" על מה דע " תקצירים יחידות לימוד – מדעים ` – ד כיתה

‫‪ ‬‬
‫כיתה ד' – מדעים – תקצירים יחידות לימוד "על מה דע"‬
‫שם השיעור‬
‫התאמה‬
‫לכיתה‬
‫תצפיות בבעלי חיים‬
‫ד‬
‫צייר לי כבשה – התאמת‬
‫בעלי חיים לסביבתם‬
‫ד‪ ‬‬
‫ים של טיפות – חיסכון‬
‫במים ומדידת נפח‬
‫ד‪ ‬‬
‫שפוך חמתך – שפכים‪,‬‬
‫הגדרה וטיהור‬
‫ד‪ ‬‬
‫נושא בסילבוס‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫יחסי גומלין בין‬
‫יצורים לבין סביבתם‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫יחסי גומלין בין‬
‫יצורים לבין סביבתם‬
‫תקציר‬
‫יחידה זו מתאימה כהכנה לעריכת תצפית בבעלי חיים‪ .‬בפתיחה מוקרן סרטון אילם‬
‫המתאר צרעה קוברת חגב במחילה שהיא חופרת באדמה‪ .‬התלמידים מתארים את פרטי‬
‫התצפית ובדיון בהמשך הם לומדים להבחין בין תיאור עובדתי של התצפיות לבין הסבר או‬
‫פירוש שלהן‪ .‬מושם דגש על חשיבות הדיוק והפירוט של התצפית‪ .‬התלמידים שואלים‬
‫שאלות הנוגעות לסרטון ומנסים לענות עליהן באמצעות צפייה חוזרת באותו סרטון כשהוא‬
‫מדובב‪ .‬בסיכום מוגדרים הכללים לעריכת תצפית והתלמידים נשלחים לעריכת תצפית‬
‫בשטח עם דף תיעוד‪.‬‬
‫יחידה זו עוסקת בהתאמת בעלי חיים לסביבה בה הם חיים‪ .‬במשחק הפתיחה כל קבוצה‬
‫מגרילה תכונות שונות של בעלי חיים‪ ,‬מצרפת אותן זו לזו ויוצרת מהן בעל חיים דמיוני‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מחליטים התלמידים לאיזו סביבת חיים יכול בעל החיים שיצרו להתאים‪ ,‬תוך‬
‫נימוק בחירתם ותרגול של מיומנות הטיעון‪ .‬היחידה מדגישה כי אין תכונה "טובה" או "רעה"‬
‫אלא "תכונה המתאימה לסביבה" ומאפשרת להשיג את צרכי הקיום שלהם ולשרוד‪.‬‬
‫בפעילות הסכום מוצגים לתלמידים בעלי חיים שונים והתלמידים מנסים לנחש מהי סביבת‬
‫החיים שלהם‪ ,‬על פי תכונותיהם‪.‬‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫יחידה זו עוסקת בחיסכון במים ובמדידת נפח נוזלים‪ .‬בפתיחה התלמידים נכנסים לנושא‬
‫דרך תרגול הקשבה‪ .‬בגוף השיעור התלמידים מתנסים בפעילויות של מדידת נפח טיפה‬
‫והערכת "בזבוז" מים מברז מטפטף תוך תרגול תכנון וביצוע ניסוי וחשיבה יצירתית‪ .‬לסיום‪,‬‬
‫אליס בארץ הפלאות בהופעת אורח‪.‬‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫יחידה זו עוסקת בנושא השפכים‪ .‬בפתיחה מסקרנת התלמידים נחשפים להגדרת שפכים‬
‫ומשם ממשיכים בניסויים לטיהור מים מתוך תערובות שונות המדמות שפכים‪ .‬בניסויים‪ ,‬על‬
‫התלמידים להמציא בעצמם דרכים יצירתיות לביצוע טיהור השפכים תוך שימוש בציוד‬
‫ובכלי מעבדה שונים העומדים לרשותם‪ .‬היחידה מסתיימת בסרטון המציג את תהליכי‬
‫הטיהור בשפד"ן ובהשוואת התהליכים שביצעו התלמידים בכיתה לאלו המוצגים בסרטון‪.‬‬
‫הידרוספירה –‬
‫חשיבות המים‪,‬‬
‫השפעת האדם‬
‫תועלת ומחיר‬
‫סביבתי של ניצול‬
‫חומרים‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שם השיעור‬
‫התאמה‬
‫לכיתה‬
‫כמה מים? מדידות נפח‬
‫ומחסור במים‬
‫ד‪ ‬‬
‫חבר במצוקה – מדידת‬
‫נפח‬
‫ד‪ ‬‬
‫חם קר – תהליך ההתכה‬
‫ד‪ ‬‬
‫לעצור את המים – תהליך‬
‫ההקפאה‬
‫ד‪ ‬‬
‫מרגישים את זה באוויר –‬
‫האוויר בסביבתנו‬
‫ד‪ ‬‬
‫אין מקום – נפח האוויר‬
‫ד‪ ‬‬
‫נושא בסילבוס‬
‫תקציר‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫היחידה עוסקת במדידת נפח נוזלים‪ .‬בפתיחה התלמידים יתוודאו דרך סרטונים ודיון לאורח‬
‫החיים בכפר במערב אפריקה ולבעיית מחסור המים שם‪ .‬בהמשך‪ ,‬ייכנסו התלמידים לנעלי‬
‫הדמויות בסרטונים שראו ויתבקשו לפתור מספר בעיות הקשורות בחלוקת מים תוך שימוש‬
‫בכלים למדידת נפח וחשיבה יצירתית‪.‬‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫יחידה זו עוסקת במדידת נפח באמצעות משורה‪ .‬בפתיחה התלמידים מקבלים אתגר‪ .‬כדי‬
‫לפתור אותו עליהם לקבוע על‪-‬ידי מדידה את הנפחים של כוסות שונות ולתאר את‬
‫התוצאות בטבלה ובגרף עמודות‪ .‬בסיכום התלמידים משווים בין צורות הצגת הנתונים‬
‫ומסיקים מסקנות‪.‬‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫יחידה זו עוסקת במעבר מצב צבירה ממוצק לנוזל‪ .‬בפתיחה התלמידים משחקים משחק‬
‫קצר ומקבלים אתגר‪ .‬בגוף השיעור התלמידים מתיכים קרח‪ ,‬ומודדים טמפרטורה ונפח‬
‫באמצעות מד טמפרטורה ומשורה‪ .‬בסיכום התלמידים נותנים דוגמאות לתהליכי התכה‬
‫מחיי יום יום‪.‬‬
‫כמות ונפח של‬
‫גופים ‪ ‬‬
‫כמות ונפח של‬
‫גופים ‪ ‬‬
‫אפיון מים ושימושים‬
‫במים‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫שינויים בחומר –‬
‫טמפרטורה ומצבי‬
‫צבירה‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫איפיון אוויר‬
‫ושימושים באוויר ‪ ‬‬
‫מדעי החומר –‬
‫חומרים‬
‫איפיון אוויר‬
‫ושימושים באוויר ‪ ‬‬
‫יחידה זו עוסקת במעבר מצב צבירה מנוזל למוצק‪ .‬בפתיחה התלמידים מקבלים אתגר‪.‬‬
‫בגוף השיעור התלמידים עורכים ניסוי על‪-‬פי הוראות‪ .‬בסיכום התלמידים מגיעים למסקנה‬
‫שטמפרטורת הקיפאון של נוזל שווה לטמפרטורת ההתכה של המוצק‪.‬‬
‫יחידה זו מתאימה כשיעור פתיחה לנושא "האוויר בסביבתנו"‪ .‬התלמידים מבצעים‬
‫התנסויות פשוטות ועורכים תצפיות הרומזות על קיומו של האוויר‪ .‬הם מתרגלים איסוף‬
‫מידע באמצעות תצפיות‪ ,‬סיכום תצפיות בטבלה והבחנה בין תיאור התצפית לבין הסבר‬
‫לתופעות הנצפות‪ .‬בסיכום התלמידים מגדירים בעצמם את המושג אויר "כחומר‪/‬כמשהו‬
‫שיכול לנוע ולהזיז חפצים"‪.‬‬
‫יחידה זו עוסקת ברעיון שהאוויר תופס נפח‪ .‬בגוף השיעור התלמידים עורכים ניסוי על‪-‬פי‬
‫הוראות ומבחינים בתופעה‪ ,‬שואלים שאלות על התופעה‪ ,‬מסיקים מסקנות ומנבאים‬
‫תוצאות של ניסוי חדש על סמך המסקנות‪ .‬בסיכום התלמידים מחברים משפטים המקשרים‬
‫מושגים שלמדו בשיעור‪.‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שם השיעור‬
‫התאמה‬
‫לכיתה‬
‫כדור הכדורים –‬
‫האטמוספרה כמרכיב של‬
‫כדור הארץ‬
‫ד‪ ‬‬
‫איזו אווירה – הרכב‬
‫האטמוספרה‬
‫ד‪ ‬‬
‫רפאים‪ ,‬פרצים וקדים –‬
‫רוח‬
‫ד‪ ‬‬
‫עור של פיל – העור‬
‫כאמצעי חישה‬
‫ד‪ ‬‬
‫זזים מבפנים – מבנה‬
‫המפרקים וחשיבותם‬
‫ד‪ ‬‬
‫נושא בסילבוס‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫אטמוספירה‬
‫תקציר‬
‫ביחידה זו מוצג תיאור סכמטי של מרכיבי כדור הארץ‪ :‬הגיאו‪-‬ספירה‪ ,‬ההידרו‪-‬ספירה‬
‫והאטמו‪-‬ספירה‪ .‬התלמידים לומדים שהאטמוספרה של כדור הארץ נקראת 'אוויר' ומתנסים‬
‫בייצוג מידע באיור ובהפקת מידע מאיור‪ .‬בנוסף הם מתנסים בחשיבה מטא‪-‬קוגניטיבית‬
‫כאשר הם בוחנים את התאמתן של מיומנויות אלו לאופיים כלומדים‪ .‬ליחידה הרחבה בה‬
‫מתרגלים התלמידים שאילת שאלות‪ ,‬השבה עליהן באופן עצמאי והצגת התשובות בפני‬
‫הכיתה‪ .‬ההרחבה מאפשרת לתלמיד להפוך למומחה בתחומו‪ ,‬מהלך המעצים תחושת‬
‫המסוגלות שלו‪.‬‬
‫היחידה עוסקת בהרכב הגזים באוויר ובדרכים שונות לייצוג נתונים כמותיים‪ .‬במהלך‬
‫השיעור התלמידים מפיקים מטקסט נתונים כמותיים על הרכב הגזים באוויר‪ ,‬מציבים אותם‬
‫בטבלה ומייצגים את הנתונים שבטבלה בתרשים על ידי צביעת לוח משבצות‪ ,‬תוך הבהרת‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות המושגים "אחוז" ו"תערובת גזים"‪ .‬היחידה כוללת גם חשיבה מטא קוגניטיבית‪ ,‬על‬
‫ההעדפות האישיות של התלמידים לדרכי הייצוג השונות של נתונים כמותיים‪ .‬ההרחבה של‬
‫אטמוספירה – הרכב היחידה עוסקת בהרכב הגזים באטמוספרה של כוכב הלכת מאדים‪ ,‬ומזמנת דיון בייחודיותו‬
‫של כדור הארץ במערכת השמש תוך תרגול נוסף של המרת הנתונים הכמותיים בין טקסט‪,‬‬
‫טבלה ואיור‪.‬‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות אקולוגיות‬
‫אטמוספירה – מזג‬
‫אוויר‬
‫יחידה זו עוסקת בנושא הרוח‪ .‬היחידה פותחת בפעילות מלווה במצגת ובסרטונים‬
‫המדגימים היווצרות של רוח‪ .‬בהמשך‪ ,‬התלמידים מתנסים בתכנון ובבנייה של מד רוח כיד‬
‫דמיונם ובעזרת ציוד נתון‪ .‬לסיום‪ ,‬התלמידים מחברים חידות המתרגלות הבנה של כיווני‬
‫רוח תוך יישום הידע בצורה משחקית‪.‬‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות ותהליכים‬
‫ביצורים חיים‬
‫יחידה זו עוסקת בעור וביכולתו לתווך חישה‪.‬בפתיחה התלמידים נחשפים לקטע מסרט‪.‬‬
‫גוף היחידה וסיומה מכילים סיפור רקע‪ ,‬חידה ומשימות המובילים לתכנון ניסוי הבודק‬
‫רזולצית תחושת מגע בחלקי גוף שונים )למשל אצבע‪ ,‬כף יד(‪ .‬התלמידים מתרגלים תכנון‬
‫וביצוע ניסוי‪ ,‬חזרה על מדידות והצגת תוצאות בגרף עמודות‪.‬‬
‫מדעי החיים –‬
‫מערכות ותהליכים‬
‫ביצורים חיים‬
‫יחידה זו עוסקת בנושא המפרקים‪ .‬היחידה מכילה ארבע פעילויות המדגימות דרך התנסות‬
‫את סוגי המפרקים ואת חשיבותם‪ .‬הפעילויות כוללות משחקים‪ ,‬משימות בנייה ופעילויות‬
‫מתוקשבות‪.‬‬
‫העור באדם‬
‫תנועה ויציבה‬
‫‪ 3‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שם השיעור‬
‫התאמה‬
‫לכיתה‬
‫נושא בסילבוס‬
‫מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ'‬
‫ד‪ ‬‬
‫טכנולוגיה – עולם‬
‫מעשה ידי אדם‬
‫מערכת טכנולוגית –‬
‫מבנה ופעולה‬
‫תקציר‬
‫יחידה זו עוסקת במבנה ופעולה של מערכת טכנולוגית‪ .‬סרטון הפתיחה המציג מכונת‬
‫‪ Rube Goldberg‬מבהיר כי למערכת טכנולוגית יש מטרה וכי היא בנויה מרכיבים‪ ,‬חלקם‬
‫הכרחיים וחלקם פחות‪ .‬בפעילות הראשונה התלמידים מתנסים בפירוק מערכת פשוטה‪:‬‬
‫עט כדורי קפיצי‪ ,‬במטרה להבין מה הם מרכיבי המערכת הזו ומה תפקידיהם‪ .‬הם לומדים‬
‫כי המבנה‪ ,‬המיקום והתיאום בין רכיבי העט מאפשרים את תיפקודה כמערכת‪ .‬בהמשך‬
‫היחידה התלמידים מתנסים בתכנון ובנייה עצמית של מערכת בעלת מטרה מוגדרת‪ :‬מתקן‬
‫לאחזית פתקיות‪ ,‬מציוד שהם מקבלים‪ .‬בפעילות הסיכום עולה רמת היצירתיות הנדרשת‬
‫כאשר התלמידים מתבקשים לבחור מטרה ולתכנן ולבנות מערכת מתאימה‪ ,‬פרי דמיונם‪,‬‬
‫תוך מתן חופש ליצירתיות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ ‬‬