‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫דברי מבוא לכנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‬ ‫עמיתים יקרים‪,‬‬ ‫הכנס השנתי העשירי של העמותה לקידום המחקר בסיעוד בישראל יעסוק השנה בהיבטים מגוונים‬ ‫שמאפיינים את רצף הטיפול‪ .‬הכנס הינו מפגש ארצי רב‪ -‬משתתפים של אחים ואחיות מרחבי הארץ‪ .‬תכני‬ ‫הכנס יתמקדו בתיאור ההישגים והאתגרים המחקריים העומדים בפני העוסקים במחקר בתחום הסיעוד‬ ‫בישראל ובהתוויות כיווני התפתחות לעתיד לבוא בארץ ובעולם‪ .‬הכנס מהווה הזדמנות מיוחדת למפגש‬ ‫מקצועי של כל המעורבים במחקר בסיעוד בארץ ויכללו בו הרצאות מעניינות של טובי המחקרים בסיעוד‬ ‫שנערכו השנה‪ ,‬תערוכת כרזות והרצאה מרתקת של מחקר שבוצע בארה"ב‪.‬‬ ‫כפי שתיווכחו‪ ,‬המחקרים שיוצגו משקפים עבודה איכותית ומשמעותית בכל תחומי המקצוע‪.‬‬ ‫חברי ועד העמותה ואני מודים לכל האחיות שמפתחות ומקדמות מחקרים בשדות הקליניים ומקווים‬ ‫שהעיסוק במחקר יהווה חלק מובנה מהעשייה היומיומית‪.‬‬ ‫בברכת כנס מעשיר ומרחיב אופקים‪,‬‬ ‫ד"ר מירב בן‪-‬נתן – יו"ר הכנס‬ ‫וחברי ועד העמותה ‪:‬‬ ‫ד"ר מירב בן‪-‬נתן – יו"ר העמותה‬ ‫ד"ר צביה בר נוי‬ ‫ד"ר אפרת דגן‬ ‫גב' יפה עין גל‬ ‫ד"ר ענת פלס בורץ‬ ‫ד"ר איליה קגן‬ ‫ד"ר דורית רובינשטיין‬ ‫ד"ר מינה רותם‬ ‫גב' חיה רז‬ ‫‪2‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫רשימת הרצאות (לפי סדר המושבים)‪3....................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש ברשומה רפואית אלקטרונית בבית חולים כללי בישראל‪ :‬השלכות השימוש על העבודה‬ ‫הקלינית של רופאים ואחיות‪.‬‬ ‫ד"ר אנה אופיר ‪7.........................................................................................................................‬‬ ‫‪ ‬סימולציות קליניות כאמצעי להפחתת רמת החרדה‪ ,‬לשיפור רמת הביטחון העצמי היכולת‬ ‫והיעילות הטיפולית אצל סטודנטים לסיעוד‪.‬‬ ‫ד"ר רביע חלאילה‪ ,‬אורית אלדר‪ ,‬סאלם חדיד‪8...............................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול האחות בצנתר מרכזי ‪ :PICC LINE‬האם זה הידע‪ ,‬המיומנות תחושת הביטחון או‬ ‫השילוב ביניהם ?‬ ‫יהודית חייט‪ ,‬ענת ליברטי‪ ,‬הנקה רוטמן‪ ,‬ברכה קליין‪ ,‬פאני ברדיצ'בר‪ ,‬ד"ר ענת פלס בורץ‪9..................‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואה בין מטופלים העוברים צנתור בגישה רדיאלית לבין מטופלים העוברים צנתור בגישה‬ ‫פמורלית‪ -‬היבטים סיעודיים‬ ‫רינת מלכה‪ ,‬ענת גלס‪01................................................................................................................‬‬ ‫‪ ‬מבדקי ידע בתרופות‪ :‬כלי ניהולי לאומדן השתלבות אחות חדשה במחלקה‬ ‫אורנה אלוק‪ ,‬ענת דובובי‪ ,‬ננסי בלק‪ ,‬מיכל קרנצלר‪ ,‬טניה משיח‪00.....................................................‬‬ ‫‪ ‬הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ללא מרשם ויחסי אמון‬ ‫דניאלה דליות‪ ,‬שרונה צור פלד‪ ,‬אורנה בקאל‪ ,‬מרגלית קנטור‪01........................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי פריון ואיכות חייהן של מטופלות ‪IVF‬‬ ‫קרן גרינברג‪ ,‬פרופ' תלמה קושניר ‪01................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפיסת איכות חיים של הורים לתינוק במשקל לידה נמוך ביותר לעומת הורים לתינוק במשקל‬ ‫רגיל‬ ‫אורלי בנור ‪01..............................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫איכות חיים ומאפייני התמודדות בקרב בני זוג של נשים החולות בסרטן השד בהשוואה לבני זוג‬ ‫של נשים בריאות‬ ‫ולדה שור‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪01......................................................................................................... .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪ ‬איכות חיים ותפקוד מיני לאחר הכנסת נקז מלעורי ושחרורם לביתם‬ ‫אילנה חורי‪ ,‬הלן מלכה ‪-‬זאבי ‪07..................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫איכות חייהם של עובדים זרים המטפלים בקשישים‬ ‫דניאלה שרעבי ‪08.......................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאפייני אורח חיים‪ ,‬תפקוד ואיכות חיים של מטופלי דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ ,C‬בזמן ובתום‬ ‫הטיפול האנטי ויראלי המשולב"‬ ‫ורד יעבץ בר‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪ ,‬פרופ' עמנואל סיקולר ‪09....................................................................‬‬ ‫‪ ‬גורמים המנבאים השמנת יתר בגיל הילדות המוקדמת‬ ‫יפה עין גל‪ ,‬מרים פייס‪ ,‬איריס רנצר‪ ,‬יעל בן שלום‪ ,‬ענת שר‪ ,‬זהבה יהב ועליזה חברוני‪10....................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ED‬בילדים לאחר הרדמה כללית‬ ‫אליק גולולובוב‪ ,‬ליאת טודריס‪ ,‬יעקב ברמן‪ ,‬ציפי רוזנברג גילעד‪ ,‬פנינה שלפר‪ ,‬ד"ר ערן סגל‪11............‬‬ ‫‪‬‬ ‫חום וכאב בילדים‪ :‬ידע‪ ,‬עמדות והתנהגויות בטיחותיות של הורים בנוגע לשימוש בתרופות מדף‬ ‫(‪ )OTC‬לשיכוך כאב ולהורדת חום בילדים‬ ‫יהודית לב‪ ,‬וד"ר רחל יפה זיסק רני ‪13.................................................................................................‬‬ ‫‪ ‬הערכה של תכניות ביקורי בית למניעת היפגעות ילדים בבית ובחצר‬ ‫אומימה כנאעני‪ ,‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‪11........................................................ ..........................‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול בילדים סופניים הסובלים מגידולי מוח במחלקה האונקולוגית ובקהילה‬ ‫‪‬‬ ‫צאלה הופמן‪ ,‬אינה אדלר‪ ,‬יפעת עזר– כהן‪ ,‬פרופ' איין כהן‪ ,‬פרופ' יצחק יניב‪ ,‬ד"ר הלן‬ ‫טולדנו‪11...................................................................................................................... .......‬‬ ‫‪ ‬גבר הולך לאיבוד‪...‬‬ ‫רלי אלון ‪11................................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיבוק עוטף למבוטח – הקמת מחלקה בקהילה לצמצום אשפוזים חוזרים‬ ‫רותי רוזן‪ ,‬דאוד חזקיה‪18..................................................... .......................................................‬‬ ‫‪ ‬רצף טיפולי בשחרור מאשפוז‪ :‬תפקיד ההכנה להמשך טיפול הן באשפוז והן בקהילה‬ ‫מיכל פנצ'ק ‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬ריקי זטלנד‪ ,‬ד"ר אפרת שדמי‪19.........................................................‬‬ ‫אפידמיולוגיה וניבוי של נפילות חולים במחלקות אשפוז‬ ‫סבטלנה למשוב‪ ,‬ד"ר רפאל גורודישר‪ ,‬ד"ר נדב דוידוביץ‪ ,‬מלכה ליבושור‪ ,‬ד"ר נטליה בלינקו‪31...........‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמונות בריאות ופרספקטיבת הזמן כמנבאות היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת מסוג ‪2‬‬ ‫תמר וכטר‪ ,‬פרופ' יורם בר טל ‪30..................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת התוכנית לאיתור דיכאון לאחר לידה‬ ‫נעמה חייט‪ ,‬פליסה פרחגרוד‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט‪ ,‬ד"ר אורלי שריד‪ ,‬ד"ר דורית סגל‪-‬אנגלצ'ין‪ ,‬אלינה‬ ‫קופטמן ‪31..................................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול סדר יום בקרב מטופלים לאחר חבלה מוחית‬ ‫אירית קוצין גבוביץ‪ ,‬צביה דולב‪ ,‬עליזה וושניצה‪ ,‬אאידה דיניה‪ ,‬אוסנת בראל‪ ,‬עמאר מנסור‪ ,‬פאוז עבד‬ ‫אל קאדר‪ ,‬ד"ר ירון סחר ‪33...........................................................................................................‬‬ ‫‪ ‬תרומתה של אחות בגמילה מעישון ושינוי אורח חיים של ציבור הלקוחות‪.‬‬ ‫פולינה קפליאנוב – ברוור‪ ,‬ד"ר רותם מינה‪31..................................................................................‬‬ ‫‪ ‬גברים בסיעוד בישראל‪ :‬מחסומים‪,‬מניעים והתפיסות כלפיהם‬ ‫אשכנזי ליאת‪ ,‬רומם פנינה‪ ,‬ליבשיץ‪-‬ריבן אילנה‪ ,‬אורלי גרינשטיין ‪-‬כהן‪31..........................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫רק ביחד נזהה את י‪.‬ח‪.‬ד‪( .‬סימני ‪ :TIA/ STROKE‬יד‪ ,‬חיוך‪ ,‬דיבור)‬ ‫עטרה זמיר‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬מיכל פנצ'ק‪ ,‬ריקי זטלנד ‪37..................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד את מידת תרומתן של אחיות מתאמות בריאות‬ ‫השד לאורך הרצף הטיפולי‪ :‬מחקר סיעודי רב מרכזי בישראל‬ ‫ליויה כסלו‪ ,‬עירית דינור‪ ,‬מלכה כהן‪ ,‬חנה זה‪ ,‬מירה דמארי‪ ,‬האנה חלאג'‪ ,‬עליזה כץ‪ ,‬דר' אילנה‬ ‫קדמון‪38.......................................................................... ..........................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על מידת היענות האחיות לעבור בדיקות בריאות תקופתיות לגילוי מוקדם‪,‬‬ ‫בבית החולים‬ ‫לובה בלין‪ ,‬יונתן לרמן‪ ,‬איליה גרינברג‪ ,‬עדה אדלר‪39.......................................................................‬‬ ‫‪ ‬סמני קרישה ואיכות שינה בקרב אחיות עובדות משמרות ואחיות עובדות יום‬ ‫גלב סחרוב‪11..............................................................................................................................‬‬ ‫רשימת פוסטרים (לפי א‪-‬ב מציגים) ‪10...............................................................................................‬‬ ‫תודות ‪11..........................................................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מושב בוקר ‪ :1‬טכנולוגיות וטיפול תרופתי‬ ‫יו"ר – ד"ר אפרת דגן‬ ‫‪6‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫שימוש ברשומה רפואית אלקטרונית בבית חולים כללי בישראל‪ :‬השלכות השימוש על‬ ‫העבודה הקלינית של רופאים ואחיות‬ ‫ד"ר אנה אופיר‬ ‫בית חולים הלל יפה‬ ‫רקע‪ :‬המחקר הנוכחי עוסק ברשומה רפואית אלקטרונית‪ ,‬הטמעתה‪ ,‬השלכותיה על תהליכים ארגוניים ועל‬ ‫העשייה הקלינית בב"ח כללי בישראל‪.‬‬ ‫התפתחויות מהירות של טכנולוגיות רפואיות בתחום האבחון‪ ,‬הטיפול והמידע הגבירו את כמויות המידע‬ ‫המקצועי אשר מחד‪ ,‬משפרות את עבודתם של אנשי הרפואה בשל הנגישות למידע חיוני ומאידך מקשות‬ ‫עליהם בהתמודדות עם עומס מידע העלול לגרום לטעויות בקבלת החלטות קליניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מורכבות‬ ‫הטיפול בחולה הולכת ועולה ומערבת מומחים רפואיים שונים בו זמנית‪ .‬הדבר מחייב תיאום ואינטגרציה‬ ‫בין גופים ומטפלים רבים בתחום זרימת המידע‪ ,‬על מנת להבטיח רצף טיפולי תקין ואיכותו‪.‬‬ ‫רשומה רפואית אלקטרונית – ‪ )EMR( Electronic Medical Record‬מהווה סוג של טכנולוגית מידע‬ ‫אשר באמצעותה‪ ,‬יכולים הרופאים והאחיות לארגן את המידע הרב וליעל את השימוש בו לצורך עבודתם‬ ‫הקלינית‪.‬‬ ‫למרות הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הללו ובתרומתן האפשרית לשיפור עשייה קלינית‪ ,‬שילובן ויישומן‬ ‫בשדה נתקל בקשיים‪ ,‬כך שרופאים ואחיות בבתי החולים משתמשים בהן באופן חלקי בלבד‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬מטרתו של המחקר הנוכחי היא להבין פערים אלה ולאמוד את היקף השימוש ברשומה‬ ‫האלקטרונית בעשייה הקלינית ולאתר גורמים המשפיעים על השימוש‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר נערך בשיטה איכותנית ובדק תפיסתם של רופאים ואחיות לגבי תרומת רשומה‬ ‫אלקטרונית לעשייה הקלינית‪ ,‬הגורמים המשפיעים על תהליך ההטמעה והשלכות של שימוש על העבודה‬ ‫הקלינית של אחיות ורופאים‪ .‬איסוף נתונים זה התבצע באמצעות ראיון עומק‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי המחקר מוצגים על פי שלושה מימדים‪ :‬הארגון וסביבת העבודה‪,‬‬ ‫אינטראקציות בין אנשי הצוות והמערכת הממוחשבת ואינטראקציות בין הצוות והמטופל ‪ .‬הממצאים‬ ‫דנים בגורמים המשפיעים על הטמעה ועל מידת ואופן השימוש במערכת‪ ,‬השפעת השימוש על אופן ניהול‬ ‫המידע ואיכות התיעוד‪ ,‬על דפוסי התקשורת בין רופאים ואחיות‪ ,‬על ניהול תהליכים קליניים‪ ,‬על תהליכי‬ ‫בקרה‪ ,‬שליטה וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬רשומה אלקטרונית מהווה משאב אינטגראלי בניהול הטיפול בחולה‪ .‬שילובה בשדה‬ ‫הקליני מושפע מגורמים אשר חלקם מסייעים וחלקם מעכבים את הטמעתה ושימוש יעיל בה‪.‬‬ ‫מודל המחקר מסייע להבין את התהליכים פסיכולוגיים אותם חווים המשתמשים במהלך ההטמעה ואת‬ ‫הדינאמיקה של תהליכים ארגוניים המהווים שינוי ארגוני מנדטורי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫סימולציות קליניות כאמצעי להפחתת רמת החרדה‪ ,‬לשיפור רמת הביטחון העצמי‪,‬‬ ‫היכולת והיעילות הטיפולית אצל סטודנטים לסיעוד‬ ‫ד"ר רביע חלאילה‪ ,‬אורית אלדר‪ ,‬סאלם חדיד‬ ‫המכללה האקדמית צפת‬ ‫רקע‪ :‬הסימולט ורים מהווים בשנים האחרונות כוח מוביל בהכשרת עובדי בריאות ובחינוך סטודנטים‬ ‫לסיעוד‪ .‬למידה מעשית באמצעותם מאפשרת למידה והתמודדות במצבים מורכבים קריטיים או נדירים‪,‬‬ ‫חופשיים מסיכונים‪ .‬נמצא‪ ,‬שסטודנטים לסיעוד שעברו חינוך באמצעות סימולציות מדווחים על שיפור‬ ‫ברמת הביטחון העצמי וביכולת החשיבה הקריטית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעט מאוד מחקרים התערבותיים בדקו‬ ‫את ההשפעה של הסימולציות על יכולת הטיפול של הסטודנטים לסיעוד‪ ,‬על רמת החרדה המצבית‪ ,‬ועל‬ ‫יעילות הטיפול במהלך התנסותם הראשונה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את מידת היעילות של הסימולציות הקליניות בהפחתת רמת החרדה‪ ,‬שיפור רמת‬ ‫הביטחון העצמי‪ ,‬שביעות רצון‪ ,‬יכולת ויעילות הטיפול בקרב סטודנטים לסיעוד בהתנסותם הקלינית‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר דמוי ניסוי עם מדידות חוזרות (לפני ואחרי)‪ .‬המחקר כלל ‪ 10‬סטודנטים הלומדים‬ ‫בשנה ב‪ .‬נקודת המדידה הראשונה נעשתה לפני כניסתם להתנסות הראשונה והנקודה השנייה בסוף‬ ‫ההתנסות הקלינית‪ ,‬וזאת לאחר התנסותם בשני ימי סימולציות‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי ניתוח השונות למדידות חוזרות הצביע על ירידה ברמת החרדה המצבית ועל‬ ‫עליה ביכולת הטיפולית בין שתי נקודות הזמן‪ .‬ממצאי הרגרסיה הלינארית הצביעו על שלושה גורמים‬ ‫המנבאים את היעילות הטיפולית אצל סטודנטים‪ :‬רמת החרדה המצבית‪ ,‬היכולת הטיפולית ורמת‬ ‫הביטחון העצמי שנמדדו בנקודת הזמן השנייה‪ .‬נמצא כי ככל שרמת החרדה המצבית עולה‪ ,‬כך פוחתת‬ ‫היעילות הטיפולית של הסטודנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נמצא כי ככל שהיכולת הטיפולית משתפרת‪ ,‬וככל שרמת‬ ‫הביטחון עולה‪ ,‬כך גבוהה היעילות הטיפולית של הסטודנט‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬התנסות הסטודנטים באמצעות סימולציות במהלך הכשרתם המעשית מפחית מרמת החרדה‬ ‫המצבית‪ ,‬משפרת את רמת הביטחון‪ ,‬וכך גם משפרת את היכולת והיעילות הטיפולית שלהם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫טיפול האחות בצנתר מרכזי ‪ :PICC LINE‬האם זה הידע‪ ,‬המיומנות‪ ,‬תחושת הביטחון או‬ ‫השילוב ביניהם?‬ ‫‪4,1‬‬ ‫יהודית חייט‪ ,1‬ענת ליברטי‪ ,1‬הנקה רוטמן‪ ,2‬ברכה קליין‪ ,2‬פאני ברדיצ'בר‪ ,3‬ד"ר ענת פלס בורץ‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מרכז רפואי העמק עפולה‬ ‫שירותי בריאות כללית ‪ -‬מחוז צפון‬ ‫שיקום לב‪ -‬מרפאת עכו‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫סגל אחות ראשית‬ ‫רקע‪ :‬צנתר מרכזי מסוג ‪ (Peripherally Inserted Central Catheter) PiccLine‬מחייב טיפול ברמת‬ ‫מיומנות גבוהה למען איכות ובטיחות המטופל‪ ,‬ככל צנתר מרכזי אחר‪ .‬צנתר זה מוחדר לווריד מרכזי דרך‬ ‫ווריד פריפרי ועל כן עשוי לגרום לתפיסת סיכון מוטעית בקרב המטפלים‪ .‬כמו כן ישנו גיוון בנהלי הטיפול‬ ‫וברכישת המיומנות בבתי‪-‬חולים ובקהילה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון את הקשרים בין רמת ידע‪ ,‬תחושת ביטחון ותפיסת מיומנות בקרב אחיות המטפלות‬ ‫באוכלוסיית מטופלים עם צנתר זה‪ ,‬בקהילה ובבית חולים‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר תיאורי‪ .‬כלי המחקר שאלון למילוי עצמי‪ ,‬שהתבסס על שאלון מאת & ‪Roselien‬‬ ‫‪ All‬והותאם לצרכי המחקר הנוכחי‪ .‬בשאלון ‪ 39‬שאלות בתחום הידע‪ ,‬תחושת הביטחון ורמת מיומנות‬ ‫בטיפול בצנתר‪ .‬נאספו ונותחו ‪ 113‬שאלונים מאחיות המטפלות בצנתר‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ 01% :‬מהאחיות ציינו שטיפלו בשבוע אחרון‪ 09% ,‬בחודש אחרון‪ 19% ,‬בשנה אחרונה‪.‬‬ ‫ממוצע רמת ידע ציון ‪( 11‬בין ‪ )1-011‬ללא הבדל מובהק בין אחיות הקהילה וב"ח‪ .‬ממוצע תחושת בטחון ‪1.7‬‬ ‫(בין ‪ .)0-1‬ממוצע תפיסת מיומנות ‪( 01‬בין ‪ .)0-01‬לא נמצא הבדל ברמת ידע‪ ,‬מיומנות ובטחון בין אחיות‬ ‫שקבלו הכשרה לבין אחיות שלא (‪ .)P> 0.01‬ככל שרמת הידע של האחות גבוהה יותר‪ ,‬רמת הביטחון‪,‬‬ ‫מיומנות ותפיסת הסיכון בטיפול בצנתר גבוה יותר (‪ .)P> 0.01‬כמו כן ככל שתפיסת המיומנות גבוה יותר‪,‬‬ ‫כך עולה תחושת הביטחון בטיפול‪ .‬כ‪-‬חמישית מהאחיות מטפלות בצנתר פיק ליין בדומה לצנתר פריפרי‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬במחקר נראה שככל שרמת ידע גבוה‪ ,‬תפיסת הסיכון לגבי השלכות הטיפול עבור‬ ‫המטופל נכונה יותר‪ .‬רמת הביטחון של האחיות קרוב ל‪ 3-‬מתוך ‪ ,1‬ומבוסס על ותק מקצועי ומועד האחרון‬ ‫של הטיפול‪.‬‬ ‫היינו מצפים לראות רמת ידע תואמת לרמת בטחון בטיפול‪.‬‬ ‫מומלץ לקיים תכנית לימודים מובנת ואחידה‪ ,‬שתותאם לצרכים בשדה הקליני‪ ,‬כמו כן לנסח נהלים‬ ‫והנחיות אחידים לקהילה ולבתי חולים‪.‬‬ ‫מגבלות המחקר‪ :‬אינו מייצג את כלל אוכלוסיית האחיות בארץ ומחקר חתך‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫השוואה בין מטופלים העוברים צנתור בגישה רדיאלית לבין מטופלים העוברים צנתור‬ ‫בגישה פמורלית‪ -‬היבטים סיעודיים‬ ‫רינת מלכה‪ ,‬ענת גלס‬ ‫בית חולים הלל יפה‬ ‫רקע‪ :‬נוהל הצנתור הקלאסי להדגמת העורקים הכליליים לאבחון וטיפול‪,‬בוצע במשך שנים רבות בגישה‬ ‫הפמורלית‪ .‬בשנת ‪ 0989‬הציג ‪ CAMPEAU‬לראשונה את הגישה הרדיאלית לשם הדגמה ואבחון של‬ ‫העורקים הכליליים‪ .‬גישה זו שופרה ב‪ 0993-‬ע"י ‪ LAARMAN & KIEMENEIJ‬ואפשרה שימוש בגישה‬ ‫הרדיאלית גם למטרת טיפול‪.‬‬ ‫מחקרים רבים השוו בין הגישות מהיבטים שונים אך מעט מחקרים עסקו בהשוואה מהיבטים סעודיים‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 011‬מטופלים המועמדים לצנתור לב שנבחרו במדגם נוחות‪.‬‬ ‫מחציתם עברו צנתור בגישה הרדיאלית ומחציתם עברו צנתור בגישה הפמורלית‪ .‬כולם מילאו שאלון לפני‬ ‫הצנתור‪,‬בסיום הצנתור וארבע שעות מסיום הצנתור‪.‬‬ ‫מטרת השאלון לבדוק הבדלים בין הגישות ברמת הכאב‪ ,‬רמת החרדה‪ ,‬המבוכה ושביעות הרצון בקרב‬ ‫המטופלים‪ .‬הנתונים נותחו באמצעות תכנה סטטיסטית לפי מבחן ‪T TEST, MANN-WHITNEY, U‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בעוצמת הכאב בשלוש נקודות הזמן שנבדקו פחות‬ ‫כאב בגישה הרדיאלית‪.‬רמת המבוכה הייתה גבוהה יותר בגישה הפמורלית‪.‬‬ ‫באשר לרמת החרדה לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הגישות‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאים אלו מעודדים להמשיך לבצע צנתורים בגישה הרדיאלית ולהמליץ למרכזים‬ ‫נוספים לאמץ את הגישה לטובת המטופלים‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מבדקי ידע בתרופות‪ :‬כלי ניהולי לאומדן השתלבות אחות חדשה במחלקה‬ ‫אורנה אלוק‪ ,‬ענת דובובי‪ ,‬ננסי בלק‪ ,‬מיכל קרנצלר‪ ,‬טניה משיח‬ ‫בית החולים רמב"ם‪ -‬הנהלת הסיעוד‬ ‫רקע‪ :‬מתן תרופות בטוח הינו תהליך שיטתי הנשען על גוף ידע‪ ,‬עבודה עפ"י נהלים מובנים ונקיטת משנה‬ ‫זהירות‪ .‬האחות מחוייבת לנטילת אחריות ואי גרימת נזק‪ .‬בארה"ב מדווחים בשנה כ‪ 11-‬אלף מקרי מוות‬ ‫כתוצאה ממתן תרופות שגוי ובארץ‪ -‬לפי הערכת משרד הבריאות כ‪.0,811-‬‬ ‫כחלק ממחויבות לאיכות ולצמצום טעויות במתן תרופות‪ ,‬הוחלט לקיים מבדק ידע תיאורטי ומעשי‬ ‫בתרופות‪ ,‬לאחיות הנקלטות בביה"ח‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לזהות גורמים ידועים מראש המשפיעים על אחוזי ההצלחה ‪ /‬אי הצלחה במבדק ידע‪ ,‬כדי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקבוע המועד המיטבי לקיים המבחן מרגע הקבלה לעבודה‬ ‫‪‬‬ ‫ל בנות קריטריונים לעדיפות בקבלה לעבודה של אחיות חדשות ככלי לניבוי ההשתלבות בעבודה‬ ‫בהמשך‬ ‫‪‬‬ ‫לבנות תוכנית קליטה ייחודית לאחיות שהשתלבו בעבודה עם קריטריונים שמנבאים אי קליטה‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪ :‬בין השנים ‪ 1111‬ל‪ 1101 -‬עובדו נתונים אודות האחיות שנבחנו (‪:) N=547‬‬ ‫‪‬‬ ‫צלחו את המבחן במועד א' ‪ 11%‬ו‪ 91.3% -‬במועד ב'‬ ‫‪‬‬ ‫גיל מעל ‪ 31‬והעדר תואר אקדמי בסיעוד – ניבאו אי הצלחה במועד א'‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬שנים ויותר מסיום לימודי הסיעוד‪ ,‬מין זכר והעדר תואר אקדמי‪ ,‬ניבאו כשלון במועד ב'‬ ‫‪ ‬בקרב נבחני מועד ג' פוטרו ‪ 31%‬ו ‪ 11%‬עזבו ביוזמתם‬ ‫ממצאים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מועד אופטימאלי לקיום המבדק ‪ 3 -‬חודשים לפחות ממועד הקליטה‬ ‫‪ ‬הגורמים המנבאים הצלחה במבדק ידע‪ :‬גיל מתחת ל‪ ,31 -‬תואר אקדמי‪ ,‬עד ‪ 1‬שנים מסיום לימודי‬ ‫סיעוד‪ ,‬מין נקבה‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬בעבודה זו נתאר את התהליך שלווה מחקרית‪ ,‬נציג ממצאים חשובים נוספים מסקירת אוכלוסיית‬ ‫הנבחנים‪ ,‬נצביע על גורמים שזוהו כמשפיעים על אחוזי הצלחה‪/‬אי‪-‬הצלחה במבדק הידע‪ .‬כמו כן נדון‬ ‫בתובנות והמלצות לשימוש במבדק ככלי ניהולי נוסף‪ ,‬לאומדן יכולותיה של האחות הנקלטת וקבלת‬ ‫החלטה על המשך העסקתה במחלקה בפרט ובבית החולים בכלל‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ללא מרשם ויחסי אמון‬ ‫‪4‬‬ ‫דניאלה דליות‪ ,1‬שרונה צור פלד‪ ,2‬אורנה בקאל ‪ 3‬ומרגלית קנטור‬ ‫‪ .0‬מרפאת חיים מחוז מרכז‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪ .1‬מחוז שרון‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪ .3‬בית ספר לסיעוד בבית חולים מאיר‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫רקע‪ :‬מרבית ההריונות מלווים בתסמינים שונים אשר ניתנים להקלה באמצעות תרופות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נשים‬ ‫הרות רבות מעדיפות לא ליטול תרופות להקלה על תסמינים במהלך הריון בגלל הסיכון לבריאת העובר‪ .‬על פי‬ ‫הספרות‪ ,‬היקף השימוש בתרופות ללא מרשם בקרב נשים הרות נע בין ‪ 7.3‬אחוזים ל‪ 91.1 -‬אחוז‪ .‬מעט מחקרים‬ ‫נעשו בארץ ובעולם בנושא ולא נבדק הקשר בין יחסי אמון אחות‪-‬מטפלת‪ ,‬כמו גם בחינת הקשר בין יחסי‬ ‫האמון לבין נטילת תרופות בקרב נשים הרות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ויחסי אמון אחות‪-‬מטופלת‪ ,‬לבין מידת‬ ‫השימוש בתרופות ללא מרשם רופא‪ ,‬בקרב נשים הרות בגיל ‪ 11‬עד ‪.11‬‬ ‫שיטת מחקר‪ :‬קריטריוני הכללה נשים ההרות בישראל בגילאי ‪ 11‬עד ‪ ,11‬ממרכזי בריאות האישה ותחנות‬ ‫טיפת חלב בכללית‪ .‬המדגם כלל ‪ 088‬נשים הרות‪.‬‬ ‫כלי המחקר ‪:‬‬ ‫•‬ ‫תפיסת הסיכון לאם ולעובר נבדקו באמצעות שאלון מובנה‬ ‫•‬ ‫יחסי האמון בין המטופלות לאחיות נבדקו באמצעות אומדן ‪Nurse-Patient Relationship‬‬ ‫‪.Communication‬‬ ‫•‬ ‫נתונים סוציו‪-‬דמוגרפים נאספו באמצעות שאלון מובנה‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬גיל ממוצע ‪ 17% 30.1±3.94‬בהריון ראשון‪ 70% ,‬בעלות השכלה אקדמית‪ 88% ,‬מכלל‬ ‫הנשים סבלו מתסמין אחד לפחות‪ 31% ,‬השתמשו בתרופות ללא מרשם במהלך ההיריון‪ 13% ,‬השתמשו‬ ‫בתרופות ללא מרשם על בסיס שבועי‪ ,‬נמצא כי לתפיסת הסיכון (לאם ולעובר) יש השפעה על ההחלטה האם‬ ‫להשתמש או לא בתרופות ללא מרשם בהריון‪ ,‬בדומה למדווח בספרות‪ .‬התערבות סיעודית שתפחית את‬ ‫תפיסת הסיכון‪ ,‬עשויה לגרום להחלטה מושכלת יותר אם ליטול תרופה ללא מרשם‪ ,‬על מנת להקל על‬ ‫תסמיני ההיריון‪.‬‬ ‫המלצות‪ :‬איתור נשים הרות בעלות תפיסת סיכון גבוהה לגבי שימוש בתרופות ללא מרשם‪.‬‬ ‫ביצוע התערבות סיעודית בנושא שימוש מושכל בתרופות ללא מרשם לנשים ההרות שאותרו‪ .‬ביצוע‬ ‫מחקרים נוספים במטרה לבחון מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על מידת השימוש בתרופות ללא‬ ‫מרשם‪ ,‬כגון‪ :‬תפיסת בריאות‪ ,‬רקע תרבותי ומידת המקצועיות והידע של האחות‬ ‫השלכות לסיעוד‪ :‬שימוש מושכל בתרופות ללא מרשם יכול לשפר את איכות חייהן של נשים הרות ולכן‬ ‫חשוב לזהות את הגורמים המשפיעים על מידת השימוש ולספק מידע רלוונטי בנושא‪.‬‬ ‫‪02‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מושב בוקר ‪ :2‬איכות חיים‬ ‫יו"ר ‪ -‬ד"ר פנינה רומם‬ ‫‪03‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫אי‪-‬פריון ואיכות חייהן של מטופלות ‪IVF‬‬ ‫גרינברג קרן‪ ,1‬פרופ' תלמה קושניר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .0‬ביה"ס האקדמי לסיעוד הלל יפה‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת באר שבע‬ ‫רקע‪ :‬אי‪-‬פריון הוא בעיה בריאותית נפוצה המוגדרת כחוסר יכולת להרות במשך שנה‪ ,‬למרות ניסיונות‬ ‫רצופים‪ .‬לפי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬בישראל‪ ,‬כ‪ 01%-‬מהזוגות בגיל הפריון סובלים מבעיה זו‪ ,‬וכ‪ 01%-‬מהם‬ ‫עוברים טיפולי הפריה חוץ גופית‪ .‬טיפולים אלו כוללים מספר שלבים‪ ,‬ובמהלכם ניכרת השפעה משמעותית‬ ‫על איכות חייהם של המטופלים‪.‬‬ ‫השכיחות הגבוהה של טיפולי ההפריה באוכלוסייה‪ ,‬והשלכותיהם הנרחבות על חיי בני הזוג (בפרט נשים)‪,‬‬ ‫מעלים את הצורך במחקר‪ ,‬במטרה להבין טוב יותר את הגורמים המשפיעים על איכות חייהן של נשים‬ ‫המטופלות ביחידה להפריה חוץ גופית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬מטרת העבודה היא לבדוק את הקשר בין תפיסת בעיית אי‪-‬פריון של נשים המטופלות‬ ‫בהפריה חוץ גופית לבין איכות חייהן‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 81‬נבדקות עם בעיית פריון כלשהי‪ ,‬כולן מצפון הארץ ושעברו לפחות‬ ‫טיפול אחד של הפריה חוץ –גופית ( ‪ ,)IVF‬ללא הצלחה‪.‬‬ ‫איסוף הנתונים נעשה באמצעות שלושה שאלונים למילוי עצמי‪ .‬שאלון ראשון בדק נתונים סוציו‪-‬‬ ‫דמוגרפים‪ ,‬שאלון לתפיסת הבעיה (מחלה) ושאלון שבדק את איכות חייהן של הנשים‪ .‬הנתונים נאספו‬ ‫במהלך שבעה חודשים בשנת ‪ .1117‬הנתונים קודדו ועובדו על ידי תוכנת ‪.SPSS‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על קיום קשר כללי בין מרכיבי תפיסת בעיית הפריון לבין‬ ‫איכות חיים של נשים שמטופלות ביחידה להפריה חוץ גופית‪ .‬ככל שהבעיה נתפסה כשלילית יותר‪ ,‬כך איכות‬ ‫החיים של הנשים הייתה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬לאור הממצאים עולה הצורך במחקרים אחרים נוספים בנושא‪ ,‬אשר ייבדקו את תפיסת בעיית‬ ‫הפריון ואיכות חיים של נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית‪ ,‬זאת על מנת להעלות הידע והמודעות‬ ‫לנושא‪ .‬ממצאי המחקר גם מעלים צורך בהערכה וזיהוי של תפיסת בעיית הפריון בקרב נשים שעוברות‬ ‫טיפולי הפריה חוץ גופית‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫תפיסת איכות חיים של הורים לתינוק במשקל לידה נמוך ביותר לעומת הורים לתינוק‬ ‫במשקל רגיל‬ ‫אורלי בנור‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫רקע‪ :‬לידת פג הינה מצב דחק‪ ,‬לעומת לידת תינוק שנולד במועד‪.‬‬ ‫סיכויי הישרדות הפגים עלו הודות להתפתחות הטכנולוגית והפרמקולוגית ולשיפור מיומנויות הצוות‬ ‫הרפואי והסיעודי‪ ,‬אולם הם עדיין בסיכון גבוה להפרעות התפתחותיות‪ ,‬נוירוקוגניטיביות‪ ,‬נשימתיות‬ ‫ואופטלמולוגיות‪.‬‬ ‫אלה עלולים לגרום לירידה בתפיסת איכות החיים של ההורים‪ ,‬שמוגדרת כתפיסת הפרט את "מקומו‬ ‫בחיים בהקשר של מערכת הערכים שלו ותרבותו וביחס למטרותיו‪ ,‬הסטנדרטים שלו ודאגותיו" (‪.)WHO‬‬ ‫יש קשר בין איכות החיים לבין יכולת התמודדות ההורים במצבי משבר‪ ,‬שתלויה בתחושת הלכידות‬ ‫שלהם‪ :‬המידה בו תופס הפרט את חייו והאירועים החלים בהם כמובנים ובעלי פשר‪ ,‬כבעלי משמעות‬ ‫והניתנים לשליטה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להשוות את תפיסת איכות החיים של ההורים לפגים לעומת הורים לתינוקות רגילים‪.‬‬ ‫המחקר מנסה לחשוף את הגורמים המשפיעים על תפיסת איכות חיי ההורים כפונקציה של תחושת‬ ‫הלכידות‪ ,‬מצבם הבריאותי והשכלתם‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר חתך מתאמי הושוו הורים לפגים להורים לתינוקות רגילים (‪ (N=120‬במחלקת‬ ‫ילודים ופגים בבית החולים פוריה‪ .‬הנבדקים ענו על שאלון איכות חיים המקוצר ועל שאלון תחושת לכידות‬ ‫המקוצר של אנטונובסקי‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬תפיסת איכות החיים של ההורים לפגים הייתה נמוכה באופן מובהק מזו של ההורים‬ ‫לתינוקות רגילים‪ .‬נמצא קשר מובהק בין תפיסת איכות חיים כללית לבין תחושת הלכידות בקבוצת‬ ‫ההורים לפגים ולא בקרב ההורים לתינוקות רגילים‪ .‬נמצא כי שיעור גבוה מהשונות בתפיסת איכות החיים‬ ‫נובע ממצב בריאות ורמת השכלה‪ ,‬לידת הפג מסבירה חלק קטן מהשונות‪ ,‬ותחושת הלכידות כמעט ואינה‬ ‫משפיעה‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬תוצאותיו של מחקר זה מעידות על הצורך של מערך שירותי הבריאות‪ ,‬ביחידות לטיפול‬ ‫נמרץ בפגים‪ ,‬ובקהילה‪ ,‬לבנות מערך תמיכה בהורים שיפחית את חרדותיהם‪ ,‬מערך כזה נתון במידה‬ ‫מכריעה בידי עובדי הסיעוד‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫איכות חיים ומאפייני התמודדות בקרב בני זוג של נשים החולות בסרטן השד בהשוואה‬ ‫לבני זוג של נשים בריאות‬ ‫ולדה שור‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫רקע‪ :‬אבחון סרטן השד פוגע לא בחיי החולה בלבד אלה גם בחיי הסובבים אותו ובעיקר במטפלים‬ ‫העיקריים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬העבודה השוותה את איכות החיים של בני זוג של נשים חולות בסרטן השד ללא גרורות‬ ‫מרוחקות‪ ,‬בתקופה עד חצי שנה מהאבחנה‪ ,‬במהלך הטיפולים הכימותרפיים לאיכות החיים של בני זוג של‬ ‫נשים בריאות‪ .‬כמו כן נבדקה ההשפעה של תחושת הלכידות על תפיסת איכות החיים בקרב בני זוג של‬ ‫נשים חולות בסרטן השד ועל היכולת להתמודד עם השלכות הטיפול במחלה‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬קבוצת המחקר‪ 11 -‬גברים שבנות זוגם חולות בסרטן השד‪ .‬קבוצת הביקורת‪ 11 -‬גברים‬ ‫שבנות זוגם בריאות ‪ .‬ההתאמה בין הקבוצות נעשתה על פי גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה ‪.‬כלי המחקר כלל שאלון‬ ‫סוציו‪-‬דמוגרפי‪ ,‬שאלון תחושת הלכידות המקוצר ‪ SOC-13‬ושאלון איכות חיים ‪. SF-36‬המחקר הינו‬ ‫השוואתי‪ ,‬מזווג‪ ,‬מדגם נוחות‪.‬‬ ‫מילוי השאלונים התבצע בנקודת זמן אחת‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬התוצאות העיקריות היו‪ :‬איכות החיים בקרב הנחקרים מקבוצת המחקר בהשוואה‬ ‫לקבוצת הביקורת הייתה נמוכה באופן מובהק בכל המרכיבים‪ ,‬פרט לתפיסת בריאות כללית‪ .‬הקשר בין‬ ‫תחושת הלכידות לבין איכות החיים הינו חיובי ומובהק‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ :‬ההשפעה העיקרית של סרטן השד אצל האישה על איכות החיים של בן הזוג היא במרכיב‬ ‫הנפשי‪ ,‬אך על אנשי המקצוע להתייחס גם אל בריאותו הפיזית של בן הזוג‪ .‬תוכנית התערבות הכוללת‬ ‫הקניית כלים להתמודדות יעילה עם המטלות הרבות של הטיפול יכול לגרום לשיפור באיכות חייהם‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫איכות חיים ותפקוד מיני לאחר הכנסת נקז מלעורי ושחרורם לביתם‬ ‫אילנה חורי‪ ,‬הלן מלכה‪-‬זאבי‬ ‫בית חולים לגליל מערבי נהריה‬ ‫רקע‪ :‬חלק מהמטופלים המגיעים עם דלקת בכיס מרה עוברים פרוצדורה של הכנסת נקז מלעורי )‪(PTC‬‬ ‫לניקוז מיצי מרה ומטופלים אחרים עוברים הכנסת נקז בניתוח‪ .‬לרב הם משתחררים עם הנקז הביתה ואז‬ ‫נאלצים להיות אחראים על הטיפול בנקז ובהחלפת השקית (‪.)Horak, Padr, & Hoch, 2006‬‬ ‫הדרכת מטופלים הינו חלק בלתי נפרד מהעשייה הסיעודית‪ ,‬הדרכת מטופלים היא פעולה מתוכננת ע"‬ ‫עוסק במקצועי הבריאות‪ ,‬שבאה להעביר ידע‪ ,‬לשנות התנהגויות וללמד מיומנויות במטרה לשנות‬ ‫התנהגות‪ ,‬לשפר הענות לטיפול ולקדם בריאות (רונן‪ ,‬בר‪-‬און‪ ,‬ותבורי‪.)0991 ,‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את השוני באיכות חייהם של מטופלים המשתחררים עם נקז מלעורי ומקבלים‬ ‫הדרכה רציפה ומובנית‪ ,‬לבין אלו שמקבלים הדרכה שגרתית‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬חולים המשתחררים מבית החולים לביתם עם נקזים מיל עוריים‪ .‬קבוצת גיל ‪ .11-71‬כלי‬ ‫המחקר כלל שאלון שבדק את איכות חייהם ותפקודם היומי והמיני והחזרה לעבודה לאחרת הכנסת נקז‬ ‫מלעורי‪ ,‬שאלון שהתבסס על שאלון ‪ SF36‬לאיכות חיים‪ .‬במחקר השתתפו שתי קבוצות של מטופלים ‪:‬‬ ‫קבוצת בקורת קבלה הדרכה שגרתית שקיימת במחלקה (‪ ,)n=20‬קבוצת התערבות קבלה הדרכה מובנית‪,‬‬ ‫רציפה וחדשה (‪.)n=20‬‬ ‫תוצאות המחקר‪ :‬בקבוצת הביקורת ממוצע ימי המחלה היה ‪ 11.1‬ימים‪ ,‬לעומת קבוצת ההתערבות‬ ‫שהממוצע היה ‪ 01.1‬יום‪ 91% .‬ממשתתפי קבוצת הבי קורת דווחו על שינוי בתפקוד המיני לעומת ‪11%‬‬ ‫ממשתתפי קבוצת ההתערבות‪ .‬אין הבדל מובהק סטטיסטית בין אלו שיש להם מקור תמיכה משפחתי‬ ‫לאלו שלא‪ .‬אך המגמה הנצפית היא שאלו שלא תומכים בהם לוקחים יותר ימי מחלה ‪ 13‬יום‪ ,‬לעומת ‪08‬‬ ‫יום באלו עם מקור תמיכה‪ .‬מבחינת השימוש בשירותי הקהילה ‪ ,‬מוצע הביקורים בקבוצת ההתערבות היה‬ ‫‪ 1.1‬פעמים כאשר בקבוצת הביקורת היה ‪ 8.0‬פעמים‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫איכות חייהם של עובדים זרים המטפלים בקשישים‬ ‫דניאלה שרעבי‬ ‫מחוז ירושלים‪ ,‬שירות בריאות כללית‬ ‫רקע‪ :‬עובדים זרים נוטלים חלק נכבד בטיפול בקשיש הסיעודי בקהילה‪ .‬בספרות המחקר מידע מועט על‬ ‫איכות חייהם ורמת המעמסה המוטלת עליהם‪.‬‬ ‫חשיבות המחקר‪ :‬כאחות העובדת בקהילה‪ ,‬מלווה תהליך הקשור בקשיים בהכנסת אדם זר לבית הקשיש‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את איכות חייהם של המטפלים הזרים‪ ,‬רמת המעמסה המוטלת עליהם ואת‬ ‫הגורמים המשפיעים על איכות חייהם‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬מדגם נוחות של ‪ 87‬זוגות מטפלים זרים‪ ,‬ומטופליהם‪ .‬נתונים סוציו‪-‬דמוגרפיים נאספו באמצעות‬ ‫שאלון‪ .‬איכות חייהם של המטפלים הוערכה באמצעות כלי ‪ ,WHOQOL-bref‬הכולל ארבעת תחומי‬ ‫איכות החיים‪ :‬הפיזי‪ ,‬הנפשי‪ ,‬החברתי והסביבתי ‪ ,‬תפיסת רמת המעמסה של המטפלים הוערכה באמצעות‬ ‫‪ ,Zarit 12-item burden interview‬התפקוד של המטופל הוערך באמצעות ‪. Barthel ADL index‬‬ ‫הנבדקים‪ :‬נבדקו ‪ 87‬מטפלים (‪ 71‬נשים ו‪ 01-‬גברים) רובם מהפיליפינים‪ ,‬נפאל‪ ,‬סרי‪-‬לנקה או הודו‪,‬‬ ‫ומטפליהם (‪ 11‬נשים ו‪ 13-‬גברים)‪ .‬גילם הממוצע של המטפלים‪( 31 :‬טווח ‪ .)11-11‬גילם הממוצע של‬ ‫המטופלים‪( 81 :‬טווח ‪.)011-11‬‬ ‫תוצאות‪ :‬נמצא יחס הפוך בין רמת המעמסה לבין איכות החיים בתחומים פיזי‪ ,‬נפשי‪ ,‬סביבתי‪ .‬בתחום‬ ‫החברתי לא נמצא מתאם בין רמת המעמסה על המטופל ואיכות חייו‪ .‬לא נמצא מתאם בין תפקוד המטופל‬ ‫ואיכות החיים של המטפל בתחומים פיזי‪ ,‬חברתי וסביבתי‪ .‬בתחום הנפשי נמצא מתאם בין תפקוד המטופל‬ ‫לאיכות החיים של המטפל‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ :‬קיים קשר בין רמת מעמסה גבוהה לאיכות חיים ירודה בקרב מטפלים זרים‪ .‬יום חופשי‬ ‫בשבוע מעלה את איכות החיים בתחומים הנפשי החברתי והסביבתי‪ .‬מטפלים מהפיליפינים מדווחים על‬ ‫איכות חיים טובה יותר בתחום הנפשי והסביבתי‪ .‬תקוותי שמחקר זה יהווה כלי לאיתור צרכי אוכלוסייה‬ ‫ייחודית זו‪ ,‬ולבניית תוכניות התערבות שתסייענה למנוע את שחיקתם של העובדים הזרים בישראל‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מאפייני אורח חיים‪ ,‬תפקוד ואיכות חיים של מטופלי דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ ,C‬בזמן‬ ‫ובתום הטיפול האנטי ויראלי המשולב‬ ‫ורד יעבץ בר‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪ ,‬פרופ' עמנואל סיקולר‬ ‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן גוריון‬ ‫רקע‪ :‬דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ (Hepatitis C Virus) HCV ,C‬מערבת כ‪ 3%-‬מאוכלוסיית העולם‪ .‬המטופל‬ ‫ומשפחתו‪ ,‬נדרשים להתמודד לא רק עם מחלה כרונית‪ ,‬אלא גם עם תופעות לוואי קשות המתלוות לטיפול‬ ‫האנטי ויראלי )‪ .(Pegylated interferon and Ribavirin‬התמודדות זו‪ ,‬מצריכה גיוס משאבים גופניים‪,‬‬ ‫רגשיים וקוגניטיביים לשם השגת שליטה בתהליך איזון הסימפטומים של המחלה והטיפול‪.‬‬ ‫מטרת המחקר ושיטה‪ :‬המחקר הינו מחקר חתך )‪ ,(Cross-sectional‬תיאורי ומתאמי‪ ,‬שמטרתו להעריך‬ ‫את היכולות של חולי ‪ HCV‬לשליטה והתמודדות עם סימני המחלה ושלבי הטיפול‪.‬‬ ‫תשעים מטופלים )‪ (42.3 ± 13.0‬נכללו במחקר‪ .‬המטופלים חולקו לארבע קבוצות לפי השלב הטיפולי ‪.‬‬ ‫מטופלים עם סימני יתר לחץ דם שערי‪ ,‬סרטן ראשוני של תאי הכבד‪ ,‬מחלת נפש לא נכללו במחקר‪.‬‬ ‫המטופלים רואיינו באמצעות בשאלון איכות חיים ‪ ;WHOQOL-BREF‬שאלון איזון סימפטומים ‪;SCA‬‬ ‫שאלון תחושת קוהרנטיות ‪ SOC‬ושאלון מיקוד שליטה בנושא בריאות ‪.MHLC‬‬ ‫ממצאים‪ :‬הבדלים מובהקים נמצאו בין הקבוצות באיזון הסימפטומים במשתנים‪ :‬עצמאות‪ ,‬תמיכה‬ ‫משפחתית וידע‪ .‬במידת הידע נמצאו הבדלים מובהקים ב‪ 8-‬סימפטומים‪ ,‬אך לא באיכות החיים‪ ,‬תחושת‬ ‫לכידות ומיקוד שליטה‪ .‬בעוצמת הס בל ממוצעי המטופלים הצביעו על מידת סבל בינונית‪-‬גבוהה‪ ,‬אך ללא‬ ‫מובהקות סטטיסטית‪ .‬במטופלים ללא תעסוקה ו‪/‬או נתמכי ביטוח לאומי‪ ,‬נמצאה יכולת נמוכה ומובהקת‬ ‫באיזון עוצמת הסבל מהסימפטומים‪ ,‬בעצמאות בטיפול‪ ,‬במידת התמיכה המשפחתית בטיפול ובמידת‬ ‫הידע‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ :‬הן המחלה עצמה והן תופעות הלוואי של הטיפול מביאים לתחושות חוסר אונים‪ ,‬חרדה‪,‬‬ ‫בושה ולערעור מסגרות החיים וחוסר שליטה‪ .‬זיהוי מוקדם של בעיות קיימות ופוטנציאליות תוך גילוי‬ ‫רגישות והתחשבות בצרכים‪ ,‬בתקוות ובפחדים יכול לאפשר מתן תמיכה הולמת‪.‬‬ ‫‪09‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מושב בוקר ‪ :3‬סוגיות בחיי הילד ופריון‬ ‫יו"ר ‪ -‬אילנה סטולרמן‬ ‫‪21‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫גורמים המנבאים השמנת יתר בגיל הילדות המוקדמת‬ ‫יפה עין גל‪ ,‬מרים פייס‪ ,‬איריס רנצר‪ ,‬יעל בן שלום‪ ,‬ענת שר‪ ,‬זהבה יהב ועליזה חברוני‬ ‫מחוז מרכז‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫רקע‪ :‬בישראל‪ ,‬חמישית מהילדים סובלים מהשמנת יתר (דו"ח מבקר המדינה ‪ .)1118 ,‬מחקרנו מתבסס על‬ ‫מודל "התקופה הקריטית" למשקל עודף עבור האימהות ותינוקן‪ ,‬המעמידה את התינוק בסיכון להשמנת‬ ‫יתר בילדות‪ .‬השמנה בילדות תוביל להשמנה בבגרות ‪ ,‬סיבוכים ואשפוזים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫‪ .0‬אמדן מגמות גדילה של ילדים בעודף משקל והשמנת יתר מלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪.‬‬ ‫‪ .1‬זיהוי גורמי סיכון להשמנת יתר בקרב ילדים מלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר רטרוספקטיבי‪ ,‬נבדקו בטיפות חלב במחוז מרכז ‪ 0,117‬רשומות ילידי ‪1113-‬‬ ‫‪ , 1111‬להם לפחות ‪ 3‬ביקורי מעקב מהלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪ .‬האישור למחקר התקבל מרופאת המחוז‬ ‫ומוועדת הלסינקי‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .0‬במדגם מחצית בנים ומחצית בנות‪ 70% .‬יהודים ו‪ 19%-‬לא יהודים‪ 18% .‬ינקו שלושה חדשים‬ ‫בממוצע (ס‪.‬ת‪ 11.1% .)3.81 -‬סובלים מעודף משקל והשמנה‪ .‬שכיחות עודף המשקל גבוהה יותר‬ ‫בקרב היהודים ( ‪ )11%‬לעומת הלא יהודים (‪.)10%‬‬ ‫‪ .1‬במבחן ‪ Χ1‬נמצא הבדל מובהק בקרב ילדים בגיל ‪ 1-1‬שנים בין היונקים שסבלו פחות מעודף משקל‬ ‫לעומת הלא יונקים (‪.)p= 1.119‬‬ ‫‪ .3‬ברגרסיי ה ליניארית נמצא כי לא רק משקל הלידה מנבא משקל בגיל ‪ 1-1‬שנים אלא גם ההפרשים‬ ‫בין המשקלים במדידות השונות ( ‪. )p<1.110‬‬ ‫‪ .1‬ברגרסיית ‪ GEE‬מתקבלות עקומות גדילה‪ ,‬שאינן בהלימה ל‪ .CDC -‬המנבאים לעלייה במשקל‪:‬‬ ‫גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬הנקה‪ BMI ,‬האב‪.)p<0.001( ,‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬יש לעודד הנקה כגורם מגן מפני השמנה‪ .‬במעקב גדילה לשים לב לא רק לעלייה‬ ‫במשקל אלא גם להפרשים בין המשקלים ו‪ BMI -‬של האב‪ .‬ניתן לאתר קבוצות ילדים בסיכון לעודף‬ ‫משקל והשמנת יתר ולהתאים עבורם התערבות מונעת הן בטיפות החלב והן במסגרות החינוך והאשפוז‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪ Emergence Delirium‬בילדים לאחר הרדמה כללית‬ ‫אליק גולולובוב‪ ,‬ליאת טודריס‪ ,‬יעקב ברמן‪ ,‬ציפי רוזנברג גילעד‪ ,‬פנינה שלפר‪ ,‬ד"ר ערן סגל‬ ‫בית חולים אסותא‬ ‫רקע‪ :‬תופעת ‪ (ED) Emergence Delirium‬מוכרת כבעיה נפוצה בקרב ילדים המתאוששים לאחר ניתוח‬ ‫בהרדמה כללית‪ .‬התופעה מתרחשת ב‪ 01-11% -‬מהילדים‪ ,‬פוגעת בהליך ההתעוררות ומסכנת את‬ ‫בריאותם‪ .‬בנוסף התופעה מהווה מקור חרדה להורים ואתגר טיפולי לצוות המטפל‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬הערכת היקף התופעה בילדים העוברים ניתוחים אמבולטוריים ואפיון אוכלוסיית הילדים‬ ‫שנמצאת בסיכון גבוה‪ ,‬במטרה לרכז מאמץ מניעתי באוכלוסיה זו‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬לצורך הערכת תופעת ה‪ ED-‬בחרנו להשתמש בכלי ‪Pediatric Anesthesia Emergence‬‬ ‫‪ Delirium Scale‬שמדרג את עצמת הסימנים של ‪ ED‬מ‪ .1-11-‬לאחר הטמעת הכלי אספנו מידע‬ ‫מהגיליונות הממוחשבים של כל הילדים (‪ )n=1600‬שנותחו בניתוחים אמבולטוריים בהרדמה כללית‬ ‫במשך חודשיים במהלך ‪ , 1101‬באסותא קמפוס רמת החי"ל‪ .‬הנתונים הוצאו באופן סמוי מבסיס הנתונים‬ ‫של מערכת מחשוב קלינית – ‪ Metavision‬של חברת ‪ .IMDsoft‬מערכת זו מהווה את הבסיס לרשומה‬ ‫הרפואית של המנותחים בשלב הניתוח ובתקופה הבתר‪-‬ניתוחית‪ .‬רמת החומרה על פי ‪ PAED‬נבחנה אל‬ ‫מול פרמטרים של כאב (שימוש באמדן ‪ ,(FLACC‬גיל‪ ,‬סוג הניתוח‪ ,‬סוג ההרדמה‪ ,‬שימוש בחומרי הרדמה‬ ‫ושימוש בפרמדיקציה‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬נמצא מתאם בין גיל הילד לבין שכיחות ועוצמת ‪ ED‬נמצא מתאם בין ניתוחי עיניים‬ ‫וא‪.‬א‪.‬ג‪ .‬לבין שכיחות ועצמת ‪ ED‬נמצא מתאם בין עוצמת ‪ ED‬לבין רמת הכאב נמצא מתאם בין שכיחות‬ ‫ועצמת ‪ ED‬למתן פרמדיקציה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ :‬תופעת ‪ ED‬מהווה גורם משמעותי המחייב התייחסות של הצוות הסיעודי והרפואי‬ ‫בתקופה שלאחר הרדמה כללית‪ .‬ניתוח הנתונים מבסיס נתונים מחשובי גדול‪ ,‬יכול להביא לתובנות מבחינה‬ ‫קלינית ומבחינה ניהולית‪ .‬בהמשך בכוונתנו לפתח כלים ניהוליים שיסייעו בתכנון יעיל של תמהיל הצוות‬ ‫המטפל‪ .‬הכלי יציג את גיל הילדים המנותחים וסוגי הניתוחים הצפויים במטרה לסייע בהליך קבלת‬ ‫ההחלטות בנושא‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫חום וכאב בילדים‪ :‬ידע‪ ,‬עמדות והתנהגויות בטיחותיות של הורים בנוגע לשימוש בתרופות‬ ‫מדף (‪ )OTC‬לשיכוך כאב ולהורדת חום בילדים‬ ‫יהודית לב‪ ,‬וד"ר רחל יפה זיסק רני‬ ‫מרכז רפואי הדסה‪ ,‬ירושלים‬ ‫רקע‪ :‬כאבים ומחלות חום הם בין הסיבות הנפוצות ביותר לפניה של הורים למערכת הרפואית‪ .‬תרופות‬ ‫מדף (‪ )OTC‬לטיפול בחום וכאב‪( Acetaminophen :‬אקמול)‪( Ibuprofen ,‬נורופן‪/‬אדוויל) ו‪Dypirone-‬‬ ‫(אופטלגין) נחשבות בטיחותיות‪ .‬מטפלים במערכת הבריאות מניחים שהורים משתמשים בתרופות אלו לפי‬ ‫הנחיות היצרנים ולפי המלצות הרפואיות‪.‬‬ ‫מחקרים מצאו להורים חסר ידע לגבי חום וכאב בילדים ולגבי היעילות ובטיחותיות של תרופות מדף‪ .‬ידוע‬ ‫שלכאב לא מטופל השלכות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות מרובות‪ .‬לחום גוף גבוה ("חום") אפקט תרפויתי‬ ‫כחלק מתגובה החיסונית של הגוף לזיהומים ולא כדאי להורית "חום" ללא אינדיקציה רפואית‪.‬‬ ‫הטיפול התרופתי בהם משתמשים הורים לשני מצבים אלו זהה – אקמול‪ ,‬איבופרופן ואופטלגין‪ .‬מחקרים‬ ‫מצאו שהורים נוטים לתת תת‪-‬טיפול לכאב בילדים על ידי מתן פחות מנות ומינונים קטנים יותר מהמומלץ‬ ‫של תרופות מדף‪ .‬לאומת זאת הורים נוטים לטיפול יתר בחום בילדים על ידי מתן יותר מנות מהמומלץ‪.‬‬ ‫קלינאים מדווחים שיש הורים שבוחרים מינון לפי גובה החום או רמת הכאב ולא לפי משקל הילד כפי‬ ‫שהומלץ‪.‬‬ ‫במחקר זה נבדקו‪:‬‬ ‫א‪ .‬ידע ועמדות של הורים לגבי כאב וחום בילדים‬ ‫ב‪ .‬ידע ועמדות של הורים לגבי שימוש בטיחותי של תרופות מדף לכאב וחום‬ ‫ג‪ .‬הבדל בין ידע ועמדות של הורים לגבי תרופות מדף בשימוש לשיכוך כאבים מול שימוש להוריד‬ ‫חום‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬מחקר חתך של ‪ 11‬הורים לילדים בני ‪ 1-01‬שנים שהגיעו למלר"ד ילדים ו‪ 71-‬הורים לילדים בני ‪1-‬‬ ‫‪ 01‬בקהילה‪ .‬הורים מילאו שאלונים שעברו תיקוף עם ומהימנות גבוהה‪ .‬המחקר קיבל אישור מועדה אתית‬ ‫ונמצא בסוף איסוף הנתונים של שלב הפיילוט‪.‬‬ ‫תוצאות ומסקנות‪ :‬תוצאות והשלכות יוצגו‪ .‬המטרה לטווח הארוך למחקר היא להכין חומר לימוד להורים‬ ‫שמתאימים לצורכי האוכלוסייה שלנו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫הערכה של תכניות ביקורי בית למניעת היפגעות ילדים בבית ובחצר‬ ‫אומימה כנאעני‪ ,‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬ ‫משרד הבריאות חדרה‬ ‫רקע‪ :‬שיעור גבוה של היפגעות ילדים מתאונות מהווה בעיה חמורה לבריאות הציבור בישראל בכלל ובמגזר‬ ‫הערבי בפרט‪ .‬יתכן שעמדות פטליסטיות המאפיינות את המגזר משמשות כחסם לשינוי התנהגות‪ .‬תכנית‬ ‫ביקורי בית של אחיות אום‪-‬אלפחם מופעלת על ידי לשכת הבריאות חדרה‪ ,‬בשיתוף ארגון "בטרם"‬ ‫לבטיחות ילדים‪ ,‬העירייה ושיקום שכונות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫•‬ ‫הערכת יעילות התכנית באמצעות מדידת שינויים סביבתיים ברמת הבטיחות שבוצעו בבתים‬ ‫בעקבות הדרכת האם בביקור הראשון‪.‬‬ ‫•‬ ‫זיהוי גורמים אישיים וחברתיים בקרב האימהות‪ ,‬שמשפיעים על עריכת או אי‪-‬עריכת שינויים‬ ‫בבית לאחר ההדרכה‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר כמותי פרוספקטיבי להערכת התוכנית‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה מדגם אקראי של‬ ‫‪ 90‬משפחות מאום‪-‬אלפחם בהן נולד ילד שני‪ ,‬ילידי ‪ 0.0.1101‬עד ‪.30.01.1101‬‬ ‫בביקור הראשון נבדקה סביבת הבית לשם הערכת מפגעים באמצעות רשימת בדיקה‪ ,‬הועבר שאלון‬ ‫והודרכה האם‪ .‬כעבור ששה חודשים נערך ביקור חוזר‪ ,‬שבמהלכו הוערכו השינויים והועבר שאלון‪ ,‬שכלל‬ ‫התייחסות לסיבות לביצוע או לאי‪-‬ביצוע שינויים בסביבה‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬בעקבות ההדרכה חל שינוי מובהק ברמת הבטיחות הכללית בבית ובסביבתו‪ ,‬כאשר‬ ‫הסיבה המרכזית לאי‪-‬ביצוע שינוי הינה עלותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלה כי בקרב אימהות שבצעו שינוי נמצאה רמת‬ ‫פטליזם נמוכה מאשר באלה שלא ביצעו שינוי‪ .‬נמצא‪ ,‬שיותר שינויים בוצעו אצל נשים שההדרכה בביקור‬ ‫הראשון הייתה הראשונה עבורן‪ .‬בהתאם‪ ,‬עלה כי רמת השינוי בבטיחות בבית ניתנת לניבוי באמצעות רמת‬ ‫פטליזם נמוכה ואי‪-‬קבלת הדרכה בעבר‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬תכנית ההדרכה יעילה בשיפור ברמת הבטיחות בבית‪ ,‬בייחוד בקרב אימהות עבורן זוהי‬ ‫ההדרכה הראשונה ובקרב אימהות בעלות רמת פטליזם נמוכה‪.‬‬ ‫יש מקום להרחיב תכניות התערבות מסוג זה‪ ,‬יתכן שיש מקום לשתף אנשי דת בכדי להדגיש את החשיבות‬ ‫בהתנהגות מניעתית אף על פי תפיסת העולם הפטליסטית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫טיפול בילדים סופניים הסובלים מגידולי מוח במחלקה האונקולוגית ובקהילה‬ ‫צאלה הופמן‪ ,‬אינה אדלר‪ ,‬יפעת עזר– כהן‪ ,‬פרופ' כהן איין‪ ,‬פרופ' יצחק יניב‪ ,‬ד"ר הלן טולדנו‬ ‫המערך ההמטו‪-‬אונקולוגי‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‬ ‫רקע‪ :‬מרבית הילדים הסופניים מעדיפים לשהות בסוף חייהם בבית‪ .‬לשהות בבית יתרונות רבים מבחינת‬ ‫המשפחה והעלויות למערכת‪ .‬בילדים הסובלים מגידולי מוח לרוב מופיעה ירידה תפקודית‪ .‬הטיפול התומך‬ ‫בהם מתמקד בסיוע בפעילויות החיים הבסיסיות ומתן תמיכה פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬טיפול זה מתאים למתן‬ ‫במסגרת הקהילה‪ .‬לעיתים קרובות נקבע מקום המוות בעיקר על ידי מאפייני מערכת הבריאות והיקף‬ ‫השירותים בקהילה ולא על ידי רצון החולה‪ .‬ישנה חשיבות גם למשתנים קליניים‪ ,‬למבנה המשפחתי‪,‬‬ ‫לתנאים הפיזיים בבית ולמאפיינים התרבותיים של המשפחה‪ .‬רוב הילדים בארה"ב ובמדינות שונות‬ ‫באירופה מטופלים ונפטרים בביתם‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת דפוסי האשפוז‪ ,‬המשתנים הקליניים והסוציו ‪-‬דמוגרפים של הילדים ששהו בבית‬ ‫לעומת הקהילה בסיום חייהם‪ .‬בחינת הסימנים והסימפטומים המביאים לאשפוז‪ ,‬על מנת לבסס גישות‬ ‫התומכות במשפחה בקבלת ההחלטה המיטבית עבורם‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר תיאורי רטרוספקטיבי‪ ,‬שכלל ‪ 13‬ילדים שטופלו במערך ההמטו‪-‬אונקולוגי במרכז‬ ‫שניידר ונפטרו מגידולי מוח בין השנים ‪ .1111-1100‬איסוף הנתונים כלל משתנים סוציו דמוגרפיים‪,‬‬ ‫קליניים‪ ,‬בעיות משמעותיות בסוף החיים‪ ,‬דפוסי אשפוז ומקום המוות‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ 31.1% :‬משפחות הביעו נכונות שילדם ימות בבית רק ‪ 00%‬מהילדים נפטרו בביתם‪ .‬כל‬ ‫המשפחות שביקשו לשהות בבי"ח סמוך למות הילד עשו זאת‪ .‬ב‪ 11%-‬מהילדים טיפלה היחידה לטיפול‬ ‫ביתי ל ‪ 01%‬נערך ביקור בית ע"י היחידה‪ .‬כל הילדים שנפטרו בביתם גרו בישובים קטנים‪ .‬למרות עלויות‬ ‫הטיפול הביתי והמיומנויות הטיפוליות הנדרשות מהמשפחה לא נמצא קשר בין רמת הכנסה והשכלה של‬ ‫ההורים לרצון לשהות בבית‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬מרבית הילדים שנפטרים מגידולי מוח מאושפזים בסוף חייהם בבי"ח‪ .‬חלק‬ ‫מהמשפחות שמעדיפות שבנם ימות בבית לא ממשות את חזונן‪ .‬מדיניות המקדמת סיוע למשפחות בקהילה‬ ‫ותמיכה סיעודית ורפואית יאפשרו ליותר משפחות לראות בטיפול הביתי חלופה ראויה‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫גבר הולך לאיבוד‪...‬‬ ‫רלי אלון‬ ‫בית הספר לסיעוד אסף הרופא‬ ‫רקע‪ :‬מכלל בעיות הפריון‪ ,‬כ‪ 11%-‬מיוחס לבעיות פריון גברי‪ .‬במהלך טיפוליהם‪ ,‬הנמשכים לעתים לאורך‬ ‫שנים‪ ,‬עוברים גברים מטופלי פריון בין מסגרת הקהילה למסגרת בית החולים ובחזרה מספר פעמים‬ ‫בחודש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם נחשפים הן לסגל המרפאות בקהילה והן לסגל מרפאות הפריון בבתי חולים‪-‬‬ ‫דבר המאלץ אותם לחשוף את רגשותיהם האינטימיים ביותר בפני מספר בלתי מבוטל של אנשים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬הבנת התנסויותיהם הגופניות‪ ,‬הרגשיות והזהותיות של גברים מטופלי פריון‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר איכותני המבוסס על מודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף" של דר' הילה העליון‪ .‬המחקר נערך‬ ‫בקרב גברים באמצעות ראיונות מובנים למחצה‪.‬‬ ‫תוצאות עיקריות‪ :‬זוהו ‪ 1‬קטגוריות תוכן עיקריות‪ :‬סוד והסתרתו‪ ,‬העדר מרחב חברתי‪ ,‬כשלון בתפקיד‬ ‫המגדרי במימד הזהות ואיום על זכריות במימד הגוף‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬תפישה חברתית סטיגמאטית הטוענת כי לגברים יכולת ירודה לוורבליזציית רגשותיהם‬ ‫האינטימיים הופרכה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בהינתן המקום והזמן הנכונים‪ ,‬גברים מטופלי פריון מעוניינים להשמיע‬ ‫את קולותיהם לא פחות מנשים‪ .‬המודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף"‪ ,‬שנבדק עד עתה בקרב נשים בלבד‪ ,‬נמצא‬ ‫מתאים גם לגברים ופתח צוהר לרגשותיהם במהלך טיפולי הפריון‪.‬‬ ‫על הסגל הסיעודי‪ ,‬הן במסגרת הקהילה והן במסגרת של מרפאות פריון‪ ,‬להכיר בעובדה‪ ,‬כי גברים‪ ,‬לא‬ ‫פחות מנשים‪ ,‬מעוניינים להשמיע את רגשותיהם האינטימיים המשפיעים על כל מימדי חייהם‪ .‬השימוש‬ ‫במודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף" מומלץ בכל מסגרת ובכל פעם בה מתרחש המפגש הטיפולי בין הסגל הסיעודי‬ ‫לבין הגבר מטופל הפריון‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬על הסגל הסיעודי לעודד את הגברים לבטא את רגשותיהם‬ ‫ובכך להגיע לרווחה נפשית‪ ,‬גופנית וזהותית המרבית‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מושב צהריים ‪ :1‬רצף הטיפול ואיכות השירות‬ ‫יו"ר – ד"ר אילנה מרגלית‬ ‫‪27‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫חיבוק עוטף למבוטח ‪ -‬הקמת מחלקה בקהילה לצמצום אשפוזים חוזרים‬ ‫רותי רוזן‪ ,‬דאוד חזקיה‬ ‫מחוז שרון‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬ ‫רקע‪ :‬מדיניות משרד הבריאות בשנים האחרונות מעודדות את קופות החולים לטפל במבוטחים במסגרת‬ ‫הקהילה במטרה למנוע אשפוזים חוזרים ולהקל על העומס במחלקות הפנימיות‪ .‬מכבי שירותי בריאות‬ ‫הקימה יחידה ייעודית כדי לצמצם את האשפוזים החוזרים ‪ -‬הנקראת מחלקה בקהילה (מחב"ק)‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫‪ .0‬מניעת אשפוזים חוזרים של חולים כרונים‬ ‫‪ .1‬הטבת מתן טיפול רפואי וסיעודי למבוטח‬ ‫‪ .3‬טיוב המידע והשרות למטופל בין המערכות השונות הקימות בקהילה‬ ‫‪ .1‬העלאת שביעות רצון המבוטחים‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחלקה בקהילה מטפלת במבוטחים חולים כרונים להם למעלה מ‪ 1‬אשפוזים בשנה‬ ‫בביה"ח ‪ .‬המחלקה מורכבת מצוות רב מקצועי ‪ :‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עו"ס‪ ,‬תזונאית‪ ,‬רוקחת קלינית ומתאמת‬ ‫שירות‪ .‬המטופלים מאותרים בביה"ח ע" י אחיות מכבי ומכתבי השחרור מועברים לאחות מנהלת הטיפול‬ ‫למחלקה בקהילה ‪ ,‬נוצר קשר טלפוני של האחות עם המטופל והרופא הראשוני במטרה לתפור חליפת‬ ‫טיפול אישית עבור המבוטח בביתו או במסגרת אחרת בקהילה (דיור מוגן‪ ,‬בית אבות וכו')‪ .‬במסגרת‬ ‫המעקב נערכים ביקורי בית יזומים של האחות בהם היא מדריכה על טיפול תרופתי‪ ,‬הדרכה על תפעול ציוד‬ ‫רפואי‪ ,‬טיפול בתרופות לווריד‪ ,‬טיפול בפצעים מורכבים וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬האחות מהווה גורם מתאם בין‬ ‫הגורמים הרב מקצועיים בקהילה‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬בשנת ‪ 1100‬שיעור אשפוזים החוזרים בכלל המחוז עמד על ‪ 09%‬בעוד מבוטחים שהיו‬ ‫במעקב המחב"ק שיעור אשפוזים חוזרים עמד על ‪ .00%‬נוצר רצף טיפולי כמענה מידי לצרכיו‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬הקמת מחלקה בקהילה שיפרה את הרצף הטיפולי עבור המבוטח במעבר מבית‬ ‫החולים לקהילה‪ .‬באמצעות יצירת מעטפת מקצועית חובקת למטופל עם שחרורו מביה"ח ומתן מענה מידי‬ ‫לצרכיו נמנעו אשפוזים חוזרים ותחושת חוסר האונים המלווה את המטופל המורכב ביציאתו מביה"ח ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫רצף טיפולי בשחרור מאשפוז‪ :‬תפקיד ההכנה להמשך טיפול הן באשפוז והן בקהילה‬ ‫‪1,2‬‬ ‫מיכל פנצ'ק‪ , 1,2‬מרינה לאוננקו‪ ,1‬ריקי זטלנד‪ ,1‬ד"ר אפרת שדמי‬ ‫‪.0‬שירותי בריאות כללית‪ .1 ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫רקע‪ :‬מעבר המטופל בין מסגרות טיפול שונות מהווה חוליה חלשה ברצף הטיפולי‪ .‬איכות שחרור המטופל‬ ‫מביה" ח ואיכות קליטתו להמשך הטיפול בקהילה עשויים להשפיע על רצף הטיפולי‪ .‬פגיעה ברצף טיפולי‬ ‫עלולה לפגום באיכות הטיפול הרפואי ותוצאותיו‪ ,‬להביא להידרדרות במצב הבריאות של המטופל‬ ‫ולאשפוזים חוזרים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את ההשפעה המשולבת של ההדרכה לפני שחרור מבית החולים ובתהליך קליטה‬ ‫בקהילה‪ ,‬על איכות המעבר מבית החולים לקהילה‪ ,‬ע"פ תפיסת המטופל‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר פרוספקטיבי‪,‬בקרב ‪ 017‬מטופלים‪ ,‬שהשתחררו ממחלקות פנימיות לביתם‪ .‬לפני‬ ‫השחרור המטופלים נשאלו על ההסברים שקיבלו ועל מצב בריאותם בעת השחרור‪ .‬כעבור כשבועיים הועבר‬ ‫שאלון טלפוני נוסף על המפגש עם צוות רופא ו‪/‬או אחות בקהילה וקבלת הדרכה‪ .‬בנוסף נבדקה איכות‬ ‫המעבר מבית חולים לקהילה באמצעות שאלון מתוקף שנמצא במחקרים קודמים קשור לסיכון לביקורים‬ ‫במיון ואשפוזים חוזרים (‪.)Care Transition Measure- CTM‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬מטופלים שקיבלו הדרכה מקיפה לקראת שחרורם העריכו את איכות המעבר מבית‬ ‫חולים לקהילה כטובה יותר מאילו שקיבלו הסברים מועטים או כלל לא הודרכו (ממוצע ‪ 79.63 CTM‬ו‪-‬‬ ‫‪ 67.52‬בהתאמה‪ .)p<0.001 ,‬מטופלים שלאחר שחרורם הודרכו בקהילה‪ ,‬העריכו את איכות מעברם בין‬ ‫מסגרות הטיפול כטובה יותר‪ ,‬מאשר מטופלים ללא ביקור רופא או‪/‬ו אחות בקהילה (‪ 86.31‬ו‪68.34-‬‬ ‫בהתאמה‪ .)p<0.05 ,‬ציון ה‪ CTM-‬הגבוה ביותר דווח בקרב מטופלים אשר קיבלו הדרכה מקיפה הן בבית‬ ‫החולים והן בקהילה (‪.)p<0.05 ,82.18‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬סוגיית המעבר מבית החולים לקהילה נמצאת בליבת העיסוק של ארגוני בריאות בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬מחקר זה מדגיש את חשיבות הכנת המטופל לשחרור וקליטתו בקהילה ותרומתם לאיכות המעבר‬ ‫ולמוכנותו המטופל להמשך טיפול‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫אפידימיולוגיה וניבוי של נפילות חולים במחלקות אשפוז‬ ‫סבטלנה למשוב‪ ,‬ד"ר רפאל גורודישר‪ ,‬ד"ר נדב דוידוביץ‪ ,‬מלכה ליבושור‪ ,‬ד"ר נטליה בלינק‬ ‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫רקע‪ :‬נפילות במסגרת אשפוז בבתי‪-‬חולים הינה תופעה נפוצה‪ ,‬בעיקר במבוגרים‪ .‬מניעת נפילות חשובה‬ ‫לבטיחותו ובריאותו של המטופל ומהווה סוגיה חשובה בבריאות הציבור‪ .‬שיעור הנפילות בבתי החולים‬ ‫הכלליים כ‪ 1.3-7-‬ל‪ 0,111-‬ימי‪-‬אשפוז‪ ,‬כ‪ 31.9%-‬מהן ניתנות למניעה‪ .‬בנוסף לפציעות הפיזיות ישנה לנפילות‬ ‫השפעה פסיכולוגית רבה‪ .‬כלי מדידה שהראה את יעילותו בקביעת גורמי סיכון בקרב בתי חולים עירוניים‬ ‫בארה"ב הינו ‪ (MFS( Morse Fall Scale‬ונמצא בשימוש שוטף בבתי החולים של ה"כללית"‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך שיעור נפילות בקרב מאושפזים; לבדוק גורמי סיכון לנפילות ויעילות של כלי‬ ‫‪.MFS‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר מקרה‪-‬בקרה כולל מאושפזים בני ‪ 08‬שנה ומעלה במחלקות הפנימיות והכירורגיות‬ ‫במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בשנת ‪ .1117‬קבוצת המקרים כללה מטופלים שדווח על נפילתם‬ ‫באמצעות דו"חות אירוע‪ .‬קבוצת הביקורת (‪ )0:0‬כללה מדגם אקראי מתוך רשימת מאושפזים ללא דיווח‬ ‫על נפילתם תוך זיווג על‪-‬פי מין‪ ,‬גיל ומחלקת אשפוז‪ .‬נתוני רקע הדמוגראפיים והקליניים נאספו ממאגרי‬ ‫מידע ממוחשבים‪ ,‬סיכון לנפילה נערך באמצעות כלי ‪ .MFS‬עיבוד הנתונים כללו ‪ χ²-test ,t-test‬ורגרסיה‬ ‫לוגיסטית‪ .‬יכולת ניבוי של ‪ MFS‬נבדקה באמצעות חישוב ערכי רגישות‪ ,‬סגוליות וערך מנבא חיובי כאשר‬ ‫נקודות חתך שנבדקו היו ‪ 11‬ו‪.11-‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬שיעור הנפילות היה ‪ 1.9‬ל‪ 0,111-‬ימי‪-‬אשפוז (סה"כ דווח על ‪ 311‬אירועי נפילה)‪ .‬גורמי‬ ‫סיכון עצמאיים לנפילות היו‪ :‬היסטוריה של נפילות (‪ ,)Odds Ratio (OR)=3.34, p<0.001‬אי שליטה על‬ ‫מתן שתן (‪ ,)OR=6.13, p<0.001‬הגבלה פיזית‪ ,)OR=8.31, p<0.001( ,‬נטילת תרופות הרגעה ( ‪OR=2.34,‬‬ ‫‪ ,)p=0.009‬נטילת תרופות שינה (‪ )OR=1.57, p=0.07‬ומחלת הסוכרת (‪ .)OR=1.73, p=0.02‬הכלי ‪MFS‬‬ ‫מזהה את המטופלים שהם בסיכון לנפילה‪.‬‬ ‫סיכום והמלצות‪ :‬עבור האוכלוסייה הנחקרת נמצאו גורמי סיכון לנפילה שונים במקצת מאלו הכלולים ב‪-‬‬ ‫‪ .MFS‬מומלץ לבנות תכנית לחינוך הצוותים הסיעודיים לגבי זיהוי גורמי סיכון והתאמת התערבות על‪-‬‬ ‫פיהם‪ .‬בנוסף נדרשת הדרכת המטופלים ובני משפחותיהם לגבי מניעת נפילות ושמירה על בטיחות המטופל‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫אמונות בריאות ופרספקטיבת הזמן כמנבאות היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת מסוג ‪2‬‬ ‫וכטר תמר ‪ ,1‬פרופ' יורם בר‪-‬טל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .0‬בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת ת"א הפקולטה לרפואה המדרשה לתארים מתקדמים‬ ‫רקע‪ :‬סוכרת מבוגרים סוג ‪ 1‬היא מחלה כרונית בעלת סיבוכים רבים‪ ,‬נכות ותמותה‪ ,‬אך ניתנת לשליטה על‬ ‫ידי טיפול הולם‪ .‬עבור חולים רבים סוכרת היא מחלה מורכבת ומאתגרת מבחינת הטיפול ונמצא כי לא‬ ‫מעט מהם אינם נענים לטיפול הנדרש‪ .‬מכיוון שהיענות לטיפול נמצאה כחיונית על מנת למנוע או לעכב‬ ‫סיבוכים כרוניים ולשמור על איכות החיים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת הגורמים המנבאים היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת סוג ‪ 1‬מאושפזים על סמך‬ ‫מודל אמונות בריאות של ‪ )0971( Becker‬ותפיסת פרספקטיבת הזמן של ‪.)0999( Zimbardo‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המדגם כלל ‪ 011‬חולי סוכרת סוג ‪ 1‬בגילאי ‪ ,81-11‬גברים ונשים במהלך אשפוזם‬ ‫במחלקות ‪ :‬פנימיות‪ ,‬קרדיולוגיה‪ ,‬טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי צאנז‪ ,‬בית חולים לניאדו‪ ,‬נתניה‪.‬‬ ‫נתוני המחקר נאספו באמצעות חמישה שאלונים הכוללים את מרכיביהן של שתי התיאוריות‪ .‬נעשה שימוש‬ ‫בשאלון של )‪ Champion (1984‬ושאלון של )‪.Zimbardo Time Inventory (1999‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬מתוך המחקר עולה כי עבור היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת‪ ,‬מוטיבציה בריאותית‬ ‫כללית ופטליזם‪ ,‬נמצאו כמנבאים הטובים מבין שאר המרכיבים‪ .‬תפיסת זמן עתיד נמצאה כמנבא הטוב‬ ‫ביותר עבור מוטיבציה בריאותית ופטליזם נמצא כמנבא הטוב ביותר עבור אמונות בריאות‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאי המחקר מספקים הסבר למניעים להתנהגויות בריאות בקרב חולי סוכרת סוג ‪1‬‬ ‫במושגים של ניתוח רציונל של תועלת ונזק באמצעות מודל אמונות בריאות ומנעים מוטיבציוניים‬ ‫באמצעות פרספקטיבת הזמן‪.‬‬ ‫תרומתו של המחקר בהאירו את משקלם הרב של מוטיבציה בריאותית ופטליזם בהתוויית התנהגויות‬ ‫בריאות בקרב חולי סוכרת סוג ‪ ,1‬פיתוח תוכניות טיפול לנטרול השפעת הפטליזם והתפיסה השגויה לגבי‬ ‫מחלת הסוכרת‪ ,‬שימוש במוטיבציה בריאותית לשיפור ההיענות כבר באשפוז האקוטי‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫הערכת התוכנית לאיתור דיכאון לאחר לידה‬ ‫נעמה חייט‪ ,‬פליסה פרחגרוד‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט‪ ,‬ד"ר אורלי שריד‪ ,‬ד"ר דורית סגל‪-‬אנגלצ'ין‪ ,‬אלינה קופטמן‬ ‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫רקע‪ :‬בישראל ‪ 01-01%‬מהיולדות סובלות מדיכאון לאחר לידה (‪ PPD .)PPD‬עלול להשפיע על היולדת‪,‬‬ ‫היילוד והמשפחה‪ .‬ניתן לאתר את הנשים שבסיכון ל‪ PPD-‬כבר בהריונן‪ .‬ואולם‪ ,‬נשים רבות הסובלות מ‪-‬‬ ‫‪ PPD‬אינן מאובחנות מהסיבה ש‪ PPD-‬מופיע לרוב שבועות לאחר הלידה‪ ,‬כשאישה אינה במעקב רפואי‬ ‫צמוד‪ .‬בשירותי בריאות הציבור פותחה תוכנית לאיתור נשים בסיכון ל‪.PPD-‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את תוכנית איתור הדיכאון בתקופת ההיריון ולאחר הלידה‪ ,‬לאמוד את מידת‬ ‫השינוי ברמת הסיכון ל‪ PPD-‬בתקופה שלאחר הלידה יחסית לתקופת ההיריון‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר פרוספקטיבי כלל נשים בשבועות ‪ 18-31‬להריונן‪ ,‬תושבות צפון‪-‬הנגב בהריון תקין‬ ‫הנמצאות במעקב במרכז לבריאות האישה‪ .‬הנחקרות רואיינו תוך סיקור לגילוי תסמיני דיכאון‬ ‫(‪ .)Edinburgh Depression Scale - EDS‬לנחקרות עם ציון מעל ‪ 01‬נקודות נעשתה הערכה פרטנית ע"י‬ ‫אחות‪ .‬הנחקרות עם ציון ‪ EDS‬מעל ‪ 01‬הופנו למעקב של רופא משפחה ‪ /‬עובדת סוציאלית‪ .‬חודשיים לאחר‬ ‫הלידה שוב בוצע ‪ EDS‬בראיון טלפוני‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬מתוך ‪ 010‬נשים שגויסו למחקר (גיל ממוצע ‪ 19.9‬שנים‪ ,‬סטיית תקן – ס"ת ‪77 ,)1.8‬‬ ‫השלימו את המעקב‪ .‬במהלך המעקב ציון ממוצע ‪ EDS‬ירד מ‪ 1.0-‬נקודות (ס"ת ‪ )1.7‬ל‪ 3.1-‬נקודות (ס"ת ‪)3.3‬‬ ‫(‪ .)p<0.001‬מתוך ‪ 01‬נשים עם ‪ EDS‬מעל ‪ 01‬בתחילת המעקב‪ )87.1%( 01 ,‬קבלו ציון ‪ EDS‬מתחת ל‪01-‬‬ ‫בסוף המעקב (‪.)p=0.004‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬למרות הממצאים בספרות כי נשים נוטות לפתח ‪ PPD‬שבועות לאחר הלידה‪ ,‬זיהוי‬ ‫מוקדם והתערבות יעילה במסגרת הקהילה קשורים להפחתת הסיכון ל‪ PPD-‬אצל נשים בסיכון גבוה‪.‬‬ ‫מומלץ להמשיך ולהרחיב את התוכנית לאיתור נשים בסיכון ל‪.PPD-‬‬ ‫‪32‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫ניהול סדר יום בקרב מטופלים לאחר חבלה מוחית‬ ‫אירית קוצין גבוביץ‪ ,‬צביה דולב‪ ,‬עליזה וושניצה‪ ,‬אאידה דיניה‪ ,‬אוסנת בראל‪ ,‬עמאר מנסור‪ ,‬פאוז עבד אל‬ ‫קאדר‪ ,‬ד"ר ירון סחר‬ ‫בית חולים לוינשטיין‬ ‫רקע‪ :‬פגיעה קוגניטיבית לאחר חבלה מוחית טראומטית מתבטאת לרוב בפגיעה בזיכרון‪ ,‬ביכולת פתרון בעיות‬ ‫ובמיומנויות גבוהות יותר כמו ניהול סדר יום‪ ,‬תכנון וארגון‪ .‬כבר בשלבי השיקום הראשוניים נערכת שיחת‬ ‫הדרכה עם המטופל ומשפחתו בנושאי חשיבות עידוד העצמאות התפקודית בהתאם ליכולתו וסדר היום‬ ‫במחלקה‪ .‬הפעילות בשעות הבוקר במחלקה תוכננה כך שתדמה סדר יום אופייני של אדם בריא ‪ -‬השכמה‪,‬‬ ‫התארגנות‪ ,‬ארוחה ויציאה לטיפולים מחוץ למחלקה‪ ,‬במטרה להכין את המטופל באופן הדרגתי לחיים בבית‬ ‫לאחר שחרורו‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בדיקת אופן ניהול סדר היום של מטופלים לאחר חבלה מוחית טראומטית המאושפזים‬ ‫במחלקה‪ ,‬לאחר ההדרכה שקיבלו‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬בהיעדר כלי מתאים בספרות‪ ,‬נבנה לצורך הסקר שאלון מובנה‪ ,‬הכולל ‪ 1‬תצפיות ומספר שאלות‬ ‫המופנות למטופל‪ .‬איסוף הנתונים מתייחס לאופן הקימה בבוקר‪ ,‬וההגעה לארוחות ולטיפולים‪ .‬בעבודה נכללו‬ ‫מטופלים בעלי ציון ‪ 11‬ומעלה באומדן ‪ Mini mental‬ובעלי ניקוד ‪ 1‬ומעלה בסעיף ניידות באומדן ‪FIM‬‬ ‫המסוגלים להתנייע באופן עצמאי‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬בסקר נכללו ‪ 19‬נבדקים‪ .‬מניתוח הנתונים עולה כי רוב מוחלט של הנבדקים מתמודד‬ ‫בהצלחה עם ניהול סדר היום‪ .‬השיעור הממוצע של הגעה בזמן לארוחות נע בין ‪ .91-011%‬השיעור הממוצע של‬ ‫ההגעה בזמן לפיזיותרפיה הוא ‪ 90%‬לעומת שיעור ממוצע של הגעה בזמן ‪ 71%‬לטיפולי ריפוי בעיסוק‪ .‬כרבע‬ ‫מהאיחורים הינם עקב נסיבות התלויות במערכת כמו צמידות טיפולים‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬ניהול וארגון סדר היום בקרב המטופלים עולה בקנה אחד עם ההדרכה הניתנת במחלקה‪ .‬יש לציין כי‬ ‫הנבדקים במחקר הינם ברמה קוגניטיבית –תפקודית גבוהה יחסית לממוצע במחלקה‪ .‬אנו מאמינים כי קידום‬ ‫עצמאותם של המטופלים בניהול סדר היום במסגרת האשפוז עשויה להקל על השתלבותם בקהילה לאחר‬ ‫השחרור‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫מושב צהריים ‪ – 2‬תפקיד האחות היום ומחר‬ ‫יו"ר ‪ -‬ד"ר מירי רום‬ ‫‪34‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫תרומתה של אחות בגמילה מעישון ושינוי אורח חיים של ציבור הלקוחות‬ ‫פולינה קפליאנוב‪-‬ברוור‪ ,‬ד"ר מינה רותם‬ ‫שרותי בריאות כללית‪ ,‬מנהלת חיפה‬ ‫רקע‪ :‬מערכות בריאות בעולם מכשירות אחיות תפקידי גמילה מעישון‪ .‬בסקירת קוקרן משנת ‪ 1119‬על‬ ‫קבוצות לגמילה מעישון נמצא תיעוד על התערבויות של אחיות‪ ,‬אך לא נמצא מחקר על עבודה הכוללת‬ ‫איתור‪ ,‬הנחיית סדנא ומעקב על ידי אחות לאורך זמן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גודל המדגם מצומצם‪ .‬בשנת ‪1101‬‬ ‫הוכנסו סדנאות לגמילה מעישון לסל הבריאות בישראל‪ .‬ב"כללית" הסדנאות מבוססות על קווים מנחים‬ ‫המקובלים בארגון הבריאות העולמי בשילוב התיאוריה ההתנהגותית‪-‬קוגניטיבית ותיאוריית ההשתנות‬ ‫בשלבים‪ .‬סדנא שאותה מנחה אחות שהוכשרה לרכז גישה ייחודית זו‪ ,‬טרם נבדקה בכלים אמפיריים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫‪ .0‬לבחון את יעילות מודל גמילה מעישון באמצעות אחות ייעודית‪.‬‬ ‫‪ .1‬לבחון את תרומת האחות לשינוי אורח חיים של משתתפי הסדנא‪.‬‬ ‫התערבות‪ :‬איתור ורישום מטופלים‪ ,‬בדיקת איכות חיים והתנהגות בריאות לפני ואחרי הסדנא‪ ,‬הפעלת‬ ‫הסדנא בת שמונה מפגשים‪ ,‬שעה וחצי בשבוע‪ ,‬שתוף צוות מטפל במידע רלוונטי לתהליך הגמילה‪ ,‬בניית‬ ‫תוכנית טפול ומעקב ופעולות שימור ומעקב‪.‬‬ ‫ממצאים ראשוניים‪ :‬במהלך ‪ 1100‬נרשמו בסדנאות ‪ 011‬מטופלים‪ ,‬בגילאים ‪ .08-81‬המעשנים ‪ 31‬שנים‬ ‫בממוצע‪ 37 ,‬סיגריות ליום‪ .‬חצי שנה מסיום ההתערבות ‪ 11%‬ממשתתפי הסדנא נגמלו מעישון‪ ,‬חזרה‬ ‫לעישון ‪ .1%‬הלקוחות ביצעו שינויים באורח חיים הכוללים שינוים בתזונה‪ ,‬התחלת ביצוע פעילות גופנית‪.‬‬ ‫תוצאות סופיות הכוללות ניתוחים מרשימים נוספים יוצגו בכנס עצמו‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬לאחות תפקיד משמעותי באיתור מטופלים‪ ,‬גיוסם לסדנא ובהנחיית קבוצות‪ .‬בחישובי‬ ‫עלות תועלת של עבודת אחות בגמילה מעישון‪ ,‬עולה כי בגמילה קבוצתית על ידי אחות ישנה יעילות‬ ‫כלכלית מובהקת‪ .‬יש לחזור על הסקר אחרי שנה ממועד הגמילה‪ .‬נדרש מחקר מעמיק של תהליך הגמילה‬ ‫ותוצאתו‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫גברים בסיעוד בישראל‪ :‬מחסומים‪ ,‬מניעים והתפיסות כלפיהם‬ ‫ליאת אשכנזי ‪ ,1,2‬פנינה רומם ‪ ,1‬אילנה ליבשיץ‪-‬ריבן ‪ ,1,2‬אורלי גרינשטיין‪-‬כהן‬ ‫‪1,2‬‬ ‫‪ .0‬בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש רקאנטי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫‪ .1‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‬ ‫רקע‪ :‬מאז ימי ההיסטוריה נתפס מקצוע הסיעוד כנשי‪ .‬אומנם‪ ,‬הספרות מתעדת גברים שעסקו בסיעוד‬ ‫בתחומים מובחנים עוד לפני שהפך למקצוע‪ .‬כיום‪ ,‬בישראל מהווים הגברים כ‪ 01% -‬מכלל כוח העבודה‬ ‫הסיעודי‪ .‬למרות היותם מיעוט‪ ,‬הגברים בסיעוד בולטים בהשתלבותם בתחומים הנחשבים יוקרתיים‬ ‫ובקידומם המקצועי‪ .‬על אף היתרונות‪ ,‬סטריאוטיפים חברתיים‪ ,‬הצורך במגע באנשים במהלך העבודה‪,‬‬ ‫הקשרים האינטימיים יותר עם המטופלים‪ ,‬תוכניות הלימודים ומעמדו הציבורי והמקצועי של הסיעוד‬ ‫תועדו כמחסומים המעכבים גברים מלבחור בו‪ .‬מעטי הגברים הבוחרים בסיעוד כקריירה‪ ,‬מונעים ממניעים‬ ‫חיצוניים כגון‪ :‬ביטחון תעסוקתי‪ ,‬שכר הולם ואפשרויות לקידום מקצועי‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את תפיסותיהם של סטודנטים לסיעוד כלפי הגברים העוסקים בסיעוד ואת מניעי‬ ‫הגברים לבחירת המקצוע‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר חתך‪ ,‬השתתפו סטודנטים ממסלולי הלימוד השונים במחלקה לסיעוד‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ .‬הנחקרים התבקשו למלא שאלון אנונימי המכיל פרטים כגון‪ :‬תפיסות כלפי‬ ‫המקצוע והגברים העוסקים בו‪ ,‬תפיסות כלפי מעמדו הציבורי והמניעים לבחירה בו‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬מאתיים תשעים ואחד סטודנטים (‪ 81%‬היענות) מילאו את השאלון‪ 9.3% ,‬גברים‪ .‬כ‪-‬‬ ‫‪ 18%‬מהנחקרים תמכו בטיעון כי גברים העוסקים בסיעוד הינם הומוסקסואליים ובעלי מאפיינים נשיים‪,‬‬ ‫אחוז גבוה של נשים (‪ )13%‬הסכים עם הטיעון יחסית לגברים (‪ .P=0.002 )00%‬מעמדו הציבורי של‬ ‫המקצוע נמצא כגורם מעכב גברים מלבחור בו כקריירה‪ .‬בהשוואה לנשים (‪ )1%‬אחוז גבוה יותר של גברים‬ ‫(‪ )01%‬בחרו במקצוע בעקבות אילוצים כלכליים ‪.P=0.001‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬למרות שמשתתפי המחקר בחרו במקצוע‪ ,‬תפיסתם כלפיו וכלפי העוסקים בו דומה‬ ‫בחלקה לתפיסה הציבורית‪ .‬אי לכך‪ ,‬בעידן המחסור הגובר בכוח אדם סיעודי‪ ,‬יש צורך בהבנת מניעי‬ ‫הגברים לבחירת המקצוע וזאת על מנת להעצימם‪ ,‬להוביל לגיוס גברים נוספים למקצוע מחד ולהשפיע על‬ ‫מעמדו הציבורי מאידך‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪37‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫רק ביחד נזהה את י‪.‬ח‪.‬ד‪( .‬סימני ‪ :TIA/STROKE‬יד‪ ,‬חיוך‪ ,‬דיבור)‬ ‫עטרה זמיר‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬מיכל פנצ'ק‪ ,‬ריקי זטלנד‬ ‫מרכז רפואי מאיר‬ ‫רקע‪ :‬אירוע מוחי‪/‬אירוע מוחי חולף‪ ,‬מהווים גורם תחלואה שלישי בהיקפו וגורם נכות עיקרי במבוגרים‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חלו התפתחויות בגישה ובמגוון הטיפולים המוצעים ל‪ .TIA/STROKE-‬הצלחת הטיפול‪,‬‬ ‫מזעור הנזקים ומניעת האירוע הבא‪ ,‬קשורים בגורם הזמן‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי ידע הציבור אודות סימני אזהרה‬ ‫וגורמי סיכון לאירוע מוחי הינו דל‪ .‬סקטור הסיעוד יזם והוביל סקר לבדיקת הידע והעמדות הציבור בנושא‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את רמת הידע והגורמים המשפיעים עליה לגבי התנהגות בעת אירוע‬ ‫‪ TIA/STROKE‬בקהל הרחב ובקרב צוותים רפואיים‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר הינו מחקר חתך על מדגם שמתחלק לקהל רחב וצוותים מטפלים‬ ‫איסוף נתונים בוצע באמצעות שאלון ייעודי לדיווח עצמי שפותח לצרכי המחקר‪,‬המידע נאסף לפני מתן‬ ‫הרצאות מקצועיות בנושא‪ .‬המחקר התבצע ברחבי הארץ‬ ‫ממצאי המחקר‪ :‬על פי תוצאות הסקר‪:n=1000 ,‬‬ ‫אמצעי התקשורת מהווים גורם מידע עיקרי לקהל הרחב בנושא‬‫נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין רמת הידע של הנשאלים שאמצעי תקשורת היווה עבורם את מקור‬‫המידע לבין נשאלים שמקור הידע שלהם היה רופא‪ /‬אחות‪.‬‬ ‫מודעות הקהל הרחב לסימנים מקדימים לאירוע מוחי לוקה בחסר‪ .‬הקהל אינו מודע לחשיבות גורם הזמן‬‫בהקשר לאפשרויות טיפוליות (רק‪ 110-‬איש ציינו‪ ,‬שימליצו לקרוביהם להגיע בהקדם לביה"ח בהופעת‬ ‫סחרחורת וחוסר יציבות פתאומית)‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ :‬ידע של הציבור הרחב בנושא חשוב זה אינו מספק‪ .‬העלאת מודעות האוכלוסייה לגורמי‬ ‫הסיכון ולהתנהגות המומלצת בעת ‪ TIA/ STROKE‬תפחית את הנזקים ותמנע עומס תחלואה על מערכת‬ ‫הבריאות‪ .‬מקצוע הסיעוד מכיר בחשיבות חינוך לקידום הבריאות בקרב אוכלוסיה רחבה‪ .‬תוצאות המחקר‬ ‫מלמדות‪ ,‬כי ביכולת הסיעוד ליזום ולהוביל תהליכי שינוי התנהגותיים בקרב אוכלוסיה רחבה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫בדיקת תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד את מידת תרומתן של אחיות מתאמות‬ ‫בריאות השד לאורך הרצף הטיפולי‪ :‬מחקר סיעודי רב מרכזי בישראל‬ ‫ליויה כסלו‪ ,1‬עירית דינור‪ ,2‬מלכה כהן‪ ,3‬חנה זהר‪ ,4‬מירה דמארי‪ ,5‬האנה חלאג'‪ ,6‬עליזה כץ‪ ,7‬דר' אילנה‬ ‫‪8‬‬ ‫קדמון‬ ‫‪ .0‬האגודה למלחמה בסרטן‬ ‫‪ .1‬בית חולים אסף הרופא‬ ‫‪ .3‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪ .1‬הקרייה הרפואית לבריאות האדם‪ ,‬רמב"ם‬ ‫‪ .1‬בית חולים קפלן‬ ‫‪ .1‬שרותי בריאת כללית‬ ‫‪ .7‬בית חולים מאיר כפר סבא‬ ‫‪ .8‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‬ ‫רקע‪ :‬סיעוד סרטן השד הינו תחום ייחודי בתוך התחום הכוללני של הסיעוד האונקולוגי‪ .‬אחיות המתמחות‬ ‫בנושא‪ ,‬מיועדות ללוות נשים לאורך כל רצף הטיפול‪ ,‬השיקום והמעקב‪ .‬כמו כן תפקידן לתת תמיכה‪ ,‬ייעוץ‪,‬‬ ‫הדרכה ומידע ולתאם בין הגורמים המטפלים לבין הנשים ומשפחותיהן‪ .‬בישראל התפקיד החל בשנת ‪0991‬‬ ‫בתמיכתה של האגודה למלחמה בסרטן‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק מהי תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד בישראל את מידת תרומתן של אחיות‬ ‫מתאמות בריאות השד בשבעה מרכזים רפואיים‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר כולל כ‪ 311 -‬נשים שאובחנו עם סרטן השד‪ .‬הנשים התבקשו למלא שני שאלונים‪:‬‬ ‫האחד‪ -‬שאלון דמוגראפי ופרטי המחלה והשני‪ -‬שאלון תפיסת המטופלות את תפקיד האחות המתאמת‬ ‫בהתייחס לעשרה תחומים שונים ברצף הטיפולי‪ .‬שאלון זה התבסס על שאלון אוסטרלי‪ ,‬שהותאם‬ ‫למציאות הישראלית‪ .‬דגש מיוחד יוקדש בהרצאה לתיאור אופן העבודה המשותפת בין כל שבעת המרכזים‬ ‫בשלבי המחקר השונים‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי המחקר המקדים הצביעו על תפיסה חיובית של הנשים כלפי תרומתן של‬ ‫האחיות בהתייחס למגוון תפקידיה‪ .‬באופן כללי נמצא ש‪ 81% -‬מהנשים דווחו כי תרומת אחות מתאמת‬ ‫בריאות השד הייתה רבה או רבה מאוד‪ .‬רוב הנשים חשבו‪ ,‬כי בבחירת מקום הטיפול‪ ,‬חשוב לבדוק האם יש‬ ‫שם אחות מתאמת‪ .‬בכנס יוצג ניתוח התוצאות הסופיות של המדגם כולו בהתייחס לעשרת התחומים‬ ‫שנבדקו‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר המקדים נתנו חיזוק לחשיבות קיומם של תחומי התפקיד השונים של אחות‬ ‫מתאמת בריאות השד‪ .‬באשר לתהליך ביצוע מחקר סיעודי רב מרכזי‪ ,‬ניתן היה להיווכח בחשיבותו לא רק‬ ‫עבור חיזוק תקפות התוצאות‪ ,‬אלא לצורך הידוק קשרי העבודה בין העמיתים במרכזים השונים‪ ,‬ולמען‬ ‫חשיבה משותפת על שדרוג ושיפור איכות הטיפול הסיעודי הניתן במסגרת תפקיד ייחודי וחשוב זה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על מידת היענות האחיות לעבור בדיקות בריאות תקופתיות לגילוי‬ ‫מוקדם‪ ,‬בבית החולים‬ ‫לובה בלין‪ ,‬יונתן לרמן‪ ,‬איליה גרינברג‪ ,‬עדה אדלר‬ ‫ביה"ח לגליל המערבי‪-‬נהריה‬ ‫רקע‪ :‬בדיקות הסקר התקופתיות המוצעות לאחיות במקום עבודתן‪ ,‬הן בדיקות כלליות שנועדו לבדוק את‬ ‫תקינותן של מרבית מערכות הגוף אחת לשנתיים בקרב בני גיל ‪ 11‬שנה ומעלה‪ .‬יש חשיבות לביצוען בקרב‬ ‫אחיות‪/‬ים שעובדים בבית החולים‪ ,‬במגוון משמרות ומתמודדים לעיתים תכופות עם עומסים גופניים‬ ‫ונפשיים רבים‪ ,‬עם מחלות מדבקות ומצבי חולי מורכבים‪ ,‬אקוטיים וכרוניים‪ .‬ההיענות לבדיקות ולקבלת‬ ‫טיפול הינה מרכיב חיוני בהצלחת המאמצים למניעה וטיפול במחלות‪.‬בספרות סווגו שני מרכיבים‬ ‫עיקריים לאי היענות של האוכלוסייה הכללית לבדיקות סקר‪ :‬אי היענות בשל חוסר ידע ואי היענות‬ ‫בעקבות בחירה מודעת שלא להיענות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בדיקת הגורמים המשפיעים על מידת ההיענות של האחיות‪/‬ים‪ ,‬לבדיקות בריאות‬ ‫תקופתיות הנערכות במב"ת (מכון בדיקות תקופתיות) בבית החולים בו הם עובדים‪ .‬שאלות המחקר‪:‬‬ ‫האם יש קשר בין היענות האחיות לבצע בדיקות סקר במקום עבודתם לבין גיל האחות‪ ,‬וותק בעבודתה‪.‬‬ ‫כמו כן נבדק הקשר בין תפיסת הסיכוי לחלות ‪ ,‬תפיסת המחסומים ‪ ,‬חשש הפרת הסודיות הרפואית‬ ‫ותפיסת התועלת בביצוע הבדיקות לבין ההיענות לביצוען‪.‬שיטת המחקר‪ :‬מחקר כמותי‪ ,‬במסגרתו ‪79‬‬ ‫אחיות ממחלקות שונות העובדות בבית החולים לגליל המערבי ענו על שאלון שנבנה לצורך מחקר זה ‪.‬‬ ‫השאלון כולל ‪ 11‬שאלות שדנות בשלושה מימדים‪ :‬פרטים האישיים והדמוגרפים‪ ,‬שאלות אודות התפיסות‬ ‫וההתנהגויות הבריאותיות של הנחקרים‪ ,‬שאלות המתייחסות לביצוע הבדיקות עצמן ולזמינותן‪.‬ממצאים‬ ‫ומסקנות המחקר‪ :‬על סמך המחקר נמצא כי רוב האחיות ידעו על אפשרות לבצע בדיקות תקופתיות‬ ‫במקום עבודתן‪ .‬נמצא קשר חיובי מובהק בין גיל האחות לבין מידת היענותה‪ .‬אחיות ציינו כי קיימת‬ ‫תועלת בביצוע בדיקות סקר ללא קשר להיענותן‪ .‬כמו כן נמצא שככל שתפיסת המחסומים בקרב אחיות‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬התועלת שהן תופסות מביצוע בדיקות סקר נמוכה יותר‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫סמני קרישה ואיכות שינה בקרב אחיות עובדות משמרות ואחיות עובדות יום‬ ‫גלב סחרוב‬ ‫קריה רפואית רמב"ם‬ ‫רקע‪ :‬ישנן עדויות אפידמיולוגים אודות הקשר בין תחלואה קרדיו‪-‬וסקולרית לבין עבודה במשמרות‪ .‬הדבר‬ ‫נגרם כתוצאה משיבוש המקצבים הביולוגיים של אדם‪ ,‬ועל ידי צמצום שעות השינה ופגיעה באיכות השינה‬ ‫במהלך היממה ‪ .‬למערכת הקרישה תפקיד משמעותי במאורעות לב וכלי דם‪ .‬נמצא כי קיים קשר בין רמות‬ ‫גורמי הקרישה לבין מאורע לבבי‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬רמות גורמי הקרישה בקרב החולים גבוהים מאלה של‬ ‫אנשים בריאים‪ ,‬מאידך‪ ,‬פעילות פיברינוליטית המפרקת את קריש דם‪ ,‬נצפתה ירודה‪ .‬למרות הקשר‬ ‫המסתמן בין עבודה במשמרות לבין שכיחות גבוהה של תחלואה קרדיווסקולרית‪ ,‬לא נמצאה ספרות‬ ‫המתעדת שינוים בסמני קרישה בקרב עובדי משמרות‪.‬‬ ‫חשיבות המחקר‪ :‬היות ומחלות לב וכלי דם מהוות גורם תחלואה בין המובילים בעולם‪ ,‬והתופעה נצפתה‬ ‫בשכיחות גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות ‪ ,‬נראה כי יש מקום לחקור האם בקרב עובדי משמרות אותם‬ ‫סמני קרישה נמצאים במצב של חוסר איזון‪ ,‬לעומת עובדי יום‪ .‬הממצאים יוכלו לחזק את ההשערה בדבר‬ ‫הקשר בין מצב של חוסר סנכרון של המערכת הסירקאדית ותחלואה‪ ,‬ולתרום להבנת המנגנון המוביל‬ ‫להגברה בתחלואת לב וכלי דם בעובדי משמרות‪.‬‬ ‫השערה‪ :‬מתוך ידיעה כי עבודת משמרות קשורה לשיבושים במקצבים סירקאדיים –מקצבים יממתיים‬ ‫ולפגיעה באיכות השינה‪ ,‬שני גורמים אשר מעלים את הסיכון לשינוים בפעילות קרדיווסקולרית‪ ,‬ניתן לשער‬ ‫כי הדבר יבוא לידי ביטוי גם במערכת הקרישה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יימצא סיכון מוגבר לקרישיות יתר (רמות גבוהות‬ ‫של סמני קרישה) בקרב אחיות עובדות משמרות‪ ,‬לעומת אחיות עובדות יום‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר עם מערך חתך השוואתי‪ .‬גויסו כ‪ 11-‬אחיות‪ 31 :‬לקבוצת המחקר – אחיות העובדות‬ ‫משמרות‪ ,‬ו‪ 31-‬לקבוצת בקורת – עובדות יום‪ .‬כל משתתפת מילאה שאלון סוציו דמוגרפי‪ ,‬בריאותי ושאלון‬ ‫איכות השינה‪ .‬רמות סמני הקרישה ואיכות השינה הושוו בין שתי קבוצות המחקר באמצעות מבחני הסקה‬ ‫סטטיסטיים בתוכנת ‪.SPSS‬‬ ‫לכל אחת נבדקו ‪ 1‬סמני הקרישה‪von Willibrand factor (vWF), fibrinogen, D-dimer, :‬‬ ‫‪Heparanase ,Plasminogen activator inhibitor-1 (PAI-1), Global protein C.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬גויסו ‪ 31‬מתנדבות בריאות לקבוצת בקורת (עובדות יום) ו‪ 31-‬לקבוצת מחקר (עובדות‬ ‫משמרות) תוך שליטה בגורמים מתערבים כמו ‪ ,BMI‬שימוש בגלולות‪ ,‬גיל‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקים ב‪-‬‬ ‫‪ Plasminogen activator inhibitor-1‬וב‪ .)p>0.05( Heparanas-‬בשאר המדדים ‪von Willibrand -‬‬ ‫‪ - factor (vWF), fibrinogen, D-dimer, Global protein C‬לא נמצאו הבדלים‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬רמות גבוהות יותר של ‪ PAI-1‬ו‪ Heparanase-‬שנמצאו בקבוצת עובדות משמרות לעומת עובדות‬ ‫יום מהוות עדות למצב קרישיות יתר בקרבן‪ .‬הממצא עשוי לסייע להבנת המנגנון המוביל להגברה‬ ‫בתחלואת לב וכלי דם בקרב עובדי משמרות‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫רשימת כרזות (פוסטרים)‬ ‫‪1‬‬ ‫אתי סטולר‪ ,‬טניה מוטעי‪ ,‬הדר זאבי‪ ,‬רוזה זבולון וד"ר חנה קרצמן ‪ -‬הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬איכות‬ ‫חיים ודימוי גוף בקרב נשים משוחזרות שד‪ .‬בית חולים תל השומר‬ ‫‪2‬‬ ‫דורית בן חור‪ ,‬ד"ר יוסי טל ‪ -‬אירועים חריגים בנושא רציפות הטיפול‪ .‬מכבי שירותי בריאות‪ -‬ניהול סיכונים‬ ‫‪3‬‬ ‫ג'ודי לב‪ ,‬ד"ר ישיעיה וקסלר‪ ,‬סבטלנה קפלן ד"ר אנה ולובסקי‪-‬ורובל וד"ר רחל יפה זיק‪-‬רוני‪ -‬השפעה‬ ‫תרבותית על עמדות כלפי כאב של הורים‪ .‬בית חולים הדסה עין כרם‬ ‫‪4‬‬ ‫עירית גנץ‪ ,‬ד"ר ירון ברין‪ ,‬נעמי אלדור‪ ,‬פרופ' מאיר ניסקה‪ ,‬מרסל ויגלמן‪ ,‬מיכל בן דב‪ ,‬צופיה כהן נעמי סטברו‪,‬‬ ‫ליאת רולניק וסופיה פטליאר‪ -‬איכות חיים והערכה תפקודית של קשישים בקהילה לאחר ניתוח לתיקון שבר‬ ‫במפרק צוואר הירך‪ .‬ביה"ס לסיעוד מאיר‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪5‬‬ ‫לבנה שושן‪ ,‬דבורה בן צבי‪ ,‬צפי הלל דיאמנט ‪ -‬צעירים עם ספינה ביפידה‪ -‬זוגיות מיניות ועצמאות תפקודית‪.‬‬ ‫בית חולים אלין‬ ‫‪6‬‬ ‫פחרי טנגה‪ -‬תזונה נכונה וצרכנות נבונה‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬חדרה‬ ‫‪7‬‬ ‫ילנה אברומבסקי‪ ,‬אנטולי דרגוביצקי‪ ,‬פרומה אלתר ונסרה אדלבי‪ -‬הערכת מעמד האחות בחטיבה פנימית‬ ‫בעיני המטופלים בעידן המחשבים‪ .‬בית חולים לגליל מערבי נהריה‬ ‫‪8‬‬ ‫פארס עלי‪ ,‬יאסר סויד‪ ,‬גוליה עראף ונסרה אדלבי‪ -‬השפעת ידע ועמדות הצוות הסיעודי של אבחון חולים‬ ‫בסיכון ל‪ .VTE -‬בית חולים גליל מערבי נהריה‬ ‫‪9‬‬ ‫בתיה מג'ר‪ -‬מיסוד רצף טיפול ומתן מענה מכוון ליולדות בסיכון ‪ .‬לשכת הבריאות‪ -‬חיפה‬ ‫‪11‬‬ ‫פאדיה חאג יחיא‪ -‬טכנולוגיה ככלי לניהול הטיפול בחולי אי ספיקת לב ‪ .‬מכבי שירותי בריאות‪ -‬מרכז‬ ‫‪11‬‬ ‫פרס אלה‪ ,‬אירנה ריבקובסקי‪ -‬חווית מטופלים ובני זוגם העוברים ניתוח כריתת וושט‪ .‬בית החולים תל השומר‬ ‫‪12‬‬ ‫רונית וייזר‪ ,‬טובה דרור‪ ,‬היאם כנען‪ ,‬הגר אדרי‪ ,‬שירין זובידאת‪ -‬צרכים ועמדות של אלמנות בגיל הביניים‬ ‫השוואה בין המגזרים‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬מנהלת כרמל‬ ‫‪13‬‬ ‫ג'אנה שאפס‪ ,‬רחל קליין ואילנה פטרפרוינד‪ -‬ידע ועמדות הצוות המטפל בחולים אלכוהוליסטים‪ .‬מרכז רפואי‬ ‫בני ציון‬ ‫‪14‬‬ ‫טטיאנה גינזבורג‪ -‬שיתוף הפעולה בדרך למטרה‪ .‬מכבי שירותי בריאות‬ ‫‪42‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מרינה בן יצחק‪ ,‬עליסה גליצר‪ ,‬אנה ניידיץ‪ ,‬גל ספיר ורותי רדיאנו ‪ -‬עצירות כסימפטום במושתלי מח עצם‪ .‬בית‬ ‫חולים הדסה עין כרם‬ ‫‪16‬‬ ‫ענת ליברטי‪ ,‬קרולין מועלם‪ ,‬זכי שויהדי‪ ,‬הניה תירוש‪ ,‬מרי עזריאל – איך משפרים את איכות הטיפול הפונים‬ ‫למחלקה לרפואה דחופה לקבלת סיוע נפשי‪ .‬מרכז רפואי העמק עפולה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪17‬‬ ‫ד"ר לימור גורן‪ ,‬גלית לוי‪ ,‬ג'ני סגלוביץ‪ ,‬רותי רוזנברג‪ ,‬אירנה רובנוביץ‪ ,‬טלי סטולובי‪ ,‬פני ברבלק ופרופ' יובל‬ ‫מלמד ‪ -‬פעילות גופנית קבוצתית מסודרת בקרב חולי סכיזופרניה‪ .‬המרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‬ ‫‪18‬‬ ‫ג'ני סגלוביץ‪ ,‬ד"ר פנינה רומם‪ ,‬פנינה ברבלק‪ ,‬ד"ר עדיאל דורין ‪ -‬היכולת לאינטימיות בקרב חולי סכיזופרניה‪.‬‬ ‫המרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‪ .‬המחלקה לסיעוד‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫ב"ש‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תמר הוך‪ ,‬ד"ר רות קפלן‪ ,‬רחל אופיר‪ ,‬מיכל אבירם‪ ,‬רלי אלון‪ ,‬רחל בנטוב ואורית מרידן ‪ -‬הבטחת איכות‪:‬‬ ‫לשיפור הטיפול בחולים עם רגל סוכרתית‪ .‬מרכז רפואי אסף הרופא‬ ‫‪21‬‬ ‫נטליה לוקסמבורג‪ ,‬אירנה יאקשין ‪ -‬איכות חיים בהמודיאליזה‪ :‬השפעת תפיסת מטופל בהמודיאליזה על‬ ‫מצבו הבריאותי‪ .‬בית חולים תל השומר‬ ‫‪21‬‬ ‫ילנה מעוז וד"ר רות קפלן ‪ -‬תפיסת האחות כ"אחות טובה" ברצף הטיפולי‪ .‬בית הספר לסיעוד אסף הרופא‬ ‫‪22‬‬ ‫מלי ממן‪ ,‬ד"ר סולי מזרחי‪ ,‬אליענה ליברמן‪ ,‬גלית יחיא‪-‬צפדיה ודרורה כורם ‪ -‬חווית המטופל באשפוז‪ .‬בית‬ ‫חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪23‬‬ ‫טלי ברבי ויהודית קרנר ‪ -‬שילוב נשים מהקהילה האתיופית במעגל העבודה בבית החולים‪ .‬בית חולים‬ ‫סורוקה‪ -‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪24‬‬ ‫אירנה דרונוב ‪ -‬מעז יצא מתוק אוטונומיה בניהול הטיפול בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪25‬‬ ‫צילה צ'יצ'יק‪ ,‬אוסנת רזניק‪ ,‬אלה פנחסוב‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט וד"ר אלון חיים – חסמים בהיענות לטיפול בהורמון‬ ‫גדילה‪ .‬בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪26‬‬ ‫צילה צ'יצ'יק‪ ,‬סלמה אבועסא‪ ,‬איה פנאדקה‪ ,‬ד"ר נטע לבנטל וד"ר אלון חיים – הבדלים בצריכת שירותי‬ ‫הבריאות בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪27‬‬ ‫אושרית שיר‪ -‬הדרכה בנושא מיניות למטופלים לאחר ניתוח לב‪ .‬בית החולים בילינסון‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪28‬‬ ‫שושי פרידמן‪ ,‬שושי ברוכים והלנה רוזט‪ -‬עמדות וידע של אחים‪/‬יות לטיפול בסוכרת‪ .‬מרכז רפואי וולפסון‬ ‫‪29‬‬ ‫לאה קניאז'ישצ'א‪ -‬שיתוף האחיות בביקור רופאים‪ .‬בית חולים הרצפלד‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬ ‫‪31‬‬ ‫דפנה וירצברגר‪ ,‬ד"ר קרן אור חן‪ -‬עומס עבודה סיעוד‪ -‬הכצעקתה? בית הספר לסיעוד בני ציון‬ ‫‪43‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ד"ר חנה צפריר‪ ,‬ד"ר שרה ניסים‪ ,‬טובה קירשן וליאורה קורדרו – לומדים להצלחה ומצליחים ללמוד‪ :‬הרגלי‬ ‫למידה בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .‬בית ספר לסיעוד זיו צפת‬ ‫‪32‬‬ ‫ג'בר עמראן‪ ,‬שולה פתאל‪ ,‬ד"ר מוניקה גון אוסישקין‪ -‬הגורמים המשפיעים על אחים‪/‬יות פסיכיאטריים למלא‬ ‫תפקיד תומכת מרכז דחק‪ .‬המרכז הירושלמי לבריאות הנפש‬ ‫‪33‬‬ ‫אהובה ספיץ‪ ,‬נאוה עסיס‪ ,‬אסתרא ליבוביץ וגלי וייס ‪ -‬הטיפול בחולים המתארחים‪ .‬מרכז רפואי שערי צדק‬ ‫‪34‬‬ ‫יפה אסף‪ ,‬פרידמן שושנה ואלה דזורייב ‪ -‬שימוש בטיטולים בקשישים מרכז רפואי וולפסון‬ ‫‪35‬‬ ‫שלבי עלי‪ -‬תפיסת כאב‪ -‬מטופלים הסובלים מזרימה כלילית איטית‪ .‬בית חולים הלל יפה‬ ‫‪36‬‬ ‫פלורה חיים‪ ,‬אילנה שמחה‪ ,‬שמואל חי דוד‪ ,‬חנה סאלם‪ ,‬ד"ר ברבר‪ ,‬ד"ר שטיינפלד וחנה אדלשטיין‪ -‬טרילוגיית‬ ‫הקסם בסוכרת שירותי בריאות כללית‪ -‬מחוז חיפה‬ ‫‪37‬‬ ‫ד"ר מינה רותם‪ ,‬חנה אדלשטיין‪ ,‬לריסה בוים‪ ,‬מלי אפטוב ואחיות מנהלת חיפה ‪ -‬הטריאז בקהילה בשירותי‬ ‫בריאות כללית‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬חיפה‬ ‫‪38‬‬ ‫ד"ר שלומית בלומנטל‪ ,‬כלנית קיי‪ ,‬לריסה ראם‪ ,‬ד"ר גבריאל פלוטניק‪ ,‬רחל ברקוביץ‪ ,‬ד"ר ניקי ליברמן וד"ר‬ ‫אורית יעקוסון ‪ -‬רשומה רפואית ממוחשבת ומרכזית כאסטרטגיה נבחרת לתיאום הטיפול הביתי בין הצוות‬ ‫הרב תחומי‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬הנהלה ראשית‬ ‫‪39‬‬ ‫מריאנה איסחקי ‪ -‬הקשר בין תפיסת השימוש בטכנולוגיות רפואיות מורכבות במחלקות השונות בסיעוד לבין‬ ‫תפיסת היוקרה המקצועית של אחיות הן בעיני עצמן והן בעיני הציבור הכללי‪ .‬בית חולים איכילוב‬ ‫‪44‬‬ ‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬ ‫תודות לנותני החסות לכנס ‪...‬‬ ‫‪45‬‬