‪ .‬אך בניגוד להצעות הקודמות‪ ,‬הצעת יוזמת ז'נווה מחייבת‪,‬‬
‫ראשית‪ ,‬את סיפוחם של ‪ 2.5%‬בלבד מהגדה‪ .‬שנית‪ ,‬היא מאפשרת את‬
‫הקמתן של שתי בירות בירושלים‪ ,‬סוגיה המחייבת פתרון גם בתוואי‬
‫החדש‪.‬‬
‫‪ 378‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 378‬‬
‫עם נתונים אלו צריכים להתמודד המתנגדים לפשרה טריטוריאלית‬
‫בכלל ולתוכנית ההינתקות בפרט‪ .‬כמו גם ראש הממשלה ותומכיו‬
‫הנדרשים להסבר אם פינוים של עוד ‪ 40‬אלף ישראלים‪ ,‬מצדיק את‬
‫ההתעלמות מהתביעה של אבו מאזן לדיון מיידי בהסדר הקבע‪ .‬ולבסוף‪,‬‬
‫הציבור בישראל צריך לשאול את עצמו האם ‪ 5%‬מיהודה ושומרון‬
‫שהם אחוז בלבד משטחה של ארץ ישראל‪ ,‬הם סיבה טובה לדחות את‬
‫סוף הסכסוך וגמר התביעות כפי שהצדדים התחייבו בקמפ דייוויד‪,‬‬
‫טאבה וז'נווה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪379‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 379‬‬
‫מכשול — תוואי ‪2003‬‬
‫‪ 380‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 380‬‬
‫מכשול — תוואי ‪2005‬‬
‫זכות החשיבה ‪381‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 381‬‬
‫מכשול — תוואי ‪2006‬‬
‫‪ 382‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 382‬‬
‫‪ 2003‬חלופת המועצה לשלום‬
‫ולבטחון לתוואי המכשול‬
‫‬
‫זכות החשיבה ‪383‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 383‬‬
‫מכשול — סטאטוס ‪2009‬‬
‫‪ 384‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 384‬‬
‫מכשול — קטעים שפורקו‬
‫זכות החשיבה ‪385‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 385‬‬
����� ����� ������.indb 386
7/18/10 9:13 AM
‫פרק ‪ | 6‬ירושלים‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 387‬‬
����� ����� ������.indb 388
7/18/10 9:13 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‬
‫‪.6‬‬
‫נגדנו‪[ ‬הארץ | ‪]14/04/2010‬‬
‫הסיפוח זוחל‬
‫ירושלים – בין חומה להסדר או בין ה"אגן ההיסטורי"‬
‫ל"שכונות הקצה"‪[ ‬סנאט | ‪]11/2007‬‬
‫לחלק את מזרח ירושלים‪]18/12/2005 | Ynet[ ‬‬
‫העיר שכלואה לה יחדיו‪]01/11/2005 | Ynet[ ‬‬
‫ירושלים בהסדר הקבע ובדרך אליו‪ :‬חלוקה או ארגון‬
‫והגדרה מחדש? [עדכן אסטרטגי | ‪]05/2005‬‬
‫הגדר בירושלים במבחן בג"ץ [אופקים חדשים | ‪]19/02/2005‬‬
‫עמ’‬
‫‪391‬‬
‫‪393‬‬
‫‪398‬‬
‫‪401‬‬
‫‪404‬‬
‫‪420‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 389‬‬
����� ����� ������.indb 390
7/18/10 9:13 AM
‫[הארץ | ‪]14/04/2010‬‬
‫‪ | 1‬הסיפוח זוחל נגדנו‬
‫התנהלותה של ממשלת נתניהו מציינת שיא חדש במצעד האיוולת של‬
‫ממשלות ישראל ביחס לירושלים‪ .‬מצעד‪ ,‬שבמקרה הטוב יציב את ישראל‬
‫בעמדת נחיתות כשיתחדש המשא ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬ובמקרה הרע‬
‫יקדם את הפיכתה של ירושלים לבירה בעלת רוב ערבי‪ ,‬במדינה אחת‬
‫בין הירדן לים‪.‬‬
‫ניתוקה של מזרח ירושלים מהגדה המערבית והוצאתם של ‪ 60‬אלף‬
‫פלסטינים מתחומה באמצעות חומת ההפרדה‪ ,‬ביקשה להבטיח את‬
‫שליטת ישראל ב"ירושלים המאוחדת" וביסוס של רוב יהודי מוצק‬
‫בתחומה‪ .‬אולם מאז הקמתה של החומה‪ ,‬נכנסו אלפי פלסטינים למזרח‬
‫העיר וגם למערבה‪.‬‬
‫ההגירה נובעת מהחשש של פלסטינים הגרים מחוץ לירושלים או מחוץ‬
‫למדינה‪ ,‬כי תושבותם הישראלית תישלל ובכך ינותקו מירושלים המזרחית‬
‫המשמשת כמרכז החיים שלהם‪ .‬היא מונעת גם מהבדיקות הביטחוניות‪,‬‬
‫המקשות יותר ויותר על נגישותם לעיר‪ .‬מימוש האיומים הללו בשנה‬
‫האחרונה הגבירו את ההגירה‪ ,‬המקרבת את היום שבו שיעור האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית בבירה (שעלה מ‪ 25%-‬ב‪ 1967-‬ל‪ 36%-‬ב‪ ,)2009-‬יחצה‬
‫את קו האמצע‪.‬‬
‫נטישתה של תפישת "הפסיפס" שהנחתה את טדי קולק ועיקרה שמירת‬
‫הרצף היהודי הבנוי‪ ,‬פינתה את מקומה לתפישת "האיגוף האנכי" —‬
‫רכישת בתים והקמת שכונות יהודיות בלב הכפרים הערבים כמו מעלה‬
‫הזיתים בראס אל עמוד‪ ,‬קדמת ציון באבו‪-‬דיס‪ ,‬בית יהונתן ובית הדבש‬
‫בסילואן‪ ,‬והניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש העיר ירושלים‬
‫ניר ברקת‪ ,‬לייהד את שייח ג'ראח‪.‬‬
‫אין בכוחה של נוכחות זו להכריע דמוגרפית את השכונות הערביות‪ ,‬אלא‬
‫זכות החשיבה ‪391‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 391‬‬
‫רק להחריף את החיכוך היום‪-‬יומי‪ ,‬ולהביא להוצאה של כ‪ 50-‬מיליון‬
‫שקלים מן הקופה הציבורית לצורך אבטחה‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬מהלכים אלו‬
‫יחבלו בתנאי ההכרחי להסדר קבע — בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪.‬‬
‫עשרות השנים שבהן הוזנחו השכונות הערביות בתחומי התשתית‪,‬‬
‫החינוך והבריאות‪ ,‬וקיבלו רק ‪ 7%‬מהתקציב העירוני ל‪ 36%-‬מתושבי‬
‫העיר‪ ,‬כמו גם צווי הריסה לאלפי בתים שנבנו ללא היתר בשכונות שזה‬
‫‪ 40‬שנה לא הוכנה להן תוכנית מתאר‪ ,‬לא הניעה אותם לעקור אל מחוץ‬
‫לבירה‪ ,‬להיפך‪.‬‬
‫מסקר שנערך באחרונה בשכונותיה היהודיות של העיר‪ ,‬עולה כי בשלוש‬
‫השנים האחרונות נמכרו בן ‪ 1,361‬דירות לערבים‪ .‬המחסור ב‪1,500-‬‬
‫כיתות לימוד הופך את הילדים המשוטטים ברחובות לטרף קל לכנופיות‬
‫הפשע ולארגוני הטרור‪ .‬לא היתה זו הפתעה שבבחירות ‪ 2006‬זכה‬
‫החמאס בכל המושבים של ירושלים לפרלמנט הפלסטיני‪.‬‬
‫ההתבטאויות של חלק מחברי הממשלה והכנסת‪ ,‬בדבר נכונות להיפרד‬
‫משכונות הקצה הערביות‪ ,‬נסתרות בפעולות העירייה‪ .‬כך נסלל בימים‬
‫אלו כביש מפסגת זאב לשדרות בגין החוצה את בית חנינא‪ ,‬ונתיב הרכבת‬
‫הקלה חוצה את שועפאט‪ .‬את הבתים החדשים הנבנים בבית חנינא‬
‫מחברים דווקא לרשת המים הירושלמית‪ ,‬בעוד ששכניהם מחוברים‬
‫לרמאללה‪.‬‬
‫מגמות ומהלכים אילו לא ייטיבו עם ישראל בעת מו"מ‪ ,‬ולא בהעדרו‪.‬‬
‫ממשלת ישראל נדרשת לוותר על חלום "ירושלים המאוחדת לנצח‬
‫נצחים" כדי להבטיח שירושלים העברית תישאר בירת המדינה היהודית‬
‫גם בדור הבא‪.‬‬
‫‪ 392‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 392‬‬
‫[סנאט ‪]11/2007 | 329‬‬
‫‪ | 2‬ירושלים‪ -‬בין חומה להסדר‬
‫ או בין ה”אגן ההיסטורי”‬
‫ ל”שכונות הקצה”‬
‫תקציר‪:‬‬
‫‪ .1‬ירושלים לאחר ‪ 40‬שנות “איחוד" עדיין מתפקדת כשתי בירות‪:‬‬
‫האחת לישראל והשנייה לפלסטינים בגדה המערבית‪.‬‬
‫‪ .2‬ממשלת ישראל נאלצה להקים מכשול בירושלים בשל המחיר הכבד‬
‫ששילמו תושביה בפיגועי הטרור בעיר‪.‬‬
‫אך היא בחרה להציבו על הגבול המוניציפאלי למרות שחוסר‬
‫הרלוונטיות של השיקולים להקמתו ופגיעתו באינטרסים של‬
‫ישראל כבר היו ידועים‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוקת ‪ 97‬אחוזים ממזרח ירושלים בין ‪ 180‬אלף ישראלים ו‪250-‬‬
‫אלף פלסטינים הינה אפשרית על בסיס הקו הדמוגראפי‪ .‬ל‪3-‬‬
‫האחוזים הנותרים של האגן ההיסטורי יש למצוא הסדרים מיוחדים‬
‫שיבטיחו את חופש הפולחן והגישה למקומות הקדושים של שלוש‬
‫הדתות‪.‬‬
‫גבולותיה החדשים של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו לקדם‬
‫את עתידה המדיני והביטחוני של בירת ישראל אל מול הסדר אפשרי‬
‫עם ירדן יותר מאשר להדגיש את גבולותיה ההיסטוריים או לחדש את‬
‫אלו המוניציפאליים בטרם החלוקה הכפויה ב‪ .1948-‬שטחים בעלי‬
‫שליטה ביטחונית‪ ,‬חיזוקה של הדמוגרפיה היהודית על ידי צירופם של‬
‫שטחים פתוחים לבניית שכונות יהודיות חדשות‪ ,‬שדה תעופה עירוני‪,‬‬
‫בית עלמין יהודי‪ ,‬הפרדת כלכלת ירושלים מזו של הגדה ובעלויות על‬
‫הקרקע היו העקרונות המרכזיים שהביאו את ממשלת ישראל לאשר‪,‬‬
‫‪ 17‬ימים בלבד מסיום המלחמה‪ ,‬את הצעת הוועדה המיוחדת להרחבת‬
‫שטח השיפוט של העיר ב‪ 70,000-‬דונמים מהגדה המערבית‪ ,‬למרות‬
‫זכות החשיבה ‪393‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 393‬‬
‫שחלקה של ירושלים המזרחית בם עמד על ‪ 6,000‬דונמים וזו של העיר‬
‫העתיקה על ‪ 1000‬דונמים בלבד‪ .‬הכפרים הפלסטינים שהיוו במשך‬
‫שנים את המרחב החקלאי של ירושלים המזרחית‪ ,‬רמאללה ובית לחם‬
‫הפכו בן לילה לשכונות הקצה של ירושלים “המאוחדת” בירת ישראל‪.‬‬
‫המציאות המדינית‪ ,‬הביטחונית‪ ,‬הכלכלית והדמוגרפית בירושלים שלאחר‬
‫‪ 40‬שנות “איחוד” מעידה כי מהלך זה היה בחזקת “תפשת מרובה לא‬
‫תפשת”‪ .‬כל העקרונות שביקשו להביא לעיר בירה בעלת מטרופולין כלכלי‬
‫יהודי‪ ,‬הנהנת מרוב יהודי מוצק‪ ,‬איבדו את משקלם בעיצוב המציאות‬
‫שהתהוותה בלחצם של מגמות אחרות‪:‬‬
‫ירדן ויתרה ב‪ 1988-‬לאש”ף על זכויותיה ממערב לירדן ואין בכוונתו של‬
‫זה האחרון‪ ,‬לוותר על בירה פלסטינית במזרח ירושלים‪ .‬ירושלים הוגדרה‬
‫כאחת מסוגיות הליבה שיידונו בין הצדדים במסגרת המו”מ על הסגר הקבע‬
‫והקהילה הבינלאומית קוראת בעקביות מדי שנה לנסיגה ישראלית ל”קו‬
‫הירוק” גם במזרח ירושלים‪ .‬מתוקף הסכמי הביניים משתתפים תושבי‬
‫העיר הפלסטינים מאז ‪ 1996‬בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית‬
‫וליו”ר הרש”פ‪.‬‬
‫ישראל אומנם יישבה ‪ 180,000‬ישראלים כבעשר שכונות חדשות בשליש‬
‫מהשטח שסופח במזרח העיר והרחיבה את שטח העיר מערבה והעמידה‬
‫אותו על ‪ 126,400‬דונם — פי שניים וחצי מת”א‪ ,‬אך ‪ 69,000‬הפלסטינים‬
‫שנוספו לאוכלוסיית העיר והוו ‪ 24%‬אחוזים ממנה ב‪ 1967-‬צמחו‬
‫ל‪ 260,000-‬נפש ולשיעור של למעלה משליש מתושביה‪ .‬אוכלוסייה זו‪,‬‬
‫חסרת אזרחות ישראלית ברובה המוחלט‪ ,‬מקיימת את חייה באורח‬
‫נפרד מזו היהודית‪ .‬מערכות חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬סחר‪,‬תעסוקה‬
‫ובילוי נפרדות בנוסף להחרמה קבועה של הבחירות העירוניות מדגישות‬
‫את “המחולק” על “המאוחד”‪ .‬בעיר הבירה‪ .‬שינוי במדיניות החרמת‬
‫הבחירות העירוניות עשוי להוביל לחלוקה אחרת של מוקדי מרכזי‬
‫הכוח בעיר הבירה‪.‬‬
‫שכונותיה היהודיות של מזרח העיר נמתחו ונבנו עד לקצה קו הגבול‬
‫‪ 394‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 394‬‬
‫העירוני ועל פני כל הגבעות השולטות מצפון ומדרום על מערב העיר‪.‬‬
‫כוונה ישראלית להרחיב את האחיזה בשטחים השולטים על השכונות‬
‫החדשות תחייב את כבושם מחדש של רכס בית גאללה‪ -‬בית לחם‬
‫בדרום ורכס רמאללה ביתוניא בצפון המאוכלסים בצפיפות על ידי‬
‫מאות אלפי פלסטינים‪.‬‬
‫הקבורה בבית העלמין בהר הזיתים כמעט פסקה ושדה התעופה הושבת‬
‫מסיבות כלכליות‪.‬למרות הכוונה ההפוכה‪ ,‬בהעדר כול מכשול פיזי‬
‫בגבולותיה‪ ,‬שימשה ירושלים המזרחית במשך כל השנים כמרכז כלכלי‪,‬‬
‫מסחרי ותיירותי למיליון מתושביה הפלסטינים של הגדה המערבית‪ ,‬בדומה‬
‫לירושלים העברית בעבור ‪ 100‬אלף ישראלים המתגוררים בישובי הלווין‬
‫שצמחו סביבה‪ -‬מעלה אדומים‪ ,‬גבעת זאב‪ ,‬ביתר עלית‪ ,‬אפרת ועוד‪.‬‬
‫גל הטרור שבא בסוף שנת ‪ 2000‬בעקבות כישלונם של הצדדים להגיע‬
‫לחלוקה מוסכמת של העיר במסגרת תהליך אוסלו פגע בירושלים‬
‫ובתושביה יותר מבכל עיר אחרת בישראל‪ .‬הקושי המדיני‪ ,‬הכלכלי‬
‫והחברתי העצום בקביעת התוואי המזרחי של המכשול אילץ את ממשלת‬
‫ישראל לבנות אותו בשלושה שלבים נפרדים במשך חמש שנים וזה‬
‫עדיין אינו מושלם‪ .‬לקחי העבר לא נלמדו — הצבתו של המכשול בדפוס‬
‫חומה על קו הגבול העירוני ומעבר לו‪ ,‬בניסיון לקבע בכוח את הגבולות‬
‫הבלתי רלוונטיים ולעצב את מרקם החיים הפלסטיני בגדה ללא מזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬החריפה והעצימה את הפגיעה והאיום על אינטרסיה של‬
‫ישראל ביחס לבירתה‪:‬‬
‫הוצאתם של ‪ 60,000‬מתושביה הפלסטינים של העיר אל מחוץ למכשול‪,‬‬
‫בנוסף למספר דומה של פלסטינים המחזיקים בת”ז ישראלית ומתגוררים‬
‫בגדה‪ ,‬והפגיעה האנושה בחופש תנועתם ובקשריהם עם מזרח ירושלים‪,‬‬
‫לא נענתה בהיערכות ממשלתית ועירונית נאותה‪ .‬הקמת “קריית הממשלה”‬
‫במעבר קלנדיה לא הסירה את הצורך של “החיצוניים” להיכנס לעיר לקבלת‬
‫שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ותעסוקה‪ .‬מספרם הקטן של המעברים שנבנו‬
‫ויכולותיהם המוגבלות במתן שירות סביר ללמעלה ממאה אלף תנועות‬
‫יומיות של פלסטינים נושאי ת”ז ישראלית אל ירושלים וממנה‪ ,‬הכריעו‬
‫זכות החשיבה ‪395‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 395‬‬
‫בסופו של דבר את הכף ביחס למגמה הדמוגרפית בירושלים‪ .‬עשרות‬
‫אלפי פלסטינים החלו לנהור באופן חוקי ושאינו כזה אל תוך השכונות‬
‫הצפופות ש‪ 50%-‬מהן עדיין סובלות מבעיות של חיבורי מים‪ ,‬חשמל‬
‫ופיתוח סביבתי‪ .‬מחירי הדירות המאמירים בשכונות הערביות העצימו את‬
‫המגמה והעמיקו את ההגירה אל תוך שכונות הקצה היהודיות שהוקפו‬
‫בחומה‪ .‬התוצאה‪ -‬המתחים הביטחוניים והחברתיים בין האוכלוסיות‬
‫מגבירים את ההגירה של אוכלוסייה יהודית מירושלים אל ערים אחרות‬
‫והתחזית היא כי בשנת ‪ 2020‬היחס ירד ל‪.60:40-‬‬
‫האיסור הגורף שהוטל על כניסת פלסטינים לישראל הוחל גם על מזרח‬
‫ירושלים והביא להאמרת מחירים ולעלייה ביוקר המחייה במזרח העיר‬
‫שעה שספקי המזון וחומרי הגלם‪ ,‬חסרי ת”ז ישראלית‪ ,‬נותרו מחוץ‬
‫לשעריה‪ .‬המתפללים‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬הסטודנטים ואחרים שנוכחותם במזרח‬
‫העיר הלכה והתפוגגה הביאו לירידה בתשלומי המיסים והאגרות של‬
‫תושבי מזרח ירושלים ולפגיעה בכלכלתה ובכלכלת העיר כולה‪.‬‬
‫תמונת המציאות הנוכחית הולכת ומחזקת את הקולות הקוראים לבלום‬
‫את המגמות הקיימות על ידי הגדרה מחודשת של גבולות העיר‪ .‬ניתן‬
‫לזהות בקרבם שלושה תיחומים עיקריים‪:‬‬
‫הראשון מבקש להוציא את השכונות שמצפון לבית חנינא‪ ,‬מדרום‬
‫וממזרח לרכס ארמון הנציב על ‪ 100‬אלף תושביהן תחת ההגדרה של‬
‫“שכונות הקצה”‪.‬‬
‫השני מבקש להשאיר בשטח העיר רק את ‪ 6,000‬הדונמים של ירושלים‬
‫המזרחית‪ ,‬בקו שועפט‪ -‬א‪-‬טור‪ -‬הר הזיתים‪ -‬אבו תור‪ ,‬ולגרוע מהעיר‬
‫למעלה מ‪ 150,000-‬מתושביה הפלסטינים‪.‬‬
‫האחרון מבקש ליישם בכל מזרח העיר את הפרמטר שטבע הנשיא‬
‫קלינטון בדצמבר ‪ — 2000‬שכונות ערביות בריבונות פלסטינית ושכונות‬
‫יהודיות בריבונות ישראל‪ -‬באופן שיעביר את כל רבע מליון תושביה‬
‫הפלסטינים לריבונות פלסטינית‪ .‬גם בתיחום זה מוצגות עמדות שונות‬
‫‪ 396‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 396‬‬
‫ביחס לשליטה ב”אגן ההיסטורי”‪ ,‬המשתרע על ‪ 2200‬הדונמים וכולל את‬
‫האזורים החשובים לשלוש הדתות‪ -‬העיר העתיקה‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬הר ציון‪,‬‬
‫הר הזיתים‪ ,‬הר המשחית ונחל הקדרון‪ .‬יש התובעים ריבונות ישראלית‬
‫בשטח זה‪ ,‬יש המבקשים לחלוק בריבונות אך לנהל את האזור במשותף‬
‫במודלים עירוניים שונים ויש הטוענים כי רק ניהול בינלאומי יכול‬
‫להבטיח את חופש הדת והפולחן למאמיני שלוש הדתות‪.‬‬
‫רבים מקברניטי ישראל וירושלים‪ ,‬שניהלו במשך שנים ארוכות מדיניות‬
‫של הכלת השטח ללא שילוב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬השכילו להפנים‬
‫לאחרונה‪ ,‬כמו מחצית מהצבור היהודי שענה לאחרונה לסקרים‪ ,‬כי‬
‫הניסיון לשמור את העיר ה”מאוחדת” תחת מדיניות זו באמצעות מהלכים‬
‫כוחניים‪ ,‬פוגע באינטרסים של המדינה ובירתה בטווח הבינוני והארוך‪.‬‬
‫עתידה של ירושלים קשור קשר הדוק לאופיו של הסכסוך הישראלי‬
‫פלסטיני ודפוסי ההסדר הטריטוריאלי‪ ,‬הביטחוני והכלכלי בעיר ישענו‬
‫אומנם על אותם עקרונות שיכתיבו את ההסדר הכולל‪-‬קווי '‪ ,67‬חילופי‬
‫שטחים‪ ,‬פירוז ועוד‪ ,‬אך יחייבו גם הסדרים מיוחדים בשל אופייה הדתי‪,‬‬
‫ההיסטורי והבינלאומי הייחודי של העיר‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪397‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 397‬‬
‫[‪]18/12/2005 | Ynet‬‬
‫‪ | 3‬לחלק את מזרח ירושלים‬
‫“חלוקת ירושלים" היא מניפולציה קבועה של ערב בחירות‬
‫— מה גם שבפועל‪ ,‬העיר כבר מחולקת‬
‫עשר שנים עברו ממערכת הבחירות שבה נתניהו איים על קהל הבוחרים‬
‫בישראל כי “פרס יחלק את ירושלים”‪ ,‬ועד להכרזתו הזהה היום על שרון‪,‬‬
‫מי שהיה שותף לו אז וכעת מאפשר לפרס להסתופף בצילו‪ .‬עשר שנים‬
‫תמימות — וכאילו לא קרה מאומה‪ .‬כאילו מזרח ירושלים לא נטלה חלק‬
‫פעיל ביותר באינתיפאדה‪ ,‬כאילו לא הייתה פסגת קמפ‪-‬דיוויד‪ ,‬כאילו‬
‫הנשיא קלינטון לא הציע מעולם חלוקה על בסיס דמוגראפי‪ ,‬כאילו‬
‫ישראל לא קיבלה את ההצעה ודנה בה בטאבה‪ ,‬כאילו החומה שנבנית‬
‫לא הוציאה מתחומה ‪ 55,000‬מתושבי ירושלים הפלסטינים וכאילו‬
‫שישנה ולו מדינה אחת בעולם כולו המכירה בהחלת החוק הישראלי על‬
‫מזרח ירושלים‪ .‬אני מניח שגם אם לשאלות הללו יידע חלק מהציבור‬
‫הישראלי למצוא את התשובות הנכונות‪ ,‬בשאלה האמיתית — מהי‬
‫ירושלים המאוחדת ואת מה מבקשים לחלק? — רובו המכריע ימשיך‬
‫לבלבל בין עובדות למיתוס‪.‬‬
‫עם הצגת השאלה‪ :‬מהי מזרח ירושלים‪ ,‬ימהרו רוב הישראלים לענות‬
‫“העיר העתיקה”‪ .‬מעטים יגדילו לעשות ויוסיפו שתיים‪-‬שלוש שכונות‬
‫נוספות‪ ,‬כמו שייח' ג'ראח‪ ,‬ואדי ג'וז וסילואן‪ .‬מרבית הציבור הישראלי‬
‫אינו יודע — ובצדק! — כי צור באחר‪ ,‬ג'בל מוכבר‪ ,‬כפר עקב‪ ,‬סיררמיס‪,‬‬
‫בית חנינא‪ ,‬אום טובה‪ ,‬ערב א‪-‬סאחוורה אף הן שכונות בירושלים‪.‬‬
‫ירושלים הירדנית השתרעה ב‪ 1967-‬על ‪ 6‬קמ”ר בלבד‪ ,‬מתוכם פחות‬
‫מקמ”ר אחד העיר העתיקה‪ .‬כל זה לא הפריע לישראל להחיל את החוק‬
‫הישראלי — בצו‪ ,‬ללא מפה וללא אזכור שמה של ירושלים כלל — על ‪70‬‬
‫קמ”ר מהגדה המערבית‪ ,‬ולקרוא להם “העיר שחוברה לה יחדיו”‪ .‬שטח‬
‫זה‪ ,‬אשר הכיל ‪ 28‬כפרים פלסטינים (רובם לא נכללו כלל בירושלים)‬
‫‪ 398‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 398‬‬
‫נקבע על‪-‬ידי ועדה בראשות סגן שר הפנים מאיר‪ ,‬ששיקוליה אז כבר‬
‫אינם רלוונטיים יותר היום‪ .‬הפלסטינים בירושלים — שמספרם עלה‬
‫מ‪ 70-‬אלף ב‪ 67'-‬לרבע מיליון נפש היום‪ 35% ,‬מאוכלוסיית העיר —‬
‫קיימו ומקיימים מערכות חינוך ובריאות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬אזורי סחר‬
‫ובילוי ועוד‪ ,‬הנפרדים כמעט לחלוטין מירושלים היהודית‪ .‬הם מחזיקים‬
‫בתעודת תושב ישראל אך אינם אזרחים‪ .‬הם השתתפו בבחירות למועצה‬
‫המחוקקת הפלסטינית‪ ,‬בחרו בראיס ערפאת ואף הכניסו מטעמם את‬
‫פייסל חוסייני כמחזיק תיק ירושלים בבחירות שהתקיימו ברשות ב‪.1996-‬‬
‫הם חזרו ובחרו באבו‪-‬מאזן ב‪ ,2005-‬ובחודש הבא שוב ישתתפו בבחירות‬
‫הפלסטיניות‪ .‬מנגד‪ ,‬הם מוותרים על האפשרות למנות ראש עיר ערבי‬
‫בבחירות העירוניות‪ ,‬כי שיעור ההצבעה בקרבם לא עולה על ‪.4%‬‬
‫מדיניות הממשלה אינה מבקשת את שילובם של הפלסטינים בירושלים‪,‬‬
‫אלא את הכלת שטחם‪ 21 .‬קמ”ר מתוך ה‪ 70-‬שסופחו‪ ,‬הופקעו על‪-‬ידי‬
‫ישראל ונבנו עליהם שכונות יהודיות‪ ,‬כמעט כולן מחוץ לגבולותיה של‬
‫ירושלים המזרחית הירדנית‪ ,‬ולכן הן מוגדרות כהתנחלויות לכל דבר על‬
‫פי החוק הבינלאומי‪ 180 .‬אלף היהודים שמתגוררים בהן היום מהווים‬
‫‪ 40%‬מאוכלוסיית העיר היהודית‪ .‬אלה נהנים מרמת חיים ישראלית‬
‫לכל דבר‪ ,‬בעוד שכניהם סובלים מהיעדר שירותים ופיתוח‪ ,‬גם אם ‪73%‬‬
‫מהם משלמים ארנונה לעירייה‪ 50% .‬מהשכונות הפלסטיניות בירושלים‬
‫נעדרות תוכניות מתאר מאושרות‪ 40 ,‬שנה אחרי סיפוחן‪ ,‬דבר שאיפשר‬
‫לאחרונה להרוס בית בג'בל מוכבר שנבנה ללא היתר בכספי ביטוח‬
‫לאומי שניתנו למשפחה בה חיים ‪ 4‬נכים‪ ,‬בעוד שליד מודיעין עלית‬
‫ניבנת כמעט עיר שלמה ללא תוכנית מתאר מאושרת‪.‬‬
‫החומה ההולכת ונשלמת בירושלים הורסת את המעט שנותר ממרקם‬
‫החיים הפלסטיני‪ ,‬המחבר בין מזרח ירושלים לגדה המערבית‪ ,‬תוך‬
‫שהיא מבקשת לספח עוד כ‪ 150-‬קמ”ר מהגדה המערבית שיוכלו להיכלל‬
‫בעתיד בתואר המופרך היסטורית ומעשית של “ירושלים המאוחדת‬
‫בירת ישראל לנצח נצחים”‪.‬‬
‫“חלוקת ירושלים” היא בעצם מיתוס הנשען על בורות ומניפולציות‬
‫זכות החשיבה ‪399‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 399‬‬
‫פוליטיות החוזרות ועולות ערב בחירות‪ .‬הפלסטינים קיבלו בקמפ‪-‬‬
‫דיוויד ובטאבה את העיקרון הדמוגראפי‪ ,‬המשאיר בידי ישראל את כל‬
‫השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק‪ ,‬לרבות בעיר העתיקה‪ .‬מערב‬
‫ירושלים היא מחוץ למשחק הריבוני‪ .‬באם משתמשים במושג “חלוקה”‪,‬‬
‫זה רלוונטי למזרח ירושלים בלבד — חלוקה בין ‪ 180‬אלף יהודים ורבע‬
‫מיליון פלסטינים‪ 25 .‬קמ”ר לישראל — פי ‪ 4‬מממזרח ירושלים הירדנית‬
‫— והשאר לפלסטינים‪ .‬אך כדאי יותר להשתמש במושג “הגדרה מחדש”‬
‫של גבולות העיר ירושלים‪ .‬אלו האחרונים נקבעו לפני ‪ 40‬שנה ואין‬
‫ב‪ 98%-‬מהם שום קדושה לעם היהודי‪ ,‬שירושלים ההיסטורית שלו‬
‫מעולם לא עלתה בגודלה על ‪ 2‬קמ”ר‪ .‬חלוקת מזרח ירושלים תאפשר‬
‫סוף‪-‬סוף לישראל ליהנות מבירה המוכרת על‪-‬ידי העולם כולו‪ ,‬ולהסיר‬
‫את אחת מאבני הנגף המרכזיות במו”מ להסדר הקבע‪.‬‬
‫‪ 400‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 400‬‬
‫[‪]01/11/2005 | Ynet‬‬
‫‪ | 4‬העיר שכלואה לה יחדיו‬
‫תוואי עוטף ירושלים‪ ,‬שכולא רבע מיליון פלסטינים‪ ,‬מביא‬
‫לגידול בשיעורם בבירה ומונע כל סיכוי להסדר‬
‫תוואי המכשול ההולך ונשלם בימים אלה סביב ירושלים מבטא יותר מכל‬
‫את מדיניותו של שרון‪ :‬ניסיון לקבוע גבולות קבע למדינת ישראל בעזרת‬
‫מהלך התיישבותי בכסות ביטחונית‪ ,‬באמתלה של היעדר פרטנר פלסטיני‬
‫לתהליך מדיני מהותי‪ .‬התוצאה של מדיניות זו עלולה להיות טראגית‪:‬‬
‫בהיעדר היכולת להבטיח את הקמתה של בירה למדינה הפלסטינית‬
‫בירושלים המזרחית — תנאי בל יעבור לסיום הסכסוך ולקץ התביעות‬
‫— מֹונעת מדיניות זו כל אפשרות להגעה להסדר עתידי‪ ,‬ומנציחה את‬
‫העימות והאלימות‪.‬‬
‫מרחב ה”תפר”‪ ,‬שאושר בממשלה ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ ,2003‬שירטט למעשה‬
‫את גבולותיו של “פרוזדור” ירושלים שהממשלה ייחלה לו‪ .‬בצפון ביקשה‬
‫הממשלה את הכלת התוואי העתידי של כביש מספר ‪ ,45‬האמור לקשר‬
‫את מרכז הארץ עם צפון ירושלים‪ .‬לצורך כך הוצעה הקמתה של גדר‬
‫“עומק”‪ ,‬שנקבעה במרחק של ‪ 3-4‬ק”מ צפונית לכביש ‪( 443‬כאשר‬
‫נשאלה למטרת הגדר‪ ,‬טענה הממשלה כי היא נועדה להגן על הכביש‬
‫מירי מנשק קל)‪ .‬הערכת הממשלה הייתה כי חלק מ‪ 90-‬אלף הפלסטינים‪,‬‬
‫שנכלאו על ‪ 14‬כפריהם בין המכשול המרכזי לגדר העומק והופרדו‬
‫מרבות מאדמותיהם‪ ,‬יבקשו את עתידם במרחב אחר‪ ,‬בדומה למה שעשו‬
‫אלפים מתושבי קלקיליה הכלואה — ואילו הפלסטינים הנותרים יסופחו‬
‫לישראל‪ .‬בדרום נמתח תוואי המכשול מדרום לגוש עציון וממזרח לכביש‬
‫‪ 60‬ואפרתה‪ ,‬שעה שהוא “מציע” ל‪ 17-‬אלף הפלסטינים על חמשת‬
‫כפריהם הכלואים בו עתיד דומה‪.‬‬
‫פסיקת בג”ץ מיוני ‪ 2004‬ומעורבות בינלאומית הביאו לשינויים משמעותיים‬
‫בתוכנית זו‪ ,‬אך עם שינוי התוכנית בפברואר ‪ 2005‬אישרה הממשלה‬
‫זכות החשיבה ‪401‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 401‬‬
‫גם תוואי חדש המכיל ‪ 67‬קמ”ר בין ירושלים למעלה אדומים וממזרח‬
‫למעלה אדומים‪ .‬מרחב זה (הגדול פי ‪ 10‬מהשטח הבנוי של מעלה‬
‫אדומים) משלים את מה שמכונה “עוטף ירושלים” ונועד להבטיח‬
‫כי ירושלים לא תהיה עוד “עיר קצה”‪ .‬תוכנית זו‪ ,‬לה שותפה עיריית‬
‫ירושלים‪ ,‬המבקשת להצדיק תביעה ישראלית לסיפוח המרחב בהסדר‬
‫קבע‪ ,‬מתממשת בשני דפוסים‪ :‬דפוס גיאוגרפי — על‪-‬ידי הקמת המכשול‬
‫המנתק את מזרח ירושלים הפלסטינית מהגדה המערבית‪ ,‬לה היא משמשת‬
‫כבירה לא רשמית‪ ,‬ודפוס דמוגראפי — בניית “חגורה אורבאנית יהודית”‬
‫מסביב למזרח ירושלים הפלסטינית (על‪-‬ידי בניית ‪ 1,200‬יחידות דיור‬
‫בגבע בנימין בצפון‪ 3,500 ,‬מתוכננות ב‪ E1-‬במרכז‪ 200 ,‬ב”קדמת ציון”‬
‫באבו דיס‪ 350 ,‬בנוף ציון בג'בל מוכאבר‪ ,‬הר חומה ב' ו‪ 13,600-‬ב”נוף‬
‫יעל”‪ ,‬ליד וולג'ה)‪ .‬הפתרונות התחבורתיים שישראל מציעה — כביש‬
‫‪“ ,80‬טבעת מזרחית” ומנהרה — יכולים אמנם להבטיח תוך עשור את‬
‫ישמרו את מזרח‬
‫התנועה הפלסטינית בין בית‪-‬לחם ורמאללה‪ ,‬אך לא ַ‬
‫ירושלים כמרכז מדיני‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי ודתי לפלסטינים בגדה המערבית‪.‬‬
‫מדיניות זו מביאה כיום לתוצאות הפוכות מהמצופה‪ ,‬משום שאלפי‬
‫פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה‪ ,‬מהשכונות שהוצאו אל מחוץ למכשול‪,‬‬
‫עושים את דרכם חזרה לתוככי העיר ומצטרפים ל‪ 200-‬אלף התושבים‬
‫הפלסטינים שנותרו בה‪ .‬תופעה זו מחזקת את המגמה הדמוגרפית של‬
‫גידול משמעותי בשיעור הפלסטינים בבירה‪ ,‬מ‪ 22%-‬ב‪ 1967-‬ללמעלה‬
‫משליש מהאוכלוסייה כיום‪ .‬מגמה זו גם מערערת את כושר תפקודה‬
‫של ירושלים‪ ,‬משום שהתושבים הפלסטינים מחרימים את הבחירות‬
‫בה ומקיימים מערכת חיים חינוכית‪ ,‬בריאותית‪ ,‬תחבורתית‪ ,‬עסקית‬
‫ותרבותית נפרדת כמעט לגמרי מזו של האוכלוסייה היהודית שבעיר‪.‬‬
‫למול תוכנית הממשלה מציעה “המועצה לשלום ובביטחון” פתרון‬
‫ביטחוני בעזרת תוואי מכשול המבוסס על הפרדה דמוגרפית (בין שכונות‬
‫יהודיות ופלסטיניות בעיר) ללא צירופם של שטחים נוספים מהגדה‬
‫המערבית‪ .‬התוכנית החלופית מדגישה את ההפרדה על בסיס דמוגראפי‪,‬‬
‫המקיימת את ביטחונם של הישראלים בשכונות במערב ובמזרח העיר‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬שומרת תוכנית זו עבור הצדדים את האפשרות לחזור לשולחן‬
‫‪ 402‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 402‬‬
‫המו”מ ולהשלימו על בסיס הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר ‪.2000‬‬
‫בעקבות הנשיא בוש והממשל האמריקני‪ ,‬המתנגד להקמת המכשול‬
‫המזרחי בירושלים ולהרחבת הבנייה היהודית במזרח העיר‪ ,‬ראוי כי גם‬
‫שרי ממשלת ישראל ישלימו עם הגדרתם מחדש של גבולות ירושלים‬
‫העברית‪ ,‬שכן הניסיון להכיל גם את אל‪-‬קודס הפלסטינית בתוכם כולא‬
‫לא רק את רבע מיליון הפלסטינים הגרים בעיר‪ ,‬אלא בעיקר את הסיכוי‬
‫להגיע אי‪-‬פעם להסדר קבע וליציבות אזורית‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪403‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 403‬‬
‫[עדכן אסטרטגי | ‪]05/2005‬‬
‫‪ | 5‬ירושלים בהסדר הקבע‬
‫ ובדרך אליו‪ :‬חלוקה או ארגון‬
‫ והגדרה מחדש?‬
‫‪ 99‬ההצעות והעמדות שהועלו במהלך המאה העשרים בנוגע לעתידה‬
‫של ירושלים‪ 1,‬מעידות על חשיבותה של העיר לשלוש הדתות – יהדות‪,‬‬
‫נצרות ואסלאם – ועל מאבק האינטרסים המתמיד בין נציגיהן המדיניים‪.‬‬
‫כל אחת מההצעות ביקשה לשקף את מאזן הכוחות המקומי והעולמי‬
‫בתקופה מסוימת בגבולות העיר ובשליטה בה‪ ,‬תוך הבטחת חופש‬
‫הפולחן והניהול הפנימי של המקומות הקדושים‪ .‬סלע המחלוקת המרכזי‬
‫בנושא השליטה המדינית היה והינו הר הבית‪ .‬נדמה שבעיני הקיצונים‬
‫בשלוש הדתות כל הסדר הוא בחזקת זמני‪ ,‬עד שיבשילו התנאים לשינוי‬
‫בו לטובת הגשמת האידיאל הרוחני‪ .‬במאה האחרונה נוספו למתחים‬
‫‪2‬‬
‫הדתיים של העיר גם המתחים הלאומיים של הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪,‬‬
‫המועצמים כל העת על ידי הצדדים עצמם ואף על ידי גורמים נוספים‬
‫‪3‬‬
‫בעולם המוסלמי והנוצרי‪.‬‬
‫נוסף על תביעות באתרים המקודשים‪ ,‬חלק גדול של הציבור הישראלי‬
‫רואה בירושלים המאוחדת בגבולותיה הנוכחים ִמקשה אחת ומסתייג‬
‫מחלוקתה‪ 4.‬מקורה של עמדה זו במעמד המיתי שניתן לגבולות אלו‬
‫בעקבות חקיקת חוק היסוד “ירושלים‪ :‬בירת ישראל‪ .1980” ,‬האם מדינת‬
‫ישראל והעם היהודי נדרשים באמת לחלוקה של ירושלים ולוויתור על‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫לפי מניינם של רות לפידות‪,‬משה הירש ודבורה האוסן‪ ,‬ירושלים לאן‪ ,‬מכון‬
‫ירושלים ‪.1999‬‬
‫מעצבי הציונות המדינית היו מודעים לרגישות הגבוהה הטמונה במקומות‬
‫הקדושים בירושלים‪ .‬הרצל דגל בבינאום המקומות הקדושים; וייצמן התנגד‬
‫לצירוף ירושלים העתיקה למדינה העברית‪.‬‬
‫ראו סקירת עמדות בהסדרי שלום בירושלים‪ ,‬מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים‪,‬‬
‫מכון ירושלים למחקר ישראל‪2000 ,‬‬
‫אם כי מאז שנת ‪ 2000‬יותר ישראלים מסכימים לחלוקה והוויכוח הוא על היקפה‪.‬‬
‫‪ 404‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 404‬‬
‫קודשיה כדי לגשר על אחד המחסומים המהותיים בדרך להסכם הקבע‬
‫ולסוף הסכסוך עם הפלסטינים‪ ,‬או שמא פתרון סוגיית גבולותיה של‬
‫ירושלים הוא עניין של הגדרה מחדש?‬
‫טענתי במאמר זה‪ ,‬כי התנאים האזוריים שנוצרו בעקבות התהליך המדיני‬
‫בין ישראל לעולם הערבי יכולים לאפשר‪ ,‬על בסיס ה”סטטוס קוו”‬
‫במקומות הקדושים‪ ,‬גם לכונן פתרון מדיני בירושלים בין הפלסטינים‬
‫לבין מדינת ישראל‪ .‬לצורך הצגת פתרון מעשי לשני הצדדים אבחן בחלק‬
‫הראשון של המאמר את גבולותיה של ירושלים המאוחדת בהבטים‬
‫היסטוריים‪ ,‬בזיקה לאזוריה המקודשים‪ ,‬ובהיבטים עכשווים ומעשיים‬
‫בנוגע למידת איחודה‪ .‬בחלק השני אציע להגדיר את גבולותיה של‬
‫ירושלים בשלבים הבאים‪ :‬ראשית אציג מודל זמני לניהול ירושלים‬
‫המאוחדת – המביא בחשבון את הצרכים הביטחוניים של ישראל‪ ,‬את‬
‫מרקם החיים הפלסטיני במזרח ירושלים ובגדה המערבית ואת הצורך‬
‫של הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן – כפתרון ביניים עד למימושו‬
‫של הסדר הקבע בירושלים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אטען כי בהסדר קבע‪ ,‬בשל הזהות בין השייכות הדתית לשליטה‬
‫הניהוליות במרבית האתרים‪ ,‬מתחייב פתרון טריטוריאלי המתבסס ככל‬
‫האפשר על התאמת המעמד המדיני למעמד הדתי המתקיים במקומות‬
‫הקדושים‪ ,‬ואציע בם ארגון פיזי שונה במקצת כדי לאפשר זאת‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫את יתרת שטח העיר אציע להגדיר על‪-‬פי הקריטריונים שהתגבשו‬
‫במהלך המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים ובאו לידי סיכום בהצעת‬
‫זכות החשיבה ‪405‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 405‬‬
‫קלינטון בדצמבר ‪.2000‬‬
‫האומנם העיר כולה קדושה? ההיסטוריה של ירושלים‪,‬‬
‫משמעותה הדתית ומעמדה המשפטי‬
‫ירושלים הפכה בירתה של ממלכת ישראל עם כיבושה בידי המלך‬
‫דוד בשנת ‪ 1000‬בקירוב לפני ספירת הנוצרים ושטחה היה כ‪ 30-‬עד‬
‫‪ 40‬דונם‪ .‬בסוף ימי בית שני‪ ,‬ערב חורבנה בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬הגיעה‬
‫ירושלים לשיא פריחתה ולשיא התפשטותה‪ 2200 ,‬דונם‪ ,‬שיא שאליו‬
‫חזרה רק באמצע המאה ה‪ .19-‬מלחמת העצמאות בשנת ‪ 1948‬הותירה‬
‫את העיר העתיקה ריקה מיהודים ובשליטת ירדן ל‪ 19-‬שנה‪ 5,‬עת שבה‬
‫ישראל וכבשה את ירושלים המזרחית ואת הגדה המערבית כולה וקבעה‬
‫מחדש את גבולותיה של העיר‪ .‬הממשל הצבאי הישראלי בחר לשמור על‬
‫הסטאטוס קוו במקומות הקדושים‪ .‬לנוצרים ניתנה ריבונות דה פאקטו‬
‫בכנסיית הקבר ובחלקים של הרובע הנוצרי‪ .‬רובו של הר הבית הושאר‬
‫בידי המוסלמים וליהודים ניתנה גישה חופשית לכותל המערבי ולאורך‬
‫חומות הר הבית‪ .‬הותר ליהודים לבקר בהר הבית אך לא להתפלל בו‪.‬‬
‫כמו כן אין מונפים בתחומי ההר דגלים שיש בהם סמלי ריבונות‪.‬‬
‫אם נבקש לתאר בקצרה את מעמדה המשפטי של ירושלים המאוחדת‪,‬‬
‫נוכל לטעון כי מרבית הקהילה הבינלאומית השלימה למעשה עם שליטת‬
‫ישראל במערב העיר‪ ,‬אך לא במזרחה‪ 7.‬שלטונות ישראל רואים במזרח‬
‫ירושלים חלק ממדינת ישראל‪ 8,‬אך הקהילה הבינלאומית דוחה זאת מכול‬
‫וכול‪ .9‬מועצת הביטחון קבעה שאמנת ז'נבה בדבר הגנה על אזרחים‬
‫בזמן מלחמה חלה על מזרח ירושלים ומעשיה של ישראל בעיר בטלים‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הירדנים הפרו את מחויבותם לחופש גישה אל המקומות הקדושים ואף חיללו את‬
‫בית העלמין היהודי בהר הזיתים ‪.‬‬
‫ירושלים היבטים משפטיים‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.1999 ,‬‬
‫החלטת מועצת הביטחון ‪ ,242‬נובמבר ‪ ,1967‬דורשת נסיגה ישראלית לגבולות‬
‫‪ 1967‬הכוללים רק את העיר המערבית‪.‬‬
‫על‪-‬פי חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל‪ "1980 ,‬שחזר על הדברים שנקבעו בחוק‬
‫לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מספר ‪ ,)11‬תשכ"ז‪.1967-‬‬
‫כפי שלא הכירה בסיפוח הירדני ב‪.1950-‬‬
‫‪ 406‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 406‬‬
‫ומבוטלים ואין להם כל תוקף‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לסיכום פרק זה‪ :‬היהודים כבשו את ירושלים לפני כ‪ 3000-‬שנה‪ ,‬הפכוה‬
‫לבירתם ונהנו משליטה דתית בה באלף השנים הראשונות ומריבונות‬
‫מדינית במחציתם‪ .‬מאז ועד היום משמשת ירושלים מושא ההזדהות‬
‫של העם היהודי עם מכורתו‪ .‬המוסלמים קידשו את ירושלים מעט‬
‫לאחר כיבושה במאה השביעית לספירה הנוצרית‪ ,‬לא הפכוה מעולם‬
‫לבירה של ישות מדינית כלשהי‪ ,‬אך שלטו בה שליטה דתית ומדינית של‬
‫כמעט ‪ 1400‬שנים‪ .‬האזורים המקודשים וההיסטוריים לשלוש הדתות‬
‫משתרעים על פחות מ‪ 2000-‬דונם‪ ,‬שהם כאחוז וחצי בלבד משטחה‬
‫של ירושלים המאוחדת‪ .‬מרבית מדינות העולם מכירות במערב ירושלים‬
‫כבירת ישראל‪ ,‬אך לא בתביעותיה לגבי מזרח העיר‪.‬‬
‫העיר ה”מאוחדת”– האומנם?‬
‫הרחבת שטח השיפוט של ירושלים בשנת ‪ 1967‬לא נעשה בדרך המקובלת‬
‫של הקמת ועדת חקירה על ידי שר הפנים ודיון מסודר בנושא‪ ,‬אלא‬
‫באמצעות תיקון ל”פקודת סדרי השלטון והמשפט “ מספטמבר ‪1948‬‬
‫והנוסח של סעיף ‪ 11‬ב ִאפשר את השלמת מלאכת ה”איחוד” בתוך ‪17‬‬
‫יום מתום המלחמה‪ .‬הצו שפרסמה למחרת מזכירות הממשלה פירט קו‬
‫באזכור קווים דמיוניים בין נקודות ציון‪ .‬בכל ההליך‬
‫לא על גבי מפה‪ ,‬אלא ִ‬
‫המשפטי לא נזכר שמה של ירושלים‪ ,‬ובולט בו רצון הממשלה להסוות‬
‫ולטשטש את מעשה הסיפוח מחשש לתגובה בינלאומית קשה‪ 11.‬אנה‬
‫חזן מפרטת את העקרונות המרכזיים שקבעו את גבולותיה החדשים‬
‫של העיר‪ ,‬ותחילה אבקש לבחון את הרלוונטיות של העקרונות האלה‬
‫להסדר קבע תוך התחשבות במציאות שנוצרה מאז‪.‬‬
‫העיקרון הראשון והחשוב ביותר היה דמוגראפי טריטוריאלי – לספח‬
‫לירושלים שטחים נרחבים כדי להבטיח את התרחבותה ופיתוחה‪ ,‬אך‬
‫‪ 1 0‬ב‪ 9-‬ביולי ‪ 2004‬פסק בית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬בחוות הדעת המייעצת‪ ,‬כי‬
‫בניית המכשול בשטחי הגדה וירושלים אינה חוקית‪ ,‬על ישראל לפרקו ולפצות את‬
‫הפלסטינים שנפגעו מבנייתו‪.‬‬
‫‪ 11‬אנה חזן‪ ,‬גבולות השיפוט של ירושלים ‪ ,1993-1948‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪407‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 407‬‬
‫מפה ‪1‬‬
‫להימנע מלכלול בתחום העיר מחנות פליטים וכפרים ערביים המאוכלסים‬
‫בצפיפות‪ .‬בפועל‪ ,‬סך כל השטח שסופח לירושלים הוא ‪ 70,000‬דונם‬
‫ובהם רק כ‪ 6000-‬דונם של ירושלים הירדנית‪ .‬שאר השטח היה שייך‬
‫ל‪ 28-‬כפרים‪ ,‬שמיעוטם סופחו במלואם והשאר בחלקם (ראו מפה ‪.)1‬‬
‫מספר הפלסטינים שהפכו לתושבי ירושלים בעלי תעודות זהות של‬
‫ישראל הגיע בן לילה ל ‪ ,69,000‬שהם ‪ 23‬אחוז מאוכלוסיית העיר‪.‬‬
‫הסיפוח שנועד לאפשר בניית שכונות יהודיות שיכשילו כל ניסיון לחלק‬
‫מחדש את העיר‪ 12,‬הביא להפקעת ‪ 21,000‬דונם מתוך השטח שסופח‪,‬‬
‫אך שאר השטח התמלא במהירות באוכלוסייה פלסטינית‪ .‬כיום מונים‬
‫הפלסטינים ‪ 231,000‬נפש שהם ‪ 33‬אחוז מאוכלוסיית העיר ומספר‬
‫היהודים המתגוררים בעשר השכונות היהודיות הוא ‪ 179,000‬נפש שהם‬
‫כ‪ 40-‬אחוז מהאוכלוסייה היהודית של העיר‪.‬‬
‫העיקרון השני היה להפריד כלכלית בין ירושלים לבין אזורי הגדה‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫‪ 12‬שם‪.‬‬
‫‪ 408‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 408‬‬
‫מזרח ירושלים נשארה הליּבה האורבאנית והכלכלית של הגדה‪ .‬במזרח‬
‫ירושלים ובפרברים מרוכזת האוכלוסייה הגדולה ביותר בגדה המערבית‪,‬‬
‫כ‪ 800,000-‬פלסטינים‪ ,‬ויש בה פעילויות כלכליות רבות‪.‬‬
‫העיקרון השלישי היה אסטרטגי‪-‬ביטחוני‪ .‬מכיוון שהעוסקים בנושא‬
‫היו בטוחים שהגבולות שהם מסמנים יהיו גבולות המדינה בעתיד‬
‫הקרוב הם ביקשו להכליל בתוכם חלק ניכר מרכסי ההרים המקיפים‬
‫את ירושלים‪ .‬בפועל‪ ,‬במשך השנים בנתה ישראל על הרכסים הללו‬
‫את השכונות החדשות‪ :‬רמות אלון ורמת שלמה בצפון‪ ,‬וגילה‬
‫בדרום‪ ,‬כך שכיום הר גילה בדרום‪ ,‬נבי סמואל בצפון ומשלטי מעלה‬
‫אדומים במזרח‪ ,‬שמחוץ לגבולות הסיפוח‪ ,‬הם השולטים על העיר‬
‫שהתרחבה‪ 13.‬הפלסטינים הסכימו שמדינתם לעתיד תהיה מפורזת‬
‫מצבא זר ומנשק כבד‪ .‬לפיכך הצורך הביטחוני מצטמצם להגנה מפני‬
‫טרור‪ ,‬שאינו מחייב לספח את המרחבים הפלסטיניים שבגבולות העיר‪,‬‬
‫ועל אחת כמה וכמה את המרחבים שמחוץ לעיר‪ ,‬שהחומה מבקשת‬
‫להבטיח‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עצם הוצאתם של אזורים פלסטיניים מאוכלסים‬
‫בצפיפות מתחום העיר עשוי להקל את מתן המענה הביטחוני הנדרש‬
‫לחיי היומיום בירושלים‪.‬‬
‫העיקרון הרביעי היה לכלול בתחומי העיר מתקנים חשובים‪ ,‬כגון שדה‬
‫התעופה בעטרות‪ ,‬בית המטבחיים בשועפט ובית הקברות בהר הזיתים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬שדה התעופה אינו מופעל וחסרונו אינו מורגש; בית המטבחיים‬
‫הפסיק לפעול; והקבורה בהר הזיתים כמעט שפסקה‪.‬‬
‫העיקרון החמישי היה להתחשב בבעלויות על קרקעות ובהסדרים קודמים‪.‬‬
‫בפועל סופחו שטחים שהיו בתחום העיריות של בית לחם‪ ,‬בית ג'אלה‬
‫ואל‪-‬בירה והופקעו ‪ 21,000‬דונם של אדמות פלסטינים לבניין השכונות‬
‫היהודיות‪ .‬אמנם על‪-‬פי החוק הישראלי‪ ,‬חוק נכסי נפקדים משנת ‪,1950‬‬
‫רשאית הממשלה להפקיע את אדמותיהם ורכושם של הפלסטינים‪ ,‬אבל‬
‫‪ 13‬כולם נכללים או מתוכננים כיום בתחום הגדר‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪409‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 409‬‬
‫ממשלת ישראל נמנעה מליישמו‪ .‬ואולם בעקבות בניית הגדר ביקשה‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬בישיבתה ב‪ 8-‬באפריל ‪ ,2004‬להפקיע ללא זכות ערעור‬
‫נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים מבעליהם החוקיים‪ 14.‬במשא ומתן‬
‫בין ישראל לפלסטינים התקבעה ההבנה שבהסדר הקבע תושארנה‬
‫השכונות היהודיות בריבונות ישראל‪.‬‬
‫למרות ‪ 37‬שנות “איחוד”‪ ,‬מזרח ירושלים הערבית מתנהלת בפועל בנפרד‬
‫ממערב העיר ומהשכונות היהודיות במזרחה‪ ,‬כפי שמתאר צוות החשיבה‬
‫בסוגיית ירושלים במכון ירושלים‪ 50 15.‬אחוז משטחי מזרח ירושלים הם‬
‫בלי רשת מים וניקוז‪ .‬ל‪ 50-‬אחוז משטחי מזרח ירושלים אין תוכניות‬
‫מתאר מותאמות‪ ,‬מפורטות ומאושרות‪ ,‬מה שמקשה לתכנן מערכות‬
‫כבישים ותשתיות ומקשה על מתן אישורי בנייה האמורים להינתן על‪-‬פי‬
‫תוכניות מתאר‪ .‬למרות נגישותו החופשית כמעט של כוח עבודה ערבי‬
‫לשוק התעסוקה היהודי בירושלים אפשר לדבר על המשך קיומם של שני‬
‫שוקי תעסוקה סקטוריאליים בשני חלקי העיר‪ 16.‬כך גם בתחום התחבורה‬
‫והחינוך‪ .‬מזרח ירושלים ופרבריה מהווים גם כיום‪ ,‬מציינים החוקרים‪ ,‬את‬
‫הליּבה האורבאנית של תושבי הגדה‪ .‬רק מיעוט מבוטל‪ 6000 ,‬איש‪ ,‬מקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית ניצלו את האפשרות לבחור באזרחות ישראלית‬
‫בהמשך למעמד של כתושב ישראל‪ .‬הפלסטינים משלמים ִמסים ונהנים‬
‫משירותים ומהטבות הניתנים לכל תושב ישראלי‪ ,‬אך הם פונים לרשויות‬
‫הממלכתיות הישראליות רק אם אין להם חלופה אחרת‪ .‬הם מחרימים את‬
‫הבחירות המוניציפאליות‪ ,‬ומי שיש לו כתובת גם מחוץ לירושלים הלכו‬
‫להצביע בבחירות ליושב ראש הרשות הפלסטינית ולמועצה הפלסטינית‬
‫שהתקיימו בינואר ‪ ,1996‬ובבחירות ליושב ראש הרשות בינואר ‪.2005‬‬
‫מציאות זו וההתקדמות במשא ומתן בפסגת קמפ דייוויד ביולי ‪2000‬‬
‫‪ 1 4‬מירון רפופורט‪ ,‬הארץ‪ 22 ,‬בינואר ‪ .2005‬החלטה זו הוקפאה בינתיים על ידי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫‪ 15‬הסדרי שלום בירושלים‪ ,‬מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים‪ ,‬מכון ירושלים למחקר‬
‫ישראל‪.2000 ,‬‬
‫‪ 16‬ערבים ממזרח ירושלים כמעט שאינם נקלטים במפעלים עתירי ידע וטכנולוגיה‪,‬‬
‫אלא בענפי התעשייה‪ ,‬הטקסטיל‪ ,‬המתכת‪ ,‬ההנעלה והאבן‪.‬‬
‫‪ 410‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 410‬‬
‫הכתיבו את הצעת קלינטון להסדר קבע בשונה מהעמדה האמריקנית‬
‫המסורתית‪ ,‬הרואה בשכונות “צעדים זמניים שאין בהם כדי להשפיע על‬
‫‪17‬‬
‫הסטטוס הנוכחי או העתידי של העיר במשא ומתן על הסדרי הקבע”‪.‬‬
‫קלינטון הציע שבחלוקת העיר “השטחים הערביים הינם פלסטיניים ואלו‬
‫היהודיים הינם ישראליים‪ .‬עיקרון זה יחול גם על העיר העתיקה”‪ .‬הצדדים‬
‫‪18‬‬
‫קיבלו הצעה זו והתקדמו לפתרונה בסבב השיחות בטאבה בינואר ‪.2001‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ב”יוזמת ז'נבה” הלא רשמית התוו הצדדים קו גבול המממש הלכה‬
‫למעשה את הצעתו של הנשיא קלינטון‪( 19‬ראו מפה ‪ 3‬ונספח א)‪.‬‬
‫קריסתו של התהליך המדיני בעקבות פסגת קמפ דיוויד הביאה למציאות‬
‫מפה ‪2‬‬
‫‪ 1 7‬דברי השגריר גולדברג בעצרת האו"ם ודברי השגריר יוסט במועצת הביטחון‬
‫בשנת ‪.1969‬‬
‫‪ 18‬ראו‪ :‬גלעד שר‪ ,‬במרחק נגיעה‪ :‬המשא ומתן לשלום ‪ ,1999-2001‬עדות‪ .‬רמי טל‬
‫(עורך)‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪ .2001 ,‬שלמה בין עמי‪ ,‬חזית ללא עורף" מסע‬
‫אל גבולות תהליך השלום‪ .‬רמי טל (עורך)‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.2004 ,‬‬
‫‪ 19‬כפי שזה הודה בדצמבר ‪ 2003‬בפגישה עם יוזמי הבנות ז'נבה‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪411‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 411‬‬
‫שונה של אלימות בה שני הצדדים מרגישים נבגדים וחסרים “פרטנר”‬
‫לפתרון המקובל עליהם‪ .‬הלחץ הציבורי בשל האלימות והטרור המאפיינים‬
‫את המציאות של ארבע השנים האחרונות‪ ,‬אילץ את ממשלת ישראל‬
‫להחליט על הקמתו של מרחב ה”תפר”‪ ,‬לרבות בירושלים‪ .‬התוואי‬
‫שאושר בממשלה ביוני ‪ 2002‬ובאוקטובר ‪ 2003‬ביקש לכאורה להעניק‬
‫לגבולותיה של ירושלים מרחב ביטחוני נוסף‪ .‬כל הרכסים השולטים על‬
‫ירושלים והממוקמים מחוץ לגבולותיה נכללו במרחב ה”תפר”‪ .‬הר גילה‬
‫בדרום‪ ,‬השולט גם על בית לחם ובית ג'אלה‪ ,‬נבי סמואל ורכס שייח‬
‫זייתון בצפון השולטים גם על ביתונייא ורמאללה‪.‬‬
‫ממשלת ישראל בחרה לכלול במרחב “התפר” את השטח שסופח ב‪1967-‬‬
‫ושטחים נוספים‪ ,‬אך היא נמנעת מלשלב את האוכלוסייה הפלסטינית‬
‫בחברה הישראלית‪ 20.‬הגדר הנבנית משנה מהותית את סדרי החיים של‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ובמטרופולין ירושלים‪200,000 .‬‬
‫הפלסטינים האמורים להתגורר בין הגדר לבין “הקו הירוק” ייאלצו לפתח‬
‫דפוסי חיים חדשים בתוך הגדר כמו אלו שמחוצה לה‪ ,‬אך אלו לא ישנו‬
‫כפי הנראה את המשך תביעת הפלסטינים שירושלים תהיה בירת מדינתם‬
‫לכשתוקם‪ .‬פסיקתו של בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה‬
‫לצדק ביוני ‪ 2004‬בעתירה שהגישו תושבי הכפר הפלסטיני בית סוריך‪,‬‬
‫שהצטרפו אליה תושבי מבשרת ציון והמועצה לשלום וביטחון‪ ,‬הכריחה‬
‫את ממשלת ישראל לאשר בפברואר ‪ 2005‬תוואי חלופי לגדר‪ ,‬העומד‬
‫בעיקרון המידתיות המבקש לשמור על איזון בין צורכי הביטחון של‬
‫ישראל לבין שמירה על מרקם החיים הפלסטיני‪ .‬תוואי חדש זה יצמצם‬
‫מעט את השטח הפלסטיני המופרד מבעליו ואת מספר הפלסטינים‬
‫ב”צד הישראלי” של הגדר‪ ,‬אך אינו משנה מהותית את הפרדתה של‬
‫מזרח ירושלים מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ראו מפה ‪.)3‬‬
‫מהסקירה לעיל עולה כי האזורים ההיסטוריים בירושלים המקודשים לשלוש‬
‫הדתות משתרעים על פני כ‪ 2000-‬דונם מתוך ‪ 126,400‬דונם של שטח‬
‫‪ 20‬יעקב גארב‪ ,‬גדר ההפרדה והשכונות העבריות בירושלים‪ ,‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי מדיניות‪ ,‬נובמבר ‪.2004‬‬
‫‪ 412‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 412‬‬
‫מפה ‪3‬‬
‫השיפוט של ירושלים‪ .‬למרות “איחודה” העיר מתפקדת ברוב תחומי החיים‬
‫כשתי בירות נפרדות לישראל ולפלסטינים בגדה המערבית‪ 21.‬כל חמשת‬
‫העקרונות שהובילו לקביעת גבולותיה של העיר ב‪ 1967-‬אינם רלוונטיים‬
‫עוד – אם משום כישלון מטרתם‪ ,‬כמו ניתוק מזרח ירושלים מהגדה‪ ,‬ואם‬
‫‪22‬‬
‫בשל ההתפתחויות המדיניות המייתרות את הצורך בהגנה מפני צבא סדיר‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬בהנחה שהסיפוח ובניית השכונות היהודיות החדשות לא הצליחו‬
‫להניא את הפלסטינים מלחתור להקמת בירתם במזרח העיר‪ ,‬נדמה כי‬
‫נדרש תחילה להסדיר את תקופת הביניים במעבר מעיר “מאוחדת” לשתי‬
‫בירות של שתי מדינות‪ ,‬ובשלב שני לארגן מחדש את האזורים המקודשים‬
‫כדי שבפתרון הטריטוריאלי של ירושלים בהסדר הקבע נוכל לאחד את‬
‫ההיבט הדתי עם ההיבט המדיני‪ .‬תקפותו של הפתרון בשלב השני תישען‬
‫על הסכמת שני הצדדים במסגרת הסכם קבע והוא ימומש רק במסגרתו‬
‫‪ 2 1‬נתון מרשים המעיד על כך פרסם מכון ירושלים‪ ,‬חלופות להתוויית גדר הביטחון‬
‫בירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ ,2004‬המראה כי מספר התנועות היומיות החוצות את הקו‬
‫המוניציפאלי גדול פי עשרה מאלו החוצות את הקו הדמוגראפי‪.‬‬
‫‪ 22‬משה עמירב‪" ,‬אם לא נחלק את ירושלים – נאבד אותה"‪ ,‬אופקים חדשים‪17 ,‬‬
‫(ינואר ‪.)2005‬‬
‫זכות החשיבה ‪413‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 413‬‬
‫כדי למנוע מהצד החזק להשליט את הדומיננטיות שלו בהסדר ביניים‪.‬‬
‫תקופת המעבר‬
‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬פסיקת בית המשפט העליון בעתירת בית סוריך לא‬
‫הביאה לשינוי מהותי בתוואי הגדר שקבעו מערכת הביטחון וממשלת ישראל‬
‫במרחב ירושלים‪ .‬מרקם החיים של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינית ושל‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית ייפגעו מאוד עם השלמתה של‬
‫הגדר‪ .‬מהלכים נוספים של עיריית ירושלים‪ ,‬כמו הכוונה לבנות שכונות‬
‫יהודיות בלב האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬עשויים להכביד עד מאוד על‬
‫‪23‬‬
‫ההיתכנות להפרדה על בסיס דמוגראפי‪ ,‬שעדיין מתקיימת היום בירושלים‪.‬‬
‫מפה ‪ 5‬וטבלה ‪ 1‬מתארות את ההצעה לשילוב המענה הביטחוני הנדרש‬
‫לשכונות היהודיות במזרח העיר ובמערבה‪ ,‬עם שמירת מרקם החיים של‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית במרחב ירושלים ובעיר עצמה‪ ,‬בלי לשנות את‬
‫מעמדם החוקי של העיר ושל תושביה ובלי לפגוע בזכויותיהם החברתיות‪.‬‬
‫העקרונות שעליהם מתבססת ההצעה ל”מרחב תפר” מצומצם יותר הם‪:‬‬
‫‪1 .1‬צה”ל‪ ,‬השב”כ והמשטרה ימשיכו לפעול משני צדי המכשול עד‬
‫להשגת הסדר בין הצדדים‪.‬‬
‫‪2 .2‬אבטחת השכונות היהודיות בירושלים במרחב מוגן המופרד מהשכונות‬
‫הפלסטיניות‪ 24.‬דפוס ההפרדה יתבסס על פרופיל שונה מהקיים‪ .‬ניתן‬
‫לשלב גדר אלקטרונית דקורטיבית בחלק מהמכשול ובחלקו לקיים‬
‫הפרדה הנשענת על התוואי הטופוגראפי הקיים‪.‬‬
‫‪3 .3‬יצירת רצף קרקעי בין ירושלים ליישובים הישראליים הגדולים‬
‫במטרופולין (מעלה אדומים וגבעת זאב) והכללתם במרחב המוגן‪.‬‬
‫‪4 .4‬יצירת מערכת מעברים שתאפשר תנועה של תושבי ישראל – ישראלים‬
‫ופלסטינים – למרחב המוגן הישראלי (היציאה ממנו לא תבוקר)‪.‬‬
‫‪5 .5‬שימור מרבית המכשול הקיים עם שבעה מעברים שיהיו בסטאטוס‬
‫‪ 2 3‬שכונת קידמת ציון באבו דיס‪ ,‬שכונת נוף ציון בג'בל מוכבר‪ ,‬שכונה בוואגי ג'וז‬
‫ואחרות‪.‬‬
‫‪ 24‬מבוסס על הצעתה של המועצה לשלום וביטחון‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫‪ 414‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 414‬‬
‫מפה ‪4‬‬
‫”‪ "Normally Open‬בהתאם לצורכי מרקם החיים הפלסטיני והתנועה‬
‫הישראלית עוקפת ירושלים‪ ,‬תוך קיום שגרת בדיקות אקראיות או‬
‫בקרה מוחלטת‪ ,‬בכפוף להערכת מצב עדכניות‪ .‬מכשול זה ייצור מרחב‬
‫לניטור מוקדם של פח”ע טרם הגעתה למרחב המוגן‪.‬‬
‫‪6 .6‬שמירת הנגישות של שתי האוכלוסיות למקומות הקדושים לשלוש הדתות‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬נתונים למרחב ירושלים בתקופת המעבר‬
‫(כל הנתונים מכוונים לשטח ולאוכלוסיה שמחוץ לגבולות ‪)1967‬‬
‫מסד נתון‬
‫מזרח‬
‫המרחב‬
‫מרחב ירושלים מרחב ירושלים מרחב‬
‫הניטור‬
‫המוגן‬
‫‪165,359‬‬
‫‪125,376‬‬
‫‪30,032‬‬
‫‪95,344‬‬
‫‪2‬‬
‫פלסטינים‬
‫‪199,485 231,000‬‬
‫‪158,161‬‬
‫‪25,255 132,906‬‬
‫‪3‬‬
‫ישראלים‬
‫‪215,458 179,000‬‬
‫‪212,362‬‬
‫ירושלים המאושר‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שטח (דונם) ‪70,000‬‬
‫המוצע‬
‫‪1‬‬
‫‪3,174‬‬
‫‪209,188‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פלסטיני נושא תעודת זהות של הרשות הפלסטינית בלבד יוכל‬
‫זכות החשיבה ‪415‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 415‬‬
‫לצאת מגוש הכפרים שמדרום לכביש ‪( 443‬מודיעין – גבעת זאב) לנסוע‬
‫על הכביש‪ ,‬להיכנס למרחב הניטור ליד בית חורון בנקודת שהיא “פתוחה‬
‫בשגרה”‪ ,‬לחצותו ולצאת לביתוניא באזור מחנה עופר בנקודה דומה‪.‬‬
‫לחלופין יוכל להגיע לשכונות הפלסטיניות בצפון ירושלים‪ ,‬שועפאת‬
‫ובית חנינא‪ ,‬ולעבור מזרחה ודרומה מתחת לגשר באזור מחנה הפליטים‬
‫שועפאת ללא כל עיכוב‪ .‬בהתאם להערכות המצב הביטחוניות‪ ,‬כניסה זו‬
‫למרחב הניטור תבוקר בידי כוחות הביטחון של ישראל‪ .‬אם והפלסטיני‬
‫הוא גם מורשה כניסה לירושלים הוא יוכל להשתמש באחד משלושת‬
‫המעברים הבאים‪ :‬בידו בצפון‪ 300”“ ,‬בדרום והר הצופים במזרח‪ .‬ישראלי‬
‫שאינו מעוניין להיכנס לירושלים יוכל להשתמש באותה דרך ולהמשיך‬
‫לבקעת הירדן או לים המלח בלא כל עיכוב‪ .‬כניסה לעיר עצמה תיעשה‬
‫דרך נקודות הביקורת לישראלים המופיעות במפת ההצעה‪.‬‬
‫תחת הנחת העבודה שממשלת ישראל ואש”ף יכולים לסיים את‬
‫הסכסוך רק באמצעות שיבה לשולחן המו”מ והסדר קבע הצעה זו‬
‫נהנית מהיתרונות הבאים‪:‬‬
‫• המענה הביטחוני לאוכלוסייה היהודית בעיר טוב יותר בשל הכללתה‬
‫במרחב מוגן ללא אוכלוסייה פלסטינית השותפה למאבק הפלסטיני‪.‬‬
‫• מעמדה החוקי של העיר ותושביה אינו נפגע והתושבים הפלסטינים‬
‫ימשיכו ליהנות משירותי העירייה ומתשלומי הביטוח הלאומי ושאר‬
‫המוסדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם ממשלת ישראל תסכם זאת עם הרשות‬
‫הפלסטינית אפשר להעביר את השכונות או את חלקן לאחריותה‬
‫במעמד שטח ‪.B‬‬
‫• מרקם החיים הישראלי והפלסטיני במרחב ירושלים ובעיר עצמה‬
‫יישמר במתכונתו הנוכחית‪ :‬מערב העיר והשכונות היהודיות במדינת‬
‫ישראל והשכונות הפלסטיניות בגדה המערבית‪ .‬בכך תיבלם המגמה‬
‫המתרחבת של הגירת פלסטינים בעלי תעודת זהות ישראלית אל‬
‫תוך ישראל‪ 25,‬וכן תיעצר הירידה ברמת החיים של תושבי מזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬המכשירה את הקרקע לגיוסם של פרטים לפעילות של‬
‫‪ 25‬לדוגמה‪ ,‬רק ֵמא‪-‬רם‪ ,‬המונה ‪ 63,000‬אלף תושבים היגרו בשנתיים האחרונות ‪5000‬‬
‫אל תוך ירושלים‪.‬‬
‫‪ 416‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 416‬‬
‫ארגוני הטרור‪.‬‬
‫• ההצעה בעלת היתכנות פיזית לבנייתה ואינה מעכבת את השלמת‬
‫הגדר שאישרה הממשלה‪.‬‬
‫• ההצעה מאפשרת לדחות את הויכוח הפוליטי הפרטני על גבולותיה‬
‫של ירושלים בשל שמירת הסטאטוס קוו העירוני‪ ,‬אם כי יש מי‬
‫שיטענו בדיוק את ההפך בשל קביעת גבולות המרחב המוגן על‬
‫בסיס הקו הדמוגראפי‪.‬‬
‫• ההצעה מעניקה אפשרות לפתרון מדיני של הסכסוך ואינה מערימה‬
‫מכשולים על מימושו של הסכם המבוסס על הצעת קלינטון‪.‬‬
‫• ההצעה מצביעה על חיסכון של מאות מיליוני שקלים בבניית המעברים‬
‫הנדרשים למרקם החיים הפלסטיני‪.‬‬
‫להצעה יש כמובן גם חסרונות‪ ,‬ויש מתנגדים להנחה המונחת בבסיסה‬
‫– חלוקה על‪-‬פי הצעת קלינטון‪:‬‬
‫• צפויה התנגדות מימין לקביעת תוואי מדיני על בסיס הקו הדמוגראפי‬
‫המוציא את עיר דוד והר הזיתים מהשטח הישראלי‪.‬‬
‫• צפויה התנגדות של תושבי העיר הפלסטינים לבקרת מעברם ממזרח‬
‫‪26‬‬
‫העיר למערבה‪.‬‬
‫• צפויה ביקורת פלסטינית על היכולת לסגור את מרחב הניטור בפני‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית של הגדה המערבית‪.‬‬
‫• עלויות הבנייה והתפעול של המכשול יגדלו בשל קיומם של כמעט‬
‫שתי מערכות‪.‬‬
‫• צמצום הזמן והמרחב למפגע הבא משטחי הגדה כדי לפעול במערב‬
‫העיר‪ ,‬וזה בשל תפיסת ה “”‪ Normally Open‬של הכניסות למרחב‬
‫הניטור הגובל בחלקו במרחב המוגן‪.‬‬
‫לסכום‪ ,‬נראה כי הצעה זו תכשיר את מרקם החיים ואת דעת הקהל‬
‫בשני הצדדים להגדרה מחדש של ירושלים ה”מאוחדת” לשתי בירות‬
‫‪ 26‬אף שבפועל בקרה חלקית מתקיימת גם היום באמצעות מחסומים ניידים של‬
‫משטרת ישראל וצה"ל‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪417‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 417‬‬
‫לשתי מדינות עצמאיות‪.‬‬
‫הצעה לפתרון קבע‪ :‬ארגון המרחב ההיסטורי‬
‫בשלב זה אבקש להתמודד עם שלב הקבע של ירושלים תוך הצעת פתרון‬
‫המרכז את המקומות‬
‫למרחב ההיסטורי‪ .‬מפה ‪ 6‬מתארת את האזור ְ‬
‫המקודשים לשלוש הדתות בדפוסים של מוסדות דת ובתי קברות‪ .‬חלק‬
‫מאזור זה מתוחם פיזית בחומות העות'מאניות שנבנו בתחילת המאה‬
‫ה‪ 16-‬ושאינן נהנות מקדושה כלשהי‪ ,‬המחייבת שימוש בהן כקריטריון‬
‫בלעדי‪.‬‬
‫בנייתן של “חומות” חדשות‪ ,‬מסביב לאזור המתוחם‪ ,‬בלי לפגוע בחומות‬
‫הקיימות‪ 27,‬יביא לבידול פיזי של המקומות המקודשים משאר העיר (ראו‬
‫מפה ‪ 6‬וטבלה ‪ .)2‬ה”חומות” ייבנו כפרויקט משותף‪ .‬התפיסה בבנייתן‬
‫תהיה של מרחב בעל שימוש משותף ולא של קו גבול מפריד‪ ,‬אם כי‬
‫‪28‬‬
‫תתקיים יכולת הפרדה המתבססת על פתרונות אדריכליים קיימים‪.‬‬
‫אפשר שהן תכלולנה מתחמי תחבורה‪ ,‬תרבות‪,‬סחר‪ ,‬בילוי‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬
‫מיצגים וכדומה לשלוש הדתות החיות במשותף בעיר‪ .‬הפרדה פיזית זו‬
‫תאפשר להחיל את המודל של “עיר פתוחה”‪ ,‬שהוצע ביוזמת ז'נבה לעיר‬
‫העתיקה בלבד‪ ,‬על האזור כולו‪ .‬בתוך האזור תחולק אמנם הריבונות‬
‫בין הצדדים באופן רשמי על‪-‬פי הצעת קלינטון‪ ,‬אך ללא הצבת מכשול‬
‫פיזי‪ ,‬ובאופן מעשי יישמר הסטאטוס קוו בכל האתרים המקודשים‬
‫לשלוש הדתות‪.‬‬
‫החלת המודל של עיר פתוחה על השטח המוצע‪ ,‬נוסף על העיר העתיקה‪,‬‬
‫היא הוגנת לשני הצדדים‪ .‬ישראל תחיל את המשטר המיוחד על הר ציון‬
‫והפלסטינים על עיר דוד והאתרים בנחל ִקדרון‪ .‬לא יחול שינוי במעמד‬
‫המיוחד שיש לבית הקברות היהודי בהר הזיתים ולמצודת דוד בניהול‬
‫ישראלי כפי שנקבע ב”הסכם ז'נבה”‪ .‬ייחסכו כל הסידורים המיוחדים‬
‫‪ 2 7‬אלה נכללות במסגרת העיר העתיקה ברשימת הנכסים התרבותיים העולמיים של‬
‫אונסק"ו‪.‬‬
‫‪ 28‬יהודה גרינפלד‪ ,‬קרן לי‪-‬ברכה‪ ,‬איה שפירא‪ ,‬טרמינל בקו הגבול‪ ,‬עבודת גמר‬
‫בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‪.2004 ,‬‬
‫‪ 418‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 418‬‬
‫הנדרשים כדי להבטיח את חופש הפולחן הדתי באתרים שמחוץ לחומות‬
‫העות'מאניות‪ .‬ישראלי יהודי שיבקש לבקר בשטח שבריבונות פלסטינית‬
‫ייכנס באחד מארבעת השערים שבריבונות ישראל‪ ,‬יבקר בעיר דוד‪ ,‬ללא‬
‫כל צורך בהצגת דרכון או שימוש בשאטל מלווה‪ ,‬ויחזור באותה הדרך‪ .‬כך‬
‫גם פלסטיני נוצרי שירצה לבקר בכנסייה בהר ציון או פלסטיני מוסלמי‬
‫המבקש לבקר שם בבית הקברות המוסלמי‪ .‬תושב סילוואן בחלק של‬
‫“עיר דוד” לא יידרש להקיף את העיר העתיקה כדי להיכנס לשוק ברובע‬
‫המוסלמי דרך שער האריות אלא יוכל לעשות זאת בקלות דרך השער‬
‫הדרומי החדש‪ ,‬המוביל לשער האשפות‪ .‬כל הפרטים הקשורים לתנועה‪,‬‬
‫תושבות שירותים מונציפאליים וביטחון יהיו על‪-‬פי סעיף ‪-6‬ירושלים‬
‫ב”הסכם ז'נבה”‪ .‬נוהלי הקניין הפרטי יהיו שווים לאלה שייקבעו בעניין‬
‫זה לגבי כל השטח של מדינת פלסטין ומדינת ישראל‪ .‬אפשר‪ ,‬בהסכמת‬
‫שני הצדדים בלבד‪ ,‬שהתיאום בין שתי העיריות לגבי ניהול האזור‬
‫המשותף יכלול את האפשרות להמשך המגורים ההדדיים –יהודים‬
‫באזורים שבריבונות הפלסטינית‪ ,‬כמו “עיר דוד”‪ ,‬או להפך‪.‬‬
‫יתרת השטח המונציפאלי של ירושלים המאוחדת תחולק על בסיס‬
‫הצעת קלינטון‪ ,‬תוך הסדרת משטר הגבול במעברים שייבנו על בסיס‬
‫מערכת הכבישים הקיימת והמתוכננת‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2‬המרחב ההיסטורי‬
‫מסד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫הפרמטר‬
‫היקף‬
‫שטח‬
‫בניית "חומה" חדשה‬
‫שערים קיימים‪/‬חדשים‬
‫פלסטינים‬
‫ישראלים‬
‫נתונים‬
‫‪ 6700‬מטר‬
‫‪ 1791‬דונם‬
‫‪ 4600‬מטר‬
‫‪4/5‬‬
‫‪36,400‬‬
‫‪3000‬‬
‫סיכום‬
‫ההצעה המוצגת מספקת תשובות מעשיות והוגנות למתחים הדתיים‬
‫זכות החשיבה ‪419‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 419‬‬
‫והלאומיים בין ישראל לפלסטינים‪ ,‬המגיעים לשיאם בעיר ירושלים‪.‬‬
‫ההצעה בפרטיה נשענת על תפישה של ”‪ “win-win‬ולא על “משחק סכום‬
‫אפס”‪ .‬הפתרון אינו מעמעם את החלוקה הריבונית ולכן מונע תמריץ‬
‫להפרת הסכם על ידי ניסיונות לקבוע עובדות בשטח‪ .‬אימוץ הפתרון‬
‫המוצע יאפשר להתגבר על אחת מאבני הנגף המהותיות ביותר בדרך‬
‫לכינון הסדר קבע בין הצדדים‪ .‬בדור שייכון בו גם שלום בין הצדדים‬
‫יהיה אפשר להרחיב את המודל לאזורים נוספים בירושלים או במקומות‬
‫אחרים ללא בניית מכשול פיזי‪.‬‬
‫‪ 420‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 420‬‬
‫[אופקים חדשים | ‪]19/02/2005‬‬
‫‪ | 6‬הגדר בירושלים במבחן בג”ץ‬
‫התוואי המאושר של גדר ההפרדה במרחב ירושלים פוגע במרקם החיים‬
‫של הפלסטינים‪ ,‬ועלול להוליך לעימות דתי מסיבי‪ .‬בג”ץ פסל חלק‬
‫ממנו‪ ,‬אך מערכת הביטחון אינה ממהרת לתכנן תוואי חלופי שיאזן את‬
‫צורכי הביטחון לעומת שמירה על מרקם החיים וחופש הפולחן של‬
‫המיעוט הפלסטיני‪.‬‬
‫לפני חודשיים פסל בית המשפט העליון את קטע המכשול שממערב‬
‫לירושלים ואילץ את מערכת הביטחון לתכנן תוואי חלופי‪ ,‬השומר על‬
‫האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון ומרקם החיים הפלסטיני‪ .‬בפסיקה‬
‫זו הוא טלטל את התפישה שהנחתה עד אז את מקבלי ההחלטות‬
‫במערכת הביטחון‪.‬‬
‫עיקרו של התוואי המוצע‪ ,‬שאושר על‪-‬ידי הממשלה באוקטובר ‪,2003‬‬
‫חופף את גבולותיה המוניציפליים של ירושלים‪ .‬אבל ה”אצבע” המפורסמת‬
‫לכוון שדה התעופה עטרות בצפון העיר מתרחבת מערבה‪ ,‬כך שהיא‬
‫כוללת ‪ ‬ב”צד הישראלי” עוד חמישה כפרים פלסטיניים ובהם ‪40,000‬‬
‫תושבים (העתידים להיכלא בגדר נוספת) ושלושה ישובים ישראליים‪:‬‬
‫גבעת זאב‪ ,‬חדשה ובית חורון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כ‪ 50,000-‬ירושלמים ממוצא‬
‫פלסטיני‪ ,‬כמו תושבי כפר עקב‪ ,‬הוצאו מתחום הגדר‪.‬‬
‫ב‪ 1967-‬נמתחו גבולות ירושלים אל מעבר לגבעות השולטות על חלקה‬
‫המערבי‪ ,‬מאחר שאנשי הוועדה לאיחוד העיר חששו כי הם קובעים את‬
‫קו ההגנה של ירושלים במלחמה הבאה נגד ירדן‪ .‬עם בנייתן של שכונות‬
‫ישראליות חדשות עד לקצה הקו העירוני‪ ,‬מבקשים תומכי התוואי‬
‫המאושר‪ ‬להרחיק את הקו עד לרכסים התוחמים את השטח הבנוי‬
‫של רמאללה מצפון‪ ,‬עד בית לחם מדרום ואולי גם עד מעלה אדומים‬
‫ממזרח – בטענה כי עדיין קיימת סכנה לעימות מוגבל‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪421‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 421‬‬
‫למרות שמערכת הביטחון מיהרה לתכנן את התוואי בכל שאר האזורים‪,‬‬
‫היא מהססת לשנות אותו במרחב ירושלים‪ .‬היסוס זה אינו נובע רק‬
‫מלבטים ביטחוניים אלא גם מחוסר יכולתה לענות לצורכי הפלסטינים‬
‫— ובעיקר מלחצים פוליטיים‪ ,‬גלויים וסמויים‪ ,‬הקשורים לעתידה של‬
‫ירושלים המאוחדת‪.‬‬
‫איחודה של ירושלים ב‪ 1967-‬התבסס על סיפוח של ‪ 71,500‬דונם משטחי‬
‫הגדה המערבית‪ .‬משטח זה הופקעו ‪ 21,000‬דונם‪ ,‬ובהם מתגוררים כיום‬
‫‪ 180,000‬יהודים‪ .‬מספר הפלסטינים בשטח הנותר מגיע ל‪ 231,000-‬נפש‪,‬‬
‫כלומר ‪ 31%‬מאוכלוסיית העיר המאוחדת‪ .‬יש הרואים בתוואי המאושר‬
‫אמצעי‪ ‬למוסס את תביעת הפלסטינים להקמת בירתם בירושלים – אך‬
‫לא לכך כיוון בית המשפט‪.‬‬
‫ירושלים המזרחית היא עיר נפרדת מבחינות רבות‪ :‬שוק עבודה סקטוריאלי‬
‫(על אף נגישותו החופשית של כוח עבודה ערבי לירושלים היהודית);‬
‫מערך תחבורה נפרד; תוכנית לימודים עצמית – תחילה ירדנית‪ ,‬ובהמשך‬
‫פלסטינית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬תושביה מעדיפים שלא לפנות לרשויות הממלכתיות‬
‫הישראליות‪ ,‬למרות היותם אזרחים משלמי מסים‪ ,‬הזכאים לשירותים‬
‫והטבות ככל אזרח; הם מחרימים את הבחירות המוניציפליות‪ ,‬ובעלי‬
‫הכתובת הנוספת (חוץ מירושלים) השתתפו בבחירות למועצה הפלסטינית‬
‫שהתקיימו בינואר ‪.1996‬‬
‫‪ ‬מזרח ירושלים ופרבריה הם הליבה האורבנית של תושבי הגדה‪ .‬אימוצו‬
‫של תוואי הגדר המאושר עלול לחולל שינוי מהותי‪ ‬בסדרי החיים‬
‫של האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ובירושלים רבתי‪ 230 .‬אלף‬
‫הפלסטינים המתגוררים בין הגדר ל”קו הירוק” יידרשו לפתח דפוסי חיים‬
‫חדשים בתוך הגדר – וכמוהם גם הפלסטינים המתגוררים מחוץ לגדר‪.‬‬
‫האתרים הקדושים לשלוש הדתות מתרכזים בירושלים ב”אגן ההיסטורי”‪ ,‬‬
‫ששטחו פחות מ‪ 1,500-‬דונם — אחוז אחד מכלל שטחה הנוכחי‬
‫של העיר‪ .‬הקמת‪ ‬הגדר בתוואי המאושר תאפשר אמנם לפלסטינים‬
‫שבתחומה את המשך הגישה הקיימת להר הבית‪ ,‬אך תשבש לחלוטין‬
‫‪ 422‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 422‬‬
‫את גישתם המבוקרת‪-‬ביטחונית של מיליון וחצי הפלסטינים משאר‬
‫אזורי הגדה המערבית‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬עצם בידודם של האתרים הקדושים באמצעות חומה‪ ,‬תוך‬
‫הכרזה על ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל‪ ,‬עלול להעיר את העולם‬
‫המוסלמי מאדישותו לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬להעניק לגיטימציה‬
‫לטרור הגלובלי של אל‪-‬קעידה ולהרחיב אותו לעימות דתי בלתי‪-‬מתפשר‪.‬‬
‫כדי שתוואי זה או אחר יעמוד במבחן המידתיות שמנחה את בג”ץ‪ ,‬עליו‬
‫להתמודד עם פרמטרים אחדים‪ :‬שמירה על מרקם חייהם של תושבי‬
‫ירושלים‪ ,‬אתריה הקדושים וצרכיה הביטחוניים‪ .‬התוואי המאושר יפגע‬
‫במרקם החיים של הפלסטינים ובגישתם לאתרים הקדושים – וזאת‪ ,‬בלי‬
‫שום פרופורציה למידת התועלת הביטחונית שתצמח ממנו‪.‬‬
‫נראה כי בית המשפט העליון כיוון לתוואי אחר‪ ,‬כפי שהציעו מומחים‬
‫לנושא ירושלים (וכן המועצה לשלום וביטחון‪ ,‬שחבריה עמדו מאחורי‬
‫העתירה נגד התוואי במערב העיר) — קו שעיקרו הפרדה דמוגרפית‪,‬‬
‫המבוססת על מרקם החיים הנוכחי של הפלסטינים והישראלים במרחב‬
‫ירושלים‪ ,‬בתוספת החיץ הביטחוני הנדרש‪ ,‬ותוך שמירה על חופש הגישה‬
‫לאתרים הקדושים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש להניח כי המכשול בירושלים ישקף גם בעתיד את המדיניות‬
‫הקיימת — פרצות גדולות עם קטעי חיבור רעועים‪ ,‬שקיומם תלוי‬
‫במאמציהם של צה”ל ושאר זרועות הביטחון‪ .‬ההתפכחות ממדיניות‬
‫זו‪ ,‬כתוצאה מאיבוד חיים‪ ,‬זמן‪ ,‬ומשאבים יקרים של מדינת ישראל‪,‬‬
‫חייבת להוליך להכרה מחודשת בצורך הממשי בהסכם‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪423‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 423‬‬
‫‪ 424‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 424‬‬
‫ירושלים מזרחית‪ ,‬מערבית‪,‬‬
‫מאוחדת‬
‫‬
‫זכות החשיבה ‪425‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 425‬‬
‫‪ 2009‬ירושלים רבתי —‬
‫סטאטוס מכשול‬
‫‬
‫‪ 426‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 426‬‬
‫פרק ‪ | 7‬סוריה ולבנון‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 427‬‬
����� ����� ������.indb 428
7/18/10 9:13 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רמאללה [‪]08/06/2007 | Ynet‬‬
‫עמ'‬
‫גם דמשק‪ ,‬גם‬
‫איום צבאי – בומרנג חברתי‪]06/09/2006 | Ynet[ ‬‬
‫מו"מ בשתי חזיתות‪]09/08/2006 | Ynet[ ‬‬
‫לרסק את חיזבאללה‪ ,‬לשמור על לבנון [‪]24/07/2006 | Ynet‬‬
‫בצפון יוכרע גורל המזרח התיכון [‪]17/07/2006 | Ynet‬‬
‫‪431‬‬
‫‪434‬‬
‫‪436‬‬
‫‪439‬‬
‫‪442‬‬
‫* מאמר המסומן בעיגול הינו מאמר המעניק סקירה היסטורית רחבה על התחום‪.‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 429‬‬
����� ����� ������.indb 430
7/18/10 9:13 AM
‫[‪]08/06/2007 | Ynet‬‬
‫‪ | 1‬גם דמשק‪ ,‬גם רמאללה‬
‫נטישת הערוץ הפלסטיני לטובת זה הסורי תזיק לשניהם‪.‬‬
‫ישראל צריכה להניף את דגל המו”מ המקביל‬
‫נכונותו המאולצת‪-‬קמעה של ראש הממשלה לפתוח במשא‪-‬ומתן עם‬
‫סוריה מתיישבת עם הערכה שנשמעת לאחרונה מפי אינטלקטואלים‬
‫פלסטינים מתונים‪ ,‬תומכי פתח‪ .‬אלה סבורים — באופן מפתיע ובניגוד‬
‫לעמדה הפלסטינית המקובלת ‪ -‬כי כיום‪ ,‬בהיעדר מנהיגות ישראלית‬
‫איתנה ויכולת אמיתית של הפתח ליטול את המושכות באופן לגיטימי‬
‫מידי החמאס‪ ,‬העימות בין הצדדים עלול להימשך ואף להחריף‪,‬‬
‫ויש לנצל את הזמן למשא‪-‬ומתן בין ישראל לסוריה‪ .‬האחרון נושא‬
‫בחובו‪ ,‬על פי הערכתם‪ ,‬מקדמים חיוביים לחידוש הדיונים בעתיד בין‬
‫ישראל לפלסטינים‪ .‬עמדה זו נסמכת בין היתר על הערכה הקבועה‪ ,‬כי‬
‫אין ביכולתה של כל ממשלה בישראל להניע את הציבור לוויתורים‬
‫ולפינויים בשני מסלולים במקביל‪ ,‬ולכן‪ ,‬לטובת היציבות האזורית‬
‫והסכמי הקבע‪ ,‬מוטב להשקיע את המאמצים במסלול בעל הסיכויים‬
‫הטובים יותר באותו מועד‪.‬‬
‫הערוץ הסורי יכול על פי תפישה זו לאפשר לארצות‪-‬הברית לייצב‬
‫את המצב בעיראק‪ ,‬ולשפר את סיכוייה לצאת משם בהקדם‪ .‬הוא יכול‬
‫לחזק את שורת המדינות הערביות המתונות‪ ,‬המאוימות מעליית כוחה‬
‫של איראן‪ ,‬ולהפחית את האיום על ישראל‪ .‬הסכם ישראלי‪-‬סורי יניב‬
‫בעקבותיו מהר מאוד גם הסכם עם לבנון‪ ,‬תוך החלשה משמעותית‬
‫ביכולותיו של חיזבאללה לאיים על גבולה הצפוני של ישראל ולתמוך‬
‫בחמאס‪ .‬החלשת הכוחות האיסלאמיים הקיצוניים תחייב את החמאס‬
‫בריכוך עמדותיו ובעלייה על ערוץ המשא‪-‬ומתן וההכרה בישראל‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬תאפשר את החלפתו בממשלת פתח‪ ,‬באם האחרון ימצא את‬
‫הכוחות הדרושים לשיקומו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪431‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 431‬‬
‫אולם בחירה בערוץ הסורי מתעלמת מאיומים‪ ,‬הטמונים דווקא בהיעדר‬
‫תהליך מדיני משמעותי בערוץ הפלסטיני‪ .‬במציאות הנוכחית‪ ,‬חמאס‬
‫נהנה מעלייה מתמדת בכוחו ביחס לפתח ובשליטתו ברצועת עזה‪ .‬בהיעדר‬
‫שינוי מדיני‪ ,‬סיכוייה של ישראל למצוא בקרב הפלסטינים מנהיגים‬
‫המוכנים לחתום עימה על הסכם קבע ילכו וייעלמו במשך הזמן‪ .‬המשך‬
‫המדיניות השוללת ממשלה פלסטינית בהובלת החמאס ובהשתתפותו‬
‫עלולה להביא במהרה לקריסה ולפירוק הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫מהלך זה יטיל מחדש על ישראל את האחריות לגורלם של הפלסטינים‪,‬‬
‫ממנה כבר הצליחה להתנער במסגרת הסכמי אוסלו‪ .‬מהלך שכזה גם‬
‫יחסל כל כתובת אפשרית‪ ,‬שתוכל לנהל את מערכת היחסים היומיומית‬
‫עם ישראל ‪ -‬ועל אחת כמה וכמה משא‪-‬ומתן ויישום של הסדר‪ .‬כאוס‬
‫שכזה יוכל אולי להביא‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬להתערבות בינלאומית נמרצת‬
‫ואפקטיבית‪ ,‬אך סביר יותר כי הוא יאפשר לכל ארגון קיצוני כמו אל‪-‬‬
‫קאעידה למצוא גם הוא את נחלתו הפרטית בשטח ולאיים על ישראל‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬דימומו של העימות ישרת את איראן כפלטפורמה לאיומיה על‬
‫ישראל ולהתחזקותה שלה‪.‬‬
‫הערכה זהירה זו עשויה להוביל אותנו למסקנה כי על ממשלת‬
‫ישראל‪ ,‬הנוכחית ובעיקר העתידית‪ ,‬להרים דווקא את כפפת המשא‪-‬‬
‫ומתן בשני הערוצים גם יחד‪ ,‬ואף להוסיף להם את הערוץ הלבנוני‪,‬‬
‫הנעדר צורך בוויתורים משמעותיים‪ .‬קיימת מעורבות וזיקה ערבית‬
‫חזקה ביחס לפיתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים‪ .‬לבנון לא תמהר‬
‫לחתום על הסכם טרם נקבע עתידם של אלה המצויים בתחומה‪.‬‬
‫העולם הערבי והאיסלאמי‪ ,‬החרד לגורלו של הר הבית (“אל‪-‬חארם‬
‫א‪-‬שריף”‪ ,‬כלשונו)‪ ,‬לא יזדרז לאפשר לפלסטינים לחתום על הסדרים‬
‫לא מתואמים עמו‪ .‬סוגיית הגבולות וקווי ‪ '67‬רלוונטית לשלוש‬
‫השותפות הללו‪ ,‬המחושקות והמאוימות מפני תקדים השונה מההסכם‬
‫עם מצרים‪ ,‬ואפשר שעיקרון של תיקוני גבול במודל הירדני יוכל לשמש‬
‫מכנה משותף לכך‪.‬‬
‫תהליכי הנורמליזציה מתייחסים אף להיבטים אזוריים של תחבורה‪,‬‬
‫‪ 432‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 432‬‬
‫תיירות‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬מים ועוד‪ ,‬ומחייבים לכן שיתוף פעולה לתוכנית‬
‫אזורית מתואמת לגבולותיה השונים של ישראל‪ .‬כל ההסכמים‬
‫מחייבים מעורבות בינלאומית עמוקה ועתירת משאבים לטובת קליטת‬
‫פליטים‪ ,‬קליטת מתנחלים‪ ,‬היערכות מחודשת של צה”ל‪ ,‬ביסוסן של‬
‫שתי הבירות בירושלים‪ ,‬קידום הכלכלה הפלסטינית והסורית ועוד‪.‬‬
‫היכולת לגייס ולארגן זאת בקהילה בינלאומית שבעת כישלונות באופן‬
‫מדורג קשה יותר מריכוז מאמץ‪ ,‬הנושא בחובו פיתרון אזורי כולל‪.‬‬
‫בפני ישראל כבר הוצגה הפלטפורמה וה”מטרייה” למהלך שכזה ‪-‬‬
‫הן בדמות יוזמת הליגה הערבית והן בדמות הוועידה הבינלאומית‪,‬‬
‫שתלווה את השלב השני ב”מפת הדרכים”‪ .‬אלו אינן נעדרות קשיים‬
‫או סיכונים‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬יציאה מדפוס המחשבה של המשא‪-‬ומתן הטורי‬
‫(שאף הוא אינו מאומץ עדיין ברצינות בירושלים) יכולה להביא לשינוי‬
‫משמעותי בסיכוייה של ישראל ליהנות מיציבות‪ ,‬ביטחון והשתלבות‬
‫בין עמי האזור‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪433‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 433‬‬
‫[‪]06/09/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 2‬איום צבאי ‪ -‬בומרנג חברתי‬
‫אולמרט חוטא במחשבה שיוכל להתמיד באיומיו על‬
‫דמשק‪ ,‬ובמקביל לצמצם את הפערים בחברה‬
‫בהכריזו‪ ‬כי במערכה מול סוריה “נסיר את המגבלות שגזרנו על‬
‫עצמנו”‪ ,‬מעיד אולמרט כי אפילו לאחר המלחמה‪ ,‬הוא מתקשה להכיר‬
‫בהשפעות ההדדיות שבין מדיניותו בתחום המדיני ‪ -‬לזו שבתחום‬
‫החברתי והכלכלי‪.‬‬
‫כל ועדת חקירה תבהיר לראש הממשלה כי איומים מסוג זה ‪-‬‬
‫המושמעים ללא “גזר” של חלופה מדינית‪ ,‬ועוד מפיו של מי שהחליט‬
‫לצאת למלחמה תוך שעות ‪ -‬גוררים בהכרח את דמשק להתעצמות‬
‫צבאית‪ ,‬להידוק קשריה עם איראן ולשיקומו של חיזבאללה ככוח מגן‬
‫מפני מהלך ישראלי מאגף דרך לבנון‪ .‬כל אלה יחייבו את צה”ל לתוכנית‬
‫התעצמות משלו‪ ,‬לעוד אימונים וליתר כוננות‪ .‬אלו בתורם יעלו עשרות‬
‫מיליארדים‪ ,‬שימוססו את כל הבטחותיו של אולמרט לצמצם את‬
‫הפערים החברתיים ולהיאבק במצוקה‪.‬‬
‫באם היה אולמרט קשוב יותר לרחשי ליבו של הציבור‪ ,‬היה ודאי‬
‫עומד על המשמעות של סקר “דחף” מגמר המלחמה‪ ,‬לפיו בין ‪86‬‬
‫ל‪ 88-‬אחוזים מהציבור סבורים כי תפיסת הקיצוץ בתקציבי הרווחה‬
‫אינה מוצדקת‪ ,‬ואין לממשלה עילה להוסיף על חשבונם את הכספים‬
‫הדרושים לביטחון‪ .‬לכך ניתן להוסיף את העובדה שנדרשו דיונים‬
‫רבים והחלפת חברים בוועדת הכספים‪ ,‬כדי לאשר את הקיצוץ הרוחבי‬
‫במשרדי הממשלה למימון עלויות המלחמה והשיקום‪.‬‬
‫אולמרט חוטא במחשבה שיצליח לממן הן את תפיסתו המדינית‬
‫החד‪-‬צדדית‪ ,‬הנעדרת את מימוש הציווי “בקש שלום ורדפהו”‪ ,‬והן‬
‫את צמצום הפערים החברתיים‪ .‬היציאה והפינוי מעזה‪ ,‬שעלו כ‪10-‬‬
‫‪ 434‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 434‬‬
‫מיליארד שקלים; גדר ההפרדה‪ ,‬שהוסיפה סכום דומה; ועלות העימות‬
‫ברצועה הצומחת מיום ליום ‪ -‬כל אלו באים מתקציב המדינה וללא‬
‫כל סיוע חוץ‪ ,‬שהיה ניתן חלקית אילו בוצעה הנסיגה במסגרת הסכם‪.‬‬
‫ודאי שלא זו הדרך להפחית את מספר העניים‪ ,‬שצפוי לעמוד בסוף‬
‫‪ 2006‬על למעלה מ‪ 2.2-‬מיליון נפש‪ ,‬או להשלים את ‪ 6,000‬הכיתות‬
‫שחסרות בבתי‪-‬הספר בישראל‪.‬‬
‫ברק נכשל בניסיונו להוציא את סוריה ממעגל העימות באמצעות‬
‫הסכם ונסוג מדרום לבנון‪ .‬שרון בתורו בחר להתעלם ממנה כי היא‬
‫“חלשה” מכדי לחתום‪ .‬כעת מבקש אולמרט לאיים על אסד‪ ,‬שמדבר‬
‫בגלוי על השבת הגולן לידיים‬
‫סוריות בכוח הזרוע‪ .‬כמו שני קודמיו‪ ,‬גם הוא לא משכיל לחתור‬
‫להשלמת מעגל השלום סביב ישראל בחלון הזמנים‪ ,‬ערב התחמשותה‬
‫של איראן בנשק גרעיני והשתלטותה של תנועה רדיקלית על אחת‬
‫המדינות הגובלות בישראל‪ .‬אילו נהגו הוא וקודמיו אחרת‪ ,‬ניתן היה‬
‫לשנות באמת ובתמים את הקצאת המשאבים החברתית ביחס להוצאה‬
‫הביטחונית‪ ,‬ולקיים את ההבטחות החברתיות‪.‬‬
‫באותו נאום מפורסם‪ ,‬בחר הנשיא הסורי לפתוח דווקא ב”בחירה‬
‫האסטרטגית בשלום”‪ .‬מסיבות שונות‪ ,‬בחרו בישראל להתעלם מחלק‬
‫זה של דבריו‪ .‬בזאת חוטא אולמרט לתפקידו של כל ראש ממשלה‪,‬‬
‫להרחיק ככל שיוכל את המועד בו ייאלץ להורות לצה”ל לפעול במלוא‬
‫עוצמתו‪ .‬את המשאבים הנחסכים עד אז יש להקצות לחיזוקה ורווחתה‬
‫של החברה הישראלית כולה‪ ,‬שאפשר ותיכפה עליה מלחמה נוספת‪.‬‬
‫השמיכה התקציבית הקצרה לא תגדל בעזרתם של איומים מיותרים;‬
‫בעזרת חידוש המו”מ עם סוריה ועם הפלסטינים ‪ -‬אולי דווקא כן‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪435‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 435‬‬
‫[‪]09/08/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 3‬מו”מ בשתי חזיתות‬
‫עוד לפני “היום שאחרי”‪ ,‬על אולמרט לשבור את אזיקי‬
‫מחשבתו ולחתור באמת לגבול קבע ‪ -‬כולל בגולן‬
‫העימות בצפון‪ ,‬כמו גם מקבילו ברצועת עזה‪ ,‬מלמד מחדש כי התעלמות‬
‫מהשכן היריב‪ ,‬מצרכיו והאינטרסים שלו‪ ,‬בדפוס מהלכים חד‪-‬צדדיים‬
‫המבקשים לקבוע מציאות מדינית יציבה ‪ -‬אינה אפשרית‪ .‬ממניעים‬
‫שונים ומגוונים‪ ,‬הוא יעשה יותר מתמיד כדי להעיד על קיומו ולקדם את‬
‫הרלוונטיות שלו‪ ,‬בעיקר מול המתעלם ממנו ‪ -‬כך סוריה וכך הפלסטינים‪.‬‬
‫כישלונן של ישראל וסוריה להגיע בשפרדסטאון להסכם שלום‪,‬‬
‫שהיה מניב גם הסכם עם לבנון תמורת נסיגה ישראלית מהגולן‬
‫ומדרום לבנון‪ ,‬הביא בסופו של דבר לנסיגה מדרום לבנון ללא הסכם‪,‬‬
‫בהתעלמות מסוריה‪ ,‬ועם איום חיזבאללה על קו הגבול‪ .‬הכרת הקהילה‬
‫הבינלאומית במילוי החלטה ‪ 425‬מצד ישראל לא ביטלה את האינטרס‬
‫הסורי בהשבת רמת הגולן‪ ,‬אלא אילצה את אסד להגביר מאמציו‪.‬‬
‫דמשק בחרה לפעול באמצעות חיזבאללה מאדמת לבנון ולא מכיוון‬
‫הרמה עקב חולשתה המתמשכת‪ ,‬שאילצה אותה לפזול ואף לכרות‬
‫ברית צבאית עם איראן‪ ,‬בניגוד למיצובה ההיסטורי באזור‪.‬‬
‫הפגיעה בחיזבאללה וכניסת צה”ל לדרום לבנון ליצירת רצועת ביטחון‬
‫חדשה‪ ,‬המצמצמת את איום הרקטות קצרות הטווח ובכך גם שוחקת‬
‫את כושר ההרתעה של איראן כלפי ישראל‪ ,‬היא המקסימום האפשרי‬
‫שצה”ל יכול היה להשיג‪ .‬את שחרורם של החיילים ופריסת צבא‬
‫לבנון וכוח בינלאומי תוכל ישראל לקבל רק במסגרת הסדרים עם‬
‫לבנון ובתמיכה משמעותית של הקהילה הבינלאומית‪ ,‬וכל זאת בתנאי‬
‫שלחיזבאללה תינתן הלגיטימציה להישאר גורם כוח אזרחי במערכת‬
‫הלבנונית‪ ,‬וככזה התורם את חלקו לייצובה של לבנון ‪ -‬אינטרס לו‬
‫חרדה גם הקהילה הבינלאומית‪.‬‬
‫‪ 436‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 436‬‬
‫למניעת שיקומו של חיזבאללה כגורם צבאי בעל יכולות צבאיות‬
‫משמעותיות‪ ,‬וחשוב מכל ‪ -‬למען הרחקת איראן מהיכולת לקבוע את‬
‫סדר היום האזורי ולהחזיקו כבן ערובה נגד הפעלת סנקציות נגדה‪ ,‬על‬
‫ישראל והקהילה הבינלאומית לפעול ולשנות את מיקומה של סוריה‬
‫במשוואה האזורית באמצעות חידוש ההידברות עימה‪ ,‬לרבות על רמת‬
‫הגולן‪ .‬זהו מהלך אשר ייהנה מתמיכה של העולם הערבי בראשות‬
‫מצרים וסעודיה והעולם האיסלאמי הסוני‪.‬‬
‫ומה בזירה הפלסטינית? קונספציית ה”אין פרטנר” שמשה את שרון‬
‫לסגת מרצועת עזה כדי לנסות ולהרוויח זמן לחיזוק האחיזה הישראלית‬
‫ביהודה ושומרון‪ .‬התעלמותו מאבו‪-‬מאזן תרמה לניצחון חמאס‬
‫בבחירות‪ ,‬והביאה את אולמרט לכס ראש הממשלה על כנפי תוכנית‬
‫ההתכנסות‪ -‬ניסיון חד‪-‬צדדי נוסף לקבוע גבול למדינת ישראל‪ .‬כעת‪,‬‬
‫הפסקת אש כוללת‪ ,‬שחרור אסירים וחידוש ההידברות עם אבו‪-‬מאזן‪,‬‬
‫במקביל למחויבויות פלסטיניות נדרשות‪ ,‬יכולות לפגוע באינטרס‬
‫לשמירת הקשר חמאס‪-‬חיזבאללה‪ ,‬לשיקום הפתח המתון יותר‪,‬‬
‫ולעידוד שינוי הכוון ברשות‪ ,‬שהחל בפרסומו של “מסמך האסירים”‪.‬‬
‫לגורסים תדירות כי אין ביכולתה של ישראל להניע מו”מ בשתי חזיתות‬
‫אטען ראשית‪ ,‬כי מנהיגות היוצאת בתוך ימים למלחמה בשתי חזיתות‬
‫יכולה גם לנהל מו”מ בשתיהן‪ .‬הדבר אינו כרוך בדם והרס‪ ,‬ועולה הרבה‬
‫פחות דולרים מיום אחד של מלחמה‪ .‬שנית‪ ,‬במדיניותה החד‪-‬צדדית‬
‫כלפי הפלסטינים ש”אינם פרטנר” ובהתעלמותה משדריה הבלתי‬
‫פוסקים של סוריה “החלשה מכדי לחתום “‪ ,‬איבדה ישראל את השנים‬
‫הנדרשות לניהול טורי של מו”מ‪ .‬התרכזות בערוץ הסורי‪ ,‬כפי שנעשה‬
‫בפברואר ‪ ,2000‬לא תשכנע את הפלסטינים להניח את נשקם ולהמתין‬
‫לישראל‪ ,‬ומהלך הפוך לא ישכנע את דמשק להפסיק מניסיונותיה‬
‫לעורר את עניין הגולן באמצעות לבנון השסועה‪ .‬את הפלטפורמה‬
‫למהלך כולל זה‪ ,‬הליגה הערבית כבר הציעה שעה שאימצה את היוזמה‬
‫הסעודית במרס ‪.2002‬‬
‫אל לממשלת אולמרט לפחד מכך שהציבור לא יצעד בעקבותיה; היא‬
‫זכות החשיבה ‪437‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 437‬‬
‫הרי נבחרה והורכבה משום שהינה נטולת אידיאולוגיה‪ .‬אין בה נציגי‬
‫הימין ואף לא את השמאל‪ .‬פרגמטיזם הוא שם המטרייה‪ ,‬תחתיה‬
‫הצטופפו כל פורשי ואסופי המפלגות אל “קדימה”‪ .‬שמו של המבצע‬
‫בלבנון‪“ ,‬שינוי כיוון”‪ ,‬ראוי כי יאומץ על‪-‬ידה בתפישתה את הדרך‬
‫לניהול הסכסוך‪ .‬על אולמרט לשבור את אזיקי מחשבתו עוד טרם‬
‫הטלטלה הגדולה הצפויה לחברה הישראלית בסיומה של המלחמה‪,‬‬
‫ולחתור באמת להבטחתו לציבור הבוחרים להשגת גבולות קבע‬
‫למדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 438‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 438‬‬
‫[‪]24/07/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 4‬לרסק את חיזבאללה‪,‬‬
‫ לשמור על לבנון‬
‫ישראל יכולה וצריכה לנצח‪ ,‬אך ראוי שהמחיר שהיא‬
‫נדרשת לשלם יקדם מציאות יציבה באמת‬
‫במלחמה זו חובה על ישראל לנצח‪ ,‬במשמעות של פגיעה אנושה‬
‫ביכולתו הצבאית של החיזבאללה והשגת הסדר או הבנות‪ ,‬שיביאו‬
‫לפריסת צבא לבנון וכוחות בינלאומיים ייעודיים בגבול הצפון‪.‬‬
‫התביעה לשחרורם של שני החיילים ללא תמורה כלשהי אינה ריאלית‪,‬‬
‫ויכולה לשמש בעיקר להארכת הזמן שישראל יכולה לתבוע מהקהילה‬
‫הבינלאומית להשגת יעדיו האחרים של המבצע‪ .‬אך חשובה יותר היא‬
‫שאלת היום שאחרי‪ ,‬שבו תוכל ישראל לתרגם את הישגיה הצבאיים‬
‫למציאות מדינית טובה יותר מזו שהייתה בה טרם המלחמה‪ .‬לשם‬
‫כך על ממשלתה לפעול כבר עתה במישור המדיני ולהנביט מהלכים‪,‬‬
‫שאפשר ויניבו פירות מאוחרים שימנעו גם את הוויכוח הפנימי הצפוי‬
‫על הישגי העימות‪.‬‬
‫אחד הלקחים המרכזיים מהאירועים‪ ,‬אם כי אין הוא חדש לגמרי‪ ,‬הוא‬
‫ההבנה ששלטון מרכזי חלש מהווה כר נוח לצמיחת גורמים שליליים‪,‬‬
‫מונעים על‪-‬ידי כוחות בעלי אינטרסים שונים‪ .‬כך חיזבאללה בלבנון‬
‫וכך הג'יהאד האיסלאמי והחמאס בשטחים‪ ,‬המופעלים הן על‪-‬ידי‬
‫הסורים‪ ,‬לטובת הצבה מתמדת של סוגיית הגולן על סדר היום האזורי‬
‫והעולמי‪ ,‬והן על‪-‬ידי איראן‪ ,‬בדפוס מוצב קדמי לקידום ההגמוניה‬
‫האיראנית באזור למול ישראל ומצרים ולמיסוך הנדרש עבור תוכנית‬
‫הגרעין‪.‬‬
‫כיבוש רובה של לבנון בידי צה”ל ב‪ 1982-‬וגירושו של אש”ף מביירות‬
‫לא לימד את ממשלת לבנון לאמץ את המודל של חוסיין בספטמבר‬
‫זכות החשיבה ‪439‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 439‬‬
‫‪ 1970‬ביחס להקמת מדינת פתח בתוך ארצו ופגיעה ישראלית מתמדת‬
‫באינטרסים הירדניים‪ .‬למרות ההבדל בין אש”ף שהגיע מירדן לבין‬
‫חיזבאללה‪ ,‬המייצג את האוכלוסייה השיעית החיה בלבנון‪ ,‬על‬
‫הלבנונים לזכור כי האחרון מבכר את תפקידו כמגן האסלאם על פני‬
‫תפקידו הממלכתי בממשל הלבנוני‪ .‬העדפה זו ראויה שתביא לכרסום‬
‫משמעותי בכוחו בקרב הציבור הלבנוני‪ ,‬בעיקר למול הארגון השיעי‬
‫האחר‪ ,‬אל‪-‬אמל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החברה בלבנון הראתה את כוחה‪,‬‬
‫ובתמיכה בינלאומית הרחיקה את חיילי סוריה מרחובותיה ושטחה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על ישראל לעשות ככל שביכולתה להימנע מצעדים שיותירו את‬
‫הממשל בלבנון מרוסק בסופה של המלחמה‪ ,‬בדמות הרס מוחלט של‬
‫התשתית ומאות אלפים המצטופפים במחנות פליטים מסביב לבירה‪,‬‬
‫דבר שיאפשר את חידוש כוחו של חיזבאללה על‪-‬ידי היושבים בדמשק‬
‫ובטהרן‪ .‬עליה להיענות לשיח עם ראש ממשלת לבנון באופן שיוציא‬
‫את סוגיית שלושת האסירים הלבנונים משליטת נסראללה ואף יפריד‬
‫בינם לבין האסירים הפלסטינים‪ ,‬ויביא לפריסת הצבא הלבנוני מדרום‬
‫לליטאני‪ ,‬גם אם מדובר בעיקר קואליציה של כוחות חמושים‪.‬‬
‫ריסוק חיזבאללה נדרש‪ ,‬ויעניק לישראל את האפשרות לבחור במהלך‬
‫נרחב לצמצום ההשפעה האיראנית על סדר יומה‪ .‬באם תרצה לעשות‬
‫זאת‪ ,‬עליה לפעול כבר היום להוציא את החוליה הסורית מהשרשרת‪.‬‬
‫סוריה היא זו שמאפשרת את חימושו ואימוניו של חיזבאללה‪ ,‬או של‬
‫כוח אחר שיקום לשירותה ולשירות טהרן‪ .‬אף היא עצמה משמשת כלי‬
‫משחק בידי איראן‪ ,‬לאור חולשתה המדינית‪ ,‬הצבאית והכלכלית ביחס‬
‫לישראל‪ .‬מהלך שכזה יחייב את ישראל לאפשר למאמצים הבינלאומיים‬
‫להבטיח להעלות מחדש‪ ,‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬את רמת הגולן על שולחן‬
‫הדיונים‪ .‬גם אם ייתפס הדבר כהישג למדיניות של אסד לדורותיו‪,‬‬
‫הרי באם יניב הסכם שלום עם סוריה ולבנון בעקבותיו‪ ,‬לצד בידודה‬
‫של איראן וניתוקה מקשר יבשתי עם גבול ישראל ‪ -‬ייפתחו סיכויים‬
‫טובים יותר ליציבות באזור‪ ,‬ותישמר ההגמוניה המצרית‪-‬סעודית‬
‫הפרו‪-‬מערבית בעולם הערבי‪.‬‬
‫‪ 440‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 440‬‬
‫על הקהילה הבינלאומית‪ ,‬המפוצלת באינטרסים שלה באיראן‪ ,‬לאזור‬
‫את הכוח הנדרש ולהפעיל את שוט הסנקציות הכלכליות נגדה‪ ,‬לאחר‬
‫הסחבת בה היא נוקטת ביחס לתוכנית הגרעין‪ .‬לא נדרש דמיון רב כדי‬
‫לחבר את ה‪ 12-‬ביולי לשני אירועים שקרו בו‪ :‬העברת התיק הגרעיני‬
‫האיראני על‪-‬ידי סולאנה למועצת הביטחון‪ ,‬כתגובה לתשובת ראש‬
‫המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן‪ ,‬והמבצע שבמהלכו נהרגו‬
‫ונחטפו חיילי צה”ל‪ .‬איראן מצליחה‪ ,‬בשל אוזלת ידה של הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬לשמור על מאזן הרתעה עם ישראל באמצעות חיזבאללה‪,‬‬
‫עוד בטרם מימשה את תוכניתה הגרעינית‪ .‬כשגם זה יקרה‪ ,‬מעמדה‬
‫ישודרג לאין שיעור‪ ,‬על כל ההשלכות בזירה האזורית והעולמית‪.‬‬
‫ישראל יכולה וצריכה לנצח את החמאס והחיזבאללה בעימות הנוכחי‪,‬‬
‫אך מן הראוי שהמחיר אותו היא נדרשת לשלם כדי להשיג זאת יחייב‬
‫את ה”מנהיגות האזרחית” שבראשה להשתמש בתוצאות המערכה‬
‫ליצירת מציאות שונה‪ ,‬יציבה יותר‪ .‬ללא שינוי עמוק בתובנות ובעמדות‬
‫הצדדים המעורבים‪ ,‬מושגים כמו “רצועת הביטחון”‪“ ,‬שחר אדום”‪,‬‬
‫“פליטים בארצם” ועוד ימשיכו להוות את שגרת קיומינו‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪441‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 441‬‬
‫[‪]17/07/2006 | Ynet‬‬
‫‪ | 5‬בצפון יוכרע גורל המזרח התיכון‬
‫חולשה ישראלית תערער את היציבות האזורית ותחסל‬
‫את הסיכוי לשלום עם המתונים בעולם הערבי‬
‫אף שהאש בוערת בצפון רק חמישה ימים‪ ,‬כבר יש בה בכדי להאיר‬
‫לצדדים המעורבים את הכיוון לכיבויה‪ ,‬כמו גם להתנהלותם במערכת‬
‫האזורית‪ .‬העימות בלבנון פותח בפני הקהילה הבינלאומית הזדמנות‬
‫להציג את הבחנתה בין העימותים שישראל מנהלת בימים אלו מול‬
‫הפלסטינים ולבנון; לישראל הוא פותח את האפשרות לסיים את‬
‫העימות בעזה תוך כדי השגת מטרותיה בטווח הקצר; ואילו ללבנונים‬
‫ את הסיכוי להשלטת ריבונותם בדרום ולהשתחררות מהחיבוק‬‫האיראני‪-‬סורי‪ .‬הם וגם הפלסטינים צריכים להחליט עכשיו‪ ,‬בידי מי‬
‫הם מבקשים להשאיר את המפתח לעתידם‪.‬‬
‫גם אם צרפת ורוסיה גינו את ישראל על היעדר מידתיות בהפעלת‬
‫כוחה‪ ,‬על אירופה והאו”ם ‪ -‬יותר מאשר ארצות‪-‬הברית ‪ -‬להמשיך‬
‫ולהעניק לישראל את הלגיטימיות והתמיכה להפעלת כוחה הצבאי‬
‫להגנתה‪ .‬מדיניות הפוכה או הססנית של הקהילה הבינלאומית תעקר‬
‫מתוכן את ההכרה שנתנה לישראל ביישומה המלא של החלטה ‪,425‬‬
‫עם נסיגת צה”ל מלבנון‪ ,‬ותעניק הכשר לאוזלת היד הלבנונית ביישום‬
‫החלטה ‪ 1559‬ביחס לחיזבאללה ולארגונים הפלסטיניים הפועלים‬
‫בקרבה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הערבויות הבינלאומיות המובטחות לישראל בכל מו”מ‬
‫שניהלה עם סוריה והפלסטינים תאבדנה ממהימנותן וממשקלן ביחס‬
‫לסיכונים שישראל תסכים ליטול על עצמה‪ .‬שחרורה של סוריה מכל‬
‫אחריות למהלך שטביעות אצבעותיה ניכרות בה (כמו גם של איראן)‬
‫עלול לאלץ את ישראל לנסות ולגבות ממנה מחיר שהוא יותר ממטס‬
‫מעל ארמונו של אסד ‪ -‬באופן שידרדר את העימות לאזורי‪ .‬ההוראות‬
‫‪ 442‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 442‬‬
‫שיוצאות מדמשק שמות לצחוק את שאיפת הלבנונים‪ ,‬בגיבוי האו”ם‪,‬‬
‫לסיים את השליטה הסורית בעתידם‪ ,‬גם אם כוחותיו של אסד עזבו‬
‫את אדמתה‪ .‬אך חמור מכך‪ :‬באמצעות חיזבאללה‪ ,‬מצליחות איראן‬
‫וסוריה לקבוע את סדר היום האזורי ולמנוע מהלכים שאפשר שיובילו‬
‫ליציבות בעימות הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬
‫על ישראל לבחור בזירה הצפונית כמרכזית במאבקה‪ ,‬משום שלעת‬
‫עתה‪ ,‬רק בה יש לה סיכוי לשינוי אמיתי וארוך טווח‪ .‬עליה לנצל את‬
‫ההזדמנות להחלשת הקשר חמאס‪-‬חיזבאללה על‪-‬ידי מהלך מתווך‪,‬‬
‫שירגיע את האש ברצועה בדמות עסקת חבילה הכוללת את שחרורו‬
‫של שליט‪ ,‬שחרור מאוחר של אסירים על‪-‬פי ההבטחה שניתנה לאבו‪-‬‬
‫מאזן מאולמרט טרם האירועים‪ ,‬הפסקה מוחלטת של ירי הקסאמים‬
‫והפסקת הסיכולים נגד כל מי ששותף להפסקת האש בצד הפלסטיני‪.‬‬
‫התמקדות בגזרה הצפונית תאפשר לישראל להימנע מכישלון בגזרה‬
‫בה אינה יכולה לסיים כשידה על התחתונה‪ ,‬תוצאה שתביא לטלטלה‬
‫עזה בכל רחבי העולם הערבי ביחס לעתיד יחסיו עם ישראל‪.‬‬
‫חיסול הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בקו הגבול עם ישראל תרחיק את‬
‫האצבע של נסראללה מהדק האקדח הצמוד לרקתם של ישראל ולבנון‪,‬‬
‫אך חשוב יותר ‪ -‬תמנע מחסידי הפשרה עם ישראל בעולם הערבי‪,‬‬
‫ובראשם מצרים וירדן‪ ,‬להתנצל על הסכמי השלום‪ .‬השיעור האלים‬
‫שכפה נסראללה על ממשלת לבנון חפצת השיקום חייב ללמדה‪ ,‬כי לא‬
‫ניתן לתבוע את כיבוד הריבונות מישראל בשטח שהיא עצמה לא עשתה‬
‫כדי לממשה‪ ,‬הן בהיבט הצבאי והן בהיבט האזרחי‪ .‬תמיכה בינלאומית‬
‫אמיצה יותר בממשלת לבנון יכולה להניע אותה לשלוח את כוחותיה‬
‫לדרום‪ ,‬כדי לחסוך מישראל את הצורך לחזור לשם‪ .‬הלקח הצפוני‬
‫הזה ראוי שיילמד על‪-‬ידי הפלסטינים‪ ,‬הן ביחס לעצמאות ההחלטה‬
‫הפלסטינית ‪ -‬שנלקחה מיושבי עזה ורמאללה בידי יושבי דמשק ‪ -‬והן‬
‫ביחס לפעולות נגד ישראל שייצאו מהשטח שיעבור לאחריותם‪.‬‬
‫חשיבותו האסטרטגית של מבצע “שכר הולם”‪ ,‬שהפך בינתיים “לשינוי‬
‫כיוון”‪ ,‬הינה רבה לאין ערוך מ”ענבי זעם” ו”דין וחשבון” שהכרנו‪ ,‬ואף‬
‫זכות החשיבה ‪443‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 443‬‬
‫מ”גשמי קיץ” בעזה‪ .‬זהו מאבק על המשך תהליך הפשרה והשלום‬
‫בין ישראל לגורמים המתונים בעולם הערבי‪ .‬הצלחתם של נסראללה‬
‫ואחמדי‪-‬נג'אד‪ ,‬הקוראים להשמדת ישראל בכל תנאי‪ ,‬תערער את‬
‫היציבות האזורית המבוססת על עליונותה הצבאית של ישראל והסכמי‬
‫השלום עימה‪ ,‬ותביא לחזרה לדפוסי העימות שקדמו לה‪ .‬על גורמי‬
‫הקהילה הבינלאומית‪ ,‬כמו גם על ישראל‪ ,‬לתעדף את פעילותם באופן‬
‫שימנע זאת עוד בטרם המבצע הופך למלחמה‪ ,‬שבעקבותיה ‪ -‬אף‬
‫שהצדדים המתונים ינצחו ‪ -‬יידרשו שנים לשיקום ההריסות‪.‬‬
‫‪ 444‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 444‬‬
‫פרק ‪ | 8‬ערביי ישראל‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 445‬‬
����� ����� ������.indb 446
7/18/10 9:13 AM
‫‬
‫תוכן עניינים‬
‫רוב [‪]03/09/2007 | Ynet‬‬
‫‪ .1‬לא כך נשיג‬
‫‪ .2‬התנתקות מאזרחי ישראל‪[ ‬הארץ | ‪]07/08/2005‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫עמ’‬
‫‪449‬‬
‫‪452‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 447‬‬
����� ����� ������.indb 448
7/18/10 9:13 AM
‫[הארץ | ‪]03/09/2007‬‬
‫‪ | 1‬לא כך נשיג רוב‬
‫הרעיון להעביר שטחים מאוכלסים בערבים‪-‬ישראלים‬
‫לפלשתין לא מעשי — ומסוכן‬
‫בעקבות הידיעות על מו”מ מחודש להסדר קבע עם הפלשתינאים‬
‫שב פרופ’ גדעון ביגר ומעלה את ההצעה להעביר שטחים מאוכלסים‬
‫בערבים‪-‬ישראלים למדינה הפלשתינית שתקום‪ ,‬בתמורה להעברת‬
‫חלק מהיישובים הישראליים בגדה לריבונות ישראל (“הדרך היחידה‬
‫להסכם”‪“ ,‬הארץ” ‪ .)14.8‬כך יובטח הרוב היהודי במדינת ישראל ויוגדל‬
‫שטח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל‪ .‬אך כשבוחנים את פרטי‬
‫ההצעה מבחינה מעשית ובעיני המשפט הבינלאומי והישראלי‪ ,‬מגלים‬
‫שמדובר ברעיון לא מעשי ומסוכן‪.‬‬
‫ביגר טוען שרעיון חילופי השטחים הועלה בעבר כדי להבטיח את‬
‫מה שהוא מכנה “השוויון הלאומי”‪ ,‬המופר להבנתו מעצם העובדה‬
‫שבישראל קיים מיעוט ערבי‪ ,‬בעוד שבפלשתין העתידה לקום אין‬
‫מיעוט יהודי‪ .‬אך האמת היא שההצעה לחילופי שטחים עלתה בקמפ‬
‫דייוויד‪ ,‬בטאבה‪ ,‬בז’נווה ואצל הנשיאים ביל קלינטון וג’ורג’ בוש כדי‬
‫לספק את האינטרסים הישראליים ולהתגבר על הקושי שבפינוים‬
‫של מאות‪-‬אלפי ישראלים מהשטחים‪ ,‬למרות מעמדן הלא‪-‬חוקי של‬
‫ההתנחלויות במשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫תומכי ההצעה מבקשים להביא ל”התאמת קווי שביתת הנשק‬
‫למציאות הדמוגרפית שהתהוותה בארץ ישראל”‪ .‬די במבט חטוף‬
‫במפות שמפרסם פרופ’ ארנון סופר כדי להבין כמה מסוכנת קביעה‬
‫גורפת זו‪ .‬קל יותר לחבר את הגליל הערבי לג’נין ואת ריכוזי הבדווים‬
‫בנגב לאזור חברון‪ ,‬מאשר לשלוח אצבע של ‪ 21‬ק”מ ללב השומרון כדי‬
‫לחבר את אריאל לישראל‪ .‬מי ערב לכך שאחרי שישראל תביע נכונות‬
‫לפתוח את גבולות ’‪ ,67‬שעל בסיסם היא נהנית מ‪ 78%-‬מהשטח בין‬
‫זכות החשיבה ‪449‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 449‬‬
‫הירדן לים‪ ,‬הדבר יסתיים בכך ולא יגרום לפתיחת תיקי ’‪ — 48‬גבולות‬
‫החלוקה‪ ,‬בינאום ירושלים‪ ,‬הרס הכפרים‪ ,‬הפליטים הפנימיים‪ ,‬האדמות‬
‫המופקעות‪ ,‬הרכוש שנותר ועוד‪.‬‬
‫ביגר מביא כדוגמה את חילופי האוכלוסייה בין יוון לטורקיה ובין‬
‫הודו לפקיסטאן (שבמהלכם מתו רבים)‪ .‬אבל החוק הבינלאומי היום‬
‫אוסר מפורשות על כל העברה של אוכלוסייה משום החשיבות הרבה‬
‫המוענקת למקום המגורים ולמרקם החיים בסל הבינלאומי של זכויות‬
‫האדם‪.‬‬
‫היתכנותה של העברת הריבונות תלוי בראש ובראשונה בהסכמה‬
‫פלשתינית — תנאי הכרחי שביגר כלל אינו מתייחס אליו‪ .‬אבל לאש”ף‬
‫אין כל אינטרס להיכנס למהלך שאותם אזרחים ערבים האמורים‬
‫להפוך אזרחי המדינה החדשה מתנגדים לו נחרצות‪ .‬אש”ף מעוניין‬
‫בשטחים נוספים ריקים מכל אוכלוסייה לטובת קליטת הפליטים‪.‬‬
‫גם אם הארגון ישנה את עמדתו‪ ,‬עדיין יצטרכו הצדדים‪ ,‬על פי מה‬
‫שהופך למקובל ומחייב בדין הבינלאומי היום‪ ,‬להעמיד לכלל התושבים‬
‫באזור שתי אפשרויות לשמור על אזרחותם הישראלית‪ .‬גם זהו תנאי‬
‫הכרחי שנעדר מהצגת הדברים על ידי ביגר‪ :‬אותם אזרחים יוכלו‬
‫להעתיק את מקום מגוריהם לתוך ישראל‪ ,‬או לשמור על האזרחות‬
‫הישראלית תוך המשך המגורים בשטח המועבר‪ ,‬דבר שיחייב את‬
‫ישראל בהסדרי מעבר ותעסוקה מורכבים‪ ,‬אך ישלול מהם את הזכות‬
‫להשתתף בבחירות לכנסת ומילדיהם‪ ,‬שייוולדו בפלשתין‪ ,‬אף את‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫ביגר טוען שהמהלך יצמצם את המיעוט הערבי ל‪ 14%-‬מהאוכלוסייה‬
‫בישראל‪ ,‬וטוען כי ‪ 200‬אלף ערבים יעברו לרשות הפלשתינית‪ .‬אך‬
‫מעשית לא ניתן להגיע לכך‪ .‬הדבר מחייב את העברתם של יישובים‬
‫ערביים היושבים ממערב לכביש “חוצה ישראל” — קלנסואה‪ ,‬טירה‬
‫וג’לגוליה; ויתור על גוש ההתנחלויות שקד בכדי להעביר את יישובי‬
‫ואדי ערה וויתור על גוש יישובי מערב השומרון (אלקנה‪ ,‬אורנית‪ ,‬שערי‬
‫‪ 450‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 450‬‬
‫תקווה‪ ,‬עץ אפרים ועוד) באם רוצים להעביר את כפר קאסם וסביבתו‪.‬‬
‫אם מורידים את היישובים הללו‪ ,‬שבלתי אפשרי להעבירם‪ ,‬יוצא שרק‬
‫‪ 12%‬מהמיעוט הערבי בישראל — ‪ 2.3%‬בלבד מאוכלוסיית המדינה‬
‫יועבר לרשות הפלשתינית‪ .‬זאת ועוד‪ :‬שטח מגוריה של אוכלוסייה‬
‫קטנה זו משתרע על קצת יותר מ‪ 120-‬קמ”ר‪ ,‬הרבה פחות ממה‬
‫שישראל מבקשת לספח במסגרת גושי ההתנחלויות בגדה‪.‬‬
‫הדרך הנכונה לצמצם את המיעוט הערבי החי בישראל היא הסכם קבע‬
‫שבמסגרתו ‪ 250‬אלף ערביי מזרח ירושלים יעברו לריבונות פלשתינית‬
‫ויאבדו את התושבות הישראלית‪ .‬כך‪ ,‬היחס בין יהודים וערבים יחזור‬
‫להיות כפי שהיה ערב מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫התשובה הישראלית לזרמים הערביים הבדלניים השוללים את אופיה‬
‫היהודי של מדינת ישראל טמונה בהשוואת הזכויות והחובות של ערביי‬
‫מדינת ישראל ובכינונה של מדינה פלשתינית עצמאית בשטחי הגדה‬
‫ורצועת עזה‪.‬‬
‫המדינה הפלשתינית תממש את תביעתו וזכותו של העם הפלשתיני‬
‫להגדרה עצמית מחוץ לגבולות מדינת ישראל‪ ,‬ותאפשר לכלל אזרחי‬
‫ישראל הערבים להגדיר את זהותם והשתייכותם למדינת ישראל‬
‫ולבחור‪ ,‬מעמדה לאומית שוויונית‪ ,‬את המדינה שאתה הם מזדהים‬
‫ושבה הם מבקשים להתגורר ולממש את אזרחותם‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪451‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 451‬‬
‫[הארץ | ‪]07/08/2005‬‬
‫‪ | 2‬התנתקות מאזרחי ישראל‬
‫העברת ערביי ישראל לריבונות פלשתינית אינה מעשית‬
‫ואינה ראויה‬
‫שלטי חוצות שפירסם אביגדור ליברמן באחרונה קראו ל”התנתקות‬
‫מאום אל‪-‬פחם”‪ .‬מתגברים גם הקולות שקוראים לחילופי שטחים‬
‫המאוכלסים באזרחים ערבים בין ישראל למדינה פלשתינית‪ ,‬לכשתקום‪.‬‬
‫הקולות שנשמעים אינם רק מכיוונו של הימין הרדיקלי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי‬
‫לבחון את העמדות השונות‪ ,‬את אפשרויות מימושן ואת ההשלכות‬
‫הצפויות מכך על כלל החברה בישראל‪.‬‬
‫שטחו של אזור ואדי ערה כ‪ 90-‬קמ”ר ובו כ‪ 15-‬יישובים‪ .‬הגדול שבהם‪,‬‬
‫אום אל‪-‬פחם‪ ,‬מונה כ‪ 40-‬אלף תושבים‪ .‬כלל האוכלוסייה הערבית‬
‫באזור — כ‪ 90-‬אלף תושבים‪ .‬ואדי ערה והמשולש הוכללו בשטח מדינת‬
‫ישראל על פי הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן (הסכמי רודוס‬
‫‪ .)1949‬הגם שהם חלק אתני‪ ,‬היסטורי‪ ,‬דתי ותרבותי של העם הערבי‪-‬‬
‫הפלשתיני‪ ,‬ב‪ 56-‬השנים האחרונות הם יצרו‪ ,‬כמו כלל האוכלוסייה‬
‫הערבית בישראל‪ ,‬מסגרת ייחודית בהיבטים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים‪,‬‬
‫החברתיים ואף התודעתיים‪ .‬אף שהאזרחים הערבים בישראל אוהדים‬
‫את המאבק הפלשתיני‪ ,‬הם רואים עצמם כאזרחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫הטענה התומכת בחילופי שטחים ואוכלוסייה נשענת בדרך כלל על‬
‫שתי רגליים‪ :‬רגל ימין‪“ ,‬הטריטוריאלית”‪ ,‬רוצה לאפשר בכך חילופי‬
‫שטחים עם גושי התנחלויות‪ ,‬בעיקר קדומים ואריאל‪ .‬רגל שמאל‪,‬‬
‫“הדמוגרפית”‪ ,‬רוצה לחזק את הרוב היהודי של מדינת ישראל בדרך‬
‫של העברת אוכלוסייה ערבית למדינת פלשתין ושלילת אזרחותם‬
‫הישראלית של המועברים‪.‬‬
‫יש לבחון את ההצעה ביחס לארבעה גורמים‪ :‬מדינת ישראל‪ ,‬האזרחים‬
‫‪ 452‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 452‬‬
‫הערבים‪ ,‬אש”ף והמערכת הבינלאומית‪ .‬מבחינת ערכיה של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬מגילת העצמאות שמצהירה על קבלה שוויונית של האזרחים‬
‫הערבים‪ ,‬ומערכת החוקים וחוקי היסוד שמבטאים זאת‪ ,‬אין אפשרות‬
‫חוקית לשלול אזרחות ולפגוע בזכויות של ציבור אזרחים על רקע‬
‫אתני‪-‬לאומי או גיאוגרפי‪ .‬המסר שיועבר בעצם העלאת הצעת‬
‫החילופים הוא‪ ,‬שהערבים בישראל‪ ,‬כולם‪ ,‬אינם אזרחים לגיטימיים‬
‫אלא קלף מיקוח מדיני ואזרחים על תנאי‪.‬‬
‫יהיה זה צעד אל‪-‬חזור בקשר עם המיעוט הערבי בישראל‪ ,‬שלאחריו‬
‫לא יהיה כל בסיס לתבוע ממיעוט זה נאמנות ומחויבות כלפי מדינה‬
‫הרוצה לשלול את אזרחות חבריו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין למדינת ישראל כל‬
‫אינטרס להביא לפתיחת תיקי ’‪ 49’-48‬ולחזרה לדיון בגבולות החלוקה‪.‬‬
‫ובכל מקרה — מדובר על פחות מ‪ 7%-‬מכלל האוכלוסיה הערבית‬
‫בישראל‪ ,‬כך שהמשמעות ה”דמוגרפית” היא שולית‪.‬‬
‫האזרחים הערבים‪ ,‬ברובם הגדול‪ ,‬רוצים להיות אזרחים שווים במדינת‬
‫ישראל‪ .‬קביעה זו באה לידי ביטוי באופן חד משמעי בכל הסקרים‬
‫שעשו גורמים שונים בשנים האחרונות‪ .‬סקרים אלה גם העלו‪ ,‬שרוב‬
‫ברור של תושבי ואדי ערה מסרבים בכל תוקף לעבור לריבונות המדינה‬
‫הפלשתינית; אש”ף מתנגד בכל תוקף לרעיון של החלפת שטחי ואדי‬
‫ערה ואום אל‪-‬פחם בגושי ההתנחלויות של קדומים ואריאל‪ ,‬שיפגעו‬
‫ברציפות המדינה הפלשתינית; המערכת הבינלאומית‪ ,‬ובעיקר המשפט‬
‫הבינלאומי‪ ,‬לא מאפשרים שלילת אזרחות והעברת אוכלוסייה‪ .‬ישראל‬
‫חתומה על אמנות שונות שמחייבות אותה בשמירת האזרחות וזכויות‬
‫הפרט של אזרחיה‪.‬‬
‫שלילת אזרחות מעשרות אלפי אזרחים ישראלים והעברתם לריבונות‬
‫מדינה אחרת אינן ראויות ערכית‪ ,‬אינן מעשיות ותוצאותיהן עשויות‬
‫להיות הרות גורל לחברה הישראלית‪ .‬יש ‪ 3.5‬מיליון פלשתינאים‬
‫שמבקשים להיפרד מישראל‪ ,‬ובתוכם רבע מיליון במזרח ירושלים‪,‬‬
‫שראוי להגיע עמם להסדר קבע‪ .‬מדינה פלשתינית עצמאית תציב בפני‬
‫כל פלשתינאי את האפשרות לבחור את מדינתו‪ .‬הקוראים להעברת‬
‫זכות החשיבה ‪453‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 453‬‬
‫אוכלוסייה ערבית לריבונות פלשתינית מחזקים את מגמת הבדלנות‬
‫מבית מדרשו של שייח ראאד סלאח‪ .‬על מדינת ישראל לעשות כל‬
‫שביכולתה כדי לחבר את ערבייה לחברה הישראלית‪ ,‬בהגינות ובשוויון‪,‬‬
‫במקביל להקמתה של מדינה פלשתינית על בסיס החלטה ‪ ,242‬לשם‬
‫שמירתה של מדינת ישראל דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ 454‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 454‬‬
‫נספחים‬
‫אוכלוסיית ארץ ישראל – מאי ‪2009‬‬
‫השטח‬
‫בגבולות ‪1967‬‬
‫‪3‬‬
‫במזרח ירושלים‬
‫סה"כ (בשטח שתחת החוק‬
‫יהודים‬
‫‪5,104,000‬‬
‫‪)41.8%( 194,000‬‬
‫‪5,298,000‬‬
‫פלסטינים‬
‫‪1,228,000‬‬
‫‪)58.2%( 270,000‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1,498,000‬‬
‫הישראלי)‬
‫גדה מערבית‬
‫רצועת עזה‬
‫‪)11.7%( 295,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪)88.3%( 2,231,000‬‬
‫‪1,460,000‬‬
‫סה"כ‬
‫עולים לא רשומים‬
‫‪5,593,000‬‬
‫‪320,000‬‬
‫כיהודים(אחרים)‬
‫סה"כ בא"י המערבית‬
‫‪)53.3%( 5,913,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)100%‬‬
‫‪5,189,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪)46.7%( 5,189,000‬‬
‫הנתונים על יהודים וערבים במדינת ישראל נלקחו מפרסומי הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה בישראל (מאי ‪.)2009‬‬
‫הנתונים על הערבים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה נלקחו מפרסומי הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית(מאי ‪.)2009‬‬
‫שטח בן ‪ 70,500‬דונם אשר ישראל החילה עליו את החוק המשפט והמנהל‬
‫הישראלי מיד לאחר מלחמת ששת הימים (סוף יוני ‪ .)1967‬תושביו היהודים‬
‫הינם אזרחי מדינת ישראל בעוד רובם המכריע של תושביו הערביים אינם אזרחי‬
‫המדינה אלא הינם תושבי המדינה (ת”ז ישראלית)‪ ,‬מתוקף החלת החוק הישראלי‬
‫ולא מתוקף הגשת בקשה לתושבות‪ .‬הקהילה הבינלאומית אינה מכירה במהלך‬
‫הישראלי ורואה בשכונות היהודיות בשטח זה התנחלויות לא חוקיות בדומה‬
‫להתנחלויות ביהודה ושומרון‪ .‬במערב העיר מתגוררים עוד ‪ 300‬אלף יהודים‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬מספר זה כולל את הערבים הנוצרים‪ ,‬הדרוזים והבדואים בישראל‬
‫אשר נהנים מהאזרחות הישראלית‪.‬‬
‫מספר זה נחשב למספר הרשמי בפרסומי הלמ”ס ביחס למספר היהודים בישראל‬
‫גם אם חלקם גר מעבר לקו הירוק‪.‬‬
‫אלו עולים מברית המועצות לשעבר וצאצאיהם אשר אינם רשומים כיהודים‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪455‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 455‬‬
‫תושבי ישראל‪ +67( 7‬ירושלים‪+‬‬
‫יהודים בגדה)‬
‫‪7,411,000‬‬
‫יהודים ואחרים‪)75.5+4.3( 79.8%-‬‬
‫תושבי הגדה ועזה‬
‫‪8‬‬
‫סה"כ תושבים בא"י המערבית‬
‫ערבים‪20.2% -‬‬
‫‪3,691,000‬‬
‫‪11,102,000‬‬
‫יהודים ואחרים‪53.3%-‬‬
‫ערבים‪46.7% -‬‬
‫‪ 7‬מספר זה נחשב למספר הרשמי של הלמ”ס ביחס לתושבי ישראל גם אם חלק‬
‫מהיהודים שבהם מתגורר מעבר לקו הירוק‪.‬‬
‫‪ 8‬תושביהם הפלסטינים של הגדה והרצועה נתונים לאחריותה של הרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬מספר זה אינו כולל כמובן את הפלסטינים במזרח ירושלים‪ ,‬אך‬
‫יש לציין כי אלו רשאים ומשתתפים בבחירות לפרלמנט ולנשיא של הרשות‬
‫הפלסטינית מאז ‪ 1996‬בכפוף להסכמי הביניים (אוסלו)‬
‫‪ 456‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 456‬‬
‫ריבוי טבעי או גידול בהגירה?!‬
‫הממשלה שנים‬
‫התנחלויות‬
‫ישראלים סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫במזרח‬
‫במזרח‬
‫מצטבר‬
‫י‪-‬ם‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪11‬‬
‫ישראלים שכונות‬
‫ביש"ע‬
‫ביש"ע‬
‫מערך‬
‫‪67-77‬‬
‫‪32‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪32,000‬‬
‫‪38,000‬‬
‫‪38,000‬‬
‫לכוד‬
‫‪77-81‬‬
‫‪47‬‬
‫‪11,000‬‬
‫‪26,000‬‬
‫‪37,000‬‬
‫‪75,000‬‬
‫לכוד‬
‫‪81-84‬‬
‫‪37‬‬
‫‪29,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪49,000‬‬
‫‪124,000‬‬
‫אחדות‬
‫‪84-90‬‬
‫‪26‬‬
‫‪46,000‬‬
‫‪32,000‬‬
‫‪78,000‬‬
‫‪202,000‬‬
‫לכוד‬
‫‪90-92‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪222,000‬‬
‫עבודה‬
‫‪92-2001‬‬
‫‪4‬‬
‫‪93,000‬‬
‫‪52,000‬‬
‫‪367,000 145,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לכוד‬
‫לכוד‬
‫‪27,000‬‬
‫‪ 100 2001-2008‬מאחזים ‪76,000‬‬
‫‪470,000 103,000‬‬
‫קדימה‬
‫סה"כ‬
‫‪127‬‬
‫‪9‬‬
‫‪276,000‬‬
‫‪14‬‬
‫‪194,000‬‬
‫‪470,000‬‬
‫‪ 9‬בקיץ ‪ 2005‬פונו ‪ 21‬ישובים מעזה ומצפון השומרון‬
‫זכות החשיבה ‪457‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 457‬‬
‫עיקר הממצאים‬
‫‪ .1‬כול ממשלות ישראל בנו התנחלויות בשטחי יש”ע‪.‬‬
‫‪ .2‬ב‪ 15-‬השנים הראשונות נתנה ממשלת ישראל עדיפות לאכלוסה‬
‫של מזרח ירושלים על ידי יהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬מ‪ 2001-‬החליפו המאחזים הלא מורשים את הקמתן של התנחלויות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫‪ .4‬שליש מהישראלים המתגוררים ביש”ע עשו זאת עד החתימה‬
‫על הסכם אוסלו (‪ 25‬שנים)‪ ,‬שליש נוסף במהלך הסכם אוסלו(‪8‬‬
‫שנים)‪ ,‬ושליש לאחר הקפאתו (‪ 8‬שנים)!!!‬
‫‪ 55% .5‬מהישראלים המתגוררים במזרח ירושלים עשו זאת עד‬
‫החתימה על הסכם אוסלו והשאר במהלכו או לאחר הקפאתו!!!‬
‫‪ .6‬הגידול הטבעי בקרב יהודים עומד על ‪.1.6%‬‬
‫‪ .7‬גודלה של משפחה ממוצעת בישראל עומד על ‪ 3.1‬נפשות‪.‬‬
‫‪ 458‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 458‬‬
‫אבני דרך‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 459‬‬
����� ����� ������.indb 460
7/18/10 9:13 AM
‫• ‪ 2 ,1917‬בנובמבר | הצהרת בלפור‪.‬‬
‫• ‪ | 1919‬ועידת השלום מתכנסת בורסאי ומוקם חבר הלאומים‪.‬‬
‫• ‪ | 1919‬ההסתדרות הציונית מגישה תזכיר הטריטוריאלי לוועידת‬
‫השלום בורסאי‪.‬‬
‫• ‪ | 1922‬חבר הלאומים מאשר את המנדט הבריטי‪.‬‬
‫• ‪ | 1937‬מוגש הדו”ח של הוועדה המלכותית הבריטית בראשות‬
‫הלורד פיל‪.‬‬
‫• ‪ | 1938‬הנהלת הסוכנות היהודית מגישה הצעה לתכנית חלוקה‬
‫לוועדת החלוקה הבריטית בראשות סר וודהד‪.‬‬
‫• ‪ | 1946‬עצמאות מוענקת לעבר הירדן ולסוריה‪.‬‬
‫• ‪ ,1947‬כ”ט בנובמבר | תכנית החלוקה מאושרת על ידי האו”ם‬
‫(החלטת העצרת הכללית מס’ ‪.)181‬‬
‫• ‪ 30 ,1947‬בנובמבר | תחילת מלחמת הקוממיות‪.‬‬
‫• ‪ 14 ,1948‬במאי | הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‪.‬‬
‫• ‪ 15 ,1948‬במאי | מדינות ערב פולשות לארץ ישראל‪.‬‬
‫• ‪ 1‬באוגוסט | ממשלת ישראל מכריזה על ירושלים כשטח כיבוש‬
‫וממנה לה מושל צבאי‪.‬‬
‫• ‪ 26‬בספטמבר | נחקקת פקודת שטח השיפוט והסמכויות‪ ,‬תש”ח‪-‬‬
‫‪1948‬‬
‫• ‪ 11‬בדצמבר | מוקמת ועדת פיוס — החלטה ‪ 194‬של העצרת הכללית‬
‫של האו”ם‪.‬‬
‫• ‪ ,1949‬פברואר‪-‬יולי | הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למצרים‪,‬‬
‫ירדן‪ ,‬לבנון וסוריה נחתמים ברודוס‪.‬‬
‫• ‪ ,1949‬אפריל | אוגוסט‪ ,‬ועידת הפיוס לארץ ישראל של האו”מ‪,‬‬
‫מתכנסת בלוזן שבשוויץ‬
‫• ‪ ,1949‬פברואר | ירושלים מוכרזת כחלק משטח מדינת ישראל‬
‫• ‪ 5 ,1949‬בדצמבר | ממשלת ישראל מכריזה על ירושלים כבירת‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫• ‪ 13 ,1949‬בדצמבר | הכנסת מחליטה על העברת מושבה לירושלים‬
‫• ‪ | 1964‬הקמת אש”ף (ארגון השחרור הפלסטיני) בראשות אחמד‬
‫שוקרי מאושרת על ידי הליגה הערבית‪.‬‬
‫– האמנה הפלסטינית מאושרת‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪461‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 461‬‬
‫הספר בישראל‪.‬‬
‫ַ‬
‫• ‪ | 1966‬מבוטל הממשל הצבאי באזור‬
‫• ‪ 6 ,1967‬ביוני | מלחמת ששת הימים‪ .‬בסיומה ישראל מחזיקה‬
‫בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬רצועת עזה וירושלים המזרחית‪.‬‬
‫• ‪ 28 ,1967‬ביוני | הממשלה מתקינה את צו סדרי השלטון והמשפט‬
‫(מספר ‪ )1‬תשכ”ז‪ ,1967-‬הקובע את גבולות שטחה של ירושלים‬
‫• ‪ ,1967‬יולי | סגן ראש הממשלה יגאל אלון מציג את תוכניתו‬
‫לממשלה בראשות אשכול‪ .‬הממשלה לא מעמידה אותה להצבעה‬
‫• ‪ 1 ,1967‬בספטמבר | ועידת הליגה הערבית מתכנסת בחרטום‪.‬‬
‫• ‪ 27 ,1967‬בספטמבר | כפר עציון עולה לקרקע‪.‬‬
‫• ‪ 30 ,1967‬באוקטובר | סגן ראש הממשלה יגאל אלון מנחה את‬
‫ראשי אגף המדידות למחוק את ה”קו הירוק” מהמפות‬
‫• ‪ ,1967‬נובמבר | מועצת הביטחון מחליטה בהחלטה ‪ 242‬על סיום‬
‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫• ‪ ,1968‬אוגוסט | יאסר ערפאת נבחר ליו”ר אש”ף‪.‬‬
‫• ‪ ,1973‬אוקטובר | מועצת הביטחון מחליטה בהחלטה ‪ 338‬על סיום‬
‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫• ‪ ,1974‬ינואר | פברואר — מוקמת תנועת גוש אמונים‪.‬‬
‫• ‪ ,1977‬מרץ | ממשלת רבין מאשרת את הקמת אריאל‪.‬‬
‫• ‪ 17‬באפריל | ממשלת רבין מחליטה על הקמת הישוב קדומים‬
‫• ‪ 17‬במאי | הליכוד בראשות בגין מנצח בבחירות ומרכיב את‬
‫הממשלה‬
‫• יוני | שרון ממונה לשר החקלאות וליו”ר ועדת השרים לענייני‬
‫התיישבות‪.‬‬
‫• ‪ 29‬בספטמבר | אריאל שרון‪ ,‬יו”ר וועדת השרים לענייני התיישבות‪,‬‬
‫מציג את תוכנית ההתנחלות שלו‪.‬‬
‫• ‪ 2‬באוקטובר | הממשלה מאשרת את “תוכנית שרון” המוצגת בפני‬
‫הכנסת ב‪ 9-‬בנובמבר‪.‬‬
‫• ‪ 28 ,1978‬בדצמבר | ראש הממשלה מנחם בגין מציג את תכנית‬
‫האוטונומיה לפלסטינים‪.‬‬
‫• ‪ 26 ,1979‬במרס | הסכם שלום נחתם בין ישראל למצרים‪.‬‬
‫• ‪ 22 ,1979‬באוקטובר | בית המשפט העליון קובע שתפיסת קרקעות‬
‫פרטיות אפשרית רק “לצרכים צבאיים”‪ .‬הוא פוסל את תפיסת הקרקע‬
‫‪ 462‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 462‬‬
‫הפרטית לצורך הקמת ההתנחלות אלון מורה‪.‬‬
‫• ‪ | 1980‬נקבע חוק היסוד “ירושלים‪ :‬בירת ישראל‪.1980”,‬‬
‫• ‪ ,1980‬יוני | הקהילה האירופית יוצאת ב”הצהרת ונציה” ששוללת‬
‫כל סיפוח שטחים לישראל‬
‫• ‪ ,1981‬ינואר | מתכנסת המועצה הנבחרת של ישובי יש”ע לכנס‬
‫יסוד בקיבוץ ראש צורים‬
‫• ‪ 6 ,1982‬ביוני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)‪.‬‬
‫• ‪ 11 ,1987‬באפריל | “הסכם לונדון” ‪.‬מסמך סודי שהוסכם עליו‬
‫על‪-‬ידי המלך חוסיין ושר החוץ הישראלי שמעון פרס‪ ,‬שעסק בכינון‬
‫ועידת שלום בחסות האו”ם‪ .‬ההסכם הובא להצבעת ממשלת האחדות‬
‫הלאומית במאי‪ ,‬אך לא אושר‪.‬‬
‫• ‪ 7 ,1987‬בדצמבר | האינתיפאדה הראשונה בשטחים‪.‬‬
‫• ‪ | 1988‬החמאס קם כאופוזיציה לאש”פ‪ .‬מוסיף לסדר היום המוסלמי‬
‫הדתי סעיף לאומי דתי‪ :‬שחרור פלסטין‪.‬‬
‫• ‪ ,1988‬נובמבר | המועצה הלאומית הפלסטינית (המל”פ) מתכנסת‬
‫באלג’יר‪ .‬במסגרת הכרזת העצמאות הפלסטינית‪ .‬מחליטה שלא להכיר‬
‫בהחלטות האו”ם ‪ 242 ,181‬ו‪ ,338-‬שנדחו בזמנו על‪-‬ידי האמנה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬ובכך דוחה הכרה בפועל בקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫• ‪ 30 ,1991‬באוקטובר | ועידת מדריד מתכנסת בחסות ארה”ב‬
‫וברה”מ‪ ,‬בהשתתפות ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ונציגות‬
‫פלסטינית — ירדנית מהשטחים‪.‬‬
‫• ‪ ,1992‬יוני | יצחק רבין נבחר לראש ממשלת ישראל בבחירות‬
‫כלליות‪.‬‬
‫• ‪ 13 ,1993‬בספטמבר | יצחק רבין ויו”ר אש”ף יאסר ערפאת‬
‫חותמים על “הצהרת העקרונות” (הסכם אוסלו) בוושינגטון‪ ,‬ארה”ב‪.‬‬
‫אושר בכנסת ב‪ 29-‬בספטמבר ברוב של ‪ 61‬כנגד ‪.50‬‬
‫• ‪ 4 ,1994‬במאי | הסכם עזה יריחו נחתם בקהיר‪ .‬מסמן את תחילת‬
‫תקופת הביניים ליישום “הסכם אוסלו”‪.‬‬
‫• ‪ ,1994‬יולי | יו”ר אש”ף‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬והמנהיגות הגולה שבים‬
‫לשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה ומקימים את הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫• ‪ | 1994‬הקמת גדר על הקו הירוק מסביב לרצועת עזה‪.‬‬
‫• ‪ 26 ,1994‬באוקטובר | הסכם שלום נחתם בין ישראל לירדן‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪463‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 463‬‬
‫• ‪ 28 ,1995‬בספטמבר | הסכם הביניים (אוסלו ‪ )2‬בין ישראל לאש”ף‬
‫בנוגע לעזה ולגדה המערבית נחתם בוושינגטון‪.‬‬
‫• ‪ 4 ,1995‬בנובמבר | נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בתל אביב‪.‬‬
‫• ‪ 20 ,1996‬בינואר | יאסר ערפאת נבחר ברוב גדול ליו”ר הרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית‪ ,‬אשר נערכו‬
‫תחת פיקוח בינלאומי‪ ,‬השיג הפת”ח רוב ברור‪.‬‬
‫• ‪ 20 ,1996‬במאי | בנימין נתניהו נבחר בבחירות אישיות לראשות‬
‫הממשלה ומקים ממשלת ליכוד ימין‪.‬‬
‫• ‪ 17 ,1997‬בינואר | נחתם פרוטוקול לפריסה מחדש בחברון | הסכם‬
‫נלווה להסכם טאבה‪ ,‬לגבי הפריסה מחדש של צה”ל בחברון‪ .‬הפרוטוקול‬
‫נחתם ע”י ממשלתו של בנימין נתניהו‬
‫• ‪ 23 ,1998‬באוקטובר | נחתם מזכר וואי במרילנד‪ ,‬ארה”ב ע”י‬
‫ממשלתו של בנימין נתניהו וקובע את ההיערכויות הנוספות של צה”ל‬
‫בשטחי הגדה המערבית‪.‬‬
‫• ‪ 4 ,1999‬במאי | מועד סיום תקופת הביניים על פי הסכם אוסלו‪.‬‬
‫• ‪ 17 ,1999‬במאי | אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה בבחירות‬
‫אישיות‪.‬‬
‫• ‪ ,1999‬דצמבר | שיחות שלום מתחדשות בין ישראל לסוריה‪.‬‬
‫• ‪ 24 ,2000‬במאי | ישראל נסוגה באופן חד צדדי מדרום לבנון‪.‬‬
‫• ‪ 12-25 ,2000‬ביולי | מתכנסת ועידת קמפ דיוויד בהשתתפות‬
‫משלחת ישראלית בראשות ראש הממשלה ברק ומשלחת פלסטינית‬
‫בראשות יו”ר אש”ף יאסר ערפאת‬
‫• ‪ 28 ,2000‬בספטמבר | ראש האופוזיציה אריאל שרון מבקר בהר‬
‫הבית בלוית שוטרים רבים ותחילתה של “האינתיפאדה השנייה”‪.‬‬
‫• ‪ 23 ,2000‬בדצמבר | פרסום ‘מתווה קלינטון’‪ ,‬הכולל פרמטרים‬
‫להסדר קבע ישראלי פלסטיני‪.‬‬
‫• ‪ ,2001‬ינואר | מתנהלות שיחות טאבה בין ישראל לפלסטינים על‬
‫בסיס “מתווה קלינטון”‪.‬‬
‫• ‪ 6 ,2001‬בפברואר | אריאל שרון נבחר לראשות הממשלה‪.‬‬
‫• ‪ ,2001‬יוני | הממשלה מטילה על המועצה לביטחון לאומי ‪ ,‬צה”ל‬
‫ומשטרת ישראל‪ ,‬את עבודת המטה לגיבוש תוכנית לחסימת קו התפר‬
‫בפני הסתננות של מחבלים ושוהים בלתי חוקיים‬
‫‪ 464‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 464‬‬
‫• ‪ 28 ,2002‬במרס | ועידת הליגה הערבית מקבלת תכנית שלום על‬
‫בסיס היוזמה הסעודית‪ ,‬ולפיה מדינות ערב מכריזות על נכונותן להכיר‬
‫בישראל ולקיים יחסי שלום עמה אם זו תיסוג לקווי ‪ 1967‬ויימצא‬
‫פתרון מוסכם לבעיית הפליטים‪.‬‬
‫• ‪ 27 ,2002‬במרץ | פיגוע במלון “פארק” בו נהרגים ‪ 29‬ונפצעים ‪140‬‬
‫במהלך עריכת סדר פסח‪ .‬יציאה למבצע “חומת מגן” ב‪ 29-‬במרץ‪.‬‬
‫• ‪ 30 ,2002‬באפריל | הקוורטט (ארה”ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬האו”ם והאיחוד‬
‫האירופי) מגיש את “מפת הדרכים” להסדר קבע בדמות שתי מדינות‪.‬‬
‫• ‪ 23 ,2002‬ביוני | לאחר שני דיונים מקדימים במרץ ובאפריל ‪,2002‬‬
‫מחליטה הממשלה לאשר את תוכנית משרד הביטחון להקים בקו‬
‫התפר מכשול הפרדה לאורך ‪ 110‬ק”מ‪.‬‬
‫• ‪ 2 ,2002‬בנובמבר | מתפרקת ממשלת האחדות הלאומית בראשות‬
‫שרון‬
‫• ‪ 2002‬דצמבר | הממשלה מאשרת את שלב ב’ של התוכנית ומורה‬
‫להקים מכשול מסאלם ועד לטירת צבי בבקעת הירדן שאורכו כ‪70-‬‬
‫ק”מ נוספים‬
‫• ‪ 28 ,2003‬בינואר | שרון גובר על מצנע‪ ,‬יו”ר העבודה‪ ,‬בבחירות‬
‫מוקדמות ומרכיב ממשלת ימין‪.‬‬
‫• ‪ 20 ,2003‬באוגוסט | דיון נוסף של ועדת השרים לענייני ביטחון‬
‫לאומי‪ .‬הממשלה שבה ומאשרת את תוואי הגדר במרחב “עוטף‬
‫ירושלים” כפי שהוצג על ידי משרד הביטחון‪ ,‬ומנחה את משרד‬
‫הביטחון לבצע את העבודות במהירות האפשרית‪.‬‬
‫• ‪ 1 ,2003‬באוקטובר | מליאת הממשלה מאשרת את תוואי “גדר‬
‫הביטחון” במסגרת תכנית “מרחב התפר”‪ ,‬ומאשרת את המשך הקמת‬
‫המכשול למניעת פיגועי טרור על פי השלבים והתוואי שהוצגו על ידי‬
‫מערכת הביטחון‬
‫• ‪ ,2003‬אוקטובר | מתפרסמת יוזמת ז’נבה‬
‫• ‪ 22 ,2003‬באוקטובר | ברוב של ‪ 144‬מדינות נגד ארבע‪ ,‬מתקבלת‬
‫בעצרת הכללית של האו”מ ההצעה האירופית הקובעת כי הקמת הגדר‬
‫מנוגדת לחוק הבינלאומי ותובעת מישראל להפסיק את הקמת הגדר‬
‫ולהשיב את המצב לקדמותו ‪.‬‬
‫• ‪ 18 ,2003‬בדצמבר | שרון מודיע בכנס הרצלייה על תוכנית‬
‫זכות החשיבה ‪465‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 465‬‬
‫ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון הגדה‪.‬‬
‫• ‪ 29 ,2003‬בינואר | אריאל שרון בראש הליכוד מנצח שוב בבחירות‬
‫לכנסת ומקים ממשלה בראשותו‪.‬‬
‫• ‪ 4 ,2003‬ביוני | ממשלת ישראל מאשרת את “מפת הדרכים”‬
‫• ‪ 1 ,2003‬באוקטובר | הממשלה מאשרת את תוואי גדר ההפרדה‬
‫בגדה המערבית‬
‫• ‪ ,2003‬אוקטובר | מוגשת עתירה עקרונית ראשונה לבג”צ‬
‫שמערערת על החלטת הממשלה להקים את גדר ההפרדה כולה על ידי‬
‫ארגון זכויות האדם הישראלי “המוקד להגנת הפרט”‬
‫• ‪ ,2004‬אפריל | חילופי מכתבים ומסמכים בין לשכת ראש ממשלת‬
‫ישראל לארה”ב‪ ,‬ששיאם בהגשת ‘תכנית ההתנתקות’ החד‪-‬צדדית של‬
‫ישראל מרצועת עזה ומצפון השומרון‪.‬‬
‫• ‪ 6 ,2004‬ביוני | ממשלת ישראל מאשרת את תכנית “ההתנתקות”‬
‫המתוקנת‪.‬‬
‫• ‪ 30 ,2004‬ביוני | בעתירה שמגישים תושבי הכפר בית סוריך‬
‫ותושבי מבשרת ציון שמצפון מערב לירושלים‪ .‬קובע בג”צ כי בניית‬
‫הגדר חוקית מבחינה עקרונית אך פוסל לראשונה קטע גדר בנימוק‬
‫שפגיעתו בזכויות פלסטינים אינה פרופורציונית לתועלת הביטחונית‪.‬‬
‫לעתירה זו מצטרפת בפעם הראשונה המועצה לשלום ולביטחון‬
‫• ‪ 7 ,2004‬ביולי | מתפרסמת חוות הדעת המייעצת של בית הדין‬
‫הבינלאומי ובה נקבע כי לאחר בחינת מכלול החומר והטענות שבפניו‪,‬‬
‫הגיע בית הדין למסקנה‪ ,‬כי בניית הגדר בתוואי שהוצג בפניו‪ ,‬והמשטר‬
‫הנלווה לה‪ ,‬עומדים בסתירה למשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫• ‪ 21 ,2004‬ביולי | עצרת האו”מ‪ ,‬מחליטה‪ ,‬ברוב של ‪ 150‬מדינות מול‬
‫שש מתנגדות‪ ,‬כי על מדינת ישראל לפרק את הגדר‪.‬‬
‫• ‪ 26 ,2004‬באוקטובר | הכנסת מכריעה ברוב של ‪ 67‬תומכים לטובת‬
‫תוכנית “ההתנתקות”‬
‫• ‪ 24 ,2004‬בדצמבר | ממשלת ישראל מאשרת את החוק ליישום‬
‫תוכנית “ההתנתקות”‬
‫• ‪ ,2005‬ינואר | בישראל מוקמת קואליציה חדשה | מפלגת העבודה‬
‫מצטרפת לליכוד‪.‬‬
‫– מחמוד עבאס (אבו מאזן) נבחר ליו”ר הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫‪ 466‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 466‬‬
‫• ‪ 20 ,2005‬בפברואר | הממשלה מאשרת את פינוי היישובים‬
‫ברצועת עזה ובצפון השומרון ואת התוואי החדש של גדר ההפרדה‬
‫בגדה המערבית‬
‫• ‪ ,2005‬אוגוסט‪-‬ספטמבר | ישראל מפנה את כל יישובי גוש קטיף‬
‫וארבעה מיישובי צפון השומרון וצה”ל נערך מחוץ לרצועת עזה‪.‬‬
‫• ‪ 20 ,2005‬בפברואר | ממשלת ישראל מאשרת תוואי חדש לגדר‬
‫בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בפרשת בית סוריך‬
‫• ‪ 15 ,2005‬בספטמבר | בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה‬
‫שופטים פוסק בעתירה העוסקת בחוקיותה של “גדר ההפרדה” באזור‬
‫אלפי מנשה וקובע כי למרות פסיקת בית המשפט הבינלאומי לצדק | הגדר‬
‫חוקית וכי גם הגנה על התנחלויות היא עילה חוקית לבנייתה‪ .‬יחד עם‪-‬‬
‫זאת נפסל המקטע שכלא חמישה כפרים פלסטינים בין הגדר לקו הירוק‪.‬‬
‫• ‪ ,2005‬אוגוסט | התנתקות מעזה ומצפון השומרון‬
‫• ‪ ,2005‬נובמבר | שרון פורש מהליכוד ומקים את מפלגת קדימה‪.‬‬
‫• ‪ ,2006‬ינואר | אהוד אולמרט מחליף את שרון שמתמוטט ומאושפז‬
‫בתפקיד ראש הממשלה בפועל ומשיק את רעיון “ההתכנסות”‪.‬‬
‫• ‪ ,2006‬ינואר | החמאס זוכה ברוב בבחירות למועצה המחוקקת‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫• ‪ ,2006‬מרץ‪-‬אפריל | אהוד אולמרט בראשות “קדימה” מנצח‬
‫בבחירות לכנסת ומקים עם מפלגת העבודה ממשלה בראשותו‪.‬‬
‫– איסמעיל הנייה מקים ממשלת חמאס‪.‬‬
‫• ‪ 30 ,2006‬באפריל | ראש הממשלה בפועל‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬מאשר‬
‫בתמיכת ארבעה שרים בממשלת המעבר את התוואי החדש למרחב‬
‫ה”תפר”‬
‫• ‪ 28 ,2006‬במאי | בג”ץ מקבל את העתירה נגד תוואי הגדר ממזרח‬
‫לצופין וקובע שנציגי המדינה העלימו משופטיו בעתירה קודמת‬
‫שהתוואי נקבע משיקולים של הרחבת ההתנחלות ולא ביטחוניים‪.‬‬
‫• ‪ | 2006‬יוני‪-‬נובמבר | מבצע “גשמי קיץ”‬
‫• ‪ ,2006‬יולי‪-‬אוגוסט | מלחמת לבנון השנייה‬
‫• ‪ 29 ,2006‬בנובמבר | עצרת האו”מ מקבלת שש החלטות שקוראות‬
‫לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים‪ .‬ההחלטה הראשונה‪ ,‬ברוב של‬
‫‪ 157‬מדינות מתוך ‪ 192‬החברות באו”מ‪ ,‬מכירה בזכות העם הפלסטיני‬
‫זכות החשיבה ‪467‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 467‬‬
‫להגדרה עצמית והקמת מדינה עצמאית‪ .‬בנושא ירושלים חודשה‬
‫ההחלטה שאינה מכירה בסמכויות ישראל לשלוט בעיר בעתיקה‬
‫וקוראת לישראל לחדול מבניית ההתנחלויות סביב מזרח ירושלים‪.‬‬
‫• ‪ ,2006‬דצמבר | בג”ץ דוחה את העתירות נגד תוואי הגדר בביר‬
‫נבאללה וא‪-‬רם‬
‫• ‪ 14 ,2006‬בדצמבר | בג”ץ פוסק על פירוק מעקה הבטון לאורך‬
‫כביש ‪ 317‬וכביש ‪60‬‬
‫• ‪ ,2007‬מאי | פרסום המלצותיה של הועדה לבחינת תקציב הביטחון‬
‫(דו”ח ברודט)‬
‫• ‪ 18 ,2007‬ביוני | אהוד ברק מחליף את עמיר פרץ ומושבע לתפקיד‬
‫שר הביטחון‬
‫• ‪ ,2007‬יולי | החמאס משתלט צבאית על רצועת עזה‪ .‬אבו מאזן‬
‫מקים ממשלה בראשותו של סאלם פיאד הזוכה להכרה מישראל‬
‫ומהקהילה הבינלאומית‪.‬‬
‫• ‪ 20 ,2007‬ביולי | בג”צ מקבל את העתירה של תושבי נעלין ומורה‬
‫על קבלת התוואי של המועצה לשלום ולביטחון מול חשמונאים‪.‬‬
‫• ‪ 25 ,2007‬ביולי | בג”צ בראשות בייניש מחליט על פירוק מיידי תוך‬
‫‪ 14‬יום של מעקה הבטון לאורך כביש ‪ 317‬ו‪ 60-‬ומשית באופן נדיר‬
‫תשלום של ‪ 30‬אלף שקלים הוצאות על המדינה‪ .‬פסק הדין מבוצע‪.‬‬
‫• ‪ 4 ,2007‬בספטמבר | בג”צ קובע כי יש לשנות את תוואי גדר‬
‫ההפרדה סמוך לבילעין כך שייבחן תוואי חלופי המוציא מתחום הגדר‬
‫את האדמות המעובדות באזור נחל דולב‪ ,‬וכן את שלב ב’ של תוכנית‬
‫מתתיהו מזרח‪.‬‬
‫• ‪ ,2007‬נובמבר | הפסקת עבודות מרחב התפר‬
‫• ‪ 4 ,2008‬בנובמבר | ברק אובמה מנצח בבחירות לנשיאות ארה”ב‬
‫• ‪ 21 ,2009‬בספטמבר | ראש הממשלה אהוד אולמרט מגיש את‬
‫התפטרותו לנשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪.‬‬
‫• ‪ 10 ,2009‬בפברואר | בחירות לכנסת ה‪18-‬‬
‫• ‪ 31 ,2009‬במרץ | השבעת ממשלת נתניהו השנייה‬
‫• ‪ 4 ,2009‬ביוני | נשיא ארה”ב ברק אובמה נושא את “נאום קהיר”‪,‬‬
‫בו הוא שוטח את אמונותיו וכוונותיו לגבי עתיד היחסים בין ארצו‬
‫לבין העולם המוסלמי‪.‬‬
‫‪ 468‬שאול אריאלי‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 468‬‬
‫• ‪ 14 ,2009‬ביוני | ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא את “נאום‬
‫בר אילן”‪ ,‬בו הוא פורש את חזונו המדיני ומביע לראשונה הסכמה‬
‫עקרונית להקמת מדינה פלסטינית מפורזת‪.‬‬
‫• ‪ 7 ,2009‬באוגוסט | מחמוד עבאס נבחר בשנית לראש תנועת‬
‫הפת”ח במסגרת הועידה השישית של התנועה שהתקיימה בבית לחם‪.‬‬
‫• ‪ 31 ,2010‬במאי | במהלך עצירת המשט הטורקי לעזה‪ ,‬נהרגים ‪9‬‬
‫מבין נוסעי האוניה “מרמרה" ונפצעים מספר חיילי השייטת‪.‬‬
‫• ‪ 15 ,2010‬ביוני | השופט מצא מגיש את דו"ח ועדת החקירה‬
‫להתנתקות — "המדינה כשלה בטיפול במפוני ההתנתקות"‪.‬‬
‫זכות החשיבה ‪469‬‬
‫‪7/18/10 9:13 AM‬‬
‫‪����� ����� ������.indb 469‬‬