ריטלין - language

‫שפה ומוח‪.2011 .195-214 ,10 ,‬‬
‫האם מתילפנידאט )ריטלין( מסייע לבעלי דיסלקסיית שיכול אותיות ודיסלקסיה קשבית?‬
‫רקפת קידר ונעמה פרידמן‬
‫מעבדת שפה ומוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫מתילפנידאט )ריטלין( הוא אחת משיטות הטיפול העיקריות המוצעות לבעלי הפרעת קשב‪ .‬רבים‬
‫מהלוקים בהפרעת קשב סובלים גם מדיסלקסיה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬מחקרים מעטים בלבד בדקו את‬
‫השפעתה של תרופה זו על קריאה‪ ,‬ואף אחד מהם לא התייחס להשפעת התרופה על סוגי‬
‫דיסלקסיה שונים ועל סוגים שונים של טעויות בקריאה‪ .‬במחקר זה בדקנו את הקריאה של ‪20‬‬
‫נבדקים )ילדים‪ ,‬בני‪-‬נוער ומבוגרים( עם הפרעת קשב ועם דיסלקסיה שבסיסה קשבי‪-‬אורתוגרפי‪:‬‬
‫דיסלקסית שיכול אותיות או דיסלקסיה קשבית‪ .‬הקריאה שלהם נבדקה פעם עם ריטלין ופעם‬
‫ללא ריטלין‪ .‬בדקנו את השפעת הריטלין אצל כל אחד מהנבדקים על שיעור הטעויות מהסוגים‬
‫השונים בקריאה‪ ,‬על קצב הקריאה‪ ,‬ועל הביצוע של מטלות קריאה מסוגים שונים‪ .‬הממצאים‬
‫הורו כי על אף שריטלין משפר תפקודים במטלות קשביות כלליות‪ ,‬הוא אינו מפחית טעויות‬
‫קריאה בדיסלקסיית שיכול אותיות ובדיסלקסיה קשבית‪ .‬מלבד ההשלכות הטיפוליות‪ ,‬לממצאים‬
‫אלה גם השלכות על טיב הקשר שבין קשב וקריאה‪ .‬העובדה שעל אף שחל שיפור בתפקודי‬
‫הקשב של הנבדקים הקריאה שלהם לא השתפרה מעידה כי ליקויים אלה הם נפרדים‪.‬‬
‫"יש לי זיכרון מעולה לצורות ואז אני מסתכלת על הצורה של המילה ואני אומרת רגע‪ ,‬הצורה פה שונה‬
‫קצת‪ ,‬משהו פה זז‪ .‬אם זה היה כדור‪ ,‬בננה‪ ,‬הייתי יודעת‪ ..‬אני מזהה את האותיות‪ ,‬אני זוכרת אותן‪ ,‬אך‬
‫לא את המיקום שלהן‪ "...‬ציינה בפנינו שגמ‪ ,‬אישה עם דיסלקסיית שיכול אותיות‪ ,‬דיסלקסיה קשבית‬
‫והפרעת קשב‪ ,‬כשערכנו לה מבדק קריאה‪ .‬כמוה‪ ,‬ישנם ילדים ומבוגרים רבים שיש להם דיסלקסיה וגם‬
‫הפרעת קשב‪ .‬ריטלין ‪ 1‬הינו התרופה הנפוצה ביותר כיום לטיפול בהפרעות קשב‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬השפעתו על‬
‫דיסלקסיות מסוגים שונים טרם נבדקה‪ .‬מטרת מחקר זה לבדוק את השפעת הריטלין על דיסלקסיות‬
‫‪F1‬‬
‫שמקורן קשבי ועל סוגי טעויות שונים בקריאה‪ .‬אם אכן יש קשר בין קשב כללי לבין דיסלקסיות על‬
‫בסיס קשבי‪-‬אורתוגרפי‪ ,‬נצפה שאם ריטלין מביא לשיפור של תפקודי קשב‪ ,‬הוא יביא גם לשיפור‬
‫הקריאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם דיסלקסיה קשבית ודיסלקסית שיכול אותיות הן ליקויים אורתוגרפיים‪-‬ספציפיים‪,‬‬
‫גם אם ישתפר מרכיב הקשב הכללי בזכות הריטלין‪ ,‬הדבר לא ישפיע בהכרח על הקריאה של בעלי‬
‫דיסלקסיות אלה‪.‬‬
‫דיסלקסיה‬
‫דיסלקסיה היא שם כללי למגוון הפרעות מולדות או נרכשות בקריאה הנגרמות מליקויים בשלבים‬
‫שונים של תהליך הקריאה ) ;‪Castles, Bates, & Coltheart, 2006; Castles & Coltheart, 1993‬‬
‫‪ .(Coltheart & Kohnen, in press; Ellis & Young, 1996‬השלב הראשון של תהליך הקריאה הוא שלב‬
‫‪ ‬מחקר זה נתמך ע"י הקרן הלאומית למדע )‪ ,(1296/06, Friedmann‬המעבדה לחקר התפתחות הילד ע"ש ליזלוטה‬
‫אדלר‪ .‬וע"י ‪.The ARC Centre of Excellence in Cognition and its Disorders (CCD), Macquarie University‬‬
‫‪ 1‬המתילפנידאט הנפוץ ביותר בשמו המסחרי הינו ריטלין ולכן במאמר השתמשנו בשם ריטלין כשם כולל לתרופות‬
‫המבוססות על מתילפנידאט‪ .‬במחקר נבדקו סוגים שונים של מתילפנידאט )ריטלין ‪ ,long-acting‬ריטלין ‪,slow release‬‬
‫קונצרטה(‪ ,‬פירוט הסוגים מופיע בטבלה ‪.1‬‬
‫‪196‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫של ניתוח ויזואלי‪-‬אורתוגרפי‪ ,‬הכולל פונקציות שונות‪ ,‬שעשויות להיפגע בנפרד‪ :‬זיהוי הזהות‬
‫המופשטת של האות‪ ,‬קידוד מיקומן היחסי של האותיות במילה‪ ,‬ושיוך אותיות למילה‪ .‬פגיעה‬
‫סלקטיבית בכל אחת מהפונקציות האלה בנתח הוויזואלי‪-‬אורתוגראפי גורמת לסוג אחר של דיסלקסיה‪,‬‬
‫עם דפוסים ייחודיים של טעויות בקריאה והשפעה שונה על יכולת הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫לגבי שלוש מהדיסלקסיות שמקורן בפגיעה בנתח הוויזואלי‪-‬אורתוגראפי‪ ,‬הוצע שבסיסן הינו קושי‬
‫קשבי‪-‬אורתוגרפי‪ ,‬כלומר‪ ,‬קושי בעל מאפיינים קשביים שחל על מילים כתובות‪ .‬ליקוי בהפניית קשב‬
‫לאחד מצידי המילה גורם לדיסלקסיית נגלקט או "נגלקסיה" ברמת מילה‪ ,‬שהיא פגיעה סלקטיבית‬
‫ביכולת להפנות קשב לאחד מצידי המילה‪ ,‬לרוב לצד השמאלי )נחמן‪-‬כץ ופרידמן‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Ellis, Flude, & Young, 1987; Vallar, Burani, & Arduino, 2010‬כאשר דיסלקסיה זו מופיעה‬
‫ברמת מילה‪ ,‬היא מתאפיינת בטעויות השמטה‪ ,‬החלפה ו‪/‬או הוספה של אותיות בצד המוזנח של המילה‬
‫)רזניק ופרידמן‪ .(2009 ,‬ליקוי בקידוד מיקום האותיות במילה גורם לדיסלקסיית מיקום אותיות‬
‫)‪ ,(LPD - letter position dyslexia‬המתאפיינת בשיכולי אותיות אמצעיות בעיקר במילים נדידיות‪,‬‬
‫כלומר מילים ששיכול האותיות האמצעיות בהן יוצר מילה קיימת‪ .‬הוצע‪ ,‬כי אצל קוראים אלו "זרקור"‬
‫הקשב לקוי‪ .‬הקורא מפנה את הקשב תחילה לאות הראשונה והאחרונה בנפרד‪ ,‬וממקם אותן במילה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כאשר מופנה הקשב לכל האותיות האמצעיות יחד‪ ,‬בעלי דיסלקסית מיקום אותיות מתקשים‬
‫בהפניית הקשב לכל אחת מן האותיות האמצעיות בנפרד לשם קישורה למיקום בתוך המילה‪ .‬מכך נובע‬
‫קושי בקידוד מיקום האותיות האמצעיות הגורם לשיכולים באותיות אלו )רחמים ופרידמן‪;2009 ,‬‬
‫‪ .(Friedmann & Gvion, 2001, 2002, 2005‬בדיסלקסיה זו מופיע סוג טעות נוסף שקשור בקושי‬
‫במיקום אותיות במילה‪ :‬השמטת אות המופיעה פעמיים במילה‪.‬‬
‫ליקוי בשלב שיוך האותיות למילים גורם לדיסלקסיה קשבית )‪ ,(attentional dyslexia‬המתאפיינת‬
‫בנדידה של אותיות בין מילים תוך שימור המיקום היחסי של האות במילה )קרבל‪ ,‬שוימר ופרידמן‪,‬‬
‫‪ .(Friedmann, Kerbel, & Shvimer, 2010; Shallice & Warrington, 1977; 2007‬בדיסלקסיה זו‬
‫מופיעות גם טעויות אחרות שקשורות בקושי בשיוך אותיות למילה כגון השמטת אות כפולה המופיעה‬
‫בשתי המילים באותו מיקום‪ ,‬דחיסה ודחיקה של אות ממילה אחת לשניה‪ .‬הטעויות מופיעות בעיקר‬
‫במילים ארוכות יחסית ובעיקר באות האחרונה של המילה‪ .‬דיסלקסיה זו מאופיינת בנדידות אופקיות‬
‫ואנכיות‪ ,‬כלומר נדידות ממילים שנמצאות מעל או מתחת למילת המטרה‪ ,‬וממילים שנמצאות לימין או‬
‫לשמאל מילת המטרה‪ .‬גם דיסלקסיה זו קיבלה הסבר שהוא בבסיסו קשבי‪ :‬מנגנון חלון הקשב בקריאה‬
‫פגוע‪ ,‬באופן שיחידות הנמצאות מחוץ לגבולות החלון נקלטות ומפריעות לעיבוד התקין של מילת‬
‫המטרה )קרבל‪ ,‬שוימר ופרידמן‪ .(Friedmann, Kerbel, & Shvimer, 2010 ;2007 ,‬אם כך‪ ,‬בבסיסן של‬
‫שלוש הדיסלקסיות עומד מרכיב ברור של ליקוי קשבי‪-‬אורתוגרפי‪ .‬נשאלת השאלה מהו טיבו של ליקוי‬
‫קשבי‪-‬אורתוגרפי זה ובאיזה אופן הוא קשור ליכולת קשב כללית?‬
‫כיוון ראשון למענה על שאלה זו מגיע מן הזווית של קריאת מילים לעומת קריאת מספרים‪ .‬מספר‬
‫מחקרים תיארו דיסוציאציות בין קריאת מילים וקריאת מספרים בדיסלקסיות עם מרכיב קשבי‪ ,‬והראו‬
‫נבדקים עם קשיים בקריאת מילים לצד קריאת מספרים תקינה‪ .‬דיסוציאציה כזו דווחה בנגלקסיה‬
‫התפתחותית )נחמן‪-‬כץ ופרידמן‪ ,(2007 ,‬בדיסלקסיה ויזואלית )‪ ,(Starrfelt, 2007‬ובדיסלקסית שיכול‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪197‬‬
‫אותיות )דותן‪ ,‬רחמים ופרידמן‪ .(2008 ,‬ההצלחה בקריאת מספרים‪ ,‬לצד הליקוי בקריאת מילים‪,‬‬
‫מספקים עדות ראשונה לכך שהנתח הויזואלי‪-‬אורתוגרפי הוא ספציפי למילים ואינו אחראי על עיבוד‬
‫מספרים‪ ,‬ולפיכך מעידה כי הקושי בַּ דיסלקסיות עם המרכיב הקשבי אינו קשבי כללי‪ ,‬אלא קשבי‪-‬‬
‫אורתוגרפי ובלעדי לגירויים אורתוגרפיים‪.‬‬
‫כיוון נוסף למענה על שאלת הקשר בין דיסלקסיות עם בסיס קשבי‪-‬אורתוגרפי לבין ליקוי בקשב יכול‬
‫להגיע מתפעול של היכולת הקשבית הכללית ובחינת השפעתו על קריאה‪ .‬ממחקר שערכנו לאחרונה‬
‫)קידר‪ ,‬פרידמן ושלו‪-‬מבורך‪ (2011 ,‬עלה כי נטילת ריטלין השפיעה על שיעורי הדיוק במבחני קשב‬
‫ממוחשבים של ‪ 9‬מתוך ‪ 20‬נבדקים )‪ (45%‬ועל זמני התגובה אצל ‪ 14‬מתוך ‪ 20‬נבדקים )‪ .(70%‬זמני‬
‫התגובה היו מהירים יותר עם נטילת מתילפנידאט )ראו טבלה ‪ .(2‬השיפור בשיעורי הדיוק ובזמני‬
‫התגובה מעיד על כך שריטלין הניתן לטיפול בהפרעות קשב משפר תפקודי קשב‪.‬‬
‫במחקר זה בדקנו האם הריטלין ישפר גם את הקריאה בדיסלקסיות בעלות בסיס קשבי‪-‬אורתוגרפי‪.‬‬
‫מתילפנידאט‬
‫הפרעת קשב נחשבת כקשורה בחוסר איזון מוחי של מובילים עצביים )נוירוטרנסמיטרים(‪,‬‬
‫ובפרט של דופאמין ונוראפינפרין‪ .‬תרופות מעוררות )סטימולנטים(‪ ,‬ובמיוחד מתילפנידאט‬
‫)‪ ,(Methylphenidate, MPH‬מהוות אחת מגישות הטיפול העיקריות המוצעות לאנשים עם הפרעת קשב‬
‫)‪ .(Jensen et al., 2001‬כיום‪ ,‬המתילפנידאט הנפוץ ביותר בשמו המסחרי הינו הריטלין )קצר הטווח(‪.‬‬
‫קיימים סוגים נוספים של מתילפנידאט ארוכי טווח כגון‪ :‬קונצרטה‪ ,‬ריטלין ‪ ,(long-acting) LA‬ריטלין‬
‫‪ (Slow release) SR‬ועוד )שמואלי וגרוס‪-‬צור‪ .(2005 ,‬על אף שהשימוש במתילפנידאט נפוץ מאד‪,‬‬
‫מנגנון הפעולה שלו טרם הובן דיו ) ;‪Del Campo, Chamberlain, Sahakian & Robbins ,2011‬‬
‫‪ .(Volkow et al., 2001‬המתילפנידאט פועל ככל הנראה באמצעות השפעה על רמת הדופאמין‬
‫)‪ .(Tripp & Wickens, 2009‬הדופאמין מרוכז בקורטקס הפרונטלי ובגרעיני הבסיס )‪.(basal ganglia‬‬
‫אזורים אלו חשובים לקשב‪ ,‬ארגון‪ ,‬תכנון‪ ,‬מוטיבציה ושליטה מוטורית ‪(Scahill, Carrol, & Burke,‬‬
‫)‪ .2004‬המתילפנידאט פועל באמצעות העלאת רמת הדופאמין והנוראפינפרין במוח‪ ,‬באיזורים חוץ‪-‬‬
‫סינפטיים‪ ,‬ככל הנראה על ידי חסימת הספיגה החוזרת של הדופאמין בקצה העצב הפרה‪-‬סינפטי‪ ,‬בעיקר‬
‫בסטריאטום ‪Del Campo, Chamberlain, Sahakian, & Robbins, 2011; Keulers et al., 2007; Tripp‬‬
‫)‪ .(& Wickens, 2009‬המתילפנידאט משפר את תפקודי הקשב על ידי העלאת ריכוזם של מעבירים‬
‫סינפטיים אלה )‪.(Kaminester, 1997; Scahill, Carrol, & Burke, 2004‬‬
‫השפעת מתילפנידאט )ריטלין( על קריאה‬
‫על אף שריטלין הוא התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בהפרעת קשב‪ ,‬מחקרים מעטים בלבד בדקו את‬
‫השפעתו על קריאה‪ ,‬ואף אחד מהם לא התבונן בנפרד בדיסלקסיות שונות ובסוגי טעויות שונים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ Keulers et al. (2007) ,‬בדקו אוכלוסיית ילדים דוברי הולנדית עם הפרעת קשב ודיסלקסיה‬
‫ודיווחו כי בעקבות נטילת ריטלין הנבדקים קראו יותר מילים ומילות תפל במדויק בפרק הזמן שהוקצב‬
‫להם‪ .‬על אף השיפור היחסי‪ ,‬רמת הקריאה נחשבה עדיין לנמוכה מהממוצע‪ .‬ניתן להסביר את השיפור‬
‫‪198‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫היחסי בקריאה בכך שהמתילפנידאט לא השפיע באופן ישיר על הקושי בקריאה‪ ,‬אלא רק על התנאים‬
‫המגבילים קריאה ולמידה באופן כללי‪ ,‬ועל היכולת להתמודד עם משימה המוגבלת בזמן )במקרה של‬
‫המחקר המדווח – קריאת מילים בפרק זמן של דקה אחת(‪ Bental & Tirosh (2008) .‬בדקו את השפעת‬
‫הריטלין על תפקודי קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬מודעות פונולוגית‪ ,‬שיום מהיר‪ ,‬ותפקודי קשב אצל ‪ 25‬בנים עם‬
‫הפרעות קשב ולקות קריאה בעברית‪ .‬הם מדווחים כי הדיוק במילים ובמילות תפל השתפר בעקבות‬
‫נטילת הריטלין‪ ,‬אם כי לא ברור איזה סוגי מילים הוצגו לנבדקים ואיזה סוגי דיסלקסיה נכללו במחקר‪.‬‬
‫יצוין גם כי התוצאות שהם מדווחים כמובהקות אינן שורדות תיקון בונפרוני להשוואות מרובות‪.‬‬
‫במחקר מסוג אחר‪ Wright, Conlon, & Wright (2011) ,‬בדקו אצל ‪ 2‬נבדקים עם הפרעת קשב‬
‫ודיסלקסיה את השפעתו של מתילפנידאט על יעילות טיפול בקריאה‪ .‬נבדקה קריאה של מילים רגילות‪,‬‬
‫מילים אירגולריות‪ ,‬מילות תפל‪ ,‬וכן נבדקו דיוק בקריאת טקסט והבנת הנקרא‪ .‬המסקנה ממחקרם היתה‬
‫כי תוכנית התערבות בקריאה המלווה בנטילת מתילפנידאט נמצאה טובה יותר בכלל התחומים שנבדקו‬
‫מאשר תוכנית התערבות בקריאה ללא מתילפנידאט‪ .‬כלומר‪ ,‬ההתייחסות שלהם היתה ליכולתו של‬
‫הילד המטופל לשבת בסבלנות במפגש הטיפולי וללמוד את אסטרטגיות הקריאה‪ ,‬ולא לדיוק בקריאה‬
‫המושפע ישירות על ידי שימוש במתילפנידאט‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאן ניתן לזקוף את השיפור בתפקוד לטובת‬
‫השיפור בתנאים המגבילים קריאה ולמידה‪.‬‬
‫ניתן אם כך לסכם ולומר שבספרות לא נמצאים מחקרים שבדקו את השפעת המתילפנידאט )ריטלין( על‬
‫סוגים שונים של דיסלקסיות ועל סוגי טעויות שונים בקריאה‪ ,‬אם כי ישנם סימנים המעידים כי היכולת‬
‫לבצע מטלות לאורך זמן עשויה להשתפר בעקבות נטילת ריטלין‪ ,‬ולפיכך לשפר את הביצוע במטלות‬
‫קריאה באופן עקיף‪ .‬מחקר ראשוני בכיוון זה נערך על ידי לוקוב ופרידמן )‪ ,(2007‬אשר בדקו את‬
‫השפעת הריטלין על חמישה בעלי דיסלקסית שיכול אותיות‪ .‬שניים מתוך החמישה הראו אפקט של‬
‫הפחתת טעויות השיכול בקריאה‪ ,‬ואצל שלושה לא נמצא כל הבדל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדקת אחת אשר לא‬
‫הראתה כל שיפור בקריאה הקולית בעקבות נטילת הריטלין הראתה שיפור בביצוע במטלת זהה‪-‬שונה‬
‫המחייבת קשב מתמשך‪.‬‬
‫שיטה‬
‫נבדקים‬
‫במחקרנו השתתפו ‪ 20‬ילדים‪ ,‬בני נוער ומבוגרים ממרכז הארץ עם דיסלקסיה התפתחותית ממקור קשבי‬
‫והפרעת קשב‪ ,‬הנוטלים ריטלין )להלן‪ :‬רו ְֹטלים(‪ 14 .‬מהנבדקים היו תלמידים בכיתות ד'‪-‬ט'‪ 13 :‬מהם‬
‫למדו בכיתה רגילה ואחד למד בכיתת לקויי למידה‪ 6 .‬נבדקים הם מבוגרים‪ 4 :‬נבדקים הלומדים לתואר‬
‫ראשון במכללה או באוניברסיטה‪ ,‬נבדקת אחת בעלת תואר ראשון ונבדקת אחת בעלת תואר שני‪ .‬טבלה‬
‫‪ 1‬מציגה את פרטי הנבדקים‪.‬‬
‫המשתתפים שנבחרו למחקר אובחנו בעבר כבעלי ‪ ADD‬או ‪ ,ADHD‬כולם נוטלים מתילפנידאט לסוגיו‬
‫ובמינונים שונים לפי המלצת נוירולוג או פסיכיאטר )ראו טבלה ‪ .(1‬תדירות השימוש בתרופה משתנה‪.‬‬
‫מרבית הילדים רוטלים באופן יום‪-‬יומי‪ ,‬חלק מהנבדקים המבוגרים רוטלים כאשר עליהם להיות‬
‫מרוכזים במיוחד כמו בעת למידה למבחן‪ ,‬במבחן עצמו וכן הלאה‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪199‬‬
‫קבוצת הביקורת כללה ‪ 34‬נבדקים בכיתות ד'‪ ,‬ה'‪ ,‬ו‪-‬ז'‪ ,‬ו‪ 359-‬נבדקים מבוגרים מעל גיל ‪ 18‬ללא‬
‫הפרעות נוירולוגיות וללא הפרעות קשב‪ ,‬שפה‪ ,‬קריאה או כתיבה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬משתתפי המחקר‬
‫הנבדק‬
‫מין‬
‫גיל‬
‫השכלה‪/‬כיתה‬
‫סוג התרופה‬
‫מינון‬
‫שגמ‬
‫נ‬
‫‪42;02‬‬
‫תואר ראשון‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫ארמ‬
‫ז‬
‫‪37;07‬‬
‫סטודנט‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫ז‬
‫‪30;02‬‬
‫סטודנט‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 30‬מ"ג‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫‪29;06‬‬
‫סטודנט‬
‫קונצרטה‬
‫‪ 27‬מ"ג‬
‫אשמ‬
‫ראמ‬
‫נ‬
‫‪28;04‬‬
‫תואר שני‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫אלמ‬
‫ז‬
‫‪27;10‬‬
‫סטודנט‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫נגמ‬
‫ז‬
‫‪27;07‬‬
‫סטודנט‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫עאח‬
‫ז‬
‫‪14;01‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ח‬
‫קונצרטה‬
‫‪ 36‬מ"ג‬
‫נ‬
‫‪13;02‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ז‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫אאז‬
‫‪2‬‬
‫קונצרטה‬
‫‪ 54‬מ"ג‬
‫דכז‬
‫ז‬
‫‪13;01‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ז‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫אחז‬
‫ז‬
‫‪13;01‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ז‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫‪12;10‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ו‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫‪12;03‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ו‬
‫קונצרטה‬
‫‪ 36‬מ"ג‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫‪12;02‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ו‬
‫קונצרטה‬
‫‪ 27‬מ"ג‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫‪12;00‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ו‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫‪10;06‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ח‬
‫ריטלין‬
‫‪ 10‬מ"ג‬
‫אחה‬
‫ז‬
‫‪10;04‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ה‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫שחה‬
‫נ‬
‫‪10;04‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ה‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 20‬מ"ג‬
‫ערד‬
‫נ‬
‫‪09;10‬‬
‫כיתה רגילה‪-‬ד‬
‫ריטלין ‪L.A‬‬
‫‪ 30‬מ"ג‬
‫לחז‬
‫נלו‬
‫נשו‬
‫עעו‬
‫רשו‬
‫אבה‬
‫ז‬
‫‪ 13;02‬כיתת לקויות למידה‪-‬ז‬
‫‪2‬‬
‫בכל הטבלאות‪ ,‬הנבדקים שסומנו ב‪ -‬נבדקו עם ריטלין בפעם הראשונה וללא ריטלין בפעם השניה‪ .‬האות‬
‫האחרונה של שמו של כל נבדק מקודדת את הכיתה שבה הוא לומד )למשל‪ ,‬ערד לומדת בכיתה ד‪ ,‬ואחז‬
‫בכיתה ז(‪ .‬שמות שמסתיימים באות מ' הם מבוגרים‪.‬‬
‫כל הנבדקים השתתפו במחקר אחר )קידר‪ ,‬פרידמן ושלו‪-‬מבורך‪ (2011 ,‬ובו נבדקה השפעת הריטלין‬
‫על הביצוע במטלות קשב שבוחנות ארבע מערכות קשב שונות )‪.(Tsal, Shalev, & Mevorach, 2005‬‬
‫טבלה ‪ 2‬שלהלן מסכמת את הממצאים ברמת הנבדק של האפקטים המצטברים של הריטלין על זמן‬
‫התגובה ועל דיוק הקריאה של כל נבדק בכלל מטלות הקשב‪ .‬ההשוואה נערכה באמצעות‬
‫‪ Wilcoxon Signed Rank test‬כדי להשוות את זמני התגובה ואת שיעורי הדיוק של כלל פונקציות‬
‫הקשב עם וללא ריטלין‪ .‬הטבלה גם מציגה‪ ,‬עבור כל מערכת קשב בנפרד‪ ,‬האם היה שיפור בעקבות‬
‫שימוש בריטלין‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫טבלה ‪ .2‬השוואת זמני תגובה‪ ,‬שיעורי דיוק וביצוע בארבע מערכות הקשב עם וללא ריטלין‬
‫השוואת ביצוע עם וללא ריטלין‬
‫זמני תגובה‪ -‬כללי‬
‫דיוק‪ -‬כללי‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫‪t = 5.44, p < .01‬‬
‫‪t = 0.12, p = .45‬‬
‫ארמ‬
‫‪t = 6.07, p < .01‬‬
‫‪t = 3.23, p < .01‬‬
‫‪t = 4.46, p = .06‬‬
‫‪t = 1.69, p = .06‬‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫‪t = 0.63, p < .01‬‬
‫‪t = 3.35, p < .01‬‬
‫ראמ‬
‫‪t = 6.72, p < .01‬‬
‫‪t = 1.83, p = .04‬‬
‫אלמ‬
‫‪t = 3.47, p < .01‬‬
‫‪t = 2.28, p = .02‬‬
‫נגמ‬
‫‪t = 1.37, p = 0.1‬‬
‫‪t = 2.18, p = .02‬‬
‫עאח‬
‫‪t = 6.52, p < .01‬‬
‫‪t = 2.65, p = .01‬‬
‫אאז‬
‫‪t = 0.60, p = .27 t = -5.88, p < .01‬‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪t = 5.28, p = .02‬‬
‫‪t = 2.23, p = .02‬‬
‫דכז‬
‫‪t = 1.43, p = .09‬‬
‫‪t = 1.58, p = .07‬‬
‫אחז‬
‫‪t = 2.02, p = .03‬‬
‫‪t = 1.42, p = .09‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t = 6.89, p < .01‬‬
‫‪t = 1.28, p = .11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t = 3.89, p < .01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t = 4.68, p < .01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t = 0.35, p = .36‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t = 3.13, p < .01‬‬
‫‪t = 1.56, p = .07‬‬
‫אחה‬
‫‪t = 2.82, p < .01‬‬
‫‪t = 3.14, p < .01‬‬
‫שחה‬
‫‪t = 0.74, p = .23‬‬
‫‪t = 2.66, p = .01‬‬
‫ערד‬
‫‪t = 0.96, p = .18‬‬
‫‪t = 0.62, p = .27‬‬
‫נלו‬
‫נשו‬
‫עעו‬
‫רשו‬
‫אבה‬
‫‪t = 0.41, p = .34‬‬
‫‪t = 0.60, p = .27‬‬
‫‪t = 0.39, p = .35‬‬
‫שיפור בציון מבדק במערכות הקשב השונות‬
‫קשב‬
‫מתמשך‬
‫קשב‬
‫סלקטיבי‬
‫הפניית‬
‫קשב‬
‫בקרת‬
‫קשב‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫התאים המוצללים מסמנים הבדלים מובהקים – אפור כהה – ברמת ‪ ,p < .05‬אפור בהיר – ברמת ‪.p < .10‬‬
‫"ש" משמעו שיפור מובהק בציון המבדק במערכת הקשב הספציפית‪.‬‬
‫מטבלה ‪ 2‬ניתן להסיק כי רטילה )נטילת ריטלין( שיפרה תיפקודי קשב‪ ,‬וכן זמני תגובה ודיוק במטלות‬
‫הקשב אצל נבדקי המחקר‪.‬‬
‫אבחון דיסלקסיות‬
‫לכל נבדק הועבר מבדק סינון קריאה קולית במטרה לאתר נבדקים בעלי דיסלקסיה ולזהות את סוג‬
‫הדיסלקסיה שלהם‪ .‬נבדקים ללא דיסלקסיה )או ללא הפרעת קשב( לא נכללו במחקר זה‪ .‬כאשר מבדק‬
‫הסינון העלה חשד לדיסלקסיה ממקור קשבי )נגלקסיה‪ ,‬דיסלקסיה קשבית‪ ,‬דיסלקסיית מיקום אותיות(‪,‬‬
‫הועברו מבדקי המשך שכללו מילים המותאמות לאיתור וביסוס אבחון הדיסלקסיה הרלוונטית‪ .‬מאחר‬
‫שלכל הנבדקים היתה דיסלקסיית מיקום אותיות‪ ,‬ולרובם גם דיסלקסיה קשבית‪ ,‬נערכו לכל הנבדקים‬
‫מבדקי המשך לדיסלקסיית מיקום אותיות עם וללא קריאה קולית כדי לאשש את סוג הדיסלקסיה וכן‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪201‬‬
‫כדי לבדוק האם מטלות עם מאפיינים שונים מושפעות באופן שונה מנטילת ריטלין‪ ,‬וכן מבדקי קריאה‬
‫קולית של זוגות מילים כדי לזהות דיסלקסיה קשבית‪.‬‬
‫מבדק סינון קריאה ‪ -‬מבדק סינון תלתן )פרידמן וגביעון‪ (2003 ,‬הוא מבדק קריאה קולית שנועד לזיהוי‬
‫סוגים שונים של דיסלקסיה‪ .‬המבדק מכיל ‪ 136‬מילים באורך של ‪ 2-7‬אותיות‪ 30 ,‬צמדי מילים ו‪30-‬‬
‫מילות תפל )‪ 20‬מנוקדות ו‪ 10-‬לא מנוקדות( הכתובות בגופן אריאל‪ ,‬בגודל ‪ .14‬רשימות המילים ומילות‬
‫התפל שהוצגו במבדק רגישות לסוגים שונים של דיסלקסיה )מילים עם פוטנציאל לנדידת עיצור‬
‫ותנועה‪ ,‬נדידה חיצונית והכפלת אותיות‪ ,‬מילים פוטנציופוניות ואי‪-‬רגולריות‪ ,‬מילים בעלות פוטנציאל‬
‫להזנחה מצד שמאל או ימין‪ ,‬מילים מורכבות מורפולוגית‪ ,‬מילים מופשטות ומילות פונקציה(‪ ,‬רשימת‬
‫צמדי המילים רגישה לדיסלקסיה קשבית וכוללת זוגות מילים שנדידה של אות ביניהן יוצרת מילה‬
‫קיימת אחרת‪ .‬קביעת סוג הדיסלקסיה נעשתה על סמך האפקטים שנמצאו בקריאה ועל סמך דפוס‬
‫הטעויות הנצפה‪.‬‬
‫הקריטריונים שלפיהם נקבע חשד לדיסלקסיה ספציפית הם‪ :‬דיסלקסיית מיקום אותיות ‪ -‬שיכולי‬
‫אותיות אמצעיות בעיקר במילים בעלות פוטנציאל נדידה‪ .‬דיסלקסיה קשבית ‪ -‬נדידת אותיות בין מילים‬
‫אופקית או אנכית והשמטת אות כפולה המופיעה באותו מיקום בשתי המילים‪ .‬דיסלקסית שטח‪-‬‬
‫רגולריזציה בקריאה קולית של מילים אירגולריות ופוטנציופונים‪ .‬דיסלקסית קבאק )קושי באמות‬
‫קריאה( ‪ -‬נדידות‪ ,‬החלפות‪ ,‬השמטות והוספות של אותיות תנועה‪ .‬עבור כל סוג דיסלקסיה‪ ,‬נבדק נחשב‬
‫ללקוי כאשר היו לו במובהק יותר טעויות מהסוג הרלוונטי בהשוואה לנבדקי הביקורת בני גילו‬
‫)ההשוואה נערכה באמצעות מבדק ‪ t‬של ‪.(Crawford & Howell, 1998‬‬
‫מבדקי המשך קריאה ‪ -‬טבלה ‪ 3‬מסכמת את סוגי הדיסלקסיות של הנבדקים שהשתתפו במחקר‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות בטבלה‪ ,‬במדגם נמצאו נבדקים עם דיסלקסית מיקום אותיות ונבדקים עם דיסלקסיה‬
‫קשבית‪ ,‬ולכן בהמשך יתוארו מבדקי ההמשך לדיסלקסיות אלה‪ .‬מבדקי ההמשך נבחרו לפי החשד‬
‫לדיסלקסיה של כל נבדק‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫טבלה ‪ .3‬סוגי הדיסלקסיות של נבדקי המחקר‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫ארמ‬
‫אעמ‬
‫אשמ‬
‫ראמ‬
‫אלמ‬
‫נגמ‬
‫עאח‬
‫אאז‬
‫לחז‬
‫דכז‬
‫אחז‬
‫נלו‬
‫נשו‬
‫עעו‬
‫רשו‬
‫אבה‬
‫אחה‬
‫שחה‬
‫ערד‬
‫סוג הדיסלקסיות‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫‪ ,LPD‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪LPD‬‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,LPD‬קשבית‪ ,‬שטח‪ ,‬קבאק‬
‫מבדקי המשך לדיסלקסית מיקום אותיות‬
‫א‪ .‬קריאה קולית של מילים נדידיות‪ :‬במבדק זה הוצגו לנבדק ‪ 232‬מילים נדידיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מילים‬
‫ששיכול אותיותיהן האמצעיות יוצר מילה קיימת )תריס‪-‬תירס‪ ,‬מעשנת‪-‬משענת(‪ .‬הנבדק התבקש לקרוא‬
‫אותן בקול רם‪ .‬לכל ‪ 232‬המילים ברשימה היה פוטנציאל לנדידה לקסיקלית של אותיות אמצעיות‪,‬‬
‫ול‪ 173 -‬מהמילים היה גם פוטנציאל לנדידה של אות חיצונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטלת הכרעת זהה‪-‬שונה‪ :‬במבדק זה הנבדק הונחה לקבוע האם צמד מילים זהה או שונה‪ .‬בסך הכל‬
‫הוצגו ‪ 80‬צמדי מילים‪ ,‬מתוכם ‪ 39‬צמדים של מילים זהות‪ ,‬ו‪ 41-‬צמדים של מילים שונות‪ 21 .‬מהצמדים‬
‫של המילים השונות הכילו מילים שנבדלו בסדר האותיות האמצעיות שלהם )לדוגמה‪ :‬חמוץ‪-‬חומץ(‬
‫ו‪ 20-‬מילים נבדלו בזהות אחת מהאותיות )לדוגמה‪ :‬חמוץ‪-‬חרוץ(‪ .‬צמדי המילים במבדק זה הוצגו‬
‫במצגת‪ ,‬המילים בצמד הוצגו זו לצד זו‪ ,‬כל צמד הוצג למשך ‪ 2‬שניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטלת הכרעה לקסיקאלית‪ :‬במבדק זה הנבדק התבקש לקבוע האם רצף האותיות הוא מילה קיימת‬
‫או לא‪ .‬בסך הכל הוצגו ‪ 60‬רצפי אותיות‪ ,‬מתוכם ‪ 30‬מילים קיימות ו‪ 30-‬מילות תפל נדידיות‪ ,‬כלומר‬
‫מילים לא קיימות שנדידה של אותיותיהן האמצעיות יוצרת מילה קיימת )כמו עבכר(‪ .‬המילים במבדק‬
‫זה הוצגו במצגת‪ ,‬למשך חשיפה של ‪ 2‬שניות‪ ,‬והנבדק השיב בעל פה אם המילה קיימת אם לאו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטלת התאמת מילה לתמונה בהכרעה בין שתי תמונות‪ :‬במבדק זה הוצגה מילת מטרה נדידית על‬
‫מסך מחשב למשך ‪ 2‬שניות ולאחריה שתי תמונות‪ ,‬אחת מימין ואחת משמאל‪ ,‬ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪203‬‬
‫)לדוגמה‪ :‬מילת מטרה "שוטפת" ותמונות המציגות שופטת בבית משפט ואישה שוטפת את הרצפה(‪.‬‬
‫הנבדק הונחה להצביע על התמונה המתארת את המילה או לומר "ימין" או "שמאל" לפי מיקום‬
‫התמונה המתאימה‪ .‬בסך הכל הוצגו ‪ 29‬מילים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מטלת אסוציאציה של מילים כתובות )מטלת "מה קשור"(‪ :‬במבדק זה הוצגה מילת מטרה נדידית‬
‫מודגשת ולצידה שתי מילים‪ ,‬אחת מהן קשורה מבחינת המשמעות למילת המטרה‪ ,‬והאחרת מתאימה‬
‫במשמעות למילה שנוצרת בשל נדידה )לדוגמה‪ :‬המילה משענת קשורה לכיסא או לסיגריה?(‪ .‬בסך‬
‫הכל הוצגו ‪ 52‬שלשות מילים‪ .‬מטלה זו הוצגה על גבי דפים והנבדק התבקש להקיף את המילה‬
‫המתאימה‪ .‬מטלה זו נערכה ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫מבדק המשך לדיסלקסיה קשבית‬
‫במבדק זה הוצגו לנבדק ‪ 120‬זוגות מילים שבהם נדידה של אותיות בין המילים עשויה ליצור מילה‬
‫קיימת )לדוגמה‪ :‬מרעיש‪-‬ארגיל(‪ .‬הנבדק התבקש לקרוא אותן בקול רם‪.‬‬
‫באשר לניתוחים הסטטיסטיים‪ ,‬כדי לבדוק אצל כל נבדק האם קיים הבדל בין ביצועיו במטלה מסוימת‬
‫עם וללא ריטלין‪ ,‬השתמשנו במבחן ‪ .χ2‬כדי לבדוק האם קיים הבדל בין הביצוע של נבדק לבין הביצוע‬
‫של קבוצת הביקורת המותאמת לו‪ ,‬השתמשנו במבדק ‪ t‬של )‪ .Crawford & Howell (1998‬כדי להשוות‬
‫את הביצועים של קבוצת משתתפי המחקר בשני תנאים שונים השתמשנו ב ‪Wilcoxon Signed Rank‬‬
‫‪ .test‬תיקון להשוואות מרובות התבצע באמצעות ‪.(Benjamini & Hochberg, 1995) FDR‬‬
‫הליך‬
‫המבדקים הועברו לכל אחד מהנבדקים בחדר שקט‪ ,‬פעם עם ריטלין ופעם ללא ריטלין‪ ,‬כשעה וחצי לכל‬
‫מפגש‪ .‬בין מפגש למפגש היתה הפסקה של שבוע לפחות‪ .‬כדי למנוע אפקט של למידת המבחנים‪13 ,‬‬
‫מהנבדקים קראו בפעם הראשונה ללא ריטלין ובפעם השניה עם ריטלין‪ ,‬ו‪ 7-‬נבדקים קראו בסדר הפוך‬
‫)עם ריטלין בפעם הראשונה וללא ריטלין בפעם השניה(‪ .‬בשני המבדקים נספרו הטעויות בקריאה‬
‫לסוגיהן‪ ,‬ונמדדו זמני הקריאה של הנבדקים‪.‬‬
‫במבדקי הקריאה הנבדקים התבקשו לקרוא במהירות ובדיוק האפשרי והודגם להם כי זמן הקריאה‬
‫שלהם נמדד‪ .‬הנבדקים הצעירים קראו את המילים מדפים מודפסים‪ ,‬שעליהם הופיעו המילים בגופן‬
‫דיויד‪ ,‬גודל ‪ ,14‬ברווח של שורה וחצי‪ .‬ארבעה מהנבדקים המבוגרים קראו את המילים שהוצגו‬
‫בחשיפה קצרה על מסך מחשב‪ .‬משך החשיפה של מילים נדידיות היה ‪ 300‬מילישניות ומשך החשיפה‬
‫של זוגות המילים היה ‪ 800‬מילישניות‪ .‬תגובות הנבדקים הוקלטו ותועתקו‪ .‬כל מילה שהתגובה‬
‫הראשונית בקריאתה הייתה שגויה חושבה כטעות‪ ,‬ללא התחשבות בתיקונים עצמיים‪ .‬הטעויות נותחו‬
‫ונספרו לפי סוגי הטעויות השונים‪ .‬גם במבדקי ההמשך צוינו התיקונים העצמיים של הנבדק‪ ,‬אך‬
‫ההתייחסות הייתה לתגובה הראשונית‪.‬‬
‫‪204‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫תוצאות‬
‫האם ריטלין משפיע על דיסלקסיית מיקום אותיות?‬
‫על מנת לבדוק האם ריטלין משפיע על קריאה בדיסלקסיית מיקום אותיות‪ ,‬השווינו את אחוזי טעויות‬
‫השיכול בקריאת ‪ 297‬מילים נדידיות )‪ 65‬מילים נדידיות במבדק הסינון ועוד ‪ 232‬מילים נדידיות במבדק‬
‫ההמשך(‪ ,‬עם וללא ריטלין‪ .‬התוצאות מוצגות בטבלה ‪.4‬‬
‫טבלה ‪ .4‬השוואת אחוזי שיכול ללא ועם ריטלין‬
‫אחוז טעויות שיכול אחוז טעויות שיכול‬
‫הנבדק‬
‫עם ריטלין‬
‫ללא ריטלין‬
‫שגמ‬
‫‪χ2 = 0.38, p = .54‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪2‬‬
‫ארמ‬
‫‪χ = 0.29, p = .59‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪2‬‬
‫אעמ‬
‫‪χ = 4.06, p = .04‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫‪χ2 = 1.29, p = .26‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪2‬‬
‫ראמ‬
‫‪χ = 0.67, p = .41‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪5.4‬‬
‫אלמ‬
‫‪χ2 = 1.08, p = .30‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪16.9‬‬
‫נגמ‬
‫‪χ2 = 0.01, p = .92‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪2‬‬
‫עאח‬
‫‪χ = 0.04, p = .85‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪14.9‬‬
‫אאז‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪2‬‬
‫דכז‬
‫‪5.4‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪χ = 0.09, p = .77‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪χ = 0.11, p = .74‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪18.2‬‬
‫אחז‬
‫‪χ2 = 0.06, p = .81‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נלו‬
‫‪χ = 0.09, p = .77‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2‬‬
‫נשו‬
‫‪χ2 = 0.04, p = .84‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫‪χ2 = 0.69, p = .41‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫רשו‬
‫‪χ = 0.09, p = .77‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪2‬‬
‫אבה‬
‫‪χ2 = 0.02, p = .89‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14.2‬‬
‫אחה‬
‫‪χ2 = 0.21, p = .65‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪11.2‬‬
‫שחה‬
‫‪χ2 = 1.18, p = .28‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫ערד‬
‫‪χ2 = 0.15, p = .69‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪10.4‬‬
‫קבוצתי‬
‫ממוצע‬
‫‪z = 1.48, p = .14‬‬
‫‪9.61‬‬
‫‪10.75‬‬
‫התא המוצלל מסמן הבדל מובהק )לפני תיקון השוואות מרובות( בין שיכולים עם וללא ריטלין‬
‫מובהקות‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,4‬אף אחד מהנבדקים פרט לאעמ לא הפיק במובהק פחות טעויות שיכול‬
‫כאשר רטל מאשר כאשר קרא ללא השפעת ריטלין‪ .‬לאחר עריכת תיקון ‪ FDR‬להשוואות מרובות נמצא‬
‫כי אין אף נבדק שעבורו יש שיפור מובהק בטעויות השיכול‪.‬‬
‫ערכנו גם השוואה של השפעת הריטלין על נדידות עיצורים ועל נדידות תנועות בנפרד‪ .‬בטבלאות ‪ 5‬ו‪-‬‬
‫‪ 6‬מוצגות תוצאות השוואת אחוזי טעויות נדידות עיצורים ונדידות תנועות עם וללא ריטלין‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪205‬‬
‫טבלה ‪ .5‬השוואת אחוזי נדידות עיצורים ללא ועם ריטלין‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫ארמ‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫ראמ‬
‫אלמ‬
‫נגמ‬
‫עאח‬
‫אאז‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫דכז‬
‫אחז‬
‫‪2‬‬
‫נלו‬
‫‪2‬‬
‫נשו‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫‪2‬‬
‫רשו‬
‫‪2‬‬
‫אבה‬
‫אחה‬
‫שחה‬
‫ערד‬
‫‪ %‬טעויות נדידת עיצור ללא ריטלין‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪ %‬טעויות נדידת עיצור עם ריטלין‬
‫‪3.4‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫מובהקות‬
‫‪χ2 = 1.51, p = .22‬‬
‫‪χ2 = 0.01, p = .92‬‬
‫‪χ2 = 1.11, p = .29‬‬
‫‪χ2 = 1.33, p = .25‬‬
‫‪χ2 = 0.75, p = .39‬‬
‫‪χ2 = 1.43, p = .23‬‬
‫‪χ2 = 0.12, p = .51‬‬
‫‪χ2 = 0.02, p = .87‬‬
‫‪χ2 = 0.18, p = .67‬‬
‫‪χ2 = 0.02, p = .89‬‬
‫‪χ2 = 0.11, p = .74‬‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫‪χ2 = 0.01, p = .94‬‬
‫‪χ2 = 0.33, p = .57‬‬
‫‪χ2 = 0.17, p = .68‬‬
‫‪χ2 = 1.07, p = .30‬‬
‫‪χ2 = 0.27, p = .61‬‬
‫‪χ2 = 0.5, p = .48‬‬
‫‪χ2 = 0.16, p = .69‬‬
‫טבלה ‪ .6‬השוואת אחוזי נדידות תנועות ללא ועם ריטלין‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫ארמ‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫ראמ‬
‫אלמ‬
‫נגמ‬
‫עאח‬
‫אאז‬
‫דכז‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫אחז‬
‫‪2‬‬
‫נלו‬
‫‪2‬‬
‫נשו‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫‪2‬‬
‫רשו‬
‫‪2‬‬
‫אבה‬
‫אחה‬
‫שחה‬
‫ערד‬
‫‪ %‬טעויות נדידת תנועה ללא ריטלין‬
‫‪1.4‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪ %‬טעויות נדידת תנועה עם ריטלין‬
‫‪3.0‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪3.0‬‬
‫מובהקות‬
‫‪χ2 = 0.59, p = .44‬‬
‫‪χ2 = 0.44, p = .51‬‬
‫‪χ2 = 3.06, p = .08‬‬
‫‪χ2 = 0.04, p = .85‬‬
‫‪χ2 = 0.05, p = .82‬‬
‫‪χ2 = 0.08, p = .78‬‬
‫‪χ2 = 0.36, p = .55‬‬
‫‪χ2 = 0.22, p = .64‬‬
‫‪χ2 = 0.22, p = .64‬‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫‪χ2 = 0.15, p = .70‬‬
‫‪χ2 = 0.23, p = .63‬‬
‫‪χ2 = 0.18, p = .67‬‬
‫‪χ2 = 0.27, p = .61‬‬
‫‪χ2 = 0.26, p = .61‬‬
‫‪χ2 = 0.04, p = .84‬‬
‫‪χ2 = 0.59, p = .44‬‬
‫‪χ2 = 0.12, p = .73‬‬
‫‪χ2 = 0.98, p = .32‬‬
‫‪χ2 = 0.14, p = .70‬‬
‫אצל אף אחד מהנבדקים לא נמצא הבדל מובהק בין אחוז נדידות העיצורים עם וללא ריטלין‪ ,‬ואצל אף‬
‫אחד מהם לא נמצא הבדל מובהק בין אחוז נדידות התנועות עם וללא ריטלין‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫מטבלאות ‪ 4-6‬ניתן להסיק כי רטילה אינה משפיעה על שיעור טעויות השיכול‪ .‬היא אינה משפיעה על‬
‫נדידת עיצורים ואינה משפיעה על נדידת תנועות‪ .‬כלומר נטילת ריטלין אינה מסייעת לנבדקים עם‬
‫דיסלקסיית מיקום אותיות‪.‬‬
‫האם ריטלין משפיע על דיסלקסיה קשבית?‬
‫סוג נוסף של טעויות בקריאה שיש להן ניחוח קשבי הן טעויות של נדידת אותיות בין מילים‪ .‬זוהי‬
‫הטעות המאפיינת דיסלקסיה שאכן החוקרים הראשונים שזיהו אותה העניקו לה את הכינוי "דיסלקסיה‬
‫קשבית" )‪ .(Shallice & Warrington, 1977‬כדי לבחון האם ריטלין משפיע על סוג זה של טעויות‪,‬‬
‫השווינו את אחוזי הטעויות הקשביות ההוריזונטליות )כלומר נדידות של אותיות למילה הנמצאת מימין‬
‫או משמאל למילת המטרה( עם וללא ריטלין מתוך ‪ 150‬זוגות המילים שקראו נבדקים עם דיסלקסיה‬
‫קשבית‪ .‬מאחר ששישה מהנבדקים סבלו גם מקושי באמות קריאה )קבאק(‪ ,‬כדי לבחון רק טעויות‬
‫קשביות ולא טעויות שעשויות לנבוע מקבאק‪ ,‬נכללו בחישוב זה רק נדידות של עיצורים‪ .‬התוצאות‬
‫עבור ‪ 18‬הנבדקים בעלי דיסלקסיה קשבית מוצגות בטבלה ‪.7‬‬
‫טבלה ‪ .7‬השוואת אחוזי טעויות קשביות הוריזונטליות ללא ועם ריטלין‬
‫‪ %‬טעויות קשביות הוריזונטליות‬
‫‪ %‬טעויות קשביות הוריזונטליות‬
‫הנבדק‬
‫עם ריטלין‬
‫ללא ריטלין‬
‫שגמ‬
‫‪χ2 = 0.7, p = .40‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪2‬‬
‫ארמ‬
‫‪χ = 1.15, p = .28‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪2‬‬
‫אעמ‬
‫‪χ = 1.19, p = .27‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫‪χ = 1.07, p = .30‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪2‬‬
‫ראמ‬
‫‪χ = 4.67, p = .03‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪14.7‬‬
‫אלמ‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪2‬‬
‫עאח‬
‫‪χ = 1.75, p = .19‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪17.3‬‬
‫אאז‬
‫‪13.3‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪χ2 = 0.07, p = .79‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪χ = 0.04, p = .84‬‬
‫‪24.0‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪2‬‬
‫אחז‬
‫‪χ = 0, p = 1‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2‬‬
‫נלו‬
‫‪χ2 = 0.14, p = .71‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נשו‬
‫‪χ = 0.03, p = .87‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫‪χ = 0, p = 1‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪2‬‬
‫רשו‬
‫‪χ2 = 8.82, p < .01‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אבה‬
‫‪χ = 0.02, p = .89‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.7‬‬
‫אחה‬
‫‪χ2 = 0.41, p = .52‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪2‬‬
‫שחה‬
‫‪χ = 1.15, p = .28‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪2‬‬
‫ערד‬
‫‪χ = 0, p = 1‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.3‬‬
‫ממוצע קבוצתי‬
‫‪z = 1.4, p = .16‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫* התאים המוצללים מסמנים הבדל מובהק; נגמ ודכז אינם מופיעים בהשוואה זו כי אין להם דיסלקסיה קשבית‪.‬‬
‫מובהקות‬
‫אצל רוב הנבדקים בעלי הדיסלקסיה הקשבית‪ ,‬פרט לראמ ורשו‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין אחוז‬
‫הטעויות הקשביות ההוריזונטאליות עם וללא ריטלין‪ .‬כאשר נערך תיקון ‪ FDR‬למספר ההשוואות‪ ,‬לא‬
‫נמצא אף נבדק שעבורו חל שיפור מובהק בטעויות הקשביות‪ .‬גם ברמת הקבוצה לא נמצא הבדל בין‬
‫שיעור הטעויות הקשביות ההוריזונטליות עם וללא ריטלין‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪207‬‬
‫המשכנו ובדקנו האם יש הבדל בין מספר הטעויות הקשביות הוורטיקליות )כלומר נדידות של אותיות‬
‫למילה הנמצאת מעל או מתחת למילת המטרה( עם וללא ריטלין‪ .‬גם בחישוב זה נקטנו בגישה‬
‫השמרנית ולא כללנו נדידות בין מילים של אותיות תנועה‪ .‬תוצאות השוואה זו מוצגות בטבלה ‪.8‬‬
‫הטעויות הוורטיקליות חושבו מתוך ‪ 368‬מילים בודדות שהוצגו ברשימה זו מתחת לזו‪.‬‬
‫טבלה ‪ .8‬השוואת מספר הטעויות הקשביות הורטיקליות ללא ועם ריטלין אצל הנבדקים עם‬
‫דיסלקסיה קשבית‬
‫טעויות קשביות ורטיקליות טעויות קשביות ורטיקליות‬
‫הנבדק‬
‫עם ריטלין‬
‫ללא ריטלין‬
‫ארמ‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪χ2 = 0.03, p = .86‬‬
‫‪2‬‬
‫למ‬
‫א‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪χ = 0.82, p = .36‬‬
‫‪2‬‬
‫עאח‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪χ = 2.69, p = .10‬‬
‫‪2‬‬
‫אאז‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪χ = 0.7, p = .40‬‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪χ2 = 0.75, p = .39‬‬
‫‪2‬‬
‫אחז‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 0.67, p = .41‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נלו‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪χ = 2.01, p = .16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נשו‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪χ = 0.83, p = .36‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.3, p = .25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫רשו‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪χ = 1.36, p = .24‬‬
‫אבה‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪χ2 = 2.81, p = .09‬‬
‫‪2‬‬
‫אחה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪χ = 3.01, p = .80‬‬
‫שחה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪χ2 = 0, p = 1‬‬
‫ערד‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪χ2 = 1.17, p = .28‬‬
‫ממוצע קבוצתי‬
‫‪z = 1.14, p = .25‬‬
‫‪5.57‬‬
‫‪6.29‬‬
‫אשמ‪ ,‬אעמ‪ ,‬שגמ וראמ קראו בחשיפה קצרה‪ ,‬מילה אחת בכל פעם‪ ,‬ולכן אי אפשר היה לאמוד את שיעור‬
‫הטעויות הורטיקליות שלהם‪.‬‬
‫מובהקות‬
‫גם ביחס לטעויות הקשביות הוורטיקליות‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין מספר הטעויות עם וללא ריטלין‬
‫אצל אף אחד מן הנבדקים‪ .‬מטבלאות ‪ 7-8‬ניתן להסיק כי נטילת ריטלין אינה משפיעה באופן מובהק על‬
‫טעויות קשביות הוריזונטליות או ורטיקליות‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬רטילה אינה משפיעה על שיעור טעויות הנדידה של אותיות בתוך מילים וביניהן במטלות‬
‫שמערבות קריאה קולית לנבדקים עם דיסלקסית ‪ LPD‬ודיסלקסיה קשבית‪.‬‬
‫מכלל מטלות הקריאה הקולית ניתן להסיק כי אין חשיבות לסדר נטילת הריטלין ביחס לביצוע במטלת‬
‫הקריאה‪ .‬בשונה ממטלות קשביות‪ ,‬שבהן אימון ותירגול במטלה קשבית ספציפית יכולים לשפר את‬
‫ביצועיו של הנבדק‪ ,‬מטלות הדורשות קריאה הינן מטלות המוכרות לנבדק כבר מראשית הקריאה‪ .‬חזרה‬
‫וקריאה חוזרת של אותן המילים אינה משפרת או מאפשרת לנבדק להתאמן ובכך להפחית את מספר‬
‫הטעויות בהעברה השנייה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בכל העברה הוצגו בפני הנבדק שתי המילים הנדידיות‬
‫המקבילות – למשל‪ ,‬ברשימה הופיעה גם המילה תולעת וגם המילה תועלת‪ .‬גם אם נבדק עם ‪ LPD‬ידע‬
‫וזכר ששתי המילים הופיעו בהעברה הראשונה‪ ,‬הוא לא היה יכול לדעת באיזו מהן מדובר כאשר הוצגו‬
‫לו בפעם השניה‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫האם רטילה משפיעה על זמני הקריאה?‬
‫ממחקר אחר שערכנו לאחרונה )קידר‪ ,‬פרידמן ושלו‪-‬מבורך‪ ,2011 ,‬ראו טבלה ‪ 2‬לעיל(‪ ,‬עלה כי נטילת‬
‫הריטלין השפיעה אצל מרבית הנבדקים על זמני הביצוע של מטלות קשביות‪ .‬לכן בדקנו גם האם‬
‫הריטלין משפיע על זמני הקריאה של נבדקינו )טבלה ‪.(9‬‬
‫טבלה ‪ .9‬זמני קריאה בשניות ללא ועם ריטלין‬
‫סינון ‪ 136‬בודדות‬
‫סינון ‪ 30‬זוגות‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫בלי‬
‫‪105‬‬
‫עם‬
‫‪114‬‬
‫בלי‬
‫‪41‬‬
‫ארמ‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫‪ 120‬זוגות‬
‫‪ 232‬נדידיות‬
‫עם‬
‫‪48‬‬
‫בלי‬
‫עם‬
‫בלי‬
‫עם‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫‪119‬‬
‫‪119‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪195‬‬
‫‪201‬‬
‫‪187‬‬
‫‪218‬‬
‫‪185‬‬
‫‪161‬‬
‫‪82‬‬
‫‪74‬‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫‪116‬‬
‫‪130‬‬
‫‪51‬‬
‫‪60‬‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ראמ‬
‫‪158‬‬
‫‪91‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫ח"ק‬
‫אלמ‬
‫‪198‬‬
‫‪185‬‬
‫‪85‬‬
‫‪71‬‬
‫‪379‬‬
‫‪338‬‬
‫‪407‬‬
‫‪318‬‬
‫נגמ‬
‫‪189‬‬
‫‪147‬‬
‫‪75‬‬
‫‪57‬‬
‫‪408‬‬
‫‪295‬‬
‫‪345‬‬
‫‪290‬‬
‫עאח‬
‫‪222‬‬
‫‪237‬‬
‫‪83‬‬
‫‪96‬‬
‫‪474‬‬
‫‪463‬‬
‫‪478‬‬
‫‪442‬‬
‫אאז‬
‫‪188‬‬
‫‪147‬‬
‫‪72‬‬
‫‪69‬‬
‫‪298‬‬
‫‪248‬‬
‫‪345‬‬
‫‪252‬‬
‫‪2‬‬
‫‪368‬‬
‫‪239‬‬
‫‪169‬‬
‫‪105‬‬
‫‪907‬‬
‫‪215‬‬
‫‪1501‬‬
‫‪470‬‬
‫דכז‬
‫‪256‬‬
‫‪175‬‬
‫‪97‬‬
‫‪61‬‬
‫‪426‬‬
‫‪288‬‬
‫‪336‬‬
‫‪265‬‬
‫אחז‬
‫‪143‬‬
‫‪162‬‬
‫‪65‬‬
‫‪59‬‬
‫‪256‬‬
‫‪290‬‬
‫‪331‬‬
‫‪299‬‬
‫‪2‬‬
‫‪118‬‬
‫‪140‬‬
‫‪43‬‬
‫‪52‬‬
‫‪212‬‬
‫‪250‬‬
‫‪199‬‬
‫‪234‬‬
‫‪2‬‬
‫‪192‬‬
‫‪178‬‬
‫‪62‬‬
‫‪244‬‬
‫‪314‬‬
‫‪371‬‬
‫‪371‬‬
‫‪2‬‬
‫‪126‬‬
‫‪2‬‬
‫‪212‬‬
‫לחז‬
‫נלו‬
‫נשו‬
‫עעו‬
‫רשו‬
‫‪141‬‬
‫‪232‬‬
‫‪52‬‬
‫‪88‬‬
‫‪74‬‬
‫‪58‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2‬‬
‫‪208‬‬
‫‪200‬‬
‫‪65‬‬
‫אחה‬
‫‪219‬‬
‫‪228‬‬
‫‪81‬‬
‫‪72‬‬
‫שחה‬
‫‪142‬‬
‫‪143‬‬
‫‪62‬‬
‫‪65‬‬
‫ערד‬
‫‪221‬‬
‫‪254‬‬
‫‪86‬‬
‫אבה‬
‫מס' נבדקים‬
‫שעבורם ריטלין‬
‫שינה במובהק‬
‫זמני קריאה‬
‫ממוצע קבוצתי‬
‫קיצר‪3 :‬‬
‫האריך‪0 :‬‬
‫‪184‬‬
‫‪171‬‬
‫‪z = 0.65, p = .51‬‬
‫‪71‬‬
‫‪94‬‬
‫קיצר‪2 :‬‬
‫האריך‪1 :‬‬
‫‪72‬‬
‫‪209‬‬
‫‪572‬‬
‫‪239‬‬
‫‪537‬‬
‫‪z = 0, p = 1‬‬
‫‪704‬‬
‫‪598‬‬
‫‪356‬‬
‫‪394‬‬
‫‪704‬‬
‫‪346‬‬
‫‪438‬‬
‫‪440‬‬
‫‪457‬‬
‫‪487‬‬
‫‪292‬‬
‫‪325‬‬
‫‪292‬‬
‫‪305‬‬
‫‪475‬‬
‫‪505‬‬
‫‪584‬‬
‫‪453‬‬
‫קיצר‪3 :‬‬
‫האריך‪1 :‬‬
‫‪69‬‬
‫‪216‬‬
‫‪244‬‬
‫‪384‬‬
‫קיצר‪8 :‬‬
‫האריך‪0 :‬‬
‫‪334‬‬
‫‪z = 0.56, p = .58‬‬
‫‪466‬‬
‫‪350‬‬
‫‪z = 2.48, p = .01‬‬
‫ח"ק – נבדקים שקראו בחשיפה קצרה‪ ,‬מילה אחר מילה‪ ,‬ולכן לא ניתן לבדוק את זמני הקריאה הרציפה שלהם‪.‬‬
‫*התאים הכהים מראים על שיפור בזמני קריאה בעקבות רטילה‪ ,‬מזמני קריאה ארוכים במובהק משל קבוצת הביקורת‬
‫לזמני קריאה תואמים את קבוצת הביקורת‪ .‬התאים הבהירים מראים על האטה בזמני קריאה בעקבות נטילת ריטלין ‪ -‬מזמני‬
‫קריאה התואמים את קבוצת הביקורת לזמני קריאה ארוכים במובהק משל קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪209‬‬
‫ניתן לראות הבדלים אינדיבידואלים לגבי השפעת הריטלין על זמני הקריאה‪ .‬עבור ‪ 7‬נבדקים )נגמ‪,‬‬
‫אעמ‪ ,‬דכז‪ ,‬אאז‪ ,‬אחז‪ ,‬לחז‪ ,‬אבה( ריטלין קיצר את זמני הקריאה לקצב דומה לזה של קבוצת הביקורת‬
‫לפחות באחת המטלות‪ 3 .‬נבדקים אחרים )אשמ‪ ,‬עאח‪ ,‬נשו( קראו בבדיקה ללא ריטלין במהירות דומה‬
‫לזו של קבוצת הביקורת ואילו הריטלין דווקא האט את זמני קריאתם והביא אותם לקצב קריאה איטי‬
‫במובהק משל קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫בחישוב אחר‪ ,‬המופיע בתחתית טבלה ‪ ,9‬שבו הושוו זמני התגובה בתוך נבדק באמצעות מספר סטיות‬
‫תקן של קבוצת הביקורת‪ 8 ,‬נבדקים הראו‪ ,‬עם ריטלין‪ ,‬שיפור במהירות הקריאה של לפחות ‪1.645‬‬
‫סטיות תקן ביחס לביצוע שלהם ללא ריטלין במטלה אחת‪ ,‬נבדק אחד הראה האטה ונבדק אחד הראה‬
‫שיפור במטלה אחת והאטה במטלה שניה‪.‬‬
‫ארבעה מתוך שמונת הנבדקים שהראו שינוי מובהק נבדקו בסדר העברה שני‪ ,‬כלומר המבדק הראשון‬
‫היה עם ריטלין‪ .‬אצל לחז ונלו דווקא במבדק הראשון‪ ,‬עם נטילת ריטלין‪ ,‬מספר השגיאות היה גדול‬
‫במובהק מאשר מספר השגיאות ללא ריטלין ואילו אצל אבה ונשו בדיוק להיפך‪ .‬מכאן שבמטלות‬
‫קריאה בלתי קוליות אין חשיבות לסדר נטילת ריטלין‪.‬‬
‫האם רטילה משפיעה על קריאת מילים נדידיות ללא פלט קולי?‬
‫בשלב הבא נבדקה השפעת ריטלין על הביצוע במטלות קריאה של מילים נדידיות המחייבות השוואה‬
‫ובחירה בין מילים ותמונות‪ ,‬ושאינן דורשות פלט קולי‪ .‬מאחר שמטלות אלה מערבות ביצוע פעולה‬
‫חדגונית לאורך זמן‪ ,‬הן עשויות להיות מושפעות מיכולת הקשב הכללית‪ .‬בין השאר‪ ,‬יתכן שהפחתה של‬
‫אימפולסיביות בתגובות באופן כללי תפחית תגובות שגויות במטלות אלה‪ .‬מאחר שחלק מהנבדקים‬
‫הראו שיפור ביכולות הקשב הכללי שלהם עם ריטלין‪ ,‬בדקנו אם רטילה משפיעה על התפקוד גם‬
‫במטלות הקריאה הללו‪ .‬השוואת מספרי הטעויות עם ובלי ריטלין מוצגת בטבלה ‪.10‬‬
‫אצל ‪ 12‬נבדקים )‪ (60%‬לא נמצאה כל השפעה של ריטלין על הביצוע במבדקים שאינם מצריכים קריאה‬
‫קולית‪ .‬יתר הנבדקים הראו פרופילים שונים‪ 6 :‬נבדקים )‪ (30%‬הראו שיפור מובהק באחת המטלות ורק‬
‫אצל שניים מהם השיפור היה עקבי‪ ,‬אם כי לא מובהק‪ ,‬על פני כל ארבע המטלות‪ .‬לעומתם‪ 2 ,‬נבדקים‬
‫)‪ (10%‬הראו ירידה מובהקת בביצוע באחת המטלות בעקבות רטילה‪ .‬מכיוון שההשוואות הללו כללו‬
‫חישובים רבים‪ ,‬בדקנו האם המקרים שבהם נבדק הראה שיפור מובהק שורדים גם חישוב שלוקח‬
‫בחשבון את מספר ההשוואות )‪ .(FDR‬לאחר תיקון ‪ FDR‬למספר ההשוואות נמצא כי רק השיפור‬
‫בביצוע של נבדק אחד במטלה אחת )דכז במטלת הזהה‪-‬שונה( נותר מובהק‪.‬‬
‫ניתן לסכם ולומר כי גם במטלות של מילים נדידיות שאינן מערבות קריאה קולית לא ניתן להבחין‬
‫בשיפור עקבי בעקבות רטילה‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫טבלה ‪ .10‬השוואת השפעת ריטלין על מספר טעויות בקריאת מילים נדידיות ללא פלט קולי‬
‫הכרעה לקסיקאלית‬
‫מה קשור‬
‫מילה תמונה‬
‫זהה שונה‬
‫שגמ‬
‫בלי‬
‫ריטלין‬
‫‪3‬‬
‫עם‬
‫ריטלין‬
‫‪8‬‬
‫בלי‬
‫ריטלין‬
‫‪7‬‬
‫עם‬
‫ריטלין‬
‫‪12‬‬
‫בלי‬
‫ריטלין‬
‫‪12‬‬
‫עם‬
‫ריטלין‬
‫‪15‬‬
‫בלי‬
‫ריטלין‬
‫‪2‬‬
‫עם‬
‫ריטלין‬
‫‪3‬‬
‫ארמ‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הנבדק‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ראמ‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אלמ‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫נגמ‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫עאח‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫אאז‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫דכז‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫אחז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫חסר‬
‫חסר‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫נלו‬
‫נשו‬
‫עעו‬
‫רשו‬
‫‪2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪29‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אחה‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫שחה‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫ערד‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫ממוצע‬
‫קבוצתי‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫אבה‬
‫‪z = 0.89, p = .37‬‬
‫‪6‬‬
‫‪z = 1.91, p = .06‬‬
‫‪z = 1.52, p = .13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪z = 1.55, p = .12‬‬
‫*התאים בעלי הצללית הכהה מסמנים שיפור מובהק; התאים בעלי הצללית הבהירהמסמנים החמרה מובהקת‪.‬‬
‫האם רטילה משפיעה על טעויות מסוגים אחרים‪ ,‬כמו טעויות קריאת ממיר וקבאק?‬
‫דיסלקסיות אחרות גורמות לסוגי טעויות נוספים בקריאה‪ ,‬כגון טעויות ממיר וקושי באמות קריאה‬
‫)קבאק(‪ .‬טעויות ממיר הן טעויות שנובעות מקריאת מילים דרך הממיר הגרפמי‪-‬פונמי במקום דרך‬
‫המסלול הלקסיקלי‪ ,‬כמו למשל קריאת המילה "עכשיו" כ‪"-‬אקשיב"‪ ,‬ו"ראש" כ‪"-‬רעש"‬
‫)‪ .(Friedmann & Lukov, 2008‬טעויות קבאק הן נדידות‪ ,‬החלפות‪ ,‬השמטות והוספות של אמות‬
‫קריאה‪ ,‬כמו קריאת המילה "חושב" כ"חשוב"‪" ,‬חשב" או "חישב" )חנטוב‪-‬קראוס ופרידמן‪.(2011 ,‬‬
‫כלומר‪ ,‬סוגים אלה של טעויות אינם מקושרים לקשיי קשב אורתוגרפי‪ .‬כדי לבדוק האם ריטלין משפיע‬
‫על סוגי טעויות אלו אצל בעלי הדיסלקסיות הרלוונטיות‪ ,‬השווינו את שיעור טעויות הממיר אצל‬
‫נבדקינו שהיתה להם‪ ,‬מלבד ‪ ,LPD‬גם דיסלקסית שטח‪ ,‬עם וללא ריטלין )טבלה ‪ ,(11‬וכן השווינו את‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪211‬‬
‫טעויות הקבאק של הנבדקים שהיתה להם גם דיסלקסיית קבאק‪ ,‬בקריאה עם וללא ריטלין )טבלה ‪.(12‬‬
‫השוואת טעויות הקבאק כללה אך ורק טעויות של החלפה השמטה והוספה של תנועות‪ ,‬ללא נדידה של‬
‫תנועות שהיתה יכולה לנבוע גם מדיסלקסית מיקום האותיות שהיתה לכל אחד מנבדקי הקבאק‪.‬‬
‫טבלה ‪ .11‬השוואת אחוזי טעויות ממיר ללא ועם ריטלין אצל הנבדקים עם דיסלקסית שטח‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫ארמ‬
‫אעמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫אלמ‬
‫נגמ‬
‫עאח‬
‫אאז‬
‫‪2‬‬
‫לחז‬
‫‪2‬‬
‫עעו‬
‫אחז‬
‫‪2‬‬
‫אבה‬
‫אחה‬
‫שחה‬
‫ערד‬
‫ממוצע קבוצתי‬
‫‪ %‬טעויות ממיר ללא ריטלין‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪5.5%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪7.6%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪6.7%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪11.8%‬‬
‫‪10.2%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪6.13‬‬
‫‪ %‬טעויות ממיר עם ריטלין‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪3.3%‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫‪14.2%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪14.2%‬‬
‫‪5.53‬‬
‫מובהקות‬
‫‪χ =0.39, p = .53‬‬
‫‪χ2=0.01, p = .91‬‬
‫‪χ2=0.2, p = .66‬‬
‫‪χ2=0.05, p = .82‬‬
‫‪χ2=0.03, p = .87‬‬
‫‪χ2=0.2, p = .65‬‬
‫‪χ2=0.07, p = .79‬‬
‫‪χ2=0.06, p = .81‬‬
‫‪χ2=1.17, p = .28‬‬
‫‪χ2=0.1, p = .75‬‬
‫‪χ2=0.3, p = .58‬‬
‫‪χ2=0.18, p = .67‬‬
‫‪χ2=0.02, p = .89‬‬
‫‪χ2=0.3, p = .58‬‬
‫‪χ2=0.27, p = .60‬‬
‫‪z = 1.18, p = .24‬‬
‫‪2‬‬
‫גם עבור סוגי טעויות אלה לא נמצאה השפעה של ריטלין‪ .‬אף אחד מהנבדקים לא הראה הבדל מובהק‬
‫בין אחוז טעויות הממיר עם וללא ריטלין‪ ,‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ .10‬ניתן להסיק‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי ריטלין‬
‫אינו משפיע גם על טעויות כמו טעויות קריאת ממיר‪ ,‬האופייניות לדיסלקסית שטח‪.‬‬
‫טבלה ‪ .12‬השוואת אחוזי טעויות קבאק ללא ועם ריטלין אצל הנבדקים עם דיסלקסית קבאק‬
‫הנבדק‬
‫שגמ‬
‫ארמ‬
‫‪2‬‬
‫אשמ‬
‫אלמ‬
‫‪2‬‬
‫אב ה‬
‫ערד‬
‫ממוצע קבוצתי‬
‫‪ %‬טעויות קבאק ללא ריטלין‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪ %‬טעויות קבאק עם ריטלין‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪1.2‬‬
‫מובהקות‬
‫‪χ2 =0.39, p = .53‬‬
‫‪χ2 =0.01, p = .91‬‬
‫‪χ2 =0.05, p = .82‬‬
‫‪χ2 =0.03, p = .87‬‬
‫‪χ2 =0.18, p = .67‬‬
‫‪χ2 =0.27, p = .60‬‬
‫‪T = 6, p = .44‬‬
‫גם עבור טעויות הקבאק לא נמצאה השפעה של ריטלין‪ .‬אף אחד מהנבדקים עם קבאק לא הראה הבדל‬
‫מובהק בין אחוז טעויות הקבאק עם וללא ריטלין‪ .‬ניתן להסיק‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי ריטלין אינו משפיע על סוגי‬
‫טעויות כמו אלה האופייניים לדיסלקסית קבאק‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫קידר ופרידמן‬
‫המסקנה מהממצאים שהצגנו הינה שרטילה אינה משפיעה על שיעור הטעויות מסוגים שונים בקריאה‬
‫קולית‪ .‬בקריאה בלתי קולית‪ ,‬אצל רוב הנבדקים גם לא נמצאה השפעה של רטילה על ביצוע המבדקים‬
‫שאינם מצריכים קריאה קולית‪.‬‬
‫דיון‬
‫מאחר שחלק מסוגי הדיסלקסיה ההתפתחותית נראים כנובעים מליקוי קשבי )ספציפי לתחום‬
‫האורתוגרפי(‪ ,‬שאלנו במחקר זה האם מתילפנידאט )ריטלין(‪ ,‬תרופה מקובלת להפרעות קשב‪ ,‬מסייע‬
‫בקריאה לאנשים עם דיסלקסיות אלה‪ .‬התמקדנו בשתי דיסלקסיות‪ :‬דיסלקסית מיקום אותיות‬
‫ודיסלקסיה קשבית‪ .‬בדיסלקסית מיקום אותיות‪ ,‬ככל הנראה בשל בעיה בהפנית קשב לאותיות‬
‫האמצעיות‪ ,‬יש קושי בקידוד מיקום האותיות האמצעיות וכתוצאה מכך יש נדידה של אותיות אמצעיות‬
‫בתוך מילה )רחמים ופרידמן‪ .(Friedmann & Gvion, 2001, 2002, 2005 ;2009 ,‬בדיסלקסיה קשבית‬
‫יש נדידה של אותיות בין מילים ככל הנראה כתוצאה מקושי במיקוד חלון הקשב‬
‫האורתוגרפי למילה בודדת ובהתעלמות מהמילים שסביבה )קרבל‪ ,‬שוימר ופרידמן‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Friedmann, Kerbel, & Shvimer, 2010; Shallice & Warrington, 1977‬אם גם מנגנוני הקשב‬
‫האורתוגרפי‪ ,‬הספציפי לקריאת מילים‪ ,‬מושפעים מריטלין‪ ,‬היינו מצפים לראות שיפור בדיוק אצל‬
‫קוראים בעלי דיסלקסית מיקום אותיות ודיסלקסיה קשבית‪.‬‬
‫ממצאינו הורו שעל אף שהריטלין הועיל לנבדקים במטלות קשביות כלליות‪ ,‬לא היתה כל השפעה על‬
‫הדיוק שלהם בקריאה קולית‪ .‬רטילה )נטילת ריטלין( לא השפיעה על הדיוק ולא הפחיתה את שיעור‬
‫הטעויות האופייניות לדיסלקסית ‪ LPD‬או לדיסלקסיה קשבית‪ ,‬טעויות נדידה של אותיות בין ובתוך‬
‫מילים‪ .‬רטילה גם לא הפחיתה את שיעורן של טעויות אחרות בקריאה‪ ,‬כמו טעויות ממיר וטעויות‬
‫קבאק‪ .‬אם כן‪ ,‬המסקנה הינה כי נטילת ריטלין אינה משפיעה על כמות הטעויות מהסוגים השונים‬
‫במטלות שמערבות קריאה קולית‪ Keulers et al. (2007) .‬וגם )‪ Wright et al. (2011‬הראו כי ריטלין לא‬
‫השפיע באופן ישיר על הקושי בקריאה‪ ,‬אך הייתה לו השפעה עקיפה על התנאים המגבילים קריאה‬
‫ולמידה באופן כללי‪ .‬לכן‪ ,‬נבדקה במחקר זה גם השפעת ריטלין בקריאה בלתי קולית‪ .‬ההנחה הייתה כי‬
‫למטלות אלו מאפיינים שונים אשר יכולים להיות מושפעים מקשב כללי‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬נטילת ריטלין‬
‫יכולה להשפיע על התפקוד במטלות אלו‪ .‬לפי )‪ ,Keulers et al. (2007‬השיפור במטלות האקדמיות‬
‫נובע מהשפעת ריטלין על היכולת לבחור בצורה יעילה יותר גירויים רלבנטיים‪ ,‬ייעול תהליכים‬
‫קוגניטיביים יסודיים ושיפור מנגנוני עיבוד קוגניטיביים לא ספציפיים‪ .‬ממסקנותיהם של החוקרים‪,‬‬
‫היינו מצפים כי בשל השפעת הריטלין יהיה שיפור במטלות שאינן דורשות קריאה קולית‪ ,‬בעקבות‬
‫בחירה יעילה יותר של הגירויים הרלבנטיים‪ .‬במחקרנו נמצא כי גם במטלות ארוכות וחדגוניות שבהן‬
‫התגובה הנדרשת אינה קריאה קולית‪ ,‬לא נמצא שיפור בביצוע בהשפעת ריטלין אצל רוב הנבדקים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לא נמצא הבדל בהשפעת הריטלין בין מטלות שמצריכות פלט קולי וכאלה שלא‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן היה‬
‫לראות שכמה נבדקים הראו שיפור מובהק בביצוע אחת מהמטלות )ואחרים הראו החמרה(‪ .‬לא נמצאה‬
‫חשיבות לסדר נטילת הריטלין בקריאה קולית או בקריאה בלתי קולית‪.‬‬
‫השפעת הריטלין על דיסלקסיות ממקור קשבי‬
‫‪213‬‬
‫בהשפעת הרטילה על זמני הקריאה ניתן לראות הבדלים אינדיבידואלים בין הנבדקים השונים‪ .‬כמה‬
‫נבדקים הראו האצה או האטה בביצוע המטלות‪ .‬ניתן להסיק מהשיפור בזמני הקריאה‪ ,‬ומהיעדר‬
‫השיפור אצל מרבית הנבדקים במטלות קריאה בלתי קולית‪ ,‬כי ריטלין יכול לסייע לנבדק להיות מהיר‬
‫ביחס לעצמו‪ ,‬אך לא בהכרח מדויק יותר‪.‬‬
‫מהמחקר עולה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי מתילפנידאט‪ ,‬גם אם הוא משפר את תפקוד הקשב של בעלי הפרעת קשב‬
‫ודיסלקסיה‪ ,‬אינו יעיל בהפחתת טעויות קריאה‪ .‬מתילפנידאט לא השפיע על שיעור נדידת אותיות בתוך‬
‫מילים‪ ,‬טעויות האופייניות לדיסלקסית מיקום אותיות‪ ,‬לא השפיע על שיעור נדידת אותיות בין מילים‬
‫המאפיינות דיסלקסיה קשבית‪ ,‬וגם לא על טעויות קריאה המאפיינות דיסלקסיות אחרות כגון קריאה דרך‬
‫הממיר‪ ,‬המאפיינת דיסלקסית שטח‪ ,‬וטעויות באותיות תנועה‪ ,‬המאפיינות דיסלקסית קבאק‪.‬‬
‫מקורות‬
‫דותן‪ ,‬ד‪ ,.‬פרידמן‪ ,‬נ‪ ,.‬ורחמים‪ ,‬ע‪ .(2008) .‬האם הנתח הויזואלי הוא ספציפי למילים? מסקנות‬
‫מדיסלקסית שיכול אותיות‪ .‬שפה ומוח‪.3-22 ,7 ,‬‬
‫חנטוב‪-‬קראוס‪ ,‬ל‪ .‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2011) .‬דיסלקסיית קושי באמות קריאה )קבאק(‪ .‬שפה ומוח‪,10 ,‬‬
‫‪.65-106‬‬
‫לוקוב‪ ,‬ל‪ .‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬השפעת הריטלין על ביטויין של דיסלקסיות שונות‪ .‬שפה ומוח‪,6 ,‬‬
‫‪.97-99‬‬
‫נחמן‪-‬כץ‪ ,‬א‪ .‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬דיסלקסיית נגלקט התפתחותית‪ .‬שפה ומוח‪.75-90 ,6 ,‬‬
‫פרידמן‪ ,‬נ‪ .‬וגביעון א‪ .(2003) .‬תלתן‪ :‬בטרייה לאבחון דיסלקסיות‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫קרבל‪ ,‬נ‪ ,.‬שוימר‪ ,‬ל‪ ,.‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬מאפיינים של דיסלקסיה קשבית והערכה של כיווני טיפול‪.‬‬
‫שפה ומוח‪.87-118 ,6 ,‬‬
‫רזניק‪ ,‬י‪ .‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬ניתוח מורפולוגי ראשוני בשלבים המוקדמים של התפיסה הויזואלית‪-‬‬
‫אורתוגרפית‪ :‬ראיות מנגלקסיה‪ .‬שפה ומוח‪.31-61 ,8 ,‬‬
‫רחמים‪ ,‬ע‪ .‬ופרידמן‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬דיסלקסיית מיקום אותיות התפתחותית‪ .‬אוריינות ושפה‪.79-109 ,2 ,‬‬
‫שמואלי‪ ,‬ד‪ .‬וגרוס‪-‬צור‪ ,‬ו‪ .(2005) .‬הפרעת קשב ‪ -‬טיפול בתרופות שאינן מתילפנידאט קצר‪-‬טווח‬
‫)ריטלין(‪ .‬הרפואה‪.572-576 ,144 ,‬‬
‫‪Bental, B., & Tirosh, E. (2008). The effects of methylphenidate on word decoding accuracy in‬‬
‫‪boys with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of Clinical‬‬
‫‪Psychopharmacology, 28, 89-92.‬‬
‫‪Castles, A., Bates, T., & Coltheart, M. (2006). John Marshall and the developmental‬‬
‫‪dyslexias. Aphasiology, 20, 871-892. doi: 10.1080/02687030600738952‬‬
‫‪Castles, A., & Coltheart, M. (1993). Varieties of developmental dyslexia. Cognition, 47, 149‬‬‫‪180. doi:10.1016/0010-0277(93)90003-E‬‬
‫‪Coltheart, M., & Kohnen, S. (in press). Acquired and developmental disorders of reading and‬‬
‫‪spelling. In M. Faust (Ed.), The Handbook of the Neuropsychology of Language. New‬‬
‫‪York: Wiley.‬‬
‫‪Del Campo, N., Chamberlain, S. R., Sahakian, B. J., & Robbins, T. W. (2011). The roles of‬‬
‫‪dopamine and noradrenaline in the pathophysiology and treatment of attention-deficit/‬‬
‫‪hyperactivity disorder. Biological Psychiatry, 69, 145-157.‬‬
‫‪Ellis, A. W., Flude, B. M., & Young, A. W. (1987). “Neglect dyslexia” and the early visual‬‬
‫‪processing of letters in words and nonwords. Cognitive Neuropsychology, 4, 439-463.‬‬
‫‪Ellis, A. W., & Young, A. W. (1996). Human Cognitive Neuropsychology. Hillsdale, NJ:‬‬
‫‪Erlbaum.‬‬
‫‪Eriksson, K., Kylliäinen, A., Hirvonen, K., Nieminen, P., & Koivikko, M. (2003). Visual‬‬
‫‪agnosia in a child with non-lesional occipito-temporal CSWS. Brain and Development,‬‬
‫‪25, 262-267.‬‬
‫קידר ופרידמן‬
214
Friedmann, N., Biran, M., & Gvion, A. (2012). Patterns of visual dyslexia. Journal of
Neuropsychology, 6(1), 1-30. doi:10.1111/j.1748-6653.2011.02000.x
Friedmann, N., & Gvion, A. (2001). Letter position dyslexia. Cognitive Neuropsychology, 18,
673-696.
Friedmann, N., & Gvion, A. (2002). Modularity in developmental disorders: Evidence from
SLI and peripheral dyslexias. Behavioral and Brain Sciences, 25, 756-757.
Friedmann, N., Kerbel, N., & Shvimer, L. (2010). Developmental attentional dyslexia.
Cortex, 46, 1216-1237.
Friedmann, N., & Lukov, L. (2008). Developmental surface dyslexias. Cortex, 44, 1146-1160.
Jensen, P. S., Hinshaw, S. P., Kraemer H. C., Lenora, J. H., Newcorn, J. H., Abikoff, H. B.,
…& Vitiello, B. (2001). ADHD comorbidity findings from the MTA study: Comparing
comorbid subgroups. Journal of the American Academy of Child and Adolescent
Psychiatry, 40, 147-158.
Kaminester, D. D. (1997). Attention deficit hyperactivity disorder and methylphenidate:
When society misunderstands medicine. McGill Journal of Medicine, 3, 105-114.
Keulers, E. H. H., Hendriksen, F. J. M., Wassenberg, R., Wuisman-Frerker, M. G. F., Jolles,
J., & Vles, J. S. H. (2007). Methylphenidate improves reading performance in children
with attention deficit hyperactivity disorder and comorbid dyslexia: An unblinded
clinical trial. European Journal of Pediatric Neurology, 11, 21-28.
Scahill, L., Carrol, D., & Burke, K. (2004). Methylphenidate: Mechanism of action and
clinical update. Journal of Child and Adolescent Psychiatric Nursing, 17, 85-86.
Shallice, T., & Warrington, E. K. (1977). The possible role of selective attention in acquired
dyslexia. Neuropsychologia, 15, 31-41.
Shallice, T., & Warrington, E. K. (1980). Single and multiple component central dyslexic
syndromes. In M. Coltheart, M., Patterson, K. E., & Marshall, J. C. (Eds.), Deep
dyslexia. London: Routledge Kegan Paul.
Starrfelt, R. (2007). Selective alexia and agraphia sparing numbers – a case study. Brain and
Language, 102, 52-63.
Treisman, A. M., & Gelade, G. A. (1980). A feature-integration theory of attention. Cognitive
Psychology, 12, 97–136.
Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacolology, 57, 579589.
Tsal, Y., Shalev, L., & Mervorach, C. (2005). The diversity of attention deficits in Attention
Deficit Hyperactivity Disorder: The prevalence of four cognitive factors in ADHD vs.
Controls. Journal of Learning Disabilities, 38, 142-157.
Vallar, G., Burani, C., & Arduino, L. S. (2010). Neglect dyslexia: A review of the
neuropsychological literature. Experimental Brain Research, 206, 219-235.
Volkow, N. D., Wang, G. J., Flowler, J. S., Logan, S. J., Gerasimove, M., Maynard, L., …&
Franceschi, D. (2001). Therapeutic doses of oral methylphenidate significantly increase
extracellular dopamine in the human brain. The Journal of Neuroscience, 21, 1-5.
Wright, C., Conlon, E., & Wright, M. (2011). Methylphenidate improves response to reading
intervention in two cases of co-existing dyslexia and ADHD. Presented in the 6th
Australian Cognitive Neuropsychology and Cognitive Neuropsychiatry Research
Forum. Sydney, NSW, Australia.