‫‪ ‬‬ ‫כיתה ד' – מדעים – תקצירים יחידות לימוד "על מה דע"‬ ‫שם השיעור‬ ‫התאמה‬ ‫לכיתה‬ ‫תצפיות בבעלי חיים‬ ‫ד‬ ‫צייר לי כבשה – התאמת‬ ‫בעלי חיים לסביבתם‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫ים של טיפות – חיסכון‬ ‫במים ומדידת נפח‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫שפוך חמתך – שפכים‪,‬‬ ‫הגדרה וטיהור‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫נושא בסילבוס‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫יחסי גומלין בין‬ ‫יצורים לבין סביבתם‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫יחסי גומלין בין‬ ‫יצורים לבין סביבתם‬ ‫תקציר‬ ‫יחידה זו מתאימה כהכנה לעריכת תצפית בבעלי חיים‪ .‬בפתיחה מוקרן סרטון אילם‬ ‫המתאר צרעה קוברת חגב במחילה שהיא חופרת באדמה‪ .‬התלמידים מתארים את פרטי‬ ‫התצפית ובדיון בהמשך הם לומדים להבחין בין תיאור עובדתי של התצפיות לבין הסבר או‬ ‫פירוש שלהן‪ .‬מושם דגש על חשיבות הדיוק והפירוט של התצפית‪ .‬התלמידים שואלים‬ ‫שאלות הנוגעות לסרטון ומנסים לענות עליהן באמצעות צפייה חוזרת באותו סרטון כשהוא‬ ‫מדובב‪ .‬בסיכום מוגדרים הכללים לעריכת תצפית והתלמידים נשלחים לעריכת תצפית‬ ‫בשטח עם דף תיעוד‪.‬‬ ‫יחידה זו עוסקת בהתאמת בעלי חיים לסביבה בה הם חיים‪ .‬במשחק הפתיחה כל קבוצה‬ ‫מגרילה תכונות שונות של בעלי חיים‪ ,‬מצרפת אותן זו לזו ויוצרת מהן בעל חיים דמיוני‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מחליטים התלמידים לאיזו סביבת חיים יכול בעל החיים שיצרו להתאים‪ ,‬תוך‬ ‫נימוק בחירתם ותרגול של מיומנות הטיעון‪ .‬היחידה מדגישה כי אין תכונה "טובה" או "רעה"‬ ‫אלא "תכונה המתאימה לסביבה" ומאפשרת להשיג את צרכי הקיום שלהם ולשרוד‪.‬‬ ‫בפעילות הסכום מוצגים לתלמידים בעלי חיים שונים והתלמידים מנסים לנחש מהי סביבת‬ ‫החיים שלהם‪ ,‬על פי תכונותיהם‪.‬‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫יחידה זו עוסקת בחיסכון במים ובמדידת נפח נוזלים‪ .‬בפתיחה התלמידים נכנסים לנושא‬ ‫דרך תרגול הקשבה‪ .‬בגוף השיעור התלמידים מתנסים בפעילויות של מדידת נפח טיפה‬ ‫והערכת "בזבוז" מים מברז מטפטף תוך תרגול תכנון וביצוע ניסוי וחשיבה יצירתית‪ .‬לסיום‪,‬‬ ‫אליס בארץ הפלאות בהופעת אורח‪.‬‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫יחידה זו עוסקת בנושא השפכים‪ .‬בפתיחה מסקרנת התלמידים נחשפים להגדרת שפכים‬ ‫ומשם ממשיכים בניסויים לטיהור מים מתוך תערובות שונות המדמות שפכים‪ .‬בניסויים‪ ,‬על‬ ‫התלמידים להמציא בעצמם דרכים יצירתיות לביצוע טיהור השפכים תוך שימוש בציוד‬ ‫ובכלי מעבדה שונים העומדים לרשותם‪ .‬היחידה מסתיימת בסרטון המציג את תהליכי‬ ‫הטיהור בשפד"ן ובהשוואת התהליכים שביצעו התלמידים בכיתה לאלו המוצגים בסרטון‪.‬‬ ‫הידרוספירה –‬ ‫חשיבות המים‪,‬‬ ‫השפעת האדם‬ ‫תועלת ומחיר‬ ‫סביבתי של ניצול‬ ‫חומרים‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שם השיעור‬ ‫התאמה‬ ‫לכיתה‬ ‫כמה מים? מדידות נפח‬ ‫ומחסור במים‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫חבר במצוקה – מדידת‬ ‫נפח‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫חם קר – תהליך ההתכה‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫לעצור את המים – תהליך‬ ‫ההקפאה‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫מרגישים את זה באוויר –‬ ‫האוויר בסביבתנו‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫אין מקום – נפח האוויר‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫נושא בסילבוס‬ ‫תקציר‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫היחידה עוסקת במדידת נפח נוזלים‪ .‬בפתיחה התלמידים יתוודאו דרך סרטונים ודיון לאורח‬ ‫החיים בכפר במערב אפריקה ולבעיית מחסור המים שם‪ .‬בהמשך‪ ,‬ייכנסו התלמידים לנעלי‬ ‫הדמויות בסרטונים שראו ויתבקשו לפתור מספר בעיות הקשורות בחלוקת מים תוך שימוש‬ ‫בכלים למדידת נפח וחשיבה יצירתית‪.‬‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫יחידה זו עוסקת במדידת נפח באמצעות משורה‪ .‬בפתיחה התלמידים מקבלים אתגר‪ .‬כדי‬ ‫לפתור אותו עליהם לקבוע על‪-‬ידי מדידה את הנפחים של כוסות שונות ולתאר את‬ ‫התוצאות בטבלה ובגרף עמודות‪ .‬בסיכום התלמידים משווים בין צורות הצגת הנתונים‬ ‫ומסיקים מסקנות‪.‬‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫יחידה זו עוסקת במעבר מצב צבירה ממוצק לנוזל‪ .‬בפתיחה התלמידים משחקים משחק‬ ‫קצר ומקבלים אתגר‪ .‬בגוף השיעור התלמידים מתיכים קרח‪ ,‬ומודדים טמפרטורה ונפח‬ ‫באמצעות מד טמפרטורה ומשורה‪ .‬בסיכום התלמידים נותנים דוגמאות לתהליכי התכה‬ ‫מחיי יום יום‪.‬‬ ‫כמות ונפח של‬ ‫גופים ‪ ‬‬ ‫כמות ונפח של‬ ‫גופים ‪ ‬‬ ‫אפיון מים ושימושים‬ ‫במים‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫שינויים בחומר –‬ ‫טמפרטורה ומצבי‬ ‫צבירה‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫איפיון אוויר‬ ‫ושימושים באוויר ‪ ‬‬ ‫מדעי החומר –‬ ‫חומרים‬ ‫איפיון אוויר‬ ‫ושימושים באוויר ‪ ‬‬ ‫יחידה זו עוסקת במעבר מצב צבירה מנוזל למוצק‪ .‬בפתיחה התלמידים מקבלים אתגר‪.‬‬ ‫בגוף השיעור התלמידים עורכים ניסוי על‪-‬פי הוראות‪ .‬בסיכום התלמידים מגיעים למסקנה‬ ‫שטמפרטורת הקיפאון של נוזל שווה לטמפרטורת ההתכה של המוצק‪.‬‬ ‫יחידה זו מתאימה כשיעור פתיחה לנושא "האוויר בסביבתנו"‪ .‬התלמידים מבצעים‬ ‫התנסויות פשוטות ועורכים תצפיות הרומזות על קיומו של האוויר‪ .‬הם מתרגלים איסוף‬ ‫מידע באמצעות תצפיות‪ ,‬סיכום תצפיות בטבלה והבחנה בין תיאור התצפית לבין הסבר‬ ‫לתופעות הנצפות‪ .‬בסיכום התלמידים מגדירים בעצמם את המושג אויר "כחומר‪/‬כמשהו‬ ‫שיכול לנוע ולהזיז חפצים"‪.‬‬ ‫יחידה זו עוסקת ברעיון שהאוויר תופס נפח‪ .‬בגוף השיעור התלמידים עורכים ניסוי על‪-‬פי‬ ‫הוראות ומבחינים בתופעה‪ ,‬שואלים שאלות על התופעה‪ ,‬מסיקים מסקנות ומנבאים‬ ‫תוצאות של ניסוי חדש על סמך המסקנות‪ .‬בסיכום התלמידים מחברים משפטים המקשרים‬ ‫מושגים שלמדו בשיעור‪.‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שם השיעור‬ ‫התאמה‬ ‫לכיתה‬ ‫כדור הכדורים –‬ ‫האטמוספרה כמרכיב של‬ ‫כדור הארץ‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫איזו אווירה – הרכב‬ ‫האטמוספרה‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫רפאים‪ ,‬פרצים וקדים –‬ ‫רוח‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫עור של פיל – העור‬ ‫כאמצעי חישה‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫זזים מבפנים – מבנה‬ ‫המפרקים וחשיבותם‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫נושא בסילבוס‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫אטמוספירה‬ ‫תקציר‬ ‫ביחידה זו מוצג תיאור סכמטי של מרכיבי כדור הארץ‪ :‬הגיאו‪-‬ספירה‪ ,‬ההידרו‪-‬ספירה‬ ‫והאטמו‪-‬ספירה‪ .‬התלמידים לומדים שהאטמוספרה של כדור הארץ נקראת 'אוויר' ומתנסים‬ ‫בייצוג מידע באיור ובהפקת מידע מאיור‪ .‬בנוסף הם מתנסים בחשיבה מטא‪-‬קוגניטיבית‬ ‫כאשר הם בוחנים את התאמתן של מיומנויות אלו לאופיים כלומדים‪ .‬ליחידה הרחבה בה‬ ‫מתרגלים התלמידים שאילת שאלות‪ ,‬השבה עליהן באופן עצמאי והצגת התשובות בפני‬ ‫הכיתה‪ .‬ההרחבה מאפשרת לתלמיד להפוך למומחה בתחומו‪ ,‬מהלך המעצים תחושת‬ ‫המסוגלות שלו‪.‬‬ ‫היחידה עוסקת בהרכב הגזים באוויר ובדרכים שונות לייצוג נתונים כמותיים‪ .‬במהלך‬ ‫השיעור התלמידים מפיקים מטקסט נתונים כמותיים על הרכב הגזים באוויר‪ ,‬מציבים אותם‬ ‫בטבלה ומייצגים את הנתונים שבטבלה בתרשים על ידי צביעת לוח משבצות‪ ,‬תוך הבהרת‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות המושגים "אחוז" ו"תערובת גזים"‪ .‬היחידה כוללת גם חשיבה מטא קוגניטיבית‪ ,‬על‬ ‫ההעדפות האישיות של התלמידים לדרכי הייצוג השונות של נתונים כמותיים‪ .‬ההרחבה של‬ ‫אטמוספירה – הרכב היחידה עוסקת בהרכב הגזים באטמוספרה של כוכב הלכת מאדים‪ ,‬ומזמנת דיון בייחודיותו‬ ‫של כדור הארץ במערכת השמש תוך תרגול נוסף של המרת הנתונים הכמותיים בין טקסט‪,‬‬ ‫טבלה ואיור‪.‬‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות אקולוגיות‬ ‫אטמוספירה – מזג‬ ‫אוויר‬ ‫יחידה זו עוסקת בנושא הרוח‪ .‬היחידה פותחת בפעילות מלווה במצגת ובסרטונים‬ ‫המדגימים היווצרות של רוח‪ .‬בהמשך‪ ,‬התלמידים מתנסים בתכנון ובבנייה של מד רוח כיד‬ ‫דמיונם ובעזרת ציוד נתון‪ .‬לסיום‪ ,‬התלמידים מחברים חידות המתרגלות הבנה של כיווני‬ ‫רוח תוך יישום הידע בצורה משחקית‪.‬‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות ותהליכים‬ ‫ביצורים חיים‬ ‫יחידה זו עוסקת בעור וביכולתו לתווך חישה‪.‬בפתיחה התלמידים נחשפים לקטע מסרט‪.‬‬ ‫גוף היחידה וסיומה מכילים סיפור רקע‪ ,‬חידה ומשימות המובילים לתכנון ניסוי הבודק‬ ‫רזולצית תחושת מגע בחלקי גוף שונים )למשל אצבע‪ ,‬כף יד(‪ .‬התלמידים מתרגלים תכנון‬ ‫וביצוע ניסוי‪ ,‬חזרה על מדידות והצגת תוצאות בגרף עמודות‪.‬‬ ‫מדעי החיים –‬ ‫מערכות ותהליכים‬ ‫ביצורים חיים‬ ‫יחידה זו עוסקת בנושא המפרקים‪ .‬היחידה מכילה ארבע פעילויות המדגימות דרך התנסות‬ ‫את סוגי המפרקים ואת חשיבותם‪ .‬הפעילויות כוללות משחקים‪ ,‬משימות בנייה ופעילויות‬ ‫מתוקשבות‪.‬‬ ‫העור באדם‬ ‫תנועה ויציבה‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שם השיעור‬ ‫התאמה‬ ‫לכיתה‬ ‫נושא בסילבוס‬ ‫מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ'‬ ‫ד‪ ‬‬ ‫טכנולוגיה – עולם‬ ‫מעשה ידי אדם‬ ‫מערכת טכנולוגית –‬ ‫מבנה ופעולה‬ ‫תקציר‬ ‫יחידה זו עוסקת במבנה ופעולה של מערכת טכנולוגית‪ .‬סרטון הפתיחה המציג מכונת‬ ‫‪ Rube Goldberg‬מבהיר כי למערכת טכנולוגית יש מטרה וכי היא בנויה מרכיבים‪ ,‬חלקם‬ ‫הכרחיים וחלקם פחות‪ .‬בפעילות הראשונה התלמידים מתנסים בפירוק מערכת פשוטה‪:‬‬ ‫עט כדורי קפיצי‪ ,‬במטרה להבין מה הם מרכיבי המערכת הזו ומה תפקידיהם‪ .‬הם לומדים‬ ‫כי המבנה‪ ,‬המיקום והתיאום בין רכיבי העט מאפשרים את תיפקודה כמערכת‪ .‬בהמשך‬ ‫היחידה התלמידים מתנסים בתכנון ובנייה עצמית של מערכת בעלת מטרה מוגדרת‪ :‬מתקן‬ ‫לאחזית פתקיות‪ ,‬מציוד שהם מקבלים‪ .‬בפעילות הסיכום עולה רמת היצירתיות הנדרשת‬ ‫כאשר התלמידים מתבקשים לבחור מטרה ולתכנן ולבנות מערכת מתאימה‪ ,‬פרי דמיונם‪,‬‬ ‫תוך מתן חופש ליצירתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫‪ ‬‬